1. No category

‫רחמים שר שלום‬
‫שלוש השיטות לספירת ימי השנה‬
‫תקציר‬
‫מספר הימים בחדשי השנה העברית ‪ -‬קבוע; החודשים הם מלא וחסר לסירוגין‪.‬‬
‫יוצאים מן הכלל הם חודשי מרחשון וכסלו שמספר הימים בהם אינו קבוע‪ .‬כדי‬
‫לדעת אם יש לחסר או למלא חודשים אלה עלינו לדעת את מספר ימי השנה ולפי‬
‫מספר ימי השנה קובעים אם השנה תהיה חסרה ‪ ,‬כסדרה או שלמה‪ .‬מאמרנו‬
‫מציג ומנתח את השיטות לספירת ימי השנה לצורך מציאת קביעותה של השנה‪.‬‬
‫ראשי פרקים‬
‫א‪ .‬שלוש השיטות לספירה‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫"מן" בכלל ; "עד" לא בכלל‪,‬‬
‫‪(2‬‬
‫"מן" בכלל וגם "עד" בכלל‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫לא "מן" בכלל ולא "עד" בכלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכללים לקביעת מספר ימי השנה והחודש בלוח העברי‬
‫ג‪ .‬גד"ה‪-‬הו"ז ‪ -‬סימנם של חכמי בבל לקביעת מספר ימי השנה‬
‫ד‪ .‬שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו ‪ -‬הסימן הקדום למציאת קביעות השנה‬
‫ה‪ .‬שיטת הרמב"ם‪ :‬ספירת הימים שבין שני ראשי השנים‬
‫א‪.‬‬
‫שלוש השיטות לספירה‬
‫‪ ‬‬
‫בתלמוד אנו מוצאים סוגיות בהן מתקיים דיון אם "עד" בכלל )ר' חולין מו‪,‬א; בבא קמא סא‪,‬א ובעוד‬
‫מקומות(‪ .‬להלן נציג דוגמאות לשלוש שיטות‪/‬אפשרויות אם לכלול את "מן" ואת "עד"‪:‬‬
‫‪" (1‬מן" בכלל ;"עד" לא בכלל‪" (2 .‬מן" בכלל וגם "עד" בכלל‪ (3 .‬לא "מן" בכלל ולא "עד" בכלל‪.‬‬
‫‪" (1‬מן" בכלל ; "עד" לא בכלל‪.‬‬
‫שיטה זו נוכל לראות בדוגמאות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬במצוות ספירת העומר נאמר‪" :‬תספרו חמישים יום" )ויקרא כג ‪ .(16‬למעשה אנו סופרים רק ‪49‬‬
‫ימים‪ .‬ואכן הפירוש הוא כמו שמביא רש"י על אתר‪" :‬ולא 'עד' בכלל והן ארבעים ותשעה יום"‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫בדין החייב מלקות נאמר‪" :‬ארבעים יכנו לא יוסיף" )דברים כה ‪ .(3‬לפי מסורת חז"ל מותר‬
‫להלקות את החייב רק ‪ 39‬מלקויות‪ .‬גם כאן יש לפרש "עד ארבעים" ולא "עד" בכלל‪.‬‬
‫בתלמוד )סנהדרין מא ע"ב( שואלים "עד כמה מברכין על החודש"? ומשיבים שם‪" :‬עד‬
‫שתתמלא פגימתה )של הלבנה("‪.‬ולפי ההסבר של נהרדעי שם "עד ששה עשר"‪ .‬מיום ששה עשר‬
‫למולד‪ ,‬הלבנה הולכת ונפגמת‪ .‬ולפי זה פסקו מרן )בשו"ע או"ח סימן תכ"ח( ופוסקים אחרים "עד‬
‫ששה עשר מיום המולד ולא ששה עשר בכלל"‪.‬‬
‫עשרה דורות מנח עד אברהם )אבות פרק ה‪ ,‬מ"ג(‪.1 :‬נח; ‪.2‬שם; ‪.3‬ארפכשד; ‪.4‬שלח; ‪5‬‬
‫‪.‬עבר; ‪.6‬פלג; ‪.7‬רעו; ‪.8‬שרוג‪.9 ,‬נחור; ‪.10‬תרח; ‪.11‬אברהם‪" .‬נח" בכלל העשרה; ואילו‬
‫אברהם )שהוא ה‪ 11-‬במניין הדורות( אינו בכלל העשרה‪.‬‬
‫על פי הסימן גד"ה‪-‬בפשוטה; הו"ז‪ -‬במעוברת אנו סופרים את ימי השנה )כדי לדעת אם זו‬
‫תהיה חסרה ‪ ,‬כסדרה‪ ,‬או שלמה( מהיום בשבוע בו חל ראש השנה שעבר )שנכלל במספר הימים(‬
‫ועד היום בשבוע בו יחול ראש השנה הבא )שלא נכלל במספר הימים(‪ .‬הסבר מלא עם טבלה‬
‫והדגמה ‪ -‬בהמשך‪.‬‬
‫שיטה זו היא הנהוגה והמקובלת בשפת הדיבור היום‪-‬יומי‪ .‬לדוגמא ‪ :‬אדם מתארח במלון מיום ראשון עד‬
‫יום רביעי‪ .‬פקיד הקבלה ירשום שהוא ישהה במלון שלושה ימים‪ .‬עד יום רביעי; "עד" ולא "עד" בכלל‪.‬‬
‫‪" (2‬מן" בכלל וגם "עד" בכלל‪.‬‬
‫נוכל לראות שיטה זו בדוגמאות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬שבעת ימי פסח הם מיום ט"ו בניסן ועד יום כ"א בניסן‪ .‬יום כ"א בניסן הוא היום השביעי של פסח‪.‬‬
‫רואים כאן באופן ברור שגם "מן" וגם "עד" נמנים על שבעת ימי החג‪ .‬וכן הדבר בסוכות‪.‬‬
‫‪ .2‬מראש השנה ועד יום הכיפורים ‪" -‬עשרת ימי תשובה" ‪ -‬גם ימי ראש השנה וגם יום‬
‫הכיפורים הם בכלל עשרת ימי תשובה‪.‬‬
‫‪ 40 .3‬יום שמן ערב ר"ח אלול ועד יום הכיפורים‪ -‬בהם שהה משה בהר סיני בפעם‬
‫השלישית‪ .‬גם ערב ר"ח אלול וגם יום הכיפורים נכללים ב‪ 40-‬הימים‪.‬‬
‫‪" .4‬שמונה ימי מילה" )מתוך "אחד מי יודע" בהגדה של פסח( בחשבון זה של שמונת ימי המילה‬
‫לוקחים גם את "מן" יום הלידה וגם את "עד" יום הברית )שכן התורה מצווה‪":‬ביום השמיני ימול‪"...‬‬
‫ולא "אחרי שמונה ימים‪.("...‬‬
‫‪ .5‬הכלל הקדום של חכמי העיבור בא"י שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו לקביעת אורך השנה כולל בתוכו גם את‬
‫"מן" וגם את "עד"‪ .‬הסבר מפורט להלן‪.‬‬
‫כאשר אנו מבקשים לכלול גם את "עד" יש לציין זאת משום שכאמור לעיל‪ ,‬בשפת יום‪-‬יום‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫אין "עד" נכלל בחשבון ‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫לא "מן" בכלל ולא "עד" בכלל שיטת ספירה זו אינה מצויה במקורות ולמעשה אין‬
‫משתמשים בה‪ .‬אנו נדרשים לאפשרות זו רק משום שמצאנו אותה אצל הרמב"ם‪ .‬מסיבה לא ברורה‬
‫משתמש הרמב"ם דווקא בשיטה זו לקביעת סוגי השנים בלוח העברי‪ .‬בהלקה"ח הוא מדריך את הקורא‬
‫איך לדעת אם השנה חסרה‪ ,‬כסדרה או שלמה ע"י ספירת הימים שבין היום בשבוע בו חל ראש השנה‬
‫הנוכחי לבין היום בשבוע בו חל ראש השנה הבא עם הדגשה שלא לוקחים בחשבון את הימים בהם חלים‬
‫ימי ראש השנה בשנה זו ובשנה הבאה‪ .‬כלומר לא "מן" בכלל ולא "עד" בכלל )דברי הרמב"ם עם הסבר‬
‫יבואו בהמשך(‪.‬‬
‫להלן נציג את שלוש השיטות הנ"ל למציאת מספר ימי השנה ולקביעת סוגי השנים בלוח‬
‫העברי כפי שאנו מוצאים אותם במקורות‪ .‬אך כדי להבין את השימוש בשיטות הספירה‬
‫השונות בלוח העברי נקדים ונציג כאן את הכללים הקשורים למספר ימי החודש והשנה בלוח‬
‫השנה העברי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כללי היסוד לקביעת מספר ימי השנה והחודש בלוח העברי‬
‫בלוח העברי יש ‪ 6‬סוגי שנים מבחינת אורכם ‪ 3 :‬בשנים פשוטות ו‪ 3-‬בשנים מעוברות‪:‬‬
‫‪ 353‬ימים )שנה פשוטה‪-‬חסרה(; ‪ 354‬ימים )שנה פשוטה‪-‬כסדרה(; ‪ 355‬ימים )שנה פשוטה‪-‬שלמה(;‬
‫‪ 383‬ימים )שנה מעוברת‪-‬חסרה(; ‪ 384‬ימים )שנה מעוברת‪-‬כסדרה(; ‪ 385‬ימים )שנה מעוברת‪-‬שלמה(‪.‬‬
‫כדי שנוכל למצוא את מספר ימי השנה יש לדעת את היום בשבוע בו חל היום הראשון של שנה זו והיום‬
‫בשבוע בו יחול היום הראשון של השנה הבאה ולפי שני ימים אלה ניתן לחשב ולמצוא את מספר ימי‬
‫השנה‪.‬‬
‫היום בשבוע בו יחול היום הראשון של השנה‪ ,‬א' בתשרי‪ ,‬הוא יום מולד תשרי )שנקבע עפ"י חשבון‬
‫המולדות של הלוח העברי( עם אפשרות לדחייה של יום‪/‬יומיים בהתאם לכללי ‪ 4‬הדחיות‪.‬‬
‫מספר הימים בחדשי השנה הוא קבוע )חוץ ממרחשוון וכסלו שנועדו למילוי וחיסור השנה לפי מספר‬
‫ימי השנה(; החודשים הם מלא )‪ 30‬יום( וחסר )‪ 29‬ימים( לסירוגין‪ .‬כך זה תמיד בשנה פשוטה שהיא‬
‫כסדרה וזו משמשת כבסיס לשינויים שנעשים בסוגי השנים האחרות כפי שנראה זאת להלן ‪:‬‬
‫מספר הימים בחדשי שנה פשוטה כסדרה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.11‬‬
‫תשרי – ‪30‬‬
‫כסלו ‪(**30 -‬‬
‫שבט ‪;30 -‬‬
‫ניסן ‪; 30 -‬‬
‫סיוון ‪;30 -‬‬
‫אב ‪; 30 -‬‬
‫‪ .2‬מרחשוון‪(* 29 -‬‬
‫‪; 29‬‬
‫‪ .4‬טבת ‪-‬‬
‫‪ .6‬אדר ‪29 (***-‬‬
‫‪ .8‬אייר ‪-‬‬
‫‪; 29‬‬
‫‪ .10‬תמוז ‪-‬‬
‫‪; 29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .12‬אלול‪-‬‬
‫בשנה פשוטה כסדרה ‪ 6‬חודשים של ‪ 30‬ימים ו‪ 6-‬חודשים של ‪ 29‬ימים ובסה"כ ‪ 354‬ימים‪.‬‬
‫ואלה השינויים‪/‬ההוספות ביתר סוגי השנים‪:‬‬
‫*( בשנה שלמה )כשהשנה פשוטה ‪ 355 -‬ימים; כשהשנה מעוברת ‪ 385 -‬ימים(‪ .‬מוסיפים את היום‬
‫הנוסף למרחשוון שבשנה שלמה יהיו בו ‪ 30‬יום‪.‬‬
‫**(בשנה חסרה )כשהשנה פשוטה ‪ 353 -‬ימים; כשהשנה מעוברת ‪ 383-‬ימים(‪ .‬מפחיתים יום אחד‬
‫מחודש כסלו שבשנה חסרה יהיו בו ‪ 29‬ימים‪.‬‬
‫***(כשאומרים אדר באופן סתמי הכוונה היא לאדר הסמוך לניסן‪ .‬בשנה מעוברת אדר שני‪.‬‬
‫מספר הימים באדר ראשון ‪ -‬החודש שנוסף בשנה מעוברת )אחרי חודש שבט( ‪ -‬תמיד בן ‪ 30‬יום‪.‬‬
‫לפני חכמי העיבור עמדה שאלה חשבונית פשוטה‪ :‬איך לדעת עפ"י היום הראשון של שנה זו והיום הראשון‬
‫של השנה הבאה אם השנה תהיה חסרה‪ ,‬כסדרה או שלמה‪ .‬או לחילופין מהי הדרך הפשוטה לדעת את‬
‫מספר ימי השנה עפ"י היום בשבוע של היום הראשון של שנה זו ושל השנה הבאה‪.‬‬
‫עיון בספרי העיבור של הקדמונים מגלה שכנגד שלוש השיטות של ספירה שהובאו בפתיחת‬
‫המאמר‪ ,‬אנו מוצאים במקביל שלוש שיטות אלה גם בדרך בה סופרים את ימי השנה בלוח‬
‫היהודי‪.‬‬
‫ג‪ .‬גד"ה‪-‬הו"ז ‪ -‬סימנם של חכמי בבל לקביעת מספר ימי השנה‬
‫"מן" בכלל ; "עד" לא בכלל‪.‬‬
‫הסימן גד"ה‪-‬הו"ז הוא הנפוץ והמקובל בימינו בחשבונות הלוח העברי‪ .‬הביא אותו לראשונה‬
‫ר' אברהם ב"ר חייא )ראב"ח המכונה "הנשיא"( בספר העיבור שכתב בשנת ד'תתפ"ג )‪1123‬‬
‫למניינם(‪ .‬וזה לשונו כפי שמובא במאמר השני שער שמיני(‪:‬‬
‫"ויהיה הסימן אשר בין תשרי לתשרי ובין ניסן לניסן‪,‬‬
‫בפשוטה גד"ה ובמעוברת הו"ז "‬
‫וזה מובנו של הסימן גד"ה‪-‬הו"ז‪:‬‬
‫בשנים פשוטות יהיה עודף הימים על ‪ 50‬השבועות שבשנה )שהם ‪ 350‬יום(‪ :‬ג' ד' ה' = ‪. 5 ,4 ,3‬‬
‫ולפי זה יש שלוש אפשרויות לאורך השנה הפשוטה‪:‬‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 3 +‬ימים = ‪ 353‬ימים ‪ -‬שנה זו היא שנה פשוטה‪-‬חסרה;‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 4+‬ימים = ‪ 354‬ימים ‪ -‬שנה זו היא שנה פשוטה‪-‬כסדרה;‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 5+‬ימים = ‪ 355‬ימים ‪ -‬שנה זו היא שנה פשוטה‪-‬שלמה‪.‬‬
‫בשנים מעוברות יהיה עודף הימים על ‪ 54‬השבועות שבשנה)שהם ‪ 378‬ימים(‪ :‬ה' ו' ז' = ‪.7 ,6 ,5‬‬
‫ולפי זה גם בשנים מעוברות יהיו שלוש אפשרויות לאורך השנה )כנ"ל בתוספת ‪ 30‬יום של אדר א'(‪:‬‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 5 +‬ימים = ‪ 383‬ימים ‪ -‬שנה זו היא שנה מעוברת‪-‬חסרה;‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 6 +‬ימים = ‪ 384‬ימים ‪ -‬שנה זו היא שנה מעוברת‪-‬כסדרה;‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 7 +‬ימים = ‪ 385‬ימים )=‪ 55‬שבועות(‪ -‬שנה זו היא שנה מעוברת‪-‬שלמה‪.‬‬
‫כאשר יודעים את קביעותה של השנה ניתן לבנות בעזרתה את לוח השנה העברי‪ .‬בעמוד הבא‬
‫ערכנו בעזרת הסימן גד"ה‪-‬הו"ז טבלה המראה איך למצוא את סימן קביעותה של השנה עפ"י היום‬
‫בשבוע בו חלים ראש השנה הנוכחי וראש השנה הבא‪ .‬בטבלה רואים שיש רק ‪ 14‬סימני קביעות אפשריים‪.‬‬
‫לכל אחד מסימני הקביעות ניתן לבנות לוח שנה; ולכל שנה עברית יתאים אחד מ‪ 14-‬לוחות אלה‪.‬‬
‫‪ 14‬האפשרויות לעריכת לוח שנה יהודי לפי הסימן גד"ה‪-‬הו"ז‬
‫‪ ‬‬
‫היום בשבוע בו חל מס' הימים‬
‫רה"ש‬
‫הנוכחי‬
‫רה"ש )בימי השבוע(‬
‫הבא‬
‫*סימן‬
‫סיווג השנה השנה‬
‫מראש השנה‬
‫הנוכחי עד‬
‫רה"ש הבא‬
‫מספר הימים בשנה‬
‫שני‬
‫חמישי‬
‫שבת‬
‫שלישי‬
‫שלישי‬
‫שבת‬
‫חמישי‬
‫שני‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 3 +‬ימים= ‪ 353‬ימים‬
‫שני‬
‫שבת‬
‫חמישי‬
‫שלישי‬
‫שבת‬
‫חמישי‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫פשוטה‪ -‬חסרה בחג‬
‫פשוטה חסרה זחא‬
‫פשוטה כסדרה גכה‬
‫פשוטה כסדרה הכז‬
‫פשוטה שלמה בשה‬
‫פשוטה שלמה השא‬
‫פשוטה שלמה זשג‬
‫שני‬
‫שבת‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 383‬ימים‬
‫חמישי‬
‫שלישי‬
‫שבת‬
‫חמישי‬
‫שלישי‬
‫שני‬
‫שני‬
‫שני‬
‫חמישי‬
‫חמישי‬
‫שבת‬
‫שבת‬
‫מעוברת חסרה בחה‬
‫מעוברת חסרה החא‬
‫מעוברת חסרה זחג‬
‫מעוברת כסדרה גכז‬
‫מעוברת שלמה בשז‬
‫מעוברת שלמה השג‬
‫מעוברת שלמה זשה‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 3 +‬ימים= ‪ 353‬ימים‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 4 +‬ימים= ‪ 354‬ימים‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 4 +‬ימים= ‪ 354‬ימים‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 355‬ימים‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 355‬ימים‬
‫‪ 50‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 355‬ימים‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 383‬ימים‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 383‬ימים‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 5 +‬ימים= ‪ 384‬ימים‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 7 +‬ימים= ‪ 385‬ימים‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 7 +‬ימים= ‪ 385‬ימים‬
‫‪ 54‬שבועות ‪ 7 +‬ימים= ‪ 385‬ימים‬
‫*סימן השנה‬
‫את כל המידע שבטבלא זו ניתן לסכם בסימן של שלוש אותיות הידוע בשם "קביעות השנה"‬
‫או "סימן השנה"‪ .‬בשלוש אותיות אלה מצוי למעשה כל המידע הנדרש כדי לערוך לוח שנה‪:‬‬
‫האות הראשונה )אחת האותיות ב' ג' ה' ז'( מצביעה על היום בשבוע בו חל רה"ש א' בתשרי‬
‫האות השניה )אחת האותיות ח' כ' ש'( מציינת אם השנה חסרה‪ ,‬כסדרה או שלמה‬
‫האות השלישית )אחת האותיות א' ג' ה' ז'(מצביעה על היום בשבוע בו חל פסח )את היום‬
‫בו יחול פסח נדע על פי רה"ש הבא; פסח יחול תמיד יומיים לפני היום בשבוע בו יחול רה"ש הבא(‪.‬‬
‫ד‪ .‬שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו‬
‫סימנם הקדום של חכמי א"י לקביעת סוג השנה‬
‫"מן" בכלל; וגם "עד" בכלל‬
‫באחת המהדורות הקדומות של מדרש תהילים "שוחר טוב" מובא הקטע הבא‪:‬‬
‫"ומציון יסעדך" – שאתם מצוינין )=מיוחדים(‪ .‬ראשי חודשים‬
‫שלמים וחסרים וכסדרן וסימן שו"ח כח"ז חד"ו‪ .‬ששה ופשוטה בין‬
‫פסח לפסח שלמין ובמעוברת שמונה‪ .‬חמשה וכסדרן בפשוטה‬
‫ובמעוברת שבעה‪ .‬ארבעה ופשוטה בין פסח לפסח חסרין ובמעוברת‬
‫ששה‪.‬‬
‫קטע קשה זה מובא במהדורת בובר בעמ' ‪ . 175/6‬רוב המעתיקים לא הבינו את‬
‫דברי המדרש הנ"ל שהיה בבחינת תעלומה והחליטו להשמיטו‪ .‬ואכן ברוב המהדורות‬
‫של מדרש "שוחר טוב" לא ניתן למצוא את הקטע הנ"ל‪.‬‬
‫בובר‪ ,‬שההדיר את המדרש הנ"ל‪ ,‬פנה לחוקר הלוח חיים זליג סלומינסקי )חז"ס(‬
‫שהיה אחד מחכמי ישראל הבקיאים ברזי הלוח העברי‪ ,‬וביקש את עזרתו בפענוח‬
‫הקטע הנ"ל‪ .‬חז"ס ניסה לפרש את הדברים‪ ,‬אך פירושו הדחוק לא יכול היה‬
‫להתקבל‪ ,‬כי זה לא התאים לכללי הלוח העברי‪ .‬אחת הסיבות שהקשו לפרש את‬
‫הסימן הייתה טעות המעתיקים‪ ,‬שכתבו כח"ז במקום כה"ז‪ .‬הדברים נשארו סתומים‬
‫עד שבא חוקר הלוח הדגול ח"י בורנשטיין ופענח את הסימן‪.‬‬
‫נקדים ונבהיר‪ ,‬שבתקופה הקדומה נהגו חכמי העיבור בא"י לעשות את החשבונות‬
‫לפי מולד ניסן‪ ,‬ואת קביעות השנה אם זו תהיה חסרה כסדרה או שלמה קבעו לפי‬
‫מספר הימים שבין פסח לפסח‪ ,‬ולא כפי שאנו נוהגים היום בין ראש השנה לראש‬
‫השנה‪ .‬בתוצאה אין למעשה שום הבדל‪ ,‬כי מספר הימים שבין פסח לראש השנה‬
‫קבוע בכל סוגי השנים‪ .‬לכן מספר הימים שבין פסח בשנה זו לפסח של שנה הבאה‪,‬‬
‫הוא אותו מספר ימים שבין ראש השנה )שלאחרי פסח( לראש השנה הבא אחריו‪,‬‬
‫והקביעה אם השנה תהיה חסרה‪ ,‬כסדרה או שלמה מתייחסת לשנה הבאה‪.‬‬
‫להלן ההסבר לסימן שו"ח ‪ -‬כה"ז ‪ -‬חד"ו‪:‬‬
‫שו"ח‪ :‬ששה ופשוטה בין פסח לפסח שלמין; ובמעוברת שמונה‪ .‬השנה תהיה שנה‬
‫שלמה כאשר מספר הימים מהיום בשבוע שחל בו פסח בשנה זו עד היום בשבוע שבו יחול‬
‫פסח בשנה הבאה הוא ו )=ששה( ימים בפשוטה; או ח )=שמונה( ימים בשנה מעוברת‪.‬‬
‫כה"ז ‪ :‬חמשה וכסדרן בפשוטה; ובמעוברת שבעה‪ .‬השנה תהיה כסדרה כאשר מספר‬
‫הימים מהיום בשבוע שחל בו פסח בשנה זו עד היום בשבוע בו יחול פסח בשנה הבאה הוא‬
‫ה)=חמשה( ימים בשנה פשוטה; או ז )=שבעה( ימים בשנה מעוברת‪.‬‬
‫חד"ו ארבעה ופשוטה בין פסח לפסח חסרין; ובמעוברת ששה‪ .‬השנה תהיה חסרה‬
‫כאשר מספר הימים מהיום בשבוע שחל בו פסח בשנה זו עד היום בשבוע בו יחול פסח בשנה‬
‫הבאה הוא ד )=ארבעה( ימים‬
‫בשנה פשוטה; או ו‬
‫)=ששה( ימים בשנה מעוברת‪.‬‬
‫נשוב ונדגיש‪ :‬בשונה מהנהוג בימינו נהגו בעלי הסימן הנ"ל המובא במדרש‬
‫"שוחר טוב" לכלול גם את היום של "עד" במספר הימים‪.‬‬
‫נסכם את הכלל של שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו במילים פשוטות‪:‬‬
‫לאחר שמוצאים את היום בשבוע בו חל פסח בשנה זו ואת היום בשבוע בו יחול פסח בשנה‬
‫הבאה סופרים את ימי השבוע ‪" :‬מן" בכלל וגם "עד" בכלל‪ .‬והיה‪:‬‬
‫אם מספר הימים מפסח עד פסח הוא ‪ 4‬השנה תהיה חסרה‪-‬פשוטה‪.‬‬
‫אם מספר הימים מפסח עד פסח הוא ‪ 5‬השנה תהיה כסדרה‪-‬פשוטה‪.‬‬
‫אם מספר הימים מפסח עד פסח הוא ‪ 6‬השנה יכולה להיות שלמה‪-‬פשוטה או חסרה‪-‬מעוברת‪.‬‬
‫אם מספר הימים מפסח עד פסח הוא ‪ 7‬השנה כסדרה‪-‬מעוברת‪.‬‬
‫אם מספר הימים מפסח עד פסח הוא ‪ 8‬השנה שלמה‪-‬מעוברת‪.‬‬
‫דוגמאות לקביעת השנה עפ"י הסימן שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו‪:‬‬
‫‪ .1‬אם פסח חל בשנה זו ביום שלישי ובשנה הבאה ביום שבת‪ ,‬סופרים את הימים מיום‬
‫שלישי ועד יום שבת )כולל שבת(‪ .‬מספר הימים ‪ -‬חמישה; לפי הנ"ל השנה הבאה תהיה‬
‫כסדרה‪-‬פשוטה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם פסח יחול בשנה זו ביום שבת וגם בשנה הבאה ביום שבת‪ .‬סופרים את הימים משבת‬
‫ועד שבת)בספירה נכללים שתי השבתות(‪ .‬מספר הימים ‪ -‬שמונה; השנה הבאה תהיה שלמה‪-‬‬
‫מעוברת‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיטת הרמב"ם‪ :‬ספירת הימים שבין שני ראשי השנים‬
‫לא "מן" בכלל ולא "עד" בכלל‪ .‬הסימן‪ :‬בג"ד ‪ -‬בפשוטה; דה"ו – במעוברת‬
‫בפרק השמיני של הלכות קידוש החודש )ה"ז ‪ -‬ה"ט( מסביר הרמב"ם איך לדעת אם השנה‬
‫היא שלמה )הנקראת בפיו גם "שנה מלאה"(‪ ,‬כסדרה או חסרה‪ ,‬עפ"י היום בשבוע בו חל ראש‬
‫השנה הנוכחי ועפ"י היום בשבוע בו יחול ראש השנה הבא‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬
‫"דרך ידיעת השנה אם חדשיה מלאים או חסרין או כסדרן לפי חשבון זה‬
‫כך הוא‪ :‬תדע תחילה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סידור‬
‫חדשיה כמו שביארנו בפרק שביעי‪ ,‬ותדע יום שיקבע בה ראש השנה‬
‫שלאחריה ותחשב מנין הימים שביניהן‪ ,‬חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו‪,‬‬
‫אם תמצא ביניהן שני ימים יהיו חדשי השנה חסרין‪ ,‬ואם תמצא ביניהם‬
‫שלשה ימים‪ ,‬יהיו כסדרן ואם תמצא ביניהם ארבעה ימים‪ ,‬יהיו חדשי‬
‫השנה שלמים‪.‬‬
‫במה דברים אמורים? כשהיתה השנה שתרצה לידע סידור חדשיה פשוטה‪,‬‬
‫אבל אם היתה מעוברת‪ ,‬אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה‬
‫שלאחריה ארבעה ימים‪ ,‬יהיו חדשי אותה שנה המעוברת חסרים‪ ,‬ואם‬
‫תמצא ביניהם חמשה ימים‪ ,‬יהיו כסדרן‪ ,‬ואם תמצא ביניהן ששה יהיו‬
‫שלמים‪.‬‬
‫כיצד? הרי שרצינו לידע סידור חדשי שנה זו‪ ,‬והיה ראש השנה בחמישי‬
‫והיא פשוטה וראש השנה שלאחריה בשני בשבת‪ ,‬נמצא ביניהן שלשה‬
‫ימים‪ ,‬ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן‪ ,‬ואילו היה ראש השנה שלאחריה‬
‫בשלישי היו חדשי שנה זו שלמים ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת‬
‫ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת היו חדשי שנה זו חסרין ‪ .‬ועל דרך זו‬
‫תחשב לשנה המעוברת כמו שביארנו"‪.‬‬
‫דבריו של הרמב"ם ברורים‪ .‬אחרי שמצאנו את היום בשבוע בו חל א' בתשרי של השנה‬
‫הנוכחית ואת היום בשבוע בו יחול א' בתשרי של השנה הבאה‪ ,‬סופרים רק את הימים שביניהם‬
‫בלי ימי הקביעה של שני ראשי השנים‪ .‬כלומר לא סופרים לא את "מן" ולא את "עד"‪.‬‬
‫אם מספר הימים ביניהם הוא ‪ 2‬השנה חסרה‪-‬פשוטה‪.‬‬
‫אם מספר הימים ביניהם הוא ‪ 3‬השנה כסדרה‪-‬פשוטה‪.‬‬
‫אם מספר הימים ביניהם הוא ‪ 4‬השנה יכולה להיות שלמה‪-‬פשוטה או חסרה‪-‬מעוברת‪.‬‬
‫אם מספר הימים ביניהם הוא ‪ 5‬השנה כסדרה‪-‬מעוברת‪.‬‬
‫אם מספר הימים ביניהם הוא ‪ 6‬השנה שלמה‪-‬מעוברת‪.‬‬
‫שיטתו של הרמב"ם לספור רק את הימים שבין שני ראשי השנים‪ ,‬נראית לכאורה תמוהה‬
‫משום שכבר בתלמוד )ערכין ט‪" :‬אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא‬
‫ארבעה ימים בלבד"( מתייחסים לעודף הימים שיש בשנה על השבועות השלמים כפי שזה‬
‫מופיע בשיטת גד"ה‪-‬הו"ז שהובאה לעיל‪.‬‬
‫נראה לי שמטרת הרמב"ם בהעדפת שיטה זו של ספירת ימים שבין שני ראשי השנים עם‬
‫הנחיה ברורה שלא לספור את ימי הקביעה )=ראשי השנים( נועדה למנוע טעות או בלבול‬
‫בספירת הימים‪ .‬רמב"ם שידע כנראה את שתי השיטות הקודמות חשש שמא יתבלבלו ויבואו‬
‫לידי טעות או ספק אם יש לספור רק את "מן" או גם את "עד" ולכן הוא נותן הדרכה ברורה‬
‫ופשוטה‪ :‬אל תספרו את ראשי השנים; לא "מן" ולא "עד"‪ .‬תספרו רק את הימים שביניהם‪.‬‬
‫לסיום‪:‬‬
‫הסימן שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו שימש את חכמי העיבור בארץ ישראל בתקופה בה היו כללי הלוח‬
‫העברי בבחינת "סוד העיבור"‪ .‬אני מעלה השערה שחכמי העיבור ביקשו לשמור את כללי‬
‫הלוח בסוד ולכן השתמשו בכוונה תחילה בשיטה לא מקובלת של ספירת ימים )גם "מן" וגם‬
‫"עד" בכלל( ויצרו סימן שהיה ידוע רק לחוג מצומצם של חכמים שישבו ב"סוד העיבור" כך‬
‫שלא ניתן יהיה לגלותו בקלות‪ .‬וכפי שראינו לעיל סימן זה שנמחק מרוב כתבי היד של מדרש‬
‫"שוחר טוב" אכן לא ניתן היה לפענוח ורק בקושי רב פוענח ע"י ח"י בורנשטיין שהיה אחד‬
‫מיחידי הסגולה שבין חוקרי הלוח‪.‬‬
‫לעומת זו‪ ,‬שיטת הספירה לפי הסימן גד"ה‪-‬הו"ז של חכמי בבל שמביא "הנשיא" בספר‬
‫העיבור‪ ,‬היא פשוטה ומובנת לכל ומאפשרת לדעת מיד את מספר ימי השנה בכל סוגי השנים‪.‬‬
‫הסימן גד"ה מצביע על הימים העודפים על ‪ 50‬השבועות שבשנה פשוטה והסימן הו"ז על‬
‫מספר הימים העודפים על ‪ 54‬השבועות שבשנה מעוברת‪ .‬שיטה זו התקבלה והתפשטה גם‬
‫משום שבדרך כלל מקובל בלשון בני אדם לכלול בספירה את "מן" ולא לכלול את "עד"‪.‬‬
‫הקושי בשיטתו של הרמב"ם הוא שעל אף דבריו הברורים שאין לספור את ימי הקביעה של‬
‫שני ראשי השנים עלולים לטעות ולא לספור גם את היום השני של ראש השנה‪.‬‬
‫עם זאת צריך להבהיר שאין לפסול את השיטות האחרות ואפשר כמובן להשתמש בהן בתנאי‬
‫שמבהירים מה נכלל ומה לא נכלל במספר הימים‪ .‬את שו"ח‪-‬כה"ז‪-‬חד"ו‪ ,‬שיטתם הקדומה של‬
‫חכמי העיבור בא"י לא נמצא בספרי העיבור‪ .‬אבל אנו מוצאים בין חכמי העיבור המאוחרים‬
‫כאלה שאחזו בשיטתו של הרמב"ם‪ .‬כך נהג בימינו יהודה אייזנברג בספרו "הלוח העברי"‬
‫שמסביר את יסודות הלוח לפי הלכות קידוש החודש להרמב"ם‪.‬‬