להורדת הקובץ
����� ����.indd 1
08/01/2015 18:16:12
בפתח
נערך ע"י :איגוד תלמידי הישיבות
ישיבת תות"ל המרכזית ,בית משיח 770 -
770 eastern parkway ny, u.s.a.
tal. 347-850-2770 fax. 04-6974225
08/01/2015 18:16:12
מו"ל :מרכז חב"ד העולמי
לקבלת פני משיח צדקנו
744 eastern parkway ny, u.s.a.
tal. 718-778-8000 fax. 718-778-0800
����� ����.indd 2
בפתח הקובץ
ץבוקה חתפב | 3
ב"ה
בפתח הקובץ
בעמדנו "שלושים יום קודם החג" — יום הבהיר יו"ד שבט ,והמשכו
ביום שלמחרת — י"א שבט ,מועד קבלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר
מלך המשיח שליט"א ,הננו מוציאים לאור "קובץ הכנה יו"ד-י"א שבט"
הכולל ענינים השייכים ליום גדול זה ,לתועלת תלמידי התמימים
ברחבי תבל ,ובו:
א .מאמר ד"ה "באתי לגני" ה'שי"ת — מאמר יום ההילולא דכ"ק
אדמו"ר מהוריי"צ ,שנלמד בהתאם להוראתו המיוחדת של כ"ק אד"ש
במכתב ליום ההילולא הראשון .ומאמר ד"ה 'באתי לגני' ה'תשי"א —
המאמר הראשון שזכינו לשמוע מכ"ק אד"ש ,מאמר 'קבלת הנשיאות',
בו ביאר את ענינו מעלתו ועבודתו של דורנו זה — דור השביעי.
ב .מאמרי "באתי לגני" המתאימים לשנה זו בייחוד ,בהיותם
מיוסדים בעיקר על הפרק החמישי מד"ה "באתי לגני ה'שי"ת -שבו
אוחזים אנו ב"מחזור הלימוד" בפעם הרביעית; מאמרי 'באתי לגני'
של ה'תשט"ו וה'תשל"ה .שני המאמרים הינם בלתי־מוגהים .את
המאמרים השארנו כמות שהם -ללא שינוי ,אך במקומות הנצרכים
הכנסנו תרגום של המשפטים באידיש ,באדיבות ה'מכון להפצת
תורתו של משיח' ותודתינו נתונה להם על כך.
ג .שיחות בעניני דיומא ,מהשיחות דהשנים האחרונות :א .שיחת
ש"פ בא ה'תשנ"ב (מוגה) ,המבארת את החידוש דדורנו ,דור התשיעי
(לבעש"ט) ,לתועלת הלומדים ,השיחה מובאת בתרגום ללה"ק .ב.
שיחת ליל יו"ד שבט ה'תשנ"ב לאחר תפילת ערבית (בלתי מוגה) .ג.
שיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"ב לאחר תפילת ערבית (בלתי מוגה).
בקשר עם השיחות הבאנו (בתור הוספה) יומן מיוחד ,של ימי יו"ד
י"א שבט תשנ"ב .תודתנו נתונה למכון יומני בית חיינו על המצאתו
לידינו .כן הבאנו מאמר מיוחד ' -התוועדות חסידותית' של הרב
08/01/2015 18:16:12
����� ����.indd 3
תוכן ע
| 4קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
חיים לוי יצחק גינזבורג ,משפיע בישיבת תות"ל ראשון-לציון ,בקשר
לשיחה המובאת -הדבר מלכות של ש"פ בא תשנ"ב.
ד .מכתב כ"ק אד"ש לקראת יו"ד שבט ה'תשי"א — בו מפורט סדר
ליום היארצייט; פרקי משניות לפי אותיות השם של בעל ההילולא,
ופרק ז"ך ב'אגרת הקודש' בתניא -המבאר את ענין ההסתלקות.
ויהי רצון ,אשר תיכף ומי"ד נזכה לחזות בהתממשות בשורת
הגאולה "איש צמח שמו ומתחתיו יצמח" ,ו"כאו"א מראה באצבעו
ואומר — "הנה זה (מלך המשיח) בא" ,שכבר בא!" ,ונזכה להתגלות
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א "מלך ביפיו תחזינה עיניך" תיכף
ומי"ד ממ"ש ,ממש ,ממש!
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
איגוד תלמידי הישיבות המרכזי
תות"ל — בית משיח — 770
ימי ההכנה ליו"ד-י"א שבט ה'תשע"ה
שנת הס"ה לנשיאות כ"ק אד"ש
ברוקלין ,ניו-יורק
08/01/2015 18:16:12
����� ����.indd 4
תוכן ענינים
םינינע ןכות | 5
תוכן עניינים
שער מאמרים
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע
'באתי לגני' ה'שי"ת 8........................................................
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
'באתי לגני' ה'תשי"א 21....................................................
'באתי לגני' ה'תשט"ו 35....................................................
'באתי לגני' ה'תשל"ה50....................................................
שיחות בענייני דיומא
שיחת ש"פ בא תשנ"ב64....................................................
שיחת ליל יו"ד שבט תשנ"ב 83............................................
שיחת מוצאי י"א שבט תשנ"ב 84..........................................
הוספה א' -יומן יו"ד י"א תשנ"ב 89......................................
הוספה ב' -התוועדות חסידותית 106.....................................
מנהגי יום ההילולא
מכתב כ"ק אד"ש מלך המשיח אודות מנהגי יום ההילולא116.........
משניות 119....................................................................
תניא אגרת הקודש פרק ז"ך 138...........................................
08/01/2015 18:16:12
����� ����.indd 5
����� ����.indd 6
08/01/2015 18:16:12
שער מאמרים
08/01/2015 18:16:12
����� ����.indd 7
ד"ה ב
| 8קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
בס"ד ,ש"פ בא יו"ד שבט ,ה'תש"י
יאצ"ט כבוד אמו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע זי"ע
באתי לגני אחותי כלה ,ואיתא במדרש רבה (במקומו) לגן אין כתיב כאן
אלא לגני לגנוני ,למקום שהי' עיקרי בתחלה ,דעיקר שכינה
בתחתונים היתה ,ועל ידי חטא עץ הדעת נסתלקה השכינה מארץ לרקיע,
וע"י חטא קין ואנוש נסתלקה השכינה מרקיע א' לב' וג' ,ואח"כ בדור
המבול נסתלקה מרקיע ג' לד' ,וכדאיתא במד"ר ע"פ וישמע את קול הוי'
אלקים מתהלך בגן א"ר אבא מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך ,קפיץ
ואזיל קפיץ ואזיל ,ואח"כ עמדו שבעה צדיקים והורידו את השכינה
למטה ,אברהם זכה והוריד את השכינה מרקיע ז' לו' ,ויצחק מו' לה' ,עד
כי משה שהוא השביעי (וכל השביעין* חביבין) הורידו למטה בארץ.
ועיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש ,דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי
בתוכם ,בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד ,וזהו צדיקים
יירשו ארץ וישכנו לעד עליה ,דצדיקים יירשו ארץ שהוא ג"ע ,מפני מה
לפי שהם משכינים (היינו ממשיכים) בחינת שוכן עד* מרום וקדוש,
שיהי' בגילוי למטה .וזהו באתי לגני לגנוני למקום שהי' עיקרו בתחלה,
דעיקר שכינה בתחתונים היתה .והענין הוא דהנה תכלית הכוונה בבריאת
והתהוות העולמות ,דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים,
שיהי' גילוי אלקות למטה ע"י עבודת האדם ,ע"י אתכפיא ואתהפכא,
דנשמה תרד למטה להתלבש בגוף ונה"ב ,והם יעלימו ויסתירו על אור
הנשמה ,ובכ"ז תפעול הנשמה בירור וזיכוך הגוף ונה"ב ,וגם חלקו
בעולם .וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ,בתוך כאו"א ,והוא ע"י
העבודה בעבודת הבירורים בבחינת אתכפיא ואתהפכא ,וכמאמר כד*
אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין .והנה מ"ש בכולהו
עלמין ,הכוונה על מדריגת האור דהוא בכולהו בשוה ,והיינו אור הסובב
וכל השביעין :ויקרא רבה פכ"ט ,יא – .ראה ג"כ סד"ה החודש הזה ש"ת.
שוכן עד :להעיר בענין עד מזח"ב ר"פ וארא ובביאורי הזהר שם .לקו"ת ד"ה אלה פקודי פ"ו וביאורו פ"ד.
וכמאמר כד :ראה תניא פכ"ז .לקו"ת ר"פ פקודי .שם פ' חוקת ד"ה על כן יאמרו פ"ב.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 8
ד"ה באתי לגני תש"י
י"שת ינגל יתאב ה"ד | 9
כל עלמין שמאיר בכל העולמות בשוה ,דבעולמות הרי יש חילוקי
מדריגות ,דאינו דומה עולמות עליונים לעולמות תחתונים ,דבעולמות
העליונים מאיר האור בגילוי ,ובעולמות התחתונים האור אינו מאיר
בגילוי כ"כ ,ויש שהאור בא בבחינת העלם והסתר ,ויש בזה חילוקי
מדריגות ,וכמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ,ואיתא במדרש*
נטה ימינו וברא שמים ונטה שמאלו וברא ארץ ,וידוע דיד ימין מורה על
האור והגילוי יותר ,וזהו וימינו טפחה שמים ,דשמים הכוונה עולמות
העליונים שם הגילוי בבחינת ימין שהוא גילוי האור ,והאור עצמו הוא
בבחינת גילוי ,וארץ הכוונה עולמות התחתונים הם מבחינת שמאל שאין
האור בגילוי כ"כ ,וגם האור עצמו בא בבחינת העלם והסתר ,כידוע
ההפרש בד' עולמות ,דכתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף
עשיתיו שהם ד' עולמות אבי"ע ,בזה האור אינו כמו שהוא באצילות ,כמו
שהוא בבי"ע ,דאצילות הוא* בבחינת גילוי ההעלם ,ואצילות מלשון
אצלו וסמוך ,וכן פי' אצילות מלשון הצלה והפרשה ,דאצילות ע"ה
בחינת עולם ,אבל בכללותו הוא בכלל עולמות האין סוף ,משא"כ בריאה
שהוא התחלת המציאות בבחינת יש מאין .וזהו כל הנקרא בשמי ולכבודי,
דשמי וכבודי הוא המיוחד בי עדיין ,שקאי על עולם האצילות שהוא עולם
היחוד וההתכללות ,שהוא שם בתכלית הגילוי ,דאינו דומה כלל לכמו
שהוא בעולמות בי"ע ,ובבי"ע עצמן יש חילוקי מדריגות בהגילוי אורות
כמו"ש בעולם הבריאה ,ועולם היצירה ועשי' ,אמנם כ"ז הוא בהאור שבא
להחיות את העולמות בבחינת ממלא כל עלמין ,אבל בהאור שהוא
למעלה משייכות אל העולמות ,והוא בחינת אור הסוכ"ע ,שבא בבחינת
סובב ומקיף לעולמות ,הרי מאיר בכל העולמות בשוה .וזהו בכולהו
עלמין ,והיינו שאור זה הנה אופן המשכתו הוא בכל העולמות בשוה.
אמנם בכדי להמשיך אור זה בכולהו עלמין ,הוא ע"י העבודה בעבודת
הבירורים בבחינת אתכפיא ואתהפכא דוקא ,וזהו כד אתכפיא סט"א,
כאשר פועל בעבודתו להיות אתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא,
ואיתא במדרש :ראה פדר"א פי"ח .זח"ב כ ,א .לז ,א .פה ,ב.
דאצילות הוא :ראה בכ"ז תו"א פ' בראשית ביאור לד"ה כי כאשר השמים .שם ר"פ וירא .ביאור דואלה המשפטים ועוד.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 9
| 10קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
הנה יתרון האור הוא מהחושך דוקא ,והיינו דכאשר החושך נהפך לאור,
הנה נעשה יתרון האור ,שהאור מאיר בגילוי עד אשר יאיר למטה ממש,
והיינו שנמשך האור באופן כזה ,אשר אופן המשכתו הוא בכל העולמות
בשווה .וזהו כד אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין,
בחינת האור ,שנמשך* אור הסובב כל עלמין שאופן המשכתו בבחי' סובב
ומקיף בכל העולמות בשוה ,וא"כ מאיר גם למטה כמו"ש למעלה .וזהו
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ,בתוך כל אחד ואחד ע"י העבודה דבחינת
אתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא ,הנה נעשה עי"ז יתרון האור,
דאסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין שמאיר ומתגלה אור הסובב.
קיצור.
עיקר שכינה בתחתונים .יבאר דכוונת בריאת העולמות שיהי'
דירה בתחתונים ,ונעשה ע"י אתכפיא ואתהכפא שממשיך אור
הסובב ,שזהו בכולהו עלמין בשוה.
ב) והנה זאת היתה העבודה במשכן ומקדש בעבודת הבירורים דבחינת
אתכפיא המביא ומעלה לבחינת אתהפכא חשוכא לנהורא,
ולכן אחת העבודות שהי' במקדש הוא ענין עבודת הקרבנות ,שהוא
עבודה רוחני' שבנפש ,וזהו ענין השתתפות הכהנים והלוים בעבודתם
ושירם וזמרם בעת הבאת הקרבן ,שזהו עבודה רוחני' .וענין עבודת
הקרבן בעבודה בנפש האדם הוא ,דכתיב* אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'
מן הבהמה מן הבקר ומן כו' ,דלכאורה יוקשה דאם הי' כוונתו בזה רק
לבאר משפטי הקרבן הול"ל אדם מכם כי יקריב קרבן להוי' הנה כך וכך
יהי' משפט הובאת הקרבן והלכותיו ומפני מה אומר אדם כי יקריב מכם
וכו' ,אלא ידוע הכוונה בזה הוא שבא גם לבאר כללות ענין הקרבנות
בעבודה בנפש האדם ,וזהו אדם כי יקריב ,האדם כאשר יתקרב לאלקות,
הנה מכם הוא קרבן להוי' ,מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן להוי',
היינו להיות קרוב אל הוי' ,דידוע דקרבנות* הם ענין קירוב הכחות
אסתלק . . .שנמשך :נק' המשכה זו בזהר ל' אסתלק . . .שהוא בחי' גילוי אור הסוכ"ע כו' בבחי' רוממות (תו"א ס"פ
ויקהל עיי"ש).
דכתיב אדם :ראה קונטרס לימוד החסידות פי"ב .ד"ה טעמה תש"ט (קונטרס סב) פ"ב ואילך.
דידוע דקרבנות :ראה ד"ה טעמה הנ"ל ,וש"נ.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 10
י"שת ינגל יתאב ה"ד | 11
והחושים ,ובא בזה לבאר ,דכאשר בא להתקרב לאלקות ,הוא מכם ,והיינו
שתלוי הדבר בכם ,דאל יאמר אדם איך אתקרב אל אלקות ,ובפרט כאשר
יודע מהותו העצמי שהוא בשפלות ומלוכלך בכמה ענינים לא טובים,
וא"כ הוא בתכלית הריחוק מאלקות ואיך אתקרב לאלקות ,וע"ז הוא
אומר מכם ,בכם הדבר תלוי ,דכאו"א מישראל יכול לאמר* מתי יגיעו
מעשיי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב ,ואין בזה הגבלות כלל ,ואין
שום דבר המונע ומעכב חלילה ,לעלות ולהגיע ולהתקרב לאלקות ,ואין
הקב"ה בא בטרוניא* עם בריותיו ,ומתגלה ומאיר בכאו"א לפי כחו
ויכולתו .כדאיתא במד"ר* וכשאני מבקש איני מבקש לפי כחי אלא לפי
כוחן ,לפי הכח של כל או"א ,דעי"ז הנה בכח כאו"א לעלות ולהגיע
למדריגה היותר נעלית .וזהו אדם כי יקריב ,דבכדי שהאדם יתקרב
לאלקות הוא מכם ,שבכם הדבר תלוי ,והיינו מכם קרבן להוי' ,דמכם
תקריבו את הקרבן להוי' ,דאין הכוונה רק הקרבן של הבהמה בלבד ,כ"א
מכם ממש ,והוא מן הבהמה ,הבהמה שבלבו של אדם ,שהוא הנה"ב .מן
הבקר ומן הצאן ,הן המה הפרטי מדריגות דישנם בנה"ב ,וכידוע הענינים
בזה ,דאינו דומה האופני הבירורים בכאו"א ,דישנו שהנה"ב שלו הוא שור
נגח ובעל מדות גסות ביותר ,ויש שהוא צאן שהוא בהמה דקה ,אף שגם
זה בכלל בהמה ,אבל הוא בדקות עכ"פ (וכמבואר באריכות* בקונטרס
התפלה ,תר"ס) ,וזהו שאומר אשר תקריבו את קרבנכם .והנה בהקרבן
הגשמי הוא שמביאין בהמה גשמי' על גבי המזבח ,והי' האש שלמעלה,
וכדאיתא ביומא (כא ,ע"ב) רבוצה כארי (גחלת שנפלה מן השמים בימי
שלמה והיתה על המזבח ,רש"י) .ובזהר איתא* ארי' דאכיל קורבנין ,הנה
כמו"כ הוא בעבודה בנפש האדם ,הרי יש אש שלמעלה ,והוא הרשפי אש
שבנפש האלקית ,וכמאמר רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה ,ואיתא במד"ר
(הובא בילקוט) כאש שלמעלה ,שאין האש מכבה למים ואין המים מכבין
יכול לומר :תנא דבי אלי' רבה פכ"ה.
ואין . . .בטרוניא :ע"ז ג ,א .וראה ספר המאמרים אידיש בתחלתו.
כדאיתא במד"ר :במדבר רבה פי"ב ,ג.
וכמבואר באריכות :ראה ג"כ שיחת שמח"ת תרס"א (בס' תורת שלום) ,ד"ה משכני (השני) תש"א.
ובזהר איתא :ראה זח"א ו ,ב .זח"ב רעח ,א .זח"ג יז ,א .ועוד.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 11
| 12קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
לאש ,והיינו שבטבע הנפש האלקית הרי יש בו רשפי אש האהבה
לאלקות ,והוא בדוגמא אש שלמעלה שאין המים מכבין אותו ,והמים הם
מים רבים* בריבוי הטרדות בטרדת הפרנסה ובלבולים שונים בטרדות
שונות המבלבלים בתורה ועבודה .ובכ"ז הנה גם הנהרות לא ישטפוה,
לפי דרשפי אש האהבה שבנה"א הוא בדוגמת אש שלמעלה דאין המים
מכבין אותה ,ובזה צריך להיות ההקרבה של הנפש הבהמית ,שגם הוא
יהי' לו אהבה לאלקות ,וכמ"ש ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך,
וארז"ל בשני יצריך ,דגם הנה"ב יהי' לו אהבה לאלקות ,דזה בא ע"י
התלבשות הנה"א בנה"ב ,דתחלה הרי* הנה"ב אין לו שום ידיעה והרגש
בעניני אלקות כלל ,אמנם ע"י התלבשות הנה"א ,ומתבונן בהתבוננות
אלקי דגם הנה"ב יוכל להשיגו ,הנה עי"ז נעשה התקרבות הנה"ב
(וכמ"ש במ"א שנעשה חקיקה כללית בהנה"ב דאלקות הוא ג"כ דבר
המובן והמושג גו') ,הנה אח"כ הוא רב תבואות בכח שור ,שמתהפך
מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלקית ,וכמו
שע"י קרבן הגשמי הרי מתברר הניצוצי דצ"ח ,הנה כמו"כ ע"י ההקרבה
ברוחני' הרי מתברר ומתהפך החשוכא דנה"ב לנהורא .וזהו ועשו לי
מקדש ושכנתי בתוכם ,דבתוך כל אחד ואחד הרי ע"י עבודתו בבחינת
אתכפיא ,והעיקר המביא לידי אתהפכא כו' ,הנה כד אתכפיא סט"א
אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין ,בחינת האור והגילוי ,שהוא בחינת
סוכ"ע כו'.
קיצור.
יבאר ענין הקרבנות בעבודה דאדם כי יקריב צ"ל מכם קרבן,
אש שלמעלה ואש מלמטה אהבה דנה"א ודנה"ב .אהבה דנה"ב
באה ע"י התלבשות נה"א בנה"ב.
ג) ובזה יובן מה שהמשכן הי' מעצי שטים דוקא ,דלהיות שעיקר
העבודה במשכן ומקדש הוא לאתהפכא חשוכא לנהורא,
שזהו ענין עבודת הקרבנות כנ"ל (ובפרט* מעשה הקטרת) ,וע"י העבו'
מים רבים :בארוכה ראה תו"א ר"פ נח .המשך מים רבים תרל"ו .ועוד.
דתחלה הרי :להעיר מהמשך ר"ה ה'תש"י פי"ב ,יג ,כא ואילך.
ובפרט מעשה :ראה תו"א פ' וישב רד"ה בכ"ה בכסלו .אוה"ת פ' תולדות הגהה לרד"ה ראה ריח בני.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 12
י"שת ינגל יתאב ה"ד | 13
שבמקדש הנה עי"ז האיר גילוי אלקות בעולם ,ולכן הי' מעצי שטים,
דהנה שטה* פי' נטי' ,דהיינו שיש דבר שהוא אמצעי ,וההטי' לאיזה צד,
למעלה או למטה נק' שטה ,וכן פי' שטות ,דשטות הוא ההטי' מהידיעה
והחכמה ,דידיעה והשגה הוא דרך המיצוע ,וההטי' מזה נק' שטות .והנה
יש שטות דלעו"ז ,וכמ"ש כי תשטה אשתו ,ופי' רש"י תט מדרכי
הצניעות ,וכתיב וישב ישראל בשטים ,הוא ענין* השטות דלעו"ז
וכמארז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות ,ורוח הזה
מכסה על האמת ,ורוח שטות הוא רוח הקליפה וסט"א ,ונק' שטות ע"ד
מלך זקן וכסיל ,והם המכסים על האור והגילוי ,דאלקות הוא אמת וחיים,
וכמ"ש והוי' אלקים אמת הוא אלקים חיים ,והרוח שטות מכסה על האמת
והחיות אלקי' ,ולכן נק' בשם קליפה ,וכמו הקליפה המכסה על הפרי ,כן
הרוח שטות מכסה מעלים ומסתיר על האור דגילוי אלקות .וזהו הסיבה
מה שאפשר אשר האדם יכול להיות ח"ו עובר עבירה ,דלכאורה איך
אפשר הדבר אשר יבוא האדם לידי עבירה ,והוא רק לפי שאינו מרגיש*
שבזה הוא נפרד מאלקות ,ונדמה לו אשר עודנו ביהדותו ,ואם יודע את
האמת כמו שהוא שע"י החטא ועון נעשה נפרד מאלקות הרי לא הי'
עושה את דבר העבירה ר"ל בשו"א ,לפי שבטבע כל ישראל שאינו רוצה
בשו"א ואינו יכול כלל להיות נפרד מאלקות ,והראי' דכאשר בא לידי
נסיון וכופין אותו ח"ו על ענין של כפירה דאז א"א לטעות ולחשוב שאינו
נעשה נפרד מאלקות ה"ה משליך חייו מנגד ,ומקבל עליו כל המיני
יסורין ח"ו ומוסר נפשו על קדושת שמו ית' ,וכן נראה במוחש ממש גם
אפילו בדרגות הפחותות בקל שבקלים ופושעי ישראל דעלולים למסור
נפשם על קדושת שמו ית' ,לפי דאז הרי יודע ומרגיש בנפשו ,ואינו רוצה
ח"ו להפרד מאלקי ישראל ,דכזה להיות ח"ו וח"ו נפרד מאלקי ישראל
אין ביכולת שום בר ישראל ,אבל בשארי דברים ,היינו בשארי עבירות
ר"ל ,הרי אינו יודע ואינו מרגיש שנעשה עי"ז נפרד מאחדותו ית' ,ונדמה
דהנה שטה :ראה בכהנ"ל המשך וככה תרל"ז פט"ל ואילך .קונטרס ומעין.
בשטים . . .השטות :סנהדרין קו ,א .ספרי במדב"ר ותנחומא ס"פ בלק.
שאינו מרגיש :ראה תניא פכ"ד כה .קונטרס ומעין מ"ב ואילך.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 13
| 14קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
לו כי הוא עוד ביהדותו כאשר הי' ,וזה בא מהרוח שטות דסט"א שמכסה
על האור והגילוי שלא יורגש בו ,פי' דהרוח שטות גורם לו להאדם העדר
ההרגש ,והיינו שתוקף החמדה* בתאוה והחמימות דנה"ב גורם לו
הקרירות והעדר ההרגש בענינים הרוחני' ,פי' דיא צוגעבונדקייט און
צעקאכטקייט אין עניני חמדה ותאוה ברתיחה ,זה מקרר ההרגש (דעם
ָ
דערהער און געפיל) בענינים הרוחני' ,ער איז אזוי פיל איבערגעגעבען
בעניני תאוותיו ורצונותיו החומרי' והגשמי' אז דער רוחנית'דיקער הרגש
איז בא אים בתכלית ההעלם וההסתר ,והיינו שנעשה בלתי מרגיש כלל,
ואינו מרגיש להנועם והעריבות והטוב והעילוי בקיום המצות ,וכן אינו
מרגיש הפחיתות בריחוקו מאלקות שנעשה ע"י חטא ועון ,ובד"כ הוא
כיסוי הנה"ב שמכסה על הנה"א ,דהנה הנה"א הוא אלקות בעצם מהותו,
ובפרט הניצוץ שבו* (הוא הניצוץ פרטי השייך אל גופו הפרטי כו'),
שע"י הוא מרגיש בכל הענינים האלקי' ,ומרגיש מאד בדבר שהוא מנגד
לאלקות ,והיינו דדבר שאינו אלקות בגילוי אינו רוצה בו ,ובפרט בדבר
שהוא מנגד על אלקות ,ובורח מזה כבורח מדבר המזיק ,וכאדם הבורח
ממות ,דברור לו להנה"א דמיתה רוחני' ר"ל הוא קשה יותר מיתה גשמי'
ח"ו ,וכל תשוקתו וחפצו הוא באלקות ,ולעשות כלים לאלקות ,וכל גסות
וחומרי' ישות ומציאות הנה"ב ,ה"ה מכסה ומסתיר ומעלים על ההרגש
דנה"א ,ובפשיטות הוא אז דער געשמאק פון וועלט (עולם שהוא העלם)
איז מכסה ומסתיר אויף דעם הרגש אלקי ,שזהו היפך הכוונה ממש ,ממה
שהיתה כוונה העליונה בבריאת העולמות דנתאוה הקב"ה להיות לו ית'
דירה בתחתונים ע"י עבודת האדם בגוף ונה"ב ,ולהיות בעולם זה דוקא
ולבררו ולזככו ,ובפועל בא להיפך ח"ו ,שהעולם מסתיר אצלו על אור
האמת ,ונתעבה ונתגשם כל כך עד שנחסר אצלו כל חוש מההרגש (הנק'
פילען) בענינים הרוחנים שזה בא בסיבת הנה"ב ,שהוא קבוע ומושרש
בעניני העולם ,וזהו כל מהותו וענינו ,ובהם יהגה ויחשוב וידבר בחיות
שתוקף החמדה :להעיר מד"ה ויאמר משה תש"ט (קונטרס סג) פי"ב יג.
הניצוץ שבו :אולי הכוונה למ"ש בע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א (הובא בלקו"ת ד"ה ושמתי כדכד השני פ"ב) :יש ניצוץ
קטן מאד שהוא בחינת אלקות כו' וזה הניצוץ מתלבש בכח ניצוץ אחד נברא כו' הנק' יחידה עכ"ל .ויותר נ"ל שמכוון
כאן לניצוץ נברא הנ"ל .ועייג"כ לקו"ת פ' אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה .דרך חיים פ"ח .קונטרס העבודה פ"ה.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 14
י"שת ינגל יתאב ה"ד | 15
בהרגש ,מיט א גרויסען גישמאק ,אשר הרגש זה בכללותו ובפרט ענין
הנועם (דער גישמאק) שיש לו בזה הוא שולל את ההרגש ברוחני',
קאלטקייט שלו אין
והעיקר הוא מפני הקרירות של הנה"ב ,די עצם ַ
ענינים רוחני' מפני שהוא בהמי בעצם מהותו ,דשמו מוכיח עליו נפש
הבהמי ,כל חיותו והרגשתו הוא רק בענינים בהמי' ,וכמו שאנו רואין
במוחש דיש אנשים כאלו אשר לבד זאת שהם ריקים מחכמה תורה ומדות
ישרות הנה מעשיהם כמעשה בהמה ממש ,שדורסים ומלעיגים ר"ל
מענינים הרוחני' אשר אין להם שום מושג כלל ,וה"ה כבהמה ממש,
ההולכת ודורסת מבלי הבחן כלל ,אם הוא עפר ועץ או גוף אדם ,שהוא
מפני העדר ההרגש ,דבהמה הרי אין לה דעת ,כמו"כ ישנם אנשים כאלו
שהם כבהמה ממש ,ולועגים על התורה ומצות (ומהם הבוחרים להם
דרכים שונים מצוה זו הם מקיימים ,ובזה אינם רוצים לקיימה כו'),
והדומה ,דכ"ז הוא בא מהעזות והקרירות דנה"ב אשר זה הוא הסיבה
והגורם מה שאדם בא לידי עבירה ר"ל שהוא רוח שטות דסט"א והכיסוי
דנה"ב שהם מעלימים ומסתירים על אור האמת עד שנעשה היפך הכוונה
העליונה ,דכוונה העליונה שנברא העולם בכדי לבררו ולעשותו כלי
לאלקות ,וע"י כיסוי הנה"ב הנה בא ההיפך ממש ,שהעולם לא די שאינו
מתברר ומזדכך הנה עוד מעלים ומסתיר על אור האמת ,וזהו הרוח שטות
שמכסה על האמת.
קיצור.
יבאר דרוח שטות ,תוקף התאוה ונה"ב בכלל ,מכסים על
האמת וגורמים העדר הרגש האלקות ועילוי המצות ,ופחיתות
הריחוק מהם.
ד) אמנם זה שהנה"ב מכסה על הנה"א ,והיינו הרוח שטות ,שמכסה
וואס וועלט איז
דאס ָ
ומעלים על אור האמת והגילוי והיינו ָ
מעלים אויף אלקות ,הוא רק על המדות דנה"א אבל לא על העצמות
דנה"א .דהנה כתיב יעקב חבל נחלתו ,דהתקשרות הנשמה באלקות הוא
חבל* השזור מתרי"ג נימין ,דהחבל הוא הנשמה עצמה ,דנשמתו של אדם
הוא חבל :ראה אגרת התשובה פ"ה וא"ו.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 15
| 16קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
הוא החבל המקשרו באלקות ,ולזאת הנשמה עצמה שזורה מתרי"ג נימין,
וכדאיתא בסש"ב פנ"א ,דהנשמה כלולה מתרי"ג כחות ,וטעם הדבר הוא
דארז"ל (סנהדרין פ"ד מ"ה) חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם,
דעולם הוא מלשון העלם ,דכל או"א חייב לומר דהעלם וצמצום הראשון
נברא בשבילי ,בכדי לבררו ולזככו ,והאדם הוא בציור רמ"ח אברים
ושס"ה גידים שהם במספר תרי"ג ,דלכן כל המדרי' בהשתל' הם במספר
הזה ,ולכן הנה גם בהנשמה הרי יש ג"כ תרי"ג כחות ,שבהם תלויים
התרי"ג מצות ,וחבל זה דנשמה הרי מתקשר באלקות ,וכמו החבל
שראשו אחד קשור למעלה וראשו השני קשור למטה הרי עי"ז נעשה
ההתקשרות להיות לאחדים ,הנה כמו"כ הוא ג"כ בחבל דנשמה ,שראשו
האחד קשור למעלה ,והוא התקשרות אות ה' תתאה בהג' אותיות יה"ו,
וראשו אחד קשור למטה ,והוא בהארת הנשמה המתלבשת בגוף האדם
להחיותו ,וזהו יעקב חבל נחלתו ,דגם במדריגות הנמוכות שהם בבחינת
עקביים הנה ע"י חבל דנשמה ה"ה קשורים בהעצמות ,וכביכול שהם
(נש"י) נחלתו של מעלה ,ועי"ז הם קשורים בתכלית ההתקשרות .והנה
ענין הכפירה ר"ל או עבירה שהיא בכרת ח"ו הלא הם נוגעים לעצם
ההתקשרות ,היינו בכללות ההתקשרות שהם עצם הנשמה ועצם הנפש,
וע"ד דכתי' כי עוונתיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם ,דאלקיכם
פי' אלקה שלכם ,והיינו האלקות שבנשמה ,וענינים אלו ה"ה נוגעים
בכללות ההתקשרות ,וידוע* דעל עצם הנשמה הרי אין שום דבר המעלים
ומסתיר ,ולזאת כאשר בא איזה דבר הנוגע בכללות התקשרות נפשו,
שיכול להיות נפרד עי"ז מאלקות ח"ו וכנ"ל דאיש ישראל אינו רוצה
בשום אופן ואינו יכול ח"ו להפרד מאלקות ולכן נרגש אצלו דבר זה ,אבל
בשארי עבירות ח"ו שאינם בכרת ה"ה נימין פרטים ,ולכן אינם נרגשים
אצלו כ"כ .והגם דבעברו על אחת ממצות הוי' אשר ציוה לעשותן ואינו
עושה ,או עושה אחת ממצות הוי' אשר ציוה הוי' לבלתי לעשותן ,הרי
עי"ז נפסק הנימה פרטית (דבפרט זה ה"ה כל העצמות של הפרט הזה),
ועוד יותר שפועל חלישות בכללות החבל ,ובכ"ז הנה להיותם רק נימין
וידוע :ראה תניא פי"ט .קונטרס העבודה פ"ה.
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 16
י"שת ינגל יתאב ה"ד | 17
פרטים הרי אינו נרגש אצלו כ"כ ,והיינו שבזה הנה המדות דנה"ב
מעלימים ומסתירים על המדות דנה"א ,והיינו שאינו נרגש אצלו האור
והחיות האלקי ,וזהו הסיבה שבא לידי עבירה ר"ל ,והיינו הרוח שטות
דסט"א שמכסה ומעלים על אור האמת ,שאינו נרגש אצלו האור האלקי,
וכה הנה יורד ר"ל מדחי אל דחי עד שבא לעשות דבר איסור ר"ל והוא
מצד הרוח שטות כנ"ל.
קיצור.
ימשיך דרוח שטות מכסה רק על מדות דנה"א ולא על עצמותה
ועצם ההתקשרות.
ה) והנה כשם שיש הטי' למטה מן הדעת שהוא נק' בשם שטות
דקליפה ,הנה כמו"כ ישנו הטי' למעלה מן הדעת ,והוא
שטות דקדושה .והענין הוא דהנה ארז"ל (כתובות יז ע"א) אמרו עליו על
ר' יהודא בר' אילעאי שהי' נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה וכו' רב
שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת (שלש בדין ,זורק אחת ומקבל אחת,
רש"י) ,א"ר זירא קא מכסיף לן סבא (שמזלזל בכבוד ת"ח ונוהג קלות
ראש בעצמו ,רש"י) ,כי נח נפשי' אפסיק עמודא דנורא בין דידי' לכולא
עלמא וכו' ,א"ר זירא אהני לי' שוטי' לסבא (שוט של הדס שהי' מרקד
בו ,רש"י) ואמרי לי' שטותי' לסבא (שהי' מתנהג כשוטה ,רש"י) ,ואמרי
לה שיטתי' לסבא (שיטתו ומנהגו ,רש"י) ,דשטות זו ה"ה למעלה מן
הדעת ,שהוא מדריגה גבוה ונפלאה במאד מאד ,דאיש ואשה הרי זכו הרי
שכינה שרוי' ביניהם ,דאיש הוא אש י' ואשה הוא אש ה' ,וכאשר זכו אז
ה"ה י"ה כו'( ,ובא בגילוי בנין עדי עד כו') ,א"כ ה"ז מדריגה גבוה ,לכן
בשביל זה זכה לגילויים נעלים ביותר דאפסיק עמודא דנורא כו' ,שזהו
בחינת גילוי אור בגילוי ממש כו' .וביאור הענין הוא דהנה אוא"ס הרי לית
מח' תפיסא בי' כלל ,והוא למעלה מגדר השגה ,דכל השגה הנה גם היותר
נעלית הרי הוא בגדר השגה עכ"פ ,אבל מה שאינו בגדר השגה הרי א"א
שיותפס בהשגה כלל ,וכדאיתא בסש"ב פי"ח ולגבי הקב"ה שהוא למעלה
מן השכל והדעת ולית מחשבה תפיסא בי' כלל הכל כפתיים אצלו יתברך
כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 17
| 18קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ,דבכדי להגיע לעצמותו ית' הוא
ע"י ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת ,ולכן נק' בחינה ומדריגה זו בשם
שטות ,וזהו ג"כ מה שהנביא נק' בשם משוגע ,וכמ"ש מדוע בא המשוגע
הזה ,דהנה בעת התגלות הנבואה הי' צ"ל בהפשטת הגשמי'* ,והיינו
הפשטת השכל והמדות ולהיות בבחינת ביטול שלמעלה מטו"ד ,דזהו
ג"כ ענין הפשטת הלבושים בעת הנבואה ,וכמ"ש בשאול ויפשט גם הוא
את* בגדיו ויתנבא ,דהלבושים הם באים מצד חטא עה"ד דקודם החטא
כתיב ויהיו שניהם ערומים כו' ולא יתבוששו ,וע"י חטא עה"ד נתחדש
ענין הלבושים ,וידוע דעיקר החטא הוא ההרגש המעורב בטו"ר ,וכתיב
וידעו כי עירומים הם שנתחדש בהם ההרגש המעורב בטו"ר ,שזהו ג"כ
ענין הלבושים ,ההרגש המעורב בטו"ר ,ובשרשו הוא הרגש השכל
והמדות ,ולכן בעת הנבואה הי' צ"ל הפשטת הלבושים שהו"ע הפשטת
ההרגש דשכל ומדות ,והיינו להיות בבחינת ביטול הכחות והחושים,
וכמבואר ברמב"ם בהלכות יסוה"ת ,מיסודי הדת לידע שהא-ל ית' מנבא
בנ"א ,והנבואה חלה על חכם וגיבור המתגבר על יצרו ,ואין יצרו מתגבר
עליו בשום דבר ,וכמבואר שם בארוכה ,ולכן נק' בחינה זו שטות ,שזהו
ההטי' למעלה מן הדעת וההשגה ,ולהיות שהעבודה במשכן ומקדש הוא
לאהפכא חשוכא לנהורא דהחושך עצמו יאיר ,והיינו דמהשטות דלעו"ז
יהי' בבחינת שטות דקדושה .לכן הי' המשכן מעצי שטים דוקא ,והיינו
הלמעלה מן הדעת המתברר ונעשה מן הלמטה מן הדעת .וזהו ועשו לי
מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א ,וזה בא ע"י עבודת האדם בעבודת
הבירורים שלו ,שפועל לאהפכא חשוכא לנהורא ,והיינו להפוך את
הלמטה מן הדעת דעולם (פון וועלט) ,שיהי' מזה למעלה מן הדעת,
דישנם כמה דברים באדם שהוא נוהג ועושה כן וויילע אזוי טוט וועלט,
והדברים האלה הם כמו חוק שבלתי מזיזים אותו ממקומו לפי דכן הוא
הנהגת העולם ,וכמו בכמה עניני נימוס והדומה כו' ,הנה את זה צריכים
בהפשטת הגשמי' :תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח בשם ר"מ פ' משפטים .וראה זח"ב קטז ,ב – .ועייג"כ טוש"ע
או"ח סצ"ח .שו"ע רבנו שם והל' ת"ת פ"ד ס"ה.
את :בכתוב (ש"א יט ,כד) ליתא תיבת "את" .אבל כבפנים הוא בגכי"ק דתרנ"ח ,משא"כ בומעין (מאמר כו פרק א').
08/01/2015 18:16:13
����� ����.indd 18
י"שת ינגל יתאב ה"ד | 19
להפכו אל הלמעלה מן הדעת בעבודה ,וכמו עד"מ זמני האכילה וזמני
השינה ,הנה מצד הרגש העולם הם קבועים בעתים וזמנים ,וגם כשצריך
להתעסק במו"מ ומ"מ הנה זמנים האלו ע"פ הרוב בלתי ניזזים ובלתי
נידחים כלל ועיקר ,וזמני הקביעות של תורה ותפלה הם נדחים ואין להם
קבע ,ויש שהם נדחים ח"ו לגמרי ,הנה האדם אשר נותן איזה חשבון
לנפשו ,האם יש איזה חכמה בהנהגה כזו ,דמי הוא היודע עתו וזמנו,
וכדאיתא במד"ר* אין אדם שליט לומר המתינו לי עד שאעשה חשבונותי
ועד שאצוה לביתי כו' ואיך יתן כל נפשו על דבר שאין בו ממש כלל ,ועל
העיקר מה שהיתה הכוונה בירידת נשמתו למטה הוא שוכח לגמרי ,והוא
רק מצד הרוח שטות שמכסה על האמת ,הנה זאת תהי' עבודתו להפוך
שטות זה דעולם ,ויעמוד על נפשו ויקבע לו עתים לתורה ,ואז הנה
ושכנתי בתוכם ,שיאיר לו גילוי אור אלקי בנפשו ,וזהו כד אתכפיא
קאך פון וועלט
סט"א ,שע"י שפועל להפוך את השטות דנה"ב און דעם ָ
אל הקדושה בקיום התורה והמצות ,אז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו
עלמין ,שמאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.
קיצור .יבאר שטות והטי' למעלה מטעם ודעת דקדושה ,וכמו הפשטת
הרגש השכל והמדות בעת הנבואה .המשכן מעצי שטים,
אתהפכא דשטות דלעו"ז לשטות דקדושה .ועד"ז בעבודת כאו"א.
וכדאיתא במד"ר :דברים רבה פ"ט ,ג.
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 19
����� ����.indd 20
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 21
08/01/2015 18:16:14
ד"ה
| 22קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
בס"ד.
פתח דבר
בזה הננו מוציאים לאור מאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א – ד"ה באתי
לגני ,שנאמר בעת התועדות ,יו"ד שבט ,ה'תשי"א.
כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיה המאמר הזה – שנרשם ע"י אחד
השומעים – והוסיף בו ציונים והערות הבאים בשולי הגליון.
ועד להפצת החסידות
י"א ניסן ,ה'תשי"א ,ברוקלין נ.י.
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 22
ד"ה באתי לגני תשי"א
א"ישת ינגל יתאב ה"ד | 23
בס"ד .יו"ד שבט ,תשי"א
כותב כ"ק מו"ח אדמו"ר ,במאמרו ליום הסתלקותו ,יו"ד שבט
ה'שי"ת:
באתי לגני אחותי כלה ,ואי' במד"ר (במקומו) לגן אין כתיב כאן
אלא לגני ,לגנוני ,למקום שהי' עיקרי בתחילה ,דעיקר
שכינה בתחתונים היתה .עכ"ל .ולהבין דיוק הלשון עיקר שכינה,
הנה בפי' שכינה מבאר כ"ק אדמו"ר הזקןא) שנק' שכינה ע"ש
ששוכנת ומתלבשת ,מלשון ושכנתי בתוכם ,שהוא ראשית התגלות
אוא"ס .והנה ממה שכותב שראשית התגלות אוא"ס נק' בשם
שכינה ,מובן מזה שענין שכינה הוא למעלה מעלה מאצי' ג"כ ,גם
בבחי' האור שלפני הצמצום ,שהרי ראשית ההתגלות הוא באור
א"ס שלפני הצמצום ,וכמוש"כ כ"ק אדמו"ר האמצעיב) כי הארת
הקו וחוט לגבי עצמיות אוא"ס נק' בשם שכינה .כי ענין שכינה
הוא בכל מקום לפני ענינו .לגבי אצי' הנה המל' נק' בשם שכינה.
ג)
וגם בזה מה שמל' דאצי' נק' שכינה מבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ
שזהו דוקא כמו שנעשית בחי' עתיק לעולם הבריאה ,אבל בהיותה
באצי' היא מיוחדת עמהם (עם הספירות דאצי') ולא שייך לשון
שכינה ,ומ"מ אי"ז סותר למ"ש לעיל שהקו נק' בשם שכינה ,כי
שכינה שנאמר בדרז"ל היינו מל' דאצי' ,ואף גם זאת רק כשנעשית
בחי' עתיק לבריאה דוקא ,אבל בשרשה ,היינו כמו שהוא לגבי
אוא"ס ,הנה גם הקו נק' בשם שכינה .ואחד הטעמים מה שהקו נק'
בשם שכינה לגבי אוא"ס ,כתב כ"ק אדמו"ר מהר"שד) לפי שהקו
כוונת המשכתו בשביל שיתלבש בעולמות ונש"י ,ולכן הנה גם
בראשיתו נק' בשם שכינה .ולמעלה יותר שכינה בשרשו הראשון
א) בתניא פמ"א ופנ"ב .
ב) בביאור ע"פ הוי' לי בעוזרי (הובא בד"ה וככה הגדול פכ"ז) נדפס באוה"ת האזינו ע' א'תתכג .
ג) בלקוטי-תורה שיר השירים ביאור דשחורה אני רפ"ב.
ד) בד"ה וככה שם.
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 23
| 24קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
למעלה מהצמצום ,מבאר כ"ק אדמו"ר נ"עה) שגילוי האור כמו
שהוא לפה"צ ,נק' בשם שכינה .שבכללות האור שלפני הצמצום
יש בו ג' מדריגות ,עצם האור והתפשטות האור ,ובהתפשטות
האור ב' מדרגות גילוי האור כמו שהוא לעצמו שזהו מקור אור
הסובב ,וגילוי האור לעצמו השייך להעולמות שזהו מקור אור
הממלא ,וגילוי האור הזה נק' בשם שכינה .ואף שהוא לפני
הצמצום וא"א שיהי' מקור לעולמות ,שלכן הוצרך להיות הצמצום,
וצמצום הראשון שהוא בבחי' סילוק דוקא ,מ"מ נק' בשם שכינה.
וזהו דיוק הלשון עיקר שכינה בתחתונים היתה ,היינו שגילוי
השכינה בתחתונים ,הוא לא השכינה כמו שהוא לגבי אצי' ,היינו
מל' ,גם לא כמו שהוא לגבי אוא"ס ,היינו הקו ,כ"א עיקר ופנימיות
השכינה היתה בתחתונים דוקא ,כי האורו) שנתלבש בעולמות ה"ה
בא בסדר והדרגה .ולמעלה מאיר בגילוי יותר ,וכל מה שנמשך
ומשתלשל מתמעט האור .וכן הוא בכלל באור דסדר השתלשלות.
ואף שקודם החטא הי' גם למטה האור בגילוי ,מ"מ הי' גם אז גילוי
האור יותר למעלה .וכמארז"ל*ו) נטה ימינו וברא שמים נטה
שמאלו וברא ארץ .אלא הכוונה על האור שלמעלה מעולמות,
עיקר שכינה.
ב) והנה זה דעיקר שכינה בתחתונים היתה ,מבואר מהמדרש
דתחתונים קאי על עוה"ז הגשמי ,וכמו שמבאר דע"י
חטא עה"ד נסתלקה השכינה מארץ לרקיע ,וע"י מתן תורה על הר
סיני באתי לגני לגנוני .ועיקר הסילוק שנעשה ע"י החטא הוא
בחטא עה"ד דוקא .וכמו שבענין החטא ,הרי עיקר החטאים הי'
חטא עה"ד ,שהרי ע"י חטא עה"ד הי' נתינת מקום לשאר החטאים,
וחטא עה"ד הי' סיבה וגורם להחטאים דקין ואנוש וכו' ,כמו"כ
ה) המשך רס"ו ד"ה קדש ישראל .ועייג"כ ד"ה וידבר אלקים אכה"ד תרצ"ט.
ו) בארוכה בד"ה איכה פ' דברים ,עת"ר.
*ו) ראה פדר"א פי"ח .זח"א ל ,א .זח"ב כ ,א .לז ,א .פה ,ב .
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 24
א"ישת ינגל יתאב ה"ד | 25
הוא בפעולת החטא ,דהסילוק שנעשה ע"י החטא הנה עיקר
הסילוק הוא מה שנסתלק ע"י חטא עה"ד מעוה"ז התחתון דוקא.
דכשם שעיקר שכינה בתחתונים הוא בעוה"ז דוקא ,הנה כמו"כ
הוא בהסילוק דעיקר הסילוק הוא מה שנסתלקה מהארץ דוקא,
שזה נעשה ע"י חטא עה"ד ,שעי"ז נסתלקה השכינה מארץ לרקיע,
וזהו ג"כ הטעם שאינו מצרף (בהמאמר) חטא עה"ד עם החטאים
דקין ואנוש וחושב זה בפ"ע ,לפי שבהחטאים דקין ואנוש נסתלקה
השכינה מרקיע לרקיע ,מה שאין כן בחטא עה"ד שנסתלקה מארץ
לרקיע ,שלבד זאת שהסילוק מהארץ ,זה בעיקר נוגע לנו ,הנה זהו
גם עיקר ענין הסילוק.
(וממשיך במאמר) ואח"כ עמדו ז' צדיקים והורידו את השכינה
למטה ,אברהם זכה והוריד את השכינה מרקיע ז' לו'
כו' (ומקצר בזה ומסיים) עד כי משה שהוא השביעי (וכל השביעין
חביבין) הורידו למטה בארץ .דעיקר ענין ההמשכה הוא ע"י משה,
שהרי משה דוקא הורידו למטה בארץ ,דכשם שבענין הסילוק
מלמטלמ"ע הרי העיקר הוא בחטא עה"ד שנסתלק מהארץ כנ"ל,
הנה כמו"כ הוא בענין ההמשכה מלמעלה למטה ,עיקר ענין
ההמשכה הוא למטה בארץ דוקא ,דלבד זאת שההמשכה למטה
בעיקר נוגע לנו ,הנה זהו גם עיקר ענין ההמשכה .וזה נעשה ע"י
משה דוקא .והטעם לזה מבאר בהמאמר במוסגר ,כי כל השביעין
חביבין.
ג) והנה מלשון רז"ל וכל השביעין חביבין ולא כל החביבין
שביעין ,מוכח מזה שעיקר המעלה הוא זה שהוא
שביעי ,ומפני זה שהוא שביעי מצד זה הוא חביבותו ,היינו
שחביבותו אינו מצד ענין התלוי בבחירתו רצונו ועבודתו ,כ"א
בזה שהוא שביעי ,שזה בא מצד התולדה ,ובכ"ז הנה כל השביעין
חביבין .ולכן זכה משה שניתנה תורה על ידו .והנה ביאר כ"ק
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 25
| 26קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
מו"ח אדמו"ר (בתחילת בואו לאמריקה)ז) שגם בענין דהשביעין
חביבין ניכר מעלת הראשון ,שהרי כל ענין שביעי הוא שהוא
שביעי לראשון .וביאר אז מעלתו של הראשון שזהו אברהם אבינו,
מפני עבודתו ,ושהיתה עבודתו במס"נ .ואינו מסתפק בזה עדיין,
ומוסיף עוד (אף דלכאורה אי"ז נוגע שם לגוף הענין) דאופן
המסירת נפש שלו הי' שלא חיפש מס"נ ,שזהו ההפרש בין המס"נ
האט
וואס ער ָ
דאברהם אבינו להמס"נ דר"ע ,דהמס"נ דר"ע הי' ָ
געזוכט [שהוא חיפש] מס"נ ,מתי יבוא לידי ואקיימנו ,משא"כ
באברהם הנה המס"נ שלו הי' בדרך אגב .דאברהם ידע שעיקר
העבודה הוא כמ"ש ויקרא שם בשם הוי' אל עולם ,א"ת ויקרא
אלא ויקריאַ ,אז יענער ָ
זאל אויך שרייען [שגם הזולת יכריז] ,ואם
נצרך לזה בדרך אגב מס"נ ,הנה גם זה ישנו .וכ"כ גדלה מעלת
עבודתו והמס"נ שלו ,עד אשר גם משה מה שזכה שניתנה תורה על
ידו הוא מטעם כי השביעין חביבין ,שהוא שביעי לראשון .והקב"ה
א"ל (למשה) במקום גדולים (אברהם) אל תעמוד .והנה אף כי
גדלה חביבות השביעי ואין זה בא לא ע"י בחירה ולא ע"י עבודה,
כי אם ַ
פארטיקערהייט [מן המוכן] מצד התולדה ,מ"מ אין בזה
הגבלה שנאמר שנפלאת הוא ,ואינו שייך אלא ליחידי סגולה ,כ"א
ע"ד שמבואר בתנא דב"א (פ"ט ופכ"ה) ומובא בדא"ח שכל
ישראל ואפי' עבד ואפי' שפחהח) יכולים להגיע להשראת רוה"ק,
וכל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי
גענארט
ַ
אבותי אברהם יצחק ויעקב .אלא שמ"מ דארפמען ניט זיין
ביי זיך [לא צריך להיות מוטעה בעצמו] ,וצריך לידע אשר במקום
גדולים אל תעמוד .וכל מעלת השביעי הוא שהוא שביעי לראשון
ַאז ער קען דורכפיהרן [שיכול לבצע ולהשלים] עבודת ושליחות
הראשון דאל תקרא ויקרא אלא ויקריא .וזהו החביבות דהשביעי
ז) סד"ה החדש הזה לכם ,ה'ש"ת .
ח) בתנא-דבי-אליהו פרק ט' איתא דאפילו עוע"ז .ולכאורה קשה מב"ב (טו ,ב) דמוכח שם דלכולי עלמא אין
שכינה שורה על עוע"ז .ועיי"ש בחדא"ג ובמה שציין שם .ועיין אגרת תימן להרמב"ם דמשמע דאפשר להיות נביא
גם מעוע"ז .וצ"ע.
08/01/2015 18:16:14
����� ����.indd 26
א"ישת ינגל יתאב ה"ד | 27
שהוא הממשיך השכינה ,ולא עוד אלא שממשיך עיקר השכינה.
ועוד יותר שממשיך בתחתונים.
והנה זה תובעים מכאו"א מאתנו דור השביעי ,דכל השביעין
חביבין ,דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא
עפ"י בחירתנו ולא ע"י עבודתנו ,ובכמה ענינים אפשר שלא כפי
רצוננו ,מ"מ הנה כל השביעין חביבין ,שנמצאים אנחנו בעיקבתא
דמשיחא ,בסיומא דעקבתא ,והעבודה – לגמור המשכת השכינה,
ולא רק שכינה כ"א עיקר שכינה ,ובתחתונים דוקא.
ד) והנה אחרי שמבאר בהמאמר דעיקר שכינה בתחתונים היתה
וגם אח"כ המשיכה משה (השביעי) לארץ דוקא אומר:
ועיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש (ומביא ע"ז הפסוק) דכתיב
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ,בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך
כאו"א מישראל ,וזהו (ג"כ מש"כ) צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד
עלי' דצדיקים יירשו ארץ שהוא ג"ע ,מפני שהם משכינים (היינו
ממשיכים) בחינת שוכן עד מרום וקדוש (הענין הזה דשוכן עד אינו
מבאר בהמאמר ,ומבואר הוא בלקו"ת עפ"י מאמר הזהר) שיהי'
בגילוי למטה ,וזהו באתי לגני לגנוני למקום שהי' עיקרו בתחילה
דעיקר שכינה בתחתונים היתה .והענין הוא (ביאור הענין להבין
מפני מה היתה עיקר שכינה בתחתונים דוקא) דהנה תכלית הכוונה
בבריאת והשתלשלות העולמות ,דנתאוה הקב"ה להיות לו ית'
דירה בתחתונים.
והנה רבינו הזקן מבאר בזהט) אשר תכלית השתלשלות העולמות
וירידתם אינו בשביל עולמות העליונים ,הואיל ולהם ירידה
מאור פניו ית' ,ואא"ל שהכוונה הוא בשביל הירידה .דהנה ידוע
דהבריאה הוא רק בכח העצמות ,וכמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי
אשר מהותו ועצמותו שמציאותו הוא מעצמותו ואין לו עילה
ט) בתניא פל"ו .
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 27
| 28קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
קודמת ח"ו ,הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס
המוחלט ממש .היינו שההתהוות אינה מהגילוים כי אם מהעצמות,
וא"כ א"א לומר שתכלית ההתהוות היא בשביל עולמות העליונים,
שהרי גם עולם האצי' הוא גילוי ההעלם וא"כ זהו ירידה מאור פניו
ית' ,כי כשהיו אורות האצי' בהעלמם היו במדרי' גבוה הרבה יותר.
ועוד שכיון שזהו רק גילוים הרי אא"ל שהעצמות הוא בשביל
גילוים ,אלא שהתכלית הוא עוה"ז התחתון .וכמ"ש אדמו"ר
האמצעי בפ' זוי) (פ' בשלח) בענין ההפרש בין עולמות העליונים
לעוה"ז ,דבעוה"ז נרגש שמציאותו מעצמותו (וכמבואר בההמשך
דר"ה דהאי שתא ,ההפרש בין נברא ואור ,דאור הוא ראי' על
המאור ,דכשאנו רואים אור ,האור עצמו מראה ומגלה שיש מאור,
משא"כ יש הנברא הנה לא זו בלבד שאינו מגלה בורא ,אלא עוד
זאת שהוא מעלים ומסתיר על זה ,ואדרבה נרגש שמציאותו
מעצמותו (אלא שמצד השכל מוכרח שאינו כן)) .ואף שזהו רק
בהרגשתו ,מ"מ הנה זה גופא שיהי' נדמה עכ"פ שמציאותו
מעצמותו זהו מפני ששרשו מהעצמות שמציאותו מעצמותו .נמצא
מובן שהכוונה בהבריאה וההשתלשלות אינה בשביל עולמות
העליונים שענינם גילוים ,כ"א הכוונה הוא עוה"ז התחתון ,שנדמה
לו שאינו גילוי כ"א עצמי ,היינו מציאותו מעצמותו ,וע"י העבודה
בו ,ע"י אתכפיא ואתהפכא ,נתגלה העצמות ,בשבילו הי' בריאת
והשתלשלות העולמות.
ה) והנה לא מיבעי להשיטה שמביא אדמו"ר הצ"ציא) שגם הכלים
דאצי' הוא גילוי ההעלם ,דלשיטה זו הרי בודאי אין
הכוונה בשביל האצי' כי הרי זה ירידה ורק גילוים ,אלא גם
להשיטה השני' שמביא שם שהכלים הם בריאה יש מאין ,הנה
מבואר בכ"מ שמה שאנו אומרים שהכלים הם בריאה יש מאין אין
י) בביאורי הזהר בשלח ד"ה כגונא דלעילא קרוב לסופו .
יא) בדרוש ג' שיטות (נדפס בסוף ספהמ"צ להצ"צ ח"ב) .ועיין ד"ה וידבר אלקים אכה"ד תרס"ד .הגהות לד"ה
פתח אלי' שבתו"א -תרנ"ח .ד"ה אדם כי יקריב תרס"ו .
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 28
א"ישת ינגל יתאב ה"ד | 29
הכוונה יש מאין ממש ,כ"א זהו דוקא לגבי האור ,מפני ששורש
הכלים מהרשימה שהיא בחי' העלם ולכן גם מציאותן הוא באופן
שמקורם בהעלם ,ולכן לגבי האור הם כמו בריאה יש מאין ,אבל
לגבי הרשימה הם גילוי ההעלם ,א"כ מובן דאין הכוונה עולמות
העליונים כ"א העבודה בעוה"ז דאתכפיא ואתהפכא .ואף שעכשיו
הנה ע"י עשיית המצוות מוסיפים אורות באצי' ,וא"כ איך אנו
אומרים שגם עכשיו עיקר הכוונה העוה"ז דוקא ,הנה ע"ז מבאר
אדמו"ר מהר"שיב) שאורות אלו באצי' הם שם כמונחים בקופסא,
כי אינם בשביל אצי' ,כי אם לצורך עולם התחתון ואינם מתגלים
באצי' .וזהו מה שמבאר אדמו"ר נ"עיג) בענין מה שאא"ל שהכוונה
הוא בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית',
שהפי' בזה הוא דעולמות עליונים ענינם גילוים שזהו ירידה וגם
שהעצמות מובדל מענין הגילוים ,אלא התכלית הוא עוה"ז
התחתון ,שכך עלה ברצונו ית' להיות נח"ר לפניו ית' כד אתכפיא
סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא ,וכמו שמבאר בהמאמר ,שכל
העבודה הוא להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה ,ועי"ז נח"ר
לפני שאמרתי ונעשה רצוני ,ועי"ז ממשיכים שיהי' לו ית' דירה
בתחתונים ,וכמו הדירה הרי האדם דר בה בכל עצמותו ומהותו,
הנה כמו"כ הוא בתחתונים שהם דירה לו ית' ,הכוונה שממשיכים
לא רק גילוים כ"א נמצא בהם עצמות א"ס ב"ה .וזהו תכלית בריאת
והשתלשלות העולמות.
ו) והנה בסיום המאמר מבאר ,אשר להיות כי מה שעיקר שכינה
בתחתונים ,הנה עיקר הגילוי מזה הי' בבית המקדש ,הנה
זהו הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים דוקא ,מפני שהכוונה הוא
להפוך השטות דלעו"ז און דעם ָ
קאך פון [ואת הריתחה של] נפש
הבהמית לשטות דקדושה ,וכמארז"ל אהני' לי' שטותי' לסבא,
יב) בד"ה פזר נתן תרמ"ב .ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ .ד"ה ארדה נא ,תרנ"ח.
יג) ד"ה מצותה משתשקע ,תרע"ח .ועייג"כ ד"ה ארדה נא ,תרנ"ח .
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 29
| 30קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
עבודה ובטול שלמעלה מטעם ודעת .והנה כל הענינים שתבע
מאתנו כ"ק מו"ח אדמו"ר וכמו"כ שאר הנשיאים קיימו זה
בעצמם ,והוא ע"ד דרז"ל עה"פ מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו
לישראל מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמוריד),
וכן מה שהוא מצווה לישראל הוא עושה ,ועד"ז הוא בהוראות
נשיאינו שמה שתבעו מהמקושרים ושייכים אליהם הנה הם
בעצמם קיימו ועשו כן .ומה שגילו לנו שקיימו זה ,הוא כדי שיהי'
לנו יותר נקל לקיימם .וכמו בהענין דאהבת ישראל שיש בזה כמה
וכמה סיפורים מכאו"א מהנשיאים .ולדוגמא מכ"ק אדמו"ר הזקן
שהפסיק בתפילתו והלך וקצץ עצים ובישל מרק והאכיל בעצמו
ליולדת ,מפני שלא היו אנשים שם בבית .מכ"ק אדמו"ר האמצעי,
איך שנכנס אליו אחד ליחידות והתאונן על הענינים שאברכים
מתאוננים עליהם .וגלה אדהאמ"צ את זרועו וא"ל הלא תראה
שצפד עורי על עצמי גו' וכ"ז הוא מהח"נ שלך .אשר מובן הפלאת
ורוממות מעלת כ"ק אדמו"ר האמצעי בכלל ובפרט מאלו ששייכים
לענינים כאלו ,ומ"מ הי' ההתקשרות עמהם כל כך עד שמצד
הענינים שלהם שהיו שלא כדבעי למהוי ,פעל עליו חלישות
הבריאות ביותר ,עד שצפד עורו על עצמו .מכ"ק אדמו"ר הצ"צ,
איך שהלך קודם התפלה ללות גמ"ח לאיש פשוט שהי' נוגע לו
בפרנסתו .מכ"ק אדמו"ר מהר"ש ,שפעםטו) נסע ביחוד מקוהרארט
לפאריז ונפגש שם עם אברך אחד ואמר לו :יונגערמאן יין נסך איז
מטמטם המוח והלב ,זיי ַא איד [אברך ,יין נסך מטמטם המוח והלב,
היה יהודי!] .והלך האברך לביתו ,ולא שקט עד שבא לכ"ק אדמו"ר
מהר"ש ,חזר בתשובה ויצאה ממנו משפחת יראים וחרדים .אשר
ידוע שאצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש הי' הזמן יקר במאד ,עד שגם
יד) שמות רבה פ"ל ,ט .ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג - .וזהו אתדל"ע שקדמה לאתדל"ת ,קדשנו במצותיו ואח"כ כל
השונה כו' הקב"ה שונה כנגדו ,ציצית שלמטה מעוררים ציצית שלמעלה בתוס' אורות וכו' ,באתדל"ת אתדל"ע .וזהו
מש"כ בפנים וכן מה שהוא כו' .ועיין תו"א ביאור לד"ה כי עמך מקו"ח ,ובכ"מ .
טו) ס' התולדות מהר"ש ע' עז בארוכה .
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 30
א"ישת ינגל יתאב ה"ד | 31
אמירת החסידות הי' בקיצור ,ובזמנים ידועים הנה בשעה השמינית
בבוקר הי' כבר אחרי התפלה ,ובכ"ז נסע נסיעה רחוקה ושהה שם
משך זמן בשביל אברך כו' .מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו,
אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע ע"ד זה למוסקבה.
ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע ,הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע
היטב שפת המדינה (הרז"א הי' מלומד בשפות) וגם אתה צריך
לחפש היכרות ,ולכן אסע בענין זה כפי הוראותיך .אבל כ"ק
אדמו"ר נ"ע לא הסכים ע"ז ונסע בעצמו והצליח .וכן ישנם כמה
סיפורים מכ"ק מו"ח אדמו"ר אודות השתדלותו לעשות טובה
ואפילו לאיש פרטי ,ברוחניות או בגשמיות .והניח את עצמו ע"ז,
לא רק הגשמיות שלו כ"א גם הרוחניות שלו ,אף שזה שהי' מטיב
עמו הנה לא זו בלבד שלא הי' כלל בסוג של חברך בתורה ומצות
אלא שהי' שלא בערכו כלל.
ז) והנה ע"י אתכפיא ואתהפכא לשטות דקדושה עי"ז ממלאים
כוונת הבריאה ,שהיא להיות לו ית' דירה בתחתונים ,וזה
שע"י אתכפיא ואתהפכא נעשית דירה בתחתונים ,באתי לגני ,הוא
במדריגה יותר נעלית מקודם החטא .דכמו בסותר בנין הקודם ע"מ
לבנות ,הרי פשיטא שבנין החדש צ"ל במדרי' יותר נעלית מבנין
הקודם ,כמו"כ מוכרח לומר שע"י אתכפיא ואתהפכא נעשית דירה
במדריגה יותר נעלית ,וכמבואר בהמאמר דע"י דאתכפיא סט"א
אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין ,היינו האור שהוא בכולהו
עלמין בשוה .ואף שהלשון בהמאמר הוא אור הסובב כ"ע ,מ"מ אי
אפשר לומר שהכוונה הוא שנמשך אור שהוא בגדר העולמות אלא
שהוא סובב ומקיף עליהם ,אלא הכוונה שנמשך אור נעלה שאינו
בגדר עולמות כלל .ולכן קורא לגילוי אור זה בשם אסתלק .ולכן
גם פטירת צדיקים נק' בשם הסתלקות ,כי הסתלקות הוא גילוי אור
נעלה ביותר .דהנה יש ב' אגרות באגה"ק שמבארים ענין
ההסתלקות .ובאגרת הב' ענין ההסתלקות מבואר שם בענין פרת
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 31
| 32קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
חטאת .דהענינים הנעשים בפנים אין יכולים לברר גקה"ט ,כ"א
ענין הנעשה בחוץ דוקא ,פרה הנעשית בחוץ .ולזה מדמין מיתתם
של צדיקים .והנה עתה אין פרה אדומה ,כי מפני חטאינו הי' צ"ל
דוקא גלינו מארצינו ,אבל אירע סילוקן של צדיקים .והנה בענין
סילוקן של צדיקים יש בזה ב' מארז"לטז) :שקולה מיתתן של
צדיקים כשריפת בית אלקינו .קשה סילוקן של צדיקים יותר
מחורבן בהמ"ק .אשר ע"י כל זה אסתלק יקרא דקוב"ה .ופי' ענין
הסתלקות פירשו כל הרביים כ"ק אדמו"ר הזקן ,כ"ק אדמו"ר
האמצעי ,כ"ק אדמו"ר הצ"צ ,כ"ק אדמו"ר מהר"ש ,כ"ק אדמו"ר
נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר ,שאין הכוונה בפי' תיבת הסתלקות שהוא
עלי' למעלה ח"ו ,כ"א הכוונה שהוא נמצא למטה אלא שהוא
בבחי' רוממות .וזה תובעים מאתנו ,דור השביעי לכ"ק אדמו"ר
פארדינט
דאס ניט ַ
מ'האט ָ
ָ
הזקן ,וכל השביעין חביבין ,אז הגם ַאז
אויסגעהארעוועט [דהגם שאין זה (החביבות) מצד עבודתנו
ָ
און ניט
ויגיעתנו] ,מ"מ כל השביעין חביבין והעבודה דדור השביעי הוא
להמשיך השכינה למטה ממש .להפוך השטות דנה"ב ,אשר ידע
וואס ער
קאך פון נה"ב ָ
דאס ,און דעם ָ
האט ָ
אינש בנפשי' ַאז ער ָ
נאך נידעריקער [להפוך השטות של נפש
אמאל ָ
ָ
דאס און אפשר
האט ָ
ָ
הבהמית ,אשר האדם יודע בנפשו שהדבר קיים אצלו ,וכן (להפוך) את
ריתחת הנפש הבהמית הקיימות אצלו ,ואף למטה מזה] ,לעשות מזה
ולהפוך את זה לשטות דקדושה.
ח) וזהו ענין צדיקא דאתפטר ,דאף שכבר היו כמה העלמות
והסתרים וכמה קושיות וענינים בלתי מובנים ,הנה כל
זה לא הספיק .ובכדי שיהי' אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין,
הי' ג"כ ענין סילוקן של צדיקים ,שזה קשה לא רק כחורבן כ"א
יותר מהחורבן .ותכלית הכוונה בזה הוא שעי"ז יהי' אסתלק יקרא
דקוב"ה .וזה תובעים מכל אחד מאתנו שידעו ַאז מ'געפינט זיך אין
טז) ר"ה יח ,ב .איכה רבה א ,ט .
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 32
א"ישת ינגל יתאב ה"ד | 33
דור השביעי [שנמצאים בדור השביעי] ,שכל מעלת השביעי הוא
שהוא שביעי לראשון ,שהנהגת הראשון הי' שלא חיפש לעצמו
כלום ואפילו לא מס"נ .כי ידע שכל ענינו הוא כמ"ש ויקרא שם
בשם הוי' אל עולם .ודוגמת הנהגת אברהם אבינו שהוא – געקומען
דארטן ניט געוואוסט פון
מ'האט ָ
ָ
וואס
ָ
אין ַאזעלכע ערטער
ג-טליכקייט ,ניט געוואוסט פון אידישקייט און ניט געוואוסט אפי'
האט מען זיך ָא ּפגילייגט ָאן ַא
דארטן ָ
פון אלף בית און זייענדיק ָ
זייט ,און [הגיע למקומות כאלה שלא ידעו שם מאלוקות ,לא ידעו
מיהדות ולא ידעו אפילו מאל"ף־בי"ת ,ובהיותו שם הניח את עצמו הצידה,
ופעל ] -אל תקרא ויקרא אלא ויקריא ,וידוע שבהלימוד במדת אל
תקרא ,שתי הקריאות קיימות .וגם בזה הרי מפורש בתושב"כ
זאל איינגיין דער
ויקרא .מ"מ צריך לידע ַאז אויב ער וויל אים ָ
נאר
זאל ניט ָ
דארפסטו זעהן ַאז יענער ָ
ויקרא ,מוז זיין דער ויקריאַ .
האט יענער ניט
נאר אויך אויסרופען .הגם ַאז ביז איצט ָ
וויסן ָ
דארפסטו זעהן ַאז ער זאל
גארניטָ ,אבער איצט ַ
געוואוסט פון ָ
שרייען אל עולם ,ניט אל העולם [מכל מקום צריך לידע ,שבאם רוצה
שיצליח בידו ה"ויקרא" ,חייב להיות ה"ויקריא" .עליך לוודא שהזולת לא
רק יידע ,אלא גם יכריז ויפרסם .הגם שעד עכשיו אותו אחד לא ידע
ממאומה ,אך כעת עליך לוודא אשר הוא יזעק "א־ל עולם" ,לא "א־ל
העולם"]יז) ,היינו שאלקות הוא ענין בפני עצמו ועולם ענין בפני
עצמו ,אלא שאלקות מושל ושולט על העולם ,כ"א שעולם ואלקות
הוא כולא חד.
ט) ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לאמר ,אעבוד עבודת
אברהם אבינו ,מ"מ אפס קצהו שייך לכאו"א ומחוייב
בזהיח) וניתנו לו הכחות על זה ע"י ההנהגה שהראנו הראשון וממנו
ואילך עד ,ועד בכלל ,ההנהגה שהראנו כ"ק מו"ח אדמו"ר ,שהם
יז) ראה לקו"ת ס"פ תבוא .סד"ה אנכי ה"א תער"ג .
יח) ראה תו"א ר"פ וארא וס"פ ויצא.
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 33
ד"ה
| 34קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
סללו את הדרך ונתנו לנו כחות על זה .וזהו גופא החביבות דדור
השביעי שכמה כחות ניתנו ונתגלו בשבילנו .וע"י העבודה באופן
כזה יומשך עיקר שכינה למטה בעוה"ז הגשמי והחומרי ,ויהי' עוד
במדרי' נעלית יותר גם מקודם החטא ,וכמ"ש במשיח ונשא מאד
יותר מאדם הראשון ואפילו כמו שהי' קודם החטאיט) .וכ"ק מו"ח
אדמו"ר אשר את חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ,והוא מחולל
מפשעינו מדוכא מעונותינו ,הרי כשם שראה בצרתנו ,הנה במהרה
בימינו ובעגלא דידן יגאל צאן מרעיתו מגלות הרוחני וגלות
הגשמי גם יחדיו ,ויעמידנו בקרן אורה .אבל כל זה הוא עדיין רק
גילוים ,ועוד יותר – שיקשר ויאחד אותנו במהות ועצמות א"ס
ב"ה .וזהו פנימיות הכוונה של ירידת והשתלשלות העולמות וענין
החטא ותיקונו וענין סילוקן של צדיקים שעי"ז יהי' אסתלק יקרא
דקב"ה .וכשיוציאנו מהגלות ביד רמה ולכל בנ"י יהי' אור
במושבותם יהי' אז ישיר משה ובנ"י גו' הוי' ימלוך לעולם ועד,
(וכמו שהוא בנוסח התפלה) וגם בלשון תרגוםכ) הוי' מלכותי'
קאים לעלם ולעלמי עלמיא .ומסיימים והי' הוי' למלך וגו' הוי'
אחד ושמו אחד ,שלא יהי' חילוק בין הוי' ושמו ,שכ"ז נעשה ע"י
סילוקן של צדיקים ,שקשה יותר גם מחורבן בהמ"ק .וכיון ַאז
מ'איז שוין די ַאלע ענינים דורכגעגאנגען [שכבר עברו את כל
הענינים האלה] ,הנה עכשיו אין הדבר תלוי אלא בנו – דור השביעי.
דא למטה אין ַא גוף [להתראות עם
ונזכה זעהןכא) זיך מיט'ן רבי'ן ָ
הרבי כאן למטה בגוף] ולמטה מעשרה טפחים ,והוא יגאלנו.
יט) ראה לקוטי תורה להאריז"ל פ' תשא .ס' הלקוטים פ' שמות .ולכאורה צ"ע מס' הגלגולים פי"ט הובא בלקו"ת
פ' צו ד"ה והניף .ואולי יש ליישב עפמ"ש בס' הגלגולים פ"ז הובא בלקו"ת שה"ש בסופו .
כ) ראה לקו"ת שה"ש ד"ה הנך יפה רפ"ב.
כא) ראה סו"ס חסידים (הובא בגליון הש"ס לכתובות קג ,א) .במדב"ר פי"ט ,יג.
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 34
ד"ה באתי לגני תשט"ו
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 35
בס"ד .יו"ד שבט ,ה'תשט"ו
(הנחה בלתי מוגה)
באתי לגני אחותי כלה ,1ואיתא במדרש רבה (במקומו) לגני לגנוני,
למקום שהיתה דירתי בתחלה ,דעיקר שכינה בתחתונים
היתה .אלא שע"י חטא עץ הדעת ,שעי"ז היו ג"כ החטאים
שלאחריו ,סילקו את השכינה מלמטה למעלה ,ואח"כ כשעמדו
צדיקים הנה ע"י עבודתם המשיכו את השכינה מלמעלה למטה .עד
שבא משה רבינו שהוא השביעי וכל השביעין חביבין 2והמשיך את
השכינה חזרה (צוריק) בתחתונים ,מרקיע הא' לארץ .וכמו"כ הוא
בעבודת שאר הצדיקים שע"י עבודתם הם ממשיכים ומשכינים
הבחינה דשוכן עד מרום וקדוש למטה .והוא ע"י העבודה
דאתכפיא סטרא אחרא ,דכד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא
דקוב"ה .3דפירוש אסתלק כאן הוא שהוא נמשך למטה בדרך גילוי
אלא שהוא באופן כזה שנקרא בשם אסתלק והוא בכולהו עלמין
בשוה ,והיינו שהוא אור הסובב כל עלמין ,דלכן הוא בכולהו
עלמין בשוה .והנה בכללות ,המשכת השכינה בתחתונים היתה
בעיקר במשכן ומקדש כמ"ש 4ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ,וזהו
מה שבמקדש היתה עבודת הקרבנות ,דבעבודת הקרבנות יש ב׳
תנועות ,העלאה והמשכה ,דבקרבנות כתיב 5אשה ריח נחוח להוי',
דאשה הוא העלאה מלמטה למעלה ,קירוב הכחות והחושים,6
ועי"ז נעשה ריח ניחוח להוי' ,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה
11שה"ש ה ,א .מאמר זה מיוסד בעיקרו על הפרק החמישי מד"ה באתי לגני ה'תש"י (סה״מ ה׳שי״ת ע׳ 117
ואילך(( .לעיל ע׳ 17ואילך).
22ויק"ר סכ"ט ,יא.
33ראה תניא פכ"ז .לקו"ת ר"פ פקודי .שם פ' חוקת סה ,ב ואילך.
44תרומה כה ,ח.
55פינחס כט ,יג.
66ראה סה"מ תש"ט ע' .29וש"נ.
08/01/2015 18:16:15
����� ����.indd 35
| 36קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
רצוני ,7נחות דרגא ,המשכה מלמעלה למטה ,וכמו"כ הוא בהעבודה
דאתכפיא סטרא אחרא ,דע"י העבודה דאתכפיא סטרא אחרא
ממשיכים האור שהוא בכולהו עלמין בשוה ,ובעיקר בתחתונים.
והנה בכדי שיהי׳ שייך ענין העבודה ,הוא דוקא כאשר ישנה
למציאות הסטרא אחרא שמכסה על האמת ,שעי״ז היא מכסה על
פעולות נפש האלקית ,דלכן אפשר שיהי' בטעות שנדמה לו
שעודנו ביהדותו גם כשעובר על רצון השם ,8וזהו רק מצד שנכנס
בו רוח שטות דמשום זה אפשר שיעבור איזה עבירה .והסרת
השטות דלעומת זה היא ע"י אתכפיא סטרא אחרא שנכפף וגם
נהפך השטות דלעומת זה .דזהו מה שנבנה המשכן מעצי שטים
עומדים ,דשטים הוא מלשון שטות ,היינו להפוך את השטות
דלעומת זה .וע״י עבודת הקרבנות ברוחניות ,דאדם כי יקריב
מכם ,9דעיקר הקרבת הקרבן צ"ל מכם ,מכל המדריגות שישנן
בנפש האדם ,מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן ,הנה עי"ז נעשה (טוט
זיך אויף) ושכנתי בתוכם.10
ב) והנה בכדי להפוך (צו איבערקומען) את השטות דלעומת זה,
הוא ע״י שטות דקדושה דוקא ,דכמו שבלעומת זה נקרא
בשם שטות לפי שהוא למטה מן הדעת ,הנה כמו"כ גם בקדושה
ישנה העבודה שלמעלה מן הדעת דלכן נקרא בשם שטות .דפירוש
שטות הוא מלשון הטי׳ (כדפירש״י עה״פ 11כי תשטה אשתו (לשון
שטות) תט מדרכי הצניעות) ,הנה ההטי׳ מהדעת היא שטות.
דההטי׳ למטה מהדעת היא שטות דלעומת זה וההטי׳ למעלה
מהדעת היא שטות דקדושה ,ובקדושה הנה גם מה שלמטה מן
הדעת שרשו הוא מזה שישנו ענינו בעצם הנפש ,דשם הוא למעלה
77ספרי פינחס כח ,ח ופרש״י שם.
88ראה תניא פי"ד ,ועוד.
99ויקרא א ,ב.
110בכל הנאמר עד כאן – ראה ד"ה באתי לגני ה׳תשי״א־ה'תשי"ד.
111נשא ה ,יב.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 36
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 37
מהדעת ,בחי׳ ראי׳ ממש .וזהו מה דאיתא בגמרא ,12ר׳ יהודא בר׳
אילעאי הי׳ נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה רב שמואל בר רב
יצחק הי׳ מרקד אתלת ,שנטל ג׳ הדסים ורקד בהם ,אמר ר' זירא קא
מכסיף לן סבא .ופירש"י שמבייש את כבוד התורה ע״י הנהגה כזו
דמרקד בתלת ,דר' זירא הי׳ מראשי האמוראים ומ"מ מצד טעם
ודעת דקדושה לא הי׳ מקום להנהגה כזו ,ואדרבה הוא היפך הטעם
ודעת .ואיתא בגמרא שם ,דכשנסתלק ר' שמואל איפסיק עמודא
דנורא ,שהי׳ עמוד של אור שהפסיק בין ר' שמואל ב"ר יצחק ובין
כל העם .אמר ר' זירא (אותו (דער זעלבער) ר' זירא) אהני לי שוטי׳
לסבא ,ושטותי׳ לסבא ,ושיטתי׳ לסבא .שהסדר שלו שהי׳ מרקד
בבד של הדס ,אהני לי׳ שטותי׳ שהשטות דקדושה אהני לי׳ שהי׳
בדרגא כזו דאיפסיק עמודא דנורא המשכת אור בגילוי ממש.
ג) אמנם ,אף שצ"ל העבודה דשטות דקדושה בכדי ללחום
ולהפך את השטות דלעומת זה ,אך צריך להבין איזו
שייכות יש בין עבודה זו לענין הנשואין דוקא .שהרי זה שר'
שמואל ב"ר יצחק הי' מרקד לא הי׳ ענין עראי מצד מעמד ומצב
פרטי של איזה זמן ומקום פרטי ,כי אם שזה הי׳ אצלו סדר ושיטה,
דבשעת הנישואין היתה עבודתו בריקוד ובשטות דקדושה .הנה על
זה מבאר כ״ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא בהמאמר ,דע"י
הנישואין הו״ע נעלה ביותר ,ולכן לנישואין צ״ל ענין הריקודים.
והביאור בזה ,דהנה ההפרש בין הילוך וריקוד מבאר כ״ק אדמו״ר
הזקן בלקו״ת ,13דאף שגם בהילוך הוא עולה ממדריגה למדריגה
ומעולם לעולם ,מ״מ העלי׳ היא בסדר והדרגה ,אבל עבודה כזו
לנתק עצמו (צו ָא ּפרייסן זיך) לגמרי ממדריגתו הקודמת ולעלות
שלא בהדרגה כלל למעמד ומצב אחר לגמרי ,הנה עבודה זו נקראת
112כתובות יז ,א.
113צו טז ,ד .וראה שה"ש מח ,ג.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 37
| 38קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
בשם ריקוד ,כמ״ש 14רקדו כאילים ,שענין הריקוד ,היינו עבודה
שלמעלה מן הדעת ,הוא כאילים שאין 15בהם דעת .והיינו שענין
הריקוד הוא הילוך שלא בערך ,העבודה של שטות דקדושה
שלמעלה מטעם ודעת .ועפ"ז תובן שייכות ענין הריקוד לנישואין,
דהנה אמרו רז״ל 16איש ואשה זכו שכינה שרוי' ביניהם ,שהוא אות
יו״ד ואות ה״א חלק הנעלה שבשם הוי׳ ,ועוד יותר דזה מה שאמרו
זכו שכינה ביניהם שהן אותיות י־ה ,הוא רק מה שנשפע לאיש
ואשה ,אבל שרש ההמשכה הוא ממקום נעלה יותר ,דלכן אומר
ע"ז כ"ק מו״ח אדמו״ר בהמאמר הלשון ובא בגילוי בנין עדי עד
כו׳ ,שהוא ענין נצחי שלמעלה מזמן ומקום .וכמו שמבאר כ"ק
אדמו"ר האמצעי בסדור ,17מה שאומרים בברכת נישואין שמח
תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ,ומבאר בזה
דמקדם הוא מקדם לסדר ההשתלשלות ,והוא בחי׳ אדם קדמון
שהוא קודם ההשתלשלות .דהנה בהשתלשלות הרי זכר הוא
למעלה ונקבה למטה ממנו ,ובברכת נישואין הנה בתחלה (אומרים
ש)הוא משמח חתן וכלה ,שהכלה טפלה להחתן ,ועי״ז נעשה
אח״כ אשר לא רק ששוים בקומתם כי אם כמו שאומרים בסיום
ברכת נישואין משמח חתן עם הכלה ,שהכלה היא למעלה מהחתן
והחתן מקבל מהכלה ,והיינו ,דע"י הכלה נמשכה שמחה בהחתן,
וכמו לעתיד דנקבה תסובב גבר .18ומשום זה הנה גם עכשיו ישנו
ענין שהכלה מסבבת את החתן תחת החופה ,דזהו קודם ברכת
נישואין ,וגם בסיום הברכות אומרים משמח חתן עם הכלה,
שהחתן הוא שמח עם ענין שלמעלה ממנו ,עם הכלה .וענין זה
שהכלה היא למעלה מהחתן ,הוא מצד ההמשכה דלמעלה
הקא ּפיטל תהלים המתאים לשנות חייו (אגרות-קודש
ַ
114תהלים קיד ,ד – .ולהעיר שע״פ המנהג לומר בכל יום
אדמו״ר מהוריי״צ ח״א ע׳ לא .ח״י ע׳ נג .וראה גם מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ שמא) – יתחילו אי"ה בי״א ניסן שנה
זו (תשע״ה) אמירת מזמור זה .המו״ל.
115כ"ה לשון אדמוה״ז בלקו״ת צו שם.
116סוטה יז ,א.
117דרושים לחתונה קלד ,א .קלו ,ב.
118ירמי׳ לא ,כא.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 38
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 39
מהשתלשלות דוקא ,דלכן אומרים בהברכות שהשמחה דשמח
תשמח כו׳ תהי׳ באופן כשמחך יצירך בגן עדן ,ומקדם ,שהוא
מקדם לגמרי מסדר השתלשלות ,שנמשך לא רק ממקום אשר בו
חתן וכלה הם בהשוואה ,כי אם ממקום שהכלה היא למעלה
מהחתן ,וכמו שמבאר כ"ק אדמו״ר האמצעי בארוכה בהדרושים
שבסידור .19וזהו הטעם מה שההמשכה שבאה בנישואין היא בבנין
עדי עד ,דלהיות ששרש ההמשכה הוא למעלה מהשתלשלות
ולמעלה מהבריאה ,לזאת הנה גם כמו שהוא נמשך למטה הוא
למעלה מההגבלות דהשתלשלות ,והוא ענין נצחי שלמעלה
מהגבלות דזמן ומקום ,וזהו מה שגילוי כח הא"ס בנבראים גילוי
כח הפועל בנפעל נמשך בנישואין דוקא ,שהו״ע ההולדה בדור
ישרים יבורך.
ובזה תובן שייכות ענין הריקודים לענין הנישואין ,דבכדי
להמשיך למטה ענין שהוא למעלה מסדר השתלשלות הוא
ע״י העבודה שלמעלה מטעם ודעת ,דזהו סדר ההנהגה דר' יהודה
ב״ר אליעי ור' שמואל ב״ר יצחק שהיו מרקדים בשעת הנישואין,
שעי״ז נמשכים הענינים שלמעלה מהשתלשלות למטה .וזהו ג״כ
מה שזכה ר' שמואל ב״ר יצחק דאיפסיק עמודא דנורא בין דידי׳
לכולא עלמא ,דלפי שההנהגה שלו היתה כמו שהוא למעלה
מהשתלשלות ,לכן נמשך בגילוי למטה ענין שהי׳ מפסיק בינו ובין
הסדר ד(כולא עלמא) הנהגת העולם.
ד) אמנם צריך להבין ,דאף שצריך להעבודה דשטות דקדושה,
בכדי ללחום ולהפוך השטות דלעומת זה ,אבל מ״מ,
הרי כל עיקר ענין העולמות והמלחמה הוא בכדי שיהי׳ דירה לו ית׳
בתחתונים ,והיינו דהן השטות דלעומת זה והן השטות דקדושה
שמנצח ומבטל את השטות דלעומת זה ,הוא בכדי להשלים כוונת
119שם .וראה גם שם קלח ,סע״ב ואילך.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 39
| 40קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
תכלית הבריאה לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים ,20הרי אינו מובן
עדיין איזו שייכות ישנה להעבודה דשטות דקדושה שלמעלה
מטעם ודעת שדוקא עי״ז נעשה דירה לו ית׳ בתחתונים .הנה על זה
מבאר כ״ק מו״ח אדמו"ר בהמאמר ,דא״ס לית מחשבה תפיסא בי׳
כלל 21והוא למעלה מהשגה ,ולא רק מהשגה כי אם גם מגדר
השגה .וביאור החילוק בין השגה וגדר השגה הוא ,דהשגה הוא
כאשר מבין ומשיג את הדבר .אמנם גם כאשר אינו משיג את הדבר
מ״מ לפעמים יש לו איזה שייכות להדבר ויודע עכ״פ מה שצריך
לשלול מהדבר .וכמו שמבאר כ"ק אדמו"ר הצ״צ בארוכה 22בענין
התוארים שישנם למעלה ,דשיטת הרמב״ם 23היא שהוא המדע
והוא היודע והוא הידוע ,שבזה מתרץ הרמב"ם איך שהידיעה
למעלה אינו פועל שינוי בו ית' כי אינו יודע בדבר שחוץ ממנו ,כי
אם שהוא השכל והוא המשכיל והוא המושכל .אמנם ישנן דיעות
החולקים עליו ,ומבואר בארוכה דעת המהר"ל מפראג ,דלמעלה
אא"ל שהשכל המשכיל והמושכל הם דבר אחד ,כי השי״ת הוא
למעלה לגמרי מגדר שכל ,אלא שהשכל הוא ג״כ נברא כמו שאר
הענינים שבהבריאה .ומבאר כ״ק אדמו״ר הצ״צ ,דאף שאמר רבינו
הזקן להדיא שצדקו דברי המהר״ל שחולק על הרמב״ם ,אבל מ״מ
אי אפשר לומר שהידיעה שלמעלה הוא נברא כשאר הנבראים,
דעפ״ז הרי סוף סוף הוא יודע בדבר שחוץ ממנו ,וכאשר מתפללים
להשי״ת ומזכירים בזה תוארים הרי הכוונה היא על העצמות כמו
שהוא נמצא בתוארים אלו ולא על התוארים עצמם כמו שהם
נפרדים ,דלכן צריך לומר דאף שהידיעה שלמעלה היא נברא ,אבל
מ״מ לאחר שנברא היא מיוחדת בו ית׳ .דהנה בענין התוארים ישנם
ב׳ אופנים ,תוארים חיובים ותוארים שלילים ,דתוארים חיובים הם,
כמו תואר חכם לדוגמא שהכוונה בזה היא שיש אצלו כל הענינים
220ראה תנחומא נשא טז .תניא פל"ו .ועוד.
221ראה תיקוני זהר בהקדמה ,ד"ה פתח אליהו.
222דרמ"צ מצות האמנת אלקות פ״ג ואילך .שרש מצות התפלה פכ״ח ואילך.
223ראה הל׳ יסוה"ת פ"ב ה״י.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 40
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 41
הקשורים ושייכים לחכם ,וכמו״כ הוא בתואר חסדן ושאר
התוארים .אמנם התוארים כמו שהם למעלה ,כותב הרמב״ם
במורה נבוכים 24שהם רק תוארים שלילים ,והיינו דכאשר אנו
אומרים עליו ית׳ התוארים חכם ,חסדן ,חי ויכול ושאר תוארים,
כוונתינו בזה רק לשלול הענינים שהם היפך החכמה וכו' ,דתוארים
חיובים אינם שייכים למעלה כי אם תוארים שלילים בלבד ,ובלשון
החסידות הוא ענין ידיעת השלילה .והנה גם ידיעת השלילה,
תוארים שלילים ,אף שאינו יודע ומשיג בגוף הדבר מאומה ,מ״מ
כותב הרמב״ם שם שע"י ריבוי שלילות ,היינו ריבוי ידיעות באופן
השלילה והפשטת התכונות שישנם בהענינים שיודע ,עי״ז
מתקרבים להדבר עצמו .ומבואר הענין בזה ,דאין זה רק בגשמיות
כי אם גם ברוחניות ,שע״י ריבוי שלילות מתקרבים להדבר .וא״כ
מובן שכל תואר ,לא רק תואר חיובי כי אם גם תואר שלילי ,שייך
הוא להשגה ,דאף שאינו משיג בגוף הדבר מ״מ הוא בגדר השגה
עכ״פ.
ה) והנה כל זה שייך רק בגילויים ולא בעצמות .והיינו שענין
התוארים ,בין תוארים חיובים ובין תוארים שלילים
(דע״פ חסידות הנה גם תוארים חיובים ישנם למעלה באלקות) הוא
רק בהשתלשלות ,דבאור הממלא כל עלמין ,דבכללות הו״ע
הכלים ,שמתלבש בעולמות ,בזה שייך ידיעת החיוב ,ובאור הסובב
כל עלמין שהוא למעלה מהתלבשות ,שייך בזה ידיעת השלילה
עכ״פ ,אמנם בהעצמות ית׳ שלמעלה מבחי׳ ממלא וסובב ,אינו
שייך גם ידיעת השלילה .וזהו מ״ש כ״ק מו״ח אדמו״ר שא״ס הוא
למעלה (לא רק מהשגה ,כי אם גם) מגדר השגה ,היינו שאינו שייך
בו גם ענין השלילה ,והוא שלילה מוחלטת ,שלילת השלילה.
ובאמת ישנם ג׳ חלוקים אלו גם באורות עצמן כמבואר במ״א
באריכות ,אמנם בכללות הנה בכלים ,אור הממלא ,הוא תוארים
224חלק ראשון פנ״ח.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 41
| 42קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
חיובים ,ידיעת החיוב ,ובאורות ,אור הסובב ,הוא תוארים שלילים,
ידיעת השלילה שבגדר השגה עכ״פ ,ובהעצמות שהוא למעלה
מאורות וכלים ,סובב וממלא ,אינו שייך בו תוארים כלל ,לא
תוארים חיובים ולא תוארים שלילים ,שהוא מושלל בכל זה
בשלילה מוחלטת .וזהו מה שנתבאר (לעיל ס״ד) שצדקו דברי
המהר״ל שהעצמות הוא למעלה לגמרי מגדר הידיעה ,והשכל הוא
ג״כ נברא ,אמנם לאחר בריאתו הנה איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי
חד ,25היינו שאינו נפרד כי אם הוא מיוחד עם העצמות ,וכמו
שמבאר בהגהה בתניא 26באריכות ,דאחרי שיש כל ענין הצמצומים
וענין ההשתלשלות ,הנה אז באים למדריגה (קומט מען צו ַאן
ָארט) שהוא המדע והוא היודע והוא הידוע ,והיינו שאז שייך לומר
בו תוארים חיובים .אבל כמו שהוא בעצמותו ,מצד עצמו ,הוא
למעלה לגמרי גם מתוארים שלילים.
ועפ״ז יובן שייכות הענין דשטות דקדושה לעשיית דירה לו ית׳
בתחתונים (ראה לעיל תחלת ס״ד) ,דהנה ענין הדירה הוא
בהעצמות שהוא למעלה לגמרי מגדר השגה ,לזאת הנה גם הכלי
לזה הוא באופן כזה .והיינו ,דהעבודה דשטות דקדושה שמבטלת
ומהפכת את השטות דלעומת זה ,שעבודה זו היא למעלה מגדר
השגה ,הנה דוקא עי״ז אפשר לעשות דירה לו יתברך .ובזה מובן
ג״כ שעבודה זו שייכת לכאו״א ,דמכיון שאין זה דרגא בהבנה
והשגה כי אם למעלה מטעם ודעת ,ובזה הרי כולם שוים ,לכן
תובעים זה מכאו״א.
ו) ויש לומר בדרך אפשר ,דזהו פירוש הפנימי במאמר הבעש״ט
עה״פ 28שויתי הוי׳ לנגדי תמיד ,שמבאר בזה ,דשויתי ,כל
הענינים צריכים להיות בהשתוות (ומובן שם ,שהטעם לזה הוא)
27
225תקוני זהר בהקדמה ג ,ב.
226פ״ב .שעהיוה״א פ״ט.
227ס׳ צוואת הריב"ש בתחילתו .כתר שם טוב סר״כ (הוצאת קה״ת).
228תהלים טז ,ח.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 42
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 43
לפי שהוי׳ לנגדי תמיד .ולכאורה בשלמא ההשתוות בטעם ודעת
בגשמיות מובן לפי שהוי׳ לנגדי תמיד ,אבל כשאומרים שויתי הרי
הכוונה בזה היא שצ״ל השתוות בכל הדרגות ובכל הענינים ,ועוד
יותר ,שנאמר בזה הלשון תמיד ,שזה צ״ל תמיד בלי שינויים ,ואינו
מובן איך אפשר לתבוע מנברא שיהי׳ אצלו ענין של תמידות בלי
שינויים ,ושכל הענינים דבריאה וסדר השתלשלות יהיו אצלו
בהשוואה .אך הענין הוא ,דזה שהנברא הוא בהגבלות ,היינו כמו
שהוא מצד סדר הבריאה וההשתלשלות ,אבל מצד הכוונה ותכלית
הבריאה לעשות דירה לעצמותו ית׳ שלמעלה מגדר השגה ולמעלה
משינויים הנה מצד זה צ"ל העבודה והכלי ג״כ באופן כזה ,והוא
שיהי׳ אצלו הכל בהשתוות בכל הענינים ובכל המדריגות ,ושזה
יהי׳ בתמידות בלי שינויים .וז"ש שויתי שהכל הוא אצלו
בהשתוות ,לפי שהוי׳ לנגדי .ומצד זה הוא תמיד.
ובזה יובן ג״כ מה שסיפר אדמו"ר הזקן ,29ששמע מהמגיד אודות
הבעש״ט ,שאחד מעניני הבעש״ט הי׳ שהי׳ הולך מעיר
לעיר ומכפר לכפר ואצל כל יהודי (וכ״ק מו״ח אדמו״ר מוסיף
בזה 28שזה הי׳ אצל אנשים ונשים ,זקנים וצעירים ,ומהמשך
הענינים שם מובן שהי׳ זה בין אצל תלמידי חכמים ובין אצל
אנשים פשוטים) הי׳ שואל אצלם בנוגע למעמדם ומצבם בבריאות,
פרנסה וכיוצא ,וכוונתו בזה היתה כדי שיהי׳ תהלות ישראל ,שיענו
ברוך השם ,געלויבט דער אויבערשטער ,וכיוצא .והנה תהלות אלו
30
הרי אינם בהאורות וגילויים כי אם בהעצמות ,וכמו שידוע
בהענין דשם שמים שגור בפי כל ,שהוא מצד העצמות .דבאורות
וגילויים הרי אי אפשר להיות שגור בפי כל (בהשוואה) ,שהרי מצד
ענין האורות והגילויים צ״ל כל חד וחד לפום שיעורא דילי׳ ,כי אם
מצד עצמות המאור דוקא שהוא שוה ומשוה קטן וגדול הנה מצד
229סה״מ אידיש – הובא בהוספות לכש״ט סמ״ז (הוצאת קה״ת) ,וראה גם בהערה שם .וראה שם (בהערה)
הביאור למה שאל הבעש״ט על ענינים גשמיים דוקא.
330ראה תו״א יד ,ב.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 43
| 44קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
זה אפשר להיות שם שמים שגור בפי כל .וזה הי׳ ענינו של
האט ַארויסגערופן) את הואתה קדוש
(אז ער ָ
הבעש״ט ,שהוא גילה ַ
יושב תהלות ישראל( 31כמבואר שם) והמשיך זה למטה ,דעי״ז
(האבן
ָ
אשר בין תלמיד חכם ובין אנשים פשוטים אמרו
רויסגעזאגט) שם שמים באופן של שבח והילול ,הנה עי״ז הוא
ָ
ַא
בהילו נרו ,מלשון המשכה ,שע״י ההילולים נעשה לא רק המשכת
הכלים או אורות וגילויים בלבד ,כי אם שעצמותו יתברך נמשך
למטה.
ז) וזהו ג״כ מה שממשיך בהמאמר הטעם מה שהנביא נקרא
בשם משוגע .דהנה ענין הנבואה הוא שהי׳ קול ודיבור
גשמי ,ובדיבור גשמי זה הנה רוח הוי׳ דבר בו ומלתו על לשונו.
ולכן הי׳ אז הנביא באופן כזה שנקרא בשם משוגע עד אשר ויפשט
גם הוא בגדיו ,כמו שפירש הרד״ק 33דהפשטת הבגדים הי׳ מצד
הפשטת הכחות והחושים עד אשר ויפשט גם הוא בגדיו ,ועי״ז
דוקא היתה השראת הנבואה ,כדאיתא בזהר 34דהשראת הנבואה
היא על ידי התפשטות הגשמיות דוקא ,דשרשו הוא הפשטת השכל
ומדות ,כי דוקא אז הי׳ יכול להיות אצלו השראת הנבואה בגשמיות
דיבורו .אמנם צריך להבין ,דמכיון שהי׳ צ״ל הפשטת הגשמיות,
למה הדיבור גשמי נשאר בהנביא וכמ״ש( 35רוח הוי׳) דבר בי
ומלתו על לשוני ,ודיבור גשמי זה הי׳ (בו) רוח הוי׳ .ויש לומר
בדרך אפשר ע״פ מ״ש הרב המגיד 36ביאור מארז״ל 37אי בעו צדיקי
ברו עלמא ,דהתהוות העולמות היא מהדיבור כמ״ש 38בדבר הוי׳
שמים נעשו ,שהדיבור שלמעלה אין שייך לומר שהוא דיבור לבד,
32
331תהלים כב ,ד.
332מלכים־ב ט ,יא.
333שם.
334ראה הערה בד״ה באתי לגני ה׳שי״ת שם.
335שמואל־ב כג ,ב.
336ראה לקוטי אמרים סי׳ צא ואור תורה קג ,סע״א ואילך (הוצאת קה״ת) בביאור מרז״ל מי מושל בי צדיק.
337סנהדרין סה ,ב
338תהלים לג ,ו.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 44
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 45
שהרי למעלה גם חלק הוא הכל ,היינו שהדיבור הוא חלק מכל
הענינים שלמעלה ,ולכן ע״י הדיבור נמשך הכל (שממנו הוא
ההתהוות) .והנה באדם כתיב 39ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם
לנפש חי׳ ותרגם לרוח ממללא ,שהו״ע הדיבור ,ומכיון שדיבור
הצדיק אינו נפרד משרשו ומקורו שאין מסך ומבדיל ,ורק עונותיכם
(דייקא) מבדילים גו׳ ,40הנה בזה שדיבורו הוא בהתקשרות תמיד
בשרשו ומקורו הרי בהרוח ממללא שלו ישנו כל מה שנמשך על
ידי ויפח באפיו דהיינו הכל ,ולזאת אי בעו צדיקי ברו עלמא .הרי
אנו רואים מזה דבדיבור אפשר להיות שיהי׳ בהתקשרות כזו
בשרשו ומקורו עד שעל ידו תהי׳ ההתהוות ,דההתהוות היא
מהעצמות דוקא כמ״ש באגה״ק 41שהוא לבדו שמציאותו מעצמותו
ואין לו עילה וסיבה קודמת ח״ו הנה הוא לבדו בכחו ויכלתו להוות
מאין ליש ,ומ״מ הנה אי בעו צדיקי ברו עלמא ,כי דיבור הצדיק
מקושר בהתקשרות גמורה בשרשו ומקורו .ועפ״ז יובן מה שהנביא
הי׳ בו קול ודיבור גשמי ובדיבור זה הי׳ רוח הוי׳ ומלתו ,דאף שהי׳
צ״ל בהפשטת הכחות וחושים עד אשר ויפשט גם בגדיו ,שנתבטלו
אצלו גם לבושים הגשמיים ,מ״מ הנה הדיבור נשאר ,היינו
שהדיבור הוא כלי שיתלבש בו רוח הוי׳ .אך בכדי שיהי׳ בו
השראת הנבואה ,הוא ע״י הפשטת הלבושים דוקא ,וכמבואר
בהמאמר שהלבושים שהם העלם והסתר שרשם מחטא עץ הדעת,
דלכן הענין דוילבישם הי׳ דוקא לאחרי זה שותפקחנה עיני שניהם
43
גו׳ 42שבא בסיבת החטא .ומבאר בזה כ״ק אדמו״ר מהר״ש
דלכאורה הרי מצינו חוטא נשכר ,שע״י החטא נפקחו עינים,
שנתחדש בהם ידיעה וחכמה .ומתרץ דבאמת הי׳ בהם החכמה גם
קודם החטא ,וראי׳ על זה ממה שנצטוו במצוה ,מכל עץ הגן אכל
339בראשית ב ,ז.
440ישעי׳ נט ,ב.
441סי׳ כ.
442בראשית ג ,ז.
443המשך מים רבים תרל״ו פקי״ז .וראה גם המשך וככה תרל״ז (קה"ת ,תשע"ג) פנ״ו (ע' סד .ומציין לד״ה להבין
כו' – ראה אוה״ת סוכות ע׳ א׳תשטו ואילך).
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:16
����� ����.indd 45
| 46קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
תאכל ומעץ הדעת גו׳ לא תאכל 44דמזה הוכחה שהי׳ אצלם גם
מקודם ענין החכמה ,אלא שהחכמה שהיתה אצלם בתחילה היתה
רק השגה בחכמת אלקות ,אבל הענינים דידיעת טוב ורע ,שזה
קשור עם החושים ותאוות גופניים ,הנה לזה לא היו שייכים כלל
והי׳ זה אצלם בהשתוות גמורה ובמילא ולא יתבוששו .ואחרי
החטא שנפל ממדריגתו ,שהחטא הוא מכסה מלביש ומסתיר על
הידיעה דחכמת אלקות ,הנה אז נעשה אצלם ידיעות המפורסמות,
ידיעת טוב ורע ,הקשור בכחות וחושים גשמיים ,ובתאוות גשמיים,
שזה בא ע״י ההעלם דחכמת אלקות אצלו .שעי״ז נתחדש הידיעה
בתאוות גשמיים ,ולכן הוצרכו אז לענין הלבושים בכדי לכסות
ולהסתיר הענינים דלעומת זה ,להיות שמבלעדי הלבושים הנה אז
רא ּפפירן פון
וואלט ַא ָ
דאס ָ
(אז ָ
ויתבוששו ,שזה הי' מוריד מהדרך ַ
וועג) .וזהו מה שבשעת הנבואה הי׳ צ״ל הפשטת הלבושים,
דבכדי שיהי׳ גילוי אלקות למטה ,בהקול ודיבור גשמי של הנביא,
הוא ע״י ביטול הלבושים כמו שהי׳ קודם החטא ,שעי״ז אפשר
להיות גילוי אלקות למטה.
ח) ובכללות הוא ,שבכדי שתהי׳ נשלמת הכוונה דבריאת העולמות,
שיהי׳ דירה לו ית׳ בתחתונים ,הוא ע״י שמהפך את
השטות דלעומת זה ע״י השטות דקדושה ,שענינו הוא שהשטות
דלעומת זה נכפף לטוב ,ועוד יותר שאח"כ הוא גם מתבטל ,עד
שהחושך בעצמו יאיר .דהנה בכללות המלחמה עם הלעומת זה יש
כמה אופנים ,דבתחילה הוא העבודה דאתכפיא ,היינו שהטוב הוא
בהתגברות ופועל כפיפת הרע לטוב ,והיינו שהרע בעצמו הוא
במעמדו ומצבו כמו שהי׳ בתחילה ,אלא שההנהגה היא כמו שהוא
מצד הטוב שבו ,שהרע אינו מתפשט במחשבה דיבור ומעשה מצד
התגברות הטוב ,דזהו האופן דמעמד ומצב הבינוני ,כמבואר
444בראשית ב ,טז ואילך.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 46
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 47
בארוכה בתניא .45ואח״כ הוא העבודה דאתהפכא ,דלא זו בלבד
שאין להרע שליטה במחשבה דיבור ומעשה (ובעצם נשאר
בתקפו) ,כי אם שהטוב הוא כל כך בתוקף עד שהוא נלחם עם הרע
ומחלישו ונתמעט הרע גם במקומו הוא .אמנם גם ביטול זה הנה
אף שנתבטל הרע עצמו מ״מ הרי ביטול זה הוא רק מצד הטוב
שתקיף יותר ממנו ,אבל יש אופן נעלה יותר באתהפכא והוא שלא
רק שהרע הוא בטל במיעוטו ,אלא שהוא עצמו נתהפך ונעשה
טוב .ויובן זה בעבודה ,דהנה כאשר נמצא אחד במעמד ומצב לא
טוב שיש אצלו תוקף החמימות באש זרה דלעומת זה ,הנה
בהעבודה דאתכפיא הוא שאין להרע שליטה דמחשבה דיבור
ומעשה אבל מ״מ הרי הוא בתוקף החמימות דאש זרה בכל תוקפו,
אלא שאינו מניחו להתפשט ומיד שנתעורר בו תוקף החמימות הוא
מדחהו כמבואר בתניא שם .אבל כאשר מתגבר בעבודתו ,הנה
מצד תוקף הטוב שמתייגע ביגיעת נפש ויגיעת בשר ,הוא פועל
פארלירט) את האש זרה
בעצמו שמשתנה ,עד שנאבד אצלו (ער ַ
והוא עומד בתנועה של קרירות בכל עניניו ,אבל מ״מ הרי אין זה
שהטבע עצמו נתהפך לטוב כי אם שהוא נחלש ומתבטל (מצד
הטוב) ברוב בששים באלף ורבבה ,כמ״ש בתניא .46אמנם יש אופן
נעלה יותר בהעבודה דאתהפכא ,שנשאר אצלו טבע החום,
(באקומט ער) בקדושה ,והוא ע״ד שיהי׳
וחמימות זו עצמה מקבל ַ
לעתיד אשר החמימות דאיש ואשה הנה לעתיד יהי׳ זה בשלהיבא
דקדושה ,47והיינו שהאש זרה בעצמו מתהפך לטוב .וזהו מ״ש
בפרשה זו (פ׳ בשלח ,)48ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה
כי מרים הם גו׳ ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים וימתקו המים.
ומבאר בזהר 49דהעץ שבו המתיק המים הוא עץ החיים שהוא
445פי״ב.
446פ״י.
447ראה תקוני זהר תכ״ב (סא ,א).
448בשלח טו ,כג ואילך.
449ח״ב ס ,א־ב.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 47
| 48קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
תורה .אמנם דעת המדרש 50שהוא עץ מר ,דבמדרש יש כמה דיעות
בזה אך כללותם הוא שהוא עץ מר ,51עד שישנה דיעה שהוא
הרדופני ,דהרדופני הוא סם המות .ומבאר בזה כ״ק אדמו״ר
(מהורש״ב) נ״ע 52שהחילוק בין דעת המדרש ודעת הזהר הוא,
דדעת הזהר הוא שביטול הרע הוא רק מצד ריבוי הטוב ,אך לדעת
המדרש הוא שאופן המיתוק דמים המרים הי׳ שהרע בעצמו
נתהפך לטוב ,איזמל שבו מחתך בו מרפא ,וקטיגור נעשה סניגור.
וזהו תכלית הכוונה דאתהפכא ,דלא רק שהרע יהי׳ בחלישות
וביטול ,אלא שהרע עצמו יתהפך ,שיעשה באופן שעשה לפני זה
געטאן) אבל בענינים של קדושה.
ָ
האט פריער
טאן ווי ער ָ
זאל ָ
(ער ָ
ובכללות הוא מה שנת״ל שהשטות דלעומת זה שלמטה מטעם
ודעת צריכים להפכו שהנהגתו בקדושה תהי׳ שלא ע״פ טעם
ודעת ,ודוקא ע״י עבודה באופן כזה נשלמת הכוונה דלעשות לו
יתברך דירה בתחתונים.
ט) והענין בעבודה הוא ,כמו שמבאר כ״ק מו״ח אדמו״ר בסיום
הסעיף ,אשר ישנם ענינים שהאדם עושה לא מצד
הטעם ודעת כי אם בגלל שכך נוהג העולם (וויילע ַאזוי טוט
וועלט) ,שהוא הנחות העולם .ובכלל זה הוא ,שסדר העולם הוא
אשר זמני האכילה ושתי׳ קבועים בזמנם ,וגם כאשר יש דבר
המבלבל כמו איזה מסחר ,הנה ע״פ רוב אינם נדחים ולפעמים
קרובות אינם משתנים ,וזמני לימוד התורה וקיום המצוות בהידור
הנה גם דבר קל דוחה את קביעותם ,ולפעמים הם נדחים לגמרי.
הנה כאשר יעשה חשבון בנפשו וכמבואר במדרש 53דאין אדם
שליט לומר המתינו לי עד שאעשה חשבונותיי לפי שאינו יודע מתי
לעמאל
ָ
דארף זיין ַא
יבוא יומו ,דלכן צ״ל מוכן בכל עת (מען ַ
550תנחומא בשלח כד .מכילתא בשלח טו ,כה .שמו״ר פ״נ ,ג.
551חוץ מרשב״י (ודורשי רשומות) במכילתא שם דס״ל כמ״ש בזהר שם.
552המשך בשעה שהקדימו תער״ב (כרך ג׳) ע׳ א׳שטו ואילך – בארוכה .וראה סה"מ במדבר ח"ב ע' תלב .וש"נ.
553דברים רבה פ״ט ,ג.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 48
ו"טשת ינגל יתאב ה"ד | 49
גרייט) ,הנה כאשר יתבונן בזה דעיקר הכל שהוא תורה ומצוות
בזה יש אצלו דיחוי ,שינוי מיעוט וביטול ,וענינים של מה בכך
ודבר שאין בו ממש ,בזה הוא בקביעות ולא מצד טעם ודעת כי אם
מצד הנחה בלבד ,והנחות העולם ,הנה כאשר יפעול בעצמו להפוך
את תוקף זה לקדושה ,שהתוקף שהי׳ אצלו בלעומת זה ,בתוקף זה
עצמו ישתמש בקדושה ,בלמוד התורה ובזמני התפלה ובסור מרע
ועשה טוב ובקיום המצות בהידור ,שמהשטות דלעומת זה יעשה
שטות דקדושה ,הנה עי״ז נעשה המשכן מעצי שטים עומדים
(שטות דקדושה שמהפך את השטות דלעומת זה) ,דכד אתכפיא
סטרא אחרא אסתלק יקרא דקוב״ה בכולהו עלמין ,היינו בחינה כזו
שהיא בכולהו עלמין בשוה ונתגלה בעולם הזה התחתון.
והנה המשכה וגילוי זה הוא ע״י ראשי ונשיאי ישראל ,שהם
מקשרים את הדור עם עצמות ומהות א״ס ב״ה ,דאנכי
עומד בין הוי׳ וביניכם גו׳ להגיד לכם את דבר הוי׳ ,54שהוא ממוצע
ומחבר ,הנה ע"י ההתקשרות להנשיאים פועלים שיהי׳ כאן למטה
דירה לו ית׳ בתחתונים.
554ואחחנן ה ,ה.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 49
| 50קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
בס״ד .יו״ד שבט ,ה׳תשל״ה
(הנחה בלתי מוגה)
באתי 1לגני אחותי כלה ,2ומביא ע״ז בעל ההילולא בהמשך יום
ההילולא 3מ״ש במדרש רבה במקומו 4לגני לגנוני למקום
שהי׳ עיקרי בתחלה דעיקר שכינה בתחתונים היתה .דקודם החטא
היתה עיקר שכינה למטה ובפרט בגן עדן ,וע״י חטא עץ הדעת
והחטאים דששת הדורות שלאחרי זה נסתלקה השכינה מלמטה
למעלה עד לרקיע השביעי ,ואח״כ באו שבעה צדיקים והורידו את
השכינה מרקיע הו׳ לז׳ וכו׳ עד שבא משה שהוא השביעי ,וכל
השביעין חביבין ,5והורידה למטה בארץ .ועיקר ענין המשכת
השכינה למטה בארץ ע״י משה רבינו הי׳ במשכן דכתיב בי׳ 6ועשו
לי מקדש ושכנתי בתוכם .והיינו נוסף על עשיית הדירה לו ית׳
בתחתונים 7בעולם בכללותו ישנו ענין הדירה בתוך דירה זו גופא
והוא ענין המשכן ,ושכנתי בתוכם .והנה 8המשכן נעשה מעצי
שטים שמהם עשו את הקרשים שיהיו כותלי המשכן המקיפים
אותו מכל צדדיו .ומזה מובן ,דענין עצי שטים הוא ענין עיקרי
במשכן עצמו .ומזה שמדייק בכתוב 9שהעצים היו עצי שטים
דוקא ,מוכח ,שגם ענין דשטים הוא ענין עיקרי במשכן .ומבאר בזה
בהמאמר ,10דענין השטים הוא מלשון שטות ,שבכדי להפך השטות
דלעומת זה ,שע״ז אמרו רז״ל 11אין אדם עובר עבירה אלא א״כ
11מאמר זה מיוסד בעיקרו על פרק החמישי מד״ה באתי לגני ה׳שי"ת (סה״מ ה׳שי״ת ע׳ 117ואילך( .לעיל
ע׳ 17ואילך)).
22שה״ש ה ,א.
33רד״ה באתי לגני ה׳שי״ת (סה״מ שם ע׳ .111לעיל ע׳ .)8
44שהש״ר עה״פ.
55ויק"ר פכ״ט ,יא.
66תרומה כה ,ח.
77תנחומא נשא טז .תניא רפל״ו .ובכ״מ.
88בהבא לקמן ראה בההמשך פרק ג (לעיל ע' )12ואילך.
99תרומה כו ,טו.
110פרק ג.
111סוטה ג ,א.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 50
ד"ה באתי לגני תשל"ה
ה"לשת ינגל יתאב ה"ד | 51
נכנס בו רוח שטות ,התיקון על זה הוא בדרך מדה כנגד מדה 12ע"י
בחי׳ שטות דקדושה ,שעל ידו מבטלים ומנצחים את השטות
דלעומת זה .ויש לבאר קשר הענין ,כי כיון שבנין המשכן והשראת
השכינה בו היתה לאחרי החטאים של ז׳ הדורות וכו׳ ,לכן התיקון
על זה צ״ל בדרך מדה כנגד מדה ,וזהו ענין עצי שטים שבמשכן,
לתקן ולהפך השטות דלעומת זה .ע״כ תוכן הפרקים שבההמשך
לפני הפרק החמישי.
ב) וממשיך לבאר בפרק החמישי (הפרק השייך לשנה זו,)13
דענין שטות דקדושה היינו הנטי׳ בקדושה שהיא
למעלה מטעם ודעת .ומביא ע״ז מ״ש בתהלים מזמור ע״ג 14ואני
בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך גו' ומבאר,15
שבזה שאני בער ובהמות (שטות דקדושה שלמעלה מטעם ודעת)
אני תמיד עמך .דתכלית עבודת האדם היא להיות עמך ,קרוב אל
הקב״ה ,שזהו כללות ענין עבודת הקרבנות להתקרב אליו ית׳ ,ועד
שרזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף( 16כמבואר בפרקים
הקודמים ,)17היינו שהתכלית היא להתקרב לעצמותו ית׳ ,להיות
עמך ,ולזה באים ע״י העבודה דשטות דקדושה שלמעלה מטעם
ודעת ,בחי׳ בער ובהמות .ויש להוסיף בזה ,דמכיון שענין זה הוא
ענין עיקרי בכללות עבודת האדם ,לכן רואים שישנה עבודה זו
בענין הכי עיקרי שבעבודת האדם שהיא עבודת התפלה ,דהתפלה
היא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ,18שע"י התפלה
עולים כל מחשבות ודיבורי ומעשי האדם מלמטה למעלה עד
שמגיעים השמימה .ולכן בעבודת התפלה עיקר העבודה היא
112סנהדרין צ ,סע״א .וראה סוטה ח ,ב ואילך.
113ראה סה״מ מלוקט ח"ב ע׳ רלח בה״פתח דבר" ובהנסמן בהערה 2שם .שם ע׳ רנז הערה .23
הקא ּפיטל תהלים המתאים לשנות חייו (אגרות־קודש אדמו״ר
ַ
114פסוק כב .ולהעיר ,שע״פ המנהג לומר בכל יום
מוהריי"צ ח״א ע׳ לא .ח״י ע׳ נג) – בי"א ניסן תשל״ד הותחל אמירת מזמור זה.
115ראה תניא פי״ח (כד ,א) .פמ״ו (סו ,סע״א).
116ראה זהר ח״ב רלט ,א .ח"ג כו ,ב – .הובא בההמשך פרק יח.
117פרק ב .וראה גם ד״ה טעמה תש״ט (סה״מ תש״ט ע׳ )27ובהערות שם.
118ויצא כח ,יב .זהר ח״א רסו ,ב .ח"ג שו ,ב .תקו"ז תיקון מה (פג ,א).
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 51
| 52קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
באופן זה ,דואני בער ולא אדע גו׳ .וכמובן מזה שבפסוק שלאחרי
זה 19כתיב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ ,ומבאר בזה
אדמו״ר הצ״צ בשורש מצות התפלה 20שכך הי׳ נשמע הלשון
מרבינו הזקן בדביקותו ,מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ ,איך
דאיין
דאיין גן עדן איך וויל ניט ַ
גאר ניסט איך וויל ניט ַ
וויל זע ָ
עולם הבא כו׳ איר וויל מער ניט ַאז דיך ַאליין (איני רוצה שום דבר,
איני רוצה את הג"ע שלך איני רוצה את העוה"ב שלך כו' איני
רוצה כי אם אותך בלבד) .דמזה שמביא הצ״צ ענין זה בהמשך
לביאור ענין אהבת ה׳ (וגם כותב ע״ז הלשון בדביקותו) ,דענין
אהבת ה׳ קשור לענין התפלה כמאמר לית פולחנא כפולחנא
דרחימותא ,21מובן ,שזהו שלימות ענין עבודת התפלה .22וכן הוא
גם בפשטות הענין ,דתוכן ענין התפלה הוא מה שאני תמיד עמך,
וכציווי השולחן ערוך 23שויתי הוי׳ לנגדי תמיד .24וזהו ענין השטות
דקדושה שבעבודת התפלה.
והנה הגם שבפסוק הנ״ל כתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי
עמך ,שתוכנו הו״ע שטות שלמעלה מטעם ודעת ,מ״מ לא
הובא בזה לשון שטות .וע״ז מביא בהמאמר שם שהובא ע״ז
בחז״ל גם לשון שטות ,דזהו מה שאמרו רז״ל (במסכת כתובות)25
אמרו עליו על ר׳ יהודא ב״ר אילעאי שהי׳ נוטל בד של הדס ומרקד
לפני הכלה וכו׳ רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת (שלש בדין,
זורק אחת ומקבל אחת ,רש״י) ,א״ר זירא קא מכסיף לן סבא
(שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו ,רש״י),
כי נח נפשי׳ אפסיק עמודא דנורא בין דידי׳ לכולי עלמא וכו׳ א"ר
זירא אהני׳ לי שוטי׳ לסבא (שוט של הדס שהי׳ מרקד בו ,רש"י)
119פסוק כה.
220פרק מ (סהמ"צ להצ"צ קלח ,סע״א).
221ראה זהר ח"ב נה ,ב .ח"ג רסז ,א .לקו״ת שלח מב ,ג .ובכ״מ.
222ראה קונטרס העבודה פרק א .פרק ד.
223רמ"א או"ח בתחילתו.
224תהלים טז ,ח.
225יז ,א.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 52
ה"לשת ינגל יתאב ה"ד | 53
ואמרי לי׳ שטותי׳ לסבא (שהי׳ מתנהג כשוטה ,רש"י) ,ואמרי לה
שיטתי׳ לסבא (שיטתו ומנהגו ,רש״י) ,ומבאר בהמאמר ,דשטות זו
הרי היא למעלה מהדעת כו׳ ולכן בשביל זה זכה לגילויים נעלים
ביותר דאפסיק עמודא דנורא כו׳ .ולכאורה צריך ביאור למה הביא
בהמאמר כל אריכות הסיפור בחז״ל .דבכל שאר המקומות בדא״ח
שבהם נתבאר ענין שטות דקדושה (כמו בדרושי חתונה בסידור
27
אדמו״ר האמצעי ,26ובד״ה באתי לגני לאדמו״ר (מהורש״ב) נ"ע
(שבו מבוארים בכללות כמה ענינים שבהמשך ההילולא) ובקונטרס
ומעין )28לא הובא מסיפור חז"ל הנ״ל אלא הנוגע לעניננו שהי׳
מרקד אתלת ואהני לי׳ שטותי׳ לסבא ,משא״כ כאן מביא בתחלה
הא דר׳ יהודא ב"ר אילעאי הי׳ נוטל בד של הדס כו׳ ,וגם מביא את
כל ג׳ הלשונות מה אהני לסבא ,אף שלעניננו נוגע רק הלשון הב׳
דאהני לי׳ שטותי׳ לסבא .ויש לומר הטעם בדבר ,כי במאמר זה
רצונו לבאר בפרטיות אופן העבודה בשטות דקדושה ,שעי״ז
מתקנים כל הפרטים דשטות דלעומת זה (וכמבואר בהמשך
המאמר 29בענין אותיות ש׳ ק׳ ר׳ כפי שהם בשקר העולם ובקרשי
המשכן) ,ולכן מביא כל פרטי הענינים בסיפור חז״ל שם ,כי בזה
מבואר פרטי אופן העבודה לבטל הפרטים דשטות דלעומת זה.
ג) ויובן זה כפי שהוא בענין התפלה ,שהגם שענין שויתי הוי׳
לנגדי תמיד הוא ענין עיקרי ביותר בעבודת התפלה,
אעפ״כ הרי אופן התפלה הוא שצ"ל בקשת צרכיו ,30היינו בקשת
פרטי הדברים הנצרכים .דהנה 31בענין התפלה ידועה מחלוקת
הפוסקים אי תפלה היא מצות עשה מן התורה ,כמ״ש הרמב״ם
בריש הלכות תפלה ,32או שאינה אלא מדרבנן .33והנה א׳ הראיות
226סידור עם דא״ח קכח ,א ואילך.
227תרנ״ח (סה״מ תרנ״ח ע׳ רט ואילך).
228מאמר כו פרק א.
229סעיף ו' ואילך.
330רמב״ם הל׳ תפלה פ״א ה״א.
331בהבא לקמן ראה לקו״ש חכ"ב ע׳ .116-117שיחת ש״פ בחקותי תשד״מ.
332שם .וראה ספר המצוות להרמב״ם מ״ע ה ובנ״כ שם.
333ראה רמב"ן בהשגות לספר המצוות שם .סמ"ק מצוה יב .ספר זהר הרקיע להרשב"ץ אות יב.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:17
����� ����.indd 53
| 54קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
לזה שתפלה מדרבנן היא ממה שאמרו רז"ל 34דמפסיקין לקריאת
שמע ואין מפסיקין לתפלה כי הא דאורייתא והא דרבנן ,אמנם
בירושלמי 35מפורש בתירוץ השני (להא דמפסיקין לקריאת שמע
ואין מפסיקין לתפלה) ,דקריאת שמע זמנה קבוע ותפלה אין זמנה
קבוע .ומזה מוכח דלדעת הירושלמי (לפי תירוץ זה) שניהם
מדאורייתא .ויש לומר שמקורו של הרמב״ם הוא גם מדברי הירו־
שלמי .ואף דקיימא לן בבלי וירושלמי הלכה כבבלי ,36מ״מ מוכח
מכמה מקומות בבבלי ג״כ שתפלה דאורייתא ,37ומ"ש בבבלי
בכ״מ דתפלה מדרבנן לא קאי אלא על זמני התפלה ,38וכמ״ש
הרמב"ם םשם 39ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה .ועוד זאת ,דב�ר
עיא מהימנא (שהוא ספר המצוות שבזהר )40מפורש שגם זמני
התפלה מן התורה ,פקודא חד סר איתקריאת צלותא דשחרית
מנחה ערבית .ויש לומר דמוכח כן גם מדרשת חז״ל בירושלמי
ברכות 41דאחיתופל התפלל ג׳ תפילות בכל יום .ובכל אופן הרי לפי
רוב מוני המצוות עצם מצות התפלה דהיינו בקשת צרכיו הוי מצוה
מן התורה ,כמ״ש אדמו״ר הצ״צ בשורש מצות התפלה בתחלתו.42
ובפרט לפי מה שמביא שם הצ״צ שזהו משרשי האמונה לפי
שעי״ז ידע ויבין שהשי״ת הוא לבדו המנהיג עולמו ומשגיח בכל
פרטי בריותיו וכי לו לבדו היכולת להושיע .דמכל זה מוכח שעיקר
מצות התפלה היא בקשת הצרכים דהיינו פרטי הצרכים .וכן מוכח
גם מתפילת שלמה שביקש שתתקבל תפילת כאו״א המתפלל בבית
המקדש ,43שמונה שם בתפלתו כו״כ אופנים של דברים בלתי
334שבת יא ,א .ובפרש"י שם.
335שבת פ"א ה"ב.
336רי״ף סוף עירובין .וראה אנציקלופדי׳ תלמודית (כרך ט) ערך הלכה ע׳ רנ ואילך .וש״נ.
337ראה פסקי דינים להצ״צ חידושים על הרמב״ם שמ ,ג ואילך.
338ראה מגלת אסתר לספר המצוות שם .וראה גם אגרות־קודש אדה״ז (קה"ת ,תש״מ .תשמ"ז) ע׳ לב ואילך.
מאמרי אדה״ז וסהמ״צ להצ״צ שבהערה .42מכתב כ״ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א י״א ניסן תשט״ז – אגרות־
קודש חי״ב ע׳ תיב (נדפס גם בלקו״ש חי״ד ע׳ .)223
339וראה גם ספר המצוות להרמב״ם מ"ע י .הובא בכסף משנה לרמב"ם הל׳ תפלה שם.
440זח״ג רנז ,א.
441פ"ד ה״ד.
442ספר המצוות להצ"צ קטו ,א .והוא מיוסד על ד״ה בשרש התפלה במאמרי אדה״ז תקס״ד ס״ע קו ואילך.
443ראה מלכים־א ח ,כח ואילך.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:18
����� ����.indd 54
ה"לשת ינגל יתאב ה"ד | 55
רצויים שעליהם תהי׳ התפלה ,ומוסיף 44שאפילו הנכרי הבא אל
הבית תתקבל תפילתו על כל פרטים אלה ,וכל שכן וקל וחומר
ישראל[ .ומה שהובא שם נכרי דוקא ,היינו לפי שכשנכרי רוצה
להתפלל בבית המקדש יש לו רשות לעשות כן תמיד מצד קידוש
השם ,45משא״כ ישראל יש בו תנאים מיוחדים] .ומכל זה נמצא
שבתפלה ישנם ב׳ הפכים אלה ,דמצד אחד עיקר התפלה הוא
להיות באופן דועמך לא חפצתי בארץ ,שאינו רוצה לא בדברים
גשמיים ולא בדברים רוחניים ולא בדרגא הכי עליונה אלא את
הקב״ה בלבד (מער ניט ַאז דיך ַאליין) ,ומאידך גיסא עיקר מצות
התפלה היא בקשת צרכיו הפרטיים .וביאור הענין מובן מזה
שתוכן ענין התפלה הוא באופן דסולם מוצב ארצה וראשו מגיע
השמימה ,היינו שצריך שיהיו בו ב׳ הענינים ,דהן אמת שצריך
להגיע עד לשמימה ,ועד לעמך לא חפצתי בארץ ,עצמותו ומהותו
ית׳ ,אבל אח״כ צריך להמשיך זה בעניניו הפרטיים .וכדמוכח גם
מהנהגת אדמו״ר הזקן שהי׳ אומר ענין זה רק בדביקותו ,אבל
אח״כ היתה אצלו הנהגת שאר היום באופן שיש לו שייכות וקשר
עם ענינים גשמיים וענינים פרטיים .וכן מובן גם ממארז״ל 46הלואי
שיתפלל אדם כל היום כולו ,היינו שאין זה הסדר הרגיל ,והרי בכל
יום צ״ל עבודת האדם בפרטי חייו ,בכל יומא ויומא עביד
עבידתי׳ .47ומכל זה מובן שענין התפלה גופא כולל ב׳ ענינים,
בתחלה העלי׳ למעלה מעלה ביותר ,אבל אח״כ ההמשכה היא
למטה מטה ביותר בפרטי חיי האדם.
ד) וזהו גם מה שמבאר רבינו הבעש״ט (בצוואת הריב״ש
ובכמה מקומות) שהדרך האמיתית בתפלה היא,
שיתפלל אדם באופן כזה שזה שנשאר חי לאחרי התפלה אינו אלא
48
444שם ,מא ואילך.
445ראה רש״י ועוד שם .וראה במדב"ר פא ,ג.
446ברכות כח ,א .ירושלמי פ״א ה״ב.
447ראה זהר ח״ג צד ,ב.
448סימן לה .מב .וש״נ.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:18
����� ����.indd 55
| 56קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
חסדו של הקב״ה .דמצד התפלה עצמה עם הכוונות שלה צ"ל
כליון הנפש לגמרי ,ואינו אלא חסד שנשאר חי לאחרי התפלה.
והרי כוונת הבעש״ט היא לנוסח התפלה שלנו שיש בו ברכות
פרטיות ובקשות פרטיות ,ואעפ״כ אומר שהתפלה צריכה להביא
לכליון הנפש ורק מצד חסד הקב״ה נשאר בחיים .דגם מזה מובן
איך שבתפלה ישנם ב׳ הפכים אלו .וכן מובן גם מתורת הרב
המגיד 49על מאמר רז״ל 50העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה
מצוה ,דמפרש דתפילתו היינו התדבקות בהקב״ה (ענין התפלה),
ועגולה פירושו שיש בה שינויים ,פעמים שהוא דבוק בהקב״ה
ופעמים שאינו ,כדבר העגול שפעמים הוא למעלה ולפעמים הוא
למטה ,שאז אינה מצוה מלשון צוותא וחיבור ,כי תפלה לאמיתתה
היא באופן שאין בה שינוים .וזהו גם מה שפירש רש״י 51כשנופל
תחנון סכנה שלא ירצץ מוחו ,כי ענין נפילת אפים הוא כשיורד
לברר עבודת הבירורים למטה מתחום הקדושה( 52שלכן נק׳
נפילה) ולכן אם ח"ו תפילתו עגולה וחסר בהתקשרות וחיבור
למעלה יכול להיות מזה סכנה .דגם מתורת הרב המגיד זו ,מובן
איך בתפלה יש ב׳ הפכים אלו ,דמצד אחד צ"ל תכלית ההתקשרות
וההתחברות באופן שאינה עגולה ,למעלה משינויים ,ע״ד ועמך
לא חפצתי ,ויחד עם זה הרי זה הכנה לעבודת הבירורים ,עד
לבירור תחתון שאין תחתון למטה ממנו שזהו ע״י נפילת אפים
(כמבואר בארוכה בכתבי האריז״ל.)53
והנה עד״ז הוא גם בכללות המשכן ,שהגם שהקרשים למשכן היו
מעצי שטים ,שזה מורה על העבודה דשטות דקדושה שלמעלה
מטעם ודעת ,מ״מ הרי עיקר העבודה שהיתה במשכן עצמו היא
עבודת התמידין ועבודת המוספין ושאר העבודות שבמשכן,
449אור תורה להה״מ קא ,ב .קיב ,א־ב.
550מגילה כד ,ב.
551שם.
552ראה גם תניא קו״א (קנד ,א) .לקו״ת פ׳ ראה לב ,ג .סה״מ תקס״ה (ח״א) ע׳ עה ואילך.
553ראה פרי עץ חיים שער נפילת אפים.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:18
����� ����.indd 56
ה"לשת ינגל יתאב ה"ד | 57
שבכללות היינו עבודת הקרבנות ,שעבודה זו היתה ע״פ טעם
ודעת והיו בה כמה פרטים ופרטי פרטים .אלא שענינים אלו
צריכים להיות מוקפים בעצי שטים .שזהו כמו בענין התפלה הנ״ל,
דנקודת ענין התפלה היא ועמך לא חפצתי ,למעלה מטעם ודעת,
ויחד עם זה הרי זה שייך לבקשת צרכיו ועבודת הבירורים עד
לנפילת אפים כנ״ל.
ה) ועל פי כל הנ״ל יש לבאר מה שמביא בהמאמר פרטי סיפור
הגמרא בכתובות שם .דבתחילה מביא הא דר׳ יהודה ב״ר
אילעאי שהי׳ נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה .דיש לומר
שעבודת ר' יהודה ב״ר אילעי היא העבודה הכי נעלית בזה ,כידוע
הכלל ,54שכל מקום שנאמר בגמרא מעשה בחסיד אחד סתם
הכוונה היא לר' יהודה ב״ר אילעי (או ר׳ יהודה בן בבא) ,שמזה
מובן שהי׳ מפורסם ומיוחד בחסידותו .דענין החסיד הוא כמאמר
רז״ל 55איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דילי' וכמבואר
בתניא 56מהזהר 57שזהו כבן המתעסק בטובת אביו ואמו רק
לטובתם ולא לטובתו כלל ,שאינו חושב אודות עצמו ,וכן היתה גם
עבודת ר׳ יהודה ב"ר אילעאי שהי׳ חסיד ,והיינו שהוא למעלה
מהכחות הפנימיים שלו .ולכן נאמר בו שהי׳ מרקד בבד של הדס,
היינו הדס אחד בלבד ,שזה מורה על ענין האחדות והעדר
השינויים .דהרי הדס בכלל הרי הוא מרובה ,שלשה עלים בחד
קינא (כמבואר בכמה מקומות ,)58דמספר שלשה מורה על שלשה
עמודים שעליהם העולם עומד ,59כללות עבודת האדם ,אבל אצלו
הי׳ זה בבד אחד ,היינו שהי׳ הכל באופן של אחדות .שזהו ע״ד
ענין זה שבתפלה שהוא בבחי׳ אחדות שלמעלה משינויים (שאינו
554ב״ק קג ,ב.
555תקו"ז בהקדמה (א ,סע"ב).
556סוף פ״י.
557ח"ג רפא ,א (ברע"מ).
558סוכה לב ,א.
559אבות פ"א מ״ב.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:18
����� ����.indd 57
| 58קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
עושה תפלתו עגולה) ויחד עם זה יש בה ריבוי ברכות .היינו
שבדורו של ר' יהודה ב״ר אילעי הי׳ זה בתכלית ההתגלות .אמנם
זה הי׳ דוקא בדורו ,ראשונים כמלאכים .60ואח״כ ממשיך בגמרא
ומספר מה שאירע בדור מאוחר יותר ,בדורו של ר׳ שמואל ב"ר
יצחק שהי׳ מהאמוראים ,הרי אצלו הי׳ ענין מרקד אתלת ,שנמשך
בפרטיות יותר במספר של שלש הדסים ,היינו שנוסף לזה שההדס
עצמו יש בו שלשה עלים בקן אחד ,נמשך ענין זה בפרטיות יותר
בשלשה הדסים שגם הם כנגד ג׳ העמודים ,אלא שבזה גופא הי׳
אצלו ענין של ריקוד שלמעלה מטעם ודעת ,וריקוד כזה שמקורו
בריקודו של ר' יהודה ב״ר אליעי ,באופן של שטות דקדושה .וענין
זה מובן יותר ע״פ המבואר בדרושי ולקחתם לכם לאדמו״ר
הצ״צ 61ובהמשך וככה לאדמו״ר מהר״ש( 62מיוסד על כתבי
האריז״ל )63בענין ג׳ הדסים שלוקחים לד׳ מינים ,שזה שיש ג׳
הדסים ובכ"א יש ג׳ עלים הרי זה תכלית ההתכללות .ויש להוסיף
64
בזה ע״פ מה שמבאר אאמו״ר בהערותיו לאגה"ק סימן ז״ך
(הקשור ליום הילולא) בענין זה שהצדיק שבק חיים לכל חי וגם
כתיב 65אור זרוע לצדיק ,דמבאר שם ,דענין אור זרוע לצדיק הוא
למעלה מענין שבק חיים לכל חי ,דחיים הוא בגימטריא לולב,66
והדס הוא בגימטריא חיים עם הכולל ,66ואור הוא בגימטריא ג״פ
הדס ,66ונמצא שהדס הוא א׳ למעלה מלולב ,ועוד זאת שג׳ הדסים
דוקא עם הכולל הם בגימטריא אור .ומביא דוגמא לזה מזה שיוסף
הוא בגימטריא ג״פ בן ,משום שיוסף הוא המשביר בר לכל עם
הארץ ,67שעל ידו היא המשכת כל הענינים שבג׳ האבות אברהם
660ע"פ לשון חז״ל שבת קיב ,א כגירסת התוס׳ חולין ה ,ב – ד״ה צדיקים.
661ראה אוה״ת ויקרא (הוספות (כרך א)) ע׳ שלב ואילך.
662פרק פז (בהוצאת קה"ת ,תשע"ג – ס"ע קד־ה) .וראה גם ד״ה ולקחתם תרל״ז (סה״מ תרל"ו ח"ב ע׳ שס).
תרנ״ב (סה״מ תרנ"ב ע׳ ד).
663ראה פרי עץ חיים שער הלולב פ״ב .ערכי הכינויים לבעל סדר הדורות ערך הדס.
664לקוטי לוי יצחק הערות לתניא ע׳ נ.
665תהלים צז ,יא.
666פרי עץ חיים שער הלולב פ״ג.
667מקץ מב ,ו.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 58
ה"לשת ינגל יתאב ה"ד | 59
יצחק ויעקב .וזהו החידוש בענין אור זרוע לצדיק לגבי ענין שבק
חיים לכל חי ,דדוקא כאשר השמש שוקע ,וזרח השמש ובא
השמש ,הרי אז אל מקומו שואף זורח הוא שם ,68היינו שזורח
דוקא במקומו ושרשו (כמבואר הדיוק בזה בדרושי אדמו״ר
מהר״ש ,)69וזהו ענינו של יוסף ,יוסף הוי׳ לי בן אחר ,70שעושה
מהאחר בן (כמבואר באוה"ת לאדמו״ר הצ״צ .)71ומכל זה מובן גם
לענין ג׳ ההדסים שהי׳ ר׳ שמואל ב״ר יצחק מרקד בהם ,דענין ג׳
הדסים עם הכולל הוא בגימטריא אור ,היינו אור כזה הנמשך גם
במקום שקיעת השמש.
ו) ויש לומר שזהו גם מה שמבאר כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע
בד״ה אתם נצבים היום ,72דהנה בלקו״ת 73מבואר דמ״ש
אתם נצבים היום כולכם היינו כולכם לאחדים כאחד ,בהתאחדות
אמיתית ,ואח״כ מפרט בקרא מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך
ושואב מימיך .ומבאר בזה כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע ,דפסוק
זה נאמר בראש השנה( 75היום דא ראש השנה ,)76שבראש השנה
עיקר העבודה היא בקבלת עול ,שזהו ענין עבודת תפילת שמונה
עשרה (כמבואר בתניא ,)77ולכן הרי זה ענין לאחדים כאחד ,דמצד
הקבלת עול הכל הוא בשוה ,וזהו ענין מצות היום בשופר .78אמנם
מראש השנה צריך להיות נמשך על כל ימות השנה ,ועד״ז מהעבו־
דה דשמונה עשרה על שאר שעות היום ,שזהו מה שממשיך בכתוב
74
668קהלת א ,ה.
669סה״מ תר"ל ע׳ מד ואילך.
770ויצא ל ,כד.
771ויצא רכ ,א ואילך .ויחי שפו ,א־ב.
772ראה ד״ה אתם נצבים תרס״ז (המשך תרס״ו (הוצאת קה״ת ,תנש״א ואילך) בהוספות ע׳ תרלב .שם ע׳ תרמ־
מא) .ריש וסוף ד״ה אתם נצבים העת״ר (המשך תער"ב ח"ב ע׳ א׳קלא .שם ס"ע א׳קלט ואילך).
773ר״פ נצבים.
774נצבים כט ,ט־י.
775פענח רזא ס״פ נצבים .מגלה עמוקות נצבים ד״ה עשירי (ס ,ד).
776ראה זהר ח״ב לג ,ב וברמ״ז שם .ח"ג רלא ,ב.
777פל"ט.
778ר״ה כו ,ב.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 59
| 60קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
אתם נצבים גו׳ ראשיכם שבטיכם .דזהו ע״ד המבואר לעיל בענין
ההדסים ,שצריך להמשיך האחדות לתוך ריבוי הפרטים.
ז) והנה אח״כ ממשיך במאמר הגמרא א״ר זירא קא מכסיף לן
סבא ,דמזה שמכנה את ר׳ שמואל ב״ר יצחק בשם סבא
מוכח שר׳ זירא הי׳ בדור מאוחר עוד יותר ,היינו שהפעולה בדורו
היתה רק באופן שפעל אצלו בושה ,שזהו ענין של יראה .79דבדורו
של ר' שמואל ב״ר יצחק הי׳ בזה ענין של ריקוד ושמחה ,אמנם
בדורו של ר׳ זירא הי׳ מזה רק ענין של בושה ויראה ,אבל גם זה
פעל על כל היום כולו ,ע״ד המבואר לעיל באופן עבודת הקבלת
עול דראש השנה ,שזה משפיע על כל השנה ,שיהי׳ ניכר בו
שנמשך מבחי׳ שטות דקדושה .והיינו שגם בכל פרטי עבודתו
שהם באופן של טעם ודעת ,כמו לימוד התורה הבא לאחרי עבודת
התפלה (כמאמר 80מבית הכנסת לבית המדרש) ,שלימוד תורה
שבע״פ צ״ל בהבנה והשגה דוקא ואי לאו אינו מקיים מצות תלמוד
תורה (כמ״ש המגן אברהם 81והובא בשולחן ערוך אדמו״ר הזקן,)82
ועד״ז בכללות חיי האדם שצריכים להיות ע״פ טעם ודעת ,כמ״ש
הרמב״ם 83שהחכם ניכר באכילתו ובשתייתו וכו' (דחכם הוא
למעלה ממבין ויודע ,כמבואר בכמה מקומות 84בענין ג׳ בחינות
חב״ד) ,ובזה נמשך ענין העבודה דשטות דקדושה שלמעלה מטעם
ודעת .כי שורש עבודתו הוא בעבודת התפלה באופן של ועמך לא
חפצתי בארץ .ועד״ז הוא ענין הריקוד אתלת דהיינו העבודה
דשטות קדושה .וענין זה נמשך בפרטי קיום המצוות ,דאף שלומד
ומבין בהבנה והשגה הלכות המצוה ,שזהו במדידה והגבלה ,וכן
מכוון הכוונה פרטית שבכל מצוה שגם זה הוא במדידה והגבלה,
779ראה תניא פ״ד (ח ,א) .אגה״ק ססט״ו .לקו"ת נצבים נא ,ד .ובכ"מ.
880ברכות בסופה .שו״ע אדה״ז או"ח סקנ״ה ס״א.
881או"ח ס״נ ס"ק ב.
882הל׳ תלמוד תורה ספ"ב.
883הל׳ דעות פ"ה ה"א.
884סה״מ תקס״ה ח״א ע׳ מג ואילך .ובכ״מ.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 60
ה"לשת ינגל יתאב ה"ד | 61
מ״מ קיום המצוה עצמו הוא מצד הכוונה כללית של מילוי רצונו
של הקב״ה .וכמבואר בארוכה בעטרת ראש 85בענין ב׳ הכוונות
שבמצוות ,שהכוונה הכללית היא בכולם בשוה ומה שנוגע לו הוא
רק שזהו רצונו של הקב"ה ,ועד שגם אילו נצטוינו לחטוב עצים
הי׳ מקיים זה באותו החיות (כלשון רבינו הזקן בזה ,86ולשון זה
ישנו גם במורה נבוכים ,87וענין זה דורש ביאור בפ״ע.)88
ח) וממשיך ומביא בהמאמר גם המימרות שנאמרו כשנפטר ר'
שמואל ב״ר יצחק ,אהני לי שוטי׳ לסבא ואמרי לי׳
שטותי׳ לסבא ואמרי לי שיטתי׳ לסבא ,דיש לומר שגם זה מרמז
על ג׳ אופנים בעבודה זו .דבתחלה העבודה היא באופן של מעשה
פועל ,שלמעשה הרי הוא מרקד בהדסים ,שוטי׳ לסבא .ואח״כ
פועל זה גם בשכלו שנעשה באופן דשטות ,שטותי׳ לסבא ,אח״כ
ממשיך עבודה זו שלמעלה מטעם ודעת בטעם ודעת ,שהשטות
גופא נעשה שיטתו .וזהו מה שממשיך ואמרי לה שיטתי׳ לסבא,
כפירוש רש״י שיטתו ומנהגו ,היינו ,שזה נעשה שיטתו והנהגתו
במשך כל היום כולו ,לא רק בשעת התפלה ולימוד התורה אלא גם
בשעת עסק המצוות ,שבכל זה הי׳ ניכר ענין השטות דקדושה
שלמעלה מטעם ודעת .וזהו מה שזה נעשה שיטתו ומנהגו ,ע״ד
המבואר בענין תורתו אומנתו ,89שכיון שהתורה היא אומנתו הרי
בכל דבר שעוסק ניכר שאומנתו היא התורה ,וכן כאן שבכל דבר
שעוסק ניכר שהנהגתו היא באופן של שטות דקדושה שלמעלה
מטעם ודעת.
וזהו
מה שמבאר שם גם מה דאיתא בגמרא דכי נח נפשי׳ אפסיק
עמודא דנורא בינו לכולא עלמא ,היינו שענין זה פעל גם
885דרוש לעשי״ת נג ,א .נט ,א.
886לקו״ת שלח מ ,א .וראה גם המשך תרס״ו ע׳ נד.
887ח״ג פרק נא בהערה.
888ראה לקו״ש חכ״א ע׳ 17הערה :51אלא ששם [במורה נבוכים] הוא משל על העושה מצוה בלי כוונה כלל
("לא מי שצוה לעשותו כו'") .ואכ״מ.
889שבת יא ,א.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 61
| 62קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
בעולם שמחוץ הימנו ,עד שגם בעולם הי׳ ניכר ההפסק בינו לשאר
העולם ,כי תכלית השלימות בעבודה זו שבשטות דקדושה
שלמעלה מטעם ודעת הוא שתומשך גם בעולם הזה התחתון
בגלוי.
וזהו כללות תוכן ענין פרק ה׳ דהמשך ההילולא ,דנוסף על
המבואר לפני זה אודות ענין שטות דקדושה שעל ידו
מבטלים ומבררים ענין השטות דלעומת זה שלמטה מטעם ודעת,
הנה מביא מנגלה דתורה שישנו ענין של שטות דקדושה ,ומביא
מה פרטי הענינים שבזה כנ"ל ,שעי״ז מברר ומנצחים את פרטי
הענינים שבשטות דלעומת זה .וכמבואר גם בספר המצות להצ״צ
במצות וידוי ותשובה ,90שצ״ל אמירת אשמנו בגדנו בכל אותיות
הא״ב כדי לבטל יניקת החיצונים וגם כדי להמשיך האור מחדש.
ועד שע״י עבודה זו ממשיכים עמוד האור המפסיק בינו לכל
העולם ,היינו למעלה מכל סדר ההשתלשלות .וזה נעשה הכנה
קרובה לימות המשיח ,כמבואר בסיום ההמשך 91שבשעת המלחמה
המלך מבזבז עד שרואים בגלוי בעיני בשר את האוצר שלמעלה,
דאוא״ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית ,וכל זה נמשך
למטה מעשרה טפחים ,עד שיהי׳ עוד פעם עיקר שכינה בתחתונים,
ע״י מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות ,92וביתר שאת וביתר עוז
וכפליים לתושי׳ ,93כפי שנפעל ע״י עבודת התשובה ,94דמשיח
אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא ,95וישראל עושין תשובה ומיד הן
נגאלין ,96בקרוב ממש.
990סוף פרק א (לח ,ב).
991פי"א .סי״ז .פי״ט.
992ראה תניא רפל״ז.
993לשון הכתוב איוב יא ,ו.
994ראה שמו״ר סמ״ו ,א.
995לקו״ת ר״ה נח ,ד .האזינו עה ,סע״ב .שמע״צ צב ,ב .שה״ש מה ,א .שם נ ,סע״ב .נתבאר בשיחת אחש״פ
תרצ״ד (לקו״ד ח״א קמו ,א ואילך) .וראה זהר ח״ג קנג ,ב.
996רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ה.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 62
שער שיחות
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 63
תוכן ה
| 64קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
שיחת ש"פ בא תשנ"ב
מהלך השיחה בקצרה
סעיפים א-ב
פתיחה:
התבוננות בשמה ותוכנה של הפרשה
בתחילת השיחה מעלה נקודות שיתבארו במהלכה :מדוע השם
"בא אל פרעה" מבטא כל כך את תוכנה של פרשת הגאולה (ס"א),
ומהי ההוראה מ"בא אל פרעה" כעת ,אלפי שנים לאחר גאולת מצרים
וביטול קליפת פרעה (התחלת סעיף ב).
סעיפים ב-ד
חלק ראשון של הביאור:
"בא אל פרעה" – גילוי העצמות לנשמה בגוף
פותח בדברי הזוהר אודות שרשו של פרעה בקדושה" ,אתפריעו
ואתגליין מיני' כל נהורין" (ס"ב) .ומעמיק ומדקדק בדברי הזוהר,
ומוכיח מתוכם ש"אתפריעו כל נהורין" הוא גילוי עצמותו יתברך.
ולכן מובן פחדו של משה להיכנס לפרעה ,היכן שמתגלה הקב"ה בכל
עצמותו ,גילוי שנברא -נשמה בגוף ,אינו יכול לקבלו (ס"ג).
ומוסיף ומדקדק בדברי הזוהר ומבאר ביאור עמוק יותר ,ש"אתפריעו
כל נהורין" הוא כחו של עצמותו ית' לחבר את הגבול עם הבלי גבול.
ומבאר שזהו הכח שניתן למשה" ,בא אל פרעה" ,שיוכל להכיל את
גילוי עצמותו ית' בתוך גופו המוגבל (ס"ד).
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 64
תוכן השיחה
החישה ןכות | 65
זוהי הנקודה העמוקה בשיחה – שבכחו הבלתי מוגבל של עצמותו
ומהותו ית' להתגלות בתוך נברא גשמי .ומכאן ואילך מוסיף לבאר
נקודה זו ולדון בה.
סעיפים ה-י
חלק שני של הביאור:
"בא אל פרעה" כהכנה לגאולה
מוסיף ושואל מה הצורך בנס זה ,שנברא מוגבל יכיל את גילוי
העצמות (תחילת ס"ה).
ומבאר שגאולת מצרים היא הכנה למתן תורה בו החל חיבור
עליונים ותחתונים ,עד לשיא החיבור כאשר יתגלה שישראל וקוב"ה
כולא חד ,גילוי עצמותו ית' לכל יהודי (ס"ה).
ועל פי זה מובן שהנס ד"בא אל פרעה" ,גילוי עצמותו ית' למשה,
הוא הקדמה לגילוי עצמותו יתברך לכל יהודי.
וזהו גם הביאור להנחת היסוד בה נפתחה השיחה ,ש"בא אל פרעה"
הוא הקדמת והתחלת (גאולת מצרים ו)הגאולה השלימה עצמה
(סעיפים ז־ח).
[תוך כדי הענין נתבארו (ס"ו) דברי משה "כבד פה וכבד לשון
אנכי" ,גם בקשר לנתבאר לקמן (סי"ב) אודות הענין של "כבד פה"
אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע].
מוסיף ומבאר ע"פ הנ"ל את הענין ד"וינצלו את מצרים" ,שגם הוא
היה חלק מההכנה לגאולה ולדירה בתחתונים (ס"ט).
ומסיים הענין ,שביציאת מצרים עדיין לא היתה שלימות בירור
התחתון ,והשלימות בזה תהיה רק בגאולה השלימה (ס"י).
08/01/2015 18:16:19
����� ����.indd 65
| 66קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
סעיפים יא־יד
גילוי עצמותו ית' בדור הגאולה
מדי שנה ביו"ד שבט ,יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"צ ,הוא
עולה בעילוי אחר עילוי – "בא אל פרעה" (סי"א) .אך אצלו הגילויים
העליונים אינם חודרים בגוף הגשמי ובכלי הדיבור ,כיון שטרם נשלם
בירור העולם וטרם הגיע זמן הגאולה השלימה .והחידוש דדורנו
שדווקא בכוחו להשלים זאת ,כיון שזהו דור הגאולה שבו בא משיח
צדקנו (סי"ב).
זהו גם הקשר לענין "נטלו המאורות" (הסתלקות כ"ק אדמו"ר
הריי"צ) כאשר מיד "נתלו המאורות" (ההמשך דדור התשיעי) ,כיון
שזהו הדור שזוכה לביאת משיח כנ"ל (סי"ג).
כעת מובנת גם התשובה לשאלה השניה בתחילת השיחה [ס"ב]
– מהו הלימוד עתה מ"בא אל פרעה" .שעתה הגיע הזמן שיהיה
"אתפריעו כל נהורין" בגשמיות העולם בביאת המשיח מיד (סי"ד).
סעיפים טו־יח
המעשה הוא העיקר
ההוראות מכל האמור בנוגע לפועל:
קבלת החלטות בכל העניינים שתבע בעל ההילולא ,וקבלת החלטה
להשלים את ענין הדיבור שהיה חסר אצל בעל ההילולא ,הן על ידי
לימודו לעצמו והן על ידי הפצת המעיינות לאחרים (סט"ו) ,כולל
ובמיוחד פעולות עם נשים וטף (סט"ז).
ובכללות :שכל מציאותו חדורה ב"כל נהורין" של התורה והמצוות,
ובאחדות המוחלטת עם הקב"ה (סי"ז).
וע"י ההחלטה בהנ"ל יוצאים תיכף ומיד לגאולה השלימה ובעל
ההילולא בראשינו (סי"ח).
08/01/2015 18:16:32
����� ����.indd 66
שיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב
67 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
224
c"ba,wv yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
_ ,hshtn oudr, _
ubtrt ohrmn .rtn l,tm hnhf" 8rntb
"vgrp kt tc"a 'rnuk ah '(",utkpb
od vnsev tuv (ohrmn ,kutd ,kj,v)
/vsh,gv vkutdk
kt tc"s ,ufhhav hvn ihcvk lhrmu
:lupv obfu, vrutfks _ vkutdk "vgrp
tmnb vgrpa vrun "vgrp kt tc"
("tc") uhkt tuck lhrm vanu ';eu,c
rjtk uk rnt vgrpa sg) uhkt eeszvku
rnav hkgn lk" 9varpv lanvc 'ifn
l,utr ouhc hf hbp ,utrk ;xu, kt lk
ohrmn ,kutdn lphvk '(",un, hbp
'u,ut jmbku vgrp ;eu, kuyhc vbhbga
,fkku ,tmk 'rrj,avk _ z"hgu
!?ohrmn (lkn vgrp)n
ihbgc ,hkkf vkta ohsevc icuhu /c
:"vgrp kt tc"
10hjmb ihbg tuv vru,c ihbg kf
/,urusv kfk ,hjmb vtruv (tkhnc)u
kt tc"n ,hjmbv vtruvv hvn _ z"pgu
vgrp ,t ujmhbu ukyhca hrjtk '"vgrp
f"uftgu 'ohrmn ,kutdc (ohrmn lkn)
vnhkavu ,h,hntv vkutdv hrjtk
'11".rtv in rhcgt vtnuyv jur ,tu"af
ihgnu 'vgrpn oaur oua rtab tku
',ukdv inz ;uxc _ vz ,nduscu
,phkes ohrurhcv kf rcf unhh,xbaf
/(p"nf rcusnf) c"uhfu vgrp
kfa gushv p"g vzc ruthcv rnuk ahu
lphv ova ohrcs ukhpt 'okugc ihbg
vkgnk arua ovk ah 'vausevu cuyv
/uy 'z vfhn (8
/jf 's"uh (9
/n"fcu /z"hpr thb, vtr (10
/c 'dh whrfz (11
����� ����.indd 67
"vgrp kt tc" vank wv huuhm /t
varpv ka _ 1vnau _ vkj,vv tuv
kgupc h"bc ,kutd ,usut vc rcusna
vzv ouhv omgc hvhu" '2ohrmn ,thmhc
wud ohrmn .rtn wv ,utcm kf utmh
kg ohrmn .rtn ktrah hbc ,t wv thmuv
/3"o,utcm
ohrmn ,thmh ,arp kfa iuhfn
4gushfu) "vgrp kt tc oa kg ,treb
"
'(varpv kf ifu, kg vrun varpv oaa
gdubu ruae "vgrp kt tc"a 'icun
/(varpv lanvc) ohrmn ,kutd ifu,k
hyrp kfa lfk ;xub :,rnut ,tz
vbfv ov vgrp kt van ka u,ujhka
tc"k gdubc vzc ;xu,hb 'ohrmn ,kutdk
,arp oau vkj,vv u,uhvc '"vgrp kt
tk) ,rntbv vkj,v lfk ;xubu 'vkutdv
huuhm ru,c (tkt ';xub ihbgk vnsevf
kt wv rnthu") vank v"cev ka g"pc
tc"a _ (5tk u,u '"vgrp kt tc van
6vnmg vkutdk vnsev tuv "vgrp kt
/kgupc v,kj,vu
7
,thmha g u s h v p " g : u z n v r h , h u
kf) ,jh,pu ,kj,v thv ohrmn
whkg) vsh,gv vkutdv (kkuf ',ukutdv
rsx o"cnrc ("vgrp kt tc") ,treb if (1
ovrsuctcu '(vcvt rpx ;uxc) vbav kf ,ukp,
/,urypvvu ,uharpv rsxc
,usut rcusn trtu wpcu ,una wpc f"tan (2
/n"hmhk vbfvvu vjycvv
/tb /tn 'ch ub,arp (3
/n"fcu /lkhtu 57 wg v"j a"uek vtr (4
/b"au /lkhtu 57 wg u"j a"uek vtr (5
273 wg t"j t"ab, a"vx vfurtc vtr (6
/lkhtu
/(164 wg) c"hp j"a, l,tm hnhf v"s (7
08/01/2015 18:16:32
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה68
225
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
iharac ar,an whk tnjs ihdc cure
van khjss v"ce tnjs iuhf 'ihtkg
ihkfh tk tkhgk ihbrjt ibnn ijhkau
lhkg hbbv v"ce rnt 'whcdk tcrek
.curv kusdv ohb,v ohrmn lkn vgrp
whc tjdtk lhrymt v"ceu '19uhruth lu,c
hbt ,rnt ,ts vnf 'trjt tku tcre
/"wv
omgs ;eu,v kkdca ',rnut ,tz
u,hcc ("kusdv ihb,v") vgrp ,phke
iharac" uaraa) lknv iunrtc
tk ifku /oak xbfvk van sjp '("ihtkg
lkha) "vgrp kt lk" v"cev uk rnt
sjh tucha '"vgrp kt tc" tkt '(sck
lhkun v"cev 'vgrpk xbfhu v"cev og
omgvu ,uhnhbpv kt u,t sjh u,ut
'ihrst r,c ihrst) vgrp (,phke)s
uacfk hsfc '(20ohrsjn ohbpk ohrsj
/("tcre whc tjdtk") hrndk
tc"c aurhpv uvn ihcvk lhrm z"pk
ughrp,ts") vauses "vgrp kt
lhha lht :("ihruvb kf whbhn ihhkd,tu
_ (,uekt hukhd) vauses vgrpk gdubc
oak xbfvk "sjph" vana '"van khjs"
uhkg vuumh v"ceva lfk eeszhau 'usck
whk khhg") oak uxhbfhu '"vgrp kt tc"
!?("v"ce
:vzc ruthcv rnuk ahu
vkgb hfv hukhd tuv vauses vgrp
kf hukhd (t) _ hukhdv omgc iv ',uekts
hfv ,udrsvu ,urutv kkuf ',urutv
kfu ihruvb kf" _ ,uektc ,ukgb
ivu '"oh,x vuvs vn kf"k sg '"ihbhmuc
"ughrp,t"s iputc (c) _ hukhdv iputc
vkgnk /t/z '(rsx hkc) gurp iuakn
/vkcdvu vshsnu rsxn
/d 'yf ktezjh (19
/,nt lrs whp (20
����� ����.indd 68
,h,hnt (vausec oara) uvzu /vausec
',ukak,av huchr hrjtk tkt '12ihbgv
,unkgvu ,utxrpu ohfxn vnfu vnfc
rcs vynk kak,ab 'wuf ohr,xvu
/13lpvka
14rvzc t,ht :vgrpk gdubc od lf
("vgrp ,hc gnab kevu" 15euxpv kg)
t,hc 'tkhgk lhbnhx thv ts vgrp ,hc"
kfu ihruvb kf whbhn ihhkd,tu ughrp,ts
'hkd,t in,n oh,x vuvs vn kf 'ihbhmuc
kfu ihruvb kf ehpt v"ce lf ihdcu
hrets kue tuvvk trvbtk ihdc ihbhmuc
vauses uarac vgrpnu /"u"tu tkc ke
'(16w,h u,uekt hukhdu vghrps ihbgv)
u p e , k f c '17 vynk vgrp kak,an
/z"ugkc
"vgrp kt tc"s ihbgv icuh z"pg /d
:vausec uarac
1
8
kt tc"s ihbgv rtcn ub,arp rvzc
vn" :vynk vgrpc tuva hpf "vgrp
hgcn vgrp kt lk 'vgrp kt tc ch,f
ihrst v"ce whk khhgs tkt 'tc htn 'whk
vtkg tsj tbhb, hcdk ihrst r,c
'whbn ihkak,an ihdrs vnfs tphe,
khjs vanu 'kusdv ihb,s tzr uvht itnu
ihruth iubht whcdk tkt chre tk whbn
tku khjs whcdk kct 'whkhs ihdrs iubhtu
ova hpf ohbhbgv ohrntb vru,cu (12
vtr) t"enc rtucnf 'vausec oarac o,,hntk
j"na, ,ujhav rpx /lkhtu 341 wg f"j a"uek
uagu cegh" ihbgc (sugu /lkhtu 36 g"x t"j
/(,usku, p"r h"ar wk) "varpc ohruntv
/b"au /oa j"na, a"vx vfurtc vtr (13
/t 'hr t"j (14
/zy 'vn adhu (15
j"u, /(t 'tk) .en hvhu v"s t"u, vtr (16
/(lkhtu s"gx 'zg) u"p /(t 'sg) t"pr oa
/d 'tk oa t"u, (17
/t 'sk (18
08/01/2015 18:16:33
69 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
226
hukhdv ,t kcek kcdun trcb ka u,kfhc
iputc hukhd sugu '"ihruvb kf"s
'(ughrp,t) vkcdvu vshsnn vkgnka
!?,unmgvn tcv
'"whkhs ihdrs iubhtu ihruth iubht"
kufh o,ut ',ukak,av rsxs ohhukhdv
,adk van sjp tk ifku 'kcek trcb
'u,hcc) uz tdrsc tmnba hpf vgrp kt
vgrpa hpf kct /(23u,hck .ujn f"uftgu
tmnb "ihruvb kf wuf ughrp,t" iuakn
u,unmgs ohhukhdv _ ;eu,v kfc u,hcc
;udc vnab hf 'trhh,b tuv lfn _ w,h
!,tz kcek vkufh tk g"mn
lanvc od znurn vza rnuk ahu
hkgn lk" vank rnt vgrpaf :varpv
ouhc hf hbp ,utr ;xu, kt lk rnav
van lfk ohfxv '",un, hbp l,utr
,utr sug ;hxut tk ,rcs if" urntc
ah vgrp hrcska 'icun vzn /24"lhbp
vza unfa tkt 'vauseu vru,c ouen
:vzc ihbgvu /,unhkac cuy z"v vausec
tuv vauses vgrps hukhdva iuhfn
ughrp,t") vkcdvu vshsn kfn vkgnk
hbp l,utr ouhc" ifk '("ihruvb kf
iht 25(g"mn) van ,drs smn /",un,
;udc vnab rtavk trcb ka u,kfhc
,utr"s hukhdv ,t kcen tuva vgac
,uhnhbpv ,t vturu 'vgrps "lhbp
hukhd '"ihruvb kf ughrp,t"s ("lhbp")
hukhdv Qvkcdvu vshsn kfn vkgnka
vnabva hpf teus tuv "lhbp ,utr"s
i h h k d , t u u g h r p , t" v : u z n v r h , h u
teus tc "wuf ihruvb kf whbhn
wuf vgrp ,hc" :rvzv iuakcu] w,h u,uvnu
kf whbhn ihhkd,tu ughrp,ts t,hc
'"wuf ihruvb kf ehpt v"ce wuf ihruvb
kfc hukhdc lknv tmnb (vrhs) ,hcca
rsdun g"mn tuv rut ifa _ [21u,unmg
kfu '(rut) hukhd ka ohhuxn ruhmu rsdc
rsxc ,fanb _ rutc vfanvu tdrs
'hyrpv uhukhdu uruhmk ot,vc ohhuxn
hukhd ka iputc g"mn tuv (rut) hukhdvu
whvha hsfca 'vzn icun Qvdrsvu rsxc
vuvs vn kf"u "wuf ihruvb kf"s hukhdv
ka iputc sugu '(hukhdv lphv) "oh,x
z"v '(vdrsvu rsxn vkgnk) "ughrp,t"
"ruen"v tuva 'w,h u,unmgn tuck lhrm
rvzv iuakc] "wuf ihruvb kf"s (kufhcf)
ihdrs vnfs" vgrps omgv :ub,arpc
"ruen" vz og sjhu '["whbhn ihkak,an
rsdu ruen rsd kfn hrndk vkgnka vzf
kf" ubnn ohtmnb ifku 'rutu rutn
iputcu "oh,x vuvs vn kfu wuf ihruvb
/22"ughrp,t"s
tku whbhn khjs van" gusn icun z"pg
vgrps hukhdv lht vtr tuv hf '"chre
ifku '"ihtkg iharac" araun (vauses)
hukhd ubah uc '"vgrp ,hc"k xbfvk sjp
'kcdun trcb ifa 'vauses vgrps omgv
ohhukhdv ,t kcek kufh tk ';udc vnab
ughrp,ts" 'w,h u,unmgs ohtkpbv
lht Q"wuf ihruvb kf whbhn ihhkd,tu
/b"au /274-5 wg t"j t"ab, a"vx vtr (23
/yf-jf 's"uh ub,arp (24
,rcs if" vgrp hrcsk van ohfxv ifku (25
smn _ u,gsk hf '"lhbp ,utr sug ;hxut tk
';udc vnab 'trcb osta if,h tk _ van ,drs
,h,hntc kct /vauses vgrps hukhdv ufu,c khfh
'("vgrp kt tc") ,unmgv jfc tuv if _ ihbgv
/ohbpc ineksf
u"xr, lanv /zme,, wg ekc ,"vut vtr (21
/35 vrgv zf wg c"j yeukn n"vxc inxbv /d g"x
'(t"gx 'jg) 16 vrgvca j"u, vtru (22
whjc tuv" _ hukhdu vghrp iuakn "vgrp"a
er lhha tk vghrp wk hf teus ,hnhbpv ,ukd,v
sug icun z"pgu /"wuf huxhfvu okgvv lu,n ,ukdk
t"f '(hukhd ubhbga) rutv jfc tk tuva r,uh
/,unmgv jfc teus
����� ����.indd 69
u,unmgn
08/01/2015 18:16:33
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה70
227
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
o s u e ) r u t v a 28g u s h : ( d " x k " b f )
er 'ann rutnv ,unmgc kukf (vkd,ba
,kufhc tkt Qrut whjcc z"ht oaa
tauba '(29w,h u,unsef iunseu) ,unmgv
kf whbhn ughrp,t"u 'kufh kfu kfv
lanb tuva hpf rutv od 'ifku /"ihruvb
ruhmc ruaea '(rut ruhmc) hukhdc
iputc z"ht g"mnu) hvakf vkcdvu
,unmgvn uc lanb '("ughrp,t"s
uzn vrh,hu '"ihruvb kf"s hukhdv ,unhka
tpud "ihruvb kf"s vkcdvu vshsnva _
vshsnn vkgnk '"ughrp,t"s iputc thv
/30vkcdvu
jfv r,uh vynk kak,an vznu
rutc) kucdu kucd hkcs ohfpvv ruchjk
ruts ruchjv _ r,uh vynku '(tpud
oda ';udu vnabs ruchjv _ sg '31hkfu
rutv ,t kcek vkufh kcdun ;udc vnab
'"vgrp" s hukhdk sg kucd hkcv
'w,h u,unmgn "ihruvb kf ughrp,t"
xbfvk kfu, ;udc vnaba _ uzn vrh,hu
r,c ihrst" '("vgrp kt tc") oak
/ann 32u,uhfu,cu u,uhnhbpc '"ihrst
,t v"cev vag gusn ogyv ruthc /v
vnabf vana '"vgrp kt tc"s aushjv
ughrp,t"s hukhdv ,t kcek kfuh ;udc
ifu, ruthc ohsevc icuh _ "ihruvb kf
kt tc"a) kkfc ohrmn ,kutds ihbgv
:(k"bf 'vzk vkj,vu vnsevv tuv "vgrp
;udv ka ,ukcdvu ,ushsnn vkgnk thv
/26kcdunvu hnadv
sjuhn huuhm ,uhvk lrmuv lf kg /s
_ vank v"cevn ,sjuhn jf ,bh,bu
khhg" '"vgrp kt tc van kt wv rnthu"
w,h u,unmg :"ihrst r,c ihrst v"ce whk
kucdu kucd hkc(s rsd kf)n vkgnka _
u,uhvc oda 'vgrpk van ,t vthcn _
,t kcek u,kfhc kcdun ;udc vnab
u,unmgn "ihruvb kf ughrp,t"s hukhdv
!w,h
:vzc ruthcvu
ihhkd,tu ughrp,t" iuakn vgrp
hbac arpk i,hb "wuf ihruvb kf whbhn
kf) ,urutv kfs hukhdv (t) :ohbput
v k g n k ' " u g h r p , t" s i p u t c u ( i h r u v b
tc hukhdva vrun vza /vdrsvu rsxn
tku 'rut rsdn vkgnka w,h u,unmgn
ifa 'tuv uruhmu ursdc rutk xjhh,n
ihgn u,uhvc ukhpt) rutv ,drs smn
"ughrp,t"s iputc tuv iht (rutnv
ruhmu ,drs '"ihruvb kf" (c) /(k"bf)
_ "ughrp,t"s iputc ov onmg rutv
/ruhmu vkcdvu vshsnn vkgnka hukhd
vkcdvu vshsnu ruhmv oda ',rnut ,tz
vkgnks iputc tuv "ihruvb kf"s
/27"ughrp,t"s vkcdvu vshsnn
"ihruvb kf" s) ohfpvv ruchju
,unmgv jfc teus tuv ("ughrp,t"u
/lkhtu cpe wg u"xr, lanv (28
/yxe wg oa (29
yapun tuv w,h u,unmga vz smn f"tan (30
ubht rutv hrv 'rutu rutn rsd kfn vkgnku
iputc ubht uka hukhdvu 'w,h u,unmgk xjhh,n
uvza 'vkcdvu vshsnn vkgnka "ughrp,t"s
/,unmgv jfc teus
/27 vrgv khgk vtr (31
tc" aurhpc) ume wg trtu ,"vut vtr (32
/(z"ugks "vgrp kt
tk hf hbp ,t ,utrk kfu, tk" s"gu (26
/(f 'dk ta,) "hju ostv hbtrh
wc (lkhtu s"gx 'zg) oa j"u, vtr (27
hukhd :hukhdu vghrp iuakn "vgrp"c ohaurhp
vbhbg ,h,hnt uvza) ,uhnhbpv hukhdu ',uhbumhjv
aurhpk lanvc) oau /(22 vrgv k"bf 'vghrp ka
tuva iuufnv rehg" :("ughrp,t"c hbav
whnhbpv ,ukd,v whvha ,unkugv ,ukak,avc
rutk hkfv rh,xh tka iputc teus hkfv whbumhjc
/"wuf k"gk whvha unfu / / ,"nc whva unfu kkf
����� ����.indd 70
08/01/2015 18:16:34
71 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
,thmhu ohrmn ,ukdca 'icun vzn
,unmgv hukhdk vbfv ohuvnv _ ohrmn
vnsevv ,adsun _ vru, i,nc vynk
surhp ka cmnn rcgnv 'vrhzdv kuyhck
,usjt ka cmnk ohbu,j,u ohbuhkg ihc
ovhbhc ,usjtv ,unhkak vbfvf 'ovhbhc
/unmg vru, i,nc
h"g kgpb vzc hrehg ckaa rnuk ahu
/ineksf '"vgrp kt tc" vank wv huuhm
,kj,vc ubhmn z"sga 'ohsevcu /u
h"bc ,t thmuvk van ka u,ujhka
:ohrmnn
39tk v"cevk van ,bgy ruthcc
"
scfu vp scf hf wud hfbt ohrcs aht
s h c t b 40 j k a " i f k u ' " h f b t i u a k
,ukdca '42n"fc rtucn _ 41"jka,
'43"t,ukdc vuv (van) ruchs" ohrmn
,uhvk vkufh tk ush kga van igy ifku
/44vynk vkutdv
,kgn kkdc z"v ohbhbgv aracu
vkgnka tdrsc tuv g"mna 'van
hukhdvn ukhpt vkgnk 'ruchsc hukhdn
scf"] vynk p"gcau,u c,fca vru,s
iuak scfu vp kgcs t,hhrutc vp
/h 's ,una (39
/dh 'oa (40
xukebut oudr,) "jkank rafs in shc" (41
raf whvha ,ujm rcsn ost shc tb jka" '(p"vg
/(oa i"cnr) "wuf ,tzf ,uscfb ,ujhkak hutru
vp oa hn wud rnthu v"s /c 'vf c"jz (42
vg wg) z"fr, k"bv v"s /vg wg ,una ,"vutc
/(lkhtu ug g"x) j"br, /(lkhtu
/oa rvzv iuak (43
wg) j"gr, vp oa hn wud rnthu v"s vtru (44
hukhd ,uhvk kufh lht" v,hv van ,thkpa '(jke
vaev vphkev vtr odu 'vyn vynk sg x"tut
vz v"s vtru /"wuf r,uhc cfgnu gbuna ohrmns
/y"ha, /(fe wg) s"kr,
����� ����.indd 71
228
i,n _ thv ohrmn ,kutds vbuufv
shn vank rnut v"ceva hpf 'vru,
ogv ,t lthmuvc" :u,ujhka ,khj,c
rvv kg ohektv ,t iuscg, ohrmnn
,bh,b _ tuv vru, i,ns aushjv /33"vzv
,unab h"bck vynk ,uumnvu vru,v
,hkf, ,t ohadvk ukfuha hsfc 'ohpudc
v"cev vuut,b :okugv kf ,thrc ,buufu
'34 o h b u , j , c v r h s l r c , h u k , u h v k
vnabs r,xvu okgvu vkcdvu vshsnca
',unmgv hukhd whvh 'ohbu,j,c ;udc
kfc hukhdc tmnbv ost unf (kufhcf)
gdubc a"fnu) 21,hyrpv u,rhsc u,unmg
hpf '(udhvbnu okugv truc 'v"cevk
vkutdc hukhdv ,unhkac tkn,ha
i,nc whv vz ihgnu) vnhkavu ,h,hntv
'36"lhrun sug ;bfh tku" 35a"nf '(vru,
'ohauck oua hkc hukdc u,rhsc whvh tuv
;bf) ohbuhkg hfv ohauck hkc ukhpt
/(iuhkgv
v,hv 'vru, i,n osuea '37gushfu
'ohbu,j,u ohbuhkg ihc "vrhzd" v
tk ohbu,j,u vynk usrh tk ohbuhkga
kuyhc vagb vru, i,ncu 'vkgnk ukgh
ohbu,j,c lhanvk jf ,bh,bv 'vrhzdv
,ukgb hfv ,udrsk sg 'ohbuhkgs hukhdv
;udva lf ',uvnu ,unmgn sg ',uektc
'ause vagb hnadv vzv okugc hnadv
okugv kfca sg _ lrc,h uk vrhsk sg
tkuf v"cueu ktrah"a hukdc tmnb
/38"sj
/ch 'd ,una (33
/d h,ueujc oa /zy tab tnujb, vtr (34
/u"kpr thb, /u 'd"hp r"csnc
/f 'k whgah (35
/(t 'un) oa thb, (36
/d 'c"hp r"una /uy trtu tnujb, vtr (37
/sugu
/t 'dg d"jz vtr (38
08/01/2015 18:16:34
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה72
229
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
lhjt irvt" od lfk ;xubu] 50"ohbufb
,t ,nau uhkt ,rcsu" '51"lthcb whvh
53"vpk lk whvh tuv '52"wud uhpc ohrcsv
"
od ',unhkac vkd,h ruchsva hsfc _
'54tpr,v tk tuv zt kct /[gcyv s"g
krg hbt" van rnt z"jtk ifka
hfbt"s hukhdv h"g kgpb vzu /55"oh,pa
,kj,v) vru, i,ns "(lhp og whvt)
kugpk ujfc ifka '(56,urcsv ,rag
whjcc tuv ruchsva ;t") ohrmn ,thmh
ruchsv hukhd whvha hsfc er" '(",ukd
,rhca k"m okugv ,ukkfc hrndk
og whvt hfbt" h"g "ohrmn ,phke
ruchsv hukhd _ z"jtk thcn vzu '57"lhp
58zta '56"lhekt wv hfbt 'vru, i,nc
"
/57hrndk tpr,v van
kt tc"s ihbgv f"d icuh z"pg /z
khjs van"a vz kkdc vauses "vgrp
:"whbhn
scf" _ (g"mn) tuv u,drs smn van
,urut huchrv kkdc) "iuak scfu vp
lht aaj _ (ohkfn vkgnka ohkusd
ohkusdv ,urutv ,t kcek ohkfv ukfuh
aushjv uvzu Q"ihruvb kf ughrp,t"s
'"vgrp kt tc" uhkt v"cev huuhmc
vzc :"ihrst r,c ihrst v"ce whk khhg"
_ ,unmgv jf _ jfv ,t v"cev uk i,b
kcek ukfuh ;udc vnabs ohkfva
scf" whv 46van '[45"c,fca t,hhrutc
,urutv uhv oaa uv,n uara" hf "vp
'ohkfc ack,vk ohkufh uhv tku ohkusd
ghpavk kufh whv tka vp scf ihbg uvzu
rnt ifku '47"vpv hkf lu,k ukfa rut
'(ubesm jhan) "jka, shc tb jka"
uc '47"iue,v okugn tuva hn ubhhvs"
/,urutv khfvk ohcurn ohkfv
ostk vp oa hn" v"cev uk vbg z"gu
lhp og whvt hfbtu wud whuv hfbt tkv wud
w,h u,unmg smn :48"rcs, rat lh,hruvu
vpv hkfk ruen tuvu) kufh kf tuva
'(uv,s ohcurn ,urutvu iueh,v okugs
odu 'ohrmn ,ukdc oda kugpk kufh tuv
hukhdn vkgnk tuv g"mna) van kmt
hfbtu" 'vpc ruchsc hukhdv whvh '(ohkfc
lara smna ;t 'whp" '"lhp og whvt
whuv hfbt kct uktf ohkf lk iht uv,n
okug ,tu iue,s ohkfv ,t h,haga
whjc crg,vk rcsv lpvk kufh hbt uv,v
'ovhbas ,ukgnv ubhhv sjh iue,u uv,
odu wuf uv,c unf ohcurn ,urutv uhvha
ohcurn ohkfv uhvha iue,s vkgnv whjc
/49"stn
whvt hfbtu" _ ohrmnc _ zta tkt
vgaca _ xb lrsc hukhd whv "lhp og
uhrcs uhvh" vgrp og rchs vana
vrgvca ,unuen vtru /t"gr 'jf d"jz (45
vrgvca ,"vutc tcuv /uy 'd"p r"una (50
/42
/t 'z trtu (51
/uy 'oa ,una (52
/zy 'oa (53
's ,una i"cnr /oa c"jz /t"pr r"cs (54
/oa r"una od vtru /s"uh
/k /ch 'u trtu (55
/u 'v ibj,tu /c 'f ur,h (56
/(zp wg) j"br, vp oa hn v"sx (57
/54 vrgvca rvzu r"cs (58
����� ����.indd 72
/42
v"s trtu t"u, vtr _ inek tcvc (46
'yb) oa j"u, /(lkhtu s 'tb) vp oa hn wud rnthu
/(lkhtu t
/c 'oa t"u,v wk (47
/ch-th 's ,una (48
oa j"u, vtru /d-c"gx 'cb oa t"u, (49
,uagk kufh kf hf wuf hfbt tkv" :(t 'jx) upuxc
f"d ,uagk kufh / / uv, iueh,nu iueh, uv,n
ahv ,uhvk kufhu / / rutk hkfvu hkfk rutv lphv
/"wuf ah whjcc ihtvu iht whjcc
08/01/2015 18:16:35
73 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
thrc ;udc vthrc vnab 'ohpudc
kkuf) h"bc kf utpr,v ,"nca 61gushf]
,rhntc od znurn vza k"hu /(k"bf 'van
hk uhv, o,tu" ,"n osue h"bck v"cev
hpf oda '62"ause hudu ohbvf ,fknn
o v ' h n a d v v z v o k u g c " h u d" o v a
_ "ohbvf ,fknn" ,drsk sg "ohause"
lhrm kusd ivfa '63"ohkusd ohbvf"
'64ubunnc ivu upudc iv oka ,uhvk
65 s u c f k
" _ uhauckc ukhptu
o h t m n b h " b c a h p f a ' [66 " , r t p , k u
og "sj tkuf" ov ohpudc ,unab ru,c
/v"cev
ruchjv _ okugc od lanb z"sgu
sg ',"nc kgpba ohbu,j,u ohbuhkgs
/ohbu,j,c ,unmgv hukhdk
vnab trcba) kusd aushj uvza ,uhvu
sg 'kucd hkc og sjt,n kcdun ;udc
lf kg tkp,v vana hpf '(,unmgvk
vnsevu vbfvf 'ifk _ "whbhn khjs"u
kt tc van kt wv rnthu" whv vzk
hpf '(van) ;udc vnab u,uhvca '"vgrp
vkufha cmncu vkcdvu vshsnc tmnba
tuv '(z"ugks vgrp kkdc) vbfx ,uhvk
od vtru /z"pr r"csnc /j ur,h tnujb, (61
/uy 'f ur,h p"vg (h"arpc tcuv) t,khfn
/n"fcu
/u 'yh ur,h (62
y"gp ,hatrc ,sdt vtru /p"vg y"vgc (63
/[p]
hkf wkv o"cnr /b"au /t 'jh tnuh vtr (64
/v"pr asenv
/c 'jf vum, (65
"sucf" ',urhpxv ,drsca 'rnuk ahu (66
kf ,ukkufv ',rtp,u ,ufkn) ",rtp," u
gushf 'kucdu kucd hkc s"g ov (,urhpxv
,ufknu '"x"tut vme" tuv (t"z) ,rtp,a
t"u,) g"hc ,unkugk ruen tuv (,usruh whkdra)
sucfk" ova vbuvf hsdccu /(t 'tp vnur,
/sjh ovhba ruchj vagb ",rtp,ku
����� ����.indd 73
230
ohkgbv ohhukhdv kf ,t ,uhnhbpc
whbhn ihhkd,tu ughrp,ts" 'w,h u,unmgs
/59"ihruvb kf
,hkf,v hvuz hf 'tuv z"g ogyvu
kf ka ',ukak,av rsx kfs ,unhkavu
kf ughrp,t" 'vgrp whjck sg ',urutv
uk ,uhvk v"cev vuut,b" hf _ "ihruvb
vshsnca '"ohbu,j,c vrhs lrc,h
whvh 'ohbu,j,c ;udc vnabs vkcdvu
kt wv rnthu" whv ifku /,unmgv hukhd
;udc vnab u,uhvca '"vgrp kt tc van
,t kcenu vauses vgrp kt xbfb tuv
'w,h u,unmgn ohkgb hfv ohhukhdv
ihruvb kf whbhn ihhkd,tu ughrp,t"a
/"wuf
kt tc" gusn f"d icuh z"pg /j
'vkutdv ,kj,vu vnsev tuv "vgrp
kt tc" h"ga 'yuapv aurhpk ;xub]
,rhcau kuyhc vagb z"ugks "vgrp
iunrtc upe,c tuva hpf vgrp ,phke
ubah _ vkutdv ,kj,v hvuza '60lknv
:[hrehg ihbg vzc
_ thv ohrmn ,kutds ,unhkav
,t ,utknk) vru, i,n ,t thcvk
hukhd (_ ohbu,j,c vrhss vbuufv
,unab h"bck vynk ("hfbt") ,unmgv
gnab kevu"c aurhpv uvza 'rnuk ahu (59
vzk lanvc) oa rvzc rtucnf '"vgrp ,hc
ihhkd,tu ughrp,ts t,hc" tuv "vgrp ,hc"a
kf ehpt v"ce f"dcu" '("wuf ihruvb kf whbhn
kue tuvvk trvbtk ihdc ihbhmuc kfu ihruvb
ubhbga) vgrps hukhdva _ "u"tu tkc ke hrets
'smr,, (wu lrf) cahu ,"vut vtr _ ruchsu kue
scfu vp scf" tuva van ,drsc od rhtn (c
'(u"tuc) kue u,uagk '("u"tu tkc ke") "iuak
/vpv hkfc hukhdc tc rutva
lanv) r",gv tc v"s vfurtc vtr (60
a"vx /(127 wg) s"a, /(tn,, wg c"j c"rg,
/b"au /lkhtu 274 wg t"j t"ab,
08/01/2015 18:16:35
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה74
231
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
vshsn ah vumn kfka ',uumnc f"uftgu
(ohrushvu) ohbhsv hyrp huchr) vkcdvu
vshsnv hrv _ (vbhbg hpk vumn kfc
vumn rb") "ihruvb kf"s tpud vkcdvu
vkgnk "ughrp,t"s iputc ("rut vru,u
wud rpxn whvu" s"g] vkcdvu vshsnn
s"gu '71"curn rpxh tku snh tk rat
/[72"vsnv in ubht iurt ouen"
hsuvh ka u,sucgc od ohsnuk vznu
tuva hpf oda ',uumnvu vru,v kcen
,ushsnv kf og 'vynk ;udc vnab tmnb
,uhvk lhrm 'vzc ,uruaev ,ukcdvvu
er tk 'vkcdvu vshsnn vkgnks iputc
hc ,,ba vnab"a uka vnabv ekj smn
';udv ,kcdvn vkgnku 73"thv vruvy
vshsnc vynk tmnba hpf ukhpt tkt
tuv uc '(hnadv upudc) ,h,hnt vkcdvu
kufh _ 73"hcrec vrnan v,tu"k euez
'"vgrp kt tc" ukmt ,uhvk lhrmu
tuva '"ihruvb kf whbhn wuf ughrp,ts"
_ u z n v r h , h u ' " i h r u v b k f" k c e n
iputc tuv unmg uka kucdva
/vkcdvu vshsnn vkgnk '"ughrp,t"s
v"cueu ktrah" hf 'tuv z"g ogyvu
vkgnk u,nab smn er tk _ "sj tkuf
_ u,uthmn kf tkt '(u,nabn ekj ut)
og "sj tkuf" thv _ sjh ;udc vnabf
xpu, v,taf omgv hf 'kufhcf 'v"cev
/74ukufc xpu, v,t uekjc
7
5
( i"cnrv ,gsfu) s"xpvn od icunfu
(tkhnc)u rfav ,unhka ,hkf,a
,unabk teus tuv ohbhbgv kf ,unhka
/t 'c gauv (71
/b"au /t 'tf tnuh (72
/rjav ,ufrc jxub (73
/b"au /z"yex ,upxuvc cuy oa r,f (74
n"vxc inxbv vtru /upuxc kundv rga (75
/126 vrgv vxe wg v"j yeukn
����� ����.indd 74
kcenu vauses vgrpk ,uhnhbpc xbfb
'w,h u,unmgn ohkgb hfv ohhukhdv ,t
ihruvb kf whbhn ihhkd,tu ughrp,t"a
/67"wuf
jfv lanb 'van kmt if whva z"hgu
i,ns hukhdv ,t kcek ukfuha 'h"bc kfk
'kucd hkcu kucds ruchjv kgpbaf 'vru,
vru,u vumn rb"s "ihruvb kf ughrp,t"
iputc ov (kucd) "ihruvb kf"a '68"rut
'(kucd hkc) "ughrp,t"s
iv inmg smn ,uumnu vru,a gushf
u,nfj) vkcdvu vshsnn vkgnk omgc
_ tuv vzc aushjvu /(69v"cev ka ubumru
od (tkt 'onmg smn ova hpf er tk)a
vshsnc (,"nc) vynk ohsruha hpf
teus whuk, o,unhkau onuheu 'vkcdvu
vkcdvu vshsnv hrv _ vkcdvu vshsnc
:vkcdvu vshsnn vkgnk thv tpud ovka
vk aha c,fca vru, iv _ vru,c iv
'wufu ,uh,ut ka ohhuxn rpxn :vkcdv
,uhvk lhrm vsunhka vp kgca vru, ivu
ostv ka ,kcdunv u,bcvu ukfac teus
'70(vru,v ,frc lrck rapt zt teusa)
kt tc"k od jfv lanb vzna k"hu (67
'u,phke rucaku kyck hsf 'uyuapf "vgrp
rntb ifka 'v"cevn tc vphkev ;eu, hrva
,t h,scfv hbt hf" ("vgrp kt tc"k lanvc)
vzc ,hnhbp vbuufvu '(van ubnn khjs ifku) "uck
wuf rutv iur,h whvhu vphkev kyck hsf _ thv
"vgrp kt tc" h"g ifku '(r",gv tc v"sx)
u,unmgn "ihruvb kf" hukhd _ vausec uarac
og sjh) "vgrp kt tc"k jfv od vagb 'w,h
ukycku ("tcre whc tjdtk") ung ojkvk (v"cev
"kufh kf tuva w,h u,kfhc" er uvza 'kfu kfn
't"kr, lh,,b vtr v"s /tkr wg trtu ,"vut)
74 wg z"yj a"uek vtru /u"ya, '(ske wg) ,"rzg
/(lkhtu
/df 'u hkan (68
/lkhtu s"p thb, (69
/b"au /c"px z"vstk ,", wkv (70
08/01/2015 18:16:35
75 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
,jycv ,t ohhek hsfc) "ukmbhu" ,uhvk
aufrc utmh if hrjtu" 82ovrctk wv
teus ,uhvk lhrm whv vz gusn '("kusd
kuyhk ohkufh uhv ov] vkhta ka iputc
[c"uhfu 'lauj ,fn ,gac ohkfv ,t
?83ij ,thabc teusu
vbuufva iuhf :vzc ruthcv rnuk ahu
vrhs kugpk hsf thv ohrmn ,kutds
thv vzc ,unhkav 'if ot 'ohbu,j,c
ratf teus (tkt 'vrhca lrsc tk)
unmg sdbnva sg 'tpud okugv ,uhnad
sg) ghhxk 84ubumrc "ohfxn" '(ohhrmnv)
/vkutdk (hrapta vnf
lrs ,rzug tka ouenca ',nt iv]
_ sdbnv ,rhcau kuyhc ratn ,rjt
lhrm _ ohrmn ,ufn h"g whva unf
Qkufhcf vrhrc ,hkc rsxv lf ,uhvk
'hrapt rcsv era vpht 'vz hrjtk kct
/[wuf ogub hfrsc teus whvha ohapjn
ihbgv ,unhkak vbfv vagb vza
vkutdc ohbu,j,c lrc,h uk vrhss
_ "ajb"v odaf 'vnhkavu ,h,hntv
ana" vhvh _ (vgrp) "kusdv ihb,"
/86vausek 85"kusd
v,hv tk ohrmn ,kutdc kct /h
whva vzn icunf 'iu,j,v rurhc ,unhka
iuzpjc" '87"ogv jrc hf" ,uhvk lhrm
/sh 'uy lk lk (82
'(cf 'h) ub,arp cegh ,kjb vtru (83
ohhrmnva vzn v,agb ohrmn hbhgc ij ,thabva
,fn ,gc ohkfv onmgn ujek tk h"bca utr
/lauj
_ uz vbh,b rsdc oharpnc y"uea rcfu (84
87 wg s"fj /lkhtu 12 wg t"fj a"uek vtr
/b"au /lkhtu
/c 'yb ihrsvbx vtr (85
'vynk ihb,v ,fhpv h"g vagb vz ihgnu (86
'd whbpm) wud vrurc vpa ohng kt lupvt zt s"g
/(vme wg trtu ,"vut /y
/v 'sh jkac (87
����� ����.indd 75
232
hkc ,unabk tku) oh,nv ,hhj,c ohpudc
_ vcrstu /(76o"cnrv ,gsf 'ohpud
/77;udv in ,hbuzhb vnabv k"gk
van hrcs f"d ubcuh k"bv p"g /y
i,, v,t od" 78varpv lanvc vgrpk
wvk ubhagu ,ukugu ohjcz ubhshc
vank v"cev huuhm _ f"jtu '"ubhekt
,tn aht uktahu ogv hbztc tb rcs"
hkfu ;xf hkf v,ugr ,tn vatu uvgr
od ohrmn hbhgc ogv ij ,t wv i,hu 'cvz
hbhgc ohrmn .rtc stn kusd van ahtv
z " j t k u ' 7 9" o g v h b h g c u v g r p h s c g
,tz unhhe h"bcaf lf kg vru,v ,rzuj
van rcsf uag ktrah hbcu" :kgupc
ogv ij ,t i,b wvu wud ohrmnn uktahu
,t ukmbhu oukhtahu ohrmn hbhgc
v b u a t r v o g p v k g ; x u b ] 80 "ohrmn
vru,va tmnb /81,una wpc vcu,fv
'[!ohngp aka vz kg ,rzuj
gdub gusn :icun ubht vrutfks
ubhshc i,, v,t od"a ohrmn ,kutdk
teus whvh "ohrmn ,t ukmbhu"vau '"wud
teus _ uzn vrh,hu '"oukhtahu"s iputc
lfa tsuun unmg v"ceva sg 'ij lu,n
hbhgc ogv ij ,t i,b wvu" ) whvh
'ohrmnn utmh h"bc ratf ?("ohrmn
ohfhrm uhv 'sucga ,uba ,utn hrjtk
r,uha vn oan jurck ohfrs tumnk
ij tumnk ///hsf cfg,vk tku 'rvn
lhrm whv ot ukhpt !?ohhrmnv hbhgc
ihrsvbx n"vhp /c-t"v j"p vcua, wkv (76
/kjt v,gu v"s ekj wp
n"vx /lkhtu j"pp z"kr, vffu lanv (77
g"x ouka ,ru, a"vx od vtru /yhr wg ."jr,
/n"fcu /c 'dh, c"j ohxrybue n"vx /lkhtu 127
/vf 's"uh (78
/d-c 'th (79
/uk-vk 'ch (80
/cf-tf 'd (81
08/01/2015 18:16:35
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה76
233
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
/97".rtv crec
whkg ,pxub vbau vba kfc yhhmrThcu
uvza) tkukhvv kgc ,nabc lrgc tka
kfc yhhmrThv ouhc ahse ,rhntk ogyv
/100"hukhg rjt 99hukhgc" whkgu '(98vba
yca s"uh ouhc :ub,arp iubdxcu
ubhcr van _ tkukhvv kgc kmt vagb
vans t,uyap,ta 101gushf) ubrusca
'"vgrp kt tc" _ (102trsu trs kfc
"ihrst r,c ihrst v"ce whk khhgs"
'vauses vgrp kt ("hukhg rjt hukhgc")
/"ihruvb kf whbhn ihhkd,tu ughrp,ts"
,pxub _ uz vbac z"sgu _ vba kfcu
/lrgc tka _ sg 'r,uh ,hkgb whkg vzc
thab kmt "vgrp kt tc" ka hukhdvu
lanb _ 103"kfv tuv thabv"a _ rusv
crec ,uguah kgup"u vynk vkd,nu
smn yrpcu) rusv habt kf kmt '".rtv
,unab '(104ktrahn t"utfca van whjc
/teus ohpudc
kgc rnta hpf _ vz ubrusa yrpcu
,ukdk iurjtv rusv tuv _ tkukhvv
vz rusa 'vkutdk iuatrv rusvu
rusvn kudkd tuv (tjhans t,cegs)
r,uh ,ezj,n tkhnc '105ohrmn htmuhs
ubrus thab tkukhvv kgc ka vtuuavv
_ urusca vank (ubrusca van)
/(t 'jne) j"fx e"vdt (97
/15 vrgv 329 wg u"fj a"uek vtr (98
/(t 'zne) l"z whxk ruthcc e"vdtv wk (99
/b"au /lkhtu 329 wg oa a"uek vtr (100
thb, vtru /y"x, z"ue, /t 'dgr d"jz (101
/sugu /(t 'dx) s"np
/vanf uc ihta rus ihtu :z 'u"bp r"ccu (102
/tf 'tf ,euj h"arp (103
/c"npr thb, (104
rpxu ,"k /f vnsev ohkudkdv rga (105
/s 'd ,una k"zhrtvk ohyuehkv
����� ����.indd 76
ihhsg vhv grv hf '88"ohrmn .rtn ,tmh
ifn rjtka vzn od icunf) 89wuf ;eu,c
'90"ktrah hbc hrjt (ohrmn) ;usrhu"
ktrah 91trhu"a sg vnkab tk n"hmhu
/(92"ohv ,pa kg ,n ohrmn ,t
teus whv, okugv rurhc ,unhka
,h,hntv vkutdc 'iurjtv vz ,ukd ;uxc
ohrmn .rtn l,tm hnhf" 'vnhkavu
,ukdvn vthmhv ifka '",utkpb ubtrt
utm, iuzpjc tk"a iputc whv, vkutdk
jur ,t" hf '93"iufk, tk vxubncu
utmh ifku '".rtv in rhcgt vtnuyv
,jubns iputc (kct ',uzhrzc) ,ukdvn
,unhkav ,hkf,c ';udv ,jubnu apbv
ohrcugu 'ohpudc ,unab _ ,uthrcvu
ka ohhjmb ohhjk (kkf expv hkc) shn
,h,hntv vkutdc ohpudc ,unab
/(k"bf 'rfav ,unhkau ,hkf,) vnhkavu
'yca s"uhk od lhha k"bv ihbgv /th
thab r"unst j"un e"fs tkukhvv ouh
tc wp ,can (uz vbac) 94lrc,nv 'ubrus
,bac) v,hv ,uek,xvvu] vgrp kt
:[vnmg tc wp ,cac (,"hawv
vkug ehsm ka tkukhvv ouhca gush
uhagn kf" og sjh 'vkgnk u,nab
hnh kf scg rat u,sucgu u,ru,u
hukhd whjcc rhtnu vkd,n" vzu '95"uhhj
,uguah 96kgupu / / vynk vkgnkn
/d 'zy vtr wp (88
/(c 'n) t"kp thb, vtr (89
/j 'sh jkac (90
/k 'oa (91
hrva) ovhkg ohrmn ,nht v,hv zt sga (92
'v 'sh jkac h"arp _ "ovng jka ihruyeht"
wg s"j yeukn n"vx od vtru /(p"vg t,khfnn
/16 vrgv ufr
/ch 'cb whgah (93
/t 'jp /c 'dx c"jz vtr (94
/(c-t 'zne) l"z whx e"vdt thb, (95
/ch 'sg ohkv, (96
08/01/2015 18:16:36
77 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
;fh, tkukhvv kgc kmt whvha hpf ';udc
h b f u a u b b r u u m h e v"a f a n n s h n u
/111"rpg
tnkgc u,uhj ohhjc od :uzn vrh,h
'ohhnad ohruxh tkukhvv kgc kcx ihs
_ kkuf 'ohhbjurv uhbhbg kg od ukgpa
,ndusc ukmt whv ,uburjtv uh,ubaca
van kmt "iuak scfu vp scf"s cmnv
,rhnt iputk gdubc kgp vzu ///ubhcr
,mpvu ,usvhvu vru,v ,mpvu ,ushxjv
///vmuj ,ubhgnv
od whva) utpur ukhpta 'lf hsf sgu
o,x hcdk ,pxub vkgn hvuza 'ruxpurp
if,hv _ vbgyc u,ut kta (tpur
'uka ruchsv jfc teus utyc,v uhruxha
,t ,utknk kfuh tka vzf iputc
kgc _ tuv !?ubumrf okugc u,ujhka
vf ("lhz yfTe") ahgrna vz _ tkukhvv
,mpvu ,usvhvu vru,v ,mpvc ezj
tupht lhrm whv v"cev /vmuj ,ubhgnv
,tz gmck ,uraptv tukn ,t uk ,,k
kfuha k"m whv tkhncu ',hcrhnv vshnc
h"ga 'uka rucsv jf kg yukaku kuank
h"g) ,usvhu vru, ohmhpn (rehgc) ruchs
,utruv ,bh,bu ',ushxj hrntn ,rhnt
yfTe") ahgrna iuhfn :vcrstu /(wufu
tk) ukmt k"m whv 'uz vsucgc f"f ("lhz
ohcufhgu ,ughbns ,uthmnv ,khka er
r,uh (_ vcrst tkt 'ohrjtk lrgc
!ohrjt ohabtk ratn vz ihbgc ,ujf
ycv hkcna _ tpurv kta _ if,hv
hruxha _ lphvv euhsc ohtur 'vz kf kg
vza ',uhnadc ruchsv jfc ukgp upud
ruchsc (kufhcf) ,uyapc od ghpav
,uyapca 'c"uhfu uka ,ushxj hrntnc
yughn vzc whvha kgp rcsv ohbhbgv
,uyap,vc iv ',uhvk hutrvn (,unfc)
/yh 'uf whgah (111
����� ����.indd 77
234
tuv iuatr ktud tuv" vana 106k"zjtnf
/"iurjt ktud
ah ubrus thabka 'p"nf rcusnfu
ka) ktrah kkf ,kutdk ,sjuhn ,ufhha
,h,hntv vkutdc (,urusv kfu vz rus
:"ejmh ;xuh" unac znurnf 'vnhkavu
;hxuvk v"cev sh,ga oa kg ;xuh"
o,ut ktda oaf / / ktrah ,t kutdku
;hxuh tuvv ouhc whvu 107ch,fs 'ohrmnn
kg _ "ejmh"u '108"wudu ush ,hba h"bst
,unhkaa '109"hk ejmh gnuav kf" oa
tknh zt") vkutdc whv, vjnavu eujmv
utra hpf '(110"vbr ubbuaku ubhp euja
kgc ka u,dvbvu u,sucgc kgupc
teus v,hva lfc vbhhymva tkukhvv
/vjna lu,n
lfc caj,vc r,uh ezj vzc tkpvu
hsf sg 'g"k ohhnad ohruxh kgc whva
ohhbjurv uhbhbg kg od ughpava lf
/(ineksf)
ughrp,t"v lht 'r,uh sug icun vznu
yrpcu) tkukhvv kgc kmt "ihruvb kf
lu,n u,dvbvc kkuf '(tkukhvv ouhc
h"bc kfku h"bcn t"utfk lanb 'vjna
kcek ukfuh ohpudc ,unabfa 'ubrusc
/ohkusdv ,urutv ,t
kgc kmta lf kg ycv hkcn /ch
"vgrp kt tc"s kgupc hukhdv tkukhvv
vkgnk vnab tmnba hpf v"v ',gf
'vfurtc khgk rcusnv p"gu /;udvn
teus thv vzc ,unhkav ,hkf,a 'icun
vnabc vkd,n "ihruvb kf ughrp,t"af
'dbr t"jz /u 'oa /s 'c"p r"una vtr (106
/c 'vg ohypan t"u, /hjhu wp oheuxpv wa /t
/th 'th whgah (107
/z 't"p r"una (108
/u 'tf trhu (109
/c 'ufe ohkv, (110
08/01/2015 18:16:36
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה78
235
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
huyhcv h"g '"lthcb whvh lhjt irvt"
,hc gnab kuev"s iputc) kgupc ruchsc
,utruvu vru, hrcs 'cr gpacu '("vgrp
tuv vz ubrusa sg 'tkukhvv kgcs wufu
_ ann shnu ;fh,u _ ohhe,n uc rusv
jhan h"ga '113"jka, shc tb jka"
,urutv hukhd ,unhkac tkn,n ubesm
/(u"x k"bf) ruchsv hkfc
"shn" ka ,"rc od znurn vza 'k"hu]
tfkn) sus '(y"agcv) ktrah 'van _
van ka u,sucg ,unhka :(tjhan
ubh,ucr kf kkufv) y"agcv ,sucgu
h"g ,kgpb (ubrus thabk sg 'ubhthab
shc tb jka" 'tjhan tfkn sus
/["jka,
od znurn k"bv ihbga rnuk ahu /dh
ouhc _ uz vbac yca s"uh ,ughcec
,urutnv ukyb" uca 'gucac hghcrv
uk,b ',urutnv uk,b ouhc uc kct
:114"u"h,c
j"un e"f ,uek,xv v,hv vz ouhc
iputc tk kct /(,urutnv ukyb) r"unst
"ukyb"vn tkt 'u"j "ukyb" rtaba
,urutnv hba" uk,b shn vagb
gushf _ r,uh vkgb iputc 115"ohkusdv
vkgb hukhdu whkg vagb ,uek,xv h"ga
v " c u e s t r e h e k , x t" w h j c n ) r , u h
jf,at" vnabv ztu '(116"ihnkg uvkufc
h"gu Q117"hvuhjcn rh,h ihnkg uvkfc
97 wg t"j c"ba, a"vx vfurtc vtr (113
/lkhtu (52 wg khgk)
j"z vtru /lkhtu t"gx 'cn t"j s"uek (114
/(c 'vb) ubtrt v"s ekc
/zy 't ,hatrc (115
hsuep p"r ,"ueku z"fp thb, vtr (116
,"uek /s 'yp kvehu t"u, /(sugu /c 'jfe c"jzn)
/t"p ,"hawv hbdk h,tc v"s vtru /d 'vx ,euj
z"fx e"vdtc w,bu tcuv /c 'tg d"jz (117
/(lkhtu t 'une) vruthcu
����� ����.indd 78
ivu ',ushxj hrntn ,rhntc uka ruchsv
hf) c,fc uka ,ushxj hrcs ,uyap,vc
;xu,n vhv 'ohrntn r,uh rnut whv ot
,unharc odu 'ohrntnv ka "vrzj"c od
/(c,fca
kg ,ukta kutak lhha tka p"gtu
thab og yrpcu 'unkugc v"cev ,dvbv
lhrm whv lht" rnuk lhha tku 'rusv
_ ",uhvk lhrm whv tk lht"u '",uhvk
hbht"a rsxv ,t v"cev gce 'f"pgt
'112 " i j f h p k t k t h j f h p k a e c n
kf ka haubt kfac ihcvk uks,aha
/"ijf hpk" hsuvh
vkta er uz ihta _ s"usbc yrpcu
rusv thaba if,hv '(tpur ka) kfa p"g
'ubumrf u,ujhka ,t ,utknk kufh tk
icunf _ vru,v p"g oht,n od vza tkt
scfu vp scf" v"cevk igy vana vzn
ifku '"oh,pa krg hbtu" '"hfbt iuak
v"cev uk vbg '"jka, shc tb jka"
ep,xv tku '"lhp og whvt hfbt" :shn
lk whvh / / lhjt irvt"a _ od tkt 'vzc
van hrcs utmh irvt h"ga '"vpk
!ann hnad ruchsc
j"un e"f kmt whva vna 'rnuk ahu
van kmt whva vn s"g z"v 'r"unst
vrndb tk suga iuhfn :(u"x k"bf) urusc
tuv ruchsv" ifk 'rurhcv ,unhka
vkgnk tuv g"mn vanu) ",ukdc
'u,ut tphr tk v"cevu '(ruchsc hukhdvn
'"lhp og whvt hfbtu"a xb vag tkt
Q"ohbufb uhrcs uhvh"
,hkf,c rcsv hukhnu iueh,vu
kgc ka ujfc _ kgpb ,unhkav
,unab 'ohpudc ,unabv h"g _ tkukhvv
rusv 'ubrus ka 'ohthrc ohpudc ,uthrc
ka ushep, ,t kugpk ubjufca 'hgha,v
/d 'c"hp r"csnc (112
08/01/2015 18:16:36
79 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
ubbru umhev"a z"hg 'z"bpka ,urusv
/ubatrc tkukhvv kgcu '"rpg hbfua
hbpka ,urusv hcdk ubrus ka uaushj
:rusv ,sucgc kgupc ohtur _ vz
hcdk lrgc tka sg ;xub vz ubrusc
vru,v ,mpvs vsucgc z"bpka ,urusv
iv 'vmuj ,ubhgnv ,mpvu ,usvhvu
'(wufu ohxpsbv ohrpxv) gpav huchrc
ihta vmujk sg 'okugv kf ,hhagc ivu
,urutv ,kcek hkf 'ubnn vmuj
d"hr,v h"g _ h"bck gdubc iv 'ohkusdv
,mpv h"g _ g"vutk gdubc ivu ',uumn
,t ohrhtna lf '121jb hbc ,uumn gcav
"rut vru,u vumn rb" og okugv kf
sjt kfa '"ihruvb kf ughrp,t"s iputc
;udc vthrc vnabf rutv ,t kcek kufh
'thrc
p"nf rcusnf) kgupc ohtura sg
,ubhsn f"ufc okugv ,unuta (vburjtk
r,uhu s"g) o,sucgc h"bck ohghhxn
oda sg '(ohrmn ,thmhc whva hpfn
,rduxnu vrudx v,hva thvv vbhsnc
,tmk ohsuvhk ub,b tku 'ohba huchr
m"nu, ohhek ovk urapht tku vbnn
v,b,ab vburjtk hrv _ wufu ,unhkac
sckc uz tk ,gfu 'vmev kt vmev in
'obumrf dvb,vk ohsuvhk ohraptna
sug tkt 'oan ,tmk ovk ohraptnu
/lfc ovk ohghhxn _ r,uh
vzk ;xuba 'kgupc ouhf ohtura sg
od 'vkutdk "ofkuf ifv" ohsnug h"bca
utmh h"bca "ofkuf ifv" ohsnug g"vut
vkutdc ktrah .rtk ufkhu ,ukdvn rcf
'vnhkavu ,h,hntv
'kkf expv oua hkc ohpudc ,unabu
kt tc"s ,unhkav ,hkf,k shn ohtc
/h"v j"p ohfkn wkv o"cnr vtr (121
����� ����.indd 79
236
uhkt ohrauenv uhshnk,u uhshxj
hgha,v rusc vynk itf ohpudc ,unabf
hcdk "uk,b"s u"h,v s"g 'u"h,c hgha,)
vynk od ,kgpb _ ("ukyb"s ,"hyv
ughrp,t" '",urutnv uk,b"s ,unhkav
;udc vnabc "ihruvb kf whbhn ihhkd,tu
/vynk
rusv _ ubruss aushjv icun vzn
sg 'vz hbpka ,urusv kf hcdk hgha,v
iuhfn :(hbhnav rus) z"bpka rusk
kt tc"v 'kgupc zt vtc tk vkutdva
"ihruvb kf ughrp,t"s hukhdv) "vgrp
vnabf ,unhkav ,hkf,c whv tk (vynk
in vnabv ,uek,xv v,hv) thrc ;udc
cmnc v,hv ;udc vnabv odu ';udv
f"tan Q(wufu ",ukdc tuv ruchsv"a
rusvu ,ukdk iurjtv rusv _ vz ubrusc
uk,b" h"nu, vagb _ vkutdk iuatrv
u"j rxj tka sckc uz tka '",urutnv
f"cau, hukhds ohkusdv ,urutnc
vzc ,pxub _ vcrst tkt '118p"gcau,u
scf"s iputc tk] r,uh ,hkgb ,unhka
iuak scfu p"gca t,hhrutn vp
vkgnk u,uhvk '"c,fca t,hhrutn
ohkcen ohpudc ,unabfa iputc '[vzn
"ihruvb kf ughrp,t" ,uhnhbpc
tc ubesm jhana z"hg 'v,g "uk,b"a
vru, snkhu '"jka, shc tb jka" 'shn
vasj vru," sg '119ukuf ogv kf ,t
'120"tm, h,tn
kfs whkgvu ,unhkav ,t kgup vzu
wxn /t"gx 'zy u,nsevc v"ka vtr (118
/s 'th a"va ,"uek vtru /t 'tme uka ,uguca
/un wg rcsnc /c"gx 'uk /t 'sh ,hatrc ,"vut
l"b /(yne wg _ b"a, ,tmuvc) tnawc wg t"dn
/lkhtu 10 wg k"j a"uek vtru /sugu /zhr wg
/c"v y"p vcua, wkv o"cnr vtr (119
/n"fcu /lkhtu t 'zh um ,"uek
/d 'd"hp r"ehu /s 'tb whgah (120
08/01/2015 18:16:37
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה80
237
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
tmnb hsuvha odvu) ,unhkac ohbhbgv
smn hrv 'hnadv vzv okugc ;udc vnab
lauj adrun tk ,uhbjurvu vnabv
ohbhbgv ,uhnad smn f"tan '(okugv
okgvv adrb rehgc oa ';udv ka
,t rrugn z"v _ tkhncu 'r,xvu
/r,uh sug ezj iputc vkutdk ohgudgdv
hukhdva 'lfc tuv vkutdc aushjvu
,uhnadc od whvh "ihruvb kf ughrp,t"s
inzu ouenc 'rac hbhgk vtrbv okugv
/ohbu,j,c w,h uk vrhs vaghha 'hnad
od ,unhkav ,tyc,n vzc :vcrstu
in ,hbuzhb vnabv k"gk ifka) ,uhbjurc
thc, ,uhnadc vkutdv lf ouan '(;udv
/vkgnk ,udrsvu ,unkugv kfc vkutd
:kgupk gdubcu /uy
ouh 'yca s"uhk vbfvv hnhc ubsngc
,pxubaf _ ubrus thab ka tkukhvv
kgu 'r"unst j"un e"f rusv thabc whkg
;yu rusv hab 'rusv habt kfc _ ush
ohabt 'ubrusc hsuvh kf lhrm _ rusv
gdubc ,ucuy ,uykjv kcek ';yu ohab
kjv 'tkukhvv kgc gc,a ohbhbgv kfk
vru,v sunhk '"rut vru,u vumn rb"n
,uumnv ouheu (p"gcau,u f"cau,)
gdubc ivu unmgk gdubc iv 'rushvc
vru,v ,mpvs vsucgv _ ,kuzvk
iputc 'vmuj ,ubhgnv ,mpvu ,usvhvu
hkfk hsuvh kf ,uagk '"vgrp kt tc"s
hba"s "ihruvb kf ughrp,t" ,kcek
'p"gcau,u f"cau, '"ohkusdv ,urutnv
'vru,v ,uhnhbpu vru,s vkdb
sunhkc vpxuvv h"g _ sjuhncu kkuf
ouheu unmg tkukhvv kgc ka u,ru,
/uh,utruv
kg kceh sjt kfa _ vadsvc vz kfu
tkukhvv kgc ka u,ru,c sunhkva unmg
,uyap,vc rxjba vn od tknhu ohkah
cufhgu vghbnv kkdc ,ubhgnv ,mpvu
����� ����.indd 80
'vnhkavu ,h,hntv vkutdc "vgrp
'"ihruvb kf ughrp,t"s hukhdv ,unhka
/122"okug rutk whuv lk whvu"
kt tc"n v,g sunhkv icun vzn /sh
:"vgrp
kf ukf" rcfa 'p"nf rcus
vkutdvu 'kfv unhhx rcfu 123"ihmhev
hbpnu 'inzn rcf tuck vfhrm v,hv
ihhsg kkfu kkf ohbcun obhta ohngy
/vtc tk
vfhrm ',gf p"fga 'icun vzn
iuakcu /ann shnu ;fh, tuck vkutdv
gyxfgv") vkgb hfv inzv uvz :okugv
!vnhkavu ,h,hntv vkutdk ("yhhm
"vkgb hfv inzv" iuakca 'rhgvku
_ vkutdv ifu, znurn ("yhhm gyxfgv")
rcg) vkcdvu vshsn og ruaev '"inz"a
'"vkgb hfv (inzv)" vagb '(sh,gu vuv
kucdva /t/z /ubnhv vkgnk ihta iputc
'(vkgb hfv) kucd hkc vagb unmg (inz)
khgk rcusnv s"g 'ann ohsjt,na sg
/"ihruvb kf ughrp,t" ihbgc
kg thv vzc vadsvv rehg :vcrstu
hf _ ("inz") hnad inz ka kucdv
ah (",ukgb hfv" ,udrsk sg) ,uhbjurc
,unhkak sg ohbhbgv ,unhka rcf
ka ,uhbjurv ohhbhgv '(,hbjur) vkutds
lhrm ,gf Qvkutdv ,t rcf ohtur hsuvh
ov oda ',uhnadv ohbhgv ,t ju,pk er
hbhgk hukdc thva hpf vkutdv ,t utrh
/vzv inzc rac
vaecv rehg :,uyapc od icunfu
smn f"f tk ov vkutdk ohgudgdvu
,uhbjur smn hf 'vnabvu ,uhbjurv
kfu ,unhkac thv vnabv ohbhbgv
/yh 'x whgah (122
/c 'zm ihrsvbx (123
08/01/2015 18:16:37
81 | ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
ghdvk kftnv kufh z"hga '125kfutv ,t
r,uh kcek ohkufh obhta ohrjtk od
/ohbye ohrurhp ratn
:ktrah ,ubcu habk gdubc z"sgu
,ubcu hab ka ,usjuhnv ,uumnv ihc
,ca ,urb ,eksv ihbg tuv _ ktrah
ubrus haushjn od uvza /cuy ouhu asue
,ubcu habs kusd huchr ;xu,hba _
asue ,ca ,urb ,uehksnv ktrah
,tu ovh,c ,t ohrhtn z"hgu 'y"uhu
iputk sg '"rut vru,u vumn rb"c okugv
/"ihruvb kf ughrp,t"s
rb ohehksn ratfa ',uyapc vtrbf
u,uhvku /rbv rutc rtun rsjv kf vagb
,t rhtn v"v 'uhkg ufrhca 'ause rb
ihbgv s"g _ vausec rsjv kf
/"ihruvb kf ughrp,t"s
,uhvk ,ukufh ',urjt ,uumn f"tan]
/v,rcjn ,ekujn ,jt vumna iputc
, u u m n i h t k n" 126 k " z j i u a k e u h s f u
ov kct ',uumn tkn ift tuv :"iunrf
'vphkec ,uxufnu uzn uz ,uekujn
/[iunhrc ohbhgrdv ,ndusc
habs e"ab h"g lht 'f"d icun z"pgu
kfs ,uumnv ouhec ;xu,n ktrah ,ubcu
/ohbcvu kgcv ka od 'o,hc hbc
thv ,ca ,urb ,eksv :ihbgv ,uyapfu
hbc kf hbpk ,cav ,t vxhbfna vjh,pv
,cav ,ukp, ohtc z"jtk eru ',hcv
,ukkfc z"sgu /ohabtv ka aushevu
,eksv h"ga 127trndv rntnf _ r,uh
p"vg oharpn vtru _ /c 'h ohjxp vtr (125
uvzs '(h"arpk j"pau o"tr 'y"ek) oa adhu
ogcy smn hf '";yv hpk ojk" cu,fv ,adsv
/o,khft rughan r,uh ovk i,hk lhrm 'rrpk
/47 vrgv 209 wg t"j t"ab, a"vx vtru
/b"au /vpuxc vdhdj (126
/c 'df ,ca (127
����� ����.indd 81
238
h"g iv 'tkukhvv kgcs ruchsv jfc
,mpvc ivu ruchsc hyrpv usunhk
/ohrjtk vmuj ,ubhgnv
tkukhvv kgc _ r,uh ,uhyrpcu /zy
hpf ubhbg hpk h"bcn dux kfk rxn,v
,ujnavu ,ucuvmv ohbpv ,t utra
'h"bcn t"utfk tkukhvv kgc vtrva
'obhbg hpk ohabt _ ;yu ohab ohabt
/obhbg hpk _ ;yu 'ibhbg hpk _ ohab
thab ka uhaushjn sjt tuv vzcu
rxn yrpc ,uburjtv uh,ubaca 'ubrus
_ ,usvhvu vru,v ,mpv kg uapb
habs _ lubhju vru,v sunhk sjuhncu
rcs) ktrahc ;y kau ktrah ,ubcu
/(ktrahc thabk aushj
ktrah hkusdc u,ndus ubhmna odvu
ovhc,fnn gushf] z"bpka ohbac
'okuf kmt kce,v tk z"v '[c"uhfu
og whv z"v okmt kce,ba ukt ukhptu
kgc ka uh,ukugp f"tan Q,ukcdv vnf
,unuen huchrk ughdvu uyap,v tkukhvv
tka ;xub z"hgu 'yap,nu lkuvu 'okugc
;yu ,ubcu habs vru,v sunhkc lrgc
/ktrahc
,ukugpv euzhja _ vtruvv vbah vzn
kf og ,uhvk lhrm yca s"uhk raec
kfu ';yu ohab ohabt 'h"bcc ohduxv
kg ,sjuhn vadsvu /ubhbg hpk _ dux
';yu ktrah ,ubcu hab og ,ukugp
z"hg ,kgpb onmgc o,sucgk ;xuba
kkuf ',hcv hbc kf ,sucgc od vpxuv
:ohabtv
ohfbjna lfc tuv ;yv ka osujhh
'ovka ohkfv hpk 'vgne vgne o,ut
_ 124cu,fv iuakcu /kcek ukfuha iputc
ojk" ihfv (ubrusc ;xuh z"sgu) ;xuha
rrpk ;yv gcy :vzk ;xubu /";yv hpk
/ch 'zn adhu (124
08/01/2015 18:16:37
| קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה82
239
yca wu 'tc p"au 'yca wd 'tc wp ws ouh ,ujhan
r,uh sug ;xu,h z"hga _ ,ukkfcu
,kcenv 'vbaua whjcc vnabv hukhdc
,hagba sg '132iaua trebv v"cevn
tkuf v"cueu ktrah"s vrund ,usjt,v
/"sj
,kce omg h"ga 'iumr hvhu /jh
'kkuf _ yca s"uh og raec ,uykjvv
,ukugpv kfc ;,,an sjt kfa
kjv 'yca s"uh og ohruaev ohdvbnvu
'vz ouhc ouen kfc ohfruga ,usguu,vn
_ uhrjtkau uhbpka gucacu
ubbru umhev" whvh vz hbpk suga
'ubatrc tkukhvv kgcu '"rpg hbfua
ka hannv aurhpc 'ann shnu ;fh,u
o h n e o h e h s m a 133 g u s h f _ " a n n "
ouh ,t u,ht sjh ohdduju 'shn n"vj,c
'tkukhvv
vgrp jkac" vagb ann shnu ;fh,u
shc ohtmuh ktrah hbcu" '134"ogv ,t
ohfkuvu ,ukdvn ohtmuha _ 90"vnr
'asuev rhg ohkaurhk 'asuev .rtk
'hahkav asenv ,hck 'asuev rvk
'ohasev aseku
1
3
5
/ sgu okugk luknh wv
/m wg j"xe, n"vx /t 'ze d"jz vtr (132
/vbaua lrg m"m j"ts ohyuehkv rpx vtru
/b"au
/t 'ne t"jz (133
/jkac p"r (134
/jh 'uy oa (135
����� ����.indd 82
hshnk, ohbck ohfuz 'asue ,ca ,urb
rut vru,u vumn rb hf ch,fs" 'ohnfj
rut tc / / ,cas vumn rb h"g / /
/128"vru,s
thrynhdc od znurn vza rnuk ahu
ohrusj vag ,uumn j"nr _ 129"rb" ka
/vtrhu vcvts ohuev hba h"g ohdvbunu
'tuv lfn sunhkv _ ,ukkfcu /zh
iputc ,uhvk vfhrm hsuvh ka u,sucga
u,uthmn kfa '"ihruvb kf ughrp,t"s
tuvu '"rut vru,u vumn rb"c vrusj
;udc vthrc vnab og u,sucg ,t vaug
kfc oka tuva kusd ivf ,ndusc 'thrc
/(j"x k"bf)
vshrhu expv u"j ubah ot ukhptu
ot ut ct rxja '130"lh,czg iye gdrc"
vtc tk ihhsg vkutdva iuhfn) k"r
er 'whkg lrum vshrh uz hrv _ (kgupc
hukhdc r,uh ,hkgb tdrsk ghdvk hsf
rehgu sugu 'vnabc iv '"vgrp kt tc"s
',ubcv rehgcu ohbcv 'v,hc hbcc _
,t ,uagk lhanvku ,utknk utrha
h"g ovc vrhsjva jurc 'ohhjc v,sucg
thv ;t" '"ohhjc vgrz" h"g hf 'ofubhj
/131"ohhjc
/oa h"arp (128
'dk l,ukgvc ,"uek /c 'uxe c"jz vtr (129
/n"fcu /s 'sn jka /d
/z 'sb whgah (130
/c 'v ,hbg, vtr (131
08/01/2015 18:16:37
ב"נשת'ה אב פ"ש תחיש | 83
בס"ד ,שיחת ליל יו"ד שבט ה'תשנ"ב
לאחר תפילת ערבית -– בלתי מוגה –
בעמדנו בסיום יום השלישי שהוכפל בו כי טוב ,ובהתחלת יום הרביעי
שבו ניתלו המאורות ,״ניתלו״ בתי״ו -
יהי רצון שבקרוב ממש יהיו -״שני המאורות הגדולים״ בגאולה
האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ,ושענין הצדקה ימהר ויזרז זאת
עוד יותר -שיהא באופן דתיכף ומיד ממש.
*
[לאחר השיחת-קודש נתן כ״ק אדמו״ר שליט״א לכל אחד ואחת
מהנאספים שי׳ -״קונטרס מאמרים תרפ״ב״ שיצא-לאור היום ״בפעם
הראשונה מכת״י״ ,״קונטרס הכולל שלשה מאמרים של כ״ק אדמו״ר
מהוריי״צ נ״ע מראשית שנת תרפ״ב (ד״ה לדוד מזמור שיר המעלות
ממעמקים .כנשר יעיר קנו״ .בצירוף ב׳ שטרות של דולר לצדקה].
08/01/2015 18:16:37
����� ����.indd 83
שיחת י"א שבט ה'תשנ"ב
| 84קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
בס״ד .שיחת מוצאי ה"אחד עשר" שבט ה׳תשנ״ב
– לאחר תפילת ערבית –
– בלתי מוגה –
א .בעמדנו בסיום יום ה״אחד עשר״ בחודש שבט ,הבא בהמשך ליום
הקודם ,יום העשירי בשבט -יש לבאר את הלימוד שמיתוסף ביום ה״אחד
עשר״ בחודש לגבי היום הקודם ,העשירי בשבט ,אע"פ שכל חודש שבט
הוא החודש ה״אחד עשר״.
דהנה ,כללות הענין ד(יום וחודש ה)״אחד-עשר״ מורה על החיבור
וההמשכה דדרגת האלקות שלמעלה ממדידת והגבלת העולם – במדידה
והגבלה דהעולם .שכן ,אם כל עניני ההלכה צריכים להיות קשורים עם
המדידה והגבלה שבעולם דוקא – עאכו״כ בענינים הקשורים עם ׳תפילה
יומית׳ (כתפילת ערבית שהתפללנו עתה) ,כלומר ,הגבלה בזמן מסויים,
שזהו ענין הקשור עם המדידה והגבלה שבעולם.
והנה אמרו חז״ל ״בעשרה מאמרות נברא העולם״ ,היינו .שהמדידה
והגבלה ד״העולם״ קשורה עם ״עשרה מאמרות״ ,מספר עשר .ומזה
מובן ,שהענין ד״אחד עשר״ מורה על דרגת האלקות שלמעלה ממדידות
והגבלות העולם.
אלא שמכיון שגם הענין ד״אחד עשר״ קשור עם זמן ויום מסויים
(בדוגמת ״מאמר״) כאמור ,הרי זה מורה – שה״אחד עשר״ כפי שהוא
למעלה מהמדידה והגבלה ד״העולם״ נמשך ויורד במדידות והגבלות
שבעולם.
וענין זה ישנו כבר ביום העשירי בשבט ,מצד שכללות החודש הוא
החודש ה״אחד עשר״ .ואח״כ בבוא מוצאי היום העשירי ,ובמיוחד
לאחרי תפילת ערבית שאז מתחיל היום ה״אחד-עשר״ בחודש [וכמדובר
כמה פעמים ,שביחד עם זה שתפילת ערבית קשורה עם הקטרת האברים
ופדרים של היום הקודם ,הרי היא מהוה ג״כ ,והוא העיקר – התחלת היום
08/01/2015 18:16:37
����� ����.indd 84
ב"נשת'ה טבש א"י תחיש | 85
הבא ,להיותה התפילה ראשונה מה-ג׳ תפילות (ערבית שחרית ומנחה)
דאותו היום] – מיתוסף עוד ענין ,שגם היום בחודש הוא היום ה״אחד
עשר״.
ולכאורה ,צריך להבין ,מהי ההוספה בכך שישנו עוד ענין במספר ״אחד
עשר״ (היום בחודש) לאחרי שישנו כבר הענין ד״אחד עשר״ (בכללות
החודש)?!
ב .הביאור בזה יובן מחילוק זה גופא – תוכן החילוק בין ענין החדשים
(ה״אחד עשר״ שעד עתה) וענין הימים (ה״אחד עשר״ שניתוסף עתה):
החילוק בין חדשים וימים קשור עם כללות החילוק בין שמש ולבנה,
שכן ,חלוקת החדשים נקבעת על-פי מהלך הלבנה ,ואילו חלוקת הימים,
יום ולילה ,נעשית ע״י השמש .והרי החילוק בין שמש ולבנה הוא,
החילוק בין משפיע (שמש) ומקבל (לבנה).
ומזה מובן לעניננו – שמה שניתוסף ביום ה״אחד עשר״ לגבי כללות
חודש ה״אחד עשר״ ,הוא ,שאז מודגש שתוכן הענין ד״אחד עשר״ –
המשכת וגילוי דרגת האלקות שלמעלה מהמדידה והגבלה שבעולם
בהמדידה והגבלה שבעולם – הוא (לא רק מצד קבלת המקבל ,ענין
החודש ,לבנה ,אלא) גם בענין ההשפעה (יום ,שמש).
כלומר:
כל יהודי צריך להיות ״משפיע״ בכל העולמות כולם ,שהרי ביחד עם זה
ש״אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני״ ,מחוייב כל יהודי לומר ״בשבילי
נברא העולם״ ,היינו ,שע״י עבודתו הוא משפיע את דרגת ה״אחד עשר״
בכל העולמות ,ועי״ז הוא מחזיק ומקיים את כל העולמות.
ויתירה מזו – ע״י עבודת היהודי ,״אני נבראתי לשמש את קוני״ ,הוא
״משפיע״ את ה״אחד עשר״ גם ב״קוני״ ,בהקב״ה כביכול.
כלומר :הקב״ה כפי שהוא בא בהתגלות ,״קוני״ ,הרי הוא קשור
(במיוחד) עם עשר ספירות ,והיהודי הוא בדוגמת ה״אחד עשר״ לגבי
העשר ספירות ,שע״י עבודתו הוא ממשיך את דרגת ההתגלות דהקב״ה
כפי שהיא למעלה מהמדידות והגבלות דהעולם ,בחי׳ ה״אחד עשר״.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 85
| 86קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
ובלשון הכתוב – ״אחד עשר יום מחרב״ ,כידוע הפירוש בזה ,דקאי על
הדיבור ״אנכי״ כפי שהוא למעלה מכל עשרת הדברות ,בחי׳ ״אנת הוא
חד ולא בחושבן״ .ומזה מובן לעניננו ,בעבודת האדם ,שהגילוי דמתן-
תורה שהי׳ ב״חרב״ הוא עדיין במדידה והגבלה דעשר ,עשרת הדברות:
ואילו הענין ד״אחד עשר יום״ הוא ,שהיהודי ע״י עבודתו ״משפיע״
ומגלה (כמ"ש ״ויקרא אלקים לאור יום״) את הדרגה ד״אחד עשר״ שהיא
״מחרב״ -למעלה אפילו ״מחרב״ ,מהגילוי ד״עשרה״.
ג .והנה ,ע״י שהיהודי ״משפיע״ בעולמות דרגה זו נעשה המשך הכתוב
״(אחד עשר יום מחרב) דרך הר שעיר״ ,שענין זה קשור עם ההפיכהד״הר שעיר״!
וכמדובר כמה פעמים שלעת״ל תהי׳ בהר שעיר ה״אתהפכא חשוכא
לנהורא ומרירו למיתקו״ ,״שעיר״ למעליותא ,ע״ד הגילוי די״ג תיקוני
דיקנא שלמעלה ,שכן ,״שעיר״ הוא גם מלשון שערות ,נוסף על זה שנקרא
״שעיר״ על שם שהי׳ מלא שערות בפשטות .וכידוע ,שבנוסף לפשטות
הענין ישנו ג״כ ה״יעקב ועשו האמורים בפרשה״ -כפי שכל ענינים אלו
הם בקדושה.
ד .ויש לקשר זה גם עם פרשת השבוע ,פרשת שירה – ״ויהי בשלח
פרעה את העם״ ,שבזה מרומז ,שבכדי ש״העם״ יוכלו לצאת ״ממצרים״,
מהמיצרים וגבולים והמדידות והגבלות דהעולם – הרי זה דוקא ע״י
ש״בשלח פרעה״ ,ד״פרעה״ קאי על הקב״ה כפי שהוא למעלה מכל
מדידה והגבלה ,״דאתפריעו ואתגליין מיני׳ כל נהורין" (בחי׳ ה״אחד
עשר״) ,וע״י שהוא משלח ומסייע (בדוגמת הסיוע דפרעה בפשטות)
ל״העם״ הרי הם יוצאים ממצרים ,מכל המיצרים וגבולים דהעולם.
ומשם הם ממשיכים והולכים ״אל ארץ טובה ורחבה״ ,אל ״ארץ אשר .
.תמיד עיני הוי׳ אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה״,
ובאופן ,שגם הגשמים שבה הם רק לברכה ,ואדרבה -עיקרן לברכה,
וגם זה נעשה באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה,
כולל ובמיוחד – שהארץ עצמה היא בתכלית השלימות ,שלא שייך
אפילו לנגוע בחוט השערה שבה ,כמדובר כמה פעמים.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 86
ב"נשת'ה טבש א"י תחיש | 87
ומכיון שישנם עדיין ,רחמנא ליצלן ,ענינים כאלה ,מצב כזה ,ופרטים
כאלה ,שיש צורך לבטל ולשלול אותם -יהי רצון שכל זה יתבטל ״כעפרא
דארעא״ ,ע״ד ״ביטול חמץ״ ,שתוכנו וענינו הוא ביטול כל ענין הקשור
עם היצר-הרע ,חמץ.
כלומר – לא רק הענין ד״ביעור חמץ״ ,אלא באופן ר״ביטול״ –
שמציאות החמץ נעשית מציאות למעליותא ,להיותו בטל אל ה״מצה״,
לענין הקדושה ,שדוקא באופן זה ישנה ג״כ המעלה האמורה לעיל –
״אחד עשר יום״ ,שהאלקות שלמעלה ממרידה והגבלה נמשכת ומתגלה
בהמדידה והגבלה דהעולם.
ה .והעיקר – שזו נעשית הקדמה ממש אל ההליכה ״אל ארץ טובה
ורחבה״ ,״ארץ נחלי מים״ ,ארץ אשר ״למטר השמים תשתה מים״.
וכמדובר כמה פעמים ,שלהיותה ״ארץ אשר . .תמיד עיני הוי׳ אלקיך
בה מרשית השנה ועד אחרית שנה״ ,הרי עמידתה וקיומה תלוי ב״למטר
השמים תשתה מים״ (בחי׳ ה״אחד עשר״) ,ש״לא כארץ מצרים״ שחיותה
וקיומה הוא ע״י ש״והשקית ברגלך״ ,״ארץ מצרים היתה צריכה להביא
מים מנילוס ברגליך״ ,מהנילוס ומהיאור – נהר שבארץ.
וממילא ,ארץ הקדש נשארת בשלימותה – שלימות הארץ ביחד עם
שלימות התורה ושלימות עם ישראל ,שאז הרי זו שלימות משולשת
ונצחית.
כלומר :לא רק כלשון הכתוב ״החוט המשולש לא במהרה ינתק״,
שמדבר ב״חוט המשולש״ בכלל ,כולל ״חוט המשולש״ שאי-אפשר לומר
עליו ״לא ינתק״ סתם (כלומר בכלל ,גם שלא ״במהרה״) ,אלא רק ש״לא
במהרה ינתק״ ,דמכיון שזהו חוט המשולש (גם) דלעומת-זה ,הרי ע״י
החיבור ד״חבור עצבים אפרים״ יש בזה את התוקף ד״החוט המשולש״,
אבל (אמנם ״לא במהרה״ אלא) סוף-כל-סוף ״ינתק״ ,כמדובר כמה
פעמים :משא״כ ב״החוט המשולש״ האמור ,שלימות התורה שלימות עם
ישראל ושלימות הארץ (שהוא בדוגמת הנצחיות דבית המקדש השלישי,
שנוסף להיותו שלישי הרי הוא ג״כ משולש ,״החוט המשולש״) – שהוא
נצחי בתכלית השלימות.
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 87
יומן
| 88קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
ו .ועוד והוא העיקר – שנזכה לזה תיכף ומיד,
ובפרט שמתכוננים כבר לשבת שירה שסיומה וחותמה הוא ״הוי׳ ימלוך
לעולם ועד״ ,ויתירה מזו ,שנמצאים כבר בסוף יום החמישי ,ולאחריו יום
השישי (ובפרט שנמצאים כבר לאחרי תפילת ערבית) ,ולאחר-מכן שבת
שירה – בתוך ג׳ ימים ,כך שנזכה תיכף ומיד עוד ביום זה – ל׳׳הוי׳ ימלוך
לעולם ועד״ בגאולה האמיתית והשלימה.
ובמיוחד ע״י שנסיים כרגיל – בעשיית כאו״א שליח לנתינת הצדקה,
אשר ,צדקה מזרזת את הגאולה ,עוד יותר מכמו שחשבו עד עתה.
וממילא זוכים – שתמורת הענין ד(שבת) שירה לשון נקבה ,נעשה
תיכף ומיד ממש ״שיר חדש״ לשון זכר דוקא (כמו שאומרים בהגדה
של פסח) ,וכפירוש התוספות שזה מורה על גאולה שאין אחרי׳ גלות,
הגאולה העתידה.
ובאופן דתיכף ומיד ,שעוד בלילה זה ממש ,נעשה מיד – ממש ממש
ממש – הענין ד״ונודה לך שיר חדש״ – בארצנו הקדושה ,ע״י כל ישראל
״בנערינו ובזקנינו ..בבנינו ובבנותינו״,
ובארצנו הקדושה גופא ,נמצאים בירושלים עיה״ק ,ובהר הקדש ,ועד
לבית השלישי ,והמשולש.
וכאמור ,תיכף ומיד ממש ,עוד ביום החמישי ,ועאכו״כ ביום השישי
שלאחריו ,הקשור עם עניני ר״ה ,שכן ר״ה הוא ביום השישי למעשה
בראשית ,וזהו ג״כ הקשר ד״הוי׳ ימלוך לעולם ועד״ שבפרשתנו עם הענין
ד״מלכיות זכרונות ושופרות״ דר״ה.
ושנזכה תיכף ומיד ל״תקע בשופר גדול לחרותנו" ,שאז יהיו כל
הענינים ד״מלכיות זכרונות ושופרות״ (גם בשבת ,כמדובר כמה פעמים),
ו״מלכיות זכרונות ושופרות״ וכולם – תיכף ומיד ממש.
*
[אח״כ נתן כ״ק אדמו״ר שליט״א לכאו״א מהנאספים שי׳ שטר של
דולר ,לתת אותו (או חילופו) לצדקה].
בלתי מוגה
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 88
יומן ימי יו"ד י"א שבט תשנ"ב
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 89
• הוספה •
יומן ימי יו"ד י"א שבט תשנ"ב
יום שלישי ,ט' שבט
בבוקר יצא לאור קונטרס יו"ד שבט תשנ"ב .תאריך הפתח דבר:
"מוצש"ק פ' בא ,ה'תשנ"ב".
כמו"כ פורסם היום מברק הברכה של כ"ק אדמו"ר שליט"א לקראת
יו"ד שבט ,וכן י"ל קונטרס מיוחד ובו משיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א
על ר' משה יצחק העכט ז"ל בהתוועדות ש"פ וארא.
לתפילת שחרית נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני השעה ,10:00
והסתובב כרגיל לעודד את השירה (בתפילה זו כבר נראו ראשוני
האורחים מערי השדה ואה"ק לקראת יו"ד שבט) .גם בצאתו עודד
כ"ק אדמו"ר שליט"א את השירה.
לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס!
תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע ,הן בקרב האורחים
הרבים שהגיעו – ביניהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו
מרחבי העולם ,והן בקרב המקומיים .גם הרבה מהתמימים בישיבות
הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד ,לאחר שנודע להם על החלוקה
שתתקיים הלילה.
לפני שיצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מג"ע התחתון לתפילת מנחה ,נתן
את הסידור לחתן וכן נתן לו מטבע לצדקה ,וכשיצא מג"ע התחתון
חילק צדקה לילדים והוריהם ולכל אלו שעמדו שם ונכנס למעלית.
לביהכ"נ נכנס בשעה 3:37כשמעודד את שירת "יפרח בימיו"
(הקהל היה גדול בלעה"ר ,ואווירת יו"ד שבט כבר הורגשה בחלל
האויר).
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 89
| 90קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
לפני קדיש בתרא סימן לחלוקת דולרים לצדקה ,ואחרי הכרזת
הגבאי על תפילת מעריב לשעה ,7:00ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א
וחילק לכאו"א דולר א' לצדקה במשך כ 10-דקות .שולחן החלוקה לא
היה במקום הרגיל ,אלא קרוב יותר לארון הקודש (משום שבמקום
הרגיל עמדו שולחנות).
לכו"כ מהעוברים חייך ,ולכמה שאמרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד
יום הולדתם איחל" :שנת הצלחה".
באמצע החלוקה ,כשניגנו "שובה ה'" ,עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א
את השירה פ"א בב' ידיו הק' יחד!
בסיום החלוקה הכניס כ"ק אדמו"ר שליט"א דולר א' לסידורו ,חילק
לעוד כמה שלא קיבלו ולמזכירים ,אח"כ הכניס שטר נוסף לסידורו
(באופן שבלט הרבה מהסידור) ,ויצא מביהכ"נ בשעה 3:59כשמעודד
את שירת "שובה ה'" בידו הק'.
כבר משעות הצהריים היה נראה קהל גדול ב ,770-שתפסו מקומות
לקראת תפילת מעריב והחלוקה ,וביהכ"נ סודר כבר בצורה המיוחדת
לכך.
בשעה 7:02נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהכ"נ שהיה מלא מפה
אל פה – ממש כבימי חודש תשרי ,והלך (דרך השביל שנפלס בקושי
רב) אל העמוד כשמעודד את שירת "שובה ה'" .בסידורו היה מונח
קונטרס המאמרים החדש (בלי הפלאסטיק) ,ומסביבו גומי .כ"ק
אדמו"ר שליט"א נגע בפרוכת כרגיל ,ומיד ניגש לעמוד התפילה
שהוכן במיוחד ופתח בקול ב"והוא רחום".
בסוף "ואמונה כל זאת" ,סיים בקול רק את התיבות" :שירה
בשמחה רבה ואמרו כולם" ,ואח"כ המשיך בקול" :מי כמכה וגו'" עד
"גאל ישראל".
את הקדיש שלפני שמו"ע אמר מתוך דף הקדיש שבסוף הסידור.
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 90
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 91
בקדיש תתקבל שלאחרי שמו"ע פנה ב"עושה שלום" לשמאל,
ימין ואמצע (כרגיל בשמו"ע ,ושלא כרגיל בקדיש) .בקדיש שלאחרי
"עלינו" פנה לימין ,שמאל ,ימין ואמצע .אח"כ אמר משניות מ"נפל
לתוכו" ,ובקדיש בתרא פנה ב"עושה שלום" לימין ,שמאל ואמצע
(כרגיל).
אחרי התפילה ניגש כ"ק אדמו"ר שליט"א לשולחן החלוקה ,ובלקחו
קונטרס אחד בידו הק' שאל את הריל"ג אודות א' מאנ"ש (שבתו ל"ע
אינה בקו הבריאות) באם הוא נמצא ,ואחרי שקראו לו והנ"ל עדיין
לא הגיע – פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א בשיחת קודש קצרה ,באומרו:
וואס איז הוכפל בו 'כי טוב' ,און
דאך דער סיום פון יום שלישי ָ
"עס איז ָ
די התחלה פון יום רביעי שנתלו בו המאורות ,שנתלו מיט ַא תי"וָ ,זאל
זיין בקרוב ממש 'שני המאורות הגדולים' בגאולה האמיתית והשלימה
נאכמערער
דאס ָ
על ידי משיח צדקנו ,און דער ענין פון דער צדקה ָזאל ָ
ממהר זיין און מזרז זיין אין ַאן אופן ַאז עס ָזאל זיין תיכף ומיד ממש".
אח"כ התחיל לחלק לכאו"א "קונטרס מאמרים תרפ"ב" ,הכולל
שלשה מאמרים של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מראשית שנת תרפ"ב
(ד"ה "לדוד מזמור"" ,שיר המעלות ממעמקים" ו"כנשר יעיר קנו") –
שנמצאו לאחרונה .תאריך הפתח דבר הוא" :מוצש"ק פ' בא ה'תשנ"ב".
הקונטרס מכיל 59עמודים והוא בעטיפה בצבע אדום-ערמוני ובתוך
נרתיק פלסטיק ,יחד עם שני דולרים לצדקה.
בתחילה חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשים שהיו בביהכ"נ ,ואח"כ
לנשים וכו'.
במשך החלוקה היה כ"ק אדמו"ר שליט"א אויפגעלייגט ופניו הק'
האירו שלא כרגיל ,וחייך לכמה מהעוברים ,ובפרט לילדים רבים
באופן מיוחד מאוד ,וענה על בקשות ברכה של אחדים" :אמן",
"הצלחה רבה"" ,ברכה והצלחה"" ,רפואה שלימה" וכיו"ב.
כשעבר ר' ראובן שי' דונין ,חייך אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א חיוך
רחב .כשעבר הרב שאר ישוב שי' הכהן ,חייך אליו כ"ק אדמו"ר
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 91
| 92קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
צ'ארלי,
שליט"א ,וכן חייך לעבר הצייר ר' ברוך שי' נחשון .כשעבר ַ
עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א את השירה לעברו כרגיל ,וכן עודד לעבר
א' הילדים שעבר ,אף שלא בשעת שירה.
אף שבפעמים קודמות הקפיד כ"ק אדמו"ר שליט"א על כך שכ"א
יקבל רק קונטרס או ספר אחד באומרו כי הם נועדו רק לאלו הנמצאים
כאן ,הרי שהפעם נתן מיוזמתו לכו"כ קונטרס נוסף באומרו משהו,
ביניהם:
לאס ַאנדזשעלעס ,הצלחה
"פאר די ישיבה אין ָ
שוחאטַ :
ַ
לרב עזרא שי'
טאטן"; לר' שלום
"פארן ַ
ראדעצקיַ :
גא ָ
רבה"; לר' שלום דובער שי' ָ
מילאנו"; לרב גרשון מענדל שי'
ַ
גאנץ
"פאר ַ
פרידמאןַ :
ַ
דובער שי'
מילאנו"; לר' שלום דובער שי' לוין (מאגודת חסידי
ַ
"פאר
גרליקַ :
"פאר די
"פאר די ספרים"; לר' משה שי' ווינערַ :
חב"ד ברוסיא)ַ :
מאמע"; למשב"ק ר' שלום
"פאר די ַ
מאמע"; לר' בנימין שי' ַאלטהויזַ :
ַ
גאנזבורג; לר' מרדכי הכהן שי' ריבקין – באומרו משהו;
בער שי' ַ
טאט'ן"; לר' מאיר שי' זיילער:
"פאר'ן ַ
להת' מנחם מענדל שי' ּפעלערַ :
לארד"; לר' שלום דובער שי' ליפשיץ (מראשי "יד לאחים")
"פאר ָ
ַ
טאט'ן"; לר' גרשון
"פאר'ן ַ
אמר" :ברכה והצלחה"; לא' מהאחים קוניןַ :
האלצבערג;
"פאר'ן צייטונג"; לר' אברהם שי' ָ
יעקבסאהןַ :
ָ
בער שי'
ולר' שמואל שי' לו.
בסיום החלוקה הכניס כ"ק אדמו"ר שליט"א קונטרס א' (בנוסף על
הקונטרס שכבר היה בתוך הסידור מלפני התפילה – כנ"ל) ,והמשיך
לחלק לעוד כו"כ שהגיעו ,ואח"כ הכניס קונטרס נוסף לסידור ,וחילק
לעוד כמה שהגיעו ולמזכירים ,וניגש לפרוכת.
אחרי שנגע בפרוכת (באמצעה ,ולא בקצה כרגיל) והסתובב ,יצא
מביהכ"נ כשמעודד את השירה בעוז ,ולכל אורך הדרך נעצר כמה
פעמים והמשיך לחלק עד הדלת של ביהכ"נ .בצאתו מהריבוע המתין
שירימו דף קודש מהרצפה .כשעבר ליד הצלמים סימן לעברם כשואל
האם כבר קיבלו .לפני שנכנס לג"ע התחתון שוב עודד את השירה.
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 92
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 93
החלוקה ארכה למעלה מ 3-שעות ,מהשעה 7:20עד השעה ,10:31
וחילק למעלה מ 7,400-קונטרסים! לאלפי היהודים מכל החוגים ומכל
רחבי העיר שנהרו ל 770-למרות הרוח הקרה שנשבה בעוז.
מיד לאחר מכן חזרו שני תמימים ברבים את שתי ה"אותיות"
הראשונות ממאמר ד"ה "באתי לגני" ,כפי המנהג.
במשך הלילה נכחו ב 770-צלמי טלוויזיה שעובדים ביחד עם מר
דז'ערי שי' לוין (המגיש של מעמד "פרסומי ניסא" העולמי שהתקיים
בנר ראשון של חנוכה השתא) על תוכנית בשביל יום הבהיר י"א ניסן
הבעל"ט (וכן במשך היום למחרת).
הלילה התקיימה סעודת מצוה והתוועדות חסידים רבתי לכבוד יום
הבהיר יו"ד שבט ,יחד עם סיום ספר קדושה והתחלת ספר הפלאה
ברמב"ם .ל 770-התכנס קהל רב של אנ"ש והתמימים ,וכמובן אורחים
שהגיעו לקראת יו"ד שבט .ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ ,שם הסבו
כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב.
חגיגה מפוארת זו נתרמה ע"י הראשונים לדבר מצוה – משפחת
נמדר שי' מאיטליה ,שדאגו שיהי' לכל המסובים כל טוב כיד המלך.
ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שז"ע זכינו לקבל
מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א – ע"י ר' חיים שלום דובער שי'
ליּפסקער.
אח"כ הושמעה שיחת הקודש שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני
שהחל בחלוקת הקונטרס.
ראּפ,
לאחר דברי פתיחה וקישור ע"י המנחה ר' יקותיאל מנחם שי' ַ
הוזמן ר' שניאור זלמן שי' גורארי' ,שהזכיר אודות חלוקת המשניות
שלקחו על עצמם בהתוועדות דה' טבת – על יסוד דברי כ"ק אדמו"ר
שליט"א אז בשיחת הקודש שלימוד המשניות מזרז ומקרב את הגאולה
– ע"מ לסיימם עד יו"ד שבט.
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 93
| 94קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
אח"כ התאונן על כך שההתעוררות בקרב אנ"ש אינה מספקת
(והזכיר את ההתעוררות הגדולה שהיתה אצל נשי חב"ד במוצש"ק
במסיבה הגדולה לקבלת פני משיח) ,ומובן כי מגוחכת הטענה
שאנשים "בעלי מוחין" הם בטבעם ,ומתנהגים ע"פ חב"ד ...למעשה
בפועל – המשיך הנ"ל – יש לראות שגם אנ"ש יפעלו במרץ ,ויטכסו
עצה באיזה אופן לפעול.
ר' יצחק שי' שּפרינגער (משגיח ומשפיע בישיבת תות"ל המרכזית
– )770אף הוא המשיך בנושא זה ואמר ,שכיון שנמצאים ו"חיים" עם
פרשיות התורה בענין הגאולה הראשונה ,כך צריך להיות גם עתה,
שהרי נמצאים כבר ממש בסיום ,והכל כבר נשלם .כמו"כ דיבר על
הניסים שהיו בבריה"מ אודותם דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בש"ק
האחרונה ,ועורר את אנ"ש והתמימים להתחזק בענין קבלת המלכות.
המנחה הודה להנ"ל על דבריו החמים ,וסיים ב"יותר ממה שאמר
צריך להאמר".
אח"כ הוזמן אורח ממונטריאול – ר' משה אלי' שי' גערליצקי,
רלאוו
מא ָ
שסיים את ספר קדושה [נ"א :סיים הרב יהודה קלמן ַ
שליט"א] .לאחר שסיים ,קישר את פרשת השבוע המספרת על קריעת
ים סוף ,עם בואו של כ"ק אדמו"ר שליט"א לארה"ב ש"קרע את הים"
של אמריקה ,הים הסוחף ,ובזכותו יש כאן ישיבות .בין דבריו ,סיפר
על אברך מעירו שנתן סכום הגון לישיבה במונטריאול ,וסיפר אח"כ
בהתפעלות שאחותו היתה חולה מאוד ל"ע ,והמשפחה החליטה ללכת
ש"מ'זאל
ָ
מליובאוויטש .כ"ק אדמו"ר שליט"א מסר ע"י המזכיר
ַ
לרבי
הערן בקרוב בשו"ט" ,ולמחרת כבר חשה לגמרי בטוב באופן ניסי
ממש.
הנואם הבא הי' ר' יוסף יצחק שי' קייזן ,שסיפר על הזכות
שנפלה בחלקו בכך שפירסם את דברי ה"ילקוט שמעוני" הנודעים
כשלראשונה תלה לפי תומו את הדף על הדלת (בצד המערבי של
)770ואז הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א להוסיף את הקטע ש"עומד
על גג בית-המקדש כו'" .בהמשך דבריו הקריא את דברי הרמב"ם
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 94
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 95
בסוף הלכות מלכים על סימני משיח ,וביאר כיצד כולם מתאימים
לכ"ק אדמו"ר שליט"א ,ושרק חסר הענין ד"נדחי ישראל" – שזהו
אלו שאינם יודעים שהתקיים הענין ד"בחזקת משיח" ,ועל כן צריך
להוסיף בהחתמות של קבלת המלכות וכו'.
אח"כ הוזמן ר' שמואל שי' לו מאנגליה .הוא פתח בסיפור משנות
ה"כ"ף" (תשכ"ד?) :בערב חג השבועות נכנסה אל כ"ק אדמו"ר
שליט"א ליחידות קבוצה של 25סטודנטים מקהילה קונסרבטיבית
בלוס אנג'לס ,ושהתה בקודש שעה תמימה .כפי שהי' מקובל אז –
שאלו שאלות ,והשאלות התמקדו בעיקר בנושא משיח .את היחידות
פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א בשאלה :האם ברצונכם לשאול משהו?
ה"ראביי" פתח ראשון ושאל "מה יהי' כשמשיח יבוא"? כ"ק אדמו"ר
שליט"א ענה בקצרה :עם ישראל יהי' ממלכת כהנים וגוי קדוש.
בהמשך הדברים שאלו את כ"ק אדמו"ר שליט"א האם תיתכן ביאת
המשיח בחמשים השנה הקרובות? ...כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר
(תוכן הדברים)" :הרבה קודם! אל תאחר את זה כל כך".
לאחר ששאלו את כל השאלות ,אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שאפשר
להגיע להבנה במוחשיות בביאת המשיח גם בהכרה שכלית .והסביר:
הרי יכול כל אחד לצייר (ולדמיין) לעצמו אדם שיפתח טכנולוגיה כזו
שבה יתאפשר ביטול כל הנשק שבעולם ,ואז כל הצבאות יהיו כפופים
אליו והוא יהי' היחיד שישלוט וינהיג את העולם ,כך יהי' משיח ,אדם
שהכל יהיו בטלים אליו .אח"כ אמר הראביי לכ"ק אדמו"ר שליט"א
שהדבר מעניין מאד ,כי תמיד חשב שזה למעלה מן השכל ,ועכשיו
רואה הוא שניתן להבין זאת .ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א :זהו אכן
למעלה מן השכל ולמעלה מהטבע ,אך המשל מוסיף חוזק באמונה.
הנואם המרכזי הי' ר' משה שי' סלונים שריתק את הקהל בהבהרת
"מ'דארף אויפעפענען די אויגן"
ַ
וביאור דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א
ע"פ משל :לאדם היושב מאחורי סורג ובריח יש שלש אפשרויות :א)
כל הדלתות נעולות ואין הוא ברשות עצמו; ב) מודיעים לו שמחר
ישתחרר אך עתה הוא עדיין אסור; ג) כל המנעולים נפרצו ,השערים
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 95
| 96קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
פתוחים ,ואומרים לו "צא" ,אך הוא עדיין נמצא בפנים .מוכרחים
לומר שהאפשרות השלישית זוהי המציאות בימינו אלה (ולא – היתה
צריכה להיות דרישת כ"ק אדמו"ר שליט"א "להתבונן" וכיו"ב):
הפירוש הוא שהמציאות היא ששערי הגלות נפרצו ,המנעולים נופצו
והכל פתוח ,וכפי שהתבטא כ"ק אדמו"ר שליט"א ,שכתלי הגלות כבר
נשרפו .לו הי' המדובר "בשבירת הדלתות והמנעולים" ניחא! זו אכן
אינה בידינו .אך כשהכל פתוח ,מה שנדרש הוא רק הסכמתנו לצאת!
עלינו לעשות צעד קטן זה ולקפוץ מיד החוצה אל הגאולה האמיתית
והשלימה נאו!
כמו"כ נשאו דברים ר' אהרן אליעזר שי' צייטלין מצפת עיה"ק ור'
בערל שי' בעל ממונטריאול ,שדיברו אודות התגלות משיח צדקנו
וכו' ,וכן ר' אברהם ברוך שי' ווינקלער מקלויזענבורג.
יום רביעי ,יום הבהיר י' שבט
מ"ב שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א
בשעה 10:08נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת שחרית כשמעודד
את שירת "שובה ה'" ,נגע בפרוכת וניגש לעמוד התפילה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח את הסידור לסופו – לדף הקדיש ,והחל
באמירת "וכן שני כתובים וכו'" בע"פ .אח"כ אמר את הקדיש מתוך
הדף ,ולפני שפסע לאחוריו ל"עושה שלום" סגר את הסידור ,ואח"כ
פתחו בחזרה ל"הודו".
את כל "ישתבח" אמר בקול (מ"והיה ה' למלך וגו' עד אחרי "ובורא
את הכל").
לפני קריאת שמע לקח את הציציות בידו הק' השמאלית והעבירן
לידו הימנית ,ואחזן כמו ב"ברוך שאמר" (סביב האצבע ,כשתופס עם
האגודל) .באומרו את פסוק "שמע ישראל" הניח את ידו הימנית על
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 96
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 97
עיניו הק' כשהציציות עדיין בידו ,ובסוף הפסוק העביר את ידו מעל
עיניו מימין לשמאל .כמו"כ כשמשמש בתפילין (בב' הפעמים) עדיין
היו הציציות בידו הק'; נגע בתש"י ואח"כ בתש"ר ,והעביר את ידו על
עיניו ונישקה כרגיל.
לפני שמו"ע התחיל בקול מ"שירה חדשה" ,וסיים עד "גאל ישראל"
(לפני שפסע ג' פסיעות לאחוריו – כרגיל).
אחרי שמו"ע ,לפני חזרת הש"ץ הניח הריל"ג על העמוד פתק
"נמצא כאן חתן" ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א לקחו והכניסו לסוף סידורו.
בברכת "את צמח" ,אמר את תיבת "וקרנו" בניגון מיוחד כבשנים
קדמוניות.
בברכת כהנים אמר "יברכך וגו'" ,אח"כ המשיך" :ישא ה' פניך
אליך" ,ועצר לכמה שניות ,והמשיך" :ויחנך" ושוב נעצר לזמן ארוך
יותר ,ואח"כ המשיך" :יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום".
אחרי חזרת הש"ץ אמר חצי קדיש ,ומיד התחיל "אשרי".
בסיום "שיר של יום" התחיל לומר בקול מ"לכו נרננה לה' וגו'" עד
"על כל אלקים".
את הקדישים שאחרי "שיר של יום"" ,קוה" ו"עלינו" אמר מתוך
הסידור.
ב"קוה" התחיל לומר בקול מ"אמר רבי אלעזר וכו'" והמשיך עד "ה'
יברך את עמו בשלום" .את המילים "אל תקרי בניך אלא בוניך" אמר
בניגון של לימוד ובהדגשה ,כרגיל.
בסיום "עלינו" ,התחיל לומר בקול מ"כי לך תכרע כל ברך" עד
הסוף.
אחרי "אך צדיקים" השאיר את הסידור פתוח ,ופתח את התהילים
על צדו הימני.
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 97
| 98קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
לפני שהתחיל בשיעור היומי ,בעת שפתח את התהילים ,אמר בע"פ
קאּפיטל כ' וסיים בקול ,ואח"כ המשיך בשיעור היומי .במקום
את ַ
השיעור היומי היה מונח דף של קדיש יתום ,וכשהגיע לעמוד הימני
העבירו לעמוד הבא ,וכשהפך את הדף והגיע לעמוד הימני – העבירו
שני עמודים קדימה.
את הפסוק "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" אמר
קאּפיטל סיים את הפסוק האחרון
בקול ובניגון מיוחד ,ואח"כ בכל ַ
והתחיל את הפסוק הראשון של הבא לאחריו בקול.
אחרי אמירת התהילים הפך לתחילת ספר התהילים ואמר את
הקדיש מתוך הדף המונח שם (ולא מזה שהיה מונח במקום השיעור
היומי כנ"ל).
אח"כ סגר את התהילים ופתח את הסידור לסופו ,ואמר את
המשניות מתוך הדפים כשמתחיל מ"נפל לתוכו" ,והתחיל לומר בקול
מ"מקוה שמימיו מרודדין" .כשסיים את המשניות העביר את ידו הק'
על מצחו ואמר משהו בלחש (כרגיל) ,והתחיל באמירת קדיש דרבנן
מתוך הדף.
התפילה הסתיימה בשעה ,10:55ואחרי הכרזת הגבאי ר' יהושע
שי' ּפינסון על התוועדות חסידים הגדולה הלילה ועל תפילת מנחה
"כשיהיו מוכנים" ,יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא מביהכ"נ כשמעודד
את שירת "דידן נצח".
בשעה 1:30לערך [נ"א :בשעה ]1:55נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א
למקוה ,לבוש במעיל ,ובצאתו חילק מטבעות לצדקה לאלו שעמדו
שם .מהמקוה חזר כעבור שעה.
לאוהל נסע בשעה ,3:30לבוש במעיל ,ובצאתו חילק מטבעות
לצדקה למזכירים ,ואח"כ סימן לחברי הטלוויזיה שעמדו שם שיבואו
לקבל (כולל הצלם ,לו נתן מטבע תוך שהוא מצלם) .אח"כ סימן בידו
לשלום ונכנס למכונית.
08/01/2015 18:16:38
����� ����.indd 98
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 99
רבים מהקהל גם נסעו לאוהל ,כנהוג מידי שנה.
מהאוהל חזר בשעה 6:30לערך ,וכעבור כמה דקות נכנס לתפילות
מנחה ומעריב ,כשבידו הק' הסידור וכן הדפים של משניות ,וכשמעודד
את שירת "שובה ה'" .בכניסתו נגע בפרוכת כרגיל ומיד ניגש לעמוד
התפילה ,והתחיל באמירת המשניות מ"מחט שהיא נתונה" ואמר
קדיש דרבנן ,ובסיום הקדיש התחיל "אשרי".
בקדושה אמר בקול מ"נקדישך" (שלא כרגיל שאומר תיבה זו בעת
שמתחיל הקהל) ,ולפני "ובדברי קדשך" הפסיק לרגע.
אחרי חזרת הש"ץ הניח הריל"ג על העמוד פתק אודות חתן ,וכ"ק
אדמו"ר שליט"א הביט על זה פעמיים והתחיל לומר קדיש תתקבל,
ואח"כ (כשהתחיל "עלינו") לקחו והכניסו לסוף הסידור.
את הקדיש שלאחרי "עלינו" אמר מתוך הדף ,ואח"כ אמר את
המשניות (מ"נפל לתוכו") וקדיש דרבנן מתוך הדף.
אחרי התפילה עלה לבימתו לתפילת מעריב ,כרגיל.
באמצע קדיש בתרא סימן באצבעו על ידו הק' לאות על חלוקת
דולרים ,ואחרי הכרזת הגבאי ירד מבימתו וחילק לכאו"א שטר א' של
דולר לצדקה.
בתחילת החלוקה עבר ח"כ שר התחבורה מר משה שי' קצב עם
בנו שי' וצוות עוזריו (הם נכחו כבר מתפילת מנחה) .הריל"ג הציגו
באומרו שהוא "שר התחבורה" ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א לחץ את ידו
ודיבר איתו כ 18-דקות! אודות שלימות אה"ק ,תוך שממשיך להחזיק
את ידו כל הזמן .אח"כ המשיך בחלוקה כרגיל.
לכו"כ מהעוברים נתן שטר נוסף באומרו משהו ,ביניהם:
ליא"; לרב עזרא
אוסטרא ַ
ַ
גאנץ
"פאר ַ
גראנערַ :
לר' יצחק דוד שי' ָ
"פאר
לאס ַאנדזשעלעס"; לרב יוסף שי' העכטַ :
"פאר ָ
שוחאטָ :
ַ
שי'
בערנהארד מדרום
ַ
עליית הנשמה" [נ"א :עבור אילת]; לר' נחמן שי'
האבן מנוחת הנפש";
פריקאָ ,
ַ
סאוט ַא
"פאר ַ
אפריקה (קרא לו בחזרה)ַ :
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 99
| 100קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
הערסאן ,לר' משה
ָ
טאוב"; לר' משה שי'
"פאר ַ
לר' דוד שי' נחשוןַ :
טלארסקי; לר' שלום דובער שי' לוין; לרב גרשון מענדל שי'
קא ַ
שי' ָ
טאט'ן";
"פאר'ן ַ
מילאנו"; לכ"א מהאחים קונין שיחיוַ :
ַ
"פאר
גרליקַ :
טאט'ן"; לר' שלום דובער שי'
"פאר'ן ַ
להת' מנחם מענדל שי' ּפעלערַ :
איטליא".
ַ
"פאר
פרידמאןַ :
ַ
ר' דניאל שי' נמדר מסר ספר שיחות משנת תנש"א באנגלית
והמשיך ללכת ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א קרא לו בחזרה ונתן לו דולר
נוסף באומרו" :תודה רבה ,בשביל ספר צריך לשלם".
כרגיל בזמן האחרון ,שרו את הניגון "שובה ה'" במשך החלוקה,
וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה כו"כ פעמים בידו השמאלית.
החלוקה ארכה כ 20-דקות (מלבד השיחה עם מר קצב) ,ובסיומה
הכניס כ"ק אדמו"ר שליט"א שטר של דולר לסידורו ,נטל בידו את
סידורו ואת הספר הנ"ל ויצא מביהכ"נ בשעה 8:02כשמעודד את
שירת "שובה ה'" בידו הק' בעוז ,גם לעבר העומדים על הבימה.
בדרכו הוציא השטר מהסידור והניחו בתוך קופת הצדקה (החדשה).
טרם צאתו בירך נוסעים ,וכן בצאתו מהמעלית למעלה.
התקהלויות רבות נוצרו על פני ביהכ"נ ,בניסיון לשחזר וללקט את
פירורי המידע משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א עם מר קצב.
היום יצא לאור השיחה מש"ק ,מוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.
כמו"כ י"ל השיחה מש"פ וארא – ב' – בקשר לפטירת ר' משה יצחק
העכט ע"ה .תאריך הפתח דבר הוא" :עש"ק פ' בא".
בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לארגן התוועדויות יו"ד
שבט ,נועדו יחדיו קהל אנ"ש ,התמימים והאורחים החשובים,
להתוועדות חסידית .על קיר המערבי של ביהכ"נ נתלה שלט גדול
שעליו כתוב" :התוועדות חסידים יו"ד שבט ,תהא שנת נפלאות בכל,
בית רבינו שבבבל".
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 100
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 101
ר' צבי יהודה שי' פוגלמן ,שהנחה את המעמד ,קידם את המשתתפים
בברכת חסידים והמשיך לבאר את גודל מעלתה וחשיבותה של
התוועדות מיוחדת זו .בין הדברים שילב סיפורים מאירועים בהם
היה נוכח – משנת ההסתלקות.
שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א במלבורן אוסטרליה ,ר' יצחק דוד שי'
גראנער ,היה הדובר הבא .הוא פתח בציטוט קצר מתחילת "קונטרס
ָ
מאמרים תרפ"ב" אותו זכינו לקבל מכ"ק אדמו"ר שליט"א "(ד)
ישנם פרקי שירה שכל נברא ונברא אומר ,דהשירה הוא חיות הנברא
ותכליתו שבזה הוא עולה ומתכלל" ,וכמו שהיה בקריעת ים סוף
ש"משה אמר שירה לאנשים ,הוא אומר והם עונין אחריו" .הנ"ל הוסיף
ואמר כי לכל דור יש את ה"שירה" שלו ,ומנין יודעים מהי השירה של
חסיד ,תמים? – ממשה רבינו שבדורנו ,כ"ק אדמו"ר שליט"א" .שירה"
זו היא היא ההכרזה החוזרת ונשנית מפיו הק' שצריך לפתוח את
העיניים ,וכל ההכנות נסתיימו זה מכבר.
בין דבריו סיפר ,שבא' ההתוועדויות אצל כ"ק אדמו"ר מהרויי"צ,
סיפר לרבי א' החסידים שהי' כהן שכשהוא מברך ברכת כהנים הוא
חושב על הרבי ("דער רבי געפינט זיך ביי מיר אין זינען") .ענה הרבי:
קאּפ איז געזונט איז דער גוף געזונט".
"א וודאיַ ,א וודאי ,ווען דער ָ
ַ
הספרן ר' שלום דובער שי' לוין ,הנמצא בתקופה האחרונה ברוסיה
בקשר להצלת הספרים ,ושוהה כאן ימים אחדים ,שיתף את הקהל
בתחושת שליחותו המיוחדת לגאול את ספרי רבותינו נשיאינו.
הוא נתן לחוש מעט מן הסחבת והקשיים שמערימים השלטונות,
כשבכוונתם ,ככל הנראה ,לשבור את רוחם .אך – סיים הנ"ל – הם
לא יודעים שהמדובר כאן הוא לא בארבעה יהודים בלבד ,אלא בכוחו
של כ"ק אדמו"ר שליט"א העמוד מאחוריהם ומעודד ומסייע בהצלחת
השליחות ,ונגדו לא יוכלו עמוד.
כשדיבר על הקשיים הרבים העומדים בפניהם ,סיפר שבאחד
השלבים חשב שכבר הגיעו מים עד נפש ,והוא מצידו יכול לחזור ,כי
איננו מסוגל לעמוד בזה ,וכתב זאת לכ"ק אדמו"ר שליט"א .ענה לו
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 101
| 102קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא יפרוש מחביריו בשליחות זו – יחדיו נסעו,
יחדיו יחזרו בהגיע הזמן.
לקראת הסוף גילה את ה"סוד" בביקורו כעת ,בעבורו קיבל רשות
מיוחדת "מלמעלה" :עד לזמן מסוים היו ההוצאות הכרוכות בשליחות
זו מסולקות ע"י המזכירות ,אך לאחרונה הוטלה עליהם גם משימת
השגת המימון לכל ההוצאות הכבידות ,טלפונים ,שכירת עו"ד,
וכיו"ב .לכן ,ביקש הנ"ל ,כל הרוצה לזכות בהשתתפות בשליחות
קדושה זו יוכל לבצע זאת ע"י השתתפות בממונו.
בכוחות חדשים ובמשנה מרץ ממשיכים הארבעה בביצוע השליחות,
וכדבריו ,זמן קצר ביותר נותר לסיום הענין – בפרט לאור העובדה
שלאחרונה התמנה מנהל חדש לספריית לנין והיה נראה כי הוא ,שלא
כקודמו ,מוכן להשיב מיד את הספרים ,אלא שהוא דחה אותם ל"כמה
ימים" מפני "סידורים טכניים" ...ושוב נותרו הארבעה ממתינים בלב
חרד האם הפעם יסתיים הענין סוף סוף ,או שמא אין זה אלא סיבוב
נוסף במעגל הטירוף המתחולל סביבם ...ולכן – סיים הנ"ל – הבה
נתפלל כולנו כי הפעם תהיה זו אכן הזדמנות הגורלית בה יוחזרו
בפועל הספרים למקומם האמיתי ולבעליהם האמיתי – נשיא דורנו.
יש לציין ,כי בעקבות נאומו המרתק נפרד ממנו הקהל במחיאות
כפיים סוערות לאות עידוד והשתתפות בשליחותו.
ראסקין ,יו"ר צא"ח העולמי,
אח"כ הזמין המנחה את ר' דוד שי' ַ
לשאת דברי ברכה.
אח"כ דיבר הרב יוסף שי' העכט ,רבה של אילת ,שהזכיר את המסע
המ"ב והאחרון לפני כניסת בני ישראל לארץ ישראל .גם אנו נמצאים
בשנת המ"ב לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ועומדים כבר בכניסה
לגאולה האמיתית והשלימה .הוא סיפר על האמונה האיתנה והתקיפה
של אביו ר' משה יצחק ע"ה בביאת המשיח.
אחריו דיבר ר' שמעון שי' לזרוב ,שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א
ביוסטון ,טקסס ,ש"שבה" את לב הנוכחים בצחות לשונו בסיפור
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 102
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 103
חסידי אודות עיירה יהודית שחזן ביהכ"נ שלה נפטר והקהילה חיפש
ממלא מקום .בערב שבת הגיע לעיירה יהודי שהציג את עצמו כחזן,
והציע לראש-הקהל את מועמדותו לתפקיד הנבחר .משום מה ,לא
מצא הלה חן בעיני ראש הקהל שהחליט לדחותו .היהודי התעקש
בכל אופן והחליט לגשת מחר לעמוד לתפילת שחרית לפני שיגיע
ראש הקהל לביהכ"נ ,אלא שהוא לא ידע כי ראש הקהל דאג להודיע
לסגניו שלא יניחו ל"חזן" זה לגשת לעמוד ויהי מה ...ואכן ,תוכניתו
זו נכשלה .גם תחנוניו לגשת לתפילת מוסף לא הועילו הרבה .בלית
ברירה גמר בליבו להקדים לבוא לתפילת מנחה ,ואכן ,הוא הגיע
באמצע השיעור של הרב הישיש ,אחר ניגש לרב וביקש לעבור לפני
התיבה .הרב ,שלא ידע מהענין ,נעתר לבקשתו והניח לו .באמצע
חזרת הש"ץ הגיע ראש הקהל ,ומשהבחין בנעשה חרה אפו .בקושי
התאפק עד סיום התפילה ,אז ניגש לחזן ושאלו לפשר מעשהו .הרב
נתן לי את הרשות – ענה ה"חזן" .בפנותו אל הרב בשאלה מדוע
"א איד וויל ָזאגן 'אתה קדוש ושמך קדוש'
הרשה לו לגשת ,ענה הרבַ :
"אבער ָאן חזנות!" ,ענהו ראש הקהל.
לאזן?"ָ .
און מען וועט עם ניט ָ
"אבער ָאן חזנות"...
וזוהי הנקודה ,סיים הנ"ל ,הכל צריך להיעשות ָ
כן הזכיר בדבריו גימטריאות :את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד
רמה" תרגם אונקלס "בריש גלי" .ידועים הר"ת על תבית "בריש",
כמו רשב"י ,ועד לרבי יוסף בן שטערנא (או שלום – כ"ק אדמו"ר
מהוריי"צ נ"ע) .חישב הנ"ל ומצא כי "גלי" בגימטריא מ"ג ,היינו:
לאחר מ"ב שנות נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ,נכנסים אנו
לשנת המ"ג ,בה נצא כולנו "ביד רמה".
כמו"כ נשאו דברים הגבאי ר' יהושע שי' ּפינסון ור' שניאור זלמן
שי' גורארי'.
כשתם החלק הרשמי "הותרה הרצועה" ,וקהל אנ"ש והתמימים
התיישבו קבוצות קבוצות להתוועדויות עד לשעות הבוקר המוקדמות.
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 103
| 104קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
יום חמישי ,י"א שבט
כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילת שחרית בשעה הרגילה.
בקריאת התורה ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א (בשתי העליות
הראשונות) – שלא כרגיל כלל וכלל!
אחרי התפילה ,כשיצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהכ"נ ,הביט לעבר
השלט הנ"ל שהיה תלוי על הקיר המערבי.
בשעה 2:10נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א למקוה ,ובצאתו חילק
מטבעות לצדקה לאלו שעמדו שם .מהמקוה חזר כעבור כ 50-דקות.
לאוהל נסע בשעה 3:10לערך ,לבוש במעיל ,ובצאתו חילק מטבעות
לצדקה למזכירים ולשאר העומדים שם.
מהאוהל חזר בשעה ,6:20וכעבור כמה דקות נכנס לתפילות מנחה
ומעריב כשמעודד את שירת "דידן נצח" .בעלותו לבימה עודד את
השירה בידו הק' ,אך לא הסתובב.
בתחילת קדיש בתרא הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א והביט לעבר
הרמקול (שהיה מונח בצד) כסימן על שיחה ,ומיד הכינו את הסטנדר
השני ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א ניגש ,המתין לעוד א' שסיים לומר קדיש
ולהכרזת הגבאי ,ואחר פתח בשיחת קודש.
בשיחה דיבר אודות מעלת יום האחד עשר .באמצע ,כשהתחיל
לדבר אודות "בשלח פרעה" ,עצם כ"ק אדמו"ר שליט"א את עיניו
הק' ,ונשארו סגורות עד סיום השיחה .בהמשך הזכיר בהתרגשות
ניכרת אודות שלימות אה"ק ,ורח"ל למסור אפילו כחוט השערה וכו'
ושהכל יבטל כחמץ ,ולא רק ביעור חמץ אלא אף ביטול חמץ.
השיחה ארכה 10דקות ,מהשעה 6:46עד השעה ,6:56ובסיומה
ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א מהבימה וחילק לכאו"א שטר א' של דולר
לצדקה.
לכו"כ מהעוברים נתן שטר נוסף באומרו משהו ,ביניהם:
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 104
ב"נשת טבש א"י ד"וי ימי ןמוי | 105
"פאר עליית הנשמה";
לרב חיים שי' גוטניק ולכל א' מבניו שיחיוַ :
באבע"; לר' יצחק
"פאר עליית הנשמה פון די ָ
לנכדו של הנ"ל מ.פַ :.
גודמאן" :רפואה
ַ
ליא"; לר' יהושע שי'
אוסטרא ַ
ַ
"פאר
גראנערַ :
דוד שי' ָ
"פאר מונטריאול"; לר' שלום
גרינגלאסַ :
ַ
שלימה"; לר' מנחם זאב שי'
"פאר די ספרים"; לר' משה שי'
דובער שי' לוין (מאגוח"ח רוסיא)ַ :
"פאר עליית הנשמה"
טאט'ן"; למזכיר הרחי"קַ :
"פאר'ן ַ
טלארסקיַ :
קא ַ
ָ
[כנראה לע"נ גיסו – להבחל"ח – ר' משה יצחק העכט ע"ה]; לר' צבי
"פאר'ן ברודער" ,וכשהתחיל הנ"ל ללכת קראו
רמאןַ :
גא ַ
אלחנן שי' ָ
"פאר'ן זיידע" [נ"א :הראשון עבור האבא,
בחזרה ונתן לו עוד א'ַ :
פריקא";
ַ
סאוט ַא
"פאר ַ
בערנהארדַ :
ַ
והשני עבור האח]; לר' נחמן שי'
לארד";
"פאר'ן ָ
טאוב"; לר' מאיר שי' זיילערַ :
"פאר ַ
לר' דוד שי' נחשוןַ :
[ נ"א :מילאנו]"; לרב
ַ
ליא
איטא ַ
ַ
"פאר
פרידמאןַ :
ַ
לר' שלום דובער שי'
"פאר'ן ישיבה"; לר' שמואל שי' לו.
חטאטַ :
שא ַ
עזרא שי' ָ
לכמה מהנ"ל חייך כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת שנתן את השטר
הנוסף.
החלוקה ארכה 14דקות ,ובסיומה הכניס דולר א' לסידורו ,נתן
לעוד א' שהגיע והכניס עוד דולר לסידורו ,חילק לעוד כמה שהגיעו
ולמזכירים והכניס דולר שלישי לסידור ,ויצא מביהכ"נ בשעה 7:10
כשמעודד את שירת "עס קומט שוין די גאולה" בידו הק' .כשהגיע
למעלית יצא ממנה ר' שלום דובער שי' לוין [נ"א :כשיצא מהמעלית
למעלה עמד שם ר' שלום דובער שי' לוין] ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א
באקומען?" והלה השיב בחיוב .בצאתו מהמעלית
"האסט שוין ַ
שאלוָ :
למעלה עודד כמה פעמים ,ואח"כ נכנס לחדרו.
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 105
נשמה
| 106קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
• הוספה •
נשמה בריאה בגוף בריא
התוועדות חסידותית עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בקשר עם
שיחת הדבר מלכות לש"פ בא
מ
ספר המשפיע הרה״ח ר׳ מענדל פוטרפס :פעם נכנס אחד החסידים
ליחידות אצל כ״ק אדמו״ר האמצעי .הנוהג אז היה שה׳יחידות׳
נמשכת זמן רב .החסיד היה שוטח לפני הרבי את כל נגעי לבבו ואת כל
מה שמציק לו ,בגשמיות וברוחניות ,כולל שאלות בחסידות ,ב׳השכלה׳,
ב׳עבודה׳ וב׳התקשרות׳ ,והרבי מתעניין ושואל בפרטי-פרטיות בנוגע
למצבו בכל ענייניו ,נותן לו סדר בעבודת ה׳ והוראות והדרכות בכל
פרטי חייו.
פעם נכנס אחד החסידים אל אדמו״ר האמצעי ,ובאמצע ה׳יחידות׳ העיז
ושאל :בספרו ״דרך חיים״ ,הרבי מסביר ומבאר דרגות נמוכות ביותר.
הרבי מדבר ומתאר שם בפרטי-פרטיות מצבים ירודים ופחותים מאוד
של בני-אדם ,כמו תאוות נמוכות ביותר ,גסות הרוח ,ובפרט (עיקרו של
ה׳דרך -חיים׳ הוא) אודות פריקת עול מלכות שמים ש״אין פחד אלוקים
לנגד עיניו״ -לכל זה הרבי ׳נכנס׳ לבאר ולהסביר את המצב ,כדי לדעת
איך לתקן זאת .כיצד אם כן ,הרבי שהוא ״איש אלוקים״ קדוש וטהור
מרחם אמו ,יודע ומכיר מצבים כה ירודים ופחותים? איך יש לו מושג
בכלל ,ועוד בפרטי-פרטיות שכזו ,במצבים שכאלו?
אדמו״ר האמצעי לא היה מרוצה ,כנראה ,משאלת החסיד ,שהכניס את
ראשו למקום ולדרגא שאין לו בהם אף טיפת השגה ,ואמר לו :״נו ,ומה
דעתך? מה אתה אומר על כך?״
אותו חסיד כנראה לא היה חכם גדול ,והוא ניסה ׳להסביר׳ זאת כך:
הרי אמרו חז״ל כי ״כל הגדול מחברו -יצרו גדול הימנו״ ,ואם כן ,אולי
דווקא בגלל גדולתו של הרבי יש לו יצר-הרע גדול יותר ,ולכן הוא מכיר
גם את המצבים הנמוכים והשפלים ביותר...
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 106
נשמה בריאה בגוף בריא
אירב ףוגב האירב המשנ | 107
אמר לו אדמו״ר האמצעי :״דו וייסט נישט״[ ...אינך יודע ומבין בזה
כלל!]...
לאחר מכן ,כשחסידים שמעו אודות השאלה והתשובה ,היו חסידים
שניסו להסביר זאת בשני אופנים .אופן אחד -בפשטות :מכיוון שהרבה
אנשים נכנסים לרבי ומספרים על בעיותיהם בפרטי-פרטיות ,הרי הרבי
שומע ,ו׳נכנס׳ להבין ולדעת גם מצבים כה שפלים וירודים ,כדי לעזור
לתקנם.
ובעומק יותר ,מכיוון שהרבי הוא ״נשמה כללית״ הכולל בתוכו את
כולם ,עם כל ענייניהם ובעיותיהם ,העליונים והתחתונים כאחד ,הרי
הוא מכיר ויודע גם את העניינים הנמוכים ביותר ,שהרי גם אותם נשמות
נמוכות השייכות לעניינים כאלו ,גם הן כלולות בו.
ובאופן שני :הרבי יודע את כל העניינים כפי שהם ב״אדם העליון״,
באלקות ,ומכיוון שכל העניינים ,גם השפלים והנמוכים ביותר ,יש להם
שורש ומקור באלקות ,הרי מידיעתו של הרבי בשורש ומקור העניינים,
יכול הוא גם להבין ולדעת מה שקורה בפשטות במצבים הנמוכים
והשפלים ביותר.
והיה ר׳ מענדל מסיים ואומר שוב ושוב :הכל מתחיל מאותה בעיה:
מסתכלים על הרבי ב׳משקפיים׳ שלנו ,לפי המושגים שלנו .מביטים על
הרבי כבשר ודם ,כנברא מוגבל ,שיש לו אמנם מעלות מסויימות ואף
גדולות ונשגבות ,אבל יש לו גם הגבלות ,הגבלות שיש לכל נברא,
הגבלות הטבע וה״מציאות״ ,שזה הוא יודע וזה אינו יודע ,זה הוא יכול
וזה אינו יכול.
צ
ריך לזכור ולדעת שלרבי אין שום הגבלות של בשר ודם .עובדה זו,
שהרבי בפועל הוא אכן ״בשר ודם״ בגוף גשמי דווקא ,היא אך ורק
מפני שדווקא בזה מתבטאת הכוונה של ״דירה״ -בו שוכן ומתגלה כל
העצם כמות שהוא -״בתחתונים״ דווקא .אבל גם בהיותו ״בתחתונים״,
הרי מדובר כאן על ״דירה״ לו יתברך בתכלית השלימות .ועד -אף
שמילים אלו לא אמר ר׳ מענדל בעניין זה -כפי שמבואר ב״דבר-
מלכות״ לפרשת יתרו וכ״ב שבט ,שאין לחלק כלל בין ה״דירה״ לבין
ה״דייר״ הדר ב״דירה״ ,שכן כולא חד ממש .אין כאן שום מציאות של
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 107
| 108קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
דבר נוסף ח״ו ,כי הרבי אינו מציאות לעצמו כלל ,כל מהותו ועניינו הוא
אך ורק כלי לגילוי הקב״ה ,שהוא אין סוף (וגם אין לו התחלה) ,אין לו
שום הגבלה וגדר ,ואין שום דבר אותו הוא ״לא יכול״ או ״לא יודע״.
יתירה מזו :גם מה שנראה לעינינו כהגבלות מסויימות ,אין זה אלא
״לעיני בשר שלנו״ ,מכיוון ש״האדם יראה לעיניים״ ,אבל לאמיתו של
דבר -גם הדברים שנראים לנו כך ,אינם אלא חלק מן התוכנית הכללית
והכוונה הכללית ,שהדברים צריכים להיראות כך בשביל למלא איזו
שהיא ״כוונה פנימית״.
בדיוק כשם שכל אחד מבין שבשום אופן לא שייך לומר על הקב״ה
שהוא מוגבל ח״ו ומוכרח ח״ו לעשות כך או כך ,וכל מה שהקב״ה עושה
(גם דברים שנראים מנוגדים בתכלית לרצון העליון) הם אך ורק בגלל
שכך הוא רוצה (כביכול) לעשות ,בגלל איזו שהיא כוונה פנימית -כך
בדיוק בקשר לרבי ,שכל כולו אינו אלא ״כלי״ לגילוי אלוקות בעולם
(ורק לשם כך הוא ״בשר ודם״) .ולכן אין הוא מוגבל כלל וכלל ,וכל מה
שקורה עמו הוא ברצונו ובבחירתו ,בשביל להשלים אותה כוונה פנימית
שבסדר התגלות האור האלוקי.
ב
שיחה המפורסמת שנאמרה בג׳ שבט תשנ״ב (שהוגהה יחד עם
השיחה של ש״פ בא) מדבר הרבי מלך המשיח שליט״א במילים
מפורשות על המצב שראו עינינו אחרי ז״ך אדר ראשון תשנ״ב ,המצב
שנקרא בעולם ״סטרוק״ ,מצב שנראה כאילו אין בו את היכולת (ח״ו)
לדבר ,״כבד פה וכבד לשון״ וכו' .ומבאר הרבי בשיחה זו ,שלכאורה,
מצב זה הוא כמו המצב שהיה אצל משה רבינו במצרים ,לפני מתן-תורה,
שהיה ״כבד פה וכבד לשון״.
כך מבאר אדמו״ר הזקן ב״תורה אור״ ,שלא הייתה זו סתם מחלה
ח״ו ,אלא מכיוון שהגילוי האלוקי שמשה רבינו הביא לעולם היה גדול
ונשגב מאוד ,והעולם הגשמי לא היה ״כלי״ לקבלו -לפיכך היה משה
(כפי שכתוב בזוהר הקדוש) ״כבד פה באורייתא דבעל-פה וכבד לשון
באורייתא שבכתב״ ,מאחר ש״שרשו מתוהו ,ששם היו האורות גדולים
ולא היו יכולים להתלבש בכלים .וזהו ענין כבד פה ,שלא היה יכול
להשפיע אור שכלו לתוך כלי הפה״ .ולכן ביקש משה רבינו אז ״שלח נא
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 108
אירב ףוגב האירב המשנ | 109
ביד תשלח״ -ביד משיח שהוא עתיד להגלות ,״דהיינו מי (משיח) שהוא
מעולם התיקון״ ,ששם הכלים מרובים להכיל התיקון.
ועל כך ענה לו הקב״ה :״מי שם פה לאדם גו׳ הלא אנכי הוי׳ גו׳ ואנכי
אהי׳ עם פיך והוריתיך אשר תדבר״ :מצד עצמותו יתברך ,שהוא כל יכול
(והוא המקור לכלי-הפה דעולם התיקון ולאורות מרובים דתוהו) ,יכול
הוא לפעול שגם בגלות מצרים ,וגם במשה (שמצד-עצמו הוא למעלה
מגילוי בכלים) ,יהיה הדיבור בפה -״ואנכי אהיה עם פיך״ .״פירוש :אף
שמצד שורשך בתוהו אין לך כלים כאלו ,אבל אנכי הוי׳ ,שעשיתי את
הכלים דתיקון ואת עולם התוהו ,אני יכול להפך הדבר ,לערב בחינת
תוהו ותיקון יחד ,היינו המעלות דשניהם ,שיהיו האורות מרובים כמו
בתוהו כו' ,וגם בחינת המעלה דתיקון שיהיו הכלים מרובים מאד״.
אלא שאז ,במצרים ,היה זה גילוי בדרך נס ,ורק במשה רבינו באותה
שעה ,שממנו התחיל הגילוי של ״אנכי״ ,הגילוי של מתן -תורה ,שכן
״בכדי שיהיה הדיבור לגמרי בכללות העולם ,צריכה להיות שבירת
קליפת מצרים״ ,על-ידי ״אנכי אהיה עם פיך״ .וזה מביא אחר-כך את
גילוי הדיבור במתן-תורה ,״אנכי ה׳ אלוקיך״ ,שאז נתרפא משה לגמרי,
שכן אז נפעל בעולם שיהיה ״כלי״ לכל הגילוי הנשגב של משה רבינו.
הרבי שליט״א מוסיף ומבאר ,שגם במצרים ובמתן-תורה עדיין לא
נשלם לגמרי הבירור של עולם-הזה הגשמי ,ולכן סוף-סוף לא הייתה
הגשמיות ״כלי״ לגמרי לאלוקות .שלימות הבירור ,שעולם-הזה הגשמי
יהיה ״כלי״ בשלימות לגמרי לגילוי האלוקי הנשגב והנפלא ביותר —
יהיה דווקא בגאולה האמיתית והשלימה .זו גם הסיבה ,ממשיך הרבי,
שאצל כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ ,דור השמיני מהבעש״ט ,היה גם כן מצב
של ״כבד פה וכבד לשון״ שפגע בפשטות בפעולותיו ,באמירת חסידות
שלו וכו' ,ועד שהיה מצב של הסתלקות ביו״ד שבט תש״י -משום שעדיין
״לא נשלם הבירור״ ,והגילוי האלוקי הנשגב ביותר שהביא לעולם הרבי
הריי״צ ,לא היה העולם והגוף יכול לקבלו .ולכן הוא נשאר באופן של
נשמה שלמעלה מן הגוף (״הסתלקות״) ,וגם לפני-כן היה מצב ש״הדיבור
הוא בגלות״.
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 109
| 110קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
כל זה בדור השמיני ,כי סוף סוף עדיין לא נשלם הבירור .מה שאין
כן בדורנו זה -ממשיך הרבי בשיחה -דור התשיעי מהבעש״ט ,הדור
האחרון לגלות שהוא הדור הראשון לגאולה .כאן כבר ״נשלם הבירור״,
כפי שרואים בפועל היום ,שלא רק היהודים עומדים הכן לגאולה ,אלא
גם אומות העולם עומדים ״הכן כולכם״ לגאולה .ולכן (אפשר לקבל
ואכן) מקבלים בפנימיות ״נשמות בגופים בלי שום הפסק כלל״ ,״נשמה
בריאה בגוף בריא״ ,את כל הגילויים הכי נפלאים ונעלים ,על-ידי
שהגאולה מגיעה תיכף ומיד ממש ,שכן זהו ״זמן השיא״ (״די העכסטע
צייט״) לגאולה .ומה שהדבר התעכב עד עתה ,הוא ״מפני טעמים שאינם
מובנים כלל וכלל״ ,אבל עתה ברור שזהו ״זמן השיא״ לגאולה האמיתית
והשלימה.
[ולהוסיף ,מה שלא נאמר בשיחה במפורש ,אבל לכאורה מובן בפשטות
ממה שנאמר בה -שכשם שנתבאר לעיל (בנוגע למשה רבינו במצרים)
שעניין זה התחיל קודם ,עוד במצרים אצל משה רבינו בלבד ,ורק אחר-
כך ,במתן-תורה ,נמשך הדבר ונפעל בכל ישראל ובעולם כולו -כך גם
אצלנו ,שעניין זה ,שעוברים ״נשמות בגופים בלי הפסק כלל״ ,״נשמה
בריאה בגוף בריא״ ,לגאולה האמיתית והשלימה ,מתחיל קודם -עוד
ב״מצרים״ ,במצב שלפני הגאולה ,בנשיא הדור ,וממנו נמשך ונפעל אחר
כך אצל כל אנשי הדור תיכף ומיד ממש בגאולה אמיתית והשלימה],
ומסיים הרבי ,שלכן ,לקראת יו״ד שבט ,בו ״נטלו המאורות״ של הרבי
הריי״צ ,ויחד עם זה ״נתלו המאורות״ באופן של ״דור התשיעי״ -יש
לקבל החלטות טובות לעשות כל יהודי שיהיה ״כלי״ לגילוי של ״שני
המאורות הגדולים״ (ופירושו של דבר לכאורה ,באופן די גלוי ,לכ״ק
אדמו״ר מוהריי״צ יחד עם כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א!) כולל
ובמיוחד על-ידי לימוד תורתו וקיום הוראותיו ,ובהדגשה -שהלימוד
בתורתו ישלים וימלא מה שהיה חסר בהפצת המעיינות בגלל המניעה
ועיכוב בכוח הדיבור אצל בעל ההילולא ,הן על-ידי הלימוד בדיבור והן
על-ידי הפצת המעיינות חוצה לאחרים.
עד כאן תוכן דברי הרבי בשיחה הנ״ל.
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 110
אירב ףוגב האירב המשנ | 111
ל
פני שמנסים להבין (אם שייך בכלל) בפרטיות מה פירוש הדברים,
ואיך זה ״מסתדר״ עם מה ״שאינו מובן כלל וכלל״ -איך ייתכן שגם
ב״דור התשיעי״ קורה ,לכאורה ,לפי ה״נראה לעינינו״ ,דבר כזה ,החל
מז״ך אדר ראשון [ובפרט שבפשטות השיחה שנאמרה כחודש וחצי לפני
המאורע של ז״ך אדר ראשון הייתה הכנה והקדמה למה שראו עינינו החל
מז״ך אדר ראשון] -עוד לפני שניגשים בכלל לזה ,רואים בשיחה זו דבר
פשוט ביותר (אצל חסידים ,אבל מנוגד לגמרי ל״דעת בעלי בתים״):
כל עניין ה״מחלה״ (ואפילו ההסתלקות) של רבי בכלל ,ושל כ״ק
אדמו״ר מהוריי״צ במיוחד ,אינו ״מחלה״ במובן הרגיל ,ולא ״פטירה״
ו״הסתלקות״ במובן הרגיל המקובל אצלנו ,שוכני בתי-חומר .לא מדובר
כאן על משהו גופני גרידא ,שמכיוון שהגיע לגיל מסויים ועבר מאורעות
מסויימים ,קורה לו מה שקורה.
הרבי הוא ״בעל-הבית״ לגמרי על כל מה שקורה עמו ,וכל מה שקורה
הוא בהתאם לסדר התגלות האלוקות בעולם .מכיוון שמגיע הזמן
להתגלות נפלאה של אלוקות ,התגלות כזו שהעולם לא שייך בכלל
להיות ״כלי״ לזה ,לכן קורה אצל הרבי (אצל משה רבינו ,וכן אצל הרבי
הריי״צ) מצב של ״הדיבור הוא בגלות״ (והקב״ה צריך לתת לו ונותן לו
כוח מיוחד ,שנובע ממהותו ועצמותו (״אנכי״) כדי ״להכניס״ גילוי זה
בעולם) .זהו פירושו של ה״סטרוק״ שקרה אצל הרבי הריי״צ!
[עד כדי-כך מודגש הדבר שהרבי הוא ״בעל-הבית״ על כל מה שקורה
עמו ,שבזה מבאר הרבי מלך המשיח (שיחת ליל שמחת -תורה ה׳תשמ״ה.
בלתי מוגה .׳התוועדויות׳ חלק א׳) את כוונת הפרופסור ששאלו:
״כיצד יכול יהודי מאמין כמוכם להסביר את עובדת העדר הבריאות
בכוח הדיבור דווקא ,הכוח הכי דרוש לעיקר עבודתכם -אמירת דברי
חסידות?!...״ - .״..שכן ,כאשר כ״ק מו״ח אדמו״ר יראה שמצב הבריאות
שלו פוגע באמונה של יהודי ...הרי זה יעורר אצלו (אצל כ״ק מו״ח
אדמו״ר) לפעול את ענין הרפואה בעצמו ...באופן שלמעלה מדרך
הטבע ,״צדיק גוזר והקב״ה מקיים״ ,״רצון יראיו יעשה״ ״! .]...ואילו
בנוגע לדורנו זה וזמננו זה -לא שייך גם עניין זה ,שהרי (בלשון הרב)
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 111
| 112קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
״כבר נשלם הבירור״ ,כפי שרואים במוחש שלא רק היהודים מוכנים
לגאולה ,אלא גם אומות העולם עומדים ״הכן כולכם״ לגאולה!
עניין זה ,שבדורנו זה ובפרט בזמננו זה ״כבר נשלם הבירור״ ,לא
אומר הרבי כמשאלה או כברכה ,ואפילו לא כהבטחה או כנבואה ,אלא
הוא פשוט קובע עובדה .זהו המצב בשטח ,כאשר לדברי הרבי כך ״רואים
במוחש״ .ולכן ,מסביר הרבי ,מובן שעניינים כאלו של ״כבד פה וכבד
לשון״ לא שייכים כלל וכלל עכשיו.
ומזה ברור שלא מדובר כאן ח״ו רק על ״איחול״ ו״משאלה״ אלא על
עובדה שהיא מחוייבת המציאות ממצב העולם המוכן כבר לגאולה כפי
שהרבי קובע שוב ושוב בהחלטיות בכל השיחות שבזמן האחרון לעת
עתה.
אצל הרבי מלך המשיח שליט״א כבר ישנו הגילוי האלוקי הכי נפלא,
הגילוי של עצמותו ומהותו יתברך ,וגילוי זה כבר יכול ״להיכנס״ ואכן
הוא ״נכנס״ ומתקבל בגופו הגשמי (שזוהי תכלית הכוונה ,שה״דירה״
היא דווקא ״בתחתונים״ בגוף הגשמי כפשוטו) וממנו נמשך הדבר וצריך
״להיכנס״ ולהתקבל בכל אנשי הדור ובכל העולם כולו תיכף ומיד ממש
בגאולה האמיתית והשלימה.
ואנו ,שליחותנו ותפקידינו בשנה זו ,אומר לנו הרבי -להצטרף
ולהתאחד עם הנשיא והראש ,על-ידי שאנו לומדים תורתו ומקיימים את
הוראותיו ,בכוונה מיוחדת להצטרף עמו (ל״אהרן אחיך יהיה נביאך״,
שהוא משלים את החסרון של ״משה רבינו״ ,וכך הרבי שליט״א משלים
את מה שחסר עדיין אצל הרבי הריי״צ) ולתקן ולהשלים (בכוחות שלו,
כמובן ,ויחד עמו) את העניין שאותו הגילוי אלוקי נפלא ״ייכנס״ ויתקבל
בתוך העולם הזה הגשמי.
ו
זו לשון קדשו (בשיחת ש״פ בשלח תש״ל .בלתי מוגה .תרגום
מאידיש) :״שזו המעלה שאומרים על משיח ״את חליינו הוא נשא״,
״והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו״ ,שהוא נמצא יחד עם יהודים,
והוא מנצל את כל העניינים שלו בכדי לעזור ליהודים כפי שהם במצבם.
שלכן אומרים ש״הוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו״ משום שהוא
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 112
אירב ףוגב האירב המשנ | 113
נמצא יחד עם יהודים לעזור להם במצבם ...ולכאורה איך מגיעים
״פצעים״ למשיח?
אלא שזהו ענין ״עמו אנכי בצרה״ ,שכשם שיהודים סובלים (״מאטערן
זיך״) ,כך גם הוא סובל ,ולא בעניינים כאלו מה שאצלו נקרא לסבול,
אלא בעניינים כאלו שאצל סתם יהודי נקרא לסבול ,מכיוון שישנם כאלו
אנשים שאין להם שום שייכות לרוחניות ,אצלם הוא רק מה שהם רואים
בגשמיות ,צריך הוא לכן להימצא גם עימם ,כפי שהם נמצאים במצבם.
למרות שישנו הענין של סבל ״בחומר דא קל וחומר ,בלבנים דא ליבון
הלכתא״ ,אך מכיוון שישנם אלו שאינם יודעים מכל ענין זה ,אינם יודעים
מה שכתוב בתורה אור ,ואפילו אם הם יודעים ,אבל אינם מבינים כלל
מה פירוש לסבול ולהתייגע על קל וחומר -הם יודעים שלסבול פירושו
דוחק בפרנסה או פצע כפשוטו.
אזי גם על אלו מראה הוא כי ״עמו אנוכי בצרה״ ,וזוהי מעלתו שלמשיח ,שהוא נמצא יחד עם כל יהודי״.
הרבי אינו ״חולה״ מצד עצמו ואינו סובל מצד עצמו .״את חליינו
(שלנו) הוא נשא ומכאובינו (שלנו) סבלם״ ,ורק ״אנחנו חשבנוהו מנוגע
מוכה אלוקים ומעונה״ (ועד שהיה נדמה לנו ,כהמשך הפסוקים) ...״כי
נגזר מארץ חיים״ ,״ויתן את רשעים קברו״ ח״ו .אבל לאמיתו של דבר
כל זה אינו אלא החסרון שלנו (אף שהחסרון שלנו נוגע לכל מהותו של
הרבי ,ועד שבגלל זה נחשב הדבר כאילו חסרון שלו!) ,ובאמת לאמיתו,
כהמשך הפסוקים ,״יראה זרע (״זרעו בחיים״) יאריך ימים (״שליט״א״)
וחפץ ה׳ בידו יצלח״!
אלא שהרבי ״יורד״ אלינו ,ועד לדרגות הנמוכות והתחתונות ביותר,
כדי להביא ו״להכניס״ את הגילוי האלוקי הגדול והנפלא ביותר ,גילוי
מהותו ועצמותו יתברך (״דירה״) ,אל תוך תוכם של ה״תחתונים״ ,ועד
לתחתון שאין תחתון למטה הימנו.
כשיודעים כי כן ,כשיודעים עד כמה הרבי ״נכנס״ למעננו ועד כביכול
הוא ״סובל ומתייסר״ ועד שמוסר נפשו ״ומשליך חייו מנגד״ למעננו,
וכל זה כדי ״להכניס״ לעולם אותו גילוי אלוקי מופלא -האם יכולים אנו
לעמוד מנגד? האם מותר לנו לומר שאין אנו רוצים בויכוחים ובחילוקי-
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 113
| 114קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
דעות ולבבות ואנו מעדיפים לעמוד מן הצד? האם אפשר לנו בשעה כזו
להמשיך לחיות בשלום ובשלווה ,ואפילו לעבוד את ה׳ כפי הוראות תורת
החסידות כמו עד עתה?
״דער רבי וועט זיכער אויספירף ,אבל עלינו להתמסר ולהתקשר
ולמלא את מה שנדרש מאתנו בשעה גורלית זו -״לחיות עם משיח״
בעצמנו ,בפרט על-ידי הלימוד בעצמנו ועם אחרים (ובפרט ברבים
ובציבור) בתורתו של מלך המשיח ובמיוחד בענייני גאולה ומשיח
(ובפרטי-פרטיות ב״דבר מלכות״ של שיחות תנש״א-תשנ״ב) ,וליישם
את כל ההוראות ,ובפרט את ההוראה ״להכריז ולפרסם״ על כל עניינים
אלו בכוונה מיוחדת כדי למלא ולהשלים (יחד עם הרבי מלך המשיח
שליט״א עצמו ,כנ״ל) את (מה שכאילו חסר) ״הורדת והמשכת״ מהותו
ועצמותו יתברך ״למטה בארץ״ ,באופן שימלא ויחדור את הגוף הגשמי
דווקא בדיבור ,בגילוי כפשוטו ,של המלך המשיח ,ואת המציאות הגשמית
דווקא של כל העולם כולו ,שזה יהיה בגילוי ממש לעיני כל בשר ממש,
בגאולה האמיתית והשלימה ,תיכף ומיד ממש.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 114
שער מנהגי יום ההילולא
08/01/2015 18:16:39
����� ����.indd 115
מכתב כ
| 116קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
מכתב כ"ק אד"ש
אודות מנהגי יום ההילולא
ב"ה ,ראש חדש שבט ,ה'תשי"א.
ברוקלין ,נ .י.
אל אנ”ש ,תלמידי התמימים ,אל המקושרים
או השייכים אל כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה
נבג”מ זי”ע הכ”מ ד’ עליהם יחיו.
שלום וברכה!
במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט
הבע"ל ,הוא יום היארצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,הנני בזה
להציע:
בשבת קדש שלפני היארצייט ישתדלו לעלות לתורה.
אם אין מספר העליות מספיק — יקראו בתורה בחדרים שונים ,אבל
לא להוסיף על מספר הקרואים.
ישתדלו שמפטיר יהי' הגדול שבחבורה — כריצוי רוב המנין — או
על פי הגורל.
יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט ,ונכון לחלק
שיתפלל אחד ערבית ,שני — שחרית ,שלישי — מנחה כדי לזכות בזה
מספר יותר גדול של אנ"ש.
להדליק נר שידלק כל המעת לעת .אם אפשר בקל — נר של שעווה.
הנני בזה :ראה ג"כ מכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ע"ד יארצייט הראשון של אביו .כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע
(חכמי ישראל בעש"ט ,ע' לג).
יקראו . . .אבל לא להוסיף :הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשם אביו .ועיין שו"ת צ"צ חאו"ח סל"ה.
של שעוה :ר"ת ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר.
08/01/2015 18:16:40
����� ����.indd 116
מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א
א"טילש ר"ומדא ק"כ בתכמ | 117
בשעת התפלות ידלקו חמשה נרות.
אחר התפלה (בבקר — אחר אמירת תהלים) ילמוד (יסיים) המתפלל
לפני התיבה פכ"ד דכלים ופ"ז דמקואות .אח"כ יאמר המשנה ר' חנניא בן
עקשיא כו' ויאדיר .בלחש — איזה שורות בתניא ,קדיש דרבנן.
אחר תפלת ערבית — יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה
באתי לגני ,נדפס בקונטרס עד) בע"פ .ואם אין מי שיחזור בע"פ ילמדוהו
בפנים .וכן אחר תפלת הבוקר .ולסיימו אחר תפלת מנחה.
בבוקר קודם התפלה — פרק תניא .וכן לאחר תפלת מנחה.
בבוקר קודם התפלה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים
לנשיאנו ,הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ .בעד עצמו ובעד כל אחד מבני
ביתו שיחיו ,וכן קודם תפלת מנחה.
לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח — יקרא כל אחד פ"נ (כמובן
בחגירת אבנט) .אלו שזכו להכנס ליחידות ,או עכ"פ לראות את פני כ"ק
מו"ח אדמו"ר הכ"מ — יצייר עצמו ,בעת קריאת הפ"נ ,כאלו עומד לפניו.
להניח הפ"נ אח"כ בין דפי מאמר ,קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח
אדמו"ר הכ"מ .ולשלחו (אם באפשרי — בו ביום) על מנת לקראותו על
ציון שלו.
במשך המעת לעת — ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם,
במשך המעת לעת — לעשות התועדות.
לקבוע שעה במשך המעת לעת — לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק
מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.
במשך המעת לעת — לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות
ובבהמ"ד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח
אדמו"ר הכ"מ ,לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו ,להודיע ולהסביר
תקנתו ע"ד אמירת תהלים ,ללמוד חומש עם פירש"י — ובמקומות
חמשה נרות ( . . .יסיים) :ראה קונטרס ב' ניסן ה'תש"ח ,וה'תש"ט.
בלחש . . .בתניא :כך נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.
08/01/2015 18:16:40
����� ����.indd 117
משני
| 118קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
המתאימים — גם ע"ד לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה — .אם
באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התועדות.
במשך המעת לעת — לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער
החרדי — ולהשתדל ,ככל האפשרי בדרכי שלום ,גם במקום כינוסי הנוער
שלעת עתה עדיין אינו חרדי — ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם
תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,לבאר להם את אשר תבע מהם והת־
קוה והבטחון אשר בטח בהם ,אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת
היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.
***
מובן אשר ,אם זהו מתאים לתנאי המקום ,ימשיכו בכל הנ"ל בימים
אשר אחרי היארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו.
***
והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר ונשיאנו ,הוא כ"ק
מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,בעל ההילולא ,בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו
בדרך העולה בית א-ל.
מנחם מענדל שניאורסאהן
08/01/2015 18:16:40
����� ����.indd 118
משניות אותיות יוסף יצחק
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 119
אותיותיצחקיוסף יצחק
משניות משניות -יוסף
135
א יש מעלין -משלימין לארבעים סאה :שלקות -מים ששלקו בהן שלקות :והתמד
ולא פוסלין -בשלשה לוגין שאובין .וכולהו -חרצנים וזגים או שמרים שנתן עליהן מים:
מפרש כיצד :הכפור -גשמים שיורדין נקפים :עד שלא החמיץ -דאם החמיץ נידון כמי
גליד -מים שקפאו על פני הארץ או על פירות :קורטוב -אחד מששים וארבע בלוג:
פעמים מעלין
פני המים :טיט
הנרוק -טיט רך
כדמפרש ,כשישורקיק שנעשה כמו
רוק :אבן הברד
כמים -כמים
שאובים דאמרינן
לקמן פוסלים ולא
מעלים .ואין הלכה
כרבי יוחנן בן נורי.
והלכה כעדותן של
אנשי מידבא שעושין
מקוה מן השלג
אפילו לכתחלה:
נמצאו מעלין -
שהשלימוהו .ולא
פוסלין -בשלשה
לוגין שאובין .שהרי
סאה היא הרבה
יותר משלשה לוגין,
ולא נפסל המקוה
בכך :ב המים -
שאובין .בין טמאין
בין טהורים :מי
כבשים -מים
שכבשו בהן זיתים
או מיני ירקות :ומי
י
מסכת מקואות פרק ז
במקוה ארבעים
סאה מים כשרים
ונתן בו סאה מי
ואח״כ
פירות,
נטל סאה ממנו
מים ומי פירות
מעורבים יחד ,הרי
כל הסאה של מי
פירות שנשארה
במקוה משלימים
המקוה:
את
פּוֹס ִלין
פוֹס ִליןְ ,
ֲלין ֶאת ַה ִמּ ְקוֶה וְא ְ
א יֵשׁ ַמע ִ
פוֹס ִלין .אֵלּוּ
ֲלין וְא ְ
ֲלין ,א ַמע ִ
וְא ַמע ִ
ְה ְכּפוֹר,
ְה ָבּרָד ,ו ַ
פוֹס ִליןַ ,ה ֶשּׁלֶג ,ו ַ
ֲלין וְא ְ
ַמע ִ
י
ַבּ
ִ
ר
ר
מ
ַ
א
ָ
ָרוֹק.
נּ
ה
ַ
יט
טּ
ִ
ְה
ַ
ו
ַח,
ל
מּ
ֶ
ְה
ַ
ו
יד,
ְל
ִ
ְהגּ
וַ
פעמים אין מעלין
לוֹמר - ,כדקתני במקוה
ַבּי י ְִשׁ ָמעֵאל דָּן ְכֶּנג ְִדּי ַ
ֲקיבָאָ ,היָה ר ִ
עִ
שיש בו ארבעים
ֵעידוּ ַאנ ֵ
ַה ֶשּׁלֶג אֵינוֹ ַמ ֲעלֶה ֶאת ַה ִמּ ְקוֶהְ .וה ִ
ְשׁי סאה חסר אחת :ג
ָהםְ ,צאוּ ו ָ
ֵידבָא ִמ ְשּׁמוֹ ֶשׁ ָא ַמר ל ֶ
מְ
ְה ִביאוּ ושינו את מראיו
יוֹחנָן בֶּן כשר -דהדחת
ַבּי ָ
ַתּ ִחלָּה .ר ִ
ֶשׁלֶג ַועֲשׂוּ ִמ ְקוֶה בּ ְ
כלים לא חשיבא
ַמּיִם .כֵּיצַד ַמע ִ
נוּרי אוֹמֵרֶ ,אבֶן ַה ָבּרָד ,כּ ַ
ִ
ֲלין שינוי מראה :ואין
ָעים ְס ָאה פוסלים אותו
פוֹס ִליןִ ,מ ְקוֶה ֶשׁיֶּשׁ בּוֹ ַא ְרבּ ִ
וְא ְ
ְה ֱעלָהוּ ,בשינוי מראה -
ֵהם ְס ָאה ְלתוֹכוֹ ו ֶ
ָחסֵר ַא ַחתָ ,נפַל מ ֶ
משום דצבעא לית
פוֹס ִלין :ב אֵלּוּ ְ
ֲלין וְא ְ
נ ְִמ ְצאוּ ַמע ִ
פוֹס ִלין ביה מששא :מוחל
הוֹרים - ,מים היוצאים מן
ֵאים בֵּין ְט ִ
ֲליןַ ,ה ַמּיִם בֵּין ְטמ ִ
וְא ַמע ִ
ֲליןִ ,מ ְקוֶה
פּוֹס ִלין וְא ַמע ִ
ְה ֶתּ ֶמד עַד ֶשֹּׁלא ֶה ְח ִמיץ ,כֵּיצַד ְ
ָשׁים וּמֵי ְשׁלָקוֹת ,ו ַ
וּמֵי ְכב ִ
פּוֹסלוֹ
ֵהן ק ְֹרטוֹב ְלתוֹכוֹ ,א ֶה ֱעלָהוְּ ,
ָעים ְס ָאה ָחסֵר ק ְֹרטוֹב ְוָנפַל מ ֶ
ֶשׁיֶּשׁ בּוֹ ַא ְרבּ ִ
ְה ֶתּ ֶמד ִמ ֶשּׁ ֶה ְח ִמיץ,
ֻריָס ,ו ַ
ְהמּ ְ
ְה ִצּיר ,ו ַ
לשׁה ֻלגִּיןֲ .אבָל ְשׁ ָאר ַה ַמּ ְשׁ ִקין ,וּמֵי פֵרוֹת ,ו ַ
ִבּ ְשׁ ָ
ָעים ְס ָאה ָחסֵר
ֲלין .כֵּיצַדִ ,מ ְקוֶה ֶשׁיֶּשׁ בּוֹ ַא ְרבּ ִ
ָמים ֶשׁאֵינָן ַמע ִ
ֲלין ְוּפע ִ
ָמים ַמע ִ
ְפּע ִ
ָטל
ָתן ְס ָאה ְונ ַ
ָעים ְס ָאה ,נ ַ
ֵהם ,א ֶה ֱעלָהוָּ .היוּ בוֹ ַא ְרבּ ִ
ַא ַחתָ ,נפַל ְלתוֹכוֹ ְס ָאה מ ֶ
ַבּי
ָשׁר .ר ִ
ְסלֵּי ֲענ ִָבים ,ו ְִשׁנּוּ ֶאת ַמ ְר ָאיו ,כּ ֵ
ֵיתים ו ַ
יח בּוֹ ַסלֵּי ז ִ
ֵד ַ
ָשׁר :ג ה ִ
ְס ָאהֲ ,הרֵי זֶה כּ ֵ
פּוֹס ִלין אוֹתוֹ ְבּ ִשׁנּוּי ַמ ְר ֶאה.
לשׁה ֻלגִּיןְ ,ואֵינָן ְ
פּוֹס ִלין אוֹתוֹ ִבּ ְשׁ ָ
יוֹסֵי אוֹמֵר ,מֵי ַה ֶצּבַע ְ
08/01/2015 18:16:41
����� ����.indd 119
| 120קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
136
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
הזיתים :ימתין עד שירדו גשמים -דלמלאות דחגיגה ]דף י״ט[ דלא טיהר רבי יהודה
בכתף אי אפשר ,דבחסר עסקינן ,שהוא נפסל אלא במעלות דרבנן ,כגון שהיה טהור לחולין
בשלשה לוגין :ממלא בכתף -דמקוה שלם וטבל להיות טהור למעשר ,או שהיה טהור
אין השאובים פוסלים אותו לעולם :ד אין למעשר וטבל להיות טהור לתרומה .אבל לעלות
מטומאה גמורה
בו מראה מים
ארבעים סאה ָנפַל ְלתוֹכוֹ יַיִן וּמ ַֹחל ,ו ִ
ְשׁנּוּ ֶאת ַמ ְר ָאיו ,פָּסוּל .לטהרה ,דברי הכל
ְשׁ ִמים טמא .ואין הלכה
ֲשׂה ,י ְַמ ִתּין לוֹ עַד ֶשׁיּ ְֵרדוּ ג ָ
אם אין במקוה כֵּיצַד יַע ֶכר׳ יהודה :סגוס
ארבעים סאה
שיש ְוי ְַחזְרוּ ַמ ְרא ֶ
ֵיהן ְל ַמ ְראֵה ַה ָמּיִםָ .היוּ בוֹ -בגד צמר עב,
בהן מראה מים,
ְנוֹתן ְלתוֹכוֹ וקורין לו בערבי
ָתף ו ֵ
ָעים ְס ָאהְ ,מ ַמלֵּא ַבּכּ ֵ
לא יטבול באותו ַא ְרבּ ִ
אלבורנו״ס ,ובולע
מקוה אפילו
ַל
פ
נ
ָ
ד
ִם:
י
מּ
ָ
ה
ַ
ֵה
א
ר
ְ
מ
ַ
ל
ְ
ן
ֵיה
ֶ
א
ר
ְ
מ
ַ
ְרוּ
ז
ַח
ְ
יּ
שׁ
ֶ
באותו עַד
מים הרבה :מקצתו
צד שיש בו מראה
מים ,ואם טבל לא ְלתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מ ַֹחל ו ִ
ְשׁנּוּ ִמ ְקצָת ַמ ְר ָאיוִ ,אם נוגע במים טהור
ָעים ְס ָאהֲ ,הרֵי זֶה א -ובמקוה שיש בו
בּוֹמ ְראֵה ַמיִם ַא ְרבּ ִ
עלתה לו טבילה :אֵין ַ
מ׳ סאה מצומצמות
ה ונפלו למקוה
לא פסלוהו -י ְִטבּוֹל בּוֹ :ה ְשׁ ָ
לשׁה ֻלגִּין ַמיִםְ ,וָנפַל ְלתוֹכָן איירי וטבל בו אדם
ָפלוּ לאחר שהטביל בו
ֵיהן ְכּ ַמ ְראֵה ַהיַּיִןְ ,ונ ְ
הואיל והן נראין ק ְֹרטוֹב יַיִןַ ,ו ֲהרֵי ַמ ְרא ֶ
את הסגוס ,טהור
כיין ,ומי פירות
ַמּ ְקוֶה ,א ְפ ָסלוּהוְּ .שׁ ָ
אין ל ִ
לשׁה ֻלגִּין ַמיִם ָחסֵר האיש הטובל אע״פ
פוסלין בשלשה לוגין:
כל הולך אחר ק ְֹרטוֹבְ ,וָנפַל ְלתוֹכָן ק ְֹרטוֹב ָחלָבַ ,ו ֲהרֵי שנחסר שיעור מקוה
בטבילת הסגוס,
ַמּ ְקוֶה ,א
ֵיהן ְכּ ַמ ְראֵה ַה ַמּיִםְ ,ונ ְָפלוּ ל ִ
המראה -אף ַמ ְרא ֶ
שמקצת
מאחר
על פי שאין החלב
יוֹחנָן בֶּן ִ
ַבּי ָ
פוסל המקוה ואין ְפ ָסלוּהוּ .ר ִ
נוּרי אוֹמֵרַ ,הכּ ֹל הוֹלֵ הסגוס נוגע במים.
ָעים ור׳ יהודה היא
במים שיעור שלשה ַא ַחר ַה ַמּ ְר ֶאה :ו ִמ ְקוֶה ֶשׁיֶּשׁ בּוֹ ַא ְרבּ ִ
דסבירא ליה אמרינן
לוגין לפסול ,מכל
מקום כיון שיש כאן ְס ָאה ְמ ֻכוָּנוֹת ,י ְָרדוּ ְשַׁניִם ו ָ
ְט ְבלוּ זֶה ַא ַחר גוד אחית :המים
ַבּי יְהוּדָה שבתוכן שאובים
ְה ֵשּׁנִי ָטמֵא .ר ִ
שלשה לוגין שנראין זֶהָ ,ה ִראשׁוֹן ָטהוֹר ו ַ
וחוזרים ופוסליםכמים ,חשבינן להו
כאילו כולן מים אוֹמֵרִ ,אם ָהיוּ ַר ְגלָיו ֶשׁל ִראשׁוֹן נוֹגְעוֹת את המקוה בשלשה
ַמּיִםַ ,אף ַה ֵשּׁנִי ָטהוֹרִ .ה ְט ִבּיל בּוֹ ֶאת ַה ָסּגוֹס לוגים .שהרי לא היו
ופוסלין .ואין הלכה בּ ַ
בו אלא ארבעים
ַמּיִםָ ,טהוֹרַ .הכַּר
ֵע בּ ַ
ְה ֱעלָהוִּ ,מ ְקצָתוֹ נוֹג ַ
כרבי יוחנן בן נורי :ו ֶ
מכוונות
סאה
ו והשני טמא -
תוֹת ֶ
יהּ ִשׂ ְפ ֵ
ֶסת ֶשׁל עוֹר ,כֵּיוָן ֶשׁ ִהג ְִבּ ַ
ְהכּ ֶ
דודאי חסר שיעור ו ַ
יהם ונתחסר כשהגביה
מן
אוּבין .כֵּיצַד שפתותיהן
המקוה בטבילתו ִמן ַה ַמּיִםַ ,ה ַמּיִם ֶשׁ ְבּתוֹכָן ְשׁ ִ
המים :ומעלה
של ראשון :אף
אוֹתם ֶדּרֶ שׁוּל ֶ
וּמ ֲעלֶה ָ
ֲשׂהַ ,מ ְט ִבּילָן ַ
השני טהור -יַע ֶ
דרך
ֵיהם :אותם
ֶיה שוליהם -כדי שלא
דאמרינן גוד אחית ,ז ִה ְט ִבּיל בּוֹ ֶאת ַה ִמּ ָטּהַ ,אף עַל ִפּי ֶשׁ ַר ְגל ָ
יפלו המים שבתוכן
והוי כאילו המים
שהעלה הראשון בגופו הן מחוברין למי מקוה למקוה ויפסלו כל מימיו :ז הטביל בו את
ולא נחסר משיעורו כלום .ופירשו בגמרא המטה -שרגליה גבוהות ,ואי אפשר להטבילה
08/01/2015 18:16:42
����� ����.indd 120
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 121
משניות -יוסף יצחק
137
כולה כאחת במקוה קטן כזה ששיערו מצומצם דכתיב )ויקרא יט( פאת שדך שלא יניח פאה
אא״כ רגליה שוקעות בטיט :העבה -שאינו משדה לחברתה :הנחל -נהר :והשלולית
נרוק ואין מטבילין בו :שהמים מקדמין - -אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות
להטביל הרגלים קודם שישקעו בטיט ,ובמים אחרות של מים שותות ממנה :ודרך היחיד
ד׳ אמות :ודרךהוטבלו :שמימיו
שׁוֹקעוֹת בּ ִ
ְ
ַטּיט ֶה ָעבֶהְ ,טהוֹרָהִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ַה ַמּיִם הרבים -שש
מרודדים -שאין
אמה,
ֲפלּוּ עשרה
ָדין ,כּוֹבֵשׁ א ִ
ֵימיו ְמֻרדּ ִ
ַדּ ִמיןִ .מ ְקוֶה ֶשׁמּ ָ
המים עמוקיםְ ,מק ְ
ִת ְפּחוּ ומשום סיפא נקט
מחמת
ֲבילֵי ָקנִיםְ ,כּדֵי ֶשׁיּ ְ
ֲפלּוּ ח ִ
ֵצים ,א ִ
ֲבלֵי ע ִ
שהמקוה ח ִ
לה דבעי למתני
והמים
רחב
מתפשטים בכולוַ .ה ַמּיִם ,וְיוֹרֵד וְטוֹבֵלַ .מ ַחט ֶשׁ ִהיא נְתוּנָה עַל סיפא שכל אלו אין
ַמּיִם ,מפסיקין באילן,
ֵביא בּ ַ
מוֹלי וּמ ִ
ואע״פ שיש בו ַמעֲלוֹת ַה ְמּ ָערָהָ ,היָה ִ
וקמ״ל דאפילו דרך
ארבעים סאה אין
ֶיה ַהגַּלְ ,טהוֹרָה:
כֵּיוָן ֶשׁ ָעבַר ָעל ָ
הרבים שהיא רחבה
כל גופו מתכסה
במים בבת אחת:
ט״ז אמה אינה
כובש -לצד אחד
באילן:
מפסקת
הרבים
שביל
של מקוה :אפילו
ושביל היחיד -
עצים
חבילי
שביל זוטר טובא
וקנים -ואע״ג
דשקיל כרעא ומנח
כמקוה
דנראה
כרעא .ואשמעינן
אפילו
שחלקו,
שביל
דאפילו
הכי הואיל והמים
דרבים אם הוא
נכנסין ביניהן לא
קבוע לימות החמה
הוי חלוק .וכובש
ְה ְשּׁ ִ
ַחל ,ו ַ
ֵאהַ .הנּ ַ
מפני א ְואֵלּוּ ַמ ְפ ִס ִיקין ַלפּ ָ
לוּלית ,ולימות הגשמים,
דנקט,
ַבּים ,כלומר שמהלכין
וּשׁ ִביל ָהר ִ
ַבּיםְ ,
שהעצים והקנים ְו ֶדרֶַ היּ ִָחידְ ,ו ֶדרֶָ הר ִ
וּבימוֹת בו אפילו בזמן
צפים על פני
וּשׁ ִביל ַהיּ ִָחיד ַהקָּבוּ ַע ִבּימוֹת ַה ַח ָמּה ִ
המיםְ ,
שהשדות זרועות
וצריך לכבוש עליהם
ְהנִּירְ ,וזֶרַע ַאחֵר .ו ַ
ְהבּוּר ,ו ַ
ְשׁ ִמים ,ו ַ
אבנים כדי שיכנסו ַהגּ ָ
הגשמים
ְהקּוֹצֵר בימות
ָמים מפסיק בין השדות
ֵאירַ .ו ֲחכ ִ
ַבּי מ ִ
תחת המים :היה ְל ַשׁ ַחת ַמ ְפ ִסיקִ ,דּ ְברֵי ר ִ
הזרועות ואי לא
ומביא
מוליך
לא מפסיק :הבור
במים -מנענע
המים בידיו :כיון שעבר הגל -של מים על -שדה שאינה זרועה .והאדמה לא תשם
המעלה של מקוה שהמחט מונח בה וצפו מי )בראשית מז( מתרגמינן וארעא לא תבור:
הגל על המחט ,טהורה .ולפי שהמחט דקה והניר -חרישה .כמו נירו לכם ניר )ירמיה ד(:
וקטנה וירא פן תפול במים ,דרך להטבילה וזרע אחר -כגון ששתי השדות זרועים חטים
כן:
וביניהם קרקע זרוע מין אחר .ושיעור רוחב
הבור והניר וזרע אחר כדי שלשה תלמים של
פאה פרק ב'
מענית המחרישה :והקוצר לשחת מפסיק
א אלו מפסיקין -בין שדה לשדה ויהיו -דקסבר כל לשחת לאו קצירה היא ,דלא
נחשבים כשתי שדות ,לענין שאם הניח פאה חשבינן לה אתחלתא דקצירה .שחת תבואה
באחת מהן על חברתה לא עלתה לו לפאה,
ו
מסכת פאה פרק ב
08/01/2015 18:16:43
����� ����.indd 121
| 122קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
138
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
שלא הביאה שליש ,וקוצרים אותה להאכיל המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה,
לבהמות .ואין הלכה כרבי מאיר :ב אמת מפסיק :אלא גדר -גבוה עשרה טפחים:
המים שאינה יכולה להקצר כאחת -שער כותש -ענפי האילן קרויין שער .ופירוש
שהיא רחבה כל כך עד שהעומד באמצע אינו שער כותש ,שהנופות של אילנות מתערבין זה
עם זה למעלה מן
יכול לקצור מכאן
ומכאן :ר׳ יהודה ְ
אוֹמ ִרים ,אֵינוֹ ַמ ְפ ִסיקֶ ,אלָּא ִאם כֵּן ָחרָשׁ :הגדר כעלי זה
אומר מפסקת ב ַא ַמּת ַה ַמּיִם ֶשׁאֵינָהּ יְכוֹלָה ְל ִה ָקּצֵר ְכּ ַא ַחת ,התקוע במכתש:
ד כל הרואים
ופליג את״קדאמר לעיל על ר ִ
ַבּי יְהוּדָה אוֹמֵרַ ,מ ְפ ֶסקֶת .וְכ ֹל ֶה ָה ִרים זה את זה -כל
ַמּ ְעדֵּר יֵ ָעדֵרוּןַ ,אף עַל ִפּי ֶשׁאֵין ַה ָבּקָר זמן שהעומד אצל
ֲשׁר בּ ַ
שלולית דהיינו אמת א ֶ
המים דבכל
ֵאה לַכּ ֹל :אחד מהאילנות
נוֹתן פּ ָ
ענין יָכוֹל ַלעֲב ֹר ְבּ ֵכלָיו ,הוּא ֵ
מפסיק ,ור׳ יהודה
יכול לראות האילן
סבר דאם יכולה ג ַהכּ ֹל ַמ ְפ ִסיק ִל ְזר ִ
ָעיםְ ,ואֵינוֹ ַמ ְפ ִסיק ְל ִאילָן האחר ,אע״פ שיש
כּוֹתשׁ ,אֵינוֹ ביניהן גדר ,אינו
להקצר כאחת אינה ֶאלָּא ָגדֵר .ו ְִאם ָהיָה ֵשׂעָר ֵ
מפסקת .והלכה
ולוקח
מפסיק,
נוֹתן פּ ָ
כר׳ יהודה :וכל ַמ ְפ ִסיקֶ ,אלָּא ֵ
ֶח ִ
ֵאה לַכּ ֹל :ד ְול ָ
רוּבין פאה מאילן אחד
ַמ ִליאֵל ,על חבירו :לזיתים
רוֹאין זֶה ֶאת זֶהָ .א ַמר ַרבָּן גּ ְ
ההרים אשר כָּל ָה ִ
ֵאה ַא ַחת שהיו להם בכל
נוֹתנִין פּ ָ
במעדר יעדרון נוֹ ֲהגִין ָהיוּ בֵית ַאבָּאְ ,
-הר שחודו זקוף
רוח -פאה אחת
היו נותנים על כל
הזיתים שהיו להם
לצד מזרחה של
עיר ,ופאה אחרת
על כל הזיתים שהיו
להם לצד מערבה,
וכן לארבע רוחות:
רוּבין כָּל
ֶח ִ
רוּחְ ,ול ָ
ָהם ְבּכָל ַ
ֵיתים ֶשׁ ָהיוּ ל ֶ
ואין בקר בכליו ַלזּ ִ
ַבּי צָדוֹק
ַבּי ֶא ִלי ֶעזֶר ְבּר ִ
רוֹאין זֶה ֶאת זֶה .ר ִ
יכולין לעבור שםָ ,ה ִ
ומפסיק בין שתי
ָהם ְבּכָל
רוּבין ֶשׁ ָהיוּ ל ֶ
ֶח ִ
השדות :הוא נותן אוֹמֵר ִמ ְשּׁמוַֹ ,אף ל ָ
ֵע ֶאת ָשׂדֵהוּ ִמין ֶא ָחדַ ,אף
פאה לכל -כלומר ָה ִעיר :ה ַהזּוֹר ַ
ֵאה
נוֹתן פּ ָ
עוֹשׂהוּ ְשׁ ֵתּי ְגרָנוֹתֵ ,
נותן פאה אחת עַל ִפּי ֶשׁהוּא ֵ
לכל שתי השדות
ולא חשיב הפסקֶ .א ָחתְ .ז ָרעָהּ ְשׁנֵי ִמינִיןַ ,אף עַל ִפּי ֶשׁע ָ
ֲשׂ ָאן שהיו להם בכל
ֵע ֶאת העיר -אין נותנים
נוֹתן ְשׁ ֵתּי פֵאוֹתַ .הזּוֹר ַ
הואיל והם נעדרים גֹּרֶן ַא ַחתֵ ,
במעדר ,כלומר שבני
כי אם פאה אחת
ֲשׂ ָאן גֹּרֶן ַא ַחתֵ ,
אדם חופרים אותו ָשׂדֵהוּ ְשׁנֵי ִמינֵי ִח ִטּין ,ע ָ
נוֹתן לכולן ,אע״פ שאין
נוֹתן ְשׁ ֵתּי פֵאוֹת :רואין זה את זה,
ֵאה ַא ַחת ְשׁ ֵתּי ְגרָנוֹתֵ ,
הר בכלי שחופרים פּ ָ
ַבּי ִשׁ ְמעוֹן ִאישׁ ַה ִמּ ְצפָּה ואין הלכה כרבי
ֲשׂה ֶשָׁזּרַע ר ִ
בו את הקרקע ,ו ַמע ֶ
אין זה הפסק.
אליעזר בר׳ צדוק
שהרואה אומר אין ִל ְפנֵי ַרבָּן גּ ְ
משמו,
ַמ ִליאֵלְ ,ועָלוּ ְל ִל ְשׁכַּת ַה ָגּזִית שאמר
ַבּי אבל הלכה כר״ג:
ַבלָרְ ,מֻקבָּל ֲאנִי ֵמר ִ
ְשׁ ָאלוָּ .א ַמר נַחוּם ַהלּ ְ
זה קרקע בור אלא ו ָ
למחר חופרים אותו
ה שני מיני
במעדר וזורעים אותו ושתי השדות הם אחת :חטין -כגון שחמתית ולבנה :ו הלבלר
ג הכל מפסיק לזרעים -מפרש בגמרא -הסופר :הזוגות -הם כל אותן שנים
בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר שנים הנזכרים בפ״ק דמסכת אבות ,שקבלו
על פני כל השדה .אם צריך הוא לעקור את שנים מפי שנים ]עד[ מפי שמעון הצדיק:
08/01/2015 18:16:44
����� ����.indd 122
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 123
משניות -יוסף יצחק
139
כריתות פרק ד'
ז שדה שקצרוה כותים -לעצמן .ולא
שקצרוה פועלי כותים לישראל ,דאז הוי כאילו א ספק אכל חלב ספק לא אכל -
קצרוה ישראל :קרסמוה נמלים -דרך והיכי דמי ,כגון חלב ושומן לפניו ואכל את
הנמלה לחתוך קנה
אחד מהן ,כדתני
השבולת
ופרושי
ֵאבָּאֶ ,שׁ ִקּבֵּל ִמן ַהזּוּגוֹת ,בסיפא.
ָאשׁאֶ ,שׁ ִקּבֵּל מ ַ
מלמטהְ .מי ָ
קרסום,
קורים
ולזה
קמפרש ,ספק אכל
לשון יכרסמנה חזיר ֶשׁ ִקּ ְבּלוּ ִמן ַהנּ ְִב ִיאיםֲ ,ה ָלכָה ְל ֶ
משׁה ִמ ִסּינַי ,חלב ספק לא אכל
ֲשׂ ָאן כיצד ,כגון שהיה
מיער )תהלים פ(ְ :בּזוֹ ֵר ַע ֶאת ָשׂדֵהוּ ְשׁנֵי ִמינֵי ִח ִטּיןִ ,אם ע ָ
פטורה -דכתיב
נוֹתן חלב ושומן לפניו
ֵאה ַא ַחת ְשׁ ֵתּי ְגרָנוֹתֵ ,
נוֹתן פּ ָ
גבי פאה ובקצרכם ,גֹּרֶן ַא ַחתֵ ,
ויש כאן איסור
ָרוּה גוֹיִםְ ,קצ ָ
עד שתהיו אתם ְשׁ ֵתּי פֵאוֹת :ז ָשׂדֶה ֶשׁ ְקּצ ָ
ָרוּה קבוע .אבל אם
הקוצרים:
רוּח אוֹ היתה לפניו חתיכה
ַתּהּ ָה ַ
ְמ ִליםְ ,שׁ ָבר ָ
מוּה נ ָ
שחובת ִל ְס ִטיםִ ,ק ְר ְס ָ
הקציר בקמה -
אחת ,ספק שהיא
ֵמהְ ,פּטוּרָהָ .קצַר ֶח ְציָהּ ְוק ְ
כלומר חובת הפאה ְבה ָ
ָצרוּ ִל ְס ִטים חלב ספק שהיא
ֵאה ַבּקּ ָ
של זה הניחה ֶח ְציָהְּ ,פּטוּרָהֶ ,שׁחוֹבַת ַהפּ ָ
ואכלה,
ָמה :שומן
בקמה .ונהי דאם
ָרוּה ִל ְס ִטים ֶח ְציָהּ ְו ָקצַר הוּא ֶח ְציָהּ ,פטור ,דלא איקבע
כלה שדה ,חזרה ח ְקצ ָ
איסורא :ואפילו
ֵאה ִמ ַמּה ֶשּׁ ָקּצַרָ .קצַר ֶח ְציָהּ ָ
נוֹתן פּ ָ
פאה לעומרים ֵ
וּמכַר אכל -ודאי חלב,
ֵאה לַכּ ֹלָ .קצַר ֶח ְציָהּ ספק יש בו כזית.
נוֹתן פּ ָ
ֵח ֵ
וחייב להפריש פאה ֶח ְציָהַּ ,הלּוֹק ַ
מן העומרים ,ה״מ
שבשעה
וכגון
היכא דכלה הוא ו ְִה ְק ִדּישׁ ֶח ְציָהַּ ,הפּוֹדֶה ִמיַּד ַה ִגּ ְזבָּר ,הוּא
שאכלו סבור שומן
אבל הכא הוא לא
ֵאה לַכּ ֹל:
נוֹתן פּ ָ
ֵ
הוא ואח״כ נודע
כלה :ח הלוקח
לו שהוא חלב,
נותן פאה לכל
וספק יש בו כזית
שחובת הפאהספק אין בו :אכל
ממה שקצר נשאר
את אחד מהן
בזה החצי שקנה
וכסבור שומןהלוקח ,והוי כאילו
הוא ,ואחר כך
לא מכר לו אלא
נודע שהאחד היה
מה שנשאר בשדה
חלב ,וזה אינו יודע
אחר שיוציא ממנה
איזו אכל ,מביא
שראוי
הפאה
אשם תלוי .אבל אם
להוציא מאותה א ָספֵק ָאכַל ֵחלֶב ָספֵק א ָאכַלַ ,וא ִ
ֲפלּוּ בשעת אכילה היתה
שדה .וכן הפודה
ַשּׁיעוּרָ ,ספֵק ֶשׁאֵין בּוֹ ,לו ספק והזיד
מיד הגזבר מוציא מן ָאכַלָ ,ספֵק יֵשׁ בּוֹ כ ִ
מספק,
ואכלה
ְשׁוּמן ְל ָפנָיוָ ,אכַל ֶאת ֶא ָחד מ ֶ
החצי שפדה הפאה ֵחלֶב ו ָ
ֵהן ְואֵין הוי מזיד ופטור:
ֵהן ָאכַלִ ,א ְשׁתּוֹ ַואֲחוֹתוֹ ִעמּוֹ שגג באחת מהן
הראויה לשדה כולה :יָדוּ ַע אֵיזוֹ מ ֶ
ס
מסכת כרתות פרק ד
ָשׂה ְמלָאכָה
ֵהן ָשׁגַגַ ,שׁבָּת וְיוֹם ח ֹל ְוע ָ
ָדוּע ְבּאֵיזוֹ מ ֶ
ֵהן ְואֵין י ַ
ַב ַבּיִתָ ,שׁגַג ְבּ ַא ַחת מ ֶ
ֵביא ָא ָשׁם ָתּלוּי :ב ְכּ ֵשׁם ֶשׁ ִאם ָאכַל
ָשׂה ,מ ִ
ֵהן ע ָ
ָדוּע ְבּאֵיזוֹ מ ֶ
ֵהן ְואֵין י ַ
ְבּ ַא ַחת מ ֶ
08/01/2015 18:16:44
����� ����.indd 123
| 124קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
140
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
כסבור זו אשתו ,ואחר כך נתספק איזו למתעסק במלאכת שבת ,כגון נתכוין לחתוךמהן היתה ,מביא אשם תלוי :ב כך על לא את התלוש וחתך את המחובר ,שהוא פטור,
הודע שלהן -כגון אכל שתי חתיכות כסבור כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא .ודוקא
ששתיהן שומן הן ואחר כך נודע שכל אחת מהן מתעסק במלאכת שבת הוא דפטור ,דמלאכת
אסרה
מחשבת
ספק ,אינו מביא
אלא אשם תלוי ֵחלֶב ְו ֵחלֶב ְבּ ֶה ְעלֵם ֶא ָחד אֵינוֹ ַחיָּב ֶאלָּא תורה .אבל מתעסק
ָהן אֵינוֹ בחלבים ובעריות,
אחד ,הואיל ולא ַח ָטּאת ַא ַחת ,כָּ עַל א הוֹדַע ֶשׁלּ ֶ
כגון שאכל חלב
נודע לו בין
ָה
ע
י
ְד
ִ
י
ְתה
ֵביא ֶאלָּא ָא ָשׁם ֶא ָחדִ .אם ָהי ָ
אכילה מ ִ
או בא על הערוה
לאכילה שספק חלב
ְתיִםְ ,כּ ֵשׁם ֶשׁהוּא מ ִ
אכל :ואם היתה בֵּינ ַ
ֵביא ַח ָטּאת עַל כָּל שלא במתכוין ,חייב
ֵביא ָא ָשׁם ָתּלוּי עַל לכולי עלמא ,שהרי
ְא ַחת ,כָּ הוּא מ ִ
ידיעה בינתים ַא ַחת ו ַ
נהנה :לא נחלקו
ידיעת ספק:שהוא כָּל ַא ַחת ו ֶ
ְא ָחתְ .כּ ֵשׁם ֶשׁ ִאם ָאכַל ֵחלֶב ְודָם -ר׳ אליעזר דאמר
כשם
וּפגּוּל ְבּ ֶה ְעלֵם ֶא ָחד ַחיָּב עַל כָּל ַא ַחת לא בעינן שידע במה
נוֹתר ִ
מביא חטאת על ָ
חטא לא נחלק על
כל אחת ואחת
ֵביא ָא ָשׁם
ָהן מ ִ
ְא ַחת ,כָּ עַל א הוֹדַע ֶשׁלּ ֶ
ידיעת ו ַ
רבי יהושע ,ומודה
אם היתהְא ָחתֵ .חלֶב ו ָ
ודאי בינתיים ,כך ָתּלוּי עַל כָּל ַא ַחת ו ֶ
ְנוֹתר ְל ָפנָיו ,לו בעושה מלאכה
ֵהם ָאכַל ,בין השמשות שבין
ָדוּע אֵיזֶה מ ֶ
ֵהם ְואֵין י ַ
בידיעת ספק מביא ָאכַל ֶא ָחד מ ֶ
שבת ויום הכפורים
שני אשמות תלויין:
חלב ונותר לפניו ִא ְשׁתּוֹ ִנדָּה ַואֲחוֹתוֹ ִעמּוֹ ַב ַבּיִתָ ,שׁגַג ְבּ ַא ַחת שהוא פטור :שאני
ֵהן ָשׁגַגַ ,שׁבָּת וְיוֹם אומר -חצי שיעור
ָדוּע ְבּאֵיזוֹ מ ֶ
ֵהן ְואֵין י ַ
וסבר דשניהן שומן מ ֶָשׂה ְמלָאכָה בֵּין ַה ְשּׁ ָמשׁוֹת המלאכה נעשית
של היתר:
פּוּרים ְוע ָ
אשתו ַה ִכּ ִ
בשבת וחצי שיעור
נדה ואחותו עמו
ַבּי א ִ
ָשׂה ,ר ִ
ֵהן ע ָ
ָדוּע ְבּאֵיזֶה מ ֶ
בבית -בא על ְואֵין י ַ
הכפורים,
ֱלי ֶעזֶר ביום
שׁ ַע פּוֹטֵרָ .א ַמר ואין כאן חיוב
ַבּי יְהוֹ ֻ
אחת מהן כסבור ְמ ַחיֵּב ַח ָטּאתְ ,ור ִ
לבוא על אשתו
מעין
חטאת:
ֶח ְלקוּ עַל ָה ֶ
ַבּי יוֹסֵי ,א נ ְ
טהורה ,ונמצא ר ִ
מלאכה
עוֹשׂה ְמלָאכָה איזו
שאשתו
היתה בֵּין ַה ְשּׁ ָמשׁוֹת ֶשׁהוּא פָטוּרֶ ,שׁ ֲאנִי אוֹמֵר ,עשה -אם חרש
ספק
ועוד
נדה,
ָתהּ או זרע :פוטרו
וּמ ְקצ ָ
ֵהיּוֹם ִ
ָשׂה מ ַ
ִמ ְקצָת ְמלָאכָה ע ָ
על איזו מהן בא:
היה רבי יהושע
ֶחלָקוּ ,עַל ָה ֶ
ועשה מלאכה ְל ָמ ָחרְ ,ועַל ַמה נּ ְ
עוֹשׂה ְבּתוֹ אף מאשם תלוי
ְאם ְבּיוֹם -דגבי אשם תלוי
ָשׂה ו ִ
ַשּׁבָּת ע ָ
ָדוּע ִאם בּ ַ
בין השמשות ַ -היּוֹם ְואֵין י ַ
כתיב )ויקרא ה(
כסבור חול
ָשׂה ,אוֹ עַל ָה ֶ
פּוּרים ע ָ
הואַ :ה ִכּ ִ
עוֹשׂה ְואֵין יָדוּ ַע כי תחטא ולא
ר׳ אליעזר מחייב
ַבּי א ִ
ָשׂה ,ר ִ
חטאת -ממה ֵמעֵין אֵיזוֹ ְמלָאכָה ע ָ
ֱלי ֶעזֶר ְמ ַחיֵּב ידע ,פרט לזה
שידע שחטא אלא
נפשך ,אם חלב
אכל חייב ,אם נותר אכל חייב ,וכן כולם :רבי שאין החטא מסויים .וחטאת נמי לא מיחייב,
יהושע פוטר -דגבי חטאת כתיב )ויקרא ד( שאע״פ שידע שחטא ממה נפשך ,מכל מקום
אשר חטא בה ,עד שיוודע לו במה חטא .ור׳ לא הוברר לו במה חטא .ופסק ההלכה,
אליעזר ,האי אשר חטא בה מיבעי ליה פרט שהוא חייב באשם תלוי בין בחלב ונותר לפניו
08/01/2015 18:16:45
����� ����.indd 124
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 125
משניות -יוסף יצחק
141
שאפשר שיוברר הדבר ,בין בעושה מלאכה גרסינן ,אמר ר׳ שמעון תמיהני אם פטר
בין השמשות שבין שבת ויוה״כ שאי אפשר בזה ר׳ יהושע .אם כן למה נאמר אשר
שיוברר הדבר ,וכן באשתו נדה ואחותו עמו חטא בה -סתם מתניתין קא מתמה על
בבית ושגג באחת מהן ,בכל אלו מביא אשם תמיהתו של ר׳ שמעון ,אם כן דלא פטר בזה
תלוי :ג משום שם
ר׳ יהושע ,למה
ַבּי יְהוֹ ֻשׁ ַע פּוֹטֵרָ .א ַמר ר ִ
אחד -כגון שתי ַח ָטּאתְ ,ור ִ
ַבּי יְהוּדָה ,נאמר אשר חטא
ֵא ָשׁם ָתּלוּי :בה .ומשני ,פרט
ַבּי יְהוֹ ֻשׁ ַע ַאף מ ָ
פּוֹטרוֹ ָהיָה ר ִ
נשים נדות עמו ְ
בבית ושגג באחת
למתעסק ,לאפוקי
אוֹמ ִרים,
ַבּי ִשׁ ְמעוֹן ְ
זוּרי ְור ִ
ַבּי ִשׁ ְמעוֹן ְשׁ ִ
מהן :שהוא חייב ג ר ִ
מי שלא היה
שהרי ידע במה א נ ְללקוט
ֶח ְלקוּ עַל ָדּבָר ֶשׁהוּא ִמשּׁוּם ֵשׁם ֶא ָחד מתכוין
ֶחלָקוּ ,עַל ָדּבָר ֶשׁהוּא כלל ,או שהיה
חטא :על דבר ֶשׁהוּא ַחיָּבְ ,ועַל ַמה נּ ְ
שהוא משום שני
ללקוט
מתכוין
ַבּי א ִ
שמות -כגון ספק ִמשּׁוּם ְשׁנֵי ֵשׁמוֹתֶ ,שׁר ִ
ֱלי ֶעזֶר ְמ ַחיֵּב תאנים לבד וליקט
ַבּי יְהוּדָה ענבים לבד ,שלא
ַבּי יְהוֹ ֻשׁ ַע פּוֹטֵרָ .א ַמר ר ִ
קצר ספק טחןַ :ח ָטּאתְ ,ור ִ
אפילו
ָבים ,נעשית מחשבתו
ֲפלּוּ נ ְִת ַכּוֵּן ְל ַלקֵּט ְתּ ֵאנִים ו ְִלקֵּט ֲענ ִ
נתכוין א ִ
תאנים
ללקט
כל עיקר .והלכה
וליקט ענבים ֲענ ִָבים ו ְִלקֵּט ְתּ ֵאנִיםְ ,שׁחוֹרוֹת ו ִ
ְלקֵּט ְלבָנוֹת ,כרבי יהושע ,וכמו
ֱלי ֶעזֶר ְמ ַחיֵּב שפירשה למלתיה
ַבּי א ִ
בגמרא מפרש ְלבָנוֹת ו ְִלקֵּט ְשׁחוֹרוֹת ,ר ִמלתיה דר׳ יהודה
רבי יהודה:
ַבּי יְהוּדָה,
ַבּי יְהוֹ ֻשׁ ַע פּוֹטֵרָ .א ַמר ר ִ
במתכוין ללקט ַח ָטּאתְ ,ור ִ
פרה פרק ד'
תאנים
תחילה ָתּמ ַ
ֻעִ .אם כֵּן,
ַבּי יְהוֹשׁ ַ
ֵהּ ֲאנִי ִאם י ְִפ ַטר בָּהּ ר ִ
א פרת חטאת.
ענבים,
ואח״כ
ֱמר )ויקרא ד( ,א ֶ
ָמּה ֶנא ַ
והלכה ידו על ל ָ
לשמה
ֲשׁר ָח ָטא בָּהְּ ,פּרָט שלא
פסולה -דאמר
ַמּ ְת ַעסֵּק:
לִ
האחרונים וליקט
קרא חטאת היא,
תחילה
ענבים
ומדקרייה רחמנא
ואח״כ תאנים .וכן
למדנו
חטאת
אם היה מתכוין
טעונה
שהיא
שחורות
ללקוט
לשמה
שחיטה
לבנות
ואח״כ
כחטאת :ורבי
ונהפך הדבר וליקט
אליעזר מכשיר
תחילה
לבנות
הואיל והיאואח״כ שחורות :ר׳
נשחטת בחוץ .ואין
אליעזר מחייב
חטאת -דהואיל א ָפּרַת ַח ָטּאת ֶשׁ ְשּׁ ָח ָטהּ ֶשֹּׁלא ִל ְשׁ ָמהּ ,הלכה כר׳ אליעזר:
ְשֹּׁלא ושלא רחוץ ידים
ולשניהם נתכוין ִקבֵּל ו ְִהזָּה ֶשֹּׁלא ִל ְשׁ ָמהּ ,אוֹ ִל ְשׁ ָמהּ ו ֶ
לא אכפת לן ִל ְשׁ ָמהּ ,אוֹ ֶשֹּׁלא ִל ְשׁ ָמהּ ו ְִל ְשׁ ָמהְּ ,פּסוּלָה .ורגלים פסולה
דחטאת קרייהבמוקדם ומאוחר:
רחמנא .ולהכי נקט
ור׳ יהושע פוטר
הואיל ובשעת לקיטת כל אחד ואחד לא רחוץ ידים ורגלים ולא תנא קידש ,דלא שנאלזה נתכוין ,הוי ליה כמתעסק ופטור :הכי קידש בפנים או בחוץ ,בין בכלי שרת בין בכלי
פ
מסכת פרה פרק ד
08/01/2015 18:16:46
����� ����.indd 125
| 126קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
142
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
חול יוצא :ור׳ אליעזר מכשיר -דבבואם אל שמינית בהזאות של פרה וזה טעה בדבור
אהל מועד וגו׳ או בגשתם אל המזבח ירחצו בעלמא :וחזר והזה שמינית -לאו דוקא,
כתיב .ואין הלכה כר״א :שלא בכהן גדול דבכל ענין כשרה ,בין חזר והזה בין לא חזר
פסולה -דכתיב ונתתם אותה אל אלעזר ,והזה .ואגב רישא נקטיה .אי נמי הא קמשמע
לן דאע״ג דהוסיף
אותה אל אלעזר,
ֱלי ֶעזֶר ַמ ְכ ִשׁיר .ו ֶ
ַבּי א ִ
ואין שאר הפרות ר ִ
ְשֹּׁלא ְרחוּץ יָ ַדיִם בהזאות לא פסל,
גמרינהו
ְשֹּׁלא דמכי
ֱלי ֶעזֶר ַמ ְכ ִשׁיר .ו ֶ
ַבּי א ִ
נעשות .אלא בכהן ְו ַר ְג ַליִםְ ,פּסוּלָה .ר ִ
הזאות
לשבע
גדול :ור׳ אליעזר ְבכֹהֵן גָּדוֹלְ ,פּסוּלָה .ר ִ
מצותה,
ַבּי יְהוּדָה ַמ ְכ ִשׁיר .נגמרה
מכשיר -דדריש,
ָדיםְ ,פּסוּלָהִ .וּב ְכלֵי ָלבָן ָהי ָ
ֻסּר ְבּג ִ
אותה בסגן ,ושאר ִוב ְמח ַ
ְתה ותו לא חיישינן
ִתּהּ ,אוֹ ִב ְשׁ ֵתּי למה שהוא מוסיף:
כל הפרות בין בכהן ַנע ֵ
ֲשׂית :ב ְשׂ ָרפָהּ חוּץ ִמגּ ָ
ג שרפה שלא
גדול בין בכהן
הדיוט .והלכה כר׳ גִתּוֹת ,אוֹ ֶשׁ ָשּׂרַף ְשׁ ַתּיִם ְבּגַת ַא ַחתְ ,פּסוּלָה .בעצים -שהצית
ֶתחְ ,פּסוּלָהִ .הזָּה האור בגופה של
יהודה :ובבגדי ִהזָּה וְא ִכוֵּן ְכֶּנגֶד ַהפּ ַ
פרה :כשרה -שלא
לבן היא נעשית ִמ ִשּׁ ִשּׁית ְשׁ ִב ִיעיתָ ,חזַר ו ְִהזָּה ְשׁ ִב ִיעית,
נכתב בתורה עצים,
דכתיב גבי פרהְחזַר ו ִ
והיתה לבני ישראל ְפּסוּלָהִ .מ ְשּׁ ִב ִיעית ְשׁ ִמינִית ו ָ
ְהזָּה אלא ושרף סתם:
ֵצים ,אוֹ או בכל העצים
ולגר הגר בתוכם ְשׁ ִמינִיתְ ,כ ֵשׁרָה :ג ְשׂ ָרפָהּ ֶשֹּׁלא ָבע ִ
שלא שרפהלחוקת
ֵצים ,א ִ
עולםְ ,בכָל ע ִ
ֲפלּוּ ְבקַשׁ אוֹ ִב ְג ָבבָהְ ,כּ ֵשׁרָה .בארזים ארונים
וביום הכיפורים
ְת ָחהְּ ,כּ ֵשׁרָהְ .שׁ ָח ָטהּ עַל ְמנָת וברושים ועצי תאנה
יטהּ וּנ ָ
)ויקרא ִה ְפ ִשׁ ָ
כתיב
ַבּי השנויים בפרקין
ָמהְּ ,כּ ֵשׁרָה .ר ִ
ט״ז( והיתה זאת ֶלאֱכוֹל ִמ ְבּ ָשׂרָהּ ו ְִל ְשׁתּוֹת ִמדּ ָ
דלעיל :הפשיטה
לכם לחוקת עולם,
ֲשׁבָה ֶ
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵר ,אֵין ַמח ָ
מה עבודת יום א ִ
פּוֹסלֶת ַב ָפּרָה :ונתחה כשרה
ֲסוּקין ַבּ ָפּרָה ִמ ְתּ ִחלָּה ְועַד סוֹף - ,דאת עורה ואת
הכיפורים בבגדי ד כָּל ָהע ִ
בשרה כתיב ,בין
לבן ,אף מעשה
פרה בבגדי לבן :ב חוץ מגיתה -מקום בהפשט וניתוח בין במחובר :על מנת לאכול
היו עושים לשריפתה כמין גת כנגד פתחו של מבשרה או לשתות מדמה כשרה -דוקא
היכל ,ואם שחטה שלא כנגד פתחו של היכל לאכול ולשתות הוא דמכשיר תנא קמא ,דבכל
פסולה :או בשתי גיתות -כגון שחילקה הקרבנות נמי כי האי גוונא כשר ,כדתנן בפרק
לשנים ושרף חציה בגת זה וחציה בגת זה :או כל הפסולים ]דף ל״ה[ חשב לאכול דבר שאין
ששרף שתים בגת אחת -אע״פ שהוציא דרכו לאכול ,כשר ,כגון מאכילת מזבח לאדם.
כל אחת בפני עצמה מיפסלן מחמת מלאכה ,אבל חשב על מנת להזות מדמה למחר ,פסל
שזו פוסלת את זו .אבל בזו אחר זו ,כשרה :תנא קמא ,דחטאת קרייה רחמנא .ור׳ אליעזר
ולא כיון כנגד הפתח פסולה -דאל נוכח סבר דאין מחשבה פוסלת בפרה כלל ,אפילו
פני אהל מועד כתיב :מששית שביעית בהזאות .ואזדא לטעמיה דבשלא לשמה מכשיר
דשבעה פעמים כתיב כסדרן ,והוא מנה בריש פירקין ,שאין לה דין מדיני קדשים,שביעית קודם ששית ,וחזר והזה שביעית ,הואיל והיא נעשית בחוץ .ואין הלכה כרבי
פסולה ,דבעינן שיקרא לששית ששית ולשביעית אליעזר :ד כל העסוקין בפרה -אדומה,
שביעית .אבל משביעית שמינית ,כשרה ,דאין באחת מכל עבודותיה ,בין בתחילה בין באמצע
08/01/2015 18:16:47
����� ����.indd 126
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 127
משניות -יוסף יצחק
143
בין בסוף :מטמאין בגדים -דכתיב והשליך דוקא עד שתיעשה אפר :ומעשיה ביום -
אל תוך שריפת הפרה וסמוך ליה וכיבס בגדיו בתוספתא מפרש ,חוץ מאסיפת אפרה והמילוי
הכהן ,ובשריפתה כתיב והשורף אותה יכבס והקידוש .שיכולים לאסוף אפר הפרה בלילה,
בגדיו ,ואם המשליך את האזוב מטמא בגדים ,ולשאוב המים מן הבאר והוא הנקרא מילוי,
השורף לא כל שכן ,אלא בא הכתוב ולימדך ולשים בתוכה האפר והוא הנקרא קידוש,
על כל העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף כל זה מותר לעשות בלילה .וכל מעשה פרה,
שיהיו טעונים כבוס
בכהן ,חוץ מאסיפת
וּפוֹס ִלים ָ
ָדיםְ ,
בגדים :ופוסלים ְמ ַט ְמּ ִאין ְבּג ִ
והמילוי
אוֹתהּ ִבּ ְמלָאכָה .אפרה
יט ָתהּ ,אֵינָהּ ְמ ַט ְמּ ָאה והקידוש וההזאה,
אותה במלאכה ֵארַע בָּהּ ְפּסוּל ִבּ ְשׁ ִח ָ
ָתהּ ,כָּל ָהעוֹסֵק בָּהּ שהם כשרים בזר.
דכתיבָדיםֵ .ארַע בָּהּ ְבּ ַהָזּי ָ
ושחט ְבג ִ
אפרה,
אסיפת
אותה ,ולא שיעשה
מלאכה אחרת עמה ִל ְפנֵי ְפסוּלָהְּ ,מ ַט ְמּ ָאה ְבג ִ
ואסף
ָדיםְ .ל ַא ַחר ְפּסוּלָהּ ,דכתיב
ֻמרָהּ ֻקלָּהּ .איש טהור ,מלמד
ָדים .נ ְִמ ְצ ָאה ח ְ
בשעת שחיטתה .אֵינָהּ ְמ ַט ְמּ ָאה ְבג ִ
שאסיפת האפר
בשריפתה
וכן
וּמ ְר ִבּין לָהּ ע ִ
ֲלין בָּהַּ ,
כתיב ]ושרף את ְלעוֹלָם מוֹע ִ
ֵצים ,כשרה בכל אדם.
ֲשׂ ָ
וּמע ֶ
הפרה[ ולא שיעשה ַ
יה בַּיּוֹם ,וּבַכֹּהֵןַ ,ה ְמּלָאכָה ֶ
פּוֹסלֶת ובהזאה הוא אומר
פּוֹסלֶת והזה הטהור על
ְה ְמּלָאכָה ֶ
ָשׂה ֵאפֶר .ו ַ
מלאכה אחרת עם בָּהּ ,עַד ֶשׁ ֵתּע ֶ
הטמא ,בין שהוא
שריפתה ,למדנו
ַמּיִם ,עַד ֶשׁיּ ִַטּילוּ ֶאת ָה ֵאפֶר:
בַּ
כהן בין שאינו
שמלאכה פוסלת
בה משעת שחיטתה
כהן :והמלאכה
עד שתיעשה אפר:
פוסלת במים
דכתיב והיתהאירע בה פסול
לעדת בני ישראל
בשחיטתה -לא
למשמרת למי נדה
שנתנבלה בשחיטה,
היא[,
]חטאת
מטמאה
דא״כ
מה חטאת נפסלת
בגדים משום נבילה.
במלאכה כדכתבינן
אלא פסול מחמת
וּב ְשׁ ִתיָּה לעיל ,כך מים
מלאכה,
ֲכילָה ִ
פּוּרים ָאסוּר ַבּא ִ
דומיא א יוֹם ַה ִכּ ִ
נפסלים במלאכה
דאירע בה פסול
בהזאתה :אינה ִוּב ְר ִחיצָה ְוּב ִסיכָה ִוּבנ ִ
המילוי:
ְעילַת ַה ַסּ ְנדָּל משעת
מטמאה בגדים -
עד שיטילו את
דכיון דשחיטתה בפסול ,אם כן לא נעשה בה האפר -שמטילים במים מאפר הפרה כשיעור
עדיין לשם פרה כלום בכשרות .אבל אירע בה שתיראה האפר במים ומהם מזין על הטמא,
פסול בהזאה ,כבר נעשית השחיטה בהכשר :ואם לאחר שהטילו האפר במים עשה מלאכה
לעולם מועלין בה -הנהנה ממנה בין לפני
אחרת עמה בשעת הזאתה ,לא פסל:
שריפתה בין לאחר שריפתה ,חייב קרבן מעילה,
יומא פרק ח'
עד שתיעשה אפר .אבל לאחר שנעשית אפר,
אין באפר משום מעילה ,דכתיב חטאת היא .א יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה
חטאת ,מלמד שמועלין בה .היא ,בה מועלין - ,אע״ג דבאכילה ושתיה ענוש כרת משום
באפרה אין מועלין :ומרבין לה עצים -נמי דבעי למתני שאר ענויין דלית בהו כרת
י
מסכת יומא פרק ח
08/01/2015 18:16:48
����� ����.indd 127
| 128קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
144
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
תנא אסור .והני ה׳ ענויין כנגד ה׳ ענויין חייב אלא חטאת אחד -דמחד קרא נפקי
הכתובים בתורה ,דשבת שבתון דאמור אל אכילה ושתיה וחד שמא הוא :אכל ועשה
הכהנים ושבת שבתון דאחרי מות ובעשור מלאכה -מתרי קראי נפקי ותרי שמות נינהו:
לחודש דחומש הפקודים ואך בעשור לחודש ד אין מענין אותם -אין חייבין למנוע מהן
דאמור אל הכהנים
מאכל :מחנכין
ְה ַכּלָּה י ְִרחֲצוּ אותן -לשעות.
ְה ֶמּלֶ ו ַ
והיתה זאת לכם ְוּב ַת ְשׁ ִמישׁ ַה ִמּ ָטּה .ו ַ
לחקת עולם דאחרי
היה רגיל לאכול
ֵיהם .ו ֶ
מות בכולהו כתיב ֶאת ְפּנ ֶ
שעות
ְה ָחיָה ִתנְעוֹל ֶאת ַה ַסּ ְנדָּל ,בארבע
אותו
אוֹס ִרין :מאכילין
ְ
ָמים
ֱלי ֶעזֶרַ ,ו ֲחכ ִ
ַבּי א ִ
תענו ועניתם .והני ִדּ ְברֵי ר ִ
נמי
דמתניתין
בחמש או בו׳ כפי
ָמוֹה ְוּכג ְַר ִעינ ָ
ַסּה כּ ָ
כוֹתבֶת ַהגּ ָ
חמשה ענויין נינהו ,ב ָהאוֹכֵל ְכּ ֶ
ָתהּ ,כח הבן :קודם
ָלין לשנה -שנה אחת
ְמיוַ ,חיָּבְ .וכָל ָה ֳאכ ִ
שּׁוֹתה ְמא ֻלג ָ
ְה ֶ
דשתיה ואכילה ו ַ
אחת הן :המלך
קודם לפרקו ,אם
צריך שיתראה ִמ ְצ ָט ְר ִפין ְלכ ֶַכּוֹתבֶת .כָּל ַה ַמּ ְשׁ ִקין ִמ ְצ ָט ְר ִפין התינוק חולה ותש
נאה
ְשׁוֹתה אֵין ִמ ְצ ָט ְר ִפים :כחו ואינו יכול
ְמיוָ .האוֹכֵל ו ֶ
דכתיב ִל ְמא ֻלג ָ
)ישעיה ל״ג( מלך
ְשׁ ָתה ְבּ ֶה ְעלֵם ֶא ָחד ,אֵינוֹ ַחיָּב ֶאלָּא לסבול :וקודם
ביפיו תחזנה עיניך :ג ָאכַל ו ָ
לשתים -או שתי
והכלה -צריכה ַח ָטּאת ֶא ָחתָ .אכַל ְוע ָ
ָשׂה ְמלָאכָהַ ,חיָּב ְשׁ ֵתּי שנים קודם פרקו
נוי כדי לחבבה
ֲכילָה ,אם התינוק בריא.
ָלין ֶשׁאֵינָן ְראוּיִין ַלא ִ
על ַח ָטּאוֹתָ .אכַל ֳאכ ִ
בעלה .וכל שלשים
ופרקן הוי התינוקת
ְשׁ ָתה ַמ ְשׁ ִקין ֶשׁאֵינָן ְראוּיִין ִל ְשׁ ִתיָּה ,ו ָ
יום קרויה כלה :ו ָ
ְשׁ ָתה בת י״ב שנה ויום
ֻריָס ,פָּטוּר :ד ַה ִתּינוֹקוֹת ,אֵין ְמ ַענִּין אחד שאין דרכה
והחיה -יולדתִ :ציר אוֹ מ ְ
תנעול -מפני
להביא סימנים עד
פּוּריםֲ ,אבָל ְמ ַחנּ ְִכין ָ
אוֹתן ְבּיוֹם ַה ִכּ ִ
הצנה :דברי ר״א ָ
אוֹתם זמן זה ואז היא
ִהיוּ בת עונשין .ופרקו
ָתיִםִ ,בּ ְשׁ ִביל ֶשׁיּ ְ
אכלהו קאיִ ,ל ְפנֵי ָשׁנָה ו ְִל ְפנֵי ְשׁנ ַאמלך וכלה וחיה.
של תנוק הוי בן
ֲכ ִ
יחהַ ,מא ִ
ֵר ָ
ֻבּרָה ֶשׁה ִ
ַמּ ְצוֹת :ה ע ְ
ִילין בּ ִ
והלכה כר״א :ב ְרג ִ
ילין י״ג שנה ויום אחד
ילין וקודם זה אינו בר
ֲכ ִ
אוֹתהּ עַד ֶשׁ ָתּ ִשׁיב נ ְַפ ָשׁהּ .חוֹלֶה ַמא ִ
ככותבת -תמרה ָ
גסה .והיא פחות
יאין ,עונשין :ה עוברה
מכביצה .ואף ע״ג אוֹתוֹ עַל ִפּי ְבּ ִק ִיאין .ו ְִאם אֵין ָשׁם ְבּ ִק ִ
שהריחה -העובר
ַצמוֹ ,עַד ֶשׁיּ ַ
ֲכ ִילין אוֹתוֹ עַל ִפּי ע ְ
דכל שעורי אכילה ַמא ִ
ֹאמר דַּי :מריח ריח התבשיל
בכזית היינו משום
מתאוה
והיא
דכתיב בהו אכילה אבל הכא דלא כתיב אלא לו ,ואם אינה אוכלת שניהם מסוכנים :על
אשר לא תעונה גמירי דבבציר מככותבת לא פי בקיאים -רופאים מומחין באומנותן:
מיתבא דעתיה והוי מעונה .ומיהו קיי״ל דחצי אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי
שעור אסור מן התורה אלא שאין חייבין כרת עצמו -הכי מפרשה מתניתין בגמרא ,בד״א
ולא לוקין אלא על כשיעור :כמלא לוגמיו דסומכין על דברי בקיאין ,בזמן שהחולה
כל שאילו יסלקנו לצד אחד יהיה אותו הצד אומר איני צריך או שותק אבל אמר צריך,בולט ונראה נקרא מלא לוגמיו .ושעור זה אין שם בקיאין כלל כלומר אין בקיאותן
באדם בינוני הוא פחות מרביעית :ג אינו חשובה לכלום אבל מאכילין אותו ע״פ עצמו.
08/01/2015 18:16:50
����� ����.indd 128
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 129
משניות -יוסף יצחק
145
כל אשר נשמת רוח חיים באפיו :מצאוהו חי
מפקחין עליו -לא נצרכה אלא שראו בו
שא״א שיחיה אלא חיי שעה ומיד הוא מת,
קמ״ל דמפקחין עליו בשביל אותו חיי שעה:
אף על פי שהבקיאין אומרים אינו צריך:
ו בולמוס -חולי האוחז מחמת רעבון ומסוכן
למות ,וכשמראיתו חוזרת בידוע שנתרפא:
כלב שוטה -רוח רעה שורה עליו .וסימנים
שלו ,פיו פתוח רירו
ֲפלּוּ
ֲכ ִילין אוֹתוֹ א ִ
ֻלמוֹסַ ,מא ִ
ֲחזוֹ ב ְ
נוטף אזניו סרוחות ו ִמי ֶשׁא ָ
ְשׁכוֹ
ֵאים עַד ֶשׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיוִ .מי ֶשׁנ ָ
ָרים ְטמ ִ
וזנבו מונחת לו בין ְדב ִ
ירכותיו ומהלך על
ֲכ ִילין אוֹתוֹ ֵמ ֲחצַר ָכּבֵד
שׁוֹטה ,אֵין ַמא ִ
צדי רשות הרביםֶ ,כלֶב ֶ
ויש
ַבּי ַמ ְתיָא בֶן ָחרָשׁ ַמ ִתּיר .וְעוֹד ָא ַמר
אומרים ֶשׁלוְֹ ,ור ִ
אף נובח ואין
חוֹשׁשׁ ִבּגְרוֹנוִֹ ,מ ִטּ ִילין
ַבּי ַמ ְתיָא בֶן ָחרָשַׁ ,ה ֵ
קולו נשמע :אין ר ִ
מאכילין אותו
מחצר כבד שלו
ואע״פ שנהגוהרופאים ברפואה
זו אינה רפואה
להתיר
גמורה
לו איסור בהמה
טמאה על כך :ור׳
מתיא בן חרש
מתיר -קסבר
גמורה
רפואה
היא .ואין הלכה
כר׳ מתיא בן חרש:
החושש
בשניו
ַשּׁבָּתִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְספֵק
לוֹ ַסם ְבּתוִֹ פּיו בּ ַ
דּוֹחה ֶאת ַה ַשּׁבָּת:
ְנפָשׁוֹתְ ,וכָל ְספֵק ְנפָשׁוֹת ֶ
ז ִמי ֶשׁנּ ְָפלָה ָעלָיו ַמפֹּלֶתָ ,ספֵק הוּא ָשׁם ָספֵק
אֵינוֹ ָשׁםָ ,ספֵק ַחי ָספֵק מֵתָ ,ספֵק נ ְָכ ִרי ָספֵק
ַק ִחין ָעלָיו ֶאת ַהגָּלְ .מצָאוּהוּ ַחי,
י ְִשׂ ָראֵלְ ,מפ ְ
ַקּ ִחין ָעלָיו .ו ְִאם מֵת ,יַנִּיחוּהוּ :ח ַח ָטּאת
ְמפ ְ
פּוּרים
יתה וְיוֹם ַה ִכּ ִ
ַפּ ִריןִ .מ ָ
ְא ָשׁם ַודַּאי ְמכ ְ
וָ
ַפּ ִרין ִעם ַה ְתּשׁוּבָהַ .ה ְתּשׁוּבָה ְמ ַכ ֶפּרֶת
ְמכ ְ
ֲשׂה.
ֲשׂה ְועַל א ַתע ֶ
עַל ֲעבֵרוֹת קַלּוֹת עַל ע ֵ
ְועַל ַהחֲמוּרוֹת ִהיא תוֹלָה עַד ֶשׁיָּבוֹא יוֹם ח חטאת ואשם
ודאי -מכפרים
שמתחיל בשרהחניכים להתאכל ומשם הולך לחיך ולגרון:
מטילין לו סם -שורש עשב לרפואה :וכל
ספק נפשות דוחה את השבת -כל,
לאתויי כגון דפשיטא לן דבשבת זו לא ימות,
אלא ספק שאם לא יעשו לו היום ,שמא ימות
לשבת הבאה .וכגון דאמדוהו לשתות סם זה
לתמניא יומי ,ויומא קמא שבתא ,מהו דתימא
לעכבינהו עד לאורתא כי היכי דלא ניחול
עליה תרי שבתא ,קמ״ל :ז מפקחין עליו
חופרין את הגל ומחפשין אחריו .ואם בדקועד חוטמו ,בין מלמעלה למטה ,בין מלמטה
למעלה ,ולא מצאו בו נשמה ,בידוע שהוא מת
ושוב אין מפקחין עליו ,דכתיב )בראשית ז׳(
08/01/2015 18:16:51
מת אין מפקחין
עליו -הא קמ״ל,
לדברי
דאפילו
מצילין
האומר
את המת מפני
בהא
הדליקה,
מודה דאין מפקחין.
דגבי דליקה התירו
המת
לטלטל
דאי
ולהוציאו,
לא שרית ליה
אתי לכבויי מתוך
שאדם בהול על
מתו .אבל הכא
אי לא שרית ליה
לפקח את הגל מאי
אית ליה למעבד
אסורא
דתהוי
דאורייתא דנשרי
הא מקמי הא:
עם התשובה .ולא
חש התנא להזכירה ,דמסתמא כשהוא מביא
חטאתו ואשמו כבר עשה תשובה ,שאם לא
היה מתחרט לא היה מביא קרבן :אשם
ודאי -כגון אשם גזילות ואשם מעילות:
על עשה ועל לא תעשה -הניתק לעשה,
תשובה מכפרת .אבל לא תעשה שיש בה
מלקות ,תשובה תולה ויום הכפורים מכפר.
ומסקנא דמלתא בגמרא ,שאם הזיד בעשה
ובלאו הניתק לעשה ,או שגג בלא תעשה שיש
בו מלקות ועשה תשובה ,אינו זז משם עד
שמוחלין לו .ואם הזיד בלאו שיש בו מלקות,
תשובה תולה ויוה״כ מכפר .ואם שגג בחייבי
כריתות ומיתות בית דין ,החטאת מכפרת עם
����� ����.indd 129
| 130קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
146
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
התשובה .ואם הזיד בהם ,תשובה ויום כפורים לקדשן קודם שיתנו בה האפר ,קרוי שוקת:
תולין ,ויסורין ממרקין .והני מילי כשלא חלל מים כל שהן -שאינן כשרים להזאה :יזה
את השם ,כלומר שלא חטא והחטיא אחרים ,שתים -שאם מזה אחת ,שמא אין כאן מן
אבל אם חלל את השם אין כפרתו נגמרת עד הכשרים ,אבל כי מזה שתים ,אי אפשר דליכא
שימות .וכל זה בזמן
בחדא מנייהו מן
ֱטא ו ָ
פּוּרים וִי ַכפֵּר :ט ָהאוֹמֵרֶ ,אח ָ
שאין שם שעיר ַה ִכּ ִ
ְאשׁוּב ,הכשרים .והזאה
יקין ְבּיָדוֹ ַלעֲשׂוֹת אינה צריכה שיעור:
ְאשׁוּב ,אֵין ַמ ְס ִפּ ִ
ֱטא ו ָ
המשתלח ,אבל בזמן ֶאח ָ
שיש שעיר המשתלח
וחכמים פוסלים
ֱטא וְיוֹם ַה ִכּ ִ
הוא מכפר על כל ְתּשׁוּבָהֶ .אח ָ
פּוּרים ְמ ַכפֵּר ,אֵין -קסברי הזאה
פּוּרים ְמ ַכפֵּרֲ .עבֵרוֹת ֶשׁבֵּין ָאדָם צריכה שיעור ואין
העבירות קלות יוֹם ַה ִכּ ִ
וחמורות,
פּוּרים ְמ ַכפֵּרֲ .עבֵרוֹת ֶשׁבֵּין מצטרפין ההזאות.
ַמּקוֹם ,יוֹם ַה ִכּ ִ
חוץ ל ָ
מעבירות שבין אדם
והלכה כחכמים.
לחברו שאין מתכפר ָאדָם ַל ֲחבֵרוֹ ,אֵין יוֹם ַה ִכּ ִ
פּוּרים ְמ ַכפֵּר ,עַד ורמב״ם פירש ,יזה
יא ְל ָעזָר שתי הזאות וישליכם
ַבּ ֶ
לו עד שירצה את ֶשׁ ְיּ ַרצֶּה ֶאת ֲחבֵרוֶֹ .את זוֹ ָדּרַשׁ ר ִ
חוץ לכלי וישאר
חברו :ט אחטא
ואשוב אחטא בֶּן ֲעז ְַריָה) ,ויקרא טז( ִמכּ ֹל ַחטּ ֵ
ֹאתיכֶם ִל ְפנֵי השאר מי חטאת
ַמּקוֹם ,יוֹם כשרים .ופליאה
ואשוב -תרי זימני ְייָ ִתּ ְט ָהרוֲּ ,עבֵרוֹת ֶשׁבֵּין ָאדָם ל ָ
היא בעיני ,דבפרק
אין
פּוּרים ְמ ַכפֵּרֲ .עבֵרוֹת ֶשׁבֵּין ָאדָם ַל ֲחבֵרוֹ,
מספיקין ַה ִכּ ִ
כל הזבחים בגמרא
בידו וכו׳ -שכיון
שעבר עבירה ושנה אֵין יוֹם ַה ִכּ ִ
פּוּרים ְמ ַכפֵּר ,עַד ֶשׁ ְיּ ַרצֶּה ֶאת ]דף פ׳[ משמע כמו
ִשׂ ָראֵל ,שפירשתי :יניחנה
ֲקיבָאַ ,א ְשׁרֵיכֶם י ְ
ַבּי ע ִ
בה שוב אינו פורש ֲחבֵרוָֹ .א ַמר ר ִ
ממנה ,לפי שדומה
והטל
בחמה
ֲריןִ ,
עליו כהיתר :כתב ִל ְפנֵי ִמי ַא ֶתּם ִמ ַטּה ִ
וּמי ְמ ַטהֵר ֶא ְתכֶם ,עולה -שדרך
ֱמר) ,יחזקאל לו( הטל לעלות כנגד
ַשּׁ ַמיִםֶ ,שֶׁנּא ַ
ֲביכֶם ֶשׁבּ ָ
הרמב״ם ,הקדים א ִ
מצות סוכה
החמה .וכן הוא
ם.
תּ
ֶ
ר
ְ
ה
ַ
וּט
ְ
ים
הוֹר
ִ
ט
ְ
ִם
י
מ
ַ
ֶם
כ
ֵי
ל
ע
ֲ
י
תּ
ִ
ַק
ְ
ר
קודם ְוזָ
ביצה ,לרוב המצות
אומר )שמות ט״ז(
שיש בסוכה ,רוצה וְאוֹמֵר) ,ירמיה יז( ִמ ְקוֵה י ְ
ִשׂ ָראֵל ְייַָ ,מה ויהי בבוקר ותעל
ֵאיםַ ,אף ַהקָּדוֹשׁ שכבת הטל .ואין
לומה סוכה ונטילת ִמּ ְקוֶה ְמ ַטהֵר ֶאת ַה ְטּמ ִ
הארבעה מינים
הלכה כר׳ אליעזר:
בָּרוּ הוּא ְמ ַטהֵר ֶאת י ְִשׂ ָראֵל:
וניסוך המים:
יערה וכו׳ -מריק
מה שבתוך הכלי,
פרה פרק ט'
ואינו כשר להניח
כלי
א צלוחית -
בו מי חטאת עד
שנותנים בו המים
שינגב מן המשקים
המקודשים לאחר
ומי פירות :יערה
האפר
שהשליך
ואינו צריך לנגב
צלוחית,
קרוי
לתוכן
דאם איתאשנותנים
והכלי
דנשאר ממנו בכלי
בו המים כדי
לוֹחית ֶשָׁנּפַל ְלתוֹכָהּ ַמיִם כָּל ֶשׁהֵן ,היה רישומו ניכר:
א ְצ ִ
צ
מסכת פרה פרק ט
ֱלי ֶעזֶר
ַבּי א ִ
פּוֹס ִלין .יָרַד ְלתוֹכָהּ ַטל ,ר ִ
ָמים ְ
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵר ,יַזֶּה ְשׁ ֵתּי ַהזָּיוֹתַ .ו ֲחכ ִ
ַבּי א ִ
רִ
08/01/2015 18:16:52
����� ����.indd 130
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 131
147
משניות -יוסף יצחק
ב נתבקעו -שנשתהו בתוך המים זמן מרובה אבל במחשבה גרידא לא פסיל :במים שאינן
עד שנתבקעו ,או אפילו לא נתבקעו אלא מקודשין -שמילאן כדי ליתן בהן את האפר
שנשתנו מראה המים ,פסולין :חפושית -תולעת ועדיין לא נתן :רבי אליעזר אומר כשיטה
שחורה :בין כך ובין כך -בין נתבקעה בין -והכא לא פסיל להו במחשבה ,דכיון דמים
קדושין הן ,אמלוכי
לא נתבקעה :מפני
ְה ַטּל עוֹלֶהַ .ו ֲחכ ִ
ַח ָמּה ו ַ
ִיחנָּה בּ ַ
שהיא כשפופרת אוֹמֵר ,יַנּ ֶ
ָמים ממליך וחוזר בו
של קנה חלולהוהמים נכנסים מצד
זה ויוצאים מצד זה
ומתערב עמהם
הלחות שבקרבה:
דירה -תולעת
שבחטין :כנה -מין
תולעת נמי הגדל
בתבואה :כשרים
אפילו נתבקעו.ואין כן הלכה:
ג שתתה מהן
בהמה או חיה
פסולים -משום
שבפיהן
והמים
שבפיהן
משקה
החוזר,
והרוק
מתערבין :מוצצת
ואין המשקהשבפיה חוזר למים:
מלקת -לוקקת
בלשונה ומתערב
הרוק שבלשונה עם
המים :אף הנחש
מפני
שהיא
מקיאה -וכן
הלכה ואין הלכה
כר׳ אליעזר :ד
החושב על מי
חטאת לשתות
ר׳ אליעזר פוסל
פּוֹס ִליןָ .נפַל ְלתוֹכָהּ ַמ ְשׁ ִקין וּמֵי פֵרוֹתְ ,י ָערֶה
ְ
ָריְ לַנגֵּבְ .דּיוֹ ,קוֹמוֹסְ ,ו ַק ְנ ַקנְתּוֹםְ ,וכָל
ְוצ ִ
ָריְ לַנגֵּב:
רוֹשׁםְ ,י ָערֶה ְואֵינוֹ צ ִ
ָדּבָר ֶשׁהוּא ֵ
ַקּעוּ,
ָצים ְוּר ָמ ִשׂים ְונ ְִתבּ ְ
ב ָנפַל ְלתוֹכָהּ ְשׁק ִ
פּוּשׁית ,בֵּין
סוּליןִ .ח ִ
ֵיהםְ ,פּ ִ
ִשׁ ַתּנּוּ ַמ ְרא ֶ
אוֹ ֶשׁנּ ְ
פּוֹסלֶתִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא ִכ ְשׁפוֹ ֶפרֶת.
כָּ וּבֵין כֶָּ
אוֹמ ִרים,
ֱלי ֶעזֶר בֶּן יַעֲק ֹב ְ
ַבּי א ִ
ַבּי ִשׁ ְמעוֹן ְור ִ
רִ
בוּאהְ ,כּ ֵשׁ ִריםִ ,מ ְפּנֵי
ַתּ ָ
ְה ִכּנָּה ֶשׁבּ ְ
ַה ִדּירָה ו ַ
ֵמה אוֹ
ֵהן ְבּה ָ
ֵחה :ג ָשׁ ָתת מ ֶ
ָהם ל ָ
ֶשׁאֵין בּ ֶ
פּוֹס ִלין ,חוּץ ִמן
סוּלין .כָּל ָהעוֹפוֹת ְ
ַחיָּהְ ,פּ ִ
ָצים
ַהיּוֹנָהִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא מוֹ ֶצצֶת .כָּל ַה ְשּׁר ִ
ֻלדָּהִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא
פּוֹס ִלין ,חוּץ ִמן ַהח ְ
אֵינָם ְ
ָחשׁ,
ַמ ִליאֵל אוֹמֵרַ ,אף ַהנּ ָ
ַמ ֶלּקֶתַ .רבָּן גּ ְ
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵרַ ,אף
ַבּי א ִ
יאה .ר ִ
ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא ְמ ִק ָ
חוֹשׁב עַל מֵי ַח ָטּאת ִל ְשׁתּוֹת,
ַכבָּר :ד ַה ֵ
ָהע ְ
ַבּי יְהוֹ ֻשׁ ַע
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵר ,פָּסוּל .ר ִ
ַבּי א ִ
רִ
ָרים
ַמּה ְדב ִ
ַבּי יוֹסֵי ,בּ ֶ
ַטּהָ .א ַמר ר ִ
אוֹמֵרְ ,כּ ֶשׁיּ ֶ
ָשׁיםֲ .אבָל ְבּ ַמיִם
ֲמוּריםְ ,בּ ַמיִם ֶשׁאֵינָם ְמֻקדּ ִ
א ִ
ַבּי
ַטּה .ר ִ
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵרְ ,כּ ֶשׁיּ ֶ
ַבּי א ִ
ָשׁין ,ר ִ
ַה ְמֻקדּ ִ
ָשׁר:
יְהוֹ ֻשׁ ַע אוֹמֵרְ ,כּ ֶשׁיּ ְִשׁ ֶתּה .ו ְִאם גּ ְִרגֵּר ,כּ ֵ
ַבּלֵם ְבּ ִטיט,
ה מֵי ַח ָטּאת ֶשׁנּ ְִפ ְסלוּ ,א ְיג ְ
ַבּי יְהוּדָה
ֵרים .ר ִ
ֲשׂם ַתּ ָקּלָה ַל ֲאח ִ
ֶשֹּׁלא יַע ֵ
ָטלוָּ .פּרָה ֶשׁ ָשּׁ ָתת מֵי ַח ָטּאת,
אוֹמֵר ,בּ ְ
ממחשבתו .הילכך
לא פסיל ר׳ אליעזר
עד שיטה :רבי
יהושע
אומר
כשישתה -מפני
שבפיו
משקה
ומתערב
שחוזר
עם המים ופסיל
להו :ואם גרגר
לשון גרגרת.כלומר שלא שתה
כדרך השותים אלא
שפך המים בגרונו:
כשר -דליכא
משקה פיו בחבית.
והלכה כרבי יהושע
בתרוייהו :ה שלא
יעשם
תקלה
יהודה
אומר
לאחרים -שיגעו
בטיט ויטמאו במי
חטאת שבו :ר׳
בטלו -בטיט ,ותו
לא מטמא מאחר
מעת
שגבלן:
לעת -אם שחטה
בתוך מעת לעת
של שתייה .אבל
שהתה טפי מהכי,
נתעכלו במעיה:
רבי יהודה אומר
בטלו במעיה -
דאפסלו להוואפילו שחטה בתוך
במחשבה :כשיטה
-החבית לשתות או ליקח ממנה מים לשתות .מעת לעת בשרה טהור .ואין הלכה כר׳ יהודה
08/01/2015 18:16:53
����� ����.indd 131
| 132קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
148
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
בתרוייהו :ו מי חטאת -במקודשין איירי .אליעזר לא בעינן שיעורא בהזאה ,ואי אפשר
אבל מים שאינן מקודשין שרי ,כדקתני סיפא :דליכא פורתא מאפר חטאת .ואין הלכה כר׳
ואפר חטאת -אפילו אפר עצמו בלא מים :אליעזר :ח מי חטאת שנפסלו -כגון
לא יעבירם בנהר ובספינה -דגזור משום שנשתנו מראיהן שלא מחמת עצמן ,וכיוצא
בזה מן הדברים
מעשה באדם אחד
שהיה מעביר מי ְבּ ָשׂרָהּ ָטמֵא ֵמעֵת ְלעֵת .ר ִ
מי
ַבּי יְהוּדָה אוֹמֵר ,שפוסלים
ֶיה :ו מֵי ַח ָטּאת ְו ֵאפֶר ַח ָטּאת ,א חטאת :מטמאין
ָטלוּ ְב ֵמע ָ
חטאת ואפר חטאת בּ ְ
האדם
את
בספינה
ֵי
נ
פּ
ְ
ַל
ע
ֵם
ט
י
ְשׁ
ִ
י
ְא
ו
ָה,
נ
י
פ
ִ
ס
ְ
וּב
ִ
ר
ָה
ָ
נ
בּ
ְ
ֵם
ר
י
ֲב
ִ
בירדן יַע
הטהור לתרומה
ונמצא כזית מת
ְרקֵם ְלצַד זֶה - .בין שנגע בהן
תחוב בקרקעיתה ַה ַמּיִם ,וְא יַעֲמוֹד ְבּצַד זֶה ְו ִיז ְ
ַמּיִם עַד ַצוָּארוֹ .עוֹבֵר הוּא בידיו בין שנגע בהן
של ספינה :ולא ֲאבָל עוֹבֵר הוּא בּ ַ
בגופו ,דכמי חטאת
ישיטם על פני
המים -דדמי ַה ָטּהוֹר ְל ַח ָטּאת ְ
חשיבי.
וּביָדָיו ְכּ ִלי רֵיקָם ַה ָטּהוֹר כשרים
ָשׁין :ז ֵאפֶר וטומאה זו דרבנן
לספינה .וכן לא ְל ַח ָטּאתְ ,וּב ַמיִם ֶשׁאֵינָם ְמֻקדּ ִ
היא ,דמדאורייתא
יעמוד בצד זה
ָשׁר ֶשׁנּ ְִת ָערֵב ְבּ ֵאפֶר ִמ ְקלֶהְ ,
של נהר ויזרקם כּ ֵ
הוֹל ִכין ַא ַחר כיון שנפסלו פרחה
טומאתן
ֱלי ֶעזֶר מהן
ַבּי א ִ
ַדּ ִשׁין בּוֹ .ר ִ
לצד שני ,דגם זה ָהר ֹב ִל ַטּמֵּאְ ,ואֵין ְמק ְ
החמורה .ומשום
דמי קצת לספינה:
הוא אוֹמֵרְ ,מק ְ
ַדּ ִשׁין ְבּ ֻכלָּן :ח מֵי ַח ָטּאת ֶשׁנּ ְ
ִפ ְסלוּ ,הכי תני מטמאין
אבל עובר
וּבגוּפוֹ .את האדם הטהור
רוּמהְ ,בּיָדָיו ְ
ברגליו :במים ְמ ַט ְמּ ִאין ֶאת ַה ָטּהוֹר ִל ְת ְָאת ַה ָטּהוֹר ְל ַח ָטּאת ,א ְביָדָיו וְא ְבגוּפוֹ .לתרומה ,דמשמע
עם מי חטאת ו ֶדוקא לתרומה אבל
שבידו :עובר הוא
הטהור לחטאת נ ְִט ְמאוְּ ,מ ַט ְמּ ִאים ֶאת ַה ָטּהוֹר ִל ְת ָ
רוּמה ְבּיָדָיו לא לחולין :ואת
ְאת ַה ָטּהוֹר ְל ַח ָטּאתְ ,בּיָדָיוֲ ,אבָל הטהור לחטאת
בין בספינה בין ְוּבגוּפוֹ .ו ֶלא בידיו -כלומר
שט על פני המים,
ָשׁר ֶשׁנּ ָ
ואינו חושש .וכן א ְבגוּפוֹ :ט ֵאפֶר כּ ֵ
ְתנוֹ עַל ַגּבֵּי ַה ַמּיִם אין מטמאין הטהור
נושא בידו או משיט ֶשׁאֵינָן ְראוּיִין ְל ַקדֵּשְׁ ,מ ַט ְמּ ִאין ֶאת ַה ָטּהוֹר לחטאת בין נגע
בהן בידיו בין נגע
על פני המים כלי
שהוא טהור לתת בו מי חטאת כשהוא ריקם ,בהן בגופו ,דכמי חטאת כשרים חשיבי ,והני
או שיש בו מים שעדיין לא נתקדשו באפר דהנושא מי חטאת שיש בהן כדי הזייה או
פרה .שלא גזרו אלא על המים המקודשים ועל נוגע בהן ,טמא לכל מילי ,לחטאת מיהא טהור:
האפר בלבד ,לא על האדם והכלים הטהורים נטמאו מטמאים את הטהור לתרומה -
)ומים שאינן מקודשין( :ז אפר כשר -אפר כמי חטאת כשרים .אבל את הטהור לחטאת
פרה הכשר להזאה :שנתערב באפר מקלה מטמאים אותו אם נגע בידיו ,דכיון דנטמאו
באפר כירה :הולכים אחר הרוב לטמא לא גריעי משאר אוכלים ומשקים טמאים אם רוב אפר פרה ,מטמא .אם רוב אפר דמטמאים את הידים ,וקיימא לן דבטהרתמקלה ,אינו מטמא :ואין מקדשין בו -מי חטאת מי שנטמאו ידיו נטמא גופו :ט
ואפילו רוב אפר חטאת ,אין מקדשין בו ,הואיל אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינם
ונתערב בו אפר כירה ואפילו כל שהוא :ר׳ ראוים לקדש -הוי דינם כדין מי חטאת
אליעזר אומר מקדשין בכולן -דסבר ר׳ שנפסלו :מטמאין את הטהור לתרומה
08/01/2015 18:16:54
����� ����.indd 132
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 133
משניות -יוסף יצחק
149
בידיו ובגופו -כדין כל שאר מי חטאת -היו מכונסין דניחא ליה במאי דנפק מנייהו,
הכשרים .ואין מטמאים הטהור לחטאת ,שאין היוצא מהן אסור ,גזירה שמא יסחוט.
מי חטאת מטמאין הנושאן והנוגע בהן אלא ובזיתים וענבים מודה ר״י לחכמים דאע״ג
דכנסן לאוכלים היוצא מהן אסור ,כיון דדרכן
לשאר טומאות ,לא לטהרת מי חטאת:
לסחיטה קיימי כי
ה,בּיָדָיו ְ
רוּמ ְ
שבת פרק כב ִל ְת ָ
וּבגוּפוֶֹ .את ַה ָטּהוֹר ְל ַח ָטּאת ,אתו לידי משקה
א מצילין מזון ג׳
יהיב דעתיה בהכי.
א ְביָדָיו וְא ְבגוּפוֹ:
סעודות -ואפילו
ובשאר מיני פירות
הרבה,
בכלים
חכמים
מודים
דאילו בכלי אחד
לר״י ,כיון דלאו
אמרו בפרק כל
לסחיטה.
דרכן
דכמה
כתבי
לא נחלקו אלא
דבעי מציל :לכם
בתותים ורמונים,
כל אחד מזון ג׳יהודה
דרבי
סעודות :ובלבד
מדמה להו לשאר
שלא יספוג -
וחכמים
פירות
ִשׁ ְבּרָהַ ,מ ִצּ ִילין ה ֶ
שלא ישים ספוג א ָח ִבית ֶשׁנּ ְ
ֵימנָּה ְמזוֹן מדמו להו לזיתים
לשאוב היין
והלכה
ְה ִצּילוּ וענבים.
ֵרים ,בּוֹאוּ ו ַ
ולחזור ָשׁלשׁ ְסעֻדּוֹת ,וְאוֹמֵר ַל ֲאח ִ
ולהטיף ,ואף על
כר״י :חלות דבש
פי שיש לספוג בית ָלכֶםִ ,וּב ְלבַד ֶשֹּׁלא י ְִספּ ֹג .אֵין סוֹח ִ
ֲטין ֶאת -כשהן מרוסקים
ָצאוּ זב הדבש מעצמו
ֵהן ַמ ְשׁ ִקין ,ו ְִאם י ְ
הוֹציא מ ֶ
אחיזה דליכא חשש ַהפֵּרוֹת ְל ִ
סחיטה ,שלא יעשה
השעוה
ַבּי יְהוּדָה אוֹמֵרִ ,אם מתוך
ֲסוּרין .ר ִ
ַצ ָמן ,א ִ
כדרך שהוא עושה ֵמע ְ
ואין דרך לסחטו,
ֻתּר ,ו ִ
ֵהן מ ָ
ָליןַ ,היּוֹצֵא מ ֶ
בחול .ואפילו ליקח ָל ֳאכ ִ
ְאם ְל ַמ ְשׁ ִקין ,הילכך ר״א מתיר,
ֵהן ָאסוּרַ .חלּוֹת ְדּבַשׁ ֶשׁ ִר ְסּקָן וחכמים אוסרים
בידו שמן ודבש ַהיּוֹצֵא מ ֶ
שהן עבים ונדבקים
גזרו אטו שאין
ֲסוּריםְ .ור ִ
ַצ ָמן ,א ִ
ולקנח ידו בשפת ֵמ ֶערֶב ַשׁבָּת ְוי ְָצאוּ ֵמע ְ
ַבּי מרוסקין .והלכה
הכלי אסור ,שלא ֶא ִלי ֶעזֶר ַמ ִתּיר :ב כָּל ֶשׁבָּא ְב ַח ִמּין ֵמ ֶערֶב כר״א :ב כל שבא
יעשה כמעשה חול:
ַשּׁבָּתְ ,וכָל בחמין -שנתבשל:
שׁוֹרין אוֹתוֹ ְב ַח ִמּין בּ ַ
את ַשׁבָּתִ ,
אין סוחטין
מדיחין -דהדחתו
הפירות -דה״ל ֶשֹּׁלא בָא ְב ַח ִמּין ֵמ ֶערֶב ַשׁבָּתְ ,מ ִד ִ
יחין אוֹתוֹ אינה בשולו אבל
מפרק
ָשׁן ) ְו ָדגִים לא שורין :חוץ
יח ַהיּ ָ
ַשּׁבָּת ,חוּץ ִמן ַה ָמּ ִל ַ
תולדה ְב ַח ִמּין בּ ַ
אסורין
דדש:
ָח ָתן מן המליח הישן
ְקוֹליַס ָה ִא ְס ָפּנִיןֶ ,שׁ ֲהד ָ
לוּחים ְק ַטנִּים( ו ְ
גזירה שמא ְמ ִ דג מליח שעברהְמר ְמל ְ
יסחוט לכתחלה :זוֹ ִהיא ג ַ
ַאכ ָתּן :ג שׁוֹבֵר ָאדָם ֶאת עליו שנה משנמלח:
ח
מסכת שבת פרק כב
וּב ְלבַד ֶשֹּׁלא וקוליס האספנין
ֵימנָּה גְרוֹגָרוֹתִ ,
ר״י אומר אם ֶה ָח ִבית ֶלאֱכ ֹל ה ֶ
לאוכלין -היו אותן
דג שקליפתו דקהפירות מכונסים,
והדחתו בחמין הוא
היוצא מהן מותר ,דלא ניחא ליה במה שזבו גמר בשולו :ג שובר אדם את החבית -
וליכא למגזר בהו שמא יסחוט :ואם למשקין מפני שהוא מקלקל :ובלבד שלא יתכוין
08/01/2015 18:16:54
����� ����.indd 133
| 134קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
150
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
לעשותה כלי -לעשות לה פה נאה :אין יחשדו אותו שכבסן :הגיע לחצר החיצונה -
נוקבים מגופה -הדבוקה בפי חבית אלא הסמוכה למבוא העיר שהוא מקום המשתמר:
נוטל את כולה דכי נקיב לה מתקן פתחא הוא :שוטחן בחמה -ליבשן :אבל לא כנגד העם
ר׳ יוסי מתיר -דאין דרך פתח חבית בכך - .שיחשדוהו שכבסן .ומשנה זו דחויה היא,
שהלכה בידינו כל
והלכה כר׳ יוסי:
ֶליְ .ואֵין ְ
יקבנה י ְִת ַכּוֵּן ַלעֲשׂוֹת כּ ִ
נוֹק ִבים ְמגוּפָה ֶשׁל דבר שאסרו חכמים
ולא
ירין .מפני מראית העין
ָמים ַמ ִתּ ִ
ַבּי יְהוּדָהַ .ו ֲחכ ִ
מצדה -כלומר ָח ִביתִ ,דּ ְברֵי ר ִ
בחדרי
אפילו
הא דשרי ר׳ יוסי
ְתה נְקוּבָה ,א
את וְא י ְִקּ ֶבנָּה ִמ ִצּדָּהּ .ו ְִאם ָהי ָ
אסור,
חדרים
להיות נוקב
ֶיה ַשׁ ֲעוָהִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמ ָמר ַ
ִתּן ָעל ָ
המגופה ,לא שרי י ֵ
ֵחָ .א ַמר הילכך אסור לשטחן
יוֹחנָן בֶּן אפילו שלא כנגד
ֲשׂה בָא ִל ְפנֵי ַרבָּן ָ
ַבּי יְהוּדָהַ ,מע ֶ
אלא למעלה בראש ר ִ
דלאו
המגופה
העם :ה ונסתפג
חוֹשׁ ַשׁנִי לוֹ מ ַ
ְא ַמרְ ,
אורחא למעבד זַכַּאי ַבּ ֲערָב ,ו ָ
ֵח ָטּאת - :וקנח :אפילו
נוֹתנִין ַתּ ְב ִשׁיל ְלתוַֹ הבּוֹר ִבּ ְשׁ ִביל ֶשׁ ְיּהֵא בעשר אלונטיות
פתחא התם אלא ד ְ
נוטל כל
ָעים ִבּ ְשׁ ִביל -סדינים שמקנחים
ִ
ר
בּ
ָ
ים
ָפ
ִ
יּ
ה
ַ
ִם
י
מּ
ַ
ה
ַ
ת
ְא
ֶ
ו
מוּר,
המגופהָ .שׁ
אבל מצדה ,זימנין
בהן ,ונסתפג בהן
ַח ָמה ִבּ ְשׁ ִביל ֶשׁיּ ַ
ְאת ַהצּוֹנֵן בּ ַ
דעביד ליה לנקב ֶשׁ ִיּצַּנּוּ ,ו ֶ
ֵחמּוּ .זה אחר זה אע״ג
ָהן דלא נפישי מיא בכל
ַמּיִםְ ,מ ַהלֵּ בּ ֶ
ָשׁרוּ ֵכלָיו ַבּ ֶדּרֶ בּ ַ
בצד המגופה משום ִמי ֶשׁנּ ְ
פתחא ואינו רוצה
חד וחד אפ״ה לא
ֶחצֵר ַה ִחיצוֹנָהְ ,
חוֹשׁשִׁ .הגִּי ַע ל ָ
לפתחה למעלה שלא ְואֵינוֹ ֵ
שׁוֹט ָחן יביאם בידו לתוך
ַח ָמּהֲ ,אבָל א ְכֶנגֶד ָהעָם :ה ָהרוֹחֵץ ְבּמֵי ביתו ,אפילו ע״י
יפלו צרורות או בּ ַ
ֶשׂר עירוב ,שאין כאן
ֲפלּוּ ְבע ֶ
ֶריָא ְונ ְִס ַתּפֵּג ,א ִ
עפר ביין :ממרח ְמ ָערָה ְוּבמֵי ְטב ְ
איסור הוצאה ,אלא
ויש כאן משוםממחק :בערב ֲ -אֻלנ ְִטיאוֹת ,א י ְִביאֵם ְבּיָדוֲֹ ,אבָל ע ָ
ֲשׂרָה גזרה שמא ישכח
ֵיהם ויסחטם בבואו:
שם מקום :חוששני ְבנֵי ָאדָם ִמ ְס ַתּ ְפּגִין ַבּ ֲאֻלנ ְִטית ַא ַחת ְפּנ ֶ
לו מחטאת -אם
אבל עשרה בני
וּמ ִב ִיאין ָ
ֵיהםְ ,
ֵיהם ְו ַר ְגל ֶ
השעוה ְיד ֶ
אוֹתהּ ְבּיָדָן :ו ָס ִכין אדם -הואיל
מירח
)בּ ְבנֵי ֵמ ַעיִם(ֲ ,אבָל א ִמ ְתע ְ
וּמ ַמ ְשׁ ְמ ִשׁין ִ
לדבקה בדופני ְ
ַמּ ִלין ומרובין הם מדכרי
הכלי סביב הנקב:
אהדדי .ואפילו חדא
ד לתוך הבור -שאין בו מים :שיהא שמור אלונטית לעשרה בני אדם דהשתא נפישי בה
שלא יסריח מחמת החום .והא קמ״ל דלא מיא אפילו הכי מביאין אותה בידם ולא גזרינןחיישינן דלמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית שמא יסחטוה ,הואיל ומרובים הן :פניהם
הבור כדי שיהא שוה להושיב שם הקדרה :ידיהם ורגליהם -אורחא דמלתא נקט וה״ה
ואת המים היפים -הראויים לשתיה :לכל גופן .ואין הלכה כמשנה זו אלא אפילו
ברעים -בתוך מקוה מים רעים שאינן ראויין אחד מביא בידו אלונטית שנסתפג בה ולא
לשתיה .ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא חיישינן שמא יסחוט :ו סכין -שמן בשבת:
נקט לה ,דתנן ואת הצוננים ]בחמה[ בשביל וממשמשין -ביד על כל הגוף להנאה :אבל
שיחמו ,מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאטמוני לא מתעמלין -לשפשף בכח :ולא מתגרדין
ברמץ ,קמ״ל :מי שנשרו כליו -שנפלו במים -במגרדת ,ודומה לו )איוב ב( ויקח לו חרש
בשבת :מהלך עמהן ואינו חושש -שמא להתגרד בו ,משום דהוי כעובדא דחול :אין
08/01/2015 18:16:55
����� ����.indd 134
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 135
משניות -יוסף יצחק
151
מעילה פרק א'
יורדין לפולימא -בקעה מלאה מים ותחתיה
טיט כמו דבק ,ויש בה מקומות שיטבע הרוחץ א קדשי קדשים ששחטן בדרום -אע״פ
שם באותו טיט וידבק בו ואינו יכול לעלות שדינן להשחט בצפון ,לא תימא כמאן דחנקינהו
עד שיתקבצו בני אדם ויעלוהו בקושי גדול
דמו והוו כקדשים
פ״א
ובדוחק.
ימאְ ,ואֵין שמתו שיצאו ידי
קוֹר ִדּ ָ
יוֹר ִדין ְל ְ
בקעה שטיט שלה וְא ִמ ְתגּ ְָר ִדין .אֵין ְ
מעילה דבר תורה,
והרוחץ
מחליק
ַצּ ִבין ֶאת ַהקּ ָ
עוֹשׂין ַא ִפּ ְק ְטוִיזִיןְ ,ואֵין ְמע ְ
ִ
ָטן ,קמשמע לן דקדשים
שם נופל
ִפ ְרקָה יָדוֹ שמתו לא חזו כלל,
ִירין ֶאת ַה ֶשּׁבֶרִ .מי ֶשׁנּ ְ
ובגדיו ְואֵין ַמ ֲחז ִ
במים
נשורים
אבל דרום נהי
ואתי לידי סחיטהְ :ו ַרגְלוֹ ,א י ְ
ִט ְרפֵם ְבּצוֹנֵןֲ ,אבָל רוֹחֵץ הוּא דאינו ראוי לקדשי
אפיקטויזין
ַרכּוֹ ,ו ְִאם נ ְִת ַרפָּא נ ְִת ַרפָּא:
ְכד ְ
קדשים אבל ראוי
להקיא .ופירושו
הוא לקדשים קלים
אפיק טוי זיין,
הלכך מועלין בהן,
להוציא
כלומר
ומי שנהנה מהם
המזון ממקום בשולו
שוה פרוטה מביא
שהיא האצטומכה.
קרבן מעילה .ולא
אפיק ,מוציא .טוי,
בלבד כי נשחטו
מתבשל .צלי אש
בדרום וקבל דמן
מתרגמינן טוי נור.
בצפון הוא דמועלין
זיין ,מזון .ודוקא
בהן משום דעיקר
ָשׁים ֶשׁ ְשּׁ ָח ָטן ַבּדָּרוֹם ,מוֹע ִ
ָד ֵשׁי ָקד ִ
משקה א ק ְ
לשתות
ֲלין עבודה בצפון הוי
ָמן ַבּצָּפוֹןַ ,בּצָּפוֹן ]כדין[ ,דמקבלה
ָהןְ .שׁ ָח ָטן ַבּדָּרוֹם ו ְִקבֵּל דּ ָ
שמביאו להקיא בּ ֶ
הוא שאסור בשבת
ָמן ַבּדָּרוֹםְ ,שׁ ָח ָטן בַּיּוֹם ְוזָרַק ַבּ ַלּ ְילָה ,ואילך מצות כהונה,
אבל להכניס אצבעו ו ְִקבֵּל דּ ָ
אלא אפילו שחטן
לתוך פיו כדי להקיא ַבּ ַלּ ְילָה ְוזָרַק בַּיּוֹם ,אוֹ ֶשׁ ְשּׁ ָח ָטן חוּץ ִלז ַ
ְמנָּן בצפון וקבל דמן
מותר .והיכא
ַבּי בדרום ,אף על
ָהןְ .כּלָל ָא ַמר ר ִ
ֲלין בּ ֶ
קוֹמן ,מוֹע ִ
דאית וְחוּץ ִל ְמ ָ
ליה צערא ואם
גב דעיקר עבודה
יקיא יתרפא מותר יְהוֹשׁ ַ
ֻע ,כּ ֹל ֶשׁ ָהיָה לָהּ ְשׁעַת ֶה ֵתּר לַכּ ֲֹהנִים ,הויא בדרום שלא
ֲלין בָּהּ .ו ֶ
אפילו ע״י משקה :אֵין מוֹע ִ
ְשֹּׁלא ָהיָה לָהּ ְשׁעַת ֶה ֵתּר כדין ,אפילו הכי
ואין מעצבין את
מועלין בהן :וזרק
הקטן -לתקנו
דמן בלילה -אע״ג דלילה לאו זמן הקרבה,
ולישב עצמותיו וחוליות שדרתו משום דמיחזי מועלין בהן :בלילה וזרק דמן ביום -האי
כבונה .ולא אמרן אלא לאחר זמן אבל ביום כל שכן הוא דמועלין ,דהא זרק ביום דעיקר
לידה שרי .מעצבין ,לשון ידיך עצבוני ויעשוני עבודה הוא .אלא זו ואין צריך לומר זו קתני:
)שם י׳( :ואין מחזירין את השבר -עצם או ששחטן -בצפון ,וחשב עליהן לאכלן חוץ
שנשבר .ואין הלכה כמשנה זו ,אלא הלכה לזמנן שהוא פגול שיש בו כרת ,או חוץ למקומן
מחזירין את השבר בשבת :שנפרקה ידו -שהוא פסול שאין בו כרת ,מועלים בהן :כלל
שיצא העצם מן הפרק שלו :לא יטרפם -לשון אמר ר׳ יהושע כל שהיה לה שעת היתר
ביצים טרופות בקערה ,שמשתטף ]בצונן[ על לכהנים -אע״ג דשוב נפסלה ואין רשאים
מקום השבר ,דמיחזי דלרפואה קעביד:
לאכלן ,אפילו הכי אין מועלין בהן :שלנה
ק
מסכת מעילה פרק א'
08/01/2015 18:16:56
����� ����.indd 135
| 136קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
152
קובץ הכנה -יו"ד-י"א שבט
לאחר זריקה ,או שנטמאה או שיצאה חוץלעזרה לאחר זריקה .אע״ג דאינה ראויה
לכהנים ,כיון דהיה לה שעה אחת היתר
קודם שלנה ,אין מועלים בה ,דלאו קדשי ה׳
קרינן בה ,דהא חזו
ֲלין בָּהּ.
לכהנים :ושקבלו לַכּ ֲֹהנִים ,מוֹע ִ
משום פגול נותר וטמא -הואיל ויצא.
דזריקה כשרה קא קבעה לפגול ,ולא פסולה:
רבי עקיבא -סבר אין מועלים בו .דקסבר
דזריקה מהניא ליוצא לאפוקי ממעילה:
אֵיזוֹ ִהיא ֶשׁ ָהיָה לָהּ
ְשׁנּ ְִט ְמ ָאה,
פסולים וזרקו ְשׁעַת ֶה ֵתּר לַכּ ֲֹהנִיםֶ ,שׁ ָלּנָה ,ו ֶ
את דמה -קבלו
ְשׁיּ ְָצ ָאה .אֵיזוֹ ִהיא ֶשֹּׁלא ָהיָה לָהּ ְשׁעַת
פסולים את דמה ו ֶ
ֲטה חוּץ ִלז ְַמנָּהּ ,חוּץ
ִשׁח ָ
אע״פ שזרקוהו ֶה ֵתּר לַכּ ֲֹהנִיםֶ ,שׁנּ ְ
או
כשרים,
ָמהּ:
סוּלין ְוז ְָרקוּ ֶאת דּ ָ
ְשׁ ִקּ ְבּלוּ ְפ ִ
קוֹמהּ ,ו ֶ
שזרקוהו פסולים ִל ְמ ָ
ָשׁים ֶשׁיָּצָא ִל ְפנֵי ז ְִריקַת
ָד ֵשׁי ָקד ִ
אע״פ שקבלוהו ב ְבּ ַשׂר ק ְ
כשרים .ואם
ֲלין בּוְֹ ,ואֵין
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵר ,מוֹע ִ
ַבּי א ִ
ָמים ,ר ִ
לאחר דּ ִ
שקבלו פסולים את
ַבּי
ְטמֵא .ר ִ
נוֹתר ו ָ
הדם וזרקוהו ,חזרו ַחיּ ִָבין ָעלָיו ִמשּׁוּם ִפּגּוּל ָ
כשרים וקבלו
ֲלין בּוֲֹ ,אבָל ַחיּ ִָבין
ֲקיבָא אוֹמֵר ,אֵין מוֹע ִ
שאר ע ִ
דם הנפש וזרקוהו,
ַבּי
ְטמֵאָ .א ַמר ר ִ
נוֹתר ו ָ
הרי זריקת הכשרים ָעלָיו ִמשּׁוּם ִפּגּוּל ָ
ְא ְבדָה
ֲקיבָאַ ,ו ֲהרֵי ַה ַמּ ְפ ִרישׁ ַח ָטּאתוֹ ו ָ
מועלת ומתרת ע ִ
הבשר לכהנים ואין
ְא ַחר כָּ נ ְִמצֵאת
יה ,ו ַ
בו משום מעילה .ו ְִה ְפ ִרישׁ ַא ֶחרֶת ַתּ ְח ֶתּ ָ
עוֹמדוֹת ,א ְכ ֵשׁם
יהן ְ
והני מילי שאר ָה ִראשׁוֹנָה ַו ֲהרֵי ְשׁ ֵתּ ֶ
פסולים חוץ מן
ָמהּ פּוֹטֵר ֶאת ְבּ ָשׂרָהּ ,כָּ הוּא פוֹטֵר
הטמא ,אבל טמא ֶשׁדּ ָ
ָמהּ ֶאת ְבּ ַשׂר
ָטר דּ ָ
ֶר ָתּהּ .ו ְִאם פּ ַ
שקבל את הדם ֶאת ְבּ ַשׂר ֲחב ְ
וזרקו ,אע״פ שחזרו
ֶר ָתּהּ ִמן ַה ְמּ ִעילָהִ ,דּין הוּא ֶשׁיּ ְִפטוֹר ֶאת
כשרים וקבלו שאר ֲחב ְ
דם הנפש וזרקוהו,
אין לבשר שעת היתר ומועלים בו ,שהטמא
הואיל וראוי לעבודת צבור ,שקרבן צבור דוחה
את הטומאה ,כשזרק הדם נעשה שאר הדם
שיריים ושוב אין זריקת הכשרים מועלת להתיר
הבשר ,ואין לך בפסולים מי שעושה הדם
שיריים אלא הטמא בלבד :ב בשר קדשי
קרשים שיצא לפני זריקת דמים -ואחר
כך נכנס ואחר כך זרק את הדם :ר׳ אליעזר
אומר מועלים בו -אע״פ שזרק את הדם.
דסבירא ליה לרבי אליעזר דזריקה לא מהני
ליוצא לאפוקי מידי מעילה :ואין חייבין עליו
08/01/2015 18:16:57
אבל חייבין כו׳
אבל ,לשון ברם,כמו באמת .וכי
אמר רבי עקיבא
מהני
דזריקה
ליוצא ,כגון שיצא
מקצת הבשר ולא
כולו ,דמגו דמהניא
מקצת
לההוא
שבפנים ,מהניא
נמי לההוא מקצת
שיצא חוץ .והלכה
כר׳ עקיבא :אמר
ר׳ עקינא והרי
המפריש חטאתו
ואבדה -השתא
מייתי ראיה למאי
דקאמר דזריקה
ליוצא:
מועלת
והרי
שתיהן
עומדות -שחוטות
ונתקבל דמן בשתי
כוסות וזרק דמה
של אחת מהן :לא
כשם שדמה -של
אותה :פוטר את בשרה -מן המעילה :כך
הוא פוטר את בשר חברתה -שלא נזרק
דמה ,מן המעילה ,הואיל והיה יכול לזרוק
דמה של איזו שירצה :ואם פוטר דמה את
בשר חברתה מן המעילה -אע״ג דפסולה
היא ,דמותר חטאת היא .אינו דין שיפטר
בשרה של עצמה ,אע״פ שנפסלה ביוצא .ולא
אמר ר׳ עקיבא כשם שדמה פוטר את בשרה
כך הוא פוטר את בשר חברתה ,אלא כששחט
שתי החטאות כאחת ,לפי שאם רצה מזה זורק
רצה מזה זורק ,אבל בזה אחר זה לא אמר
����� ����.indd 136
קחצי ףסוי תויתוא תוינשמ | 137
משניות -יוסף יצחק
153
ר׳ עקיבא שיהיה דמה פוטר בשר חברתה :ואין מועלין בבשר -לאחר זריקת דמים
ג אימורי קדשים קלים -אין מועלים אין מועלין בבשר ,דכבר יש בו שעת היתר
באימורי קדשים קלים אלא לאחר זריקת לכהנים .והיינו להקל ,דמשום זריקת דמים
דמים ,כדאמרינן בשלהי פרקין .ואם יצאו לפני אתיא ליה קולא דאין מועלין בו :ועל זה ועל
זריקת דמים :ר׳ אליעזר אומר אין מועלין זה -בין על האימורין בין על הבשר לאחר
בהן -דכי היכי דאית ליה לר׳ אליעזר דאין זריקה :חייבין משום פגול -אם פיגל באחת
זריקה מועלת ליוצא
מארבע עבודות.
ַלּים ֶשׁיּ ְ
ָשׁים ק ִ
לאפוקי בשר קדשי ְבּ ָשׂרָהּ :ג אֵמוּרֵי ָקד ִ
ָצאוּ ִל ְפנֵי דזריקה קובעת
וקבעה
ֲלין בפגול
ֱלי ֶעזֶר אוֹמֵר ,אֵין מוֹע ִ
ַבּי א ִ
ָמים ,ר ִ
קדשים ממעילה ,ז ְִריקַת דּ ִ
הכי נמי אין מועלת
נמי לנותר וטמא.
ֵיהן ִמשּׁוּם ִפּגּוּל ָ
ָהןְ ,ואֵין ַחיּ ִָבין ֲעל ֶ
להביא בּ ֶ
ליוצא
נוֹתר והיינו להחמיר:
ְחיּ ִ
ָהן ,ו ַ
ֲלין בּ ֶ
ֲקיבָא אוֹמֵר ,מוֹע ִ
ַבּי ע ִ
ְטמֵא .ר ִ
אימורי קדשים ו ָ
ָבין ובקדשים קלים -
קלים לידי
ֲשׂה לאחר זריקה :כולו
נוֹתר ו ָ
ֵיהן( ִמשּׁוּם ִפּגּוּל ָ
מעילהֲ ) .על ֶ
ְטמֵא :ד ַמע ֵ
וכי היכי דאית
להחמיר -דמועלין
ָשׁיםְ ,ל ָהקֵל ְ
ָד ֵשׁי ָקד ִ
ָמים ְבּק ְ
ליה לר׳ עקיבא ד ִ
וּל ַה ְח ִמיר .באימורים ,דכבר
ָד ֵשׁי חזו לגבוה וקדשים
ַלּיםֻ ,כּלָּן ְל ַה ְח ִמיר .כֵּיצַד ,ק ְ
ָשׁים ק ִ
דזריקה מועלת ְוּב ָקד ִ
ליוצא לאפוקי בשר
ֵמוּרין נינהו ולא ממון
ֲלין ָבּא ִ
ָמים ,מוֹע ִ
ָשׁים ִל ְפנֵי ז ְִריקַת דּ ִ
קדשי קדשים מידי ָקד ִ
בעלים :ועל זה
ָמים ,מוֹע ִ
ָשׂרְ .ל ַא ַחר ז ְִריקַת דּ ִ
מעילה ,מועלת וּ ַבבּ ָ
ֲלים ועל זה -בין על
ָשׂר .עַל זֶה ְועַל זֶה ,האימורים בין על
ֲלין ַבּבּ ָ
ֵמוּרים ְואֵין מוֹע ִ
נמי ליוצא להביא ָבּא ִ
קדשים
אימורי
הבשר חייבין עליו
ְטמֵאְ .וּב ָקד ִ
נוֹתר ו ָ
קלים לידי מעילהַ :חיּ ִָבין ִמשּׁוּם ִפּגּוּל ָ
ָשׁים משום פגול נותר
ָשׁים )ק ִ
ַלּים ֻכּלָּן ְל ַה ְח ִמיר כֵּיצַדָ ,קד ִ
ד מעשה דמים ק ִ
ַלּים( וטמא .והיינו כולו
זו זריקת הדם:להחמיר:
ֵמוּרין
ֲלין א ָבא ִ
ָמים ,אֵין מוֹע ִ
ִל ְפנֵי ז ְִריקַת דּ ִ
ָשׂר .עַל זֶה ְועַל
ֲלין ַבּבּ ָ
ֵמוּרין ְואֵין מוֹע ִ
ֲלין ָבּא ִ
ָמים ,מוֹע ִ
ָשׂרְ .ל ַא ַחר ז ְִריקַת דּ ִ
וְא ַבבּ ָ
ָשׁיםְ ,ל ָהקֵל
ָד ֵשׁי ָקד ִ
ָמים ְבּק ְ
ֲשׂה ד ִ
ְטמֵא .נ ְִמצָאַ ,מע ֵ
נוֹתר ו ָ
זֶהַ ,חיּ ִָבין ִמשּׁוּם ִפּגּוּל ָ
ַלּים ,כֻּלּוֹ ְל ַה ְח ִמיר:
ָשׁים ק ִ
ְוּל ַה ְח ִמירְ .וּב ָקד ִ
08/01/2015 18:16:57
����� ����.indd 137
אגרת
| 138קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
08/01/2015 18:16:58
����� ����.indd 138
אגרת הקודש סימן כז
זכ ןמיס שדוקה תרגא | 139
08/01/2015 18:16:59
����� ����.indd 139
| 140קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
08/01/2015 18:17:00
����� ����.indd 140
זכ ןמיס שדוקה תרגא | 141
08/01/2015 18:17:01
����� ����.indd 141
| 142קובץ הכנה יו"ד י"א שבט ה'תשע"ה
08/01/2015 18:17:02
����� ����.indd 142
����� ����.indd 143
08/01/2015 18:17:02
מוקדש
לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
לרגל שישים וארבע שנה לנשיאותו
ושנת המאה ושתים-עשרה להולדתו
יה"ר שיראה הרבה נחת מבניו – התמימים בפרט,
ומשלוחיו ,חסידיו ,וכלל ישראל – בכלל
ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו
וישמיענו תורה חדשה מפיו
בגאולה האמיתית והשלימה
תיכף ומי"ד ממ"ש
•
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
08/01/2015 18:17:02
����� ����.indd 144
© Copyright 2024