‫טיול בוטני למערב גיאורגיה‬ ‫הגן אירגן השנה טיול בוטני למערב גיאורגיה‪ .‬היוזמה היתה של המדען הראשי ד”ר אורי פרגמן‪-‬ספיר ומר שמואל שמש‪ ,‬חבר‬ ‫בהנהלת הגן‪ ,‬מדריך מנוסה ומומחה לגיאורגיה‪.‬‬ ‫הטיול התחיל בעיר באטומי שלחוף הים השחור‪ ,‬בסביבתה ראינו מרבדים של חבצלת החוף ועוד צמחי חוף שאנו מכירים‬ ‫בארץ‪ .‬משם עלינו לקווקז הגבוה (‪ )Greater Caucasus‬ועברנו מעבר הרים קשה בו נהנינו מקרחונים‪ ,‬מרבדי פריחה‬ ‫אלפיניים וכפרים נידחים‪ .‬שם גם ראינו את שושן שוביץ (‪ )Lilium szovitsianum‬המרשים‪ ,‬בעל הפרחים הצהובים‪.‬‬ ‫מהקווקז הגבוה ירדנו לעיר קוטאיסי הנמצאת בעמק חם ולח (תל‪-‬אביב פתאום נראתה לנו קרירה)‪ ,‬ביקרנו בבתי כנסת ובטבע‪.‬‬ ‫נהנינו מיערות אלונים עתיקים‪ ,‬חורש זלקובה‪ ,‬תאנים ואפרסמון ואפילו ביקרנו במערת נטיפים מרשימה‪ ,‬שהיציאה ממנה היא‬ ‫בסירה‪ .‬חלקו האחרון של הטיול היה ברכס הקווקז הקטן‪ .‬כאן עצרנו בכפרי קיץ של רועי פרות‪ ,‬טעמנו גבינות וריבות ונהנינו‬ ‫משלל פרחי הרים‪ .‬סיימנו בגן הבוטני של העיר באטומי‪ ,‬גן עצום ומרהיב הממוקם על צוק מעל לים השחור ובו אוסף מרשים של‬ ‫עצים ענקיים‪ .‬ניצלנו את הביקור ליצור עם אנשי הגן קשרים מקצועיים ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לשמואל שמש שעקף את איסור הטיסות לישראל של חברות התעופה הטורקיות והביא את הקבוצה חזרה‬ ‫הביתה דרך עמאן‪.‬‬ ‫ערברבת דודוניי |‬ ‫‪Chamaenerion dodonei‬‬ ‫)‪Eucalyptus viminalis (white gum‬‬ ‫| ‪at the Batumi Botanical Garden‬‬ ‫איקליפטוס משולש בגן הבוטני בבטומי‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Nuts and other delights at the‬‬ ‫| ‪Kutaisi market‬‬ ‫אגוזים ועוד דברי מאכל בשוק קוטאייסי‬ ‫יער אלון ארוך‪-‬עוקצים | ‪Georgian oak forest | Quercus pedunculiflora‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ידידים ומתנדבים‬ ‫עץ האלון מדבר!‬ ‫למתנדבים ולידידי הגן כולם!‬ ‫רחל אורון‬ ‫אנו מקוות שעם צאת העיתון לאור‪ ,‬כבר תחוג‬ ‫בשמינו היונה ועלה הזית בפיה ‪...‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בעת כתיבת שורות אלה אנו חווים‬ ‫מלחמה שלא ביוזמתנו‪ ...‬היא קשה‬ ‫ותובענית – גובה קורבנות וזורה הרס‪ ,‬הלוואי‬ ‫וזו תהיה אחרונה‪ .‬ואולם‪ ,‬בבואנו לגן שלנו עוטה‬ ‫דאגתנו צבעי רוגע ירוקים!‬ ‫ּוק ֵר ָבה שנה חדשה‪ ,‬הגן על‬ ‫הנה הולכת ְ‬ ‫אילנותיו וצמחיו ואנו מייחלים לשלום ומאחלים‬ ‫שנה טובה ומבורכת!‬ ‫נחמה‪ ,‬חנה‪ ,‬רותי‪ ,‬שרה‬ ‫שלום לכל המבקרים‪ ,‬שמי אלון‪ ,‬ואני גר קבוע בגן על גבעה‬ ‫קטנה בחלקת אירופה ליד האבן היפנית‪ .‬כן‪ ,‬על יד הבונסאי‪,‬‬ ‫בדרך לדרום‪-‬אפריקה‪.‬‬ ‫אתם חולפים על ָּפנַ י; יש המתעכבים ומתעניינים‪ ,‬ויש‬ ‫הממהרים ומתעלמים‪ .‬רציתי לחרוג ממנהגי הדומם‪ ,‬ולספר‬ ‫לכם קצת על עצמי וגם על איך שאני רואה אתכם‪ ,‬בני האדם‪.‬‬ ‫אני נולדתי כאן בגן‪ ,‬אך משפחתי הגיעה מאנגליה‪ .‬עברנו ייסורי‬ ‫קליטה כמו כל העולים‪ ,‬אבל לא התלוננו‪ .‬היה לנו חם בקיץ‪,‬‬ ‫ובחורף התגעגענו לסופות ולקור של אנגליה‪ .‬אנחנו רגילים‬ ‫להחליף בגדים בכל שנה‪ ,‬להשיל את הבגדים הישנים בעזרת‬ ‫רוחות החורף וללבלב בבגדים חדשים לכבוד האביב¬ ‪ -‬וכאן‬ ‫היה לנו קושי גדול‪ ,‬כי עמדנו כל החורף עם הבגדים החומים‬ ‫הישנים ולא יכולנו להיפטר מהם וזאת הייתה ממש בושה‬ ‫איך שנראינו! אבל בסוף נקלטנו‪ .‬מה שאני אישית אוהב‪ ,‬זה‬ ‫דווקא את החורף החמים‪ ,‬מפני שאני מעדיף להיות מכוסה‬ ‫בתלבושת העלים הירוקים המפוארת שלי כמה שיותר מהר‪,‬‬ ‫מאשר להיות עירום‪ .‬אגב‪ ,‬אל תשאלו איך היה החורף השנה‬ ‫פה על הגבעה‪ :‬שלג כזה‪ ,‬ממש כמו באירופה! סבלתי שברים‬ ‫קשים‪ ,‬בקושי יצאתי מזה‪ ,‬אני לא זוכר שאבותי סבלו בחורף‬ ‫האנגלי שברים איומים כאלה‪ .‬אני לא יודע‪ ,‬אולי העצמות שלי‬ ‫נחלשו פה בחום‪ ,‬זה היה מאוד טראומטי‪ .‬אבל‪ ,‬טיפלו בי כל‬ ‫כך יפה‪ ,‬וזה עבר‪.‬‬ ‫האם ראיתם את פרחי הסגולים הגדולים מכסים את ענפיי‬ ‫באביב? ‪ -‬סתם‪ ,‬אני צוחק‪ ,‬מישהו ראה את הפרחים שלי‬ ‫בכלל? במקום פרחים צבעוניים‪ ,‬יש לי עגילים‪ ,‬שמעתם על‬ ‫דבר כזה בכלל?!‬ ‫עכשיו בקיץ‪ ,‬אני עסוק בגידול הדור החדש‪ :‬המון בלוטים על‬ ‫כל הענפים‪ ,‬כבד לי‪ ,‬הענפים שמוטים מהכובד‪ ,‬והילדים לא‬ ‫עוזבים את הבית כל כך מהר‪ ,‬אתם אולי מכירים את זה‪...‬‬ ‫אני לא מתלונן‪ ,‬וגם השכנים שלי נחמדים‪ ,‬ממש קיבוץ גלויות‪:‬‬ ‫הדובדבן הוא יפני‪ ,‬וקצת הלאה אומרים שיש דרום‪-‬אפריקנים‪.‬‬ ‫אשמח לספר לכם עוד בביקור הבא ‪ -‬בואו‪ ,‬נראה לי שאתם‬ ‫זקוקים להתאוששות מהצפירות ומהאזורים המוגנים‪.‬‬ ‫הוציאו את הראש מהחלון‪ ,‬יש לנו פה בשבילכם גן עדן קטן!‬ ‫להתראות בצל!‬ ‫בידידות‪ ,‬אלון‬ ‫מילה של המספרת‪ :‬התרגלנו מילדות‪ ,‬שיש חי‪ ,‬צומח ודומם‪,‬‬ ‫אבל חשבתם פעם על המשותף לנו ולצמחים? גם הם ממש‬ ‫כמונו‪ ,‬רוצים לחיות‪ :‬צריכים לנשום‪ ,‬לאכול‪ ,‬לשתות‪ ,‬למצוא בן זוג‬ ‫ולגדל את הדור הבא‪ .‬להם אין רגליים‪ ,‬ולנו אין שורשים‪ ,‬כל אחד‬ ‫בשיטות שלו‪...‬‬ ‫שרה אדר‬ ‫חנה כהן‬ ‫קטנה‪ ,‬דקה וזריזה מאין כמוה‪ ,‬זוהי שרה אדר הידועה לכל מי‬ ‫שעובד‪ ,‬או עבד כמתנדב בגן‪.‬‬ ‫בשנות השמונים נענתה לפניית עורך "גן ונוף" והפכה לכתבת‬ ‫שטח ( סיקור גני ישובים)‪ .‬במשך ארבע שנים גם ערכה את‬ ‫הירחון וגאוותה על כך שבסוף הקדנציה‪ ,‬הומר הירחון הצנוע‬ ‫בירחון צבעוני מרשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נחלה כישלון בהפקת‬ ‫"האנציקלופדיה לצמחי גן הנוי בישראל" אשר היתה קרובה‬ ‫לסיום וחומריה הוחזרו לבסוף‪,‬לכותביהם מ"חוסר תקציב"‪.)!(..‬‬ ‫כל השנים הללו המשיכה שרה לרכז את ענף הנוי בקיבוצה‪.‬‬ ‫לגן הבוטני הגיעה שרה בשנות ה‪ 90-‬המאוחרות‪ ,‬שם‬ ‫השתתפה בקורס להכרת הצומח בגן (עם מיכאל אבישי)‪.‬‬ ‫באמצעות זמירה אופיר‪ ,‬חברתה מנעורים‪ ,‬החלה בהתנדבות‬ ‫בגן‪ ,‬עולה בהתמדה מן השפלה לגן בירושלים‪.‬‬ ‫בגן עבדה עם רכזי החלקות ( היו פעם כאלה!) וטיפלה בעיקר‬ ‫בעצים צעירים שנזקקו לעיצוב והכוונה – בין היתר באלונים‪,‬‬ ‫שכיום הם גדולים ומפוארים‪.‬‬ ‫לימים – חברה בוועד אגודת הידידים ובמערכת האיגרת לידיד‬ ‫וממש לאחרונה‪ ,‬סיימה עם יחיאל ברס להעביר קורס קצר‬ ‫להכרת הצמח לצעירי "שף יתיב"‪ .‬כשנשאלה שרה על הגן‬ ‫כיום‪ ,‬אמרה‪" :‬אין ספק שעם בואו של אורן ‪ ,‬הגן עבר טלטלה‪,‬‬ ‫התחזקות‪ ,‬קיבל מוניטין רחב‪-‬היקף והפך לאבן שואבת לרבים‬ ‫מתושבי ירושלים‪ .‬ואולם‪ ,‬הגן הבוטני‪ ,‬על מכמניו ואוצרותיו –‬ ‫לאן פניו ?"‬ ‫לסיכום הראיון – מציינת שרה אוצרותיה‪" :‬לדן ולי ‪ 4‬בנות‪11 ,‬‬ ‫נכדות ונכדים! ולי ‪ -‬גם שני ספרי שירה‪"....‬‬ ‫שרה נולדה ברומניה‪ .‬בגיל חמש גורשה עם משפחתה‬ ‫מביתם ועם מאות אלפי היהודים אל שואת טרנסניסטריה‪.‬‬ ‫המשפחה שרדה‪ ,‬חזרה לרומניה‪ ,‬אך דרכי העלייה הפרידו‬ ‫בין בני המשפחה – שרה בת ה‪ 11-‬ואחותה הגדולה ממנה‪,‬‬ ‫עלו ארצה בשלהי ‪ ,1948‬אחרי שהות של שנה בהולנד‬ ‫במסגרת של ‪ 500‬ילדים מפליטי המלחמה‪ .‬שרה וקבוצתה‬ ‫– גם אשר אופיר נמנה עליה – נשלחו לקיבוץ בית ‪-‬זרע‪ ,‬בו‬ ‫למדו והתחנכו ואשר הפך לביתם‪.‬‬ ‫בנח"ל הייתה רועת צאן ועבדה גם בגן הנוי – נושא שעניין‬ ‫אותה מאז ומתמיד‪ .‬עם השחרור מצה"ל עבדה בגן ירק;‬ ‫נישאה לדן ועם השנים‪ ,‬נולדה הבת הבכורה‪ ,‬נטע‪.‬‬ ‫הרומן עם קיבוץ חורשים שבשרון התחיל לראשונה כאשר‬ ‫נשלחו עם משפחות נוספות‪ ,‬לשנת עזרה לקיבוץ הצעיר‬ ‫שהיה אז על גבול ירדן‪ ...‬בשנית ולתמיד‪ ,‬הגיעה המשפחה‬ ‫עם שתי בנות לחורשים‪ ...‬והאתגרים החברתיים והמשקיים‬ ‫כבשו את הזוג הצעיר כליל‪.‬‬ ‫שרה נטעה את העצים‪ ,‬השיחים והמדשאות בשכונות‬ ‫המגורים וריכזה את הענף במשך עשרות שנים‪ .‬את הידע‬ ‫שלה בגננות רכשה מגננים ותיקים‪ ,‬מדריכים מטעם הארגון‬ ‫לגננות‪ ,‬ימי עיון ‪ ...‬וקורס קצר ברחובות‪...‬הייתה לה תפיסה‬ ‫גננית‪ ,‬כיצד גן נוי באזור כמו חורשים צריך להיראות‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫דף המשפחה‬ ‫צמחים ומטבעות‬ ‫סוכות‪ ,‬צמחים ומטבעות‬ ‫נפלאות ההדס‬ ‫נחמה פרסטר‬ ‫סו סורקיס‬ ‫"תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה‪".‬‬ ‫מוללו שני עלים של הדס בין האצבעות והריחו אותם‪.‬‬ ‫לפי המסורת היהודית זה היה ריחו של גן עדן! ההדס‬ ‫נוכח בטקסים יהודיים רבים מהלידה ועד למוות‪ :‬הוא‬ ‫אחד מארבעת המינים; מלווה משבת אל יום חול כאחד‬ ‫הבשמים בטקס ההבדלה ועליו מברכים "בורא עצי‬ ‫בׂשמים"; יש שנוהגים לברך עליו בשעת מילה וטקס‬ ‫פדיון הבן; בטקסי חתונה יש שמעטרים את החתן בענפי‬ ‫הדסים ויש שרוקדים לפני החתן והכלה ומנופפים בענפי‬ ‫ההדסים‪.‬‬ ‫(מתוך פיוט לראש השנה‪ ,‬ספרד‪ ,‬המאה ה‪).13-‬‬ ‫חודש תשרי בפתח ועמו שפע של חגים מועדים וזמנים‪:‬‬ ‫שמו של החודש ‪ -‬תשרי‪ ,‬מקורו בשפה הארמית ופירושו‬ ‫"התחלה"‪ .‬הוא נחשב ליום בריאת האדם והעולם‪.‬‬ ‫כיוון שהחודש הוא התחלת שנה‪ ,‬אנו מאחלים לעצמנו‬ ‫שנה טובה ומתוקה – ונוהגים לטבול תפוח בדבש‪.‬‬ ‫הרגַ ִלים‪ .‬האיכרים היו עולים‬ ‫סוכות הוא אחד משלושת ְ‬ ‫ברגל לבית המקדש שהיה בירושלים‪ ,‬כדי לבקש עונה‬ ‫חקלאית טובה וברוכת גשמים‪.‬‬ ‫ככל החגים‪ ,‬גם אלה החלים בחודש תשרי קשורים‬ ‫לטבע‪ :‬לשמור על הטבע ועל נפלאות הבריאה‪.‬‬ ‫ממנהגי החג‪:‬‬ ‫מאגדים ארבעה מיני צמחים מארבעה בתי גידול שונים‪,‬‬ ‫לאגודה אחת‪ .‬לולב – "כפת תמרים" הוא עלה של עץ‬ ‫תמר שעדיין לא התפתח; אתרוג ‪ -‬הוא פרי עץ הדר;‬ ‫הדס – "ענף עץ עבות" – משום שעליו מאד צפופים;‬ ‫וערבי נחל ‪ -‬משום שלעתים קרובות הוא גדל ליד נחלים‪.‬‬ ‫מדוע נבחרו דווקא מינים אלה? משום שלכל אחד מהם‬ ‫מיוחסת תכונה אנושית המיוחדת לו וביחד ‪ -‬מהווים את‬ ‫פניה של החברה כולה‪ .‬ללולב יש טעם (תמר) אבל אין לו‬ ‫ריח‪ .‬להדס ריח נעים אבל אין לו טעם‪ .‬לערבה אין טעם‬ ‫ואין ריח ולאתרוג ‪ -‬יש גם ריח וגם טעם‪.‬‬ ‫בדרך לבית המקדש היו האיכרים מביאים את הלולבים‬ ‫והאתרוגים‪ ,‬שהפכו מימי בית שני לסמלים ואשר תוארו‬ ‫על גבי מטבעות‪.‬‬ ‫המטבעות מקורן בימי המרד הראשון ברומאים‬ ‫(בשנת ‪ 66-70‬לספה"נ) ובמיוחד בימי מרד בר כוכבא‬ ‫(‪ 132-135‬לספה"נ)‪ .‬בימי קדם היו המטבעות אמצעי‬ ‫הפירסום העיקר‪ .‬הרומאים הציגו כך את דיוקנו של‬ ‫השליט ולעומת זאת‪ ,‬היהודים נהגו להשתמש בסמלים‬ ‫ולא בדמויות אדם – מנורה‪ ,‬עץ תמר‪ ,‬רימון (מבין שבעת‬ ‫המינים) וכאמור לולב‪ ,‬אתרוג ואחרים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פיתחו את הארנק שלכם או של ההורים ותראו שכל‬ ‫המטבעות המצויים בו מעוטרים באחד מסמלי החג‬ ‫שהזכרנו וסמלים יהודיים נוספים‪.‬‬ ‫נסו להניח נייר על מספר מטבעות והעבירו עפרון רך‬ ‫מעליהם‪ ,‬כדי להעתיק את הצורות‪ .‬אולי כדאי הפעם‬ ‫לקשט את הסוכה בעיטורים צמחיים שכאלה? אגב‪ ,‬ניתן‬ ‫למצוא אותם גם על בולים מראשית ימי המדינה ופשוט‬ ‫להינות מ"משימה בלשית" של חיפוש אחריהם ברחבי‬ ‫הבית?!‬ ‫כאשר קוטפים ענף הדס הוא יישאר זקוף במשך זמן רב‪.‬‬ ‫מסיבה זו אצל היוונים סימל ניצחון על המוות‪.‬‬ ‫ההדס גדל בר בהרי הכרמל‪ ,‬בגליל ובגולן‪ ,‬אבל הוא נדיר‬ ‫ובסכנת הכחדה‪ .‬בטבע הוא מוגן ואסור לקטוף אותו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הוא נפוץ מאוד בגינות פרטיות‪.‬‬ ‫אחד מקרובי המשפחה של ההדס הוא עץ האיקליפטוס‬ ‫שמקורו באוסטרליה‪ .‬אם תשוו בין פרחיהם תגלו כמה‬ ‫הם דומים‪.‬‬ ‫הדס | ‪Myrtus communis‬‬ ‫סוכה טעימה!‬ ‫נסו לבנות סוכה אכילה מעוגיות וממתקים! אנחנו‬ ‫השתמשנו בקרקרים‪ ,‬וופלים‪ ,‬מקלות שוקולד וסוכריות‪.‬‬ ‫תנו לדמיונכם להמריא ותשלחו לנו תמונות של‬ ‫יצירותיכם לכתובת‪sue@botanic.co.il :‬‬ ‫הסוכה הכי מושקעת תזכה בפרס!‬ ‫‪17‬‬ ‫פרסומת‬ ‫מדור פירסומי‬ ‫ספרים‬ ‫צמחי בר למאכל‬ ‫סו סורקיס‬ ‫כאשר הימים נעשים קרירים יותר‪ ,‬המטיילים שבינינו‬ ‫מתכוננים לצאת שוב אל מסלולי הטיולים הרבים שישראל‬ ‫מציעה להם‪ .‬השנה‪ ,‬הספר צמחי בר למאכל יצטרף למגדירי‬ ‫הצמחים הקבועים בתרמיל שלי‪.‬‬ ‫הספר הקטן והמפורט‪ ,‬שחובר על ידי אורי מאיר‪-‬צ'יזיק –‬ ‫מומחה בתזונה ומדריך סיורי ליקוט‪ ,‬מפרט ‪ 30‬מסלולי הליכה‪,‬‬ ‫מהר חרמון עד להרי יהודה‪ .‬כל תיאור מסלול מלווה במידע‬ ‫שימושי‪ ,‬מפה‪ ,‬הוראות הליכה ותיאור של שני מיני צמחים‪,‬‬ ‫שניתן לפגוש בדרך‪.‬‬ ‫תיאורי הצמחים כוללים קטעים מעניינים על תכונות רפואיות‬ ‫ותזונתיות‪ ,‬או משמעות תנ"כית‪ .‬דפי הפרופיל של המינים‬ ‫השונים מספקים מידע בוטני בסיסי ומציינים אם הצמח‬ ‫מוגן‪ .‬אם הוא אכן מוגן‪ ,‬וברצונכם לבשל אותו‪ ,‬חפשו אותו‬ ‫במשתלה!‬ ‫החלק המסקרן ביותר (לפחות לטבחים‪-‬גננים) הוא‬ ‫המתכונים המתוארים בסוף כל מסלול‪ ,‬הכוללים צילומים‬ ‫מפתים לצד הוראות להכנת מעדנים מצמחי בר‪ ,‬שאינם‬ ‫מתקשרים בהכרח לאוכל‪ .‬בין הפיתויים לעונות הסתיו‬ ‫והחורף ‪ -‬בלוטי אלון בחמאה ועלי רקפת ממולאים בבורגול‬ ‫ועדשים כתומות‪ ,‬משקה עוזרר‪ ,‬תירוש; גלילת עלי חוטמית‬ ‫ותבשיל עכובית עם בשר כבש ואורז‪....‬‬ ‫לאביב מעדנים משלו‪ ,‬ובספר תוכלו למצוא מתכונים רבים‬ ‫נוספים ביניהם קציצות סרפד אפויות‪ ,‬תפרחות כלך מוקפצות‬ ‫עם ירקות‪ ,‬וסלט מבושל מסקרן‪ ,‬שעשוי מעלים צעירים של‬ ‫לוף ארצישראלי‪.‬‬ ‫פרק מיוחד על צמחים מצידי הדרך מוקדש לצבר ולשיזף‪.‬‬ ‫ואם לא מתחשק לכם להתרחק מהבית‪ ,‬לא תהיה לכם‬ ‫בעיה לאתר עשבים נפוצים כגון מרור הגינה או רגלת הגינה‪,‬‬ ‫שניהם מרכיבים מושלמים למשקה עשבים בריא‪.‬‬ ‫הצילומים והאיורים הרבים בהחלט עוזרים בזיהוי הצמחים;‬ ‫ואולם שימו לב‪ ,‬שבתחילת הספר מדגיש המחבר שאכילת‬ ‫צמחי בר היא באחריות הקורא בלבד! בישול נעים! ליתר‬ ‫ביטחון – כדאי להשיג מידע מוקדם על טיבם של צמחים בלתי‬ ‫מוכרים לכם!‬ ‫משתלת קוקטייל הצמחים‬ ‫המקום שלך בירושלים לכל צורכי הגינון‬ ‫הכנסת‪ ,‬משרד ראש הממשלה ומעונו‪ ,‬עיריית ירושלים ומלון וולדורף אסטוריה הם רק כמה מהלקוחות שנהנו‬ ‫לאחרונה מהמגוון העצום של שירותי הגינון שמציעה משתלת קוקטייל‪ ,‬ובנוסף גם ‪ 10,000‬חברי מועדון הלקוחות‬ ‫של המשתלה‪ ,‬ו‪ 130-‬הגננים בעיר הקונים צמחים וציוד במחירים סיטונאיים‪.‬‬ ‫המשתלה הוקמה בשנת ‪ 2005‬על ידי האחים אבי ורוני אביחי על שטח של כארבעה דונם הצמוד לגן הבוטני‪ .‬עם‬ ‫השנים‪ ,‬התפרסמה כמשתלה המובילה בעיר‪ ,‬המציעה פיתרון מושלם לכל צרכי הגינון‪.‬‬ ‫בכל עת מוצעים במשתלה כ‪ 4,500-‬פריטים (צמחים ועציצים)‪.‬‬ ‫אגף שלם במשתלה מוקדש לציוד גינון ‪ -‬מציוד מכאני ועד למערכות השקייה‪ ,‬דשנים‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬קומפוסט‬ ‫ותערובות מצע‪.‬‬ ‫אגף אחר מתמחה בסלסלות ועציצים דקורטיביים ואילו אגף שלישי מציע ריהוט גינה במגוון סגנונות‪.‬‬ ‫אם אתם מחפשים היכן להחליף את הדשא בגינה‪ ,‬תוכלו למצוא בקוקטייל את הדבר האמיתי‪ ,‬כמו גם את הגרסה‬ ‫הסינתטית‪ ,‬ההולכת ונעשית נפוצה יותר ויותר‪.‬‬ ‫אם אתם מעדיפים מראה צחיח יותר‪ ,‬תוכלו למצוא במשתלה חלוקי נחל וטוף במגוון גדלים וצורות‪ ,‬כמו גם אבני‬ ‫ִמדרך ואבנים למסלעות‪.‬‬ ‫במשתלה כ‪ 40-‬עובדים‪ ,‬אשר ישמחו לעצב ולבנות עבורכם גינות‪ֶ ,‬דקים‪ ,‬פרגולות או מסלעות‪ .‬צוות המשתלה אף‬ ‫יוכל לתכנן ולהרכיב עבורכם מערכת הידרופונית‪ ,‬המאפשרת גידול צמחים בתמיסת מים‪ ,‬ללא שימוש באדמה‪.‬‬ ‫למשתלת קוקטייל קשר הדוק לגן הבוטני והיא עובדת צמוד לגן על פרוייקטים מסויימים (כמו בניית הבמה באגם)‪.‬‬ ‫היא מספקת לגן צמחים‪ ,‬אשר הגן אינו מסוגל לייצר בשל מחסור בזמן או במקום‪ .‬אלה כוללים את הצמחים החד‪-‬‬ ‫שנתיים והרב‪-‬שנתיים המעטרים את חלקת התצוגה‪ ,‬עצי הברכיכיטון בכניסה לגן והתצוגה על שם משפחת פינק‬ ‫בחלקת אוסטרליה‪.‬‬ ‫מדי פעם‪ ,‬מקבלת משתלת קוקטייל ‪ -‬באמצעות‬ ‫מגדל מורשה ‪ -‬מיני צמחים שהובאו לארץ‬ ‫והתאקלמו בגן הבוטני לתנאים המקומיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬משווקת המשתלה זרעים שלוקטו מצמחי הגן‪.‬‬ ‫שמיטה‪ :‬לקראת תחילתה של שנת השמיטה‪ ,‬משתלת‬ ‫קוקטייל מדגישה‪ ,‬כי היא תעבוד אך ורק עם חברות‬ ‫המורשות לגדל צמחים על פי כללי השמיטה‪.‬‬ ‫למידע נוסף‪ ,‬התקשרו‪.02-6792888 :‬‬ ‫ניתן להגיע אל המשתלה דרך תחנת‬ ‫דלק ניות‪ ,‬ברחוב הרצוג‪ ,‬ניות‪.‬‬ ‫צמחי בר למאכל‪ ,‬אורי מאיר‪-‬צ'יזיק‪ ,‬מפה הוצאה לאור‪2010 ,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרסומת‬ ‫מהגינה אל המטבח‬ ‫שתילת ירקות בשנת שמיטה‬ ‫אמנדה לינד‬ ‫"ושש שנים זרעת את ארצך‪ ,‬ואספת את תבואתה‪ .‬והשביעית‬ ‫ִּת ְׁש ְמ ֶטנָ ה ּונְ טשתּה‪ ,‬ואכלו אביוני עמך‪ ,‬ויתרם תאכל חיית‬ ‫השדה‪( "...‬שמות כ"ג‪)10-11 ,‬‬ ‫ראש השנה שלנו – היהודים נחגג בסתיו‪ .‬השנה החדשה הבאה‬ ‫עלינו לטובה בימים אלה חשובה במיוחד‪ ,‬שכן היא מסמלת‬ ‫את תחילתה של שנת השמיטה ‪ -‬השנה השביעית במחזור‬ ‫החקלאי בן שבע השנים בארץ ישראל‪ .‬השמיטה מהווה אתגר‬ ‫מעניין במיוחד עבורי‪ ,‬כמתאמת הגינות הקהילתיות בחברה‬ ‫להגנת הטבע בירושלים‪.‬‬ ‫לאור חשיבות העיקרון של מתן הזדמנות לאדמה ולקרקע‬ ‫'לנוח'‪ ,‬אנו‪ ,‬העובדים עם למעלה מ‪ 50-‬הגינות הקהילתיות‬ ‫בירושלים‪ ,‬ניישם את כללי השמיטה‪ ,‬על‪-‬פי עקרונות היסוד‬ ‫של הימנעות מעיבוד הקרקע והימנעות משתילה או גיזום‪,‬‬ ‫למעט כאשר הדבר נדרש לשמירה על בריאות הצמחים‪.‬‬ ‫במקרים אלה נכין ערוגות מוגבהות‪ ,‬עם רשתות צל המוקפות‬ ‫בקיר ארעי בגובה ‪ 60‬ס"מ‪ .‬כך נחשבות הערוגות "חלל פנימי"‪,‬‬ ‫בו ניתן לעסוק בגינון על פי כללי השמיטה ואף נוכל לנצל‬ ‫לצרכי גינון אזורים בהם אין קרקע פנויה‪.‬‬ ‫עיריית ירושלים‪ ,‬הנוהגת לשתול צמחים חד‪-‬שנתיים באזורים‬ ‫הציבוריים‪ ,‬שותלת השנה צמחים רב‪-‬שנתיים יפים‪ ,‬אשר‬ ‫יחזיקו מעמד גם לאחר שנת השמיטה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫עקרון השמיטה קשור גם למושגי הבעלות והשיתוף‪ .‬שלטים‪,‬‬ ‫אשר בשנה רגילה יאמרו ש'אסור לקטוף פרי'‪ ,‬יוחלפו בשלטי‬ ‫'הרגישו חופשיים' במהלך השנה הבאה‪ .‬הדגש הוא על‬ ‫השיתוף‪ ,‬עיקרון הנמצא בליבן של הגינות הקהילתיות‪.‬‬ ‫תטפלו בגינתכם כפי שתטפלו‪ ,‬המעבר מעונת הקיץ לסתיו‪,‬‬ ‫הוא הזמן לזרוע ירקות חורף‪.‬‬ ‫קפית בגן‬ ‫בארץ‪ ,‬אנו נוהגים לזרוע ירקות כמו כרוב‪ ,‬חסה‪ ,‬סלק עלים‪,‬‬ ‫פטרוזיליה‪ ,‬עירית‪ ,‬בצל ירוק וסלרי במהלך כל השנה‪.‬‬ ‫כרובית‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬אפונה וקולרבי זורעים בין החודשים‬ ‫ספטמבר ואוקטובר‪ ,‬בעוד שבצלים ושום עדיף לשתול‬ ‫בנובמבר‪ ,‬כאשר הטמפרטורות נמוכות יותר והסיכוי לגשם‬ ‫גובר‪.‬‬ ‫ירקות שורש כגון גזר‪ ,‬צנון‪ ,‬וסלק יש לזרוע ישירות בקרקע‪.‬‬ ‫תפוחי אדמה אפשר לשתול עכשיו‪ ,‬או באביב‪.‬‬ ‫בברכת שנה טובה‪ ,‬מתוקה ופורייה!‬ ‫‪----------------------‬‬ ‫יש רק מקום אחד בירושלים בו תוכלו לשבת מול אגם מלא בפרחי מים ומוקף עצים‪ ,‬ליהנות מאוכל‬ ‫מצוין‪ ,‬ולהרגיש הרחק מהמולת העיר‪ ,‬על אף שאתם נמצאים במרכזה‪.‬‬ ‫קפית בגן ‪-‬סניף של מסעדת קפית המפורסמת מהמושבה הגרמנית הוא מקום המושך אלפי אורחים‬ ‫המגיעים מדי חודש ליהנות מהאוכל‪ ,‬האווירה השלווה והנוף היפהפה‪.‬‬ ‫מסעדת קפית בגן נפתחה ב‪ 2008-‬בבניין שעוצב בסגנון אירופאי על ידי אדריכל הנוף המפורסם‪,‬‬ ‫שלמה אהרונסון‪.‬‬ ‫אמנדה לינד למדה גינון באנגליה‪ ,‬בגן הבוטני המלכותי‬ ‫קיו‪ ,‬עבדה בגן הבוטני בירושלים במהלך שנות ה‪ 90-‬וכיום‬ ‫משמשת כמתאמת הגינות הקהילתיות ב"חברה להגנת‬ ‫הטבע"‪ .‬אמנדה מובילה את תוכנית 'הקהילה בגן' ‪ -‬תוכנית‬ ‫גינון המיועדת לבני ‪ 55‬ומעלה בגן הבוטני‬ ‫כרוב | ‪Cabbage‬‬ ‫מסעדה בירושלים עם נוף יפה ביותר‬ ‫המסעדה ממוקמת בחלקת אירופה בגן‪ ,‬ומשקיפה על צמחייה המשתנה מעונה לעונה ‪ -‬מגוני ירוק‬ ‫עזים באביב ובקיץ‪ ,‬ועד לצבעי אדום‪ ,‬צהוב וכתום בסתיו‪.‬‬ ‫המסעדה החלבית משרתת יחידים וקבוצות‪ ,‬ואף ניתן לערוך בה אירועים עד ‪ 55‬איש בחדר נפרד או עד‬ ‫‪ 180‬איש בחוץ‪ .‬למסעדה תפריט רגיל ותפריט אירועים‪ ,‬וכן תפריטים לארוחת בוקר‪ ,‬וארוחות לילדים‪.‬‬ ‫בקפית אף תוכלו למצוא מספר מנות טבעוניות ומנות נטולות גלוטן‪.‬‬ ‫בין שלל המנות המעולות מהמטבח הים‪-‬תיכוני‪ ,‬האירופי והאסייתי‪ ,‬תוכלו ליהנות מרביולי בטטה‪,‬‬ ‫פוקצ’ה בדואית‪ ,‬סלמון על הגריל ברוטב טריאקי‪ ,‬סושי ומגוון ענק של מנות פסטה וסלטים‪ .‬תפריט‬ ‫מיוחד עם מחירים קבועים למשפחות של עד שבעה איש‪ .‬אירועי המרקים של קפית מחממים את‬ ‫האורחים בימי החורף הקרים‪.‬‬ ‫בנוסף לאירוח סועדים במקום‪ ,‬קפית מציעה גם שירותי קייטרינג ו”טייק‪-‬אווי”‪.‬‬ ‫‪1313‬‬ ‫צמחי העולם‬ ‫יתרונותיו של גן גיאוגרפי‪...‬‬ ‫המשך מגליונות קודמים‬ ‫חלקת דרום אפריקה‬ ‫ד"ר מיכאל אבישי‬ ‫הבוטנאים נוהגים לחלק את צמחיית העולם לשש ממלכות‬ ‫צומח‪ .‬הקטנה מבין ממלכות אלה נמצאת בדרום אפריקה‪,‬‬ ‫באזור ַה ֵּכף‪ ,‬המהווה כ‪ 0.08%-‬משטח היבשה של כדור הארץ‪,‬‬ ‫אך כולל כ‪ 3%-‬ממיני הצומח בעולם! ממלכת צומח זו זהה‬ ‫בחשיבותה המדעית לממלכת הצומח האוסטרלית‪ ,‬המכסה‬ ‫שטח נרחב בהרבה; ואף לממלכת הצומח הצפונית‪ ,‬המכסה‬ ‫את אירופה וסיביר‪ ,‬כמו גם אזורים לא טרופיים באסיה וצפון‬ ‫אמריקה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אציין שבדרום אפריקה צומחים כ‪ 29,000-‬מינים‬ ‫מקומיים ‪ -‬כעשירית מכלל המינים הידועים למדע ברחבי‬ ‫חּוּבה את המפתח להבנת‬ ‫העולם!‪ .‬ארץ מרתקת זו טומנת ְּב ָ‬ ‫אופן התפתחותם של הצמחים בחצי הכדור הדרומי‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬הייתה דרום אפריקה חלק מתת‪-‬יבשת עצומה בשם‬ ‫גֹונְ ְדוַ ואנָ ה‪ ,‬יחד עם אנטרקטיקה‪ ,‬דרום אמריקה‪ ,‬אפריקה‪,‬‬ ‫ואוסטרליה‪ .‬על אף שגונדוואנה התפצלה לפני כ‪ 180-‬מיליון‬ ‫שנה‪ ,‬מדענים עדיין נוהגים לדבר על "פיזור גונדוואנה" של‬ ‫משפחות צומח כגון הפרוטיאה‪ ,‬הצומחות עדיין בדרום‬ ‫אפריקה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ובחלקה הדרומי של דרום אמריקה‪.‬‬ ‫שינויים משמעותיים בגובה‪ ,‬כמות משקעים‪ ,‬סוג הקרקע‪,‬‬ ‫וגורמים אחרים בתוך דרום אפריקה‪ ,‬עודדו צמחים להתפתח‬ ‫ולהתאים עצמם למגוון תנאיי גידול‪ .‬תוצאותיה של התפתחות‬ ‫זו מרתקות‪ :‬עמידות לשריפות‪ ,‬תלות בעשן‪-‬שריפות לצרכי‬ ‫נביטה‪ ,‬ושימוש בעכברים כמאביקים‪ ,‬הם רק חלק קטן מן‬ ‫המנגנונים יוצאי הדופן שהתפתחו בה‪ .‬דרום אפריקה עשירה‬ ‫במיוחד במיני צומח אנדמיים (המצויים אך ורק במדינה זו)‪,‬‬ ‫ובכלל זה החיעדיים והטבוריתיים‪.‬‬ ‫אגפנתוס | ‪Agapanthus‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הצמחים במשפחת החיעדיים נעים בין צמחי גינה נפוצים (כגון‬ ‫צלקנית נאכלת ונציץ)‪ ,‬לבין כמה מהצמחים המוזרים ביותר‬ ‫– כמו אותם 'צמחי האבן' (ליתופס)‪ ,‬שאכן‪ ,‬נראים כמו אבנים‬ ‫קטנות‪....‬‬ ‫משפחת הטבוריתיים המורכבת ברובה מסוקולנטים‪ ,‬כוללת‬ ‫צמחי גינה נפוצים כגון כפנית‪ ,‬ניצנית וצורית המתאפיינות‬ ‫צֹורת‪ ,‬התאמה המכונה‬ ‫בהתאמה חשובה לעמידות בפני ַּב ֶ‬ ‫(‪ .)CAM‬במהלך תהליך ההטמעה‪( ,‬ייצור סוכרים)‪ ,‬נדרשים‬ ‫הצמחים לספוג פחמן דו‪-‬חמצני מהאוויר דרך פתחי נשימה‬ ‫המכונים פיוניות‪ .‬התאמה זו מאפשרת לצמחים מסויימים‬ ‫לצמצם את צריכת המים על ידי פתיחת הפיוניות בלילה בלבד‪.‬‬ ‫צמחים דרום אפריקאים הפכו לחלק חשוב בתרבות הגינון‬ ‫בישראל‪ ,‬בזכות הדמיון באקלים של שתי המדינות‪ ,‬והייבוא‬ ‫המתמשך של צמחים משם‪ ,‬עוד מימי המנדט‪.‬‬ ‫הכף‬ ‫בין הצמחים הרבים הנפוצים בגינות בארצנו ‪ -‬עופרית ַ‬ ‫ודק פרי; מיני פלרגון‪ ,‬אלווי וחרצית‪ ,‬כמו גם צמחי פקעת רבים‪,‬‬ ‫מאגפנתוס ואמריליס ועד לבת קלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬יערות החוף של מזרח אפריקה‬ ‫הכף‪ ,‬השילוב של גשמי קיץ ואוויר חם‬ ‫למרות הקרבה לאזור ֵ‬ ‫ולח המגיע מהאוקיינוס ההודי‪ ,‬יוצר תנאיי אקלים טרופיים‬ ‫ברצועה צרה זו‪ .‬המדרונות הלחים מכוסים יערות עבותים‬ ‫המ ְפנִ ים היבשים‪,‬‬ ‫של דקלים‪ ,‬ציפורי גן‪-‬עדן‪ ,‬וקליביות; ואילו ִ‬ ‫הפונים אל פנים היבשת‪ ,‬מכוסים בעיקר בעצי שיטה קוצניים‪,‬‬ ‫צמחי חלבלוב רחבי‪-‬ענפים‪ ,‬וב"מאובנים חיים" הנמנים על‬ ‫הסוג ‪ Encephalartos‬אשר משתייך למשפחת הציקסיים‪.‬‬ ‫הכף‪ ,‬דק פרי והמטפס המרהיב פודרית‬ ‫האספרגוס‪ ,‬עופרית ֵּ‬ ‫) ‪,(Podranea brycii‬הגיעו כולם לארצנו מאזור זה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדבריות האבן והחול‬ ‫האזורים הצחיחים של מדבר הקלהארי‪ ,‬נמאקוואלנד‪,‬‬ ‫נמיביה‪ ,‬והקארו‪ ,‬עשירים במיוחד בצמחי מדבר חד‪-‬שנתיים‬ ‫ורב‪-‬שנתיים אנדמיים‪ .‬הם מתאפיינים במגוון אדיר של‬ ‫סוגים ומינים‪ .‬הם יוצרים את מרבדי הפריחה הצבעוניים‬ ‫המרהיבים‪ ,‬אשר מושכים תיירים מכל רחבי העולם לדרום‬ ‫אפריקה מידי אביב‪.‬‬ ‫‪ .4‬יער אפרו‪-‬אלפיני ממוזג‬ ‫מיערות עצי המחט הממוזגים האדירים‪ ,‬שכיסו פעם חלקים‬ ‫נרחבים מחצי הכדור הדרומי‪ ,‬נותרו כיום רק כמה מובלעות‬ ‫מבודדות‪ .‬מובלעות אלה ניתן למצוא בגובה של ‪ 1,500‬עד‬ ‫‪ 2,500‬מטר מעל פני הים‪ ,‬והם זוכים ל‪ 2,500-‬מ"מ מים מידי‬ ‫שנה המגיעים מגשם ומי שלגים‪ .‬הצמחים הנפוצים ביערות‬ ‫אלה‪ ,‬הצומחים גם בגן‪ ,‬הם עצים כדוגמת ‪Podocarpus‬‬ ‫‪ ,latifolius‬וכן צמחים עשבוניים כגון ברלריה קהה‬ ‫(‪ ,)Barleria obtusa‬מינים רבים של חרצית‪ ,‬וקניפופיה‪.‬‬ ‫הקשרים הטובים עם הקהילה המדעית בדרום אפריקה הביאו‬ ‫בשנת ‪ 1989‬להקמתה של חלקת דרום אפריקה בגן הבוטני‪.‬‬ ‫ראוי לציין את העזרה שהעניקה ‪ -‬עוד בתקופת האפרטהייד ‪-‬‬ ‫קבוצה מעורבת של דרום אפריקאים‪ ,‬בהנהגת הכומר ריידר‬ ‫בנט‪ .‬חברי הקבוצה ביקרו בגן כמה פעמים‪ ,‬על חשבונם‪ ,‬כדי‬ ‫לסייע ולהתנדב‪.‬‬ ‫‪ .5‬ערבות השיטה ומדבריות השיחים‬ ‫מרבית חציה הצפוני של דרום אפריקה הוא חלק מהסוואנה‬ ‫של אפריקה ‪ -‬ערבה רחבת‪-‬ידיים המתאפיינת בעצים בעלי‬ ‫צמרת שטוחה או דמוית‪-‬מטריה‪ ,‬ממשפחת הקטניות‪.‬‬ ‫ערבות אלה משתרעות לכל אורך הצד המזרחי של היבשת‪,‬‬ ‫הּכף ועד לדרום מדבר סהרה‪ .‬אזורים אלה‬ ‫מצפון אזור ֵ‬ ‫מתרוממים לגובה שמעל ‪ 1,000‬מטר מפני הים‪ ,‬ומתאפיינים‬ ‫בקיצים גשומים וחורפים יבשים וקפואים ולפיכך‪ ,‬העצים‬ ‫באזורים אלה נשירים בעיקרם‪.‬‬ ‫הּכף‬ ‫‪ .1‬צמחיית השיחים של אזור ֵ‬ ‫פיינבוס הוא השם באפריקאנס לשיחים בעלי עלים קטנים‬ ‫ומחוספסים‪ ,‬הצומחים באזור שמסביב לעיר קייפ‪-‬טאון‪.‬‬ ‫האזור מתאפיין באקלים ים תיכוני עם חורף גשום‪ .‬בגן‪ ,‬חלקת‬ ‫הפיינבוס היא החלקה הראשונה המקבלת את פני המבקרים‬ ‫אחרי האגם‪ .‬תצוגה זו‪ ,‬הכוללת בעיקר שיחים ירוקי‪-‬עד‪,‬‬ ‫צמחים רב‪-‬שנתיים ופקעות‪ .‬נשתלה מחדש לאחרונה והיא‬ ‫אחת המרהיבות שבגן‪ ,‬באביב‪ .‬בתצוגה תוכלו למצוא צמחי‬ ‫פרוטיאה‪ ,‬לויקודנדרון‪ ,‬קני ‪ Restinioaceae‬וצמחי פקעת‬ ‫כגון פרזייה‪ ,‬ספרקסיס ו‪ -‬אמריליס בלדונה בעל פריחת הסתיו‬ ‫המרהיבה‪.‬‬ ‫חשוב להזכיר את העצים העמידים לכפור‪ ,‬אשר פורחים‬ ‫באביב‪ ,‬לפני לבלוב העלים‪ :‬עץ האלמוגן ( ‪Erythrina‬‬ ‫‪ (lysistemon‬בעל הפרחים האדומים; הבולוסנתוס‬ ‫)‪ (Boluthantus speciosus‬בעל הפרחים הכחולים;‬ ‫והשלטית (‪ (Peltophorum africanum‬בעלת הפרחים‬ ‫הצהובים‪ .‬אלה רק שלושה מן המינים היפהפיים של עצי‬ ‫הסוואנה‪ ,‬הצומחים גם בגן הבוטני‪ .‬צמחי אלווי גדולים‪,‬‬ ‫בעלי פריחה אדומה או צהובה‪ ,‬מוסיפים נגיעות צבע עזות‬ ‫בחורף ובתחילת האביב בחלקת דרום אפריקה‪ ,‬וכמו בטבע‬ ‫מולדתם‪ ,‬הם עשירים במיוחד בצוף‪ ,‬ומושכים צופיות אשר‬ ‫מאביקות את הפרחים‪.‬‬ ‫בחלקת דרום אפריקה חמש חלקות‪-‬משנה‪ ,‬ולכל אחת מינים‬ ‫נפרדים‪ ,‬צורות צימוח ייחודיות‪ ,‬ודרישות תחזוקה שונות‪.‬‬ ‫אלווי הדור | ‪Aloe speciosa‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מהגנן הראשי‬ ‫מחקר‬ ‫צתרה הררית‬ ‫אלי בקר‬ ‫לפני מספר שנים‪ ,‬בקיץ‪ ,‬הסתובבתי בגן בשטח המידרוני‬ ‫שמאחורי המסעדה ולפתע ראיתי בן שיח קטן‪ ,‬לא מוכר‪,‬‬ ‫מכוסה בפרחים לבנים‪ .‬לאחר בדיקה בספרים והצלבת‬ ‫מידע עם מפות‪-‬שתילה ישנות‪ ,‬הסתבר שזוהי צתרה הררית‬ ‫)‪ (Satureja montana‬ששרדה ללא השקייה בחלקה‬ ‫האלפינית‪,‬שנשתלה בשעתו במדרון הזה‪.‬‬ ‫| שום עקרון‬ ‫‪Ekron garlic | Allium akirense‬‬ ‫עוד שום חדש למדע‪-‬שום ֶעקרון‬ ‫ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫בגיליונות קודמים של "מבט מהגן"‪ ,‬דיווחנו על מיני שום‬ ‫חדשים למדע‪ .‬מאז‪ ,‬תיארנו ופירסמנו מין חדש נוסף בעיתונות‬ ‫המדעית‪ .‬מדובר בשום שנמצא לפני שנים ספורות באזור‬ ‫הגבעות של קיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬בואכה רחובות‪.‬‬ ‫על פניו‪ ,‬הצמח נראה דומה מאוד למיני שום אחרים בארץ‪.‬‬ ‫כולם משוייכים לסקציית מוליום בסוג שום‪ ,‬ביניהם שום ארדל‬ ‫ושום קטן‪-‬פרחים‪( .‬סקצייה היא דרגה שבין מין לבין סוג)‪ .‬אולם‬ ‫היו לו כמה סימנים חשובים המבדילים אותו משאר קרוביו‪.‬‬ ‫הפרחים קטנים מאד‪ -‬אורכם ‪ 5-3‬מ"מ‪ ,‬לעומת קרוביו אשר‬ ‫להם פרחים באורך ‪ 7‬מ"מ ומעלה‪ .‬צבע פרחיו לבן צחור עד‬ ‫ורדרד‪ ,‬ולא קרם כמו בשום קטן‪-‬פרחים‪ ,‬שום ארדל‪ ,‬שום‬ ‫הפטמות או שום דרומי‪ .‬שיא פריחתו הוא בסוף מרץ במישור‬ ‫החוף בעוד השומים הקרובים אליו פורחים מוקדם יותר‪.‬‬ ‫ָח ַברתי אל פרופ' ניקולאי פריזן מהגן הבוטני של אוסנאברוק‬ ‫בגרמניה‪ ,‬מומחה לקבוצת שומי "מוליום" בעולם‪ .‬אנליזות‬ ‫גנטיות בוצעו בגרמניה ועבודת שדה אקולוגית ומורפולוגית‬ ‫בוצעה בארץ‪ .‬מהר מאד נוכחנו שבנוסף לשוני המורפולוגי‬ ‫ולבית הגידול השונה‪ ,‬מצטרפים גם הבדלים מולקולאריים‪-‬‬ ‫גנטיים – ולפיכך החלטנו שמדובר במין חדש למדע‪ .‬תיארנו‬ ‫אותו בחודש שעבר במאמר שפורסם במגזין הבוטני‬ ‫‪.(Phytotaxa 173 )2(: 140–148( Phytotaxa‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הצמח גדל בשמונה אתרים בלבד‪ ,‬כאשר רק בשלושה מהם‬ ‫יש אוכלוסיות גדולות‪ .‬אנו מעריכים‪ ,‬כי יש בסה"כ כ‪3,000-‬‬ ‫פרטים בשטח של כשלושה קמ"ר‪ .‬אף לא אתר אחד נמצא‬ ‫בשמורת טבע‪ .‬ייתכן שהיה נפוץ יותר לפני התרחבותה של‬ ‫העיר רחובות לאזור זה‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬הוכרז המין כצמח אנדמי לישראל (גדל בישראל‬ ‫בלבד) הנמצא בסכנת הכחדה‪.‬‬ ‫צמחים מעטים נאספו והם גדלים בגן הבוטני שלנו וגם בגן‬ ‫באוסנאברוק‪ .‬נעקוב אחר דרכי רבייתם ונפזר את "צאצאיהם"‬ ‫בין גנים בוטניים נוספים בארץ‪.‬‬ ‫לשום קראנו בעברית שום ֶעקרון ושמו המדעי ‪Allium‬‬ ‫החפים שמות עתיקים עבריים‪-‬‬ ‫מנציחים‬ ‫‪ ,akirense‬שני השמות‬ ‫מרוות‬ ‫תנכיים וערביים של ישובים עתיקים וגבעות באזור‪ .‬באנליזה‬ ‫גנטית‪-‬מולקולארית נמצא כי שום ֶעקרון קרוב מאד לשום‬ ‫קטן‪-‬פרחים ומכאן‪ ,‬שמוצאו יובשני מאזורי ספר ומדבר‪.‬‬ ‫דגם תפוצה של צמחים מדבריים שפלשו למישור החוף‬ ‫בקרקעות חוליות יובשניות נפוץ בארץ ומוכר ברמת המין‬ ‫(לדוגמה רותם המדבר ומרווה צמירה)‪ .‬קיימים גם מינים‬ ‫תמינּו כאן למינים חדשים כגון‬ ‫שפלשו למישור החוף ִוה ַ‬ ‫איריס הארגמן ופשתנית יפו ‪.‬‬ ‫אספנו זרעים מצמח זה ואלה נבטו בקלות יחסית‪.‬‬ ‫דור שני זה נשתל במרכז מעגל התנועה שבחלקת מערב‬ ‫הים התיכון‪.‬‬ ‫צתרה הררית היא בן שיח ממשפחת השפתניים‪ ,‬גובהו‬ ‫כ‪ 40 -‬ס"מ‪ ,‬בעל עלים קטנים מחודדים ועמודי פריחה לבנים‪,‬‬ ‫בחודשים יולי ואוגוסט‪.‬‬ ‫תפוצתה באזור הים התיכון ‪ -‬מטורקיה דרך הבלקן עד‬ ‫ספרד‪ ,‬בבתי גידול אבניים הרריים ובערבות של דגניים‪.‬‬ ‫תנאיי הגידול המיטביים עבור הצתרה הם ניקוז מושלם‪,‬‬ ‫שמש מלאה ומרווח שתילה של ‪ 30‬ס"מ בין הצמחים‪ .‬היא‬ ‫עמידה ביובש ובקור וכפי שראינו‪ ,‬ניתן לגדלה ללא השקייה‬ ‫לאחר התבססותה‪ ,‬אם כי‪ ,‬בקרקע מנוקזת היא שורדת‬ ‫בטוב גם בהשקייה סדירה‪ .‬הצמח מדיף ריח חזק הנובע‬ ‫מן השמנים האתריים המצויים בעלים ועל כן הוא משמש‬ ‫כתבלין לבשר‪ .‬שמנים אלה אף מכילים מרכיבים בעלי‬ ‫תכונות אנטי מיקרוביאליות‪.‬‬ ‫הצתרה אם כן‪ ,‬היא צמח אלוף‪ :‬קומפקטי‪ ,‬מאריך חיים‪ ,‬עמיד‬ ‫ליובש ולקור ויחד עם זאת פורח בקיץ – עונה קשה במיוחד‬ ‫לפריחה ים תיכונית!!‬ ‫צתרה הררית | ‪Winter savory | Satureja montana‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לינאוס‪ ,‬הבוטנאי השוודי בן המאה ה‪ .18-‬ב‪ ,1756-‬הוא העניק‬ ‫לצמח חד‪-‬שנתי קטן מארץ ישראל את השם ‪Galium‬‬ ‫מהמדען הראשי‬ ‫‪.hierosolymitanum‬‬ ‫צמחים רבים נוספים נקראו במאה ה‪ 19-‬על שם העיר על‬ ‫ידי הבוטנאי וחוקר הארצות השוויצרי אדמונד בואסייה‪ ,‬אשר‬ ‫פירסם את הספר ‪ – Flora Orientalis‬עבודה כבירה‬ ‫המתארת למעלה מ‪ 12,000-‬מינים מהמזרח התיכון‪ .‬יותר‬ ‫ממחצית המינים היו חדשים למדע‪.‬‬ ‫צמחי הכותל‬ ‫המערבי‬ ‫בירושלים‬ ‫שפע המינים שהגדיר כוללים את גרגרנית ירושלים‬ ‫(‪ ,(Trigonella hierosolymitana‬חלבלוב מגובשש‬ ‫(‪ ,(Euphorbia hierosolymitana‬טופח ירושלים‬ ‫(‪ ,(Lathyrus hierosolymitanus‬מרוות ירושלים‬ ‫(‪ ,(Salvia hierosolymitana‬פעמונית ירושלים‬ ‫(‪ ,(Campanula hierosolymitana‬ניסנית ירושלמית‬ ‫‪ ,(Crepis‬ונורית ירושלים‬ ‫(‪hierosolymitana‬‬ ‫)‪ ,(Ranunculus hierosolymitanus‬אשר לימים שונה‬ ‫שמה ל‪.Ranunculus millefolius-‬‬ ‫ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר וסו סורקס‬ ‫בחודש הבא‪ ,‬יינשאו עיניים רבות לירושלים‪ ,‬כשיהודים‬ ‫מאמינים מרחבי הארץ והתפוצות יתאספו ברחבת הכותל‬ ‫המערבי לציון חג הסוכות‪ .‬המדען הראשי של הגן‪ ,‬ד"ר אורי‬ ‫פרגמן‪-‬ספיר‪ ,‬מתאר כמה מהצמחים שיקבלו את פניהם‪.‬‬ ‫מי שמחפש השראה בכותל המערבי‪ ,‬שלרגלי הר הבית‪ ,‬כל‬ ‫שעליו לעשות הוא להביט מעלה ולראות‪ ,‬שהאבנים העתיקות‬ ‫שופעות חיים‪ .‬מלבד הציפורים והלטאות‪ ,‬צומחים בכותל גם‬ ‫שבעה מינים של צמחים‪ ,‬ששורשיהם חדרו עמוק אל תוך‬ ‫הסדקים בחיפוש אחר מים‪.‬‬ ‫לוע‪-‬הארי הסיצילי יובא כנראה לארץ הקודש על ידי הצלבנים‪,‬‬ ‫כי מקורו במערב הים התיכון‪ .‬הצמח מצא דרכו אל הטבע‬ ‫והצליח להכות שורש ברדיוס מצומצם‪.‬בארץ צומח לוע‪-‬הארי‬ ‫הסיצילי אך ורק על קירות ירושלים‪ ,‬רמלה‪ ,‬יפו‪ ,‬עכו ומבצר‬ ‫המונפורט בגליל‪.‬‬ ‫השיכרון הזהוב מתאפיין בפרחים יפהפיים‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫לדעת ולזכור ‪ -‬שכל חלקי הצמח רעילים‪ .‬אחת התיאוריות‬ ‫היא‪ ,‬כי הוא זכה לשמו‬ ‫בלועזית (‪)henbane‬‬ ‫עקב השפעתו‬ ‫הקטלנית על עופות‪.‬‬ ‫מימי קדם‪ ,‬משתמשים‬ ‫בצמח בכמויות קטנות‬ ‫כמשכך כאבים‪.‬‬ ‫המציץ הסורי מוסיף‬ ‫נגיעות של צבעי כחול‪-‬‬ ‫סגול לקירות האבן של‬ ‫ירושלים‪ ,‬בעוד‬ ‫‪6‬‬ ‫בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ ,20-‬תארה נעמי פיינברון‪-‬‬ ‫דותן ז"ל את סתוונית ירושלים‪,‬‬ ‫‪.hierosolymitanum‬‬ ‫שני מינים נוספים מזכירים את העיר ירושלים בשמם‬ ‫העברי‪ ,‬אך לא בשמם הלטיני ‪ -‬אורן ירושלים (אורן‬ ‫חלבי ‪ ,Pinus halepensis -‬בלטינית)‪ ,‬ודוגון ירושלמי‬ ‫(‪ Lachnophyllum noaeanum‬בלטינית)‪.‬‬ ‫צלף מצוי הגדל בכותל‬ ‫השרביטן חסר העלים‪ ,‬מצמיח גבעולים דקים וקרחים‪,‬‬ ‫המכוסים פירות אדומים‪ .‬הציפורים נמשכות לפירות אלה‬ ‫ועוזרות בהפצת הזרעים‪.‬‬ ‫הצלף המצוי הוא אחד הצמחים המרהיבים ביותר בפריחתו‬ ‫‪ :‬פרחיו הלבנים‪ ,‬המעוטרים אבקנים סגולים‪ ,‬נפתחים מידי‬ ‫ערב וקמלים בחום הבוקר שלמחרת‪ .‬הצלף ‪ -‬שניצניו‬ ‫ופירותיו נכבשים ונאכלים ‪ -‬מואבק על ידי ָע ֵׁשי לילה לצורך‬ ‫האבקת הפרחים‪ .‬קוציו המאונקלים שימשו בעבר להוצאת‬ ‫עלוקות מגרונות העזים‪.‬‬ ‫צלף מצוי הוא שמו המקורי והנכון של הצלף‪ .‬בעבר הוא‬ ‫נקרא צלף זוהרי‪ ,‬כמו גם צלף ירושלמי‬ ‫‪Colchicum‬‬ ‫צמחי ירושלים‬ ‫וסביבתה‬ ‫ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫למעלה מ‪ 1,000-‬מיני צמחים תועדו בירושלים והסביבה‬ ‫בספרים‪ ,‬סקרי שטח ובעשביית האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫בין הבוטנאים שתרמו לחקר ירושלים וסביבתה נמנים‬ ‫מיכאל זהרי‪ ,‬נעמי פיינברון‪-‬דותן‪ ,‬אברהם פאהן‪ ,‬אבי שמידע‬ ‫ואבינועם דנין‪ .‬מספרם הרב של המינים באזור נובע ממגוון‬ ‫בתי הגידול ‪ -‬האזור ממוקם במפגש בין האקלים הים‪-‬תיכוני‬ ‫והאקלים המדברי‪-‬למחצה‪.‬‬ ‫עשרה מיני צמחים נקראו על שם ירושלים בעברית‪ ,‬ולשמונה‬ ‫מהם ניתן השם הלטיני ‪ .hierosolymitana/um -‬כולם‬ ‫נפוצים לא רק באזור ירושלים‪ ,‬אלא בארץ כולה ובחלק‬ ‫מהמקרים אף מעבר לגבולות המדינה‪.‬‬ ‫המדען הראשון שקרא לצמח על שם עיר הקודש היה קארל‬ ‫לסיום‪ ,‬חמישה צמחים נקראו על שם עיר הקודש‪ ,‬אך‬ ‫שמם שונה כשמדענים קבעו כי הם אינם מינים נפרדים‪,‬‬ ‫ויש להכילם תחת מינים אחרים‪ .‬אלה כוללים את‬ ‫‪( Chrozophora hierosolymitana‬שלאחר מכן‬ ‫נכללה מחדש בשם ‪ ;)Chrozophora tinctoria‬כדן‬ ‫סגול‪ ,‬תואר כיום כ‪ ,Muscari commutatum-‬אך‬ ‫במקור תואר כ‪ Muscari hierosolymitanum-‬על‬ ‫ידי הבוטנאי הצ'יליאני היהודי פייר פליצ'ה ראוונה; קדד‬ ‫ארצישראלי (‪ ,)Astralagus palaestinus‬אשר במקור‬ ‫תואר כ‪Astralagus-‬‬ ‫‪;hierosolymitanum‬‬ ‫ו‪H i e r a c i o i d e s -‬‬ ‫‪,hierosolymitanum‬‬ ‫אשר תואר על ידי הבוטנאי‬ ‫הגרמני אוטו קונץ‪ ,‬על‬ ‫אף שמין זה אינו מקומי‬ ‫ומעמדו אינו ברור‪.‬‬ ‫| ‪Jerusalem bellflower‬‬ ‫| פעמונית ירושלים‬ ‫‪Campanula‬‬ ‫‪hierosolymitana‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חדשות הגן‪ ...‬חדשות הגן‪ ......‬חדשות הגן‪...‬‬ ‫‪ 2,000‬חובבי צמחים‪ ,‬חובבי אמנות‪ ,‬ואנשי הציבור הרחב‬ ‫עץ השיטה הרעננה הנפוץ מערבות הסוואנה במזרח‬ ‫אפריקה ועד מערבה‪ ,‬אך נדיר ביותר באזורנו‪ ,‬נבט‬ ‫ונשתל בחלקת דרום אפריקה בגן‪.‬‬ ‫נהרו ביוני האחרון לכנס ותערוכת הבונסאי השנתיים‬ ‫של הגן‪ ,‬שנערכו לראשונה בגלריית האמנות שבמתחם‬ ‫התחנה הראשונה הפופולרי בירושלים‪ .‬חלק מהמבקרים‬ ‫כה התרשמו‪ ,‬עד שביקרו בתערוכה שוב ושוב עם בני‬ ‫משפחה וחברים‪.‬‬ ‫לפני ארבע שנים ייסד הגן את הכנס‪ ,‬במטרה לטפח‬ ‫ולקדם אמנות ייחודית זו של פיסול בעצים חיים‪ ,‬כדי לתת‬ ‫במה לאמנים מכל רחבי הארץ להציג את עבודותיהם‬ ‫לציבור הרחב וכדי לקדם את מעמדה של ישראל‬ ‫בקהילת הבונסאי העולמית‪ .‬במרוצת ארבע שנותיו‪ ,‬הפך‬ ‫הכנס לאירוע המרכזי בלוח השנה של הבונסאי הישראלי‪.‬‬ ‫אירועי הפתיחה כללו השנה הדגמות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬וסיור‬ ‫מודרך בתערוכה על ידי שני האמנים האורחים מחו"ל ‪-‬‬ ‫רוברט סטיבן מאינדונזיה‪ ,‬ואוון ריץ' מארה"ב‪.‬‬ ‫אוכלסיות מבודדות של שיטה רעננה )‪Acacia laeta,‬‬ ‫‪ (Senegalia laeta‬נמצאות במדבריות ערב‪ .‬מזה‬ ‫שנים התרשמנו מאיור של העץ המופיע ב‪-‬פלורה‬ ‫פלסטינה ‪ -‬עבודתו הכבירה של פרופ' מיכאל זהרי ז"ל‪,‬‬ ‫ואולם לא הכרנו את העץ‪....‬עד שנות ה‪ ,90-‬כשנמצאו‬ ‫שני ריכוזים שלו במצוקי הערבה הירדנית על ידי הטייל‬ ‫שוקה רווק והבוטנאי פרופ' אבי שמידע‪.‬‬ ‫ב‪ ,2006-‬קיבלנו וזרענו עשרה זרעים של העץ ‪ .‬רק‬ ‫ארבעה מהם נבטו והתפתחו לעצים צעירים במכלים‪.‬‬ ‫כדי להקטין סיכונים‪ ,‬נתרם עץ אחד לגן הבוטני בתל‪-‬‬ ‫אביב‪ ,‬עץ אחד נשתל בקיבוץ סמר בערבה‪ ,‬ושני עצים‬ ‫נשמרו אצלנו במיכלים ותוכננו להישתל הקיץ‪ .‬למרבה‬ ‫הצער‪ ,‬סופת השלג בדצמבר פגעה בהם‪ .‬צמרתו של‬ ‫האחד קפאה‪ ,‬והעץ התחדש רק מהבסיס‪....‬‬ ‫שתלנו את השני בחלקת דרום אפריקה‪ ,‬בתחילת תת‪-‬‬ ‫חלקת הסוואנה‪ .‬אנו תקווה כי העץ ייקלט‪ ,‬ישגשג‪ ,‬ולא‬ ‫יסבול יתר על המידה בחורפים הבאים‪.‬‬ ‫תרמנו זרעים של העץ למשלחת של הגן הבוטני‬ ‫המלכותי של ירדן‪ ,‬אשר ביקרה בגן שלנו לפני כשנתיים‬ ‫ושתילי העצים הוצגו בפניה‪.‬‬ ‫ליאור גוטסמן הצטרפה לאגודת ידידי הגנים הבוטניים‬ ‫כדי לנהל את החממה ליַזָ מּות חברתית‪-‬סביבתית בגן‪.‬‬ ‫החממה‪ ,‬שהושקה במאי בעזרת קרן לייכטג ומשפחת‬ ‫לדרמן‪ ,‬נועדה לקדם פרויקטים קיימים‪ ,‬לשלב פרויקטים‬ ‫חדשים‪ ,‬ולחבר בין הפרויקטים השונים‪.‬‬ ‫ליאור‪ ,29 ,‬היא בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה וחינוך‬ ‫דמוקרטי‪ ,‬ותואר שני בכלכלת שינוי (כלכלה המתמקדת‬ ‫בצדק חברתי וסביבתי)‪ .‬ליאור הקימה מספר מועצות‬ ‫נוער סביבתיות‪-‬עירוניות בהוד השרון וברעננה הדומות‬ ‫מאוד ל"צוותים ירוקים" של נוער הפועלים בגן הבוטני‬ ‫ובשכונות ירושלים‪ .‬בשנה וחצי האחרונות‪ ,‬עבדה ליאור‬ ‫יחד עם תושבי ג'יסר א‪-‬זרקא‪ ,‬שמצפון לאור עקיבא‪,‬‬ ‫ועזרה לקבוצה של ‪ 18‬נשים להקים קואופרטיב הסעדה‪,‬‬ ‫באמצעותו יוכלו לספק ארוחות צהריים בריאות לתלמידי‬ ‫בתי‪-‬הספר המקומיים‪.‬‬ ‫מאור אלרון הצטרפה למשתלת הריבוי בגן במסגרת‬ ‫מילגה בת ארבעה חודשים הממומנת על ידי ידידי הגן‬ ‫באנגליה‪ .‬למאור‪ ,28 ,‬תואר ראשון במדעי הצמח והיא‬ ‫לקראת סיום לימודי התואר השני באקולוגיה חקלאית‪,‬‬ ‫בפקולטה לחקלאות ברחובות‪ .‬מאור מנביטה זרעים‬ ‫של צמחים‪ ,‬אשר יהוו חלק מהתצוגה בחממה הטרופית‬ ‫המתחדשת‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫משמאל‪ :‬אלן ברקלי‪ ,‬יו"ר הוועד המנהל של הגן‪ ,‬הגב' ג'וזי דנט‪,‬‬ ‫ומנכ"ל הגן אורן בן‪-‬יוסף‬ ‫צוות הגן בפורים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דבר המנכ"ל‬ ‫לעתים קרובות בגרסה באנגלית של המאמרים בעברית משולבים צילומים אחרים‪.‬‬ ‫מומלץ לעיין גם בהם‪.‬‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫במסגרת תנופת הפיתוח והעשייה המקצועית‪ ,‬השתתפנו לאחרונה בכנס גנים בוטניים בארצות‪ -‬הברית‪ .‬הגן הבוטני שלנו חבר‬ ‫בארגון הגנים הבוטניים האמריקאי מזה שלוש שנים‪ ,‬ומשתתף בכנס השנתי של הארגון‪ ,‬אשר מתארח כל שנה בעיר אחרת‬ ‫ובגנים אחרים‪ .‬הפעם היינו בדנבר‪ ,‬קולורדו‪.‬‬ ‫מטרת הכנס – שיתוף פעולה חוצה גבולות‪ ,‬שימור ידע‪ ,‬חשיפה ולימוד הדדי‪ ,‬למען קידום המחקר העולמי בנושאים כגון שימור‪,‬‬ ‫איקלום‪ ,‬אתנו‪-‬בוטניקה ועוד‪.‬‬ ‫זו השנה השלישית ברציפות שהמשלחת שלנו‪ ,‬בסיוע חברינו מקרן ליכטאג מסן דיאגו‪ ,‬מארחת ומנחה את המפגש המקצועי‬ ‫בנושא של שיתופי פעולה בינלאומיים‪ .‬השנה השתתפו במפגש עשרות אנשים שהציגו שיתופי‪-‬פעולה שונים ברחבי העולם‬ ‫בנושאי תיירות‪ ,‬שימור‪ ,‬תוכניות הכשרה ועוד‪.‬‬ ‫אנחנו הצגנו את שיתוף הפעולה שלנו עם הגן בירדן‪ ,‬עליו סיפר לכם ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר בגיליון הקודם של "מבט מהגן"‪ .‬גם‬ ‫ד"ר שהינה גזנפר מגני קיו‪ ,‬לונדון‪ ,‬הוזמנה להתארח בפאנל ובעזרתה למדנו על פעילויות מקצועיות נוספות באזור שלנו ועל‬ ‫הזדמנויות חדשות להשתתפות בפרויקטים מרתקים‪ ,‬אשר לא היינו חשופים להם בעבר‪.‬‬ ‫המפגש והפאנל זכו להצלחה רבה‪ ,‬ובעקבות זה החליטה הנהלת ארגון הגנים האמריקאי להקים פורום מקצועי לשיתופי פעולה‬ ‫בין‪-‬לאומיים‪ ,‬אשר יקיים פעילויות שונות ויתמוך בהן במרוצת כל השנה (ולא רק בכנסים)‪ .‬אנו גאים על השותפות במיזם הזה‪ ,‬ועל‬ ‫היכולת שלנו להיות בין מוביליו‪ .‬בשנה הבאה יתארח הכנס במיניאפוליס‪ ,‬ואנו מקווים להציג עוד התקדמות בשיתופי הפעולה‬ ‫שלנו עם גנים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫כתמיד‪ ,‬אני מזמין אתכם לבוא לראות במו עיניכם את הנעשה בגן‪ ...‬כדי שנוכל להמשיך בפעילויות מסוג זה‪ ,‬אנו זקוקים‬ ‫לתמיכתכם ועל כן אנחנו יוצאים בתכנית מנויים חדשה ומורחבת אשר מציעה מגוון אפשרויות להרחבת שיתוף הפעולה ביניכם‪,‬‬ ‫המנויים לבין הגן !‬ ‫מבקרים וקוראים יקרים – אנו מזמינים את כולכם להצטרף אל‬ ‫משפחת הגן הבוטני‪,‬‬ ‫‪ 2‬דבר המנכ”ל‬ ‫כנס‪ ,‬תוכנית מנויים חדשה‬ ‫‪ 4‬חדשות הגן‬ ‫‪ 12‬מהגינה אל המטבח‬ ‫שתילת ירקות בשנת שמיטה‬ ‫‪ 14‬ספרים‬ ‫בונסאי‪ ,‬שיטה נדירה‪ ,‬פנים‬ ‫‪ 6‬מהמדען הראשי‬ ‫צמחים וירושלים‬ ‫‪ 8‬מחקר‬ ‫צמחי בר למאכל‬ ‫‪ 16‬דף המשפחה‬ ‫צמחים ומטבעות‬ ‫‪ 18‬ידידים ומתנדבים‬ ‫עוד ׁשּום חדש למדע – שום עקרון‬ ‫‪ 9‬מהגנן הראשי‬ ‫עץ האלון מדבר‪ ,‬דיוקן שרה אדר‬ ‫‪ 20‬מסע מצולם‬ ‫צתרה הררית‬ ‫‪ 10‬צמחי העולם‬ ‫פלאי הטבע של גיאורגיה‪.‬‬ ‫‪ 22‬פעילויות בגן‬ ‫חלקת דרום אפריקה‬ ‫להתראות בגן‪.‬‬ ‫עורכות‪ :‬סו סורקיס ורות פרלמן‬ ‫אורן בן‪-‬יוסף‬ ‫עריכה מדעית‪ :‬ד"ר אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫חברות מערכת ועריכה עברית‪ :‬שרה אדר‪ ,‬חנה כהן‪ ,‬נחמה פרסטר ורות פרלמן‬ ‫עריכה אנגלית‪ :‬משה לוין‬ ‫צילומים‪ :‬יהודית מרקוס‪ ,‬אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫תרגום‪ :‬עפר גרינולד‪ ,‬שירותי תרגום‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬שלי ארוטשס‬ ‫הדפסה‪ :‬דפוס שמשון‬ ‫כתובת‪ :‬זלמן שניאור ‪ ,1‬שכונת ניות‪ ,‬ירושלים‬ ‫בתמונה‪:‬‬ ‫כתובת למשלוח מכתבים‪ :‬הגן הבוטני האוניברסיטאי‪ ,‬קריית האוניברסיטה‪ ,‬גבעת רם‪ ,‬ירושלים ‪91904‬‬ ‫צוות הגן בדנבר יחד עם ג'ים פרלי ‪ -‬נשיא ומנכ"ל קרן לייכטג (שני מימין)‬ ‫טל‪ 02-6794012 :‬פקס‪02-6793941 :‬‬ ‫וד"ר שהינה גזנפר מגני קיו (הלובשת צעיף כחול)‪.‬‬ ‫מחלקת הזמנות‪ | 073-2438914 :‬פקס‪jbotanic@botanic.co.il | 02-6793941 :‬‬ ‫ ‪JBG staff in Denver, together with Jim Farley‬‬‫‪President and CEO of the Leichtag Foundation‬‬ ‫‪(second from right) and Dr. Shahina Ghazanfar of‬‬ ‫‪Kew Gardens (wearing a blue scarf).‬‬ ‫שעות פתיחה של הגן (שעון קיץ)‪:‬‬ ‫‪19:00-09:00‬‬ ‫ימים א‪-‬ה‪:‬‬ ‫‪17:00-09:00‬‬ ‫שישי‪/‬ערב חג‪:‬‬ ‫‪18:00-09:00‬‬ ‫חג‪ /‬שבת ‪:‬‬ ‫למעט ימים של אירועים מיוחדים ‪ -‬לפרטים יש להתעדכן במזכירות הגן או באתר האינטרנט ‪www.botanic.co.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אגודת ידידי הגנים‬ ‫הבוטניים בירושלים‬ ‫‪Friends of the‬‬ ‫‪J e r u s a l e m‬‬ ‫‪Botanical Gardens‬‬ ‫תמונת השער‪ :‬שדה אלפיני בקווקז הגבוה‪ .‬צולם על ידי אורי פרגמן‪-‬ספיר‬ ‫‪3‬‬