איש קטן מה עכשיו?
איש קטן מה עכשיו? על־פי ספרו של הנס פאלאדה איש קטן מה עכשיו? על־פי ספרו של הנס פאלאדה תרגום דורי פרנס עיבוד למחזה איתי טיראן ודורי פרנס בימוי איתי טיראן מוזיקה מקורית ועיבודים דורי פרנס תפאורה ותלבושות פולינה אדמוב תאורה אבי יונה בואנו (במבי) הפקה מוזיקלית עמית פוזננסקי מולטימדיה פולינה אדמוב וקטיה שפלביה תנועה וכוראוגרפיה גיא אלון הדרכה קולית דוקי עצמון עוזרת לבמאי נאוה לוי ס יפורו המופלא והמרגש של הנס פאלאדה (המוכר כמחבר רב המכר "לבד בברלין"), מתרחש בגרמניה בתחילת שנות השלושים ,כשהמדינה מוכת האבטלה ,הנתונה במשבר כלכלי חמור ,מאבדת את זהותה. שני צעירים מאוהבים -הוא פקיד ,והיא בת למשפחת פועלים ,מאמינים כי בזכות אהבתם השלמה והטהורה יוכלו לגבור על כל המכשולים בעולם אכזר ,קשוח ונטול צדק ,בלי לאבד צלם אנוש. הספר נעשה רב מכר מיד עם צאתו לאור ,ואף הפך לסרט הוליוודי ,שבעקבותיו הוכנס פאלאדה לרשימה השחורה של הנאצים ,ונעצר שוב ושוב על ידי הגסטאפו .פאלאדה ,מחבר היצירה המבריקה והמקורית הזאת ,מתאר ,תוך ביקורת חברתית נוקבת ,עולם ללא מוצא ,מחריד ומשעשע כאחד ,שמתנכל לאיש הקטן ,המנסה לשרוד בלי לוותר על ניצוץ של אופטימיות. פריץ קהאן משתתפים: ערן מור יוהנס פינברג ,המכונה "קטן" דנה מיינרט אמה מורשל ,המכונה "מה-מה" הלנה ירלובה אחות אצל ד"ר סזאם /מיה פינברג /גברת ויט יוסי גרבר ד"ר סזאם /גברת שארנהפר /מר להמן /אשה מבוגרת עירית קפלן גברת מורשל /מארי קליינהולץ /גברת א' /בעלות הבית /גברת נוטנאגל יואב לוי /שמחה ברבירו מר מורשל /לאוטרבך /יינקה /אחות גיל וינברג קרל מורשל /גברת ברגמן /שיני זהב /קסלר /מלצר /שוטר גדי יגיל מר ברגמן /יאכמן /לקוחה מבוגרת דודו ניב מר קליינהולץ /אדון /הנגר פוטברזה /ילדה גיא אלון אמיליה קליינהולץ /מזכירה /גברת ב' /מוכר א' /השחקן שלוטר יוסי צברי שולץ /היילבוט כל שחקני הלהקה מטופלים /נוסעים ברכבת /אנשי העיר מחלקות הייצור של התיאטרון הקאמרי להצגה זו -תפאורה ובמה ריבה גולדברג רוט ,אלכס גולדין ,בן-יה הלוי / תלבושות ומתפרה הדס אבנרי ,רימה חזין ,אביב רון ,אירינה פלחוב ,גלינה גולצמן ,מתפרה "תפור עלי" /אביזרים אורלי שנברגר ,ולריה גלוזמן ,ביתן גולן /איפור מלאני קפלן ,רנה שפלר ,לרה גולומב ,מיכל שביט ,חני שלום ,מיטל אייזנשטיין ,אירה סימנובה /פיאות נטשה אוסמולובסקי ,לנה פרגמן ,טניה רוזנשטיין ,אירנה סגל מנהלת ההצגה נאוה לו י /הלית זיו-הדס-פארי מנהל הבמה אילון מעוד ד /שרלי סבח תפעול במה מסתובבת כנען אליאל תאורן אלי טמסוט וידאו אוהד לויטן סאונד -עיצוב ותפעול ולרי רייזס מלבישות דפנה הנדלי-יצחקי ,אתי אליאס אבזרנים רותי לוי ,יאן טרישין מאפרות כל המחלקה עורכת התוכניה רבקה משולח מעצב התוכניה איתמר וכסלר צלם דניאל קמינסקי הצגה ראשונה 22.2.13 משך ההצגה כשעתיים ו 45-דקות ,כולל הפסקה תודה למכון גתה ,ישראל על העזרה בבניית המולטימדיה. התמונות התלויות בחדרו של ד"ר סזאם לקוחות מתוך "חיי אדם" מאת ד"ר פריץ קהאן ,באדיבות אוטה וטילו פון דבשיץ. בדפים הבאים משובצים קטעי יצירות של אמנים שפעלו בגרמניה בתקופה המדוברת. 2 WWW.FRITZ-KAHN.COM 3 יוסי צברי ,גיל וינברג ,גיא אלון יוסי גרבר ,הלנה ירלובה 4 גדי יגיל דנה מיינרט ,ערן מור 5 1933–1930 התמוטטות הרפובליקה ייסודה של רפובליקת ויימאר ”רפובליקת ויימאר” הוא הכינוי שניתן לאותה תקופה בהיסטוריה הגרמנית משנת 1919ועד שנת ,1933כיוון שחוקת הרפובליקה נוסחה בעיר ויימאר ,בדרום מזרח גרמניה ,עיר שלוה ,עירם של גתה ושילר ,ששרר בה שקט יחסית לברלין השסועה ע”י מהפיכה .בכך קיוו הגרמנים לאותת לבנות הברית שגרמניה נושאת את עיניה לרפובליקה שוחרת שלום ,ולא עוד אימפריה מיליטריסטית ,תאבת מלחמות. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאבקו בתוך גרמניה כוחות פוליטיים וחברתיים על אופייה של ארצם. סידרה של מפלות הביאה לשביתות בכל רחבי גרמניה, הפועלים יצאו לרחובות ,והרפובליקה החדשה נתקלה בבעיות כלכליות סבוכות ,באבטלה מאסיבית ובעלייה תלולה של מחירים 2.5 .מיליון גרמנים נהרגו במלחמה, 4מיליון נפצעו ,הצבא וקבוצות לאומניות נטרו איבה לרפובליקה וחשו בוז כלפי ממשלתה .עוד לפני מיסודה של החוקה קרא השמאל המאוכזב -שקיווה למהפכה נוסח רוסיה -תיגר על המהלך כולו .תנועת ”ספרטקוס” השמאלנית ,שבראשה עמדו רוזה לוקסמבורג וקארל ליבקנכט ,יזמה ב 1919-הפיכה בברלין וחברי הממשלה נטשו את העיר. ובכל זאת ולמרות זאת הצביעו רוב הגרמנים בעד הרפובליקה החדשה .יוצרי החוקה נפגשו בויימאר בפברואר 1919ופרידריך אברט ,מנהיג הסוציאל דמוקרטים ,נבחר כנשיא .היה זה תמרון שנועד להבאיש את ריחו של השמאל ,ותחילתה של אגדה שלפיה השמאל והיהודים הם שאשמים בתבוסתה של גרמניה והם ש”תקעו סכין בגב האומה” ברגע המכריע .אברט ,שהתבסס על תומכי הקיסר אשר ברח להולנד ,התקשה להחזיק מעמד .לרעתו שיחקה גם העובדה שהוא היה זה שחתם ב 28-ביוני 1919 על הסכמי ורסאי ,שנתפסו כהשפלה קשה בעיני הגרמנים ,חייבו אותם להעביר שטחים לצרפת ולפולין ,לשלם תשלומי עתק כפיצויים למדינות יואב לוי המנצחות ,ולהגביל את מספר החיילים בצבא למאה אלף .תנאי הכניעה גרמו לרגשות זעם ,תסכול וחוסר בטחון ,כשהאצבע המאשימה הופנתה כלפי הרפובליקה הויימארית .היטלר הטיב לפרוט על הרגשות האלה והציע למאוכזבים והמיואשים אלטרנטיבה מפתה - המפלגה הנאצית. בינואר 1919הלכו תושבי גרמניה לבחירות הדמוקרטיות הראשונות בתולדות גרמניה .המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ניצחה והוקמה ממשלת קואליציה. גרמניה הוכרזה כמדינה פדרלית -כלומר 18מדינות שהן עצמן רפובליקות .הפרלמנט (הרייכסטאג) היה אמור להיבחר מדי ארבע שנים כשהפרינציפ הוא ייצוג פרופורציונלי ,כך ששום מפלגה לא יכלה לזכות ברוב מוחלט .ראש המדינה היה הנשיא שנבחר אחת לשבע שנים והיה בידו הכוח לפזר את הרייכסטאג ולהוציא צווי חירום כאשר המימשל הפרלמנטרי אינו מתפקד. במשך 14שנות קיומה של הרפובליקה הוויימארית הרכיבו הממשלות המתחלפות עשרים קואליציות ושום ממשלה לא נשארה על כנה יותר משנתיים .הכאוס הפוליטי הוא שגרם לכך שרבים איבדו את אמונם בשיטה הדמוקרטית .שני המחנות המתנגדים מהימין הלאומני עד לשמאל הקומוניסטי לא בחלו באלימות וברציחות פוליטיות. ב 1925-מונה פאול פון הינדנבורג ,שפיקד על צבא גרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה ,לנשיא במקום אברט שנפטר .מינויו ,בתמיכת המרכז והימין היה אמור להעניק יציבות ורגיעה לרפובליקה ,אלא שהנשיא הישיש ,שלא הצטיין באהבת הרפובליקה, לא היה מספיק חזק כדי לעמוד מול כוחם העולה של הנאצים■ . 6 למשבר הכלכלי הגדול שפקד את ארה"ב באוקטובר 1929 היתה השפעה מכרעת על המתרחש בגרמניה .תהליך ההבראה מן האינפלציה הקשה שפקדה את גרמניה ב– 1923מומן כולו על ידי הלוואות מארה"ב ,שחלקן הגדול נועד למימון פרוייקטים ממלכתיים כמו סלילת כבישים וכולי .הבראת הכלכלה הגרמנית שהיתה תלויה בהלוואות מאמריקה ,נשענה איפוא על בסיס רעוע .לאחר הפאניקה של יום חמישי השחור בבורסה של ניו יורק ,החלו הבנקים האמריקאים לדרוש את החזרי ההלוואות שנתנו ,אותם כספים שמימנו את כלכלתה של גרמניה במשך 5שנים .לרוע המזל ב–1931 התמוטטו כמה בנקים גרמניים ואוסטריים ,האבטלה הלכה וגדלה וב 1932-הגיעה ליותר משישה מיליון33% . מכוח העבודה היו מובטלים ,ובאזורים התעשייתיים של גרמניה היה האחוז אף גבוה יותר .האבטלה הגדולה יצרה גם מפולת בתשלומי המסים לרשויות כמו גם בתשלומי דמי האבטלה לעובדים ,כיון שאוצר המדינה לא היה מסוגל לעמוד בנטל. הכאוס הכלכלי היווה קרקע פורייה לצמיחתן המואצת של המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית כאחד. מעשי פשע כמו גם מקרי ההתאבדות הלכו והתרבו, רבים איבדו תקווה .אנשים נטשו את המפלגות הדמוקרטיות ופנו לקומוניסטים או לנאצים .בבחירות של 1930היתה לנאצים פריצת דרך משמעותית .גם הם וגם הקומוניסטים התנגדו לשיטה הדמוקרטית והשתמשו בכוח כנגד מתנגדיהם הפוליטיים .לובשי החולצות החומות של היטלר התעמתו תכופות בקטטות רחוב עם מתנגדיהם הקומוניסטים. הקאנצלר היינריך ברונינג שהגדיל את תשלומי המסים, קיצץ במשכורות והקטין את שעור תשלומי האבטלה, כונה בשם "קאנצלר הרעב" .בשל אי הפופולריות שלו התקשה להשיג רוב ברייכסטאג .אחדים מיועציו דיברו על לבו להכליל את הנאצים בממשלה אבל הוא התנגד עד שהוחלף בפון פאפן שלא היה יותר פופולרי מקודמו. הקבינט שלו נחל כשלון חרוץ והדבר בא לידי ביטוי בבחירות של ,1932שהיו אסון לדמוקרטיה בגרמניה הווימארית. הנאצים קיבלו בבחירות 37%שפירושם 230מושבים ברייכסטאג .מתנגדיהם הקומוניסטים קבלו 89מושבים. רוב הגרמנים הצביעו בעד המפלגות הלא דמוקרטיות. האלימות הפוליטית הלכה וגברה .ביום הבחירות עצמו נהרגו 12איש .הקאנצלר פון פאפן הוחלף ע"י פון שלייכר ומיד החל לקשור נגדו .הוא נפגש עם היטלר והוסכם ביניהם שהיטלר יכהן כקאנצלר בממשלה שתורכב מתומכיו של פון פאפן .הנשיא הינדנבורג, למרות שלא תמך בהיטלר ,נכנע והסכים למנות אותו לקאנצלר ב– 30בינואר. דודו ניב "במינוי היטלר לראש הממשלה מסרת את ארצנו הקדושה לאחד הדמגוגים הגדולים בכל הזמנים .אני מנבא שאיש רע זה יוביל את הרייך לתהום ויגרום לחורבן אומתנו .הדורות הבאים יקללו אותך בקברך על צעד זה" .כך כתב אז גנרל לודנדורף לנשיא הינדנבורג, ואמנם תוך חודשים ספורים קעקע היטלר את כל היסודות הדמוקרטיים והליברליים של ארצו .בא קיצה של רפובליקת ויימאר ,קם הרייך השלישי■ . מתוך מאמרו של סטיבן טונג "גרמניה הויימארית" ,ויקיפדיה ומאמרו של ד"ר פוייכטוונגר "מויימאר להיטלר :עלייתה ונפילתה של הדמוקרטיה הגרמנית הראשונה" ,בספר "פרספקטיבה חדשה" ,כרך ראשון.1995 , 7 תופעה ושמה היטלר ב 14-בספטמבר 1930נערכו בחירות לרייכסטאג, והנאצים הפכו באחת מרסיס פוליטי מגוחך לכוח השני בגודלו בגרמניה .מספר המושבים שלהם ברייכסטאג עלה מ 12-ל...107- באותה עת היו עדיין אישיותו של היטלר ,עברו, מהותו ונאומיו מכשול בדרכה של התנועה שהתגבשה סביבו .בחוגים רחבים עדיין ראו בו דמות מפוקפקת ,בעלת עבר מעורפל .באוירה סביבו היה משהו דוחה במפגיע ,לא רק בעיני “החכמים” אלא גם בעיני הגרמני הרגיל :תסרוקת הסרסור שלו ,ההידור המעושה ,העגה של פרברי וינה ,והנאומים הרבים והארוכים שלו, שאליהם התלוותה ההתנהגות האפילפטית ,תנועות היד הפרועות, הקצף על השפתיים ,המבט החודר ,התועה ,המצליף במתבונן. וכמו כן -תוכנם של הנאומים :ההנאה הגלויה שהפיק מן האיומים ,מן הזוועה; הפנטזיות העקובות-מדם שלו על הוצאות להורג .מרבית אלו שהריעו לו שם ,באולם הספורט ב ,1930-היו בודאי נמנעים מלתת לו אש לסיגריה אילו נתקלו בו ברחוב .אבל כאן כבר ניכר הדבר המשונה הזה :הקסם שהיה בדוחה ,במטונף ,בנוטף גועל -דווקא כשהיו בשיאם .הרי איש לא היה מתפלא אילו במהלך נאומו הראשון היה אחד השומרים תופס את היצור הזה בצווארונו ומעמיד אותו במקום שאיש לא יראה אותו שוב -לשם בלי ספק היה שייך. מכיוון שלא זה מה שקרה -אלא להיפך, והאיש עלה ועלה ,ונעשה מטורף ומפלצתי יותר ,ולכן גם הלך והתפרסם ,והיה יותר ויותר קשה להתעלם ממנו -התהפכו היוצרות :המפלצת החלה להלך קסם על סביבותיה; וכך הסתבר אותו מסתורין שהוא בבסיס התופעה הנקראת היטלר :המתנגדים לו סבלו מעירפול וטשטוש חושים; הם לא הצליחו להתמודד עם התופעה הזאת ומצאו את עצמם מאובנים תחת מבט המדוזה ,לא מסוגלים לתפוס שמה שעומד מולם זה העולם התחתון בדמות אדם. מוזר היה לראות כיצד התגלגלו הדברים :החוצפה הפרועה ,שהפכה בהדרגה את מטיף השנאה הקטן והלא סימפטי הזה לדמון; הטמטום של מאלפיו ,שתפסו תמיד מאוחר מדי מה בעצם אמר או עשה ...הקהל המהופנט ,עם הזמן פחות ופחות מוגן מפני הקסם שבמבחיל ומפני שכרון הרוע■ . הלנה ירלובה מתוך ספרו של סבסטיאן הפנר“ ,סיפור של גרמני” ,1933-1914תרגום :שולמית וולקוב ,הוצאת חרגול2002 , 8 9 זמן קצר לפני שתפסו הנאצים את השלטון ,ב ,1932-טען יוזף גבלס באחד מנאומי הרדיו שלו ,כי המאה העשרים היא ”המאה של ההמון” .רק פוליטיקה שתשכיל להניע את ההמון ולארגנו -להעניק לו תוכן וצורה ,תצליח בטווח הארוך .ההמון ,אמר גבלס ,הוא ”חומר גלם” שעל הפוליטיקאי לעצב; ממנו עליו לשאוב את הכוחות שיפילו משטרים ישנים ויכוננו עולמות חדשים .בעיקרו של דבר ,טען גבלס ,הפוליטיקאי הוא אמן” .בדומה לפסל המשרטט ,המסתת והמפסל את הגרניט הגולמי, מעצב המדינאי מחומר הגלם את ההמון לעם ,מעניק לו שלד פנימי ומרקם ומעורר בו את להט היצירה המאפשר לעם להפוך לאומת תרבות”. עובדי צווארון לבן על פי אחת ההערכות היו בגרמניה לקראת סוף שנות העשרים כ 3.5-מיליון עובדי צווארון לבן ,כ 1.2-מיליון מהם נשים .אחד מכל חמישה עובדים נמנה עם קבוצה זו ,שמרביתם הועסקו בתעשייה, במסחר ,ברשויות המדינה ,במכירות ,בפקידות וכיוצא באלה .מדוע צמחה קבוצה זו בקצב מסחרר? הסיבות לתופעה זו רבות ומגוונות :התפתחות העסק המודרני והשינויים הארגוניים שחלו בו בעיקר בשל הדגשה גוברת על שיווק ומתן שירותים; הגידול במספר הנשים על פני הגברים על רקע מותם של מאות אלפי חיילים במלחמה; שחרור האשה במהלך שנות ה 20-והופעתה של ”האשה החדשה”; הרציונליזציה המואצת בכלכלה הגרמנית במחצית השנייה של שנות ה 20-ועוד. המאפיין החברתי-הכלכלי העיקרי של עובדי הצווארון הלבן היה שבשעה שבתודעתם הם מנו עצמם עם המעמד הבורגני ,הרי שמבחינה כלכלית הידרדר מצבם ולא היה עתה טוב יותר ממצבם של הפועלים. פועלים השתכרו לעתים יותר מהם .גורלם של עובדי הצווארון הלבן היה כגורלם של הפרולטרים ,והעובדה שהם עבדו במשרד ולא במפעל ,שהעניקו שירותים ולא ייצרו דבר ,לא שינתה מאומה .מבחינה כלכלית לא יכלו עובדי הצווארון הלבן לנהל אורח חיים בורגני אמיתי ,ולכן נאלצו לקיימו כלפי חוץ ,ולמראית עין בלבד...ארגוניהם ניסו בכל דרך לשמר או ליצור באופן מלאכותי את ההבחנה בינם לבין הפועלים .הם ביקרו בחריפות ולעתים אף הטילו סנקציות על מי שדיבר עם פועלים ,על אחת כמה וכמה על מי שהפגין עמם סולידריות .כל סגנון חייהם נועד ,למעשה ,להבדיל אותם ממעמד הפועלים... שמחה ברבירו ה ה מ ון כחומר ג ל ם הפוליטיקה הויימארית התבססה על המפגש הדרמתי בין שני פנומנים שהעצימו זה את הפנומנליות של זה :התעמולה מצד אחד וההמון מצד שני .כוחו של ההמון ,כמו כוחה של התעמולה ,הוא בעצם הופעתו. ”הופעת” ההמון על ”הבמה” הפוליטית חברתית של ויימאר אינה מטאפורה אלא תופעה מוחשית וקונקרטית המוגדרת במונחים מרחביים :ההמון מופיע באולמות, ברחובות ,בכיכרות .וגם במונחים צורניים :הוא מופיע בקווים ישרים ,מעגליים ,כנקודות פזורות ,בצלבי קרס. במונחים תוכניים :ההמון מופיע בטקסים ,במצעדים, בהפגנות ,בהתפרעויות .באחד מניתוחיו הסוציולוגיים התייחס זיגפריד קרקאואר אל ההמון כאל ”אורנמנט”, ”קישוט” של ממש ,המתבסס על התקבצות של גופים לכדי גוף אחד גדול ,קוהרנטי ,מסונכרן .לפנומנליות ההמונית גם מאפיינים אקוסטיים המתבטאים בקריאות שונות :של קומוניסטים נגד פאשיסטים ולהיפך; של מובטלים נגד הרפובליקה ושל תומכיה; של הנאצים התומכים בהיטלר ושל יריביו הנלחמים בו ...את ההמון המשחק תפקיד מרכזי בפוליטיקה ובחברה הווימארית אנו פוגשים לאורכה ולרוחבה של ההיסטוריה שלה, עוד לפני ייסודה ,בהכרזה על המלחמה ,בתקופת המהפכה הראשונה ,במהומות האבטלה ,בזמן מינויו של היטלר לקאנצלר]...[ . 10 הנס פאלאדה ,שתיאר בספרו ”איש קטן לאן?” ()1932 את חייהם של זוג עובדי צווארון לבן ,הדגיש את חשיבות מראית העין בחייהם .גיבור הספר ,פינברג, מנהל חשבונות בבית מסחר לתבואה ,מתהלך בחליפה יקרה חרף משכורתו הזעומה .לארוסתו הוא קונה טבעת ”שעושה רושם טוב” ,כי אי אפשר לראות שהיא רק ציפוי זהב. אחדים ייעדו תקציבים לא קטנים להכשרתם ולחינוכם של המוכרים .מדי שבועות אחדים קיימו המנהלים סדנאות לראשי המחלקות שתדרכו את המוכרים על בסיס שבועי על אופן ניהול מכירות ,התנהגות כלפי הלקוחות וכיוצא באלה ...התכונות שנמנו כמאפיינות מוכר טוב ,היו :תודעת שירות ,הופעה בוטחת ,מיומנות בשפה ובדיבור ועוד .מטרת המוכר היתה לגרום לכל לקוח באשר הוא ,גם אם לא קנה את המוצר ברגע נתון ,לרצות לחזור לחנות בטווחים של חודשים ואפילו שנים ...אחד העקרונות החשובים ביותר שלאורו חונכו המוכרים היה שהלקוח תמיד צודק” .הוא אמור להרגיש טוב בחנות ,הוא אמור לחוש בפינוק ובכבוד שרוחשים לו .הוא אמור למצוא כל דבר שלבו חפץ בו ”... העקרונות שהנחו את המוכרים בחנות הכלבו ורטהיים היו ”הטיפול בלקוח, טיפוח צורות המכירה והמוכנות והרצון לציית עד להתכחשות עצמית”. המוכר הטוב נבחן כמובן ברגעים קשים יותר; לדוגמה ,כאשר הוא נתקל בלקוח ”טורדן מבטן ומלידה שקשר נגדו קשר” .זה שנוהג תמיד לבקש לראות אינספור מוצרים ולבסוף אינו קונה דבר; מצבים קשים הם גם ימי מכירות מיוחדות וחופשות חג שבהם מסתערים על המוכר עשרות ומאות לקוחות... כפי שראינו יועד למוכר תפקיד חשוב ומכריע ב”תרבות הפרסומת” .כפנומן פרסומי אנושי כוחו היה טמון בעצם הופעתו .פסיכולוגים ,פרסומאים ואנשי מקצוע אחרים עמדו על הדרכים הרבות לקידום מכירות במפגש בינו לבין הלקוח ...גם במלאכת המכירה אנו פוגשים את הפסיכולוגים .אחת הציעה להתייחס אל אקט המכירה כאל מאבק בין שני אגואים על פי מיטב המסורת של פסיכולוגיית האגו■ . בעלי החנויות הקפידו בבחירת המוכרים כפי שהקפידו בבחירת המוצרים שנמכרו .הם היו מודעים למשאב היקר שהיו אמורים לטפח ...בקונצרנים מרכזיים מתוך ספרו של בעז נוימן ”להיות ברפובליקת ויימאר”, הוצאת עם עובד ,תשס”ז חנויות הכלבו כתופעה פרסומית חנות הכלבו היתה מימושו השלם והמוחלט של רעיון ”תרבות הפרסומת” וביטויו המרוכז ביותר ...בשנת 1933 היו ברחבי גרמניה 1432חנויות כלבו .היו מי שזיהו בחנות הכלבו מיקרוקוסמוס ומעין תחליף מודרני לטבע” :איזו מדינה קטנה ומשובחת ,אילו ארועים של המולה צבעונית רק במטרה לפתות ,לפתות בחינניות ובאדיבות ,לקנייה .גן העדן האמיתי לנשים ,מלכות השמיים לכלל הילדים ונוף לגבר ,נוף שאליו הוא מוכן להתמכר יותר ממה שהוא מוכן להודות .לשוטט ללא מטרה בחנות הכלבו ,לכאן ולכאן ,לאורך השולחנות הרבים ,במעלה המדרגות ,לעלות במדרגות הנעות, להיכנס למעלית ולרחף ,לעמוד ולהביט ,להמשיך ללכת מחדר לחדר ,מאולם לאולם” []... 11 מהפיכת האינפלציה בצל משבר כלכלי קשה, אלימות ופשיעה ברחובות עולה לשלטון המפלגה הנאצית. ...תכונת היסוד של המפולת היתה אובדן כל אמון בתפקודה של החברה .אחרי ככלות הכל ,הכסף חשוב לא רק כאמצעי של קח ותן כלכלי, אלא גם אמת-מידה שבאמצעותה החברה מעריכה את עבודתנו ולפיכך גם אותנו .אם הכסף מאבד את ערכו, מאבדים את ערכם כל רשויות השלטון ,וכל החברה ,וכל המושגים המקובלים .בטירוף של 1923היתה עבודתו של אדם חסרת ערך ,חסכונותיה של אלמנה היו חסרי ערך .הכל היה חסר ערך .לדעת ההיסטוריון אלן בולוק: "משמעות קריסת המטבע היתה לא רק הקץ למסחר, עסקים פושטי רגל ,מחסור במזון בערים הגדולות ואבטלה ,היתה לזה השפעה על כל אדם ואדם בקהילה בשיעור שאינו דומה לשום אירוע פוליטי .חסכונותיהם של בני המעמד הבינוני ומעמד הפועלים נמחקו במחי יד ובאכזריות שלא דמתה לשום מהפיכה ...המהפיכה האמיתית בגרמניה היתה האינפלציה"... שום נערה בת המעמד הבינוני של גרמניה לא יכלה להתחתן בלי נדוניה .אפילו המשרתות ,שמעולם לא בזבזו פרוטה משכרן .הן חסכו וחסכו כדי שיוכלו להתחתן .כאשר הכסף הפך לחסר ערך ,נהרס סדר שלם הקשור לנישואין וכך גם נהרס המושג של הימנעות ממין עד לנישואין ...לא כל צעירה היתה בתולה כשנישאה, אולם הכל ידעו שהיא אמורה להיות .האינפלציה גרמה לכך שנשים צעירות למדו שאין עוד שום חשיבות לבתולים .הנשים שוחררו... השפעות המיתון בכלכלה ניכרו במיוחד על המובטלים שהצטופפו בייאושם במחנות אהלים בשולי ברלין. אולם מצוקה כמעט זהה שררה בדירות הקרות והעירומות של המעמד הבינוני .מניות תאגיד הפלדה של פריץ טיסן למשל צללו לכדי שליש מערכן; העיריות לא עמדו בתשלומי איגרות החוב שהנפיקו .בעלי עסקים קטנים קרסו בתחרות עם בתי הכולבו הענקיים. כלל הייצור התעשייתי פחת בשליש .ואז החלו VZ947V T יוסי צברי ,דנה מיינרט ,ערן מור ,דודו ניב הבנקים להיסגר .משבר הבנקים פרץ באוסטריה שניסתה להצטרף לאיחוד מכס עם גרמניה .הצרפתים, שהיו נחושים למנוע כל איחוד בין גרמניה לאוסטריה, הגיבו במשיכת הון עתק מאוסטריה ,עד שהבנק הגדול בתחומה ,הקרדיט-אנשטלט ,נאלץ להכריז פשיטת רגל. כאשר בנקאים אחרים התחילו לדרוש מיד פרעון של החובות ,התרחבו פשיטות הרגל לצפון. וכך כתב אישרווד בספרו "פרידה מברלין"" :ואכן, קהל גדול התאסף מחוץ לסניף הבנק בפינת נולנדורף- פלאץ ,המון גברים ובידיהם ילקוטי עור ,ונשים עם תיקים שזורים ...סבכות הברזל הורדו על חלונות הבנק .רוב האנשים הסתכלו במבט מרוכז ומטופש למדי בדלת הנעולה .באמצע הדלת הודבקה הודעה קטנה שהודפסה באותיות גותיות נאות ,כעמוד מספרו של מחבר קלאסי .בהודעה נאמר שנשיא הרייך הצהיר שהוא ערב לפקדונות .הכל היה בסדר גמור ,אלא שהבנק לא פתח עוד את שעריו■ ". מתוך "לפני המבול ,ברלין "1933-1918מאת אוטו פרידריך ,עמ' ,323 ,123-4בתרגומה של שושנה כרם ,הוצאת כרמל.2009 , 12 דו-קרב בין המדינה והאיש הקטן העניין שבו עוסק הסיפור שיסופר להלן הוא סוג של דו-קרב. זהו דו-קרב בין שני אויבים בלתי שווים בעליל: המדינה -אדירת כוח, חזקה וחסרת מעצורים ,ואדם פרטי אחד -קטן, אנונימי ובלתי מוכר .הדו-קרב הזה אינו מתרחש בזירה הנחשבת בדרך כלל כזירה פוליטית; האדם הפרטי אינו מדינאי ,ועוד פחות ניתן לראות בו קושר קשר או “אויב המדינה” .הוא מוצא עצמו לאורך כל התקופה במגננה, ואינו רוצה אלא להגן על מה שנראה לו כעצם חייו, אישיותו וכבודו הפרטי .המדינה שבה הוא חי ,ושאיתה יש לו עסק ,מתקיפה את כל אלה ללא הרף ובאמצעים הברוטליים ביותר -אם גם מגושמים במקצת. באיומים נוראים דורשת ממנו המדינה שיוותר על חבריו ,יעזוב את חברותיו ,יתכחש להשקפותיו ,יאמץ השקפות מוכתבות ,יברך לשלום אחרת ממה שהוא רגיל ,יאכל וישתה אחרת ממה שהוא אוהב ,יבלה את זמנו הפנוי בעיסוקים שהוא מתעב ,ויעמיד את עצמו לרשות הרפתקה פסולה בעיניו ,העומדת בניגוד לעברו ובניגוד ל”אני” שלו ,ומעל לכל -שיעשה הכל בהתלהבות ללא גבול ומתוך הכרת תודה. האדם הפרטי מסרב .אין הוא מוכן למתקפה המכוונת נגדו ,הוא לא נולד גיבור ,בוודאי לא קדוש מעונה. הוא פשוט איש ממוצע עם הרבה חולשות ,ויתר על כן תוצר של תקופה מסוכנת :אבל לזאת הוא מסרב. וכך הוא מוצא את עצמו בעיצומו של דו-קרב ,בלי התלהבות ,במשיכת כתפיים בעצם ,אך בהחלטה נחושה שלא להיכנע .ברור שהוא הרבה יותר חלש מן היריב הניצב נגדו ,אך לעומת זאת קצת יותר גמיש ...עלינו להודות שבשביל אדם ממוצע לגמרי, בלי תכונות מיוחדות של גבורה או נכונות להקרבה, הוא מחזיק מעמד בכבוד .ואף על פי כן נראה איך הוא פורש לבסוף מן הקרב ,או -אם תרצו -נאלץ להעביר אותו למישור אחר■ . מתוך ספרו של סבסטיאן הפנר“ ,סיפור של גרמני” ,1933-1914 תרגום :שולמית וולקוב ,הוצאת חרגול2002 , 13 ערן מור ,דנה מיינרט גיא אלון ,דודו ניב ,עירית קפלן 14 יוסי צברי ,שמחה ברבירו יוסי גרבר ,יואב לוי 15 שלא זכו להצלחה .הכשלון השפיע עליו קשה ,הוא התמכר למורפיום ונאלץ לגנוב ,לעיתים ממעבידיו ,כדי להשיג את הסם .הוא הרבה לצאת ולהיכנס לבתי סוהר ומוסדות פסיכיאטריים .רק ב 1928-הצליח להיגמל מן ההתמכרות והרגיש שהוא נקי .ב 1929-נשא אשה ,עבר לגור בהולשטיין והתפרנס כעיתונאי .בשנים אלו חזר אל הכתיבה הספרותית וספריו שנשאו אופי פוליטי ומתחו ביקורת על המתרחש ברפובליקת ויימאר ,זכו לאהדת הביקורת .הוא לא חשש להתעסק בשאלות חברתיות, במחדלים כלכליים ,ובנושאים שנויים במחלוקת. ב 1932-ראה אור ספרו "איש קטן – מה עכשיו?" שזכה להצלחה גדולה .הספר הוא דיווח מרתק על גרמניה של ראשית שנות ה ,30-רגע לפני שהיטלר עולה לשלטון. פאלאדה מספר את סיפורו של זוג צעיר ,דל אמצעים, שהתחתן ומנסה לקיים את עצמו בעיר הגדולה, כשהאבטלה בשיאה ושכר הדירה תמיד גבוה מדי. הספר זכה לביקורות מהללות ,גם של אנשי רוח וסופרים מן השורה הראשונה .אולם המשטר הנאצי לא היה שותף לדברי ההלל .הנס נאסר על ידי הגסטאפו ,נישואיו עלו על שרטון ועבודתו הספרותית נתקעה בגלל הגינויים שספג בעיתונות הנאצית .הספר זכה לגירסה קולנועית בהוליווד ב 1933-אך כיון שהופק על ידי יהודים הופנתה אל פאלאדה תשומת הלב של המפלגה הנאצית ,עם שימת דגש על העובדה שלא הצטרף למפלגה .ב1935- הוכרז כסופר בלתי רצוי ונכנס לרשימה השחורה של סופרים שאינם אוהדי המשטר .ב 1937-פרסם פאלאדה את ספרו "זאב בין זאבים" שלמרבה ההפתעה התחבב על יוזף גבלס ,שר התעמולה הנאצי .הוא הביע עניין בפאלאדה והיה מוכן לקדם אותו .פאלאדה שאף לעזוב את גרמניה כמו רבים מעמיתיו אבל ברגע האחרון, לאחר שכבר גובשה תוכנית למלט אותו ואת משפחתו, החליט להישאר. במהלך מלחמת העולם השנייה פרסם סיפורי ילדים וחומר שנתפס כא-פוליטי ,אבל יחסיו המעורערים עם אשתו ,סגירת בית ההוצאה שהוציא לאור את ספריו והחשש המתמיד שמא יסור חינו בעיני השלטון ,הביאו אותו מחדש להתמכרות לשתייה ולסמים .ב1944- היה מעורב בתקרית עם גרושתו וירה בה .היא אמנם לא נפגעה אך הוא אושפז שוב והפעם בבית מחסה לפושעים חולי רוח .תקוותו היחידה להשתחרר היתה להבטיח כי ישלים את הספר האנטישמי שגבלס הזמין אצלו בעבר .בשל הבטחה זו סופק לו נייר שהיה אז ה נ ס פאלאדה רודולף וילהלם פרידריך דיטצן ( )1947–1893נולד בגרייפסוואלד שבצפון מזרח גרמניה .שם העט שלו מורכב משמותיהן של שתי דמויות הלקוחות מ"אגדות האחים גרים" – הנס מ"הנס בר המזל" והסוס פאלאדה מ"נערת האווזים". הוא היה בנו של שופט שהחל את דרכו כעיתונאי. הוריו היו חובבי מוסיקה ובמידת מה גם חובבי ספרות .האב היה קורא באוזני ילדיו מיצירותיהם של שקספיר ושילר .הקריירה המקצועית של האב אילצה את המשפחה לנדוד מעיר לעיר .כשהיה בן שש עברה המשפחה לברלין וכיון שהתקשה להתערות בסביבה החדשה ,השקיע עצמו בקריאת ספרים ,בעיקר בכתבי הקלסיקונים .ב 1909-כשהאב התמנה לשופט בבית הדין העליון עברה המשפחה ללייפציג .כשהיה בן שש עשרה היה פאלאדה מעורב בתאונה חמורה ונדרס ע"י כרכרה שהיתה רתומה לסוס .תאונה זו היתה הראשונה בשרשרת ארועים ,ביניהם גם מחלת הטיפוס ,שגרמו להתמכרות לתרופות ומשככי כאבים .כתוצאה מהתקפי דכאון ונטיות אובדניות ,כרת ב 1911-ברית התאבדות עם חברו הטוב דיטריך .הוא הרג את חברו אך נכשל בהריגת עצמו .הוא ירה לעצמו כדור בחזה אך שרד. רצח החבר נידה אותו מבחינה חברתית .פאלאדה זוכה בשל אי שפיות ,ואושפז במוסד פסיכיאטרי .עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ביקש להתגייס אך נדחה. בשנים 1920-2פרסם פאלאדה ספרים אוטוביוגרפיים 16 משום שהיו יהודים ,בין משום שנשקפה סכנה לחייהם, בין משום שמשרדו של גבלס פסל אותם כיוצרים ,ובין משום שהנאציזם היה מוקצה מחמת מיאוס בעיניהם. עם זאת ,רובם נשארו בגרמניה ועל כך חשו צורך להצטדק ,ביחוד אחרי התמוטטות הרייך .ההסבר השכיח שנתנו היה חוסר יכולת ליצור כאמנים בארצות זרות ,כשהסופרים והשחקנים שביניהם מדגישים את הקושי בשימוש בשפה זרה .רבים -לרבות אנשי מדע, פוליטיקאים ואחרים -הגדירו את שהותם בגרמניה כ"הגירה פנימה" אל תוך עצמם ,במקום הגירה החוצה ,וזאת מתוך כוונת התנגדות ,לא שיתוף פעולה. פאלאדה הסביר את השארותו "בארצי הזרה לי" בשני הסברים סותרים :מצד אחד ,מתוך השכנוע הפנימי שלו שעליו להשאר בגרמניה ולפעול לתיקונה "שהרי גרמני אני" ,ולעומת זאת באי ההבנה שלו את הקיצוניות של המהפכה הנאצית ואת הברוטאליות והשרירותיות שבה ,אשר מנעה ממנו לצאת בעוד מועד" .לו הבנו לאן מובילה הדרך ,אולי היינו מחליטים אחרת" ,אך זו חוכמה לאחר מעשה .פאלאדה חלק עם רבים אחרים את האמונה בראשית ימי הרייך השלישי ,שהתבררה אחר כך כשגויה... פאלאדה מתגאה בכך שיריביו חשבוהו ל"פילושמי", ל"גוי למופת" הפועל מטעם היהודים של הרחוב המפואר קורפירסטנדאם ,במערבה של ברלין .הוא מותח ביקורת חריפה על האנטישמיות הנאצית ועל פי עדותו נשאר נאמן לחבריו היהודים .ועם זאת ,גם בספר "בארצי הזרה לי" צץ מדי פעם הסטריאוטיפ היהודי השלילי ...הוא מודה ,מבלי לתת את הדעת על האבסורד שבדבר ,שדווקא הרייך השלישי "פקח את עיניו" בעניין היהודי :הוא גילה את היחס המיוחד של יהודים לכסף .זאת ,שעה שהמקום הנרחב שהוא מקדיש בזיכרונותיו לעניינים כספיים -שכר דירה ,רנטה ,שכר סופרים וכיו"ב ,מלמד שאם מדובר ביחס מיוחד ובעייתי לכסף -הוא מצוי אצלו, וכנראה שהיהודי מהווה עבורו השלכה נוחה■ . מצרך נדיר ויקר .הוא השתמש בנייר לכתיבת שלושה ספרים אותם כתב בקוד מיוחד שפוענח רק לאחר מותו. עם התמוטטות המשטר הנאצי שוחרר מבית המחסה. ב 1945-נשא לאשה אלמנה צעירה ואמידה והם עברו להתגורר בעיירה פלדברג .כאשר כבש הצבא האדום את העיירה התבקש פאלאדה לשאת נאום ,שהרשים את הכובשים עד כדי כך שמינו אותו לראשות העיר .בתום המינוי שהחזיק מעמד שנה ,עבר לברלין וחידש את קשריו עם המשורר יוהנס בכר ,שר התרבות בממשלה הקומוניסטית החדשה .בכר הציע לפאלאדה לעיין בתיק הגסטאפו של משפחת המפל ,שבמהלך המלחמה הביעה את התנגדותה להיטלר בכך שהפיצה גלויות שהכילו מסרים אנטי-נאציים .פאלאדה נכבש לסיפורה של המשפחה וסיים את כתיבת הספר "לבד בברלין" תוך 24ימים .הספר יצא לאור לאחר מותו וזכה להצלחה גדולה .בגרמניה הפך לרב מכר והוכר כיצירת מופת, אולם פאלאדה נתפס כסופר בעייתי :במערב גרמניה זוהה עם המזרח ,ואילו במזרח גרמניה חשבו כי היצירה אינה מרכיסיסטית דיה .ב 2009-תורגם הספר לאנגלית, הפך לרב מכר עולמי ועורר מחדש עניין ביצירותיו. ב 2011-התגלתה בארכיון בית הספרים הלאומי בירושלים התכתבות בין פאלאדה לסופר היהודי קרל ארנשטיין שגלה ללונדון .המכתבים שהוחלפו בין 1938–1934חשפו את בדידותו של פאלאדה ואת חששותיו הכבדים ביחס למתרחש בארצו. פאלאדה ,מכור לסמים ,אלכוהליסט ,גנב ,אורח קבוע בבתי סוהר ובמוסדות לחולי נפש ,היה אחד המספרים הגדולים של המאה העשרים .ספריו שרטטו את דמותם של אנשים מן השורה שחיו בזמנים קשים מנשוא .על אף העוולות שנעשו לו ,אף שהיה עד למעללי האדם בכל כעורם ,לא חדל הסופר ההומניסט להאמין באיש הקטן ,ההגון ,האנושי למרות הכל■ . על פי ויקיפדיה ומקורות שונים על פלאדה פאלאדה הוא סופר ,אחד האמנים הרבים ש"המשרד להשכלת העם ולתעמולה" של יוזף גבלס ,איגד במחלקות שלו -קולנוע ,רדיו, ספרות ,ציור ופיסול ,עיתונות -או לפחות לא פסל אותם מלכתוב (פאלאדה לא היה חבר רשום במחלקת הסופרים) .מאז עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933 היגרו אמנים ואינטלקטואלים רבים מגרמניה -בין מתוך ההקדמה של פרופ' משה צימרמן לספרו של הנס פאלאדה "בארצי הזרה לי" ,פן הוצאה לאור ,ידיעות אחרונות, ספרי חמד.2012 , 17 מה עכשיו? דיטצן החל את הקריירה הספרותית שלו באוקטובר 1931עם ספר שבתחילה היה שמו "פינברג והשרימפ" הוא התכוון לספר קליל שיצייר את עולמו של האיש הקטן ,הבורגני הזעיר .הספר היה אמור לטפל במחדליה של מערכת הבריאות ,לתאר בנאמנות מציאות של אבטלה ומחסור בדיור ,ולדבר על מוסדות הרווחה .במהלך הכתיבה השתנה הכיוון של הספר ולאט לאט הפך ,לפי עדותו של המחבר ,ליצירה שבעיקרה היא הכרת תודה לאשה" :מה שאחרים עושים ,גם אנחנו יכולים .המשפט הזה שאומרת מה- מה בספר ,הוא משפט של אשתי". אין ספק שליחסיו עם סוזה איסל ,נישואיהם והולדת בנם ,היתה השפעה עצומה על הגירסה המוגמרת של הספר .במשך 3השנים הראשונות של חייהם המשותפים הוא היה מאושר מאד ואסיר תודה .מה-מה היא הדמות המושכת ביותר בספר ויש לה חלק גדול בהצלחתו. הנושא של עובדי הצווארון הלבן בתקופה של משבר כלכלי מופיעה בספר כבר בפגישה הראשונה של פינברג עם אביה של מה-מה ,פרולטר בעל הכרה ,שחש רגשות בוז כלפי עובדים שאינם מאוגדים .הדיאלוג שמתנהל בין האב הסוציאל-דמוקרט והבן הקומוניסט ,מאפיין את הקרע בתנועת העבודה באותה תקופה. פינברג הוא דמות ייצוגית ,היו עוד שישה מיליון כמותו ב ,1932-שנאבקו עם חוסר עבודה .תגובתו של פינברג היא למצוא מפלט אצל אשתו ובנו הקטן. ולכן הספר שמתחיל כביקורת על המחדלים הפוליטיים והחברתיים של גרמניה ב –ב 1930-ומשרטט את דרדורו של פינברג מעובד צווארון לבן למישהו שהחברה פלטה אותו ,מסתיים באידיאל רומנטי כשפינברג מבקש מפלט מן העולם האכזר עם מה-מה ובנם .תשובתו של פאלאדה לשאלה "מה עכשיו?" ב ,1932-היתה איפוא תשובה פרטית, אינדיבידואלית. זמן לא רב לאחר צאת הספר לאור ב 18-ביוני ,1932היה ברור ש"איש קטן -מה עכשיו?" עתיד להיות הצלחה גדולה .גורלו של עובד הצווארון הלבן ודלדולו של מעמד הביניים גיא אלון היו נושאים שגרמנים רבים הזדהו איתם .סיפור האהבה של הפינברגים ,נישואיהם ,הולדת בנם הראשון, מצוקת הפרנסה והדיור ,היו נושאים שכל קורא באשר הוא יכול היה להזדהות איתם .האופטימיות של הוצאת רוולט התחזקה כשהמכירות הרקיעו שחקים וביקורות מהללות נדפסו בזו אחר זו .הסופרים הרמן הסה, קרל צוקמאייר וליאון פויכטוונגר צרפו את תגובתם הנלהבת למקהלת המשבחים .מי שהשמיעו את קולם נגד היו הנאצים והקומוניסטים .הנאצים טענו שסיפור האהבה נכתב בהשפעה יהודית והקומוניסטים גינו את פאלאדה על שאין לו תשובה לשאלה "מה עכשיו?" דיטצן כתב להוריו" :הנאצים והקומוניסטים קורעים את הספר לגזרים אבל זה לא יעזור להם ,כי אני לא רוצה לכתוב ספרים פוליטיים-מפלגתיים" .הסופר עצמו, שנדהם מהיקף המכירות של הספר כתב לחבר" :אני לא מבין את התופעה ,לדעתי זה אחד הספרים הפחות טובים שלי" אבל הקוראים חשבו אחרת ו"איש קטן - מה עכשיו?" הפך לרב מכר .מדי יום נמכרו 150-200 ספרים ,זכויות התרגום נמכרו לשבע מדינות. סוף סוף יכלה המשפחה להרשות לעצמה להתרווח קצת .פעם ראשונה היה לדיטצן חדר עבודה משלו, עם חלון שנשקף אל הנהר והיער .ובכל זאת למרות ההצלחה המוכחת ,לא הכל היה כשורה .ב 1932-הרוויח 18 יומן בית הכלא 1944ב 4-בספטמבר 1944 אושפז הנס פאלאדה להסתכלות במוסד הממלכתי נוישטרליץ-שטרליץ לתקופה לא מוגדרת בבית כלא המיועד ל"פושעים חולי נפש" .גורלו לוט בערפל. זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נכלא בנו של שופט בית המשפט העליון מאחורי הסורגים :בשנים 1923 ו 1926-נידון בעוון מעילה לשישה חודשים ושנתיים וחצי מאסר בהתאמה .התמכרותו לסמים היתה גורם מכריע בשני המקרים .בשנת 1933הואשם בקשירת קשר לרצוח את הפיהרר והוכנס למעצר מנהלי לאחד עשר יום .בסתיו של 1944ההאשמה היתה שונה: פאלאדה הואשם בכך שביום 28באוגוסט " 1944איים על גרושתו שירצח אותה"... ב 4-בספטמבר ננעלים שערי המוסד הממלכתי מאחורי הנס פאלאדה .הוא מוכנס לתקופה בלתי מוגדרת לתחנה מס' ,3בחברתם של פושעים לא אחראים למעשיהם ...נדמה שסופו הגיע :אלכוהוליסט ,שבר כלי מבחינה גופנית ונפשית ,סופר שאינו מסוגל עוד לכתוב. אולם פאלאדה מנצל את תקופת מאסרו להתנקות מהרעלים וליצירה ספרותית ...ב 23-בספטמבר הוא מתחיל לרשום את זכרונותיו מהתקופה הנאצית... דווקא כאן ,בתוך "בית המתים" ,הוא מגיע למסקנה שזה הזמן המתאים לסגור את חשבונו האישי עם המשטר הנאצי ,וגם להצטדק על פשרות ועל וידויים מכאיבים מבחינתו כסופר ברייך השלישי... הדברים שפאלאדה מעלה על הנייר מעמידים את חייו בסכנה .מוקף ב"רוצחים ,גנבים ועברייני מין", חשוף כל העת למבטי הסוהרים ,הוא כותב בחיפזון ובבהילות ,שורה אחר שורה הוא משתחרר משנאתו לנאצים ומההשפלות שסבל באותן השנים .עם זאת, הוא מתנהל בזהירות .לצורך הסוואה וכדי לחסוך בנייר הוא משתמש בקיצורים .אף על פי שכתב ידו הזעיר מעורר את חשדם של הסוהרים ,פאלאדה ממשיך לקדד ,הופך את הדפים הכתובים וכותב במרווחים בין השורות ,מסובב את הדפים לעתים קרובות ככל האפשר .הרשימות המסוכנות ,הכתב הזעיר ,הכתיבה התמה החידתית ,כל אלה הופכים ל"כתב סתרים", שרק בקושי רב ניתן לפענוח בעזרת זכוכית מגדלת. ביום ראשון 8 ,באוקטובר ,1944מקבל הנס פאלאדה חופשה של יום אחד מבית הסוהר .מתחת לכותנתו הוא ……… מבריח החוצה את הכתבים הסודיים שלו. דיטצן סכומים נאים ,אבל גם בזבז סכומים גדולים .הוא ביקש מהמוציא לאור שישלם לו את ההכנסות של ינואר במזומן ,מה שהעיד כי הכסף אינו עתיד להיכנס לבנק לחשבון שהיה על שם אשתו .היה ברור גם שהוא חזר לשתות והמוציא לאור שלו היה מודאג. כתוצאה מן ההצלחה של הספר חתם דיטצן עם הוצאת רוולוט על חוזה חדש שהעניק לו סכומים גדולים בנוסף להכנסה החודשית; העתיד נראה בטוח ורגוע .הוא תכנן להגשים את חלומו ולקנות חווה .אבל ב 12-באפריל, בשבוע שלפני פסחא ,הופיעה בדירתם המשטרה וערכה חיפוש מדוקדק אחר מסמכים שמעידים על פעילות אנטי ממשלתית .היה ברור כי מדובר במעשה הלשנה .דיטצן הוכרז כקושר נגד היטלר ונלקח לכלא. הארוע נתן ביטוי מוחשי לאופיו האמיתי של המשטר החדש שאהב להתגדר ב'התעוררות הלאומיות' ,כותרת תמימה שהיסוותה פעולות של נקמנות ,אכזריות ועידוד של מעשי הלשנה .זרועו הארוכה של המשטר הנאצי חדרה לכל עיירה וכפר ברחבי גרמניה .השאלה שנכללה בכותרת הספר "מה עכשיו?" הפכה להיות בוערת ומציקה■ . עפ"י ספרה של ג'ני וויליאמס " ,"MORE LIVES THAN ONEביוגרפיה של הנס פאלאדה בהוצאת פינגווין. עירית קפלן 19 גדי יגיל ,ערן מור "יש סיכוי שיותר לי ללכת הביתה לכמה שעות כדי להביא משם מסמכים אחדים; מובן מאליו שסוהר יעביר אותי ,אבל הדבר לא ימנע ממני להבריח את כתב היד הזה מתוך בית המתים ולהחביאו בבית... כשהתחלתי במלאכה הזאת הייתי מלא תקווה ,אך כעת אני מאוכזב .נדמה לי שכל החוויות שלי אינן אלא מריבות קטנוניות העשויות לשעמם כל אחד ...ובכל זאת, אני אומר לעצמי :מה הייתי יכול לכתוב אחרת? הרי לא עמדתי במרכז ההתרחשויות ,לא הייתי חבר אינטימי של שרים וגנרלים ,אינני יכול להתפאר בגילויים גדולים. חייתי את חיי כפי שכולם חיו את חייהם -חייהם של האנשים הקטנים ,ההמונים .ואכן ,החיים שלנו ,של אלה שלא היו חברי מפלגה ברייך השלישי ,היו חיים של מריבות ,של מאבקים קטנים שנאלצנו להתמודד איתם כדי לשמור על הקיום שלנו .מעבר לכך לא התרחש שום דבר משמעותי ...כמה נאלצתי להיות סתגלן בכתיבת הספרים שלי! לא יכולתי לחשוב אפילו על כתיבת ספרים הקרובים ללבי .כל תיאור של דמויות אפלות נאסר עלי בתכלית האיסור .הייתי חייב להיות אופטימי, אוהב חיים ,וזאת דווקא בתקופה של רדיפות ,עינויים והוצאות להורג שנטלו מהחיים את כל המשמעות ...הם הרחיקו אותנו באופן שיטתי מהייעוד שלנו ,לא יכלו לסבול שנענה לקריאה שבאה מתוך לבנו .בשבילם היתה קיימת רק קריאה אחת -זו שנשמעה מפיהם ,כי הם פוחדים מהאינדיבידואום ,מהאינדיבידואליות ,הם רוצים את הגוש הבלתי מעוצב ,את ההמונים ,שלתוכם יוכלו לשפוך את הסיסמאות שלהם .ואכן הם הצליחו בכך להפליא ,בייחוד עכשיו בתקופת המלחמה .הם הנהיגו את עבודת הכפייה ,הם אוסרים על כל אחד ,תחת איומים כבדים ,לעסוק בעבודה האהובה עליו ,שלמענה נולד .הם הורסים כל אדם ,והבובות שנותרו אחר כך אכן קלות להפעלה. כיצד תראה גרמניה אחרי המלחמה הזאת? איזה מין גרמנים יהיו אלה שאיתם ניאלץ לחיות? מחשבה מחרידה! מה מעטים יהיו השרידים שיצליחו לשמר משהו מן "האני" האמיתי שלהם .והם אפילו לא ירגישו בשינוי שהתרחש בתוכם! הם יגידו" :כאלה היינו תמיד!" ■ מתוך ספרו של פאלאדה "בארצי הזרה לי" ,מגרמנית :יוסיפיה סימון .פן הוצאה לאור ,ידיעות אחרונות ,ספרי חמד2012 , 20 המבחן בוקר אחד אני מתעורר משינה טרופה ופתאום אני יודע :זה לא יכול להימשך ככה .אני בולע בשלוק מאה גרם קוניאק ומשהו מתחיל לזוז לי במוח, הידיים כבר לא רועדות כל כך ,הבטן עובדת ,ובכל זאת, זה חייב להיגמר. אני נזכר שאני אמור לגשת לבנק למשוך שנים־עשר אלף מרק ,בבנק אחר להפקיד כמה אלפים ואחרי זה אני יכול להרגע קצת... עברו שבע שנים מאז שנעשיתי עבד לחומר זה או אחר, מורפין ,קוקאין ,אתר ,אלכוהול ...סבב בלתי פוסק של אשפוזים ,מוסדות לחולי נפש ,חיים בקהילה של מכורים. ובמקביל ,מאבק אין סופי להשגת כסף כדי לקנות את הרעל -השד שאוכל אותי חיים; חשבונאות כפולה וערמומית ,מאמץ בלתי פוסק להראות בסדר ,שלא ירגישו .עכשיו אני בדרכי העירה ,עם האפשרות הדחוקה של חיים חדשים. בבנק הכל הולך למישרין .מכירים אותי ,אני מקבל את הכסף בלי בעיות .בבנק אחר אני מפקיד אלף וחמש מאות מרק .זה יעזור לי לטשטש את העקבות אם אני אאלץ לברוח. עכשיו אני חופשי ויוצא לשיטוט בעיר ...הרגליים יודעות לאן להוליך אותי :הן לוקחות אותי לשורה של בתי זונות ליד הנמל .גם שם מכירים אותי ,והשמועה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים .הנס בעיר... יוסי גרבר ,דודו ניב עד שהן גומרות ללכת מכות, לבכות ,להשוויץ ,למזוג את השמפנייה – שאני שילמתי עליה -אני הולך לשירותים וסופר את הכסף שנשאר לי ואני רואה שכבר בזבזתי לא מעט מהשנים־עשר אלף. נכשלתי במבחן. אני יוצא והולך לתחנה. מסע הבריחה שלי מתחיל. המבורג .רוב היום אני ישן. בלילה אני בסנט פאולי .למחרת בבוקר אני מסתלק לברלין. שיחפשו אותי .אחרי זה מינכן ,לייפציג ,דרזדן ,קלן. ותמיד אותו תסריט :הרעל לא נותן לי להמשיך .אני לא מסוגל לאכול .והשינה – אם אפשר לקרוא לזה שינה - יותר כמו עלפון מסוייט. אני חוזר לברלין .מה אני עושה שם? מה אני עושה בכלל? אני הולך לפגוש בחורה שפעם יצאתי איתה .אולי הפעם .אני מחבק אותה ,מושך אותה אלי ,והיא אומרת, ממש בעדינות ,אבל אומרת" :אתה שותה ,לא? נכון שאתה שתיין?" ■ מתוך "מסות קצרות על חדוות המורפיניזם" ,מאת הנס פאלאדה, תרגום לאנגלית :מיכאל הופמן ,2011 ,הוצאת פנגווין .מאנגלית: רבקה משולח דודו ניב ,גדי יגיל ,שמחה ברבירו ,ערן מור ,יוסי גרבר ,גיל וינברג ,עירית קפלן ,יוסי צברי ,גיא אלון מוקדש לאבי תקופה מפליאה ,אנשים תמוהים ,תשוקה ועוני .מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ובקרוב תגיע השנייה .שתיהן נולדות בגרמניה. פולי נה אדמ וב החיים באירופה לאחר המוות ולפני המוות סערו בתפאורות משולבות של ארבעה זרמים תרבותיים: שאריות מרהיבות של ַאר-דקֹו בורגני. פריחת הקונסטרוקטיביזם המהפכני והמושחז (הבאוהאוס הגיע עד תל-אביב!). לידת האמנות הטוטליטרית -הרי הנאצים כבר כמעט תפסו את השלטון. "אמנות מנוונת" )Entartete Kunst( -אקספרסיבית ,בבואת החיים האמיתית בתחילת שנות ה.30-הנשים הנוצצות של תחילת המאה ה 20-הזדקנו ,הנערות העניות היו נהדרות בכותנות לבנות פשוטות ,סרטים אמריקאיים הותירו שובל לבן ברקותיהם של נוכלים מבוגרים ונערים שחקו עד דק את סוליותיהם ומקטורניהם בחיפוש אחר עבודה. אבי היה ילד באותן שנים .בן שלישי במשפחה יהודית מוסקבאית לאם תופרת ואב מנהל-חשבונות (בעל כתב יד יפה) .ב ,1931-השנה בה נפתח סיפור המחזה שלנו ,סבתא שלי הפסיקה להלביש את אבי כמו ילדה -בימים ההם הולבשו בנים קטנים בשמלות .ימים מוזרים ,אנשים מוזרים ,רגשות עוצמתיים ,תוכניות עצומות. פולינה אדמוב " :איש קטן ,מה עכשיו?" -סקיצה לתלבושות אבי סיים את בית־הספר -ויצא להלחם בנאצים .כשנפצע בסוף המלחמה ,באותו יום ,נשמטה מראה גדולה מידי סבתי במוסקבה .אך לא התנפצה .הוא נותר בחיים ,שרדו גם שני אחיו .לאחר המלחמה הוא נעשה מעצב ספרים .ובמשך שנים היה חבר טוב של מעצב אחר -גרמני ,שהיה בהיטלר-יוגנד ,ובעת שהפציצו את דרדזן גנב זוג אופניים וברח מהעיר אל ארוסתו .ונותר בחיים .לפעמים המזל מתמזל. ה-מה .הם "לא בני אדם רעים ,הם רוצים את השרימפ, אנחנו לא יודעים מה יקרה לגיבורים שלנו ּ -פינֶ ֶּב ְרג ֶומ ֶ נורא רוצים ,אז למה שיקרה להם משהו רע? זה לא הגיוני…" 22 23 נושק לך את יד ך ,מאדאם מתוך סרט בשם זה (בהשתתפות מרלן דיטריך) משנת .1929בסרט שר אותו הזמר ריכרד טאובר .מחבר המלים ,פריץ רֹוטר ,יליד ,1900התחיל לכתוב לקברטים (מלים וגם לחנים) בגיל .17בשנת 1933עזב את גרמניה ,בשל היותו יהודי ,לאוסטריה מולדתו ,אך עם התגברות הפאשיזם שם ,היגר ב1936- לאנגליה ,ושנה לאחר מכן לארצות הברית .שם כתב תסריטים לסרטים רבים, ועבד עם פרנץ וורפל ופריץ דורי פרנס לאנג .לאחר המלחמה שב לאירופה והמשיך לכתוב תסריטים ופזמונים .את המוזיקה לשיר כתב ראלף ארווין ,מלחין אוסטרי יהודי (נולד ב– .)1896עד 1933כתב מוזיקה לארבעים סרטים בערך .הוא ברח לצרפת עם עליית היטלר לשלטון ,ולאחר כיבוש צרפת נספה במחנות הנאציים בשנת .1943 לא נשלם עוד שכר דירה מתוך הקומדיה המוזיקלית "חלום בבלונד" .1932 ,מוזיקה מאת ורנר ריכרד היימן (נולד ב .)1896-הלחין מוזיקה לקברטים, לתיאטרון ולסרטים אלמים בשנות העשרים .ב1933- פוטר מעבודתו באולפנים בשל היותו יהודי .הוא היגר לפריז ,ומשם להוליווד ,שם כתב ,בין השאר ,את המוזיקה לסרטים "נינוצ'קה" ו"להיות או לא להיות" של ארנסט לוביץ' .לאחר המלחמה שב לגרמניה. על השירים וכות ביה ם זאת ברלין השיר ,שנחשב להמנון של ברלין ,נכתב על ידי פול לינקה ,ה"יוהן שטראוס" של ברלין ,אבי האופרטה הברלינאית ,יליד ,1866והזקן שבמלחיני ההצגה הנוכחית .השיר לקוח מן האופרטה שלו "פראו לונה" .בשנת 1908התמנה למנצח והמלחין של תיאטרון ה"מטרופול" אשר הצגות הבידור והוודוויל הראוותניות שלו היו הצלחה מסחררת בברלין .הוא נשאר בתפקידו גם לאחר עליית הנאציזם ,שהציפו אותו בכיבודים. בשנת 1937הוענק לו תואר אזרח כבוד של העיר ברלין. בזמן מלה"ע השנייה ניצח על האופרטות שלו ברחבי גרמניה (ביתו בברלין הופצץ על ידי בנות הברית ונחרב) .לאחר המלחמה פעל במרץ לשיקום שמו .הוא עבר לבוואריה עם סוכנת הבית שלו ששרתה אותו 35שנים ,ומת בגיל שמונים. בהצגה "איש קטן, מה עכשיו" משולבים שירים שהיו פופולריים בגרמניה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. קורות חייהם של כותבי הלהיטים האלה מספרים במובן מסוים את סיפורה של התקופה. לו הייתי תרנגול מתוך הסרט "ילדים בני מזל". טקסט :האנס פריץ בקמן .מוזיקה :פטר קרוידר .הוא שתזמר את המוזיקה לסרט "המלאך הכחול" .בתקופת הרייך השלישי כתב מוזיקה לסרטי תעמולה .לאחד מאלה כתב את השיר "מוזיק ,מוזיק ,מוזיק" ,שנעשה, שלושים-וחמש שנה לאחר מכן ,לשיר הנושא של סדרת "החבובות" .ב 1939-ברח לשוודיה ,אך חזר לגרמניה לאחר שקיבל איומים כי כל משפחתו עומדת להישלח למחנה ריכוז ,והמשיך לנגן ,להלחין ולנצח. חמוד ירוק הקקטוס ברשומות כתוב שאת הטקסט כתב האנס הרדה ואת המוזיקה רנה דוריאן. למעשה שניהם היו איש אחד ,רולף מארבוט ,שם שאימץ לעצמו בשנות ה ,20-אם כי שמו האמיתי היה אלברכט מארקוזה ,יהודי שנולד ב 1906-בפולין. הוא למד משפטים בגרמניה ,ותכנן להיות עורך-דין. 24 "נושק לך את ידך מאדאם" ()1929 ריכרד טאובר ,מרלן דיטריך והארי לידטקה באותו זמן הופיע כפסנתרן-ברים ומלווה .ב 1933-ברח מגרמניה ועבר לפריז ,שם הקים בית-הוצאה למוזיקה. בתחילת מלה"ע השניה הצטרף ללגיון הזרים .בזמן הכיבוש הנאצי ירד למחתרת .לאחר המלחמה קיבל אזרחות צרפתית ונעשה לאחד מן המו"לים החשובים למוזיקה בצרפת. הלהקה הפופולארית "קומדיאן הרמוניסטס" .המבצעים המקוריים של "חמוד ירוק הקקטוס" ו"איש קטן ,מה עוד". איש קטן ,מה עוד מתוך הסרט "איש קטן ,מה עכשיו" ( .)1933את השיר הלחין האראלד במלט, יליד .1900במאי 1932התפקד למפלגה הנציונל- סוציאליסטית ,ובזמן השלטון הנאצי כתב מוזיקה לכמה סרטי תעמולה ,ביניהם "זקוף ראש ,יוהאנס" ו"צוללת מערבה" שנאסר להקרנה בגרמניה אחרי .1945לאחר המלחמה הוסיף לכתוב מוזיקה לסרטים. איכשהו מתוך הסרט "חלום בבלונד" ,ואחד הלהיטים הגדולים של שנות השלושים .את המלים כתב רוברט גילברט (במקור :רוברט דוד ווינטרפלד) ,יהודי סוציאליסט וקומוניסט מסור .יצירתו נחלקה בין שירי מחאה פוליטיים על אבטלה (שאת חלקם הלחין האנס אייזלר) ובין שירים רומנטיים קלילים ומבדרים .שיתוף הפעולה בינו והמלחין ורנר ריכרד היימן היה ארוך ופורה :יחד כתבו לקולנוע ,לתיאטרון ולבידור .עם עליית היטלר לשלטון ,ברחו גילברט ובני משפחתו לווינה. שם המשיך לכתוב שירה עד לכניסת היטלר לאוסטריה. קיפ סמיילינג מתוך הסרט "ליל ההחלטה" ( .)1938המוזיקה היא מאת לוטאר ברונה שנולד ב1900- וכתב מוזיקה לסרטים רבים .את השיר הזה ביצעה בסרט השחקנית והזמרת פולה נגרי ,שהתחילה ככוכבת בסרטים אלמים ,עבדה עם הבמאים מאקס ריינהרדט וארנסט לוביץ' ,והיתה הראשונה מבין כוכבות הקולנוע האירופאיות שעשתה את המעבר המוצלח להוליווד (בעקבותיה הלכו בין השאר גרטה גרבו ומרלן דיטריך). את המלים לשיר כתב ברונו באלץ ,שנולד ב,1908- שכתב מלים לכאלף להיטים פופולריים .תחת השלטון הנאצי הוא נאסר מספר פעמים בעוון ההומוסקסואליות שלו ,ועבר עינויים במטה הגסטאפו בברלין .הוא שוחרר ממעצרו בתנאי שיכתוב שירים להעלאת המוראל בשנים האחרונות של המלחמה .כמה מן השירים שכתב לזמרת זארה לאנדר הפכו להמנונים של האסירים ההומוסקסואלים במחנות הריכוז .נפילת המשטר הנאצי לא שמה קץ לרדיפתו ,כיוון שהחוק נגד הומוסקסואליות המשיך להתקיים (הוא בוטל סופית ב–.)1994 הזמרת פולה נגרי כל איש הוא מלך גם השיר הזה לקוח מן הסרט "חלום בבלונד" ( - )1932שאת התסריט שלו ,אגב ,כתב בילי ויילדר. המלחין ,ורנר ריכרד היימן ,כתב על עצמו כך" :אני אוהב :חופש. אני שונא :דיקטטורה ,לכתוב תווים ,צמר על העור ואבנים בנעליים .אני מייחל ל: ארצות הברית של אירופה ,נעורים ארוכים ,והרבה כסף". במאמצים רבים הצליח גילברט לברוח לצרפת ומשם לאמריקה .בניו-יורק חי עשר שנים ,ושם כתב את שיריו המבכים את אובדן ברלין שלו .ברטולד ברכט הוקיר מאד את ספר השירים הזה .ב 1949-שב לאירופה ,שם כתב את הפואמה "האודיסיאה של בעל תיבת הנגינה" בה הוא מתאר את ברלין החרבה שמצא אחרי המלחמה. הפואמה מסתיימת בתיאור התנופה של גרמניה החדשה, שבה אין הוא מוצא את מקומו יותר .חנה ארנדט קבעה כי זו היתה יצירתו הטובה ביותר .בשנותיו האחרונות חי בשווייץ ועסק בתרגום מחזות-זמר אמריקאיים לגרמנית, בין השאר "הלו דולי"" ,גברתי הנאווה" ,ו"קברט". 25 דורי פרנס ❙ נוסח עברי ,עיבוד ,מוזיקה ❙ בין תרגומיו לתיאטרון :המלט ,רומאו ויוליה ,אירמה לה- דוס ,אילוף הסוררת ,הדוכסית של אמלפי ,פיגמליון ,מי דואג לילד (תיאטרון חיפה) ,הברווזון ,החיים בשלוש גרסאות ,כל החיים לפניו ,מלכת היופי של לינאן ,הסוחר מוונציה ,ערי מדבר אחרות (הבימה), פיאף ,הדבר האמיתי ,ברנשים וחתיכות ,חיים פרטיים ,חלום של לילה בלב קיץ ,שם פרטי (בית ליסין), השחף ,נדל"ן ,הזמרת קירחת יותר ,הקיץ ,אדמה קדושה ,הקסם הגדול ,משחק של אהבה ומזל (החאן), איזון עדין (תיאטרון הרצליה) ,כובע הקש האיטלקי ,פרק ב' ,קוויאר ועדשים ,המלך ליר ,ווייצק ,קומדיה של טעויות (התיאטרון הקאמרי) ,המון רעש על לא כלום ,החולה המדומה ,סובניר (תיאטרון באר שבע), שלוש אחיות ,הדיבוק ,הטייפ האחרון של קראפ (אנסמבל עתי"ם) ,הלילה ה( 12-גשר) .תרגומיו בספרות: גוגול מאת ולדימיר נאבוקוב ,אוץ מאת ברוס צ'טווין ,סיפורים מתל אביב מאת אודרי ברגנר ,מכתבים של גוסטאב פלובר ,פרשת המכשף הסוציאליסט מאת האמה טומה .ניתן למצוא את תרגומיו למחזות מאת שייקספיר ובני דורו באתר "שייקספיר ושות'"www.shakespeare.co.il : איתי טיראן ❙ עיבוד ,בימוי ❙ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .2002 ,זכה בפרס צבי קליר על שלוש שנות הלימוד .זכה בפרסי התלמיד המצטיין לשנה א' ולשנה ב' ,במלגות קרן אמריקה ישראל, בפרס ע"ש אברהם בן יוסף ובפרס ע"ש רוזנבלום .תיאטרון הספריה :ריצ'רד בהמלך ריצ'רד השני ,ברגר בשיער .הקאמרי :אייליף באמא קוראז' ,המלך בעוץ לי גוץ לי ,פרנץ בעד ראיה (פרס השחקן המבטיח לשנת ,)2003המלט בהמלט (פרס שחקן השנה לשנת ,)2005ניקולא בקוויאר ועדשים ,קאמי שאנדביז ביתוש בראש (פרס שחקן המישנה לשנת ,)2006כריסטיאן בחגיגה ,אמדאוס באמדאוס (פרס שחקן המישנה לשנת ,)2008קיטל בגטו ,ריצ'רד בריצ'רד השני ובריצ'רד השלישי .מגלם את דמותו של וויצק בהצגה וויצק אותה גם ביים .המנחה בקברט (פרס שחקן השנה ל .)2011 -קולנוע :בופור ,מחילות ,לבנון ,החוב.THE PROMISE , פולינה אדמוב ❙ עיצוב התפאורה והתלבושות ,בימוי המולטימדיה ❙ ילידת מוסקבה ,עלתה ב .2001-בעלת תואר שני בעיצוב גרפי ודפוס .מעצבת תפאורה ותלבושות בארץ ובחו"ל .בין עבודותיה: בתיאטרון החאן :משחק של אהבה ומזל ,מולי סוויני ,סדר עולמי חדש ,הלילה השנים-עשר (זוכת פרס התיאטרון לתלבושות .)2010 ,בתיאטרון הקאמרי :זה הים הגדול (מועמדת לפרס התיאטרון) ,פופר .בתמונע: עיקר שכחתי .בצוותא :מישהו מאחורי .בתיאטרון מלנקי :הזקנה ועושה הנסים ,הזר (הצגת הפרינג' של השנה ,)2004 ,שושנת יריחו ,על החטא ,טרגדיות קטנות ,המהגרים ,איוב ,אורפאוס במטרו (פרס קיפוד הזהב לתפאורה .)2009 ,הפקות אופרה פרינג' .קבוצת מחול נועה דר :עננֹוצה .בסנט פטרבורגTakoi teatr : (ההצגה היתה מועמדת למסיכת הזהב ,)2011 ,במוסקבה טניה טניה ( )Mastersakaya Fomenkoובקייב .Teatr Frankoעיצבה ספרים ,תוכניות וקטלוגים (תיאטרון גשר ,ידיעות ,מעריב ,הוצאת גשרי-תרבות, המוזיאון לאמנות רוסית בר"ג ,תיאטרון החאן). אבי יונה בואנו (במבי) ❙ עיצוב התאורה ❙ אמנות התאורה שלו נוגעת בכל תחומי המופע :תיאטרון, מחול ,אופרה ,מופעי רוק ,מיצגים ,מיצבי ווידאו ,הפקות לאיצטדיונים ולטלוויזיה ופרוייקטים ארכיטקטוניים. באנגליה עבד עם להקות רוק נודעות :הקיור ,מייק אולפילד ,דיויד גילמור ,רוג'ר ווטרס ואחרים .בארץ הוא מעצב תאורה למיטב האמנים והלהקות ,ולהופעות אמנים מחו"ל .תיאטרון -עיצב תאורה לכל התיאטרונים בארץ .מעצב הבית של אנסמבל עתים :רומיאו ויוליה ,וויצק ,ויאמר וילך ,ויסעו ויחנו ,חלום ליל קיץ ,שלוש אחיות ,מיתוס ,הדיבוק ,הרצל .מעצב הבית של תיאטרון גשר :כפר ,עיר -סיפורי אודסה ,העבד ,שלוש אחיות ,מומיק ,סיפור ב ,2-שונאים סיפור אהבה ,רומן בעבודה ,שש דמויות מחפשות מחבר ,הנסיכה איבון ועוד .מחול -מעצב הבית של להקת בת שבע :קיר ,אנאפאזה ,פרפטום ,ארבוס ,משה ,שלוש טלופאזה ,מקס ,הורה ,סדר ,שדה ,21ועוד .עיצב תאורה לשרון אייל ,LOVE :ברתולינה ,מקארובה קביסה, ביל ,לענבל פינטו ואבשלום פולק ,ליסמין גודר .בחו"ל :בלט קולברג ,קארט בלאנש ,NDT ,בלט האופרה של פריס ,הבלט המלכותי הדני באזל בלט ,בלט האופרה של הלסינקי ,להקת אלווין איילי ,גראנד בלט קנדיאן, האברד סטריט ,בלט פרנקפורט .אופרה -באופרה הישראלית ,עיצב תאורה לכ 60-הפקות ,לאחרונה להילד חולם ,נבוקו ואאידה במצדה .בחו"ל :באופרות של טוקיו ,ניס ,ליון ,ברצלונה ,מדריד ,בילבאו ,קופנהגן ,קלן ועוד .קונצרטים של הפילהרמונית בארץ ובעולם ,תחרות האירוויזיון (תפאורה ותאורה) .פרסים :פרס שפירא על פיתוח שפה ייחודית לעולם המחול ,פרס תל־אביב למצויינות 10 ,פרסי מעצב השנה בפרס התיאטרון ,פרס ארגון Theaשל דיסני .בקאמרי עיצב לאחרונה את התאורה לקברט ולסטמפניו ולרומן משפחתי. 26 עמית פוזננסקי ❙ הפקה מוזיקלית ❙ מלחין ,מעבד ומפיק מוזיקלי .פעיל במיגוון רחב של פרוייקטים, לרבות מוזיקה לקולנוע ,לטלוויזיה ולתיאטרון .כמעבד ,השתתף בהצגות רבות בתיאטרון הקאמרי ,בין היתר בכטוב בעיניכם ,קברט לוין ,רצח ,הזונה מאוהיו ,מעיין הכבשים ,אמא קוראז' ,המלט ,המפיקים ,כנר על הגג ,ינטל .הקאמרי בשיתוף הבימה :אנטיגונה ,החגיגה ,ובהצגות אחרות בתיאטראות הרפרטואריים .בין עבודותיו בקולנוע ,כמלחין :הערת שוליים ,דוקטור פומרנץ .טלוויזיה :חטופים .זוכה פרס המלחין בפסטיבל חיפה להצגות ילדים .2010 דוקי עצמון ❙ הדרכה קולית ❙ לימדה שנים רבות ב"אורנים" -המכון למוזיקה של סמינר הקיבוצים. מלמדת ב"בית צבי" ,שם היתה שותפה ליצירת מחזות הזמר צ'ריטי המתוקה ,ערב ברודווי ,גריז ,משתגעים מאהבה .עבדה שנים רבות בחיפה בהדרכת שחקנים בדיבור ובשירה ,ובעריכה מוזיקלית של ההצגות פלטונוב, אדיפוס ,וינה על הים ,הדה גבלר .בנוסף ,הדריכה קולית ומוזיקלית בהפקות עלובי החיים במשכן לאמנויות הבמה ,שירי לאה גולדברג בתיאטרון החאן ,משורר בניו־יורק בפסטיבל ישראל ,מנגינות מוזרות -ערב שירי חזי לסקלי ,כולם למוזיקה של דורי פרנס .בתיאטרון בית ליסין :ברנשים וחתיכות ,שיקגו ,אחים בדם ,נערי ההיסטוריה ומייק ברנט .בתיאטרון הקאמרי :כנר על הגג ,סוף טוב ,וויצק ,ינטל ,קברט ,המצעד (עם יורם לוינשטיין). נאוה לוי ❙ עוזרת לבמאי ומנהלת ההצגה ❙ למדה בביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .היתה מפיקה עצמאית במשך שנים רבות .היתה בעלת תיאטרון לילדים "מימד" .עוזרת במאי ומנהלת הצגות בתיאטרון הקאמרי משנת .2000פרס עובד מצטיין לשנת .2012לאחרונה השתתפה בהצגה פוליו (פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו.)2012 , השחקנים (לפי סדר הא"ב) גיא אלון ❙ אמיליה קליינהולץ /מזכירה /גברת ב' /מוכר א' /השחקן שלוטר ❙ כוראוגרפיה ❙ בוגר תיכון האקדמיה בירושלים במגמת מחול .בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .2007 ,במסגרת לימודיו זכה במלגות משרד החינוך התרבות והספורט ,ניורה ושמואל רודנסקי .תפקידים בהצגות :איימוס בשיקאגו ,הסוס באקווס ,איזון עדין ב"בית צבי"; פנטזיה ואובססיה (זכה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל בוורשה) ,עקומים ,קברט ,בתיאטרון הספריה ,גלילאו ופיאף בתיאטרון באר־שבע ,אגף 6בתיאטרון הסימטה, קברט ,כנר על הגג ,גטו ,ריצ'רד השני ,ריצ'רד השלישי ב תיאטרון הקאמרי .בימוי :ערב עירוני -שירי נתן אלתרמן בצוותא ,דמעותיה המרות של פטרה פון קאנט ב"בית צבי" .עיצוב תנועה :וויצק ,ריצ'רד השלישי בקאמרי ,גלילאו ופיאף בתיאטרון באר־שבע ,המתאבד באנסמבל תיאטרון הרצליה ,חסמב"ה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ,שקספיר ושות' ,ענבי זעם ב"בית צבי" .שימש כעוזר כוראוגרף בקברט בתיאטרון הקאמרי ,ביוסף וכתונת הפסים בתיאטרון הבימה ובתיאטרון הספריה. שמחה ברבירו ❙ מר מורשל /לאוטרבך /יינקה /אחות ❙ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1991 ,זכה בפרס קליר .בין ההצגות בהן השתתף :פסטיבל עכו :1991הנה בא אליהו .תיאטרון הבימה: פצפונת ואנטון ,רעל ותחרה ,חגיגת חורף ,בחורים טובים ,מלך היהודים ,זעקי ארץ אהובה ,מלינקי ,שלוש אחיות ,החייל האמיץ שוויק ,ג'פער בנאסר א-דין ,מרקו/הרב אהרון ויסטוזו בבוסתן ספרדי ,וויני בזוג המוזר .תיאטרון הספריה :בשפל ,פאל גואי ,פסטה בלילה ה ,12-היסטינגס בריצ'רד השלישי .תיאטרון באר־ שבע :המלאך הכחול ,פנטלון באדונן של שתי משרתות .תיאטרון החאן :הנסיכה איבון ,צ'יקו בצוואתו של כלב .תיאטרון בית ליסין :בני דאונטאון בברנשים וחתיכות .תיאטרון תמונע :כינים .צוותא -פסטיבל תיאטרון קצר :קופסת התכשיטים של לי הו .התיאטרון העברי :וייסקופ בגטו .תיאטרון ילדים ונוער :מופע משחקי תיאטרון .התיאטרון הקאמרי :מוברי/סוהר בריצ'רד השני ,היסטינגס בריצ'רד השלישי .קולנוע וטלוויזיה: הגרעין הקשה ,ספורט תיאטרון ,חדר מיון ,רצח בים המלח ,זאפ לראשון ,קיפודים ,הנפילים ,האי ,לה לה לנד ,החברים של נאור ,גרי מנדלבאום ,פולישוק .הפיק והשתתף במופע דואטים קלאסיים ושירי מחזמר. כתב והשתתף בתוכנית הרדיו עניין אחר בפינה סאטירית ארוחת בוקר עם פרדי .דיבב סרטי אנימציה רבים בטלוויזיה ובקולנוע. 27 יוסי גרבר ❙ ד"ר סזאם /גב' שארנהפר /מר להמן /אשה מבוגרת ❙ יליד תל־אביב .1933 ,הופיע על במת "האהל" ותיאטרון הילדים "במתינו" כבר בגיל .12באותו זמן השתתף בתסכיתי רדיו של קול ירושלים המנדטורי ועם קום המדינה בקול ישראל .בוגר ביה"ס תיכון חדש והמחזור הראשון של סטודיו של ניסן נתיב. הצטרף לקאמרי עם סיום שירותו הצבאי .כעבור שנה נסע ללונדון וסיים בהצטיינות את ,RADAהאקדמיה המלכותית לדרמה .שיחק שנתיים בתיאטרון האנגלי בדרא"פ ,בתפקידים מרכזיים .הוזמן ע"י יוסף מילוא לתיאטרון חיפה ולאחר שנתיים הוזמן לקאמרי ( .)1968מאז הוא בקאמרי עם הפסקה בת שנתיים ,בהן שיחק בתיאטרון גיורא גודיק (המלך ואני) והחל לערוך ולהגיש תוכניות בגלי צה"ל ולאחר מכן בקול ישראל .על במת הקאמרי גילם עשרות תפקידים .השתתף בסרטים בין לאומיים וישראלים ,בסדרות ובמחזות טלויזיה .הקים יחד עם אריק סמית את תיאטרון הבובות של אריק סמית ,הפועל עד היום .בין הצגותיו בשנים האחרונות: מר גרין (משך שבע שנים) עליו זכה במספר פרסים ,היה או לא היה ,ימי שלישי עם מורי ,מכולת ,ריצ'רד השני ,ריצ'רד השלישי .בין הפרסים בהם זכה בעשור האחרון :שחקן השנה מטעם האקדמיה לתיאטרון לשנת ,2002איש השנה בתיאטרון מטעם "ידיעות אחרונות" והערוץ השני של הטלוויזיה לשנת ,2002פרס השחקן המצטיין ע"ש אברהם בן יוסף על תפקידו בימי שלישי עם מורי .לאחרונה זכה בפרס על מפעל חיים מטעם האקדמיה של פרס התיאטרון. גיל וינברג ❙ קרל מורשל /גב' ברגמן /שיני זהב /קסלר /מלצר /שוטר ❙ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .2002 ,בתיאטרון הקאמרי :אמא קוראז' ,הרוזן אשיל בכובע הקש האיטלקי, הורציו בהמלט ,הברון ואן שוויטן/ונטיצ'לי באמדיאוס ,דסלר בגטו ,מש"ק בוויצק ,ראגנאר באלוף הבונים (בשיתוף עם הבימה) ,לורד רוס בריצ'רד ה ,2-ברקנברי בריצ'רד ה .3-תיאטרון הספריה :האסופית ,פיוטר באבות ובנים ,הנרי גרנפל בהשועל ,המפקח באורח לא צפוי .מגזי בקלף חזק ,מייק בבודדה באפלה ,טולמן, זאק ,פיט ,בריאן ,ד"ר האריס ,אנדרו ,אוסקר בקשר בלב .פסטיבל במהניה :ראול ביצרים (אותו גם תרגם, עיבד ,ביים ,עיצב תפאורה ותלבושות) .התיאטרון העברי :הרמן קרוק בגטו .המדיטק :שרלוק הולמס באמיל והבלשים .תיאטרון השעה :הנס פרידריך/פאבל ,הרצל בילדי קורצ'ק .קולנוע :סיפור קיץ; סרטי סטודנטים. בתיאטרון הספריה וב"בית צבי" ביים את ההצגות :בום-טאון ,רעולים ,הבלון האדום (חידוש) ,נעורים וצדק ,קללת מעמד המורעבים ,הביטו בבני אלסטר צועדים לנהר הסום ,אל-נקמות (פסטיבל וורשה ,פולין), פלסטלינה ,כובע מלא גשם .תרגום :השועל ,קלף חזק ,נעורים וצדק ,החברים של אלכס ,בום-טאון ,קללת מעמד המורעבים ,פלסטלינה. גדי יגיל ❙ מר ברגמן /יאכמן /לקוחה מבוגרת ❙ יליד חיפה .כוכב להקת פיקוד צפון .1963-5החל את דרכו בתיאטרון העממי בנאסר–א-דין ובתיאטרון הקאמרי בעוץ לי גוץ לי והאדרת .כיכב בהצגות התיאטרון המוזיקלי של גיורא גודיק .ב 1970-הופיע בתוכנית יחיד חיי כלב שהוצגה מעל 600פעם .בהמשך הופיע בתוכניות היחיד חיקיתי לך ארצי ועובר ושב .ביידיש הופיע בראשונה ב 1970-בשירי חומש בתיאטרון עממי, ובמגילה בתפקיד פסתריגא .בטלוויזיה הופיע ב 1990-עם תיאטרון יידישפיל בשירי חומש בהפקה לפסטיבל ישראל ובהפקה מחודשת ( ,)1995שיחק בתפקיד הכושי מידג' באני לא רפופורט ( )1993ובמנגינה שבלב ( .)1998טלוויזיה :הסידרה שכנים .לאחרונה שיחק בתפקידים ראשיים בתיאטרון באר־שבע בקומדיות כסף קל ,חלום ליל קיץ וד"ר דוליטל וסקפינו .בקאמרי :כובע הקש האיטלקי ,הרטיטי את לבי בתפקיד פשוניאק, משפחה חמה בתפקיד האב ,גטו בתפקיד שרוליק ,קברט בתפקיד שולץ. הלנה ירלובה ❙ אחות אצל ד"ר סזאם /מיה פינברג /גברת ויט ❙ ילידת רוסיה .סיימה את לימודיה במכון הגבוה למשחק שליד התיאטרון האמנותי המוסקבאי .שיחקה בתיאטרון "סוברמניק" הנודע .עם עלייתה ארצה ,ב ,1993-הצטרפה לתיאטרון יידישפיל .במקביל הופיעה בתיאטרון "מלינקי" בהצגות השד האחרון, חזרה גנרלית ודון קישוט ,אשר השתלב בפרוייקט הבינלאומי של התיאטרון הגרמני "בוכום שאושפיל האוס". קולנוע :כוכבת סרטו של עמוס גיתאי קדמה שהוצג לראשונה ב 2003-בפסטיבל קאן .כ"כ השתתפה בסרטו של איתן גרין חלומו של הנרי ,בסרטו של לאון פרודובסקי חמש שעות מפריז שזכה בפרס ראשון בפסטיבל חיפה .מופיעה בסדרות הטלוויזיה המשרד ותא גורדין .בקאמרי השתתפה בהצגות זה הים הגדול בתפקיד ריטה (עליו זכתה בפרס ע"ש אברהם בן יוסף) ,בהיה או לא היה בתפקיד חנה רובינא (עליו זכתה בפרס שחקנית השנה) באריסטוקרטים בתפקיד ורה ,בריצ'רד השני בתפקיד המלכה ,בריצ'רד השלישי בתפקיד אליזבת .מופיעה בתיאטרון חיפה בהצגה אנשים קשים בתפקיד רחל. 28 יואב לוי ❙ מר מורשל /לאוטרבך /יינקה /אחות ❙ בוגר ביה"ס לאמנויות הבמה "בית צבי".2002 , מלגות :קרן סטפנדיות ,שמוליק סגל .בתיאטרון הקאמרי השתתף בהצגות :חייל באמא קוראז' ,פליקס בכובע הקש האיטלקי ,הנס ,ראנפט בעד ראיה ,מרצ'לו בקוויאר ועדשים ,ברנרדו/גילדנשטרן בהמלט ,פלונטר, מורדי בגיבור מעמד הפועלים ,גילדנשטרן ברוזנקרנץ וגילדנשטרן ,איתי כרמלי בע ,17.אביהו מדינה בזהר, מרקוציו ברומיאו ויוליה ,יובב בבעל למופת ,מוטקה צחורי באורזי מזוודות ,בומי בקיזוז. ערן מור ❙ יוהנס פינברג ,המכונה "קטן" ❙ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי".2007 , מלגות :צבי קליר ,משרד החינוך התרבות והספורט ,אברהם אסיאו ,עדה בן נחום ,ליונס ,המועדון המסחרי. בין ההצגות בהן השתתף -תיאטרון הספריה :פיליאס פוג באובססיה ,אלפי באלפי ,אומרל בריצ'רד השני, ריצ'מונד בריצ'רד השלישי 7 ,דמויות שונות בפנטזיה ,כמו שתרצו אותי ,עקומים ,רולטה צרפתית .מחזות זמר בתיאטרון רמת גן :גריז ,קברט ,יוסף וכתונת הפסים ,CATS ,אחים בדם .תיאטרון ארצי לנוער :המפוזר מכפר אז"ר .בתיאטרון הקאמרי הופיע בגיל הנכון לאהבה ,באמדאוס ,ומופיע במקביל גם בהצגות המלט, גטו ,וויצק ,הרטיטי את לבי ,כנר על הגג ,קומדיה של טעויות וסטמפניו. דנה מיינרט ❙ אמה מורשל ,המכונה "מה-מה" ❙ בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין. הופיעה בהצגה פרימדונה של תיאטרון גשר .טלוויזיה :תא גורדין 2.3 ,בשבוע. דודו ניב ❙ מר קליינהולץ /אדון /הנגר פוטברזה /ילדה ❙ יליד תל־אביב .1968בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה" ,בית צבי" .1995 ,שיחק בתיאטרונים -גשר ,חיפה ,בית ליסין ,הקאמרי ,הספריה ,הבימה, מלנקי ,תמונע ,צוותא ,המדיטק ועוד .בין ההצגות בהן השתתף :הרולד בהרולד ומוד ,סבסטיאן בהלילה ה ,12-סר וילפריד בעד התביעה ,פורפירי בעל החטא ,בראק בהדה גאבלר ,אורגון בטרטיף ,אלכסנדר בסתיו ימיו ,ד"ר ראנק בבית הבובות ,הדוד ביונה ונער ,טורטשינר בשונאים סיפור אהבה ,לורד ברלי במרי סטיוארט ,נורמן בהבחורים בדלת ממול ,זמלניקה ברביזור ,ד"ר פלדמן בדואט לאחת ,סלמנו בהזר ,בנדל בהמלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה ,דון ז'ואן/סליירי בטרגדיות קטנות ,פטר בחלומות של אנונימוס ,מוריס בשוורץ וחיות אחרות ,לאמברט בסלבריישן ,אלווד בהרפר ריגן ועוד .קולנוע וטלוויזיה :החצר ,המיוחדת, דובדבני וקובץ' ,שני דגלים ,מעצר בית ,האסכולה השקספירית ,בראשית ברא ,חסמב"ה ושודדי הסוסים, גלובוס ,בית לחם ,השועלים ,מבחן בד ועוד .פרסים :פרס "קיפוד הזהב" על על החטא ( )2007ועל חלומות של אנונימוס ( .)2012השחקן המצטיין בפסטיבל הבינלאומי "פודיום מוסקבה" על המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה .בקאמרי מופיע במקביל בריצ'רד השני (יורק) ובריצ'רד השלישי (בקינגהאם). יוסי צברי ❙ שולץ /היילבוט ❙ Dance Centerבניו יורק .יצר מופע יחיד בשם יוסי צברי .פשוט שרץ במשך שנתיים .תיאטרון באר־שבע: הרוזן ממונטה כריסטו ,החולה המדומה ,המון רעש על לא כלום ,בוגד ,גלילאו .התיאטרון הקאמרי: הורדוס ,רצח .תיאטרון הספריה :המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה ,מעגל הגיר הקווקזי ,חלום ליל קיץ, האריה ,המכשפה וארון הבגדים .תיאטרון הסמטה :האי .תיאטרון נוצר :ארץ בושת .המרכז לאופרה פרינג': המיקאדו .מדיטק :פינוקיו .תפקיד ראשי במופע המחול חלום בקצות האצבעות עם להקת דה-דה דאנס. טלוויזיה :משפחת עזאני ,רמזור ,מסודרים .זוכה מלגת קרן שרת לשנת .1998 ,1997 ,1996 בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" וביה"ס למחול Broadway עירית קפלן ❙ גברת מורשל /מארי קליינהולץ /גברת א' /בעלות הבית /גב' נוטנאגל ❙ בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" .1998 ,זכתה במלגות הצטיינות בשנים .1998 ,1997 ,1996 השתתפה בהצגות -תיאטרון הספריה :פגין בפלייבוי של עולם המערב ,תרזה בכך אוהבים האחרים ,אשת פוטיפר ביוסף וכתונת הפסים ,המכשפה בסיפורי נרניה -האריה המכשפה וארון הבגדים ,טיטניה בחלום ליל קיץ .התיאטרון הקאמרי :אודרי בכטוב בעיניכם ,בולבה ברווקים ורווקות (על תפקיד זה זכתה במילגה ע"ש עדנה פלידל) ,קלרה בכובע הקש האיטלקי ,החצרונית בעוץ לי גוץ לי ,ציפי בפלונטר (ועוד דמויות אחדות) ,הלן בשמנה (פרס הקאמרי לשחקנית המצטיינת) ,אנטואנט ביתוש בראש ,פנינה בהיה או לא היה, פרומקה בינטל ,בת שבע בזהב טורקי ,שפרכצי בשיץ ,קוסט בקברט ,שוורציסקה בפופר .טלוויזיה :דומינו גרוס ,בקצב הקצב ,הפרקליטים ,שאול פרחים ,פרנקו וספקטור .מגלמת את אחד התפקידים הראשיים בסידרה ראש גדול ,משחקת בסידרה האלופה ,מגלמת תפקיד נשי ראשי בסידרה זנזורי .קולנוע :זהבה בסיפור גדול (פרס השחקנית המצטיינת של הקולנוע הישראלי לשנת ,)2009העולם מצחיק. 29 ע ו נ ת 68 ת ש ע " ג הועד המנהל מועצת הנאמנות ליאורה מינקה יגאל וינשטיין -יו"ר רון חולדאי -יו"ר חנה מרון דוד ברודט אוסקר אבו-ראזק מנחם סלע אמינה הריס רון סמוראי עמיקם בן צבי יואב צוקרמן ליאורה עופר דוד ברודט תמר רודיך גיל פייר יוסי גרבר אמיר רוזנברג ישראל פלג ערן גריפל זאב רותם יואב צוקרמן משה הנדלס אברהם תירוש תמר רודיך אמינה הריס ועדת הביקורת אמיר רוזנברג יגאל וינשטיין בנציון דל -יו"ר שלמה וישינסקי זאב רותם רון ארנרייך לינדה שטרייט אתי כספי אברהם תירוש עמיקם בן צבי ליאורה מינקה גיל פייר לינדה שטרייט להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב) שלמה וישינסקי חנה מרון אקי אבני מנשה נוי טל וייס שלומי אברהם שרית וינו אלעד דינה סנדרסון ראידה אדון שרה פון שוורצה אלינור אהרון-בן אבי ענת וקסמן מיי פיינגולד ליאור זוהר יפתח אופיר אסף פריינטא שרונה אלימלך נסים זוהר גיל פרנק אביב זמר גילת אנקורי אופיר צמח עומר זימרי נדב אסולין יוסי קאנץ אורטל חאייק רותי אסרסאי אסתי קוסוביצקי יצחק חזקיה חרות אשכנזי דן קיזלר ציון חורי אילנה באואר תמר קינן ליאור חקון יעל בדש יפתח קליין אניה בוקשטיין איתי טיראן זיו קלייר אבי טרמין יניב ביטון מיקי קם גדי יגיל דיויד בילנקה עירית קפלן אוהד יהודאי טל בלנקשטיין רועי קקון אסנת בן יהודה מיכל ינאי דרור קרן שלמה בר-אבא הלנה ירלובה אורי רביץ שחר ישי רמי ברוך עידו רוזנברג מיכל ברנשטיין איציק כהן אודי רוטשילד אלברט כהן מונה ברקוביץ' יוסי רחמני ארז כהנא שירי גדני שני שאולי מוטי כץ נעה גודל איה שבא אסף גולדשטיין יוסף כרמון אנדריאה שוורץ לימור גולדשטיין עודד לאופולד אולה שור-סלקטר אביטל לבני אלי גורנשטיין אוהד שחר יואב לוי יוסי גרבר רוני שיינדורף יחזקאל לזרוב נטע גרטי שהם שיינר כנרת לימוני אבי גרייניק ניסו שליו ג'יטה מונטה אילנית גרשון תמר שם אור עידו מוסרי עזרא דגן רובי מוסקוביץ' גלעד שמואלי אלון דהן דן שפירא ערן מור נתן דטנר ערן שראל קרן מור תיקי דיין עודד תאומי קובי מורסיאנו שמואל וילוז'ני אביהוד תדהר שרית וינו-אלעד רבקה מיכאלי עמוס תמם רמה מסינגר דניאלה וירצר נועה שכטר עוזרת למנהל האמנותי רבקה משולח יעוץ אמנותי איתמר וכסלר יועץ חזותי אבי ברכר הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין יורם אמיר ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל אנסמבל עיתים (ע"ר) רנה ירושלמי מנהלת אמנותית ובמאי ת ארז חסון מנהל אדמיניסטרטיבי התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת 1944על ידי יוסף וימימה מילוא ,רוזה ליכטנשטיין ,אברהם בן-יוסף ובתיה לנצט. בשנת 1971הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון העירוני של תל־אביב .בראש התיאטרון מועצת נאמנות הכוללת נציגי ציבור ,אנשי רוח ואמני תיאטרון. להקת שחקני התיאטרון מונה כ 120-שחקניות ושחקנים ממיטב אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי שם מישראל ומחוצה לה. נעם סמל עמרי ניצן יפה ענתבי חביבה הדר מיטל קלפה דפנה הררי אפרת ליבנה רות אזר-מדברי אפי שירי ריבה גולדברג ד"ר ורדה פיש אבי גז חיים סלע ורדית שלפי שלומית לשם מירי סבן סופי וייס סאשה גלאטקי לימור רוטשילד התיאטרון הקאמרי מעלה על במותיו עשר הפקות חדשות מדי שנה ,בפני קהל מגוון הכולל כ 33,000-מנויים ,וכ- 600,000צופים ברחבי הארץ והעולם .התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב-יפו ,משרד המדע ,התרבות והספורט ,מינהל התרבות .הקאמרי החדש נבנה על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב-יפו. הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל: גורודיש ,פליישר ניו־יורק ,מאי .1995 שיינדלה בואנוס-איירס ,נובמבר .1995 קומדיה של טעויות בודפשט/וינה ,אפריל .1997 סיפור משפחתי היידלברג ,בון ,ויימאר ,מרץ .1998 ויאמר .וילך אדלייד ,אוסטרליה ,וושינגטון די.סי; המבורג, דיסלדורף ,מינכן ;1998 ,ברלין/לונדון ;1999 ,סאן-פרנציסקו.2000 , וישתחו .וירא המבורג ,ספטמבר .1998 רצח פסטיבל פרמה ;1998 ,היידלברג ,בון ,ויימאר.1999 , המורדים פרנקפורט ,אפריל .2001 מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר ,ניו־יורק; פסטיבל ציריך.2003 , אשכבה אתונה ,מאי ;2000אקספו -2000גרמניה ,יולי ;2000 פסטיבל תיאטרוני אירופה-בודפשט ,נובמבר ;2000ורשה ,מאי ;2001 ברלין ,נובמבר ;2001פסטיבל סיביו ,בוקרשט ,יוני ;2004פסטיבל בייג'ין ,אוגוסט ,2004מרץ ;2006אנקרה ואיסטנבול ,פברואר ;2006 פסטיבל תיאטרוני אירופה-צ'כיה ,יוני ;2007פרם-רוסיה ,אוקטובר ;2010בייג'ין ,אוגוסט .2012 עד ראיה היידלברג/וויסבאדן ,מאי .2005 יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,נובמבר .2005 בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו־יורק ,פברואר ;2006פסטיבל בינלאומי בקייב ,מאי ;2006פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,אוקטובר ;2006פסטיבל קיל ,נובמבר ,2006אּולְ ם ,אפריל .2008 צחוק של עכברוש וורשה ,מאי ;2006בוקרשט ,יוני .2008 המלט פסטיבל שקספיר ,גדנסק ,אוגוסט ;2005פסטיבל שקספיר, בוקרשט ,מאי ;2006פסטיבל שקספיר ,וושינגטון די.סי ,.מרץ ;2007 קליבלנד פלייהאוס-קליבלנד ,אוהיו ,מאי ;2008שנחאי ,מרץ ;2009 מוסקבה ,אוקטובר .2009 פלונטר פסטיבל קייפטאון ,מרץ ;2006פסטיבל בינלאומי בוויסבאדן ,מאי ;2006פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה ,סיאול, אוקטובר ;2006הפסטיבל הבילנאומי "סט" ,שטוטגרט ,נובמבר ,2006 ברלין ,מרץ ;2007בוקרשט ,מאי ;2007לודוויגסהאפן ,אוקטובר ;2007אּולְ ם ,אפריל ;2008לונדון ,ברביקן סנטר ,ינואר .2009 האב פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,מאי .2007 אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק ,טייפה ,אפריל ;2008הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ,שיזואוקה ,יפן ,יוני ;2008 פסטיבל לדרמה יוונית עתיקה ,קפריסין ,יולי .2008 הדיבוק הולנד ,צכיה ,גרמניה.2009-2011 , לארץ המובטחת פאריס ,מרץ.2009 , השיבה לחיפה וושינגטון די .סי ,.ינואר.2011 , סטמפניו ניו דלהי ,אוקטובר .2012 מנהל כללי מנהל אמנות י מנהלת אדמיניסטרטיבי ת מנהלת כספים וחשב ת מזכירת התיאטרון מנהלת שיווק דוברות ויחסי ציבו ר מנהלת הפרסו ם מנהל התפעו ל מנהלת הפקות וייצו ר מנהלת קשרי חוץ מפיק ראשי מפיק מחזמרים והצגות מוזיקליו ת מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת מרכזת אגודת העמיתי ם המחלקה החינוכי ת אבי קלמה מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב מח' שכר מח' מנויים ע"ש שולה הגרי נורית הרפז מנהלת יהודית סילבר ורדי חן אחראיות: נחמה אפשטיין מרינה סלבין ילנה אבזגאוז מיטל אקרמן קורה בליצשטיין שגיא קרישר רוני פרידמן נורית חפץ שיר הוכרמן לוטן וקסלר גלית יפת טירל יגוני אפרת וקסלר שלי כתר דור בטיטו מירב שטרן ניר ליבמן מענית פיין מיכל אוחנ ה אוהד לור י קופאי ם סיון הררי ליבי רן דקלה הד ס דברת והבה ליטל בן נעי ם עידן לוי גלי טימן עידו בן-עמי אבישג מור מח' מנויים לועדים זמירה בן בסט ביקורת דו"חות קופ ה עינת פנחס מנהלת מח' מכירות ויקי מזרחי אריאלה לוי-סבג רינת מור יוס ף מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר מלאני קפלן מנהל ת נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר ילנה פרגמן לרה גולומ ב אורלי שנברגר מחלקת אביזרים -מנהל ת יעקב משה מנהל טכני ולריה גלוזמן יוסי כוכב י שמואל פקרמ ן מנהלי במ ה הדס אבנרי מנהל ת מתפרה רונן שלו שרלי סב ח אילון מעוד ד נועה כרמון רימה חזין אביב רון ג'קי חן אבי גרינברג ששון סגרון אלכס גולדין נגריה/מסגריה דרור שאשא צוגים ,תכנות והפעל ה מזל מלכה-קט י נאוה לו י מנהלי הצג ה בועז רותם מח' תאורה וסאונ ד מנה ל הלית זיו-הדס-פארי שרה לבקוביץ' סיגל קרייף אלי טמסוט דן סיון תאורני ם ניסן זהיר ה הראל קלמר ו נילי באר י דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו אבירם שהינ ו דפי אברבך ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה שירה יובל ע' למפיק הראשי ולרי רייזס אחראי : סאונד נועה דקל ע' למנהלת השיווק ישי חממי ברוך ביב ס אייל רייכשט ט רונן לניאדו סדרנים ואולמות מנה ל אוהד לויטן אחראי : וידא ו רון בן-גידה אדם הנרי רומן ברקוביץ' מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת ליאורה ענבר עמית אורן שרה כהן רותי לוי אתי אליאס זיו גולן מועדון קפה תיאטרון רעיה לידר דפנה הנדלי-יצחקי ציונה זקן-ברק אדם רמי רותי מלמ ד מרכזי ה אירנה ויימן אבי מרכוס מינהלה יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל מישל זבלודוביץ' קלדנית רו"ח אלכס וטובה הילמן רואה חשבון המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר) רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג מבקר פני ם שמרית רון מנהלת כללית יעקב הכהן ממונה בטיחות קרן ליאור ליד מישרד פירסום קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית עמיתי כבוד פנינה ומשה אדרי קלרה ועמוס אהרוני יעל ורמי אונגר נורית ואבנר אזולאי ענת ואודי אנג'ל דניאלה אפשטיין דוריס ומורי ארקין דינה אתינגר ישראלה ורם בנין מנהל כללי נעם סמל מנהל אמנותי עמרי ניצן נשיאת כבוד ראשונה לאה רבין ז"ל ()2000-1993 יו"ר האגודה ליאורה עופר מייסדת ויו"ר בשנים 2003-1993אתי כספי מייסדת ויו"ר האגודה הבינלאומית אמינה הריס מנהלת האגודה יפה ענתבי רכזת האגודה שלומית לשם הועד המנהל ליאורה עופר אתי כספי אמינה הריס לינדה שטרייט תמר רודיך עמיתים קובי אבן עזרא יגאל אהובי אורלי אהרונסון ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר רותי וגדעון אורבך מיה אוריון פלג שרי ותנחום אורן יפה וד"ר אריה אורנשטיין ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי רותי אחיעזר שרה אילין אהובה אילן וגדעון בן טל ברוריה ויהושע אימבר פולט איתן שרה אלאלוף עפרה ורפי אלול שוש אלוני איטה אלחנני ד"ר יעל אלמוג עדית אלקון שוש ומאיר אלתר טלי ואבי אנג'ל קארין ואורי אנג'ל חוה ופסח אנדרמן רות ואברהם אסף דרורה וצבי אפרת אורית ודוד אפרתי רינה וגדעון באום ניצה וישראל באומן נורית ועמירם בוקשפן יעל ואיזי בורוביץ' דניאלה וצביקה בורוביץ' ()2 אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל ורדה ובועז דותן אורלי ונוחי דנקנר דליה הורביץ אטקה ויגאל וינשטיין דרורית ורטהיים אריאלה ואיתן ורטהיימר מרים ואהרון זיגלמן -ניו־יורק אילנה וראובן זכר יוסי לנדסמן נורית וישה סיטון שרה ופרופ' מיכאל סלע ליאורה עופר ואיילון רפאלי איה עזריאלנט דיים שירלי פורטר יורם פטרושקה חמי ולזר פרוכטר דליה ויוסי פרשקר תמר רודיך מיכל ויובל רכבי ליזיקה ועמי שגיא לינדה ואלי שטרייט סמדר שמחאי אופטיקנה אפ.אם.אר .מחשבים ותוכנה הלנה ביילין ויעקב ישראלי גינה ודני בירן שלמה בר רותי ושמואל בר-אור ג'ני וחנינא ברנדס קוני ודן ברניצקי אילנה ברנר אורנה ודני ברנר מירי ואיתן ברק אורנה וחנוך ברקת מיקי ושייקה ברקת עדנה וארנן גבריאלי קרן ועזי גוט הלגה גוטסדינר ותדי קוק מירלה ושמעון גולדברג עליזה גורן ודני רוטשילד דניאלה וששי גז אלישבע גיבלי שרה ומיכה גייגר גילה גיל ג'נס ודני גילרמן דוד גיסין חוה גל-און טליה גלאנץ לאה ויורם גלובוס נילי גליק אורסולה וניסים גלעם צביה ופרופ' יוסף גרוס אפרת ודני גרשט פנינה דגן וטלי זינגר גבריאלה דוד יסמין גרנדמן ורן פדרמן מרים דורון שושנה ומשה דראל ורד ואברי דרנגנר נעמי ואהוד הומינר ניצה הינדלס אלי הלפן הילה ואמנון הלפר ()2 אלכס הלרמן אילנה ויאיר המבורגר חנה וגדעון המבורגר אורה ואביקם הראל טלי ועמוס וולטש נילי ואלי זהר אורה ויוסי זרניצקי פארה ועופר חודורוב אמה ואבי טביסל גדעון טהלר נירה טולידאנו עדנה טוקטלי עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל דבי וסנדר טל ענת טמיר אריאלה טרנר נורית יגלום ליאורה ורמי יהושע חנה ואלי יונס עליזה ופרופ' אריאל יפו הילה ודורון כהן סמדר ודיויד כהן פנינית ופנחס כהן אתי ורם כספי זהבה כץ ציפה ואריק כרמון שוש ואליעזר כרמל אתי ופרופ' חנוך כרמלי מרים לאופר חיה ורובי לדנר תקוה וצבי לובצקי אבי לוי רחל ויצחק לוי עדה ופרופ' דוד ליבאי מלכה ואמנון ליאון ליאורה ואלי לנדאו יובל ומאי לנדסברג ברונו לנדסברג דיתי ואלכס לנדסברג רותי וגבי לסט נילי ושי מאייר אפרת ומוטי מאיר רונית ומיקי מור ענת ומוריאל מטלון ג'וזיאן מיתר דורית וארז מלצר מרגלית וחנן מלצר נעמי ומאיר מנדלמן נורית ויואב מנור רות ויצחק מנור אלי מסר ונגה קינן אורה ואברהם מעוז דליה ואייבי נאמן שרה ויצחק ניצן ורדה וחיים סאמט טובה וסמי סגול מרשה סגל גדעון ופנינה סיטרמן תמי ואורי סלונים יהודית סלע-אריאן רלי וג'ק סמית בתיה ועידן עופר רותי עופר נטע עופר ,שלומית עופר גילה עירוני איילת ותומר עמיר רוני פוקס מיכל ודוד פורר תמי ורלי פורת לילי ופרופ' ראובן פייזר רבקה ורוני פיינר זהבה פירון שרה ואבנר פלטק מייק פלידרבאום יפעת ועמירם פליישר אברהם פרדקין בילהה ואיל פרוילינגר רוחמה פרוכטר סוזי ודן פרופר אסנת ויעקב פרי גיטה פרייזלר נורית פרייס אורנה וד"ר חיים פרלוק ענת ושמואל פרנקל שלומית פרנקל קרן וגיל פרשקר זיוה ואבי פתיר תמר צ'ורלי דליה ואוריאל צבילינגר שולה ואריק צדר ציפי ואפרים קונדה יעל ודורי קלגסבלד ד"ר צ'ינסייה וד"ר דב קליין אתי ומיקי קני לילך וד"ר חיים קפלן יהודית ורוני קצין פרופ' אסי קריב נילי ושמואל קריב שושנה ודוד רבינוביץ רונית ואשר רבינוביץ הילה ורני רהב נלי ויאיר רוטלוי דליה ופנחס רוטנברג אתי וגבי רוטר חנה רומן חדווה ואבישי רייכס פנינה רמון שלי ופרופ' יעקב רמון שרית רסין אורית וד"ר חיים רסנר עירית רפפורט חסיה שביט אתי ופרופ' משה שבתאי ד"ר עמי שגיב כנה וזלמן שובל תמר ויורם שוחט אילנה וגדעון שטיאט INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair: Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust, Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman, Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman בנק הפועלים בע"מ י .גורנציקי ושות' ניצן ענבר מהנדסים פוטוליין דיגיטל בע"מ קרן כהנוף קרן מ.א.ה קרן ריץ' לחינוך ,תרבות ורווחה קרן BMWע"ש מילה ברנר ר.מ .רנסנס מנג'מנט 1993בע"מ דניאלה ודניאל שטינמץ ישראלה שטיר אינשטיין בת שבע שטראוכלר ד"ר שלי ואייל שירן הדסה ומאיר שני רנה ואליהו שעשוע-חסון נעמה ויגאל שפר שושנה וישעיהו שקד חיה שקד פנינה והרצל שקלים רות ושלמה שרון שושנה שרייבר יוכי ואיציק שרם עירית ומושיק תאומים דב תדמור פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי מועצת המנהלים יו"ר הדירקטוריון שלום אלקיים מ"מ יו"ר הדירקטוריון שלי חשן חברי הדירקטוריון מיקי ירושלמי חביבה אבי-גיא שמואל גפן דפנה הראל אלי לוי משה קורניק חנה תמיר מיכל וייסברוט מנכ"ל עו"ד יוחנן דן סמנכ"ל יואב קרן מנהלת לשכה הודיה עזר מנהל כספים רו"ח אורי קופרברג יועץ משפטי עו"ד איתן הברמן מבקר פנים רו"ח משה בקשי מנהלת חשבונות זהורית אברהם מנהל תפעול ואחזקה דוד אשכנזי הווארד גילמן- מה עכשיו?" נתמכת על ידי קרן יונה אתינגר,ההצגה "איש קטן ה קרן הווארד גילמן,קרן הוקמה על ידי עיריית תל אביב באמצעות קרן תל אביב לפיתוח והתיאטרון הקאמרי מטרת הקרן לקדם הפקות יחודיות ולסייע בהפקת אותם מחזות שיימצאו.לתרבות ישראל ומשפחת יונה אתינגר .מתאימים לכך , הבריאות,הווארד גילמן ז"ל השקיע מאמצים בלתי פוסקים לשיפור תנאי החיים של האדם וסביבתו בתחומי החינוך במוסדות תרבות, במוסדות חינוך, הוא תמך במחקר רפואי. הגנת חיות הבר וטיפוח מינים נכחדים,שימור הסביבה קרן הווארד גילמן לתרבות ישראל ממשיכה את מסורת משפחתו ותומכת. והירבה לטפח כשרונות צעירים,ואמנות התזמורת הפילהרמונית, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוניברסיטת תל אביב: ביניהם,במוסדות תרבות ישראליים .הישראלית ועוד התזמורת, קרן התרבות אמריקה ישראל:יונה אתינגר ז"ל היה מעורב בעשייה האמנותית והחינוכית בארץ האקדמיות למוזיקה ע"ש רובין, בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, אוניברסיטת תל אביב,הפילהרמונית הישראלית .בירושלים ובתל אביב ועוד ועוד .משך שנים רבות היה יונה אתינגר ידיד קרוב של התיאטרון הקאמרי וליווה את פעילותו של התיאטרון בעצה ובמעש .להקת התיאטרון הקאמרי כגוף וכפרטים הסתייעה בו לא אחת . תרם יונה אתינגר את המסך לבמת האולם החדש, כשהקאמרי עבר למשכנו ברחוב דיזנגוף,1961 בשנת .נעלה את המסך לזכרו של ידיד יקר ואוהב התיאטרון הקאמרי "Little Man, What Now?" IS SUPPORTED BY THE HOWARD GILMAN YONA ETTINGER FUND T he fund was created by the Tel Aviv Municipality via the Tel Aviv foundation and the Cameri Theatre of Tel Aviv, The Howard Gilman Israel Culture Foundation and the family of Yona Ettinger. The fund promotes the production of outsatanding plays. Howard Gilman was committed to improving the quality of life. He was dedicated to the conservation of nature and the preservation of endangered species. He promoted medical research, higher education, cultural and artistic programs and cultivated young talent. The Howard Gilman Israel Culture Foundation continues this time-honored family tradition by supporting Israeli cultural institutions such as: Tel Aviv University, the Tel Aviv Museum of Art, the Israel Phiharmonic Orchestra, etc. Yona Ettinger was always a deeply committed supporter of cultural and educational activities in Israel: the America-Israel Cultural Foundation, the Israel Philharmonic Orchestra, Tel Aviv University, the Nahum Goldman Museum of Diaspora, the Tel Aviv Museum of Art, the Rubin Music Academies in Jerusalem and Tel Aviv, and many other organizations. For many years Yona Ettinger was a close friend of the Cameri Theatre and was involved in all aspects of its activities. Members of the Cameri, both as a group and as individuals, could always rely on his friendship. In 1961, when the Cameri moved to its location on Dizengoff Street, Yona Donated the curtain for the new stage. Let us raise the curtain in memory of a true friend of the Cameri Theatre. 33 Little Man, What Now? Based on Hans Fallada's Book Translated by Dori Parnes Adapted by Itay Tiran and Dori Parnes Directed by Itay Tiran Original music and arrangements Dori Parnes Set and Costumes Polina Adamov Lighting Avi Yona Bueno (Bambi) Music production Amit Poznansky Multimedia Polina Adamov and Katya Shepeliavaya Movement and Choreography Guy Alon Vocal coaching Doki Atzmon Assistant to the director Nava Levy Cast: Eran Mor Johannes Pinneberg (Junge) Dana Meinrath Emma Mörshell (Lämmchen) Helena Yaralova Nurse at Dr. Sesam's / Mia Pinneberg / Mrs. Witt Yossi Graber Dr. Seasm / Mrs. Scharrenhöffer / Mr. Lehman / Elderly lady Irit Kaplan Mrs. Mörshel / Marie Kleinholz / First lady / Landladies / Mrs. Nothnagel Yoav Levi / Simcha Barbiro Mr. Mörshel / Lauterbach / Jänecke / Nurse Gil Weinberg Karl Mörshel / Mrs. Bergmann / Gold Teeth / Kessler / Waiter / Policeman Gadi Yagil Mr. Bergmann / Jachmann / Elderly Client Dudu Niv Mr. Kleinholz / Customer / Carpenter Puttbreese / Girl Guy Alon Emilia Kleinholz / Secretary / Second lady / Salesman A / The Actor Shclüter Yossi Tzabari Schulz / Heilbutt Company Patients / Travellers / Townsfolk production manager Nava Levy / Halit Ziv-Hadas-Peeri Stage manager Eilon Meoded / Charlie Sabah Operating turning stage Knaan Eliel Lighting operator Eli Tamsut Sound Valery Reizes Wardrobe Dafna Hendely-Itzhaki, Etti Elias Props Rutie Levy, Yan Trishin Makeup The entire Dept. First performance: 22 . 2 . 2013 // Length: Approx. 2 hours 45 mins including interval Images on wall of doctor’s cabinet taken from »Das Leben des Menschen« by Dr. Fritz Kahn (1888-1968). courtesy of Uta and Thilo von Debschitz. www.fritz-kahn.com 32 T he action of this wonderful and moving story by the bestselling author of Alone in Berlin, Hans Fallada, takes place in Germany of the 1920s and 30s, when the country is stricken by unemployment, is in a grave economic crisis, and loses its identity. Two young lovers - he a clerk and she the daughter of a working class family - believe that by virtue of their pure and perfect love they will be able to surmount all the obstacles in the cruel, tough, and unjust world without losing their human semblance. On its publication the book became an instant bestseller and a Hollywood movie, and Fallada was consequently put onto the Nazi’s blacklist and repeatedly arrested by the Gestapo. While leveling trenchant social criticism, the author of this brilliant, original work describes a world with no way out that is both horrific and amusing, a world that assails the little man trying to survive without relinquishing a spark of optimism. מנהל כללי :נעם סמל מנהל אמנותי :עמרי ניצן טל / 03-6061900 :פקס / 03-6060950 :קופות03-6060900/960 : דואר אלקטרוניw w w. c a m e r i . c o. i l / info@cameri.c o. i l : מחזאות ישראלית סוף טוב רומן משפחתי מאת ענת גוב מאת עדנה מזי"א גטו בין שני עולמות מאת יהושע סובול מאת שרה פון שוורצה מחזה מקורי :יגאל מוסינזון/עיבוד למחזמר :יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן פזמונים :דן אלמגור ,עמוס אטינגר ,חיים חפר/מוזיקה דב (דובי) זלצר אשכבה קיזוז הבדלה פופר משפחה חמה מאת חנוך לוין מאת שמואל הספרי מאת אילן חצור מאת ענת גוב מאת חנוך לוין הרטיטי את לבי עד לא ידע מאת חנוך לוין מאת שלמה משיח הכתובה הילכו שניים יחדיו מאת אפרים קישון ** מאת א.ב .יהושע עוץ לי גוץ לי סטמפניו מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר מאת עדנה מזי"א עפ"י שלום עליכם אורזי מזוודות מאת חנוך לוין מחזאות בינלאומית וקלאסיקה פולארד איש קטן מה עכשיו? מאת ויקטור גורדון מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה ווייצק פאנק רוק מאת גאורג ביכנר מאת סיימון סטיבנס משרתם של שני אדונים ריצ'רד השני /ריצ'רד השלישי מאת קרלו גולדוני מאת ויליאם שקספיר המאהב מאת הרולד פינטר כנר על הגג בי"ס לנשים מחזמר עפ"י שלום עליכם מאת מולייר הטייפ האחרון של קראפ [אנסמבל עיתים] קומדיה של טעויות מאת סמואל בקט מאת ויליאם שקספיר המלט קברט מאת ויליאם שקספיר מאת ג'ו מסטראוף כולם היו בני * מאת ארתור מילר בקרוב חברות הכי טובות מאת ענת גוב הם יורים גם בסוסים * עפ"י רומאן מאת הוראס מק'קוי; מחזה :שלומי מושקוביץ * בשיתוף תיאטרון חיפה ** /בשיתוף אנסמבל תיאטרון הרצליה ימי שלישי עם מורי מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום *
© Copyright 2024