‫הפסדים להעברה והטיפול בהם‪ ,‬המשך!‬ ‫הטבת מס בנרכשת‪ -‬חברה א' קונה את חברה ב' (השפעה מהותית) ובחברה ב' יש הפסדים להעברה שבגינם‬ ‫חברה ב' לא יצרה מיסים נדחים שכן לא צפתה קיום הכנסה חייבת בעתיד‪ .‬חברה א' חושבת שחברה ב'‬ ‫יכולה לנצל את ההפסדים האלה לפי ‪.IAS 12‬‬ ‫כזכור‪ ,‬כאשר בחברה נרכשת יש הפסדים להעברה‪ ,‬במציאות של היום בישראל קשה מאוד לחברה הרוכשת‬ ‫לצאת בהצהרה שונה מזו של החברה הנרכשת‪ .‬הסיבה‪ -‬על פי המס החל בישראל‪ ,‬חברה רוכשת מנועה‬ ‫מלהכניס פעילות רווחית לתוך חברה נרכשת שלה ואגב כך ליהנות מההפסדים הצבורים של החברה הבת‬ ‫שלמעשה נבעו מלפני הרכישה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬יתכנו מצבים שהחברה הרוכשת תחשוב אחרת‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ההערכה שלה תהיה שהחברה הנרכשת כן תנצל את ההפסדים או חלקם‪ .‬במקרה כזה יוצרים עודף עלות‪.‬‬ ‫עודף העלות הוא במהותו נכס מס נדחה בגין הפסדים ולכן הקריטריונים לפתיחתו הם הקריטריונים של‬ ‫‪ ,IAS 12‬כלומר עקרון הסבירות‪ -‬האם סביר שהטבת המס תנוצל‪.‬‬ ‫דגש‪ :‬עודף העלות הזה שונה מעודפי עלות אחרים‪ ,‬זאת משום שהמדידה שלו היא לא לפי שווי הוגן‪,‬‬ ‫המדידה שלו היא לפי עקרונות ‪ ,IAS 12‬כלומר מבלי להשתמש בשווי הוגן וגם מבלי להשתמש בערך נוכחי‪.‬‬ ‫המסקנה היא שיכול להיות מצב שלחברה נרכשת יש הפסד מועבר‪ ,‬יש לו שווי‪ ,‬אבל השווי הזה לא נלקח‬ ‫בחשבון משום שהצפי לנצלו נמוך מ‪( 05%-‬הפוך מהמקרה של ההתחייבות התלויה)‪.‬‬ ‫הכללים להפסדים להעברה‪ -‬אם חל שינוי לאומדן בתוך תקופת המדידה עושים תיקון לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫אם חל שינוי אחרי תקופת המדידה בהקשר של מיסים‪ ,‬לא עושים כלום‪.‬‬ ‫כללי המדידה‪ -‬כאשר יש הפסדים להעברה בחברה הנרכשת ובתקופת המדידה חל שינוי באומדן הניצול‬ ‫שלהם‪ ,‬יש לבצע הצגה מחדש לדוחות הכספיים לפי הכללים הרגילים של תקופת המדידה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם‬ ‫שינוי האומדן חל לאחר תקופת המדידה‪ ,‬להבדיל מכל שאר המקרים‪ ,‬לגבי הטבת מס ברכישה מתעלמים‬ ‫מהשינוי ולא מדובר בהצגה מחדש‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 8552‬רכשה חברה א' ‪ 05%‬ממניות חברה ב' תמורת ‪.₪ 05555‬‬ ‫הון עצמי ב' ליום הרכישה הסתכם ב‪.155555-‬‬ ‫למועד הרכישה תאם שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו של חברה ב' את ערכם‬ ‫בספרים‪.‬‬ ‫לחברה ב' הפסד מועבר לצרכי מס בסך ‪ ₪ 05555‬בגינו לא יצרה מיסים נדחים לאור אי הוודאות באשר‬ ‫לניצולם בעתיד‪.‬‬ ‫שיעור המס החל על חברה ב' הוא ‪.80%‬‬ ‫רווחי חברה ב' לפני מס ב‪ 8552-‬הסתכמו בסכום של ‪.05555‬‬ ‫מקרה א'‪-‬‬ ‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬לפיכך צופה חברה‬ ‫א' רווחיות גבוהה ממכירות חברה ב' ולהערכתה ניתן יהיה לממש את נכס המס בעתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫פתרון למקרה א'‪-‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪85555‬‬ ‫שולם‬ ‫נרכש‬ ‫עודף עלות‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫עודף עלות בגין הטבת מס בחברה ב' ‪0555‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪10555‬‬ ‫חישוב ביניים לרווח הנקי של חברה ב'‪-‬‬ ‫=‪30%*100000‬‬ ‫=‪30%*25%*40000‬‬ ‫(ערך בספרים‪-‬ערך הטבת מס לפי ‪*)IAS 12‬שיעור החזקה‬ ‫רווח לפני מס‬ ‫מיסים על הכנסה‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪05555‬‬ ‫(‪)8055‬‬ ‫‪00055‬‬ ‫=)‪25%*(50000-40000‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודף עלות הטבת מס‬ ‫שנוצלה‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪10805‬‬ ‫(‪)0555‬‬ ‫=‪30%*47500‬‬ ‫‪11805‬‬ ‫‪01805‬‬ ‫הפחתת עודף העלות בגין הטבת המס נובעת מניצול הטבת המס‪ .‬אילו חברה ב' כבר היתה יוצרת נכס מס‬ ‫נדחה בגין ההפסד אז ברגע שהיא היתה מנצלת את ההפסד‪ ,‬היא היתה מממשת את נכס המס לרווח‬ ‫והפסד‪.‬‬ ‫הערה‪ -‬נניח שעל פי נתוני השאלה חברה ב' היתה יוצרת נכס מס בספריה‪ .‬במקרה כזה חישובי עודף העלות‬ ‫לא היו משתנים‪ .‬חברה א' ממילא חושבת שאפשר לנצל את נכס המס ולכן הסכימה לשלם עליו‪ .‬ההון‬ ‫העצמי של ב' בהשוואה לנתונים המקוריים היה גדל בכל סכום נכס המס שב' היתה מכירה בו‬ ‫(‪ .)40000*25%=10000‬אם ההון העצמי היה גדל ב‪ ,15555-‬עודף העלות הכולל היה ‪10555‬‬ ‫)‪ (50000-30%*110000=17000‬היות ובנתונים החדשים א' לא צריכה ליצור עודף עלות‪ ,‬הרי שכל ה‪-‬‬ ‫‪ 10555‬הם בעצם מוניטין‪.‬‬ ‫כך זה נראה‪ ,‬חישוב עודף עלות במקרה זה‪-‬‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪00555‬‬ ‫‪10555‬‬ ‫שולם‬ ‫הון נרכש‬ ‫מוניטין‬ ‫=)]‪30%*(100000+[40000*25%‬‬ ‫ניתן לראות שהמצב הזה זהה לחלוטין למצב אליו הגענו בנתונים המקוריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנ"ל לגבי מקרים שבהם מיד לאחר הרכישה חברה ב' מחליטה להכיר בנכס מס לאור הנסיבות‬ ‫הכלכליות החדשות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נכס המס מחליף ידיים‪ :‬חברה ב' יוצרת אותו אצלה כנגד‬ ‫הכנסת מס‪ ,‬חברה א' מצידה מפחיתה את עודף העלות לרווח והפסד שהרי אין לה הפרש בינה‬ ‫לבין החברה מוחזקת‪ .‬בדוח רוו"ה ההשפעה מתקזזת‪ ,‬זאת משום שהפחתת עודף העלות היא‬ ‫הפסד אקוויטי של ‪ ₪ 0555‬ומצד שני חברה ב' רושמת רווח של ‪( 15555‬הכנסת מס שלמעשה‬ ‫עוברת לעודפים והיא חלק מההון העצמי) וחברה א' לוקחת מזה אוטומטית ‪.05%‬‬ ‫מקרה ב'‪-‬‬ ‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬אולם טרם נערכו‬ ‫חישובי תזרים המזומנים הצפוי מהמכירות ולפיכך‪ ,‬במועד הרכישה לא ניתן עדין להעריך בוודאות את‬ ‫סכום ההפסדים להעברה אשר יקוזזו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬נקבע הטיפול הראשוני ברכישה כטיפול חשבונאי ארעי‪ ,‬תקופת המדידה הוגדרה עד ליום ‪.51/50/52‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשרות ‪ -1‬במהלך חודש אפריל ‪ ,8552‬נתקבלו החישובים הנדרשים מהם עולה כי צפויים רווחים‬ ‫גבוהים‪ ,‬כלומר ההפסדים יקוזזו במלואם בעתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫אפשרות ‪ -8‬כיצד תשתנה תשובתך אילו ההפסד המועבר היה בסך ‪ ₪ 055555‬במקום ‪₪ 05555‬‬ ‫והרווח השנתי של הכלולה הוא ‪ ₪ 055555‬במקום ‪.₪ 05555‬‬ ‫פתרון למקרה ב'‪-‬‬ ‫אפשרות ‪:1‬‬ ‫באפשרות זו חברה א' מגיעה לאותה מסקנה שהיא הגיעה אליה במקרה א' רק שזה לוקח לה במקרה זה‬ ‫יותר זמן‪ .‬לכן‪ ,‬היות ומדובר בתיקון שבתוך תקופה המדידה‪ ,‬חברה א' תבצע הצגה מחדש של חישוב עודף‬ ‫העלות שלה במועד הרכישה‪ .‬החישוב החדש המתוקן זהה בעצם לחישוב שביצענו במקרה א'‪.‬‬ ‫אפשרות ‪:2‬‬ ‫באפשרות זו‪ ,‬הטבת המס של חברה ב' היא ‪ ,(400000*25%=100000) 155555‬אם כך‪ ,‬חלקה של א'‬ ‫בהטבת המס הוא ‪ 05%‬ומכאן שעודף העלות אמור להיות ‪.05555‬‬ ‫ואולם‪ ,‬על פי הוראות התקינה הבינלאומית‪ ,‬אין ליצור רווח מרכישה הזדמנותית בשל הטבת מס‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫לאור העובדה שבשאלה שלנו עודף העלות הכולל הוא רק ‪ ,85555‬נכס המס המקסימלי שאפשר לרשום יוצג‬ ‫בסכום זה‪.‬‬ ‫ייחוס עודף העלות ‪-‬‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪85555‬‬ ‫שולם‬ ‫נרכש‬ ‫עודף עלות כולל‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫עודף העלות הטבת מס‬ ‫‪85555‬‬ ‫בנתונים אין מוניטין‪ ,‬כל עודף העלות מיוחס להטבת המס‪.‬‬ ‫חישוב ביניים לרווח נקי של חברה ב'‪:‬‬ ‫רווח לפני מס‬ ‫הוצ' מס‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪055555‬‬ ‫(‪)80555‬‬ ‫‪000555‬‬ ‫=)‪25%*(500000-400000‬‬ ‫תנועה בחשבון השקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודפי עלות‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪05555‬‬ ‫‪108055‬‬ ‫(‪)85555‬‬ ‫‪18805‬‬ ‫‪108055‬‬ ‫=‪30%*475000‬‬ ‫מקרה ג'‪-‬‬ ‫במועד הרכישה העריכה חברה א' כי לא ניתן יהיה לנצל את ההפסדים להעברה ולכן לא ייחסה שווי‬ ‫להפסדים‪.‬‬ ‫פתרון למקרה ג'‪-‬‬ ‫תחת מקרה זה יבוצע חישוב עודף עלות ארעי שבו אין מס נדחה‪ .‬ואולם‪ ,‬היות ובפועל‪ ,‬על פי נתוני השאלה‬ ‫חברה ב' ניצלה את הטבת המס בפועל בתוך תקופת המדידה‪ ,‬יהיה צורך לתקן את עודף העלות ולחשב‬ ‫אותו כאילו מלכתחילה ידענו שננצל את הטבת המס‪ .‬זוהי בדיוק ההנחה של מקרה א'‪.‬‬ ‫ירידת ערך!‬ ‫‪ IAS 28‬קובע כללים מיוחדים לגבי ירידת ערך השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪.‬‬ ‫ההוראות שלו מתבססות על ‪( IAS 36‬ירידת ערך נכסים) אבל תוך מספר שינויים משמעותיים שנובעים מכך‬ ‫שהשקעה לפי שווי מאזני נחשבת לנכס פיננסי‪.‬‬ ‫המתודולוגיה של ‪ IAS 28‬לפיכך בוחנת ירידת ערך נכסים לגבי ההשקעה בחברה הכלולה בכללותה‪ ,‬כמקשה‬ ‫אחת ומבלי להיכנס להרכב הנכסים וההתחייבויות וגם מבלי להתייחס לחלוקה של יחידות מניבות‬ ‫מזומנים‪.‬‬ ‫סוגיית ירידת ערך השקעה בכלולה‪ ,‬תילמד בקורס הבא‪.‬‬ ‫המקרה שרלוונטי לקורס שלנו הוא המקרה שבו יש ירידת ערך של נכס כבר ברמה של החברה המוחזקת‪,‬‬ ‫חברה ב' ושבגין הנכס הזה יש עודף עלות‪ .‬במקרה כזה קובע ‪ IAS 28‬שכחלק משיטת השווי המאזני ולא‬ ‫בגלל ירידת ערך‪ ,‬יש להפחית את מלוא עודף העלות‪ .‬כמובן שהכללים לגבי עליית ערך עוקבת של אותו נכס‬ ‫יחולו גם כאן וניתן יהיה להחזיר את עודף העלות אם בעתיד השווי יעלה‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫ביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 8550‬רכשה חברה א' ‪ 05%‬מחברה ב' תמורת ‪ .15555‬ההון העצמי של חברה ב' למועד‬ ‫הרכישה היה ‪.15555‬‬ ‫במועד הרכישה קיים בספרי חברה ב' ציוד שעלותו ‪ ₪ 18555‬ושוויו בשוק ‪ .₪ 10555‬יתרת אורך חיי הציוד‬ ‫ממועד הרכישה הוא ‪ 0‬שנים‪.‬‬ ‫נתונים נוספים‪-‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫הסכום בר ההשבה של הציוד בחברה ב' לימים ‪ 01.18.8550‬ו‪ 01.18.8550-‬הוא ‪ ₪ 0055‬ו‪₪ 9855-‬‬ ‫בהתאמה‪.‬‬ ‫הסכום בר השבה של ההשקעה בחברה ב' בכללותה לימים ‪ 01.18.8550‬ו‪ 01.18.8550-‬הוא ‪11055‬‬ ‫‪ ₪‬ו‪ ₪ 10555-‬בהתאמה‪.‬‬ ‫רווחי חברה ב' בכל אחת מהשנים ‪ 8550‬ו‪ 8550-‬הם ‪ .₪ 2005‬הרווחים הם לאחר רישום הפחתות‬ ‫בגין ירידות ערך או הפשרת הפרשות בגין ירידות ערך‪.‬‬ ‫לצורך הפתרון יש להניח כי ביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 8550‬היו סממנים לירידת ערך ההשקעה בחברה ב'‬ ‫וביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 8550‬היו סממנים לעליית ערך‪.‬‬ ‫מטעמי פשטות יש להתעלם מהשפעות המס‪.‬‬ ‫נדרש‪:‬‬ ‫להציג את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' לכל אחד מהימים ‪ 01‬בדצמבר ‪8550‬‬ ‫ו‪ 8550-‬ולכל אחת מהשנים שנסתיימו באותם תאריכים‪.‬‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫חישוב עודף עלות ברכישה ליום ‪-01.18.50‬‬ ‫שולם‬ ‫נרכש‬ ‫עודף עלות‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫עודף עלות ציוד‬ ‫מוניטין‬ ‫‪15555‬‬ ‫‪0555‬‬ ‫‪0555‬‬ ‫‪8555‬‬ ‫‪0555‬‬ ‫=)‪40%*(17000-12000‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה בשנת ‪-8550‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודף עלות ציוד‬ ‫(*)‬ ‫ירידת ערך ציוד‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫(*)ירידת ערך ציוד‪-‬‬ ‫ספרי חברה ב'‪:‬‬ ‫‪15555‬‬ ‫‪0055‬‬ ‫(‪)055‬‬ ‫(‪)1055‬‬ ‫‪1055‬‬ ‫‪11055‬‬ ‫=‪40%*8750‬‬ ‫=‪2000*1/5‬‬ ‫=‪2000*4/5‬‬ ‫עלות בספרים‬ ‫סכום בר השבה‬ ‫ירידת ערך‬ ‫‪9055‬‬ ‫‪0055‬‬ ‫‪8555‬‬ ‫‪( 1200*4/5‬נכון לדצמבר ‪ 8550‬לאחר הפחתת שנה)‬ ‫ניתן לראות שחברה ב' נדרשת לרישום הפסד של ‪ ,₪ 8555‬זאת משום שהסכום בר ההשבה של הציוד נמוך‬ ‫מערכו בספריה‪ .‬תיאורטית‪ ,‬חברה א' צריכה לקחת חלק בהפסד הזה לפי שיעור ההחזקה שלה‪.05% ,‬‬ ‫בשאלה שלנו נאמר כי הרווח של ב'‪ ,‬אותם ‪ ₪ 2005‬הם כבר אחרי רישום הפסדים (אם היו) ולכן לא‬ ‫נדרשים לבצע טיפול נוסף‪ .‬החלק ברווחי ב' מוצג נכון‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לחברה א' יש עודף עלות בגין הציוד הזה‪ .‬אם הציוד לא שווה את ערכו בספרי ב'‪ ,‬בוודאי שלא‬ ‫ניתן להצדיק את עודף העלות ולכן חברה א' צריכה להפחית באופן מידי את עודף העלות הזה לרווח והפסד‬ ‫(כנגד הפרשה לירידת ערך)‪.‬‬ ‫הרכב חשבון השקעה ‪-01/18/50‬‬ ‫החלק בהון‬ ‫יתרת עודף עלות‬ ‫הפרשה לירידת ערך‬ ‫מוניטין‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪‬‬ ‫‪0055‬‬ ‫‪1055‬‬ ‫(‪)1055‬‬ ‫‪0555‬‬ ‫‪11055‬‬ ‫=)‪40%*(10000+8750‬‬ ‫על פי נתון נוסף ‪ ,8‬לאחר שחישבנו את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה‪ ,‬אנחנו צריכים לבדוק‬ ‫ירידת ערך של ההשקעה בכללותה‪ .‬העלות בספרים היא ‪ ,11055‬אם הסכום בר ההשבה יהיה נמוך‬ ‫יותר תידרש עוד הפרשה לירידת ערך אך מכיוון שבנתוני השאלה הסכום הוא בדיוק ‪ 11055‬אנחנו‬ ‫לא נדרשים לטיפול נוסף אך הבדיקה היא הכרחית‪.‬‬