የዲዖት ንጋት - מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך
איך נתכונן לבית הספר? מדור החינוך עמ' 9-8 עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ידיעות נגט የዲዖት ንጋት המנהל: דוד מהרט עורכת: בתיה מקובר כתובת המערכת :רח' תורה ועבודה ,1 ת.ד ,16252 .ירושלים91162 , גיליון מס' 58 יוצא אחת לחודשיים יוצא לאור בחסות "ידיעותיכון" יולי 2010 תמוז תש"ע פסנתר, כינור ,חליל ፒያኖ፣ ቫዮሊንና ዋሽንት פרוייקט מלגות ייחודי מאפשר ל 30-בני הקהילה ללמוד לנגן מוזיקה קלאסית <<< עמ' 6 רק בגלל הרוח מסענגד השיכחה “የሚስራድ ”ሃቅሊጣ ተሸላሚዎች שלושה בני הקהילה זכו בפרס ליוצרים עולים ע"ש יורי שטרן -כבוד! <<< עמ' 2 ዳግማዊ የሱዳን ጉዞ בשנות ה 80-הם עשו את זה בסתר ,בלי תנאים ובסכנת חיים >>> עכשיו זה היה מתוך מחוייבות להנחיל את סיפור הגבורה לדורות הבאים >>> עשרה ישראלים ,מהם שלושה בני הקהילה ,שיחזרו בנובמבר האחרון את המסע לסודן >>> גם הפעם זה לא היה קל >>> עמ' 5-4 מה עושים בקיץ <<< עמ' 11 אל תשבו בבית -בואו לתנועה <<< שער אחורי עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה — האגודה לקידום החינוך ,אגף קל"ע משרד החינוך 0 ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * משולחן העורכת קיץ חיובי הקיץ בעיצומו ,חם ,מזיעים ,החופש הגדול כבר כאן – מה לעשות? האפשרויות רבות :להתבטל ולהסתובב סתם בקניון, או לעשות משהו מועיל ,כמו :לצאת למחנה של תנועת נוער ,להשתתף בקייטנה ,לערוך קייטנה לאחים ולילדים הקטנים בשכונה ,להשלים פערים לימודיים ,ללכת לס־ פרייה ולנצל את הקיץ לקריאה ולהרחבת אופקים ,לצאת לפיקניק עם כל המשפחה ,לשמוע סיפורים מהמבוגרים על מה שהיה באתיופיה ,והרשימה עוד ארוכה. נשמח לשמוע מכם על הקיץ ולהביא זאת בעיתון הבא. לצערנו ,במכרז האחרון של משרד החינוך ,המממן את מרכז ההיגוי ,נקבע ,שהעיתון שלנו "ידיעות נגט" ייצא רק חמש פעמים בשנה ולא שש ,כמו שהיה עד עתה .חבל, כי הטוב ביותר היה להוציא את העיתון אחת לחודש, כלומר 12עיתונים בשנה. אך אלו הנסיבות ,ועם הקוראים הסליחה. שיהיה לכם קיץ נפלא, בתיה מקובר טלפונים חשובים † מרכז ההיגוי6441125 :־02 † "הקו פתוח" של משרד החינוך5602538 :־,02 003־222־800־1 † המועצה לשלום הילד6780606 :־ ;02פקס 6790606־02 † "הצופים" :מלקם מקונן054-2440183 , † הנוער העובד והלומד*1121 : † בני עקיבא5693140 :־02 † משרד הקליטה :קסאי דמוזה6214680 ,־050 † "קשר" לילדים חריגים6236116 :־60 ,02־10־20־800־1 † ייעוץ חינוכי :ירגה ארטה4771963 ,־054 † ייעוץ בחינוך מיוחד :יוסי דסטה4596964 ,־052 † "נוער מקשיב לנוער"99 :־80־70־700־6204999 ,1־03 † הסברה בנושא סמים :זהבה ברוך4279160 :־054 † הסברה בנושא האיידס: משה רחמים 9223752־6243203 ,08־050 † קו חירום ארצי לאלימות במשפחה :טל' 00־00־22־800־1 † סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית1202 : באמהרית230 :־220־800־1 † "טבקה" — מרכז לסיוע משפטי8351963 :־09 † ער"ן ,עזרה נפשית בטלפון,1201 : באמהרית201 :־211־800־1 † קו חירום של מרכז קשב ומידע072-2507400 : † "אפשר" ,טיפול בנפגעי אלכוהול והימורים6733228 :־03 † "הורים למען הורים" -קו סיוע של אקי"ם למשפחות עם ילדים הסובלים מפיגור שכלי333 :־399־800־1 † נציבות תלונות הציבור :יעקב גונצ'ל 6232777 -־08 † סיוע משפטי חינם6211333 :־02 † אתר האינטרנט של ביתא ישראל העוסק בתקשורת ובבעיות השעהwww.beteisrael.co.il : אנו אבלים וכואבים את הליכתו בטרם עת של פיצ'י (יורם בן מאיר) ז"ל שתרם רבות לבני הקהילה ,וטיפח את הדור הצעיר. בעיתון הבא נקדיש כתבה לזכרו. כל המעוניין לספר עליו ,מוזמן לפנות למערכת. ערב לזכר פיצ'י יתקיים ב־ 21.7בהר גילה .לפרטים: מורית ,052-8402352 ,בתיה052-3828507 , יהיה זכרו ברוך ידיעות נגט עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ת.ד ,25261 .ירושלים.91162 , פקס6429746 :־02 עורכת :בתיה מקובר ,טל' 3828507־052 עורכי משנה :בני פיקדו ,טל' 6243204־050 ד"ר אנבסה טפרה ,אחראי על התרגומים, טל' 5353823־6289338 ,050־050 יוצרים וזוכים המחזאי והסטיריקן יוסי ואסה ,העיתונאי דני אדינו אבבה והאמן טספאי טגניה זוכים השנה בפרס ליוצרים עולים ע"ש יורי שטרן אחת לשנה מעניק משרד הקליטה 13פרסים ליוצרים עול לים בתחומים שונים .הפרס נקרא על שמו של חבר הכנסת לשעבר יורי שטרן ז"ל. השנה זכו בפרס שלושה בני קהילה :יוסי ואסה בתיאטרון; טפסאי טגניה בפיסול ודני אדינו אבבה בעיתונות .הפרס יוענק בטקס חגיגי ,ב־ 8ביולי, בבית ציוני אמריקה בתל־אביב. יוסי ואסה" :הפרס נותן כוח" בפרס התיאטרון ,בתחום ההומור והסאטירה ,זכה יוסי ואסה. וכך נימקו השופטים: "יוסי ,יליד ,1975עלה ארצה מאתיופיה ב־ .1985שחקן, מחזאי ,סטנדפיסט ויוצר מוכשר .זכה בפרסים רבים בפסטיבלים ...הוציא קלטות וידיאו ובהן מערכונים על הבעיות בחברה הישראלית ובקהילה. "בהצגותיו משלב שחקנים מהקהילה וילידי הארץ ,ועוסק במיקומה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית והשילוב בה". יוסי ,איך הגעת לתיאטרון? "בפנימייה הדתית שבה למדתי לא ראינו הצגות .המפגש עם תיאטרון היה באוניברסיטת חיפה ,שם למדתי כלכלה כעתודאי לפני הצבא .באוניברסיטה פגשתי את שמואל בירו ,ויחד אהבנו להצחיק אחד את השני ואת האחרים. "בהתחלה זה היה תחביב ,אבל גיליתי שהתחום מושך אותי, והחלטתי ללמוד משחק ותיאטרון. "בצבא שירתתי בתיאטרון צה"ל ,ובמסגרת זו בניתי את הצ־ גת היחיד שלי – 'באמהרית זה נשמע יותר טוב' .ההצגה רצה עד היום ,בארץ ובחו"ל. "אחרי השחרור ,ב־ ,2005המשכתי לעבוד עם שי בן עטר על ההצגה 'יחיד במינו' ,שגם היא הצליחה ורצה עד היום. "עכשיו יש לי הצגה חדשה' ,מר גטו' ,שכתבתי ,ביימתי והפק־ תי .זאת קומדיה מוטרפת באמהרית ,על משפחה אתיופית החיה בארץ ,ויש כתוביות לעברית". מה החלום שלך? "הייתי רוצה ליצור עוד הצגות ,וגם לעסוק בתחומים אחרים הקשורים לכתיבה". איך השפיעה עליך הזכייה? "זה נתן לי תחושה של הכרה והערכה למה שאני עושה .אני לא עובד בשביל פרסים ,אבל זה נותן לך כוח ,כי יש בכך הכרה בשפה האמנותית שלך". טספאי טגניה" :זיכרונות שלא מרפים" בפרס האמנות הפלסטית זכה טספאי טגניה. וכך נימקו השופטים: "יליד ,1975עלה ב־ 1997מאתיופיה .טספאי פסל ,המפסל בחומרים טבעיים ,כגון עץ ,אבן ,קליפות ,עלי בננה ועוד. "הוא למד במכללה לאמנות 'אסכולה מימד' בתל־אביב ,זכה בפרסים ,עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל .עובד בפרוייקטים שונים עם צעירים מהקהילה". חברי מערכת :דוד מהרט ,רחל אלמיהו־שמעון የትግርኛ ትርጉም ላኣከብርሃን ይስሐቅ የአማርኛ ትርጉም ዶ/ር አንበሴ ተፈራ E-mail: batiamk@zahav.net.il טפסאי ,איך התחלת לעסוק בפיסול? "התחלתי לפסל ולצייר בארץ .למדתי בעיקר לבד, ואחר כך באופן מקצו־ עי .אני מפסל בעלים של בננות ובחומרים אחרים, כמו חימר ,אבן ואיטונג .אני גם מצייר .היו לי מספר תע־ רוכות בארץ. "העשייה האמנותית מר־ גיעה אותי .קודם עולה הר־ עיון ,ולפני שאני ניגש לע־ בודה אני מתכנן הכל בראש. רק אחרי שיש לי תמונה ברורה ,כמו מפה ,אני מתחיל לעבוד. אני יודע מראש איך התוצר המוגמר ייראה". מה דוחף אותך ליצור? "יש לי הרבה זיכרונות מאתיופיה ,שלא נותנים לי מנוחה, ויש לי דחף חזק להוציא את זה החוצה וליצור עוד ועוד .אני רוצה לתת ביטוי לתרבות העשירה שלנו. "הדרך עוד ארוכה .אם היתה לי אפשרות ,הייתי שמח רק לעבוד באמנות .לפעמים אני כותב באמהרית על הדברים שיצרתי". מה החלום שלך? "להמשיך ליצור ולהציג את העבודות שלי במוזיאונים, כדי שאנשים יתחברו לתרבות שלנו ויראו את היפה שיש בקהילה". מה הפרס עשה לך? "שמחתי מאוד לקבל אותו ,הוא יעזור לי .מעודד מאוד שמע־ ריכים את העבודות שלי .אני מאמין שיהיה טוב". דני אדינו אבבה" :ללמוד איך ללמוד" בפרס העיתונאות והתקשורת זכה דני אדינו אבבה. וכך נימקו השופטים: "דני אבבה ,יליד ,1973עלה לארץ ב־ 1984מאתיופיה .שירת בגלי צה"ל ,כיום כתב 'ידיעות אחרונות' ,עוסק בנושאים חברתיים ובנושאים הקשורים לקהילה האתיופית. "זוכה פרס נאפולי של האיחוד האירופי 2003על התחקיר שחשף את התנהגותו הברוטלית של נוער הגבעות כלפי ערבים. "אבבה יזם ויצר את הסרט הדוקומנטרי 'קוד השתיקה'". דני ,איך הגעת לעיתונאות? "עם הגיוס לצבא ניגשתי לבחינות לגלי צה"ל .הצלחתי בהן, ובכל זאת סירבו לקבל אותי .לא ויתרתי ונאבקתי נגד ההחלטה, פניתי לאנשי ציבור שונים ,ואחרי לחצים רבים קיבלו אותי. "בגלי צה"ל עשיתי כל מה שדרשו ממני ,ומפקד התחנה נתן לי את כל הכלים להצליח .נהניתי מכל רגע .הייתי תלמיד של הכתב המדיני אודי סגל .לא התביישתי לפנות אליו בשאלות, ובשום בית ספר לא אלמד מה שלמדתי ממנו. "הבעיה אצל חלק מצעירי הקהילה היא שהם מסרבים ללמוד. הם חושבים ,שאם יש להם תואר שני ,אוטומטית הם חכמים או בעלי מקצוע .ככה לא נגיע רחוק". מה החלום שלך? "שהילדים שלי יזכו לחיות כישראלים ולא כאתיופים .שא־ צליח לממש את עצמי בכתיבה בתחומים שונים ,כולל בספ־ רות. "את הפרס אני רוצה להקדיש לאמי ,שהיא אישה מיוחדת במינה ועצמאית .על אף שהיא נכה ,היא נוהגת במכונית .היא דוגמא למה שאנחנו יכולים להשיג". אתר מרכז ההיגוי: www.mercaz-higui.org.il יוצא לאור בחסות ידיעותיכון -ידיעות אחרונות רחוב מוזס ,2תל אביב ,טלפון 6082524־03 גרפיקה :שרית סטמקר עורך ראשי :יהודה יערי ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט 0 מנהל מרכז ההיגוי צרו את האלבום המשפחתי שלכם חוויות משפחתיות משותפות תורמות לתחושת השייכות והדימוי העצמי בקרב הילדים ,ולהנחלת ידע מצד ההורים >>> דוד מהרט נזכר בחיוך בלינה המשותפת עם אביו ואחיו בשדה באתיופיה בתקופת האסיף אלבום משפחתי הוא אוסף של חוויות משותפות ,הבאות לידי ביטוי בתמונות ומייצגות זיכל רונות משותפים מהעבר .לעתים האלבום הוא בזיכרון ,לעתים הוא מועלה גם בתמונות שצולמו בעבר והוכנסו לאלבום. למעשה ,לכל אחד מאיתנו יש אלבום מש־ פחתי בזיכרונותיו -זיכרונות טובים ,יפים, ולעיתים קשים – אך אלו חוויות משותפות הקשורות למשפחה בעבר ,בתקופת הילדות, באירועים שונים .שעות משותפות ,בהן בילה עם ההורים ,הסבים ,הדודים ,הדודות והילדים בני המשפחה .זיכרונות אלה הם חלק מהזהות שלו ומהשייכות שלו למשפחה ולעבר. הזדמנות לגשר בין התרבויות אחד מזיכרונות הילדות המשפחתיים היפים מאתיופיה ,שאני נושא בקירבי עד היום ,קשור לתקופת הקיץ. בתקופת האסיף והדיש הייתי מתלווה לאבי ולאחיי הגדולים ,והיינו לנים בשדה כדי לשמור על התבואה .בשדה ,המחיצות בין המבוגרים לילדים היו נופלות ,וההרגשה היתה נפלאה. ההתנסות בעבודה של המבוגרים נתנה לי הר־ גשה שאני בוגר ,עובד ולומד מהם את המלאכה. אלה היו שעות יקרות מאוד. פה ,בישראל ,החיים שונים ,אך עדיין אפשר ליצור הזדמנויות שיאפשרו ליהנות ביחד ול־ חוות חוויות משותפות ויפות .אלה הן חוויות הנצרבות בתוכנו ,ומעטרות את האלבום המ־ שפחתי שלנו ,תמונות המעוררות זיכ־ רונות חמים המלווים אותנו לאורך כל החיים. עבור הילדים יש לכך גם ערך חברתי חשוב -בסוף הקיץ ,כאשר יחזרו לבית הספר ,הם יוכלו לספר לחבריהם על החוויות המשפחתיות שהיו להם ,לה־ ראות את התמונות .מעשה התורם לדי־ מוי העצמי ולתחושת השייכות שלהם. בעקבות העלייה לארץ ,למשפחות שלנו יש ייחודיות נוספת – לכל אחת יש לפחות שני עולמות ושתי תרבויות חלק אחד מיוצג על ידי ההורים והעו־לם שבו גדלו ,באתיופיה .והעולם השני, ישראל – המיוצג על ידי הילדים ,ילידי הזדמנות פז לחזק את הקשר .מהרט הארץ. למדי. יש משפחות שבהן ההורים מכירים בנוסף ,נתק זה גורם לכך שהידע על תרבות את שני העולמות .הם מגשרים ביניהם ,והק־ שר עם הילדים הדוק .אולם יש משפחות ,בהן ההורים לא עובר לילדים ,המיומנויות המג־ ההורים מדברים רק אמהרית או תיגרית ,ואילו וונות ,שהיו קיימות במשפחה בעבר ,לא עוברות לדורות הבאים. ילדיהם מדברים בעברית בלבד. נתונים אלה יוצרים עולם מורכב ,בו מת־ למדו זה את זה לשחק קיימות שתי תרבויות ושתי שפות תחת קורת גג אחת .מצב זה עלול להפוך את הקשר בתוך אולם אף פעם לא מאוחר מדי! המשפחה לדל וטכני ,כשלא תמיד מבינים אחד אנחנו עומדים בעיצומו של הקיץ והחופש את השני .זה עלול לגרום לשיחה מעטה ,בלי הגדול .זאת הזדמנות נהדרת לשינוי ,לבנייה שיתוף ברגשות ובלי הרבה בילויים משותפים .של חוויות משותפות ,לבילוי של הורים עם מצב כזה לא בריא ,ועלול להביא לכך שלבני ילדיהם. המשפחה לא יהיו חוויות משותפות ולא זיכ־ אני רוצה להציע לכם מספר הצעות :למשל, רונות יפים ,והאלבום המשפחתי יישאר ריק לצאת לפיקניק משפחתי בחורשה ,בחיק הטבע או בחוף הים .לטייל ביחד ,ללמד את הילדים שלכם דברים שאתם יוד־ עים לעשות ,לשחק ביחד משחקים ששיחקתם בילדותכם באתיופיה - וללמוד לשחק במשחקים שילדיכם אוהבים. העיקר לדבר ,להקשיב ,ללמוד להכיר אחד את השני טוב יותר - ולרקום יחד חוויות מרתקות. בילוי כזה לא חייב להיות יקר. יש מקומות זולים ,המאפשרים בי־ לויים מעניינים יותר ,למשל ,לישון באכסניות נוער או בבתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע ,הנמצאים בדרך כלל בתוך הטבע ,והיכולים להציע לכם מסלולים רגליים בס־ ביבה. הלינה בהם זולה ,האווירה כפרית והאיזור יפה ומעניין .אכסניות כאלה פזורות ברחבי הארץ ,ופרטים תוכלו לקבל במוקד הטלפוני שמספרו 03-6388688 :או .057-2003030 זיכרו ,לפעילות המשותפת עם הילדים ישנה חשיבות רבה .זוהי הזדמנות להעמיק את הקשר במשפחה ,לאפשר לכל אחד מבניה לחשוף את כישוריו ,ועבור הילדים -לגלות את האוצרות והידע הטמונים אצל הוריהם. אני מאחל לכולנו חופשת קיץ נעימה ,והעי־ קר -שימרו על עצמכם. דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי የመርካዝ ሃሒጉይ መድረክ የተለያዩ ፎቶዎች ልክፍል ጓደኞቻቸው ማሳየት ደግሞ ሌላው ነው። ይህም የልጆቻችሁን በራስ የመተማመን ስሜት ከፍ ሊያደርገው ይችላል። ዋናው ነገር የቤተሰብ አልበሙ በጋራ ትዝታዎችና ትውስታዎች እየተሞላ የሚሄድ ሲሆን ሕይወታችንን በሙሉ ያጅበናል። ለሁላችንም መልካም የበጋ ዕረፍት እመኛለሁ። ዳቪድ ምኅረት የመርካዝ ሃሒጉይ ዋና ሥራ አስኪያጅ ወላጆች ከልጆቻቸው ጋር የሚያደርጉት እንቅስቃሴ ታላቅ ጠቃሚነት አለው። ይህም በቤተሰብ ውስጥ ያለውን ትሥሥር ለማጠናከር ይረዳል። እንደዚሁም እያንዳንዱ የቤተሰብ አባል ችሎታውን ተግባራዊ የሚያደርግበት አጋጣሚም ነው። የበጋው ዕረፍት አልቆ ልጆቻችሁ ወደ ት/ቤታቸው በሚመለሱበት ጊዜ በዕረፍት ጊዜያቸው ከናንተ ጋር ስላሳለፉት የጋራ መዝናኛ ለጓደኞቻቸው ሊያወሩ ይችላሉ። የተነሡትንም שעה טובה להמצאה גדולה קבוצת יזמים צעירים ,הפועלת במוקד הקליטה באור יהודה ,בנתה "שעון" מיוחד ,שמטרתו לתכנן סדר יום מובנה וליצור פעילות משותפת בין הורים וילדים .היזמים המצטיינים נבחרו לייצג את האיזור בתחרות הארצית አይረዱም። ይህ አደገኛ ሁኔታ ሲሆን ቀስ በቀስ የቤተሰብ ውስጥ መነጣጠልን ሊያስከትል ይችላል። ወላጆች ከልጆቻቸው ጋር የሚነጋገሩት በጥቂቱ ሲሆን ከልጆቻቸው ጋር አይዝናኑም ማለት ይቻላል። ይህም የጋራ የሆነ ትዝታ እንዳይፈጠር የሚያደርግ ሲሆን የቤተሰቡ የጋራ አልበም በጣም ባዶ ይሆናል ማለት ነው። ይህም ማለት በኅብረተሰቡ ውስጥ የነበሩ የተለያዩ ማኅበራዊ ዕውቀቶችና ችሎታዎች ወደሚቀጥሉት ትውልዶች አይተላለፉም ማለት ነው። አሁን ግን ይኸውና ትልቁ የበጋ ዕረፍት እየመጣ ነው። ይህም ለለውጥ፣ ለልጆችና ወላጆች የጋራ መዝናኛ ታላቅ ዕድል የሚፈጥር ሲሆን ቤተሰባዊ ግንኙነት እንዲጠናከርም ይረዳል። እኔም አንዳንድ ምክሮችን መስጠት እፈልጋለሁ። ለምሳሌ ከቤተሰብ ጋር በተፈጥሮ ቦታ ወይም በባሕር ዳርቻ ለሽርሽር መውጣት ጥሩ ነው። እናንተ የምታውቋቸውን ነገሮች ለልጆቻችሁ ማስተማር ደግሞ ሌላው ነው። ለምሳሌ ኢትዮጵያ ውስጥ ስትጫወቱ የነበራችሁትን ጨዋታዎች ለልጆቻችሁ ማስተማር አንዱ ነው። ዋናው ነገር ከልጆቻችሁ ጋር መጨዋወትና መነጋገር ነው። በእግር መንሸራሸርና በወጣቶች ዶርም ወይም በአካባቢ ጥበቃ ድርጅት ት/ቤቶች ውስጥ በርካሽ ገንዘብ ማደር ይቻላል። እነዚህ ማረፊያዎች በመላ እስራኤል ውስጥ ተሰራጭተው የሚገኙ ሲሆን ዝርዝሩን ለቴሌፎን ማዕከሉ ለስልክ ቁጥር 03-6388688 ወይም 057-2003030 በመደወል መቀበል ይቻላል። የቤተሰብ አልበም ያለፉ ቤተሰባዊ ትዝታዎችን በፎቶ መልክ የሚያቀርብ ነው። አልበም አንዳንድ ጊዜ በአዕምሮዋችን ውስጥ ብቻ ተቀርጾ የሚገኝ ሲሆን ሌላ ጊዜ ደግሞ በተጨባጭ ሁኔታ ፎቶዎች ተጨምረውበት የሚቀርብ ነው። እያንዳንዳችን በአዕምሮ ተቀርጾ የሚገኝ ቤተሰባዊ አልበም አለን። ይህም አልበም ካለፈው የቤተሰብ ታሪካችን ጋር የተቆራኘ ነው። በመሆኑም ልጅነታችንን፣ ከወላጆቻችን ጋር የተዝናናንባቸውን ቦታዎች፣ ዘመዶቻችንን፣ ወዘተ. የሚያሳይ ነው። እዚህ እስራኤል ውስጥ በእያንዳንዱ ኢትዮጵያዊ አዲስ ገቢ ቤተሰብ ውስጥ ሁለት ባህላዊ ዓለማት አሉ። ከኢትዮጵያ ጋር የሚቀራረበው የወላጆች የባህል ዓለምና ከእስራኤል ኑሮ ጋር የተያያዘው የልጆች የባህል ዓለም ናቸው። በአንዳንድ ቤተሰቦች ውስጥ ወላጆች በሁለቱም ዓለም ውስጥ ነው የሚኖሩት። ማለትም አማርኛ ወይም ትግርኛ ያወራሉ እንደዚሁም ከልጆቻቸው ጋር በዕብራይስጥ ይነጋገራሉ። በሌሎች ቤተሰቦች ውስጥ ደግሞ ወላጆቹ አማርኛ ወይም ትግርኛ ብቻ ሲያወሩ ልጆቹ ደግሞ ዕብራይስጥ ብቻ ነው የሚያወሩት። በአጭሩ ልጆችና ወላጆች በጋራ ቋንቋ አያወሩም ማለት ነው። ይህም ማለት በአንድ ቤት ውስጥ ሁለት ባህሎችና ሁለት ቋንቋዎች አሉ ማለት ነው። በወላጆችና ልጆች መካከል ያለው የጋራ ቋንቋ ደከም ያለ ሲሆን አንዱ አንዱን በደንብ 04 ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * המסע בעקבות המסע הכל החל כרעיון של "טרזן" ,שהחליט ללכת ברגל במסלול המסע מאתיופיה לסודן ,כדי להפיק סרט שיביא את סיפורה של הקהילה שבחרה לעזוב הכל ולצעוד לירושלים >>> הלכנו לאור היום ,כשהחמורים סוחבים את הציוד ,ויש לנו משקפי שמש ,נעליים נוחות להליכה ,כובעים .ולמרות זאת היה קשה מאוד. לא הבנו איך בני הקהילה עמדו בהליכה הזאת בחושך מוחלט ,עם ילדים ,תינוקות ,נשים בהריון וזקנים המסע של יהודי אתיופיה לסודן הוא מסע הטבוע עמוק בלבותיהם של אנשי ביתא ישראל .רבים מהם עשו אותו ברגליהם ,חוו רעב, צמא ,מחלות ,אלימות והקשה ביותר אובדן יקיריהם כאשר הם חסרי אונים. המסע ,המשלב גבורה וכוח בלתי רגילים, אמונה עמוקה וכיסופים של מאות שנים להגיע לירושלים -לא זכה עדיין לחשיפה נכונה ,והוא מחכה לגאולה ,כדי שהחברה הישראלית תכיר אותו כחלק מהעולם הרוחני של הקהילה ומכוחה המיוחד. כדי להבין את הקושי בנובמבר האחרון יצאה קבוצה מישראל, ששיחזרה את המסע של בני הקהילה בשנות הל 80מאיזור גונדר לסודן ,בדרך לארץ. הפעם ,את הציוד סחבו חמורים בקבוצה היו עשרה ישראלים ,מהם שלושה בני קהילה :טקלה מקונן ,שהיה בן 17אז ,ונפתלי אברהם ,שהיה בן 13וחצי .רוני מלקאי היתה בת שנתיים כשיצאה עם משפחתה לסודן ,במסלול מהקהילה במסלולים אותם עשו משפחותיהם בדרכם לסודן. אחר מאיזור תיגראי. בני הקהילה הלכו בשנות ה־ 80בסתר בלילות ,כל רכושם על בין חברי הקבוצה היו דני לימור ,הראשון שסלל את הדרך גבם ,משפחות משפחות ,נשים ,תינוקות ,זקנים וחולים -נתונים להוצאת יהודי אתיופיה לישראל דרך סודן בשנות ה־ ,80ודוד עו־ לחסדי מורי הדרך ,שלא פעם עשקו אותם ובגדו בהם ,חשופים זיאל המכונה "טרזן" ,שהיה שותף למעשה. לסכנות ,לשודדי דרכים ,לחיות הרעות ,לשמש הצורבת ,לרעב היו שם גם חיים מאור ומני אליאס -שני אנשי צוות הקלטה ולצמא ,לאובדן הדרך ולמוות. והסרטה ,הרופא פרופ' מיקי אלקן ,איתן חורשתי ורווית כהן ,אנת־ לעומתם ,הקבוצה הנוכחית הלכה בתנאים אחרים לגמרי ,מלווה רופולוגית החוקרת את הקהילה. במדריכים מסורים ,בשוטרים ששמרו עליהם ,בחמורים שנשאו את הכל החל כרעיון של "טרזן" ,שרצה ללכת ברגל בעקבות מסעם ציודם .ובכל זאת היה זה מסע קשה ,חום כבד ,מסלול תלול של של בני הקהילה מאתיופיה לסודן ,ולהפיק מזה סרט ,שיביא את ירידה בשביל צר ,מרכס של 2,000מטר גובה לרמה של 700מטר, סיפורה של הקהילה לכלל הציבור בארץ ובעולם .במקביל ,הוא הכבידו מאוד על ההולכים. רצה להמחיש בתמונות לבני הנוער מהקהילה את גבורת הוריהם, אני מתעורר לנוף עוצר נשימה בתקווה לחזק אצלם את תחושת השייכות והגאווה במוצאם. הרעיון יצא אל הפועל הרבה בזכות נחישותו של טרזן ויכולתו הקבוצה חזרה ,מלאה בחוויות עמוקות ומרגשות שקשה להל לרתום לחזון אנשים נוספים ,בעיקר את הבמאי והמפיק מיכה שג־ עבירן במלים .אנו מביאים מעט מהחוויות. ריר ,שלקח על עצמו את הפקת הסרט. טקלה מקונן ונפתלי אברהם עשו אותה דרך לפני כ־ 30שנה. נוער בני של דומים מסעות המארגנים מקווים שבעתיד ייערכו שנים ארוכות רצה נפתלי לכתוב על המסע ולא יכול .רק אחרי שחזר מהמסע הנוכחי נפתחו הערוצים והכתיבה זורמת. הנה קטע שכתב נפתלי אברהם: עם כל צעד הרגשתי שאולי אני מתעורר לנוף מרהיב עוצר נשימה ביופיו ,מרחבים מתחת באדמה עליה אני דורכת, עצומים ירוקים .ארוחת בוקר ,התארגנות קצרה ומתחילים את המסע .מטפסים מעלה .לאחר כקילומטר מגיעים לקו הרכס, קבור מישהו מהקהילה .אולי אלה ולעינינו מתגלה קניון ענק .אנחנו עומדים בקצה המצוק ,לפנינו שני התינוקות שהאב קבר ,והוא האדמה כאילו נפלה מאות מטרים ,הכל בגווני ירוק ואפור, למטה ירוק והמצוקים אפורים וסלעיים. ומשפחתו היו צריכים להמשיך הירידה מאוד תלולה )נפילה לגובה של 700מטר על פני ללכת .המוות ליווה אותנו מרחק של כשישה ק"מ( .הדרך צרה מאוד וחלקה .אנחנו יורדים עכשיו בגלישה על הישבן .ירדנו בלי החמורים, אז נאלצנו לסחוב את כל הציוד על הגב .איך בני הקהילה עברו את סלעי הענק האלה עם מטען פי שניים ממשקלם? ככל שמתקדמים הירידה נעשית תלולה וקשה יותר .דני אומר" :אני אדם המאמין באלוהים, אני גם מאמין שאלוהים אוהב את העדה הזאת. בלתי אפשרי לעבור את המסע המדהים הזה ללא השגחה עליונה". וטקלה מקונן מספר: "רציתי להתבונן אחרי 30שנה בעיניים אחרות על המסע ,לשחזר את מה שעברתי ואחר כך לכתוב על כך .חשוב לי שהדור הצעיר יבין את החזון ,את הדבקות והאמונה שהיו בנו כשהאמנו שנוכל להגשים את החלום למרות כל הסכנות. "ביום השני למסע שלנו ירדנו את המצוק התלול לאור היום ,כאשר החמורים סוחבים את הכל ,ויש לנו משקפי שמש ,נעליים נוחות להליכה ,כובעים ,חולצות המגנות על העור. ולמרות כל האביזרים האלה ,הירידה היתה קשה מאוד ,השביל צר מאוד .עברנו בתוך ג'ונגל של שיחים ,היינו צריכים להתכופף ,ולשים לב כדי שלא נתגלגל לתהום. "אחרי הליכה מאוד קשה של שש שעות ,בחום של 40מעלות, התיישבנו באמצע הרכס ,ולא הבנו איך בני הקהילה עמדו בהליכה זאת בלילה ,בסתר ,בחושך מוחלט ,עם ילדים ,תינוקות, נשים בהריון וזקנים. "אנחנו בחרנו ללכת במזג אוויר נוח של חורף־אביב ,הם הלכו בקיץ ,מאיפה היו להם מים? פשוט קשה להאמין .כל המילים קטנות מלהביע את מה שחשנו אל מול הדרך הקשה שעשינו. "כאשר עמדנו למעלה ,לפני הירידה ,התלהבנו מהנוף עוצר הנשימה .אך לא ידענו מה מחכה לנו למטה. "דני היה האדם הלבן הראשון שפגשתי .היה זה בסודן ,בתחילת ,1980אדם עם מכנסיים קצרים ,שרירי ,שזוף .בעיניי הוא היה הגבורה בהתגלמותה .ביום שפגשתי אותו הרגשתי שאני כבר בירושלים .בסודן הוא התעניין איך היתה הדרך .אני מאוד שמח שהוא בא איתנו ,עכשיו הוא ראה בעיניו את הדרך שעשינו". הם היו ארבע בנות ושלושה בנים, שהמבוגר בהם בן .17לילה אחר לילה ניסו החיילים הסודנים לחטוף את הבנות ,והבנים הגנו עליהן בגופם .על רגליו של נפתלי יש עדיין צלקות מסכיני החיילים ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט 05 נות .זה לא היה פשוט .כאשר הגיעו לגבול סודן ,טקלה הרגיש שהוא מוכרח לגעת באדמת סודן .דני תמך בו .המדריך גייס ג'יפ שהביאם לגבול כשעליו חלק מאנשי הקבוצה ,והם טיפסו על גבעה בסודן, כדי לצפות על מחנה הפליטים טייה. המתח היה עצום ,החרדות פרצו ועימן הטראומות .נפתלי וטקלה התקשו לדרוך על האדמה .הדחף הראשוני היה לברוח. נפתלי נזכר .הם היו שבעה בני נוער ,שהמבוגר בהם בן .17ארבע בנות ושלושה בנים .לילה אחר לילה החיילים הסודנים ניסו לחטוף את הבנות ,והבנים הגנו עליהן בגופם .על רגליו של נפתלי יש עדיין צלקות מסכיני החיילים. בלילה הרביעי הם אמרו לסודנים שהם רוצים לחזור לאתיופיה, כי עדיף למות מאשר לאבד את כבוד הבנות .המילים הללו השפיעו על החיילים ,שהחליטו לקחם אותם במשאית אל מחנה הפליטים. ועדיין ,בכל עצירה המקומיים ניסו להוריד בכוח את הבנות מה־ משאית ,ללא הצלחה. החוויות של נער בן 13עדיין טריות בליבו של נפתלי ,אב לש־ לושה ילדים ,מהנדס ,רב סרן בחיל האוויר. מפגש עם שורשים גם אוהלים ,שבהחלט לא היו אז לעולים ,היו לנו הפעם 30 ,שנה אחרי המסע האמיתי מתוך בחירה אישית ודבריה של רווית כהן משקפים את ההרגשות של המשל תתפים האחרים: "היה זה מסע מדהים .להרגיש ברגליים את מה שבני הקהילה חשו כשהלכו לסודן ,לקלוט את הכוח העצום שהיה לאנשים לקום, לעזוב את הכפרים וללכת. "בחברה הישראלית הדימוי הוא ,שאנחנו הישראלים הבאנו את ביתא ישראל ,גאלנו אותם ממצוקות הקיום שלהם .אך מי שמ־ טייל באתיופיה ורואה את האיזורים בהם היו הכפרים של ביתא ישראל ,רואה את השטחים העצומים בנוף המקסים ,יכול להבין שהם יצאו לדרך מתוך בחירה אישית. "עם כל צעד הרגשתי שאולי מתחת ,באדמה עליה אני דו־ רכת ,קבור מישהו מהקהילה .אולי אלה שני התינוקות שהאב קבר ,והוא ומשפחתו היו צריכים להמשיך ללכת .המוות ליווה אותנו". רגע מיוחד במינו היה כאשר הקבוצה ערכה טקס אזכרה לנס־ פים .רוני מלקאי חשבה על כך מראש והביאה עימה מהארץ נרות. הקדיש ,שנאמר על אדמת אתיופיה בגבול סודן ,לא השאיר אף עין יבשה ,כולל המלווים ואנשי הכפר שעמדו נדהמים סביב. המסע החזיר את טקלה ונפתלי לזיכרונות העבר ,לסיוטים ולסכ־ אחרי הליכה מאוד קשה של שש שעות ,בחום של 40מעלות, התיישבנו באמצע הרכס ,ולא הבנו איך בני הקהילה עמדו בהליכה זאת בסתר ,בחושך מוחלט ,עם ילדים, תינוקות ,נשים בהריון וזקנים המסע שילב בתוכו הרבה מרכיבים וחוויות ,שיצרו מירקם מיוחד של יחסים בין אנשי הקבוצה ובינם לבין המלווים. הערבים סביב המדורה הוקדשו לסיפורים המרתקים של דני וט־ רזן על הקמת המדינה ,על יישוב הארץ ,המלחמות ,על העשייה שלהם בסודן ועל הסכנות שחוו .סיפורים שרבים מהם שמורים בסוד ,ואשר הוסיפו למשתתפים ,בעיקר בני הקהילה ,מימד נוסף של קשר אל השורשים. היו מפגשים מרגשים בין חברי הקבוצה לבין המקומיים ,כפריים מבוגרים שסיפרו איך ליוו את היהודים .אחד מהם אמר" :גרנו ביחד שנים על שנים ,הם עזבו בפתאומיות ,ההרגשה היתה שמשהו נעקר מתוכנו". זקן אחד לקח את הקבוצה למקום שבו קברו תינוק שמת בדרך. בכפר נידח הם פגשו יהודי שאיבד את הדרך ,נשאר בכפר ,והקים משפחה. הישראלים שאינם מהקהילה היו נרגשים מהנופים ומהאירוח החם של הכפריים ,ואמרו" :הדבר הראשון שהאנשים עשו היה להוציא לנו אינג'רה וטלה .מדהים היה לראות את הילדים העו־ בדים ולהבין את האחריות שישנה עליהם .להרגיש מה זה כפר נידח באתיופיה ,את תפיסת הזמן השונה ,את משמעות המרחבים. לשמוע את המקומיים המדברים על ביתא ישראל עם התפעלות על הכוח והעוצמה שהיו להם לקום וללכת .היום אנחנו מבינים טוב יותר את בני הקהילה". ናብ ሱዳን ዝተገብረ ዳግማይ ጉዕዞ ”ካብ ለኣከ-ብርሃን ይስሐቅ ዘጋቢና “የዲዖት ንጋት ስነ-ስርዓት ዘኽሪ ኣካይዶም’ዮም። ሮኒ ካብ እስራኤል ዝወሰደቶ ሸምዓ ኣብሪሆም፣ ቃዲሽ ኢሎም - በኽዮም። ታከለን ናፍታሊን ናይ ሱዳን መሬትን ሐመድን ክንረግፅ ኢና ኢሎም፣ እቶም ካልኦት ድማ ቀደም ናይ ስደተኛታት መአከቢ ካምፕ ዝነበረ ቦታ ኣማዕድዮም ክሪኡ ፈቲኖም፣ ኣዝዩ ዘፍርሕ ኹነታት’ዩ ኔሩ። ናፍታሊ “7ተ ኢና ኔርና፤ 4ተ ደቂ ኣንስትዮ፣ 3ተ ኣወዳት። እቲ ዝዓበየ ወዲ 17ተ። ሓደ እዋን ናይ ሱዳን ውተሃደራት ብለይቲ መፂኦም ኒዘን ኣዋልድ ክዕፍኑ ፈቲኖም ብዘለናን ዘይብልናን ሓይሊ ተኸላኺልና እድሒንናየን። እዞም ወተሃደራት ዝወግኡና ናይ ካራ በሰላውን ክሳብ ሎሚ ኣሎ”። ድሕሪ 4ተ መዓልቲ ፃንሒት ናይ ኣሕዋትና ክብሪ ካብነድፍር ሞት ይሕሽና - ናብ ኢትዮጵያ ምለሱና ምስበልናዮም፤ እዞ ወተሃደራት ብመኻይን ፅዒኖም ናብ ናይ ስደተኛታት መዕቖቢ ካምፕ ወሲዶምና። ዝገበርናዮ ናይ እግሪ ጉዕዞ ቀሊል ኣይነበረን፤ ናይ ቀደም ጉዕዞ ምዝካር ኣዝዩ ዝኸፍኣ’ዩ ኔሩ፤ ኣብመንጐ ዝተጓዓዝና ሰባት ዝነበረ ስምዒት ተመሳሳሊዩ ኔሩ፤ ሕሪ ብዙሕ ዓመታት ተመሊሰ ብዝገበርክዎ ናይ እግሪ ጉዕዞ ተሐጐሰ’የ። መናእሰያትና’ውን ናህና ኣስር ተኸቲሎም ኣብ ናይ እግሪጉዕዞ እንተዝሳተፉ ብዙሕ ከፈልጡን ክርድኡን ይኽእሎ’ዮም”። መሬት’ውን ኣይነበረናን። ብፀልማት ዝተዓፈነ ገረብ እናጠሓስና ድሕሪ 6ተ ሰዓት ናይ እግሪ ጉዕዞ 40 ዲ.ሴ. ሙቐት ናብዘለዎ ቦታ ዓሪፍና፣ ቅድሚ 30 ዓመት ንሂወቶም መከላኸሊ እንተይሓዙ ህፃውንቲ ቆልዑ ሽማግሌታትን ነፍሰ-ፁር ኣዴታት ከመይ ጌሮም ህልም ብዝበለ ፀልማት እዚ መንገዲ’ዙይ ክሓልፍዎን ?ክሰግርዎን ኪኢሎም ናፍታሊ’ውን ብወገኑ “ቁልቁል እንተንወርድ ፀቢብ መንገዲ’ዩ ኔሩ። 700 ሜትር ዘኣክል ዓሚቕ ገደል 6 ኪ.ሜ. ዘኣክል ርሕቀት ዘለዎ ገደል መንገዲ ምጉዓዝ ሓደገኛ’ዩ፣ ከምአጋጣሚ ኣብዚ ገደል’ዙይ ዝወድቕ ሰብ-ሃለዋቱ የለን። እዚ ኣፀጋሚ ገደል ብፀላም ናይ መንግስቲ ወተሃደራት’ኳ እንተይሓዝዎም - ከመይ ጌሮም ከምዝሓለፍዎ ንምእማኑ ኣፀጋሚ’ዩ ንሕና’ውን እንተኮነ፣ ኣብዝባንና ዝተሸከምናዩ ሒዝና ብኾፋኾፍ ሸተተት እናበልና’ና እቲ ገደል ዝወረድናዩ”። ዳኒ “ኣነ ብእግዚኣብሔር ይኣምን’የ፤ እግዚ ድማ ንኢትዮ-ይሁዳውያን ስለዝፈትው እዚ ብጣዕሚ ኣፀጋሚ ዝኾነ ጉእዞ ተፃዊሮም ንኽሓልፍዎ ረዲእዎም’ዩ። ብዘይ ሓይሊ እግዚኣብሔር እዚ መንገዲ’ዙይ ዝሕለፍ ኣይኮነን። እዞም 10ተ እስራኤላውያን ኣብ ዶብ ሱዳን ምስበፀሑ ኣብ ጉዕዞ እንተለው ናይ ዝሞቱ ኢትዮ-ይሁዳውያን 3ተ ኢትዮ-ይሁዳውያን’ዮም። ኣብቲ ናይ ቀደም ናይ ሱዳን ጉዕዞ ወዲ 17 ዓመት ዝነበረ ታከለ መኮነን፣ ወዲ 13ተን ፈረቓን ዝነበረ ናፍታሊ ኣብርሃምን፣ ጓል ክልተ ዓመት እንተላ ምስ ወለዳ ካብ ከባቢ ትግራይ ዝወፅት ሮኒ መልኬ’ን’ዮም ኣብዚ ጉዕዞ ዝተሳተፉ ኢትዮ-ይሁዳውያን። ኣብ ናይ ኢትዮ-ይሁዳውያን ኣሊያ ዝለዓለ ግደ ዝነበሮ ዳኒ-ሊሞርን ሐጋዚኡ ዳቪድ ኡዚኤል፣ እቲ ጉዕዞ ዝቐርፁ ሰብ ሙያታትን ብዛዕባ ኢትዮ-ይሁዳውያን ፅንዓት ተካይድ ራቪት ኮሄንን’ውን ኣብዚ ናይ እግሪ ጉዕዞ ተሳቲፎም’ዮም። ታከለ ከምዝሰዕብ ኢሉ፣ “ብድሕሬና ዝተወለዱ መናእሰያት ኢትዮ-ይሁዳውያን ናብ እስራኤል ንኽኣትው ዘሕለፍዎ ታሪኽ ንኽርድኡን ንኽፈልጡን ድልየት ስለዘለኒ ድሕሪ 30 ዓመት ተመሊሰ እቲ ቐደም ዝገበርክዎ ጉዕዞ ሎሚ ከምብሐድሽ ብዝተፈለየ መንገዲ መርሚረ ኣብፁሑፍ ከስፍሮ’የ”። ናይ እግሪ ጉዕዞ ምስ ጀመርና ንፀባሒቱ እዞም ኣቐሑትና ዝፀዓኑ ኣእዱግ ሒዝና ብመራሕቲ መንገዲን ክልተ ፖሊሳት እናተዓጀብና ናብ ውሽጣውሽጢ ገረብ መንገዲ ኣቲና፣ ናይ ፀሓይ መከላኸሊ መነፀር፣ ቆቢዕ፣ ንመንገዲ ዝምቕው ጫማ ጌርና ሸሚዝ ኣብዝባንና ዳሪብና’ኳ እንተተጓዓዝና እቲ መንገዲ ኣፀጋሚ’ዩኔሩ። ንእግርና መርገፂ ይሁደ ኢትዮጵያ መበቆሎም ናብ ዝኾነት እስራኤል ንምእታው ቀትሪን ለይቲን ፀሐይን፣ ቁሪን፣ ጥምየትን፣ ፃምእን፣ ሕማምን ሞትን ተፃዊሮም ናይ ሱዳን በረኻ ብእግሪ ዝተጓዓዙ ኣመንቲ እግዚኣብሄርን ቆራፃት ጀጋኑ ስለዝነበሩ’ዩ። ብ1980 ዓ.ም.ኣ.ፈ. ኢትዮዩዳውያን ዝገበርዎ ናይ እግሪ ጉዕዞ ብምዝካር ብዝሓለፈ ወርሒ ሕዳር መወዳእታ 10ተ ዝኾኑ እስራኤላውያን ናብ ጐንደር ብምኻድ ናብ ሱዳን ዝወስድ መንገዲ ተኸኢሎም ብእግሪ ተጓዒዞም ተመሊሶም’ዮም። ናይዚ እግሪ ጉዕዞ ዕላማ፣ ኢትዮይሁዳውያን ዝገበርዎ ናይ እግሪ ጉዕዞ ከመይ ይመስል ከምዝነበረ ብተግባር ንምርኣይ፣ ቀደም ብእግሪ ናይዝተጓዓዙ ኢትዮ-ይሁዳውያን ናይ ቀደም ጉዕዘኦም ብምዝካር ዝብልዎ ንምስማዕ፣ እቲ ዝተገበረ ናይ እግሪ ጉዕዞ ብፈልም ቀሪፅካ ኣብ ውሽጢ ዓዲን ካብ ዓዲ ወፃኢን ንዘሎ ህዝቢ ንኽሪኦን ብዛዕባ ኣሊያ ዘለዎ መረዳእታ ንኻአብይ ንምግባርን፣ መናእሰያት ብውልቆም ኮነ ብጉጅለ ተጠርኒፎም ናብ ኢትዮጵያ ብምኻድ ተመሳሰሊ ናይ እግሪ ጉዕዞ ንክገብሩ ንምብርትታዕ’ዩ። ናብ ጐንደር ብምኻድ ናብ ሱዳን ኣብዝተገብረ ናይ እግሪ ጉዕዞ ዝተሳተፉ 10ተ እስራኤላውያን፣ እንትኾኑ እቶም 06 ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * "כשאני מנגן בחצוצרה אני מדמיין פילים ומרגיש שאני בטבע" פרוייקט מוזיקלי מיוחד לבני הקהילה מסייע לפתח כישרונות נפלאים גם במשפחות שלא הכירו כינור או פסנתר "למה שילדים יוצאי אתיופיה לא ילמדו לנגן על כינור ופסנתר? מדוע בכל הקונצרטים של הסדנה למוזיקה בירושלים אין אף ילד אחד מהקהילה?". שאלות אלה הציקו לרות מייסון ,ירושלמית הקשורה לקהילה שנים רבות .חשבה ועשתה. יחד עם בעלה בוב טרכטנברג יזמה את הרעיון להעניק חינוך מוזיקלי ברמה איכותית לילדים יוצאי אתיופיה שידם אינה משגת .הם יצרו קשר עם הקונסרבטוריון הסדנה למוזיקה בירושלים, הנמצא בבית ספר "אדם" ,ויחד ייסדו קרן של מלגות ,המאפשרת מתן חינוך מוזיקלי לבני הקהילה. רונית ברמן ,המנהלת האמנותית של הקונס־ רבטוריון ,לקחה על עצמה את ניהול הפרוייקט, שהוקם ב־ ,2005ומאז היא מקדמת אותו במסירות רבה ובתחושת שליחות. הפרוייקט החל במספר מצומצם של תלמידים ומזה מספר שנים לומדים בו 30ילדים מהקהילה, המשולבים בכל תחומי הפעילות המוזיקלית המ־ גוונת של הסדנה ,כולל נגינה על כלים שונים, שירה ומחול ושיעורי תיאוריה. בסדנה לומדים מאות ילדים ,דתיים וחילונים, יהודים וערבים מכל רחבי העיר. כשאני מנגנת אני בעולם אחר בכניסה לבניין מחכים הורים לילדיהם ,בהם גם הורים יוצאי אתיופיה ,הגאים מאוד שילל דיהם לומדים לנגן על כינור ,פסנתר ,חצוצרה, לומדים ריקוד ושירה. ההורים מוכנים להשקיע כל מאמץ כדי לה־ ביא את ילדיהם לכאן .אחת האימהות אומרת לנו" :כאן הם מקבלים הרבה אהבה ויחס חם ,הם לומדים לנגן על כלים שאנחנו לא חלמנו עליהם באתיופיה. "הילדים שלי היום הרבה יותר רציניים ,ולומ־ דים טוב .רונית דאגה להביא לנו פסנתר הביתה, כדי שהבת שלי תוכל להתאמן עליו .פעם בש־ בוע בא אלינו סטודנט שמאמן אותה בנגינה .זה נפלא". מאוד .כשמירון החלה ללמוד בסדנה ,אמא חשבה שכדאי גם לי ללמוד. "אני לומד כאן כבר שנתיים .לנגינה בחצוצרה צריך גוף חזק ,שפתיים מתאימות ,והכי חשוב - העיניים שלי נדלקות כשאני רואה חצוצרה. "אני אוהב את החצוצרה ,את הצליל שלה ,את העוצמה שיש בה .כדי לנגן טוב אני צריך להתא־ מן לפחות חצי שעה ביום .כשאני מנגן אני מדמיין פילים ומרגיש שאני בטבע .אני מנסה גם להלחין, וחוץ מזה אני אוהב לקרוא ספרים ,והתחלתי גם לכתוב סיפורי הרפתקאות. "אני מנגן גם בתזמורת ,וזה כיף ,כי זה יותר מורכב ואני שומע עוד כלים .במסגרת הסדנה יש לי שני מורים .מאמן אישי שבא פעם בשבוע אלי הביתה ,ושיעור בסדנה". חלון לעולם של חלום הרביעייה שטסה לקנדה" .חוויה בלתי רגילה" בסדנה פגשנו אחדים מבני הקהילה .לאה טלהון ,בת ,14לומדת בגימנסיה רחביה ,ומכיתה ג' היא כאן .בהתחלה למדה כינור ,עתה היא מנ־ גנת על פסנתר" :כשאני מנגנת ,אני בעולם אחר. אני מאוד אוהבת מוזיקה .ההורים שלי מעודדים אותי כל הזמן .אבא יודע קצת לנגן על פסנתר ואוהב גם לשיר. "אני שייכת לרביעייה שכוללת פסנתר ,חליל ושני כינורות ,ומנגנת באירועים .נסענו גם לקנדה ,ונתנו מספר קונצרטים בפני הקהילה היהודית .זאת היתה חוויה בלתי רגילה .קיבלו אותנו מאוד יפה .הנסיעה ביגרה אותי .היום אני רוצה להמשיך ללמוד ולהיות פסנתרנית ,ואלך ללמוד גם באוניברסיטה". אברהם טריפה ,בן ,12מנגן בכינור ושייך גם הוא לרביעייה .שני הנגנים האחרים אינם בני הקהילה. בלי שירה החיים עצובים "בלי שירה החיים עצובים" ,אומרת מירון מולה ,שעלתה לארץ בל ,1998בגיל .4 היום היא בת 16ולומדת באולפנה .היא שרה ומשתתפת בקונצרטים. מולה" :הגעתי הנה דרך ילדה שלמדה פה .רו־ נית שמעה אותי שרה ,והציעה לי ללמוד בסדנה. אמא שלי שרה כל הזמן .אני אוהבת לשיר ואין לי בעיה לשיר לפני אנשים .בכיתה ב' הופעתי בסוף השנה ,ותמיד השתתפתי במקהלה של בית הספר. בזכות הקונסרבטוריון אני עושה בגרות במוזיקה, והמבחן המעשי יהיה רסיטל בשירה. "אני לומדת כאן שנה שנייה פיתוח קול ותיאוריה .פה למדתי לשיר נכון .בזכות הלימודים אני יותר מקשיבה לצלילים ,אני יותר מקצועית ויכולה להבין מוזיקה בצורה אחרת .כשאתה מש־ קיע ולומד זה מעודד לחשוב ,אתה אוסף חוויות רבות". ישראל מולה ,בן ,10אחיה של מירון ,לומד בבית ספר קשת ,בו לומדים יחד חילונים ודתיים, בנים ובנות .ישראל מנגן על חצוצרה" :כשהייתי קטן ,אמא קנתה לי חצוצרה צעצוע .אהבתי אותה רונית ברמן משקיעה רבות בקידום הפל רוייקט .זה כולל גיוס כספים וכלים לילדים ,אך בעיקר ללוות אותם ,לעודד אותם ולדאוג לכל פרט כדי שימשיכו ויצליחו. רונית" :כשהתחלנו לעבוד עם הילדים מה־ קהילה ראינו שלא מספיק ללמד אותם לנגן ,אלא יש ליצור סביבה תומכת ומלווה .יצרנו מערך עוטף המסייע להם להצליח כמו כל ילד אחר, והוא כולל תמיכה ,ליווי ,הנחייה וקשר הדוק עם ההורים. "הסיפוק שלי הוא לראות את השמחה בעיני הילדים כאשר הם באים למקום ,לראות אותם אחרי הקונצרט רצים לחבק את הוריהם ,שלא ידעו לפני כן מה זה כינור .אלה הרגעים שנותנים לי הרבה כוח. "למעשה ,אנחנו פותחים להם דלת לעולם קסום שעליו הם יכלו רק לחלום .ההורים שותפים ונלהבים על אף הקשיים הכרוכים בכך ,והם מלאי הכרת תודה. "אנחנו דואגים לתת לילדים כלים איכותיים ומורים מצויינים .שני ילדים בני הקהילה הלו־ מדים בסדנה התקבלו לשנת הלימודים הבאה לתיכון שליד האקדמיה למוזיקה בירושלים ,וזה הישג בפני עצמו". לכל איש יש שם )אחד( הסרט התיעודי "אלה שמות" בוחן את ההשפעה של החלפת שמות העולים בהגיעם לארץ על הזהות והביטחון העצמי שלהם בין אוצרות התרבות שהביאו איתם יהודי אתיופיה לישל ראל היו שמותיהם .אבל בדומה לעליות הקודמות ,גם הפעם עם הכניסה לישראל ,הוצע לעולים לשנות את שמותיהם .לפל עמים זו לא היתה רק הצעה ,והתלווה אליה גם לחץ. הכוונה היתה אולי טובה -להקל על המעבר לישראל ,אך בפו־ על הדבר פגע בזהות ובקשר לתרבות העבר .בתרבות האתיופית לשם משמעות רבה ,הורים בוחרים את השם מתוך מחשבה רבה. לכל שם יש את המשמעות והסיפור שמאחוריו. רות מייסון ונעמי מילר אלטרץ הפיקו סרט תיעודי של 30 דקות הנקרא "אלה שמות" ,הבוחן את החוויות וההתלבטויות סביב שאלת הזהות של יוצאי אתיופיה בארץ דרך שמותיהם המ־ קוריים ,המשקפים רבדים עמוקים של משמעות וקשרי קהילה כפי שהיו נהוגים בקהילה. צעירים בני הקהילה ,ששמותיהם המקוריים שונו עם עלייתם לארץ ,מספרים על השמות ,תוך שהם חוזרים לחוויות הילדות, למסע לסודן ,לכאב ולגעגוע למה שהיה ולמי שנפטר או נעלם בדרך לישראל. רות" :הסרט עוסק בנושאים של בלבול זהות ,נושא שהוא רל־ וונטי במיוחד בעולם שלנו ,שהולך ונהיה יותר ויותר רב־תרבותי. ייתכן ששינוי השמות היה עוד מכה לזהות היהודית־אתיופית הגאה שאיתה הגיעו העולים .ייתכן ,שבעיות אלכוהול ,סמים ואבטלה החלו עם לקיחת השמות ,שהיו מקור גאווה ,זהות והש־ תייכות". כל הרווחים מהקרנת הסרט יוקדשו לפרוייקט מלגות לילדים יוצאי אתיופיה בקונסרבטוריון למוזיקה ואמנות – הסדנה בירו־ שלים ,פרוייקט שיזמה רות מייסון (ראה כתבה בגיליון זה). לקנייה או הקרנה יש לפנות לרות סידקין: ruth@ruthfilms.com ליצירת קשר עם הבמאית רות מייסון: ruthm_2001@yahoo.com 02-6732319 מסע אל שורשי השם ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט תערוכת ציורים של סטודנטים עולים מארצות שונות נערל כה בירושלים ,בהר חוצבים, מטעם משרד הקליטה ומינהל הסטודנטים. ארבע בנות קהילה סטודנטיות ,שהתחביב שלהן הוא ציור ,השתתפו בתערוכה .שתיים מהן זכו בפרסים. בפתיחת התערוכה הסתובבו בני משפחה וחברים גאים בין היצירות התלויות על הקי־ רות .כמה מההורים הם עצמם אמנים שלא פיתחו את כישוריהם. הציור מחדד את החושים .מימי פרדו "החשיפה והתגובות ריגשו אותי" נני מלקו עלתה לארץ בל ,1991והיא לול מדת היום בקריית אונו מינהל עסקים שנה ראשונה. נני זכתה בפרס הראשון בציור ,פיסול ורי־ שום לחובבים. איך הגעת לציור? "כל המשפחה שלי יצירתית במוזיקה וב־ ציור .אימי היתה מפסלת חיות ודמויות ,בא־ נני מלקו" :בשיעורי אמנות גיליתי שאני יכולה ליצור וליהנות מזה .לא למדתי ציור, אבל אני אוהבת לצייר, וחשוב לי להביע את הרעיונות שלי בלי להסביר אותם" תיופיה רצו לשלוח אותה ללמוד כדי שתו־ כל למכור את הפסלים ,אבל היא לא יכלה. כשהייתי קטנה היא הכינה לי בובות ,ומאוד אהבתי אותן. "בשיעורי האמנות בבית הספר היסודי גיליתי שאני יכולה לצייר ,ליצור דגמים וליהנות מזה .לא למדתי ציור ,אבל אני אוהבת לצייר וחשוב לי להביע את הר־ עיונות שלי בלי צורך להסבירם .שלחתי עבודות שלי לתערוכה והתפלאתי שהת־ קבלתי". מה החלום שלך? "הזכייה בפרס נתנה לי מוטיבציה לה־ משיך ולפתח את הציור והפיסול שלי. אולי אלך ללמוד ,כדי לקבל כלים לי־ צירה .אבל אני רוצה לגמור תואר רא־ שון ,והציור יישאר תחביב .אני כותבת גם שירים .אי אפשר להתפרנס מאמנות, אבל יש לי שאיפות להשתתף בתערו־ כות. "אחרי התערוכה ,שני מקומונים ברא־ שון לציון פירסמו ראיונות איתי .החשי־ פה והתגובות ריגשו אותי .אני מרגישה שאם מעיזים ועושים ,יכולים להגיע רחוק .אם לא נדאג אחד לשני ,אף אחד לא יעשה זאת במקומנו .אם נעזור אחד לשני ,גם אחרים יעזרו לנו". יוצרים עתיד חדש ביטוי לשורשים .וורקוש אמביה ארבע בנות קהילה שעוסקות בציור כתחביב מדברות על מקומה של האמנות בחייהן >>> רונית נדאו" :אני מציגה בתערוכה תמונה של ברק אובמה עם שיער בלונדיני ,כדי להראות שאנחנו שופטים אנשים לפי המוצא ,הצבע והמראה החיצוני -ולא לפי האישיות" רונית נדאו" :אני מציגה בתערוכה תמונה של ברק אובמה עם שיער בלונדיני. המטרה היא להראות איך אנשים שופטים לפי המוצא ,הצבע והמראה החיצוני -ולא לפי אישיות האדם" עסים .אני מאמינה ,שאם יהיה להם מקום שבו ילמדו לתת ביטוי לרגשות בצורה אמנותית ,הם לא יצטרכו להיות אלימים. הם ילמדו להתמודד עם קשיים בדרכים אחרות". "להקים גן אנתרופוסופי" וורקנש אמביה לומדת במכללת דוד ילין בירושלים חינוך אנתרופוסופי. "עליתי לארץ בגיל ,"4היא מספרת. "היום אני גרה בנתיבות .מאז שאני זוכ־ רת את עצמי אני אוהבת לצייר ,אבל זה רק תחביב .הוא מרגיע אותי .אני מציירת באופן ספונטני .תוך כדי עבודה התמונה נבנית. "אנתרופוסופיה זאת תורת חיים שדוגלת בכך שהילדים ילמדו דרך החוויות בציור ובפיסול .אני אוהבת לעבוד עם ילדים וגם אוהבת אמנות ,ומקווה לשלב בין השניים. אני היחידה מהקהילה שלומדת אנתרופו־ סופיה במכללה ,ולפי השיטה הזאת ציירתי את התמונות שבתערוכה. "אני אוהבת גם לפסל כמו בתרבות האתיופית ,ולתת ביטוי לשורשים שלי. כשהייתי ילדה פה בישראל ,אימי היתה לוקחת פלסטלינה ויוצרת פסלים כמו שיצרה באתיופיה .אצלנו במשפחה כולם אוהבים ליצור". מה החלום שלך? "להקים גן אנתרופוסופי שבו יהיו יל־ דים מכל העדות .אני מקווה גם להמשיך ללמוד לתואר שני טיפול באמצעות חיות או ציור". "לזרום עם מה שבא" "אמנות ככלי טיפולי" רונית נדאו עלתה לישראל בל,1991 והיום היא לומדת באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע חינוך ,אמנות ומיגדר ,שנה שנייה. "תמיד זה היה תחביב" ,היא מספרת. "הצד היצירתי שלי מאוד מפותח .כל נושא שאני עוסקת בו ,אני חושבת איך לתת לו ביטוי אמנותי. "אני אוהבת לצייר ולצלם .לפני שנה למדתי איפור .בתערוכה אני מציגה שלוש תמונות ,שבהן אני מאופרת ,כל פעם בצורה אחרת, ותמונה של ברק אובמה עם שיער בלונדיני .המטרה היא להראות איך אנשים שופטים לפי המוצא ,הצבע והמראה החיצוני -ולא לפי אישיות האדם. "האמנות יכולה להיות כלי טיפולי לכל אדם .אם אתה מבטא את מה שאתה מר־ גיש בפנים ,זה כמו תהליך של תרפיה .דרך היצירה אני מביעה את עצמי ,משחררת לחצים ,וזה עושה לי טוב". מה החלום שלך? "להקים מרכז לאמנויות ,אליו יבואו בני נוער ,שיוכלו ליצור ולבטא עצמם בכל התחומים :מוזיקה ,נגינה ,שירה ,צילום, ציור ,כתיבה והעלאת הצגות. "אני עובדת היום עם נוער בסיכון .הם נותנים ביטוי לרגשותיהם באלימות ובכ־ משפחה יצירתית .נני מלקו אמנות נגד אלימות .רונית נדאו מימי פרדו לומדת תקשורת וניהול שנה שנייה במכללת ראשון לציון. "מאז שאני מכירה את עצמי אני אוהבת להחזיק עיפרון או צבע ולזרום עם מה שבא" ,מספרת מימי" .זה נותן לי שלווה .גדלתי במשפחה שהאמנות חלק ממנה .אבי אוהב ליצור ולבנות. אחי ליאור בונה כלי נגינה .אחי שי שחקן ,זמר וגם כותב .האווירה המשפ־ חתית משפיעה. "הציור עוזר לי לחדד את החושים. אני עוסקת בו כתחביב בצד לימודים ועבודה .אני מרשה לעצמי לצייר בד־ רכים שונות להוסיף לציור אבנים, נוצות ,עלים .אני גם אוהבת לכתוב". מה החלום שלך? "אני רוצה להשתלב בעולם הטל־ וויזיה -בכתיבה ,בהפקה ובפירסום. במקביל אני רוצה לפתח את התח־ ביבים שלי כמו ציור וכתיבה ,כי אני אוהבת גיוון". 07 0 ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> הודעות קורס אנגלית מיוחד לאקדמאים באוקטובר 2010ייפתח קורס מיוחד לאק קדמאים בני הקהילה ,המעוניינים לשפר את השליטה שלהם באנגלית ,על מנת ללמוד לתואר מתקדם במוסד להשכלה גבוהה באל רצות־הברית. קרן חינוך ארצות־הברית-ישראל יזמה את הקורס .השתתפות מומלצת במיוחד לאקדמאים, המתכוונים לבקש מענק ללימודים מתקדמים מתוכנית Outreachשל קרן חינוך. הקורס יסתיים בפברואר .2011 פרטים על המלגות באתר: www.fulbright.org.il/index. php?id=2653 זכאים להגיש מועמדות לקורס מי שיסיימו את לימודיהם לתואר ראשון או שני במוסד אק־ דמי מוכר .כל מועמד יידרש להיבחן באנגלית. המועד האחרון להגשת מועמדות לקורס10 : באוגוסט .2010את טופס המועמדות יש למלא במחשב ,וניתן להורידו כקובץ Wordמ: www.fulbright.org.il/fileadmin/ fulbright/editor/Fellowships/Ethprep10.doc ולשלוח בדואר לקרן חינוך ארצות־הברית- ישראל ,לגב' מנאל שלבי ,בניין מגדלור ,קומה ,10ת.ד 26160 .תל אביב .61261 דוא"ל לשאלות: mshalabi@fulbright.org.il יש לך בעיה לקבל את זכויותיך בעבודה? עמותת סניגור קהילתי פועלת כדי לממש ולהרחיב את הזכויות החברתיות במדינת ישראל ,כי לכל אזרח יש את הזכות לחיות בכבוד ,ולקבל את המגיע לו. העמותת ,בשיתוף עמותת מוזאיקה לאכיפת זכויות עובדים ,הקימו שירות חדש ,כדי לסייע לעובדי קבלן ממוצא אתיופי ואחרים לקבל את זכויותיהם .במסגרת השירות ייערך הליך גישור בין העובד למעביד ,במטרה להגיע להסכם שי־ מצה את זכויות העובד. הגישור ניתן במקביל למערכת של בתי המשפט .את העובד מלווה בהליך איש מקצוע שהוכשר לכך ,הנותן ייעוץ מקצועי ואישי וגם מתרגם בשעת הצורך. לפרטים -סניגור קהילתי.02-6402555 : דרושות מדריכות לכפר נוער דתי לבנות ברמת הגולן דרו־ שות לשנת הלימודים תשע"א מדריכות בשכר ,יוצאות העדה האתיופית ,לכיתות אולפן. מגורים במקום חובה! תנאים טובים למ־ תאימות. קורות חיים נא לשלוח לפקס04-6850188 : פרטים אצל ברוריה050-5793654 : קודם כל אמא "למלא את המקרר זה לא מספיק" ,אומרת מסי מסרט בדאדא ,אם חד־הורית לשניים >>> והיא עצמה קבעה סדר עדיפויות :הילדים בראש >>> "הרבה הורים רצים אחרי הכסף, ובדרך מפסידים את הילדים מסי מסרט בדאדא עלתה לארץ ב־ .1993היא גרה בירושלים ומגדלת לבד ובהצלחה רבה את שני ילדיה ,אביאל בן 10וברית בת .5שניהם ילדים רגועים ונבונים ,המצט טיינים בהתנהגותם ובלימודיהם .באנו לבקר את מסי כדי ללמוד ממנה את סוד ההצלחה. הבניין שבו היא גרה אינו מרשים ,אך הדי־ רה מטופחת ונקייה .בחיוך רחב היא מקבלת את פנינו ,והאווירה בבית נעימה ושקטה .לא רואים טלוויזיה ,בחדר הילדים יש מחשב ,ספ־ רים ומשחקים .הילדים שמחים לקראתנו ולא מתביישים .אביאל משתף אותנו בחופשיות ובביטחון במתרחש בבית הספר .ברית מוכנה לשחק עימנו. "אולי סוד ההצלחה של מסי היא הנכונות ללמוד" ,אומר אורן טגאי ,מנחה אזורי של מרכז ההיגוי ,שהיה מגשר בבית הספר בו לומד בנה. "היא באה תמיד לסדנאות ההורים שקיימנו, שומרת על קשר עם המורים ,יש לה סדרי עדי־ פויות מאוד ברורים ,כשהילדים הם במרכז". מסי עברה קורס מטפלות והיום היא עובדת במעון לפעוטות עד השעה .16:00אחר כך היא מקדישה את זמנה לילדים. איך את מרגישה בישראל? "אין מדינה כמו ישראל ,אני לא מבינה למה המבוגרים מהקהילה מתלוננים כל הזמן שקשה להם כאן ,הם שכחו שבאתיופיה היה קשה יותר. פה קיבלו אותנו בחום ודאגו לנו. "עכשיו יש לי דירה משלי בירושלים ,לא תרמתי כלום ,וקיבלתי הכל .אני מעריכה זאת. גדלתי בגונדר ,ואחר כך הייתי בסודן ,אבל את הכל למען הילדים .מסי עם ברית ואביאל החיים האמיתיים התחלתי בישראל .גם הילדים שלי נולדו כאן". "נותנים ,ואנחנו לא יודעים לקחת" "הקשר עם הילדים הוא הדבר הכי חשוב לי כאמא" ,אומרת בדאדא. "חשוב שההורים יהיו עם הילדים ,שיקשיבו להם ,שידברו איתם .מי שמביא ילד לעולם, צריך לדאוג לו .אני רואה הרבה הורים שמ־ זניחים את ילדיהם .הם ממלאים את המקרר, וחושבים שבזה האחריות שלהם הסתיימה. "האוכל לא חשוב .לא צריך כל יום בשר, מספיק גם לחם עם חומוס ,יותר חשוב להיות עם הילדים. "הקשר מתחיל כשהם תינוקות .יש להשקיע בילדים ,להקדיש להם זמן .כשהם חוזרים הבי־ תה ,ואני שואלת איך היה -אם הם אומרים 'כיף' ,זה לא מספיק .אני ממשיכה ושואלת שאלות מפורטות ,אז הם מספרים מה קרה להם במשך היום ,ומה כואב להם. "הם מדברים ,כי יש מי שמקשיב .גם אני כמבוגרת -אם מישהו לא מקשיב לי ,אני לא רוצה לדבר איתו. "הורים רבים עובדים כל הזמן ,רוצים להר־ וויח כסף ,ומשאירים את הילדים שעות על גבי שעות לבד בבית או ברחוב .אחר כך מתפלאים שהילדים שלהם לא לומדים ומתדרדרים ,ואז הם מאשימים את כולם חוץ מעצמם. "המדינה וארגונים שונים משקיעים הרבה בקהילה ,אבל אנחנו לא יודעים לנצל את מה שמציעים לנו .עושים סדנאות להורים – אך הם לא באים .פותחים אולפן לעברית ואף אחד לא מגיע .יש חוגים ופעילויות שונות לילדים מהקהילה ,אך ההורים לא מביאים את הילדים. "הבן שלי הולך פעם בשבוע לחוג 'אתגרים', שניתן חינם לבני הקהילה .יש שם פעילויות נהדרות ,אבל האחראית על החוג מיואשת ,כי ההורים לא משתפים פעולה והילדים מסתו־ בבים ברחוב. "הרבה הורים רצים אחרי הכסף ,אך בדרך מפסידים את הילדים שלהם .אז מה בשביל מה טוב הכסף הזה? "אני משתדלת ללמוד כל הזמן .קודם עב־ רתי קורס מטפלות ,עכשיו עברתי קורס בהכ־ רת המחשב .רציתי ללמוד ,אז הלכתי ללשכה, ושאלתי על קורס במחשבים .סיפרו לי שאחרי החגים ייפתח הקורס .למדתי בחינם ,ובאותן שעות העסיקו את הילדים בפעילויות שונות. "קורס כזה במסגרת פרטית עולה הרבה כסף. אנחנו מאשימים וצועקים גזענות ,אבל מה אנ־ חנו עושים כדי להתפתח?". מסי יושבת שעות עם ילדיה ,משחקת איתם, קוראת להם סיפורים ומשוחחת איתם .היא מפ־ רנסת יחידה ,ויש לה סדרי עדיפויות ברורים: היא חוסכת באוכל ובבגדים ,אך לא בספרים ובמשחקים .לקיץ ,למשל ,היא קונה לילדים חוברות עבודה ,כדי להכין אותם לקראת שנת הלימודים. היא מעדיפה לעבוד פחות שעות ,אך להיות עם הילדים אחר הצהריים .אביאל הולך גם לחוג במוזיאון למדע .החלום שלה -לתת לי־ לדיה את הטוב ביותר ,ולהמשיך ללמוד ולה־ תקדם. לומדים לבנות עתיד תיכון עמל אשדוד מספק הכשרה מקצועית ,אווירה חמה והרבה תמיכה ועידוד לבני נוער מהקהילה ולהורים שלהם מידים חוו כישלונות וקשיים בלימודים ,והם זקוקים להרבה אהבה ואמון ביכולותיהם .ובית "למדתי בכמה בתי ספר ,אך לעולם לא חשתי שייך .כשנרל שמתי בשנה שעברה לעמל אשדוד חששתי מאוד ,אבל היום אני מרגיש פה בבית!" ,מספר ישראל דסקלו מכיל תה י' אוטוטרוניקה. זהו בית ספר מקצועי ,בפיקוח מש־ רד התמ"ת .מטרתו להביא את הת־ למידים לתקן ,לשפר ולפתוח דף חדש ,לרכוש מקצוע ולהצליח בחברה. הייחודיות שלו היא ברגישות של הצ־ וות ,בחום ובהבנה שלהם לתלמידים ולצורכיהם השונים .ברצון שלהם לעזור לתלמידים לקבל תעודת מק־ צועית ולסיים 12שנות לימוד. המורים יודעים שרבים מהתל־ דסקלו בבית הספר .לסיים תיכון עם מקצוע ביד הספר מלווה גם את ההורים בקבוצת תמיכה המתמודדת עם קשיי גיל ההתבגרות ובעיות תקשורת. לעמל אשדוד יכולים להירשם תלמידים בוגרי כיתות ח'-י"א מאשדוד ויישובי הס־ ביבה :גדרה ,גן יבנה ,בני עיש ובאר טוביה. בבית הספר מבחר מקצועות ,כמו אוטוט־ רוניקה (חשמל ומכונאות רכב) ,חשמל תע־ שייתי ,הנהלת חשבונות ועיצוב שיער .לבית ספר ישנה הסעה. תלמידי י"א-י"ב משולבים במקומות תעסוקה בעיר .תמורת עבודתם הם מקבלים שכר וזוכים לרכוש ניסיון מקצועי. "בני העדה זוכים כאן למסגרת מחבקת וליחס מיוחד מאנשי החינוך" ,מספרת זוהר גטנך ,מגשרת העובדת בבית הספר. פרטים נוספים בטלפון.08-6990540 : ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט 0 ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> ח י נ ו ך >>> "אנחנו מבינים שקשה לך. אבל אנחנו בטוחים שתתגבר" זה מה שאנחנו צריכים להגיד לילד שעומד לעבור למסגרת חדשה -לגן ,לכיתה א' ,לחטיבת הביניים או אפילו לתיכון >>> "אבל נצלו את החופש הגדול גם כדי לבלות יחד ,לעשות כיף ,לטייל ,לשחק, לספר סיפורים .שהילד ירגיש שאתם אוהבים אותו ,סומכים עליו ומוכנים להשקיע בו" אנחנו נמצאים עתה בחופש הגל דול ,מביטים אל שנת הלימודים הבאה. חלק מהתלמידים ומהילדים יע־ ברו למסגרת חדשה :גן ילדים ,בית ספר חדש, חטיבת ביניים או תיכון .כל מעבר כזה מלווה בשינויים ,בתקוות אך גם בפחדים מהעתיד לבוא, מהבלתי ידוע .מה הקושי במעבר? שוחחנו עם ד"ר ציפי בר־אל ,פסיכולוגית ויועצת חינוכית ,המלמדת במכללה האקדמית בית ברל ומתמחה במעברים מסוג זה. בר־אל" :כל מעבר קשה ,אפילו לנו המבוגרים, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה .לילדים המעבר קשה יותר ,כי הם לא יודעים מה יהיה במקום החדש .ככל שהילד יותר קטן כך המעבר קשה לו יותר ,למשל ,כניסה לגן מלווה אצל הילדים בתקופת הסתגלות לא קלה". איך אפשר לעזור להם? "חלק מהקושי קשור באי ידיעה ,לכן חשוב לתת לילדים מידע על המסגרת ,מה צפוי בה ,מה הדברים הטובים שיהיו בה .למשל ,בגן יהיו הרבה משחקים .אך קודם כל ,ההורים עצמם צריכים להיות רגועים ולדעת כמה שיותר על המסגרת החדשה שלתוכה ייכנס הילד שלהם .לכן ,כדאי לבקר ולהכיר את המקום שאליו יעבור ילדכם, לשוחח עם אנשי הצוות ,להיוועץ ביועצת וב־ מחנכת. "כאשר ההורה רגוע ,הוא יכול להרגיע גם את הילד .כדאי לספר לילד על המקום החדש, לקחת אותו לבקר בו ,להפגיש אותו עם ילד נוסף שעומד להיכנס לשם ,כך שיהיה לו חבר לפני שנת הלימודים והוא ירגיש פחות בודד .חשוב שההורים יעבירו לילד שלהם את המסר שהם סומכים עליו שהוא יסתדר ,לשדר לילד ביטחון ואופטימיות. "עם זאת ,יש להיות רגישים גם לקשיים של הילד ,לחרדות שלו ,למתח לקראת הכניסה למ־ סגרת החדשה .לתת לגיטימציה לפחדים ,ולומר לילד' :אנחנו מבינים שקשה לך .כל מעבר קשה. גם לנו קשה כשאנחנו עוברים ממקום למקום. אנחנו בטוחים שתסתגל ותתרגל'". מה לעשות כאשר יש משבר במעבר? "אנחנו מכירים תופעה של חרדה גדולה מבית ספר ,או ממעבר למסגרת חדשה .יש על כך הרבה מחקרים .לכן ההורים צריכים להיות מודעים גם לאפשרות הזאת .הילד יכול להרגיש לא טוב ,לה־ קיא ,לסבול מכאבי בטן ומשלשולים .אלה כאבים אמיתיים ,הנגרמים מהלחץ שבו הוא נמצא. "במקרה כזה יש לפנות לאיש מקצוע בתוך בית הספר ,כמו יועצת או פסיכולוגית .חשוב שההורים יתגברו על הבושה או החשש לשתף את הצוות בקשיים שלהם ושל ילדיהם .בתי הספר מכירים תופעות כאלו ,ויש ביכולתם לע־ זור ולפתור את הבעיות". איך לעודד ילד לדבר? "קודם כל להקשיב לו -ולא לשאול רק איך היה ,כי אז ילדים אומרים' :בסדר' וזהו .יש לשאול אותו שאלות מכוונות ,כמו ,עם מי שיח־ קת? איך אתה מרגיש בבית הספר? אלו שיעורים אתה אוהב? "לתת לילד לבטא את הרגשות שלו ,לעודד אותו ולתת לגיטימציה גם לרגשות שליליים או לקשיים ,כמו כאב ,עצב ,פגיעה מחבר או מורה, ייאוש .כשהילד מספר על קושי או על בעיה, צריך לחפש יחד איתו אפשרויות לפיתרון .צריך לתת לו הרגשה שאפשר להתגבר על הקושי. בשעת הצורך יש לפנות לצוות החינוכי ,שתפ־ קידו לעזור להתגבר על הקשיים". איך לנצל את החופש הגדול? "הקיץ הוא הזדמנות נהדרת לסגור פערים לימודיים .לבדוק במה הילד מתקשה ,איפה יש לו קושי לימודי .חשוב להכין תוכנית איך לע־ זור לו להתגבר על הפערים ,כי לא טוב להתחיל את שנת הלימודים עם חוסרים שנגררים מהשנה שחלפה. "אפשר לקנות לילד חוברות עליהן יעבוד בקיץ ,להיעזר באחים גדולים יותר ,למצוא סיוע מבחוץ על ידי מתנדבים או קייטנה מתאימה. חשוב לא לוותר! "מעבר לכך ,זה זמן פנוי להורים ולילדים לבלות יחד ,לעשות כיף ,לטייל ,לבנות דברים יחד ,לשחק ,לספר סיפורים ,ללכת למקומות מעניינים .העיקר שהילד ירגיש שאתם אוהבים אותו ,סומכים עליו ומוכנים להשקיע בו". מרכז ההיגוי מקיים במהלך הקיץ פעילויות מגוונות הקשורות בהכנה לשנת הלימודים, כמו :סדנאות מוכנות לכיתה א' להורים וליל לדים .בנוסף ,במשך הקיץ מבקרים המגשרים של מרכז ההיגוי בבתי התלמידים ,ומוודאים שכולם רשומים לבתי הספר החדשים. כל מי שיש לו בעיה ברישום ,מוזמן לפנות למרכז ההיגוי.02-6441125 : ወደ አዲስ መዋቅር መሸጋገር ከዶ/ር ጺፒ ባር-ኦን ጋር የተደረገ ቃለ መጠይቅ አድርጐ መወጣት እንደሚችል በጋራ ማሰብ ያስፈልጋል። ችግሩ ከባድ ከሆነ ጉዳዩን ወደ ትምህርት አመራር ሰጪዎች መምራት ያስፈልጋል። ችግርን ለመናገር አትፈሩ። አለበለዚያ መፍትሔ አይገኝለትምና”። ጥያቄ፡- “በበጋው ዕረፍት ጊዜ ምን ?”ማድረግ ያስፈልጋል ዶ/ር ጺፒ ባር-ኦን፡- “የበጋው ዕረፍት የትምህርት ክፍተቶችን ለመዝጋት ወይም ለማጥበብ ጥሩ ዕድል ይሰጣል። በመሆኑም ልጁ የከበደበትን የትምህርት ዓይነት መለየት እንደዚሁም በምን ዓይነት ተምሮ ክፍተቱን ማጥበብ እንደሚችል መንገድ መፈለግ ያስፈልጋል። ለዚህ ጉዳይ ከልጃችሁ አስተማሪ ጋር መመካከር ይቻላል። እንደዚሁም በበጋው ዕረፍት የሚከልሳቸውን የመማሪያ መጻሕፍት መግዛት ጠቃሚ ነው። በተጨማሪም በትልልቅ ወንድሞች/እኅቶች እንዲታገዝ ማድረግ ወይም የበጐ ፈቃደኞች እርዳታ እንዲያገኝ መሞከርም ጥሩ ነው። ዋናው ነገር ተስፋ ቆርጦ አለመተው ነው። ከዚህ በተጨማሪ በበጋው ዕረፍት ጊዜ ወላጆች ከልጆቻቸው ጋር ለመዝናናት ዕድል የሚያገኙበት ጊዜ ነው። በመሆኑም አብረው ሊንሸራሸሩ፣ ሊጫወቱ፣ ተረት ሊያወሩ ወይም አስደሳችና ማራኪ ወደሆኑ ቦታዎች አብረው ለመሄድ ይችላሉ። ዋናው ነገር ልጁ የመወደድ ስሜት እንዲያድርበት ማድረግ ነው”። እንዲኖረውም ማበረታታት ያስፈልጋል። ይህ በዚህ እንዳለ ሆኖ የልጁን ችግሮችና ፍርሃት መረዳት በተጨማሪም ወደ አዲስ መዋቅር ከመግባቱ በፊት ለሚያሳየው መጨነቅ ትኩረት መስጠት ያስፈልጋል። ለፍርሃቶቹ ተገቢውን ቦታ ጥያቄ፡- “ወደ ሌላ መዋዕለ ሕጻናት ወይም ት/ቤት የሚዘዋወሩ ልጆችን ?”እንዴት አድርጐ መርዳት ይቻላል ዶ/ር ጺፒ ባር-ኦን፡- “የክብደቱ አንዱ መንስኤ ነገሮችን ያለማወቅ ነው። ስለሆነም ለልጆች ስለአዲሱ በመስጠት የሚከተለውን ማለት ያስፈልጋል። ቦታ መረጃ መስጠት ያስፈልጋል። ‘እኛ እንደከበደህ እናውቃለን። ሁሉ የሽግግር ከቦታው ምን እንደሚጠብቃቸው፣ ምን ጊዜ ከባድ ነው። እኛም እንደዚሁ ከቦታ ቦታ ጥሩ ጥሩ ነገሮች እንዳሉበት። ለምሳሌ ስንዞር በጣም ነው የሚከብደን። ነገር ግን “መዋዕለ ሕጻናቱ ብዙ ጨዋታዎች አዲሱን ሁኔታ እንደምትችል እርግጠኛ ነኝ’። አሉት” ብሎ መንገር ይቻላል። ነገር ልጁ ከባድ ፍርሃት የሚያሳይ ከሆነ፣ ወደ ት/ ግን ለልጁ ከመነገሩ በፊትና ወደ ቤት መሄድ የማይፈልግ ከሆነ፣ የሆድ ሕመም አዲሱ ትምህርታዊ መዋቅር ከመግባቱ ያለበትና የሚያስታውከው ከሆነ እነዚህ ልጁ በፊት ወላጆች ረጋ ባለ አስተሳሰብ ካለበት ሁኔታ ከጭንቀት የሚከሰቱ እውነተኛ ስለቦታው ሰፊ ዕውቀት እንዲኖራቸው ምልክቶች ናቸው። እንደዚያ የሚሆን ከሆነ ያስፈልጋል። ቦታውን ማወቅ ብቻ ለት/ቤቱ ወይም መዋዕለ ሕጻናት ሠራተኞች ሳይሆን ከሥራው ቡድን እንደዚሁም ማመልከትና ተገቢውን እርዳታና ምክር ከአማካሪዋናከትምህርት አማእራር መጠየቅ ያስፈልጋል። ሠራተኛዋ ጋር መነጋገር ያስፈልጋል። ዋናው ነገር ከሁሉ አስቀድሞ ልጁን ወላጁ የተረጋጋ ከሆነ ልጁንም ያረጋጋል ማዳመጥ ያስፈልጋል። ከት/ቤት ወይም ማለት ነው። ስለአዲሱ ቦታ ለልጁ ከመዋዕለ ሕጻናት በሚመለስበት ጊዜ ማውራትና ቦታውን እንዲጐበኘው ይዞ በዝርዝር መጠየቅ ያስፈልጋል። ለምሳሌ በት/ መሔድ ያስፈልጋል። ቤቱ ወይም መዋዕለ ሕጻናቱ ውስጥ እንዴት እንደዚሁም ወደዚያ ት/ቤት እንደነበረ፣ ምን እንደሚሰማው፣ በዕረፍት ለመግባት ካቀደ ሌላ ተማሪ ጋር ጊዜ ከማን ጋር እንደተጫወተ፣ የትኞቹን እንዲተዋወቁ ማድረግም ጥሩ ነው። ትምህርቶች እንደሚወድ፣ ወዘተ. መጠየቅ ይህም የትምህርት ዘመን ከመጀመሩ ያስፈልጋል። ልጁ ስሜቱን እንዲገልጽ በፊት ጓደኛ እንዲኖረውና ብቸኝነት ማበረታታት ያስፈልጋል። እንደዚሁም ከባድ እንዳይሰማው ይረዳዋል። ወላጆች ስሜቶቹን ጭምር እንዲገልጽ ማድረግ ልጃቸው ኃላፊነት ያለበትና ራሱን ያስፈልጋል። እነዚህም ሕመም፣ ሐዘን፣ ችሎ እንደሚኖር የሚያሳይ መልዕክት ጓደኛ ወይም መምህሩ ያደረሰበት ጉዳት፣ ማስተላለፍ አለባቸው። ልጁ በራስ ወዘተ. ናቸው። አንድ ልጅ ችግር አለብኝ የመተማመን ስሜትና ጥሩ ተስፋ ብሎ በሚናገርበት ጊዜ ያንን ችግር እንዴት እኛ አሁን በትምህርቱ ዘመን ማለቂያና ከዋናው የበጋ ዕረፍት መዳረሻ ላይ እንገኛለን። በመጪው ዓመት ከተማሪዎች ከፊሎቹ አሁን የሚማሩበትን ት/ቤት በመተው ወደ አዲስ ት/ቤት ሊሄዱ ይችላሉ። የዚህ ዓይነት ሽግግር በለውጦች የተሞላ ብቻ ሳይሆን በፍርሃትም የተሞላ ነው። ምክንያቱም ወደፊት የሚመጣው ነገር ስለማይታወቅ ነው። በሽግግሩ ጊዜ ሊከሰቱ የሚሉ አስቸጋሪና ከባድ ሁኔታዎች ምንድን ?ናቸው ይህንን ጥያቄ ያቀረብነው ለዶ/ር ጺፒ ባር-ኦን ነው። እሷም ሳይኮሎጂስትና የ2ኛ ደረጃ ት/ቤት አማካሪ ስትሆን በቤት ቤርል ኮሌጅ ውስጥ ታስተምራለች። ዶ/ር ጺፒ ባር-ኦን፡- “ማንኛውም ዓይነት ሽግግር፣ እንኳን ለትንንሽ ልጆች ለትልልቆቹም ሳይቀር ከባድ ነው። ምክንያቱም ምን ሊደርስብን እንደሚችል ስለማናውቅ ነው። ሽግግሩ በተለይ ለልጆች ከባድ ነው። የልጁ ዕድሜ ትንሽ በሆነ ቁጥር ሽግግሩም የዚያኑ ያህል ከባድ ነው የሚሆነው። ለምሳሌ ያህል አንድን ሕፃን ለመጀመሪያ ጊዜ ወደ መዋዕለ ሕጻናት ስንወስደው እያለቀሰ ያስቸግረናል፤ ቢያንስ ለመጀመሪያው ወር ። ከቤት ወጥቶ ስለማያውቅ ወላጆቹ ትተውት እንዳይሄዱ በማለት ነው የሚያለቅሰው። ይህ ምን ያህል ከባድና ተፈታታኝ እንደሆነ ወላጆች ብቻ ነው ሊረዱት የሚችሉት”። * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט 10 דרכו השקטה והצנועה למרכז קליטה, הגיעו קייס טמנו ומשפחתו לישראל1984 שהלך לעולמו לפני כשנה >>> ב־,סיפורו של קייס טמנו יהייס מדהני שנאלצה להתמודד עם קשיי הקליטה ועם הטלת הספק ביהדותה, והוביל את הקהילה, באופן טבעי הוא נהפך למנהיג רוחני.בצפת ."ידע והשיג את אשר רצה "באופן:עובד בעיריית כרמיאל מספר קבוע הוא היה בא ללשכת הרווחה בעיר הוא.כדי לבקש סיוע למשפחה נזקקת ביקש ממני שלא לספר שהוא עומד מא־ הוא תמיד ביקש.חורי המשלוח או המעשה ."רק בשביל אחרים ואף פעם לא בשבילו :מנהל בית ספר תיכון בעיר מציין "לקייס טמנו היה חשוב הקשר בין הנו־ .'ער לקהילה ולתרבות של 'ביתא ישראל הוא ניסה בכל כוחו להשאיר את הנוער הקייס נהג להגיע אלי.מחובר לשורשים לאחר שעלה להר, בצום,בימי חמישי שם התפלל את הת־,הקרוב לבית הספר הוא שוחח עימי על.פילה השבועית שלו ועודד את כולם,מצב הנוער בדאגה רבה ."ללמוד אמהרית קייס טמנו לימד את בניו לקרוא ולכתוב . ולהתפלל את כל התפילות והברכות,אמהרית הסמיך את בנו שחר לקייס ומינה,לפני מותו : אחיו הצעירים הם קייסים.אותו לממלא מקומו וקייס ברהן יהייס,קייס סמואל יהייס בנתיבות .בקרית גת ממשיכים את דרכו .מותו השאיר חלל במשפחתו ובקהילה כולה !יהי זכרו ברוך שירה טמנו ויברכן יהייס .בין איש לרעהו ובין איש לאשתו "אבת יבג'או ללג' יבג'או" – "מעשה אבות סימן לבנים" – היה הפתגם בו ,הירבה להשתמש כדי להסביר להורים שייתנו דוגמה ומופת לילדיהם ויהיו אחראים לחינוכם ולגידולם הנכון .והראוי החליטו הקייסים להתפזר1981ב־ וכך קייס,לאיזורים בהם לא היו קייסים טמנו עבר עם משפחתו לטדה שבאיזור . ושם גרו כשלוש שנים,ווזבה לידגונדר קייס טמנו יצא לסודן יחד עם קייס , גברים300 ועוד כ־,אשטו מהרט ז"ל .נשים וטף קייס יהייס ז"ל.האמין בשימור האמהרית חולי וס־,הדרך היתה רצופה תלאות בסודן החמיר עם עצמו ולא נגע.כנות מול, להפגנות נגד הגיור לחומרה1985 במחנה וודהילו יצאו ב־.באוכל אם חשש שהוא לא כשר למעלה. הם חיזקו את בני הרבנות הראשית ומשרדי הממשלה, יחד עם קייס אשטו,בסודן מאות אנשים הפגינו יום ולילה עד,מחודש .הקהילה ואת האמונה שלהם שיגיעו לישראל . הגיעו קייס טמנו ומשפחתו ליש שהושגה פשרה ובוטל הגיור לחומרה1984 במאי עבר קייס טמנו עם משפחתו לכר1991ב־ באופן. בצפת9 שראל למרכז הקליטה צה"ל ושם המשיך להנהיג את הקהילה יחד, בדרכו הש־ רמיאל.טבעי נהפך טמנו למנהיג רוחני בכ"ו אדר תשס"ט. שנאלצה עם קייס ציון לואיי זצ"ל,קטה והצנועה הנהיג את הקהילה . נפטר טמנו22.3.2009 – להתמודד עם קשיי הקליטה ועם הטלת הספק : ראש העיר כרמיאל אמר עליו,עדי אלדר .ביהדותה , "קייס טמנו היה איש חשוב מאוד לקהילה, יחד עם קייסים אחרים ובני הקהילה,טמנו בצניעותו, בדרכו המיוחדת,תמיד דאג לצרכיה ዳግማዊ የሱዳን ጉዞ ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ወደ ሱዳን ያደረጉት ጉዞ ጀግንነት፣ ጽኑ እምነትና ወደ ኢየሩሳሌም ለመድረስ የነበረውን ታላቅ ምኞት የሚያንጸባርቅ ነበር። ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ይህንን ተጋድሎ የፈጸሙት እስከ ሱዳን ድረስ በእግራቸው በመጓዝ ሲሆን መንገድ ላይ ያጋጠማቸውን ረሃብ፣ ጥማት፣ በሽታ፣ ዝርፊያና ብሎም የውድ ልጆችና ዘመዶች ሞትን በመቋቋም ነበር። ባለፈው ኅዳር አንድ የተጓዦች ቡድን ወደ ኢትዮጵያ አቅንቶ ነበር። እቅዳቸው የነበረው በ1980ዎቹ ዓመታት ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ወደ ኢየሩሳሌም ለመድረስ ከጐንደር ወደ ሱዳን ያደረጉትን የእግር ጉዞ ለማስታወስ አጠር ያለ ጉዞ ላይ ለመሳተፍ ነው። ዋናው ዓላማቸው ግን የተካሄደውን ጉዞ አስቸጋሪነት በመጠኑ “መቅመስ”፣ ጉዞው ላይ ተሳታፊ የነበሩ 3 ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን ትዝታ ለመስማትና በመጨረሻም የማስታወሻ ጉዞውን በቪዲዮ አንሥቶ ፊልም ለማዘጋጀትና የተዘጋጀውን ፊልም በእስራኤልና በዓለም ዙሪያ ለማሳየት ነበር። በአጭሩ ይህ ዝግጅት መንደራቸውን ትተው ወደ ሱዳን በእግራቸው የተጓዙ በብዙ ሺህ የሚቆጠሩ ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን ጥንካሬ ለማሳየት ታስቦ የተዘጋጀ ነው። ሌላው ተጨማሪ ዓላማ ደግሞ ወጣቶች በባህላቸውና በታሪካቸው እንዲኩራሩ ለማድረግና ወደፊት ወጣቶቹ ተመሳሳይ ታሪካዊ የእግር ጉዞ በማድረግ የማኅበረሰባቸውን ታሪክ እንዲያስታውሱ ለማድረግ ነው። ቡድኑ 10 ሰዎችን ያቀፈ ሲሆን ከእነሱም ውስጥ 3ቱ ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ናቸው። እነሱም ታከለ መኰንን (በታሪካዊው የሱዳን ጉዞ ጊዜ የ17 ዓመት ወጣት የነበረ)፣ ናፍታሊ አብርሃም (በጉዞው ጊዜ የ13 ዓመት ልጅ የነበረ) እና ሮኒ መልኬ (በጉዞው ጊዜ የ2 ዓመት ጨቅላ የነበረችና ከወላጆቿ ጋር ከትግራይ ተነሥታ የሄደች) ናቸው። ሌሎቹ የቡድኑ አባላት ዳኒ ሊሞር (የሞሳድ አባል የነበረና በ1980ዎቹ ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ወደ ሱዳን እንዲገቡ መንገድ የከፈተ) እና ዳቪድ ዑዚኤል (በጉዞው ጊዜ ተሳታፊ የነበረ) ናቸው። ሌሎቹ አባላት ደግሞ የፊልሙ ቀራጮች፣ አንድ ሐኪምና ራቪት ኮሄን የተባለች በኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ላይ ምርምር የምታደርግ ወጣት ናቸው። ታከለ፣ ናፍታሊና ዳኒ ስለቀድሞውና ስለአሁኑ ጉዞ የሚከተለውን ይላሉ። ታከለ መኰንን፡- “ከ30 ዓመታት በኋላ ጉዞውን በሌላ እይታ ለመቃኘት ፈለግኩኝ። ያሳለፍኩትን ጉዞ በመጠኑም ቢሆን እንደገና ለመከለስና ስለጉዞው ለመጻፍም ፍላጐት ነበረኝ። ወጣቱ ትውልድ ይህን ወደ እስራኤል ለመድረስ የነበረንን ጠንካራ ፍላጐት እንዲያውቀው እንፈልጋለን። የተለያዩ ችግሮች እንደተጋረጡብን ብናውቅም ሕልማችንን ግን እውን እንደምናደርግ ሙሉ እምነት ነበረን። በጉዞዋችን 2ኛ ቀን ዕቃዎቻችን በአህያዎች ላይ ጭነን ቀጥ ያለውን ገደላማ ቁልቁለት ወረድን። የአካባቢው አስጐብኚዎች መንገድ የሚመሩን ሲሆን ከአደጋ የሚከላከሉን ታጣቂዎችም አብረውን ነበሩ። እኛ የፀሐይ መነጽር፣ ለእግር ጉዞ የሚያመቹ ጫማዎች፣ ቆብ፣ ወዘተ. ይዘናል። ይህም ሁሉ ሆኖ ቁልቁለቱን መውረድ በጣም አስቸጋሪ ከመሆኑ የተነሣ መንገዱም ጠባብ ስለነበረ እግራችንን እንኳን የምናሳርፍበት ቦታ አጥተን ነበር። በጣም ጠንቃቃ ያልሆነ ሰው ወደ ገደሉ ተንሸራትቶ ሊወድቅ ይችላል። በመንገዳችን ላይ ቁጥቋጦና የተለያዩ ተክሎችን ጐንበስ በማለት የምናልፍባቸው ብዙ ቦታዎች ነበሩ። ለ6 ሰዓት ያህል በ40 ዲግሪ ሴንቲግሬድ היה,קייס טמנו יהייס מדהני אחד מהמנהיגים הרוחניים של 1927 הוא נולד ב־.הקהילה בכפר קצ'נמידה שבאיזור גונל בן בכור להוריו קייס יהייס מדהני ומהל,דר .רטה נגוסה היה הקייס הראשי באיזור, קייס יהייס,אביו בעזרתו לאלמנות ולי־, ובלט בחוכמתו,ווגרה . אדם שכולו חסד.תומים ולכל נזקק בנו טמנו.קייס יהייס לימד את ילדיו ונכדיו והיה בקיא מאוד בתו־,בלט בתפיסתו המהירה שם היו,"' אביו לקח אותו אל ה"מלקוסוצ.רה מכשירים את הקייסים ברמה הרוחנית הגבוהה הם בחנו את טמנו והתרשמו.ביותר באתיופיה מיכולתו התורנית והסמיכו אותו לקייס בשנת .32 כשהיה בן,1960 אשתו הראשונה נפטרה והשאירה אחריה נשא לאישה, לאחר שלוש שנים.שלושה ילדים . שהיתה לו לעזר עד יומו האחרון,את אסגרדה . קייס טמנו שרת את הקהילה,בכל השנים בחגים ובמועדים הזמין אנשים מהכפרים הק־ .רובים והרחוקים לבוא לבית הכנסת שבכפר ,הוא הירבה לנסוע לכפרים רחוקים ללמד גירושין, לנהל טקסי נישואין,לערוך תפילות הוא הטיף לשמירה על היהדות וטוהרת.ולוויות והשכין שלום, הזהיר מהתבוללות,המשפחה በዶ/ር አንበሴ ተፈራ የ“የዲዖት ንጋት ዘጋቢ” ሙቀት ከባድ የእግር ጉዞ ካደረግን በኋላ ከጉብታ ላይ ተቀመጥን። ያልገባን ነገር እኛ አስፈላጊዎቹን ነገሮች ብንይዝም ገና በመጀመሪያው ቀናት ያልተቋቋምነውን ጉዞ ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ከ30 ዓመት በፊት እንዴት እንደተቋቋሙት ሊገባን አልቻለም። ያውም በሌሊትና በጨለማ ውስጥ ሆኖ ሕጻናትን፣ ልጆችን፣ እርጉዝ ሴቶችንና ሽማግሌዎችን ይዞ መጓዝ ምን ያህል ከባድ እንደሆነ ማንም ሊገምተው የሚችል ይመስለኛል” ። ናፍታሊ አብርሃም፡- “መንገዱ በጣም ጠባብ ሲሆን ቁልቁለቱ ደግሞ ቀጥ ያለ ነበር። ከመንገዱ ውስጥ የተወሰነውን የተጓዝነው በመቀመጫችን እየተንሸራተትን ነበር ብል ማጋነን አይሆንም። በ6 ኪሎ ሜትር ጉዞዋችን ላይ 700 ሜትር ነው ወደታች የወረድነው። ወደፊት በተጓዝን ቁጥር የቁልቁለቱ ማዘቅዘቅ አስፈሪ እየሆነ ነበር የሚሄደው። ቀስ እያሉ የድሮዎቹ ትዝታዎቼ መምጣት ጀመሩ። እንዴት ነው በቀን እንኳን የሚከብደው ጉዞ በጨለማና በምስጢር (የመንግሥቱን ወታደሮች በመፍራት) ሊሳካ የቻለው? ዛሬ ዕቃዎቻችንን የጫንነው በአህዮች ላይ ነው። የዛሬ 30 ዓመት ግን ሁሉንም በጀርባችን ተሸክመን ነበር የምንጓዘው። ዘመናዊ የጉዞ ጫማና የፀሐይ መነጽር የማይታሰቡ ነበሩ።”። ዳኒ ሊሞር፡- “እኔ በእግዚአብሔር ድንቅ ሥራና ተአምር የማምን ሰው ነኝ። እግዚአብሔር ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን ይወዳል ብዬም አምናለሁ። ምክንያቱም የእሱ እርዳታ ሳይጨመርበት ማንም የዚህ ዓይነት ከባድ ጉዞ ያጠናቅቃል ተብሎ የማይታሰብ ነገር በመሆኑ ነው”። ሱዳን ጠረፍ አጠገብ ተጓዦቹ መንገድ ላይ ሲጓዙ ለወደቁት ሙታን የመታሰቢያ ሥነ ሥርዓት አድርገው ነበር። ለዚህም ሲባል ሮኒ መልኬ ከእስራኤል አገር በመታሰቢያ ሥነ ሥርዓት ጊዜ የሚለኰሱ ሻማዎችን አምጥታ ነበር። ሁሉም ተጓዦች አንድ ላይ ተሰባስበው ወደእስራኤል ሳይገቡ መንገድ ላይ የቀሩትን ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን አስታወሱ፣ “ቃዲሽ” በማድረግም አለቀሱ። ሱዳን ጠረፍ አጠገብ ሲደርሱ ታከለና ናፍታሊ የሱዳንን አፈር መንካት አለብን ብለው ወሰኑ። ከቡድኑ ውስጥ ጥቂት ተጓዦች ወደ ሱዳን ሀገር የተወሰኑ ሜትሮችን ዘልቀው ገቡ። ይኸውም ቲያ የሚባል የስደተኞች ካምፕ ለማየት ነበር። ናፍታሊ የድሮ ጉዞው ትውስ ሲለው እንደዚህ ይላል፡- “7 ነበርን፤ 4 ሴቶችና 3 ወንዶች። ከእኛ በጣም ትልቅ የሚባለው ዕድሜው 17 ዓመት ነበር። የሱዳን ወታደሮች ሌሊት በመጣ ቁጥር ሴት እህቶቻችንን ለመጥለፍ ይሞክሩ ነበር። እኛ ወንዶቹ ነን ያስጣልናቸው ማለት ይቻላል። የሱዳን ውታደሮች የወጉኝ የጩቤ ጠባሳ እስካሁን ሰውነቴ ላይ አለ። እኛ ግን እጅ አልሰጠንም። በ4ኛው ሌሊት ላይ ለሱዳኖቹ ወደኢትዮጵያ መመለስ እንደምንፈልግ ነገርናቸው። ምክንያቱም የእኅቶቻችን ክብር ከሚደፈር ብንሞት ይሻለናል ብለን ስለደመደምን ነበር። ይህም ለሱዳን ወታደሮች ተሰማቸው መሰለኝ ወደ ስደተኞቹ ካምፕ በመኪና ሊወስዱን ተስማሙ። የአሁኑ ጉዞዋችንም ቀላል አይደለም። ዋናው የከበደን ነገር ያለፉት ትዝታዎቻችን ናቸው። በአሁኑ ጉዞ በቡድኑ አባላትና በመንገዱ መሪዎች መካከል ጠንካራ ቁርኝት ተፈጥሮ ነበር። በአጭሩ በዚህ ጉዞ ላይ የመሳተፍ ዕድል በማግኘቴ በጣም ደስ ብሎኛል። የእኛ ወጣቶች ልክ እኛ የሄድንበትን መንገድ በመከተል ቢጓዙ የወላጆቻቸውን ጥንካሬ፣ የዓላማ ጽናትና መስዋዕትነት መረዳት የሚችሉ ይመስለኛል”። ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט * ידיעות נגט טווי החלומות הפינה לנוער צעירי קריית משה חושפים חלומות ממעמקי ליבם :גשאו כותב מחזות וחולם לביים אותם ,בני שואף להקים רשת מוסכים, ולהעסיק בה צעירים שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה ,וקנדה רק רוצה כרגע להתקבל ליחידה מובחרת בצבא מאת גרמאו מנגיסטו | ידיעות נגט בימים אלה קנדה מחזר בלהט אחר יחידות צבא נבחרות ,והוא ממשיך" :אני רוצה לשרת ביחידה קרבית ,כי בקרבי תורמים ומגינים על המדי־ נה ,וחווים הרבה חוויות .לאחר הצבא אני רוצה ללמוד מינהל עסקים ,ובידע שארכוש אנהל אולמות אירועים. "זה תחום יפה כי אפשר להתפרנס טוב ,לראות אנשים החוגגים ושמחים באולם שלך ,אך העי־ קר ,אפשר להעסיק צעירים שאין להם עבודה. אם בתיכון לא מצליחים בלימודים ,אסור להרים ידיים ,כי אפשר לרכוש השכלה לאחר הצבא, אבל חשוב לא להסתבך עם תיקים במשטרה ,גם אם יודעים שאין טוב בלי רע". אוטובוס "אגד" ,קו ,15מחבר בין מרכז רחובות לאחת השכונות הידועות שלה ,קריית משה .כל רבע שעה לערך הוא עוצר בלב השכונה ,קולט בדלתו הקדמית את המבקשים לבקר במרכז העיר ,ופולט מדלתו אחורית את השבים אל השכונה. בתחנה מורגשת נוכחות רבה של ישראלים ממוצא אתיופי ,המחכים להסעה אל מקומות עבודתם או בתי הספר .פה ושם יושבים כמה גב־ רים מבוגרים ומשוחחים ביניהם בנינוחות ,נדמה שאינם ממהרים לשום מקום. במרחק מה מתחנת האוטובוס ,בין מבני הצי־ חולם לביים בור ,עומד גם המרכז לקידום נוער .המבנה מואר את גָ ַשאוּ מוּ לוּ ,בן ,27פגשתי במכולת מצידו המזרחי ,ומצידו המערבי מוצל -אולי זה "אלמו" ,בה הוא עוזר לדודו. משום שהשעה מוקדמת ,ואולי משום גאשו התנדב במתנ"ס במשך חמש שהמקום מוסתר תמיד ממקור שנים ,פעל לחזק את התקשורת בין גשאו: האור. הורים לילדים והינחה תוכנית "החלום לפתע קרב נער שחום למניעת שימוש בסמים ובאל־ עור ,עמד ונעץ מבטו כוהול .הוא גם כתב גם הצגה שלי הוא לכתוב בעין מצויירת על הקיר העוסקת ביחסים בין ילדים אותם ולביים מחזות בזווית האחת שלהלהורים ,וביים אותה בהש־ נופלות טיפות טיפות תתפות שחקנים בני נוער .הם בעצמי ,אשמח אם ומתערבבות של דמעות הופיעו במתנ"ס השכונתי. לי יאפשר מישהו הנשפך אדום, בנוזל "יש לי חומרים כתובים ירוק בקבוק של מפיו להצגה בנושאים חברתיים", לעבוד בסטודיו שכוּב .הנער מנסה לקרוא הוא אומר" ,אוכל לגייס שחק־ שלו" את הכתוב" :יום שעובר לא נים מתוך הקהילה ,אבל חסרים לי חוזר". מקום עבודה וצלמים .החלום שלי הוא הלאומית הרשות של סיסמא זוהי לכתוב מחזות ולביים אותם בעצמי .אשמח למלחמה בסמים ואלכוהול. אם מישהו יאפשר לי לעבוד בסטודיו קנדה: לחלק חברו הטוב הגיע שלו". , ר המוא המזרחי של המבנה, "אני רוצה ושוב מילים מתנוססות חולם על מוסך לשרת ביחידה על הקיר" :ראה נתתי בני ְס ְב ַהט ,בן ,21עלה ליל לך היום את החיים ,את קרבית ,כי בקרבי שראל בתחילת שנות הל.90 הטוב ,את המוות ואת עד שהגיע לקריית משה הכיר על ומגינים תורמים הרע .ובחרת בחיים". בעיקר חברים מהחברה הקול משה, כאן ,בקריית המדינה ,וחווים לטת ,עתה הוא מתהלך עם את מגדירים הצעירים ישראלים ממוצא אתיופי. חוויות" הרבה ומ־ ו"רע" "טוב" המושגים סבהט" :המצב כאן לא רע בכלל. כירים בתלות ההדדית המת־ כל אחד דומה לך .אף אחד לא מספר דרך קיימת ביניהם ,כאילו עברו לך סיפורי מעשיות ,ואין טוב בלי רע". רעה והגיעו לדרך הטובה ,והם אומרים סבהט מאמין כי אדם חייב למצוא בעצמו דרך, שוב ושוב" :אין טוב בלי רע". אפילו במקום שאין בו דרך" :בקריית משה" ,הוא יש לחלקם צעירים, יתר על כן ,כאן גדלים אומר" ,אין דרך מוצא ,ואין לאן להתקדם .בכל אפשר אי לנערות? ואשר חלומות ,לחלקם אין. זאת ,אני רוצה להישאר כאן .אין לי לאן לברוח, להתראיין. לדעת ,כי הן סירבו לברוח משמעותו לא להתמודד עם הקשיים. עצמאות להשיג שאיפות יש לבעלי החלומות אתה לא צריך לברוח מהקשיים ,אלא להסתכל סי־ להלן וגורלם. עתידם על כלכלית ושליטה על המציאות בעין אחרת ,לבחור בדרך כלשהי תוכניות להם שיש צעירים שלושה פורם של וללכת בה .אם תיכשל בלימודים ותיאלץ לפ־ ברורות לעתיד. רוש ,לך לעבוד ,אבל אל תלך לשתות או לפגוע בעצמך". חולם עסקים ואכן ,סבהט רואה את מסלולו המקצועי באופק, בתיכון ביום לומד ְקנְ ֶדה ונְ ְד ֶמגיין ,בן ,17 שכן יש לו תעודת מוסמך במכונאות" .אני חולם", משל ובערב גרפי, עיצוב ויצו רחובות במגמת הוא מגלה" ,להקים רשת מוסכים בערים שונות המתקיים וצילום, מוזיקה תתף בחוג קולנוע, בארץ ,שבהם אעסיק צעירים מהקהילה שלא בשכונה. ב"קידום נוער" הצליחו לרכוש השכלה טובה ולהשתלב בחברה אין אתיופים, פה החברים כל "תראה, קנדה: הקולטת ובשוק עבודה. דרך חיים אחרת ,וזה לא רע בכלל ,כי כולנו "זה החלום שלי ,ושום דבר לא ימנע ממני לה־ באותה סירה .אין עשירים ואין עניים .החיסרון גשים אותו .אם יהיה צורך לשבור כלים -אשבור. היחיד ,שאתה לא יכול להתחבר עם מישהו שונה אם אצטרך לטפס על הרים -אטפס .אבל בסוף ממך .בבית הספר 50 ,אחוז מהחברים שלי הם אגשים את החלום שלי". פראנג'ים". כל מה שרציתם לעשות בקיץ א העזתם לחשוב עליו ול ני הקהילה חושפים את ונערות ב נערים כניותיהם לחופש הגדול תו מאת אלסה אלמו | ידיעות נגט חופשת הקיץ בפתח ,ואם מתאמצים אפשר להריח את ריח הגלים והפרחים. אפשר לקחת נשימה עמוקה ,להתרווח על הכורסה ,להתמקם בתוכה מבלי להרגיש שום תחושת אשמה – כי הקיץ בא ואיתו הבטלה. ההורים כוססים ציפורניים בעצבנות ומחכים במתח ובייאוש ,שהקיץ שרק התחיל יסתיים .אך אנחנו מתפללים שהחופש הבא עלינו -יתארך ואם אפשר שלא יס־תיים .לכן יצאנו לשטח לבדוק ,מה אתם מתכננים לעשות בחופש הגדול? ומה הייתם ממליצים לנו לעשות בקיץ? לינוי גבייב ,בת ,15מחולון" :לא לעשות שטויות ,לא לשתות אלכוהול ולא ללכת מכות. לעבוד בחופש ולחסוך כסף בשביל לקנות משהו בעל ערך". ספיר פרדו, בת 15וחצי מהיישוב אדם: "לקרוא ספרים מעניינים, למשל 'דימדומים'". ברוך איינו ,בן ,17 מהיישוב אדם" :זה הזמן להשלים פערים ,ולעשות דברים שרציתם לעשות במהלך השנה ,אך בגלל חוסר זמן לא הספקתם :לנגן בגיטרה ,ללמוד ברייקדנס ,ללמוד לבשל". לאה טספאי ,בת 18וחצי, ממגדל העמק" :ללכת לים ולהכין תוכניות לשנה הבאה". דודו בירו ,17 ,מהיישוב אדם: "ללמוד תורה ולהגיד תיקון כללי לשנה הבאה .או לטוס לאוקראינה לקבר של רבי נחמן". רחל אסגה, בת ,15 מירושלים: "לצאת לטיולים ולהכיר את ארץ ישראל, וגם לראות את הסרט אוואטר" 11 ידיעות נגט בתנועה מתמדת מתלבטים מה לעשות בקיץ? הצעה שלנו :לכו לתנועת נוער >>> "להשתייך לתנועה זה כיף" ,אומרים חניכים בקן השומר הצעיר ברחובות" ,זה פותח את הראש, מפתח אחריות ,אנחנו מרגישים הרבה יותר בוגרים" השומר הצעיר :תעודת זהות 97שנים של ציונות השומר הצעיר )או בקיצור :השל מו"ץ( היא תנועת נוער ציונית, שהוקמה לפני 97שנה באירופה. התנועה דוגלת בציונות, בסוציאליזם ובאחוות הע־ מים .התנועה שואפת ופו־ עלת למען חברה צודקת יותר ,לצמצום פערים בחברה הישראלית ולשלום. "קן" זה המקום אליו מגיעים בני הנוער מכיתה ד' ועד י"ב לפעילות מדי שבוע ,במתכו־ נת של קבוצות .החניכים הם חלק מאותה הקבוצה ,מתחילת הדרך ועד שהם מסיימים .כך הקן הופך להיות בית ,והקבוצה היא כמו משפחה .בכל קן יש שני מדריכים בוגרים ,שבחרו להתנ־ דב לשנת שירות לפני הצבא. התנועה דוגלת בעיקרון ש"נו־ ער מחנך נוער" .לכן ,חניכי כיתה ט' יוצאים בסוף השנה לסמינר מדריכים, בו הם לומדים להדריך את השכבות הצעירות .הסמינר אורך 10ימים ,חלקו עיוני וחלקו נערך בשטח .הסמינר הוא חווייתי מאוד ,ומאפשר מפגש עם חב־ ר'ה מכל הארץ. "להיות שייך לתנועה זה כיף ,זה פותח את הראש ומפתח אחל ריות .אנחנו מרגישים הרבה יותר בוגרים". לפני שמונה שנים הוקם בש־ כונת קריית משה קן של השומר הצעיר .היום יש בו כ־ 70חניכים מכיתה ד' עד י"ב ,כמעט כולם יוצאי אתיופיה ,והסיפוק ניכר על פניהם .כל טיול עם השומר המדריכים הצעירים (המד"צים) אף הם תושבי השכונה ,שעברו סמינר הדרכה. הקן נמצא במקלט השכונתי ,אותו הפכו הח־ ניכים לבית חם ויפה .בכניסה לקן כתוב באמה־ רית "קן קריית משה" ,כדי להזמין את המבוגרים העוברים במקום ,להיכנס ולצפות בפעילות .כל ימות השבוע הקן הומה חניכים ופעילויות ,והוא פתוח משעות אחר הצהריים ועד לשעות הקט־ נות של הלילה. נושאי השיחות מגוונים :זהות אישית וחברתית; החברה הישראלית והמורכ־ בות שבה; הקהילה ויכולתה להשפיע על השכונה; החיים בארץ ועוד. בנוסף לפעולות במהלך השבוע ,יש גם הרבה טיולים ופעילויות מיוחדות. למשל ,בפסח האחרון יצאו 30חניכים מש־ כבות ו'-ח' לטיול בן ארבעה ימים בצפון ,שכלל גם מסע אופניים בשטח. בשנה הבאה ייצא חניך שמסיים י"ב לשנת שירות בשומר הצעיר .הוא יהיה הראשון מהקן שייצא להיות קומונר בקן אחר .בשנה שעברה יצאו שלושה חניכים מי"א למסע של התנועה לפולין. בקן עורכים אירועים מיוחדים בחג הסיגד וביום הזיכרון לנספים בדרך לישראל .לאחרו־ נה יזמו חניכי הקן פעילות דומה בקינים אחרים הצעיר בחופש? רעיון נהדר! בארץ ,כדי להעלות את המודעות להיסטוריה של הקהילה. ומה עושים בקיץ? בחופש הגדול מקיימת התנועה ברחבי הארץ ,ובקריית משה בפרט, את ה"קייצת" .זאת קייטנה ,המתקיימת בשבוע הראשון של אוגוסט ,בה מדריכים בהתנדבות חניכי י'-י"א ,בעלי ניסיון בהדרכה. במשך שבוע ימים יש הרבה פעילויות נהד־ רות ומלאות הנאה .בכל קבוצה שני מדריכים, המעניקים יחס אישי לכל חניך .בנוסף ,חניכים בוגרים ייצאו לסמינר הדרכה כלל ארצי .גם אתם מוזמנים להצטרף! ברחבי הארץ פועלות תנועות נוער אחרות, כמו צופי שבא ,בני עקיבא ועוד .במקום לשבת ולהשתעמם בחופש ,חפשו את התנועות הפול עלות בשכונה שלכם ,והצטרפו .נשמח לשמוע את הרשמים שלכם. הודעות ራባኑት (“ራባኑት ሃራሺት”) የራቭ መታወቂያ ያለው ወይም የማኅበረሰቡ መንፈሳዊ መሪነት መታወቂያ ያለው አለበለዚያ ደግሞ የ“ዮሬ ዮሬ” ዲፕሎማ ያለው መሆን አለበት። የተመረጠው ራቭ ቂርያት ጋት ውስጥ መኖር ያለበት ሲሆን እንደየአስፈላጊነቱ በ“ሞዓጻው” ውስጥ ይሠራል። የዕጩነት ማቅረቢያው መጨረሻ ቀን 20.8.2010 ዓ.ም. ነው። የዕጩነት ማመልከቻውን በታሸገ ፖስታ (ኤንቬሎፕ) አድርጐ በሃይማኖታዊው ምክር ቤት (“ሞዓጻ ሃዳቲት”) ጨረታ ሣጥን ውስጥ ማስገባት ይቻላል። የመሥሪያ ቤቱ አድራሻ እንደሚከተለው ነው። שדרות לכיש ,11ת.ד 46 .קריית גת ከማመልከቻው ጋር ተያይዘው መቅረብ ያለባቸው ነገሮች የመታወቂያ ወረቀትና ከእሱ ጋር ተያይዞ ያለው ቁራጭ ወረቀት ኮፒ ፣ የሕይወት ታሪክ፣ የሥልጠና ትምህርት ማስረጃ እና የድጋፍ ደብዳቤዎች ናቸው። ሞሼ ዛሪሃን የ“ሞአጻው” ሊቀመንበር ስልክ 08-6881691 ዓ.ም. ነው። የዕጩነት ማመልከቻውን በታሸገ ፖስታ (ኤንቬሎፕ) አድርጐ በሃይማኖታዊው ምክር ቤት (“ሞዓጻ ሃዳቲት”) ጨረታ ሣጥን ውስጥ ማስገባት ይቻላል። የመሥሪያ ቤቱ አድራሻ እንደሚከተለው ነው። האצ“ל 2ת.ד 17 .אור יהודה 60200 ከማመልከቻው ጋር ተያይዘው መቅረብ ያለባቸው ነገሮች የመታወቂያ ወረቀትና ከእሱ ጋር ተያይዞ ያለው ቁራጭ ወረቀት ኮፒ ፣ የሕይወት ታሪክ እና የሥልጠና ትምህርት ማስረጃ ናቸው። ዳኒ ሽሙኤል የኮሚቴው ሊቀመንበር ስልክ 050-3275042 ለቂርያት ጋት የራባኑት መሥሪያ ቤት “ራቭ” ይፈለጋል በቂርያት ጋት ለሚኖሩ ”ኢትዮጵያውያን ኗሪዎች “ራቭ መቅጠር አስፈላጊ ሆኖ ስለተገኘ ኢትዮጵያውያን “ራባናት” ለዚህ ቦታ በዕጩነት እንድትወዳደሩ ትጋበዛላችሁ። ለውድድሩ የሚቀርበው ሰው ከዋናው ያለባቸው ነገሮች የመታወቂያ ወረቀት ኮፒ፣ የሕይወት ታሪክ፣ የሥልጠና ትምህርት ማስረጃ ናቸው። ሥራው ለአንድ ዓመት ሲሆን ከዚህም በላይ ሊራዘም ይችል ይሆናል። ”ያዕቆብ ዓማር የ“ሞዓጻ ሃዳቲት ሊቀመንበር ስልክ 04-6541849 ለኦር ይሁዳ የራባኑት መሥሪያ ቤት “ራቭ” ይፈለጋል በኦር ይሁዳና በይሁድ ለሚኖሩ ”ኢትዮጵያውያን ኗሪዎች “ራቭ መቅጠር አስፈላጊ ሆኖ ስለተገኘ ኢትዮጵያውያን “ራባናት” ለዚህ ቦታ በዕጩነት እንድትወዳደሩ ትጋበዛላችሁ። ለውድድሩ የሚቀርበው ሰው ከዋናው ራባኑት (“ራባኑት ሃራሺት”) የራቭ መታወቂያ ያለው ወይም የማኅበረሰቡ መንፈሳዊ መሪነት መታወቂያ ያለው ”አለበለዚያ ደግሞ የ“ዮሬ ዮሬ ዲፕሎማ ያለው መሆን አለበት። የተመረጠው ራቭ ኦር ይሁዳ ውስጥ መኖር ያለበት ሲሆን እንደየአስፈላጊነቱ በ“ሞዓጻው” ውስጥ ይሠራል። የዕጩነት ማቅረቢያው መጨረሻ ቀን 20.8.2010 ለሚግዳል ዔሜክ የራባኑት መሥሪያ ቤት “ራቭ” ይፈለጋል በሚግዳል ዔሜክ ለሚኖሩ ”ኢትዮጵያውያን ኗሪዎች “ራቭ መቅጠር አስፈላጊ ሆኖ ስለተገኘ ኢትዮጵያውያን “ራባናት” ለዚህ ቦታ በዕጩነት እንድትወዳደሩ ትጋበዛላችሁ። ለውድድሩ የሚቀርበው ሰው ከዋናው ራባኑት (“ራባኑት ሃራሺት”) የራቭ መታወቂያ ያለው ወይም የማኅበረሰቡ መንፈሳዊ መሪነት መታወቂያ ያለው አለበለዚያ ደግሞ የ“ዮሬ ዮሬ” ዲፕሎማ ያለው መሆን አለበት። የተመረጠው ራቭ ሚግዳል ዔሜክ ውስጥ መኖር ያለበት ሲሆን እንደየአስፈላጊነቱ በ“ሞዓጻው” ውስጥ ይሠራል። የዕጩነት ማቅረቢያው መጨረሻ ቀን 20.8.2010 ዓ.ም. ነው። የዕጩነት ማመልከቻውን በታሸገ ፖስታ (ኤንቬሎፕ) አድርጐ በሃይማኖታዊው ምክር ቤት (“ሞዓጻ ሃዳቲት”) ጨረታ ሣጥን ውስጥ ማስገባት ይቻላል። የመሥሪያ ቤቱ አድራሻ እንደሚከተለው ነው። רח‘ רמת יזרעאל 18ת.ד 18 .מגדל העמק ከማመልከቻው ጋር ተያይዘው መቅረብ
© Copyright 2024