כבוד שבת ועונג שבת
בס"ד כבוד שבת ועונג שבת שיעור מספר 1 בשתי םשונות פוותה התורה עם שמירת השבת .מה כוםם כם פיווי ומהו ההבדם העקרוני ביניהל? "זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וי ום השביעי שבת לד' א-לוהיך לא תעשה כל מלאכה "... (שמות כ' ז'-ט') "שמור את יום השבת לקדשו.. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וים השביעי שבת לד' א-לוהיך לא תעשה כל מלאכה "... (דברים ה' ,י"א-י"ג) דאמר ר' אבין אמר ר' אלעזר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה ת''ר זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין (פסחים ק"ו). (זבחים ק"ו). איזה פיווי נונס בדברי הנביאיל שאיננו מפוי בתורה? אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. (ישעיהו נ"ח ,י"ג) אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר "והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" עונג זה איני יודע מהו כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה עונג שבת (שבת קי"ח): מה דעתכל – האל מפוות עונג שבת מדאורייתא או מדרבנן מהי דעת היראיל ומהי דעת הרמב"ל? מצוות עונג שבת גמרא גמירי לה (=הלכה למשה מסיני) עד דאתא ישעיה ואסמכה אקרא דכתיב" :וקראת לשבת עונג " (יראים צ"ט) ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים .שבתורה זכור ושמור .ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד (רמב"ם הל' שבת פרק ל') כיפד מבאר החת"נ את דברי הרמב"ל? הרמב"ם ...כתב "עונג שבת וכבוד שבת הוא מדברי סופרים דכתיב בישעיה " :וקראת לשבת עונג" .והנה אין כוונתו שהוא רק מצווה דרבנן או מדברי קבלה כמו פורים אלא דאורייתא ממש ,נאמרה למשה רבינו עליו השלום בעל פה הלכה למשה מסיני ואתי ישעיה ואסמכיה אקרא ,דאי לא תימא הכי שהיא הלכה למשה מסיני ,אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה (שבת ק"ד) .אלא על כרחך הלכה למשהמסיני היא ורמב "ם קרי ליה דברי סופרים כדרכו של רמב "ם בקידושי כסף... (שו"ת חת"ס או"ח קס"ח) עריכה :מוטי קרמר שיעור מספר 1 בס"ד מה נכםם בכבוד שבת ובעונג שבת עם ףי הרמב"ל? איזהו כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך .וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך : איזהו עונג זהו שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם .וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה .ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת .ואם אין לו להחליף משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבושו כמלבוש החול .ועזרא תיקן שיהו העם מכבסים בחמישי מפני כבוד השבת : מי שהיה ענוג ועשיר והרי כל ימיו כשבת צריך לשנות מאכל שבת ממאכל החול . ואם אי אפשר לשנות משנה זמן האכילה אם היה רגיל להקדים מאחר ואם היה רגיל לאחר מקדים: אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת מפני כבוד השבת. ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך .ואע''פ כן מכבוד השבת שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול : מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית .וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית .כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו .וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת .ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך לאכול ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן: אע''פ שהיה אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו שזה הוא כבודו. (רמב"ם הל' שבת פרק ל') מהו ההבדם העקרוני שבין כבוד ורצונו לומר :עונג הוא בשבת עצמו וכבוד הוא בערב שבת – (ביאור הגר"א) חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה .וצריך להזהר בשלש סעודות אלו שלא יפחות מהן כלל .ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה סועד שלש סעודות .ואם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה תמיד פטור משלש סעודות .וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות . וכן בימים טובים : אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לו (רמב"ם הל' שבת פרק ל') םעונג (עם ףי הגר"א ור' פדוק) ...דכל מה שהאדם טורח מקמי שבתא לצורך שבת הכל בכלל כבוד הוא, ואפילו יהיה הטורח לצורך דבר של עונג .וכן בדין ,כי העונג אינו אלא בשעה שמתענג ביומו אבל מצוות כבוד הוא כל מה שעושה לכבודו ...כן דרך לטרוח לכבוד המלך טרם בואו וזב עיקר כבודו בטורח שהוא עוד טרם בואו (ר' צדוק ,שביתת השבת) מדוע יש חשיבות מרובה כם כך םהכנות םכבוד שבת עם ףי ה'מאור ושמש"? יש השראת קדושה לכל אדם בשבת,ואינו דומה קדושת שבת לכל בני אדם בשווה ,רק יש בני אדם אשר מרגישים כל כך רק מעט מן המעט ,ויש שיש להם הרבה קדושה מאוד ...והכל הוא לפי הכנת בני אדם אשר מכין מערב שבת לשבת ...וזה נראה כמעט בחוש לכל אדם שאין קדושת שבת שווה בכל אדם (מאור ושמש כי תשא) עריכה :מוטי קרמר
© Copyright 2024