אסירים טעוני הגנה בישראל
האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה למשפטים
המכון לקרימינולוגיה
אסירים טעוני הגנה
בישראל
עבודת גמר לתואר מוסמך
מוגש על ידי דנה כהן
מנחה :ד"ר באדי חסייסי
דצמבר 2012
תוכן העניינים
רשימת לוחות וטבלאות 3.....................................................................................................
.1מבוא 4....................................................................................................................
.2סקירת ספרות6.......................................................................................................
2.1הפרדת אסירים6...............................................................................................
2.2אסירים טעוני הגנה – מאפיינים מרכזיים7...........................................................
2.3אסירים טעוני הגנה ותרבות האסירים10..............................................................
2.4מאפיינים אישיים של האסיר11...........................................................................
2.5אסירים "טעוני הגנה" – הסבר התופעה12............................................................
2.5.1
המשתנים הליגליים12............................................................................
2.5.2
משתנים אקסטרה ליגליים16..................................................................
.3המחקר הנוכחי – אסירים טעוני הגנה בישראל22........................................................
3.1המדגם ואוכלוסיית המחקר24............................................................................
3.2המשתנים25......................................................................................................
3.3אתיקה28..........................................................................................................
3.4ניתוח ועיבוד הנתונים28.....................................................................................
.4ממצאים 30.............................................................................................................
.5דיון ומסקנות38.......................................................................................................
.6סיכום והמלצות 43...................................................................................................
.7ביבליוגרפיה44........................................................................................................
נספח א' 56....................................................................................................................
2
רשימת לוחות וטבלאות
טבלה – 1התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המשתנים רצידיביזם ומשך המאסר30..................
טבלה – 2התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי סוג העבירה העיקרית שבגינה נשפטו במאסר
הנוכחי ,והקשר בין סוג העבירה לבין הגדרת האסיר כטעון הגנה31...........................................
טבלה – 3התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המוצא ,והקשר בין המוצא לבין הגדרת האסיר
כטעון הגנה32......................................................................................................................
טבלה – 4התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי גיל32.................................................................
טבלה – 5התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי רמות השכלה33..................................................
טבלה – 6מודל הרגרסייה34.................................................................................................
טבלה – 7העילה להגדרה כטעון הגנה36.................................................................................
טבלה – 8הקשר בין המוצא לבין עילת הסיווג כטעון הגנה37....................................................
3
.1מבוא
"טיבה של חברה נמדד בטיב בתי הסוהר שלה .אופייה של חברה נאורה
נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה .שכן זאת יש לדעת :האסיר פשע
ועל כך נענש כדין .חירותו נשללה ממנו ,אך צלם האדם לא נלקח ממנו"
( השופט אהרון ברק בפתיחת כלא צלמון)30.01.1996 ,
הפרקטיקה של הפרדת אסירים לצורך הגנה על חייהם התפתחה במהלך שנות השישים של
המאה הקודמת ,ומאז היא נמצאת בעלייה ( .)Gendreau et al, 1985; Shalev, 2009כיום,
שוכנים בשירות בתי הסוהר בישראל ובבתי סוהר ברחבי העולם אלפי אסירים המוגדרים כטעוני
הגנה .באופן כללי ,כל אסיר ,מעצם היותו שוהה בבית הסוהר ,חשוף לסכנות שונות ובעיקר
לפגיעה פיסית ,אך הפוטנציאל של אסירים טעוני הגנה להיפגע הנו גבוה יותר .אלה אסירים אשר
בדרך כלל קיים לגביהם מידע מודיעיני כי קיימת סכנה ממשית לחייהם .שירות בתי הסוהר
בישראל מגדיר אסיר טעון הגנה כ"אסיר שיש יסוד סביר להניח עפ"י מידע ,שנשקפת סכנה
לשלומו כתוצאה מאפשרות פגיעה בו ע"י אסירים אחרים" ( פקנ"צ אסירים טעוני הגנה
.)04.04.00
הדיון בנושא האסירים טעוני הגנה הנו חלק מתופעה רחבה יותר – תופעת האלימות בבית
הסוהר .אחד ההסברים לתופעה זו הוא תרבות האסירים אשר עלולה להשפיע על הגדרתו של
האסיר כטעון הגנה .הדעה הרווחת בספרות המקצועית היא כי תרבות האסירים כה חזקה
ומושרשת ,עד כדי כך שגם כאשר אוכלוסיית האסירים משתנה באופן תמידי ,התרבות נשארת
בעינה ,כלומר ,הערכים וה"קוד" של האסירים אינם משתנים כל כך בקלות (שהם ואזולאי-
צייכנר.)2008 ,
1
מטרת המחקר היא לתרום לידע האקדמי בנושא אסירים טעוני הגנה .קיימת ספרות מחקרית
ענפה בנושא אלימות בבתי הסוהר ,אשר עוסקת הן בצד התוקפן ,והן בקורבנות ,אך מעט מאוד
נכתב בנושא של אסירים טעוני הגנה כנושא בפני עצמו ,ובדרך כלל זכה לתשומת לב זניחה
1
יש לציין כי כל תרבות משתנה ,כולל תרבות אסירים ,אולם ישנם מרכיבים בכל תרבות שאינם משתנים בקלות.
4
במסגרת מחקרים גדולים יותר העוסקים באלימות בבתי הסוהר .בעבודת מחקר זו אנסה לענות
על השאלה :מיהו האסיר טעון ההגנה ,כלומר ,האם ישנו טיפוס מסויים של אסיר טעון הגנה,
והאם קיימים מאפיינים ספציפיים המייחדים את האסירים טעוני ההגנה מכלל אוכלוסיית
האסירים.
הספרות החוקרת את מערכת אכיפת החוק נוטה לבחון את השפעתם של משתנים לגליים
ואקסטרה-לגליים .במחקר הנוכחי אנסה לבחון את השפעתם של משתנים לגליים (כמו
רצידיביזם ,משך המאסר וסוג העבירה) ומשתנים אקסטרה-לגליים (כמו מוצא ,גיל והשכלה) על
הנטייה של אסירים להימנות עם אוכלוסיית האסירים טעוני הגנה .המחקר מתבסס על ניתוח
מידע שניוני אודות נתוני אסירים מתוך מאגר הנתונים של שרות בתי הסוהר ניתוח הנתונים
ייעשה על מנת לאתר מה הם המשתנים שעשויים לנבא את סיווגו של האסיר כטעון הגנה.
חשוב לציין כי זהו מחקר ראשון מסוגו בישראל .קיימים מחקרים בודדים שנערכו בנושא טעוני
הגנה בעולם ,ורובם ישנים מאוד .מחקר זה יכול לתרום רבות לספרות האקדמית בנושא ולהבנת
התופעה בארץ ובעולם .חשוב גם להדגיש כי על אף שיתוף הפעולה הפורה לו זכיתי מצד שירות
בתי הסוהר ,הדעות המובעות בחיבור זה משקפות את עמדתי ואינה מייצגת בצורה כלשהי את
עמדת שירות בתי הסוהר.
5
.2סקירת ספרות
עבודת מחקר זו דנה באוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה הכלואים בישראל .מדובר בנושא
חשוב ,משום שזוהי אוכלוסייה בעלת סיכון גבוה מאוד להיפגע .הפרקטיקה של הפרדת אסירים
לצורך הגנה עליהם הנה חלק מתופעה רחבה יותר השוררת בין כותלי הכלא – תופעת האלימות.
הספרות האקדמית בנושא האלימות הנה רבה ומגוונת ,ויש בה התייחסות הן לצד של האסירים
האלימים והסיבות לאלימות ,והן לצד של הקורבנות ומה שעלול להפוך אסיר לקורבן אלימות.
עם האמור לעיל ,הספרות האקדמית בנושא אסירים טעוני הגנה הנה דלה מאוד והיא אינה
עדכנית ( Alarid, 2000; Gendreau et al, 1985; Pierson, 1987; Robertson, 1987; Tellier et
.) al, 1984; Wolf, 2002מסיבה זו ,על מנת לגשר על הפער הקיים בנושא נעזרתי רבות בספרות
העוסקת באלימות בבית הסוהר ,כמסגרת רחבה יותר לנושא טעוני ההגנה.
2.1הפרדת אסירים
בית הסוהר נועד לשמור על אסירים הרחק מהחברה .הדבר שמעצב את תדמיתו של בית
הסוהר בעיני הציבור הוא שמירת הביטחון בבית הסוהר ,אם מפני בריחות אסירים ואם מבחינת
הדאגה לשלומו הפיסי של האסיר .בהתאם לתפיסה זו ,החלו להשתמש בפרקטיקה של הפרדת
אסירים .השימוש בהפרדת אסירים נעשה כל כך רווח ,עד כדי כך שבין השנים 1995-2000חלה
עלייה של 40%במספר האסירים השוהים בהפרדה בארצות הברית ( ;Browne et al, 2011
.)Shalev, 2009
ישנם שלושה סוגים עיקריים של הפרדת אסירים :ענישה ,מנהלית ,ולצורכי הגנה.
ענישה :הפרדה לצורכי ענישה כשמה כן היא .היא נעשית לאחר הליך משמעתי שבמסגרתו
מואשם האסיר ונשפט להפרדה לפרק זמן מוגדר מראש (.)Shalev, 2009
מנהלית :הפרדה מנהלית פותחה ככלי פנימי של בית הסוהר לניהול אסירים ,שלא לצורכי ענישה.
היא מופעלת לפרק זמן לא קצוב על אסירים שהנהלת בית הסוהר החליטה שיש צורך להפרידם
מאחר והם מהווים סיכון לביטחון בית הסוהר כמו :אסירים מאוד אלימים ,כאלה שנוטים
לברוח ,טרוריסטים ,וחברי כנופייה ( .)Shalev, 2009במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה
6
הקודמת החלו לקום בתי סוהר ברמת ביטחון מירבית הנקראים – Super Maximum Security
,Prisonואגפים יחודיים שנמצאים בתוך בתי הסוהר ונקראים – .)King et al, 2008( Control Unit
ראשיתם של בתי סוהר אלה החלה עם עליית מקרי האלימות הגוברת בין אסירים בכלא והגעת
המידע על כך לאזני הציבור ,אשר דרש לנקוט ביד קשה כלפי אסירים אלימים .כך החלה הצמיחה
האינט נסיבית במספר בתי סוהר מסוג זה .בתי סוהר ברמת ביטחון מירבית נועדו להכיל את
האסירים התוקפניים ביותר (הן כלפי אסירים אחרים והן כלפי הסגל) (.)King et al, 2008
לצורך הגנה :במהלך שנות השישים של המאה הקודמת החלה להתפתח הפרקטיקה של הפרדת
אסירים לצורך הגנה עליהם .מדובר באסירים שנחשדו כמשתפי פעולה או כאלה שמבחינת
הנתונים שלהם נחשבים חלשים וזקוקים להגנה ( .)Browne, 2011מאז ועד היום קיימת עלייה
מתמדת במספרם של בתי הסוהר המשתמשים בפרקטיקה של הגדרת אסירים כטעוני הגנה.
חשוב לציין כי תנאי הכליאה של שלושה סוגי ההפרדות הללו זהים ,והאסירים סגורים בתאיהם
כ 22.5-24 -שעות ביממה (.)Browne et al, 2011; Shalev, 2009
2.2אסירים טעוני הגנה – מאפיינים מרכזיים
להופעת התופעה של סיווג אסירים כטעוני הגנה כפרקטיקה לניהול אסירים מספר הסברים.
להלן ההסברים להתפתחות התופעה ולביקורת כלפיה.
ההסבר הראשון להתרחבות התופעה הוא העלייה במספר האסירים הכללי ואיתה גם העלייה
בצפיפות ובחיכוך בין האסירים ,דבר שהגביר את הצורך בסיווג אסירים כטעוני הגנה .בארצות
הברית ,בבתי הסוהר הפדראליים ושל המדינות ישנה תפוסה של יותר מStephan and ( 100%-
.)Karberg, 2003; In Lahm, 2009קיימת ספרות אקדמית (יחסית ישנה) המתייחסת לנושא של
התקהלות אסירים וטוענת כי אין קשר בין התקהלות ומהומות .אותה ספרות מדגישה כי צריכים
להתקיים גורמים נוספים מלבד התקהלות על מנת לגרום למהומות ( Bontal, 1984, in: Gendreau
.) et al, 1985עם זאת ,מחקרים עדכניים יותר מצביעים על ההיפך ,כלומר שקיים קשר בין
התקהלות אסירים להתפרצות מהומות בבית הסוהר .ביניהם ,מחקרם של Woolredge et al
) (2001שבדק את הגורמים לאלימות בבית הסוהר ברמת המיקרו וברמת המאקרו .הם מצאו כי
ברמת המאקרו קיים קשר חיובי בין התקהלות של אסירים לבין רמת האלימות ,וככל שישנה
7
צפיפות והתקהלות ,כך עולים רמת האלימות והאירועים האלימים בכלא .מחקר נוסף של
) Franklin et al (2006שהתמקד באסירים צעירים (גילאי )18-25מצביע גם הוא על אותה מגמה:
בתי סוהר צפופים מהווים קרקע פורייה לאירועים אלימים ,במיוחד בקרב האסירים הצעירים.
גם ) Lahm (2008מצאה במחקרה כי קיים קשר חיובי בין צפיפות ויחס גבוה של אסירים צעירים
(מתחת לגיל )25לבין אלימות בבית הסוהר .עם זאת ,המחקרים המצביעים על הקשר בין צפיפות
לאלימות ,מצביעים כי הצפיפות לבדה אינה הגורם העיקרי ,וכי צריכים להתקיים ביחד איתה
תנאים נוספים .חשוב לציין כי נושא הצפיפות בכלא עשוי להסביר את תופעת האלימות ,אך הוא
אינו מסביר באופן ישיר את תופעת טעוני ההגנה ,ואינו מהווה משתנה שעשוי להשפיע על הגדרת
האסיר כטעון הגנה.
ההסבר השני להתרחבות התופעה קשור לתרבות האסירים וסוגי עבירות .לפי )Wormith (1983
קיימת עלייה מתמדת במספר עברייני המין באוכלוסיית בתי הסוהר הכללית ,ונראה כי יחד עם
עלייה זו וכתוצאה ממנה ,כך גם עולה מספר טעוני ההגנה .הנושא של עברייני מין שב וחוזר על
עצמו בספרות העוסקת באלימות בין אסירים בכלל ואסירים טעוני הגנה בפרט .לפי Spencer
) (2009עברייני מין נתפסים על ידי שאר האסירים כמי שמאיישים את תחתית ההיררכייה של
האסירים ,בשל סוג העבירה בגינה הם שפוטים .לכן ,הם סובלים באופן תדיר מהתעללות מצד
אסירים אחרים ומייצוג יתר כקורבנות למעשי בריונות ואלימות בכלא ,ולכן לרוב ישבצו אותם
באגפים של טעוני הגנה .הנושא של עברייני מין ישוב ויידון במהלך המחקר הנוכחי.
הסבר שלישי להתגברות התופעה של אסירים טעוני הגנה עשוי להיות במוטיבציות של אסירים
המנסים "לברוח" מעימותים בכלא ("לנתק מגע") ,חלקם גם מפחדים מפעילות כנופייתית
שמתקיימת בתוך כותלי הכלא ,ולכן הם מבקשים להיות טעוני הגנה באגף שבו יש תאים נפרדים
ושאוכלוסיית האסירים יחסית שקטה ( .)Gendreau et al, 1985אך המציאות באגפים של טעוני
ההגנה בבתי הסוהר היא שונה .ראשית ,לא כל טעוני ההגנה שוכנים בתאים נפרדים ,אלא
חולקים תא עם טעוני הגנה אחרים ,ובמרבית המקרים ,עבור אלה שאכן נמצאים בתאים נפרדים,
התנאים זהים מאוד לאלה של אסירים בענישה ,למרות שהם בעצמם אינם בענישה .כמו כן ,סיווג
אסיר כטעון הגנה מטיל עליו סטיגמה שלילית ומקשה עליו להשתלב באוכלוסיית האסירים
הכללית ,כך שהאפשרות של "ניתוק מגע" משאר האסירים אינה כה אטרקטיבית כפי שהיא
מוצגת בחלק מהספרות הקיימת (.)Robertson, 1987
8
הספרות אף מצביעה על כשלים בהגדרת אסירים כטעוני הגנה .הביקורת על השימוש
בפרקטיקה של הגדרת אסירים כטעוני הגנה מתמקדת בתנאים בהם שוהים האסירים ובכישלונה
של השיטה כאמצעי פיקוח מנהלי .אסירים טעוני הגנה לא רק שנמצאים בתנאי כליאה מחמירים
יותר משאר אוכלוסיית האסירים ,אלא גם שאין להם גישה לעבודה בבית הסוהר ,תוכניות
שיקום ,חינוך ועוד (.)Robertson, 1987
ביקורת נוספת מצביעה על כישלונה של השיטה כשיטת פיקוח ניהולית וטוענת שהעלייה
בסיווג אסירים כטעוני הגנה ,משמעותה כישלונו של בית הסוהר לתפקד ולפקח מבחינת סדר
ומשמעת על כלל האסירים (.)Anderson, 1980; Clements, 1980; Gettinger, 1979
) Anderson (1980טען שאין זה הוגן להפריד את האסיר טעון ההגנה משאר האסירים ,ובמקום
זאת יש לטפל באסיר התוקפן ,שהוא בעצם מקור הבעיה.
גם מחקרים עדכניים יותר שוללים את השימוש בפרקטיקה של סיווג אסירים כטעוני הגנה.
מחקרו של ) Steiner (2009טוען כי היעילות של סיווג אסיר כטעון הגנה לא נבדקה כלל
במחקרים וכי סיווג אסיר כטעון הגנה עלול ליצור את האפקט ההפוך ,כלומר ,להפוך אותו לפגיע
יותר עקב הסטיגמה שתוטל עליו משאר האסירים .בנוסף ,הוא טוען כי כל האסירים ראויים
לקבל הגנה הולמת ומספקת ,ומתן הגנה אינטנסיבית יותר רק לחלק מהם אינה הוגנת ויוצרת
עלייה במספר האירועים האלימים עקב תחושות מצטברות של קיפוח ( .)Steiner, 2009
מחקרים שבדקו את תחושת הביטחון של אסירים טעוני הגנה לעומת אסירים אחרים ( Edgar
)et al, 2003; Walmsley et al, 1992מראים כי השיטה איננה יעילה וההפרדה לא תרמה
לתחושות ביטחון בקרב אותם אסירים .מחקרים אלה מראים כי אסירים טעוני הגנה לא רק שלא
מרגישים יותר בטוחים מאסירים רגילים ,אלא אף להיפך ,בעוד ש 74% -מהאסירים הרגילים
שהשתתפו במחקר הרגישו בטוחים ,רק 45%מטעוני ההגנה הרגישו כך .כמו כן ,התרחשו יותר
מקרי תקיפה של אסירים טעוני הגנה מאשר אסירים רגילים (.)Edgar et al, 2003
ביקורת נוספת של
) Edgar et al (2003על יעילות השיטה מתמקדת בסוגי האסירים
המרכיבים את אוכלוסיית טעוני ההגנה .לפי ( Edgar et al (2003אוכלוסיית טעוני ההגנה הנה
אוכלוסייה הטרוגנית ומורכבת מתת קבוצות שונות של אסירים :עברייני מין ,מלשינים ,בעלי
9
חובות ועוד .מגוון רחב זה של אסירים המרוכזים יחדיו עלול להוביל ליחסים מתוחים וחיכוכים
ביניהם ,בעיקר היות ואין זו משימה קלה להפריד בין הסוגים השונים של טעוני ההגנה.
בהשוואה לכלל האוכלוסייה ,האסירים הם קבוצה שנמצאת בסיכון גבוה יותר להפוך
לקורבנות ( .)Wolff et al, 2008בפרק הבא אעמוד על המאפיינים של האסירים טעוני הגנה.
2.3אסירים טעוני הגנה ותרבות האסירים
אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה נתפסת על ידי מרבית האסירים (הרגילים) כקבוצה מובחנת
בעלת דימוי שלילי ,וככזו שפגעה בקוד הערכי של תרבות האסירים ,ועל כן הם ממוקמים
בתחתית היררכיית המעמדות של אסירים בבית הסוהר (.)Gendreau et al, 1985; Steiner, 2009
לפי ה"קוד" של האסירים ,מי שמפר את ערכי התרבות של הכלא צפוי לעונשים אלימים
ואכזריים עד כדי מוות ( עינת ;2005 ,שהם ואזולאי-צייכנר .)Watson, 1980 ;2008 ,לפי מקנמארה
( )1983ב"בית הדין" של העבריינים אין הוגנות ,והם יכולים "להטיל עונשים של עינויים
סדיסטיים יותר מאלה המוטלים על ידי השופט הנוקשה ביותר" (מקנמארה.)87 :1983 ,
הנורמה הראשונה במעלתה בעולם האסירים היא של חוסר שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת
החוק .שיתוף פעולה בכלא עם הסגל מזכה את האסיר בטובות הנאה מצד הנהלת בית הסוהר
[כמו קניות רבות במרכז המכר (קנטינה) וחופשות] (עינת ,)2005 ,אך מצד האסירים ,שיתוף פעולה
עם הסגל או עם רשויות אכיפת החוק מחוץ לכלא גורר אחריו עונשים חמורים ( עינת ;2005 ,שהם
ואזולאי-צייכנר )Robertson, 1987 ;2008 ,מסיבה זו ,במרבית המקרים ,אסירים שנתפסו
כמשתפי פעולה עם רשויות אכיפת החוק מסווגים כטעוני הגנה .בחלק מהמקרים ,מלשינים
שנתפסו על ידי אסירים "מסומנים" על ידי חתך בפנים ,גם כדרך הענשה ,וגם כ"אות קין" – כדי
שכל האסירים ידעו שהם מלשינים ולא ינהגו כמותם (.)Einat and Einat, 2000
סיבה נוספת לסיווג אסיר כטעון הגנה (בהקשר של "תרבות אסירים") היא סוג העבירה שבגינה
נשפט .סייקס ומצא ( )1957מציינים חמש טכניקות של ניטרול אשמה ,כשביניהן פנייה לנאמנויות
גבוהות יותר ( .)Sykes and Matza, 1957במקרה של אסירים ,הפנייה לנאמנויות גבוהות יותר היא
הפנייה ל"קוד" של האסירים .ה"קוד" מגדיר בדיוק מה אסור ומה מותר (מצוות "עשה" ו"אל
תעשה") וכן אלה עבירות נחשבות למכובדות ואלה נחשבות לבזויות (עינת .)2005 ,1996 ,טכניקת
ניטרול זו מצדיקה את הפגיעה באסיר שעבר על אותה עבירה הנתפסת כבזויה (למשל עבירות מין
01
בילדים) .האסירים יצרו מדרג של עבירות ,כאשר ישנן עבירות מקובלות ,וישנן עבירות בחזקת
טאבו ( עינת.)1996 ,
חלק מהספרת הצביעה על כך שיש נוכחות גדולה של עברייני מין באגפים של טעוני הגנה
( .)Wilson, 1983, In: Gendreau et al, 1985חלק מהמחקרים מצביעים על כך שמבחינת הקוד
הערכי של האסירים ,אחת העבירות הכי בזויות הנה התעללות מינית בילדים ,אחריה בהיררכייה
(מהכבד אל הקל) אסירים שאנסו ,אסירים שפגעו באוכלוסיות חלשות ,וכאלה שעברו על ביטחון
המדינה (מקנמארה ;1983 ,עינת.)Robertson, 1987; Steiner, 2009 ;1996 ,
2.4מאפיינים אישיים של האסיר
לפני שתינתן סקירה אודות משתנים אקסוגניים העשויים להשפיע על הגדרתו של האסיר כטעון
הגנה ,יש מקום להתייחס לאותם משתנים נוספים הקשורים באישיותו של האסיר.
)1975( Vantourו )1977( Toch-הצביעו על כך שישנם אסירים חלשים מבחינה פיסית ונפשית.
אסירים אלה מהווים בדרך כלל יעד נוח לניצול על ידי אחרים היות והם אינם מסוגלים להגן על
עצמם 2,מה שהופך אותם לקורבנות פוטנציאליים ( .)Gendreau et al, 1985גם אסירים שהיו
מעורבים בהתנהגות מינית לא מקובלת בקרב האסירים נמצאים בקטגורייה זו .מדובר באסירים
הומוסקסואליים ,או כאלה שנפלו קורבן לאונס בכלא ,והם מהווים קבוצת סיכון דומה ( Alarid,
.)2000; Gendreau et al, 1985במיוחד בולטים בקטגוריה זו אסירים שאנסו ,המדובר באסירים
אשר הופכים למטרה לגיטימית למעשי אלימות בכלל ואלימות מינית בפרט (.)Spencer, 2009
בשנת 2006התכנסה באוניברסיטת טקסס ועידה המונה כ 115-מהמומחים בעולם העוסקים
בתחום הכליאה .במסגרת הוועידה הגיעו למסקנה כי קיימות ארבע קבוצות של אסירים
הזקוקות לפיקוח אינטסיבי הן מצד הנהלת בית הסוהר והן מצד גורמים חיצוניים ( Deitch,
.) 2010אחת מאותן קבוצות היא אסירים המהווים מטרה לתקיפה מינית .בניגוד לאסירים
השוהים בהפרדה ,אסירים אלה שוהים בבית הסוהר ביחד עם אסירים אחרים .האתגר הראשוני
בשמירה על ביטוחונם הוא ,ראשית ,להצליח לאתר אסירים אלה ,ולאחר מכן לפעול כדי להבטיח
שיהיו מוגנים מפני התעללות מינית (.)Deitch, 2010
2
בשירות בתי הסוהר בישראל קיים מתקן ייחודי – כלא "מג"ן" המאכלס אסירים חולים בגוף ובנפש וזוכים לטיפול
אינטנסיבי (שהם.)2010 ,
00
אסירים נוספים הנמצאים בסכנה ועלולים להיות מסווגים כטעוני הגנה הם אסירים חדשים
ש"לא עמדו במבחן נאמנות" 3ונפלו כקורבן לניצול מצד אסירים אחרים ( .)Robertson, 1987
בקבוצה זו נכללים גם אותם אסירים שלפני תקופת מאסרם עבדו במערכת אכיפת החוק כמו:
סוהרים ,שוטרים ,שופטים ופקידים בכירים .אין מדובר באסירים חלשים כמו אלה שהוזכרו
לעיל ,אלא בקבוצת סיכון אשר מתוקף תפקידה (לפני המאסר) הייתה במגע עם עבריינים ,ולכן
הם חשופים ל"סגירת חשבונות" .עובדה זו מגבירה את הצורך של בית הסוהר להגן עליהם
(מקנמארה.)1983 ,
2.5אסירים "טעוני הגנה" – הסבר התופעה
עד כה הוצג הרקע להתפתחות ההיסטורית של תופעת האסירים "טעוני הגנה" וההשפעה של
תרבות האסירים בעיצוב ה"קוד" בתוך כותלי בית הסוהר ,אולם על מנת לנתח את התופעה
לעומק יש ללמוד מה הם המשתנים שעשויים להסביר את ההשתייכות של אסיר מסוים
לאוכלוסיית טעוני ההגנה .כיוון שהספרות האקדמית בנושא אסירים טעוני הגנה הנה ישנה ודלה
הסתייעתי בספרות רחבה יותר בנושא של אלימות אסירים .מהספרות עולה הממצא כי קיימות
שתי קבוצות של משתנים העשויים להשפיע על תופעת האלימות בבית הסוהר:
.1משתנים לגליים כמו :סוג עבירה ,משך המאסר ,מספר המאסרים (רצידיביזם) ,מידע
מודיעיני וכדומה.
.2משתנים אקסטרה-לגליים כמו :מוצא אתני ,גיל ,השכלה ,מאפינים אישיותיים
וכדומה.
2.5.1המשתנים הלגליים:
סוג העבירה:
הכלא הוא מרחב חברתי ,וככזה מתפתחת בו תרבות ייחודית של אסירים ( )Inmates sub-culture
(עינת ;1996 ,שהם ואזולאי-צייכנר .)Arnold, 1990; Einat and Einat, 2000 ;2008 ,התרבות
3
מדובר באסירים אשר נערך להם "מבחן נאמנות" כמו הברחת סמים או דבר אסור אחר ,נדרשו לפגוע באסיר או
איש סגל או כל דבר אחר שנדרשו לעשות ולא עמדו במשימה.
02
העבריינית הקיימת בכלא ,לא רק שמושפעת ודומה לתרבות העבריינית שמחוצה לו ( Irwin and
,)Cressey, 1969אלא שהיא גם זהה ,פחות או יותר ,בכל בתי הסוהר בעולם עם שינויים קלים
מכלא אחד למשנהו (שהם ואזולאי-צייכנר .)Gibbons, 1986 ;2008 ,תרבות זו כוללת בתוכה קוד
התנהגות משותף .תכניו של ה"קוד" הערכי של האסירים כולל בתוכו נורמות התנהגות וחובות
בלתי פורמאליים הנקראים "מצוות עשה" ו"מצוות אל תעשה" ( עינת ;1996 ,שוהם ואחרים,
.)Sykes and Messinger, 1970; Einat and Einat, 2000 ;2009קוד ההתנהגות של האסירים אינו
מתועד בצורה כלשהי ,אלא מוטבע בתרבות הכלא ,ומרבית האסירים מודעים לו (.)Irwin, 1985
על האסיר לנהוג בהתאם לקודים ,לערכים ולנורמות ההתנהגות שמכתיבה תרבות האסירים .אם
לא ינהג לפיהם ,ההשלכות על חיי האסיר עלולות להיות קשות והוא אף עלול לשלם על כך בחייו
( .)Watson, 1980כחלק מתרבות האסירים ,קיימת בכלא היררכייה של מעמדות .הזהות
העבריינית ומעמדו של האסיר נקבעים בדרך כלל על פי העבירה האחרונה שבגינה נשפט (האף,
.) 1983האסירים שנחשבים לשולטים ומנהיגים בפני הסגל ובפני כלל האסירים הם בדרך כלל
האסירים שביצעו עבירות אלימות קשות וסוחרי הסמים ( .)Bowker, 1980אחריהם נמצאים
החלשים מבחינה נפשית ,החולים והמפגרים מבחינה שכלית (שהם ואזולאי-צייכנר.)2008 ,
בתחתית "סולם ההיררכייה" של העבריינים נמצאים האסירים שביצעו עבירות שאינן מקובלות
בקרב האוכלוסייה העבריינית .בקבוצה זו נמנים אסירים שעברו עבירות כלפי ביטחון המדינה
(עינת ,)1996 ,אסירים שאנסו ואסירים שפגעו באוכלוסיות חלשות (זקנים ,נשים וילדים) (האף,
.) 1983עם כל האמור לעיל ,קבוצת האסירים הדחויה ביותר היא זו שביצעה עבירות מין בילדים
קטנים ,ולכן היא לרוב חשופה לאלימות מצד אסירים אחרים (האףBowker, 1980; ;1983 ,
.)Dumond, 1992 ; Bowker, 1982 ; Rokach, 2000
הספרות הקיימת מצביעה על האסירים הללו כמנודים וכבעלי פוטנציאל גבוה להפוך לקורבנות
(האף .) Wolff et al, 2008 ; Spencer, 2009 ; Dumond, 1992 ; Bowker,1980, 1982 ; 1983 ,לפי
תרבות האסירים ,בוגדים ומלשינים ,אנסים ואסירים שפגעו בחסרי ישע ובביטחון המדינה
צפויים לעונשים אלימים ואכזריים מצד כלל אוכלוסיית האסירים -עד כדי מוות (שהם
ואזולאי-צייכנר .)2008 ,מסיבה זו ,כחלק מתפיסת הביטחון וייעודו של שירות בתי הסוהר
בישראל לשמור על שלומם הפיסי של האסירים ,ישנה נטייה להגדיר את אותם אסירים כטעוני
03
הגנה ולשבץ אותם בנפרד משאר האסירים .הם משובצים באגפים מיוחדים המיועדים לכך יחד
עם אסירים אחרים ,וזאת בהתאם לרמת האיום הנשקף על חייהם כפי שנקבע על ידי גורמי
המודיעין (פקנ"צ אסירים טעוני הגנה.)04.04.00 ,
ממצא מעניין ממחקרה של ) Lahm (2009מצביע על עבירת אלימות כמנבאת בצורה מובהקת
את מידת הקורבנות של אסירים :אסירים השפוטים על תקיפה נוטים להיות קורבנות בעצמם.
ייתכן כי אסירים שעברו עבירת אלימות יתנהגו בצורה אלימה גם בכלא ,ובכל תקיפה יש סיכוי
שהקורבן יגבור על התוקף או שחבריו ינקמו בשמו ( .)Wolff et al, 2008דבר זה עלול להפוך
אסירים אלימים בעצמם לקורבנות למעשי אלימות מצד אסירים אחרים.
בהתאם לכך ,אני משערת כי אסירים השפוטים בגין עבירות מין ,התעללות בחסרי ישע
ואלימות ,הם בעלי סיכוי גבוה יותר להימנות על אוכלוסיית האסירים טעוני הגנה.
משך המאסר ורצידיביזם:
מחקרים במערכת אכיפת החוק מצביעים על השפעת העבר הפלילי של העבריין על האופן שבו
מגיבה מערכת אכיפת החוק .עבריינים עם עבר פלילי "זוכים" לענישה מחמירה יותר לעומת
עבריינים ללא עבר פלילי ( .)Roberts, 1997מחקרים אחרים מצאו כי ככל שלאסיר יש היסטוריה
פלילית "עשירה יותר" ,כך גדל הסיכוי שיהיה מעורב באירועים שליליים בבית הסוהר ( Camp et
.)al, 2003מאחר וקיים קשר הדוק בין חומרת העבירה לאורך המאסר (ככל שהעבירה שהאסיר
שפוט עליה חמורה יותר ,כך משך המאסר שנגזר עליו ארוך יותר) כך ניתן יהיה להסיק שלמשך
המאסר ומספר המאסרים הקודם יהיה תפקיד חשוב במעורבות האסיר באירועים שליליים ,אם
כאסיר פוגע ואם כקורבן .לפי )Lahm (2008
למספר המאסרים הקודמים ישנה חשיבות
במעורבות האסיר באלימות .אסירים שמרצים מאסר בגין עבירת אלימות ובעברם מאסרים
קודמים ,מעורבים יותר באירועים אלימים בכלא.
הסבר נוסף בהקשר של משך המאסר ורצידיביזם טמון בתיאוריית מבנה ההזדמנויות .בבית
הסוהר ,כ"מוסד טוטאלי" מתנהלת שגרת יום הייחודית לאותו בית הסוהר ,ותואמת את
האקלים הארגוני והתרבותי המאפיינים אותו ,שגרה זו מנותקת מהשגרה היומית המתנהלת
04
מחוץ לבית הסוהר ( .)Bottoms, 1999 In: Camp et al, 2003שגרה זו היא אשר מעלה את הסבירות
של האסיר להיות מעורב באירועים שליליים )2009( Perez et al .טוענים כי ככל שהאסיר מרצה
משך מאסר ארוך יותר ,כך הוא צובר עם הזמן אויבים או מסגל לעצמו שגרת יום שהופכת אותו
ל"טרף קל" מצד אסירים אחרים ,ומכאן עולה הסבירות שלו להפוך לקורבן אלימות .השערה זו
נתמכת על ידי תיאוריית מבנה ההזדמנויות .תיאוריה זו מונה מספר משתנים המשפיעים על
התרחשות הפשע :עבריין בעל מוטיבצייה ,מטרה נוחה ונגישה (קורבן) ,והיעדר נוכחות של שמירה
( .)Felson, 1997נראה כי לפי תיאוריית מבנה ההזדמנויות ,בית הסוהר מהווה קרקע פורייה
לפשיעה ואלימות .בית הסוהר נועד לאכלס עבריינים ,שחלקם הגדול שפוט בגין עבירות אלימות,
והם ממשיכים לנהוג לפי דפוס התנהגות זה גם בכלא (בעלי מוטיבציה) .כמו כן ,האסירים מהווים
בעצמם מטרה נוחה ,מאחר ולפי תרבות האסירים אסור להלשין (עינת ;1996 ,שהם ואזולאי
צייכנר ) 2008 ,ומי שאינו חזק דיו ומסוגל להגן על עצמו אף לא יתלונן וימשיך להוות מטרה נוחה.
כמו כן ,בכלא יש נגישות רבה של התוקפים לקורבנות ושלל הזדמנויות לפגוע בהם ,אם ב"שעת
חצר" א ו בלילה כאשר נוכחות הסוהרים פוחתת (שמירה חסרה) .לא תמיד נוכחות הסוהרים
מספיקה (גם במהלך היום) על מנת למנוע את התרחשות האירועים האלימים ,ולפעמים הנהלת
בית הסוהר אף מעדיפה להתעלם מאירועים מסויימים על מנת לשמור על "השקט התעשייתי"
(שהם ואזולאי-צייכנר.)2008 ,
הגדרת אסיר כטעון הגנה בדרך כלל מלווה אותו גם במאסרים הבאים שיירצה .אסירים
רצידיביסטים הנם אסירים השוהים זמן רב בין כותלי הכלא ( .)Wolff et al, 2008מסיבה זו ייתכן
שאסירים אלה יוגדרו כטעוני הגנה ,הגדרה אשר תלווה אותם גם במאסרים הבאים שיירצו ,והם
יוגדרו כך עם תחילת ריצוי המאסר .לסיכום ,ככל שהאסיר שוהה זמן רב יותר בבית הסוהר כך
הפוטנציאל שלו להיות קורבן לכל סוג של אלימות גובר ,ולכן קיים סיכוי גבוה יותר שיוגדר
כטעון הגנה במהלך תקופת המאסר.
בהתאם לכך ,אני משערת כי ככל שמשך המאסר ומספר המאסרים הקודמים של האסיר
יהיו ארוכים יותר ,כך גדל הסיכוי להימנות על אוכלוסיית האסירים טעוני הגנה.
05
2.5.2משתנים אקסטרה-לגליים:
הכוונה במשתנים אקסטרה-לגליים בהקשר של טעוני הגנה מתייחסת לאותם משתנים אודות
האסיר כמו גיל ,מין ,השכלה ,מצב סוציו-אקונומי ועוד .במחקר מסוג זה יש חשיבות רבה
למשתנים אקסטרה-לגליים משום שהם יכולים להסביר את יחסה של מערכת אכיפת החוק כלפי
עבריינים מרקע שונה.
מחקרים שנערכו בישראל ובעולם מראים שיש ייצוג יתר של קבוצות מיעוטים במערכת אכיפת
החוק ,החל מהמגע עם המשטרה ,עבור בבתי המשפט וכלה בבתי הסוהר ( ;Blumstein, 1993
.)Cohen and Palmor, 1985; Hasisi, 2005; Fishman et al, 2006; Tonry, 1996ממצאים אלה
מחייבים התייחסות לתפקיד המוצא האתני באוכלוסיית האסירים טעוני הגנה.
מוצא אתני:
הקשר בין המוצא האתני לבין מעורבות אסירים באירועים אלימים (אם כקורבנות ואם
כתוקפים) עדיין אינו ברור דיו .ישנם מחקרים המראים כי המוצא האתני אינו מנבא מעורבות
באלימות ( ,)Cooley, 1993; Wolff et al, 2007; Woolredge, 1998; In Lahm, 2009ומחקר עדכני
של Griffin and Hepburn, 2006מצא כי כאשר ישנו פיקוח על משתנים נוספים ,המוצא האתני
אינו מנבא מעורבות באלימות בצורה מובהקת ( .)Lahm, 2009לעומת זאת ,ישנם מחקרים
המצביעים כי אסירים לבנים בארצות הברית נוטים להיות קורבנות לעבירות מין ( Perez et al,
,)2009לאלימות פיסית ,ולעבירות רכוש ( Bowker, 1980; fuller and Orsagh, 1977 In: Lahm,
)2009יותר מאסירים אפרו-אמריקנים.
אוכלוסיית האסירים בארצות הברית מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות :לבנים ,אפרו-
אמריקנים והיספאניים .כל אסיר מתחבר לאסירים מאותה קבוצה אתנית ,וישנם מתח ועויינות
מתמידים בין הקבוצות האתניות השונות ( .)Ross and Richards, 2002כמו כן ,גם לחלוקה
לכנופיות יש השפעה על המעורבות באירועים אלימים .מחקרים מראים כי אסירים המשתייכים
לכנופיות מעורבים באירועים אלימים יותר מאשר אסירים אחרים (.)Lahm, 2008
אסירים נוטים להתחבר לאסירים המשתייכים לאותה קבוצה אתנית ,ולכן מאחר והכנופיות
בארצות הברית ( )Ross and Richards, 2002וגם בישראל מבוססות בעיקר על מוצא אתני
06
( ,)Shoham, 2006ניתן בהחלט להניח כי המוצא האתני יכול לנבא מעורבות באלימות דרך
ההשתייכות לכנופיות.
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב אסירים בעלי אזרחויות שונות מצא כי אסירים בעלי
אזרחות מקסיקנית מעורבים יותר באופן מובהק באירועים אלימים ,לעומת יתר האסירים.
ממצא זה נכון לגבי אסירים בעלי אזרחות מקסיקנית בלבד ולא נמצא תקף לגבי אסירים בעלי
אזרחות קובנית או אזרחות אחרת ( .)Camp et al, 2003אולם ההצדקה המרכזית להתייחסות
למוצא האתני של האסיר נובעת מהקשר בין ההשתייכות לקבוצות מיעוטים לבין חולשה ושוליות
חברתית .אחד המאפיינים הבסיסיים של קבוצות מיעוט הוא העובדה שהם מאיישים עמדה
חברתית נמוכה ,והדבר בא לידי ביטוי בתת ייצוג בהישגי ההשכלה ,הכנסה ,עוצמה פוליטית,
כלכלית ותרבותית ( .)Blumstein, 1993; Tonry, 1996חולשה זו של המיעוט עשויה להשפיע על
ההשתייכות לקבוצת האסירים טעוני הגנה היות וחולשה היא מרכיב אימננטי בהגדרת אותם
אסירים.
מיעוטים במערכת אכיפת החוק
הנושא של מעורבות מיעוטים באלימות בכלא קשור קשר הדוק למעמדם החברתי ,הפוליטי
והחוקי של בני המיעוטים .למיעוטים מעמד נמוך מכל הבחינות שהוזכרו לעיל ,והיחס הנוקשה
והפוגעני שמופנה אליהם מצד מערכת אכיפת החוק משפיע גם על היחס אשר מופנה אליהם בתוך
בית הסוהר מצד האסירים.
בחלק מהחברות מיעוטים נתפסים כאיום המסכן את שלום הציבור מאחר וישנו ייצוג יתר של
בני מיעוטים במערכת אכיפת החוק .דבר זה מגביר את הפחד של קבוצת הרוב מפני המיעוטים
ועלול להוביל להפעלה של מנגנוני פיקוח מוגברים כלפיהם ( .)Hasisi, 2005ייצוג היתר של
המיעוטים אינו מתבטא רק מבחינה כמותית ,כי אם גם מבחינת חומרת העבירות ,למשל ,נמצא כי
עבריינים אפרו-אמריקנים מבצעים עבירות חמורות יותר מאשר עבריינים לבנים ( Loeber and
.)Farrinton, 1998; Tonry, 1995מחקר נוסף שנערך בהולנד מצא כי לבני מיעוטים ייצוג יתר
בעבירות מין ( .)Van Wijk et al, 2011מחקרים שנערכו בארצות הברית מראים כי תושבים לבנים
חשים מאויימים מפני אפרו-אמריקנים ( .)Bobo and Hutchings, 1996; tayler, 1998תחושה זו של
פחד מפני המיעוטים הובילה לדרישה לשיטור מוגבר באותם אזורים בהם מתגוררת אוכלוסייה
07
מעורבת ,וכמובן ,לתוספת שיטור ,מאחר והאוכלוסייה הלבנה מקושרת לאליטה ויש לה את
היכולת להשפיע על המדיניות ( .)Jacobs, 1979; Jackson, 1989עם זאת ,כאשר מדובר באזור
מגורים בו מתגוררת אוכלוסייה אפרו-אמריקנית בלבד ,המשטרה פחות נוטה להתערב ( Kent and
.)Jacobs, 2005
לפי ,Blumstein, 1993אפרו-אמריקנים פגיעים יותר בפני מערכת אכיפת החוק .הוא מסביר זאת
באמצעות הקלות בה יכולה מערכת אכיפת החוק לאכוף אותו כלפי המיעוטים .הוא טוען כי
לאוכלוסייה הלבנה יש השפעה על מערכת אכיפת החוק .דבר שבא לידי ביטוי הן בהליך החקיקה
והן באופן יישום החוק .לכן ,במקרה של המלחמה בסמים בארצות הברית ,נוצרה דיסלגליזצייה
של סוגי סמים מסויימים והחלה להתבצע אכיפה מוגברת .דבר זה העלה באופן לא פרופורציונאלי
את מספר המעצרים בקרב אפרו-אמריקנים בהשוואה ללבנים .גם Tonry, 1996מתאר כיצד
במסגרת המלחמה בסמים ,נעצרו ונשפטו על ידי מערכת אכיפת החוק מספר רב של אפרו-
אמריקנים באופן לא פרופורציונאלי ,וטוען כי הדבר היה צפוי .עוד הוא טוען כי ייצוג היתר של
אפרו-אמריקנים במערכת אכיפת החוק ,אם מבחינה מספרית ,ואם מבחינת חומרת העבירות,
נובע ממעמדם הסוציו-אקונומי הנמוך .דבר שמתאפיין בשיעורי אבטלה גבוהים ,משפחות חד-
הוריות והרוסות ,הריונות בקרב נערות ועוד.
במדינת ישראל התפתח דפוס שיטור דומה לזה שקיים בארצות הברית .במחקר שנערך במחוז
הצפון ,נמצא כי ביישובים המעורבים קיימת נוכחות שיטור מוגברת ,לעומת יישובים ערביים
בלבד .ביישובים הערביים המשטרה אינה נוטה להתערב וישנו יחס נמוך בין מספר השוטרים
למספר התושבים ( .)Hasisi, 2005כמו כן ,גם סוג האכיפה כלפי המיעוט הערבי שונה מזה המופעל
כלפי הרוב היהודי .למשל ,המשטרה אינה נוטה לאכוף את חוקי התנועה בתוך הישובים
הערביים ,אך כאשר ישנן הפרות סדר או מחאה המופנית כלפי השלטון ,המשטרה נוטה לאכוף
את החוק (.)Hasisi, 2005
מחקרים העוסקים בשיטור ושפיטה בישראל הראו כי למוצא האתני של המעורבים ישנה
השפעה על המעורבות בפשיעה .נראה כי מערכת אכיפת החוק (משטרה ,שירות המבחן ובתי
המשפט) נוקטת ביד קשה יותר כאשר מדובר בעבריין ממוצא ערבי ,לעומת עבריין ממוצא יהודי
(.)Cohen and Palmor, 1985; Fishman et al, 2006; Hasisi, 2005
08
החולשה והפגיעות של קבוצות אתניות בפני מערכת אכיפת החוק ( Blumstein, 1993; Tonry,
,)1996יחד עם נושא האלימות בתוך כותלי בית הסוהר ,עלולים להשפיע על רמת החולשה
והפגיעות של קבוצות אתניות חלשות גם בתוך כותלי בית הסוהר בפני אסירים השייכים לקבוצת
הרוב ולהשפיע על הגדרתם כטעוני הגנה..
אני משערת כי המוצא האתני ישפיע על הסיכוי להימנות עם אוכלוסיית האסירים טעוני
ההגנה ,ההשערה שלי שיימצא ייצוג יתר של מיעוטים אתניים בקבוצה זו.
גיל:
לפי מחקרו של )1990( Brownהגיל הוא אחד המנבאים החשובים ביותר ( Kellar and Wang,
. )2005חוקרים שונים מציינים כי לגיל חשיבות רבה בנושא האלימות וכי בדרך כלל האסירים
הצעירים הם האלימים יותר ( .)Flanagan, 1983; Ross and Richards, 2002אסירים אלה בדרך
כלל צעירים בכשלוש שנים בממוצע מחבריהם הלא אלימים (בני 27לעומת .)Wright, 1991( )30
באופן כללי ניתן לומר כי קיים קשר מובהק בין גיל האסיר לבין מידת המעורבות באירועים
אלימים ,וכי יחס גדול יותר של אסירים צעירים בתוך כותלי הכלא ,מתחת לגיל ,25מנבא
אירועים אלימים בכלא ( .)Lahm, 2008גם לגבי גיל ועבריינות באופן כללי קיימים ממצאים
דומים .קריירה עבריינית מתחילה בגיל צעיר ( )15-17ומגיעה לשיאה בגיל Wilkstrom, ( 19
.)1990מחקר שנערך בשבדיה בקרב כנופיות עד גילאי 26מצביע אפילו על גיל שיא צעיר יותר
בעבריינות – .)Wilkstrom, 1990 ( 17נראה גם כי ככל שגיל המעצר הראשון צעיר יותר (מתחת
לגיל )15כך הדבר מנבא קריירה עבריינית בצורה מובהקת ( )Dunnellan et al, 2002וכי
העבריינים הרצידיביסטים והמסוכנים ביותר הם אלה שנעצרו לראשונה כבר בגיל ( 14אם כי
מדובר בתופעה נדירה) (.)DeLici, 2006
לגבי קורבנות ,מחקרה של Lahm, 2009מראה כי בנושא הקורבנות אין חשיבות לגיל ,אך
מחקרים אחרים מראים כי אסירים צעירים נוטים גם להיות קורבנות לכל סוגי האלימות ,ולכן
הם נמצאים בסיכון רב יותר (.)Cooley, 2003, In: Perez et al, 2009
09
לגבי אסירים מבוגרים ,מעל גיל ,50קיימת טענה שהם הופכים לקורבנות של אסירים צעירים
וכי מרבית האסירים המבוגרים היו מעוניינים שיפרידו אותם על מנת להגן עליהם .עם זאת ישנם
מחקרים אשר מראים את ההיפך; כי אסירים מבוגרים הנם בעלי סיכוי נמוך יותר להפוך
לקורבנות ( .)Wright, 1991 ; Wooldreadge, 1998 ; Cooley, 1993לפי Bowker, 1980
האסירים המבוגרים מהווים טרף קל לאסירים אגרסיביים .בהתחשב בעובדה ששליש
מהאסירים המבוגרים בארצות הברית הם עברייני מין (בעיקר פדופילים) קיימת סטיגמה על
אסירים מבוגרים שהם עברייני מין ובשל כך הם הופכים לפגיעים יותר (.)Flynn, 1998, 2000
מחקרים מראים עוד כי לגיל חשיבות בסוג הקורבנות של האסיר .אסירים מבוגרים נופלים
קורבנות בעיקר לעבירות רכוש (למשל גניבה) או סחיטה ואיומים מצד אסירים צעירים והטרדות
למיניהן (לדוגמה ,הפרעות של רעש ועישון) .מרבית הנבדקים המבוגרים במחקר דיווחו על
קורבנות פסיכולוגית ורכוש ורק מעט מאד על קורבנות פיסית ומינית (.)Kerbs and Jolley,2007
מחקר נוסף מצביע על כך שאסירים צעירים חשופים יותר לאלימות פיסית מאשר אסירים
מבוגרים ,הן על ידי אסירים אחרים ,והן על ידי הסגל ( .)Perez et al, 2009לסיכום ,מרבית
המחקרים מראים כי לגיל אכן יש השפעה על הקורבנות של אסירים .בעוד אסירים מבוגרים
עלולים להיות חשופים לסוגים שונים של עבירות רכוש והטרדות למיניהן ,הרי שאסירים צעירים
יותר מעורבים כתוקפים וקורבנות באירועים של אלימות פיסית.
אני משערת כי אסירים צעירים יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להימנות על אוכלוסיית טעוני
הגנה בהשוואה לאסירים מבוגרים.
השכלה:
ה מחקרים בנושא תרומת ההשכלה לאלימות ולקורבנות גם הם אינם אחידים .ישנם מחקרים
המצביעים על כך שאסירים בעלי השכלה נמוכה נוטים להיות קורבנות לעבירות רכוש ,וישנם
שמראים ההיפך ,שדווקא אסירים משכילים יותר נוטים להיות קורבנות עבירות רכוש ( Lahm,
.)2009מחקר שנערך על מקרי רצח בכלא מראה כי בדרך כלל הרוצחים היו בעלי מנת משכל
גבוהה יותר מזו של הקורבנות שלהם (.)Cuningham, 2010
21
לאור המספר הקטן של מחקרים שמצביעים על תרומת משתנה ההשכלה ולאור חוסר
האחידות בממצאים של מעט המחקרים ,בחרתי שלא להציע השערה בנושא ,אולם
אתייחס לזה במודל המנבא כמשתנה שיש לפקח עליו.
עד כה סקרתי את המשתנים שייבחנו במחקר .מטרת המחקר הנה לאתר את המאפיינים
היחודיים לאסירים טעוני הגנה ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי בישראל .המחקר בוחן משתנים תוך
התאמתם למציאות הקיימת בבתי הסוהר בישראל מתוך כוונה להגיע לתובנות שיסייעו הן
בהבנת התופעה ,והן בטיפול בה מצד גורמים מקצועיים.
20
.3המחקר הנוכחי – אסירים טעוני הגנה בישאל
המחקר המוצג בעבודה זו עוסק באוכלו סיית האסירים טעוני ההגנה בישראל ,ומטרתו להבין
מהו הפרופיל הייחודי של אוכלוסייה זו .בשנים האחרונות עבר שרות בתי הסוהר שינוי ארגוני
מקיף .הוא עבר ממרכיב אחד במערכת הכליאה ,לארגון כוללני המקיף את כל מתקני הכליאה
בישראל .גם שמו של הארגון שונה בהתאם ומ"שרות בתי הסוהר" הפך ל"שרות בתי הסוהר –
ארגון כליאה לאומי" (שהם ,)2010 ,ובעקבות השינויים הללו הודגש הפן הביטחוני על פני רכיבים
אחרים הקשורים בכליאה (שהם .)2010 ,מגמה זו באה לידי ביטוי בצורה בולטת בסגל השרות.
הסגל במגזר הביטחוני גדול פי שישה המסגל המועסק בתחום הטיפולי-שיקומי (עינת.)2005 ,
התפיסה הביטחונית היא הדומיננטית בשירות בתי הסוהר בישראל .כחלק מהתפיסה הביטחונית
של שב"ס "השמירה על ביטחונם של האסירים" (הוראות השירות )2.01.01נמצאת בעדיפות
ראשונה ,ו לכן ,כחלק מתפיסה ביטחונית זו ,אסיר יוגדר כטעון הגנה ו/או יופרד מאסירים אחרים
אם הוא מצוי בסכנה ,גם אם אינו חושב כך או שהדבר נעשה בניגוד לרצונו.
רוב טעוני ההגנה בישראל מוחזקים כיום בכלא "השרון" (זאת לאחר סגירת כלא "אשמורת"
שאיכלס טעוני הגנה בלבד) ,וישנם אגפים קטנים לטעוני הגנה גם בבית מעצר "ניצן"" ,אוהלי
קידר" וכלא "אשל" (בהר .)2011 ,על אף ההפרדה והניתוק מאגפים רגילים ,אורח החיים באגפים
לטעוני הגנה בישראל מתנהל כרגיל ,והאסירים הכלואים באגף אינם מוגדרים כהפרדה לפי
תקנות שירות בתי הסוהר( 4עינת.)2005 ,
מתוך סקירת הספרות בנושא עולה כי אכן ישנם מאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה זו .ההנחה
היא כי לאסירים השפוטים בגין עבירות אלימות יש פוטנציאל גבוה יותר להיות מעורבים
באירועים אלימים הן כאסירים פוגעים ,והן כקורבנות ,ולכן יש סיכוי גבוה יותר שיהיו טעוני
הגנה .עוד עולה מסקירת הספרות כי לעברייני מין יש סיכוי גבוה יותר להיות טעוני הגנה משום
שלפי תרבות האסירים מדובר בעבירות שנמצאות בתחתית סולם ההיררכייה המקובל בעולם
העברייני .בנוסף ,הספרות מצביעה על כך שגם למוצא האתני עלולה להיות השפעה על מעורבות
האסירים באלימות .אסירים אפרו-אמריקאיים והיספאניים בארצות הברית הנם בעלי נטייה
גבוהה יותר להיות מעורבים באירועים אלימים ,ומכאן עולה השאלה האם למוצא האתני ישנה
השפעה על הגדרת האסיר כטעון הגנה בישראל .גם לעבר הפלילי של האסיר עלולה להיות השפעה
4
מבוסס על מסמך שהופק במיוחד על ידי דוברות שרות בתי הסוהר ,נובמבר .2001
22
על היותו טעון הגנה .הספרות מצביעה על כך שעבריינים בעלי עבר פלילי עשיר יותר ,הם בעלי
סיכויים גבוהים יותר להיות מעורבים באירועים אלימים בבית הסוהר .השערת המחקר היא
שלמוצא האסיר ולעברו הפלילי תהיה השפעה על היותו טעון הגנה ,וכי בני מיעוטים ובעלי עבר
פלילי עשיר (רצידיביסטים ושפוטים לתקופות מאסר ארוכות) יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות
מוגדרים כטעוני הגנה.
המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח מידע שניוני ( ,)Secondary Data Analysisנתונים אישיים של
אסירים שהתקבלו ממאגר המידע של שרות בתי הסוהר .השימוש במידע שניוני רווח כיום
בתחומי מחקר שונים ,והפופולאריות שלו נמצאת בעלייה בשני העשורים האחרונים .השימוש
במידע שניוני מוגדר "כניתוח מחדש של מידע ,על מנת לענות על שאלת המחקר המקורית
באמצעים סטטיסטיים מתקדמים ,או לענות על שאלת מחקר חדשה באמצעות שימוש במידע
קיים" ( )Glass, 1976, In: McArt and McDougal, 1985: 54כמו כן ,הוא מאפשר שחזור
והרחבה של המחקר המקורי )Duncan, 1991( ,וניתן לשלב גם נתונים ממספר מחקרים שונים
למחקר אחד (.)Rew et al, 2000
כיום קיימים מאגרי מידע רבים ,חלקם בידי גורמים פרטיים עצמאיים וחלקם תחת חסות של
מוסדות שונים כמו אוניברסיטאות או גורמים ממשלתיים .כיום האקדמיה מעודדת סטודנטים
לעשות שימוש במאגרי המידע הללו ,ואף מפתחת מאגרי מידע משל עצמה שיהיו נגישים
לסטודנטים ( .)Rew et al, 2000; Windle, 2010
5
היתרון העיקרי של ניתוח מידע שניוני הוא הפשטות והקלות של איסוף המידע .השימוש בו
חוסך זמן יקר וכסף הכרוכים בשלב הראשוני של איסוף המידע .אין צורך לאסוף מידע בשיטות
הישנות ,אלא פשוט להוציא אותו מהמאגרים הקיימים ( ;McArt and McDougal, 1985
.)Murphy and Schlaerth, 2010; Rew et al, 2000; Windle, 2010יתרון נוסף של המידע
השניוני הוא האפשרות להגיע למספר רב מאוד של נבדקים בזמן קצר ,והוא לרוב גם מבוסס על
מדגם גדול ומייצג של האוכלוסייה ( Duncan, 1991; McArt and McDougal, 1985; Rew et al,
.)2000; Windle,חלק מהנתונים במאגרים אינם זמינים עבור כל אחד ( ;Rew et al, 2000
5
ראו מאגר הנתונים של מדעי החברה בישראל http://isdc.huji.ac.il/mainpage_h.html :
23
,)Windle, 2010דוגמה טובה לכך היא המחקר הנוכחי; מדובר במידע אשר אינו זמין לכל אדם
ונדרשו אישורים מיוחדים תחת הגבלות על מנת לקבל את הנתונים עבור המחקר הנוכחי.
חסרונות המידע השניוני הם כי לא תמיד המידע הקיים נמצא מתאים למחקר הנוכחי ( Dunan,
) 1991ולא תמיד ניתן לערוך טרנספורמציה לנתונים על מנת להתאים אותם למחקר הנוכחי
(; .)McArt and McDougal, 1985; Rew et al, 2000לעיתים שיטת המחקר ושיטת קידוד
הנתונים אינן מתועדות באיכות גבוהה (או אינן מתועדות כלל) ,ולכן לחוקר יש בעיה להשתמש
במידע ,וקיים סיכוי שלא ייעשה בו שימוש נכון ( .)Rew et al, 2000
ביקורת מעניינת על התפתחות השימוש במידע שניוני היא כי השימוש הרווח במידע זה הופך
את הסטודנטים והחוקרים הצעירים למומחים בתחום הטכני של איסוף המידע ,טרנספורמצייה
וניתוח ,ונוצרת שחיקה של השיטות הישנות לאיסוף מידע (איכותני וכמותי כאחת) ,שיטות
המאפשרות לחוקר להגיע לתובנות חשובות בנושא המחקר רק כאשר הוא בעצמו אוסף את
הנתונים -תובנות אשר לא ניתן להגיע אליהן באמצעות השימוש במידע שניוני ( Murphy and
.)Schlaerth, 2010למרות חסרונות אלה ,עדיין נצפות תרומות אינטלקטואליות משמעותיות
משימוש במסד נתונים שניוני.
3.1המדגם ואוכלוסיית המחקר
המחקר הנוכחי עורך השוואה בין אסירים טעוני הגנה לבין אסירים פליליים רגילים בישראל
אשר נקלטו בשרות בתי הסוהר בשנים .1995-2009המחקר כולל אסירים שנשפטו והורשעו כדין
ואינו כולל עצורים .המחקר משלב בין ניתוח כלל האסירים טעוני ההגנה שהתקבלו בשב"ס
בשנים ( 1995-2009סה"כ כ 4956-אסירים) ומשווה אותם למדגם של אוכלוסיית האסירים
הפליליים .אוכלוסיית הביקורת במחקר זה הנה האסירים הפליליים הרגילים (המונה עשרות
אלפים) .מכיוון שמדובר באוכלוסייה גדולה מאוד ,נבחר מדגם אקראי על ידי מחלקת מערכות
מידע של שב"ס שכלל כ 200-אסירים בשנה בין השנים ( 1995-2009סה"כ כ 3000-אסירים).
המחקר אינו כולל אוכלוסיות מיוחדות כמו אסירים ביטחוניים ,נשים וקטינים ,משום שמדובר
באוכלוסיות בעלות מאפיינים יחודיים ומהוות נושא מחקר מעניין בפני עצמו.
24
3.2המשתנים
מאגר הנתונים של שרות בתי הסוהר כולל נתונים רבים אודות האסיר .הוא כולל נתונים לגליים
כמו משך המאסר ,סוג העבירה ,ומספר המאסרים הקודמים .בנוסף ,כוללת המערכת נתונים
אישיים על האסיר כמו גיל ,מוצא אתני והשכלה .משיחות מקדימות שקיימתי עם בעלי תפקיד
בשב"ס אשר מקלידים את הנתונים אודות אסירים עולה כי בניגוד למשתנים הלגליים
(שאמינותם גבוהה) חלק מהנתונים האישיים הקיימים לגבי האסיר אינם תמיד אמינים.
המשתנה התלוי :המשתנה התלוי הנו סוג האסיר ,והוא קודד כמשתנה בינומי -0 :לא טעון הגנה,
-1טעון הגנה.
המשתנים הבלתי תלויים :המשתנים הבלתי תלויים חולקו לשלוש קבוצות עיקריות.
קבוצה – 1משתנים לגליים:
רצידיביזם :המשתנה רצידיביזם מתייחס למספר המאסרים הקודמים של האסיר .מדובר
במשתנה שמלמד רבות על העבר הפלילי של האסיר ,האם מדובר באסיר שנכנס בפעם הראשונה
לכלא או באסיר שבעברו מספר כניסות ,והוא בעל עבר פלילי עשיר .משתנה זה קודד כמשתנה
אינטרוואלי.
חודשי מאסר :מתייחס למשך המאסר בחודשים .כמו כן ,הוא מתייחס למשך המאסר שנשפט
האסיר ולא למשך המאסר שריצה בפועל ,זאת מכיוון שישנם אסירים המקבלים הקלה של שליש,
וישנם המקבלים "קיצור מנהלי" .מכיוון שלא כל האסירים מקבלים קיזוז של שליש ,ולא תמיד
יש שחרור מנהלי ,בחרתי להתייחס למשך המאסר שאליו נשפט האסיר על מנת ליצור אחידות
במשתנה זה .בנוסף ,קיימת בעיה של ערכים קיצוניים .ישנו מספר מצומצם של אסירים השפוטים
לתקופה ארוכה יותר ממאסר עולם אחד או שמאסר העולם שלהם עדיין לא נקצב ,ולכן במערכת
מופיע כי הם שפוטים ל 99-שנים .על מנת להתמודד עם ערכים קיצוניים הוגבל משך המאסר
לערך מקסימאלי של מאסר עולם אחד כפי שמקובל לקצוב אותו כיום – 20שנה ( 240חודשים).
אחד המשתנים הקיימים בהקשר של תקופת המאסר ,אך לא נבדק במחקר הנוכחי הוא באיזה
שלב בתקופת המאסר הוגדר האסיר כטעון הגנה .ישנם אסירים המוגדרים כטעוני הגנה מיד עם
כניסתם לבית הסוהר וישנם המוגדרים כטעוני הגנה במהלך ריצוי תקופת המאסר .כמו כן,
במרבית המקרים של אסירים רצידיביסטים שהוגדרו כטעוני הגנה במאסר קודם ,הגדרה זו
25
מלווה אותם באופן כמעט אוטומטי גם במאסרים הבאים .נתון זה יחד עם העילה להגדרת
האסיר כטעון הגנה יכול היה ללמד הרבה ולשפוך אור גדול יותר על השתלשלות העניינים בדרכו
של האסיר להיות טעון הגנה וללמד הרבה יותר על התופעה הזאת שנקראת טעוני הגנה.
סוג העבירה :אסירים שהשתתפו במחקר נשפטו על מגוון רחב של עבירות .מגוון זה חולק לשש
קטגוריות עיקריות שלהן חשיבות ומשמעות בתרבות האסירים :אלימות ,רכוש ,סמים ,מין,
שב"ח ואחר .עבירת שב"ח נכללה בחלוקה כי היא עבירה ייחודית לערביי השטחים ,6והקטגוריה
של יתר העבירות (אחר) לא תידון בפרק הממצאים ,אך היא נכללת במודל הרגרסייה מאחר והיא
חלק חשוב מאוכלוסיית המחקר והביקורת וכן ,כדי שהתוצאות תהיינה מהימנות ככל האפשר.
קבוצה – 2משתנים אקסטרה לגליים
מוצא :ההרכב האתני של אוכלוסיית האסירים בישראל :מבט על האסירים הערבים
המשתנה מוצא קודד כמשתנה בינומי כאשר קבוצה אחת היא האסירים ממוצא ערבי (ערביי
ישראל ותושבי הטחים) ,והקבוצה השנייה היא יתר האסירים (רוב יהודי).
מתוך סקירת הספרות עולה כי למוצא חשיבות רבה בתרבות האסירים ותופעת האלימות בתוך
כותלי בית הסוהר .משתנה זה חולק לשתי קטגוריות עיקריות הבולטות בבית הסוהר :אסירים
ערבים (כולל ערביי השטחים) מול יתר אוכלוסיית האסירים (רוב יהודי) .כמו כן ,קיימות תת
קבוצות נוספות (למשל עדות או ארצות מוצא ספציפיות) שנכללו באוכלוסיית הפיקוח ולא
כקבוצה בפני עצמה מאחר והן אינן ג דולות דיין מבחינה סטטיסטית או שאין להן משמעות
מבחינת תרבות האסירים.
האסירים הנם קהילה הטרוגנית המורכבת מתת-קבוצות על פי מוצא אתני ,דת ,השתייכות
טריטוריאלית ועוד ,כאשר ישנם מאבקי כוח מתמידים בין הקבוצות (שהם ואחרים )2009 ,בדרך
כלל נוטים א סירים להתחבר עם אסירים אחרים הדומים להם מבחינת מוצא אתני ומקום
מגורים (שהם ואזולאי-צייכנר .)2008 ,בארצות הברית לדוגמא ,החלוקה הרווחת במחקרים על
אסירים היא של שחורים ,לבנים והיספאניים (שהם ואזולאי-צייכנר.)King et al, 2008 ;2008 ,
6
ראה נספח א'.
26
בבתי הסוהר בישראל מחולקים האסירים לארבע קבוצות אתניות עיקריות :האסירים היהודים
הוותיקים ,אסירי חבר המדינות לשעבר ,אסירים ערבים-ישראלים ואסירים תושבי השטחים.
אוכלוסיית האסירים בישראל שונה מכל מדינה אחרת בעולם וייחודית לישראל בלבד .מלבד
ההפרדה המקובלת בין נשים לגברים ,בגירים וקטינים ,בריאים וחולים (בגוף ובנפש) ,קיימת
בישראל אוכלוסייה גדולה של אסירים ביטחוניים ,שגם הם מחולקים לפי החלוקה המקובלת
שהוזכרה לעיל ,והם אינם חלק מאוכלוסיית האסירים הפליליים.
בקרב האסירים היהודים הוותיקים ההתפלגות לקבוצות אתניות כבר אינה קיימת ,כפי שקורה
בבתי סוהר אחרים בעולם .בעבר הייתה חלוקה עדתית ,בעיקר בין אשכנזים וספרדים ,אך היום
היא אינה קיימת ,וכבר אין מנהיגות פנימית בולטת בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה (שהם
ואזולאי-צייכנר .)2008 ,אסירי חבר המדינות לשעבר לעומת זאת ,מהווים קבוצה אתנית בעלת
מבנה היררכי מובהק (קרא ;2002 ,שהם ואזולאי-צייכנר.)2008 ,
ערביי ישראל מהווים כ 20%-מכלל האוכלוסייה ,ובשל הסכסוך בין מדינת ישראל לשכנותיה
הערביות זוכים ליחס אמביוולנטי .מצד אחד הם אזרחים ,ומצד שני נתפסים כמסכנים את
הביטחון הלאומי לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל ( .)Fishman et al, 2006לפי מחקרים
ונתונים רשמיים נראה כי לערביי ישראל ייצוג יתר בקרב האוכלוסייה הפלילית לעומת ייצוגם
באוכלוסייה הכללית (כספי .)1999 ,כמו כן ,מחקרים מראים כי מערכת אכיפת החוק מתייחסת
בחומרה יתרה לעבריינים ערבים לעומת יהודים .למשל ,לעבריינים יהודים סיכוי גבוה יותר
( )54.3%להיות מומלצים לשירות מבחן מאשר עבריינים ערבים (Cohen and Palmor, ( )33%
.) 1985מחקר עדכני יותר מראה כי הסיכוי של נאשמים ערבים להישפט גבוהים יותר מאשר
נאשמים יהודים ,בין אם השופט הוא יהודי ,ובין אם הוא ערבי (.)Fishman et al, 2006
סיפורם של ערביי השטחים דומה מעט לזה של ערביי ישראל אך מורכב יותר .מדובר
באוכלוסייה אשר בדומה לערביי ישראל נתפסת גם היא כאיום על ביטחונה של המדינה ( Hasisi,
.)2005אך בניגוד לערביי ישראל ,אין להם מעמד חוקי בארץ .מסיבה זו הם הופכים לפגיעים:
אין ל הם אמצעים כדי לקבל ייצוג ראוי בפני החוק ,ואין להם גיבוי כלכלי או משפחה שתעמוד
מאחוריהם במהלך תקופת המאסר .דבר זה הופך אותם לפגיעים הן מצד רשויות אכיפת החוק,
והן מצד האסירים.
27
לבסוף ,התייחסתי גם לכמה משתני פיקוח .משתנים נוספים שהוכנסו למודל הרגרסייה הם גיל
האסיר בעת תחילת ריצוי המאסר הנוכחי ומספר שנות השכלה כפי שנמסרו על ידי האסירים בעת
הקבלה לבית הסוהר.
3.3אתיקה
המחקר הנוכחי הנו מחקר העוסק בבני אדם ,ולכן ישנה חשיבות רבה לצנעת הפרט ,על אחת
כמה וכמה במקרה של אסירים שהשתתפו במחקר ללא ידיעתם ושלא נתבקשה הסכמתם .המידע
שהתקבל ממחלקת מערכות מידע של שב"ס מכיל נתונים רבים אודות האסירים ואודות העבירות
שביצעו ומידע רגיש לגבי אסירים טעוני הגנה (עילת ההגדרה כטעון הגנה) .על מנת לשמור על
צנעת הפרט של האסירים במחקר ,השימוש שנעשה בנתונים הנו לצרכים סטטיסטיים בלבד ואין
במחקר אזכור כלשהו לסיפור המקרה ( )case studyהעלול לרמז על זהותו של אסיר זה או אחר.
חשוב לציין כי הנתונים שהתקבלו משב"ס על האסירים התקבלו ללא שם האסיר או מספרו
האישי (ט') ,דבר שמקשה על שיוך הנתונים לאסיר מסוים.
חשוב לציין ,כי מאחר ומדובר במחקר העוסק בבני אדם נדרשו מספר אישורים :אישור קצין
מודיעין ראשי של שב"ס ,ועדת מחקר של שב"ס ,וכן ועדת אתיקה בפקולטה למשפטים
באוניברסיטה העברית.
3.4ניתוח ועיבוד הנתונים
בתחילת הפרק הבא יוצגו ממצאים של סטטיסטיקה תיאורית ומבחני מובהקות סטטיסטיים
למשתנים הבלתי תלויים ( Tוח'י בריבוע) .מטרתו של חלק זה היא לתת תמונה תיאורית אודות
אוכלוסיית המחקר ומשתנים מרכזיים.
בשלב מתקדם יותר ייעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית בשלושה צעדים לניבוי הפרופיל של האסיר
טעון ההגנה :צעד – 1יכלול את המשתנים הלגליים (רצידיביזם ,משך המאסר וסוג העבירה) .צעד
– 2יכלול במצטבר את המשתנים מצעד 1ויתווסף לו המוצא של האסיר .צעד ,3המודל הסופי –
יכלול את כל המשתנים מצעד 2ואת משתני הפיקוח (גיל והשכלה) .מטרת מודל הרגרסיה היא
לאתר את המשתנים שיש בהם לנבא מי יהיה אסיר טעון הגנה וללמוד אודות עוצמת ההשפעה של
אותם משתנים.
28
ניתוח נוסף שייעשה הוא ניתוח פנימי של אוכלוסיית טעוני ההגנה .המטרה היא לבדוק האם
קיים קשר בין המוצא האתני לבין העילה שבגינה הוגדר האסיר כטעון הגנה ,והאם קיים קשר בין
המוצא האתני לבין סוג העבירה.
29
.4ממצאים
המחקר הנוכחי בא ללמד על אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה בישראל .בחלקו הראשון יוצגו
נתונים תיאוריים של משתנים לגליים ואקסטרה-לגליים ותיבדק השאלה האם קיימת יחודיות
לאוכלוסיית האסירים הזו לעומת כלל אוכלוסיית האסירים הרגילים.
טבלה - 1התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המשתנים רצידיביזם ומשך המאסר
כלל האסירים
N
רצידיביזם 7955
משך
7953
לא טעוני הגנה
טעוני הגנה
ממוצע
ס .תקן
N
ממוצע
ס .תקן
N
t-test
ממוצע ס .תקן
4
3
4956
4.79
3
2999
2.75
2.3
***-33.5
33.55
40
4954
33.78
38.78
2999
33.17
41.95
***-.644
המאסר
*p<0.05 **p<.01 ***p<0.001
*המשתנה רצידיביזם הוגבל לערך מקסימאלי של 16מאסרים.
**המשתנה משך המאסר (חודשים) הוגבל לערך מקסימאלי של ,240היינו מאסר עולם אחד.
בטבלה 1מוצגים שני משתנים מרכזיים בקרב אסירים :רצידיביזם ואורך המאסר .הממצאים
מראים כי ממוצע הרצידיביזם באוכלוסיית המחקר הוא ארבעה מאסרים ,וממוצע משך המאסר
הוא כשלושים ושלושה חודשים .כאשר משווים את ההתפלגות של משתנים אלה בקרב אסירים
רגילים לאסירים טעוני הגנה רואים כי קיימים הבדלים מובהקים בין אוכלוסיית טעוני ההגנה
ליתר אוכלוסיית האסירים .בתיאום לציפייה ,אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה מתאפיינת
ביותר מאסרים קודמים (רצידיביזם) בעוד שממוצע הרצידיביזם בקרב האסירים הכלליים הוא
2.75הרי שהממוצע בקרב האסירים טעוני ההגנה הוא .4.79לגבי משך המאסר ,ישנו פער קטן
מאוד ,אם כי מובהק בין אסירים רגילים לבין טעוני הגנה .משך המאסר של אסירים רגילים הנו
33.17חודשים בעוד שמשך המאסר של טעוני הגנה הוא 33.78חודשים ,פער הקטן מחודש.
31
טבלה – 2התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי סוג העבירה העיקרית שבגינה נשפטו במאסר
הנוכחי ,והקשר בין סוג העבירה לבין הגדרת האסיר כטעון הגנה
כלל האסירים
טעוני הגנה
אינם טעוני הגנה
N
7956
4956
3000
עבירת אלימות
)35.8%( 2852
)27.3%( 1355
)49.9%( 1497
עבירת רכוש
)24.9%( 1982
)30.6%( 1515
)15.6%( 467
עבירת סמים
)19.2%( 1524
)22.1%( 1095
)14.3%( 429
עבירת מין
)6.5%( 515
)3.7%( 181
)11.1%( 334
עבירת שב"ח
)4.6%( 369
)6.3%( 311
)1.9%( 58
יתר העבירות
)9%( 714
)10.1%( 499
)7.2%( 215
2(5, N = 7956) = 748.49, p < .05
בהמשך לתיאור הפרופיל של האסירים טעוני ההגנה ,קיימת חשיבות רבה בהצגת העבירות
שבגינן נשפט האסיר והאם פרופיל העבירות שונה מזה של האסירים הכלליים .מעיון בטבלה
עולה כי אסירים טעוני הגנה נוטים להיות שפוטים בגין עבירות רכוש ,סמים ושב"ח בהשוואה
לאסירים הכלליים .שני ממצאים נוספים מעניינים עולים מהטבלה .ראשית ,קיים ייצוג גבוה של
ערביי שטחים השפוטים בגין עבירת שב"ח בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה ( 6.3%טעוני הגנה
לעומת .) 1.9%שנית ,בניגוד לדעה הרווחת על אסירים טעוני הגנה ככאלה השפוטים על עבירות
מין ,ניתן לראות כי רק 3.7%מטעוני ההגנה שפוטים בגין עבירת מין ,לעומת 11.1%בקרב יתר
אוכלוסיית האסירים הכללית .ממצא זה מפריך את הדעה הרווחת על טעוני ההגנה כעברייני מין
בעיקר.
הדיון בפרופיל של אוכלוסיית האסירים טעוני ההגנה מתייחס למשתנים לגליים וגם למשתנים
אקסטרה-לגליים .עד כה הוצגו משתנים לגליים כמו רצידיביזם ,משך המאסר וסוג העבירות,
כעת יוצגו משתנים אקטסרה-לגליים כמו מוצא האסיר ,גיל והשכלה.
30
טבלה - 3התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי המוצא ,והקשר בין המוצא לבין הגדרת האסיר
כטעון הגנה
כלל האסירים
טעוני הגנה
אינם טעוני הגנה
N
7956
4956
3000
ערבים
)36.2%( 2881
)39.4%( 1953
)30.9%( 928
כל השאר
)63.8%( 5075
)60.6%( 3003
)69.1%( 2072
2(1, N = 7956) 50.088, p < .05
עיון בטבלה 3מראה כי לאוכלוסייה הערבית ייצוג יתר בקרב האסירים .היחס בין אסירים
ערבים ליתר האסירים נשאר כפי שהוא גם כאשר עורכים חלוקה בין אסירים טעוני הגנה לבין
כאלה שאינם טעוני הגנה.
טבלה – 4התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי גיל
כלל האסירים
טעוני הגנה
אינם טעוני הגנה
N
7854
4932
2922
18-24
)14.8%( 1161
)13.2%( 649
)17.5%( 512
25-49
)79.1%( 6210
)82.5%( 4071
)73.2%( 2139
+50
)6.1%( 483
)4.3%( 212
)9.3%( 271
2(3, N = 7749) = 285.75, p < .05
עקומת הגיל של עבריינים בכלל ואסירים בפרט מעידה על ריכוז גבוה בשכבת גיל צעירה יחסית.
"קריירה עבריינית" מגיעה לשיאה בגיל מוקדם .להצגת פילוח הגיל בקרב האסירים טעוני ההגנה
חולק המשתנה לשלוש קטגוריות גיל ,25-49 ,18-24 :ו 50-פלוס .מעיון בטבלה 4עולה כי מרבית
האסירים נמצאים בקטגוריה של גילאי ,25-49וכן גם האסירים טעוני ההגנה .מבחן המובהקות
שנערך ( )2ממשיך את הממצא הזה ומחזק אותו ואף מראה כי מרבית טעוני ההגנה הנם בגיל
32
.25-49כמו כן ,לאסירים מבוגרים (גילאי )+50יש ייצוג גבוה יותר בקרב אוכלוסיית האסירים
שאינם טעוני הגנה (יותר מפי שניים).
טבלה – 5התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי רמת השכלה
כלל האסירים
טעוני הגנה
אינם טעוני הגנה
N
7089
4551
2538
יסודית
)41.4%( 2932
)44.7%( 2036
)35.3%( 896
תיכונית
)55.3%( 3919
)52%( 2365
)61.2%( 1554
על תיכונית
)3.4%( 238
)3.3%( 150
)3.5%( 88
2(2, N = 7089) = 60.491, p < .05
נתונים על השכלה עשויים ללמד על המעמד הסוציו אקונומי של האסיר .עיון בטבלה 5מצביע
על כך שרוב אוכלוסיית האסירים הם בעלי השכלה יסודית ותיכונית ,ורק מעט מהם בעלי
השכלה על תיכונית ( .)3.4%מבחן המובהקות מצביע כי קיים קשר בין רמת ההשכלה לבין היותו
של האסיר טעון הגנה .לטעוני ההגנה ייצוג גבוה יותר בקרב האסירים בעלי השכלה יסודית בלבד,
לעומת האסירים שאינם טעוני ההגנה שמיוצגים יותר בקטגוריה של השכלה תיכונית .אוכלוסיית
האסירים בעלי השכלה על תיכונית קטנה מאוד ,וגם ההבדלים שנמצאו בקרב אותם אסירים
קטנים מאוד.
33
טבלה - 6מודל הרגרסייה
מודל 1
מודל 2
מודל 3
)B (S.E) Exp(B
)B (S.E) Exp(B
)B (S.E )Exp(B
Constant
)-1.165(.059
)-1.236(.062
)-1.208(.066
רצידיביזם
***.260(.011)1.297
***.256(.011)1.296
***.267(.012)1.307
חודשי מאסר
***.005(.001)1.005
***.005(.001)1.005
***.005(.001)1.005
עבירת אלימות
(קבוצת התייחסות)
עבירת רכוש
***1.056(.069)2.876
***1.067(.069)2.905
***1.035(.069)2.815
עבירת סמים
***.933(.072)2.542
***.925(.072)2.521
***.915(.072)2.497
עבירת מין
***-.403(.107).668
***-.380(.108).684
**-.336(.109).715
עבירת שב"ח
***1.729(.152)5.634
***1.58(.157)4.856
***1.54(.157)4.666
שאר עבירות
***.876(.094)2.402
***.876(.094)2.401
***.849(.095)2.336
***.223(.056)1.249
***.197(.057)1.217
לאום ערבי
גיל 18-24
.086(.072)1.089
גיל 25-49
(קבוצת התייחסות)
גיל 50ומעלה
***-.753(.112).471
השכלה יסודית
-.008(.057).992
השכלה תיכונית
(קבוצת התייחסות)
השכלה על תיכונית
Negelkerke R2
2
.027(.14)1.028
.236
2(7)=1513.063
.238
2(8)=1529.1397
.245
2(12)=1579.2278
***Delta (change)= 16.076
7
***Delta (change) = 50.088
8
34
P<0.001
P
p<0.001
p<0.001
*p<0.05 **p<0.01 ***p<0.001
אסטרטגיית ניתוח מודל הרגרסייה
מודל הרגרסייה נערך בשלושה שלבים :שלב א' – בשלב זה נכללו רק המשתנים הלגליים .מודל
זה בחן האם המשתנים הלגליים מנבאים באופן מובהק האם האסיר יהיה טעון הגנה או לא?
שלב ב' – בשלב השני של הניתוח תווסף המשתנה האקסטרה-לגלי :המוצא .המודל בחן האם
המוצא מנבא באופן מובהק האם האסיר יהיה טעון הגנה או לא תחת הפיקוח של המשתנים
הליגליים שנבחנו במודל הראשון .מבחן נוסף שנערך בשלב זה הוא מבחן השינוי בערך 2של
המודל .נמצא כי השינוי בערך 2של המודל מובהק ,כלומר לתוספת של משתנה המוצא ישנה
השפעה מובהקת על יכולת הניבוי של המודל.
שלב ג' – שלב זה כולל את כל הכנסת משתני הפיקוח גיל והשכלה למודל .שלב זה בחן המודל
משתנים אלה מנבאים באופן מובהק האם האסיר יהיה טעון הגנה ,תחת הפקיוח של המשתנים
משני המודלים הקודמים .גם בשלב זה נערך מבחן השינוי בערך 2של המודל .נמצא כי השינוי
בערך 2
של המודל מובהק ,כלומר לתוספת של משתני הפיקוח השפעה מובהקת על יכולת
הניבוי של המודל.
עיון בטבלת הרגרסייה מלמד כי המשתנים הלגליים (רצידיביזם ,משך המאסר הנוכחי וסוג
העבירה) נמצאו כמנבאים בצורה מובהקת את סיכוייו של האסיר להיות מוגדר כטעון הגנה
בשלוש שלבי מודל הרגרסייה .אסירים בעלי עבר פלילי עשיר ואשר שפוטים לתקופות מאסר
ממושכות הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מוגדרים כטעוני הגנה ,לעומת אסירים שבעברם מספר
מאסרים מועט והם שפוטים לתקופות מאסר קצרות.
מבחינת סוג העבירה ,נמצא כי העבירות בקטגוריות רכוש ,סמים ושב"ח מנבאות באופן מובהק
כי האסיר יהיה טעון הגנה בהשוואה לעבירת אלימות .ממצא זה מפריך את ההשערה כי אסירים
השפוטים בגין עבירת אלימות הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מוגדרים כטעוני הגנה .ממצא
נוסף המתייחס לסוג העבירה מתייחס לעברייני מין .ממצאי המודל מצביעים כי עברייני מין
בהשוואה לעברייני אלימות ,הנם בעלי סיכוי נמוך באופן מובהק להיות מוגדרים כטעוני הגנה.
35
ממצא זה עומד בסתירה הן להשערת המחקר והן לספרות המדעית המתייחסת לעברייני מין
ותרבות אסירים .עוד נמצא כי לאסירי שב"ח (פלסטינאים) נמצא הסיכוי הגבוה ביותר להיות
טעוני הגנה.
המשתנה לאום הוכנס בשלב השני של הרגרסייה ואף הוא מנבא בצורה מובהקת כי הסיכוי של
אסיר ערבי להיות טעון הגנה גבוה יותר מזה של אסיר שאינו ערבי .לאור הממצאים בדבר
סיכוייהם של אסירים ערבים ושל עברייני שב"ח להיות מוגדרים כטעוני הגנה עולה הצורך לבחון
את הקשר בין המוצא האתני של האסיר לבין סוגי העבירות ,והעילות ,להגדרתו כטעון הגנה.
במודל הרגרסייה ,מתוך חשש למולטי-קוליניאריות ,לא יכולנו להבחין בין ערבים ישראלים לבין
תושבי השטחים ,לעומת זאת ,בהמשך נעשה ניתוח המבחין בין האוכלוסיות הללו במטרה לבדוק
את הקשר בין המוצא האתני לבין סוג העבירה בקרב טעוני ההגנה.
בשלב השלישי והאחרון של מודל הרגרסייה הוכנסו משתני הפיקוח :גיל והשכלה .המשתנה גיל
חולק לשלוש קטגוריות ,כאשר קטגוריית ההשוואה היא גיל 25-49שבתוכה נמצאים רוב
האסירים .נמצא כי גיל צעיר ( )18-24אינו מנבא באופן מובהק כי האסיר יהיה טעון הגנה ,ואילו
הסיכויים של אסירים מבוגרים ( )+50להיות טעוני הגנה קטנים באופן מובהק מהסיכויים של
אסירים בגיל .25-49
עד כה נערכה השוואה בין אסירים רגילים לבין אסירים טעוני הגנה .כעת יידון הניתוח הפנימי
של אוכלוסיית המחקר – אסירים טעוני הגנה תוך התמקדות בעילה להגדרתם כטעוני הגנה.
טבלה - 7העילה להגדרה כטעון הגנה
העילה
9
שת"פ
סכסוכים
מין
)76.4%( 1458
)16.3%( 311
)7.3%( 140
בשירות בתי הסוהר קיימות שלוש עילות מרכזיות להגדרת אסור כעון הגנה :שיתוף פעולה עם
הרשויות ,סכסוך עם עבריינים אחרים ומעורבות בעבירות מין .מעיון בטבלה 7ניתן להסיק כי
9
קטגורייה זו מתייחסת להגדרת האסיר כטעון הגנה על רקע עבירות מין ועל רקע התנהגות מינית לא מקובלת,
למשל אסירים הומוסקסואליים ,והן אסירים שנפלו קורבנות לאונס בכלא ובשל כך הוגדרו כטעוני הגנה.
36
רוב טעוני ההגנה הוגדרו כך בשל שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ולא בשל עבירות מין או
התנהגות מינית בלתי מקובלת בקרב האסירים .כמו כן ,ישנם אסירים טעוני הגנה שהוגדרו כך
בשל סכסוכים.
מעיון בטבלה בנספח א' ניתן לראות כי קיימים הבדלים ,אם כי לא גדולים בין ערבים ישראלים
ליתר טעוני ההגנה .הנתון המעניין ביותר שעולה מטבלה זו הוא לגבי ערביי השטחים .קיימים
פערים משמעותיים בין ערביי השטחים לבין יתר טעוני ההגנה .לערביי השטחים ייצוג קטן מאוד
בכל העבירות ,למעט עבירת השב"ח (רלוונטית רק לגבי ערביי השטחים) .נראה כי הרוב המוחלט
של ערביי השטחים ( )53%שפוט בגין עבירת שב"ח כעבירה ראשית.
טבלה – 8הקשר בין המוצא לבין עילת הסיווג כטעון הגנה
כלל טעוני ההגנה
ערבים ישראלים
ערביי שטחים
יתר טעוני
ההגנה
4956
)27.6%( 1366
)11.8%( 587
)60.6%( 3003
)29.4%( 1459
)33.2%( 453
)38.2%( 224
)26%( 781
סכסוכים
)6.3%( 311
)6.7%( 91
)3.1%( 18
)6.7%( 202
מין
)2.8%( 14
)2.4%( 33
)2.4%( 14
)3.1%( 93
N
שיתוף פעולה
2(2, N = 1909) = 19.731, p < .05
עיון בטבלה 8מלמד כי העילה המרכזית לסיווג טעוני הגנה עבור שלוש הקבוצות האתניות הנה
שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק .נראה כי האוכלוסייה הערבית בולטת בתחום זה,
ובמיוחד בקרב ערביי השטחים .כמו כן ,נראה כי ערביי השטחים מסוכסכים פחות בצורה
משמעותית עם אסירים אחרים .ייתכן מאוד כי הדבר נובע מכך שרובם שפוט בגין עבירת שב"ח,
ולא רואים את עצמם כחלק מהאוכלוסייה הפלילית ,ולכן משתדלים להתרחק מאסירים פליליים
אחרים בכלא.
37
.5דיון ומסקנות
המחקר הנוכחי בוחן את סוגיית האסירים טעוני ההגנה בישראל ומטרתו הנה לאתר את
המאפיינים הייחודיים לאוכלוסייה זו .המחקר בוחן משתנים שונים ומגוונים העלולים להשפיע
על הסיכוי של האסיר להיות טעון הגנה :משתנים לגליים :משך המאסר הנוכחי ,רצידיביזם ,וסוג
העבירה האחרונה שבגינה נשפט האסיר; ומשתנים אקסטרה לגליים :מוצא האסיר ,גיל האסיר,
ורמת ההשכלה שלו .הדיון שלהלן יתמקד בניתוח ממצאי המחקר הנוכחי לאור הספרות
האקדמית הקיימת בנושא זה.
ניתוח המשתנים הלגליים מלמד כי למשך המאסר הנוכחי והרצידיביזם ישנה השפעה מובהקת
על סיכוייו של האסיר להיות מוגדר כטעון הגנה .בעוד שממוצע הרצידיביזם בקרב אסירים
רגילים עומד על 2.75מאסרים ,בקרב אסירים טעוני הגנה הוא עומד על 4.79מאסרים – כמעט פי
שניים .עם זאת ,למרות שמשך המאסר הנוכחי של אסירים טעוני הגנה גבוה באופן מובהק מזה
של אסירים רגילים ,הפער ביניהם הוא קטן ,וייתכן כי הדבר נובע מגודל המדגם.
הממצאים הללו תומכים בספרות המדעית הקיימת בדבר אלימות וקורבנות בבית הסוהר .לפי
הספרות ,ככל שאסיר שוהה זמן רב יותר בין כותלי הכלא ,אם הדבר מתבטא בתקופות מאסר
ממושכות או במספר מאסרים גבוה ,כך גדלים סיכוייו להיות מעורב באירועים אלימים .הסיבות
לכך הן כי הוא עם הזמן צובר אויבים ולכן מעורב באירועים אלימים אם כתוקפן ואם כקורבן.
כמו כן ,הוא מסגל לעצמו עם הזמן שגרת יום קבועה שהופכת אותו ל"טרף קל" מצד אסירים
אחרים (.)Lahm, 2008; Perez et al, 2009
השערה מרכזית במחקר זה הייתה בדבר השפעתה של העבירה האחרונה שבגינה נשפט האסיר
על סיכוייו להפוך לטעון הגנה .השפעתה של העבירה האחרונה נובעת באופן ישיר מתרבות
האסירים .כחלק מתרבות האסירים קיימת בכלא היררכייה של מעמדות ,ומעמדו של האסיר
נקבע בדרך כלל לפי העבירה האחרונה שבגינה נשפט (האף .)1983 ,בתחתית סולם ההיררכייה
נמצאים אסירים שעברו עבירות מין לסוגיהן ,אסירים שפגעו באוכלוסיות חלשות ואסירים שפגעו
בביטחון המדינה ( האף;1933 ,עינתBowker, 1980; Bowker, 1983; Dumond, 1992; 1996 ,
.)Spencer, 2009; Wolff et al, 2008
38
מתוך מודל הרגרסייה וטבלה ( 2התפלגות אוכלוסיית האסירים לפי סוג העבירה האחרונה)
עולה כי בהשוואה לעבירת האלימות ,הרי שעבירות רכוש ,סמים ושהות בלתי חוקית מנבאות
באופן מובהק כי האסיר יוגדר כטעון הגנה ,בעוד שעבירות מין מקטינות את הסיכוי של אסיר
להיות טעון הגנה.
עבירת האלימות נבחרה במודל כקטגוריית ההשוואה מאחר והיא הקטגורייה הגדולה ביותר.
הממצאים מראים כי אחוז עברייני האלימות בקרב האסירים הרגילים ( )35.8%גבוה יותר מזה
שנמצא בקרב אסירים טעוני הגנה ( .)27.3%כמו כן ,גם מתוך מודל הרגרסייה נראה כי העבירות:
רכוש ,סמים ושב"ח מנבאות באופן מובהק כי האסיר יוגדר כטעון הגנה ,מכאן שבניגוד להשערת
המחקר ,ישנן עבירות אחרות שקודמות לעבירות האלימות בהשפעתן על ההגדרה של אסיר כטעון
הגנה .ייתכן מאוד כי אסירים השפוטים בגין עבירת אלימות אכן מעורבים באירועים אלימים
יותר מאסירים השפוטים בגין עבירות אחרות .מעורבות שבאה לידי ביטוי בהיותם הצד התוקפן
ולא הקורבן ולכן הם אינם מוגדרים כטעוני הגנה .חשיבותה של ההתנהגות האלימה נובעת
מתרבות האסירים .האלימות בבית הסוהר מסמנת קשיחות ,עוצמה וסטטוס של האסיר,
ובאמצעות הפגנת אלימות האסיר מגן על עצמו מפני מעשי אלימות של אחרים ומונע את הפיכתו
לקורבן (עינת ;1996 ,שוהם ואחרים .)Irwin, 1980 ; Edgar et al, 2003 ;2009 ,החשש מפני
אלימות הנו חשש כבד בקרב האסירים ,ולכן לעיתים הם נוהגים בתוקפנות קיצונית על מנת
להוכיח את גבריותם ,ובכך להגן על עצמם (שוהם ואחרים.)2009 ,
מתוך מודל הרגרסייה נמצא כי עבירות רכוש וסמים מעלות באופן מובהק וחיובי את סיכוייהם
של עברייני רכוש וסמים להיות מוגדרים כטעוני הגנה .מדובר בעבירות אשר בדרך כלל הולכות יד
ביד מאחר ועברייני סמים (בעיקר מכורים) נאלצים לעסוק גם בעבירות רכוש על מנת לממן את
השימוש בסמים .כמו כן ,בתוך הכלא נוצרים סכסוכים רבים על רקע שימוש בסמים ,חובות
לאסירים אחרים והחדרת סמים לכלא .ייתכן כי אותם סכסוכים וחובות מעלים את הצורך
להגדיר את אותם אסירים כטעוני הגנה .מתוך טבלה 7עולה כי סכסוכים הנה העילה השנייה
בחשיבותה להגדרת אסירים כטעוני הגנה.
אחד הממצאים העיקריים במחקר זה הוא היחס לעבירת המין בכלא .לפי הספרות הקיימת,
עברייני המין הנם עבריינים דחויים הנמצאים בתחתית סולם ההיררכייה של העבריינים ,ולכן
גדל הסיכוי לקורבנות שלהם והצורך להגן עליהם ,אולם ממצאי המחקר מעלים תמונה שונה.
39
בעוד ששיעורם של עברייני המין בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה עומד על 3.7%בלבד ,בקרב
אוכלוסיית האסירים הרגילים הוא עומד על - 11.1%פי שלושה לערך .גם טבלה 7מראה כי
העילה להגדרת עברייני מין ואסירים בעלי התנהגות מינית חריגה כטעוני הגנה היא השולית
ביותר (.)7.3%
ההסבר הראשון לממצא זה עשוי להיות מקורו בשינויים שהתרחשו בחברה
הישראלית .בשנת 1997עמד מספר האסירים השפוטים בגין עבירת מין על ,350ואילו בשנת 2009
הגיע ל ,1300-כאשר 60%מהם ביצעו עבירות מין בילדים מתחת לגיל .)Birger et al, 2011( 13
הנושא של עברייני מין בכלל ופדופילים בפרט ,נעשה כה מדאיג בשנים האחרונות ,ובשנת ,2006
בעקבות חוק "הגנה על הציבור מפני עברייני מין" ,הוקמה בשרות בתי הסוהר יחידת "צור",
שתפקידה לפקח על פדופילים ששוחררו ממאסר ( .)www.ips.gov.iהתופעה לא פסחה גם על
אישי ציבור שהורשעו ונשלחו לעונשי מאסר ,והדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הנשאי לשעבר
משה קצב שניהל משפט מתוקשר במשך מספר שנים וכיום מרצה עונש מאסר בכלא "מעשיהו".
הסבר נוסף טמון בשינוי שחל בתרבות האסירים .כסוהרת ,זכורים לי סיפוריהם של סוהרים
וקצינים ותיקים כי בעבר כל אסיר חדש שהיה נכנס לאגף בבית הסוהר היה נדרש להראות את
הפרוטוקול של התיק הפלילי שלו ,ולכן עברייני מין היו בסכנת חיים ממשית .היום אני רואה
בבית הסוהר כי עברייני מין משולבים באגפים הרגילים ולא סובלים מהתנכלויות כפי שהיה נהוג
בעבר .נראה כי ישנה היחלשות של ה"קוד" התרבותי בקרב אסירים ,מעין מגמת מעבר שנעה
מ"קולקטיביזם" ל"אינדיווידואליזם" .אם בעבר אסירים היו מוכנים להסתכן בשם ה"קוד"
התרבותי ולתקוף אסירים אחרים אשר לא נהגו לפי ה"קוד" ובכללם עברייני מין ,הרי שהיום,
אסירים חושבים בעיקר על טובתם ולא מוכנים לסכן את עצמם ואת הסיכוי שלהם לשחרור
מוקדם כדי להגן על ערכי ה"קוד" .לכן יש כיום לשרות בתי הסוהר את האפשרות לשלב עברייני
מין באגפים רגילים שלא מיועדים לטעוני הגנה.
הסבר אחרון טמון בניסיון של שרות בתי הסוהר למצוא פתרון הולם לעברייני המין .שרות בתי
הסוהר הקים שני אגפים אשר מיועדים לעברייני מין (במעשייהו וחרמון) .כך שמצד אחד הם
הופרדו מכלל אוכלוסיית האסירים ,ומצד שני נמנעו מהם התיוג ,ההשפלה והסכנה שכרוכים
בעקבות ההגדרה כטעוני הגנה.
ייתכן כי מחקר זה מצביע על שינוי מהותי מאד שחל בתרבות האסירים .שינוי שהושפע
ממגמות שחלו בחברה הכללית ,השפיע על תרבות האסירים ועל הדרך בה הם מתייחסים
41
ל"קוד" ,והשפיע גם על הפרקטיקה של ניהול אסירים בשרות בתי הסוהר .המחקר מעיד על שינוי
מהותי מאד שחל בתרבות האסירים אשר נחשבת בספרות האקדמית לתרבות סטטית גם כאשר
האוכלוסייה המרכיבה אותה משתנה באופן תדיר ,וזהו ממצא חשוב בפני עצמו.
יש הרואים את הכלא כמיקרוקוסמוס לבעיות החברה וכמשקף במידה מסוימת את ההרכב
האתני הייחודי של המדינה ,כאשר ישנן קבוצות אתניות מסוימות שבניגוד ליחסן בחברה ,זוכות
לייצוג יתר בקרב אוכלוסיית הכלא (האף .)1983 ,בארצות הברית ,למשל ,ישנו ייצוג יתר של
אסירים ממוצא אפרו-אמריקני .נראה כי במסגרת המאבק בסמים ,המשטרה מבצעת אכיפה
מוגברת בקרב אוכלוסייה זו ,וכי העבירות שבגינן הם מואשמים חמורות יותר בהשוואה
לאסירים ממוצא אתני אחר .גם ) Blumstein (1993וגם ) Tonry (1996מעלים את הנושא של
פגיעות המיעוט בפני החוק .הם טוענים כי מאחר ועבריינים אפרו-אמריקניים שייכים לקבוצה
חלשה מבחינה פוליטית ,וחסרת השפעה בקרב האליטה ,הם פגיעים יותר מבחינת החוק וקל יותר
לבצע כלפיהם אכיפה מוגברת .הסבר נוסף של ) Blumstein (1993הוא בנושא של אופי ביצוע
העבירה .הוא טוען כי בעוד שעברייינים לבנים מבצעים את הסחר בסמים במקומות מסודרים
הרחק מעיני המשטרה ,סוחרי סמים ממוצא אפרו-אמריקני פועלים ברחובות ולכן הסיכוי שלהם
להיעצר על ידי המשטרה גבוה יותר .התמונה המצטיירת מהסברים אלה היא שיש שני סוגים של
עבריינים :הקבוצה הראשונה :עבריינים לבנים הפועלים בצורה מסודרת ,שיטתית ובעלי
אמצעים על מנת להגן על עצמם בפני אכיפת החוק ,ואילו הקבוצה השנייה ,עבריינים אפרו-
אמריקנים הפועלים ברחוב ,ולמשטרה קל מאוד לאכוף את החוק כלפיהם מאחר והם פגיעים
בפני החוק ,ואין להם את האמצעים להתגונן בפני החוק.
המחקר הנוכחי עורך השוואה בין שתי קבוצות אתניות עיקריות בבתי הסוהר בישראל:
אסירים ערבים (ערביי ישראל והשטחים ,לא כולל אסירים ביטחוניים) ,לעומת יתר אוכלוסיית
האסירים ,כאשר רובם הם יהודים ותיקים .בעוד שהאסירים הערבים זוכים לייצוג יתר
באוכלוסיית האסירים (מהווים כ ,)36.2%-ממצאי המחקר מראים כי היחס הזה נשמר גם בקרב
האסירים טעוני ההגנה ( ,) 39.4%וכי לאסיר ערבי סיכוי גבוה יותר בצורה מובהקת להיות טעון
הגנה מאשר אסיר ממוצא אחר.
ממצא מעניין נוסף שעולה מהמחקר הנו ייצוג היתר של שוהים בלתי חוקיים (בעיקר פלסטינים)
בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה .ממצא זה עשוי ללמד על מערכת היחסים המורכבת של אותם
40
אסירים עם גורמי ביטחון (משטרה ושב"כ) .ממצא זה נתמך על ידי הקשר שבין מוצא האסיר
טעון ההגנה לבין סוג העבירה ,ובין המוצא של טעון ההגנה לבין העילה להגדרת האסיר כטעון
ההגנה .כל אלה משקפים תמונה כללית כי אסירים ערבים (בעיקר תושבי השטחים) משתפים
פעולה עם רשויות אכיפת החוק ,ובשל כך מוגדרים כטעוני הגנה.
הסבר נוסף לייצוג היתר של אסירים פלסטינים בקרב טעוני ההגנה נובע מהשקפתם על תרבות
האסירים .מדובר באסירים פלסטינים שהעבירה הראשית שבגינה נשפטו היא שהות בלתי
חוקית .בדרך כלל ,אסירים אלה שפוטים בגין עבירה של שהות בלתי חוקית בלבד ,אך מי מהם
שעבר עבירה נוספת ,בדרך כלל עבר עבירת רכוש או עבירה הקשורה בהכשלת שוטר והתחמקות
ממעצר .ישנם שוהים בלתי חוקיים ששפוטים בגין עבירות חמורות יותר כמו עבירות אלימות
וסמים ,אך מדובר בחלק קטן מאד מאוכלוסייה זו .מכיוון שאסירים אלה שפוטים בגין עבירות
הנחשבות קלות ,או רק בגין שהות בלתי חוקית ,הם אינם רואים עצמם כחלק מהאוכלוסייה
הפלילית הרגילה ,וכתוצאה מכך אינם מרגישים כפופים ל"קוד" התרבותי של האסירים ,והם
אינם תופסים את ההגדרה כטעוני הגנה כהרסנית עבורם ,בשונה מהאסירים הישראלים .לכן ,הם
מעדיפים לשתף פעולה עם הרשויות ובתמורה לכך לקבל הקלות בתנאי המאסר ,וזאת מבלי
לשאת בעלויות החברתיות של הגדרה זו מכיוון והם אינם משתייכים לתרבות הכללית של הכלא,
ומהווים תת-תרבות מובחנת בקרב האסירים .
42
.6סיכום והמלצות
קיימות מספר אוכלוסיות הנחשבות בשירות בתי הסוהר בישראל כאוכלוסיות מיוחדות -
אוכלוסיית טעוני ההגנה היא אחת מהן .בעוד ששירות בתי הסוהר ,ובתי סוהר רבים ברחבי
העולם משקיעים משאבים רבים באוכלוסייה זו (הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המשאב האנושי
– אנשי סגל) ,מחקרים מעטים מאוד נערכו בתחום .המחקר הנוכחי הנו מחקר ראשון מסוגו
בישראל ,כאשר מטרתו הייתה לאתר את המאפיינים היחודיים של טעוני ההגנה ביחס לאסירים
פליליים רגילים.
מתוצאות המחקר עולים שני ממצאים חשובים .הראשון ,ביחס לעברייני מין .עד כה הדעה
הרווחת בשיח ובספרות המדעית לגבי עברייני מין היה בהקשר של עבריינים דחויים ובעלי
פוטנציאל לפגיעה ,וככאלה שזקוקים להגנה .ממצאי המחקר מציגים תמונה שונה לגמרי,
ומצביעים על שינוי שחל בתרבות האסירים ביחס לעברייני מין ,שינוי שגם שירות בתי הסוהר
הפנים אותו ולא מסווג עברייני מין באופן גורף כטעוני הגנה.
הממצא השני שעולה מהמחקר הוא ביחס לפלסטינים תושבי השטחים .מדובר באסירים
שהעבירה הראשית שבגינה הם שפוטים היא עבירת השב"ח (שהות בלתי חוקית) .אסירים אלה
זוכים לייצוג יתר בקרב אוכלוסיית טעוני ההגנה ,והעילה המרכזית להגדרתם כטעוני הגנה היא
היותם משתפי פעולה עם רשויות אכיפת החוק.
למחקר עשויות להיות השלכות על המציאות הקיימת בבית הסוהר לגבי טעוני ההגנה .הוא
מלמד הן על השינוי שחל בתרבות האסירים ,והן על הסטטוס הייחודי של אוכלוסיות חלשות
בתוך כותלי בית הסוהר.
לסיכום ,מדובר במחקר ראשוני בלבד שמספק תובנות חשובות לגבי אוכלוסיית טעוני ההגנה.
חשוב מאו ד כי מחקר זה לא יהיה גם האחרון מסוגו ,וייערכו מחקרים נוספים בהמשך שיבחנו
את התופעה מתוך אספקטים שונים ויעשירו את הספרות המדעית הקיימת בנושא כה חשוב זה.
43
.7ביבליוגרפיה
בהר ,ד" )2011( .חשופים לסכנה" ,רואים שב"ס.6-8 :30 ,
האף ,ר" )1983( .אלימות בבתי סוהר :מדיניות והיבטים סוציולוגיים" ,עבריינות וסטייה
חברתית ,י"א.65-80 :
כספי ,י )1999( .עבירות ועבריינים בישראל .1948-1998 ,נתניה :הוצאת אתיקה.
מקנמארה ,ד" )1983( .אסירים כנפגעים ואסירים כפוגעים" ,עבריינות וסטייה חברתית,
י"א.81-92 :
עינת ,ת )1996( .ה ARGOT-כאחד המאפיינים העיקריים של תת תרבות האסירים בישראל.
חיבור לשם קבלת תואר מוסמך בקרימינולוגיה.
עינת ת )2005( .שפה אסורה :החיים והמילים בין כותלי הכלא .ירושלים :הוצאת שוקן.
פקנ"צ אסירים טעוני הגנה
04.04.00
קרא ,ב' (" )2003אין פשע מאורגן בישראל? תשאלו את ה'וורף זקונה'" ,הארץ.06.05.2003 ,
שהם ,א .ואזולאי-צייכנר ,ש )2008( .זהות מקועקעת ,פיקוח חברתי וקעקועים בבתי הכלא .באר
שבע :הוצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
שוהם ,ש"ג ,שביט ,ג ,.קאבאליון ,ג ,.עינת ,ת )2009( .עבירות ועונשים (מהדורה שלישית) .קרית
ביאליק :אח.
שהם ,א )2010( .הצד האפל של השמש :סטייה ופיקוח חברתי במוסדות כוללניים .באר שבע:
אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
Alarid, L. F. (2000) "Sexual Orientation Perspectives of Incarcerated Bisexual and Gay
Men: The County Jail Protective Custody Experience", The Prison Journa, 80: 80-95.
Anderson, D. C. (1980) "The Price of Safety: I Can't Go Back Out There", Corrections
44
Magazine, 6: 6-15.
Arnold, D. O. (1990) The Sociology Of Subcultures. Berkly: Glendessary Press.
Birger, M. Bergman-Levy, T. and Osman, O. (2011) "Treatment of Sex Offenders in
Israeli Prison Settings", The Journal of the American Academy of Psychiatry and the
Law, 39: 100-103.
Blumstein, A. (1993) "Making Rationality Relevant – The American Society of
Criminology 1992 Presidential Address", Criminology, 31(1): 1-16.
Bobo, L. and Hutchings, V. (1996) "Perceptions of Racial Group Competition:
Extending Blumer's Theory of Group Posution in Multiracial Society Context",
American Sociological Review, 61: 951-972.
Bowker, L. H. (1980) Prison victimization. New York: Elsevier North Holland Inc.
Bowker, L. H. (1982) Victimization and victims in American correctional institutions .
In R. Johnson & H. Toch (Eds.), The pains of imprisonment (pp. 63-76). Beverly Hills:
CA, Sage.
Browne, A., Cambier, A. and Agja, S. (2011) "Prisons Within Prisons: The Use of
Segregation in the United States", Federal Sentencing Reporter, 24 (1): 46-49.
Camp, S.D., Gase, G. G., Langan, N.P., and Johnson, B. (2003) "The influence of
prisons on inmate miscomduct: A multilevel investigation", Justice quarterly, 20:
45
501-533.
Clements, C. B. (1980) "Crowded Prisons – A Review of Psychological and
Environmental Effects", Law and Human Behavior, 3(3): 217-225.
Cohen, B. Z. and Palmor, S. (1985) "The Impact of Ethnicity on Probation and
Dispotitions in Israel", Justice Quarterly, 2(2): 197-212.
Cooley, D. (1993) "Criminal victimization in male federal prisons", Canadian Journal
Of Criminology, 35: 479-495.
Cunningham, M.D., Sorensen, J.R., Vigen, M.P and Woods, S.O. (2010) "Inmate
homicide: Killers, victims, motives, and circumstances", Journal of Criminal
Justice, 38:348-358.
DeLici, M., Berg, M. T. and Hochstetker, A. (2004) "Gang members, career criminals
and prison violence: Further specification of the importation model of inmate
behavior", Criminal Justice Studies, 17: 369-383.
Deitch, M. (2010) "Special Populations and the Importance of Prison Oversight",
American Journal of Criminal Law, 37(3): 291-315.
Donnellan, M. B., Ge, X., and Wenk, E. (2002) "Personality characteristic og juvenile
offenders: differences in the CPI by age at first arrest and frequency of offending",
Personality and Individual Differences, 33: 727-740.
46
Dumond, R. W. (1992) "The sexual assault of male inmates in incarcerated settings",
International Journal of the Sociology of Law, 20(2): 135-157.
Duncan, G. J. (1991) "Made in Heaven: Secondary Dats Analysis and Interdisciplinary
Collaborators", Developmental Psychology, 27(6): 949-951.
Einat, T. & Einat, H.(2000) "Inmate Argot as an Expression of Prison Subculture: The
Israeli Case", The Prison Journa, 80: 309-325.
Edgar, K., O'Donnell, I. and Martin, C. (2003) Prison Violence: The Dynamic of
Conflict, Fear and Power. Deavon: Willan Publishing.
Felson, R. B. (1997) "Routine Activities and Involvement in Violence as Actor,
Witness,or Target", Violence and Victims, 12 (3): 209-221.
Fishman, G., Rattner, A., and Turjeman, H. (2006) "Sentencing Outcomes in a
Multinational Society", European Journal of Criminology, 3(1):69-84.
Flanagan, T. (1983) "Correltes of institutional misconduct among state prisoners",
Criminology, 21: 29-39.
Flynn, E. (1998) Managing elderly offenders: A national assessment. Washungton,
DC: National Institute of Justice.
Flynn, E. (2000) Elders as perpetrarors. In M. Rothman & B. Dunlop (Eds), Elders,
crime, and the criminal justice system: Myth, perceptions, and reality in the 21
47
century (pp. 43-83). New York: Springer.
Franklin, T., Franklin, C., and Pratt. T. C. (2006) "Examining the empirical relationship
between prison crowding and inmate misconduct: A meta-analysis of conflicting
research results", Journal of Criminal Justice, 34(4): 401-412.
Gendreau, P., Tellier, M.C, and Wormith, J.S. (1985) "Protective Custody: The Crisis
Within Our Prison", Probation, 49: 55-63.
Gettinger, S. H. (1979) Sentenced to Die: The People, the Crimes and the
Controversy. New York: MacMillan.
Gibbons, D.C. (1986) Society Crime and Criminal Careers. New Jersey: Prantice Hall.
Goffman, E. (1961) Asylums. Garden City, NY: Doubleday.
Grapendaal, M. (1990) "The inmates subcultures in Dutch prisons", British Journal of
Criminology, 30: 341-357.
Griffin, M. L. and Hepburn, J. R. (2006) "The effect of gang affiliation on violent
misconduct among inmates during the early years of confinement", Criminal
Justice & Behavior, 33(4): 419-448.
Hasisi, B. (2005) Policing Minorities in a Deeply Divided Society: Police Performance
and Presence in Israel ", In: Avnon Dan and Benziman Yotam, Plurality and
Citizenship in Israel: Moving Beyond the Jewish/Palestinian Civic Divide. Rutledge,
48
152-170.
Herman, d. (1984) The Rape Culture In: J. Freeman (ed). Women: A Feminist
Perspective. Mayfield: Publishing Company. 20-38.
Irwin, J. (1980) Prisons in turmoil. Boston: Little Brown Applications.
Irwin, J. (1985) The jail: Managing the underclass in American society. Berkeley:
University of California Press.
Irwin, J. and Cressey, D.R. (1962) "Thieves, convicts and the inmate culture", Social
Problems. 10: 142-155.
Jackson, P. I. (1989) Minority Groups, Threat Crime, and Policing: Social Context and
Social Control. New-York: Praeger.
Jacobs, D. (1979) "Inequality and Police Strength: Conflict Theory and Coercive
Control in Metropolitan areas", American Sociological Review, 44: 913925.
Kellar, M. and Wang, H. M. (2005) "Inmate Assault in Texas County Jails", The Prison
Journal, 85: 515-534.
Kent, S. L. and Jacobs, D. (2005) "Minority Threat and Police Strength from 1980 to
2000: A Fixed-Effects Analysis of Nonlinear Interactive Effects in Large U.S. Cities",
Criminology, 43(3): 731-760.
49
Kerbs, J. J and Jolley, J. M. (2007) "Inmate on Inmate Victimization Among Older
Male Prisoners", Crime & Delinquenc, 53: 187-218.
King, K., Steiner, B. and Breach, R. (2008) "Violence in the Supermax: A SelfFulfilling Prophecy", The Prison Journal, 88: 144-168.
Lahm, K., (2008) "Inmate-On-Inmate Assault: A Multilevel Examination of Prison
Violence", Criminal Justice and Behavior, 35: 120-137.
Lahm, K., (2009) "Physical and Property Victimization Behind Bars: A Multilevel
Examination", International Journal of Offender Therapy and Comparative
Criminology, 53: 348-365.
Loeber, R., and Farrington, D. P. (1998) Serious and violent jouvenile offenders: Risk
factors and successful interventions. Thousand Oaks, CA: Sage.
McArt, E. W. and McDougal, L. W. (1985) "Secondary Data Analysis – A New
Approach to Nursing Research", The Journal of Nursing Scholarship, 17(2): 54-57.
Moster, A. N., Jeglic,E. L. (2009) "Prison Warden Attitudes Toward Prison Rape and
Sexual Assault: Finding Since the Prison Rape Elimination Act (PREA)", The Prison
Journal, 89: 65-78.
Murphy, J. W. and Schlaerth, C. A. (2010) "Where Are Your Data? A Critique of
Secondary Data Analysis in Sociological Research", Humanity & Society, 34: 37951
390.
Parisi, N. (1982) Coping With Imprisonement. Beverly Hills: Sage Publications.
Perez, D., Gover, A., Tennyson, K. and Santos, S. (2010) "Individual and Institutional
Characteristics Related to Inmate Victimization", International Journal af Offender
Therapy and Comparative Criminology, 54: 378-394.
Pierson, T. A. (1987) Protective Custody: The Missouri Experience With Comperative
State Analysis. Missouri: Missouri Departmentof Corrections.
Rew, L., Koniak, D., Lewis, M. A., Miles, M., and O'Sullivan, A. (2000) "Secondary
Data Analysis: New Perspective for Adolscent Research", Nursing Outlook, 48: 223229.
Robertson, J. E. (1987)" The constitution in protective custody: An analysis of the
rights of protective custody inmates", Cincinnati Law Review, 56: 91-143.
Rokach, A. (2000) "Ofence Type and the Experience of Loneliness",International
Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 44: 549-563.
Ross, J. I., and Richards, S. C. (2002) Behind bars: Surviving prison. Indianapolis, IN:
Alpha Books.
Shalev, S. (2009) Supermax: controlling risk through solitary confinement.
Cullompton: Willan.
50
Shoham, E. (2006) '"Signs of Honor" Among Russian Inmates in Israel's Prisons",
International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 54:9841003.
Spencer, D., (2009) "Sex offender as homo sacer", Punishment & Society, 11: 214240.
Steiner, B. (2009) "Assessing Static and Dynamic Influences on Inmate Violence
Levels", Crime Delinquency, 55: 134-161.
Sykes, G. (1958) The society of captives. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Sykes, G. and Matza, D. (1957) "Techniwues of neutralization", American
Sociological Review, 22: 664-670.
Sykes, G. and Messinger, S.L. (1970) The Inmate Social Code. The Sociology of
punishment and correction, Johnston, Savitz and Wolfgan (eds), second edition,
401-408.
Tayler, M. C. (1998) "How White attitudes vary with the racial composition of local
populations: Numbers count", American Sociological Review, 63: 512-535.
Tellier, M. C., Wormith, J. S., and Gendreau, P. (1984) Protective Custody: The
Emerging Crisis Within The Prison System. Ottawa: Ministry of the Solicitor
General.
52
Toch, H. (1977) The Ecology of Survival: Living in Prison. New York Free Press.
Toch, H. (1992) Living in Prison: The Ecology of Survival. Washington, DC: American
Psychological Association.
Tonry, M. (1996) Malign Neglect – Race, Crime, and Punishment in America. NewYork: Oxford University Press.
Van Wijk, A. Mali, B. R. F., Bullens, R. A. R. and Vermeiren R. R. (2007) "Criminal
Profiles of Violent Juvenile Sex and Violent Juvenile Non-Sex Offenders", Journal of
Interpersonal Violence, 22: 1340-1355.
Walmsley, R., Howard, L. and White, S. (1992) The National Prison Survey
1991: Main Findings. Home Office Research Study 128. London: HMSO.
Toch, H., & Johnson, R. (1982) The pains of imprisonment. Beverly Hills, CA: Sage.
Vantour, J. A. (1979) A Proposal Regarding Protective Custody in Federal
Institutions. Ottawa: Correctional Service of Canada.
Watson, M. (1980) "Outlaw Motorsyclists: An Outgrowth of Lower Class Cultural
Concerns", Deviant Behavior,2: 31-48.
Wikstrom, P. O. (1990) "Age and Crime in a Stokholm Cohort", Journal of
Quantative Criminology, 6: 61-84.
Windle, P. E. (2010) "Secondary Data Analysis: Is It Useful and Valid?", Journal of
53
PeriAnestbesia Nursing, 25(5): 322-324.
Wolf,Y. (2002)" Violations of Out-Group and In-Group Regulations in the Eyes of
Ordinary and Protected Prisoners: An Instance of Judgmental Modularity",
International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 46: 206219.
Wolff, N., Shi, J., and Bachman, R. (2008) "Measuring Victimization Inside Prisons:
Questioning the Questions", Journal of Interpersonal Violence, 23: 1343-1362.
Wolff, N., Shi, J., and Blitz, C. (2008) "Racial and Ethnic Disparities in Types and
Sources of Victimization Inside Prison", The Prison Journal, 88: 451-472.
Wolff, N., Blitz, C. L., Shi, J., Siegel, J., and Bachman, R. (2007) "Physycal violence
inside prisons: Rates of victimization", Criminal Justice and Behavior, 34: 588-599.
Wooldredge, J. D. (1998) "Inmate lifestyles and opportunities for victimization",
Journal of Research in Crime and Delinquency, 35: 480-502.
Woolredge, J., Griffin, T., and Pratt, T. (2001) "Considering hierarchial models for
research on inmate behavior: Predicting misconduct with multilevel data", Justice
Quarterly, 18: 203-231.
Wormith, J. S. (1983) "A Survey of Incarcerated Sexual Offenders", Canadian Journal
of Criminology, 25: 379-391.
54
Wright, K. (1991) "The violent and victimized in the male prison", Journal of Offender
Rehabilitation, 16: 1-25.
www.ips.gov.il
55
אתר שב"ס באינטרנט
נספח א'
הקשר בין המוצא לבין העבירה בקרב טעוני ההגנה.
כלל טעוני ההגנה
טעוני הגנה
טעוני הגנה
ערבים ישראלים
תושבי השטחים
יתר טעוני
ההגנה
4956
)27.6%( 1366
)11.8%( 587
)60.6%( 3003
אלימות
)27.3%( 1355
)31.2%( 426
)14.1%( 83
)28.2%( 846
רכוש
)30.6%( 1515
)29.1%( 398
)15.5%( 91
)34.2%( 1026
סמים
)22.1%( 1095
)26.9%( 368
)7.8%( 46
)22.7%( 681
מין
)3.7%( 181
)3.2%( 44
)1.9%( 11
)4.2%( 126
שב"ח
)6.3%( 311
לא רלוונטי
)53%( 311
לא רלוונטי
N
2(5, N = 4956) = 523.65, p < .005
56
© Copyright 2025