הרמוניה ודיס-הרמוניה בעיצוב הסביבה
בשדה המחקר הרמוניה ודיס-הרמוניה בעיצוב הסביבה גלעד שביד עורך :גלעד רונן הרמוניה .ציון ממוצע+ 1.00 : תכנון ועיצוב הסביבה ,המכונים “תכנון נוף” ,הם גורם חשוב שמשום מה נוטים להקל בו ראש. ממחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם ,עולה כי האיכות האסתטית של הסביבה משפיעה על החיים בצורות רבות .זאת ,החל ממתן ערכים כלכליים גבוהים יותר לדירות ובתים המצויים בסביבה “יפה” ו”מטופחת” ,או שנשקף מהם “נוף יפה” ,דרך שיפור מצב הרוח של השוהים בסביבות אסתטיות ,בחירה בדרכים אסתטיות לתנועה ,עידוד שהייה ופעילות באזורים אסתטיים ,ועד לשיפור הבריאות והחשת ההחלמה בבתי חולים יפים או בעלי נוף יפה. המרכאות בהן נתונים המושגים “יפה” ו”מטופח”, מצביעות על כך שאלה מושגים חסרי הגדרה קשיחה .משמע ,אנשים מציינים כי יהיו מוכנים, נניח ,לשלם יותר עבור דירה עם נוף יפה ,אבל היפה הזה הוא דבר שהם חשים ,ולא דבר העונה על קריטריונים קבועים ומוסכמים .להלן ,אתייחס ליפה כאל דבר שיש לגבי איכותו האסתטית הגבוהה הסכמה רחבה. החוויה האסתטית ביחס לסביבה מורכבת מחוויות בערוצי חישה שונים ,כולל שמיעה ,מגע וריח .כאן ,ברצוני להתייחס לפן הוויזואלי בלבד. אצל האדם ,תחושת היופי החזותי היא תוצאה של תהליך מורכב מאוד .חלק מהגורמים 12 אדריכלות נוף הקובעים העדפות יופי הם נגזרת של מוסכמות תרבותיות ,חלקם נובעים מהאישיות של הפרט, אבל לטענתי ,חלק משמעותי הם גורמים אוניברסליים העוברים בתורשה .גורמים אלה משפיעים על ההעדפה האסתטית של סביבה, בין אם אנו מתבוננים בסביבה באופן פעיל ובין אם אנו “פשוט” עוברים או שוהים בתוכה. היכרות עם הגורמים היסודיים האוניברסליים הללו ,יכולה לשפר את העיצוב הסביבתי בלי קשר לאופי המסוים של העיצוב ,לסגנון העיצוב ולמקוריות וחדשנות המעצב .לכן ,חשוב ללמוד את הגורמים האלה ולשלבם בעיצוב ,כך שכל סביבה מעוצבת תראה יפה יותר. מסגרת המאמר הזה מצומצמת מכדי לנסות ולתאר את כל העקרונות היסודיים ,ולהסביר מדוע הם משפיעים עלינו לחיוב או לשלילה. לפיכך ,אבקש להתמקד בעקרון אחד :ההתאמה החזותית בין חלקי המכלול הסביבתי .התאמה בין מרכיבי מכלול ,היא אחד מהעקרונות האסתטיים הקדומים ביותר שהוגדרו .היוונים הקדומים כינו אותה “הרמוניה” ,שמשמעה - התאמה טובה .ויכוחים שונים נסובו בעבר על טיב ההתאמה ,ומה הופך אותה לטובה .ברור למדי, שהתאמה פרופורציונית-מתמטית בין חלקי המכלול ,בדומה להתאמת הצלילים במוסיקה המערבית ,תתגלה כאשר מדובר בסביבה ובעיקר בסביבה טבעית ,או טבעית באופן חלקי ,כהתאמה מוזרה ולא בהכרח אסתטית. בעבודת הדוקטורט שלי ,בחנתי את השפעתם של אלמנטים יסודיים שונים על ההערכה האסתטית .המחקר כלל כמות גדולה של מבדקים ,שכל אחד מהם היה מורכב מ32- סביבות ,ונטלו בו חלק 193אנשים ,מיעוטם סטודנטים ,ורובם אנשים שונים בגילאים שבין 16 ל .55-בדרך כלל ,לא הופיעה יותר מווריאציה אחת של אותה סביבה באותו מבדק ,ובכל מקרה לא הופיעו יותר משתי וריאציות .בכל מבדק השתתפו לפחות 32איש כדי לקבל תוקף סטטיסטי טוב ,וברובם השתתפו כ 40-נבדקים. הנבדקים התבקשו להעריך את יופיין של הסביבות השונות על בסיס סולם בן שבע דרגות, שנע בין ( -3מכוער מאוד) ועד ל( + 3-יפה מאוד), כאשר 0סימן הערכה ניטרלית. בין היתר ,בדקתי האם ,ובאיזו מידה ,קיימת השפעה להתאמה של אלמנט קטן למדי בתוך סביבה למאפייני הסביבה ,על ההערכה האסתטית של המכלול .בדיקה זו התבצעה באמצעות שינוי האלמנט כך ש”יתאים” למכלול במידות שונות ,ובדיקת ההערכה עבור כל חלופה וחלופה .בצורה זו ניתן לעמוד על תרומת בשדה המחקר מידת ההתאמה ואופי ההתאמה ,להערכה הכוללת של המכלול. התמקדתי בשלושה סוגי התאמות: הראשון -התאמת סדר הגודל של האלמנט לסדר הגודל של אלמנטים מסוג דומה בסביבה. השני -התאמה מבחינת הצבע של האלמנט לצבעי הסביבה ,והשלישי -התאמה מבחינת הצורה (עקמומיות וזוויות) ,לצורות הטיפוסיות בסביבה. התאמות נוספות שנבחנו חלקית במסגרת פרמטרים אחרים ,היו “התאמה סגנונית” (בארכיטקטורה) ,והתאמה של חומרים .חשוב לציין ,שגם מכלולים צמחיים צריכים להתבסס על התאמות לסביבה .כך ,שיבוץ של עצים גדולים במיוחד (למשל איקליפטוסים) ,בסביבה של חורש ים תיכוני ,תיצור דיסוננס צורני (ו”סגנוני”) של ממש .כלומר ,מבחינת צמחיה ניתן לצפות שמעבר להתאמה הכללית ,התאמה למרכיבי מכלולים שאנו מכירים ככאלה ,תיצור תחושה נוחה של “טבעיות” ולכן תשפר מאוד את ההערכה האסתטית הכוללת .לעומת זאת, שילוב מרכיבים המאפיינים מכלולים שונים, עלולה לפגוע בהערכה האסתטית הכוללת, בגלל תחושת המלאכותיות שהיא מעוררת. כפי שעולה מתוצאות המחקר ,להתאמות השונות שבין אלמנט למכלול הסביבתי בתוכו הוא מופיע ,יש השפעה גדולה למדי על ההערכה הכוללת של האיכות האסתטית של הסביבה .כך למשל ,התאמה של סדר הגודל של האלמנט ,היא גורם חשוב ,גם בסביבה בנויה או מגוננת וגם בקו רקיע או “נוף” .דוגמה בולטת לעקרון זה ,היא ההשפעה שיש לפרויקט הולילנד בירושלים ,על הערכת הנוף באזור זה .הפגיעה הגדולה באיכות האסתטית החזותית של הסביבה הזו ,נובעת בעיקר ממימדי הפרויקט לעומת המבנים הטיפוסיים בסביבתו ,ולא מפרטי העיצוב של הפרויקט כשלעצמם. מלמעלה למטה: סדרי גודל שונים .ציון ממוצע-0.40 : פחות ניגוד .ציון ממוצע+0.56 : חוסר התאמה בגודל וצבע .ציון ממוצע-1.32 : אדריכלות נוף 13 בשדה המחקר רק חול .ציון ממוצע-0.47 : דשא חלקי .ציון ממוצע-0.30 : דשא ושיחים .ציון ממוצע+ 0.03 : רכיבי צמחייה ממכלולים שונים .ציון ממוצע-0.43 : גם התאמות מסוגים אחרים נמצאו כמשפרות את ההערכה האסתטית ביחס למכלול .נקודה שיש בה עניין מיוחד למעצבי סביבה (נוף) ,התגלתה בסביבה בה נבחנה השפעת הוספת צמחיה מסוגים שונים על ההערכה האסתטית. בסביבה זו (במקור שכונה חדשה בצפון ת”א) ,הוספתי דשא בכמויות שונות, שיחים נמוכים ,ובחלופה אחת עצי בר (אלונים) עם פרחי בר .מניתוח התוצאות ,עלה כי בעוד שהוספת דשא ושיחים תרמה לשיפור ההערכה, וכמות גדולה מהם תרמה לשיפור ההערכה יותר מכמות קטנה ,הוספת צמחיית בר ,שלא “התאימה” ,לסביבה של מגדלי מגורים ,הורידה את ההערכה הכוללת ,לרמת ההערכה שקיבלה סביבה זו כאשר היא הכילה רק מגדלים וחול .המסקנה שניתן לגזור מכך ,היא כי עיצוב נופי צריך לקחת בחשבון את התאמתם של הרכיבים זה לזה ,וכן לסיטואציה ,ולא להתבסס רק על יופיים של האלמנטים השונים “כשלעצמם”. פרויקט הולילנד ,ירושלים גלעד שביד ,ארכיטקט ,מתכנן ערים ודוקטור לאסתטיקה סביבתית. מדור 'משדה המחקר' חושף קולות מהאקדמיה העוסקים בנושאים עכשוויים בשדה מחקר הנוף .השאיפה היא לקיים דו-שיח יצירתי ופעיל בין שדות העשייה והמחקר השונים .נשמח לקבל מחקרים לפרסום .עורך המדור ,גלעד רונןgronnen@gmail.com , 14 אדריכלות נוף
© Copyright 2024