מטרות ואידיאולוגיה של מכון קרדוזו
THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean מטרות ואידיאולוגיה של המכון ע"ש דוד קרדוזו 1 בית מדרשו של אברהם אבינו ניסיון חשיבה למטרת רנסנס יהודי דתי נתן לופס קרדוזו 2005 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org 1 THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean אידיאולוגיה ופילוסופיה בית מדרשו של אברהם אבינו קיימות שתי אסכולות בתוך היהדות ,שני סוגי בתי מדרש :בית מדרשו של משה רבנו ,ובית מדרשו של אברהם אבינו .על אף ששניהם מהווים חלק בלתי נפרד מהיהדות ,ההבדל ביניהם הוא קריטי. הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים )א:א-ג( כותב כי אברהם אבינו חידש תנועה אמונית .בעוד שהרמב"ם מייחס את גילויו של אברהם לתוצאה של התבוננות פילוסופית ,אחרים אינם סוברים שהתגלית הייתה אינטלקטואלית בלבד ,אלא תוצאה של מפגש אקסיסטנציאלי עם הקב"ה .התגלית של אברהם לא הייתה ביחס לקיום האל ,אלא כי "לאלוקים אין חשיבות ,אלא אם חשיבותו מעל הכל" )אברהם יהושע השל(. הגילוי נגע באישיות של אברהם בכללה ,והפכה אותו לאדם אחר .היא החדירה בו פליאה גדולה לגבי המציאות כולה ודאגה גדולה לרווחה האנושית .אין כאן עיון שכלי בלבד ,אלא אף רגשי .הוא הפך לכוח המניע מאחורי תנועה שהפכה את העולם על פניו .האמונה והחסד הם עמודי התווך של תנועה זו ,שלא ניתן לעמוד בפניה .האמונה סוננה דרך אישיותו ושלחה אותו לתוך עולם לא מוכר .ההשלכות מרחיקות הלכת של השינוי מתבהרות כאשר אנו מזכירים לעצמינו את דברי רש"י ,שאומר שאברהם גייר רבים מבני זמנו 2.מדוע הוא הצליח כל כך במעשה זה? בשל האינטליגנציה שלו? אין ספק שהאינטליגנציה שיחקה תפקיד חשוב ,אך ללא ספק בעיקר הייתה זו האישיות שפיתח עם השנים .בחירה על ידי הקב"ה אינה רק מוסיפה עוד מימד לאישיות הנבחרים ,אלא הופכת אותם לאנשים שונים לגמרי ,בעודם משמרים את עצמיותם .כתוצאה אנשים כאלה מסוגלים להתחבר עם אחרים באופן שאחרים ,שלא היו שותפים לאותה התגלות אלוקית ,אינם יכולים. זוהי המחשה של השפעת אברהם על סביבתו .ביחס לאישיותו ,העולם שסביבו עמד להתחדש ,רועד באור חדש ,קורן בקשת צבעים חדשה. לא ספרי טקסט ,אלא אנשי טקסט אברהם יהושע השל פעם העיר שאין לנו צורך בעוד ספרי טקסט ,אלא באנשי טקסט .ההבדל בין תלמיד לחסיד הוא שתלמיד לומד את הטקסט ,בעוד שחסיד לומד את המורה .המידות הטובות ,היושרה, והרגישות הם המרכיבים החשובים בהוראה מוצלחת של המסורת היהודית .זהו הבסיס ,התשתית, שעליה עומד בית מדרשו של אברהם אבינו :ללמד על מנת לעורר השראה וליצור מהפך בנפש התלמיד. כאן אנו מוצאים את שורשי היהדות בצורתם היסודית .עלינו להבין שהיהדות התחילה כתנועה אקסיסטנציאלית ,שבה כל דבר שאדם עושה ,חושב ,חש ,ואומר נגוע ברוח אלוקים. 2 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean תקופת דגירה ,ההתחלה הלא-הלכתית של היהדות היהדות לא התחילה כמסורת הלכתית כפי שהיא מוכרת לנו היום .מאות שנים עברו עד להתגלות בסיני, על כל השלכותיה ההלכתיות ,בה התחילה מסורת ההלכה .הרבה צריך היה לקרות לפני רגע ההתעלות ההיסטורי במעמד הר סיני .ההלכה הייתה צריכה לצמוח עד אז מתוך החוויה האברהמית .רק על רקע זה היה בית מדרשו של משה רבנו בגדר האפשר ,בית מדרש של דיון הלכתי וקבלת החלטות הלכתיות. אך בית מדרש כזה צריך קודם כל להיות מעוגן בנטייה האמונית של בית מדרשו של אברהם אבינו. תפיסת העולם של התרבות היהודית הייתה צריכה להתבגר ולמצוא את דרכה דרך חוויות אמונה מציאותיות לפני שתוכל להפוך לדרך חיים המבוססת על הלכה .לפיכך יש לראות את ההתגלות בסיני כתוצאה של בית מדרשו של אברהם אבינו ,שהתגבשה בצורה ההלכתית בסיני .כאן חוויות האמונה של הדורות שלפני סיני ,החל באברהם אבינו ,שינו סדרי עולם ויצרו דרך חיים רוחנית מציאותית. ניתן לקרוא לרגעים אלה "חוויות שורשיות" )אמיל פאכנהיים( ,כיון שהפכו לחוויות מכוננות שחדרו לתת- מודע של העם היהודי ,ויצרו בסיס לגילוי ההלכה כאשר השעה הנכונה תגיע .חוויות אלה יאפשרו מבט חטוף לספרה שבה פועל כוח בלתי מוגבל ,שורש ההלכה .הם הרסו את הביטחון המצוי בידע קונבנציונאלי ,ופרמו את הנורמה שבשגרה .מעבר לתדהמה התמידית שברגעים אלה ,הם הכרחיים. הם מעצימים את הרגע על ידי ההסבר הטבעי .אין ידע או קוגניציה שתערער את איכותם המדהימה. אגדה והלכה הכרחי להבין שהיהדות ההלכתית לא תשרוד אם אין לה זכר וקשר מתמיד עם בית מדרשו של אברהם אבינו .סוגיה זו הפכה בעייתית ביותר בקהילה הדתית של היום .על מנת להמחיש זאת ,עלינו להתייחס לקשר בין ההלכה לעולם האגדה ,ההוראות הלא-הלכתיות של המסורת היהודית שנמצאות בתלמוד ובמדרש .מהם ההבדלים בין מרכיבים שונים אלה של המסורת היהודית? ההלכה מיידעת אותנו כיצד עלינו לנהוג בכל מצב נתון ,א ך היא אינה מעניקה תובנות לאיכות התנהגות מסוימת ,או תחושה של שינוי רוחני כתוצאה מביצוע אקט הלכתי .האגדה נועדה לאפשר למה שלא נראה לעין להיכנס לעולם הנגלה , ,מעבר למחוזות המוגדר ,הנתפס ,והמודגם .היא מאפשרת לנו להתחיל ולהבין את האינסוף דרך מעשים סופיים .היא מטאפורה דתית שמאפשרת לנו ליצור תמונות מנטאליות של מה שלא ניתן לתאר 3.היא מפשירה את עולם ההלכה הקפוא ,ומגלה את הזרם האלוקי מאחורי ההלכה. כאן אנו מגיעים להבנת חשיבותו של בית מדרשו של אברהם אבינו .דרך בית מדרש זה נוצר כל עולם ההגדה ,וממנו הוא שואב את רוחו .בעוד שההלכה היא מערכת החוקים והתקנות השלטת בחיינו ,בית מדרשו של אברהם אבינו מאפשר לאדם לפתח תפיסת עולם ,שמאפשרת לו לתפקד ברמה אקסיסטנציאלית ופילוסופית ,במקום להישאר ברמת הפרקטיקה .על אף שההלכה גמישה באפיה ,עולם האגדה מתמודד על סך כל המצב האנושי ,מע בר להגבלות הטבועות בכל מערכת משפטית .בית מדרשו של אברהם אבינו ,כפי שהוא מוצג בעולם האגדה ,מבטיח שהיהדות תישאר תמיד רעננה .היא רחוקה מתיאולוגיה וקטכיזם ,כפי שהם באים לידי ביטוי בדתות אחרות ,שבהן האמת מוצגת דרך דוגמה שהפכה מזמן למוחלטת. 3 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean האגדה היא תוצאה של מאבקים אקסיסטנציאליים של אנשי האמונה הגדולים ,שם נושאים נבחנים, נידונים ,נתונים למחשבה ,מנוסחים מחדש ,כל זאת תוך ידיעה שאין אפשרות להגיע למסקנות מוחלטות .אחרי הכל ,חכמי ישראל הראשונים הבינו שכל ניסיון לעשות כן יכשל ,כיון שאמונות דוגמטיות הן סימן לניסיון כושל להעביר מסר שלא ניתן לבטא היטב .הטענה שקיימים יסודות אמונה וודאיים מערערת אמונה דתית אוטנטית ,בדומה למי שיטען שתווים הם בסיס המוסיקה .הם אינם – הם רק מספקים הכוונה למוסיקאי ,כדי להראות לו את הדרך; אך הם אינם "הדבר עצמו" .דוגמות אינן יכולות להפוך לקירות – הן רק חלונות לעולם לא מוגדר. הבעיה בראייה כוללת של ההלכה כאן אנו נתקלים במשבר הגדול של יהדות זמננו .במהלך השנים ,המרחק בין האגדה וההלכה ,בין בית מדרשו של אברהם אבינו ובית מדרשו של משה רבנו גדל .כיום אנו עדים לעולם הלכתי עצמאי שמפנה גב לעולם שמייצב אברהם אבינו ,ולפיכך הוא מראה סימני התפוררות .דבר זה ניכר בעובדה שכמעט הכול הופך היום לעניין הלכתי ,הלכה שכוללת הכול .היהדות של היום הפכה להלכתית יתר על המידה, והיא דוחה כל מימד שבו נפש האדם דורשת יותר ממענה מעשי פשוט לבעיותיו ואתגריו .ליהדות של היום יש עמדות אמוניות החלטיות. כדי שההלכה תישאר בריאה ואותנטית היא צריכה לשאוב כוחות מעולם האמונה ,כפי שהיא מיוצגת באגדה ומעבר לה .חשוב במיוחד בנוגע לאמונה שדברים יישארו נזילים ולא יהפכו לסטטיים .בדברים הנוגעים לאמונה והחיפוש אחר האל אין תשובות מוחלטות .החיפוש אחר האל צריך להיות פתוח כדי לאפשר לנפש האנושית הזדמנות למצוא את דרכה דרך ניסיון ותגלית .עצם העובדה שהיום אנו נתקלים בניסיון רציני לראות את ההלכה כביטוי היחידי של היהדות ,וניסיון מתמיד של מספר סמכויות הלכתיות להשיב את רוח היהדות חזרה לדוגמות מקובעות היא סימן ברור שאפילו בעניין השקפתי מנסים אותן הסמכויות להפוך את האמונה לעניין הלכתי .בכך הם מונעים מהיהדות את הנפש החיה שבה .צריך להבין שההלכה היא תולדה של אמונות שאינן שלמות ,דרך חיים מציאותית למצב של מתח תיאולוגי. רק באופן זה היהדות אינה הופכת לדת המשתתקת נוכח מסורת מאובנת ,או מתאיידת להרהור אוטופי. דינאמיקה זו יכולה להתרחש רק כאשר האמונה היהודית מכילה נזילות שההלכה הופכת לחומר מוצק. ההלכה צריכה לקרר את הפלדה הלוהטת של רעיונות נעלים ולהפוך אותם למעשים פרגמאטיים בלי לאפשר לחום הפנימי להתקרר לחלוטין .אמונות היהדות הן כמו חץ ,שמזנק לכאן ולשם ,מתנודד כאילו נורה לתוך האוויר מקשת רפויה ,בעוד שההלכה קבועה ויציבה. העובדה שעניין זה כבר לא מזוהה כקריטי לעתיד היהדות מעורר דאגה .צמח עלול להיראות בריא זמן רב לאחר ששורשיו נקטעו ,כאשר ימיו בעצם ספורים. אין אנו מציעים שהיהדות תפרוק את עול ההלכה .צעד כזה הוא אבדני .אך אנו טוענים שאם נאפשר ליהדות להתפתח למערכת חוקית יבשה שבה הרוח משנית ,התוצאה תהיה נוקשות כה גדולה ,עד כי התכלית עצמה תעורער. 4 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean יהדות עוברית זוהי סוגיה קריטית לעתיד היהדות והזהות היהודית .רק כאשר נגלה מחדש את הרוח המקורית שלה, וננסה למצוא את עולם הרוח שמאחורי ההלכה ,תהיינה סיבות טובות להאמין שרבים ישובו ליהדות .על מנת לעשות זאת עלינו לחפש את הצורה העוברית של היהדות ,לפני שהתגבשה בחוויית סיני .אנו משוכנעים כי ההלכה תוכל להשיב לעצמה הרבה מכוחה הרוחני ,להפוך את עצמה ליותר אטרקטיבית ומתאימה לרוח האדם .אחרי הכול ,אל לנו לשכוח שבמשך מאות שנים הופעלה דה-אברהמיזציה של היהדות .זוהי תוצאה של מרכיבים רבים שלא כאן המקום לפרטם .נאמר רק שמנהיגים כמו הרמב"ם, הרמב"ן ,הבעל שם טוב ,ר' ישראל סלנטר ,ר' מרדכי יוסף מאישביצא ,הר שמשון רפאל הירש ,הרב אליעזר ברקוביץ' בימינו אנו ,שכולם מאירי הרוח היהודית ,הבינו זאת בימיהם .בעוד שהם תרמו תרומה ניכרת לפתרון הבעיה ,המצב בכללותו של העם היהודי השתנה מאז ,ויש צורך ביוזמות חדשות .הסיבות לכך הן שתיים :ראשית ,ייסוד מדינת ישרא ל הוביל את העם היהודי למצב חדש לגמרי של הגדרה עצמית .שנית ,השואה הציבה אתגר אמוני גדול בפני העם היהודי ,ונדרשות דרכים חדשות להתמודדות עם אתגר זה. המשמעות האקסיסטנציאלית של התלמוד על מנת לגלות את הרוח החיה מאחורי בית מדרשו של אברהם אבינו ,יש צורך לגשת לתלמוד עם אותה רוח .במקום לגשת לתלמוד בצורה קונבנציונאלית ,דרך עיני המלומדים הגדולים ופוסקי ההלכה ,צריך לנקוט בגישה אקסיסטנציאלית כלפי הטקסט ,שדרכה ניתן לגלות את תפיסות העולם השונות שבשורש הדיונים ההלכתיים בתלמוד ,כמו מחלוקות אביי ורבא ,או בית הלל ובית שמאי .בעוד שגישות החקירה, הפלפול ,וקריאת הפשט חשובים ביותר ,אנו משוכנעים שכטקסט דתי התלמוד נוקט ביסודות היהודיים של בית מדרשו של אברהם .אין ספק שכאשר אנו נתקלים במחלוקות של התנאים והאמוראים אנו רואים דפוסי השקפה שונים שלהם היה נאמן כל תנא או אמורא .על כן ,צריכה להיות אפשרות להתחקות אחרי השקפות אלה דרך העמדות ההלכתיות של החכמים .הגישות שלהם לחיים, לפילוסופיה ,לטוב ולרע ,משתקפות בפסקי ההלכה שלהם .זוהי התגלמות ההתגלות הססגונית בסיני, 4 על בסיס העיקרון התלמודי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". הקב"ה העניק לכל חכם ניצוץ של הממדים רבי-הפנים של התורה ,ובממדים אלה באות לידי ביטוי עמדותיהם ההלכתיות .כל עמדה עברה תקופת דגירה ,החל מהאמונה של אברהם אבינו ,ובסופו של דבר מצאה את הדרך לסיני ,והפכה לחלק מן התורה שבעל פה .התלמוד היא הנציג המרכזי של התורה שבעל פה ,ובזכותו אנו יכולים לגלות למפרע את היסודות של אמונת אברהם .אחרי הכול ,התלמוד מעניק לנו תובנה לדרך שבה נוצרה עמדה הלכתית .המחלוקות הגדולות הן ייצוג של "פרה-מחשבה" של המוחות ההלכתיים הגדולים ,ובהן מתבררים תהליכי החשיבה בתקופת הדגירה לפני שהם גובשו לכדי עמדות הלכתיות .כאן עמדות המיעוט הופכות לחשובות ביותר ,וזו הסיבה שהן נזכרות .מעין אבטיפוס של מהלך מחשבתי ,המחלוקות מגלות את המניעים בתת-מודע של ריבוי הדעות והחוויות האקסיסטנציאליות של האמונה מימות בית מדרשו של אברהם אבינו. 5 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean אפשרויות הלכתיות חדשות למרות שהנושא אינו שייך למאמר זה ,אנו מאמינים כי חשוב להזכיר כי יש צורך לעיין היטב ולהבין דעת מיעוט ודעות דחויות בתלמוד .עמדות הלכתיות אלה ,על אף שלא התקבלו כנורמטיביות ,עלולות להחזיק את המפתח לצרכים הרוחניים של יהודי המחר .הן עלולות לשמש כאפשרויות חלופיות עבור מי שאינו מצליח לשאוב השראה בהלכה המבוססת של היום .בעידן שבו עצמאות הפכה למרכיב קריטי בחיינו ,יהיה זה מהלך נבון מצד הרבנים לאפשר לאנשים לבחור מתוך האפשרויות הלכתיות-תלמודיות הרבות .צעד כזה עלול לסייע לקידום צמיחה בריאה של צעירים רבים המחפשים אפשרויות רוחניות חדשות שירגישו איתן בנוח 5.היות ועמדות הלכתיות הן לעיתים קרובות תוצאה של עמדות אמוניות שונות של חכמי העבר ,כפי שנאמר קודם ,אפשרויות אמוניות רחבות ושונות עלולות להיות אפשרות עבור הדור הבא ,על מנת לאפשר חיי הלכה מספקים ומעוררים השראה עבור יותר אנשים .עניין זה ח שוב במיוחד כיון שהאנושות מורכבת ממגוון מרכיבים פסיכולוגיים ,וקשה לדמיין שכולם יחיו על פי קוד דתי בודד 6.באופן זה היהדות המסורתית יכולה להציע צורות אותנטיות שונות של יהדות בלי לכפור 7 באלוקיות התורה ובאמת של מסורת התורה שבעל פה וחז"ל. ירושת האמונה והצורך ללחום חשובה ביותר המודעות לעובדה שאי אפשר להוריש אמונה .אדם אינו יכול "לקבל" את המסורת היהודית באופן הקונבנציונאלי .צריך להרוויח אותה ,להילחם עבורה .לשם חוויה ובניית אמונה יש צורך ביוזמות אמיצות ,ולא ברצף סתמי .עשייה דתית אינה יכולה להפוך לשגרה ,אלא דורשת פעילות מתמדת .מחויבות כנה ליהדות תתקיים רק תוך מאמץ ,וצריך להילחם כדי לגלות אותה כל יום מחדש. כל דור צריך למצוא את הדרך שלו לאלוקים ולמסורת היהודית .מבחינה דתית ,אם לא היה זה המצב, לא תהיה סיבה לקיום אותו הדור .מהי משמעות הקיום היהודי ,אחרי הכול ,אם לא לגלות מימד נוסף בעולמו הצבעוני של הקב"ה ובתורתו ,ודרך מימד זה להבינו טוב יותר? חזרה על דברי אחרים בלי להוסיף עליהם זו הצהרה כי כל המידע ביחס לקב"ה ותורתו כבר קיים ,ואנו רק עותקים של אבותינו. בכך אנו לא רק מגבילים את העובדה שהאל כל-יכול ושהתורה נצחית ,אלא גם מחללים שם שמים. להיות אלוקים פירושו להיות ישות עם אינסוף אפשרויות ומידה רבה של פלורליזם ,שבאים לידי ביטוי בבריאה. חובה עלינו לגלות את האל בדרכים חדשות ,ועלינו למצוא דרכים לקדם מטרה זו .זוהי המשימה שהציב לעצמו המכון ע"ש דוד קרדוזו – גילוי החדש בישן .משימה זו אינה פשוטה כלל ועיקר .המשפט האחרון של שפינוזה )שבמקרים רבים אנו חלוקים עליו!( באתיקה שלו" :כל הדברים האציליים קשים כשם שהם נדירים" -רלוונטי ביותר .ועדיין ,עם עבודה קשה ,אנחנו נצליח להשיג יעד זה. לחיות על פי הדת פירושו לחיות במצב של מלחמה .נדרש חידוש תמידי .הדרך היחידה להכרה דתית כנה היא התמודדות עם יסודות היהדות בידיעה שהמגע באמת הדתית אין פירושו השגה או הבנה של המשמעות השלמה של האמת. אך כיצד נוכל להשיג מטרה זו? 6 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean אברהם אבינו כאב-טיפוס אנו מאמינים שהמטרה אפשרית רק אם נצעד בעקבותיו של אברהם אבינו ,ונציב את עצמינו בעמדתו. לעולם לא נוכל לעשות זאת באופן מלא ,אך נוכל לגלות מחדש מה שהוא כבר מצא .במקביל ,עלינו להכניס את עצמינו לתוך התהליך כדי שלא נמצא את עצמינו רק מגלים את האמונה של אברהם ,אלא מעניקים לאמונה מימד אישי .תוך כדי התהליך ,עלינו להיזהר מערפול הרעיון האמיתי של הצמיחה, שהוא לא להשאיר דברים מאחור ,אלא להשאיר דברים בפנים .על כל יהודי מוטל למצוא את האב-טיפוס האברהמי המצוי בתוכו/בתוכה ,ולהוסיף אותו לעצמיות שלו/שלה. כפי שאברהם גילה את צורת היסוד הפרה -הלכתי של האמונה היהודית בעצמו ,כך עלינו לגלות את האמונה בתוך עצמנו .וכפי שהוא אפשר פתח לקב"ה לתקשר איתו כאשר היה בתהליך הגילוי ,כך עלינו לאפשר תנאים דומים .מה שצריך לעשות הוא לגלות למפרע מה שלח את אברהם לדרכו האמונית .כפי שהזכרנו קודם ,אברהם לא היה זה שגילה את קיום האל; הוא היה זה שניסה למצוא דרך לחוות את האל כאן ועכשיו .גם אנו מסוגלים להגיע לחוויה זו על ידי יישום זהיר של המאפיינים שדרכם התורה מתייחסת לעולם. אך לא רק את אברהם שבתוכנו אנחנו צריכים למצוא ,אלא גם דמויות תנכיות אחרות .יצחק ,יעקב, ושנים עשר הבנים ,כולם תרמו ל"קהילת האמונה" והוסיפו מימדים חדשים לדרך חיים זו לפני עידן ההלכה .על ידי בחינת חייהם וניסיון להזדהות איתם עלינו לחוות "מסע דרך נשמות" עד שנגלה את המימדים הדתיים של עצמינו. סדר הייחוס כאן אנו מגלים את ייחוד הגישה התנ"כית לחיים .כפי שהסביר אברהם יהושע השל ,בעוד שהיוונים למדו על מנת להבין ,והאדם המודרני לומד על מנת להשתמש ,היהודים לומדים על מנת להתייחס .אברהם היה הראשות שחווה את תפיסת העולם של התנ"ך .הוא גילה את נוכחות האל על ידי גילוי הנשגב והפלאי ,וקלט שמשמעות הדברים גדולה ממה שניתן לבטא .הוא הבין שלא ניתן לבטא את קיום הפלאי בדרכים מספקות .ניתן לחוש את הפלא בכל גרגיר חול ,אך הניסיון לבטא הכרה זו באופן רציונאלי נועד לכישלון .רק דרך תדהמה רדיקאלית ניתן להבין שמסתוריות ברמות שונות מקיפה אותנו .ברגע שאנו זוכים להכרה רוחנית זו ,היא משתלטת על עצם הישות שלנו ,והקב"ה יכול להיכנס וליצור מערכת יחסים איתנו ,בדומה לאברהם. אך לא המסתוריות עצמה פורשת בפנינו את הדרך; כמו אברהם ,עלינו לשאול את עצמינו מה לעשות עם המסתוריות וההכרה שנדרש מאיתנו דבר-מה ביחס לאותה מסתוריות .בצורה זו ניתן להשיג שני דברים – חוויית האלוקי ,והבנת חשיבותה של ההלכה .במובן זה בית מדרשו של אברהם אבינו ובית מדרשו של משה רבנו נפגשים .העובדה שאדם מסוגל להכיר במסתוריות הבריאה ,וכי ברמה הפרקטית הוא מסוגל להגיב ,לחקור ,וליהנות מגילוייו ,היא בסיס להערכת תפקיד ההלכה .ההלכה היא תגובה מעשית ליכולת להתפלא .העובדה שאדם מתפלא אך אינו יכול להסביר את הפלא שבדבר ,מציבה בפניו שאלה נוספת שאין ממנה מנוס :האם יש לו זכות לאותה יכולת? השאלה הקריטית היא בעצם האם הוא יכול לשלוט באותה יכולת .האמת המרעישה היא שאין לו זכות לאותה יכולת ,ושאין דרך שהוא יהיה ראוי לה .אין מי שהרוויח את הזכות לחיות ,לאהוב ,ליהנות .אלה מתנות ולא גמול .כאן ניצב האדם מול בושה אקסיסטנציאלית .האדם זקוק לא רק לאפשרות להשיב חוב זה כלפי האל ,אלא את ההבנה שהוא צריך לעשות כן ,וכי זו הדרך היחידה להשיב לו את הכבוד העצמי. 7 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean צריך להישמע לנותן .רק בצורה זו יכולה להתקיים הדדיות בין הנותן והמקבל .ההכרה שהיכולות האנושיות ,שהקיום עצמו הוא תעלומה – מחייבת .הכרה זו הופכת לחוק בחיי היהודי .נקודה זו מרכזית למכון שלנו. הפלא שביהדות אך לא מוטל עלינו לגלות רק מה שפלאי בעולם או בגרגיר חול; מעל הכל עלינו לגלות מחדש את הפלא שביהדות .התכונה המיוחדת של היהדות ,רוחבה ,היכולת שלה לרענן לחלוטין את הנפש האנושית, הכוח המשנה שלה ,ומעל הכל הגישה הבריאה שלה לחיים – הם אלה שצריך להכיר בהם .היות והיהדות היא דת שמתמודדת המון עם פרטי הפרטים של היום-יום ,ובה כל עניין קטן הופך למשמעותי, התמונה הכוללת לעיתים קרובות הולכת לאיבוד .צריך לראות את היער מבעד לעצים .חינוך יהודי חייב להתמקד בתובנות כוללות ובערכי היהדות ,ולא רק בפרטיה. מהי אותנטיות? למרות זאת ,היהדות אינה מעוררת השראה רק בתגובה לעולם .יש צורך להשתתף בפלא של ההתמודדות של היהדות ,הדאגות והחיפוש המתמיד אחר דרכים חדשות להסביר את עצמה .על מנת לעשות זאת באופן ראוי נצטרך להתמודד מול סוגיות כואבות .כיצד נזהה מה אותנטי ומה לא? נצטרך לערער על מספר מרכיבים שנחשבים חלק יסודי של היהדות ,אך יתכן שאינם כאלה כלל .אין ספק שמושגים וערכים מסוימים הוחדרו למסורת היהודית דרך הדלת האחורית ,שאינם מתאימים לה באמת. מושגים אלה בעיקר מצויים בהסברים לגבי המסורת היהודית ,ולא במבנה היסודי שלה; למרות שניתן לטעון שפסיקות הלכתיות מסוימות של רבנים בני זמננו אינן תמיד משקפות את הערכים הבסיסיים של היהדות .נקודה זו מורכבת במיוחד ,כיון שכפי שהערנו קודם ,ליהדות אין קטכיזם או אפילו מערכת דוגמטית מקובלת .אפילו י"ג העיקרים של הרמב" ם לא התקבלו על ידי כולם כמחייבים .לפיכך יהיה קשה לומר באופן חד-משמעי מה הופך את היהדות ליהדות .כאן חזרה לבית מדרשו של אברהם אבינו עלולה לכוון אותנו למקום הנכון .כפי שהוזכר קודם ,אנו עשויים למצוא הבהרות לגבי יסודות היהדות בתקופת הדגירה שלה. עם זאת ,לפעמים נזדקק לערער אמונה יהודית-כביכול ,ואפילו להציע שיש להחליף אמונה בדבר אחד באמונה בדבר אחר .הצורך לשבור צלמים ולשחוט פרות קדושות הוא עצמו משימה יהודית שהתחיל בה אברהם אבינו עצמו .לפיכך אל לנו לפחד לעשות זאת ,או לפחות לדון בצורך .יתכן שבחוגים דתיים מסוימים ירימו גבה ,ונואשם בקונטרוברסיאליות ,וזה עלול להיות נכון ,בתלוי בהגדרה של קונטרוברסליות .מחלוקות גדולות הובילו לאמנציפציות גדולות .הן הבהירו לעיתים קרובות פילוסופיות חיוניות שעומדות מאחורי מסורות מפוארות .יתכן שנכון הדבר שנושאים מסוימים אינם מגיעים ליישוב מלא ,ודבר זה אף עלול להיות ברכה גדולה ,שתוכיח את האופי הרב-גוני של היהדות ואת חוסר נכונותה להגיע למסקנה בכל נושא .ולמרות זאת ,לא ניתן להתכחש לכך שישנן מספר אמונות רבות עצמה ביהדות שלא ניתן לעקוף אותן ,ושבלעדיהן המבנה עצמו של היהדות יתמוטט .סוגיות מעין אלו יש לשקול בזהירות רבה. 8 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean פלורליזם עקבי מסיבה זו ,חשוב לציין כי במכון שלנו יבואו לידי ביטוי דעות סותרות שהיהדות הפלורליסטית יהיו חלק מתפיסת העולם שלו .לא ננסה בכל הזדמנות ליישב את כל הסתירות ,למרות שהדבר הכרחי כאשר מנסים להגיע לתמונה שלמה יותר .פלורליזם הוא ללא ספק חלק משמעותי מן התרבות היהודית .אם נעיין בסיפור הבריאה ,ברור שהאל עצמו מאמין בפלורליזם .למרות זאת ,אין הכוונה שהכול מותר .לשם יצירת פלורליזם שיש לו ערך צריכה להיות עקביות .לפלורליזם עצמו יש כללים .בציור של רמברנדט, הצבעים השונים סותרים זה את זה ,אך ביחד ובסדר הנכון ,הם לא יוצרים רק עקביות ,אלא יצירת אמנות שאין תקדים ליופייה. המכון אין כישלון גדול מחוסר מעשה רעיון זה הוא שהוביל לפילוסופיה שלי ולמכון זה .מדובר בתהליך איטי ,שרחוק מלהיות מגובש .הכוונה היא שמחשבות רבות עדיין זורמות ,ואני עדיין מחפש .מסיבה זו איני חושב שהרצאותיי אידיאליות. עליהן להיות יותר יצירתיות ,ממוקדות ,ומאתגרות .מסיבות דומות איני מרוצה עדין מהיבטים רבים של המכון .הוא עוד לא מצא את צורתו האקסיסטנציאלית המלאה ,ובמידה רבה חסרה בו מקוריות מספקת לשילוב הרוח של בית מדרשו של אברהם אבינו .אני קורא למורים ולתלמידים להצטרף אלי בפיתוח המכון שלנו כייצוג נאות של עולמו האמוני של בית אברהם ,תוך חיפוש הרוח האותנטית של היהדות. עלינו להתרחק כמה שיותר משעמום אינטלקטואלי ורוחני .אין ספק שלפעמים נטעה תוך כדי חיפוש ,אך אל לנו לשכוח שסגירת הדלת בפני כל טעות תסגור את הדלת גם בפני האמת .אין כישלון גדול מאשר לא לנסות בכלל. אני מודע לכך שגישה כזו והצורך לחקור אינם מתאימים לכל אחד .עבור חלק מהאנשים אין צורך ,כיון שהם שבעי רצון מהדרך המבוססת שבה מוצגת היהדות כיום .אני מבין זאת היטב .יתכן ואנו צריכים אנשים שיש להם אמונה גדולה ,ואין להם צורך לרדוף אחר חידושים אינטלקטואליים ורוחניים .אך בו זמנית אין אנו יכולים להמשיך ולהאמין שהיהד ות יכולה לשרוד רוחנית ואינטלקטואלית ללא חידוש .אין אנו יכולים להתעלם מן הצורך להעלות את היהדות למימד גבוה יותר ,על בסיס גירוייו של עולם חדש שמאתגר אותנו יותר ויותר כדי לוודא שמערכת היחסים שלנו עם הקב"ה תמשיך להיות הדאגה העיקרית שלנו. מורים ותלמידים ,שומעים ומגיבים על מנת להתחיל תנועה ,יש לנו צורך בתלמידים וצעירים שמוכנים לקפוץ לתוך המים ,כמו נחשון בן עמינדב בים סוף .הקפיצה היא אמנם קפיצה לתוך ים של הלא-נודע ,ותיעשה על ידי מי שיש לו אמונה גדולה ביהדות .על מנת לעשות כן ,אנו צריכים בעיקר ליצור דור חדש של רבנים ומורים שמכירים היטב וספוגים ברוח של בית מדרשו של אברהם אבינו ,שחיים עם אש בנשמתם .כדי להגיע למטרה זו ,עלינו לחשוב מחדש על מטרות החינוך ,מימדיו ,האתגרים הטמונים בו ועל מערכת היחסים בין מורה לתלמיד. 9 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean כאן עלינו לשאול שתי שאלות חשובות :ראשית ,מה המשמעות של תפקיד התלמיד? שנית ,מה המשמעות של תפקיד המורה? קשה במיוחד לענות על שאלות אלה .ברמה שטחית התלמיד צריך ללמוד את אמנות ההקשבה ,בעוד שהמורה צריך ללמוד לא רק לדבר ,אלא להגיב .אך הקשבה ותגובה הם אמנות הדורשת רבדים קריטיים רבים ,מימדים ואתגרים שונים .משמעות ההקשבה אינה רק לשמוע מה שנאמר ,אלא גם להקשיב למה שנרמז ,מה שלא נאמר ,ומה שאי אפשר לבטא במילים. היהדות הפנימה עובדה זו מזמן .לא לחינם אנו אומרים שאנו לומדים תורה .יש ניגון לשינון ,מנגינה שלא ניתן לבטאה במילים .אחרי הכל ,למילים משמעות חדשה לגמרי כאשר מצורפת לה מנגינה. בשירה אנו קולטים דבר שהוא אחרת מעבר להשגתנו .זוהי האמנות של הבאת השמים לארץ ,או הושטת יד לתחום ששוכן רחוק מהשגה מילולית .המילים הופכות תדיר לסיסמאות ,אפילו לאלילים .אך המוסיקה היא הפרכה של הסופיות האנושית .אדם צריך להיכנע להשפעת המנגינה ולא להחלים לעולם, וכך הדבר גם בלימוד התורה .משפט ללא צליל ,ללא אפיון מוסיקאלי ,הוא כגוף ללא נשמה .סודו של משפט טוב הוא יצירת איכות שלמה שמתייחסת למשמעות העמוקה של המילים .שיר הוא ביטוי לנשמה החשופה .זה הדבר שמוטל על התלמידים ללמוד – לחבר את מילותיו של המורה למנגינה .פירוש המילה "לשמוע" היא הקשבה לכל הרקע הרוחני של מה שנאמר ,במילים ובין המילים .תפקיד המורה ההנְ ָגּנָה של מה שצריך להישמע .הוא כמו החזן ,שהופך לפרשן של המילים שהוא הוא לתת את הטוןַ , שר .עליו לוודא שבני קהילתו מצטרפים למנגינות שהוא מתחיל. אך זאת ועוד – על המורה להגיב לשאלות שהתלמיד אינו שואל ,או אינו יודע לשאול ,אך צריך לשאול, ולפעמים חושש לשאול .אנשים רבים אינם מודעים לשאלות העמוקות שקיימות בהם .לעיתים קרובות השאלות מודחקות או נסתרות .אחת הסיבות המרכזיות שאנשים חוששים לשאול היא האפשרות שהתשובה תערער את אורח החיים שלהם או את גישתם .כפי שאמר פעם יהושע השל" ,האדם הוא שואל ,אך הוא איבד את שאלותיו" .אולי כדאי להוסיף" ,משום שהוא מבקש לאבד את השאלות". ובאמת ,תפקיד המורה הוא לגלות מחדש את השאלות שמרחפות סביב ראשו וליבו של התלמיד ,אך התלמיד אינו מודע להם ,ואולי אפילו חושש מהם. התמודדות המורה חשוב לא פחות שהמורה יראה לתלמידים שהוא עצמו מתמודד עם שאלות .בחוגים דתיים מסוימים נוצרת כת ,בייחוד בתכניות קירוב ,שבהן מתקבל הרושם שלמורה יש את כל התשובות ,ומצופה שיהיו לו כל התשובות .דבר זה אינו רק בלתי אפשרי; הוא גם בלתי רצוי .מי שאינו מצוי בחיפוש מתמיד אינו יכול להפוך למורה אותנטי ,כיון שהוראה יכולה להתנהל רק באווירה של התעסקות מתמדת בשאלות. חיפוש אחר הוודאי משתיק את חיפוש המשמעות .חוסר וודאות הוא המצב שמדרבן את האדם לגלות את יכולותיו האינטלקטואליות .לפילוסופיה שדוגלת בסופיות אינטלקטואלית השלכות הרסניות על כל התפתחות רוחנית או אינטלקטואלית. 10 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean לעיתים קרובות יש לנו הרושם ששאלה שמופנית למורה תגרום לכל החלקים השונים למצוא את מקומם, וכבר לא תהיינה בעיות .כל מי שלמד מסורת יהודית יודע שגישה זו היא הצגה לא נכונה של המסורת עצמה .החיפוש המתמיד אחר האמת בולטת ומהווה את ליבה של היהדות .תפקיד המורה הוא לכוון מקום שבו עלולות להימצא תשובות ,ולא לתת תשובה סופית .אפילו כאשר המורה חש שיש לו תשובה מקיפה ,עליו לאפשר לתלמיד לגלות את התשובה בעצמו ,עם הדרכה של המורה .בצורה זו תהפוך הכיתה לטרסט מוחות ,הגישה שעומדת בבסיסו של המכון שלנו .על המורה לאחוז בהגה ,אך להזמין את הנוסעים להיות מעורבים בנהיגה .נכון הדבר שאין תמיד מספיק זמן בכיתה לעשות כן ,אך לפחות צריכה להיות לתלמיד אפשרות להמשיך לחשוב ולהתווכח לגבי החומר הנלמד מחוץ לכיתה. בעוד שבמקצועות מדעיים יש לעיתים קרובות אפשרות להגיע לתשובה מוחלטת ,אין הדבר נכון כשמדובר בלימודי קדש ,בפילוסופיה או ברוחניות .יתכן ולא יאהבו זאת כל התלמידים ,שחלקם רוצים לחשוב שהדת כמקצוע שאינו שונה מן המדעים .אך למי שיש תובנה אמונית ופילוסופית בריאה ברור שהדרך היחידה לשמר יושר רוחני היא להבין שהדרך היחידה להישאר ישר בענייני אמונה ופילוסופיה היא להבין שלא ניתן לבחון אותם באופן אמפירי .לו הייתה אפשרות לבדיקה כזו ,ערך האמונה היה מעורער .זהו באמת הסיכון. אין בחירה אותנטית בחיים שאין בה סיכונים .חיי אמונה פירושם מוכנות לחיות חיי מחויבות דתית בשל אמונה פנימית ,ולא בשל וודאות אמפירית מוחלטת .אני לא שקט כאשר תלמיד אומר לי בסוף שיעור: "הכל בא על מקומו בשלום" .קיים צורך תמידי לשאול שאלות ולשקול מחדש עיקרי אמונה ,וזהו מרכיב חשוב בהוראה .כפי שהערתי קודם ,הדת היא במידה רבה מלחמה .הדת היא מאבק נגד עצלות ושרירותיות שמחניקות שאלות ,והופכות את ההיסחפות עם הזרם לתקן מקובל. המוסיקה שאינה נשמעת עם זאת ,קיימות גם בעיות אחרות .מורה יכול להיות לא מובן ,לפעמים בשל חוסר בהירות ,או העדר הסבר מספק .יתכן שיש דגש על מימד אחד של הנושא ומעט מידי על מימד אחר .אך קיים גם סוג של חוסר הבנה שאינו תוצאה של טעות של המורה ,או חוסר הבנה של התלמיד ,אלא תוצאה של הצגה לקויה ברמה אחרת לגמרי .ההצגה הלקויה נגרמת בשל העובדה שקיים רקע אקסיסטנציאלי כמעט לכל לימוד .מוסיקת -רקע חבויה זו אינה נשמעת ,אך מורגשת מצוין .היא נוצרה תוך שנים רבות של דיון, הסתכלות ,רוחניות ותוכן רגשי שהצטבר סביב המורה ,המרכיבים את הסביבה הרוחנית המסוימת של אותו מורה .היא כמו קונכייה שניתן לשים ליד האוזן ולשמוע בה רחש של גלים רחוקים; בעוד שלא ניתן לזהות בבירור את הצליל ,הוא מקיף את כולך. התלמידים צריכים לשמוע את המוסיקה בזמן שהם מקשיבים למורה ,כיון שהיא יוצרת את המסגרת הרוחנית שבה מתרחשת כל הרצאה .לאדם שאינו מבין זאת אין יכולת להבין את המסר שמבקש המורה להעביר .היות שכך ,ישנה מוסיקה ייחודית ומיידית ששייכת להרצאה מסוימת ,ויש "תת-מוסיקה", מוסיקה נסתרת ,שקיימת בבסיס ההרצאות כולן ,ולא חשוב מה הנושא .ישנה מוסיקה על פני השטח, וישנה מוסיקה מתחת לפני השטח .זהו התפקיד של בית ספר אמיתי – ליצור מוסיקה שמתנגנת ונשמעת לאורך ההרצאות כולן .הרצ אה מסוימת עלולה אפילו לא לגעת במודע בסוג המוסיקה המדובר, ואין לה כוונה לעשות כן ,ועדיין ,היא תשתנה בשל המוסיקה .הפילוסופיה הכללית של המכון ,שמורגשת בכל מקום ,עלולה להעניק משמעות שונה לכל הרצאה .פתאום הכל נראה באור שונה ,וגורם לקריסה של הפרשנויות הקונבנציונאליות. 11 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean לאונרד ברנשטיין וגלן גולד אני נזכר במחלוקת מפורסמת בין שני המוסיקאים הגדולים של ימינו – לאונרד ברנשטיין וגלן גולד. המחלוקת נסבה סביב קונצ'רטו מס' 1לפסנתר בדי מינור מאת ברהמס .הקונצ'רטו התקיים באולם קרנגי בניו יורק בשישי באפריל .1962 ,בניגוד לאופיו ,לאונרד ברנשטיין חש בצורך לדבר אל הקהל לפני הקונצרט ,שבו היה גלן גולד הפסנתרן .הסיבה לכך הייתה שהוא לא הסכים לפרשנות שהציע גולד לקונצ'רטו .ברנשטיין שאל את השאלה הרטורית ,מדוע לא בקש מאחד התלמידים שלו לנצח על התזמורת .הוא ענה שהפרשנות של גולד ריתקה אותו ,והוא רצה ליטול בה חלק .היא הפכה לחוויה מוסיקאלית חדשה לחלוטין עבורו ,וככזו הייתה חדשנית ומרעננת ,למרות שברהמס ,לדברי ברנשטיין, וודאי לא התכוון אליה! לכך קוראים מוסיקאים הפן הספורטיבי של המוסיקה .מה שגולד עשה היה יצירת רקע חדש לחלוטין לכל חלק של הקונצ'רטו לפסנתר של ברהמס .כל החלקים קבלו צליל חדש, למרות שלא שונה תו אחד .התוצאה לא הייתה רק יצירת מופת ,אלא חדשנות מעמיקה. חדשנות מעין זו צריכה להתרחש בתוך הכיתה .מילות המורים עלולות להיות קונבנציונאליות ,וככאלה לא ימצא בהן חידוש; אך על רקע חדש ,לכל מילה נוסף מימד חדש לחלוטין. ניתן לטעון כי עניינים אלה אינם חיוניים לקים האנושי ,וכי ניתן להתקיים ללא הפרשנות של גולד .עם זאת ,עבור אלה שמבינים שהחיים הם לא רק מסע הישרדות ,אלא התחדשות יצירתית תמידית והצורך להרפתקאות וניסיונות על מנת לגלות מימדים חדשים של החיים ,אין דבר חשוב יותר .יצורים חיים מצויים בתנועה וצמיחה תמידית ,בעוד שחומר אורגאני שאינו נע וגדל נרקב ובסופו של דבר מת .כך הדבר גם בחיי הרוח של האדם :תפקיד הדת ומוריה הוא לאפשר פריחה של הנפש האנושית ,ולמנוע מהאדם קיפאון רוחני .זוהי המשמעות העמוקה של ההבחנה של שפינוזה ,כי כל דבר נעלה הוא קשה כשם שאינו שכיח. עם זאת ,חשוב לדעת כי בתחילה התלמיד לא ישמע את המוסיקה .האוזן האקסיסטנציאלית שלו תעבור תהליך שבה תהפוך רגישה ותפתח אותו ,לאט ,למנגינה .המלמול ,המגמה הרוחנית החבויה ,חייבת להיות מתופעלת ,לצאת מן הקונכייה שלה לפני שתוכל לשנות את התלמיד .דבר זה יכול להתרחש כאשר המורה עצמו ,או עצמה ,הושפע על ידי רוח מעין זו ,והתחבר למוסיקה. על המחלוקת אין ספק כי יש מי שיראה את בית מדרשו של אברהם אבינו שהקמנו כשנוי במחלוקת .חדשנות תמיד נתפסת כאיום .החדש תמיד נושא איתו תחושה של ביזוי ,או חילול הקדש .רבים חשים יותר בנוח עם מוות מאשר עם שוני .עובדה זו מצערת ביותר ,אך על מנת לסייע ליהדות ללכת קדימה ,לפעמים יהיה צורך לערער אמונות דתיות מבוססות היטב .נעשה כך כאשר האמונות יתבררו כבעיתיות ביחס להבנה עמוקה יותר של היהדות .בו זמנית ,נציע תובנות חדשות שיועילו לדעתנו ליהדות האותנטית .אנו מאמינים בכנות כי תובנות כאלה יכולות להימצא בתוך מסגרת היהדות ,וכפי שהבהרתי קודם ,בעלי חשיבות גדולה לעתיד היהדות והרוח החיה שבה. באותו זמן אנו מודעים לעובדה שסכנות גדולות מלוות החדרת מושגים חדשים .אסור לנו למהר יתר על המידה בעידוד חידושים במקום שבו ספק שהחידוש יביא לידי שיפור ,או במקום שבו בינוניות חדשנית תחליף מצוינות מבוססת היטב. 12 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean אחרי הכל ,אי אפשר לגלות מחוזות חדשים בלי להסתכן באבדן קשר עין עם החוף שבו התחיל המסע. על כן ,אל לנו לשכוח שאנשי חזון נחשבו לעיתים קרובות טיפשים ,וזכו להכרה בצדקתם רק לאחר זמן. ידע דתי בחוגים דתיים ורבניים רבים נשכחה העובדה שצבירת עובדות אינו המרכיב היחיד שבונה ידע מתמשך. זיהוי שלם עם המשמעות המרומזת באותו מידע ,חידושו ופיתוחו ,הם שמביאים לידי התוצאה הרצויה. עלינו להיזהר מפני יתר-ידע ,שיגרום לחשש מפני הכנסת חידושים .באופן זה ,אגירה פשוטה של ידע עלול להחניק ,ולמנוע מאיתנו אוויר .אפשרויות כאלה אינן רק מצערות; הן מעוותות את בסיסי היהדות. עלינו להימנע מחניטת היהדות בטענה שהיא מתקיימת רק משום שהיא משמרת את דמותה החיצונית. מחקר תועה חשוב לא פחות ,ואולי אף יותר ,להבהיר שאין לגשת ליהדות כמקצוע אקדמי ,ולהתמודד עם מקורותיה בגישה מחקרית בלבד .מתסכל שהמחקר היהודי מתמקד רבות בשאלות פילולוגיות ,ארכיאולוגיות, והשוואתיות ,בלי לנסות להבין את המסר והעומק הדתי של הטקסטים העתיקים .לעיתים מתקבל הרושם כי חוקרים שקוראים ומנתחים טקסט מנסים להרוג אותו במקום להחיותו .זוהי טרגדיה גדולה. העולם האקדמי חייב להבין כי הצורך שלהם באובייקטיביות בקריאת טקסטים דתיים הוא ניסיון חסר תקווה .טקסטים דתיים נטועים בעולם שונה לגמרי ,וערכם לא יבוא לידי ביטוי בגישה מחקרית .הדבר דומה לעיוור צבעים שמסתכל על צבע ומצהיר כתוצאה שצבעים אינם קיימים. אנו גם מוחים נגד חוקרים שמצהירים הצהרות על יהדות אותנטית בלי ידע מקדים מספק ביהדות. מטריד ביותר שבעוד שלא היו מעיזים לנהוג כך בנוגע לכל תחום אחר ,הם מורים לעצמם היתר כשמדובר ביהדות ,משום שיש להם היכרות שטחית עם המקורות .העובדה שתופעה זו מצויה דווקא בקרב אינטלקטואלים יהודים חשובים מטרידה אפילו יותר .כפי שמדינת ישראל נשפטת לעיתים קרובות על פי מוסר כפול ,כך נעשה גם לגבי היהדות ,וחבל שכן. אין הכוונה שאנו מתכחשים לחשיבות של לימודים אקדמיים והקשר שלהם ליהדות; אך נדרשים ענווה גדולה ופתיחות אמיתית למשמעות הדתית הייחודית שלהם. יראת שמים נשוב עתה לפנים החשובים ביותר של בית מדרשו של אברהם אבינו – הלא הם יראת שמים ומידות טובות .אחת הטרגדיות של החינוך היהודי היא ההפרדה בין החינוך ליהדות ועידוד הנוער לחוש את נוכחות האל בחייהם הפרטיים ,ולהרגיש את הזכות התמידית ביכולת להפוך עצמינו לאישיות מכובדת ורגישה יותר .בעודנו מייחסים חשיבות מרובה להבנה נכונה של רש"י ותוספות ,איננו מבהירים לתלמידים שלידע יש ערך אמיתי רק כאשר הוא מוביל להכרה עמוקה יותר בקב"ה ,ולהערכה גדולה יותר של האחר. 13 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean לא ניתן להתכחש לעובדה שהיהדות מוצאת את עצמה כיום במשבר בעל השלכות הרסניות .במקום שהיהדות תגבה ותשאף למעלה ,היא הופכת גמלונית ומתרחבת אופקית בלבד .הגידול בשמירת הה לכה בעשורים האחרונים בפירוש אינו מלווה בתחייה דתית מחודשת .דתיות אמיתית ושורשית אין לה ולא כלום עם ביטויים חיצוניים של "פרומקאיט". טעות זו היא תוצאה של העובדה שאנו לפעמים דואגים להלכה ,ולא לקב"ה .לא חריג לחשוב שמצוות בין אדם למקום נחשבות חשובות הרבה יותר ממצוות בין אדם לחברו .בעוד שנהוג להדגיש חומרות ולעודד שמירה חמורה של הלכות שבת וכשרות ,אין אנו רואים שמירה אינטנסיבית מקבילה בנוגע ליחסים בינאישיים .אנו עלולים להחליט שנאכל רק אוכל בהכשר גלאט ,אך לא ננהג בהכשר גלאט זה הרב יוסף ברויאר מ קהילת וושינגטון הייטס בניו יורק נהג לומר" :לא רק גלאט-כשר אלא ביחס לשכן. גם גלאט-יושר ,יושר קיצוני". כספר תורה כאשר אנו מלמדים ערכים אלה ,עלינו לוודא – כמורים ורבנים – שאנו משקפים בהתנהגותנו האישית את מה שאנו מציגים בכיתה ,כיון שאין הוראה טובה מדוגמא אישית .מחשבה ומעשה חובה שישקפו זה את זה .סימן לספר קודש ,אומר ר' צדוק מלובלין ,הוא שהמחבר והתוכן חד הם .מוטל על המורה להיות ספר תורה מהלך ,ולהחדיר בתלמידיו את השאיפה שיום אחד יוכלו לחיות את החיים שמייצג המורה. נכון הדבר ,אפילו הטובים שבמורים עלולים להיכשל ,אך חובה עלינו לקום מיד ולנסות שוב .ספר תורה פסול ממשיך להיות ספר תורה ,אפילו כאשר הוא זקוק לתיקון .כך גם אצל האדם .אפילו כאשר הוא נכשל ,הוא עדין נחשב "ספר תורה" .הטרגדיה הגדולה היא כאשר אין כמיהה להפוך לספר תורה מהלך. כל עוד החלום קיים ,השינויים הנדרשים על מנת להגיע למטרה זו הם בהישג יד. לכמיהה יש קשר ישיר ללימוד תורה והפנמה של המסורת היהודית .אחת ההדרכות החשובות של היהדות היא הטענה שאדם אינו יכול לחשוב בבהירות או להבין סוגיה תלמודית אם אישיותו אינה מותאמת למידת היושר של הטקסט .כאשר אדם חי חיים מושחתים ,גם מחשבותיו מעוקמות .על כולנו מוטלת האחריות לבחון את עצמינו ולבנות את עצמינו תמידית .הצורך למשמעת עצמית ,ענווה ,חיפוש האמת ,אהבת האחר ,ומאיסת החיפוש הריקני אחר הכבוד ,אינם רק רעיונות תיאורטיים אלא ערכים. היהדות מצפה שערכים אלה לא רק ייושמו באירועים הגדולים של החיים ,אלא דווקא ברגעים הטריוויאליים. מעט מידי אנשים קולטים שהאופן שבו אנו סוגרים את הדלת מאחורינו בלי לוודא שאין שם עוד אדם; השאלה אם אנו מלווים אורח לדלת; האם אנו מקפלים את המגבת או משאירים אותה על הרצפה לזה שיבוא אחרינו – מעשים אלה מגלים מי אנחנו באמת .היות וכל מעשה נעשה לפני ה' ,אין מעשה חסר משמעות ,ועלינו לדאוג שאפילו התנהגות טריוויאלית תשאף לקדושה. רגישות יהודית אני נזכר בסבא המהולל מקלם ,הרב שמחה זיסל ברוידא ,אחת האישיויות החשובות של תנועת המוסר במאה ה ,19-ששאל בעודו הולך ברחוב כיצד אפשר להסתובב ברחוב שנבנה במחיר סבלם אנושי כה גדול? במקרה אחר ,רבני קלם היו יורדים מכרכרותיהם כדי להקל על הסוסים להגיע לראש ההר ,על מנת למנוע צער בעלי חיים .עדינות הנפש ,רגישות נפשית והתנהגות נאותה ,עמדו בראש סדר היום הרוחני ,והכול שאף למטרה זו. 14 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean טריוויא ליזציה וזריזות במנוחה בימינו העולם חווה טריוויאליזציה של השפה האנושית .כיהודים דתיים עלינו לעדן את השפה ולחזק את חשיבותו של דיבור מלוטש" .אדם נחבא מאחורי לשונו" ,אומר הביטוי. עלינו גם ליישם זריזות במנוחה )שאיפה לקיום מצווה בנחת( .זריזות ,אחרי הכל ,היא תוצר של הראש והלב ולא של הרגל .כל זה חוזר לפסוק המפורסם שבן הקב"ה מודיע" :אשר אנכי מצוך היום" )דברים ו,ו( .המפרשים מסבירים כי אל לנו לחשוב שהמצוות ניתנות בכל יום ,אלא שנתייחס לכל מצווה כאילו ניתנה היום לראשונה .אסור להסתפק בהבנות או התנסות במצווה מהעבר .צריך תמיד להעמיק את הציווי ,להפוך אותו לחדש ,וכמו פרנץ רוזנצוייג כאשר נשאל אם הניח תפילין ,לענות תמיד" :עוד לא!" מנהיגים תורניים יש צורך ליצור מנהיגי תורה מצוינים ,שיבינו באופן מלא את האתגר ,ויובילו את המסורת היהודית בחזרה לרוח החיה שפעם הייתה בה .רוב המנהיגים התורניים של היום כבר אינם מודעים לאתגרים הרוחניים העצומים שהיהדות ניצבת מולם בשעה זו .הם יתוודעו אליהם רק כאשר יהיו מוכנים להסתכל מעבר לעולם ההלכה ,ולחפש את המרכיבים הרוחניים שלה ,אותם ניתן למצוא בבית מדרשו של אברהם אבינו. כפי שמדרשים רבים מדגישים ,הייחודיות של אברהם הוגדרה בנכונותו להתעמת עם האתגרים הגדולים של דורו ולהתמודד עמם ישירות .הוא לא ברח מהם ,אלא בחן אותם בזהירות ובחן את כל התגובות האפשריות .הוא הבין שיוכל לסייע לבני דורו רק כאשר ירגיש את הכאב כאילו היה שלו .אחרי הכל, אדם יכול לסייע לחברו רק אם הוא מוכן לרדת אליו כדי להרימו .אך עלינו להיות מודעים לעובדה שכפי שציפור עלולה לחשוב שהיא עושה חסד עם הדג כאשר היא מרימה אותו לתוך האוויר ,כך גם המנהיגות הרבנית עלולה לחנוק את חסידיה ,בזמן שהיא חושבת שהיא מספקת להם חמצן רוחני .הבעיה כיום היא שרוב המנהיגים הולכים קדימה ,במקום להדריך אותנו בדרך בה הם רוצים שנלך. בו זמנית ,מנהיגות שאינה מראה ספק לגבי כשירותה ,ושאינה מסוגלת להשמיע את הסתייגויות מהדת אינה יכולה לשמש את האמונה .מנהיג תורני בלבד אינו יכול לגעת בנפש מסופקת .לאברהם הייתה רק מעט סמכות ,אך הייתה לו הרבה אותנטיות .הוא היה ספקן נהדר ,ולכן היה גם אמיתי 8.בעוד שסמכות תמיד מסוכנת ,אנוכית ,בלתי מוסברת ,וחותרת לנושאים מסתוריים במקום פרטי וחשוך בלי להסביר את עצמה ,האותנטיות מתנהלת לאור יום ,אמיתית כל כך עד כי לא ניתן לדחותה כאשר אדם מוצא את עצמו בנוכחותה. על הישיבות מוטל להציג את מנהיגי העתיד לתכנית מחודשת .עליהן להבהיר כי מנהיגים יהודים צריכים ידע נרחב הרבה יותר ביהדות ממה שיכולה להציע הישיבה הקונבנציונאלית הטובה ביותר. נעשה בחכמה אם נזכיר לעצמינו את דברי פרנץ רוזנצוויג..." :כיהודים ,אסור לנו לוותר על דבר ,או להתייאש מדבר ,אלא להוביל כל דבר חזרה ליהדות...זהו סוג חדש של לימוד – לימוד שבימים אלה...הוא המתאים ביותר להביא איתו דבר-מה זר" 9.יש צורך לעצב מחדש כל דבר שנחשב זר לצורה שמסוגלת להכיל הבנה טובה ועמוקה יותר של היהדות .זהו סוג חדש של תשובה – תשובה אינה רק שלב בחיים אלא תכנית לכל החיים .היא תהליך ,ולא רק ניסיון לתקן דבר מה שאינו תקין .היא מצב רוחני ששייך למנגנון של היהדות עצמה. על מנת להפוך תלמידי חכמים למנהיגים וגדולי הדור יש צורך להבין במה שונה רמברנדט מכל הציירים 15 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org THE DAVID CARDOZO ACADEMY Machon Ohr Aaron Rabbi Nathan Lopes Cardozo, Ph.D., Dean האחרים .דבר שציירים אחרים משתמשים בו כאובייקט ליצירתם ,הוא לוקח כחומר גלם לחזונו .במקום שאחרים רואים עובדות ,הוא רואה קשרים נסתרים שמקשרים בין רגישותו לעל-טבעי אל הטבע ,ומעביר את כל מה שבתוכו באדיקות מן היצירה האוניברסאלית למישור של יצירה חדשה .בלי רגישותו אין דרישה לאיכות אותנטית של האמנות .לרמברנדט לא היה אכפת מה אמרו על האמנות שלו ,ולעיתים קרובות הוא סירב למלא אר מבוקשם של לקוחותיו .הוא לקח בחשבון רק את חירותו ללכת בכל דרך בה יבחר .הוא הבין שמטרת האמנות היא ליצור הפרעה; לא להציג עבודות גמורות ,אלא להפסיק באפיסת כוחות באמצע ,ולאפשר לאחרים להשלים את העבודה .האמנות היא אוטוביוגרפיה של אנשים בתהליך. בלי הבנה זו ,תלמיד חכם לעולם לא יוכל להפוך למנהיג .רק כאשר הוא הופך לאמן הוא יוכל לפסוק או לייעץ. זו הסיבה שהמכון שלנו היא סוג של טרסט מוחות .אנו שואפים לשוטט עם תלמידינו בדרכים שלא הלכו בהן )או שלא הלכו בהן מספיק( .אנו רוצים שהם ייקחו חלק בניסיון הנידון ,ושייקחו חלק בחיפוש שלנו. המשימה דורשת אומץ ויראת שמים ,ואנו נעשה כל מאמץ להשיג שתי תכונות אלה .במידת האפשר נאמץ את אברהם אבינו כדוגמא. העם היהודי עומד בפרשת דרכים שמעולם לא חוה .בעבר היהודים לעיתים קרובות חיו ממשבר למשבר ,אך מאז חורבן בית המקדש ,הם מעולם לא חוו מצב שבו מצאו את הדרך לשוב לארצם, ולכשהגיעו ,לא היו בטוחים מדוע רצו להגיע לשם בכלל. רק כאשר נשנה כיוון ונוודא שהערך החינוכי של המורה משלב את הדברים שהערתי אליהם את תשומת ליבו של הקורא ,יהיה אפשרי לחלק מן הדברים החשובים באמת להתרחש .אל לנו לשכוח את דבריו של אברהם יהושע השל שהובאו למעלה" :יש לנו יותר מידי ספרי טקסט ופחות מידי אנשי טקסט" .בסופו של דבר היושרה של המורה היא שתוכל להביא לשינוי אמיתי .עלינו למנוע את הפיכת הוראת היהדות לאקדמית בלבד .עלינו לוודא ,על ידי דוגמא אישית ,כי המפגש עם החוויה הדתית מובילה לשינוי באדם. רק בצורה זו נוכל להפוך את היהדות לדבר שאי אפשר לעמוד בפניו. אין ספק כי אין הדבר פשוט .ובאמת ,כל דבר נעלה הוא קשה כשם שאינו שכיח .אך כפי שאברהם הבין שאין הצלחה ללא קושי ,כך אין יהדות ללא ההבנה כי רבים יגיעו לכדי הצלחה על בסיס ידע או מעשה, אך מועטים בלבד יצליחו על בסיס זהותם בלבד .רק באמנות הקיום האותנטי יש עתיד אמיתי לאדם הדתי. ******** הערות: 1המאמר הבא מבוסס על נאום חניכה של הרב ד"ר נתן לופז קרדוזו ב ,2005-בפתיחת "בית מדרשו של אברהם אבינו" כחלק מהמכון ע"ש דוד קרדוזו בירושלים ,שבה משמש הרב קרדוזו מייסד ודיקן. 2בראשית יב,ה. 3ראה גםAbraham Joshua Heschel, God in Search of Man, Farrar, Straus, and ; Nachman Bialik, Halacha and Aggadah, 1944 : Cudahy, NY, 1955, chapters 32 and 33 4עירובין יג,ב. 5זו עלולה להיות אפשרות "אורתודוכסית" ליהדות הומניסטית ,רפורמית וקונסרבטיבית. 6אין ספק שזו הסיבה שהיהדות אינה יכולה להגיע לכדי הגדרה מוחלטת ,והסיבה שהתפתחו אורחות חיים שונים ביהדות כגון קבלי ,לא -קבלי ,חסידות ומתנגדות ,וכו'. 7ההערה של חז"ל שנזכרה קודם" ,אלו ואלו דברי אלוקים חיים" )עירובין יג,ב( ,מצביעה בפירוש על עמדה כזו. 8ראה לדוגמא :הרב מרדכי יוסף מאישביצא ,מי השילוח ,כרך א ,עמ' ,29וכרך ב ,עמ' ,19הוצאת מישור.1990 , 9ראהOn Jewish learning in Nahum Glatzer, Franz Rosenzweig, His Life and Thought, NY, Schocken, 1970, p.241 : 16 7 Cassuto Street, Jerusalem, 96433 Israel E: office@cardozocademy.org * T: +972.2.642.7272 * F: +972.2.642.6076 * www.cardozoacademy.org
© Copyright 2024