יו"ר אלוף מיל .יורם יאיר (ייה) עיתון עמותת "אחריי!" ־ נוער מוביל שינוי מנכ"ל ענבר הרוש־גיטי עורכת מעיין רוטהולץ עורכת אחראית ענתי גילעד יוצא לאור בשיתוף ידיעות אחרונות יום שישי ,כ"ט בסיוון תשע"ד 27.06.2014 3 לאומי איתנו עובדי בנק לאומי הקדישו מאה אלף שעות התנדבות למען החניכים 10 כולל בגרות הפעילות המעצימה של "לאומי אחריי! לבגרות", שתעודה לצידה 17 השטח שלהם ניווטים ,כושר ,חבלים, גיבוש ,בישולים שדה, הסוואה" :אחריי! בשטח" המתנדבים עם ב 15 חרדים להשתלב הדרך המיוחדת של נוער דתי להשתלב בפעילות העמותה סרקו את הברקוד באמצעות הסמארטפון ,ותוכלו להיכנס לאתר הבית ולדף הפייסבוק של "אחריי!" משלוחי מנות ומתוקים לחיילים † מצרכי מזון ל"קמחא דפסחא" † אימוץ משפחה שכולה † אימוץ ניצולי שואה † שיפוץ מרכזים קהילתיים † והרשימה עוד ארוכה † חניכי "אחריי!" נותנים את הנשמה ואת הלב † עמ' 8 חדשות ׀ מנכ"לית חדשה ל"אחריי!" המנכ"ל היוצא והמנכ"לית הנכנסת עם השר משה (בוגי) יעלון | צילומים :משרד הביטחון אחריה! קבלו את מנכ"לית "אחריי!" החדשה :ענבר הרוש־גיטי ׀ היא החלה כמלוות קומונה בעמותה ,עברה למחלקת הכספים וכיום היא האישה הראשונה העומדת בראש עמותת "אחריי!" מיכאל אלמו בסדרת פסח זה היה כבר רשמי :דני רוזנר העביר את המקל למנכ"לית העמותה החדשה ,ענבר הרוש־גיטי. יצאנו לבדוק :מי זאת באמת ענבר? היכן ומתי ''הרומן'' שלה ושל "אחריי!" התחיל? וזה מה שגילינו. ענבר שלנו ,לפני הכל ,היא אמא לשניים -דביר והלל ,ונשואה באושר לר' ,ששמו אסור לפרסום בשל תפקידו הרגיש בצה''ל. '"הרומן'' של ענבר ו"אחריי!" התחיל לפני תשע שנים כש־ ענבר הצטרפה לשנת השירות של "אחריי!" כמלוות קומונת ירושלים .אחרי שנתיים כמלוות הקומונה רצתה ענבר למצוא מסגרת פעילות שתוכל להתנהל בהרמוניה עם חיי המשפחה, והחליטה שהיא רוצה לעשות זאת ב"אחריי!" .אולם התפקיד היחיד שהיה פנוי היה בתחום הנהלת הכספים'' .מה לי ולתפקיד הזה?'' תהתה ענבר ,שחששה מהתפקיד בהתחלה ,אך החליטה לקפוץ למים העמוקים מתוך הבנה שתמיד כדאי לנסות .לאחר זמן מה היא כבר שלטה בכל רזי התפקיד ,בשלב הבא היא החלה לנהל את התחום ,ולאחר כמה שנים הפכה למנכ"ל'ית האישה הראשונה בעמותת "אחריי!". שאלנו את ענבר למה דווקא "אחריי!"? מה יש בה שאין בעמותות אחרות? ענבר ענתה" :אחריי!" היא תנועה שמתעסקת בכל שכבות האוכ־ לוסייה ומגיעה לכל מקום על מנת לעזור ולהכין את בני הנוער לשירות משמעותי בצה''ל ולבחינת הבגרות במתמטיקה ,להכיר את הארץ בחוגי סיור ,להתנדב ולהיות מנהיגים .החיבור שיש ב'אחרי!' הוא לא נתפס ,ואווירת המשפחה והביטחון מדהימה". כשענבר רואה את החולצה האפורה ברחוב ,ההתרגשות גואה. היא מרגישה שהיא מדברת עם אח ,או מכר ,למרות שהיא לא מכי־ רה אותו .אם הוא אחרייניק -הוא משפחה! היא מאושרת לפגוש בקבוצה שבדיוק מתאמנת .זה ממלא אותה בגאווה. לדבריה ,מאפיין מיוחד ב"אחריי!" הם המדריכים .כל אחד מהם מיוחד ,גיבור אישי בעיני החניכים שלו ,אוסף צעירים איכותיים שכמותם קשה למצוא. ענבר מסבירה ש"אחריי!" היא עמותה המתאימה את עצ־ מה לכל הצרכים שהחניכים צריכים כדי להתפתח ולתרום: מ"אחריי! בשטח" ,שמיועד לחניכים הצעירים ,ועד לבוגרי העמותה ב"אחריי! לפסגה" ו"אחרייניקים"" .אחריי!" מלווה את החניכים בכל מקום ובכל דבר שהם צריכים. בין הדברים שהיא רוצה להגדיל ולשפר נמצא הפרויקט החדש, "אחרייניקים" .פרויקט זה משקיע בחזון החברתי של בוגרי העמותה באזוריהם ,ו"אחריי!" נותנת תמיכה עצומה לבוגרים שלה בשלב הקשה של החיים -היציאה מחוץ למסגרת אל העולם המבלבל. ענבר לא מתכוונת לדרוך במקום .כמו אחרייניקית אמיתית, היא מאמינה שתמיד אפשר לשפר .בין המטרות שהציבה לעצמה: להגדיל את אחוז הבנות ב"אחריי!" היא קוראת להן לבוא בהמוניהן ושיידעו שב"אחריי!" כל אחד מוביל ,כל אחד משנה ,והכי חשוב ,כל אחד מוזמן .בשביל להשלים את החזון של "אחריי!" ליצירת חברה דמוקרטית ,סולידרית ושוחרת שלום צריכים את כולם :בנות ובנים. מה היא רוצה לאחל? "לקראת סוף השנה והסדרה המסכמת ,אני רוצה להגיד שאני גאה בכל אחד ואחת .בהצלחה בשירות למתגייסים ושירות משמעותי לכולכם". החיים שאחרי "אחריי!" דני רוזנר העביר את שרביט המנכ"לות ומתפנה לסיכומים לשם שינוי ,בסדרה האחרונה דני רוזנר ,מנכ"ל "אחריי!", לא עמד בחוד החנית .הפעם הוא העביר את השרביט לענבר ועימו את השרוך האפור המפואר של "אחריי!". דני ,בן ,37נשוי לדנה ואב לשלושה ,גר באזור ירושלים .הוא שירת בסיירת גבעתי ובעל שני תארים אקדמיים. דני מספר שעכשיו ,לאחר הפרישה ,יש לו יותר זמן פנוי ,כי העבודה ב"אחריי!" כרוכה באחריות גם מעבר לשעות הפעילות. גם היום הוא עדיין מעורב ופעיל בעמותה ,שהיא בשבילו הרבה יותר מסתם מקום עבודה – "אחריי!" היא משפחה .היא הדרך שבה דני רואה את ישראל היפה ואת הפן הערכי והאנשים האיכותיים שלה .היא המקום שבו אנשים עושים ציונות אמיתית ואכפתית, בשאיפה לבטא את כל הערכים וגם לשמור על אינדיבידואליות. דני הגיע ל"אחריי!" כשחיפש עבודה לאחר השחרור ,וענה למודעת דרושים לאימון כושר קרבי בקריית מנחם בירושלים. הוא רק חיפש עבודה של פעמיים בשבוע שתסגור לו את הפינה, אבל מהר מאוד נדבק בחיידק "אחריי!" ,שכל המדריכים סיפרו לו עליו ,ובלי ששם לב מצא את עצמו עובד מעבר לשעות שלו ומר־ גש שייתן הכל בשביל החניכים שלו – מדריך "אחריי!" לכל דבר. מיד עם כניסתו לתפקיד דני החל לפעול במרץ למען העמותה. הוא דאג לעורר מודעות לפעילותה ולרתום את הגורמים השונים מהדורת חברות 2ידיעות אחרונות | רוזנר .הוקרה מצד השר יעלון בכל רבדי החברה הישראלית :בממשלה ובכנסת ,בערים הגדו־ לות ובפריפריה ,בכפרים הבדווים והדרוזים ,בפנימיות ובקרב העולים ,וזכה להישגים מרשימים .כמו כן היה שותף להקמת המכינה הקדם צבאית "גל" המיועדת לבוגרי "אחריי!" ,עמותת "אחריי! לגבעתי" ומכינת היום "אחריי! בידידות" ,שחרתו על דגלן לקדם את ערכי העשייה ,המנהיגות והמודעות החברתית, והרשימה עוד ארוכה. בתור מדריך לשעבר שאלנו את דני מה מאפיין את המדריך ה"אחרייניק" ,והוא ענה לנו" :מדריך "אחריי!" הוא אחד ששירת שירות משמעותי והרגיש תחושת ריקנות שחייבת להתמלא בהתנדבות חינוכית" .לדעתו ,מדריכי "אחריי!" מהווים את הח־ בורה הכי איכותית וערכית ,והם העתיד של החברה הישראלית. אין דבר שממלא אותו גאווה יותר מאשר לראות את החניכים ממשיכים לייצג את "אחריי!" ואת רוח העמותה ,כמו למשל כשראה בחורה לבושה בקפוצ'ון אפור של "אחריי!" רצה ברחוב. זוהי מבחינת דני ה"אחרייניקיות" האמיתית. ה"אני מאמין" של דני הוא שחייבים לצמצם את הפערים בח־ ברה ,משום שהם האיום הכי גדול .ו"אחריי!" לא תפסיק לפעול עד שהיא תעמוד במשימה הזו באמצעות מה שהיא עושה הכי טוב – לחנך ולהשפיע על החברה הישראלית .וזה כבר עובד – 360חניכים מהפריפריה והמרכז חתמו לשנת שירות ,ועוד 300 למכינה" .אחריי!" בעצם נותנת לחניכים הזדמנות להשפיע על החברה הישראלית על ידי ניפוץ נורמות ונתינה ללא גבולות. ועם כל העשייה הזו ,דני לא יצא מ"אחריי!" ומהלב שלנו גם אם ינסה – כי כשאומרים "אחריי!" ,הוא אחד הדברים שמיד קופצים לנו לראש. ידיעות אחרונות "אחריי!" | עורכת מעיין רוטהולץ | חברי מערכת נור שטדלר ,אור פוגל ,שלומי גבריאל ,אור ברתיני, מקס קפלנסקי ,אור מועלם ,מיכאל אלמו ,סיוון כהן | צלמים אוריאל גיל ,שחף זייד ,עמותת יוצאי שלדג ,משרד הביטחון, חניכי ומדריכי "אחריי!" | עורכת אחראית ענתי גילעד | עיצוב גרפי אסנת סברלו מערכת "ידיעות אחרונות בתי ספר" | 03-6082524 :דוא"ל | yt@yedioth.co.il :כתובת :רח' נח מוזס ,2תל־אביב "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 "אחריי! לדרך" ׀ "אחריי! לניצחון" ׀ "אחריי! לחיים" שותפות נפלאה מתכוננים למסע בסדרת פסח | צילום :אוריאל גיל תודה על שיתוף הפעולה עובדי בנק לאומי השקיעו יותר ממאה אלף שעות התנדבות בחניכי "אחריי!" יותר מעשור צועדים ,יד ביד ,חניכי "אחריי!" ומתנדבי בנק לאומי .עובדי הבנק ,בהובלת שוש ארגס ,בוחרים לקחת על עצמם ,על אף העומס בעבודתם ,במשימת התנדבות מאתגרת .הם מלווים אותנו – מי בהכשרות פרטניות ומי בקבוצתיות ,מי בנושאים פיננסיים ומי בנושאי העשרה ,מי באירועי שיא ומי בימי שיגרה. העובדים מהווים ,מעל הכל ,מודל לחיקוי עבור חניכי ומדריכי "אחריי!" .הקשרים הנרקמים בין החניכים לבין העובדים מפתי־ עים ומרגשים בעוצמתם ובאיכותם ,וניתן לראות כי הם מהווים חלק משמעותי בצמיחתו של החניך כפרט ושל כלל הקבוצה. בסדרת פסח האחרונה העניקה תנועת "אחריי!" את מגן ההתנדבות לעובדי הבנק על למעלה ממאה אלף שעות התנדבות שביצעו העובדים .לנו לא ניתן אלא לצפות ללפחות עוד מאה אלף שעות כאלה בעשור הקרוב. הפנינג פורים בשיתוף "לאומי" חג פורים הוא אחד המועדים הכי משמחים שיש לילדים במהלך כל השנה .הקומונה שלנו ,קומונת נתניה ,החליטה למקסם את הכיף ואירגנה הפנינג פורים בשיתוף עם מתנ"ס "נאות שקד" בשכונת אזורים ועם בנק לאומי ,סניף פולג. ההפנינג כלל תחנות רבות כמו צביעת פנים ,זריקת חישוק וכדור למטרה ,מכירת תחפושות בסכום סמלי ביותר וחלוקת פרסים רבים! האירוע הסתיים עם תחרות בינגו גדולה בנושא פורים וחלוקת 3פרסים גדולים לשלושה ילדים מאושרים שזכו בתחרות. בהפנינג נכחו מנהלת סניף הבנק וכן סופי ,אשר עובדת מולנו מטעם הבנק .הן נהנו לראות את ההפנינג ואת השמחה הרבה של עשרות הילדים ,ששיחקו ונהנו. זה היה האירוע השלישי מתחילת השנה שאנחנו מרימים בשיתוף פעולה ובעזרת התקציב שבנק לאומי מקצה לנו למען אירועים בקהילה. מקס קפלנסקי ,ש"ש קומונת נתניה חונכים ומפנקים ראשית ,אני מגדיר את שיתוף הפעולה של קבוצתנו עם בנק לאומי כמעולה! אני ,כמדריך הקבוצה ,יצרתי קשר בעזרת רכז המחוז כבר בתחילה השנה עם נציגת בנק לאומי בסניף פתח־תקווה ונתקלתי בשיתוף פעולה בלתי רגיל עם המון רצון ,יוזמה ונכונות שעובדי הבנק ייקחו חלק בפעילות שלנו. במהלך השנה ביצענו מספר פעילויות משותפות ,החל ממפגש היכרות בתחילת השנה ,אשר יצר את החיבור עם הקבוצה ואת הרצון להמשיך ולתמוך בה ,ובהמשך הגיעו עובדי הבנק לסדרות שלנו .כך ,למשל ,בסדרת פסח ליוו אותנו שלושה עובדים במהלך כל המסע והמתיקו לחניכים את הדרך הקשה עם מלא פינוקים. פעילות נוספת ,המשמעותית ביותר עבורי ,היא פעילות שנו־ צרה ביוזמת הבנק :מתן שיעורי עזר ל־ 10חניכים שהביעו נכונות ורצון להשתתף בפרויקט .שיעורי העזר תורמים לחניכים ,עוזרים להם להתכונן לבגרות ומחזקים את הקשר בין עובדי הסניף לבין חניכי הקבוצה .פעילות זאת ייחודית ביותר ומבורכת. לקראת סיום השנה ניסע יחדיו ,חניכי הקבוצה ,המדריכים ועו־ בדי הבנק ,לפעילות בחולון .כל זה מתאפשר לנו בזכות הנכונות של הבנק לעזור לנו ולממן את הביקור המיוחד הזה. תומר ירושלמי ,מדריך בקבוצת "אחריי! לצה"ל" בפתח־תקווה מורידים את הלחץ את החוויה שלי מהפעילות המשותפת עם בנק לאומי חוויתי במהלך פעילות שיעורי העזר .בימי שני באים מתנדבים מהבנק שעוזרים לנו בהכנת שיעורי הבית ובלמידה למבחנים ולבגרויות. הם מגיעים עם יחס חם ,רק רוצים לתת ולתרום ,ועצם זה שיש לנו למי לפנות כאשר אנו מתקשים במהלך השנה ,זה דבר שמוריד מהלחץ הלימודי הרב שבו אנו נמצאים ומעניק לנו תחושת הקלה. בנוסף לעזרה הלימודית ,הם גם מלווים אותנו למסעות שטח שאליהם אנו יוצאים ,כמו למשל מסע פסח האחרון ,שבו הם הביאו לנו דברי מתיקה שמאוד שימחו את כל הקבוצה. החודש אנו מתכננים לצאת "לדיאלוג בחשכה" עם כל הקבוצה, פעילות שארגנו עבורנו אנשי בנק לאומי. בשם כל הקבוצה והמדריכים הייתי רוצה להגיד תודה רבה על התמיכה והעזרה! לדטה גטנך ,חניכה בקבוצת "אחריי לדרך!" פתח־תקווה עובדי בנק לאומי ,המעורבים בקהילה בפעילויות מגוונות ,בחרו כשותף אסט־ רטגי את עמותת "אחריי!" – נוער מוביל שינוי ,המלווה בני נוער מכל רחבי הארץ שבחרו לקחת אחריות על עצמם ,להשתלב בחברה ולהיות משמעותיים בה. עובדי לאומי רואים בבחירה הזאת החלטה שאינה מובנת מאליה ,ומתוך ראייה זו קיימת אצלם מוטיבציה גבוהה לקדם ,לעודד ,לדחוף, לסייע ולהיות שותפים בתהליך שבו עוברים בני הנוער הכשרות ,רוכשים חוסן נפשי ופיזי ,ומוכי־ חים לעצמם ולסביבה שיש להם מסוגלות ויכולות. ההצלחות שלהם בהמשך הדרך מובטחות ,וההיש־ גים של בני הנוער האלה מכובדים. אין ספק שניתן לקבל מבני הנוער לא פחות ממה שניתן לתת להם -ברמת המוטיבציה ,ברוח הצוות, ברצון להצליח ,בנחישות להתגבר על מכשולים ובכישורי המנהיגות. עובדי לאומי המתנדבים פוגשים את קבוצות "אחריי!" בהכנות לבגרויות ,בהכנות לצה"ל ועוד. בכל התוכניות אנו מוצאים את הדרך להשתלב, אם בסיוע בלימודים ,אם בפריסה בסוף מסע ,בערב הווי עם שירה וכיבוד ,במסעות ברחבי הארץ ,בט־ קסים ,בהדרכות והרצאות להרחבת הידע וכישורי החיים ,בליווי וחניכה פרטנית וקבוצתית ,בסד־ נאות למידה ובישול ,בהתנדבות משותפת בשדרוג השכונה ,בחלוקת חבילות שי לחיילים ובכל דרך שנוחה ומתאימה לקבוצה ולעובדים. העובדים מרגישים שמצאו בני נוער איכותיים עם המון מוטיבציה ,ומרגישים שהמפגשים איתם משמעותיים ואפקטיביים ביותר .חלק מהמשפטים של המתנדבים" :אין הרגשה טובה יותר מאשר לתת למי שרוצה לקבל"; "בזכותם גם אני הצלחתי לעלות את המוחרקה"; "איך אוכל להיפרד ממנו בתום שנת הפעילות ולקראת הגיוס לצבא?"; "כמה אנחנו מחכים למפגש הבא"; "אני מרגישה שהוא פתוח ומגלה לי את סגור ליבו מתוך תחושה של אמון מלא ,וזה מרגש אותי"; "מכל מפגש אנחנו חוזרים מלאי חום ועם הרגשה טובה שמרחיבה את הלב" ,ועוד ועוד. מתנדבי לאומי בהחלט גאים בבני הנוער של "אחרי!" על הישגיהם בבחינות הבגרות ,בגיוס לצבא לשירות משמעותי ובהשתלבות המכובדת בחברה .אנו מאמינים כי מי שלוקח אחריות על עצמו ועתידו לבטח יגיע לחוף מבטחים. חניכי ,מדריכי ומתנדבי "אחריי!" -עובדי בנק לאומי מאחוריכם!!! יישר כוח. שושי ארגס ,מנהלת היחידה למעורבות בקהילה בבנק לאומי יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 3 העצמה אישית ׀ "אחריי! לפסגה" ש ם :ליע ם פ ל ג שם: ת בור נס ימיאן מ איפה: באר ־שבע מאי חר פה :ה י י ש ו ב מש ב שומרון "קיבלתי, ועכשיו אני נותן" הקשר ל"אחריי!" :חניך בקבוצת "אחריי!" בבאר־שבע, כיום ש"ש בקומונת נתניה הסיפור שלי: לפני כמעט שלוש שנים התחלתי כחניך בקבוצת "אחריי!" ד' בבאר־שבע .בקבוצה היה לנו מדריכים וכן ש"ש ,אדם שדוחה את הצבא בשנה ועושה שנת שירות .המדריכים השאירו עלי רושם חיובי :תמיד דחפו קדימה והובילו להצלחה .אך יותר מכולם אני זוכר את הש"ש ,שתמיד היה דמות למופת ,נתן דוגמה אישית, תמך ועזר .יש דבר שאני לא אשכח ממנו :השיחות בסוף אימון. תמיד חזרנו באותה דרך ,ובאחד הימים ,הש"ש הציע שנשב קצת לדבר .אני זרמתי ,ובלי להרגיש עברו שעתיים .הוא התעניין בדברים שאף אדם/חבר אחר לא התעניינו בהם לפני כן .זה לא היה כמו לשבת עם החבר'ה ולהעביר את הזמן בצחוקים וכיף. היה בשיחה הזאת משהו מעבר – התעניינות אמיתית בי ,ולא הכרתי את זה לפני כן .אחרי הפעם הזאת היו עוד המון שיחות כאלה :בסופי אימונים ובטלפונים .הש"ש עזר לי בהתמודדויות שלי ,וגם לאחר סוף שנת השירות שלו נשארנו בקשר .אנחנו בקשר עד היום. הוא גרם לי לרצות לעשות אותו דבר בשביל מישהו אחר. עליתי לכיתה י"ב ,המשכתי ב"אחריי!" ,ושוב הכרתי ש"ש ,אדם מעולה שעוזר בכל נושא שרק תרצה. בסופו של דבר גם אני יצאתי לשנת השירות .זוהי בלי שום ספק השנה הכי החזקה בחיים שלי .אף פעם לא משעמם פה .כל יום קורה משהו חדש ,מעניין ומאתגר .ההתנדבויות גורמות לך להרגיש שאתה עושה משהו עם החיים שלך ,ולא סתם מבזבז זמן .אנשים נפתחים אלייך ,ולפעמים רק אלייך .רואים בך אוזן קשבת .אתה מגלה שאתה יכול לעזור להם בכל נושא ,משיעורי בית ולהתכונן למבחן ועד לדברים אישיים ולהתמודדויות שלהם. כל החוויה הזאת גורמת לך להתבגר מאוד ולגלות על עצמך הרבה מאוד דברים .תמיד לרצות להשתפר כאדם ,למען הסביבה שלך ולמענך .עוד חלק בשנת השירות הוא הקומונה ,החבר'ה שאתה גר איתם .יוצאים מהבית ,המקום שבו ההורים דואגים לך, ועוברים לעצמאות :מה שתעשה ,זה מה שיהיה. יוצאים לדרך עם עוד כמה אנשים ,שונים לגמרי אחד מהשני, שבחיים לא היית חושב שתתחבר איתם .אך מהר מאוד ,בזכות העובדה שגרים ביחד ורואים אחד את השני בכל מיני מצבים, ההיכרות בין כולם הופכת להיות מאוד עמוקה .זכיתי באנשים שבזכותם אני לומד המון ,לוקח דוגמה ,ובסופו של דבר משתפר כבן אדם .החברויות שנוצרות פה ,כבר אחרי כמה חודשים בו־ דדים ,עולות על חברויות של שנים – גם כאלה ששרדו מהיסודי ועד סוף התיכון .זוהי שנה מעצבת ,שתורמת המון ,בכל מובן שהוא ,לכל החיים. 4ידיעות אחרונות | ליעם .המסגרת שתפסה אותי "ההחלטה החכמה בחיי" הקשר ל"אחריי! :":בוגר "לאומי אחריי! לב�ג רות" ,חדרה הסיפור שלי: אני בן ,18מתגורר ביישוב חרמש שבצפון השומרון ולומד בבית־הספר הממלכתי בתיכון הרב־תחומי למדעים ואמנויות בחדרה .את דרכי ב"לאומי אחריי! לבגרות" הת־ חלתי לאחר תקופה של הרהורים וחשבון נפש ארוך .מגיל קטן אני ומספרים לא מתחברים ,ולצערי הרב זה המשיך והתגלגל לחטיבה ולתיכון .למדתי אצל המון מורים פרטיים ומורים של בית־הספר ,אך אף מורה ואף מסגרת לא הצליחו לתפוס אותי וללמד אותי כמו שצריך. במשך שנתיים ורבע היה לי פטור חלקי משיעורי מתמטיקה. המורים הבינו שאני מקרה אבוד ואין לי מוצא בכל מה שקשור לתחום .אני הייתי זה שדחף אותם לוותר לי ,וגם שכנעתי את הוריי שלא אוכל לעשות בגרות במתמטיקה ,כפי שהם רצו. לאחר שנים שבהן לא למדתי מתמטיקה לא היו לי כלים לה־ דביק פערים .ואז הגיעה כיתה י"ב .המנהלת והיועצת החליטו שאין סיכוי שאני מסיים 12שנות לימוד ללא תעודת בגרות, והציעו לי להצטרף ל"לאומי אחריי! לבגרות" .הן הדגישו שהקורס הזה לא הולך להיות בזבוז של שעות מיותרות ,אלא לימוד מתמשך וקבוע ש ל 10חודשים אינטנסיביים ,שלוש פ�ע מים בשבוע ,כשכל שיעור נמשך ארבע שעות .לא קל לעיכול. אחרי ההתלבטויות והחששות החלטתי שאני מתחיל את הקורס בכל הכוח והרצון לנצח את המכשול הכי גדול שניצב מולי .וכאן מתחיל הפרק של הקורס עצמו .לאחר שה"מורה" הציג את עצמו מולי בראיון האישי ,הבנתי שזה הולך להיות תהליך לא פשוט .בשבועות הראשונים ב"אחריי! לבגרות" היה קשה להתרגל .להתחיל את היום בשש בבוקר ולסיים אותו בתשע בערב ,ככה במשך כמעט שנה שלמה ,זה לא קל. "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 הקורס של "אחריי! לבגרות" מחולק לשלושהשלבים לפי סדר השאלונים של לימודי שלוש היחידות :שאלון ,801 .803 ,802המחשבה שאני הולך ללמוד בשנה אחת חומר שרוב החברים שלי לומדים במשך שלוש שנים של תיכון, ולא בהכרח מצליחים ,הייתה מפחידה. ב"לאומי אחריי! לבגרות" יש שני חלקים מרכזיים :החלק הלימודי והחלק החברתי .המדריך שם דגש רב על החלק החברתי .בתחילת הקורס הוא הודיע לנו שאנחנו לא רק נלמד ,אלא גם נשתתף במשחקי חברה ובדברים שנוגעים לחברה הישראלית .צוות המורים היה נרחב הרבה מעל המצופה .כולם צעירים וצעירות ,שינשינים ,מכיניסטים ומתנדבים מהאוניברסיטה ,כולם שם בשבילנו כשאנחנו צריכים עזרה. הקורס נתן לי המון כלים מעבר מלימוד מתמטיקה. המדריכים המליצו לנו לדחות את השירות הצבאי בשנה וללכת למסגרת התנדבותית כל שהיא .אני אישית דחיתי את השירות שלי בשנה כדי ללכת למכינה קדם צבאית. במהלך הקורס התנדבנו במספר מקומות ,כשהמטרה הייתה לעשות טוב לאחר ובאיזשהו מקום גם לעצמנו. בחלק הלימודי של הקורס חווינו למידה אינטנסיבית לקראת הבגרויות ובעיקר את הרצון לנצח את הקושי. איך זה הסתיים? לאחר שנים של חוסר הצלחה ,הצלחתי בדבר האחרון שחשבתי שאני אעשה .תו ך 10חודשים ה�צ לחתי לקבל ציונים במבחנים ובבגרויות שאפילו בחלומות שלי לא חשבתי שאקבל. הכרתי בקורס אנשים חדשים נהדרים ,שביומיום לא הייתי פוגש .הכרתי איש שלימד אותי לעבור מכשולים, שהיה אוזן קשבת ,שבעיקר לא שיחרר ,לא נתן לי ליפול. העצה שלי :כל מי שיכול לעשות את הקורס -שיעשה זאת בלי לחשוב פעמיים .זאת ההחלטה הכי חכמה שקיבלתי. עמיאל לוחם ומחנך שם: לחמני ה :לוד מאיפ הקשר ל"אחריי!": ( 2004-2005כיתה י"א־י"ב) :חניך בקבוצת "אחריי!" בלוד. :2005-2006שנת שירות בקומונת באר־שבע ,תמי"ר .5 :2006-2009גרעין הנח"ל הראשון של "אחריי!" ,גרעין שונה. :2010-2011עזרה בליווי קומונת אשדוד. :2009-2014ארגון הבוגרים. צבא: לוחם בחטיבת הנח"ל ,גדוד ,50במסלול של בני גרעינים. "לאחר שנה וחצי של שמירה והגנה על המולדת בחזית העו־ רפית עברתי ביחד עם הגרעין שלי ללחימה בחזית החברתית של המדינה ,בחיל החינוך .יצאתי לפרק של משימה לאומית בקריית־מלאכי ,שנמשך שנה .גרתי שם עם הגרעין שלי בקומונה. העיסוק העיקרי היה סביב החינוך במסגרות הפורמאליות והבלתי פורמאליות בעיר. בתום פרק המשימה חזרתי לתקן של לוחם בפלוגת הבט"ש לתקופה של כשישה חודשים. לאחר הבט"ש ,במקום להשתחרר נשארתי בצבא בבסיס בית־ ליד .שימשתי כנגד לוגיסטיקה בימ"ח 933של חטיבת הנח"ל במשך ארבעה חודשים". הסיפור שלי: "תלמידים יקרים .יש כאן בחור שרוצה להעביר לכם מידע שאולי יעניין אתכם" .אלו היו המילים של המורה שלי בכיתה י"א .אל הכיתה נכנס בחור עם שתי בנות מהתיכון ,שאני בכלל לא מכיר .שלושתם לבשו חולצה שרשום עלייה "אחריי!" .כן ,עם י' אחת במילה אחריי .המדריך שאל אם אנחנו מכירים את החברה המשוגעים האלו שרצים ברחוב ,מרימים אלונקות ומתאמנים לצבא .כולנו הסתכלנו עליו ולא הבינו מה הוא רוצה מחיינו .הוא הזמין אותנו לבוא לכנס חשיפה ולשמוע על הפרויקט בהרחבה. הגעתי לכנס סתם כדי להתעניין ,לתת לזה צ'אנס .המדריך (איתי) הציג את עצמו והראה לנו סרטון על העמותה .באותו רגע התחשמלתי .הגוף שלי הוצף ב"רעל" .מאז ,רק המתנתי כל הזמן לאימון הבא. האימונים היו מושקעים .מפעם לפעם התגבשנו כקבוצה, למדנו לאהוב את הזולת ,לקחת אחריות ,לספוג ערכים, לאהוב את המולדת ולהבין שציונות זאת לא מילה גסה .למ־ דנו להאמין בעצמנו ,לדעת להתמודד ולהשתחרר מהסטיגמה הקשה על הנוער שגדל בלוד .הצלחנו בעזרת "אחריי!" להוכיח לכולם שיש עוד נערים ונערות שכן אכפת להם ,שהם רוצים ויכולים לשנות ולהשפיע לטובה בעיר בפרט ובמדינה בכלל. לאחר כל סדרת שטח זה רק הלך והתעצם .אפילו כשהיו לי בעיות בלימודים ,ידעתי שאני יכול להיעזר במדריכים .אחרי שקיבלתי כל כך הרבה מ"אחריי!" במהלך השנתיים האלו ,הרגש־ תי שאני רוצה להחזיר .נפלה בחלקי ההזדמנות לדחות את הצבא בשנה ולצאת לשנת שירות מטעם "אחריי!" .בשנת השירות למדתי המון .קיבלתי כלים שעד היום אני משתמש בהם ,נחשפתי לאוכלוסיות שונות ,למקומות חדשים בארץ ישראל ולתרבויות מיוחדות .זאת הייתה השנה הכי מעצבת ומשפיעה שחוויתי, והייתי בסך הכל בן .18 למדתי בעיקר שאין דבר העומד בפני הרצון .ללכת לישון בידיעה שהיית ער המון שעות כי עבדת עם הקומונה שלך על פרויקט לילדים עם צרכים מיוחדים ,זה דבר שממלא את החזה בגאווה ונותן סיפוק ואושר שקשה לתאר במילים .קומונת באר- שבע בשבילי היא סמל של עצמאות ,העצמה ועוצמה. למזלי הגדול ,זכיתי שוב .התגייסתי ביחד עם חברים וחברות מהגרעין של שנת השירות (תמי"ר )5לגרעין הנח"ל הראשון של "אחריי!" – גרעין שונה .סוף סוף צבא! לאחר כל התהליך שעברתי ב"אחריי!" ,הייתי מוכן לכל .הרגשתי שאני לא "צעיר" במערכת הצבאית ,שיש לי כבר המון ידע שיכול לתרום לי לחמני .אין דבר העומד בפני הרצון ולעזור לי בהתמודדויות השונות שיש לחייל .האמת? צדקתי! המסעות היו פשוטים .לא היה קל ,אבל בזכות "אחריי!" ידעתי למה אני מסוגל מבחינה פיזית ומנטאלית .השירות היה מדהים. יכולתי לשלב בין להיות חייל קרבי בצה"ל לצד החברים הכי טובים שלי ,להגן על המדינה ,לבין להמשיך ולעסוק בחינוך ולהיות פעיל ב"אחריי!". גם לאחר שהשתחררתי מהצבא לא יכולתי להיגמל מ"אחריי!". המשכתי להתנדב בעמותה ולעזור בליווי חבר'ה איכותיים ,שב־ חרו ללכת באותה דרך שבה אני בחרתי ללכת כמה שנים קודם לכן .בדרך הכה משמעותית הזאת תמיד היו אנשים מ"אחריי!" שליוו אותי ושימשו עבורי כמודל להערצה ,ואני ניסיתי להיכנס לנעליהם עבור אחרים. גם באזרחות ,כשהכל נראה מבולבל והיו לי שלל סימני שאלה (מה עכשיו? חתונה? לימודים? טיול? עבודה?) ,ארגון הבוגרים של "אחריי!" היה שם בשבילי ,עזר לי לבחור מסלול שמתאים לי אישית .הוא גם הראה לי שהעשייה לא מסתיימת ,ושהשמיים הם רק הגבול הראשוני. אני לא מסוגל לדמיין איך החיים שלי היו נראים בלי אותו צ'אנס שנתתי לעצמי באותו יום ,כשלכיתה נכנס איתי המדריך.... מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? לסיים את התואר בקרימינולוגיה ,להתגייס למשטרה -לתפקד כחוקר נוער ולהרחיב את איגוד הקרימינולוגים בישראל. מוטו לחיים" :הזכות לכבוד והחובה לכבד!". חג החירות של קרית־שרת חניכי קבוצת קרית־שרת בחולון קנו בסדרת פסח קמע -בובה של נמר וקראו לו סימבה (רואים אותו בתמונה) אחרי הסדרה התפתחה מסורת שסימבה עובר מאחד לשני לשמירה כל כמה אימונים .הסדרות ב"אחריי!" מהוות אבן דרך משמעותית בגיבוש של הקבוצה ,יצירת מסורות והווי קבוצתי וכמובן, מפגישות את החניכים עם אתגרים משמעותיים! המדריכים מאחור :תמיר שגדל בעיר ומדריך שנה שנייה ,ומורן המתנדבת כמדריכה בקבוצה. יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 5 העצמה אישית ׀ הכר את החניך "פתאום אני מנהיג" ש ם :נתן גלהר מ י איפה: רו ק שלים, בו צת גן סאקר "קיבלתי כלים לחיים" 6ידיעות אחרונות | מאיפ מע'א ה :כפר ר הזמן ,מחכה לרכזת ולמדריכות ומעביר את המפגש כמו שצריך (מתרגל ,מתרגל ומתא רגל) .בסוף המפגש אני נשאר עם הרכזת כדי שתנעל את כל הדלתות ,מחכה איתה בחוץ עד שכל החניכים והחניכות יסתדרו וילכו הביתה ורק אז אני הולך הביתה ,כי אני לא יכול לסמוך על אף אחד שיישאר עם הבנות בשעות מאוחרות. לפני "אחריי!" הייתי אדם מאוד גזעני .גיליתי את זה בסדרה הראשונה שהייתה לנו ,שבה נסענו באוטובוס עם קבוצת בית אל־ זרזיר .הם שייכים לדת אחרת ושונים מאיתנו בהרבה מובנים ,והיה לי ממש קשה לקבל אותם .לא רציתי אפילו שאף אחת מהבנות שלנו תתקרב אליהם או תדבר איתם .כל הזמן הייתי עצבני .לאט לאט זה התחיל להשתנות כי ראיתי מול עיניי אנשים נחמדים, שרוצים להכיר אותנו ולעזור לנו בכל .בסדרה השנייה הכל השתנה: אפילו ביקשתי שנהיה איתם באותו אוטובוס .גם בזמן הסדרה כל הזמן נשארנו ביחד והיינו בעצם כמו קבוצה אחת. את תכונת המנהיגות שיש בי גם גיליתי ב"אחריי!" ובמיוחד בסדרות .הקבוצה שלי תמיד בחרה אותי .הם תמיד רצו שאני אנהיג אותם ,וזה נתן לי תחושה נעימה והגביר לי את הביטחון העצמי. לסיום ,אני רוצה לומר שאת השנה הזאת אני לעולם לא אשכח. באמת הייתה לי חוויה מאוד מאוד מיוחדת .הכרתי את עצמי מחדש ושיפרתי הרבה דברים בעצמי שלא אהבתי קודם. אני מנצל את ההזדמנות הזאת להודות לצוות הכי נפלא שיש, אתיר ,שדא ,סוהיר ורנא ,על הידע שקיבלתי מהן .לא תיארתי לעצמי שאוכל לרכוש כזה ידע ,במיוחד במתמטיקה ,מקצוע שהיה לי תמיד סיוט ללמוד איתו. "דבר לא יעצור אותך" הקשר ל"אחריי!" :חניך בקבוצת "אחריי! לדרך" בית־ שמש הסיפור שלי: לפני שנה הגיעו שני אנשים לבא תי־הספר וסיפרו לנו שיש קבוצה שעוזרת לך להיות מוכן לצבא .בהא תחלה לא חשבתי שזה יעבוד ,אבל אמרתי לעצמי" :זה יעזור לי לרזות", אז הלכתי. בהתחלה כל אחד אמר את שמו. פתאום אני שומע את אחד המדריכים אומר לנו" :יש לכם 30שניות להקיף את המגרש" .כל אחד אמר" :אני לא יכול .תן לנו דקה" .הוא אמר" :לא, תעשו את זה עכשיו" .בסוף עשינו את זה ב־ 20שניות .אף אחד לא האמין. אחרי חודש אני רואה שרזיתי ואני שוקל 65קילו .שמחתי והמשכתי ללכת ,ואז אמרו לנו שיש תחרות ארצית של "אחריי!" .המדריך אמר שאנחנו חייבים "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 צילום יואב אלון הקשר ל"אחריי!" :חניך ב"אחריי! ב�א מונה" כשלוש שנים הסיפור שלי: "'אחריי! באמונה' נתנה לי הרבה כלים לחיים. מעבר לתרומה הרבה סביב המטרה המרכזית, שהיא להיות בכושר טוב ,זכיתי בערכים טובים, למדתי מהי מנהיגות ולמדתי לקחת אחריות. המשפט שליווה אותי לאורך כל התקופה שבה התאמנתי בקבוצה היה "דבקות במטרה היא סוד ההצלחה" -כלומר ,לא לתת לקשיים שבדרך לשא בור אותך ,אלא להמשיך אל עבר המטרה ולהשיגה. הקבוצה תרמה לי הן בפן האישי והן בפן החא ברתי .התרומה בפן האישי באה לידי ביטוי בכך שלמדתי להאמין ביכולות שלי .דברים שהיו נראים בעיניי בלתי אפשריים הפכו להיות אפשריים .למא דתי גם לא לוותר לעצמי כשקשה ,להישאר מאופק ולדעת להמשיך הלאה .התרומה בפן החברתי באה לידי ביטוי בכך שלמדתי מהו שיתוף .למדתי שלא כל אחד בקבוצה יש את הייחודיות האישית שלו, שתורמת לקבוצה בכללותה. בנוסף ,למדתי שמעבר לשאיפה האישית להגיע למטרה שלי ,עליי לשאוף להגיע גם למטרה המא שותפת לכל הקבוצה. בהזדמנות זו ברצוני להודות לבורא עולם, ששלח לי את המדריך האחד והיחיד ,גד צבי שועלי ,אשר הציע לי להצטרף לקבוצה .שועלי הקים את הקבוצה הראשונה של "אחריי באמונה", ובעקבות הצלחת הקבוצה הוקמו קבוצות נוספות. על כך הוא ראוי לשבח .כן ירבו אנשים כמוהו. אני נמצא רגע לפני הגיוס שלי לצה״ל .אם אצטרך לתאר את ההרגשה שלי במשפט אחד ,זו שמחה שמהולה בעצב .מצד אחד ,אני נורא שמח להתחיל פרק חדש בחיי ,משמעותי וחשוב .זה חלום שעומד להתגשם .מצד שני ,אני מרגיש עצוב שעליי לעזוב את הקבוצה ,שהייתה לי למשפחה גדולה ומיוחדת. אקח איתי את כל הטיפים והעצות שקיבלתי ממשפחת "אחריי!" ואיישם אותם בפרק החדש שניצב בדרכי ,הצבא. תודה רבה לכל המדריכים ,הרכזים והאנשים המיוחדים שנותנים את כל כולם למען כל חניך ולמען הקבוצה כולה. אני אוהב ומעריך את כולכם. הקשר ל"אחריי! :":תלמיד כ�י תה י"א בבית הספר מקיף א'. חניך בפרויקט "אחריי! לבגרות" הסיפור שלי: בגיל ההתבגרות הרבה נושאים מטריא דים אותי :לימודיים ,תרבותיים ,חברתיים. אני חושב עליהם כל הזמן .אחד הנושאים הכי מטרידים הוא מקצוע המתמטיקה, שמהווה בעיה לרוב התלמידים בבית- הספר .הם מתקשים ,מסתבכים ,לפעמים אין להם איך להתמודד עם הקושי ולהשיג ציונים גבוהים על מנת שיוכלו להשתלב בעתיד במוסדות להשכלה גבוהה. זאת הייתה גם תמונת המצב שלי לפני שהכרתי את פרויקט "אחריי!" .אנחנו מסא פר גדול של תלמידים בכיתה ,מה שיוצר רעש אשר מוציא אותי פעמים רבות מריכוז .כתוצאה מכך נהגתי לפספס משפט או נוסחה ,זה השפיע על הבנת כל הנושא הנלמד באותו שיעור ,ומצאתי את עצמי הולך לאיבוד במתמטיקה כי רוב הנושאים קשורים אחד לשני .ובגלל כמות התלמידים הגדולה המורה לא הצליח לתת יחס אישי לכל תלמיד ותלמיד ולעזור לי להשלים את הפער. בפרויקט "אחריי!" מצאתי את האווירה הלימודית הכי טובה שיש! קודם כל ,מספר התלמידים בכיתה קטן .כל תלמיד מקבל יחס אישי משלו ,אנחנו תמיד חוזרים על הנושאים ,ולומדים הרבה שיטות לימוד שעוזרות לנו לקלוט ולהבין את הנושאים במאה אחוז. היום אני מסוגל לעבור את הבגרויות ולהשיג את הציונים ששאפתי להשיג .הצלחתי להוציא 100בשאלון 801למרות שהיה לי ציון נכשל בשנה שעברה .גם הבנתי שמתמטיקה היא מקצוע מעניין ושיש מלא שיטות ,שבאמצעותן אני יכול להתגבר על השאלות הכי קשות. פרויקט "אחריי!" לא עזר לי רק מבחינה לימודית .במהלך החודשים המעטים האלה למדתי להכיר את עצמי מחדש .חשוב לי לציין שמאז שהתחלנו בפרויקט נעדרתי רק פעם אחת ,וגם זה בגלל שהייתי חולה מאוד! למדתי משהו חדש על עצמי :את מושג האחריות .גיליתי שאני באמת אדם אחראי! בכל יום שבו נערך מפגש אני בא 10דקות לפני שם :או מסאל סאמה חה שם: גרמאו גושה מ ב איפה: ית ־שמש להיות במקום הראשון או השני ,ושוב, כולנו צעקנו שזה לא אפשרי ,שאנחנו רק 7אנשים ובשאר הקבוצות יש 300־ .20בסוף הגענו למקום השני .כיום ,בזכות "אחריי!" ל�מ דתי להבין שאם אתה רוצה משהו ,אז אין אחד שיעצור אותך. "חניכים כותבים ל"אחריי!" מאגואיסט לתורם "אחריי! לדרך" ראשון לציון בסדרת פסח עוצמה נשית! כשהגעתי לקבוצה הופתעתי לגלות שאין כמעט בנות ורוב החניכים הם בנים. במהלך האימונים לבנים היה מאוד קל ,או לפחות לא קשה כמו שהיה לנו .הרגשנו כאילו אנחנו מעכבות את כל הקבוצה ,רק מכבידות עליה במקום להקל. כמעט תמיד אנחנו היינו אלה שמגיעות אחרונות ,וזו הרגשה נוראית של אכזבה. בסדרת פסח האחרונה ,במסע של היום השני ,החלטנו ,הבנות ,לקחת יוזמה .קבענו שלפחות אלונקה אחת במשך המסע תהיה אלונקת בנות ,וכך היה .אחרי הספרינט האחרון והקשה ביותר ,אחרי כל הקילומטרים שהלכנו והחום הכבד ,לסיים את המסע ולהסתכל על החברות שעשו את זה יחד איתי זו הרגשה מדהימה .מעבר לכך ,לראות את הפרגון של הבנים בקבוצה זה היה מרגש .החלטנו שזו חייבת להיות מסורת בקבוצה :אלונקת נשים .כיום ,הכמות של הבנות בקבוצה רק עולה .כולן מתחברות לקבוצה ומרגישות בבית .הבנו שכושר פיזי זה דבר נרכש ,שצריך לעבוד קשה כדי להגיע אליו .אם הבנים נותנים מאה אחוז אנחנו ניתן מאתיים אחוז כי אין שום דבר שהם יכולים ושאנחנו לא .הכל תלוי בך ובכוח הרצון שלך. רוית טייכמן" ,אחריי! לדרך" ,בת־ים לעמותת "אחרי!" שלום רב, אני אביב ,חניך בעבר ומדריך בפ־ רויקט בתי־הספר בהווה. אני כותב לכם מכתב תודה עם הערכה עצומה. אני בטוח שהרבה חניכים מזדהים איתי בתחו־ שת התודה הזאת. תרשו לי לחלוק איתכם את סיפורי. הסיפור מתחיל בגיל .17חבר סיפר לי על כמה חבר'ה שרצים ועושים כושר לקראת הגיוס לצה"ל .אם להיות כן ,הגיוס לצבא לא כל כך עניין אותי. מאוד זלזלתי בתפקיד שאמלא בצה"ל .בכלל, הייתי נער די אגואיסט ,שתרומה למדינה ולח־ ברה הישראלית ממש לא עניינה אותו .בכל זאת החלטתי ללכת למפגש .מאוד אהבתי ספורט וריצות ,הייתי נער תחרותי ,ודי הסתקרנתי לראות מה מצב הכושר הגופני של כל המורעלים האלה ,שרצים ומתכוננים לצבא. אז הלכתי למפגש… ורצתי… ונהניתי… וככה באתי ,פעם אחר פעם ,וממש נקשרתי לקבוצה. לאט לאט השינוי קרה .החברים בקבוצה והמ־ דריך התותח גרמו לי להבין את הרעל הזה שיש לנערים בגילי ,לוותר על תנאים נוחים ולעשות שירות משמעותי ,שלעיתים מאוד לא פשוט. השתניתי מהקצה אל הקצה .לנגד עיניי הייתה מטרה חדשה :לעשות את השירות הכי משמעותי שהצבא ,ויכולתי האישית ,מאפשרים לי .אבל כשזה קרה ,רוב הדלתות כבר היו סגורות בפניי. החלטתי להילחם על התפקידים המשמעותיים בעיניי .רציתי לעשות יום סיירות ,אז שלחתי מכתבים ובקשות בצירוף המלצות .רק במכתב השמיני קיבלתי תשובה חיובית (שיגענו אותם). מאוד שמחתי על ההזדמנות שניתנה לי ולקחתי אותה בשתי ידיים. אחרי מיונים רבים הגעתי ליחידה משמעותית בעיניי והיה לי שירות ממצה .כשהשתחררתי, ידעתי שהצבא והשירות בו היו רק סיפתח לתרו־ מה לחברה .מבחינתי ,הדרך עוד ארוכה ליצירת חברה שיווניות והוגנת. לשמחתי ,בעזרת טל המדריך הקמנו את "אורות בקהילה" ,קבוצה של בוגרי "אחריי!" אשדוד ,שרוצים להמשיך ולהתנדב בחברה גם אחרי השירות הצבאי .המשכנו לתרום לקהילה ולעשות דברים יפים עבור תושבי העיר ,ועד היום הקבוצה פעילה הודות לתמיכה של עמותת "אחריי!". בנוסף ,היום אני מדריך ב"אחריי!" בפרוייקט בתי־הספר .אני מעביר הרצאות ומערכים לכי־ תות י'־י"ב בבתי ספר באזור הדרום ,מחדיר בהם את המוטיבציה ואת ההבנה שהשתרשה בי על חשיבות עשיית תפקיד משמעותי בצבא .אני עוזר להם כמובן להתכונן לצבא על מנת להקל את תהליך הגיוס עבורם. אז תודה לכם על שחוללתם שינוי בחיי והכנסתם בהם תכנים ואידיאולוגיות רחבות, משמעותיות ופחות אגואיסטיות .ותודה לכם על שאפילו היום הקשר בינינו נמשך ,ובעזרתכם אני יכול להתנדב ולהשפיע על החברה שלנו. תמיד לצידכם, אביב יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 7 לעשות טוב זה בטבע שלנו צה"ל" ת "אחריי! ל מועדון צ דבות ב קבור בהתנ נש לקשיש פיס ש"ש מקו מונת נשר מ יון בפעילות נטיעות קבוצת ראשון לצ 8ידיעות אחרונות | ל צה"ל בבית לוד בהתנד חניכי "אחרי לק בילים תרומה מו "אחריי!" ק"ש בונים גן משחקים בעיר פעילים יו ם פעילויות קבוצת בות נטיעות הספר נשר מרכז ירכא משפץ מרכז רמלה בה בית ספר ב יום המעשים תנדבות בבית ע דן לילדים עם צרכים "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 הטובים מיוחדים מר כז דלית אל•כרמ בית ספר ביום המע ל־עוספיה משפץ שים הטובים חניכי "אחריי! ב צו שטח" טירת הכרמל בי בעים מועדון ום המעשים הטובים "אחריי! בשטח" קרית מנחם י לקשישים עציץ בט"ו בשבט קבוצה ד' ,בא ר־שבע בהתנדבות מתוקים לחיילים יי!" קהילה לבייה העירונית ת מתנדבים בכ ון הנציב תלפיו קבוצת ארמ "אחריי!" קצרין מתנדבים בביקורי בית ושיחות עם ניצולי שואה ירושלים מעניקים "אחריי! הפנינג עיבשטח" קרי ת מ ל א כי רו עושים ני לתושבים יום מעשים ב אדי סלאמה בהתנדבותדי הכפר ()2 שחקים ליל "אחריי!" ושפצים גן מ טובים ,מ התנדבו ת בת־ים בבית "אחריי! בשטח" נתניה צובעים מועדון ספר מסילות "אחריי! בשטח" אשקלון בהתנדבות במרכז קנדה עם ילדים יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 9 מסכמים שנת עשייה מדהימה ב"אחריי!" למען ניצולי השואה כחניכה ב״אחריי!״ צפת במשך שלוש זכיתי להשתתף בהתנדבויות ובפי רויקטים רבים :איסוף מוצרים למשלוחי מנות לחיילים בפורים ,איסוף מצרכי מזון ל"קמחא דפסחא" ,אימוץ משפחה שכולה ועוד .אולם ישנה פעילות אחת מיוחדת במינה ,שהיא התנדבות הדגל שלנו :פרויקט אימוץ שרידי שואה ,שנקרא "מאמצים ומתעצמים" ,אשר אותו אני מנהלת. הפרויקט מתקיים בשיתוף עם מרכז יום לקשיש. הקבוצה ,שמונה למעלה מתשעים חניכים והינה הקבוצה הגדולה בארץ ,חולקה לחוליות של זוגות או שלשות .כל חולייה קיבלה שם של קשיש שריד השואה ,את כתובתו ואת מספר הטלפון שלו ,והיא אימצה אותו למשך שנה. החניכים מהווים מעין נכדים מאומצים של הקשישים ,שברוב המקרים הינם בודדים ,ללא משפחה או קרובים .החניכים מלווים את הקשישים בפעילות קבועה של אחת לשבועיים ,ובנוסף, מסייעים להם בקניות וסידורים ,חוגגים עימם את יום הולדתם ומשמשים אוזן קשבת וכתף חמה. אני רואה בפרויקט הזה משימה חשובה ,בעלת האחרייניקים תנועת הצעירים של "אחריי!" מאפשרת להם להמשיך ולפעול גם לאחר סיום פעילותם הסדירה בעמותה "אורות בקהילה" -קבוצת האחרייניקים של אשדוד במפגש חשיבה שליחות עילאית במיוחד .שרידי השואה ,שעברו תופת קשה וחוו זוועות נוראיות ,ראויים ליחס חם, לכבוד ,ובמיוחד הם ראויים להישמע .בתור דור ההמשך ,האחריות מוטלת עלינו להיות שם עבורם, להוקיר תודה ,לנצור ,ולזכור לנצח. עדן אבי עשינו מתוק לחיילים כחניך במש ך 3שנים ב"אחריי!" צפת נ�י תנה לי האחריות להנהיג פרויקט מדהים וערכי" :מתוקים לחיילים" .הפרויקט התפרס בכל רחבי העיר ,והתוצאה לא איכזבה: גייסנו 650שקיות מלאות כל טוב לחיילים ,ועוד ארגזים מפוצצים בדברים טובים למשפחות נזי קקות .היום זה הם ,מחר זה אנחנו. אישית ,בזכות הפרויקט הכרתי את החניכים טוב יותר ,למדתי עליהם ,על ההבדל בין מנהיג למפקד, ועל כך שכאשר הרוח טובה – הכל תמיד יצליח. אופק עמרוסי 10ידיעות אחרונות | לאורך 16שנות פעילותיה של "אחריי!" עברו בכלל מסגרותיה יותר מ־ 30אלף נערים ונערות!30,000 . ביניהם מדריכים ,אנשי צוות ומתנדבים ,שהם כיום קבוצת איכות חזקה במדינת ישראל. תנועת הצעירים "אחרייניקים!" ,קמה על מנת לאפשר לצעיי רים אלה להמשיך ולפעול -כיחידים וכקבוצה -גם לאחר סיום פעילותם הסדירה בעמותה. "אחרייניקים!" הינם אזרחים תורמים ומעורבים ,בעלי מטען חיובי ,סטודנטים ,בעלי משפחות ,שומרי חוק ומשרתי מילואים פעילים" .אחרייניק!" אומר שיש בך אמונה אמיתית כי האחריות היא בידינו – ומה שנעשה ,הוא שיהיה! תנועת הצעירים נוסדה במאי 2013והיא פועלת בשלושה ערוצים עיקריים: "צעירי אחריי!" זוהי בעצם תוכנית הליבה שלנו -קבוצות חברתיות אקטיי ביות ,הפזורות ברחבי הארץ ומורכבות מיוצאי תנועת "אחריי!". בקבוצות אלו פועלים צעירים אשר מקדמים פעילויות ייחודיות מתמשכות להעצמת השכונות שבהן הם חיים ,במטרה לחולל בהם שינוי חיובי ארוך טווח ולהצמיח מנהיגות מקומית. "צעירי אחריי!" רואים בחזונם חברה ישראלית סולידרית וצודי קת ,המבוססת על ערכים חברתיים של סובלנות ואחריות אישית וחברתית .כבוגרי "אחריי!" ,הם אומרים "איננו יכולים להתנער מאחריותנו למצב הקיים ואנו מבקשים לקום ,לעשות מעשה ולקדם את השכונות שבהן גדלנו באמצעות טיפוח מנהיגות ואקטיביזם חברתי ,ועל ידי כך לעודד את תושבי העיר לפעול בדרך של עשייה משותפת לרווחת הכלל .אנו האחראים למשימה הלאומית של החזרת הערבות ההדדית ולקיחת אחריות משותפת. "אחרייניקים בלב אחד" זהו מיזם משותף של תנועת הצעירים החדשה וארגון "לב אחד" ,המבקש לחזק את העורף של מדינת ישראל בשעות חירום. ל"אחריי!" 30אלף בוגרים ,אשר בשעת חירום יהפכו למעין צבא מתנדבים שיתרום בתפקידים מגוונים .תוכנית זו נוסדה מתוך ההבנה כי בשעות חירום ,אלפי המתנדבים שלנו ,המבקשים לסייע ,זקוקים למנגנון הפעלה אפקטיבי ,מאורגן ומתואם .קיומם "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 של ה"אחרייניקים" כמתנדבים פעילים יוצר חוסן חברתי אזרחי במצבי חירום. אנו מאמינים כי התארגנות זו היא חובתנו וזכותנו כאזרחים וכיוצאי "אחריי!"" .אחריי!" ו"לב אחד" פועלים בימי שגרה להכי שרת מובילי מתנדבים בכל רחבי הארץ ,ואתם מוזמנים להתעדכן ולהצטרף אלינו להכשרה הקרובה. "אחריי ליזמות!" תוכנית היזמות של "אחריי!" מבקשת לעודד צעירים מהפריפי ריה להגשים את חלומם באמצעות פיתוח רעיון חברתי או עסקי. עשרות בוגרי "אחריי!" מוצמדים למנטורים ועוברים תהליך ליווי אישי למשך שישה חודשים .במהלך התקופה היזמים מפתחים את הרעיון לכדי תוכנית עסקית במספר שלבים ,בכל שלב ישנו סינון, ולבסוף ,אל קו הסיום מגיעים מיזמים בודדים אשר אחד מתוכם זוכה במענק .צעירי "אחריי!" מתחייבים לממש את תוכניותיהם בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל ,ובכך לתת מענה חברתי אמיתי לפערים ההולכים ומתרחבים בין מרכז לפריפריה. ב"צעירי אחריי!" פועלות כרגע חמש קבוצות באזורים שונים ברחבי המדינה .בכל קבוצה יש כ־ 25בוגרים ,אשר נותנים מענים לצרכים חברתיים שעולים בשטח: ביפו -מאמצים מוקד קליטה. בקריות -מפעילים תלמידים מבתי־ספר יסודיים. באופקים -מתכננים להקים מועדון נוער. באשדוד ובקריית־גת -מבצעים פעילויות נקודתיות ותרומה לקהילה בדגש על אוכלוסיות מוחלשות. מורן ,אחת הבוגרות שהקימה את קבוצת הצעירים של "אחריי!" באשדוד ,אומרת" :העשייה מרגשת אותנו ,מבחינתי זו סגירת מעגל אחרי שנתיים בפרויקט ההכנה לצה"ל ,שירות כקצינה וכיום כסטודנטית למשפטים במכללה למנהל .אני רוצה לתרום ומאמינה שאני אחראית לעתיד העיר והקהילה שבה אני חיה". כמובן שהיד עוד נטויה .אנחנו רק בהתחלה... הצטרפו עכשיו לאחת משלוש התוכניות שמציעה התנועה במייל Aharainikim@gmail.com והמשיכו להשפיע על החברה הישראלית גם לאחר סיום פוי עלכם בעמותה. טל פלוטקין ,מוביל פרויקט "אחרייניקים" כותבים ומנציחים ׀ ערכים משותפים הרצאה של צביקה שחק בנתניה אני ישראלי, השנה השמינית צביקה שחק ,אביה של בת־חן ,שנרצחה בפיגוע טרור בפורים לפני 18שנה, מספר על פרויקט הכתיבה לזכרה לפני תשע שנים העברתי הרצאה על מורשת קרב בטירת-הכרמל .סיפרתי סיפור אישי שלי ממלחמת יום הכיפורים ,על אירוע לחימה בלילה הראשון של המלחמה ,אירוע שבו לקחו חלק שתי ספינות של חיל הים אותן הובלתי בזירת ים סוף. בהמשך לאותו מפגש מוצלח התקיימה פגישה בביתנו ,שבה השתתפו ,בנוסף אלי ,אשתי אילת ,מנכ"ל עמותת "אחריי!" דאז רז פרויליך ורכזת ההדרכה והחינוך של עמותת "אחריי!" באותה עת ,מיכל ורדירגר ,שאף יזמה את הפגישה. בפגישה נבחנה הדרך כיצד ניתן ליצור שיתוף פעולה .לאחר סיעור מוחות נמצאה הנוסחה המנצחת :לערוך תחרות כתיבה על שם בתנו ,בת־חן שחק ז"ל. הפרויקט נקרא "אני ישראלי" .מטרתו לאפשר לחניכי עמותת "אחריי!" ומדריכיה לבטא עצמם מעל לבמה הזו ולכתוב מה זה מבחינתם להיות ישראלי ,לשתף את קהל הקוראים בקשיים מכל הסוגים והגוונים ובלבטים של נוער מתבגר במציאות הלא פשוטה הקיימת בארץ. ההשתתפות בתחרות מקנה לבני הנוער כלים שחלקם לא הכירו לפני כן .היא מוכיחה כי עמותת "אחריי!" מחנכת לא רק ל־"סייפא" אלא גם ל" ספרא" – לא רק פעילות גופנית והכנה לצבא אלא גם כתיבה וקריאה הם דברים העומדים במוקד העשייה של העמותה. איך זה עובד? בתחילת כל שנת פעילות מציגים את הפרויקט ,המתקיים זו השנה השמינית ,לרכזים ולמדריכים .בהמשך ,המדריכים ,כל אחד על פי דרכו ,מעבירים לחניכים את פרטי התחרות ,מטרותיה ואת הדרך שבה היא מתנהלת .אנחנו עוברים בסניפים השונים ומספ־ רים את סיפור חיינו ועל פעילותה של בת־חן ז"ל ,בתנו ,בעזרת מצגת וסרטונים .במפגש זה אנחנו מציגים כיצד אנחנו חווים מה זה להיות ישראלי .בעזרת הסיפור האישי שלנו אנו מעבירים מסרים שונים לבני הנוער המשתתפים במפגש ,ובסיומו מתנהל דיון של שאלות ותשובות. החניכים והמדריכים שולחים את הטקסטים שלהם למייל התח־ רות או למדריך .ניתן לכתוב בשפות שונות ,ניתן לשלוח גם יותר מטקסט אחד ,ניתן לשלוח שיר ,או חמשיר ,או ציור .לאלו שאינם שולטים במחשב יש אפשרות להגיש את הטקסט גם בכתב יד .כל טקסט ,לפני הדפסתו ,עובר הגהה ועריכה. כל טקסט אשר נשלח אלינו מודפס בספר היוצא לאור ונקרא "אני ישראלי" .הכותב מקבל עותק מהספר .ניתן גם להגיש טקסט בעילום שם .חבר השופטים בוחר את שלושת הטקסטים הטובים ביותר ושלושתם מקבלים מהעמותה להנצחת בת־חן שחק ז"ל תעודה הערכה המעידה על המקום אותו קיבלו בתחרות ,פרס כס־ פי לרכישת ספרים ועותק מיומניה של בת־חן" ,לכתוב בשבילי זה דבר נהדר" ,זה הופך אותי לאדם מאושר – במילותיה של בת־חן. מדוע הפרויקט "אני ישראלי" ושיתוף הפעולה עם "אחריי!" חשובים כל כך לעמותה להנצחת בת־חן שחק ז"ל? "אחריי!" הינה עמותה הפועלת בשכונות ,בעיירות פיתוח ובפ־ ריפריה עם בני נוער הנמצאים בצומת הדרכים האחרון שבו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך .הפרויקט המשותף והמיוחד הזה" ,אני ישראלי" ,הינו נדבך בעשייה הברוכה והחשובה עד מאוד. באמצעות הפרויקט הזה ,שבו אנו עוסקים ב־ 18השנים האחרונות, מאז איבדנו את בתנו ,אנו מעודדים את בני הנוער לבטא עצמם בעז־ רת כתיבה מתוך מחשבה שהכתיבה תסייע להם כפי שסייעה לבת־חן בעת שחוותה מצוקה ,חרדה ,או אפילו כאשר כעסה על הוריה. במפגש זה מועברים מספר מסרים ,אשר חיבור של כולם יחד הוא הוא המייצר את התבנית המיוחדת לנו בארץ ,ויוצק את המשמעות המורכבת לתוך התבנית של מה זה להיות ישראלי. אנו רואים בשמחה כיצד כל שנה נחשפים יותר ויותר בני נוער לסגולותיה של הכתיבה וליתרונות שהיא נושאת בחובה מכך שמספר הכותבים עולה. קווים רבים משיקים בין מטרות "אני ישראלי" לבין מטרות עמותת "אחריי!": במפגש בינינו מדב־ רים על הצורך לשרת בצה"ל ועל החשיבות בהגברת הנכונות לכך. מתוך פעילותה של בת־חן עולה החשיבות של אזרחות פעילה ,מעורבות חברתית ,טיפוח הסוב־ לנות וההכרה באחר .ומעל לכל עולה אהבת הארץ, "כי אין לנו ארץ אחרת". אנו רואים בפעילותנו זו תרומה צנועה לחברה הישראלית .אנו גאים על שותפותנו בפרויקט חשוב זה ושמחים להיות חלק ממנו יחד עם עמותת "אחריי!" זו השנה השמינית. איילת וצביקה שחק ,העמותה להנצחת בת־חן שחק ז"ל בת־חן משנה אנשים אני משתתפת בפרויקט "אחריי! לבג־ רות" בקבוצת נתניה .לפני כמה שבועות שמעתי את הסיפור של בת־חן שחק ז"ל, שנהרגה בפיגוע בדיזנגוף סנטר ב־ 1996בדיוק ביום הולדתה ה־.15 בת־חן הייתה נערה עם יכולת ביטוי מדהימה, שפעלה ללא הרף למען השלום .הסיפור שלה נתן לי להבין שאנחנו צריכים לשים לב לכל דבר בחיים ,לטוב או לרע ,להביע את דעתנו ולהעריך את החיים .הסיפור הזה שינה את דעתי לגבי היחס שלי לחיים ולמשמעותם .הא גרם לי להתבונן, לחקור ,להעמיק ,לתת לכל דבר את מלוא תשומת הלב .למדתי שאסור לתת לדברים לחלוף לידי, ולהמשיך את היום בלי שום דאגות. בת־חן נשארה בכל אחד ואחת למרות שאינה נמצאת עוד בחיים .היא שינתה אנשים ועדיין משנה .בת־חן היא דמות משמעותית עבורי ,למ־ רות שזכיתי להכיר אותה רק דרך סיפורים ודרך היצירות שלה. אני שמחה שיצא לי להכיר אותה ,מקווה שעוד הרבה אנשים ימשיכו להכיר אותה ,ושהיא לא תישכח לעולם. רחל מלסה ,חניכת "לאומי אחריי! לבגרות" נתניה יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 11 "לאומי אחריי! לבגרות" הפתיעו את כולם המשוב מבית הספר בנוגע לחברי "לאומי אחריי! לבגרות" בבית זרזיר היה אדיר :כולם ציינו כמה העבודה איתם הייתה מושקעת "לאומי אחריי! לבגרות" היא הפ־ עילות הבלתי־פורמאלית היחידה ביישוב בית זרזיר בפרט ,ובמגזר הבדואי בכלל .בית זרזיר הינו יישוב בדואי בגליל התחתון ,המורכב מחמש משפחות גדולות :מזאריב ,ג'ריפאת ,הייב ,ג'ואמיס ועיאדאת .האוכלוסייה ביישוב מוגדרת כב־ עייתית ,ויש לה נטייה לכל סוגי האלימות. לכן העבודה שלי עם החניכים במקום הוגדרה כעבודה עם נוער בסיכון. פתחנו את הפרויקט ב־ .26.9.2013תחילה היו כ־ 50נרשמים מכיתות י"א־י"ב מבית הספר התיכון "עתיד זרזיר" .לבסוף הקבוצה התייצבה על 25חניכים ,שלושה מדריכים ומלגאית אחת מטעם מפעל הפיס. שמח ב"לאומי אחריי! לבגרות" טבריה! להקמת ופתיחת המרכז היו כמה אתגרים וקשיים שונים :החניכים במרכז היו צריכים הרבה עזרה מבחינה לימודית ,נפשית וחבר־ תית .רמת החניכים במתמטיקה הייתה מאוד נמוכה .הם לא הצליחו לעמוד בדרישות של בחינת הבגרות ברמה של 3יחידות לימוד .הם ממש התקשו בדברים פשוטים וקטנים .בנוסף, הם באו עם כל מיני סיפורים ,בעיות ורגשות קשים ,שאין להם אצל מי להוציא ועם מי לדבר .דבר זה הצריך הרבה אנרגיה ותשומת לב מצד כל אנשי הצוות. עמותת "אחריי!" הושיטה יד לעזרה בלי סוף ובלי הפסקה .היא נתנה הזדמנות לחניכים להרגיש תחושת מסוגלות עצמית ,שתא־ פשר להם חווית הצלחה לימודית ורכישת ככה לומדים מתמטיקה בכרמיאל מיומנויות .בדרך זו החניך יכול ללמוד מהח־ וויה וליישם אותה בשאר תחומי חייו. דבר שבלט מאוד היה שרוב החניכים בק־ בוצה עברו את היחידה הראשונה .הצלחה זו הייתה כמעט בלתי אפשרית לדעת המורים בבית הספר ולדעת החניכים עצמם ,במיוחד אלה מכיתת המב"ר .המשוב מבית הספר בנוגע אליהם היה אדיר :כולם ציינו כמה העבודה איתם הייתה מושקעת. העמותה גם מקפידה על בניית קשר חזק עם החניכים אחרי סיום הפרויקט .היא מל־ ווה אותם ונותנת להם עזרות ודחיפות בכל תחום שירצו .העבודה עם בני נוער בכלל לא קלה .היא דורשת סבלנות וראש פתוח וגדול. הנערים נמצאים בתקופת גיל רגישה ובלתי מאוזנת ,דבר שמצריך שיטות דיבור והתנה־ גות מאוד מתוחכמות" .לא לוותר להם ולא לוותר עליהם" ,זאת החוכמה. אני רוצה לומר תודה לכל העובדים בעמו־ תת "אחריי!" ,שנתנו לי את ההזדמנות לעבוד בפרויקט כל כך משמעותי ומוצלח .אני מודה להם על יצירת תחושת המסוגלות העצמית אצלי ,אפילו לפני החניכים ,ועל האוזן הקשבת ששמעה לי בכל עת ונתנה לי את כל הדברים שרכז חייב לקבל .אני מודה להם גם על הדרך שעברתי מתחילת השנה ועד היום בזכות הליוויי ,ההכשרות וההדרכות של הצוות הכי מקצועי שיש. פאטמה חוג'יראת ,רכזת פרויקט "לאומי אחריי! לבגרות" ,בית זרזיר קבוצת טבריה בסדרת חנוכה לקבל את האחר כשמרכז "לאומי אחריי! לבגרות" בירכא החל בפעילות היה לחניכים תאקל עם הקבוצה מזרזיר † היום הם מראים שדרוזים ובדואים יכולים לחיות בהרמוניה "לאומי אחריי! לבגרות" בירכא נפתח השנה לראשונה בכפר. הפרויקט התחיל עם מספר מועט יחסית של חניכים ,אבל מהר מאוד שמעו עליו בכפר והרבה תלמידים ,אפילו תלמידי כיתה י' ,רצו להצטרף .כיום יש לנו כבר 26חניכים. החניכים התחברו מאוד לעמותה ואוהבים את הרוח שלה ,את ההדרכות ,שיטות הלימוד והסדרות שהשתתפו בהם .הם למדו להכיר רוח אחרת ושונה מזו שיש בבית הספר" .אחריי!" נתן להם הרבה מעבר למה שיש אצלם בבית, עם ההורים ,או בבית הספר עם המורים ועם שאר התלמידים. 12ידיעות אחרונות | "אחריי!" פיתחה את היכולת והפוטנציאל ההתנדבותי של החניכים .הם קיבלו ערכים מאוד חדשים להם ,כמו קבלת האחר וקבלת השונה .זה התבטא בסדרות שבהן הם נחשפו לתרבויות אחרות ,דתות שונות ,צבעים שונים. "אחריי!" גרמה לחניכים להכיר בני אדם שדו־ מים בלב ובמטרה למרות שהם שונים בצורה, בצבע ובדת .בהתחלה היה קשה לקבוצה עם האחרים ,מעצם העובדה שהם אחרים .בסדרה הראשונה במדבר קרה תאקל בין הקבוצה של ירכא לבין הקבוצה של זרזיר ,אך לאחר כמה חודשים ,אחרי תהליך יותר עמוק בעמותה ,בס־ דרת פסח זה כבר היה שונה לגמרי .קרה משהו "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 מדהים בין הקבוצה הדרוזית לקבוצה הבדואית. הייתה עזרה ושיתוף פעולה בלתי ניתן לתיאור. מצד שני ,הייתה גם השתלבות עם המגזר היהודי .החניכים עשו יחד התנדבות ושיתפו פעולה בעזרה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ממעון בטבריה במהלך סדרת פסח. מה אומרים חניכי הקבוצה? דניאל ברכאת'" :אחריי!" מאוד מאוד שיפרה את הביטחון העצמי שלי וגרמה לי להתפתח מב־ חינה חברתית .הפעילות אפשרה לי לראות אנ־ שים שונים ממני וללמוד לאהוב את המנטליות שלהם .ראיתי דברים ופגשתי אנשים שקודם לא הכרתי ,ואפילו לא שיערתי שאי פעם אפגש איתם ,שלא לדבר על ליצור שיתוף פעולה ביחד. "למשל ,בסדרת פסח היה ממש כיף לי לעזור ליהודים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים, לעזור להם ,להחזיק להם את הידיים ולשיר איתם ביחד ,דבר שלא הייתי עושה קודם אפילו עם מישהו דרוזי .בעבר היה לי קשה לקבל אנשים כאלה ,זה אפילו הפחיד אותי מבפנים ליצור אינטראקציה איתם ,אך ׳אחריי!׳ לימדה אותי לקבל את השונה ולהבין שהוא בן אדם כמוני .כיום אני מאמין באמירה שנוער ׳אחריי!׳ באמת מוביל שינוי". היבה עבד" :כבחורה דרוזית ,אני אוהבת מאוד לצאת ולהכיר אנשים שונים ממני .נול־ "אחריי! למנהיגות" חגיגת בגרות ב"לאומי אחריי! לבגרות" בית זרזיר המנהיגים של המנהיגים חניכי קבוצת מנהיגות ארצית הינם חניכי "אחריי!" מכל הארץ .הם נבחרו על ידי הרכזים שלהם בסדרת סיכום בשנה שעברה והתקבצו לקבוצה מאוחדת אחת .מה שמאפיין את חניכי קבוצת מנהיגות זה שכולם עשו שנה משמעותית בכיתה י"א ועמותת "אחריי!" חשובה להם מאוד. במהלך השנה ,חניכי הקבוצה עברו מספר מפגשים .כל מפגש היה בעל משמעות רבה עבורם וגיבש את הקבוצה .החניכים עברו הרצאות של אנשי "אחריי!" בעבר ובהווה ,ביקרו במוזיאונים של גדולי האומה ,התנדבו בקהילה, טיילו בשבילי הארץ ולקחו אחריות על עצמם ועל הסביבה שלהם .בסדרת פסח ,חניכי "אחריי!" של קבוצת המנהיגות הובילו את הפעילות לכל חניכי "אחריי!" בכיתות י"א יחד עם חברי הש"ש והמכינה. חניכי הקבוצה היו שותפים השנה בפורומים המנהיגותיים במחוזות שלהם, הובילו התנדבויות בקבוצות האם והיוו דוגמא אישית עבור החניכים החדשים בקבוצתם .אחת ההצלחות של הפרויקט היא השילוב המיוחד של החניכים: חלקם הגיעו מ"אחריי!" לבגרות ועברו ל"אחריי!" לצבא ,ישנם חניכים מ"אחריי!" לדרך ,מהפנימיות ,ומההכנה לצבא .שילוב זה יצר קבוצה מגוונת ומיוחדת. הפרויקט קם מתוך הבנה שיש צורך רב להעשיר את החניכים שסיימו שנה- שנתיים ב"אחריי!" .אנחנו רוצים לתפוס אותם ,לתת להם כלים מנהיגותיים, לחבר אותם עוד יותר לעמותה ,כדי שרובם ימשיכו במסגרות ההמשך ויבחרו לעשות שנת עשייה משמעותית ומשם יגיעו לתפקיד פיקודי בשירותם הצבאי. עבורי זו הייתה זכות גדולה להכיר ,ליהנות ,להדריך ,ולהוביל את חניכי "אחריי!" קבוצת מנהיגות. אוריה יערי ,מדריך קבוצת מנהיגות ארצית לומדים לבגרות בחדרה לאומי אחריי! לבגרות" רחובות -לא מפחדים ממתמטיקה דתי למשפחה דתית ,אבא ואמא מאוד מבוגרים ,הכל אסור ,גדלתי על האמירה שאסור להתקרב לאנשים זרים או לא דרוזים .זה הופנם אצלי ומעולם לא העזתי להתקרב לדבר עם אנשים לא מהעדה .אבל ב'אחריי!' יצא לי לצאת ולהכיר אנשים אחרים, וגיליתי שהם כמוני .בסדרת המדבר ,למשל ,מרוב החששות שאנשים אחרים לא טובים ,או עלולים להזיק ולהציק לנו ,בסוף היום של הסדרה רבנו עם החבר'ה מזרזיר מתוך מחשבה שהם רעים ,או לא אוהבים אותנו .אבל אחר כך ,לאחר מה שעברנו במ- רכז ,ולאחר ההדרכות החינוכיות שקיבלנו על האחר והשונה ,הכל גרם לנו בסדרת פסח לשתף פעולה עם הקבוצה הבדואית מזרזיר ,ולא רק איתם ,אלא גם עם חניכים יהודים מאזורים שונים". תמאר עטאללה" :פרויקט 'אחריי!' תרם לי מאוד בשיפור העברית שלי ,וגם למדתי איך לדבר עם אנשים יהודים ואיך להתנהג איתם .הביטחון העצמי שלי לדבר עם אנשים ולפתח קשרים חדשים גדל. בבית הספר היו מלמדים אותנו רק ספרות ותנ"ך .אף פעם לא למדנו איך לנהל שיחה בעברית .ב'אחריי!' השתפרתי מאוד מבחינת השפה ומבחינת הקשרים החברתיים עם יהודים ,אבל אני לא שוכחת מאיפה באתי ואת המסרים והערכים שלנו .הכי חשוב ,אני מאמינה שבזכות 'אחריי!' אני אגיע רחוק ,אוכל לה- שתלב מהר עם יהודים ולא יהיה לי קשה להתאקלם בתרבות אחרת בעתיד ,בלימודים או בכל עבודה שארצה לעבוד בה". רואן ח'רבאוי" :עמותת 'אחריי!' השפיעה עליי ועל המחשבות שלי לגבי העדות האחרות חוץ מהעדה הדרוזית .כשנפגשנו בסדרות עם שאר החניכים השונים של 'אחריי!' התחזק הגיבוש בין החניכים של ירכא לחניכים של דלית אל־כרמל ,עם חניכי מע'אר ואפילו החניכים של זרזיר ,שאיתם זה התחיל בצורה לא טובה אך לאט לאט זה השתנה והקשר שלנו התחזק. "'אחריי!' גרמה לי להתחבר לאנשים שונים ממני, וגיליתי שזה יקל עלי בעתיד ,בלימודים למשל ,כי לא יהיה לי קשה להכיר אנשים שונים ממני ,לא מהדת שלי ,ולהיות איתם בקשר ובשיתוף פעולה בלי לפחד". קבוצת "לאומי אחריי! לבגרות" ירכא והרכזת נאיפה ח'רבאוי איך אהפוך למנהיג? קבוצת המנהיגות הארצית זה משהו חדש .מה מטרת הקבוצה? מטרת הקבוצה היא להקנות לחבירה כלים של מנהיגות :לדעת לארגן ,להמריץ ,לדבר מול קהל ולא להתבייש. מה זו הקבוצה הזאת? מה הפעילויות שלה? הקבוצה הזאת היא קבוצת עילית .לא כל אחד יכול להיות שם ,רק המדריך מחליט מי יתקבל .הפעולות של הקבוצה סובבות הרבה סביב ענייני מנהיגות. באיזה שלב הרגשת בעל השפעה? מה עשית ומה אמרו לך שגרם לך להרגיש ככה? זה קרה כשהיה לקבוצה מפגש של יומיים בנתניה .היו שם הרבה פעולות של מנהיגות והיו חניכים שהעבירו פעולות .אני מאוד נהניתי והיה מאוד כיף. אני סיפרתי את הסיפור האישי שלי ושם הרגשתי השפעה חזקה מאוד על הקבוצה המדהימה הזאת. אם כבר השפעות ,איך הקבוצה השפיעה עלייך? בצורה משמעותית מאוד .נהיה לי ביטחון עצמי לעמוד מול קהל ולא לה- תבייש מזה .אם לא הייתי בקבוצה הזאת לא הייתי מי שאני עכשיו .למדתי הרבה מאוד ערכים ,הרבה שיעורים של מוסר השכל לחיים ,וקיבלתי הרבה מאוד חומר למחשבה. אני רוצה להודות לאוריה המדריך .הייתה שנה כיפית ומאוד משמעותית. חבל שזה נגמר .תודה רבה גם לחניכים של קבוצת המנהיגות .אני אוהב אתכם מאוד ותמיד יהיה לכם מקום בליבי .בחיים לא אשכח אתכם. קובי שרוקה ,חניך "אחריי!" בת־ים יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 13 "אחריי! בשטח" קבוצת "אחריי! בשטח" קרית מנחם ,במסגרת טיול ג'יפים שהחניכים יזמו ,תיכננו ואירגנו. התמונה צולמה במדבר יהודה ,כשמאחוריהם מנזר מר־סבא שועלי השטח הכירו את קבוצת שועלי "אחריי! בשטח" קרית מנחם "אחריי! בשטח" בקרית מנחם בירושלים היא מקבוצות השטח הראשונות בארגון .רוב חניכיה באים משכו־ נת קרית מנחם ,אליהם מצטרפים חניכים משכונות סמוכות -קרית יובל ,רמת דניה ואפילו גילה .הקבוצה נפגשת פעמיים בשבוע בשעות הערב במועדון הנוער בשכונה (ברח' הרפובליקה הדומיניקנית )7לפעילות של שעתיים. למה שועלים? אתם בטח שואלים .הקבוצה שלנו מתרכזת בשטח – ניווטים ,כושר ,חבלים ,גיבוש ,בישולים שדה ,הסוואה. בחרנו בשועלים כמקור להזדהות עקב היותם זריזים ,עקשנים ומסתווים מצוין ,כמונו .בקבוצה כ שלושים חניכים וחניכות בכי־ תות ט'־י' ומדריכים אותנו מדריך ראשי ועוד שלושה מדריכים בזכות המלגה משלדג ל"אחריי!" שיתוף פעולה בין יחידת העילית של צה"ל ליחידת העילית של הנוער הישראלי במסגרת פעילותה של עמותת יוצאי שלדג למען החברה הישראלית ,היא מנסה לעודד נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית לש־ רת שירות משמעותי בצה"ל. עידוד הנוער לגיוס ולשירות צבאי מלא זו משימה לאומית ראשונה במעלה ,שכן השירות הצבאי הוא אמצעי מצוין להעביר את בני הנוער בדלת הכניסה אל מרכז החברה הישראלית. היעד המרכזי שלנו הוא להגביר את הנכונות והמוכ־ נות של הנוער לקראת השירות בצה"ל תוך שימת דגש על ערכים של אהבת הארץ ,אהבת האדם ,הקשר בין האזרח והמדינה ועוד. המדד לעמידה ביעד הוא אחוז המתגייסים ,ולצד זה הוצבו מטרות ביניים כמו התנדבות בקהילה ,לימודים, קשירת חברויות עם נוער נורמטיבי ועוד. לצורך הגשמת מטרות התוכנית התנהל תהליך בחינת שותפים פוטנציאליים ,עמותות וגופים שעוסקים בתחום ויש להם הצלחה מוכחת בנושא .הוועד המנהל של עמו־ תת יוצאי שלדג החליט כי חברי העמותה יתנדבו במ־ סגרת עמותת "אחריי!" תוך התמקדות בשני פרויקטים מרכזיים " -אחריי! בשטח" ו"אחריי! חסות הנוער". מנכ"לית עמותת יוצאי שלדג צילום עמותת יוצאי שלדג זוהי שנתי הראשונה כמלגאי של העמו־ תה .במסגרת המלגה אני פעיל ב"אחריי! בשטח" כעוזר מדריך .המטרה היא לה־ שתמש בשטח ככלי להעצמה אישית ,פיתוח עצ־ מאות ומנהיגות .כל זאת תוך בניית קבוצה שהיא ממש משפחה לחלק מהחניכים. כפעיל ומדריך במשך הרבה שנים בחברה להגנת הטבע ,גם בשבילי הטבע והשטח הם הבית השני. כך קרה שבמסגרת אחד הטיולים ב"אחריי! בשטח" יצא לי לזהות את אותה זיקה לטבע באחד החני־ כים :עלם חמודות בשם דניאל ,הגר ולומד בפני־ מייה בבאר־שבע .מיד כשראיתי את הגישה שלו לטיולים ולטבע נוצר ביננו חיבור .תוך שבועיים קישרתי אותו לחברים משכבר הימים ,סידרתילו ציוד טיולים רציני ודחפתי שיצטרף לקבוצת מטיילים במסגרת בית ספר שדה .דניאל חזר מהחוויה עם חיוך מאוזן אל אוזן והיה אסיר תודה. אין לי ספק שעם כאלה מסגרות ,המאפשרות לו להאמין שכל אשר הוא רוצה -בר השגה ,דניאל יהיה לבוגר ,בעל שאיפות גבוהות ,המאמין בעצמו ומגשים את חלומותיו .זאת מטרתי בפעילות ואני שמח על כל חניך אשר מתחיל לצעוד בכיוונה. אוהד וורמסר ,סטודנט שנה ג' לרפואה ,אוניברסיטת בן־גוריון שמגיעים פעם בשבוע ,רובם סטודנטים. החניכים בקבוצה מגיעים בשביל היחד ,בשביל הכיף ,כדי להפיג את לחצי החיים – האווירה משפחתית ,הפעילויות מהנות, אך אנחנו נדרשים להתאמץ לא פעם .המדריך לא עושה לנו חיים קלים .רוב החניכים לומדים בבתי ספר שונים ומגוונים והמפגש בקבוצה מהווה הזדמנות להיפגש בשכונה .מעבר לפעילויות השטח אנחנו עוברים גם שיחות והפעלות על דברים שקשורים לאקטואליה ולערכים בחברה הישראלית .המטרה היא שנהיה אנשים ערכיים ותורמים. אירועים מיוחדים שהיו לנו בזמן האחרון :שני חניכים אירגנו טיול ג'יפים לכל הקבוצה במדבר יהודה ,כולל ארגון הג'יפים, הקניות ,מסלול הטיול והתאריך .בנוסף ,במהלך השלג והפסקות החשמל בירושלים עמלנו כולנו בחלוקת מצרכים ואביזרי חימום לזקנים ונזקקים ובפינוי שבילים פנימיים ומעצים שנפלו בשכונה. יש לציין גם שיחד עם כל ארגון אחריי חילקנו בפורים משלוחי מנות שאספנו לחיילי צה"ל. כששומעים ב"אחריי!" על הקבוצה שלנו ,כולם יודעים שמ־ דובר בקבוצה רצינית ומובילה .קבוצה גדולה עם חברות אמת בין החניכים ,אחריות והתמדה ,עמידה באתגרים ומחויבות לשכונה בה אנחנו גרים .בשנה הבאה כל החניכים הבוגרים (י') יעברו לקבוצת ההכנה לצבא בשכונה ויצטרפו להכנות לקראת הגיוס. קבוצת טובא זנגרייה "אחריי! בשטח" בפעילות בשטח 14ידיעות אחרונות | "אחריי!" יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014 "אחריי! באמונה" חרדי זה הכי ,אחי "אחריי! באמונה" הוא המחוז החרדי ב"אחריי!" .הפעילויות דומות לאלה שבמחוזות האחרים ,אך האוכל כשר למהדרין ,לשטח מביאים ספר תורה – וחלק מהחניכים בני ,26נשואים והורים לילדים "אחריי! באמונה" הינו המחוז החרדי ב"אחריי!" .כמו הרבה דברים טובים ,גם הפרויקט הזה החל כחלום של אדם אחד – עם הרבה אמונה ,שסחף אחריו אחרים. גדי שועלי ,מדריך ב"אחריי!" ,הסתובב ברחובות ירושלים ואסף חניך אחר חניך ,כולם מבתים חרדים .כשמספיק נערים התקבצו הוא החל בפרויקט פיילוט בגן סאקר בירושלים ,ומאחר שהניסיון הצליח באופן יוצא דופן הוחלט כעבור שנה על הקמת מחוז חרדי. בשנתיים שחלפו מאז הקמתו גדל המחוז באופן מרשים :הוא כולל כיום שמונה קבוצות ,בפריסה ארצית מנהריה ועד ביתר־ עילית. לבד מקבוצות בשכונות שונות פועלות גם קבוצות בתוך מסגרות חרדיות .מדובר במעין "חצי ישיבות" ,אשר משלבות לימודי חול עם לימודי קודש .בחלק מהמקרים התלמידים אף ניגשים לבגרות. חניכי המחוז הינם נערים חרדים אשר עזבו את הישיבה .למרות זאת ,רובם מרגישים חלק בלתי נפרד מהחברה החרדית ואנו פועלים לשמר את הזהות הזאת. פעילות המחוז דומה מאוד לפעילות הכנ"צ :אותו כושר קרבי, סרגל מאמצים ,מסעות וכל המושגים הללו .במקביל ,מאחר שמ־ דובר במחוז חרדי ,אנו משלבים בפעילות יותר שיח יהודי בשיחות הסיכום ובמערכים העיוניים .פעילות הקבוצות פתוחה רק לבנים וסדרות השטח שלנו נפרדות מאלה של שאר העמותה .האוכל כשר למהדרין וספר תורה מובא במיוחד לשטח! המחוז החרדי ייחודי מבחינת הרקע של החניכים .הבדל בולט ממחוזות אחרים הוא הגיל :בין 16ל־ .26יש אף נשואים עם ילדים. תהליך חשוב שמתרחש בשנתיים האחרונות הוא עלייה בלגי־ טימציה אשר מקבלת "אחריי!" מצד רבנים ואנשי קשר חרדים .זה לא דבר מובן מאליו ,וניתן לזקוף את ההישג לכך שהפרויקט לא מחוז "אחריי! באמונה" בסדרת מדבר מנסה לשנות את החרדים ,אלא רק רוצה לצעוד איתם ביחד בדרך הקשה שכולנו צריכים לעבור ,חרדים וחילונים ,בדרך להעצמה אישית ולגילוי יכולות הנפש שלנו. אשתף אתכם בחוויה אישית ,אך כזאת שמשותפת למחוז כולו. סדרת מדבר .חמישי בלילה .בעוד כמה שעות נקום למסע מסכם. אנו מתחת לשדה בוקר בנחל צין 90 .חניכים חרדים ,שחוו ביומיים מסע חולצה ,זחילות והקפצות ,ביקור בטייס ת ,f-16ניווטים ו�ת פילות ,יושבים כעת סביב מדורה גדולה ושרים שירי שבת אשר חיברו גדולי החסידים באירופה לפני 250שנה .השירים בהגייה יידישאית מובהקת ,נוגעות ישר בתוך הנשמה ...לילה בנגב. עבורנו היה זה לילה של היסטוריה. שנזכה כולנו להארת פניו יתברך. שמעון שומרון ,רכז "אחריי! באמונה" פרויקט חיינו בכל שנה בוחרת קבוצת "אחריי!" צפת לשים דגש על הנתינה וההת־ נדבות מתוך הבנה שזה מה שיעשה אותנו באמת טובים יותר .השנה ,בין שלל ההתנדבויות ,הוחלט על פרויקט מיוחד, פרויקט חיינו אפשר לומר ,שהיה חלום שלי מזה זמן רב. מטרת הפרויקט היא ללוות ולאמץ קבו־ צת ניצולי שואה באופן עקבי ,מתוך הבנה ששרידי השואה ,שעברו את הקשים שבעי־ נויים וסבלו סבל רב ,הרבה בזכותם ובזכות נחישותם אנו חיים במדינה היקרה והמופ־ לאה שלנו .עם זאת ,לפעמים נדמה כאילו כולנו שכחנו אותם קצת ואנו נזכרים בהם רק ביום השואה. לכן החלטנו שאנו נלווה ונאמץ את הק־ שישים היקרים וניתן להם עוד מעט תקווה. אם יש תקווה יש עתיד ,והעתיד הוא בני הנוער ,במיוחד אלה המיוחדים של "אח־ ריי!" .וכך ,לאחר סיכום שלי עם האחראית לפעילות ,פלורנס בוזגלו ,ומנהל מרכז היום לקשיש ,שמעון ורד ,יצאנו לפרויקט .בש־ לבים הראשונים הגיעה הקבוצה למפגש במרכז היום לקשיש ,הנקרא "קפה אירופה". הקבוצה הכירה את שרידי השואה והם הכירו אותנו .צפינו יחד בפעילויות אותם עושים הקשישים והם צפו בשלנו .ההתרג־ שות הייתה גדולה. במפגשים הבאים הכרנו יותר ,שרנו ,די־ ברנו ורקמנו קשרים .כעת ,בריכוזה של החניכה עדן אבי ,כל שניים־שלושה חניכים קיבלו לאמץ באופן אישי שריד/ת שואה וללוות אותם בהמשך השנה בביקורים ,בע־ זרה טלפונית ובחגיגה משותפת בחגים. עד עכשיו התגובות משני הצדדים מדהימות .לא להאמין איך מבני נוער סגו־ רים וקשים הקליפות פתאום מתקלפות ומ־ תגלים ילדים חדשים. בני הנוער זכו להתלוות לתערוכה מיוחדת בתל־אביב עם שרידי השואה ,וזה היה אירוע מרגש ומיוחד. שני אירועים מיוחדים נוספים חווינו עם שריד שואה אחד ומיוחד ,ששמו חנוך שחר. חנוך ,שהיה איש צבא לאחר ששרד את השואה ,משתתף כמעט בכל תחרויות הריצה ואף היה בעבר אלוף ישראל .במירוץ הגליל שנערך ליד דלתון השתתפה הקבוצה ,וב־ סיום הריצה של חנוך ( 10ק"מ) כל חניכי הקבוצה רצו איתו וליוו אותו בעידוד. אירוע שני היה בערב יום השואה .במהלך הרצאה אותה העביר חנוך הוא בחר להעניק שתי מדליות ממרוץ ירושלים אותם קיבל מראש העיר ,לי ,ולחניכה ליאור פרטוק, שבינה ובינו נוצר קשר מיוחד. זהו פרויקט חיינו ,והוא מוקדש לאנשים שעשו הכל כדי שלנו יהיה טוב ,שנוכל לחיות בביטחון .אנשים שרק רצו לחיות, ואנחנו מנסים להפוך את עולמם לטוב יותר. יעקב (יקי) ביטון ,מדריך ב"אחריי! לצבא" ,צפת קבוצת תל שבע "אחריי! בשטח" ,במהלך פעילות שבועית יום שישי ,כ"ט בסיון תשע"ד | 27.6.2014ידיעות אחרונות | "אחריי!" 15 הכר את המדריכים תמיד שם בשבילנו לא ויתר לרגע שם :אלון פקטר מאיפה :שערי תקווה תפקיד :מדריך ב"אחריי! לצבא" דברי החניכים: ¿ "למרות כל הקשיים והמשפטים הלא נעימים שספג לפעמים מהחניכים ,ולמרות שהיו חניכים שעזבו ,אלון לרגע לא ויתר .הוא התקשר לכל אחד ואחד ,עבר ביניהם ,ביקר באופן קבוע בבתים ,ועם עבודה קשה הוא החזיר חניכים רבים חזרה לשיגרה ,לאימונים ולהתמדה. קשוח ,אבל קשוב שם :אלברט גדייאב מאיפה :רמלה תפקיד :מדריך ב"אחריי! לדרך" דברי החניכים: ¿ "הוא מדריך ששובר אותנו באימונים ,לא מוותר לנו ,אבל הוא אבא שני .המדריך עוזר לנו בכל מה שאנחנו צריכים ,ואם יש משהו שאנחנו רוצים לשתף אותו ,כמו דברים אישיים ,הוא תמיד שם ומוכן להקשיב". שם :דן קרר מאיפה :בית־שאן תפקיד :מדריך ב"אחריי! לצבא" דברי החניכים: ¿ "דן הוא האישיות הכי אופטימית שהכרתי .יש לו לב של זהב! איך שהוא נכנס לקבוצה הוא ישר נכנס לעניינים .יש לו הומור והתחברנו אליו ישר! יש לו מין קסם אישי והוא תמיד גורם לנו לשאוף ליותר". ¿ "תמיד כיף לי לבוא ל'אחריי!' והרבה מזה גם ב�ז כותו .מדריך כמוהו זה בן אדם שאני יודעת שאפשר לסמוך עליו ,ולא משנה מתי ומה יקרה .תמיד ,אבל תמיד ,דן ייעץ ,יקשיב ,יבין ,וגם יאתגר אותנו כדי שנתחזק ונראה למה אנחנו מסוגלים". ראש גדול שם :בן מורנו מאיפה :עכו (מזרח) תפקיד :מדריך ב"אחריי! לצבא" דברי החניכים: ¿ "בן תמיד מתעניין בנו .אם מישהו בא מצוברח או עצוב לאימון הוא ישר מבחין בזה ושואל אם הכל בסדר. הוא לעולם לא סוגר עיניים כשזה מגיע אלינו ,לא מתז עלם מאף אחד ולא מתנהג ב'ראש קטן' .הוא לא מוכן שיפגעו באף אחד בקבוצה ,הוא תמיד מדגיש את הערך של הרעות והחברות בקבוצה ,ומלמד את החשיבות של התמיכה בחברים שלנו". ידיעות אחרונות הכוח הנשי שם :הדר כרמון מאיפה :קריית ביאליק תפקיד :מדריכה ב"אחריי! לצבא" דברי החניכים: ¿ "הדר עוזרת לנו ,ובמיוחד לי ,עם כל הדברים שהיו לי עם הצבא .היא בין הראשוז נים שאני פונה אליהם כשאני צריכה עצה לגבי הצבא (אחז רי אמא ואבא) .היא מאמנת אותנו גם מבחינה גופנית וגם נפשית". ¿ "הדר הראתה לי שאסור אף פעם לוותר .היו אימונים שהגז עתי והייתי בת יחידה אפילו 5אימונים ברצף וזה פשוט ביאס אותי כל פעם מחדש ,אבל היא הראתה לי שזה לא קובע :עובדה שהיא הייתה בצבא לרוב בין בנים ,והראתה לכולם כמה שהכוח הנשי לא חייב להיות שונה מהכוח הגברי". אח גדול ומורעל שם :איתי ברנס מאיפה :עפולה תפקיד :מדריך ב"אחריי! לצבא" דברי החניכים: סרקו את הברקוד באמצעות הסמארטפון, ותוכלו להיכנס לאתר הבית ולדף הפייסבוק של "אחריי!" ¿ "איתי נתן לי להרגיש שזו בעצם משפחה אחת גדולה ,שחבריה תומכים אחד בשני כל הזמן .גם ברגע שאני מוותרת לעצמי -הוא לא מוותר". ¿ "ברנס ,קודם לכל ,ועוד לפני היותו מאמן, הוא כמו אח גדול בשבילי .תמיד מקשיב ועוזר, מתבדח ותומך ,והכי חשוב ,נותן הרגשה שיש על מי לסמוך .אצלו כל אימון זה כמו גיבוש בפני עצמו .יש אווירה מטורפת של רעל ,דבקות במטרה ומשמעת ברזל".
© Copyright 2024