1. No category

‫גליון מס' ‪ | 11‬דצמבר ‪2012‬‬
‫קול העורך‬
‫עמיר תומר‬
‫קול נשיא ‪INCOSE_IL‬‬
‫מוטי פרנק‬
‫קול מנכ”ל אילטם‬
‫משה סלם‬
‫מינרלים בקונפליקט (‪)Conflict Minerals‬‬
‫יואב גלעד‬
‫על סיכונים ועל בטיחות‬
‫מיכאל מהרי"ק‬
‫הנדסת מערכים – האם נדרש שינוי פרדיגמה?‬
‫אביגדור זוננשיין‬
‫שילוב מודלים – מיצוי ערך מהנדסת‪-‬מערכות מבוססת מודלים‬
‫הנרי ברודני‪ ,‬אורי שני ואביעד סלע‬
‫אינטגרציה של מערכות – לעשות נכון בפעם ראשונה‬
‫מאיר טחן‬
‫הכינוס הבינלאומי ה‪ 23-‬של האיגוד הבינלאומי‬
‫להנדסת מערכות ‪ - INCOSE‬סיכום‪ ,‬תובנות והמלצות‬
‫אביגדור זוננשיין‬
‫תוכנית יום העיון ‪ -‬הנדסת מערכות רזה וזריזה‬
‫טופס הרשמה לאיגוד הישראלי להנדסת מערכות‬
‫תוכן עניינים‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫קול העורך‬
‫עמ’ ‪1‬‬
‫קול נשיא ‪INCOSE_IL‬‬
‫עמ’ ‪2‬‬
‫קול מנכ”ל אילטם‬
‫עמ’ ‪3‬‬
‫מינרלים בקונפליקט (‪)Conflict Minerals‬‬
‫עמ’ ‪5‬‬
‫על סיכונים ועל בטיחות‬
‫עמ’ ‪8‬‬
‫הנדסת מערכים – האם נדרש שינוי פרדיגמה? [תקציר]‬
‫עמ’ ‪18‬‬
‫שילוב מודלים – מיצוי ערך מהנדסת‪-‬מערכות מבוססת מודלים [תקציר]‬
‫עמ’ ‪18‬‬
‫אינטגרציה של מערכות – לעשות נכון בפעם ראשונה [תקציר]‬
‫עמ’ ‪19‬‬
‫עמיר תומר‬
‫מוטי פרנק‬
‫משה סלם‬
‫יואב גלעד‬
‫מיכאל מהרי"ק‬
‫אביגדור זוננשיין‬
‫הנרי ברודני‪ ,‬אורי שני ואביעד סלע‬
‫מאיר טחן‬
‫הכינוס הבינלאומי ה‪ 23-‬של האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות –‬
‫סיכום‪ ,‬תובנות והמלצות‬
‫‪INCOSE‬‬
‫עמ’ ‪20‬‬
‫אביגדור זוננשיין‬
‫תוכנית יום העיון ‪ -‬הנדסת מערכות רזה וזריזה‬
‫עמ’ ‪28‬‬
‫טופס הרשמה לאיגוד הישראלי להנדסת מערכות‬
‫עמ’ ‪29‬‬
‫חלקו האנגלי של הגליון נמצא מצידו השני‪.‬‬
‫‪The English section is on the opposite side of the journal‬‬
‫‪1‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫קול העורך‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫עולם פיתוח המערכות שועט קדימה ללא לאות – המערכות המפותחות בעולם הולכות ונהיות מורכבות‬
‫ומתוחכמות יותר ויותר ומערכות שפותחו באופן עצמאי‪ ,‬ללא שילוב מוקדם ביניהן נדרשות לשתף פעולה‬
‫במשימות משולבות חדשות‪ .‬בגיליון שעבר הבאנו מאמר שעסק במערכים של מערכות בלתי מסונכרנות‪,‬‬
‫ובחודש יולי האחרון נערך במכון גורדון בטכניון יום עיון בנושא מערכים (‪.)Systems of Systems‬‬
‫בהתאמה למגמה זו החליט איגוד המשתמשים אילטם‪ ,‬שבמסגרתו פועל גם האיגוד הישראלי להנדסת‬
‫מערכות‪ ,‬להציב את נושא המערכים והמערכות המורכבות במוקד התוכנית הרב‪-‬שנתית ‪.2014-2019‬‬
‫פרטים נוספים תוכלו לקרוא ב"קול נשיא ‪ "INCOSE_IL‬וב"קול מנכ"ל אילטם" בהמשך הגיליון‪ .‬כמו כן‬
‫תמצאו את סיכומו של ד"ר אביגדור זוננשיין ליום העיון שהוזכר לעיל‪.‬‬
‫עם התפשטות השימוש במודלים להנדסת מערכות וריבוי הכלים המציעים תמיכה במידול‪ ,‬הולך וגובר‬
‫הצורך בקביעת מסגרות לשיתוף ולהחלפת‪-‬מידע בין הפרדיגמות והכלים השונים‪ .‬המרכז המדעי של‬
‫‪ IBM‬בחיפה עוסק בסוגיה זו‪ ,‬וכך גם מאמרם של הנרי ברודני‪ ,‬אורי שני ואביעד סלע המובא בגיליון‬
‫זה‪ .‬המאמר‪ ,‬הסוקר גישות לשילוב של מודלים‪ ,‬שיתוף מידע ושיתוף פעולה הוצג בכנס הבינלאומי‬
‫‪ INCOSE 2013‬וזכה בתואר המאמר המצטיין של הכינוס‪.‬‬
‫נושא האינטגרציה המערכתית ממשיך להוות תחום עניין מרכזי של מפתחי מערכות‪ ,‬ולמרות שלכל ידוע‬
‫ש"סוף מעשה במחשבה תחילה"‪ ,‬עדיין תמיד עולה השאלה איך להתוות כבר מתחילת הפרויקט את הדרך‬
‫הנכונה לאינטגרציה שתבוא לקראת סיומו‪ .‬מאמרו של ד"ר מאיר טחן ממכללת אורט בראודה‪ ,‬המציג‬
‫דרכים לעשות אינטגרציה מערכתית נכון בפעם הראשונה‪ ,‬הוצג אף הוא בכנס הבינלאומי ‪INCOSE 2013‬‬
‫ובכנס ‪ INCOSE_IL 2013‬ומובא כאן כלשונו‪.‬‬
‫ד"ר מיכאל מהרי"ק‪ ,‬יועץ לבטיחות ולניהול סיכונים בעל ניסיון תעשייתי עשיר בתחומים אלה‪ ,‬מביא‬
‫במאמרו שבגיליון זה סקירה יסודית ומקיפה של עקרונות‪-‬יסוד וסדרי‪-‬עדיפות בניהול סיכונים בטיחותיים‪.‬‬
‫המאמר איננו רק חיוני לכל העוסק בפיתוח‪ ,‬אלא מהווה גם גוף ידע חשוב להתנהלות ראויה של כל אחד‬
‫מאיתנו בעולמנו מרובה הסיכונים‪.‬‬
‫יואב גלעד מאודיוקודס‪ ,‬שהוא גם מרכז תחום הפעילות של דירקטיבות ירוקות באילטם‪ ,‬מפנה זרקור‬
‫אל בעיה בינלאומית מטרידה אודות מקורם של מינרלים מסוימים המשמשים בתעשייה‪ .‬בקצה שרשרת‬
‫האספקה שלהם מופקים חלק ממינרלים אלה תוך כדי עבדות‪ ,‬ניצול וכפיה של אנשים וילדים רבים‪ .‬יואב‬
‫מצביע על הרגולציות החדשות בתחום אשר העולם (ובעיקר אירופה) שוקדים על הכנסתן ואכיפתן על‬
‫כלל התעשיות‪.‬‬
‫גיליון זה יוצא ממש בתחילתה של שנה חדשה – ‪ .2014‬נקווה שתהא זו שנה ברוכה בעשייה פוריה ומהנה‬
‫בכל התחומים של הנדסת המערכות בישראל‪.‬‬
‫בברכת קריאה מהנה‪,‬‬
‫ד”ר עמיר תומר‪CSEP ,‬‬
‫המכללה האקדמית כנרת‬
‫עורך "קול המערכות"‬
‫‪amir@amirtomer.com‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪1‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫קול נשיא האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ‪INCOSE_IL -‬‬
‫שלום רב לקהילת הנדסת המערכות בארץ‪,‬‬
‫שנת ‪ 2013‬הייתה שנה ברוכת אירועים באיגוד הישראלי להנדסת מערכות‪ .‬גולת הכותרת הייתה הכנס‬
‫השנתי‪ ,‬אשר נערך במרץ ‪ 2013‬ושאליו הגיעו קרוב ל‪ 500-‬משתתפים‪ .‬לראשונה‪ ,‬פתחנו השנה מסלול‬
‫לחברות אישית באיגוד ותעודות החבר האישיות נשלחו לכל חברי האיגוד הוותיקים והחדשים‪ .‬קיימנו‬
‫סדרות של מפגשים וביניהם סדרה בת ‪ 5‬מפגשים "הנדסת מערכות כמקצוע" (‪ 2‬מחזורים)‪ ,‬סדרה בת ‪4‬‬
‫מפגשים "תהליך התכן ההנדסי של המערכת" (‪ 2‬מחזורים) וסמינר אינטגרציה בן ‪ 3‬ימים (‪ 2‬מחזורים)‪.‬‬
‫קיימנו את הכנס הלאומי הראשון וכן מפגש המשך בנושא סימולציות מערכתיות‪ ,‬שני מפגשים משותפים‬
‫עם העמותה לניהול פרויקטים ‪ ,PMI‬סמינר זיהוי ומיצוי דרישות‪ ,‬סמינר עריכת דרישות בעזרת‬
‫‪ ,Use Cases‬סדנה לזיהוי סיכונים וסמינר משפחות מוצרים‪ .‬קבוצות העבודה ניהול סיכונים‪ ,‬אימות‬
‫תיקוף ורזיליאנט המשיכו במפגשיהן‪ .‬התחלנו להכין סדרה בת ‪ 10‬מפגשים "הנדסת מערכות בחברות‬
‫קטנות ובינוניות"‪ .‬ערכנו סיור מקצועי במעבדות המחקר של ‪ IBM‬בחיפה‪ .‬עוד קיימנו מפגשים טכניים‬
‫רבים וביניהם מפגש בנושא בדיקות מערכתיות‪ ,‬מפגש בהנחיית מומחה מחו"ל על הקשר בין הנדסת‬
‫מערכות וניהול פרויקטים‪ ,‬חשיבה המצאתית‪-‬שיטתית‪ ,‬הוראת‪/‬הדרכת הנדסת מערכות ועוד‪ .‬השתתפנו‬
‫בשני ימי עיון‪ ,‬האחד בינואר והשני ביולי‪ ,‬של מרכז גורדון להנדסת מערכות‪.‬‬
‫הייעוד המרכזי של האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ‪ INCOSE_IL‬הינו ליצור ידע‪ ,‬להפיץ ידע ולשתף‬
‫בידע לקידום הנדסת מערכות בתעשייה הישראלית‪ ,‬באקדמיה ובמגזר הממשלתי‪ .‬מתוך אמונה בחשיבות‬
‫היעד הזה לקידום החברה והמשק בישראל אנחנו מקווים לשמור על קצב אירועים דומה ואף להגדילו‬
‫ב‪ .2014-‬מצד אחד נמשיך ואף נעמיק את פעילותנו לקידום הנדסת מערכות בחברות בהן הנדסת מערכות‬
‫כבר נמצאת בשימוש שנים רבות כדוגמת החברות הביטחוניות הגדולות‪ .‬בצד הפעילות בתחומים הרגילים‬
‫שלנו בחברות כאלה נעמיק ונרחיב את הטיפול בנושא של מערכות מורכבות ו"מערך של מערכות"‬
‫(‪ .)SoS-System of Systems‬אבל מצד שני‪ ,‬שמנו לעצמנו כיעד‪ ,‬לאחר ביצוע התאמה מתאימה‪ ,‬להטמיע‬
‫מתודולוגיות‪ ,‬כלים ושיטות של הנדסת מערכות גם בחברות אזרחיות קטנות ובינוניות‪ .‬כמו כן בכוונתנו‬
‫לתת מענה לצרכים נוספים כגון סייבר‪ ,‬שילוב הנדסת מערכות עם הנדסת תוכנה וניהול פרויקטים‪,‬‬
‫פיתוח חשיבה מערכתית ועוד‪.‬‬
‫כדי להצליח במשימתנו ולעמוד ביעדים השאפתניים הנ"ל אנחנו זקוקים לחברים פעילים המוכנים לתרום‬
‫מהידע והניסיון שלהם לקידום הנדסת מערכות בארץ‪ .‬המעוניינים מוזמנים לפנות אלי באופן אישי לפי‬
‫כתובת האימייל שלמטה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני קורא לכל קוראי "קול המערכות" להצטרף אלינו לאיגוד כחברים אישיים‪ .‬הרישום הינו ללא‬
‫החברה באילטם‪ ,‬לחברי סגל באקדמיה‪ ,‬לסטודנטים ולאנשי צה"ל‪ .‬את הרישום‬
‫בחברה ֵ‬
‫תשלום למי שעובד ֶ‬
‫ניתן לבצע בקלות באתר אילטם והנרשמים יקבלו תעודת חבר אישית המזכה בהטבות שונות כגון קבלת‬
‫מידע לכל אירועי האיגוד למייל האישי‪ ,‬קבלת כתב העת "קול המערכות" לתיבת הדואר האישית או למייל‪,‬‬
‫עדיפות בהרשמה לאירועים המוגבלים במספר משתתפים‪ ,‬גישה מלאה למאגרי המידע בנושא הנדסת‬
‫מערכות של האיגוד‪ ,‬הנחה ברישום לכנסים וימי עיון ודמי חבר מוקטנים (‪ 18‬דולר לשנה) לקבלת גישה‬
‫מלאה למאגר המידע של הארגון הבינלאומי להנדסת מערכות ‪ .INCOSE‬הצטרפו אלינו לקידום הנדסת‬
‫מערכות בארץ‪.‬‬
‫פרופ' מוטי פרנק‬
‫נשיא האיגוד הישראלי‬
‫להנדסת מערכות ‪INCOSE_IL‬‬
‫‪frankm@hit.ac.il‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪2‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫קול מנכ”ל אילטם‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫אחת לשש שנים מכינה אילטם תוכנית עבודה רב‪-‬שנתית‪ .‬לאחרונה הסתיימה הכנתה של התוכנית לשנים‬
‫‪ 2014-2019‬ובימים אלה היא כבר יוצאת לדרך‪.‬‬
‫יעודה של אילטם הינו שיפור התחרותיות של התעשייה עתירת הידע בישראל על‪-‬ידי הגדלת הידע‬
‫הטכנולוגי של החברות ועובדיהן‪ ,‬ולפיכך התוכנית הרב‪-‬שנתית נבנית כך שתיתן את המענה הטוב ביותר‬
‫ליעוד זה‪ .‬בעולם הטכנולוגי המתפתח במהירות עצומה שש שנים הינן זמן לא קצר‪ ,‬והעולם מעמיד בפני‬
‫התעשייה הישראלית אתגרים חדשים ומעודכנים איתם היא נדרשת להתמודד תוך זמן קצר ובאפקטיביות‬
‫רבה על מנת לשמור על כושר התחרות שלה‪.‬‬
‫בשש השנים האחרונות התמקדה פעילות אילטם בנושאים הקשורים לפיתוח מערכות משולבות‪ .‬שש‬
‫השנים הבאות תתמקד פעילות אילטם בשני מישורים‪:‬‬
‫במישור האחד הפעילות תתמקד בעיקר בנושאים הקשורים לפיתוח של מערכים של מערכות‬
‫(‪ )Systems of Systems‬ומערכות מורכבות (‪ ,)Complex Systems‬על שלל המתודולוגיות‪ ,‬הדיסציפלינות‬
‫והטכנולוגיות הכרוכות בפיתוחים כאלה‪ .‬האתגר החדש הינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬להגדיר‪ ,‬לפתח ולייצר מערכות‬
‫מורכבות‪ ,‬גמישות שיאפשרו תגובות נכונות למשתנים דינאמיים רבים‪ ,‬במצבים משתנים ואינטראקציות‬
‫בין מרכיביהן השונים‪ ,‬תוך ניצול יכולות ותהליכים מבוזרים גיאוגרפית‪ ,‬כולל התממשקות וניצול נכון של‬
‫המערכות הקיימות‪.‬‬
‫כמה דוגמאות למאפייני האתגרים החדשים במישור זה‪:‬‬
‫‪1 .1‬מעבר מ‪ Integration-‬ל‪ ,Interoperability-‬המתבטא בהטלת משימות משותפות על מערכות שפותחו‬
‫באופן עצמאי ללא שילוב מוקדם ביניהן;‬
‫‪2 .2‬כניסה של טכנולוגיות אזרחיות‪ ,‬בעיקר מתחום טכנולוגיית המידע כגון סייבר‪ ,‬נתוני‪-‬עתק‬
‫(‪ ,)Big Data‬יישומים סלולאריים ועוד‪ ,‬אל תוך מערכות "מסורתיות"‪.‬‬
‫‪3 .3‬ניצול ומינוף של יחידות קצה חכמות הקיימות בסביבות השימוש (ניידים חכמים‪ ,‬טבלטים‪).. ,‬‬
‫כממשק משתמש למערכת‪.‬‬
‫‪4 .4‬צורך הולך וגובר לעמידה בדרישות של רגולציות בינלאומיות ובדרישות "קיימּות" (‪.)sustainability‬‬
‫לאורך שנות פעילותה החדירה אילטם ויישמה בהצלחה מסגרות שונות של פעילויות לרכישה‪ ,‬שיתוף‬
‫והטמעה של ידע בין החברות התעשייתיות‪ ,‬ובשנים הבאות היא תמשיך בפעילות הענפה‪ ,‬תוך הצעת‬
‫מסגרות חדשות בצד הקיימות‪ .‬מתווה הפעילות של אילטם יגובש וייושם לאור העקרונות הבאים‪:‬‬
‫ •לזהות מתודולוגיות ותשתיות חדשות השייכות לדיסציפלינות השונות ולשילוב שביניהן‪.‬‬
‫ •לסייע לחברות חלוצות ללמוד מתודולוגיות ותשתיות החדשות‪.‬‬
‫ •להקטין את חסם הכניסה למתודולוגיות ולתשתיות חדשות‪.‬‬
‫ •להאיץ טמעה של מתודולוגיות ותשתיות מוכחות בראשית דרכן‪.‬‬
‫ •לתמוך בהעברת ידע מהחברות החלוצות והמנוסות לחברות צעירות יותר בתחום‪.‬‬
‫ •לעדכן את התעשייה בהתפתחויות של אותן מתודולוגיות ותשתיות שהוטמעו‪.‬‬
‫במישור השני‪ ,‬תתקיים פעילות שהעיקרון המרכזי המנחה אותה הינו שיתוף הפעולה בין מגוון‬
‫החברות באילטם‪ ,‬על ידי סיוע בהתאמת השיטות והכלים הנמצאים בשימוש החברות‬
‫ֵ‬
‫החברות‬
‫ָ‬
‫המנוסות‪ ,‬עבור חברות הזקוקות לחיזוק בנושאים אלה‪ ,‬וזאת תוך הבאת ידע חדש ומיטוב הידע‬
‫הקיים בחברות החלוצות‪ .‬לצורך זה הקמנו באילטם צוות להתווית דרכי הפעולה בו חברים נציגים‬
‫מ ‪ ,CORNING MOBILEACCESS, KLA‬פיליפס מדיקל‪ ,‬קודאק ישראל‪ ,‬לומניס ו‪ .ECI-‬את הצוות‬
‫מוביל עוזי אוריון‪ ,‬לשעבר מהנדס מערכות ראשי ומהנדס ראשי של אלאופ‪ ,‬ונשיא לשעבר של האיגוד‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪3‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫הישראלי להנדסת מערכות‪ .‬כיום משמש עוזי כדירקטור ליזמות ופיתוח טכנולוגיות חדשות באלאופ‬
‫ומרצה באפקה ובמכון הטכנולוגי בחולון בלימודי תואר שני בהנדסת מערכות‪ .‬נשמח לצרף נציגים‬
‫מחברות נוספות לצוות‪.‬‬
‫הפעילות המשולבת בשני המישורים משתקפת באיור הבא‪:‬‬
‫מישור אחד‬
‫מישור שני‬
‫ליבת העיסוק של אילטם בשנים הקרובות תתמקד‪ ,‬לפיכך‪ ,‬במתודולוגיות ופרקטיקות בהנדסת מערכות‬
‫ומערכים‪ ,‬תוך ביצוע מגוון של פעילויות בתחומי העניין הנגזרים מליבה זו‪ ,‬ובהם‪:‬‬
‫‪1 .1‬מתודולוגיות ופרקטיקות בהנדסת מערכות מורכבות ו ‪.SOS‬‬
‫‪2 .2‬הנדסת מערכות בחברות אזרחיות‪.‬‬
‫‪3 .3‬הנדסת תוכנה במערכות משובצות מחשב‪.‬‬
‫‪4 .4‬טכנולוגיית מידע במערכות מורכבות‪.‬‬
‫‪5 .5‬ניהול פיתוח רב‪-‬תחומי וממשקים אינטר‪-‬דיסציפלינאריים (טכנולוגיים והנדסיים)‪.‬‬
‫‪6 .6‬פיתוח חומרה‪.‬‬
‫‪7 .7‬בטיחות (‪ )safety‬של מערכות ומוצרים‪.‬‬
‫‪8 .8‬תיכון ל"קיימות"‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 11-12‬יוני ‪ 2014‬יתקיים ההכנס הבינלאומי להנדסת תוכנה ‪ SwSTE 2014‬באוניברסיטת‬
‫בר‪ -‬אילן‪ .‬הכנס מתקיים בשיתוף עם ‪IEEE Computer Society‬ו‪ SwSTE 2014 .‬יכלול מסלול של‬
‫‪ INCOSE_IL‬בהנדסת מערכות עתירות תוכנה‪.‬‬
‫ניתן להתעדכן בכל פעילויות אילטם באתר אילטם באינטרנט ‪ , www.iltam.org‬בדף אילטם בפייסבוק‬
‫ובקבוצת אילטם ב‪.LinkedIn -‬‬
‫תוכנית עבודה לשנת ‪ 2014‬ניתן לראות באתר אילטם בקישור הבא‪www.iltam.org/workplan :‬‬
‫עם תחילת שנת ‪ 2014‬אנו מזמינים את ציבור החברות התעשייתיות בישראל להצטרף לחברות באילטם‪,‬‬
‫או לחדש חברות קיימת ולהשתתף במגוון פעילויותינו‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפעילות הענפה של האיגוד‪.‬‬
‫משה סלם‬
‫מנכ"ל אילטם‬
‫‪Moshe@iltam.org‬‬
‫‪www.iltam.org‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪4‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫מינרלים בקונפליקט (‪)Conflict Minerals‬‬
‫סיבה להיות בקונפליקט?‬
‫יואב גלעד‬
‫אודיוקודס‬
‫‪Yoav.Gilad@audiocodes.com‬‬
‫בעוד סוגיית "יהלומי הדמים" זכתה לתהודה עולמית רחבת היקף‪ ,‬המאבק ב"מינרלי הקונפליקט" ‪ -‬מינרלים‬
‫המופקים באזורי סכסוך (בעיקר קונגו)‪ ,‬תוך סיכון להפרה בוטה של זכויות אדם ‪ -‬מוכר לנו פחות‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬הנושא זוכה לתהודה הולכת וגדלה בקרב חברות בישראל‪ ,‬בפרט אלה הנסחרות בארה"ב‬
‫או המייצאות אליה‪ ,‬עם כניסתן לתוקף‪ ,‬באוגוסט ‪ ,2012‬של תקנות הרשות לניירות ערך האמריקאית‬
‫(ה‪ )SEC-‬בנושא מינרלי קונפליקט‪.‬‬
‫התקנות ישפיעו על אלפי חברות‬
‫לא מדובר ביוזמה מקומית אמריקאית ‪ -‬גם ארגון ה‪ OECD-‬והאו"ם דנו בנושא‪ ,‬ובימים אלו ממש מגבש‬
‫השוק האירופי את עמדתו ואמור לפרסמה בראשית ‪ .2014‬באוגוסט ‪ 2012‬גובשה רגולציה מחייבת עבור‬
‫כל חברה הנסחרת בבורסה של ארה"ב‪ ,‬שיש לה השלכות ישירות גם על חברות ישראליות שהן ספקיות‬
‫של מוצרים‪/‬רכיבים לחברות שנסחרות בארה"ב‪ .‬הערכות ראשוניות מצביעות על כך שהתקנות ישפיעו‬
‫על אלפי חברות בארה"ב ויצריכו השקעה של מיליארדי דולרים‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬מה הם אותם מינרלי קונפליקט? העלייה העצומה בעשור האחרון בביקוש למינרלים כגון בדיל‪,‬‬
‫טנטלום‪ ,‬טונגסטן וזהב במגוון תעשיות‪ ,‬בהן תעשיית האלקטרוניקה‪ ,‬הרכב‪ ,‬ציוד רפואי‪ ,‬החלל ועוד‪,‬‬
‫הסיטה משאבים במזרח קונגו לטובת כרייה‪ ,‬זאת לצד החרפת מאבקי השליטה במכרות בין המליציות‬
‫המקומיות בקונגו ובמדינות השכנות‪.‬‬
‫באזורים נגועי הסכסוך‪,‬‬
‫בהם כוח השלטון המרכזי‬
‫במדינה חלש והם נתונים‬
‫לשליטתן של המיליציות‬
‫החמושות‪ ,‬בוצעו הפרות‬
‫בוטות של זכויות אדם‪,‬‬
‫ילדים‬
‫העסקת‬
‫כמו‬
‫במכרות‪ ,‬זיהום מקורות‬
‫מים‪ ,‬עבודה בכפיה‪ ,‬ואף‬
‫חמור מכך‪.‬‬
‫מקור התמונה‪:‬‬
‫‪http://www.inspirationgreen.com/minerals-that-cause-war.html‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪5‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫הדו"חות יגלו‬
‫במסגרת המאמץ הכלל עולמי לנתק את צינורות ההזנה שמממנים את המיליציות והמשך שפיכות הדמים‬
‫באזור מחד ולעודד כריית המינרלים הלגיטימית שתשמש לפיתוח האזור מאידך‪ ,‬גיבש ארגון ה‪OECD-‬‬
‫הנחיות בדיקת נאותות לשרשרת אספקה אחראית של מינרלים מאזורי סכסוך‪.‬‬
‫ההנחיות אומצו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם במסגרת החלטה ‪ ,1952‬וכן על ידי מחלקת המדינה‬
‫של ארה"ב‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬הבשיל תהליך רגולטורי בארה"ב‪ ,‬כאשר ביולי ‪ 2010‬נכנס לתוקף חוק‬
‫‪ Dodd Frank‬הכולל תחת סעיף ‪ 1502‬דרישה שכל החברות הציבוריות יגלו בדיווחיהן השנתיים ל‪SEC-‬‬
‫האם הן מייצרות מוצרים המכילים אחד מארבעת "מינרלי הקונפליקט" שמקורם בקונגו או במדינות‬
‫השכנות‪.‬‬
‫מחלקת המדינה של ארה"ב אימצה באופן ספציפי את הנחיות ה‪ OECD-‬ומעודדת חברות להסתמך על‬
‫הנחיות אלו בעודן קובעות את נהלי הגילוי הנאות שלהן‪.‬‬
‫חברות נחשפות לסנקציות‬
‫באוגוסט ‪ 2012‬פרסמה ה‪ SEC-‬תקנות מפורטות לדיווח מקור המינרלים‪ .‬התקנות חלות על כל חברה‬
‫שנסחרת בבורסה האמריקאית ומייצרת (בעצמה או באמצעות קבלני משנה) מוצרים שכוללים אחד או‬
‫יותר מהמינרלים בדיל‪ ,‬טנטלום‪ ,‬טונגסטן וזהב‪ .‬חברה כזו נדרשת להצהיר האם מוצריה "נקיים ממינרלי‬
‫קונפליקט" וכן לכלול בדו"חות השנתיים ל‪ SEC-‬גם מידע על בדיקת מדינת המקור של המינרלים‪,‬‬
‫ובמקרים מסוימים גם דו"ח מבוקר חיצונית על בדיקת הנאותות שבוצעה במורד שרשרת האספקה שלה‪.‬‬
‫שימוש במינרלי קונפליקט אינו בלתי חוקי עבור החברות האמריקאיות‪ ,‬אולם חברות שלא יספקו מידע‬
‫או שלא יגישו את הדו"חות הנדרשים‪ ,‬חשופות לסנקציות הרשות לניירות ערך בארה"ב‪ ,‬הכוללות עונשים‬
‫פליליים ואזרחיים‪ .‬על החברות להגיש את דו"חותיהן הראשונים עד מאי ‪ ,2014‬בגין שנת ‪.2013‬‬
‫התקנות כבר מחלחלות לחברות ישראליות‬
‫השפעת תקנות ה‪ SEC-‬כבר החלה לחלחל לחברות הישראליות‪ ,‬דרך פניות של לקוחות אמריקאים‬
‫ואחרים‪ ,‬דבר המחייב אותן להיערך בהתאם‪ .‬מדובר בתהליך מורכב‪ ,‬הדורש ידע‪ ,‬שיתוף פעולה בין מגוון‬
‫גורמים בתוך החברה (תפעול‪ ,‬כספים‪ ,‬משפטי והנהלה) ומשאבים רבים‪.‬‬
‫המלצתי לכל החברות היא ללמוד במהירות את הרגולציה החדשה ולהיערך בהתאם תוך מתן מענה‬
‫לבקשות של מידע בנושא זה באופן מהיר ומקיף ככל הניתן‪ ,‬לבל יאבדו קשרים עסקיים‪ .‬לחברה שמקבלת‬
‫דרישה מלקוח בעניין מינרלי קונפליקט מוצעים הצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪1.1‬לנתח את עץ המוצר(ים) על מנת לזהות רכיבים בהם משולב אחד‪/‬יותר מארבעת "מינרלי הקונפליקט"‬
‫(בדיל‪ ,‬טנטלום‪ ,‬טונגסטן וזהב)‪.‬‬
‫‪2.2‬לפעול מול ספקי הרכיבים הרלוונטיים במטרה לזהות את מקור המינרלים והחברה שביצעה את שלב‬
‫ההתכה‪/‬זיקוק של המינרלים (‪ .)smelters/refiners‬במקרים רבים ספקי החברה הישראלית יצטרכו‬
‫"לגלגל" את הבדיקה הלאה לספקים שלהם‪ ,‬במורד השרשרת‪.‬‬
‫‪3.3‬לשקול פיתוח מדיניות בעניין מינרלי קונפליקט ומערכות לניהול הסיכונים‪ ,‬ועידוד הספקים לפעול‬
‫באותו אופן‪.‬‬
‫‪4.4‬במקרים מסוימים תידרש בדיקה יותר מעמיקה של המתיכים (בדיקת נאותות לוודא שרכש המינרלים‬
‫אינו מממן קבוצות חמושות באזורי הקונפליקט)‪ ,‬ולפיכך תיעוד ראוי ומקיף של מידע בהקשר של‬
‫שרשרת האספקה הינו חיוני‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪6‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫מי מסייע?‬
‫במינהל סחר חוץ בתמ"ת עוקבים אחר ההתפתחויות בנושא מינרלי הקונפליקט‪ ,‬ונמצאים בקשר עם‬
‫החברות הישראליות וכן עם הגורמים המתאימים בחו"ל‪ ,‬בין היתר באמצעות הנספחים המסחריים של‬
‫משרד התמ"ת בוושינגטון וב‪ OECD-‬בפריז‪ .‬בזירה הבינלאומית‪ ,‬פועל התמ"ת להגן על האינטרסים של‬
‫התעשייה הישראלית ולהקל‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬את תהליך יישום התקנות האמריקאיות‪.‬‬
‫התמ"ת הקים מרכז מידע ייעודי באתר סחר חוץ‪ ,‬בו ניתן למצוא חומרי רקע בעברית ובאנגלית וכלים‬
‫שימושיים ליישום דרישות התקנות‪ .‬לפרטים נוספים והצטרפות לרשימת התפוצה בנושא מינרלי‬
‫קונפליקט‪ ,‬ניתן לפנות במייל לארז זיונץ ממחלקת ‪ ,OECD‬באגף למדיניות סחר והסכמים בינלאומיים‪ ,‬מינהל‬
‫סחר חוץ‪ ,‬משרד התמ"ת‪.‬‬
‫יואב גלעד הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חומרים‪ ,‬והוא מהנדס איכות מוסמך‬
‫מטעם ‪ .ASQ‬בשתים‪-‬עשר השנים האחרונות משמש יואב כדירקטור איכות‪ ,‬איכות‬
‫הסביבה והבטיחות בחברת אודיוקודס‪ .‬בעבר עבד כמנהל איכות באפלייד מטיריאלס‬
‫ובחברת ‪ ,AVX‬וכן כראש תחום מטלורגיה בתעשייה האווירית וכמטלורג ראשי בחברה‬
‫המשותפת ליציקות פלדה השייכת לקונצרן אורדן‪.‬‬
‫יואב הינו חבר נשיאות אילטם‪ ,‬מזה שבע שנים‪ ,‬ומרכז את הפעילות בנושאי דירקטיבות‬
‫ירוקות באילטם‪.‬‬
‫קב' עבודה דירקטיבות ירוקות באילטם ‪-‬‬
‫הדירקטיבות הירוקות האוסרות או מגבילות את השימוש ברשימה הולכת וגדלה של חומרים‪ ,‬מציבות‬
‫אתגר חדש בפני כל מתכנן‪ .‬בפעילות הקבוצה מושם דגש על לימוד הדדי בין החברות הלוקחות בה חלק‪,‬‬
‫והתמקדות בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪1.1‬מידע וידע עדכניים על דירקטיבות וחומרים (התעדכנות שוטפת בנושא תקינה ירוקה סביב העולם‪,‬‬
‫אשר כוללת רשימת דירקטיבות ‪ /‬תאריך כניסה לתוקף ‪ /‬מדינה או מדינות בהן הדירקטיבה תקפה ‪/‬‬
‫מוצרי יעד)‪.‬‬
‫‪2.2‬תקינה ובדיקה לעמידת המוצר בדירקטיבות הירוקות‪.‬‬
‫‪3.3‬השלכות הדירקטיבות הירוקות על התכן והייצור‪.‬‬
‫‪4.4‬השפעות הדירקטיבות הירוקות על אמינות ואיכות המוצרים‪.‬‬
‫מתוך מודעות לעובדה שפרט לדירקטיבות הירוקות צצות חדשות לבקרים ברחבי העולם דרישות נוספות‬
‫הקשורות לשמירת איכות הסביבה בפרט ולמודעות החברתית בכלל‪ ,‬מרחיבה קבוצת העבודה את תחום‬
‫פעילותה גם לנושאים אלו‪ .‬בקבוצה יש נציגות של כ‪ 25-‬חברות‪ ,‬ובשנת ‪ 2014‬היא תשים דגש על הנושאים‬
‫הבאים‪ ,‬וזאת במקביל להתעדכנות שוטפת בשינויים הדינמיים שחלים בנושא ברחבי העולם‪:‬‬
‫א‪Conflict Minerals Act .‬‬
‫ב‪Nano materials in electronics .‬‬
‫ג‪ .‬תחיקות סביבתיות ישראליות‬
‫ניתן להתעדכן בפעילויות שוטפת של הקבוצה דרך הלינק הבא‪:‬‬
‫משרד הכלכלה‪ ,‬אילטם והתאחדות התעשיינים ארגנו בשנת ‪ 2013‬סמינר מקצועי בנושא "מינרלים‬
‫בקונפליקטים‪ -‬כלים להתמודדות עם התקנות האמריקאיות"‪ .‬בסמינר השתתפו מומחים מארה"ב‬
‫אשר הסבירו והראו את דרכי ההתמודדות עם החקיקה האמריקאית בנושא‪ .‬בכנס השתתפו מעל ‪100‬‬
‫מהנדסים ומנהלים מחברות תעשייתיות‪ ,‬אזרחיות וביטחוניות בישראל‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪7‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫על סיכונים ועל בטיחות –‬
‫עקרונות‪-‬יסוד וסדרי‪-‬עדיפות‬
‫בניהול סיכונים בטיחותיים‬
‫מיכאל מהרי"ק‬
‫יועץ עצמאי‬
‫‪maharikm@bezeqint.net‬‬
‫תקציר‬
‫"סיכון" הוא חשיפה לאפשרות של פגיעה‪ ,‬אבדן או נזק‪ .‬הסיכון הוא תופעה הסתברותית‪ ,‬ומוגדר כצירוף של שני‬
‫מרכיבים‪ :‬השכיחות של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק‪ ,‬וחומרת התוצאות הצפויות מהתרחשותו של‬
‫אירוע זה‪ .‬סיכון לעולם אינו עומד בפני עצמו‪ :‬הוא נלווה לתועלת המופקת ממצב או מתהליך‪ .‬התועלת‪ ,‬מצידה‪,‬‬
‫אינה נמדדת בהכרח בכסף ואף אינה חייבת להיות חומרית‪ .‬המידה הרצויה של תועלת‪ ,‬המידה הנסבלת של‬
‫סיכון‪ ,‬והאיזון הרצוי ביניהם – שונים מתרחיש לתרחיש‪ ,‬מאדם לאדם‪ ,‬מחברה לחברה ומזמן לזמן‪ .‬את המונח‬
‫"בטיחות" ניתן להגדיר כמידת השליטה בסיכונים ומידת ההפחתה של סיכונים באתר או בתהליך מסוים‪.‬‬
‫שיפור רמת הבטיחות מעוגן‪ ,‬לפיכך‪ ,‬בהבנה של הסיכונים הקיימים ובביצוע של תהליך מבוקר להפחתתם‪.‬‬
‫המאמר מציג מסגרת מושגית למרחב הסיכונים הבטיחותיים וממדים שונים שבהם מומחים והדיוטות‬
‫מעריכים סיכונים ותאונות‪ ,‬מתווה תפישות עקרוניות להפחתת סיכונים וסדרי עדיפות לשימוש בהן‪ ,‬ומפרט‬
‫סדרה של גישות אופרטיביות ליישום התפישות העקרוניות האלה‪ ,‬שאף היא מאורגנת על פי סדר עדיפויות‪.‬‬
‫הצגת המסגרת המושגית‪ ,‬התפישות והגישות מלווה בדוגמאות רבות מתחומי‪-‬חיים מגוונים‪.‬‬
‫סיכון ותועלת‬
‫על פי הגדרה מקובלת‪ ,‬בטיחות היא "שליטה בסיכונים‪ ,‬וצמצום (הפחתה) של סיכונים‪ ,‬באתר או בתהליך‬
‫מסוים"‪1.‬שיפור רמת הבטיחות מעוגן‪ ,‬לפיכך‪ ,‬בהבנה של הסיכונים הקיימים ובביצוע תהליך מבוקר‬
‫להפחתתם‪.‬‬
‫סיכון הוא חשיפה לאפשרות של פגיעה‪ ,‬אבדן או נזק‪ .‬הסיכון הוא תופעה הסתברותית‪ ,‬ומוגדר כצירוף‬
‫של שני מרכיבים‪ :‬השכיחות של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק‪ ,‬וחומרת התוצאות הצפויות‬
‫מהתרחשותו של אירוע זה‪ .‬מהגדרה זו ניתן למצות שתי מגמות אפשריות של פעילות להפחתת סיכונים‪:‬‬
‫פעולות שמטרתן למנוע את האירוע או‪ ,‬לפחות‪ ,‬להפחית את הסיכוי להתרחשותו במידת האפשר‪,‬‬
‫ופעולות שמטרתן להפחית את חומרת הפגיעה אם האירוע יתרחש‪ .‬גם הפחתת הסיכוי וגם הפחתת‬
‫החומרה ניתנות למימוש הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעים נוהליים‪ .‬שתי המגמות ושני סוגי‬
‫האמצעים יוצרים יחד ארבעה כיווני חשיבה‪ .‬כדי להציע סדר עדיפויות בין פעילויות אפשריות בכיוונים‬
‫אלה יש להרחיב תחילה את הרקע בנושאי סיכון‪ ,‬תועלת ו"ניהול סיכונים"‪.‬‬
‫מדוע‪ ,‬בכלל‪ ,‬ייטול אדם על עצמו – או יטיל על זולתו – סיכון? מדוע לא נחיה בתנאים של "בטיחות‬
‫מוחלטת"?‬
‫הסיבה לכך שבטיחות מוחלטת איננה אפשרית היא שהסיכון לעולם אינו עומד בפני עצמו‪ .‬סיכון נלווה‬
‫לתועלת המופקת ממצב או מתהליך‪ .‬כמעט אין מצב או תהליך שבהם ניתן להפיק תועלת מבלי להיחשף‬
‫לסיכון כלשהו (לדעת רבים‪ ,‬אין בכלל מצבים או תהליכים כאלה)‪ .‬המידה הרצויה של תועלת‪ ,‬המידה‬
‫הנסבלת של סיכון והשילוב הרצוי ביניהם הם שונים מתרחיש לתרחיש‪ ,‬מאדם לאדם‪ ,‬מחברה לחברה‬
‫ומזמן לזמן‪.‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫•הכותב מודה לאבי רוטמן על הערותיו לטיוטת מאמר זה‪.‬‬
‫המוסד לבטיחות ולגיהות‪ ,‬מילון למונחי בטיחות‪ ,‬גיהות ורפואה תעסוקתית‪ ,‬בהוצאת התאחדות התעשיינים בישראל‪.2006 ,‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪8‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫לפיכך אין זה ריאלי לדבר על "אפס סיכון" אלא על "סיכון נסבל" (‪ )tolerable risk‬או על "סיכון קביל"‬
‫‪2‬‬
‫(‪ )acceptable risk‬בלבד‪ ,‬וגם זאת רק בהקשר לתרחיש‪ ,‬לאדם‪ ,‬לחברה ולזמן מסוימים‪.‬‬
‫אגב‪" ,‬תועלת" אינה נמדדת רק בכסף ואף אינה חייבת להיות חומרית‪ :‬היא גם אתגר‪ ,‬הרפתקה‪ ,‬הנאה‪,‬‬
‫הישג‪ ,‬הערצה של אחרים או הערכה עצמית‪ .‬כל אלה הם תועלת לכל‪-‬דבר‪ ,‬המצדיקה חשיפה למידה‬
‫מסוימת של סיכון‪ .‬זו‪ ,‬למשל‪ ,‬הסיבה לנטילת סיכון על ידי מטפסי הרים‪ :‬מבחינתם‪ ,‬תחושת ההישג‬
‫בהגעה לפסגה מצדיקה את הסיכון הגבוה הכרוך בטיפוס‪.‬‬
‫לפעמים הצירוף הרלוונטי אינו של "סיכון מול תועלת" אלא של "סיכון מול סיכון"‪ .‬ברמת הפרט‪ ,‬דוגמאות‬
‫לכך הן חילוץ מטייל שנפל לתהום או הצלת כורים שנלכדו במכרה‪ .‬ברמת החברה‪ ,‬דוגמא מובהקת‬
‫למצב זה היא סיכונים הכרוכים בפיתוח‪ ,‬בניסויים ובתרגול של מערכות נשק המיועדות להפחתת הסיכון‬
‫למדינה מאיומים חיצוניים‪.‬‬
‫לצורך הערכה של רמת הסיכון משתמשים אנשי הטכנולוגיה והמדעים המדויקים בפרמטרים כדוגמת‬
‫תדירות (כאשר מדובר בתאונות שכיחות)‪ ,‬הסתברות (כאשר מדובר בתאונות נדירות)‪ ,‬ומספר נפגעים‬
‫(במרבית המקרים)‪ .‬ואולם‪ ,‬ממחקרים רבים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים מתברר כי בניגוד‬
‫ל"מומחים"‪ ,‬הציבור הרחב נוטה להעריך את הסיכון בתפישה רחבה יותר‪ ,‬רב‪-‬ממדית‪ .‬לצד "כמות‬
‫הפגיעה" (הסתברות וחומרה) כוללת הערכת הציבור גם ממדים אחרים‪ ,‬ולפעמים נתפש גורם‪-‬סיכון‬
‫מסוים כחמור יותר מגורם‪-‬סיכון אחר‪ ,‬גם אם מבחינת מספר הנפגעים לשנה תרומתו פחותה מזו של‬
‫גורם‪-‬הסיכון האחר‪3 .‬דוגמה בולטת לממד אחר‪ ,‬שהוא בלתי תלוי בממד "כמות הפגיעה"‪ ,‬היא ממד‬
‫המכונה "אימה" (‪ .)dread‬ממד זה מורכב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מהערכתנו את מידת חוסר‪-‬השליטה בגורם‪-‬‬
‫הסיכון‪ ,‬מהיקף הפגיעה הפוטנציאלי ומרמת הקטלניות שלו‪ ,‬ומתפישתנו את מידת תחולתו עלינו‪-‬עצמנו‬
‫ואת השפעתו על דורות עתידיים‪ :‬ככל שאלה גבוהים יותר‪ ,‬אנו חשים מאוימים יותר על ידי גורם‪-‬הסיכון‬
‫אף ללא קשר לסטטיסטיקה המוכחת של הפגיעות‪ .‬דוגמא לסיכון הנתפש כבעל דירוג גבוה בממד האימה‬
‫היא פגיעה מפשיעה‪ ,‬בהשוואה לפגיעה מתאונות‪ .‬מרכיב נוסף של ממד האימה הוא רגישות האוכלוסיה‬
‫הנחשפת לסיכון‪ :‬הציבור שואף להגביל את הסיכון המוטל על אוכלוסיות רגישות – ילדים‪ ,‬זקנים‪ ,‬חולים‬
‫– לרמה נמוכה מזו של הסיכון הממוצע החל על האוכלוסיה כולה‪ .‬התפלגות בלתי אחידה של הסיכון‪,‬‬
‫בפרט כאשר משמעותה היא הסתברות גבוהה לפגיעה בקבוצות מסוימות שניתן לזהותן במפורש‪ ,‬אינה‬
‫מקובלת על הציבור ולעתים אף נתפשת על ידו כבלתי קבילה (ראו החשש ממחלות האדמת והחזרת אצל‬
‫נשים הרות וגברים בגיל הפריון בהתאמה‪ ,‬לעומת ההתייחסות המקלה לדלקת ריאות‪ ,‬שהיא קטלנית יותר‬
‫במובהק)‪ .‬ממד‪-‬סיכון נוסף‪ ,‬שגם הוא בלתי תלוי באחרים‪ ,‬מכונה ממד "אי‪-‬הידיעה"‪ .‬דוגמאות למרכיבים‬
‫של ממד זה‪ :‬הסיכון‪-‬כשלעצמו אינו נראה ופגיעתו אינה נראית; הוא חדש‪-‬למדע‪ ,‬ונתפש ע"י הציבור‬
‫כבלתי מובן גם למומחים (למשל הסיכון מפיזור כימיקלים רעילים לסביבה)‪.‬‬
‫המחקר וגם הניסיון מצביעים על אבחנה שעושה הציבור בין שני סוגים של תאונות‪ :‬תאונות הנתפשות‬
‫כאירוע מקומי וחד‪-‬פעמי‪ ,‬ולעומתן – תאונות הנתפשות כסימפטום לכשל ניהולי מערכתי וכאיום בעל‬
‫משמעות נרחבת (ומכונות לפיכך "תאונות מאותתות")‪ .‬ההשפעה החברתית של אירועים מן הסוג‬
‫השני נקבעת לא רק על ידי התוצאות הביולוגיות והפיסיקליות שלהן (כגון נפגעים‪ ,‬נזקי רכוש או פגיעות‬
‫בסביבה)‪ ,‬אלא גם על ידי תהליכים פסיכולוגיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חברתיים ומוסדיים חזקים המגבירים את‬
‫תגובת הציבור לתוצאה‪ .‬תופעה זו מכונה "ההגברה החברתית של סיכון" (‪.)social amplification of risk‬‬
‫לדוגמא – התגובה הציבורית לתאונות פסטיבל ערד והמכביה ה‪ ,15-‬לעומת התייחסותו לתאונות דרכים‬
‫"רגילות" עם ‪ 3-4‬הרוגים‪.‬‬
‫מחקרים רבים מצביעים על היותן של הטכנולוגיות הגרעיניות – הן ביישומים צבאיים והן ביישומים אזרחיים‬
‫– בעלות ערכים גבוהים מאד של ממדי האימה ואי‪-‬הידיעה בתפישה של הציבור הרחב‪ ,‬ועל תפישתן של‬
‫תאונות גרעיניות כ"תאונות מאותתות" הרבה מעבר להשלכתן‪-‬בפועל‪ .‬ניסיונות רבים לשינוי תפישות‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫הגדרה אפשרית ל"סיכון קביל" היא‪" :‬רמת סיכון שאינה עולה על סף המוגדר בתחיקה‪ ,‬בתקינה‪ ,‬בהוראות מחייבות של הארגון‪ ,‬או בדרישות‪-‬מזמין"‪.‬‬
‫הגדרה אפשרית ל"סיכון נסבל" היא‪" :‬רמת סיכון הנחשבת קבילה ע"י החברה (‪ )society‬או הרשויות‪ ,‬על סמך שיקולי מדיניות חברתית או הערכות‬
‫עלות‪-‬תועלת"‪ .‬הזיקה לתועלת הכרוכה בסיכון היא אחד הגורמים לקושי הרב הכרוך בהגדרת המונחים "סיכון קביל" ו"סיכון נסבל"‪ ,‬ואף יותר מכך –‬
‫בקביעת ערכי‪-‬סף מרביים לפרמטרים אלה בתחיקה ובתקנים‪.‬‬
‫"תפישה" (‪ )perception‬היא הדרך בה נקלט ומובן מושג מסוים ע"י אדם מסוים במועד מסוים‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪9‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫אלה בדרך של הפצת‪-‬ידע‪ ,‬הסברה‪ ,‬תקשורת ושכנוע לא זכו עד עתה להצלחה‪ .‬ללא קשר לנכונותן או אי‪-‬‬
‫נכונותן של התפישות האלה‪ ,‬הן משפיעות במידה רבה על עמדות הציבור בחברות המערביות ועל קבלת‬
‫ההחלטות במדינות הדמוקרטיות‪.‬‬
‫"ניהול סיכונים" הוא תהליך רב‪-‬שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי‪ ,‬להערכה ולבקרה של סיכונים‪ ,‬במטרה לבטלם‬
‫או‪ ,‬לפחות‪ ,‬להפחיתם במידת האפשר‪ .‬על פי התפישה העומדת ביסודה של גישת ניהול הסיכונים אין‬
‫"צורך" שתקלה מסוימת תקרה בפועל כדי להניע פעילות למניעת התרחשותה בשנית‪ ,‬אלא יש לזהות‬
‫בתהליך סדור תרחישים שליליים אפשריים‪ ,‬ולפעול למניעתם בטרם אירעו לראשונה‪ .‬הצורך בהפעלת‬
‫תהליך זה רלוונטי במיוחד לתחומים שבהם עלולות להתרחש תאונות רבות‪-‬נפגעים כדוגמת התעשיה‬
‫הכימית‪ ,‬הגרעינית והאוירונאוטית‪.‬‬
‫את הביטוי "הפחתת סיכונים" יש לתפוש בהקשר מערכתי‪ .‬באתר שבו נערכת פעילות‪ ,‬כל האתר – ולפיכך‪,‬‬
‫כל האנשים והמתקנים הנמצאים בו – קשורים לפעילות‪ .‬יש לבחון את הסיכונים לא רק במוקד הפעילות‪,‬‬
‫אלא גם את הנושאים הפריפראליים‪ ,‬הן עבור העוסקים בפעילות והן עבור אנשים שאינם עוסקים בה‬
‫אך נמצאים בקרבתה (ועבור פעילויות וחומרים מסוימים – גם עבור אנשים הנמצאים במרחק רב מן‬
‫המוקד)‪ .‬גם בממד הזמן יש להתייחס למלוא "מחזור החיים" של הפעילות או המתקן ולא רק למרכיב‬
‫המרכזי‪ ,‬המוכר והבולט שלהם‪ .‬גם הבטיחות של שינוי טכנולוגי‪ ,‬תוספת לפעילות או מתקן נוסף באתר‬
‫צריכה להיבדק לא בתפישה נקודתית‪ ,‬כ"הטלאה"‪ ,‬אלא בהקשר אינטגרטיבי‪ ,‬תוך הבנה הזיקה בינם לבין‬
‫מכלול הפעילויות והמתקנים הקיימים‪.‬‬
‫גישות עקרוניות להפחתת סיכונים‬
‫משרד ההגנה האמריקאי פיתח והטמיע תקן העוסק בדרכים להשגת רמה קבילה של סיכון לבטיחות‬
‫מערכות מורכבות באמצעות יישום עקרונות‪ ,‬קריטריונים וטכנולוגיות בהיבטים הנדסיים וניהוליים‪.‬‬
‫היישום רלוונטי לכל שלבי מחזור החיים של המערכת‪ ,‬ומתחשב בהשלכות של צרכים מבצעיים ובמשאבים‬
‫‪4‬‬
‫המוגבלים‪-‬תמיד של זמן והשקעה כספית‪.‬‬
‫התקן קובע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬סדר עדיפויות מובנה ומנומק לפעילויות להפחתת סיכונים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .i‬אם הדבר ניתן – בטל את גורם‪-‬הסיכון‪ 5‬המזוהה‪.‬‬
‫‪ .ii‬אם לא ניתן לבטל את גורם‪-‬הסיכון לחלוטין‪ ,‬בחר בתכן (‪ )design‬שיפחית את הסיכון לרמה קבילה‪.‬‬
‫‪ .iii‬אם לא ניתן להפחית את הסיכון במידה מספקת באמצעות בחירת התכן‪ ,‬השתמש באמצעי בטיחות‬
‫כדי להפחית את הסיכון לרמה קבילה‪.‬‬
‫‪ .iv‬לסיכון שלא ניתן להפחיתו לרמה קבילה בבחירת תכן או בשימוש באמצעי בטיחות‪ ,‬שלב אמצעי‬
‫ניטור והתרעה‪.‬‬
‫‪ .v‬לסיכון השיורי‪ ,‬שהפחתתו בבחירת תכן או בשילוב אמצעי בטיחות והתרעה אינה מעשית‪ ,‬הכן‬
‫אורחות‪-‬פעולה (פרוצדורות) והדרכה‪ .‬אורחות הפעולה יכולים לכלול שימוש בציוד מגן אישי‪.‬‬
‫במקרים של סיכונים שחומרתם גבוהה‪ ,‬הימנע מהפעלת התרעה או משימוש בנוהל כתוב כשיטה‬
‫יחידה להפחתת הסיכון‪.‬‬
‫במימוש‪-‬בפועל‪ ,‬הפחתת הסיכונים היא פחות פורמליסטית מן המתווה המובנה של התקן‪ ,‬ובדרך כלל‬
‫מורכבת מפעילויות המתאימות למספר רמות‪-‬עדיפות במקביל‪ :‬אמצעי בטיחות משולבים במערכות‬
‫עתירות‪-‬סיכונים גם כאשר התכן הוא בטיחותי במובהק‪ ,‬ואמצעי ניטור וציוד מגן אישי משמשים גם כאשר‬
‫ננקטות פעולות מגוונות ברמות עדיפות גבוהות יותר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אמצעי בטיחות (כסא מפלט) משמש‬
‫להפחתת סיכונים במטוס קרב‪ ,‬בתרחישים שבהם בחירת התכן (יתירות במנועים) אינה מפחיתה את‬
‫הסיכון במידה מספקת‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪U. S. Department of Defense Standard Practice for System Safety, MIL-STD-882E, 2012.‬‬
‫‪.5‬‬
‫גורם‪-‬סיכון (‪ :)hazard‬גורם שיש בו‪ ,‬לצד תועלת‪ ,‬גם פוטנציאל לגרימת פגיעה בבריאות‪ .‬גורם סיכון יכול להיות פיסיקלי‪ ,‬כימי‪ ,‬ביולוגי או ארגונומי‪ ,‬וכן‬
‫מתקן‪ ,‬חומר‪ ,‬תהליך‪ ,‬מצב של מערכת‪ ,‬מצב בריאות או התנהגות בריאותית‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪10‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫גישת משרד ההגנה האמריקאי ל"בטיחות מערכת"‪ ,‬לרבות סדר העדיפויות המומלץ לפעילות להפחתת‬
‫סיכונים‪ ,‬הוטמעה במשך השנים לא רק במערכות צבאיות אלא גם במערכות אזרחיות מורכבות במדינות‬
‫רבות בעולם המערבי‪ ,‬לרבות במדינת ישראל‪.‬‬
‫לאור החומרה האפשרית של תוצאות תאונה‪-‬רבתי בטכנולוגיה הגרעינית (גם אם הסבירות להתרחשותה‬
‫היא נמוכה מאד)‪ ,‬ניתנת בטכנולוגיה זו הדגשה חזקה לבטיחות המערכות והתהליכים‪ .‬אחד הביטויים‬
‫להדגשה זו הוא עקרון "‪ ,"ALARA‬שפותח על ידי הקהיליה הגרעינית המקצועית ומשמש ביסוד ניהול‬
‫הבטיחות בה‪ :‬גם כאשר קיימים קריטריונים מובנים לסיכון מרבי‪ ,‬וגם כאשר ניתן להראות כי המערכות‬
‫והתהליכים עומדים בקריטריונים אלה‪ ,‬על הפעילות להפחתת הסיכונים להימשך עד להבאת הסיכונים‬
‫‪6‬‬
‫לרמה שהיא הנמוכה ביותר הניתנת להשגה במידת‪-‬השקעה הגיונית (‪.)As Low As Reasonably Achievable‬‬
‫תפישת הבטיחות המערכתית והדגשת חשיבות הבטיחות במערכות ובתהליכים גרעיניים תרמו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫לאימוץ עיקרון ה"הגנה לעומק" (‪.)Defense in depth‬א‪ 7‬עיקרון זה מחייב יישום של מספר "שכבות"‬
‫למניעה של אירוע ולהגנה מפני פגיעה‪ .‬כל שכבה‪ ,‬אילו היתה פועלת באופן מושלם‪ ,‬די היה בה כדי לספק‬
‫את רמת הבטיחות הנדרשת; אבל לאור העובדה שפעולה מושלמת אינה אפשרית במערכות טכנולוגיות‪-‬‬
‫אנושיות‪ ,‬אין די בשכבת הגנה יחידה‪ .‬יישום העיקרון מביא לכך שכשל בשכבת הגנה מסוימת עדיין לא‬
‫יגרום לפגיעה באדם בזכות קיומן של שכבות הגנה נוספות‪ ,‬בלתי תלויות (במידת האפשר) בשכבה‬
‫שכשלה‪ .‬בתפישה רחבה‪ ,‬עקרון ההגנה לעומק מביא לפעילות‪-‬במקביל להפחתת סיכונים בשלוש רמות‬
‫נפרדות‪:‬‬
‫א‪ .‬פעולות שמטרתן מזעור הסיכוי לאירועים חריגים כדוגמת כשל טכני או טעות ("אירועים מעוררים")‪,‬‬
‫שיגרמו להתפתחות תהליך‪-‬תאונה – למשל תכן הנדסי ליתירות ברכיבים קריטיים‪ ,‬ותכנון אמצעי‪-‬‬
‫בקרה המוגנים מפני טעויות‪-‬אנוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעולות שמטרתן הגנה בפני ההתפתחות של אירוע‪-‬חריג לפגיעה‪-‬של‪-‬ממש – למשל תכנון בקרה‬
‫בחוג סגור לפיצוי מיידי על כל שינוי במאפייני התהליך‪ ,‬התקנת מערכות כיבוי אוטומטיות‪ ,‬ושימוש‬
‫במנדפים לביצוע תהליכי עבודה בחומרים מסוכנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעולות שמטרתן הגבלת הפגיעה במקרה שלא ניתן למנוע לחלוטין את הפגיעה בהתקיים אירוע‬
‫חריג – החל בשימוש בציוד‪-‬מגן אישי וכלה בהיערכות הסביבה להסתגרות בבית או לפינוי במקרה‬
‫הצורך‪.‬‬
‫בכפיפות לעיקרון ההגנה לעומק‪ ,‬גם בתוך כל אחת מרמות‪-‬ההגנה האלה קיימות מספר דרכי‪-‬פעולה‬
‫שונות המיושמות במקביל‪ ,‬לצורך הפחתת הסיכוי ו\או החומרה של תאונות (בהתאם לרמת ההגנה)‪.‬‬
‫גישה נוספת להפחתת סיכונים מעוגנת בהנחה כי כל פעילות מבוצעת בסביבה מסוימת‪ ,‬המושפעת‬
‫הן מתהליכים טבעיים והן מתהליכים שהאדם יוצר‪ ,‬וכי כמעט כל פעילות עלולה להסתיים‪ ,‬בתנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬בתקרית או בתאונה‪ .‬בהיבט של תאונות ופגיעות באדם‪ ,‬ניתן לחלק אירוע בלתי רצוי המתרחש‬
‫במהלך הפעילות לשני שלבים טוריים‪ :‬השלב הראשון (לו נקרא "תהליך החשיפה") נמשך מרגע הכשל‬
‫או טעות האנוש ועד לתחילת הפגיעה הפיסית באדם‪ ,‬והשני (להלן "תהליך האפקט") כולל את הפגיעה‬
‫הפיסית עצמה‪ .‬כל אחד משני השלבים יכול להיות קצר או ארוך‪ .‬תהליך החשיפה יכול להתחיל ולהסתיים‬
‫תוך פרק זמן קצר מאד במקרה של פיצוץ גלגל הגורם להתנגשות בין שתי מכוניות מרוץ‪ ,‬או להימשך זמן‬
‫רב אם מדובר בהידרדרות איטית של מצבו המכני של מתקן משחקים בגן ציבורי עקב שחיקה ואחזקה‬
‫לקויה‪ ,‬המסתיימת בשבירת המתקן ובפציעת הילד המשתעשע בו‪ .‬תהליך האפקט הוא קצר מאד במקרה‬
‫של מתקן המשחקים‪ ,‬אך עלול להיות ארוך אם מדובר בהתפתחות של פגיעה גופנית עקב עיסוק לאורך‬
‫זמן באגרוף או בהרמת משקולות‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫קיימות טענות כי המונח "‪ "achievable‬עלול להתפרש כהנחיה להקצאת מלוא המשאבים הקיימים לעניין הבטיחות בלבד‪ ,‬עד כדי ביטול מוחלט של‬
‫פרויקט או תהליך‪ .‬לכן מקובל גם מינוח אחר – ‪ ALARP‬כ (‪ – )As Low As Reasonably Practicable‬הקורא גם להקצאה ריאלית של השקעה הבטיחות‪,‬‬
‫בתפישה של "לעשות בבטיחות" ולא רק "להשיג בטיחות"‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪Radiation Safety of Gamma and Electron Irradiation Facilities, Safety Series no. 107, International Atomic Energy Agency (IAEA),‬‬
‫‪Vienna, Austria, 1992.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪11‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫על בסיס המודל הזה של תהליך הפגיעה מציעים חוקרים באוניברסיטת קארנגי‪-‬מלון שבארה"ב להבחין‬
‫‪8‬‬
‫בין ארבע איסטרטגיות שונות להפחתת סיכונים‪:‬‬
‫‬
‫•שינוי הסביבה;‬
‫‬
‫•שינוי תהליכי החשיפה;‬
‫‬
‫•שינוי תהליכי האפקט;‬
‫‬
‫•פיצוי על האפקט‪.‬‬
‫האסטרטגיה של שינוי הסביבה אמורה למנוע את קיומו של התהליך הבלתי רצוי בשלמותו‪ .‬באשר לסיכוני‬
‫התנועה בכבישים‪ ,‬שינוי סביבה הוא‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מעבר ל"עבודה מן הבית"‪ ,‬או לשימוש בתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫צריך‪ ,‬כמובן‪ ,‬לוודא כי שינוי הסביבה המוצע אכן מתאים למטרתו‪ :‬לפני שנים אחדות התברר כי צעירים‬
‫רבים בישראל נפגעים בתאונות דרכים בשעות לפנות בוקר של יום השבת‪ .‬לכן פורסמה תקנה שאסרה‬
‫על נהגים חדשים לנהוג בשעות אלה (שינוי סביבה‪ :‬אין נהגים צעירים על הכביש בשעות המסוכנות)‪.‬‬
‫התוצאה היתה שהנהגים נשארו בפאבים עד תום שעות האיסור‪ ,‬הערו אל קרבם משקאות נוספים‪,‬‬
‫ו"החזירו" את כל התאונות שנחסכו‪ ,‬בתוספת בונוס הגון‪ ,‬בין השעות חמש לשש בבוקר שבת‪ .‬הליקוי‬
‫היה בשינוי חלקי בלבד של הסביבה‪ ,‬שלא מנע את התהליכים השליליים (ואולי אף הגביר אותם)‪ .‬התקנה‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬בוטלה בינתיים‪.‬‬
‫האסטרטגיה של שינוי תהליכי חשיפה אמורה למנוע את הפגיעה‪ ,‬להפחית את הסיכוי לפגיעה או להפחית‬
‫את חומרתה‪ ,‬גם אם לא ניתן למנוע את עצם התפתחותו של התהליך השלילי‪ .‬שלילת רישיון של נהגים‬
‫שתויים או השתלמות ב"נהיגה מונעת" הם דרכים לשינוי תהליכי חשיפה על הכבישים‪.‬‬
‫האסטרטגיה של שינוי תהליכי אפקט אמורה להפחית את חומרת הפגיעה‪ ,‬כאשר התהליך השלילי‬
‫התרחש ולאדם היה חלק בו‪ .‬הדוגמה האופיינית היא שימוש באמצעי מגן‪ :‬במכונית – שילדה מחוזקת‪,‬‬
‫כריות‪-‬אויר‪ ,‬חגורות‪.‬‬
‫האסטרטגיה של פיצוי על האפקט נועדה לתקן במידה מסוימת את הפגיעה‪ ,‬אם אין היא ניתנת למניעה‪.‬‬
‫אין מדובר כאן בפיצוי כספי אלא בהעמדת צוות רפואי בכוננות או בהצבת רכב פינוי באתר שבו קיים חשש‬
‫לפגיעה‪.‬‬
‫גם אם האבחנה בין ארבע האסטרטגיות אינה חדה וחד‪-‬משמעית‪ ,‬כפי שטוענים אחדים‪ ,‬היא מציעה‬
‫במישרין סדר עדיפות בהשקעת המאמץ לשיפור הבטיחות‪ .‬לעתים נדירות ניתן לשנות את הסביבה‬
‫כך שתהליכי תאונה מסוימים יימנעו לחלוטין‪ ,‬אבל במקרים שבהם הדבר אפשרי – הוא עדיף על פני כל‬
‫תהליך שיפור אחר‪ .‬שינוי תהליכי החשיפה‪ ,‬העשוי למנוע לחלוטין את הפגיעה גם בהינתן אירוע‪ ,‬עדיף‬
‫על פני שינוי תהליכי האפקט‪ ,‬העשוי רק להקטין את חומרת הפגיעה‪ .‬לכן‪ ,‬לפיכך‪ ,‬אין זה נכון לשקול‬
‫שימוש בציוד מגן אישי כ"פתרון ראשון" כאשר קיימת אפשרות לפגיעה‪ ,‬ויש לחפש תחילה פתרון טוב‬
‫יותר באתר‪ ,‬במתקן או בתהליך‪ .‬הכנת אמצעי פיצוי היא נכונה ואף חיונית במקרים מסוימים‪ ,‬אבל בשום‬
‫פנים אינה מהווה תחליף לפעולה על פי אסטרטגיה עדיפה‪.‬‬
‫גישות אופרטיביות להפחתת סיכונים‬
‫במעבר מרמת התפישות והעקרונות לרמת הפתרונות האופרטיביים‪ ,‬מתברר כי קיימות דרכים רבות‬
‫ומגוונות להפחתת סיכונים‪ .‬בתהליך המובנה של ניהול הסיכונים‪ ,‬רצוי לאתר ולדרג דרכים להפחתת‬
‫סיכונים על פי סדר עדיפות מוגדר‪ .‬סדר העדיפויות המוצע להלן מקבץ דרכים שונות בהתאם לגישות‬
‫העומדות ביסודן‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬ניהול סיכונים הוא מנגנון ישים ובר‪-‬תועלת בתחומים רבים של החיים‪ ,‬ולא רק בהקשרים‬
‫מקצועיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הדוגמאות שיוצגו להלן מובאות מתחומים מגוונים‪ :‬עבודה בתעשייה ובבנייה‪,‬‬
‫פעילות בצבא ובמשטרה‪ ,‬תעופה ותנועה בכבישים‪ ,‬השתתפות באירועים המוניים ופעילות ספורטיבית‪,‬‬
‫פעילות‪-‬שעשוע בלונה‪-‬פארק ובצעצועים‪ ,‬ואף סיכונים לבטיחותם של ילדים בביתם‪-‬שלהם‪.‬‬
‫‪M. G. Morgan, Choosing and Managing Technology-Induced Risk, IEEE Spectrum 12 (1981), 53-60.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪12‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫א‪ .‬ביטול‬
‫ביטול מוחלט של סיכון מסוים הוא לפעמים אפשרי‪ ,‬ואין בכך סתירה לעובדה שלא ניתן להגיע‬
‫ל"בטיחות מוחלטת" ככלל‪ .‬גישת הביטול מתאימה למקרים שבהם לסיכון אין כל הצדקה במשמעויות‬
‫של תועלת או הנאה‪ ,‬ואנו דורשים "בטיחות מוחלטת" בהקשר המסוים‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בכבישים – מחיקה מוחלטת של סימוני‪-‬דרך ישנים בדרך של גירוד הצבע הלבן (ולא בדרך‬
‫המקובלת של צביעתו בצבע שחור מבריק היוצר הטעייה קשה בתנאי לילה או גשם); החלקה של‬
‫"מדרגות" הנוצרות במהלך ריבוד בשכבת אספלט חדשה‪ ,‬במקום הצבת שלט "זהירות מדרגה"‪.‬‬
‫‬
‫•בבית – התקנת סורגים צפופים בחלונות‪ ,‬לביטול אפשרות הנפילה של ילדים מן החלון החוצה;‬
‫בישול באמצעות פלטות‪-‬חימום חשמליות במקום באמצעות כירת‪-‬גז‪ ,‬בפרט ב"דיור מוגן"‪.‬‬
‫ב‪ .‬דחייה‬
‫לעתים נובעת אי‪-‬הקבילות של הסיכון מתנאי סביבה בלתי ידידותיים‪ .‬במקרים אחרים נובעת אי‪-‬‬
‫הקבילות מאי‪-‬התאמה פיסיולוגית או מחוסר בגרות מנטאלית של האדם הנחשף לסיכון‪ .‬במקרים כאלה‬
‫יש לבטל את הסיכון הכרוך בפעילות המדוברת רק במועד מסוים‪ ,‬או למשך תקופה מוגבלת‪ .‬דחיית‬
‫הפעילות תביא לביצועה במועד ובתנאים שבהם הסיכון הכרוך בה הוא מופחת ונסבל‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשיה – דחיית ביצוע של תהליך במתקן עתיר‪-‬סיכונים עד להתפתחות תנאי מזג אויר שימנעו‬
‫חשיפת הציבור המתגורר בקרבת המתקן לחומרים מסוכנים במקרה של תקלה בתהליך‪.‬‬
‫‬
‫•באירועים המוניים – דחיית אירוע (למשל משחק כדורגל) עקב חשש להתלהטות רוחות של‬
‫הקהל כתוצאה מאירועים או מתהליכים קודמים‪.‬‬
‫‬
‫•בבית – קביעת גיל‪-‬מינימום לכניסת ילדים למעלית ללא ליווי מבוגר‪.‬‬
‫‬
‫•במתקני שעשועים – קביעת משקל‪-‬מינימום או גובה‪-‬מינימום לכניסת ילדים למתקן‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלפה‬
‫בגישה זו נעשה שימוש בחומר או במקור‪-‬אנרגיה שאינם מהווים גורם סיכון‪ ,‬כתחליף לגורם הסיכון‬
‫המקורי‪ ,‬במקרים שבהם התחליף מסוגל לספק את הדרישה במלואה או לענות עליה במידה סבירה‪.‬‬
‫במקרים אחרים מוחלף המרכיב המקורי בחומר או במקור‪-‬אנרגיה היוצרים סיכון מופחת‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בטכנולוגיה – שימוש בגז הליום במקום בגז מימן להפרחת בלונים מטאורולוגיים‪ .‬ההליום יקר‬
‫יותר וביצועיו פחותים מאלה של המימן‪ ,‬אבל הוא אינו דליק ולכן בטוח הרבה יותר מן המימן‪ .‬אילו‬
‫היה פתרון זה מיושם בספינות האויר הצפידות ("צפלין") בשנות השלושים של המאה העשרים‪,‬‬
‫לא היתה מתרחשת התאונה המפורסמת של ספינת האויר "הינדנבורג" בשנת ‪ ,1937‬שגרמה‬
‫במישרין להפסקה מוחלטת של השימוש בטכנולוגיה זו לצרכי תחבורה‪.‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – החלפה של חומרים המזוהים כמסרטנים או החשודים כמסרטנים בחומרים אחרים‪,‬‬
‫פחות מזיקים (למשל החלפת הטרי‪-‬כלורו‪-‬אתילן‪ ,‬ששימש להסרת שומנים מרכיבים מתכתיים‬
‫בתהליכי ייצור‪ ,‬בחומרים אחרים)‪.‬‬
‫‬
‫•בספורט – מעבר מגלשני‪-‬רוח למצנחי‪-‬רחיפה‪ ,‬שהם בטוחים יותר במקרה של נפילת מהירות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפחתה‬
‫בגישה זו מופחתת הכמות של גורם הסיכון למידה המזערית שעדיין מאפשרת את השימוש בו למטרתו‬
‫המקורית; בדרך זו מוגבלת החומרה של תקרית‪ ,‬אם תתרחש‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪13‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – ייצור חומרים כימיים מסוכנים (למשל חומר נפץ מסוג ניטרוגליצרין) בתהליך של‬
‫זרימה (שבו נמצאת במערכת בכל רגע כמות קטנה מאד של החומר המסוכן) במקום בתהליך‬
‫מנתי (שבו נמצאת בתוך ריאקטור כמות גדולה של החומר המסוכן)‪.‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – הגבלת מקור‪-‬המתח בציוד‪-‬בדיקה המשמש לבדיקת רכיבים נפיצים לרמת מתח‬
‫המספיקה לבדיקה עצמה‪ ,‬אך אינה מאפשרת ייזום של חומר הנפץ ברכיב‪.‬‬
‫ה‪ .‬הרחקה‬
‫בגישה זו מבוצעת הרחקה גיאוגרפית של עובדים‪ ,‬ובמקרים מסוכנים במיוחד – אף של המפעיל‪ ,‬ממוקד‬
‫הפעילות‪ .‬לחילופין מורחק גורם הסיכון מאנשים שאין צורך כי ייחשפו לו‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – הפעלה‪-‬מרחוק‪ ,‬מחדר‪-‬בקרה מרוחק ומוגן‪ ,‬של תהליכים מסוכנים כדוגמת ריאקציות‬
‫כימיות ובדיקות של רכיבים נפיצים‪.‬‬
‫‬
‫•בצבא – שימוש בכטב"מים במקום במטוסים מאוישים לצרכי צילום‪ ,‬מודיעין ואף תקיפה‪.‬‬
‫‬
‫•בבית – הרחקת חומרים ומתקנים מסוכנים מהישג ידו של ילד‪ :‬למשל‪ ,‬אחסון חומרי ניקוי‪ ,‬חומרי‬
‫הדברה ותרופות בתאים נעולים ועל מדפים גבוהים שהילד אינו יכול להגיע אליהם‪ ,‬או הרחקת‬
‫קומקום או מיחם חשמלי מקצה השיש במטבח‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפרדה‬
‫בגישה זו נמנעות התנגשות מסוכנת או התפשטות של אירוע תאונתי בדרך של הפרדה בין פעילויות‬
‫שונות במקום או בזמן‪" .‬הפרדה" היא גישה דומה ל"הרחקה"‪ ,‬אבל מופשטת יותר (ולכן פתוחה למגוון‬
‫רחב יותר של יישומים)‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – הגדרת "קבוצות הפרדה באחסון" של חומרים מסוכנים מסוגים שונים (למשל כאלה‬
‫העלולים ליצור ביניהם ריאקציה אנרגטית)‪.‬‬
‫‬
‫•בכבישים – הקמת מחלפים במקום צמתים מרומזרים או "כיכרות תנועה"; הפרדה מפלסית‬
‫במפגשי מסילות ברזל עם כבישים‪.‬‬
‫‬
‫•בספורט – הפרדה ביציעים בין אוהדים של קבוצות‪-‬ספורט יריבות‪.‬‬
‫ז‪ .‬התניה‬
‫בגישה זו מותנה ביצוע פעולה מסוכנת בקיום תנאי בטיחות‪ .‬עדיף כי ההתניה תהיה טכנית (פעולה לא‬
‫לגיטימית של האדם תגרום ישירות לחסימה אוטומטית של גורם הסיכון בפניו)‪ ,‬אבל לפעמים המימוש‬
‫המעשי היחיד הוא במנגנון נוהלי (ציות להנחיה מחייבת כתנאי‪-‬מקדים לקיום הפעילות)‪ .‬ההעדפה‬
‫נובעת מכך שמימוש התניה נוהלית תלוי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בנכונות לקיים את הנוהל‪ ,‬בניגוד למימוש התניה‬
‫‪9‬‬
‫טכנית‪.‬‬
‫דוגמאות להתניה טכנית‪:‬‬
‫‬
‫‪.9‬‬
‫•בתעשייה – הפעלת מכבש בעזרת שתי ידיות מרוחקות זו מזו‪ ,‬כדי למנוע מצב שבו המפעיל‬
‫משתמש ביד אחת כדי להפעיל את המכבש וביד השניה כדי "לסדר" את מיקום החומר באזור‬
‫התנועה המסוכן של המתקן‪ .‬לחילופין‪ ,‬הפסקת פעולה של המכבש במקרה של הכנסת יד העובד‬
‫לתוך "תחום סיכון"‪ ,‬באמצעות גלאי אינפרא‪-‬אדום‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬גם התניה טכנית ניתן לעקוף במקרים רבים; אבל אז מדובר בעבירה מובהקת‪ ,‬בניגוד לחריגה מנוהל‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪14‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – ניתוק מתקן הפועל במתח גבוה ממקור המתח‪ ,‬ופריקת אוגרי‪-‬אנרגיה (קבלים)‬
‫הנמצאים בו‪ ,‬כתוצאה מפתיחת מכסה‪-‬הגישה אליו (באמצעות מפסק זעיר הצמוד למכסה);‬
‫ניתוק מקרנים במעבדת‪-‬לייזר בעת פתיחת הדלת למעבדה ללא תיאום מראש‪.‬‬
‫‬
‫•בבית – הפסקת פעולת התוף במכונת הכביסה במקרה של פתיחת הדלת בעת פעולת המכונה‪.‬‬
‫כך גם באשר לפתיחת דלתות של מדיח הכלים ושל תנור המיקרוגל‪.‬‬
‫דוגמאות להתניה מנהלתית‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה ובבית – התניית ההפעלה של מתקנים מסוימים בבדיקה תקופתית ע"י בודק מוסמך‬
‫(מעליות‪ ,‬מתקני לחץ‪ ,‬מערכות גז בישול)‪.‬‬
‫‬
‫•בכבישים – התניית תנועתו של רכב על הכביש בקיום תהליך סדור של תחזוקה וביקורת‪-‬רישוי‬
‫תקופתיים‪.‬‬
‫ח‪ .‬מיגון‬
‫מיגון יכול להיות מסוג התלוי באדם להפעלתו או שאינו תלוי באדם להפעלתו‪ .‬ככלל‪ ,‬עדיף מיגון שאינו‬
‫תלוי באדם על פני אמצעי מגן אישיים שהשימוש בהם תלוי ביזמתו של המשתמש‪ ,‬וזאת לאור החשש‬
‫משכחה‪ ,‬חוסר עירנות‪ ,‬זלזול‪ ,‬או אף "סערת קרב" (רצון לבצע את המשימה במהירות)‪.‬‬
‫דוגמאות למיגון שאינו תלוי באדם להפעלתו‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – לוחות מיגון המותקנים סביב מכונות שבהן קיימת תנועת סיבוב או לחיצה (מחרטות‪,‬‬
‫מכבשים)‪.‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – בניית מאצרות סביב מיכלים של חומר מסוכן‪ ,‬למניעת זיהום הסביבה ומי התהום‬
‫במקרה של דליפתו מן המיכל‪.‬‬
‫‬
‫•דוגמאות למיגון התלוי באדם להפעלתו‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – ציוד מגן אישי‪ ,‬למשל משקפי מגן‪ ,‬מגיני אוזניים‪ ,‬כפפות‪ ,‬קסדה‪.‬‬
‫‬
‫•בספורט – ציוד מגן אישי‪ ,‬למשל מגיני מרפקים וברכיים‪ ,‬קסדה‪ ,‬ריפודים צמודים לגופם של‬
‫שחקני "פוטבול"‪.‬‬
‫ט‪ .‬ניטור והתרעה‬
‫הניטור יכול להתבסס על חיישנים טכנולוגיים או על חושים אנושיים; ההתרעה מכוונת לחושי הראייה‪,‬‬
‫השמיעה והריח‪ .‬בגישה זו אין תרומה למניעה של אירועים אלא רק להיחלצות ללא פגיעה‪ ,‬או תוך‬
‫פגיעה קלה בלבד‪ ,‬באירועים שאותם לא ניתן למנוע לחלוטין‪ .‬ככלל אין להפעיל את גישת הניטור‬
‫וההתרעה כגישה יחידה להפחתת סיכונים‪ ,‬אלא יש לפעול תחילה באחת מן הגישות הקודמות‪,‬‬
‫שתרומתן לבטיחות גדולה יותר‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – חיישנים לגילוי גזים רעילים וצופר לאזהרת העובדים ולהנחיה לפינוי האזור המזוהם‪.‬‬
‫‬
‫•בבית – גלאי עשן מחובר לצופר‪ ,‬לצורך הערת ישנים או הזעקת בני משפחה מחדרים סמוכים‬
‫לפינוי ילדים הנמצאים בחדר שבו פרצה דליקה‪.‬‬
‫‬
‫•בבית – עירוב מרכיב בעל ריח חריף ואופייני בגז הבישול הביתי‪ ,‬לזיהוי מיידי של דליפת גז‪.‬‬
‫י‪ .‬פינוי‬
‫גם גישה זו אינה תורמת למניעה אלא להפחתת החומרה בלבד‪ ,‬אבל הניסיון מלמד כי במקרים‬
‫מסוימים היא עשויה למנוע פגיעה לחלוטין גם באירועים קשים‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫•בתעופה – סימון מסלולי מילוט מוארים בגובה‪-‬זחילה במטוסים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫‬
‫•באירועים המוניים – מעברים‪ ,‬דרכי מילוט ושערי חירום באתר שבו נערך האירוע; תכנון דלתות כך‬
‫שיפתחו כלפי חוץ‪ ,‬והתקנת "ידיות בהלה"‪.‬‬
‫ָּ‬
‫יא‪ .‬פיצוי‬
‫בהקשר שלנו אין מדובר בפיצוי כספי אלא בהיערכות לטיפול מהיר ולהפחתת החומרה של פגיעה‬
‫במקרה שהיא מתרחשת‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככלל‪ ,‬הגישה הזאת מוצבת במקום נמוך בסדר העדיפויות‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•בתעשייה – הקמת מרפאה ותחנת כיבוי‪-‬אש בתוך מפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים‪.‬‬
‫‬
‫•בספורט – יתירות בציוד לטיפוס הרים‪ ,‬מצנח רזרבי בצניחה חפשית‪.‬‬
‫סיכום – מעבר מתפישות עקרוניות לגישות אופרטיביות‬
‫הטבלאות הבאות משלבות בין סדרי העדיפויות העקרוניים לבין הגישות המעשיות להפחתת סיכונים‪.‬‬
‫הטבלאות נועדו להמחיש את הקשר הישיר בין תפישות מושגיות המבוססות על עקרונות לבין מימוש‬
‫ויישום ברמה אופרטיבית‪ ,‬ולעודד את ההטמעה של חשיבה שיטתית כבסיס לגיבוש מדיניות מעשית‬
‫להפחתת סיכונים‪.‬‬
‫גישת ‪MIL-STD-882D‬‬
‫גישות מעשיות‬
‫להפחתת סיכונים‬
‫ברמת העדיפות‬
‫תיאור מושגי‬
‫של רמת העדיפות‬
‫רמת עדיפות‬
‫ראשונה‬
‫ביטול גורם הסיכון‬
‫ביטול‪ ,‬דחייה‪,‬‬
‫החלפה (בחומר לא מסוכן)‬
‫שנייה‬
‫שימוש בתכן להפחתת הסיכון‬
‫החלפה (בחומר פחות מסוכן)‪,‬‬
‫הפחתה‪ ,‬הרחקה‪ ,‬הפרדה‪,‬‬
‫התניה (טכנית)‬
‫שלישית‬
‫שימוש באמצעי בטיחות להפחתת‬
‫הסיכון‬
‫התניה (טכנית)‪ ,‬מיגון‬
‫רביעית‬
‫שילוב אמצעי ניטור והתרעה‬
‫ניטור והתרעה‪ ,‬פינוי‬
‫חמישית‬
‫הכנת אורחות‪-‬פעולה והדרכה‬
‫התניה (נוהלית)‪ ,‬מיגון (תלוי באדם)‪,‬‬
‫פיצוי‬
‫גישת המגזר הגרעיני‬
‫רמת עדיפות‬
‫גישות מעשיות‬
‫להפחתת סיכונים‬
‫ברמת העדיפות‬
‫תיאור מושגי‬
‫של רמת העדיפות‬
‫ראשונה‬
‫מזעור הסיכוי לאירועים חריגים‬
‫ביטול‪ ,‬דחייה‪ ,‬החלפה‪ ,‬הרחקה‪ ,‬הפרדה‬
‫שנייה‬
‫הגנה מפני התפתחות של אירוע חריג –‬
‫לפגיעה‬
‫החלפה‪ ,‬הפחתה‪ ,‬הרחקה‪ ,‬הפרדה‪,‬‬
‫התניה‪ ,‬מיגון‬
‫שלישית‬
‫הגבלת הפגיעה‬
‫מיגון‪ ,‬ניטור והתרעה‪ ,‬פינוי‪ ,‬פיצוי‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪16‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫גישת הסביבה‪ ,‬החשיפה והאפקט‬
‫רמת עדיפות‬
‫גישות מעשיות‬
‫להפחתת סיכונים‬
‫ברמת העדיפות‬
‫תיאור מושגי‬
‫של רמת העדיפות‬
‫ראשונה‬
‫שינוי סביבה‬
‫ביטול‪ ,‬דחייה‪,‬‬
‫החלפה (בחומר לא מסוכן)‬
‫שנייה‬
‫שינוי תהליכי חשיפה‬
‫החלפה (בחומר פחות מסוכן)‪ ,‬הפחתה‪,‬‬
‫הרחקה‪ ,‬הפרדה‪ ,‬התניה‬
‫שלישית‬
‫שינוי תהליכי אפקט‬
‫מיגון‪ ,‬ניטור והתרעה‪ ,‬פינוי‬
‫רביעית‬
‫פיצוי על אפקט‬
‫פיצוי‬
‫ד"ר מיכאל מהרי"ק הינו בעל תארי ‪ .B.Sc‬בהנדסה אוירונאוטית (הטכניון)‪.M.B.A ,‬‬
‫(אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪ .M.S ,‬ו‪ .Ph.D -‬בהנדסה ומדיניות ציבורית (אוניברסיטת‬
‫קארנגי‪-‬מלון)‪ .‬בעבר – מהנדס ניסויי טיסה בחיל האויר‪ ,‬מהנדס בטיחות ברפא"ל‪,‬‬
‫מנתח ומנהל סיכונים טכנולוגיים במשרד ראש הממשלה‪ ,‬מרצה בטכניון‬
‫ובאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬חבר במועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ובוועדה המייעצת‬
‫לפעולה מונעת בבטיחות במשרד התמ"ת‪ ,‬יו"ר ועדת הבטיחות של המכביה ה‪( 16-‬זו‬
‫שלאחר "מכביית‪-‬הגשר") ומכין התקן הישראלי לניהול בטיחות באירועים המוניים‪.‬‬
‫כיום יועץ עצמאי ומדריך בתחומי ניתוח והערכה של סיכונים וניהול סיכונים ובטיחות‬
‫במגזר הטכנולוגי‪-‬תעשייתי‪.‬‬
‫ ‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪17‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫הנדסת מערכים –‬
‫האם נדרש שינוי פרדיגמה?‬
‫סיכום יום עיון בהנדסת מערכות – ‪17.7.2013‬‬
‫נערך במכון גורדון להנדסת מערכות לזכרו של ד"ר זאב בונן‬
‫אביגדור זוננשיין‬
‫מרכז גורדון להנדסת מערכות‪ ,‬הטכניון‬
‫‪avigdorz@rafael.co.il‬‬
‫תקציר‬
‫הנדסת מערכים (‪ )Systems-of-Systems, SoS‬הינה תחום חדש בו משקיעים מהנדסי מערכת את זמנם‬
‫ורעיונתיהם‪ .‬מאמר זה מדווח אודות הממצאים העיקריים של יום עיון שנערך במכון גורדון בטכניון‪ ,‬בו הוצגו‬
‫תיאוריות ופרקטיקות של הנדסת מערכים בידי מגוון של דוברים‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית מיום זה הייתה‪ ,‬שהנדסת מערכים איננה רק הנדסת מערכות של מערכות מורכבות אלא‬
‫שינוי פרדיגמה אמיתי של הנדסת מערכות‪.‬‬
‫המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד ‪III‬‬
‫שילוב מודלים – מיצוי ערך מהנדסת‪-‬‬
‫מערכות מבוססת מודלים‬
‫הנרי ברודני‪ ,‬אורי שני ואביעד סלע‬
‫המרכז המדעי של ‪ ,IBM‬חיפה‬
‫‪henryb@il.ibm.com‬‬
‫תקציר‬
‫הנדסת‪-‬מערכות מבוססת מודלים (‪ )Model Based Systems Engineering – MBSE‬עושה את דרכה אל תוך‬
‫תהליכי התכן של מפתחי מערכות‪ .‬אולם‪ ,‬כמו כל קונספט חדש‪ ,‬עליה להוכיח את כדאיותה באמצעות הצגת‬
‫החזר השקעה משמעותי‪ .‬אחד היתרונות של ייצוג פורמאלי של תכן באמצעות מודלים הינו שיתוף של מידע‪,‬‬
‫מודלים ונתונים בין מתכנים וצוותים ומתן אפשרות לביצוע ניתוחים מעל לאוסף מידע זה‪ .‬מאמר זה ידון‬
‫פתּוח (‪)indexing‬‬
‫ַ‬
‫ממ‬
‫בגישה‪ ,‬המתפתחת בהדרגה‪ ,‬לשילוב של מודלים‪ ,‬שיתוף מידע ושיתוף פעולה‪ ,‬החל ִ‬
‫פשוט ותחזוקה של יחסים ועד למסגרת כוללת של שילוב מידע המבוסס על התפתחויות אחרונות של היתוך‪-‬‬
‫מידע מבוסס‪-‬אונטוגולוגיה והתמרה של מודלים‪.‬‬
‫המאמר פורסם בכנס הבינלאומי ‪ ,INCOSE 2013‬שהתקיים ברומא‪ ,‬איטליה‪ ,‬בתאריכים ‪ 24-27‬ביוני ‪2013‬‬
‫וזכה בפרס המאמר המצטיין של הכנס‪ .‬המאמר מפורסם שנית ב"קול המערכות" באישור הכותבים ובעלי‬
‫זכויות היוצרים (‪.)IBM‬‬
‫המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד ‪IX‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪18‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫אינטגרציה של מערכות –‬
‫לעשות נכון בפעם ראשונה‬
‫מאיר טחן‬
‫מכללת אורט בראודה‪ ,‬כרמיאל‬
‫‪tahanm1@braude.ac.il‬‬
‫תקציר‬
‫אינטגרציה של מערכות הנדסיות מהווה תהליך קריטי בתהליך הפיתוח‪ .‬תהליך זה רווי באי‪-‬ודאויות שחלקן‬
‫מגיעות מטבע הדברים כמו‪ ,‬מכלולים שלא מגיעים בזמן שתוכנן להן‪ ,‬סיכונים שמתממשים בזמן האינטגרציה‪,‬‬
‫ובעיות אירגוניות שגורמות לעיכובים‪ .‬חלק אחר של אי הוודאויות נובע כנראה מהתארגנות לקויה של צוות‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫אינטגרציה מהווה נדבך חשוב בדיקות אימות ותיקוף של מערכות‪ .‬במהלך האינטגרציה משלבים ובודקים תתי‬
‫יחידות עד לקבלת המערכת השלמה‪ .‬בתהליך זה נבדקים הממשקים‪ ,‬ביצועי היחידות‪ ,‬וביצועי המערכת כולה‬
‫לרבות ממשקי אדם מכונה‪ .‬התהליך מחייב איזון בין דיסציפלינות שונות‪ ,‬תאומים בין גורמים שונים‪ .‬נדרש‬
‫לפתח כלי בדיקה‪ ,‬נקודות בדיקה ונקודות עירור למערכת‪.‬‬
‫תהליך האינטגרציה מהווה אתגר טכני וניהולי‪ ,‬והשאלה היא כיצד יש להתארגן לתהליך כך שנצליח בפעם‬
‫ראשונה‪ .‬הצלחת תהליך האינטגרציה הינה הימצאותם של כלים ותשתיות כדי לאתר כל תקלה או תפקוד לקוי‬
‫שהופיעו במהלך האינטגרציה‪ .‬הכלים צריכים להיות גמישים מספיק כך שיוכלו לשרת את המערכת גם אחרי‬
‫השינויים שטיפלו בתקלות ובתפקוד הלקוי יושמו‪.‬‬
‫הגישה המוצעת מבוססת על מודל "‪ "V‬המוכר היטב למהנדסי המערכות‪ .‬מודל זה מדגיש את הקשר שבין‬
‫שלבים בפיתוח לשלבים באינטגרציה ובבדיקות‪ .‬על אף שהקשר הודגש לא נבנו וישמו תהלכים התומכים‬
‫בקשרים הללו‪.‬‬
‫הגישה מציעה דרך מובנית להגדרת ציוד הבדיקה הנדרש‪ ,‬ממשקי הבדיקה והבדיקות הנדרשות‪ .‬בגישה זו‬
‫משולב צוות האינטגרציה בתהליך הנדסת המערכת ומגדרות תפקידיו ותפוקותיו בכל שלב ושלב‪ .‬גישה זו‬
‫מאפשרת כבר בשלבי הפרויקט המוקדמים לזהות את הצרכים של צוות האינטגרציה ולהתארגן אליהם בעוד‬
‫מועד‪ .‬בצורה זו תמזער למינימום בעיות של התארגנות לקויה ותפחית את הפגיעה בתהליך האינטגרציה‬
‫הנובעים מטבע התהליך‪.‬‬
‫המאמר פורסם בכנס הבינלאומי ‪ ,INCOSE 2013‬שהתקיים ברומא‪ ,‬איטליה‪ ,‬בתאריכים ‪ 24-27‬ביוני ‪2013‬‬
‫ובכנס ‪ INCOSE_IL 2013‬שהתקיים בהרצליה ב‪ 4-‬במרץ ‪ .2013‬המאמר מפורסם שנית ב"קול המערכות"‬
‫באישור הכותב‪.‬‬
‫המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד ‪XXIII‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪19‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫הכינוס הבינלאומי ה‪ 23-‬של‬
‫האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות ‪– INCOSE‬‬
‫סיכום‪ ,‬תובנות והמלצות‬
‫דר' אביגדור זוננשיין‬
‫מכון גורדון להנדסת מערכות‪ ,‬הטכניון‬
‫‪avigdorz@rafael.co.il‬‬
‫כללי‬
‫בין התאריכים ‪ 21-28.6.2013‬השתתפתי בכנס הבינלאומי השנתי להנדסת מערכות שהתקיים הפעם‬
‫בפילדלפיה‪ ,‬ארה"ב‪ .‬הכנס אורגן ע"י האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות ‪ .INCOSE‬להלן יובא דווח‬
‫תמציתי על הפעילויות שהיו בכינוס‪ ,‬שבחלקן השתתפתי‪ ,‬ועל תובנות שלי מפעילויות אלו ופגישות עם‬
‫מומחים שהשתתפו בכינוס וכן מספר המלצות לקידום הנדסת מערכות בישראל‪.‬‬
‫בכנס נכחו כ‪ 800-‬משתתפים‪ ,‬מחציתם מארה"ב‪ .‬מישראל נכחו כ‪ 15-‬משתתפים (המשלחת החמישית‬
‫בגודלה!)‪ ,‬שחלקם גם הציג בכינוס‪.‬‬
‫הדיווח הינו לפי נושאים ותחומי עניין שהוצגו בכינוס‪.‬‬
‫יישום הנדסת מערכות בתחומים חדשים יחסית‪ ,‬מחוץ לתחומי‬
‫ביטחון‪ ,‬תעופה וחלל‬
‫מגמה מתמשכת של ‪ INCOSE‬ומארגני הכינוסים הבינלאומיים היא להרחיב ולהעמיק את פעילויות‬
‫הנדסת המערכות מעבר לתחומים המסורתיים של ביטחון‪ ,‬תעופה וחלל‪ .‬בכינוס זה נעשה מאמץ מיוחד‬
‫לקיים מושבים בתחומי התחבורה‪ ,‬תעשיית הרכב‪ ,‬תעשיית הבריאות‪ ,‬כוח ואנרגיה‪.‬‬
‫אני השתתפתי במיוחד במושבים שדנו בתחומי מערכות תחבורה‪ .‬סיכום ממצאי והמלצותי בתחומי‬
‫הנדסת מערכות בתחבורה מובאים בנספח למאמר‪ ,‬כיוון שהוכנו במיוחד עבור אנשי התחבורה בישראל‪.‬‬
‫יש לציין שגם בתחומים האחרים יש התקדמות יפה של שימוש בכלים וגישות של הנדסת מערכות‪.‬‬
‫התמודדות עם סיבוכיות (‪)Complexuty‬‬
‫בכל אחד מכנסי ‪ INCOSE‬יש דיון בהנדסת מערכות מסובכות‪ .‬הפעם הדיון היה אינטנסיבי במידה מרובה‬
‫יותר עקב הרצאותיה של ד"ר שרה שירד שהשלימה דוקטוראט בנושא מודלים ומדדי סיבוכיות‪ .‬בעבודתה‪,‬‬
‫שחקרה את הקשר בין עשרות מדדי סיבוכיות על הצלחת פרויקטים‪ ,‬מצאה ד"ר שירד שמדדי הסיבוכיות‬
‫המשמעותיים ביותר מבחינת השפעה על הצלחת פרויקטים הם‪ :‬מספר הדרישות הקשות לעמידה‪ ,‬רמת‬
‫הערפל הקוגניטיבי בניהול הפרויקט‪ ,‬והיציבות של מערכת היחסים עם בעלי העניין‪ .‬הממצאים מבוססים‬
‫על ‪ 75‬פרויקטים שהגיעו לסיומם‪.‬‬
‫בנוסף להרצאות אלה‪ ,‬התכנסה קבוצת העבודה של מערכות מסובכות ופיתחה מדריך (‪ )primer‬להנדסת‬
‫מערכות מסובכות‪ .‬המדריך כולל דרכים להערכת רמת הסיבוכיות‪ ,‬ועקרונות כיצד לקיים הנדסת מערכות‬
‫יעילה ואפקטיבית‪ .‬הצורך בטיפול במערכות מסובכות זכה להתייחסות גם ברוב הרצאות המליאה‪.‬‬
‫‪ Welby‬ממשרד ההגנה האמריקאי ציין שהמערכות המסובכות קיימות כיום לא רק בתחומי הביטחון‪ ,‬אלא‬
‫גם ביתר התחומים המערכתיים‪ ,‬כמו‪ :‬הנדסת סביבה‪ ,‬בריאות‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬חקלאות‪ .‬הוא ציין שהקים אצלו‬
‫קבוצה גדולה של מהנדסי מערכות מוסמכים‪ ,‬כדי להתמודד עם המערכות המסובכות שבתחום אחריותו‪.‬‬
‫הוא הדגיש את החשיבות של מקצוענות בהנדסה‪ ,‬את יכולת קבלת ההחלטות בתנאי אי וודאות‪ ,‬את‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪20‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫הצורך בשילוב שיקולי הנדסת אנוש בתכן המערכתי‪ ,‬ואת כישורי המנהיגות בהובלת האנשים והמערכות‪.‬‬
‫פרופ' בריאן קולינס‪ ,‬מאוניברסיטת לונדון‪ ,‬שבתפקידו הקודם היה היועץ המדעי הראשי של משרד‬
‫התחבורה הבריטי‪ ,‬העמיק את הניתוח של מערכות מסובכות בתחומי תחבורה (ראו פירוט בנספח)‪,‬‬
‫כאשר הדגיש שמערכות מסובכות מציבות בעיות מכוערות (‪ )wicked‬בפני המנהלים והמהנדסים‪.‬‬
‫פרופ' דיאן אנדרסון‪ ,‬שבאה מתחומי האנרגיה‪ ,‬מבצעת כיום מחקרים בתחומי יצירת אנרגיה והיבטים‬
‫אקולוגיים וכן חוקרת את הערים של העתיד בהיבטים חברתיים‪ ,‬כלכליים ואקולוגיים‪ .‬קיימת תורה סדורה‬
‫על ההדגשים בתכן מערכתי של מערכות ליצירת אנרגיה‪.‬‬
‫‪Systems of Systems‬‬
‫נושא הנדסת המערכים (‪ )SoSE‬זוכה לטיפול בכל אחד מכנסי ‪ INCOSE‬ויש התקדמות בגיבוש הגישות‬
‫אליו‪ .‬התחום של‪ SoS‬הוזכר רבות בכינוס בהקשר לתחומי עניין שונים‪ ,‬כגון מערכי תחבורה‪ ,‬תכנון‬
‫מערכות אנרגיה וניהול מערכות אקולוגיות‪ .‬כמו כן נעשה מאמץ לאפיין את מרכיבי הנדסת המערכות‬
‫המתאימה ל‪ . SoS-‬נשאלה גם השאלה האם יש מאפיינים מיוחדים להנדסת מערכות של מערכים‪.‬‬
‫בפאנל שנוהל ע"י פרופ' ‪ Prof. Michael Henshaw‬מאוניברסיטת ‪ , Loughborough‬תוארו שיתופי‬
‫פעולה למחקרים אירופאיים‪-‬אמריקאיים לאפיון וגיבוש ההיבטים השונים והמיוחדים של הנדסת מערכים‪.‬‬
‫המאפיינים שצוינו במיוחד‪ :‬גיבוש ארכיטקטורת המערך‪ ,‬אינטגרציה של המערך‪ ,‬מידול ברמות השונות‬
‫של המערך‪ ,‬התפתחות המערך (‪ ,)evolution‬סיבוכיות המערך‪ ,‬חסינות המערך (‪ )resilience‬ותכונותיו‬
‫הצומחות (‪.)emergent properties‬‬
‫הפיתוח של היבטי ‪ SoS‬צפוי להימשך בחברות‪ ,‬באקדמיה‪ ,‬בקבוצות עבודה ובקרב מומחים בארה"ב‬
‫ובאירופה‪.‬‬
‫פיתוח הקשר בין הנדסת מערכות לתורת המערכות‬
‫אנשי הנדסת מערכות מחפשים ביסוס מדעי לתהליכי הנדסת מערכות שהם מיישמים בחברות‬
‫ובפרויקטים‪ .‬אחת המקורות לביסוס מדעי היא תורת המערכות‪ .‬לאחרונה נוצר קשר ושיתוף פעולה‬
‫בין אנשי ‪ INCOSE‬לבין האיגוד של מדעי המערכות (‪ . )SYSTEMS SCIENCES-SS‬במשותף הם‬
‫ניסחו מסמך המציג מה שני התחומים יכולים ללמוד אחד מהשני‪ .‬בשלב זה אין "בשורה גדולה" בשת"פ‬
‫זה‪ .‬נראה שאנשי מדעי המערכות מעדיפים להישאר בתחום התיאורטי של תורת המערכות‪ ,‬והם אפילו‬
‫חוששים מה"מעשיות יתר" של אנשי הנדסת המערכות‪.‬‬
‫את המהלך מטעם ‪ INCOSE‬מוביל מיודענו ‪.Hillary Sillitto‬‬
‫יישום הנדסת מערכות רזה (‪ )lean‬והנדסת מערכות זריזה (‪)agile‬‬
‫כבר מספר שנים שהנדסת המערכות עושה מאמצי יישום של גישות ‪ ,lean‬ונכתבו הנחיות ממפורטות‬
‫ליישום מאפשרים רזים (‪ )lean enablers‬בתהליכי הנדסת מערכות וניהול פרויקטים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה‬
‫מאמץ מתמשך של יישום פרקטיקות אג'יליות מתחומי הנדסת התוכנה לתהליכי הנדסת מערכות‪.‬‬
‫בכנס זה היו יחסית הרבה הרצאות על יישומי שתי הגישות‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬ולפעמים גם במשולב‪ .‬נראה‬
‫שנוצרה מאסה קריטית של הבנה וניסיון מעשי‪ ,‬כיצד ליישם גישות אלו בהנדסת מערכות‪.‬‬
‫אני הובלתי בכינוס פנל בינלאומי בהרכבו בשאלה המסקרנת – האם אפשר ליישם שיטות רזות וזריזות‬
‫במשולב‪ ,‬או שהן מנוגדות או שהן משלימות‪ .‬הפנל היה מאד ערני והדעות בו היו חלוקות בין תומכי‬
‫הגישות הרזות לבין תומכי הגישות הזריזות‪ .‬אבל‪ ,‬נראה ממצאי הפנל ששתי הגישות נכונות ליישום‬
‫בהנדסת מערכות וניהול פרויקטים‪ ,‬אבל בהתאמה לסיטואציה‪ .‬במקרה של הנדסת מערכות המבוססת‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪21‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫על דרישות מערכת ידועות וקבועות נכון ליישם תהליכים רזים כדי לייעל את התהליכים ולצמצם את‬
‫בזבוז המשאבים‪ .‬במקרה והדרישות לא ברורות ועלולות להשתנות – נכון להשתמש בגישות איטרטיביות‪-‬‬
‫אג'יליות‪.‬‬
‫יום העיון להנדסת מערכות ע"ש יוסי לוין שנערך ב‪ 6.1.14-‬במרכז גורדון בטכניון‪ ,‬התמקד בגישות‬
‫‪ lean‬ו‪ agile-‬והשתתפו בו שני המומחים מחו"ל שהיו שותפים לפאנל בהובלתי‪Bo Oppenheim :‬‬
‫ו‪.Rick Dove -‬‬
‫שילוב הנדסת מערכות וניהול פרויקטים‬
‫למיישמי הנדסת מערכות בישראל‪ ,‬ברורה הסינרגיה בין ניהול פרויקטים להנדסת מערכות‪ .‬בארה"ב‬
‫ובאירופה‪ ,‬ייזמו רק לאחרונה שיתוף פעולה בין ‪ INCOSE‬לבין האיגוד הבינלאומי לניהול פרויקטים ‪.PMI‬‬
‫שיתוף פעולה זה כבר הניב הנחיות משותפות לניהול רזה (‪ )lean‬של פרויקטים והנדסת מערכות‪ .‬הנחיות‬
‫אלו פורסמו בחוברת יפה ומפורטת שהוצאה על ידי הגוף ב‪ MIT-‬העוסק ביזמות ‪.lean‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נעשים מאמצים לשיפור הסינרגיה גם בתחומים נוספים‪ .‬בכנס זה תוארה פעילות לתיאום ושילוב‬
‫ניהול סיכונים פרויקטאלי וניהול סיכונים הנדסי‪ .‬צוין שהדרך הנכונה היא קיום תכנית אחת לניהול סיכונים‬
‫בפרויקט‪ ,‬הכוללת את תחומי הסיכונים – ניהול‪ ,‬הנדסה‪,‬לוגיסטיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬לוח זמנים ועוד‪.‬‬
‫דרכים חדשות להכשרת מהנדסי מערכות‬
‫תחום הכשרת מהנדסי מערכות נדון בהרחבה בכינוס כיוון שבכינוס משתתפים נציגי האקדמיה המציעים‬
‫תכניות הכשרה שונות‪ ,‬משתתפים יועצים העוסקים בהכשרה והשתלמויות למהנדסי מערכות‪ ,‬וכמובן‬
‫שותפים לכינוס האיגודים המקצועיים הלאומיים והמקומיים שאחת מיעדיהן היא הכשרת מהנדסי‬
‫מערכות‪.‬‬
‫מתכונות הכשרה ייחודיות‪:‬‬
‫‬
‫•פרופ' ג'ו קסר הציג במפורט את גישת ‪ case study‬בה הסטודנטים מתמודדים בקורס עם פתרון‬
‫אירוע בגישות של הנדסת מערכות‪ .‬ג'ו מציע את הקורס בשתי חלופות‪ :‬חלופת פתרון מתועד‪ ,‬בו‬
‫הסטודנטים מציגים דו"ח מתועד של הפתרונות שלהם לאירוע‪ ,‬וחלופת משחק תפקידים‪ ,‬בו כל‬
‫סטודנט משחק לאורך הקורס תפקיד מסוים בפתרון האירוע‪.‬‬
‫‬
‫•פרופ' ג'ו קסר גם הציג תובנות מעודדות מהקורס על ‪ ,Holistic Thinking‬שהתקיים כבר מספר‬
‫פעמים בסינגפור ובמדינות נוספות‪ ,‬עם משוב חיובי מאד מהסטודנטים‪ .‬ג'ו מציע לקיים סדנא כזאת‬
‫בישראל במהלך ‪.2014‬‬
‫‬
‫•האיגוד הצרפתי להנדסת מערכות ‪ AFIS‬גיבש תכנית בניית רובוטים כחלק אינטגראלי של קורס‬
‫הנדסת מערכות‪ ,‬המכונה ‪ .ROBAFIS‬הם מציעים את עזרתם ביישום התכנית בכל המדינות או‬
‫המוסדות החפצים בכך‪ .‬לפי ניסיונם‪ ,‬זהו כלי מצוין ללימוד שיטות וכלים להנדסת מערכות‪ .‬הם‬
‫מפיצים את הידע גם במתכונת תחרות‪.‬‬
‫‬
‫•ביקרנו במסגרת הביקור הטכני באוניברסיטת דרקסל וב‪ .Penn University-‬התרשמנו מתוכניות‬
‫הלימוד המודרניות‪ ,‬החדשניות והיצירתיות להנדסת מערכות‪ ,‬שכוללות בין השאר‪ :‬מעבדות בהן‬
‫מתקיימות פעילויות של מגוון דיסציפלינות ויישום מוצרים באמצעות הדפסה תלת מימדים של‬
‫חומרות‪ ,‬שילוב מתקדם של מהנדסים עם דיסציפלינות עיצוב ואומנות לעידוד היצירתיות והחדשנות‪,‬‬
‫השקעה גדולה בפרויקטי רובוטיקה מתקדמים לפיתוח מיומנויות של הנדסת מערכות‪ .‬הם מוכנים‬
‫לשתף פעולה עם אנשי מקצוע ואקדמיה בארץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בביקור בתערוכה שהתקיימה במהלך הכינוס‪ ,‬בדקתי את הנכונות של חברות מסחריות לספק‬
‫תוכנות מתאימות בחינם ללימודים בטכניון ובמכללות‪ .‬הובעה נכונות מצד ‪ ATEGO‬בכלי ‪ , MBSE‬מצד‬
‫‪ ESTECO‬בכלי אופטימיזציה‪ .MODE FORTIER -‬כדאי לבחון ולנצל ערוצים אלו‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪22‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫תכונות ותפקידים של מהנדסי מערכות‬
‫נושא היכולות והתכונות (‪ )competencies‬המצופות ממהנדסי מערכות הוצג ונדון במסגרות שונות‪.‬‬
‫איילין ארנולד‪ ,‬שעוסקת בנושא כבר שנים רבות‪ ,‬סיכמה את המגמות בנושא‪:‬‬
‫‬
‫•התכונות של מהנדס מערכות מאופיינות על ידי‪ :‬ידע‪,‬כישורים‪,‬יכולות‪,‬התנהגויות‪.‬‬
‫‬
‫•יש הרחבה והעמקה בצורך בחשיבה מערכתית והוליסטית‪.‬‬
‫‬
‫•נדרשת פעילות וחשיבה לכל אורך חיי המערכת – ‪LC.‬‬
‫‬
‫•עולה החשיבות של תכונות המנהיגות‪.‬‬
‫‬
‫•נדרשים המשך חשיבה והשקעה בפיתוח ההיבטים הרב‪-‬דיסציפלינאריים‪.‬‬
‫‬
‫•נדרש לפתח קומונאליות בין התהליכים והכלים בתעשייה וביחידות הממשלה‪.‬‬
‫‬
‫•רצוי לתת לכלים מודרניים‪ ,‬כגון ‪ ,MBSE‬להתפתח‪.‬‬
‫‬
‫•נראה שלמדעי הניורונים תהיה השפעה בהמשך‪.‬‬
‫נפתלי עמית‪ ,‬הציג עבודה משותפת שבוצעה במרכז גורדון בטכניון על ‪ types & roles‬של מהנדסי‬
‫מערכות‪ .‬העבודה זכתה לתגובות חיוביות מאד הן לגבי תוכנה המקורי והן לגבי המעשיות שביישומה‪.‬‬
‫הסמכת מהנדסי מערכות ‪CSEP‬‬
‫המאמצים לפיתוח תכניות הסמכת מהנדסי מערכות המבוססת על ספר הידע של ‪ INCOSE‬נמשכים‬
‫בארה"ב‪ ,‬באירופה ובמזרח הרחוק‪ .‬חברות רב לאומיות ומדינות באמצעות האיגודים המקומיים חותמות‬
‫עם ‪ INCOSE‬על הסכמי הסמכה וחבילות הסמכה אטרקטיביות‪.‬‬
‫תקני הנדסת מערכות‬
‫ל‪ INCOSE‬יש מעמד של ‪ Category A Liaison‬בגופי התקינה הבינלאומיים והלאומיים שעוסקים‬
‫בהנדסת מערכות‪ .‬אנשי ‪ INCOSE‬פעילים מאד כמומחים מקצועיים ביוזמות התקינה השונות‪.‬‬
‫קיימות יוזמות תקינה רבות בתחומי הנדסת מערכות‪ ,‬אם כי לא כולן מתואמות ביניהן‪ .‬ל‪ INCOSE -‬אין‬
‫מעמד של גוף מצביע‪.‬‬
‫להלן החדשות האחרונות בנושא התקינה‪ ,‬על פי הרצאתו של ‪ ,Ken Zemrowski‬המשמש כמרכז יוזמות‬
‫התקינה ב‪:INCOSE-‬‬
‫‬
‫•‪ ISO/IEC 15288:2008‬עובר רוויזיה ויופץ לאחר אישור בסוף ‪ .2014‬יש שינויים‪ ,‬אם כי לא מהותיים‪,‬‬
‫לעומת הגרסה הקיימת;‬
‫‬
‫•‪ISO/IEC Technical Report (TR) 16337 – Systems Engineering Handbook‬‬
‫(המדריך להנדסת מערכות של ‪ )INCOSE‬מקבל מעמד של דוח טכני של ‪;ISO‬‬
‫‬
‫•נעשית עבודה ביחד עם ‪ IEEE‬על הרחבות של ‪ ,15288‬בעיקר עבור תוכניות בתחום הביטחון;‬
‫‬
‫•‪ – ISO/IEC 24748-4 – SE Planning‬צפוי לפרסום בסוף ‪;2014‬‬
‫‬
‫•‪;ISO/IEC 24773 – Schemes for the certification of software and systems engineering professionals‬‬
‫‬
‫•יש יוזמות גם בתחומי עסקים קטנים‪ ,‬ארכיטקטורה‪ security ,‬ועוד‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪23‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫חניכה (‪)Mentoring‬‬
‫בכנס יזמו פעילות חדשה – חניכה (‪ )mentoring‬של חבר חדש ב‪ INCOSE-‬על ידי חבר ותיק ומנוסה‪.‬‬
‫אני התנדבתי לפעילות זו והשתתפתי במפגש התנעה בו "שודכו" חברים חדשים לחברים וותיקים על ידי‬
‫הגרלה‪ .‬אני שודכתי למהנדסת מערכות אמריקאית צעירה ועזרתי להתמצא בתכנית הכינוס ובפעילויות‬
‫‪ ,INCOSE‬וסייעתי לה בהצגת הפוסטר שלה בכינוס‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬זוהי יוזמה חיובית שכדאי ליישמה בארץ‪.‬‬
‫‪SE VISION 2025‬‬
‫בשנים האחרונות הושקעה ב‪ INCOSE-‬חשיבה רבה לגיבוש האסטרטגיה ארוכת הטווח של ‪INCOSE‬‬
‫בקידום הנדסת מערכות בעולם‪ .‬בכנס זה התקיימה חשיפה ראשונה של מסמך החזון ‪ 2025‬לצורך‬
‫קבלת משוב ממשתתפי הכינוס‪.‬‬
‫מסמך החזון יופץ בקרוב במסמך שיקרא ‪ .A World in Motion‬הכוונה היא‪ ,‬שכל הגורמים בעלי העניין‬
‫במסמך זה (כמו קהילת הנדסת המערכות בישראל) יתייחסו אליו‪ ,‬וגם ייזמו תהליכי יישום של תחומים‬
‫וכוונים רלוונטיים לנו‪.‬‬
‫עיקרי היוזמות באסטרטגיה זו‪ ,‬כוללים בין השאר‪:‬‬
‫‬
‫•הרחבת היישום של הנדסת מערכות לתחומים לא מסורתיים‪.‬‬
‫‬
‫•יישום הנדסת מערכות בעיצוב המדיניות בהקשר למערכות חברתיות וטבעיות‪.‬‬
‫‬
‫•עידוד הלימוד מגישות מגוונות של הנדסת מערכות‪.‬‬
‫‬
‫•העמקת הבסיס התיאורטי של הנדסת המערכות‪.‬‬
‫‬
‫•קידום כלים ושיטות לטיפול במערכות מורכבות‪.‬‬
‫‬
‫•שיפור היכולות של מהנדסי המערכות בכלים‪ ,‬שיטות וכישורי מנהיגות‪.‬‬
‫‬
‫•העשרת החינוך וההכשרות של מהנדסי מערכות כדי לאפשר עמידה בצורך ההולך וגובר למהנדסי‬
‫מערכות‪.‬‬
‫חיזוק הקשר של האיגוד הישראלי להנדסת מערכות עם ‪INCOSE‬‬
‫האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ‪ INCOSE_IL‬נחשב ב‪ INCOSE-‬ובעולם כגוף חזק ופעיל‪ .‬הכנסים‬
‫שלנו בהשתתפות ‪ 400-500‬משתתפים מעוררים השתאות והערכה‪.‬‬
‫גם ההשתתפות של כ‪ 15-‬משתתפים מישראל‪ ,‬אשר חלקם הציגו בכינוס והשתתפו בחלק מקבוצות‬
‫העבודה‪ ,‬זוכה להערכה רבה‪.‬‬
‫במסגרת המפגשים עם אנשי ‪ INCOSE‬הועלו וסוכמו הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‬
‫•הסכם החברות האישית של ‪ 300‬מהנדסי מערכות מישראל במחיר מופחת‪ ,‬תוקן בהתאם לבקשתנו‬
‫ואושרר לשנה נוספת;‬
‫‬
‫•העלינו שוב את מועמדות ישראל לארח את הכנס האירופאי ב‪ .2015-‬עלתה גם האפשרות לארח את‬
‫הכנס הבינלאומי ב‪;2016‬‬
‫‬
‫•העלינו היבטים שונים להתאמת ה‪ Circle Award -‬לציפיות שלנו ושל מדינות נוספות מחוץ לארה"ב‪.‬‬
‫ייתכן ונציג ציפיות אלו בכתב‪.‬‬
‫‬
‫•עלו מאיתנו וממדינות נוספות ציפיות לשיפור התקשורת בתוך הסקטור שלנו ‪ EMEA‬הכולל את‬
‫אירופה‪ ,‬המזרח התיכון ואפריקה‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪24‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫מערכת היחסים שיש לנו עם הנשיא ‪ John Thomas‬היא מצוינת – הוא ביקר אצלנו כבר פעמיים‪ .‬גם עם‬
‫הנשיא הבא ‪ David Long‬אנו בונים מערכת יחסים טובה‪ ,‬והוא עזר לנו להביא את ראלף הרטמן לכנס‬
‫שלנו‪ ,‬והבטיח לבוא לכנס הישראלי הבא‪.‬‬
‫בכנס בפילדלפיה הוכרזו המועמדים לנשיא הנבחר הבא (לאחר ‪ :)Long‬מיודעינו ‪Asmus Pandikow‬‬
‫משבדיה‪ ,‬ו‪ Allan Harding-‬מהאיגוד הבריטי‪ .‬הבחירות מתוכננות לנובמבר‪-‬דצמבר הקרובים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צפויות בקרוב בחירות ל‪ Sector Director-‬של הסקטור שלנו ‪ ,EMEA‬במקום ‪ .Asmus‬עדיין לא‬
‫נקבעו מועמדים לתפקיד זה‪ Terje Fossnes .‬מנורבגיה הביע את רצונו להיבחר‪.‬‬
‫הכנסים הבאים של ‪INCOSE‬‬
‫‪9th ASIA-PACIFIC COUNCIL SE CONFERNCE- 9-11 SEPTEMBR, 2013, YOKOHAMA, JAPAN‬‬
‫‪INCOSE 2014, INTERNATIONAL WORKSHOP, 25-28 JANUARY, 2014, LOS ANGELES,‬‬
‫‪CALIFORNIA, USA‬‬
‫‪INTERNATIONAL SYMPOSIUM, 21-24 JULY, 2014, SEUL, SOUTH KOREA‬‬
‫‪EMEA SE CONFERENCE, 27-29 OCTOBER, 2014, SOUTH AFRICA‬‬
‫סיכום והמלצות‬
‫הכנס הבינלאומי של ‪ INCOSE‬השנה‪ ,‬היה מוצלח ועשיר מבחינה מקצועית‪ .‬בהחלט יש להמשיך במגמה‬
‫של השתתפותנו הפעילה בכינוסים אלו‪ .‬כדאי גם ליישם את התובנות וההמלצות לפיתוח תחום הנדסת‬
‫מערכות תחבורה‪ ,‬כמפורט בנספח‪.‬‬
‫ישנם מספר מרצים טובים‪ ,‬כמו ד"ר שרה שירד (בתחומי מערכות מסובכות) ופרופ' ג'ו קסר (בתחומי‬
‫חשיבה הוליסטית) ואחרים‪ ,‬שכדאי להזמין לפעילות וסמינרים בישראל‪.‬‬
‫התוכניות האקדמיות בעולם להכשרת מהנדסי מערכות הן מתפתחות ‪,‬חדשניות ודינאמיות וכדאי ללמוד‬
‫מהן‪.‬‬
‫כדאי ללמוד את עיקרי מסמך החזון ‪ 2025‬ולבחון יישום כוונים ותחומים רלוונטיים וחשובים לנו‪.‬‬
‫קיימת פעילות ענפה של תקינה בעולם בתחומי הנדסת מערכות‪ .‬התקנים צפויים להיות מאושרים‬
‫ומופצים בשנה הקרובה‪.‬‬
‫לאור מגמת ההתפתחות בעולם‪ ,‬כדאי שנגבש שוב את עמדתנו בנושא הסמכת מהנדסי מערכות‪ .‬יש‬
‫להתייחס גם לתקן המתהווה ‪ 24773‬להסמכת מהנדסי מערכות‪.‬‬
‫כדאי שנגבש בהקדם את העדפתנו לגבי אירוח כנס ‪ INCOSE‬בישראל ב‪ 2015-‬או ב‪.2016-‬‬
‫ ‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪25‬‬
‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬
‫נספח‬
‫הנדסת מערכות בתחבורה‬
‫פעילויות ותובנות מהכנס הבינלאומי‬
‫להנדסת מערכות של ‪ INCOSE‬ביוני ‪2013‬‬
‫כללי‬
‫אחד התחומים‪ ,‬שהיה עשיר במיוחד בכנס הבינלאומי להנדסת מערכות של ‪ INCOSE‬ביוני ‪ ,2013‬היה‬
‫תחום הנדסת מערכות בתחבורה‪ .‬כבר מספר שנים מתקיימת במסגרת ‪ INCOSE‬קבוצת עבודה פעילה‬
‫מאד לקידום נושא זה בה שותפים מנהלים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬מומחים ומהנדסי מערכות מחברות וגופי תחבורה‬
‫שונים בארה"ב ובאירופה‪.‬‬
‫להלן דווח תמציתי על הפעילויות בנושא זה‪ ,‬שבחלקן השתתפתי‪ ,‬ועל תובנות שלי מפעילויות אלו ופגישות‬
‫עם מומחים שהשתתפו בכינוס‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוצגות כאן מספר המלצות לקידום הנדסת מערכות בתחבורה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫פעילויות בכינוס‬
‫הפעילויות בתחום הנדסת מערכות בתחבורה כללו הצגות של מאמרים של מומחים בתחום זה‪ ,‬פאנלים‬
‫לדיון בנושאים בעלי חשיבות‪ ,‬מפגשי שולחנות עגולים לסיעור מוחות‪ ,‬מפגשים של קבוצת העבודה‬
‫בנושא‪ ,‬סיורים מקצועיים במערכת הרכבת התחתית של פילדלפיה ומערכת התחבורה של עמק ה‬
‫‪.Delware‬‬
‫המאמרים והפאנלים נמצאים ב‪ DOK-‬של הכינוס‪ .‬הם יעלו בקרוב לאתר ‪ INCOSE‬ויהיו פתוחים לחברי‬
‫‪ INCOSE‬במסגרת האתר‪ .‬סיכומי קבוצות הדיון יכללו בהמשך באתר קבוצת העבודה באתר ‪.INCOSE‬‬
‫סיכומי מידע ותובנות ראשונים‬
‫קיימת פעילות רבה בארה"ב ובאירופה בחיזוק הקשר בין קהילת אנשי התחבורה וקהילת מהנדסי‬
‫המערכות‪ .‬יש מספר פרויקטים תחבורתיים בהם יש עבודה משותפת ופורייה‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‬
‫•הרצאה של פרופ' בריאן קולינס מאוניברסיטת לונדון‪ ,‬אשר בתפקידו הקודם היה היועץ המדעי‬
‫הראשי של משרד התחבורה הבריטי‪ ,‬דנה בהנדסת מערכות‪ ,‬חשיבה מערכתית ומדע הסיבוכיות‬
‫ובצורך לשלב ביניהם‪ .‬הוא הדגים את עיקרי דבריו על פרויקט המודרניזציה של מערכת התחבורה‬
‫בלונדון שנקראת ‪ .ThamesLink‬הוא הדגים בעיות באינטגרציה ופתרונן בסינתזה ובעיות המוגדרות‬
‫‪ ,wicked‬בהן הבעיה לא ברורה עד שלא מוצג פתרון‪ .‬הוא הדגיש שבפרויקטי תחבורה יש חשיבות‬
‫גדולה להבנת התנהגות האנשים‪.‬‬
‫‬
‫•הרצאה של אן אוניל ווויליאם גלקלר ממערכת התחבורה של העיר ניו יורק על שימוש בגישות של‬
‫הנדסת מערכות בגיבוש ויישום תהליכי אישור וקבלה של פרויקטי תשתית תחבורתיים לפי סטנדרטים‬
‫"ירוקים"‪.‬‬
‫‬
‫•שולחנות עגולים סביב נושאים המעניינים של קהילת אנשי התחבורה‪ .‬כל נושא נדון על ידי מספר‬
‫קבוצות‪ ,‬והתובנות המשותפות הוצגו לכל המשתתפים‪ .‬המוטו של מפגש זה הינו‪ :‬שיתוף בבעיות‬
‫מקטין את היקף הבעיות‪ .‬הנושאים לדוגמא שנדונו‪ :‬כיצד משכנעים את המנהלים ליישם מתודולוגיות‬
‫של הנדסת מערכות בתחבורה? כיצד מגייסים ומכשירים מהנדסי מערכות לתחומי תחבורה? כיצד‬
‫מתכננים ומנהלים פרויקטי מודרניזציה ושדרוג בתחומי תחבורה?‬
‫‬
‫•הרצאה על שימוש בכלי הנדסת מערכות בגיבוש מדיניות תחבורה בהקשר לנסיעה לעבודה באופניים‪.‬‬
‫‬
‫•הרצאה על התפתחות מערכת הרכבות בבריטניה כמערכת של מערכות (‪ )SoS‬מהמאה ה‪ 19-‬ועד‬
‫היום‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪26‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫למרות הפעילויות המשותפות המוצלחות עדיין סבורים אנשי הנדסת המערכות וגם מומחי התחבורה‬
‫שיש עוד דרך ארוכה לשיתוף פעולה מלא‪ ,‬ולפיכך הם מתכננים להמשיך במאמצים לחבר בין שתי‬
‫הקהילות‪.‬‬
‫על בסיס ניסיונם הרב בנושא‪ ,‬הם מוכנים לסייע לנו לקדם קשר זה בישראל‪ .‬נפגשתי לפגישות אישיות‬
‫עם מספר מומחים בנושא‪ ,‬וכולם מוכנים לסייע במידע‪ ,‬בעצה ואף לבקר בארץ‪.‬‬
‫פעילויות אלה יוצרות פרקטיקות של הנדסת מערכות בתחומי תחבורה וכן יוצרות ‪ case studies‬שיכולים‬
‫לשמש למחקר וללימוד‪.‬‬
‫קשרים שיצרתי‬
‫‪ - Anne O'Neil‬עד לאחרונה הייתה מהנדסת מערכות ראשית ב ‪.New York City Transit Authority - MTA‬‬
‫היא גם ייסדה והובילה את קבוצת העבודה של ‪ INCOSE‬בנושא של תחבורה‪ .‬לאחרונה מונתה ב ‪INCOSE‬‬
‫ל ‪ ,Director of Commercial Outreach‬ובמסגרת זו היא אחראית להוביל את מאמצי ‪ INCOSE‬ליישום‬
‫הנדסת מערכות מעבר לתעשיות המסורתיות‪ ,‬כגון תחום התחבורה‪ .‬היא מוכנה לסייע לנו ולבוא לארץ‬
‫בעניין זה‪ .‬סיכמתי איתה שאתכתב איתה לאחר שנחליט מה אנחנו רוצים ממנה‪.‬‬
‫‪ - Dr. Jon Elphick‬היה מהנדס מערכות בכיר בחברת הרכבות בבריטניה‪ .‬כיום הוא יועץ בכיר בחברת‬
‫הייעוץ ‪ ATKINS‬שיועצת בתחומי התחבורה‪ .‬מוכן לסייע ולבוא לישראל לצורך זה‪.‬‬
‫‪ – Nigel Murphy‬גם הוא היה מהנדס מערכות בכיר בחברת הרכבות בבריטניה‪ ,‬כיום הוא מנהל הפעילות‬
‫הבינלאומית של חברת הייעוץ ‪.ATKINS‬‬
‫‪ - David Springstead‬מנהל בכיר של הנדסה ופיתוח ב ‪MARTA – Metropolitan Atlanta Rapid‬‬
‫‪ Transit Authority‬הינו כיום מנהל פרויקט שדרוג ומודרניזציה של מערכת התחבורה באטלנטה ופועל‬
‫בגישות של הנדסת מערכות‪.‬‬
‫סיכום והמלצות‬
‫יש פעילות רבה ופורייה בארה"ב ובאירופה לקידום ושילוב הנדסת מערכות בתחומי התחבורה‪ .‬הפעילות‬
‫במסגרת ‪ INCOSE‬היא עשירה‪ ,‬ויש נכונות לסייע לנו בפועל במאמצים אלו‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫‬
‫•להזמין את ‪ Anne O'Neil‬ליום כנס שאנו מתכננים בנושא‪ .‬במסגרת זו גם לקיים איתה מפגש שולחן‬
‫עגול וסיעור מוחות לדרכי קידום הנושא בישראל‪.‬‬
‫‬
‫•ללמוד את המידע המצטבר בקבוצת העבודה‪ ,‬ואף להצטרף לקבוצת העבודה‪ .‬במסגרת זו מומלץ‬
‫להצטרף לחברות ב ‪.INCOSE‬‬
‫‬
‫•ללמוד את המידע המצטבר בגופים נוספים כמו אוניברסיטת בירמינגהם‪ ,‬קבוצת הייעוץ ‪ATKINS‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‬
‫•להקים קבוצת עבודה ישראלית בנושא בהשתתפות וחסות מרכז גורדון‪,‬המכון לתחבורה‪ ,‬אילטם‬
‫והאיגוד הישראלי להנדסת מערכות ‪.INCOSE_IL‬‬
‫‬
‫•להמשיך במאמצים לניתוח אירועים רלוונטיים בישראל‪ ,‬כדי ליצור תובנות מקומיות וכן ניתוחי‬
‫אירועים מקומיים‪.‬‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪27‬‬
‫ כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬- ‫קול המערכות‬
‫הטכניון מכון טכנולוגי לישראל‬
‫מרכז גורדון להנדסת מערכות‬
6.1.14 - ‫תוכנית יום העיון‬
Lean and Agile Systems Engineering
ORGANIZED BY THE GORDON CENTER FOR SYSTEMS ENGINEERING
,WITH THE SUPPORT OF IAI, RAFAEL, IBM HAIFA RESEARCH LABS
INCOSE_IL & ILTAM IN CONJUCTION
WITH YOSSI LEVINE DAY FOR SYSTEMS ENGINEERING
08:30 – 09:00
Gathering
09:00 – 09:30
Opening:
• Prof. Aviv Rosen-the head of the Gordon Center- Technion.
• A Representative of IAI Management.
• A Representative of RAFAEL Management.
• Yossi Levine Family.
• Excellent Systems Engineers Awards .
09:30 – 10:30
Mr. Rick Dove, Stevens Institute of Technology - Agile and Lean SE:
Complimentary and Contradictory Relationship.
10:30-11:00
Prof. Orit Hazzan, Technion - Agility in Project Management: Not only in Software
Engineering & Systems Engineering Projects.
11:00 - 11:30
Coffee Break
11:30 – 12:00
Yaron Levy, Amir Shatil, RAFAEL - Implementation of Agile Approach in Software
Development.
12:00 – 13:00
Dr. Yael Dubinsky, IBM Research - Haifa - Agile Practices in System Development.
13:00 – 14:00
Lunch Break
14:00- 15:00
Prof. Bo Oppenheim, LMU - The Disastrous "Flavor of the Month" ApproachSuccess stories of implementing Lean SE.
15:00 – 15:30
PANEL: Agile and Lean SE: Are these two approaches complementary or they are
different and should applied in specific environment?
15:30 – 15:45
CONCLUSIONS: Prof. Aviv Rosen, Dr. Avigdor Zonnenshain, Technion, Gordon
Center.
28
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫אילטם ‪ -‬איגוד משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות במערכות משולבות עתירות ידע (ע”ר)‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫טופס הצטרפות לאיגוד מהנדסי‬
‫המערכות ‪ INCOSE_IL‬לשנת ‪2014‬‬
‫‪ INCOSE_IL‬הנו האיגוד המקצועי של מהנדסי המערכות בישראל‪ .‬יעדי הארגון‪ :‬טיפוח וקידום של‬
‫מקצוע הנדסת המערכת‪ ,‬הפרייה הדדית בין מהנדסי מערכות מתחומים שונים‪ ,‬שיתוף מידע בתהליכים‬
‫ובשיטות ניהול הנדסת מערכת‪ ,‬אימוץ גישות רב תחומיות ליצירת פתרונות לפיתוח מערכות משולבות‬
‫ורב תחומיות – מערכות התורמות לרווחה כלכלית של התעשייה‪ ,‬למדינת ישראל ולבטחונה‪.‬‬
‫‪ INCOSE_IL‬פועל כחלק מפעילות אילטם – איגוד משתמשים‪ ,‬מתוך כוונה לשפר את הקשר עם מהנדסי‬
‫המערכות וקהל המומחים בתעשייה‪ .‬חברי האיגוד נהנים מיתרונות של חברי אילטם בכל הפעילויות‬
‫המשותפות לשני האירגונים‪.‬‬
‫פרטים נוספים על אילטם והחברות ראה ‪.www.iltam.org‬‬
‫אם אתה מהנדס מערכות או מהנדס העוסק בפרוייקטים מערכתיים ‪ -‬מקומך איתנו!‬
‫הרשם כבר היום ל ‪ - INCOSE_IL‬ותוכל לקחת חלק במגוון רחב ועשיר של פעילויות במסגרת הארגון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•כנס דו שנתי מרכזי בהשתתפות מיטב המרצים בארץ ובעולם בתחום הנדסת מערכות‪.‬‬
‫•סמינרים מקצועיים של מומחים מהארץ ומחו”ל‬
‫•מפגשים מקצועיים מקומיים בהנחיית אנשי מקצוע מובילים מהתעשייה‪ ,‬מהאקדמיה ומהצבא‬
‫•מפגשים וביקורים בחברות לשיתוף ידע‪/‬ניסיון בין החברים‬
‫•קבוצות עבודה הפעילות בנושאים נבחרים בתחום הנדסת מערכות‬
‫במסגרת חברותך תזכה גם בשלל יתרונות כגון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•השתתפות פעילה – הן כמרצה והן כשומע ‪ -‬בימי העיון והסמינרים‪ ,‬בעדיפות באירועים בהם יש מגבלת‬
‫השתתפות‬
‫•קבלת עיתון מקצועי שמפיק הארגון פעמיים בשנה– עיתון ברמה מקצועית גבוהה הכולל חומר יישומי רב‬
‫לחברות הישראליות‪.‬‬
‫•קבלת הודעות והזמנות לפעילויות ‪ INCOSE_IL‬למייל האישי‪.‬‬
‫•קבלת קוד כניסה לאתר שיתוף בידע ספציפי של ‪ .INCOSE_IL‬האתר מכיל‪ :‬תוצרים ותפוקות של קבוצות‬
‫העבודה‪ ,‬מצגות ממפגשי ‪ ,INCOSE_IL‬הרצאות ומצגות מהכנסים של ‪ INCOSE_IL‬ועוד‪.‬‬
‫•קבלת קוד כניסה לאתר החברים של ‪ INCOSE‬לכשיגובש הסכם שיתוף בידע עם ‪ INCOSE‬העולמי‪.‬‬
‫נודה לך אם תקדיש רגע קט למלא את פרטיך בטופס להלן‪:‬‬
‫טופס הצטרפות ל ‪INCOSE_IL – 2014‬‬
‫שם‪ ____________________ :‬חברה‪ ___________________ :‬תפקיד‪__________________ :‬‬
‫טל'‪ ___________________ :‬פקס‪ __________________ :‬אימייל‪______________________ :‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫החברות שלי היא ללא תשלום מאחר שהחברה בה אני עובד‪ ,‬חברה באילטם‪.‬‬
‫אני פועל להשגת אישור תשלום מהחברה או למתן התחייבות לתשלום‪.‬‬
‫הריני מאשר לאיגוד לשלוח אלי חומר על פעילות האיגוד‬
‫* דמי חבר ל‪ INCOSE_IL -‬לשנת ‪ 2014‬לקהל הרחב‪ 500 :‬ש”ח (לא כולל למע”מ)‪ .‬לחברי אילטם ללא תשלום‬
‫ברכותינו‪ ,‬כעת אתה חבר באיגוד מהנדסי המערכות – ‪ INCOSE_IL‬בשנת ‪!!! 2014‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫משה סלם‬
‫פרופ' מוטי פרנק‬
‫נשיא ‪INCOSE_IL‬‬
‫מנכ”ל אילטם‬
‫‬
‫‬
‫חזרה לתוכן עניינים‬
‫‪29‬‬
‫גליון מס’ ‪ | 13‬ינואר ‪2014‬‬
‫עיצוב גרפי ‪studio MediaHut‬‬