מזכר 40 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מזכר
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
כתב עת לענייני שואה ,תקומה ,זכרון והנצחה
דצמבר 2013תשע"ג | גיליון | 40
שואה ,תיאטרון ,קולנוע
75שנה לפוגרום "ליל הבדולח"
משולחנה של היו"ר
הגרעין האיראני עומד
מזה חודשים במרכז השיח
הציבורי בישראל .הוא מהווה
נושא עיקרי בקביעת מערכת
היחסים של ישראל עם מדינות
העולם ,בעיקר עם שותפתנו
האסטרטגית ,ארה"ב.
אין ספק שנשק גרעיני בידי
איראן ,מדינה בעלת הנהגה
קיצונית ושאיפות להגמוניה
אזורית ,מדינה שאינה מסתירה
את כוונותיה כלפי מדינת העם
היהודי ,מהווה סכנה לקיומנו,
כמו גם לעולם כולו .זאת ועוד :השגתו של נשק גרעיני על ידי
איראן תשמש תמריץ ועילה למדינות אחרות באזור -כגון
תורכיה ,ערב הסעודית ומצרים ,להצטייד ,גם הן ,בנשק דומה.
לדידה של ישראל ,ההסכם שנחתם בין שש המדינות (חמש
חברות מועצת הביטחון וגרמניה) לבין איראן אחרי מו"מ ארוך
בג'נבה ,הוא הסכם רע ,משום שהוא אינו עוצר ,אלא רק דוחה את
תהליך הגרעון של איראן.
עם זאת ,הסכם ז'נבה אינו "מינכן" כפי שמכנים אותו מספר
אישים במדינה .לא חזרנו לימים שלפני מלחמת העולם השנייה.
אזרחי ישראל אינם חשופים וחסרי הגנה ,ואנו לא נמצאים שוב
על סף "שואה" נוספת של העם היהודי.
השימוש הרטורי הציני שנעשה במונח שואה בפי אנשי ציבור
הוא דבר פסול מעיקרו -הוא מביא לזילות השואה ,ואינו משקף
לא את העבר הכואב ולא את ההווה שלנו .הוא מחזיר אותנו
למעמד של קורבנות מיותרת.
ולנושא אחר :קרוב לשבעים שנה אחרי תום מלחמת העולם
השנייה ושחרור מחנות ההשמדה -נותרו בינינו לבין מדינות
אירופה נושאים פתוחים עדיין .בדירה קטנה ,בבניין במינכן,
נמצאו כ 1406-יצירות אמנות נדירות של מיטב הציירים
האירופאים ,יצירות שנשדדו מיהודים .באורח פלא נשמרו יצירות
אלה ברשותו של קורנליוס גורליס ,בנו של אספן גרמני שגזל את
היצירות הללו מבתיהם של אספנים יהודים עבור הרייך השלישי.
הפרשה נתגלתה לפני שנתיים ,ולכן תמוהה לא פחות העובדה
שהמציאה והחקירה שהתנהלה סביבה נשמרו בסודיות במשך כל
התקופה הזאת.
אמנם מממשלת גרמניה מינתה ,בחודש נובמבר ,מעין "כוח
משימה" שתקפידו לקבוע את מקור שייכותן של היצירות ,אך
עבודתו עוטה סודיות .גורמים אשר פנו עד כה והעבירו מסמכים
המעידים על שייכות היצירות ,קיבלו תשובות מתחמקות
ובירוקרטיות .אנו תובעים מממשלת גרמניה שקיפות ויעילות
בעבודת הצוותים כדי שהיורשים הלגיטימיים של היצירות ,רובם
יהודים ,יוכלו לקבל את רכושם במהרה.
ולבסוף ,בשורה משמחת עבור כולנו :שלושה חודשים אחרי
שסטנלי פישר פרש מתפקידו ,הסתיימה סוף-סוף הסאגה של
מינוי נגיד בנק ישראל ,ואנחנו זכינו הפעם לנגידה -קרנית פלוג.
קרנית הייתה המועמדת הראשונה לתפקיד ועברה דרך מרה
ופתלתלה עד לקבלת המינוי .יתרונה הוא ברמתה המקצועית
הבלתי מעורערת ,ובהיכרותה מקרוב את בנק ישראל ואת
הסוגיות המונחות על שולחנו.
מרכז הארגונים גאה במינויה -קרנית היא בתו של מייסד מרכז
הארגונים של ניצולי השואה ,נח פלוג ז"ל .היא גדלה בביתם של
שני ניצולי שואה ,שתרמו לתקומת מדינת ישראל ,ושאבה מהם
עידוד והשראה בעיצוב דרכה .אנו מאחלים לה הצלחה רבה
במילוי תפקידה הרם.
קולט אביטל
הלך לעולמו דוד פלג
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מרכין ראש בפני חברנו ושותפנו ,השגריר דוד פלג ז"ל,
מנכ"ל איל"ר שהלך לעולמו אחרי מחלה קשה .דוד החליט להקדיש את זמנו ואת מרצו לפעילות למען שרידי השואה אחרי
קריירה ארוכה ומוצלחת בשרות החוץ .במשך כל שנות כהונתו כמנכ"ל הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש פעל דוד בנחרצות
ובדבקות לאיתור ולהשבת רכוש שנגזל מהיהודים ע"י הנאצים ושותפיהם ,והולאם בהמשך על ידי המשטרים הקומוניסטיים.
פועלו הוא צוואה הקוראת לנו להמשיך ולהיאבק למען עשיית צדק היסטורי.
הוא יחסר לנו מאד .יהי זכרו ברוך
2
דבר המערכת
מזכר
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
קוראים יקרים,
ציון 75שנה לפוגרום "ליל הבדולח" ,מצא ביטוי לא רק בישראל .ברחבי העולם
התקיימו עצרות ואירועים רבים אותם נסקור בגיליון זה.
במאמרו ,בודק ד"ר גיא מירון ,בין היתר ,גם מדוע אי אפשר לשפוט את דרכי
פעולתם של היהודים הגרמנים שחיו תחת השלטון הנאצי עד 1938במהלך
שנה זו .אלה שהבינו והספיקו לברוח ,ניצלו .האחרים הובלו לגטאות ולמחנות
ההשמדה .שם מסתבר ,שלצד הסבל הנורא ,עסקו יהודים גם בציור ,כתיבה,
תיאטרון ומוסיקה.
ואכן ,גיליון זה מוקדש בחלקו העיקרי לתיאטרון היהודי שנוצר בשואה,
למחזאות הישראלית העוסקת בשואה ולתיעודם ,כמו גם באופן בו מיוצגת
השואה בקולנוע הישראלי .במאמר שכותרתו מ"כצאן לטבח" ועד ה"יודו-נאצי",
עוסק ד"ר נפתלי שם טוב בסקירה וביקורת על השואה בדרמה העברית.
מוטי סנדק ,מספר על פרויקט "אוסף תיאטרון השואה אונליין" ,פרויקט
ראשוני ויחיד במינו ,המכיל מידע לא רק על עשרות מחזות שנכתבו בתקופת
השואה בידי יהודים ומאות שהוצגו בגטאות ובמחנות ,אלא גם על כל היצירות
שנכתבו על השואה או במהלכה -מעליית הנאצים לשלטון ועד היום.
ד"ר ליאת שטייר-לבני עומדת במאמרה על השאלות :מדוע התעלם הקולנוע
העלילתי הישראלי מהשואה שנים רבות? מדוע הציג את ניצולי השואה כקבוצה
הומוגנית שבה אנשים סהרורים ,תלושים ופסיביים ,והתעלם מהתרומה העצומה
של ניצולי השואה למדינת ישראל? והאם חלו שינויים בתדמיות אלה לאורך
השנים? .ואילו צבי גיל ולילי הבר ,מעמותת "עופות החול" ,מספרים על פרויקט
קולנועי-חינוכי יוצא דופן" ,הבריחה" ,בו יצאו שמונה נערים ונערות ישראלים
למסע בנתיבים שעשו רבבות שרידי השואה בשלהי המלחמה במטרה להגיע
לארץ .סופו של המסע -סרט דוקומנטרי מפתיע.
סרט אחר הנמצא בימים אלה נמצא בשלבי עריכה סופיים ,הוא "מגדלור בקצה
המגף" .הסרט עוסק בסיפורם של הילדים שנולדו במחנה העקורים סנטה מריה
די לאוקה שבדרום איטליה .שוני ליפשיץ שיזמה את ההפקה ,מספרת יחד עם
הבימאית יעל קציר על הסרט והדרך לעשייתו.
בגיליון "מזכר" מס' ,38במאמרו של יוחנו רון ״יהדות
בוקובינה מעבירה את הלפיד לדורות ההמשך" נפלה
טעות .התמונה שפורסמה בטעות היא של בית כנסת
בעיר ביסטריצה ,שאינה נמצאת בבוקובינה .תמונה זו
היא של ארון הקודש בבית הכנסת "טמפל" ,שנשרף
ברובו בשואה.
כתב עת לענייני שואה ,תקומה ,זכרון והנצחה
דצמבר 2013תשע"ג | גיליון | 40
שואה ,תיאטרון ,קולנוע
תוכן
העניינים
75שנה לפוגרום "ליל הבדולח"
תמונת השער :מתוך ההצגה
"בעלת הארמון" של לאה גולדברג,
תיאטרון היידישפיל
חדשות ואקטואליה
4
ליל הבדולח:
75שנה לציון לילי הבדולח
15
פוגרום "ליל הבדולח" כנקודת מפנה
בתולדות יהודי גרמניה
16
חנה קורצמן היתה שם
18
אנטישמיות בגרמניה
19
שואה והתיאטרון היהודי והישראלי:
הארכיון המקוון של התיאטרון היהודי בשוא ה
20
תיאטרון יהודי-למרות הכל
21
מ"כאצן לטבח" ועד ה"יודו-נאצי"
25
יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים
מזכר
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מייסד ה"מזכר":
מו"ל:
עורך:
חברי מערכת:
עיצוב ועריכה גראפית:
עיצוב קונספט:
כתב עת לענייני שואה ,תקומה ,זכרון והנצחה
צבי גיל
מרכז הארגונים של ניצולי השואה,
ועדת הסברה וקשרי חוץ
המסגר 55ת"א
טל' 03-6243343
מען למכתבים :ת.ד ,57403ת"א 61573
עמרי מריאן
ראול טייטלבאום ,לילי הבר,
אלי ולק ,אברהם רות
יעל מור חיים
אורלי פיינברג
השואה בקולנוע הישראלי:
זכרונות טובים ממחנה העקורים
29
מגדל בקצה המגף – הסרט
30
שמונה צעירים בנתיבי "הבריחה"
33
ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי
35
זכויות
40
3
בארץ ובעולם
הנהלה חדשה -כיוונים חדשים
מרכז הארגונים ממשיך להיאבק על שינוי מבנה תקציבי התמיכה של הממשלה בניצולים
על הגדלת מעגל הזכאים לפיצויים ותמיכה על שינוי דרך הפעולה להשבת רכוש
יהודי ועל התנגדות להעברת הטיפול בניצולים למשרד הרווחה
"לא ירחק היום שגם אלה שעלו אחרי 1953
יקבלו פיצויים או תמיכה .אנחנו במגעים
מתקדמים עם גורמים פרטיים שמוכנים
להקים קרן שתסייע לניצולים אלה בהיקף
של כ 100-מיליון שקל" .כך אמר מנכ"ל
המשרד לאזרחים ותיקים ,אהרון אזולאי,
במהלך האסיפה הכללית של מרכז הארגונים
של ניצולי השואה בישראל .פתרון אפשרי זה
נולד לאחר שמרכז הארגונים העלה במהלך
השנה האחרונה את הבעיה בכל פורום אפשרי.
לדברי קולט אביטל ,יו"ר מרכז הארגונים" ,יש
עדיין הרבה ניצולים שלא מקבלים כל סיוע
אלה שעלו אחרי ,1953למשל כאלה שהגיעו
מרומניה .הרומנים לא מכירים באחריותם
והגרמנים טוענים שלא הם אחראים למה
שעשו הרומנים .אנו פועלים מול גרמנים
להרחיב את ההכרה שלהם בגטאות נוספים".
האסיפה נערכה ב 31-באוקטובר ,בנוכחות שר
האוצר יאיר לפיד ,השר לאזרחים ותיקים אורי
אורבך ומנכ"לית יד ושם דורית נובק.
בפתח דבריה אמרה אביטל כי "יש לנו חשש
רב שהעברת הטיפול בניצולים מהרשות
4
לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר
למשרד הרווחה תגביר את הבירוקרטיה ,ועד
שהמערכת החדשה תלמד את הנושא המורכב
הזה יפלו הניצולים בין הכיסאות" .לדבריה,
הוגשה לאחרונה לרה"מ עצומה החתומה על
ידי 10,000איש ,המבקשת למנוע את המהלך.
אביטל" :יש לנו חשש רב
שהעברת הטיפול בניצולים
מהרשות לזכויות ניצולי השואה
במשרד האוצר למשרד הרווחה
תגביר את הבירוקרטיה ,ועד
שהמערכת החדשה תלמד
את הנושא המורכב הזה יפלו
הניצולים בין הכיסאות"
"אני מבינה אומנם שהאוצר נחוש בדעתו.
אך קיבלנו התחייבות שלפני שייעשה השינוי
יובטח קיומה של תשתית אמיתית במשרד
הרווחה כך שתוכל לטפל בנושא .אם וכאשר
זה יקרה ,אנחנו עומדים על כך שעופרה רוס
וצוותה מהרשות לזכויות הניצולים יעברו
כיחידה שלמה למשרד הרווחה".
עוד סיפרה ,כי לאחר הפסקה ארוכה התכנסה
לאחרונה הוועדה המתמדת בראשות מזכיר
הממשלה" .במהלך הפגישה הצלחנו לשכנע
את הממשלה בצורך להקים ועדה מיוחדת
שתבדוק ותמפה את צרכי הניצולים בארבע
השנים הקרובות .חלק מהעבודה כבר נעשתה
על ידינו וחלק צריך להשלים" .המטרה לדבריה
היא שהממשלה ,בעקבות מסקנות הוועדה,
תתאים את חלוקת התקציבים בהתאם
לצרכים שהשתנו מאז שנקבעו לפני שנים.
"צריך לבדוק מהם הצרכים המשתנים ,כדי
שגם תקציבי הממשלה ישתנו בהתאם" ,אמרה
אביטל ,והוסיפה כי לדעתה גם משרד הבריאות
יצטרך להיכנס לעובי הקורה" .אני מאמינה
למשל שיהיה צריך להעביר יותר תקציבים
להפעיל תכניות מיוחדות בבתי חולים ובתי
אבות ,משום שחלק ניכר מהניצולים כבר
אינם יכולים ליהנות משירותי בריאות וסיעוד
בבתיהם ,ועל הממשלה לתכנן את הפניית
התקציבים על פי צרכים חדשים אלה".
בארץ ובעולם
בשיחה חופשית עם נציגי הארגונים .אביטל ואורבך
אורבך" :אתם לא רק 'ניצולים'.
אתם אזרחים במדינה זו שחיו
בה הרבה שנים ויש להם הרבה
זכויות בה .אתם צריכים לקבל
בזכות ולא בחסד"
בהמשך דבריה תבעה אביטל לקיים את
החלטת הממשלה להפוך את המרכז לארגון
יציג" .אין סיבה שנצטרך לעמוד כל פעם
כעניים בפתח לקבלת הכספים .הבירוקרטיה
בלתי נסבלת ,והיכולת שלנו להשתמש
בתקציבים באופן יעיל ,כולל עזרה לארגונים
קטנים ,מוגבלת ביותר" ,אמרה .על כך ענה
השר אורבך "אני מבטיח לעשות כל מאמץ
שכך אכן יקרה".
ועד מנהל החדש
עם היבחרו של ועד מנהל חדש
למרכז הארגונים ,קראה יו"ר המרכז,
קולט אביטל ,לחברי ההנהלה לעבוד
יד אחת ,תוך שיתוף פעולה שיביא
ליותר הישגים וליצירת חזית מלוכדת
במאבקים השונים שמנהל המרכז.
לדבריה" ,כך היה בחודשים האחרונים
וזה אכן נשא פרי".
חברי ההנהלה הנבחרת הם:
משה העליון ,מאיר כחלון ,ברוך שוב,
צבי מיתר ,לילי הבר ,יוחנן רון ,אלי
ולק ,יעקב זילברשטיין ,משה טסטה,
משה בן שחר ,דורית בליטנטל ,אורי
חנוך ,אופיר פינס ,גיתה קויפמן ,יחיאל
פרנקל ,יונה לקס ,גדעון אקהאוז,
מרדכי ויזל ,יוסף מלמד ,שמואל סורק
ונתן שטיינר.
נושא נוסף אליו התייחסה אביטל בדבריה היה
עניין הרכוש היהודי בחו"ל .לדבריה" ,המצב
בלתי נתפס .מצד אחד ,פועל בנושא איל"ר,
ומצד שני 'פרויקט הארט' ,אלא שהשניים
לא מתואמים ביניהם .לדוגמא ,אחד הולך
לממשלת מקדוניה ואומר תנו ,השני עושה
אותו הדבר ,ואז מגיע שגריר ישראל ואומר 'אל
תתנו לא לזה ולא לזה' -ואנחנו לא נראה קצה
קצהו של רכוש .עשינו כבר לא מעט עבודה
בעניין .צריך להביא לשינוי ארגוני באיל"ר ,תוך
שיתוף יותר גורמים ישראליים במו"מ".
באשר לתכנית העבודה ל ,2014-אמרה אביטל:
"אם חלק מהבירוקרטיה לא תבוטל ,נמשיך
לעזור לארגונים במילוי טפסים -גם של החברה
להשבה וגם של משרדי הממשלה הרלוונטיים".
כמו כן ,סיפרה כי הוחלט שלא לערוך יותר
כנסים קטנים למיצוי זכויות" .נעבור לכנסים
אזוריים גדולים במתכונת של 'יריד זכויות'.
בכנסים אלה ,לבד מהסברים ,יוכלו האנשים
להיפגש פנים אל פנים עם כל נציגי הארגונים
הרלוונטיים ,כולל ארגוני מתנדבים".
השרים שמזדהים וגם עושים
"כל כינוס אחר הייתי מבטל ,כי אנחנו בדיון
על התקציב ,אבל לא את הנושא הזה" -כך אמר
שר האוצר יאיר לפיד בפתח דבריו ,והוסיף:
"אני מתבייש בטיפול המסובך והמרושל של
המדינה שאני מייצג .אני מסתכל על מצבם
של ניצולי השואה ומתבייש במדינה ,שלא
הבינה על פני כל כך הרבה זמן שניצולי השואה
הולכים ומתמעטים .יומיים לפני שאבא נפטר
ישבתי ליד המיטה שלו בביה"ח ,והוא אמר לי
'אל תהיה עצוב ,יאירי ,מבחינתי הייתי אמור
למות בגיל ,13וכל יום שקיבלתי מאז זו מתנה'.
כנציג שלכם אני מרגיש נחוש -זו השליחות
שלי וזו המחויבות שלי לאבא ,לסבא ולסבתא.
לכל האנשים האלה אני חייב .ניצולי השואה
הם ההצדקה המוסרית שעליה קמה המדינה
היהודית ,ולא יכול להיות שאותה מדינה
תהפוך לסבך בירוקרטי .זה חייב להיפסק".
עוד ציין כי מאז נכנס לתפקיד הורה להעביר
50מיליון שקל לרווחת הניצולים .כן ציין כי
החליט להגדיל את הקצאת הכספים לניצולים
לסכום כולל של 500מיליון שקל בחמש
השנים הבאות" .פעלנו לעיגול אחוזי הנכות,
שמגדיל את הגמלה החודשית לכ2,000-
ניצולים ,ויש רשימה מאוחדת של ניצולים.
מביך שצריך לציין זאת כהישג .זה לא התפקיד
שלכם להתרוצץ ממשרד למשרד -זה התפקיד
שלנו" ,אמר.
גם שר ,גם בן הדור השני .לפיד
לפיד" :ניצולי השואה הם
ההצדקה המוסרית שעליה קמה
המדינה היהודית ,ולא יכול להיות
שאותה מדינה תהפוך לסבך
בירוקרטי .זה חייב להיפסק"
השר לאזרחים ותיקים ,אורי אורבך ,אמר
כי צריך לחשוב מחדש על צרכי הניצולים
שהולכים ומשתנים ככל שעוברות השנים.
"אתם לא רק 'ניצולים' .אתם אזרחים במדינה
זו שחיו בה הרבה שנים ויש להם הרבה זכויות
בה .אתם צריכים לקבל בזכות ולא בחסד".
גם בעניין ההנצחה אמר אורבך שצריך לחשוב
מחדש .לדבריו ,יש לנושא חשוב שוב זה
שני מוקדים חשובים .האחד -הדור השני
והשלישי; והשני -הדרך בה אנו מנציחים.
"אני לא בטוח שדווקא עוד אנדרטה ועוד
מצבה הם הדבר הנכון .יש לחשוב על תכנית
חינוכית שתרחיב את התודעה לשנים רבות.
קשה להנחיל קירות ואבנים .יש דרכים חדשות
שהעולם הטכנולוגי והאינטרנט מאפשרים
לנו לפעול בעזרתם ,וצריך להחליט איך והיכן
להשקיע את התקציבים הראויים באופן
שיהיה האפקטיבי ביותר לצורך השגת מטרות
ההנצחה" ,אמר אורבך.
בסיום האסיפה הודתה אביטל למנכ"לית יד
ושם ,דורית נובק ,על שיתוף הפעולה ההדוק
והיעיל ועל תרומתם לפעילות ההנצחה של
מרכז הארגונים ,למנכ"ל המרכז אבי רוזנטל
ולצוות המשרד עדי ארמה ,רינת צימבר-פאר
ורותי חן.
5
בארץ ובעולם
רבע מיהודי אירופה חוששים להזדהות ברחוב כיהודים
על פי סקר שפורסם ב 8-בנובמבר ,ערב יום השנה ה 75-לציון "ליל הבדולח" 66 ,אחוזים מיהודי אירופה
מגדירים את האנטישמיות כבעיה גדולה בארצם 76% .מהם טוענים כי המצב החמיר במהלך חמש השנים
האחרונות .את הסקר ערכה סוכנות האיחוד האירופי לזכויות יסוד ( ,)FRAוהוא מציג נתונים השוואתיים לגבי
התנכלויות ,אפליה ופשעי שנאה על רקע אנטישמי
הסקר נערך בקרב 5,847יהודים בשמונה
ממדינות האיחוד האירופי ,ועל פי הערכת
עורכיו ,הוא מייצג כ 90%-מן האוכלוסייה
היהודית באיחוד ,למרות שלא נערך בכל 28
המדינות החברות בו .מן הסקר עולה ,כי 25%
מיהודי אירופה חוששים לצאת לרחוב עם
כיפה או סממן יהודי אחר ,או לבקר באתרים
יהודים .עוד מלמד הסקר כי 27%מהאירועים
האנטישמיים בוצעו על ידי מוסלמים22% ,
בוצעו על ידי פעילי שמאל קיצוני ו 19%-על
ידי פעילי תנועות ימין קיצוניות .למרות זאת,
אמרו 76%מהמשתתפים בסקר ,כי לא דיווחו
על אירועים אלה למשטרה ,כאשר 47%מהם
טענו כי "זה לא יעזור".
ממצאים עיקריים:
21% מהמשיבים נחשפו ב 12-החודשים
שקדמו לסקר לתקרית אנטישמית שהתבטאה
בפגיעה מילולית או התנכלות 2% .מהמשיבים
היו קורבנות להתקפות פיזיות באותה תקופה.
76% מקרבנות ההתנכלויות האנטישמיות
לא דיווחו עליהן למשטרה או לגורם אחר.
התקפות אנטישמיות אינן מתועדות
במלוא היקפן ,בשל מנגנוני איסוף נתונים
מוגבלים ברבות ממדינות האיחוד האירופי.
75% מן המשיבים מצביעים על
אנטישמיות באינטרנט כבעיה.
על פי הסקר ,קיימים הבדלים משמעותיים
בין המדינות השונות ,שמקורם בהבדלים של
היסטוריה ,מסורת ,ודפוסי הגירה בעשורים
האחרונים .בבריטניה לדוגמא 9% ,מן הנשאלים
אמרו כי שמעו לעתים קרובות את המשפט:
"היהודים הם האחראים למשבר הכלכלי
הנוכחי" ,בעוד שבהונגריה הגיע מספרם
ל .59%-הסקר מצא גם ,כי בעוד שבלטביה רק
8%מן הנסקרים העידו כי הסכסוך הישראלי-
ערבי משפיע במידה רבה על תחושת הביטחון
שלהם ,הרי שבגרמניה עלה הנתון ל28%-
ובצרפת זינק ל.73%-
בתגובה לממצאי הסקר ,גיבשה הFRA-
מספר הצעות :תיעוד אפקטיבי ומקיף של
הפרת זכויות יסוד ,והטלת חובה על אישי
ציבור לגנות בפומבי אמירות אנטישמיות.
כמו כן ,ממליצה הסוכנות כי האיחוד האירופי
והמדינות החברות בו יפעלו בדחיפות,
למציאת דרכים אפקטיביות למלחמה בתופעת
האנטישמיות באינטרנט .אחת ההצעות היא
לבחון הקמתן של יחידות משטרה מיוחדות
שיעקבו אחר פשעי שנאה באינטרנט ויחקרו
אותם .כמו כן ,קבעה הסוכנות ,יש לעודד
אנשים לדווח למשטרה על תכנים אנטישמיים
ברשת.
לדברי מורטן קיירום ,מנהל ה" ,FRA-העובדה
שכל כך הרבה יהודים באירופה ממשיכים
להיתקל באנטישמיות בחיי היומיום שלהם
מטרידה ביותר .הדוח משמש אותנו ככלי
עזר חיוני בהגברת המאמץ המתמשך שלנו
להתמודד עם אנטישמיות על כל צורותיה.
אנטישמיות היא דוגמה מטרידה לאופן שבו
דעות קדומות יכולות להמשיך ולהתקיים
לאורך מאות שנים ,אך אין להן מקום בחברתנו
כיום .במיוחד מטרידה העובדה כי האינטרנט,
שאמור להיות כלי לתקשורת ולדיאלוג,
משמש ככלי להתנכלויות אנטישמיות .למרות
שהממשלות במדינות רבות עושות מאמצים
כדי להיאבק באנטישמיות ,אין ספק כי דרושים
צעדים ממוקדים יותר".
69אחוזים מבני הנוער נפגעו מאנטישמיות באינטרנט
סקר שערכה הליגה נגד השמצה מגלה כיצד חודרת האנטישמיות חודרת לתודעת בני נוער בישראל .על פי
ממצאי הסקר ,שנערך לרגל 100שנים להיווסדו של הארגון ,אחד מכל שלושה בני נוער בישראל ( )36%היה
חשוף להתקפות באינטרנט על רקע היותו ישראלי ,ויותר משני שליש ( )69%נחשפו לאנטישמיות ברשת .את
הסקר ערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של 500בני נוער בני 18-15
עוד עולה מן הסקר ,כי התוכן האנטישמי
הנפוץ ביותר אליו נחשפו בני הנוער הוא
קריקטורות ,תמונות וסמלים אנטישמיים,
כגון צלבי קרס ( ,)76%התבטאויות אנטישמיות
( )70%ועמודים המכילים תכנים אנטישמיים
ברשתות החברתיות (.)67.7%
באשר לאנטי־ישראליות ,הסקר מעלה
6
כי גישתם של אחד מכל ארבעה בני נוער
ישראלים ( )25%נחסמה לאתרים מסוימים
ו־ 23%מהם נחשפו להתקפות מילוליות בשל
היותם ישראלים .עם זאת ,רוב מוחלט של בני
הנוער לא עמד מנגד ומרביתם נקטו פעולה
יזומה כלשהי כדי להיאבק באותם תכנים
אנטישמיים.
בתגובה לממצאים אמר אייב פוקסמן,
המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה ,כי
"הנתונים מראים שאפילו יהודים מישראל
לא מוגנים מפני הרעל האנטישמי .המידע
באינטרנט פורץ את כל המחסומים ומגיע
אל בני הנוער".
בארץ ובעולם
נפטר פרופ' ישראל גוטמן ,גדול חוקרי השואה
גדול חוקרי השואה ,פרופסור ישראל גוטמן
( ,)90נפטר בליל ה 1-באוקטובר .הוא היה
ממורדי גטו ורשה ,ניצול אושוויץ ומהדמויות
הבולטות ,החלוציות והמובילות בקרב
ההיסטוריונים בעולם בתחום חקר השואה
היהודית באירופה ,והבכיר ביניהם בישראל.
פרופ' גוטמן היה ממקימי מכון המחקר של
יד ושם ,והוא הותיר אחריו שתי בנות ושלושה
נכדים.
עם היוודע דבר פטירתו ,אמר יו"ר יד ושם אבנר
שלו" :מורי וידידי פרופסור ישראל גוטמן הטביע
חותם עמוק על העשייה ההיסטוריוגרפית
בישראל ובעולם ,ותרם תרומה נכבדה וייחודית
להטמעת המודעות ההיסטורית לגבי תקופת
השואה ומשמעויותיה בקרב הציבור הרחב
בישראל ,ובמיוחד בקרב בני נוער .קורות חייו
האישיים של פרופ' גוטמן -כמי שחווה על בשרו
את אימי התקופה ,לחם בגטו ורשה ,נכלא
באושוויץ והיה חבר המחתרת היהודית במחנה,
שרד את צעדות המוות ,והיה עד למתרחש -
מוסיפים הרבה לעוצמתו הנדירה ולייחודו
כחוקר ,מחנך ומנהיג".
לוחם ,חלוץ וחוקר
פרופ' גוטמן נולד בוורשה בשנת ,1923גדל בה
והצטרף לתנועת השומר הצעיר .בימי הכיבוש
הגרמני היה חבר בארגון היהודי הלוחם בגטו
ורשה והשתתף במרד .הוריו ואחותו הגדולה
נספו בגטו ורשה .אחותו הקטנה ,גניה ,הייתה
בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק ונספתה
בטרבלינקה בגירוש הגדול של קיץ .1942גוטמן
היה חבר במחתרת היהודית בוורשה ובארגון
היהודי הלוחם בעת מרד גטו ורשה ,ואף נפצע
בעת המרד ,בקרב מול חיילים גרמנים ,ואיבד
את עינו .לאחר מכן היה גוטמן אסיר במחנות
הריכוז מיידנק ,אושוויץ ומאוטהאוזן .לאחר
השחרור היה פעיל בקרב שארית הפליטה ,וייסד
את קיבוץ "אביב" בסנטה דה ליאוקה באיטליה.
ב 1947-הוא עלה ארצה והצטרף לקיבוץ להבות
הבשן.
בשנת ,1961הוא ניצב על דוכן העדים בבית
הטביע חותם עמוק .פרופ' גוטמן
המשפט בירושלים שבו נשפט אדולף אייכמן.
שם השמיע את עדותו לגבי התנסותו האישית
בגטו ורשה ובמחנות מיידנק ואושוויץ .ב1973-
עבר להתגורר בירושלים ,ועם סיום הדוקטורט
שלו ב 1975-החל ללמד באוניברסיטה העברית,
בה כיהן עד ליציאתו לגמלאות ב ,1993-בין
השאר כראש המכון ליהדות זמננו (1983-
.)1986פרופ' גוטמן שימש כפרופסור אורח
באוניברסיטת קליפורניה ( )UCLAבשנים 1980-
.1981במקביל לכך ,הוא הפך למוביל בעשייה
המדעית-מחקרית ביד ושם :ממקימי המכון
הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם ,כראש
המכון ( )1993-1996וכהיסטוריון ראשי (1996-
.)2000משנת 2000ועד למותו שימש כיועץ
אקדמי ליד ושם .גוטמן כיהן גם כסגן יו"ר
מועצת אושוויץ הבינלאומית.
על עבודתו האקדמית אמר שלו" :לזכותו
של פרופ' גוטמן הישג אקדמי-מחקרי ,בעל
השלכות חברתיות ותרבותיות מרחיקות לכת:
מתן לגיטימיות ואף מרכזיות היסטוריוגרפית
לזווית היהודית של השואה .פרופ' גוטמן הצליח
לפנות 'מקום' במחקר בעולם לחוויות ,לעמדות
ולנקודות המבט של הקורבנות היהודיים בשואה,
כדי שקולותיהם יזכו לתשומת הלב העניינית
הראויה".
בסוף שנות השבעים ,משנקבע מעמדו
המוביל כחוקר שואה ויהדות פולין וממובילי
"אסכולת ירושלים" ,פנה פרופ' גוטמן לאפיק
נוסף של פעילות :יצירת קשרי מדע פעילים
בין חקר השואה הישראלי לבין המחקר
בחו"ל .זאת עשה ,בין היתר ,דרך כנסי
מחקר בינלאומיים אשר ,יחד עם הספרות
שהתפרסמה בעקבותיהם ,הפכו לפעולות
מכוננות בעולם חקר השואה .מאמץ רב
השקיע גוטמן בטיפוח קשרי מדע עם פולין,
עוד בתקופתה הקומוניסטית .הפולנים קיבלו
רבות מן הביקורות שלו והפכוהו לאורח
מבוקש (אוניברסיטת ורשה אף העניקה לו
דוקטורט לשם כבוד).
פרופ' גוטמן קבע במחקר על גטו ורשה
את מעמדו בחזית חקר השואה ,וקנה לו
מוניטין בינלאומיים .המחקר על גטו ורשה
היווה נקודת מוצא להרחבת מעגל כתיבתו
המחקרית של גוטמן על סוגיות יסוד שונות
בתחום השואה בכלל :ההתנגדות ,תנועות
הנוער הציוניות ,היודנרטים ,עבודת הכפייה
של היהודים ,ה ַעמידה ,יחסי יהודים-פולנים,
ייחודה של השואה ,הריבוד החברתי במחנות
ועוד.
ממחקריו וספריו הבולטים" :יהודי ורשה
" ;"1939-1943גטו ,מחתרת ,מרד" (,)1977
(מהדורה מורחבת ומחודשת ב ;)2011-וספר
הלימוד פורץ הדרך" :השואה ומשמעותה"
( ,)1983אשר כתב פרופ' גוטמן ביחד עם
פרופ' חיים שצקר .בהמשך שוכתב ספר זה
ע"י פרופ' גוטמן ,ומשמש מאז להוראת
השואה בבתי הספר העל-יסודיים העיוניים
בארץ .האנציקלופדיה של השואה ,אותה ערך
במחצית השנייה של שנות השמונים ,היא
מפעל יסוד וציון דרך עולמי בחקר השואה,
והיא ראתה אור ב 1990-באנגלית ובעברית,
ותורגמה גם לגרמנית .ספרים נוספים הם:
"אושוויץ -אנטומיה של מחנה מוות" (ערך
בשיתוף מיכאל ברנבאום" ;)2003 ,אלבום
אושוויץ -סיפורו של טרנספורט" (עורך;)2003 ,
ו"עמנואל רינגלבלום -האדם וההיסטוריון"
(עורך.)2006 ,
7
בארץ ובעולם
אות הנשיא הוענק לאלי ויזל
צילום :מארק ניימן ,לע"מ
הענקת האות בניו יורק .הנשיא פרס ואלי ויזל
אלי ויזל ,זוכה פרס נובל לשלום ,קיבל מנשיא
המדינה שמעון פרס את עיטור הנשיא -האות
האזרחי הגבוהה ביותר בישראל ,שניתן גם
לנשיא ארה"ב ברק אובמה בעת ביקורו בארץ.
ויזל קיבל את הפרס "על תרומתו הייחודית
לזכרון השואה ולאור חתירתו הבלתי
מתפשרת למען השלום ולמען הסבלנות".
בנימוקי ועדת האות שהוקראו בטכס שנערך
בניו יורק נאמר ,בין השאר ,כי "ויזל הטביע
חותמו על האנושות כולה ,בכך שבפעילותו
הציבורית חוצת המדינות תרם תרומה
ייחודית להנצחת מורשת השואה ולהעברת
מסר חזק של שלום וכבוד אנושי לעולם
כולו".
הנשיא פרס ענד את האות על צווארו של
ויזל ואמר לו" :זהו כבוד גדול וזכות גדולה
להעניק לך את עיטור הנשיא .השואה
לימדה אותנו שלהרוג ניתן לא רק ברובים
ובנשק אלא גם באדישות ,ואתה אלי ,מציל
את העולם מאדישותו .אתה מניף את דגל
האנושות ,מניעת שפיכות הדמים והמאבק
נגד הגזענות והאנטישמיות ,ומניעת
המלחמה .באופן אישי עברת את הזוועות
הקשות ביותר של האנושות וכניצול שואה
בחרת להקדיש את חייך כדי להעביר את
המסר -לעולם לא עוד".
בדברי תודתו אמר ויזל" :אני נרגש מאוד.
ישראל היא מרכז חיי ולמרות שאיני חי בה,
ישראל חיה בתוכי .כעת אני רואה עצמי
ישראלי של כבוד .החיים מורכבים לא רק
משנים אלא גם מרגעים ,ורגע כזה שווה חיים
שלמים".
ויזל ,יליד רומניה ,גורש ב 1944-עם
משפחתו לאושוויץ .אחרי המלחמה
היגר לארה"ב,שם החל בפעילות ציבורית
להנצחת מורשת השואה .משך השנים הפך
לדמות המרכזית והמוכרת ביותר בארה"ב
בתחום זה .הוא פרסם למעלה מ 40-ספרים,
ובשנת 1986הוענק לו פרס נובל לשלום על
פועלו ב"ועדה הנשיאותית לזכר השואה",
שבראשה עמד.
שמונה שנות מאסר
למנהל בכיר בוועידת
התביעות שמעל
בכספי ניצולים
בית משפט בניו יורק גזר שמונה שנות מאסר על
סימן דומניסטר ,בן 55תושב ברוקלין ,שהורשע
במעילת ענק תוך שימוש בכספים של ניצולי שואה.
גזר הדין ניתן ב 5-בנובמבר ,לאחר שחבר
המושבעים הרשיע בחודש מאי את דומניסטר
ושני שותפים אחרים במעילה שהסתכמה ב57-
מיליון דולר .המעילה התבצעה בעת שהנאשם
כיהן כמנהל בכיר בוועידה .המעילה התבצעה
בכספים להם היו זכאים ניצולי שואה בשנים
.2010-1999
על פי כתב האישום שהוגש נגדו ,דומניסטר
ושותפיו השתמשו לצורך ביצוע המעילה
במהגרים רוסים לארה"ב שהתחזו לניצולי
שואה כדי לגבות כספים מהממשלה הגרמנית.
בית המשפט קבע כי על דומניסטר להשיב 57.3
מיליון דולרים ששלשל לכיסו 28 .נאשמים
נוספים ,שהיו מעורבים במעילת הענק ,חתמו על
הסדרי טיעון וכנראה יימנעו ממאסר.
כינוס ועדת אושוויץ הבינלאומית
ישיבת הנשיאות של ועדת אושוויץ
הבינלאומית התקיימה השנה ב"מרכז הנוער
והלימודים הבינלאומי" באושוויינצ'ים.
הישיבה נמשכה יומיים ונכחו בה ששת
חברי הנשיאות -היו"ר רומן קנט ,מארצות-
הברית ,מריאן קורסקי וקאז'ימירש אלבין
מפולין ,רפאל איזראיל מצרפת ,הנרי גולדברג
מבלגיה ,נח קליגר ,נציג מרכז הארגונים,
וכן כריסטוף הויבנר ,מנהל המשרד בברלין
והמזכירה סוזנה גולדשטיין . מממלא מקום
מנכ"ל מוזיאון אושוויץ-בירקנאו ,אנדז'יי
קאסורצ'יק ,הגיש דו"ח מפורט על פועלו
של המוזיאון ,והקדיש זמן לא מבוטל לביתן
8
" - 27הביתן היהודי" החדש והמרשים ביותר
באושוויץ .הבית תוכנן על ידי צוות של יד ושם
בשיתוף מומחים ממדינות שונות ,בניהולו של
אבנר שלו ,יו"ר יד ושם .
משתתפי הישיבה דנו בבעיות שוטפות,
וכן בנושאים שונים הקשורים לעתידה של
הוועדה הבינלאומית ולהחזרת רכוש יהודי
בפולין .כמו כן נידונה הסוגיה :כיצד להדגיש
ולהבהיר למבקרים שכמעט כל היהודים
שנרצחו בתשלובת אושוויץ (כמיליון מאתיים
אלף) ,אכן נרצחו באושוויץ ( 2בירקנאו) .הנושא
הועלה לפני שנים אחדות על ידי נציגי צרפת
בוועדה .לדברי קליגר" ,נראה שעתה נמצאה
הדרך - בה תתמוך גם המועצה העולמית של
אושוויץ -שתאפשר להבליט עובדה זו".
במהלך הפגישה מסר קליגר דו"ח מפורט על
פועלו של מרכז הארגונים ,לרבות המבצע הגדול
והמרשים של ביקור הניצולים בבסיסי חיל
האוויר הישראלי ,על תהליך הארגון מחדש
שעובר המרכז ועל מטרותיו לעתיד .במסגרת
הישיבה שוחחו חברי הנשיאות גם עם קבוצות
שונות שביקרו באותה עת במרכז ,המארח מדי
שנה מאות משלחות מכל ארצות תבל ועורך
עשרות סמינרים וימי עיון בנושא השואה.
במסגרת זו ,הרצה קליגר בפני שלוש קבוצות
גדולות מגרמניה ,הן על השואה והן על ישראל.
בארץ ובעולם
בודפשט :פסלו של מיקלוש הורטי ,ששיתף פעולה
עם היטלר ,הוצב בבירה
מפלגת הימין הקיצוני בהונגריה ,יוביק ,הציבה ב4-
בנובמבר פסל של מיקלוש הורטי ,מנהיג המפלגה
ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם
השנייה ,בקרבת בנין הפרלמנט בודפשט .המעשה
גרר הפגנה של כ 1,000-איש שמחו כנגד הצבת הפסל .
ראש העיר ,רוגן אנטל ,אמר כי הצבת הפסל
יוצרת תמונה לא הוגנת של קיצוניות בהונגריה.
"אני חושב כי טקס חשיפה הפסל הוא פרובוקציה
של מפלגת יוביק ואני מגנה זאת" ,אמר אנטל
והוסיף כי "המעשה יעניק לאירופה המערבית
תירוץ לכנות את הונגריה 'אנטישמית'" .אחד
המפגינים שהצמיד מגן דוד צהוב לדש בגדו אמר:
"זו פשוט שערורייה שהפשיסטים האלה הקימו
פסל של הורטי ,שאחראי לשלטון הנאצי ולשואה
בהונגריה".
מפלגת יוביק הימנית הקיצונית היא השלישית
בגודלה בפרלמנט ההונגרי ,והיא מלבה את
האנטישמיות במדינה באופן קבוע ,כשהיא
מתבטאת באופן גזעני כלפי יהודים וכלפי ישראל
בנאומי נציגיה בפרלמנט .אחד ממארגני הטקס
הוא מרטון גיונגיוסי ,אחד מבכיר המפלגה שדרש
לפני כשנה לערוך רשימות של אזרחי הונגריה
שלהם שורשים יהודיים .הוא אומנם התנצל
לאחר מכן ואמר כי "דבריו לא הובנו כהלכה" ,אך
בטקס חשיפת הפסל כינה את הורטי כ"מדינאי
הגדול ביותר של הונגריה במאה ה."20-
מול המפגינים נגד הצבת הפסל ,התקבצו כמה
מתומכיו של הורטי ,כשהם קוראים סיסמאות
גזעניות ואנטישמיות .אחד המפגינים סיפר כי
שירת תחת הורטי בזמן המלחמה וכי הורטי
מעולם לא פגע ביהודים .לדבריו" ,היטלר היה זה
שגירש את היהודים ושלח אותם למחנות ,וללא
הורטי הונגריה לא הייתה קיימת היום".
הורטי שלט בהונגריה במשך 24שנים ומשך
השנים הלך והקצין את עמדותיו .בתחילת
מלחמת העולם השנייה ,כרת ברית עם גרמניה
הנאצית ,ובתחילת שנות הארבעים חוקק חוקים
אנטי־יהודים .בשנת 1944כבשה גרמניה את
הונגריה ,ובעוד הורטי עדיין בשלטון ,נשלחו
בערך 437,000יהודים למחנות עבודה והשמדה
מחוץ לגבולות המדינה .מומחים מעריכים
כי בערך חצי מיליון מיהדות הונגריה נספתה
בשואה.
תפקידו של הורטי במהלך השואה נותר
במחלוקת .תומכי הימין הקיצוני אומרים כי
הציל את הונגריה מאסון לאחר מלחמת העולם
הראשונה ,ולעומתם מתנגדיו טוענים כי שיתף
פעולה עם הנאצים" .לכנות את הורטי פושע
מלחמה הוא דבר פסול ולא נכון" ,אמר נציג
מפלגת יוביק" .הוא לא כונה פושע מלחמה
במשפטי נירנברג ,אז למה לעשות זאת כעת?".
הורטי אומנם שימש כעד התביעה במשפטי
נירנברג ,אך לא נשפט בעצמו .הוא מת בגלות
בפורטוגל ב.1957-
מת פושע המלחמה פריבקה .ייקבר במקום סודי
פרשת קבורתו של
פושע המלחמה הנאצי
אריך פריבקה ,אשר
נפטר בגיל 100בעודו
במעצר בית ברומא ,לא
הסתיימה עדיין ,לאחר
שארגנטינה וגרמניה
הודיעו כי לא יסכמו
במדי האס.אס .פריבקה
לקבור אותו באדמתן.
פאולו ג'יאקיני ,עורך דינו של פריבקה,
שהיה אחראי לרצח יותר מ 330-בני אדם
במהלך מלחמת העולם השנייה ,מסר ב21-
באוקטובר כי הוא מנהל מגעים עם מספר
ערים ,וכי פריבקה צפוי להיקבר במקום סודי
באיטליה או בגרמניה .לדבריו ,הטקס יהיה
צנוע וישתתפו בו רק קרובי משפחה .הוא ציין
כי זהו פתרון "המאזן בין רצונות המשפחה
לבין הדרישות האתיות והדתיות" .יחד עם
זאת ,סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה כי
עורך דינו של פריבקה הגיע להסכם על קבורה
סודית בתוך איטליה .גופתו של פריבקה
מוחזקת בינתיים בבסיס צבאי סמוך לרומא.
ג'יאקיני אמר כי ייערך טקס קבורה מצומצם
לקרובים ,והוסיף" :ההסכם שהושג מקובל על
בני המשפחה והולם את כללי האתיקה והדת".
הוא סירב לפרט היכן ייקבר פריבקה ,והסתפק
באמירה" :יצרנו קשר בנושא הן עם הרשויות
באיטליה והן עם הרשויות בגרמניה" .ואולם,
שגרירות גרמניה ברומא מסרה כי עורך הדין
כלל לא פנה אליה ,וכי לא קיבלה כל בקשה
לקבור את פריבקה בתחומיה.
ימים אחדים קודם לכן ,ניסתה קבוצה קתולית
שמרנית ,בעלת היסטוריה אנטישמית ,לקיים
טקס אשכבה לפריבקה בכנסייה בעיר אלבאנו
מדרום לרומא .קהל גדול שגדש את הרחובות
הסמוכים לכנסייה מנע את קיום הטקס ,שגם
ראש העיר התנגד לו .הקהל ליווה את המחאה
בקריאות "תליין" .עורך דינו של פריבקה אמר
אחר כך שהטקס הופסק אחרי שניאו-נאצים
ניסו להצטרף אליו ,במחאה על הניסיון לקיים
טקס פרטי .
יש לו מעריצים
בתחילה ניסו מקורביו לקיים טקס ברומא,
אולם הם נתקלו בקשיים מצד הכנסייה,
שהציעה לערוך בביתו של פריבקה טקס פרטי
שיכלול גם תפילה למען נשמתו ,אולם "באופן
שונה מהמקובל" .עורכי דינו של פריבקה דחו
את ההצעה .מי שנענו לבקשה לקבור אותו
בטקס מלא היו חברי "אגודת פיוס העשירי",
שרבים מחבריה ידועים כמכחישי שואה
ואנטישמים .הקבוצה ממשיכה לקדם רעיונות
קתוליים מסורתיים ,הקובעים כי היהודים
רצחו את ישו ,ומנסים להשתלט על העולם.
גורמים בכירים בקבוצה הוחרמו בידי הכנסייה,
אולם בשנות כהונתו של האפיפיור הקודם,
בנדיקטוס ה ,16-הוסרו החרמות ונעשה ניסיון
לקרב את החברים בכת לזרם הקתולי המרכזי .
פריבקה ,שנפטר בגיל ,100היה עד מותו
במעצר בית .מאז שגורש לאיטליה הפך
לאב רוחני של קבוצות פשיסטיות וגזעניות
באיטליה .הוא נותר נאמן לאידיאולוגיה
הנאצית .לאחר מותו פורסמה צוואה מצולמת
שהקליט ,בה הודה שהיהודים נרדפו על ידי
הגרמנים ,אך הכחיש את קיומם של תאי הגזים.
את ארונו של פריבקה ליוו מאות פעילים של
"עמותת פיוס העשירי" הפשיסטית ,שערכו לו
טקס אשכבה באישור הממשל המקומי.
9
בארץ ובעולם
הוסרו פריטי
שואה
מאתר איביי
חברת איביי הסירה מהאתר 30פריטים של
יהודים מהשואה ,ביניהם טלאי צהוב ופריטים
נוספים ממחנה הריכוז אושוויץ שהוצעו
ב 18,000-דולר.
בהודעת ההתנצלות שהוציאה החברה
נאמר" :אנו מקפידים על כך שמוצרים מסוג
זה לא יוצעו למכירה באתר .לאחר שנודע לנו
על מכירת פריטי שואה ,פעלנו והסרנו אותם
מן האתר" .הפריטים הוצעו למכירה על ידי
ויקטור קמפף ,היסטוריון אוקראיני המתגורר
בקנדה .לדבריו ,הציע את הפריטים למכירה
כדי לממן הוצאת ספר מחקר היסטורי.
"אני מבין למה אנשים חושבים שעשיתי
טעות ,אבל כל מה שרציתי היה לגייס כסף
כדי להוציא לאור ספר .אני לא גזען .עשיתי
זאת כדי שאנשים יזכרו את הנרצחים .אני לא
רוצה שאנשים יחשבו שאני עושה זאת רק
בשביל הכסף".
היינריך מילר ,ראש הגסטפו,
נקבר בבית עלמין יהודי
הצליח איש לקבוע מה עלה
על פי דיווח של העיתון
הגרמני "בילד" ,היינריך מילר
בגורלו.
מי שהיה מפקד המשטרהפרופסור טוכל ,המכהן
הנאצית החשאית והשתתף
כראש אתר ההנצחה של
בוועידת ואנזה ,בה הוחלט
המחתרת בברלין ,ואשר
חשף את המסמכים ,טוען
על ה"פתרון הסופי" -נקבר נקבר בין יהודים .מילר
בבית הקברות היהודי בברלין
כי לאחר חקירה ממושכת
ב.1945-
שערך" ,ניתן לומר שמילר נקבר בימי
בידיעה שפרסם ה"בילד" הוא מצטט
המלחמה האחרונים סמוך לשדה התעופה.
את ההיסטוריון פרופסור יוהנס טוכל,
גופה במדי גנרל עם תעודות המזהות אותה
אשר טען כי גילה מסמך ארכיוני שמוכיח
כמילר ,הוצאה מקבר האחים ונקברה
כי מילר מת בסוף המלחמה" .מילר לא
שרד את המלחמה .גופתו נטמנה ב 1945-מחדש באחד מהקברים ההמוניים בבית
בקבר אחים בבית הקברות היהודי ,אבל הקברות היהודי".
נשיא הקהילה היהודית בגרמניה,
הגופה עצמה לא נמצאה" .לטענת העיתון,
החיפושים אחרי הגופה יהיו מסובכים דיטר גראומן ,אמר בתגובה כי הוא נסער
מאוד ,משום שמיקומו המדויק של הקבר מהגילויים" :העובדה שסדיסט נאצי
לא ידוע .מעל גורלו של מילר ריחף תמיד אלים שכזה קבור בבית קברות יהודי מכל
סימן שאלה .הוא היה עם היטלר בבונקר המקומות ,היא מפלצתית וחסרת טעם .זה
ביום שבו התאבד הפיהרר ,אבל עד כה לא רומס את זיכרון הקורבנות".
גרמניה :פרס ספרותי
להיסטוריון דב קולקה
העת החדשה ועד לפתרון
ההיסטוריון דב קולקה,
הסופי .בספר הזכרונות שלו,
הוא הזוכה בפרס הספרות
"נופים ממטרופולין המוות",
היוקרתי על שם האחים שול
מספר קולקה בפעם הראשונה
לשנת ,2013על ספרו "נופים
על ילדותו באושוויץ .הספר
ממטרופולין המוות" .הפרס,
יצא לאור בינואר 2013ותורגם
בסך 10,000אירו ,הוענק זכה בפרס .קולקה
ל 17-שפות.
לפרופ' קולקה ב 18-בנובמבר
בנימוקי הפרס נכתב ,בין היתר ,כי "בתור
באוניברסיטת מינכן .
הפרס נקרא על שם האחים הנס וסופי שול ,חוקר אמיץ צעד קולקה אל עומק השאלה
שהיו חברי מחתרת "הוורד הלבן" שפעלה 'מה המשמעות להיות אנושי' .הספר פועל
בתקופת השלטון הנאצי .חבריה חילקו לשנות את תפיסתנו לגבי העבר ובכך הוא
עלונים ,שקראו להתנגדות לנאציזם ולרצח מעורר דחף חדש להבין ולחיות את ההווה".
היהודים ,והוצאו להורג בשל כך .קולקה ,יליד הפרס מחולק מדי שנה ביוזמת אגודת
צ'כוסלובקיה ( ,)1933הוא פרופ' אמריטוס המו"לים הגרמנים במדינת בוואריה והעיר
במכון למדעי היהדות באוניברסיטה מינכן עבור סופרים המפגינים עצמאות
העברית ,וחקר במשך עשרות שנים את אינטלקטואלית ומקדמים חירות אזרחית
גרמניה הנאצית ואת האנטישמיות מתחילת ואומץ מוסרי ,אינטלקטואלי ואסתטי.
10
מת איש
האס.אס הקרוב
ביותר להיטלר
רוחוס מיש ,אחד האנשים הקרובים ביותר לפיהרר
אדולף היטלר ,הלך לעולמו בברלין והוא בן .96
מיש ,אשר שימש כשומר הראש האישי של היטלר,
היה עד ראייה לשעותיו האחרונות של היטלר לפני
שהתאבד .הוא לא הסתיר את עברו ואף התגאה בו .הוא
נולד ב 1917-בעיירה קטנה השייכת כיום לפולין ,ובגיל
20הצטרף לאס .אס והוצב ביחידת האבטחה של היטלר .
במהלך מלחמת העולם השנייה לחם בוורשה ונפצע.
לאחר שהחלים נבחר להיות אחד משני שומרי הראש
של היטלר .בראיון שנתן ב 2005-אמר כי "היטלר היה
אדם נורמלי לחלוטין .לא מפלצת .הוא היה בוס נפלא.
חייתי יחד איתו במשך חמש שנים .הייתי אחד האנשים
הקרובים ביותר אליו במסגרת העבודה .לא היה רגע
שהוא היה בלעדיי ,ביום או בלילה".
בארץ ובעולם
מצרי הוכר כחסיד אומות העולם
לראשונה הוענק תואר חסיד אומות עולם לערבי .מדובר בד"ר מוחמד חילמי ,רופא מצרי
שהתגורר בברלין בזמן מלחמת העולם השנייה ,ושפעל יחד עם גרמנייה מקומית במטרה
להציל משפחה יהודית במהלך השואה.
ד"ר חילמי נולד בשנת 1901בחרטום
לאב מצרי ולאם גרמנייה .ב 1922-הוא
עבר לברלין כדי ללמוד רפואה ,ועבד שם
כאורולוג עד .1938הנאצים שללו את
רישיון העבודה שלו מפני שלא היה בן הגזע
הארי .חרף העובדה שנרדף בעצמו על ידי
המשטר ,הוא הביע ביקורת כלפיו ואף סיכן
את חייו כדי להציל יהודים.
במהלך המלחמה ,חילמי העניק מחסה
לחברת משפחה ,אנה גוטמן ,בבקתה
שהייתה בבעלותו ,בה שהתה עד תום
המלחמה .בעדותה ,אמרה גוטמן שניצלה
בזכותו של ד"ר חילמי ,וכי "לגסטאפו היה
ידוע שהוא רופא המשפחה שלנו .הם גם
ידעו על קיומה של הבקתה שלו .הוא הצליח
להתחמק מכל החקירות שלהם .במקרים
רבים כאלה הביא אותי ד"ר חילמי למשך
תקופות הסכנה למכרים שלו ,שם הייתי
כמה ימים במסווה של אחייניתו מדרזדן.
לאחר חלוף הסכנה ,הייתי חוזרת לבקתה.
מה שד"ר חילמי עשה בשבילי היה מתוך
נדיבות לבו ואהיה אסירת תודה לו לעולם".
לפי המידע שאסף יד ושם ,חילמי סייע גם
לאמה של אנה ולבעלה -בני הזוג גיאורג
ויוליה ווהר ,ופרש את חסותו גם על אמה
של אנה מנישואין שניים ועל סבתה ססיליה
רודניק" .לאורך כל תקופת המלחמה סיפק
להם חילמי את כל השירותים הרפואיים
שנזדקקו להם וצייד אותם בתרופות" ,נכתב
במידע שהעביר יד ושם.
אחרי המלחמה הוא נישא לאישה בשם
אמי .קרובת משפחתו המצרית של חילמי
סיפרה כי השניים לא הביאו ילדים לעולם
ונותרו לגור בגרמניה" .הם לא רצו ילדים,
מחשש למלחמות .הם לא רצו שהם יראו
את אימת המלחמה" .חילמי מת ב,1982-
ואשתו מתה ב.1998-
יד ושם העביר פנייה בנושא לשגרירות
מצרים בישראל ,בתקווה שיאותרו קרובי
משפחה נוספים של חילמי ,שאולי ייאותו
לקבל את האות .גם אם לא יימצאו כאלה,
תוארו של חילמי כחסיד אומות העולם לא
ייפגע .מיד ושם נמסר" :אנו מצטערים על
כך ומקווים שיבוא יום שהרגש האנושי יגבר
על הפוליטי".
מסרבים לקבל העיטור
ואולם ,משפחתו של ד"ר חילמי הודיעה
כי תסרב לקבל את התואר .מרוות חסאן,
קרובת משפחה שלו שאותרה בקהיר על
ידי סוכנות הידיעות איי.פי ,אמרה כי "היינו
שמחים לקבל את האות ממדינה אחרת".
עם זאת ,היא הדגישה כי היא "מכבדת את
היהדות כדת ומכבדת את היהודים" .לדבריה,
"חילמי לא ברר בין לאום ,גזע או דת כשבחר
למי לעזור .הוא טיפל בפציינטים שלו ללא
קשר למי הם היו".
התגלה סרט
אמריקאי
שהזהיר מפני
היטלר
בסרט "שלטון הטרור של היטלר" ,שצולם
על ידי קורנליוס ונדרבילט ב ,1933-מוצגות
תמונות של ביזת חנויות של יהודים ,נאומי
שטנה ושריפת ספרים .כל סימני האזהרה מפני
העומד להתרחש היו בו ,הוא הוצג בפסטיבל
הסרטים בניו יורק ב 1934-ומאז אבדו עקבותיו,
עד שהתגלה בבריסל.
הסרט "שלטון הטרור של היטלר" (Hitler's
(Reign Of Terrorנמצא לאחרונה במקרה
בארכיון סרטים בבריסל .במאי הסרט,
קורנליוס ונדרבילט ,הוא אחד היורשים של
משפחת אילי ההון שזכתה במכרז להנחת קווי
הרכבת ברחבי ארה"ב ,במקביל לשליטתה גם
בתחום הספנות והנדל"ן באזור ניו יורק.
ונדרבילט ,שביקר בגרמניה ב ,1933-השנה
בה עלה היטלר לשלטון ,תיעד את שראו
עיניו .בסרט נראים כינוסי הענק של המפלגה
הנאצית ,שבנאומי המשתתפים בהם היו
כבר אז סימנים מובהקים של שנאת זרים
בכלל ויהודים בפרט .בסרט גם קטעים של
בזיזת חנויות יהודים ,של שריפת ספרים
ושל מחסומים שבהם נבדקים אזרחים
על ידי חיילים גרמנים .ונדרבילט גם ערך
ראיון קצר עם היטלר ,תוך שהוא מתחזה
לעיתונאי .בנוסף לחומרים שצילם בגרמניה,
הוסיף ונדרבילט גם סצנות המשחזרות חלק
מהדברים שראה אך לא הצליח לצלם.
כבר ב 1934-הוקרן בפסטיבל הסרטים של
ניו יורק ,בו זכה להצלחה רבה .לעומת זאת,
שגרירות גרמניה בארצות הברית הביעה מחאה
רשמית כנגד הסרט ,ואף דרשה לצנזר ולתקן
חלקים רבים מתוכו .תביעתה נענתה ,לפחות
בחלקה ,וגרסה מחודשת שלו הוצגה לאחר
מכן במדינות נוספות בעולם ,שם זכה לפחות
התעניינות .הסרט עבר המרה לגרסה דיגיטלית,
ויוצג שוב לראשונה במוזיאון לאמנות מודרנית
בניו יורק ( )MOMAבחודש אוקטובר.
11
בארץ ובעולם
האם רודולף הס נרצח מחשש שיחשוף סודות
26שנים לאחר שרודולף הס ,סגנו של אדולף
היטלר ,התאבד בכלאו ,חושף דוח בריטי שחובר
מיד לאחר התאבדותו ,כי סוכנים בריטים חיסלו
אותו לאחר שעלה חשש שישוחרר ממאסרו.
האם רודולף הס נרצח ולא התאבד כפי שהיה
נהוג לחשוב עד היום?
לפי דוח משטרתי בן 24שנים ,שנחשף
לאחרונה בבריטניה ופורסם בעיתון
ה"אינדפנדט" בשנת ,1989כשנתיים לאחר
התאבדותו לכאורה של רודולף הס בתא כלאו
בברלין פנה ל"סקוטלנד יארד" רופא בריטי
אשר טיפל בהס במהלך מאסרו ומסר לידיהם
את שמותיהם של שני סוכנים בריטים אשר
לכאורה חיסלו את הס בתאו וביימו את מותו
כהתאבדות בתלייה.
לטענת אותו רופא ,בשל חשש שעלה באותה
תקופה כי הס ישוחרר מכלאו ,סוכנים בריטים
המחופשים לחיילים אמריקאים ביימו את
התאבדותו של הס ,בן 93במותו .המניע
לחיסולו של הס ,לפי אותו דוח משטרתי
שהותר לפרסום עקב חוק חופש המידע
הבריטי ,היה רצונם של הבריטים למנוע מהס
לחשוף סודות מתקופת המלחמה ,בדגש על
תכניות להפלת ממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל.
גורמי החקירה והתביעה הבריטיים שקיבלו
לידם את הדוח המשטרתי בנושא פנייתו של
הרופא ,החליטו לאחר מספר חודשים בודדים
לסגור את החקירה ולא להעמיק את הבדיקה
בדבר הטענות האמורות בדוח.
הס התגייס לצבא הגרמני ב .1914-במלחמת
העולם הראשונה נפצע פעמיים כששירת
בחיל הרגלים ,ולאחר מכן אומן כטייס .ב1-
ביולי 1920הצטרף למפלגה הנאצית ונרשם
כחבר ה 16-בשורותיה ,וב 1923-נטל חלק
ב"פוטש" במרתף הבירה ,בו ניסתה המפלגה
הנאצית לעלות לשלטון .לאחר מכן נכלא בבית
המעצר לנדסברג ביחד עם היטלר ,ונטען כי
היה שותף בהכתבת ושכתוב ספרו של היטלר
"מיין קמפף".
לאחר שהשתחרר מהכלא ב ,1925-הס שירת
כמה שנים כמזכירו האישי של היטלר .ב־1933
היה לסגן הפיהרר ושש שנים לאחר מכן הפך
לממלא מקומו של היטלר במקומו של הרמן
גרינג .בחודש מאי ,1941בעיצומה של מלחמת
העולם השנייה -ככל הנראה על דעת עצמו
טס הס לסקוטלנד ,במה שהוגדר בדיעבדכ"משימת שלום" פרטית .הס נטש את מטוסו
וצנח לקרקע ,ואז נלקח לחקירה ונעצר על ידי
כוחות הביטחון הבריטים .עם תום המלחמה
הוחזר הס לגרמניה ונשפט למאסר עולם
במסגרת משפטי נירנברג .אירוע הגעתו של הס
לסקוטלנד נחשב עד היום למעורר מחלוקת,
ותיאוריות קונספירציה רבות הושמעו בנושא
לאורך השנים.
הרוצחות של היטלר :חלקן של הנשים בביצוע ההשמדה
עשרות אלפי חיילות נשים ,חלקן נשות קציני
אס.אס וחלקן אזרחיות מהשורה ,עברו לפעול
בשטחי הכיבוש הנאצי מיוזמתן והשתתפו
באופן פעיל בהשמדת יהודים .ספר חדש מנפץ
את ההנחה הרווחת שרק גברים נטלו חלק
בביצוע פשעי מלחמה.
ארנה פטרי ,רעייתו של קצין אס.אס בכיר,
שבה לביתה באחד הימים מקניות וראתה
בדרכה שישה ילדים בני 6-12מפוחדים
ועירומים למחצה .היא הבינה שמדובר
בילדים יהודים שנמלטו מרכבת שהובילה
אותם למחנה השמדה .היא אספה את הילדים,
הרגיעה והאכילה אותם ,אך מאוחר יותר ,כך
מסתבר ,לקחה אותם ליער ,העמידה אותם
בשורה וירתה בהם למוות בעורפם.
תופעת "הרצחנות הנשית" והשותפות
הפעילה של נשים בהשמדת יהודים עומדת
במרכז ספר חדש" ,אלות הנקמה של היטלר"
( ,)Hitler’s Furiesשכתבה חוקרת השואה
פרופ' וונדי לוור .הספר עוסק בעשרות אלפי
12
גם נשים השתתפו במעשה הרצח
נשים ,שלקחו חלק בפשעי מלחמה של
המשטר הנאצי במהלך שנות שלטונו בגרמניה
בפרט ובאירופה בכלל במהלך מלחמת העולם
השנייה .במחקרה קובעת לוור ,כי חלקן הפעיל
של נשים גרמניות בהשמדת היהודים היה גדול
באופן ניכר מכפי שנדמה .במרכזו של המחקר
עומד פועלן של נשים גרמניות שעברו מרצונן
לשטחים שנכבשו על ידי הנאצים במזרח ,שם
התבצעה רוב מלאכת השמדת העם היהודי.
לטענת לוור ,הנשים לקחו חלק מרכזי ברצח
ההמוני במסגרת תפקידים אדמיניסטרטיביים
שמילאו.
בין היתר מזכירה לוור בספרה את ליזולט
מיירר ,שעבדה בשיתוף פעולה הדוק עם
קצין ה-אס.אס שפיקד עליה ,ואשר יחד איתו
השתתפה בהוצאות יהודים להורג "לשם
הספורט" .בשלב הראשון של ההשמדה,
שהתבצעה בעיקר במדינות המערביות של
בריה"מ ,נטלה מיירר תפקיד מרכזי בתיאום
הפעילות של יחידות ה"איינזצגרופן" (פלוגות
המוות) ,ולעיתים קרובות הייתה זו שהחליטה
מי יישאר בחיים ומי יצא להורג .סיפורן של
רבות מאותן נשים דמה לזה של פטרי ,שרצחה
את ששת הילדים .הן היו נשות קציני אס.אס
שליוו את בעליהן באירופה הכבושה ,התגוררו
ליד המחנות וניצלו את האסירים כעבדים.
ליזל ווילהאוס הייתה אחת מהן .כאשתו של
מפקד מחנה בפולין ,נהגה לשבת על מרפסת
ביתה ולירות ברובה באסירים יהודים .אישה
אחרת ,ורה וולאוף ,רעייתו של מפקד גדוד
משטרה בפולין ,סייעה לו בקיץ 1942בכינוסם
והעברתם של 11אלף יהודים מאחת העיירות
לטרבלינקה.
בארץ ובעולם
פושע המלחמה הנס ליפשיס נעצר בגרמניה
סופ-סוף יעמוד לדין .ליפשיס
הנס ליפשיס ,בן ה ,93-נעצר בגרמניה בתום
חקירה מאומצת שבעקבותיה גובשו מספיק
ראיות ,המוכיחות כי היה שומר במחנה ההשמדה
אושוויץ-בירקנאו וכי סייע בפועל לרצח המוני
יהודים .אחרי המלחמה ברח לארה"ב וחי
בשיקגו ,ובשנת 1984גורש לגרמניה ,ומאז הוא
חי שם משך 30שנה.
לפני כשנה התנהלה בגרמניה חקירה נגד
ליפשיס ,שלא הניבה תוצאות ,אך לפני שבועות
מספר הוא אותר ע"י כתב העיתון הגרמני "ולט
אמזונטאג" .בראיון שנערך עימו ,אישר ליפשיס
כי אכן שירת באושוויץ ,אך לדבריו "רק בתור
טבח" .כשנשאל אם ידע על הזוועות המתרחשות
במחנה ,ענה" :לא ראיתי דבר ,אבל כן שמעתי
על כך" .בעקבות הפרסום חודשה החקירה של
רשויות החוק בגרמניה ,אשר גילו כי לא היה טבח,
כדבריו ,אלא שירת ביחידת "גולגולת המוות"
של האס .אס ,אשר שמרה על מחנות ההשמדה.
מתוקף תפקידו זה ,טוענת עתה התביעה כי סייע
בפועל לרצח המונים.
התביעה נגד ליפשיס מתבססת על התקדים
שסייע להביא לדין את ג'ון דמיאניוק ,אשר
הורשע במעורבות ברצח עשרות אלפי יהודים
על סמך העובדה ששירת כשומר במחנה
סוביבור .לפי תקדים זה ניתן ,גם ללא הוכחת
השתתפות בפשע ספציפי ,להאשים אדם
ששירת במחנות ההשמדה בקשר לרצח,
משום שהשימוש היחיד שלהם היה רצח
אנשים.
ד"ר אפרים זורוף ,מנכ"ל מרכז ויזנטל,
שהקדיש בשנים האחרונות מאמצים ללכידתו
של ליפשיס ,אמר בעקבות מעצרו" :זוהי
בשורה בכל הקשור ללכידת נאצים .במשך
שנים התנהלו מאמצים להעמידו לדין,
אך הרשויות בגרמניה ניסו להתחמק מכך
בתואנות שונות .אך לאחר שהוצגו בפניהם
ראיות חותכות כי האיש שירת ביחידת
'גולגולת המוות' של האס .אס ,לא נותרה
בפניהם כל ברירה ,והם היו חייבים לעצור
אותו .הדבר מוכיח כי גם כיום אפשר עדיין
לבוא בחשבון עם הנאצים .גילו של הרוצח לא
צריך להילקח בחשבון ,כאשר ייתכן שהאיש
רצח את הסבא או הסבתא שלך או שלי".
אוסף אמנות ענק שבזזו הנאצים התגלה בגרמניה
מבקר במחסן של יצירות שדודות .יוזף גבלס
היצירות ששוויין מוערך בכמיליארד אירו התגלו
בדירת בנו של אספן האמנות הילדברנד גורליט,
אשר רכש אותן לטענת הבן כחוק 15,000 .יצירות
שבזזו הנאצים מידי יהודים נמצאו לאחרונה
בביתו של קורנליוס גורליט ,אוצר אמנות גרמני,
בעקבות חקירה שנערכה נגדו בחשד להעלמות
מס .לטענתו ,רכש אביו את התמונות באופן חוקי
בשנות ה 30-וה" ,40-ולכן אצא למאבק ולא אוותר
עליהן".
חשיפת אוסף התמונות הגנובות עוררה
תרעומת קשה בגרמניה עצמה ובמדינות
אחרות בשל העובדה שגילוין הוסתר משך
שנתיים .בעקבות הביקורת ציבורית ,ובלחץ
בינלאומי כבד ,הודיעה ממשלת גרמניה על
הקמת צוות מיוחד של חוקרי אמנות שיעסוק
בזיהוי הבעלים החוקיים של היצירות שביניהן
ציורים של פבלו פיקאסו ,פייר-אוגוסט רנואר,
מרק שאגאל ואנרי מאטיס .שווי היצירות
מוערך על ידי מומחים בכמיליארד אירו.
פרקליטות העיר אאוגסבורג בבוואריה,
המטפלת בהיבט הפלילי של החקירה ,הודיעה
הכי מתוך 1,406היצירות שנמצאו בדירתו של
גורליט ,קיים חשד כי 970מהן נקנו על ידי אביו
מהנאצים לאחר שנשדדו על ידם .גורליט הוא
בנו של אספן האמנות הילדברנד גורליט ,אשר
רכש במחירים נמוכים ציורים מיהודים לפני
שברחו מגרמניה בשנות ה 30-וה .40-גורליט
הבן ,נהג למכור מדי פעם יצירות כדי לממן את
מחייתו .בראיון שהעניק לשבועון הגרמני "דר
שפיגל" אמר שאביו רכש את יצירות האמנות
באופן חוקי לגמרי ושהן נמצאות אצלו מתוקף
היותו יורשו של אביו.
לדברי קולט אביטל ,יו"ר מרכז הארגונים,
"קרוב לשבעים שנה אחרי תום מלחמת העולם
השנייה ושחרור מחנות ההשמדה ,נותרו בינינו
לבין מדינות אירופה נושאים פתוחים עדיין.
בדירה קטנה ,בבניין במינכן ,נמצאו כ1406-
יצירות אמנות נדירות של מיטב הציירים
האירופאים ,יצירות שנשדדו מיהודים .תמוהה
העובדה שהחקירה סביב הפרשה אשר
נתגלתה לפני שנתיים ,נשמרה בסודיות במשך
כל התקופה הזאת".
עוד הוסיפה אביטל ואמרה" :תביעתנו היא כי
ממשלת גרמניה תפרסם ברבים את כל צילומי
ופרטי הציורים ,במגמה למצוא את היורשים
ולהחזיר את היצירות לבעליהן החוקיים .זהו
חלק ממאבק עיקש אותו אנו מנהלים יחד עם
גופים יהודים בעולם ,בעיקר במדינות מזרח
אירופה ,להחזרת הרכוש היהודי שנגזל על ידי
הנאצים ושותפיהם".
13
בארץ ובעולם
זוכרים את יהדות בוקובינה
אולם מוזיאון ת"א היה מלא מפה לפה בעצרת
לציון 72שנה לגירושם של יהודי בוקובינה,
דורוחוי ובסרביה לטרנסניסטריה .כל כך מלא,
שחלק הנוכחים נאלצו לשבת על המדרגות.
אבל בערב שכזה גרם הדבר דווקא לקורת רוח
ולא לכעס .כמות האנשים שהגיעו הפתיעה
אפילו את המארגנים ,ובעיקר הפתיעה אותם
הנוכחות המאסיבית של בני הדור השני ואפילו
השלישי.
בכנס שנערך על ידי ארגון יהודי בוקובינה
בישראל ,בסיוע מרכז הארגונים של ניצולי
השואה ,יד ושם והארגון המאוחד של יוצאי
רומניה ,נשאה דברים (בעברית) גם שגרירת
רומניה בישראל ,אנדריאה פסטרנק ,שאמרה:
"ממש היום נערכת ברומניה עצרת לזכר
קורבנות השואה ,ועל פי החלטת ממשלת
רומניה ,התקיימה ,בנוסף לטקס שנערך
באנדרטה במרכז הבירה בוקרשט ,גם ישיבה
מיוחדת בפרלמנט הרומני .נשיא רומניה הכריז
ב 2004-על הקמת ועדת חקירה בינלאומית
לחקר ההיסטוריה של השואה ברומניה,
בראשות אלי ויזל ,יליד רומניה ,והממשלה
התחייבה לאמץ את דוח הוועדה ומסקנותיה
במלואן .אחת מההמלצות הייתה הכרזה על
יום זיכרון לאומי לשואה .הכוונה היא ,בראש
ובראשונה ,להפוך את הנושא לחלק מהשיח
הציבורי והאקדמי ברומניה".
יוחנן רון ,יו"ר ונשיא "האיגוד העולמי של יהודי
בוקובינה" ,סיפר לנוכחים כי הוא "מגלה עוד
טפח ועוד טפח של הקהילה המיוחדת הזאת,
בין אם של הקהילה החרדית המופלאה שחיה
שם ובין אם של היהדות המודרנית שקצת יצאה
מגדרות היהדות ואימצה את התרבות האוסטרו-
הונגרית .אנחנו ממשיכים לשאת את הלפיד של
אותה יהדות מופלאה שנעלמה .אחת התופעות
14
המעניינות שלא נבדקה עדיין ,היא העובדה
שאיש מאלה שחזרו מטרנסניסטריה לא
השתקע חזרה בבוקובינה .רבים מהם ,לעומת
זאת ,עלו ארצה ,וכמו שאמר כבר הנשיא שמעון
פרס' ,זו קהילה שהגיעה עם סוליות גומי' .לא
תבעו ,לא שמעו אותם .בשקט בשקט תרמה את
חלקה למדינה והגיעה לאן שהגיעה".
קולט אביטל ,יו"ר מרכז הארגונים אמרה:
"בוקובינה זו ,בה פרחו ושגשגו קהילות
יהודיות ,מקום בו אתם נולדתם ,מעוררת
לעתים נוסטלגיה בלבנו ,געגועים לתרבות
וליצירה ,לעולם שהיה ואיננו עוד .היא מעוררת
כאב עמוק על אותם יהודים טובים ותמימים
שחיו ויצרו ונרצחו באכזריות על ידי הרומנים,
הגרמנים והרוסים.
"אנחנו מעלים כאן הערב את דמותו של עולם
שהיה ,עולם בו הייתה ליהודים ,במשך תקופה
ארוכה ,מידה גדולה של אוטונומיה תרבותית.
אנחנו מדליקים נר זיכרון לאלפי היהודים
רופאים ועורכי דין ,סופרים ומשוררים,לאלה שעסקו בתעשיית העץ ,לאלה שעסקו
בחקלאות ,לשחקנים וגם לפשוטי העם,
לרבנים המלומדים ולתלמידים החכמים,
לאלה שתרמו לתרבות ולפיתוח המקום ולאלה
שתרמו למסורת ישראל .אנחנו זוכרים בתי
כנסת ובתי מדרש ,ותיאטרונים נודדים (כמו זה
המופיע בספר 'הקברט ההיסטורי' של פרופסור
פבריקנט) ,ואנחנו זוכרים גם כיצד ומתי החלה
הטרגדיה שלנו .אנחנו מעלים הערב את זכרם
של היהודים שנרצחו על ידי דיוויזיות של
הצבא הרומני באשמת שיתוף פעולה עם
הקומוניסטים ,ואת אלה שנרצחו בידי הרוסים
והגרמנים בשל היותם יהודים.
"נזכור את 185,000היהודים שהוגלו על ידי
משטר יון אנטונסקו לטרנסניסטריה החל בסתיו
,1941את אלה שנספו בדרכים ,שמתו מרעב,
מקור ומעייפות ,ואת אלה שלא חזרו מהמחנות.
היום אנחנו יודעים שמספרם היה .90,000נשים,
גברים וטף.
"אנחנו רוצים גם להעלות על נס את אלה
ששרדו ,אלה כמוכם ,גבירותיי ורבותיי ,שהגיעו
ארצה ,התגברו על האובדן ,הכאב והקשיים
והשתקמו .אלה שתרמו כל כך הרבה לבניין
הארץ ,לביטחונה ,לכלכלתה ולחיי התרבות
שלה .כל אחד ואחת מאתנו כאן נושא עימו
מסורת וזיכרון .כל דור ודור חייב לשמור על
קורות ימיו למען ידע דור אחרון :זאת המסורת
המבורכת ,זהו הצו שבזכותו אנחנו מתכנסים
לטקס הזיכרון של יהודי בוקובינה".
דורית נובק ,מנכ"ל יד ושם" :כשאנחנו חושבים
על יהדות בוקובינה ,אנחנו לא צריכים לזכור
רק את מה שקרה לה בשואה ולאחריה .אנחנו
צריכים לחשוב שזה סיפור שהתחיל הרבה
קודם לכן .סיפור החיים המפוארים שתבעו את
חותמם גם בשנים שלפני ,גם במהלך השואה
וגם באופן מעורר ההשראה שבו אלה ששרדו
בנו מחדש את חייהם באורח מעורר התפעלות
והשראה ,במציאות שאפשר היה לחשוב שאין
סיכוי שיעשו זאת אחרי שעברו מה שעברו".
מאיר שפי ,יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה:
"נראה לי כי אחת המטרות המרכזיות של
כל הארגונים המטפלים ביהדות רומניה היא
לעודד את בני דור ההמשך לקבל לידיו את
ניהול הארגונים .אנו ,בני דור הניצולים ,הולכים
ומתמעטים".
הסופר אהרון אפלפלד אמר רק" :אני אקצר
בדבריי .סופר צריך לכתוב ולא לדבר .אקרא לכן
רק קטע קצר מתוך ספרי 'סיפור חיי'" .קרא -
והקהל המרותק בקושי נשם .היו גם כאלה
שהזילו דמעה.
75שנה לליל הבדולח
ליל הבדולח צוין בישראל ובעולם
טקסי זיכרון לציון ליל הבדולח נערכו בישראל ,גרמניה ואוסטריה .רה"מ בנימין נתניהו" :דווקא בימים אלה אנו עדים
לתופעות של צלבי קרס ברשות הפלסטינית ולתופעות של מועל יד" הקנצלרית מרקל" :ליל הבדולח הוא
מהרגעים האפלים ביותר" הנשיא אובמה" :עלינו לזכור את הלקח מהטרגדיה של ליל הבדולח"
לרגל ציון 75שנים לפוגרום ליל הבדולח ,ערך
ארגון יוצאי מרכז אירופה יום עיון ביד ושם
תחת הכותרת "זיכרון צרוב" ,בו העלו זיכרונות
אלו שהיו ילדים ונערים בפוגרום .באירוע
השתפו ראובן מרחב ,יו"ר נשיאות ארגון יוצאי
מרכז אירופה ,דורית נובק ,מנכ"לית יד ושם,
פרופסור דינה פורת ,ההיסטוריונית הראשית
ביד ושם ,וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש.
"אושוויץ לא נבנתה ביום אחד ,היו שלטי
'עצור' רבים בדרך" ,אמר ח"כ חנין ,והזכיר את
המאורעות שקדמו לפוגרום ,שהיו אמורים
להדליק נורות אדומות עבור העולם -עליית
היטלר לשלטון ,חוקי נירנברג ועוד .כל זאת,
על מנת להראות שליל הבדולח לא היה תגובה
ספונטנית ,אלא אירוע מתוכנן.
ראש הממשלה ,בנימין נתניהו ,התייחס לליל
הבדולח בפתח ישיבת הממשלה שנערכה ב9-
בנובמבר ,ואמר" :דווקא בימים אלה של ציון
75שנה לליל הבדולח אנו עדים לתופעות של
צלבי קרס ברשות הפלסטינית ולתופעות של
מועל יד .זו תוצאה ישירה של המשך ההסתה
הפראית נגד מדינת ישראל .זו לא דרך להשיג
שלום ,ושלום לא יושג על ידי הפעלת לחץ
בינלאומי על ישראל .שום לחץ לא יביא אותנו
לנטוש את האינטרסים החיוניים שלנו ,שהם
חלק מהמורשת שלנו וחלק מהעתיד שלנו".
גם בגרמניה ,אוסטריה וארה"ב ציינו מלאת
75שנה לליל הבדולח .נשיא גרמניה ,יואכים
ג ָאו ּק ,השתתף בטקס בבית כנסת סמוך
לברלין ,שנחרב בליל הבדולח ושוקם לאחר
המלחמה .בברלין צוין האירוע בדקת דומייה,
בפרנקפורט נערך קונצרט זיכרון ,וברבות
מערי גרמניה נערכו תהלוכות זיכרון שבמהלכן
נקראו שמות יהודים גרמנים שנרצחו בשואה.
הרמטכ"ל ,רב אלוף בני גנץ ,השתתף בטקס
באנדרטת הזיכרון ברציף 17בברלין ,רציף
השילוח של היהודים למחנות הריכוז ,ובחצות
התכנסו בעיר 200רבנים מ 30-מדינות וצעדו
משער ברנדנבורג לכיוון האנדרטה לזכר
השואה.
קנצלרית גרמניה ,אנגלה מרקל ,התייחסה
יהודים שנעצרו בבאדן-באדן בליל הבדולח .רבים מהם נשלחו לדכאו
בנאומה השבועי ברדיו ליום השנה ה 75-לליל
הבדולח ,וקראה לגרמנים להישאר ערניים אל
מול סכנת האנטישמיות .בדבריה תיארה מרקל
את אירועי ה 9-בנובמבר 1938כאחד הרגעים
האפלים ביותר בהיסטוריה הגרמנית ,וקראה
לכל הגרמנים "להפגין אומץ אזרחי ולהבטיח
ששום צורה של אנטישמיות לא תתקבל
בסובלנות" .מרקל הוסיפה עוד ואמרה כי
המצב שבו שום מוסד יהודי בגרמניה אינו יכול
להישאר ללא שמירת המשטרה " -הוא דבר
בלתי סביר אומנם ,אך זו המציאות בשטח".
נשיא ארה"ב ,ברק אובמה ,הפיץ הודעה
מיוחדת לציון יום השנה ה 75-לאירועי ליל
צילום :ארכיון יד ושם
הבדולח ,בה נכתב" :ליל הבדולח בישר את
רצח העם של שישה מיליון יהודים ומיליוני
קורבנות חפים מפשע אחרים 75 .שנים
לאחר מכן ,ליל הבדולח מסמל את ההשלכות
הטרגיות של שתיקה אל מול שנאה ללא סייג.
בעוד אנו מציינים את יום השנה ,עלינו לזכור
את הלקח שלמדנו מאותו לילה אפל ולפעול
נגד אנטישמיות וחוסר סובלנות ,להיאבק
בדעות קדומות ולעסוק ברדיפה בכל מקום
שהן קיימות .בכך נכבד את זכר אלו שנהרגו
ונאשש מחדש את הקריאה חסרת הזמן:
'לעולם לא עוד'".
סדנא לדמוקרטיה באוסטריה
גם באוסטריה ציינו מלאת 75שנה
ל"ליל הבדולח" .בשניים מהאירועים
השתתפו יו"ר הוועד המרכזי ליוצאי
אוסטריה ,גדעון אקהאוז ,וחבר הנהלת
הוועד ליאו לוסטר .באירוע שהתקיים
ב 7-בנובמבר השתתף אקהאוז בסדנא
לדמוקרטיה שערך הפרלמנט האוסטרי
משוחח עם תלמידים .אקהאו ז
בהשתתפות תלמידי תיכון ,ובהמשך
התקיימה אזכרה בפרלמנט בה נשאו דברים נשיאת הפרלמנט ,ברברה פרמר ,והרב הראשי
לאוסטריה ,פאול איזנברג.
בשני אירועים אחרים בהם השתתף לוסטר ,צוינה העברת היהודים מבית הספר
שפרלגסה ,עד ל"אס פרנבאנהוף" (תחנת רכבת) ,ממנה הובלו לטרנזישטט .רבים מהם
נשלחו משם לאושוויץ.
15
לליל הבדולח
ובעולם
בארץשנה
75
בית הכנסת בזייגן עולה בלהבות
צילום :ארכיון יד ושם
פוגרום "ליל הבדולח":
נקודת מפנה בתולדות
יהודי גרמניה
כיצד היה "ליל הבדולח" נקודת מפנה בהיסטוריה הקצרה אך רבת משמעות של תולדות היהודים הגרמנים תחת המשטר
הנאצי כיצד דפוסי חיים ואופק ציפיות שהצליחו היהודים הגרמנים לפתח מאז עליית הנאצים לשלטון החלו להתערער
במהלך שנת 1938ובאו אל קיצם בעקבות ליל ה 9-8-בנובמבר מדוע אי אפשר לשפוט את דרכי פעולתם של היהודים
הגרמנים שחיו תחת השלטון הנאצי עד 1938במהלך שנה זו
| ד"ר גיא מירון* |
בליל ה 9-10-בנובמבר התחולל ברחבי
גרמניה ואוסטריה פוגרום שבמהלכו הוצתו
מאות בתי כנסת ונרצחו קרוב למאה יהודים.
באותו לילה ולמחרתו נעצרו כ 30,000-גברים
יהודים והועברו למחנות ריכוז .זו הייתה
פעולת המעצר השיטתית הראשונה של
יהודים בממדים כאלה .מרטין בובר ,ששהה אז
כבר בירושלים ,כתב כמה שבועות לאחר מכן
מאמר בו קבע כי באה אל קיצה הסימביוזה
היהודית הגרמנית .ואכן" ,ליל הבדולח"
קיבל משמעות כזו והוא אף נתפס לפעמים
כשלב חדש ברדיפת היהודים בכלל ואולי אף
כראשיתה של השואה.
בחודשים לאחר עלייתם של הנאצים לשלטון
בינואר 1933עוצבה מחדש המדינה והחברה
הגרמנית .המפלגות הלא נאציות נסגרו בזו אחר
זו וסמכויות הפרלמנט ובתי המשפט הוגדרו
מחדש .יתירה מזאת ,בתהליך שכונה על ידי
הנאצים "האחדה" ( )Gleichschaltungפעל
16
המשטר הנאצי במרץ לביטולו של הפלורליזם
החברתי בגרמניה ולכינונה של "קהילת עם"
גרמנית כמעט בכל תחום .נסגרו מגוון ארגונים
ואיגודים לא נאצים ,הוקמו ארגונים חברתיים
ותרבותיים -כגון ה"היטלר יוגנד" לנוער ,ארגוני
נשים ואיגודים מקצועיים -שפעלו בחסות
המפלגה הנאצית ,והאזרחים הגרמנים הועמדו
תחת לחץ כבד להשתלב בהם.
באופן פרדוקסאלי ,היהודים היו קבוצת
האוכלוסייה היחידה שיכלה להמשיך לקיים את
המסגרות הפוליטיות והחברתיות שלה תחת
המשטר הנאצי .כמובן ,היהודים נפגעו קשות
מהחרם הכלכלי וראשית החקיקה האנטישמית
באפריל 1933וארגוניהם הפוליטיים לא יכלו
עוד להתבטא בחופשיות ולבקר את המשטר
הנאצי .אך לצד העובדה הזו נמשכה פעילותן של
הקהילות היהודיות ושל הארגונים הפוליטיים
היהודים הותיקים -ובראשם "האגודה המרכזית
של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית",
"ההתאחדות הציונית של גרמניה" ו"ברית
חיילי החזית היהודיים" .מכיוון שבשלב זה
מטרת פעילותם של הנאצים הייתה בידוד
האוכלוסייה היהודית ,לא היה להם כל עניין
לשבור את המסגרות היהודיות הללו .להיפך ,כל
עוד הן פעלו תחת פיקוח משטרתי הן שימשו
מוקד לפעילות יהודית פנימית שביססה את
נפרדותם של היהודים משאר האוכלוסייה .כך
גם לא הייתה התנגדות של השלטון לכינונה של
"הנציגות הארצית של יהודי גרמניה" בספטמבר
- 1933הנהגה יהודית מאוחדת שפעלה תחת
הנהגתו של הרב ליאו בק .הנציגות אמנם לא
זכתה למענה מהשלטון ביוזמותיה למשא ומתן
להגדרה מחודשת של מעמד היהודים ,אך החלה
לפעול כגורם המרכזי בבנייתם המחודשת של
חיי היהודים בגרמניה תחת השלטון הנאצי.
אם מתבוננים במכלול היוזמות והתארגנויות
שקמו ביהדות גרמניה ב 1933 -עשוי להתקבל
רושם של מעין רנסנס יהודי או ,באופן שבו
75שנה לליל הבדולח
תאר זאת הוגה הדעות והמחנך הציוני עקיבא
ארנסט סימון "-בניין בתוך חורבן" .סימון,
שעלה לארץ ישראל בשלהי שנות העשרים
והתיישב בירושלים ,נקרא על ידי מורו ,מרטין
בובר ,לשוב לגרמניה ונטל חלק בהקמתה של
"הרשות להנחלת השכלה יהודית למבוגרים"
שפנתה בעיקר לציבור היהודי המתבולל
והציעה לו להתוודע ליהדותו בעזרת לימוד
של מקורות והיסטוריה יהודית .לצד הרשות
קמו בתי מדרש קהילתיים בערים שונות
בגרמניה ,הוקמו מגוון בתי ספר יהודים
קהילתיים לילדים שנפלטו ממערכת החינוך
הגרמנית וגם בתי המדרש לרבנים המשיכו את
פעילותם בברלין ובברסלאו.
מחשבות ראשונות על הגירה
ב 1933-הקים קורט זינגר ,יהודי שהודח
מתפקידו כמנהל האופרה של ברלין ,את
"אגודת התרבות היהודית" -מפעל שהתפשט
עד מהרה לערים נוספות בגרמניה .אגודת
התרבות הציעה לציבור היהודי היצע תרבותי
מגוון -הן מהרפרטואר הגרמני והאירופי
והן מזה היהודי -הכל כמובן תחת פיקוחו
של משרד התעמולה הנאצי שמעת לעת
פסל את הצגתם של חומרים "גרמניים מדי"
לציבור היהודי .ארגונים יהודיים אף ניהלו
פעילויות ספורט רבות באישור ,ולעיתים אף
בעידוד המשטר הנאצי שעשה בכך שימוש
תעמולתי ,למשל בתקופת האולימפיאדה של
.1936כל הפעילויות הללו תוארו בפירוט על
ידי העיתונות היהודית הגרמנית ,שהמשיכה
לצאת לאור ואף הגבירה את הפצתה באופן
משמעותי בתקופה זו.
כמובן ,ההתבוננות בפעילות היהודית
הפנימית בלבד עשויה ליצור רושם מוטעה.
יהודי גרמניה עברו שנים קשות ,רבים מהם
חוו פגיעות והשפלות וככל שעבר הזמן
הבינו רבים מהם ,בעיקר הצעירים ,שעתידם
אינו בגרמניה .כבר ב 1933-עזבו את גרמניה
כ 37,000-יהודים על מנת שלא לחזור ומ-
1934התייצב מספר העוזבים לכ20,000-
בשנה בממוצע .חלק ניכר מפעילויותיהם
של הארגונים היהודים הוקדש להכנתה
של ההגירה .הם הציעו למהגרים הכשרה
מקצועית וקורסים בשפות שונות והפיצו
מידע מפורט על המצב ואורח החיים ביעדי
ההגירה השונים .עם זאת ,בשנים הראשונות
ההנהגה היהודית ,ובכללה גם זו הציונית ,לא
חשבה במונחים של הגירה המונית ומיידית
של כל היהודים מגרמניה ,מהלך שאף נתפס
כבלתי אפשרי ובלתי אחראי .ההגירה נתפסה
ונוהלה כתהליך בלתי נמנע אך הדרגתי שיש
לנהלו באחריות ושעשוי להימשך שנים רבות.
בשלהי 1937החלה להסתמן הסלמה במצב
היהודים ,שהתגברה מאד ב .1938-הדברים
ניכרו בתחילה בהחרפת מדיניות האריזציה:
גזל רכוש יהודי והעברתו לידי בעלים גרמנים
ארים בתמורה בלתי ריאלית .האריזציה עברה
ממדיניות של נישול זוחל לנישול מואץ
ואגרסיבי .גם בתי עסק יהודים באזורים
בהם הופעלה עד אז מדיניות רכה יותר ביחס
ליהודים ,כמו המבורג ,נפגעו עתה.
האנשלוס -סיפוחה של אוסטריה לגרמניה
במרץ - 1938העביר לתחום השלטון הנאצי
190,000יהודים נוספים ואף חשף אותם
למדיניות אנטישמית אלימה הרבה יותר מזו
שנודעה עד כה בגרמניה .אוסטריה ,ובעיקר
וינה ,אף הייתה לזירה הראשונה בה פעלה
היחידה של אדולף אייכמן במטרה להביא
להגירה כפויה של היהודים אחרי נישולם
מרכושם.
תחילת המנוסה
אחרי "ליל הבדולח"
ככל שנקפו החודשים בשנת ,1938התרבו
הסימנים לכך שמסגרת הקיום שיהודי גרמניה
חיה בתוכו מאז 1933עומדת בפני קריסה.
בקיץ 1938נסגרו שורה של מקצועות חופשיים
בפני היהודים והועברה התקנה של חתימת J
(המסמל את המילה )Judeעל דרכוניהם .ב-
28באוקטובר גורשו מגרמניה 17,000 -יהודים
בעלי אזרחות פולנית -אירוע שנודע בעיקר
מכיוון שהפולנים לא רצו לקבל את המגורשים
והם שהו בשטח הפקר במשך כמה יממות.
הרצח של אחד הצירים הגרמנים בפריז על ידי
היהודי הפולני הרשל גרינשפאן ,שהוריו היו
בין המגורשים ,שימש כעילה לפריצת פוגרום
"ליל הבדולח" ,שהיום אנו יודעים שהוכן על
ידי הנאצים במשך חודשים אחדים.
שורת האירועים האלו יצרו מציאות חדשות
לחלוטין עבור יהודי גרמניה .בימים שלאחר
"ליל הבדולח" ,כאשר הציבור היהודי עסק
בעיקר בדאגה ל 30,000-הגברים היהודים
שנעצרו בדכאו ,זכסנהאוזן ובוכנוואלד ,הורה
מובלים לקראת הגירוש מבאדן-באדן לדכאו
צילום :ארכיון יד ושם
המשטר הנאצי על פירוק המסגרות הפוליטיות
היהודיות ,ובראשן הנציגות הארצית ,על
סגירת העיתונים היהודיים ועל הפסקת
פעילותם של מרבית הארגונים החברתיים
היהודיים ,פרט ל"אגודת התרבות" שהמשיכה
אמנם לפעול בפיקוח נאצי הדוק בהרבה של
משרד התעמולה .מהלכים אלו הביאה לסיומה
של תקופה :האי של האוטונומיה היהודית -
החברתית ,התרבותית ובמידה מסוימת גם
הפוליטית -שהתקיים מאז 1933היה כלא היה
וחיי היהודים בגרמניה הפכו לבלתי נסבלים.
בציבור הישראלי ,ואולי אף מעבר לו ,קיימת
נטייה לראות את יהודי גרמניה בני תקופה
זו כמי שלקו בהערכה לא נכונה של מצבם.
לעיתים אף נטען כלפיהם ,באופן שיפוטי,
שהיה עליהם לעזוב את גרמניה במועד מוקדם
יותר לנוכח ההתפתחויות .חשוב לזכור שיהודי
גרמניה ,על הנהגתם ,היו מודעים היטב למצב
בו חיו תחת המשטר הנאצי ואף פעלו במרץ
לקידום ההגירה .אך הם פעלו לנוכח הנסיבות
אותן הכירו בשנים .1933–1937רק ההסלמה
המואצת ,שהגיעה לשיאה ב"ליל הבדולח",
יצרה מצב שאילץ אותם להיערך להגירה
המונית ומיידית .בעקבות אירועים אלו הפכה
עזיבתם של היהודים את גרמניה ממהלך
מושכל והדרגתי של הגירת מהגרים למנוסת
פליטים .מנוסה זו ,יחד עם קריסתן של מסגרות
הקיום היהודיות שקמו ב ,1933 -סימנה לא רק
את קיצה של "הסימביוזה היהודית גרמנית"
בת מאה וחמישים השנה עליה דיבר בובר,
אלא גם את קיצה של התקופה המרתקת ,גם
אם הקצרה בהרבה ,שכונתה על ידי סימון
"בניין בתוך חורבן".
* באדיבות "בימת הפקולטה" ,מכון שכטר
למדעי היהדות
17
75שנה לליל הבדולח
חנה קורצמן היתה שם
"יצאנו לבית-הספר כמו תמיד .זה זמן-מה שבית ספרנו שכן בבית הכנסת.
צעקו לעברנו' :יהודים! תחזרו הביתה! בית הספר שלכם בוער!' .לא האמנו להם"
"נולדתי באביב 1928בעיר דרמשטדט
בגרמניה .היה לנו בית יפה בן שלוש קומות.
אנו (הוריי ,אחי המבוגר שנולד ב ,1927-ואחותי
הצעירה שנולדה ב )1931-גרנו בקומה ראשונה,
מעלינו גרו סבא וסבתא ,והקומה השלישית
הייתה מושכרת .הגינה סביב ביתנו הייתה משהו
מיוחד עם שני עצי צידר (ארז) ...הכל נראה כל-כך
יותר קטן כשביקרתי שם עם בני לראשונה ,אחרי
למעלה מיובל שנים ,כי חלק מהשורשים שלי היו
שם .בשעתו חשבנו שזו עיר בסוף העולם .
"הייתי בת 10וחצי .גרנו ברחוב שלוסגארטן
(גני הארמון) .ואמנם ,מול ביתנו היה פארק
וארמון .זה היה מקום מקסים .בכניסה אליו היה
ה'אנשלאג של השטורמר' .לא רחוק מאיתנו
היו תהלוכות ,ומאד רצינו לראות ,אבל הקהל
צריך היה 'לעשות הייל היטלר' .מה עשינו?
כדי לראות את הפגנת הכוח ,רצנו מסביב
לפינה' .יהודים! מה אתם עושים פה! אסור לכם
להסתובב כאן!' הם זיהו אותנו וגם ידעו שאנו
יהודים .התהלוכות והמצעדים עם כל הפגנת
הכוח ,ריתקו אותנו ,הילדים ,מאד .בתהלוכה
השפיעו אלמנטים שונים :צעדי האווז המדודים,
הדגלים הצבעוניים ,התלבושות המוקפדות,
והמוזיקה הקצבית .המצעדים ריתקו אותנו,
אך גם הפחידו אותנו בו-זמנית .חשנו שמצבנו
מסוכן ,ועוד מעט יבוא המשיח ...
"יצאנו לבית-הספר כמו תמיד .זה זמן-מה
שבית ספרנו שכן בבית הכנסת .צעקו לעברנו:
"יהודים! תחזרו הביתה! בית הספר שלכם
בוער!" .לא האמנו להם ,כי הם תמיד ניסו
להתגרות בנו ואף התעללו בנו תדיר .לא היה
בזה משהו חדש .אלא שהפעם לא ידענו שהם
אומרים לנו את האמת .האומנת המבוגרת שלנו
רצה אחרינו" :בואו הביתה מהר! בית הספר ובית
הכנסת בוער!" .זה היה נורא מפחיד .היינו צריכים
להישאר בבית .עזרנו לאימא לארוז מזוודות
למקרה שנצטרך לצאת .בחרנו נעליים .אחותי בת
ה 7-לא הייתה בעניינים .אחי בן ה 13-למד בבית-
ספר נוצרי עד שנת ,1937ולא התחלק איתנו
במחשבות שלו .פעם קיבל כדור שלג בראשו.
ילדים מבינים דברים בצורה אחרת .וכך ,שמחנו
18
שאנחנו לא צריכים ללכת לבית-הספר ,כי הוא
נשרף .אנחנו ,ז"א אני וחברתי ,שהייתה קרובת
משפחה רחוקה ,היינו בקשר כל הזמן .חשבנו
לתומנו שעוד מעט יבוא המשיח .השמחה על
שאיננו צריכים ללכת לבית-הספר לא ארכה זמן
רב .כעת נאלצנו ללכת לבית-הספר הליבראלי -
ורבנו עם התלמידים שם.
"בקריסטל-נכט הם שברו את הזכוכיות בחנויות,
והחלו לאסור אנשים :גברים עד גיל .!60אבא חשב
שכדאי שיסתתר בבית (אולי בבית השימוש),
אבל אימא אמרה שלא כדאי .הגסטאפו בא' .אל
תיקח כלום! תיכף תחזור!' .שבועיים לא שמענו
ממנו דבר .החברים הלא-יהודיים נטשו אותנו,
פרט לחברה קומוניסטית ,ששמרה על קשר.
כעבור שבועיים קיבלנו גלויה מודפסת מאבא:
'אני פה (בוכנוואלד) .אני בסדר .אין טעם לפנות
לפקידים המקומיים!' -ומתח קו מתחת .זה
מאד הפחיד אותנו .מה יהיה איתו? למה התכוון
בגלויה? .האם היה זה סימן לאימא שתפנה
למישהו? .הסתבר שנלקח תחילה לווימאר
ומשם ,במקום לאושוויץ ,נשלח לבוכנוואלד .עוד
התברר שהיהודים נלקחו לבוכנוואלד ולדכאו
ללא כוונה להרוג אותם ,רק לענות אותם :לעמוד
בלי לשתות .היו שמתו .הכוונה הייתה שיעזבו
את גרמניה .ואכן נתנו אז לאנשים לעזוב .גם את
האוסט-יודן ניסו להוציא חזרה לפולניה .אנשים
נתקעו על הגבול .אבא נסע במכונית כדי לאסוף
אותם .
"מאוחר יותר התברר שאבא באמת התכוון
שאימא אמנם תפנה לקונסוליה האמריקאית .היו
לנו קרובים בארה"ב :אחות אבא ובעלה היגרו
לשם כבר ב ,1929-כי ידעו .הדוד היה מטאורולוג,
וידיד של אלברט איינשטיין .הם הזמינו אותנו
לבוא לארה"ב .אבא הגיע לביקור בארץ-ישראל
ב .1936-הוא חזר ,כי קרוב המשפחה רצה
שיעבור לארה"ב ולא יעלה לא"י ,עם משפחתו .
לאחר כעשרים שנה חזרה ועלתה כל המשפחה,
כאשר אני הייתי החלוצה והגעתי כבר ב .1950-
למרות שאבא היה שומר מצוות ,הוא לא האמין
שנושאי התרבות הגרמנית יעשו להם משהו
שכזה ...ליל הבדולח היה פחות מפחיד ממה
שבא אחר-כך .המתח והדאגה :מתי אבא יחזור?
איך הוא ישן כל הזמן באותם הבגדים? .שלושה
שבועות עברו עד שאבא חזר .יש תמונות.
"איזה בגדים! .כשחזר רק ביקש שאכין דלי
מים ,כדי שיוכל לשטוף את עצמו .אבא לא
סיפר כלום .אמרו להם שאם ידברו ,תשיג אותם
הזרוע הארוכה של הגסטאפו .גם בארה"ב הוא
לא דיבר .זמן רב היו לו עוד חלומות בעתה
בלילה .לאחר זמן הוא כתב מאמר ,בו ציין
שמה שליווה אותו כל הזמן הייתה הצעקה
שלי ,כשלקחו אותו .אני לא זוכרת את זה .
אבא עזר מאד לאנשים ,ויצר אצלם אמון .
"אנשים שהכיר בבוכנוואלד ,הביאו לו ספר
תורה מפוקסשטדט ,לו היה כתר מגולף מעץ .בין
היהודים היה כל הזמן קשר טלפוני" .להרבה
משפחות בקהילה היה כבר טלפון .עד לרגע
האחרון ליציאתנו ,לא היתה ודאות האם יתנו לנו
לעזוב .גרנו ליד המשטרה ,אך הם לא אמרו לנו
דבר .למי שהייתה ויזה לארה"ב ,שוחרר והורשה
לצאת .לבסוף האישור התקבל ,ובתחילת מרץ
1939נסענו ברכבת להמבורג .שם עלינו לאוניה
סנט-לואיס .זו הייתה ההפלגה האחרונה של
האוניה לניו-יורק.
"בהפלגה הבאה ,כבר לא נתנו ליהודים לרדת
בשום מקום ,והאוניה חזרה להמבורג .התייחסו
אלינו יפה מאד .נהנינו ,בעוד שההורים הקיאו.
אני נזכרת שבבוקר קיבלנו לשתות מיץ של
כרוב חמוץ .חוויה נוספת נחרתה מההפלגה אצל
אחותי .יום הולדתה חל בעת ההפלגה .היינו כולנו
יחד ,כולל סבא וסבתא .והנה ,סבתא לא שכחה
את התאריך ונתנה לאחותי מתנה :שטריק-נאדל
(מסרגה .)stricknadelלאחר כשבועיים ,ירדנו
בניו-יורק .הסתבר שגם ידיד המשפחה (יהודי,
כנראה) שהיה מושל מדינת אילינוי ,עזר מאד
בהשגת האף-אי-דיוויד ,הוא האישור המיוחל.
"האמת? כל התקופה הזאת לא נכנסת לרגשות
שלי .זה לא היה הלילה המיוחד הזה .בידיעה
זה היה נורא מפחיד .התקופה שלאחר ליל
הבדולח היתה מלאת מתח ".
הביאה לדפוס ד"ר מירי שטיינהרדט
75שנה לליל הבדולח
אנטישמיות בגרמניה
כל גרמני שישי מסכים למשפט:
"ליהודים יש השפעה רבה מדי בגרמניה"
משרד הפנים הגרמני פרסם בשנת 2012סקר מקיף שנועד לזהות ולאפיין מגמות אנטישמיות בגרמניה .התוצאות
עגומות .כל גרמני שישי מסכים למשפט" :ליהודים יש השפעה רבה מדי בגרמניה" 40% .מתוכם הסכימו לאמירה" :לאור
התנהגותם ,היהודים אשמים ברדיפות כנגדם" ו 91%-חושבים כי "יהודים רבים מנסים להרוויח מתקופת הרייך השלישי"
| ארנון הקר |
ב 4-בנובמבר 2008החליט הבונדסטאג הגרמני
"לחזק את המאבק באנטישמיות ולקדם את
החיים היהודיים בגרמניה" .בהמשך להחלטה
נדרשה הממשלה הפדראלית למנות צוות
מומחים המורכב מאנשי מדע ואנשי מקצוע ,על
מנת שזה יערוך דוח על האנטישמיות בגרמניה
וימליץ על הדרך בה יש לתכנן ולפתח תכניות
למאבק באנטישמיות .ב 5-באוגוסט 2009הודיע
שר הפנים דאז ,ד"ר וולפגנג שויבלה לקבינט
הפדראלי על הרכב ותחילת העבודה של ועדת
המומחים העצמאית .ממצאי הוועדה פורסמו
בשנת .2012הדוח נעזר בסקרים שנערכו החל
משנת ,2008בנוסף לסקרים שהוזמנו על ידי
חברי הוועדה.
הדוח מעריך כי למחנה הימין הקיצוני יש כיום
26,000תומכים ,בין אם הם מאוגדים בעמותות,
במוסדות או בקבוצות תת תרבותיות .ניתן
לחלק אותם לשתי קבוצות מרכזיות :הקבוצה
"המתונה" ,שמסיבות טקטיות משייכת את
עצמה לדמוקרטיה ומאמינה כי כך תוכל להשפיע
בצורה טובה יותר על החברה ,והקבוצה "הקשה",
אשר בבירור מביעה את דחייתה מהרפובליקה
הפדראלית ומהחוקה שלה ותחום פעילותה
נמצא בין פעולות חוקיות לבין פעולות אלימות.
המגמה המרכזית של ארגונים אלה היא בדרך
כלל ביטוי מוחשי של האנטישמיות.
עיקרי התוצאות
כל גרמני שישי מסכים למשפט "ליהודים יש
השפעה רבה מדי בגרמניה" .מצד שני -יותר
מ 69%-הצהירו שהם שמחים שבשנת 2012
חיים יותר יהודים בגרמניה היום .למרות שניתן
לזהות בהתבטאויות הנשאלים סימנים של
אנטישמיות מסורתית ,מתברר כי התופעה של
"אנטישמיות משנית" -דהיינו ניסיון לעשות
רלטיביזציה לשואה באמצעות האשמות,
הכללות והשוואות בלתי הולמות -מתקיימת
במידה רבה יותר .כ 49%-מהנשאלים טענו כי
היהודים מנסים להרוויח מהעבר ,ויותר משליש
מהם סברו כי כתוצאה מהמדיניות הישראלית
כלפי הפלשתינאים "יש לאנשים משהו כנגד
היהודים" .הביקורת כלפי ישראל הופכת
לביקורת על יהודים.
הדברים עולים בבירור מסקר שנערך בשנת
,2008אשר קובע כי 40%מהנשאלים הסכימו
להשוואה של מדיניות ישראל כנגד הפלסטינאים
לרדיפות בתקופה הנאציונל-סוציאליסטית כנגד
היהודים .יותר מחצי מסכימים כי ישראל מנהלת
מלחמת השמדה כלפי העם הפלשתינאי .יש
לציין כי המונח "מלחמת השמדה" ,אשר מאפיין
בשנים האחרונות יותר ויותר את הפעילות
הנאציונל-סוציאליסטית כלפי היהודים ,איננו
קשור אצל חלק מהנשאלים להיסטוריה של
הנאצים .הרעיון הוא כי הביקורת כלפי המדיניות
של ישראל היא שיח טעון של טיהור ,אשר
עונה ספציפית על צרכים גרמניים (יחס קורבן-
מקרבן).
באחוזים ניתן להציג את ההקשרים כך :בין
16.5%שהסכימו לאמירה כי "ליהודים יש יותר
מדי השפעה" -היו 40%שהסכימו לאמירה
"לאור התנהגותם ,היהודים אשמים ברדיפות
כנגדם" ,ו 91%-הסכימו לאמירה "יהודים רבים
מנסים להרוויח מתקופת הרייך השלישי".
בהשוואה לכך הסכימו רק 12.6%מתוך כלל
הנשאלים לאמירה כי "לאור התנהגותם היהודים
אשמים ברדיפות שלהם" ,ובהתאמה 39.5%
מתוכם סבורים כי "יהודים רבים מנסים להרוויח
מתקופת הרייך השלישי" .בין ה 57%-אשר
מסכימים לאמירה כי "ישראל מנהלת מלחמת
השמדה נגד הפלשתינאים" ,מסכימים רק 23%
לאמירה כי "ליהודים יש יותר מדי השפעה".
במילים אחרות ,בעוד כל גרמני שישי מסכים
לאמירות אנטישמיות מסורתיות ,מתוכם כל
גרמני רביעי מסכים לביקורת אנטישמית כלפי
ישראל .לשליש מבין אלה אשר מסכימים
לשנאת יהודים בגלל מדיניות ישראל ,מיוחסות
עמדות אנטישמיות מסורתיות.
19
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
הארכיון המקוון של
התיאטרון היהודי בשואה
החל מינואר 2014יעלה לרשת אתר ,המוקדש כולו ליצירה היהודית בזמן השואה ולתיאטרון
שעיסוקו בשואה מאז ועד ימינו
| עמרי מריאן |
אתר האינטרנט "אוסף תיאטרון השואה
אונליין" ,יעלה לאוויר במתכונתו המלאה
בתחילת .2014הפרויקט הושק בחודש ינואר
2012בבית ועידת ונזה בברלין ,וכרגע פועל
כפיילוט .זהו פרויקט ראשוני ויחיד במינו,
המכיל מידע לא רק על עשרות מחזות שנכתבו
בתקופת השואה בידי יהודים ומאות שהוצגו
בגטאות ובמחנות ,אלא גם על כל היצירות
שנכתבו על השואה או במהלכה -מעליית
הנאצים לשלטון ועד היום.
לוגו תיאטרון מקוון
את הפרויקט יזם ועורך החוקר ואיש
התיאטרון מוטי סנדק .במועצה האקדמית שלו
חברים פרופ' גד קינר ,ראש החוג לתיאטרון
באוניברסיטת תל אביב ,וכן המחזאי יהושע
סובול ,הסופרת נאוה סמל ,ד"ר מיכל גוברין
והפרופסור דוד אלכסנדר.
האוסף הינו המיזם הראשון מסוגו בעולם
אשר מרכז תחת קורת גג אחת את כל
החומרים הפזורים בארכיונים ,מוזיאונים
לשואה ואוספים ברחבי העולם והופך אותם
לנגישים לכול .הוא גם חושף ,לראשונה ,את
20
הפרק המדהים של מורשת התרבות היהודית
שהשאירו אחריהם מאות יוצרי תיאטרון,
מוסיקה ,מחול ,תיאטרוני בובות ואופרה
שנכחדו בגטאות ,במחנות ההשמדה ובמחנות
העקורים.
באוסף למעלה מאלף מחזות ,אלפי יצירות
מוסיקליות וסיפורי חיים של יוצרים שנמלטו
מהצורר הנאצי ופתחו בקריירות מזהירות
בארצות הברית וארץ ישראל ,כמו גם של
מאות יוצרים שנרצחו .לצד אלה ,אפשר
למצוא באתר גם מחזות ,ספרים ,מאמרים
אקדמיים ,סרטים ,כרזות ,קבצי מוסיקה,
תערוכות ,מצגות וקישורים מפורטים לכל
האוספים הפיזיים בעולם.
חינוכית
תכנית
כולל
הפרויקט
אינטראקטיבית ,אשר תאפשר הקניית לקחי
השואה לדורות הבאים באמצעות לימוד מקרוב
של חיי היוצרים במחנות ,בגטאות ובמחנות
העקורים ,אשר לרגע לא הפסיקו ליצור .כל
אלה שרוחם לא נשברה ,שכוח היצירה החזיק
אותם בחיים ואפשר לחלקם לשרוד.
בעזרת מנוע החיפוש שבאתר ,ניתן יהיה
לקרוא את תקצירי ההצגות ,ללמוד על הרקע
ההיסטורי שלהן ולעיין במסמכי ארכיון
הקשורים אליהן .חלק מהמחזות ניתן יהיה
להדפיס ובהצגות אחרות ניתן יהיה לצפות -
כולל בקטעי ארכיון נדירים.
לדברי סנדק" ,הפרויקט יוצא מנקודת הנחה
שהנאצים לא הצליחו להשמיד את הרוח
האנושית והיצירתית .במקום להתמקד בכאב
ובטראומה של השואה ,אנחנו חוקרים את נכסי
הרוח שלה .למיטב ידיעתי ,לא הייתה תופעה
כזאת מעולם ,שאנשים הקימו תיאטראות
וכתבו מחזות תוך כדי סבל על-אנושי ,הרג
ושחיטה".
"האוסף הינו המיזם הראשון מסוגו
בעולם אשר מרכז תחת קורת גג
אחת את כל החומרים הפזורים
בארכיונים ,מוזיאונים לשואה
ואוספים ברחבי העולם והופך
אותם לנגישים לכול .הוא גם חושף,
לראשונה ,את הפרק המדהים של
מורשת התרבות היהודית שהשאירו
אחריהם מאות יוצרי תיאטרון,
מוסיקה ,מחול ,תיאטרוני בובות
ואופרה שנכחדו בגטאות ,מחנות
ההשמדה ומחנות העקורים"
התמיכה הראשונית בפרויקט התקבלה
מוועידת התביעות ,וכיום 30ארגונים וגופים
תומכים בו ומשתפים עמו פעולה .בין היתר,
ארגון אונסק"ו ,ארגון התיאטרון העולמי,
יד-ושם ,מוזיאון השואה בוושינגטון ,מכון
אירופה לשימור והפצת מורשת השואה
בפראג/טרזין ,מוזיאון בית טרזין בגבעת
חיים ,בית אנה פרנק באמסטרדם ,הארכיון
באקדמיה לאמנויות בברלין ,המרכז לחקר
יהדות הולנד באוניברסיטה העברית ומוזיאון
בית לוחמי הגטאות .לאחרונה הגישו מנהלי
הפרויקט בקשה למימון גם ממשרד התרבות.
כתובת אתר הפיילוט:
www.jewish-theatre.org
כתובת אתר התיאטרון היהודי:
www.jewish-theatre.com
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
בארץ ובעולם
האופרה קיסר אטלנטיס
מאת ויקטור אולמן ופטר קין.
החזרות נערכו בטרזין ( )1943אך
ההצגה לא הוצגה .בתום החזרה
הגנרלית המשתתפים והיוצרים
נשלחו לתאי הגזים באושויץ,
באוקטובר .1944
צילום :האופרה של בוסטון2011 ,
תיאטרון יהודי -למרות הכול
"עם תחילת העבודה ,שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם התהום האפלה הזו ,עם התופעה המדהימה של
אלפי אמנים ויוצרים יהודיים אשר לא פסקו ליצור עד נשמת אפם האחרונה"
| מוטי סנדק* |
במהלך עבודתי כמורה לתיאטרון שמתי
לב שחסר מאגר מידע לימודי של תולדות
התיאטרון היהודי .זה נובע ,ככל הנראה,
מהאיסור של "לא תעשה לך כל פסל ומסכה".
יחד עם זאת ,אנו מכירים עיסוק יהודי כמו
תיאטרלי בשני אופנים :הכליזמר והבדחן
בחתונה ,וה"פורים-שפיל" שנוצר בהשראת
מגילת אסתר מצד אחד ומן הצד השני
בהשפעת הקומדיה דל-ארטה.
הטקסט היחיד במקרא שאלוהים אינו מופיע
בו הוא זה המדבר על המהפך שעובר עם
ישראל -ממצב של "כמעט השמדה" על ידי
המן הרשע אל הנס הגדול של הצלת עם ישראל
בזכות חוכמתו של מרדכי היהודי .בטקסטים
אחרים ,כמו יציאת מצרים ,שירת דבורה,
ההגדה של פסח ומתן תורה ,מופיע האל כמו
מפעיל הבובות בתיאטרון בובות המקדם את
העלילה .זה גם המוטו בתפיסת העולם שאותה
מוביל פרופ' שמעון לוי במחקרו על התיאטרון
התנכ"י" ,התנ"ך כספר בימוי".
אם אכן נישען על הנחה זו ,נמצא כי על אף
שהמסורת היהודית אוסרת לקיים תיאטרון -
בכל זאת צמח תיאטרון יהודי .החל ביחזקאל
הטרגיקון שכתב במאה השנייה לפני הספירה
באלכסנדריה שבמצרים את "יציאת מצרים";
דרך יהודה סומו האיטלקי ( )1527-1592שחיבר
את המחזה העברי הראשון "צחות בדיחותא
דקידושין"; ובטולדו שבספרד -דה רוחס
והמחזה סלסטינה ( .)1499משם אנו קופצים
350שנה קדימה ,לתיאטרון היידיש המקצועי
הראשון שהחל לפעול בסוף המאה ה 19-בעיר
יאסי ברומניה ,ביוזמתו של אברהם גולדפאדן
( .)1840-1908גרעין זה הצמיח את גל המהגרים
של אמני תיאטרון היידיש ,שהיגרו בתחילת
המאה העשרים לארצות הברית וייצרו את
תעשיית מחזות הזמר בברודווי.
כאשר מותחים קו בין נקודות אלה ,מגלים
סאגה מופלאה של יצירה תיאטרונית תוססת
של התיאטרון היהודי ,המתפתחת במקביל
לתיאטרון העולמי .ויש גם נקודות השקה
מאוד מעניינות .למשל ,העובדה שיהודה
סומו האיטלקי הגיע עם להקת השחקנים שלו
לאנגליה ,שם נפגש עם שייקספיר והשניים
אף ערכו סדנא משותפת .הבנתי שהסיפור
המופלא הזה חייב לבוא לידי ביטוי באופן
המשך מעמוד 22
21
הנצחה ותודעה
ובעולם
תיאטרון,
בארץ
שיאפשר למצוא תחת קורת גג אחת את
האספקלריה המופלאה של התיאטרון היהודי.
לצורך זה הוקם לפני 10שנים אתר התיאטרון
המשך מעמוד 21
ההצגה או למחרת ,אחרי החזרה הבאה ,תישלח
בטרנספורט ייבוא לאושוויץ או לבירקנאו.
ומאחורי הקלעים – הקורבנות
עם תחילת העבודה על אוסף תיאטרון השואה,
שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם התהום
האפלה הזו .חיפשתי נקודת אחיזה .התקשרתי
למנכ"ל בית ועידת ונזה בברלין והצעתי לו
הצגה של אגודת הקולטורבונד ברלין ( )1933-1941בניהולו
של קורט סינגר
,All
היהודי העולמי -
בסיוע הסוכנות היהודית.
תוך זמן קצר מיום השקתו ,הפך האתר
לפלטפורמה המובילה בעולם ,אם לא היחידה,
בתחום המחקר והיצירה של התרבות היהודית.
בשנת 2006הוקם המכון הבינלאומי לקידום
תרבות יהודית וישראלית (ע"ר) ,אשר מנהל
את האתר בפועל .השימוש הרב שנעשה באתר
הוא עדות ניצחת לצורך בקיומו -עם מאה
וחמישים אלף כניסות בשבוע והמקום הראשון
במנוע החיפוש של גוגל .הוא מכיל ,בין היתר,
קטלוג של 2,000מחזות יהודיים וישראליים,
כחלק מספריית המשאבים הדיגיטלית שלנו,
הכוללת מעל 10,000 ספרים ,סרטים ,כתבי עת,
מאמרים אקדמיים וקישורי אינטרנט.
אתר זה שימש כמקפצה לשלב השני-
מוזיאון מקוון של התיאטרון היהודי ,אשר
חולק לעשרה אוספים .התחלנו בקטלוג
והקמת שני אוספים ראשונים :אוסף תיאטרון
השואה ואוסף תיאטרון ומוסיקה תנ"כית (כולל
הברית החדשה) .כבר מהחומרים בפיילוט של
הפעילות התרבותית בטרזין ,אפשר ללמוד
על תופעה מדהימה :אנשים שהגיעו לסף
תהום ,רגע לפני המוות ,ממשיכים ליצור,
מנהלים חזרות על אופרה והולכים לשמוע
קונצרט ,קברט או הצגה ,שומעים הרצאות
על מדע ,פילוסופיה ופסיכולוגיה ,עוסקים
בציור ופיסול ומוציאים עיתוני ילדים .כמובן
שהתרחשה פעילות תרבותית בעשרות מחנות
וגטאות אחרים ,כאשר אתה לא יודע אם אחרי
About Jewish Theatre
22
גירסה מודרנית בתיאטרון ברקלי ארה"ב של "ברונדיבר",
אופרת הילדים שהועלתה בטרזין בספטמבר ,194מאת
הנס קראסה והויפמנסטר ,וצולמה בסרט התעמולה
הנאצי
לקיים את טקס ההשקה בחדר של ועידת ונזה
ביום 20בינואר 2012לציון 70שנה לוועידה -
תחת הכותרת "אי אפשר להשמיד את רוח האדם
והיצירתיות" .למחרת קיבלתי מכתב הזמנה
לקיים את האירוע שיכלול שבוע של אירועי
תרבות והנצחה ומסיבת עיתונאים.
"הבנתי שהסיפור המופלא
הזה חייב לבוא לידי ביטוי
באופן שיאפשר למצוא
תחת קורת גג אחת את
האספקלריה המופלאה של
התיאטרון היהודי .תוך זמן
קצר מיום השקתו ,הפך האתר
לפלטפורמה המובילה בעולם,
אם לא היחידה ,בתחום המחקר
והיצירה של התרבות היהודית"
ב 20-בינואר 1942בשעה 12:00בצהריים
התכנסו בווילה ונזה בפאתי ברלין חמישה-
עשר בכירי הרייך בראשות היידריך .סגן אלוף
אדולף אייכמן שימש כמזכיר הישיבה ,ורשם
את הפרוטוקול בו הוחלט בין היתר" :המשימה
בנות הקברט במחנה וסטרבורק בהולנד ()1942-1944
בבימויו של מקס ארליך
נועדה לטהר מיהודים את מרחב המחיה הגרמני
על בסיס חוקי .במהלך הפתרון הסופי הזה של
השאלה היהודית באירופה ,באים בחשבון כ11-
מיליון יהודים המחולקים לארצותיהם השונות
על פי רשימה מפורטת בעמוד 6בפרוטוקול".
האגם בחוץ היה שקט וחלק כראי.
ב 19-בינואר 2012בשעה 11:00בבוקר ,בדיוק 70
שנה אחרי (פחות יום) אותה ישיבה מצמררת ,הגעתי
לווילה ונזה בפאתי ברלין ,אל אותו חדר ממש ,יחד
עם שותפיי ליוזמת אוסף תיאטרון השואה אונליין:
פרופ' גד קינר ,יו"ר מועצת המערכת האקדמית;
מתוך סרטו של אנדזה' ויידה ,קורצ'אק ()1990
מרק איילנברג ,מנהל פיתוח אסטרטגיה וקשרים
בינלאומיים; ומנכ"ל המכון האירופי למורשת
השואה בטרזין ,ד"ר ירוסלב סונקה.
עם סיום הטקס ב"חדר הוועידה" ,כשעל הקיר
תלויות 15תמונות ממוסגרות של 15חברי
הצמרת הנאצית ,ירדנו במעלית ספונת העץ
עם המראות סביב .מנהל וילה ונזה לחש באוזני:
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
"בדיוק במקום בו אנחנו עומדים עכשיו ,במעלית
הזו ,עמדו אייכמן והיידריך לפני 70שנה" .יצאנו
החוצה לאוויר הקר של ברלין .האגם היה שקט
וחלק כראי .הגעתי למלון ולא יכולתי להירדם
עד עלות השחר.
התיאטרון בגטו ורשה ( .)1940בגטו פעלו חמש להקות תיאטרון מקצועיות ועשרות להקות חובבים
"דגל נולד" ,ניו יורק ( )1946בהפקת פיטר ברגסון,
בהשתתפות :צילה אדלר ,פול מוני ומרלון ברנדו בתפקידו
הבימתי הראשון .מופע התרמה מאת בן הכט לטובת
העלאת ניצולי שואה לארץ ישראל.
הייתה אז התופעה המדהימה של אלפי אמנים
ויוצרים יהודיים ,אשר לא פסקו ליצור עד
נשמת אפם האחרונה .בתחילה הוקם בברלין
ה"קולטור-בונד" (ארגון התרבות היהודית של
יהודים המציגים לפני יהודים ,אשר כלל כ1200-
יוצרים ,תזמורות ,אמנים וכד' ,בניהולו של קורט
סינגר) ,שהתפשט משם לאמסטרדם ולארצות
אחרות במרכז אירופה .היו אלה התיאטרון בגטו
וילנה; תיאטרונים ,קברטים ,אופרות ותזמורות
בגטו טרזין; תזמורת הנשים באושוויץ;
זמרי הרחוב והקברטים בגטו ורשה ולודז';
משימה אצילית
"זהו ציווי מוסרי ללמד ולזכור את השואה ואת המסורת המשגשגת ומלאת החיים של
הקהילות היהודיות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה .בל נשכח שהמשטר הנאצי
לא רק פעל להשמדת העם היהודי אלא ביקש גם למחוק כליל כל זכר לתרבות העשירה
שלו ולתרומתה העצומה לאנושות כולה .אל מול איום ההשמדה ,אמנים יהודים כמו גם
אנשים רגילים הפגינו אומץ וגדלות-רוח יוצאי דופן בכך שהמשיכו לבטא את רגשותיהם
וחוויותיהם בכתב ובאמצעות אמנויות המופע השונות.
בזמן שאחרוני הניצולים והעדים של אותם זמנים איומים עוברים מן העולם ,עלינו
להבטיח שהמורשת של אלו שנספו ממשיכה לעבור הלאה אל הדורות הבאים .בעוד
שרידי החיים היהודיים ,טרום מלחמת העולם השנייה ,נופלים אל תהום הנשייה ,החינוך
והתרבות הופכים חיוניים במלאכת שימור הזיכרון ובמתן האפשרות עבור הדורות
הבאים ללמוד מן העבר.
במסגרת המשימה האצילית הזו ,לתיאטרון ולאמנויות הבמה יש פוטנציאל ייחודי
בתרגום עובדות היסטוריות ותחושות אנושיות לשפה הבינלאומית של היצירתיות.
אוסף תיאטרון השואה המקוון (,)The Holocaust Theatre Online Collection
שהושק על ידי ,All About Jewish Theatreיעניק לקהילה הגלובלית גישה רחבה יותר
לחלק יקר במורשת היהודית .אונסק"ו מצדיעה ליוזמה החדשנית הזו ,שחורטת על דגלה
את ניצחון האמנות והיצירתיות על פני השנאה ,ההרס ורצח העם -ובכך מצליחה לבסס
קשרים מתמשכים בין העבר ,ההווה והעתיד".
אירינה בוקובה ,מנכלי"ת מטה אונסק"ו ,פריס
תיאטרון קאצט .פעל במחנות ,ובמחנות העקורים
בפולין וגרמניה 1939-1947בניהולו של סמי פדר
והקונצרטים ,ההרצאות ,האופרות בצריפים,
בעליות הגג ובחצרות ,שלאחר יום עבודה מתיש
לא פסקו .והיה גם תיאטרון הגמדים של משפחת
אוביץ מטרנסילבניה ,שזכה לפופולאריות ברחבי
אירופה ,אך בני המשפחה נבחרו כאובייקטים
לניסויים השטניים של מנגלה.
המשך בעמוד 24
23
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
מוסיקה אלוהית בגיהינום .קריקטורה של מירקו טומה,
ניצול מטרזין
המשך מעמוד 23
מהיבטיה השונים :הזיכרון ,האנטישמיות,
הגירוש ,ההתקוממות ,צעדות המוות ,מחנות
העבודה והכפייה והחיסול במשרפות הגז .היא
לא נחקרה ,עד היום ,מן ההיבט הפסיכו-דרמטי.
כיצד נעשה שימוש באמצעים תיאטרליים
לכיבוש השלטון ,להרבות סבל ,זוועה והשמדה
המונית .כיצד נעשה שימוש במסכה ,באיפור
ובהעמדת הפנים לביצוע מושלם של חיסול
העם היהודי ,רוחו ותרבותו .לאחר רדת המסך
במאי 1945לא קמו הקורבנות ,לא הסירו את
האיפור ,לא חזרו אל ארץ החיים .זו הייתה
ההצגה האחרונה שלהם .הם קיבלו כרטיס
לכיוון אחד.
ביומנו מתאר יאנוש קורצ'אק אפיזודה
שולית שהתרחשה בחנות בגטו ורשה ובה קונה
מתרעמת על החנוונית" .גברתי" ,עונה החנוונית,
"אין זו סחורה ואין זו חנות ,את לא לקוחה ואני
"עם תחילת העבודה על אוסף
תיאטרון השואה ,שאלתי את
עצמי איך מתמודדים עם התהום
האפלה הזו .חיפשתי נקודת אחיזה.
התקשרתי למנכ"ל בית ועידת
ונזה בברלין והצעתי לו לקיים את
טקס ההשקה בחדר של ועידת
ונזה ביום 20בינואר 2012לציון 70
שנה לוועידה -תחת הכותרת "אי
אפשר להשמיד את רוח האדם
והיצירתיות" .למחרת קיבלתי
מכתב הזמנה לקיים את האירוע
שיכלול שבוע של אירועי תרבות
והנצחה ומסיבת עיתונאים"
"הפשיסטים יכולים להרוג אותנו .זה קל .אבל
אנחנו פה בגטו הוכחנו שבדבר העיקרי הם
נכשלו :הם לא הצליחו לשלול מאתנו את צלם
האדם .את השאיפה לרוחני ,לאמת ,לטוב וליפה.
הם אסרו עלינו להכניס פרחים לגטו ,ואנחנו
מגישים איש לרעהו עלי שלכת ,אולי אלה הם
הפרחים הכי יפים שבני אדם הגישו מימיהם".
בין שני הטקסטים האלה ,המסמלים את
הייאוש והתקווה ,שהם טיפות בים ספרות
השואה ,אנו מנגישים באמצעות האינטרנט
באוסף תיאטרון השואה אונליין למעלה
מ 1,500-מחזות שנכתבו והוצגו לפני השואה,
במחנות ומאז 1945ועד היום ,לצד סיפורי חיים
של מאות יוצרים שנכחדו ,ספרים ,מאמרים,
מחקרים ,סרטים ופרויקטים חינוכיים.
בין ייאוש לתקווה
שיאה של הדרמה המקאברית התרחשה
בטרזין ,כאשר הנאצים החליטו לצלם סרט
תעמולה עבור הצלב האדום ,אשר יציג את טרזין
כ"עיר לדוגמא" שהפיהרר מעניק ליהודים .עיר
שבה מתנהלים לכאורה חיי תרבות תוססים.
קורט גרון ,מבכירי שחקני ובימאי התיאטרון
והקולנוע בברלין ואמסטרדם" ,הוזמן" לביים
את הסרט .בתום הצילומים נשלח גם הוא ,יחד
עם "שחקניו" מהמחנה ,לאושוויץ .
"השואה לא נחקרה ,עד היום ,מן
ההיבט הפסיכו-דרמטי .כיצד נעשה
שימוש באמצעים תיאטרליים
לכיבוש השלטון ,להרבות סבל,
זוועה והשמדה המונית .כיצד נעשה
שימוש במסכה ,באיפור ובהעמדת
הפנים לביצוע מושלם של חיסול
העם היהודי ,רוחו ותרבותו"
קורט גרון ,שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע גרמני (1897-
.)1944במאי הקברט קרוסל בטרזין ,הופקד על בימוי סרט
התעמולה "הפיהרר מעניק עיר ליהודים" עבור הצלב
האדום
המנצח רפאל שכטר קיים בטרזין תזמורת
ומקהלה עם 160משתתפים ,אשר הופיעו עם
"הרקוויאם" של ורדי .המקהלה הלכה והידלדלה
עד ל 30-איש בטרם נשלחו כולם למשרפות.
היצירה שימשה להם אמצעי של תקווה ,קיום,
התרסה ומרד.
השואה נחקרה עד היום ברמה ההיסטורית
לא חנוונית .אני כלל לא מוכרת לך ואת לא
משלמת לי ,כי הניירות הללו אינם כסף כלל.
את אינך מפסידה ואני איני מרוויחה .מי מרמה
פה את מי היום ולמה לו כל זה? -אלא שצריך
בינתיים לעשות משהו ,לא?".
יהושע סובול ציטט במחזהו "גטו" מיומנו של
הרמן קרוק בגטו וילנה את הפסקה המופלאה,
24
אחת המרטיטות לטעמי במחזאות השואה:
* הכותב הוא מנכ"ל המכון הבינלאומי לקידום
תרבות יהודית וישראלית ,חוקר התיאטרון
היהודי ,יוזם ועורך של אתר התיאטרון היהודי
העולמי ,ושל אוסף תיאטרון השואה אונליין
ובעולם
בארץותודעה
תיאטרון ,הנצחה
בעלת הארמון מאת לאה גולדברג ,הפקה
ראשונה ביידיש בתיאטרון היידישפיל
()2012
מ"כצאן לטבח"
ועד ה"יודו-נאצי"
סקירה וביקורת על השואה בדרמה העברית
השואה היא מרכזית בחיינו לא רק כזיכרון של אירוע זוועתי ,אלא כמשקפיים שדרכם ישראל חווה את עצמה בסכסוך
לאומי מתמשך ובחברת מהגרים גועשת ,על מתחיה השונים והמגוונים .לכן השואה היא נושא שבא לידי ביטוי בתחומי
תרבות ואמנות שונים ,והתיאטרון בכלל זה
| ד"ר נפתלי שם טוב* |
השואה היא כבר מזמן סמן תרבותי ,שעושים
בו שימוש מזדמן לפי האידיאולוגיה או
הפרובוקציה הדרושה מכל גווני הקשת :החל
באמירתו המערערת של ישעיהו ליבוביץ'
בעקבות מלחמת לבנון הראשונה כנגד
התנהלות צה"ל כ"יודו-נאצי" ,דרך אמירות
מהצד הנגדי שהקו הירוק הוא "גבולות
אושוויץ" ,וכלה בענידת טלאי כתום והרמת
ידיים על ידי מתנחלים שפונו מרצועת עזה,
תוך ציטוט של התמונה המפורסמת של הילד
מגטו ורשה.
אל אלה מצטרפים שימוש היתר בכינויי גנאי,
כמו נאצי /אנטישמי /היטלר /אייכמן וכיוצא
באלה ,שבהם מתארים חרדים את ההתנגדות
החילונית כלפיהם ,והאמירה "אשכנאצי"
מהצד המזרחי של המפה.
השואה היא כיום מטבע עובר לסוחר ,כולל
הטענה ש"השואה היא בלעדית וייחודית
בהיסטוריה ולא ניתן להשוותה" וכו' ,שבדרך
כלל משתמשים בה בצדקנות כדי למנוע
דיון על העוולות שישראל מחוללת במישורי
חיים שונים .לכן לא מפתיע שההיסטוריונית
פניה עוז ציינה ,בראיון עם קובי מידן,
שכשהישראלים נדרשים לבחון את ההווה
האקטואלי שלהם ,הם לרוב משווים אותו
לשואה ולא לשום תקופה היסטורית אחרת,
מה שמלמד על עוצמתה בחינוך הישראלי.
בכלל זה נמנים גם המסעות לפולין ,המדגימים
באופן חווייתי ומוחשי מאוד את הזוועה -רגע
לפני שהנערים והנערות מתגייסים לצבא.
למעשה ,מאז כינונה של מדינת ישראל נעשה
שימוש אידיאולוגי בשואה הן להצדקת הקמת
המדינה והן כתפיסה השיפוטית של "כצאן
לטבח" ,תוך הדגשת הגבורה של המורדים
והפרטיזנים ,שתאמו את הדגם הצברי-גברי
בנוסח יהודה המכבי ,בר כוכבא ,טרומפלדור
ולוחמי תש"ח.
המהדורה הראשונה של "השואה בדרמה
העברית" ,מאת בן עמי פיינגולד ,יצאה בשנת
,1989ולכן אין בה התייחסות להצגות ומופעים
חשובים שעלו על הבמה בשני העשורים
האחרונים .המהדורה השנייה כוללת גם
התייחסויות למופעים והצגות רבים שעלו
מאז שנות התשעים ועד שנת ,2010העוסקים
בשואה במינונים שונים .כמו כן ,הוא מתייחס
למחקרים חדשים שנעשו על השואה בכלל,
ומחקרים על השואה ועל ביטויה על הבמה
העברית בפרט .זהו ספר השופע פרטים רבים
המשך בעמוד 26
25
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
ומשמש כמעין "ארכיון" של הצגות שואה
שנשכחו משנות השלושים והארבעים ,שנעשו
כתגובות מיידיות לרדיפות ולזוועה .הספר בנוי
לפי ציר כרונולוגי ותמטי ,כך שבכל פרק ופרק
יש בדרך כלל ניתוח של הצגות מפתח מרכזיות
המייצגות את תקופתן .בחלק מהפרקים יש
תוספות עדכניות ואף התווסף פרק (י"ג) ,שרובו
מוקדש להצגות שהועלו בשני העשורים
האחרונים .לצד הדיון בדרמה העברית ויחסה
לשואה ,המחבר משווה ומתייחס גם למחזות
בשפות זרות (בעיקר בגרמנית ,צרפתית
ואנגלית) ,ובכך מעניק תמונה רחבה יותר
להבנת התופעה.
פיינגולד מאתר שלוש מגמות מרכזיות
בדרמה העברית ביחס לשואה :גיבוש זהות
ציונית; ערעור ,ביקורת ואף אנלוגיה בין
הציונות לאידיאולוגיה הנאצית; ומסחור
ושיווק השואה כמותג מוכר.
"בעבר ,בשנות החמישים והשישים של
המאה הקודמת ,וגם לאחר מכן ,היווה נושא
השואה ,על כל מה שהוא מייצג ,גורם חשוב
ומרכזי בגיבוש הקונסנזוס הלאומי והזיכרון
הקולקטיבי ]...[ .מסוף שנות השבעים ואילך
מסתמנת מגמה נוספת שיש בה ,לא אחת ,גם
כדי להציג סימני שאלה על זיקה אפשרית בין
האתוס הציוני-ממלכתי לבין האידיאולוגיה
הנאצית; או לחילופין ,לנצל את השואה
כ'תחבולה' יעילה לשיווק הצגה המזכירה
אמנם את השואה ,כרקע ,כאסוציאציה []...
אבל אין בה ,לגופו של עניין ,התייחסות
משמעותית ונוגעת לשואה עצמה על כל מה
שהיא מייצגת ומסמלת" (עמ' .)7
על ייצוג ,שיפוט
מוסרי ואידיאולוגיה
בפרק השני ,המחבר עוסק בשלוש סוגיות
מרכזיות המדגימות את הבעייתיות של
העלאת השואה על הבמה .הסוגיה הראשונה
שואלת על עצם האפשרות של ייצוג
השואה וזוועותיה על הבמה .דווקא הייצוג
הריאליסטי-נטורליסטי חושף עד כמה הוא
מגוחך כשמדובר באירוע מפלצתי ,וכי סגנון
שמתאים לייצוג של דרמה משפחתית נינוחה
בסלון בורגני ,אינו מתאים עוד לייצג תעשיית
מוות .לכן לא פעם נפילה ל"פח" הנטורליסטי
מייצרת קיטש מלודרמטי .על כן המתח שבין
26
המשך מעמוד 25
האופרה "צחוק של עכברוש" (נאוה סמל),
הקאמרי ()2005
"המגמה המסחרית-שיווקית
של מחזות שואה קיימת
לרוב בזרם המרכזי ,שבו
השואה נשארת רק כרקע
ואין בה עיסוק רציני ומעמיק,
וכך אסטרטגיה זו מצליחה
למתג את ההצגה כחשובה
ומשמעותית ,לעתים על גבול
הקיטש ,בלי להסתכן באמירה
מורכבת שעלולה לחבל חלילה
במכירת הכרטיסים"
הדרמטי-תיאטרוני והמלאכותי בעיקרו לבין
ההיסטורי-דוקומנטרי "האותנטי" ,מצריך
אסטרטגיות אחרות" :דווקא עיצוב אמנותי,
שאולי אין בו התייחסות ישירה ואמינה לנושא,
יש בו כדי למתן או לעקוף את אותה 'חירשות'
ולאפשר לבני אדם לקלוט ולהפנים את העדות
ההיסטורית מתוך רגישות ותבונה" (עמ' .)28
הסוגיה השנייה עוסקת בשאלת השיפוטיות
המוסרית .כיצד לייצג את הקורבן היהודי -
"כצאן לטבח" ,כ"פרטיזן מורד" ,או לחילופין
כ"יודנרט משתף פעולה" .שאלת הייצוג
נעשית חמורה כשמדובר בייצוג של הנאצי על
הבמה .האם לעצב דמות שטנית-מפלצתית
"מפלנטה אחרת" ,כדברי ק.צטניק ,או דווקא
דמות אנושית ,שהרי "הם בהחלט היו בני
אדם" ,כאמירתו הכאובה של דן פגיס .ובכלל,
האם ניתן לייצג באופן תיאטרוני בלי לשפוט
באופן מוסרי ,כמאמר חז"ל" :אל תדון את
חברך עד שתגיע למקומו" .ויתרה מכך ,השפה
היומיומית כמייצגת את המציאות שלנו אינה
מסוגלת למעשה לתאר את החוויה האנושית
הבלתי נסבלת של תקופת השואה .פרימו לוי
מסביר ,למשל ,שהמילה "רעב" עבורנו היא
מקסימום דילוג על ארוחה או שתיים ,אך היא
אינה מסוגלת לייצג חווית רעב מתמשכת של
חודשים ושנים -פער שנדמה כי הוא קשה עד
בלתי אפשרי לגישור.
הסוגיה השלישית היא השאלה האידיאולוגית,
שפירושה מצד אחד" ,עד איזו מידה ובאיזה
שיעור היוצר מסוגל 'לגייס' את נושא השואה
בשליחותה של תיזה חברתית או פוליטית שהוא
מבקש להטיף לה?" (עמ' .)40אך מצד שני ,היא
אינה מאפשרת התחמקות ,משום שבכל מחזה
העוסק בשואה "אנו נמצאים תמיד שם ,עם
הקרבנות ,וגם כאן ,עכשיו ,עם עצמנו" (עמ' .)41
לכן כל מחזה שואה ,כמו כל יצירה אמנותית,
מנסח אמירה אידיאולוגית העוסקת בהווה
הפוליטי-חברתי במובן הרחב של המילה .במובן
זה ,השאלה היא עד כמה המחזאי מעצב את
הדרמה כשאלות ופרובלמות היוצרות זיקה בין
המצב הפוליטי הנוכחי לשואה ,ועד כמה הוא
מנסח מניפסט חד-משמעי וברור של היקש בין
השניים.
דרך שלוש המגמות החברתיות כלפי השואה
בדרמה העברית ושלוש הסוגיות העקרוניות
של כתיבה ויצירה על השואה ,פיינגולד בוחן
את המחזות השונים שנכתבו לאורך השנים.
מטבע הדברים ,אתעכב כעת על העדכונים
והחידושים העיקריים של המהדורה השנייה.
המחבר מביא מחזות והצגות שעוסקים
בזיכרון הפרטי והקולקטיבי ,הן של הניצולים
והן של הדור השני .הוא מביא לא מעט הצגות
שהנרטיב שלהן הוא חזרה בזמן מההווה אל
העבר ,הבנויות כתיאטרון סיפור ,או עסוקות
ביחס הבין-דורי של ניצולים ,בניהם ואף
נכדיהם.
בזרם המרכזי ניתן למנות את האופרה
"צחוק של עכברוש" של נאוה סמל (הקאמרי)
ו"רוחל'ה מתחתנת" מאת סביון ליברכט
(בית לסין) .אך מרבית הצגות הזיכרון בפרט,
ומחזות שואה בכלל ,עולים בעשורים
האחרונים בשולי השדה "בשיעור הרבה יותר
גבוה מאשר בתיאטרונים הרפרטואריים-
הציבוריים" (עמ' .)233כגון" :למה לא באת
לפני המלחמה" של ליזי דורון בתמונע ;2005
"שולם" מאת גבריאלה לב במסגרת קבוצת
התיאטרון הירושלמי " ;2006גולגותא" מאת
שמואל רפאל בצוותא " ;2003פרשיות רצח"
בבימוי רות קנר בסוזן דלל ;2008ועוד.
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
בפרק י"ג" ,שואה ,דרמה ותיאטרון -מבט
אחר" ,המחבר עוסק בעיקר בשתי המגמות
שהוזכרו קודם :ב"פוליטיזציה" של השואה,
ובעיקר באנלוגיה של הקורבן שהפך תליין,
כש"הנאציות" עלולה להתממש בכל מקום
וזמן ואצל כל בני האדם .מגמה זו לרוב נמצאת
בשולי השדה .והמגמה השנייה היא של מסחור
השואה כמותג מוכר .המגמה המסחרית-
"למה לא באת לפני המלחמה" (ליזי דורון),
שיווקית של מחזות שואה קיימת לרוב בזרם
תיאטרון תמונע ()2010
המרכזי ,שבו השואה נשארת רק כרקע ואין
בה עיסוק רציני ומעמיק ,וכך אסטרטגיה "בשנות השמונים ,בתרבות
זו מצליחה למתג את ההצגה כחשובה הישראלית בכלל ובפסטיבל
ומשמעותית ,לעתים על גבול הקיטש ,בלי עכו בפרט ,ניתן לראות שתי
להסתכן באמירה מורכבת שעלולה לחבל מגמות דומיננטיות ביחס
חלילה במכירת הכרטיסים.
לשואה :האחת ,הדהודה
שתי מגמות בפסטיבל עכו
ברצוני להרחיב מעט על השואה בפסטיבל עכו
בעשור הראשון ,עד ל .1991-בשנות השמונים,
בתרבות הישראלית בכלל ובפסטיבל עכו בפרט,
ניתן לראות שתי מגמות דומיננטיות ביחס
לשואה :האחת ,הדהודה של הטראומה בקרב
הדור השני; והשנייה היא מגמת הפוליטיזציה,
קרי ,האנלוגיה של השואה לסכסוך העברי-
ישראלי .לטענתי ,המופע "ארבייט מאכט פריי
מטויטלנד אירופה" (העבודה משחררת מארץ
המוות אירופה) ,של המרכז לתיאטרון עכו (,)1991
מהווה צומת מובהק ומרכזי לשתי המגמות
התרבותיות הללו .כמו כן ,ההצגה צומחת ,תמטית
ואסתטית ,ממופעי הלהקה -ובעיקר מ"זכרונות
דור שני בחיק העיר העתיקה" (זכרונות)1988 ,
ומשכללת את שפתה התיאטרונית ,שתהפוךלסימן הזיהוי שלה בשדה התיאטרון הישראלי.
בדיקת שני ההקשרים הללו ,שנזנחו במחקר,
מדגימה כיצד השואה הייתה ועודנה תמאטיקה
מרכזית בפסטיבל.
ב 1988-זוכה "זכרונות" בפרס הראשון.
ההצגה מטפלת בחומרים אוטוביוגרפיים
ומסמנת חיפושי דרך אחר עבודת משחק
המשלבת בין חווייתו האישית של היוצר
לחומרי המציאות ,בסביבה אינטימית
ומשותפת עם קהל מצומצם .הקהל מתחלק
לקבוצות קטנות ,וכל אחת צופה בחדר אחר
בדמות ,שמבוססת לרוב על החוויות האישיות,
הנקשרות לחוויות לאומיות של השחקנית או
השחקן .בחלק מהחדרים עלתה גם חוויית דור
של הטראומה בקרב הדור
השני; והשנייה היא מגמת
הפוליטיזציה ,קרי ,האנלוגיה
של השואה לסכסוך
העברי-ישראלי"
שני לשואה .לאחר מכן כל הקהל והשחקנים
חוגגים ליל סדר באופן פרוע ומפורק .מעליהם
חאלד אבו עלי בונה בלבנים חומה ,כסמל למי
שבמציאות הישראלית נמצא עדיין בעבדות
והחירות רחוקה ממנו .עיצוב החלל האינטימי,
ארוחה משותפת וחומרים אישיים ולאומיים
העוסקים בשואה ובסכסוך יחזרו ויתפתחו
ב"ארבייט מאכט פריי" ,שעלתה ב.1991-
הצגה זו עוסקת בזיכרון ובעיצוב מיתוס
השואה והשפעתו הטראומטית על החברה
הישראלית ,הן מבחינה פסיכולוגית והן
מבחינה פוליטית" .השואה" אינה אירוע
שהתרחש בעבר ,אלא "משקפיים" שדרכם
הישראלים חווים את ההווה האישי והפוליטי.
זהו אירוע ייחודי המגלם דגם של תיאטרון
אחר איכותי שדובר בו רבות במהלך שנות
הפסטיבל.
זהו מופע של חמש שעות הנערך בשני
חללים עיקריים :במוזיאון השואה בקיבוץ
לוחמי הגטאות ובאולמות האבירים של מרכז
התיאטרון עכו ,בגני הפסטיבל; וזאת בפני
כעשרים צופים (פעילים) במופע .אסתפק רק
בשתי דוגמאות להמחשת שילוב שתי המגמות.
דוגמה ראשונה -המופע מתחיל בנסיעה
באוטובוס מעכו לקיבוץ לוחמי הגטאות ,שם
פוגשים את זלמה (סמדר יערון) ,ניצולת שואה
המדריכה את הצופים במוזיאון .כבר שם נרמז
משאלותיה לקהל הקשר בין השואה לבין
עוולותיה של ישראל כיום כלפי מיעוטים,
ובעיקר לפלסטינים .לאחר מכן חאלד אבו עלי
(שמו הפרטי של השחקן) מסביר לצופים את
פעילותו של מחנה ההשמדה טרבלינקה על פי
דגם מוקטן במוזיאון .דבר הגורם לתחושת אי
נוחות לצופה ישראלי ,משום הפרת המוסכמה
שזכרון השואה הוא חוויה השמורה ליהודים
בלבד וודאי לערבי אין רשות לעסוק בה וללמד
אותה.
דוגמה שנייה -יש במופע התרחשויות
שמפרקות את סמליה השחוקים של הציונות
ואת ייצוג השואה במסגרתה דרך התייחסות
לחוויות אישיות ומוכרות היטב לכל ישראלי.
למשל ,פרודיה על טקס יום השואה של
תלמידי בית ספר שזלמה מנצחת עליו .לאחר
מכן הצופים התראיינו אצל השחקנים על
חוויותיהם לגבי השואה .במידע זה נעשה
שימוש במופע בתמונת ארוחת ליל שבת,
היורדת מהתקרה במפתיע כשמסביבה
הקהל והשחקנים יחדיו .מוני יוסף מגלם קצין
ישראלי שוביניסט המשפיל את אשתו ומעליב
את האורחים סביב לשולחן .הוא עושה זאת
תוך שימוש במידע שנתנו הצופים בראיון ,וכך
שוזר באופן וולגרי ומכוון בין האישי והפוליטי,
לא רק של השחקנים ,אלא גם של הצופים
המשתתפים .את ההצגות זכרונות וארבייט,
יש לתפוס מתוך הסקירה הבאה ולראות כיצד
התמאטיקה שבהן כבר נוכחת בעשור הראשון
של הפסטיבל.
השפעת משפט דמיאניוק
בשנת 1981שמחה ספקטור מעלה את
"מדיאה היהודית" .להצגה שתי רמות מציאות:
יהודים במחנה ריכוז מעלים את "מדיאה" על
פי אוריפידס ,והשחקנית המגלמת את מדיאה
מנהלת רומן עם המפקד הנאצי .נוצרת מעין
אנלוגיה בין הנאציזם לדיכוי הגברי .בהצגה
"יזכור :מחזה נוסטלגי" ( ,)1983המופע עוסק
בחוויית הדור השני ונבחנים קשייו והיחסים
הסבוכים של בן עם אמו ניצולת שואה" .ריקודו
של ג'ינגיס כהן" ( ,)1984מציג קצין נאצי
לשעבר הרדוף על ידי קורבנו היהודי המת-
חי .נרקמים ביניהם יחסים מורכבים הכוללים
המשך בעמוד 28
27
תיאטרון ,הנצחה ותודעה
נקמה ואשמה .לבסוף רוחו של הקומיקאי
היהודי יורה בקצין הנאצי .באותה שנה מחוץ
לתחרות מופיעה "הצגת הגולם האחרונה",
שעלילתה מתרחשת במחנה השמדה.
"פגישות ביער" מ 1985-מציגה מערכת יחסים
של אם ובתה ואת הסימביוזה ביניהן בתקופת
השואה" .רכבת בבוואריה" מ 1986-היא
מסע של בת לניצולי שואה ברכבת לגרמניה
בעקבות מאהב גרמני .המסע החיצוני אנלוגי
למסע פנימי מלא ברגשי אשמה ,מחשבות
וחוויות טעונות" .רק הכוכבים היו קרובים כל
כך" מ 1987-עוסקת בהיסטוריון החוזר בזמן
כדי לשנות את גורלה של חנה סנש מגזר דין
המוות שהוטל עליה ,אך ללא הצלחה.
מעיין" :כשהייתי ילד ,אבי היה
במאי חובבים ,שביים בדימונה
מסכות שואה עירוניות...
התבוננתי בהשתאות מהולה
בפחד בשחקנים חובבים
הלבושים בפיג'מות פסים עם
טלאי צהוב הזועקים בפתוס
כלפי השמיים לאלוהים ,אלא
שהשחקנים היו עולים חדשים
ממרוקו והטקסט נאמר במבטא
מרוקאי כבד" :אלוּהים ,אלוהים
מה עשית לנו שהבאת אותנו
ִלפה .מה עשינו לך מה עשינו"
ב 1987-מתחיל משפטו של ג'ון דמאניוק
וכנראה שיש לכך השפעה על רפרטואר
פסטיבל 1988המכיל שבע הצגות על השואה.
ההצגה "יעקב השקרן" מתארת את יעקב
בגטו בזמן השואה ,המשקר לחבריו שיש
בידו רדיו קטן ,והוא ממציא "חדשות" מלאות
תקווה .דמותו של יעקב מחזקת את חשיבות
ההישרדות ,האמונה והאופטימיות כנגד
מיתוס הגבורה הציוני .המחזה "הבן של לוי",
עוסק ביחסים בין הורה ניצול שואה לבנו הצבר
והחייל .בשנה זו גם עולה "זכרונות דור שני
בחיק העיר העתיקה" של דודי מעיין .ב"עיר
האין אור" רואים ניצולת שואה החוזרת בזמן
אל עיר הולדתה ,למעין סגירת מעגל ,וחזרה אל
ההווה .במחזה "ברח יעקב ברח" ,ניצול שואה
מספר ומעלה את חוויותיו האישיות מילדותו
28
המשך מעמוד 27
כדי כרסום אפרסק גדול במהלך החזרות
שהתקיימו בלשכת ראש המועצה ,התבוננתי
בהשתאות מהולה בפחד בשחקנים חובבים
הלבושים בפיג'מות פסים עם טלאי צהוב
הזועקים בפתוס כלפי השמיים לאלוהים,
אלא שהשחקנים היו עולים חדשים ממרוקו
והטקסט נאמר במבטא מרוקאי כבד "אלו ּהים,
אלוהים מה עשית לנו שהבאת אותנו ל ִפה .מה
עשינו לך מה עשינו?"( .מעיין ,תשס"ב.)73 ,
חנה סנש ,גיבורת מחזהו של אהרון מגד .הועלה לראשונה
בתיאטרון הבימה ב .1958-היה להצלחה בימתית גדולה
בשנות הששים
בפולין לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה
באמצעות משחק ופנטומימה .מופעים אלה
מדגישים את האישי והתרפויטי בעיצוב חוויית
השואה על הבמה" .פוליגרף הס" עוסק ביחס
בין התליין הנאצי לקורבן היהודי בביקורתיות
פוליטית עכשווית ,ולעומת זאת" ,קרנבל
בוונציה" מאת משה שמיר (בתחרות) ,מעצב
את שיילוק כיהודי עיוור בעל טלאי צהוב.
מוטיב העיוורון והראייה המפוכחת מכוון
לאמירה ברורה" :העולם כולו נגדנו" ,ולתפיסת
היהודי כקורבן של אנטישמיות וגזענות.
"שעירים לעזאזל" מ 1989-של חוני המעגל
הוא מופע חוצות המעתיק "פיסת חיים/מוות",
מעין שחזור הזייתי של רצח המוני בקבר אחים
של יהודים בידי נאצים .חוני המעגל ישתמש
באסתטיקה זו ובנושאים אלה גם במופעיו
בפסטיבלים הבאים במסגרת התחרות -
למשל" ,על הרמפה" מ .1993-ההצגה "שם
משפחה" מ 1990-עוסקת בהתמודדות הדור
השני עם סיפורי הזוועות של ניצולי השואה.
מסקירה קצרה זו ניתן ללמוד ש"זכרונות"
ו"ארבייט" שוזרות את שתי המגמות שצמחו
במהלך העשור הראשון של הפסטיבל.
לסיום ,אבקש להביא את דבריו של דודי
מעיין ,הבמאי של זכרונות וארבייט ,המחבר בין
חווייתו האישית כבן להורים עולים ממרוקו
והיכרותו הראשונית עם השואה וייצוגיה.
דבריו הבאים של מעיין עשויים לרמוז על
המורכבות של השואה גם בהקשרים אתניים
רחבים יותר:
"כשהייתי ילד ,אבי היה במאי חובבים,
שביים בדימונה מסכות שואה עירוניות .תוך
* הכותב מלמד באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל
אביב .חוקר תיאטרון ישראלי ,קהילתי וחינוכי .כתב את
עבודת הדוקטורט שלו על ההיסטוריה של פסטיבל עכו.
* מתוך ערב עיון בנושא" :ייצוג השואה בתיאטרון
הישראלי העכשווי :במת המשחק ובמת המציאות" .הערב
נערך לציון יום השואה והשקת הספר "השואה בדרמה
העברית :סוגיות ,צורות ,מגמות" ( ,)1946-2000מאת פרופ'
בן עמי פיינגולד (הוצאת הקיבוץ המאוחד).
סרטים ,הנצחה ותודעה
זכרונות טובים
ממחנה העקורים
בימים אלה נמצא בשלבי עריכה סופיים הסרט הדוקומנטרי "מגדלור בקצה המגף" ,העוסק בסיפורם של הילדים
שנולדו במחנה העקורים סנטה מריה די לאוקה באזור ּפו ְּליָה שבדרום איטליה .מאחורי הסרט ,בבימויה של יעל קציר
ובהפקתו של גדי קסטל ,עומדת שוני ליפשיץ ,אחת מאלה שנולדו במחנה
| עמרי מריאן |
עבור בימאית הסרט ,יעל קציר ,הייתה
העבודה עליו שונה ומיוחדת לעומת סרטים
אחרים שעשתה" .אבי היה פליט של היטלר
ולא ניצול .הוא הגיע ארצה לפני השואה ,ואימי
היא צברית .כל החיים לא רציתי לעסוק בנושא,
משום שראיתי את עצמי כמי ששייכת לתקומה
ולא לשואה" ,היא אומרת .אבל ככל שהעמיקה
בנושא וככל שנמשכו המפגשים וימי הצילום,
היא מספרת" :התחלתי לגלות יותר הבנה
ואמפתיה לצורך של ההדחקה ,ויותר מכך -את
העוצמה של ההתמודדות של הניצולים עם
הצורך להמשיך .גם כשאתה יודע שאתה בדרך
לאוניית מעפילים ,אתה יולד ילדים -זה בעיניי
דבר אדיר".
לדבריה ,בתחילת העבודה התאכזבה שלא
כל המעורבים בה גילו אותה התלהבות כמו זו
של שוני ליפשיץ ,יוזמת הסרט ומהמשתתפות
בו" .עם הזמן הבנתי שכדי לשרוד בשואה ,בחר
חלק גדול מדור ההורים להדחיק את החוויה
כדי להתחבר לחיים .במהלך הצילומים הבנתי
יותר ויותר את הצורך הזה .אחת הגיבורות
שנולדה במחנה אמרה 'אני לא דור שני .אני בת
למהגרים' .בתחילה לא הבנתי למה ,הרי אותה
לא גידלו כבת לדור השני ולא העמיסו עליה
את כל כובד הזכרונות .הבנתי שאנחנו עוסקים
בטווח מאוד רחב של אפיקים שהאנשים סללו
לעצמם כדי להתמודד עם הזכרון .לא כולם
יכולים להיות אבא קובנר ,כל הזמן 'לזכור ולא
לשכוח' .זה מה שמאפשר להם להיות שוב
נורמליים .עד עכשיו איתרנו 50ילדים מתוך
ה 200-שנולדו במחנה .חלקם לא ידע זאת כלל
עד לגיל מבוגר מאוד בו הם התחילו להתעניין
בעבר שלהם".
חלק מילדי סנטה מריה די לאוקה נפגשים ביום צילום של הסרט
הדבר המרתק והחשוב ביותר שרואה קציר
בסרט הוא "הרגע שניצולי השואה מתחברים
בחזרה לחיים .עוד לפני שהספיקו לעבד את כל
האבל והאובדן ,הקימו משפחות חדשות וילדו
ילדים" .הדבר האחר שמשך אותה לנושא באופן
מיוחד לדבריה ,הוא הצורך להנחיל את העובדה
שבסוף המלחמה מרבית ארצות אירופה לא
רצו לקבל אליהן יהודים" .האיטלקים בכל
זאת סייעו להם ,למרות שהיו הצד המפסיד
במלחמה .ואולי בעצם זה לא 'האיטלקים',
אלה האנשים עצמם ברמה האנושית .העניים
והאביונים האלה שפתחו את ליבם ונתנו חיבוק
אנושי שהחזיר להם את האמונה בבני אדם".
כדי להדגים את הדברים מצטטת קציר מיומנו
של צבי גיל" ,גשר של נייר"" :בשבילנו זה אמר
הכול .כמעט הכול .ים ,אוויר ,נוף וחופש .חופש
כמו פראי שחזר אל הטבע ,היו אלה ימים שבהם
לא רק ששכחנו את העבר הקרוב ,אלא אף לא
טרחנו להביט אל המחר .היה רק הווה .היום,
עכשיו ,שמחת החיים של הקמים לתחייה" .גיל,
בן ה 15-אז ,שהה באותה עת במחנה עקורים
סמוך" ,סנטה מריה די באני" שמו.
"זה מה שקרה להם שם" ,אומרת קציר.
"התחושה של החופש והאור .הם היו מוקפים
בתמיכה של מספר גורמים .של הבריגאדה,
של המוסדות שסיפקו את כל צרכיהם ושל
האוכלוסייה שלא אמרה 'אתם לא רצויים כאן,
אתם תת אדם' .החזרת האמון באדם היא אחת
הנקודות המרכזיות שמציף הסרט".
אחד הדברים שההיסטוריונים עוסקים בו
הרבה הוא עמדת הכנסייה כלפי השמדת
היהודים במהלך המלחמה .זה לא סוד
שהאפיפיור אז די שיתף פעולה עם הגרמנים,
אבל בפועל במדינות השונות היו אנשי כנסיה
שנתנו עזרה והצילו יהודים" .בסרט יש קטע
יפה" ,מספרת קציר" ,שבו אחת המשתתפות,
רבקה כהן ,ילידת הונגריה שבאה ממשפחה
מאוד דתית ,מספרת כי עבור הוריה 'גוי זה רע' -
אבל אימה תמיד סיפרה לה על העזרה שקיבלה
מהנזירות במהלך לידתה במחנה העקורים.
מצאנו גם תמונה של בישוף שמברך את אחת
מאוניות המעפילים לפני הפלגתה לישראל.
אין ספק כי המחוות האנושיות של האיטלקים
ותקופת המגורים בווילות היפות של מחנה
העקורים היו מעין תקופת התאוששות חיונית
כל כך אחרי הטראומה הנוראה שעברו".
29
סרטים ,הנצחה ותודעה
מגדלור בקצה המגף -הסרט
"משך שנים סירבתי להיחשב כבת לניצולים וראיתי עצמי כבתם של מהגרים .הפקת הסרט הפכה עבורי למסע בזמן
אל מחנות העקורים בקצה העקב של המגף האיטלקי ,אל המקום בו נולדתי"
| שוני ליפשיץ |
להיוולד באיטליה ולהגיע לארץ בגיל
חודשיים זו רק דרגה אחת פחות מלהיוולד
בארץ .לא ממש צברית ,אבל כמעט צברית .זה
כל מה שידעתי עד לאוקטובר .2000כשבגרתי
ונסעתי לבקר באיטליה -התאהבתי בה מיד.
התאהבתי בנופים ,באנשים ,באוכל ,בתרבות.
ביקרתי בה פעמים רבות ,תמיד באזור
טוסקנה ,שם התגוררה רונית ז"ל ,בת דודתי
האהובה .אפילו לא חשבתי להגיע לדרום .אך
באוקטובר 2000נפל דבר.
בדרך מקרה התברר לרונית שנולדתי
באיטליה ,בעיירה סנטה מריה די ל ֶאוּק ָה
שבמחוז פּו ּלי ָה .שנה קודם לכן היא בילתה
בעיירה סמוכה ,סנטה צ ֶ'ז ָרי ָה ,והופתעה לראות
על קירותיו של בר מקומי כתובות בעברית:
"מזכירות"" ,חדר אוכל"" ,לעליה ,לעבודה
ולהגנה" ...מאיפה הגיעו הכתובות האלה? הרי
אין כאן יהודים .היא חיפשה ומצאה אישה
מבוגרת ,שסיפרה לה על מחנה עקורים ששכן
כאן אחרי מלחמת העולם השנייה" .מחנה
עקורים"? אז זה מה שזה היה? נולדתי אומנם
באיטליה ,אבל במחנה עקורים? את זה אף
פעם לא סיפרו לי.
חזרתי הביתה ,נברתי בערימת ניירות
שנשארה אצלי אחרי מות אמי ,ניירות
שעד אז לא התפניתי לעיין בהם ,ומצאתי
את תעודות הזהות הזמניות שהוריי קיבלו,
שבראשן מתנוסס הכיתובHeadquarters, :
30
Displaced Persons and Repatriation
( Subcommissionמפקדה ,תת ועדה
לעקורים ושבים למולדת).
כן ,הוגדרנו כעקורים ,וככל הנראה שהינו
במחנה עקורים בעיירה שצלצול שמה ערב כל כך
לאוזניי :סנטה מריה די ל ֶאוּק ָה .התאכזבתי .נכון,
איטליה הקסומה ,אבל מחנה עקורים? ניסיתי
לדמיין איך זה נראה ,ולנגד עיניי ראיתי מחנה ובו
ביתנים אפורים ומכוערים ,מוקפים בגדר .אבל
הרי כל זה עומד בניגוד גמור לתיאורים של רונית
את המקום .החלטתי שאני חייבת לנסוע לשם
ולראות את המקום במו עיניי.
בינתיים גיליתי ,בדרך מקרה ,שאסתר ,איתה
אני עובדת שנים רבות ,נולדה גם היא באותו
מקום ,וכי אמא שלה ,אווה בן-טל ,עדיין בחיים.
ביקשתי לראיין את אווה ,ולנסות לדלות ממנה
סיפורים שבעזרתם אוכל אולי לבנות לעצמי
את תמונת החיים באותו מחנה עקורים .אלא
שהיא עמדה לנסוע לכנס באוקספורד ,ונאלצנו
לדחות את הראיון .באוקספורד היא פגשה
אישה בשם רבקה ,שלהפתעת שתיהן התברר
שגם היא נולדה בסנטה מריה די לאוקה .הוריה
של רבקה גם הם כבר לא בין החיים ,ואילו
אווה -ראה זה פלא -לא רק ששהתה כמוהם
במחנה עקורים בדרום איטליה ,אלא שגם
באה מבּו ּשט ִינ ָה ,עיירה בסלובקיה ,לשעבר
הונגריה ,בה נולדה גם אמא של רבקה ,מה
שנותן לה סיבה כפולה לראיין את אווה.
וכך מצאנו את עצמנו בבוקר שבת -רבקה,
אסתר ואני -בביתה של אווה .אווה פתחה את
אלבום התמונות שלה מאיטליה ,ממנו נשקפו
אלינו צילומים של אנשים מחייכים ,שמחים
ומאושרים ,מבלים על חוף הים ,ושל אימהות
המטיילות ברחוב עם עגלות ילדים כשעל
פניהן נסוכה הבעת אושר .השתוממתי :כך
נראים אנשים שרק לפני חודשים ספורים יצאו
מהתופת?
התרגשות וחששות
אצל אווה למדתי לראשונה שהחיים באותו
"מחנה עקורים" היו נפלאים .התברר לי
שהמילה "מחנה" אינה משקפת את אורח
החיים שם .העקורים שוכנו בבתי קיץ של
איטלקים ,אמנם לא בתנאים אידיאליים -
כמה אנשים בחדר -אך בכל זאת לא מחנה
מגודר כמו שראיתי בדמיוני .רוב האנשים היו
צעירים ,אחרי שנים של שהייה במחנות ריכוז,
מחנות עבודה ,הסתתרות ביערות ,ומה לא.
הם הגיעו לדרום איטליה ,אזור יפהפה ,שטוף
שמש ,ים נהדר .ארגוני הסיוע -אונר"א ,הג'וינט
ו ERA-דאגו להם למזון ולמלבוש ,והארגונים
הציוניים דאגו לקיים שם פעילות חינוכית
ותרבותית והוראת עברית .חיילי הבריגדה,
המוסד לעלייה ב' והפלי"ם דאגו להעלותם
לארץ ישראל .הם השאירו מאחוריהם עבר
קשה שאותו השתדלו לשכוח .בעתיד הם עמדו
סרטים ,הנצחה ותודעה
הפגנה של עקורים הקוראת ללבריטים לפתוח את שערי הארץ לעליה לגאלית
להגשים את חלומותיהם הציוניים ,ובינתיים -
נהנו מהים ומהשמש והיו שיכורים מהחופש.
אני חייבת לנסוע לשם! -אמרתי ,ובנובמבר
2009הצלחתי סוף סוף לתאם שבוע עם רונית,
ויחד נסענו לעיר הולדתי.
מתוך יומן המסע:
"יושבת בשדה התעופה וממתינה לטיסה
לבּ ָארי .עוד שעה וחצי אהיה שם .מבארי
יצאתי ואני בת חודשיים בדרכי לארץ ישראל.
אני מתארת לעצמי את ההתרגשות שאחזה
בהוריי עם תחילת המסע :התרגשות וחששות.
מסע ימי-יבשתי עם תינוקת בת חודשיים! מי
היה מעז היום?
אני סקרנית לראות את המקום שבו נולדתי,
המקום ששימש בית להוריי למשך כמה
חודשים .אני מסופקת אם אראה משהו
משמעותי ,שישפוך איזשהו אור על שהותם
שם .שהרי לא סיפרו לי על כך ,וגם אם סיפרו -
אינני זוכרת כמעט דבר".
אנחנו ישנות בבּ ָארי ,ולמחרת בבוקר יוצאות
לדרך .התחנה הראשונה :מוזיאון האירוח
והזיכרון בסנטה מריה אל בניו .גשם זלעפות
כל הדרך .מגיעות בערב לאזור ולא יודעות איך
להגיע למלון .איטלקי מקומי עוצר על ידינו,
סוטה מדרכו ומוביל אותנו עד למקום .אכן,
אנשים מקסימים אנשי הדרום .למחרת בבוקר
נכנסות למוזיאון .תמונות מחיי המחנות מוצגות
על הקירות בפורמט מוגדל .כמו באלבום
של אווה -אנשים שמחים ,פעילים ,רבים
מהם על שפת הים ,נהנים מהשמש ומהמים.
בחדר השני -טריפטיכון ,ציור קיר בן שלושה
חלקים שצויר בידי צבי מילר ,פליט מפולין,
ניצול אושוויץ ,שהתגורר במקום .הציורים
משתרעים על פני שלושה קירות ומתארים
את הגלות ,את איטליה כגשר בין הגלות לבין
ארץ ישראל ,ואת הכניסה לארץ ,שחייל בריטי
חוסם אותה בפני הפליטים המגיעים אליה.
ציור שמספר את הסיפור כולו .מחוץ למוזיאון
אנחנו פוגשות את פּ ָאו ּלֹו פּ ִיזָק ָנ ֶה ,מי שהגה את
רעיון הקמת המוזיאון ,והוא מעניק לנו במתנה
את הספר שכתב דודו ,מריו מנונהEbrei a" ,
"( "Nardoיהודים בנארדו") .למחרת ממשיכות
לסנטה מריה די לאוקה .אני מתרגשת .עוד
מעט אנחנו מגיעות".
התמונה מתבהרת
מתוך יומן המסע:
" ...מזג האוויר היה נפלא -השמש זרחה,
שמיים כחולים -והגענו לעיירה יפהפייה ,עם
ים כחול-כחול ,עצים ירוקים והמון וילות .זו
העיירה הכי דרומית בעקב של המגף האיטלקי,
מצידה המזרחי נמצא הים האדריאטי ,ומצידה
המערבי -הים היֹונִי .היא בנויה סביב מפרץ,
ובתיה בנויים במפלס גבוה יותר ממפלס
החוף ...החנינו את המכונית ממש מול משרד
התיירות המקומי ...Associazione Pro Loco -
ישבו שם כמה אנשים ...רונית הציגה אותי ואת
הסיפור שלי והתחילה לראיין אותם .מתברר
שאחד מהם -ויטֹו ק ָסי ָאנֹו -מחזיק ברשותו
את היומן שהכומר הפרנציסקני המקומי כתב
בתקופה ההיא .בתכניתו לערוך מחקר ולפרסם
ספר על הנושא .האין זו יד הגורל שפועלת
לטובתנו? אדם שני מציע לערוך לנו סיור בין
הווילות שבהן התגוררו הפליטים."...
מה? הם התגוררו בווילות היפהפיות האלה?
"...נונציו לקח אותנו במכוניתו והראה לנו את
כל הווילות שבהן גרו הפליטים .כאן היה המטבח,
שם הייתה מרפאת שיניים ובית מרקחת ,והנה,
זה בית החולים" :קולוניה סקרצ'יליה" (Colonia
.)Scarcigliaממש שם נולדתי ...יצאנו לפגוש את
ויטו ,שלקח אותנו קודם כל אל חברו א ֶרקֹול ֶה
מֹורצָ'אנֹו ,שכותב ספר על הפליטים היהודים
בעיירה טְריק ָז ֶה .הספר הוא אוסף של מסמכים
ושל עדויות מפי האיטלקים המקומיים שחיו
במקום באותה תקופה".
אט אט מתבהרת התמונה בראשי .איך לא
סיפרו לי? איך לא ידעתי? הרי יש פה סיפור
מופלא ,שהתרחש באזור הקסום הזה ,אי שם
ב"סוף העולם" (כשמה של הכנסייה היושבת
על ראש הגבעה בסנטה מריה די לאוקה -
- )Finibus Terraeבאותו רגע קצר שבין
שואה לתקומה ,רגע של פסק זמן ,מעין
תקופת החלמה ,שהעניקה לניצולים שמחה
ותקווה לעתיד טוב יותר .סיפור של לידה
ולידה מחדש! זה הרגע שבו אני מחליטה
לעשות על זה סרט.
עם שובי ארצה אני נפגשת עם חברתי
יעל קציר ,תסריטאית ובמאית של סרטים
דוקומנטריים שעשויים תמיד במקצועיות
וברגישות .אני מספרת לה את הסיפור,
ו"מדליקה" גם אותה .אנחנו מחליטות לצאת
לדרך ,ולצרף אלינו גם את רבקה ואסתר.
רבקה ואני מתחילות בתחקיר .אני עולה
לשידור אצל ירון אנוש ב"מדור לחיפוש
קרובים" ,ומבקשת מאנשים שנולדו שם או
כאלה שחיו שם להתקשר אליי .מתקשרים
כעשרה אנשים ,ואנחנו מראיינות אחדים
מהם .במקביל אני נתקלת בעבודת דוקטורט
שנכתבה על ידי סוזנה קוקונן ,העוסקת
במחנות העקורים באיטליה .המידע הולך
ונצבר ,והתמונה נפרסת .במחוז פוליה ,באזור
המכונה סָל ֶנטֹו ונמצא בקצה העקב של המגף
האיטלקי ,יש חמש עיירות קטנות ,או שמא
יש לומר כפרי דייגים ,ששימשו בית לפליטים
היהודים :סנטה צ'זריה ,טריק ָז ֶה ,סנטה מריה
די ל ֶאו ּקה ,סנטה מריה די בּ ָאני וסנטה קרוצ ֶ'ה.
בסנטה מריה די לאוקה היה בית החולים
המרכזי בו נולדו כל התינוקות של הפליטים
ששהו שם.
המשך בעמוד 32
31
סרטים ,הנצחה ותודעה
המשך מעמוד 31
גיליתי שהייתי אחת
מהתינוקות האלה
אנחנו קוראות ספרי זיכרונות של ניצולי
שואה מישראל ,מארה"ב ,מארגנטינה,
שהקדישו פרק לשהות בדרום איטליה .בכולם
מצטיירת אותה תמונה :שמש ,ים ,חום אנושי,
אושר ,תקווה חדשה .רבקה מחפשת אנשים
שעבדו בבית החולים :נזירות ,אחיות ,רופאים.
היא פונה לאונרר"א ,לג'וינט ,לאיגוד האחיות
באנגליה ,למסדר שאליו השתייכו הנזירות
שעבדו במקום.
במהלך התחקיר אני מגיעה ליומן שכתב
מאיר שוורץ (שחר) מתל יוסף ,אשר שימש
קצין סעד מטעם אונרר"א בסנטה מריה די
לאוקה .היומן עוסק בפעילות התנועתית
והמפלגתית במחנות ,אך גם מביא סיפורים
אישיים ,וביניהם סיפור על יציאתן של
משפחות עם תינוקות בדרכן לארץ ישראל:
"שבת :9.2.1946 ,בבוקר היה מחזה מיוחד
במינו 29 .נפש נסעו לארץ ישראל .כל הסטף
עמד על הרגליים .באו שני אוטומובילי משא
שהובילו את האנשים ללצ'ה ומשם לארץ.
מאות ליוו את היוצאים בהתלהבות ואני
קינאתי בהם גם כן .עזרתי להם להעלות את
החפצים ואת התינוקות .בשעה 10יצאה
השיירה מכאן ללצ'ה .זה היה אחד המומנטים
החגיגיים ביותר שחוויתי בדרכי ובמחנות.
כשספרתי את הילדים בכיתי בדמעות ועוד
יותר בכתה נפשי משמחה".
אני משווה בין התאריך שבו נכתב קטע זה
ביומן לבין התאריך שבו הגענו לארץ ומגלה
שהייתי ,ככל הנראה ,אחת מהתינוקות הללו.
דמעות חונקות את גרוני.
בדצמבר 2011נוסעים לאזור להכנת תחקיר
מצולם :רבקה ואני ,יעל קציר הבמאית וגדי
קסטל המפיק .ברומא מצטרף אלינו אֶל ְיֹו,
הצלם האיטלקי .משתכנים במלון "ריזיירי",
לרגלי המרינה של סנטה מריה די לאוקה,
ומתחילים בפגישות עם אנשים .בדיוק ביום
הולדתי אנחנו עולות אל ראש הגבעה ממנה
נשקף בית החולים וצופות עליו .אני מוצפת
ברגשות .חושבת על אימא שלי ,שבדיוק לפני
66שנים ילדה אותי ממש כאן .מדמיינת את
האושר שלה באותם רגעים .חושבת על אבא
שלי ,שאיבד אישה ושלושה ילדים ,והנה נולדה
לו תינוקת חדשה .אני חולקת את רגשותיי עם
רבקה ,שהפכה לחברתי הקרובה.
32
הדרך מהגלות לארץ ישראל .ציור קיר של צבי מילר ,אחד העקורים מסנטה מריה די באני
אנחנו נוסעות לבית העירייה ,ושם מוצאות
בין ספרי הלידות המסודרים להפליא את
רישומי הלידות שלנו .כתובים שם כל הפרטים
על הורינו ,ולמרות שבידי כל אחת מאתנו יש
כבר תעודת לידה מקורית ,המפגש עם ספרי
הרישום הללו מעורר בנו התרגשות רבה.
רבקה הביאה איתה אלבום ובו תמונות של
מקומיים ומנסה למצוא נזירה שעבדה בבית
החולים ואולי אף טיפלה בה ובאמה בזמן
הלידה .היא לא מוצאת ,אבל מישהו מזהה את
אחת הנערות שבתמונה ואנחנו פוגשים אותה.
היא עבדה בבית החולים והמפגש איתה ממלא
את כולנו התרגשות.
אנחנו פוגשות צמד דייגים זקנים שמספרים
לנו סיפורים מהווי הפליטים .דנטה ,שאביו
מסר את האקורדיון האהוב עליו לאחד היהודים
בתמורה לכיכר לחם לבן וריחני ,מספר לנו
סיפור נוגע ללב .אנחנו לומדות לדעת עד כמה
המקומיים היו עניים ורעבים ,ולמרות זאת
קיבלו את הורינו בחום .גולדה ,פליטה יהודייה
מרומניה שנישאה לאיטלקי מקומי ונשארה
שם ,נרגשת עד מאוד לפגוש יהודים מישראל.
כל יום צופן בחובו מפגש מרגש ,והרצון
שלנו לחבק את אותם איטלקים ולחלוק את
הסיפורים הללו עם "העולם" הולך וגובר.
אנחנו חוזרות לארץ .גם רבקה פונה למדור
לחיפוש קרובים ,ואנשים נוספים פונים אליה.
בשלב זה יש לנו כבר רשימה של " 20ילדים"
שנולדו באותו בית חולים .אנו מקיימות פגישה
ומציגות בפניהם קטעים קצרים מהתחקיר
שערכנו .השמועה עוברת מפה לאוזן ועוד
"ילדים" מצטרפים .היום הקבוצה מונה כבר
" 44ילדים" ,רובם חיים בארץ ,אחדים בחו"ל.
הפרוייקט הולך ומתרחב.
במרס 2013אנו נוסעות שוב .הפעם אסתר
מצטרפת אלינו .רבקה ואני" ,הוותיקות",
עוקבות אחר ההתפעמות שלה מהמקום .בכל
תחנה היא מדברת בטלפון עם אמא שלה,
מתארת לה את המראות וחולקת איתה את
החוויות .כמה אני מצטערת שאני לא יכולה
לעשות את זה עם ההורים שלי!
שיאו של הביקור הפעם הוא בקבלת פנים
שעורכת לכבודנו עיריית נארדו במוזיאון
האירוח והזיכרון שבסנטה מריה אל בניו,
בהשתתפות ראשי העיירות וראש מינהל
התרבות של מחוז פוליה .תזמורת כלי נשיפה
מקבלת את פנינו ,זמר אופרה שר לכבודנו,
וקבוצה של כחמישה-עשר מבין ילידי לאוקה
שאיתרנו מצטרפת אלינו .כולנו מקבלים
במעמד חגיגי זה את גיליונות הלידה שלנו
מידי ראש עיריית סנטה מריה די לאוקה.
אנחנו מעניקים למוזיאון שמלת חתונה,
שמסמלת את החתונות הרבות שנערכו
במקום ,ואקורדיון ,לזכר האקורדיון שהוחלף
בכיכר לחם לבן.
"אנחנו לא רוצים שהצעירים ,הילדים ,רק
יכירו את הסיפור אלא שגם יבינו שהמחויבות
להתנגד לגזענות ולחוסר סובלנות נוגעת גם
לחיי היומיום ואינה דבר מיוחד ויוצא דופן",
אומרת סילביה גודלי ,ראש מינהל התרבות
של מחוז פוליה .ואכן ,זו המורשת שתושבי
המחוז מנחילים לדורות הבאים :סובלנות
וקבלת האחר במובן הכי פשוט ובסיסי של
המילה .ועל כך יש להודות להם ,וזו גם אחת
ממטרות הסרט.
סרטים ,הנצחה ותודעה
שמונה צעירים
בנתיבי
"הבריחה"
"הבריחה" הוא פרויקט קולנועי יוצא דופן .שמונה נערים ונערות ישראלים יצאו למסע של אלפי קילומטרים ,בנתיבים
שעשו רבבות שרידי השואה בשלהי המלחמה במטרה להגיע לארץ .סופו של המסע -סרט דוקומנטרי מפתיע
| צבי גיל ולילי הבר* |
למרות מה שרבים חושבים ,הדור הצעיר
בארץ אינו מסתפק אך ורק במה שקורה
עכשיו בתחומי המדע ,הטכנולוגיה ,המידע
המקוון וכל שאר הדברים שיכולים לקדם אותו
בחייו .הצעירים רוצים גם לדעת את העבר ,הן
את ההיסטוריה הכללית והן את זו של העם
והמדינה .צריך רק לעורר בהם סקרנות ,לגרות
את התיאבון לידע הזה .המעשים והמחדלים
של העבר הם תמרור לעתיד ,אך זה תלוי
במידה רבה במחנכים ובמנהיגים ,בפתיחות
וביוזמה.
תרומתם של ניצולי השואה להקמתה,
להתפתחותה ולשגשוגה של מדינת ישראל,
כציבור וכיחידים ,היא עצומה .ובכל זאת,
הדור הצעיר שגדל בישראל יודע מעט
מאוד על תרומתם והישגיהם של הניצולים,
אשר הצליחו לשאוב מתוך כאבם ויגונם
תעצומות נפש לבנות חיים חדשים .בתקשורת
מתפרסמים אך ורק סיפורים על הסבל והכאב
שעברו הניצולים ,ועל המצוקות החומריות
הנוכחיות שהם חווים .נכון ,מצוקה עכשווית
מעוררת תשומת לב ואמפתיה לחלש ולמסכן,
ואין זה מייחד את ניצולי השואה ,אך דיווח על
מצוקה ועוני אינם מעבירים את המסר העיקרי
של ניצולי השואה לדורות הבאים :מסר
התקומה ,עוז הרוח ,הנחישות ,ההתגברות על
הקשיים והגשמת החלומות.
חיפשנו דרך אחרת כדי לספר לדור הצעיר
את סיפור הגבורה של ניצולי השואה על
מנת להחדיר בקרבו את התודעה ,ההבנה
והערכה לחייהם של ניצולי השואה כאן בארץ,
על ידי הצגת הפן האופטימי של יכולתם
בכל התחומים בחיינו כאן במדינת ישראל:
המשפחות שהקימו ,התרומה המשמעותית
שלהם בתחומי חברה ,תרבות ,מדע ,אמנות
ובתחומי יצירה אחרים .חיפשנו דרך פחות
שגרתית על מנת להציג את סיפור מסעם של
שארית הפליטה משם ,ממחנות העקורים
שאליהם הגיעו אחרי שנים של תופת ,רעב ,קור
וייסורים .מסע של אלפי קילומטרים ,בנתיבים
לא-נתיבים ,ביערות ,בהרים המושלגים ובכל
דרך אפשרית במטרה להגיע ליעד הנכסף -
ארץ מולדת .חיפשנו דרך שבה יוכלו הצעירים
להכיר בקשיים ,ועם זאת -להעריך את
ההישגים.
וכך ,שמונה נערים ונערות ישראלים ,מכל
הקשת החברתית ,תרבותית ודתית ,יצאו למסע
בעקבות תנועת "הבריחה" -התארגנות ציונית,
שהייתה אחראית להגירה הבלתי חוקית של
כשלוש-מאות אלף ניצולי שואה לארץ ישראל
בין השנים - 1944-1948ממזרח אירופה
למרכזה ולדרומה ,במגמה להגיע לארץ
ישראל.
אין זה המסמך התיעודי החזותי הראשון
על הבריחה .קדמו לו הסרט של חיים גורי
"המכה ה "81-במסגרת טרילוגיה ,וכן סרט
תיעודי של כתריאל שחורי במסגרת סדרה
של המרכז למורשת מודיעין .גם ההיסטוריון
היהודי הבריטי סר מרטין גילברט התייחס לכך
בעקיפין בסרט על גטו קובנו והמחתרת שם,
שכמה מחבריה היו חלק מארגון הבריחה.
אבל אלה ברובם היו קטעי התייחסות ,כאשר
במרכז עמדה ההעפלה ועלייה ב' ,והיו עוד
סרטי תעודה ,שהמשותף להם -שהם כולם
אינם מתמקדים באחד הפרקים ההירואיים
של ניצולי השואה ,עוד בטרם קום המדינה
ובשלהי מלחמת העולם השנייה .שכן כל
מרכיבי הבריחה -חילוץ ניצולים ממחנות,
העברתם למקומות מבטחים ,דרכי מילוט,
זיוף מסמכים לשם העברה בגבולות ,שוחד
בגבולות ,הליכה בנתיבים מסוכנים ,שיט
בנהרות שוצפים וטיפוס בצוקי הרים -אורגנו
על ידי ניצולי שואה ,בעיקר פרטיזנים יהודיים,
ועל ידם בלבד.
המשך בעמוד 34
33
סרטים ,הנצחה ותודעה
המשך מעמוד 33
בשלב הרבה יותר מאוחר נכנסה לתמונה ההגנה.
התיאור המלא והממצה ביותר עד כה מצוי בספרו
של פרופסור יהודה באואר" ,הבריחה".
החיבור להיסטוריה
בתחילה חשבנו שנוכל לאתר קבוצה של
נכדים או נינים של אותם ניצולים שארגנו
או השתתפו בבריחה .עד מהרה התברר כי
זו משימה כמעט בלתי אפשרית .הנכדים
והנינים היו ,אבל הסבים והסבתות כבר לא
היו .אם פה ושם נותר שריד ,לא היה בנמצא
אדם שיהיה מסוגל לשחזר את המסע המפרך
בכוחות עצמו .הפתרון שהביאו הבימאי
ומפיק סרטי התעודה הוותיק ,מיכה שגריר
בשיתוף עם כמה קולנוענים צעירים,ובראשם טל ברדה ,המפיקה בפועל של סרט
"הבריחה" -היה פתרון מקורי מאוד .שגריר
הוא שאחראי על ההפקות של עמותת "עופות
החול" ,אשר יוזמת ומפיקה סרטי תעודה
על תרומת ניצולי השואה להקמת המדינה
ולביסוסה.
לא כל הצעירים נחשפו קודם לשואה ,ורובם
אינם צאצאים של ניצולי השואה .ביניהם נינו
של הצנחן אנצו סירני ,ערביה-ישראלית מעכו,
ראפר משדרות ,בת לעובדים זרים מקולומביה
ותלמיד ישיבה מתקוע .ייחודו של הפרויקט -
בנוסף ,כמובן ,להיכרות האינטימית יותר עם
ההיסטוריה של התקופה ,הקשיים ,המקומות,
הדמויות ועוד -היה בעובדה שקבוצה
הטרוגנית כל כך יצאה לל"הרפתקה" של
כעשרה ימים ולמדה להכיר ולכבד זה את זו.
השאלות שהעסיקו את בני הנוער במהלך
המסע נגעו לא רק לעבר ,ואולי העבר שימש
על המזח ממנו הפליגו הניצולים לישראל
34
כיום זה פסטורלי .צועדים בנתיב הבריח
רקע מתאים לשאלות שמעסיקות אותם
בהווה :דתיים וחילוניים ,עירוניים ובני
ההתיישבות ,גיוס לצה"ל ,ערבים ויהודים .עד
חצות נמשכו השיחות בין הצעירים ,שגילו
תבונה והבנה יוצאת דופן בכל הקשור לעבר,
להווה ולעתיד.
הילי מויאל ,התחקירנית שהכינה מסמך
מתוחקר למופת ,הכולל התייחסות היסטורית
לנושא ,כתבה בפתח התחקיר שהגישה:
"כשהתחלתי את פרויקט הבריחה ממש לא
ידעתי על המסע המרגש שאני עומדת לעבור
והידע ההיסטורי המאלף שמחכה ומבקש
להתגלות ,על אחד הפרקים המרתקים
בתולדות עמנו .כנערה בתיכון נחשפתי
לסיפורם של ניצולי שואה ,סבים וסבתות של
חבריי ,יצאתי למסע בפולין ,כתבתי טקסטים
ליום השואה .למדתי כמו כולם על תקופה
אפלה זאת ועל התקומה שבאה אחריה .פרק
הביניים ,בין השואה לבין התקומה ,הוזכר
בדגש על מפעל ההעפלה .אבל איכשהו את
התקופה מסוף המלחמה ועד לעלייה לאוניות
המעפילים ,בחרו לתאר בתמצות רב ,אם
בכלל .כאשר מיכה שגריר הציע לי להשתתף
כתחקירנית בסרטו ,המידע ההיסטורי שהיה
בידיי היה מועט".
"חיפשנו דרך אחרת כדי לספר
לדור הצעיר את סיפור הגבורה
של ניצולי השואה על מנת
להחדיר בקרבו את התודעה,
ההבנה והערכה לחייהם של
ניצולי השואה כאן בארץ ,על
ידי הצגת הפן האופטימי של
יכולתם בכל התחומים בחיינו
כאן במדינת ישראל"
אם תלמידה חרוצה ודעתנית כמוה לא ידעה
כמעט דבר על הבריחה ,אין ספק שמאות אלפי
תלמידים ידעו עוד פחות .ומויאל תחקרה
אך ורק על הקטע הזה של שרידי השואה
בדרכם לארץ .היא לא עסקה כלל במה שעשו
אותם שרידים לאחר שבאו לכאן ,הן בנטילת
החלק המסיבי במלחמת העצמאות ובכל
מערכות ישראל והן בתרומתם הרבה בכל
התחומים שהביאו את המדינה עד הלום .לכך
אתייחס בסרט אחר שהוקרן באותו אירוע,
אשר נוגע לתרומה למדינה ובה.
יחד עם מויאל למדו על הבריחה גם המפיקה
טל ברדה ,ובמאים צעירים כמו מני אליאס,
סרטים ,הנצחה ותודעה
מיכל אהרונסון ואחרים ,וכמובן השמינייה
שעומדת במרכז המסע המרתק הזה .האחראים
לכל הפרויקט של תרומת הניצולים ולאירוע
זה הגיעו למסקנה כי הניצולים מכירים את
הסיפורים האלה ,שחוו אותם על בשרם או
על בשר קרוביהם ,אך חשוב להמשיך ולספר
אותם לדור הצעיר .לאלה שנותרו -ולמרות
הקושי של רבים מהם להגיע לאירועים כאלו
יש סיפוק רב וגאווה לא מועטה גם על מהשהם עשו כאן ,ובעיקר על מה שעושה הדור
הצעיר לתיעוד הסאגה הזאת .היעד הוא הדור
הצעיר.
זה אחד הפרקים ההרואיים והמרתקים
שקשורים בשואה .ראשיתו בשלהי המלחמה,
בסוף ,1944וסופו ב ,1948-עם הקמתה של מדינת
ישראל .הוא החל כנדידה ספונטנית של פליטים
ובריחה מחתרתית של יחידים ,ועד מהרה הפך
לתנועת המונים מאורגנת ,שפעלה באמצעים
מוגבלים אבל בתושייה רבה להעלאתם של 300
אלף ניצולי שואה יהודים מאירופה לישראל.
יוצר הסרט החדש הוא איש הקולנוע
והטלוויזיה מיכה שגריר ,מבכירי הבמאים
והמפיקים בישראל ,שקיבל בחודש שעבר את
פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע למפעל
חיים .שגריר חתום ,בין היתר ,על הסרט "בצאת
ישראל" ( ,)2010שבו שחזרה קבוצת ישראלים
את המסע של יהודי אתיופיה בשנות ה80-
בדרכם לישראל .כעת הוא מנסה להשתמש
באותו רעיון כדי לשחזר מסע יהודי מתקופה
אחרת ,בשיתוף עם עמותת "עופות החול",
שמפיקה סרטים על ניצולי שואה ועל החיים
החדשים שבנו לעצמם.
"אנחנו מנסים לעסוק בשואה מנקודת מבט
שונה ולעשות ניסוי במסע ,שיהיה גם טיול
לימודי וגם חוויה מעצבת לצעירים האלה",
אומר שגריר" ,ריאליטי היא לא מלה גסה .אנחנו
השתמשנו בשיטות ובלשון של הריאליטי כדי
ליצור דרך חדשה להנחיל את ההיסטוריה של
העם לדורות הצעירים .לא רק כדי שילמדו ויבינו
מדריך הקבוצה בחצייתהאלפים בשיחה עם טובה זהבי
שחזרה אחרי 70שנה למסלול הבריחה .מסתבר שהוא בן
של קצין אס.אס שסיפר כי אביו סירב לדבר על התקופה
מחפשים את הכיוון .כיום זה קל
מה קרה ,אלא כדי שיחשבו מה קורה ומה יקרה.
זאת המטרה" ,הוא מסביר.
עדות ממקור ראשון
ואולי טוב מכל להבין וללמוד על הצלחת
הפרויקט באמצעות דברי המשתתפים בו:
איתמר קונפינו ,בן ,18מכוכב יאיר ,נינו של
הצנחן אנצו סרני .ב 1944-יצא סרני עם קבוצת
צנחנים מישראל לאירופה הכבושה ,לסייע
ליהודים להיחלץ מהטרור הנאצי .הוא נתפס
בידי הנאצים והוצא להורג במחנה הריכוז דכאו
בגרמניה .על שמו קרוי קיבוץ נצר סרני.
קונפינו" :מה שמושך אותי בסרט החדש הוא
הרעיון שאוכל לחוות את מה שסבא רבא שלי
והיהודים האחרים עברו אחרי השואה .זה מרתק.
מבחינתי ,השואה הוכיחה בלי צל של ספק שלא
רוצים אותנו בשום מקום בעולם ושליהודים אין
מדינה חוץ מישראל .אין דרך אחרת".
נרדין אליאס ,ערבייה ישראלית בת 18וחצי
מעכו" .כערבייה ,לי אין קשר לשואה .המשפחה
שלי גרה פה כבר דורי-דורות .אבל היא דוגלת
בערכים הומאניים .לאמא שלי היה חשוב שאדע
מה עבר על העם היהודי ושאכיר את העוול
שנעשה לו .אפשר לקרוא ספרים על השואה,
אבל אין כמו להיות במקומות עצמם .לראות את
הסביבה והמבנים ,לחוש ולגעת .זה נושא שצריך
להעסיק כל אחד ,ולא רק יהודים ,כל בן אדם".
אליאס מכירה מקרוב את תחושת המיעוט
הנרדף מימיה כתלמידה ערבייה יחידה בבית
ספר יהודי" .היו כאלה שלא אהבו את זה .קיללו
אותי וגם מכות קיבלתי ,אבל אני לא מצטערת.
אצל חלק מהתלמידים הצלחתי לשנות את
הדעה הקדומה השלילית על הערבים".
אלון לוי" :בבריחה היו רגעים קורעי לב ,שקשה
לעמוד בפניהם" ,אומר אלון לוי ,הבמאי ,כשהוא
סוקר סיפורים היסטוריים וזיכרונות של אנשי
הבריחה ,שאותם הוא רוצה לשחזר בסרט .אחד
מהם ,שריגש אותו במיוחד ,הוא הפוגרום שאירע
בעיר קיילצה בפולין ביולי ,1946כשנה לאחר
תום המלחמה.
בעקבות עלילת דם על חטיפת ילד פולני בידי
יהודים ,המונים משולהבים טבחו ביהודי העיר.
עשרות נרצחו" .ואז מגיע לשם יהודי אחד ,שהיה
מראשי תנועת הבריחה ,ועם אקדח ותעודות
מטעם האו"ם מחלץ את הפצועים ומעביר אותם
למקום מבטחים ,מלווה בשיירה של טנקים
אמריקאים" ,מספר לוי" .הרגע הזה מסמל את
המעבר מפסיביות לאקטיביות .אנשים שעד
לפני רגע היו אסירים במחנות ,מגלים פתאום
תעוזה שלא תיאמן".
טל ברדה" :הנערים עברו דרך הרים מושלגים
וצוקים ובמקומות בלתי אפשריים -בדומה
למסלול שעשו היהודים בתנועת הבריחה -כדי
לנסות להבין מה עבר עליהם .הם עברו מסע
אישי מאוד ,רציני ,והדינמיקה שנוצרה ביניהם
הפכה חלק מרכזי בסרט .רצינו לבדוק איך בני
הנוער בישראל של היום מתחברים לשואה
ולזיכרון .הראנו להם דברים .בשביל לעזור להם
לעבור שינוי צריך גם להיות פרובוקטיביים.
מה שעשינו היה ,בפועל ,להציע אלטרנטיבה
למסעות לפולין".
* הכותבים הם ממקימי ומנהלי עמותת "עופות
החול"
35
סרטים ,הנצחה ותודעה
ייצוג ניצולי השואה
בקולנוע הישראלי
מדוע התעלם הקולנוע העלילתי הישראלי מהשואה שנים רבות? מדוע הציג את ניצולי השואה כקבוצה הומוגנית שבה
אנשים סהרורים ,תלושים ופסיביים ,והתעלם מהתרומה העצומה של ניצולי השואה למדינת ישראל? האם חלו שינויים
בתדמיות אלה לאורך השנים?
| ד"ר ליאת שטייר לבני* |
הקולנוע העלילתי הארץ ישראלי נדרש
לנושא ניצולי השואה והתערותם בחברה
הישראלית כבר בתום מלחמת העולם השנייה
וממשיך לעסוק בו עד ימינו .ייצוג השואה
וניצולי השואה בקולנוע הישראלי נדון לאורך
השנים במספר מחקרים .החוקרים היו תמימי
דעים באשר לייצוג הנושא בקולנוע העלילתי
בעשורים הראשונים לאחר השואה :במרכז
הקולנוע העלילתי שעסק בנושא השואה
בשנות הארבעים עמדו דמויות של ניצולים
שאופיינו בסדרה של סטריאוטיפים שליליים.
יהודי אירופה מתוארים בסרטים כמי שהלכו
"כצאן לטבח" ,ביצעו לא פעם מעשים לא
מוסריים כדי להישאר בחיים ולאחר השואה
נותרו שבורים בגופם ובנפשם ,חסרי יכולות
ופסיביים לחלוטין.
רק בעזרת אנשי הארץ הם מצליחים
להשתקם ולעבור טרנספורמציה -להפוך
מיהודים גלותיים ליהודים חדשים ,כמו למשל
בסרטים "בית אבי" (הרברט קליין,)1947 ,
"דמעת הנחמה הגדולה" (ג'וזף לייטס,)1947 ,
"קרייה נאמנה" (ג'וזף לייטס )1952 ,ועוד.
הייצוג הקולנועי הזה מחק כל זכר לפעלתנות,
ליוזמה ולעזרה ההדדית ,שהיו חלק בלתי נפרד
מחיי הניצולים עוד באירופה בזמן השואה,
לאחריה באירופה ,וכאשר בנו לעצמם בית
חדש במקומות שהיגרו אליהם.
סדקים בהיטמעות האידילית הזאת אפשר
למצוא כבר בקולנוע של שנות החמישים ,והם
מעמיקים והולכים עם השנים .משלהי שנות
השבעים הסרטים מפנים אצבע מאשימה
36
הקיץ של אביה .לא אוטוביוגראפי
"השינויים בתיאור החברה
הקולטת ותהליך הקליטה,
המופיעים בקולנוע העלילתי
הישראלי משנות השמונים של
המאה העשרים ואילך ,לא הביאו
להרחבת העיסוק בשואה עצמה
ולא שינו את דימוים הסטריאוטיפי
השלילי של ניצולי השואה"
לעבר החברה הקולטת ומתארים אותה
כמורכבת מאנשים אטומים ,נצלנים וגסי רוח,
שדחקו את ניצולי השואה לשוליים.
חוקרי קולנוע טוענים כי משנים אלו חל
שינוי עצום בדמותם של ניצולי השואה
בקולנוע העלילתי :הסרטים החלו לתאר אותם
בצורה מורכבת יותר ,אמפאטית ,השמה דגש
על מצוקותיהם ומפנה אצבע מאשימה כלפי
היישוב הקולט.
טענתי היא הפוכה -ממחקרי עולה כי
הקולנוע העלילתי אינו מציג התפתחות בדימוי
של ניצולי השואה ובייצוג השואה ,אלא דריכה
במקום ,חזרה על הסטריאוטיפים שהופיעו
בשנות הארבעים ואף העמקתם .השינויים
בתיאור החברה הקולטת ותהליך הקליטה,
המופיעים בקולנוע העלילתי הישראלי משנות
השמונים של המאה העשרים ואילך ,לא הביאו
להרחבת העיסוק בשואה עצמה ולא שינו את
דימויים הסטריאוטיפי השלילי של ניצולי
השואה.
בקולנוע העלילתי של העשורים האחרונים
עדיין ניכרת מגמה של קיבוע הדימויים
השליליים של ניצולי השואה משנות
הארבעים :אנשים שבורים בגופם ובנפשם,
גנבים ,סוחרים בשוק השחור ,בעלי עבר
והווה מפוקפק .ההזדהות עם כאב ההגירה
והביקורת על הקולטים המופיעה בקולנוע
משלהי שנות השבעים אינה משנה את הדימוי
השלילי הבסיסי של ניצול השואה .להפך,
הוא מחריף :מרבית הסרטים משלהי שנות
השבעים ואילך ממירים את המהלך הליניארי
של סרטי העשורים הראשונים (שהסתיים
בהשתלבות מוצלחת) במהלך מעגלי .ניצולי
השואה מוצגים מראשית הסרט ועד סופו כמי
שנמצאים בשוליים הסהרוריים של החברה,
ללא יכולת לחדור למרכז .כך ,במשך יותר
משישים שנה שנים נדחקת השואה לשולי
הסיפור הקולנועי ,וניצולי השואה מוצגים כבני
אדם שאינם מתפקדים באופן תקין ,פסיביים
ולרוב חולי נפש הממיטים אסונות על עצמם
ועל סביבתם.
סרטים ,הנצחה ותודעה
סודות משפחה .ניצול ופדופיל
"השינויים בתיאור החברה
הקולטת ותהליך הקליטה,
המופיעים בקולנוע העלילתי
הישראלי משנות השמונים
של המאה העשרים ואילך,
לא הביאו להרחבת העיסוק
בשואה עצמה ולא שינו את
דימויים הסטריאוטיפי השלילי
של ניצולי השואה"
דימוי המסכנים נשאר
יוצרי הסרטים בעשורים הראשונים,
למעשה ,שיחקו עם העובדות ההיסטוריות
כרצונם .כדי ליצור את הרושם שמדובר ב"אבק
אדם" שיכול להשתקם רק בארץ ,הסרטים
הללו מחקו כל זכר לפעלתנות ,ליוזמה ולעזרה
ההדדית שהיו חלק בלתי נפרד מחיי הניצולים
באירופה בזמן השואה ולאחריה וכאשר בנו
לעצמם בית חדש במקומות שהיגרו אליהם.
הפריחה התרבותית במחנות העקורים
באירופה ,העיתונות ,התיאטרון ,הנישואין
ועוד -כל אלה נעלמו .האם לא היו ניצולי
שואה שהגיעו לארץ במצב קשה? בוודאי
שהיו -אך היו גם רבים אחרים .הסרטים מחקו
כל זכר לאינדיבידואליזם ולהטרוגניות והציגו
את ניצולי השואה כקבוצה הומוגנית אחת
פגועה .הם הוצגו בפני הציבור הרחב כאילו
הם משקפים אמת עובדתית .מעט מאוד
השתנה בעשורים האחרונים ,רוב הסרטים עד
לימינו אינם מתמודדים עם דמותם האקטיבית
של ניצולי השואה ,עם פעילותם במסגרת
עלייה ב' ,עם ההגירה למקומות אחרים ,עם
כוחות הנפש האדירים שהפגינו בבניית חיים
חדשים ,ואינם מצליחים להשתחרר מהדימוי
השלילי והשטחי שלהם ולבנות דמות מורכבת
ואנושית.
יש לכך דוגמאות רבות :ב"רובה חוליות"
(אילן מושינזון ,)1979 ,פלסטינה חולת הנפש
חיה בצריף רעוע על שפת הים ומחכה לעד
למי שאמורים להגיע "משם" .ב"פרשת וינשל"
(אברהם הפנר ,)1979 ,ניצול השואה ידידיה כהן
מכונה "חולה נפש"" ,משוגע" ו"פרנואיד",
ומתואר כמי שעשה "ביזנס" מהשואה .כהן
מאשר תפיסות אלה במונולוג הזוי ונרקיסיסטי
שהוא נושא בפני הגיבורות ואחר כך במפגש
שבו הוא מודיע להן כי הוא בדרך ל"ברגן בלזן
דינר" ו"ברגן בלזן קוקטייל" .ב"מחבואים" (דן
וולמן ,)1980 ,ניצול השואה ינקוש ,המכונה
בפי כל "המשוגע" ,מסרב להתקלח בשל
זיכרונות העבר .ב"תל אביב -ברלין" (ציפי
טרופה ,)1987 ,הניצולה חולת הנפש מאיימת
לרצוח את בנימין הגיבור ללא סיבה ,וניצולה
אחרת שנאלצה לזנות באושוויץ משחקת
עם בנימין את משחקי הפיתוי שלימדו אותה
הקצינים הנאצים .ב"שם נרדף" (ניצה גונן,
,)1989שיינקה ,ששכלה את בנה באושוויץ,
אינה מדברת ומסתובבת כסהרורית ברחובות
תל אביב .ב"גולם במעגל" (ענר פרמינגר,)1993 ,
האם ניצולת השואה מאושפזת מעת לעת
בשל התמוטטויות נירוטיות .ב"ארץ חדשה"
(אורנה בן-דור-ניב ,)1994 ,הילדה הניצולה אנה
מסרבת לדבר ולהתקלח ועושה את צרכיה
ללא שליטה ,ואחיה יאן מנסה לשחזר את ימי
השוק השחור של מחנות העקורים בישראל.
ב"עץ הדומים תפוס" (אלי כהן ,)1995 ,הילדים
יורק וזאביק ,ששרדו ביערות פולין ,ממשיכים
בהתנהגות החייתית שסיגלו לעצמם בעבר גם
בהווה בארץ ישראל .הם מתנהגים כחיות פרא
ודוהרים ביערות המקיפים את כפר הנוער תוך
כדי השמעת יללות בלתי פוסקות .ב"הערב:
הניצול" (גבריאל ביבליוביץ' ,)2001 ,אנדריי
ניצול השואה הוא הומלס המסתובב בחוסר
מעש ברחובות תל אביב ונושא מונולוגים
הזויים על ימי השואה.
אובייקט של האתוס הציוני
ולא אנשים
גם בסרטים שאינם חוזרים אל ימי העלייה
ההמונית ,אלא עוסקים בעשורים אחרים,
הסרטים חוזרים על הדימוי של ניצול השואה
השבור בנפשו המתנתק מן החברה ו/או פוגע
בה .ב"סודות משפחה" (ניצה גונן,)1998 ,
הסבתא ניצולת השואה נוטלת כדורי הרגעה,
וניצול השואה ההומוסקסואל הוא פדופיל
המנסה לכפות עצמו על נער צעיר .ב"תגובה
מאוחרת" (שמוליק קלדרון ,)2004 ,ניצול
השואה הוא חולה נפש המאושפז בבית חולים
פסיכיאטרי .ב"מטאליק בלוז" (דני ורטה,
,)2004הוריו של הגיבור ,ניצולי השואה שכלל
אינם מופיעים בסרט ,מתוארים כמי שהחיים
במחיצתם היו בלתי אפשריים ,משום שהיו
מביאים לבית כל פיסת לחם רקובה שמצאו
ברחוב .זיכרונות השואה שהעבירו לבנם
משתלטים עליו בעת מסעו בגרמניה וגורמים
לו לתקוף באלימות שוטר המבקש ממנו
תעודות ,וכמעט להרוג אותו .התיאור אף חמור
יותר ב"שישה מיליון רסיסים" (ציפי טרופה,
.)2002בסרט זה האם ניצולת השואה מעבירה
את מחלת הנפש לבתה .הבת מתמוטטת בסופו
של דבר ומאושפזת בבית חולים לחולי נפש,
תגובה מאוחרת .הניצול מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי
"כדי ליצור את הרושם שמדובר
ב'אבק אדם' שיכול להשתקם
רק בארץ ,הסרטים הללו מחקו
כל זכר לפעלתנות ,ליוזמה
ולעזרה ההדדית שהיו חלק
בלתי נפרד מחיי הניצולים
באירופה בזמן השואה ולאחריה
וכאשר בנו לעצמם בית חדש
במקומות שהיגרו אליהם"
משום שהיא רואה מראות מן השואה ומדמה
לעצמה שהיא אחת מהיהודים המובלים
בדרכם למוות ברכבות הבקר .ב"מחילות"
(אודי אלוני ,)2006 ,הבמאי מציג שני סוגים
של ניצולי שואה :הנרי ,שהדחיק ובנה לעצמו
קריירה ,ויעקב ,ששקע בטראומה ומאושפז
בבית חולים לחולי נפש .הסרט מבהיר כי דרכו
של ניצול השואה יעקב חולה הנפש עדיפה.
המשך בעמוד 38
37
סרטים ,הנצחה ותודעה
הטראומה של הנרי תחזור ותופיע אצל בנו,
שיאושפז באותו מוסד .ב"מכתבים לאמריקה"
(חנן פלד ,)2006 ,מוישה ולדמן ניצול השואה
מתחיל להזות כי עוזרו של הנשיא קנדי הוא
יענקל ,בנו שאבד לו באושוויץ .מוישה שוקע
בהזיות שווא ומאבד אחיזה במציאות .גם
כאשר מחלות הנפש אינן מוזכרות בסרטים מן
השנים האלה ,הניצול עדיין אינו מוצג כדמות
יציבה היכולה לעמוד במרכז החברה ,אלא
כחלק משוליים סהרוריים ואפלים ("טרנזיט",
דניאל וקסמן.)1980 ,
ללכת על המים .ניצול שהפך לבכיר במוסד
"בשלהי שנות הארבעים היה
הקולנוע הארץ ישראלי חלק
ממנגנון תעמולה ציוני מסועף
וענף ,שיצר מתקפה תקשורתית
רחבה בעולם .לאחר מלחמת
העולם השנייה ביקשו המוסדות
הציוניים בארץ להשיג תמיכה
עולמית לרעיון שמקומם היחיד
של ניצולי השואה הוא בארץ
ישראל ושיש להקים בה ישות
מדינית ליהודים ,ולקבל תמיכה
כספית ופוליטית"
בנוסף ,השואה וניצולי השואה היו ונותרו
אובייקטים של האתוס הציוני ,כאשר בשנות
הארבעים והחמישים השתמשו היוצרים
בניצולי השואה כדי לחזק אותו .ניצולי השואה
לא הוצגו כסובייקט אלא היוו אובייקט של
המאבק הציוני על הקמת המדינה וביסוסה.
הסטריאוטיפים השלילים שנקשרו בדמותם
סייעו לבנייתו של סיפור לקח ציוני המחזק את
כוחה של ישראל (משואה לתקומה) .משלהי
שנות השבעים ואילך ממשיכים ניצולי השואה
38
המשך מעמוד 37
להוות אובייקט של האתוס הציוני ,רק בצורה
הפוכה -עתה משתמשים בהם היוצרים כדי
לנפץ את האתוס הציוני ,לחשוף את הסדקים
והסתירות שבו ואת האכזריות שהייתה גלומה
בתפיסה של "כור ההיתוך" .ממכשיר להאדרת
החברה הקולטת הם הופכים מכשיר לניגוח
החברה הקולטת ותהליך כור ההיתוך -סמל
בעזרתו מראים היוצרים את הרעות החולות
שליוו את החברה הישראלית מראשיתה.
בנוסף ,בסרטים בעשורים הראשונים
השתמשו בשואה כמכשיר פוליטי -יצרו
הקבלה בין הערבים לבין הנאצים כדי להפוך
את הערבים לאויבים של המערב כולו ולחזק
את הזדהות המערב עם ישראל .זה נעשה
למשל ב"גבעה 24אינה עונה" (תורוולד
דיקנסון ,)1955 ,ב"שמונה בעקבות אחד"
(מנחם גולן ,)1964 ,וב"מבצע קהיר" (מנחם
גולן .)1965 ,בסרטים משלהי שנות השבעים
ואילך ,אזכור השואה עדיין מנותב למטרות
פוליטיות רק בצורה הפוכה :דיון בהלאמת
השואה -הפיכתה כתירוץ מוסרי להתעללות
בערבים ,כיבוש ודיכוי בעבר ובהווה .במסגרת
זו ,לעיתים אף נוצרת השוואה מרומזת בין
הישראלים-יהודים לבין הנאצים בבחינת
הקורבן שהפך לקלגס ,כמו למשל בסרטים
"רובה חוליות" (אילן מושינזון" ,)1979 ,ארץ
חדשה" (אורנה בן-דור" ,)1994 ,בית אבי" (דני
רוזנברג )2008 ,ועוד.
המסלול השונה
של הקולנוע התיעודי
לא פעם ,מטשטשים הסרטים את הגבול
בין בדיה למציאות וכך הופכים את סוגיית
ה"ייצוג" ל"אמת עובדתית" לכאורה .למשל,
הסרט "הקיץ של אביה" ,מציג את הניה ,ניצולת
שואה חולת נפש המבלה קיץ עם בתה ,אביה,
ואז מתמוטטת בצעקות ובאלימות ומאושפזת
שוב .הסרט היה עיבוד של ספר ומחזה שכתבה
גילה אלמגור ,והוא זכה להצלחה מסחררת
בארץ ובעולם .שיווק הסרט כאוטוביוגרפי
היה כה מוצלח ,עד כי גם היום רוב מי שצפו
בו חושבים שמדובר באמת היסטורית -אבל
זה פשוט לא נכון .אמה של אלמגור לא הייתה
ניצולת שואה .סרט זה ,המשווק בתור עובדה
את דימויים של ניצולי השואה כאנשים
מעורערים בנפשם ,מוקרן בהמלצת משרד
החינוך והתרבות לתלמידי כיתות ד' עד י"ב
בבתי הספר.
ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר
הפעמים בהן הקולנוע הישראלי העלילתי
חורג מתבניות אלו .דוגמה כזו היא הסרט
"ללכת על המים" (איתן פוקס .)2004 ,מנחם
ניצול השואה מוצג כבכיר במוסד .תפקידו
מחייב תעצומות נפש וכישרון והצלחותיו
מעידות כי הוא מבצע את תפקידו כהלכה .לא
עוד דמות סהרורית הנעה מסיוט לסיוט ללא
יכולת לתפקד באופן נורמאלי ,אלא אדם שלו
ובוטח ,המנהל את עסקי המוסד ביד רמה .אך
כאמור ,דוגמה זו היא יוצאת מן הכלל שאיננה
מעידה על הכלל.
ממחקרי עולה כי אי אפשר להאשים רק את
אנשי הארגונים הציוניים בתדמיתם השלילית
של ניצולי השואה בקולנוע .מי שיצר והפיק
את התדמיות הללו היו לא רק בוני הציונות
אלא גם מפרקיה ומבקריה :אותן תדמיות,
שנקבעו בשנות הארבעים ,לא התמוססו או
השתנו בקולנוע העלילתי לאחר שהמטרה
(הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל) הושגה,
אלא להפך .הן הונצחו ,שוחזרו ,ובעשורים
האחרונים אף הפכו שליליות עוד יותר .המהלך
הזה מדהים ובלתי נתפס בעיניי .הוא מנוגד
לתהליכים של שינוי בנוגע לתודעת השואה
בישראל ,תודעה שהשתנתה מאוד בכל
התחומים :הנצחה ,חינוך ,ייצוגים בעיתונות,
בתיאטרון ,בשירה ,באמנות .הדיון הפך
מעמיק ,מורכב ,מכיל גוונים שונים ,לא שופט
ולא מאשים אלא מעלה שאלות .לעומת זאת,
הקולנוע העלילתי נשאר בשלו.
הסרטים חוזרים שוב ושוב על אותן תדמיות
מעוותות כאילו לא חלפו יותר משישים
שנה .המגוון הרחב של מנגנוני ההסתגלות
המתבטאים בקורות חייהם של הניצולים,
היכולת של רובם המכריע לבנות חיים חדשים
ומוצלחים ותרומתם הרבה למדינת ישראל
מצומצמים בקולנוע העלילתי לייצוג שטחי
ושלילי של קבוצה מוכה ,פסיבית ושבורה
בנפשה .הדימוי שיצר ועדיין יוצר הקולנוע
הישראלי העלילתי לניצולי השואה מטיל
כתם על קבוצה גדולה ,שתרומתה לחברה
הישראלית אינה מוטלת בספק.
לעומת זאת ,ממחקרי עולה כי הקולנוע
התיעודי הציע מראשיתו מסלול זיכרון אחר,
סרטים ,הנצחה ותודעה
שהלך והתגבש באופן נפרד ושונה מראשית
ימי המדינה ובעיקר משנות השמונים של
המאה העשרים ואילך .בשלהי שנות הארבעים
היה הקולנוע הארץ ישראלי חלק ממנגנון
תעמולה ציוני מסועף וענף ,שיצר מתקפה
תקשורתית רחבה בעולם .לאחר מלחמת
העולם השנייה ביקשו המוסדות הציוניים
בארץ להשיג תמיכה עולמית לרעיון שמקומם
היחיד של ניצולי השואה הוא בארץ ישראל
ושיש להקים בה ישות מדינית ליהודים ,ולקבל
תמיכה כספית ופוליטית.
מטאליק בלוז .חיים בלתי נסבלים כבן לניצולים
"משנות השמונים ואילך הועמקו
מגמות אלה .הסרטים מצביעים
על זהויות ומרחבים מורכבים,
המכילים את אירופה וישראל,
עבר והווה ,זיכרונות וחיי יומיום.
ניצולי השואה מתוארים בהם
כמי שנעים בין המרחבים
ובין הזהויות האלה .הסרטים
מציבים במרכזם דמויות
מורכבות של ניצולים"
לשם כך ,הקולנוע הדוקומנטרי הציג תהליך
שטחי של מעבר "משואה לתקומה" .מיד עם
הגעתם לארץ ,הפכו הניצולים לעובדי אדמה
וללוחמים נמרצים .התיאור הפלקטי הזה
לא התעכב על קשיי קליטה ותרם לאמירה
הפוליטית לפיה יש להקים מדינה יהודית
בארץ ישראל ,כי בה ניצולי השואה ימצאו את
מקומם .לעתים ,הועלתה בסרטים ביקורת
מרומזת בנוגע להתנהלות היהודים באירופה
מול הנאצים (למשל סוגיית ההליכה "כצאן
לטבח") ,אך היוצרים לא אפיינו את ניצולי
השואה על ידי תכונות שליליות ,כמו למשל
בסרטים "הדרך לחירות" (נורמן לוריא,)1946 ,
ו"דרכנו לחיים" (ברוך דינר.)1958 ,
שינוי מגמה
שינויים בייצוג הנושא ניכרים כבר בשנות
השישים והשבעים .הסרטים שנוצרים בשנים
אלה ואילך ,ממירים תקומה בשואה ב"בדמייך
חיי" (דוד פרלוב ,)1961 ,ממירים אזכורים
קצרצרים בסיפורים ארוכים וממירים ממד
לאומי בטראומה אישית ב"עוף החול" (יגאל
בורשטיין .)1972 ,הם דנים בחיים תחת המשטר
הנאצי ,בגטאות ,במחנות ,בפרידות קשות,
באובדן ובדרכי ההישרדות ובניית החיים
מחדש ב"למה לא הפציצו את אושוויץ?"
(חנניה אמוץ )1972 ,ו"המכה ה( "81-חיים גורי,
ז'אקו ארליך ודוד ברגמן ,)1974ומתייחסים
לתרומתם האקטיבית של ניצולי השואה
מעלייה ב' ב"הים האחרון" (חיים גורי ,ז'אקו
ארליך ודוד ברגמן.)1979 ,
משנות השמונים ואילך הועמקו מגמות
אלה .הסרטים מצביעים על זהויות ומרחבים
מורכבים ,המכילים את אירופה וישראל ,עבר
והווה ,זיכרונות וחיי יומיום .ניצולי השואה
מתוארים בהם כמי שנעים בין המרחבים ובין
הזהויות האלה .הסרטים מציבים במרכזם
דמויות מורכבות של ניצולים החיים במרכז
החברה הישראלית ,התערו בה ומתמודדים
עם הצלקות הנפשיות לצד בניית חיים חדשים.
הסרטים מתעדים את החיים בתקופת
השלטון הנאצי באמצעות תמונות ,עדויות
ודיון בחיי היומיום בגטאות ובמחנות ("פני
המרד" -חיים גורי ,ז'אקו ארליך ודוד ברגמן,
,)1985ואינם נרתעים מעיסוק בנושאים
קשים ביותר לצפייה ,כגון הניסויים הרפואיים
ב"פרלה יקירתי" (שחר רוזן .)1999 ,הם
מתארים מסלול ייסורים במשך כל שנות
המלחמה ב"הבחירה והגורל" (ציפי רייכנבך,
,)1993משווים בין גורל קהילות שונות ב"בגלל
המלחמה ההיא" (אורנה בן-דור,)1988 ,
עוסקים במורכבות הנושא של שיתוף פעולה
עם הנאצים ב"קאפו" (דני סיטון ,)1999 ,בדרכי
ההישרדות השונות במחנות ב"הוגו" (יאיר לב,
)1990ובפרידות טרגיות ב"קיץ של מנוחה"
(לייזי שפירא.)2004 ,
הם יוצאים נגד התנהגות אנשי היישוב
הארץ ישראלי בזמן מלחמת העולם השנייה,
ב"דילמת הדריין" (ארז ונחום לאופר,)2006 ,
מחזירים את הניצולים אל קורותיהם במלחמת
העולם השנייה במסע משפחתי אל העבר
ב"טנגו של עבדים" (אילן זיו ,)1992 ,וב"אבא'לה
בוא ללונה פארק" (ניצה גונן ,)1994 ,מציגים
אהבות בין אסירות יהודיות במחנות הריכוז
לבין שוביהן ,ב"אהבה באושויץ" (תור בן מיור
וג'נס ניקולאי ,)2004 ,עדויות אמינות של
קורבן ,ב"מרטין" (רענן אלכסנדרוביץ',)1999 ,
דרכים שונות לשרוד במחנות ב"הוגו" (יאיר
לב ,)1990 ,וחברויות אמיצות שנקשרו באותן
שנים ב"הבנות מליבאו" (יגאל קמינסקי.)1994 ,
סרטים אלה גם מציגים דיון מורכב בסוגיות
נוספות הקשורות בשואה ,דוגמת השפעת
השואה על יחס החברה הישראלית ל"אחר"
בכלל ולערבי בפרט ב"אל תגעו לי בשואה"
(אשר טללים ,)1994 ,יחסי דור ראשון ודור
שני ,ב"פיצה באושוויץ" (משה צימרמן,
)2008ו"ששה מליון ואחד" (דוד פישר,)2011 ,
השפעת השואה על הדור השלישי ב"אמנות
משחררת" (אדם הורוביץ וסולו אביטל)2004 ,
וב"קליינער רודי" (מישל קליין-טיר,)2006 ,
"אוי מאמא" (נועה מימן )2010 ,ועוד.
ההבדל האדיר בין הסרטים העלילתיים
והתיעודיים בנושא השואה וניצולי השואה
מגלה תפיסות אמביוולנטיות של השואה
וניצוליה בחברה הישראלית ,הנעה ,גם בהווה,
בין מגמות שטחיות וחלוקות בינאריות
להתמודדות מורכבת ,בין סטריאוטיפים
שליליים לבין ניפוצם ,בין היקבעות בתפיסות
ישנות לבין שינוי והיפתחות רב תרבותית
לאחר ולשונה.
* המאמר מוקדש לזכרו של סבי ,משה
פרידנזון ז"ל ,ניצול גטו לודג' ,שנפטר השנה.
מבוסס על ספרי" ,שתי פנים במראה" (הוצאת
אשכולות-מאגנס)2009 ,
39
זכויות
| עו"ד אודי מוזס ,ועידת התביעות |
אושר בכנסת בקריאה
ראשונה :מענק שנתי חדש
לניצולי שואה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת
חוק שהגיש שר האוצר ,יאיר לפיד ,המסדירה
את הסיוע לאוכלוסיות יוצאי המחנות והגטאות.
המענק יינתן ל 12,000-ניצולי שואה ללא תלות
בזכאותם להשלמת הכנסה מביטוח לאומי .יו"ר
מרכז הארגונים" :על הממשלה להזדרז ולעצב
גישה חדשה התואמת את הצרכים המשתנים.
בישראל של 2013חיים עדיין כ 100-אלף ניצולי
שואה שאינם מקבלים שום סוג של תמיכה ,בשל
עיוותי החקיקה".
על פי החוק החדש ,יוגדל הסיוע לכ12,000-
ניצולי שואה ב 4,600-שקלים שינתנו כמענק
שנתי .עלותו מוערכת של החוק היא כ 60-מיליון
שקלים .בניגוד לחלק מהמענקים האחרים
שמקבלים ניצולי שואה ,הזכאות למענק זה
אינה תלויה בהכנסות הניצולים ממקורות
אחרים .דבר זה יאפשר גם לאלה שאינם זכאים
להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי לקבל את
המענק.
תיקון נוסף שאושר ,קובע כי ניצולי השואה
הזכאים לכרטיס נטען יוכלו לקבל את סכומי
הכסף ישירות לחשבון הבנק שלהם .תיקון
זה מגיע לאחר שניצולי שואה רבים התלוננו
על כך שהכרטיס הנטען מגביל את השימוש
בכסף ,ומונע מהם להשתמש בו לפי צרכיהם.
בתגובה לדברים אמרה קולט אביטל ,יו"ר
מרכז הארגונים" :התיקונים שהועברו היום לחוק
ההטבות מהווים בשורה אמיתית לניצולי שואה
נזקקים רבים ,ומצטרפים לשורה של צעדים
אותם ביצע שר האוצר יאיר לפיד ,המעידים
על מחויבותו העמוקה לטיפול בניצולי השואה
בישראל" ,אך לדבריה "עוד רבה הדרך עד
אשר כל ניצול שואה יוכל להגשים באופן מלא
ומוחלט את מלוא הזכויות המגיעות לו ,אך אין
ספק שאנחנו בדרך הנכונה".
עוד הוסיפה אביטל ואמרה" :אני רואה בצעד
זה התקדמות בטיפול בציבור ניצולי השואה
40
בישראל וזאת במגמה לשנות את המצב בו
כל ניצול שואה רביעי בישראל עני .השנתיים
הקרובות קריטיות ,משום שרובם בני יותר מ80-
וחלקם הגדול חולה וצרכיהם השתנו מאז נקבעו
הקריטריונים למענקים" .עוד הוסיפה אביטל,
כי "על הממשלה להזדרז ולעצב גישה חדשה
התואמת את הצרכים המשתנים" .לדבריה,
בישראל של 2013חיים עדיין כ 100-אלף ניצולי
שואה שאינם מקבלים שום סוג של תמיכה,
בשל עיוותי החקיקה בישראל וכי "חשוב שכל
ניצול ,באשר הוא ,יקבל מהמדינה את מלוא
הזכויות להן הוא זכאי מבלי שיצטרך להיאבק
בבירוקרטיה מתישה ומבזה .מרכז הארגונים
ילחם על כך ללא לאות".
מענק של 350שקלים בלי
להציג חשבוניות
ניצולי שואה זכאים לפי החוק להחזר מע"מ
ומסי קנייה על רכישת מוצרי חשמל .מענק
שנתי יחליף את הטפסים והחשבוניות שצריך
להציג .החל משנת 2014יקבל כל אזרח
ישראלי הנהנה מתגמולים במסגרת חוק נכי
רדיפות הנאצים ,נכי המלחמה בנאצים וחוק
הטבות לניצולי שואה ,קצבה נוספת בשיעור
של 350שקלים בשנה .זאת ,בעקבות צו עליו
חתם ב 10-בספטמבר שר האוצר יאיר לפיד.
על פי החוק ,זכאים ניצולי שואה להחזר מע"מ
ומסי קנייה על רכישת מוצרי חשמל .לצורך
קבלת ההחזר ,חייבים הזכאים לפנות לרשות
לניצולי שואה במשרד האוצר ,ולמלא טופס
אליו מצורפות הקבלות על רכישת המוצרים.
הצו החדש מבטל צורך זה ,וקובע כי כל ניצול
שואה יקבל בגין ההטבה סכום של 350שקל
אוטומטית לחשבונו .בפועל ,מחליף הצו את
הטבת ההחזר בקצבה השנתית הקבועה ,מבלי
שיהיה צורך לשנות את החוק הקיים.
באוצר מעריכים את עלות הצעד לקופת
המדינה ב 17-מיליון ש"ח בשנה .ההחלטה
להחליף את מנגנון החזרי המס במנגנון
של קצבה שנתית קבועה ,התקבלה לאחר
שהתברר למשרד האוצר כי רוב הזכאים
אינם מנצלים את ההטבה בשל הצורך למלא
טפסים ולהציג קבלות .לדברי לפיד" ,זהו נדבך
נוסף בשורת יוזמות שנועדו להקל על ניצולי
השואה בסבך הביורוקרטי המורכב ,אותו הם
עוברים בדרך למיצוי הזכויות המגיעות להם
מהמדינה".
האוצר אישר תוספת לצרכים
רפואיים של ניצולי שואה
משרד האוצר אישר תוספת תקציב של 10
מיליון ש"ח המיועדים לסיוע בצרכים רפואיים
בסיסיים ל 3,200-ניצולי שואה נוספים .השנה
קיבלו 15,000ניצולי שואה מימון הוצאות
רפואיות בהיקף של 45מיליון שקלים .
החזר ניתן ,בין היתר ,עבור מימון משקפיים,
טיפולי שיניים ,מכשירים אורטופדיים וציוד
רפואי ושיקומי .לדברי רוני קלינסקי ,מנהל
הקרן לרווחה לנפגעי השואה" ,חמש השנים
הבאות הן חלון זמן קריטי ,שבמהלכו אפשר
לשפר את איכות חייהם של השורדים מן
השואה שעוד איתנו" .את הבקשות לסיוע ניתן
להגיש עד סוף השנה.
עדכונים בתכניות
של הקרן לרווחה
הארכת המועד להגשת בקשות למענקים
לשנת - 2013הקרן לרווחה הודיעה כי היא
מאריכה את המועד האחרון להגשת בקשות
באפיק החזר הוצאות (מענקים) עד ל31-
בדצמבר .2013
עדכון הקריטריונים לקבלת מענקים מהקרן
ליוצאי הונגריה -הקרן לרווחה הודיעה כי
בעקבות המשא ומתן המוצלח של ועידת
התביעות וממשלת הונגריה ,אושרו תקציבים
נוספים לסיוע לניצולי שואה יוצאי הונגריה
ו"הונגריה המורחבת" באפיק הקצבה חדש
שיפעל עד 28בפברואר ,2014וניתן יהיה לקבל
משם החזר כספי כנגד קבלות מקור משנת
2013בלבד ו/או התחייבות לספק מימון בגין
רשימת קריאה
טיפולי שיניים ואביזרים רפואיים ,שתמומש
עד לתאריך 31בדצמבר .2013
הסכום המקסימאלי להגשת בקשה הועלה
בכ 15,000-ש"ח .יצוין כי גובה ההחזר הסופי
ייקבע בהתאם לכמות הבקשות שיאושרו,
ביחס למסגרת התמיכה שתתקבל מוועידת
התביעות ,לפי שיקולים סוציאליים ובכפוף
לקיומו של תקציב.
האוצר מעדכן תכניות
הרחבת הזכאות לקבלת סיוע משפטי -
באוגוסט 2013פורסם תיקון לחוק הסיוע
המשפטי ,המאפשר לניצולי שואה זכאות
לסיוע משפטי בחינם בייעוץ וייצוג בפני
ועדות העררים בהליכים מול הרשות לזכויות
ניצולי השואה ,ללא מבחן כלכלי ,באמצעות
האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
עיגול אחוזי הנכות של נכי רדיפות הנאצים
והמלחמה בנאצים -בספטמבר 2013פורסמו
תקנות ,אשר קבעו כי אם נקבעה דרגת נכות
לניצולים לפי אותם החוקים והיא מבוטאת
בשבר ,יעוגל השבר כלפי מעלה ,החל
מאוקטובר .2013
שינוי בהחזרי המע"מ ומס קניה -משרד
האוצר פרסם כי בהתאם להחלטת שר האוצר,
החל משנת 2014יינתן לניצולים מענק שנתי
אחיד לרכישת ציוד ביתי ועזרים רפואיים על
סך ,₪ 350שישולם בתחילת כל שנה.
הזכאות של יוצאי רודוס לפי
חוק נכי רדיפות הנאצים
ב 14.10.2013-ניתן פסק דין בבית המשפט
השלום בתל אביב שעסק בסוגיית הזכאות של
יהודים יוצאי האי רודוס ,אי יווני בים האגאי
אשר היה בשליטת האיטלקים עד ,1943עת
נכבש ע"י הגרמנים (ו"ע ,8430-08-12פרנקו
ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה).
בית המשפט דחה את ערעורם של מי שעזבו
את רודוס עוד בשנת ,1939כיוון שבאותה עת
איטליה טרם הצטרפה כצד לוחם לגרמניה ולא
היה כל בסיס מוצדק לחשש של יהודי רודוס
מפני גרמניה הנאצית.
מצד שני ,בית המשפט קיבל את ערעורה
של מי שעזבה את האי ב 1942-בעיצומה
של מלחמת העולם (אך טרם הכיבוש
הגרמני) ,בנימוק שאיטליה הייתה באותה
העת מעורבת במלחמה בכמה זירות ,לצד
בת בריתה גרמניה הנאצית ובעיצומה של
השמדת היהודים באירופה ע"י גרמניה.
בית המשפט הוסיף כי יש לזכור את כיבוש
יוון ב 1941-על ידי הגרמנים .במצב דברים זה,
קבע בית המשפט ,ההיגיון מחייב שאווירת
המלחמה ושמועות על השמדת היהודים
באירופה וקורות יהודי יוון ,הסמוכה לרודוס,
הגיעו גם הגיעו לידיעת יהודי רודוס.
בחייו -לפי חוק נכי רדיפות הנאצים החל
מה 1.4.2010-ועד ליום מותו -ליורשי המנוח,
וגם לקבלת תגמול שאירים המגיע למשך 3
שנים לאלמנתו לפי אותו החוק (ו"ע 33999-
,07-12ארץ נ' הרשות) .בית המשפט פסק כי
יש לקבל את הערר שהגישה האלמנה ,ופסק כי
אין חולק כי התובע היה זכאי בחייו לתגמולים
ממשרד האוצר.
יש לציין כי לגבי יוצאי לוב שנפטרו לפני
ה 1.4.2010-ניתן בבית המשפט המחוזי פסק
דין ,שקבע כי יורשי ניצולים אלו לא יהיו
זכאים לתגמולים לפי אותו החוק (פסק דין
זנזורי ,שעליו הוגש בינתיים ערעור לעליון).
תיקונים עתידיים בחוק
הטבות לניצולי שואה
זכאות לתשלום רטרואקטיבי מקבלי קצבה ,שעלו ברובם
ליוצאי לוב שהוכיחו כי ברחו לאחר 1953
גם עקב הפחד מרדיפות
ב 11.11.2013-אישרה ועדת השרים לחקיקה
תיקון חוק שהגיש משרד האוצר ,אשר קובע
הנאצים
ב 10.11.2013-ניתן פסק דין בבית המשפט
העליון שעסק באח ואחות שהוכיחו בבית
המשפט המחוזי כי ברחו מטריפולי גם עקב
הפחד מרדיפות הנאצים ,אך כיוון שהשתהו
בהגשת הערעור פסק להם ביהמ"ש המחוזי
תשלום רטרואקטיבי החל משנת 2007ולא
ממועד הגשת תביעתם הראשונה משנת
( 2001רע"א ,8745/11מימון והראל נ' הרשות
המוסמכת).
בית המשפט העליון קיבל את ערעורם,
וקבע כי יש לשלם להם את התגמולים
מהיום הראשון לחודש שבו הוגשה תביעתם
הראשונה.
הזכאות של אלמנים/ות
יוצאי לוב שנפטרו לאחר
ה1.4.2010-
ב 27.6.2013-ניתן פסק דין בבית המשפט
השלום בתל אביב ,שעסק בתביעה של אלמנת
יוצא לוב לתשלום התגמול שהיה מגיע לו
כי שובר השירותים החודשי ע"ס ,₪600
שמקבלים ממשרד האוצר מקבלי קצבת
יוצאי המחנות וגטאות ,ישולם להבא ישירות
לחשבונם יחד עם הקצבה עצמה.
בנוסף לכך ,נקבע כי מענק ההטבות השנתי
(שעומד כיום על ₪ 4,683בשנה) יינתן להבא
לכל הניצולים מקבלי קצבת קרן סעיף 2או
קצבת יוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר,
ולא רק למקבלי השלמת ההכנסה מביניהם.
חשוב לציין כי התיקונים הנ"ל לא יכנסו
לתוקף לפני שיאושרו על ידי הכנסת.
אזהרה :המידע נועד למטרות מידע והגברת
מודעות לזכויות הניצולים בישראל והוא יכול
להשתנות בעתיד ,ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/
או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או
המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.
41
רשימת הארגונים
רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים
שם הארגון
טלפון
פקס
כתובת
שם הנציג
אילה -ישראל
09-7469606
09-7469606
ת.ד715 .
רעננה 4310602
מרטי הרשלר -יו"ר
איגוד יוצאי וילנה והסביבה
03-5616706
03-5408662
ת.ד65220 .
ת"א 67016
איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה
03-6093476
03-6951310
ת.ד23574 .
ת"א 6123402
איגוד יוצאי ליטא
03-6964812
03-6954821
שד' דוד המלך 1ת"א
64953
איגוד יוצאי מרכז קהילות
אירופה (צנטרה)
02-6233225
02-6233226
המלך ג'ורג' 58
ת.ד 7440 .ירושלים
איגוד עולמי של יוצאי ווהלין
03-5717621
03-7321605
היכל יהדות ווהלין,
רחוב כורזין 10
גבעתיים 53583
איחוד עולי בולגריה
03-6810113
03-6833738
03-6810024
שד' ירושלים ,63יפו
אלה ,מרכז לסיוע נפשי-
חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם
03-6910921
03-6951574
יגאל אלון 157
חדר 941
ת"א 67443
ארגון נפגעי הנאצים
03-6134971
03-6134969
ז'בוטינסקי 138ר"ג
52602
בניין בית דוד קומה ג'
חדר 135
ארגון הפרטיזנים ,לוחמי
המחתרות והגטאות
03-5270231
03-5279568
03-5273564
03-5273564
ארלוזרוב 102
ת.ד 16146 .ת"א
מיקוד 62097
ארגון ותיקי מלחמת עולם 2
יהודים בצבאות פולין
03-5614411
03-5613187
רחוב הארבעה 8ת"א
ת.ד20288 .
מיקוד 64739
42
bestuur1@ajalah.com
מיכאל זמיביץ' -יו"ר
מיקי קנטור -מנכ"ל
mickey@kantorland.com
אלי וולק -יו"ר
מרק ריבק -סגן
valk@012.net.il
יוסף מלמד -יו"ר
litjews@bezeqint.net
פרופ' מאיר שוורץ -יו"ר
אורי קלרמן -סגן
synagog@netvision.net.il
יאיר אפל -יו"ר
ציפי קרליץ -סגן
wolyn@wolyn.org.il
ג'קי ארואטי -יו"ר
oleibulgaria2@gmail.com
יהל שחר -יו"ר
בני לייזר -מנכ"ל משותף
יעלה כהן -מנכ"ל משותף
elah@elah.org.il
צחי מלמד
tsahi@inpo.org.il
ברוך שוב -יו"ר
partizani@bezeqint.net
רומן יגל -יו"ר
angelina_h@bezeqint.net
רשימת הארגונים
שם הנציג
שם הארגון
טלפון
פקס
כתובת
ארגון חיילים ופרטיזנים נכי
המלחמה בנאצים
03-5614411
03-5625983
03-5613187
רחוב הארבעה 8ת"א
ת.ד20288 .
מיקוד 64739
ארגון יוצאי ורשה
09-7673297
09-7657629
פיכמן 8דירה 112
ת"א מיקוד 72096
ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי
וילקי
050-5231091
08-9407114
הרקפת 1נס ציונה
מיקוד 74088
av-al@zahav.net.il
ארגון יוצאי לודז'
03-5241833
03-5248137
רחוב קפלן 17
חדר ,607ת"א
צבי ברגמן -יו"ר,
עו"ד אורי ויזנברג -יו"ר דור
ההמשך
ארגון יוצאי קהילות זגלמביה
03-6412694
03-5270919
רחוב בראזני 3/20
ת"א
ארגון יוצאי קרקוב בישראל
09-9579520
09-9579540
ת.ד17209 .
ת"א 6117102
ארגון לעובדי כפייה תחת
שלטון הנאצים
03-6390070
03-5375598
רחוב השרון .21
ת.ד 36188 .ת"א.
מיקוד 61361
ioktn@013.net
ארגון מאוחד של יוצאי רומניה
(א.מ.י.ר)
03-6121533
03-7513352
רחוב ביאליק 125ר"ג
מיכה חריש -יו"ר
יקי לב -סגן
ארגון ניצולי מחנות ההשמדה
יוצאי יוון בישראל
03-6884928
03-6881930
רחוב לוינסקי 68ת"א
מיקוד 66855
ארגון ניצולי שואה חרדים
03-6183784
03-5795101
רחוב נועם אלימלך 9
בני ברק
רומן יגל -יו"ר
angelina_h@bezeqint.net
חנה אברוצקי -יו"ר
avruzkyn@walla.com
אלכסנדר אורלי -יו"ר
lodz_isr@zahav.net.il
אברהם גרין -יו"ר
לילי הבר -יו"ר
lili@lyhaber.com
מרדכי הראלי -יו"ר
יחיאל פרנקל -סגן
yakil@bezeqint.net
משה העליון -יו"ר
משה מצא -סגן יו"ר
nitsoleyavan@gmail.com
הרב שמואל הלפרט -יו"ר
43
רשימת הארגונים
שם הארגון
טלפון
פקס
כתובת
ארגון ניצולים דתיים -אות ועד
02-6241724
02-6231810
ת.ד 71197 .ירושלים,
מיקוד 91711
ארגון עולמי של
יהודי בוקובינה
03-5226619
03-5270965
03-5226619
ארנון 12ת"א .מיקוד
63455
בית לוחמי הגטאות למורשת
השואה והמרד ע"ש יצחק
כצנלסון
04-9958020
04-9958021
04-9958007
ד.נ .גליל מערבי מ.
25220
דור ההמשך של יוצאי
מקדוניה
02-6523863
02-6523863
הברון הירש 7קרית
משה ירושלים 96148
דורות ההמשך -נושאי
מורשת השואה והגבורה
02-6443822
077-5313493
02-6443822
יד ושם
ת.ד 3477 .ירושלים.
מיקוד 9103401
הארגון הארצי של אסירי
הנאצים לשעבר (ירושלים)
02-6255131
02-5660340
02-6255131
רחוב ש"ץ 5ירושלים
94267
הארגון העולמי של יהודים
יוצאי לוב
03-5336268
03-5333456
רחוב הגולן 4אור
יהודה 60256
הארגון של אסירי הנאצים
לשעבר (ת"א)
03-5609296
03-9504464
ת.ד 8425 .ראשל"צ
מיקוד 75183
הוועד המרכזי
ליוצאי אוסטריה בישראל
03-5235853
03-5243815
לוי יצחק 6ת.ד.
16457ת"א.
מיקוד 61164
העמותה להצבת יד לזכר
קורבנות לנדסברג -קאופרינג
דאכאו
09-9584037
054-4683331
09-9580171
הזורע 77
כפר שמריהו 46910
הפדרציה העולמית של
הקהילות הספרדיות
02-6523971
02-6523971
המשוררת רחל 10
ירושלים
מיקוד 96348
44
שם הנציג
משה מושקוביץ -יו"ר
שמאי קינן -סגן
hechaloffice@bezeqint.net
יוחנן רון -יו"ר
bukuvina2000@gmail.com
אופיר פינס -יו"ר
ד"ר ענת ליבנה
ttalias@gfn.org.il
אור ציון ישי -יו"ר
משה טסטה -סגן
moshetesta@walla.co.il
שמואל סורק -יו"ר
dorot_hemshech@walla.co.il
ssorek@zahav.net.il
מוטקה ויזל -יו"ר
wieselmordechai@walla.com
מאיר כחלון -יו"ר
luv@bezeqint.net
kahaolon@bezeqint.net
יעקב זילברשטיין -יו"ר
msafed1@safed.org.il
גדעון אקהאוז -יו"ר
cp@bezeqint.net
אורי חנוך -יו"ר
אבא נאור -סגן
uchanoch@zahav.net.il
משה טסטה -יו"ר
moshetesta@walla.co.il
רשימת הארגונים
שם הארגון
טלפון
פקס
כתובת
שם הנציג
הקרן לרווחת נפגעי השואה
בישראל
03-6090866
03-6968294
רחוב תובל 5בית
צרפת קומה 1ת"א.
ת.ד7197 .
אבי דיכטר -יו"ר
רוני קלינסקי -מנכ"ל
התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה
בישראל
03-5172792
03-5162172
ביאליק 45ר"ג
מיקוד 52461
התאחדות עולי הונגריה
03-6917121
03-6916115
03-6095937
דרך מנחם בגין 48
ת"א בניין א' קומה 9
חדר 903
התאחדות עולי יגוסלביה
לשעבר
050-3556841
0503556842
077-5347434
רחוב אלנבי 108
ת.ד 2705 .ת"א
מיקוד 61026
התאחדות עולי רומניה
בישראל
03-5466502
03-5468444
אלכסנדר ינאי 3ת"א
62382
חזית הכבוד
054-5260036
054-7503449
"אברהם"
02-6254649
שער יפו 612ירושלים.
ת.ד 12223 .ירושלים
91120
יד לעד "בית" העדות למורשת
הציונות הדתית והשואה
08-8532332
08-8535687
ילדות אבודה
054-2233354
03-5401035
ת.ד 3528 .רמה"ש
מיקוד 47134
עלומים -אגודה ישראלית של
ילדים שאותרו בצרפת בימי
השואה
02-5612207
02-5662021
ת.ד 728 .יר�ו
שלים 91072
עמק רפאים 43
ירושלים
עמותה לשימור ולטיפוח
מורשת יהדות רודוס -דור
ההמשך
02-6417589
02-6417589
משה קול 20ירושלים
info@k-shoa.org
נתן שטיינר -יו"ר
אלפרד וייספלר -סגן
cjews@zahav.net.il
מאיר גל -יו"ר
יוסף בר יואל -סגן יו"ר
olehungaria@gmail.com
משה בן שחר -יו"ר
מרים אביעזר -סגן
hitahdut@gmail.com
זאב שוורץ -יו"ר
שלמה אברמוביץ -סגן
olerom11@bezeqint.net
אלכסנדר ברמן -יו"ר
אברהם שרנפולסקי -סגן
avrom31@012.net.il
יהודה פרנקל -יו"ר
ariel@beit-haedut.org.il
יוחנן רון -יו"ר
יחיאל פרנקל -סגן
אשר בלומברגר -מנכ"ל
deprived@netvision.net.il
שלמה בלזם -יו"ר
aloumim@gmail.com
מריו סיריאנו -יו"ר
עזרא טל -סגן
leomar@netvision.net.il
45
רשימת הארגונים
שם הארגון
טלפון
פקס
כתובת
עמותת "יש" -ילדים ויתומים
ניצולי שואה
050-9805223
עמותת יוצאי בלגיה בישראל
02-6222223
02-6223022
ת.ד 2947 .ירושלים
מיקוד 91028
עמותת ניצולי היהודים
ממחנות ריכוז ראוונסבריק
וזקסנהאוזן בישראל
08-9442455
08-9392908
קיבוץ נען 76829
ת.ד 11655 .ת"א
מיקוד 611216
עמותת ניצולי מחנות הריכוז
והגטאות בישראל
04-8705367
04-8705367
ת.ד 866 .קריית
מיקוד
מוצקין
26108
עמותת רננה
03-6816431
03-6836457
העלייה 46א' ת"א
66062
עמית -העמותה למורשת
יהדות טוניסיה
09-8622808
09-86222808
רחוב מקדונלד 26
ת.ד 1738 .נתניה
עמך
02-6250634
03-5665701
02-6250669
רחוב הלל 23ירושלים
מיקוד 94581
פלטפורם ישראל יוצאי הולנד
03-6240919
03-5617586
03-5613068
שד' יהודית 10ת"א
ת.ד 57271 .מיקוד
61572
קרן להנצחת זכר חללי גטו
טרזיין
04-6369515
04-6369793
גבעת חיים איחוד
38935ד.נ .עמק חפר
תאומי מנגלה
03-6421662
03-5372865
הקוממיות 38ת"א
69011
46
שם הנציג
צבי מיתר -יו"ר
meitar@bezeqint.net
סלי זייפמן -יו"ר
מירי אופן -סגן
obi@obi-il.org
יעקב צור -יו"ר
אמי ארבל -סגן
ak_lois@naan.org.il
גיטה קויפמן -יו"ר
דויד טורבקין -סגן
koifman1@013.net
gitako@walla.com
סמירטה גרוסמן -יו"ר
שמעון הררי -יו"ר
אנדריי הטל -סגן
merkazamit@netvision.net.il
אריה ברנע -יו"ר
דן וולדמן -מנכ"ל
amcha@amcha.org
חנוך וייסברג -יו"ר
stichting.platform.israel@gmail.com
אלי לוונטל -יו"ר
nfo@bterezin.org.il
יונה לקס -יו"ר
laksjona@gmail.com
רשימת הארגונים
ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל .פועל למען מתן ייצוג הולם
והענקת סיוע לכל ניצולי השואה ,וכן השגת פיצוי ,לרבות קצבאות
חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה .בנוסף עוסק בהנצחת
זיכרון השואה ולקחיה.
תל אביב :רח' המסגר 55
מען למכתבים :ת.ד ,57403 .ת"א 61573
ועידת התביעות
מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה ,מאוסטריה,
ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע
מגרמניה תוך מימון תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים.
מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות -מאפשרת
פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות
הנאצים ,שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם ,במסגרת
חוק הפיצוי הגרמני.
תל אביב :רחוב קרליבך ,25ת.ד 29254ת"א 6129201
טל ,03-5194400 :פקס03-6241056 :
כתובת אתר האינטרנטwww.claimscon.org :
הקרן לרווחה לניצולי השואה
מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו
להשתקם .מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין
בכוחות עצמם .לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים
בסיסים החיוניים למחייתם .
תל אביב -המשרד הראשי :רחוב תובל ( 5בית צרפת ,קומה .)1
טלפון 03-6090866 :פקס03-6968294:
מען למכתבים :ת.ד ,7197 .ת"א 67897
חיפה :בית צים ,רחוב שדרות פל-ים ( 7-9חדר )319
טלפון 04-8221250 :פקס04-8221832 :
באר שבע :רחוב יצחק רגר ( 28בניין רסקו הישן) ,קומה 2חדר ()333
טלפון 08-6283363 :פקס08-6283364 :
כתובת אתר האינטרנטwww.k-shoa.org :
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל:
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של
מדינת ישראל ,ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת
גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי .השירותים קשורים
בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי ,וניתנים לפי פניה
ישירה של רשויות גרמניה ,לפי בקשת הזכאים מישראל.
תל-אביב :מגדל שלום ,רחוב אחד העם ,9ת.ד29064 .
מיקוד ,61290 :טל' 03-6234100 :פקס03-6234111 :
הלשכה פועלת בימים א'-ה' ,בין השעות 8:00ל.12:00-
טל03-6243343 :
פקס03-5613884 :
מיילMerkaz1116@gmail.com :
כתובת אתר האינטרנטwww.holocaust-s.org :
עמך
המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור
השני ,מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי
השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל
רחבי הארץ.
ירושלים :רח' הלל ,23ירושלים ,94581ת.ד ,2930 .ירושלים 91029
טלפון 02-6250745 :פקס02-6250669 :
תל אביב :רח' מזא"ה ,58תל-אביב 65789טלפון03-5665701-4 :
פקס03-5660817 :
כתובת אתר האינטרנטwww.amcha.org :
הרשות לזכויות ניצולי השואה -משרד האוצר
ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה
בנאצים ,ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים.
תל אביב :רח' יצחק שדה ,17ת.ד ,57380 .מיקוד .61572
טלפון 03-5682651 :מענה בעברית
03-5682675פקס03-5682621 03-5682691 :
כתובת אתר האינטרנטozar.mof.gov.il/lishka :
מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים:
מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע
לניצולי השואה.
פנייה בטלפון *9444
פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572
החברה להשבת רכוש נספי השואה
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה ,המצויים בישראל,
לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה .החברה קוראת
ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט
כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם .אדם הטוען לזכאות בנכס
הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות
נספה שואה -והנכס אינו מופיע ברשימה ,מתבקש להגיש לחברה
בקשה לאיתור הנכס באמצעות הטופס הנ"ל.
פרטים נוספים ,מידע כללי ,וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל
במוקד השרות הטלפוני03-5164117 :
כתובת אתר האינטרנטwww.hashava.org.il :
47
מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים:
המשרד לאזרחים ותיקים -סיוע בבירור זכויות האזרחים הוותיקים
ומתן מידע אודות כלל הזכויות ,השירותים וההטבות המגיעים לציבור
האזרחים הוותיקים וניצולי השואה.
טלפון*8840 :
פקס02-5605034 :
מיילinfovatikim@pmo.gov.il :
כתובת :ת.ד 10437 .פתח תקווה מיקוד 49003
© Copyright 2024