‫חוזרים‬ ‫לבראשית‬ ‫ההרים‪ ,‬השקט‪ ,‬השלווה‪,‬‬ ‫החיבור לטבע‪ ,‬הבראשיתיות‬ ‫והעראיות תורמים מאוד לשקט‬ ‫הנפשי ולחיבור האדם עם‬ ‫עצמו ‪ -‬בלי כל הסחות הדעת‬ ‫שהחיים המודרניים מספקים‬ ‫לנו בלי הפסקה‬ ‫חג הסוכות בפתח‪ ,‬ושוב נמצא את עצמנו סועדים וישנים‬ ‫תחת סכך מכפות תמרים‪ ,‬מוקפים בקישוטים וקרשים‪ ,‬או‬ ‫לכל הפחות ‪-‬ביריעת בד מתנופפת ברוח ‪ ‬הסוכה היא‬ ‫הבית הזמני שלנו לשבעה ימים בלבד‪ ,‬אך יש לא מעט‬ ‫אנשים שבוחרים לגור בבתים ארעיים ‪ -‬לכל החיים ‪‬‬ ‫אוטובוס שהוא גם סטודיו‪ ,‬בית מבוץ ומקש‪ ,‬שירותים‬ ‫אקולוגיים ובעיקר הרבה שלווה ‪ ‬מגורים בחיק הטבע‬ ‫| שי שיוביץ |‬ ‫מ‬ ‫ה עולה לכם בראש כשאתם‬ ‫שומעים את המילה "בית"?‬ ‫אני מניח שיש לא מעט‬ ‫תשובות לשאלה הזו‪ :‬אולי‬ ‫מבנה קטן בעל גג אדום‬ ‫ועטור גינה קטנה? אולי דירה בבית קומות‬ ‫עירוני? או שאולי בכלל אתם מדמיינים‬ ‫משפחה יושבת סביב שולחן שבת ערוך?‬ ‫אני די בטוח שלא משנה מהיכן אתם ובני‬ ‫כמה אתם ‪ -‬בית בתוך אוטובוס או בית הבנוי‬ ‫מקש לא יהיו תשובות נפוצות מאוד‪ ,‬או בכלל‪.‬‬ ‫לא אחדש לאף אחד שאנו חיים בעולם‬ ‫חומרי מאוד‪ .‬הטכנולוגיה והמחשבים תפסו‬ ‫כל פינה פנויה בחיינו‪ ,‬תרבות המערב התנחלה‬ ‫לנו בלבבות‪ ,‬ונראה שאנו חיים במרוץ בלתי‬ ‫‪44‬‬ ‫פוסק אחרי הגאדג'ט הבא‪ ,‬הלהיט החם שאו‪-‬‬ ‫טו‪-‬טו יוצא‪ ,‬מציאת הבגד המושלם או רכישת‬ ‫הסלולרי החדש שכולם מדברים עליו‪.‬‬ ‫ואז מגיע חג סוכות ואומר לנו "סטופ!‬ ‫תעצרו לכמה ימים ממרוץ החיים‪ .‬תעשו‬ ‫ריסט לדיסק‪ .‬תצאו מהקופסה המגוננת שלכם‪,‬‬ ‫תעברו למבנה עראי שכל רוח מרעידה אותו ‪-‬‬ ‫ותתחברו למה שחשוב באמת‪ :‬לעצמכם‪ ,‬לטבע‬ ‫ולבריאה"‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫במה שכבר קיים‬ ‫לכבוד חג הסוכות הבעל"ט‪ ,‬הגעתי ליישוב‬ ‫רותם שבבקעה‪ .‬זהו מקום מיוחד ובו אנשים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬שבעזרת בתיהם המיוחדים לא‬ ‫פחות‪ ,‬אופן חייהם וצורת המחשבה שלהם ‪-‬‬ ‫מנסים להפוך את העולם שלנו לטוב יותר‪ ,‬נקי‬ ‫יותר ובריא יותר‪ .‬עולם רכושני פחות‪ ,‬לחוץ‬ ‫פחות‪ ,‬אורגני יותר‪ ,‬מחובר יותר לעצמו ולטבע‪.‬‬ ‫ראשונה לקבל את פניי הייתה ריקי אוגול‪.‬‬ ‫ריקי ובעלה גרים ברותם כבר יותר מ‪12-‬‬ ‫שנים‪ .‬לפני ‪ 12‬שנים וחצי הם הגיעו לרותם‬ ‫כדי לבקר זוג חברים (אילן ושקמה‪ ,‬שעוד נגיע‬ ‫אליהם)‪ ,‬וערן‪ ,‬בעלה של ריקי התאהב במקום‬ ‫ וגרר את ריקי אחריו‪ .‬ריקי צוחקת שהיא‬‫בכלל לא רצתה לשמוע על מגורים בבקעה‪,‬‬ ‫אבל בסוף השתכנעה ‪ -‬ולשנייה לא מתחרטת‬ ‫על כך‪ .‬בני הזוג מתגוררים עם ששת ילדיהם‬ ‫בבית נאה וצנוע הצופה אל נוף עוצר נשימה‬ ‫>>>‬ ‫של הרי הבקעה‪ ,‬וצמוד לבית ניצב לו בשלווה‬ ‫אוטובוס‪.‬‬ ‫אוטובוס?!‬ ‫כן‪ ,‬אוטובוס‪ .‬אוטובוס ישן של אגד‪,‬‬ ‫שהופשט ממושביו‪ ,‬הוצב אל מול ההרים‪,‬‬ ‫ומשמש את משפחת אוגול כחדר שינה נוסף‬ ‫לפי הרצון והצורך‪ ,‬מקום לערוך בו סדנאות‬ ‫יצירה‪ ,‬שירה ומוזיקה‪ ,‬חנות למכירת מעשי‬ ‫ידיה המוכשרות של ריקי ‪ -‬ובעתיד ישמש גם‬ ‫מטבח טבעוני ואפילו צימר‪.‬‬ ‫אז למה דווקא אוטובוס? ריקי הסבירה‬ ‫לי שהבחירה נפלה דווקא על אוטובוס (או‬ ‫סטודיובוס) ולא קרוואן מכיוון שהם גרים‬ ‫בישוב אקולוגי שדוגל במחזור‪ ,‬ולכן העדיפו‬ ‫להשתמש במה שכבר קיים (האוטובוס)‬ ‫במקום לבנות מבנה חדש מההתחלה‪ .‬ככל‬ ‫שהשיחה עם ריקי התארכה‪ ,‬התברר שכל‬ ‫אורח החיים של משפחת אוגול סובב סביב‬ ‫נושא המחזור‪ ,‬החזרה לבראשיתיות והטבע‪,‬‬ ‫ומתבטא בכל צורה אפשרית‪ :‬בבגדים שהיא‬ ‫לובשת ‪ -‬שנרכשו מחנות יד שנייה‪ ,‬בשטיחים‬ ‫המיוחדים ‪-‬שארגה ריקי במו ידיה מבדים‪,‬‬ ‫חולצות ישנות ושאריות ממפעלים‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬נושא המחזור שזור כחוט השני‬ ‫בכל האוטובוס‪ :‬בהמשך לשטיחים המיוחדים‬ ‫ אחת הכונניות שימשה בעברה מעמד‬‫בסופר למוצרי חברת תלמה‪ ,‬המיטות הגיעו‬ ‫מקרובת משפחה שכבר לא נזקקה להן‪ ,‬וכן‬ ‫הלאה‪ .‬ריקי מספרת שהם חושבים לפתוח‬ ‫באוטובוס בעתיד חנות מתנות יד שנייה‪ ,‬שבה‬ ‫יהיה אפשר למכור את כל הפיצ'יפקס שסתם‬ ‫יושבים בבית ותופסים אבק‪ .‬את האוטובוס‬ ‫שיפצו היא‪ ,‬בעלה וילדיה במו ידיהם‪ ,‬ונהנו‬ ‫מכל רגע‪ .‬ריקי סיפרה שהם נהנו כל כך‪ ,‬עד‬ ‫שהם אפילו חושבים להביא עוד אוטובוס‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו לעבור את כל הכיף הזה מההתחלה‪...‬‬ ‫בעתיד יותקן מטבח בתוך האוטובוס והוא‬ ‫ישמש לבישול אוכל טבעוני‪ .‬בעלה של ריקי‬ ‫הוא צמחוני אדוק והיא מודה שהיא עצמה‬ ‫קצת פחות‪ ,‬אך למרות זאת התגלה לה‬ ‫שהיא מאוד מתחברת לאוכל הטבעי‪ .‬ריקי‬ ‫גילתה שמבחינת ההרגשה האישית נעים לה‬ ‫יותר לאכול ולבשל אוכל טבעי ואורגני‪ ,‬כגון‬ ‫דגנים וקטניות‪ ,‬מאשר לבשל בשר או מוצרים‬ ‫מעובדים‪ .‬ההפתעה הגדולה הגיעה מכיוון‬ ‫‪45‬‬ ‫>>>‬ ‫את האוטובוס שיפצו‬ ‫היא‪ ,‬בעלה וילדיה במו‬ ‫ידיהם‪ ,‬ונהנו מכל רגע‪.‬‬ ‫ריקי סיפרה שהם נהנו‬ ‫כל כך‪ ,‬עד שהם אפילו‬ ‫חושבים להביא עוד‬ ‫אוטובוס‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫לעבור את כל הכיף הזה‬ ‫מההתחלה‪...‬‬ ‫‪46‬‬ ‫הילדים שטורפים הכול ולא משאירים פירור‪...‬‬ ‫ריקי היא אמנית בחסד עליון‪ :‬מלחינה‪ ,‬מנגנת‬ ‫ושרה‪ ,‬מופיעה לפני נשים מכל הארץ ואף הוציאה‬ ‫כמה דיסקים‪ .‬אבל שלא תחשבו שזה מספיק‬ ‫לה‪ :‬במקביל היא הוציאה גם כמה ספרי ילדים‪,‬‬ ‫היא מציירת‪ ,‬מכיירת ועוד היד נטויה‪ ,‬ואפשר‬ ‫לראות עליה בבירור (וקצת בקנאה‪ ,‬אני מודה)‬ ‫את השמחה והסיפוק שהיא מקבלת מהעבודה‬ ‫ומהיצירה במו ידיה‪.‬‬ ‫רק בגלל הרוח‬ ‫כששאלתי את ריקי "ומה עם המשפחה? איך‬ ‫הם הגיבו למקום ולמרחק?" היא שוב צחקה‬ ‫ואמרה שבתור עירונית מלידה‪ ,‬היא אף פעם לא‬ ‫חשבה שהיא תוכל לגור במקום "משעמם ושקט"‪,‬‬ ‫ואף ליהנות מהעניין‪ .‬אנשים מבחוץ לא מבינים‬ ‫איך אפשר לגור שם ‪ -‬עד שהם באים לביקור‬ ‫ומתאהבים במקום‪ .‬היא מספרת שעד היום קשה‬ ‫לאביה לקבל את ה"חור" שהם גרים בו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫בא לבקר אותם הוא מסתובב חסר מנוחה ממקום‬ ‫למקום‪ ,‬ובורח משם אחרי שעתיים בלבד‪ .‬אחיה‬ ‫אוהב לבוא לבקר‪ ,‬אף שהשקפת עולמו (גם הדתית‬ ‫וגם הפוליטית) שונה והפוכה לחלוטין מזו שלה‪.‬‬ ‫זה ממש לא דבר חדש שקרבת הדם מגשרת על‬ ‫מרחקים פיזיים ומנטליים‪ ,‬אבל ממש כיף להיזכר‬ ‫בעובדה משמחת זו בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫הבת הגדולה של משפחת אוגול היא חיילת‬ ‫המשרתת במצפה‪-‬רמון‪ ,‬הבת השנייה בשירות‬ ‫לאומי ‪ -‬גם היא במצפה רמון (זה לא היה‬ ‫מכוון! כך טוענת ריקי)‪ ,‬ושאר ילדי המשפחה‬ ‫לומדים ביישובי הסביבה‪ .‬ביישוב אין מכולת או‬ ‫קופת חולים‪ ,‬לכן את הקניות הקטנות עושים‬ ‫ביישוב הקרוב‪ ,‬מחולה‪ ,‬ובכל יום רביעי נוסעים‬ ‫לשוק ב"עיר האם"‪ -‬בית שאן‪ .‬ומה עם תעסוקה‬ ‫לילדים? אין שום בעיות‪ :‬הם משחקים כל היום‬ ‫בחוץ‪ ,‬אוספים ענפים ועלים‪ ,‬הולכים יחפים‪,‬‬ ‫ועושים את כל הדברים שילדים במקומות אחרים‬ ‫קצת שכחו איך לעשות‪ ,‬וחבל‪.‬‬ ‫ריקי אמרה לי שהחיים במקום כמו רותם‬ ‫משנים את האדם‪ ,‬אם ירצה ואם לאו‪ .‬ההרים‪,‬‬ ‫השקט‪ ,‬השלווה‪ ,‬החיבור לטבע‪ ,‬הבראשיתיות‬ ‫והעראיות תורמים מאוד לשקט הנפשי ולחיבור‬ ‫האדם עם עצמו ‪ -‬בלי כל הסחות הדעת שהחיים‬ ‫המודרניים מספקים לנו בלי הפסקה‪ ,‬והרווח‬ ‫העיקרי הוא החוזק והעוצמה שהנפש רוכשת כדי‬ ‫להתמודד עם המטלות והמשימות המזומנות לנו‬ ‫בחיי היומיום‪.‬‬ ‫השאיפה העתידית של ריקי ובעלה היא לעבור‬ ‫לגור באוטובוס ‪ -‬אפילו באחד כזה שנוסע‪ .‬היא‬ ‫אומרת שדווקא העראיות שבדבר מושכת אותה‪,‬‬ ‫מכיוון שכך החיבור לאדמה הרבה יותר קרוב‪ .‬היא‬ ‫מודה שיש בה רצון חזק מאוד לחזור לשורשים‬ ‫ולטבע‪ ,‬אף על פי שאין בה רתיעה משימוש‬ ‫בטכנולוגיות‪ .‬שנינו הסכמנו שהחרדה הקיומית‬ ‫המלווה את כולנו לעתים פשוט בלתי נסבלת‪.‬‬ ‫"ואיך הסוכה שלכם נראית?" שאלתי‪.‬‬ ‫תשובתה של ריקי הייתה מעניינת למדי‪" :‬זוהי‬ ‫סוכת דיקטים רגילה‪ ,‬שמלווה אותנו בנאמנות‬ ‫כבר ‪ 22‬שנה‪ .‬מכיוון שאנו חיים את העראיות כל‬ ‫השנה‪ ,‬מה שמיוחד בסוכות בשבילנו הוא האירוח‪.‬‬ ‫זה הזמן שלנו להיות‪ ,‬לדבר‪ ,‬ללמוד ולהתחבר‬ ‫לאנשים מבחוץ‪ ,‬וזאת למרות מכת הזבובים שאנו‬ ‫סובלים ממנה בכל סוכות מחדש‪"...‬‬ ‫התחברות לאנשים "מבחוץ" אינה דבר זר‬ ‫לתושבי רותם‪ .‬המוטו של היישוב הוא "ואהבת‬ ‫לרעך כמוך"‪ ,‬וביישוב מעורב זה לא עוד סתם‬ ‫משפט נדוש‪ .‬הרי איך יוכלו לדור בכפיפה אחת‬ ‫משפחות חילוניות ודתיות‪ ,‬טבעוניות וכאלה‬ ‫שאינן ‪ -‬אם לא בזכות קבלת האחר והשונה?‬ ‫ממש בסיום הריאיון סיפרה לי ריקי שכמה‬ ‫שעות מוקדם יותר היא הביאה ספות לאוטובוס‪,‬‬ ‫בעזרת השכן ורכבו‪ .‬בתמורה לזמן שהוא השקיע‪,‬‬ ‫יבואו ריקי וילדיה לעזור לו כמה שעות במטע‪.‬‬ ‫איפה עוד תוכלו לשמוע סיפורים כאלה?‬ ‫"להיות מי‬ ‫שאנחנו באמת"‬ ‫יצאנו מהאוטובוס והתחלנו לנוע לכיוון‬ ‫התחנה הבאה שלי‪ ,‬ביתם של אילן ושקמה אשל‪.‬‬ ‫בדרך עברנו ליד בית בבנייה‪ ,‬שמסביבו‬ ‫מפוזרות המון חבילות קש‪ .‬זה בהחלט תפס את‬ ‫עיניי‪ .‬החלטתי להיכנס‪ .‬פגשתי שם את יונתן‬ ‫סיידון‪ ,‬אשר בונה את ביתו במו ידיו‪ .‬מאיזה‬ ‫חומר? בטח ניחשתם כבר בעצמכם ‪ -‬הוא בונה‬ ‫את הבית מקש‪.‬‬ ‫יונתן ואשתו מתגוררים ברותם כבר שלוש‬ ‫שנים‪ .‬במקור יונתן מגיע מקיבוץ משמר‪-‬הנגב‪,‬‬ ‫כך שחיים במקום מיוחד ומעט מרוחק אינם דבר‬ ‫חדש או יוצא דופן בשבילו‪ .‬לרותם הוא הגיע עם‬ ‫אשתו מכיוון שהם רצו לגור במקום פתוח ‪ -‬בכל‬ ‫המובנים‪ :‬גם מבחינת הנוף וגם מבחינת האנשים‪,‬‬ ‫ורותם‪ ,‬יישוב מעורב הממוקם על גבעה נישאת‬ ‫בבקעה‪ ,‬ענה על כל הדרישות והציפיות‪ .‬זהו‬ ‫מקום שנוח לגדל בו ילדים‪ ,‬וחשוב מזה ‪-‬מאפשר‬ ‫להם להיות מי שהם באמת‪ ,‬בלי להתאים את‬ ‫עצמם לתבנית מסוימת שאפשר למצוא במקומות‬ ‫הומוגניים‪.‬‬ ‫יונתן סיפר שהוא בונה את ביתו במו ידיו‪ ,‬מתוך‬ ‫רצון לעשות את הדברים בעצמו ועם מתנדבים‬ ‫(וכן‪ ,‬הוא מחפש מתנדבים‪ .‬לכל המעוניין ‪ -‬חפשו‬ ‫אותו בפייסבוק)‪ ,‬וזאת כדי לצמצם את ההוצאות‬ ‫הנלוות ככל האפשר‪ .‬הרי חלק גדול מהחיים הוא‬ ‫מעוניין להיות עם הילדים‪ ,‬ליהנות ופשוט לחיות‪,‬‬ ‫ולקיחת משכנתא לקניית דירה גורמת לאנשים‬ ‫לעבוד יותר מדי ולחיות מעט מדי‪ .‬מה שנכון‪.‬‬ ‫כששאלתי את יונתן "למה בחרת לבנות דווקא‬ ‫מקש?״ התגלה לי שקש הוא חומר מבודד מאוד‪,‬‬ ‫ובתנאי מזג האוויר החמים השוררים בבקעה ‪-‬‬ ‫יש צורך בחומרים שיבודדו את הבית ולא יאלצו‬ ‫את בעליו להשתמש במזגן עצמתי במשך ‪24‬‬ ‫שעות ביממה לאורך כל הקיץ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יונתן‬ ‫מתגאה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬בכך שכל החומרים הגיעו מהארץ‬ ‫ומקרבת מקום‪ :‬הקש מאזור המרכז‪ ,‬קרשי הגג‬ ‫הגיעו מפלטות שפירק יונתן בעצמו‪ ,‬ואף הסיד‬ ‫הטבעי המצפה את הקירות הגיע מהבקעה‪.‬‬ ‫כמו ריקי לפניו ואילן אחריו‪ ,‬גם יונתן סיפר‬ ‫שאחד מהדברים החזקים יותר ביישוב הוא‬ ‫הקהילה‪ ,‬שנוכחת בחיי היומיום‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬מי‬ ‫שרוצה יכול למצוא לעצמו את הפינה הקטנה‬ ‫שלו‪ ,‬בלי להרגיש מחויב להיות חברתי יותר מדי‪.‬‬ ‫יחד עם התמונה היפה המצטיירת‪ ,‬ליונתן היה‬ ‫חשוב להדגיש שמדובר במקום ככל המקומות‬ ‫האחרים‪ :‬לא תמיד מסתדרים עם כולם‪ ,‬גם להם‬ ‫יש בעיות ולא תמיד הכול טוב ויפה כמו שזה‬ ‫נראה מבחוץ‪ ,‬ובכלל ‪ -‬חשוב לזכור שהדשא של‬ ‫השכן לא תמיד ירוק יותר‪ ,‬גם אם הוא ממש נראה‬ ‫ככה‪ ...‬למרות זאת‪ ,‬עדיין מדובר בקהילה מקבלת‬ ‫ותומכת‪.‬‬ ‫כששאלתי אותו אם בעקבות המגורים‬ ‫ברותם הוא מרגיש מחובר יותר לעצמו‪ ,‬ענה לי‬ ‫יונתן‪" :‬להיות מחובר לעצמי ‪ -‬זה אומר לעשות‬ ‫תשובה‪ ,‬נכון? הרי לעשות תשובה פירושו לשוב‪,‬‬ ‫גם לעצמי‪ ,‬והשאיפה היא תמיד להתקדם ולשוב‬ ‫לעצמי ולמקוריות שלי‪ .‬אז נכון‪ ,‬כשאדם נמצא‬ ‫במקום שמקבל אותו ושטוב לו ‪ -‬קל לו יותר‬ ‫לשוב לעצמו‪ ,‬ולהפך‪ .‬לכן ברגעים שטוב לי ביישוב‬ ‫ קל לי יותר לשוב לעצמי"‪.‬‬‫מכיוון שהוא היה באמצע העבודה לא יכולתי‬ ‫ולא רציתי להפריע לו יותר מדי‪ ,‬רק שאלתי אותו‬ ‫איך תיראה הסוכה שלו‪ .‬הוא צחק וענה‪" :‬ברור‬ ‫לך שזו לא תהיה סוכת נחלים‪ ,‬נכון?" יונתן הוסיף‬ ‫וסיפר שבחג הסוכות כל היישוב מתעורר לחיים‪,‬‬ ‫מכיוון שריבוי האמנים והעוסקים בעבודות כפיים‬ ‫גורם לכך שהסוכות המוקמות מושקעות יותר‬ ‫מהרגיל‪.‬‬ ‫כתף אל כתף‬ ‫נפרדנו לשלום‪ ,‬ולפני שהלכתי לבקר את אילן‬ ‫אשל הקדשתי כמה רגעים לעצמי‪ .‬אחד מהדברים‬ ‫שבולטים מאוד ברותם הוא השקט‪ .‬תפסתי פינה‬ ‫הצופה אל עבר הירדן ופשוט שאפתי פנימה את‬ ‫כל המרחבים צרובי השמש‪ ,‬את האוויר היבש‬ ‫ואת הרוגע והשלווה שנמצאים שם בלי סוף ובלי‬ ‫הגבלה‪ ,‬רק לבוא ולקחת‪.‬‬ ‫אבל אני כאן כדי לעבוד ולא כדי לנפוש‪ ,‬לכן‬ ‫המשכתי לביתו של אילן‪ ,‬איש חייכן‪ ,‬שקט ולבבי‬ ‫שקיבל את פניי והזמין אותי להיכנס פנימה‪.‬‬ ‫למרות החום בחוץ‪ ,‬פנים הבית היה נעים וקריר‬ ‫ ובהמשך גיליתי שבבית בכלל לא מותקן מזגן!‬‫אבל פרה פרה‪ ,‬מה בוער? (אולי גם אני נדבקתי‬ ‫מרותם‪ )...‬הבית יחכה עוד‬ ‫קצת‪.‬‬ ‫לי‬ ‫סיפר‬ ‫אילן‬ ‫שהוא ואשתו שקמה‬ ‫גרים ברותם ממש‬ ‫מההתחלה של המקום‪,‬‬ ‫עוד משנת תשס"א‪ .‬לפני‬ ‫המגורים ברותם התגורר אילן במשך שלוש שנים‬ ‫באוטובוס שהיה ממוקם בהרי הגלבוע‪ ,‬וזו כבר‬ ‫התחלה טובה‪ ,‬לא? כששאלתי אותו למה הוא‬ ‫בחר לגור באוטובוס‪ ,‬הוא ענה בפשטות שהוא‬ ‫לא רצה להיכנס לשבלונה של "שכירת דירה‪,‬‬ ‫ארנונה‪ ,‬תשלומי גז‪ ,‬מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬וכו'"‪ ,‬אלא‬ ‫לבטא את האישיות והייחודיות שלו‪ .‬הרשויות‬ ‫יונתן מתגאה‪ ,‬ובצדק‪,‬‬ ‫בכך שכל החומרים הגיעו‬ ‫מהארץ ומקרבת מקום‪:‬‬ ‫הקש מאזור המרכז‪,‬‬ ‫קרשי הגג הגיעו מפלטות‬ ‫שפירק יונתן בעצמו‪ ,‬ואף‬ ‫הסיד הטבעי המצפה את‬ ‫הקירות הגיע מהבקעה‬ ‫>>>‬ ‫‪47‬‬ ‫>>>‬ ‫בחג הסוכות כל‬ ‫היישוב מתעורר‬ ‫לחיים‪ ,‬מכיוון שריבוי‬ ‫האמנים והעוסקים‬ ‫בעבודות כפיים‬ ‫גורם לכך שהסוכות‬ ‫המוקמות מושקעות‬ ‫יותר מהרגיל‬ ‫‪48‬‬ ‫אמתית של אדם עם הסביבה‪ ,‬סימביוזה‬ ‫שמשפיעה על כל תחומי החיים‪ :‬ביחס לעצמך‪,‬‬ ‫ביחס לסובבים אותך וביחסים שלך עם הבורא‪.‬‬ ‫החשיבה של אילן היא אקולוגית עד הסוף‪ :‬אף‬ ‫על פי שהבית ניצב במקום מהיפים ביותר בארץ‪,‬‬ ‫אין חלונות שפונים לנוף‪ .‬למה? מכיוון שמשם‬ ‫השמש נכנסת בחוזקה‪ ,‬הופכת את הבית לכבשן‬ ‫ומחייבת להפעיל מזגן‪ .‬התאוריה שלו הוכחה‬ ‫כנכונה לחלוטין והבית שומר על טמפרטורה‬ ‫סבירה לחלוטין גם בצהרי היום‪ .‬אבל מה עושים‬ ‫אם בכל זאת רוצים לראות את הנוף? יוצאים‬ ‫החוצה‪ ,‬אל הנדנדה המוצבת מול ההרים‪ ,‬או אל‬ ‫הסככה והדק שבנה אילן מול הנוף‪.‬‬ ‫נפרדתי מאילן ומרותם לשלום והבטחתי‬ ‫לעצמי לחזור ולבקר שם‪ .‬אני יכול לומר בוודאות‬ ‫שהביקור ברותם‪ ,‬הפגישה עם אנשים מיוחדים‬ ‫והכרת תפיסות עולם מיוחדות עוד יותר ‪ -‬הזיזו‬ ‫והעירו משהו רדום‪ ,‬עמוק בתוך הנשמה‪ .‬משהו זז‬ ‫לו בתוך הלב שקצת התרגל לצורת חיים אנוכית‪,‬‬ ‫מערבית ואמריקנית‪ ,‬וכמעט הספיק לשכוח את‬ ‫המקור ואת הטבע‪ .‬כמה טוב להיזכר‪ .‬‬ ‫המקומיות של אזור הגלבוע לא ממש התלהבו‬ ‫לאשר לו לגור באוטובוס‪ ,‬אפילו שהאחרון היה‬ ‫ממוקם בשטח פרטי‪ ,‬ולכן הוא עבר עם האוטובוס‬ ‫בכמה מקומות ‪ -‬עד שהוא התחתן עם שקמה‪ .‬או‬ ‫אז נודע להם על היישוב החדש שרוצים להקים‬ ‫בבקעה‪ ,‬והם באו לביקור‪.‬‬ ‫אילן מספר שראש המועצה חיכה להם בשער‬ ‫וקיבל אותם בכזה חום‪ ,‬שהוא אמר לעצמו "אם‬ ‫סוף סוף יש מקום שרוצה אותי כל כך ‪ -‬כאן אני‬ ‫אשאר וכאן אני אגור"‪ ,‬וכך היה‪.‬‬ ‫מתברר שבניית בית בעזרת מתנדבים זה דבר‬ ‫נפוץ ברותם‪ ,‬כי גם הבית הנאה של משפחת אשל‬ ‫נבנה כך‪ .‬כשהבעתי פליאה על כל הנושא‪ ,‬צחק‬ ‫אילן ואמר שגם הוא לא היה מודע לעובדה שיש‬ ‫אנשים שמוכנים לבוא ולעזור‪ ,‬אך יש לא מעט‬ ‫כאלה ‪ -‬גם מהארץ וגם מרחבי העולם‪.‬‬ ‫שאלתי את אילן על המוטו של רותם (ואהבת‬ ‫לרעך כמוך‪ ,‬זוכרים?)‪ ,‬והוא ענה לי שכל נושא‬ ‫המתנדבים הוא שיעור אחד גדול ב"ואהבת לרעך‬ ‫כמוך"‪ .‬למה? פשוט משום שלא מדובר ביחסי‬ ‫עובד‪-‬מעביד פשוטים כמו אנשים שמשלמים להם‬ ‫עבור עבודה‪ ,‬אלא באנשים שבאו מרצונם הטוב‪,‬‬ ‫ולכן הם חשובים אפילו יותר מ"סתם" אדם פרטי‪,‬‬ ‫ויש להעריך ולהעריץ אותם על כך‪ .‬התנאים שהם‬ ‫מקבלים מבעל הבית חייבים להיות ללא רבב‪ ,‬אי‬ ‫אפשר לבוא אליהם בדרישות שונות ומשונות‪,‬‬ ‫וחייבים לזכור את הטובה הגדולה שהם עושים‪.‬‬ ‫עצם העבודה כתף אל כתף‪,‬‬ ‫עם חומרים טבעיים מהאדמה‬ ‫ובהתנדבות מוחלטת ‪ -‬יוצרת קרבה‬ ‫עצומה בין האחד לשני‪ .‬מתנדב אחד‬ ‫התרגש כל כך מעצם המעמד‪ ,‬שהוא‬ ‫השווה את הבית של אילן למשכן‬ ‫אבל בזה לא מסתכם הנושא‪ :‬עצם העבודה כתף‬ ‫אל כתף‪ ,‬עם חומרים טבעיים מהאדמה ובהתנדבות‬ ‫מוחלטת ‪ -‬יוצרת קרבה עצומה בין האחד לשני‪.‬‬ ‫מתנדב אחד התרגש כל כך מעצם המעמד‪ ,‬שהוא‬ ‫השווה את הבית של אילן למשכן‪ :‬כמו שבמשכן‬ ‫אנשים באו ותרמו מעצמם ‪ -‬כך גם בבניית הבית‬ ‫ברותם‪ ,‬אנשים באו ותרמו‪ ,‬ותרומתם גרמה לבית‬ ‫להיות מלא בשמחה ובאהבה‪.‬‬ ‫בורא‪ ,‬אדם ואדמה‬ ‫ואחרי כל האורות האלה‪ ,‬מה קורה ביום‪-‬יום?‬ ‫אילן מורה לפיסול סביבתי בבתי ספר אזוריים‬ ‫ומפסל בעצמו‪ .‬הבית עצמו מאפשר הצצה‬ ‫לכישרון הגדול שלו‪ ,‬והצימרים המקסימים שהוא‬ ‫בנה רק מוסיפים לכך‪.‬‬ ‫ואם לא הזכרתי את זה עד עכשיו ‪ -‬גם הבית‬ ‫של אילן בנוי מקש מעורב בבוץ‪ .‬בתוך הבית נמצא‬ ‫עוד כמה דברים מעניינים‪ :‬השירותים הם שירותי‬ ‫קומפוסט‪ .‬אין ניאגרה‪ .‬איך זה עובד? ככה‪ :‬אחרי‬ ‫שעושים מה שעושים‪ ,‬מפזרים על הצרכים נסורת‬ ‫הנמצאת בדלי לידכם‪ ,‬וזהו‪ .‬בלי בזבוז מים‪ .‬ולפני‬ ‫שתשאלו ‪ -‬לא‪ ,‬אין ריח‪ .‬וכן‪ ,‬גם אני לא האמנתי‬ ‫עד שבדקתי בעצמי‪ .‬שום דבר לא הולך לאיבוד‪:‬‬ ‫גם המים שכן מוזרמים לביוב (מהכיורים למשל)‬ ‫ ממוחזרים ומשמשים להשקיה‪ ,‬וכדי לאפשר‬‫את מחזור המים משתמשים בבית בסבון כלים‬ ‫אקולוגי שלא מזיק לצמחים‪ .‬מדובר בסימביוזה‬ ‫‪49‬‬