ת.א 7517.05 י.ברום נ. שומרה חברה לביטוח
1 בתי המשפט ת"א 005015700 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ בעניין: .1י' ברום ביח"ר לאריגים בע"מ .0ברום מעלה אפרים 1090בע"מ .3ברום תעשיות טקסטיל 1003בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ח' זליכוב ואח' 0570070000 התובעות נ ג ד שומרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מ' תגר הנתבעת פסק דין ביום , 52.8.52בשעות הערב המוקדמות ,בעת שכלל העובדים היו בחופשה .1 מרוכזת ,אחזה אש במפעל התובעות המצוי באזור התעשייה מעלה אפרים וגרמה לנזקים כבדים .האש כילתה את מלאי הבדים שהיה במפעל ,וגרמה נזק רב למבנים, מכונות וציוד .הנתבעת ביטחה את התובעות במועד הרלבנטי לאירוע השריפה בפוליסת "בונוס לעסק" ,הכוללת ביטוח סיכוני אש .התובעות דורשות מן הנתבעת תגמולי ביטוח בסך כ 11-מיליון ,₪בגין הנזקים שנגרמו להן בשריפה .הנתבעת טוענת כי ידם של מנהלי התובעות הייתה בדליקה וכי מדובר ב"מעשה במתכוון" של המבוטח .זוהי המחלוקת הטעונה הכרעה. התובעות הן שלוש חברות קשורות העוסקות בטקסטיל (להלן -ברום), .5 המנוהלות כולן ע"י האחים אברהם ברום וצבי ברום .אברהם ברום אחראי על תחום השיווק והפיננסים ,ואילו צבי ברום על תחום התפעול והייצור .האחים ברום גם מחזיקים במלוא מניות התובעות 1ו ,5-וב 88%-ממניות התובעת .1יתר מניות התובעת 1מוחזקות בידי חברה זרה בשם מיירון לימיטד הרשומה באי מן .פעילות היצור של ברום מבוצעת במפעל המצוי באזור התעשייה מעלה אפרים ,והכולל מבנים ששטחם כ 8,555-מ"ר (להלן – המפעל). ביום 52.8.52פרצה שריפה במפעל .אין עוד חולק כי השריפה היא תוצאה של הצתה בזדון ,וזו הייתה גם מסקנתם של חוקרי מכבי האש .בעקבות השריפה ,ערכה הנתבעת חקירה מקיפה של האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו .במסגרת זו ערכה ביקורים במפעל ,חקרה את מנהליו ועובדיו ,ובחנה מסמכים רבים .בתום בדיקותיה ,דחת ה את דרישת ברום לתגמולי ביטוח .במכתב הדחייה ששלחה לברום ,ביום , 55.11.52באמצעות בא כוחה עו"ד תגר ,טענה כי התשתית הראייתית שנאספה מצביעה על כך "שסיבתה של השריפה בהצתה מכוונת שמטרתה לזכות בתגמולי ביטוח" (נספח ה' לתצהיר אברהם ברום). כאמור ,אין חולק כי הנתבע ת ביטחה את ברום במועד הרלבנטי לאירוע השריפה בפוליסת "בונוס לעסק" ,הכוללת ביטוח סיכוני אש ,בגבול אחריות כפי שנקבע בפוליסה .הפוליסה קובעת סייג לחבות המבטח כאשר הנזק נגרם עקב "מעשה במתכוון…של המבוטח" (ס' ( 1ג) לפרק "סייגים לחבות המבטח לכל פרקי הפוליסה" ,וראה גם ס' 52לחוק חוזה הביטוח ,תשמ"א .)1881-הנתבעת טוענת כי סייג זה נתקיים וכי ידם של האחים ברום הייתה בהצתה. לאחר שבחנתי את כלל הראיות ,הנני סבורה כי עלה בידה של הנתבעת להוכיח כי מעורבותם של מנהלי ברום בהצתה מסתברת יותר מאי מעורבותם בה, כפי שיפורט להלן. אופן ביצוע הפריצה וההצתה מפעל ברום עוסק בייצור טקסטיל ,צביעה ואשפרת בדים .המפעל משתרע על .1 שטח של כ 8,555-מ"ר ,במבנה תעשייה חד קומתי המצוי באזור התעשייה מעלה אפרים .המפעל מוקף גדר חיצונית שבה קבועים שני שערים .חזית המפעל פונה צפונה לעבר כביש גישה ,וקבוע בה פתח הנסגר ע"י דלת מתכת נגררת ,וכן פתחי חלונות מסורגים .חלקו האחורי של המבנה פונה לעבר שטח פתוח ,וקבוע בו שער מתכת הננעל ע"י מנעול תלי פנימי .במרחק של כ 15-מ' מהדופן המזרחית של המבנה המרכזי מצוי בנין נוסף המשמש כמחסן. ביום 10.8.52יצאו כל עובדי המפעל לחופשה מרוכזת חריגה ,אליה אחזור .8 בהמשך .למחרת ,ביום , 18.8.52הגיעו האחים ברום פעמיים למפעל ,פעם בבוקר ופעם אחר הצהריים ,לטענתם על מנת למשוך סחורה מוכנה ולהעבירה ללקוחות שנזקקו לה בדחיפות .לפי עדותם של האחים ברום ,הוציאו את הסחורה מן הדלת האחורית של המפעל הנעולה במנ עול תלי פנימי ,ולאחר הוצאתה נעלו את הדלת במנעול הפנימי ויצאו מן היציאה שבחזית המפעל .ביציאתם דרכו את מערכת האזעקה .שבוע לאחר מכן אירעה השריפה. כאמור ,אין חולק כי השריפה היא תוצאה של הצתה מכוונת .בבחינת .2 המפעל לאחר השריפה ,נמצאו סימני שריפה והרס מוחלטים במספר מוקדי אש .גם במבנה המחסן נמצאו סימני שריפה והרס מוחלטים ללא רצף אש עם המבנה הראשי .בחצר שבין המבנה הראשי למבנה המחסן נמצאו חביות כימיקלים שנותרו ללא סימני שריפה ופיח .במבנה הראשי נמצאו סימני חיתוך על לשונית הנעילה ולשונית הטריקה של דלת מתכת המובילה אל המשרדים ,סימנים אשר בוצעו ,ככל הנראה ,ע"י מכשיר דיסק .שלושה מסורגי החלון של חדר החשמל ,המצוי בחזית המפעל ,נחתכו בתחתיתם ונמצאו כשהם מכופפים כלפי פנים חדר החשמל .קווי הטלפון בארגז התקשורת המצוי באגף הכניסה למשרדים ,נחתכו .מאידך ,מערכת גילוי אש/עש ן הממוקמת סמוך לארגז התקשורת נמצאה שלמה ללא סימני חבלה. מנעול התלי הפנימי של הדלת האחורית (הדרומית) של המפעל ,אותה נעלו, לטענתם ,האחים ברום ,נמצא חסר. על פי חוות דעתו של אלי היינה ,מומחה לשריפות מטעם הנתבעת ,נמצאו במפעל 2מוקדי אש נפרדים ללא קשר וללא רצף אש ביניהם .בנוסף נשרף מבנה המחסן ,ללא סימני מעבר אש מהמבנה הראשי .לאור ממצאים אלה ,קבע המומחה כי השרפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון ,וכי אדם אחד או יותר חדרו אל המבנה, שפכו מאיצים במספר מוקדי אש נפרדים ללא קשר וללא רצף ביניהם ,השליכו חפצים בוערים והציתו את המ קום .עוד קבע כי מוקדי האש הרבים ,מתווי הבעירה ואופי הנזק מצביעים על שהייה ממושכת של המציתים במקום. במפעל שתי מערכות התראה פעילות :מערכת אזעקה לגילוי פריצה .2 המחוברת בתקשורת קווית למוקד "אגודת השומרים" ,ללא שירותי סיור .במקרה של קריאה אמור המוקד לדווח על כך טלפונית לצבי ברום ולמנהל הייצור של המפעל ,חנניה בן לולו .מערכת זו כוללת גם צופר המותקן מחוץ למבנה .מערכת נוספת היא מערכת גילוי אש/עשן .מערכת גילוי האש כוללת חייגן קולי אוטומטי המיועד לחייג בעת אזעקת אש לכוחות הכיבוי ( .)155בעת הפריצה למפעל ,נחתכו קווי הטלפון באופן שמנע העברת קריאה למוקד או למכבי האש .הצופר החיצוני של מערכת האזעקה הנמצא מחוץ למבנה מולא בקצף קשיח להשתקתו .אין חולק ביחס לממצאים אלה. בבדיקתו של מומחה למערכות אזעקה מטעם הנתבעת ,מר שבתאי עזר, .0 נמצא כי מערכות האזעקה היו דרוכות בעת הפריצה ,כי במהלך הפריצה לא התקבלה קריאה במסופי המוקד ,וכי במהלך השריפה לא התקבלה קריאה במכבי האש .מניתוח דו"חות המוקד המתעדים את פעולת מערכת האזעקה עלה כי המערכת נדרכה ביום 18.8.52בשעה ( 18:55מועד בו עזבו האחים ברום את המפעל), וכי חיתוך קווי הטלפון אירע ביום .18.8.52כתוצאה מחיתוך קווי הטלפון לא התקבלה קריאה במוקד בעת הפריצה ,ואף לא קריאה במכבי אש בעת ההצתה. המומחה קבע עוד כי חיתוך קווי הטלפון ,מבלי שנתקבלה קריאה במוקד ,חייב כניסה למפעל דרך חלון חדר החשמל ,אזור שאיננו מוגן בגלאים אלקטרוניים ,או דרך דלת הכניסה המוגדרת כאזור מושהה כניסה .לאור זאת ,קבע המומחה ,מדובר באירוע שהתבצע בשני שלבים לפחות :כניסה למבנה ביום 18.8.52וניתוק קווי הטלפון כהכנה מוקדמת להצתה ,וחדירה נוספת למבנה ביום ,52.8.52יום הצתת המבנה ,כשמערכות הגילוי מנותקות. לפי חוות דעתו של עזר ,אין כל ספק כי הפורץ-מצית ידע בוודאות את אופן המיגון האלקטרוני במפעל :הפורץ ידע שאין במקום תקשורת אלחוטית או סלולארית אלא תקשורת קווית בלבד ,שכן חתך את קווי הטלפון בלבד .לא בוצעה ע"י הפורץ כל חבלה במערכת גילוי אש/עשן המצויה בסמוך לקווי הטלפון שנחתכו, אף שזו אמורה הייתה לשלוח התראה בעקבות שריפה .רק מצית שיודע שהחיבור החיצוני הקיים הוא קווי בלבד ,לא יחבל במערכת זו כדי למנוע התראת גילוי אש. המצית ידע ,אפוא ,כי לאחר ניתוק קווי הטלפון ,נותקה לחלוטין התקשורת החיצונית מן המפעל החוצה ,וכי לא קיים כל אמצעי התראה נוסף .יתר על כן ,על מנת לנתק את מערכת האזעקה ע"י חיתוך קווי הטלפון מבלי שתתקבל קריאה במוקד ,היה על המצית לדעת מהיכן להיכנס למבנה וכיצד להגיע לארון התקשורת בו מצויים קווי הטלפון מבלי להתגלות ע"י גלאי המערכת. אין מחלוקת ביחס לעובדות העומדות בבסיס חוות דעתו של עזר ,ולמעשה, .8 אין גם מחלוקת של ממש ביחס למסקנותיו .המומחה למערכות אזעקה מטעם ברום ,יהודה הלפרין ,הסכים בחקירתו בבית המשפט לקביעתו של עזר כי מערכת התקשורת הקווית נותקה ביום ,18.8.52או לכל המאוחר ב 2-2 ,55.8.52-ימים לפני השריפה .אין גם חולק כי הפורצים הכירו היטב את המפעל ,את סידורי הביטחון ומערכות ההתרעה ,וכי הייתה להם אינפורמציה פנימית (ראה חוו"ד יגאל אנקורי מטעם ברום). כאמור ,שלושה מסורגי חלון חדר החשמל נחתכו בתחתיתם וכופפו כלפי .8 פנים חדר החשמל .הנתבעת טוענת כי כיפוף הסורגים בוצע מתוך חדר החשמל, מתוך כוונה להטעות וליצור מצג של חדירה מחוץ למפעל .לצורך כך הגישה את חוות דעתו של פרופ' יצחק רומן אשר קבע כי ממאפייני כיפוף המוטות ניתן לקבוע כי הכיפוף נעשה מתוך הבניין ולא מחוצה לו .כנגד חוות דעת זו ,הוגשה חוות דעתו של יגאל אנקורי מטעם הנתבעת ,אשר טען כי גזירת הסורגים באמצעות מגזריים נעשתה מחוץ לחדר החשמל ולא מתוכו. עדותו של אנקורי ,אשר עסקה בסוגיות נוספות ,עשתה רושם עגום .אנקורי לא גילה ידע בעובדות האירוע ,ובחר להעלות טענות עובדתיות משלו שלא הועלו ע"י האחים ברום עצמם .כך למשל טען כי צבי ברום היה קורבן לסחיטה ע"י עובדיו הערביים ,ומשסירב לעמוד בדרישותיהם ,הציתו אלה את המפעל .לטענה זו לא נמצא זכר בעדותו של צבי ברום .עוד טען כי השריפה באה בתום תהליך של גניבה מן המפעל ונועדה לטשטש את הראיות .גם טענת הגניבה לא הועלתה מעולם ע"י האחים ברום ,לא במשטרה ,לא בפני חוקרי הנתבעת ולא בבית המשפט ,וההיפך הוא הנכון :ברום ערכה ,בעזרת השמאי ברנפלד ,שחזור של כל המלאי שהיה במפעל, על פי שרידי המלאי שנותרו (ראה חוות ד עתו המשלימה של השמאי נחמן ברנפלד מטעם ברום) .ואולם ,חרף המשקל המועט ,אם בכלל ,שיש ליתן לחוות דעת אנקורי, אין בידי לאמץ את חוות דעתו של פרופ' רומן .לאחר ששמעתי את עדותו של פרופ' רומן בבית המשפט ,ולאור המשתנים האפשריים הרבים ,לא השתכנעתי כי ניתן להסיק מסקנות ברורות ביחס לכיוון כיפוף הסורגים. ניתן לסכם את העובדות עד כה באופן הבא :השריפה נגרמה כתוצאה .15 מהצתה בזדון .ההצתה בוצעה בשני שלבים :האחד ,ביום ,18.8.52מועד בו נותקו קווי הטלפון והושבתו מערכות ההתרעה ,והשני ,ביום ,52.8.52מועד בו בוצעה ההצתה .ההצ תה בוצעה במספר מוקדים נפרדים ברחבי המפעל ובמחסן הסמוך לו, על מנת לגרום נזק רב .אין חולק כי בהצתה היה מעורב גורם פנימי המכיר את המפעל ,את סידורי הביטחון ואת מערכות ההתרעה הכר היטב. ביצוע ההצתה בשני שלבים מגביר את החשד למעורבות בעלי המפעל .עצם העובדה כי הה צתה בוצעה במעורבותו של גורם פנימי ,איננה מצביעה בהכרח על מנהלי ברום .גורם פנימי יכול שיהיה גם עובד המפעל בעבר או בהווה .ואולם ,ביצוע ההצתה בשני שלבים מעורר חשד של ממש .מדוע אדם שהצליח לחדור למפעל ולנתק את מערכות ההתרעה ,יעזוב את המקום ויחזור רק כעבור ששה ימים להציתו? מדוע יעשה כן תוך נטילת סיכון שבמהלך ששה ימים אלה תתגלה הפריצה ע"י מי מעובדי המפעל או בעליו? כזכור ,כל קריאה המגיעה מן המפעל למוקד, מחייבת אך הודעה לצבי ברום וחנניה בן לולו ,מנהל הייצור של המפעל .רק שני אלה יכולים היו לדעת ,בזמן אמת ,אם בעת החדירה למפעל ב 18.8.52-או בימים שלאחר מכן הועברה קריאה למוקד .רק בעלי המפעל יכולים היו לדעת אם במהלך ששת הימים שחלפו מעת הפריצה ,נתגלתה הפריצה ע"י מאן דהוא עובד או עובר אורח. חופשה מרוכזת ביום , 10.8.52יומיים לפני הפריצה ,נסגר המפעל ועובדיו הוצאו לחופשה .11 מרוכזת .לטענת האחים ברום ,הייתה זו תקופת עבודה רגועה יחסית מאחר שרבים מלקוחות ברום שהו אף הם בחופשה .מסיבה זו ,ומאחר שמספר עובדי הנהלה בחברה ,לרבות מנהל הייצור חנניה ,ביקשו לצאת לחופשה במהלך חודש אוגוסט עקב אירועים משפחתיים ,סברו כי יהיה זה נכון להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת. אין חולק כי לפחות ב 2-0-השנים שקדמו לשריפה ,לא יצאו עובדי המפעל לחופשה מרוכזת ,למעט בימי חג .באופן הרגיל הוצאו עובדי המפעל לחופשה בצורה הדרגתית באופן שהמפעל עבד באופן רציף (ראה הודעתו של צבי ברום במשטרה נ ,85/עמ' 5למטה) .דליה בן שלוש ,מבקרת איכות במפעל ,עבדה עד לאירוע השריפה כ 18-שנים במפעל .בן שלוש יצאה לחופשה מתוכננת ביום 10.8.52והייתה אמורה לחזור לעבודה ביום .1.8.52בעדותה בבית המשפט מסרה כי למעט חופשות חג, הייתה זו הפעם הראשונה בה נסגר המפעל .עוד מסרה כי דובר על סגירת המפעל לשבוע ,וכששאלו הפועלים מתי חוזרים ,צבי אמר להם שחנניה בן לולו יודיע להם (בע' .)580וראה מהודעתה לחוקרי הנתבעת: "ש"ת :אני לחופש יצאתי ביום רביעי ...10.8.52 ש"ת :ביום רביעי היה דיבור של צביקה במפעל שיוצאים לחופש כולם ונסגור המפעל לשבוע. ש"ת :היה דיבור שלו שהוא רוצה לנוח. ש"ת :צביקה אמר שנחזור אחרי שבוע הוא יודיע לחנניה שיודיע לנו. ש"ת :הפועלים שאלו מתי חוזרים וצביקה אמר שחנניה יודיע להם. ש"ת :זאת פעם ראשונה שהמפעל נסגר לגמרי" (נ.)28/ פרידה מימון ,מבקרת איכות במפעל ,עבדה במפעל כשנתיים החל מחודש נובמבר .5551בהודעתה לחוקרי הנתבעת מסרה כדלהלן: " ...לחופש אני יצאתי ביום שלישי לפני שבועיים ב - .12.8.52 ש"ת :החופש לא היה מתוכנן. ש"ת :מדובר באילוץ של המפעל ז"א שסגרו את המפעל בגלל החופשה המרוכזת שצביקה החליט עליה ושחנניה סיפר לי זאת שצביקה אמר שיש חופש מרוכז מיום חמישי ולי אמרו לצאת יומיים קודם ואז תכננתי לעצמי מיום שלישי חופש. ש"ת :ההסבר לחופש המרוכז היה שזה בגלל הירידה בעבודה אמרו שזה חופש לא אמרו לי לכמה זמן. .... ש"ת :בשנה שעברה לא היה חופש מרוכז" (נ.)25/ האחים ברום טענו בחקירתם כי סגירת המפעל הייתה אילוץ שהוכתב ע"י מספר עובדי הנהלה שיצאו לחופשה ולא ניתן היה להפעיל את המפעל בלעדיהם (בע' 85- .) 115 ,81צבי ברום הוסיף בחקירתו כי "היה קצת חלש וגם כולם יצאו לחופשה" (בע' .)111גם בהודעה שמסר לחוקרי הנתבעת ביום 58.8.52מסר" :אוגוסט מזה שנים תקופה חלשה בעסק .השנה היתה שנה חלשה בעסק וגם יותר משנים קודמות. החלטתי שנסגור המפעל לשבוע( "...נ.)12/ יצוין כי במקביל לטענותיהם ל"תקופה חלשה" בעסק ,ועל מנת להדגיש את חוסנו של המפעל ומצבו הטוב ,טענו האחים ברום כי בעת יציאת המפעל לחופשה היו לברום מספר הזמנות גדולות על סך כולל של 201,505דולר ,כולל הזמנה לייצוא מחברת טרייד לינקר בשווי כ 155,555-דולר .טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה ל"תקופה חלשה בעסק" .גם חתונת בנו של מנהל הייצור חנניה הייתה מיועדת להתקיים רק בחודש ספטמבר ( 5552עדות צבי ברום ,בע' ,)115לפיכך ספק אם היה אילוץ ממשי שחייב את הוצאת העובדים לחופשה מרוכזת חריגה זו. הכנסת שינויים בפוליסת הביטוח פוליסת ביטוח העסק לשנת 5552הועברה לברום בסוף פברואר .5552 .15 פוליסה זו הייתה חידוש של הפוליסה מן השנה קודמת ללא כל שינוי (ס' 1לתצהיר אהוב ה זליג מטעם הנתבעת) .אין חולק כי בחודש אוגוסט ,5552זמן קצר לפני אירוע השריפה ,ביקש אברהם ברום מן הנתבעת להכניס שינויים בפוליסת הביטוח, שינויים המתייחסים לאמצעי מיגון העסק :ביום 8.8.52פנה אברהם ברום לחברת הביטוח ועל גבי העתק הפוליסה ביקש מספר תיקונים לפוליסה .לצד הדרישה בפוליסה למערכות אזעקה המחוברות "קווית ואלחוטית לחברת שירותי מוקד המפעילה ניידת סיור באזור מיקום העסק" מציין אברהם" :סוכם בדבר שתי מערכות אזעקה אבל אין אפשרות לחיבור אלחוטי אלא רק קווי" .לאחר שהפוליסה תוקנה כבקשתו ,תוך הסרת הדרישה לחיבור אלח וטי ,פונה אברהם בשנית לחברת הביטוח ,ביום , 11.8.52על גבי העתק הפוליסה המתוקנת ,ומוסיף" :קיבלתי את התיקונים .רק הערה אחת נוספת ,החיבור הקווי הינו למוקד שמודיע טלפונית לבעלי העסק ולמנהל המקומי( "...נ.)11/ אברהם נשאל ע"י חוקרי הנתבעת מדוע הוכנסו השינויים בפוליסה. בתשובתו טען כי הדבר נעשה בעקבות ביקורו של סוקר מטעם חברת הביטוח במשרדי החברה בפתח תקווה לבדיקת המיגונים .בעקבות הביקור ,ובשל החופשה המרוכזת המתוכננת ,בדק את סוגיית המיגון בפוליסה" ,ואז נתקלתי בקטע המשדר האלחוטי ואותו ביקשתי לתקן" (נ .)0/גרסתו זו של אברהם הופרכה .בעדותו בבית המשפט אישר אברהם כי לא התקיים כל ביקור של סוקר מטעם חברת הביטוח בחודש אוגוסט או בסמוך לו (בע' .)85צבי ברום מסר לחוקרים גרסה אחרת ולפיה הוא זה אשר יזם את השינויים בפוליסה לאחר שנתברר לו באקראי על ריבוי הפריצות באזור (תמליל שיחה עם צבי ברום ,נספח ב' לתצהיר החוקר רונן כץ). ברי כי לשינויים שהוכנסו בפוליסה הייתה חשיבות של ממש להבטחת הכיסוי הביטוחי באירוע ביטוחי מן הסוג שאירע .גרסאות האחים ברום לסיבת השינויים ועיתויים סתרו זו את זו .גרסתו של אברהם אף הופרכה. התנהגות האחים ברום בערב השריפה הודעה על השריפה נמסרה לאברהם ברום לראשונה בשעה ,10:15עת שהה .11 במשרדי ברום בפתח תקווה .בשעה זו לערך קיבל שיחה טלפונית מן המשרד לאיכות הסביבה ,בה נמסר לו ,לטענתו ,כי פרצה שריפה במפעל וכי האש תחת פיקוח .לדברי אברהם "צלצלתי מיד לצביקה בעת שהיה בביתו באותו זמן ודיווחתי לו על הדברים .צביקה אמר לי שידוע לו העניין מחנניה שלנו .אמרתי לצביקה שיסע למפעל עם חנניה ואני לא נסעתי כי היה לי כאב ראש אדיר" (ראה הודעתו של אברהם ברום לחוקרי הנתבעת מיום 11.8.52נ .)8/לפי עדותו של אברהם ,נסע לביתו ובשל כאב הראש מ מנו סבל ,הלך לישון עם הגיעו הביתה .רק השכם בבוקר המחרת התקשר אליו צבי ,הודיע לו על גודל הנזק ,והשניים נסעו יחדיו למפעל. בחינת שיחותיו הטלפוניות של אברהם מערב השריפה מורה כי אברהם לא שוחח כלל עם צבי לאחר קבלת ההודעה .שיחתו הראשונה עם אחיו-שותפו באותו ערב נתקיימה רק בשעה ,18:12עת צבי התקשר אליו לשיחה קצרה ביותר ,בת 88 שניות (ראה סקירת שיחותיו הטלפוניות של אברהם באותו ערב בעדותו בע' .)155 אברהם עזב את המשרד בשעה ,18:12השעה בה דרך את מערכת האזעקה במקום (בע' 11לפרוטוקול ,נ ,)1/הסיע את אחד העובדים למחסום ראנתיסי ונסע לביתו. התנהגותו של אברהם מעוררת תמיהה ואיננה סבירה .אברהם מקבל הודעה על שריפה שפרצה במפעל ,ואיננו עושה דבר בעקבותיה :הוא אינו נוסע למפעל, ואיננו טורח להתקשר לאיש ,גם לא לצבי ,שותפו לעסקים ,ולהודיעו על השריפה. שיחתו הראשונה עם צבי מתקיימת כשעה לאחר מכן ,בשיחה קצרצרה ,שספק אם יש בה כדי להכיל גם דיווח על השריפה ,גם דיווח על מיקום האחים ומצבם ,וגם דיון על דרך פעולתם .אברהם טוען לכאב ראש "אדיר" בגינו לא התאפשר לו להגיע למפעל ,ובשלו הלך לישון מיד עם הגיעו הביתה .בפועל ,למרות כאב ראש "אדיר" זה ,נשאר אב רהם במשרד עוד כשעתיים ,שלאחריהן הוא מסיע עובד למחסום ראנתיסי ,ורק אז נוסע לביתו והולך לישון .אברהם הסביר את התנהגותו בכך שסבר שאין מדובר במקרה חירום .לדבריו ,כשקיבל את ההודעה על השריפה נאמר לו כי השריפה תחת בקרה של המשרד לאיכות הסביבה ,וכי בשטח המפעל נמצאים כוחות כיבוי אש "זה לא נשמע כמו מקרה חירום כל כך" (בע' .)18הסבר זה איננו משכנע. שריפה ,בין אם נמצאים במקום כוחות כיבוי ובין אם לאו ,היא מקרה חירום. שריפה של מפעל טקסטיל גדול ,מקור פרנסתם של האחים ברום ועובדים רבים ,קל וחומר .ויודגש ,אברהם ברום הוא זה אשר טרח לנסוע פעמיים למפעל ביום ,18.8.52 יחד עם אחיו ,רק לשם משיכת סחורה ללקוחות ,אולם שריפה במפעלו אינה נשמעת לו מצב חירום המצדיק נסיעה למפעל .תמוהה עוד יותר התעלמותו של אברהם מן השריפה ,באופן שאין הוא טורח להתעדכן מאחיו באופן שוטף על מצב הדברים ועל נזקי השר יפה .התנהגותו של אברהם השומע על פריצת דליקה במפעלו ,אינו מודיע על כך לאחיו -שותפו ,אינו נוסע למפעל ,נשאר במשרדו עוד שעתיים והולך לישון בביתו ,אף מבלי להתעניין ולהתעדכן לגבי גורל המפעל ,איננה סבירה ומעוררת חשד כי ידע מראש על השריפה ואולי אף ביכר להרחיק עצמו ממנה. צבי ברום קיבל את ההודעה על השריפה בשעה 18:15לערך .לדבריו ,היה .18 באותה עת בדרכו ממשרדי החברה בפתח תקווה לביתו .המזכירה עדנה אדטו התקשרה אליו ומסרה לו כי קצין הביטחון של הישוב מעלה אפרים הודיעה כי פרצה שריפה במפעל .לדברי צבי ,בשלב זה עדנה לא ידעה לספר לו מהו היקף השריפה .עם קבלת ההודעה ,התקשר לאחיו אברהם ולחנניה בן לולו ,מנהל המפעל. בשיחה התברר לו שאברהם אינו חש בטוב ,ולפיכך סוכם כי בשלב זה ,בטרם נודע היקף השריפה ,אברהם יישאר בביתו וחנניה וצבי ייסעו יחדיו למפעל .צבי המתין לחנניה שהגיע מאשדוד ,ויצא אל המפעל רק בשעה 55:55לערך .בדרכו למפעל קיבל שיחה מן המשטרה בה נתבקש להגיע לתחנת המשטרה במעלה אפרים לחקירה ראשונית לפני הגעתו למפעל .בהגיעו לתחנת המשטרה נגבתה עדותו ,ובסיומה "פרץ בבכי כאשר הוא מבכה את 'מפעל חייו' לדבריו" (ראה האמור במזכרו של רס"ר שי דא -קוסטה מיום ,52.8.52נ .)15/בשעה 55:55לערך התקשר צבי לאברהם ,אולם שוחח ,לדבריו ,עם אשתו של אברהם ,מאחר שאברהם ישן .כשהוא נשאל האם סיפר לאשתו של אברהם שהייתה שריפה רצינית ,הוא משיב" :הסברתי לה שהיתה שריפה ,עדיין לא ידעתי אם היא רצינית או לא כ"כ כי עוד לא ממש נכנסתי פנימה כי לא נתנו לנו( "...בע' ,110וראה גם דבריו בהודעתו נ ,10/לפיה "רק כשהגעתי למקום האירוע במפעל נודע לי שמדובר בנזק מאוד גדול"). גם התנהגותו של צבי מעוררת תמיהה .מעת קבלת ההודעה ,ממתין צבי לאורך כשעה וחצי לחנניה ,האמור להגיע מאשדוד ,כדי לנסוע עמו למפעל. בחקירתו במשטרה ,עוד לפני שהוא מגיע למפעל ונוכח בגודל הנזק ,ובניגוד מוחלט להתנהגותו עד לשלב זה ,הוא מבכה את אובדן 'מפעל חייו' .לטענת צבי ,בדרכו למפעל קיבל דיווחים אשר המחישו לו את גודל הנזק ולכן הגיב כפי שהגיב .אלא שטענה זו עומד ת בסתירה לאמור בתצהירו לפיו "בדרכי למפעל קיבלתי מספר שיחות טלפוניות ,ביניהן מהמשרד לאיכות הסביבה שביקש לברר פרטים על מלאי הכימיקלים ומיקומם במפעל ,והודיענו כי השריפה נמצאת בשליטה" (ס' 55 לתצהיר) .תמוה עוד יותר ,כאמור ,חוסר התקשורת בין האחים ביחס לנזקי השרי פה לאחר שצבי כבר הגיע למפעל ונכח בהם במו עיניו .על גודל הנזק שגרמה השריפה ,כפי שראה אותו ביום המחרת ,העיד אברהם בתצהירו" :בבואי למפעל בבוקר...חשכו עיניי ,כל מפעל חיינו עלה באש ,ההרס היה עצום ועשן ושרידי להבות עדיין היתמרו ...בקושי החזקתי מעמד ,אחי צבי התמוטט( "...ס' 11לתצהירו). האם סביר שכאשר "מפעל חייהם" עולה באש ,לא ישוחחו האחים כלל ,רק בשל כך שלאברהם יש כאב ראש "אדיר"?? צבי הסתבך בסתירות נוספות .משנשאל כיצד קיבל לראשונה את ההודעה על השריפה רק בשעה ,18:15שעה שאחיו וחנניה קיבלו את ההודעה בשעה 10:15- , 10:85טען שיתכן ששכח את הטלפון הנייד במשרדו ולכן לא ניתן היה להשיגו .את ההודעה על השריפה קיבל לבסוף ,לטענתו ,בטלפון הסלולארי הקבוע ברכבו. בהמשך העיד על דיווחים שהועברו לו על השריפה במהלך נסיעתו למפעל .משעומת עם עדותו לפיה נסע למפעל באותו ערב ברכב ממוגן ירי של חברו ,ולא ברכבו שלו בו מותקן הטלפון הסלולארי הקבוע ,טען כי קודם לנסיעתו למפעל נסע למשרד בפ"ת, לאחר שאברהם כבר יצא ממנו ,כדי לקחת את הטלפון הנייד .כשעומת עם העובדה שמערכת האזעקה לא נוטרלה לאחר יציאתו של אברהם מן המשרד ,חזר בו מגרסתו לפיה השאיר את הטלפון הנייד במשרד (בע' .)110-118 מצבה הכלכלי של ברום מצבה הפיננסי של ברום לפני השריפה היה בכי רע .על פי חוות דעתו של .12 רוא"ח אלי זיתוני שהוגשה מטעם הנתבעת ,ההיקף הכולל של ההתחייבויות הכספיות של שלוש התובעות ,על יסוד הדו"חות הכספיים של החברות ,נכון ליום ,11.15.58עמד על סך כ 12.2-מיליון .₪היקף ההתחייבויות של שלוש החברות לגורמים שלישיים בלבד ,בנקים ,ספקים ועוד ,ללא התחייבויות כלפי בעלי המניות ובין החברות ובין עצמן ,הגיע לסך 11מיליון .₪כתוצאה מהיקף החובות ,שעבדה ברום את כל המפעל ותכולתו .בדו"חות הכספיים המבוקרים של התובעת ,1החברה בה התנהלה עיקר פעילותה העסקית של ברום ,מיום 51.8.52נכתב ע"י רואה החשבון של ברום" :מבלי לסייג את חוות דעתנו הנ"ל ,אנו מפנים את תשומת הלב לביאור ) 0(1בדו"חות הכספיים המצביע על ספקות בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי" ."....בביאור )5(1לדו"חות הנ"ל נכתב" :הגרעון של החברה עולה על ₪ 13,000,000ולפי מצבה הכספי לא תוכל לסלק את חובותיה במהלך העסקים הרגיל" (ראה הדו"חות ,נספח ח' לתצהיר אברהם ברום) .הערות דומות הוספו גם בדו"חות הכספיים המבוקרים של התובעת 1לשנת .5551הערת "עסק חי" ,כהגדרת שי אגוזין ,היועץ הכלכלי שחוות דעתו הוגשה מטעם ברום ,היא "תמרור אזהרה" .הערה זו היא אות אזהרה שלחברה אין מקורות מספיקים לתשלום חובותיה ,וכי החברה יכולה להגיע לסוף דרכה (בע' .)120ויודגש ,הערות אלה נכתבו ע"י רואה החשבון של ברום המכיר את החברות לפני ולפנים .קיימים נתונים נוספים המצביעים על הרעה במצבה הפיננסי של התובעת 1בשנת :5558 הגירעון הכספי של התובעת 1גדל מ 0.8-מיליון ₪בשנת 5551ל 11-מיליון ₪בשנת ,5558ואף הוצאות המימון של התובעת 1עלו בשנת 5558והסתכמו בסך כ858,555- ,₪כ 2%-מסך מחזור ההכנסות המצרפי של שלוש החברות ,שיעור שעל פי חוות דעת זיתוני הוא "גבוה וחריג בכל קנה מידה". זאת ועוד .לברום היו חובות כבדים לבנקים .חובות אלה העמידו בסכנה את קווי האשראי שניתנו לברום וחשפו את ברום ללחץ כבד מצד הבנקים לתשלומם. ביום , 1.5.52מספר חודשים לפני השריפה ,חתמה ברום על הסכם לפריסת חובותיה עם בנק לאומי לישראל בע"מ .בהסכם הפריסה הודתה ברום בחוב בסך כ5.2- מיליון ,₪לבנק ,נכון ליום .15.1.52עוד התחייבה לשלם לבנק סך ₪ 25,555לחודש החל מחודש ינואר ,5552וסך ₪ 25,555לחודש החל מינואר ,5552עד לכיסוי יתרת חובה (נ .) 88/משמעות הסכם זה היא הפסקת מתן האשראי לברום ע"י בנק לאומי. ברום חבה חוב נוסף בסך כ 5-מיליון ₪לבנק דיסקונט ,בגינו שילמה לבנק מידי חודש כ .₪ 28,555-סכום ההחזר השנתי של ברום לשני הבנקים ,הגיע ,אפוא ,לסך כ 1.8-מיליון ,₪קרן בלבד .כל הנתונים הללו אושרו ע"י אברהם ברום ,איש הכספים של קבוצת ברום .לדעת רוא"ח זיתוני ,ע ל סמך נתונים אלה ניתן לקבוע בוודאות כי התובעות לא יכולות היו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי הבנקים ,ספקים ונושים אחרים במסגרת פעילותן העסקית (בע' .)28-21 לטענת אברהם ברום ,היה באפשרותה של ברום לפרוע את חובותיה .אמנם .12 מאזני ברום הראו על הפסדים ,אולם לטענתו ,חלק גדול מהפסדי הקבוצה נבע מ"השקעות גבוהות בציוד טכנולוגי יקר ,בפיתוח תהליכים ייחודיים והשקעות בשיווק ויצוא מוצרים לארה"ב ואירופה" (ס' 18לתצהירו) ,השקעות שאמורות היו להניב פירות .גם צבי ברום טען בתצהירו כי שנת 5552הייתה שנת תפנית בה בוצעו שינויים גדולים במפעל ,לרבות הקמת מערכת מחזור מים לשטיפה ,שיפוץ מקיף במפעל ,שיפוץ מקיף של מכונות ומערכת המחשוב (ס' 18לתצהירו) .שנת 5552 הייתה אמורה ,לטענת האחים ברום ,להיות שנה של פריצת דרך (בע' .)25טענות האחים ברום אינן עולות בקנה אחד עם חוות דעתו של היועץ הכלכלי מטעמם ,מר שי אגוזין .זה קבע בחוות דעתו כי לא הייתה בשנים האחרונות כל השקעה בחידוש הציוד ,וכי "במאזנים של השנים 5558-5552לא נצפתה כל השקעה ברכוש קבוע למעט אלפי ₪בודדים ,סכום זניח לכל הדעות" (בע' 2לחוות דעתו) .משנתבקש להתייחס להצהרותיו של צבי ברום בתצהירו ,ביכר שלא לעשות זאת (בע' .)121גם מומחה הנתבעת ,רוא"ח זיתוני לא מצא בדו"חותיה הכספיים של ברום כל ביטוי להשקעה מסיבית בשנים ( 5552 -5558בע' .)585לא הובאה גם כל ראיה לתנופת פיתוח או "פריצת דרך". שי אגוזין ,המומחה מטעם ברום ,קבע בחוות דעתו כי לקבוצת ברום .10 רווחיות מובהקת ,וכי קיים "עסק חי" .אגוזין היה ער לקיומה של הערת עסק חי ולמשמעותה של הערה זו ,אולם טען כי "באתי בדברים עם רו"ח צאיג חיים ממשרד רו"ח ע .איצקוביץ-ח .צאיג ,אשר הבהיר לי שהערה זו תקפה בדוחות הכספיים, כאשר כוללים את התחייבויות הקבוצה לבעלי מניותיה .ללא התחייבויות הקבוצה לבעלי מניותיה ,הרי שהערת "עסק חי" ,אינה תקפה" (בע' 8לחוות הדעת) .רו"ח צאיג או מי ממשרדו לא הובאו לעדות ,ובנסיבות אלה ,הדו"חות הכספיים שערכו מדברים בעד עצמם. אגוזין הודה בעדותו כי נכון ליום 11.15.58היו לברום חובות בסכום העולה על כ 15-מיליון ₪וכי בסכום זה לא לקח בחשבון חובות נוספים (בע' .)128-122עוד הודה כי "בהחלט יש כאן דוחות כספיים שמעוררים בעייתיות אצל הקורא הסביר שאיננו מומחה .בהחלט גרעון בהון הוא סמן שהוא בבחינת תמרור אזהרה .יש במאזנים גרעון בהון .גרעון בהון הוא מטריאלי ,אמיתי ,בעצם מבטא חוסר יכולת להחזיר ולהתמודד עם חובות קיימים" .למרות כל אלה סבר אגוזין כי קיים עסק חי ורווחי .את מסקנתו זו מבסס אגוזין על שתי טענות :האחת ,כי בקבוצת ברום אין השקעות בציוד ,אין צורך בחידוש הציוד ,ומדובר ברכוש ש"אינו מתכלה" .לפיכך, הפחת החשבונאי ,כפי שהוא מוצא את ביטויו במאזנים ( 52מיליון ,)₪איננו מייצג ערך כלכלי ,ויש לנטרלו לצורך הערכת מצבה הפיננסי של ברום .טענתו השנייה היא כי יש לנטרל את חובה של ברום לבעלי מניותיה ( 12.8מיליון ,)₪לאור הצהרתם של בעלי המניות כי אין בדעתם למשוך את כספם מהחברה .הערכת מצבה הכלכלי של ברום בחוות דעת אגוזין נעשתה ,אפוא ,תוך נטרול שני אלמנטים חשבונאיים אלה. לעניין מצבה הפיננסי של ברום ,יש להעדיף את חוות דעתו של רו"ח זיתוני על פני חוות דעתו של אגוזין .חוות דעתו של אגוזין ,לא רק שאינה מבוססת על עקרונות חשבונאיים מקובלים ,אלא שאף נערכה על יסוד עובדות שלא הוכחו .לא הוכח כי להבדיל ממכונות ,ציוד או כלים אחרים ,הציוד של ברום "איננו מתכלה", או כי אין צורך בחידו שו ,ולא ניתן להתייחס לרכוש בן שנים רבות כרכוש חדש ,תוך התעלמות (חשבונאית) מן הבלאי שצבר .גם "הצהרת בעלי המניות" כי אין בדעתם למשוך כספם מן החברה ,באה רק מפי המומחה ,ואין היא יכולה לבוא במקום דו"חותיה הכספיים הרשמיים של החברה המצביעים על קיומו של חוב לבעלי המניות .מנגד ,הערכת מצבה של ברום ע"י זיתוני מתבססת על הדו"חות הכספיים שנערכו ע"י רואה החשבון של ברום ,המכיר היטב את החברות ואת מצבן הכלכלי. רואה החשבון של ברום הוא אשר בחר להוסיף לדו"חות הערת עסק חי ,ואף הביע דעתו כי לאור גירעון החברה ומצבה הכספי לא תוכל לסלק את חובותיה במהלך העסקים הרגיל. לטענת ברום ,ההוכחה הניצחת לכך שברום לא הייתה על סף התמוטטות .18 כלכלית היא העובדה כי חרף השריפה ונזקיה ,ואף שלא שולמו לברום תגמולי הביטוח ,עדיין המפעל עובד ונושא רווחים .האחים ברום הוסיפו וטענו כי לאחר השריפה העבירו לבנקים סך 1.8מיליון ₪לפירעון החוב שאינו שנוי במחלוקת, עובדה המעידה על קיומן של רזרבות הוניות לעת מצוקה ,ועל מצב כלכלי סביר .לא ניתן לקבל טענות אלה .ראשית ,ברום לא הביאה ראיות ביחס למצבה הכלכלי לאחר השריפה ,וממילא טענותיה לא נבחנו .שנית ,מן הדו"ח הכספי של התובעת ,1 נכון ליום , 11.15.52אשר הוגש ע"י הנתבעת ,עולה כי גירעונה של החברה עלה ל55- מיליון .₪רואה החשבון של החברה הוסיף לדו"ח הערת "עסק חי" והוסיף כי החברה לא תוכל לסלק את חובותיה במהלך העסקים הרגיל .שלישית ,מסיכומי ברום עולה כי הסכום ששולם לבנקים מ קורו במימוש נכסים פרטיים של האחים ברום ,ולא מפירעון ממקורותיה של ברום "במהלך העסקים הרגיל" (ס' 58 לסיכומים) .הצורך במימוש נכסים פרטיים של בעלי המניות לשם פירעון חלקי של חובותיה של ברום לבנקים ,מעיד דווקא על מצבה הכלכלי הקשה של ברום ולא להיפך. ל הוכחת מצבה הטוב ,הוסיפה ברום וטענה כי עובר לאירוע השריפה התנהל .18 מו"מ אינטנסיבי בין ברום לחברת DFNSבמטרה להביא למיזוג פעילות קבוצת ברום עם חברה זו .ברום הוערכה ע"י חברת DFNSבבסיס שווי של 1,525,555 דולר ,ובמסגרת העסקה שנרקמה ,היו אמורים בעלי המניות של ברום לקבל מניות בחברת DFNSוכן סכום במזומן .לטענת ברום ,המו"מ לא הגיע לכלל סיום עקב השריפה .לתמיכת טענה זו ,הובא לעדות מר יוסף פוסטבינדר ,מנכ"ל DFNSויו"ר מועצת המנהלים של החברה .לפי עדותו של פוסטבינדר ,בסוף שנת 5558הציע לאברהם ברום לשלב את פעילות קבוצת ברום עם פעילות .DFNSבמסגרת המו"מ העמיד אברהם ברום את שווי הקבוצה על סכום של 8.2מיליון דולר ,ואילו פוסטבינדר הביע עמדתו כי שווייה 1.52מיליון דולר .הערכה זו נעשתה בעזרת רואה חשבון ועל יסוד מסמכים רבים שהועברו לעיונו ,ביניהם מאזני החברות בשנים האחרונות ,פירוט תזר ים המזומנים ,רשימת צבר הזמנות ,שמאות שווי הציוד ועוד. הצעת פוסטבינדר ,כפי שהועלתה בפני אברהם ברום ,הייתה כי DFNSתיקח על עצמה את חובות חברת ברום ,למעט החוב לבעלי המניות DFNS ,תחזיק במלוא מניות החברה הממוזגת ,ואבי ברום וצבי ברום יקבלו מניות בDFNS-בהתאם לגידול בשוויה של DFNSבעקבות הפעולות הנ"ל .כן יקבלו סך 525,555דולר במזומן .כל חבות במס תחול על האחים ברום .בחקירתו של פוסטבינדר הובהר כי על פי הצעתו ,אמור היה פוסטבינדר לשלם ,כנגד רכישת החברות על כל נכסיהן, לרבות נכסי נדל"ן ,מלאי ומוניטין ,את חובותיה של ברום לכל נושיה ,למעט האחים ברום ,ולשלם לאחים ברום יחדיו 525,555דולר ,בניכוי חובותיהם לחברה .הערכת שווייה של ברום ע"י פוסטבינדר בסך 1.52מיליון דולר מקבילה ,למעשה ,לגובה חובותיה של ברום לצדדים שלישיים בסוף ,5558בסך כ 11 -מיליון ,₪בתוספת 525,555דולר .משמעות ה צעתו של פוסטבינדר היא ,אם כן ,שהאחים ברום יקבלו תמורת כל מניותיהם ,לכל היותר 525,555דולר (בניכוי חובותיהם לחברה) ,ואולי גם מניות בחברה הממוזגת ,ככל שיחול גידול בשווי החברה ,גידול אותו לא ניתן להעריך מראש. הראיה הטובה ביותר למצבה הכלכלי של ברום בתקופה הסמוכה לשריפה, .55 ולאופן בו ראו האחים ברום בזמן אמת את מצבה ,מצויה בתגובתה של ברום לתביעה שהוגשה נגדה ע"י בנק לאומי .בשנת 5552הגיש בנק לאומי תביעה כספית נגד ברום .תצהירו של אברהם ברום שהוגש במסגרת תביעה זו מלמד על הלחץ הכספי הכבד בו הייתה ברום נתונה בתקופה הסמוכה לשריפה ,ועל תחושתם של האחים ברום כי ברום מצויה על סף התמוטטות כלכלית .בתצהירו מיום 10.2.52 הצהיר אברהם ברום כי בשלהי שנת ,5558לאחר שחברות ברום נקלעו לקשיים, הודיעו מנהל סניף הבנק כי לאור מצבן של החברות ,עומד הבנק לבטל לחברות את קווי האשראי ,להעמיד את חובן לבנק לפירעון מיידי ,להחזיר שיקים שניתנו לספקים ,להגיש תביעה משפטית ,ולממש נכסי נדל"ן שהועמדו כביטחונות לבנק .על מנת למנוע מן הבנק לממש את איומו ,כך נטען ,נאלצו האחים ברום לפרוס את החוב לתשלומים ולחתום על כתב ויתור .עוד מוסיף אברהם ברום" :יודגש ,לא הייתה לנו כל ברירה – עמדו בפנינו שתי אפשרויות בלבד :או שהבנק יוציא לפועל את איומיו ,שהיו ממוטטים אותנו כליל ,והיו מבחינתנו "גזר דין מוות" ,או שהבנק יפרוס את חובותינו וכך נוכל להמשיך במהלך העסקים הרגיל .לצורך כך היה עלינו לחתום על כתב הויתור הלכאורי" (ס' 8לתצהיר אברהם ברום נ .)12/וכן" :כתב הויתור הלכאורי נחתם על ידינו עקב המצב הכלכלי הקשה ,אליו נקלעו המבקשות הנ"ל והאיום הבלתי פוסק של המשיב ,למוטט את עסקי המבקשות כאמור"(ס' 18.1לתצהיר אברהם ברום נ.)10/ הזמנות פתוחות בעת השריפה להוכחת היקף פעילותה של ברום עובר לשריפה ,ולהרחקת מניע כלכלי .51 להצתה ,טענה ברום ,הן בפני חוקרי הנתבעת והן בבית המשפט ,כי בעת יציאת המפעל לחופשה מרוכזת היו לברום מספר הזמנות גדולות מחברות בארה"ב ,ביניהן הזמנת כלי מיטה של לקוחה חדשה ,חברת טרייד לינקר ,בשווי כ 155,555-דולר .עוד טענה כי הבד שנדרש להזמנה היה מוכן במלואו במפעל ,חלקו היה מודפס וחלקו מולבן ומוכן לדפוס .בסופו של דבר בוטלה הזמנה זו ,לטענתה ,בשל הנתבעת ,לאחר שחוקריה פנו לנציגה של ברום בארה"ב ולמזמינת העבודה בצורה אגרסיבית .נושא ההזמנות הפתוחות הועלה ע"י אברהם ברום גם בחקירתו במשטרה ביום 1.11.52 (נ.)8/ להוכחת ההזמנות שהיו פתוחות באוגוסט ,5552הגישה ברום לבית המשפט את תצהירו של ג'והן או'קיף ,נציגה של ברום בארה"ב ,המונה 8הזמנות פתוחות ע"ס כולל של 201,505דולר ,כולל ההזמנה של טרייד לינקר .ג'והן או'קיף לא הגיע לארץ למתן עדותו בשל מצבו הבריאותי ,וממילא אין תצהירו מהווה ראיה. הנתבעת ערכה חקירה ביחס להזמנה של טרייד לינקר .חקירתה ,שלא זכתה .55 לשיתוף פעולה מצד ג'והן או'קיף או מצד טרייד לינקר ,העלתה מספר תמיהות: ראשית ,חרף ההזמנה הגדולה שאת מחציתה היה על ברום לספק עד ליום , 12.8.52יצא המפעל לחופשה מרוכזת בשל "ירידה בעבודה" .יצוין כי בתצהיר תשובתו לשאלון השיב אברהם ברום כי ברום היתה נזקקת ל 55-58-יום לצורך ביצוע ההזמנה של טרייד לינקר (שאלה ,151.8נ-50/נ.)58/ שנית ,אברהם ברום אישר כי קודם להזמנה התנהל משא ומתן בין ברום לטרייד לינקר ,באמצעות סוכנה של ברום ,ג'והן או'קיף .מו"מ זה כלל גם משלוח דוגמאות לטרייד לינקר .משנתבקש להמציא את התיעוד על אותו משא ומתן ,השיב כי כל החומר התכלה בשריפה (נ .) 2/בשאלון שהוצג לו נשאל אברהם ברום "האם התכתובות בנוגע להזמנות טרייד לינקר הוצאו מהמפעל או מהמשרד בפתח תקווה?" ועל כך השיב "מהמשרד בפ"ת" (שאלה ,151.10נ-50/נ .)58/משנשאל בחקירתו הנגדית כיצד ,אם כן ,כלתה התכתובת ,השיב כי התכתובת שנערכה בדואר אלקטרוני מפתח תקווה תויקה במעלה אפרים והושמדה כולה בשריפה, למעט דוא"ל יחיד נ( 11/הזמנת העבודה) שנותר במשרדו .את הדוא"ל נ 11/טרח להדפיס לפני השריפה ,מאחר שבאותה עת טרם קיבל את ההזמנה הרשמית מטרייד לינקר ,ובשל חשיבותו של הדוא"ל (בע' .)82עוד טען כי כל תכתובת הדואר האלקטרוני שנוהלה במחשבו בפתח תקווה נמחקה בשל וירוס במחשב (בע' .)88 הטענה לוירוס במחשב הועלתה לראשונה רק בעדותו של אברהם בבית המשפט .אף לא הובהר מדוע לא ניתן היה להשיג את אותה התכתובת מן הסוכן ג'והן או'קיף, באמצעותו התנהלה .גם טענת אברהם ברום כי הדפיס את נ 11/מאחר שטרם קיבל את ההזמנה הרשמית מ טרייד לינקר ,אינה מתיישבת עם עדותו כי בעת ההיא סבר כי זו ההזמנה הרשמית של טרייד לינקר (בע' ,)82כפי שיפורט להלן. שלישית ,כאסמכתא להזמנה המציאה ברום לחוקרי הנתבעת את המסמך נ .11/נ 11/הוא דוא"ל מגו'הן אוקיף לברום אשר לו מצורפות שתי הזמנות הנחזות להיות הזמנ ות של טרייד לינקר .ההזמנות אינן נושאות חותמת או חתימה .בדוא"ל צוין כי ההזמנות מיועדות לחברת פנסילבניה שיפ ספליי .המסמך נ ,11/על נספחיו, עורר את חשדה של הנתבעת וחוקריה נסעו לארה"ב במיוחד כדי לברר את אמיתות ההזמנה .חוקרי הנתבעת לא זכו לשיתוף פעולה מצד ג'והן או'קיף או מצד טרייד לינקר .יחד עם זאת ,נתברר בחקירתם כי מסמך ההזמנה שהומצא ע"י ברום ,ואשר על פי חזותו הוא מסמך של טרייד לינקר ,איננו מסמך של טרייד לינקר .בחקירתו בבית המשפט אישר אברהם ברום כי הנספחים ל-נ 11/אינם מסמכי הזמנה רשמיים של טרייד לינקר אלא מסמכים פנימיים שקיבל מן הסוכן שלו בארה"ב ,אולם טען כי בעת שמסר את המסמכים לחוקרים סבר כי זו ההזמנה הרשמית של טרייד לינקר (בע' .) 82רק מאוחר יותר קיבל את ההזמנות הפורמליות ,נ .18/ההזמנות נ 18/נושאות תאריך של ,15.2.52ולא ניתן כל הסבר מדוע העביר אברהם ברום לחוקרי הנתבעת את ההזמנות נ 11/תחת ההזמנות נ ,18/אף שאלה היו ברשותו באותה עת (בע' .) 88בהערת אגב יוער ,כי זו לא היתה הפעם היחידה בה הציגו האחים ברום מסמכים בפני חוקרי חברת הביטוח ,ומשאלה תהו על אותנטיות המסמכים ,נטען כי מדובר במסמך פנימי .כך היה גם לגבי מסמך נ ,11/תעודת המשלוח לגביה נטען כי היא מעידה על העברת סחורה מברום ללקוח פרנקל ביום .18.8.52 רביעית ,ברום טענה כי חרף השריפה ,היתה טרייד לינקר מוכנה להותיר את ההזמנה על כנה ולהאריך את מועד האספקה .ההזמנה בוטלה לבסוף ,ביום ,51.15.52רק בעקבות ביקור חוקרי הנתבעת ב טרייד ליניקר" :כשראו שזה מסתבך ככה עם החוקרים ,הם ביטלו את זה" (עדות אברהם ברום ,בע' .)155לא הוצגה כל חליפת מכתבים עם טרייד לינקר הנוגעת להארכת מועד האספקה .מאידך ,חוקרי הנתבעת ביקרו בטרייד לינקר רק ביום ,58.15.52יום אחרי ביטול ההזמנה ,וממילא לא יכלו להוות סיבה לביטולה. חמישית ,על פי הדוא"ל של ג'והן או'קיף הנלווה להזמנה נ ,11/היתה ההזמנה של טרייד לינקר מיועדת לחברת פנסילבניה שיפ ספליי .באופן מוזר ,אריה איילי ,בעליה של חברה זו ,נקשר אף הוא לקבוצת ברום .אותו איילי היה רשום כדירקטור בחברת מיירון לימיטד ,חברה זרה הרשומה באי מן ,המחזיקה ב25%- ממניות התובעת ( 1ראה נ .) 28/יצוין כי לאורך חקירת חוקרי הנתבעת ולאורך ההתדיינות המשפטית ,סירבה ברום בקנאות למסור לנתבעת כל מידע על חברה זרה זו ,השותפה לעסקיה ,על בעלי מניותיה ,או על טיב קשריה עמה ,אף שטענה כי זו מחזיקה 25%ממניות התובעת ( 1ראה ס' 2לכתב התביעה) .על פי מסמך שהוצג ע"י הנתבעת ,חברת מיירון לימיטד נמחקה כבר בשנת ( 5551נ ,)51/אולם האחים ברום לא ידעו על כך דבר. חשדות בגורם זר לא הונח כל בסיס לחשד שלגורם זר כלשהוא היה עניין להצית את המפעל. .51 האחים ברו ם לא טענו כי נגנב דבר מן המפעל .להבחנה בין טענה לנזק שנגרם עקב הצתה ובין טענה לנזק שנגרם בשל גניבה חשיבות של ממש בשל הכיסוי השונה הניתן בפוליסה לכל אחד מן הסיכונים .מכאן ,שהמניע להצתה ע"י גורם זר יכול היה להיות סחיטה ,איום או נקם .ואולם ,משנשאלו האחים ברום ע"י חוקרי הנתבעת ,מיד לאחר השריפה ,האם הם חושדים במישהו כמעורב בשריפה ,השיבו בשלילה .אברהם ברום השיב" :אין לי חשד במי שיכול להיות מעורב בגרימת הצתת המפעל והמחסן שבמעלה אפרים ...לא אוימתי ע"י אף אחד ...לא שמעתי על איומים כלפי אף אחד מעובדי החברות שלנו במעלה אפרים .אין לנו סכסוך עם אף אחד" (הודעת אברהם ברום מיום ,58.8.52נ .)5/עמדה זו אושרה ע"י אברהם ברום גם בעדותו (בע' .)18גם צבי ברום מסר "אין לי חשד באף אחד במעורבות בהצתה .אין לי חשד באף אחד מעובדי ,אין לי אויבים .אין סכסוך עם ספקים, לקוחות .אין תביעות ספ קים ולקוחות אותנו .לא הושמעו כלפי שום איומים לא ע"י עובדים ולא ע"י שום גורם אחר בעסק או מחוצה לו" (נ.)12/ אמנם ,בהודעותיהם במשטרה מיום ,1.11.52משנשאלו האם הם חושדים במישהו שגרם להצתה ,הצביע אברהם ברום על עובד שפוטר חודש חודשיים לפני השריפה בשל כך שאיים בסכין על עובד אחר ,ועל לקוח לשעבר שנודע לו כי היה מעורב בפלילים (נ .) 8/צבי ברום הצביע על עובדים שיש עמם סכסוך משפטי :עובד שעזב בשנת 1888והגיש תביעת פיצויים לאחר שנים ,אותו עובד שאיים בסכין על עובד אחר ופוטר ,ועוד שלושה עובדים שפוטרו בשל אי ציות להוראות מנהל העבודה (נ .) 85/ואולם טענות אלה הועלו לראשונה רק בחודש נובמבר ,5552כחודשיים לאחר השריפה ,מועד בו הבינו הא חים ברום כי הנתבעת מייחסת להם מעורבות בביצוע ההצתה .חשדות אלה לא הועלו ע"י האחים ברום במהלך ההתדיינות המשפטית. תמיהות נוספות בליל השריפה נסע צבי למפעל במעלה אפריים בטנדר איסוזו ממוגן ירי .רכב .58 זה היה בבעלות צבי ברום ונמכר ביום 8.8.52לחברו ,אלכס דור (נ .)85/משנשאל צבי ע"י חוקרי הנתבעת ,כיצד נסע למפעל ברכב שנמכר שבועיים קודם לכן ,השיב כי ביקש מחברו את הרכב לצורך נסיעה ספציפית זו מאחר שהרכב הוא רכב ממוגן ירי. לדבריו ,מסר את הרכב לאלכס שבועיים-שלושה לפני השריפה ,אולם מאז שאל ממנו את הרכב מספר פעמים (נ 12/מיום .) 51.8.52בהודעה מאוחרת יותר טען כי לקח את הרכב מחברו יום קודם לכן ,אף שאיננו זוכר מדוע (נ 10/מיום .)55.8.52 בהודעה נוספת מיום 2.15.52מסר שאיננו זוכר אם לקח את הרכב מאלכס בצהרי יום השריפה ,או יום קודם לכן (נ ,) 18/ובהודעתו במשטרה מיום 1.11.52טען כי ביקש את הרכב מחברו מאחר שהלילה ירד והוא חשש לנסוע למעלה אפרים (נ.)85/ בעדותו בבית המשפט טען כי לאחר שקיבל את ההודעה על השריפה התקשר לחברו וביקש ממנו את הרכב ,ואף נסע לבית חברו בהוד השרון לקחתו .לאחר מכן שינה גרסתו וטען כי הרכב היה באותה עת ברשותו ,מ אחר שהתחייב בפני הרוכש להסיר ממנו את המיגונים ולהשיב מצבו לקדמותו .הסבר אחרון זה ניתן לראשונה בבית המשפט .יוסף כי לפי דו"ח ריכוז רכישות דלק של ברום לחודש אוגוסט ,5552 תודלק הרכב ע"י צבי ברום יום לפני השריפה (נ .)81/הנתבעת רואה בכך ראיה לכך שצבי ידע על השרי פה מראש ,ידע כי יידרש לנסוע למעלה אפרים ,וביכר לעשות כן ברכב ממוגן .לא ניתן להגיע למסקנה ברורה בסוגיה זו .יחד עם זאת ,תדלוק הרכב יום קודם לשריפה ע"י צבי ברום ,ושינויי הגרסה התכופים ביחד למועד נטילת הרכב וסיבתה ,אכן מעוררים חשד. כאמור ,האחים ברו ם היו האחרונים לעזוב את המפעל לפני השריפה .שני .52 האחים הגיעו למפעל פעמיים ביום :18.8.52פעם אחת בבוקר ,למשך כשעתיים וחצי ,ופעם נוספת אחה"צ ,למשך כשעה (תשובה (558ב) לשאלון נ-50/נ .)58/לטענת האחים ברום ,הגיעו פעמיים למפעל בעקבות דרישה דחופה מלקוחות לאספקת סחור ה .יצוין לעניין זה ,כי להוכחת מטרת ביקורם במפעל ,המציאו האחים ברום לחוקרים ,בין היתר ,תעודת משלוח של סחורה ללקוח פרנקל ,הנושאת את תאריך ביקורם (נ .) 11/חקירה של חוקרי הביטוח העלתה כי לא הועברה סחורה לפרנקל באותו יום .בעדותו בבית המשפט טען אברהם ברום לראשונה כי תעודת המשלוח שהומצאה היא תעודה פנימית שנועדה לשם העברת הסחורה מן המפעל למחסן בפתח תקווה ,וכי הסחורה נמשכה ע"י פרנקל מן המחסן רק ביום .51.8.52קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם אמנם סופקה סחורה לפרנקל בעקבות ביקורם של האחים ברום במפעל ביום .18.8.52הנתב עת טוענת כי הייתה זו הובלת סרק פנימית שנועדה לספק לאחים ברום אליבי לשהות במפעל הסגור לצורך ביצוע הכנות להצתה .איני רואה צורך להכריע במחלוקת זו שכן אין בהכרעה בה כדי להוביל למסקנה לה טוענת הנתבעת .משמעות רבה יותר יש לעובדה שהסחורה לא הייתה נחוצה לפרנקל בדחי פות ,ולשינויי הגרסה בעדויות האחים ברום. ביקורם של האחים ברום במפעל העלה סוגיה נוספת .הסחורה הוצאה מן המפעל ,לפי עדות האחים ברום ,מן הדלת האחורית של המפעל הנעולה במנעול תלי פנימי .לאחר הוצאת הסחורה נעלו האחים ,לטענתם ,את הדלת במנעול הפנימי ויצאו מן היציאה שבחזית המפעל .ביציאתם דרכו את מערכת האזעקה .אין חולק כי אותו מנעול תלי פנימי לא נמצא בבוקר שלאחר השריפה ,וכי הדלת האמורה נמצאה מוגפת אך לא נעולה (לפי חוות דעתו של אלי היינה ,על פי סימני פיח שעל הדלת ניתן לקבוע כי הדלת הייתה מוגפת עובר לאירוע השריפה) .יצוין כי מדובר במנעול פנימי שלא ניתן לפרוץ מבחוץ ,וככל שהפריצה הייתה מחדר החשמל ,על פי הנחזה ,גם לא היה כל צורך בפריצתו .מסקנה אפשרית ,אם גם לא בלעדית ,היא ,כי הדלת הושארה פתוחה .יוסף עוד כי בבוקר שלמחרת השריפה ,אותו בוקר בו נגלה לאחים מלוא הנזק שנגרם למפעל ,ו בעוד המפעל מעלה עשן ,טרחו ונסעו שני האחים יחדיו למעלה אפרים ורכשו מנעול חדש לסגירת אותה הדלת ,אף שפתחים אחרים במפעל נותרו פתוחים וחשופים .לטענת האחים ברום ,מיהרו לרכוש מנעול לדלת זו מאחר שהייתה זו דלת אחורית ,בעוד חזית המפעל אובטחה ע"י שומרים (לטענת האחים ברום נשכרו 8שומרים כדי לשמור על המפעל 58שעות ביממה עד לשיקומו). משנשאל צבי ברום מדוע לא הציב שומר גם מאחור ,הוא משיב" :איפה הוא יהיה? השומרים היו צריכים לעשות פטרול מסביב ,והם לא עשו את זה .אז שמנו מנעול" (בע' .)155ברי כי בשלב בו נרכש המנעול טרם הוצבו שומרים וטרם ניתן היה להיווכח שהם לא מפטרלים מאחור .עוד מוזר כיצד בבוקר שלאחר השריפה, כאשר אברהם "בקושי מחזיק מעמד" ,וצבי "מתמוטט" (ס' 11לתצהיר אברהם ברום) ,ממהרים שני האחים יחדיו לסופרמרקט במעלה אפרים כדי לרכוש מנעול לדלת האחורית. ביום 51.15.52שכרו האחים ברום את משרד החקירות "ברייר חקירות". .52 משרד החקירות נתבקש ע"י האחים ברום "לחקור את העובדים שנחקרו על ידי שליחי חברת הביטוח במגמה לברר את מידת המקצועיות וההיקף של חקירתם, ובאם המידע שנמסר להם ע"י העובדים מכיל חומר שממנו ניתן להגיע למסקנות המשליכות על חבות המבטחת כלפי המבוטח .ובנוסף לבדוק האם שליחי חברת הביטוח נקטו בשיטות לא אתיות בחקירה ,קרי ,פיתוי על ידי הבטחת תיגמול או הפחדה" (ראה דו"ח משרד החקירות נ15/א) .במסגרת חקירה זו נחקרו 10מעובדי ברום ונשאלו ל"מהות החקירה שנחקרו ע"י שליחי חברת הביטוח" .אברהם ברום טען כי חברת החקירות נשכרה כיוון שהתנהלות החוקרים מטעם הנתבעת "גבלה בפלילים" עת אלה פנו לעובדיהם בלשון של "תעזרו לנו לעזור לכם" ,לשון שהובנה כ"קניית עדויות" .חברת החקירות נשכרה ,לטענתו ,גם על מנת לנסות "למצוא את האשמים" .יצוין כי למטרה שנייה זו אין זכר במטרות החקירה כפי שהוגדרו בדו"ח החוקר נ , 15/ובפועל לא נערכה חקירה כזו .אכן ,כטענת הנתבעת ,משנתברר כי מדובר בהצתה בזדון המבוססת על ידע פנימי ,ומשבחרו האחים ברום לשכור משרד חקירות שיחקור את עובדיהם ,ניתן היה לצפות כי החקירה תתמקד בניסיון לאתר חשודים במע שה .תחת זאת ,בחרו האחים ברום לחקור ולברר מה נמסר ע"י העובדים לחברת הביטוח .ספק אם מבוטח תמים היה שוכר שירותי חקירה באופן מיוחד רק כדי לגלות איזו אינפורמציה מסרו עובדיו לחברת הביטוח ,תוך התעלמות מוחלטת מבדיקת השאלה מי הצית את מפעלו. ביום 51.8.52רשמו אברהם ברום ואשתו אורית ברום משכון אצל רשם .50 המשכונות לטובת חותנתו של אברהם ברום ,חיותה קמינגר ,על "פריטי ציוד חשמלי ריהוט וציוד בית "..כמפורט ברשימה שצורפה להסכם המשכון .לטענת אברהם ברום ,נרשם השעבוד לאחר שחותנתו הלוותה לעסק סך ₪ 155,555מספר חודשים קודם לכן .הנתבעת טענה כי רישום זה בא על רקע חששו של אברהם ברום מתביעות נושים בעקבות השריפה הצפויה .עיתוי הרישום אכן מעלה חשד .אברהם ברום לא הביא כל ראיה להלוואה ,ולצורך ברישום השעבוד .אף לא הובהר מדוע נרשם שעבוד על נכסיו האישיים של צבי ,אף שהחוב הוא חובה של ברום. חקירת המשטרה המשטרה חקרה את אירוע ההצתה ,ובין היתר את החשד "שמדובר בשריפה .58 יזומה ע"י הבעלים לצורך הונאת ביטוח/מס" (נ .)81/בסופו של דבר נסגר התיק .שני הצדדים מבקשים ליחס משקל ,מי לחשדותיה של המשטרה ומי לסגירת התיק .לא הוכח איזו חקירה בוצעה ע"י המשטרה ומדוע נסגר התיק ,וממילא אין ליחס לעובדות אלה כל משקל. הכרעה אין חולק כי אכן אירע אירוע ביטוחי .מפעל ברום הוצת ונגרם לו נזק כבד. .58 הנתבעת טענה כי המפעל הוצת במתכוון ע"י בעליו .טענתה היא לחריג בפוליסה השולל את חבותה .נטל השכנוע להוכחת טענתה זו מוטל על הנתבעת (ע"א 1882/85 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד מז( ,)1881( 221 )2ע"א 08/58המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ ,ניתן ביום .)2.15.52ברי כי אין באפשרותה של מבטחת להביא ראיות ישירות וחד משמעיות למעורבותו של המבוטח בהצתה ,ובדרך כלל יהיה על המבטחת להסתפק בהבאת ראיות נסיבתיות לכך .ברי גם שלא די במניע או בחשד כדי לקבוע את מעורבות המבוטח באירוע, ולשלול את חבות המבטחת לפי הפוליסה .ואולם ,בענייננו ,הביאה הנתבעת שורה ארוכה של ראיות נסיבתיות בעלות משקל המעלות חשד כבד כי ידיהם של האחים ברום היו בהצתה ,אשר עיקרן יסוכם להלן: א. מצבה הכלכלי של קבוצת ברום היה בכי רע .מצבה היה כה קשה עד כי רואה החשבון של הקבוצה הוסיף בדו"חותיה הכספיים אזהרת עסק חי ,וכן הביע ספקות לגבי יכולתה לפרוע את חובותיה במהלך העסקים הרגיל. ב. אין חולק כי השריפה היא תוצאה של הצתה מכוונת .אין גם חולק כי הפורצים -מציתים הכירו היטב את המפעל ,את כניסותיו ,יציאותיו ,סידורי הביטחון ומערכות ההתרעה ,וכי הייתה להם אינפורמציה פנימית. ג. ההצתה בוצעה בשני שלבים :האחד ,ביום ,18.8.52עת נותקו מערכות ההתראה ,והשני ,ביום ,52.8.52עת בוצעה ההצתה .בין שני השלבים הפרידו ששה ימים .רק צבי ברום ומנהל הייצור של המפעל יכולים היו לדעת אם התקבלה קריאה במוקד בין שני השלבים .רק מנהלי המפעל יכולים היו לדעת אם התגלתה הפריצה ע"י מאן דהוא בין שני השלבים. ד. לפני השריפה ,ביום ,10.8.52הוצאו עובדי המפעל ,לראשונה מזה שנים, לחופשה מרוכזת ,והמפעל נסגר. ה. האחים ברום היו האחרונים לעזוב את המפעל ביום .18.8.52 ו. ימים ספורים לפני הפריצה ,פנה אברהם ברום פעמיים לחברת הביטוח וביקש לערוך שינויים באמצעי המיגון הנדרשים לפי הפוליסה ,באופן שהדרישה לחיבור אלחוטי לחברת שירותי מוקד ,ולהפעלת ניידת סיור ע"י חברה זו -יבוטלו. ז. התנהגות האחים בערב השריפה ,וב עיקר העדר תקשורת ממשית ביניהם לאחר גילוי השריפה ונזקיה ,מעוררת חשד כבד. ח. להרחקת מניע כלכלי ,הציגו האחים ברום הזמנת עבודה בעלת היקף של טרייד לינקר .חקירת הנתבעת העלתה ספקות של ממש ביחס לאמיתות הזמנה זו. ט. אין כל חשד ממשי לביצוע ההצתה ע"י גורם זר בעל מניע לעשות כן .האחים ברום העידו כי לא אוימו ע"י כל גורם שהוא. שרשרת הנסיבות המפורטות לעיל מצביעה על מניע ,על הזדמנות ,ועל הכנות .15 לשריפה .אין מדובר רק על ראיות המעידות על מעורבותו של גורם פנימי המכיר היטב את המפעל .בענייננו ,נוספו נסיבות נוספות שיש בהן כדי להטיל חשד ישיר בבעלי המפעל :הדרישה לשינוי תנאי המיגון בפוליסה זמן קצר לפני ההצתה (והפרכת הטעם לשינוי כפי שנטען ע"י אברהם ברום) ,פער הזמנים בין שלב הפריצה וההכנה לבין שלב ביצוע ההצתה (פער המאפשר גילוי הפריצה ,ככל שמדובר במצית זר ,וסיכול ההצתה) ,הוצאת העובדים לחופשה מרוכזת לראשונה מזה שנים ,והעדר חשד בגורם זר .יש בשרשרת ראיות זו כדי להעביר את הנטל לתובעות להביא ראיות שיש בהן כדי להשמיט את הבסיס מתחת לראיות שהביאה הנתבעת ,או מתחת לאופיין "המפליל " .התובעות לא עמדו בנטל זה .התובעות אף נמנעו מלהביא עדים שיכולים היו לשפוך אור על חלק מן הנסיבות המחשידות ,ובמיוחד שני עדים :מנהל הייצור של המפעל ,חנניה בן לולו ,שיכול היה להעיד על הטעם ליציאה לחופשה מרוכזת ,על ההזמנות הפתוחות ,על נסיבות נסיעתו עם צבי למפעל בעת השריפה ועוד ,והשני ,רואה החשבון של ברום ,שיכול היה להעיד מכלי ראשון על מצבה הכלכלי של ברום .בסיכומיה טענה ברום כי רואה החשבון של ברום ,מר איצקוביץ ז"ל ,היה חולה בשנה האחרונה והלך לעולמו לפני כחודש ימים ,ולכן לא זומן לעדות .טענה זו הועלתה לראשונה בסיכ ומי ברום ,ומכל מקום לא הובהר מדוע לא ניתן היה להביא לעדות את שותפו למשרד (עמו אף שוחח המומחה שי אגוזין) .מכל מקום ,ברום לא נתנה הסברים המניחים את הדעת לנסיבות החשודות שתוארו, והסברים שנתנה – הופרכו. בסופו של דיון ,ולאחר הערכת כלל הראיות ,יש לקבוע כי משקלן המצטבר .11 של הנסיבות שהוכחו ,מטה את הכף לטובת הנתבעת ,ומוביל למסקנה כי הנתבעת עמדה בנטל לשכנע כי נתקיים החריג בפוליסה המסייג את חבותה .ויודגש ,הנתבעת איננה נדרשת לחובת הוכחה מוגברת ,ודי שתעמוד במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי ,דהיינו ,מאזן ההסתברויות: "אין זה למותר לציין כי טענות המשיבה הטילו במערער חשד למעורבות במעשים פליליים חמורים .אמנם ,גם לעניין טענות כאלו ,כשמדובר בתביעה אזרחית ,אין הטוען נדרש לרמת הוכחה מוגברת ,אלא די לו בהטיית מאזן ההסתברות לטובת גירסתו .אולם אין המשיבה יכולה לצאת ידי חובת ה ,אלא אם כן כמות הראיות שהביאה יש בה כדי לספק את הנדרש ממנה ,לפי נסיבותיו של המקרה ולפי מהותן ומידת חומרתן של טענותיה" (פרשת רוני סיני ,שם .כן ראה ע"א 181/88וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד מז( ,810 )1ופסק הדין בפרשת שלום גרשון ,שם ,בס' .)85 הנתבעת עמדה בנטל זה .בנסיבות שתוארו ,המסקנה כי בעלי ברום היו מעורבים בהצתה מסתברת יותר מן המסקנה שההצתה בוצעה ע"י גורם אחר. סוף דבר .15 הנני מורה על דחיית התביעה. התובעות ישלמו לנתבעת את הוצאותיה בגין חוות דעת המומחים מטעמה, את הוצאות הופ עתם בבית המשפט ,ואת הוצאות יתר העדים מטעמה ,בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם .כן ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך ₪ 555,555בצירוף מע"מ כחוק. מזכירות בית המשפט תודיע לב"כ הצדדים טלפונית על מתן פסק הדין ותעביר להם העתק ממנו. ניתן היום י"ח באלול ,תשס"ט ( 5בספטמבר ,)0000בהעדר הצדדים. גילה כנפי-שטייניץ, שופטת
© Copyright 2024