‫‪338318‬‬ ‫העצמת נשים ערביות‬ ‫אמאל אבו סייף‬ ‫הדיון ה‪ 75-‬בוועדה למעמד הנשים במטה האומות המאוחדות בניו יורק‬ ‫נסארין מוסראתי הייתה רק בת ‪ 62‬כאשר נורתה למוות מטווח קצר‪3‬‬ ‫היא הייתה אם לשני ילדים בגילאי ארבע ושש‪ ,‬אשר עברה למקלט לנשים ערביות מוכות הסובלות‬ ‫מהתעללות בבית‪3‬‬ ‫נאסרין חששה מאד שבני משפחת בעלה ינסו לרצוח אותה מכיוון שבעלה כבר היה בכלא עקב עבירות‬ ‫קודמות של התעללות בה‪3‬‬ ‫הרגשתה המוקדמת הייתה נכונה באופן טראגי‪3‬‬ ‫אבל נסארין לא הייתה הראשונה במשפחתה אשר נשלחה למותה בגלל "כבוד המשפחה"‪ 3‬אחותה אמאל‬ ‫נרצחה ב‪ , 6002-‬ועד היום איש לא הועמד לדין בגין הרצח‪3‬‬ ‫פשעים שכאלו נצרבו לתוך נשמתי‪ ,‬והפכו לזרע של להט עז המנהל את חיי מאז‪3‬‬ ‫קולותיהן של בנות אלו נקטעו ‪ ,‬ולכן אני עומדת כאן בפניכם היום ‪ ,‬בענווה וגאווה ‪ ,‬כדי לייצג את‬ ‫הקולות הדוממים של אחיותיי‪ ,‬הקולות הבוכים שאינם יכולים להישמע‪3‬‬ ‫מדוע אין המשטרה נוקטת ביד קשה יותר כדי לעצור את מקרי הרצח הנוראיים הללו על רקע "חילול‬ ‫כבוד המשפחה"?‬ ‫שמי אמאל אבו סייף‪ ,‬ואני אישה מוסלמית‪ ,‬ערביה‪ ,‬פלשתינאית ישראלית‪3‬‬ ‫קיבלתי את ההזדמנות הייחודית לפנות אליכם בנוגע לנושא ששורשיו הולכים דורות רבים אחורה‪ ,‬ואשר‬ ‫לרוע המזל עדיין ממלא חלק רב מדי בחיי חברותי במאה ה‪361-‬‬ ‫החלטה ‪ 1861‬של מועצת הביטחון של האו"מ על נשים‪ ,‬שלום ובטחון התקבלה באוקטובר ‪ ,6000‬במטרה‬ ‫להגדיר את ההשלכות המיוחדות של קונפליקט אלים על נשים ונערות‪3‬‬ ‫ההחלטה התקבלה תוך לחץ מתמשך על האו"מ‪ ,‬מצד ארגוני נשים ותנועות שלום בינלאומיות‪ ,‬לתמוך‬ ‫בנקודת מבט מגדרית במשימות השכנת השלום שלו‪3‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬באופן תיאורטי‪ ,‬הרעיון של הטיפול המוסרי והאתי של נשים בידי משפחותיהן והחברה הוא‬ ‫רעיון צודק אבל‪ ,‬באופן מעשי‪ ,‬הזמן לא פתר דבר‪3‬‬ ‫איך יכולה החברה להתנהג בסלחנות כלפי מקרי הרצח המתרחשים זה מאות שנים?‬ ‫נשים רבות מספור אבדו חייהן‪ ,‬נרצחו על ידי בעליהן‪ ,‬אחים‪ ,‬אבות ודודים‪ ,‬אותם הגברים שאמורים‬ ‫להגן על "כבוד" המשפחה ‪3‬‬ ‫איזה כבוד יש בנטילת חיים?‬ ‫‪1‬‬ ‫חייבים להפסיק להשתמש במונח "רצח על חילול כבוד המשפחה"‪ ,‬ולהתחיל להתייחס לפשעים אלו כאל‬ ‫רצח לכל דבר‪3‬‬ ‫מילים אלו "רצח על חילול כבוד המשפחה"‪ ,‬נותנים לגיטימציה לפשעים ברוטאליים אלו ומעודדים מקרי‬ ‫רצח נוספים בתוך החברה‪3‬‬ ‫אני כאן כדי לבטא את כעסן הדומם של הנשים הערביות הסובלות מקשת רחבה של בעיות‪ ,‬אך האלימות‬ ‫נגדן היא הבעיה החשובה ביותר‪3‬‬ ‫יש להעצים את האישה הערבייה‪ ,‬באמצעות ידע ומודעות‪ ,‬כדי שתתפוס את המקום הנכון והצודק המגיע‬ ‫לה‪ ,‬במסגרת משפחתה ובחברה בה היא חייה‪3‬‬ ‫המסר הוא ברור‪ :‬אני כאן כדי להילחם עבור זכויותיהן הבסיסיות של נשים ערביות וכדי להביא לסיום‬ ‫את סבלן המר‪ ,‬סבל ובושה לכל הגזע האנושי‪3‬‬ ‫כמועמדת לדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬אני עורכת כיום מחקר המחבר בקשר אינטנסיבי ספקים של‬ ‫שירותי אנוש ומחנכים עם האוכלוסיה הכללית של ישראל ופלשתין‪3‬‬ ‫המנחה שלי הוא פרופסור עליאן אלקרינאווי‪ 3‬אנו שואפים לבנות פורומים לחילופי ידע ואירועי למידה‬ ‫העוסקים בהשלכות של האלימות הפוליטית המתמשכת‪3‬‬ ‫התוכנית הזו ממומנת על ידי הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי‪ USAID -‬וביפקוח האונבירסטה‪3‬‬ ‫כאישה המוסלמית הראשונה המחזיקה בעמדת הוראה בכירה בתוכנית לחינוך יהודי‪ ,‬אני עובדת זה שבע‬ ‫שנים כפעילה לדו קיום‪ ,‬ומשפיעה על מבוגרים יהודים צעירים כדי שיראו את העתיד בדרך שונה‪3‬‬ ‫כמנהלת מן המניין של כיוונים‪ ,‬נסעתי לעולם הערבי והמוסלמי עם בני נוער יהודים צפון אמריקניים‪,‬‬ ‫ושם ראינו את האפשרויות של סיפור חיובי יותר מאשר אנו חווים היום במזרח התיכון ‪3‬‬ ‫הלוגו שלנו אומר "למדו את העבר‪ /‬בנו את העתיד"‪3‬‬ ‫התזה שלי‪ ,‬בניית שלום באמצעות ידע‪ :‬המקרה הישראלי פלשתינאי‪ :‬האם זה אפשרי היום? מסתמכת על‬ ‫ההבנה שלמרות העובדה שתהליך השלום הפוליטי נמצא למעשה בקיפאון‪ ,‬ולמרות העובדה שרבים‬ ‫מאיתנו אבדו תקווה ואמונה ביזמות שהיו פופולאריות פעם‪ ,‬בין עם לעם‪ ,‬עדיין יש תקווה לסיום סבלן של‬ ‫הנשים הערביות‪3‬‬ ‫אני טוענת שאין תירוץ לפשעים המבוצעים כלפי נשים‪3‬‬ ‫כבוד הוא הלך רוח‪ ,‬צורת מחשבה‪ ,‬משהו הנמצא בעמדותיו וגישתו של הפרט ולא בבתוליה של האישה‪3‬‬ ‫אין שום דבר שהנו נסלח לגבי רצח של אישה‪ ,‬בכל מקום שהוא‪ ,‬בכל זמן שהוא‪ ,‬רק בגלל "טוהר‬ ‫גופן"‪3‬‬ ‫אני ניצבת כאן להישבע בפומבי‪ ,‬לעולם לא להתעלם‪ ,‬לעולם לא לסלוח‪ ,‬ולעולם לא לשתוק לגבי‬ ‫אלימות כנגד נשים‪ ,‬בין אם זה עכשיו או בין אם זה בעתיד‪3‬‬ ‫כן‪ ,‬אני כועסת מאד! האם לא הגיע הזמן לשים קץ ל"רצח על כבוד המשפחה"?‬ ‫מתי נתעורר מהסיוט הזה? אין כל "כבוד" בפשעים הללו!‬ ‫‪6‬‬ ‫אנו יכולים לבדוק את הנתונים הסטטיסטיים המתועדים היטב והמקטלגים באופן דרמטי את הסיפור‬ ‫הארוך והנורא של התעללויות‪:‬‬ ‫מאז חתמה ישראל על אמנת האו"מ ב‪ ,1991-‬נשים ערביות פלשתינאיות רבות מדי‪ ,‬כולן אזרחיות‬ ‫ישראל‪ ,‬נרצחו בהסכמת משפחותיהן‪3‬‬ ‫רק בשנתיים האחרונות‪ 83 ,‬נשים נרצחו על ידי בעליהן או חבר משפחה אחר‪3‬‬ ‫מספרים אלו אינם קשורים אלי אישית‪ 3‬אינני מכירה אף אחת מהקורבנות והפשעים התרחשו במקומות‬ ‫אחרים‪ ,‬אז למה שאני או משהו אחר נהיה מעורבים בכך אישית?‬ ‫התשובה טמונה בפחד‪ ,‬תחושה המשותפת לכל הנשים‪ ,‬בין אם אנחנו נסארין או אמאל מוסראתי‪ ,‬עשירות‬ ‫או עניות‪ ,‬ערביות או יהודיות‪ 3‬כאשר נשים חיות בפחד‪ ,‬יכולתן להבטיח שילדיהן ילכו לבית ספר‬ ‫מצטמצמת‪3‬‬ ‫אם נשים חיות בפחד‪ ,‬יכולתן לצאת ולמצוא מימון ולהתחיל עסק יורדת‪ ,‬וללא השכלה אפשרות זו כמעט‬ ‫ואיננה קיימת‪3‬‬ ‫נשים בדואיות ערביות הנן הנשים הערביות פלשתינאית ישראליות הדחויות והדחוקות ביותר לשוליים‪3‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כמעט מחציתן חיות בכפרים בלתי מוכרים‪ ,‬וככאלו הם אינם כלולים בשום תוכניות פיתוח‪ ,‬כולל‬ ‫חינוך והשכלה‪3‬‬ ‫שיעור הנשירה בקרב נערות בכפרים הבלתי מוכרים הוא אחד הגבוהים בישראל‪ -‬נתון מפחיד של‬ ‫‪!55%‬‬ ‫נערות אינן יכולות לסיים את לימודי התיכון שלהן בגלל מחסור בבתי ספר בכפריהן‪3‬‬ ‫איזה מן עתיד צופה לנפשות אבודות אלו?‬ ‫בואו נביט בכפר הבלתי מוכר אל פיג'את‪ ,‬לצורך דוגמה בולטת אחת‬ ‫מרבית הבנות בכפר לומדות באחד מבתי הספר "המקומיים"‪ ,‬הנמצא המרחק של ‪ 00‬דקות הליכה ממקום‬ ‫מגוריהן‪3‬‬ ‫הן לומדות בבית הספר ההוא מכיוון שהוא נחשב כבית ספר קהילתי בו כולם מכירים את כולם ואין כל‬ ‫בעיות הקשורות לחוסר כבוד כלפי נשים‪3‬‬ ‫כאשר הן מגיעות לגיל בי"ס תיכון‪ ,‬כל הבנות נושרות מכיוון שאין בית ספר תיכון בכפר או קרוב אליו‪3‬‬ ‫בי"ס התיכון הקרוב ביותר לכפרן ממוקם במרחק מספר קילומטרים וכדי להגיע לשם על הבנות‬ ‫להשתמש בתחבורה ציבורית עם אוכלוסיה מעורבת מבחינת ייחוס שבטי ומגדר‪ ,‬דבר שאבותיהן לא‬ ‫יכולים לקבל‪3‬‬ ‫מדיניות שכזו מעודדת את אי הכללת הנערות הערביות הפלשתינאיות במערכת החינוך הפורמאלית עקב‬ ‫חוסר גישה לוגיסטית‪ ,‬ומונעת כניסה למוסדות להשכלה גבוהה עקב חוסר בגישה פיננסית‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מרבית הנשים הבדואיות אינן הולכות לאוניברסיטה או למכללות‪ 3‬העוני‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬הופך זאת‬ ‫לבלתי אפשרי ואין כל סבסוד לגישה להשכלה גבוהה עבור נשים צעירות בכפרים הבלתי מוכרים‬ ‫בישראל‪3‬‬ ‫יש כאן מלכוד בסיסי ואכזרי של מעגל העוני‪ ,‬חוסר בהשכלה ודיכוי מיושן שאבד עליו הכלח‬ ‫המשמשים כדי לכבול נשים לחוסר היכולת שלהן להעצים את עצמן‪3‬‬ ‫ולכן חובה עלינו לנקוט בצעדים ולעזור להן כדי שתוכלנה לעזור לעצמן‬ ‫יש מחסור במעונות יום לילדים‪ ,‬פער אדיר בין המשאבים המוקצים לשירות הזה בחברה הערבית לבין‬ ‫אלו המוקצים להם בחברה היהודית‪3‬‬ ‫מה נעשה בנוגע לחלוקת התקציבים והתמיכה הממשלתית במעונות היום?‬ ‫יש צורך ליצור וליישם תוכניות המיועדות לשנות את עמדות המעסיקים היהודיים בנוגע להעסקת נשים‬ ‫ערביות‪3‬‬ ‫מה נעשה לגבי צמצום הפערים בשכר בין נשים ערביות ויהודיות?‬ ‫כיצד מסבירים את קיומם של הפערים האדירים הללו?‬ ‫הכשרה והתמקצעות בקרב נשים ערביות נחשבים כמכשולים‪3‬‬ ‫יש לאשר וליישם הקצאת תקציבים להכשרה ולהתמקצעות של נשים ערביות‪3‬‬ ‫יש גם שיעורי תמותה מדאיגים של תינוקות במשפחות הפלשתינאיות ישראליות בהשוואה לאלו‬ ‫במשפחות היהודיות ישראליות‪3‬‬ ‫בדואים פלשתינאים ישראליים המתגוררים בכפרים לא מוכרים חיים בתנאים הרבה יותר גרועים מאשר‬ ‫אלו הגרים בישובי קבע מוכרים‪3‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ילדים בדואים פלשתינאים ישראליים סובלים יותר מהפרעות גדילה‪ ,‬מחסכים תזונתיים וממצבי‬ ‫תת משקל אחרים אשר עלולים לגרום לנזקים חמורים ביותר‪3‬‬ ‫ילדים בדואים פלשתינאים ישראליים מתחת לגיל חמש סובלים מעיכובי גדילה ורבים מהם סובלים מתת‬ ‫משקל‪ 3‬בנות בדואיות פלשתינאיות ישראליות סובלות מבעיות גדילה ומבעיות קשורות משקל‪3‬‬ ‫יש כיום עומדים לרשות נשים ערביות חמישה פרויקטים כדי להתמודד עם מניעת מומים מולדים‪,‬‬ ‫וחייבים להציע וללמד אמהות תוכניות המעודדות תזונה נכונה והנקה‪3‬‬ ‫בקהילה ה בדואית יש בעיה של נכויות‪ ,‬אשר עדיין נחשבות כסטיגמה‪ 3‬נשים ערביות הסובלות מנכויות‬ ‫סובלות יותר מעמיתיהן הגברים במונחים של עמדות ותפיסות חברתיות‪3‬‬ ‫אם משפחה מסוימת מרגישה בושה עקב נכות של בן משפחה‪ ,‬המצב מחמיר כאשר מדובר בבת או‬ ‫אישה‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נשים הסובלות מנכויות מבודדות מבחינה החברתית‪ ,‬הן לעיתים קרובות נשארות בבית ולא יוצאות‬ ‫בחברה בגלל שהן חשות בושה‪3‬‬ ‫הן נכנעות ללחצי המשפחות שלהן‪ ,‬ולמשפחות עצמן אין אפשרות לתרום לסייע לניידות של הנכים‬ ‫בכפר‪3‬‬ ‫בתרבות בה למשפחה יש חשיבות רבה ביותר‪ ,‬נכות של אישה נחשבת כמכשול בפני הקמת יחידה‬ ‫משפחתית חדשה‪ 3‬ובמקרים רבים נכויות של נשים‪ ,‬המוחמרות עקב חוסר היכולת שלהן לבנות לעצמן תא‬ ‫משפחתי משלהן‪ ,‬מגבירות את התחושות האישיות השליליות ואת הדימוי עצמי הנמוך שלהן‪3‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬נשים עם נכויות נאלצות להתמודד עם קשיים הנובעים מהנכויות שלהן‪ ,‬דבר המגביל את‬ ‫נגישותן למידע כתוב ומגביר את תלותן בקרובי משפחה‪ ,‬בסובבים אותן ובמסגרות המקצועיות‬ ‫הרלוונטיות‪3‬‬ ‫יש להחיל בקהילות הללו‪ ,‬באופן מיידי‪ ,‬פרויקטים המכוונים לסייע למשפחות בגידול ילדים בעלי צרכים‬ ‫מיוחדים‪3‬‬ ‫מצבן של נשים בדואיות הסובלות מנכויות‪ ,‬המתגוררות בנגב בדרום ישראל‪ ,‬הוא טראגי מאד‪ ,‬וזאת עקב‬ ‫התרבות הבדואית האוסרת על ניידות נשים במרחב הציבורי‪ ,‬בנוסף למחסור בשירותים באזור‪3‬‬ ‫ומה לגבי נערות הנישאות בטרם מלאו להן ‪ 20% ? 13‬מהנשים הללו הנישאות לפני גיל ‪ 13‬הן מהקהילה‬ ‫הערבית‪ ,‬ו‪ 32%-‬מכל הנשים הישראליות הנשואות תחת גיל ‪ 13‬הו נערות ערביות‪3‬‬ ‫המדינה מסוגלת לספק חלופות לאכיפת החוק; למשל ‪ ,‬ניתן ללכוד עבריינים ולקנוס אותם כאשר הם‬ ‫ניגשים למשרד הפנים לצורך רישום הנישואין באופן רשמי‪ ,‬כאשר הנערה מגיעה לגיל ‪313‬‬ ‫יש לנהל מעקב אחרי נערות שנשרו מבית ספר כדי להינשא‪ 3‬דבר זה יתרום למניעת נישואין‬ ‫בגיל צעיר‪3‬‬ ‫מכשול נוסף שאי אפשר להתגבר עליו לכאורה‪ ,‬איתו מתמודדות נשים בדואיות‪ ,‬הוא זה של פוליגמיה‪3‬‬ ‫נשים ערביות רבות בגילאים ‪ 66-31‬חיות במסגרת נישואין פוליגאמיים‪3‬‬ ‫פוליגמיה נחשבת כנורמה בחברה הזו‪ ,‬ויש שימוש בתחבולות שונות כדי לעקוף את החוק‪3‬‬ ‫טענתה העיקרית של המדינה היא חוסר יכולתה לגלות נישואין פוליגאמיים אלו‪ ,‬וזאת מכיוון שהנישואין‬ ‫לאישה שנייה אינם רשומים באופן רשמי במשרד הפנים‪3‬‬ ‫במקים מסוימים ‪ ,‬גבר מתגרש מאשתו הראשונה‪ ,‬מנפיק תעודת גירושין ואז נישא לה מחדש מבלי להודיע‬ ‫לרשויות‪ 3‬לאחר מכן הוא נושא לו אישה נוספת כדי להימנע מאחריות משפטית בנושא‪3‬‬ ‫המדינה מנצלת הזדמנות זו כדי לשלול מהאישה ה גרושה את הטבות הביטוח הלאומי שלה‪ 3‬המדינה‬ ‫יכולה לאתר מקרים של פוליגמיה גם אם הנישואין האחרים אינן רשומים‪3‬‬ ‫חייבים לפתח אסטרטגיות מניעה אחרות‪ ,‬למשל תוכניות חינוכיות לנערות בבתי ספר ולמשפחותיהן כדי‬ ‫להגביר את המודעות שלהן בנוגע לסכנות הפסיכולוגיות והפיזיות ‪ ,‬כמו גם בנוגע להשלכות של פוליגמיה‬ ‫על נשים וילדים‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נשים פלשתינאיות בישראל עשו צעדי התקדמות גדולים מאד בתחום החינוך והשכלה במשך שני‬ ‫העשורים האחרונים‪ ,‬ורבות הפכו לעורכות דין‪ ,‬מהנדסות ורופאות‪3‬‬ ‫אולם בהקשר להשתתפות הנשים בכוח העבודה בשכר‪ ,‬נשים ערביות פלשתינאיות ישראליות מדורגות‬ ‫בין מקבלות השכר הנמוך ביותר בעולם‪ 3‬לעומת זאת‪ ,‬בניגוד חד‪ ,‬נשים יהודיות ישראליות עובדות‬ ‫מדורגות באופן גלובלי במקומות הגבוהים ביותר בעולם‬ ‫נשים מהוות ‪ 11%‬מכלל האוכלוסייה הפלשתינאית ערבית ישראלית‪ ,‬המהווה ‪ 60%‬מכלל האוכלוסייה‬ ‫הישראלית‪ 3‬למרות זאת‪ ,‬רק אישה ערביה אחת הצליחה להפוך לחברת כנסת החל ב‪ ,6009-‬חברת כנסת‬ ‫חנין זועבי‪3‬‬ ‫כדי לשפר מצב זה‪ ,‬מאמצינו יתמקדו בהגברת נגישות נשים לצדק איכותי‪ ,‬לשירותי משבר ותמיכה‬ ‫ולהשכלת נשים גברים ואנשי מקצוע המעורבים בתחומים הללו‪ ,‬החל מעובדי בריאות וכלה באנשי‬ ‫משטרה‪3‬‬ ‫אבל עלינו לעבוד גם ברמה הבינלאומית‪ ,‬ולהגדיר אלימות גד נשים ערביות במזרח התיכון כדי להגביר‬ ‫את המודעות לחשיבות ההשכלה כזכות אנושית בסיסית וכבסיס להעצמת נשים‪ ,‬לצמצם את שעורי‬ ‫הנשירה של נערות בדואיות ערביות ישראליות פלשתינאיות במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬בין השאר‬ ‫באמצעות מתן מלגות‪ ,‬תיקון ועריכה מחדש של ספרי לימוד‪ ,‬כולל במערכת החינוך הערבית‪ ,‬באמצעות‬ ‫וועדה מיוחדת שתמונה למטרה זו בהקדם‪ ,‬כדי לעקור מן השורש סטריאוטיפים מגדריים‪3‬‬ ‫חיוני הוא גם לשנות את עמדות הקהילה כלפי אלימות ‪ ,‬באמצעות תוכניות חינוכיות עבור כל הנוגעים‬ ‫בדבר‪3‬‬ ‫כדי להסביר את תופעת הדחיקה הכלכלית לשוליים של נשים פלשתיניאות‪ ,‬אני ממליצה לבחון שלושה‬ ‫תחומים של השפעה‪ :‬מדיניות‪ ,‬מסורות וסוציו אקונומיקה‪33‬‬ ‫הגורמים המרכזיים הם המדיניות והשיטות של הממשלה הישראלית אשר דחקו את הפלשתינאים‪ ,‬כולל‬ ‫נשים‪ ,‬לשוליים‪3‬‬ ‫הגורמים המשניים הם השפעות משולבות של מסורות‪ ,‬פטריארכיה וסוציאליזציה התורמים להדרת נשים‬ ‫פעילויות פוליטיות‬ ‫אולם‪ ,‬במסגרת תחום זה‪ ,‬שינוי רציני התרחש במערכת הערכים בקרב הפלשתינאים כלפי השתתפות‬ ‫נשים בחינוך ובעבודה מחוץ לבית‪3‬‬ ‫תחום שלישי של השפעה הוא מצבן הסוציו אקונומי של נשים אלו‪ ,‬כולל רמות השכלה ומעמד חברתי‪,‬‬ ‫אשר מקשים עוד יותר על מציאת תעסוקה‪ 3‬השפעות מרובות אלו הנן משולבות זו בזו וקשורות אלו לאלו‪3‬‬ ‫כל אחת מהן בפני עצמה‪ ,‬אך בעיקר כאשר מתייחסים אל כולן במשותף‪ ,‬יכולה לטפח פריצת דרך בהנעת‬ ‫נשים פלשתינאיות בישראל ובהוצאתן אל מחוץ לשולי החברה‪3‬‬ ‫בעת שאין אף חוק אשר שולל מהן תעסוקה‪ ,‬נשים פלשתינאיות בישראל חוות אפליה סיסטמאתית‪3‬‬ ‫המאפיינים המשמעותיים ביותר של שוק העבודה האזרחי בישראל בהקשר שלו למשתתפיו הערביים הוא‬ ‫העובדה שיש בו הפרדה וסגרגציה גדולה של כוח העבודה‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מנשים נשללת תעסוקה בתפקידים המחייבים מיומנות רבה עם שכר גבוה בצידם‪ ,‬כולל משרות בשירות‬ ‫הציבורי ובחברות בבעלות ממשלתית‪3‬‬ ‫לאור מציאות זו אני מציעה דרך פעולה חלופית עבור הקהילה הערבית‪ 3‬יש להמשיך את דרישת הערבים‬ ‫לפתרונות של המדינה לגבי הפער הכלכלי ולעודד נשים ליטול תפקיד מרכזי במאבק‪ ,‬אך אין לעצור‬ ‫כאן!‬ ‫יש לעודד את הרשויות הערביות המקומיות וערבים פרטים להשקיע בקהילות שלהם‪ ,‬ליצור מקומות‬ ‫עבודה ולפתוח מעונות יום פרטיים‪ 3‬בקיצור‪ ,‬עשו את כל מה שהמדינה לא מצליחה לעשות‪ ,‬ואל תמתינו‬ ‫לרצונה הטוב של ממשלת ישראל‬ ‫יש הכרה כלל עולמית בצדק רגיש מבחינה מגדרית וברפורמה חוקתית כמרכיבים חשובים בשיפור מעמדן‬ ‫של אזרחיות נשים‪ 3‬בעשורים האחרונים התלוו רפורמות שכאלו במספר מדינות באזור המזרח‬ ‫התיכון‪/‬צפון אפריקה‪3‬‬ ‫בשטחים הפלשתינאיים‪ ,‬ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים המעניקים שירתים לנשים ולבנות הכירו‬ ‫בצורך להתייחס לחוסר השוויון המגדרי בחקיקה הפלשתינאית‪ ,‬בעיקר במסגרת המעמד האישי וחוקי‬ ‫העונשין ‪3‬‬ ‫גבירותיי ורבותי‪ ,‬מנהיגים דתיים‪ ,‬פוליטיקאים‪ ,‬אנשי חינוך ואנשי עסקים‪:‬‬ ‫אתם יכולים לעזור לנו לעצור את האלימות נגד נשים‪ ,‬ולשנות את עמדות הקהילה כדי שלנשים יהיה‬ ‫עתיד טוב יותר וללא אלימות‬ ‫אני פונה אליכם וקוראת לכם לנצל בצורה הטובה בותר את המפגש הזה כדי לתת לנשים קול ברחבי‬ ‫המזרח התיכון‪ ,‬לייצג את האינטרסים שלהן ולדבר בקול רם אודות הדרך קדימה‪3‬‬ ‫אני משוכנעת שביחד נוכל לעשות את השינוי‪3‬‬ ‫‪3‬‬