‫שבועון התנועה הקיבוצית • מס’ ‪ • 1421‬י"ג באדר א' תשע”ד‪ 13 ,‬בפברואר ‪2014‬‬ ‫הצגת‬ ‫בכורה‬ ‫אדום מבפנים‬ ‫עץ השדה‬ ‫מראה מקום‬ ‫מורשת אבות‬ ‫עמ' ‪16‬‬ ‫צבע‬ ‫אדום‬ ‫ˆ עמ' ‪12‬‬ ‫מלמד הבקר‬ ‫צלילים וטעמים‬ ‫תמיד כאן בשבילך יותר מ≠∞≥ שנה¨‬ ‫עם המותגים המובילים בתחום‪Æ‬‬ ‫מגוון הרכבים‬ ‫התפעוליים‬ ‫הגדול בישראל‬ ‫● מגוון מסלולי ליסינג מימוני אטרקטיביים‬ ‫● דיגום הכלי והתאמתו לפי דרישה‬ ‫● שירות אישי ומקצועי אצלך או במוסכי היבואן‬ ‫הצטרף למאות לקוחות פרטיים ומסחריים¨‬ ‫בוא עכשיו לסניף מטרו הקרוב וצא עם כלי חדש‪Æ‬‬ ‫צחי∫ ∑‪∞µ≤≠∂±±∑∞π‬‬ ‫∞≥‪™ππ‬‬ ‫‪w w w. m e t r o . c o . i l‬‬ ‫כאן ועכשיו‬ ‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬ ‫■ עורך אבי אובליגנהרץ‬ ‫קטנות קיבוציות ‪/‬‬ ‫■ עורכת לשונית‬ ‫טל ארנון‬ ‫אברהם שרון‬ ‫יש דברים בחיים המבוגרים שבהם חבל על‬ ‫הזמן ועל האנרגיה להתייגע בניסיון העקר‬ ‫לקבל תשובה מנומקת לשאלה "למה?"‬ ‫■ מערכת‬ ‫אבי אובליגנהרץ‬ ‫■ גרפיקה מערכת‬ ‫שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות‬ ‫ניקולאי קולניק‬ ‫אברהם שרון‬ ‫יבל ברקאי‪ ,‬עלי קדם‪ ,‬עודד ליפשיץ‪,‬‬ ‫הרחבה קהילתית‬ ‫■כתבים ארנון אבני‪ ,‬שוש גרץ‪,‬‬ ‫עוזי בן צבי‪ ,‬טל חביב‪-‬גליבטר‪,‬‬ ‫יובל דניאלי‪ ,‬צור שדה‪ ,‬עזרא דלומי‪,‬‬ ‫מאיר מינדל‪ ,‬אלון מורדכוביץ‪,‬‬ ‫זוהר מלאכי‪ ,‬נגה רוזנברג‬ ‫■ מזכירה והפקה יפית לוי‬ ‫‪yafit.levi@maariv.co.il‬‬ ‫טל' ‪073-2369058‬‬ ‫פקס' ‪073-2369088‬‬ ‫■ מזכירת הפקה סניף דרום‬ ‫מזי עזרא‬ ‫■ יועצי פרסום‬ ‫דניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬ ‫אהובית פרידמן‪-‬להב‪ ,‬יורם טביבי‬ ‫■ מודעות לוח‬ ‫זוהר מלאכי‬ ‫■ מודעות‬ ‫‪kav_daf@maariv.co.il‬‬ ‫אני לא מכיר אותם‪ ,‬רובם ככולם‪,‬‬ ‫למעט את מראה דמותם‪ .‬הם כאן‪ .‬זה‬ ‫ביתם‪ .‬הם באו מבית טוב אל בית יותר‬ ‫טוב‪ .‬יש להם ילדים קטנים‪ ,‬אחרי הצה־‬ ‫ריים הם בקרוסלות ובספסלים‪ .‬הם רצו‬ ‫איכות חיים ושקט‪ ,‬והם מצאו אותם כאן‬ ‫בשפע ובנדיבות‪ .‬יש להם מכונית או‬ ‫שתיים‪ .‬הם מסודרים‪ .‬במקום שממנו הם‬ ‫באו אולי לא חסר להם דבר‪ ,‬אבל חסר‬ ‫העיקר‪ .‬הם מצאו אותו כאן‪ .‬רואים כמה‬ ‫טוב להם‪ .‬ברוכים הבאים מרחיבי הק־‬ ‫הילה‪ ,‬תושבים יקרים‪ .‬אין כאן גן עדן‬ ‫אבל יש כאן ‪ -‬עיניכם הרואות עדות ‪-‬‬ ‫גינה של עדנה‪ .‬גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬הודות‬ ‫לכם‪.‬‬ ‫פערים‬ ‫חפשו אותנו בדף הפייסבוק‪:‬‬ ‫הזמן הירוק‪ ,‬קו למושב‪ ,‬יבול שיא‪,‬‬ ‫הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי‬ ‫המערכת והמנהלה‬ ‫רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר‬ ‫בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ‬ ‫בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬ ‫סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון‬ ‫לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם‪.‬‬ ‫פערים גבוהים‪ ,‬כלומר עמוקים‪ ,‬תהו־‬ ‫מיים‪ ,‬פעורים בקיבוצים המופרטים בין‬ ‫בעלי המשכורות הגבוהות לבין בעלי‬ ‫המשכורות הנמוכות‪ .‬אני מעז להניח כי‬ ‫גם בקיבוצים שבהם ניסו‪ ,‬מנסים או ינסו‬ ‫לסייג את הפער‪ ,‬לרסנו ולמתנו‪ ,‬הניס־‬ ‫יון נידון לכישלון‪ .‬זה לא הולך‪ .‬לא כדאי‬ ‫להיכנס לכיסו של איש‪ ,‬זה לא יעלה ולא‬ ‫יוריד; זה לא יקהה את הקנאה או את‬ ‫התסכול‪ ,‬זה לא ירכך את הכעס ולא יתקן‬ ‫את הקלקול‪ .‬יש דברים בחיים המבוגרים‬ ‫המחאה הבאה‬ ‫המחאה החברתית הראשונה גוועה‪.‬‬ ‫היא התמוססה ונמוגה עם אחרון צלי־‬ ‫לי המיתר של להקת הליווי של זמריה‪.‬‬ ‫היא העלתה על סדר היום שאלות קיו־‬ ‫מיות חשובות הראויות להישאל ‪ -‬שא־‬ ‫לות שעד היום נותרו פתוחות כפצעים‪,‬‬ ‫מדממות‪ .‬הניצוץ שהיה אמור להבעיר‬ ‫אש גדולה עמם וכבה‪ ,‬הותיר זיכרון‬ ‫מעושן של קיץ שלא הותיר רישום ולא‬ ‫טבע חותם‪ .‬סתם‪ .‬כאשר תפרוץ ותת־‬ ‫לקח המחאה הבאה‪ ,‬שתשרוף את הסדר‬ ‫הקיים ועל האדמה החרוכה שתותיר‬ ‫אחריה יצמחו אותם פרחי רוע‪ ,‬יהיו מי‬ ‫שיגידו עליה שתי מילים בלבד ‪ -‬אשרי‬ ‫הגפרור‪ .‬ויהיו מי שיקללו אותו ויטיחו ‪-‬‬ ‫ארור הגפרור‪.‬‬ ‫שאלה קיבוצית‬ ‫"רואים עליך שאתה קיבוצניק"‪ ,‬אמרה‬ ‫האישה בחנות‪ .‬שאלתי אותה אם למראה‬ ‫עיניה אני אמור לחוש מוחמא או נבוך‪.‬‬ ‫"לא חשבתי"‪ ,‬אמרה‪" ,‬אבל אם אתה כבר‬ ‫שואל‪ ,‬אז התשובה היא גם וגם"‪.‬‬ ‫בתגובה לארנון אבני "צריך להיות עיתונאי גרוע‬ ‫במיוחד"‪30.1.2014 ,‬‬ ‫קודם כל אני מקווה שהמדור "מכתבים למערכת"‬ ‫ימשיך להתקיים ב"הזמן הירוק" גם לאחר חילופי העו־‬ ‫רכים‪.‬‬ ‫שנית אני מקווה שהסגנון של תגובה לגופו של אדם‪,‬‬ ‫או הכותב‪ ,‬במקום תגובה לגופו של עניין לא ישתלט‬ ‫על "הזמן הירוק"‪ ,‬כי זהו סגנון של השתקה ודרי־‬ ‫סת חופש הביטוי‪ .‬תגובתו של אבני על כתבתה של‬ ‫יעל פז מלמד "התנועה הקיבוצית הפכה ללא נחוצה"‬ ‫(הזמן ירוק‪ ,)24.1.14 ,‬היא דוגמה קלאסית להשתלחות‬ ‫בכותב‪/‬ת במקום להתמודד עם טיעוניה‪.‬‬ ‫התוארים "עיתונאי גרוע"‪" ,‬עדויות הזויות" והקבי־‬ ‫עה כי "צדיקים כמותה לא נחוצים לנו"‪"...‬שמקשקשת‬ ‫שטויות"‪ ,‬הם אלימות מילולית‪ ,‬שחבל שניתן לה מקום‬ ‫בקדמת העתון שלנו‪.‬‬ ‫גם אני חושב שמלמד הגזימה כאשר היא כתבה "התנ־‬ ‫ועה הקיבוצית הפכה ללא נחוצה" ובביטויים נוספים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת יש לה טיעון המתבסס על תחקיר שעשה‬ ‫עיתונאי של "הארץ"‪ ,‬ואי‪-‬אפשר להגיד שהיא הביאה‬ ‫"עדויות הזויות"‪.‬‬ ‫הדרך הנכונה להתמודד עם טענותיה‪ ,‬היא בדיוק‬ ‫הדרך שאבני מאשים את מלמד על שלא הלכה בה‪:‬‬ ‫להביא עדויות של "כל אותם מומחים שטוענים את‬ ‫ההפך"‪ .‬אם אבני היה הולך בדרך של התמודדות עם‬ ‫העניין‪ ,‬עם הבעיה‪ ,‬ולא עם הכותבת זה מה שהוא היה‬ ‫צריך לעשות‪ .‬במקום זה אבני הופך את העניין לעלבון‬ ‫אישי שלו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לא זאת הדרך בה ראוי ל"הזמן הירוק" ללכת‬ ‫כאשר הוא נכנס לתקופה חדשה‪.‬‬ ‫איתן קליש‪ ,‬גזית‬ ‫*הערת העורך‪ :‬המדור מכתבים שריר וקיים כל עוד‬ ‫קוראנו היקרים יטרחו וישלחו את תגובותיהם והגי־‬ ‫גיהם‪ .‬לדאבוני הרב מאז כניסתי לתפקיד‪ ,‬חלה ירידה‬ ‫דרסטית בנידון ואני מקווה שאין זה קשור לתרדמת‬ ‫החורף ולשפעת שפשטה על אזורנו‪...‬‬ ‫תוכן‬ ‫דרושה‬ ‫משפחה!!!‬ ‫מעוניינים להצטרף‬ ‫למשפחת הלר מגבעת‬ ‫עוז‪ ,‬למשפחת בהט‬ ‫מקלי”ה‪ ,‬למשפחת‬ ‫יואב מנחשון ולעוד‬ ‫משפחות רבות שהופיעו‬ ‫ב”מפקד אוכלוסין”?‬ ‫מערכת “הזמן הירוק”‬ ‫יוצאת בקול קורא‬ ‫למשפחות המעוניינות‬ ‫לפתוח את ביתן ולשתף‬ ‫את קהל הקוראים‬ ‫שלנו בהיסטוריה‪,‬‬ ‫בהווה ובעתיד שלהן;‬ ‫במעורבות החברתית‬ ‫והקהילתית שלהן;‬ ‫בעיסוקים ובשעות‬ ‫הפנאי; במאכלים‬ ‫האהובים וכדומה‪.‬‬ ‫שבהם חבל על הזמן ועל האנרגיה להת־‬ ‫ייגע בניסיון העקר לקבל תשובה מנו־‬ ‫מקת לשאלה "למה?"‪ .‬יש דברים שבהם‬ ‫כל מה שיש לעשות הוא להשלים ולקבל‬ ‫את עובדת החיים הפשוטה‪ ,‬המתמצה‬ ‫במילה אחת ויחידה ‪" -‬ככה"‪.‬‬ ‫לא זאת הדרך‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ניתן ליצור‬ ‫קשר‬ ‫במייל‪:‬‬ ‫‪Obligen@netvision.net.il‬‬ ‫עמק דותן ‪ /‬עלי קדם‬ ‫אדום עולה ‪ /‬נגה רוזנברג‬ ‫‪|| 2‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫אוהבים לכתוב ורוצים לקחת‬ ‫חלק ביציקת תוכן חדש ל"הזמן‬ ‫הירוק"? במידה שהתשובה‬ ‫חיובית‪ ,‬אנא צרו איתנו קשר‬ ‫"הזמן הירוק" פתח את שנת ‪ 2014‬בתנופת‬ ‫עשייה וחדוות יצירה‪ .‬בשבועות הקרובים‬ ‫תיחשפו בהדרגה למראה החדש והמרענן‬ ‫של עיתון הקיבוצים היחיד‪ ,‬שאינו תלוי‬ ‫במוסדות או בגופים אחרים‪.‬‬ ‫כחלק בלתי נפרד מהמהפך שעברנו‪ ,‬אנו‬ ‫מעוניינים להרחיב את השורות ולפתוח‬ ‫את שערי העיתון בפני כל מי שיש לו‬ ‫יכולת כתיבה ודעה מקורית ומעניינת‪ .‬אנו‬ ‫מעוניינים בכתבים שיכסו עבורנו את כל‬ ‫מה שמתרחש ברחבי התנועה הקיבוצית‪,‬‬ ‫ויש באפשרותם לתרום מידע בתחומים‬ ‫הבאים‪ :‬תרבות‪ ,‬ספורט‪ ,‬אמנות‪ ,‬כלכלה‪,‬‬ ‫פוליטיקה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬גינון‪ ,‬משפט‪ ,‬הגיל‬ ‫השלישי‪ ,‬איכות סביבה וכל מה שקרוב אל‬ ‫לבכם; וכן יתקבלו בברכה כותבי טורים‪,‬‬ ‫שמוכנים להביע את דעתם ללא מורא‬ ‫ומשוא פנים‪.‬‬ ‫קהילה מורשת והנצחה ‪ /‬יובל שיאון‬ ‫‪avi.ob@tmags.co.il‬‬ ‫זמן‬ ‫לכתוב‬ ‫ניתן ליצור קשר במייל‪:‬‬ ‫‪Obligen@netvision.net.il‬‬ ‫‪avi.ob@tmags.co.il‬‬ 3 || 13.2.14 ‫חדשות‬ ‫אבי אובליגנהרץ‬ ‫דרוש קול נוסף‬ ‫החוג למשימות תנועתיות ולאומיות יצא חוצץ נגד הפסקת תמיכת קרן חבצלת ב"הזמן הירוק"‪ ,‬ומתח‬ ‫ביקורת קשה על ההנחיה של מוסדות התנועה להפסיק את פרסום המודעות בעיתון‪ ,‬לאסור את פרסום‬ ‫תכניו באתר הקיבוצים ולאסור את חלוקתו בבית התנועה‬ ‫עודד הון‬ ‫"נסיונות של גורמים בקיבוץ הארצי‬ ‫להחליש את 'הזמן הירוק' תגרום לפגיעה‬ ‫בכלים הדמוקרטיים העומדים לרשות‬ ‫החברה הישראלית בכלל והתנועה הקיבוצית‬ ‫בפרט"‪ ,‬קראו חברי החוג למשימות תנועתיות‬ ‫ולאומיות ע"ש אמרי רון ז"ל‪ .‬בנוסף לסוגיית‬ ‫"הזמן הירוק" והמשך קיומם של כלי הביטוי‬ ‫הדמוקרטיים של התנועה הקיבוצית‪ ,‬דן‬ ‫הפורום שהתכנס ביום שישי האחרון בגבעת‬ ‫חביבה בבעיית הפליטים ובדרכים הנכונות‬ ‫להתמודד עמה ולטפל בה‪.‬‬ ‫משתתפי הדיון קבלו על כך שמועצת‬ ‫התנועה מעולם לא החליטה בפועל על קיומו‬ ‫של עיתון אחד בלבד‪ ,‬אלא ההפך הוא הנכון‪.‬‬ ‫"לא ייתכן שהתנועה הקיבוצית תתווה ותשדר‬ ‫עמדה אחת‪ ,‬טון אחד וקו ומחשבה אחד"‪ ,‬מחה‬ ‫אחד מחברי צוות המשימות‪.‬‬ ‫כל הנוכחים הדגישו את העובדה שיש צורך‬ ‫בקיומו של קול נוסף בתנועה הקיבוצית שיהווה‬ ‫כלי מידע‪ ,‬קול רעיוני‪ ,‬חברתי ותרבותי‪ ,‬ומעל‬ ‫לכל במה חופשית לכל המבקש להביע דעה‪ ,‬גם‬ ‫אם היא לא מקובלת על הממסד או על הרוב‪.‬‬ ‫אין ספק שקיומו של עיתון אחד בלבד בנוף‬ ‫הקיבוצי יגרום לפגיעה קשה בחופש הביטוי‪.‬‬ ‫יעקב לזר‪ ,‬שהיה עורכו של "הזמן הירוק" עד‬ ‫אמצע ינואר‪ ,‬הדגיש כי הוא תומך בהוצאתם‬ ‫של שני עיתונים למגזר הקיבוצי‪" :‬כעורך‬ ‫'הזמן הירוק' נתתי ביטוי לכלל הדעות בכל‬ ‫נושא‪ ,‬גם בנושאים שבמחלוקת‪ ,‬וגם כשדעתי‬ ‫הייתה שונה"‪ .‬לזר ציין כי אם ייסגר העיתון‪,‬‬ ‫לא רק שהדבר יפגע בחופש הביטוי אלא גם‬ ‫עתידו של "ידיעות הקיבוץ" לא יובטח‪ ,‬וזאת‬ ‫מחוסר תחרות ומירידה במספר הקוראים‪ .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬הוא קרא להחזיר את "הזמן הירוק"‬ ‫לחיק התנועה הקיבוצית‪ ,‬גם אם יהיה צורך‬ ‫בהמשך התמיכה הכלכלית בו‪.‬‬ ‫חברים נוספים שהשתתפו בדיון עמדו על‬ ‫כך ש"הזמן הירוק" הוא לא רק כלי בעל ערך‬ ‫תקשורתי‪ ,‬אלא "יש בו ערך חברתי ותרבותי‪,‬‬ ‫וסגירתו תהווה רמיסת הערכים אותה טיפחה‬ ‫ומטפחת החברה הקיבוצית ושעליהם אנו מחנכים‬ ‫את ילדינו ונכדינו"‪ .‬יתר על כן נמתחה ביקורת‬ ‫קשה על ההנחיה של מוסדות התנועה להפסיק‬ ‫את פרסום המודעות ב"הזמן הירוק"‪ ,‬ולאסור את‬ ‫פרסום תוכני העיתון באתר הקיבוצים‪.‬‬ ‫בסיכום הדיון בנושא התקבלה החלטה‬ ‫התובעת ממזכירות וממועצת התנועה לנקוט‬ ‫את הצעדים הנדרשים‪ ,‬כדי לשמור על‬ ‫עיתונות חופשית ככלי ביטוי לכלל החברים‬ ‫ומוסדות התנועה‪.‬‬ ‫קיבוץ יזרעאל ירכוש כ‪ 15%-‬ממלון‬ ‫מעגן עדן‬ ‫קיבוץ יזרעאל נמצא במשא ומתן מתקדם‬ ‫עם קיבוץ מעגן לרכישת ‪ 15%‬ממניות מלון‬ ‫מעגן עדן‪ ,‬השוכן בדרום הכנרת‪ .‬יזרעמ‬ ‫אל המחזיק ב‪ 65%-‬ממיטרוניקס‪ ,‬המובילה‬ ‫העולמית בייצור רובוטים לניקוי בריכות‪,‬‬ ‫עשוי לתפוס את מקומה של דסק”ש מקבומ‬ ‫צת ‪ , IDB‬שבאמצעות החברה‪-‬הנכדה‬ ‫ברטן מחזיקה ב‪ 25%-‬ממעגן עדן‪.‬‬ ‫המכירה תתבצע כחלק מהליך המימומ‬ ‫שים של ‪ IDB‬אחרי מכירתה‪ .‬עם התקבל‬ ‫ההודעה על מכירת חלקה של ברטן הוחלט‬ ‫במעגן להגדיל את אחזקת הקיבוץ ב‪,10%-‬‬ ‫ל‪ ,85%-‬ולחפש משקיע פיננסי ל‪,15%-‬‬ ‫אותם אמור לקנות קיבוץ יזרעאל תמורת‬ ‫כ‪ 15-‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫כפר הנופש מעגן הוקם על ידי חברי קיבוץ‬ ‫מעגן בסוף שנות ‪-‬ה‪ ,60-‬תחילה כאתר ק�מ‬ ‫פינג וקרוואנים‪ .‬ב‪ 1989-‬שונה אופי האתר‬ ‫והוא הפך לכפר נופש ברמה מלונאית‪ ,‬עם‬ ‫‪ 112‬יחידות משפחתיות הכוללות חדר שינה‬ ‫וסלון‪ ,‬ו‪ 36-‬חדרים זוגיים‪ .‬ב”מעגן עדן” גם‬ ‫מגוון פעילויות לכל המשפחה‪ :‬בריכות שחמ‬ ‫ייה‪ ,‬פינת חי‪ ,‬מועדון הילדים “מעגנצ’יק”‪,‬‬ ‫מתחם של ספורט‪ ‬מים בשם “סטארט פוינט”‬ ‫ועוד‪ .‬כמחצית מהלינות בכפר הן של תיימ‬ ‫רים מחו”ל‪ ,‬בעיקר של קבוצות נוצריות‬ ‫מארצות הברית‪ ,‬מגרמניה‪ ,‬מאסיה ועוד‪.‬‬ ‫כפר הנופש הינו הענף העיקרי של קימ‬ ‫בוץ מעגן‪ ,‬ועובדים בו כ‪ 15-‬מחברי המשק‪,‬‬ ‫כולל המנהל‪ .‬בימים אלה מתבצעת השקעה‬ ‫של כ‪ 6-‬מיליון שקל בהרחבת חדר האוכל‬ ‫באתר‪.‬‬ ‫התעשייה החקלאית דורשת סיוע ממשלתי‬ ‫נגה רוזנברג‬ ‫ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית אירחו את‬ ‫נחום איצקוביץ’‪ ,‬מנכ”ל מרכז ההשקעות במשמ‬ ‫רד הכלכלה‪ ,‬ובכירים במשרד הכלכלה‪ ,‬ברשות‬ ‫המסים ובמשרד האוצר לסיור בתעשייה הקימ‬ ‫בוצית החקלאית באזור עוטף עזה‪ .‬הסיור נערך‬ ‫בקיבוץ סעד ובמפעלי חבל מעון וכלל ביקור‬ ‫בקווי הייצור והאריזה ומפגש עם המנהלים‪.‬‬ ‫יו”ר איגוד התעשייה הקיבוצית יונתן בשיא‬ ‫‪|| 4‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫אמר שהתעשייה החקלאית נופלת בין הכיסמ‬ ‫אות בין חוקי הסיוע להשקעות בחקלאות ובתמ‬ ‫עשייה ולכן אינה נהנית מתמריצי המדינה‪.‬‬ ‫מדובר במקור תעסוקה מרכזי וחשוב באזורי‬ ‫הפריפריה בארץ ובשלב חשוב ביצוא החקלאי‬ ‫ולכן יש אינטרס לאומי בהשקעה בתחום‪.‬‬ ‫בשיא הציג בפני אורחי הסיור מספר חלומ‬ ‫פות שיאפשרו תמיכה של המדינה בהשקעות‪.‬‬ ‫משרדי החקלאות והתעשייה כבר ניסחו תימ‬ ‫קוני חקיקה‪ ,‬אולם המהלך נבלם על ידי משרד‬ ‫האוצר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬התעשייה החקלאית נזמ‬ ‫קקת להשקעות דחופות כדי להמשיך להיות‬ ‫תחרותית בעולם שבו דרישות השוק מחמירות‬ ‫באופן עקבי‪.‬‬ ‫דני ברט מקיבוץ סעד הציג בפני האורחים‬ ‫את הפעילות הכלכלית בסעד ואת ההתמודמ‬ ‫דות הביטחונית עם ירי הטילים‪ ,‬וציין שהקימ‬ ‫בוץ מבקש כבר שלוש שנים ממרכז ההשקעות‬ ‫לסייע בהקמת תשלובת למוצרי גזר‪ .‬ברט‬ ‫פירט את הפעילות התעשייתית המתוכננת‬ ‫במפעל החדש‪ ,‬כולל תהליכים חדשניים ובהם‬ ‫הפקת בטא קרוטן לתעשיית המזון והיצוא‪.‬‬ ‫דרור תנורי‪ ,‬מנכ”ל מפעלי חבל מעון ‪ -‬מגמ‬ ‫דלי‪ ,‬משווקי ויצואני ירקות השורש הגדולים‬ ‫בישראל‪ ,‬הציג את התהליכים הטכנולוגיים‬ ‫להארכת חיי המוצרים ולשיפור איכותם בענמ‬ ‫פי הגזר‪ ,‬תפוחי האדמה והבצל‪.‬‬ ‫בתום הסיור הודיע נחום איצקוביץ’ שיפעל‬ ‫למצוא פתרון שיאפשר סיוע ממשלתי להשקמ‬ ‫עות בתעשייה החקלאית‪.‬‬ 5 || 13.2.14 ‫תא גורדין‬ ‫אל"מ אורי גורדין מיטבתה‪ ,‬לשעבר מפקד סייר‬ ‫חטיבת הנח"ל‬ ‫חדשות‬ ‫יוחאי עופר‬ ‫אחד המפקדים האלמוניים ביותר בצה"ל יוצא השנה מהחושך אל הא‬ ‫גורדין‪ ,‬לוחם סיירת מטכ"ל שמונה למפקד הסיירת בימים הסוערים ש‬ ‫בחודשים אלו את הפיקוד בחטיבת המילואים "חוד החנית"‪ ,‬ובקיץ הק‬ ‫הסדירה‪ ,‬תפקיד ראשון שמציב אותו באור הזרקורים‪.‬‬ ‫הוא היה מטובי הלוחמים בסיירת מטכ"ל‪ .‬מפקדים ולוחמים ראו בו מ‬ ‫דבר שעשה‪ .‬שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה החל גורדין לפקד על‬ ‫ממפקדיה שמקבל דרגת אלוף‪-‬משנה עוד במהלך תפקידו‪ .‬הסיבה לכ‬ ‫מעבר לקווי האויב‪ ,‬שאי אפשר לומר עליה דבר‪ .‬כמרבית פעולות הס‬ ‫תא גורדין‬ ‫אל”מ אורי גורדין מיטבתה‪ ,‬לשעבר מפקד סיירת מטכ”ל מונה למפקד חטיבת הנח”ל‬ ‫יוחאי עופר‬ ‫אחד המפקדים האלמוניים ביותר בצה”ל יוצא‬ ‫השנה מהחושך אל האור‪ ,‬צעד אחר צעד‪ :‬אלוף‪-‬‬ ‫משנה אורי גורדין‪ ,‬לוחם סיירת מטכ”ל שמונה‬ ‫למפקד הסיירת בימים הסוערים שלאחר מלי‬ ‫חמת לבנון השנייה‪ ,‬מסיים בחודשים אלו את‬ ‫הפיקוד בחטיבת המילואים “חוד החנית”‪ ,‬ובקיץ‬ ‫הקרוב יעבור לפקד על חטיבת הנח”ל הסדירה‪,‬‬ ‫תפקיד ראשון שמציב אותו באור הזרקורים‪.‬‬ ‫הוא היה מטובי הלוחמים בסיירת מטכ”ל‪.‬‬ ‫מפקדים ולוחמים ראו בו מודל לחיקוי‪ ,‬ותי‬ ‫מיד הטביע את חותמו בכל דבר שעשה‪.‬‬ ‫שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה החל גוי‬ ‫רדין לפקד על סיירת מטכ”ל‪ ,‬ובקיץ ‪2009‬‬ ‫היה לראשון ממפקדיה שמקבל דרגת אלוף‪-‬‬ ‫משנה עוד במהלך תפקידו‪ .‬הסיבה לכך היא‬ ‫השלמתה של פעילות מוצלחת מעבר לקווי‬ ‫האויב‪ ,‬שאי אפשר לומר עליה דבר‪ .‬כמרי‬ ‫בית פעולות הסיירת‪ ,‬גם זו תישאר מסתורית‪.‬‬ ‫“א’ הועלה בדרגה באופן חריג עוד בטרם‬ ‫סיים את תפקידו כמפקד היחידה‪ .‬הוא זכה‬ ‫לכבוד הגדול בשל הצטיינות יתרה של היי‬ ‫חידה בזמן שפיקד עליה”‪ ,‬נכתב בחודש‬ ‫ספטמבר ‪ 2009‬באתר מועצת חבל אילות‬ ‫בערבה‪ ,‬נוף ילדותו של גורדין‪ .‬תחת הכותי‬ ‫רת “מפקד סיירת מטכ”ל הועלה לדרגת אלוף‬ ‫משנה” נכתב בגאון באתר האינטרנט המקומי‬ ‫כי אל”מ א’ הוא בן קיבוץ יטבתה‪ ,‬בנם של‬ ‫שני חברים ותיקים ומוכרים היטב באזור‪.‬‬ ‫“כל פעולותיה של היחידה‪ ,‬הכפופה לאמ”ן‬ ‫(אגף המודיעין של המטה הכללי‪ ,‬י”ע) ולמי‬ ‫פקדו אלוף עמוס ידלין‪ ,‬הן חשאיות ועלומות”‪,‬‬ ‫נכתב‪ ,‬ואף צוין כי הרמטכ”ל וראש אמ”ן‬ ‫הרעיפו על פעילותו של גורדין שבחים שגרמו‬ ‫להתרגשות רבה בקרב הנוכחים בטקס‪“ .‬אל”מ‬ ‫א’ הוא מקור גאווה לאזור ודוגמה לנוער‪,‬‬ ‫ונראה כי ימשיך בצניעות ובהצטיינות לטפס‬ ‫בסולם הדרגות והתפקידים”‪.‬‬ ‫בהתייחסות זהירה לשירותו החשאי במשך‬ ‫קצת יותר משני עשורים‪ ,‬מציג גורדין את‬ ‫תפיסת עולמו בקשר לסיפורי הגבורה על לוי‬ ‫חמי היחידה‪ ,‬ומסביר נחרצות שאינו אוהב את‬ ‫העיסוק בנושא‪“ .‬אני חייב להגיד שאני לא כל‬ ‫כך אוהב לדבר על זה”‪ ,‬אומר גורדין‪“ .‬היחידה‬ ‫צריכה להיות מחוץ לשיח הציבורי‪ .‬אני יודע‬ ‫שזה קצת נאיבי‪ ,‬אבל אני חושב שעדיף שאת‬ ‫הסיפורים נשאיר לחבר’ה”‪.‬‬ ‫מפקד הסיירת היחיד שעלה גם הוא בדרגה‬ ‫באופן יוצא דופן הוא תושב ערבה אחר‪ ,‬שר‬ ‫אדיאורי‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫הקטנה‪ .‬אל‬ ‫מהסיירת‬ ‫ישראל‬ ‫הצבאצילום ‪:‬‬ ‫אורי גורדין‬ ‫הצבא הגדול‬ ‫מהסיירת הקטנה אל‬ ‫מפקדא'סיירת‬ ‫הביטחון משה יעלון‪ .‬הוא היה‬ ‫ישראל‬ ‫אדי‬ ‫גורדין‪ ‬צילום‪:‬‬ ‫הועלה בדרגה באופן חריג עוד בטרם סיים את תפקידו כמפקד ה‬ ‫"‬ ‫מטכ”ל עם גיוסו של גורדין‪ ,‬ופיקד עליה‬ ‫גם יתרה של היחידה בזמן שפיקד עליה"‪ ,‬נכתב בחודש ספטמ‬ ‫הצטיינות‬ ‫הוא בדרגת אלוף משנה‪ ,‬אך קיבל את‬ ‫לפקד על‬ ‫ליפקין‪-‬שחק‬ ‫סיירתמטכ"ל ה‬ ‫מפקד סיירת‬ ‫ז”ל‪,‬ותרת "‬ ‫תחת הכ‬ ‫אמנון של גורדין‪.‬‬ ‫הדרגהנוף ילדותו‬ ‫בערבה‪,‬‬ ‫באתרדאז‪,‬‬ ‫לאחר שנעתר לבקשתו של ראש אמ”ן‬ ‫המקומי כי אל"מ א' הוא בן קיבוץ יטבתה‪ ,‬בנם של‬ ‫האינטרנט‬ ‫מטכ”ל‪.‬‬ ‫"כל פעולותיה של היחידה‪ ,‬הכפופה לאמ"ן )אגף המודיעין של המטה‬ ‫חשאיות ועלומות"‪ ,‬נכתב‪ ,‬ואף צוין כי הרמטכ"ל וראש אמ"ן הרעיפו ע‬ ‫להתרגשות רבה בקרב הנוכחים בטקס‪" .‬אל"מ א' הוא מקור גאווה ל‬ ‫בצניעות ובהצטיינות לטפס בסולם הדרגות והתפקידים"‪.‬‬ ‫בהתייחסות זהירה לשירותו החשאי במשך קצת יותר משני עשורים‪,‬‬ ‫לסיפורי הגבורה על לוחמי היחידה‪ ,‬ומסביר נחרצות שאינו אוהב את‬ ‫כל כך אוהב לדבר על זה"‪ ,‬אומר גורדין‪" .‬היחידה צריכה להיות מחוץ‬ ‫אבל אני חושב שעדיף שאת הסיפורים נשאיר לחבר'ה"‪.‬‬ ‫מפקד הסיירת היחיד שעלה גם הוא בדרגה באופן יוצא דופן הוא תוש‬ ‫הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל עם גיוסו של גורדין‪ ,‬ופיקד עליה גם הוא‬ ‫לאחר שנעתר לבקשתו של ראש אמ"ן דאז‪ ,‬אמנון ליפקין‪-‬שחק ז"ל‪ ,‬ל‬ ‫משרד הביטחון ביטל קיצוץ תקציב‬ ‫לבית גוברין ובית ניר‪ ‬‬ ‫בעקבות פניית ראש המועצה המקומית יואב‪ ,‬ד”ר מטי צרפתי‪-‬הרכבי‪ ,‬הבטיח המשרד‬ ‫ד”ר מטי צרפתי‪-‬הרכבי‬ ‫שהשנה לא ייפגע התקציב‪ .‬אבל הקיצוץ עלול לחזור בשנה הבאה‬ ‫לבית גוברין וב‬ ‫משרד הביטחון ביטל קיצוץ תקציב‬ ‫תמונה של ד"ר מטי צרפתי‪-‬הרכבי‬ ‫סיון שדמון‬ ‫פיקוד העורף הודיע לאחרונה על ביטול‬ ‫התקצוב למרכיבי הביטחון אצל ‪-‬כ‪ 273-‬י�י‬ ‫שובים כפריים לאורך גבולות המדינה‪.‬‬ ‫היישובים‪ ,‬שחלקם נמצאים בלב אוכ י‬ ‫לוסייה עוינת ואחרים מהווים חיץ מפני‬ ‫פעילות חבלנית או פלילית מעבר לגבול‪,‬‬ ‫זכו עד עכשיו לתוספת תקציבית שנתית‬ ‫שאפשרה רכישת אמצעי הרתעה ומי י‬ ‫גון ותקצוב שמירה‪ .‬לאחרונה הוחלט‪ ,‬כי‬ ‫התקציב יקוצץ‪ ,‬אבל במועצה האזורית‬ ‫יואב החליטו שלא לבלוע את הגלולה‬ ‫המרה‪.‬‬ ‫“ההחלטה כללה את שני יישובי הגדר‬ ‫שלנו‪ ,‬בית גוברין ובית ניר”‪ ,‬כתבה ראש‬ ‫בעקבות פניית ראש המועצה המקומית יוא‬ ‫המועצה במכתב לתושבים‪“ ,‬ופנינו לשר רונה ש”צה”ל מבין‪ ,‬כי בית גוברין ובית ניר‬ ‫התקציב‪ .‬אב‬ ‫לא ייפגע‬ ‫שהשנה‬ ‫המשרד‬ ‫ותורמים משמעוי‬ ‫האזור’‬ ‫‘השכפ”ץ של‬ ‫הבטיח הם‬ ‫הביטחון והתרענו‪ ,‬כי מיקומם הייחודי של‬ ‫הבאהי תית לשמירה על קו התפר‪ .‬בהודעה שקיבלי‬ ‫שני היישובים מחייב תקצוב של אמצעי מי‬ ‫שדמון תי מפיקוד העורף עולה‪ ,‬כי גם השנה נמשיך‬ ‫המועצה‬ ‫גון הכרחיים‪ .‬מחלקת הביטחון של סיון‬ ‫אף לקחה את נציגי פיקוד העורף לשטח כדי לקבל את מרבית התקציב החיוני למרכיי‬ ‫עדיין מוקדם‬ ‫הביטחון לשני‬ ‫בישוי בי‬ ‫להראות מקרוב כמה חשובה האבטחה‬ ‫התקצוב למר‬ ‫היישובים‪.‬ביטול‬ ‫לאחרונה על‬ ‫העורף הודיע‬ ‫פיקוד‬ ‫בשנים‬ ‫התקצוב‬ ‫להמשך‬ ‫הנוגע‬ ‫בכל‬ ‫לשמוח‬ ‫בים אלה”‪.‬‬ ‫כפריים לאורך גבולות המדינה‪ .‬היישובים‪ ,‬שחלקם נמצ‬ ‫הבאות”‪.‬‬ ‫י‬ ‫לאח‬ ‫הודיעה‬ ‫צרפתי‪-‬הרכבי‬ ‫הצליח‪.‬‬ ‫הלחץ‬ ‫מהווים חיץ מפני פעילות חבלנית או פלילית מעבר לגבו‬ ‫מחוץ לתחום‪ :‬אלרום אסר‬ ‫את השימוש בשקיות ניילון‬ ‫יאיר קראוס‬ ‫מי שמתכוון להגיע לקיבוץ אלרום שבמרומי צפון רמת‬ ‫הגולן מומלץ לו להצטייד מראש בשקיות ובתיקי בד כי כבר‬ ‫בכניסה ליישוב הוא ייתקל בשלט בזו הלשון‪“ :‬שקית? לא‬ ‫תודה”‪.‬‬ ‫לראשונה בישראל יישוב שלם הוציא מחוץ לתקנון את‬ ‫השימוש בשקיות ניילון‪ .‬לאחר שנה של חשיבה ובחינת דוגי‬ ‫מאות יצרו במתפרת הקיבוצית כמה דגמים של שקיות רב‪-‬‬ ‫פעמיות‪ ,‬ואלה חולקו לכל התושבים‪ .‬בימים אלו מתחילה‬ ‫המהפכה‪.‬‬ ‫את הכביסה מוסרים החברים למכבסה בשקיות בד‪ ,‬במקום‬ ‫בשקיות ניילון‪ ,‬ואילו המכבסה עצמה‪ ,‬שמשמשת את כל‬ ‫הצימרים בצפון רמת הגולן‪ ,‬מוסרת את הכביסה אף היא‬ ‫בשקיות בד ענקיות‪.‬‬ ‫“את הנזקים הכי גדולים לאיכות הסביבה יוצרות השקיות‬ ‫הלא מתכלות‪ ,‬המזהמות את הים והאדמה‪ .‬אנחנו מבזבזים‬ ‫מיליונים מהן‪ ,‬ולפחות בזה צריך להתחיל בשביל לשמור על‬ ‫הסביבה שלנו”‪ ,‬אמרה דפנה מאיר‪ ,‬רכזת הקיימות במועצת‬ ‫הגולן‪.‬‬ ‫היא הביעה את תקוותה ש”ערים ויישובים נוספים ילכו‬ ‫בעקבותינו כי זה אבסורד שבכל כך הרבה מקומות בעולם‬ ‫השימוש בהן אסור‪ ,‬ואפילו במדינה מתפתחת כמו הודו משי‬ ‫תמשים רק בשקיות אקולוגיות”‪.‬‬ ‫התופרת אליסה למברט‪ ‬צילום‪ :‬חמד אלמקת‬ ‫תקמלא דמח‪ :‬םוליצ טרבמל הסיל‬ ‫‪|| 6‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫לש הנש רחאל ‪.‬ןוליינ תויקשב שומישה תא ןונקתל ץוחמ איצוה םלש בושיי לארשיב הנ‬ ‫“סולארית דוראל” ועשרות קיבוצים כבר החלו בתהליך משותף‬ ‫של הקמת מערכות סולאריות במסגרת הסדרת "מונה נטו"‬ ‫קיבוצים רבים ברחבי הארץ הצטרפו למהפכת ”מונה נטו”‬ ‫והחל משנת ‪ 2014‬ייצרו לעצמם את החשמל!‬ ‫בין הקיבוצים השותפים‪ :‬שער הגולן‪ ,‬רבדים‪ ,‬בית העמק‪ ,‬איילת השחר‪,‬‬ ‫יטבתה‪ ,‬מעלה גלבוע‪ ,‬רפת הצפון‪ ,‬גבולות‪ ,‬מירב ועוד רבים אחרים‬ ‫עצמאות אנרגטית ‪ -‬האתגר הבא בקיבוצים!!!‬ ‫‪www.solar-it.co.il‬‬ ‫לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם שמעון‪:‬‬ ‫טלפון‪ | 03-6111888 :‬נייד‪ | 054-8161725 :‬מייל‪shimon@doral.co.il :‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪7‬‬ ‫חדשות‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו‪ ,‬נציג הרשות הפלשתינית מוחמד אלמדאני וראש עיריית סח’נין‬ ‫מאזן גנאיים ישתתפו בכנס גבעת חביבה לתמיכה בתהליך השלום‬ ‫נגה רוזנברג‬ ‫בימים אלה מתנהל משא ומתן מדיני שתוצ־‬ ‫אותיו יעצבו את עתיד מדינת ישראל והמזרח‬ ‫התיכון‪ .‬כגוף האזרחי הוותיק ביותר שפועל‬ ‫למען חיים משותפים ושלום בין יהודים וע־‬ ‫רבים בתוך ישראל ובין ישראל ושכנותיה‪,‬‬ ‫גבעת חביבה שואפת ליצור במה של מפגש‪,‬‬ ‫לימוד והידברות בין מנהיגות ציבורית יש־‬ ‫ראלית ופלשתינית‪ ,‬שעוסקת בקידום תהליך‬ ‫השלום והחתירה להסכם‪.‬‬ ‫לצורך כך יצרה גבעת חביבה חיבור עם‬ ‫הוועדה החדשה שהוקמה ברשות הפלשתינית‬ ‫לבניית הקשר עם החברה האזרחית בישראל‬ ‫בראשות מוחמד אלמדאני‪ .‬בכוונתם לקיים‬ ‫מספר מפגשים ציבוריים בישראל וברשות‬ ‫שיאפשרו להציג באופן ישיר את הנושאים‬ ‫שנמצאים על שולחן המשא ומתן ואת עמ־‬ ‫דות הצדדים‪ .‬בגבעת חביבה רואים בכך מהלך‬ ‫שמיועד לתמוך בתהליך המדיני ולהכשיר את‬ ‫הקרקע לקבלת ההסכם על ידי האזרחים ומק־‬ ‫ווים להשפיע על המנהיגים הנושאים ונות־‬ ‫נים שלא לוותר על ההזדמנות להגיע להסכם‬ ‫המבוסס על עקרון שתי המדינות לשני הע־‬ ‫מים‪.‬‬ ‫המפגש הציבורי הראשון יתקיים בגבעת‬ ‫חביבה ב‪ 19-‬בפברואר החל מהשעה ‪15:00‬‬ ‫ויפגיש את נציגי הפלשתינים עם ראשי רשו־‬ ‫יות מקומיות באזור‪ ,‬ראשי התנועה הקיבוצית‪,‬‬ ‫חברי כנסת‪ ,‬מנהיגי דת‪ ,‬ארגוני השלום ותו־‬ ‫שבים מהאזור‪ .‬במפגש יברכו‪ ,‬ידברו וישוחחו‪:‬‬ ‫נציג הרשות הפלסטינית מוחמד אלמדאני‪,‬‬ ‫שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו‪ ,‬יו”ר‬ ‫ועד ראשי הרשויות הערביות וראש עיריית‬ ‫סח’נין מאזן גנאיים‪ ,‬מזכ”ל התנועה הקיבוצית‬ ‫איתן ברושי‪ ,‬מנכ”ל גבעת חביבה יניב שגיא‪,‬‬ ‫ראש עיריית באקה אל‪-‬גרבייה מורסי אבו‬ ‫מוך‪ ,‬ראש מועצת מגידו איציק חולבסקי‪ ,‬ראש‬ ‫מועצת ערה‪-‬ערערה מודר יונס‪ ,‬ראש מוע־‬ ‫צת זמר דיאב גאנם‪ ,‬ראש מועצת מנשה אילן‬ ‫שדה‪ ,‬ראש מועצת עוספיה וג’יה כיוף‪ ,‬יו”ר‬ ‫פורום ארגוני השלום רון פונדק‪ ,‬יו”ר “מטה‬ ‫הרוב” גברי ברגיל‪ ,‬ח”כ עפו אגבאריה‪ ,‬ח”כ‬ ‫חיליק בר‪ ,‬חיים אורון (ג’ומס)‪ ,‬ח”כ עיסאווי‬ ‫פריג’ והבישוף ריאח אבו אלעסל‪ .‬ינחה זוהיר‬ ‫בהלול‪.‬‬ ‫את המפגש יפתח וילווה מיזם של יוזמת‬ ‫“מיליון ידיים לשלום”‪ ,‬במסגרתו אלפי ידיים‬ ‫בשלל צבעים יעטרו את מדשאות גבעת חבי־‬ ‫בה בקריאה ססגונית לשלום‪ .‬את המיזם יחנכו‬ ‫ברכותיהם של שלושה אנשי דת ‪ -‬מוסלמי‪,‬‬ ‫נוצרי ויהודי – ושירים מפי ילדים יהודים וע־‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫הציבור מוזמן והכניסה חופשית‪ .‬לפרטים אנא‬ ‫פנו לדוברות גבעת חביבה‪ 052-4475458 :‬או‬ ‫‪.04-6309288‬‬ ‫יודע חקלאי פיקח‬ ‫מועצות בני שמעון‪ ,‬מרחבים ושדות נגב השיקו ועדה חקלאית משותפת במטרה לפתח את החקלאות‬ ‫במועצות וללוות את החקלאים בנושאים הבוערים‪ :‬עובדים זרים‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬נזקי טבע‪ ,‬השקעות‬ ‫מים‪ ,‬היתרים‪ ,‬נקלטים‪ ,‬השקעות והלוואות ועוד‬ ‫נגה רוזנברג‬ ‫ועדה חקלאית של המועצות האזורית בני שמ־‬ ‫עון‪ ,‬מרחבים ושדות נגב הושקה ביום חמישי‬ ‫שעבר בהשתתפות חבר הכנסת זבולון כלפה‪.‬‬ ‫בוועדה חברים ראשי המועצות ושני חק־‬ ‫לאים מכל מועצה‪ ,‬והיא תיתן מענה לחק־‬ ‫לאי האזור בענפים השונים‪ .‬תפקידה לפתח‬ ‫את החקלאות במועצות וללוות את החקל־‬ ‫אים בנושאים הבוערים‪ :‬עובדים זרים‪ ,‬איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬נזקי טבע‪ ,‬השקעות מים‪ ,‬היתרים‪,‬‬ ‫נקלטים‪ ,‬השקעות והלוואות ועוד‪ .‬משרדי‬ ‫המחלקה המשותפת יהיו בחוות גילת‪ ,‬מיקום מר־‬ ‫כזי לשלוש המועצות בסמוך למשרד החקלאות‪.‬‬ ‫שי חג’ג’‪ ,‬ראש המועצה האזורית מרחבים‪:‬‬ ‫‘’תפקיד הוועדה הוא לייעל את השירותים‬ ‫הניתנים לחקלאים ולהעניק להם ייצוג ראוי‬ ‫במשרדים הממשלתיים‪ .‬היא כבר מלווה את‬ ‫החקלאים בנושא פיצויים על נזקי הטבע‪,‬‬ ‫משבצת סטודנטים לחקלאות מחו’’ל בעבודות‬ ‫חקלאיות ומעניקה סיוע בגיוס עובדים‪ .‬הוו־‬ ‫עדה מייצגת מאות חקלאים ותהיה לה הש־‬ ‫פעה משמעותית על אופי החקלאות באזור’’‪.‬‬ ‫סיגל מורן‪ ,‬ראש המועצה האזורית בני שמ־‬ ‫עון‪’‘ :‬כחלק משיתופי הפעולה המתהדקים עם‬ ‫המועצות השכנות ומתוך הבנת היתרון לגודל‪,‬‬ ‫החלטנו כאמור להקים מחלקה משותפת שתיתן‬ ‫מענים אמיתיים וקונקרטיים לחקלאים במוש־‬ ‫בים ובקיבוצים של המועצות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחל־‬ ‫קה החקלאית תהווה חוליה מקשרת מול משרדי‬ ‫הממשלה ותפעל להגדלת גורמי הייצור לטובת‬ ‫פיתוח החקלאות באזור’’‪.‬‬ ‫תמיר עידאן‪ ,‬ראש המועצה האזורית שדות נגב‪:‬‬ ‫‘’הוועדה החקלאית המשותפת היא גוף חזק שיכול‬ ‫לעמוד מול משרדי הממשלה ולקבל מענה יעיל‬ ‫ומהיר יותר מהמענה שמקבל היום חקלאי בודד‪.‬‬ ‫כראיה לכך הם פיצויי מבצע ‘עמוד ענן’ שעליהם‬ ‫נלחמו חקלאי עוטף עזה כבודדים ולכן זמן הטי־‬ ‫פול בפניותיהם היה ארוך ומייגע‪ .‬הוועדה החלה‬ ‫לפעול ברגע חשוב‪ ,‬לאחר הסופה שגרמה נזקים‬ ‫רבים לחקלאי האזור‪ ,‬ובימים אלה נלחמים בווע־‬ ‫דה להעברת פיצוי הולם לחקלאים שנפגעו’’‪.‬‬ ‫ראשי הרשויות תמיר עידאן‪ ,‬סיגל מורן ושי חג'ג'‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬הדר מוריץ‬ ‫נדחתה תביעת הפיצויים של משאבי שדה וחצרים‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית באר שבע דחתה על הסף את התביעה של נציגי הקיבוצים‬ ‫בגין ירידת ערכם של שטחים בבעלותם עקב עבודות שבוצעו במהלך הקמת הפארק העירוני‬ ‫תביעת הפיצויים שהגישו נציגי משאבי שדה‬ ‫וחצרים בסך שישה מיליון שקל‪ ,‬נדחתה על‬ ‫הסף על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‬ ‫בעיריית באר שבע‪.‬‬ ‫‪|| 8‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫תביעת הפיצויים שהוגשה בטענה כי עבודות‬ ‫פיתוח שנעשו במסגרת שיקום נחל באר שבע‬ ‫והקמת הפארק העירוני סביבו‪ ,‬פגעו בשטח‬ ‫חקלאי שבבעלות שני הקיבוצים‪ ,‬פגיעה שגר־‬ ‫מה לירידת ערך הקרקעות שבבעלותם‪ ,‬נדח־‬ ‫תה על ידי הוועדה דחתה פה אחד‪.‬‬ ‫התובעים שהודיעו כי יגישו ערר ואם זה לא‬ ‫יתקבל יפנו לבית המשפט‪ ,‬טענו באמצעות‬ ‫משרד עורכי הדין חגי שבתאי שפירא‪ ,‬כי פי־‬ ‫תוח תוואי נחל באר שבע מהווה פגיעה בשט־‬ ‫חים חקלאיים והפיצוי שנתבע הנו ההפרש בין‬ ‫שווי הקרקע לפני ביצוע העבודות ולאחריהן‪.‬‬ ‫(מ)‬ ‫קיים סכום יחסית נמוך‬ ‫מאוד בתקנות שאותו‬ ‫ניתן להוריד‪ ,‬אך עם ההטבות‬ ‫והשימוש הבלתי סביר של‬ ‫העובדים במשאבים אלו‪,‬‬ ‫ניתן להגיע‬ ‫לסכום הורדה משמעותי‬ ‫יותר !!! עד ‪ 800‬ש»ח‬ ‫לחודש !!!‬ ‫‪ .1‬תביעות עובדים זרים תאילנדים ‪:‬‬ ‫בשנים אחרונות נאלצים החקלאים במדינת‬ ‫ישראל להתמודד עם תביעות מקוממות ובלתי‬ ‫מתקבלות על הדעת מטעמם של עובדים זרים‬ ‫אשר ככל הנראה החליטו לפגוע בחקלאים ‪,‬‬ ‫כאשר כל הדרכים מטעמם לכך כשרות לרבות‬ ‫הגשת תביעות מופרכות מהיסוד לבתי הדין‬ ‫ברחבי הארץ תוך הסתרת עובדות והתעלמות‬ ‫מקוממת מנזקים שגרמו או כספים שקיבלו‬ ‫בתקופת עבודתם‪.‬‬ ‫תביעות עובדים זרים כנגד חקלאים ‪:‬‬ ‫כמה כללים ועצות חשובות למעסיקים‬ ‫עובדים זרים בחקלאות –‬ ‫ברצוננו להודיע‪ ,‬כי לחקלאים יש זכויות והרבה‬ ‫זכויות‪ ,‬לצערנו חקלאים רבים אינם יודעים‪,‬‬ ‫כי קיימות זכויות רבות‪ .‬כגון ‪ :‬עובד שנטש – ניתן‬ ‫לתבוע אותו וסכום התביעה מתקזז מהסכום‬ ‫אשר יש לפצות אותו – במידה ויש סכום כזה‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה נתקבלו לא מעט פסקי דין‬ ‫בעניין כגון‬ ‫ת”א ‪ 1595-10-11‬ו‪-‬ס”ע ‪. 27344-09-11‬‬ ‫כמו כן ראוי לציין כי בתביעות הללו קיימים‬ ‫רכיבים אשר חלים עליהם התיישנות ויש‬ ‫להורידם מסכום התביעה ‪.‬‬ ‫ראוי להבהיר‪ ,‬כי יש משמעות רבה לכל ההטבות‬ ‫שהעובדים הזרים מקבלים מן המעסיק‪,‬‬ ‫משמעות‬ ‫מאוד גבוה בסכומי הכספים וההורדות בשכר‪.‬‬ ‫כלומר כל הטבה מכל סוג שהוא יש להביא לידי‬ ‫ביטוי ובהסכמתו של העובד‪ ,‬ניתן לתת לה ביטוי‬ ‫בתלוש השכר ו‪ /‬או בנספח לתלוש השכר‪ ,‬כמו‬ ‫גם לגבי מגוריהם של העובדים הזרים‪ ,‬אומנם‬ ‫‪ .2‬תביעות בגין מחסור‬ ‫בידיים עובדות (בחקלאות)‬ ‫‪:‬‬ ‫במרוצת השנים נאלצו‬ ‫החקלאים במדינת ישראל‬ ‫להתמודד עם מחסור בידיים‬ ‫עובדות במשקים החקלאים‬ ‫(בעיקר בשל מחסור עובדים‬ ‫זרים ממדינת תאילנד)‬ ‫וזאת בשל העובדה כי‬ ‫מדינת ישראל אינה עמדה‬ ‫בהבטחה המנהלית שהינה‬ ‫היתר להעסקת עובדים‬ ‫זרים‪ ,‬אשר אי עמידתה‬ ‫של המדינה בקיום ההיתר כמוה כהמחאה‬ ‫שלא נפרעה והתוצאה היא נזקים ממוניים רבים‬ ‫שנגרמו לחקלאים וכן הרס של משקים חקלאים‬ ‫המפרנסים משפחות ובשל כך הוגשו מטעמם‬ ‫תביעות נזיקין כנגד המדינה‪.‬‬ ‫אותם חקלאים זכאים לפיצוי כספי הולם בגין‬ ‫הנזקים שנגרמו להם‪ .‬יש להדגיש כי המדובר‬ ‫בחקלאים‪ ,‬אנשי עבודה אמיתית אשר השקיע‬ ‫את אונם ומיטב כספם במשקיהם החקלאיים‬ ‫כשכל רצונם הינו אך ורק להתפרנס מעמל‬ ‫כפיהם בלבד‪.‬‬ ‫בימים אלו מוגשת על ידי משרדנו תביעה לשנים‬ ‫‪ , 2008-2013‬שבהם לא הגיעו עובדים זרים‬ ‫לחקלאות בשל סיבות שונות‪ .‬כגון‪ :‬שינוי שיטת‬ ‫העסקה בחקלאות‪ ,‬יצר מצב שבו רק ביולי ‪2013‬‬ ‫הגיעו עובדים למדינת ישראל כאשר החקלאים‬ ‫שלמו אגרות‪ ,‬עמדו בכל התנאים הבאתם של‬ ‫העובדים והמדינה ומוסדותיה לא‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי לפני כשנה התקבלו כספים בגין‬ ‫הנזקים כ – ‪ 86‬מליון ‪.₪‬‬ ‫‪ .3‬ביקורת ‪ /‬משרד הכלכלה אגף ההסדרה ‪/‬‬ ‫משטרת ההגירה ‪:‬‬ ‫כל המעסיקים במדינת ישראל חשופים מידי‬ ‫יום לביקורות הן של משטרת ההגירה ‪ ,‬הן של‬ ‫רשות האוכלוסין והן של מפקחי משרד הכלכלה‪.‬‬ ‫מטרתם של גופי האכיפה הינה ביצוע אכיפה‬ ‫של חוקי העבודה במשק העבודה הישראלי‪.‬‬ ‫בעניין זה קיימים חוקים רבים‪ ,‬ומתוכן הוראות‬ ‫חוק רבות המהוות עבירות פליליות‪.‬‬ ‫אם נחלק את המעסיקים לפי ההליכים הפליליים‬ ‫– כפי שהם מחולקים בלשכות הפליליות ברשויות‬ ‫ אז יש את “התיקים הישראלים” ויש «התיקים‬‫של עובדים זרים”‪.‬‬ ‫גם בסקטור של מעסיקי עובדים זרים ישנן‬ ‫תתי מחלקות‪ :‬משלח יד ופרטי‪ ,‬סיעוד‪ ,‬בניין‪,‬‬ ‫חקלאות‪ ,‬תעשיה‪ ,‬ומסעדנות‪ ,‬העסקה במשקי‬ ‫בית‪ ,‬וכיוצ”ב‪.‬‬ ‫כאשר מתרכזים בתחום של אישומים פלילים‬ ‫בעובדים זרים‪ ,‬עולה תמונה עגומה של ביצוע‬ ‫חקירות חלקיות (לעיתים ניתן אף לומר‬ ‫רשלניות)‪ ,‬כאשר המטרה ‪ -‬כך עולה בבירור‬ ‫מעדויות המפקחים בבית המשפט – היא‬ ‫הרשעת המעסיק ולא בהכרח “בירור האמת”‬ ‫כפי שמצופה מהם‪.‬‬ ‫ניהול תיק פלילי של עובדים זרים הינו מיוחד‬ ‫ומורכב מאוד‪ ,‬שכן מעבר לידיעת והכרת ההליך‬ ‫הפלילי על בוריו (המשפט הפלילי)‪ ,‬קיים עוד‬ ‫שני אלמנטים משמעותיים נוספים של הכרת‬ ‫וידיעת דיני העבודה לעומקן (משפט העבודה)‪,‬‬ ‫וכן הכרה והבנה של כל נהלי הרשויות הקשורים‬ ‫במהגרי העובדה בישראל ( משפט המנהלי)‪.‬‬ ‫ייצוג נאשמים בהליכים אלה משלב למעשה‬ ‫בין המשפט הפלילי לדיני העבודה למשפט‬ ‫המנהלי‪.‬‬ ‫ההליכים הפלילים המתנהלים בבתי הדין לעבודה‬ ‫למעשה מהווים מעין נקודת ממשק בין שלושת‬ ‫התחומים הללו‪ ,‬כאשר וכאמור‪ ,‬על הסניגור‬ ‫להבין והכיר היטב את כולם‪.‬‬ ‫בימים אלו התקבלו זיכויים רבים של‬ ‫מעסיקים ואף נזיפה של בתי הדין האזורי‪,‬‬ ‫כלפי המדינה‪ ,‬על כך שאין ראיות בתוך‬ ‫ולעיתים הראיות אינם מספיקות על מנת‬ ‫לגבש תיק פלילי‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי במידה ומתקיימים ביקורת במשק‪,‬‬ ‫יש להבין כי עסקינן בביקורת מחייבת וממצאיה‬ ‫של הביקורת הינם מחייבים והראיות אשר‬ ‫נאספות בביקורת הינן משמשות הן להליך‬ ‫המנהלי (רשות האכיפה) והן להליך המשפטי –‬ ‫הפלילי‪ ,‬לכן יש לתת את הדעת לכל המסמכים‬ ‫אשר מציגים לרשויות ולא לנציגיהן‪.‬‬ ‫‪-------‬‬‫פסקי הדין בראשי הפרקים אשר צוינו לעיל‬ ‫ניתנים לקריאה באתר ‪wzlaw.co.il :‬‬ ‫בנוסף להלן מספר פסקי דין לדוגמא‪:‬‬ ‫הע”ז ‪41750-04-10‬‬ ‫הע”ז ‪2739-09‬‬ ‫ת”פ ‪174-08‬‬ ‫הע”ז ‪1291-09‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪9‬‬ ‫עובר ושב אבי אובליגנהרץ‬ ‫בהשקעה של ‪ 22‬מיליון שקל נפתח להרצה‬ ‫שלב א’ של מלון “חוף נחשולים בוטיק”‪ .‬המי‬ ‫לון‪ ,‬השוכן לחופו של הים התיכון למרגלות‬ ‫רכס הכרמל על רצועת חוף לבנה‪ ,‬הוא בבעי‬ ‫לות קיבוץ נחשולים‪.‬‬ ‫שלב א’ כולל שני מבנים דו‪-‬קומתיים‪24 ,‬‬ ‫סוויטות ג’וניור ודה‪-‬לוקס‪ ,‬המשקיפות אל‬ ‫הים ונמצאות במרחק נגיעה מהמים‪ .‬מתוכן‬ ‫ארבע סוויטות מפוארות המתאימות למשפי‬ ‫חות וממוקמות בקומה השנייה‪ .‬בכל קומה ‪12‬‬ ‫סוויטות ולכל סוויטה בקומת קרקע יציאה‬ ‫לבריכה פרטית משלה‪ .‬החדרים בעלי הבריכה‬ ‫הפרטית מתאימים לזוגות בלבד‪ .‬חדרי הבוטיק‬ ‫ממוקמים בסמיכות לקו המים‪ ,‬ובכל אחד ואחד‬ ‫מהחדרים ניתן לראות את המים‪.‬‬ ‫בשלב השני מתוכננים עוד שישה מבנים דו‪-‬‬ ‫קומתיים‪ ,‬בעלות כוללת של ‪ 96‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫ובסך הכול יהיו במלון הבוטיק כ‪ 100-‬חדרים‪.‬‬ ‫החדרים מתאפיינים בעיצוב חדשני וכוללים‬ ‫מיטת קינג‪-‬סייז עם גב מעוצב בעל תאורת‬ ‫לד אחורית‪ ,‬חדר אמבטיה מפנק בעל אמבטיה‬ ‫מחופה אבן טבעית ומקלחת נוספת‪ ,‬מרפסת‬ ‫מרוצפת בעץ “איפאה” עם ריהוט גן יוקרתי‬ ‫אל מול הים‪ ,‬מסך לד ‪ 46‬אינטש (מסך לד נוסף‬ ‫בחדר הילדים בסוויטות המשפחתיות)‪ ,‬כבי‬ ‫לים‪ ,‬מכונת אספרסו חדישה‪ ,‬ערכת קפה ותה‪,‬‬ ‫מיטת שיזוף‪ Wi-Fi ,‬במתחם הסוויטות ועוד‪ .‬‬ ‫מלון הבוטיק‪ ,‬שנבנה על תשתיות קיימות‬ ‫במתחם התיירות‪ ,‬שוכן בסמוך למלון נחשוי‬ ‫לים‪ ,‬שבו נפתחו לפני כשנה ‪ 16‬חדרי בוטיק‬ ‫הנושקים לים בעיצוב חדשני‪ ,‬עם גן יפני‬ ‫מעוצב‪ ,‬שתי מקלחות עם ראשי גשם ‪ -‬אחת‬ ‫פנימית והשנייה בחצר קטנה מוקפת חומה ‪-‬‬ ‫ומרפסת המשקיפה אל הגלים‪ ,‬מרוצפת בעץ‬ ‫‘עמיעד’ קיבלה אות‬ ‫היצואן המצטיין‬ ‫חברת עמיעד מערכות מים‪ ,‬המפתחת‪,‬‬ ‫מייצרת ומשווקת פתרונות סינון מים ביוי‬ ‫תר ‪-‬מ‪ 80-‬מדינות בעולם‪ ,‬זכתה באות ה�י‬ ‫צואן המצטיין לשנת ‪ .2012‬את האות קיבלו‬ ‫מנכ”ל עמיעד אריק דיין ויו”ר הדירקטוריון‬ ‫טל ישועה מידי נשיא המדינה שמעון פרס‬ ‫בבית הנשיא‪ ,‬במעמד שר הכלכלה נפתלי‬ ‫בנט‪ .‬האות הוענק לעשר החברות המובילות‬ ‫ביצוא הישראלי‪.‬‬ ‫נשיא המדינה שמעון פרס אמר בטקס‪:‬‬ ‫“הפרסים המוענקים לכם היום אינם רק ציון‬ ‫של הערכה על הצלחתכם בעבר‪ ,‬הם קריאה‬ ‫לחברות ישראליות להמשיך‪ ,‬ליזום ולחתור‬ ‫להישגים גדולים‪ .‬הערכתי האישית לכל אחד‬ ‫ואחת מכם והערכתה של המדינה כולה”‪.‬‬ ‫מנכ”ל עמיעד מערכות מים אריק דיין אמר‪:‬‬ ‫“אני שמח‪ ,‬מודה וגאה בפרס היצואן המצטיין‪.‬‬ ‫זהו אות כבוד על ההשקעה ועל המסירות של‬ ‫כלל עובדי עמיעד‪ ,‬שבזכות מאמציהם הגענו‬ ‫למעמד הזה‪ .‬אחת הבעיות הקשות בעולם היא‬ ‫אריק דיין‪ .‬צילום‪ :‬מארק ניימן לעמ‬ ‫‪|| 10‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫מחסור במים נקיים‪ ,‬והחזון של עמיעד הוא‬ ‫לפתח פתרונות טכנולוגיים חדשניים לבעיה‬ ‫זו”‪.‬‬ ‫דיין ציין כי עמיעד ייצאה ב‪ 2012-‬מוצרים‬ ‫ופרויקטים בשווי הגבוה מ‪ 83-‬מיליון דולר‬ ‫וגאה מאוד בחדשנות הישראלית שהיא מפיי‬ ‫צה בעולם‪“ .‬אנו גאים לא רק בהיותנו חברה‬ ‫ישראלית וחברה קיבוצית‪ ,‬אלא גם חברה‬ ‫הממוקמת בצפון הארץ המעסיקה למעלה‬ ‫מ‪ 400-‬עובדים‪ ,‬שמייצגים את הפסיפס ה�א‬‫נושי המגוון והאיכותי שקיים בגליל‪.‬‬ ‫“כיצואנים‪ ,‬אנו נמצאים כיום בתקופה‬ ‫מאתגרת‪ ,‬הבוחנת את חוסנה של הכלי‬ ‫כלה הישראלית‪ ,‬כשגורמים בינלאומיים‬ ‫מאיימים להחרים תוצרת ישראלית‪ .‬אני‬ ‫משוכנע שמדינת ישראל תדע להתמודד‬ ‫עם האתגר הזה ולהבטיח את המשך השגי‬ ‫שוג והצדיעה קדימה של המשק הישראלי‪,‬‬ ‫שהוא מקור של ביטחון וגאווה לכל ישראי‬ ‫לי באשר הוא”‪.‬‬ ‫איפאה עם ריהוט גן יוקרתי‪ ,‬פרגולה מקורה‬ ‫בעץ מאסיבי ומדשאות‪.‬‬ ‫בסך הכול במלון חוף נחשולי ם ‪ 113‬יח�י‬ ‫דות אירוח מגוונות לזוגות‪ ,‬לבודדים ולמשי‬ ‫פחות‪ ,‬מתוכן ‪ 40‬חדרי בוטיק יוקרתיים‬ ‫ממוקמים מול מפרץ ים קסום וחולות לבי‬ ‫נים‪ ,‬ו‪ 73-‬חדרים רגילים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים‬ ‫‪ 39‬חדרי “נופש כפרי” הנמצאים במתחם‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬במרחק הליכה של מספר דקות מקו‬ ‫המים‪ ,‬ובסמוך להם נמצאת “וילה שונית”‪,‬‬ ‫וילה מפוארת ומרווחת‪ ,‬בעלת חמישה חדרי‬ ‫שינה נפרדים וסלון גדול‪ ,‬המתאימה לנופש‪,‬‬ ‫לאירועים משפחתיים ולבילוי עם חברים‪ .‬‬ ‫במלון קיימים אולמות לכנסים ולאירועים‬ ‫המצוידים במיטב המכשור האור‪-‬קולי‪ ,‬ובנוסף‬ ‫יש אינטרנט אלחוטי חינם במרכז המלון ליד‬ ‫הקבלה והמסעדה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יחצ‬ ‫נפתח מלון “חוף נחשולים בוטיק”‬ ‫במסעדת המלון “רוזמרין” מוגשות ארוחות‬ ‫בוקר וערב כשרות של השף עופר בן גיגי‪ .‬עוד‬ ‫מציע מלון חוף נחשולים אטרקציות ופעילוי‬ ‫יות לכל המשפחה‪ ,‬כמו מוזיאון “המזגגה” ‪-‬‬ ‫מוזיאון לארכיאולוגיה ימית וסביבתית‪ ,‬סיור‬ ‫לעתיקות “תל‪-‬דור”‪ ,‬המזוהה עם העיר המקי‬ ‫ראית “דור”‪ ,‬חוף ים ומפרץ טבעי ועוד‪.‬‬ ‫לגין זכתה בפרס‬ ‫בינלאומי יוקרתי‬ ‫חברת לגין אריזות מזון זכתה בפרס יוקרתי‬ ‫מטעם ‪ ,IPA‬הארגון הבינלאומי של יצרני‬ ‫קופסאות הפח והאריזות‪ ,‬על עיצוב ופיתוח‬ ‫קופסת הקפה הצורנית ‪ 200‬גרם קפה נמס של‬ ‫חברת שטראוס‪-‬עלית‪.‬‬ ‫בתחרות לקחו חלק חברות אריזות פח מוי‬ ‫בילות בעולם‪ ,‬ולאחר מספר סבבים קטפה‬ ‫לגין את המקום הראשון‪.‬‬ ‫בדברי ההסבר להענקת הפרס צוין כי קופי‬ ‫סת הקפה החדשה של שטראוס ולגין מביאה‬ ‫לידי ביטוי יכולות פיתוח‪ ,‬עיצוב וייצור גבוי‬ ‫הות במיוחד‪ ,‬המשקפות את החזון של תעשי‬ ‫יית הפח העולמית‪ .‬‬ ‫“הקופסה החדשנית היא פרי תהליך פיי‬ ‫תוח משותף ששילב טכנולוגיות ייצור מהי‬ ‫מתקדמות בעולם יחד עם ידע רב שנצטבר‬ ‫בשטראוס ובלגין לאורך זמן רב של פעילות‬ ‫משותפת‪ .‬התהליכים הללו אפשרו נראות‬ ‫וייחודיות של הקופסה וחיסכון בעלויות‬ ‫מרכיביה‪ .‬הזכייה משקפת את ההכרה הביני‬ ‫לאומית ביכולות הטכנולוגיות ובפיתוח של‬ ‫החברה”‪ ,‬אמר שפי עוז‪ ,‬מנהל השיווק של‬ ‫לגין‪.‬‬ ‫נוסף על כך זכתה לאחרונה החברה מיגור‬ ‫בפרס “תעשייה יפה ומקיימת” מטעם המועי‬ ‫צה לישראל יפה‪ .‬הפרס הוענק ללגין במסי‬ ‫גרת התחרות השנתית “ישראל יפה ומקיימת‬ ‫בישראל יפה”‪ ,‬ולקחו בה חלק מפעלי התעי‬ ‫שייה המובילים בארץ‪ .‬בטקס חגיגי שהתקי‬ ‫יים בדצמבר בשיתוף התאחדות התעשיינים‬ ‫בישראל ואיגוד התעשייה הקיבוצית‪ ,‬הוענק‬ ‫הפרס ללגין על ידי ראשי ההתאחדות והמוי‬ ‫עצה ובנוכחות שר הכלכלה נפתלי בנט‪ .‬זוהי‬ ‫הפעם ה‪ 20-‬ברציפות שבה זוכה לגין בפרס‬ ‫על עידודה לטיפוח ולשיפור הסביבה במגזר‬ ‫התעשייתי‪ ,‬למען רווחת העובד והקהילה‪.‬‬ ‫מנכ”ל החברה גבי סקוורר מסר כי “אחת‬ ‫המטרות שהצבנו לפנינו הינה פיתוח ושיפור‬ ‫התעשייה הישראלית‪ ,‬תוך שמירה על עקרוי‬ ‫נות כמו רווחת האדם ושמירת איכות סביבת‬ ‫העבודה‪ .‬אנו דוגלים בדרך זו כבר זמן רב‬ ‫ונמשיך לצעוד בה עוד שנים רבות”‪.‬‬ ‫גבי סקוורר‪ ,‬מנכ‪:‬ל חברת לגין (במרכז) במעמד קבלת הפרס‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יחצ‬ 11 || 13.2.14 ‫ארץ הצבי‬ ‫עוזי בן צבי‬ ‫אדום מבנים‬ ‫מוכרים או לא מוכרים‪ ,‬זו גלותי השנייה‬ ‫זו השאלה?‬ ‫חברות בינלאומיות שמחפשות השקעות בתחום‬ ‫הקרוב ללבן תמשכנה לבצע רכישות במאות מיליוני‬ ‫דולרים‪ .‬לחלק מהקיבוצים המשוועים למילוי קרנות‬ ‫הפנסיה וייצוב הקיבוץ זהו אוויר לנשימה‬ ‫בהמשך למדור משבוע שעבר‪ ,‬ננסה להבין‬ ‫קצת יותר לעומק את התהליכים שעוברים‬ ‫על התעשייה הקיבוצית‪ ,‬שהיא ללא שום ספק‬ ‫מקור לגאווה קיבוצית וישראלית‪.‬‬ ‫בכדי להבין את הנושא קצת יותר לעוו‬ ‫מק‪ ,‬בואו ונציץ לרגע במה שקרה לתעשיית‬ ‫ההשקיה הקיבוצית‪/‬ישראלית‪ ,‬באמת פאר‬ ‫התעשייה הקיבוצית‪.‬‬ ‫האבולוציה של מפעלי תעשיית ההשקיה‬ ‫הקיבוצית‬ ‫שלב א‪:‬‬ ‫"נען" – מפעל הממטרות שקם בקיבוץ נען‬ ‫התחיל לייצר את ממטרות הפטיש וראה‬ ‫ברכה בעמלו‪.‬‬ ‫"נטפים" – הוקמה בקיבוץ חצרים שבנגב‬ ‫והתחילה לייצר את ההמצאה הכי גדולה של‬ ‫תעשיית ההשקיה הישראלית – הטפטוף‪.‬‬ ‫"רווית" – ציוד להשקיה מאלומיניום‪ ,‬קיו‬ ‫בוץ חצור‪.‬‬ ‫"פלסטרו גבת" – מפעל ההשקיה שקם בקיו‬ ‫בוץ גבת‪.‬‬ ‫"דן ממטירים" – מפעל לממטירונים מתו‬ ‫קדמים שקם בקיבוץ דן שבצפון‪.‬‬ ‫"מצרפלס" – מפעל לטפטוף שקם בקיבוץ‬ ‫מצר‪ ,‬בבעלותו המלאה‪.‬‬ ‫"פלסים" – מפעל לצנרת ‪ PVC‬ו‪PA-‬‬ ‫בקיבוץ מרחביה‪ ,‬שנכנס גם לייצור של מעו‬ ‫רכות טפטוף‪.‬‬ ‫כל החברות העמידו את שוקי היצוא בראש‬ ‫מעייניהן‪ ,‬מפני שהיה ברור שהשוק הישראלי‬ ‫מוגבל ביכולת הקיבולת שלו‪.‬‬ ‫שלב ב‪:‬‬ ‫"נטפים" – רצתה להתרחב‪ ,‬לגדול ולשמור‬ ‫על אופייה הקיבוצי כאידיאולוגיה‪ .‬הקיבוצים‬ ‫מגל ויפתח פתחו קווי ייצור‪ ,‬ועתה הפכה נטו‬ ‫פים לחברה של שלושה קיבוצים‪ ,‬לא בחלקים‬ ‫שווים‪ ,‬כאשר עיקר הבעלות נשאר בחצרים‪.‬‬ ‫"נען" ו"דן ממטירים" הפכו לחברה אחת‬ ‫נען‪-‬דן‪ ,‬עם שני אתרי ייצור ‪ -‬האחד בנען‬ ‫והשני בדן‪ ,‬כאשר נען‪-‬דן מוכרת את ממטו‬ ‫רות נען והטפטוף‪ ,‬כמו גם את ממטירוני דן‪.‬‬ ‫"רווית" – עם המעבר לטפטוף בישראל‬ ‫וירידת הביקוש לציוד שלה‪ ,‬החברה נמכרת‬ ‫ונסגרת‪.‬‬ ‫"פלסים" – מפסיקה לייצר קווי טפטוף‪,‬‬ ‫מתרכזת בצנרת ומחברים‪.‬‬ ‫שלב ג‪:‬‬ ‫"נטפים" – מכניסה שותפים זרים מחו"ל‬ ‫(בתחילה קרן מרקסטון‪ ,‬ובהמשך קרן פרו‬ ‫‪|| 12‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫מיירה קונה את כל אחזקות קרן מרקסטון)‬ ‫בשני שלבים שמחזיקים היום את מרב מניות‬ ‫החברה‪ .‬אתרי הייצור נשארו בחצרים‪ ,‬במגל‬ ‫וביפתח‪ ,‬ומבנה החברה על החברות הבנות‬ ‫נשאר פעיל‪.‬‬ ‫"נען‪-‬דן" – החברה מוכרת בשלב ראשון‬ ‫חלק ניכר מהמניות לחבר ת ‪ JAIN‬הה�ו‬ ‫דית ושמה בישראל ובעולם "נען‪-‬דן‪-‬ג'אין"‪.‬‬ ‫בהמשך קונ ה ‪ JAIN‬את שארית מניות הח�ב‬ ‫רה‪ .‬אתר הייצור בנען נשאר פעיל‪.‬‬ ‫"פלסטרו‪-‬גבת" – החברה נקנית כולה על‬ ‫ידי חברת "ג'ון דיר" האמריקאית‪ .‬חטיבת‬ ‫המים של החברה‪ ,‬ושמה נמחק‪ .‬פסי הייצור‬ ‫נשארים בגבת‪ .‬נכון להיום חברת ג'ון דיר‬ ‫מעמידה למכירה את כל חטיבת ההשקיה‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫"מצרפלס" – החברה ממשיכה להיות בבו‬ ‫עלות קיבוץ מצר‪ ,‬עם שותפות של ‪ 25%‬של‬ ‫גאון אחזקות‪.‬‬ ‫שלב ד‪ :‬המצב כיום‬ ‫מה שקרה לתעשיית ההשקיה מבוססת הקיו‬ ‫בוצים לא היה מקרי‪ .‬המשוואה היא לגדול או‬ ‫למות‪ ,‬וכאשר זה המצב‪ ,‬יחד עם מצב קשה‬ ‫של חלק מהקיבוצים שהתעשייה הזו פועלת‬ ‫בהם והצורך של הקיבוץ להזרים לקופתו כסף‬ ‫רב בכדי לקיים את אורח חייו‪ ,‬נאלץ הקיבוץ‬ ‫לעתים למכור נתחים גדולים מהתעשיות‬ ‫שלו לקרנות השקעה‪.‬‬ ‫נכון להיום החברות קיימות‪ ,‬רובן ככולן‪,‬‬ ‫גם אם החליפו שם ובעלות‪ .‬הן עדיין פעילות‬ ‫בקיבוצים שהקימו אותן‪ ,‬אבל הרווחים זורמים‬ ‫לבעלים‪ .‬החברות משלמות שכר ודמי שכיו‬ ‫רות על המבנים‪ ,‬הבעלים מספקים את הגב‬ ‫הכלכלי להתפתחות החברה‪ ,‬משהו שהקיבוץ‬ ‫הבודד התקשה מאוד לעשות לבדו‪.‬‬ ‫זו רק דוגמה‪ .‬עשרות חברות קיבוציות מכל‬ ‫הענפים נמכרו או יצאו לבורסה‪ ,‬חלקן נעלמו‬ ‫מהנוף של היישוב‪ ,‬אבל לא מעט נשארו בקיו‬ ‫בוץ עם חוזה ארוך טווח שמבטיח תעסוקה‪,‬‬ ‫והעיקר מבחינת הקונה‪ ,‬שמירה על הידע ועל‬ ‫הניסיון‪ ,‬שזה עיקר מה שאתה קונה כאשר‬ ‫אתה משקיע בחברה רווחית ומצליחה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מכירת חברות קיבוציות תמשיך‪,‬‬ ‫חברות בינלאומיות שמחפשות השקעות‬ ‫בתחום הקרוב ללבן תמשכנה לבצע רכישות‬ ‫במאות מיליוני דולרים‪ .‬לחלק מהקיבוצים‬ ‫המשוועים למילוי קרנות הפנסיה ולייצוב‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬זהו אוויר לנשימה‪ .‬ברוב המקרים‪,‬‬ ‫כפי שכתבתי‪ ,‬נשאר המפעל בחצר הקיבוץ‬ ‫ופעילותו נמשכת‪.‬‬ ‫יש להניח שגם זה ישתנה עם הזמן‪ ,‬אבל‬ ‫דייה לצרה בשעתה‪.‬‬ ‫כמו בעלי ההון השולטים בעמותות‪ ,‬כך הלך‬ ‫וגבר כוחן של חצרות הרבנים השולטות‬ ‫בכספי צדקה עצומים‪ .‬כמו בגולה‪ ,‬הן‬ ‫מתנהלות כמדינה בתוך מדינה‬ ‫עזרא דלומי‬ ‫באמצע שוק מחנה יהודה ישנה חנות פירות‪-‬‬ ‫ירקות שהסחורה הנמכרת בה יקרה בהרבה‬ ‫מזו שבחנויות השכנות‪ .‬ולמרות זאת – למו‬ ‫רות שהעגבנייה היא אותה עגבנייה – החנות‬ ‫הזאת תמיד מלאה בקונים‪ ,‬בעיקר חרדים‪.‬‬ ‫ניסיון להבין את פשר הדבר מוביל אל השלט‬ ‫הנמצא מעל הכניסה לחנות‪ .‬מופיעים עליו‬ ‫תווי ההכשר שיש לחנות‪ ,‬המעוטרת בבד"צים‬ ‫של רבנים מוכרים וידועים‪ .‬כאן‪ ,‬בד"ץ של‬ ‫רב נודע משול לצל"ש הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫כשחושבים על התופעה הזאת מן ההיבט‬ ‫הכלכלי‪ ,‬שהרי ברבים ממקומותינו הפכה‬ ‫הדת לסוג של ביזנס‪ ,‬מגלים שיש כאן עסקה‬ ‫סיבובית‪ :‬החנות משלמת לנותני הכשרות‪,‬‬ ‫נותני הכשרות מנפיקים תעודת הכשר "יוו‬ ‫קרתית"‪ ,‬ומחירה של התעודה מועמס על‬ ‫העגבנייה שקונה הלקוח‪ .‬כמו בקניית מותג‪,‬‬ ‫הלקוח קונה לא רק מוצר‪ ,‬הוא קונה יוקרה‪.‬‬ ‫הקנייה הזאת מעסה לו את האגו‪ .‬מחזקת‬ ‫אותו‪ .‬הוא מאמין שהצנון שלו כשר יותר מהו‬ ‫צנון של השכן‪.‬‬ ‫על האמונה הזאת‪ ,‬שהיא כמובן מיתוס‪ ,‬הקוו‬ ‫נה מוכן לשלם‪ .‬כמו ילד המשוויץ בתג החבו‬ ‫רה שעל בגדו‪ ,‬הוא שמח לספר שהעגבנייה‬ ‫שלו "מבוד"צת" והיא מהדרין שבמהדרין‪.‬‬ ‫התיאור הזה הוא חלק מניסיון לפענח את‬ ‫סוד כוחם העצום של כמה רבנים‪ ,‬בעיקר אלה‬ ‫שזכו לכינוי "באבות"‪ :‬הבאבא ברוך‪ ,‬הרב‬ ‫ישראל איפרגן (הרנטגן) והרב יאשיהו פינטו‪,‬‬ ‫שנמצא עכשיו במוקד סערה ציבורית בשל‬ ‫פרשיית תרומות או תשלומי שוחד – תחלו‬ ‫יטו בעצמכם – שמעורבים בה קציני משטרה‬ ‫בכירים וגם איש קונגרס אמריקאי‪.‬‬ ‫מה מקור כוחו של הרב פינטו? במה מותר‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הרב פינטו מהרב יואל בן נון? במקרה‬ ‫הזה סוד הכוח הוא המוצא המשפחתי‪ ,‬השושו‬ ‫לת‪ :‬הרב פינטו הוא צאצא של משפחת אבו‬ ‫חצירא שאנשיה נחשבו לבעלי סגולה‪ .‬אצל‬ ‫הטייקונים עוברים בירושה כסף ונכסים‪,‬‬ ‫הרבנים יורשים הילה משפחתית‪ .‬הסוציולוו‬ ‫גים קוראים לזה "סטטוס שיוכי"‪.‬‬ ‫הרב ברוך אבו חצירא – בנו של הבאבא‬ ‫סאלי (רבי ישראל אבו חצירא)‪ ,‬שהקים חצר‬ ‫בנתיבות אשר הפכה מוקד לעלייה לרגל‬ ‫ומשאבת מזומנים בעלת הספק שאיבה גבוה‪,‬‬ ‫מירק בעזרת שיוכו המשפחתי את עברו‬ ‫הפלילי והפך למוקד כוח פוליטי‪ .‬מילה טובה‬ ‫וברכה שלו לפוליטיקאי שוות הרבה קולות‪.‬‬ ‫הוא הפך מאסיר לעשיר‪.‬‬ ‫ההילולה השנתית בחצרו של הרנטגן מאו‬ ‫גדת סביבה שרים‪ ,‬אנשי צבא בכירים‪ ,‬קציו‬ ‫ני משטרה ועוד רבים המבקשים לקדם את‬ ‫ענייניהם באמצעות ההתחככות עם כל המי‬ ‫ומי‪ .‬אריק שרון‪ ,‬ציניקן לא קטן‪ ,‬הגיע לשם‬ ‫כדי להשתתף בהשלכת חפצים אל תוך האש‬ ‫באיזה טקס הזוי של הסרת כשפים‪ .‬מן הסתם‬ ‫חשב שכך "יתחזק" מול יריביו‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬גם חצרו של הרב פינטו‪ .‬כספים רבים‬ ‫שאין עליהם פיקוח עוברים בין אנשים‬ ‫בלחיצת יד; מתקבלות שם החלטות שלהשפו‬ ‫עותיהן הכלכליות יש השלכות על הכיס של‬ ‫כולנו‪ ,‬כמו למשל בנושא התיווך בין דנקו‬ ‫נר לאלשטיין בפרשת אי‪.‬די‪.‬בי; כמו למשל‬ ‫בעצות לאילן בן דב‪ ,‬בעל השליטה בפרטנר‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬סביב הרב וסביב הכסף הנערם קמה חצר‬ ‫חסידים שהולכת ותופסת נפח‪ .‬חצר הרבי‬ ‫הפכה למדינה בתוך מדינה‪ .‬כמו בגולה‪.‬‬ ‫את עליית כוחה של הדת על נגזרותיה‬ ‫העסקיות יש לחפש בתהליכי קריסתה של‬ ‫מדינת הרווחה‪ ,‬המותירה שכבות הולכות‬ ‫וגדלות ללא ביטחון חברתי‪ ,‬כשחלקים מהן‬ ‫אף נתונים תחת איום קיומי של ממש‪ .‬הדת‬ ‫על מוסדותיה ועסקניה – כאן ובמקומות‬ ‫רבים אחרים – נכנסו לריק שחוללו תהליכי‬ ‫ההפרטה‪ ,‬אשר הותירו את האזרחים חשופים‬ ‫וחסרי ביטחון‪ .‬רשתות הצדקה הדתית תפסו‬ ‫את מקומה של הרווחה המדינתית‪ .‬כמו בעלי‬ ‫ההון השולטים בעמותות‪ ,‬כך הלך וגבר גם‬ ‫כוחם של הרבנים השולטים בכספי הצדקה‬ ‫הללו‪ .‬על מודל הון‪-‬שלטון‪-‬עיתון נולד המוו‬ ‫דל רבנים‪-‬קצינים‪-‬יחצנים‪ .‬דנקנר ובן דב הם‬ ‫תמונת הראי של פינטו והרנטגן‪ ,‬ארבעתם הם‬ ‫חלק מאותה שיטה והסתבכותם מלמדת על‬ ‫ריקבונה‪.‬‬ ‫הרב ישעיהו פינטו‪ .‬התמונה להמחשה בלבד‬ ‫צילום‪ :‬אדי ישראל‬ 23 || 13 || 14.3.13 13.2.14 ‫דעת יחיד‬ ‫תוצאה ידועה מראש‪,‬‬ ‫האומנם?‬ ‫גם אני שותף לספקות בדבר אופן ניהול הקרב‪ ,‬אך מציע לכולנו שלא לרפות ידיים (“ניצחון רמ”י‬ ‫בנוקאאוט”) הדורשות בטובתנו‪ ,‬אפילו אם לא בטוח שהן ידיים ימניות‪ ...‬ולרכז מאמץ חשיבתי‬ ‫ותכנוני‪ ,‬איך ניתן יהיה לנצח‪ ,‬בקרב או במשא ומתן או בשילוב ביניהם‪.‬‬ ‫מאמר תגובה למדור ארץ הצבי‪“ ,‬הזמן הירוק”‪30.1.14 ,‬‬ ‫בארי הולצמן ‪‬‬ ‫‪|| 14‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫[ ארנון אבני ]‬ ‫הערה ראשונה‪ :‬מתי תוקעים סיכה‪.‬‬ ‫כמותח ביקורת סדרתי כלפי אופן‬ ‫הפעילות התנועתית בנושא הקרקי‬ ‫עות‪ ,‬אני מציע שלא לרפות ידיים‬ ‫מצדנו ולחזק ידיים של יריבינו (והם‬ ‫יריבים קשים וחזקים)‪.‬‬ ‫הערה שנייה‪ :‬מוסכם כי “אחת‬ ‫מאבני היסוד של הקיבוץ המתחדש‬ ‫הייתה היכולת והרשות של חבר‬ ‫הקיבוץ לשייך שיוך קנייני את‬ ‫הבית שבו הוא דר זה שנים”‪ .‬אולם‬ ‫כדאי לבחון כמה נתונים ולהתחשב‬ ‫בהם‪:‬‬ ‫בפתיח לחוזי החכירה משנות‬ ‫התשעים שעליו חתמו מול המיני‬ ‫הל כ‪ 120-‬קיבוצים‪ ,‬ולגבי כל‬ ‫השאר דינם זהה‪ ,‬כתוב כך‪“ :‬הואיל‬ ‫והקיבוץ הינו אגודה להתיישבות‪,‬‬ ‫שהוא יישוב נפרד המקיים חברה‬ ‫שיתופית של חבריו‪ ,‬המאורגנת על‬ ‫יסודות של בעלות הכלל על הקני‬ ‫יין‪ ,‬של עבודה עצמית ושל שוויון‬ ‫ושיתוף בכל שטחי הייצור‪ ,‬הצריכה‬ ‫והחינוך ובתקנותיה קיימת הוראה‬ ‫לפיה אין האגודה מחלקת את רווי‬ ‫חיה ואת רכושה בכל צורה שהיא”‪.‬‬ ‫למיטב ידיעתי‪ ,‬אף קיבוץ לא פעל‬ ‫לשינוי פתיח כה חד‪-‬משמעי זה‪.‬‬ ‫עכשיו עלינו להתמודד עם הסתיי‬ ‫רה שהשיוך הקנייני מייצר עם לשון‬ ‫חוזה החכירה (בצד התמודדויות‬ ‫נוספות בכל הקשור לנושאי מיסוי‬ ‫שונים‪ ,‬התייחסות החברה הישראי‬ ‫לית לעוסקים בנדל”ן ומתיימרים‬ ‫גם לנפנף בזכויות המגיעות להם‬ ‫מטעמים שונים ובעיקר הוותק והי‬ ‫השקעות המגוונות שהשקיעו בייי‬ ‫שוב‪ ,‬באזור ובמדינה בכלל)‪.‬‬ ‫מי “הלך עם הקיבוצים”‪ .‬לפחות‬ ‫אחד מבכירי המינהל הפטיר עוד‬ ‫מזמן כי מטרת ההחלטה הייתה לפרק‬ ‫את הקיבוצים ובין השאר להפריד‬ ‫את השטחים הנרחבים החכורים‬ ‫במשבצת החקלאית משטח המחנה‬ ‫שבו מתרכז העניין הציבורי והאישי‬ ‫של רוב גדול מחברי הקיבוץ‪.‬‬ ‫משום מה לא מפריעים לעוזי‬ ‫“הסעיפים הקטנים” בהחלטה ‪751‬‬ ‫לפיהם רק חבר שהיה ביום הקובע‬ ‫בעל ותק של לפחות ‪ 15‬שנים (!)‬ ‫יהיה זכאי לשיוך‪ ,‬וזאת לפי תשלום‬ ‫ש ל ‪ )!( 66%‬משווי המגרש‪ .‬הצע�י‬ ‫רים יותר יידרשו לשלם ‪ 91%‬משווי‬ ‫המגרשים שעליהם בנויים בתיהם‪.‬‬ ‫אלו לדעתי סעיפים שערורייתיים‪,‬‬ ‫להם היינו כולנו אמורים להתנגד‪.‬‬ ‫אין להם תקדים ודמיון בשום הסדר‬ ‫עם חוכרי קרקע בישראל‪ .‬הם מבסי‬ ‫סים הנחת יסוד שקרית לפיה אנו‬ ‫הקיבוצים לא שילמנו דמי חכירה‬ ‫כמו החוכרים העירוניים‪ .‬לא מוזר‬ ‫לעוזי כי החלטה זו התקבלה ואושרה‬ ‫במועצת מקרקעי ישראל ואחר כך‬ ‫על ידי כ‪ 150-‬קיבוצים עוד לפני‬ ‫כמה עשרות שנים ובינתיים רק ייי‬ ‫שובים בודדים השלימו לחלוטין את‬ ‫ביצועה?‬ ‫הערה שלישית‪ :‬פערי המחירים‪.‬‬ ‫פערי המחירים היו ברורים מלכי‬ ‫תחילה ולא “כאן הסתבר לתק”צ”‬ ‫פער זה‪ .‬הפער הלך וגדל ככל‬ ‫שרמת מחירי הקרקע הלכה ועלתה‬ ‫באזורי הביקוש בתלילות ובממדים‬ ‫שאיש לא חזה‪ .‬עד שהקיבוצים‬ ‫הפרושים ב”אזורי הביקוש” ישליי‬ ‫מו את ביצוע התשלומים‪ ,‬אלה של‬ ‫היום ואלה הנידחים‪ ,‬הם ככל הנרי‬ ‫אה ימשיכו לעלות בתלילות ויקשו‬ ‫על הקיבוצניקים‪ ,‬אפילו בקיבוי‬ ‫צי המרכז העשירים‪ ,‬לעמוד בכך‪.‬‬ ‫פערי המחירים ידועים לפרטיהם‬ ‫בתק”צ ואף הוכנו שם מטריצות‬ ‫לכל קיבוץ וקיבוץ‪ ,‬על פי מאפי‬ ‫ייניו‪ ,‬לחישוב כל סכומי התשלוי‬ ‫מים הישירים והברורים והעקיפים‬ ‫שעוד לא הובנו והובהרו לחברי‬ ‫הקיבוצים‪ .‬במצב פערים כאלו היה‬ ‫רצוי כי יופעל מנגנון מאזן‪ ,‬סוליי‬ ‫דרי‪ ,‬העשוי לשרת גם את קיבוץ‬ ‫עמיעד‪ .‬מנגנון כזה הופעל למיטב‬ ‫ידיעתי ביישובי המועצה האזורית‬ ‫הגליל העליון‪ ,‬בהנהגתו של אהרון‬ ‫ולנסי ובביצועו של הגזבר חיים‬ ‫מילוא‪ ,‬בעת שניתנו הטבות מפליי‬ ‫גות רק ליישובי קו העימות שמצפון‬ ‫לעמיעד‪ ,‬והנהגת המועצה האזורית‬ ‫ידעה לפצות את היישובים שמדרום‬ ‫לקו העימות בדרכים שונות ויציי‬ ‫רתיות‪ .‬ישנה התנערות בוטה מן‬ ‫הסולידריות הנדרשת ‪ -‬לא הבעת‬ ‫צער ורחמים‪ ,‬אלא הכרה בצורך של‬ ‫שילוב כוחות מול גורם עוין חיצוני‬ ‫ומניעת תהליך של “הפרד ומשול”‪.‬‬ ‫הערה רביעית‪ :‬קרב הורדת הידיים‪.‬‬ ‫גם אני שותף לספקות בדבר אופן‬ ‫ניהול הקרב‪ ,‬אך מציע לכולנו שלא‬ ‫לרפות ידיים (“ניצחון רמ”י בנוקי‬ ‫אאוט”) הדורשות בטובתנו‪ ,‬אפילו‬ ‫אם לא בטוח שהן ידיים ימניות‪...‬‬ ‫ולרכז מאמץ חשיבתי ותכנוני‪ ,‬איך‬ ‫ניתן יהיה לנצח‪ ,‬בקרב או במשא‬ ‫ומתן או בשילוב ביניהם‪.‬‬ ‫הערה חמישית‪ :‬מהו “שיוך פניי‬ ‫מי”? אם הכוונה לתעלול שיצרו‬ ‫עורכי דין בכמה מקיבוצי המרכז‬ ‫(חוזה שיוך המדווח רק לשלטונות‬ ‫המס ולא לרמ”י) דעתי כדעתך‪,‬‬ ‫בהסתייגות לא קלה‪ :‬זהו התעלול‬ ‫שהיה הסיבה העיקרית לבלימת מתן‬ ‫היתרי הבנייה ולא פעילות כלשהי‬ ‫מטעם התק”צ‪ .‬גם המסלול שאליו‬ ‫חותרים בתק”צ ‪ -‬חכירה ראשית של‬ ‫האגודה וחכירת משנה של החברים‪,‬‬ ‫תוך הורדת מחירי השיוך והידוק‬ ‫הבקרה על הרכב האוכלוסייה לעת‬ ‫חילופי דורות ובעלות על הדירות ‪-‬‬ ‫אינו מלהיב‪.‬‬ ‫אני מציע כבר זמן רב הסדר כספי‬ ‫פנימי‪ ,‬המייחס שווי כספי הוגן‬ ‫ומאוזן המייצג ערך דירה‪ ,‬ואולי‬ ‫אף נכסים אחרים‪ ,‬על פי ותק ואי‬ ‫מות מידה משלימות לכל אחד מן‬ ‫המשתכנים והמצטרפים‪ ,‬ותיקים‬ ‫וצעירים‪ .‬אני מציע להתנתק מן‬ ‫הקירות‪ ,‬הרצפה והגג ולתרגם אותם‬ ‫לשווה כסף‪ .‬כסף זה ישולם ליורשים‬ ‫ חלקם בוודאי כבר מחוץ לקיבוץ‬‫ולא שוקלים להצטרף אליו – על ידי‬ ‫הדיירים החדשים המצטרפים לקיי‬ ‫בוץ‪ ,‬ב”מכה אחת” או בפריסה מוי‬ ‫סכמת ככל שיוכל הקיבוץ לפרוס‪.‬‬ ‫במקרים מיוחדים‪ ,‬כתלות במצב‬ ‫הכלכלי באותו קיבוץ‪ ,‬יתאפשר אף‬ ‫לבעל דירה לקזז חלק מן הסכום‬ ‫העתידי עוד בחייו‪ ,‬תוך שישתמש‬ ‫בכך למטרותיו הוא (מעין משכנתה‬ ‫הפוכה)‪.‬‬ ‫הסדר זה ייעשה על ידי הקיבוץ‪,‬‬ ‫באופן אוטונומי‪ ,‬ללא מעורבות מיוי‬ ‫תרת ומייקרת של רמ”י‪ ,‬לא ‪,91%‬‬ ‫לא ‪ 66%‬ואפילו לא ‪ 11%‬בקיזוז‬ ‫מקדם אזור עדיפות לאומית א’ באי‬ ‫זור עם מחירי קרקע זולים כמקובל‬ ‫בסביבות ג’יב יוסוף‪ .‬בלי התערי‬ ‫בות שולה בן צבי ובנצי ליברמן‪.‬‬ ‫את המשא ומתן שאתה מציע לנהל‬ ‫איתם‪ ,‬אני מציע לך לעשות ולהתני‬ ‫סות לבדך ובעצמך‪ .‬אל תהסס לספר‬ ‫לחבר’ה איך היה‪ .‬שיקול דעתם ביום‬ ‫טוב אינו עדיף אפילו על שיקול‬ ‫דעת חברי מזכירות ממוצעת ביום‬ ‫רע‪ .‬בדומה להסדרים פנימיים רגיי‬ ‫שים אחרים שנעשו ללא מעורבות‬ ‫פקידי משרד הרווחה או הבריאות‪,‬‬ ‫השתכללו והותאמו למידתו וליכוי‬ ‫לותיו של כל קיבוץ‪ ,‬כך ניתן לבצע‬ ‫הסדר זה‪.‬‬ ‫הערה אחרונה‪ :‬מי הוא “התק”צ”?‬ ‫המזכיר הנבחר? צוות הקרקעות‬ ‫המלווה אותו? החלטות מועצה בנוי‬ ‫שא? משאל רחב? כדאי להגדיר‪ .‬כל‬ ‫הגדרה תבטא משהו אחר‪...‬‬ ‫דפנה•‪:server1:mishkeykibuzim‬ביצועים‪•zman1-260x360_BF.indd124089:‬פברואר‪PM5:412014,3‬‬ ‫העסק שלך‬ ‫בידיים טובות‬ ‫מעביר סדנאות יצירה בקיבוץ? בעל נגריה או מוסך?‬ ‫משקי הקיבוצים מציעה לך ביטוח שתפור לעסק שלך‬ ‫סוכנות הביטוח משקי הקיבוצים מתמחה בהתאמת ביטוח לעסקים קטנים ובינוניים בקיבוצים‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬סדנאות‪ ,‬נגריות‪ ,‬מסגריות‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מוסכים ועוד‪ .‬הסוכנות מעניקה מגוון כיסויים‪ ,‬המותאמים‬ ‫במיוחד לצרכי העסק שלך בקיבוץ ולאופי התעסוקה הייחודי ‪ -‬ומגנים עליו מפני סיכונים אפשריים‪.‬‬ ‫עם ביטוח עסק ב"משקי הקיבוצים"‪ ,‬הראש שקט וחופשי מדאגות!‬ ‫עם ביטוח במשקי הקיבוצים הראש שקט וחופשי מדאגות!‬ ‫סניף ת"א ‪073-7001213‬‬ ‫סניף גרנות ‪04-6321150/1‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪15‬‬ ‫מקום שמור‬ ‫אנשי דגניה‬ ‫‪ 1921‬בינהם‬ ‫משה דיין ורחל‬ ‫המשוררת‬ ‫חצר‬ ‫דגניה‬ ‫‪1912‬‬ ‫דגניה בת ‪ 100‬טכס הנוכת הצריף באום גוני‬ ‫פועלם של המתיישבים הראשונים‪ ,‬כפי שהונצח בארכיון‬ ‫דגניה‪ ,‬מדגיש את החותם בר הקיימא שהטביעו בדברי‬ ‫הציונות‪ ,‬בימי המדינה‪ ,‬בתרבותה‪ ,‬בגבולותיה וכן‬ ‫במקום עצמו‪ .‬גם אם איננו מסכימים על הכול‪ ,‬ייחודיות‬ ‫וראשוניות אלו דורשות מהממשיכים השקעה גדולה‬ ‫ומאמץ רב בשימור ובהנצחה‬ ‫קהילה‪,‬‬ ‫מורשת‬ ‫והנצחה‬ ‫‪|| 16‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫יובל שיאון ‪‬‬ ‫המהלך החברתי‪-‬ציוני שבהקמתה של דגניה כצורת התיישבות יי־‬ ‫חודית מציב אותה בעמדה מיוחדת‪ .‬התברכה דגניה להיות ראשונה בין‬ ‫שווים‪ ,‬משרטטת קו זינוק וכיוון לחשיבה אוונגרדית‪ ,‬חלוצית‪ ,‬באורחות‬ ‫חיים ייחודיים‪ .‬בהסתמך על עבודות שנעשו ועל מסמכים שנאספו בא־‬ ‫רכיון דגניה במאה השנים שעברו עליה מאז הקמתה‪ ,‬ראייתנו מתחד־‬ ‫דת באשר לייחודיות במחשבתם של הראשונים שיצרו חותם בר קיימא‬ ‫בדברי הציונות‪ ,‬בימי המדינה‪ ,‬בתרבותה‪ ,‬בגבולותיה וכן במקום עצמו‪.‬‬ ‫גם אם איננו מסכימים על הכול‪ ,‬ייחודיות וראשוניות אלו דורשות‬ ‫מהממשיכים השקעה גדולה ומאמץ רב בשימור ובהנצחה‪.‬‬ ‫מזלנו הוא שקבוצה לא קטנה של חברות וחברים חשה בכך כבר לפני‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬דחפה את מוסדות דגניה וחבריה להקדיש מאמצים ואמ־‬ ‫צעים רבים ‪ -‬שגם היו בידה ‪ -‬למימוש השימור וההנצחה לדורות‪.‬‬ ‫שחזור והנצחה‬ ‫סיפור ההנצחה הפיזית החל ב‪ 1935-‬בהחלטה על הקמת בית גורדון‪,‬‬ ‫ונמשך ב‪ 1940-‬ביום הולדת ‪ 30‬לדגניה‪ ,‬שנה שבה החלו חבריה וילדיה‬ ‫בהקמת הגל באום‪-‬ג’וני‪ ,‬ויצרו מסורת שבה כל שנה‪ ,‬ביום הולדתה של‬ ‫דגניה‪ ,‬היו מוסיפים אבנים לגל ומגביהים אותו‪ ,‬עד שהוקם ונחנך עם‬ ‫הסלע והשלט בראשו ב‪ ,1960-‬ביובל ה‪ 50-‬לדגניה‪ .‬לקראת יובל זה‬ ‫החלו בשיפוץ חצר הראשונים‪ ,‬שבה שופצו בית בוסל והמועדון לחבר‬ ‫והוקם קיר שמות הקיבוצים באום‪-‬ג’וני‪ .‬אתר אום‪-‬ג’וני שופץ שוב‬ ‫ב‪ 1980-‬ביובל ‪ 70‬לדגניה‪ ,‬והצריף והאתר המחודש הוקמו ב‪,2010-‬‬ ‫במלאת לדגניה ‪ 100‬שנים‪ .‬בין לבין התרחשו מלחמת העולם השנייה‬ ‫ומלחמת הקוממיות‪ ,‬שאתרי ההנצחה העוסקים בהן הם גן מולה‪ ,‬גן המ־‬ ‫גינים עם אתר הטנק ועמדת השער‪ .‬הקמת המדינה הותירה את ברוש‬ ‫המדינה בין נכסי התרבות של דגניה ואת טקס מסע נס הקוממיות‬ ‫כחלק ממורשתה‪.‬‬ 17 || 13.2.14 ‫כמעיין המתגבר‬ ‫בתוך דגניה עצמה שופצו ב‪ 1980-‬חצר‬ ‫הראשונים‪ ,‬מבנה הספרייה ומבנה המזכירות‪,‬‬ ‫וכן נבנו ומולאו בתוכן המוזיאון והארכיון‪,‬‬ ‫ובכך למעשה תם פרק השחזור והשימור הג־‬ ‫דול והחל פרק חדש שאינו פחות בחשיבותו‬ ‫והוא פרק “שימור השימור”‪ ,‬או במילה אחת‬ ‫ “הנצחה”‪ ,‬הטמעת ההיסטוריה של דגניה‬‫בחבריה‪ ,‬בילדיה‪ ,‬באורחיה ובמבקריה על ידי‬ ‫הכנסת תכנים לאתרי המורשת דרך איסוף‪,‬‬ ‫שימור‪ ,‬קטלוג וארכוב (מהמילה ארכיב‪ ,‬אר־‬ ‫כיון)‪ .‬בשנים האחרונות מושקע המאמץ בדי־‬ ‫גיטציה ובמחשוב של תולדות דגניה בכתב‬ ‫ובתמונות‪ ,‬של מעשיה ומעשי החברים בה וכן‬ ‫הוצאת ספר נפטרים והוצאת חוברות וספרים‪.‬‬ ‫הורחבה מפת האתרים שאותם דגניה חושבת‬ ‫כחלק ממורשתה והראויים לשימור כגון מגדל‬ ‫המים ועמדת השער‪ ,‬גן אלון ועוד‪.‬‬ ‫העצמת המורשת‬ ‫בכל קנה מידה זאת רשימה ארוכה ומכו־‬ ‫בדת‪ ,‬הפרושה על פני שטח פיזי נרחב‪ ,‬אבל‬ ‫גם לאחר מעשיה הרבים והראשוניים בתחום‬ ‫השימור וההנצחה בתנועת ההתיישבות‬ ‫ובמדינה כולה‪ ,‬נותרה לקבוצת דגניה עוד‬ ‫עשייה רבה בדרך להשלמת שימור והנצ־‬ ‫חת מורשתה‪ ,‬כי יש לדגניה עוד היסטוריה‬ ‫לא מסופרת ועוד אתרים מבונים שהם בעלי‬ ‫חשיבות מעבר למקום ולזמן ולגביהם נדרשת‬ ‫החלטה אמיצה‪.‬‬ ‫אחד מהם והדחוף יותר הוא בתחום הבנייה‬ ‫למגורים‪ .‬בדגניה נשתמרו מבנים שחשיבותם‬ ‫למפת דגניה‪ ,‬לתולדות האדריכלות‪ ,‬למדינה‬ ‫ולתנועת ההתיישבות רבה ואל לנו להזניחם;‬ ‫מבנים בעלי ייחוד שאין שני לו בעולם ונשמ־‬ ‫רו בצורתם הראשונית‪ .‬מבנים אלו תוכננו על‬ ‫ידי אדריכלים מפורסמים למטרות מקומיות‪,‬‬ ‫ולולא צורת ההתיישבות המכונה “קבוצה”‬ ‫עם משנתה ואורחות חייה‪ ,‬לא היו מתוכננים‬ ‫לעולם במתכונת שבה תוכננו ונבנו‪.‬‬ ‫המבנים שעליהם אני מדבר הם מבנה חדר‬ ‫האוכל השני (הידוע בשם “מועדון הצריפייה”‬ ‫ועכשיו “בית הכנסת”) והבתים הקטנים מצ־‬ ‫פון לבית הגדול‪ .‬חדר האוכל נשאר ברובו‬ ‫כפי שתוכנן במקור‪ ,‬כשאת המערבי מבין‬ ‫הבתים הקטנים ניתן להחזיר למצבו הראשוני‬ ‫(בקירוב)‪ .‬זה המצב והגיע הזמן להחליט כיצד‬ ‫דגניה נוהגת בנכסים אלו ומעצימה את מו־‬ ‫רשתה‪ .‬כי מורשת היא הדבק שמחבר אותנו‬ ‫יחד‪ ,‬היא ערך מוסף חשוב למצטרפים החד־‬ ‫שים ומשמשת דלק למנוע צמיחה דמוגרפית‬ ‫איכותית‪ ,‬לגאווה ולרוח גבית לכולם‪.‬‬ ‫הנצחת הנפקדים ממורשת‬ ‫דגניה‬ ‫בדרך שבה הלכה דגניה ואותה מובילה הע־‬ ‫מותה מיום היווסדה ומודגש בשמה‬ ‫ “העמותה להנצחת ראשיתה‬‫וראשוניה של דגניה‪ ,‬אם הקבוצות”‬ ‫ נעשתה הבדלה חשובה ועקרו־‬‫נית בין זיכרון נוסטלגי למורשת‪:‬‬ ‫זיכרון נוסטלגי של משפחה ושל‬ ‫החבר כבודד‪ ,‬לבין מורשת הקבו־‬ ‫צה ודרכה‪ ,‬לא תמיד באופן מדויק‪,‬‬ ‫אבל על הקו הזה השתדלה העמותה‬ ‫לשמור לאורך כל דרכה מיום הק־‬ ‫מתה‪ .‬ההבדלה הזאת חשובה בייחוד‬ ‫עכשיו‪ ,‬כשהתפנינו מעט משימור‬ ‫החפץ‪ ,‬האתר והמבנה‪ ,‬לשימור הזי־‬ ‫כרון הקבוצתי‪ ,‬הקיבוצי‪ ,‬ולמה כוונתי‪:‬‬ ‫ברור לכולם ש‪ 20-‬השנים הראשונות של‬ ‫דגניה הן אלו שקבעו את דרכה ועיצבו את‬ ‫דמותה‪ ,‬ועשרות השנים שבאו אחריהן הת־‬ ‫אפיינו באירועים‪ ,‬חלקם קצרים אבל חשובים‪,‬‬ ‫ועם השפעה ארוכת טווח כגון מלחמת הקומ־‬ ‫מיות‪ ,‬הירידה לשדות הדרום‪ ,‬הקמת טולגל‪,‬‬ ‫הובלת המים לסירין ושינוי אורחות החיים‪.‬‬ ‫ב”עשרות השנים שבאו אחריהן” אלו חיו‬ ‫אנשים ונולדו ילדים‪ ,‬חברות וחברים ששמם‬ ‫ומעשיהם נפקדים ממורשת דגניה ומערכת‬ ‫ההנצחה שלה‪ ,‬אנשים שבנו‪ ,‬יצרו והולידו‬ ‫משפחות ושמקום הנצחתם הוא אך ורק המצ־‬ ‫בה בבית הקברות‪ .‬את זה אנחנו‪ ,‬חברי דגניה‪,‬‬ ‫דורות ההמשך חייבים לשנות!‬ ‫בגישה זאת של הרחבת מושג המורשת החל‬ ‫מוקי צור בספרו “לא בעבים מעל”‪ .‬מוקי‬ ‫הרחיב בספרו את המושג “מורשת דגניה”‬ ‫ו”הנצחה” למקומות שלא היו מוכרים לנו‬ ‫ועורר בכך מחלוקת‪ .‬הספר התאפשר בגלל‬ ‫החברים בדגניה ומפני שארכיון דגניה‪ ,‬על‬ ‫עובדיו הרבים במשך השנים‪ ,‬עמלו ועמלים‬ ‫על ביסוס והרחבת יסודות הזיכרון הקיבוצי‬ ‫בהצלחה רבה (האם אתם יודעים שבארכיון‬ ‫דגניה שמורים יומני העבודה וספרי הקופה‬ ‫החל מימי אום‪-‬ג’וני ב‪ ?1910-‬ומצד שני‪,‬‬ ‫שיש בו תיקים אישיים לכל חברי ו‪/‬או בני‬ ‫דגניה לדורותיהם?)‬ ‫באום גוני ‪1911‬‬ ‫‪|| 18‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫להוסיף נדבך על נדבך‬ ‫כשמגיעים למוזיאון דגניה המצב שונה בכך‬ ‫שהוא מציג בעיקרו את עשר השנים הרא־‬ ‫שונות ומצטמצם בשנים שאחריהן‪ .‬ועולה‬ ‫השאלה‪ ,‬האם כפי שהוא אופיין והוקם לפני‬ ‫‪ 30‬שנים‪ ,‬משקף המוזיאון בדגניה את מורשת‬ ‫דגניה? האם יש הצדקה לכך שבדגניה יגידו‬ ‫שלאחר עשר שנים מהקמתה היא החלה לאבד‬ ‫מייחודה בכך שהוקמו מאות קיבוצים נוספים‪,‬‬ ‫ולכן יש לשמר רק את השנים הראשונות‪,‬‬ ‫“החשובות”? האם בגלל ששינויים דומים‬ ‫נעשו בקיבוצים האחרים לא הותירו ההחלטות‬ ‫את רישומן במקום ובאורחות חיינו ולפיכך‬ ‫במורשתנו? אלה טיעונים שראוי לשקול‪.‬‬ ‫כסיכום זמני‪ ,‬נדרש מדגניה ומחבריה להמ־‬ ‫שיך ולהנציח את כל שנותיה ולהוסיף נדבך‬ ‫על נדבך מעל ומעבר לשנים הראשונות‪ ,‬כי‬ ‫מעבר למורשתה מנציחה דגניה את חבריה‪,‬‬ ‫חברותיה וילדיה ואת מעשיהם‪ ,‬כמו את מע־‬ ‫שיה היא ודרכה שלה‪ .‬אנשים אלו הם שיוצ־‬ ‫רים‪ ,‬בונים ומתחזקים את המורשת‪ ,‬אנשים‬ ‫אלו הם היוצרים המשכיות מעבר לעשרות‬ ‫השנים הראשונות‪ ,‬שנים שבהן שימשו דגניה‬ ‫ודרכה השראה לתנועה שלמה‪.‬‬ ‫*המאמר באדיבות‬ ‫עלון קיבוץ דגניה‬ ‫איש קטן גדול‬ ‫פרידה מקלמנט מעיין שהדפסיו הם אנדרטה‬ ‫לילדות שנגזלה וגם אנדרטה כנגד הרוע‬ ‫יובל דניאלי ‪‬‬ ‫"איש קטן‪ ,‬פסימיסט גדול (לפי‬ ‫עדותו)‪ ,‬בלי פוזות ובלי שטיקים –‬ ‫קלמנט מעין‪ ,‬אמן מהקיבוץ"‪.‬‬ ‫כך במילים קצרות אלו נפתחת ביקורתה‬ ‫של אריאלה שי (צומת השרון ‪ )2.2.1990 ,‬על‬ ‫תערוכת הדפסי המשי שלו‬ ‫שהתקיימה ב"צוותא" תל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫השבוע נפרדנו בצער מק־‬ ‫למנט מעיין‪ ,‬איש קטן קומה‬ ‫ודפס גדול‪ .‬מעין חבר קיבוץ‬ ‫געש שהלך לעולמו בגיל‬ ‫‪ ,74‬היה בעיני איש הדפסי‬ ‫המשי האולטימטיבי‪.‬‬ ‫את קלמנט אני זוכר היטב‬ ‫מתערוכות משותפות‪ ,‬מבי־‬ ‫קורי הרבים אצל ידידי הא־‬ ‫מנים מקיבוץ געש‪ ,‬ובעיקר‬ ‫"מסדנת האומנים" ברחוב‬ ‫איתמר בן אבי בת"א שם‬ ‫הוא הורה ולימד את טכני־‬ ‫קת הדפסי המשי‪ .‬את תורת הדפסות הוא למד‬ ‫מטולי באומן (עמיר) שרבים מתלמדיו כדוג־‬ ‫מת קלמנט נהפכו לאמנים בזכות עצמם‪.‬‬ ‫קלמנט נולד בספטמבר ‪ 1939‬בליון‪ ,‬צרפת‬ ‫כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השני־‬ ‫יה‪ .‬קלמנט שרד את המלחמה לאחר שהוחבא‬ ‫בכפר פרוטסטנטי קטן שתושביו הצילו כ –‬ ‫‪ 5.000‬ילדים יהודיים במהלך אותה מלחמה‬ ‫נוראה‪ .‬ימי המלחמה עברו עליו ללא הוריו‪,‬‬ ‫אליהם חזר רק לאחר המלחמה‪ .‬בשנת ‪1950‬‬ ‫היגר עם הוריו לאורוגוואי וב‪ 1960-‬עלה‬ ‫לארץ והצטרף לקיבוץ געש‪ .‬בשנים ‪1967-‬‬ ‫‪ 1970‬למד אומנות במכון אבני בת"א אצל‬ ‫שטריכמן ופרופס‪.‬‬ ‫בשנות השמונים של המאה העשרים יוצר‬ ‫קלמנט סדרה מעניינת ומאוד פסימיסטית‬ ‫של בובות ילדים שפיהם חתום בפיסת בד‪.‬‬ ‫לעתים רק ראשי הבובות‪ ,‬לעתים הבו־‬ ‫בות חסרות גפיים ‪ ,‬אין בובה שלמה באו־‬ ‫תה סדרה‪ ,‬רבות מהבובות קשורות בחבלים‪.‬‬ ‫טכניקת היצירה של קלמנט מאוד מעניינת‪.‬‬ ‫הוא היה בונה סביבה אוטנטית‪ .‬אוסף בובות‬ ‫וקושר אותם‪ ,‬ואז מצלמם‪ .‬את התצלום הוא‬ ‫היה מעביר למדיום של הדפס ועובד עליו‬ ‫בטכניקה מיוחדת אותה הוא שכלל‪ .‬סדרה זו‬ ‫מאוד סקרנה אותי‪ .‬מה מביא אמן להתעלל‬ ‫כך בבובות חסרות ישע?‬ ‫לאחר ששמעתי את סיפור חייו וימי ילדותו‬ ‫במלחמה ‪ ,‬בהם נאלץ לשנות זהות ולשתוק‬ ‫ללא אם ואב‪ .‬הבנתי שהבובות מבטאות את‬ ‫ילדותו האובדת שלו עצמו‪ .‬הן מייצגות את‬ ‫חבורת הילדים היהודיים שהוסתרו בכפר‪.‬‬ ‫באותה עת בה הודפסה הסדרה התנהלה‬ ‫מלחמה בארץ‪ ,‬מלחמת לבנון הראשונה‪.‬‬ ‫קלמנט היה שייך לאותה חבורה אומנותית‬ ‫אקטיביסטית שבאמצעות האומנות ביטאה‬ ‫הסתייגותה מאותה מלחמה‪" .‬הטירה" בקי־‬ ‫בוץ געש‪ ,‬הייתה למוזיאון מחאה שקלמנט‬ ‫הייה אחד ממשתתפיה‪.‬‬ ‫ביצירתו של קלמנט אני‬ ‫מוצא סתירה אימננטית‪,‬‬ ‫הנושאים הם‬ ‫מובנית‪.‬‬ ‫קשים‪ ,‬אלימים ומפחידים‪.‬‬ ‫אמצעי הביטוי מאוד אס־‬ ‫תטיים‪ .‬טקסיים‪ ,‬מלאי הוד‬ ‫ובמידה רבה אף מלאי הדר‪.‬‬ ‫כיצד ניתן להבין זאת?‬ ‫בדברים שאמר לאריאלה‬ ‫שי בשנת ‪ 1990‬הוא קובע‪:‬‬ ‫"תמיד עשיתי עבודות נגד‬ ‫אלימות"‪ .‬למעשה האלי־‬ ‫מות האסטטית של קלמנט‬ ‫רומזת לנו שבקלות אפשר‬ ‫להתרגל לרוע ולאלימות‬ ‫ואף ליפות אותה בכלים אסטטיים‪.‬‬ ‫האסטטיקה הפולחנית‪ ,‬של קלמנט היא תמ־‬ ‫רור אזהרה כנגד סתימת פיות‪ ,‬כנגד אלימות‬ ‫‪ ,‬כנגד ה"בנאליות של הרוע"‪.‬‬ ‫הדפסיו של קלמנט מעין הם אנדרטה לי־‬ ‫לדות שנגזלה הם גם אנדרטה כנגד הרוע‪.‬‬ ‫קלמנט היה אמן פוליטי‪ ,‬מגיב על אירועים‪.‬‬ ‫אמן מודאג שרצה לתת לדאגתו ביטוי אומ־‬ ‫נותי‪ .‬דמותו הייתה תמיד מחייכת‪ ,‬טובת לב‪,‬‬ ‫מוכנה לעזור ולהסביר‪ .‬לא מתלהם‪ ,‬לא נדחף‪,‬‬ ‫שקט ומופנם‪ .‬אני זוכר אותו עם חלוק האמ־‬ ‫נים שלו המלוכלך תמיד בשלל צבעים‪ ,‬מלמד‬ ‫את חניכיו המבוגרים את טכניקת ההדפס‪.‬‬ ‫אזכור את האמן קלמנט מעיין בהערכה‪ .‬בו־‬ ‫בותיו השותקות מלוות אותי תמיד‪.‬‬ ‫הדפס בשחור לבן ‪1981‬‬ ‫ספורטיבי‬ ‫צור שדה‬ ‫בית הקברות לפילים‬ ‫בדומה להפועל קטמון ירושלים בכדורגל‬ ‫ולהפועל “אוסישקין” ת”א וגליל עליון‬ ‫בכדורסל‪ ,‬גם לקבוצת מנשה‪/‬חדרה‪/‬עמק‬ ‫חפר בכדורעף יש עמותת אוהדים פעילה‬ ‫בשבוע שעבר כתבתי על ביקור אנשי עמומ‬ ‫תת “הפועל אוסישקין ת”א” בקיבוצים על‬ ‫מנת לגייס חברי עמותה‪.‬‬ ‫השבוע נעסוק בעמותה שלא צריכה לנסוע‬ ‫רחוק כדי להגיע לקיבוץ – היא חלק בלתי‬ ‫נפרד ממנו‪.‬‬ ‫עמותת האוהדים של מנשה‪/‬חדרה‪/‬עמק‬ ‫חפר בכדורעף‪.‬‬ ‫מקימי העמותה – יהב בן דור ותומר גורן‬ ‫(עין שמר) ראו את הצלחתם של קבוצות אוהמ‬ ‫דים בספורט הישראלי – הפועל קטמון ירושמ‬ ‫לים בכדורגל והפועל “אוסישקין” ת”א וגליל‬ ‫עליון בכדורסל‪ ,‬ורצו אחת משלהם‪.‬‬ ‫הם צירפו אליהם את עופר ניר (מענית)‪,‬‬ ‫חמי סל ורהב מור (עין שמר) ואת אורי בראל‬ ‫(ברקאי)‪ ,‬ויחד החלו בהליך הקמתה של העמ‬ ‫מותה‪.‬‬ ‫העמותה קמה באוגוס ט ‪ 2013‬ושמה לה ל�מ‬ ‫טרה מספר יעדים עיקריים – קירוב הקהילה‬ ‫בשלוש הרשויות (מנשה‪ ,‬חדרה ועמק חפר)‬ ‫אל הקבוצה‪ ,‬החזרת הקבוצה אל צמרת הכמ‬ ‫דורעף הישראלי עם התמודדות קבועה על‬ ‫אליפות ועל גביע המדינה‪ ,‬ופתיחת אקדמיית‬ ‫כדורעף בשיתוף עם המוסד החינוכי הצמוד –‬ ‫מבואות עירון‪.‬‬ ‫כיום מונה העמותה יותר מ‪ 100-‬חברים‪,‬‬ ‫כשהיעד הוא להגיע תוך שנתיים ל‪500-‬‬ ‫חברים‪ .‬חברי העמותה משלמים ‪ 150‬שקל‬ ‫למבוגר ו‪ 50-‬שקל לילדים‪ ,‬נוער וחיילים‪.‬‬ ‫נראה שיעד אחד כבר השיגה העמותה והוא‬ ‫החזרת הקהל אל משחקי הקבוצה‪ :‬כמעט‬ ‫בכל משחק בית מתמלא אולם “הבנים” בעין‬ ‫שמר עד אפס מקום‪ .‬האולם כבר זכה לכינוי‬ ‫“בית הקברות לפילים” (מתוך הסרט “מלך‬ ‫האריות”) ונחשב לאחד האולמות הכי קשים‬ ‫בליגה לקבוצות היריבות‪.‬‬ ‫עופר ניר‪ ,‬ספר לי קצת על הפעילות‬ ‫שלכם‪.‬‬ ‫“היעד שלנו מראש היה לקרב את האוכלומ‬ ‫סייה לכדורעף ולספורט בכלל‪ ,‬ליצור‬ ‫מהמשחק אירוע בעל גוון של הפנינג‪,‬‬ ‫למשל בעזרת די‪.‬ג’יי שמגיע למשחמ‬ ‫קים וטקסי חלוקת מגני כבוד לשחמ‬ ‫קני עבר של המועדון‪ .‬אנחנו דואגים‬ ‫שאנשים יעברו חוויה נעימה‪ .‬המטרה‬ ‫היא ליצור קהל שמעורב במשחק‪,‬‬ ‫אבל עם כללי התנהגות מקובלים‪.‬‬ ‫אנחנו מקבלים את האורחים בשמחה‬ ‫וברוח ספורטיבית‪ ,‬אבל באים לנצח‬ ‫ולא שוכחים את זה לרגע‪.‬‬ ‫“העמותה עוזרת גם בגיוס כספים‬ ‫לאגודה ועונה על צרכים בסיסיים‬ ‫– עזרנו בנושא לבוש הקבוצה‪ ,‬ונמ‬ ‫עזור בהלבשת קבוצת הנוער‪ .‬עזרנו‬ ‫לגייס כסף למאמן כושר לבוגרים ולנוער‪,‬‬ ‫כי חשוב לנו שהשחקנים יקבלו את התנאים‬ ‫המקסימליים שאנחנו יכולים לתת‪ .‬אנחנו‬ ‫עוזרים למבואות עירון (אלופי הארץ בתיכומ‬ ‫נים) במציאת ספונסר ובנושא הלבוש לקראת‬ ‫טורניר אליפות העולם לתיכונים שיתקיים‬ ‫בפורטוגל”‪.‬‬ ‫נדמה שהקהל כבר מרגיש מחובר לקבוצה‬ ‫והשנה האולם מתמלא כמעט בכל המשח־‬ ‫קים‪ .‬איך אתה מסביר את זה?‬ ‫“הקבוצה שלנו היא היחידה בליגה שבנומ‬ ‫יה בעיקר משחקנים מקומיים‪ ,‬וזה המפתח‪.‬‬ ‫אנחנו דוגלים בכך ונדאג להמשיך בזה‪ .‬נרצה‬ ‫שהצעירים שלנו ידעו שהם יכולים להתפמ‬ ‫תח כלכלית ומקצועית אצלנו‪ .‬אנחנו פה כדי‬ ‫לתת להם תשובה מקצועית ומנטלית מכל‬ ‫הבחינות‪ ,‬ונדאג שזה יימשך ויתחזק‪ .‬אנחנו‬ ‫רוצים שהקהל ירגיש שהוא חלק מהקבוצה‪,‬‬ ‫שיזדהה עם השחקנים ועם הצוות כולו – ולכן‬ ‫נמשיך בדרך הנוכחית”‪.‬‬ ‫מהן התכניות לעתיד?‬ ‫“אנחנו מתכננים לערוך פעילויות למען‬ ‫הקהילה ולמען אוכלוסיות שונות בקהילה‬ ‫ יהודים וערבים‪ ,‬דתיים וחילונים‪ .‬אנחנו‬‫רוצים להגיע לכל סוגי האוכלוסייה באזור‬ ‫ולקרב קהל משלוש הרשויות (מנשה‪ ,‬חדרה‬ ‫ועמק חפר)‪.‬‬ ‫“בנוסף לכך‪ ,‬בעונה הבאה תצטרף קבוצת‬ ‫נשים בליגת העל‪ ,‬ונעשה מה שצריך על מנת‬ ‫שתצליח‪ .‬אחת המטרות היא להקים מנהלת‬ ‫נוער שתנהל בצורה מקצועית את כל מחמ‬ ‫לקות הנוער של הכדורעף באזור‪.‬‬ ‫המטרה הסופית היא אגודה גדולה‪ ,‬מסודרת‬ ‫ומקצועית עם קהל מחובר‪ ,‬לצד קבוצה מקמ‬ ‫צוענית והישגית”‪.‬‬ ‫ביום חמישי ‪ 20.2‬בשעה ‪ 19:30‬יתקיים בעין‬ ‫שמר משחק חשוב במסגרת הליגה נגד מכבי‬ ‫ת”א‪ .‬הכניסה חופשית‪ .‬המשחק ישודר בערוץ‬ ‫הספורט‪.‬‬ ‫קהל עין שמר צילום‪ :‬פייסבוק‬ ‫דין התנועה‬ ‫עו"ד איילת רייך‪-‬מיכאלי‬ ‫כדור‬ ‫שלג‬ ‫במסגרת תובענה לאכיפת הסכם קליטה‬ ‫הוגשה בקשה לצו מניעה שימנע מהקיבוץ‬ ‫לקדם הסכם מול נקלטים חדשים‪ .‬מה החליט‬ ‫בית המשפט?‬ ‫בבית משפט השלום‬ ‫בכפר סבא מתנהלת תבימ‬ ‫עה לאכיפת הסכם אשר‬ ‫הגישו נקלטים כנגד קיבוץ‬ ‫ניר אליהו‪ .‬בהחלטה מיום‬ ‫‪ 23.12.13‬דן בית המשפט‬ ‫בבקשה שהגישו הנקלטים‬ ‫למתן צו מניעה זמני שימ‬ ‫מנע מהקיבוץ לבצע כל פעולה לקידום הסמ‬ ‫כמים אשר נחתמו עם נקלטים חדשים‪.‬‬ ‫מעשה שהיה כך היה‪ .‬לאחר שנחתמו עם‬ ‫המבקשים הסכמי הקליטה והפיתוח‪ ,‬ולאחר‬ ‫עיכובים שונים בהתקדמות הפרויקט‪ ,‬החלו‬ ‫לחשוש המבקשים שמא לא יוכלו לעמוד‬ ‫בהתחייבויות הכספיות שנטלו על עצמם‬ ‫ולפיכך החלו לברר את המשמעות של פרימ‬ ‫שה מהפרויקט‪ ,‬כלומר ביטול ההסכמים באומ‬ ‫פן חד‪-‬צדדי על ידם‪ .‬לטענתם‪ ,‬לא קיבלו על‬ ‫כך תשובה עד היום‪ ,‬ותחת זאת קיבלו הומ‬ ‫דעה לפיה הקיבוץ מקבל את בקשתם לביטול‬ ‫ההסכם‪.‬‬ ‫המבקשים אף גילו כי הקיבוץ התקשר עם‬ ‫משפחה נוספת ביחס למגרש המיועד להם על‬ ‫פי חוזי הקליטה והפיתוח‪ ,‬זאת על אף שלטעמ‬ ‫נתם מעולם לא ביטלו את ההסכם‪ .‬על מנת‬ ‫שלא לסכל את האפשרות למתן סעד בתביעה‬ ‫העיקרית (התביעה לאכיפת ההסכם)‪ ,‬עתרו‬ ‫המבקשים למתן צו המניעה‪ .‬מנגד טען הקימ‬ ‫בוץ כי המבקשים הודיעו על פרישתם החד‪-‬‬ ‫משמעית והבלתי חוזרת מן הפרויקט בכמה‬ ‫הזדמנויות שונות‪ ,‬לכמה גורמים‪ ,‬ואף התנהמ‬ ‫גותם העידה על פרישתם בפועל‪ ,‬בין השאר‬ ‫נוכח העובדה כי ניהלו משא ומתן ביחס לגומ‬ ‫בה הפיצוי שאותו יהיה עליהם לשלם‪.‬‬ ‫לאחר בחינת הראיות שהובאו (למשל‪ ,‬עדומ‬ ‫תה של רכזת הגיל הרך כי המבקשים ביטמ‬ ‫לו את הרישום לבית התינוקות‪ ,‬העובדה כי‬ ‫המבקשים לא היו בקשר עם הקיבוץ מאז יוני‬ ‫‪ ,2013‬לא הגיעו למפגשים שעסקו במציאת‬ ‫פתרון לבעיית המימון של הפרויקט‪ ,‬ועוד)‬ ‫מגיע בית המשפט למסקנה כי המצב העומ‬ ‫בדתי‪ ,‬כפי שהוא נראה בשלב זה של ההליך‬ ‫המשפטי‪ ,‬נוטה בבירור לטובת גרסת הקיבוץ‬ ‫שלדבריו המבקשים יצרו כלפיו מצג לפיו הם‬ ‫פרשו מן הפרויקט‪.‬‬ ‫הקיבוץ הסתמך על מצג זה בתום לב והתמ‬ ‫קשר עם משפחה חדשה ביחס למגרש נשוא‬ ‫הבקשה‪ .‬אמנם‪ ,‬הצדדים לא פעלו על פי הומ‬ ‫ראות ההסכמים הקובעות כי כל שינוי באותם‬ ‫הסכמים לא יהיה תקף אלא אם נעשה בכתב‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬בית המשפט סבר כי יש לראות בהתנמ‬ ‫הגות המבקשים משום הסכמה לסטייה מכלל‬ ‫זה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נקבע כי אף אם היו המבקמ‬ ‫שים משכנעים כי דרישת הכתב היא "דרישה‬ ‫בל תעבור" וכי אין לראות בדברים שנאמרו‬ ‫בעל‪-‬פה ובהתנהגותם משום הודעה תקפה‬ ‫על ביטול ההסכם – הרי שעדיין דין בקשתם‬ ‫להידחות וזאת משיקולים של תום לב וצדק‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בית המשפט מציין כי המבקשים מנסים‬ ‫לעצור את כדור השלג אותו יצרו במו ידימ‬ ‫הם‪ ,‬כאשר ברור הוא כי למהלך שכזה תהיינה‬ ‫השלכות קשות הן על הקיבוץ מבחינת התמ‬ ‫קדמות הפרויקט והן על הנקלטים החדשים‪,‬‬ ‫אשר ילדיהם כבר מתחנכים במסגרת החינוך‬ ‫של הקיבוץ‪.‬‬ ‫תוצאה זו‪ ,‬לפיה הקיבוץ יהיה זה אשר יימ‬ ‫נזק בשל התנהגות ומצגי המבקשים – הינה‬ ‫תוצאה בלתי צודקת אשר אין לאפשר אותה‬ ‫לדידו של בית המשפט‪ .‬לפיכך‪ ,‬לאור מאזן‬ ‫הנוחות‪ ,‬שיקולי צדק ותום הלב‪ ,‬נדחתה בקמ‬ ‫שתם של הנקלטים לצו מניעה זמני‪ ,‬ואלו‬ ‫אף חויבו לשלם את הוצאות ההליך לקיבוץ‬ ‫ולנקלטים החדשים‪.‬‬ ‫* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור"‬ ‫מתמחה באגודות שיתופיות‪ ,‬בתחום המסחמ‬ ‫רי‪-‬מינהלי‪-‬חקלאי וליטיגציה‪ .‬המידע המומ‬ ‫פיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות‬ ‫חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך‪ .‬שאלות‬ ‫ומידע נוסף ב‪ :‬צור קשר ‪http://www. -‬‬ ‫‪ayelet-raich.co.il‬‬ ‫תא (כ"ס) ‪ 45738-11-13‬איציק (יצחק‬ ‫חי) ברק (בחאש) נ' קיבוץ ניר אליהו אגומ‬ ‫דה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו‪,‬‬ ‫‪)23.12.2013‬‬ ‫* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגי־‬ ‫שור" מתמחה באגודות שיתופיות‪ ,‬בתחום‬ ‫המסחרי‪-‬מינהלי‪-‬חקלאי וליטיגציה‪ .‬המידע‬ ‫המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות‬ ‫חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך‪ .‬לשא־‬ ‫לות ולמידע נוסף‪:‬‬ ‫צור קשר‪-‬‬ ‫‪WWW.AYELET-RAICH.CO.IL‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪19‬‬ ‫מלמד הבקר‬ ‫עמק‬ ‫דותן‬ ‫"בסופו של יום‪ ,‬ענף רפת חזק יבטיח את ההתיישבות‬ ‫בכל מקום ובעיקר בפריפריה"‪ ,‬מבהיר אביתר דותן‪ ,‬מזכ"ל‬ ‫התאחדות מגדלי הבקר‪ ,‬בריאיון ראשון ל"הזמן הירוק"‬ ‫אבי אובליגנהרץ ‪‬‬ ‫אביתר דותן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות‬ ‫מגדלי הבקר‪ ,‬לא הגיע מהרקע‬ ‫של קודמיו בתפקידי מזכ"לים של‬ ‫ארגונים חקלאיים‪ .‬דותן (‪ )46‬נשוי‬ ‫לנירית‪ ,‬אב לשלושה‪ ,‬חבר קיבוץ‬ ‫שמרת שבגליל המערבי‪ ,‬מעולם לא‬ ‫היה רפתן או מרכז רפת‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫הוא גם לא בוגר המסלול הקיבוצי‬ ‫הקלאסי של בן משק – קצין בצנח־‬ ‫נים – מרכז ענף – מנהל במפעלים‬ ‫האזוריים‪ ,‬בתנועה או בארגוני המג־‬ ‫דלים‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬הוא זכה לתמיכת‬ ‫המזכיר הקודם יעקב בכר ושל יו"ר‬ ‫"גרנות" איציק בדר‪ .‬כשאני שואל‬ ‫אותו אם הוא בן קיבוץ‪ ,‬הוא מחייך‬ ‫ועונה‪" :‬זאת שאלה של בולשביקים"‪,‬‬ ‫ומוסיף מיד‪" :‬הגעתי לקיבוץ כילד‬ ‫חוץ בן שבע‪ ,‬ומעולם לא עזבתי"‪.‬‬ ‫הרקורד המרשים שלו כולל את‬ ‫היותו ממקימי ערוץ הספורט‪ ,‬ואחר‬ ‫כך – יחד עם קבוצת יורם גלו־‬ ‫בוס – הקים את מתחם התקשורת‬ ‫הענק בנווה אילן והיה שותף בהק־‬ ‫מת חברת החדשות בערוץ ‪ .10‬הוא‬ ‫הספיק להיות גם בעליה של חברה‬ ‫פרטית להפקות סרטים‪ .‬מ‪2010-‬‬ ‫הצטרף לפוליטיקה‪" ,‬לפן הפוליטי‬ ‫היישומי" כהגדרתו‪ ,‬כיועץ לענייני‬ ‫התיישבות של השר אביגדור ליבר־‬ ‫מן‪ .‬בצד עיסוקיו השונים הוא מכהן‬ ‫גם כיו"ר ההנהלה [האספה] בשמרת‪.‬‬ ‫‪|| 20‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫כיום‪ ,‬אחרי חצי שנה בתפקיד‪ ,‬דותן‬ ‫עורך סיכום ביניים ומצביע על‬ ‫גיבוש תכנית עבודה שתקדם את‬ ‫ההתאחדות ותשדרג את תפקודה‪.‬‬ ‫מה הניע אותך לרוץ לתפקיד?‬ ‫לא הספיק לך כל כאב הראש שבא‬ ‫עם האחריות הניהולית בתור יועץ‬ ‫השר?‬ ‫"המניע העיקרי להגעתי לכאן‬ ‫הוא ההתיישבות‪ ,‬הפרושה מקטורה‬ ‫בדרום ועד עמיר בגליל‪ .‬להמשיך‬ ‫לטפל בהתיישבות‪ .‬זה מה שעשיתי‬ ‫גם כיועץ של השר ליברמן‪ ,‬והספק־‬ ‫תי לעבוד כמה חודשים גם עם שר‬ ‫החקלאות הנוכחי יאיר שמיר‪ .‬אני‬ ‫מאמין שזו שליחות‪ .‬זאת השליחות‬ ‫שהביאה אותי להיות היו"ר של‬ ‫קיבוץ חולית ולמשרד החקלאות‪.‬‬ ‫המוטו שלי לשנים הבאות הוא‪ :‬כל‬ ‫תפקיד שתהיה בו היכולת לשמר את‬ ‫ההתיישבות ואת הקרקע – אני אהיה‬ ‫שם‪ .‬כשיעקב בכר ואיציק בדר הצי־‬ ‫עו לי להתמודד על התפקיד‪ ,‬ואפ־‬ ‫שר לתת להם את הקרדיט על כך‪,‬‬ ‫ברגע שזה ענה לי על נושא השלי־‬ ‫חות‪ ,‬התייצבתי‪ .‬היו כאלה שניסו‬ ‫לקלקל‪ ,‬לקרקע את היכולות שלי‪,‬‬ ‫את מה שאני יכול להביא‪ ,‬אבל הם‬ ‫לא הצליחו‪ .‬נכון שלא הייתי רפתן‪,‬‬ ‫לא הייתי קשור לבוץ של הרפת –‬ ‫תרתי משמע‪ .‬אגב‪ ,‬גיליתי שהמצי־‬ ‫אות שהצטיירה כלפי חוץ שונה‬ ‫מאוד מהרפת האמיתית‪ .‬אמרתי‬ ‫מהימים הראשונים‪ :‬אני אדבר ואת־‬ ‫ראיין – ברגע שעשינו משהו‪ .‬עד אז‬ ‫צריך ללמוד‪ .‬השקענו מאמץ גדול‬ ‫מאוד בללמוד ובלהכין את התכ־‬ ‫נית והתקציב לשנת ‪ ,2014‬ובעיקר‬ ‫לכוון אסטרטגית את ההתאחדות‪.‬‬ ‫התכניות אושרו בהנהלה ובמועצת‬ ‫ההתאחדות ויצאנו ליישום‪ .‬אס־‬ ‫טרטגיה זה יפה‪ ,‬אבל נשארים עם‬ ‫המעשים"‪.‬‬ ‫הרפת והבקר הם תחומים שאנשים‬ ‫מקדישים שנות חיים ללימודם‪ .‬איך‬ ‫בעצם נכנסת לעניינים?‬ ‫"לא היו לי מאה ימי חסד‪ .‬אחרי‬ ‫לילה אחד כבר צללתי למתווה לוקר‪,‬‬ ‫לתקנות‪ ,‬לחוקים‪ ,‬לבעיית השפ־‬ ‫כים‪ ...‬אני אומר במוצהר‪ :‬לא אהיה‬ ‫מומחה בתזונה‪ ,‬בפוריות או במיכון‬ ‫חליבה‪ .‬התפקיד שלי הוא להבין‬ ‫במאקרו וברמה האסטרטגית את‬ ‫הענף‪ .‬קיימות שתי שיטות ללמוד‬ ‫את החומר‪ :‬האחת – ללמוד מחלקה‪-‬‬ ‫מחלקה‪ .‬לי לא הייתה הפריווילגיה‬ ‫לבחור בדרך זו‪ ,‬כי היה צריך להיכ־‬ ‫נס מיד לעניינים‪ .‬לכן למדתי לעו־‬ ‫מק כל נושא שהגענו אליו‪ ,‬תוך כדי‬ ‫תנועה‪ ,‬ואני עדיין לומד בכל יום‬ ‫דברים חדשים‪ .‬למזלי‪ ,‬בהתאחדות‬ ‫נמצאים כל אנשי המקצוע הטובים‬ ‫ביותר בתחום‪ ,‬ופעלנו לילות כימים‬ ‫בחודשים האחרונים לגיבוש התכ־‬ ‫ניות לשנים הבאות"‪.‬‬ ‫אילו חידושים מביאה התכנית‬ ‫הראשונה שאתה חתום עליה?‬ ‫"התכנית מתרכזת ומתבססת על‬ ‫ההון האנושי הקיים בהתאחדות‪.‬‬ ‫התחברנו למקצועיות‪ ,‬ליכולות ולי־‬ ‫דע שהענף הזה מייצר‪ .‬קלטתי כבר‬ ‫בהתחלה‪ ,‬וזה ברור‪ ,‬שזו אבן יסוד‬ ‫של המקום הזה‪ .‬בתכנית כלולים‬ ‫כמה מהלכים משמעותיים שבעיניי‬ ‫יבטיחו את עתידה של ההתאחדות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬לראשונה בהיסטוריה של‬ ‫ההתאחדות מינינו סמנכ"ל כספים –‬ ‫כלכלן‪-‬חשב‪ .‬במקום כזה‪ ,‬שנלחמים‬ ‫על כל אגורה‪ ,‬ולכל אגורה יש מש־‬ ‫מעות של מיליונים‪ ,‬הבנתי שחייב‬ ‫להיות בעל תפקיד המביא עמו את‬ ‫האוריינטציה הזאת‪ .‬זיהיתי שני אנ־‬ ‫שים שלנו שהם בעלי ידע מקצועי‬ ‫רחב שיש לו ערך רב – אפרים עזרא‪,‬‬ ‫מנהל ספר העדר ומערכות המידע‪,‬‬ ‫ובועז חנוכי‪ ,‬מנהל תוכנת 'נועה'‬ ‫וההדרכה‪ .‬המחלקות שלהם הן בע־‬ ‫לות שם עולמי‪ ,‬והאתגר הינו לאפ־‬ ‫שר להם לצמוח ולהתפתח‪ ,‬אישית‬ ‫ומחלקתית‪ ,‬ולהביא אותם למקום‬ ‫אחר‪ .‬העתיד של כל הענף שלנו‬ ‫תלוי בספר העדר ובנושא הגנטיקה‪.‬‬ ‫אנחנו הולכים להשקיע בתחום הא־‬ ‫נושי במחלקה הזאת‪ .‬נוסיף עובד‬ ‫למחלקה‪ ,‬כך שאפרים עזרא יתפ־‬ ‫נה לעסוק בגנטיקה בהיבט רוחבי‪,‬‬ ‫ברמת המאקרו ובמחקרים ובפרו־‬ ‫יקטים מיוחדים‪ .‬עם בועז נבנה תכ־‬ ‫נית עבודה כך שכבר ב‪ 2015-‬יהיו‬ ‫הכנסות משמעותיות ממסחור ידע‪.‬‬ ‫ניכנס לאט‪ ,‬בזהירות ובצורה מושכ־‬ ‫לת להשקעות שיחוללו הכנסות‪ .‬כל‬ ‫זה בא כדי להקטין את התלות של‬ ‫ההתאחדות בהכנסות מבחוץ‪ ,‬להו־‬ ‫ריד נטל מהרפתנים ולהגדיל את‬ ‫רווחיות הרפתות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפתח שי־‬ ‫תופי פעולה עם משרדי הממשלה‪,‬‬ ‫עם משרד התיירות בנושא תיירות‬ ‫חקלאית ברפתות‪ ,‬עם המשרד לבי־‬ ‫טחון פנים לגבי ביטחון החקלאי ור־‬ ‫כושו‪ ,‬עם משרד הקליטה בנושא כוח‬ ‫אדם‪ ,‬וכמובן עם משרד החקלאות"‪.‬‬ ‫כיצד אתה מתכוון להתמודד עם‬ ‫בעיית דור ההמשך ברפתות?‬ ‫"זהו נושא קריטי בעיניי‪ ,‬לכן‬ ‫הוקם צוות הכולל מושבניקים וקי־‬ ‫בוצניקים צעירים מכל רחבי הארץ‪,‬‬ ‫הוגשו המלצות‪ ,‬ובשיתוף פעולה של‬ ‫מועצת החלב והנהלת התאחדות‬ ‫מגדלי הבקר נגבש תכנית עבודה‬ ‫מיידית בנושא‪ ,‬שתתרכז בטיפוח‬ ‫ההון האנושי הצעיר ובצורה ממוק־‬ ‫דת עם תמיכה ישירה בלימודים של‬ ‫סטודנטים ועם אינטגרציה שלהם‬ ‫בעבודת הרפת וגם בהתאחדות‪.‬‬ ‫אנחנו נתקצב פעולות אלה‪ ,‬בשיתוף‬ ‫פעולה עם מועצת החלב‪ ,‬באינטגר־‬ ‫ציה בין שני הגופים‪ .‬ברור לי שללא‬ ‫תקצוב זה לא ילך‪ .‬אגב‪ ,‬סוגיה שח־‬ ‫שוב להעלותה‪ :‬כשמדברים על דור‬ ‫ההמשך מתכוונים בעיקר למשק‬ ‫המשפחתי – שיישאר בן אחד שיח־‬ ‫זיק את המשק‪ .‬אבל זיהיתי בעיה לא‬ ‫פחות חריפה במגזר השיתופי‪ :‬אין‬ ‫כלל עתודה‪ .‬רוב מנהלי הרפתות הם‬ ‫חיצוניים‪ ,‬העובדים אינם מהקיבוץ‪.‬‬ ‫לכן חייבים לטפל בעניין ההמש־‬ ‫כיות גם במגזר הקיבוצי"‪.‬‬ ‫אוהב להיות בשטח‬ ‫דותן מצביע על בעיה‪ :‬תהליכים‬ ‫ותרחישים "נופלים" על הענף ברגע‬ ‫האחרון‪ ,‬מבלי שתהיה יכולת לתכנן‬ ‫תגובה מסודרת‪" .‬אנו עומדים לטפל‬ ‫בנושא הרגולציה בצורה מקצועית‬ ‫מאוד‪ .‬דוגמה ל'הפתעה' שנפלה‬ ‫עלינו היא התקנות בנושא השפכים‪.‬‬ ‫בעיה שהייתה ידועה משך שנים‪.‬‬ ‫נושא כזה אינו צריך להיות מטופל‬ ‫בהפתעה"‪ .‬מעבר להכנת התכנית‬ ‫הוא מדבר על מספר הישגים בשוטף‪.‬‬ ‫"הגענו להישגים לא מבוטלים תוך‬ ‫זמן קצר‪ .‬שינינו את מתווה לוקר‬ ‫כך שגם רפתות שמייצרות פחות‬ ‫מ‪ 700-‬אלף ליטר חלב יוכלו לקבל‬ ‫תוספת מכסה‪ .‬תקנות השותפויות‬ ‫יותאמו לפי צורכי המגדלים‪ ,‬בתנאי‬ ‫שזאת שותפות אמת והפגיעה הכי‬ ‫קטנה האפשרית בפרישת התייש־‬ ‫בות‪ .‬החזרנו את תכנית 'מיכון חוסך‬ ‫כוח אדם'‪ ,‬מגובה בתקציבים ממש־‬ ‫רד החקלאות‪ .‬במקביל יש הסכמה‬ ‫עם ועדת המעקב ומשרד האוצר על‬ ‫העברת ‪ 10‬מיליון שקל לרפתות‬ ‫המשפחתיות הקטנות עוד לפני‬ ‫סיום מתווה לוקר‪ ,‬ללא המתנה‪ ,‬כפי‬ ‫שהיה אמור להיות‪ .‬וכאמור‪ ,‬הישג‬ ‫נוסף – החרגת ענף הרפת מתקנות‬ ‫השפכים החדשות‪ ,‬וזאת בתנאי שעד‬ ‫‪ 2015‬נציע פתרון‪ .‬אז נכון‪ ,‬אני לא‬ ‫רפתן במקור‪ ,‬אבל יש הישגים‪ ,‬אני‬ ‫נהנה כל בוקר לקום לעבודה ולקדם‬ ‫את הענף למרות שהוא כבר נמצא‬ ‫בטופ ושיש לו שם עולמי"‪.‬‬ ‫דותן נכנס לתפקידו לאחר שפרי־‬ ‫שתו של קודמו‪ ,‬יעקב בכר‪ ,‬באה על‬ ‫רקע חילוקי דעות בין רפתני הקיבו־‬ ‫צים למושבניקים‪ ,‬שחלק מהם מתחו‬ ‫ביקורת חריפה על מקבלי ההחלטות‬ ‫נציגי הענף בגין ה"כניעה" לממש־‬ ‫לה בהסכם על מתווה לוקר‪" .‬בחו־‬ ‫דשים האחרונים הגענו לאבן הדרך‬ ‫הבסיסית ליצירת שקט מתמשך‪:‬‬ ‫מועצת התאחדות מגדלי בקר לחלב‬ ‫הגיעה ל'הסכמה היסטורית'‪ ,‬שכל־‬ ‫לה גם את ראשי התנועה הקיבוצית‬ ‫ושולחן הארגונים הכלכליים‪ ,‬לסיים‬ ‫את הסכסוך עם המושבים על 'מסמך‬ ‫מאיר צור'‪ .‬לפי ההחלטה‪ ,‬הקיבוצים‬ ‫הסכימו שתוספת מכסות של ‪7.4‬‬ ‫מיליון ליטר תועבר למושבים‪ ,‬תו־‬ ‫ספת שתוחזר בעתיד לקיבוצים‪ ,‬וב־‬ ‫אקט זה בעצם ייגנז מסמך צור 'ובא‬ ‫לציון גואל'‪ .‬המסמך הזה העיב על‬ ‫האווירה‪ ,‬היו פה מלחמות של פרש־‬ ‫נויות והרבה אגו‪.‬‬ ‫"בסופו של דבר מנע משרד האוצר‬ ‫את העברת המכסה למגזר המושבי‪,‬‬ ‫אבל ההסכמה הייתה חשובה‪ ,‬ההי־‬ ‫שג נותן לנו הזדמנות להתחיל את‬ ‫‪ 2014‬בראש שקט‪ ,‬כשכל האנרגיות‬ ‫מופנות להשגת היעדים שקבענו‬ ‫לעצמנו‪ .‬מעבר למטרות היישומיות‬ ‫הייתי רוצה לראות בשנה הקרובה‬ ‫שינוי אווירה‪ .‬אנו מייצגים את הענף‬ ‫החקלאי הרווחי ביותר במדינת ישר־‬ ‫אל‪ ,‬ולכן יש מקום לגאווה עצמית של‬ ‫הרפתנים‪ .‬כאן המקום לציין ש‪2013-‬‬ ‫הייתה שנה טובה ביותר לענף הרפת‬ ‫זה שנים רבות‪ ,‬מקצועית וכלכלית‪.‬‬ ‫אנשים משום מה מפחדים להגיד את‬ ‫זה‪ ,‬מפחדים להבליט את ההישגים‪ .‬אני‬ ‫לא בעד משחק המחבואים הזה‪ .‬הגיע‬ ‫הזמן לומר‪ ,‬בראש מורם‪ ,‬שאנחנו ענף‬ ‫טוב‪ ,‬מקצועית וכלכלית‪ ,‬כשהאתגר‬ ‫הוא להמשיך לצמוח‪ .‬וכאן אני סוגר‬ ‫לך מעגל‪ :‬בסופו של יום‪ ,‬ענף רפת‬ ‫חזק יבטיח את ההתיישבות בכל מקום‪,‬‬ ‫ובעיקר בפריפריה‪ .‬חשוב מאוד שגם‬ ‫הממשלה וגם הציבור במדינה יחשבו‬ ‫ככה‪ ,‬והיום זה לא המצב‪ ,‬רק מעטים‬ ‫מבינים את חשיבותה של החקלאות‪.‬‬ ‫הרוב מושפע מסיסמאות כמו 'לפתוח‬ ‫את היבוא' ולא מבין את המשמעות‬ ‫ואת האחריות של המשך קיומה של‬ ‫חקלאות בישראל‪ ,‬למען עתיד ייצור‬ ‫מזון וביטחון המזון בישראל‪ .‬זו אינה‬ ‫רק שאלה של קיום ענף החקלאות‪,‬‬ ‫כמגיני גבולות המדינה‪ ,‬ושמירה על‬ ‫שטחי לאום; ביטחון ייצור מזון בישר־‬ ‫אל‪ ,‬ללא תלות במדינות אחרות‪ ,‬הינה‬ ‫גם שאלה ביטחונית‪ .‬זה חייב להיות‬ ‫שיקול של כל אזרח בישראל"‪.‬‬ ‫דותן מעיד על עצמו שהוא אוהב‬ ‫מאוד להסתובב בשטח‪" .‬עם כל הכ־‬ ‫בוד לכיסא שלי‪ ,‬אני פעם או פעמיים‬ ‫בשבוע יוצא מהמשרד‪ .‬בחצי השנה‬ ‫שאני בתפקיד כבר סיירתי ביותר‬ ‫מ‪ 120-‬רפתות‪ ,‬בכל האזורים ומכל‬ ‫הסקטורים‪ .‬שמעתי את כל העמדות‬ ‫והדעות‪ ,‬מכל המגזרים‪ .‬ההצלחה‬ ‫תלויה בקשר שלי עם השטח‪ .‬אני‬ ‫באמת מאמין בכך‪ ,‬ואין לי כוונה‬ ‫לנהל מרחוק‪ ,‬אלא עם השטח‪ .‬אנחנו‬ ‫פה – כל אחד שיושב במשרדי הת־‬ ‫אחדות מגדלי הבקר – כדי להעניק‬ ‫שירות לרפתנים‪ .‬זה מה שעומד‬ ‫לנגד עיניי כשאני בא לכאן בבוקר‪:‬‬ ‫לענות לכל טלפון ולכל בקשה‪ .‬לא‬ ‫תמיד התשובה היא מלאה או לשבי־‬ ‫עות רצון הפונה‪ ,‬אבל תמיד תינתן‬ ‫תשובה"‪.‬‬ ‫השנה האחרונה התאפיינה במ־‬ ‫תיחות בין חלק מרפתני המושבים‬ ‫להתאחדות‪ .‬הם טוענים שיש רוב‬ ‫אוטומטי בהתאחדות לטובת האינט־‬ ‫רסים של הקיבוצים‪ ,‬ואפילו התחילו‬ ‫בהכנות להקמת אגודה נפרדת‪.‬‬ ‫"כמו שאני אומר לילדים שלי‪ ,‬עם‬ ‫רגשות אי אפשר להתווכח‪ .‬האתגר‬ ‫הוא לעמוד מול המציאות‪ ,‬וכאן יש‬ ‫תשובות – אולי הן לא מקובלות על‬ ‫כולם‪ .‬אני התחייבתי שאני – למרות‬ ‫היותי קיבוצניק – אהיה מזכ"ל של‬ ‫כולם‪ ,‬של שני המגזרים‪ .‬המבחן שלי‬ ‫יהיה בעשייה‪ .‬לגבי חצי השנה הרא־‬ ‫שונה שלי בתפקיד‪ ,‬שכל מושבניק‬ ‫יסתכל במראה ויגיד בשביל מי אני‬ ‫עבדתי בתקופה הזאת‪ .‬הם יודעים‬ ‫שעבדתי עבור המשק המשפחתי‪.‬‬ ‫מה שחשוב הוא מבחן התוצאה‪ .‬עם‬ ‫זאת צריך לזכור שהתאחדות מגדלי‬ ‫הבקר היא גוף דמוקרטי‪ ,‬שיש בו רוב‬ ‫קיבוצי‪ .‬כמו שאנו מכבדים את הכר־‬ ‫עת הרוב ברמה של המדינה – לדוג־‬ ‫מה בבחירות לכנסת – וברמה של‬ ‫גופים אחרים‪ ,‬כך זה גם בהתאחדות‪.‬‬ ‫אם בהקשר הזה יש שרוצים להקים‬ ‫התאחדות חדשה‪ ,‬וניתוח קצר מעלה‬ ‫שהבודדים האלו שקוראים למהלך‬ ‫זה בזמנו היו בהנהלת ההתאחדות‬ ‫ומסיבות אלו ואחרות לא נמצאים‬ ‫כיום בעמדות השפעה אז הם בוחרים‬ ‫לתקוף ולאיים‪ ,‬אמרתי להם שילכו‬ ‫כבר על המהלך ושלא יאיימו"‪.‬‬ ‫בעניין אחר‪ ,‬מה יקרה עם מחיר‬ ‫המטרה בשנה הקרובה?‬ ‫"הבעיה שלי היא התנודות במחיר‬ ‫המטרה‪ ,‬שאינו יציב‪ .‬הוא עולה ויורד‬ ‫מדי תקופה‪ ,‬יוצר בעיה כלכלית ואי־‬ ‫נו מאפשר תכנון‪ .‬זאת בשל העוב־‬ ‫דה שהמחיר מורכב ממרכיבים שכל‬ ‫הזמן משתנים‪ ,‬כמו מחירי הגרעי־‬ ‫נים בעולם‪ .‬באופן כזה קשה להגיע‬ ‫לתכנון מסודר‪ .‬חשוב להבין שהע־‬ ‫ליות אינן מעלות את רווחי היצר־‬ ‫נים‪ ,‬אלא במקרה הטוב שומרות על‬ ‫מצב נתון‪ .‬כמו תמיד החקלאי אינו‬ ‫קובע את המחיר שאותו יקבל עבור‬ ‫ליטר חלב גולמי‪ ,‬ועל מחירי מוצרי‬ ‫החלב אחראיות רשתות השיווק ולא‬ ‫החקלאי‪ .‬בשורה התחתונה נכון יהיה‬ ‫להתייחס לנושא בעוד כשנה‪ ,‬במ־‬ ‫לאת שנתיים למתווה לוקר‪ ,‬אחרי‬ ‫שנראה איך ההורדות הכלולות במ־‬ ‫תווה משפיעות לאורך זמן‪ .‬היום עוד‬ ‫מוקדם להתייחס לזה"‪.‬‬ ‫למתג חקלאות עם‬ ‫כבוד‬ ‫שאלתי את דותן לגבי תחום שהוא‬ ‫מכיר היטב – התקשורת ודעת‬ ‫הקהל‪ .‬תדמית החקלאות בעיני‬ ‫הציבור היא "לא משהו"‪ .‬החקלאים‬ ‫מצטיירים כמי שבולמים יבוא מת־‬ ‫חרה‪ ,‬אשמים ביוקר המחיה‪ ,‬שלא‬ ‫להזכיר "ברוני קרקעות" וצרכני‬ ‫מים זולים על חשבון המדינה‪ .‬דותן‬ ‫טוען שחלק מהאשמה מצויה דווקא‬ ‫בנו‪" .‬הרווחנו את התדמית הזאת‬ ‫ביושר‪ .‬ברגע שאתה כל הזמן מתנהג‬ ‫כעני בפתח‪ ,‬כאחד שמחפשים אותו‬ ‫ורודפים אותו – בסוף אתה באמת‬ ‫תצטייר ככזה‪ .‬המשימה שלנו היא‬ ‫למתג את הענף שלנו‪ ,‬ואת החק־‬ ‫לאות בכלל‪ ,‬כענף שמביא פרנסה‬ ‫בכבוד‪ ,‬שיש לו דור המשך‪ ,‬צמיחה‬ ‫מקצועית‪ ,‬ושכדאי להשקיע בו‪ ,‬ואז‬ ‫גם הציבור יסתכל עלינו אחרת‪.‬‬ ‫לא רק במאבקים‪ ,‬אלא גם בשגרה‪.‬‬ ‫אני קושר את זה לעניין הפוליטי‪.‬‬ ‫במציאות הפוליטית‪ ,‬במשך שנים‬ ‫ארוכות היינו בוואקום‪ .‬המצב הזה‬ ‫רמס את המעמד ואת הזכויות שלנו‪,‬‬ ‫וגם כשעשינו דברים טובים לא היה‬ ‫לכך שופר והד‪ .‬אנו מצויים בנקודת‬ ‫זמן שיש הזדמנות אמיתית לחשוף‬ ‫בפני הציבור את ההישגים שלנו‪,‬‬ ‫בעיקר להגביר את ההבנה שאנחנו‪,‬‬ ‫החקלאים‪ ,‬שומרים על המדינה ועל‬ ‫ההתיישבות‪ .‬אלה ערכים שעדיין‬ ‫נתפסים אצל הישראלי הנורמטיבי‬ ‫כדברים הכי חשובים‪ .‬בנושא של‬ ‫ההסברה והתדמית יש לנו שיתוף‬ ‫פעולה מצוין עם מועצת החלב ועם‬ ‫משרד החקלאות"‪.‬‬ ‫לאחרונה הועלו שאלות בנושא‬ ‫גובה המשכורות בהתאחדות‪.‬‬ ‫"התחייבתי עם כניסתי שהתקציב‬ ‫יהיה שקוף‪ .‬כמובן לא ברמה של‬ ‫המשכורות האישיות‪ ,‬הפרטניות‪,‬‬ ‫אבל כל רפתן יוכל לראות את‬ ‫התקציב לאחר שאושר במועצת‬ ‫ההתאחדות‪' .‬זקני ההתאחדות' אמרו‬ ‫לי שמעולם לא פורסם התקציב‬ ‫לפני כן‪ .‬באופן כללי אני יכול לומר‬ ‫שהמשכורות בהתאחדות אינן גבו־‬ ‫הות ובטח שלא חריגות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש‬ ‫פה מנהלת תוכנה שיכלה להרוויח‬ ‫פי שניים במקום אחר‪ .‬המשכורות‬ ‫הן סבירות יחסית לידע ולמקצוע־‬ ‫יות של העובדים‪ .‬לגבי המשכורת‬ ‫של המזכ"ל‪ ,‬אני חושב שהיא מכ־‬ ‫בדת את התפקיד‪ .‬מדובר בתפקיד‬ ‫קשה מאוד ולא כולם מבינים איזו‬ ‫אחריות רובצת כאן‪ .‬כמי שמכיר את‬ ‫המשכורות במגזר הציבורי‪ ,‬זו לא‬ ‫משכורת של מנכ"ל משרד ממשל־‬ ‫תי‪ ,‬ובטח שלא כמו של מנכ"ל של‬ ‫גוף גדול במגזר הפרטי‪.‬‬ ‫"אני מקבל הרבה חיזוקים מהש־‬ ‫טח‪ .‬היו חששות‪ ,‬והיום אני יכול‬ ‫להגיד שאנשים נותנים קרדיט‪,‬‬ ‫מוקירים כשצריך ומבקרים כשצ־‬ ‫ריך‪ ,‬ואני מרגיש שאפשר ללכת‬ ‫קדימה ולהצעיד את הענף למצות‬ ‫את מלוא הפוטנציאל שלו‪ .‬המסר‬ ‫שלי הוא מסר של עשייה‪ .‬כמו‬ ‫שאמרתי‪ ,‬ההתיישבות היא המניע‬ ‫שלי‪ .‬יכולתי להיות בהרבה מקומות‬ ‫אחרים‪ ,‬ובחרתי לעבוד עם הענף‬ ‫הגדול ביותר בהתיישבות‪ ,‬להש־‬ ‫פיע ולעשות‪ .‬אני מאמין בכל לבי‬ ‫שהערך ההתיישבותי הוא החשוב‬ ‫ביותר להמשך קיומה של ארצנו‪.‬‬ ‫ומאמין באמרה ‪ -‬אם חקלאות כאן‪,‬‬ ‫מולדת כאן!"‬ ‫אביתר דותן והילדים‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪21‬‬ ‫מראה מקום‬ ‫עץ השדה‬ ‫נוף ילדות‬ ‫ולמרות שהדשא ההוא עוד קיים וקול‬ ‫הילדים עוד יוצא מאותו בית לבנים ישן‪ ,‬חלק‬ ‫מהמבנים הם כבר מזמן לא מה שהכרת כילד‬ ‫על אף היותו ידידו הטוב של האדם (ושל הקיבוצניק‬ ‫בפרט) ‪ -‬האדם הוא אויבו הטבעי של הכלב‬ ‫אלון מורדכוביץ ‪‬‬ ‫צור שדה ‪‬‬ ‫בנוף הבתים הישנים‪,‬‬ ‫אשר היו ִצלי בימי ילדות‪,‬‬ ‫חלפו הרבה שנים‪,‬‬ ‫חלפו הרבה שנים‪.‬‬ ‫אין כמו טיול רגלי בקיבוץ כדי להיזכר‪.‬‬ ‫להיזכר במבנים ובדשאים‪ ,‬בפינות שבהן‬ ‫העברת את שנות ילדותך בקיבוץ‪.‬‬ ‫כאן שיחקנו כדורגל‪ ,‬שם היה קרון רכבת‬ ‫ישן שעליו שיחקנו “דג מלוח”‪ ,‬ועל הדשא‬ ‫הזה התגלגלו א’ וי’ יחד בגיל חמש‪ ,‬נדמה לי‬ ‫שאפשר להכריז שהם היו הזוג הראשון בש־‬ ‫כבה שלנו‪.‬‬ ‫כשאדם שאינו חבר קיבוץ ילך איתך בשבי־‬ ‫ליו‪ ,‬הוא יזכה לקבל פירוט על כל בית ובית‪,‬‬ ‫הוא ישמע איפה בילית עד גיל שלוש‪ ,‬לאן‬ ‫עברת בגיל ארבע והיכן היה בית הילדים‬ ‫שחיכה לך כשחזרת מבית הספר‪.‬‬ ‫נוף הבתים כבר מתפורר‪,‬‬ ‫וקירותיו נעלמים‪,‬‬ ‫חלפו הרבה שנים‪,‬‬ ‫חלפו הרבה שנים‪.‬‬ ‫ולמרות שהדשא ההוא עוד קיים וקול היל־‬ ‫דים עוד יוצא מאותו בית לבנים ישן‪ ,‬חלק‬ ‫מהמבנים הם כבר מזמן לא מה שהכרת‬ ‫כילד‪.‬‬ ‫הצריף הישן נעלם כלא היה‪ ,‬מישהו גר‬ ‫במספרה‪ ,‬הכולבו הוא בניין משרדים מחודש‪.‬‬ ‫ואפילו הסנדלרייה היא בית עם גינה‪.‬‬ ‫וזה מוזר‪ ,‬כל כך מוזר‪.‬‬ ‫המחשבה שהמבנים שהיו חלק מרכזי בנוף‬ ‫הילדות שלך משנים את צורתם ויעדם לא‬ ‫נתפסת‪.‬‬ ‫גם היום‪ ,‬אם תלך בסביבה ותרצה להסביר‬ ‫לחבר היכן אתה נמצא‪ ,‬אין סיכוי שתאמר לו‬ ‫“ליד הבית של משפחת ‪ ,”X‬לא לא‪ .‬גם היום‪,‬‬ ‫אחרי שהיא כבר מזמן לא קיימת‪ ,‬אתה תדווח‬ ‫שאתה ליד המספרה‪.‬‬ ‫בנוף האנשים של ילדותי‪,‬‬ ‫אשר היו צלי לפני שנים‪,‬‬ ‫קפצה זקנה פתאום‪,‬‬ ‫קפצה זקנה פתאום‪.‬‬ ‫וזה לא רק המבנים‪ ,‬אלה גם האנשים‪.‬‬ ‫לכל קיבוץ יש הדמויות הצבעוניות שלו –‬ ‫ההוא מהנוי‪ ,‬ההיא מחדר האוכל וזה שאתה‬ ‫אף פעם לא בטוח למה הוא כל כך מוזר‪ .‬אתה‬ ‫מרגיש שאתה גדל והם נשארים באותו הגיל‪,‬‬ ‫באותו המקום ובאותו המצב‪.‬‬ ‫הם תמיד יסתכלו עליך מוזר‪ ,‬ישאלו מה‬ ‫איתך היום ואם כבר השתחררת מהצבא‪.‬‬ ‫אבל משהו בכל זאת שונה אצלם – השיער‬ ‫‪|| 22‬‬ ‫צער בעלי כלבים‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫קצת יותר לבן מאפור‪ ,‬ההליכה יותר אטית‬ ‫וגם ההבעה הרבה יותר שלווה‪ .‬הם כבר לא‬ ‫כועסים על הקיבוץ – לא על מנהל המשק‪,‬‬ ‫לא על חבר מסוים ולא על אף אחד‪ .‬הכעס‬ ‫התחלף באדישות‪.‬‬ ‫הקיבוץ של היום עשה לחבריו הוותי־‬ ‫קים מה שהוא עשה לחלק גדול מהמבנים‬ ‫שלו – הוא הוציא מהם את העוקץ‪ .‬הוא הפך‬ ‫אנשים שהיו בולטים בחיי הקיבוץ לחב־‬ ‫רי קיבוץ אדישים עם קצת מרירות שקטה‪.‬‬ ‫הם לא יצעקו‪ ,‬לא יכתבו מכתבים זועפים לחב־‬ ‫רים‪ ,‬מקסימום יזרקו לך איזו הערה קטנה בשביל‪,‬‬ ‫אבל הם‪ ,‬כמו המבנים שהשתנו – תמיד יזכי־‬ ‫רו לך את מה שהיה פעם‪.‬‬ ‫כשהם כבר לא יהיו‪ ,‬אתה לא תזכור את מה‬ ‫שהיו בשנים האחרונות‪ ,‬אתה תזכור את מה‬ ‫שהיו פעם‪ .‬כשהיית ילד‪ .‬כשהכולבו היה קטן‪,‬‬ ‫הצריף הישן והמכוער עוד עמד שם והם היו‬ ‫דמויות צבעוניות ומלאות חיים‪.‬‬ ‫בראש כולם זרקה שיבה‪,‬‬ ‫והם נעלמים‪.‬‬ ‫קפצה זקנה פתאום‪,‬‬ ‫קפצה זקנה פתאום‪.‬‬ ‫ויש עוד מקומות שנשארו כמו פעם ‪ -‬כאי־‬ ‫לו החדשנות‪ ,‬ההווה והתקנונים פסחו עליהם‪.‬‬ ‫ורק מהפחד שגם הם ייעלמו יום אחד‪,‬‬ ‫אתה לא מפספס הזדמנות לבקר בהם‪.‬‬ ‫להסתובב ברפת ולהיזכר שי’‪ ,‬זאת שהתגל־‬ ‫גלה עם א’‪ ,‬החליטה ללכת בנפרד מכל הגן‬ ‫ושקעה בתוצרת של הפרות (ואני לא מתכוון‬ ‫לחלב); לעבור ליד בריכת הדגים ולהיזכר‬ ‫איך אהבנו לקפוץ מעל לגדר שלה ולהאכיל‬ ‫את הדגים בלחם מחדר האוכל‪ .‬וכמובן הדשא‬ ‫מחוץ למועדון לחבר – כל יום שישי‪ ,‬בזמן‬ ‫שההורים ריכלו עם קפה ועוגה‪ ,‬אנחנו היינו‬ ‫שם – תופסת‪ ,‬מחבואים או כדורגל‪.‬‬ ‫ויש גם אנשים‪ ,‬מעטים‪ ,‬שלא משנה כמה‬ ‫אפור הקיבוץ של היום – הם עוד צבעוניים‪.‬‬ ‫יש להם עוד דעה והם לא מפסי־‬ ‫קים להגיד אותה‪ ,‬הם יבקרו את מי‬ ‫שצריך וידעו גם לפרגן מכל הלב‪.‬‬ ‫הם לא ישאלו אותך על מעשיך היום‪ ,‬כי הם‬ ‫מספיק אכפתיים כדי לדעת לבד‪.‬‬ ‫הם יארגנו בקיץ “על האש” בבריכה‪ ,‬וב־‬ ‫חורף מסיבה בפאב‪ .‬הם מעטים מדי והם אף‬ ‫פעם לא בתפקידי מפתח בקיבוץ‪ ,‬אבל הם‬ ‫חשובים לעתידו הרבה יותר מכל יו”ר ועדה‬ ‫וראש צוות‪.‬‬ ‫בגן העדן של ילדות‬ ‫‪ ‬אשר היה פורח‪,‬‬ ‫הייתי חלק מהנוף‪ ‬‬ ‫היום אני אורח‪.‬‬ ‫יותר ממיליארדר נהנתן‪ ,‬יותר מגולש‬ ‫בהוואי ואפילו יותר מסולן להקת רוק (מיק‬ ‫ג’אגר‪/‬אקסל רוז‪/‬חופני כהן) – כלב בקיבוץ‬ ‫הוא הגלגול שהעדפנו‪ ,‬בשיחות שיגיונות‬ ‫ילדים בין מיטה למיטה‪ ,‬ליפול אליו בחיים‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫כי מי לך יותר עליז‪ ,‬מלא חיים‪ ,‬תם וישר‬ ‫דרך – ככלב בחצרו של קיבוץ?‬ ‫ברצותו שח אל הרפת ללעוס שליה מהבי־‬ ‫לה שזה עתה יצאה מתנור הרחם אל מדמנת‬ ‫הגללים המקושקשת אניצי (אני חומד את‬ ‫המילה הזאת) קש‪.‬‬ ‫ברצותו נלווה לטיול הבוקר של גן גורים‬ ‫– מפזז קמעה מקדימה ונבלע בחבורה כאחד‬ ‫האדם ונשמט‪ ,‬נשאר למנוחת בוקר על מרבד‬ ‫המחטים העגול הנפרש בשום שכל תחת צלו‬ ‫המעטיר של האורן הכבד‪ ,‬הסב‪.‬‬ ‫ואם יחפוץ בבני מינו‪ ,‬אותם יצורים נמוכים‬ ‫ושטוחים‪ ,‬שטיחים מגולגלים תחומי זנב ואו־‬ ‫זניים מגוחכות‪ ,‬המוסעים על ארבע רגליים‬ ‫– הרי שהקיבוץ כולו מלא בהם‪ ,‬חבורות‪-‬‬ ‫חבורות‪ ,‬בגדלים ובצבעים שונים (אפור‪ ,‬חום‪,‬‬ ‫שחור‪ ,‬זהוב – לא משהו שבולבול ממוצע מת־‬ ‫קשה להפגין)‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬גורים‪ ,‬ותיקים‬ ‫וצעירים‪ ,‬משוטטים ובני משק‪.‬‬ ‫וחבורות הכלבים נעות ומתפזרות‪ ,‬עטות‬ ‫על שיח שורץ חתולים‪,‬‬ ‫הופכות פחים ונובחות על זרים מדיפי ריח‬ ‫מדורה‪.‬‬ ‫ולא היו בני חופש שכמוהם על פני האדמה‬ ‫הזאת‬ ‫שהאוכל זמין ומובטח‪ ,‬הברזיות בשפע‬ ‫ואתה ח ו פ ש י לנוע במרחב (זמן הוא כנר־‬ ‫אה הווה מתמשך – אם אתה כלב)‬ ‫הכלבים האחרים מכירים את ריחותיך‪,‬‬ ‫התחראויותיך‪ ,‬בעליך ושיניך‪.‬‬ ‫המבנה השבטי ברור‪ .‬המרחק המאיים והגר־‬ ‫גור – הם סוג של יחסים תקינים – עם כלבים‬ ‫מחציפי טריטוריה‪ .‬אם אין “בעלים” בסביבה‪,‬‬ ‫ממילא לא יתרשמו מנאמנותו‪ ,‬וזה גם כואב‪,‬‬ ‫ככה שברוב ימות השנה היה הכלב הקיבוצ־‬ ‫ניק מבלה את חייו בפסטיבל שוקק של אוכל‪,‬‬ ‫חבר’ה‪ ,‬מין (ה מ ו ן ! ) ומרחבי גן שבילי הבטון‬ ‫המתפצלים ומישורי השדות הקטנים למרחוק‬ ‫כשחוזרים לקיבוץ בעקבות הטרקטור‪...‬‬ ‫באמת ?!? נראה לכם?‬ ‫ברבים מן המקומות שבהם שורצים כלבים –‬ ‫באים גם טפילי האדם לדור בכפיפתם‪.‬‬ ‫ובמקום שיש לך אנשים – יש לך טרוניות‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬על אף היותו ידידו הטוב של הכלב‬ ‫(והקיבוצניק בפרט)‪ ,‬הוא אויבו הטבעי של‬ ‫הכלב‪ .‬גם אז בימי היות הקיבוץ גוף חי‪ ,‬ער־‬ ‫טילאי קמעה (“מי זה קיבוץ?! הייתי רוצה‬ ‫פעם לתפוס אותו!” שנה יואל ברום זצ”ל)‬ ‫אך בכל זאת – בעל אופי נושם‪ ,‬ייחודי‪ ,‬כזה‬ ‫שאת‪/‬ה יכול לדובב אותו בתוכך והוא יאמר‬ ‫לך‪ :‬ראוי‪/‬לא ראוי ‪ -‬כל אימת שתתמה איך‬ ‫עליך לנהוג ברשות הרבים‪/‬יחיד (מצאתי את‬ ‫מקש ‪ /‬ואני מתרגל אותו לשביעות רצו־‬ ‫ני)‪ ,‬משהו שאתה מחפש על מצחו של המזכיר‪,‬‬ ‫איזה נוגה בוהק – ומוצא שם רק קרחת מחזירה‬ ‫אור צונן‪ ,‬הסתדרותי‪ ,‬של מסדרונות ניאון‪.‬‬ ‫גם אז רבו התקריות‪ ,‬מריבות הכלבים‪ ,‬עי־‬ ‫טורי העוז בדמות צלקת (באוזן‪ ,‬בדרך כלל)‬ ‫ההתגוששויות סביב הפתחים המלבניים‪ ,‬הכ־‬ ‫סופים‪ ,‬של פחי מדיח הכלים התעשייתי על‬ ‫שם ויקטור‪ ,‬על שאריות העוף מקבלת שבת‪/‬‬ ‫ארוחת ליל שישי (בטרם היות הבונזו‪/‬דוגלי)‬ ‫או כלבים שנקשרו בחבלי רפת שחורים‬ ‫ששחו בערבוביה בין אניצי (!) חבילות קש‪,‬‬ ‫או גורים שהוטבעו בנחל החילזון המעטיר‬ ‫בתוך ציפית של כרית‪.‬‬ ‫בכל הקשור באיכות חייהם ובאורכם – יש‬ ‫לאדם השפעה מכרעת‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬מבין ערים אפורות‪ ,‬כבדות‪ ,‬מוחצות‬ ‫(ברכט)‪ ,‬מתוך רחובות צרים ומעלי צחנת‬ ‫אשפה‪ ,‬עלה ושגשג כפר הנופש האולטימטי־‬ ‫בי לכלב – הקיבוץ‪.‬‬ ‫דשאים נרחבים‪ ,‬צחוק ילדים ועשרות מבוכי‬ ‫שיחים ו”תחת לבית”‬ ‫עיגולי וריבועי ומלבני ומשולשי צל‪ ,‬וכ־‬ ‫תמי רורשאך שבהם ניתן להשתרע פרקדן‪/‬‬ ‫תנוחת סופרמן עף הפוך‬ ‫שדות חיטה ארוכים‪-‬ארוכים‬ ‫או לחלופין אמבטיות שמש מרופדות תלתן‬ ‫רוחש דבורים‬ ‫עוגת צואה מהבילה של פרת גליל צמחונית‬ ‫לשכשך בה צווארך – למען יראו וייראו בני‬ ‫התכלובת המקומית‪ ,‬יאמרו לעצמם‪ :‬ודאי זה‬ ‫טורף רב‪-‬רושם הוא זה שסך צווארו במאפה‬ ‫בהמת הענק הגועה!!!‬ ‫והבוקר‪ ...‬כמדי בוקר בבוקרו‪ ,‬אני קושר את‬ ‫כלבי הטוב שייקה ומבטו‪ ,‬חם‪ ,‬חום ואינסופי‪,‬‬ ‫“שחרר אותי??” ‪......‬‬ ‫מחלחל לתוכי ונוחת על ערמת זרדים‪ :‬הח־‬ ‫יים‪ ,‬אתם יודעים‪...‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬כשאני מציץ מבין ענפי שיח‬ ‫האלה הנע ברוח הקרה‪ ,‬בדרכי לשדות‪ ,‬אני‬ ‫רואה אותו מיטיב כרבולו לתוך עצמו‪ ,‬מש־‬ ‫תבלל עמוק יותר ומחייך‪ ,‬חיוך של חמדה‪,‬‬ ‫קטנה וכוללת‪:‬‬ ‫טוב להיות (כלב בקיבוץ!)‪....‬‬ ‫מתחם נגה‬ ‫אדום עולה‬ ‫רכבת הכלניות‪ ,‬אופניים בכלניות וצעדת הכלניות הם רק חלק מהאטרקציות שעבורן שווה להדרים לסוף‬ ‫השבוע השני של פסטיבל דרום אדום התשיעי‬ ‫נגה רוזנברג‬ ‫פריחות‪ ,‬חיות וחוויות‬ ‫בגברעם‬ ‫פינת חי וליטוף‪ ,‬סיור מודרך ברפת של‬ ‫גברעם‪ ,‬פינות יצירה מחומרים טבעיים‪,‬‬ ‫הפעלות לילדים‪ .‬במקום מסלול “סינק‬ ‫גל” ומסלולים לכל המשפחה‪ .‬בשעה ‪11:00‬‬ ‫סיור מודרך ללא תשלום לפריחת הכק‬ ‫לניות‪ ,‬בתיאום‪ .‬כל שישי ‪ -‬רק פינת החי‬ ‫‪ • 13:30-9:30‬כל שבת ‪• 16:00-10:00‬‬ ‫‪050-7701586, 054-7701443‬‬ ‫“בין האגמים” בזיקים ‪-‬‬ ‫בילוי לכל המשפחה‬ ‫סיורים מודרכים לנחל שקמה ולאגמים‪.‬‬ ‫פינת חי וליטוף‪ ,‬סיור ברפת‪ ,‬פעילויות יצירה‪,‬‬ ‫פיתות בטאבון ודוכני מזון‪ .‬כל שבת • ‪16:00-‬‬ ‫‪052-5699987 • 10:00‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חוויה מתוקה ביד מרדכי‬ ‫ביקור בבית הדבש והדבורה‪ ,‬כולל טעימות‬ ‫ויצירת נרות; “קיבוץ של פעם” ‪ -‬אוסף מראק‬ ‫שית הקיבוץ‪ ,‬אתר שחזור קרב תש’’ח וסיור‬ ‫בטרקטור ובעגלה בענפי הקיבוץ‪ .‬למעוניינים‬ ‫טיול לכלניות בשמורה הסמוכה‪ .‬כל שבת •‬ ‫‪052-3923104 • 16:00-10:00‬‬ ‫סימפוניה של טעמים צילום‪ :‬יחצ‬ ‫אופניים בין הכלניות‬ ‫סוף השבוע השני (‪ 15-13‬בפברואר) של‬ ‫הפסטיבל יהיה ספורטיבי במיוחד‪ .‬ביום שישי‬ ‫יתקיים מרתון אופני הרים בסינגל בארי‪,‬‬ ‫מרוץ תחרותי לרוכבים מקצועיים לאורך‬ ‫‪ 50 ,25‬ו‪ 75-‬ק”מ‪ .‬המרתון פתוח לכולם ובו‬ ‫גם מקצה עממי ללא מדידת זמנים‪ .‬ההשתתק‬ ‫פות במרוץ התחרותי מותנית בהרשמה מראש‬ ‫באתר‪www.znook.co.il:‬‬ ‫עוד בקיבוץ בארי‪ ,‬שבת “אופניים בין הכק‬ ‫לניות”‪ :‬הפנינג אופניים לכל המשפחה הכולל‬ ‫טיולים במסלולים עממיים והפעלות‪ ‬בשטח‬ ‫(ניתן לשכור אופניים רק בהזמנה מראש‬ ‫באתר הנ”ל)‪ .‬הפנינג רוח בטבע המיועד לכל‬ ‫המשפחה יתקיים ביום שבת גם בקיבוץ בארי‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪.08-9949374 :‬‬ ‫עוד בשבת של ‪ 15‬בפברואר‪ :‬צעדת הכלניות‬ ‫המסורתית לזכר שושנה דמארי באזור שמורת‬ ‫בתרונות רוחמה‪ .‬ההרשמה ב”קו ליער” ‪1-800-‬‬ ‫‪ .350-550‬מחיר מוזל בתשלום מראש באתר‬ ‫סימפוניה של טעמים‬ ‫רכבת הכלניות‬ ‫לכבוד חנוכת קו המסילה לשדרות‪ ,‬יוצאת‬ ‫הרכבת בכל יום שישי מהוד השרון ועוברת‬ ‫בדרכה דרומה בכל תחנות המרכז‪ :‬כפר סבא‪,‬‬ ‫ראש העין‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תל אביב‪,‬‬ ‫חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬יבנה‪ ,‬אשדוד‪,‬‬ ‫אשקלון ועד לתחנת שדרות‪.‬‬ ‫מובטח לכם סיור מהנה עם זמן לעצמכם‪ .‬לא‬ ‫עוד ריבים בזמן בנסיעה‪“ :‬אמא‪ ,‬הוא הרביץ‬ ‫לי”‪“ ,‬אבא‪ ,‬הוא מציק לי‪ ”...‬פשוט‪ ,‬שקט מהילק‬ ‫דים‪ .‬ברכבת יחכו לילדים הפעלות שונות‪:‬‬ ‫פאזלים‪ ,‬משחקים‪ ,‬צבעים ודפי צביעה ושאר‬ ‫חומרי יצירה והפתעה‪( ...‬ברור שאנחנו יודעים‬ ‫מהי‪ ,‬אבל הבטחנו לא לגלות לכם‪ )...‬כמו כן‬ ‫ישעשעו אתכם הליצנים והשחקנים שיעברו‬ ‫בין הקרונות‪ ,‬ילוו אתכם במשך הנסיעה ויק‬ ‫נעימו את זמנכם‪.‬‬ ‫בשדרות‪ ,‬האוטובוסים יחכו עם מדריך צמוד‬ ‫ויסיעו אתכם למוקדי הכלניות באזור (כולל‬ ‫הסבר של המדריך)‪ ,‬כולל ביקור בגבעת הכק‬ ‫לניות מול חוות השקמים‪ ,‬סיור ביריד אוכל‬ ‫ועוד‪ .‬אין צורך לחפש חניה ‪ -‬הכול על מנת‬ ‫שתיהנו‪ .‬כל הכיף הזה מותנה בהרשמה מראש‬ ‫באתר הרכבת‪.www.rail.co.il :‬‬ ‫צילום‪ :‬דורון הורוביץ‬ ‫לא בכדי נבחרה הכלנית לפרח הלאומי של‬ ‫ישראל‪ ,‬ומי שרוצה להתבשם מפריחתן של‬ ‫מיליוני הכלניות במרבדים ססגוניים מוזמן‬ ‫להדרים בסוף השבוע הקרוב למה שהפך לחג‬ ‫הפריחה המסורתי בתשע שנות קיומו‪ :‬פסטיבל‬ ‫דרום אדום‪.‬‬ ‫את סוף השבוע השני של הפסטיבל עתיר‬ ‫האירועים לכל בני המשפחה אשר מתקיים בין‬ ‫נחל שקמה לנחל הבשור בצפון הנגב בסימן‬ ‫הכלניות ‪ -‬כדאי להתחיל עם רכבת הכלניות‪.‬‬ ‫‪ .www.habsor.co.ill‬בתום הצעדה ית�ק‬ ‫יים הפנינג ססגוני הכולל שוק אמנים ודוכני‬ ‫אוכל‪ .‬ביער שוקדה יתקיים הפנינג משפחות‬ ‫בשישי הכולל יצירה‪ ,‬אופניים ודוכני אמנות‬ ‫ומזון‪ .‬לכבוד יום האהבה הלועזי‪ ,‬הוולנטיינ’ס‬ ‫דיי‪ ,‬יתקיימו במסעדות האזור מגוון הופעות‬ ‫מוזיקליות חיות באווירה רומנטית‪.‬‬ ‫צלילים וטעמים‬ ‫פסטיבל “טעמים בעמקים” יחגוג עשור‬ ‫ויתקיים בי ן ‪ 16‬בפברואר ל‪ 6-‬במארס‪ .‬ל�כ‬ ‫בודו נוצר שיתוף פעולה עם פסטיבל “צלילי‬ ‫טבע במגידו”‪ ,‬שמביא את הטבע‪ ,‬הצבע והק‬ ‫נוף הפורח לחוויה הכוללת באזור העמקים‬ ‫הקרוב כל כך למרכז‪ ,‬ומציע חוויה שיכולה‬ ‫להספיק לימי טיול ובילוי רבים ומגוונים‪.‬‬ ‫אין‪-‬ספור פינות חמד לצד מבחר סינגלים‬ ‫ודרכי נוף לרוכבי אופניים‪ ,‬אצנים וטיולים‬ ‫לכל המשפחה‪.‬‬ ‫ביום ראשון ‪ 23‬בפברואר תסתיים תחרות‬ ‫“אלוף הצילום”‪ ,‬שבה מתמודדים צלמים חוק‬ ‫בבנים ומקצועיים בשתי קטגוריות מקבילות‬ ‫של צילום נופי העמקים‪ .‬התמונות מוצגות‬ ‫בקניון סטריט מול החדש ברמת ישי במהלך‬ ‫חודש פברואר‪ ,‬וקהל הקונים מוזמן לבחור את‬ ‫התמונה שהוא אוהב במיוחד‪.‬‬ ‫את הפסטיבל פותחת מדי שנה תחרות “שף‬ ‫העמק”‪ ,‬שהשנה מוקדשת לסבים ולסבתות‬ ‫שיוזמנו להתחרות על התואר ב”תחרות סבים‬ ‫מבשלים קינוחים שהנכדים אוהבים”‪ .‬האירוע‬ ‫ייערך בקניון ‪ G-6‬ביוקנעם ב‪ 17-‬בפברואר‬ ‫בשעה ‪ .17:00‬הרשמה בטל’ ‪.04-6014050‬‬ ‫ראשי המועצות השותפות לפסטיבל –‬ ‫אייל בצר מעמק יזרעאל‪ ,‬איציק חולבסק‬ ‫קי ממגידו‪ ,‬עפר בן אליעזר מרמת ישי ודוד‬ ‫אריאלי מטבעון ‪ -‬ילבשו סינר ויבשלו עם‬ ‫השפים במסעדות המשתתפות בפסטיבל‪.‬‬ ‫בימי רביעי וחמיש י ‪ 19‬ו‪ 20-‬בפברואר י�י‬ ‫ערכו סדנאות שף בקניון חוצות אלונים‪.‬‬ ‫שפים מהמסעדות המשתתפות מזמינים‬ ‫לסדנאות בישול הפתוחות לקהל ללא תשלום‪.‬‬ ‫בסדנאות ילמדו להכין מטעמים שמוגשים‬ ‫במסגרת הפסטיבל ויחולקו מתכונים וטעימות‬ ‫לקהל הרחב‪.‬‬ ‫לרגל חגיגות העשור לפסטיבל “טעק‬ ‫מים בעמקים” יגישו במסעדות ובבתי הקפה‬ ‫מנות בעשרה שקלים‪ ‬וכוס יין של יקבי כרמל‬ ‫בהזמנת מנה עיקרית ‪.‬‬ ‫בפסטיבל “טעמים בעמקים” משתתפות המק‬ ‫סעדות‪ :‬אוקטגון‪ ,‬ארנולד’ס‪ ,‬ביגה‪ ,‬גיוזה‪ ,‬טנק‬ ‫דוקה‪ ,‬ינאי’ס‪ ,‬ללה‪ ,‬קפה לואיז‪ ,‬רוסו גחלים‪,‬‬ ‫שפר ביר גרדן ותשרין‪ ,‬בתי הקפה זהר בדשא‬ ‫וזבולון ‪ ,1‬ושלושה שפים ‪ -‬דורון בראון‪ ,‬נילי‬ ‫כהן מינץ וקייטרינג איילת גפנים‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪.www.teamim-baamakim.co.il‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪23‬‬ ‫מוסף מיוחד‬ ‫איחוד כוחות ‪-‬‬ ‫הוועידה הכלכלית ה ‪11 -‬‬ ‫לתעשייה ולהתיישבות‬ ‫‪12.02.14‬‬ ‫במרכז הכנסים ‪ -‬אווניו‬ ‫בשיתוף עם מארגני הוועידה‪ :‬מילה קידום פרסום ושיווק בע”מ‬ ‫* תוכן הכתבות והפרסומים באחריות המפרסמים בלבד‬ ‫מילה קידום פרסום ושיווק בע"מ‬ ‫‪|| 24‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫תנועת המושבים בישראל‬ ‫איחוד כוחות‬ ‫הוועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתיישבות‬ ‫במעמד מר יאיר שמיר‪ ,‬שר החקלאות‬ ‫מרכז הכנסים ‪ ,Avenue‬קרית שדה התעופה | יום רביעי‪12/2/2014 ,‬‬ ‫מנחה הוועידה‬ ‫מתן חודורוב‪ ,‬הכתב והעורך הכלכלי של "חדשות ‪"10‬‬ ‫מקום מפגש של בכירי התעשייה וההתיישבות‪ ,‬בהשתתפות שרים ואישי ציבור בכירים‬ ‫‪08:00-09:00‬‬ ‫התכנסות וארוחת בוקר‬ ‫‪09:00-11:00‬‬ ‫מליאת פתיחה‪:‬‬ ‫‪09:00-09:30‬‬ ‫מהסדרי חוב העבר לצמיחה כלכלית בעתיד‬ ‫רו"ח שחר זיו‪ ,‬שותף מנהל‪ BDO ,‬זיו האפט‬ ‫עו"ד דוד גילת‪ ,‬שותף בכיר‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‬ ‫מר יאיר שמיר‪ ,‬שר החקלאות‬ ‫‪09:30-11:00‬‬ ‫פעולות הממשלה לתימרוץ התעשייה וההתיישבות במרחב הכפרי‬ ‫הפתרונות המוצעים בנושאים‪:‬‬ ‫תשתיות ופיתוח נדל"ן‪ ,‬דיור בר השגה בשילוב תנאי החכירה החדשים‪ ,‬אוכלוסיה ותעסוקה בפריפריה הכפרית‪ ,‬מכסות ורגולציה בחקלאות‪ ,‬קואופרציות צרכניות‪.‬‬ ‫בהשתתפות‪ :‬איתן ברושי‪ ,‬מזכיר התנועה הקיבוצית‪ .‬מאיר צור‪ ,‬מזכ"ל תנועת המושבים‪ .‬עו"ד דוד קוכמן‪ ,‬מנכ"ל האיחוד החקלאי‪ .‬נחמיה רפל‪ ,‬מזכיר תנועת‬ ‫הקיבוץ הדתי‪ .‬אבשלום וילן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות החקלאים‪ .‬שמואל ריפמן‪ ,‬יו"ר מרכז המועצות האיזוריות‪ .‬דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪.‬‬ ‫‪11:00-11:30‬‬ ‫הפסקת קפה ומאפה‬ ‫‪11:30-13:15‬‬ ‫מסלול התעשייה‬ ‫מסלול ההתיישבות והחברים‬ ‫איפה הכסף? מימון ופיננסים‬ ‫הרצאה‪ :‬פיתוח מפעלי התעשייה הקיבוצית‪,‬‬ ‫עו"ד אביתר קנולר‪ ,‬שותף בכיר‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‬ ‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ˆ קיבוצים משקיעים במפעלים קיבוציים ˆ משקיעים‬ ‫מחפשים מפעל חדשני‪ ,‬טכנולוגי הפונה לחו"ל ˆ זמינות‬ ‫המימון הבנקאי לתעשייה חדשנית‬ ‫בהשתתפות‪ :‬אודי אורנשטיין‪ ,‬מנכ"ל איגוד התעשייה‬ ‫הקיבוצית‪ .‬רו"ח שלומי בהט‪ ,‬שותף‪ BDO ,‬זיו האפט‪ .‬יעל‬ ‫גיט‪ ,‬מנכ"לית קרן להב‪ .‬רו"ח ניר זיכלינסקי‪ ,‬נשיא איגוד‬ ‫הדירקטורים בישראל‪ .‬רו"ח דגן לוין‪ ,‬מנכ"ל קרן קמע‪.‬‬ ‫עדי גרטל‪ ,‬מנהל סקטור עסקים‪ ,‬בנק מזרחי טפחות‪.‬‬ ‫ניצול אפיקי נדל"ן כחשיבה לטווח רחוק‬ ‫מנחה‪ :‬נחמה בוגין‪ ,‬שמאית מקרקעין ומשפטנית‬ ‫הרצאה‪ :‬התחדשות כוללת בקיבוץ ‪ -‬הכרח והזדמנות חד פעמית לשינוי כיוון‪ ,‬ישראל עוז‪,‬‬ ‫יו"ר אמפא מליבו‬ ‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ˆ ‪ BOT‬לשדרוג תשתיות ˆ הקמת מרכזי תעשייה ותעסוקה אזוריים ˆ בנייה לתעסוקה‬ ‫עם שותפים אסטרטגיים ˆ חידושים בתחום היטלי השבחה ˆ מימון בניה לתעסוקה‬ ‫בהשתתפות‪ :‬עו"ד חגית בן משה‪ ,‬שותפה‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪ .‬אופיר שטמרמן‪ ,‬מנכ"ל תקומה‪.‬‬ ‫רו"ח דורון שטיין‪ ,‬שותף‪ BDO ,‬זיו האפט‪ .‬שגיא בן סימון‪ ,‬דירקטור במחלקת מימון פרויקטים‪,‬‬ ‫‪ BDO‬זיו האפט‪ .‬עו"ד פול לנגא‪ ,‬שותף‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪ .‬אדריכל יובל יסקי‪" ,‬קשת יסקי"‬ ‫המירוץ לחדשנות טכנולוגית‬ ‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ˆ הגדלת שרשרת הערך של המפעל ושווקי חו"ל‬ ‫מתפתחים ˆ חדשנות וטכנולוגיה ‪ -‬תנאי להישרדות‬ ‫ˆ חינוך לחדשנות בתעשייה‬ ‫בהשתתפות‪ :‬ח"כ רוברט אילטוב‪ .‬עו"ד אביהו גלעד‪ ,‬מנהל‬ ‫קיבוץ רמת יוחנן‪ .‬שמעון שובל‪ ,‬יו"ר רהיטי רגבה‪ .‬שאול‬ ‫אשכנזי‪ ,‬יו"ר פלסאון‪ .‬אלכס אוורבוך‪ ,‬מנהל שיווק‪ ,‬אשרא‪.‬‬ ‫עו"ד איתן אפשטיין‪ ,‬שותף בכיר‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪.‬‬ ‫מדינה מטפחת תעשייה חדשנית‬ ‫רו"ח ]משפטן[ ארז עיני‪ ,‬מנהל תחום תמריצים‪ BDO ,‬זיו האפט‪.‬‬ ‫‪13:15-14:30‬‬ ‫צוות היגוי‪:‬‬ ‫מהפכת המיסוי במיגזר ההתיישבותי‬ ‫רו"ח ]עו"ד[ אייל פישביין‪ BDO ,‬זיו האפט‬ ‫ˆ מיסוי הקיבוץ המשתנה והשיתופי ˆ חדשנות בחקיקת מע"מ‪ ,‬מס הכנסה ומס שבח‬ ‫לרבות פטורים במכירת דירות‬ ‫דאגה לחבר ולפרט‬ ‫מנחה‪ :‬רו"ח יוסי ישראל‪ BDO ,‬זיו האפט‬ ‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ˆ הקיבוץ‪ ,‬המושב והחברים ‪ -‬בראי המשפט ˆ ניהול פיננסי של החברים‪-‬קרנות פנסיה‬ ‫והשתלמות ˆ תיק השקעות ונכסים פרטיים ˆ חלופות לביטוח בריאות וסיעוד‬ ‫בהשתתפות‪ :‬שמואל שגב‪ ,‬מנהל חטיבת חיפה‪ ,‬מנורה מבטחים‪ .‬תמר כוכבי‪ ,‬יועצת‬ ‫פנסיונית בכירה‪ ,‬אגף הייעוץ‪ ,‬בנק דיסקונט‪ .‬עו"ד אסתר קויפמן‪ ,‬שותפה‪ EKT ,‬אפשטיין‬ ‫קנולר‪ .‬ד"ר אודי פרישמן‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬פרש קונספט‪.‬‬ ‫מליאת סיום‪:‬‬ ‫אנרגיה בהתיישבות ‪ -‬הכוח לצמיחה של העשור הקרוב‬ ‫מנחה‪ :‬עו"ד נתי בירנבוים‪ ,‬מנכ"ל ומייסד קבוצת תמוז בע"מ‬ ‫הרצאה‪ :‬מהפכת תחנות הכוח הקטנות בהתיישבות‪ ,‬פאולו מסיירו‪ ,‬מנהל בכיר‪CATERPILLAR ,‬‬ ‫הרצאה‪ :‬כלים ושיטות לחסכון באנרגיה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬אלחי פרקש‪ ,‬מנכ"ל לייטאפ‬ ‫פאנל בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ˆ תחנות כוח פרטיות ˆ שימושי קרקע דו תכליתיים ˆ הרחבת השימוש בגז טבעי לתעשייה ˆ חסכון במשאבי האנרגיה ˆ עצמאות אנרגטית‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬במושב ובמרכזי תעסוקה אזוריים‬ ‫בהשתתפות‪ :‬ד"ר אילן סולימאן‪ ,‬יועץ אנרגיה ורגולציה‪ ,‬לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל‪ .‬קונסטנטין בלוז‪ ,‬סמנכ"ל כלכלה‪ ,‬רשות הגז הטבעי‪ .‬עודד זבולון‪,‬‬ ‫מרכז משק קיבוץ צאלים‪ .‬רו"ח דורון אראמי‪ BDO ,‬זיו האפט‪ .‬עו"ד חגית בן משה‪ ,‬שותפה‪ EKT ,‬אפשטיין קנולר‪.‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫סיכום הוועידה‪:‬‬ ‫דברי סיכום והגרלה של ‪ 4‬מכונות קפה בין המשתתפים הנוכחים‪.‬‬ ‫ארוחת צהריים חגיגית‬ ‫הפקה וגיוס חסויות‪:‬‬ ‫ˆ רו"ח דורון שטיין‪,‬‬ ‫שותף‪ ,‬ומנהל מגזר‬ ‫התיישבות‪,‬‬ ‫‪ BDO‬זיו האפט‬ ‫ˆ עו"ד אביתר קנולר‪,‬‬ ‫שותף בכיר‪EKT ,‬‬ ‫אפשטיין קנולר‬ ‫משרד עורכי דין‬ ‫ˆ מר אודי אורנשטיין‪,‬‬ ‫מנכ"ל איגוד התעשייה‬ ‫הקיבוצית‬ ‫ˆ מר שמואל ריפמן‪,‬‬ ‫יו"ר מרכז המועצות‬ ‫האזוריות‬ ‫ˆ מר איתן ברושי‪,‬‬ ‫מזכיר התנועה‬ ‫הקיבוצית‬ ‫ˆ מר מאיר צור‪,‬‬ ‫מזכ"ל תנועת‬ ‫המושבים‬ ‫ˆ עו"ד דוד קוכמן‪,‬‬ ‫מנכ"ל האיחוד‬ ‫החקלאי‬ ‫ˆ מר אבשלום וילן‪,‬‬ ‫מזכ"ל התאחדות‬ ‫החקלאים‬ ‫ˆ מר נחמיה רפל‪,‬‬ ‫מזכיר תנועת הקיבוץ‬ ‫הדתי‬ ‫ˆ מר דובי אמיתי‪,‬‬ ‫נשיא התאחדות‬ ‫האיכרים‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫ביטוח�אשראי�וסיכוני�סחר�חוץ‬ ‫מילה קידום פרסום ושיווק בע"מ‬ ‫טל‪03-6416640 :‬‬ ‫‪michael@milla.co.il‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪25‬‬ ‫הועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתישבות‬ ‫הפיכת החלום למציאות‬ ‫ללא קליטה וצמיחה‪ ,‬הקיבוץ ילך וידעך‪ .‬האם הקיבוצים יכילו חברים ממעמדות שונים?‬ ‫רו”ח דורון שטיין‪ ,‬שותף ומנהל מגזר התיישבות‪ BDO ,‬זיו האפט ‪‬‬ ‫יותר ממאה קיע‬ ‫בוצים קולטים‬ ‫בשנים האחרוע‬ ‫נות סביב ‪5,000‬‬ ‫משפחות חדשות‬ ‫ויוצרים בכך תנוע‬ ‫פת פיתוח והצערת הקיבוץ‪ ,‬לאחר‬ ‫שמאז שנות השמונים‪ ,‬לא רק שהע‬ ‫קיבוצים לא קלטו חברים ‪ -‬אלא‬ ‫רבים מהם נפלטו בעקבות משבר‬ ‫החובות הגדול‪.‬‬ ‫המשוואה הביולוגית פשוטה – קיע‬ ‫בוץ אשר לא יקלוט משפחות יגיע‬ ‫תוך שני עשורים לחידלון‪ .‬הגיל‬ ‫הממוצע של החברים הוותיקים‬ ‫מגיע היום ל‪ ,67-‬ותוחלת החיים‪,‬‬ ‫גם אם היא ארוכה יותר בקיבוצים‪,‬‬ ‫תעשה את שלה‪...‬‬ ‫בקיבוצים הוותיקים שיעור הפנסע‬ ‫יונרים מגיע לכדי שני שלישים‬ ‫מהאוכלוסייה‪ .‬הנתון היותר מדאיג‬ ‫הינו שיותר מ‪ 70%-‬מבני הקיבוץ‬ ‫אינם בוחרים בקיבוץ כמקום מגוריע‬ ‫הם וכך‪ ,‬ללא קליטה וצמיחה‪ ,‬הקיע‬ ‫בוץ ילך וידעך‪.‬‬ ‫קיבוצים שהבינו את המשווע‬ ‫אה החלו בשנים האחרונות לקלוט‬ ‫משפחות‪ ,‬אך לא תמיד עם חשיבה‬ ‫מסודרת של היום שאחרי‪ .‬במאמר‬ ‫זה נעשה סדר באתגרים הניצבים‬ ‫בקיבוץ הקולט‪.‬‬ ‫האתגרים הינם‪:‬‬ ‫הגעה למודעות על הצורך לקלוט‪,‬‬ ‫בשילוב עבודה חברתית עם בנים‬ ‫של חברים לטובת הישארותם הם‬ ‫בקיבוץ‪.‬‬ ‫חשיבה אסטרטגית על עתיד הקיע‬ ‫בוץ – איזה קיבוץ רצוי לנו? מקום‬ ‫לינה ויישוב קהילתי‪ ,‬קיבוץ של פעם‬ ‫שבו קיימת ערבות הדדית מסוימת?‬ ‫קיבוץ המסוגל לספק חלק נכבד ממע‬ ‫קומות העבודה? קיבוץ אשר קולט‬ ‫כדי שגם דור ההמשך ירצה להתגורר‬ ‫בו? קיבוץ שיתופי או קיבוץ מופרט‬ ‫במרבית רובדי אורחות החיים? קיע‬ ‫בוץ שטוב רק לילדים ולגיל הזהב או‬ ‫מקום ראוי לכל שכבות הגיל?‬ ‫בחירה בסוג הקיבוץ הרצוי מתוך‬ ‫תהליך החשיבה שבוצע‪.‬‬ ‫הכנת תכנית אב לקיבוץ‪ ,‬תכנון‬ ‫רב‪-‬שנתי של צורכי מגורים‪ ,‬פרנע‬ ‫סה‪ ,‬שירותים וכתוצאה מכך – הגשת‬ ‫תב”ע חדשה (כולל פרצלציה של‬ ‫מגרשי המגורים‪ ,‬סימון מחודש של‬ ‫שטחי משק‪ ,‬שטחים ציבוריים‪ ,‬תכנון‬ ‫‪|| 26‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫מודרני המתאים למאה ה‪ 21-‬ועוד)‪.‬‬ ‫מיפוי צורכי שדרוג התשתיות‪,‬‬ ‫מיפוי מגרשים פנויים לבנייה‬ ‫למגורים‪ ,‬מיפוי מקומות התעסוע‬ ‫קה הפוטנציאליים ותרגום כל אלה‬ ‫לתכנית פיננסית רב‪-‬שנתית אשר‬ ‫תפגיש את המקורות התקציביים עם‬ ‫הצרכים שהוגדרו‪ .‬תכנון עיר הוא‬ ‫שילוב מדהים של חברה וכלכלה‪.‬‬ ‫קביעת אופי האוכלוסייה שאותה‬ ‫מבקשים לקלוט – איכות אנושית‪,‬‬ ‫איתנות פיננסית‪ ,‬גילאים‪ ,‬השכלה‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫בניית הסכם קליטה למשפחות‬ ‫הבנוי ממספר פרקים לרבות‪ :‬כניסה‬ ‫לחברות‪ ,‬בניית בית‪ ,‬התייחסות לעע‬ ‫רבות הדדית‪ ,‬רכישת זכויות בנכסי‬ ‫הקיבוץ ובעסקיו‪ ,‬השתלבות חברע‬ ‫תית‪ ,‬חברות בוועד מקומי ובאגודת‬ ‫מתיישבים במידת הצורך‪.‬‬ ‫מינוי אינטגרטור (“מתכלל”)‪ ,‬אדם‬ ‫אשר יהיה אמון על חיבור האתגרים‬ ‫הנ”ל למתווה פעולה שיביא את הקע‬ ‫ליטה ליישום באופן המיטבי והמהיר‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫מאמר זה לא יעסוק בשאלה “האם‬ ‫יש לבצע קליטה?” אלא בדרך הנע‬ ‫אותה לעשות כן‪.‬‬ ‫האם לא מאוחר מדי?‬ ‫ביותר מ‪ 150-‬קיבוצים‪ ,‬הגיל‬ ‫הממוצע עומד על ‪ .67‬הגיל הגבוה‬ ‫יחסית משולב בדרך כלל גם עם‬ ‫רמה נמוכה של תשתיות – דרכים‪,‬‬ ‫מערכות מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬הסדרי חניה‪,‬‬ ‫תקשורת וכן התנוונות של שירוע‬ ‫תים חיוניים למשפחה המודרנית‬ ‫כמו חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪ .‬בקיע‬ ‫בוצים אלה אין ברירה אלא לנקוט‬ ‫גישה של “קיצור הליכים” ולבצע‬ ‫את התכנון ואת הקליטה כמעט בה‬ ‫בעת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקיבוצים שבהם‬ ‫גיל האוכלוסייה הממוצע עומד על‬ ‫פחות מ‪ 60-‬ניתן לתכנן את הצעדים‬ ‫בנחת‪ ,‬תוך מתן תשומת לב לשמונת‬ ‫השלבים שתוארו לעיל‪.‬‬ ‫מספר המלצות אשר יקלו את‬ ‫התכנון‪:‬‬ ‫המתכלל‪ ,‬האדם הנכון במקום הנכון‬ ‫הוא המפתח להצלחת התהליך‪ .‬עבוע‬ ‫דה עם אנשים‪ ,‬קליטה‪ ,‬נדל”ן ותכנון‬ ‫ארוך דורשת תשומת לב מרבית‪,‬‬ ‫מקצוענות‪ ,‬הכרה רב‪-‬תחומית של‬ ‫מקצועות‪ ,‬יכולת תקשורתית גבוהה‬ ‫בעבודה עם אנשים וכושר מיקוד‬ ‫במטרה‪ .‬אם נמצא אדם כזה בקיע‬ ‫בוץ – מה טוב‪ ,‬ואם לא‪ ,‬ניתן לשכור‬ ‫שירות זה מבחוץ‪ .‬במקרה של אדם‬ ‫מתאים מהקיבוץ‪ ,‬רצוי ללוות אותו‬ ‫מקצועית עם סיוע מקצועי בעיקר‬ ‫בתחומי נדל”ן‪ ,‬מיסוי ומשפט‪.‬‬ ‫הכרעה במידת השיתופיות של‬ ‫הקיבוץ מהותית לתהליך הקליטה‪,‬‬ ‫שכן עובדה היא שחברים חדשים לא‬ ‫מעוניינים להיקלט למסלול שיתופי‬ ‫(למעט חמישה עד עשרה קיבוצים‬ ‫שיתופיים מובילים בתנועה הקיע‬ ‫בוצית)‪ .‬הם מבקשים ליהנות מתשע‬ ‫תיות הקיבוץ ומהשירותים הטובים‬ ‫לילדים‪ ,‬אך בה בעת רוצים עצמאות‬ ‫כלכלית‪ .‬קיבוץ שיתופי יתקשה‬ ‫לקלוט חברים חדשים בעצמאות‬ ‫כלכלית‪ ,‬שהרי אז ייווצרו בקיבוץ‬ ‫לפחות שתי אוכלוסיות שונות מהוע‬ ‫תית בהתנהלותן הכלכלית‪.‬‬ ‫תב”ע חדשה הינה מפתח לאפשע‬ ‫רויות הצמיחה לעתיד הקרוב והרע‬ ‫חוק‪ .‬על פי תמ”א ‪ 35‬ניתן להרחיב‬ ‫קיבוץ ל‪ 500-‬משפחות‪ .‬מעל ‪80%‬‬ ‫מהקיבוצים מתוכננים כיום לכמות‬ ‫של מחצית וב‪ 50%-‬מהקיבוצים‪ ,‬גם‬ ‫אם קיימים מגרשים‪ ,‬הם לא מאויע‬ ‫שים למגורים‪ ,‬אלא ברמה של ‪100‬‬ ‫עד ‪ 200‬משפחות בלבד‪ .‬הפוטנציאל‬ ‫לקליטה עומד אם כן על לפחות ‪300‬‬ ‫משפחות לקיבוץ‪ ,‬לעתים פי שלושה‬ ‫מאוכלוסיית הקיבוץ הנוכחית‪.‬‬ ‫תכנון השטחים לשירותים ולתעסוע‬ ‫קה נדרש ממספר סיבות‪ .‬שטחי השיע‬ ‫רותים – כדי לשרת את האוכלוסייה‬ ‫הגדלה – חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫ספורט ועוד‪ .‬תפיסת המגורים‪ ,‬אפילו‬ ‫במתחמים עירוניים‪ ,‬הינה ששירותים‬ ‫אלה צריכים להיות מחוברים לשכונה‬ ‫ההולכת ונבנית‪ .‬ההשקעה בשירותים‬ ‫משתלמת בדרך כלל‪ ,‬בחישוב מלא‬ ‫ונכון הלוקח בחשבון גם את נוחיות‬ ‫המשפחות‪ ,‬את מניעת הצורך בנסיע‬ ‫עות מרוחקות ועוד‪ .‬תכנון השטחים‬ ‫לתעסוקה הינו אתגר עצום‪ .‬התעע‬ ‫סוקה בקיבוץ בנויה ממספר תחוע‬ ‫מים‪ :‬שטחי החקלאות (לרבות מבנים‬ ‫המשרתים את החקלאות כגון בתי‬ ‫אריזה‪ ,‬מוסכים ועוד)‪ ,‬מבנים לתעע‬ ‫שייה “כבדה”‪ ,‬לתעשייה קלה ולהיי‪-‬‬ ‫טק‪ ,‬תיירות ושירותים עסקיים ליזע‬ ‫מים‪ .‬השטח החקלאי נמצא מחוץ לקו‬ ‫הכחול‪ ,‬בעוד יתר שטחי התעסוקה‬ ‫נמצאים בקו הכחול‪ .‬בדיקה שערכנו‬ ‫מגלה שיותר ‪-‬מ‪ 50%-‬משטחי הת�ע‬ ‫סוקה בקו הכחול ננטשו במהלך השע‬ ‫נים והם פנויים עתה לאכלוס מחדש‪.‬‬ ‫שטחי התעסוקה חייבים בתכנון‬ ‫מחדש בהתאם לצרכים המודרניים‪:‬‬ ‫יש לאפשר גישה למכוניות על כל‬ ‫המשתמע מכך‪ ,‬בנייה לגובה המתע‬ ‫אימה במיוחד למשרדים ותעשייה‬ ‫קלה ועוד‪ .‬תכנון שטחים אלה חייב‬ ‫בתכנית עסקית רב‪-‬שנתית המשלע‬ ‫בת את תחומי התכנון‪ ,‬שהרי התכנון‬ ‫מסתכל לפחות דור קדימה במטרה‬ ‫לתת לתושבי הקיבוץ מענה למקוע‬ ‫מות תעסוקה‪ .‬יש לציין כי פיתוח‬ ‫הנדל”ן לתעסוקה לא מחויב להיות‬ ‫רק לשימוש החברים‪ ,‬הוא יכול באוע‬ ‫תה מידה להיבנות להשכרה לשוכע‬ ‫רים חיצוניים‪ ,‬כפוף להסכם החכירה‬ ‫של השטחים‪.‬‬ ‫קרקעות שבהן טמון עתיד מסחרי‪,‬‬ ‫בתי מלון‪ ,‬או עסקים עתירי השקעה‬ ‫נוספים – יכולות להיות מטופלות‬ ‫בדרך אחרת‪ .‬קיבוצים אשר בעבר‬ ‫נחשבו “פריפריה” מוצאים עצמם‬ ‫“קרובים למרכז”‪ ,‬וזאת בזכות כביש‬ ‫‪ 6‬וכבישי הרוחב‪ ,‬רכבות מהירות‬ ‫המחברות את יתר הארץ עם המרכז‪.‬‬ ‫משמעות התקרבות זו הינה רלוונע‬ ‫טיות של שטחי הקיבוץ למטרות‬ ‫מסחר‪ ,‬תיירות ונופש‪ ,‬שירותי דרך‪,‬‬ ‫פתרון אחסנה ולוגיסטיקה ועוד שפע‬ ‫של פתרונות‪ .‬טוב יעשה קיבוץ אשר‬ ‫יפריד שטחים אלה מהמשבצת שלו‪,‬‬ ‫יחתום מול המינהל על הסכם חכירה‬ ‫חדש המעניק לקיבוץ זכויות בנע‬ ‫ייה ובעלות‪ ,‬וזאת במטרה להשקיע‬ ‫בקרקע זו‪ ,‬בין אם במימון עצמי ובין‬ ‫אם באמצעות משקיע‪.‬‬ ‫תשתיות – שדרוג התשתיות הינו‬ ‫מהלך הכרחי לכל שצוין לעיל‪ ,‬ויש‬ ‫לשלב את תכנון השדרוג בד בבד‬ ‫עם תכנית בניין העיר‪ .‬מימון לשדע‬ ‫רוג תשתיות מתקבל בחלקו ממשרד‬ ‫החקלאות (תקציב בסך ‪ 1‬מיליארד‬ ‫שקל המשוחררים בקצב של ‪100‬‬ ‫מיליון שקל לשנה‪ .‬הקיבוץ מקבל‬ ‫ניקוד בהתאם למצבו ובתיאום עם‬ ‫המועצה האזורית שבה הוא נמצא)‪,‬‬ ‫חלקו מהמועצה האזורית וחלקו‬ ‫ממשרד השיכון‪ .‬מקור נוסף הינו‬ ‫גבייה מתושבים חדשים וממסי הווע‬ ‫עד המקומי המשולמים על ידי כלל‬ ‫תושבי הקיבוץ ועסקיו‪.‬‬ ‫הסכמות בין החברים – לפי בדיע‬ ‫קתנו עולה כי יותר מ‪ 50-‬קיבוצים‬ ‫שהחליטו עקרונית לקלוט‪ ,‬תקועים‬ ‫בתהליך עקב אי‪-‬הסכמות בין החע‬ ‫ברים הוותיקים‪ .‬אין לזלזל באי‪-‬‬ ‫הסכמות אלה‪ .‬מדובר בחברים אשר‬ ‫שייכים לדור המייסדים או לכל‬ ‫היותר לדור השני‪ ,‬אשר מרגישים‬ ‫כי תהליך הקליטה עלול לשמוט‬ ‫את הקרקע תחת רגליהם‪ .‬יש להגיע‬ ‫להסכמות במספר מישורים‪ :‬שיוך‬ ‫דירת המגורים (לרבות הזכות לבעע‬ ‫לות מלאה עליה‪ ,‬יכולת הורשה של‬ ‫הדירה‪ ,‬זכות להשכירה ועוד)‪ ,‬זכות‬ ‫לקבל פירות ורווחים‪ ,‬זכות לבעלות‬ ‫על הנכסים העסקיים‪ ,‬זכויות הנוע‬ ‫בעות מגירעון אקטוארי לפנסיה‪,‬‬ ‫זכויות לקבלת הטבות אשר חולקו‬ ‫רק לחלק מהאוכלוסייה ואילו כלפי‬ ‫החלק האחר קיים עדיין “חוב” ועוד‪.‬‬ ‫בכנס הארצי האחרון אשר התקע‬ ‫יים ברמת אפעל באפריל האחרון‪,‬‬ ‫התברר כי יותר מ‪ 70%-‬מהנוכחים‬ ‫סבורים כי מהלכים של שיוך דירות‬ ‫ושיוך נכסים מהווים אירוע מס כה‬ ‫כבד שהקיבוץ יתקשה לעמוד בו‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬שיעור של משתתפים‬ ‫סבר כי מסיבות אלה ומסיבות הנוע‬ ‫בעות מיחסי הגומלין עם המינהל‬ ‫מוטב לבצע שיוך דירות חוזי ולא‬ ‫קנייני – הן כדי להימנע ממסי שבח‬ ‫והן כדי להימנע מדמי חכירה למינע‬ ‫הל על פי החלטת ‪ .979‬בהרצאה‬ ‫שנשאתי בכנס זה הבהרתי סוגיות‬ ‫אלה‪ .‬ככל שהקיבוץ רחוק מהמרכז‪,‬‬ ‫הרי שערך הקרקע בו נמוך יחסית‬ ‫למרכז – מה שיבוא לידי ביטוי בצוע‬ ‫רה של מסי שבח נמוכים ודמי חכיע‬ ‫רה נמוכים גם‪ ,‬בהתאם לאזור בארץ‪.‬‬ ‫אזור פיתוח א לעניין המינהל זכאי‬ ‫להיוון לפי שווי “אפס” לדוגמה (ייע‬ ‫שובי קו עימות‪ ,‬יישובי עוטף עזה‪,‬‬ ‫אזור הערבה ועוד)‪ .‬אני ממליץ בחום‬ ‫לקבל חוות דעת על מסי השבח ודמי‬ ‫החכירה הצפויים כתוצאה מהתהליע‬ ‫כים שתוארו‪ ,‬להגיע להסכמות עם‬ ‫רשויות המס והמינהל ולבצע מהלע‬ ‫כים אלה כל עוד החלטות המינהל‬ ‫הקיימות בתוקף‪.‬‬ ‫לסיכום אציין כי ישראל בת ה‪65-‬‬ ‫הינה הזדמנות פז לדור ההמשך של‬ ‫מייסדי הקיבוץ‪ ,‬לא רק לחלום על‬ ‫עתיד הקיבוץ‪ ,‬אלא לממש חלום‬ ‫זה למציאות של קיבוץ בן ‪500‬‬ ‫משפחות המהווה שוב יישוב תוסס‬ ‫המשלב חברה ברמה גבוהה‪ ,‬ערכי‬ ‫חינוך ופרנסה‪ ,‬בשילוב אורח חיים‬ ‫בסביבה ירוקה ואוהדת‪.‬‬ 27 || 13.2.14 ‫הועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתישבות‬ ‫מי ייחשב כ”חוכר‬ ‫לדורות” לצורך תשלום‬ ‫היטל השבחה?‬ ‫עו”ד חגית בן משה שותפה ומנהלת מחלקת הנדל"ן ההתיישבותי במשרד אפשטיין קנולר ‪‬‬ ‫“מעמדו של מחזיק במקרקעין‬ ‫מכוח חוזה פיתוח שכרת עם המינס‬ ‫הל‪ ,‬לא נקבע על פי כותרת ההסס‬ ‫כם‪ ,‬אלא על פי מהותן של הזכויות‬ ‫שהוענקו למתקשר‪ .‬ככל שיתברר‬ ‫כי הזכויות שהוענקו למתקשר הינן‬ ‫במהותן זכויות כשל חוכר לדורות‪,‬‬ ‫תהא נטייה לראותו כחייב בהיטל”‪.‬‬ ‫כך קבע ביום ‪ 12.8.2013‬בית‬ ‫המשפט המחוזי בחיפה‪ ,‬מפי השופט‬ ‫סוקול‪ ,‬עת חייב בעל חוזה פיתוח‬ ‫בהיטל השבחה (הפ (חי’) ‪36563-‬‬ ‫‪ 11-11‬הוועדה המקומית לתכנון‬ ‫ולבנייה שומרון נ’ אינג’ בר יהודה‬ ‫בע”מ ואח’)‪.‬‬ ‫הכלל המופיע בסעי ף ‪( 2‬א) לתו�ס‬ ‫פת השלישית לחוק התכנון והבנייה‪,‬‬ ‫התשכ”ה – ‪( 1965‬להלן‪“ :‬התוספת”)‪,‬‬ ‫קובע שכאשר חלה השבחה במקרקס‬ ‫עין‪ ,‬ישלם בעל המקרקעין את היטל‬ ‫ההשבחה ואם המקרקעין מוחכרים‬ ‫לדורות‪ ,‬ישלמו החוכר לדורות‪.‬‬ ‫בהתאם‪ ,‬סעיף ‪ 21‬לתוספת מעגן‬ ‫הסכם היסטורי שנחתם בין רשות‬ ‫מקרקעי ישראל (להלן‪“ :‬הרשות”)‬ ‫לבין הרשויות המקומיות לפיו‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬מקום שבו מדובר במקרקס‬ ‫עי ישראל שלא הוחכרו בחכירה‬ ‫לדורות‪ ,‬לא ישולם היטל השבחה‬ ‫אלא הרשות תשלם אחוז מתקבוס‬ ‫ליה לרשויות המקומיות כחלף היטל‬ ‫השבחה‪.‬‬ ‫השאלה שעמדה לדיון בפני בית‬ ‫המשפט הייתה‪ :‬מיהו “חוכר לדוס‬ ‫רות”‪ ,‬החייב בהיטל השבחה?‬ ‫עד לפסק הדין שניתן על ידי בית‬ ‫המשפט ובהמשך ישיר ל”הלכת‬ ‫קנית” המפורסמת (רע”א ‪85/88‬‬ ‫קנית נ’ הוועדה המקומית לתכנון‬ ‫ולבנייה רמת גן) אשר יצאה מפי‬ ‫בית המשפט העליון‪ ,‬פורשו סעיפים‬ ‫‪( 2‬א) ו‪ 21-‬לתוספת באופן דווקני‪,‬‬ ‫תוך דגש על לשון החוזה וצורתו ‪-‬‬ ‫מחזיק במקרקעין מכוח חוזה פיתוח‬ ‫אינו חב בהיטל השבחה‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בית המשפט המחוזי (תוך‬ ‫אמירה לפיה אילו בנסיבות פס”ד‬ ‫קנית היה השופט ברק מגיע למסס‬ ‫‪|| 28‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫קנה לפיה אומד דעת הצדדים היה‬ ‫שונה מלשון החוזה‪ ,‬ההכרעה באותו‬ ‫מקרה הייתה שונה)‪ ,‬מאמץ גישה‬ ‫מהותית ובוחן את מערכת היחסים‬ ‫בין בעל הזכויות מכוח חוזה פיתוח‬ ‫לבין הרשות‪ ,‬תוך קביעת רשימת‬ ‫מבחנים (לא סגורה) לשם עריכת‬ ‫אבחנה מה מעמדו של המתקשר‪ .‬כך‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫האם פיצול העסקה לשני שלבים‬ ‫(חוזה פיתוח וחכירה לדורות) מותיר‬ ‫שיקול דעת בידי הרשות לסרב לחס‬ ‫תום על הסכם החכירה?‬ ‫האם תקופת החכירה כוללת גם את‬ ‫תקופת הפיתוח והתמורה ששולמה‬ ‫הינה בגין מלוא תקופת החכירה?‬ ‫עמדת בית המשפט הינה שיש‬ ‫להטיל את החיוב על מי שנהנה‬ ‫מההשבחה ושצפוי כי יזכה ליהנות‬ ‫ממנה למשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫לאור המבחנים דלעיל‪ ,‬הגיע בית‬ ‫המשפט לכלל מסקנה לפיה‪ ,‬בנסיס‬ ‫בות המקרה שלפניו‪ ,‬המתקשר הינו‬ ‫כ”חוכר לדורות”‪ .‬זאת מאחר שמעס‬ ‫מד המתקשר במקרקעין כבר רשות‬ ‫על פי הסכם הפיתוח נבע מרצוס‬ ‫נו בלבד וכי יכול היה‪ ,‬אילו רצה‪,‬‬ ‫לקבל לידיו חוזה חכירה לדורות‬ ‫ומשכך‪ ,‬השיקול היחיד לאי‪-‬חתימה‬ ‫על חוזה חכירה לדורות נבע מהרצון‬ ‫שלא לחוב בהיטל השבחה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ביום ‪ 17.12.2013‬ניתן‬ ‫פסק דינו של השופט עופר גרוסס‬ ‫קופף במסגרת עמ”נ ‪44727-08-‬‬ ‫‪ 13‬הוניגמן ובניה בע”מ נ’ הוועדה‬ ‫המקומית לתכנון ולבנייה ראשון‬ ‫לציון‪ ,‬ובו נקבע כי לגופו של ענס‬ ‫יין החלטת ועדת הערר אשר הטילה‬ ‫חבות בהיטל השבחה על יזם במהלך‬ ‫תקופת פיתוח הינה מקצועית ומייס‬ ‫שמת את הלכת קנית על נסיבותיו‬ ‫המיוחדות של המקרה באופן שאינו‬ ‫חורג ממתחם שיקול הדעת המנהלי‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בשולי פסק דינו מטיח השוס‬ ‫פט ביקורת קשה בהלכת קנית‪ ,‬תוך‬ ‫אמירה שראוי לשקול מחדש הלכה‬ ‫זו ולקבוע שגם יזם בתקופת הסכם‬ ‫פיתוח הוא בגדר חוכר לדורות‬ ‫לעניין התוספת השלישית‪.‬‬ ‫יש לציין כי הכרעות אלו משפיס‬ ‫עות עד מאוד על המגזר ההתיישבוס‬ ‫תי וזאת בכמה מישורים‪:‬‬ ‫מלבד הבעייתיות של יצירת מעמד‬ ‫של חוכר לדורות על דרך של פרשנות‬ ‫תכליתית‪ ,‬עלול להיווצר קושי שלס‬ ‫פיו לצורך חיוב בהיטל השבחה יחוב‬ ‫בעל זכות פיתוח בהיטל ואילו בבוס‬ ‫או למכור זכותו זו‪ ,‬שווי הזכות בשוק‬ ‫החופשי יהיה של זכות פיתוח בלבד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יישובים רבים שערכו‪,‬‬ ‫עסקאות שינוי ייעוד מול הרשות‬ ‫וקיבלו לידם בשלב ראשון חוזה‬ ‫פיתוח‪ ,‬היו פטורים במהלך תקופת‬ ‫הפיתוח מהיטל השבחה‪ ,‬ואילו כעת‬ ‫עלולים לחוב הם בהיטל השבחה –‬ ‫דבר המשליך על כדאיות העסקה‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬כפי הידוע‪ ,‬זה זמן רב‬ ‫קיים הליך התלוי ועומד בפני בית‬ ‫המשפט העליון בנושא מעמד בר‬ ‫רשות מכוח חוזה משבצת מתחדש‬ ‫(רע” א ‪ 725/05‬ועדה מקומית לת�כ‬ ‫נון ולבנייה שומרון נ’ בלוך)‪ .‬ברי‬ ‫שככל שהליך זה יוכרע באופן דומה‬ ‫להכרעות בית המשפט המחוזי‪ ,‬אזי‬ ‫כל היישובים להם חוזי משבצת מתס‬ ‫חדשים יחובו בהיטלי השבחה‪.‬‬ ‫אנו כמובן נשמח לעמוד לרשותכם‬ ‫להבהרות נוספות‪.‬‬ ‫*הכותבת הינה שותפה במשרד‬ ‫עורכי הדין אפשטיין קנולר‪ ,‬פרי‬ ‫מיזוג מהעת האחרונה בין משרד‬ ‫גילת קנולר ושות’ לבין משרד‬ ‫אפשטיין‪ ,‬חומסקי‪ ,‬אסנת ושות’ ‪-‬‬ ‫שניהם משרדים המדורגים באופן‬ ‫עקבי ברשימת המשרדים המובילים‬ ‫בישראל לפי דירוגי ‪ D&B‬ו‪BDI-‬‬ ‫ולפי דירוגים בינלאומיים מובילים‪.‬‬ ‫המשרד הממוזג מונה למעלה מ‪40-‬‬ ‫עורכי דין העוסקים במגוון רחב של‬ ‫תחומי משפט‪ .‬בראש המשרד עומס‬ ‫דים עוה”ד איתן אפשטיין ואביתר‬ ‫קנולר‪.‬‬ ‫למשרד מחלקת התיישבות ואגוס‬ ‫דות שיתופיות מן המובילות בישס‬ ‫ראל!‬ ‫בראש המחלקה עומדים השותפים‬ ‫הבכירים עוה”ד דוד גילת ואביתר‬ ‫קנולר‪ ,‬בעלי ניסיון רב שנים בכל‬ ‫תחומי הפעילות של האגודות השיס‬ ‫תופיות והמגזר ההתיישבותי‪ .‬המחס‬ ‫לקה‪ ,‬המונה ‪ 12‬עורכי דין‪ ,‬מנוהלת‬ ‫על ידי השותפה עו”ד חגית בן משה‪,‬‬ ‫האחראית על תחום הנדל”ן ההתייס‬ ‫שבותי ועל ידי השותפה עו”ד אסתר‬ ‫קויפמן‪ ,‬האחראית על תחום האגוס‬ ‫דות השיתופיות והקהילה‪.‬‬ ‫באמצעות המחלקה מעניק המשס‬ ‫רד ייעוץ משפטי כולל לעשרות‬ ‫אגודות שיתופיות‪ ,‬תוך התמקדות‬ ‫בקיבוצים ובמושבים‪ ,‬המקיף את כל‬ ‫צורכיהם ובכלל כך‪:‬‬ ‫הליכים אסטרטגיים ‪ -‬לרבות‬ ‫מעבר לקיבוץ מתחדש‪ ,‬תיקוני תקס‬ ‫נון‪ ,‬הליכי שיוך שונים‪ ,‬צמיחה דמוס‬ ‫גרפית וקליטה‪.‬‬ ‫התנהלות מול רשויות ‪ -‬לרבות‬ ‫רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד החקס‬ ‫לאות‪ ,‬רשויות התכנון‪ ,‬רשם האגוס‬ ‫דות השיתופיות והתנועות‪.‬‬ ‫ייצוג בערכאות משפטיות ‪ -‬לרס‬ ‫בות בהליכי חקירה ובוררות בפני‬ ‫רשם האגודות השיתופיות‪ ,‬בתי‬ ‫משפט לעניינים מנהליים ובג”ץ‪.‬‬ ‫מקרקעין התיישבותי ‪ -‬לרבות‬ ‫הקמת מיזמים תיירותיים‪ ,‬עסקאות‬ ‫נדל”ן מניב והקמת מרכזים מסחרס‬ ‫יים‪.‬‬ ‫תשתיות ואנרגיה חלופית ‪ -‬לרס‬ ‫בות הקמת תחנות כוח סולאריות‪,‬‬ ‫טורבינות רוח ופרויקטים מסוג‬ ‫“מונה נטו”‪.‬‬ ‫הפתרונות המשפטיים שמספקת‬ ‫המחלקה נוצרים באופן ייעודי עבור‬ ‫כל לקוח בהתאם לצרכיו‪ .‬לתהליך‬ ‫בנייתם קודם תחקיר המקיף את‬ ‫המאפיינים‪ ,‬הצרכים והרצונות של‬ ‫הלקוח‪ .‬הגישה היצירתית מאפשרת‬ ‫למצוא את הפתרון המשפטי הטוב‬ ‫ביותר לכל עניין‪.‬‬ ‫לצד פעילותה המשפטית יוזמת‬ ‫המחלקה כנסים ארציים ואזוריים‪,‬‬ ‫ומנהליה משמשים כמרצים מקצוס‬ ‫עיים‪ .‬משרד אפשטיין קנולר הינו‬ ‫שותף מרכזי בכנס איחוד כוחות ‪-‬‬ ‫הוועידה הכלכלית השנתית ה‪11-‬‬ ‫לתעשייה ולהתיישבות‪.‬‬ ‫למידע אודות כלל תחומי פעיס‬ ‫לות המשרד‪ ,‬הנכם מוזמנים לבקר‬ ‫באתר‪:‬‬ ‫‪www.ekt-law.com‬‬ ‫יש לכם קואופ שופ בכפר ליד הבית? הרווחתם!‬ ‫כ‪150 -‬‬ ‫פים‬ ‫סני‬ ‫בי הארץ‬ ‫ברח‬ ‫רשימת הסניפים‬ ‫עדכנית לתאריך ‪9.2.2014‬‬ ‫טלפון‪02-5410671 :‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪29‬‬ ‫הועידה הכלכלית ה‪ 11-‬לתעשייה ולהתישבות‬ ‫האם הקיבוצים יכילו‬ ‫חברים ממעמדות שונים?‬ ‫רו”ח דורון שטיין‪ ,‬שותף‬ ‫ומנהל מגזר התיישבות‪,‬‬ ‫‪ BDO‬זיו האפט‬ ‫כיצד ניתן לדעתך לפתור אחת‬ ‫ולתמיד את הסכסוך רב השנים בין‬ ‫הקיבוץ לרשות מקרקעי ישראל ?‬ ‫תולדת הסכסוך נעוצה באי הכש‬ ‫רתה של מדינת ישראל‪ ,‬באמצש‬ ‫עות רמ”י (רשות מקרקעי ישראל)‬ ‫ביישובים החלקאיים‪ ,‬באופן דומה‬ ‫למה שהמדינה כן הכירה ביישוש‬ ‫בים עירוניים עם בנייה רוויה‪ ,‬ואף‬ ‫ביישובים עירוניים עם בניה צמוש‬ ‫דת קרקע‪ .‬בשנת ‪ 1994‬השכילה‬ ‫המדינה להכיר בזכויות הבעלות של‬ ‫“חוכרים” של קרקע מרמ”י‪ .‬חוכרים‬ ‫במיגזר העירוני‪ ,‬בנייה רוויה שילמו‬ ‫לרמ”י ‪ 5%‬משווי הקרקע‪ .‬ההסדר‬ ‫בוצע באמצעות החלטה ‪ 678‬אשר‬ ‫קבעה דמי היוון שמשמעותם תשש‬ ‫לום חד פעמי לרמ”י‪ ,‬בסכום ממוצע‬ ‫של ‪ ₪ 2,805‬לדירה עבורם מקבל‬ ‫בעלי הדירה הסכם חכירה חדש ל ‪49‬‬ ‫שנים‪ ,‬אשר מתחדש לאחר תקופה זו‬ ‫לעוד ‪ 49‬שנים ללא עלות נוספת‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 1995‬פנתה רמ”י גם‬ ‫לבעלי קרקע ‪ ,‬עליהם בנוי יחידת‬ ‫דיור צמודת קרקע‪ ,‬בתים פרטיים‬ ‫ודו משפחתיים במיגזר העירוני‪,‬‬ ‫לרבות יישובים כגון סביון‪ ,‬וזאת‬ ‫על פי החלטה מספ ר ‪ 729‬ואיפ�ש‬ ‫רה לבעלי הקרקעות להכנס להסדר‬ ‫דומה תמורת דמי היוון חד פעמיים‬ ‫בס ך ‪ ₪ 14,127‬ליחידת מגורים‪ .‬א�צ‬ ‫יין כי סכומים אלה‪ ,‬גם לאחר שמצש‬ ‫מידים אותם למדד המחירים לצרכן‪,‬‬ ‫אינם עולים על ‪ ₪ 22,000‬ליחידת‬ ‫קרקע‪ .‬אדגיש‪ ,‬כי אין מדובר בייש‬ ‫שובי פריפריה‪ ,‬אלא בבתים צמודי‬ ‫קרקע באזורי הביקוש הגבוהים ביוש‬ ‫תר‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬וכן‬ ‫ערים נוספות בצפון ובמרכז‪.‬‬ ‫‪|| 30‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך‬ ‫בין תנועות ההתיישבות לבין המדיש‬ ‫נה‪ ,‬יש לקבוע החלטה חדשה על‬ ‫בסיס החלטה ‪ 729‬אשר מאפשרת‬ ‫לבעלי חלקות מגורים במושבים‬ ‫ובקיבוצים לשלם סכום חד פעמי‬ ‫בשיעור ‪ 3.75%‬משווי קרקע של בית‬ ‫תפוס‪ .‬שווי זה ינוע בין אפס ליישובי‬ ‫אזור פיתוח א’‪ ,‬לבין שווי של כמה‬ ‫עשרות אלפי ‪ ₪‬ביישובים הממוקש‬ ‫מים באזורי ביקוש‪ .‬השווי צריך‬ ‫להקבע‪ ,‬לא על ידי שמאות חדשה‪,‬‬ ‫על על בסיס השווי שנקבע לבתים‬ ‫צמודי קרקע על פי הסדר ‪ 729‬וזאת‬ ‫כדי שלא להפלות את מיגזר התייש‬ ‫שבות מהמיגזר העירוני‪.‬‬ ‫באיזה צורה יכולים הקיבוצים‬ ‫לסייע בשאלת דיור בר השגה ?‬ ‫קיבוצים יכולים לתרום להגדלת‬ ‫היצע הדיור וזאת באמצעות עיבוי‬ ‫היישובים הקיימים באמצעות תוש‬ ‫ספת בניה של לפחות ‪ 250‬יחידות‬ ‫דיור לכל קיבוץ בממוצע‪ .‬הקיבוצים‬ ‫אשר חוו משבר קשה בשנות ה – ‪80‬‬ ‫של המאה הקודמת‪ ,‬עמדו בפני גלי‬ ‫עזיבה אשר הותירו דירות ריקות‬ ‫ואף מגרשים בשטח המגורים אשר‬ ‫מעולם לא נבנו‪ .‬על פי תמ”א ‪,35‬‬ ‫יש לאפשר ליישובים אלה להכיל‬ ‫‪ 4000‬עד ‪ 500‬בתי אב‪ .‬בכ ‪ 80%‬מ�ה‬ ‫קיבוצים נבנו בתי מגורים בכמות‬ ‫שאינה עולה על ‪ 150‬יחידות ומכאן‬ ‫מגרשים פנויים בהיקף ‪ 250‬עד ‪350‬‬ ‫לקיבוץ‪ .‬מדובר בכמות כוללת המש‬ ‫גיעה למע ל ‪ 50,000‬בתים פוטנצ�י‬ ‫אליים !‬ ‫ראיון אקטואלי עם עו"ד‬ ‫אביתר קנולר‪ ,‬שותף בכיר‪,‬‬ ‫העומד בראש מחלקת הה־‬ ‫תיישבות והאגודות השי־‬ ‫תופיות במשרד אפשטיין‬ ‫קנולר‪:‬‬ ‫כיצד ניתן לדעתך לפתור אחת‬ ‫ולתמיד את הסכסוך רב השנים בין‬ ‫הקיבוץ לרשות מקרקעי ישראל ?‬ ‫תולדת הסכסוך נעוצה באי הכש‬ ‫רתה של מדינת ישראל‪ ,‬באמצש‬ ‫עות רמ”י (רשות מקרקעי ישראל)‬ ‫ביישובים החלקאיים‪ ,‬באופן דומה‬ ‫למה שהמדינה כן הכירה ביישוש‬ ‫בים עירוניים עם בנייה רוויה‪ ,‬ואף‬ ‫ביישובים עירוניים עם בניה צמוש‬ ‫דת קרקע‪ .‬בשנת ‪ 1994‬השכילה‬ ‫המדינה להכיר בזכויות הבעלות של‬ ‫“חוכרים” של קרקע מרמ”י‪ .‬חוכרים‬ ‫במיגזר העירוני‪ ,‬בנייה רוויה שילמו‬ ‫לרמ”י ‪ 5%‬משווי הקרקע‪ .‬ההסדר‬ ‫בוצע באמצעות החלטה ‪ 678‬אשר‬ ‫קבעה דמי היוון שמשמעותם תשש‬ ‫לום חד פעמי לרמ”י‪ ,‬בסכום ממוצע‬ ‫של ‪ ₪ 2,805‬לדירה עבורם מקבל‬ ‫בעלי הדירה הסכם חכירה חדש ל ‪49‬‬ ‫שנים‪ ,‬אשר מתחדש לאחר תקופה זו‬ ‫לעוד ‪ 49‬שנים ללא עלות נוספת‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 1995‬פנתה רמ”י גם‬ ‫לבעלי קרקע ‪ ,‬עליהם בנוי יחידת‬ ‫דיור צמודת קרקע‪ ,‬בתים פרטיים‬ ‫ודו משפחתיים במיגזר העירוני‪,‬‬ ‫לרבות יישובים כגון סביון‪ ,‬וזאת‬ ‫על פי החלטה מספ ר ‪ 729‬ואיפ�ש‬ ‫רה לבעלי הקרקעות להכנס להסדר‬ ‫דומה תמורת דמי היוון חד פעמיים‬ ‫בס ך ‪ ₪ 14,127‬ליחידת מגורים‪ .‬א�צ‬ ‫יין כי סכומים אלה‪ ,‬גם לאחר שמצש‬ ‫מידים אותם למדד המחירים לצרכן‪,‬‬ ‫אינם עולים על ‪ ₪ 22,000‬ליחידת‬ ‫קרקע‪ .‬אדגיש‪ ,‬כי אין מדובר בייש‬ ‫שובי פריפריה‪ ,‬אלא בבתים צמודי‬ ‫קרקע באזורי הביקוש הגבוהים ביוש‬ ‫תר‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬וכן‬ ‫ערים נוספות בצפון ובמרכז‪.‬‬ ‫כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך‬ ‫בין תנועות ההתיישבות לבין המדיש‬ ‫נה‪ ,‬יש לקבוע החלטה חדשה על‬ ‫בסיס החלטה ‪ 729‬אשר מאפשרת‬ ‫לבעלי חלקות מגורים במושבים‬ ‫ובקיבוצים לשלם סכום חד פעמי‬ ‫בשיעור ‪ 3.75%‬משווי קרקע של בית‬ ‫תפוס‪ .‬שווי זה ינוע בין אפס ליישובי‬ ‫אזור פיתוח א’‪ ,‬לבין שווי של כמה‬ ‫עשרות אלפי ‪ ₪‬ביישובים הממוקש‬ ‫מים באזורי ביקוש‪ .‬השווי צריך‬ ‫להקבע‪ ,‬לא על ידי שמאות חדשה‪,‬‬ ‫על על בסיס השווי שנקבע לבתים‬ ‫צמודי קרקע על פי הסדר ‪ 729‬וזאת‬ ‫כדי שלא להפלות את מיגזר התייש‬ ‫שבות מהמיגזר העירוני‪.‬‬ ‫באיזה צורה יכולים הקיבוצים‬ ‫לסייע בשאלת דיור בר השגה ?‬ ‫קיבוצים יכולים לתרום להגדלת‬ ‫היצע הדיור וזאת באמצעות עיבוי‬ ‫היישובים הקיימים באמצעות תוש‬ ‫ספת בניה של לפחות ‪ 250‬יחידות‬ ‫דיור לכל קיבוץ בממוצע‪ .‬הקיבוצים‬ ‫אשר חוו משבר קשה בשנות ה – ‪80‬‬ ‫של המאה הקודמת‪ ,‬עמדו בפני גלי‬ ‫עזיבה אשר הותירו דירות ריקות‬ ‫ואף מגרשים בשטח המגורים אשר‬ ‫מעולם לא נבנו‪ .‬על פי תמ”א ‪,35‬‬ ‫יש לאפשר ליישובים אלה להכיל‬ ‫‪ 4000‬עד ‪ 500‬בתי אב‪ .‬בכ ‪ 80%‬מ�ה‬ ‫קיבוצים נבנו בתי מגורים בכמות‬ ‫שאינה עולה על ‪ 150‬יחידות ומכאן‬ ‫מגרשים פנויים בהיקף ‪ 250‬עד ‪350‬‬ ‫לקיבוץ‪ .‬מדובר בכמות כוללת המש‬ ‫גיעה למע ל ‪ 50,000‬בתים פוטנצ�י‬ ‫אליים !‬ ‫בבריאות וסיעוד‬ ‫תן למומחים לטפל בך!‬ ‫מבקש עבור חברי הקהילה את הטוב ביותר? בחר מדנס!‬ ‫הגודל‬ ‫הסוכנות העצמאית הגדולה בישראל‪.‬‬ ‫החלוצה בתחום הבריאות והסיעוד בארץ‪.‬‬ ‫‪ 800,000‬מבוטחים‪.‬‬ ‫פעילות המהווה ‪ 30%‬משוק הבריאות בישראל‪.‬‬ ‫יכולת מיקוח מול חברות הביטוח‪.‬‬ ‫הנסיון והמקצועיות‬ ‫‪ 40‬שנות פעילות‪.‬‬ ‫תשתיות טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬ ‫צוות העובדים שלנו כולל ‪ -‬רופאים‪ ,‬עורכי דין ואחיות בתחום הבריאות והסיעוד‪.‬‬ ‫מטפלים בכ‪ 60,000 -‬תביעות בשנה‪.‬‬ ‫קשרי עבודה‬ ‫קשרי עבודה יומיומיים עם בתי חולים‪ ,‬ספקי תרופות ורופאים‪.‬‬ ‫קשרים הדוקים עם חברות ביטוח בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫נשמח לצרף אתכם לקהל הלקוחות המרוצים שלנו‬ ‫לקביעת פגישת הכרות‪ :‬אלה מאיר– מנהלת קשרי לקוחות‪emeir@madanes.com ,‬‬ ‫תחיה את החיים‪ ,‬אנחנו איתך‪.‬‬ ‫בית מדנס‪ ,‬רח' השלושה ‪ 2‬ת"א | טל‪www.madanes.com | info@madanes.com | 03-6380000 :‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪31‬‬ ‫לקוחות וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫בשעה טובה עברנו למשרדנו החדשים‪,‬‬ ‫ברח’ מנחם בגין ‪( 53‬בית מעריב) ת”א‬ ‫מספרי הטלפון הוחלפו ומעתה הם‪:‬‬ ‫טלפון‪073-2369058 :‬‬ ‫פקס‪073-2369088 :‬‬ ‫“דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם”‬ ‫נשמח לעמוד לשירותכם‪,‬‬ ‫‪kav_daf@maariv.co.il‬‬ ‫עיתון לחקלאות מתקדמת‬ ‫קדמת‪ ,‬גי‬ ‫אות מת‬ ‫ון לחקל‬ ‫עית‬ ‫ליון ‪,65‬‬ ‫בר ‪2011‬‬ ‫אוקטו‬ ‫עי‬ ‫תון לח‬ ‫קלאות‬ ‫עיתון לחקלאות מתקדמת‪ ,‬גיליון ‪ ,59‬פברואר ‪2011‬‬ ‫מת‬ ‫קדמת‪ ,‬גי‬ ‫ליון ‪,66‬‬ ‫נובמבר‬ ‫עיתון לחקלאות מתקדמת‪ ,‬גיליון ‪ ,67‬דצמבר ‪2011‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫מקסם‬ ‫ת‬ ‫להכנסו‬ ‫חממה‬ ‫ים מה‬ ‫ינ‬ ‫תבל דלפק‬ ‫עד ל‬ ‫ˆ ‪28‬‬ ‫דיל יכולת עם‬ ‫להג ות מדייקת‬ ‫חקלא‬ ‫יבול שיא ‪-‬‬ ‫ערוכת‬ ‫ת פור הצלחה‬ ‫סי‬ ‫עמ' ‪36‬‬ ‫דשן חנקתי‬ ‫יישום‬ ‫ייעול צק בפלפל‬ ‫מו‬ ‫‪76‬‬ ‫… עמ'‬ ‫… עמ' ‪30‬‬ ‫… עמ' ‪18‬‬ ‫ם פתוח‬ ‫נפגשים ביו ו”פ דרום‬ ‫תמ‬ ‫ובתערוכ ת הבשור‬ ‫בחוו עמוד ‪8‬‬ ‫פרסום ב‬ ‫רוז'נסקי‬ ‫והידוק‬ ‫יישור צמיחה‬ ‫בבתי‬ ‫…‬ ‫צי‬ ‫לום‪ :‬עמי‬ ‫שבילים‬ ‫‪4/1/2012‬‬ ‫תשע”ב‪,‬‬ ‫‪.16:00‬‬ ‫ט בטבת‬ ‫השעה‬ ‫רביעי‪,‬‬ ‫ביום שעות ‪ 8:30‬ועד קלאות”‬ ‫יתית לח‬ ‫הרצאות”‬ ‫בין ה חגיגה אמ‬ ‫הדרכות‪,‬‬ ‫“‬ ‫בחממות‪,‬‬ ‫“ביקורים‬ ‫הזמן‬ ‫הפתעה ‪ -‬ארגוני‬ ‫הפרחים מתאחדים‬ ‫סיכום פעילות‬ ‫ניטור החידקונית‬ ‫מוסף ‪ -‬כנס הנגב‬ ‫למחקר ופיתוח‬ ‫ˆ עמ' ‪10‬‬ ‫ˆ עמ' ‪42‬‬ ‫ˆ עמ' ‪50‬‬ ‫רק תנו‬ ‫להם‬ ‫אדמה‬ ‫ומים‬ ‫הרצליה גוזלת אגתליל ים‬ ‫ועי‬ ‫דתישארגון מג‬ ‫לאדלי פירות‬ ‫תמורה‬ ‫… עמ' ‪8‬‬ ‫גרה‬ ‫נפג‬ ‫שים ביו‬ ‫ובתערוכת מ ם פתוח‬ ‫שלום בריבחוות הבו”פ דרום‬ ‫גה‪:‬‬ ‫שור‬ ‫‪04449‬‬ ‫ש‬ ‫דות הגד"‬ ‫מדדי ה‬ ‫תפוקותמחירים של‬ ‫החקלאות‬ ‫… עמ' ‪36‬‬ ‫…‬ ‫… עמ' ‪18‬‬ ‫ש‬ ‫עמ' ‪26‬‬ ‫מו‬ ‫סף ביו פליי‬ ‫מא‬ ‫יפה מגיעים‬ ‫הזבו‬ ‫בים העקרים‬ ‫יוסי ישי‪ :‬חייבים לשמור‬ ‫על ארגוני החקלאים‬ ‫המלצות להדברת מזיקים‬ ‫בעגבניות בשטח פתוח‬ ‫מוסף יצואני‬ ‫תוצרת חקלאית טריה‬ ‫… עמ' ‪10‬‬ ‫… עמ' ‪52‬‬ ‫… עמ' ‪78‬‬ ‫… עמ' ‪60‬‬ ‫ביום‬ ‫רביעי‪ ,‬ט‬ ‫בטבת ת‬ ‫בין ה‬ ‫שעות ‪0‬‬ ‫שע”ב‪12 ,‬‬ ‫“חגיגה ‪ 8:3‬ועד השעה ‪4/1/20‬‬ ‫“ביקורים אמיתית לחקל ‪.16:00‬‬ ‫אות”‬ ‫בחממות‪,‬‬ ‫ה‬ ‫דרכ‬ ‫ות‪,‬‬ ‫הרצאות”‬ ‫‪2-27‬‬ ‫‪g.il‬‬ ‫‪rom.or‬‬ ‫‪5195 ,05‬‬ ‫‪08-998 iga@mopda‬‬ ‫‪br‬‬ ‫הזמן‬ ‫ביצוע‪:‬‬ ‫‪ada‬‬ ‫‪ Givaat‬מס' בריף‪:‬‬ ‫‪ 15758‬שם‬ ‫קובץ‪ada :‬‬ ‫‪logo givaat‬‬ ‫גודל‪ :‬מדיה‪:‬‬ ‫סוג‪:‬‬ ‫פרוצס גרפיקה‪:‬‬ ‫בבעז ‪25.4.10‬‬ ‫שחם‬ ‫גבעת עדה‬ ‫בע"מ‬ ‫טל’ מערכת‪ ,03-5632547 :‬פקס‪ ,03-5638728 :‬כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,20010‬תל‪-‬אביב ‪61200‬‬ ‫‪kav_daf@maariv.co.il‬‬ ‫‪|| 32‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ 33 || 13.2.14 ‫‪073-2369146‬‬ ‫למכירה‪/‬השכרה‬ ‫היכרויות‬ ‫וקרוואנים‪“ .‬רעות‬ ‫בכל חלקי משרד‬ ‫מכולות‬ ‫הובלות‬ ‫הארץ ‪ +‬מנוף ‪ 100‬טון‪.‬‬ ‫קונה מכולות ומבנים‪.‬‬ ‫‪052-2796686‬‬ ‫‪052-8265609‬‬ ‫‪052-2988852‬‬ ‫טיולים בחו”ל‬ ‫הכרויות” טיול‬ ‫בנפאל‬ ‫וטרק‬ ‫הכרויות טרק‬ ‫• למטרת נישואין ה א נ א פ ו ר נ ה‬ ‫רווקים‪/‬ות או פרק‬ ‫‪,15.4.14‬‬ ‫יציאה‪:‬‬ ‫ב’ בחיים‪ .‬לאיכותיים‬ ‫‪28.4.14‬‬ ‫חזרה‪:‬‬ ‫ורציניים בכל הגילאים‪.‬‬ ‫מובטחת)‬ ‫(יציאה‬ ‫להכרות‬ ‫מומחית‬ ‫ללא ידיעת הילדים ל פ ר ט י ם ‪:‬‬ ‫בשמורת‬ ‫שביט‬ ‫מודאגים איתי‬ ‫‪ 0 7 7 - 2 3 4 0 8 7 8‬שהוריהם‬ ‫שילדהם עדיין לא מצאו ‪0 5 0 - 5 7 5 5 2 0 0‬‬ ‫להשכרה‬ ‫זוגיות כלבבם‪ ,‬צרפו או‬ ‫"עולם‬ ‫אחר"‬ ‫לצימר‬ ‫בע”מ‬ ‫להשכרה מיכלי דולב‬ ‫הלקוחות‬ ‫למאגר‬ ‫אותם‬ ‫‪1-700-708-999‬‬ ‫לכל מטרה חקלאית‪ ,‬האיכותי‪ .‬מאגר הקיים‬ ‫מבנים ניידים‬ ‫תעשיית ועוד‪ ,‬לתקופות מהצפון ועד לדרום‪25 .‬‬ ‫וקצרות‪ .‬שנים המשרד קיים‪ .‬זכאי‬ ‫ארוכות‬ ‫‪ 0 5 0 - 5 2 1 1 0 8 4‬חתונות לפני ומאחורי בניית צימרים ‪ /‬בתי‬ ‫מוכחות‪.‬‬ ‫פקס‪ 04-6650029 -‬תוצאות‬ ‫עץ‪ ,‬תוספות בנייה‬ ‫‪04-8103456‬‬ ‫‪04-9511058‬‬ ‫לרכישה‬ ‫קבלן‬ ‫גיזום‬ ‫ועקירה‬ ‫מחפש לרכוש עצים‪,‬‬ ‫מטעים‪,‬‬ ‫פרדסים‪,‬‬ ‫אשכולית‪ ,‬זית‪ ,‬הדרים‪,‬‬ ‫•‬ ‫מחלקה‬ ‫מעץ ‪ -‬פרגולות ודקים‪.‬‬ ‫מושב‬ ‫ברוך‪,‬‬ ‫כפר‬ ‫מיוחדת טל’‪052-4658888 :‬‬ ‫למסורתיים ומסורתיות ‪ww w.z a ka i- le .c om‬‬ ‫מלונאות‪,‬‬ ‫תיירות ואירוח‬ ‫בכל הגילאים רווקים‪,‬‬ ‫גרושים‪,‬‬ ‫רווקות‪,‬‬ ‫אבוקדו‪ ,‬נשירים ועוד‪ .‬גרושות‪,‬‬ ‫אלמנים‪ ,‬דרושים‬ ‫דילול והוצאת שורש‬ ‫אלמנות לפרטים לפנות‪ :‬אחוזת צימרים בפרובנס‬ ‫זוג‬ ‫הארץ ‪ 050-8220876‬דגנית‬ ‫בכל‬ ‫‪ 052-4403890 0 5 4 - 5 8 0 1 7 2 4‬אורלי‬ ‫פרסום‬ ‫מודעות‬ ‫מילים‬ ‫•‬ ‫‪ 50‬רווק‪ ,‬מהנדס‬ ‫אזרחי‪,‬‬ ‫נאה‬ ‫מעוניין‬ ‫להכיר רווקה אקדמאית‬ ‫בלוח הירוק‬ ‫אירופאית עד גיל ‪38‬‬ ‫לפרטים‪:‬‬ ‫לנישואין‪ .‬למתאימות‬ ‫‪073-2369146‬‬ ‫‪|| 34‬‬ ‫שבצרפת‪ ,‬עבודה למשך‬ ‫‪6‬‬ ‫חודשים‪,‬‬ ‫מגורים‬ ‫במקום‪ ,‬החל מ ‪15/4-‬‬ ‫מאוד‪0 5 4 - 4 8 9 7 1 1 1 ,‬‬ ‫איכותי‪ ,‬יצוגי‪ ,‬מקסים‬ ‫באישיותו‬ ‫לניהול‬ ‫ממ"דים‬ ‫בניית ממ"דים במקום‬ ‫במחיר‬ ‫לפרטים‬ ‫אטרקטיבי‬ ‫זכריה‪:‬‬ ‫ניתן לכתוב לת"ד ‪0 5 0 - 6 9 1 6 5 5 1 6277‬‬ ‫מרכז הכרמל חיפה שחר‪054-7747785 :‬‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫קיבוץ מגל מקיים מכרז לתפקיד‬ ‫מרכז‪/‬ת משק‬ ‫פרטי המכרז ניתן לקבל אצל גילי‪ ,‬במזכירות הקיבוץ‬ ‫‪ gili@kmagal.co.il‬טלפון‪04-6287326 :‬‬ ‫דרושה‬ ‫נציגת מכירות‬ ‫בס”ד‬ ‫החלפת מיכון‬ ‫הדף הירוק ‪ /‬עקב‬ ‫‪/ 7722426‬‬ ‫למכירה‬ ‫לבגדי ילדים‬ ‫ממיטב המותגים‬ ‫למכירות שיערכו אחת לחודש‬ ‫ביישוב בו את מתגוררת‬ ‫לפרטים‪:‬‬ ‫בית בד מודרני‬ ‫לקיבוץ לוטן דרוש‬ ‫גזבר‬ ‫בהיקף של חצי משרה‬ ‫קו”ח בדוא”ל ל‪:‬‬ ‫‪sol@almog.org.il‬‬ ‫לברורים‪:‬‬ ‫סול ‪052-2360123‬‬ ‫במצב מצויין‬ ‫למכירה כקו שלם או בנפרד‬ ‫‪050-6204439‬‬ ‫‪054-7603458‬‬ ‫‪054-6868606‬‬ ‫לא בשבת‬ ‫דרוש מנכ”ל אמב”ל‬ ‫(ארגון מגדלי בקר לבשר)‬ ‫הגדרת התפקיד‪:‬‬ ‫• ניהול שוטף של פעילות האגודה (כולל בקרה ואחריות כספית)‬ ‫• ייצוג האגודה מול רשויות המדינה השונות‪.‬‬ ‫• קיום קשר שוטף עם כל מגדלי הבקר במרעה‪ ,‬בארץ‪.‬‬ ‫• ייזום וניהול פרויקטים שבאחריות האגודה‪.‬‬ ‫• גיוס חברים חדשים לאגודה והרחבת פעילותה‪.‬‬ ‫• הפעלת ועדות מגדלים‪ ,‬וקיום קשר ועדכון עם המגדלים‪.‬‬ ‫• ניהול האגודה בשקיפות מלאה לטובת כלל המגדלים‪.‬‬ ‫הדרישות מהמועמד לתפקיד‪:‬‬ ‫• אדם כריזמתי ובעל כושר מנהיגות‪.‬‬ ‫• יכולת ניהול מוכחת – עדיפות לבעלי ניסיון בניהול גוף כלכלי ‪/‬עמותה‪.‬‬ ‫• עדיפות לבעלי השכלה בתחומי החקלאות והניהול‬ ‫• יכולת ליזום‪ ,‬להוביל אנשים‪ ,‬ולשכנע‪.‬‬ ‫• יכולת קבלת החלטות ויכולת הובלת תהליכים‪.‬‬ ‫• יכולת לעבוד מול גופים ומוסדות ציבוריים וכלכליים‪.‬‬ ‫• תקשורת בין אישית טובה ואמינות גבוהה‪.‬‬ ‫• יכולת ביטוי טובה ויכולת כתיבה טובה בעברית‪ .‬שליטה באנגלית יתרון‪.‬‬ ‫• שליטה בתוכנת אופיס‪.‬‬ ‫היקף המשרה – משרה מלאה‪.‬‬ ‫כפיפות – לוועד הנהלת האגודה‪.‬‬ ‫המועמדים הסופיים יידרשו לעבור מבחני התאמה‪.‬‬ ‫מועמדים יגישו קורות חיים מפורטים לדוא”ל‪pitum@gonen.org.il :‬‬ ‫‪073-2369146‬‬ ‫עד התאריך ‪28/02/14‬‬ ‫ח פש א ות נ ו‬ ‫ב פ י יס ב ו ק‬ ‫הזמן הירוק‪ ,‬קו למושב‪ ,‬יבול שיא‪,‬‬ ‫הרפת והחלב עיתוני המרחב הכפרי‬ ‫‪073-2369146‬‬ ‫בעלי עסק » מסעדות » בתי קפה » תערוכות‬ ‫פנה אלינו!‬ ‫פרטים ומידע למדור יש לשלוח עד יום שני ב‪16:00-‬‬ ‫לאיי‪-‬מייל‪kav_daf@maariv.co.il :‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪073-2369058‬‬ ‫‪073-2369088‬‬ ‫עיתון הקיבוצים‬ ‫עיתון המושבים‬ ‫עיתון החקלאים‬ ‫‪kav_daf@maariv.co.il‬‬ ‫עיתון הרפתנים‬ ‫‪13.2.14‬‬ ‫|| ‪35‬‬ ‫מרססי רז‬ ‫טכנולוגיה חקלאית מתקדמת‬ ‫חדש!‬ ‫מרסס אוהד‬ ‫חברת מרססי רז גאה לבשר על השקת המרסס החדש "אוהד"‬ ‫בפיתוח בלעדי ובשיתוף שה"מ ומו"פ צפון‪ .‬למרסס טכנולוגיה‬ ‫חדשנית המבוססת על ‪ 4‬מוצאי אוויר המאפשרים‬ ‫זרימת אוויר לעצים ממישורים שונים‪ ,‬ובכך‬ ‫מבטיחה כיסוי ריסוס מקסימלי לעצים‬ ‫עד גובה ‪ 5.5‬מטר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשרות‬ ‫לכיוון גובה מוצאי הריסוס וזוויות‬ ‫הריסוס ע"י מע' הידראולית‬ ‫המתאימה את המרסס‬ ‫לעבודה אפקטיבית‬ ‫עם כל סוגי‬ ‫הגידולים‪.‬‬ ‫תוצאות הניסויים במו"פ צפון‬ ‫חוות מתיתיהו קבעו ‪:‬‬ ‫• כיסוי אחיד ומלא לכל חתך העץ‪.‬‬ ‫• חיסכון של כ‪ 50%-‬בחומרי הדברה‪.‬‬ ‫רח' ש‪ .‬בן‪-‬דוד ‪ 10‬ראשל"צ‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 2233 .‬מיקוד ‪ ,7512102‬טל‪ ,03-9643252 .‬פקס‪03-9643239 .‬‬ ‫‪www.razsprayers.co.il • raz@razsprayers.com‬‬