‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א • פרשת‪ :‬כ י ת ב ו א‬ ‫חי אלול‬ ‫ה'ת‬ ‫שע''ד (‪/14‬‬ ‫‪ • )13/09‬גל‬ ‫יון‪386 :‬‬ ‫ראש השנה‪ -‬מתנה גדולה‬ ‫ע‬ ‫ם ישראל היקרים‪ ,‬התבוננו היטב איזו אהבה‬ ‫אוהב אתכם ה' יתברך‪ ,‬ורוצה לזכות את‬ ‫ישראל‪ ,‬ולפיכך נתן לנו את המתנה הגדולה‬ ‫והנוראה של יום הדין‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬עם כל‬ ‫הימים הקדושים והנוראים‪ ,‬ימי אלול‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫יום הכיפורים הקדוש‪ ,‬יום מחילת העוונות‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫ימי הסוכות הקדושים‪ .‬ימים נפלאים לחתום בהם את‬ ‫השנה ולהתחיל בהם שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ולכאורה ניתן לשאול‪ ,‬מה המתנה הגדולה שביום ראש‬ ‫השנה‪ ,‬הרי זהו יום הדין יום שבו ה' דן ושופט אותנו על‬ ‫כל מעשינו בשנה זו? אלא צריכים לדעת‪ ,‬שאם לא היה‬ ‫לנו את היום הקדוש הזה עם כל ימי התשובה הנלווים‬ ‫אליו‪ ,‬האדם היה מגיע לבית דין של מעלה לאחר מאה‬ ‫ועשרים שנה‪ ,‬והיה צריך להישפט בפניהם על כל שנות‬ ‫חייו מאז בר המצווה‪ .‬אבל כעת‪ ,‬שיש לנו ההזדמנות‬ ‫בכל שנה לפשפש במעשים ולתקן אותם‪ ,‬מי שזוכה‬ ‫לנצל ימים נפלאים אלה כמו שנסביר‪ ,‬זוכה בכל שנה‬ ‫ושנה "לנקות שולחן" ולהתחיל דף חדש‪ ,‬נקי ורענן‪ ,‬כמו‬ ‫שהתורה הקדושה אומרת לנו בחג הסוכות‪" :‬ולקחתם‬ ‫לכם ביום הראשון" מסבירים חז"ל מדוע נקרא חג‬ ‫הסוכות 'היום הראשון'? כי הוא הראשון למניין עוונות‪.‬‬ ‫כל העוונות של השנה הקודמת נמחקו ונמחלו כתוצאה‬ ‫מהתשובה בימים הנוראים‪ ,‬נסגרו כל ה"תיקים" הישנים‪,‬‬ ‫וכעת מתחילים דף חדש וחשבון חדש‪ .‬נמצא שמי‬ ‫שמסתלק לבית עולמו‪ ,‬צריך לתת דין וחשבון‪ ,‬על ימים‬ ‫עד חודשים ספורים בלבד‪ ,‬מהיום הראשון של סוכות‬ ‫ועד ליום הפטירה‪.‬‬ ‫ואם הוא זוכה להית חסיד ברסלב‪ ,‬שעושה שעה של‬ ‫תשובה בכל יום‪ ,‬שהיא ה'שעה התבודדות'‪ ,‬אזי אחרי‬ ‫מאה ועשרים שנה אין על מה לשפוט אותו‪ .‬הכול נקי‪.‬‬ ‫מקסימום ישפטו אותו על כמה שעות‪ ,‬כי בכל יום ויום‬ ‫הוא "ניקה את השולחן" של אותו יום והתחיל יום חדש‬ ‫עם דף נקי וחדש‪ ,‬ולכן כל מי שזוכה לכך שבכל יום יש לו‬ ‫את ה'שעה התבודדות' ועושה בכל יום חשבון נפש‪ ,‬הוא‬ ‫מנקה שולחן בכל יום – החיים שלו יפים ומתוקים‪ .‬אין‬ ‫דינים‪ ,‬אין בעיות‪.‬‬ ‫היש חסד גדול מזה? היש מתנה וחנינה נפלאה כזו?‬ ‫תארו לעצמכם אדם שחייב מאות אלפי שקלים לרשויות‬ ‫ולנושים ויש לו עיקולים וצווי הוצאה לפועל מכל הכיוונים‬ ‫ל"ע‪ ,‬וגם אם ירצה לשלם את כל חובותיו‪ ,‬זה ייקח לו‬ ‫שנים של עבודה והלוואי שיצליח‪ .‬אם נאמר לאדם כזה‪,‬‬ ‫תשמע‪ ,‬החלטנו לתת לך הזדמנות להתחיל דף חדש‬ ‫ונקי מחובות‪ ,‬במאמץ סביר ביותר ומזערי ביחס לכל מה‬ ‫שאתה חייב‪ ,‬האין זו בשורה טובה? מי שמצליח להבין‬ ‫איזו מתנה נפלאה זו צריך להתעורר מאוד לנצל את‬ ‫הימים הנפלאים האלה‪ .‬לשמוח בהם בשמחה עצומה‬ ‫על כך שה' נותן לנו את האפשרות לנקות את כל העבר‪,‬‬ ‫כדי שנוכל להתחיל שנה הבאה עם דף חדש ושולחן נקי‪,‬‬ ‫וצריך כל אחד לראות שבאמת ינצל את הימים האלה‬ ‫לעשות תשובה‪.‬‬ ‫יוצאים לדרך‬ ‫איך עושים תשובה? הרבה חושבים שתשובה זה דבר‬ ‫קשה מאוד‪ ,‬שזה "גדול עליהם"‪ .‬זה לא כך‪ .‬תשובה זה‬ ‫דבר קל מאוד‪ ...‬למי שיש לו אמונה‪ .‬כי כל התשובה זה‬ ‫לדבר עם ה'‪ .‬כמו שאומר הנביא‪" :‬קחו עמכם דברים‬ ‫ושובו אל השם"‪ .‬דברים זה דיבורים‪ .‬דיבורים פשוטים‪.‬‬ ‫ומובא במדרש‪' :‬דברים אני מבקש ואני מוחל את כל‬ ‫עוונותיכם'‪ .‬אמנם מי שאין לו אמונה‪ ,‬התשובה באמת‬ ‫קשה לו‪ ,‬אבל אם יש לו אמונה התשובה קלה ביותר‪.‬‬ ‫תפתח את הפה ותדבר עם ה'‪ ,‬תבקש ממנו שיעזור לך‬ ‫ושישיב אותך‪ ,‬תספר לו מה עשית ותבקש סליחה‪ .‬זה‬ ‫הכול‪ .‬זה מה שאומרת הגמרא‪ ,‬שה' יתברך גרם לדוד‬ ‫המלך לחטוא‪ ,‬כי ידע שהוא יעשה תשובה‪ ,‬וילמד את‬ ‫כל העולם את הדרך הנכונה של התשובה‪ .‬ומהי דרך‬ ‫התשובה של דוד המלך? רק לדבר עם ה'‪ .‬כל ספר תהלים‬ ‫זה חלק קטנטן מהשיחות של דוד המלך עם ה'‪ .‬זוהי דרך‬ ‫התשובה שאותה דוד הורה לעולם כולו‪.‬‬ ‫אם כן התשובה תלויה באמונה פשוטה‪ .‬לפיכך המתנה‬ ‫הגדולה ביותר של ראש השנה‪ ,‬זה שבראש השנה אנו‬ ‫מקבלים את הכוח להתחיל לעשות תשובה‪ ,‬ואת הדרך‬ ‫העיקרית של התשובה שהיא דרך האמונה והתפילה‪ .‬וכך‬ ‫כותב ר' נתן בליקוטי הלכות‪" :‬כי עיקר הראש וההתחלה‬ ‫של כל התיקונים הוא על ידי ראש השנה – ראש דייקא‪,‬‬ ‫כי ראש השנה הוא יום ראשון לתשובה‪ ,‬היינו התחלת‬ ‫התשובה‪ ,‬כי אז הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה‪ .‬כי‬ ‫באמת התחלת התשובה והתיקון קשה וכבד מאוד‪ ,‬כי‬ ‫קשה מאוד לידע ולמצוא הראש וההתחלה‪ ,‬כי על פי‬ ‫רוב כל התיקונים והעצות כל אחד תלוי בחברו ומחמת‬ ‫זה קשה למצוא הראש וההתחלה‪ ...‬אבל בעוונותינו‬ ‫הרבים אבדה העצה מאתנו‪ ,‬כי גם העצה בעצמה קשה‬ ‫וכבד עלינו לקיים‪ ...‬ועל כן קשה וכבד למצוא הראש‬ ‫וההתחלה וכן הוא ברוב העצות והתיקונים שקשה וכבד‬ ‫למצוא הראש וההתחלה מחמת שעל פי רוב כל אחד‬ ‫תלוי בחברו ואין יודעין מהיכן הראש וההתחלה וכמבואר‬ ‫בדברי אדמו"ר ז"ל (ר' נחמן מברסלב) מזה במקום אחר‪.‬‬ ‫ועל כן עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים שבעולם‬ ‫הוא על ידי ראש השנה‪ .‬ועל כן נקרא 'ראש השנה' – ראש‬ ‫דייקא‪ ,‬כי משם עיקר הראש וההתחלה לכנוס לעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬כי הוא יום הראשון לעשרת ימי תשובה‪ ,‬היינו ראשית‬ ‫התשובה והתיקון"‪.‬‬ ‫הרבה אנשים רוצים לחזור בתשובה והבעיה הגדולה‬ ‫שלהם היא איפה מתחילים‪ ,‬ונראה להם שההחלה בוודאי‬ ‫תהיה קשה מאוד כי "כל ההתחלות קשות"‪ ,‬ובנוסף הם‬ ‫רואים שהרבה דברים תלויים זה בזה לא יודעים מאיפה‬ ‫ההתחלה‪ ,‬אבל בראש השנה מקבלים את הראש‪ ,‬דהיינו‬ ‫השכל והחכמה לדעת היכן מתחילים ואיך מתחילים‪.‬‬ ‫לפי זה ניתן להבין את דברי רבנו שכותב בליקוטי מוהר"ן‬ ‫שבראש השנה מתחברים שלושה ראשים‪ :‬ראש השנה‪,‬‬ ‫שהוא הראש של הזמן‪ ,‬הצדיק‪ ,‬שהוא ראש בני ישראל‪ ,‬ר'‬ ‫נחמן‪ ,‬והראש הפרטי של כל אחד כי בראש השנה מאיר‬ ‫שכל נפלא מאוד שעל ידו יכול האדם לזכות לקבל ראש‬ ‫– חכמה‪ ,‬בינה ודעת לדעת איך להיכנס לדרכי התשובה‪.‬‬ ‫תכין את עצמך‬ ‫כל אדם זוכה לאור הזה ולזכויות האלה – לנקות את‬ ‫השולחן ולהתחיל דף חדש‪ ,‬ולקבל ראש ודעת של תשובה‪,‬‬ ‫קדושה וטהרה – לפי ההכנה שלו‪ .‬זה נכון בכל חג ובכל‬ ‫שבת‪ ,‬שאם אתה רוצה להמשיך עליך את האור של החג‬ ‫והתיקונים הנפלאים הנעשים בו‪ ,‬עליך להכין את עצמך‪.‬‬ ‫בפרט לפני החג הזה‪ ,‬יום ראש השנה‪ ,‬שבו מאירה הדעת‬ ‫הנפלאה איך מתחילים את דרך התשובה‪ ,‬איך מקבלים‬ ‫שכל‪ ,‬שבוודאי צריך כל אחד ואחת להכין את עצמו לחג‪,‬‬ ‫לקבל את האור הנפלא ואת הדעת שנשפעת בחג זה‪,‬‬ ‫שהוא השכל של ההתחלות – איך חוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫אם כן כיצד נכין את עצמנו ליום הגדול? כמובן‪ ,‬ישנה‬ ‫ההכנה של כל עם ישראל בתפילות ובסליחות אבל‬ ‫מעבר לכך חייב כל אחד להכין את עצמו באופן אישי‬ ‫בהתבודדות שבכל יום ויום כבר מעכשיו לקבל את‬ ‫ראש השנה באמונה שלימה‪ ,‬בהרבה שמחה‪ ,‬בקדושה‬ ‫ובטהרה‪ ,‬שיאמין שזו באמת ההתחלה וזה הראש של‬ ‫התשובה שלו‪ ,‬כמו שמסביר ר' נתן‪.‬‬ ‫לכן החכם עיניו בראשו לדעת שהימים האלה עד ראש‬ ‫השנה ימים מסוגלים מאוד‪ ,‬ובפרט היום האחרון של‬ ‫השנה שבו תלוי הכול‪ .‬אם יזכה לנצל את היום הזה‬ ‫לתשובה‪ ,‬הוא יזכה להיכנס לראש השנה צדיק גמור‬ ‫ויתחיל את כל המשפט שלו ממקום טוב ובטוח‪ .‬לכן כל‬ ‫אחד ישתדל לפנות את ערב ראש השנה‪ ,‬שיהיה פנוי‬ ‫כמה שיותר לתפילה ולתשובה‪ .‬אתה יודע מה זה ערב חג‪.‬‬ ‫אל תחכה לרגע האחרון‪ .‬תכין את הכול מראש‪ .‬קניות‪,‬‬ ‫ארגונים‪ ,‬סידורים‪ ,‬לקצוץ ציפורניים להסתפר ולנוח עוד‬ ‫לפני ערב ראש השנה‪ .‬תעשה כל מה שאפשר לעשות‬ ‫כדי שתהיה פנוי ביום האחרון‪ ,‬שהוא ערב ראש השנה כי‬ ‫הכול הולך אחר החיתום‪ ,‬ואם תזכה לחתום את השנה‬ ‫בתשובה יהיה לך חיתום טוב ומתוך החיתום הזה תהיה‬ ‫לך התחלה טובה של שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫מי שנוסע לאומן אשריו ואשרי חלקו‪ ,‬באמת יש לו את‬ ‫האפשרות המלאה להיות נקי כל כולו קודש למטרה‬ ‫נעלה זו‪ ,‬הוא שליח של כל משפחתו ושל כל ישראל‬ ‫לעמוד ביום הקדוש ולהאריך בתשובה ובתפילה עבור‬ ‫כל עם ישראל‪ ,‬והוא צריך להיות חכם לתכנן את הזמן‬ ‫נכון ולא להתפתות להתעסק בשום דבר אחר בערב היום‬ ‫הקדוש‪ ,‬שלא יברח לו הזמן מהידיים על שטויות‪ ,‬שהרי‬ ‫עיקר מה שהגעת לאומן זה בשביל ערב ראש השנה‪,‬‬ ‫להגיע לציון ולעסוק בתשובה‪ .‬וגם מי שלא זכה להגיע‬ ‫לאומן‪ ,‬יכין את המשפחה שיבינו ויידעו שזה יום הדין‬ ‫והוא צריך ביום הזה פחות להסתובב ויותר להשקיע‬ ‫ולעזור באמת לכל המשפחה להגיע לשנה טובה באמת‪,‬‬ ‫וייקח את עצמו לציוני צדיקים ל"בילוי" ארוך וממושך של‬ ‫תשובה‪ ,‬ירבה בצדקה ויעשה פדיון נפש‪.‬‬ ‫כאשר הוא מגיע לציון יחזק את עצמו להאמין באמת‬ ‫שבראש השנה דנים אותו על הכול‪ ,‬וכעת יש בידו‬ ‫הכוח לנקות כמה שיותר "להיפטר מהתיקים" לעשות‬ ‫תשובה על כמה שיותר דברים ואז להגיע נקי למשפט‪.‬‬ ‫כמה שיותר לדבר‪ ,‬כמה שיותר לפרט‪ ,‬לזכור כמה שיותר‬ ‫פרטים ולספר לה' בשיא התמימות‪ ,‬וכך לעמוד לפני ה'‬ ‫ולבקש ממנו סליחה‪ ,‬ולהתחנן שהקב"ה יפתח לו דף‬ ‫חדש ויעזור לו להצליח מעכשיו בדרך התשובה‪.‬‬ ‫הרבה אומרים לי שקשה להם לזכור הכול‪ .‬ה' זיכה אותי‬ ‫למצוא כמה דרכים לזכור את כל המעשים של השנה‪,‬‬ ‫כמו שכבר אמרתי כמה פעמים‪ .‬אדם יכול לעבור על סדר‬ ‫היום שלו ולהתוודות על סדר‬ ‫היום‪ :‬לדוגמא‪ ,‬הוא מתחיל עם המשך מאמר הרב‬ ‫בעמוד ‪3‬‬ ‫הפרשה‬ ‫פניני‬ ‫הפרשה‬ ‫פניני‬ ‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬ ‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬ ‫אתי‬ ‫"‪...‬וְ ָא ַמְר ָּת ֵאלָ יו ִהּגַ ְד ִּתי ַהּיֹום לה' ֱא ֶֹלקיָך ּכִ י ָב ִ‬ ‫ֶאל ָה ָאֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' לַ ֲאב ֵֹתינּו לָ ֶתת לָ נּו" (כ"ו‬ ‫ג')‬ ‫ופירש רש"י‪" ,‬ואמרת אליו" – 'שאינך כפוי‬ ‫טובה' והכוונה היא‪ ,‬שכל ענין ההגדה בהבאת‬ ‫הביכורים‪ ,‬היא לומר אני לא כפוי טובה שה'‬ ‫נתן לי ארץ ופירות‪ ,‬ולכן אביא לו את ראשית‬ ‫הפרי‪ ,‬ולכאורה יש לשאול הרי בעצם ההבאה‬ ‫של הביכורים כבר מובן שאדם זה אינו כפוי‬ ‫טובה שהרי אין לך גדול ממעשה הנתינה‪,‬‬ ‫וא"כ לשם מה הוצרכה התורה שנוציא את‬ ‫ההגדה בפה ולא הסתפקה במעשה?‬ ‫אלא מכאן אתה למד יסוד עצום שכל עוד‬ ‫שהאדם לא מוציא זאת בשפתיו אין הוא חי‬ ‫באמת את ההרגשה הזאת של הודאה כי עיקר‬ ‫ההודאה היא בפה‪ ,‬וכמו כל אדם שעשה לך‬ ‫טובה אתה אומר לו תודה בפה כך גם לקב"ה‪,‬‬ ‫ולכן צריך את שני הדברים את הלב שזהו‬ ‫המעשה של הבאת הביכורים‪ ,‬ולא די בזה‬ ‫אלא יבטא זאת בשפתיו‪ ,‬וכמובא בליקוטי‬ ‫הלכות (הל' ברכת הודאה ה"ו) "ו ְַעכְ ָׁשו ֶׁש ֵאין‬ ‫לָ נּו ָק ְרּבָ ן צְ ִריכִ ין לְ הֹודֹות ּבַ ּפֶ ה ּבְ כָ ל לִ ּבֹו‪ֶׁ ,‬שּזֶ הּו‬ ‫הֹוד ָאה‬ ‫ּבְ ִחינַ ת ִׂש ְמ ָחה‪ּ ,‬כִ י ִע ַּקר ַה ִּש ְמ ָחה ִהיא ַה ָ‬ ‫שו"ת‬ ‫של חסד‬ ‫לַ ה' יִ ְתּבָ ַרְך ֶׁשּזֶ הּו ִע ַּקר ַּתכְ לִ ית ַה ִּש ְמ ָחה ֶׁשל‬ ‫ְהֹוד ָאה לַ ה'‬ ‫תֹודה ו ָ‬ ‫לֶ ָע ִתיד ֶׁש ָאז יַ ַע ְסקּו ַרק ּבְ ָ‬ ‫צּומה" (נתיבות דעת)‬ ‫יִ ְתּבָ ַרְך ּבְ ִׂש ְמ ָחה ֲע ָ‬ ‫להיות חשובה במעלתה יותר משאר ארצות‬ ‫ורק לאחר מכן הוא יכול לומר זכיתי לחיות‬ ‫בארץ ישראל ולקבלה במתנה‪( .‬נתיבות דעת)‬ ‫"וְ ָא ַמְר ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱא ֶֹלקיָך ִּב ַעְר ִּתי ַהּק ֶֹדׁש ִמן ַה ַּביִ ת"‬ ‫(כ"ו יג)‬ ‫ּבִ ַע ְר ִּתי הוא לשון בערה‪ ,‬ובית מרמז על בית‬ ‫המקדש שהוא בית התפילה‪ ,‬שנאמר "כי ביתי‬ ‫בית תפלה"‪ ,‬ולפי זה יתכן לפרש את הפסוק‬ ‫בדרך רמז 'ּבִ ַע ְר ִּתי'‪ ,‬היינו בערת הקודש של‬ ‫האדם מהיכן היא נובעת? מן הבית היינו‬ ‫מכוח התפלה‪( .‬אור חדש)‬ ‫"וְ ָענִ ָית וְ ָא ַמְר ָּת‪( "...‬כו‪,‬ה)‬ ‫הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה עני‬ ‫בדעת קודם התפלה כמ"ש (תהלים קב‪ ,‬א)‬ ‫תפלה לעני כי יעטוף‪ .‬וזה עני ואביון אנכי היינו‬ ‫עני בדעת‪( .‬תפארת שלמה)‬ ‫"וַ יְ ִב ֵאנּו ֶאל ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה וַ ּיִ ֶּתן לָ נּו ֶאת ָה ָאֶרץ ַהּזֹאת‬ ‫ֶאֶרץ זָ ַבת ָחלָ ב ְּוד ָבׁש" (כו ט)‬ ‫וכבר הקשו מפרשי המקרא למה מקדים את‬ ‫ענין בית המקדש לארץ שהרי נאמר "וַ יְ בִ ֵאנּו‬ ‫ֶאל ַה ָּמקֹום" היינו בית המקדש‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫מכן הוא מזכיר את הארץ‪ ,‬והרי הכניסה‬ ‫לארץ קודמת? ונראה לתרץ כי כל מעלת ארץ‬ ‫ישראל היא רק כאשר האדם מחובר לקודש‬ ‫שבה‪ ,‬היינו לבית המקדש‪ ,‬ולכן מקדים הוא‬ ‫את המקדש שהיא הגורמת לארץ ישראל‬ ‫"ּובאּו ָעלֶ יָך ּכָ ל ַה ְּבָרכֹות ָה ֵא ֶּלה וְ ִה ִּשׂיגֻ ָך‪( "...‬כח‪ ,‬ב)‬ ‫ָ‬ ‫צריך להבין זה שאין לו ביאור‪ ,‬לכאורה היה‬ ‫ראוי לומר להיפך‪ ,‬שהוא ישיג את הברכות ולא‬ ‫שהברכות ישיגו אותו‪.‬‬ ‫אך דהענין הוא כמו שהתפלל דוד המלך‬ ‫ע"ה (תהלים כ"ג‪ ,‬ו') אך טוב וחסד ירדפוני‬ ‫וגו'‪ ,‬והיינו כי לפעמים אדם בורח מן הטוב‪,‬‬ ‫מחמת קוצר דעתו שאינו יודע אם הוא טוב‪.‬‬ ‫ולכך התפלל דוד המלך ע"ה "אך טוב וחסד‬ ‫ירדפוני" שהם ירדפו אחרי וישיגו אותי אף‬ ‫שאיני יודע לרדוף אחריהם‪ ,‬והוא שמרמז‬ ‫ובאו עליך כל הברכות והשיגוך והבן‪( :‬דגל‬ ‫מחנה אפרים)‬ ‫א‪-‬שצח‬ ‫חסידות ברסלב‬ ‫פניני‬ ‫לע"נ ר' אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר בן ר' אלעזר זצ"ל‪.‬‬ ‫חייקיל ֵא ֶצל‬ ‫ִ‬ ‫ְל ַא ַחר ְּפ ִט ָירתֹו ֶׁשל ַר ֵּבנּו ָׁש ָהה ַּפ ַעם ַר ִּבי‬ ‫נֹוביל ְּברֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪,‬‬ ‫ָה ַרב ַה ָּקדֹוׁש ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי ִמ ְּט ֶׁש ְר ִ‬ ‫ְּול ַא ַחר ֶׁש ִּסּיֵ ם ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי ֲע ִר ַיכת ֻׁש ְל ָחנֹו‪ָׁ ,‬ש ַמע ֵאיְך‬ ‫יקיל‪:‬‬ ‫ּוׁש ָאלֹו ַעל זֶ ה‪ֵ ,‬ה ִׁשיבֹו ַר ִּבי ַחיְ ִ‬ ‫יקיל נֶ ֱאנַ ח‪ְ ,‬‬ ‫ֶׁש ַר ִּבי ַחיִ ְ‬ ‫יתי ֵא ֶצל‬ ‫ִה ְת ַאּנַ ְח ִּתי ֵמ ֲח ַמת ֶׁשּנִ זְ ַּכ ְר ִּתי ֵמ ָהרֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה ֶׁש ָהיִ ִ‬ ‫יע ִלי ִׁשיר‬ ‫ַר ֵּבנּו"‪ .‬וְ ָא ַמר לֹו ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי‪" :‬נּו ִאם ֵּכן יַ ְׁש ִמ ַ‬ ‫עּבין"‪ .‬וְ זִ ֵּמר‬ ‫ייער ֶר ִ‬ ‫ִמ ִּשׁ ֵירי ַר ְּבָך‪" ,‬זִ ינְ ג ִמיר ַא ִפי נִ יגּון פּון ַא ֶ‬ ‫ְל ָפנָ יו ַעל ֵא ֶׁשת ַחיִ ל‪ִּ ,‬כי ָּכְך עֹוד נָ ֲהגּו ֵא ֶצל ַר ֵּבּו ָל ִׁשיר ֶאת‬ ‫יקיל‬ ‫ַה ִּשׁ יר ֵא ֶׁשת ַחיִ ל ְּברֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪ַּ .‬כ ֲא ֶׁשר ִסּיֵ ם ַר ִּבי ַחיְ ִ‬ ‫יׁשים‬ ‫"ּב ַהּנִ ּגּון ַהּזֶ ה ַמ ְרּגִ ִ‬ ‫ֶאת ַה ִּשׁ יר‪ָ ,‬א ַמר לֹו ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי‪ְ :‬‬ ‫"אין ֶּדעם נִ ּגּון זֶ עט‬ ‫רוח ַהּק ֶֹדׁש ֶׁש ָּשׁ ְר ָתה ַעל ַר ְּב ֶכם"‪ִ ,‬‬ ‫ֶאת ַ‬ ‫רּוח ַהּק ֶֹדׁש" ‪( ...‬שיש"ק ב‪-‬קמב)‬ ‫עּבנְ ס ַ‬ ‫ָמאן ַאייער ֶר ֶ‬ ‫הֹוׁש ַע‬ ‫אכער ְּבנֹו ֶׁשל ַר ִּבי ִּפנְ ָחס יְ ֻ‬ ‫יט ְל ַמ ֶ‬ ‫ִס ֵּפר ַר ִּבי נָ ָתן ַּביְ ְ‬ ‫אּומאן‬ ‫רֹונֹו‪-‬ל ְב ָר ָכה‪ֶׁ ,‬ש ִּב ְהיֹותֹו יֶ ֶלד ָק ָטן‪ְ ,‬ל ָקחֹו ָא ִביו ְל ַ‬ ‫ִ‬ ‫זִ ְכ‬ ‫ּפֹות ַח‬ ‫ַל ִּקּבּוץ ַאנַ "ׁש ְּברֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪ְּ ,‬וכ ֶׁש ָּשׁ ַמע ֶאת רנ"ט ֵ‬ ‫"ל ָדוִ ד ִמזְ מֹור" ַהּנֶ ֱא ַמר‬ ‫יטל ְ‬ ‫אּפ ְ‬ ‫לֹומר ֶאת ַה ַּק ִ‬ ‫ְּב ַׁש ֲאגַ ת ֲא ִרי ַ‬ ‫ְּב ֵליל רֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪ ,‬נָ ַפל ָל ָא ֶרץ ֵמרֹוב ַה ַּפ ַחד ֶׁשּנָ ַפל ָע ָליו‪.‬‬ ‫(שם ג‪-‬רחצ)‬ ‫יע ָּובא ַּפ ַעם ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ַא ָּבא רֹוזְ נְ ֶפ ְלד זִ ְכרֹונֹו‪-‬‬ ‫ְּכ ֶׁש ִהּגִ ַ‬ ‫ֹאׁש‪-‬ה ָּשׁ נָ ה‪ָׁ ,‬ש ַפְך ֶאת ַמר ִלּבֹו‬ ‫ַ‬ ‫ִל ְב ָר ָכה ְל ִקּבּוץ ַאנַ "ׁש ְּבר‬ ‫ִל ְפנֵ י ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם בר"נ ָּבזֶ ה ֶׁש ָע ְב ָרה ָע ָליו ַה ָּשׁ נָ ה ְּב ִמעּוט‬ ‫בֹודה‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ֶׁש ָהיָ ה ָטרּוד ְמאֹד ְּב ִמ ְס ָחרֹו וְ כּו'‪,‬‬ ‫ּתֹורה וַ ֲע ָ‬ ‫ָ‬ ‫רֹונֹו‪-‬ל ְב ָר ָכה‪ֶׁ ,‬ש ָא ַמר‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫נִ ֲחמֹו ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ְּב ַמ ֲא ַמר ַר ֵּבנּו זִ ְכ‬ ‫"מ ַעט הּוא ּגַ ם טֹוב"‪ָ .‬ח ְדרּו ַמ ְׁש ָמעּות ְּד ָב ָריו ְּב ִלּבֹו וְ ֶה ֱחיָ הּו‬ ‫ְ‬ ‫ִּב ְד ָב ָריו ַה ְּמ ַע ִּטים ָּכל ָּכְך‪ַ ,‬עד ֶׁש ָה ַלְך וְ ִס ֵּפר זֹאת ְּב ִׂש ְמ ָחה‬ ‫ְל ַה ְר ֵּבה ֵמ ַאנַ "ׁש‪( .‬שם ג‪-‬תקמו)‬ ‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית ההוראה "חוט של חסד" מאת הרה"ג ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א ראש כולל ההוראה ודומ"צ דקהילתנו‪.‬‬ ‫האם מותר להעלות את המחיר במכירה פומבית של מצוה כדי שאחרים יתנו יותר‬ ‫שאלה‪ :‬בבית הכנסת שבו אני מתפלל נהוג‬ ‫למכור עליות וכן כיבודים שונים במכירה‬ ‫פומבית‪ ,‬וכל ההכנסות קודש להחזקת בית‬ ‫הכנסת‪ .‬ידוע לי שישנם מתפללים שמעלים‬ ‫את המחיר לא כדי לזכות במצוה אלא כדי‬ ‫לגרום לכך שמתפללים אחרים שגם מתחרים‬ ‫על קניית אותה מצוה‪ ,‬יעלו את הצעותיהם‪.‬‬ ‫האם מותר לעשות כך?‬ ‫תשובה‪ :‬איתא בגמ' [סוכה כ"ט ע"א‪-‬ע"ב] וז"ל‪:‬‬ ‫"ובשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים‬ ‫נמסרין למלכות‪ :‬על משהי שטרות פרועים‪,‬‬ ‫ועל מלוי ברבית‪ ,‬ועל שהיה ספק בידם‬ ‫למחות ולא מיחו‪ ,‬ועל שפוסקים צדקה‬ ‫ברבים ואינן נותנין"‪ ,‬ומבאר שם המהרש"א‬ ‫[חידושי אגדות עמוד ב' ד"ה "ופוסקי"] וז"ל‪:‬‬ ‫"ופוסקי צדקה ברבים‪ .‬היינו שבעלי בתים‬ ‫מנהיגי הקהילה פוסקין צדקה מרובה ואינן‬ ‫נותנין כולה‪ ,‬שאומרים שלא היה דעתן לכך‬ ‫אלא בשביל אחרים שיתנו נדבות כראוי‪,‬‬ ‫ודו"ק"‪ .‬כלומר שמדובר באנשים שפוסקים‬ ‫סכום גדול של צדקה ברבים‪ ,‬ודעתם לא‬ ‫הייתה באמת לתת את כל הסכום זה אלא‬ ‫רק את חלקו‪ ,‬והטעם שפסקו סכום גדול‬ ‫היה רק ע"מ לדרבן אחרים לתת סכומים‬ ‫גדולים אף הם‪ ,‬ומ"מ דבר זה נחשב לחטא‬ ‫שבגינו נכסיהם נמסרים למלכות‪.‬‬ ‫ולכאורה קשה מדוע דבר זה נחשב לחטא‪,‬‬ ‫דהא קיי"ל בב"י [יו"ד סי' רנ"ט סעיף א'(ב)]‬ ‫שמותר לגבאי צדקה לומר שהקופה ריקה‬ ‫ע"מ לכפות את הציבור לתת צדקה?‬ ‫ספר ניב שפתיים [כלל ט'] מביא שני‬ ‫תירוצים‪\1 :‬אכן מותר לשנות לצורך צדקה‪,‬‬ ‫אבל הכא שאני משום שבעל הבית פוסק‬ ‫הצדקה בדרך נדר‪ ,‬ולמרות שכוונתו רק‬ ‫כדי שהאחרים ירבו בנתינת הצדקה מ"מ‬ ‫הנדר חל עליו משום שדברים שבלב‬ ‫אינם דברים‪ ,‬וכיון שאינו מקיים את נדרו‬ ‫– נחשב לו לחטא שבגינו נמסרים נכסיו‬ ‫למלכות‪\2 .‬רק לגבאי צדקה מותר לשנות‬ ‫כיון שבאמת יש בכוחו לכפות את בני העיר‬ ‫לתת צדקה בעל כרחם; אבל הגמ' בסוכה‬ ‫והמהרש"א עוסקים באופן שאין חיוב על‬ ‫הקהל לתת צדקה ולא ניתן לכפותם על‬ ‫כך‪ ,‬ומנהיגי הקהילה רוצים שהקהל יתנו‬ ‫סכומים גדולים‪ ,‬ובמקרה כזה אסור לשנות‬ ‫והמשנה נחשב כחוטא‪.‬‬ ‫ולמעשה מצינו שנחלקו בשאלה זו הפוסקים‬ ‫האחרונים‪.‬‬ ‫שו"ת מנחת יצחק [ח"ג סי' צ"ז] סובר שיש‬ ‫לאסור‪ ,‬ומביא שתי ראיות לדבריו‪\1 :‬‬ ‫האחת‪ ,‬מדברי המהרש"א הנ"ל בסוכה; ‪\2‬‬ ‫והשניה‪ ,‬מדברי הירושלמי [ברכות פ"ז ה"ב‪ ,‬נזיר‬ ‫פ"ה ה"ג] והמדרש רבה [מקץ פרשה צ"א]‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"ויש להביא עוד לזה‪ ,‬מדברי הירושלמי‬ ‫ומדרש רבה‪' :‬תני שלש מאות נזירין עלו‬ ‫בימי ר' שמעון בן שטח‪ ,‬מאה וחמישים‬ ‫מצא להם פתח‪ ,‬ומאה וחמישים לא מצא‬ ‫להם פתח‪ .‬אתא גבי ינאי מלכא‪ ,‬אמר ליה‬ ‫ אית הכא תלת מאה נזירין‪ ,‬בעיין תשע‬‫מאות קרבנין‪ ,‬אלא יהב את פלגא מן דידך‬ ‫ואנא פלגא מן דידי‪ .‬שלח ליה ארבעא מאה‬ ‫וחמשין‪ .‬אזל לישנא בישא ומר ליה ‪ -‬לא‬ ‫יהב מן דידיה כלום‪ .‬שמע ינאי מלכא וכעס‪,‬‬ ‫דחל ר' שמעון בן שטח וערק וכו'‪ .‬אמר ליה‬ ‫ למה אפליית (מהתל) בי? אמר ליה ‪ -‬לא‬‫אפליית בך‪ ,‬את מממונך‪ ,‬ואנא מן אורייתי‬ ‫דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף‪ .‬אמר‬ ‫ליה ‪ -‬ולמה ערקת? אמר ליה ‪ -‬שמעית‬ ‫דמרי כעס עלי ובעית מקיימא הדין קריא‬ ‫חבי כמעט רגע עד יעבור זעם‪ .‬קרא עלוי‬ ‫ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה' עכ"ל‪.‬‬ ‫הרי ש"מ מזה דאלמלא דהיה לו אמתלא‬ ‫כזה לומר דהיה לו הכוונה על 'אנא מן‬ ‫אורייתי' וכאשר באמת כן היה דמצא להם‬ ‫פתח‪ ,‬לא היה רשאי לומר כן בשביל שיתנו‬ ‫אחרים!"‪.‬‬ ‫כך גם סובר הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שו"ת‬ ‫תשובות והנהגות כרך ד' סי' רט"ז] הכותב להדיא‬ ‫שזהו איסור גניבת דעת ואיסור גזל ממש‬ ‫ואין לעשות כן‪ ,‬ומביא סמך לפסיקתו‬ ‫מדברי המהרש"א הנ"ל‪ .‬וז"ל‪" :‬אמנם יש‬ ‫לחשוש כאן לאיסור גניבת דעת‪ ,‬שמרמין‬ ‫את התורמים שגורמים להם לחשוב שהוא‬ ‫נותן סכום גבוה בזמן שהוא לא נותן‪ ,‬וזהו‬ ‫איסור גמור אפילו לגנוב דעתו של עכו"ם‬ ‫וכמבואר בחולין צ"ד ע"א‪ ...‬ובנדון דידן זהו‬ ‫כעין אונאה ממש‪ ,‬שמרמה אנשים לתת‬ ‫על סמך נתינה אחרת שלא היתה ולא‬ ‫נבראה וכהאי גוונא הוי כגזל‪ ,‬ובפרט אם‬ ‫התורם מתחרט כשנודע לו על הרמאות‬ ‫שנעשתה‪ ...‬ולכן על הגביר הנ"ל להימנע‬ ‫ולא להסכים לזאת‪ ,‬והרבה שלוחים למקום‬ ‫יתברך שמו לעזור להמוסד ואין הכרח ח"ו‬ ‫להשתמש ברמאות וגזל‪ .‬וכן חמי הרה"ח‬ ‫רבי יעקב שכטר זצ"ל סיפר לי שהציעו לו‬ ‫כזאת כמה פעמים וסירב מהטעם שזהו‬ ‫גניבת דעת"‪.‬‬ ‫וכן דעת הגר"י זילברשטיין שליט"א [כתב עת‬ ‫זכור לאברהם חולון ה'תשס"ה עמודים תקל"ט‪-‬תק"מ]‬ ‫ומביא ראיה לדבריו משו"ת התעוררות‬ ‫תשובה‪ ,‬וז"ל‪" :‬וכעין שאלה זו נשאל הגאון‬ ‫בעל התעוררות תשובה – האם מותר‬ ‫לסובב את מחוגי השעון קדימה כדי‬ ‫שבני הבית בחושבם שהשעה מאוחרת‬ ‫יותר יקדימו לקום ולא יאחרו זמן קריאת‬ ‫שמע ושחרית‪ .‬השאלה היא אם אין‬ ‫בזה משום גניבת דעת? (השאלה מובאת‬ ‫בספר אוצר שאלות ותשובות סי' פ"ט‪ ,‬ולא‬ ‫מצאנו את תשובתו של הגאון)‪ .‬ולענ"ד נראה‬ ‫שמותר לסובב את המחוגים משום שע"י‬ ‫כך מפריש אותם מאיסור ביטול מצות‬ ‫קריאת שמע ותפילה‪ ,‬דהרי מצינו בחז"ל‬ ‫במסכת קידושין [מ"ד ע"ב] 'אפכוה ושדרוה‬ ‫לקמיה דרב' ולא חששו לאיסור גניבת‬ ‫דעת מחמת התועלת שבדבר‪ .‬מוכח מכאן‬ ‫שמותר לסובב מחוגי השעון ובייחוד כאשר‬ ‫אינו מוצא שקר מפיו‪ .‬אך כל זה למען הצל‬ ‫מחטא; אך בעניינו אין האורחים חייבים‬ ‫לתרום סכומים גדולים לבית כנסת זה‪,‬‬ ‫וממילא אין כל היתר לגנוב דעתם! ובספר‬ ‫משנה הלכות נשאל‪ ...‬לפי זה יש ללמוד קל‬ ‫וחומר שאסור לגנוב דעת הציבור שיתרמו‬ ‫מתוך בושה סכומים גדולים יותר‪ ,‬ויש בזה‬ ‫סרך של גזל כמבואר בקידושין שהנותן‬ ‫מתנה מתוך בושה – הרי המקבל עובר על‬ ‫איסור גזל [וכן איתא ב"ב מ' ע"ב; וכך נפסק בשו"ע‬ ‫חו"מ סי' רמ"א סעיפים א'‪,‬ט'‪,‬י' ובסמ"ע שם סק"א]‬ ‫(אולי מאחר שמדובר בצדקה‪ ,‬מתרצה‬ ‫הנותן בדיעבד ואין בו גזל?!)‪ .‬ויעויין מנחת‬ ‫יצחק ח"ג סי' צ"ז‪ ."...‬ועל יסוד הדברים‬ ‫הללו‪ ,‬פוסק לאיסור הגר"י זילברשטיין‬ ‫שליט"א [חשוקי חמד כתובות ס"ז ע"ב ד"ה "וחוזרים‬ ‫ונפרעים ממנו"] בשם גיסו הגר"ח קנייבסקי‬ ‫שליט"א בשאלה דומה‪ ,‬ואוסר להכניס‬ ‫כסף לקופת צדקה על מנת להוציאו‪ ,‬כדי‬ ‫שיחשבו שמגרילים סכום גדול‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫וכך גם פוסק הגר"י יוסף שליט"א [ילקו"י‬ ‫קיצשו"ע יו"ד סי' רמ"ז‪,‬רנ"ט סי"ד]‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ברם הפתחי חושן [חלק ה' פרק ט"ו הערה כ"ב]‬ ‫מביא בשם ספר צדקה ומשפט שיש להתיר‬ ‫לעשות זאת משום שנעשה לצורך מצוה‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬ועיין ספר צדקה ומשפט פרק ז'‬ ‫הערה ה'‪ ...‬ומה שכתב עוד שם בעניין‬ ‫מגביות שמכריזים שפלוני תורם סכום‬ ‫גדול כדי שגם אחרים יתרמו‪ ,‬ולמעשה אינו‬ ‫תורם כפי שאמר‪ ,‬אפשר שיש בזה גניבת‬ ‫דעת אבל לא גניבת ממון‪ ,‬ולפי זה בדבר‬ ‫מצוה מותר‪ .‬וצ"ע?!"‪ .‬וכל זה הוא לשיטתו‬ ‫שאין כאן איסור גזל או דררא דממונא‪,‬‬ ‫אבל לפוסקים שהובאו לעיל שסוברים‬ ‫שיש כאן גם איסור ממוני – ודאי שלא‬ ‫הותר לדבר מצוה ולכן לשיטתם יש לאסור‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫ומה שכותב ספר צדקה ומשפט שגניבת‬ ‫דעת מותרת בדבר מצוה‪ ,‬כך גם פוסק‬ ‫הפתחי חושן עצמו [שם סט"ו ובהערה ל"ז] וז"ל‪:‬‬ ‫"‪ ...‬וכן מותר לגנוב דעת חבירו לצורך מצוה‬ ‫{שו"ת שמן ראש או"ח סי' ס"ד‪ .‬וכן משמע בפלא‬ ‫יועץ ערך 'גניבה' שמותר לגנוב דעת כדי להציל‬ ‫עשוק מיד עושקו או לאפרושי מאיסורא‪ ...‬ועיין‬ ‫עוד לעיל בהערה כ"ב ובספר תתן אמת ליעקב פ"ה‬ ‫סי' ב' ואילך בעניין שקר וגניבת דעת לצורך מצוה‪.‬‬ ‫ובשיורי ברכה יו"ד סי' קמ"ח משמע שלצורך פרנסה‬ ‫או משום איבה מותר לגנוב דעת בדברים}"‪.‬‬ ‫למעשה‪ :‬רוב מניין ובניין הפוסקים סוברים‬ ‫שאסור להעלות את המחיר במכירה פומבית‬ ‫של מצוה (כגון כשמוכרים עליה בבית הכנסת‬ ‫וכד') כשמטרתו אינה כדי לזכות במצוה אלא‬ ‫כדי לגרום לכך שמתפללים אחרים שגם‬ ‫מתחרים על קניית אותה מצוה יעלו את‬ ‫הצעותיהם‪ ,‬משום שיש בזה כמה איסורים‪:‬‬ ‫גניבת דעת‪ ,‬גניבת ממון‪ ,‬וחשש נדרי צדקה‬ ‫שמחויב בהם‪.‬‬ ‫לשאלות ולתגובות למדור יש להפנות‬ ‫לכתובת אימייל‪hutShelChesed@ :‬‬ ‫‪gmail.com‬‬ ‫סיפור‬ ‫לשולחן שבת‬ ‫ית מדרשו של רבי פנחס‬ ‫ב‬ ‫מקוריץ מידי ערב‪ ,‬בין‬ ‫מנחה למעריב‪ ,‬היה‬ ‫מלא מפה אל פה‪ .‬חסידים‬ ‫ואנשי מעשה‪ ,‬יושבי בית המדרש‬ ‫בקביעות‪ ,‬לצד יהודים פשוטים‪,‬‬ ‫בעלי בתים ובעלי מלאכה כמו‬ ‫סנדלרים‪ ,‬חייטים‪ ,‬רצענים‪,‬‬ ‫צבעים ופחחים; בעלי דוכנים‬ ‫בשוק‪ ,‬ורוכלים שהגיעו לבית‬ ‫המדרש אחר יום עמל מפרך‬ ‫בדרכים‪ ,‬בעיירות וכפרים‪ ,‬למכור‬ ‫מיני סדקית כדי להביא טרף לבני‬ ‫ביתם‪ .‬לעת ערב באים כל אלה‬ ‫ונאספים אל בית המדרש להרוות‬ ‫נפשם הצמאה לדבר ה'‪ ,‬בתפילה‬ ‫בציבור‪ ,‬בהקשבה לשיעור "עין‬ ‫יעקב"‪ ,‬וכדומה‪ .‬וכשהלב רואה כל‬ ‫זה הוא מתמלא בשמחה וערגה‬ ‫מרים עניים לשמים כאומר‪ :‬אה‪,‬‬ ‫מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ…‬ ‫‪‬‬ ‫עת זו שבין מנחה למעריב‪ ,‬כאשר‬ ‫קהל ה' גודש את בית המדרש‪,‬‬ ‫זמן מתאים הוא עבור דרשנים‬ ‫ומגידים עוברי אורח‪ ,‬ההולכים‬ ‫ובאים מקהילה לקהילה‪ ,‬נכנסים‬ ‫לבתי מדרש ובתי כנסיות‬ ‫ומעוררים את לב הציבור בדברים‬ ‫חוצבי להבות אש‪ .‬מדי פעם היו‬ ‫נכנסים אל בית המדרש בקוריץ‬ ‫דרשנים עוברי אורח‪ ,‬מוסרים‬ ‫את תוכחתם אל הציבור הרחב‪,‬‬ ‫במוסר ויראת שמים וממשיכים‬ ‫בדרכם אל העיירה הבאה‪...‬‬ ‫ציבור היהודים הפשוטים מטה‬ ‫אוזן ושותה בצמא כל מילה‪,‬‬ ‫המרווה את נפשם היהודית‬ ‫הלוהטת‪ .‬דברי ההתעוררות‬ ‫מוצאים מקום בליבם ומעוררים‬ ‫אותם לחשבון הנפש‪ ,‬לתשובה‬ ‫ולשיפור דרכיהם‪ .‬לא אחת‬ ‫פורצת אנחה מליבותיהם של‬ ‫אי אלו יהודים מנוכחי השיעור‪.‬‬ ‫האחד‪ ,‬יהודי המתאנח על אופן‬ ‫לימודו‪ ,‬האם הוא באמת כראוי‪,‬‬ ‫האם הוא לימוד לשמה? השני‪,‬‬ ‫נאנח על כך שבשעת תפילתו‬ ‫טורדים את מוחו מחשבות זרות‬ ‫ואין תפילתו נקיה וזכה‪ .‬והאחר‪,‬‬ ‫קשה יום אשר ימיו ולילותיו‬ ‫טרופים בדאגות קיומיות לבני‬ ‫ביתו‪ ,‬ובשמעו את דברי הדרשן‬ ‫מתעוררת בקרבו השאלה‬ ‫הנוקבת‪ַ :‬א ֶּי ָּכה?! כלום הגעת‬ ‫הנה רק כדי לעמול ולהתייגע‬ ‫עבור הפרנסה המטריפה דעתו‬ ‫של אדם‪ ,‬ומשכיחה אותו חיי‬ ‫מי כעמך ישראל‬ ‫נצח?… ריבונו דעלמא כולא! חוס‬ ‫ורחם ותן לי בינה ודעת להרגיש‬ ‫היטב בלבי ובנפשי את תכליתי‬ ‫בעולם… שלא ארדוף חלילה כל‬ ‫ימי אחר ההבל…‬ ‫‪‬‬ ‫קרה לא אחת כי אל בית המדרש‬ ‫נכנסו דרשנים כאלו אשר מלבד‬ ‫דברי חיזוק והתעוררות‪ ,‬לקרב‬ ‫את לב היהודי לאביו שבשמים‪,‬‬ ‫עומדים הם ומצווחים על‬ ‫חטאים ועל פשעים‪ ,‬על עוונות‬ ‫ועל עונשים‪ ,‬על גיהינום ושאול‬ ‫תחתית‪ ,‬על מלאכי חבלה ולצים‬ ‫המתעתעים בנפש החוטאת‬ ‫בהגיעה נכלמת מושפלת‬ ‫ומעורטלת בעולם האמת‪ .‬כאלה‬ ‫דיבורים במטילים אימה ופחד‬ ‫על השומעים אותם‪ ,‬ואולי‬ ‫גם מרחקים מעוצם הייאוש‬ ‫שמטילים הם בלב השומעים‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫היה זה כסמוך ונראה לימים‬ ‫הנוראים‪ ,‬כאשר דרשן מן הסוג‬ ‫הזה של המוכיחים ומייסרים‬ ‫הגיע אל העירה קוריץ הוא ניצל‬ ‫את ההזדמנות שבין מנחה‬ ‫לערבית שעה בה בית המדרש‬ ‫מלא על יושביו ועלה אל בימת‬ ‫ההיכל‪ .‬שם עמד והוכיח‪ ,‬וייסר‬ ‫בשוטים ועקרבים‪ ,‬בלשונו‬ ‫הנוטפת מרירות‪ ,‬את ציבור‬ ‫היהודים התמימים שהתקבצו‬ ‫לבית ה'‪ְּ ,‬כ ֶשּׂיֹות מוכות המגיעות‬ ‫למקום מפלט‪ .‬הצליף בהם‬ ‫הדרשן את מילותיו הנוקבות‬ ‫ומטילות אימה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע‪,‬‬ ‫שהיה נוכח במקום הקשיב‬ ‫אף הוא לדברים הקשים שבפי‬ ‫המגיד‪ ,‬ועודו עומד ומדבר ניגש‬ ‫אליו אותו צדיק אמת ואמר לו‪:‬‬ ‫"הבט נא וראה! ישראל עם‬ ‫קדושים‪ ,‬בניו האהובים של‬ ‫השי"ת – בקור הצורב החודר‬ ‫לעצמותיהם‪ ,‬מתייגעים הם למן‬ ‫הבוקר השכם‪ ,‬בנפשם מביאים‬ ‫לחמם‪ ,‬נעליהם קרועות ובגדיהם‬ ‫בלים ואינם משמשים הגנה‬ ‫ראויה כנגד הקור המקפיא‪,‬‬ ‫רעבים הם וצמאים‪ ,‬עייפים הם‬ ‫ומשוועים למעט מנוחה‪ ,‬ואף על‬ ‫פי כן אינם ממהרים לבתיהם‬ ‫לסעוד ליבם ולחלץ עצמותיהם‬ ‫לאחר עמל‪-‬יום מפרך‪ .‬באים‬ ‫הם במסירות נפש‪ ,‬ביידים רפות‬ ‫ובברכיים כושלות מעייפות‪ ,‬אל‬ ‫בית המדרש‪ ,‬וכך מדי יום ויום‪,‬‬ ‫המשך דבר ראש הישיבה‬ ‫להשי"ת‪,‬‬ ‫ואף בימי‬ ‫יש מקום‬ ‫להלקותם‬ ‫באהבה ובכיסופים‬ ‫בגשם בשלג ובצינה‪,‬‬ ‫החמה והיובש‪ .‬האם‬ ‫להוכיחם ולייסרם‪,‬‬ ‫ולייאשם?…‬ ‫במקום להוכיח את היהודים‬ ‫הכשרים והתמימים‪ ,‬ולשבור‬ ‫את רוחם ונפשם העדינה דיה‪.‬‬ ‫גש איפה אל ארון הקודש והרם‬ ‫כשופר קולך לפני שוכן מרומים‬ ‫ללמד עליהם זכות ולבקש עליהם‬ ‫רחמים‪ ,‬הס קטגור קח סנגור‪,‬‬ ‫אמור לפניו יתברך‪ :‬ריבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬ראה נא אבינו שבשמים‬ ‫כמה יקרים בניך! ראה נא מה‬ ‫נאים מעשיהם וכמה טהורות‬ ‫כוונותיהם! ראויים הם כבר‬ ‫לגאולה שלמה! ראויים הם כי‬ ‫תשוב לרחמם ולהשיבם אליך‪ ,‬כי‬ ‫עת לחננה כי בא מועד…‬ ‫אט אט חמק לו הדרשן ופינה את‬ ‫מקומו לרבי פנחס מקוריץ שהחל‬ ‫להשמיע דברי סנגוריה וזכות על‬ ‫עם ישראל‪ .‬בדבריו אלו העלה‬ ‫את קרנם של ישראל לפני שוכני‬ ‫מרומים‪ .‬ואף הנוכחים באותה עת‬ ‫בבית המדרש אשר היטו אוזן לכל‬ ‫מילה היוצאת מפיו הקדוש‪ .‬הם‬ ‫לקחו את דברי הסנגוריה שלימד‬ ‫עליהם רבם והשתמשו בהם‬ ‫לחיזוק רוחם ונשמתם‪ .‬דיבורים‬ ‫אלו היו להם כמים‬ ‫צוננים על נפש‬ ‫עייפה‪ .‬הם חיזקו‬ ‫את רוחם ונשמתם‬ ‫ונתנו להם כח הרבה‬ ‫יותר מתוכחותיו‬ ‫של‬ ‫הנוקבות‬ ‫הדרשן‪ .‬אה‪ ,‬שוב‬ ‫נפלטה אותה אנחת‬ ‫רווחה‪ ,‬מי כעמך‬ ‫ישראל‪...‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫מוקדש‬ ‫לע"נ מו"ר הראשל"צ‬ ‫הג"ר עובדיה יוסף בן‬ ‫גורגיה זצוק"ל‪ ,‬הרב‬ ‫יעקב חי בן מרגלית‬ ‫זצ"ל‪ ,‬קלרה בת‬ ‫פורטונה‪ ,‬ז"ל‪.‬‬ ‫לרפואת מו"ר ראש‬ ‫הישיבה הרב שלום בן‬ ‫ימנה‪ ,‬בועז בן רומיה‪,‬‬ ‫חיים בן טובה‪ ,‬בת שבע‬ ‫בת ימימה‪ .‬לזש"ק‪:‬‬ ‫אברהם בן אליט טלי בת‬ ‫לובה ‪ .‬להצלחת יוסף זיו‬ ‫בן רחל‪ ,‬להצלחת חנניה‬ ‫רפאל בן שרה‪.‬‬ ‫השינה – כל אחד מכיר את עצמו ויודע היכן הוא אוחז‪ ,‬איך‬ ‫הוא ישן‪ ,‬איך הוא נרדם‪ ,‬איך הוא קם‪ ,‬וכו' עובר לתפילה‪:‬‬ ‫איך הוא מתפלל שחרית מה הוא מספיק‪ ,‬כמה הוא חושב‬ ‫על המילים‪ ,‬כמה הוא מתאמץ באמת וכו'‪ .‬סדר היום יכול‬ ‫להזכיר לאדם הרבה מאוד דברים‪ .‬אח"כ יעבור על אברי‬ ‫הגוף ויתמקד באברים החשובים שהם העיניים והפה‪,‬‬ ‫ולעשות תשובה כמה שאפשר בנושאים אלה‪ ,‬ויקבל על‬ ‫עצמו ללמוד ולהאריך בתפילה בכל יום על נושאים אלה‪.‬‬ ‫אח"כ ימשיך עם המידות וכל הדברים העיקריים והכלליים‬ ‫בחיים שהם לימוד התורה‪ ,‬התפילה‪ ,‬יראת השמים‪,‬‬ ‫המידות בפרט מידת האמונה‪ ,‬השמחה וכו'‪ .‬אם אין לו‬ ‫מספיק רעיונות‪ ,‬ייקח ספר כמו ספר המידות וליקוטי‬ ‫עצות ויעבור על תוכן העניינים והוא בוודאי יימצא הרבה‬ ‫מאוד דברים‪ .‬וכך ימשיך ויוסיף לפי סדר השנה או לפי סדר‬ ‫הסימנים בשולחן ערוך‪ .‬העיקר להאמין במה שהא עושה‪,‬‬ ‫לשמוח ולהזכיר לעצמו כמה שיותר לעשות תשובה‪ .‬תספר‬ ‫הכול לקב"ה‪ .‬תספר לו על המצב שלך‪ ,‬תבקש סליחה‪,‬‬ ‫ותתחנן לבורא עולם שירחם עליך‪.‬‬ ‫מספר אנשים מודאגים שאלו אותי מה יהיה עם המצב‬ ‫היום באוקראינה‪ .‬צריכים לדעת ולפרסם את זה שהשנה‬ ‫הזאת תהיה השנה הכי יפה בעולם‪ ,‬ה'אומן' הכי יפה‪ .‬ורבי‬ ‫נחמן ייתן מתנות גדולות יותר מכל השנים הקודמות‪.‬‬ ‫אין פחד ואין חשש‪ .‬אזורי העימות נמצאים מרחק של‬ ‫יותר מאלף קילומטר זה כמו מהארץ לאירופה‪ ,‬זה לא‬ ‫כמו בארצנו הקטנה שהכול קטן וקרוב‪ .‬העימות הזה לא‬ ‫משפיע כלום‪ ,‬אנשים רבים נוסעים וחוזרים ולא רואים ולא‬ ‫מרגישים כלום‪ .‬כולם ייסעו לשלום ויחזרו לשלום ואין מה‬ ‫לפחד‪ ,‬ובזכות אותם אלה שמוסרים נפשם ועוזבים את‬ ‫בתיהם למשך כשבוע לעסוק בתשובה ובתפילה‪ ,‬יתמתקו‬ ‫כל הדינים וייזכו כל עם ישראל לשנה טובה ומתוקה‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬ ‫חנוך‬ ‫לנער‬ ‫בית ושמו בית ספר פרק ב‬ ‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר הזכרנו שהימים והשבועות‬ ‫הראשונים של שנת הלימודים‪ ,‬הם הזמן‬ ‫המתאים‪ ,‬לנצל את הרצון של הילד‬ ‫להתחיל את השנה ברגל ימין ולעזור לו‪ ,‬כך‬ ‫שההתחלה הטובה תלווה אותו כל השנה‪.‬‬ ‫כל ההתחלות חדשות‬ ‫חשוב לדעת‪ ,‬כי בתקופת החופשה רוב‬ ‫ככל התלמידים‪ ,‬עשו סוויצ' במוח ומחקו‬ ‫את כל אירועי השנה שהייתה‪.‬‬ ‫מבחינת התלמיד‪ ,‬כל הבעיות שהיו‪-‬‬ ‫נעלמו‪ .‬כל ההערות והמכתבים של‬ ‫המורה‪ -‬נגנזו‪ .‬וריח הצבע הטרי של‬ ‫הכיתה החדשה עם המורה החדש‪ ,‬מבשר‬ ‫לילד על שינוי מהותי שיכול להיות‪ ,‬שינוי‬ ‫שהוא מאוד מאוד מעוניין לעבור‪.‬‬ ‫אני לא מדבר רק על התלמידים‬ ‫הטובים‪ ,‬החרוצים והמחוננים‪ ,‬שבוודאי‬ ‫מתחילים שנה חדשה וטובה‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫התלמידים הנחשלים והמתקשים‪ ,‬אלו‬ ‫שהשנה החולפת הייתה קשה עבורם‪-‬‬ ‫מתחילים שנה חדשה‪ ,‬בתחושה של‬ ‫התחלה‪ ,‬עם נכונות להשקיע ורצון אמיתי‬ ‫להצליח ולהגיע להישגים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כל שנה חדשה היא הזדמנות‬ ‫לשיפור‪ ,‬להתקדמות ולצמיחה של הילד‪.‬‬ ‫שנה חדשה אינה בהכרח אומרת ש‪ :‬הילד‬ ‫פתאום יקבל תוספת למנת‪-‬המשכל‬ ‫הממוצעת שהייתה לו או שהוא יקבל‬ ‫עדינות ורוגע‪ ,‬אבל שנה חדשה בהחלט‬ ‫אומרת שהילד מקבל "רצון" חדש‪ ,‬וכפי‬ ‫שלכולנו ברור ש"רצון" זה כמעט הכל‪.‬‬ ‫כהורים נדרש מאיתנו לשתף פעולה עם‬ ‫ה"רצון" החדש של הילד‪.‬‬ ‫נפתח דף חדש ביחסים הרגשיים איתו‪,‬‬ ‫נראה לו שאנו בוטחים בו‪ ,‬מאמינים בו‬ ‫ובטוחים שהשנה יצליח יותר‪ ,‬נעשה‬ ‫"הערכת מצב מחודשת" לגבי הקשר‬ ‫וההתנהלות שלנו כלפי הילד ונציב לו‬ ‫גבולות חדשים מתוך רגישות למצב‬ ‫החדש‪ ,‬נחזק אותו על הצלחות קטנות‪,‬‬ ‫נעודד אותו להמשיך ולהתקדם‪ ,‬ונתמוך‬ ‫ונסייע לו כאשר הוא מגלה סימני נפילה‬ ‫ומשבר עם הרצון להצליח‪.‬‬ ‫כאשר נתמוך‪ ,‬נחזק ונעודד‪ ,‬נוכל כבר‬ ‫מהימים והשבועות הראשונים להתקדם‬ ‫בשבילי ההצלחה ולשמור על המוטיבציה‬ ‫והמומנטום של תחילת השנה‪.‬‬ ‫ההורה והמורה‪ -‬חלוקת תפקידים‬ ‫בשבוע שעבר הזכרנו את המשפט "אני‬ ‫ההורה והוא המורה" והתחלנו לדון אם‬ ‫המשפט הזה צודק או לא ומה הוא אומר‬ ‫לגבי הילד שלנו‪.‬‬ ‫עלינו לדעת! שבכל מקום מסודר ישנה‬ ‫חלוקת תפקידים‪/‬סמכויות ברורה‪.‬‬ ‫כאשר כל אחד מכיר את מעמדו ותפקידו‪,‬‬ ‫המקום מתנהל בהצלחה‪ .‬לעומת זאת‬ ‫כאשר אין במקום חלוקת תפקידים‬ ‫ברורה‪ ,‬כל אחד מושך לצד שלו והעבודה‬ ‫אינה נעשית כדבעי‪.‬‬ ‫אנשי חינוך סבורים‪ ,‬שרוב הבעיות‬ ‫החינוכיות וחוסר ההצלחה בשלום בית‬ ‫נובעים‪ :‬מחוסר הכרת התפקיד של‬ ‫כל אחד מבני הזוג ומשחיקת‪/‬רמיסת‬ ‫המעמד של כל אחד מבני הזוג ביחסים‬ ‫ביניהם וכלפי יציבות המשפחה‪ .‬הבעיות‬ ‫נוצרות גם כתוצאה של חוסר הסכמה‪,‬‬ ‫חוסר סבלנות וסובלנות‪ ,‬חוסר פרגון‬ ‫וחוסר ויתור‪.‬‬ ‫חוסרים אלו‪ ,‬הם הגורמים למריבות‬ ‫אין סופיות ומלחמות התשה בין בני‬ ‫הזוג ומה שקורה הוא‪ -‬זוגיות ומשפחה‬ ‫רעועים וילדים שנקרעים ונופלים בין‬ ‫הכיסאות‪.‬‬ ‫בדיחות הדעת‬ ‫יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”‬ ‫וקונים בו ידיעות לימודיות‪.‬‬ ‫אותו דבר בדיוק קורה עם ילד מתקשה‪/‬‬ ‫בעייתי במסגרת הלימודים‪ ,‬כאשר כל‬ ‫צד טוען שזו בעיה של הצד השני ומה‬ ‫שקורה בסופו של דבר הוא‪ -‬שהילד נופל‬ ‫בין הכיסאות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר נעשה הגדרת תפקידים ברורה‪,‬‬ ‫בין "בית הספר" לבין "בית ההורים"‪ ,‬נוכל‬ ‫לדון ביתר התפקידים וההשלכות שלהם‬ ‫על החינוך הביתי והחינוך הבית ספרי‪.‬‬ ‫מתוך התייחסות לשאלה‪ ,‬על מי מוטלת‬ ‫כל פעולה לימודית או חינוכית‪.‬‬ ‫את הנושא "חובת החינוך על מי"‪,‬‬ ‫פתחנו בשאלה‪ :‬היכן משתלב בית‬ ‫הספר במערכת החינוך הביתית‪ ,‬או כיצד‬ ‫משתלב הבית‪ ,‬במערכת החינוך ה"בית‬ ‫ספרית"?‬ ‫שאלה מהותית זו‪ ,‬מהווה את הרקע‬ ‫למספר מאמרים של אחד מגדולי‬ ‫המחנכים בדור הקודם הרב שמשון‬ ‫רפאל הירש זצ"ל‪ ,‬ונשתדל בע"ה לעמוד‬ ‫על שיטתו בהרחבה‪.‬‬ ‫במאמר "חינוך התורה" מצטט הרש"ר‬ ‫הירש את דברי הגמרא (בבא בתרא‪ ,‬דף‬ ‫כא' עמוד א)‪ ,‬לגבי תקנת רבי יהושע‬ ‫בן גמלא להושיב מלמדי תינוקות בכל‬ ‫מדינה ובכל עיר‪ .‬רבי יהושע בן גמלא הוא‬ ‫המייסד הראשון של מוסד בתי הספר‬ ‫בישראל‪ ,‬והגמרא מייחסת לו ולמפעלו‬ ‫חשיבות רבה ‪" -‬זכור אותו האיש לטוב‪,‬‬ ‫ויהושע בן גמלא שמו‪ ,‬שאלמלא הוא‪,‬‬ ‫נשתכחה תורה מישראל"‪ .‬ראשית עלינו‬ ‫לשאול‪ ,‬מהי לאמיתו של דבר תכלית‬ ‫המפעל הזה? וכיצד מונע בית הספר את‬ ‫השתכחות התורה מישראל?‬ ‫תשובות לשאלות אלו יגדירו באופן ברור‬ ‫את מטרות בית הספר‪ ,‬ויאפשרו "חלוקת‬ ‫תפקידים" בינו לבין בית ההורים‪ .‬בנוסף‬ ‫עלינו להגדיר את תפקיד ההורים בחינוך‬ ‫וכן יש להגדיר את טיב היחסים בין‬ ‫ההורים לבין בית הספר בכל מה שנוגע‬ ‫לחינוך הילדים‪.‬‬ ‫תפקיד בית הספר‪ -‬מילוי מקום‬ ‫ראשית‪ ,‬יוצא הרש"ר הירש באופן תקיף‬ ‫נגד הגישה כי ההורים מסיימים את‬ ‫תפקידם החינוכי בשלחם את ילדם לבית‬ ‫הספר וכך כותב‪" :‬אל תשלו את עצמכם‬ ‫כי בית הספר פוטר אתכם מכל אחריות‬ ‫בחינוך‪ ...‬אויה לבנך אם הנך סבור לצאת‬ ‫ידי חובתך על ידי תשלום שכר לימוד‬ ‫ודאגה לצד הכלכלי"‪.‬‬ ‫הרש"ר הירש מגדיר במאמר "חינוך‬ ‫התורה" את תפקיד בית הספר‪ ,‬בעיקר‬ ‫במילוי מקום האב בכל מה שנוגע‬ ‫להקניית ידיעות‪ .‬אמנם‪ ,‬בכלליות תכלית‬ ‫בית הספר היא "הכנת התלמיד והכשרתו‬ ‫לקראת החיים" שהכנה זו כוללת הן‬ ‫את פיתוח השכל וריבוי הידיעות בענפי‬ ‫הלימוד השונים‪ ,‬אך מוסיף הרש"ר ש‪:‬‬ ‫"בעיקר יש להלהיב את התלמיד לקראת‬ ‫תפקידו הגדול בחיים‪ ,‬דהיינו‪ :‬לחיות חיי‬ ‫יהודי נאמן בעולמו של הקב"ה‪ ,‬לפי רצון‬ ‫ה'"‪.‬‬ ‫במאמר "התנ"ך כמדריך חינוכי"‪ ,‬כותב‬ ‫הרש"ר הירש דברים ברורים יותר‪" :‬בתי‬ ‫הספר מהווים בראש ובראשונה מוסדות‬ ‫הוראה‪ ,‬ואילו הצד החינוכי שלהם הוא בעל‬ ‫חשיבות משנית גרידא ובא רק באמצעות‬ ‫ההוראה"‪.‬‬ ‫אם נתבונן בשאר ספרי החינוך וההדרכה‬ ‫נראה שכולם מתנבאים באותו הסגנון‪.‬‬ ‫דהיינו‪ :‬שמטרת בית הספר‪ ,‬כשמו כן‬ ‫הוא! בית ספר! מקום שלומדים בו‬ ‫לימודים בבית הספר‪ ,‬החינוך בבית‪.‬‬ ‫יוצא מכך שתפקיד בית הספר הוא‪:‬‬ ‫להקנות לתלמיד ידיעות לימודיות‪.‬‬ ‫והחינוך הנלמד בבית הספר‪ ,‬הוא כתוספת‬ ‫על החינוך בבית‪ -‬שהוא העיקר‪.‬‬ ‫עכשיו גם מובן מדוע הנהלת בית הספר‬ ‫שולחת לפתחם של ההורים בעיות‬ ‫משמעת שונות של ילדיהם‪ ,‬לכאורה‬ ‫הבעיות היו בכיתה‪ ,‬אז שהמורה יתמודד‬ ‫איתם! ‪ -‬אלא ברור הוא‪ ,‬כי תפקיד‬ ‫ההורים הוא לחנך את הילד‪ ,‬וכאשר הילד‬ ‫אינו מגיע מחונך לבית הספר‪ -‬הוא נשלח‬ ‫שוב הביתה לשם חינוך‪.‬‬ ‫כמעט א”א לבוא לידי שמחה כי אם ע”י מילתא דשטותא‬ ‫קמצן שומע דפיקות בדלת ושולח את הבן‬ ‫שלו לפתוח‪.‬‬ ‫"אבא"‪ ,‬אומר הבן‪" ,‬זה רב אחד שבא לגייס‬ ‫תרומות למקווה"‪.‬‬ ‫"בסדר"‪ ,‬משיב הקמצן‪" ,‬תן לו כוס מים"‪...‬‬ ‫בתחילת המאמר הזכרנו את המשפט‬ ‫"אני ההורה והוא המורה" והתחלנו לדון‬ ‫אם המשפט הזה צודק או לא?‬ ‫לכאורה‪ ,‬לאור מה שלמדנו עד עכשיו‪,‬‬ ‫אפשר לומר שאפילו צודק בהחלט! ולכן‬ ‫נעשה חלוקת תפקידים‪ ,‬על מנת שלא‬ ‫נפגע זה בתפקידו של זה‪ .‬המורה הינו‬ ‫איש מקצוע בכל הנושא של לימוד הילד‬ ‫שלנו‪ ,‬אנחנו ההורים של הילד ותפקידינו‬ ‫לגדל ולחנך אותו בבית‪ .‬וכל מה שהמורה‬ ‫מוסיף לחינוכו‪ ,‬זה כתוספת ומשלים את‬ ‫החינוך שלנו בבית‪.‬‬ ‫בית או בית ספר?‬ ‫עכשיו הגענו לשאלה‪ :‬אם על ההורים‬ ‫מוטלת חובת החינוך‪ ,‬אז איך עושים את‬ ‫זה? האם גם בבית צריך ליצור "מערכת‬ ‫חינוך" כמו בבית הספר? האם האימא‬ ‫צריכה להיות המורה מחנכת ולתת‬ ‫למויישי עונש כתיבה אם הוא מתחצף‬ ‫אליה? או אולי להוריד אותו כיתה???‬ ‫ובכלל‪ ,‬היכן משתלב בית הספר במערכת‬ ‫החינוך הביתית?‪ ,‬או כיצד משתלב הבית‪,‬‬ ‫במערכת החינוך ה"בית ספרית"?‬ ‫ראשית נגדיר שוב את התפקידים! חובת‬ ‫החינוך המוסרי של הילד מוטלת בעיקר‬ ‫על ההורים‪ .‬עליהם‪ ,‬להכשירו לקראת‬ ‫ייעודו בחיים‪ -‬להיות יהודי נאמן לה'‬ ‫במלא מובן המילה‪.‬‬ ‫תפקידו של בית הספר הוא‪ ,‬בעיקר‪:‬‬ ‫לדאוג להשכלתו‪ .‬אך גם לפתח בו את‬ ‫הצדדים המוסריים‪ ,‬כהגדרת הרש"ר‪:‬‬ ‫"הצד החינוכי של בית הספר הוא בעל‬ ‫חשיבות משנית גרידא ובא רק באמצעות‬ ‫ההוראה"‪.‬‬ ‫היכן אני בעולם?!‬ ‫טוב‪ ,‬איפה זה תופס אותנו ההורים?!‬ ‫אפשר לחלק את מכלול ההורים כך‪:‬‬ ‫א‪ .‬הורים החושבים שתכלית בית הספר‬ ‫כי תבוא התשע"ד‬ ‫הוא "בייבי סיטר" ותו לא‪ .‬שוגים שגיאה‬ ‫חמורה!‬ ‫ב‪ .‬הורים שמטילים את כל לימוד וחינוך‬ ‫י‪-‬ם ת”א חיפה בא”ש‬ ‫הילדים על בית הספר‪ .‬גם שוגים שגיאה‬ ‫כניסה ‪18:31 18:21 18:29 18:14‬‬ ‫חמורה!‬ ‫ג‪ .‬הורים שמחלקים את התפקידים‬ ‫כך‪ :‬ההורים מחנכים‪ ,‬המורים מלמדים‪ .‬יציאה ‪19:26 19:26 19:26 19:24‬‬ ‫מתקרבים מאוד לאמת‪.‬‬ ‫והאמת היא‪ :‬שלהגדרה "ההורים‬ ‫ר"ת ‪20:04 20:03 20:02 20:04‬‬ ‫מחנכים‪ ,‬המורים מלמדים" צריך להוסיף‬ ‫קצת גמישות‪ ,‬להתערב ולעזור למורה‬ ‫הפטרה‪ :‬ישעיה פרק ס ‪ -‬קומי אורי‬ ‫בנושא הלימודי ולאפשר למורה לעזור‬ ‫בנושא החינוכי‪.‬‬ ‫יו”ל ע”י מוסדות "חוט של חסד"‬ ‫במהלך הפרקים הבאים נמשיך בע"ה בנושא‬ ‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫"ההורה והמורה‪ -‬חלוקת תפקידים" חשוב‬ ‫טל’ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬ ‫מאוד לעקוב‪ ,‬בהצלחה!‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא”ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫זמנים |‬ ‫לייעוץ טלפוני ללא תשלום‪/‬או לתיאום פגישה‬ ‫צור קשר בימים ג' ‪ -‬ד' משעה ‪ 8-10‬בערב‬ ‫נייח‪ 073-727-0000 :‬נייד‪0548-434-435 :‬‬ ‫מייל‪a0548434435@gmail.com :‬‬ ‫‪5812210@gmail.com‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬