לתכנית המלאה

‫סיור בנושא מנהיגות בתל אביב‬
‫"יש ומתגלה האמת לאדם‪ ,‬והוא נעשה למנהיג‪ .‬מן הצורך הוא שיהיו מוכנים כל הדברים‪ :‬בית מדרש‬
‫וחדרים ושולחנות וספסלים‪ .‬ואחד נעשה גבאי ואחד נעשה שמש וכיוצא בזה‪ .‬ואחר כך בא השטן‬
‫וחוטף את הנקודה הפנימית ומשאיר את כל השאר‪ .‬והגלגל מתגלגל ורק הנקודה הפנימית חסרה‪".‬‬
‫‪ /‬רבי יצחק מגור‬
‫מטרות הפעילות‪:‬‬
‫"הישיבה בא"י בתוך אחי הוא העונג הגדול ביותר‬
‫בשבילי‪ .‬עדיין לא שבעתי ממראה עיני‪ :‬עדיין לא‬
‫התחממתי דיי לאור השמש‪ ,‬וקור הגלות עדיין לא‬
‫חדל מלאכול את עצמותי‪ .‬קויתי להמשיך את‬
‫עבודת‪-‬חיי בא"י‪ ,‬מפני ששם קוצרים ברנה את כל‬
‫פרי‪-‬העבודה במלואה ואף טפה אחת אינה הולכת‬
‫לאבוד‪ .‬ועוד יותר קשה היה עלי להפרד מגגי‬
‫החביב‪ ,‬כי מעל גג א"י רואים יום יום דברים‬
‫מפליאים‪ :‬איך שמדבר הולך ונהפך לגן‪-‬עדן; איך‬
‫שצעירים וצעירות באים‪ ,‬תוקעים יתד‪ ,‬מקימים‬
‫אהלים‪ ,‬כובשים אדמה שממה ובתים מבצבצים בן‪-‬‬
‫לילה‪ .‬כמו בקסם‪ ,‬שטחי‪-‬ארץ נטושים‪ ,‬מצורעי‪-‬‬
‫אבנים‪ ,‬נרפאים ע"י המחרשות של העובדים‬
‫היהודים‪ .‬על כל כדור הארץ אין פנה הנבנית‬
‫ברנה ובשירה כמו שנבנית א"י‪ ,‬מפני שכל עובד‬
‫מכיר‪ ,‬שהוא עובד בעד העם‪ .‬הם בונים את הארץ‬
‫באותה ההתלהבות‪ ,‬שבה בנו היהודים את‬
‫המשכן‪".‬‬
‫‪ /‬חיים נחמן ביאליק‪ ,‬שבט‪ ,‬תרפ"ו‬
‫‪44‬‬
‫"אליהו היה זה שהבין כי מלחמתנו היא טוטלית‬
‫ולכן רצה בהגנה רחבה‪ .‬הגנה עממית‪ .‬זכורים לי‬
‫עוד ויכוחיו עם אנשי השומר שהחזיקו בתיאוריה‬
‫של הגנה על ידי נבחרים‪ .‬אליהו ידע להעריך את‬
‫עוז רוחו של הפרט‪ ,‬אבל שנא את ההתנשאות‬
‫וההתבדלות‪ .‬הוא ראה את הסכנות אשר בכת‬
‫אנשי הגנה סגורה‪ .‬העזתו של הפרט צריכה להיות‬
‫שלובה בדריכותו של הכלל כולו‪ .‬זה היה אחד‬
‫מעיקריו הגדולים‪".‬‬
‫‪ /‬יצחק שדה‬
‫‪45‬‬
‫"‪...‬לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬
‫הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות‬
‫המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל"‪.‬‬
‫"מכל אוצר הזיכרונות שאגרתי בשבעים‪-‬ושתיים שנות חיי‪ ,‬אזכור עד יום אחרון‪ ,‬בעיקר‪ ,‬את השתיקות‬
‫הכבדות ברגע שאחרי – ואת הדממה ברגע שלפני‪ .‬כאיש‪-‬צבא‪ ,‬כמפקד‪ ,‬הוריתי על עשרות ומאות‬
‫פעולות צבאיות‪ ,‬ועם שמחת הניצחון ותוגת השכול אזכור תמיד גם את הרגע שאחרי קבלת ההחלטה‬
‫לצאת לפעולה‪ ,‬את השתיקה‪ ,‬את חברי הקצינים הבכירים או את שרי הממשלה הקמים לאט‬
‫מכיסאותיהם אחרי שנפל הפור‪ ,‬את גבם המתרחק והולך‪ ,‬את טריקת הדלת – ואת הדממה שבתוכה‬
‫אני נשאר לבד‪".‬‬
‫‪ /‬יצחק רבין‬
‫‪46‬‬