‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות דצמבר ‪2011‬‬ ‫יהודיות‬ ‫החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק מורים אידיאליסטים‬ ‫פותחים לתלמידים את הראש זהות שאינה מתגוננת המטרה‬ ‫עדיין לפנינו‬ ‫מקרקע המסורת שירת נשים‬ ‫ שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות יהודית" מהי? ודע‬‫מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני בבית המחוקקים‬ ‫השיבה להיסטוריה ‪-‬‬ ‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות יהודיות‬ ‫החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק מורים אידיאליסטים פותחים‬ ‫לתלמידים את הראש זהות שאינה מתגוננת‬ ‫עדיין לפנינו מרד שצמח מקרקע המסורת שירת נשים ‪-‬‬ ‫שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות יהודית" מהי?‬ ‫ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני בבית המחוקקים‬ ‫השיבה‬ ‫ 'חילוניות יהודית' ושברה‬‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות יהודיות‬ ‫החילוניות הנינוחה‪:‬‬ ‫מורים אידיאליסטים‬ ‫פותחים לתלמידים את הראש זהות שאינה מתגוננת המטרה‬ ‫עדיין לפנינו מרד שצמח מ‬ ‫שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות יהודית"‬ ‫מהי? ודע‬ ‫לאורתודוקס המאבק החילוני‬ ‫בבית המחוקקים השיבה להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית' ושברה‬ ‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית ו‬ ‫יהדות‬ ‫כריבוי תרבויות יהודיות החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק מורים‬ ‫פותחים לתלמידים את הראש זהות‬ ‫שאינה מתגוננת המטרה עדיין לפנינו מרד שצמח מקרקע‬ ‫המסורת שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות‬ ‫יהודית" מהי? ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני בבית‬ ‫המחוקקים‬ ‫להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית'‬ ‫ושברה יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כ‬ ‫החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק‬ ‫מורים אידיאליסטים פותחים לתלמידים את הראש זהות‬ ‫שאינה מתגוננת המטרה עדיין לפנינו מרד שצמח מקרקע‬ ‫ה‬ ‫שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?!‬ ‫"חילוניות יהודית" מהי? ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק‬ ‫החילוני בבית המחוקקים השיבה להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית'‬ ‫ושברה יהדות‪,‬‬ ‫וצדק חברתי‬ ‫יהדות כריבוי מהי? ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני‬ ‫על ידי קרן פוזן‬ ‫מוגש‬ ‫המחוקקים השיבה להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית' ושברה‬ ‫בבית‬ ‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות‬ ‫יהודיות החילוניות הנינוחה שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה‬ ‫מרד שצמח‬ ‫'יהדות כריבוי תרבויות‬ ‫המטרה‬ ‫להיסטוריה‬ ‫ללא מאבק‬ ‫קרקע המסורת‬ ‫מה שתשיב‬ ‫צדק חברתי‬ ‫אידיאליסטים‬ ‫השיבה‬ ‫תרבויות יהודיות‬ ‫מסורת‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫ריבוי‬ ‫בפתח הגיליון‬ ‫הגיליון שלפניך‪" ,‬יהדות כתרבות ‪ -‬היופי שבחילוניות" ‪ -‬שמופיע בעידודה ובתמיכתה של קרן‬ ‫פוזן הפועלת לראיית היהדות כתרבות ‪ -‬מנסה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להשיב על שאלה המתייחסת לפגיעה‬ ‫בביטחונם העצמי של חילונים רבים‪ :‬במה אני יהודי‪ ,‬אם אורח חיי אינו אורח חיים דתי? עצם‬ ‫ניסוחה מעלה את ההשקפה‪ ,‬לפיה היהדות אינה אלא דת‪.‬‬ ‫אלה שהעלו את השאלה הזו והעמידו רבים בפני דילמה קשה שוכחים שישנן שתי דרכי יציאה‪ .‬אחת מהן‬ ‫היא זו המתבקשת‪ :‬אם אני יהודי‪/‬יהודיה‪ ,‬אני חייב‪/‬ת "לחזור בתשובה" ולשמור על אורח חיים דתי‪ .‬אבל יש‬ ‫גם דרך יציאה אחרת‪ :‬אם איני שומר‪/‬ת מצוות‪ ,‬הרי שאיני יהודי‪/‬ה ולא איכפת לי שאיני יהודי‪/‬ה‪ .‬יציאה זו‬ ‫מסוכנת לעתידו של העם היהודי הרבה ‪ -‬אבל הרבה ‪ -‬יותר מאשר אי‪-‬שמירת מצוות‪.‬‬ ‫הגיליון שלפניך מוקדש לרעיון שהיהדות היא תרבות ולא רק דת‪ ,‬כך שגם מי שאינו דתי יכול להיות יהודי‬ ‫טוב‪ .‬יהודי הוא‪ ,‬כדברי ברנר‪ ,‬יהודי בעצם קיומו‪ .‬הוא יהודי מפני שהוא יהודי‪ .‬רובם הגדול של יהודי העולם‬ ‫אינם דתיים במובן המקובל בישראל‪ .‬הם מכבדים מסורת‪ ,‬הם תומכים בזכותם של דתיים לחיות על פי אורח‬ ‫החיים הנראה להם‪ ,‬אבל הם חילונים‪ .‬התרבות היהודית הנוצרת בדורות האחרונים היא ברובה הגדול חילונית‪.‬‬ ‫החילוניות רואה את היהדות כתרבות ולא כדת‪ .‬היא רואה בתרבות היהודית דבר המיוסד על אוצרות הרוח של‬ ‫העבר‪ ,‬אבל מתחדש תמיד‪ ,‬פתוח לתרבויות העולם‪ ,‬מחפש את המיטב בתוך עצמו ובתוך אוצר התרבות הכללי‪.‬‬ ‫ישנן דרכים רבות מאוד להיות יהודי‪ .‬שמירה על אורח חיים דתי היא רק אחת מהן‪ .‬להיות יהודי משמעו‪,‬‬ ‫להכיר את התרבות העשירה‪ ,‬הענפה‪ ,‬הרבגונית‪ ,‬שיצרו יהודים בתולדותיהם‪ .‬להמשיך את יצירתה של התרבות‬ ‫הזו‪ .‬להיות יהודי משמעו‪ ,‬לכבד את ההשקפות ואורחות החיים של מי שאינם נמנים עם המחנה שלך ולחפש‬ ‫דרכים לפעול עימם במשותף להמשך קיומה של התרבות היהודית‪ .‬משמעו‪ ,‬להזדהות עם גורלו של העם‬ ‫היהודי‪ ,‬אבל גם לא להסתגר בתחום צר‪ ,‬אלא להיות פתוח לעולם הגדול‪ .‬מוסף זה של "תרבות יהודית חילונית"‬ ‫מוקדש לפנים הרבות של התרבות היהודית‪ .‬הוא מוקדש לרעיון שתרבות יהודית יכולה להיות חילונית ותרבות‬ ‫חילונית יכולה להיות יהודית‪.‬‬ ‫פנים רבות לרעיון הזה‪ .‬פנים רבות לכותבים ולכותבות כאן‪ .‬יש בהם חוקרים אקדמיים המתארים את פניה‬ ‫של התרבות היהודית החילונית‪ ,‬או דנים בסוגיות מתוכה‪ .‬יש פעילי שטח המביאים את ניסיונם בפעולה‬ ‫להפצתה של תרבות שהיא גם יהודית וגם חילונית‪ .‬יש כאן הוגי‪-‬דעות המציגים עמדות בעלות פן אישי‪.‬‬ ‫יש כאן ראיונות עם בנו של פליקס פוזן‪ ,‬מייסד קרן פוזן ‪ -‬דניאל פוזן‪ ,‬העומד בראש הקרן ואחראי לניווטה;‬ ‫עם פרופ' רון מרגולין העומד בראש תכנית "אופקים" להכשרת מורים להוראת התרבות היהודית הפתוחה;‬ ‫ועם ניצן הורוביץ ושלמה מולה‪ ,‬חברי השדולה החילונית בכנסת‪ .‬יש כאן כתבות מאלפות על עבודת השדה‬ ‫שמבצעים גופים המקדישים עצמם לחינוך צעירים לראיית היהדות כתרבות‪.‬‬ ‫בין הכותבים והכותבות כאן יש חילונים באידיאולוגיה‪ ,‬אבל יש גם דתיים‪ ,‬שומרי מצוות ברמה זו או אחרת‪,‬‬ ‫המכירים בריבוי הפנים של היהדות ואינם נוטלים חלק ממסע הכפייה הדתית שיש המנהלים בארץ‪ .‬הם מכירים‬ ‫בזכותם של כל איש ואישה לחיות את חייהם בדרכם שלהם‪ .‬אדם חילוני תובע את זכותו של כל אדם להיות‬ ‫חילוני‪ ,‬אבל גם את זכותו של כל אדם להיות לא חילוני‪ ,‬להיות דתי‪ ,‬לחיות את חייו על פי דרכו ועל פי הבנתו‪.‬‬ ‫משמע‪ ,‬התרבות היהודית מכילה גם את הדתיות וגם את החילוניות‪ .‬שיתוף הפעולה בין חילוניים לבין דתיים‬ ‫הוא שיצר את הגיליון הזה שלפניכם‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ | 02‬תרבות יהודית חילונית | ‪20.12.11‬‬ ‫דוד שחם‬ ‫העורך‬ ‫תרבות יהודית חילונית | ‪03 | 20.12.11‬‬ ‫‪06‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ 06‬יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי‬ ‫א‬ ‫‪ //‬ד"ר עובדיה עזר ‬ ‫‬ ‫‪ 0‬חילוניות יהודית מהי?‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪ //‬ד"ר ידידיה יצחקי‬ ‫‬ ‫‪" 11‬ודע מה שתשיב לאורתודוקס" (ביקורת ספרים)‬ ‫ם‬ ‫‪ //‬טובה בירנבאו ‬ ‫‬ ‫‪ 12‬יהדות כריבוי תרבויות יהודיות‬ ‫‪ //‬יעקב מלכין‬ ‫‬ ‫‪ 14‬השיבה להיסטוריה ‪" -‬חילוניות יהודית" ושברה‬ ‫‪ //‬פרופ' שלום רצבי‬ ‫‬ ‫‪ 18‬על מיגדר וראשית החילון ביהדות אירופה‬ ‫‪ //‬פרופ' שמואל פיינ ר‬ ‫‬ ‫‪ 20‬המאבק החילוני בבית המחוקקים‬ ‫‪ //‬ליאור טל מראיין את ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ שלמה מולה‬ ‫‬ ‫‪ 23‬מרד שצמח מקרקע המסורת ( ביקורת ספרים)‬ ‫‪ //‬נעם רג ב‬ ‫‬ ‫‪ 24‬החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק‬ ‫ת‬ ‫‪ //‬ד"ר גיא בן פור ‬ ‫‬ ‫‪ 25‬על מוזיקה‪ ,‬תהילים ואלוהים‬ ‫‪ //‬דורון נש ר‬ ‫‬ ‫‪" 26‬יהדות‪ ,‬תרבות ומה שביניהן‪ .‬ראיון מיוחד עם דניאל פוזן‬ ‫‪ //‬יוסי ביילין בשיחת רעים עם דניאל פוזן‬ ‫‬ ‫‪ 29‬המטרה עדיין לפנינו‬ ‫‪ //‬פליקס פוזן‬ ‫‬ ‫‪ 30‬מורים אידיאליסטים פותחים לתלמידים את הראש‬ ‫‪ //‬דורון נשר מראיין את פרופ' רון מרגולין‬ ‫‬ ‫‪ 34‬יהדות כתרבות‬ ‫‪ //‬ד"ר אריאל פיקא ר‬ ‫‬ ‫‪ 35‬החילוניות ואני‬ ‫‪ //‬מרים קיני‬ ‫‬ ‫‪ 36‬זהות שאינה מתגוננת‬ ‫‪ //‬ד"ר אלה באואר‬ ‫‬ ‫‪ 38‬מה שכתוב במחירון קדוש ‪ -‬על חילון העברית‬ ‫‪ //‬ד"ר צביה ולדן‬ ‫‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ | 04‬תרבות יהודית חילונית | ‪20.12.11‬‬ ‫‪36‬‬ ‫קרן פוזן‬ ‫קרן פוזן נוסדה בידי פליקס פוזן המכהן כנשיא הקרן‪,‬‬ ‫ומנוהלת בידי בנו‪ ,‬דניאל פוזן‪ .‬הקרן קמה במטרה לקדם‬ ‫את רעיון היהדות כתרבות‪ ,‬המבוסס על ראיית היהדות‬ ‫כתרבות וכציוויליזציה היסטורית‪ ,‬ולא כדת בלבד‪ .‬במונח‬ ‫תרבות נכללים ההיסטוריה והמורשת היהודית‪ ,‬היצירה‬ ‫היהודית החילונית והדתית והיבטים הקשורים לאורחות‬ ‫חיים‪.‬וזכותו של כל אדם לבחור לעצמו אורח חיים‬ ‫כרצונו‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‬ ‫‪41‬‬ ‫‬ ‫‪42‬‬ ‫‬ ‫‪43‬‬ ‫‬ ‫‪44‬‬ ‫‬ ‫‪46‬‬ ‫‬ ‫‪48‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‬ ‫‪50‬‬ ‫‬ ‫שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?!‬ ‫ת‬ ‫‪ //‬אלי ברק ‬ ‫על צניעות‪ ,‬מתירנות ושתיקת החילונים‬ ‫‪ //‬גליה עו ז‬ ‫תיאטרון הפרינג' של הישיבה החילונית‬ ‫‪ //‬אריאל לוינסון‬ ‫כיצד השפיעה החילוניות על חיי?‬ ‫‪ //‬שלומית נעים נאו ר‬ ‫בינ"ה ‪ -‬החיבור של קרן פוזן לבני נוער וצעירים בישראל‬ ‫ה‬ ‫‪ //‬גל ברוזין מראיינת את ערן ברוך‪ ,‬מנכ"ל בינ" ‬ ‫נאמנות‪ ,‬גמישות יעוד‪-‬אתגרי היהדות החילונית‬ ‫ם‬ ‫‪ //‬דב אלבוי ‬ ‫דובנוב וקאליש‪ :‬סיפורים אישיים על חילון‬ ‫‪ //‬ד"ר אבריאל בר‪-‬לב ב‬ ‫הויה ‪ -‬מרכז טקסי חיים ישראלי‬ ‫‪ //‬עו"ד סמדר דקל נעים‬ ‫לקרן מחויבות עמוקה לתרבות היהודית ואמונה בכוחו‬ ‫של החינוך להביא לשינוי משמעותי בחיים היהודיים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬רוב יהודי העולם מגדירים את עצמם חילונים‪.‬‬ ‫פעילות הקרן מעניקה לציבור זה את האפשרות להעמיק‬ ‫ולהעשיר את לימוד מורשתו התרבותית וההיסטורית‬ ‫מנקודת ראות חילונית‪.‬‬ ‫עוד על קרן פוזן ‪www.posenfoundation.co.il -‬‬ ‫עורך‪ :‬דוד שחם‬ ‫סגן עורך‪ :‬יעל נכון הראל‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬אסנת גזית‬ ‫מנהלת הפקה‪ :‬סמדר אברבוך‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו קליימקס בע"מ ‪www.climax-design.co.il ,03-7516747‬‬ ‫מנהלות פרסום‪ :‬אילנה כהן ‪ 03-5121117‬נייד‪ilanac@haaretz.co.il ,050-7117673 :‬‬ ‫מנהלת המחלקה המסחרית‪ :‬לימור טילן‬ ‫דפוס‪ :‬גרפופרינט הארץ‬ ‫"הארץ" המחלקה המסחרית ‪ /‬רח' שוקן ‪ ,21‬תל אביב‬ ‫טל'‪ / 03-5121311 .‬פקס‪03-5121170 .‬‬ ‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ .‬המערכת מבקשת להבהיר כי המוסף הינו פרסומי‬ ‫ואין לראות במאמרים ו‪/‬או במודעות המלצה מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫תרבות יהודית חילונית | ‪05 | 20.12.11‬‬ ‫יהדות‪,‬‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫וצדק‬ ‫חברתי‬ ‫עובדיה עזרא‬ ‫קיץ ‪ 2011‬החזיר לשיח‬ ‫הציבורי בישראל‬ ‫מושג שנעלם ממנו‬ ‫בעשורים האחרונים‪,‬‬ ‫"צדק חברתי"‪ .‬בשנותיה‬ ‫הראשונות ניסתה‬ ‫המדינה‪ ,‬למרות מצוקות‬ ‫כלכליות וחברתיות‬ ‫להיצמד למודל מדינת‬ ‫הרווחה‪ .‬האם מודל זה‬ ‫עדיין רלוונטי?‬ ‫‪ | 06‬תרבות יהודית חילונית | ‪20.12.11‬‬ ‫קיץ ‪ 2011‬החזיר לשיח הציבורי בישראל מושג‬ ‫שנעלם ממנו בעשורים האחרונים‪ .‬הסיסמא "העם‬ ‫דורש צדק חברתי" נראתה עד אז כל כך זרה להוויה‬ ‫הישראלית‪ ,‬עד כי נדמה שהערכים העומדים בבסיסו‬ ‫של צדק חברתי‪ ,‬השוויון והסולידריות‪ ,‬עומדים בסתירה גם לערכי‬ ‫היהדות וגם לערכי הציונות‪ ,‬שהמדינה היא תוצר של חזון מנהיגיה‪.‬‬ ‫התדהמה מתוכן הדרישה לצדק חברתי נבעה בחלקה מכך שאחרי‬ ‫נפילת הגוש הסובייטי (שבעקבותיה נעלמו שרידי מדינת הרווחה‬ ‫גם מרבות ממדינות אירופה המערבית ובכלל זה ישראל)‪ ,‬דרישה‬ ‫בעלת תוכן חברתי נראתה תלושה לחלוטין מהמציאות‪ .‬סיבה‬ ‫נוספת הייתה התהייה מנין הופיעו בהווייתנו החדשה‪ ,‬הלאומית‬ ‫והבדלנית‪ ,‬תכנים המשקפים ערכים אוניברסאליים‪ ,‬במקום‪ ,‬נניח‪,‬‬ ‫ערכים פרטיקולריים לאומיים ופטריוטיים‪ .‬מה שנשכח כבר מזמן‬ ‫הוא‪ ,‬שהערכים שעליהם קמה התנועה הציונית‪ ,‬שהם גם הערכים‬ ‫המכוננים של המדינה היהודית‪ ,‬היו שונים לגמרי מאלה הרווחים‬ ‫כיום בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫להתחיל ב"אלטנוילנד"‬ ‫אם מתחקים אחרי חזון ראשי הציונות להגשמת רעיון הבית‬ ‫הלאומי לעם היהודי‪ ,‬אפשר להתחיל בספרו (האוטופי משהו) של‬ ‫בנימין זאב הרצל‪" ,‬אלטנוילנד"‪ ,‬ארץ ישנה חדשה‪ ,‬שתורגם לעברית‬ ‫בידי נחום סוקולוב בשם "תל אביב"‪ .‬בספר זה מציג הרצל חזון של‬ ‫מדינה יהודית חילונית ובעיקרה שוויונית‪ ,‬הן מבחינת התפיסה‬ ‫של האזרחים זה את זה‪ ,‬והן מבחינת היחס של אזרחי המדינה‬ ‫והיהודיםאל הלא יהודים שבה‪ .‬להרצל‪ ,‬להיות לא יהודי‪ ,‬אין פירושו‬ ‫נחות או בעל זכויות פחותות‪ .‬המדינה היהודית בתפיסתו של הרצל‪,‬‬ ‫סלדה מגזענות והתנגדה לכל צורה של נישול (כלקח ממה שהכיר‬ ‫וחווה בעצמו באירופה של המאה התשע עשרה‪ ,‬שבה במקומות‬ ‫רבים מדי‪ ,‬יהודיות הייתה תכונה שהסבה כאב וסבל למי שנשא‬ ‫אותה)‪ .‬נכון‪ ,‬זה היה חזון נאיבי‪ ,‬שהניח שאפשר ליישב מיליוני‬ ‫יהודים בארץ ישראל‪ ,‬ללא נישול האוכלוסייה הערבית שחיה שם‬ ‫קודם‪ .‬כבר אחד העם ביקר הנחה זו‪ ,‬ביקורת שהתגלתה כנכונה‬ ‫כעבור שני דורות‪ ,‬וכעבור עוד שני דורות החלה לאיים על הצביון‬ ‫הלאומי של המדינה‪ .‬ברם‪ ,‬המדינה היהודית שראה הרצל בעיני רוחו‬ ‫שאפה לקידמה‪ ,‬שוויון‪ ,‬פתיחות וסובלנות‪.‬‬ ‫גם ספרו של משה הס‪" ,‬רומא וירושלים" הידוע פחות מזה של‬ ‫הרצל‪ ,‬הביע השקפה דומה על טיבה הרצוי של מדינת הלאום של‬ ‫העם היהודי‪ .‬בספר זה מוצגת המדינה היהודית כמגשימה ערכים‬ ‫סוציאליסטיים במובהק‪ ,‬שאחדים מהם זיהה הס (שהיה בראשית‬ ‫דרכו קומוניסט‪ ,‬לפני שנעשה סוציאליסט) אפילו במקורות‬ ‫היהודיים הקדומים‪ .‬כבר בראשיתה מימשה האומה היהודית‬ ‫רעיונות העומדים בבסיסה של כל דרישה לצדק חברתי‪ .‬רעיון‬ ‫שנת יובל‪ ,‬שבה משוחררים העבדים‪ ,‬והקרקעות חוזרות לבעליהם‬ ‫המקוריים‪ ,‬למשל‪ .‬רעיון זה הוא אחת הדרכים המופלאות למניעת‬ ‫הצטברות הון בידי אחדים‪ ,‬באמצעות נישול או הדרה של אחרים‪.‬‬ ‫מנהג קדום נוסף שהס ראה בו מימוש של רעיונות מתקדמים הוא‬ ‫שנת השמיטה‪ ,‬שבה מתבטלים חובות של לווים שמועד פרעונם חלף‬ ‫אך לא היה סיפק בידי הלווים להחזירם‪ .‬בספרו של הס יש אמנם‬ ‫להיבט הלאומי מקום מרכזי בכינון המדינה‪ ,‬ובדומה לתחיית רעיון‬ ‫הלאומיות באירופה של אותה תקופה‪ ,‬סבר הס שגם ללאום היהודי‬ ‫ראוי שתהיה מדינה‪ ,‬אך עקרונות השוויון והשיתוף בין אנשים‬ ‫יוצרים היו לב החזון שלו‪ .‬הוא ראה בעיני רוחו מדינה סוציאליסטית‬ ‫שתושתת על עבודה עצמית‪ ,‬תשאף לשוויון‪ ,‬תפתח תרבות מודרנית‬ ‫ותוביל לקידמה‪.‬‬ ‫"‬ ‫צדק חברתי‬ ‫צילום‪ :‬גיל כהן מגן‬ ‫בקיץ ‪ ,2011‬התעוררו מאות אלפים‪ ,‬שנקעה נפשם ממאבקי הישרדות חסרי‬ ‫תוחלת‪ ,‬שחשו מנוכרים מהחברה ומנושלים מכל אפשרות להשפיע על סדר‬ ‫היום במדינה‪ ,‬ופתחו במאבק נואש להחיות את חלום מדינת הרווחה"‬ ‫לממש רעיונות אוניברסאליים‬ ‫גם התנועות הפוליטיות המרכזיות של טרום המדינה ושל‬ ‫ראשיתה היו מפלגות פועלים סוציאליסטיות ששאפו לממש‬ ‫רעיונות אוניברסאליים של שיתוף ושוויון בחברה‪ .‬בין הכוחות‬ ‫הפוליטיים הבולטים של טרום המדינה נמצאים ארגונים רבים‬ ‫שראו בציונות‪ ,‬כתנועת השחרור של העם היהודי מצד אחד‪,‬‬ ‫ובסוציאליזם‪ ,‬כהשקפת עולם הנסמכת על עקרונות אוניברסאליים‬ ‫מן הצד האחר‪ ,‬ערכים הראויים ואף ניתנים להגשמה יחדיו‪ .‬המוכרת‬ ‫ביניהם לפני מלחמת העולם הראשונה הייתה מפלגת "פועלי ציון"‬ ‫(שהתגלגלה אחר כך ל"אחדות העבודה")‪ ,‬שמנהיגיה הבולטים‬ ‫היו גם למנהיגי המדינה עם הקמתה‪ .‬דוד בן גוריון‪ ,‬יצחק בן צבי‪,‬‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬ישראל שוחט‪ ,‬ואביה הרוחני של המפלגה (שלא זכה‬ ‫להגיע לישראל)‪ ,‬דב בר בורוכוב‪ ,‬ראו בערכי השוויון ובסוציאליזם‬ ‫את ההגשמה הראויה של המפעל הציוני ואת יעודה של ההתיישבות‬ ‫היהודית בארץ ישראל‪ .‬יחד עם המפלגה המתחרה בהם‪" ,‬הפועל‬ ‫הצעיר"‪ ,‬שעם מנהיגיה הבולטים נמנו יוסף שפרינצק‪ ,‬אליעזר‬ ‫קפלן‪ ,‬יוסף אהרונוביץ ואביה הרוחני אהרון דוד גורדון‪ ,‬הקימו שתי‬ ‫התנועות את ההסתדרות הכללית‪ .‬לימים התאחדו שתי מפלגות‬ ‫אלו ביצירת "מפלגת פועלי ארץ ישראל"‪ ,‬מפא"י‪ ,‬שמנהיגיה עמדו‬ ‫בראש המדינה עם הקמתה‪ .‬מרבים מהשמות שהוזכרו כאן אפשר‬ ‫להבין שהתשתית הרעיונית‪ ,‬הפוליטית והחברתית שעליה הוקמה‬ ‫המדינה‪ ,‬ולפיה הונהגה בשנותיה הראשונות‪ ,‬הייתה סוציאליסטית‬ ‫בעיקרה‪ ,‬ששאפה לחברה צודקת ושוויונית עד כמה שאפשר‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬על תשתית רעיונית של ציונות סוציאליסטית‪ ,‬חילונית‬ ‫ברובה‪ ,‬קמה לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬היו שראו בה בעיקר מפלט לשארית הפליטה‪ ,‬אך‬ ‫היא שאפה להרבה יותר מכך‪ .‬במסמך המכונן של הקמתה‪ ,‬מגילת‬ ‫העצמאות‪ ,‬מוצגים הערכים המכוננים שלה‪ ,‬שאליהם שאפו מקימי‬ ‫המדינה‪ ,‬ואותם התיימרה המדינה החדשה להגשים‪" :‬מדינת ישראל‬ ‫תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ‬ ‫לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום‬ ‫לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור‬ ‫לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; ‪ ‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪,‬‬ ‫חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה‬ ‫נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"‪ .‬הבטחה ערכית‬ ‫רבת יומרה‪ ,‬מלאת תקווה ואופטימיות‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנותיה הראשונות‬ ‫ניסתה המדינה‪ ,‬למרות מצוקות כלכליות וחברתיות‪ ,‬להיצמד למודל‬ ‫מדינת הרווחה הדואגת גם לחלשים והנזקקים בתוכה‪.‬‬ ‫התעוררות המנוכרים‬ ‫עם השנים‪ ,‬פינו בהדרגה הערכים הסוציאליסטים שעמדו ביסוד‬ ‫הקמת המדינה את מקומם לקפיטליזם דורסני וחסר עכבות‪ ,‬והרעיונות‬ ‫האוניברסאליים‪ ,‬שאותם שאפו להגשים מקימי המדינה היהודית‪,‬‬ ‫הוחלפו בהדרגה בקנאות לאומית ובקנאות דתית‪ .‬מחברה המשקפת‬ ‫סולידריות‪ ,‬ערבות הדדית וחמלה‪ ,‬נהפכה החברה הישראלית לדורסנית‪,‬‬ ‫מנוכרת וגסת לב‪ ,‬עד שלרבים בתוכה נעשו החיים למלחמת קיום נואשת‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬בקיץ ‪ ,2011‬התעוררו מאות אלפים‪ ,‬שנקעה נפשם ממאבקי‬ ‫הישרדות חסרי תוחלת‪ ,‬שחשו מנוכרים מהחברה ומנושלים מכל‬ ‫אפשרות להשפיע על סדר היום במדינה‪ ,‬ופתחו במאבק נואש‬ ‫להחיות את חלום מדינת הרווחה‪ .‬הם ראו את עמיתיהם במדינות‬ ‫שכנות מתקוממים נגד דיכוי ושלילת חירויות פוליטיות‪ ,‬והבינו‬ ‫שגם דיכוי כלכלי מגביל את חירויות הפרט ומנוול את החברה‪ ,‬ויש‬ ‫להתקומם גם נגדו כשם שיש להתקומם כנגד כל צורת דיכוי‪ .‬בדרכם‬ ‫הלא אלימה אך נחושה‪ ,‬הם שטפו את הרחובות בקריאה לצדק‬ ‫חברתי‪ ,‬לכינון מחדש של מדינת הרווחה ולחזרה לאותם ערכים‬ ‫שעליהם קמה המדינה ועליהם חלמו מקימיה‪ .‬ערכים של שוויון‪,‬‬ ‫שיתוף‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬וכן‪ ,‬גם של חמלה‪ .‬יתכן וזה קרב המאסף של‬ ‫הסוציאליזם בכלל‪ .‬בטוח שהוא המאבק האחרון כאן להחזרת ערכי‬ ‫השוויון ומדינת הרווחה‪ .‬אם יכשל‪ ,‬והדרישה לצדק חברתי תצלול‬ ‫לתהום הנשייה‪ ,‬או שתישמר כזיכרון עמום של זמנים שחלפו ואינם‬ ‫עוד‪ ,‬יישארו רק הציניות‪ ,‬האופורטוניזם‪ ,‬גסות הלב ותאוות הבצע‬ ‫כערכים המכוננים של המדינה היהודית‪.‬‬ ‫ד"ר עובדיה עזרא הוא מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫עוסק באתיקה‪ ,‬פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה חברתית‬ ‫תרבות יהודית חילונית | ‪07 | 20.12.11‬‬