‫גוטליב בתיה‬ ‫מטפלת ברפואה סינית‬ ‫הפרעות דיכאון‬ ‫ע"פ הרפואה המערבית‬ ‫דיכאון ‪ :‬מצב רוח‪ ,‬ייאוש‪ ,‬דכדוך הנפש‪ ,‬שברון הרוח‪ ,‬מרה שחורה‪ ,‬מלנכוליה )מילון ספיר(‬ ‫דיכאון הוא הפרעת הלך‪-‬רוח ) ‪ׁ( MOOD DISORDER‬ונחשב למחלה פסיכיאטרית‪ .‬דיכאון הוא‬ ‫אותה תחושה של עצב עמוק או תחושת אובדן‪ ,‬אבל התגובה היא חסרת פרופורציה לאירוע עצמו‬ ‫ונמשכת מעבר לפרק זמן הולם‪.‬‬ ‫דיכאון מכונה גם הפרעה אפקטיבית ) ‪ ( AFFECT‬שפרושה מצב רגשי כפי שנחשף ע"י הבעות פנים‬ ‫ותנועות גוף‪.‬‬ ‫עצב הוא חלק מהתנסות נורמלית בחיי היום יום אך הוא שונה מהדיכאון העמוק המאפיין הפרעת הלך‬ ‫רוח‪ .‬עצב הוא תגובה טבעית למצב אובדן‪ ,‬אכזבה‪ ,‬תבוסה‪ ,‬טראומה וכו'‪ .‬העצב לכשעצמו יכול להועיל‬ ‫מבחינה פסיכולוגית מכיוון שהוא מאפשר לאדם להתרחק מהמצבים הבלתי נעימים הפוגעים בו‬ ‫ולהתכנס בתוך עצמו‪ .‬דבר זה יכול לסייע להתאוששות שלו‪ .‬גם אבל ושכול הן תחושות נורמליות‬ ‫לאובדן מפרידה או מוות של אדם אהוב‪ ,‬גירושין‪ ,‬שברון לב‪ ,‬אהבה נכזבת וכו'‪ .‬בד"כ הם אינם‬ ‫מחוללים דיכאון פתולוגי ארוך ומשתק‪ ,‬למעט אצל אותם אנשים עם נטייה להפרעה בהלך‪-‬הרוח‪.‬‬ ‫דיכאון שחל בעקבות אירוע טראומטי נקרא‪ :‬דיכאון מצבי‪ .‬אלו אנשים שנתקפים‪ ,‬באופן זמני‪ ,‬בדיכאון‬ ‫בעיקר בתקופות ספציפיות כגון‪ :‬תקופות החגים או בתאריכים משמעותיים כמו ימי זיכרון‪ ,‬ימי הולדת‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫דיכאון המגיע ללא כל סיבה נראית לעין נקרא דיכאון אנדוגני‪.‬‬ ‫הבחנות אלו אינן חשובות במיוחד כי הטיפול בשניהם יהיה דומה‪.‬‬ ‫שכיחות המחלה‬ ‫הדיכאון )למעט החרדה( הוא ההפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר‪ .‬עפ"י הערכה כ ‪ 10%‬מהאנשים‬ ‫המגיעים לרופא בגלל מה שנראה בעיניהם בעיה פיזית חווים למעשה דיכאון‪.‬‬ ‫דיכאון טיפוסי מתחיל בד"כ בין שנות העשרים עד סוף שנות הארבעים כאשר הגיל הממוצע להתקף‬ ‫דיכאון הוא בין ‪ .35-45‬לאדם שאיבד הורה )התייתם( לפני גיל ‪ 11‬יש סיכוי גבוה ללקות בדיכאון‪.‬‬ ‫הסיבה לא ברורה עדיין‪ .‬נראה כי מהמחצית השנייה של המאה ה ‪ -20‬התגלו יותר מקרי דיכאון מאשר‬ ‫בדורות קודמים‪ .‬אחת הסיבות לכך היא שימוש יתר בחומרים כימיים )תרופות וסמים(‪.‬‬ ‫השכיחות לדיכאון אצל גברים היא כ ‪ 15%‬ואצל הנשים כ ‪1 ) 25%‬מכל ‪ 6‬גברים ואחת מכל ‪ 4‬נשים(‪ .‬לא‬ ‫ברורה הסיבה מדוע אך זה שכיח יותר אצל נשים‪ .‬ייתכן והסיבה היא הורמונלית או התייחסות שונה‬ ‫‪42‬‬ ‫למרות שכ ‪ 25%-30%‬מהאנשים חווים בצורה זו או אחרת ‪ ,‬הפרעה של הלך‪-‬רוח במהלך חייהם‪ ,‬רק כ‪-‬‬ ‫‪ 10%‬סובלים מהפרעה חמורה שיש להתייחס אליה מבחינה רפואית‪ .‬מתוך אותם ‪:10%‬‬ ‫כשליש סובלים מדיכאון מתמשך )כרוני( והיתר סובלים מאפיזודות )התקפים‪ /‬גלים( חוזרים ונשנים‬ ‫של דיכאון‪.‬‬ ‫אפיזודה אופיינית של דיכאון )לא מטופל( נמשכת ‪ 6-9‬חודשים‪ ,‬אבל אצל ‪ 15-20% %‬מהחולים היא‬ ‫נמשכת שנתיים ויותר‪ .‬ההתקפים ‪ /‬גלים נוטים בד"כ לחזור ולהופיע מספר פעמים במהלך החיים‪.‬‬ ‫דיכאון כרוני ודיכאונות החוזרים על עצמם נקראים גם הפרעה חד‪-‬קוטבית‪ .‬כ ‪ 2% -‬מקרב‬ ‫האוכלוסייה סובלים ממחלה מאנית‪ -‬דפרסיבית )מאניה‪-‬דיפרסיה( שנקראת גם הפרעה דו ‪-‬קוטבית‪.‬‬ ‫במחלה זו תקופות הדיכאון מתחלפות לסירוגין בתקופות של מאניה או בתקופות של מאניה פחות‬ ‫חמורה המכונה גם היפו מאניה‪.‬‬ ‫הגורמים לדיכאון‬ ‫הסיבות לדיכאון עדיין אינן מובנות במלואן‪ .‬ישנם מספר גורמים שיכולים להעלות את הסבירות לכך‬ ‫שאדם יחווה דיכאון‪ .‬נהוג לחלק את הסיבות ל ‪ -3‬גורמים עיקריים‪:‬‬ ‫גורמים גנטיים‪.‬‬ ‫גורמים פסיכו‪-‬סוציאליים‪.‬‬ ‫גורמים ביולוגיים‪.‬‬ ‫הגורמים‪:‬‬ ‫נטייה משפחתית ‪ -‬תורשה‪.‬‬ ‫מבנה אישיות ‪ -‬אשיות מופנמת נקראת גם אשיות דיסטימית‪ .‬זה אדם שכל חייו הוא טיפוס מדוכדך‬ ‫אבל אין לו ממש גל‪ /‬גלים של דיכאון‪ .‬אדם כזה גם אם לא מתקיימים אצלו כל הסימנים‪ ,‬אבל מצב‬ ‫הרוח שלו ירוד ודכאוני מעל שנתיים‪ ,‬מוגדר גם הוא כדיכאוני‪.‬‬ ‫אירועים קשים מבחינה רגשית ‪ -‬בעיקר כאלה הקשורים למוות‪.‬‬ ‫מצבים פסיכיאטריים ‪ -‬ישנם מספר מצבים כאלה שעלולים לגרום לאדם לפתח נטייה לדיכאון‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫הפרעות חרדה מסוימות‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬שימוש בסמים‪ ,‬סכיזופרניה וכן השלבים המוקדמים של‬ ‫דימסניה‪.‬‬ ‫מחלות‪ /‬הפרעות פיזיות ‪-‬‬ ‫ישנן מחלות שעלולות לגרום לדיכאון בצורה ישירה‪ ,‬כמו במחלה בבלוטת התריס )גם היפו וגם היפר(‬ ‫המשפיעה על רמת ההורמונים‪.‬‬ ‫ישנן מחלות שעלולות לגרום לדיכאון בצורה עקיפה כמו במקרים של דלקת מפרקים שיגרונית הגורמת‬ ‫לכאב ולנכות ‪ -‬מצב שיכול להוביל לדיכאון‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות לדיכאון הנובע ממחלה פיזית יש גם סיבות ישירות וגם עקיפות יחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬במחלה‬ ‫האידס יכול להיגרם דיכאון בצורה ישירה אם נגיף ה‪ HIV -‬פוגע במוח‪ .‬וגם בצורה עקיפה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מהשפעה שלילית כללית על חיי החולה‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫טבלה מס' ‪: 1‬מחלות והפרעות פיזיות העלולות לגרום לדיכאון‬ ‫מחלות מדבקות‬ ‫מחלות ברקמות החיבור‬ ‫איידס‬ ‫דלקת מפרקים שגרונתית‬ ‫דלקת כבד נגיפית‬ ‫זאבת ארגמנית מערכתית‬ ‫דלקת ריאות נגיפית‬ ‫הפרעות נוירולולוגיות‬ ‫עגבת )בשלבים מאוחרים(‬ ‫דום נשימה בשינה‬ ‫שחפת‬ ‫טרשת נפוצה‬ ‫שפעת‬ ‫כיפיון )אפילפסיה(‬ ‫מחלת פרקינסון‬ ‫הפרעות הורמונליות‬ ‫פציעת ראש‬ ‫מחלת אדיסון‬ ‫שבץ )‪(CVA‬‬ ‫מחלקת קושינג‬ ‫הפרעות תזונה‬ ‫רמות גבוהות של הורמון הפאראתירואיד )מבלוטת התריס(‬ ‫אנמיה )חסר ויטמין ‪(B12‬‬ ‫רמות גבוהות ונמוכות של הורמון בלוטת התריס‬ ‫פלגרה אנמיה )חסר ויטמין ‪(B6‬‬ ‫רמות נמוכות של הורמונים בבלוטת יותרת המוח סרטן‬ ‫סרטן בבטן ) בשחלה‪ ,‬במעי הגס(‬ ‫)היפופיטואיטאריזם(‬ ‫סרטן המתפשט בכל הגוף‬ ‫תופעות לוואי של תרופות‪ -‬בעיקר תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה‪ .‬לא ברור גם התהליך בו‬ ‫קורטיקוסטרואידים )שנוצרים בגוף( גורמים לעיתים קרובות‪ ,‬לדיכאון כאשר הם נוצרים בכמויות‬ ‫גדולות מידי ממחלה כמו תסמונת קושינג‪ .‬בעוד שאם הם ניתנים כתרופה‪:‬הם גורמים בדיוק ההפך ‪-‬‬ ‫להתרוממות הרוח‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2‬תופעות לוואי של תרופות‬ ‫אינדומתצין )אינדומד( =‬ ‫אמפתאמינים‬ ‫=‬ ‫‪ NSAID‬נוגדי דלקת לא סטרואידים‪ ,‬נקסין‪ ,‬וולטרן‪ ,‬פנציטין‬ ‫)גמילה( כדורי מרץ ודיכוי תאבון‬ ‫אמצעי מניעה )גלולות(‬ ‫וינבלסטין‬ ‫וינקריסטין‬ ‫חוסמי ביטא‬ ‫כספית‬ ‫מתילדופא‪ -‬אלדופה‬ ‫סמיטידין‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫נגד פרקינסון‬ ‫נגד אולקוס‪ .‬טגמנט‪ -‬נגד צרבת )עלול לגרום למאניה וגם לדיכאון(‬ ‫ציקלוסרין‬ ‫תאליום‬ ‫תרופות אנטי פסיכוטיות‬ ‫סטרואידים‬ ‫‪44‬‬ ‫ריטלין‬ ‫לילדים היפר אקטיביים‬ ‫=‬ ‫ווליום‪ ,‬וובן‪ ,‬ודומיהם‬ ‫אינדנטואין‬ ‫=‬ ‫נגד אפילפסיה‬ ‫אמנטה דין‬ ‫=‬ ‫תרופה נגד תופעות הלוואי של פרקינסון‬ ‫אזרפון‬ ‫=‬ ‫דיגוגסין‪ ,‬כיניצין‬ ‫נגד לחץ דם גבוה‬ ‫=‬ ‫סוגי אנטיביוטיקה‬ ‫אופיאטים‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫תרופות ללב‬ ‫פנברין‪ ,‬סולפה‪ ,‬תריביד‪ ,‬רספרין‬ ‫כל משפחת המורפין והמדכאים‬ ‫סימפטומים‪:‬‬ ‫הסימפטומים מתפתחים בדרך כלל בהדרגה לאורך ימים או שבועות‪ .‬אדם השוקע בדיכאון עשוי‬ ‫להראות איטי ועצוב או נוח לכעוס ומתוח‪ .‬יש כאלה הנוטים להסתגר‪ ,‬להמעיט בדיבור‪ ,‬להפסיק לאכול‬ ‫וישנים מעט‪ .‬אנשים כאלה חווים דיכאון וגטטיבי‪ .‬החולים אשר בנוסף לסימפטומים אלו מפגינים‬ ‫חוסר מנוחה רב‪ ,‬פוחרים את הידיים ומדברים בלי הפסקה‪ -‬חווים דיכאון סוער‪ .‬אצל ‪ 20%‬מהחולים‬ ‫הסימפטומים קלים יותר אך המחלה נמשכת שנים‪ .‬הפן הדיסטימי של הדיכאון מתחיל לעיתים‬ ‫קרובות בשלב מוקדם בחיים ומלווה בשינויים מובהקים באישיות‪ .‬אנשים הסובלים ממצב זה הם‬ ‫קודרים‪ ,‬פסימיסטיים‪ ,‬חסרי הומור‪ ,‬או חסרי יכולת ליהנות‪ ,‬פסיביים ואדישים‪ ,‬מופנמים‪ ,‬ספקנים‪,‬‬ ‫ביקורתיים בצורה מופרזת או מתלוננים בקביעות‪ .‬הם מרבים בביקורת עצמית ובגינוי עצמי‪ ,‬טרודים‬ ‫בגלל חוסר כישורים‪ ,‬בגלל כישלון או אירועים שליליים ולעיתים עד כדי הנאה חולנית מכישלונותיהם‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫לדיכאון קיימים ‪ 4‬מרכיבים‪:‬‬ ‫מצב רוח דיכאוני‬ ‫הלך חשיבה דיכאוני‬ ‫תפקיד גופני דיכאוני‬ ‫התנהגות דיכאונית‬ ‫מצב רוח דיכאוני‬ ‫אדם עצוב‪ ,‬מודאג‪ ,‬מרגיש יבש מבפנים‪ ,‬אינו מסוגל לחוות רגשות כלשהם כולל יגון‪ ,‬שמחה ‪ ,‬הנאה‬ ‫וכו'‪ .‬במצב הקיצוני נדמה להם שהעולם הפך למקום חסר צבע‪ ,‬חסר חיים‪ -‬מת‪ .‬מרכיב נוסף הוא הזמן‪.‬‬ ‫האדם צריך לחוש תחושות כאלה לפחות שבועיים‪ .‬יש לשים לב כי אצל ילדים דיכאוניים ובני נוער‪ ,‬לא‬ ‫תמיד נמצא את מרכיב מצב הרוח הרע‪ .‬במקומו נמצא התנהגויות אנטי‪ -‬סוציאליות והתפרצויות זעם‪.‬‬ ‫הם לא יתלוננו על המצב אלא ינהגו בהתפרצות‪ .‬לאדם דיכאוני אין את היכולת ליהנות מכל הפעילויות‬ ‫או כמעט מכולן‪ .‬הוא יכול להגיד שאינו חש דבר ומתרגז מדוע מתכננים עבורו דברים‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הלך חשיבה דכאוני‬ ‫החשיבה הופכת בד"כ לאיטית‪ ,‬הדיבור איטי והפעילות הכללית איטית עד כדי כך שהפעולות‬ ‫הרצוניות נפסקות‪ .‬כל בחינת העולם של החולה עוברת דרך פילטר שלילי‪ .‬חולים אלו נתקפים לעיתים‬ ‫בתחושות עזות של אשמה ולגלוג עצמי‪ .‬הם מאמינים שנכשלו כל חייהם ומאמינים שעשו שגיאות‬ ‫פטאליות שאפילו לא נבראו‪ .‬ישנה פגיעה בריכוז ובזיכרון עד כדי חוסר יכולת להחליט‪ .‬חשים יותר‬ ‫ויותר חסרי אונים‪ ,‬חסרי ערך‪ ,‬לא מצליחים ולא יצליחו‪ .‬העתיד נראה בעיניהם הולך ונעשה רע‪ .‬זה‬ ‫מרגיז אותם אם אומרים להם שיהיה בסדר‪ .‬תמיד רואים את חצי הכוס הריקה‪.‬‬ ‫תפקוד גופני דיכאוני‬ ‫התפקיד הגופני יכול להופיע בשלוש צורות‪:‬‬ ‫ברב המקרים תהיה איטיות פסיכו‪-‬מוטורית‪ .‬ילך לאט‪ ,‬יקום לאט‪ ,‬ויעשה הכל לאט‪.‬‬ ‫בדיכאון סוער יכול להיות גם ביטוי של חוסר שקט כמו ישיבה חסרת מנוחה‪ ,‬ישיבה על חצי כסא‪,‬‬ ‫תנועת רגלים מהירה‪.‬‬ ‫פן נוסף של דיכאון הוא מצב קטטוני‪ -‬מצב של קיפאון‪ .‬האדם אינו זז ויש לדאוג להזיז אותו ולהאכיל‬ ‫אותו בכוח‪) .‬קטטוניה‪ -‬מונח הלקוח ממחלת הסכיזופרניה‪ ,‬שזהו אחד הסוגים שלה(‪.‬‬ ‫מרבית המדוכאים מתקשים להירדם ומתעוררים פעמים רבות בלילה ‪ ,‬בעיקר בשעות המוקדמות‪.‬‬ ‫תיאבון ירוד‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬אשר גורמים להרזיה קיצונית‪ .‬אצל נשים נמצא הפסקה של המחזור‬ ‫החודשי‪.‬‬ ‫בדיכאון שאינו טיפוסי )קל( אנשים יכולים דווקא להשמין מאחר והם מתנחמים באכילה והמזון לא‬ ‫מאבד מטעמו‪.‬‬ ‫תהיה עצירות כחלק מהדיכאון )גם פעולת המעיים הופכת איטית יותר( ולא כתוצאה מתרופות‪.‬‬ ‫ירידה בתפקוד המיני‪ -‬גם אובדן ההנאה וגם חוסר עניין‪ .‬עייפות‪ ,‬חוסר אנרגיה‪ ,‬רגישות יתר לכאבים‪,‬‬ ‫תנודתיות בהרגשות‪ .‬האנשים הדכאוניים מרגישים רע ביותר עד אחר הצהרים‪ .‬לפנות ערב ובערב הם‬ ‫מרגישים מעט יותר טוב )יותר קרוב למה שהרגישו בעבר(‪ .‬אדם דיכאוני אינו יכול בד"כ לקרוא אפילו‬ ‫כותרות בעיתון‪ ,‬לא צופה בטלויזיה‪ ,‬נמשך למיטה וכל פעולה נראית לו מטלה קשה‪.‬‬ ‫התנהגות דיכאונית‬ ‫לאנשים דיכאוניים יש בד"כ מחשבות שווא‪ .‬ישנם כאלה המתלוננים על כך שהם לוקים המחלה פיזית‬ ‫המלווה כאבים או כאלה שמפתחים פחדים מפני אסון או מאיבוד שפיות‪ .‬אחרים חושבים שלקו‬ ‫במחלה חשוכת מרפא או שלדעתם המחלה מביישת אותם כמו‪ :‬סרטן‪ ,‬מחלת מין‪ ,‬מחשבות רדיפה‬ ‫וכו'‪ .‬כ ‪ 15%‬מהאנשים המדוכאים‪ ,‬בעיקר אצל אלו הלוקים בדיכאון קשה‪ -‬סובלים מתעתועים‬ ‫)רעיונות שווא( או הלוצינציות )חזיונות או תחושות שווא(‪ ,‬שגורמים להם לראות או לשמוע דברים‬ ‫שאינם קיימים‪ .‬אנשים כאלה עלולים להאמין שביצעו פשעים בלתי נסלחים‪ .‬במקרים נדירים הם‬ ‫יכולים לדמיין את עצמם או את בני משפחתם מתים‪ .‬דיכאונות אלו המלווים באשליות מכונים‪:‬‬ ‫דיכאון פסיכוטי‪ 15% .‬מהאנשים הסובלים מדיכאון עמוק מפגינים התנהגות אובדנית ומתאבדים‪.‬‬ ‫אנשים אלו יש לאשפז ולשמור עליהם עד שהטיפול יפחית את סכנת ההתאבדות‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :3‬סימפטומים‬ ‫‪47‬‬ ‫אבחנה של דיכאון‬ ‫על מנת לאבחן דיכאון חייבים להתקיים לפחות ‪ 5‬מהסימפטומים‪ .‬הרופא יכול לאבחן בנוסף לכך‬ ‫היסטוריה משפחתית או היסטוריה קודמת של המטופל‪ .‬חשוב ביותר לשלול את כל אותם מצבים‬ ‫ומחלות הגורמים לדיכאון‪ .‬כמו מחלות מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬גידולים‪ ,‬אידס‪ ,‬מונוקלואוזיס‪,‬‬ ‫דלקות המוח וכו'‪ .‬ל ‪ 70%-‬ממקרי ה‪ CVA -‬מתלווה דיכאון‪ ,‬המצריך טיפול תרופתי‪.‬‬ ‫דימנסיה ‪ -‬התחלה של אלצהיימר )מתחיל בדיכאון( ‪ ,‬התחלה של הידרוצפלוס )לחץ תוך גולגלתי(‪,‬‬ ‫סיפליס‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬דלקות ‪) CPS‬כרוניק פטיט סינדרום(‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬אי ספיקת כליות‪,‬‬ ‫פרקינסון‪) ,‬לעיתים אפילו אחרי ‪ 4‬שנים דיכאון יכול להתגלות כמחלת פרקינסון(‪ .‬בדיקה של מחסור‬ ‫בויטמינים ‪ ,B12‬ויטמין‪ , C‬חומצה פולית‪ ,‬ניאצין וטיאמין‪ .‬הבדיקות שמבוצעות בד"כ הן שקיעת דם‪,‬‬ ‫ספירת דם‪ ,‬סידן ‪ ,‬זרחן‪ ,.‬תפקודי כבד‪ ,‬תפקודי כיליה‪ ,‬תפקודי בלוטת המגן‪ ,‬בדיקת מחסור בהורמונים‬ ‫)יעיל בעיקר לגבי נשים(‪.‬‬ ‫בדיקת ‪ EEG‬בעת שינה‪ ,‬על מנת לבדוק את הזמן הנדרש לחולה להגיע לשנת רם )תנועת עיניים‬ ‫מהירה שבה מתרחשת החלימה(‪.‬‬ ‫אצל אדם רגיל שינה זו מרחשת לאחר כ ‪ -90‬דקות מההרדמות בעוד שאצל אדם דיכאוני זה מתחיל‬ ‫לרוב כבר לאחר פחות מ‪ 70-‬דקות מההרדמות‬ ‫כמו כן קיימים שאלונים המאפשרים לאמוד את רמת הדיכאון‪.‬‬ ‫"סולם דירוג הדיכאון של המילטון"‪ -‬מבצעים אותו תוך שיחה בין הרופא לחולה )ראה נספח ‪(1‬‬ ‫"אינוונטר הדיכאון של בק"‪ -‬שאלו למילוי עצמי ע"י החולה )ראה נספח ‪(2‬‬ ‫הטיפול בדיכאון‬ ‫דיכאון לא מטופל יכול להימשך ‪ 6-9‬חודשים ואפילו יותר‪ .‬אצל רבים מהחולים נשארים סימפטומים‬ ‫קלים גם זמן ממושך מאוד‪ ,‬אבל התפקוד נוטה לחזור למצב הנורמלי‪ .‬מרבית החולים חווים גלים‬ ‫חוזרים של דיכאון בממוצע של ‪ 4-5‬פעמים במהלך החיים‪ .‬כיום נהוג לטפל בחולי דיכאון ללא צורך‬ ‫באשפוז ‪ ,‬למעט אותם חולים המביעים מחשבות אובדניות‪ ,‬ניסו להתאבד בעבר‪ ,‬חולים חלשים מאוד‬ ‫בגלל איבוד משקל‪ ,‬או כאלו שקיימת סכנה שילקו בבעיות לב בגלל מצוקה רגשית קשה‪.‬‬ ‫התרופות והפסיכיאטריה עברו מהפך בשנים האחרונות והתרופות נעשו נוחות יותר ללקיחה‪.‬‬ ‫הטיפול התרופתי‪:‬‬ ‫נוגדי דיכאון טריצקליים‬ ‫תרופות אלו נחשבות כיום לתרופות מהדור הישן‪ ,‬הן פותחו בעיקר אחר שנות החמישים ועדיין נמצאות‬ ‫בשימוש‪ .‬תרופות אלו יעילות מאוד ונוהגות להרגיע בזמן קצר יחסית‪ .‬הן משפיעות בעיקר על הנור‪-‬‬ ‫אדרנלין והסרוטונין אבל גם על הרצפטורים ‪) α‬אלפא( ו ‪) β-‬ביתא(‪ .‬כיום בדרך כלל ממעטים לתת אותן‬ ‫בתחילת טיפול בגלל תופעות הלוואי הקשות שהן גורמות כמו‪ :‬עליה במשקל‪ ,‬קצב לב מוגבר‪ ,‬ירידה‬ ‫בלחץ הדם והתעלפויות כשאדם קם מישיבה לעמידה‪ ,‬טשטוש בראיה‪ ,‬יובש בפה‪ ,‬בלבול‪ ,‬עצירות‪,‬‬ ‫בעיות בשיניים )כתוצאה מהיובש בפה הפלורה בפה משתנה(‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬עצירת שתן‪ ,‬קושי בקיום‬ ‫יחסי מין )להשפעות הללו קוראים השפעות אנטי‪-‬כולינרגיות(‪ .‬בעיה נוספת היא שהן מיוצרות במינון‬ ‫‪48‬‬ ‫של ‪ 25‬מ"ג בעוד המינון היעיל ליום הוא ‪ 200-300‬מ"ג ולכן נאלצים לבלוע כמות גדולה מאוד של‬ ‫כדורים כל יום‪ .‬קושי נוסף שנמצא בסוג תרופות זה הוא שפוטנציאל ההתאבדות אינו מבוטל‪ .‬אם‬ ‫בולעים תרופות כמו אנפרנין או אלטרול בכמות מספיקה‪ -‬אפשר למות‪.‬‬ ‫התרופה אפקסור היא הנוחה יותר שכן תופעות הלוואי שלה דומות לפרוזק ) מקבוצת מעכבי ספיגת‬ ‫סירוטנין(‬ ‫מעכבי ספיגת סירוטנין )‪( SSRIs‬‬ ‫אלו תרופות מהדור החדש שפותחו בשנות התשעים‪ .‬בניגוד לתרופות הטריצקליות‪ ,‬שעבדו בעיקר דרך‬ ‫הנוראדרנלין‪ ,‬תרופות אלו כמו פרוזק וסרוקסט עובדות יותר דרך הסרוטנין‪.‬‬ ‫לכ ‪ 80% -‬מהחולים הנוטלים פרוזק לא יהיו תופעות לוואי ורובן חולפות ‪ ,‬בד"כ תוך שבועיים‪-‬שלושה‬ ‫ואח"כ הוא הופך לכדור בטוח‪ .‬הסרוקסט נחשב יעיל ביותר ויתרונו הוא בכך שהוא מרגיע כבר‬ ‫בהתחלה‪.‬‬ ‫מעכבי ספיגת הסרוטונין גם בטוחים יותר לאנשים הסובלים בו זמנית מדיכאון ומבעיה פיזית‪ .‬תופעות‬ ‫הלוואי‪ :‬שלשולים‪ ,‬בחילות וכאבי ראש ולכן מרבית הרופאים בוחרים להתחיל את הטיפול בדיכאון‬ ‫בתרופות מקבוצה זו‪ .‬ה‪ SSRIs -‬יעילים במיוחד בדיסטמיה המצריכה טיפול תרופתי ארוך טווח והם‬ ‫נמצאו יעילים גם בטיפול בבולמיה ‪ ,‬פאניקה ופוביה חברתית אשר בד"כ נלווים לדיכאון‪.‬‬ ‫מעכבי מונואמין‪-‬אוקסידאז )‪(MAOTs‬‬ ‫זוהי קבוצה נוספת של תרופות נוגדות דיכאון‪ .‬הן ניתנות לעיתים נדירות בלבד‪ .‬בעיקר כאשר מצב‬ ‫המטופל לא משתפר בעקבות שימוש בתרופות אחרות‪ .‬מי שנוטל אותן חייב להיצמד להגבלות‬ ‫דיאטטיות חמורות ולנקוט באמצעי זהירות מיוחדים‪ .‬אסור לחולים לצרוך משקאות או מזונות‬ ‫המכילים טיראמין כמו‪ :‬בירה מחבית‪ ,‬יינות אדומים‪ ,‬ליקרים‪ ,‬מאכלים שבושלו זמן ארוך‪ ,‬נקניקים‪,‬‬ ‫גבינות מיושנות‪ ,‬פול‪ ,‬שמרים ורוטב סויה‪ .‬אסור להם לצרוך תרופות רבות הנרכשות ללא מרשם רופא‬ ‫נגד הצטננות ושיעול כי הן מכילות פניל‪-‬פרופנול‪-‬אמין ודקסטומתורפן אשר גורמות לשחרור אדרנלין‬ ‫ויכולות לגרום לעליה פתאומית וחמורה בלחץ הדם‪ .‬אסור להם לצרוך בו זמנית נוגדי דיכאון‬ ‫טריצקליים או מעכבי סרוטונין‪ .‬והם צריכים לשאת אתם בקביעות תכשיר נגדי )אנטידוז(‪ .‬כאשר הם‬ ‫נתקפים בכאב ראש קשה‪ ,‬עליהם לבלוע מיד את התכשיר הנגדי ולגשת בדחיפות לחדר המיון הקרוב‪.‬‬ ‫תרופות פסיכו‪-‬סטימולנטיות )סמים מעוררים(‬ ‫גם תרופות אלו ניתנות רק לחולים שמצבם לא השתפר לאחר שימוש בקבוצות אחרות של נוגדי דיכאון‪.‬‬ ‫הן פועלות במהירות )תוך יום( ומעוררות את התיאבון‪ .‬בד"כ יתנו אותן למדוכאים סגורים‪ ,‬איטיים‪,‬‬ ‫תשושים או קשישים המחלימים מניתוח או מחלה ארוכה‪ .‬הבעיה בהם שפוטנציאל השימוש בהן‬ ‫לרעה גבוה ביותר‪.‬‬ ‫החיסרון העיקרי של כל התרופות הפסיכאטריות הן בזה שהן גורמות להפרעות בתפקוד המיני‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :4‬סוגי תרופות נוגדות דיכאון‬ ‫נוגדי דיכאון טריצקליים‬ ‫מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‬ ‫אימיפראמין )פרימוניל(‬ ‫סרטרלין )לוסטרל(‬ ‫אמוקספין‬ ‫פלואוקסטין )פרוזק(‬ ‫אמיטריפטילין )אלטרול(‬ ‫פלובוקסמין‬ ‫בופרופיון‬ ‫פרוקסטין )סרוקסט(‬ ‫דוקספין )ג'ילקס(‬ ‫דסיפראמין )דפרקסן(‬ ‫מעכבי מונואמין אוקסידאז‬ ‫ונלפקסין )אפקסור(‬ ‫איזוקרבוקסאזיד‬ ‫טרימיפרמין‬ ‫טרנילציפרומין‬ ‫טרזודון )דפירל(‬ ‫פנלזין )נרדיל(‬ ‫מפרוטילין )מלודיל(‬ ‫פרגילין‬ ‫נורטריפטילין‬ ‫נפזודון )סרזוניל(‬ ‫פסיכוסטימולנטים‬ ‫פרוטריפטילין‬ ‫דקסטרואמפתאמין‬ ‫קלומיפראמין )אנפרניל(‬ ‫מתילפנידאט )ריטלין(‬ ‫טיפול בפסיכו‪-‬תרפיה‬ ‫כאשר משתמשים במקביל בתרופות ובפסיכותרפיה זה משפר במידה רבה את תוצאות הטיפול‬ ‫התרופתי‪ .‬ניתן לטפל בקבוצה או באופן פרטני והיא יכולה לסייע לאדם הדיכאוני לחזור בהדרגה‬ ‫לפעילויות קודמות שלו ולהסתגל למצבי הלחץ הרגילים בחיים‪ .‬במקרים של דיכאונות קלים‪,‬‬ ‫הפסיכותרפיה לבדה יכולה להיות יעילה בדיוק כמו טיפול תרופתי‪.‬‬ ‫תרפיה קוגניטיבית )חשיבתית(‪ -‬יכולה לסייע בשינוי דרך חשיבתו השלילית של החולה‪ .‬המטפלים‬ ‫הקוגנטיביים טוענים שגורם הדיכאון הוא עיוות החשיבה‪ .‬האדם רואה את עצמו באור שלילי וטוען‬ ‫שהוא אדם רע ולא מוצלח‪ .‬על הכל הוא שם תוויות של שחור‪-‬לבן‪ .‬הטיפול נעשה בעזרת יומן בו החולה‬ ‫עוקב אחר מחשבותיו ‪ ,‬מנתח את הטעויות האפשריות ובסוף התהליך מוצא מחשבות אלטרנטיביות‬ ‫שיותר מתאימות‪ .‬הטיפול הזה נוחל הצלחה לא פחותה מטיפול תרופתי‪ .‬הקושי הוא רק ביכולת גיוס‬ ‫הכוחות של החולה לעשות זאת‪.‬‬ ‫הפסיכולוגים האנליטיקנים ‪ -‬עובדים בתחום של הקשר בין הסימפטומים ובין האירועים בילדות‬ ‫שמתבטאים בבגרות‪.‬‬ ‫טיפול בהלם חשמלי‬ ‫תרפיה אלקטרו‪-‬קונבוליסטיבית )‪ (ECT‬משמשת להתמודדות עם דיכאון קשה במיוחד‪ ,‬כשהאדם‬ ‫פסיכוטי‪ ,‬מאיים בהתאבדות או מסרב לאכול‪ .‬סוג טיפול זה יעיל מאוד בד"כ ויכול להקל במהירות‬ ‫רבה על הדיכאון )לעומת הטיפול התרופתי המשפיע רק לאחר מספר שבועות(‪ .‬במהלך הטיפול‬ ‫‪50‬‬ ‫מצמידים אלקטרודות לראש ומעבירים דרכן זרם חשמלי במטרה ליצור התקף פרכוס‪ .‬לא ברור כיצד‬ ‫זה פועל אבל ההתקף מפחית את הדיכאון‪ .‬בד"כ ניתנים ‪ 5-7‬טיפולים בתדירות של פעם ביומיים‪.‬‬ ‫מאחר והזרם החשמלי עלול לגרום להתכווצות שרירים ולכאב ‪ ,‬המטופל עובר הרדמה כללית לפני‬ ‫הטיפול‪ .‬אחד מחסרונות הטיפול ‪ -‬שהוא יכול לגרום לאובדן זמני בזיכרון )לעיתים נדירות זה יגרום‬ ‫לאובדן קבוע(‪.‬‬ ‫סוגי דיכאון נוספים‬ ‫דיכאון לא טיפוסי‪ -‬דיכאון אשר מצב הרוח בו לא כל הזמן מדוכא‪ .‬אם קורה משהו משמח ‪ ,‬החולה‬ ‫מרגיש מעט טוב יותר‪ .‬במצב הזה נמצא במקום אינסומניה מצב של עודף שינה ‪ 16-18 ,‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫אפשר לראות גם עודף תיאבון במקום חוסר תיאבון ותחושת כבדות חזקה מאוד )כמו עופרת(‪.‬‬ ‫דיכאון עם רגישות יתר ביחסים בין‪-‬אישיים‪ -‬זהו דיכאון שנראה כאילו הוא נובע מבחוץ אך כיום‬ ‫נוהגים לסווג אותו כדיכאון לא טיפוסי‪.‬‬ ‫דיכאון עונתי‪ -‬דיכאון המופיע בעונת שנה קבועה‪ .‬בד"כ זה קורה בעונת החורף ונמצא כי הוא אופייני‬ ‫יותר למדינות הצפון‪ .‬בשבדיה יש אחוז גבוה של התאבדויות‪.‬‬ ‫דיכאון בגלל ‪ -PMS‬מופיע בסמוך לביוץ ונעלם זמן קצר אחרי הופעת הוסת‪ .‬נשים אלו יחושו אי שקט‪,‬‬ ‫מצב רוח ירוד‪ ,‬כעס‪ ,‬כעס עצמי‪ ,‬ייאוש‪ ,‬בכי‪ ,‬רגישות יתר לביקורת‪ ,‬תחושה שנמצאים על סף תהום ועד‬ ‫מחשבות אובדניות‪ .‬הפרעות שינה‪ ,‬הפרעות תיאבון‪ ,‬התנפחויות‪ ,‬כאבי מפרקים‪ ,‬גידים ושרירים‪.‬‬ ‫לנשים כאלה ניתן בד"כ סרוקסט או פרוזק‪.‬‬ ‫דיכאון לאחר לידה‪ -‬דיכאון כזה מופיע מספר שבועות לאחר הלידה‪ .‬השכיחות היא ‪ 1-2‬נשים לכל ‪100‬‬ ‫לידות‪ .‬נשים הנמצאות ברמת סיכון לדיכאון כזה הן אלו שיש להן היסטוריה משפחתית של דיכאון או‬ ‫אם סבלו מדיכאון לפני ההריון ובעיקר אם הופיע דיכאון כבר בלידה קודמת‪ -‬יש סבירות גבוהה‬ ‫להופעה חוזרת של הדיכאון בצורה חזקה יותר‪ .‬כ ‪ 50% -‬מהיולדות עוברות דכדוך לאחר לידה‪ .‬בכי‪,‬‬ ‫חרדות‪ ,‬עייפות ועצבנות‪ .‬חלק זה נובע מהשינויים ההורמונליים המתרחשים בגוף וחלק מתוך הפחד‬ ‫לגבי התפקוד‪ .‬דכדוך כזה מופיע לעיתים גם אצל גברים שנולד להם תינוק‪.‬‬ ‫דיכאון אצל קשישים‪ -‬הדיכאון אצל אנשים אלו הוא יותר בתחום הסומטי )פסיכוסומטי(‪ .‬יופיעו‬ ‫אצלהם כאבים ומיחושים שונים‪ ,‬ירידה בתפקודי החשיבה ‪ ,‬שכחה‪ ,‬בלבול והפרעות בהתמצאות‪.‬‬ ‫ילדים ומתבגרים דיכאוניים‬ ‫דיכאון קשה ועמוק נדיר יחסית בקרב ילדים ‪ ,‬אך נפוץ בקרב מתבגרים‪ .‬עם זאת דיכאון בדרגה‬ ‫מסוימת יכול ליצור בעיה אצל ילדים בגיל ביה"ס‪ .‬דיכאון אצל ילדים יכול להתעורר כתוצאה‬ ‫מאירועים או בעיות כמו‪:‬‬ ‫מוות של הורה‪.‬‬ ‫פרידה מחבר קרוב‪.‬‬ ‫קושי בהסתגלות לבית הספר‪.‬‬ ‫קושי במציאת חברים‪.‬‬ ‫צריכת סמים או אלכוהול‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ילדים מסוימים נעשים מדוכאים גם ללא התנסויות עצובות מאוד‪ .‬לעיתים קרובות נמצא כי גם בני‬ ‫משפחתם של ילדים כאלה חוו דיכאון‪.‬‬ ‫סימפטומי דיכאון אצל ילדים ומתבגרים‬ ‫הבעת פנים עצובה‪.‬‬ ‫אפתיה )אדישות(‪.‬‬ ‫התרחקות מחברים וממצבים חברתיים‪.‬‬ ‫אי יכולת לחוות הנאה‪.‬‬ ‫תחושת של האדם שהוא דחוי ולא מעורב‪.‬‬ ‫בעיות שינה‪.‬‬ ‫כאבי ראש‪.‬‬ ‫כאבי בטן‪.‬‬ ‫אפיזודות של התנהגות ליצנית או מטופשת‪.‬‬ ‫האשמה עצמית מתמשכת‪.‬‬ ‫חוסר תיאבון‪.‬‬ ‫ירידה במקל‪.‬‬ ‫דכדוך‪.‬‬ ‫מחשבות על התאבדות‪.‬‬ ‫סימפטומי הדיכאון אצל ילדים קשורים לתחושות עמוקות של עצבות וחוסר ערך‪ .‬גם ילדים דיכאוניים‬ ‫עלולים לטפח מחשבות על התאבדות‪ .‬הדיכאון אצל צעירים מופיע לעיתים קרובות‪ ,‬בצורה הסותרת‬ ‫את הסימפטומים האופייניים ‪ .‬נמצא אצלם פעילות יתר )היפראקטיביות( והתנהגות תוקפנית ואנטי‬ ‫חברתית‪ .‬ילדים אלו‪ ,‬בניגוד למבוגרים‪ ,‬יהיו כעסנים‪ ,‬רגזנים‪ ,‬עם סף גירוי נמוך‪ ,‬נמצא ערנות יתר‬ ‫וירידה בלימודים‪ .‬אצל המתבגרים נמצא התנהגויות עברייניות ‪ ,‬שימוש בסמים ובאלכוהול‬ ‫והתנהגויות מיניות שלוחות רסן‪ .‬כל אלה יכולים להיות ביטויים לדיכאון ויכולים לבטא גם הפרעות‬ ‫סביבתיות ואחרות אך הם מחייבים התייחסות‪.‬‬ ‫התרופות שילדים יקבלו תהיינה מקבוצת מעכבי ספיגת הסרוטונין ‪ -‬פרוזק וסרוקסט‪ ,‬על מנת למנוע‬ ‫מהם את תופעות הלוואי הקשות‪ .‬כמו כן טיפול בהם דורש גם טיפול פסיכותרפי אינדיבידואלי ‪,‬‬ ‫תרפיה קבוצתית ותרפיה משפחתית‪ .‬בני המשפחה והמורים מתבקשים להפחית את הלחץ על הילד‬ ‫ולהתאמץ להעלות לו את הדימוי העצמי‪.‬‬ ‫‪52‬‬