לחצו כאן - שער ברסלב

‫ראש השנה תשע"א‬
‫מי יתן לי‬
‫אבר כיונה‬
‫אהרן קליגר מגולל בצורה מרתקת ועוצרת נשימה‪,‬‬
‫שלב אחר שלב‪ ,‬את סיפורו המופלא והבלתי‪-‬‬
‫ייאמן של המסע הראשון שערך רבי שמואל‬
‫שפירא זצ''ל לציון הקדוש באומן לפני ‪ 40‬שנה‪:‬‬
‫רגעי האימה בטרמינל בקייב‪ ,‬הדרמה ליד הבית‬
‫בפושקינה ‪ ,52‬רגעי ההשתטחות‪ ,‬והפרידה הכואבת‬
‫מהציון פרסום ראשון‬
‫זיכרונות מ'ווארשעווער חצר'‬
‫הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר'‬
‫נחמן ישראל בורשטיין שליט"א‪ ,‬והרה"ח ר' נתן‬
‫דוד שפירא שליט"א‪ ,‬מספרים לראשונה‬
‫על חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני‬
‫כ‪ 70-‬שנה רב‪-‬שיח מרתק ועתיר גילויים‬
‫"דער פרומער בחור" מגרמניה‬
‫עובדות חיים וסיפורים מופלאים על דמות המופת‬
‫של החסיד רבי שלמה וקסלר זצ"ל‪ ,‬מזקני חסידי‬
‫ברסלב בירושלים מרתק‬
‫סיפור ולקחו‬
‫סיפור התקרבותו של ר' סולי כנס‪ ,‬נשיא ומנכ"ל חברת‬
‫'אדיוסופט'‪ ,‬הוא המודל של הרה"ח ר' שמעון טייכנר להסביר‪:‬‬
‫מהי הדרך הנכונה שעל בעל תשובה להתקדם אל ה' מיוחד‬
š
¤
°
¦
š
š
¤
›
¯
¢
°¤ £Ÿ˜šŸ¤Ÿ¢
`
Ÿ®¯°Ÿa
–a ¨ ¯ °
¢¯›°®Ÿžª¢š¦¯qoo
—¢§®—¤¥¤¦Ÿ—®
µ
Æ
¿
¸
´
¶
È
´
°
¸
¯
¿
"
È
³
:´Ç´
¯
É
³
"
Ã
Ç
´
·
³
»
Å
"³Æ²
Ǹ°Á³» ȸ
"¼¸¿°Ç³ ²Á´"»
§Ÿª©Ÿ¢
¸
Ÿ
cªž¶·§
Ÿ£¥
{
v
h
ªª£©
§
ª
§
£
­
«§ª£Ÿvpzr§££·Ÿ
hs
Ÿ™›ŸŸ›–¢ª›¤¥™˜›–
Ÿª¯¶Ÿ¬­¬¥®§Ÿ¶ª·£¸¬©£¥££¸¶£¸§¶Ÿ¡¬Ÿª·¬¢
¢®·¢§·¡£¥¶²¯
p­¬¥®§Ÿ¶ª·£¸¶£¸¬n¢®·¢ª °¬Ÿ§Ÿ¯¸£µ¤¥¸¢£¢®£¬ž§¶Ÿ¡
Ÿª¯¶Ÿ¸£¡§¯¥§¶§·µ¯§¡
n¡®¶§ª£·|«§® ®¢£«§¶¬¤¢Ÿ¦§¬°£´§ŸŸ¸§¡£¥§§¢µ²¢Ÿ
nªž¤¶­£¶¢žn­¶§¡°n­ ¡ªž¶·§nª£Ÿ¦£Ÿž«¢¶Ÿž
§¶§·ª«§¡¥£§¬«§°£´§Ÿ£«§¡£Ÿ§°ªª£©µ¯§¡¢p¶®£¡¶µ±¯£§
¢ª£¡ ¢££´¬dnd¡£ž¬¶´¶· £ª£©«ª£°¢ª©d|«¢Ÿ£¸£¡§¯¥¢
p«§Ÿ£¦£«§Ÿ¶¡£°£d¡§¬¸¢¥¬·Ÿ¸£§¢ª
¡¥£§¬«§ª£Ÿ­£§ª§ pŸª¯¶Ÿ¬­¬¥®§Ÿ¶ª·£¸£¬¡££ª°£²¸ž¶§µ£¬¢§¡£¥§§­£§ª§ y°›–—š£Ÿ¡®™—¯›¡®¢¥°Ÿ¦¥™˜›–š°–
¢®·¢·ž¶³£Ÿ§µ§¬§Ÿn­¬£žŸ¢§¸·­Ÿž­£©¬§®©£¡Ÿ
«§ª·£¶§nssr«§¶°·¢ž¬nŸª¯¶Ÿ«§¶²¯¸£®¥
s o z r r o v r r o w w w ­£²ª¦ª©¬«®§¥ £§¥
ªž¶·§¶ž£¡§²§®¯Ÿ
°
·"ÀÈÉ »´»¯ Ȳ´¶ ,²"À
¾³
Á²´¿
¸ »²´± Äǯ ¸Àï »º° ɲ¸½° ´»´º
³
Çȯ ³Æ²Å³ É´´Å½ ÉÇÆ
¸²³ »º ¾¸Æɽ¿ ³É´ºµ° Ƴ ´¿¸°Ç ±¸»Ã³ ³½º´ ,¼¸½¶Ç³ ɲ¸½°´ ²À¶ ´ ,³¸É´ÁÃȳ´
¼»´Á³ »º ¯»½É¿´ ¼¸¿
È´²
É´Ç´²½
É´¯Ç´¿ É´±»Ã³° »"µ
È"¿¯ ¾¸° ³É¸³ ¼»´Á
°Á
³²´
°¶
ó» ¼Èÿ
³°¸
ȸÇ
³Æ²Å³ É´´Å½ ¼Å´Á »Á
´¸½
Ž° ¯´ ,³¿¸½° ɲ¶
¼¸¸Æ» ¸²º ¼½¶» Éý
´ÇÀ½ »º ÇÀ´¶ »È ¼¸° Á´ ,³Æ²Å³ É´´Å½ ɯ É´°³»É³°´ ³¶½È° .É´Èÿ É´¸¶³» ¼¸¿´¸°¯» ǵû ¸Ç¯º
´¿¿¸
´¯Ç
ɯ
´¯È¿É³ Çȯ
² ³ºµ Çȯº ¾º°´
ų ÉÃ´Æ É½Æ³° ´¿Ç´
³È´²Æ³´ ³»´²±³ ³Æ² »¯Çȸ Äǯ ¸¸¿Á É´°°Ç ɻų» ɲ½´Á Çȯ
"
²Á´
°Ç³
¼¸¿
Á»
¸¿¸¿
´ºÀ° É´Á¸°Æ°
"Æ"³Ç¯° ³Æ²Å
¸È¿¯ ¸Ã»¯ ¼º´É°´
Äǯ³ ¸ÇÁ »º½ ´¿½´»È ½³ »Á ¼¸²½´Á³ ¼¸¿°Ç³ ²Á´ ¸"Á ¼¸Ç¸²¯ ¼¸½
¼¸ÇµÁ¿´ ¼¸º½É¿ Çȯ
ºÈ¶ Ǹ¯³» ǽÈ
¼É
´
ų»
¼»¸
¿ ɯµ»
¶½
¯ÇÆ
ÉÃÇ
.°ÁÇ
³¯¸ÇÆ°
¸È¿¯ »»º» ³°¸¶ »È
ɳ»
»º° ¸² ¼¸ÇƸ³ ´¿½´»È ±» ¸´¯Çº ³°¸²¿ ¶´Ç´ ³Ã¸ ¾¸Á° ¼´ÇÉ»´ Ľ¯
Çɯ
¯´
,ÇÉ
ɯ
¸¶¯
¸¸¿Á
¸°¶ »²´
,ÈÆ°½ ¸º¿¯
¯ ¸¸¿Á´ »»º° »¯Çȸ Äǯ
ų ÉÃ´Æ É´°¸È¶´ É´°
È"¿
³Æ²
ð
.·Ç
°¶³
³°¸
´
¯¿³
ɻų» ³¿½
µ´
É´º
ų
³Æ²
½³» ´¿» ²´½ÁÉ
Ç´È° ¼¸¿¸²³ »º ɯ ƸÉ
³Á´È¸ ÁÃÈ
À¶´ ¼¸½¶Ç ÇÇ´Á»´ ¼È
.Ç"¸º¯ ,¼»´Á° ¼¸½¶Ç´
¹¸È½³»´ ¼¸¿´¸»Á ¼¸²
ÇÁ·ºÈ Ǹ¯½ °ÆÁ¸
È
´½
»¯
½
³È
ÇÆ
ǽ
¾¸¸·ÈÇ´° ³È½
¸º²Ç½ ǵÁ»¯
²¿»Ç° ǵÁ¸»¯ ±¸¿ÁÆ
Æ ²´² ¾À¸¿
¼´»È Ư´´¸
Ç¿º¸¸· ¾´Á½È ȴdz ¼³Ç°¯
Ÿ
ƶ
½
Ǹ¯
½
±Ç´
Ÿ
È¿
¾Ç·
Ǻ ƶ
¸ÆÀ°»²´± ´³¸»¯ »½
¸Ã»¯ ³»¸Å½³
É´¶ÃȽ
È"¿¯½
¸"¯ ¸°¶Ç »º°
°ÁÇ ÉÃǶ½
1-800-22-36-36
:³½½¸° É´ÁÈ 24 ³»¸ÃÉ» É´
É´ÈÆ° ÉÇ°Á³»´ É´½´ÇÉ»
½´ÇÉ»
46 ¸ÁÀ ¸Ã» ³À¿º³ À½ Ǵȸ¯ ³É´½Á» * 2287438 ǯ´²³ Æ¿° .¶.½ * ¼¸»È´Ç¸ 50112 .².É * 02-5019111 :»·
| ‫ | ראש השנה תשע"א‬3
¼¸¿°Ç³
²Á´
Æ"³Ç¯° ³Æ²Å ¸¿¸¿Á»
1-877-8223-427 :°"³Ç¯
0-800-917-5823 :³¸»±¿¯
0-800-106-135 :ÉÃÇÅ
2 | ‫| ראש השנה תשע"א‬
‫‪NHB‬‬
‫נכון‪ ,‬הגעת עד הנה‪ ,‬טרחת כל כך‪ ,‬שילמת במיטב כספך‪ ,‬אתה‬
‫מצפה לתיקון הנפלא שהובטח על ידי הצדיק ב"ראש השנה‬
‫שלו"‪ ,‬אתה מחכה לישועה הרוחנית שלך ושל צאצאיך‪ ,‬אתה‬
‫רוצה שהצדיק יעמוד כסניגור עבורך ביום הדין הנורא הזה‪,‬‬
‫אתה רוצה שהוא יעתיר בעדך גם לישועה גשמית‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫פרנסה‪ ,‬נחת‪ ,‬שלום בית‪ ,‬זיווגים הגונים‪,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫אך הידעת?!‬
‫זה תלוי הרבה מאד בהתנהגות שלך במקום הזה‪ ,‬כל השפע‬
‫הרוחני שמקבלים מהצדיק בראש השנה מותנה בכך שינהגו בו‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪4‬‬
‫כבוד כראוי לצדיק וקדוש זה‪ .‬כך כותב בפירוש תלמידו הגדול‬
‫רבי נתן )לקוטי הלכות ה' כבוד רבו ג‪-‬ב(‪.‬‬
‫גם השפע הגשמי מותנה בכך‪" ,‬בציונו של רבינו בקדוש ראו‬
‫מופתים ]נסים על טבעיים[ ‪ -‬אמר תלמיד תלמידו הקדוש של‬
‫רבי נתן‪ ,‬הגאון רבי אברהם חזן זצ"ל ‪ -‬אך מנגד גם ראו פסקים‬
‫]עונשים[‪ ,‬למי שלא התנהג שם בכבוד הראוי"‪.‬‬
‫גורלה הרוחני והגשמי של שנה שלמה תלוי על כף מאזניים‪,‬‬
‫השנה שלך‪ ,‬של בני ביתך‪ ,‬של כל עם ישראל‪.‬‬
‫עשה את הצעד הזה שיבטיח לך את הישועה השלמה!‬
‫קבל על עצמך שלא לדבר שיחות חול ולהימנע משחוק‬
‫וקלות ראש בציון הקדוש‪ ,‬הכבוד הזה לצדיק יפתח לך‬
‫שערי ישועות על טבעיות‪ ,‬ה"קויטל" האישי הזה יבקע‬
‫שערים‪ ,‬ירחיב מיצרים‪ ,‬ישפיע ישועות‪.‬‬
‫זה לא עולה לך כלום‪ ,‬זוהי רק התחייבות קטנה שבעזרת ה'‬
‫תביא בכנפיה ישועה גדולה!‬
‫חתום על ההתחייבות כדי שיחתמו לך שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫‪ | 5‬ראש השנה תשע"א |‬
‫תוכ‬
‫ןה‬
‫ים‬
‫יינ‬
‫ענ‬
‫זיכרונות מ'ווארשעווער חצר' | ‪| 22‬‬
‫תצלום השער‪ :‬נחמן וויס‬
‫‪22‬‬
‫הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין‬
‫שליט"א‪ ,‬והרה"ח ר' נתן דוד שפירא שליט"א ברב‪-‬שיח מרתק על‬
‫חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני כ‪ 70-‬שנה‪ :‬ה'עובדים'‪,‬‬
‫הדמויות הייחודיות‪ ,‬הרדיפות‪ ,‬ימי המלחמה‪ ,‬המלכודת הציונית‪,‬‬
‫ה'מקורבים' | שמואל מאיר חשין‬
‫הנס של ר' סולי כנס | ‪| 40‬‬
‫‪40‬‬
‫יו"ֹל ע"י‬
‫ר' סולי כנס‪ ,‬נשיא ומנכ"ל חברת 'אדיוסופט'‪ ,‬והרה"ח ר' שמעון טייכנר‬
‫הוא מורה‪-‬הדרך הרוחני שלו ישבו לשיחה מיוחדת‪ .‬התוצאה‪ :‬מסע‬
‫מרתק אל סיפור חיים מופלא ורצוף השגחה‪-‬פרטית‪ ,‬ולקחו ‪ -‬כפי‬
‫שהוא מוצג עבור כל בעל תשובה | צבי רוזנהיים‬
‫הבגד עושה את האדם | ‪| 57‬‬
‫מהי ההופעה הראויה לחסיד ברסלב? האם רבינו‪ ,‬אשר שם דגש על‬
‫האמת הפנימית של כל אחד‪ ,‬מייחס חשיבות להופעתו החיצונית של‬
‫האדם? על מקומו של ה'לבוש היהודי' במשנתו המפוארת של רבינו |‬
‫דוד גולדמן‬
‫יו"ֹל ע"י‬
‫ארבעים שנה חיכיתי וייחלתי | ‪| 62‬‬
‫‪Tel. 1-718-8552121‬‬
‫ת‪ִ.‬ד‪ 50617 .‬בית שמש‬
‫טֹל' במשרִד‪ :‬ת‪ִ.‬ד‪50617 .‬‬
‫שמש‪02-9926066‬‬
‫ביתפֱקס‪:‬‬
‫‪02-9993338‬‬
‫טֹל' במשרִד‪ 02-9993338 :‬פֱקס‪02-9926066 :‬‬
‫ִדוא"ֹל‪:‬‬
‫‪braslav@actcom.net.il‬‬
‫ִדוא"ֹל‪braslav@actcom.net.il :‬‬
‫גם בִדוא"ֹל‬
‫שבוע גם‬
‫את הגֹליון מיִדי שבוע‬
‫בִדוא"ֹל‬
‫ֹלֱקבֹל את‬
‫ניתןֹלֱקבֹל‬
‫ניתן‬
‫‪62‬‬
‫חסיד מופלא עלה מגרמניה | ‪| 84‬‬
‫עובדות חיים וסיפורים מופלאים על דמות המופת של החסיד רבי‬
‫שלמה וקסלר זצ"ל‪ ,‬מזקני חסידי ברסלב בירושלים‪ ,‬שהאדמו"ר רבי‬
‫דוד'ל בידרמאן מלעלוב ורבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל היו קמים בפניו‪:‬‬
‫חיי חבורת ברסלב בעיר העתיקה‪ ,‬סיפורי המופת וקנאותו לקודשי‬
‫ישראל | נחמן גורליץ ודוד ברסלבר‬
‫יו"ר הועדה הרוחנית של מערכת 'אוצרות'‪:‬‬
‫הרב שמעון טייכנר‬
‫עורך ראשי‪:‬‬
‫נתן אנשין‬
‫יוזמה‪ ,‬תכנים‪ ,‬הפקה וביצוע‪:‬‬
‫נחום אליהו ברזעסקי‬
‫דפוס‪ :‬המקור‬
‫צילום‪ :‬ארכיון "נעורים"‪ .‬ארכיון הרב דוב קרמר‪.‬‬
‫ארכיון הרב נחמן גולשבסקי‪ .‬יוסף גולשמידט‪.‬‬
‫ישראל נחום קרלינסקי‪ .‬נחמן וייס‪ .‬חיים יונה‬
‫שפירא‪ .‬פנחס רוזן‪ .‬ישראל טייב‪ .‬מאיר אדרי‪.‬‬
‫אהרן קליגר‪.‬‬
‫גרפיקה‪ :‬נ‪.‬ה‪.‬ב‪.‬‬
‫הגהה‪ :‬נחמן פריד‪ ,‬אופיר אושרי‪.‬‬
‫עניינו של רבינו‪ ,‬באמריקה | ‪| 92‬‬
‫‪84‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪6‬‬
‫כשר' בירך רובינסון ז"ל הגיע מפולין השרופה לאמריקה הוא פרסם‬
‫מודעה זעירה בעיתון 'מארגן דזשורנאל'‪ ,‬שהתוצאות שלה היו‪ :‬הנחת‬
‫היסוד לחסידות ברסלב בארצות‪-‬הברית‪ .‬כמעט יובל שנים נשארה‬
‫ברסלב קומץ מועט‪ ,‬עד שלפני כעשור התחולל המהפך‪ :‬התקרבות‬
‫המונית | דב גרינהוט‬
‫'דעם רעבנ'ס טיש' | ‪| 103‬‬
‫‪92‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫‪ -‬המגזין טעון גניזה ‪-‬‬
‫‪ 40‬שנה למסעו הראשון של רבי שמואל שפירא זצ''ל לציון הקדוש‬
‫באומן‪ :‬חמשת חודשי הגלות בארצות‪-‬הברית בדרך אל ה'גרין קארד'‬
‫הנכסף‪ ,‬הכישלון‪ ,‬הישועה שהגיעה מלונדון‪ ,‬רגעי האימה בטרמינל של‬
‫קייב‪ ,‬הדרמה ליד הבית בפושקינה ‪ ,52‬רגעי ההשתטחות‪ ,‬והפרידה‬
‫הכואבת מהציון הקדוש | אהרן קליגר‬
‫‪103‬‬
‫מסע גישושים ומחקר הקים לתחייה את 'הניגונים שאבדו'‪ ,‬ומחזיר‬
‫לברסלב את האוצרות שנעלמו‪ .‬על 'מאחורי הקלעים' של האלבום‬
‫החדש‪ ,‬בו מופיעים לראשונה הניגונים שהתגלו‪ ,‬לרגל יום השנה ה‪200-‬‬
‫להסתלקותו של רבינו | הלל אידלזון‬
‫לעקור מתוכינו את העצמאות | ‪ | 10‬אל תעזוב את הרצון | ‪| 16‬‬
‫העיון בתורת רבינו |‪ | 48‬מדריך לנוסע |‪ | 78‬הלכה בברסלב | ‪| 99‬‬
‫‪ | 7‬ראש השנה תשע"א |‬
‫ב‬
‫היא הדרך לצאת מהבלי העולם הזה‪.‬‬
‫נפעמים עד עמקי נשמתם‪ ,‬עומדים העוסקים‬
‫במלאכה‪ ,‬והתפעלותם נוסקת לשיאים חדשים בכל‬
‫פעם‪ :‬עדים הם למגוון מעניין של כל סוגי היהודים‬
‫הנמצאים ברחבי תבל‪ ,‬הנוטלים חלק פעיל בלימוד‬
‫תורת הצדיק ובהתקרבות לאורו; חלקם מאזין‬
‫בקביעות לקו הטלפוני ‪ ;02-9950000‬חלקם נחשף‬
‫בבואו להטעין נגנים בעמדות הפזורות במרכזי‬
‫החסידות בארץ; חלקם קורא ומגיב לעלון 'אוצרות'‬
‫השבועי; וחלקם בולע בשקיקה את כל הדברים‬
‫הללו גם יחד‪.‬‬
‫מדובר בפסיפס רחב של אברכי‪-‬משי חסידיים‪,‬‬
‫בחורי‪-‬חמד ליטאיים‪ ,‬סתם 'עמך'‪ ,‬חרדים‪ ,‬חילונים‪,‬‬
‫ספרדים‪ ,‬תימנים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬מלומדים‪ ,‬פשוטים‪,‬‬
‫עניים ועשירים ‪ -‬את כל הנפשות הללו עוטף‬
‫רבינו בכנפי תורותיו ומשקה בטל של תחיה נשמות‬
‫מעולפות מפגעי הזמן והיצר‪.‬‬
‫המ‬
‫ר‬
‫נהירה אדירה! הבזק מימות המשיח!‬
‫קשה למצוא את הביטוי שיתאר את המשיכה‬
‫האדירה‪ ,‬המתרחשת לאחרונה‪ ,‬אל מימי הנחל הנובע‪,‬‬
‫המפכים בעוז ובגבורה בכל רחבי תבל ממש‪.‬‬
‫‪ 200‬שנה עברו מאז עלה רבינו למרום ‪ -‬ופלא‬
‫עצום‪ ,‬בלתי נתפס‪ ,‬נגלה לנגד עינינו‪ ,‬פלא שכמותו‬
‫לא היה מימות עולם‪ :‬אדמו"ר שעדתו מתרחבת מיום‬
‫ליום ומשעה לשעה – מאות שנים ללא הפסק!‬
‫"האם שמעתם כיום על יהודי שהוא חסיד של‬
‫הבעל‪-‬שם‪-‬טוב הקדוש?!" ‪ -‬שאל רטורית החסיד‬
‫רבי בנימין זאב חשין זצ"ל – "האם נותרו היום‬
‫חסידים של החוזה מלובלין?!" כי על כן הרבי היחיד‬
‫בעולם שמעגל חסידיו ממשיך להתרחב בלי קיצבה‬
‫עד עצם היום הזה ‪ -‬הוא רבינו הקדוש!‬
‫לקראת ראש השנה מתרחש הפלא ביתר שאת‪.‬‬
‫ענה רבינו ואמר‪" :‬אין צריך לומר שאתם כולכם‬
‫בוודאי תלויים בראש‪-‬השנה שלי ‪ -‬אלא אפילו כל‬
‫העולם כולו תלוי בראש‪-‬השנה שלי!"‬
‫בימינו הדברים מקבלים משמעות מחודשת‪,‬‬
‫כאשר עינינו רואות את רחובות אומן בימי ראש‬
‫השנה‪ ,‬מוצפים באלפי 'מקורבים' חדשים‪ ,‬יהודים‬
‫יקרים שרק לאחרונה התוודעו לסוד הגדול ששמו‬
‫'ברסלב'‪ ,‬יהודים שכל מהלך חייהם השתנה לבלי‬
‫הכר‪ ,‬לאחר שטעמו את טעמו של 'היין ההונגרי'‪,‬‬
‫את תורתו של רבינו‪ ,‬המחיה את כולם מבחינה‬
‫רוחנית כמו ממוות לחיים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬לא רק חסידי ברסלב "בוודאי תלויים"‬
‫בראש‪-‬השנה של רבינו‪ ,‬אלא אלפים ורבבות נפשות‬
‫ישראל מכל קצוות תבל‪ ,‬מגיעים ומתקשרים אל‬
‫האש הבוערת בראש‪-‬השנה באומן‪.‬‬
‫ב'אוצרות ברסלב' נמצא ה'ברומטר' שמודד את‬
‫עוצמתה של המילה 'ברסלב' בימינו‪...‬‬
‫את מיטב הטכנולוגיות החדשניות מגייסים‬
‫במערכת 'אוצרות' למען מערכה קדושה זו‪ ,‬שוקדים‬
‫ללא הרף להשמיע את קול הצדיק ברמה‪ ,‬קול ה'‬
‫בהדר‪ ,‬קול ה' חוצב להבות אש‪ ,‬קול המקרב עוד‬
‫ועוד יהודים שמחפשים צדיק אשר יגלה להם איזו‬
‫כת‬
‫ער‬
‫המעגל מתרחב‬
‫תופעה מרנינה נצפתה‬
‫לאחרונה‪ ,‬והיא מתחזקת‬
‫והולכת‪ :‬ציבורים שלמים מתקרבים‬
‫כאיש אחד אל 'אור האורות'; חבורות‬
‫מלוכדות אשר השתייכו בעבר לחוגים‬
‫שונים ‪' -‬הציצו ונפגעו'; חברים ובני משפחה‬
‫מתקרבים לברסלב‪ ,‬האחד אינו יודע מחברו‪ .‬בבואם‬
‫השנה לאומן‪ ,‬תצפה להם הפתעה נעימה‪ ,‬לחלוטין‬
‫בלתי צפויה‪ ,‬המחיצות יפלו והסודות יתגלו‪...‬‬
‫והיה כל מבקש ה'‪ ,‬מי אשר חפץ שחייו הרוחניים‬
‫ישתנו לטובה‪ ,‬מי שמחפש קצת התעלות מן‬
‫החומריות‪ ,‬ואת הדרך הישרה בה יצעד לטובתו‬
‫הנצחית ‪ -‬מוצא את דרכו לתורות העמוקות‪,‬‬
‫המחזקות והמעוררות של רבינו‪ ,‬ומתקשר אל ה"נחל‬
‫נובע מקור חכמה"‪.‬‬
‫ונקודה אחת למחשבה‪:‬‬
‫גם מי שהתקרב לרבינו לפני שנים רבות‪ ,‬גם‬
‫מי שזכה ומבטן ומלידה הינו חסיד ברסלב ‪ -‬יכול‬
‫פתאום לגלות שגם הוא יכול "להתקרב לברסלב"‪...‬‬
‫אם רק יתחיל להסתכל בעיניים חדשות על תורת‬
‫הצדיק‪ ,‬בהתחדשות של אמת‪ ,‬ויקיים את עתותיו‬
‫הקדושות‪.‬‬
‫בהיכל ציונו של רבינו מופתים כאלה אינם אפילו‬
‫בגדר חידוש; אנשים שלא האמינו כי אי‪-‬פעם יבער‬
‫לבם לאבינו שבשמים ‪ -‬חוזרים משם בלב יוקד‬
‫ובהתעוררות שלא תשכח לעולמים‪.‬‬
‫מכאן יוצאת הקריאה שזה למעלה מ‪ 200-‬שנה‬
‫בוקעת ועולה מסוף העולם ועד סופו‪" :‬יהודים! אל‬
‫יאוש!"‬
‫הבה נצטרף גם אנו לריח הגאולה העולה בחלל‬
‫עולמנו‪ ,‬ונחדש את התקשרותנו באהבה לצדיק‬
‫ולאנשיו‪ ,‬כרצון רבינו הקדוש‪ ,‬זכותו תגן עלינו ועל‬
‫כל ישראל‪.‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים‬
‫אמיתיים‪.‬‬
‫מערכת "אוצרות ברסלב"‬
‫בס“ד‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪8‬‬
‫‪ | 9‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| ש‪ .‬סופר |‬
‫צילום‪ :‬יוסי גולשמידט‬
‫לעקור מתוכנו את העצמאות‬
‫הוא הטעה את האדם הראשון‪ ,‬הראה לו פנים שוחקות‪ ,‬והרעיל אותו ברעל האיום‪ ,‬שתוצאותיו משולמים‬
‫עד היום‪ ,‬במחיר בלתי ניתן לתיאור מה טיבו של אותו ארס העובר בתורשה ומכה ללא רחם?‬
‫התורה מגלה לנו את הסוד‪ :‬העצמאות‬
‫ראש השנה‪ ,‬שנת אפס‪.‬‬
‫השעה האחת עשרה‪ ,‬השעה הנוראה מכל‪ ,‬בה הופצץ העולם בפצצת‬
‫ההרס האכזרית ביותר שהיתה אי‪-‬פעם‪ .‬פצצה שכילתה מאז ועד היום‬
‫מאות מיליארדי בני אדם‪ ,‬החריבה ושרפה‪ ,‬כילתה והכחידה‪ ,‬מחתה ערים‬
‫ומדינות‪ ,‬הביאה לתהומות של ייסורים ומכאובים‪ ,‬מחלות איומות ללא‬
‫גבול‪ ,‬יתמות ושכול‪ ,‬עוני ורעב‪ ,‬ושאר מיני משחית‪.‬‬
‫מה היה הגורם הנוראי שהביא לכל זה? למה אנו סובלים מכך עד‬
‫היום?‬
‫פיתויו של הנחש!‬
‫הוא הטעה את האדם הראשון‪ ,‬הראה לו לפי שעה פנים שוחקות‪,‬‬
‫והרעיל אותו ברעל האיום הזה‪ ,‬שתוצאותיו משולמים על ידינו עד היום‪,‬‬
‫במחיר בלתי ניתן לתיאור‪.‬‬
‫מה טיבו של אותו ארס העובר בתורשה ומכה ללא רחם?‬
‫התורה מגלה לנו את הסוד‪ :‬העצמאות!‬
‫האדם הראשון‪ ,‬יציר כפיו של הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ ,‬נברא לעולם מתוק‪,‬‬
‫הוא הושם בגן עדן תחת שלוש עשרה חופות הוד‪ .‬מלאכי השרת צלו לו‬
‫בשר וציננו לו יין ‪ -‬וכל כולו הבהיק יותר מזוהר השמש (תנחומא אחרי‬
‫פ"ב)‪.‬‬
‫גדלות זו הציתה בנחש קנאה בוערת‪ .‬הוא ביקש לפגוע בנקודה הכי‬
‫אכזרית‪ ,‬שתמוטט את האדם מבלי יכולת לקום; והוא אכן מצא‪' :‬למה‬
‫לכם להיות כל‪-‬כך ממושמעים וכנועים' ‪ -‬פיתה בחלקלקות לשונו את‬
‫האדם ואשתו‪' ,‬למה לכם להיות תלויים בחסדי הבורא ונתונים למרותו‬
‫בהגבלות ואיומי עונשים? קומו ואכלו מן העץ ‪ -‬ונפקחו עיניכם והייתם‬
‫כאלוקים יודעי טוב ורע‪ .‬גם אתם תוכלו למלוך על העולם‪ ,‬לברוא עולמות‬
‫ולעשות כטוב בעיניכם'‪.‬‬
‫האדם התפתה‪ .‬העצמאות הזאת גרמה לו לשיכרון‪-‬חושים‪ .‬היא גרמה‬
‫לו להתעלם מכל הטוב הנפלא שהיה בחלקו‪ ,‬ולבחור באותה גדלות מזויפת‬
‫שנראתה לרגע נחמדה כל‪-‬כך‪...‬‬
‫התוצאות המרות לא איחרו לבוא‪ .‬הרעל האיום הזה גרם מיידית לניתוק‬
‫בינו לבין מקור חייו‪ .‬באותה שעה אומללה נחרץ דינו ודינם של כל יוצאי‬
‫חלציו‪ ,‬להיות בני תמותה‪.‬‬
‫באותו רגע בו התפתה האדם הראשון להימשך אחר הגדלות גם נזרע‬
‫הגרעין האיום שממנו יצמחו בעתיד כל החטאים והעוונות עלי תבל‪,‬‬
‫כלשונו של רבי נתן‪" :‬כי עקר חטאם [של אדם וחוה] היה על ידי בחינת‬
‫גדלות‪ ,‬ועל ידי גאוה וגדלות באים כל החטאים ח"ו‪ ,‬כי 'כל המתגאה ‪-‬‬
‫כאילו עובד עבודה זרה' (סוטה ד)‪ ,‬ו'כל המודה בעבודה זרה ‪ -‬כאלו כופר‬
‫בכל התורה' (חולין ה)" (ליקוטי הלכות‪ ,‬נטילת ידים שחרית ג‪-‬ה)‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬כל החטאים נובעים מהתמרדות‪ .‬האדם לא מוכן‬
‫להתאפק מלחטוא מכיוון שאינו מוכן להיכנע‪ ,‬לקבל הוראות‪ .‬זה מונע‬
‫ממנו לתת אמון במטיבו האמיתי‪ ,‬שמזהירו על התוצאה המרה‪ .‬הוא לא‬
‫יכול להאמין שחכמי התורה פיקחים ממנו‪ ,‬ושכל מה שהוא חש כמתוק‬
‫ונעים ‪ -‬אינו כי אם דמיון מר‪.‬‬
‫הגאווה שבו‪ ,‬מייצרת לו תחושת דמיון‪ ,‬כאילו יש בכוחו להנהיג את‬
‫עצמו בדרך הטובה והישרה ‪ -‬וכך הוא בוחר ברע‪ ,‬כאותו ילד שמתגנב‬
‫בחשאי ומשחק בכלים מסוכנים שעליהם הזהיר אותו אביו‪.‬‬
‫חוץ מיצר הסקרנות‪ ,‬יש כאן נטייה ברורה שלא לקבל מרות‪ ,‬לא להיכנע‬
‫לתכתיבים‪ .‬הוא לא מוכן לקבל את העובדה שיש מי שיותר חכם ממנו‬
‫והוא צריך להישמע לו ולהאמין לו‪.‬‬
‫אנחנו לא סובלים‪ ,‬אם כך‪ ,‬רק בגלל עוון אבות‪ .‬הארס הזה אכן עובר‬
‫מדור לדור‪ ,‬וככל שהדורות מתאחרים‪ ,‬כך יורדות לעולם הנשמות שנפגעו‬
‫אז ביותר מאותו ארס‪ .‬דורנו מכונה דור 'עקבתא דמשיחא' ‪ -‬אומר‬
‫האר"י הקדוש ‪ -‬לפי שהנשמות שבדור הזה באות מן ה'עקב' של האדם‬
‫הראשון‪ ,‬החלק הנמוך ביותר בנשמתו‪ ,‬שם נאחזה הפגיעה המרה הזאת‬
‫של העצמאות‪ ,‬שבנויה על חוצפה‪ ,‬גדלות וגאווה‪.‬‬
‫כך מגלים לנו חז"ל (סוטה מט ע"ב) שבעקבות משיח ‪ -‬בדור הסמוך‬
‫לגאולה ‪ -‬יהיה הניסיון שהחוצפה תגדל‪" ,‬נערים פני זקנים ילבינו" ‪ -‬הילד‬
‫יחוש עצמו ּבשֵל ומבוגר דיו לחוות דעה על כל דבר; הוא לא ירגיש שהוא‬
‫זקוק למורה‪-‬דרך; יביט על הוריו ומחנכיו שינסו להטותו לדרך הישרה ‪-‬‬
‫כעל עריצים חסרי לב‪.‬‬
‫דורנו מבוסֵס בבעיות חינוכיות‪ ,‬החל ממשמעת לקויה ועד נשירה‬
‫רח"ל‪ .‬הורים ומחנכים חשים עצמם חסרי אונים‪ ,‬מנסים פתרונות‬
‫אלו ואחרים ‪ -‬והבעיות רק צומחות ועולות‪ ,‬ה' ישמור‪ .‬אך כל עוד‬
‫השורש שממנו נובע הכל לא יטופל ‪ -‬לא יועילו תרופות אלו ואחרות‪.‬‬
‫כל עוד הגדלות שורצת בלב הנער ‪ -‬אין לו תקוות מרפא; שורש‬
‫פורה ראש ולענה זה יצמיח ויוציא פרי באושים חדשים לבקרים‪.‬‬
‫העצמאות הזאת ששוררת כיום‪ ,‬מכלה כל חלקה טובה‪ .‬היא‬
‫סותמת כל אפשרות להתחנך‪ .‬היא לא גורמת רק להתמרד במישור‬
‫המעשי‪ ,‬שלא להתנהג בהנהגות או נימוסים אלו ואחרים‪ ,‬אלא גם‬
‫ובעיקר בשכל הפנימי ‪ -‬העצמאות מואסת בהוראות שמגיעות‬
‫מגבוה‪ ,‬העצמאות שונאת התמסרות ואמונה‪.‬‬
‫זוהי תכונה ארורה שגורמת לסובל ממנה‪ ,‬להתרחק מכל דבר‬
‫שמצריך כניעה וביטול‪ .‬כל עוד שכך הם פני הדברים‪ ,‬אין לו תקוה‬
‫לקבל יראת שמים או להתחנך מפי הצדיקים בשאר יסודות היהדות‪.‬‬
‫הוא לא יכול לשמוע מוסר וגם לא חיזוק‪ ,‬לא הדרכה ולא אמת‪ ,‬בפרט‬
‫כשאין אלו עולים בקנה אחד עם מה שהוא חש עתה‪.‬‬
‫לא פלא שכיום נפרצו כל חומות המוסר‪ ,‬בלבוש‪ ,‬בדיבור‪ ,‬במעשים‬
‫ובשאר נושאים שהיו עד דורנו כה גדורים‪ .‬רוח העוועים של אותה‬
‫עצמאות מקוללת עושה שַמות בעם הנבחר‪ .‬זה גורם למאוס ביראת‬
‫העונש ובהכנעה‪ .‬העזות והחוצפה חוגגים בראש כל חוצות‪.‬‬
‫הבעיטה האכזרית בגלות‪ ,‬שהצמיחה את מלכות המינות בארץ‪-‬‬
‫הקודש‪ ,‬נובעת גם היא מאותה רוח סערה‪ ,‬והיא שמביאה לכל אותם‬
‫מעשים אשר לא ייעשו‪ ,‬שמתרבים והולכים כיום לדאבון כל לב‪.‬‬
‫החטא הזה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הביא בעקבותיו את כל האומללות שבעולם‪.‬‬
‫"כל ה'דינים' שמהם נובעות כל הצרות‪ ,‬הם פרי‬
‫ההתמרדות הזאת‪ .‬האדם הראשון ניתק עצמו מן החכמה‬
‫האלוקית שהנהיגה אותו ואשר ממנה נובע מקור החיים‬
‫ ובכך הפקיר את עצמו לכל הצרות והיגונות‪ ,‬ולכל‬‫המדווים והמיתות שבעולם"‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪10‬‬
‫‪ | 11‬ראש השנה תשע"א |‬
‫"העצמאות גרמה‬
‫לשיכרון‪-‬חושים‪ .‬היא‬
‫גרמה לאדם הראשון‬
‫להתעלם מכל הטוב‬
‫שהיה בחלקו‪ ,‬ולבחור‬
‫באותה גדלות מזויפת‬
‫שנראתה לרגע נחמדה‬
‫כל‪-‬כך‪ .‬התוצאות‬
‫המרות לא איחרו לבוא‪.‬‬
‫הרעל האיום הזה גרם‬
‫מיידית לניתוק בינו‬
‫לבין מקור חייו"‬
‫‪--‬‬‫מבוסס בבעיות‬
‫"דורנו ֵ‬
‫חינוכיות‪ .‬הורים‬
‫ומחנכים חשים עצמם‬
‫חסרי אונים‪ ,‬מנסים‬
‫פתרונות אלו ואחרים‬
‫ והבעיות רק צומחות‬‫ועולות‪ ,‬ה' ישמור‪ .‬אך‬
‫כל עוד השורש שממנו‬
‫נובע הכל לא יטופל ‪-‬‬
‫לא יועילו תרופות אלו‬
‫ואחרות"‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪12‬‬
‫כל ה'דינים' שמהם נובעות כל הצרות‪ ,‬הם פרי‬
‫ההתמרדות הזאת‪.‬‬
‫האדם הראשון ניתק עצמו מן החכמה האלוקית‬
‫שהנהיגה אותו ואשר ממנה נובע מקור החיים ‪ -‬ובכך‬
‫הפקיר את עצמו לכל הצרות והיגונות‪ ,‬ולכל המדווים‬
‫והמיתות שבעולם‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬כי לא נרחיק לכת באם נצביע על מציאות‬
‫מרה זו כסיבה להתרבות האיומה בימינו של המחלות‬
‫חשוכות המרפא‪ ,‬כמו גם אסונות בגוף ובנפש במימדים‬
‫שלא נשמעו כמותם‪.‬‬
‫העצמאות היא מקור לכל הדינים והצרות‪.‬‬
‫אם אנחנו רוצים לשוב בתשובה‪ ,‬ואם אנו רוצים‬
‫לחנך לתשובה ‪ -‬עלינו להתמקד בשורש שמתואר‬
‫להלן‪:‬‬
‫"עיקר התשובה על כל החטאים" ‪ -‬ממשיך שם רבי‬
‫נתן – "הוא שפלות‪ ,‬שישים עצמו כעפר לדוש‪ ,‬וירגיש‬
‫שפלותו וריחוקו מהשם יתברך‪ ,‬וישפיל עצמו וישבר‬
‫לבו לפניו ‪ -‬שעל ידי זה מוחל לו השם יתברך"‪.‬‬
‫מי שחושב לשוב בתשובה מבלי לחוש את הבושה‬
‫הזאת‪ ,‬דילג על הנקודה העיקרית; מי שרוצה לפתוח‬
‫דף חדש מבלי שיעקור את השורש המורעל של‬
‫תחושת העצמאות והגדלות ‪ -‬תחושה שמונעת ממנו‬
‫להרגיש שהוא חייב משהו לבוראו‪ ,‬הרגשה שמוחקת‬
‫ממנו כל סיבה להתבייש בבואו לבקש מחילה מה' ‪-‬‬
‫השאיר בלבו את הגורם לכישלון הקודם והוא עדיין‬
‫רחוק מתשובה אמיתית‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש להתאזר בעוז ולבקש מחילה‪ ,‬כיון‬
‫שהמלך הרחום בכל זאת ציווה לבוא לפניו ולעשות‬
‫זאת; יש גם לשמוח מאוד על ההזדמנות המופלאה‬
‫לחזור ולתקן הכל; יש גם לשכוח‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬את‬
‫הכישלונות‪ ,‬כדי שנוכל להתרכז בתפילה ‪ -‬אך בעומק‬
‫הלב‪ ,‬צריך להבין זאת היטב‪:‬‬
‫אנחנו נידונים למוות שמבקשים חנינה‪ ,‬אנחנו‬
‫מדברים אל המלך בחסד ולא בזכות‪ ,‬כי "לפי גדלות‬
‫השם יתברך ועוצם רוממותו יתברך ‪ -‬בתנועה קלה‬
‫בעלמא ובהסתכלות בעלמא שאינו כראוי לפי כבודו‬
‫יתברך‪ ,‬היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי ח"ו‪ .‬אך‬
‫השם יתברך מלא רחמים‪ ,‬וכל העולם מלא רחמנות‪,‬‬
‫והוא רוצה מאד בהעולם" (לקוטי מוהר"ן ח"ב מט)‪.‬‬
‫אסור לנו‪ ,‬אם כן‪ ,‬לנצל רחמנות זו כדי לשכוח חלילה‬
‫את מעמדנו האמיתי‪.‬‬
‫חטאו של האדם הראשון התרחש בראש השנה‪.‬‬
‫הוא היה אמור לקחת את החומריות שלו ולשעבד‬
‫אותה לה' ‪ -‬ובכך לתקן את העולם בתכלית השלמות‪.‬‬
‫אך הוא עשה את ההיפך הגמור; הוא ניסה לקחת את‬
‫המלכות לעצמו‪.‬‬
‫"בראש השנה אז נבראו‪ ,‬והיו צריכין לתקן זאת‬
‫וקלקלו בו" ‪ -‬כותב שם רבי נתן – "ובכל שנה ושנה‬
‫בראש השנה‪ ,‬שהוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה‪,‬‬
‫אנו צריכין לתקן זאת"‪.‬‬
‫עבודת ראש השנה היא אפוא לקבל מרות‪ ,‬לשוב‬
‫ולהמליך עלינו את המלך וללמוד להשתעבד אליו‪.‬‬
‫לעקור מתוכנו את העצמאות‪ ,‬שגורמת לנו להלך‬
‫בשוויון נפש בעולם שאינו שייך לנו; ללמוד להתיירא‬
‫ולפחד מבעל הבית של העולם; ללמוד לחיות בהבנה‬
‫שאנו תלויים כל רגע בחסדו‪ ,‬ושאם אנו ממרים את‬
‫פיו ‪ -‬אנחנו משחקים באש‪.‬‬
‫בד בבד עלינו ללמוד לשמוח על שאנחנו שייכים‬
‫לרב חסד שכזה; ללמוד לחיות באמונה גם בדברים‬
‫שלא מתחשק לנו ואינם מובנים לנו; להתחיל להתרגל‬
‫לקבל דברים מפי הצדיקים בתמימות ‪ -‬על אף שאינם‬
‫עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו אוהבים לחוש;‬
‫לחזור להיות תלמידים קטנים לרבינו הקדוש‪ ,‬כילדים‬
‫בני שלוש היושבים ובולעים בצמא את היוצא מפי‬
‫המחנך‪.‬‬
‫עיקר עבודתנו בימים אלו היא להמליך את הקדוש‪-‬‬
‫ברוך‪-‬הוא בתמימות‪ ,‬בלי שום חכמות‪ ,‬ולפיכך אנו‬
‫מרבים לבקש בימים אלה בקשות פשוטות‪ ,‬מתחננים‬
‫ומבקשים סליחה כילד המפייס את אביו כאשר פגע‬
‫בכבודו‪.‬‬
‫כל אלו נועדו להשריש בנו את שורש התשובה‪,‬‬
‫לעקור מתוכנו את אותה גדלות מזויפת שמואסת‬
‫בקטנות ושואפת רק להלך בגדולות‪ .‬כל אלו אמורים‬
‫לשֵַרש מלבנו את אותם שרשים רעילים שדורשים‬
‫להבין תחילה ‪ -‬ורק אחר‪-‬כך לציית; לנטוע בלבנו את‬
‫השמחה שבהשתעבדות למרותו של מלך העולם‪.‬‬
‫הכניעה והאמונה התמימה הן השורש הנגדי‬
‫שיצמיח את כל העשיות הטובות ויביא בכנפיו את כל‬
‫הברכות‪ ,‬הישועות וההמתקות‪ .‬זה שיביא אותנו גם‪,‬‬
‫בעזרת השם‪ ,‬להיכתב ולהיחתם בספרם של הצדיקים‬
‫האמתיים שכה משתוקקים להמליץ בעדנו לשנה‬
‫טובה ומתוקה‪.‬‬
‫רבינו גזר אומר (לקוטי מוהר"ן ח"א קכג)‪" ,‬שהעיקר‬
‫והיסוד שהכל תלוי בו ‪ -‬לקשר עצמו להצדיק שבדור‬
‫ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה‪ ,‬דבר קטן‬
‫ודבר גדול‪ ,‬ולהשליך מאתו כל החכמות‪ ,‬ולסלק דעתו‬
‫ כאילו אין לו שום שכל‪ ,‬בלעדי אשר יקבל מהצדיק‬‫והרב שבדור"‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬על העיקר הזה עלינו לשים את עיקר‬
‫הדגש בתפלותינו כאשר אנו זוכים לבוא לרבינו‬
‫הקדוש באומן‪.‬‬
‫(על פי ליקוטי הלכות‪ ,‬נטילת ידיים שחרית ג‪-‬ה)‬
‫בכי של שמחה‬
‫"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" ‪ -‬קריאתו הנצחית של רבינו‬
‫הקדוש‪.‬‬
‫תמיד‪ ,‬גם בראש השנה וגם בערב ראש השנה‪ ,‬תמיד‪-‬תמיד‪.‬‬
‫אך לשמחה פנים רבות‪.‬‬
‫יש והיא באה בצורה של ריקודים‪ ,‬יש והיא באה בצורת שירה‪ ,‬ויש שהיא‬
‫באה בבכייה!‬
‫כן‪ ,‬שמחה אמיתית מביאה בושה וחרטה‪ .‬כך מגלה רבינו הקדוש (לקוטי‬
‫מוהר"ן קעה) מתוך הפסוק "ב'שמך י'גילון כ'ל ה'יום" הנאמר בראש השנה‪,‬‬
‫שהוא ראשי תיבות של "בכיה" ‪" -‬שמרוב שמחתו בהשם יתברך‪ ,‬הוא‬
‫מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים‪ ,‬ומתעורר לו בכיה‬
‫מחמת רוב השמחה" ‪- - -‬‬
‫בימי ראש השנה אנו מעלים על לבנו את חשבון הנפש‪ :‬האם התנהגנו כל‬
‫השנה כפי שראוי לנו‪ ,‬בני מלכים?! האם אכן ניצלנו את זכייתנו המשמחת‬
‫והמופלאה לדעת מצדיק אמיתי זה?! האם צייתנו להוראותיו המאירות?!‬
‫השמחה האצורה בלב על עוצם הזכות הזאת מולידה בכייה גדולה על‬
‫ההפסד שהיה בשנה שעברה‪ ,‬ורצון להשתפר מכאן ואילך‪.‬‬
‫גם זה חלק מן השמחה הגדולה; מי שמזלזל ולא מצטער על ההפסד‪ ,‬סימן‬
‫שגם הזכות הזאת היא דבר של מה בכך עבורו‪.‬‬
‫כך ניגש רבי נתן בערב ראש השנה‪ ,‬וכך גם ניגשו כל תלמידי תלמידיו‬
‫בדורות עברו‪ :‬בבושה‪ ,‬בפחד‪ ,‬אך בשמחה פנימית‪ .‬הם הבינו את גודל השעה‬
‫ואת מה שתלוי בה‪.‬‬
‫בעקבותיהם נצעד‪ ,‬וגם אנו נשאב שם מלא חופניים שמחה לכל השנה‬
‫הבאה עלינו לטובה‪.‬‬
‫הזכייה ומפסידיה‬
‫אין מילים שיתארו את הזכייה הגדולה לה זכינו‪.‬‬
‫פלא הוא מפלאי השגחתו יתברך‪.‬‬
‫אי‪-‬אפשר להבין למה זכה דורנו‪ ,‬דור שפל ונמוך‪ ,‬למה שלא זכו דורות‬
‫קודמים‪ ,‬בהם היו עובדי ה' מופלאים ומופלגים‪:‬‬
‫קבלנו את הדבר הגדול ביותר ‪ -‬להיכלל ב'קיבוץ הקדוש' של רבינו הקדוש‬
‫בראש השנה‪ ,‬ולהשתטח על ציונו הקדוש והנורא בערב ראש השנה‪.‬‬
‫על כך אמר רבינו‪" :‬מה אומר לכם ‪ -‬אין דבר גדול מזה"!!! עדות ברורה‬
‫של מי שהיה בקי היטב היטב בטיבם של דברים גדולים‪.‬‬
‫אך אסור לנו לשכוח מי אנחנו ולהיכן אנחנו נכנסים‪ .‬אסור שהזכייה‬
‫תטשטש במאומה את המציאות העצומה‪:‬‬
‫אנו זקוקים לישועה דחופה‪ .‬באנו לרופא הגדול שיעתיר בעדנו‪ .‬לקבל‬
‫תרופה למחלתנו האיומה‪ .‬כדלים וכרשים‪ ,‬בחסד ולא בזכות‪.‬‬
‫חייבים לעמוד כאן ביראת הכבוד‪ .‬אין מקום לשיחות חולין ‪ -‬קל וחומר‬
‫להתפרקויות‪" .‬לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח‪ ,‬שהוא מכוון כנגד‬
‫בית קדשי הקדשים" (ברכות פ"ט מ"ה)‪ .‬ואם כך "כנגד שער המזרח"‪ ,‬מבחוץ‬
‫ כל שכן מבפנים‪ ,‬וקל וחומר במקום היקר יותר מקדושת קודש הקדשים‪,‬‬‫כפי שהעידו חז"ל על יקרת כבודו של תלמיד חכם אמיתי שהוא חשוב מכוהן‬
‫גדול הנכנס לפניי ולפנים‪.‬‬
‫הגענו לכאן כדי לזכות לתשובה שמהותה בושה‪ ,‬גם אם איננו חשים בכך‬
‫ עלינו לזכור זאת ולעמוד ביראה‪ .‬כפי שנתאמץ לכבד משכן שכינה זה‪ ,‬כן‬‫נוכל לפעול בו לטובה‪.‬‬
‫הרב נתן מיימון‬
‫לקבל מרבינו מתנה‪:‬‬
‫"עיני הצדיק"‬
‫ישנה תורה ב'ליקוטי מוהר"ן' שכל הרואה אותה עומד ומשתומם‪ :‬האם זוהי‬
‫תורה שרבינו אמרה?! האם כאשר רבינו אמר שהתורה שלו מיועדת לכל אדם‪,‬‬
‫קטן וגדול‪ ,‬היתה כוונתו גם על תורה זו?!‬
‫ובכן‪ ,‬מדובר בתורה צח‪ ,‬בה מגלה לנו רבינו הקדוש‪ ,‬כי מה שנאמר בגמרא כמה‬
‫פעמים‪" :‬נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" ‪ -‬הכוונה הפנימית היא כך‪:‬‬
‫האדם עצמו אינו רואה עד היכן מגיע פגם עוונותיו‪ ,‬אבל עיני הצדיק רואות;‬
‫וכאשר הצדיק "נותן עיניו בו" ‪ -‬כשהוא מעניק לאדם את עיניו שלו‪ ,‬של הצדיק‬
‫ "נעשה גל של עצמות" ‪ -‬מתגלים כל הפגמים והאדם מתחיל לראות עד היכן‬‫הם מגיעים ‪" -‬ואין עונש גדול מזה‪ ,‬כשאדם רואה מה שפגם"!!!‬
‫כיצד תורה זו מתאימה גם לאנשים שאינם גרועים כל כך?‬
‫שאלה זו שמעתי ממורי ורבי הרה"ח ר' יחיאל מיכל דורפמן זצ"ל‪ .‬הוא מותיב‬
‫לה והוא מפרק לה‪:‬‬
‫ישנם אנשים "שיינע אידן" (= "יהודים חשובים") שכלפי חוץ הם נראים כאילו‬
‫לא טעמו טעם חטא מימיהם‪ ,‬אך האמת היא שהם שקועים בחטאים עד‬
‫הצוואר‪ ,‬ולמרבה הצער הם חושבים בטעות שהם צדיקים גמורים‪ ,‬וכאשר מגיע‬
‫חודש אלול "אין להם על מה לעשות תשובה"‪...‬‬
‫אנשים כאלה‪ ,‬כמעט שאין תקווה לאחריתם‪ .‬מצד שני‪ ,‬כשהאדם לפחות יודע‬
‫ומבין את מצבו החמור ‪ -‬עדיין לא אבדה תקוותו ויש לו כל הסיכויים לשוב‬
‫בתשובה שלימה‪.‬‬
‫מהי העצה לאנשים כערכנו שצריכים רחמים רבים בכדי שלפחות נדע מה שעובר‬
‫עלינו?‬
‫"נתן עיניו בו"! להגיע לצדיק‪ ,‬לנסוע לאומן‪ .‬אך במקום שרבינו ישב איתנו בפועל‬
‫ויגלה לנו אט אט במשך שעות ארוכות את כל אשר עוללנו וחטאנו ‪ -‬הוא‬
‫מעניק לנו את המתנה היקרה ביותר שאין כדוגמתה ‪ -‬את עיניו שלו!‬
‫כאשר תעמוד ליד הציון‪ ,‬תקיים את רצון רבינו "לעשות מתורות תפילות"‪,‬‬
‫תתפלל רבות שאמנם תזכה לקבל את העיניים האלה ‪ -‬ופתאום ייפקחו עיניך‬
‫ותראה "עד היכן הפגם מגיע"‪.‬‬
‫זו מתנה מהצדיק‪ ,‬הוא העניק לך עיניים חדשות‪ .‬כי אכן באומן נפתחים מסתורי‬
‫הלב!‬
‫ואז‪ ,‬כאשר תחזור הביתה עם עיניים שכאלו ‪ -‬כל דברי המוסר וההתחזקות יהיה‬
‫להם כר נרחב לפעול‪ ,‬וסוף סוף תדע שהכוונה אמנם אליך‪ ,‬ולא למישהו אחר‪.‬‬
‫שהרי כעת יש לך את הכלים הנדרשים בכדי להפוך לעובד ה' תוך עליה מתמדת‬
‫בדרך העולה בית‪-‬קל‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬נקודה למחשבה על מעלת הצדקה לצדיק‪:‬‬
‫חותני הרה"ח ר' צבי אריה רוזנפלד היה אומר‪ ,‬שכאשר האדם יגיע לעולם העליון‬
‫ויטען שהוא היה חסיד ברסלב ‪ -‬יבקשו ממנו 'הוכחות'‪...‬‬
‫הוא ינסה לטעון שהיה אומר 'תיקון הכללי'‪ ,‬נסע לציון רבינו ולמד את ספריו ‪-‬‬
‫על כל אלה יוכלו לענות לו שישנם אנשים רבים‪ ,‬שלמרות שאינם חסידי ברסלב‪,‬‬
‫אומרים תיקון הכללי‪ ,‬ויש מהם אפילו מי שנוסעים לאומן‪ .‬גם ספרי רבינו הם‬
‫היום כבר נחלת הכלל‪.‬‬
‫אבל כאשר האדם יטען שאת הסכומים העיקריים שלו לצדקה הוא נתן עבור‬
‫הצדיק ‪ -‬תהיה זו הוכחה ניצחת שהוא אכן חסיד ברסלב‪ ,‬שכן מי ששייך‬
‫לחסידות אחרת‪ ,‬אינו תורם את החלק הגדול ביותר של כספי הצדקה לברסלב‪.‬‬
‫קחו זאת לתשומת לבכם‪...‬‬
‫‪ | 13‬ראש השנה תשע"א |‬
‫עמדות הטענה של ‪MP3‬‬
‫מערכת הטלפונים‬
‫במערכת קיימים ‪ 90‬קווים‪ ,‬מניתוח‬
‫הנתונים עולה‪ ,‬כי בכל יום מאזינים‬
‫למערכת הטלפונים כ‪ 1000-‬מאזינים‬
‫אשר יושבים ממוצע של ‪ 45‬דקות‬
‫ברציפות‪ ,‬וקרוב ל‪ 50-‬אלף דקות של‬
‫לימוד בתורת רבינו הקדוש בכל יום‪.‬‬
‫האזנה חוצה גבולות ארצות ויבשות‪,‬‬
‫האזנה המחברת מגוון אנושי נדיר‪.‬‬
‫לצד המערכת עומד הארכיון המגוון של‬
‫"אוצרות ברסלב" ובו שוקדים צוות של‬
‫אברכים ת"ח על כתבי יד עתיקים‪ ,‬קלטות‬
‫ישנות מזקני החסידים‪ ,‬בכדי לפענחם‪,‬‬
‫להדפיסם או להשמיעם‪ ,‬להאדרת שם‬
‫הצדיק‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪14‬‬
‫גליון שבועי 'אוצרות'‬
‫הגליון השבועי 'אוצרות' שכשמו כן הוא‪ ,‬מכיל מאוצרותיו של רבינו‬
‫זי"ע‪ .‬הגליון נכתב מפרי עטם של טובי הכותבים בחסידות‪ ,‬בעריכתו‬
‫של ר' נתן אנשין הי"ו‪ .‬מלבד ‪ 20,000‬הגליונות המופצים מידי שבוע‬
‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬מודפסים אלפי עותקים נוספים באופן עצמאי‪,‬‬
‫על ידי אנשים שמפיצים אותם באזורי מגוריהם‪ .‬כך מופץ העלון‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬אילת‪ ,‬רכסים‪ ,‬בית דגן‪ ,‬רחובות‪ ,‬פתח תקוה‪ ,‬באר יעקב‪,‬‬
‫מבוא חורון‪ ,‬בת ים‪ ,‬חיפה‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬יקנעם‪ ,‬ובחו"ל‪ :‬במונסי‪,‬‬
‫ויליאמסבורג‪ ,‬בורו‪-‬פארק‪ ,‬פלטבוש‪ ,‬לונדון‪ ,‬וינה‪ ,‬וכמובן‪ ...‬באומן‪.‬‬
‫זאת מלבד עשרות אלפים בארץ ובחו"ל המקבלים מדי שבוע את‬
‫העלון בכתובת הדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫מגזין מיוחד לר"ה‬
‫לקראת ר"ה הופק מגזין "אוצרות" שהכיל ‪ 100‬עמודי צבע של כתבות‬
‫ותחקירים על מהותה של חסידות ברסלב בכלליות‪ ,‬ועל גדולת ימי‬
‫הראש השנה הקדושים וההתקבצות על ציון רבינו הק' זיע"א בפרט‪.‬‬
‫המגזין הודפס ב ‪ 30.000‬עותקים‪ ,‬כאשר חציו חולק בארץ ישראל‬
‫כהכנה לנסיעה הקדושה על קברו של רבינו הקדוש‪ ,‬וחציו השני‬
‫חולק בשערי העליה למטוס‪ ,‬מגזין "אוצרות" התקבל בהתלהבות‬
‫עצומה ע"י ציבור הקוראים מכל שכבות הציבור והחסידות‪ ,‬וסיפורי‬
‫התקרבות רבים כבר נקשרו בכתרו‪.‬‬
‫"אוצרות ברסלב" יצא לפני מחצית‬
‫השנה במבצע ארצי של פריסת עמדות‬
‫ממוחשבות‪ ,‬בהם ניתן להטעין בהם‬
‫נגני ‪ MP3‬וכדו'‪ .‬ממגוון השיעורים‬
‫והשיחות הרחב שבידי מערכת‬
‫"אוצרות ברסלב" ובכך מתאפשרת‬
‫האזנה לשיעורי תורה גם בנסיעה‬
‫בדרכים ובהליכה בדרך‪ ,‬כך מתרחבת‬
‫ההפצה בצורה ניכרת לציבור הרחב‬
‫ולהרוות את צימאונו מטללי תחיה‬
‫הנובעים מהנחל נובע מקור חכמה‪.‬‬
‫עד עתה הותקנו עמדות‬
‫ב"מודיעין‪-‬עילית‪ ,‬בית‬
‫שמש וירושלים‪,‬‬
‫ובימים אלו שוקדים‬
‫על ההתקנה בביתר‬
‫עילית ובבני ברק‪.‬‬
‫מכון‬
‫ליקוטי מוהר"ן‬
‫המבואר‬
‫מוקד הישועות‬
‫בעת צרה‪ ,‬בשעת מצוקה‪ ,‬גם בעת‬
‫שמחה ובכל זמן‪ ,‬מוקד הישועות‬
‫נותן מענה ‪ 24‬שעות ביממה‬
‫להעברת בקשות לישועה והצלחה‪,‬‬
‫לרווח ופרנסה‪ ,‬לתפילה והדלקת‬
‫נר בקברו של רבינו הקדוש באומן‪.‬‬
‫על ידי שליחים מיוחדים מארגונינו‬
‫השוהים באומן‪ ,‬ועל כל פנייה‬
‫שופכים שיח בציון הקדוש למען‬
‫הפונים שיתמלאו כל משאלות‬
‫ליבם לטובה‪.‬‬
‫המכון לקח על עצמו את‬
‫האתגר הקשה לבאר על‬
‫פי פשט את הספר הקדוש‬
‫ליקוטי מוהר"ן מילה במילה‪,‬‬
‫מקטע אחרי מקטע‪ ,‬בתכלית‬
‫הקיצור והבהירות‪ .‬דמים‬
‫תרתי משמע הושקעו עד‬
‫היום‪ .‬ואכן אשרי חלקם של‬
‫אלו אשר רק בזכותם נוכל‬
‫להמשיך את המפעל הגדול‬
‫הזה‪.‬‬
‫עמדת ההטענה‬
‫במודיעין עילית‬
‫‪ | 15‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| שמחה ברנד |‬
‫צילום‪ :‬נחמן וייס‪ .‬נ‪.‬ה‪.‬ב‪.‬‬
‫אל תעזוב את הרצון!‬
‫"ה' יודע שכבר הרבה פעמים רציתי להשתפר ולא הצלחתי‪ .‬אז אין ברירה‪:‬‬
‫במסגרת המאמצים לשנה טובה יותר‪ ,‬אצטרך להסתפק בהכנת מעדנים לסעודת ראש השנה‪.‬‬
‫אלא מה‪ ,‬יש רעיון אחר?" מסתבר שיש‪ .‬ולא רק רעיון‪ ,‬אלא דרך‪-‬חיים שיטתית‬
‫שאלו את אחד הצדיקים‪" :‬מדוע אתה מפחד כל‪-‬כך מהימים הנוראים? מה‬
‫זה‪ ,‬דוב?" ‪ -‬ענה להם‪" :‬זה יותר מפחיד מדוב‪ .‬דוד המלך לא פחד מדוב '‪ -‬גם‬
‫את הארי וגם את הדב הכה עבדך' ‪ -‬אבל 'סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי'‪.‬‬
‫מהמשפט הוא כן פחד‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬אולי יותר ממה שאנחנו מפחדים מהעונש‪ ,‬אנו נרתעים וחוששים‬
‫מהמשפט בעצמו‪ .‬אנחנו נדרשים אחת לשנה להתעמת ולהתמודד עם כל מה‬
‫שאנו כל השנה מטאטאים אל מתחת השטיח ‪ -‬המעשים‪ ,‬הדיבורים‪ ,‬המחשבות‪.‬‬
‫כל אורח החיים שלנו ‪ -‬מוצג בבת אחת לאור הזרקורים‪ ,‬כנגד עיניו החודרות‬
‫של שופט כל הארץ‪.‬‬
‫לא נעים להכיר בעובדה שהמאזן הזה שלילי‪ ,‬אבל לא נעים שבעתיים‪ ,‬מתסכל‬
‫ומדכא‪ ,‬לדעת שבעצם אין מה לעשות כביכול‪ .‬נכון‪ ,‬בספרים הקדושים כתוב‬
‫על תשובה‪ ,‬על אפשרות לשינוי ושיפור‪" ,‬אבל‪ ...‬אצלי זה לא עובד‪ .‬ה' יודע‬
‫שכבר הרבה פעמים רציתי להשתפר ולא הצלחתי‪ .‬מה לעשות זה מה שאני‪ .‬אז‪...‬‬
‫אין ברירה‪ ,‬במסגרת המאמצים שלי לשנה טובה יותר‪ ,‬אצטרך להסתפק בהכנת‬
‫מעדנים לסעודת ראש השנה‪ ...‬אלא מה‪ ,‬יש לכם רעיון אחר?"‬
‫מסתבר שיש; ולא רק רעיון‪ ,‬אלא דרך חיים שיטתית‪ .‬אפשר לגדול‪ ,‬לצמוח‬
‫ולהשתפר במילוי התפקיד שלנו עלי אדמות‪.‬‬
‫יש הסבורים שעבודת ה' פירושה קיום המצוות ‪ -‬וזה בוודאי נכון‪ .‬אבל מלבד‬
‫קיום המצוות‪ ,‬לימוד התורה כפי כוחו והשגתו של האדם‪ ,‬נדרשת ממנו עוד‬
‫עבודה ‪ -‬לשאוף ולכסוף ל ְמה שעדיין הוא למעלה מכוחו ומהשגתו‪ ,‬כפי שלומד‬
‫בעל 'חובת הלבבות' (בהקדמתו) מהפסוק "אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך"‬
‫(תהילים קיט) ‪ -‬שאנחנו מצווים לייחל ולהשתוקק לקיים את כל מצוות ה'‪ ,‬גם‬
‫את אלו שאין בידינו לקיימם בפועל‪.‬‬
‫וכך מובא ב'ליקוטי מוהר"ן' (כב)‪ ,‬שזה פירוש 'נעשה ונשמע' שאמרו ישראל‬
‫בעת קבלת התורה‪' :‬נעשה ‪ -‬את כל שביכולתנו; ונשמע ‪ -‬את שעדיין אין‬
‫באפשרותנו לקיים‪ .‬לפחות נשמע אותם ונשתוקק לקיימם'‪.‬‬
‫לכן הוכתרו ישראל בשני כתרים ‪ -‬אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע (שבת‬
‫פח‪ - ).‬שכן זוהי משמעותה של קבלת התורה‪ :‬שנקיים כל מה שאנחנו יכולים‪,‬‬
‫ונשתוקק להגיע לדרגה גבוהה יותר‪ ,‬ושנוכל לקיים עוד יותר ‪ -‬בכמות ובאיכות‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬מצוות התורה מחייבות כל אחד בכל מצב‪ ,‬אבל כמעט לכל אחד יש‬
‫מצוות שקשה לו לקיים‪ ,‬והוא אף נכשל בהן לפעמים‪ ,‬וכפי שכבר אמרו חז"ל‪,‬‬
‫ששלוש עברות אין אדם ניצול מהם בכל יום (בבא בתרא קסד)‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬גם המצוות שאין בהן קשיים‪ ,‬או מי שכבר הגיע לדרגה שכל‬
‫המצוות הן כדבר המובן מאליו אצלו ‪ -‬בכל זאת‪ ,‬באיכות הקיום‪ ,‬תמיד אפשר‬
‫להוסיף ולשפר‪ ,‬כי שלמותה של מצווה היא כשמקיימים אותה בשמחה ובחשק‪,‬‬
‫בדחילו ורחימו‪ ,‬כמבואר בזוהר‪ ,‬ש"אורייתא בלא דחילו ורחימו‪ ,‬לא סלקא לעילא‬
‫(= תורה שנלמדת ללא יראה ואהבה‪ ,‬איננה עולה למעלה)‪.‬‬
‫פנימיותה של המצווה‪ ,‬השמחה וההתרגשות שבקיומה‪ ,‬הן בוודאי דבר התלוי‬
‫בדרגתו של האדם‪ .‬לכן‪ ,‬מלבד ההשתדלות בקיום המצווה כמיטב יכולתנו‪ ,‬עלינו‬
‫לשאוף ולכסוף לדרגה גבוהה יותר שבה נוכל לשדרג את האיכות שלהן‪ .‬והרי כך‬
‫אנו אומרים לפני קיום מצווה‪" :‬יהי רצון כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה‬
‫וכוונותיה"‪...‬‬
‫בדרך זו‪ ,‬גם אם אין עבודתנו שלימה עדיין‪ ,‬יש לה מימד של שלמות‪ ,‬לאמור‪,‬‬
‫אומנם עבודתנו לוקה בחסר בכמות ובאיכות‪ ,‬אבל אנחנו לפחות נכספים‬
‫ומשתוקקים אל השלמות‪ ,‬שעל‪-‬ידה נעלה ונשפר את עבודתנו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הרצון והתשוקה בעצמם נחשבים כאילו השגנו וקיימנו את הדברים‪,‬‬
‫כמו שאמרו חז"ל‪" :‬חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה‪ ,‬מעלה עליו‬
‫הכתוב כאילו עשאה" (קידושין מ)‪.‬‬
‫ובכ‪ ,‬אתה שיש לך 'בעיה' עם אלול וראש השנה‪ ,‬אתה אמנם מודע לחסרונות‪,‬‬
‫אך אינך רואה שום דרך לתקן אותם‪ ,‬ומרגיש שככל הנראה גם השנה ימי התשובה‬
‫יעברו ללא שום התקדמות ממשית ‪ -‬קודם כל זו לא בעיה פרטית שלך‪ .‬כך זה‬
‫אמור להיות‪ .‬כך קיבלנו את התורה‪ ,‬שהקיום שלנו‪ ,‬ה'נעשה' אומנם אינו מושלם‪,‬‬
‫אכן איננו מתעלמים מהחסרונות‪ ,‬אך מייחלים ומצפים אנו להשלים אותם ‪ -‬זה‬
‫ה'נשמע'‪.‬‬
‫יש לך‪ ,‬אפוא‪ ,‬דרך סלולה‪ :‬השתדל לעשות ככל יכולתך‪ ,‬אבל בנוגע לכל השאר‬
‫ אל תעזוב את הרצון; תכסוף‪ ,‬תתגעגע ותתפלל‪ ,‬עד שתגיע לדרגה שגם את‬‫השאר תוכל לקיים‪ ,‬ובו זמנית גם הכיסופים והגעגועים בעצמם ישלימו את‬
‫עבודתך‪.‬‬
‫לא שאנחנו חושבים שאינך רוצה‪ .‬אבל יש רצון ‪ -‬ויש רצון‪ .‬כשם שיש הרבה‬
‫"יש לך‪ ,‬אפוא‪ ,‬דרך סלולה‪ .‬השתדל כמובן לעשות‬
‫ככל יכולתך‪ ,‬ובנוגע לכל השאר‪ ,‬אל תעזוב את‬
‫הרצון‪ .‬תכסוף‪ ,‬תתגעגע ותתפלל‪ ,‬עד שתגיע לדרגה‬
‫שגם אותו תוכל לקיים‪ ,‬וגם הכיסופים והגעגועים‬
‫בעצמם ישלימו את עבודתך"‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪16‬‬
‫‪ | 17‬ראש השנה תשע"א |‬
‫"דרך נפלאה זו‪ ,‬נעשה‬
‫ונשמע ‪ -‬עשיה וכיסופין‬
‫ליותר‪ ,‬אינה רק מתכון‬
‫בטוח להצלחה בדין‪,‬‬
‫ודרך לשיפור ולהתקדמות‬
‫בעבודת ה'‪ ,‬אלא היא אף‬
‫המקור לשמחה ולסיפוק‬
‫בכל שלב ודרגה שאדם‬
‫נמצא בה"‬
‫ותשתוקק לקיים"‪.‬‬
‫ההבדל בין הגישות בא לידי ביטוי בסוף‪,‬‬
‫במבחן התוצאה‪ :‬זה שיכסוף וישתוקק‪ ,‬יגיע‬
‫בסיכומו של דבר אל המטרה‪ ,‬כפי שציין רבינו‪,‬‬
‫אבל לא רק אז‪ ,‬הרצון בעצמו לאורך כל הדרך‪,‬‬
‫הוא בעצמו מעלה גדולה‪ ,‬כי "רוצה ה' את‪...‬‬
‫המייחלים לחסדו" (תהילים קמז)‪.‬‬
‫"יש אנשים שכל מעייניהם‬
‫נתונים איך 'לעשות' יותר‬
‫כסף‪ ,‬חס ושלום‪ .‬כך‪,‬‬
‫להבדיל‪ ,‬גם בעבודת ה'‪:‬‬
‫כולנו מעוניינים להתקדם‬
‫ולהשתפר‪ ,‬חלק מוכנים‬
‫גם להשקיע כוחות‪ ,‬אבל‬
‫רק מעטים שקועים ברצון‬
‫הזה בכל לבם"‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪18‬‬
‫אנשים שרוצים להתעשר‪ ,‬אבל יש המסתפקים‬
‫ברצון‪ ,‬ואולי גם בקניית כרטיס הגרלה‪ ,‬או‬
‫פותחים עסק קטן ‪ -‬יש גם אנשים שכל‬
‫מעייניהם נתונים אך ורק לעשייה‪ ,‬איך 'לעשות'‬
‫יותר ויותר כסף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬להבדיל‪ ,‬גם בעבודת ה'‪ :‬כולנו מעוניינים‬
‫להתקדם ולהשתפר‪ ,‬חלק מוכנים גם להשקיע‬
‫כוחות למטרה זו‪ ,‬אבל רק מעטים שקועים‬
‫ברצון הזה בכל לבם‪.‬‬
‫מעשה שהיה‪ ,‬יעזור לנו להמחיש את העניין‪.‬‬
‫סיפרו לרבינו‪ ,‬שמחותנו הרב מוואלטשיסק‪,‬‬
‫משתוקק כבר ארבעים שנה לעלות לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬והוסיפו וספרו לו‪ ,‬שמחותן אחר‬
‫שלו‪ ,‬הרב מחמלניק‪ ,‬שמע על התשוקה הזו‬
‫בת ארבעים השנה‪ ,‬והפטיר‪" :‬בשביל מה‬
‫צריך להשתוקק ארבעים שנה? לוקחים כסף‬
‫ונוסעים!"‬
‫הגיב על כך רבינו‪" :‬הרב מוואלטשיסק‬
‫שהשתוקק ארבעים שנה ‪ -‬יזכה בסופו של דבר‬
‫להגיע לארץ ישראל‪ ,‬ואילו הרב מחמלניק‪ -‬לא‬
‫יזכה!" וכן היה‪.‬‬
‫הרב מוואלטשיסק‪ ,‬שהשקיע שנים רבות‬
‫בכיסופין ולא "לקח כסף ונסע"‪ ,‬היו לו סיבות‬
‫לכך; בוודאי היו לו מחויבויות ועניינים שעיכבו‬
‫את נסיעתו‪ ,‬אבל בעוד שהרב מחמלניק גרס‬
‫ש"לוקחים כסף ונוסעים"‪ ,‬זאת אומרת אם‬
‫אתה יכול ‪ -‬סע‪ ,‬ואם אינך יכול ‪ -‬מה לעשות‪,‬‬
‫עבור לסדר היום והתעסק בעניינך האחרים ‪-‬‬
‫הרי הרב מוואלטשיסק ידע את הסוד כי "גם‬
‫מה שאינך יכול לקיים עכשיו ‪ -‬לפחות תכסוף‬
‫כשנתבונן נראה ששני הכוחות הללו ‪ -‬נעשה‬
‫ונשמע‪ ,‬הקיום של מה שאפשר‪ ,‬והתשוקה‬
‫למה שאי אפשר עדיין ‪ -‬אינם מצטמצמים‬
‫רק לעבודת ה'‪ ,‬אלא הן אבני יסוד הבונות כל‬
‫פרט וכל חלק בבריאה‪ ,‬בהתאם לכלל "אסתכל‬
‫באורייתא וברא עלמא" (= הקדוש ברוך הוא‬
‫הסתכל בתורה‪ ,‬וכך ברא את העולם)‪.‬‬
‫'נעשה' הוא כוח העשייה‪ ,‬ההשפעה והנתינה;‬
‫'הנשמע' הוא כוח הקבלה‪ ,‬ההכלה (מלשון‬
‫להכיל) והצמצום של השפע‪ ,‬או כפי שהם‬
‫נקראים בשפת המקובלים 'חסד' ו'גבורה'‪.‬‬
‫כוחות אלו‪ ,‬מהווים כביכול את הידיים שבהן‬
‫נבראו שמים וארץ‪ ,‬כמבואר ב'פתח אליהו'‪,‬‬
‫שיד ימין כנגד חסד‪ ,‬ושמאל ‪ -‬כנגד גבורה‪,‬‬
‫ועל כך נאמר‪" :‬אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה‬
‫שמים"‪.‬‬
‫כל הבריאה בנויה משני הכוחות הללו ‪ -‬של‬
‫משפיע ושל מקבל ‪ -‬השמש משפיעה אור‬
‫וחום ‪ -‬והחי והצומח מקבלים‪ .‬השמים שופעים‬
‫גשמים ‪ -‬והארץ מקבלת‪ .‬הצומח מניב פירות ‪-‬‬
‫והחי מקבל אותם‪ .‬גם השמש והירח‪ ,‬שנבראו‬
‫להאיר על הארץ פועלים כך‪ :‬לשמש יש את‬
‫הנתינה‪ ,‬וללבנה ‪ -‬את הכוח לקבל את האור‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬שאורה של הלבנה הוא רק מאורה של‬
‫השמש שמאירה בה‪.‬‬
‫החיבור הבסיסי בין גוף ונשמה‪ ,‬אף הוא‬
‫חיבור בין הנשמה שנותנת חיות ‪ -‬לגוף המקבל‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬גם היחס בן הבריאה לבורא מבוסס על‬
‫עיקרון זה‪" :‬עיני כל אליך ישברו ‪ -‬ואתה נותן‬
‫להם את אכלם בעתו"‪.‬‬
‫הכסא‬
‫"מה שסיפר קודם ראש‪-‬השנה תקס"ט סוף קיץ תקס"ח ובאותו העת הביא‬
‫לו השוחט מטעפליק כסא נפלא‪ .‬וסמוך לזה סיפר זאת שראה במראה או‬
‫בחלום שהביאו לו כסא‪ ,‬והיה אש סביבה‪ .‬והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף‬
‫לראותה‪ ...‬וגם כל מנהיגי הדור כולם הלכו לראותה‪ ...‬וראיתי שם שהיה חקוק‬
‫על הכסא כל צורות של כל ברואי עולם"‪.‬‬
‫(חיי מוהר"ן פד)‬
‫חברת "שורשים יודאיקה" היא החברה‬
‫החלוצה אשר נטלה על עצמה עבודה מורכבת‬
‫זו ליצור העתק מושלם של ה"כסא" של רבינו‬
‫זיע''א לאחר חיפושים נמרצים בכל העולם אחר‬
‫גלפים‪ ,‬אומנים‪ ,‬ומומחים בתחום שידעו ליצור‬
‫את הכיסא הנ''ל כתבניתו המדויקת‪.‬‬
‫לאחר שיצרו הגלפים כמה העתקים של "הכסא" נוכחו‬
‫לדעת שאת הכסא יצר השוחט מטעפליק בחכמה‬
‫נפלאה‪ ,‬ויצר רווחים בין כל עיטור ועיטור ובכך גרם‬
‫שהרווחים הנ''ל מחזיקים את היצירה ללא שום סדק ורק‬
‫כך שומרים על שלמותו‪ ,‬לכן היה צורך להתחקות אחר סוגי‬
‫עצים מובחרים אשר יעמדו ברמת גילוף גבוהה זו על מנת‬
‫להגיע לתוצאה הקרובה ביותר למקור‪.‬‬
‫שנה וחצי של פיתוח בכל העולם‪ ,‬הובילה לתוצאה מדהימה זו‪ ,‬ובס"ד נמצאו‬
‫גלפים מומחים באי בודד ליד יבשת אוסטרליה הרחוקה‪.‬‬
‫הליך העבודה על כל כסא מצריך לכל הפחות חמישה גלפים מיומנים שיעבדו‬
‫על "הכיסא" במשך שבועיים ימים‪ ,‬כאשר כל אחד מין הגלפים מופקד על סוג‬
‫אחד או שנים מין העיטורים המעטרים את הכיסא כולו לפי תחום התמחותו‪.‬‬
‫הכסא מוצע בשני סוגי עצים מובחרים האחד עץ אפריקאי והשני עץ מהגוני‬
‫משובח‪ .‬והרי התוצאה‪ :‬כסא מפואר ומדויק כמו ה"כסא" שעליו ישב רבינו‬
‫הקדוש זיע"א השוכן בבית הכנסת הגדול בשכונת 'מאה שערים' בירושלים‪.‬‬
‫כסא אשר יפאר את בית הכנסת שלכם‬
‫או את שולחן השבת שלכם‪.‬‬
‫"שורשים יודאיקה"‬
‫‪ - 052-8281148 - 054-5516655‬טלפקס‪077-5131600 :‬‬
‫‪ | 19‬ראש השנה תשע"א |‬
‫שילובם של שני הכוחות הללו‪ ,‬נותן שלמות בתורה‪ ,‬בעבודת ה' וגם בבריאה‬
‫כולה‪ .‬לכן "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת" (דברים יט)‪ ,‬כי אחד‬
‫אין בו שלמות‪ ,‬מלבד הבורא‪ ,‬כמובן‪ .‬כל שלמותה של הבריאה היא בשניים‪ ,‬כי‬
‫"טובים השניים מן האחד" (קהלת ד)‪ ,‬ולכן רק "על פי שניים עדים יקום דבר"‬
‫(דברים יט)‪ .‬שני יהודים כשרים מכילים את שני הכוחות הללו ‪ -‬כח הנתינה‬
‫וכח הקבלה‪ ,‬כי אין שני אנשים שווים‪ .‬בוודאי אחד מהם גדול יותר מחברו‪ .‬מן‬
‫הדין‪ ,‬אפוא‪ ,‬שעל פיהם יקום דבר‪.‬‬
‫אם היה לך כח לקרוא עד כאן‪ ,‬רבי נתן נותך לך 'טיפ'‪:‬‬
‫על פי דרך זו מתבאר מדרש תמוה מאוד‪ ,‬בביאור מתוק מדבש‪.‬‬
‫"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו‪ .‬תאנא (= למדנו)‪ ,‬איזהו חג שהלבנה‬
‫מתכסית בו‪ ,‬הוי אומר זה ראש השנה‪ .‬ואמאי (= מדוע) מתכסה הלבנה? לפי‬
‫שביום זה הקדוש ברוך הוא יושב על כסא דין‪ ,‬ודן את העולם‪ ,‬והשטן בא‬
‫ומקטרג על ישראל ומזכיר עוונותיהם‪ ,‬ואומר לו הקב"ה‪' :‬הבא עדים' והוא‬
‫הולך ומביא את החמה‪ ,‬ואומר לו הקב"ה‪' :‬על פי שנים עדים יקום דבר'‪ ,‬והולך‬
‫להביא את הלבנה ‪ -‬והיא מתכסית‪ ,‬ומבקש אותה ואינו יכול למוצאה ‪ -‬ואז‬
‫הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים"‪.‬‬
‫מדרש זה אומר כל כולו דרשני‪ :‬וכי צריך להביא עדים לפני הקב"ה? מה‬
‫משמעותה של התכסות הלבנה? ובכלל‪ ,‬בזכות מה הקב"ה "עומד מכסא דין‬
‫ויושב על כסא רחמים"?‬
‫לפי דברינו נוכל להבין קצת‪ .‬השטן תפקידו לקטרג ולמצוא פגמים וחסרונות‬
‫בעם ישראל‪ .‬ואכן‪ ,‬פעמים רבות הוא מוצדק‪ ,‬שכן עבודת ה' שלנו איננה‬
‫מושלמת‪ .‬אבל הקב"ה עונה לו‪" :‬על פי שנים עדים יקום דבר"‪ .‬כלומר‪ ,‬כשם‬
‫שבהלכות עדות אין להתחשב בעד אחד‪ ,‬משום ששלמותה של הבריאה היא‬
‫רק בשילוב שני הכוחות‪ ,‬הנתינה והקבלה‪ ,‬כך עבודת ה' מורכבת אף היא‬
‫מ'נעשה' ומ'נשמע'‪ ,‬ואין לדון על סמך אחד מהם לבדו‪.‬‬
‫הולך השטן ומביא את השמש‪ ,‬שהיא כאמור כנגד כוח הנתינה ‪ -‬הנעשה‪.‬‬
‫בחלק זה אכן יש ליקויים ופגמים‪ ,‬איננו מושלמים ‪ -‬אבל "תביא גם את הלבנה"‬
‫אומר לו הקב"ה‪ .‬כלומר‪ ,‬הבה ונבדוק אם ישראל פגמו גם בחלק ה'נשמע' ‪-‬‬
‫ברצונות ובכיסופים‪ ,‬המקבילים ללבנה שיש לה את הכוח לקבל את האור‪.‬‬
‫אבל כאן‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬נכשל השטן‪ ,‬כי "הלבנה נכסית‪ ,‬ומבקש אותה ואינו‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪20‬‬
‫יכול למוצאה"‪ .‬לאמור‪ ,‬עם ישראל בכלליותו נכסף ומשתוקק מאוד אל הקב"ה‬
‫ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שיר השירים‬‫ח‪ ,‬ז) ‪ -‬הרצונות הטובים שיש בתוך תוכו של כל יהודי ‪ -‬הם עצומים‪ ,‬והוא‬
‫משתוקק אל הדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬אל הדבקות הגמורה באביו שבשמים‪,‬‬
‫דרגה שגבוהה אפילו מהשגתם של מלאכי‬
‫השרת ‪ -‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬עתידים‬
‫צדיקים שתהיה מחיצתם לפנים ממלאכי‬
‫השרת" (דברים רבה א) ‪ -‬ובוודאי מזו‬
‫של השטן‪ .‬כשהוא רואה שהלבנה‪ ,‬הרצון‬
‫הטוב‪ ,‬אוחז בדרגה כה גבוהה ומכוסה‪,‬‬
‫נסתתמים טענותיו‪.‬‬
‫או אז‪ ,‬כשמתברר שבני ישראל‪ ,‬למרות‬
‫כל עוונותיהם‪ ,‬משתוקקים ונכספים לה'‪,‬‬
‫כך שאפילו השטן אינו יכול לקטרג עליהם‬
‫ מתעוררת זכות גדולה עליהם ו"הקב"ה‬‫עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים"‪.‬‬
‫כלומר באופן כללי הוא מתנהג עם כלל‬
‫ישראל לפנים משורת הדין‪ ,‬אבל בוודאי‬
‫כל אחד ואחד באופן פרטי‪ ,‬ככל שישקיע‬
‫ב'לבנה' שלו ‪ -‬יקבל על עצמו לכסוף‪,‬‬
‫להשתוקק ולהתפלל לקיים גם את מה‬
‫שכרגע אין בכוחו לקיים ‪ -‬כך הקב"ה‬
‫יתנהג עמו יותר במידת הרחמים‪ ,‬וימחל‬
‫לו על חטאיו שפגם ב'שמש'‪-‬בנעשה‪.‬‬
‫דרך נפלאה זו של עשיה בצד כיסופין‬
‫ליותר עשייה‪ ,‬אינה רק מתכון בטוח להצלחה בדין‪ ,‬ודרך לשיפור ולהתקדמות‬
‫בעבודת ה'‪ ,‬אלא היא אף מקור לשמחה ולסיפוק בכל שלב ודרגה שאדם נמצא‬
‫בה‪.‬‬
‫שכן לכאורה‪ ,‬קשה לנו לשמוח בקיום המצוות שלנו‪ .‬מילא אם היינו זוכים‬
‫לקיים אותן בשלמות‪ ,‬בכוונת הלב‪ ,‬בדחילו ורחימו ‪ -‬בוודאי היינו שמחים‬
‫מאוד‪ ,‬שמחה היא הרי שלמות‪,‬ככתוב‪" :‬ושמחת בכל הטוב" (דברים כו יא)‪,‬‬
‫"שמח תשמח ‪ -‬כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" (מתוך ברכות נישואין)‪ ,‬אך‬
‫כשיש חיסרון כלשהו‪ ,‬איך אפשר לשמוח?‬
‫אבל בדרך זו של הנעשה ונשמע‪ ,‬יש לאדם שלמות‪ .‬אמנם לא ב'נעשה'‪ ,‬אבל‬
‫לפחות ב'נשמע'‪ .‬הוא יכול לכסוף ולהשתוקק לשלמות הגדולה ביותר‪ .‬וזה אכן‬
‫מקור בלתי נדלה לשמחה שאין לה קץ וסוף‪.‬‬
‫לא בכדי למדו חז"ל מהפסוק "ושמחת עולם על ראשם" שעתידים בני‬
‫ישראל לזכות שוב לכתרים של הנעשה והנשמע שנלקחו מהם (שבת פח)‪ ,‬שכן‬
‫הנעשה והנשמע הם השמחה של עם ישראל‪.‬‬
‫מובא בשם האר"י הקדוש‪ ,‬שבעקבות משיחא יוכלו להגיע לדרגות גבוהות‬
‫מאוד גם במעט פעולות בעבודת ה'‪ ,‬ושגור בפי אנ"ש להוסיף‪' :‬במעט פעולות‪,‬‬
‫אבל בהרבה רצונות וכיסופין ותפילות!'‬
‫זאת נוכל להבין גם ממה שאמרו חז"ל (דברים רבה‪ ,‬ג)‪" :‬שמע ישראל היום‬
‫אתה עובר את הירדן" (דברים ג) ‪" -‬מה ראה לומר להם כאן 'שמע ישראל'?‬
‫רבנן אמרי‪ ,‬למה הדבר דומה ‪ -‬למלך שקידש מטרונה בשתי מרגליות‪ .‬אבדה‬
‫אחת מהן‪ ,‬אמר לה המלך‪' :‬איבדת אחת ‪ -‬שמרי את השנייה'‪ .‬כך קידש הקב"ה‬
‫את ישראל ב'נעשה ונשמע'‪ .‬אבדו את נעשה‪ ,‬שעשו את העגל‪ ,‬אמר להן משה‪:‬‬
‫'אבדתן 'נעשה' ‪ -‬שמרו 'נשמע'‪ .‬הוי (= זה משמעותו של) 'שמע' ישראל"‪.‬‬
‫לאמור‪ ,‬שאף על פי שבתחום ה'נעשה' אנו לקויים ולא זכינו לקיים הכל‬
‫כראוי ‪ -‬עלינו להתחזק על כל פנים בתחום ה'נשמע' ‪ -‬לכסוף ולהשתוקק‪,‬‬
‫לערוג ולהתגעגע‪ ,‬להתפלל‪ ,‬להתחנן ולבקש שנזכה לעשות אי פעם את רצון‬
‫ה' בשלמות‪.‬‬
‫(על פי ליקוטי הלכות‪ ,‬מתנה ה‪ ,‬ז‪-‬י)‬
‫‪ | 21‬ראש השנה תשע"א |‬
‫זיכרונות‬
‫מ'ווארשעווער חצר'‬
‫>‬
‫הרה"ח רבי יעקב מאיר שכטר‪ ,‬רבי נחמן ישראל בורשטיין ורבי נתן דוד שפירא‬
‫על חבורת ברסלב בירושלים שבין החומות לפני כ‪ 70-‬שנה‬
‫ה'עובדים'‪,‬‬
‫הדמויות הייחודיות‪,‬‬
‫הרדיפות וההתנגדות‪,‬‬
‫'פני המזרח'‪,‬‬
‫מוסרי השיעורים‪,‬‬
‫ימי המלחמה‪,‬‬
‫המלכודת הציונית‪,‬‬
‫ה'מקורבים'‪,‬‬
‫ה'קיבוץ' הירושלמי‬
‫מי שגדלו כילדים בחבורת ברסלב‬
‫הקטנה בעיר העתיקה בירושלים‪,‬‬
‫שהיוותה את רוב מניין ובניין‬
‫חסידות ברסלב בעולם‪ ,‬הרה"ח‬
‫רבי יעקב מאיר שכטר‪ ,‬רבי נחמן‬
‫ישראל בורשטיין ורבי נתן דוד‬
‫שפירא‪ ,‬כיום מזקני וחשובי חסידי‬
‫ברסלב‪ ,‬מספרים לראשונה על‬
‫החיים באותם ימים שלפני כ‪70-‬‬
‫שנה ויותר‬
‫ברב‪-‬שיח עתיר‬
‫גילויים הם מגוללים את התפילות‬
‫ב'ניסע'ס שול'‪ ,‬הווי החיים‬
‫ב'ווארשעווער חצר'‪ ,‬אנשי ההוד‬
‫שפיארו את 'המזרח'‪ ,‬וההתנגדות‬
‫העצומה ממנה סבלו‪ ,‬מתארים‬
‫תיאורים מרתקים של דמויות‬
‫חסידיות נשכחות‪ ,‬וכיצד התנהלו‬
‫החיים תחת אש המלחמה‪ ,‬חושפים‬
‫איך הונחו המלכודות שפרשו‬
‫הארגונים הציוניים לצעירים‪,‬‬
‫שופכים אור על ה'מקורבים' שלא‬
‫שרדו‪ ,‬מוסרים עדויות חדשות על‬
‫השרף רבי שמואל שפירא‪ ,‬ועונים‬
‫על השאלה‪ :‬איך מציבור קטן של‬
‫כ‪ 80-‬משפחות צמחה חסידות כה‬
‫גדולה בלעה"ר?‬
‫בחזרה אל הימים שאף אחד לא‬
‫רצה להצט רף למניין עם הברסלב'ר‬
‫| שמואל מאיר חשין |‬
‫צילום‪ :‬עזרא לנדא‬
‫| ארכיון ר' נחמן גולשבסקי |‬
‫בסמטה קמורה בירושלים שבין החומות לפני כ‪70-‬‬
‫שנה ויותר‪ ,‬בסמיכות לבית הכנסת המרכזי 'ניסע'ס‬
‫שוהל'‪ ,‬הייתה חצר עתיקת יומין שכונתה 'ווארשעווער‬
‫חצר' (‪ -‬חצר וורשה)‪ ,‬ואכלסה בתוכה מספר משפחות‪,‬‬
‫פזורות בבתים קטנים‪ ,‬בני חדר יחיד‪ ,‬רובן משתייכות‬
‫לחוג המצומצם ויוצא הדופן בימים ההם‪ :‬ברסלב‪.‬‬
‫בקומה העליונה‪ ,‬מעל בתי החצר‪ ,‬היה בית‪-‬‬
‫כנסת צנוע‪ ,‬בו התפללו חסידי לעלוב‪ .‬עם נסיעתו‬
‫של האדמו"ר מלעלוב לחו"ל‪ ,‬התרוקן בית הכנסת‬
‫ממתפלליו והוא הועבר לחזקתם של חסידי ברסלב‪,‬‬
‫שמצאו בו מציאה גדולה‪ :‬גג המשקיף למקום המקדש‪.‬‬
‫אמנם בית הכנסת 'ניסע'ס שול'‪ ,‬המזדקר ממול‪ ,‬מסתיר‬
‫מעט את קשר העין למקום המקדש‪ ,‬אבל כל זה אינו‬
‫מונע מה'עובדים' לבלות לילות שלימים בכיסופים‬
‫ובאמירת 'תיקון חצות' על הגג הקרוב כל‪-‬כך למקום‬
‫המקדש‪.‬‬
‫המקום שקק חיים‪ .‬חסידי ברסלב המעטים שהיו‬
‫בימים ההם בארץ‪-‬ישראל התרכזו בעיקר בעיר הקודש‬
‫ירושלים‪ ,‬רק מקצתם בבני‪-‬ברק ובתל‪-‬אביב‪ ,‬אך‬
‫הצד השוה שבהם‪ ,‬שבהגיע ימי ראש השנה היו כולם‬
‫מתקבצים לחצר ישיבת 'עץ חיים' שבחורבת רבי יהודה‬
‫החסיד‪ ,‬שם התקיים ה'קיבוץ' בהשתתפות 'שיא' של‬
‫כ‪ 70-‬מתפללים‪.‬‬
‫ציבור זה היווה את רוב מניין ובנין חסידות ברסלב‬
‫בעולם‪ .‬בתוך מספר זה נכללים גם משתתפי הקיבוץ‬
‫במירון השוממת והמסוגרת‪ ,‬עקב פרעות הערבים;‬
‫חסידי ברסלב שבאירופה נמצאים בגיא ההריגה הנאצי‬
‫רח"ל; ובארצות‪-‬הברית מתקשים לגייס מניין אפילו‬
‫לראש‪-‬השנה‪.‬‬
‫כמשפחה אחת חשים כל החסידים בעיר העתיקה‪.‬‬
‫שמחת היחיד היא שמחת הכלל‪ ,‬כשכולם מטים כתף‬
‫תומכת‪ ,‬כאילו הם עצמם מכניסים כעת את הבן‬
‫לחופה‪ ,‬או את הנער למצוות‪ .‬כולם מכירים את כולם‪,‬‬
‫קל וחומר חבורת העובדים‪ ,‬שלהלן נאריך אודותם‪,‬‬
‫המהווים את הגרעין הקשה במרקם המרתק‪ ,‬המרכיב‬
‫את הפסיפס המעניין של החסידים דאז‪.‬‬
‫בין החסידים ישנו מספר קטן של צעירים‪ .‬ביניהם‬
‫הבחור יעקב מאיר שכטר‪ ,‬חברו הצעיר יותר נחמן‬
‫בורשטיין‪ ,‬והילד נתן שפירא‪.‬‬
‫את שלושתם‪ ,‬שכיום הם מזקני וחשובי חסידי‬
‫ברסלב‪ ,‬זימנו במערכת 'אוצרות' לפונדק אחד‪ .‬מיותר‬
‫להדגיש את ההתרגשות ששררה בעת קיום רב‪-‬שיח‬
‫מרתק שכזה‪ ,‬שהתקיים במעונו של רבי יעקב מאיר‬
‫שכטר‪ ,‬המבוגר מביניהם‪ ,‬שמאורעות הימים ההם‬
‫כאילו חיים לנגד עיניו‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל בורשטיין‪ ,‬בזיכרונו הפנומנלי‪ ,‬כבור‬
‫סוד שאינו מאבד טיפה‪ ,‬מעורר את זיכרונות הנוכחים‪,‬‬
‫וגורם לחשיפתן של עובדות שעדיין לא שמעתן אוזן‬
‫מעולם‪ .‬הצעיר שבחבורה הוא רבי נתן דוד שפירא‪,‬‬
‫שמקפל את כל שנות ילדותו היפות באותן ד' אמות‬
‫של 'ווארשעווער חצר' ובתי מחסה‪ ,‬והן אשר מלוות‬
‫אותו כל ימיו‪.‬‬
‫מטבע הדברים אנו שומעים כאן רבות על אבותיהם‬
‫של הנוכחים‪ ,‬החל מרבי דוד שכטר‪ ,‬אביו של רבי יעקב‬
‫מאיר‪ ,‬ויבדלחט"א רבי משה בורשטיין‪ ,‬אביו של רבי‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪24‬‬
‫נחמן ישראל‪ ,‬וכן עדויות חדשות על השרף רבי שמואל‬
‫שפירא‪ ,‬אביו של רבי נתן דוד‪.‬‬
‫החלונות של ברסלב‬
‫ב'ניסע'ס שוהל'‬
‫לאחר פגישה מרגשת בין הנוכחים ושיחה קצרה‬
‫בנוגע למהלך הלימוד בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬כפי שר' יעקב‬
‫מאיר מלמד בסדרת השיעורים שהוא מוסר לאחרונה‪,‬‬
‫אנו פותחים‪:‬‬
‫> כיום קשה להאמין‪ ,‬האומנם היה פעם מספר כה‬
‫קטן של חסידי ברסלב?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬אכן היה מספר מועט של חסידים‪,‬‬
‫אבל צריך להבין שחלקם היו יוצאי פולין‪ ,‬שלא הורגלו‬
‫לעוני המרוד בירושלים; הם לא היו מסוגלים לוותר‬
‫על מעמד פרנסה‪ ,‬והיות שבירושלים נמנע מהם הדבר‪,‬‬
‫עקב הוראות השלטון הבריטי ‪ -‬התיישבו בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬כאשר החיים הרוחניים בתל‪-‬אביב‬
‫הפכו לבלתי נסבלים‪ ,‬הם עברו לבני‪-‬ברק‪ .‬בכל אופן‪,‬‬
‫לראש השנה היו כולם מגיעים לירושלים‪ ,‬להתפלל‬
‫ב'קיבוץ' "‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬מספר פעמים התפללתי ב'קיבוץ'‬
‫הירושלמי‪ ,‬לפני שרבי אברהם שטרנהרץ חידש את‬
‫ה'קיבוץ' במירון‪ ,‬בשנת תש"א‪ .‬אגב‪ ,‬באותה שנה מניין‬
‫המתפללים במירון הורכב מ‪ 13-‬אברכים ושלושה‬
‫בחורים‪ ...‬ה'קיבוץ' בירושלים התקיים בחצר 'עץ חיים'‬
‫ליד ה'חורבה שול'‪ ,‬בפרוזדור צר וארוך‪ ,‬שם התקבצו‬
‫קרוב ל‪ 80-‬חסידים"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬התפילות התקיימו בהיכל הישיבה‪-‬‬
‫גדולה של 'עץ חיים'‪ ,‬והתפילה היתה בהתלהבות‬
‫רבה‪ ,‬קולות התפילה נשמעו למרחוק‪ ,‬וגם חלקם של‬
‫הריקודים לא נגרע‪"...‬‬
‫מה היה הקשר של חסידי ברסלב ל'ניסע'ס שול'?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬השם הרשמי של בית הכנסת היה‬
‫'תפארת ישראל' ‪ -‬על שם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין‪.‬‬
‫וכיצד מגיעים חסידי ברסלב לבית‪-‬כנסת של רוז'ין?‬
‫היה זה בעיצומה של בניית בית הכנסת בשנת תרכ"ח‪.‬‬
‫בשנה זו הגיע לארץ הרב מטשערין ומלוויו‪ ,‬ביניהם‬
‫החסיד הנגיד רבי אבא'לה‪ ,‬תלמיד מוהרנ"ת‪ .‬כאשר‬
‫ביקר רבי אבא'לה בעיר העתיקה‪ ,‬ניגש אליו בונה בית‬
‫הכנסת רבי ניסן בק‪ ,‬וביקש ממנו תרומה למען בית‬
‫הכנסת‪ ,‬כשהוא מנמק את בקשתו בכך שחסידי ברסלב‬
‫הם יוצאי ווהאלין‪ .‬ענה לו ר' אבא'לה‪" :‬אני הרי חסיד‬
‫ברסלב‪ ,‬ולברסלב'ר אין בית‪-‬כנסת משלהם‪ ,‬אי לכך‬
‫אקנה אצלכם כמה מקומות שיהיו לחסידי ברסלב"‪.‬‬
‫הסכים ר' ניסן‪ ,‬והדבר יצא לפועל"‪.‬‬
‫רבי נחמן‪" :‬בסך הכל מדובר בכשניים‪-‬שלושה‬
‫הוא נימק את בקשתו‬
‫בכך שחסידי ברסלב הם‬
‫יוצאי ווהאלין‪ .‬ענה לו ר'‬
‫אבא'לע‪" :‬אני הרי חסיד‬
‫ברסלב‪ ,‬ולברסלב'ר אין‬
‫בית‪-‬כנסת משלהם‪ ,‬אי‬
‫לכך אקנה אצלכם כמה‬
‫מקומות שיהיו לחסידי‬
‫ברסלב"‪ .‬הסכים ר' ניסן‬
‫בק והדבר יצא לפועל‬
‫מקומות שהוקצו לאנ"ש‪ .‬המקומות היו מתחת לשני‬
‫החלונות משמאל לארון הקודש‪ ,‬בהם ישבו‪ :‬רבי אברהם‬
‫ב"ר נחמן שהיה מתפלל שם בקביעות‪ ,‬רבי שלמה‬
‫וקסלר‪ ,‬רבי נתן בייטלמאכער‪ ,‬רבי נפתלי כהן‪ ,‬וגם רבי‬
‫אברהם שטרנהרץ היה יושב שם הרבה פעמים"‪.‬‬
‫רבי נתן דוד‪" :‬מחלונות אלו היו משקיפים על מקום‬
‫המקדש"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬היו קוראים לחלונות אלו‪' :‬די‬
‫ברסלב'ער פענסטערס'‪ ,‬שכן רבי אבא'לה נדב שני‬
‫חלונות אלו‪ .‬גם אני בעצמי ישבתי במקום זה בעת‬
‫שהתפללתי ב'ניסע'ס שוהל'‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי זקני אנ"ש‬
‫היו מתפללים רבות במקום‪ ,‬היות ובמרתף בית הכנסת‬
‫הרה"ח ר' יונה לבל ז"ל‬
‫הרה"ח ר' נתן דוד שפירא והרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין‬
‫היה מקווה‪ ,‬וגם היו שם מניינים קבועים‪ .‬הם היו‬
‫יושבים ולומדים בספרי רבינו‪ ,‬ליד חלונות אלו"‪.‬‬
‫ר' נפתלי היה 'מתפלל'‬
‫> חסידי ברסלב היו גם מעורבים בסדרי בית‬
‫הכנסת?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי נפתלי כהן‪ ,‬חותנו של רבי‬
‫אברהם ב"ר נחמן‪ ,‬היה שם 'שמש' בתקופה מסוימת‪.‬‬
‫הוא היה מתפלל כוותיקין‪ ,‬כמנהג אנ"ש‪ ,‬ולאחר התפילה‬
‫היה נשאר בבית הכנסת כדי לבצע את תפקידיו‪ .‬בעל‬
‫דעה חזקה היה‪ ,‬אף שכבר היה אז זקן מאוד‪ .‬התפילה‬
‫שלו היתה 'תפילה'‪ ...‬הוא היה 'מתפלל'‪ ...‬זוכר אני את‬
‫תפילתו היוקדת‪ ,‬כיצד היה מתפלל 'מיט א געשמאק'‬
‫(= בנעימות)‪ .‬קול חזק כבר לא היה לו אז‪ .‬זוכרני שהיה‬
‫יושב לצד השולחן הסמוך לארון הקודש‪ ,‬ובולט היה‬
‫בכך שהיה מרים את ידיו למעלה בעת התפילה"‪.‬‬
‫רבי נחמן‪" :‬לרבי נפתלי היתה חנות ליד 'המדרגות‬
‫הרחבות'‪ ,‬בה מכר שימורי דגים שונים"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬חנות זו היתה כמעט האחרונה‬
‫מה'אידישע גאס' (= רחוב היהודים) לפני הכניסה‬
‫ל'באטראק' (= השוק) המוסלמי‪ .‬בימים ההם לא‬
‫היו הקונים מרובים‪ ,‬ורבי נפתלי ישב בפינתו ודיבר‬
‫דיבורי תפילה להשם יתברך‪ .‬החנות שלידו היתה של‬
‫ה'קאווע‪-‬ברענער' (= קולה פולי הקפה)‪ .‬בעל החנות‬
‫היה ר' העניך‪ ,‬חסיד גור‪ ,‬שרבי הירש לייב ליפל 'אחז‬
‫ממנו עולמות'‪ ,‬כי היה שומר עיניים"‪.‬‬
‫ר' יעקב מאיר נזכר באפיזודה מבדחת אודות ר'‬
‫נפתלי‪" :‬היה זו בתקופה בה התגוררה משפחתנו בחצר‬
‫אחת עם רבי נפתלי כהן‪ ,‬חלונות ביתנו פנו לעבר ביתו‪.‬‬
‫באחד הימים הגיעה "פלאכטע" (= פלחית; ערביה)‪,‬‬
‫והתחילה לצעוק עד לב השמים‪ ,‬כשהיא טוענת על רבי‬
‫כאשר רבי נפתלי היה‬
‫מדבר מרבינו‪ ,‬או רק‬
‫נזכר מגדולת רבינו‪ ,‬היו‬
‫עיניו זולגות דמעות‪.‬‬
‫ברסלב'ר חזק היה‪,‬‬
‫כאשר לקה במחלת‬
‫הטיפוס ל"ע‪ ,‬קראו‬
‫לד"ר וולך מ'שערי צדק'‬
‫לבודקו‪ .‬רבי נפתלי‪,‬‬
‫שהיה אמון על הוראת‬
‫רבינו שלא להזדקק‬
‫לרופאים‪ ,‬הושיט לו‬
‫אצבע משולשת‬
‫נפתלי שגרם לבנה שימות‪...‬‬
‫"התברר שכמה ימים קודם לכן נכנסה לחנותו של‬
‫רבי נפתלי לקנות דגים‪ ,‬החנות היתה כמעט ריקה‪,‬‬
‫ומעט הדגים שהיו בה כבר התעפשו‪ .‬למרות שהדגים‬
‫לא היו מיועדים למכירה‪ ,‬התעקשה הערבייה וקנתה‬
‫אותם במחיר זול‪ .‬התוצאות היו קטלניות‪ ,‬ובנה הילד‬
‫התפגר מיד לאחר שטעם מהדגים המקולקלים‪ .‬כעת‬
‫היא הגיעה והתחילה לצעוק צעקות מחרידות‪.‬‬
‫לפתע ניגש אליה יהודי ספרדי ושאל אותה‪' :‬ובכן‪,‬‬
‫מה את רוצה עכשיו?'‬
‫ענתה הערביה‪' :‬אני רוצה את הכסף בחזרה‪'...‬‬
‫"טויבע‪ ,‬אשתו של רבי נפתלי‪ ,‬יצאה מיד עם סכום‬
‫כסף ומסרה אותו לערביה ונמלטה הביתה במהירות‪.‬‬
‫בזה הסתיימה הפרשייה"‪.‬‬
‫רבי נחמן‪" :‬פעם נכנס ערבי לחנותו וניסה לגנוב דג‬
‫מלוח‪ .‬ניגש אליו רבי נפתלי ונתן לו סטירה מצלצלת‬
‫שהבריחה אותו כל עוד נשמתו בו"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬אנ"ש אמרו על רבי נפתלי שהוא‬
‫שמור מאוד בענייני קדושה‪ .‬כאשר רבי נפתלי היה מדבר‬
‫מרבינו‪ ,‬או כשרק נזכר מרבינו‪ ,‬היו עיניו זולגות דמעות‪.‬‬
‫ברסלב'ר חזק היה‪ .‬כאשר לקה במחלת הטיפוס‪ ,‬קראו‬
‫לד"ר וולך מ'שערי צדק' לבודקו‪ .‬רבי נפתלי‪ ,‬שהיה אמון‬
‫על הוראת רבינו שלא להזדקק לרופאים‪ ,‬הושיט לוולך‬
‫'א פייג' (= אצבע משושלת) וזה עזב את הבית בכעס‬
‫גדול‪ .‬אך ר' נפתלי הבריא בלעדיו‪"...‬‬
‫ערליכער איד‬
‫אינו יודע סוד‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי נפתלי סיפר לאבי סיפור נורא‬
‫בלתי ידוע‪ ,‬כיצד הוא נולד‪:‬‬
‫"אביו היה מהקנטוניסטים שנחטפו מחיק אמותיהם‪,‬‬
‫בהוראת הצאר הרוסי ניקולאי ימח‪-‬שמו‪ ,‬ולמרות‬
‫כל הניסיונות של החוטפים להשכיח את עברו‪ ,‬הוא‬
‫זכר תמיד שהינו יהודי‪ ,‬ובמשך הזמן אף השיג לעצמו‬
‫תפילין‪.‬‬
‫"באחד הימים‪ ,‬בהיותו כבר כבן ‪ ,40‬תפס אותו גנרל‬
‫בכיר בשעה שהניח את התפילין‪ .‬הגנרל ניגש אליו‬
‫ותלש את התפילין של‪-‬ראש‪ .‬החייל ההמום לא שלט‬
‫על עצמו‪ ,‬הוציא את הרובה ועם הקת היכה את הגנרל‬
‫מכה שהרגה אותו על המקום ‪- - -‬‬
‫"כמובן שהחייל נעצר‪ ,‬וגזר‪-‬דינו היה האכזרי‬
‫‪ | 25‬ראש השנה תשע"א |‬
‫הרה"ח ר' דוד שכטער ז"ל (מימין)‬
‫ביותר בימים ההם‪ :‬הוא יכול היה לבחור לעצמו אחד‬
‫מהשניים ‪ -‬או להיהרג באבחה אחת‪ ,‬או לעבור בין‬
‫שתי שורות של ‪ 100‬חיילים‪ ,‬שיצליפו בו‪ ,‬כשבדרך‪-‬‬
‫כלל הנידון נופל שדוד בתחילת המסע האיום‪ .‬החייל‪,‬‬
‫אביו של רבי נפתלי‪ ,‬בחר באפשרות השנייה; הוא עבר‬
‫בין השורות ‪ -‬ושרד!‬
‫"בהתאם לחוק ששרר אז‪ ,‬מי שהצליח להישאר‬
‫בחיים לאחר עונש כזה‪ ,‬היה משתחרר לביתו‪ .‬גם הוא‬
‫שוחרר והגיע לעיר מסוימת‪ ,‬בה עשה לראשונה את‬
‫דרכו לרב‪ ,‬כשהוא מביע את רצונו לשוב ולהיות יהודי‬
‫כשר‪ .‬לאחר מכן נישא ונולד לו בנו רבי נפתלי"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר ממשיך לתאר את ה'עבודה' של רבי‬
‫נפתלי‪" :‬בשנות מגוריו בחו"ל עבד כקבלן בנייה‪ ,‬והוא‬
‫היה זה שבנה מחדש את הקלויז האחרון של חסידי‬
‫ברסלב באומן‪ .‬כל מטרתו בעבודת הקבלנות היתה‪,‬‬
‫כדי לממן את הוצאות נסיעותיו התכופות לאומן‪.‬‬
‫כאשר קיבל עבודת בניה וקיבל סכום כסף היה עוצר‬
‫את העבודה‪ ,‬נוסע לאומן ועובד את השי"ת עד שתם‬
‫הכסף‪ ,‬או‪-‬אז חזר לאתר הבניה והמשיך לעבוד עד‬
‫ששוב קיבל כסף‪ ,‬ואז חוזר לאומן‪ ,‬וחוזר חלילה‪"...‬‬
‫> האם זה נכון שחתנו רבי אברהם ב"ר נחמן‪ ,‬היה‬
‫מבוגר ממנו?‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬רבי נפתלי נפטר ביום ג' אייר‬
‫שנת תש"ב‪ ,‬בערך בגיל ‪ ,90‬ואילו ראבר"ן נפטר בשנת‬
‫תרע"ח‪ ,‬בגיל ‪ ,69‬אם כן היה מבוגר ממנו בשנתיים‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬רבי יעקב מלמד (קלמנוביץ) אמר לי‪ ,‬שמלפנים‬
‫היה רבי אברהם ב"ר נחמן יושב על מקומו של רבי‬
‫נפתלי ב'ניסע'ס שול' ליד ארון הקודש‪ ,‬ולאחר שנסע‬
‫לאומן ולא חזר ‪ -‬ישב ר' נפתלי על מקום זה"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי משה ליקובר (גרומן) ישב מול‬
‫מקומו של רבי נפתלי‪ .‬הוא היה יושב ולומד בקול גדול‬
‫במשך שעות רבות"‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬רבי משה ידע היטב ללמוד; פעם‬
‫הייתי עם אבי בתל‪-‬אביב ונכנסתי לשני בעלי מלון‬
‫שהיו תורמים לישיבות‪ ,‬וראיתי שרבי משה ליקובר‬
‫זה יושב ולומד איתם 'ליקוטי מוהר"ן'‪ .‬זוכרני שהסביר‬
‫להם במתיקות את עניין קדושת שבעת הנרות מתורה‬
‫כ"א‪ ,‬בהטעימו שכל יהודי יכול בכל יום ויום להדליק‬
‫את המנורה‪ ,‬ממש כמו אהרן הכהן בזמנו‪ ,‬אם אכן‬
‫ישמור את עיניו‪ ,‬את פיו ואת שאר הנרות‪ .‬הוא היה גם‬
‫בעל תפילה נעים מאוד"‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪26‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬אביך רבי משה סיפר לי‪ ,‬שהיתה‬
‫תקופה שבה לא הצליחו לארגן מניין בבית מדרשנו‬
‫בימי החול‪ .‬באחד הימים החליט רבי נפתלי שחייבים‬
‫לארגן מניין קבוע‪ ,‬והחל להגיע לבית המדרש מידי‬
‫יום‪ ,‬ובמשך חצי שנה אף התפלל ביחידות‪ .‬הבחין בכך‬
‫אביך וגם הוא הצטרף לתפילות‪ .‬כך נוספו עוד ועוד‬
‫מתפללים‪ ,‬עד שבסוף היה מניין קבוע גם בימי החול‪.‬‬
‫"רבי נפתלי אהב 'ערליכע אידן' (= יהודים יראים‬
‫ושלמים)‪ .‬בירושלים התגורר אז אחד מבני העלייה‬
‫הליטאיים‪ ,‬שהיה ידוע כאיש קדוש‪ ,‬אך מתנגד לחסידות‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬רבי נפתלי אהב אותו אהבת נפש‪.‬‬
‫"פעם ניגש אבי לרבי נפתלי והביע לפניו את פליאתו‪:‬‬
‫'הרי הוא מתנגד לבעש"ט ולרבינו!!!'‬
‫ענה לו רבי נפתלי‪' :‬הבעש"ט הוא סוד‪ ,‬רבינו הוא‬
‫סוד‪ ,‬מה לעשות שהוא אינו יודע מהסוד‪ ...‬אבל הוא‬
‫חרד לדבר ה' – וחרדים לדבר ה' צריכים לאהוב!'‬
‫"את הפלא הזה יכול להבין רק מי שהכיר את רבי‬
‫נפתלי כחסיד ברסלב אדוק ללא פשרות‪ ,‬ומאידך את‬
‫הצדיק הליטאי‪ ,‬שהיה מתנגד חריף כל כך‪ ,‬אהב אהבת‬
‫נפש"‪.‬‬
‫אילו נרדפים‬
‫היינו פעם!‬
‫> מה היה אז מצב הנוער בברסלב?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬הארגונים הציוניים ‪ -‬האצ"ל‪,‬‬
‫הלח"י וההגנה ‪ -‬הרסו עולמות של בני נוער‪ .‬אם בכל‬
‫זאת נשאר נער ירא וחרד‪ ,‬לרוב לא היה נשאר חסיד‬
‫ברסלב‪ .‬סיפר לי אבי‪ ,‬שאומרים היו לחסידי ברסלב‪:‬‬
‫"אמנם הרבי שלכם הבטיח שהאש שלו תבער עד‬
‫ביאת המשיח‪ ,‬אבל כנראה שעכשיו הוא הדור האחרון‬
‫שלכם‪"...‬‬
‫"לי אישית כאב הדבר עד מאוד‪ .‬לאחר חתונתי פגש‬
‫אותי יהודי אחד בשכונת 'בית ישראל' ואמר לי‪' :‬יעקב‬
‫מאיר! היום כשאומרים 'ברסלב'ער יונגערמאן' (=‬
‫אברך ברסלבי) הכוונה רק אליך‪ ...‬אין היום אברכים‬
‫נוספים'‪.‬‬
‫"הדברים דקרו לי כמדקרות חרב ולקחתי על עצמי‬
‫לעסוק בחינוך הנוער‪ .‬בתחילת הדרך היה לי 'מזומן' של‬
‫שלושה בחורים בלבד לסעודה שלישית‪ .‬מספר בחורים‬
‫החלו להגיע למלווה מלכה שאירגנתי‪ ,‬עד שבעזרת‬
‫"פעם ניגש אבי לרבי‬
‫נפתלי והביע לפניו‬
‫פליאה‪' :‬הרי הוא מתנגד‬
‫לבעש"ט ולרבנו!!!' ענה‬
‫רבי נפתלי‪' :‬הבעש"ט‬
‫הוא סוד‪ ,‬רבינו הוא‬
‫סוד‪ ,‬מה לעשות שהוא‬
‫אינו יודע מהסוד? אבל‬
‫הוא חרד לדבר ה' ‪-‬‬
‫וחרדים לדבר ה' צריכים‬
‫לאהוב!' את הפלא‬
‫הזה יכול להבין רק מי‬
‫שהכיר את רבי נפתלי"‬
‫השם אספתי ‪ 24‬בחורים‪ .‬היה זה שבירת שיא!‬
‫"באותה תקופה‪ ,‬גם רבי נתן ליברמנש בבני‪-‬ברק‬
‫התחיל לעסוק בתחום זה‪ .‬כך נוצר דור חדש‪ .‬לעת‬
‫זקנותו‪ ,‬אמר לי אבי בבדיחות‪' :‬המתנגדים רוגזים‬
‫מאוד עליך‪ ...‬דעם רבי'נס זאך (= עניין רבינו) נמשך‬
‫הלאה‪"...‬‬
‫רבי נתן דוד‪" :‬זוכר אני שכאשר הקימו את בית‬
‫המדרש הגדול במאה שערים‪ ,‬ישבתי לבדי בבית‬
‫המדרש ולמדתי; והנה נכנס אדם מכובד הרחוק מהווי‬
‫החיים החסידיים‪ ,‬אך הוא הכיר את רבי אברהם ב"ר‬
‫נחמן‪ ,‬הלה השתומם‪" :‬איך מתאים להם לברסלב'ער‬
‫בית‪-‬כנסת יפה שכזה?! בית הכנסת של חברונ'ער‬
‫גאס (= רחוב חברון) בעיר העתיקה ‪ -‬זה היה מתאים‬
‫לברסלב‪"...‬‬
‫במה התבטאה אז ההתנגדות לברסלב?‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬רבי בנימין ברגר סיפר‪ ,‬כי בשבת‬
‫אחר הצהריים נכנס להשלים את הסעודה השלישית‬
‫ב'ניסע'ס שול'‪ .‬יחד איתו היו מתפללי בית הכנסת‬
‫משלימים מניין לזימון‪ .‬התגלע ביניהם דין ודברים‬
‫האם מותר לצרפו‪ ...‬הרי הוא ברסלב'ר‪ ...‬הוא ישב בצד‬
‫ושמע את כל הצדדים‪ ,‬עד שקם אחד מהם ואמר‪' :‬הרי‬
‫הוא לא כרבי שמואל שפירא העוסק הרבה בהתבודדות‬
‫ובקברי צדיקים; הוא יהודי פשוט‪ ,‬ניתן לצרף אותו‪"...‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬אי‪-‬אפשר לתאר את ההתנגדות‬
‫העצומה שהיתה פעם‪ .‬היתה לי הזכות להכיר מקרוב‬
‫את מרן הגאב"ד רבי משה אריה פריינד‪ ,‬ופעם אחת‬
‫אף הזמנתי אותו לסעודת ההילולא של מוהרנ"ת‪ .‬הוא‬
‫הגיע לסעודה והתפעל מאוד מהקהל הענק של חסידי‬
‫ברסלב ומהדיבורים הנלהבים שנשמעו במקום‪ .‬לימים‬
‫סיפר לי אחד הגבאים‪ ,‬כי בדרך חזרה התבטא הגאב"ד‪:‬‬
‫"אינני יכול לתאר לכם אילו נרדפים הם היו פעם‪ ,‬אבל‬
‫הם קיבלו זאת באהבה ‪ -‬והשי"ת עזר להם!'‬
‫"זה היה ממש נורא‪ .‬ילד חסיד ברסלב שהזדמן‬
‫לו למקום אחר‪ ,‬לא הצליח למצוא את מקומו וסבל‬
‫נוראות‪ .‬אמרתי פעם‪ ,‬שהנס היהודי של 'כבשה אחת‬
‫בין שבעים זאבים' נסוב גם עלינו‪ ,‬העובדה שזכינו‬
‫לשרוד ‪ -‬זה רק מופת של רבינו"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬בכל הזדמנות לעגו לנו; כל עוול‬
‫‪đĦĤđĦ‬‬
‫‪đĜĘ ěĎĚ‬‬
‫‪ĥĈ čĀ ďø Ěü ģāđĦĚĀ ĥāĈ đďģă Ā Đÿ ĤĐĉÿ Ēă Đÿ ĤĠþ ĝý‬‬
‫‪Ġ"Ğ‬‬
‫‪ĘČĤĥĕ ĦđĢđĠĦ Ęėč ĘčģĦĐĥ ČĘĠĜĐ ĥđĤĕĠĐ‬‬
‫‪ęĕĜđĚďģĐ ĤĐđĒĐ ĕĥĤĠĚ Ġ"Ğ ĤĢģđ Ęģ ěđĥĘč ĤĐđĒĐ ĕĤčď Ęė ĦČ ęĕĥĤĠĚĐ ęĕėĤė 23‬‬
‫‪ĤĞčĞđđ ĘĥĤĞĐ 'Ĥ ĦĤđďĐĚ - (Ě"ĝ 17/12) ĕĜđĜĕč ĔĚĤđĠčđ - (Ě"ĝ 24/17) ĘđďĎ ĔĚĤđĠč ĎĕĥĐĘ ěĦĕĜ‬‬
‫‪ĦĕčĐ ďĞ ęĕēđĘĥĚ ęĕēđĜ ęĕĚđĘĥĦ‬‬
‫‪ĘĔč đČ ,ĦđĤēčđĚĐ ĦđĕđĜēč ĎĕĥĐĘ ěĦĕĜ‬‬
‫‪02-50-222-33‬‬
‫‪ | 27‬ראש השנה תשע"א |‬
‫"לי אישית כאב הדבר‬
‫עד למאוד‪ .‬לאחר‬
‫חתונתי פגש אותי‬
‫יהודי אחד בשכונת‬
‫'בית ישראל' ואמר‬
‫לי‪" :‬יעקב מאיר‪ ,‬היום‬
‫כשאומרים 'ברסלב'ר‬
‫יונגערמאן' הכוונה רק‬
‫אליך! אין היום אברכים‬
‫נוספים‪ "...‬הדברים‬
‫דקרו לי כמדקרות‬
‫חרב ולקחתי על עצמי‬
‫לעסוק עם הנוער"‬
‫ברסלב ‪ -‬כדי שלא תשכח מהם תורת הבעש"ט!'‬
‫"היו אז שני בחורים בברסלב שהיו לומדים בקול‬
‫הרה"ח ר' בנימין ברגר ז"ל (מימין)‬
‫גדול ובמתיקות‪ :‬יצחק ב"ר יעקב ברזסקי‪ ,‬ונחמן ב"ר‬
‫שמישהו מאתנו עשה‪ ,‬אמרו בהיתול‪' :‬א ברסלב'ער'‪ ...‬מוט'ל יגלניק‪ ,‬שלימים היה חתנו של רבי וועלוול‬
‫כשנכנסתי לישיבה‪ ,‬הייתי נזהר ביותר שלא למעוד‪ ,‬על חשין‪ .‬הם ישבו ולמדו‪ ,‬וכאשר הגיעו לסוגיה מסובכת‬
‫והתקשו להבינה‪ ,‬ניגשו אל אבי וביקשו ממנו שיפרש‬
‫כל צעד ושעל אמרו לי‪" :‬ברסלב'ער"‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬כששאלו אותנו אילו חסידים להם את דברי הגמרא‪ ,‬אך הוא היה עונה להם‪' :‬אינני‬
‫אנו‪ ,‬התביישנו לענות שאנו חסידי ברסלב‪ .‬כאשר גילו יודע‪ ,‬כבר שכחתי הכל‪ '...‬הם לא התייאשו‪ ,‬ולא הניחו‬
‫בישיבת 'עץ חיים' שאני משתייך לברסלב‪ ,‬זלזלו בי‪ :‬לו עד שניאות לפרש להם את הסוגיה בבהירות"‪.‬‬
‫> מי מסר שיעורים לאנ"ש?‬
‫"היי! מה אתה? ברסלב'ר משוגע?!" הבושה צרבה את‬
‫ר' יעקב מאיר‪" :‬לפני שהגיע רבי אברהם ארצה‪,‬‬
‫פנינו‪ .‬אגב‪ ,‬לפני כמה שנים‪ ,‬כשהיו באומן כ‪ 12-‬אלף‬
‫איש‪ ,‬פגשתי את אחד מהחברים שלעגו לי אז‪ ,‬ואמרתי היה עושה זאת רבי שלמה וקסלר‪ .‬בדבריו היה מתבל‬
‫לו בנימת ניצחון‪' :‬מה אתה אומר היום על ברסלב?!‪ '...‬גם דיבורי קנאות נגד מרשיעי ברית‪ .‬אבי העיד‪ ,‬שכל‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬לאחרונה הזדמנתי לתל‪-‬אביב‪ ,‬פעם שהיה נכנס לביתו‪ ,‬היו לו חידושי תורה להרצות‬
‫ונכנסתי להתפלל מנחה בבית‪-‬מדרש של חסידות לפניו‪.‬‬
‫"רבי לוי יצחק אמר לי‪ ,‬שבאומן היה רבי אברהם ב"ר‬
‫שמתמיד התנגדה לברסלב באופן מיוחד‪ .‬לאחר התפילה‬
‫הזמינו אותי להיכנס לחדרו של האדמו"ר‪ .‬נכנסתי אליו‪ ,‬נחמן מדבר בהערצה על שני צדיקים ירושלמים‪ :‬רבי‬
‫וכשהאדמו"ר הבין שאני חסיד ברסלב‪ ,‬אמר לי מיד‪ :‬שלמה וקסלר והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד‪ .‬כאשר‬
‫"אייער 'אומן' מאכט אזא קידוש השם!" (= ה'אומן' רבי לוי יצחק הגיע לכאן‪ ,‬היה רבי שלמה כבר מרותק‬
‫למיטה ובקושי דיבר‪ ,‬אך רבי לוי יצחק היה מגיע בכל‬
‫שלכם עושה קידוש השם כה גדול!)‪.‬‬
‫בוקר לאחר תפילת שחרית לבית נכדו‪ ,‬ר' משה חיים‬
‫ברנדוויין‪ ,‬שם שכב‪ ,‬בכדי להתבונן בצורה הקדושה של‬
‫ר' שלמה! היתה לו אמנם צורה נוראה"‪.‬‬
‫> רק רבי שלמה ורבי אברהם היו מוסרים‬
‫שיעורים?‬
‫> מי היו אז 'פני המזרח' בברסלב?‬
‫ר' יעקב מאיר‪" :‬כשרבי אברומל'ה לא היה מגיע‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי אברהם שטרנהרץ‪ ,‬מאז שהגיע‬
‫מחו"ל‪ ,‬היה לראש המדברים‪ .‬בכלל‪ ,‬סדר יומו היה מסיבה כלשהי‪ ,‬היה רבי יעקב ברזסקי לומד 'ליקוטי‬
‫להפליא‪ .‬היה קם לפנות בוקר‪ ,‬מתפלל כוותיקין‪ ,‬ולא מוהר"ן' לפני הקהל‪ .‬רבי שמואל הורביץ היה מוסר‬
‫דיבר אף פעם דברים בטלים‪ .‬אפילו בעניינים נחוצים‪ ,‬שיעורים בחסד עליון‪ .‬אינני יכול לשכוח את השבתות‬
‫לא דיבר יותר מרגילותו וממה שהיה מוכרח‪ .‬מעניין במאה שערים‪ ,‬כאשר רבי שמואל היה מדבר בסעודה‬
‫שאבי היה האדם היחיד ששוחח איתו רבות‪ .‬רבי שלישית‪ ,‬היה לי אז שבוע אחר לגמרי‪ ...‬הרגשתי‬
‫אברהם היה משיב לאבי תשובות על כל שאלותיו‪ ,‬שהשגתי משהו‪ .‬רבי שמואל הורביץ הוא זה שקירב את‬
‫רבי וועלוול חשין ואת רבי יום טוב זלוטניק לברסלב‪.‬‬
‫וזאת משום שידע שהוא תלמיד‪-‬חכם‪.‬‬
‫הם התפעלו מאוד ממנו‪ ,‬משום שהיה למדן ומקובל‪.‬‬
‫"זכורני כי פעם אחת עלה אבי לרבי אברהם‪ ,‬ושאל‬
‫המקובל רבי אשר זעליג מרגליות‪ ,‬למרות שאף פעם‬
‫אותו‪' :‬האם הרב מטשערין עשה את הספרים 'לשון‪-‬‬
‫לא האזין לדרשות ושיעורים‪ ,‬כאשר שמע במירון שרבי‬
‫חסידים' ו'דרך‪-‬חסידים' לציבור הכללי‪ ,‬או לחסידי‬
‫שמואל הורביץ מדבר‪ ,‬היה יושב אצלו‪ ,‬כשהוא מתבטא‬
‫ברסלב?" ענה לו רבי אברהם‪' :‬אני זוכר שכאשר הרב‬
‫בפני בנו ר' שלמה אליעזר‪' :‬הוא מלא וגדוש'‪ .‬יש לדעת‬
‫חיבר את הספר‪ ,‬אמר לי שהוא עושה זאת למען חסידי‬
‫כאשר רבי שמואל‬
‫היה מדבר‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪28‬‬
‫שגם רבי אשר זעליג וגם רבי שמואל היו מקובלים‬
‫גדולים"‪.‬‬
‫רבי נתן דוד‪" :‬אני זוכר היטב את רבי אשר זעליג‬
‫יושב בשיעוריו של רבי שמואל הורביץ"‪.‬‬
‫> מי היו הקורא בתורה ובעלי התפילה בעיר‬
‫העתיקה?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי משה בורשטיין שיחיה היה‬
‫הבעל‪-‬קורא‪ ,‬והבעל תפילה היה לרוב רבי יעקב‬
‫ברזסקי‪ ,‬וכן רבי יעקב מלמד שהיה מגיע ממאה שערים‪.‬‬
‫בנוסף לכך היה גם יהודי יקר‪ ,‬רבי שלום יוסף הסופר‪,‬‬
‫שהיה 'חצות איד' (= יהודי של חצות) והתפלל תמיד‬
‫כוותיקין‪ .‬הייתי נכנס אליו ורואה את הנהגותיו שהיו‬
‫דומות לאלה של אדמו"רים‪ .‬הוא היה מכין את כל‬
‫האוכל בעצמו‪ .‬בשבת היה מגיע מביתו שברחוב סלנט‬
‫במאה שערים עד לבית מדרשנו בעיר העתיקה‪ ,‬כשהוא‬
‫לובש בגדים לבנים‪ .‬ר' שלום יוסף זה אמר לי‪ ,‬שכאשר‬
‫הוא יושב בברסלב ולומד 'ליקוטי הלכות'‪ ,‬הוא שואב‬
‫'חיות' עצומה‪ .‬כשלעצמי‪ ,‬בכל פעם שהייתי נכנס לביתו‬
‫הייתי יוצא עם הארה"‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬למדתי את מקצוע כתיבת סת"ם‬
‫אצל הסופר ר' אהרן אונגר‪ .‬בהזדמנות מסוימת סיפר לי‬
‫כי בצעירותו עבד בצפת עם ר' שלום יוסף‪ ,‬ולמד איתו‬
‫ליקוטי הלכות‪ .‬במרחק של שנים הוא התלהב‪' :‬היה זה‬
‫גן עדן ממש! אינכם יודעים איזה ספר נפלא יש לכם!'‬
‫ארוחת הבוקר‬
‫של ה'עובדים'‬
‫> מה אתם יכולים לספר לנו על רבי שמואל שפירא‬
‫בצעירותו?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי שמואל היה מבלה לילות‬
‫שלימים בכותל המערבי; לא היה חצות לילה שהחסיר‬
‫להיות במקום קדוש זה‪ .‬זוכרני כי פעם אחת‪ ,‬כשישב‬
‫ליד הכותל‪ ,‬נשכו עקרב ארסי‪ .‬יומיים שכב בביתו ולא‬
‫הלך לרופא‪ ,‬וביום השלישי חזר למקומו הקבוע בכותל‬
‫‪--‬‬‫"הייתי לומד איתו בחברותא בכל ליל שבת‪ .‬היתה‬
‫תקופה שחלה בעיניו ונאלץ לחבוש את עינו האחת‪.‬‬
‫עברו מספר חודשים והוא ממשיך ללכת כך כשעינו‬
‫חבושה‪ .‬פעם אחת גילה לי‪ ,‬שהאמת היא שהעין כבר‬
‫נתרפאה מזמן‪ ,‬אך היות וסובביו התרגלו שהוא הולך‬
‫כך‪ ,‬הוא מעדיף להשאיר את התחבושות עד כמה‬
‫שניתן‪ ,‬בהוסיפו‪' :‬שמירת עיניים של עין אחת‪ ,‬זה גם‬
‫כן דבר גדול‪'...‬‬
‫"לפעמים הייתי יוצא איתו לשדה בקטמון‬
‫להתבודדות בחצות לילה‪ .‬הוא סיפר לי שבדרך‪-‬כלל‬
‫ילדיו מציקים בלילות‪' .‬את עבודת הלילה לקחתי על‬
‫עצמי'‪ ,‬אמר‪' .‬כשאני נמצא בבית‪ ,‬האישה איננה צריכה‬
‫לקום לילדים'‪.‬‬
‫"גיסי ר' נתנאל תפילינסקי היה שכנו‪ .‬היה זה בחג‬
‫הסוכות‪ ,‬ומרוב עניות‪ ,‬רק דופן אחת של עץ הפרידה‬
‫בין שתי הסוכות‪ .‬באחד הלילות בחצות‪ ,‬הצליח ר'‬
‫נתנאל להציץ לסוכת משפחת שפירא‪ ,‬והנה רואה הוא‬
‫כיצד רבי שמואל יושב ליד השולחן‪ ,‬תינוק אחד על ידו‪,‬‬
‫והוא מחזיק לו בקבוק בפה‪ ,‬ברגלו אחת הוא מגלגל‬
‫עגלת תינוק אנה ואנה‪ ,‬ותוך כדי כך הוא אומר תיקון‬
‫חצות‪"...‬‬
‫רבי נחמן ישראל בחיוך צופן סוד מצביע על רבי נתן‬
‫דוד‪" :‬אני זוכר אותך‪ ...‬היית אז ילד קטן‪ ...‬אייייי‪"...‬‬
‫הרה"ח ר' נחמן ישראל בורשטיין‬
‫הוא נזכר כיצד היו רבי שמואל שפירא וחבריו יושבים‬
‫וממלאים את זמנם בבית המדרש שבחצר וורשה‪,‬‬
‫בתורה ובתפילה‪" :‬הייתי אז כבן ‪ .10‬באחד הימים לא‬
‫הלכתי לחיידר ללמוד‪ ,‬והלכתי לבית מדרשנו‪ .‬ראיתי שם‬
‫את רבי שמואל שפירא‪ ,‬רבי מרדכי לוזער רובינשטיין‪,‬‬
‫רבי אברהם יעקב גולדרייך‪ ,‬רבי נחמן שותק (הלמן)‬
‫ועוד כמה 'עובדים'‪ .‬הם היו כנראה לאחר 'עבודה' של‬
‫לילה שלם‪ ,‬והתכוננו ל'ארוחת בוקר'‪ ,‬אם אפשר לקרוא‬
‫לזה כך‪...‬‬
‫"על השולחן נחה ככר לחם אחת ולידה בקבוק מים‬
‫שנשאבו מהבור הסמוך‪ .‬כאשר רבי שמואל שפירא‬
‫הבחין בי‪ ,‬הוא מסר בידי טאלער (= פרוטה)‪ ,‬וביקש‬
‫ממני לרדת לקנות כמה בוטנים בחנות הקטנה של‬
‫הפרסי שהיתה ליד ה'שטומער פון די וויין' (= האילם‬
‫בעל חנות היין; הייזלר)‪.‬‬
‫"וזו הייתה ארוחת הבוקר של ה'עובדים'‪ :‬לחם עם‬
‫בוטנים‪ ...‬כל אחד מהנוכחים קיבל שני בוטנים בלבד‪,‬‬
‫ולי הוא נתן בוטן יחיד‪ ,‬כשהוא מתנצל שלא נשאר לו‬
‫עוד אחד"‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל מסיים את סיפורו בכמיהה‪" :‬און‬
‫אזוי האט מען געדינט דעם אויבערשטן" ‪ -‬וכך עבדו‬
‫את השם יתברך‪.‬‬
‫רבי נתן דוד‪" :‬רבי שמואל רבינוביץ‪ ,‬מגדולי חסידי‬
‫הרה"ח ר' משה ליקעווער (גרומן) ז"ל‬
‫חב"ד‪ ,‬אמר פעם לר' נחום שלזינגר‪' :‬האם אתה רוצה‬
‫לראות כיצד מתפלל 'א בעל‪-‬שם'סקער תלמיד' (=‬
‫תלמיד הבעל שם טוב)?' והעלה אותו לבית מדרשנו‬
‫בבתי מחסה‪ ,‬כשהוא מראה לו את אבי שקוע ב'ספירת‬
‫העומר' " ‪- - -‬‬
‫רבי נחמן ישראל משלים את הסיפור בעדות אישית‪:‬‬
‫"בכל יום שישי היה רבי שמואל רבינוביץ עולה לבית‬
‫מדרשנו ואומר 'תיקון הכללי'!" בנו ר' נחום רבינוביץ‪,‬‬
‫העיד‪ ,‬שאביו הציע לו ללכת לשמוע את תורתו של רבי‬
‫אברהם שטרנהרץ‪" :‬יש מה לשמוע ממנו"‪.‬‬
‫ימי מלחמה‪,‬‬
‫המוות ריחף בחלל‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬הבר‪-‬מצווה שלי התקיימה‬
‫בעיר העתיקה‪ ,‬בשנת תש"ז‪ .‬כמנהג ישראל‪ ,‬עליתי‬
‫לתורה למפטיר‪ .‬הייתה זו פרשת קורח‪ ,‬בה מסתיימת‬
‫ההפטרה במילים‪' :‬כי הואיל ה' לעשות אתכם לו‬
‫לעם'‪ .‬הבעל‪-‬קורא היה רבי יעקב מלמד‪ ,‬ומשגמרתי‬
‫את ברכות ההפטרה נענה בהתלהבות‪' :‬נחמן! שים לב‬
‫למה שקראת עכשיו! כעת אתה נהיה 'גדול'! הכוונה‬
‫בפסוק זה היא אליך‪ ,‬שתהיה 'לעם'‪ ,‬כעת אתה 'מתברג'‬
‫בחסידות ברסלב'‪.‬‬
‫משתפך רבי נחמן‪" :‬אייי‪ ...‬מי יתנני ירחי קדם‪,‬‬
‫המראות בבית מדרשנו בעיר העתיקה אינם משים מנגד‬
‫עיני אף לא לרגע; בעיני רוחי רואה אני את ר' אברהם‬
‫שטרנהרץ יושב ליד החלון הקטן‪ ,‬רבי שלמה וקסלר‬
‫לצידו‪ ,‬רבי שמואל הורביץ גם הוא מתכנס בפינה זו‪,‬‬
‫ורבי יעקב כהן‪-‬ברזסקי בצדו השני של השולחן"‪...‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬האווירה הנעימה שהייתה שם‬
‫נבעה מכך שהיינו ציבור קטן ורבים חולקים עלינו‪,‬‬
‫לפיכך החזקנו את עצמנו חזק יותר‪ .‬וכך אמר לי רבי‬
‫יצחק מנדל כהן‪' :‬אני נהייתי חסיד ברסלב כתוצאה‬
‫מכמה ביקורים שערכתי בבית המדרש בעיר העתיקה‪.‬‬
‫האחדות החביבה שהיתה בין החסידים‪ ,‬היא זו שקירבה‬
‫אותי לברסלב'"‪.‬‬
‫ואם דיברנו על בר‪-‬מצווה ‪ -‬רבי נתן דוד הרי נכנס‬
‫למצוות כאשר היישוב היהודי בעיר העתיקה הפך‬
‫להיסטוריה‪" .‬הבר מצווה שלי היתה במירון‪ ,‬בעשרת‬
‫ימי תשובה"‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬כשהוא לא שוכח את הדג‬
‫המיוחד שבישל רבי ראובן שפנייר לכבוד השמחה‪...‬‬
‫כעת אנו עוברים לתקופה הרת עולם‪ ,‬בעת‬
‫שהתמוטטו סדרי ארץ ומצב של מלחמה שרר באזור‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר מציין‪ ,‬שרוב חסידי ברסלב נשארו לגור‬
‫בעיר העתיקה‪ ,‬למרות המאורעות‪ .‬רבי נחמן ישראל‬
‫הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬בכל‬
‫הזדמנות לעגו לנו‪,‬‬
‫כל עוול שמישהו‬
‫מאתנו עשה‪ ,‬אמרו 'א‬
‫ברסלב'ער'‪ .‬כשנכנסתי‬
‫לישיבה הייתי נזהר‬
‫ביותר שלא למעוד‪ .‬על‬
‫כל צעד ושעל אמרו לי‬
‫בלעג‪' :‬אתה ברסלב'ר'‬
‫"‪ ...‬רבי נחמן ישראל‪:‬‬
‫"כששאלו אותנו אילו‬
‫חסידים הנכם‪ ,‬התביישנו‬
‫לענות שאנו ברסלב'ר"‬
‫אינו מבין כיצד הדבר מתיישב עם דברי רבינו בספר‬
‫המידות‪" :‬מי שהוא פיקח בורח מן הצרה"‪ ,‬אך רבי יעקב‬
‫מאיר מתרץ זאת‪ ,‬שרק לאחר הכרזת המדינה נעשה‬
‫המצב מסוכן באמת‪ ,‬ובאמת אז עזבו רובם‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬זוכר אני את יום השני האיום‪.‬‬
‫כנופיות של המון ערבי משולהב זמם לעלות על‬
‫הרה"ח ר' נחמן שותק ז"ל‬
‫‪ | 29‬ראש השנה תשע"א |‬
‫השקרים הנוראים שדיברו‬
‫עלינו‬
‫רבי נחמן נזכר בסיפור שקרה לו עם ר' אברהם‬
‫שטרנהרץ‪" :‬פעם אחת ראיתיו הולך לבית הכנסת‬
‫בבוקר עם שקית הטלית ותפילין‪ .‬התפילין שלו היו‬
‫גדולות וכבדות‪ ,‬והוא נשא גם מספר ספרים‪ .‬ניגשתי‬
‫אליו והצעתי לו‪' :‬ר' אברהם‪ ,‬אני אשא זאת'‪ .‬ענה לי‪:‬‬
‫'רבינו הקדוש אמר שהמשא הראשון שיהודי צריך‬
‫לשאת בבוקר‪ ,‬זה הטלית והתפילין‪ "...‬ולא הסכים‬
‫שאסייע לו‪.‬‬
‫רבי נתן דוד שואל את רבי יעקב מאיר‪" :‬אביך ידע‬
‫היטב הלכות מקוואות; אצל מי הוא למד זאת?"‬
‫רבי יעקב מאיר‪ :‬אכן‪ ,‬אבי היה ידען גדול בהלכות‬
‫מקוואות; הוא למד זאת בעצמו‪ .‬היו לו הרבה קשרים‬
‫עם רבני העיר‪ .‬פעם אחת שהה בשטיבלאך של שכונת‬
‫'בית ישראל' ושמע את אחד מחשובי הרבנים מדבר‬
‫דברי התנגדות על מוהרנ"ת‪ .‬ניגש אליו ושאלו‪' :‬האם‬
‫למדתם פעם ליקוטי הלכות?'‬
‫'לא'‪ ,‬ענה הרב‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪30‬‬
‫‪²²"À°‬‬
‫‪"À°‬‬
‫הנס הגדול‬
‫של רבי גדליה‬
‫הרה"ח ר' אברהם יעקב גולדרייך ז"ל‬
‫'אם כן למה אתם מדברים?!" ‪ -‬ובכך נפסקה‬
‫השיחה‪...‬‬
‫"ההתנגדות הייתה אז נוראה‪ ,‬בצורה שאין לתאר‪,‬‬
‫שקרים איומים אמרו עלינו‪ ,‬אך לי זה גרם דווקא‬
‫לחיזוק רב‪ .‬כששמעתי את השקרים הנוראים שדיברו‬
‫עלינו‪ ,‬חשבתי‪' :‬כמו שזה שקר ‪ -‬כך שאר דברי‬
‫ההתנגדות הם שקר'‪...‬‬
‫"אבי היה עורך את תשובותיו להלכה של הגאון רבי‬
‫אליהו קלצקין‪ ,‬וגם שימש אותו הרבה‪ .‬מפעם לפעם‬
‫היה אבי מגיע איתו לאסיפות חשובות של רבנים‪ ,‬וכך‬
‫הכיר אותם ואף שימש כשליח ביניהם‪ .‬במסגרת זו היה‬
‫לו קשר מיוחד גם עם רבה של ירושלים‪ ,‬הגאון רבי‬
‫יוסף חיים זוננפלד‪.‬‬
‫"אבי סיפר לי‪ ,‬שכשאני נולדתי‪ ,‬היה זה בזקנותו של‬
‫רבי יוסף חיים‪ ,‬כשנה ומחצה לפני הסתלקותו‪ ,‬ורוב‬
‫אנשי העיר כבר לא לקחו אותו בתור מוהל‪ .‬אבל אבי‬
‫לא היה מסוגל למחול לעצמו שאצל בנו הראשון לא‬
‫יהיה רבי יוסף חיים המוהל‪.‬‬
‫"הלך אפוא לרבי יוסף חיים‪ ,‬מנצל את הקשר‬
‫המיוחד שהיה לו איתו‪ ,‬ואמר לו כך‪' :‬אמנם ציבור גדול‬
‫כבר הפסיק לקחת אתכם למוהל‪ ,‬אבל הרב של העיר‬
‫הרי נשארתם‪ ,‬ממילא אני שואל אתכם בתור רב‪ :‬האם‬
‫יכולים אתם עדיין למול?"‪...‬‬
‫'כן! כן!' ‪ -‬ענה לו רבי יוסף חיים בעגה אוסטרית‪.‬‬
‫ואכן אני זכיתי להיות מהילדים האחרונים שרבי יוסף‬
‫חיים זוננפלד שימש אצלם כמוהל‪ .‬הסנדק היה רבי‬
‫אליהו קלצקין‪.‬‬
‫הרה"ח ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין ז"ל בצעירותו‬
‫רבי נחמן ישראל מנסה להעלות על השולחן את‬
‫דמותו של החסיד רבי גדליה ברגר‪ .‬רבי יעקב מאיר‬
‫מציין את הנס הגדול‪ ,‬כיצד ניצלו חייו בזכות "דעם‬
‫רבי'נס ראש השנה"‪:‬‬
‫"רבי גדליה היה נוהג לסדר את כל ענייני ה'קיבוץ'‬
‫הטכניים‪ .‬לפני מלחמת‪-‬העולם הראשונה הוא גוייס‬
‫לצבא הטורקי‪ ,‬אך כאשר הגיע ראש השנה‪ ,‬הוא ערק‬
‫מהמחנה ללא רשות והגיע ל'קיבוץ' בירושלים‪ .‬לאחר‬
‫ראש השנה‪ ,‬כשרצה לחזור למחנה‪ ,‬גילה שהמחנה‬
‫הופצץ כולו בידי הבריטים‪ ,‬ולא נשאר ממנו זכר‪ .‬כך‬
‫ניצלו חייו בזכות הראש השנה‪.‬‬
‫"הבן של רבי גדליה‪ ,‬רבי בנימין‪ ,‬אף שהיה אדם חלש‬
‫מטבעו‪ ,‬התמסר גם הוא לסדר את ענייני ה'קיבוץ'‪ ,‬את‬
‫השולחנות ואת כל הנצרך‪ ,‬שכן משום אותו נס‪ ,‬הרגיש‬
‫חובה בנפשו להשתדל בדבר‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬לי סיפר רבי גדליה סיפור נוסף‬
‫היאך ניצלו חייו בזכות מסירות נפש על טבילת מקווה‪.‬‬
‫היה זה כאשר המחנה של הטורקים היה באזור באר‪-‬‬
‫שבע‪ .‬חודשים שלימים עברו בהם לא זכה לטבול‬
‫במקווה טהרה‪ .‬באחד הימים הוא לא עצר בעד נפשו‪,‬‬
‫ויצא מהמחנה לחפש איזה מקור מים באזור‪ ...‬עברה‬
‫שעה‪ ,‬חלפו שעתיים‪ ,‬ובתוך כך נערך מיפקד במחנה‪,‬‬
‫שם גילו שרבי גדליה חסר‪ .‬בימים ההם לא היה כל ערך‬
‫לחיי אדם‪ ,‬ובשניה אחת היו חורצים את דינו למוות‪.‬‬
‫מקור מים לא מצא‪ ,‬אך בדרכו חזרה התחיל לדאוג‬
‫מה יהיה בסופו‪ ,‬לאחר שהטורקים בוודאי כבר חשו‬
‫בהעדרו‪ .‬הוא גישש את דרכו למחנה אט‪-‬אט‪ ,‬כשהוא‬
‫רועד מפחד‪ ,‬והנה הוא מתקרב למחנה ורואה שהמחנה‬
‫הופצץ כולו‪ ,‬וחוץ מכמה אודים עשנים ‪ -‬אין כל זכר‬
‫למחנה"‪...‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬מבחוץ היה רבי גדליה נראה תמים‪,‬‬
‫כאשר רבי לוי יצחק‬
‫הגיע לכאן‪ ,‬היה רבי‬
‫שלמה כבר מרותק‬
‫למיטה‪ ,‬ובקושי דיבר‪ ,‬אך‬
‫רבי לוי יצחק היה מגיע‬
‫בכל בוקר לאחר תפילת‬
‫שחרית לבית נכדו‪ ,‬ר'‬
‫משה חיים ברנדוויין‪,‬‬
‫שם שכב‪ ,‬בכדי להתבונן‬
‫בצורה הקדושה של רבי‬
‫שלמה!‬
‫¯‪¾½´¯ '¼¸¿Ã É»°Æ' ¾´±Ç‬‬
‫½‪°»ÀÇ° ¸²¸À¶ »»º ɯ ¹Ç°‬‬
‫‪,³¿È³ ȯǻ ¾½´¯» ¼¸ÁÀ´¿³‬‬
‫´¯‪,Çɯ´ Çɯ »º° ¸² »¯Çȸ ɸ° »º É‬‬
‫¾‪Graphic Design | ¶®²¹²Å‬‬
‫ירושלים ולשחוט את כל היהודים מנער ועד זקן‪.‬‬
‫הפחד גרם לאנשים להתייאש מחייהם‪ .‬בחצר של ר'‬
‫חיים יודל התגוררה אישה בשם פריידא‪ ,‬היא רצה‬
‫לרבי שלמה וקסלר ושאלה בפיה‪' :‬האם מותר לה‬
‫להשליך את עצמה לתוך בור המים‪ "...‬אפילו אימי‬
‫זעקה בהיסטריה‪' :‬הלוואי והיה כאן איזה ים שנפיל‬
‫עצמנו לתוכו' ‪ - - -‬היה זה רבי שלמה שהרגיע את‬
‫כולם‪ ,‬הוא הכריז שאסור להתייאש‪ ,‬וכל עוד לא נגזרה‬
‫כליה רח"ל‪ ,‬אסור לחשוב על רעיונות משונים כאלה‪.‬‬
‫רבי נתן דוד‪" :‬האמת היא‪ ,‬שלימים התברר שהייתה‬
‫אז הצלה ברגע האחרון‪ ,‬כאשר הגיעו הכנופיות לאזור‬
‫היהודי בכוונה להשמיד להרוג ולאבד‪ .‬היה זה הבחור‬
‫ישראל'יק הי"ד‪ ,‬בנו של ר' יעקב ברזסקי‪ ,‬שהגיח לפתע‬
‫וזרק חבית של חומר נפץ על שיירת הכנופיות‪ .‬רבים‬
‫מהם נהרגו והשאר ברחו‪ .‬היה זה נס גדול‪ ,‬כי לאחר מכן‬
‫הגיעו הליגיונרים הירדניים‪ ,‬שאיתם היה אפשר לעשות‬
‫איזה הסכם‪ ,‬כפי שאמנם עשו בסוף‪ .‬אבל הכנופיות באו‬
‫רק להרוג רח"ל"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬היה מאלף לראות את רבי אברהם‬
‫שטרנהרץ בתקופה זו‪ ,‬כיצד למרות כל המהומה ‪-‬‬
‫לא התפעל‪ ,‬מוחו עבד היטב‪ .‬במחסן הקטן שאולתר‬
‫למקלט הוא ישב לו בפינתו סמוך לחלון וניהל את כל‬
‫סדר יומו‪ ,‬כולל סדרי שיעוריו‪ ,‬ובמיוחד הירבה ללמוד‬
‫'ליקוטי הלכות'‪.‬‬
‫"אחד הנוכחים לא התאפק ושאלו‪' :‬כיצד אתה יושב‬
‫בניחותא ולומד ליקוטי הלכות‪ ,‬הרי עוד מעט יכנסו‬
‫לכאן הערבים וישחטו את כולנו?!' ענה רבי אברהם‬
‫במתק לשונו‪' :‬נו‪ ,‬אתה הרי הנך יונגערמאָן (= איש‬
‫צעיר)‪ ,‬אבל אני כבר יהודי זקן; ממילא אני צריך למות‪,‬‬
‫מה כבר ההבדל אם אמות בצורה כזו או אחרת?!‪ ...‬כל‬
‫עוד חיים‪ ,‬צריך ללמוד"‪ .‬המצב היה נורא‪ ,‬המוות ריחף‬
‫בחלל‪ ,‬ממש אמרו ווידוי ‪- - -‬‬
‫רבי יעקב מאיר מחייך חיוך רב משמעות‪" :‬רבי‬
‫שמואל שפירא אמר לי‪ ,‬שמבחינה רוחנית‪ ,‬שבועות‬
‫אלו 'השתלמו' לו מאוד‪ ...‬הוא טען בפני‪' :‬אני הרי אדם‬
‫שמפריעים לו כל מיני דברים‪ ,‬מכל שכן במקלטים הרי‬
‫יש ממה להיות מופרעים‪ ,‬אבל מרוב בכיות ופחד ‪ -‬לא‬
‫הופרעתי משום דבר‪'...‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬רבי גדליה ברגר סיפר לי‪ ,‬שפעם‬
‫נכנס לרבי יוסף חיים זוננפלד‪ .‬אמר לו הרב‪' :‬הרי הנך‬
‫חסיד ברסלב‪ ,‬אומר לך אימרה ברסלבית‪' :‬תתן להם‬
‫ילקוטון תפתח' ‪ -‬סופי תיבות נחמן ‪ -‬לרמז על‬
‫ה'ליקוטי' מוהר"ן שחיבר רבי נחמן'‪...‬‬
‫‪ɺǰ°‬‬
‫‪ɺǴ°½´ ³°´· ³¿È‬‬
‫¯‪¾½´¯ '¼¸¿Ã É»°Æ' ¾´±Ç‬‬
‫‪,¹Ç²³ ɶǷ ɯ »Æ³» É¿½ »Á‬‬
‫»‪.¼Éǵ¶°´ ¼Éº¸»³° ,´¿¸°Ç ¾´¸Å ¸¯°‬‬
‫‪È''¿¯ ¸°´È¶´ ¸¿Æµ »È ¼ÉÅÁ°´ ,¼²´²¸Á° ,¼ÉºÇ°°‬‬
‫¶‪. ¾¸¸·È¿¸°´Ç °² ÁÈ´³¸ 'Ç ¶''³Ç³ .³º»½ Ǹ¯½ 'Ç ¶''³Ç³ .¯Ç¸ÃÈ »²¿½ 'Ç ¶''³Ç³ .¸´» ¯±ÇÈ 'Ç ¶''³Ç³ .Ç»²¿³Å¸´ ƶŸ 'Ç ¶''³Ç³ ¾´±Ç¯³ ²Á´´ ¸Ç°‬‬
‫‪ | 31‬ראש השנה תשע"א |‬
‫אך אבי אמר לי בכנות‪ ,‬שבזקנותו היה לו שיעור איתו‬
‫בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬והיו לו רעיונות פלאי פלאים; הוא היה‬
‫מסוגל לפרש פרשה שלמה מן התורה על פי הליקוטי‬
‫מוהר"ן‪ .‬אבי הופתע לראות שיש לו מוח כזה"‪.‬‬
‫רבי נתן דוד מגיב בהתפעלות‪" :‬תמיד ראיתיו יושב‬
‫כשלצידו הספר 'ביאור הליקוטים'‪ .‬חשבתי שהוא אינו‬
‫מבין בספר עמוק כזה‪ ,‬אך כעת לראשונה אני מבין‬
‫שטעיתי"‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬שבת אחת בסעודה שלישית‬
‫הגיע אלינו לקטמון ולמד 'תורה' ב'ליקוטי מוהר"ן'‬
‫ופירשה על‪-‬פי ה'ביאור הליקוטים'‪ .‬לאחר אמירת‬
‫התורה אמרתי לו‪' :‬ר' גדליה‪ ,‬הלא על תורה זו לא קיים‬
‫פירוש בביאור הליקוטים?!'‬
‫'מי שמכיר את המהלך של ביאור הליקוטים‪ ,‬יכול‬
‫לעבור על כל התורות שבליקוטי מוהר"ן לפי מהלך זה"‬
‫ ענה ר' גדליה‪ .‬צאו וראו איזו גאונות הייתה מקופלת‬‫ומוסתרת תחת דמותו התמימה למראה"‪.‬‬
‫"גם אתה‬
‫רוצה אקדח?!"‬
‫פרק מצער מאוד נחשף ברב‪-‬שיח זה‪ ,‬כאשר ניסו‬
‫להיזכר בדמויות שונות שהיו חלק מהנוף הברסלבי של‬
‫אז‪ ,‬אך למרבה הצער נעקרו באכזריות מהעולם החרדי‬
‫בכלל‪ .‬היו אלו הארגונים הציוניים שכילו כל חלקה‬
‫טובה‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל מגלה שגם הוא כמעט ונסחף‪:‬‬
‫"ניסי‪-‬ניסים היו איתי‪ .‬היה אז בחור צעיר מבינינו‬
‫שנפל לזרועות האצ"ל‪ .‬בבר‪-‬מצווה שלו עוד לבש‬
‫שטריימל‪ ,‬גרביים שחורים ופיאות ארוכות‪ .‬יום אחד‬
‫הוא ניגש אלי בהיחבא והראה לי אקדח‪ ,‬כן‪ ,‬אקדח‬
‫אמיתי‪ ...‬הדבר הצית את דמיוני‪ ,‬והוא שאל אותי‪' :‬האם‬
‫גם אתה רוצה אקדח?' הוא סיכם איתי שאפגש איתו‬
‫בבית מדרשנו למחרת בשעה שתיים בצהריים‪ ,‬משם‬
‫נלך יחדיו לבסיס של האצ"ל 'והם יתנו לך אקדח' ‪-‬‬
‫הבטיח בלשון חלקלקה‪.‬‬
‫"בתוך ליבי ידעתי שלאחר שהולכים לשם – 'כל‬
‫באיה לא ישובון'‪ .‬בלילה התהפכתי על מיטתי‪ .‬היה זה‬
‫כבר בשעה ‪ 2-3‬לפנות בוקר‪ .‬לא ידעתי מה לעשות עם‬
‫עצמי‪ .‬אבי נמצא אז בשבי הירדני‪ ,‬אמי בשום אופן לא‬
‫תוכל לשרוד את האסון שאני אלך לאצ"ל; ומה יאמר‬
‫אבי כאשר יגיע מהשבי וישמע שהלכתי לאצ"ל? הרי‬
‫זה איום ונורא‪.‬‬
‫"כל הלילה לא הצלחתי להירדם‪ .‬למחרת החלטתי‪:‬‬
‫'אני אינני הולך! ויהי מה!' אמנם היה קשה לי לאכזב‬
‫את ידיד נעורי שחיכה לי‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬חיי‬
‫הרוחניים ניצולו אודות לסירוב הגורלי הזה"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר חושף שגם עליו לטש עיניים אותו‬
‫בחור 'משלנו'‪" :‬בימים ההם הלכתי למאה שערים כדי‬
‫לתקן איזה מוצר בחנות מסוימת שהיתה שייכת לאברך‬
‫צעיר מאנ"ש‪ ,‬שגם הוא הלך שבי אחרי הארגונים‬
‫הציוניים‪ .‬נכנסתי לחנות‪ ,‬והנה רואה אני את הבחור‬
‫שידעתי כי הוא מנסה למשוך אותי לאצ"ל‪ .‬כשהם‬
‫הבחינו בי‪ ,‬התחילו לדבר ביניהם שהם יודעים איך‬
‫נכנסים להגנה וללח"י‪ ,‬כשכוונתם ברורה שאתערב‬
‫בשיחה והם 'ידריכו' אותי כיצד להיכנס לשם רח"ל‪.‬‬
‫בחסדי ה' עמדתי בניסיון וניצלתי מהם‪ .‬לא סיפרתי‬
‫זאת לאיש; הם היו עלולים להיאסר על כך בידי‬
‫הבריטים‪ .‬הארס חלחל בהם אט‪-‬אט ועם קום המדינה‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪32‬‬
‫הרה"ח ר' בנימין זאב חשין ז"ל‬
‫עזבו שניהם את החיים החרדיים רח"ל"‪.‬‬
‫רבי נתן דוד סוגר את המעגל‪" :‬לאחרונה שניהם זכו‬
‫להיות באומן‪ .‬האברך בעל החנות היה בשנה האחרונה‬
‫לחייו באומן‪ ,‬ואילו הבחור‪ ,‬זה כבר כמה שנים שאינו‬
‫מחסיר להיות בראש‪-‬השנה באומן‪ ,‬וכן בשאר אירועים‬
‫מרכזיים אצל אנ"ש‪ .‬בכלל‪ ,‬לאחרונה הוא השתנה; הוא‬
‫חוזר בתשובה"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר מציין בסיפוק‪" :‬אכן‪ ,‬לאחרונה נודע‬
‫לי שהוא השתנה לחלוטין"‪.‬‬
‫רבי נחמן מזכיר דמות נוספת‪ ,‬בחור ירא שמים‬
‫שהתגייס ללח"י‪ ,‬אך בחסדי שמים‪ ,‬מיד לאחר שוך‬
‫הקרבות‪ ,‬שב בתשובה שלימה‪ ,‬וברבות הימים הקים‬
‫בית לתפארת‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬הוא היה מהיחידים שחזר משם‬
‫שלם ברוחניות‪ ,‬אבל עשה הרבה תשובה‪ ...‬ראיתיו‬
‫שהיה ער לילות שלימים‪ .‬במשך מספר שנים הסתובב‬
‫בבית מדרשנו וכמעט שלא יצא משם‪ .‬הוא היה כנראה‬
‫שבור מאוד לאחר שהלך מהלח"י‪ ,‬הרי עבדו שם בשבת‪,‬‬
‫ומסתמא עברו עבירות רבות‪ .‬הוא אמר הרבה תהילים‪,‬‬
‫ראו שהוא עושה תשובה‪ .‬לשבחו ייאמר כי הוא גם לא‬
‫שינה את לבושו‪ ,‬מה שהקל עבורו את הדרך חזרה‪.‬‬
‫"באחד הימים ראיתי את רבי יונה לבל ניגש אליו‬
‫לחזקו‪ ,‬כשהוא אומר לו‪' :‬כאן תהיה‪ ,‬כאן תשב‪ ,‬וכאן‬
‫תשמע דיבורים‪ ,‬עד שתשמע דיבור אחד ‪ -‬וזה מה‬
‫שיציל אותך"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר מסביר‪" :‬כל אחד הרי יש לו דבר‬
‫מסוים שמציק לו ואינו נותן לו להתקדם בעבודת ה'‪.‬‬
‫ברגע שהוא שומע את הדיבור המתאים ‪ -‬הוא ניצול‪.‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬אותו בחור היה פעם בפורים‬
‫אצל ר' אברומל'ה‪ .‬הוא שכב על הספה וזעק לרבי יונה‬
‫לבל‪' :‬יונה‪ ,‬כמה ימים 'מתים' יש לך כבר?! כל‪-‬כך הרבה‬
‫ימים 'מתים' יש לי כבר‪ ...‬בא איתי ביחד להחיות את‬
‫הימים ולתקנם‪"...‬‬
‫"לפחות לא‬
‫נשארתי מתנגד‪"...‬‬
‫> האם היו אז 'מקורבים' חדשים לברסלב?‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬היו מספר מקורבים‪ .‬היה למשל‬
‫הגה"צ ר' שלמה אטיק‪ ,‬שהתקרב אז והיה חלק‬
‫מהחבריא קדישא של רבי וועלוול חשין‪ ,‬רבי יונה לבל‪,‬‬
‫רבי משה רוזנטל ועוד‪ .‬רבי יונה לבל סיפר לי שכאשר‬
‫הנס של בניינה מחדש‬
‫של חסידות ברסלב‬
‫בקנה‪-‬מידה אדיר‬
‫שכזה אין לו שום הסבר‬
‫הגיוני בדרך הטבע‪.‬‬
‫אין זה אלא מופת של‬
‫רבינו‪ .‬הרי אנו מאמינים‬
‫בכוחו הגדול‪ .‬כל זה‬
‫הוא כנראה הכנה‬
‫לתיקון העולם וביאת‬
‫המשיח‬
‫רבי שלמה אטיק האזין לדבריו של רבי שמואל הורביץ‬
‫ראו על פניו התפעלות עצומה‪ ,‬כאשר הוא בולע כל‬
‫מילה בצימאון אדיר‪.‬‬
‫"אבל הוא לא הצליח להחזיק מעמד בברסלב‪ ,‬שכן‬
‫כל העיר קמה עליו‪ ,‬ובכוח ניתקו אותו מברסלב‪ .‬עם‬
‫כל זאת‪ ,‬כמדומני שבסתר היה לו קשר מכתבים עם רבי‬
‫שמואל הורביץ‪.‬‬
‫רבי נתן דוד מספר על 'מקורב' נוסף שגם הוא לא‬
‫שרד‪" :‬שנה אחת‪ ,‬ביום ט"ו בשבט‪ ,‬ישבתי עם אבי‬
‫בחדרנו שבמירון‪ .‬לפתע נכנס המקובל רבי אשר זעליג‬
‫מרגליות ומגש עם פירות בידו‪ ,‬כדי לכבדנו במצוות‬
‫היום‪ .‬היה זה רגע של הארה מיוחדת מצידו‪ ,‬ואז הוא‬
‫גילה לאבי שבצעירותו היה יושב הרבה בבית מדרשנו‬
‫שב'ווארשעווער חצר' ואומר הרבה 'ליקוטי תפילות'‪.‬‬
‫כפי עדותו אז‪ ,‬היה בימים ההם מקורב לברסלב‪ ,‬אך גם‬
‫הוא לא הצליח לעמוד בלחצים מצד האנשים שניתקו‬
‫אותו מברסלב‪ .‬רבי אשר זעליג סיים אז את סיפורו‬
‫כשהוא מתנחם‪' :‬ברוך ה' שלפחות לא נשארתי מתנגד‪.‬‬
‫בספרים שחיברתי אני מביא את תורות רבי נחמן' "‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬לי סיפר רבי אשר זעליג‪ ,‬שכאשר‬
‫רבי אברהם ב"ר נחמן עמד ברחוב ליד בית המדרש‬
‫שב'חברונ'ער גאס' ואסף מניין למנחה‪ ,‬כמעט אף אחד‬
‫לא רצה לעלות ולהצטרף עם ה'ברסלב'ר רחמנא ליצלן'‪.‬‬
‫הוא היה כמעט היחיד שתמיד היה עולה ומצטרף‬
‫למניין‪.‬‬
‫"הוא היה מקובל גדול‪ ,‬וסיפר לי שלמד עם רבי חיים‬
‫שאול דווייק את הספר 'עץ חיים' לפחות שש פעמים‪.‬‬
‫רבי חיים שאול היה אדם גדול מאוד‪ ,‬היו מי שסברו‬
‫שהוא הממשיך של הרש"ש‪ ,‬היה לו ראש חריף ועמקן‪,‬‬
‫והוא חיבר את הספר 'איפה שלימה'‪ .‬אמר לי רבי אשר‬
‫זעליג‪' :‬אם הייתי כותב פירוש על הליקוטי מוהר"ן‪,‬‬
‫הייתם רואים איזה ליקוטי מוהר"ן יש לכם" ‪- - -‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬המקובל רבי מרדכי שרעבי היה‬
‫מגיע מדי פעם לקטמון ומוסר שיעור בספר 'דעת‬
‫תבונות' שהוא מדריך יסודי בקבלה מה'בן איש חי'‪.‬‬
‫ידוע שישנם חלקים גדולים בליקוטי מוהר"ן שאי‪-‬‬
‫אפשר להבינם ללא הקדמות נחוצות מתורת הקבלה‪.‬‬
‫דיברתי עם רבי מרדכי וביקשתי ממנו שילמד אותי את‬
‫תורת הקבלה בזמנו הפנוי‪ .‬הוא הסכים לקבוע איתי‬
‫שיעור כשעה ומחצה לפני מנחה‪ ,‬בתנאי שאני אַלמד‬
‫אותו ליקוטי מוהר"ן!‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬הגיע היום והתחלנו ללמוד ליקוטי מוהר"ן‪ .‬מה‬
‫אומר ומה אדבר‪ ,‬רק ציטטתי את הפיסקה הראשונה‪:‬‬
‫›«‪e‬‬
‫¦‪žª³ uss ¦œ²‬‬
‫¦ž«´¦‪Ÿª›² ´Ÿ±‬‬
‫›«‪e‬‬
‫ž¨‪§£®²œŸ°£ ª‬‬
‫žš› Ÿ ‪§ £ ª‬‬
‫Ÿ‪§£‬‬
‫¨®‪©£ ¡§££¡±£‬‬
‫¬‪³£¦š± £Ÿ §£Ÿ›£‬‬
‫«Ÿ¦© š›‪¯£›Ÿ±³Ÿ¨ £¨Ÿ²‬‬
‫‪² ¦£¢Ÿ¨ š¦®¦£‬‬
‫¨‪§£££´Ÿ¦ž±‬‬
‫‪›¦«²›¨ ©¨¡ª £›²‬‬
‫¨‪§£ªŸœ£ªžŸ §£²£³ž ›¢£‬‬
‫¨ž‪qqqŸª£›²¦³ ³£¢‬‬
‫‪ | 33‬ראש השנה תשע"א |‬
‫הרב פינחס בונקר‬
‫הבחור ישראל'יק הי"ד בן ר' יעקב ברזסקי (משמאל) עם אחיו ר' יצחק גרשון (מימין)‬
‫'דע כי על‪-‬ידי התורה נתקבלים כל התפילות והבקשות'‪ ,‬התחיל לפרש על פי תורת‬
‫הקבלה מה זה 'דע'‪ ,‬מה זאת 'התורה' וכיצד מתפרש הדבר שעל‪-‬ידי זה מתקבלות‬
‫הבקשות‪ .‬ממש נורא נוראות‪ .‬לא ידעתי את נפשי‪ .‬בקושי עצרתי אותו‪ ,‬ואמרתי‬
‫לו שאני לא מסוגל לקבל את האור‪" .‬רבי מרדכי!" אמרתי לו‪" ,‬אתם צריכים ללמד‬
‫אותי ליקוטי מוהר"ן ‪ -‬ולא להיפך"‪...‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬בבית מדרשנו בעיר העתיקה היה מגיע יהודי ספרדי בשם יּוסף‬
‫(בשורוק)‪ .‬הוא התפלל בנעימות בלתי מצויה‪ ,‬ואחר התפילה היה יוצא בריקוד‬
‫לבדו‪ ,‬תמיד עם אותו ניגון‪ .‬במבטא ספרדי עמוק היה משורר את הניגון הברסלבי‬
‫ששרים על 'שמחו בה' וגילו צדיקים'‪...‬‬
‫רבי יעקב מאיר פונה לרבי נחמן ישראל‪" :‬סיפרתי זאת פעם לאביך‪ ,‬התפעל‬
‫ואמר לי‪' :‬אתה?! היתכן שהנך עוד זוכר את יּוסף?!‪ '...‬והבנתי מדבריו שהאיש היה‬
‫אדם מיוחד"‪.‬‬
‫אצלנו התקיים‪:‬‬
‫"שמחנו כימות עניתנו"‪...‬‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬אחד מהבחורים שהסתופפו בבית מדרשנו ברובע היהודי‪,‬‬
‫היה רבי מיכל'ה מנתניה‪ ,‬כיום האדמו"ר מזלוטשוב"‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר‪" :‬רבי מיכל'ה לבש תמיד חלאט ארוך‪ ,‬מילדותו היה נמשך‬
‫להתעלות באידישקייט‪ ,‬מתמיד היה לו נימוס של אדמו"רים‪ .‬אני זוכר בבירור כי‬
‫הוא התפלל כמה שנים אצלנו ב'קיבוץ'‪.‬‬
‫"הוא היה ידיד נפש של האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים‪ ,‬שניהם היו חברים‬
‫והולכים יחד ברחוב כשהם לבושים בשיראין‪ ,‬בשמירת עיניים מופלגת‪ ,‬כשאחד‬
‫מסייע לחברו‪ .‬לאחר שקמה המדינה‪ ,‬ניסו לקחת אותו לצבא‪ ,‬לעבודות ביצורים‪.‬‬
‫הוא הגיע לשם עם שמירת עיניים וכל ההידורים‪...‬‬
‫"שאלו אותו‪' :‬מה המקצוע שלך?'‬
‫'אני נגר‪'...‬‬
‫'האם אתה עצמאי או שכיר?'‬
‫'אני עוזר לבנות את סוכת דוד הנופלת'‪...‬‬
‫"מיד שחררו אותו לנפשו‪"...‬‬
‫> לסיום נשאלת השאלה המתבקשת‪ :‬איך ניתן להסביר את הפלא הגדול שאין‬
‫שום פרופורציה במימדים שבין ברסלב לפני ‪ 70‬שנה לבין ברסלב בימינו? מציבור‬
‫קטן של כ‪ 80-‬משפחות לכל היותר‪ ,‬צמחה לה חסידות שנחשבת אולי הגדולה‬
‫ביותר בעולם כולו!‬
‫רבי נחמן ישראל‪" :‬אין ספק‪ ,‬אצלנו התקיים במלואו הפסוק‪' :‬שמחנו כימות‬
‫עניתנו' "‪.‬‬
‫רבי יעקב מאיר עונה לעומתו‪" :‬תחיית המתים ממש!"‬
‫והוא מוסיף‪" :‬המצב אז היה כזה‪ ,‬שכאשר סוף‪-‬סוף התארס חסיד ברסלב‪ ,‬היו‬
‫נדים לכלה‪' :‬עם ברסלב'ר?! הייתכן?!" והיא היתה עונה‪" :‬נו‪ ,‬טוב יותר מגוי‪ "...‬וזו‬
‫כבר היתה מעלה גדולה‪ ,‬כי היו כאלה שהחשיבו את חסידי ברסלב גרועים יותר‬
‫מגויים רח"ל‪...‬‬
‫"אין ספק שהעובדה שבדורות האחרונים התחילו להשקיע רבות בחינוך הנוער‪,‬‬
‫בהדפסת הספרים שיהיו מתאימים כפי ערך הדור ‪ -‬כל אלה תרמו רבות לצמיחתה‬
‫של ברסלב"‪.‬‬
‫רבי נתן דוד‪" :‬הנס של בניינה מחדש של חסידות ברסלב בקנה‪-‬מידה אדיר‬
‫שכזה‪ ,‬אין לו שום הסבר הגיוני בדרך הטבע‪ .‬אין זה אלא מופת של רבינו‪ .‬הרי אנו‬
‫מאמינים בכוחו הגדול‪ .‬כל זה הוא כנראה הכנה לתיקון העולם וביאת המשיח‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪34‬‬
‫מדוע ראש השנה הוא "של רבינו"?!‬
‫"הראש השנה של רבינו"‪ ,‬כך נקראים בפי אנ"ש‪ ,‬לאורך הדורות‪ ,‬ימי ראש השנה‪.‬‬
‫אף רבינו הקדוש בעצמו התבטא‪ ,‬כמה פעמים‪ ,‬בלשונות דומות‪ ,‬כגון‪" :‬הראש‬
‫השנה שלי עולה על הכל"‪ ,‬וכן‪" :‬ראש השנה שלי הוא חידוש גדול‪ ...‬והשי"ת‬
‫נתן לי את זה במתנה"‪ .‬מלשונות אלו עולה‪ ,‬כאילו הראש השנה שייך לרבינו;‬
‫זה ראש השנה שלו‪.‬‬
‫דבר זה טעון ביאור‪ :‬מה המשמעות בזה שהחג שייך לרבינו? (אף על פי שהיה‬
‫אפשר לומר שהכוונה 'הראש השנה שלי' פירושו‪ ,‬הראש השנה שבו נוסעים‬
‫אלי‪ ,‬הרי נסעו לרבינו גם בשבועות ובשבת חנוכה ‪ -‬ולא מצאנו שנקט בלשון‬
‫דומה‪ ,‬כמו 'השבועות שלי' או 'השבת חנוכה שלי')‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬ראש השנה הוא יום המלכת השי"ת‪ .‬כיוון שבאותו יום היה חטא האדם‬
‫הראשון‪ ,‬שגרם לסילוק מלכותו יתברך מהעולם‪ ,‬ולקיטרוג גדול על עצם בריאת‬
‫העולם‪ ,‬דבר החוזר על עצמו בכל שנה בראש השנה ‪ -‬לכן בכל שנה באותו יום‬
‫עלינו להמליך את השי"ת מחדש‪.‬‬
‫הזוהר הקדוש והאריז"ל מגלים‪ ,‬שהחטא הקדמון גרם שגם אם בראש השנה‬
‫מתחילה ההמלכה ‪ -‬אי‪-‬אפשר לגמור אותה ביום אחד‪ .‬רק בשמחת תורה ‪-‬‬
‫אחרי עבודה עצומה של עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬סוכות והושענא רבא‬
‫ נעשה ייחוד בין הקב"ה והשכינה הקדושה והשי"ת מתרצה כביכול באהבה‬‫עצומה למלוך עלינו שנה נוספת‪ .‬לעתיד לבוא נזכה‪ ,‬שיסתיים ייחוד קודשא‬
‫בריך הוא ושכינתיה בראש השנה עצמו ולא יתמשך עד הושענא רבה‪.‬‬
‫מעתה מובן שכיוון שרבינו מצידו כבר תיקן את חטא אדם הראשון לגמרי‪ ,‬הרי‬
‫אצלו כבר נעשה הייחוד השלם בראש השנה בעצמו‪ ,‬כמו שאמר במפורש‪" :‬מה‬
‫שצדיקים אחרים עמלים מראש השנה עד הושענא רבה ‪ -‬אני עושה כבר בלילה‬
‫הראשון של ראש השנה"‪.‬‬
‫לכך גם התכוון מורנו רבי נתן‪ ,‬באומרו‪" :‬בכל העולם צועקים 'המלך' אבל‬
‫ההכתרה היא באומן"‪ .‬שכן אצל רבינו לא רק מתחילה ההמלכה בראש השנה‪,‬‬
‫אלא היא גם נגמרת בהכתרה של ממש בראש השנה‪ ,‬כמו שיהיה לעתיד לבוא;‬
‫תיקון העולם ממש! ועל כן‪" :‬כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלו"‪ ,‬ו"כל‬
‫נסיעה לראש השנה יש לה חלק בגאולה העתידה" (מתוך שיחות רבינו)‪.‬‬
‫בכך יובן הפלא ופלא‪ ,‬ביטויו הנורא של רבינו‪" ,‬שמי שהיה אצלי ראש השנה‪,‬‬
‫ראוי לו לשמוח מאוד"‪ .‬כאשר עזרא הסופר מתאר את ימי החגים בזמן הבית‪,‬‬
‫הוא כותב שבראש השנה שמחו בני ישראל "שמחה גדולה"‪ ,‬ואילו בסוכות‪ ,‬הוא‬
‫כותב‪" :‬ותהי שמחה גדולה מאוד"‪.‬‬
‫מובא בראשונים‪ ,‬שמילת 'מאוד' כוונתה 'בלי גבול'‪ .‬כמו כן מובא במפרשים‪,‬‬
‫שבראש השנה שמחו רק שמחה גדולה‪ ,‬כי ראש השנה הוא יום דין‪ ,‬ועדיין לא‬
‫נגמר התיקון‪ ,‬ולכן יש גבול לשמחה‪ .‬מה שאין כן בסוכות‪ ,‬אז השמחה היא‬
‫שמחה בלי גבול ממש‪ ,‬כי בסוף סוכות הייחוד נשלם‪.‬‬
‫לפיכך אמר רבינו הקדוש ש"מי שהיה אצלו בראש השנה‪ ,‬ראוי לו לשמוח‬
‫מאוד" ‪ -‬היינו בלי גבול‪ ,‬שמחה שאין לה סוף ותכלית! כי אצל רבינו כבר‬
‫נעשים התיקונים של שמחת תורה בליל ראש השנה‪ ,‬ועל כן כבר ראוי אז‬
‫לשמוח 'מאוד'‪.‬‬
‫בזה גם יובן למה ראש השנה נקרא "ראש השנה של רבינו"‪ .‬שכן ראש השנה‬
‫בשלימותו‪ ,‬היינו ראש השנה שיהיה נעשה בו הייחוד של שמחת תורה ‪ -‬שזה‬
‫ממש תיקון העולם שלעתיד לבוא‪ ,‬וכך היה צריך להיות באמת מתחילת הבריאה‬
‫לולא חטא האדם הראשון ‪ -‬נעשה היום על‪-‬ידי רבינו הקדוש‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬מי שנמצא אצל רבינו בראש השנה‪ ,‬נתקן לגמרי‪ ,‬כי הוא נכלל בתיקון‬
‫הזה‪ .‬אשרינו!‬
‫ברך ה' חילו‬
‫ופועל ידיו תרצה‬
‫ברגשי הוקרה והערצה משגרים אנו‬
‫את ברכותינו הנאמנות‪ ,‬לידידנו האברך‬
‫החשוב והיקר‪ ,‬האי צנתר דדהבא‪ ,‬איש‬
‫חי ורב פעלים‪ ,‬ידיו רב לו בפעלים ברוכים‬
‫למעננו במסירות נפלאה‪ ,‬יקר רוח ורב‬
‫תבונות‪ ,‬טוב לב ומכובד על הבריות‬
‫מוה"ר שלמה מאיר הנדלר‬
‫הי"ו‬
‫אשר עומד לימיננו מעת התייסדות‬
‫גליונות "האוצרות" בממון ובטירחה‬
‫זכות התמסרותו להפצת דעת רבינו הק' בעולם‬
‫תלווהו תמיד‪ ,‬שבכל אשר יפנה ישכיל ויצליח‪,‬‬
‫ויהי נועם ה' במעשה ידיו‪ ,‬ויזכה לראות מכל יוצאי‬
‫חלציו דורות ודורי דורות הדבקים באור האורות‪,‬‬
‫מתוך נחת והרחבה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫‪ | 35‬ראש השנה תשע"א |‬
‫מעשה אומן‬
‫ב"מרכז ברסלב העולמי" נמצאים כעת בישורת האחרונה של הפעילות המאסיבית‬
‫בעיר אומאן למען הכשרת השטח והעמדת השירותים הנאותים שיאפשרו את‬
‫קליטת האלפים והרבבות כ"י סקירה מיוחדת על הנעשה והנשמע באומן‬
‫| י‪.‬ז‪ .‬פרידמן |‬
‫ה'מרכז' שהתנהל בראשותו ובנשיאותו של הרב החסיד רבי יחיאל מיכל דורפמן‬
‫זצ"ל שם לו למטרה‪ :‬להקים ולכונן את היכל הקלויז הגדול ומקוואות הטהרה בעיר‬
‫אומאן‪ ,‬ולהכשיר שם את השטח לקליטת ההמונים הבאים לפקוד את מקום גניזתו‬
‫של רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה זי"ע‪ ,‬בכל עת‪ ,‬ובפרט בימי ראש השנה‬
‫שאז מתקבצים כלליות אנ"ש מכל קצווי תבל "להתפלל עמו יחד ברננה"‪ .‬בעניין זה‬
‫של בניין הקלויז ראה הרב החסיד רבי מיכל זצ"ל חזות הכול ולשם כך הוא השקיע‬
‫את מיטב חלבו ודמו‪ .‬הוא הגבר הוקם עול‪ ,‬שעוד זכה לראות את אומאן בשלהי‬
‫תפארתה לפני מלחה"ע‪ ,‬והמשיך להשתתף בקיבוץ באומאן במסירות נפש ממש‬
‫בשנים לאחר מכן בתקופת מסך הברזל‪ .‬מיד עם יציאתו מרוסיה בשנת תשכ"ט‬
‫החל בפעולות שונות שאכהמ"ל למען גאולת הציון והמסתעף‪.‬‬
‫בשנים האחרונות זכה רבי מיכל להגשים את משאת נפשו ‪ -‬לצקת יסוד ובסיס איתן‬
‫לבניין הקלויז הגדול‪ ,‬אם כי הוא לא זכה לברך על המוגמר‪ ,‬אולם תלמידיו הנאמנים‬
‫שיפוץ וגידור בית החיים החדש באומן‬
‫המאתיים לכינון הקיבוץ הקדוש בעיר אומאן‪ ,‬שנוסד על ידי רבינו הקדוש בשנת‬
‫תקע"א בסמוך להסתלקותו‪ ,‬שאז כידוע הניח את היסוד והתשתית לקיום הקיבוץ‬
‫הקדוש של ראש השנה באומאן לדורות עולם והדברים עתיקים‪...‬‬
‫ובראשם הרה"ח ר' נתן מיימון שליט"א והרה"ח ר' דניאל דיין שליט"א המשיכו‬
‫בס"ד את פעילות מרכז ברסלב העולמי‪ ,‬כאשר אליהם נלווים עמיתיהם לעבודת‬
‫הקודש תלמידי הרב החסיד רבי צבי אריה רוזנפלד זצ"ל מארה"ב הפועלים ללא‬
‫סייג במשך כל ימות השנה‪ ,‬ברצון בממון ובטרחה‪ ,‬להחזיק ולקיים את המפעל‬
‫הקדוש הזה‪ ,‬ותומכים ומסייעים בכל דבר ועניין לצורך הפעילות הנדרשת באומאן‬
‫במסירות ונאמנות‪.‬‬
‫לקראת ימי ראש השנה של שנת תשע"א הבעל"ט הננו מביאים כאן לידיעת‬
‫הקוראים סקירה קצרה וממצה על ההיערכות הגדולה של פעילי המרכז בכל‬
‫התחומים‪ .‬כמו כן נסקר את הפעילות השוטפת להחזקת הציון הקדוש וסביבתו‪,‬‬
‫נר התמיד‪ ,‬החשמל‪ ,‬המים‪ ,‬שירותי הניקיון והשמירה בכל שעות היממה בקיץ‬
‫ובחורף‪ .‬וכן את החידושים שהתחדשו שם במהלך השנה החולפת‪.‬‬
‫לפעילות השנה נוסף נופך מיוחד‪ ,‬כאשר בשנה זו יציינו בחסידות ברסלב את שנת‬
‫שלטים וסימונים מאירי עיניים‬
‫השנה יקדמו את פני הבאים‪ ,‬שלטים מאירי עיניים עם הוראות והדרכות בשפה‬
‫ברורה‪ ,‬וכן הכוונות מדויקות להתמצאות בשטח‪ .‬השלטים יוצבו במספר מקומות‬
‫בולטים בכל רחבי המתחם‪ ,‬ויעניקו בס"ד שירות טוב יותר לציבור החסידים‪.‬‬
‫כמו כן סומנו מחדש באופן ברור ובולט בצבע צהוב כל גבולות בית החיים ברחובות‬
‫מסביב לרווחת הכוהנים‪.‬‬
‫הגברת אמצעי האבטחה‬
‫עקב ההוראות המחמירות מצד הגורמים הרלוונטיים להגביר את מערך האבטחה‬
‫בכל רחבי המתחם לא נטלו במרכז סיכון מיותר ולכן 'כוסה' כל מתחם הקלויז‬
‫ורחבת כיכר פושקינה במצלמות אבטחה כאשר כל האיזור מתועד במעגל סגור‬
‫‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫מתחם הציון הקדוש‬
‫כל איזור הציון הק' רוחש בימים אלו פעילות מוגברת כאשר עשרות הפועלים‬
‫עובדים מסביב לשעון על מנת להכשיר את המקום ולהכין אותו בצורה נאותה‬
‫לקראת הגעת האלפים‪ ,‬במקום מתבצעים עבודות ניקיון אחרונות לאחר מערך‬
‫ההרחבה והשיפוצים שהתבצע שם בתקופה האחרונה (על כך ראו בהמשך)‪.‬‬
‫דגש מיוחד מושם על הניקיון מתחת למתחם‪ ,‬שנבנה כזכור בשיטת "כיפין על גבי‬
‫כיפין" לרווחת הכוהנים‪ ,‬כאשר במרווח שנוצר בין הכיפין השתכנו עם הזמן בעלי‬
‫חיים שונים‪ ,‬שהביאו עמם זוהמה וריחות רעים‪ .‬בימים אלו מנוקה המקום באופן‬
‫יסודי‪ ,‬נערכת בו הדברה ונאטמים דרכי הגישה אליו‪.‬‬
‫גשר הכהנים החדש‬
‫מבנה המרפאה באומן‬
‫החידוש הבולט ביותר השנה הוא ללא ספק גשר הכהנים החדש המתוח לכל‬
‫רוחב מעלה בילינסקי בואכה שערי הציון הק'‪ .‬הגשר החדש והמרווח נבנה ישירות‬
‫ממרפסת הכנסת האורחים הממוקם מול הציוה"ק של אגודת אהלי צדיקים‬
‫בראשות הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי שליט"א והוא מוביל אל תוך חצר הציון‬
‫הק'‪ ,‬וגם אל המרפסת האחורית שבחצר הציון‪ ,‬כמו כן נבנה גרם מדרגות נוסף‬
‫לעלייה להכנסת האורחים מהרחוב‪ .‬התגובות הנלהבות שהתקבלו מכל פוקדי‬
‫המקום‪ ,‬מלמדות על תרומתו האדירה של מבנה הגשר במיקומו הנוכחי מכמה‬
‫היבטים‪ :‬א‪ .‬מלבד מטרתו העיקרית לאפשר לציבור הכהנים את הגישה והשהות‬
‫בציון רבינו‪ ,‬הרי שגם כלל הציבור הנמצאים בתוך הציון יצאו נשכרים מכך‪ ,‬כי עד‬
‫היום כל מי שהוצרך לפסק זמן אם לשתיה והתרעננות וכדומה‪ ,‬היה נאלץ לצאת‬
‫ממתחם הציון‪ ,‬לרדת במורד ההר תוך כדי היקלעות בתוך כל ההמולה הגדולה‬
‫הרוחשת ברחוב בילינסקי עד להגעתו לפתח הכנסת האורחים‪ ,‬וכן בדרך חזור‬
‫הגשר החדש לכהנים‬
‫היה עליו לשוב ולהעפיל במעלה ההר ולהידחף בין ההמון‪ ,‬הרי שמהיום הגשר יצר‬
‫מעבר קל זמין ונוח ישירות מהציון אל הכנסת האורחים וכן ממנה אל הציון‪.‬‬
‫עוד נקודה חשובה ראויה לאזכור‪ :‬שעמוד התמך הגדול והרחב של הגשר הישן‬
‫שניצב 'תקוע' באמצע הכביש‪ ,‬היה מאט ומעכב את זרימת ההמון הבאים לאומן‬
‫העולים ויורדים בדרך זו עם המזוודות‪ .‬בנוסף לכך היו נוצרים התקהלויות שונות‬
‫סביבות העמוד ששימש כלוח מודעות מאולתר בו היו מודבקים פרסומות והודעות‬
‫שונות‪ ,‬כהיום‪ ,‬עם העתקת הגשר התרווח מקום זה‪.‬‬
‫אולם התרומה החשובה ביותר של הגשר החדש הינה ללא ספק – היתוספות של‬
‫כמאה וחמישים מקומות ישיבה חדשים! שהתאפשרו כתוצאה מביטול הגשר‬
‫הישן ש'תפס' שטח גדול בחלקו המזרחי של חצר הציון (מיד אחרי שער הכניסה‬
‫בצד ימין) ועל גבי השטח שהתפנה נוספו כאמור כמאה מקומות ישיבה‪.‬‬
‫הותקנה מערכת מיזוג אוויר בהיכל הכהנים‬
‫החום הכבד ששרר בקיץ האחרון בכל רחבי העולם לא פסח אף על העיר אומאן‪,‬‬
‫ובחודשי הקיץ האחרונים נסקו הטמפרטורות והורגשה הכבדה מעיקה בעומס‬
‫החום‪ ,‬אמנם בהיכל הציון בעצמו פעלו המזגנים במלוא התפוקה‪ ,‬ב"ה ללא כל‬
‫דופי‪ ,‬אולם בהיכל הכהנים העיק החום לבלי נשוא‪ ,‬אי לכך הותקנה בהיכל‬
‫הכהנים מערכת חדשה למיזוג אוויר ונחיצותם הגדולה הורגשה עד מהרה כאוויר‬
‫לנשימה‪...‬‬
‫הכשרת שטח נוסף‬
‫בחלק המערבי מאחורי הציון‬
‫גם ביציאה מהשער האחורי של הציוה"ק בצד מערב לכיוון רחוב פירוסקה (במקום‬
‫בו מתקיים מניין לקבוצת תלמידי רי"ב אודסר) הוכשר שטח נוסף גדול ונכבד‬
‫והוא סופח למתחם הציון הקדוש‪ ,‬כל השטח נוקה באופן יסודי כאשר הצמחייה‬
‫העבותה והעצים שהיו שם נעקרו‪ ,‬ומעל גבי השטח שהתפנה נוצקה שכבת ביטון‬
‫מאסיבית‪ ,‬השטח החדש משתרע עד לשביל הצר המוביל מרחוב פירוסקה לכיכר‬
‫פושקינה‪ .‬בעקבות העבודות שנעשו‪ ,‬הורחב גם שביל זה באופן משמעותי‪.‬‬
‫גמ"ח תפילין‬
‫בחודשי החורף נוסד בהיכל הציון הק' גמ"ח ייחודי בו ניתן להשיג תפילין רש"י‬
‫אשכנזי וספרדי‪ ,‬הגמ"ח פעיל בכל ימות השבוע משעת תפילת וותיקין‪ ,‬ניתן לפנות‬
‫לאחראי במקום הרה"ח ר' לייבל ברגר הי"ו‪.‬‬
‫מתחם הקלויז‬
‫במהלך השנה החולפת נערך בדק בית כללי בכל רחבי ההיכל‪ ,‬בוצעו בו עבודות‬
‫צבע ותיקונים בכל המקומות הדרושים‪ .‬נערך סידור מחדש ותרשימי מיפוי לכלל‬
‫מקומות הישיבה הן בהיכל הכללי‪ ,‬ובמיוחד בהיכל הספרדי‪ .‬מכונות האוורור‬
‫והמפוחים הענקיים שתפקידם להזרים אויר צח הועתקו אל מחוץ למבנה בכדי‬
‫למנוע רעשים מיותרים בעת התפילות‪ ,‬ובהיכל הושארו רק פתחי האוורור‪.‬‬
‫אהלי השטיבלאך‬
‫עוד חידוש נוסף השנה‪ :‬יוקמו בע"ה מספר אהלים בגודל של ‪ 30‬מ"ר כל אחד והם‬
‫ישמשו כשטיבלאך לתפילות ושיעורים במהלך הימים של לפני ואחרי ראש השנה‬
‫לתועלת כלל הציבור‪.‬‬
‫הגלריה‬
‫במהלך כל חודשי השנה התנהלו מגעים אינטנסיביים מצד כל הגורמים‪ ,‬במטרה‬
‫לבנות את ה'גלריה' המיוחלת בהיכל הקלויז שתתן מענה לעוד אלפי חסידים‬
‫המשוועים למקומות ישיבה בהיכל הקלויז‪ .‬יצוין‪ ,‬שכל הפעילות בנושא התנהלה‬
‫בהכוונת רבני אנ"ש באחריות מרבית‪ ,‬וזאת עקב הניסיון העגום שצברנו עד כה‪,‬‬
‫וכן בעקבות פרשיות העבר מהתנהלות הבנייה בעיר אומאן וד"ל‪ ...‬ואכן עסקני‬
‫המרכז לא נחו ולא שקטו‪ ,‬וב"ה התוכניות המעשיות ערוכות ומושלמות לכל‬
‫הפרויקט הגדול והמורכב‪ ,‬הן מבחינת התחום האדריכלי וההנדסי‪ ,‬והן מבחינת‬
‫הנושא הבטיחותי שהושת עליו דגש מיוחד‪ ,‬לאחר שלפני שנתיים נאלצו לפרק‬
‫את הגלריה שעמדה כבר על תילה‪ ,‬דבר שגרר בעקבותיו הפסדים כספיים כבדים‬
‫ מאחר שהגלריה לא עמדה בכל תנאי הבטיחות המחמירים (כתבה נרחבת על‬‫כך התפרסמה בעלון המידע של מרכז ברסלב אשתקד)‪ .‬בחודש האחרון‪ ,‬סוכמו‬
‫הפרטים האחרונים עם חברה קבלנית גדולה ומפורסמת באוקראינה שמתמחה‬
‫בעבודות מעין אלו‪ ,‬ומאחוריה שנות ניסיון רבות בתחום זה‪ ,‬ולפי כל הנתונים‬
‫נראה שמיד אחרי ראש השנה יתחילו בע"ה בתהליך בנייה מואץ‪ ,‬בתפילה ותקווה‬
‫שבורא עולם בקניין ישלים זה הבניין‪.‬‬
‫הפתרון הזמני תוספת‬
‫של ‪ 800‬מקומות ישיבה‬
‫אולם גם לעת עתה לא טומנים העסקנים היקרים את ידם בצלחת ובעצם ימים‬
‫אלו נעשים כל המאמצים הניתנים על מנת שכבר השנה ינתן פיתרון ולו באופן זמני‬
‫לתוספת מאות מקומות בהיכל הקלויז‪ .‬בעת כתיבת שורות אלו עושה משלחת‬
‫מיוחדת בראשות הרה"ח יהודה לייב פראנק מייסד חברת התפילה "צפרא‬
‫דשבתא" בעיר אומאן ופועלים בכל המרץ והתנופה לגבש פתרון מיידי כבר השנה‬
‫בעזהי"ת להרחיב את מתחם הקלויז בעוד כ‪ 800-‬מקומות ישיבה‪ ,‬מי יתן וחפץ ה'‬
‫בידם יצליח ויזכו לראות בהגשמת שאיפות כולנו בזכות וכוח תפילות הרבים‪.‬‬
‫המקוואות‬
‫במהלך השנה החולפת נערכה בדיקה כוללת ומקיפה בכל מערכות ההפעלה‬
‫והתחזוקה של המקוואות אוצרות המים‪ ,‬והשירותים‪ .‬בעקבות הממצאים‬
‫שנתגלו החלו בתהליכי ביצוע של שדרוג והחלפת המערכות השונות כגון התקנת‬
‫רדיאטורים חדשים‪ ,‬החלפת צינורות ישנים של המים והביוב‪ ,‬כשגולת הכותרת‬
‫היא החלפת צינור המים המרכזי המספק את כל המים לבניין הקלויז ממעיינות‬
‫התהום עקב דליפה שהתגלה בו‪ .‬כמו כן הותקנה מערכת ברזים חדישה וכן‬
‫משאבה מיוחדת להזרמת מים חמים במערכת ההסקה‪.‬‬
‫כמו כן נעשו עבודות איטום וזיפות בחלקים גדולים של המבנה והמרזבים‪ ,‬וכן בין‬
‫האבנים החיצוניים של הבניין‪ ,‬לאחר שהתגלה רטיבות בכמה מן הקירות בקומת‬
‫המקוואות‪ .‬הבורות של "אוצרות מי הגשמים" רוקנו‪ ,‬נערך בהם ניקוי יסודי והם‬
‫שבו והתמלאו מחדש במהלך החורף‪.‬‬
‫תחנה קבועה לשירותי עזרה ראשונה‬
‫החל מערב חג השבועות העל"ט פועלת בחצר הקלויז תחנה לשירותי הצלה ועזרה‬
‫ראשונה‪ .‬התחנה שוכנת במבנה מאובזר ומשוכלל והיא ערוכה לפעול במשך כל‬
‫ימות השנה‪ .‬טובי החובשים ואנשי רפואה והצלה מאיישים את המקום בתורנות‪.‬‬
‫התחנה מצוידת במיטב הציוד והמכשור הרפואי‪ ,‬והיא ערוכה להגיש שרותי רפואה‬
‫והצלה על כל צרה שלא תבוא‪ .‬כאמור‪ ,‬התחנה פועלת בזמני הנסיעה הקבועים‬
‫ומתוגברת בתוספת יתירה הן בכוח אדם והן בציוד רפואי‪ .‬על אף הזמן הקצר מאז‬
‫החלה פעילות התחנה היא כבר רשמה הישגים והצלחות‪ .‬אך לנוכח הציבור הגדול‬
‫העומד להגיע‪ ,‬קיים חוסר במשאבים שמתבטא במחסור בתרופות ובאביזרים‬
‫רפואיים להצלת חיים‪ ,‬אין צורך להכביר במילים על הדחיפות והנחיצות של עניין‬
‫חשוב זה‪ ,‬וכל תרומה תתקבל בברכה‪ .‬זכרו! כל המציל נפש אחת מישראל כאילו‬
‫קיים עולם מלא‪.‬‬
‫שיפוץ הכביש המוביל לתשליך‬
‫בצדו הדרומי של הקלויז קיים הכביש אשר במורדו צועדים רבבות החסידים לנהר‬
‫התשליך‪ .‬בעקבות החורף הקשה ניזוק הכביש ביותר‪ ,‬נפערו בו סדקים ובורות‪,‬‬
‫ונוצר בו סחף מסוכן של אבנים ועפר‪ .‬בחודשים האחרונים נערכו תיקונים יסודיים‬
‫בכביש זה‪ ,‬כשכל העול הכספי והביצועי מוטלים על כתפי מרכז ברסלב‪ ,‬וזאת עקב‬
‫התעלמותם התמוהה של הגורמים בעיריית אומאן שתיקון הכביש אמור להיות‬
‫בתחום האחריות המוניציפאלית שלה‪.‬‬
‫בניית הגדר סביב בית העלמין החדש‬
‫זה שנים‪ ,‬שבית העלמין ה"חדש" בעיר אומאן‪ ,‬להבדיל מבית העלמין הישן שבו‬
‫טמון רבינו‪ ,‬הממוקם בפאתי הכביש המוביל למתחם האוהלים‪ ,‬מצוי במצב עלוב‬
‫ומוזנח ביותר‪ ,‬איש המרכז הר"ר פנחס זילברמן הי"ו שההזנחה והעזובה הרבה‬
‫השוררים שם נגעו לליבו‪ ,‬נכנס לעובי הקורה לאחר מאמצים מרובים הושגו‬
‫השרטוטים המדויקים של גבולות בית העלמין והחל לפעול בעושה ומעשה למען‬
‫גאולת המקום והסרת החרפה ממקום קדוש זה‪ ,‬בחודשי החורף התפרסמו בכל‬
‫ריכוזי אנ"ש כרוזים של "קריאה וזעקה להצלת בית החיים החדש באומן" ובהם‬
‫נאמר בין היתר‪" :‬בית החיים החדש הקיים כבר מאז ימי רביז"ל‪ ,‬ואשר בו טמונים‬
‫צדיקים וחסידים קדושים וטהורים גדולי אנ"ש לדורותיהם עד לפרוץ השואה‪,‬‬
‫בהם תלמידי רבינו כהרה"ק רבי נפתלי זיע"א ותלמידי מוהרנ"ת זי"ע‪ ,‬ובו נמצא‬
‫גם קברם של החסידים המופלגים רבי יוסף יונה בן מוהרנ"ת‪ ,‬ורבי געצ'ע זצ"ל רבי‬
‫אברהם בר"נ זצ"ל ורבי שמשון בארסקי זצ"ל ועוד‪ ,‬שלוש משפחות גויים השתכנו‬
‫כבר במקום‪ ,‬זרעו שם חלקות שדה ובעלי חיים מסתובבים בכל השטח‪ ,‬כמו כן‬
‫הקימו משחטה לנחירת ד"א רח"ל ועושים שם ככל העולה על רוחם‪ ,‬אוי לעיניים‬
‫שכך רואות"‪.‬‬
‫ואכן לאחר פעילות מואצת זכינו בחודש האחרון לגדר את צד החזית של בית‬
‫העלמין בגדר יצוק מבטון משולב בברזל‪ ,‬אולם עדיין מצפה לנו מערכה משפטית‬
‫לא קלה על מנת לסלק את הגויים שהשתלטו שם‪ ,‬לבלום את המשך ההשתלטות‬
‫של תושבים נוספים וכן לשקם עד כמה שניתן את המצבות במקום‪.‬‬
‫חסיד ברסלב!‬
‫שכבוד הקדושים והטהורים יקר בעיניו ‪---‬‬
‫לא עת לחשות עלינו נפלה חובת היום להסיר את החרפה הזאת‪ ,‬הן ידוע עד‬
‫כמה הפליגו חז"ל בעניין החמור של חיטוטי שכבי המעורר דינים וחרון אף רח"ל‪,‬‬
‫ומה גם שמחויבים אנו לדרוש את כבוד עובדי ה' הטמונים שם‪ ,‬אמנם הפעולות‬
‫הנדרשות באופן הכרחי מסתכם בהון עתק‪ ,‬ואין הקומץ משביע‪ ,‬אי לכך אנו פונים‬
‫בזאת לכל אחד ואחד שלבו ער ומבין אל נכון את גודל נחיצות העניין‪ ,‬להירתם‬
‫בעושה ומעשה למען מטרה קדושה זו‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם! ובוודאי שבזכות‬
‫שיקום בית החיים שיגרום נייחא לנשמתם של הצדיקים השוכנים שם‪ ,‬הם ימליצו‬
‫טוב בעד כל העוזרים והמסייעים להיוושע בכל העניינים‬
‫גם שאר השירותים המוגשים ע"י מרכז ברסלב כגון שיעורי התורה‪ ,‬מערכות‬
‫הכריזה והמודיעין‪ ,‬שמירת חפצים‪ ,‬מעבדת שעטנז‪ ,‬ומוקד להשבת אבדה יתקיימו‬
‫בע"ה גם השנה ויפעלו כסדרם‪ .‬נא לעקוב אחרי המודעות במקום‪.‬‬
‫ויהי רצון שימי ראש השנה יעברו עלינו כראוי וכיאות ונזכה להיכתב ולהיחתם‬
‫לאלתר לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים ואור צדיקים עלינו‬
‫ישמח‪.‬‬
‫כל החפץ ליטול חלק ולהיות שותף במגוון הפעולות שנמנו לעיל‬
‫יפנה לאנשי מרכז ברסלב ה"ה הרה"ח ר' דניאל דיין‪ ,‬הר"ר פנחס זילברמן‪ ,‬והר"ר יחיאל פרידמן‬
‫או למשרדנו בא"י‪ :‬בירושלים רח' האמרכלים ‪ 20‬טל‪02-5002934/5 :‬‬
‫בצפת ת‪.‬ד‪ 1536 .‬טל‪076-5400942:‬‬
‫באומן‪ :‬במשרדנו בבניין הקלויז קומת בית הכנסת הספרדי‪.‬‬
‫ויהי רצון שימי ראש השנה יעברו עלינו כראוי וכיאות‬
‫ונזכה להיכתב ולהיחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים ואור צדיקים עלינו ישמח‪.‬‬
‫מרכז ברסלב העולמי למען ציון רביה“ק‬
‫בהנהלת רבני אנ“ש‬
‫בעזהי“ת חודש הרחמים והסליחות תש“ע‬
‫קול קורא למען ציון רביה"ק ולמען ר"ה שלו‬
‫זה היום עשה ה‘ נגילה ונשמחה בו!‬
‫בהתאספנו יחד רבני ומשפיעי קהילות ברסלב מכל גווני הקשת ‪ -‬המתקבצים יחד‬
‫בימי ראש השנה הקדושים כהוראתו של רביה“ק זיע“א ‪ -‬התאחדנו כאיש אחד בלב‬
‫אחד לפעול למען הציוה“ק‪ ,‬והצטרפנו כחברים מן המנין לעמותת ”מרכז ברסלב‬
‫העולמי“ ומעתה יתנהל בשיתוף מלא אתנו‪.‬‬
‫אנו סמוכים ובטוחים שאחדות זו תביא שמחה בלב כלל חסידי ברסלב ויצטרפו אף הם‬
‫להיות חלק באחדות זו‪ ,‬לתרום ולהתרים למען פעולות הציוה“ק‪ ,‬לר“ה ולכל השנה‪,‬‬
‫להרים קרנו של המקום הקדוש הזה שהוא תל תלפיות לאחינו בני ישראל ובמיוחד‬
‫לאנשי שלומינו‪ ,‬לשקמו ולשכללו כיאות למקום קדוש ונורא זה ‪ -‬לרווחת אלפי‬
‫רבבות ישראל הנוהרים לשם‪.‬‬
‫ובכן אנו יוצאים בקריאה של חיבה ואחדות לכל אחד ואחד שלבו ער ומעריך את‬
‫המקום הקדוש הזה‪ ,‬לקחת חלק בהחזקת הציון ובשכלולו‪,‬‬
‫בהוראת קבע של שקל אחד ליום‪,‬‬
‫כלומר ‪ ₪ 360‬לשנה‪.‬‬
‫ויהיה זה זכות גדולה לו ולבני ביתו ולכל הנלוים אליו‪.‬‬
‫ומוצאים אנו זכות וחובה להודיע שכל הכספים יעמדו תחת פיקוחנו המלא‪ ,‬הן‬
‫בהכנסות והן בהוצאות‪ .‬בתקוה ובתפילה שלא יצא מכשול מתחת ידינו‪.‬‬
‫אחים יקרים‪ ,‬בואו נא לעזרת ה‘ בגיבורים להחזיק אתרא קדישא זו‪ ,‬לרומם שם הצדיק‬
‫בעולם כולו‪ ,‬ולהתברך לחיים טובים בספרן של צדיקים בבריאות נכונה‪ ,‬ובזכות‬
‫האדרת שם הצדיק נוושע במהרה בתשועת עולמים בביאת גוא“צ במהרה‪.‬‬
‫הכו“ח בברכות עד בלי די רבני קהילות ברסלב משפיעי וחשובי אנ“ש די בכל אתר ואתר‬
‫הרב משה קרמר הרב אלעזר קעניג הרב אליעזר ברלנד‬
‫הרב אברהם יצחק כרמל הרב אליהו גודלבסקי הרב בצלאל פרידמן‬
‫הרב יצחק אנשין הרב מרדכי פרנק הרב ניסן דוד קיואק הרב נתן מיימון‬
‫הרב שלום ארוש הרב שמעון טייכנר‬
‫מרכז ברסלב העולמי בהנהלת רבני אנ“ש‬
‫רח‘ האמרכלים ‪ 20‬ירושלים‬
‫| מדריך אומן | ‪40‬‬
‫פרסום ראשון >‬
‫סיפור ולקחו > סיפור התקרבותו של ר' סולי כנס הוא המודל של הרב שמעון טייכנר להסביר‪:‬‬
‫מהי הדרך הנכונה שעל בעל תשובה להתקדם בעבודת ה'‬
‫ר' סולי כנס הוא נשיא‬
‫ומנכ"ל חברת 'אדיוסופט'‪.‬‬
‫הרב שמעון טייכנר הוא‬
‫מורה‪-‬הדרך הרוחני שלו‬
‫צבי רוזנהיים הושיב את‬
‫הרב ואת התלמיד לשיחה‬
‫מיוחדת‪ ,‬כדי לשמוע את‬
‫שני הצדדים‪ :‬זה של התוהה‪,‬‬
‫מחפש ומגשש ‪ -‬וזה שמייעץ‬
‫התוצאה‪ :‬מסע מרתק אל‬
‫סיפור חיים מופלא ורצוף‬
‫השגחה‪-‬פרטית ‪ -‬ולקחו‬
‫כפי שהוא מוצג לאורך כל‬
‫הדרך על‪-‬ידי מורה דרכו‪,‬‬
‫עבור כל בעל תשובה‬
‫הדרך אשר ציווה ה'‬
‫הנס של סולי כנס‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪40‬‬
‫‪ | 41‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| צבי רוזנהיים |‬
‫צילום‪ :‬עזרא לנדא‬
‫מבוא חורון‪ ,‬בין בני‪-‬ברק לירושלים‪ .‬סטייה קלה‬
‫מהכביש הראשי‪ ,‬והשעון כאילו עצר מלכת‪ .‬שם שוכן‬
‫היישוב הפסטורלי מבוא חורון‪ .‬קרוב למרכז הארץ‬
‫מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬ורחוק מאוד מכל הבחינות‪.‬‬
‫במקום המדהים הזה מתגוררת משפחת כנס‪.‬‬
‫"הגענו הנה"‪ ,‬מספר ר' סולי‪ ,‬תוך קבלת הפנים‪,‬‬
‫"משום שהקריטריונים כאן ענו על הדרישות שלנו‬
‫יותר מכל מקום אחר‪ .‬ועדת הקבלה ביישוב דורשת‬
‫מהתושבים את מה שטוב עבורנו‪ .‬כך אנו יכולים לחיות‬
‫בראש שקט‪ ,‬להיות רגועים גם כשהילדים מסתובבים‬
‫בחוץ ‪ -‬וזה מה שחשוב לנו"‪.‬‬
‫השיחה עם ר' סולי מרתקת‪ ,‬בפרט כשהיא נערכת‬
‫עם מורה‪-‬הדרך הרוחני שלו‪ ,‬הרב שמעון טייכנר‪.‬‬
‫ביקשנו להושיב אותם יחד‪ ,‬את הרב ואת התלמיד‪ ,‬כדי‬
‫שנוכל לתפור את שני הצדדים‪ :‬זה של התוהה‪ ,‬מחפש‬
‫ומגשש ‪ -‬וזה שמייעץ‪ .‬כמו שדמותו של סולי מלאת‬
‫גוונים‪ ,‬כך גם חייו מתרחשים‪ ,‬איך לא‪ ,‬בכל הגוונים‬
‫האפשריים‪.‬‬
‫הרקע ‪ -‬נכון לעכשיו‪ ,‬הוא מבוא חורון‪ ,‬היישוב הדתי‬
‫והוותיק ביותר מיישובי בנימין‪ .‬הפגישה שלנו מתנהלת‬
‫במה שנדמה היה לי מלכתחילה כחדר האורחים‪ .‬תוך‬
‫כדי שיחה הבינותי‪ ,‬שהחדר המרווח והמרוהט בטוב‪-‬‬
‫טעם‪ ,‬הוא בעצם ה'כולל'‪ .‬ר' סולי‪ ,‬שאוהב תורה‪ ,‬ויותר‬
‫מכך את לומדיה‪ ,‬בחר להביא אותם אל הבית הפרטי‬
‫שלו פנימה‪.‬‬
‫בכולל הפרטי של משפחת כנס לומדים בעלי‪-‬‬
‫בתים ואנשי עסקים‪ ,‬המעוניינים להעניק לחיים פן‬
‫אמיתי‪ ,‬מעבר לעסקים‪" .‬האנשים הללו"‪ ,‬מספר הרב‬
‫טייכנר‪ ,‬ראש הכולל‪" ,‬החליטו לצמצם את העיסוקים‬
‫החומריים ולרכזם בשעות שלפני הצהריים והערב‪,‬‬
‫כך שבשעות אחר‪-‬הצהריים הם עוסקים כאן בתורה‪,‬‬
‫תפילה ושיחות חברים בעבודת ה' "‪.‬‬
‫השיחה שלנו‪ ,‬שהחלה בשעות הבוקר המוקדמות‪,‬‬
‫גולשת מהר מאוד לשעות הצהריים‪ ,‬ואלמלא הכולל‬
‫שאמור להתחיל בדיוק בשעה שלוש‪ ,‬מי יודע מתי‬
‫היינו מסיימים‪ .‬ר' סולי עצמו עסוק מעל ומעבר‪ .‬חברה‬
‫בינלאומית החולשת על סניפים ב‪ 63-‬מדינות‪ ,‬תופסת‬
‫בכל זאת כמה אחוזים בראש‪ .‬מהטלפונים הספורים‬
‫שהצליחו להידחק אל שיחתנו‪ ,‬יכולנו ללמוד על‬
‫האימפריה האדירה המתנהלת מאחורי האיש השקט‬
‫והשליו הזה‪.‬‬
‫בשעה שר' סולי מנהל משא ומתן דחוף עם נציג‬
‫בכיר מעבר לים‪ ,‬מספר לנו הרב טייכנר‪ ,‬שהבעלים של‬
‫החברה האדירה 'אדיוסופט' יושב היום כמעט כל‪-‬כולו‬
‫באוהלה של תורה‪" .‬ר' סולי הוא אברך כולל כפשוטו‪,‬‬
‫ממש כך‪ .‬היום הוא לומד שעות על גבי שעות‪ .‬את‬
‫העסקים הוא מנהל בזמנים אחרים‪ .‬שעות הכולל הם‬
‫קודש הקודשים‪ ,‬ושום דבר‪ ,‬דחוף יותר או פחות‪ ,‬לא‬
‫יצליח להשתרבב לתוך השיעורים הקדושים"‪.‬‬
‫איך זה קורה הדבר הזה?‬
‫אנחנו לא ממש מבינים‪ ,‬ובדיוק לשם כך באנו הנה‪,‬‬
‫לשמוע מכלי ראשון על סודם של דברים‪.‬‬
‫שיעור מעורר דאגה‬
‫הסיפור של ר' סולי מתחיל בקנדה‪ ,‬שם נולד להורים‬
‫שהיגרו מארצות אירופה כניצולי שואה‪" .‬ההורים היו‬
‫דתיים במושגים העלובים של קנדה דאז‪ .‬אבא נהג‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪42‬‬
‫להגיע לבית הכנסת האורתודוקסי בשבת בעזרת רכב‪,‬‬
‫אלו היו המושגים שלי ביהדות‪ .‬מאוחר יותר היגרה‬
‫המשפחה לקוסטה‪-‬ריקה ומשם עלתה ארצה"‪.‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל הם משתכנים בכפר‪-‬הרואה‪ .‬היישוב‬
‫הדתי למחצה ולשליש לא עונה בדיוק על הדרישות‬
‫הדתיות‪ ,‬וסולי הנער מוצא עצמו מבולבל‪ .‬מקבוצת נוער‬
‫הוא עולה לישיבה‪ ,‬מתנדנד בין המסגרות ומוצא עצמו‬
‫בעומק לבנון בסיכון תמידי‪ .‬שם מאירה לו ההשגחה‬
‫רמזים ראשונים‪ .‬פעם זה מטען אדיר שמתפוצץ והוא‬
‫וחבריו ניצולים בנס‪ ,‬במקרה אחר נופל טיל לתוך האוהל‬
‫שעולה באש‪ .‬מסביב נהרגים מדי פעם חברים קרובים‪,‬‬
‫יש פצועים ומקרים קשים‪ ,‬וסולי מוצא עצמו מהרהר‬
‫לא אחת מהי תכלית החיים‪ .‬אך המציאות החומרית‬
‫משתלטת על התובנות הנעלות‪ ,‬והחיים סוחפים אותו‬
‫הלאה אל פריקת עול‪.‬‬
‫הוא זוכה להקים בית‪ .‬בתקופה שלאחר נישואין הוא‬
‫מסייע בעסק אביו‪ .‬בשלב מסוים הוא מגלה שמעבר‬
‫לשאר הכישורים‪ ,‬יש בפנים גם חזן לא קטן‪ .‬תקופת‬
‫לימודים בבית‪-‬ספר לחזנות ‪ -‬והחזן הצעיר קופץ‬
‫למים‪ ,‬עובר לפני התיבה ב'ימים נוראים' בבית‪-‬מלון‬
‫בנתניה‪ ,‬הביצוע לא רע בכלל‪ ,‬והצעת עבודה מחו"ל‬
‫מעניקה לו משכורת של ‪ 20‬אלף דולרים בשבועיים של‬
‫'ימים נוראים'‪.‬‬
‫"בפעמים הראשונות שהכרתי את ר' סולי"‪ ,‬נזכר‬
‫כעת הרב טייכנר‪" ,‬הוא סיפר לי על כשרון השירה שלו‪.‬‬
‫האזנתי להקלטה שלו‪ .‬מה אומר לך? שמעתי והתרגשתי‪,‬‬
‫היה זה חזן של ממש‪ .‬את הנסיעה הראשונה לאומן הוא‬
‫עשה מתוך הקרבה של ממש‪ .‬בתקופה ההיא הוא היה‬
‫עדיין רחוק מאוד מהמצב של היום מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫ולוותר על ‪ 20‬אלף דולר בשעה שבבית אין אוכל‪ ,‬זוהי‬
‫מסירות‪-‬נפש באמת"‪.‬‬
‫סולי‪" :‬בשלב מסוים החלטתי שזהו‪ ,‬אני יורד מהארץ‪.‬‬
‫עברנו להולנד‪ ,‬המקום היה ריק כמעט לגמרי מיהדות‪.‬‬
‫הגעתי לקהילה ישנונית למדי‪ ,‬סיפרתי שאני חזן‪ ,‬סידרו‬
‫לי משרה‪ .‬חתמנו חוזה לכמה שנים‪ .‬בתקופה ההיא‬
‫התחולל אצלי שינוי מסוים לטובה‪ .‬התפקיד מחייב‬
‫ מה לעשות‪ .‬לימדתי את הילדים מושגים ראשוניים‬‫ביהדות‪ ,‬לקחתי אותם לגן חיות‪ ,‬והראיתי להם מהי‬
‫חיה כשרה ומה לא‪ .‬שוחחתי עם קשישים ועשיתי כמה‬
‫דברים טובים למען הקהילה‪.‬‬
‫"כשהסתיים החוזה‪ ,‬הוכרחתי לעזוב‪ ,‬התגלגלתי‬
‫לקוסטה‪-‬ריקה ומצאתי עצמי בבוץ רוחני עמוק מאוד‪.‬‬
‫בניסי‪-‬ניסים חזרתי ארצה‪ ,‬וכאן התחילה תקופת‬
‫האור‪.‬‬
‫"בשלב כלשהו‪ ,‬התוודעה רעייתי לשיעורים בנושאי‬
‫"אחרי השיעור הראשון‬
‫היא חזרה הביתה‬
‫כשהיא מאושרת מאושר‬
‫אמיתי‪ ,‬ולי נהייה חושך‬
‫מוחלט בעיניים‪ .‬הבנתי‬
‫שהעסק מסתבך‪ .‬ידעתי‬
‫שמשהו טוב קורה‬
‫לה‪ ,‬זה בא לידי ביטוי‬
‫בהתנהגות ובחיים‪,‬‬
‫פתאום האדם משתנה‪,‬‬
‫משהו חדש נולד בו"‬
‫יהדות‪ .‬היא חזרה מהרצאות עם אור בעיניים‪ ,‬משהו‬
‫נפתח לה בלב‪ .‬אני חייתי אז לגמרי מחוץ לעניינים‪,‬‬
‫עניינו אותי עסקים‪ ,‬ורק עסקים‪ .‬בוקר‪ ,‬ערב וצהריים‪,‬‬
‫גם באמצע הלילה‪ ,‬בכל שעה אפשרית‪ ,‬רצתי אל‬
‫העסקים‪ .‬זה היה כל עולמי‪ .‬ראיתי את האור בעיני‬
‫רעייתי‪ ,‬וידעתי שהיא מצאה משהו מעניין‪ .‬לאמיתו של‬
‫דבר פחדתי‪ .‬חששתי שאחר‪-‬כך יבוא הגרוע מכל‪ ,‬מי‬
‫יודע אולי 'נשתגע' ונחזור בתשובה‪...‬‬
‫"ההרצאות הללו הובילו את רעייתי המחפשת‪,‬‬
‫לשיעוריו של הרב טייכנר‪ .‬באותה התקופה הוא מסר‬
‫שיעור קבוע בגבעת‪-‬עדה‪ .‬אחרי השיעור הראשון היא‬
‫חזרה הביתה כשהיא זורחת מאושר אמיתי‪ ,‬ולי נהייה‬
‫חושך מוחלט בעיניים‪ .‬הבנתי שהעסק מסתבך‪ .‬ידעתי‬
‫שמשהו טוב קורה לה‪ ,‬זה בא לידי ביטוי בהתנהגות‬
‫ובחיים‪ ,‬פתאום האדם משתנה‪ ,‬משהו חדש נולד בו‪,‬‬
‫ואני הבנתי את זה‪ .‬הבנתי‪ ,‬אך מאוד לא רציתי להבין‪.‬‬
‫ידעתי שזה עלול לחייב אותי‪ ,‬ומאוד לא רציתי לשנות‬
‫את החיים הנהנתניים למשהו דתי‪.‬‬
‫"אם עלי לא הצליחה‪ ,‬הרי שאת הורי היא סחפה‪ .‬אל‬
‫השיעור הבא הצטרף גם אבי‪ .‬הוא דווקא אדם ביקורתי‬
‫מטבעו‪ ,‬יש לו טעם מעודן‪ ,‬וכששמעתי ממנו לאחר‬
‫השיעור שזה משהו טוב ומלהיב‪ ,‬דאגתי‪ ,‬אפילו פחדתי‬
‫נורא‪ .‬ידעתי שזה רציני"‪.‬‬
‫יופייה של‬
‫ההשגחה העליונה‬
‫> נגענו כעת בנקודה רגישה‪ .‬אחד מבני הבית מתעורר‬
‫ומגלה את האור‪ .‬בבית ממתין אדם נוסף‪ ,‬במקרה הזה‬
‫הוא בעל וגם אבא לילד קטן ותמים‪ .‬מה עושים? איך‬
‫שומרים את הבית שלם מבלי להפסיק להתקדם אל ה'‬
‫יתברך? את השאלה הזו אנו מפנים אל הרב טייכנר‪.‬‬
‫הרב מחייך‪ ,‬דומה שהשאלה הזו העמידה אותו בלא‬
‫מעט התמודדויות‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬תופעה נפוצה אצל בעלי התשובה‪ ,‬בעיקר‬
‫בשלבים ראשונים של חשיפה לאור ולאמת‪ ,‬שהם‬
‫חשים חובה של ממש לקרב אל האמת את כל מי שבא‬
‫איתם במגע‪ .‬כשלעצמה‪ ,‬זו בוודאי תופעה ברוכה‪ ,‬זכית‪,‬‬
‫מדוע שלא תז ַכה את חבריך‪ .‬אבל‪ ,‬עצה טובה והכרחית‬
‫ עם הקרובים תתחיל בסוף‪ .‬דווקא הקרובים והיקרים‬‫לך‪ ,‬הם אלו שיש לנהוג בהם בחכמה ובסבלנות גדולה‬
‫יותר‪.‬‬
‫"לבעל תשובה יש תבערה בתוך הלב‪ ,‬בעיקר כשזה‬
‫נוגע ליקיריו שלא זכו לגלות עדיין את האור‪ .‬הוא‬
‫מעוניין להפוך אותם כבר היום לבעלי תשובה גמורים‬
‫כאן ועכשיו‪ .‬אבל זה מסוכן‪.‬‬
‫"מניסיון עם מאות מקרים שכאלו‪ ,‬אני אומר‬
‫ברורות‪ :‬סבלנות‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬לכבד‪ .‬כשמדובר בבני‬
‫הבית שמתחזקים‪ ,‬הדבר פשוט הרבה יותר‪ .‬בדרך‪-‬כלל‬
‫מומלץ להציג לבן הזוג את ההתקרבות ליהדות בפן‬
‫האישי יותר‪ .‬ניתן לדבר בצורה כנה ולומר‪' :‬זה עושה לי‬
‫טוב‪ ,‬תתחשב בי‪ ,‬עבורי'‪ .‬אם בני הבית יחושו שמכבדים‬
‫אותם ואת דעתם‪ ,‬הם ישמחו להעניק ולהקריב גם‬
‫מצידם‪ .‬ביחד יהיה קל יותר לשמור על יהדות בסיסית‪.‬‬
‫אני ממליץ בדרך‪-‬כלל לערוך מעין הסכם‪ ,‬דברים‬
‫עקרוניים יש לסכם מראש‪ .‬שמירת שבת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ניתן‬
‫להגיע יחד אל ההבנה ש'אני שומר ואתה אינך מפריע‬
‫לי‪ ,‬אינך מחויב‪ ,‬עשה כרצונך וכבד אותי'‪.‬‬
‫"דבר נוסף‪ :‬חשוב מאוד לשבח ולהתמקד בצד‬
‫החיובי‪ ,‬ואותו להדגיש בפני בני הבית‪ ,‬כך שכאשר‬
‫הרה"ח ר' שמעון טייכנר (משמאל)‪ ,‬עם ר' סולי כנס‬
‫יחושו מוערכים‪,‬‬
‫יתנהגו בהתאם‪.‬‬
‫זוהי דרך מאופקת‬
‫אמנם‪ ,‬אולי ארוכה יותר‪ ,‬אבל זו גם הדרך הבטוחה‬
‫והאחראית ביותר‪ .‬והתוצאות‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬נפלאות‪.‬‬
‫בית שמבושל בו אוכל כשר‪ ,‬והשבת נשמרת באופן‬
‫כלשהו‪ ,‬אזי בוודאי שהזמן יעשה את שלו‪ ,‬והקדושה‬
‫תפלוש גם לתחומו של השני"‪.‬‬
‫תוך כדי תשובתו של הרב טייכנר‪ ,‬הרי אצל ר' סולי‬
‫נסגר מעגל‪ .‬לפעמים נופלים האסימונים אחרי כמה‬
‫שנים טובות ‪ -‬כך מסתבר‪" .‬כשאני מתבונן בתקופה‬
‫ההיא מתוך הדברים שאני שומע כעת מהרב"‪ ,‬אומר‬
‫ר' סולי והתרגשות נמזגת בקולו‪" ,‬אני מבין עד כמה‬
‫הייתה ההתנהגות סביבי חכמה וסובלנית‪ .‬יתכן שזוגתי‬
‫ובני עבדו פשוט בשיתוף פעולה‪ .‬פעם אחת בשבת‪,‬‬
‫כשבקשתי לצאת כהרגלי לשוק‪ ,‬אמר לי הילד‪' :‬אבא‬
‫אולי נוותר היום ונלך לבית הכנסת‪ ,‬שבת בכל זאת'‪.‬‬
‫"בכל אותה תקופה‪ ,‬מעולם לא שמעתי שום מילה‬
‫של ביקורת‪ ,‬לא ביקשו ממני לשמור שבת‪ ,‬ולא שום‬
‫דבר‪ .‬ההנחיות על פיהן פעלה זוגתי היו‪ ,‬חכמות כל‪-‬‬
‫כך‪ ,‬שאני לא חשתי מאויים‪ .‬בסופו של דבר הייתי אני‬
‫המחליט‪ ,‬נתנו לי את ההרגשה – 'אתה הקובע בבקשה'‪,‬‬
‫ואני ידעתי גם לגמול באותו המטבע‪ .‬בשעה שהעולם‬
‫כמנהגו נוהג‪ ,‬מתרחשים מאחורי הקלעים אירועים‬
‫משמעותיים מאוד ‪ -‬כך מסתבר‪ .‬בדרך‪-‬כלל עיניים של‬
‫בשר אינן רשאיות להתבונן במה שמעבר לכאן‪ .‬לפעמים‬
‫רק לאחר כמה שנים נעלם הלוט‪ ,‬ואז אתה נותר נדהם‬
‫מול יופייה של ההשגחה העליונה‪ .‬אין מילים"‪.‬‬
‫ההצלחה מתחילה‬
‫להאיר פנים‬
‫כזה הוא הפאזל שהולך ונשלם כאן על שולחן העץ‪,‬‬
‫בחדר ה'כולל' של משפחת כנס‪ .‬החלקים מתחברים‪,‬‬
‫ושוב אנו מבינים ‪ -‬מישהו מלמעלה מנהל את‬
‫העסק‪...‬‬
‫"במקביל להתחזקות רעייתי‪ ,‬העניינים בעסקים‬
‫מתחילים לזוז באופן משמעותי‪ .‬פתאום נפתחים‬
‫שערים מופלאים‪ ,‬אירועים בלתי שגרתיים‪ ,‬דברים‬
‫שמעבר לטבע‪ ,‬וכל מיני הפתעות נכנסות לנו לחיים‪.‬‬
‫"בשנת תשנ"ח עבדתי כסוכן ביטוח‪ ,‬עם משכורת‬
‫רעב ושום התקדמות עתידית‪ .‬בשלב מסוים נאלצתי‬
‫להחליט ברצינות אנה מועדות פני‪ .‬בדיוק בתקופה‬
‫הזו אני נתקל לפתע במודעת עיתון‪ :‬חברת היי‪-‬טק‬
‫מחפשת איש מכירות במזרח‪-‬אירופה‪ .‬במבט ראשון‬
‫לא ראיתי שום קשר לעניין‪ .‬מה לי ולמזרח‪-‬אירופה?‬
‫לא מכיר את השפה ואין לי שום ניסיון בשטח‪ .‬משום‪-‬‬
‫מה ניסיתי את מזלי‪ ,‬ובאופן חסר כל היגיון התקבלתי‬
‫כאיש מכירות‪.‬‬
‫"חברת 'אדיוסופט'‪ ,‬שנסחרה מלכתחילה בבורסה‬
‫האמריקנית‪ ,‬נרכשה כעת על‪-‬ידי חברה הולנדית‪,‬‬
‫והפכה לחברה פרטית‪ .‬בתפקידי החדש הפכתי לפתע‪,‬‬
‫מאיש מכירות שמשתכר במינימום‪ ,‬לאיש מכירות‬
‫בינלאומי‪ ,‬משכורת חודשית של ‪ 18‬אלף‪ ,‬ממש לא‬
‫רע‪ .‬עם הזמן קודמתי לתפקיד דירקטור‪ ,‬המשכורת‬
‫נוסקת בהתאם ‪ -‬ואז אני מתחיל להבין שיסודות‬
‫החברה די רעועים‪ .‬מנכ"ל מתפטר‪ ,‬וסמנכ"ל שמגלה‬
‫סימני התנדנדות‪ .‬סמכויות גדולות נופלות עלי‪ ,‬ובשלב‬
‫מסוים אני ניגש למנהלי החברה‪ ,‬ואומר יפה וברור‪:‬‬
‫'הכל נפלא‪ ,‬אני שמח לקדם את החברה‪ ,‬אבל בשום‬
‫אופן לא מתקבל על הדעת שאמלא תפקיד סמנכ"ל‬
‫במשכורת של איש מכירות'‪.‬‬
‫"אינני יודע מהיכן שאבתי תעוזה לדרוש את תפקיד‬
‫הסמנכ"ל‪ .‬אבל כמו במקרים רבים בעתיד‪ ,‬אני מוצא‬
‫שוב ושוב את ההשגחה מנהלת לי את החיים‪ ,‬דרכי‪ ,‬אך‬
‫עם זאת בלעדיי‪ ,‬מדהים‪.‬‬
‫"בינתיים 'אדיוסופט' נמכרת‪ .‬המנכ"ל החדש שומע‬
‫איכשהו על סולי כנס‪ ,‬ואני מוזמן לפגישה‪ .‬בתמורה‬
‫לחזרתי לחברה‪ ,‬דרשתי לא פחות מ‪ 31-‬אלף שקלים‬
‫לחודש‪ ,‬ובנוסף אחוז אחד בכל המכירות‪ .‬המנכ"ל‬
‫בעצמו לא ראה כזה סכום‪ ,‬הוא ניסה להוריד אותי‬
‫ ואני בשלי‪ .‬בפגישה הבאה התפשרנו על סכום נמוך‬‫יותר‪ ,‬אך מכובד בהחלט‪ ,‬ובאם אצליח לסגור כמות‬
‫אגדתית של חוזים עד לסוף ששת החודשים הקרובים‪,‬‬
‫אקבל את התנאים שדרשתי במלואם‪ .‬במחצית השנה‬
‫"נכנסנו לחדר קטן ונמוך‪.‬‬
‫הציבור שהיה מורכב‬
‫מגברים ונשים‪ ,‬ישב‬
‫בנפרד‪ ,‬ומחיצה מפסיקה‬
‫ביניהם כדת וכדין‪ .‬עבורי‬
‫היה הכל חדש‪ ,‬ולרעייתי‬
‫הייתה הפתעה‪ :‬מוסר‬
‫השיעור היה הרב‬
‫טייכנר‪ .‬שוב נסגר מעגל‬
‫באופן מופלא"‬
‫הבאה‪ ,‬סגרתי בסייעתא דשמייא שלא מן העולם הזה‪,‬‬
‫את כמות העסקאות הדרושה‪ ,‬וקיבלתי את מלוא‬
‫התנאים"‪.‬‬
‫ההצלחה מתחילה להאיר פנים‪ ,‬יחד עם האמונה‬
‫שחודרת אט‪-‬אט לבית משפחת כנס‪ .‬העסקים‬
‫מתחילים לצבור תאוצה‪ ,‬וזה מזיז משהו גם בליבו של‬
‫סולי‪ ,‬איש המכירות השקוע עד למעלה מראש בביזנס‬
‫טהור ואינסופי‪.‬‬
‫"הקב"ה ליווה אותי אז באופן צמוד כל‪-‬כך‪ ,‬שהדברים‬
‫אירעו בדיוק ובתזמון שמעבר לכל דמיון‪ .‬בשלב מסוים‬
‫התחלתי להתעניין‪ ,‬יזמתי אפילו הרצאה שבועית בבית‪.‬‬
‫באחד השיעורים התעורר בי רצון להתחיל לתת צדקה‪.‬‬
‫ביקשתי את עזרתו של המרצה‪ ,‬רציתי לעשות את‬
‫זה הכי טוב שאפשר‪ ,‬ובקשתי המלצה על מקום הגון‬
‫ונכון‪ .‬הרב המליץ לי על מקום בשם רמות‪-‬השבים‪,‬‬
‫"שם זקוקים לעזרה" ‪ -‬הוא אמר‪ ,‬וצירף בידי טופס‬
‫'הוראת קבע'‪.‬‬
‫"כמו כל דבר‪ ,‬גם את מצוות הצדקה בקשתי לעשות‬
‫באופן יסודי; ירדתי יום אחד אל השטח‪ ,‬נסעתי‬
‫לרמות‪-‬השבים‪ .‬הגענו אל המקום אני ורעייתי‪.‬‬
‫"נכנסנו לחדר קטן ונמוך‪ ,‬שבכדי לא להתנגש‬
‫‪ | 43‬ראש השנה תשע"א |‬
‫בתקרה היה צורך להתכופף‪ .‬הציבור שהיה מורכב‬
‫מגברים ונשים‪ ,‬ישב בנפרד ומחיצה מפסיקה ביניהם‬
‫כדת וכדין‪ .‬עבורי היה הכל חדש‪ ,‬ולרעייתי הייתה‬
‫הפתעה‪ :‬מוסר השיעור היה הרב טייכנר‪ .‬שוב נסגר‬
‫מעגל באופן מופלא‪.‬‬
‫"השיעור ברמות‪-‬השבים‪ ,‬היה המפגש התורני‬
‫הראשון שנחשפתי אליו באופן רציני‪ .‬יצאתי משם‬
‫וידעתי ‪ -‬אני מעוניין לשמוע דבר כזה מדי שבוע‬
‫בשבוע‪ .‬הרגשתי חי מחדש‪ ,‬ומשם הכל התחיל כאילו‬
‫נולדתי זה עתה‪ .‬החלטנו להתייעץ עם הרב בכל דבר‬
‫משמעותי‪ ,‬כך נוכל להתקדם בכיוון נכון וברור יותר"‪.‬‬
‫השיעור ברמות‪-‬השבים היה שיעור ב'ליקוטי‬
‫מוהר"ן'‪ .‬מנקודת מבט של כמה שנים טובות לאחור‪,‬‬
‫יכול ר' סולי להצביע ולומר באופן ברור‪" :‬אילו נתקלתי‬
‫בשיעור הלכה פשוט ‪ -‬אין ספק‪ ,‬מעולם לא הייתי‬
‫ממשיך הלאה‪ .‬זה לא היה תופס אותי‪ .‬הרוחניות‬
‫הלאו‪-‬דווקא מובנת‪ ,‬היא זו שמושכת הרבה מהנפשות‬
‫התועות‪ ,‬בחבלי קסם"‪.‬‬
‫כך תוכל לצעוד נכון‬
‫> הרב טייכנר‪ ,‬איך יוצרים את האיזון בין הצורך‬
‫הפנימי ברוחניות‪ ,‬להכרח בידיעת יהדות פשוטה?‬
‫"זו סוגיה מורכבת וחשובה מאוד‪ .‬אין ספק שהחלק‬
‫הרוחני 'תופס' מאוד את הנפש‪ ,‬ועם זאת יש לתת‬
‫דגש על קיום תורה מעשי‪ .‬אני באופן אישי‪ ,‬משתדל‬
‫בשיעורים לדבר כמובן על העומק הרוחני‪ .‬התורות‬
‫של רבינו מלאות בעומקים ורבדים פנימיים‪ ,‬ואנשים‬
‫משתוקקים לשמוע ולחוות אותם‪ .‬עם זאת אשתדל‬
‫בכל שיעור לתת בסוף משהו מעשי אחד‪ ,‬שייקנה‬
‫לשומעים כלים להגשים את הרבדים הללו‪ .‬כך יש‬
‫לדברים אחיזה במבחן המעשה‪.‬‬
‫"ככלל‪ ,‬הקו המנחה אותי הוא‪ ,‬לעולם לא להכריח‬
‫אף אדם לקיום מצוות‪ .‬אני מדבר איתם על משמעות‬
‫המצוות‪ ,‬נותן להם להבין עד כמה זה חשוב והכרחי‪.‬‬
‫את המסר הם מפנימים לבד בדרך‪-‬כלל‪ .‬זה לוקח אמנם‬
‫זמן‪ ,‬אבל הסבלנות משתלמת‪ .‬מתוך ניסיון של שנים‪,‬‬
‫אני יכול לומר שזה עלול לקחת עד שנתיים‪ .‬בשנתיים‬
‫הללו אתה יכול לראות אדם שבא בכל שבוע לשיעור‬
‫בעקשנות‪ ,‬אך עדיין אינו משנה את חזותו החיצונית‪,‬‬
‫אפילו כיפה אינו שם לראשו‪ ,‬אך לאחר שנתיים של‬
‫שמיעת שיעורים באופן קבוע‪ ,‬השינוי מתחולל מתוך‬
‫נעימות"‪.‬‬
‫הקשר בין חוזר בתשובה לרבו ולהדרכה תורנית ‪-‬‬
‫מורכב‪ .‬בעולמנו יש לסוגיה הזו משקל מכובד‪ .‬לר' סולי‬
‫יש המון דוגמאות על החיים שמתנהלים מתוך דבקות‬
‫באמונת חכמים‪" :‬אתה מבין שאינך יודע מאומה‪ ,‬ואתה‬
‫מוכרח שמישהו ינחה אותך‪ ,‬דעת תורה היא הכרח‪ ,‬רק‬
‫כך תוכל לצעוד נכון"‪.‬‬
‫> ויש גם את השאלות הקשות‪ ,‬אלו שקשה להאמין‬
‫שמישהו מסוגל לענות עליהן בלי להזדקק לאורים‪-‬‬
‫ותומים‪ .‬כאן אנו מעוניינים לשמוע דווקא את הצד‬
‫השני‪ ,‬זה שמאחורי הקלעים‪ :‬איך הרב בעצמו מתמודד‬
‫עם שאלות גדולות וכבדות‪ ,‬הרי לפעמים זה נוגע‬
‫לפיקוח נפש רוחני או גשמי‪.‬‬
‫"אין ספק"‪ ,‬אומר הרב טייכנר בגילוי‪-‬לב‪" .‬זהו עניין‬
‫של סייעתא דשמיא‪ .‬לפעמים אני בעצמי אינני יודע‬
‫תשובה לשאלה‪ ,‬ורק תוך כדי שיחה מגיעה התשובה‪.‬‬
‫כך אירע לי פעם בשיעור ליקוטי מוהר"ן כשקטע סבוך‬
‫במיוחד התבאר לי תוך כדי שיעור‪ .‬גם התלמידים‬
‫מלמדים המון‪ .‬הרבה למדתי דווקא מתוך ותוך‪-‬כדי‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪44‬‬
‫מסירת השיעורים"‪.‬‬
‫> הקשר עם רב ‪ -‬הכרחי‪ ,‬וכל‪-‬שכן לבעל‪-‬תשובה‪.‬‬
‫הקשר יוצר תלות‪ ,‬היכן עובר הגבול בין קשר חיובי של‬
‫אמונת חכמים‪ ,‬לתלות לא נכונה?‬
‫"ראשית‪ ,‬חשוב להדגיש‪ :‬לדעתי‪ ,‬הנטייה של בעלי‬
‫תשובה להסתמך על דמות רבנית באופן תלותי‬
‫ומוחלט‪ ,‬איננה נכונה וגם מסוכנת‪ .‬והכוונה לקשר בו‬
‫מבקש האדם למצוא בדמות הרוחנית מישהו שיעשה‬
‫את העבודה עבורו‪ ...‬זה מזיק ומונע התקדמות‪ .‬אני‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬דואג שהתלמידים יבינו שאני רק מדריך‪ ,‬אינני‬
‫פותר בעיות‪ ,‬אני יכול רק להאזין לך ולעזור למצוא‬
‫את הבעיה במפה התורנית ‪ -‬כך אני מסביר להם‪ .‬את‬
‫העבודה שלך ‪ -‬רק אתה תעשה‪ .‬רק צדיקים יחידי‬
‫הדורות כדוגמת רבינו הקדוש רבי נחמן יכולים לקחת‬
‫על עצמם פרויקטים של תיקון נשמות ישראל‪ ,‬וגם זה‬
‫בתנאי שהאדם יעשה מצידו את עבודתו האישית"‪.‬‬
‫> אנשים כמוכם מקבלים כל יום שיחות טלפון‬
‫רבות‪ ,‬פניות לעזרה ויעוץ‪ .‬מה עם שחיקה?‬
‫"היא קיימת‪ ,‬בוודאי‪ ,‬ולכן אני מקפיד לענות לשואל‬
‫רק בשעה שנפשי מוכנה לכך‪ .‬בהיעדר זאת‪ ,‬אבקש‬
‫להתקשר מאוחר יותר‪ ,‬כך אוכל לשמוע אותו‪ .‬מניסיון‪,‬‬
‫רובן של השאלות נפתרות מעצם ההאזנה‪ ,‬אדם מבקש‬
‫בעיקר שיאזינו לו‪ ,‬שיבינו אותו ‪ -‬השאר מסתדר כבר‬
‫כמעט מעצמו"‪.‬‬
‫סוכן המכירות‬
‫הופך ל'בוס'‬
‫השיחה מרתקת‪ ,‬ועם זאת בלתי אפשרי להיוותר‬
‫אדיש מול הנוף שקורץ מבחוץ‪ .‬בקשנו להכיר את‬
‫ר' סולי מזווית נוספת‪ ,‬זו שמלווה אותו בין ההרים‪,‬‬
‫בהתבודדות‪.‬‬
‫ל'מבוא‪-‬חורון' יש הרבה שדות ויערות‪ ,‬ואת‬
‫האופקים הבלתי נדלים שלה גילינו לאחר נסיעה של‬
‫כמה דקות‪ .‬הרב טייכנר ור' סולי על הג'יפ הסגור‪ ,‬ואנו‬
‫דוהרים מאחור על שני טרקטורונים אימתניים‪ .‬השטח‬
‫מסביר פנים‪ ,‬מטפסים על שבילי עפר‪ ,‬ורוח חובטת‬
‫בפנים‪ .‬בסיומו של מסע‪' ,‬מנחית' אותנו ר' סולי בראש‬
‫הר‪ .‬למטה ‪ -‬אגם‪ ,‬ממול ‪ -‬רכס הרים‪ ,‬ומסביב חוגג‬
‫עולמו של הבורא במלא גווניו‪" .‬זהו המשרד השני שלי"‬
‫ מצהיר ר' סולי‪ .‬כאן הוא פוגש אנשי עסקים‪ ,‬אבל‬‫בעיקר מתרחשות כאן הפגישות היותר חשובות‪ ,‬אלו‬
‫שבינו לבין אבא שבשמיים‪.‬‬
‫בהשראת נוף קדומים מגולל ר' סולי את החלק‬
‫הסוער יותר של סיפור חייו‪" :‬כזכור‪ ,‬עבדתי כאיש‬
‫מכירות בכיר ב'אדיוספט'‪ .‬יום אחד שמעתי על צדיק‬
‫מסוים‪ ,‬התייעצתי עמו לגבי מקום מגורים‪ .‬הרב דיבר‬
‫קצרות וקיפל את כל כולי בכמה מילים‪ .‬לגבי דירה הוא‬
‫הורה לי לחפש מקום גבוה‪ ,‬ורחוק מההורים‪ .‬ההמשך‬
‫היה מפתיע ומבהיל‪' .‬בחברה העסקית שלכם'‪ ,‬אמר‬
‫לי הרב שמעולם לא שמע אפילו את שמי‪' ,‬יש הרבה‬
‫כסף‪ ,‬אפילו שהמנהלים עצמם אינם יודעים מזה‪' .‬הבוס‬
‫שלך'‪ ,‬המשיך הרב להנחית הפתעות‪' ,‬הוא אדם נאיבי‪,‬‬
‫בעוד כמה חודשים הוא כבר לא יהיה כזה‪ .‬אמור לו‬
‫שאם רצונו להצליח‪ ,‬שיתחיל לתרום בכל חודש ‪1800‬‬
‫שקלים'‪ .‬אמר ולא יסף‪.‬‬
‫"נגשתי לבוס ואמרתי דברים כפשוטם‪ .‬בחודש‬
‫הראשון הוא תרם‪ ,‬אחר‪-‬כך התחילו הפרצופים‪ .‬ואז‬
‫הקב"ה כאילו לחץ על כפתור‪ ,‬והעסק התחיל להתגלגל‬
‫בקצב מבהיל; החברה הקנדית החלה להפסיד‪ ,‬הם‬
‫את הנסיעה הראשונה‬
‫לאומן הוא עשה מתוך‬
‫הקרבה של ממש‪.‬‬
‫בתקופה ההיא הוא‬
‫היה עדיין רחוק מאוד‬
‫מהמצב של היום‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬ולוותר‬
‫על ‪ 20‬אלף דולר בשעה‬
‫שבבית אין אוכל‪ ,‬זוהי‬
‫מסירות‪-‬נפש באמת‬
‫החליטו למכור את העסק‪ .‬לנו העובדים גונבה השמועה‬
‫שחברה ישראלית מכפר סבא עומדת לרכוש אותנו‪,‬‬
‫וכולנו נמצא עצמנו מפוטרים‪ .‬המנכ"ל עשה חישוב‬
‫מהיר‪ :‬בעוד יומיים אנחנו בחוץ‪ ,‬חבל על הזמן‪ ,‬עדיף‬
‫לעשות טיול‪ .‬אין מה להפסיד‪ .‬הוא יצא ואני נשארתי‬
‫במשרד לימים אחרונים"‪.‬‬
‫וכאן מתחיל בעצם החלק הבלתי יאמן בסיפור‪ .‬ר'‬
‫סולי מגולל באוזנינו פרשייה מופלאה‪ .‬כמה פעמים‬
‫הבטתי בו‪ ,‬לוודא שזו לא 'מתיחה'‪ .‬מסתבר שכשהקב"ה‬
‫רוצה להפוך מישהו למיליונר‪ ,‬זה יקרה בכל מחיר‪ ,‬גם‬
‫אם הוא מצידו יעשה סדרה של טעויות‪ .‬ר' סולי הוא‬
‫עדות‪-‬חיה‪ .‬את סיפורו הארוך והמדהים‪ ,‬כדאי לשמוע‬
‫ממקור ראשון‪ .‬רק נספר‪ ,‬שבסיומה של פרשייה‪ ,‬רכש‬
‫סוכן המכירות של אמש את החברה‪ ,‬והפך למנכ"ל‬
‫ובעל הבית בתוך תקופה קצרה‪ .‬במשך שנה ומחצה לא‬
‫היה לו מושג היכן יסתיים היום‪ ,‬בבורסה או בבית כלא‪.‬‬
‫אבל מכל הבלגן הזה הוא רק נהיה יותר קרוב‪.‬‬
‫"בתקופה ההיא"‪ ,‬אומר ר' סולי‪" ,‬המראתי‪ ,‬כך‬
‫להערכתי‪ ,‬קילומטרים רוחניים‪ .‬המציאות הזו 'הדביקה'‬
‫אותי לקב"ה‪ ,‬לא יכולתי לעבור יום בלי שיחה רצינית‬
‫עם אבא הטוב ששומע תמיד"‪.‬‬
‫להפוך חברה בינלאומית‬
‫לשומרת שבת‬
‫> אם כבר מדברים על התבודדות‪ ,‬הרב טייכנר‪,‬‬
‫הזכרתם קודם את הצורך ההכרחי של בעל תשובה‬
‫להיות צמוד להדרכה רבנית‪ .‬אי‪-‬אפשר להתכחש‬
‫לעובדה שחלקים ניכרים בהתבודדות נוצרים מתוך‬
‫תהפוכות נפש וספקות‪ .‬היכן יש להיעזר בהדרכה‪ ,‬ואיך‬
‫היא לא תגרום לנו לאבד את הצורך בהתבודדות?‬
‫"זו שאלה מצוינת‪ .‬אין ספק‪ ,‬הקשר האישי עם‬
‫הקב"ה ‪ -‬הכרחי‪ .‬רבינו מלמד אותנו לפנות בכל דבר אל‬
‫השם‪ ,‬ובשום אופן אין להפסיד את זה‪ .‬הרב או המדריך‬
‫לא יכול לעשות את מה שתעשה אתה מול השם‬
‫בהתבודדות‪ .‬ובאמת‪ ,‬עצות רבות שלי הן‪' :‬לך תעשה‬
‫התבודדות'‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬במקומות הרגישים‪ ,‬היכן שרק‬
‫אתה והקב"ה מצויים‪ ,‬אף אחד לא יוכל לפתור לך את‬
‫הבעיות‪ ,‬ושואלים רבים מוצאים את עצמם מופנים‬
‫ממני אל השדה"‪.‬‬
‫> ובכל זאת‪ ,‬יש דברים בוערים שבלתי אפשרי‬
‫להחליט לבד‪ ,‬מישהו מוכרח להורות הוראה מעשית‪,‬‬
‫לא?‬
‫"אכן‪ ,‬ראוי להדגיש‪ ,‬ישנן שאלות פשוטות‪ ,‬לפעמים‬
‫זה פשוט חוסר בידע‪ .‬אם תיקלע לעיר זרה‪ ,‬אינך מכיר‬
‫את הרחובות‪ ,‬אתה אמור להגיע לכתובת כלשהי‪ .‬שאלה‬
‫מנוי‬
‫מנוי‬
‫זיכוי‬
‫הרבים‬
‫אישי‬
‫שנתי‬
‫להפצת העלון בבתי‬
‫כנסת באזור מגוריך‬
‫או בבתי כנסת‬
‫אחרים ברחבי הארץ‬
‫אנו נשלח לך‬
‫כל שבוע את‬
‫העלונים בכל‬
‫כמות שתדרוש‪,‬‬
‫הישר לכתובתך‬
‫או לכתובתו של‬
‫אחד מקרוביך‬
‫או ידידיך‬
‫המעוניינים בזה‪.‬‬
‫(אנו נעשה בשבילך‬
‫את התיאום‬
‫עם הקהילות‬
‫שמעוניינות בכך‬
‫ועדיין לא זכינו‬
‫להיענות להן)‪.‬‬
‫אתה רוצה שהעלון יגיע ליקיריך?‬
‫רוצה להפיץ את העלון באזור מגוריך?‬
‫רוצה שעוד אנשים ברחבי הארץ ייהנו מהעלון?‬
‫הצטרף לתוכנית המנויים‪,‬‬
‫על ידי הצטרפות לאחד המסלולים‪.‬‬
‫בכך תהווה חלק בלתי נפרד מהמערך‬
‫המופלא של מזכי הרבים‪ ,‬המפיצים מדי‬
‫שבוע בשבוע את העלון ברחבי תבל‪.‬‬
‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬
‫‪02-9993338‬‬
‫‪ | 45‬ראש השנה תשע"א |‬
‫קצרה לעובר‪-‬ושב תענה לך על ה'קושיא' וזו איננה סתירה להתבודדות‪.‬‬
‫כך גם בעניינים רוחניים‪ ,‬ישנן שאלות של חוסר ידיעה‪ .‬רב יוכל לקצר את‬
‫הדרך ולחסוך כאבי נפש וטעויות‪.‬‬
‫"השאלות לגבי מקום לימודים מתאים‪ ,‬הן דוגמא טובה‪ .‬הורה מעוניין‬
‫לדעת על מוסד טוב ומתאים לבנו‪ ,‬הוא פונה אלי‪ .‬לא תמיד יש צורך‬
‫ב'נבואה'‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪ ,‬מתעסק המון בתחום ומכיר מוסדות לימוד רבים‪.‬‬
‫לפעמים אומר לשואל בפירוש‪' :‬בית הספר הזה איננו מתאים עבור בנך'‪ .‬זו‬
‫תשובה טכנית לגמרי‪ ,‬הרב מכיר את השואל ואת משפחתו‪ ,‬הוא מכיר גם‬
‫את המוסד החינוכי‪ ,‬הצוות והתלמידים‪ ,‬ובהצלבת מידע פשוטה המסקנה‬
‫ברורה"‪.‬‬
‫ר' סולי הפך למנכ"ל ובעלים של חברה בינלאומית‪ .‬הוא אמנם יהודי‬
‫שומר מצוות‪ ,‬אבל מה עם החברה‪ ,‬גם היא אמורה לעבור תהליך לא‬
‫פשוט‪.‬‬
‫> התחזקת‪ ,‬ומה קרה עם שמירת שבת בחברה?‬
‫"זוהי שאלת השאלות‪ .‬בשלב מסוים התחלתי להבין שגם אם אני שומר‬
‫שבת‪ ,‬אינני יכול להרשות לחברה שבבעלותי לחלל שבת ולהרוויח כסף‬
‫שאיננו כשר‪ .‬להפוך חברה בינלאומית לשומרת שבת‪ ,‬זהו תהליך כמעט‬
‫בלתי אפשרי‪ .‬כאשר העליתי את ההצעה‪ ,‬המנהלים רצו 'לטרוף' אותי‪,‬‬
‫הדו"ח ניבא הפסד צפוי‪ .‬זוהי פרוצדורה מסובכת‪ .‬חברה בפריסה בינלאומית‬
‫שמשגרת סוכנים לכל מקום בעולם‪ ,‬אמורה לתת מענה מורכב לעניין‬
‫שמירת השבת‪ .‬אם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬סוכן שלך סגר עסקה ביום שישי‪ ,‬הוא מעוניין‬
‫כעת לחזור הביתה מיד לאחר גמר החוזה‪ ,‬וזה יקרה כמובן בשבת‪ .‬אסור לך‬
‫לעשות לו את זה‪ .‬לשם כך מממנת החברה יום וגם יומיים נוספים בבית‬
‫מלון על חשבונה‪.‬‬
‫"היום שמירת ההלכה טבועה עמוק בנהלים של החברה‪ .‬את התהליך‬
‫הראשוני עשינו בצמוד להוראותיו של הרב טייכנר‪ .‬הוא זה שגם דיבר‬
‫על ליבם של העובדים והמנהלים‪ .‬בסופו של דבר הם קיבלו את זה יפה‬
‫מאוד"‪.‬‬
‫אסור לשנות מן האמת‬
‫הרב טייכנר‪ ,‬כך מתברר כעת‪ ,‬יושב גם בישיבות צוות עסקיות‪ .‬גם שם‬
‫יש לו מה להגיד‪ ,‬מתוך משנתו של הרבי‪ .‬מנהלי החברה רוחשים כבוד‬
‫לדעת תורה‪ ,‬ועדיין קשה לנו להבין איך מציגים דרישה הלכתית לפני אדם‬
‫רחוק‪ ,‬במיוחד כשזה נוגע לפרנסה ומשפחה?‬
‫הרב טייכנר‪" :‬חשוב לי לציין‪ ,‬הזכרנו שיש צורך להציג את היהדות באופן‬
‫בלתי מלחיץ‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬לעולם אין לשנות עבור כך את האמת‪ ,‬גם כשנדמה‬
‫שאנו עלולים להפסיד‪ .‬היה לי מקרה מעניין‪ ,‬בחור שאינו דתי התחיל‬
‫לשמוע שיעורים שלי‪ .‬תקופה ארוכה הוא בא‪ ,‬הקשיב והפנים בהתלהבות‪.‬‬
‫בשלב מסוים הבנתי שהוא עדיין איננו שומר שבת‪ .‬פעם לאחר השיעור‬
‫הוא ניגש אלי‪ ,‬הוציא פנקס המחאות‪ ,‬רשם סכום הגון והעניק לי תרומה‬
‫עבור הישיבה‪ .‬הבטתי בהמחאה ובו‪ ,‬ידעתי שאסור לי לקחת כסף של מחלל‬
‫שבת‪ ,‬ומאידך אסור לפגוע בו‪ .‬הרמתי עיניים למעלה‪ ,‬שלא תצא כאן תקלה‪.‬‬
‫אמרתי לו בפשיטות‪' :‬אינני יכול לקחת את כספך‪ ,‬אתה מחלל שבת'‪ .‬הוא‬
‫הביט בי ושאל‪' :‬וכסף של מחלל שבת טמא?'‪ .‬שמעתי את עצמי עונה‪' :‬כן'‪.‬‬
‫הוא השפיל מבט והלך‪.‬‬
‫"נבהלתי מעצמי‪ ,‬טעיתי כנראה‪ ,‬הייתי צריך להיזהר יותר בלשוני ‪-‬‬
‫כך חשבתי כמה ימים‪ .‬לשיעור הבא הוא הופיע כרגיל ‪ -‬ואני הופתעתי‪.‬‬
‫לאחר כמה שיעורים הוא ניגש שוב‪ ,‬רשם המחאה מכובדת‪ ,‬הביט לי‬
‫בעיניים ואמר בהתרגשות‪' :‬זהו כסף של שומר שבת'‪ .‬היום הוא אברך כולל‬
‫שמוסר שיעורים לאחרים‪ .‬אסור לשנות מן האמת; עדיף שהיא תדבר בעד‬
‫עצמה"‪.‬‬
‫כיום שקוע סולי בתורה ובעבודת ה' ברוב ימי השבוע‪ ,‬כאשר כל העסק‬
‫מנוהל על‪-‬ידי אנשי אמונו‪ .‬רק מעט מאוד שעות שבועיות הוא מקדיש‬
‫לעסק שמגלגל מיליונים רבים‪ ,‬ועל פניו נסוך חן יהודי אמיתי‪.‬‬
‫יש לר' סולי עוד המון מה לספר‪ ,‬אבל השעון מורה כעת על השעה‬
‫עשרה לשלוש‪ .‬בעוד כמה דקות יבואו האברכים‪ ,‬והסלון הנחמד שבתוך‬
‫ביתם הפרטי של משפחת כנס‪ ,‬ייהפך שוב‪ ,‬כמו בכל יום אחר‪-‬הצהריים‬
‫ לבית מדרש‪.‬‬‫אולי בעתיד נשוב לשמוע את מה שעלול להתחולל מעתה ועד אז‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪46‬‬
‫הרב נחמן ברלנד‬
‫"וגילו ברעדה"‬
‫ימי ראש השנה קרבים ובאים‪ ,‬ביראה רבה ובשמחה עצומה נזכה כולנו לעלות ולהיראות את פני‬
‫האדון ביום הקדוש "ראש השנה"‪ ,‬יום אשר ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו‪ ,‬יום בו נכתב מי 'יחיה'‬
‫בחיים רוחניים מלאי דביקות בשנה הבאה לטובה; ומי 'ימות' בעצבותו‪ ,‬חדלונו ותאוותיו רח"ל‪.‬‬
‫לכן בוודאי יש לכל מבקש ה' לחפש את הדרך הראויה והעבודה התמימה בימים אלו‪ ,‬כי הרי מחד‬
‫התבטא רבנו הקדוש אודות השמחה והחדווה בבואנו לימי ר"ה אל הצדיק‪ ,‬וכדבריו הקדושים‪:‬‬
‫"מי שהיה אצלי על ר"ה ‪ -‬ראוי לו לשמוח מאד; אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא‬
‫מעוזכם"‪ .‬אף בשו"ע כתב המחבר (בסי' תקצז)‪" :‬אוכלים ושותים ושמחים ‪ -‬שמובטחים שיצאו‬
‫זכאים בדינם"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הלא אימת הדין שרויה על הכול‪ ,‬ואף על רבינו הקדוש מסופר‪ ,‬שהייתה שורה על פניו‬
‫אימה נוראה בראש השנה‪ ,‬בפרט ביום הראשון‪ ,‬יום שבו "דינא קשיא"‪ ,‬ולא היה משוחח אז שום‬
‫שיחה‪ .‬כך שבוודאי שיש לנו ליזהר במשנה זהירות מלמלא פינו שחוק שיר ורננה ביום שבו מידת‬
‫הדין מתוחה‪.‬‬
‫כדי להבין את הדרך הרצויה בין השמחה הגדולה לבין היראה האופפת יום זה‪ ,‬יש לבאר זאת על פי‬
‫דברי רביה"ק בתורה יז‪ ,‬שאצל הצדיק מקבלים יראה ואהבה‪ ,‬וכי יש להקדים את היראה לאהבה‪,‬‬
‫"כי ע"י היראה‪ ,‬מתגלה הרצון והאהבה" יותר מאשר בשאר ימות השנה‪ ,‬כדברי רביה"ק שם בתורה‪,‬‬
‫"כי מלפני המלך‪ ,‬בוודאי הכל יראים וחרדים‪ ,‬אך אף על פי כן‪ ,‬ביום הולדת המלך‪ ,‬כשלובש בגדי‬
‫התפארות ‪ -‬אז נתגלה היראה יותר ויותר‪ ,‬כשהוא לבוש בבגדי התפארותו ומנהיג חילותיו"‪ .‬רק‬
‫כאשר מקבלים את מלכותו וממשלתו מתוך יראה והתבטלות‪ ,‬אז "הוא מגלה רצונו לכל אחד ואחד‬
‫ונותן להם מתנות ומרומם קרנם"‪.‬‬
‫כך הוא גם סדר העבודה בראש השנה‪ :‬רק כאשר ניגשים באימה‪ ,‬מתוך תשובה וחרטה ומתוך הרגשת‬
‫כאב העוונות ודלות המעשים‪ ,‬מתוך יראה ופחד ‪ -‬זוכים לאהבה‪ ,‬לגילוי של הארת פנים והקב"ק‬
‫'נותן מתנות'‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם אין באים בהרגשה שכזו‪ ,‬הרי גם המתנות יהיו בהתאם‪ .‬אולי יקבל האדם חיים גשמיים‬
‫מתוך בריאות איתנה‪ ,‬אך הרי בחיים אמיתיים אנו חפצים‪.‬‬
‫אם היראה יורדת בראש השנה על כל העולם כולו ‪ -‬על אחת כמה וכמה שהיא יורדת באומן‪ ,‬על‬
‫ציונו של רבנו הקדוש‪ ,‬בעוצמות כפולות ומכופלות‪ ,‬שהלא שם ההכתרה!‬
‫בזה מבואר‪ ,‬שגם את החיבור בין יראת אלוקים‪ ,‬לבין שמחה וחדווה רבה בהשי"ת וצדיקיו‪ ,‬מקבלים‬
‫רק אצל הצדיק‪ .‬וכמו שיראה ללא אהבה ושמחה אינה שלימה כלל‪ ,‬ועלולה להפיל את האדם‬
‫לעצבות ומרה שחורה‪ ,‬כך גם אהבה ושמחה ללא יראה ופחד‪ ,‬עלולה להביא בסופה לפריקת עול‪.‬‬
‫אמנם בטוחים וסמוכים אנו שנצא זכאים בדין‪ ,‬בכוחו של אותו זקן שבקדושה‪ ,‬אולם אין בדבר‬
‫משום סיבה חלילה להקל ראש במשפט נורא הוד זה‪ ,‬כפי שהגדיר זאת דוד המלך ע''ה בפסוק "וגילו‬
‫ברעדה" ‪ -‬גילה מתוך רעדה‪.‬‬
‫אם מקלים ראש ח"ו בחומרתו של יום הדין‪ ,‬אזי דומים לאותו אדם המואשם בעבירות חמורות‪,‬‬
‫וכאשר מובא לפני שופט‪ ,‬הוא מפגין זלזול וגסות רוח‪ ,‬מתוך ביטחון שעורך דינו יעשה עבורו את‬
‫המלאכה‪ .‬הלא לשוטה ייחשב; וכי לאיזו מחילה יצפה?! לא כן כאשר יופיע בנמיכות רוח‪ ,‬תוך הבעת‬
‫חרטה ‪ -‬או אז יוכל הצדיק הגדול לפעול בעבורו גדולות ונצורות‪.‬‬
‫וצאי לך בעקבי הצאן‪ ,‬מנהגם של אנשי שלומנו בכל הדורות‪ ,‬לגשת לציון הקדוש בכובד ראש‪,‬‬
‫בהתבטלות ובהכנעה‪ ,‬להתכונן כראוי ולהתחטא‪ ,‬להתחנן ולבקש‪.‬‬
‫"אנשים אחרים היו מרוצים שיהיה להם ראש השנה‪ ,‬כמו ערב ראש השנה שלכם"‪ ,‬התבטא רבנו‬
‫הקדוש‪ ,‬והדבר אמור לאו דווקא על ראש השנה‪ ,‬אלא השהות ליד ציונו הקדוש בכל זמן ועת‪.‬‬
‫כשנגשים ובאים לשם‪ ,‬יש להתאזר ביראה ופחד‪ ,‬כמו שאבי מורי שליט"א מזכיר תדיר שרבי אברהם‬
‫ב"ר נחמן זצ"ל הקפיד שבאומן לא ישהו יותר משבועיים ימים‪ ,‬והוא מוסיף בשם רבי לוי יצחק בנדר‬
‫זצ"ל שסיפר לו‪ ,‬שפעם שהה באומן וחלפו שבועיים ‪ -‬ויום לאחר מכן חל ל"ג בעומר‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫כששאל את רבי אברהם ב"ר נחמן אם הוא יכול להישאר‪ ,‬ענה לו‪ ,‬שאף לא יום אחד יותר משבועיים‪,‬‬
‫ושיסע לביתו וישוב לל"ג בעומר‪.‬‬
‫והסביר אבי מורי שליט"א את טעם הנהגה זו‪ ,‬שכן אצל רביז"ל צריכים לעמוד בחיל וברעדה‪ ,‬באימה‬
‫וביראה; וההרגל הרי משכיח לאדם את היראה והחרדה‪ ,‬כמו כן מתמעטים אצל האדם הכיסופים‪,‬‬
‫ההשתוקקות והגעגועים הנצרכים לציון הקדוש‪ ,‬כי קדושת הציון הוא כקדושת קודש הקדשים‬
‫היקרה מפנינים‪ ,‬כפי שמובא בספר 'כוכבי אור' (תפילה ו)‪ ,‬אלא שרבנו הקדוש בגודל קדושתו‬
‫מצמצם זאת‪ ,‬שאף אנו שעדיין לא פשטנו את הגוף‪ ,‬נוכל להיכנס לקודש לפני ולפנים‪ ,‬בפרט בראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫לאחר ימי ראש השנה אפשר להבין את השמחה והריקודים‪ ,‬כי רק לאחר שזוכים ליראה ובושה בימי‬
‫ר"ה הקדושים‪ ,‬אז דווקא מגיע זמנה של השמחה ושל התקווה‪ ,‬בכך שרבנו הקדוש העביר אותנו בדין‬
‫כבר בלילה הראשון של השנה לכתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים‪.‬‬
‫‪ | 47‬ראש השנה תשע"א |‬
‫הרב ישראל יצחק בזנסון‬
‫העיון בתורת רבינו‬
‫"העולם לא טעמו אותי כלום עדיין‪ .‬אילו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר‪ ,‬עם הניגון‬
‫והריקוד שלה‪ ,‬היו כולם בטלים בביטול גמור‪ .‬היינו כל העולם כולו‪ ,‬אפילו חיות ועשבים‪ ,‬וכל מה‬
‫שיש בעולם ‪ -‬הכל היו מתבטלין בכלות הנפש‪ ,‬מגודל עוצם התענוג המופלא והמופלג מאד מאד"‪.‬‬
‫(חיי מוהר"ן)‬
‫בטרם עלתה נשמתו השמימה‪ ,‬הבטיח רבינו שלא יעזוב אותנו‪ ,‬ואדרבה‬
‫ אורו הגדול והנפלא ימשיך ביתר שאת ויתר עוז להדריך אותנו בחשכה‬‫הגלותית שלנו‪ ,‬עד שנגיע ליעד המובטח‪ :‬תיקון העולם‪.‬‬
‫עיקר הישארותו של הצדיק בינינו מתבצע באמצעות תורתו ‪ -‬ספריו‬
‫הקדושים שהשאיר אחריו ברכה כדי לעיין ולדבר בם‪ ,‬ולהוציא מהם שלל‬
‫עצות‪ ,‬ישועות וסודות‪ ,‬על מנת לשרוד את המבחן האחרון‪.‬‬
‫כי כאשר צפה את העתיד להיות בעולם‪ ,‬בעקבתא דמשיחא ‪' -‬בירורים'‬
‫בקליפות קשות ‪ -‬ידע רבינו שלא ישרדו מבול זה של כפירה‪ ,‬אלא התמימים‬
‫בעם שיחזיקו בתומתם‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ביודעו שהתמימות הזאת היא הכי קשה להשגה‪ ,‬לכן הכין כלים‬
‫נפלאים‪ ,‬כדי לאפשר לרכוש‪ ,‬ולו חלקית‪ ,‬את מידת התמימות‪ ,‬כתנאי‬
‫להישרדותנו‪.‬‬
‫על זה נאמר‪" :‬אשרי תמימי דרך" ‪ -‬אלה שמשתדלים ללכת בתום‪ ,‬ואיך?‬
‫על‪-‬ידי‪" :‬ההולכים בתורת ה'" ‪ -‬זו התורה שעתידה להתגלות‪" ,‬אורייתא‬
‫דעתיקא סתימאה דעתידא לאיתגליא"‪.‬‬
‫לכל הנפלאות המדוברות כאן‪ ,‬ישנה גישה‪ ,‬שיטה ומתודה‪ ,‬המאפשרת‬
‫באופן טכני לכל האזרח בישראל להשיג כפי ערכו‪ ,‬כפלי כפליים ממעלתו!‬
‫משנתו של רבינו הינה כל כולה עתידית‪ ,‬מושרשת במעיין הנחמה; גילוי‬
‫מוקדם לאור הגנוז שיתגלה בביאת המשיח‪ ,‬ושדרכו יתבהרו כל מסתורי‬
‫ההוויה‪ ,‬כולל אותם הרזים הטמונים בתוך נשמת כל חי‪ .‬השגתם תשפוך אור‬
‫רב על כל אופני תפקודנו‪ ,‬כך שסוף כל סוף נתחיל להבין קצת את עצמנו‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬כאשר לומדים את תורותיו‪ ,‬מתחברים אנו למחר המואר‪ ,‬שבשביל‬
‫קרינה אחת זעירה ממנו‪ ,‬כדאי כל האופל וכל הסבל‪.‬‬
‫והתורה הזאת מנחמת‪ ,‬מחזקת את המרוסקים‪ ,‬תוך שהיא ממריצה את‬
‫הגיבורים ‪ -‬ואיך? היא מראה לנו את הכדאיות של קושי הגלות‪.‬‬
‫שכן אין נחמה אחרת בעולם‪ ,‬אלא כשמראים לנו ‪ -‬ואף מוכיחים ‪ -‬את‬
‫השכר המופלא המצפה לכל המתעודדים‪ ,‬אפילו אם בינתיים עוברים עליהם‬
‫קשיים מרים‪ ,‬עקב גסות ה'קליפות' השוררות בימינו‪ .‬העיקר שלא נרים ידיים‬
‫בשום פנים ואופן‪.‬‬
‫כל זה נאמר כשלומדים את תורתו של רבינו אפילו באופן פשוט‪ ,‬וגם ללא‬
‫הרבה הבנה‪ .‬כי הודות להכוונה החיובית שמאפיינים אותה‪ ,‬היא מרוממת‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪48‬‬
‫אותנו באופן פלאי‪ ,‬כי כל כולה גדושת עידוד חיזוק ונחמה‪.‬‬
‫כל שכן וכל שכן כשנתבונן ונבין שיש לכולנו חלק בה‪ ,‬כפי ערכנו‪ ,‬כולל‬
‫בסודותיה המרפאים והמושיעים מכל הצרות!‬
‫ברוב חמלתו על "דור עני כי אין עוזר"‪ ,‬הורה רבינו כיצד להיכנס לטרקלין‬
‫שלו‪ ,‬לקבל ממנו את נחמתו‪ ,‬תוך הצעת שיטה ברורה ופשוטה‪:‬‬
‫אחים יקרים! קבעו לכם שני שיעורים יומיומיים בספר 'ליקוטי מוהר"ן'‪:‬‬
‫שיעור אחד ‪ -‬מה שנקרא 'בקיאות' בלשון חסידים‪ ,‬והוא הידע המקיף‪,‬‬
‫שנרכש דווקא בגריסה מהירה‪ ,‬ללא ניסיון של מחקר‪ ,‬כי כאן החשיבות‬
‫מתבטאת בכמות ובמהירות‪ .‬בדרך זו מתרגלים לסגנון המיוחד‪ ,‬וגם בונים‬
‫לעצמנו עם הזמן מילון‪-‬מושגי‪-‬יסוד‪ ,‬שיהיה נחוץ ביותר להצלחת השיעור‬
‫השני‪.‬‬
‫השיעור השני ‪ -‬שנקרא 'עיון' הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬העיקרי‪ .‬האופן האידיאלי לקיים‬
‫אותו הוא על‪-‬ידי שבוחרים תורה מתוך ארבע מאות התורות שבליקוטי‬
‫מוהר"ן ‪ -‬לפי התחום שמעוניינים אנו לשפר (מידות‪ ,‬הישגים וכדומה‪.‬‬
‫הבחירה קלה לפי מפתח העניינים שבראש הספר) ‪ -‬ו'הולכים' עם התורה‬
‫במשך תקופה מסוימת‪.‬‬
‫הבסיס לגישה זו הוא כלל פז שאין כדוגמתו‪ :‬כל מאמר ומאמר ממאות‬
‫התורות הללו בנוי כעין מעגל שסובב סביב נקודה מרכזית אחת‪ ,‬הנושא‬
‫המרכזי‪ ,‬כשכל אבריו של המאמר‪ ,‬חלקיו וסעיפיו‪ ,‬מתחברים זה לזה באופן‬
‫פלאי‪ .‬הסוף מפרש את האמצע‪ ,‬שמפרש את תחילתו‪ ,‬שחוזר חלילה לסוף‪,‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫כך שלא נצטרך להקיש או להוביל מידע זר משום מקום אחר‪ ,‬אפילו‬
‫מתורות אחרות (פרט לפירושם של המושגים שבשבילם הייבוא רצוי‪ ,‬ואיננו‬
‫נחשב לדרש אלא להשלמת הפשט)‪ ,‬כי הכל כבר מוכן ומזומן לנו כאן באותו‬
‫השטח‪ ,‬כדי להשלים את ההשגה שלנו‪.‬‬
‫כלל זה נקרא 'מיניה וביה'‪ ,‬ונלווים אליו עוד י"ז כללים נוספים‪ ,‬המובאים‬
‫בספרי "מסילת הקשרים"‪ ,‬אשר הם טכניקות וכלים איך ליישם את הכלל‬
‫העיקרי; איך לחבר את כל הפרטים להשלמת ההשגה!‬
‫השלבים המומלצים להכיר וללכת עם 'תורה'‪:‬‬
‫בראש ובראשונה מתאקלמים לאווירת המאמר על‪-‬ידי קריאה יומיומית חוזרת‪,‬‬
‫איטית ומתונה; וכמה שאפשר ‪ -‬במנגינה ערבה‪.‬‬
‫רוכשים מחברת מיוחדת וכותבים בה את כל השאלות שעלו לנו דרך הקריאה‪,‬‬
‫תוך כדי עיון קל ושטחי‪ .‬והנה‪ ,‬להפתעתנו‪ ,‬בתום הכנה זו כבר נפלו מעצמן הרבה‬
‫שאלות‪.‬‬
‫לאחר מכן חוקרים במושגים העיקריים‪ ,‬כגון יראה‪ ,‬אהבה‪ ,‬מלכות וכדומה ‪-‬‬
‫המופיעים באותה התורה‪ ,‬ומחפשים את פירושם בספרי הקודש‪.‬‬
‫לאחר מכן חוזרים לכל המקורות המצוינים במראה המקומות‪ .‬למרבית הפלא‬
‫מגלים אנו‪ ,‬שכל פסוק וציטוט‪ ,‬כולל ההיקף שלו והמסתעף ממנו (כגון דרשות חז"ל‬
‫ומדרשיהם)‪ ,‬מתפרשים באופן מדהים על‪-‬ידי עצם ההשגה‪ ,‬וכמה שהמסתעף מן‬
‫הציטוט הלז מוסיף מידע והבנה בנידון הנלמד‪.‬‬
‫בשלב הזה‪ ,‬שיעור העיון שלנו כבר נכנס בחיים שלנו ומאיר בהם זוויות בלתי‬
‫צפויות‪.‬‬
‫רק אז נכנסים לגן עדן ממש‪ ,‬שהוא משנת התלמיד‪ ,‬משנת רבי נתן‪ .‬יש לו דרושים‬
‫ארוכים‪ ,‬הנקראים 'הלכות'‪ ,‬המבארים את רוב התורות‪ .‬על התורות שלא פורשו על‬
‫ידו ישירות‪ ,‬ישנם קטעים נפרדים המפוזרים בהלכות אחרות‪ ,‬שמסבירים נקודה זו או‬
‫אחרת‪ .‬ציונם המדויק נמצא בספר המפתחות 'פתוחי חותם'‪.‬‬
‫על כל תורה ותורה ‪ -‬ועל פי פקודת רבינו שהורה לעשות מתורה תפלה (מהשכלה‬
‫בסיס לדבקות) ‪ -‬חיבר רבי נתן תפלות יקרות‪ ,‬שעניינן לזכות לקיים מה שנאמר‬
‫במאמר‪ ,‬כי זה העיקר‪ .‬לכן‪ ,‬לא ייתכן עיון רציני ללא סיור מתמיד בעולמן הקסום של‬
‫התפלות הללו‪ ,‬בפרט התפלה השייכת לתורה שאנחנו הולכים איתה‪.‬‬
‫כל הזהיר לקיים שילוב זה‪ ,‬מגלה מהר‪ ,‬שמלבד ההתרגשות הגדולה שמעוררות‬
‫התפלות‪ ,‬הן מהוות גם פירושים נפלאים שמוסיפים ניחוח לבבי לעיון השכלי‪.‬‬
‫כאשר זכינו לעבור בשלום את כל השלבים הקודמים‪ ,‬הננו מוכנים לגשת לקודש‬
‫הקודשים‪ ,‬פנימיות דפנימיות‪ ,‬על‪-‬ידי ריכוז עיוני בשאלות שהעלה שכלנו עד הנה‪,‬‬
‫שאלות כאלו שאין ביקום יצור שיוכל לענות עליהן‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬רצוי להשלים את עיוננו עם שאר המפרשים‪ ,‬שהעיקריים בהם הם‪:‬‬
‫פרפראות לחכמה‪ ,‬באבי הנחל‪ ,‬יקרא דשבתא‪ ,‬זמרת הארץ‪ ,‬ביאור הליקוטים‪ ,‬עצות‬
‫המבוארות‪ ,‬מי הנחל וכו'‪.‬‬
‫והעיקר‪ ,‬לכתוב את החידושים שזכינו להם על‪-‬ידי העיון‪ ,‬שיהיו שמורים לעד‪ .‬כי‬
‫חייב אדם להאמין שיש להשם יתברך נחת גדול מכל דבר טוב שעושים למען שמו;‬
‫וכיוון שאין טוב אלא תורה ‪ -‬ודאי שזה חשוב למעלה יותר מן הכל‪.‬‬
‫מי שאינו מאמין בחידושי עצמו‪ ,‬הוא לקוי בענווה פסולה ומונע טוב מזרעו‪ ,‬כיוון‬
‫שהסוד הכמוס אצל ההורים היא הירושה הרוחנית והנצחית שהוא מנחיל לצאצאיו ‪-‬‬
‫ואם לא ירשו את החידושים בזמנם‪ ,‬מה יישאר מהם לאחר זמן?‬
‫אבל העיקר שלא לעזוב את התורה הנלמדת עד שנזכה להוציא ממנה את התמצית‬
‫העיקרית‪ :‬השגת שינוי לטובה!‬
‫מובטח לכל הצועד לתומו במסילה הנעלה המתוארת כאן‪ ,‬שישיג דברים עליונים‪,‬‬
‫שהחשוב מכולם הוא כאמור השגת סוד‪-‬עצמו‪ .‬כי יש לכל אדם נקודת אור המיוחדת‬
‫לו ואינה נמצאת אצל שום נברא אחר‪.‬‬
‫נקודה זו מחוברת באופן ישיר לנשמה הכללית‪ ,‬הצדיק‪ ,‬עד שבכוח גילויה מתחזק‬
‫החיבור ומתעצם היצור‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כיוון ש"הקליפה תמיד קודמת לפרי"‪ ,‬ישנה גם שכבה של חושך המסתירה‬
‫את אותו האור ומונעת ממנו להתגלות‪ .‬שכבה זו גורמת לכל התקלות‪ ,‬שמקורן‬
‫בתחושת כישלון שחווה האיש הנעלה כאשר הוא נתקל בקליפה ובמניעות שהיא‬
‫מעוררת כנגדו‪.‬‬
‫כנגד כל סוג וסוג של חושך‪ ,‬מניעה וייאוש‪ ,‬גילה רבינו תורה מתאימה על מנת‬
‫להכניע ולבטל את כל המניעות המיוחדות‪ ,‬תחושות הכישלון והתבוסה‪ ,‬וההרהורים‬
‫על עזיבת השאיפות‪ ,‬הנובעים מהתגברותן של הקליפות‪.‬‬
‫כך שמי שמשיג ולו אחת מן ההשגות הללו ‪ -‬פירק‪ ,‬ביטל והכניע את החושך שלו‪,‬‬
‫והנה זריחת אור נשמתו מתעוררת לקראתו ‪ -‬אשרי לו!‬
‫"הספר שלי הוא אתחלתא דגאולה!" כך אמר רבינו‪.‬‬
‫התרצו להיגאל? בבקשה‪ ,‬הדלת פתוחה‪...‬‬
‫הרב יוסף צבי קעניג‬
‫יְלָ דים!‬
‫אַ ּתֶ ם מְ זַּכִ ים‬
‫אֶ ת ּכָ ל הָ עֹולָ ם!‬
‫טייערע קינדערלאך! ילדים יקרים!‬
‫המקום אשר אתם עומדים עליו ‪ -‬אדמת קודש היא!‬
‫אשריכם‪ ,‬אשריכם שזכיתם בזכות גדולה ועצומה‪ ,‬לבוא‬
‫לקיבוץ הקדוש של אנ"ש באומן‪ .‬זכות זו היא לא לכם‬
‫בלבד‪ ,‬אלא בכך אתם מזכים את כל העולם‪ ,‬כפי שחז"ל‬
‫הפליגו במעלתכם המיוחדת ‪ -‬תינוקות של בית רבן‪ ,‬שכל‬
‫העולם מתקיים על הבל פיכם שאין בו חטא‪.‬‬
‫אם לכל מצווה ומצווה שנעשית על‪-‬ידי תשב"ר יש‬
‫מעלה מיוחדת ‪ -‬בוודאי כשמדובר על "דעם רבי'נס ראש‬
‫השנה" – בכוחו של כל אחד ואחד מכם לפעול גדולות‬
‫ונצורות לטובה עבור כל העולם כולו‪ .‬אשריכם!‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הרי כל אחד ואחד מכם בא לרבי זיע"א‬
‫עם רצונות להתחזק‪ ,‬להשתפר ולהשתנות לטובה במה‬
‫שצריך‪ .‬לכן עליכם לדעת‪ ,‬שכמו שתכינו את עצמכם לכך‬
‫ כן תהיו ראויים לקבל את האפשרויות הטובות שיש‬‫בקיבוץ הקדוש‪.‬‬
‫כי העיקר הוא הראש; ובימי ראש השנה הקדושים‪,‬‬
‫כשבאים לצדיק‪ ,‬זוהי התקבצות של שלושה ראשים‪ .1 :‬כל‬
‫אחד בא עם ראשו‪-‬מחשבתו; ‪ .2‬ביום שהוא הראש של‬
‫השנה; ‪ .3‬באים לראש בני ישראל‪-‬הרבי‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬זה הזמן להתחדש במחשבות טובות; לקראת‬
‫התחדשות השנה; בהתחדשות האמונה בצדיק‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הכירו טובה להוריכם היקרים שיחיו‪,‬‬
‫שעשו מאמצים גדולים מאוד בכדי שתזכו לבוא לרבינו‬
‫זיע"א‪ ,‬והזכירו אותם בתפילותיכם‪ ,‬שה' יאריך ימיהם‬
‫ושנותיהם בטוב ובנעימים‪ ,‬ויזכו לרוות מכם נחת‪.‬‬
‫כן עליכם להודות לצדיק‪ ,‬שזיכה אתכם לבוא אליו‪ ,‬כי‬
‫לקיבוץ של רבינו הקדוש זיע"א זוכה לבוא רק מי שרבינו‬
‫קרא לו והזמין אותו‪.‬‬
‫אך בעיקר עליכם להודות לבורא העולם‪ ,‬שזיכה אתכם‬
‫בשנה נוספת של חיים‪ .‬ויחד עם ההודאה על העבר ‪-‬‬
‫תבקשו על העתיד‪ ,‬שתכתבו ותחתמו לשנה טובה בספרן‬
‫של צדיקים אמיתיים!‬
‫כל זה מבואר בהרחבה בספרנו 'מסילת הקשרים'‪.‬‬
‫‪ | 49‬ראש השנה תשע"א |‬
‫שלהאש‬
‫כולנו‬
‫"האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" הבטיח רבינו‪,‬‬
‫"קרן רבי ישראל דב אודסר" מקיימת את ההבטחה‪:‬‬
‫האש ממשיכה לבעור ולכבוש את כל העולם‪.‬‬
‫כעת ה'קרן' נותנת הזדמנות שהאש הזאת תהיה של כולנו‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪50‬‬
‫‪ | 51‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| שמואל ערליך |‬
‫רבי עמרם חי!!!‬
‫כאשר סיימתי את השיחה עם בניו‪ ,‬הגעתי למסקנה‪:‬‬
‫"ר' עמרם עדיין חי בתוכנו!!!"‬
‫בד' אב אשתקד‪ ,‬כאשר בשורת האיוב על פטירתו‬
‫של הרה"ח ר' עמרם יוסף הורביץ זצ"ל הכתה את כולנו‬
‫בתדהמה‪ ,‬לבד מהאבל העמוק על גדיעתו של האילן רב‬
‫הפארות בהסתלקותו של אדם גדול זה ‪ -‬בתוך הלב‬
‫פרפר לו חשש כבד‪ ,‬שמא מרחפת כעת סכנת קיום על‬
‫מפעל חייו האדיר עליו מסר את נפשו‪ ,‬גופו ונשמתו‪.‬‬
‫רחובות מאה שערים השחירו כאשר אלפים צעדו‬
‫אחר מיטתו‪ ,‬בבכי ובדמעות שליש‪ ,‬וכתולעת כירסמה‬
‫בנו המחשבה האיומה‪ ,‬שמא אנו מלווים כעת בדרך‬
‫האחרונה גם את "קרן רבי ישראל דב אודסר" האחראית‬
‫למהפכה החיובית האדירה בכל הקשור להפצת תורת‬
‫ברסלב בעולם‪.‬‬
‫החסיד ר' עמרם הורביץ‪ ,‬בעל האישיות הכובשת‬
‫והדעה המוצקה‪ ,‬האם יש מישהו שיכול למלאות את‬
‫החלל האדיר שנפער כעת?! האם יש סיכוי ש"עסק‬
‫ההדפסה" ימשיך להתקיים?! מאות התלמידים‬
‫והמוסדות המפוארים שהוקמו עבורם‪ ,‬מי ידאג להם?!‬
‫חלפה לה שנת האבל‪ ,‬והמציאות עולה על כל דמיון‪,‬‬
‫לא רק שכל הפעולות מתנהלות כסדרן‪ ,‬הספרים‬
‫ממשיכים להופיע והמוסדות ממשיכים לגדל דורות‬
‫ישרים ומבורכים ‪ -‬אלא הרבה יותר מכך‪ :‬הספרים‬
‫מודפסים כעת במהדורות חדשות ומפוארות ביותר‪,‬‬
‫ספרים חדשים לגמרי בדרכם לבית הדפוס והעיקר‪:‬‬
‫ניתן להגיד בפה מלא על רוחו של החסיד ר' עמרם‬
‫שעדיין פועמת בפעילים‪ ,‬כאשר צאצאיו ממשיכים‬
‫ללבות את הגחלים הלוחשות המתלהטות והופכות‬
‫למדורת אש יוקדת הכובשת את כל הנקרה בדרכה‪.‬‬
‫די לנו אם נתבונן בספר החדש שהופיע לרגל‬
‫יום השנה הראשון ד' אב תש"ע‪" ,‬מעין המתגבר"‬
‫שמו‪ ,‬שהוא כרמז בעלמא לקראת הופעתם של שאר‬
‫הרעיונות אותם הוגים מנהלי הקרן‪ ,‬הדרך המקורית‬
‫והמקיפה בה מפרש ר' עמרם את הליקוטי מוהר"ן‬
‫עשויה לשמש כדרך חיים לכל המבקשים להתעמק‬
‫בהבנת תורות רבינו‪ .‬גם הרמזים המפתיעים בסיפורי‬
‫מעשיות שמגלים לנו כי פנים חדשות באו לכאן‪.‬‬
‫שעות מספר לאחר שסיימתי את השיחה שכל כולה‬
‫היתה בלהט ובהתלהבות ברסלבאית שורשית‪ ,‬עדיין‬
‫עמדתי נפעם ומשתומם‪ ,‬חשתי כאילו אביהם ר' עמרם‬
‫מדבר מתוך גרונם "לא כהתה עינו ולא נס ליחו"‪ ,‬לא‬
‫יכלתי שלא להתפעל כיצד מובילה ההשגחה שבזכות‬
‫רבינו הקדוש נשאר שם ושארית להנהיג בהמשכיות‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪52‬‬
‫צרופה את הקרן הברוכה עליה כולנו גומרים את‬
‫ההלל‪.‬‬
‫מקיימים את צוואת מוהרנ"ת‬
‫עשרה בטבת תר"ה בעיר ברסלב שבאוקראינה‪ .‬שעת‬
‫לפנות בוקר מוקדמת ורבי נתן תלמידו המובהק של‬
‫רבינו הקדוש שוכב על ערש‪-‬דוי‪ ,‬תלמידיו סובבים‬
‫אותו כחומה ומטים אוזן קשבת‪ ,‬הלב ממאן להאמין‬
‫שאלו הם הדיבורים האחרונים שהם שומעים ממורה‬
‫דרכם‪.‬‬
‫לפתע הס הושלך בקהל‪ ,‬רבי נתן מרים את קולו‬
‫וצועק בשארית כוחותיו‪ ,‬מעומק לבו הטהור‪" :‬נו‪ ,‬זאג‬
‫איך אייך אן! אז אייער עובדא זאל זיין איר זאלט דרוקן‬
‫די ספרים! סע זאל זיין 'יפוצו מעיינותיך חוצה'‪ ,‬איהר‬
‫זאלט זיין שטארק מיט געלט און מיט רצון און מיט‬
‫טירחא!!!"‪ =( .‬נו‪ ,‬אני מצווה אתכם! העובדה שלכם‬
‫תהיה להדפיס את הספרים! שיהיה 'יפוצו מעיינותיך‬
‫חוצה'‪ ,‬שתהיו חזקים בממון וברצון ובטירחה!!!)‪.‬‬
‫צוואה נוראה זו עומדת ומרעידה את הלבבות עד‬
‫היום הזה‪ ,‬ופועלת ומדרבנת את העוסקים במלאכת‬
‫ההדפסה שיודעים כי צוואה זו היתה המשך למשהו‪,‬‬
‫המשך לדיבור עמוק עמוק שגילה מוהרנ"ת לפני שציוה‬
‫מה שציוה‪ ,‬וכך היו דבריו‪:‬‬
‫"ביום זה‪ ,‬עשרה בטבת‪ ,‬ארעו שלשה צרות‪ ,‬בו ביום‬
‫מת עזרא הסופר‪ ,‬נכתבה תורה יוונית ונבקעה העיר‪,‬‬
‫נו‪ ,‬כשעזרא הסופר מסתלק‪ ,‬ו"טרייף פסול" מתגבר‬
‫כל‪-‬כך‪ ,‬כפי הזמן הזה שישנם אלפים ורבבות "טרייף‬
‫פסול"‪ ,‬רק אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה‬
‫תיקון על כל זה!!!"‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר החושך יכסה ארץ‪ ,‬רוחות ההשכלה‬
‫וספרי הפסול שוטפים כמבול ומאיימים להטביע את‬
‫כלל ישראל‪ ,‬התיקון לכל זה הם ספרי רבינו הקדוש‪,‬‬
‫ולכן המשיך וזעק את הזעקה ההיסטורית‪ ,‬המחייבת‬
‫כל אחד ואחד מחסידי ברסלב מאז ועד היום הזה‪:‬‬
‫"תדפיסו את הספרים!!!"‬
‫ובאמת אמרו כי מיום פטירת מוהרנ"ת ‪ -‬עד ליום‬
‫הקמת קרן רבי ישראל דב אודסר‪ ,‬לא היתה ההדפסה‬
‫וההפצה בקנה מידה עולמי ובצורה מאסיבית שכזו‪.‬‬
‫כיום כמעט שאין עיירה כלשהיא בכל העולם כולו שלא‬
‫הגיע לשם ספר שהודפס על ידי הקרן‪ .‬זוהי בהחלט‬
‫קיום הצוואה לדורות‪.‬‬
‫לפאר את שם הצדיק‬
‫ר' עמרם עוד בחיי חיותו התווה את הדרך כיצד‬
‫להדפיס את הספרים בצורה הכי מובחרת ששייך‪.‬‬
‫בראש ובראשונה ישנה השקעה בלתי מתפשרת‬
‫שהספרים יעברו הגהה מקצועית ומעמיקה לפני שהם‬
‫נשלחים להדפסה‪ ,‬לצורך כך מגוייסים טובי המגיהים‪,‬‬
‫תלמידי חכמים יודעי ספר ודקדוק הבקיאים היטב‬
‫בתורת ברסלב על כל ענפיה‪.‬‬
‫כמה דמים וכוחות השקיע ר' עמרם על עיצוב האות‬
‫המיוחדת המאפיינת את ספרי הקרן‪ ,‬שהפכה את‬
‫הלימוד והעיון בספרי רבינו לעונג נפלא ממש‪ ,‬המשך‬
‫בעימוד וסדר המקצועי והמשוכלל ביותר ובהדגשה‬
‫חזקה שהוא יהיה מתאים לקהל חסידי ברסלב‬
‫הוותיקים והמקורבים כאחד‪ .‬כמיטב המסורת של‬
‫הקרן אין שום פשרה בנוגע לאיכות הנייר‪ ,‬הנייר עליו‬
‫מודפסים הספרים הוא היקר ביותר בתחום!‬
‫כריכות הספרים‪ ,‬לא יאומן כמה מאמצים השקיע‬
‫ר' עמרם כשהוא אינו מפסיק לחדש ולשנות ולנסות‬
‫עוד ועוד עיצובים שיהיו בכל הדפסה מחודשת בפאר‬
‫ויופי‪ ,‬עד שכיום הגענו לשלב שכל ספרי הקרן הודפסו‬
‫מחדש בכריכה אומנותית המתאימה לכל בית בישראל‬
‫ומשתלבת עם ספרי הקודש היסודיים המקובלים‪,‬‬
‫כאשר בנפרד מודפסת גם מהדורה מיוחדת בעלת‬
‫כריכה המתאימה יותר לציבור הכללי‪ ,‬וישמעו רחוקים‬
‫ויבואו‪.‬‬
‫התאמה לכל שכבות הציבור‬
‫ולמי שעדיין לא שמע‪ :‬הקרן מדפיסה את ספרי‬
‫רבינו בכמה וכמה שפות כמו אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬צרפתית‪,‬‬
‫ספרדית ועוד‪ ,‬כאשר לכל ספר שכזה נשכרים טובי‬
‫המתרגמים שעבורם השפה המדוברת היא שפת האם‪.‬‬
‫כעת אנשי בשורה אנחנו‪ :‬לקראת ראש השנה הודפסו‬
‫מחדש כל ספרי הקרן במהדורה חדשה ומפוארת בשיא‬
‫היופי‪ ,‬כאשר עסקני הקרן לוקחים על עצמם עול של‬
‫חובות עצומים הרבה מעל ומעבר למצופה‪ ,‬הכל בכדי‬
‫שהפצת תורת הצדיק תקבל תנופה חדשה‪ ,‬שרבבות‬
‫אלפי בני ישראל מכל גווני הקשת הצמאים ומתחננים‬
‫שהספרים יגיעו אליהם ‪ -‬תתמלא בקשתם‪.‬‬
‫והצמאון עולה וגובר מיום ליום‪ ,‬לאברך חסיד‬
‫ברסלב מן השורה אין כל מושג עד היכן הדברים‬
‫מגיעים‪ ,‬מראשי ישיבות ואדמורי"ם‪ ,‬עבור דרך מגידים‬
‫ואישי חינוך‪ ,‬ועד לפרופסורים ואנשי רוח שהם "עדיין"‬
‫רחוקים מן הדת‪ ,‬וכמעט בטוח שלאחר שהספרים יגיעו‬
‫ליעדם הם יעשו את דרכם לאבינו שבשמים‪.‬‬
‫"צבא ההפצה"‪...‬‬
‫צבא מיומן ומלוכד של מפיצים נלהבים שהמטרה‬
‫היחידה העומדת לנגד עיניהם היא‪ :‬הפצת דעת הצדיק‪,‬‬
‫עומד הכן ותוך תקופה קצרה מפיץ ומוכר את הספרים‪,‬‬
‫עד שלאחרונה אזלו כמעט כל הספרים‪.‬‬
‫אני נזכר שלפני כמה חודשים עברתי באותה סימטה‬
‫ציורית במאה שערים שבה שוכן מחסן הספרים‬
‫המרכזי של ספרי הקרן‪ ,‬והופתעתי לראות כיצד מגיע‬
‫מבית הדפוס משלוח חדש של סטים "ליקוטי הלכות‬
‫על התורה" עם הכריכה החדשה והמפוארת‪ ,‬תכננתי‬
‫להכנס למחרת ולרכוש את הסט המוצלח‪ ,‬אך מסיבות‬
‫שונות נדחה הדבר מיום ליום‪ ,‬בשעה שהייתי סבור‬
‫שלא יקרה כלום אם אגיע עוד חודש‪-‬חודשיים‪,‬‬
‫כמות עצומה כזו שראיתי אינה נמכרת כל כך מהר ‪-‬‬
‫חשבתי‪.‬‬
‫אך טעיתי בגדול‪ ,‬כעבור שבועות מספר נכנסתי‬
‫ברוב חשיבות בכדי לרכוש את הסט‪ ,‬ולאכזבתי שמעתי‬
‫כי הספרים אזלו! המפיצים הבלתי נלאים "דאגו" שתוך‬
‫חודשיים לא ישאר אפילו סט אחד לרפואה‪...‬‬
‫מוסדות חינוך מקוריים‬
‫ואם הזכרנו את ה"צבא" של הקרן‪ ,‬שומה עלינו‬
‫להזכיר את בתי החינוך לילדי החמד‪ ,‬שאבותיהם‬
‫מוסרים את נפשם למען רבינו‪ ,‬ילדים אלו היו מפעל‪-‬‬
‫חייו של ר' עמרם‪ ,‬עליהם מסר את שארית כוחותיו‬
‫ואת לשד עצמותיו‪ ,‬יושב היה במשך רוב שעות היום‬
‫ומדריך‪ ,‬מחנך‪ ,‬משלים בין איש לאשתו ובין איש‬
‫לרעהו‪ ,‬מורה דרך ונתיב במים עזים‪ ,‬ועל כולנה כאשר‬
‫בעשר אצבעותיו הקים את המפעל החינוכי אדיר‬
‫המימדים‪ ,‬שלשה בתי "תלמוד תורה" לבנים‪ ,‬ושני בתי‬
‫חינוך לבנות‪ ,‬בבית שמש‪ ,‬אלעד וצפת‪ ,‬בהם מתחנכים‬
‫מאות רבות של ילדים טהורים שלא טעמו טעם חטא‪,‬‬
‫ושתמיד התבטא עליהם ר' עמרם‪" :‬הזהרו בבני עניים‬
‫שמהם תצא תורה"‪.‬‬
‫בהתאם להוראותיו של ר' עמרם מתקיימים המוסדות‬
‫האלו ללא שום תמיכה מכל גוף ציבורי וממשלתי‪,‬‬
‫אפילו ההכנסה היסודית של כל בית חינוך שהוא "שכר‬
‫לימוד" אותו משלמים ההורים ‪ -‬גם הוא לא קיים כאן‪,‬‬
‫המוסדות כולם נמצאים במקומות שכורים הגובים הון‬
‫עתק מידי חודש בחודשו‪ ,‬המחנכים הם אברכים חסידי‬
‫ברסלב וותיקים בעלי משפחות בעצמם‪ ,‬הממשיכים‬
‫את המסורת המקובלת בקרב אנשי שלומינו הוותיקים‪,‬‬
‫בדגש מיוחד שהלימודים יתנהלו בשפת האידיש כמנהג‬
‫אבותינו‪ .‬והתוצאות ניכרות בשטח כאשר משפחות‬
‫שלימות קמות ומתבססות בכרמה של חסידות ברסלב‪,‬‬
‫ביסודות איתנים וחזקים‪.‬‬
‫‪ | 53‬ראש השנה תשע"א |‬
‫מדוע ברסלב'ר חסיד‬
‫תורם לועד הרבנים???‬
‫הלב בוער‪ ,‬די הארץ בענקט צום‬
‫קוואל‪...‬‬
‫הוא השתוקק‪ ,‬התבודד‪ ,‬קנה כרטיס‬
‫טיסה‪ ,‬סידר לעצמו כרטיס אש"ל‪ ,‬ארז‬
‫מזוודות ויצא לדרך‪...‬‬
‫בדלפק הבידוק בשדה התעופה‬
‫עוצרים בעדו‪ .‬דרכון בבקשה!!!‬
‫הוא לא הצליח להבין‪ .‬רגע‪ ,‬הרי‬
‫קניתי כרטיס‪ ,‬הכל כבר מוכן‪ ,‬סך הכל‬
‫חסר לי איזה מסמך‪.‬‬
‫בתחילה עוד רטן בקול דממה‬
‫שקטה כמדבר אל עצמו אך עד מהרה‬
‫התלהם והויכוח הפך לתיגרה קולנית שרק‬
‫בהתערבות אנשי הבטחון שקטה‪.‬‬
‫לקח לו רק להבין נקודה אחת‪" :‬זה אמנם‬
‫רק מסמך פורמאלי אך זהו המסמך שפותח‬
‫לך את הדרך‪ ,‬זה מסמך הפתיחה!"‬
‫הכיסופים כבר התחילו בעצם במוצאי‬
‫צום גדליה תשס"ט בשעה שהטייס הכריז‪:‬‬
‫"הנחיתה עברה בשלום‪ ,‬פתיחת שערים‬
‫בבקשה"‪.‬‬
‫הנקודה הזאת היא מה שמתחוללת אצל‬
‫רופא הנפשות הגדול במקום אשר מוכן‬
‫מששת ימי בראשית לתיקון העולם לדורות‬
‫ביום ראש השנה‪ ,‬זה היום תחילת מעשיך‬
‫)עפ"י ליקוטי הלכות תפילין ה כג(‪.‬‬
‫צודק מי שאמר כי את "אומן"‪,‬‬
‫האור והמתיקות‪ ,‬הכיסופים והגעגועים‪,‬‬
‫הכמיהה וההשתוקקות‪ ,‬אין טעם‬
‫להסביר‪ .‬למה? כי למי שלא טעם לא‬
‫שייך להסביר ומי שכבר טעם אינו‬
‫זקוק להסבר‪.‬‬
‫כאשר עומדים בנקודת ההתחלה ויוצאים‬
‫לדרך החדשה צריך את הפתיחה‪ ,‬מה שיפתח‬
‫לך את הדרך‪.‬‬
‫מה בעצם הנקודה הכל כך סוחפת‬
‫של "אומן ראש השנה"???‬
‫מה אם כן איפוא תהיה ה"פתיחה" שלנו‬
‫לקראת הדרך החדשה???‬
‫ההתחלה!!! הפתיחה החדשה!‬
‫גילה זאת רבינו הקדוש )ליקו"מ ח"ב‬
‫תורה ד( כי "כל הפתיחות ע"י צדקה"‪ .‬הוי‬
‫אומר "צדקה" היא היא הפתיחה לכל דבר‬
‫שבקדושה‪ ,‬ובפרט בעמדנו בתחילת הדרך‪,‬‬
‫בנקודת ההתחלה‪.‬‬
‫כל אחד רוצה להתחיל מחדש‪...‬‬
‫כל אחד בעולם יש לו נקודה מסוימת‬
‫)לפחות( בה היה מעונין להשתנות‪ ,‬משהו‬
‫מסוים שהיה רוצה לגלגל את הגלגל אחורה‬
‫ולחזור לנקודת ההתחלה‪ .‬מי יתנני‪...‬‬
‫בס"ד‪ ,‬חודש אלול תשס"ט‬
‫הן נודע‬
‫בכל אפסי ארץ גודל יקרת מצוות הצדקה‬
‫אשר‬
‫בזכ‬
‫ותה‬
‫נמ‬
‫תקין‬
‫כל‬
‫הד‬
‫ינים‬
‫ונת‬
‫כולו במידת החסד‬
‫מלא כל העולם‬
‫ובמידת הרחמים‪ ,‬וכמה הפליג רבינו הק‬
‫דוש‬
‫ז"ל‬
‫בהפ‬
‫לגות‬
‫נור‬
‫אות‬
‫על‬
‫ע‬
‫וצם‬
‫מ‬
‫והשפעותיה‪ ,‬ומדורות‬
‫צוות הצדקה‬
‫עולם היתה בין אנ"ש עבודה חביבה מיו‬
‫חדת‬
‫במ‬
‫ינה‪,‬‬
‫ואף‬
‫במצ‬
‫בים‬
‫של‬
‫ח‬
‫וסר‬
‫נפשם להפריש מפת ל‬
‫כל מסרו‬
‫חמם כדי לקיים בשמחה ובהתלהבות את‬
‫מ‬
‫צוות‬
‫הצ‬
‫דקה‪,‬‬
‫ו‬
‫עיננו‬
‫ראו‬
‫את‬
‫אשר‬
‫התנשאו‬
‫כארי לפזר לאביונים להחיות נפשות‪.‬‬
‫ובכן כאשר זכה‬
‫דורנו בהקמת קופת הצדקה הגדולה ו‬
‫הקד‬
‫ושה‬
‫"ועד‬
‫הר‬
‫בנים‬
‫ל‬
‫עניני‬
‫צ‬
‫דקה‬
‫אשר עומדת לה‬
‫בארה"ק"‬
‫צלת רבבות עניי ארץ ישראל ובתוכם אלפי‬
‫אנשי‬
‫של‬
‫ומנו‬
‫מכל‬
‫ערי‬
‫ה‬
‫ארץ‬
‫אשר‬
‫נתמ‬
‫בקביעות בסכומים‬
‫כים ונעזרים‬
‫אדירים ע"י ועד הרבנים העומדים על המ‬
‫שמר‬
‫לה‬
‫איר‬
‫חש‬
‫כתם‬
‫ו‬
‫להצ‬
‫ילם‬
‫מח‬
‫רפת‬
‫רעב‪.‬‬
‫לזאת נ‬
‫להתאמץ ולת קרא בקריאה של חיבה לכלל אנשי שלומנו‬
‫היק‬
‫רים‬
‫די‬
‫בכל‬
‫אתר‬
‫ו‬
‫אתר‪,‬‬
‫את‬
‫אחי‬
‫אנכי מבקש‪,‬‬
‫רום בעין יפה‬
‫ורוח נדיבה כראוי לגודל חביבות וחשיבות‬
‫קופת הצדקה החביבה והנאמנה להצלת‬
‫עניי ארץ ישראל בכלל ועניי אנ"ש בפרט‪.‬‬
‫וכשרבינו מדבר על "צדקה" עלינו לבחון‬
‫ולברר אם כן איפוא‪ ,‬מהי הצדקה המהודרת‪,‬‬
‫הנקיה והמבוררת?‬
‫"ועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק ‪-‬‬
‫הצדקה המהודרת והמובחרת ביותר בדורנו"‬
‫כך הכריעו באופן ברור וחד משמעי גדולי‬
‫ופוסקי הדור העומדים בראשה ומפקחים‬
‫עליה באופן אישי והמה מעידים כי כל‬
‫פרוטה ופרוטה מגיעה בשלימות לידי עניים‬
‫אמיתיים‪.‬‬
‫ניסן דוד קיוואק שלום ה‬
‫רוש‬
‫שמ‬
‫עון‬
‫טיי‬
‫כנר‬
‫יצ‬
‫חק‬
‫מ‬
‫איר‬
‫מ‬
‫ורגנשטרן‬
‫אברהם יצחק כרמל אליהו גודלבסקי‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪54‬‬
‫כך הנני יודע כי ב'פרוטה לצדקה' זכיתי‬
‫להציל נפשות אומללות‪ ,‬זכיתי להחיות‬
‫נפשות עגומים וקשי יום‪ ,‬זכיתי למחות‬
‫דמעה מעל פני אלמנות מיוסרות ויתומים‬
‫אומללים‪ ,‬זכיתי להציל חולים מסוכנים‬
‫הנאבקים על חייהם‪ ,‬זכיתי להציל משפחות‬
‫במצוקה מהתמוטטות וקריסה‪ ,‬זכיתי לתמוך‬
‫בתלמידי חכמים עמלי תורה בטהרה מתוך‬
‫הדחק ודקדוקי עניות‪ ,‬זכיתי להאיר חשכת‬
‫עוללים רעבים ללחם השרויים בערום ובחוסר‬
‫כל‪ .‬כי תרמתי ל"ועד הרבנים"!‬
‫כך הנני יודע כי זכיתי לתרום את כספי‬
‫הצדקה עבור אנשי שלומנו‪ ,‬עלינו לזכור כי‬
‫אלפי משפחות מאנ"ש בכל ערי ארץ ישראל‬
‫נתמכים בקביעות בסכומים אדירים ע"י ועד‬
‫הרבנים‪ ,‬מיליוני שקלים כבר חולקו לעניי‬
‫אנ"ש ע"י ועד הרבנים‪ ,‬וכך זכיתי בדרך כבוד‬
‫להעביר את כספי הצדקה שלי לעניי אנ"ש‬
‫וקיימתי "מבשרך אל תתעלם"‪ .‬כי תרמתי‬
‫ל"ועד הרבנים"!‬
‫הצדקה הינה חלק מכל מהלך התיקון‬
‫של "אומן ראש השנה"‪.‬‬
‫ה'פרוטה לצדקה' היא ההשתדלות של‬
‫כל אחד בימי הרחמים והרצון‪.‬‬
‫ה'פרוטה לצדקה' עליה לא יוותר שום‬
‫ברסלב'ר חסיד מעריכת הפדיון נפש בערב‬
‫ראש השנה שרבינו גילה סודה ונחיצותה‬
‫להמתקת הדינים‪.‬‬
‫וכמו שרבינו חינך אותנו לבחור בטוב‬
‫ובמובחר ביותר בכל דבר שבקדושה‪ ,‬כך‬
‫עלינו לנהוג גם במצוות הצדקה‪.‬‬
‫וכמו שרבינו חינך אותנו כי פוסקי ההלכה‬
‫הם המה אשר לאור פסקיהם והכרעותיהם‬
‫נלך בכל דרכינו ועליהם נסמוך לבחור עבורנו‬
‫את האופן המובחר ביותר של קיום המצווה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אחר שנמנו וגמרו פוסקי ההלכה‬
‫ועמודי ההוראה כי האופן המובחר ביותר‬
‫לקיום מצוות הצדקה בדורנו הוא ע"י התרומה‬
‫לועד הרבנים לעניני צדקה ‪-‬‬
‫איך יוכל ברסלב'ר חסיד לוותר‬
‫על זכות זו של תרומה לועד‬
‫הרבנים???‬
‫רשימת הרבנים המקבלים תרומות ל"ועד הרבנים מופיעה ע" ג המעטפה מצורפת לעלון זה‬
‫‪1-800-22-36-36‬‬
‫לתרומות ולהעברת בקשות לתפילה ‪ 24‬שעות ביממה‪:‬‬
‫וזכות הצ‬
‫דקה תעמוד לנו להמתיק את כל הדינים‬
‫בשו‬
‫רשם‬
‫ול‬
‫עורר‬
‫רח‬
‫מים‬
‫וחס‬
‫דים‬
‫עלי‬
‫ונים ולהמשיך‬
‫שפע ישועה ורחמים בעולם‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫יעקב מאיר שכט‬
‫ער שמואל משה קרמר משה בורשטיין‬
‫אלעזר מרדכי קעניג אליעזר ברלנד‬
‫כך הנני יודע בבירור כי השקלים הבודדים‬
‫שחסכתי מפת לחמי להפריש לצדקה אכן‬
‫מגיעים בשלימות לידי עניים אמיתיים‪ .‬כי‬
‫תרמתי ל"ועד הרבנים"!‬
‫ה'פרוטה לצדקה' היא חלק מסדרי‬
‫התיקון שגילה רבינו בהשתטחות על הציון‪,‬‬
‫קודם אמירת התיקון הכללי‪.‬‬
‫הרבנים‬
‫ועד‬
‫לעניני צדקה בארה"ק‬
‫ארה"ב‪1-877-8223-427 :‬‬
‫אנגליה‪0-800-917-5823 :‬‬
‫צרפת‪0-800-106-135 :‬‬
‫לפי |סעיף ‪46‬‬
‫טל‪ * 02-5019111 :‬ת‪.‬ד‪ 50112 .‬ירושלים * מ‪.‬ח‪ .‬בנק הדואר ‪ * 2287438‬לעמותה אישור מס הכנסה‬
‫‪ | 55‬ראש השנה תשע"א‬
‫הבגד עושה את האדם > ה'לבוש היהודי' האותנטי הוא הרבה‬
‫מעבר לסמליות‪ .‬יש לו קשר בל יינתק לפנימיות הנפש‬
‫האם בברסלב לא‬
‫התמקדו במלבושים‪)?(...‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪56‬‬
‫>>>‬
‫‪ | 57‬ראש השנה תשע"א |‬
‫מהי ההופעה הראויה לחסיד ברסלב?‬
‫האם רבינו‪ ,‬אשר שם דגש על האמת‬
‫הפנימית של כל אחד‪ ,‬מייחס חשיבות‬
‫להופעתו החיצונית של האדם?‬
‫במאמר שלפניכם נידון מקומו של‬
‫ה'לבוש היהודי' במשנתו המפוארת של‬
‫רבינו‪ ,‬מוצגים מקורות על חשיבותו‪,‬‬
‫וקביעת מוהרנ"ת‪ :‬אנחנו צריכים‬
‫להיות מובדלים מהגויים לא רק‬
‫בבגדים‪ ,‬אלא אפילו בנעליים!‬
‫>>>‬
‫חשובי אנ"ש ז"ל‬
‫מהדורות הקודמים‬
‫בלבוש יהודי אותנטי‬
‫ר' ברוך ברדיטשובר ז"ל‬
‫| דוד גולדמן |‬
‫דורנו דור עקבתא דמשיחא‪ .‬כבר נשמעים פעמי‬
‫הגאולה‪ .‬גם הסימן אשר אור הצדיק יתפשט בעולם‪,‬‬
‫הולך ומתקיים‪ ,‬כאשר רבים שבים לצור מחצבתם‪,‬‬
‫ומתוכם רבים זוכים להתקרב ולטעום מאורו הגנוז של‬
‫רבינו‪ ,‬ברוך ה'‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הצד שכנגד אינו טומן ידו בצלחת‪ ,‬והוא נאבק‬
‫כנגד כל שביב אור‪ ,‬ועל כל סנטימטר של קדושה‪.‬‬
‫כך קורה‪ ,‬שגם בקרב חוגים רחבים‪ ,‬הנושאים את שם‬
‫הצדיק בגאון‪ ,‬השמחים בעצותיו‪ ,‬מתעוררים בחיזוקיו‪,‬‬
‫ומוצאים תחת כנפיו טל של תחיה‪ ,‬עדיין ישנו תחום‬
‫מסוים שהוא מעורפל ‪ -‬והוא הדיון בשאלה‪ :‬מהי‬
‫ההופעה הראויה לחסיד ברסלב? מהו הלבוש הקדוש‬
‫המתאים למי שמקורב לצדיק הגדול?‬
‫אתם בוודאי מרימים כעת גבה‪ .‬ממתי שמענו שיש‬
‫קוד לבוש אצל רבינו הקדוש? משנתו הסדורה חובקת‬
‫עולם ומלואו‪ ,‬ומתאימה לכל עם ישראל על כל גווניו‬
‫ומלבושיו‪ ,‬רבינו אשר שם דגש על האמת הפנימית‬
‫של כל אחד ‪ -‬האם הוא מייחס חשיבות להופעתו‬
‫החיצונית של האדם?‬
‫הגיעה אפוא העת‪ ,‬להזדקק לסוגיה סבוכה זו‪ ,‬ולשאול‬
‫בקול‪ :‬מהו אכן מקומו של נושא הלבוש‪ ,‬או ליתר דיוק‪,‬‬
‫הלבוש היהודי‪ ,‬במשנתו המפוארת של רבינו?‬
‫לבוש יהודי‪ ,‬למרות הקשיים‬
‫ייתכן מאוד שדברים אלו לא ינעמו לאזנם של‬
‫יהודים יקרים שפיתחו רתיעה כלפי הלבוש החסידי‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬יש מהם‪ ,‬אשר במהלך שיחם וסיגם עם יהודים‬
‫חסידים‪ ,‬הלובשים את כל ה'שמונה בגדים'‪ ,‬אירע להם‬
‫לעיתים מזומנות שהתנהגותם של אלו לא עלתה בקנה‬
‫אחד עם חזותם החיצונית‪ ,‬אולי אף ההיפוך הגמור‬
‫מכך‪ ,‬ולכן מתוך כעס ואכזבה‪ ,‬חפצים הם להתנתק מכל‬
‫הסימנים החיצוניים של אלו‪ ,‬שרימו אותם או פגעו‬
‫בהם חלילה‪.‬‬
‫יש ולעיתים נבע הדבר מכך שיש מאנ"ש היקרים‬
‫החושבים‪ ,‬שמכיון שרבינו הק' הכניס בנו כזו אמת‬
‫ופנימיות‪ ,‬אז אין לנו שום ענין באלו מלבושים להתלבש‪,‬‬
‫שהלא העיקר הוא הלב הבוער והכוסף לה' ית' ‪- - -‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪58‬‬
‫אך מסתבר‪ ,‬שעניין הלבוש היהודי האותנטי הוא‬
‫הרבה מעבר לסמליות ההשתייכות לקבוצה זו או‬
‫אחרת‪ .‬הלבוש היהודי הוא ערך חשוב כשלעצמו‪ ,‬וכלי‬
‫עזר חשוב ומיוחד בעבודת הבורא‪ .‬כל‪-‬כך חשוב‪ ,‬עד‬
‫שלא כדאי לוותר עליו משיקולים של כעס או שנאה‬
‫כלפי אנשים מסוימים‪ ,‬או על חברה מסוימת‪.‬‬
‫וכי יעלה על דעתו של אדם שמכיוון שפגע בו אדם‬
‫המניח תפילין‪ ,‬יפסיק משום כך להניח תפילין‪ ,‬כי‬
‫הפוגע בו גם מניח תפילין?‬
‫ובוודאי שמה שכתב רבינו‪' ,‬בסיפורי מעשיות'‪,‬‬
‫במעשה של הבעל תפילה‪" ,‬שעל הבגדים לא היה‬
‫מקפיד (הבעל תפילה) כלל"‪ ,‬שאין הכוונה שה'בעל‪-‬‬
‫תפילה' נתן לתלמידיו להתהלך במלבושי הגויים‬
‫ח"ו‪ ,‬אלא הכוונה היא בהקשר של בגדים מכובדים‬
‫ומפוארים כדרכי העשירים‪ ,‬כי מסופר שם ש"היה להם‬
‫נהר ואילנות ופירות שאכלו מהם ‪ -‬ועל בגדים לא‬
‫היה מקפיד כלל"‪ .‬כלומר‪ ,‬שלא טרחו לבלות את זמנם‬
‫לטרוח להשיג בגדים יקרים וחשובים‪ ,‬ואין המדובר על‬
‫נושא הלבוש היהודי‪.‬‬
‫אולי ניתן לרמז שלא הקפיד על סוגי הבגדים‬
‫המתויגים ‪ -‬להבדיל מהחצרות החסידיות ששם מקובל‬
‫לבוש אחיד‪ ,‬כפי שאנו אכן מוצאים בברסלב מגוון סוגי‬
‫לבוש ממגוון החצרות‪ ,‬וכך אכן נהגו באומן‪ ,‬שכל אחד‬
‫מאנ"ש היה לובש את סוג הלבוש היהודי שהיה רגיל בו‬
‫מביתו ומבית הוריו‪ ,‬אולם כל הלבושים הללו היו כולם‬
‫לבושים יהודיים אותנטיים וחסידיים‪ .‬כולם כאחד היו‬
‫שונים לחלוטין מהלבוש הרחובי והגויי‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬כמו בכל דבר שבקדושה‪ ,‬שישנם מניעות‬
‫ועיכובים‪ ,‬הרי גם בעניין הלבוש היהודי יש אשר באמת‬
‫קשה להם‪ .‬לא קל בבת אחת לשנות את ההופעה‪ :‬יש‬
‫קושי נפשי וחברתי‪ ,‬מצד האדם עצמו ומצד הסביבה‪.‬‬
‫איננו באים ח"ו לזלזל או להפחית בערכם של אלה‬
‫אשר קשה להם‪ .‬אבל יש לעורר ולהבהיר שיש כאן ערך‬
‫חשוב‪ ,‬יסודי ומהותי‪ ,‬אשר כמו בכל ענייני רבינו‪ ,‬יש‬
‫לכסוף ולהשתוקק להשיג אותו‪ ,‬אף להתפלל ולשפוך‬
‫שיחו לפני השי"ת‪' :‬רבש"ע אתה הרי רוצה שאלבש‬
‫בגדים של יהודי‪ ,‬לבוש יהודי אותנטי‪ ,‬ואתה יודע‬
‫שקשה לי‪ ,‬עזור לי לעשות רצונך'‪.‬‬
‫אנחנו בברסלב הרי אמונים על מידת האמת‪ .‬אם‬
‫האמת היא שצריך לקום בחצות לילה‪ ,‬אינני מתכחש‬
‫לאמת הזו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שקשה לי לקיים אותה‪ ,‬בכל‪-‬‬
‫זאת אני נכסף ומתפלל על‪-‬כך‪ .‬אם האמת היא שצריך‬
‫להתפלל בכוונה‪ ,‬להתמיד בלימוד התורה‪ ,‬וכן הלאה ‪-‬‬
‫הרי לא ימצא אדם שינסה להכחיש ולטשטש הדברים‬
‫האמיתיים‪ ,‬רק מפני שקשה לו‪.‬‬
‫כך גם בעניין ה'לבוש היהודי'‪ ,‬נניח את הקשיים ואת‬
‫המניעות בצד‪ ,‬ונראה מהי דעת רבינו הקדוש בנושא‪.‬‬
‫"ואסור ללבוש במלבושיהם"‬
‫נפתח בדברי ר' נתן (ליקוטי הלכות‪ ,‬חוקות העכו"ם‬
‫ב)‪ ,‬שביאר סוגיא זו היטב‪" :‬צריכין להתרחק מהם (‪-‬‬
‫מהגויים) בכל הדברים‪ ,‬שלא להתדמות להם בשום דבר‬
‫שבעולם‪ ,‬אף על פי שאין בזה הדבר שום איסור מצד‬
‫עצמו‪ ,‬אף על פי כן אסור להתדמות להם בשום עניין‬
‫שבעולם‪ .‬ואסור ללבוש במלבושיהם וכו' כי בזה כלול‬
‫כל התורה כולה"‪.‬‬
‫כעת מסביר ר' נתן את חומרת העניין ואת התוצאות‬
‫ההרסניות שיש בהתדמות לגויים‪" :‬כי באמת ישראל‬
‫כך אכן נהגו באומן‪ ,‬שכל‬
‫אחד מאנ"ש היה לובש‬
‫את סוג הלבוש היהודי‬
‫שהיה רגיל בו מביתו‬
‫ומבית הוריו‪ ,‬אולם כל‬
‫הלבושים הללו היו‬
‫כולם לבושים יהודיים‬
‫אותנטיים וחסידיים‪.‬‬
‫כולם כאחד היו שונים‬
‫לחלוטין מהלבוש‬
‫הרחובי והגויי‬
‫ר' הירש לייב ליפל ז"ל‬
‫ר' יחזקאל מנדלאיל ז"ל‬
‫מצד עצמם בשרשם‪ ,‬הם רחוקים לגמרי מכל העוונות‪,‬‬
‫ואין שום עוון שייך לאיש ישראלי כלל לפי קדושתו‬
‫משורשו‪ .‬כי ישראל הם עצם הטוב‪ ,‬והם רחוקים מן‬
‫הרע בתכלית הריחוק בשרשם‪ .‬ועל כן אין להסטרא‬
‫אחרא שום אחיזה ושייכות לפתות אחד מישראל‬
‫חס ושלום‪ ,‬כי אם על ידי כח המדמה (=הדמיון)‪ ,‬כי‬
‫המדמה מטעה את האדם‪ ,‬שהוא מדמה דבר לדבר‪ ,‬עד‬
‫שהוא מהפך חס ושלום‪ ,‬ומשים רע לטוב‪ ,‬אור לחושך‪,‬‬
‫כמו שכתוב 'שמים אור לחושך וחושך לאור שמים מר‬
‫למתוק ומתוק למר' וכו'"‪.‬‬
‫כל אחד מאתנו יודע ומרגיש היטב עד כמה קולעים‬
‫דברי ר' נתן‪ ,‬הרי אף אחד מאתנו אינו רוצה לחטוא‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬כמה מכשולים אירעו בגלל 'לא ידעתי'‪' ,‬לא‬
‫חשבתי'‪' ,‬לא התכוונתי'‪' ,‬לא הבנתי'‪' ,‬לא היה ברור לי'‬
‫ והרשימה מתארכת בלי קץ‪ ,‬בדבר תחבולות היצר‬‫ 'כח המדמה'‪ ,‬כפי שרבינו זועק שהיה ראוי לכנות‬‫ליצר‪.‬‬
‫"ועל כן"‪ ,‬ממשיך ר' נתן ‪" -‬גזרה עלינו התורה שלא‬
‫ללכת בחוקותיהם‪ ,‬ושלא להתדמות להם בשום דבר‪,‬‬
‫שלא להתדמות להם דייקא‪ ,‬כדי שלא ליתן כח חס‬
‫ושלום להכח המדמה‪ .‬כי הגויים הם הרע של כל התאוות‬
‫והמידות‪ ,‬כמובא בדברי רבינו ז"ל‪ ,‬ועל כן כשמתדמין‬
‫להם בשום דבר‪ ,‬על ידי זה מתגבר המדמה חס ושלום‪,‬‬
‫ויכולין לבוא חס ושלום על ידי זה לידי דעותיהם‪ .‬כמו‬
‫שכתוב 'ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם' (תהילים‬
‫קו)"‪.‬‬
‫הלבוש הגויי מהווה‪ ,‬איפוא‪ ,‬פתח לחטאת הרובץ‪,‬‬
‫והוא מסייע ומאפשר ליצר להכשיל ולפתות‪.‬‬
‫מצער לספר‪ ,‬אשר אזהרה זו היא בדוקה ומנוסה‪.‬‬
‫כמה מאנ"ש היקרים מאוד סיפרו‪ ,‬שכאשר שינו את‬
‫לבושם ללבוש רחובי‪ ,‬בלי שום כוונה רעה‪ ,‬אולי אף‬
‫סברו שכך יוכלו לשים דגש רב יותר על הפנימיות‪,‬‬
‫אולם תוך תקופה קצרה מצאו את עצמם בירידה‬
‫רוחנית נוראה‪ ,‬ירידה תלולה שלא שיערו לעצמם‬
‫מעולם שיגיעו אליה‪.‬‬
‫לא בכדי אמרו חז"ל (פסיקתא שמות ו‪,‬ו) ש'ישראל‬
‫נגאלו ממצרים בזכות ששמרו על שמם לשונם‬
‫ומלבושם'‪ ,‬דברים אלו‪ ,‬שהם אמנם חיצוניים הם אלו‬
‫ר' יצחק מאיר קורמן ז"ל‬
‫ר' ישראל דב אודסר ז"ל‬
‫את חשיבותו של הלבוש‬
‫היהודי‪ ,‬ניתן ללמוד גם‬
‫מהתבטאויות רבות של‬
‫ר' נתן בכתביו‪ ,‬שקושר‬
‫את הלבוש בנשימה‬
‫אחת עם אמונת ישראל‪,‬‬
‫כאשר במקביל הלבוש‬
‫הגויי מזוהה אצל ר'‬
‫נתן עם חכמות הגויים‬
‫ואפיקורסות‬
‫שהיוו סיבה לעם ישראל לצאת מהגלות ‪.‬‬
‫ולמי שתוהה מהו לבוש יהודי‪ ,‬מוסיף ר' נתן‬
‫ללמדנו‪" ,‬ועל כן צריך להתלבש במלבוש ישראל‬
‫דייקא‪ ,‬ולהתדמות בכל דבר לדרכי החכמים והצדיקים‬
‫האמתיים – זה הוא הלבוש היהודי ‪ -‬כמו שאמרו‬
‫חז"ל "הדבק בתלמידי חכמים וכמו שכתוב 'הולך את‬
‫חכמים וחכם'‪ ,‬כי על ידי שמדמין עצמם במעשיהם‬
‫ובהנהגותיהם לדרכי הכשרים האמתיים‪ ,‬על‪-‬ידי זה‬
‫זוכין להיכלל בהם‪ ,‬ולסוף יהיה באמת כמותם‪.‬‬
‫"כי כוח המדמה הוא בבחינת נוגה שהיא לפעמים‬
‫נכלל בטוב ולפעמים להיפך‪ ,‬כי הוא בחינת דמיון‪,‬‬
‫ולמקום שמדמה עצמו שם נכלל ועיקר הבחירה‬
‫והניסיון של האדם הוא בכח המדמה"‪.‬‬
‫בגד קצר‪ ,‬יהודי קצר‬
‫עומק נוסף במעלתם של בגדי עם ישראל אנו למדים‬
‫מדבריו של ר' נתן בהלכות חוקות העכו"ם (א')‪:‬‬
‫"כי ישראל עם קדוש נבדלו מכל השבעים אומות‪,‬‬
‫וזכו להתקרב להשי"ת‪ ...‬ועל כן צריכין ישראל להיות‬
‫פרושים ומובדלים מן השבעים אומות בכל הענינים‪,‬‬
‫הן באכילה ושתיה‪ ,‬והן במלבושים‪ .‬והבגדים של‬
‫האדם מרמזין על מידותיו של האדם‪ ,‬כמובא בספר‬
‫הא"ב (ספר המידות) אות בגדים (סימן א')‪ .‬וכמבואר‬
‫בליקוטי‪-‬מוהר"ן (תו' כ"ט) על הפסוק 'בכל עת יהיו‬
‫בגדיך לבנים'‪" ,‬בגדיך" מלשון גידיך‪ ,‬היינו שכל השס"ה‬
‫גידים של האדם יהיו טהורים ומקודשים‪.‬‬
‫"ועל כן ישראל משונין במלבושיהן מכל השבעים‬
‫אומות ויש להם כמה מצוות בהבגדים כגון ציצית‬
‫ושעטנז כי הבגדים של ישראל יקרים מאד כמו שכתוב‬
‫'שלמותיך כריח לבנון' (שיר השירים ד' ועיין רש"י) כי‬
‫עיקר קדושת ישראל תלויים וניכרים בהבגדים כנ"ל"‪.‬‬
‫ולעומת זאת‪ ,‬גם החטא תלוי ומושרש בבגדים‪" :‬כי‬
‫עיקר העונש שנענשים להתלבש בבגדים צואים ח"ו‪...‬‬
‫כמו שכתוב 'ויהושע היה לבוש בגדים צואים'‪ ...‬כי‬
‫הפגם ניכר בבגדים בבחינת גם כנפיך נמצא דם נפשות‬
‫אביונים נקיים"‪.‬‬
‫ובספר המידות (בגדים ט)‪" :‬עתיד הקב"ה להפרע‬
‫מאותם הלובשים מלבושי עכו"ם"‪.‬‬
‫כעת אנחנו יכולים להבין באופן פלא‪ ,‬שלמרות כל‬
‫הביקורת של רבינו כלפי מנהיגים מסוימים בדורו‪ ,‬על‬
‫שלא דאגו כראוי לרוחניות של צאן מרעיתם‪ ,‬בכל זאת‬
‫הדגיש רבינו חזור ושוב שהם "יקרים גם כן מאד בעיני‬
‫השם יתברך‪ ,‬ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקין‬
‫ממנהגי הקלי‪-‬עולם‪ ,‬ההולכים ומנהיגים עצמם דייקא‬
‫בדרכי העכו"ם‪ ...‬להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן‬
‫ובמנהגיהם כמנהגי הגויים כאשר נתפשט עכשיו‬
‫בעוונותינו הרבים‪ ,‬ואם לא היו פועלים (‪-‬המנהיגים‬
‫הנ"ל) כי אם מה שמרחקין מהם‪ ,‬גם כן דים‪ .‬כי כל‬
‫מנהיג‪ ,‬איך שהוא מתנהג בעבודתו‪ ,‬על כל פנים הוא‬
‫רחוק מדרכיהם‪ .‬וכן המקורבים אליהם‪ .‬כי מאחר‬
‫שמדקדקים לבלי להניח שיער אחורי פאות הראש‬
‫ממילא אינם מגדלים בלורית שקורין 'ביי‪-‬האר'" (חיי‬
‫מוהר"ן תכא)‪.‬‬
‫לפעמים יכולים צדיקים להביע באימרה קצרה‬
‫וקולעת‪ ,‬יותר ממה שיוכלו מאמרים שלמים לנסות‬
‫בהבעה‪.‬‬
‫ואין כמו שיחתו הידועה של הבעל‪-‬שם‪-‬טוב‬
‫הקדוש‪ ,‬לבטא את כוחו ההרסני של הלבוש הלא‪-‬יהודי‪,‬‬
‫כאשר התייחס (כפי המקובל בפי אנשי שלומנו בשמו)‬
‫‪ | 59‬ראש השנה תשע"א |‬
‫לעניין אלו ששינו את לבושם‪ ,‬ובמקום המעיל הארוך‬
‫המסורתי חיקו את הגויים שלבשו חליפות קצרות‪ ,‬ענה‬
‫ואמר‪" :‬א קורצער בגד ‪ -‬א קורצער יוד" (בגד קצר ‪-‬‬
‫יהודי קצר) (שיח שרפי קודש ו‪ .‬תקל)‪ .‬זאת‪ ,‬מחמת‬
‫שהשפעתו ההרסנית של לבוש הגויים מחלחלת עד‬
‫לפנימיות הנשמה‪ .‬והדברים מבהילים‪ ,‬מחמת ש'יהודי‬
‫קצר' משמעותו‪' ,‬מוגבל ומצומצם' מבחינה יהודית‪.‬‬
‫יהודי "בערבון מוגבל"‪.‬‬
‫גם שיחתו של רבינו‪" :‬באשכנז אינם נמצאים ספרי‬
‫הזוהר הקדוש ומחמת שאין שם ספרי הזוהר הקדוש ‪-‬‬
‫על כן הם הולכים במלבושי דייטש (‪ -‬גרמניה‪ ,‬הכוונה‬
‫לחליפות קצרות כמנהג הגויים)" ‪ -‬מובנת להפליא‬
‫בדרך זו‪ ,‬כי הזוהר הקדוש כידוע‪ ,‬מאיר את פנימיות‬
‫התורה בישראל‪ ,‬והמלבושים קשורים קשר בל יינתק‬
‫לפנימיות הנפש‪.‬‬
‫הבא‪" :‬אנו צריכין להיות בדלים מן העכו"ם אפילו‬
‫במלבושים‪ ,‬אפילו בלבישת המנעלים‪ .‬וכעין שאמרו‬
‫רבותינו זיכרונם לברכה בשעת הגזירה‪' ,‬אפילו אערקתא‬
‫דמסאני (‪ -‬על צבע רצועת הנעל‪ ,‬שהיהודים היו‬
‫מובדלים בה מהגויים) ייהרג ועל יעבור'‪ ,‬כי המנעלים‬
‫שלהם הוא בחינת פגם 'כתנות עור'‪ ,‬שנאחז בהם‬
‫מחמת הנחש‪ ...‬ומנעלים שלנו דקדושה הם בבחינת‬
‫תיקון והזדככות 'כתנות עור'‪ ,‬בבחינות מה יפו פעמיך‬
‫בנעלים‪ .‬ועל כן יש אצלנו כמה דינים בלבישת מנעלים‪,‬‬
‫כי אנו צריכים ללבוש המנעלים על פי התורה הקדושה‬
‫וכו'" (עצות ישרות ערך בגדים ג')‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬על טעם וריח אין להתווכח‪ .‬מושגי יופי‬
‫משתנים מאדם לאדם‪ ,‬וקשה לחייב מישהו ללבוש‬
‫בגד שאינו יפה בעיניו‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר‪ ,‬אנו‬
‫מאמינים בצדיקנו שקבעו אשר רק מלבוש יהודי‬
‫מקורי הוא יפה‪" :‬כי עיקר החן והחשיבות וההתפארות‬
‫את חשיבותו של הלבוש היהודי‪ ,‬ניתן ללמוד גם‬
‫מהתבטאויות רבות של ר' נתן בכתביו‪ ,‬שם זועק ר'‬
‫נתן את כאבו העצום למראה פרצה זו וקושר את‬
‫הלבוש בנשימה אחת עם אמונת ישראל‪ ,‬כאשר‬
‫במקביל הלבוש הגויי מזוהה אצל ר' נתן עם חכמות‬
‫הגויים ואפיקורסות‪.‬‬
‫"ועל כן ראוי לנו לבכות ולצעוק יום ולילה‪ ,‬נבטוש‬
‫רישא בכותלא דביתא‪ .‬בת עמי חגרי שק התפלשי‬
‫בעפרים‪ ,‬אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים‪ .‬על גודל‬
‫השבר והצרה הגדולה הנשמעת בעולם‪ .‬אשר עדיין‬
‫לא היתה כזאת‪ .‬אשר נתחברו בכמה מקומות כמה‬
‫כתות רשעים גמורים מפורסמים‪ .‬ועשו לעצמן חברת‬
‫חינוך נערים‪ ...‬כי מרגלים אותם בדרכי העובדי כוכבים‬
‫ובמלבושיהם מנעוריה והם צדים נפשות יקרות‬
‫לפורחות לגיהנם"‪( .‬ליקוטי הלכות‪ ,‬פסח ז‪,‬ו)‪.‬‬
‫"בדורות הללו שהם עקבות משיחא עתה הוא‬
‫בחינת אחרית הימים‪ ,‬שעל זה התנבא משה רבנו עליו‬
‫השלום‪ ,‬בתורתנו הקדושה‪ .‬בצר לך ומצאוך באחרית‬
‫הימים האלה וכו'‪ ...‬ורבים מבני פריצי עמנו נכשלו‬
‫ונפלו ונתעו‪ ...‬שכך ראוי להתנהג‪ ,‬לגלח את הזקן‬
‫והפאות‪ ,‬וללבוש במלבושי העובדי כוכבים‪ ,‬וללמד‬
‫לשונות וחכמות חיצוניות וכו' רחמנא לצלן"‪( .‬ליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬משא ומתן ד‪,‬טז)‪.‬‬
‫"כמה רע ומר עד הנפש‪ ,‬דרכי אלו הפורשים מדרכי‬
‫ישראל‪ ,‬ההולכים בכל מנהגיהם בדרכי העכו"ם דייקא‪...‬‬
‫כי אנשי ישראל הפשוטים‪ ...‬מאחר שיש להם אמונה‬
‫על כל פנים‪ ,‬ומתנהגים בדרכי אבותינו אשר מעולם‪,‬‬
‫ואינם הולכים בדרכי מלבושיהם ובמנהגיהם ואינם‬
‫מחנכים בניהם בלימוד ספריהם ולשונותם וכו'"‬
‫(ליקוטי הלכות‪ ,‬פו"ר‪ ,‬ג')‬
‫אנחנו צריכים להיות כל‪-‬כך מובדלים מהגויים לא‬
‫רק בבגדים אלא אפילו בנעליים‪ .‬זאת נלמד מהציטוט‬
‫"אנו צריכין להיות‬
‫בדלים מן העכו"ם‬
‫אפילו במלבושים‪ ,‬אפילו‬
‫בלבישת המנעלים‪ .‬וכעין‬
‫שאמרו רבותינו זיכרונם‬
‫לברכה בשעת הגזירה‪,‬‬
‫'אפילו אערקתא דמסאני‬
‫(‪ -‬על רצועת הנעל‪,‬‬
‫שהיהודים היו מובדלים‬
‫בה מהגויים) ייהרג ועל‬
‫יעבור'‪ ,‬כי המנעלים‬
‫שלהם הוא בחינת פגם‬
‫'כתנות עור'"‬
‫מלבוש יהודי‪ ,‬זה יפה‬
‫אמיתי הוא רק אצל ישראל‪ ,‬בבחינת 'ישראל אשר בך‬
‫אתפאר'‪ .‬ומלבושים של ישראל‪ ...‬יש בהם כל מיני חן‬
‫וכל מיני התפארות‪ ,‬מה שאין כן העכו"ם הם בהיפך‬
‫מההתפארות והחן הזה‪ .‬וזה שהזהירה התורה‪' :‬ולא‬
‫תחנם'‪ ,‬ודרשו רבותינו ז"ל 'לא תתן להם חן'‪ ,‬שאסור‬
‫לומר‪ ,‬כמה נאה עכו"ם זה; כי עיקר הנוי וההתפארות‬
‫הוא רק אצל ישראל‪ ,‬על‪-‬כן צריכין להתלבש במלבושי‬
‫ישראל דיקא" (אוצר היראה בגדים יא)‪.‬‬
‫על עניין זה אפשר לומר בדרך מליצה את הנאמר‪:‬‬
‫בגדי לקח צר ואני אומללה (תיקון חצות)‪.‬‬
‫הלבוש משפיע לטובה‬
‫נוכחנו לדעת כי דעת רבינו הקדוש היא שהבגד‬
‫עושה את האדם‪ ,‬ומי שמתלבש בלבוש יהודי כשר‪,‬‬
‫הלבוש משפיע עליו לטובה ‪ -‬ולבוש לא‪-‬יהודי משפיע‬
‫על האדם לרעה‪ .‬אין כוונת רבינו לסגנון מסוים של‬
‫מלבושים של קבוצה או עדה מסוימת‪ ,‬אלא הוראה‬
‫עקרונית‪ :‬ללבוש בגד יהודי אמיתי‪ ,‬לבוש אשר מובדל‬
‫ומופרש מהלבוש החילוני ומהסגנון הרחובי ‪ -‬לבוש‬
‫פסול‪ ,‬אשר משמש כיום את מה ששימשו פעם‬
‫החליפות הקצרות ‪ -‬להדמות לגויים ולרחוב‪.‬‬
‫איננו באים להחליש או לרפות ידיו של האדם אשר‬
‫קשה לו‪ ,‬או שמנוע מסיבה זו או אחרת מלבוש יהודי‪,‬‬
‫רק באנו לפזר את הערפל‪ ,‬להבהיר מהו הסגנון והכיוון‬
‫הרצוי‪ ,‬ולאן צריכים לשאוף‪.‬‬
‫מעניין לעניין באותו עניין‪ :‬יש לעמוד על נקודה‬
‫חשובה שהיא ידועה יותר והיא נושא הזקן והפאות‪.‬‬
‫שכן על פי פנימיות התורה מעלת הזקן והפאות גבוהה‬
‫מאוד מאוד כידוע‪ ,‬וכמבואר במקומות רבים בספרי‬
‫מוהרנ"ת ובכל ספרי המקובלים‪.‬‬
‫ועל זה אמר מוהרנ"ת "ואין מי שיכול לשער ולתפוס‬
‫בדעתו עצם מעלת קדושת הזקן הקדוש‪ .‬וכן להיפך‬
‫[לקוטי הלכות יו"ד הלכות גילוח ב‪,‬ג‪ ],‬כל זמן שאינו‬
‫משליך מעליו הפיאות והזקן ואפילו אם הוא כמו שהוא‬
‫עדיין יש לו סימן ישראל ויכול עדיין לשוב לה' בנקל‬
‫כי שערות הפיאות והזקן נמשכים ממקום עליון וגבוה‬
‫כזה"‪[ .‬אוצר היראה קומת האדם ט"ז]‪.‬‬
‫ורואים שמכל המצוות‪ ,‬נקט רבינו את עניין הזקן‬
‫והפיאות דייקא‪ .‬ואמר "ומה יש לו לנפטר להיות שרוי‬
‫בעצבות מאחר ששוכב לצד הדלת מגודל ומעוטר בזקן‬
‫ופיאות" [שיש"ק ב – ריט]‪.‬‬
‫וכן סיפר ר' ישראל בער אודסר‪ ,‬ששמע את רבו ר'‬
‫ישראל קרדונר בעת שעודד את עצמו לפני פטירתו‪,‬‬
‫ואמר "ברוך ה' שאני הולך ועוזב את העולם הזה כשאני‬
‫עטור בזקן"‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ .‬את שערות הראש מצוה לגלח לגמרי‪,‬‬
‫כדברי מוהרנ"ת (הל' גילוח)‪" :‬אבל כל שאר השערות‬
‫מחמת שהם בבחינת מותרות‪ ,‬יש בהם יניקה לסט"א‬
‫כי משם עיקר יניקתן‪ ,‬וע"כ כשנגדלין הרבה צריך‬
‫לחותכם‪...‬וע"כ מצוה לגלחם ערב הרגל"‪.‬‬
‫ונסיים במכתב של ר' נתן‪" ,‬אולי אוכל להחיותך‬
‫ולשמחך‪ ,‬ולהזכירך שאנו מברכין בכל יום שלא עשני‬
‫גוי‪ ,‬וצלם אלקים עליך ועל כולנו בני ישראל ההולכים‬
‫בזקן ופאות‪ ,‬שהם עיקר ההידור של ישראל‪ ...‬ראוי‬
‫לאיש ישראלי לשמוח בזקנו ופאותיו הקדושים‬
‫ולהתחזק על ידי זה לידע שעדיין ה' עמו‪[ "...‬עלים‬
‫לתרופה מכתב שעח]‬
‫ואנשי‪-‬שלומנו אכן נהגו בכל הדורות ללכת בזקן‬
‫ובפאות‪ ,‬גם במקום של מסירות‪-‬נפש‪ ,‬כסימן היכר‬
‫לתפארת עם ישראל‪.‬‬
‫"על‪-‬ידי שמתדמה בלבושיו לצדיקים‪,‬‬
‫יזכה להיכלל בהם‪ ,‬ולבסוף יהיה כמותם"‪.‬‬
‫ליקוטי הלכות‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪60‬‬
‫>>>‬
‫‪ęĕĕĘĠėč ęĕėđĒđ ĐĤđĦ ĘĕďĎĕ ěĤģĘ ĕĦĜĥ ĕđĜĚ ęđĕĐ ďđĞ ęĕĥėđĤ‬‬
‫‪ÂęĐĕĦđĤĕĠà ęĕĕđĜĚĐ ĦĕĜėđĦč ĦđĠĦĦĥĐ ĝĕĔĤė ęĎđ ,ĐĤđĦ ĕĘĚĞč ĐėĕĚĦ ęĎ‬‬
‫‪:ĕđđĥč ęĕĝĤĠ ĥďđē Ęė‬‬
‫‪:ĕđđĥč ĐĤĕď ĐĜĥ Ęė‬‬
‫‪AD2560-AD2680‬‬
‫‪ | 61‬ראש השנה תשע"א |‬
‫פרסום ראשון >‬
‫‪ 40‬שנה למסעו הראשון של רבי שמואל שפירא זצ''ל לציון הקדוש באומן‬
‫אהרן קליגר מגולל בצורה‬
‫מרתקת ועוצרת נשימה את‬
‫סיפורו המופלא והבלתי‪-‬ייאמן‬
‫של המסע הראשון שערך‬
‫רבי שמואל שפירא זצ''ל‬
‫לציון הקדוש באומן‪ ,‬בשנת‬
‫תשל"א בעזרת מי שליוו את‬
‫המסע מקרוב‪ ,‬הוא מתאר‪,‬‬
‫שלב אחר שלב‪ ,‬את חמשת‬
‫חודשי הגלות בארצות‪-‬הברית‬
‫בדרך אל ה'גרין קארד' הנכסף‪,‬‬
‫הכישלון‪ ,‬הישועה שהגיעה‬
‫מלונדון‪ ,‬רגעי האימה בטרמינל‬
‫של קייב‪ ,‬הדרמה ליד הבית‬
‫בסימטת בילנסקי ‪ ,1‬רגעי‬
‫ההשתטחות‪ ,‬והפרידה הכואבת‬
‫מהציון הקדוש‪ ,‬ומסביר מדוע‬
‫שנים אחרי מסעו‪ ,‬התעניין‬
‫רבי שמואל‪" :‬האם חצר הציון‬
‫אכן נראית כמו שהיא נראית‬
‫בתמונות?" מי יתן לי אבר‬
‫כיונה‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪62‬‬
‫"ארבעים שנה‬
‫חיכיתי‬
‫וייחלתי‬
‫ליום הגדול‬
‫רבי שמואל משטתח על הציון הקדוש‬
‫והנורא הזה‪...‬‬
‫‪ | 63‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| אהרן קליגר |‬
‫צילום‪ :‬מתוך הספר 'השרף'‬
‫העומד לראות אור בקרוב | ארכיון‬
‫ירושלים‪ ,‬אייר תש"ל‪.‬‬
‫שמועה עוברת מפה לאוזן וגורמת לגלי שמחה בין‬
‫חסידי ברסלב בארץ‪-‬הקודש‪ :‬הרה''ח רבי צבי אריה‬
‫רוזנפלד‪ ,‬מחשובי חסידי ברסלב בארצות‪-‬הברית‪ ,‬מי‬
‫שהקדיש את חייו להפצת עניינו של רבנו‪ ,‬מתמקד גם‬
‫בניסיונות לפריצת 'מסך הברזל' ומארגן נסיעות לציון‬
‫הקדוש באומן‪ .‬השמועה סיפרה‪ ,‬כי הוא מארגן קבוצה‬
‫של בעלי אזרחות אמריקנית‪ ,‬לנסיעה לאומן‪ ,‬באמצעות‬
‫ויזה רשמית וחוקית‪.‬‬
‫השמועה פשטה כאש בשדה קוצים‪ .‬חסידים‬
‫ואנשי מעשה מחסידי ברסלב‪ ,‬שמוקד כיסופיהם כל‬
‫ימיהם היה להשתטח על הציון הקדוש‪ ,‬החלו לברר‬
‫בקדחתנות‪ :‬איך וכיצד משיגים דרכון אמריקני‪ ,‬שהפך‬
‫כעת למסמך נכסף‪.‬‬
‫התהליך היה כרוך בהשגת 'גרין קארד'‪ .‬גרין קארד‬
‫הוא כרטיס המעניק לתושבים זרים ומהגרים רשיון‬
‫שהייה קבוע בארצות‪-‬הברית‪ .‬בין שאר מעלותיו של‬
‫ה'גרין קארד' ‪ -‬הוא מעניק לבעליו את האפשרות‬
‫לשאת דרכון ארעי –דרכון לבן‪ ,‬לארצות שאזרח ישראלי‬
‫אינו מסוגל להגיע אליהן‪.‬‬
‫ל'ברית המועצות' למשל‪ .‬לאומן בעקיפין‪.‬‬
‫אלא שהשגת הגרין קארד כרוכה בדרך‪-‬כלל במסלול‬
‫יסורים מתמשך‪ .‬הדרך המהירה והיעילה ביותר להשגתו‬
‫היא להבהיר לשלטונות‪ ,‬שהמבקש הוא אזרח חשוב‬
‫לקהילה האמריקנית‪ .‬אחת האפשרויות שאנשי תורה‬
‫הרבו לעשות בה שימוש‪ ,‬היא יצירת מצב שבית‪-‬כנסת‬
‫או קהילה באחת מערי ארצות‪-‬הברית‪ ,‬מזמינה את‬
‫מבקש הגרין קארד לכהן בה כרב‪.‬‬
‫אלא שגם לאחר השגת הגרין קארד והדרכון הארעי‪,‬‬
‫היה קשה מאוד להגיע באמצעותו לעיר כמו אומן‪.‬‬
‫אשרות שהייה בברית המועצות (= ֶחבֶר הארצות‬
‫שכללו את רוסיה‪ ,‬אוקראינה ועוד) ניתנו בימים ההם‪,‬‬
‫רק עבור ערים גדולות ולאזורים מסוימים‪ ,‬שהוגדרו‬
‫מראש על‪-‬ידי השלטון הקומוניסטי‪ .‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬ערים‬
‫מפותחות שהרוסים חפצו ביקרן‪ .‬האישור לבקר מאחת‬
‫מהערים הגדולות הופיע במפורש בוויזה המצורפת‬
‫לדרכון‪ ,‬אולם אומן לא רק שלא נמנתה על האזורים‬
‫הללו ‪ -‬אלא חמור מכך‪ :‬היא נחשבה כ'אזור צבאי סגור'‬
‫לתיירים‪ ,‬זאת בשל מחנה צבאי גדול ששכן בה‪.‬‬
‫תייר שנתפס שם' עלול היה למצוא עצמו מואשם‬
‫בריגול‪.‬‬
‫ברסלב הכירה בהיסטוריה שלה כמה 'מרגלים'‪,‬‬
‫שאכלסו את מרתפי הק‪ .‬ג‪ .‬ב‪.‬‬
‫אלא שבעבר‪ ,‬לאחר שתדלנות ומאמצים עליונים‪,‬‬
‫הצליח רבי צבי אריה להשיג‪ ,‬בדרך‪-‬לא‪-‬דרך‪ ,‬אשרת‬
‫כניסה לאומן עצמה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬פתחו רבים מהחסידים‬
‫במאמצים להשיג גרין קארד‪ ,‬ועימו הדרכון הארעי‬
‫הנכסף‪ ,‬כדי להגיע בסופו של מסע לציון הקדוש‬
‫באומן‪.‬‬
‫כך נוצר מצב סוריאליסטי‪ :‬עשרות דמויות הוד‪,‬‬
‫גדולי העובדים‪ ,‬אנשי השם בחצרות ברסלב‪ ,‬שרגליהם‬
‫בקרקע‪ ,‬וליבם ונפשם בשמי שמיא‪ ,‬שהעניקו גט‬
‫כריתות לכל אשליותיו ומשאלותיו של עלמא דשיקרא‪,‬‬
‫עזבו את ארבע אמותיהם המקודשות‪ ,‬ואת מקום‬
‫הקודש והמקדש‪ ,‬והיגרו לבית החרושת הגדול בעולם‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪64‬‬
‫לתאוות הממון‪ :‬ארצות‪-‬הברית ‪ -‬והכל על‪-‬מנת‬
‫להשיג את הדרכון הזמני הנכסף‪...‬‬
‫‪...‬ועיניהם‪ ,‬וליבם‪ ,‬וכל מיתרי נפשם ‪ -‬נשואים‬
‫לקצהו השני של העולם ‪ -‬לאומן האוקראינית‪.‬‬
‫באותה תקופה תקף פתאום את העיר ניו‪-‬יורק‬
‫דחף שאינו בר‪-‬כיבוש להכתרת רבנים‪ .‬עשרות הזמנות‬
‫לכהונות רבניות עשו את דרכן מארצות‪-‬הברית של‬
‫אמריקה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ועליהן שמות אנשים שעבור‬
‫כל הון דעלמא לא היו מסכימים להתעטר בכתר‬
‫הרבנות‪.‬‬
‫מאחורי ההזמנות עמדו יהודים יקרים‪ ,‬שביקשו‬
‫לסייע בכך לאחיהם בירושלים‪ ,‬היוצאים למלחמה‬
‫ב'סטרא אחרא' הקומוניסטית‪ ,‬כדי להגיע למחוז‬
‫כיסופיהם‪ .‬בארה"ב היו הנוסעים נוהגים להתארח‬
‫בביתם של יקירי אנ"ש שם‪ ,‬כמו רבי יוסף צבי‬
‫ווסילסקי‪ ,‬רבי אלעזר ווייצהנדלר ואחרים‪.‬‬
‫ראשון עשה את המסלול הרה''ח רבי יעקב גדליה‬
‫תפילינסקי‪ .‬בחורף תשכ"ט יצא רבי יעקב לארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬ולאחר ארבעה חודשי שהייה בגולה האמריקנית‪,‬‬
‫קיבל דרכון זמני ‪ -‬ויצא לאומן‪ .‬באותה שנה פקד את‬
‫הציון גם הרה''ח רבי אליעזר שלמה שיק‪.‬‬
‫לקרב אותו לעניין של רבנו‪.‬‬
‫לרבי שמואל לא היו התלבטויות‪ .‬העולם היה בעיניו‬
‫מופרך כל‪-‬כך‪ ,‬חסר כל ממשות‪ ,‬שגם החומרנות‬
‫האמריקנית הברוטאלית‪ ,‬לא איימה עליו‪ .‬מי שבז‪,‬‬
‫מנוער ומנותק כליל מהחומר וחילותיו‪ ,‬אינו מסוגל‬
‫להרגיש אליו חיבור‪ .‬ארצות‪-‬הברית בעיניו של רבי‬
‫שמואל הייתה למעשה מין 'טרמינל'‪ ,‬תחנת רכבת‬
‫גדולה‪ ,‬אמצעי חסר חשיבות‪ ,‬שתפקידו היחיד הוא ‪-‬‬
‫להביאו למקור ערגתו‪.‬‬
‫גם כאן האיר כבאור יום המבט הבהיר של רבי‬
‫שמואל על עולם ויושבי בו‪ :‬אמריקה האדירה‪ ,‬התפוח‬
‫הגדול‪ ,‬עושרה‪ ,‬ראוותנותה‪ ,‬האשליה העולמית‬
‫הסוחפת והמשכרת‪ ,‬שימשה עבורו 'כלי' חסר צלם‬
‫ודמות‪ ,‬שהדבר היחיד שהוא מכיל ‪ -‬זו חותמת על‬
‫דרכון‪.‬‬
‫כך ארע‪ ,‬ששנה לאחר ביקורו של רבי צבי אריה‬
‫רוזנפלד בארץ‪-‬ישראל ‪ -‬במהלכו הבטיח לו להשתדל‪,‬‬
‫בכל האמצעים‪ ,‬להשיג עבורו 'דרכון לבן' (דרכון זמני)‬
‫ יצא גם רבי שמואל לארצות‪-‬הברית‪ ,‬אל הגלות‬‫הקשה ביותר‪ ,‬והמופלאה ביותר מכל הגלויות שנפשו‬
‫חוותה!‬
‫אמריקה בעיני רבי‬
‫שמואל‪ :‬חותמת גומי‬
‫לדרכון‪...‬‬
‫בעיניים עצומות‬
‫לארץ פקוחת עיניים‪...‬‬
‫גבוה מעל גבוה‪ ,‬תוססת ביקוד שלא מעלמא הדין‪,‬‬
‫וספונה בנקודת‪-‬הנפש שלו ממש‪ ,‬בערה ויקדה באש‬
‫בת שלל גוונים‪ ,‬תשוקתו של רבי שמואל שפירא‬
‫להשתטח על ציונו של רבנו הקדוש‪.‬‬
‫אומן הייתה נקודת מפגש מרטיטה עם נפשו של‬
‫רבנו‪ ,‬בחינת "נפשות לצדיקים"; ואם ספריו ועצותיו‬
‫של רבנו שלטו ומלכו על עולמו השכלי של רבי שמואל‪,‬‬
‫סימלה אומן את הקירבה הרגשית העזה ביותר לעולמו‬
‫של רבנו‪.‬‬
‫התשוקה הזו הרעידה יומם וליל את מיתרי נפשו‪.‬‬
‫הגעגועים שלו לרבנו ‪ -‬גבלו ביסורים פיסיים של‬
‫ממש‪ .‬היו פוגשים אותו רכון במשך שעות‪ ,‬בתנוחה‬
‫הקבועה שלו‪ ,‬ליד הציון במירון‪ ,‬משווע‪ ,‬מחלה ומייחל‪,‬‬
‫ונחל דמעות משוך תחתיו‪:‬‬
‫"בשערי ציון נעוף כיונים ‪ - - -‬בשערי ציון נעוף‬
‫ ‪"- -‬‬‫לאחר שהמסלול לאומן דרך ארצות‪-‬הברית החל‬
‫קורם עור וגידים‪ ,‬הוא הוצע גם לגדול הכוספים בדור‬
‫ רבי שמואל עצמו‪.‬‬‫ההכרעה אם לנסוע הייתה‪ ,‬על פניה‪ ,‬כמעט בלתי‪-‬‬
‫אפשרית‪:‬‬
‫מחד‪ ,‬נסיעה של רבי שמואל שפירא לארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬הייתה רעיון מזוייף מתוכו‪ .‬רבי שמואל‪,‬‬
‫התגלמות החסיד של הפסוק "עני נכא רוח וחרד על‬
‫דברי"; רבי שמואל שביטל כעפרא דארעא וכחמץ‬
‫לאחר זמן הביעור כל ניצוץ של יישות שעולם החומר‬
‫הציע‪ ,‬לא היה לו לרבי שמואל מקום בארץ שה'יישות'‬
‫החומרית המתפרצת שלה הפכה כמעט לדת‪ .‬הקשר בין‬
‫רבי שמואל‪ ,‬שנמלט כל ימיו על נפש יחידתו מתאוות‬
‫העולם‪ ,‬לאמריקה הבורחת כל עוד נפשה בה אל תוככי‬
‫תאוות העולם ‪ -‬היה הזוי‪ ,‬מופרך‪...‬‬
‫מה לו לכהן בבית הקברות?!‬
‫אבל לצד זה‪ ,‬הייתה ארצות‪-‬הברית כעת גם 'כלי'‬
‫החרדה העיקרית שליוותה את רבי שמואל במסע זה‪,‬‬
‫הייתה הקושי בשמירת העיניים‪ ,‬שכן היה זה מסע אל‬
‫עולם שעיניו פקוחות לרווחה גדולה; לעולם שפקיחת‬
‫העיניים היא עצם הוויתו‪ .‬הוא חשש מתקלות בקדושת‬
‫העיניים בטיסה הארוכה‪ .‬וכמובן‪ ,‬ארצות‪-‬הברית‬
‫עצמה‪ ,‬ערש זוהמת החומר ‪ -‬לא הייתה סימטת חנן‬
‫מקום מגוריו בשכונת מאה שערים‪...‬‬
‫בן לוויתו סיפר על אירוע על‪-‬טבעי שהתרחש‬
‫במטוס‪ :‬רבי שמואל חשש‪ ,‬שבמשך ‪ 12‬שעות טיסה‪,‬‬
‫בדרכו אל הנוחיות‪ ,‬הוא עלול להיתקל בנוסעים‬
‫נוספים‪ .‬באורח פלא‪ ,‬כל עת שרבי שמואל נאלץ לקום‬
‫ממקומו‪ ,‬היו המעברים במטוס ההומה ריקים מאדם‪.‬‬
‫(מעדותו של רבי צבי אריה רוזנפלד‪ ,‬באוזני חתנו רבי‬
‫חיים מנחם קרמר)‪.‬‬
‫החששות בשמירת הענייים התעצמו והפכו לחרדה‬
‫של ממש ‪ -‬בארץ הטומאה‪ .‬במעט הפעמים שבהן‬
‫נאלץ לצאת מביתו‪ ,‬היינו לתפילות בבית הכנסת‪ ,‬היה‬
‫הולך עם מלווה‪ ,‬בעיניים עצומות‪.‬‬
‫בארצות‪-‬הברית לא פקח את עיניו אפילו פעם אחת‬
‫מחוץ לחדר הלימוד שלו‪.‬‬
‫הייתה חרדה נוספת שהדריכה את שלוותו בנסיעתו‬
‫לארצות‪-‬הברית‪ :‬דרכי חלוקת הכבוד לחכמי התורה‬
‫ועובדי ה' הנוהגים בארץ‪-‬הקודש‪ ,‬מתוחמים במידה‬
‫סבירה‪ ,‬המתאימה לאופי הפשטני של בני הארץ‪.‬‬
‫ארצות‪-‬הברית מאידך‪ ,‬באופייה ונשמתה ‪ -‬היא ארץ‬
‫צבעונית‪ ,‬מלאת תסיסה גועשת‪ ...‬האווירה הזו‪ ,‬עם‬
‫ה'דינרים' וה'מיטינגים' הקולניים שלה‪ ,‬השפיעה גם על‬
‫צורת הפרסום והיקר המוענקים שם לאנשי מעלה‪.‬‬
‫עם סכנות הכיבודים בארץ היה קל לו יותר להתמודד‪.‬‬
‫הוא חרד חרדה גדולה מצורת הכבוד שארצות‪-‬הברית‬
‫עלולה להעריף עליו‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬הוא נמנע מלהתאכסן באיזורים חרדיים‪-‬‬
‫חסידיים הומי אדם כשכונת ויליאמסבורג‪ ,‬שהייתה‬
‫מקום טבעי להשתכן בה‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שהוצעו לו שם‬
‫אכסניות נאות ומרווחות ‪ -‬סרב‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אכסניה נאה ומרווחת ‪ -‬היא גריעותא בפני‬
‫עצמה‪ ...‬שנית‪ ,‬הוא חשש שמא יהפכו החסידים את‬
‫אכסנייתו מוקד 'עליה לרגל'‪ ,‬וימיטו עליו את חרפת‬
‫הכבוד‪.‬‬
‫מוויליאמסבורג איימה עליו ''סכנה'' נוספת‪:‬‬
‫הרה"ק רבי יואליש מסאטמר זי"ע‪ ,‬בעל 'ויואל משה'‪,‬‬
‫העריך והחשיב אותו מאוד‪ ,‬והוא חשש מקבלת‪-‬‬
‫פנים שהאדמו"ר עלול לארגן לכבודו‪ .‬רבי שמואל לא‬
‫חשש שהכיבודים יעבירו אותו על דעתו חלילה‪ .‬כבוד‬
‫ופרסום היו בעיניו הלצה מאוסה שהחליקה על דלתי‬
‫לבבו‪ .‬לא הייתה לו שמץ 'נגיעה'‪ ...‬אלא שהאיסטניסיות‬
‫שלו לא יכלה לשאת את המיאוס הדוחה הזה ששמו‬
‫כבוד ותהילה‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬העדיף להתארח ב'איסט‪-‬סייד'‪ ,‬בביתו‬
‫הצנוע של רבי צבי אריה רוזנפלד‪ ,‬והתחנן על נפשו‬
‫באוזני מי שידע על בואו‪ ,‬שיניחו לו וימנעו ממנו את‬
‫בזיונות ויסורי הכבוד‪.‬‬
‫מעל לדירתו של רבי צבי אריה‪ ,‬בקומה השנייה‪,‬‬
‫התגוררו באותה עת חתנו הצעיר‪ ,‬רבי חיים מנחם‬
‫קרמר ורעייתו‪ .‬מכיוון שילדים עדיין לא היו להם‪,‬‬
‫ושניהם שהו מחוץ לבית רוב שעות היום‪ ,‬נבחר המקום‬
‫כאכסניה לרבי שמואל‪.‬‬
‫לדירה זו היה יתרון עצום‪ :‬היא הייתה דירה‬
‫צנועה ופשוטה‪ ,‬שני חדרים קטנים ומטבח‪ .‬וכיוון‬
‫שרבי שמואל התגורר כל היום בחדר הפנימי‪ ,‬הרי‬
‫שהיה מופרש מהאווירה התוססת שטופת החומרנות‬
‫שאמריקה שוטפת בה את אורחיה‪.‬‬
‫לילות הזהב של רבי‬
‫שמואל מאירים בחשיכה‬
‫האמריקנית‬
‫וכך‪ ,‬בלב‪-‬ליבה של ניו‪-‬יורק ההומה‪ ,‬הרהבתנית‪,‬‬
‫הקיף רבי שמואל את עצמו בדל"ת אמות של קדושה‬
‫ופרישות‪ .‬הבית הקטן באיסט‪-‬סייד הפך למעין‬
‫מובלעת של קדושת ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ביוון מצולת‬
‫הטומאה האמריקנית‪ .‬רבי שמואל‪ ,‬שחרד חרדה גדולה‬
‫מההוויה האמריקנית‪ ,‬הקפיד שלא לצאת מהבית‪ ,‬מלבד‬
‫לטבילה במקווה ותפילה במניין‪.‬‬
‫במשך כל חודשי ההמתנה לדרכון המיוחל‪ ,‬טבל‬
‫רבי שמואל בחדר הפנימי הזה מלא חושיו בלימודו‪,‬‬
‫תפילתו ועבודותיו‪ ,‬מנותק כליל מהעולם הרועש‬
‫והרוגש סביבו‪.‬‬
‫הלילות המאירים של רבי שמואל שפירא הפיצו אור‬
‫יקרות במלא עוצמתם גם כאן בניו‪-‬יורק‪ .‬דווקא כאן‬
‫בניו‪-‬יורק‪ .‬נהורא מגו חשוכא‪ .‬בלילה‪ ,‬לאחר תפילת‬
‫מעריב בשטיבל הסמוך‪ ,‬היה רבי שמואל עולה על‬
‫יצועו בשעה שמונה בדיוק‪ ,‬כאשר באמנה איתו‪ .‬ובהגיע‬
‫שעת חצות‪ ,‬היה מזנק כארי משנתו‪ ,‬ופונה לעבודת‬
‫לילו‪ .‬מקונן על גלות השכינה וצערה‪ ,‬במיוחד בגולת‬
‫ארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫ובשעה ששאר בני אנוש המצויים חמישה חודשים‬
‫בגלות וחרדת המתנה‪ ,‬חווים את גלות ויסורי עצמם‪,‬‬
‫חווה רבי שמואל מלוא חושיו את גלות השכינה בגיא‬
‫החומרנות אליו הושלך‪.‬‬
‫לאחר 'תיקון חצות'‪ ,‬היה שוקע בעבודותיו עד אור‬
‫הבוקר‪ ,‬בו ליוו אותו למקווה ולתפילה‪.‬‬
‫לתפילות במניין היה נוהג ללכת בתקופה ההיא‬
‫מעין דמעות שאינו פוסק‪ .‬רבי שמואל בכותל המערבי‬
‫הוא חשש שמא יהפכו‬
‫החסידים את אכסנייתו‬
‫מוקד 'עליה לרגל'‪,‬‬
‫וימיטו עליו את חרפת‬
‫הכבוד‪ .‬מוויליאמסבורג‬
‫איימה עליו סכנה‬
‫נוספת‪ :‬הרה"ק‬
‫מסאטמר זי"ע‪ ,‬בעל‬
‫'ויואל משה'‪ ,‬העריך‬
‫והחשיב אותו מאוד‪,‬‬
‫והוא חשש מקבלת‪-‬‬
‫פנים שהאדמו"ר עלול‬
‫לארגן לכבודו‬
‫לבית מדרשו של הרב רובין‪ ,‬אחיינו של ה'ויואל משה'‬
‫מסאטמר‪ ,‬או לישיבת מיר המפוארת‪ ,‬ששכנה לא‬
‫הרחק‪ .‬עובדה מעניינת הראוייה לציון‪ ,‬שגם כשהלך‬
‫להתפלל בישיבת מיר הליטאית‪ ,‬הקפיד להופיע בלבושו‬
‫הירושלמי‪.‬‬
‫הוא הרגיש חשיבות עליונה בהיטהרות והיזדככות‬
‫מופלגת מכל זיקה לגופניות‪ ,‬דווקא בגולה האמריקנית‪.‬‬
‫בתקופה ההיא צמצם במיוחד מארוחותיו‪ .‬עד שסיים‬
‫את תפילתו וסדריו סמוך לשעות הצהריים‪ ,‬סירב‬
‫לטעום מאומה‪ .‬גם לאחר מכן היה ממעט מאוד מאוד‬
‫באכילה‪ .‬מהאוכל שהכינה לו רעייתו של רבי צבי אריה‬
‫טעם מעט מאוד‪ .‬גם כש'אילצו' אותו לטעום משהו‬
‫בשרי לחיזוק הגוף בתקופה הקשה‪ ,‬הקפיד מאוד‬
‫שיהיה הבשר דווקא משחיטת סאטמר (מפי הרב חיים‬
‫מנחם קרמר)‪.‬‬
‫הוא גם הירבה מאוד באותם ימי "ירידה לצורך‬
‫עליה" לצום‪ ,‬וניצל לשם כך כל עת מצוא וכל סיבה‬
‫לצומות‪ .‬הצומות האלו‪ ,‬דווקא בתקופה הנפתלת ההיא‪,‬‬
‫היו בנפשו‪ .‬היה נראה בחוש שהוא מתאווה להעדר‬
‫תאווה‪...‬‬
‫לרבי חיים מנחם‪ ,‬מארחו‪ ,‬שהירבה לשדל אותו‬
‫לאכול למען בריאותו‪ ,‬הסביר רבי שמואל‪ ,‬כי הוא‬
‫מתענה משום שבכוח התעניות ניתן לצאת מהגלות‪...‬‬
‫‪ | 65‬ראש השנה תשע"א |‬
‫שמואל ביצע אותה למען המטרה‪ ,‬למרות שכל ימיו‬
‫התנגד לה בחריפות‪.‬‬
‫הוא הסכים להצטלם לקבלת הדרכון‪...‬‬
‫מי שהכיר את הדמות הזו‪ ,‬שיחה ושיגה‪ ,‬סלידתה‬
‫מתמונות ומפרסום‪ ,‬יכול להעריך איזו מידה של‬
‫מסירות‪-‬נפש נדרשה מאדם כרבי שמואל שפירא‪,‬‬
‫לשבת בפשטות מול צלם על כסא‪ ,‬לכוון פנים למצלמה‪,‬‬
‫ולהמתין לצילום‪( ...‬הרה''ח רבי משה קרמר מספר כי‬
‫רבי שמואל הגיע לחתונתו מקטמון‪ ,‬רק מפני שידע‬
‫שלא יהיו שם צלמים‪ .‬מן המפורסמות היא התנגדותו‬
‫החריפה לצילום בחתונות‪ ,‬ובכלל היה מתחמק תמיד‪,‬‬
‫בזמן שהותו בכותל או בכל מקום‪ ,‬מצילום‪ ,‬וכשהיה‬
‫צריך גם להסתיר פניו בפועל‪ ,‬היה עושה זאת‪.‬‬
‫''הצילום''‪ ,‬היה אומר בשם רבי יונתן אייבשיץ‪'' ,‬פוגע‬
‫בצלם אלוקים'')‪.‬‬
‫הרב בנימין זאב קנפלמכר‬
‫אשרינו‬
‫נפתח דברינו בעבודת ה’ שהיא תכליתנו‬
‫חיים אמיתיים נרגיש כשזו תהיה דרכינו‬
‫משיחות הר”ן למדים‪" :‬הרחמנות הגדולה ביותר על המזלזל בחבירו"‬
‫נפלאים דברי התנא דבי אליהו‪:‬‬
‫“כי תראה ערום וכיסיתו” הוא זה שערום מחיובו‬
‫"למען רבנו‬
‫עושים הכל!"‬
‫דרכון הנסיעה של רבי שמואל‬
‫באותה מידה גם הקפיד הקפדה עצומה על טבילה‬
‫יומיומית במקווה‪ ,‬כבכל חייו במסירות‪-‬נפש‪ ,‬דווקא‬
‫בתנאים הקשים ששררו אז בניו‪-‬יורק‪" .‬עם עלות‬
‫השחר"‪ ,‬מעלה רבי חיים מנחם קרמר זכרונות מאותם‬
‫ימים‪" ,‬הייתי לוקח את רבי שמואל למקווה‪ ,‬שהיה‬
‫מצוי במרחק רבע שעת הליכה מביתנו‪ .‬רבי שמואל‬
‫היה פוסע כשהוא מחזיק בי ועיניו עצומות לגמרי‪ .‬היו‬
‫אלה ימי חורף‪ ...‬שלג כבד כיסה את רחובות האיסט‬
‫סייד‪ .‬השלג קפא עם הזמן‪ ,‬וסכנת החלקה איימה על‬
‫כל צעד ושעל ברחובות הקפואים והחלקלקים‪ .‬סכנת‬
‫החלקה אורבת כמובן במיוחד לאנשים עוורים‪ ...‬אבל‬
‫רבי שמואל כבכל חייו לא וויתר באף יום מושלג‪ ,‬על‬
‫טבילה במקווה"‪.‬‬
‫מהי אמריקה? טרמינל‬
‫ענק בדרך ל'ציון'‬
‫במשך כל ימי שהותו בארצות‪-‬הברית‪ ,‬הירבה רבי‬
‫שמואל לכתוב לבני משפחתו בארץ‪-‬ישראל‪ .‬המכתבים‬
‫האלו משמשים צוהר כלשהו למה שהתרחש בנפשו‬
‫הגדולה בגו גלותא‪ .‬אלו היו מכתבים שטופי כאב וצער‪,‬‬
‫על ריחוקו מקדושת ארץ‪-‬ישראל הגבוהה מכל הארצות‪,‬‬
‫והשהייה שלו באמריקה הנמוכה מכל הארצות‪ .‬הוא‬
‫מתאר את געגועיו העזים למקום השכינה‪ ,‬אבל תמיד‬
‫היה מסיים בנחמה‪ ,‬כי הקירבה הצפויה לרבנו מחשלת‬
‫את רוחו (מפי בתו הרבנית פראנק)‪.‬‬
‫את מכתביו מהימים ההם היה מסיים במילים‬
‫שסימלו את קשייו הרוחניים‪" :‬הכותב פה‪ ,‬גלות‬
‫אמריקא"‪ .‬כל מכתב מהימים ההם היה מסיים בנחמה‬
‫בלשון זו‪" :‬שנזכה לביאת גואל צדק אמן‪ ,‬בירושלים עיר‬
‫הקודש תובב"א‪ ,‬בהתגלות רבנו הקדוש"‪.‬‬
‫מילות הכאב שלו לא היו רגשות ערטילאיים‪ ,‬וודאי‬
‫שלא מילים בעלמא‪ .‬רבי שמואל לא היה איש של‬
‫מילים‪ .‬כל מילה שביטא הייתה חלק ממסלול חיים‬
‫מתוכנן ומנווט‪ .‬מיום לידתו לא יצא מארץ‪-‬הקודש‪,‬‬
‫מלבד למטרה היחידה‪ ,‬ההשטתחות על הציון הקדוש‪.‬‬
‫כאב הגלות שלו היה אמיתי ופנימי מאוד‪ ,‬ונגע בנקודת‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪66‬‬
‫נפשו‪.‬‬
‫גם במה שכינה "גלות אמריקה"‪ ,‬התנהל כבגלות‪:‬‬
‫סירב לעשות שם כל דבר אחר מלבד להמתין; להמתין‬
‫לגאולת נפשו‪ :‬הדרכון הזמני שיוביל אותו לקדושת‬
‫הציון ‪ -‬ומשם חזרה לקדושת ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫הנה המחשה חריפה לגישה הזו‪ :‬בעת שהותו‬
‫בארצות‪-‬הברית‪ ,‬עמד רבי שמואל ערב נישואי כמה‬
‫מילדיו‪ .‬אחד מילדיו כבר התארס‪ ,‬והוא היה זקוק‬
‫כחמצן לנשימה למימון הוצאות נישואיו‪ .‬לרבי שמואל‬
‫לא היה מימיו מגע‪ ,‬משא ומתן עם ממון‪.‬‬
‫ניגש אליו‪ ,‬אפוא‪ ,‬באותם ימים הרה''ח רבי יוסף‬
‫צבי ווסילסקי‪ ,‬מחשובי אנ''ש בארצות‪-‬הברית‪ ,‬וניסה‬
‫להשפיע עליו לבוא עמו לבית מדרשו של האדמו"ר‬
‫מסטמאר‪ ,‬שם מצויים נגידים בעלי לב ויד פתוחה‪,‬‬
‫שישמחו לסייע בידי האורח הגדול מארץ‪-‬הקודש‪.‬‬
‫רבי שמואל סירב נחרצות‪ .‬בשביל ממון קיים השי"ת‪.‬‬
‫לא נגידי מנהטן‪.‬‬
‫"לא תעשה שם כלום"‪ ,‬ניסה רבי יוסף צבי להניע‬
‫אותו‪" ,‬אני אישית אתרים את הציבור"‪.‬‬
‫רבי שמואל סירב לשמוע על כך‪" .‬לא נסעתי היום‬
‫לאמריקה"‪ ,‬אמר בפשטות‪" .‬אני לא יוצא מארץ‪-‬‬
‫הקודש‪ .‬אמריקה איננה אלא בית נתיבות גדול‪ ...‬דרך‪-‬‬
‫מעבר לאומן‪ ...‬אין עושים 'ביזנעס' בארץ מעבר‪ ...‬אלא‬
‫מאי‪ ,‬לחתן את ילדי? המכלכל חיים יסייע בדרכו גם‬
‫בארץ‪-‬ישראל" (מפי נכדו הרב ברוך מרדכי פראנק)‪.‬‬
‫באחד הימים לקח אותו מלווהו‪ ,‬הרב צבי אריה‬
‫רוזנפלד‪ ,‬אל גורד השחקים המפורסם שבמנהטן‪,‬‬
‫ה'אמפייר סטייט בילדינג'‪ ,‬שגובהו עם התורן שבראשו‬
‫הוא ‪ 436‬מטר‪ ,‬והוא מתנשא לגובה ‪ 102‬קומות אז‬
‫הבניין הגבוה בתבל היה עליהם להגיע אז למשרדו‬
‫של עו''ד לסידורים אחרונים לקבלת הדרכון‪ .‬רבי‬
‫שמואל עלה לקומה האחרונה ופקח עיניו לחזות בנוף‬
‫העצום‪...‬‬
‫באותו ערב‪ ,‬כשפגש רבי שמואל את מארחו‪ ,‬רבי‬
‫חיים מנחם קרמר‪ ,‬אמר לו בהשתאות‪:‬‬
‫"איך יכולים יהודים להרגיש כאן רוממות והרגשה‬
‫בעבודת הבורא? הלא אין כאן אוויר כלל‪ ...‬צפוף כאן‬
‫כל‪-‬כך‪"...‬‬
‫בתום חמישה חודשי גלות וריחוק מקרקע יניקתו‬
‫וחיותו‪ ,‬הונחתה עליו מהלומה שלא פילל לה‪.‬‬
‫הדרכון הזמני כבר היה אמנם בידיו‪ ,‬אבל מעשה‬
‫שטן‪ ,‬הוא לא קיבל אשרת‪-‬כניסה לברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫מסיבות מסתוריות לא אישרו הרוסים את המסע‪.‬‬
‫לרוסים נודעה חיבה יתירה‪ ,‬לעשות פעולות מוזרות‪,‬‬
‫ר' יוד'ל ליכטר‪ ,‬מתאר‬
‫בציוריות את שהתרחש‬
‫בשדה התעופה‬
‫הווינאי‪" :‬רבי שמואל‬
‫הלך בעיניים עצומות‪,‬‬
‫מצלמה של מסירות‪-‬נפש וכפות ידיו מגוננות על‬
‫והתנפצות‬
‫החלום ארצות‪ -‬עיניו‪ ,‬לבל יכשל חלילה‬
‫חמישה חודשים שהה רבי שמואל בגולת‬
‫הברית‪ .‬במהלך תקופה זו עסק רבי צבי אריה‬
‫בשתדלנות בנדנוד של איסור‪.‬‬
‫נמרצת למענו‪ ,‬באמצעות עורך‪-‬דין נודע ממנהטן‪ ,‬עד‬
‫שלבסוף קיבל רבי שמואל את הדרכון הזמני‬
‫המיוחל‪.‬רבי סביבו שמעתי אנשים‬
‫לשם סידור הניירות הרשמיים ההכרחיים‪ ,‬נאלץ‬
‫שמואל לשהות בלב‪-‬ליבה של מנהטן עצמה יומיים; האומרים‪' :‬פנו דרך‬
‫והיה גם במהלך הסידורים המעשיים להכנת‬
‫הדרכון‪ ,‬ליהודי העיוור'‪"...‬‬
‫פעולה שהייתה כרוכה במסירות‪-‬נפש של ממש‪ :‬רבי‬
‫בראשית חכמה שער הקדושה י”ז‪:‬‬
‫"תיקון הברית שישתדל להחזיר אחרים בתשובה"‬
‫נתיב הצדק ל”א מרבינו‪:‬‬
‫"לא להחליש אדם אלא לקרבו היא הנקראת מלאכה"‬
‫שותף למסע‪ .‬ר' יהודה ליכטר‬
‫דברים שאין מאחוריהם סיבה והגיון‪ ,‬כדי לעורר תשומת‪-‬לב‪ ,‬להרעיש את‬
‫הלבבות‪...‬‬
‫זו הייתה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מכה אנושה‪ ,‬למי שגלה חמישה חודשים מארצו ומולדתו‪,‬‬
‫מכל קנייניו והרגליו‪ ,‬לארץ לא זרועה‪ ,‬כדי לקבל דרכון‪ .‬את הדרכון לארץ‬
‫המיוחלת קיבל ‪ -‬ושמה לא יבוא!‬
‫על כרחו חזר רבי שמואל ארצה‪ .‬היה נראה שהנסיעה כולה הייתה לשווא‪.‬‬
‫אולם רוחו של רבי שמואל לא נפלה‪ .‬המכה אפילו לא נגעה בעולמו הרגשי‬
‫והמעשי‪ .‬מיד בהגיעו ארצה המשיך בעבודתו תמידין כסדרן‪ ,‬כאילו לא היה‬
‫הפסק שקטע את רצף העבודה התמימה‪.‬‬
‫ראשית שלטה כאן מידת ה'השתוות'‪ .‬רבי שמואל לכל מלוא קומתו היה עבדא‬
‫דמריה‪ .‬עֶבד עושה את עבודתו‪ ,‬ואינו מפתח צד רגשי בשקולי בעליו‪ .‬מימיו לא‬
‫נשבר רבי שמואל ברגעי מפולת‪ ,‬כשם שלבו לא גאה ברגעי הצלחה‪ .‬רגשי סבל‬
‫או אושר הם ענפים מה'יישות' המאוסה‪.‬‬
‫גם לא היה לו לרבי שמואל פנאי לרגשות כאלו‪ .‬המבט‪ ,‬המחשבה והרגש ‪-‬‬
‫היו מנווטים תמיד‪ ,‬דרוכים אל היעוד האלוקי הבא!‬
‫מעבר לזה‪ ,‬הגעגועים והכיסופים עצמם ‪ -‬היו סעיף נכבד בעבודתו הרוחנית‪.‬‬
‫לכסוף להשם יתברך ‪ -‬היא תכלית מרוממת כשלעצמה‪ .‬אומן היתה מוקד‬
‫כיסופיו‪ ,‬ולצד השאיפה העזה להימצא צמוד‪-‬קרוב לרוח אפיו‪ ,‬נשאו גם‬
‫הכיסופים עצמם מימד של גבהות‪.‬‬
‫שינוי אחד חל בעולמו לאחר גולת ארצות‪-‬הברית‪ :‬התפילות שלו לזכות‬
‫להגיע לאומן התעצמו מאוד בימים ההם‪ ,‬וכיוון שחי כל רגע בהרגשה חושית‬
‫שחזקה על תפילה שאינה שבה ריקם‪ ,‬היה ברור לו ש"רבנו עוד יקרא לו"‪ .‬יתכן‬
‫שגם כאן מקור השלווה הגדולה שלו אחר התנפצות החלום‪.‬‬
‫קרן אור מלונדון מבקיעה‬
‫את חומות הברזל‪...‬‬
‫"אין גאולה באה אלא בהסח הדעת"‪ .‬דווקא לאחר שובו של רבי שמואל‬
‫ארצה‪ ,‬נפתח פתח לקבלת אשרת‪-‬כניסה ממקום אחר‪.‬‬
‫בלונדון חי ופעל בימים ההם סוכן נסיעות גדול‪ ,‬שנהנה מקשרי עבודה רציפים‬
‫עם שלטונות ברית‪-‬המועצות‪ .‬בשנות עבודתו הצליח לרכוש את אמונם‪ .‬ר'‬
‫אהרן וינשטוק פנה אליו‪ ,‬וניסה להשיג דרכו בפעם ראשונה אשרות כניסה‬
‫לבעלי דרכון אמריקני זמני‪.‬‬
‫בד בבד פנה ר' אהרן לאחד מאנ"ש‪ ,‬בעל דרכון אמריקני‪ ,‬ר' יוד'ל ליכטר‪,‬‬
‫פעם אמר כי לדעת מי לרחק ומי לקרב צריך להתפלל הרבה‬
‫יעויין בכוכבי אור חלק אמת ואמונה‪:‬‬
‫"רק על האפיקורסים נאמר שאסור לקרב"‬
‫גישת האדם לעבודת ה’ היא יראת העונש בתחילתו‬
‫אשר בלעדיה לא יגיע לדרגת הצדיק באהבתו‬
‫מה רב שכרו שעומד איתן בעד הנסיון‬
‫בזה ורק בזה רבים סיכוייו לכל נצחון‬
‫רבים הגיעו על ידי כך לרום המעלות‬
‫סופם היה כצדיקים שעברו בשלום כל הנסיונות‬
‫לדבר עם חברו ביראת שמים ובתכלית החיים‬
‫בזה האריך רבינו בספריו כמה וכמה פעמים‬
‫זה היה דרכו להעדיף הצעירים מהזקנים‬
‫ישתדל אצל העשירים וביותר במוכשרים‬
‫על דבריו כי קל יותר העבודה הגדולה בעבודת ה’ מהקשה בפרנסה‬
‫איתא כן ברמב”ם תשובה ה‪,‬ב שלא כדברי טפשי האומות‬
‫וגולמי העולם שטבעו כן אלא בידו העבודה‬
‫בספר הברית ב’ י”א‪" :‬שאפילו כמשה רבינו יכול אדם להשיגן"‬
‫זכות קירובו של ר’ מיכלי מזלאטשוב לבעל שם טוב‬
‫היה נכדו של ר’ יצחק מדראביטש ומעשה קטנה הגיע למעלתו‬
‫וכבר אמר רבינו‪" :‬עיקר חסרון האדם שאינו מאמין ביכלתו"‬
‫בליקוטי הלכות ברכת השחר ג’‪:‬‬
‫"עיקר צדקת הצדיק ע”י התגברותו התחזקות ויגיעתו"‬
‫נענה רבינו תורה כ”ב ח”ב‪" :‬כי יגיעה גדולה צריך באמת לענוה"‬
‫סילוקו של הבעש”ט היה אל תביאני לידי גאוה‬
‫יחד דברתו בתורה ער”ב כי כלל גדול בעבודה‬
‫מחשבתו תהיה אך ורק לאותו יום ובקולו ישמע‬
‫אנחנו בדרך רבינו נלך במסירות‬
‫תורתו לנו מסילה מקיימו בבהירות‬
‫חיי עולם נטע בתוכנו‬
‫יענו הכל אשרינו אשרינו‬
‫‪ | 67‬ראש השנה תשע"א |‬
‫"רבי שמואל היה פוסע‬
‫כשהוא מחזיק בי ועיניו‬
‫עצומות לגמרי‪ .‬היו‬
‫אלה ימי חורף‪ ...‬שלג‬
‫כבד כיסה את רחובות‬
‫האיסט‪-‬סייד‪ .‬השלג‬
‫קפא עם הזמן‪ ,‬וסכנת‬
‫החלקה איימה על כל‬
‫צעד ושעל ברחובות‬
‫הקפואים והחלקלקים"‬
‫המחנה הצבאי הגדול ששכן בה‪.‬‬
‫הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה בה הצליח סוכן‬
‫הנסיעות הלונדוני לקבל אשרות כניסה עבור החסידים‬
‫לברית‪-‬המועצות‪ .‬מאוחר יותר קלטו‪ ,‬כנראה‪ ,‬הרוסים‬
‫כי החסידים מנסים על ידו את מזלם‪ ,‬וסירבו לאשר‬
‫שוב באמצעותו לקבוצות כאלה כניסה ל'גן העדן‬
‫הסובייטי'‪.‬‬
‫מכאן ואילך היו החסידים נודדים מסוכן אחד‬
‫למשנהו‪ ,‬סוכנים שונים ברחבי העולם שהיה להם‬
‫קשר כזה או אחר עם הרוסים‪ ,‬עד שגם אותו סוכן היה‬
‫'מסומן' על‪-‬ידי הרוסים וחוזר חלילה‪.‬‬
‫תבערת אש‪ .‬רבי שמואל בקבר יהושע בין נון בכפר חארס‬
‫אברך אמריקני צעיר מאנ''ש‪ ,‬ששהה אז בארץ‪-‬ישראל‬
‫לתקופה קצרה‪ ,‬וסיפר לו שיש סיכוי גבוה שבאמצעות‬
‫הסוכן הלונדוני תתקבל האשרה הנכספת‪ .‬האופטימיות‬
‫נבעה דווקא מחוסר הנסיון של הסוכן בבקשות כאלו‪.‬‬
‫הסוכן הלונדוני לא ביקש מעודו משלטונות ברית‪-‬‬
‫המועצות אשרות לבעלי דרכון אמריקני זמני‪ ,‬והיה‬
‫מקום להעריך שייענו לו‪.‬‬
‫ר' אהרן‪ ,‬שפעל ללא ליאות למען נסיעתו של רבי‬
‫שמואל‪ ,‬ביקש לברר‪ ,‬אם במידה והאשרה הנכספת‬
‫תתקבל‪ ,‬יסכים ר' יוד'ל ליכטר ללוות את רבי שמואל‬
‫במסע הזה‪ ,‬עם הדרכון האמריקני האמיתי שלו‪ ,‬דבר‬
‫שהיה מקל מן הסתם על התהליך כולו‪ .‬מובן מאליו‬
‫שגם רבי יוד'ל‪ ,‬כתושב קבע אמריקני‪ ,‬נזקק לאשרת‬
‫כניסה לברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫"לא האמנתי אז שרבי שמואל יקבל אשרה"‪ ,‬סיפר‬
‫לימים ר' יודל ליכטר‪" ,‬משום שעשרות מאנ"ש‪ ,‬בעלי‬
‫אזרחות אמריקנית תקינה – נכשלו‪ .‬קשה היה להניח‬
‫שבעלי הדרכונים הזמניים יצליחו במקום בו נכשלו‬
‫אזרחים אמריקניים קבועים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הסכמתי‬
‫מיד"‪.‬‬
‫משנענה בחיוב‪ ,‬הזדרז ר' אהרן ושלח בדואר מהיר‬
‫את דרכוניהם של רבי שמואל ור' יודל ללונדון‪ ,‬אל‬
‫סוכן הנסיעות‪ ,‬כדי שיגישם לבקשת האשרה‪ .‬באותו‬
‫זמן‪ ,‬היה רבי שמואל עסוק בשתדלנות נמרצת משלו‪:‬‬
‫בקע רקיעים בתפילותיו להצלחת הפעילות‪.‬‬
‫עברו שלושה ימים‪ ,‬ומלונדון נתקבלה באופן מפתיע‬
‫תשובה חיובית!‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪68‬‬
‫המונח הטכני "תשובה חיובית" הרעיש את הלבבות‬
‫בירושלים‪ .‬כזה הוא עולם המעשה‪ :‬די בחותמת דיו‬
‫אחת‪ ,‬כדי לסלול את דרכו של רבי שמואל להיפגש‬
‫עם רוח אפו!‬
‫מעשית‪ ,‬לא נזכרה המילה 'אומן' באשרת הכניסה‪,‬‬
‫ולמעשה האשרה לא קבעה שהממשלה הסובייטית אכן‬
‫תאשר להם לנסוע גם לאומן‪ .‬אולם מה להם ולענין‬
‫פעוט זה! את חומת הסטרא האחרא כבר הכריעו‪ ,‬ומה‬
‫להם ולמשוכה קלה זו‪ .‬יגיעו לשם ‪ -‬ויתמודדו עימה‪.‬‬
‫בימים ההם‪ ,‬כשהנסיעות לאומן וניתוץ 'מסך הברזל'‬
‫היו בגדר חלום קסום‪ ,‬יותר מאשר מציאות חיים‪ ,‬די‬
‫היה באשרת כניסה פשוטה לאודסה‪ ,‬על מנת להסעיר‬
‫את ליבו של כל חסיד ברסלב‪...‬‬
‫מדוע היו השלטונות הסובייטיים רגישים לנסיעה‬
‫לאומן?‬
‫אחת מהסיבות שהשלטונות היו רגישים לכניסה‬
‫לאומן‪ ,‬לא נבעה כמובן מההכרה בקדושת המקום‬
‫והציון; הנטייה והנהירה למקום טרם חדרה לתודעת‬
‫הסובייטים‪ .‬הרוסים ניסו בתקופה ההיא להקנות‬
‫באובססיביות לעולם שמחוץ לחומות הברזל‪ ,‬את‬
‫התחושה המגוחכת ש'רוסיה היא גן עדן'‪ .‬הרוסים‬
‫העדיפו שתיירי חוץ‪ ,‬בפרט מארצות המערב‪ ,‬יבקרו‬
‫בערים המפוארות והמתועשות‪ ,‬ששימשו חלון הראווה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫אומן הייתה רחוקה מהגדרה של 'מפוארת‬
‫ומתועשת'‪.‬‬
‫סיבה נוספת לסירובם של הרוסים‪ ,‬כאמור‪ ,‬היה‬
‫המסע הביתה נפתח‪ :‬פנו‬
‫דרך ליהודי העיוור!‪...‬‬
‫חזקה על תפילה שאינה שבה ריקם‪ ,‬ועל געגועים‬
‫ שאין דבר העומד בפניהם; וחזקה על דמעותיו של‬‫יהודי‪ ,‬קל וחומר על דמעותיו של רבי שמואל‪ ,‬שבכוחם‬
‫להבקיע חומות ולנפץ מניעות‪ .‬לאחר ‪ 40‬שנות ציפייה‪,‬‬
‫בכי‪ ,‬תפילה וגעגועים‪ ,‬החל רבי שמואל שפירא אורז‬
‫את חפציו‪ ,‬ליבו מרקד בקרבו‪ ,‬ונפשו עולה על גדותיה‬
‫מגודל הזכות‪.‬‬
‫לאומן הוא נוסע‪ .‬לביתו שלו! מכורתו!‬
‫ביום ראשון‪ ,‬כ"ה תמוז תשל"א‪ ,‬יצא רבי שמואל‬
‫את פתח ביתו בשכונת מאה שערים‪ ,‬בדרכו לשדה‬
‫התעופה‪ .‬זה היה צעד ראשון במסלול נסיעה נפתל‬
‫ומופלא‪ ,‬מייגע וקסום‪ ,‬אל החלום הגדול ‪ -‬אומן‪.‬‬
‫על מנת שלא להעצים את החשדות נגדו‪ ,‬חרג‬
‫רבי שמואל לראשונה במהלך המסע ממנהגו‪ ,‬ולבש‬
‫מכנסיים ארוכות ‪ -‬שלא כמנהגו‪ ,‬מנהג ירושלים‪,‬‬
‫ללבוש מכנסיים לבנות עד הברך‪ ,‬וגרביים ארוכים‬
‫המכסים את הרגליים‪.‬‬
‫התחנה הראשונה הייתה העיר וינה‪.‬‬
‫במהלך הטיסה כולה‪ ,‬היה רבי שמואל שרוי בישוב‬
‫דעת מופלג‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬ובחלל ריחפה הרגשה שהוא‬
‫מצוי מעל למקום ולזמן‪ .‬זו הייתה השעה הנפלאה ביותר‬
‫לעריכת 'התבודדות'‪ .‬הוא ביקש מהמלווה הנאמן‪ ,‬ר'‬
‫יודל ליכטר‪ ,‬שלא לדבר איתו במשך שעה רצופה בשום‬
‫נושא‪ ,‬הפנה את פניו לעבר החלון‪ ,‬אל חלל עולמו‬
‫הטהור של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ופנה להתבודד עם קונו‬
‫וסערתו הכבושה‪.‬‬
‫למרות שהתנגד בחריפות לצילום‪ .‬תמונות הפספורט (מימין) והויזה (משמאל)‬
‫והיה גם במהלך‬
‫הסידורים המעשיים‬
‫להכנת הדרכון‪ ,‬פעולה‬
‫שהייתה כרוכה‬
‫במסירות‪-‬נפש של‬
‫ממש‪ :‬רבי שמואל ביצע‬
‫אותה למען המטרה‪,‬‬
‫למרות שכל ימיו התנגד‬
‫לה בחריפות‪ .‬הוא‬
‫הסכים להצטלם לקבלת‬
‫הדרכון‪...‬‬
‫במהלך הנסיעה‪ ,‬בלט בשלל גווניו מיזוג הכוחות‬
‫המופלא שלו‪ .‬היכולת להֶמות בשלווה‪ ,‬להתרגש בישוב‬
‫דעת‪ ,‬ולהרכין ראש על כל גל וגל מרגשותיו‪ .‬הוא כבש‬
‫את הסוערים ברגשותיו חדר לפנים מחדר‪" ,‬מלך מושל‬
‫ברוחו"‪ .‬המלווה זוכר ממהלך הנסיעה רגעים בודדים‬
‫בלבד‪ ,‬שבהם אי‪-‬אפשר היה לו לרבי שמואל לחשות‬
‫יותר‪ ,‬והוא נתן דרור לרגשותיו‪.‬‬
‫משניעור מדבקות התבודדותו‪ ,‬עבר רבי שמואל‬
‫בזריזות לעולם המעשה‪ ,‬ופתח בחישוב מהיר של זמני‬
‫היום בהלכה‪ :‬שקיעה‪ ,‬זריחה‪ ,‬זמני קריאת שמע תפילה‬
‫וחצות חישובים שעמדו לצידם במהלך שהותם באדמת‬
‫ברית המועצות‪.‬‬
‫שדה התעופה בווינה קידם את פניהם בשלל אורות‬
‫ומראות של עלמא דשיקרא‪ .‬גם בווינה המערבית‪,‬‬
‫ערש התרבות האירופאית‪ ,‬לא נוצר שמץ מגע בין רבי‬
‫שמואל איש ה'געסאלאך' של 'מאה שערים'‪ ,‬לעולם‬
‫הגדול שפלש לפתע לחייו בשלל צליליו וצבעיו‪ .‬לא‬
‫היה אצלו הרף עין של היסח‪-‬הדעת מהיעוד הגדול‬
‫שלבו הלך לשם‪ :‬אומן‪.‬‬
‫בן לוויתו‪ ,‬ר' יודל ליכטר‪ ,‬מתאר בציוריות את אשר‬
‫התרחש בשדה התעופה הווינאי‪:‬‬
‫"בשדה התעופה בוינה הלך רבי שמואל בעיניים‬
‫עצומות‪ ,‬וכפות ידיו מגוננות על עיניו‪ ,‬לבל יכשל חלילה‬
‫בנדנוד של איסור‪ .‬סביבו שמעתי אנשים אומרים‪' ,‬פנו‬
‫דרך ליהודי העיוור'‪"...‬‬
‫בשדה התעופה הווינאי ירדו הנוסעים מהמטוס‪,‬‬
‫ועלו אל המטוס הרוסי‪ ,‬שעתיד להובילם היישר‬
‫לשדה התעופה של קייב‪ ,‬בירתה של מה שכונה אז‬
‫'הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית האוקראינית'‪,‬‬
‫שהייתה חלק קטן מברית המועצות הגדולה‪.‬‬
‫המרחק בין וינה לקייב אינו גדול‪ ,‬והטיסה חלפה‬
‫במהירות‪ .‬בלילה‪ ,‬אור ליום שני‪ ,‬נחתו באדמת קייב‪.‬‬
‫הישר אל לוע הארי של השטן הסובייטי‪.‬‬
‫ליל אימה‬
‫בטרמינל בקייב‬
‫ורבי שמואל נער לא ימיש מעבודתו הקדושה‪ .‬גם‬
‫בקייב‪ ,‬בצל האיום הסובייטי הנורא‪ ,‬בו כל אדם ודבר‬
‫היו חשודים עד שיתברר אחרת‪ ,‬ניצב רבי שמואל‪ ,‬עצם‬
‫את עיניו מראות ברע‪ ,‬וכיסה את עפעפיו בידו‪ ,‬כאילו‬
‫היה מצוי במירון‪.‬‬
‫תייר לבוש שחורים הניצב בלב‪-‬ליבו של שדה‬
‫תעופה עם עיניים עצומות וידיו מכסות את פניו ‪-‬‬
‫נראה משונה מדיי‪ .‬מה שהיה משונה ‪ -‬היה ברוסיה‬
‫חשוד‪ .‬מה שהיה חשוד ‪ -‬היה מסוכן‪.‬‬
‫היה צריך לעשות משהו‪.‬‬
‫מתאר בלשונו ר' יודל‪ ,‬בן הלוויה‪:‬‬
‫"'רבי שמואל!" אמרתי לו בחלחלה‪" ,‬הלא 'תיירים'‬
‫אנחנו‪ ,‬ולראות את ארצם באנו‪ ,‬ואתה עוצם את עיניך?‬
‫זה ייראה חשוד מדי!"‬
‫אבל רבי שמואל אינו רואה את הסובייטים חזקים‬
‫מספיק‪ ,‬כדי לפקוח עיניים שהיו עצומות יובל שנים‬
‫לרווחה‪ .‬הוא איננו מתרגש‪.‬‬
‫"אל תגיב ואל תיבהל"‪ ,‬הוא אומר לר' יודל בפסקנות‪.‬‬
‫"תתקדם בתור לביקורת‪ ,‬ותשמיע קול מוסכם כאשר‬
‫נגיע לדלפקים"‪.‬‬
‫"הייתי בלחץ נורא"‪ ,‬משחזר ר' יודל‪" .‬הטרמינל היה‬
‫מואר חלקית בלבד‪ ,‬כמיטב המסורת הקומוניסטית;‬
‫כמו כל פעולה רוסית‪ ,‬גם התאורה העמומה שימשה‬
‫בברית המועצות אמצעי להטלת אימה‪ .‬הטלת‪-‬האימה‬
‫בקייב עבדה שעות נוספות‪ :‬לכל אורך הדרך‪ ,‬בכל‬
‫מטרים ספורים‪ ,‬ניצבו דרוכים חיילים או שוטרים‪,‬‬
‫ונשקם שלוף‪ .‬זה היה מחזה מעורר חלחלה ומורך לב‪,‬‬
‫והוא לימד גם על עוצמתה וגם על חולשתה של ברית‬
‫המועצות‪ :‬כל תייר מזדמן היווה איום פוטנציאלי על‬
‫האדירה בממלכות‪.‬‬
‫"‪...‬לצידי נשרך רבי שמואל שפירא‪ ,‬עיניו עצומות‪,‬‬
‫אצבעותיו הטהורות מכסות את פניו‪ .‬הוא בלט באופן‬
‫בוטה ומעורר אי נוחות באווירה הסוריאליסטית של‬
‫שממת הנמל‪ .‬הפחד שלי הלך וגאה‪...‬‬
‫"קרבנו אל הדלפקים‪' .‬הגענו'‪ ,‬לחשתי לרבי שמואל‪,‬‬
‫והוא פקח את עיניו‪ ,‬כאילו חזר ונעשה אדם מן‬
‫הישוב‪...‬‬
‫"הגיע תורנו לגשת אל הבידוק‪ .‬הרוסים‪ ,‬עם מוזר‬
‫אבל לא שוטה‪ ,‬חשדו בצדק בכל מי שנכנס לארצם‪.‬‬
‫על כל מי שנכנס הוטבע חשד של מהפכן פוטנציאלי‪,‬‬
‫או איש חסר בינה‪ .‬משראו אותנו‪ ,‬בעלי המראה היהודי‬
‫הבולט‪ ,‬התעצמו החשדות שלהם‪ .‬הם פתחו כל מזוודה‬
‫וכל תיק‪ ,‬נברו‪ ,‬פשפשו בקרביהם‪ ,‬ומששו כל פריט‬
‫ופריט‪ ,‬כאילו היה בו כדי לאיים על שלימותה של 'אמא‬
‫רוסיה' הגדולה‪.‬‬
‫"בלא להבין שהיחיד שמאיים בפועל על רוסיה‪ ,‬היא‬
‫רוסיה עצמה‪.‬‬
‫‪ | 69‬ראש השנה תשע"א |‬
‫השניים שרו בקול גדול‪,‬‬
‫תוך הודייה להשם‬
‫יתברך על גודל הזכות‪.‬‬
‫שמחתו של רבי שמואל‬
‫עלתה על גדותיה‪ ,‬והוא‬
‫החל לתופף בחדוות‬
‫הלב על כרית משענת‬
‫הכסאות הקדמיים‬
‫ברכב‪ ,‬לקצב השירה‪...‬‬
‫הנהג הביט בתדהמה‬
‫בנוסעיו המוזרים‬
‫חרדות אחרונות בקייב‪:‬‬
‫בין תקווה לייאוש‬
‫פחד יצחק‪ .‬הרה"ח רבי יצחק אנשין ז"ל עם יבלחט"א הרה"ח רבי משה קרמר‬
‫"על פי בקשת רבי שמואל לפני המסע‪ ,‬הבאתי איתי‬
‫ספרים רבים‪ ,‬אבל פיזרתי אותם במזוודות ובתיקים‪ ,‬על‬
‫מנת שלא להצית את חמת הקומוניסטים‪ ,‬ולא לעורר‬
‫את חשדם‪ .‬אלא שבדיקתם המדוקדקת גילתה את כל‬
‫הספרים‪ ,‬ועם כל ספר שגילו‪ ,‬עלתה חמתם להשחית‪.‬‬
‫"לאחר חקירות ודרישות מוזרות ומתארכות‪,‬‬
‫שוחררנו‪ ,‬לא לפני שהזהירו אותנו באזהרה חמורה‪ ,‬לבל‬
‫נהין להותיר שום ספר במדינתם ה'מתוקנת' "‪.‬‬
‫האם מדריכה תלווה‬
‫את רבי שמואל לאומן?‬
‫"‪...‬בחוץ המתינה לנו הסעה של סוכנות התיור‬
‫הסובייטית 'אינטוריסט'‪ ,‬שהובילה אותנו למלון‬
‫'דנייפר' שבקייב‪ ,‬שם הוזמן עבורנו חדר על‪-‬ידי הסוכן‬
‫עוד טרם נסיעתנו‪.‬‬
‫"אלא שאיש האינטוריסט שליווה אותנו ‪ -‬והיה‬
‫כמובן גם סוכן ק‪.‬ג‪.‬ב‪( .‬ככל אנשי האינטוריסט בתקופה‬
‫ההיא) ‪ -‬סירב בכל תוקף להלין את שנינו בחדר אחד‪,‬‬
‫והכריח את אנשי המלון לשכן אותנו בחדרים נפרדים‪.‬‬
‫"חיתתו של רבי שמואל שפירא וה'חצות' שלו נפלה‬
‫על רוסיה האדירה ‪- - -‬‬
‫"פנינו לחדרינו‪ ,‬הייתי עייף מהמסע הממושך‪,‬‬
‫מהמתחים‪ .‬אבל רבי שמואל‪ ,‬כפי שסיפר לי למחרת‪,‬‬
‫לא נתן בלילה ההוא תנומה לעיניו‪ .‬אפפה אותו מין‬
‫שלווה גדולה‪ ,‬ונהרה הייתה זרועה על פניו‪ .‬הוא פנה‬
‫בניחותא לעריכת 'תיקון חצות'‪ ,‬וממנו ‪ -‬לתפילה‪,‬‬
‫שבקעה מלב שטוף המייה‪ ,‬השבוי במלון ה'דנייפר'‬
‫בקייב הבולשביקית‪.‬‬
‫"בבוקר המחרת‪ ,‬יום שני‪ ,‬השכם לאחר התפילה‪,‬‬
‫פנינו בבקשה תמימה לכאורה‪ ,‬אל דלפק האינטוריסט‬
‫במלון‪.‬‬
‫"אנחו רוצים לנסוע לאומן"‪ ,‬אמרתי‪ .‬לבי הלם בקצב‬
‫מטורף‪.‬‬
‫"הפקיד‪ ,‬ככל קומוניסטי מהוגן‪ ,‬הביט אלי בפנים‬
‫חתומות‪ ,‬לא הרחיב ולא הסגיר את מה שסבר באמת‪,‬‬
‫והשיב לקונית‪' :‬נבדוק זאת‪ .‬שובו לחדריכם‪ .‬אחר‬
‫הצהרים תקבלו תשובה'‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪70‬‬
‫רבי שמואל‪ ,‬עם הרה"ח רבי שמואל צ'ציק ז"ל‬
‫"נרגש ומבולבל‪ ,‬שבתי לחדר‪ .‬רבי שמואל חזר מיד‬
‫ללא היסח‪-‬הדעת לאומנותו‪ :‬החל מתפלל‪ ,‬ושוטף את‬
‫ריצפת החדר בדמעות‪-‬דם ‪ -‬אולי יחוס‪ ,‬אולי ירחם‬
‫ונקבל תשובה חיובית‪.‬‬
‫"הסיכויים לאישור נסיעה לאומן היו ידועים‪,‬‬
‫כמו רשעותם ואטימותם של אנשי האינטוריסט‪.‬‬
‫היו סיכויים קלושים מאוד שניענה בחיוב‪ .‬ריחף גם‬
‫החשש הסביר‪ ,‬שעצם הבקשה תפנה אלינו תשומת לב‬
‫שלילית‪ ,‬ועימה פיקוח הדוק יותר של הבולשת‪ ,‬העלול‬
‫להקשות עלינו בהמשך‪ ,‬אם ננסה בכל זאת לעקוף את‬
‫רצון הממשלה ולנסוע"‪.‬‬
‫התעוררה לפתע בעיה צדדית נוספת‪ ,‬שהטרידה את‬
‫שלוות נפשו של רבי שמואל‪.‬‬
‫על מנת לפקח על התיירים הנוסעים בשטחה‪,‬‬
‫הקפידה ברית המועצות להצמיד מדריכה מטעם‬
‫האינטוריסט לכל קבוצה‪ ,‬קטנה ככל שתהיה‪ ,‬הנוסעת‬
‫למטרות תיירות‪ .‬למדריכה‪ ,‬היו כמובן‪ ,‬שני תפקידים‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬הדרכת הנוסעים אל מוקדי תיירות (אלו שברית‬
‫המועצות חפצה ביקרם); ומאידך‪ ,‬שימשה ההדרכה‬
‫שלה מעין מעקב ופיקוח‪ .‬ה'מדריך' דיווח לק‪.‬ג‪.‬ב על כל‬
‫אשר שמע או ראה‪ ,‬מחשיד או לא‪ ,‬למטרות פיקוח על‬
‫זרים ומיגור תאים מהפכניים‪.‬‬
‫עבור החסידים שנסעו לציון רבינו הקדוש‪ ,‬ה'נהר‬
‫המטהר מכל הכתמים'‪ ,‬על אחת כמה עבור רבי שמואל‪,‬‬
‫שמסר גוף ונפש על טהרת העיניים ‪ -‬היה הדבר בלתי‬
‫נסבל‪ .‬יתכן הדבר? לנסוע לרבינו הקדוש בהדרכת אשה‪,‬‬
‫ועוד כזו שהצניעות אינה נמנית בין מידותיה?‬
‫המכשול האחרון הזה בדרכם‪ ,‬משמש המחשה למסע‬
‫היסורים שחסיד ברסלב נאלץ לעבור בימים ההם כדי‬
‫להגיע למחוז חפצו‪ ,‬ואילו פרטים זניחים ובלתי צפויים‬
‫היו מסוגלים להכשיל את המסע כולו!‬
‫לא היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מקום לבקש מהרוסים להחליף‬
‫מדריך‪ .‬אחד הקשיים העצומים שניצבו בימים ההם‬
‫לפני הנוסעים‪ ,‬הייתה הפכפכותו וחוסר יציבותו של‬
‫המשטר הרוסי‪ .‬התגובות שלהם היו בלתי צפויות‪,‬‬
‫ולעולם אי‪-‬אפשר היה לדעת איך יגיבו הרוסים‬
‫לדרישה מהדרישות‪.‬‬
‫רוחו של המלווה המסור ר' יוד'ל ליכטר נפלה‪.‬‬
‫"דאגנו מאוד"‪ ,‬סיפר‪" ,‬וחששנו לגורל הנסיעה בגלל‬
‫הפרט הזה‪ .‬הרבינו אותו יום בתפילות למען קדושת‬
‫הנסיעה‪ .‬ידעתי כי הדבר הוא בנפשו של רבי שמואל"‪.‬‬
‫‪----‬‬
‫שעות חלפו‪ .‬השמש פנתה‪ ,‬היום העריב ‪ -‬ותשובה‬
‫עדיין אין‪ .‬החרדה ברגעים המכריעים היתה בלתי‬
‫נסבלת‪ .‬ניתן היה לחתוך את המתח בסכין‪ .‬לפתע‬
‫מצלצל הטלפון‪ .‬אנשי האינטוריסט על הקו‪.‬‬
‫"היום כבר מאוחר"‪ ,‬הם אומרים‪ ,‬כאילו דיווחו על‬
‫תחזית מזג‪-‬אוויר‪" .‬אי‪-‬אפשר כבר לנסוע היום‪ .‬מחר‬
‫עם שחר ניקח אתכם לאומן"‪.‬‬
‫ההודעה העניינית הזו‪ ,‬הייתה אחד מהרגעים‬
‫הגדולים וצמתי הדרכים בחיי הרוח של רבי שמואל‪.‬‬
‫החדווה האירה‪ ,‬הציפה ושטפה בבת אחת את נפשו‪.‬‬
‫הציפייה שהרעידה יובל שנה מיתרים ענוגים בנפש‬
‫הענק שלו‪ ,‬עומדת להתממש בעזרתו של השטן עצמו‪.‬‬
‫הסטרא אחרא בכבודה ובעצמה העבירה את‬
‫הבשורה המפעימה‪:‬‬
‫"מחר‪ ,‬עם שחר‪ ,‬ניקח אתכם לאומן ‪" - - -‬‬
‫"למרות ההודעה"‪ ,‬מספר ר' יוד'ל‪" ,‬עבר עלי ליל‬
‫חרדות‪ .‬חשדתי שההודעה הזו היא תעלול נבזי נוסף‬
‫מבית מדרשו של האינטוריסט‪ .‬לא הייתי בגדר 'חושד‬
‫בכשרים'‪ .‬היה צד לחשוש שכוונתם להרדים את ערנותנו‪,‬‬
‫על מנת לגרש אותנו מחר עם שחר חזרה לווינה‪ ,‬כפי‬
‫שעשו לקבוצות רבות של אנ"ש‪ .‬ההודעה הייתה עלולה‬
‫להוות נסיון להרדים את חושינו ולהרגיענו‪ ,‬ולמנוע‬
‫מאיתנו לחמוק לאומן מתחת לאפם"‪.‬‬
‫אותו לילה לא עצמו השניים עין‪ .‬ר' יוד'ל –‬
‫מהתרגשות; ורבי שמואל? הוא עסוק היה בהכנות‬
‫אחרונות לפגישה המרטיטה עם רבו הגדול‪ .‬זה היה ליל‬
‫הכנה נשגב‪ ,‬לילה של מורא גדול וגילוי שכינה‪...‬‬
‫אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק‪ ...‬על רבי שמואל‬
‫היה להסיר מעליו כל שריד מלבוש גשמי‪ ,‬להתקדש‬
‫בקדושה של מעלה‪ ,‬וללבוש את מחלצות הדעת לפני‬
‫רגע ההתחברות לאור האורות‪.‬‬
‫ויהי ביום השלישי בעלות הבוקר‪ ,‬בשעה שמונה‬
‫בדיוק‪ ,‬התייצבו השניים בעמדת האינטוריסט‪ ,‬מצפים‬
‫לרכב שעתיד לקחת אותם לאומן‪ ,‬אם וכאשר‪.‬‬
‫זמן ניכר חלף‪ ,‬לבסוף הופיע רכב שחור‪ ,‬גדול ומפואר‪,‬‬
‫נהוג בידי נהג חמור‪-‬סבר‪ ,‬ועצר בחצר המלון‪.‬‬
‫על כרחו חזר רבי‬
‫שמואל ארצה‪ .‬היה‬
‫נראה שהנסיעה כולה‬
‫הייתה לשווא‪ .‬אולם‬
‫רוחו של רבי שמואל לא‬
‫נפלה‪ .‬המכה אפילו לא‬
‫נגעה בעולמו הרגשי‬
‫והמעשי‪ .‬מיד בהגיעו‬
‫ארצה המשיך בעבודתו‬
‫תמידין כסדרן‪ ,‬כאילו‬
‫לא היה הפסק‬
‫הרה"ח ר' צבי אריה רוזנפלד ז"ל על הציון הק'‪.‬‬
‫עדיין ממתינים‪ ...‬הכל כאן שברירי כל‪-‬כך! נפיץ‬
‫כל‪-‬כך! הלב נע כל העת בין תקווה גדולה לייאוש‬
‫שחור‪ .‬אנשי האינטוריסט הסבירו לנו כי הם ממתינים‬
‫למדריכת הקבוצה‪ ,‬ש"בוששה משום מה לבוא"‪ ...‬בליבו‬
‫של ר' יוד'ל חלפה מחשבה כי מחלה תקפה אותה‪,‬‬
‫ושמה 'תפילה'‪.‬‬
‫"מזווית העין"‪ ,‬מספר ר' יוד'ל‪" ,‬הבחנתי ברבי שמואל‬
‫הניצב בפינתו‪ ,‬אוחז אומנותו בידו‪ ,‬מתפלל בלב נשבר‬
‫שעיכובה יהיה מוחלט‪ .‬שומע תפילה סייע גם לבקשה‬
‫הזו‪ ,‬ומשחלפה שעה ארוכה והמדריכה טרם הגיעה‪,‬‬
‫פקעה סבלנותו של ממונה האינטוריסט‪ ,‬והוא הורה‬
‫לנהג לצאת לדרך ‪ -‬ללא המדריכה‪.‬‬
‫הוסר המכשול הרוחני האחרון‪ .‬שערי ציון נפתחו‬
‫לרווחה‪ ...‬לבו של רבי שמואל עלה על הרכב‪ ,‬ורמ"ז‬
‫אבריו נשרכו אחריו‪...‬‬
‫‪ 40‬שנות נסיעה אל החצר‬
‫בסימטת בילנסקי‬
‫הרכב התניע‪ .‬יוצאים לדרך‪.‬‬
‫כל הרגעים הגדולים מתרגשים על העולם בקול‬
‫דממה דקה‪ .‬היה יום קייצי יחסית‪ ,‬כשהמסע הגדול‬
‫הגיע לרגעי השיא שלו‪ .‬הייתה שעת בוקר‪ ,‬מזג אוויר‬
‫נפלא‪ ,‬מרחוק נראו פרבריה של אומן‪ .‬גם השמים הראו‬
‫פנים שוחקות‪ .‬השמש האוקראינית הקרה חייכה לפתע‬
‫בחמימות‪...‬‬
‫במשך הנסיעה ישב רבי שמואל מכונס בעצמו‪ .‬שקוע‬
‫בעולמו הפנימי‪ ,‬זר לא יבין‪ .‬הפנים שלו היו מזיגה של‬
‫שלווה גדולה‪ ,‬רוויה מופלאה ואור בהיר‪ .‬כל התרגשות‬
‫לא ניכרה על פניו היום‪ ,‬במרגש שברגעי חייו‪ .‬רבי‬
‫שמואל הכין ‪ 40‬שנה את כליו‪ ,‬זיכך‪ ,‬עידן‪ ,‬ויצר 'בתי‬
‫קיבול' לאושר הרוחני השלם הזה‪.‬‬
‫הדרך מקייב לאומן אורכת ‪ 3‬שעות‪ .‬לרבי שמואל‬
‫ארכה הדרך הזו ‪ 40‬שנות הכנה!‬
‫הרכב נכנס אל העיר אומן עצמה‪ ,‬שעה קלה הוא‬
‫מטייל ברחובות העיר‪ ,‬הרכב עצר כך פתאום‪ ,‬ללא‬
‫הכנה וללא צלצולי פעמונים שיבשרו ויודיעו‪ ...‬שערי‬
‫זהב לא המתינו להם שם‪ ,‬ברחוב פושקינא פינת‬
‫בילינסקי‪ .‬אפילו לא שלט שיבשר ויודיע‪ .‬לא ברעש ה'‪.‬‬
‫רק שער חורק לכל משב רוח‪ ,‬חצר קטנה ומוזנחת בת‬
‫שני מטרים רבועים‪ ,‬וגוייה עוינת המופקדת עליה‪...‬‬
‫הזמן כאילו עצר מלכת‪ .‬הלב שלי‪ ,‬מספר בן הלוויה‪,‬‬
‫כאילו ביקש לפרוץ ממשכנו‪ ...‬למרגלות כותל הבית‪,‬‬
‫אכול שיני הזמן‪ ,‬בין שני החלונות‪ ,‬בפינה מוזנחת‬
‫זרועת קוצים וחרולים‪ ,‬מרצפות מחוספסות פזורות‪,‬‬
‫שתולות באדמה תחוחה‪ ,‬שם אבן השתייה‪ ,‬מקור כל‬
‫החיות וההארות‪...‬‬
‫אל הפינה האפרורית הזו ‪ -‬הלמו רבבות לבבות‬
‫במשך יובלות שנים‪ ...‬אל הפינה המרוצפת הזו‪,‬‬
‫בסימטת בילנסקי ‪ 1‬הלם ליבה של כנסת ישראל ב‪70-‬‬
‫שנות כיבוש קומוניסטי‪.‬‬
‫מקום מנוחתו של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫הם ניגשו אל הבית‪ .‬אך בעלת‪-‬הבית‪ ,‬המרשעת‬
‫הנודעת‪ ,‬סירבה לפתוח את השער‪ .‬גם בכך היתה‬
‫תפיסה רוחנית‪ :‬גם את המטר האחרון שבין הרכב‬
‫ל'ציון' היה הכרח לפלס בכוחות‪ ...‬עוד מניעה אחת‪,‬‬
‫הכרח היה שתתרגש ותבוא לעולם‪...‬‬
‫בעלת הבית‪ ,‬שחיה בבית הזה שנים רבות לפני‬
‫כ‪ 40-‬שנה‪ ,‬הכירה את היחסים הנפתלים ששררו‬
‫במהלך השנים בין השלטונות הסובייטיים למבקרים‬
‫המוזרים והמסתוריים בחצר שלה‪ .‬היא ביקשה לבטח‬
‫את עצמה‪ ,‬ודרשה לדעת אם מדובר בקבוצה מאורגנת‪,‬‬
‫האם הקבוצה הגיעה ברכב רשמי‪ ,‬ודרשה בתוקף לראות‬
‫מסמך רשמי המאשר את הנסיעה לאומן‪.‬‬
‫כל נסיונות השתדלנות לא הצליחו להניח את‬
‫דעתה‪ .‬אימת השלטון הבולשביקי הייתה משכנעת מכל‬
‫שתדלנות‪.‬‬
‫נוצרה בעייה מעשית‪ .‬הקבוצה נסעה ללא ליוויו‬
‫של ה'אח הגדול'‪ ,‬איש האינטוריסט‪ ,‬שמטבע הדברים‬
‫היו בידו סמכויות ואישורים‪ .‬על מנת להביא מסמכים‬
‫‪ | 71‬ראש השנה תשע"א |‬
‫אחרים ‪ -‬הכרח היה לנסוע העירה‪ ,‬אל בית עיריית‬
‫אומן‪ ,‬ולחפש שם‪.‬‬
‫את התנהלותו של רבי שמואל ברגעי האימה האלו‪,‬‬
‫מתאר ר' יודל‪ ,‬עד הראייה‪:‬‬
‫"‪...‬בעוד אני מתמקח עם בעלת הבית בשפה עילגת‪,‬‬
‫שסברתי משום מה שהיא השפה הרוסית‪ ,‬הבחנתי‬
‫שרבי שמואל מנותק מהעולם כולו שיחו ושיגו‪,‬‬
‫אי‪-‬אפשר היה להעכיר את הרגע הנורא הזה במשא‬
‫ומתן עם אוקראינית מרשעת‪ ,‬ודיונים על מסמכים‬
‫ו'אשרות'‪ ...‬לא לשם כך זיכך והכשיר את כליו יובל‬
‫שנים! הוא עמד מן הצד‪ ,‬ופתח בשלווה באמירת 'תיקון‬
‫הכללי'‪ ...‬ניכר היה שאברי גופו‪ ,‬רוחו ונפשו התכנסו‬
‫לחטיבה מרוממת אחת‪ ,‬והפכו שותפים חיים ב'תיקון‬
‫הכללי' הנורא ההוא‪...‬‬
‫"הבנתי לנפשו‪ .‬רבי שמואל חשש מסרוב מוחלט או‬
‫גירוש‪ .‬ואם לא עכשיו ‪ -‬אימתי‪ ...‬משראיתי כך‪ ,‬חדלתי‬
‫אף אני מהוויכוח‪ ,‬וללא אומר ודברים הצטרפתי אליו‪,‬‬
‫ופתחתי אף אני באמירת ה'עשרה מזמורים'‪...‬‬
‫"משסיימנו‪ ,‬ניגשתי לנהג וביקשתי להסיע אותנו אל‬
‫בניין העירייה‪ ,‬על מנת להשיג את האישורים הנחוצים‪.‬‬
‫הוא לקח אותנו לשם‪ ,‬והתחלנו מתרוצצים ממשרד‬
‫למשנהו‪ .‬כל פקיד הפנה אותנו אל האחראי עליו‪ ,‬כולם‬
‫סרבו בעקשנות לקבל אחריות‪ .‬כזו הייתה אוקראינה‬
‫הסובייטית‪ :‬המשאלה הנצחית של כל פקיד סובייטי‪,‬‬
‫זוטר או בכיר‪ ,‬הייתה להימלט מקבלת אחריות‪,‬‬
‫שעלולה הייתה להביא אותו בקלות מפחידה לאחד‬
‫הגולאגים בסיביר‪.‬‬
‫"בסופו של דבר‪ ,‬ולאחר שיחות טלפון בהולות‬
‫לקייב‪ ,‬לברר האם אכן האישורים לנסיעה לאומן‬
‫תקפים‪ ,‬חזרנו לצומת הרחובות פושקינא ובילינסקי‪,‬‬
‫וכשבידנו האישור המיוחל‪ ,‬פתחה עבורנו בעלת הבית‬
‫את השער החורק"‪.‬‬
‫רגע השיבה הביתה‬
‫לחיקו של אבא‬
‫חרש‪-‬חרש‪ ,‬כאילו על בהונות‪ ,‬נכנס רבי שמואל‬
‫אל הקודש‪ .‬ה'קודש' ‪ -‬היינו חצר מוזנחת‪ ,‬עשבי פרא‬
‫וחרולים שהצהיבו‪ ,‬בין שני חלונות הכותל‪ ,‬שוכן מקום‬
‫מנוחתו של רבינו הקדוש‪ ,‬קודש קודשים‪.‬‬
‫רבי שמואל היה מנותק לחלוטין מהסובב והסובבים‪.‬‬
‫על פניו הייתה נסוכה שלווה מופלאה‪ ,‬שלוותו השלימה‬
‫של מי שהגיע סוף‪-‬סוף הביתה‪ ,‬לחיק אבא‪ ...‬עיניו‬
‫הטהורות פקוחות לרווחה גדולה‪ ,‬ונהורא עמיה שרא‪.‬‬
‫זו לא הייתה השתטחות‪ .‬זה היה רגע המפגש הראשון‬
‫עם רבו הקדוש‪ .‬הוא נשא את עיניו הטהורות אל‬
‫מרגלות החלון השני בבית‪ ,‬אל הציון הקדוש‪ ,‬ואמר‬
‫משפט אחד בלבד‪:‬‬
‫"יש דעה שהיום‪ ,‬כ"ז תמוז‪ ,‬הוא יום הילולת יוסף‬
‫הצדיק"‪.‬‬
‫תו לא מידי‪.‬‬
‫ואז החל לומר את ה'הריני מקשר' ולאחריו את‬
‫ה'תיקון הכללי' בשנית‪ .‬מילה במילה‪ ,‬בקול מאופק‪,‬‬
‫התנהגותו לא ביטאה שום צורה של התפעלות‪.‬‬
‫עמדה שם הרגשה מוחשית של "קול ה' בהדר"‪.‬‬
‫לפתע פתאום‪ ,‬ללא כל אות וסימן חיצוני שיסגיר‬
‫את הלמות לבבו‪ ,‬משהגיע רבי שמואל ב'תיקון הכללי'‬
‫לפסוק השלישי של הקפיטל הראשון פרק ט"ז‪,‬‬
‫למילים "לקדושים אשר בארץ המה"‪ ,‬פרץ בבכיה‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪72‬‬
‫עצומה ממיסת‪-‬לבבות‪ ,‬הניף שתי זרועות משוועת‪,‬‬
‫רותחות‪ ,‬מקרטעות; פניו הכחילו‪ ,‬האדימו לסירוגין‬
‫מעוצמת החוויה‪ ,‬והוא שיווע‪ ,‬כעבדא קמיה מריה‪ ,‬כבן‬
‫מתחטא‪:‬‬
‫"לקדו ‪ - -‬שים אשר בא ‪ - -‬רץ ה ‪ -‬מה ‪" - -‬‬
‫"לקדו ‪ -‬שים אשר בארץ ‪" - - -‬‬
‫בבת אחת בקעו ועלו מחלקת מחוקק ‪ 40‬שנות‬
‫ערגה צפיה וכיסופין‪ .‬החצר הפכה ליורה רותחת‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬משהגיעה שעתה של הנפש להביע ולבטא את‬
‫חלקה‪ ,‬כבר לא היה מקום תפיסה לשום ביטוי של‬
‫הגוף‪ ,‬אפילו לא לתפילה‪ ...‬הוא חדל מאמירת ה'תיקון‬
‫הכללי' ונפשו התמסרה כליל לבכי נורא שהרטיט את‬
‫חוט שדרתו‪ ,‬ושטף את הציון בנהר המטהר של כלות‬
‫הנפש‪.‬‬
‫נחלים של דמעות שפך רבי שמואל אותה שעה על‬
‫הציון‪ .‬הבכי שטף וטיהר את כל המחיצות שחסמו‬
‫את נפשו ב‪ 40-‬שנות ריחוק פיזי מרוח אפיו‪ ...‬הוא‬
‫דיבר דרך הבכי‪ .‬שיווע דרכו‪ ,‬התרפק כבן המתחטא‪,‬‬
‫סיפר לאבא הכל‪ ,‬שוחח יותר משביקש‪ ,‬התרפק יותר‬
‫משדיבר‪...‬‬
‫"בן המתחטא" נוסח רבי שמואל‪ ,‬הוא ילד רך הנתלה‬
‫אין‪-‬אונים‪ ,‬בערגה‪ ,‬באבנטו של אבא‪ ,‬ומשווע על‬
‫נפשו! על חייו! על עצם קיומו‪ ...‬וכל דמעה שלו היא‬
‫נטיף‪-‬דם‪ ,‬וכל קריאה שלו היא סכין מחתכת‪:‬‬
‫"ווי! א‪-‬ב‪-‬א! אל תלך ממני‪ .‬א‪-‬ב‪-‬א! ווי!"‬
‫כך‪ ,‬בדיוק‪ ,‬התנסח שם בציון ה"לקדושים אשר‬
‫בארץ המה"‪.‬‬
‫אותה שעה המה שם הסער‪ .‬גידיו של רבי שמואל‬
‫השתרגו‪ ,‬פניו היו חיוורות כסיד ההיכל‪ ,‬הוא התנשא‬
‫מעבר למקום ולזמן‪ ,‬והיה חוזר ללא לאות וללא כהות‪,‬‬
‫על אותו פסוק‪ .‬תופס שוב ושוב בחלאטל של אבא‪,‬‬
‫רוקע ברגל ילדותית מיובלת‪ ,‬אכולת שבעת מדורי‬
‫גיהנום של מאבק אינסופי עם ייצר לב האדם‪ ,‬ומתחנן‪,‬‬
‫ומשווע‪ ,‬ומיילל‪...‬‬
‫רבי שמואל ידע היטב את מלאכת ה'יללה'‪:‬‬
‫"ואדירי כל חפצי בם! ‪"- - -‬‬
‫הבכי ההוא‪ ,‬שטוף דם ומורסות‪ ,‬ונהר הזדככות‪,‬‬
‫ואשדות אושר‪ ,‬המשיך ורעם ודישן וייסר וליטף‪...‬‬
‫כל ‪ 40‬השנה בהם ייחל לבוא הנה‪ ,‬התגבלו אל תוך‬
‫שלושת השעות המופלאות ההן‪...‬‬
‫ר' יוד'ל המלווה העיד‪ ,‬כי הבכי של רבי שמואל‬
‫השפיע עליו השפעה דרמטית‪ ,‬והביא עימו התעוררות‬
‫ותפיסות חדשות שעמדו לו לר' יוד'ל לאורך כל שנות‬
‫חייו‪...‬‬
‫מדוע זכר רבי שמואל‬
‫מאות שמות על פה?‬
‫לאחר 'תיקון הכללי'‪ ,‬פנה רבי שמואל לומר ברעש‬
‫גדול את תפילתו של מוהרנ"ת זי"ע שלאחר ה'תיקון‬
‫הכללי'‪ .‬לאחר התפילה‪ ,‬אמר "א‪-‬ל מלא רחמים" עבור‬
‫נשמת רבי יעקב תפילינסקי שנפטר אותה שנה‪.‬‬
‫לאחר מכן החל מזכיר שמות חולים‪ ,‬חשוכי בנים‪,‬‬
‫ושאר צריכי ישועה‪ .‬המלווה עמד נדהם‪ .‬משך למעלה‬
‫ממחצית השעה הזכיר רבי שמואל שמות‪ ,‬בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫וכך התברר באקראי‪ ,‬שרבי שמואל שהרגיל את עצמו‬
‫לחוש בעצמו בכל צער של יהודי‪ ,‬זכר על פה מאות‬
‫שמות נזקקים‪ ,‬עליהם היה מתפלל מדי יום‪.‬‬
‫משסיים להזכיר את השמות‪ ,‬השתטח רבי שמואל‬
‫כרבע שעה בפישוט ידיים ורגליים על הציון‪ ,‬ושוב פרץ‬
‫בבכיה עצומה שהרטיטה את גופו‪ .‬זה כבר היה רגע שבו‬
‫חשש מלווהו לשלומו‪.‬‬
‫לאחר שלוש שעות תפילה‪ ,‬בכיה והתרפקות בציון‬
‫הקדוש‪ ,‬נכנס הנהג והזכיר לנוכחים כי השעה מתאחרת‪,‬‬
‫וכי הם חייבים לחזור לקייב‪.‬‬
‫באותו רגע התחולל בחצר מעמד מצמרר של "קשה‬
‫עלי פרידתכם"‪ .‬רבי שמואל פנה על כרחו לצאת‪ .‬התקדם‬
‫לעבר השער‪ ,‬וחזר על עקבותיו אל רבו‪ ,‬שב והשתטח‪,‬‬
‫והחל לבכות מחדש‪ ...‬עם כל רעננות החושים‪ ,‬רעננות‬
‫הכאב ורעננות החדווה‪ ...‬על כרחו שב וקם‪ ,‬פנה אל‬
‫השער‪ ,‬אבל ליבו לא עמד ביסורי הפרידה‪ ,‬והוא שב על‬
‫עקבותיו‪ ,‬השתטח‪ ,‬התרפק‪ ,‬בכה‪...‬‬
‫עד שמוראה של רוסיה הסובייטית כפתה פרידה‪...‬‬
‫משיצאו בסופו של דבר מהחצר‪ ,‬אמר רבי שמואל‬
‫לבן לוויתו הנאמן‪:‬‬
‫"ארבעים שנה חיכיתי וייחלתי ליום הגדול והנורא‬
‫הזה‪"...‬‬
‫משפט דומה הביע רבי שמואל בשנת תשמ"ה‪ ,‬באזני‬
‫נכדו‪ ,‬רבי ברוך מרדכי פראנק‪ ,‬שביקש לנסוע להשתטח‬
‫באומן‪ .‬היה זה שנים ספורות לפני קרוס 'מסך הברזל'‬
‫הסובייטי‪ ,‬והתארגנה אז קבוצה שנסעה לאומן לראש‪-‬‬
‫השנה‪ ,‬בדרכים לגיטמיות למחצה בלבד‪ .‬ביקש‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫רבי ברוך מרדכי פראנק מסבו‪ ,‬שיזכיר אותו בתפילותיו‪,‬‬
‫שיזכה להשתטח בראש השנה על ה'ציון' הקדוש‪.‬‬
‫נענה רבי שמואל ואמר‪" :‬ארבעים שנה יגעתי‬
‫בתפילותי בכדי להגיע לציון אויף א פראסטן מיטוואך‬
‫(= ליום רביעי פשוט) ‪ -‬ואתה רוצה כך‪ ,‬מיד‪ ,‬ללא‬
‫הכנה‪ ,‬את אומן בראש השנה?!"‬
‫בדרכם אל הרכב‪ ,‬שב רבי שמואל וחזר בניגון על‬
‫"נו‪ ,‬איך קיבל אותך‬
‫רבינו?" שאל אותו‪.‬‬
‫"רבינו קיבל אותי‬
‫בצורה נפלאה!" השיב‬
‫רבי שמואל‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫"מעולם‪ ,‬בכל ימי‬
‫חיי‪ ,‬לא חשתי אותה‬
‫הרגשה שהרגשתי בציון‬
‫הקדוש‪ ...‬היה שווה‬
‫להתייסר חצי שנת גלות‬
‫בשביל זה‪"...‬‬
‫מילותיו של מוהרנ"ת על מקום קבורת רבנו הקדוש‪:‬‬
‫"כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית‬
‫לעסוק שם בתיקון העולם לדורות‪ ,‬לכל מי שיבוא‬
‫אליו לשם‪"...‬‬
‫את המילים האחרונות הטעים בהתרגשות עצומה‬
‫פעמים רבות‪.‬‬
‫כעבור ‪ 17‬שנה מהרגעים האלו‪ ,‬חשף רבי שמואל‬
‫רבי שמואל ביציאתו מהר ציון מלווה בחתנו ר' יהודה לייב פראנק‪ .‬הושענא רבה תשכ"ג‪.‬‬
‫באקראי טפח מדהים ממסתרי נפשו; מה חווה בציון‬
‫רבינו‪ ,‬ואיזו מידה של ניתוק חש אז אפילו מהציון‬
‫עצמו!‪...‬‬
‫במנחם אב תשמ"ח‪ ,‬זמן מה לפני הקריסה הסופית‬
‫של מסך הברזל‪ ,‬התקיימה נסיעה לאומן‪ ,‬בה השתתפו‬
‫‪ 40‬מחסידי ברסלב‪ .‬המסע התרחש ארבעה שבועות‬
‫לפני הנסיעה הגדולה הליגאלית‪ ,‬הראשונה‪ ,‬לראש‬
‫השנה של שנת תשמ"ט ‪ -‬נסיעה אותה אירגן הרה"ח‬
‫רבי אליעזר ברלנד‪ ,‬מי שמסר נפשו לפתיחת הדרך‬
‫לאומן שנים רבות‪ ,‬נסיעה בה עתידים להשתתף כ‪250-‬‬
‫חסידים‪ ,‬ביניהם רבי שמואל עצמו‪.‬‬
‫אחד מחשובי הנוסעים אז‪ ,‬רבי אליעזר יהודה קעניג‪,‬‬
‫משמשו של רבי שמואל‪ ,‬נכנס אליו בשובו מהנסיעה‪.‬‬
‫הנה עדותו המדהימה של בעל העובדה עצמו‪:‬‬
‫"רבי שמואל קידם את פניי בשמחה עזה פורצת‬
‫גבולות‪' .‬הנה'! אמר בהתפעלות‪' ,‬הנה הגיע אורח חשוב‬
‫ורם מעלה‪ ,‬שזכה להיות אצל 'הנהר המטהר מכל‬
‫הכתמים'!‬
‫"בהמשך החל רבי שמואל להיכנס עמי לפרטים על‬
‫מיקום הציון עצמו‪ .‬הוא ביקש לדעת איך יהיה הציון‬
‫ערוך לכלול את מאות האנשים האמורים להסתופף בו‬
‫במהלך ראש השנה תשמ"ט‪ .‬התחלתי לפרט באזניו את‬
‫התכניות‪ .‬במהלך שיחתנו‪ ,‬נכנסתי לפרטיה של החצר‪,‬‬
‫צורתה וגודלה‪.‬‬
‫"לתדהמתי הבנתי משאלותיו‪ ,‬כי הוא עצמו למרות‬
‫שביקר שם‪ ,‬אין לו מושג איך נראית החצר‪' ...‬האם חצר‬
‫הציון אכן נראית כמו שהיא נראית בתמונות?' שאל‪.‬‬
‫או‪' :‬האם גדר העץ שעליה מסופר‪ ,‬אכן עומדת שם?'‬
‫משפגשתי כעבור זמן את מלווהו בנסיעתו‪ ,‬ר' יודל‬
‫"רבי שמואל אינו זוכר‬
‫את הציון‪ ,‬משום שהוא‬
‫לא היה שם מעולם‪...‬‬
‫גופו אמנם נכנס לחצר‬
‫הציון‪ ,‬השתטח עליו‬
‫בפישוט ידיים ורגליים‪,‬‬
‫אך היה מצוי אז ב'אומן‬
‫של מעלה'‪ ...‬מיד כאשר‬
‫נכנס לציון‪ ,‬כבר לא היה‬
‫איתי‪"...‬‬
‫ליכטר‪ ,‬סיפרתי לו בתמהון על כך‪.‬‬
‫הוא לא הביע פליאה‪.‬‬
‫"רבי שמואל"‪ ,‬אמר ר' יודל‪" ,‬אינו זוכר את הציון‪,‬‬
‫משום שהוא לא היה שם מעולם‪ ...‬גופו אמנם נכנס‬
‫לחצר הציון‪ ,‬השתטח עליו בפישוט ידיים ורגליים‪,‬‬
‫אך היה מצוי אז ב'אומן של מעלה'‪ ...‬מיד כאשר נכנס‬
‫לציון‪ ,‬כבר לא היה איתי‪ ...‬הוא בער אז כלפיד אש‬
‫ממש‪ ,‬כמדורת בית המוקד!‪ ...‬בשלושת השעות ההן‬
‫היתה נפשו שרויה מעל למקום ולזמן; מעל לחצר‬
‫ולגדרי העץ שבה‪ ...‬התבוננתי בו אז‪ ,‬ראו רק את קומץ‬
‫אבריו הגשמיים‪ ...‬הוא היה שרוי גבוה מעל גבוה"‪.‬‬
‫בין אומן לקייב‪:‬‬
‫כשהחדווה עולה על‬
‫גדותיה‬
‫בדרך חזרה לקייב ישב רבי שמואל מכונס בתוך‬
‫עצמו‪ ,‬אפוף מחשבות‪ .‬לאחר כמחצית השעה‪ ,‬התעורר‬
‫מהרהוריו‪ ,‬ונכנס למצב של חדווה עצומה‪ .‬הוא ישב‬
‫עם בן לוויתו ברכב השרד שהעמיד האינטוריסט‬
‫לשירותם‪ ,‬והשניים שרו בקול גדול‪ ,‬תוך הודייה להשם‬
‫יתברך על גודל הזכות‪ .‬שמחתו של רבי שמואל עלתה‬
‫על גדותיה‪ ,‬והוא החל לתופף בחדוות הלב על כרית‬
‫משענת הכסאות הקדמיים ברכב‪ ,‬לקצב השירה‪...‬‬
‫הנהג הביט בתדהמה בנוסעיו המוזרים‪ ,‬השבים‬
‫מחצר עלובה באומן המוזנחת‪ ,‬שטופי עליצות עזה‬
‫כל‪-‬כך‪ ,‬והשתאה לדעת‪ ,‬איזה אוצר מצאו או איזו‬
‫תגלית נודעה להם שם בחצר המסתורין שברחוב‬
‫פושקינא באומן‪...‬‬
‫הם שבו לקייב בשלום‪ ,‬ופנו ללינת הלילה בחדרם‪.‬‬
‫למחרת ה'השתטחות'‪ ,‬פקדו את רבי שמואל‬
‫יסורי נפש גדולים‪ .‬קייב הגדולה‪ ,‬כמסתבר‪ ,‬לא הייתה‬
‫משופעת במקוואות‪ ...‬רבי שמואל השתוקק להיטהר‬
‫במימי מקווה לפני תפילתו‪.‬‬
‫בצר לו‪ ,‬פנה עם המלווה שלו לאנשי האינטוריסט‬
‫בבקשה לאשר להם הליכה לבית הכנסת בעיר‪ ,‬מתוך‬
‫תקווה ששם גם חבוי מקווה טהרה‪ .‬אולם אנשי‬
‫האינטוריסט דחו אותנו בהסבר הסובייטי המשכנע‬
‫ביותר‪:‬‬
‫"אין בית כנסת בעיר‪"...‬‬
‫הרוסים פיתחו עם השנים מין הנחה‪ ,‬שהמילים‬
‫‪ | 73‬ראש השנה תשע"א |‬
‫רבי שמואל מלווה בבנו ר' מרדכי‪ ,‬בדרך למקווה בערש"ק‬
‫שלהם מעצבות מציאות; והאמת תלוייה‪ ,‬עומדת‬
‫ומשתנה בהתאם לרצונם ולנסיבות הנוחות להם‪.‬‬
‫תשובה מדהימה יותר בחוצפתה‪ ,‬הייתה קשורה‬
‫למז'בוז'‪ .‬רבי שמואל ומלווהו‪ ,‬שרצו לנצל את שהותם‬
‫באדמת רוסיה‪ ,‬ביקשו לנסוע למז'בוז' ‪ -‬לציונו של‬
‫מרנא הבעש"ט‪ ,‬ולברדיטשוב ‪ -‬לציונו של הרה"ק רבי‬
‫לוי יצחק‪ .‬משפנו אל אנשי האינטוריסט בבקשה לנסוע‬
‫לשם‪ ,‬השיבו להם תשובה מדהימה‪ ,‬המסבירה הרבה על‬
‫אטימותה של ברית המועצות של הימים ההם‪:‬‬
‫"אין בברית המועצות ערים בשמות האלה‪( "...‬ניתן‬
‫היה להשלים עם השקר הזה‪ ,‬בעיירה הקטנה מז'יבוז'‪.‬‬
‫אבל השקר האווילי הזה מדהים‪ ,‬בהתחשב בעובדה‬
‫שברדיטשוב מנתה בימים ההם כ‪ 60-‬אלף נפש‪ .‬זו‬
‫הייתה גישה קומוניסטית טיפוסית‪ ,‬הסבורה שמילים‬
‫מעצבות מציאות‪ .‬ה'מציאות' הזו אכן התרסקה‬
‫לקומוניסטים בפניהם‪ ,‬בשנת תש"נ‪ ,‬כשמסך הברזל‬
‫נעלם כלא היה‪ ,‬והוכיח בקריסה השקטה שלו‪ ,‬עד כמה‬
‫ריקני היה השקר האדיר‪ ,‬ששלט במחצית העולם)‪.‬‬
‫בלית ברירה נשארו במלון דנייפר‪.‬‬
‫ביום חמישי יצאו לשדה התעופה‪ .‬המריאו למוסקבה‪,‬‬
‫ומשם טסו לפרנקפורט (בימים ההם לא הייתה‬
‫אפשרות לטוס מקייב או ממוסקבה ארצה‪ ,‬מאחר ולא‬
‫היו קיימים יחסים דיפלומטיים בין ברית המועצות‬
‫לישראל)‪ .‬שם פגשו יהודי הטס חזרה לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ר' יוד'ל המלווה הנאמן נפרד מרבי שמואל‪ ,‬שב לביתו‬
‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬ורבי שמואל שב עם אותו יהודי לארץ‪-‬‬
‫הקודש‪.‬‬
‫איך הייתה 'קבלת הפנים'‬
‫של רבינו?‬
‫עם שובו ארצה‪ ,‬עוד טרם שב לביתו‪ ,‬עלה רבי‬
‫שמואל אל הכותל המערבי‪ ,‬להודות על חסד שמים‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬איך קיבל אותך רבינו?" שאל אותו רבי בן ציון‬
‫גרוסמן שפגש בו שם‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪74‬‬
‫לאחר שלוש שעות‬
‫תפילה‪ ,‬בכיה‬
‫והתרפקות בציון‬
‫הקדוש‪ ,‬נכנס הנהג‬
‫והזכיר כי חייבים לחזור‬
‫לקייב‪ .‬באותו רגע‬
‫התחולל בחצר מעמד‬
‫מצמרר של "קשה עלי‬
‫פרידתכם"; רבי שמואל‬
‫פנה לצאת‪ ,‬התקדם‬
‫לעבר השער‪ ,‬וחזר על‬
‫עקבותיו‪ ,‬שב והשתטח‪,‬‬
‫והחל לבכות מחדש‪...‬‬
‫"רבינו קיבל אותי בצורה נפלאה!" השיב רבי שמואל‪,‬‬
‫והוסיף‪" :‬מעולם‪ ,‬בכל ימי חיי‪ ,‬לא חשתי אותה הרגשה‬
‫שהרגשתי בציון הקדוש‪ ...‬היה שווה להתייסר חצי שנת‬
‫גלות בשביל זה‪"...‬‬
‫נסיעתו של רבי שמואל וההצלחה המופלאה‪ ,‬הניבה‬
‫תוצאה מעניינת‪:‬‬
‫לפני נסיעתו היה רבי לוי יצחק בנדר מרבה להביע‬
‫ספקנות בכדאיות הנסיעה לאומן במחתרת‪ ,‬בגלל גודל‬
‫הסכנה ומה שעבר שם כידוע בשנות הזעם‪ .‬בשנת‬
‫תשל"א‪ ,‬כאשר שב רבי שמואל מנסיעתו‪ ,‬שיתף את‬
‫רבי לוי יצחק‪ ,‬רעו הגדול‪ ,‬ברצף הניסים וההתפעלות‬
‫העצומה שידע בנסיעה הזו‪ .‬המאורעות האלו הביאו‬
‫את רבי לוי יצחק להתפעלות פנימית גדולה‪ ,‬ומאז שינה‬
‫את דעתו בעניין‪.‬‬
‫אך מעניין הוא‪ ,‬כי דבר נסיעתו נתגלה רק חצי‬
‫שנה אחר נסיעתו‪ .‬כששב ארצה לא סיפר לאיש כי‬
‫היה באומן‪ ,‬מלבד חלק מבניו ומתי מספר שנצרו את‬
‫לשונם‪ .‬כחצי שנה אחר נסיעתו הגיע בן לוויתו ר' יוד'ל‬
‫ליכטר ארצה‪ ,‬ובבית מדרשנו קם לפניו רבי שמואל‬
‫וכיבדו מאוד‪.‬‬
‫לשאלת אנ''ש על דבר החיבה שנוהג בו רבי שמואל‪,‬‬
‫ענה ר' יוד'ל לתומו‪'' :‬הלא לא מזמן הייתי עימו‬
‫באומן‪''...‬‬
‫הסוד נתגלה‪.‬‬
‫נסיעתו של רבי שמואל שפירא הפכה בברסלב‬
‫למקור השראה‪ ,‬ופתחה לבבות נוספים רבים לנסיעה‬
‫הזו‪ .‬בשנים שלאחר נסיעתו‪ ,‬עתידים לנסוע ולשהות‬
‫בארצות‪-‬הברית כמה מאנ"ש‪ ,‬בניסיון לקבל דרכון זמני‬
‫שיאפשר להם לעלות‪ ,‬לראות וליראות בציון‪.‬‬
‫חלקם הצליחו לקבל את הדרכון הזמני ולהגיע איתו‬
‫לאומן‪ ,‬ולרבים אחרים לא נותרה ברירה‪ ,‬כי אם לקחת‬
‫את הסיכון ולנסוע באמצעות דרכונים ש'הותאמו'‬
‫לזהותם‪ ,‬או שזהותם הותאמה לזהות המופיע‬
‫בדרכון‪...‬‬
‫‪---‬‬‫סיפור הנסיעה המופיע כאן הוא מתוך ספר העומד‬
‫לראות אור בקרוב‪ ,‬ובו פרקים מתולדות חייו של רבי‬
‫שמואל שפירא זצ''ל‪ .‬מערכת 'אוצרות ברסלב' מודה‬
‫לר' אהרן קליגר על שניאות לפרסם את סיפור הנסיעה‬
‫בפרסום ראשון בגיליוננו‪.‬‬
‫תודה רבה להרה"ח ר' נחמן רוזנפלד על השתדלותו‬
‫הרבה בסידור סיפור הנסיעה‪ ,‬הגהתו והעמידה על‬
‫דיוקו‪.‬‬
‫חוטי הזהב של משה’לה‬
‫כל שקי האשפה המונחים כאן במחסן של ‘נקודה טובה’‪ ,‬המלאים בחתיכות נייר ופתקאות לאלפים‪,‬‬
‫תדע לך שעל כל פתקה ופתקה חקוקה באותיות של זהב ‘נקודה טובה’‪ .‬אז מה שוקל יותר ‪ -‬אחד‬
‫גרם של זהב או ‪ 10‬טון אשפה? ואיך כל זה קשור ל’אבות ובנים’ ‪ -‬אומן? >>>‬
‫| הרב שלמה גולדפעלד |‬
‫צילום‪" :‬נקודה טובה"‬
‫נפגשנו לראשונה בשמחה משפחתית‪ .‬הוא ניגש אלי‪,‬‬
‫בירך אותי והושיט לי יד לשלום‪ .‬בחור צעיר בלבוש‬
‫צבעוני‪ ,‬בלורית‪ ,‬חגורה רחבה‪ .‬במבט ראשון אפשר‬
‫לטעות‪ .‬רק הכיפה שמונחת על ערימת השערות‬
‫המעוצבת שלו‪ ,‬מציינת עם חיוך ‪ -‬אני יהודי‪.‬‬
‫ללא מילים ובלי קול‪ ,‬מתעוררת בתוכי השאלה‪ ,‬מי‬
‫אתה? איך אתה בכלל קשור לכאן?‬
‫והוא כאילו שומע את מה שאסור לומר‪ ,‬מחייך‬
‫ועונה‪ :‬אני משה‪ ,‬זה קצת מסובך איך אני קשור לכל‬
‫הבלגן הזה‪ ,‬תשאל מישהו‪ ...‬טוב‪ ,‬שיהיה במזל טוב‪ ,‬אני‬
‫חייב לזוז‪ ,‬שיהיה לך יום נעים‪...‬‬
‫אחר‪-‬כך נפגשנו שוב‪ ,‬פה ושם‪ .‬פגישות קצרות של‬
‫שלום‪ ,‬שלום‪ ,‬מה נשמע‪ ...‬הרי כבר קצת מכירים‪ ,‬יש‬
‫לנו איזה קשר‪...‬‬
‫כבר מספר ימים שאין מנוחה‪ .‬האכילה אינה‬
‫מסודרת‪ ,‬השינה קצרה וחטופה‪ .‬ראש השנה כבר כאן‪,‬‬
‫צריך להכין את המאמר הזה‪ ,‬ומה שאני מנסה ועושה‬
‫פשוט לא יוצא‪ .‬עוד גרסה‪ ,‬עוד ניסיון‪ ,‬עוד נוסח‪ .‬אבל‬
‫זה לא זה‪.‬‬
‫ויש את כל ההכנות והארגון של ‘נקודה טובה’‬
‫והעיקר ‘אבות ובנים’ – אומן‪ .‬לוח הזמנים‪ ,‬לתאם עם‬
‫הרבנים‪ ,‬המשפיעים‪ ,‬לסיים את הכנת חוברת הלימוד‪,‬‬
‫הגהות‪ ,‬דפוס‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬פרסום‪ ,‬הפצה‪ ,‬מבצע ‘נקודה‬
‫טובה’‪ ,‬פרסים‪ ,‬ממתקים‪ ,‬להכין מודעות‪ ,‬כרטיסי‬
‫מבצע והגרלות‪ ,‬לארוז ולהכין את עשרות הקרטונים‬
‫למשלוח בין‪-‬יבשתי‪ ,‬לדבר עם תורמים ונדיבים ולרכז‬
‫את כל השמות שיש להזכיר בתיקון הכללי האחרון‬
‫של השנה‪.‬‬
‫ריבונו של עולם‪,‬‬
‫תרחם עלי‪ ,‬הרי הכל שלך‪ ,‬הכל‪ ,‬הרי נתת לי זכות‬
‫ומתנה ‪ -‬ארגון ‘נקודה טובה’‪ ,‬ואינני יודע מה לכתוב‪,‬‬
‫או איך לכתוב‪ ,‬וכולם עסוקים‪ ,‬טרודים‪ ,‬לחוצים‪,‬‬
‫עייפים‪ ,‬אין למי לפנות‪ ,‬אין לאן ללכת‪ ,‬אז אם אתה‬
‫באמת רוצה שהמאמר הזה יראה אור עולם‪ ,‬בשבילך‬
‫ולכבודך‪,‬‬
‫תעזור לי‪ ,‬בבקשה‪...‬‬
‫‪...‬ואז נפגשנו שוב‪.‬‬
‫במחסן של ‘נקודה טובה’‪ .‬חדר קטן שבקושי יש בו‬
‫שיעור מזוזה‪.‬‬
‫איך הוא בכלל קשור לכל הבלגן הזה?‬
‫ערימות של ספרים‪ ,‬פרסים‪ ,‬חוברות ‘תפילה לאל‬
‫חיי’‪ ,‬דפים של מבצע ‘אמירות דקדושה’‪ ,‬אלבומי‬
‫מדבקות‪ ,‬פאזלים‪ ,‬דיסקים‪ ,‬ביניהם פזורות עשרות‬
‫תמונות של מאות הילדים בעת אמירת תהלים‪,‬‬
‫תמונות רבות של מאות האבות עם הבנים אשר על‬
‫לימוד התורה שוקדים‪ ,‬שקיות אשפה מלאות בחתיכות‬
‫נייר מוזרות‪...‬‬
‫פיניתי כסא והצעתי לו לשבת‪ .‬התחלנו לדבר‪ .‬סיפר‬
‫קצת על עצמו‪ ,‬מה עושה בחיים‪ ,‬עבודה‪ ,‬פרנסה‪.‬‬
‫סיפר על הירידות‪ ,‬המעידות והנפילות‪ .‬על הקשיים‪,‬‬
‫הדמיונות‪ ,‬הבלבולים‪ .‬סיפר לי בהתרגשות‪ ,‬איך כל‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪76‬‬
‫פעם שהוא נכשל‪ ,‬הוא נשבר‪ ,‬הולך לבכות לה’‪ ,‬להגיד‬
‫תהלים‪ .‬הוא יודע שהכל שטויות‪ ,‬אבל היצר‪-‬הרע‪ ,‬חזק‬
‫ואכזר‪.‬‬
‫בחור צעיר‪ ,‬שומר שבת‪ ,‬מניח תפילין‪ ,‬לפעמים‬
‫מתפלל ‪ 3‬תפילות ביום‪ ,‬אוכל כשר כמה שאפשר‪,‬‬
‫כלומר לא טרפות ונבילות‪ ,‬כיפה על הראש‪ ,‬אך בלי‬
‫ציצית‪.‬‬
‫תגיד לי משה’לה‪ ,‬כל הרשימה הזאת שעכשיו סיפרת‬
‫לי שאתה עדיין שומר ועושה‪ ,‬אתה מעריך את זה? יש‬
‫לזה משקל אצלך?‬
‫משה מסתכל עלי‪ ,‬העיניים רטובות‪ ,‬המבט אומר‬
‫הכל‪ .‬המילים שנאמרו ויצאו‪ ,‬חדרו ופגעו בנקודה‬
‫הפנימית שלו‪.‬‬
‫לשמירת השבת שלי יש ערך? לשמירת ה’כשרות’‬
‫שלי יש משקל? זה בכלל שוקל משהו? לעומת אין‪-‬סוף‬
‫הדברים השליליים‪ ,‬אלפי הקילוגרמים של הרע‪...‬‬
‫עניתי לו ברוגע ובנחת‪ ,‬דע לך‪ ,‬יקירי‪ ,‬כי שמירת‬
‫השבת שלך‪ ,‬שווה זהב‪ ,‬ולא רק השבת‪ ,‬אלא כל דבר‬
‫שאתה עושה טוב ואפילו הקטן ביותר‪ ,‬איזה מצווה‪,‬‬
‫מחשבה טובה‪ ,‬איזה רצון טוב‪ ,‬המעט מעט טוב הזה‪,‬‬
‫שווה הרבה‪ ,‬שווה זהב‪.‬‬
‫משה שוב סוקר את ‘המחסן’ במבטו ועיניו נופלות‬
‫על שקיות האשפה המלאות בחתיכות נייר מוזרות‪ ,‬מעין‬
‫פתקים שרשום עליהם כל מיני הערות ותזכורות‪...‬‬
‫מה זה כל השקים האלה עם הניירות? הוא שואל‬
‫מסוקרן‪.‬‬
‫כבר אני עונה לך‪ ,‬תיכף אתה כבר תדע הכל‪ ,‬רק רגע‪,‬‬
‫אני רוצה לספר לך סיפור קטן‪ ,‬משל‪:‬‬
‫כשאדם נופל לבור‪ ,‬ושם בתוך הבור חושך‪ ,‬נחשים‪,‬‬
‫עקרבים‪ ,‬פחד וייאוש מכל כיוון‪ ,‬אימת מוות‪ ,‬הדבר‬
‫היחידי שבוודאי צריך להעסיק אותו זה איך‪ ,‬איך אני‬
‫יוצא מכאן?‬
‫אבל כדי לצאת משם הוא צריך חבל‪ ,‬הוא צריך‬
‫שיזרקו לו למטה איזה קצה של חוט וימשכו אותו‬
‫למעלה‪ ,‬החוצה‪ ,‬אל האור‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬גם הוא מצידו צריך לעשות משהו‪ ,‬פעולה אחת‬
‫קטנה‪ ,‬הוא צריך להושיט את היד ולאחוז את החבל‪.‬‬
‫ועכשיו כשהוא אוחז בחבל‪ ,‬וכבר מרגיש את שמחת‬
‫ההצלה‪ ,‬את מתיקות האור בעיניים‪ ,‬נכון הוא ניצל מן‬
‫הנפילה‪ ,‬מן הבור‪ .‬אבל‪ ,‬קרה כאן עוד משהו נפלא‪ ,‬הוא‬
‫עכשיו במציאות שונה‪ ,‬במצב אחר‪ ,‬מבחינתו הבור‬
‫נשאר מאחור ובאמת לא קיים יותר‪ ,‬גם לא הסכנה‪ ,‬מה‬
‫שחשוב זה שיש חבל‪ ,‬יש הצלה‪ ,‬יש תקווה ושמחה‪ .‬יש‬
‫רק את מה ששם למעלה מחוץ לבור‪ .‬כי היכן שהאדם‬
‫חושב ‪ -‬שם הוא נמצא‪ .‬וכל זה קרה בזכות פעולה‬
‫אחת קטנה ‪ -‬נקודה‪ ,‬מעט טוב ‪ -‬נקודה טובה‪...‬‬
‫אתה מבין‪ ,‬במושגים הללו של אמת לאמיתה‪ ,‬של‬
‫אמונה‪ ,‬אצל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬גרם אחד של זהב שוקל‬
‫יותר‪...‬‬
‫ולגבי מה ששאלת על השקים האלו‪ ,‬כל שקי‬
‫האשפה הללו המונחים כאן במחסן של ‘נקודה טובה’‪,‬‬
‫המלאים בחתיכות נייר ופתקאות לאלפים ורבבות‪,‬‬
‫תדע לך שעל כל פתקה ופתקה חקוקה באותיות של‬
‫זהב ‘נקודה טובה’‪ ,‬אוסף עצום ונדיר של נקודות טובות‬
‫שחיפשו ומצאו ורשמו כל הילדים‪ ,‬והילדות‪ ,‬הבחורים‬
‫והאברכים בני תורה‪ ,‬שהשתתפו עד כה במבצעי ‘נקודה‬
‫טובה’‪.‬‬
‫משה’לה מביט בי ולא מאמין‪ ,‬בחיים שלו לא שמע‬
‫ובטח שלא ראה דבר שכזה‪ :‬אלפי חתיכות נייר שכל‬
‫אחת שווה זהב‪.‬‬
‫אני ממתין קצת‪ ,‬זמן עיכול‪ ,‬אוחז בחוטי הציצית‬
‫שלי ואומר לו‪ ,‬משה’לה היקר‪ ,‬תדע לך‪ ,‬בדור הזה‪ ,‬כולנו‬
‫נפלנו לבור הזה‪ ,‬בטח שמעת‪ ,‬קוראים לזה “עקבתא‬
‫דמשיחא”‪ ,‬זה המקום הכי נמוך‪ ,‬אבל אתה רואה את‬
‫אלה? את הציציות? זה חבל ההצלה שלנו‪ ,‬מי שיאחז‬
‫בחבלי הקדושה האלו ינצל וגם יתהפך לו הכל לטובה‪,‬‬
‫ירידה תכלית העלייה‪ ,‬ולכן החוטים האלה ארוכים‬
‫כדי שירדו וישתלשלו עד למקום שלנו‪ ,‬אבל כל אחד‬
‫צריך לעשות פעולה קטנה כדי לאחוז בקדושה‪ ,‬לדון‬
‫את עצמו (ואת כל אחד) לכף זכות‪ ,‬לחפש ולבקש‬
‫ולמצוא בעצמו (ובכל אחד) איזה מעט טוב ‪ -‬איזו‬
‫נקודה טובה‪.‬‬
‫משה מביט בי עם חיוכו המתוק‪ ,‬הוא כבר חייב‬
‫לעוף‪“ .‬אני מקבל על עצמי בלי נדר לאחוז בציצית‪,‬‬
‫בעזרת ה’ אני אלבש ציצית‪ ,”...‬הוא אומר ונעלם‪.‬‬
‫עכשיו כבר ברור גם למשה גם לכולם מה שוקל יותר‬
‫ אחד גרם של זהב או ‪ 10‬טון אשפה?‬‫ואיך כל זה קשור ל’אבות ובנים’ ‪ -‬אומן?‬
‫כי עצם פעולת החיפוש והליקוט של הנקודות‬
‫הטובות‪ ,‬היא עצמה מבררת את הרוח הטובה מהרוח‬
‫הנכאה‪ ,‬הרוח הרעה‪ ,‬העצבות‪ ,‬הדיכאון‪ ,‬הייאוש‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה נעשין ניגונים‪ ...‬וניגון זה תפילה‪ ,‬וכל תפילה‬
‫ותפילה היא חלק ואבר מבניין המשכן‪ ,‬ובלב ליבו של‬
‫המשכן‪ ,‬קודש הקודשים‪ ,‬שם מונח ארון הקודש‪ ,‬ארון‬
‫הברית‪ ,‬ועליו שני כרובים‪ ,‬שני מלאכים ולהם פני תינוק‬
‫של בית רבן‪ ,‬ומשם מקבלים התשב”ר את הבל פיהם‬
‫הטהור שאין בו חטא המקיים את כל העולם‪...‬‬
‫> ובערב ראש השנה בדקות האחרונות של השנה‪,‬‬
‫יאמרו מאות תשב"ר אלו את “התיקון הכללי האחרון של‬
‫השנה” בעבור כלל עם ישראל‪ ,‬וגם אתה תוכל שיזכירו‬
‫את שמך לטובה‪ ,‬לעורר את מידת הרחמים ולדון את‬
‫הכל לזכות‪ ,‬רגע לפני כניסתך להיכל המשפט‪...‬‬
‫ניתן להעביר שמות ובקשות בטל’‪.02-6282867 :‬‬
‫ממראות "אבות ובנים" שע"י ארגון "נקודה טובה" באומן‬
‫ה‪1000-‬‬
‫מבצע‬
‫(אֶ לֶ ף = פֶ ּלֶ א)‬
‫מבצע ‘נקודה טובה’ העולמי לכלל ולזכות כל‬
‫עם ישראל‬
‫מבצע חדש ומיוחד‪ ,‬מבצע ‪ 1000‬נקודות טובות‪,‬‬
‫לדון את הכל לכף זכות‪.‬‬
‫כל אחד ואחד (המבצע מיועד לכולם וגם לכולן‪,‬‬
‫גדולים על הקטנים) מחפש ומבקש ומוצא באבא‪,‬‬
‫אימא‪ ,‬אחים‪ ,‬אחיות‪ ,‬כל המשפחה‪ ,‬שכנים‪ ,‬חברים‬
‫משגיח‪ ,‬מלמדים ובכל אחד נקודה טובה ורושם‬
‫אותה בפנקס (או מחברת) וזאת המחברת תעמוד‬
‫למזכרת לאורך ימים למשמרת‪ ,‬חרוט בעט ועופרת‬
‫לשם ולתפארת‪.‬‬
‫מאוד פשוט‪ ,‬וכל אחד זוכה בפרס יוקרתי‬
‫ואיכותי ובכרטיס זכות להשתתפות בהגרלה‬
‫הגדולה‪.‬‬
‫ההגרלה על ‪ 500$‬למימוש לנסיעה לקברי‬
‫צדיקים בארץ או באירופה תיערך בעזרת ה’ בר”ח‬
‫כסלו תשע”א בנוכחות רבנים ומו”צ העדה החרדית‬
‫במשרדי “נקודה טובה” ירושלים עיה”ק ת”ו‪.‬‬
‫פרס מיוחד נוסף על סכום של ‪ 500$‬למימוש‬
‫לנסיעה לקברי צדיקים בארץ או באירופה יחולק‬
‫ללא הגרלה למשתתף אשר ימצא וירשום את מירב‬
‫הנקודות הטובות‪( .‬מעל ‪)1000‬‬
‫יש להירשם בטלפון‪ 02-6282867 :‬לכל נרשם‬
‫ישלח עלון וכרטיס חבר מיוחד של “נקודה‬
‫טובה”‪.‬‬
‫זמן המבצע‪ :‬ד’ תשרי תשע”א – ר”ח מרחשון‬
‫תשע”א‪.‬‬
‫ולאלו שעדיין שואלים מה זה בעצם ‘נקודה‬
‫טובה’ ‪-‬‬
‫הכל נחשב‪ ,‬כל מצווה‪ ,‬מעשה טוב‪ ,‬מידה טובה‬
‫מכל סוג שהוא‪ ,‬נחשב לנקודה טובה‪...‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫זכיתי לנשק את המזוזה‬
‫זכיתי ליטול ידיים ליד המיטה‬
‫זכיתי לשמוע בקול אבא ואמא‬
‫זכיתי לוותר לאח שלי על המשחק‬
‫זכיתי לענות אמן על ברכות השחר‬
‫זכיתי לעזור בהכנות לכבוד שבת‬
‫ולסיום‪( ,‬מתוך מכתב של בחור עילוי בישיבה‬
‫מב”ב)‬
‫“גם אני פעם חשבתי שזה בזבוז זמן ולא‬
‫בשבילי‪ ,‬אולי לילדים זה מתאים‪ ,‬אבל תגידו מה‬
‫שתגידו‪,‬‬
‫מבצע “נקודה טובה” הציל אותי ושינה את חיי‪,‬‬
‫היום אני מודה לה’‪ ,‬שמח‪ ,‬ורואה רק את הטוב‪,‬‬
‫תמיד את חצי הכוס המלאה‪...‬בקצרה רק נקודה‬
‫טובה‪ ,‬כי אין שום ברירה”‬
‫‪ | 77‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| יעקב פרויליך |‬
‫צילום‪ :‬יוסי גולשמידט‬
‫צידה לדרך‬
‫המדריך לנוסע‬
‫נסיעתו של חסיד לאומן‪ ,‬אינה נסיעה סתמית לקברי צדיקים‪ ,‬שמטרתה לפעול ישועות ולזכות לברכות; נסיעתו ספוגה‬
‫בכיסופים ובגעגועים לקראת פגישתו עם רבו הקדוש! איך עוברים את הנסיעה בשלום? יעקב פרויליך עם מבחר‬
‫רעיונות שיעזרו לכם לנצל את המירב מהנסיעה והשהות ליד הציון הקדוש‬
‫מדור זה מוקדש באהבה‪ ,‬לכם ‪ -‬חסידים אהובים‪ .‬כאן ליקטתי עבורכם‬
‫מעט ניצוצי דעה‪ ,‬שיעזרו לכם לפתור את הבעיות הצצות אצל כל חסיד העולה‬
‫אומנה‪.‬‬
‫נסיעתו של חסיד לאומן‪ ,‬אינה נסיעה סתמית לקברי צדיקים‪ ,‬שמטרתה‬
‫לפעול ישועות ולזכות לברכות‪ .‬נסיעתו ספוגה בכיסופים ובגעגועים לקראת‬
‫פגישתו עם רבו הקדוש!‬
‫שהייתו באומן טעונה ומלאה ברצון ובתקווה אינסופית ‪ -‬אולי יזכה לפרש‬
‫את שיחתו ולשפוך את לבו לפני הבורא יתברך אצל המנהיג הרחמן‪ ,‬ולקבל‬
‫שפע חדש של עצה ותבונה‪ ,‬כוח וגבורה‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬קל להבין‪ ,‬שהאכזבות והקשיים הם מנת חלקם של רבים‪ .‬כאן‬
‫טורדים טרדות הדרך את המוח ואת הלב ‪ -‬והכיסופים נשכחים ונעזבים;‬
‫כאן הפה סתום והלב אטום; כאן נהיה פתאום יבש ומשעמם‪ ,‬ולא יודעים מה‬
‫לעשות‪ .‬הרי סוף‪-‬סוף מדובר בבשר ודם‪.‬‬
‫ואכן לשם כך אספנו עבורכם מספר רעיונות‪ ,‬שידיעתם תחסוך לכם בעזרת‬
‫ה' צער ועוגמת נפש‪ ,‬ותעזור לכם לנצל את המירב מהנסיעה והשהות ליד‬
‫הציון הקדוש‪.‬‬
‫חשבנו לקרוא למדור הזה 'צרות של עשירים'‪ ,‬כי אכן‪ ,‬הצרות האלה‪ ,‬צרות‬
‫של עשירים הם‪ .‬מי שלא טעם את 'היין ההונגרי' לא יבין את טיבן של 'בעיות'‬
‫אלו‪ .‬אך מי שכבר כן טעם‪ ,‬ימצא נחת בשורות דלהלן‪ ,‬בעזרת השם יתברך‪.‬‬
‫טרדת הדרך‪:‬‬
‫מי מאתנו אוהב את הדרך? אולי כשהיינו ילדים קטנים‪ ,‬נהנינו לראות את‬
‫הנחיתה ואת ההמראה‪ .‬אך כיום‪ ,‬כולנו מוותרים על התענוג הזה‪ ,‬לעבור בשדה‬
‫התעופה המרובה מרעין בישין מכל הסוגים‪ ,‬ולהיטלטל כ‪ 12-‬שעות מהבית‬
‫עד לאכסניה באומן‪.‬‬
‫הנסיעה לא רק שהיא מתישה‪ ,‬אלא גם מעייפת מ'להחזיק ראש' להיכן‬
‫נוסעים ‪ -‬ולקראת סופה היא כבר מוצצת את לשד הכיסופים והגעגועים שהיו‬
‫לנו בתחילת הנסיעה‪ ...‬מוכר או לא?‬
‫בכן‪ ,‬הא לכם נקודות ספורות‪ ,‬שידיעתן תעזור לכם‪:‬‬
‫הדרך לרבינו‪ ,‬היא לא רק אמצעי להגיע אליו‪ ,‬אלא גם ערך בפני עצמו‪.‬‬
‫הנסיעה עצמה לצדיק‪ ,‬מתקנת תיקונים נפלאים‪ ,‬ומועילה לנשמת האדם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מכל פסיעה ופסיעה נברא מלאך טוב‪ ,‬שיעמוד לצידנו בבוא הזמן‪.‬‬
‫(גם על כל פסיעה שאנו נשרכים בתור הארוך לכיוון הדלפק בקייב‪)...‬‬
‫לא רק שהדרך היא תיקון בפני עצמו‪ ,‬אלא גם הבלבולים וטרדות המוח‬
‫שבדרך‪ ,‬יש להם מטרה ותועלת; כשנוסעים לצדיק האמת‪ ,‬ולמענו מוכנים גם‬
‫לעבור את הדרך על כל בלבוליה ‪ -‬מעלים את כל הבלבולים הללו‪ ,‬ועושים‬
‫מהם כלים לקבל את אורו של הצדיק (ליתר הבנה בפנימיות העניין‪ ,‬ראה נא‬
‫ב'ליקוטי הלכות'‪ ,‬ברכת הריח ד'‪ ,‬יד וטז)‪.‬‬
‫אם לקראת סוף הדרך אתה מרגיש מותש ומרוקן מכיסופים ומגעגועים ‪-‬‬
‫אין זו סיבה להצטער; תופעה זו צפויה‪ ,‬וכבר נכתבה ב'ליקוטי מוהר"ן' (עב)‬
‫לפני כ‪ 200-‬שנה‪ .‬תופתע גם לשמוע את הסיבה‪ :‬ככל שמתקרבים לצדיק ‪-‬‬
‫היצר הרע הקודם מת‪ ,‬ומקבלים יצר הרע גדול יותר‪.‬‬
‫קבל זאת בהבנה‪ ,‬והשתדל לעשות את שלך‪ :‬להתגבר בכיסופים חדשים!‬
‫ניצול הזמן באומן‪:‬‬
‫כל חסיד שוהה באומן כ‪ 7-‬ימים בממוצע‪ .‬על פי חשבון שערכנו‪ ,‬ישנן ‪168‬‬
‫שעות ב‪ 7-‬יממות‪ .‬סך הכל‪ 10.080 :‬דקות‪ .‬כל דקה ליד הציון הקדוש היא‬
‫מכרה של זהב נצחי! האוצר פתוח ‪ -‬וכל הרוצה יבוא וייטול‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שמהצד השני עומד ודואג היצר לעשוק את הזמן‪ ,‬בשוטטויות‪,‬‬
‫בנשנושים‪ ,‬בשיחות סרק ו‪...‬בקריאת המגזין הזה‪ .‬הלא על כך מקדימים‬
‫החסידים לנסיעה תפילות רבות‪" :‬בידך עיתותי‪ ,‬הצילני מיד אויבי ומרודפי" –‬
‫'עזור לי לשמור ולנצל את הזמן היקר'‪.‬‬
‫הרי לכם כמה תחבולות איך להישמר מהעושק הנוראי‪:‬‬
‫ראשית כל‪ ,‬אין כמו 'סדר יום'‪ ,‬בכדי להציל את הזמן; בלי סדר‪ ,‬הזמן חומק‬
‫מתחת לאצבעות‪ .‬השתדל ליישב את דעתך‪ ,‬ולרשום על פתק‪ :‬מתי אתה קם‪,‬‬
‫מתי אתה אוכל‪ ,‬ומה אתה עושה בשאר הזמן‪.‬‬
‫הדרך לרבינו‪ ,‬היא לא רק אמצעי להגיע אליו‪,‬‬
‫אלא גם ערך בפני עצמו‪ .‬הנסיעה עצמה לצדיק‪,‬‬
‫מתקנת תיקונים נפלאים‪ ,‬ומועילה לנשמת האדם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מכל פסיעה ופסיעה נברא מלאך טוב‪,‬‬
‫שיעמוד לצידנו בבוא הזמן‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪78‬‬
‫אך שים לב! סדר היום בא רק לעזור לך‪ ,‬ולא לשבור אותך כשאתה‬
‫לא מצליח לעמוד בו‪ .‬סדר היום אינו ה'בוס' שלך שאמור לנזוף בך‬
‫כשאתה לא ממלא את הוראותיו‪ ,‬אלא הוא המשרת שלך‪ ,‬שאמור‬
‫לעזור לך לנצל את הזמן היקר שעומד לרשותך‪.‬‬
‫לתועלתך ולהנאתך‪ ,‬שמור על שיעוריך הקבועים בתורה הקדושה‪:‬‬
‫בגמרא‪ ,‬בשולחן ערוך‪ ,‬וכיוצא בהם‪ .‬מלבד החובה לשמור על‬
‫השיעורים הקבועים‪ ,‬יש לכך גם תועלת עצומה‪ :‬לחדש את המוח‪,‬‬
‫ולרענן את החיות דקדושה‪.‬‬
‫כשאתה פורש לפינה‪ ,‬ומתעמק בדף גמרא‪ ,‬רש"י‪ ,‬תוספות‪ ,‬או‬
‫בסעיף שולחן ערוך ‪ -‬אתה נותן לנשמתך מנוחה‪ .‬לפי דברי רבינו‪,‬‬
‫שעת הלימוד היא עבורך שעה‪ ,‬שמחדשת לך את המוחין ‪ -‬וכך תוכל‬
‫לחזור לעבודת הבורא ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬
‫שפיכת שיחה לפני השם‪:‬‬
‫גולת הכותרת של הנסיעה‪ ,‬היא הזמן בו אנו עומדים לפני רבינו‪,‬‬
‫ומשיחים את לבנו לפני השם‪ .‬הלא על כך כבר התבטא מוהרנ"ת‪:‬‬
‫"כי כל מגמתי וכל תשוקתי ותקוותי הוא רק להיות על הציון הקדוש‬
‫הרבה פעמים‪ ,‬אולי אזכה לפרש את שיחתי‪ ,‬לשפוך לבי כמים נוכח‬
‫פני השם"! (עלים לתרופה‪ ,‬שפ)‪.‬‬
‫הציון של רבינו‪ ,‬הוא לא רק מקום שבאים ומזכירים שמות‬
‫לרפואה ולהצלחה; הציון של רבינו‪ ,‬הוא המקום שבו עומד התלמיד‬
‫לפני רבו‪ ,‬ומספר את הכל‪ ...‬הרצונות‪ ,‬ההצלחות‪ ,‬האכזבות‪ ,‬הקשיים‪,‬‬
‫והספיקות‪ .‬ובעצם‪ ,‬מה לא?‬
‫אך מי כמו חסיד ותיק יודע‪ ,‬שהדבר מצריך עקשנות רבה‪ .‬לא‬
‫תמיד זה הולך חלק‪ .‬יש מי שדואג להקשיח את לבנו‪ ,‬ולסתום את‬
‫פינו ‪ -‬ואז למשוך אותנו לפינת העוגות והקפה‪...‬‬
‫ואכן‪ ,‬בלי עקשנות זה לא הולך‪ .‬אם הגענו כבר עד לשער השמים‪,‬‬
‫תהיה זאת טיפשות גדולה לוותר בגלל אטימות הלב וחוסר דיבורים‪.‬‬
‫רבינו המשיל זאת פעם‪ ,‬לגיבור שכבש מדינה שלימה‪ ,‬אך בהגיעו‬
‫לפתח חדרו של המלך ‪ -‬נמנע מלהיכנס מחמת קורי עכביש שחסמו‬
‫את המעבר‪...‬‬
‫ביחס לריווח שאותו אנו מרוויחים עם דיבורי התפילה והשיחה‪,‬‬
‫הרי שאטימות הלב וחסרון דיבורים‪ ,‬אינם יותר מ'קורי עכביש'‬
‫שחוסמים את המעבר לישועה המובטחת!‬
‫והרי לכם כמה גרגירים‪ ,‬אשר ידיעתם תעזור להתעקש וללעוג‬
‫ל'קורי העכביש' שחוסמים את המעבר לישועה‪:‬‬
‫עיקר הקושי בשפיכת הלב‪ ,‬נובע מהטעות שרק דיבורים הנאמרים‬
‫מתוך רגש והתלהבות‪ ,‬יש להם כוח לפעול; צריך לזכור ולשנן שוב‬
‫ושוב‪ ,‬שגם דיבורים יבשים ופשוטים יש להם כוח עצום לפעול‪,‬‬
‫לשנות ולתקן‪.‬‬
‫אם היינו רואים את השינויים שהדיבורים 'הפשוטים והיבשים'‬
‫מחוללים ‪ -‬היה לנו הרבה יותר קל‪ ,‬לעמוד זמן רב ולהפציר בתפילה‪.‬‬
‫אם היינו משוכנעים שאפשר לזכות בשנה מתוקה מלאה קדושה‬
‫ושמחה‪ ,‬גם באמצעות דיבורים יבשים הנאמרים מתוך עקשנות‬
‫דקדושה ‪ -‬לא היינו מתלוננים על הלב האטום‪ ...‬וכמובן‪ ,‬שגם‬
‫סדר היום בא רק לעזור לך‪ ,‬ולא לשבור אותך‬
‫כשאתה לא מצליח לעמוד בו‪ .‬סדר היום אינו‬
‫ה'בוס' שלך שאמור לנזוף בך כשאתה לא ממלא‬
‫את הוראותיו‪ ,‬אלא הוא המשרת שלך שאמור‬
‫לעזור לך לנצל את הזמן היקר‬
‫‪ | 79‬ראש השנה תשע"א |‬
‫ההתלהבות לא הייתה מאחרת לבוא‪.‬‬
‫בקשר לקושי שיש לנו לפעמים לספר לפני רבינו את אשר עובר עלינו ‪-‬‬
‫חשוב לזכור שרבינו יודע את כל מה שעובר עלינו‪ ,‬יותר מאתנו‪ .‬רק בתור‬
‫איתערותא דלתתא אנו אמורים לספר לפניו את לבנו; וכמו שאמר רבינו‪:‬‬
‫"אני לא יכול לעזור‪ ,‬אלא רק למי שבא לפני ומספר את חסרונו"‪ .‬ולכן‪ ,‬לא‬
‫צריך להתבלבל מכך שהדעת מבולבלת ואי‪-‬אפשר לספר את הכל ולשטוח‬
‫את הבעיות כדבעי על כל פרטיהם ודקדוקיהם‪ ,‬כי סוף‪-‬סוף אין סיפורנו‬
‫ושיחתנו כי אם השתדלות‪ ,‬ו'אבנים וסיד' וכלים כדי לקבל את תיקונו של‬
‫הצדיק‪ .‬ולכן איך שמספרים – זה טוב; העיקר לשים את האצבע על החיסרון‪,‬‬
‫ולספר עליו איך שאפשר‪.‬‬
‫גם כאן חוזר על עצמו הכלל החשוב‪ :‬גם דיבורים פשוטים ויבשים‪ ,‬גם‬
‫סיפורים מבולבלים ומגומגמים ‪ -‬יש להם כח עצום!‬
‫חשוב גם לזכור שאדם הוא לא מלאך‪ ,‬וגם בבית קשה מאוד לעסוק כמה‬
‫שעות רצופות בהתבודדות ושפיכת לב‪ .‬לכך יש לנו ברוך ה' ספר תהילים‬
‫או 'ליקוטי תפילות'‪ ,‬שאפשר לבלות בהם בנעימים‪ ,‬לטייל ממזמור למזמור‪,‬‬
‫ולשפוך את הלב במילותיו של נעים זמירות ישראל או של מוהרנ"ת‪.‬‬
‫זיכרו! רבינו אמר‪ ,‬שיהיו לו שעשועים גדולים ו'חילוץ עצמות' מאמירת‬
‫מזמור תהילים בכוונה על ציונו‪.‬‬
‫‪:ęĕĘēČĚ ‘ęĕĤđĞĜ’ ĦėĤĞĚđ ‘ĤĞĜĘ čĘ’ ĐĜđđėĐđ ġđĞĕĕ ĐĤĒĞ ĒėĤĚ‬‬
‫‪ěđĎĤČĐ ĕĜčĤĘ‬‬
‫‪ĘĚĤė ģēĢĕ ęĐĤčČ ‘Ĥ ē“ĐĤĐ ,ĤĜėĕĕĔ ěđĞĚĥ ‘Ĥ ē“ĐĤĐ‬‬
‫‪.ČĤĕĠĥ ĕčĢ ĐďđĐĕ ‘Ĥ ē“ĐĤĐ ,ģĜČĤĠ ĕėďĤĚ ĖđĤč ‘Ĥ ē“ĐĤĐ‬‬
‫ה'קיבוץ' המגוון‪:‬‬
‫רציתי לגעת כאן בנקודה רגישה‪ ,‬אך חשובה ביותר לרבים מאיתנו‪:‬‬
‫משנה לשנה גדל בלי עין הרע מספר האנשים העולים ומתקבצים אל רבינו‬
‫הקדוש ‪ -‬ואיתם גדל מספר ה'טיפוסים' שזכאים גם הם להגיע לכאן ולזכות‬
‫בתיקון‪ .‬ביניהם גם רבים שהאווירה הברסלבית הוותיקה איננה ידועה להם;‬
‫בעיניהם ‪ -‬לדוגמא ‪ -‬ערב ראש השנה ומוצאי ראש השנה‪ ,‬דינם שווה לעניין‬
‫ריקודים ומחולות‪ .‬בו בזמן‪ ,‬שבאומן של פעם היה ערב ראש השנה זמן שכל‬
‫כולו תשובה ולב נשבר‪ ,‬וידוי דברים ובכיות (כמובן מתוך שמחה פנימית‪ ,‬אך‬
‫מאופקת) וריקודים לא מצאו את מקומם אלא רק במוצאי החג‪.‬‬
‫זאת רק דוגמא אחת מתוך רבות‪ .‬לאלה שעדיין זוכרים את הטעם הטוב‬
‫של ה'קיבוץ' החמים והביתי של פעם ‪ -‬הדבר כואב‪.‬‬
‫אכן הכאב הוא כאב‪ ,‬ומי שיכול לתרום לשינוי המצב ‪ -‬אשריו‪ .‬אך גם‬
‫לאלו הכואבים מצאנו נחמה‪ ,‬בדברי מוהרנ"ת‪ ,‬בהם הוא מסביר שגם יעקב‬
‫אבינו היה סבור כמותם‪ ,‬ובתחילה אמר לבניו‪' " :‬האספו' ואגידה לכם ‪-‬‬
‫שסבר שעל ידי האסיפה לבד של בניו הקדושים שכולם צדיקים ‪ -‬על ידי זה‬
‫יוכל לגלות ולקרב קץ הגאולה‪ .‬אבל השכינה נסתלקה הימנו‪ ,‬ואז הבין שאי‬
‫אפשר להביא הגאולה על ידי בחינת 'אסיפה' לבד‪ ,‬דהיינו שיאסוף הצדיקים‬
‫לבד‪ ,‬כי השם יתברך חושב לבל ידח ממנו נדח‪ ,‬וכל עיכוב הגאולה ואריכת‬
‫הגלות הוא מחמת ריבוי רחמנותו על כל הרחוקים והנידחים מאד‪ ,‬שצריכין‬
‫להתמהמה ולחכות עד שישמעו הרחוקים ויבואו ויתווספו על הקיבוץ‬
‫הקדוש של ישראל‪.‬‬
‫"וזהו שאמר אח"כ לשון 'קיבוץ'‪' :‬הקבצו ושמעו'‪ ,‬שאמר‪ :‬עתה אני‬
‫מבין שעיקר הגאולה תלויה על ידי בחינת 'הקבצו'‪ ,‬דהיינו על ידי שיקבצו‬
‫הרחוקים מאד הנקראים 'נדחים'‪ ,‬בחינת מקבץ נדחי ישראל‪ ,‬בחינת 'והיה‬
‫ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וכו' והנדחים וכו' ‪ -‬על ידי זה‬
‫דייקא יתגדל ויתרבה הקיבוץ הקדוש בתוספות שכנים הרבה‪ ,‬שהיו מתחילה‬
‫רחוקים ‪ -‬שעל ידי זה יתרבו הבתים עד אין קץ; שעל ידי זה יכמרו רחמיו‬
‫יתברך ויחיש לגאלנו"!‬
‫ניחמתנו‪ ,‬ר' נתן!‬
‫חוזרים הביתה‪:‬‬
‫אני מתאר לעצמי‪ ,‬שאם הצלחת באומן לקבל התעוררות הלב‪ ,‬ולשפוך‬
‫שיחך לפני ה' יתברך כמו שרצית ‪ -‬אתה בוודאי מצפה ומקווה שחייך‬
‫עומדים להשתנות; מידותיך יתעדנו‪ ,‬שעת הקימה שלך תתחלף אוטומטית‬
‫מ‪ 8-‬בבוקר‪ ,‬ל‪ 3-‬בלילה‪ ,‬התפרצויות הכעס לא יחזרו על עצמן‪ ...‬וכן הלאה‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪80‬‬
‫‪ěđĎĤČĐ ĕĘĕĞĠĘ‬‬
‫‪ĥđďģĐ đĜĕčĤ ďđčė ěĞĚĘ ęĥĠĜ ęĕĤĝđĚĐ‬‬
‫בקיצור‪" ,‬תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס"‪ .‬וכשזה לא‬
‫קורה ‪ -‬אתה מתאכזב‪...‬‬
‫אז מה האמת? מה אמור להשתנות כשאנחנו חוזרים מאומן? התעוררנו‬
‫לתשובה‪ ,‬בכינו גם מעומק הלב; העתרנו ביקשנו והפצרנו‪ .‬נו‪ ,‬מה הלאה? מה‬
‫אמור לקרות עכשיו? באיזה צורה הישועה אמורה להגיע?‬
‫ובלשון חסידות‪ :‬באנו לרבי לחפש את אבידותינו הרוחניות‪ :‬את המוח‬
‫הטהור‪ ,‬את רגשות הלב הקדושים‪ ,‬את המידות הטובות ‪ -‬שאיבדנו‬
‫בעוונותינו‪ ,‬וביקשנו לקבל אותם בחזרה‪ .‬ועתה‪ ,‬באיזה אופן רבינו מחזיר לנו‬
‫אותם? האם בדרוך רגלינו על מפתן ביתנו אמורים להציף אותנו כל הרגשות‬
‫הקדושים שאיבדנו‪ ,‬היראה והאהבה‪ ,‬הששון והשמחה?‬
‫ובכן‪ ,‬רבי נתן מלמד אותנו שתי ידיעות נחוצות בקשר לקבלת האבידות‬
‫בחזרה‪:‬‬
‫את האבידות אין מקבלים בבת‪-‬אחת‪ ,‬אלא בהדרגה‪ .‬גם אם פעלת את‬
‫הישועה‪ ,‬תקבל אותה במינון שמתאים לך‪ .‬וזאת‪ ,‬כדי שלא תינזק מ'ריבוי‬
‫אור'; שלא תגרום לך ההתקרבות לאבד את יציבותך הרוחנית‪ ,‬או לגאווה‬
‫ולישות‪ .‬וכך‪ ,‬אם תמשיך את דרכך בסבלנות‪ ,‬תתקדם לאט ובטוח‪...‬‬
‫את האבידות מחזיר הצדיק באמצעות תורותיו! כשרבינו רוצה להעניק לך‬
‫עצה‪ ,‬אור‪ ,‬כוח‪ ,‬לעבודת ה'‪ ,‬הוא עושה זאת דרך תורתו‪ .‬הוא פותח את עיניך‬
‫ולבך בתורה מתורותיו‪ ,‬בשיחה משיחותיו‪ ,‬בסיפור מסיפוריו ‪ -‬ושם אתה‬
‫מקבל את אשר איבדת‪.‬‬
‫לאור שתי ידיעות אלו‪ ,‬נסיק ש‪:‬‬
‫בחזרתנו מרבינו‪ ,‬אנו חוזרים מלאי אמונה שתפילותינו ליד הציון ושיחותנו‬
‫לפני רבינו‪ ,‬הגיעו לכתובתן והתקבלו‪ ,‬ואנו חוזרים להיכנס בעבודת ה' מחדש‪,‬‬
‫בהתחדשות נפלאה‪ .‬גם אם אחרי החזרה מרבינו לא קרה שום שינוי דרסטי‪,‬‬
‫זה לא אומר שלא נושענו‪ ,‬ותפילותינו לא התקבלו; זה רק אומר‪ ,‬שהישועה‬
‫התחילה‪ ,‬בהדרגה ובמידה ‪ -‬לטובתנו האישית‪.‬‬
‫אם ברצוננו למצוא באמת את אבידותינו‪ ,‬נתחדש בעסק תורתו של רבינו‪,‬‬
‫כדי לתת את האפשרות לרבי להחזיר לנו את אבידותינו‪ .‬אנו קובעים לנו‬
‫זמן ללמוד את תורתו בשימת לב ובישוב הדעת‪ .‬קוראים סעיף אחר סעיף‬
‫ב'ליקוטי עצות'‪' ,‬אוצר היראה'‪ ,‬או כל ספר אחר שקרוב ללבנו ולהבנתנו‪.‬‬
‫משתדלים ליישם את העצות‪ ,‬וללכת בדרך אשר סלל לנו רבינו ‪ -‬וכך‬
‫מקבלים בחזרה את האבידות‪.‬‬
‫מיותר לציין‪ ,‬שבדרך חזור אנו נשמרים בכל עוז שלא לחזור ולאבד את‬
‫אשר קיבלנו! שומרים על העיניים כעל בבת העין‪...‬‬
‫‪ĥ“ĜČ ĕĤđēč ĘĘėĘ‬‬
‫‪ġĤČĘ ġđēčđ ġĤČč đĜĕĚđĘĥ ĕĥĜČ ĘėĘ‬‬
‫‪ĘČĤĥĕ Ħĕč ĘėĘđ‬‬
‫‰˜‡‚ ƒ…˜‡Œ‚ †ƒ‚ ’– —Š ”‡•‡‹ ~Œ‡˜‡‡‹‪.‬‬
‫ƒ‰– ‚„‚‡–Žƒ ‚ƒ~ „“Š —Œ‡ —‚ƒ~ ~”Šƒ Š –~— ‚—Ž‚ ”–‡ˆ Š—Œƒ…‬
‫‰Š ‚—Ž‚‪‘‚ ˜ƒƒ… ‡‰ ‹‡•˜ŒŒ ƒ˜—ƒ ‹‡ŽŒ ƒŠ‰~ :—ƒ–‡’ –Œ~ƒ ,‬‬
‫‚‡~ Œƒ„‰‹‪.‚Ž—‚ —~– Š –Œ~Ž ‚„‚ ~–•Œ‚ ‡‰ ,‬‬
‫‪!ęĕĤģĕ ęĕĤđĐ‬‬
‫‪ĘĕďĎĐĘđ ģĒēĘ đĜĕďĕč ĕė đĞď‬‬
‫‪ĘĞđĠĐ ,‘ĤĞĜĘ čĘ’ ěđĎĤČ ĕďĕ ĦČ‬‬
‫‪ĦČ ĘĕĢĐĘđ ĤĕČĐĘ ęĕĚĕė ĦđĘĕĘ‬‬
‫‪.ĘėĚ đĜĘ ęĕĤģĕĐ đĜĕďĘĕ ĥĠĜ‬‬
‫®‬
‫‪`loŽ` gdgofd vÌa gŽef` lljl cÌeejce teqgg cŽq jŽm‬‬
‫‪đĜĘđė Ęĥ ĦđĤĝĚĦĐđ ĦđēĕĘĥ ČĘČ đĜĕČ ĐĒ ĕĜđĕē ěđĎĤČ ęđĕģ‬‬
‫‪Ħĕč ĐĘđĞĐ ĐĘĕĝĚĘ ĖĤďĐ ęĦđĤđĐĘ ęĕĤďĞĐ ĦĕĕģĥĐ ěĞĚĘ‬‬
‫‪ģĝđĞĥ ĕĚĥ ęĕĜđĚďģĐ ĦėĤčĘ đĜĘđė ĐėĒĜ ęĥĐ ĦĤĒĞčđ ,Ę-Č‬‬
‫‪ĦđčĤĦ ĐČĤĕ ČĘ ęĕĤđĞĜĐ ĕĜč ĦĘĢĐč đĜđĚĚčđ đĠđĎč ĞĕĕĝĚđ‬‬
‫‪.Đĥđďģď ĦēĜ čđĤ đĕČĢČĢĚ ĐđđĤĕđ đĦĕčč ĐĞĤ‬‬
‫‪Č“ĔĕĘĥ ěđĎĤČĐ ĕĜčĤ ĘĢČ ĤđĝĚĘ ěĦĕĜ ĦđĚđĤĦ‬‬
‫‪03-6160120 :ěđĠĘĔ ģĤč ĕĜč 7 ęĦ đĜĕčĤ ‘ēĤ ěđĎĤČĐ ĕďĤĥĚč đČ‬‬
‫‪9928999@gmail.com :Ę“Čđď 03-5783449 :ĝģĠ 51467 ďđģĕĚ‬‬
‫‪ | 81‬ראש השנה תשע"א |‬
‫חברי הוועד‪ :‬הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א ראש הוועד‬
‫הרב שמעון מן שליט"א‬
‫הרב נתן פישר שליט"א‬
‫הרב נחמן זאב פראנק שליט"א‬
‫מפת העירוב אומן ‪ -‬ראש השנה תשע"א‬
‫אגודת אהלי צדיקים‪-‬גדר אבות‬
‫איתור‪ ,‬שיקום ושימור בתי קברות‪ ,‬קברי אחים וקברי צדיקים ברחבי העולם‬
‫בראשות הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי‬
‫הצלת בתי קברות‪ ,‬קברי אחים וקברי צדיקים | הקמת מרכזי הכנסת אורחים סמוך לקברי צדיקים‬
‫הדלקת נר תמיד על קברי צדיקים | הכנסת ספרי תורה לקברי צדיקים‬
‫ברוכים הבאים בשם ה'‬
‫אגודת 'אהלי צדיקים'‬
‫מקדמת בברכה‬
‫את רבבות אלפי ישראל העולים‬
‫לציון רביה"ק לקיים ציוויו ולהשתתף‬
‫בקיבוץ הקדוש‬
‫ומזמינה את הציבור‬
‫להנות מפעילות הכנסת אורחים של האגודה‪:‬‬
‫מקוה טהרה‬
‫חדר השתיה‬
‫חדרי הנוחיות‬
‫(מול הציון)‬
‫מתחם אהל הכנסת אורחים‬
‫(ברחוב פירוסקא פינת פושקינא‪ ,‬מול קרית ברסלב)‬
‫נ‪ .‬ב‪ .‬הבתים שאצל האגם והבית החים החדש אינם כלולים בערוב‪,‬‬
‫כמו"כ יש לשים לב לשינוים בקו הערוב‬
‫להארות והערות ניתן לפנות‪:‬‬
‫באומן‪063-8783-555 :‬‬
‫להרב אליעזר יהודה קעניג‬
‫באומן‪063-8783-530 :‬‬
‫הרב שמעון מן שליט"א‬
‫באומן‪063-8783-535:‬‬
‫הרב נתן פישר שליט"א‬
‫הרב נחמן זאב פראנק שליט"א באומן‪063-8783-536:‬‬
‫בא"י‪052-7635068 :‬‬
‫בא"י‪052-7693475 :‬‬
‫בא"י‪052-7620166 :‬‬
‫בא"י‪057-3124041 :‬‬
‫כתיבה וחתימה טובה‬
‫לתרומות והנצחות בית מדרש להוראה דחסידי ברסלב עיה"ק ירושלם ת"ו ת‪.‬ד‪ 57554.‬ירושלם ת"ו‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪82‬‬
‫‪ | 83‬ראש השנה תשע"א |‬
‫"דער פרומער בחור" מגרמניה > סיפור חייו המופלא‬
‫של החסיד רבי שלמה וקסלר זצ"ל‬
‫חסיד‬
‫מופלא‬
‫עלה‬
‫מגרמניה‬
‫מות‬
‫ד פת‬
‫מו‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪84‬‬
‫מימין לשמאל‬
‫משה חיים ברנדויין‪ ,‬והמגיד‬
‫מה ווקסלר‪ ,‬נכדו החתן רבי‬
‫רבי של‬
‫הירושלמי רבי בן ציון ידלר ז"ל‬
‫ספר מאובק שמצא בחנות ספרים בעיר הוכברג‬
‫שבגרמניה‪ ,‬סלל את דרכו של שלמה'לה‪ ,‬בנו של‬
‫רב העיר‪ ,‬אל חסידות ברסלב נחמן גורליץ‬
‫ודוד ברסלבר פורסים‪ ,‬עובדות חיים וסיפורים‬
‫מופלאים על דמות המופת של החסיד רבי‬
‫שלמה וקסלר זצ"ל‪ ,‬מזקני חסידי ברסלב‬
‫בירושלים‪ ,‬שהאדמו"ר רבי דוד'ל בידרמאן‬
‫מלעלוב ורבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל היו קמים‬
‫בפניו בית אבא בגרמניה‪ ,‬העלייה לארץ‪-‬‬
‫הקודש בשנת תרמ"ח‪ ,‬ההשתקעות בשכונת‬
‫'בתי מחסה'‪ ,‬ההתקשרות בכל נימי נפשו לרבינו‪,‬‬
‫חיי חבורת ברסלב בעיר העתיקה‪ ,‬הכנסת‬
‫האורחים המיוחדת והריקודים הנלהבים‪ ,‬סיפורי‬
‫המופת וקנאותו לקודשי ישראל‬
‫‪ | 85‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| נחמן גורליץ‬
‫ודוד ברסלבר |‬
‫צילום‪ :‬ארכיון‬
‫את כתלי חנות הספרים ברחוב היהודים בעיר‬
‫הוכברג שבגרמניה כיסו עשרות מדפים‪ ,‬גדושים‬
‫בספרי קודש שונים‪ .‬המוכר‪ ,‬יהודי מקומי‪ ,‬טרוד היה‬
‫בסידור הספרים‪ ,‬שעה שדמותו של שלמה'לה‪ ,‬בנו‬
‫חביבו של רבה הנערץ של העיר‪ ,‬נראתה קרבה ובאה‬
‫אל החנות‪ ,‬תוך כדי שהוא כובש פניו בקרקע‪.‬‬
‫בעל החנות קידם את פניו במאור‪-‬פנים‪ ,‬והנער‬
‫השיב לו לשלום‪ ,‬אגב צעידה אל תוככי החנות‪ ,‬לעבר‬
‫המדפים העמוסים‪ .‬כאשר התרגלו עיניו לאפלולית‬
‫השוררת במקום‪ ,‬החל תר בסקרנות אחר ספרים‬
‫בלתי מוכרים‪ ,‬כאלה שטרם שזפו עיניו‪.‬‬
‫מבקש ה' הוא הנער‪ ,‬בעל נשמה מלאת כיסופים‬
‫לבוראה‪ .‬דמות חריגה הוא בסביבתו המודרנית‪:‬‬
‫בשמירת עיניו בלכתו ברחוב ובשאר הליכותיו‬
‫הקדושות‪ ,‬השונות משאר בני גילו‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬היו עיניו מדלגות בעניין רב על הספרים‪,‬‬
‫כשלפתע צדו ספר לא מוכר‪ ,‬מאובק קמעא‪' :‬ליקוטי‬
‫עצות' ‪- - -‬‬
‫הספר‪ ,‬שהגיע בנסיבות מופלאות אל חנות‬
‫הספרים בגרמניה‪ ,‬המתין ימים רבים לרגע בו ימלא‬
‫את שליחותו‪ .‬והנה הגיעה השעה‪...‬‬
‫שלמה'לה פותח את הספר‪ ,‬ומיד כשעיניו עוברות‬
‫על פני השורות‪ ,‬מבחין הוא כי אין זה ספר כשאר‬
‫ספרי המוסר וההגות אליהם הורגל‪ .‬רוח מיוחדת של‬
‫קדושה ודעת מנשבת בין דפיו‪.‬‬
‫היתה זו רוחו של צדיק האמת שקראה אליו‬
‫מתוך המילים‪' :‬רצונך להתקרב לעבודת הבורא? הבה‬
‫ואלמדך מאל"ף עד תי"ו'‪...‬‬
‫הוא שילם את מחיר הספר‪ ,‬ויצא מהחנות בלב‬
‫הולם מהתרגשות‪ ,‬מאמץ את הספר החדש קרוב אל‬
‫לבו‪.‬‬
‫בבואו לביתו‪ ,‬ישב והגה בספר‪ .‬עם כל שורה‬
‫ושורה‪ ,‬חש התפעלות נפש עמוקה‪ .‬עולמות חדשים‬
‫התגלו לפניו‪' :‬אכילה בקדושה'‪' ,‬התבודדות'‪' ,‬רצונות‬
‫וכיסופין'‪ ...‬הוא חש שמחבר הספר מבעיר שלהבת‬
‫קודש בליבו‪.‬‬
‫מיום זה ואילך‪ ,‬לא מש הספר מתחת ידו‪ .‬הוא החל‬
‫מקיים בדביקות את הנאמר בו; באותם ימים נקשרה‬
‫נפשו בנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה‪ ,‬לכל ימי חייו‪.‬‬
‫לארץ הקודש‪,‬‬
‫בעקבות ספר‬
‫החסיד המופלג רבי שלמה וקסלר‪ ,‬נולד בגרמניה‪,‬‬
‫לאביו הגאון הצדיק רבי פנחס משה אלחנן‪ ,‬שכיהן‬
‫כרבה של הוכברג‪.‬‬
‫גדול בתורה וביראה היה האב‪ ,‬מכל רחבי גרמניה‬
‫נהרו אליו נערים מבקשי דעת‪ ,‬כדי ללמוד תורה‬
‫מפיו‪.‬‬
‫בנו הצעיר‪ ,‬שלמה'לה‪ ,‬התבלט משאר חבריו‬
‫שבמחיצתם גדל; כבר בשנות בחרותו המוקדמות‬
‫מאס בהבלי העולם הזה ותאוותיו‪ ,‬ונכסף בכל מאודו‬
‫לעבודת ה'‪.‬‬
‫משמים צפו בכיסופיו הטהורים‪ ,‬וסללו עבורו את‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪86‬‬
‫הדרך אל הצדיק‪.‬‬
‫כלל ידוע הוא‪ ,‬שאורו של רבינו אינו מתגלה‪,‬‬
‫אלא למי שלב מתגעגע לו‪ .‬שלמה'לה היה בעל לב‬
‫כזה‪ .‬הספר שמצא‪ ,‬הפך לידידו הטוב ביותר‪ ,‬והבעיר‬
‫בקרבו להבה יוקדת ליוצרו‪.‬‬
‫לימים יציין רבי שלמה עובדה מפליאה‪ :‬למרות‬
‫שבגרמניה מולדתו‪ ,‬לא נמצאו חסידים‪ ,‬וחסידי ברסלב‬
‫בפרט‪ ,‬ולפיכך גם 'מתנגדים' לא היו ‪ -‬אך כיוון שכבר‬
‫אמר רבינו "הבאתי לכם מתנה ‪ -‬מחלוקת"‪ ,‬צמח‬
‫לו‪ ,‬למקורב החדש‪ ,‬מתנגד לדרכו החדשה‪ .‬היה זה‬
‫אחד מקרוביו‪ ,‬שנהג דרך קבע להחביא את הספר‬
‫מפניו‪ ,‬כל אימת שהיה משאירו על החלון‪ .‬ובכל פעם‬
‫מחדש‪ ,‬היה עליו לחפש אחר הספר הקדוש‪...‬‬
‫מאז דבק הנער בדרכו של רבינו‪ ,‬השתוקק בכל‬
‫ליבו לקיים את כל הנאמר בספר‪ ,‬מהסעיף הראשון‬
‫ועד האחרון‪ .‬כיון שכן‪ ,‬חש שהמילים שלהלן זועקות‬
‫אליו‪" :‬מי שרוצה להיות איש ישראל באמת‪ ,‬דהיינו‬
‫שילך מדרגה לדרגה – אי‪-‬אפשר כי אם על‪-‬ידי‬
‫קדושת ארץ‪-‬ישראל"!‬
‫מיום ליום הלכו כיסופיו לארץ‪-‬הקודש וגברו‪ ,‬עד‬
‫שיום אחד פנה אל אביו ובקשתו בפיו‪" :‬הבה נעלה‬
‫לארץ אבותינו!"‬
‫באותם ימים נחשבה העלייה ארצה למעשה חריג;‬
‫קל וחומר כשמדובר ביהודי גרמניה‪ .‬דבריו עוררו‬
‫תמיהה גדולה‪ .‬אלא ששלמה'לה הצעיר‪ ,‬שמידת‬
‫העקשנות דקדושה טבועה היתה בנפשו‪ ,‬לא ויתר‬
‫על רצונו‪ .‬הוא שב והפציר‪ ,‬עד שנענה אביו‪" :‬רצונך‬
‫לעלות לארץ‪-‬ישראל? עלה לבדך‪ ,‬ואני אדאג לך‬
‫להוצאות הדרך"‪.‬‬
‫נפרד הנער הצעיר ממולדתו וממשפחתו‪ ,‬ארז‬
‫את חפציו‪ ,‬והפליג באוניה לעבר ארץ חמדת אבות‪.‬‬
‫היה זה בשנת תרמ"ח‪ .‬לאחר שהטילה האוניה עוגן‬
‫בחופי הארץ‪ ,‬ירד שלמה'לה ממנה‪ ,‬כשליבו עולה על‬
‫גדותיו‪ ...‬הנה עומדות רגליו על אדמת הקודש‪ ,‬שעל‬
‫רוממות מעלתה למד כה רבות מתוך הספר הקדוש‬
‫שעמו‪.‬‬
‫ברדתו מן האוניה‪ ,‬נשאל על‪-‬ידי שוטרים‬
‫טורקיים‪ ,‬ששלטו אז בארץ‪" :‬מאין הגעת?"‬
‫ "מגרמניה"‪.‬‬‫"אם כך"‪ ,‬השיבו לו נחרצות‪" ,‬שהותך בארץ‪,‬‬
‫מוגבלת למספר חודשים בלבד"‪.‬‬
‫הנער עולה בחדווה לירושלים קרתא דשופריא‪,‬‬
‫וקובע בה את מושבו‪ .‬גם בירושלים דאז‪ ,‬שהייתה‬
‫מלאה תלמידי‪-‬חכמים ויראי ה'‪ ,‬לא הצליח להסתיר‬
‫את יראתו שקרנה מפניו‪ .‬שמירת עיניו הייתה לאות‬
‫ולמופת‪ ,‬והכל כינוהו‪" :‬דער פרומער בחור" (=‬
‫הבחור הירא והחרד)‪.‬‬
‫בירושלים התגורר באותם ימים הגאון רבי עקיבא‬
‫יוסף שלזינגר‪ ,‬בעל 'לב העברי'‪ .‬הנער שיראתו על‬
‫פניו‪ ,‬נשא חן בעיניו והוא קרבו קירבה רבה ודאג לכל‬
‫מחסורו‪ .‬כיוון שהיה שלמה כבן‪-‬בית אצלו‪ ,‬הבחין‬
‫רבי עקיבא יוסף בספר 'ליקוטי עצות' שאינו מש‬
‫מחיקו של הנער‪.‬‬
‫חיבתו והערצתו היוקדת של בעל 'לב העברי'‬
‫לתורתו של רבינו היא מן המפורסמות‪ .‬בספרו‬
‫מביא הוא מדברי רבינו‪ ,‬ולימים אף סייע בהקמת‬
‫בית המדרש הראשון של חסידי ברסלב בירושלים‬
‫העתיקה‪ ,‬מול מקום המקדש‪.‬‬
‫"היודע אתה?"‪ ,‬פנה אל שלמה‪" ,‬יש עוד ספרים‬
‫נפלאים ממחבר קדוש זה; הבה ואראך"‪ .‬הוא הוליכו‬
‫אל ארון הספרים‪ ,‬והראה לו את הספרים 'ליקוטי‬
‫מוהר"ן' ו'ליקוטי הלכות'‪ ,‬וסיפר לו על חסידי ברסלב‬
‫המתגוררים בירושלים‪.‬‬
‫שש הנער על הספרים החדשים שגילה‪ ,‬כמוצא‬
‫שלל רב‪ ,‬והרווה את צימאון נפשו בהם‪.‬‬
‫כעבור תקופה‪ ,‬שידכו רבי עקיבא יוסף עם בתו‬
‫של רבי מנחם מאניש שיינברגר‪ .‬לשם כך זימן את‬
‫הכלה והוריה אל ביתו של המהרי"ל דיסקין זצ"ל‪,‬‬
‫וביקש מהנער להציץ מבעד חור המנעול אל החדר בו‬
‫ישבו‪ .‬התכופף שלמה אל חור המנעול‪ ,‬תוך כדי שהוא‬
‫מסתירו בכף ידו‪ ,‬ומסתכל על ידו‪...‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬נתקיימו הנישואין‪ ,‬ובעקבות‬
‫כך‪ ,‬הותר לו מבחינה חוקית להישאר בארץ‬
‫לקביעות‪.‬‬
‫כל אותם ימים‪ ,‬עמד רבי שלמה בקשרי מכתבים‬
‫עם בני משפחתו ואביו שבגולה‪ .‬הערצה גדולה רחש‬
‫רבי שלמה לאביו‪ ,‬וכך היה אומר‪" :‬בכל הדברים גדול‬
‫אבי ממני‪ ,‬לבד משני דברים‪ ,‬שזכיתי אני יותר ממנו‪.‬‬
‫האחד‪ :‬התקרבתי לרבינו; והשני‪ :‬שזכיתי לעלות‬
‫לארץ‪-‬ישראל"‪.‬‬
‫רבי שלמה התיישב בשכונת 'בתי מחסה'‪ ,‬שם‬
‫התגורר למעלה מיובל שנים‪ ,‬עד לנפילת העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬בשנת תש"ח‪ ,‬לידי הירדנים‪.‬‬
‫מצא את שאהבה נפשו‬
‫באותם ימים דרו מתי מעט חסידי ברסלב בעיר‬
‫הקודש והמקדש‪ .‬כעבור מספר שנים‪ ,‬בשנת תרנ"ד‪,‬‬
‫עלה ארצה החסיד הגדול‪ ,‬איש האלוקים‪ ,‬רבי אברהם‬
‫בן רבי נחמן חזן‪ ,‬מאומן‪ .‬הוא השתקע בארץ‪-‬הקודש‬
‫למשך ‪ 20‬שנה‪ ,‬כאשר מידי שנה הפליג באוניה‬
‫לאוקראינה‪ ,‬בתנאים הקשים של אותם ימים‪ ,‬כדי‬
‫לקיים את דברי רבינו ‪ -‬להיות אצלו בראש‪-‬השנה‪.‬‬
‫מרגע ההיכרות של רבי שלמה עם רבי אברהם‪,‬‬
‫נקשרה נפשו בנפשו‪ .‬הוא מצא בו את שאהבה נפשו‪,‬‬
‫גאון וחסיד‪ ,‬הבקי בכל מכמני התורה‪ ,‬נגלה וסוד‪,‬‬
‫שפל בעיני עצמו‪ ,‬ודבוק בדביקות יוקדת‪ ,‬בכל נימי‬
‫נפשו ברבינו הקדוש‪.‬‬
‫את חסידי ברסלב‪ ,‬שדרו באותם ימים בירושלים‪,‬‬
‫ניתן למנות על יד אחת‪ .‬לפיכך‪ ,‬חיבב והעריך רבי‬
‫אברהם את רבי שלמה בלי שיעור‪ ,‬ופתח בפניו את‬
‫אוצרות‪-‬הטוב הצפונים במוחו ובליבו‪.‬‬
‫רבי שלמה דבק בדברי רבי אברהם והיה מעלה על‬
‫הכתב את אשר שמע מפיו‪ .‬מעט מזעיר מרשימותיו‪,‬‬
‫הודפס בספרים 'כוכבי אור' ו'חכמה ותבונה'‪.‬‬
‫כעבור מספר שנים עלתה ארצה קבוצה של חסידי‬
‫ברסלב‪ .‬היו אלה בני החבורה מברדיטשוב‪ :‬רבי נפתלי‬
‫כהן ‪ -‬חותנו של רבי אברהם‪ ,‬וכן מקורביו של רבי‬
‫אברהם‪ :‬רבי יעקב פילמר ומי שהיה אחר כך לחתנו‬
‫רבי שמואל מאיר אנשין‪ ,‬רבי שמואל העשיל פרידמן‪,‬‬
‫רבי גדליה ברגר‪ ,‬רבי צבי סטלמאך ורבי בן‪-‬ציון‬
‫דובינקי‪.‬‬
‫רבי אברהם‪ ,‬שצפה בעיניו הטהורות את הסכנה‬
‫הרוחנית הממשמשת ובאה על יהדות רוסיה‪ ,‬היה‬
‫מרבה לדבר על לבם של אלו שהייתה לו השפעה‬
‫עליהם‪ ,‬שיעשו כל שביכולתם‪ ,‬כדי לעלות ולהתיישב‬
‫בארץ‪-‬הקודש‪.‬‬
‫בני חבורה זו נשמעו לדבריו‪ ,‬כשחלקם משאיר‬
‫בגולה מעמד‪ ,‬פרנסה מבוססת ונכסים‪ .‬וכך‪ ,‬מתוך‬
‫מסירות‪-‬נפש עלו והשתקעו בארץ‪.‬‬
‫באותן שנים אף עלה ארצה‪ ,‬רבי נתן בייטלמכר‪,‬‬
‫בנו של רבי פנחס יהושע מטשערין‪ ,‬תלמיד מוהרנ"ת‪,‬‬
‫וחתנו של רבי נחמן מטולטשין‪ ,‬זכר צדיקים לברכה‪.‬‬
‫ידידות אמיצה נקשרה בין רבי שלמה ובין חסידים‬
‫נלהבים אלו‪ ,‬שתום ליבם ודביקותם העצומה ברבינו‬
‫קרנו מפניהם‪ .‬בייחוד התיידד רבי שלמה עם החסיד‬
‫רבי נתן בייטלמכר‪ .‬שנים ארוכות היו לומדים יחדיו‬
‫בספרי רבינו הקדוש‪ ,‬ועוסקים בקיום עצותיו‪.‬‬
‫עבודה גדולה הייתה להם ב'שמחה וריקודים'‪:‬‬
‫כשהיו מסיימים את לימודם‪ ,‬היו שרים ומרקדים‬
‫בשמחה עצומה‪ ,‬מתוך אושרם על שזכו להתקרב‬
‫לאורו של צדיק האמת‪ .‬על חברותא קדושה זו לא‬
‫ויתרו מעולם‪ .‬כאשר חלה אחד מהם‪ ,‬היה חברו בא‬
‫אל ביתו לבקרו‪ ,‬וללמוד עמו בספרי רבינו‪.‬‬
‫בשנת תרס"ב‪ ,‬נוסד בירושלים בית‪-‬המדרש‬
‫הראשון שנקרא על‪-‬שם רבינו‪ ,‬מול מקום המקדש‪,‬‬
‫ומאוחר יותר נאלץ מסיבות שונות לנדוד ממקום‬
‫למקום‪ .‬אחת 'מתחנותיו' הייתה בבית‪-‬מדרש סמוך‬
‫לבניין 'גמילות חסד'‪.‬‬
‫"באותה תקופה"‪ ,‬סיפר החסיד רבי שמואל מאיר‬
‫אנשין לבנו רבי ישראל נחמן‪" ,‬נהגו אנשי שלומינו‪,‬‬
‫בהשפעת דברי רבי אברהם בן רבי נחמן‪ ,‬לרקוד‬
‫מדי לילה לאחר תפילת ערבית ריקוד של שמחה‬
‫שנמשך כחצי שעה‪ .‬ערב אחד‪ ,‬הגיעו קולות השירה‬
‫והריקודים לאוזני שוכני הבניין הסמוך‪ ,‬וכיוון שלא‬
‫היו רגילים בכך‪ ,‬מיהרו אל בית‪-‬המדרש והרימו‬
‫קול מחאה‪ .‬לנוכח מחאתם פסקה השירה הנלהבת‬
‫באחת‪.‬‬
‫"רבי שלמה החל נושא ונותן עמם בדברים‪ ,‬כשהוא‬
‫מסביר להם‪ ,‬כי אין כל פסול ופגם בהנהגה זו‪ .‬אולם‬
‫האנשים עמדו על שלהם‪ .‬באותם רגעים‪ ,‬נכנס אל‬
‫בית‪-‬המדרש רבי אברהם‪ .‬בראותו את הדיון הסוער‪,‬‬
‫שאל את אנשיו‪ ,‬במה דברים אמורים? כששמע על‬
‫שלמה'לה הצעיר‪,‬‬
‫שמידת העקשנות‬
‫דקדושה טבועה‬
‫היתה בנפשו‪ ,‬לא ויתר‬
‫על רצונו‪ .‬הוא שב‬
‫והפציר‪ ,‬עד שנענה‬
‫אביו‪" :‬רצונך לעלות‬
‫לארץ‪-‬ישראל? עלה‬
‫לבדך‪ ,‬ואני אדאג לך‬
‫להוצאות הדרך"‪ .‬נפרד‬
‫הנער הצעיר ממולדתו‬
‫וממשפחתו‪ ,‬ארז את‬
‫חפציו‪ ,‬והפליג באוניה‬
‫מה נסוב הוויכוח‪ ,‬פנה אל המוחים‪ ,‬ואמר‪' :‬רצונכם‬
‫לקיים את המצווה של עצבות? קיימו אותה‪ ,‬אולם‬
‫אנו חפצים לקיים את המצווה של שמחה'‪"...‬‬
‫אהבה ואחווה עצומים שררו באותם ימים בין‬
‫חסידי ברסלב המעטים‪ ,‬אפילו המתנגדים היו יוצאים‬
‫נכחם מגדרם והתפעלותם‪ ,‬ואומרים‪ ,‬כי חסידי‬
‫ברסלב נראים כמשפחה אחת‪.‬‬
‫החסיד רבי שמואל מאיר אנשין‪ ,‬היה אומר לבניו‪:‬‬
‫"בשמחה משפחתית אני משתתף רק אם אני מוזמן‬
‫אליה‪ ,‬אך כשהשמחה שורה במעונו של אחד מחסידי‬
‫ברסלב‪ ,‬אני מגיע גם ללא הזמנה"‪.‬‬
‫החסיד שאסף‬
‫מחוסרי בית‬
‫בעל לב רחב וגדול היה רבי שלמה‪ .‬ביתו היה פתוח‬
‫לרווחה לכל אדם‪ .‬באותן שנים‪ ,‬סבלו בני ירושלים‬
‫מעוני ומחסור‪ ,‬פרנסתם העיקרית הייתה מדמי‬
‫ה'חלוקה' שקיבלו מהכוללים‪ ,‬כאשר כל משפחה‬
‫נתמכת על‪-‬ידי הכולל השייך לארץ מוצאה‪ .‬מדובר‬
‫היה בקצבה זעומה ביותר‪ ,‬שהספיקה אך בקושי‬
‫לכלכלת המשפחות‪ .‬גורלו של רבי שלמה שפר עליו‪,‬‬
‫כיון שעקב מוצאו הגרמני‪ ,‬השתייך לכולל הו"ד (=‬
‫האלאנד‪-‬דייטשלאנד) של יוצאי הולנד וגרמניה‪.‬‬
‫כולל זה היה בעל אמצעים‪ ,‬כאשר מאידך‪ ,‬נמנות‬
‫עליו משפחות בודדות‪ .‬רבי שלמה ניצל את מצבו‬
‫הכלכלי המשופר יחסית‪ ,‬כדי לסייע לנזקקים; כפו‬
‫פרש לעני וידו שילח לאביון‪ ,‬ולא פעם אסף אנשים‬
‫מחוסרי בית אל ביתו לתקופות ארוכות‪.‬‬
‫רבי שלום אייזן זצ"ל‪ ,‬מגדולי מורה ההוראה‬
‫בירושלים‪ ,‬גדל בילדותו בבית רבי שלמה תקופה‬
‫ממושכת‪ ,‬לאחר שהתייתם מאביו‪ ,‬וכל ימיו היה‬
‫מספר בהתפעלות על מעשי צדקותו וקדושתו של‬
‫רבי שלמה‪.‬‬
‫רבי מרדכי אהרן שיינברגר שליט"א‪ ,‬אחיינו של‬
‫רבי שלמה‪ ,‬מספר על יהודי גלמוד‪ ,‬שברוב ייסוריו‬
‫היה מתרעם תמיד על סובביו‪ ,‬ורבי שלמה הכניסו‬
‫אל ביתו‪ ,‬ונהג כלפיו ביחס מיוחד‪ ,‬משל היה בנו‪.‬‬
‫במחיצתו היה אותו יהודי לאדם אחר‪ ,‬ומילת טרוניה‬
‫לא נשמעה מפיו‪.‬‬
‫אך גם אותן שנות רווחה‪ ,‬באו אל קיצן‪ .‬ואז‪,‬‬
‫דלותם של בני היישוב הישן הייתה גם נחלתו של‬
‫הרה"ח‪ :‬רבי ישראל בר אודסר (משמאל) ורבי שמואל הורביץ (עומד) באירוסין של רבי עמרם הורביץ ז"ל‬
‫‪ | 87‬ראש השנה תשע"א |‬
‫איתי בספרי רבינו הקדוש‪ ,‬ואחרי כן רקדנו יחד‬
‫בשמחה‪...‬‬
‫"הוא היה לוקח אותי עמו בחצות לילה אל‬
‫הכותל המערבי‪ .‬באותם ימים היה פחד גדול‬
‫מפני ערביי הארץ‪ ,‬אולם הוא היה הולך לכותל‬
‫ללא שום פחד‪ ,‬ובכותל היה מבקש רחמים על‬
‫עם ישראל‪.‬‬
‫"אני זוכר שהייתי פעם בבית‪-‬כנסת בירושלים‪,‬‬
‫כשישב שם רבה של ירושלים‪ ,‬רבי יוסף חיים‬
‫זוננפלד זצ"ל‪ ,‬ולמד‪ .‬לפני תפילת מנחה נכנס רבי‬
‫שלמה לבית‪-‬הכנסת‪ .‬באותו רגע ראיתי את רבי‬
‫יוסף חיים זוננפלד קם מלוא קומתו לפניו‪ ,‬כמו‬
‫לפני מלך‪ .‬הוא היה אומר על רבי שלמה שהוא‬
‫'ספר תורה' "‪ ,‬סיפר רבי ישראל דוב ‪.‬‬
‫הרה"ח רבי שמואל מאיר אנשין ז"ל‬
‫רבי שלמה‪ .‬באותם ימים‪ ,‬לא ניכר שום שינוי‬
‫במצב רוחו; שמחתו התמידית שקרנה מפניו‪ ,‬לא‬
‫נגרעה כהוא זה‪ ,‬והוא המשיך לעבוד את בוראו‬
‫עבודה תמה‪.‬‬
‫בעל ביטחון מופלג היה‪ ,‬ואמונתו וביטחונו‬
‫האיתנים בה'‪ ,‬השפיעו על כל סובביו‪ .‬גם כאשר‬
‫התקיימו הוא ובני ביתו מלחם צר ומים לחץ‪,‬‬
‫המשיך במעשי החסד שלו והיה פורס מלחמו‬
‫לרעב ‪ -‬והכל במאור פנים ובשמחה‪ ,‬כזו של‬
‫אנשי רבינו הקדוש‪.‬‬
‫ניגוני שמחה מתנגנים מפיו‪ ,‬וכאשר נכנס‬
‫אורח אל ביתו‪ ,‬היה נותן ידו בידו‪ ,‬ופותח עמו‬
‫בריקוד נלהב‪...‬‬
‫על הכנסת האורחים המופלאה של רבי שלמה‪,‬‬
‫שמענו מפי החסיד הישיש רבי ישראל דוב‬
‫אודסר‪ ,‬כשאגב כך‪ ,‬הוא מתאר בצבעים חיים‬
‫את קדושתו הנשגבה של רבי שלמה‪.‬‬
‫בשנת תרע"ט‪ ,‬נסתלק לשמי מרומים החסיד‬
‫המופלא רבי ישראל קרדונר‪ ,‬רבו של רבי ישראל‬
‫דוב‪ .‬האברך הצעיר‪ ,‬בשנות ה‪ 20-‬הראשונות‬
‫לחייו‪ ,‬חש כמו יתום‪ .‬השהות במחיצת רבי‬
‫ישראל קרדונר‪ ,‬איש ההתבודדות והיערות‪,‬‬
‫הטעימה אותו טעם גן‪-‬עדן בעבודת בוראו‪,‬‬
‫וכאשר נסתלק מורו ורבו‪ ,‬לאחר מחלה קצרה‪,‬‬
‫דומה היה עליו כאילו חרב עולמו‪.‬‬
‫כיוון שבטבריה עירו לא נמצאו חסידי ברסלב‪,‬‬
‫עלה לירושלים עיר הקודש‪ ,‬כדי למצוא בה נחמה‬
‫במחיצתם של אנשי הצדיק‪ .‬לימים כשסיפר על‬
‫חסידי ברסלב הנלבבים‪ ,‬שהתגוררו בירושלים‬
‫באותה עת‪ ,‬היה מעלה את זכרו של רבי שלמה‪,‬‬
‫שאצלו היה כבן‪-‬בית‪ ,‬ברטט ובערגה‪:‬‬
‫"כאשר ישבתי לאכול במחיצתו‪ ,‬התמלאתי‬
‫בושה ויראה מפניו‪ ,‬והרהרתי לעצמי‪' :‬אני‪ ,‬אין‬
‫לי שום קשר עם רבי שלמה; הוא איש קדוש‪,‬‬
‫מלאך! רק לראות אותו בעת האכילה ‪ -‬היה די;‬
‫הוא אכל מעט מעט‪ ,‬בקדושה גדולה‪ ,‬ופניו היו‬
‫מלאים אור!‬
‫"לא היה לו כלל 'ריח של כסף'; הוא לא ידע‬
‫כלל אם יש כסף בעולם‪ .‬כשהייתי בא אליו‪,‬‬
‫היה נותן לי את כל אשר בביתו‪ .‬הוא היה לומד‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪88‬‬
‫מטבעות יקרות‬
‫על הריצפה‬
‫גם מפי הרה"ח רבי נחמן ישראל בורשטיין‪,‬‬
‫שיבלחט"א‪ ,‬שמענו על גודל פרישותו של רבי‬
‫שלמה ושנאת הבצע שלו‪:‬‬
‫"אמרו עליו‪ ,‬ולא כמשל‪ ,‬שאינו מכיר בצורת‬
‫מטבע‪ .‬זכורני מימי ילדותי בעיר העתיקה‪,‬‬
‫שבביתו של רבי שלמה ב'בתי מחסה'‪ ,‬מתחת‬
‫למיטה שבחדר המבוא‪ ,‬היו מפוזרות מטבעות‬
‫רבות‪ .‬חלקן 'שילינגים'‪ ,‬שערכם היה רב‪ .‬רבי‬
‫שלמה הקפיד‪ ,‬כאשר נפלה מטבע לארץ‪ ,‬לא‬
‫להתכופף ולהרימה‪ ,‬כי הלא תאוות ממון היא‬
‫עבודה‪-‬זרה (ליקוטי מוהר"ן ח"א כג)‪ ,‬ואסור‬
‫לכרוע בפני עבודה זרה!‬
‫"בכל פעם שנפלה מטבע בביתו‪ ,‬היה משאירה‬
‫על הריצפה‪ .‬נתקיימו בו ברבי שלמה דברי הנביא‬
‫על אחרית הימים‪' :‬ביום ההוא ישליך האדם את‬
‫לשם כך זימן את‬
‫הכלה והוריה אל‬
‫ביתו של המהרי"ל‬
‫דיסקין זצ"ל‪ ,‬וביקש‬
‫מהנער להציץ‬
‫מבעד חור המנעול‪.‬‬
‫התכופף שלמה אל‬
‫חור המנעול‪ ,‬תוך כדי‬
‫שהוא מסתירו בכף‬
‫ידו‪ ,‬ומסתכל על ידו‪...‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן‪,‬‬
‫נתקיימו הנישואין‬
‫אלילי כספו ואלילי זהבו'‪...‬‬
‫"כאשר התדפק גבאי צדקה על דלת ביתו‪,‬‬
‫היה רבי שלמה מחווה לו תחת המיטה ומורה לו‬
‫לקחת את מבוקשו‪.‬‬
‫"כשהיה נוסע להתפלל בקבר רחל אמנו‪,‬‬
‫הייתה זוגתו מציידת אותו בשקיות שונות של‬
‫מטבעות‪' :‬צרור זה תיתן לנהג של הרכב הראשון‪,‬‬
‫ואת זה לנהג הרכב השני"‪ ...‬רבי שלמה‪ ,‬שהמושג‬
‫'ממון' היה רחוק לגמרי מעולמו‪ ,‬היה לא פעם‬
‫טועה ומחליף בין צרורות הכסף"‪.‬‬
‫אך אם ממון כשר‪ ,‬היה לדידו 'מוקצה מחמת‬
‫מיאוס'‪ .‬כאשר מדובר היה בכסף שיש בו סרך‬
‫איסור‪ ,‬היה מתמלא יראה ופחד‪ ,‬ובאותם רגעים‬
‫ראו בעליל יראת חטא מהי‪.‬‬
‫היה זה‪ ,‬כשהגיעה אליו הודעה מאחד הבנקים‪,‬‬
‫כי כסף שנשלח עבורו מחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬ממתין עבורו‪.‬‬
‫הלך רבי שלמה אל הבנק‪ ,‬שם קיבל אותו הפקיד‬
‫בסבר פנים יפות‪ ,‬כשהוא מסביר לו בפרוטרוט‪:‬‬
‫"סכום הקרן שהתקבל עבורך‪ ,‬הוא כך וכך‪ ,‬ועבור‬
‫הימים שבהם היה מופקד ברשותנו‪ ,‬מגיעה לך‬
‫ריבית של כך וכך"‪.‬‬
‫ברגע בו שמע רבי שלמה את המילה 'ריבית'‬
‫יוצאת מפי הפקיד‪ ,‬אחז אותו חיל ורעדה‪ .‬הוא‬
‫השליך את הכסף על שולחנו של הפקיד‪ ,‬נשא‬
‫את רגליו ונמלט מן המקום כבורח מפני הארי‪.‬‬
‫בכל הקשור לצרכיו האישיים‪ ,‬היה רבי‬
‫שלמה מסתפק במועט‪ ,‬מדקדק מכזית ועד‬
‫כביצה‪ ,‬ומשביע את נפשו הרעבה בדפי גמרא‪,‬‬
‫זוהר ו'ליקוטי הלכות'‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מדובר היה‬
‫בזולת‪ ,‬היה עושה כל שביכולתו למלא את כל‬
‫מחסורו‪ ,‬ונותן את כל אשר לו‪.‬‬
‫חביבה הייתה עליו מצוות 'הכנסת‪-‬כלה'‪,‬‬
‫ועובדה מופלאה קשורה בכך‪:‬‬
‫קרוב משפחה היה לו בעיר חיפה‪ ,‬שהיה אמיד‬
‫ובעל אמצעים‪ .‬מכריו של רבי שלמה‪ ,‬שידעו‬
‫על מצבו הדחוק‪ ,‬פנו אל אחד מאנשי ירושלים‬
‫ששימש כחזן בחיפה‪ ,‬ונסע לשם בקביעות‪,‬‬
‫וביקשו ממנו ליידע את אותו קרוב‪ ,‬על כך‬
‫ששאר בשרו רבי שלמה‪ ,‬סובל מעוני ומחסור‪,‬‬
‫וביתו כמעט ריקן מכל‪.‬‬
‫אותו יהודי מילא את השליחות‪ ,‬וכשחזר‬
‫ירושלימה‪ ,‬סיפר כי כך אמר לו אותו קרוב‪:‬‬
‫"בעבר הייתי שולח לו סכומי כסף‪ ,‬אך הפסקתי‪,‬‬
‫לאחר ששמעתי כי הוא מחלק את כל הכסף‬
‫עבור הכנסת כלות עניות"‪...‬‬
‫למן אותו יום סיכמו מכרי רבי שלמה עם‬
‫אותו קרוב חיפאי‪ ,‬שישלח בכל פעם את הכסף‬
‫היישר לידי החנוונים הירושלמים‪ ,‬והם כבר‬
‫ידאגו להביא מזון אל בית רבי שלמה‪.‬‬
‫באחד ממכתביו‪ ,‬אנו מוצאים אותו‪ ,‬מבקש‬
‫סיוע להכנסת כלה עבור אחד מצאצאי רבינו‬
‫הקדוש‪ ,‬כשהוא מזכיר את דברי רבינו על מעלת‬
‫קדושת צאצאיו‪:‬‬
‫"ואני מאמין באמונה שלמה‪ ,‬שיהיה כל זה‬
‫לנחת רוח גדול לרבינו הקדוש זיע"א‪ ...‬אסיים‬
‫כעת בדברי אלה‪ ,‬מועטים המחזיקים את‬
‫המרובה‪ ,‬להועיל ולעזור בעניין גודל המצוה של‬
‫הכנסת כלה‪ ,‬ובפרט לזרע רבינו ז"ל"‪.‬‬
‫"רבי שלמה‬
‫איש קדוש"‬
‫עם כל גדלותו העצומה‪ ,‬היה רבי שלמה נוהג‬
‫בפשטות עצומה‪ .‬אהבה עמוקה היתה לו לכל יהודי‪,‬‬
‫ובפרט אם נמנה בין המקושרים לרבינו הקדוש‪ .‬גם‬
‫לילדים קטנים היה מאיר פניו‪.‬‬
‫אחד מזקני ירושלים שיבלחט"א מספר‪ ,‬כי‬
‫בילדותו‪ ,‬בכל פעם שהיה הולך עם חבריו לכותל‬
‫המערבי‪ ,‬נוהגים היו בקביעות להיכנס אל ביתו של‬
‫רבי שלמה‪ .‬הוא היה מחלק להם סוכריות‪ ,‬לומד עמם‬
‫קטע מ'ליקוטי מוהר"ן'‪ ,‬ולאחר מכן עורך עמם ריקוד‪,‬‬
‫ונפרד מהם לשלום‪.‬‬
‫החסיד רבי ישראל דוב אודסר היה מספר‬
‫בהתפעלות‪ ,‬כיצד היה מכתת רבי שלמה רגליו מדי‬
‫שבת בשבתו‪ ,‬אל ביתו של אחד מחסידי ברסלב‪ ,‬כדי‬
‫ללמוד עמו 'סיפורי מעשיות'‪ ,‬כשאינו חס על כבודו‪.‬‬
‫וזאת‪ ,‬למרות העובדה שרבי שלמה כמעט לא יצא‬
‫מפתח ביתו‪ ,‬וגם כאשר עשה זאת‪ ,‬היה כובש פניו‬
‫בקרקע‪ ,‬ולא מוציא עיניו מארבע אמותיו‪.‬‬
‫סיפר פעם אחד מצעירי החסידים‪ ,‬שכאשר הגיע‬
‫אל ביתו של רבי שלמה לבקרו‪ ,‬שח לו רבי שלמה‬
‫בכאב‪ ,‬כי בעת האחרונה אין לו דיבורים בהתבודדות‬
‫כמקדם‪ ,‬דבר שמסב לו צער רב‪ .‬אותו חסיד התמלא‬
‫התפעלות ממידת התמימות והפשיטות של רבי‬
‫שלמה‪ ,‬שאינו חש פחיתות כבוד לגלות זאת לאברך‬
‫צעיר‪.‬‬
‫כשעבר החסיד רבי שמואל הורביץ תלאות רבות‬
‫בתקופת התקרבותו לדרך רבינו‪ ,‬היה לו רבי שלמה‬
‫למשיב נפש‪ .‬כל אותם ימים תמך בו וחיזק את ידו‪.‬‬
‫וכך מספר רבי שמואל ביומנו‪" :‬נכנסנו לבית רבי‬
‫שלמה וקסלר‪ ,‬ודיברנו ביחד בעבודת ה'‪ .‬ויאמר לנו‬
‫רבי שלמה נרו יאיר‪ ,‬כי הוא מצא אצלו כתב יד מורנו‬
‫הרב רבי אברהם בן רבי נחמן זכרונו לברכה‪ ,‬העתק‬
‫מכתב יד של מוהרנ"ת ז"ל‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬ועתה צריך‬
‫כל אחד מאיתנו למסור נפשו במחשבתו עד קצה‬
‫האחרון בגוף ונפש וממון‪ ,‬אך מאחר שאוחזין בקצה‬
‫האחרון חס וחלילה‪ ,‬צריכים לחשוב מחשבות איך‬
‫הערצה גדולה רחש רבי‬
‫שלמה לאביו; וכך היה‬
‫אומר‪" :‬בכל הדברים‬
‫גדול אבי ממני‪ ,‬לבד‬
‫משני דברים‪ ,‬שזכיתי‬
‫אני יותר ממנו‪ .‬האחד‪:‬‬
‫התקרבתי לרבינו‬
‫הקדוש הנ'חל נ'ובע‬
‫מ'קור ח'כמה; והשני‪:‬‬
‫שזכיתי לעלות לארץ‪-‬‬
‫ישראל"‬
‫הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר ז"ל‬
‫למלט נפשו לפי שעה'‪.‬‬
‫"והראה לנו רבי שלמה את הכתב יד‪ ,‬ואמר לנו שזה‬
‫לא דבר ריק‪ ,‬כי זה כמה שנים שלא מצא את הכתב‬
‫הזה‪ ,‬וכמה פעמים חיפש את הכתב הזה ולא מצא‪,‬‬
‫ואך כעת הזדמן לפניו הכתב יד בלי חיפוש ‪ -‬ובכן‬
‫הרה"ח רבי ישראל נחמן אנשין בצעירותו‬
‫צריכים אנחנו לדעת‪ ,‬ולשים ליבנו‪ ,‬שזה לא לחינם‪,‬‬
‫ובודאי דא רמיזא שיעבור עלינו איזה מסירות נפש‪,‬‬
‫וצריכים להכין את עצמנו לזה"‪.‬‬
‫גאון ומתמיד עצום בנגלה ובנסתר היה‪ ,‬יושב‬
‫היה ספון בביתו ומשים לילות כימים על התורה‬
‫והעבודה‪ ,‬ספריו הרבים ‪ -‬בכל חלקי התורה‪ ,‬הלכה‬
‫ואגדה‪ ,‬חכמת הנסתר והנגלה ‪ -‬היו מלאים חידושים‬
‫והגהות בכתב ידו‪.‬‬
‫בלימודו בספרי רבינו‪ ,‬היה כמעיין המתגבר; את‬
‫חידושיו שעלו לו בעת לימודו היה מציין על דפי‬
‫הספר‪ ,‬וכך נשתמרו חלק מהם עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫חביב עליו במיוחד‪ ,‬היה הספר הקדוש 'עלים‬
‫לתרופה' ‪ -‬מכתבי קדשו של רבי נתן‪ .‬מרוב חביבותו‬
‫לספר זה‪ ,‬ציין בצידו של כל מכתב את תמציתו‬
‫למעשה‪.‬‬
‫מדי לילה היה קם בחצות כארי לעבודת בוראו‪,‬‬
‫בימי חורף כבימות הקיץ‪ ,‬כשאינו מוותר על הנהגה‬
‫קדושה זו‪.‬‬
‫גדולי ירושלים הכירו בו כאיש קדוש‪ ,‬אשר ראשו‬
‫בשמי שמיים‪ ,‬ונהגו כלפיו בכבוד גדול‪ .‬ידוע היה‬
‫בירושלים‪ ,‬כי רבי שלמה הינו אחד משני היהודים‬
‫שהאדמו"ר רבי דוד'ל בידרמאן מלעלוב קם בפניהם‪.‬‬
‫"רבי שלמה הוא איש קדוש וטהור"‪ ,‬היה אומר רבי‬
‫‪ | 89‬ראש השנה תשע"א |‬
‫דוד'ל‪.‬‬
‫רבי שמואל שיינקר‪ ,‬ממקובלי ירושלים‪,‬‬
‫חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬שנהג לקום‬
‫בפני רבי שלמה‪ ,‬היה לומד עם רבי שלמה‬
‫בחברותא את תורת הח"ן במשך שנים ארוכות‪.‬‬
‫גם שאר מקובלי ירושלים כרבי ניסן שוסטר (=‬
‫הסנדלר)‪ ,‬עליו התבטא המהרי"ל דיסקין שהוא‬
‫'צדיק נסתר'‪ ,‬רבי שמעון לידר‪ ,‬ורבי בן ציון ב"ר‬
‫צבי מיכל שפירא‪ ,‬היו הוגים בצוותא עם רבי‬
‫שלמה בתורת הנסתר‪.‬‬
‫"הרבי הקדוש‬
‫בוודאי יכול!"‬
‫סיפורי מופת התהלכו סביב רבי שלמה‪.‬‬
‫על אחד מהם ספר אחיינו רבי מרדכי אהרן‬
‫שיינברגר שליט"א‪:‬‬
‫"פעם חלה אחד מבניו של גיסי רבי לייביש‬
‫דייטש זצ"ל‪ ,‬והרופאים אמרו שעליו לעבור‬
‫ניתוח במעיו‪ .‬הלכנו שנינו‪ ,‬אני וגיסי‪ ,‬לעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬אל ביתו של רבי שלמה‪ ,‬כדי שיזכיר‬
‫את הילד לתפילה וברכה ‪ -‬ומה הופתענו כאשר‬
‫במקום לברך את הילד‪ ,‬אמר לנו רבי שלמה‪' :‬אין‬
‫צורך לנתח את הילד'‪.‬‬
‫"שבנו מביתו ברגשות מעורבים‪ .‬גיסי חשש‬
‫לעשות כדבריו‪ ,‬ולקח את בנו לבית החולים‪.‬‬
‫כשהגיעה שעת הניתוח‪ ,‬קבע הרופא כי יש לדחות‬
‫את הניתוח‪ ,‬מאחר והילד סובל מהצטננות‪.‬‬
‫כעבור זמן קצר הבריא הילד‪ ,‬ושוב לא הוצרך‬
‫לעבור ניתוח עד עצם היום הזה"‪.‬‬
‫רבי שלמה מצידו לא החזיק שום טובה‬
‫לעצמו‪ .‬חסיד נאמן היה‪ ,‬המקושר בכל נימי נפשו‬
‫לרבו‪ ,‬וכל טובה שהיא זקף לזכותו‪ .‬על ביטולו‬
‫המופלא לרבינו הקדוש‪ ,‬סיפר החסיד רבי יחיאל‬
‫גרינוולד‪" :‬ארע פעם אירוע מצער באחד מבתי‬
‫העיר העתיקה‪ .‬תינוק כבן חצי שנה נפל ארצה‪,‬‬
‫וכתוצאה מן הנפילה נפצע אנושות‪ .‬עקב תנאי‬
‫הרפואה הפרימיטיביים של אז‪ ,‬הרימו הרופאים‬
‫ידיים בחוסר‪-‬אונים‪' .‬חיי הילד בסכנה‪ .‬במקרה‬
‫הטוב ‪ -‬ישאר נכה לכל ימי חייו'‪ ,‬קבעו‪ .‬לפתע‬
‫קראה אחת הנשים‪' :‬הלא איש צדיק וקדוש חי‬
‫בשכנותנו‪ ,‬רבי שלמה וקסלר‪ ,‬הביאו את הילד‬
‫לפניו'‪.‬‬
‫"כשהגיעו הורי הילד עם בנם התינוק הבוכה‬
‫מתוך כאביו אל בית רבי שלמה‪ ,‬נצטיירו אותות‬
‫תדהמה על פניו; הוא לא הבין על מה ולמה פנו‬
‫אליו‪ ...‬אך כשראה את הצער העמוק שעל פניהם‪,‬‬
‫נטל מידיהם את הילד‪ ,‬ניגש אל הארון‪ ,‬פתח את‬
‫הספר 'ליקוטי מוהר"ן'‪ ,‬והניח את התינוק צמוד‬
‫אל הספר‪ ,‬תוך שהוא אומר להורים‪' :‬אני אינני‬
‫יכול לעזור כלום‪ ,‬אבל הרבי הקדוש‪ ,‬מחבר הספר‬
‫הזה ‪ -‬בוודאי יכול!'‬
‫"הוא החזיר את הילד להוריו‪ ,‬ומאותו יום הלך‬
‫התינוק והחלים‪ ,‬עד שהבריא לגמרי‪ .‬כשגדל הילד‬
‫והיה לאיש‪ ,‬סיפר את סיפור הצלתו המופלאה‪,‬‬
‫כשהוא מסיים‪' :‬את חיי חב אני לחסיד ברסלב‬
‫מירושלים ושמו רבי שלמה וקסלר'‪ .‬היה זה‬
‫כאשר האיש‪ ,‬שעמד בראש אירגון חסד בארה"ב‪,‬‬
‫העדיף לשלוח תלושי מזון לאברכי ארץ ישראל‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪90‬‬
‫הרה"ח רבי אברהם שטרנהארץ ז"ל‬
‫דווקא על ידי סוכן חסיד ברסלב‪ ,‬רבי בירך‬
‫רובינזון ‪ -‬לאות הכרת טוב לרבי שלמה שנמנה‬
‫בין חסידי ברסלב‪.‬‬
‫דבקותו בקיום עצות רבינו הקדוש היתה‬
‫לפלא‪ :‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התרחק כל ימיו מלהזדקק‬
‫לרופאים ותרופות‪ .‬חולה מעיים היה‪ ,‬אך סרב‬
‫ליטול תרופות‪ ,‬וכשראתה זוגתו שבא לידי סכנה‪,‬‬
‫מיהרה אל בית החולים 'שערי צדק' וסיפרה על‬
‫מצבו לד"ר וולאך‪ ,‬שהיה אף הוא ממוצא גרמני‬
‫וממעריציו של רבי שלמה‪.‬‬
‫עזב ד"ר וולאך את חדר עבודתו ומיהר אל‬
‫בית רבי שלמה‪ ,‬וכה אמר לו‪" :‬יודעני כי אינכם‬
‫נוטלים תרופות‪ ,‬אתן לכם אם כן תרופה מן‬
‫הצומח ‪ -‬איכלו תפוחים בכל יום"‪ .‬לכך לא‬
‫התנגד רבי שלמה‪ ,‬ואכן לאחר שהשיגו עבורו‪,‬‬
‫במאמצים מרובים‪ ,‬תפוחים שבאותם ימים היו‬
‫יקרים מאוד‪ ,‬עקב ייבואם מחו"ל‪ ,‬אכל מהם רבי‬
‫שלמה‪.‬‬
‫הזמנה דחופה‬
‫ב'קבלת שבת'‬
‫קנאותו של רבי שלמה עבור קודשי ישראל‪,‬‬
‫הינה מן המפורסמות‪ .‬לצד היותו טוב לב מאין‬
‫כמותו‪ ,‬כשמדובר היה בכבוד שמים‪ ,‬לא נשא‬
‫פנים לאיש‪.‬‬
‫באותם ימים החלו מנהיגי הציונות לנקוט‬
‫באמצעים שונים‪ ,‬על מנת לחדור אל תוככי כרם‬
‫בית ישראל ולחבל בקדושתו‪ .‬הם ייסדו מוסדות‬
‫חינוך בהם לימדו לימודי קודש‪ ,‬לצד שפות זרות‬
‫וחכמות חיצוניות‪ ,‬כשהם מסווים את מטרתם‬
‫האמיתית‪ ,‬להעביר את ילדי ישראל על דתם ועל‬
‫דעתם‪.‬‬
‫גדולי ישראל וחכמיה‪ ,‬בראשות המהרי"ל‬
‫דיסקין‪ ,‬הכריזו מלחמה על בתי חינוך אלו‪ ,‬וגזרו‬
‫חרם חמור על מי שישלח את ילדיו להתחנך‬
‫בהם‪.‬‬
‫רבי שלמה‪ ,‬שכבר בימי נעוריו בגרמניה‬
‫מולדתו‪ ,‬חזה בנזק העצום שבלימוד חכמות‬
‫הגויים‪ ,‬ואמונתו להטה בקרבו כאש יוקדת‪ ,‬לא‬
‫יכול היה לראות כיצד באים פורקי עול בזדון‬
‫ומעל‪ ,‬לחלל את קדושת עיר הקודש‪ .‬הוא פעל‬
‫בעוז וגבורה‪ ,‬והשפיע על כל מי שיכל‪ ,‬להתרחק‬
‫כמטחווי קשת מאותם מוסדות שנראו כ'תמימים'‬
‫בתחילה‪.‬‬
‫בספר 'עמוד אש' (תולדות המהרי"ל דיסקין)‬
‫מסופר‪ ,‬כי פעם‪ ,‬בערב שבת קודש עם חשיכה‪,‬‬
‫בשעה שהכל כבר היו בעיצומה של 'קבלת שבת'‪,‬‬
‫שלח רבי יהושע לייב דיסקין שליח להזמין אליו‬
‫באופן דחוף את רבי שלמה וקסלר‪ .‬רבי שלמה‬
‫שהופתע מהזמנה דחופה זו בשעת כניסת השבת‪,‬‬
‫מיהר ועלה אל בית המהרי"ל‪ .‬כשראהו רבי‬
‫יהושע לייב‪ ,‬שלח אותו אל פלוני מאנשי העיר‪,‬‬
‫הנמצא בבית הכנסת בקבלת שבת‪ ,‬וישאל אותו‬
‫בשמו‪ ,‬אם נכון הדבר שהוא מפקפק בחרם נגד‬
‫בית ספר פלוני‪.‬‬
‫רבי אלעזר בריזל‪ ,‬מזקני חסידי קרלין‪ ,‬סיפר‪,‬‬
‫כי לאחר שנפתח אותו בית ספר‪ ,‬לא ידעה נפשו‬
‫של רבי שלמה מנוח‪ ,‬ולא התקררה דעתו עד‬
‫שהלך עם רבי מאיר סעמעניצר (הלר) להשליך‬
‫אבן אל מבנה בית הספר‪ ,‬לאות מחאה‪.‬‬
‫מידת קנאותו הטהורה של רבי שלמה התגלתה‬
‫במלוא תפארתה‪ ,‬כאשר היה שומע מאן דהוא‬
‫המדבר סרה על דרכם של חסידי ברסלב‪ ,‬בדברים‬
‫בטלים שאין בהם ממש‪ .‬אותה שעה דומה היה‬
‫לארי בגבורתו‪.‬‬
‫היה זה כששמע פעם מישהו הלועג בפה‬
‫מלא‪" :‬כיצד אתם חסידי ברסלב מאמינים שהרבי‬
‫שלכם יוציא אתכם מהשאול תחתיות?"‬
‫הראה לו רבי שלמה על אתר שני מקורות‬
‫מן הש"ס‪ .‬האחד‪ :‬ממסכת סוטה (י ע"ב)‪" :‬הני‬
‫תמניא זימני 'ּבְנ ִי' למה? שבעה‪ ,‬דאסקיה משבעה‬
‫מדורי גיהינום; ואידך‪ ,‬דאייתיה לעלמא דאתי"‬
‫(אלו שמונה הפעמים שזעק דוד המלך 'בני'‬
‫על אבשלום בנו‪ ,‬למה? שבע‪ ,‬שהעלהו משבעה‬
‫מדורי גיהינום; ואחת‪ ,‬שהכניסו לגן עדן)‪.‬‬
‫והשני‪ :‬במסכת חגיגה (טו ע"ב) מסופר‪ ,‬שרבי‬
‫"ישב שם רבה של‬
‫ירושלים‪ ,‬רבי יוסף‬
‫חיים זוננפלד זצ"ל‪,‬‬
‫ולמד‪ .‬לפני תפילת‬
‫מנחה נכנס רבי‬
‫שלמה לבית‪-‬הכנסת‪.‬‬
‫באותו רגע ראיתי את‬
‫רבי יוסף חיים קם‬
‫מלוא קומתו לפניו‪.‬‬
‫הוא היה אומר על רבי‬
‫שלמה שהוא 'ספר‬
‫תורה' "‬
‫יוחנן הוציא את 'אחר' מהגיהינום‪ ,‬ולאחר הסתלקות רבי יוחנן‪ ,‬הספידו הספדן‪:‬‬
‫'אפילו שומר הפתח (של גיהינום ‪ -‬רש"י) לא עמד לפניך רבינו"‪ .‬והמהרש"א כותב‬
‫על כך‪" :‬על דרך שאמרו 'ותגזור אומר ויקם לך' ‪ -‬שהצדיקים גוזרים והקדוש ברוך‬
‫הוא מקיים"‪.‬‬
‫כך עמד והפריך בתוקף את דבריו של אותו אדם שערער על האמונה בצדיק‪.‬‬
‫העני ההגון שבירושלים…‬
‫תלאות רבות עבר רבי שלמה בחייו; כ‪ 15-‬שנים חלפו מאז נישואיו‪ ,‬עד שנולדה‬
‫בתו היחידה‪ .‬את כל ליבו ונפשו נתן על חינוכה‪ .‬צדקותה וצניעותה היו מופלאים‪,‬‬
‫אולם ידועת חולי ומכאוב היתה מנעוריה‪ .‬ביומנו‪ ,‬מספר רבי שמואל הורביץ‪ ,‬כי‬
‫בשנת תרפ"ד שהה רבי שלמה במשך כל תקופת הקיץ עם בתו בעיר צפת‪.‬‬
‫בהגיעה לפרקה‪ ,‬נישאה לרבי יהודה צבי ברנדווין‪ ,‬שנודע לימים כאחד מגדולי‬
‫מקובלי ירושלים וחיבר ספרים בתורת הנסתר‪ .‬באותם ימים‪ ,‬לא הייתה בידי רבי‬
‫שלמה פרוטה להוצאות החתונה‪ ,‬וכאשר היתה זוגתו שואלת אותו בדאגה‪" :‬כיצד‬
‫נשיא את בתנו?" היה משיב לה בביטחונו הגדול בה'‪ ,‬כשרוגע נסוך על פניו‪" :‬ה'‬
‫יהיה בעזרנו"‪.‬‬
‫באותה עת הגיע לבקר בירושלים יהודי אמיד מחו"ל שבתו הייתה חולה‪ ,‬ונדר‬
‫סכום הגון לצדקה‪ .‬הוא קיבל על עצמו לתת את הסכום שנדר‪ ,‬לעני הראשון שיפגוש‬
‫בירושלים‪ .‬אותו יהודי ראשון היה לא אחר מרבי שלמה‪ ...‬העשיר השתכנע מיד כי‬
‫מדובר באדם עני ואביון‪ ,‬אך הסתפק אם לתת לו את הסכום שנדר‪ .‬מראהו של רבי‬
‫שלמה היה יוצא דופן‪ ,‬עקב מנהגו שלא ליגע בזקנו‪ ,‬עד שנוצרו בו קווצות שיער‬
‫המכונים 'קאלטינעס'‪.‬‬
‫עלה העשיר אל ביתו של רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬וסיפר לו על נדרו ועל לבטיו‪.‬‬
‫"מן השמיים זיכו אותך‪ ,‬ומצאת את העני ההגון שבירושלים"‪ ,‬נענה לו רבי יוסף‬
‫חיים‪ .‬נתן העשיר את הסכום לרבי שלמה‪ ,‬וכך יכול היה להשיא את בתו בכבוד‪.‬‬
‫אך טרם נשלמה סאת תלאותיו של רבי שלמה‪ .‬בעת שילדה בתו היחידה את בנה‬
‫ובתה התאומים‪ ,‬נפטרה לעולמה‪.‬‬
‫התינוקות היתומים הרכים נותרו בביתו של רבי שלמה‪ ,‬ושם גדלו עד לנישואיהם‪.‬‬
‫בהגיעה לפרקה‪ ,‬נישאה הנכדה לרבי אריה לייבוש הלברשטם‪ ,‬שלימים נודע כאדמו"ר‬
‫מז'מיגרד‪ .‬היא אף ילדה בן‪ ,‬אך כעבור תקופה חלתה ב'טיפוס' ונפטרה לעולמה‪.‬‬
‫באותה עת היה רבי שלמה כבר בא בימים‪ ,‬ומתוך חשש לבריאותו‪ ,‬לא סיפרו לו‬
‫דבר על האסון‪.‬‬
‫לימים סיפר האדמו"ר מז'מיגרד לחסידי ברסלב‪" :‬לאחר שנישאתי בשנית ובאתי‬
‫עם משפחתי לבקר בירושלים‪ ,‬החלטתי לבקר את רבי שלמה‪ ,‬עם בני הקטן ‪-‬‬
‫נכדו‪.‬‬
‫"זוגתי‪ ,‬שידעה כי רבי שלמה איננו יודע על פטירת נכדתו‪ ,‬לא רצתה לבוא יחד‬
‫עימי‪ .‬אך אמרתי לה‪' :‬יכולני להעיד כי רבי שלמה לא יבחין בדבר‪ ,‬וזאת לגודל‬
‫קדושתו ופרישותו' "‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ו עלה לארץ‪-‬ישראל הגאון החסיד רבי אברהם שטרנהרץ‪ .‬הוא‬
‫התיישב בירושלים‪ ,‬בשכונת 'בתי מחסה'‪ ,‬ליד רבי שלמה‪ .‬מאז נהג רבי שלמה לבקרו‬
‫מדי יום ביומו‪ ,‬כאשר שני נקיי דעת אלו לומדים יחדיו בספרי רבינו הקדוש‪.‬‬
‫רבי שלמה אף נהג להביא איתו מדי יום פרי עבור רבי אברהם‪ ,‬כשהוא אומר‪" :‬רצוני‬
‫לקיים את מאמר חז"ל 'כל המביא דורון לתלמיד‪-‬חכם‪ ,‬כאילו מביא ביכורים'"‪.‬‬
‫גם בימי זקנותו היה רבי שלמה הוגה בתורה בהתמדה מופלאה‪ ,‬כשכל כולו שקוע‬
‫בלימודו‪ .‬היה זה בעת מלחמת תש"ח‪ ,‬כאשר נשמעו הפגזות בעיר העתיקה‪ .‬רבי‬
‫שלמה‪ ,‬שבאחת מהן ישב והגה בתלמודו‪ ,‬פנה אל חתנו וביקש ממנו‪" :‬לך ואמור‬
‫לשכנים שיפסיקו להרעיש"‪...‬‬
‫עד ימיו האחרונים עבד את בוראו במסירות‪-‬נפש‪ .‬ימים ספורים לפני פטירתו‪,‬‬
‫שמעוהו כשאר הוא שוכב חסר מנוחה על מיטתו ושואל שוב ושוב‪" :‬מתי חצות‬
‫לילה?"‬
‫בהגיע עת חצות‪ ,‬היה מתחיל לערוך תיקון חצות ועוסק בעבודת ה'‪ ,‬כשרק אז‬
‫נחה דעתו‪.‬‬
‫ביום י' באדר שנת תשי"ד נסתלק רבי שלמה לגנזי מרומים ונטמן בירושלים‪.‬‬
‫על דבקותו העצומה ברבינו הקדוש‪ ,‬תעיד העובדה שמעולם לא הצטער על כך‬
‫שלא יצא מגבולות ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לבד מפעם אחת שבה שמעוהו אומר‪" :‬מתחרט אני‬
‫על כך שהתלבטתי אם לצאת אל חוץ לארץ‪ ,‬כדי להשתטח על ציון רבינו הקדוש‬
‫באומן"‪.‬‬
‫חלק מהסיפורים במאמר זה לקוחים מהספר 'סיפורים ירושלמיים'‪.‬‬
‫"רבינו הק' שהוא מקור‬
‫החכמה והחיות והעולם הבא‬
‫והעולם הזה של כל אדם‬
‫ושל כל הגאולות והישועות"‬
‫אגרת ששלח ר' שלמה וקסלר‬
‫לר' ישראל דוב אודסר ז"ל בשנת תרפ"ז‬
‫בע"ה פה אור יום ב פ' האזינו תרפ"ז לפ"ק‬
‫כוח"ט ושוכט"ס לכבוד חברנו החביב לי כנפשי הנצמד בקירות לבבי‬
‫השותה מבאר מים חיים הנחל נובע מקור חכמה עמנו יחד כמוהר"ר ישראל‬
‫דוב בן רבקה שיינדעל נר"ו שליט"א‬
‫הנה בראותי איגרתך הרבה נשבר לבבי ותיכף קיימתי להגיד לאנ"ש‬
‫להזכירך‪ ,‬והתפללנו אצל כותל המערבי ובלילה הזכרנוך בריקודין להמתיק‬
‫הדינים ממך‪ ,‬גם קצת כסף כבר אספנו והשם יתברך יושיע לך ויסיר כל‬
‫מחלה ממך אכי"ר‪.‬‬
‫והעיקר רפואה של הבת מלכה ע"י הבעטליר שבלא ידיים המנגן לפניה כל‬
‫העשר' מיני‪-‬נגינה ושמחה ואמר רז"ל כי כל חולאת האדם ח"ו בא ע"י עצבות‬
‫ולהיפך עיקר הרפואה ותיקון כל חולאת ע"י מחול ושמחה‪ ,‬וזה גם ברוחניות‬
‫כמו שהוא בגשמיות כאשר אמרו הרופאים כמבואר בליקוטי מוהר"ן ח"ב סי'‬
‫כד'‪ .‬ועל כן אחי חזק ותתחזק ותאמר לבעל דבר הרוצה להכניס חס ושלום‬
‫מרה שחורה צא ממחיצתי‪ ,‬וגם עשרת ימי תשובה נגד עשרה מיני שמחה‬
‫ועשרה מיני נגינה ועל כן יום הכיפורים היה מימים טובים הגדולים בישראל‬
‫וצריך לשוב בשמחה ולשבר הסטרא אחרא על ידי ששון ושמחה ישיגו ונסו‬
‫יגון ואנחה כי ס"מ ונוק' נקרא יגון ואנחה שהם תועבת ה"י וה"י שונא אותם‪,‬‬
‫ולהיפך השכינה שורה דווקא על ידי שמחה כמו באלישע הנביא "ויהי כנגן‬
‫ה'מ'נ'ג'ן' גימטריה הנ'נ'מ'ח' אז שרה עליו רוח הקודש‪ ,‬והוא אמר שיש לו‬
‫לנגן הניגון שהוא כל חלק עולם הבא של כל הצדיקים וכל החסידים געוואלד‬
‫הארציגער ברודער ווער קאן זעלכע ווערטער זאגן נאר דער הייליגער רבי ז"ל‬
‫ואס ער איז מקור החכמה והחיות והעולם הבא והעולם הזה של כל אדם ושל‬
‫כל הגאולות והישועות (= מי יכול לומר מילים כאלו רק רבינו הקדוש ז"ל‬
‫שהוא מקור החכמה והחיות וכו') על כן שמח נפשך במה שזכית לאמונה בו‬
‫ואז תתחזק ותתרפא והיתה לך שמחת עולם אמן כן יהי רצון‬
‫ואסיים בכתיבה וחתימה טובה לך ולכל הנלווים לך ולכל אנ"ש שי'‬
‫ולכמוהר"ר שלמה קאוולער נר"ו ולכמוהר"ר נתן נר"ו ולכמוהר"ר אבנר נר"ו‬
‫וכל מיודעינו שמה‬
‫כנאום ידידך עוז‬
‫שלמה בן קליכלא‬
‫‪ | 91‬ראש השנה תשע"א |‬
‫עניינו של רבינו‪ ,‬באמריקה >‬
‫מה מסתתר מאחורי דלת צדדית בבית‪-‬מדרש בשכונת ויליאמסבורג‪ ,‬עליה קבוע שלט‪" :‬התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"?‬
‫באמריקה‬
‫כבר לא שואלים‪:‬‬
‫מה זה ברסלב?‬
‫כשר' בירך רובינסון ז"ל הגיע מפולין השרופה לאמריקה הוא פרסם‬
‫מודעה זעירה בעיתון 'מארגן דזשורנאל'‪ ,‬שהתוצאות שלה היו‪:‬‬
‫הנחת היסוד לחסידות ברסלב בארצות‪-‬הברית כמעט יובל שנים‬
‫נשארה ברסלב קומץ מועט‪ ,‬עד שלפני כעשור התחולל המהפך‪:‬‬
‫התקרבות המונית דב גרינהוט מגולל‪ ,‬באמצעות יומנו של‬
‫'מקורב'‪ ,‬את ההיסטוריה של ברסלב בניו‪-‬יורק‪ ,‬ולוקח למסע של‬
‫שבת אחת ב'בית המדרש אברכים דחסידי ברסלב ‪ -‬ראטלידזש‬
‫סטריט'‪ ,‬בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין האש שלי תוקד עד‬
‫ביאת המשיח ‪ -‬גם באמריקה‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪92‬‬
‫‪ | 93‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| דב גרינהוט |‬
‫הבהרה נחוצה תחילה‪ :‬הסקירה המוצגת לפניכם‪ ,‬על‬
‫דברי ימי חסידות ברסלב בארצות‪-‬הברית הינה חלקית‬
‫מאוד‪ ,‬וחסרים בה פרטים ואישים רבים‪ ,‬שפעלו נצורות‬
‫בשנים של יובש רוחני‪ .‬רבי הערשל וואסילסקי ז"ל‪,‬‬
‫בניו וחתניו‪ ,‬לצד רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל‪,‬‬
‫ועוד רבים טובים ששמם לא הוכנס ופועלם לא סוקר‪,‬‬
‫מחמת קוצר המצע וקוצר הזמן‪ ,‬ועוד חזון למועד לסקר‬
‫את יובל השנים שלאחר השואה בצורה נרחבת‪.‬‬
‫עיקר כוונתנו בסקירה זו היא‪ ,‬להעביר את התחושות‬
‫המופלאות אותן חשים מאות מקורבים חדשים‪,‬‬
‫שהתקרבו בשנים האחרונות לדעת רבינו בארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬להתחדש יחד ולהתחיל להשתמש באוצרות‬
‫היקרים שלנו‪ ,‬הלוא הם ספרי רבינו ז"ל‪ ,‬עצותיו‪,‬‬
‫בתמימות ובפשיטות‪.‬‬
‫גרעין קם‬
‫ממודעה בעיתון‬
‫"אנו צריכים ליתן שבח והודאה להשם‪ ,‬שהיה לנו‬
‫מניין מרווח של כ‪ 15-‬איש"‪ .‬במילים אלו פנה ר' בירך‬
‫רובינסון ז"ל אל ר' הערשל וואסילסקי ז"ל‪ ,‬עם סיום‬
‫התפילה בימי ראש השנה ב'קיבוץ' של 'איסט סייד'‬
‫בניו יורק‪.‬‬
‫השנה‪ :‬תשי"ג‪.‬‬
‫בארצות‪-‬הברית התלקטו אודים מוצלים מאירופה‬
‫ספוגת הדם‪ ,‬שנים ספורות לאחר השואה האיומה‪,‬‬
‫שקיפדה את חייהם של רוב מניין ובניין יהדות אירופה‪,‬‬
‫הי"ד‪ .‬באותם ימים הגיע ר' בירך רובינסון ז"ל אל אדמת‬
‫אמריקה‪.‬‬
‫ר' בירך‪ ,‬שהיה חסיד ברסלב נלבב ועוד ראה את‬
‫הפצת אור רבינו ז"ל בפולין בתפארתה‪ ,‬תקופה בה‬
‫התקרבו מאות ואלפים על‪-‬ידי המשפיעים רבי יצחק‬
‫ברייטר ורבי אריה לייב ציגלמן הי"ד ‪ -‬הגיע כניצול‬
‫כמעט יחיד מכל העבר המפואר של חסידות ברסלב‬
‫בפולין ‪ -‬לשממה רוחנית וחסידית ששררה בארצות‪-‬‬
‫הברית החומרנית והשאננה‪.‬‬
‫הרהורי ייאוש אחזוהו‪ :‬האם ניתן לקומם כאן‬
‫בארצות‪-‬הברית את הריסותיה של ברסלב? האם יש‬
‫אחד היודע על קיומו של רבי גדול שאורו יכול לשטוף‬
‫ולהאיר‪ ,‬ולרפאות את שבר בת עמי? והיו מחשבותיו‬
‫מתנדנדות מתקווה לייאוש ‪ -‬איך אני בכוחי הדל‬
‫אצליח לנטוע כאן מחדש זרעים של אמונה‪ ,‬של תקווה‪,‬‬
‫של דרך ונתיב שלא ידעו עיט לשפוך שיח בינו לבין‬
‫קונו‪ ,‬של שמחה‪ ,‬של התחזקות‪ ,‬של רפואות וטללי‬
‫נוחם‪ ,‬של נקודות טובות‪ ,‬ריקודים‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬וכל‬
‫משנתה המפוארת והעשירה של ברסלב‪ ,‬כפי שחווה‬
‫אותה בטהרתה בפולין בימיה הטובים‪.‬‬
‫כחסיד ברסלב אמיתי‪ ,‬הספוג בדיבורי ההתחזקות‬
‫של רבינו‪ ,‬שהושמעו בעוז על‪-‬ידי רבי יצחק ברייטר‪,‬‬
‫שקולו עדיין מצלצל באוזניו ‪ -‬חגר מותניו בעוז‬
‫וב"אמונה בעצמו"‪.‬‬
‫כשאינו מניח ליצר ללוכדו בענווה פסולה‪ ,‬הוא‬
‫עושה צעד קטן‪ ,‬אך גורלי‪ ,‬בדרך להנחת היסודות‬
‫המחודשים של חסידות ברסלב על אדמה נכריה‪ ,‬ארץ‬
‫לא זרועה‪ ,‬ארצות‪-‬הברית של אמריקה‪ :‬הוא מכניס‬
‫מודעה זעירה בעיתון היומי 'מארגן דזשורנאל'‪ ,‬הרואה‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪94‬‬
‫הוא מכניס מודעה‬
‫זעירה בעיתון היומי‬
‫'מארגן דזשורנאל'‪,‬‬
‫הרואה אור בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫המודעה קראה לכל מי‬
‫שיש לו שייכות לספריו‬
‫של רבי נחמן מברסלב‬
‫זי"ע‪ ,‬ורוצה ללומדם‬
‫בחבורה‪ ,‬יפנה לר' בירך‬
‫רובינסון נ"י‪ .‬למודעה‬
‫צורף מספר טלפון‪.‬‬
‫אור בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫המודעה קראה לכל מי שיש לו שייכות לספריו של‬
‫רבי נחמן מברסלב זי"ע‪ ,‬ורוצה ללומדם בחבורה‪ ,‬יפנה‬
‫לר' בירך רובינסון נ"י‪ .‬למודעה צורף מספר טלפון‪.‬‬
‫תוצאותיה של המודעה לא איחרו לבוא‪ .‬לא חלפו‬
‫אלא ימים אחדים ור' בירך מקבל פניה מאחד המתעניין‬
‫בחסידות ברסלב ורוצה להצטרף לשיעורים‪ .‬והנה עוד‬
‫אחד הפונה באותה בקשה‪ .‬מפה אחד ומשם אחד‬
‫הצטרפו חסידי ברסלב הבודדים לקביעת שיעורים‬
‫משותפים בספרי רבינו‪ .‬לפעמים מתקבצים וסועדים‬
‫יחד סעודת מלוה מלכה‪ ,‬יושבים ומשוחחים בגדולת‬
‫רבינו הקדוש‪ ,‬ונזכרים ומשוחחים מצדקת אנ"ש‬
‫שבפולין ושבאומן הי"ד‪.‬‬
‫כאן הם מתחזקים יחד באמונה שעניין רבינו‬
‫נוהג גם עתה‪ ,‬על אף שלפי מראית העין נראה ממש‬
‫ההיפך ועינינו של רבינו בשיא ההסתרה והקטנות‬
‫פה בארצות‪-‬הברית‪ .‬הם מאמינים שמאמרו של רבינו‬
‫"האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" ‪ -‬עדיין שריר‬
‫וקיים‪ ,‬ומצפים שאורו הקדוש עוד יתגלה ויתפשט גם‬
‫פה בארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫חברך ‪ -‬חברא אית ליה‬
‫חברך ‪ -‬חברא אית ליה‪ ,‬וזעיר פה וזעיר שם מתקרב‬
‫עוד אחד ועוד אחד‪ .‬אט‪-‬אט החבורה גדלה‪.‬‬
‫באחד הימים מחליט ר' בירך‪ ,‬כי הזמן כבר בשל‬
‫לייסד 'שטיבל' על‪-‬שם רבינו‪ .‬אמר ועשה‪ .‬נכנס בעובי‬
‫הקורה‪ ,‬ועמל ויגע‪ ,‬עד שהצליח לכונן ולטפח את מה‬
‫שכל‪-‬כך קיווה לו‪ :‬בית המדרש הראשון בארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬הנקרא על‪-‬שם רבינו הקדוש‪.‬‬
‫תושביה היהודיים של שכונת איסט‪-‬סייד שבניו‪-‬‬
‫יורק‪ ,‬הופתעו לגלות בוקר אחד שלט מתנוסס על אחד‬
‫הבתים‪" :‬ביהמ"ד דחסידי ברסלב ע"ש הננמ"ח מברסלב‬
‫זי"ע"‪.‬‬
‫מה זה ברסלב? ‪ -‬תמהו ושאלו; ומיהו האדמו"ר‬
‫פה?‬
‫עד מהרה קלטו והבינו שיש חסידות המכנה עצמה‬
‫ברסלב‪ ,‬חסידות שאין לה אדמו"ר חי‪ ,‬וחסידיה הולכים‬
‫לאורו של רבי מלפני כ‪ 150-‬שנה‪ ,‬ומדברים ומכנים‬
‫אותו "דער רבי"‪ ,‬כאלו הוא חי עדיין‪ ,‬וצועדים בדרך‬
‫שהתווה להם עוד בחייו‪ ,‬וגם מקשרים עצמם אליו‬
‫לפני כל תפילה ומצווה‪.‬‬
‫קלטו ולא קלטו לעומק‪ .‬הבינו שיש חסידות כזו‪,‬‬
‫אבל לא הבינו שחסידות זו נחלת הכלל היא‪ ,‬ושייכת‬
‫לכל אחד ואחד בשווה‪ .‬המבט עליהם היה כעל משהו‬
‫מיושן‪ ,‬על מסורת עתיקה שיש השומרים עליה‬
‫במסירות‪ .‬הם לא העלו על קצה דעתם‪ ,‬כי מדובר‬
‫במשהו שיכול להושיע כל יהודי באשר הוא‪ ,‬יהיה מי‬
‫שיהיה ובאיזה מצב שיהיה‪.‬‬
‫בשל הסתכלות מוטעית זו‪ ,‬נשארה ברסלב בארה"ב‬
‫במשך השנים הבאות קומץ מועט‪ ,‬ולא צמחה כמו‬
‫שראוי היה שתצמח ותגדל‪.‬‬
‫המבט שהביטו יהודי ניו‪-‬יורק על ברסלב בימים‬
‫ההם‪ ,‬ליווה אותם ימים ושנים‪ .‬גם אחרי שכבר‬
‫הורחבה קצת החסידות בעקבות פעילותו הידועה‬
‫והמפורסמת של רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל‬
‫הבלתי‪-‬נשכח‪ ,‬שקירב עשרות אנשים לדעת רבינו‬
‫ז"ל‪ ,‬בדרכו המיוחדת‪ ,‬ועל אף שכבר נפתחו כמה וכמה‬
‫שטיבלאך על‪-‬שם רבינו ז"ל ‪ -‬עדיין ההעלמה כיסתה‬
‫על האור של רבינו‪.‬‬
‫היחס לברסלב בקרב היהדות החסידית והליטאית‬
‫בארצות‪-‬הברית היה כאל חוג שמחוץ למחנה‪ ,‬שאין‬
‫איש מתקרב אליו‪ ,‬רק איש שבור לחלוטין‪ ,‬הטובע‬
‫במצולות הדיכאון‪ ,‬או איש צדיק‪ ,‬מופשט מכל הוויות‬
‫עולם הזה לגמרי ‪ -‬אבל אנשים מן השורה? כאלה‬
‫שכאילו לא קיים אצלם חשש שיזדקקו לקריאת "אל‬
‫תתייאש"‪ ,‬וגם לא אוחזים בדרגות של לחיות מעל‬
‫העולם הגשמי הזה ‪ -‬לאלו האנשים אין צורך ושייכות‬
‫לתורת ברסלב‪.‬‬
‫כזו הייתה השקפת ההמון על ברסלב‪ .‬מסיבה זו לא‬
‫הייתה נהירה של מקורבים חדשים לברסלב‪ ,‬רק במידה‬
‫מצומצמת מאוד‪ ,‬וכזה היה המצב בארצות‪-‬הברית‬
‫קרוב ליובל שנים‪.‬‬
‫המהפכה‪:‬‬
‫"והארץ האירה מכבודו"‬
‫לפני כעשור החלה לנשב בארצות‪-‬הברית רוח‬
‫אחרת‪ ,‬רוח של התקרבות המונית לדעת הצדיק‪ .‬סכר‬
‫עתיק יומין כאילו נפרץ‪ ,‬ומימיו שוטפים ושוצפים‪,‬‬
‫מחלחלים לכל פינה ומשקים כל אילן ושיח‪ .‬המונים‬
‫מכל העדות והחוגים החלו לגלות עניין בתורת ברסלב‬
‫ולנסוע לאומן‪ .‬משטעמו טעם של דבקות‪ ,‬של ביטול‬
‫כל הרצונות אצל רבינו הקדוש‪ ,‬חזרו כמו אריות צמאי‬
‫דעת ורעבי קרבת אלוקים‪ ,‬בוערים עד לב השמים באור‬
‫הצדיק‪.‬‬
‫נשמות אלו החלו מדביקים אחד את חברו באור‬
‫וחיות‪ ,‬עד שמלאה הארץ דעה את ה'‪.‬‬
‫ראויה כל קהילה של ברסלב בארצות‪-‬הברית‬
‫לסיקור נרחב‪ ,‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬קצרה היריעה מלהקיף‬
‫את כל המסכת הנהדרת של התפשטות אור רבינו ז"ל‬
‫בארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫ברצוננו רק להטעים את הקורא מקצת מן המקצת‪,‬‬
‫מכלי ראשון‪ ,‬מתוך תיאורו הנלבב של מקורב מקהילת‬
‫ברסלב בוויליאמסבורג‪ ,‬שזה לא מכבר התקרב‪ ,‬המתאר‬
‫את הלכי הרוח‪ ,‬למען נוכל לקבל דין מן דין‪ ,‬חיות‬
‫והתקרבות מחודשת לנחל נובע מקור חכמה‪ ,‬שמימיו‬
‫הולכים ושוטפים את כל העולם‪ ,‬בצורה 'שלמעלה‬
‫מבעיר האש בארה"ב‪ .‬הרה"ח ר' הרשל וואסילסקי ז"ל‬
‫מטעם ודעת'‪.‬‬
‫אין מי שיכול לרדת לעומק תופעה זו; לנגד עינינו‬
‫מתרחשים דברים עלומים ונסתרים‪ ,‬מפעולותיו של‬
‫'בעל השדה'‪ ,‬העוסק בתיקונן של נשמות ישראל ואשר‬
‫הרהיב עוז בנפשו להיות בעל השדה‪.‬‬
‫וכך כותב המקורב החדש‪:‬‬
‫בעשור האחרון החלה תנועה ענקית בקרב שכבות‬
‫העם להתקרב לברסלב‪ ,‬תוך נהירה על טבעית‪ .‬מאות‪-‬‬
‫מאות אברכים ובחורים‪ ,‬מכל החוגים והעדות‪ ,‬חסידים‪,‬‬
‫ליטאים‪ ,‬אמריקנים ‪ -‬כולם נקבצו להתקרב לרבינו‬
‫באש כזאת ובהתלהבות כזאת ‪ -‬כאילו הם חסידי‬
‫ברסלב וותיקים משכבר הימים‪.‬‬
‫מאות עוסקים בספרי רבינו בשקידה רבה‪ ,‬ושמחים‬
‫על שזכו להתקרב לרבי טוב כזה‪ ,‬למנהיג רחמן ונעים‬
‫כזה‪ ,‬המנחמם ומחזקם בשבעה משיבי טעם‪ ,‬ומדריכם‬
‫בדרך אמיתית וקלה כזאת ‪ -‬להגיע ולעלות ולחזות‬
‫בנועם השם בזה ובבא לנצח נצחים‪.‬‬
‫כיום אפשר לומר‪ ,‬שכמעט אין בית אשר אין שם‬
‫מקורב לרבינו‪ .‬כבר אי‪-‬אפשר להתעלם מברסלב כאילו‬
‫איננה קיימת‪ ...‬ברסלב היום היא מציאות קיימת‪,‬‬
‫הטופחת על כל מי שיש לו מוח בקדקדו‪:‬‬
‫'ראֵה נא‪ ,‬גם פלוני התקרב לברסלב‪ ,‬וחיוך שליו נסוך‬
‫על פניו שהיו זועפות וחמוצות מתמיד; גם פלמוני‬
‫התקרב‪ ,‬וראה נא איזה אושר של אמונה מתלווה לכל‬
‫דיבור היוצא מפיו שהיה רגיל להביע דברי תרעומות‬
‫תמיד‪ .‬משהו קורה כאן‪ ,‬יש פה איזה כוח אדיר העומד‬
‫מאחורי כל העניינים‪ ,‬מוכרח להיות שבספרים הללו‬
‫בעשור האחרון החלה‬
‫תנועה ענקית בקרב‬
‫שכבות העם להתקרב‬
‫לברסלב‪ ,‬תוך נהירה‬
‫על טבעית‪ .‬מאות‪-‬‬
‫מאות אברכים ובחורים‪,‬‬
‫מכל החוגים והעדות‪,‬‬
‫חסידים‪ ,‬ליטאים‪,‬‬
‫אמריקנים ‪ -‬כולם‬
‫נקבצו להתקרב לרבינו‬
‫באש ובהתלהבות‬
‫כזאת‪ ,‬כאילו הם חסידי‬
‫ברסלב וותיקים משכבר‬
‫הימים‪.‬‬
‫מוצאים טעם לחיות‪ ,‬טעם לשמוח ולשמוח‪ .‬אנסה‬
‫גם אני לעיין בספרים הללו ולדבר עם אחד מחסידי‬
‫ברסלב'‬
‫וכך נמשך גם הוא ומתקרב לאורו הבהיר של רבינו;‬
‫וכיוון שהציץ ונפגע ‪ -‬מצית הוא גם את חברו‪ ,‬וכן‬
‫הלאה‪.‬‬
‫אין שום שכל והגיון שיוכל להסביר איך זה קרה ומהו‬
‫הגורם לכל זה‪ .‬אין זאת כי אם שרחמי שמים נכמרו‬
‫על עמו שבגולה‪ ,‬ושלח לנו הארה וגילוי שנוכל למצוא‬
‫את צדיק האמת‪ ,‬ולעשות 'אתחלתא דגאולה' ולהתכונן‬
‫לקראת בואו של המלך אשר אליו אנו מחכים‪.‬‬
‫כאילו נמצאים באומן‬
‫בוויליאמסבורג קיימים כמה קיבוצים ובתי מדרשות‬
‫של אנ"ש‪ .‬הבה נטייל ונציץ מן החרכים ונעייל בכרך‬
‫ לשבות שבת אחת בוויליאמסבורג‪ ,‬בבית המדרש‬‫אברכים דחסידי ברסלב ‪ -‬ראטלידזש סטריט‪.‬‬
‫שטיבל זה‪ ,‬שנוסד לפני שלוש שנים‪ ,‬התחיל מקומץ‬
‫של שישה אברכים‪ ,‬שהיו מתקבצים יחד בליל שישי‬
‫וכדומה‪ ,‬לערוך שיחת חברים ביחד‪ ,‬לחזק ולהתחזק‪.‬‬
‫ברבות הימים גדלה החבורה והחליטה להתפלל יחד‪.‬‬
‫אמרו ועשו‪ .‬נותר רק לחפש מקום ראוי לתפילה‪ .‬לאחר‬
‫חיפושים רבים מצאו מקום קטן שיכול להכיל כשני‬
‫מניינים בצמצום‪.‬‬
‫התפילות נערכו שם כדרך אברכי אנ"ש‪ ,‬בחיות‬
‫ובהתחדשות‪ .‬והנה‪ ,‬לא חלפו ימים מועטים‪ ,‬והשטיבל‬
‫קנה לו שם טוב‪ .‬אנשים נוספים החלו לבוא‪ ,‬והחבורה‬
‫הקדושה גדלה והתרחבה משבוע לשבוע‪ ,‬עד שהמקום‬
‫נעשה צר מהכיל‪.‬‬
‫‪ | 95‬ראש השנה תשע"א |‬
‫הרה"ח ר' שמואל משה קרמר בבית המדרש בוויליאמסבורג‬
‫עסקני הקהילה פתחו בחיפוש אחר מקום גדול‬
‫ומרווח‪ ,‬שיכיל את כל הקהל הצמא לדבר ה'‪ .‬סייעתא‬
‫דשמיא נדירה ליוותה אותם‪ ,‬כשמצאו שטח גדול‪ ,‬מיועד‬
‫להשכרה‪ .‬על שטח זה בנו בניין יפה וגדול‪ ,‬ומאז הציבור‬
‫הולך וגדל בלי עין הרע‪ ,‬עד שכמה פעמים מתכנסים‬
‫לסעודה שלישית ציבור רחב של יותר מ‪ 100-‬איש‪.‬‬
‫כשבא אורח מגדולי אנ"ש‪ ,‬מפרסמים בכל העיר‪,‬‬
‫שבשבת זאת ידרוש האורח הדגול בסעודה שלישית ‪-‬‬
‫ואז מגיע ציבור גדול של ‪ 200‬איש ולפעמים ‪.300‬‬
‫בסעודת ההילולא של רבינו בשנה האחרונה השתתף‬
‫ציבור ענק‪ .‬גם בסעודת ההילולא של מוהרנ"ת זצ"ל‬
‫היה ביהמ"ד מלא מפה אל פה‪ .‬על אף הגשם הכבד‬
‫והברד‪ ,‬לא נמנעו מאות האנשים לבוא ולהשתתף‬
‫בסעודת ההילולא‪.‬‬
‫אנסה להעביר מקצת מן המקצת מן החוויות‬
‫הרוחניות של שבת אחת בבית המדרש‪ ,‬את יופי בית‬
‫המדרש הזה‪ ,‬ואת תפארת האנשים הבאים אל שעריו‪.‬‬
‫מעל השער מתנוסס בגאון השלט‪" :‬ביהמ"ד אברכים‬
‫דחסידי ברסלב – ע"ש רביה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע"‪.‬‬
‫ההכרזה הזו של שם רבינו בחוצות העיר‪ ,‬באופן כה‬
‫גלוי‪ ,‬נותנת הרגשה כאילו אנו נמצאים עתה באומן‪,‬‬
‫מול השלט הענקי "היכל ציון רבי נחמן מברסלב"‪,‬‬
‫הרגשה שברסלב הוא דבר כה מכובד וכה עוצמתי‪ ,‬שאין‬
‫שום מקום להתבייש בו‪ .‬אדרבה‪ ,‬זהו מקור ל'ויגבה‬
‫לבו בדרכי ה''‪.‬‬
‫עם הכניסה לפרוזדור‪ ,‬אנו עומדים מול דלת צדדית‪,‬‬
‫עליה קבוע שלט‪" :‬התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה‬
‫מן הכל"‪ .‬מה פשרו של שלט זה‪ ,‬ולאן דלת זו מובילה?‬
‫הפליאה נפתרת מעצמה בפתיחת הדלת; גרם‬
‫מדרגות מעלה אותנו אל הגג‪ .‬כאן בנו שני חדרים‬
‫קטנים מיוחדים להתבודדות‪ .‬פה‪ ,‬על הגג‪ ,‬למעלה‬
‫מהמיית העיר הסואנת בטירוף ובבהלה‪ ,‬מיישבים את‬
‫הדעת מתוך חירות המוח; פה שופכים שיח מול פני ה'‬
‫וזוכים למעלה עליונה וגדולה מן הכל‪.‬‬
‫שולחן אחר לומדים שניים בחברותא את העמוד היומי‬
‫ב'ליקוטי מוהר"ן'‪ .‬מסביב לבימה עומדת קבוצת אברכים‬
‫המשוחחים בידידות חמה; הם מדברים על רעיון שהגה‬
‫אתמול רבי אברהם גלינסקי שליט"א בשיעורו הקבוע‬
‫(שמועבר בשידור‪-‬חי מדי שבוע)‪.‬‬
‫מבט מן הצד מגלה שהקבוצה מורכבת מסוגים‬
‫שונים של אנשים; אברכי כולל יחד עם אנשי עסקים;‬
‫אנשי עבודה ליד פשוטי עם ‪ -‬כולם משוחחים בידידות‬
‫כאילו הם משפחה אחת‪ .‬כשאחד ניגש לקבוצה‬
‫המשוחחת לשמוע אף הוא דיבורי אמונה‪ ,‬הם מקבלים‬
‫אותו במאור פנים‪ ,‬בקריאת "שבתא טבא‪ ,‬חבר יקר"‪,‬‬
‫משתפים אותו בשיחה ההדדית‪ .‬וכך נמשכת שיחתם‬
‫באהבת חברים בלתי רגילה‪ ,‬שאין מוצאים דוגמתה כי‬
‫אם בברסלב‪ ,‬כמאמרו של רבינו‪" :‬העולם ראוי שיתמהו‬
‫על האהבה שבינינו"‪.‬‬
‫כך מתלקטות להן חבורה לצד חבורה‪ ,‬וכל אחד‬
‫מתיידד עם האחר ושואל בשלומו הגשמי והרוחני‪,‬‬
‫והאווירה היא זכה ונעימה‪ ,‬עד שמרגישים פה את‬
‫מאמר הזוהר "אנן בחביבותא תליא מילתא"‪ .‬השיחות‬
‫נמשכות והידידות מצמיחה ענפים חדשים וטריים‪ ,‬עד‬
‫שהגבאי הנאמן המסור בכל לב ונפש לענייני רבינו‪,‬‬
‫ר' יצחק ווברמן‪ ,‬שולח לעמוד התפילה את אחד‬
‫מבט מן הצד מגלה‬
‫שהקבוצה מורכבת‬
‫מסוגים שונים של‬
‫אנשים; אברכי כולל‬
‫יחד עם אנשי עסקים;‬
‫אנשי עבודה ליד פשוטי‬
‫עם ‪ -‬כולם משוחחים‬
‫בידידות כאילו הם‬
‫משפחה אחת‪.‬‬
‫מהאברכים‪ ,‬והתפילה מתחילה‪.‬‬
‫קול התפילה נשמע למרחוק‪ ,‬בוקע רקיעים‪ .‬היכל‬
‫בית המדרש כולו אפוף באש יוקדת‪ ,‬כשכל אחד שופך‬
‫את כל לבו לפני ה' במזמור 'הודו'‪ .‬הזעקות מפלחות‬
‫את החלל‪ .‬ה'שמונה עשרה' מתארך לדקות ארוכות‪ .‬כך‬
‫מתפללים את המנחה האחרונה של השבוע‪.‬‬
‫לקבלת שבת יורד לפני התיבה אברך עם קול ערב‪,‬‬
‫האווירה בביהמ"ד משתנית לאווירה של שבת‪ ,‬אוירה‬
‫של נינוחות‪ ,‬מנעימים באמירת מזמורי השיר החדש‬
‫שלעתיד‪ .‬במנגינת "ובהיכלו כולו אומר כבוד" הברסלאי‪,‬‬
‫מרגישים כי הבריאה פושטת עתה את בגדיה של חול‬
‫ולובשת בגדי שבת וכבוד והדר‪.‬‬
‫הבית מתמלא אורה כשעשרות עשרות אברכים‬
‫שרים יחד שירת 'לכה דודי' כשהם מקבלים את פני‬
‫השבת בשמחה ובצהלה‪ .‬חדוה ושמחה עילאה אוחזות‬
‫בכולם באמירת "וכולהון מתעטרין בנשמתין חדתין"‪...‬‬
‫האווירה היא כה שבתית ומרוממת‪ ,‬יכולים ממש‬
‫למששה בידיים‪.‬‬
‫והנה נשמעת שאגת הבעל‪-‬תפלה‪" :‬ברכו את השם‬
‫המבורך!" לעומתו ברוך יאמרו כל המתפללים ערבית‬
‫של שבת בחיות ובהתלהבות‪.‬‬
‫אחר התפלה יוצאים‪ ,‬כמנהג ברסלב‪ ,‬במחול גדול‪,‬‬
‫ורוקדים בשמחה ובששון‪ .‬דקות ארוכות נמשך הריקוד‬
‫הידידות מצמיחה‬
‫ענפים חדשים‬
‫בהיכל בית המדרש הרחב אנו מוצאים ציבור מגוון‪,‬‬
‫צעירים ומבוגרים‪.‬‬
‫ערב שבת‪ .‬הציבור יושב וממתין לכניסת שבת‪ .‬בפינה‬
‫אחת יושבים שניים ולומדים יחד 'ליקוטי הלכות'; לצד‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪96‬‬
‫חדרי ה"התבודדות" על גג בית הכנסת דחסידי ברסלב בוויליאמסבורג‬
‫עם ניגוני שבת‪ .‬הריקוד מסתיים בברכת "שבתא‬
‫טבא"‪.‬‬
‫כעת ניגשים כולם לבימה‪ ,‬לוקחים את הגיליון‬
‫השבועי של 'אוצרות ברסלב'‪ ,‬ושמחים וטובי לב‬
‫יוצאים המוני המתפללים‪ ,‬פוסעים יחד הביתה‪ .‬בדרך‬
‫מדברים יחד שיחה נעימה‪ ,‬וכך נפרדים איש מעל אחיו‬
‫באהבה וברעות‪.‬‬
‫תפילת שחרית מתחילה בבוקר השכם‪ .‬התפילה‬
‫נערכת כיאה וכראוי לחסידי ברסלב‪ .‬מכניסים את כל‬
‫הכוחות לתוך התפילה‪ ,‬ומחדשים את החיות מתוכה‪.‬‬
‫בגמר התפילה ואמירת ה'תיקון הכללי' בהתעוררות‬
‫רבה‪ ,‬נערך קידושא רבא‪ ,‬שתורם נדיב לב מחשובי‬
‫אנ"ש‪ ,‬כאשר אברך אחד (בכל שבוע אברך אחר) עומד‬
‫ולומד לפני הציבור בספה"ק 'סיפורי מעשיות'‪ .‬תוך כדי‬
‫הלימוד צצים רמזים נאים בדברי המעשה‪ ,‬ומתיישבים‬
‫על לבות המקשיבים‪ ,‬המקבלים את הדברים 'לעובדא‬
‫ולמעשה'‪.‬‬
‫המעמד מסתיים בריקוד נלהב‪ .‬רושם הדיבורים‬
‫שנלמדו עתה ניכרים היטב בשמחת הריקוד‪ .‬כולנו‬
‫יוצאים משם עם הרגשה שעניינו של רבינו איננו ישן‬
‫נושן‪ ,‬אלא מחודש ומלא חיות בכל עת‪.‬‬
‫הסעה אל מחוץ לעיר‬
‫צר המקום מלהכיל‪ .‬בית המדרש הישן של 'התאחדות האברכים'‬
‫לקראת סעודה שלישית‪ ,‬מתכנס ציבור גדול‪ .‬גם‬
‫אנשים שאינם מאנ"ש באים לכאן להתחמם כאן‬
‫בדברי חיזוק ועידוד ממעיינות הנצח האין‪-‬סופיים של‬
‫הננמ"ח‪ .‬שולחנות ארוכים ערוכים‪ ,‬שורות‪-‬שורות של‬
‫אברכים‪ ,‬זקנים ובחורים‪ ,‬יושבים מסובים וסועדים‬
‫עם הכניסה לפרוזדור‪,‬‬
‫אנו עומדים מול דלת‬
‫צדדית‪ ,‬עליה קבוע‬
‫שלט‪" :‬התבודדות היא‬
‫מעלה עליונה וגדולה‬
‫מן הכל"‪ .‬מה פשרו של‬
‫שלט זה‪ ,‬ולאן דלת זו‬
‫מובילה?‬
‫יחד; מעלה‪-‬מעלה עד כי אינה ניתנת לתיאור‪.‬‬
‫ערגת הציבור הרחב כשהוא שר יחד בקול רם את‬
‫הניגונים הלבביים של 'שלש סעודות'‪ ,‬היא‪ ,‬כאילו אתה‬
‫נמצא בעולם אחר לגמרי‪ .‬עולם טוב בוודאי‪ .‬המועקות‬
‫והדאגות של ימי החול אינן תופסות עתה שום מקום‬
‫ומציאות כלל‪ .‬אנו נמצאים עתה בעולם של מעלה‪,‬‬
‫עולם של שבת; ואתה מרגיש שכל דקה עתה שווה כל‬
‫הון דעלמא‪ .‬אתה מרגיש שיש בורא ויש עם ישראל‪,‬‬
‫יש תורה ויש שבת‪ ,‬ויש צדיקים אמיתיים‪ .‬כך נמשכות‬
‫הזמירות עד לזמן אמירת התורה‪.‬‬
‫אחד מהאברכים החשובים לומד בפני המסובים‬
‫תורה ב'ליקוטי מוהר"ן'‪ ,‬הציבור שותה את דבריו בצמא‪.‬‬
‫הדרשן מדגיש נקודה שהאירה לו בתורה‪ ,‬ועל נקודה‬
‫זאת הוא מתמקד ומרחיב את הדיבור‪ .‬הוא מקיף את‬
‫העניין מכל צדדיו‪ ,‬עד שהנקודה מתבארת ומתבהרת‬
‫מהשורש עד למעשה‪ .‬הוא מסיים בדברי חיזוק על‬
‫העניין המדובר‪ ,‬מתחילים לזמר 'ידיד נפש'‪ ,‬ועל הציבור‬
‫ניכר שקלט את הדברים ונהנה מהם‪.‬‬
‫לאחר תפילת ערבית יוצאים בריקוד שמח ועליז‬
‫לדקות קצרות‪ .‬הציבור מאחל זה לזה "שבוע טוב‪,‬‬
‫אחי היקר"‪ .‬פה ושם עדיין עומדות קבוצות אברכים‬
‫שחוזרים יחד על הדיבורים היקרים שנשמעו עכשיו‪.‬‬
‫כל אחד מעיר ומאיר את שלו‪ .‬בפינה אחרת מתיישבת‬
‫קבוצה אחת ולומדת יחד את העמוד היומי שב'ליקוטי‬
‫מוהר"ן' והדף היומי מ'ליקוטי הלכות'‪.‬‬
‫לאט‪-‬לאט מתרוקן בית המדרש‪ .‬כל אחד יוצא מכאן‬
‫מלא חיזוק והדרכה לכל השבוע‪ .‬כל אחד חוזר הביתה‬
‫עם הרגשה שיש רבי בעולם והוא חי עדיין וגומר את‬
‫שלו כמו שהבטיח‪" :‬גמרתי ואגמור"‪.‬‬
‫בימות החול יוצאת בכל בוקר הסעה אל מחוץ‬
‫לעיר‪ ,‬להתבודד בשדה‪ ,‬כעצת רבינו‪ .‬נוסעים עמה הרבה‬
‫אברכים‪ ,‬החוזרים משם מחודשים ורעננים לעבודת ה'‪.‬‬
‫כמו כן מתקיימים תפילות ושיעורים כסדרם‪.‬‬
‫בני החבורה רגילים 'ללכת' עם תורה זמן מסוים‪,‬‬
‫כשפעם בשבוע מתוועדים יחד‪ ,‬ולומדים בעיון את‬
‫'התורה הזמנית'‪ .‬ובסיום לימוד התורה‪ ,‬מוסר רבי‬
‫אברהם גלינסקי שיעור כללי בתורה הנלמדת‪ .‬השיעור‬
‫מקיף את כל התורה מתחילתה לסופה‪ ,‬ומתפרס על‬
‫שניים או שלושה שיעורים לכל תורה‪.‬‬
‫‪ | 97‬ראש השנה תשע"א |‬
‫'דעם רעבנ'ס טיש' > מסע גישושים ומחקר הקים לתחייה את 'הניגונים שאבדו'‪ ,‬ומחזיר את האוצרות שנעלמו‬
‫עוד הניגון חי‬
‫ניגונים חסידיים עתיקים‪ ,‬ובהם ניגוני הקודש של‬
‫ברסלב‪ ,‬אצורים בהקלטות 'פונוגרף' ובמחברות‬
‫שהפיקה 'משלחת אנסקי'‪ ,‬שדילגה לפני ‪ 100‬שנה‬
‫מעיר לעיירה ברחבי אוקראינה‪ ,‬ותיעדה את החיים‬
‫היהודיים בקהילות הקודש שנים של מחקר‬
‫וחיפושים אחר האוצר הובילו לתגליות מרגשות‪ ,‬כאשר‬
‫באחד הארגזים נמצאו התווים של הניגון עליהם רשום‬
‫שרבינו אמר שהוא‪' :‬ניגון שמלווה את הצדיקים לגן‬
‫עדן' ר' חיים חזין‪ ,‬הבעלים של 'הינדיק הפקות'‪,‬‬
‫מספר על 'מאחורי הקלעים' של האלבום החדש‪ ,‬בו‬
‫מופיעים לראשונה הניגונים שהתגלו מאוצרותיו של‬
‫רבי נחמן‪ ,‬לרגל יום השנה ה‪ 200-‬להסתלקותו‬
‫| הלל אידלזון |‬
‫כשבעולם הגדול מציינים ‪ 200‬שנה להסתלקות רבי‬
‫נחמן מברסלב‪ ,‬בברסלב יש מי שעובד שעות נוספות‬
‫בכדי להביא את ה'טיש' של ברסלב‪ .‬ואם המשפט הזה‬
‫נשמע יומרני מדי‪ ,‬כדאי לכם להאזין לאלבום החדש‪,‬‬
‫שיצא זה עתה אל המדפים‪' :‬דעם רעבנ'ס טיש' ‪ -‬זה‬
‫שמה של יצירת המופת‪ ,‬עליה שקדו בתקופה האחרונה‬
‫ב'הינדיק הפקות'‪.‬‬
‫מאחורי הפרויקט המיוחד יש סיפורים רבים‪ .‬אחד‬
‫מהם שייך לר' נחום קרלינסקי‪ ,‬חוקר ומתעד חסידות‬
‫בכלל וברסלב פרט‪ .‬תואר של ממש עדיין אין לא‪ ,‬אבל‬
‫מרץ‪ ,‬רצון ובעיקר לב ברסלבאי פועם ‪ -‬יש גם יש‪ .‬שנים‬
‫שהוא 'חורש' את אוקראינה‪ ,‬מבקר בכל מאגר מידע‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪98‬‬
‫קיים‪ ,‬נובר בספריות‪ ,‬ומתגנב למרתפי אוניברסיטאות‪.‬‬
‫בהיסטורית המחקר והתחביב של ר' נחום‪ ,‬רשומות‬
‫תגליות לא מעטות‪ .‬עדשת המצלמה שלו ראתה‬
‫דברים שחוקרים רבים יהיו מוכנים לשלם עבורם הון‪.‬‬
‫גם אכזבות היו לו‪ ,‬לחוקר הנודד‪ .‬שכן‪ ,‬במחקר כמו‬
‫במחקר‪ ,‬אף פעם אינך יודע מה תמצא‪ ,‬אם בכלל‪ .‬כעת‬
‫הוא קוצר פירות של שנות עמל‪ ,‬המוגשים לנו באלבום‬
‫המפואר שהשיקו 'הינדיק הפקות'‪.‬‬
‫על מעלתו של ניגון ועל כוחו‪ ,‬כתובים בברסלב‬
‫כמה תורות‪ .‬כשמלחין הניגון הוא 'איש כשר'‪ ,‬יכולים‬
‫התווים לקחת את הנפש גבוה מאוד‪ .‬וכשמלחין הניגון‬
‫הוא הרבי בעצמו ‪ -‬מה יש כבר להוסיף‪ .‬מאז ומעולם‬
‫תפסה הנגינה מקום של כבוד בעולם הצדיקים‪ .‬חסידים‬
‫ואנשי מעשה בילו רבות בנגינה‪ ,‬ובדברי ימיהם של‬
‫קהילות הקודש תופס הניגון מקום חשוב‪.‬‬
‫יש את הניגונים שנשמעו בלילי שישי‪ ,‬כשניחוח של‬
‫שבת כבר הכה בחוטם‪ ,‬ויש את הניגונים של ליל שבת‪,‬‬
‫אלו שיצאו מפי קהל ועדה‪ ,‬בלבבות רותחים בנועם‬
‫קדושת שבת‪ .‬הניגונים‪ ,‬כשהם יצאו מפה של חסיד‪,‬‬
‫היה בהם הרבה מאהבת חברים‪ ,‬דבקות‪ ,‬שמחה‪ ,‬ובעיקר‬
‫חיים‪.‬‬
‫באוקראינה של לפני יותר מ‪ 100-‬שנה‪ ,‬התקיימו‬
‫החיים היהודיים במלא עוצמתם‪ .‬חצרות קודש‪,‬‬
‫קהילות לרבבות‪ .‬כשעלה הכורת על יהדות אירופה‪,‬‬
‫גם החיים באוקראינה נעלמו‪ ,‬נקברו תחת אפר החורבן‪,‬‬
‫כאשר עוד קודם לכן‪ ,‬עשה שם המשטר הקומוניסטי‬
‫שמות ‪ -‬ולא נותרו מכל תפארתה של יהדות מזרח‪-‬‬
‫אירופה אלא זיכרונות‪ .‬ואלו צרורים היו באוצרם של‬
‫זקנים‪ ,‬שגם הם הלכו מאיתנו ברבות הימים‪.‬‬
‫היהודים שחיו שם‪ ,‬בעולם של קודם חורבן‪,‬‬
‫הטמינו את הווי חייהם‪ ,‬את אמונתם היוקדת‪ ,‬ובעיקר‬
‫את כיסופיהם הכמוסים ‪ -‬בניגונים‪ .‬כאלו שהלחינו‬
‫בעצמם‪ ,‬ואחרים שהורישו להם אבותיהם מדור‪-‬דור‪.‬‬
‫רוב הניגונים הולחנו בבתי המדרש‪ ,‬בחדרו של צדיק‬
‫קדוש‪ ,‬או בתפלתו של חסיד בוער‪.‬‬
‫את האוצר הזה היה מישהו שהשכיל לאסוף בעוד‬
‫מועד‪.‬‬
‫אוצר בארגז‬
‫שלמה רפפורט‪ ,‬או בכינויו הספרותי ש' אנסקי‪ ,‬היה‬
‫סופר‪ ,‬משורר ויוצר‪ ,‬שעסק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם בתיעוד‪.‬‬
‫הוא הבין שהחיים היהודיים במזרח‪-‬אירופה עלולים‬
‫עם הזמן להעלם‪ ,‬והחליט שחייבים להציל‪ ,‬אם לא‬
‫אותם בעצמם‪ ,‬לפחות את רוחם‪ 40 .‬שנה מאוחר יותר‬
‫התברר שהוא צדק‪ .‬העולם היהודי נמחק כמעט לגמרי‬
‫מהמפה האירופאית‪ ,‬אבל בכמה ארגזים חתומים היתה‬
‫רוחו עדיין אצורה וגנוזה‪.‬‬
‫את תכולת הארגזים צבר אנסקי‪ ,‬כשיצא יחד עם‬
‫משלחת קטנה של יהודים‪ ,‬משלחת המוכרת בשם‬
‫'משלחת אנסקי'‪ ,‬וכללה צלם‪ ,‬מקליט בפונוגרף‪ ,‬וכתב‬
‫שתיעד בכתב‪ .‬במשך שנים נדדו אנסקי ואנשיו בערים‬
‫והעיירות‪ .‬הם נפגשו עם קהילות יהודיות מוכרות‬
‫ושאינן מוכרות‪ ,‬שוחחו עם מנהיגים יהודיים‪ ,‬הקליטו‬
‫אדמו"רים וצדיקים‪ ,‬ורשמו תווים של ניגונים לאלפים‪.‬‬
‫אנסקי‪ ,‬שנאלץ לברוח מפולין לפני המהפכה‪ ,‬הותיר‬
‫מאחוריו את החומר שאסף‪ ,‬כשהוא צבור בקלסרים‬
‫וארגזים‪ .‬חלק מהחומר נמצא בישראל‪ ,‬בארכיון המרכזי‬
‫לתולדות העם היהודי‪ ,‬ויתר החומר מסתובב בעולם‪.‬‬
‫לטענת קרלינסקי‪ ,‬הטמין אנסקי את החומר היקר‪,‬‬
‫ביותר בחמישה ארגזים‪ ,‬אותם קבר באדמה‪ ,‬לפני‬
‫שברח מפולין‪.‬‬
‫את הסיקור תיעדה 'משלחת אנסקי' גם בכתב‪.‬‬
‫באחת המחברות מופיע תיעוד של קהילת חסידי‬
‫ברסלב בעיר ברדיטשוב‪ .‬חברי המשלחת פגשו שם‬
‫חסידים‪ ,‬במקום מגורם ובבית מדרש‪ .‬הם ליוו אותם‬
‫בתפלות ושהו עימם שבת שלימה‪ .‬במחברת מוזכרות‬
‫הנהגות מופלאות‪ ,‬והווי חיים נעלה ומרתק‪.‬‬
‫בין האישים המעניינים אותם פגשו שם אנסקי‬
‫וחבריו היה ר' אייזיק'ל‪ ,‬נכד רבינו‪ .‬הם ביקרו בביתו‪,‬‬
‫והקליטו אותו בפונוגרף‪ ,‬כשהוא שר ומנגן בכינור‬
‫שקיבל מירושה מזקנו הבעל‪-‬שם‪-‬טוב הקדוש‪.‬‬
‫על האוצר הזה ידע קרלינסקי‪ .‬הוא ידע גם שכאשר‬
‫מישהו יצליח למשות אותו מתהום הנשייה‪ ,‬תתרומם‬
‫משם חתיכת חיים יהודיים‪ ,‬תוססת ומלאת חיוניות‪.‬‬
‫האוצר הנעלם קבור יחד עם נשמות הניגונים‪ ,‬ורוחם‬
‫‪ | 99‬ראש השנה תשע"א |‬
‫של רבבות החסידים אצורה שם‪ ,‬ממתינה למי שיקרא‬
‫לה לתחייה‪.‬‬
‫המחקר כשלעצמו אפור ומאובק‪ ,‬רחוק מלהיות מרגש‬
‫או מפעים‪ .‬שנים של גישושים‪ ,‬פרוצדורות סבוכות‪,‬‬
‫והמון בירוקרטיה קפואה כמו שרק פקידים אוקראינים‬
‫יכולים ליצור‪ .‬את הדרכים אל האוניברסיטאות השונות‬
‫למד נחום על‪-‬פה‪ ,‬הוא עשה אל אותם ארכיונים את‬
‫הדרך הלוך וחזור פעמים אין‪-‬ספור‪ .‬לפעמים‪ ,‬רק כדי‬
‫לגלות את השער נעול‪.‬‬
‫עם השנים נוצרו גם הקשרים‪ ,‬והחוקר הצעיר מצא‬
‫עצמו במקומות שרגלו של היסטוריון מבחוץ מעולם‬
‫לא הורשתה לדרוך‪ .‬כשהוא חף מכל תעודה‪ ,‬ומאחוריו‬
‫לא עומד שום מוסד רשמי‪ ,‬פילס קרלינסקי את‬
‫דרכו רק בעזרת השגחה שמימית והשתדלות בבניית‬
‫קשרים‪ .‬ואז‪ ,‬בעיצומו של מחקר סתמי‪ ,‬בתוך ענני אבק‬
‫היסטוריוני‪ ,‬נתקל בתגלית חייו‪ .‬נכון‪ ,‬לעכשיו‪.‬‬
‫ארגז לגמרי רגיל גנז בתוכו את התווים ל'ניגון‬
‫שמלווה את הצדיקים לגן עדן'‪ .‬המילים שנכתבו‬
‫בהמשך‪ ,‬גרמו לר' נחום להחסיר יותר מפעימה‪ .‬נכתב‬
‫שם‪" :‬בקבלה מרבי נחמן מברסלב"‪.‬‬
‫מה כבר יכול לרגש יותר חסיד שמוצא את ניגונו של‬
‫רבו‪ ,‬ובמקום האחרון שהעלה על דעתו‪ .‬את התווים‬
‫וגם את הצלילים הוא הביא עמו‪.‬‬
‫כעת נמצאה עבורם גם אכסניה מכובדת‪.‬‬
‫‪- - -‬‬
‫לעלות אל האור‬
‫בימים אלו סיימו 'בהינדיק הפקות' הפקת ענק‬
‫של אלבום ראשון מסוגו‪ .‬מה מיוחד כל‪-‬כך באלבום‬
‫החדש?‬
‫ר' חיים חזין‪ ,‬הבעלים של 'הינדיק'‪ ,‬בוחר להתחיל‬
‫בהסבר קצר על חברת ההפקות שבבעלותו‪" .‬המטרה‬
‫שלנו מתומצת בעצם בשם שלנו‪ ,‬שמבוסס על סיפורו‬
‫הידוע של רבינו ה'הינדיק'‪ .‬הרעיון הכללי הוא לרדת‬
‫אל מתחת השולחן‪ ,‬ודווקא מתוך מה שנדמה לירידה‪,‬‬
‫אנחנו מקווים לעזור לאלו שלמטה לעלות אל האור"‪.‬‬
‫ב'הינדיק' כבר הספיקו להפתיע לא מעט פעמים‪,‬‬
‫ובכל זאת הפעם מדובר במשהו מיוחד באמת‪ ,‬גם‬
‫בקנה מידה המקצועי של 'הינדיק'‪ .‬הרעיון נולד מתוך‬
‫הגילויים החדשים בתחום המוסיקה שהיתה ונעלמה‪.‬‬
‫'הניגונים שאבדו' וקמו עכשיו לתחייה‪ ,‬עוררו מחדש‬
‫את הצורך להחזיר לברסלב את מה שהיה לה ‪ -‬ואבד‪.‬‬
‫לא כולם יודעים‪ ,‬אבל לברסלב‪ ,‬כך מתברר כעת‪ ,‬יש‬
‫רקע מוסיקלי נרחב‪ .‬התגליות החדשות‪ ,‬שהרעישו את‬
‫עולם התווים החסידי בשנים האחרונות‪ ,‬עם חשיפת‬
‫'אוצר אנסקי'‪ ,‬הביאו גם אלינו עולם שלם שהיה‬
‫ואיננו‪.‬‬
‫תגליותיו של קרלינסקי כוללים ניגונים שהיו ונעלמו‪.‬‬
‫אלו הופיעו כעת בעולמנו ממש מחדש‪.‬‬
‫כשר' חיים חזין שמע על התגליות‪ ,‬הוא אמר לעצמו‬
‫'מתאים לי'‪ .‬הגיע הזמן שנוכל לרכז באלבום אחד את‬
‫באחת המחברות‬
‫מופיע תיעוד של‬
‫קהילת חסידי ברסלב‬
‫בעיר ברדיטשוב‪ .‬חברי‬
‫המשלחת פגשו שם‬
‫חסידים‪ ,‬במקום מגורם‬
‫ובבית מדרש‪ .‬הם ליוו‬
‫אותם בתפלות ושהו‬
‫עימם שבת שלימה‪.‬‬
‫במחברת מוזכרות‬
‫הנהגות מופלאות‪ ,‬והווי‬
‫חיים נעלה ומרתק‬
‫כל הניגונים שלנו‪ ,‬אלו שפזורים במאגרים שונים‪ ,‬כאלו‬
‫שעם השנים עברו שינויים וזיופים מסוימים‪ ,‬ואלו‬
‫שרק כעת שלחו אלינו אות חיים‪.‬‬
‫ב'הינדיק' נכנסו מיד להילוך גבוה‪ .‬חברת ההפקות‬
‫תווי 'הניגון האבוד'‬
‫הקפדה על הנוסח‬
‫התגלתה כצוות מחקר יעיל במיוחד‪ .‬מסע גישושים‬
‫מפעים מוביל אותם בעקבות ניגונים עלומים‪ .‬הם‬
‫צועדים בעקבות תווים‪ ,‬מדלגים אחורה על פני‬
‫היסטוריה קטועה‪ ,‬מלקטים שבריר של צליל ועוד‬
‫פיסת מידע‪ .‬המסע המרתק חושף יחד עם הצלילים‬
‫הרבה סיפורים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬יצאו חזין ור' אליעזר חשין לחיפוש‬
‫בעקבות 'ניגון דבקות'‪ .‬עקבות ראשונות נמצאו בספר‬
‫מחקר‪ .‬היו שם תווים של שני ניגונים המיוחסים לרבי‬
‫נחמן מברסלב‪ .‬מחקר מתיש בעקבות ראשי תיבות‬
‫עלומות‪ ,‬גישוש בין מספרי טלפון ושמות משפחה‪,‬‬
‫והצוות מגיע לנכדו של רב ואב בית דין ביאליסטוק‪.‬‬
‫הנכד זוכר את הניגון מבית אביו‪ ,‬ויודע שהוא ירושה‬
‫מסב זקנו‪ .‬במשפחה ידעו תמיד שהניגון מיוחס לחסידי‬
‫ברסלב‪.‬‬
‫'ניגון גוט שבת' מוביל אותנו אחורה לסיפור מרטיט‬
‫של חסיד ברסלב מופלא‪ ,‬שכל חייו היו תשוקה אחת‬
‫לקדושת שבת‪ .‬עם ניגון זה הוא חי‪ ,‬נטל אותו עימו לכל‬
‫מקום‪ ,‬ובסוף לקח אותו הניגון לעולם שכולו שבת‪ .‬הוא‬
‫נרצח בידי הגרמנים‪ ,‬כשהוא שר ומנגן 'גוט שבת'‪ ,‬מנגן‬
‫ושר עד נשימתו האחרונה‪.‬‬
‫גולת הכותרת היא ללא ספק 'הניגון האבוד'‪ ,‬זה‬
‫שנמצא ממש כעת‪ .‬על פי עדויות היסטוריות‪ ,‬הוא‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪100‬‬
‫מתייחס לרבי נחמן‪ ,‬והוא מסוגל להוביל את נשמות‬
‫הצדיקים לגן עדן‪.‬‬
‫כך יצאו לחיפוש‬
‫בעקבות 'ניגון דבקות'‪.‬‬
‫עקבות ראשונות נמצאו‬
‫בספר מחקר‪ .‬היו שם‬
‫תווים של שני ניגונים‬
‫המיוחסים לרבי נחמן‬
‫מברסלב‪ .‬מחקר מתיש‬
‫בעקבות ראשי תיבות‬
‫עלומות‪ ,‬והצוות מגיע‬
‫לנכד הזוכר את הניגון‬
‫מבית אביו‬
‫באלבום הכפול ישנם ‪ 17‬ניגונים‪ .‬כל היצירות‬
‫שייכות בדרך כזו או אחרת לרבינו‪ .‬הפעם הושם‬
‫הדגש מעבר לאיכות‪ ,‬גם לדיוק המסורתי‪ .‬ב'הינדיק'‬
‫מספרים על אינספור שעות עבודה מאומצת‪ ,‬עוד לפני‬
‫הכניסה לאולפן‪ .‬בין היתר דרשה העבודה הצלבת מידע‬
‫והתאמה מקסימאלית עם כל יודעי נגן ‪ -‬טובי המנגנים‬
‫בברסלב‪ ,‬החזנים והמשוררים‪ ,‬זקני אנ"ש וחוקרי‬
‫העיתים‪" .‬הקפדנו מאוד על הנוסח הנכון"‪ ,‬מספר ר'‬
‫חיים‪" .‬לפעמים שינינו קטע אחד פעם ועוד פעם‪ ,‬עד‬
‫לתוצאה משביעת רצון לכל הדעות"‪.‬‬
‫ההשקעה והאיכות פשוט מדהימים‪ .‬ברשימת‬
‫הנגנים תמצאו את השורה הראשונה‪ .‬לא פחות‪.‬‬
‫הקולות הנפלאים שייכים גם הם לבית טוב‪ .‬ר' דוד‬
‫קאליש‪ ,‬מקהלת 'ידידים'‪ ,‬ילד הפלא מוטי לזר‪ ,‬והסולן‬
‫ר' אברהם מושקוביץ‪ .‬האיכות והליטוש‪ ,‬ההשקעה‬
‫ובעיקר הנשמה‪ ,‬הם אלו שהפכו את האלבום הזה‬
‫לחוויה יהודית‪.‬‬
‫ב'הינדיק הפקות' חוגגים גם יומולדת‪ :‬שבע שנים‬
‫זו גם סיבה טובה ללגימת "לחים"‪ .‬חזין כבר רואה את‬
‫העתיד הוורוד ‪ -‬ממתין לנו שם אלבום נוסף‪ ,‬ניגונים‬
‫מרבי נתן ותלמידיו הקדושים‪ .‬זו התוכנית העתידית‪.‬‬
‫ורגע לפני שנפרד מבקש ר' חיים להוסיף עוד משהו‬
‫חשוב‪" .‬ביצירה הזו הושקע הון של ממש‪ ,‬לא חסכנו‬
‫ולא התפשרנו‪ ,‬הלכנו על הכי טוב שיש‪.‬‬
‫אם תרכשו את האלבום כדת וכדין יהיה לנו כח‬
‫להמשיך ולהפיק‪ .‬זכרו‪ ,‬צריבת דיסקים מוציאה לנו‬
‫את הרוח מהמפרשים‪ .‬אצלכם זו קניה קטנה‪ ,‬אצלנו זו‬
‫שאלת קיום עתידית"‪.‬‬
‫‪ | 101‬ראש השנה תשע"א |‬
‫החוליות היקרות‪ ,‬השלובות‬
‫בשושלת הזהב מימי רבינו‬
‫הקדוש ועד עתה‪ ,‬ממשיכות‬
‫להאיר בקרב תלמידיו ותלמידי‬
‫תלמידיו של רבינו‪ ,‬בכל ריכוזי‬
‫אנשי שלומנו‪ ,‬אשר שמים דגש‬
‫על לימוד ההלכה הצרופה‬
‫הרב יהודה צבי שפירא‬
‫סוקר את ממלכת ההוראה של‬
‫ברסלב בפלטרין של מלך‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪102‬‬
‫אבני חן‬
‫זוהרות בכתר‬
‫עו לם התורה‬
‫‪ | 103‬ראש השנה תשע"א |‬
‫| הרב יהודה צבי שפירא |‬
‫צילום‪ :‬עזרא לנדא‬
‫שעת לילה מאוחרת‪ .‬העולם נם את שנתו‪ .‬כמעט‬
‫ניתן למשש את השקט סביב‪ .‬בביתו של רבי משה‬
‫ברסלבר‪ ,‬מתנגנת נעימה קדושה‪ .‬רבי משה‪ ,‬מתלמידיו‬
‫הגדולים של רבי נתן‪ ,‬יושב רכון על ה'טור' הגדול‪,‬‬
‫בשעה של אחר חצות לילה‪ ,‬ומשנן שוב ושוב את‬
‫פירושו של הב"ח על ה'טור שולחן ערוך'‪" :‬זאגט דער‬
‫הייליגער ב"ח"‪...‬‬
‫רבי משה עצמו היה לו בשופי ממי ללמוד מסורת זו‪.‬‬
‫רבי גדול היה לו ‪ -‬הלא הוא רבי נתן‪ ,‬תלמידו הגדול‬
‫של רבינו הקדוש‪ ,‬שלימוד השולחן ערוך עם הנושאי‪-‬‬
‫כלים היה נר לרגליו‪ ,‬וכעדותו של רבי נתן בספרו 'חיי‬
‫מוהר"ן'‪" :‬כשהכניס אותי בהתמדת הלימוד‪ ,‬וצווה עלי‬
‫וקבע לי שיעורים גדולים בכל יום‪ ...‬ואז היה רצונו‬
‫הקדוש שאגמור כל הארבעה שולחן ערוך הגדולים‬
‫בשנה אחת; וקבע לי שיעור ללמוד חמשה דפין בכל‬
‫יום‪ .‬וכן קיימתי כמו חצי שנה‪ ,‬וגמרתי כל ה'אורח‪-‬‬
‫חיים' עם ה'מגן אברהם' וט"ז‪ ,‬וה'יורה דעה' סמוך עד‬
‫לסופו"‪.‬‬
‫אך לא רק לרבי נתן‪ ,‬אלא גם לכלל התלמידים‪,‬‬
‫בהמשך הדורות‪ ,‬ציוה רבינו על לימוד זה‪" :‬ופעם אחת‬
‫חשב רבינו ז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום‪ ,‬עד‬
‫שאין היום מספיק‪ ,‬דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם‬
‫הרי"ף והרא"ש‪ ,‬וד' שו"ע הגדולים" (שיחות הר"ן עו)‪.‬‬
‫כשלומדים גמרא ולאחר מכן מלבנים את הסוגיות‬
‫אליבא דהלכתא‪ ,‬וזוכים לדעת כל דין ממצוות התורה‬
‫באמת ‪ -‬מסביר רבי נתן באריכות ב'ליקוטי הלכות'‬
‫(פסח ז) – "זהו עיקר המוחין דגדלות ושמחת‬
‫התורה"‪.‬‬
‫גם הקור והשלגים לא מנעו מרבי נתן את הרגלו‬
‫בלימוד השולחן ערוך‪ ,‬וכפי שסיפר תלמידו רבי נחמן‬
‫טולטשינער‪ .‬היה זה בימות החורף‪ ,‬כאשר הזדמן לרבי‬
‫נחמן לשהות עם רבי נתן באכסניה שכל חלונותיה היו‬
‫פתוחים ושבורים‪ .‬לגודל הקור ששרר אז‪ ,‬חפץ רבי‬
‫נחמן לתקן את החלונות באופן שיוכלו לסוגרם‪ ,‬אך‬
‫לא עלה הדבר בידו‪ .‬כאשר הגיעה שעת חצות לילה‪,‬‬
‫השתאה רבי נחמן לראות את רבי נתן שקוע ראשו‬
‫ורובו בשולחן‪-‬ערוך יורה‪-‬דעה למרות קור האימים‬
‫ששרר באכסניה‪.‬‬
‫ברסלב – הלכה למעשה‬
‫לא מעטים הם בעלי ההוראה וההלכה שפיארו את‬
‫בית מדרשו של רבינו‪ ,‬וכעדותו של הרה"ק מברדיטשוב‬
‫זי"ע שמקורבי רבינו הם רובם ככולם לומדים‬
‫מופלגים‪:‬‬
‫רבי מרדכי הדיין מטפליק‪ ,‬שרבינו שיבחו והעריכו;‬
‫רבי דוב הדיין מלאדיז'ין שעזב את משרתו ועבר לגור‬
‫בעיר ברסלב‪ ,‬כדי להיות סמוך לרבינו; רבי אהרן רבה‬
‫של ברסלב‪ ,‬שרבינו אמר שנתן לו 'בירור המדמה'‬
‫בפסיקת שאלות; בנו ומ"מ רבי הירש לייב‪ ,‬שהגאון רבי‬
‫שלמה קלוגר העיד עליו שהוא גאון ירא וכשר; ונכדו‬
‫הרב מטשערין‪ ,‬שגדולי דורו העידו עליו שהוא יכול‬
‫לכהן כרב בכל תפוצות ישראל‪.‬‬
‫האריות שבחבורה‪ ,‬שהשקיעו את כל אשר להם‬
‫בקניין השולחן ערוך ‪ -‬רבים הם‪ .‬על רבי אברהם ב"ר‬
‫נחמן מסופר (שיש"ק ח"ג‪ ,‬תנד) שכמה בני תשחורת‬
‫ביקשו הימנו לפרש להם את דברי הש"ך בהלכות‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪104‬‬
‫טריפות ‪ -‬והוא חזר על דברי הש"ך בעל‪-‬פה מילה‬
‫במילה‪.‬‬
‫מסופר‪ ,‬כי בסוף ימיו של רבי אברהם שטרנהרץ‪,‬‬
‫ביקש ממאן דהוא שיביא לו את השולחן ערוך הגדול‬
‫(עם המפרשים הגדולים)‪ .‬הציע הלה‪ ,‬הרי היום יש‬
‫'משנה ברורה'‪ ,‬שלבטח יקל עליו את הלימוד כעת לעת‬
‫זקנותו‪ .‬השיב רבי אברהם‪" :‬מתמיד היינו עוסקים רק‬
‫בשולחן ערוך עם ה'מגן אברהם' וכו' ולא קיבל‪.‬‬
‫בספר 'איש חסידך' מתוארת שהותו של רבי לוי‬
‫יצחק בנדר ז"ל במחנה באד‪-‬רייכנהאל שבגרמניה‪ ,‬שם‬
‫הורה הלכה למעשה לשוהים במחנה‪" :‬זכורני ‪ -‬מעיד‬
‫ר' משה ברייט ‪ -‬כי לפני שהסכים ר' לוי יצחק לקבל‬
‫על עצמו את עול הרבנות‪ ,‬התלבט בנפשו זמן רב מאוד‪.‬‬
‫רק בראותו את המצב הקשה ששרר אותה עת אצל‬
‫אחינו בני ישראל‪ ,‬קיים בנפשו את דברי חז"ל 'במקום‬
‫שאין אנשים השתדל להיות איש' ‪ -‬והחל לנהוג רבנותו‬
‫ברמה‪ .‬מדי פעם נתגלתה ידענותו העצומה בתורה‪ ,‬בעת‬
‫היותו יושב על מדין‪ ,‬ובפסקי דינים שערך בעניינים‬
‫חמורים שבתורה‪ ,‬ואשר התפרסמו עד מהרה על פני‬
‫המחנה"‪.‬‬
‫אותן חוליות יקרות‪ ,‬השלובות בשושלת הזהב של‬
‫ההלכה הצרופה מימי רבינו הקדוש ועד עתה‪ ,‬ממשיכות‬
‫להאיר בדל"ת אמות של הלכה‪ ,‬בקרב תלמידיו ותלמידי‬
‫תלמידיו של רבינו‪ .‬אמת מה נהדר לראות בכל ריכוזי‬
‫אנשי שלומנו‪ ,‬יחידים כרבים‪ ,‬אשר שמים דגש על‬
‫לימוד ההלכה הצרופה ‪ -‬ובכך מאירים באור יקרות‪,‬‬
‫להאיר לארץ ולדרים‪.‬‬
‫גם בפלטרין של מלך‪ ,‬בירושלים עיר הקודש‪,‬‬
‫משובצים כוללי ברסלב להלכה‪ ,‬כאבני חן זוהרות בכתר‬
‫עולם התורה‪.‬‬
‫כולל הלכה בביהמ"ד הגדול‬
‫ברחוב מאה שערים‪ ,‬בבית הכנסת הגדול שנקרא‬
‫על‪-‬שם רבינו הקדוש (בלשון החסידים‪' :‬השול')‪ ,‬אשר‬
‫נוסד על‪-‬ידי גדולי וזקני אנשי שלומנו‪ ,‬שוכנים כבוד‬
‫כוללי הלכה והוראה‪.‬‬
‫ראשיתם של הכוללים‪ ,‬לפני למעלה מ‪ 30-‬שנה‪,‬‬
‫כאשר הרה"ח רבי אפרים נחמן אנשין שליט"א הרצה‬
‫דברי התעוררות לפני קהל אנ"ש‪ ,‬בעת עריכת סיום‬
‫על‪-‬ידי עשרות אברכים מחסידי ברסלב על חלק נכבד‬
‫מהשולחן‪-‬ערוך‪.‬‬
‫באותה מסיבה של מצווה השתתף גם פאר וזקן‬
‫אנ"ש‪ ,‬הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל‪ .‬רבי אפרים‬
‫נחמן נשא דברים נלהבים על חשיבות לימוד הפוסקים‬
‫על פי תורת רבינו‪ .‬לאחר שגמר את דבריו‪ ,‬ניגש אליו‬
‫רבי לוי יצחק‪ ,‬וכה אמר‪" :‬בפעם הבאה תגיד לאברכים‪,‬‬
‫שרבינו הקדוש רצה שילמדו את השולחן ערוך על‬
‫הסדר‪ ,‬ולא רק חלק אחד‪ ,‬אלא את כל ארבעת חלקי‬
‫השולחן ערוך!"‬
‫הדברים היוצאים מן הלב פעלו את שלהם‪ ,‬ומני אז‬
‫ הלימוד ברשת הכוללים בבית המדרש הוא על פי‬‫הסדר‪ ,‬כרצון רבינו‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬די להביט בנעשה בבית המדרש הגדול במאה‬
‫שערים‪ ,‬ולראות את חיי התורה השוקקים בו מחצות‬
‫הלילה‪ ,‬דרך כל שעות היום‪ ,‬עד לאחר צאת הכוכבים‬
‫למחרתו ‪ -‬כדי להרנין את הלב במראה הגדול הזה של‬
‫לימוד ההלכה הצרופה‪ ,‬בהתמדה‪ ,‬ביגיעה‪ ,‬בשקידה‬
‫ובהצלחה‪.‬‬
‫בכולל חצות שבבית המדרש במאה שערים 'אורות‬
‫הנחל'‪ ,‬הלימוד מתחיל בסוגיות הגמרא‪ ,‬עבור דרך 'טור'‬
‫ו'בית יוסף'‪ ,‬ועד ל'משנה ברורה'‪' ,‬ביאור הלכה' ו'שער‬
‫הציון'‪ .‬מדי שבועיים מתקיים מבחן מעמיק על כל‬
‫הנלמד‪.‬‬
‫זאת לאור דבריו של רבי אברהם ב"ר נחמן בביאורו‬
‫על תורה ג' שבלקוטי מוהר"ן‪ ,‬בשם אביו‪ ,‬כי כוונת‬
‫רבינו בתורה זו העוסקת בלימוד התורה בלילה‪" ,‬שיהיה‬
‫עיקר הלימוד‪ ,‬בבירור הלכה מתורה שבעל פה"‪ .‬בהמשך‬
‫דבריו מציין ראבר"ן שהכוונה גם ללימוד תורת הנסתר‬
‫ דבר המתקיים גם הוא במקום קדוש זה‪.‬‬‫גולת הכותרת היא‪ ,‬כולל ההוראה 'עיון ההלכה'‪,‬‬
‫המתקיים במשך שעות היום בהיכל בית המדרש הגדול‬
‫דחסידי ברסלב במאה שערים‪ .‬בכולל זה הוגים בתורה‬
‫עשרות רבות של צורבים‪ ,‬אברכים צעירים העמלים‬
‫בתורה ‪ -‬תחת הנהגתו של ראש הכולל הנערץ‪ ,‬הגאון‬
‫רבי יצחק רוזנבלט שליט"א‪ ,‬מו"צ העדה החרדית‪,‬‬
‫המדריכם בדרכי ההוראה הלכה למעשה‪ ,‬תוך ליבון‬
‫השאלות הרבות המתעוררות אגב הלימוד‪.‬‬
‫בכולל סיימו עתה את כל הלכות שבת החמורות‪.‬‬
‫על חלק מן ה'סימנים' נבחנו חברי הכולל אצל הגאון‬
‫האדיר רבי יעקב מנדל יאראוויטש שליט"א‪ ,‬חבר בד"צ‬
‫העדה החרדית‪ ,‬שהביע את התפעלותו מהידיעות‬
‫המקיפות שגילו האברכים‪ ,‬בציינו כי ללא ספק צומח‬
‫כאן דור של רבנים ומורי הוראה חשובים‪.‬‬
‫כל הנכנס להיכל בית המדרש בשעות היום‪ ,‬עומד‬
‫מלא התפעלות כשהוא רואה אותו מלא מפה אל פה‪,‬‬
‫קול התורה נשמע בו ברמה‪ ,‬ואוירה של עמל התורה‬
‫מרחפת בחלל‪.‬‬
‫רבי אפרים נחמן מצביע על שולחן מסוים‪" :‬ליד‬
‫שולחן זה ישבו זקני החסידים‪ :‬רבי אלחנן ספקטור‪,‬‬
‫רבי יעקב ברזסקי ורבי יחיאל גרינוולד‪ ,‬כשהם הוגים‬
‫בצוותא בספר 'משנה ברורה'‪ .‬כעת‪ ,‬על אותו ספסל‪,‬‬
‫יושבים אברכים שזה עתה נישאו‪ ,‬והוגים במשנה‬
‫ברורה‪ ,‬לאחר שליבנו את סוגיות הגמרא השייכות‬
‫לאותו עניין‪ ,‬ולמדו את הטור ואת ה'בית יוסף'‪ ,‬ואחרי‬
‫כן את 'המחבר'‪ ,‬הרמ"א‪ ,‬ה'מגן אברהם' והט"ז‪ .‬ההלכה‬
‫יוצאת מחודדת בפיהם של האברכים‪ ,‬בצורה שתישאר‬
‫חקוקה בהם לעד"‪.‬‬
‫אומרים על אברכי כולל מפואר זה‪ ,‬שגם אם יעירום‬
‫באמצע שנתם וישאלום בהלכות שבת ‪ -‬יוכלו להשיב‬
‫הלכה למעשה ברהיטות‪ ,‬בבחינת "שיהיו דברי תורה‬
‫משוננים בפיך"‪.‬‬
‫היסוד שהטביע מוהרנ"ת שיש ללמוד פוסקים יום‬
‫יום‪ ,‬חוק ולא יעבור‪ ,‬הוא הקובע והמנווט את דרכם‬
‫של לומדי בית המדרש הגדול במאה שערים‪ ,‬השונים‬
‫הלכות בכל יום‪.‬‬
‫כולל ברסלב להוראה‬
‫שני בדומה לו‪ ,‬אחד מיהלומי החן בחצרו של רבינו‬
‫הקדוש‪ ,‬הוא 'כולל ברסלב להוראה' המתנוסס לתפארה‬
‫בירושלים‪ ,‬בראשות הרה"ח רבי אליעזר ברלנד שליט"א‪,‬‬
‫שאינו מרפה בדרישותיו מאברכי התשחורת להשקיע‬
‫את כל ישותם בלימוד בעיון בכל שעות היממה‪ ,‬כשהוא‬
‫חוזר ומשנן לשומעי לקחו את דבריו של רבינו הקדוש‬
‫ש"מצווה גדולה לחדד השכל" כמקבילתה הידועה‬
‫"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"‪.‬‬
‫זאת ועוד‪" :‬כל המקבל עליו עול תורה‪ ,‬מעבירין‬
‫ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ ‪ -‬היינו מי שלומד‬
‫בעיון‪ ,‬שמעיין ומבין חכמת התורה‪ ,‬שזהו בחינת 'אנפין‬
‫"ליד שולחן זה ישבו‬
‫זקני החסידים‪ ,‬רבי‬
‫אלחנן ספקטור‪ ,‬רבי‬
‫יעקב הכהן ברזסקי‬
‫ורבי יחיאל גרינוולד‪,‬‬
‫כשהם הוגים בצוותא‬
‫בספר 'משנה ברורה'‪.‬‬
‫כעת על אותו ספסל‬
‫יושבים אברכים שזה‬
‫עתה נישאו והקימו בית‬
‫בישראל‪ ,‬וגם הם הוגים‬
‫במשנה ברורה"‬
‫נהירין'‪ ...‬נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות‬
‫רעות"‪ ,‬כמובא בליקוטי מוהר"ן קא‪.‬‬
‫כולל זה הוא בית היוצר ללימוד ההלכה מהמסד‬
‫עד טפחות‪ ,‬ללבן שוב ושוב את הצריך הכרעה ופסק‪.‬‬
‫לומדי הכולל‪ ,‬האמונים על חשיבות ונחיצות מעלת‬
‫לימוד ההלכה בעיון‪ ,‬מצויים היטב בטיבה של סוגיה‪,‬‬
‫ואינם מוותרים על העומק והעיון בשורשי הסוגיות‬
‫בש"ס‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ ,‬וכלה בליבון הדברים הלכה‬
‫למעשה כפי שנתבארו על ידי פוסקי דורנו‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 13-‬שנים קיימת פנינת חן זו בכתרה של‬
‫ירושלים‪ ,‬ומקרינה מאור התורה והצדיק על ירושלים‬
‫עיר קדשנו ותפארתנו‪.‬‬
‫נוצר תאנה יאכל פריה‪ .‬חלק נכבד מאברכי הכולל‬
‫עמדו בכור המבחן בחלקים נרחבים משולחן ערוך‪,‬‬
‫ובהם‪ :‬הלכות מליחה‪ ,‬בשר בחלב‪ ,‬תערובות וטהרה –‬
‫ב'יורה‪-‬דעה'‪ ,‬וכל הלכות שבת החמורים – ב'אורח‪-‬‬
‫חיים'‪.‬‬
‫בני הכולל זכו לראש כולל‪ ,‬ה"ה הרה"ג רבי יוחנן‬
‫ווינר שליט"א‪ ,‬המשקיע‪ ,‬מטפח ומעודד בכל כוחו‬
‫ונימי נפשו את אברכי המשי‪ ,‬במסירות בלתי מצויה‪,‬‬
‫כדי שיגיעו לייעודם להורות דבר ה'‪ .‬ראש הכולל אינו‬
‫שוקט על שמריו‪ ,‬כשמטרתו היא להקים דור של רבנים‬
‫ובעלי הוראה‪ ,‬ולהוסיף עוד שורות רבנים בכרם בית‬
‫ישראל שיקבלו סמיכת 'יורה יורה'‪ ,‬בהתאם לדרישתו‬
‫החוזרת ונשנית של הרב ברלנד שליט"א המביע שוב‬
‫ושוב את המשאלה הנכספת הזאת‪.‬‬
‫בין הרבנים החשובים אשר ליוו את הכולל מיום‬
‫היווסדו וגם בחנו וסמכו את האברכים‪ ,‬נמנו הרבנים‬
‫הגדולים והפורסמים‪ ,‬חברי בית דין צדק בירושלים‪:‬‬
‫רבי משה הלברשטאם ורבי מאיר ברנסדורפר זכר‬
‫צדיקים לברכה‪ ,‬שרישומם והשקעתם העצומה ניכרת‬
‫עד היום בין כותלי בית המדרש‪.‬‬
‫כן שאב הכולל עידוד רב מזקני וחשובי אנשי‬
‫שלומינו‪ ,‬ובראשם הרה"ח רבי יחיאל מיכל דורפמן‬
‫זצ"ל‪ ,‬שהתרגש בכל פעם מחדש כשהשתתף במעמדי‬
‫'חלוקת תעודות' לאברכי הכולל‪ ,‬בהטעימו את סיבת‬
‫התרגשותו‪" :‬ברסלב זכתה בכולל מצוין כזה שבו‬
‫לומדים תורה בכל הכוחות על פי דרך רבינו הקדוש"‪.‬‬
‫יגעת ומצאת תאמין‪ .‬היה זה בחורף דהאי שתא‪ ,‬עת‬
‫זכו אברכי הכולל‪ ,‬רבנן ותלמידיהון‪ ,‬לראות ברכה בפרי‬
‫עמלם‪ :‬שני תלמידי חכמים‪ ,‬הרב דוד לפק והרב נחמן‬
‫כהן שליט"א‪ ,‬תלמידי הכולל‪ ,‬התעטרו בכתר הוראה‬
‫לאחר שימוש ולימוד ממושך אצל הגאון הגדול רבי‬
‫יעקב מאיר שטרן שליט"א‪ ,‬דיין בבית דינו של עמוד‬
‫ההוראה הרב וואזנר שליט"א‪.‬‬
‫במעמד מרומם ומלא התרגשות‪ ,‬בהשתתפות רבנים‬
‫ודיינים חשובים‪ ,‬זקני וחשובי אנ"ש‪ ,‬קיבלו השניים את‬
‫סמיכתם להורות דבר ה' לבית ישראל ולענות לרבים‬
‫את המעשה אשר יעשון‪.‬‬
‫כחוט השני עברו בין כל הדוברים במעמד זה מילות‬
‫שבח והתפעלות למראה בני החיל‪ ,‬הקוצרים פירות‬
‫בתורה הקדושה ובד בבד הוגים בחסידות ובעבודת ה'‬
‫כציר מרכזי במהות חייהם‪.‬‬
‫עשר שעות‪ ,‬ללא הפסק‬
‫שבעים פנים יש לה לתורה‪ ,‬כולן מאירות בשלל‬
‫אורות ובחדוותא דאורייתא‪.‬‬
‫כפינת יקרת באורה של ירושלים משתלב בית‬
‫המדרש להוראה דחסידי ברסלב‪ ,‬בראשות הרה"ח‬
‫רבי אליעזר יהודה קעניג שליט"א‪ .‬בין כותלי הכולל‬
‫המתבלט בייחודיותו‪ ,‬עמלים צורבי דרבנן‪ ,‬אברכי‬
‫אנ"ש‪ ,‬בכל ד' חלקי השו"ע‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד‬
‫על לימוד 'חושן משפט' ולימוד רצוף יום‪-‬יום בן ‪10‬‬
‫שעות‪ ,‬ללא הפסקה‪.‬‬
‫לא כמבצע חד‪-‬פעמי‪ ,‬לא בעת רעווא מיוחדת‪ ,‬כי‬
‫אם דבר יום ביומו‪ 10 ,‬שעות רצופות של לימוד תורה‬
‫בהתמדה ובדבקות ‪ -‬הלא דבר הוא‪.‬‬
‫ראש הכולל‪ ,‬שזכה להתאבק בעפר רגליו של הרה"צ‬
‫רבי שמואל שפירא זצ"ל‪ ,‬קיבל הימנו נקודת אמת‪:‬‬
‫"להבין היטב את החומר הנלמד ולא לרמות את עצמו"‪,‬‬
‫כפי שהיה שגור בפי רבי שמואל‪.‬‬
‫הגאון רבי אליעזר יהודה קעניג ‪ -‬בנו של הרה"ח‬
‫ר' נתן צבי זצ"ל‪ ,‬אשר מסר את נפשו ומאודו למען‬
‫התורה הקדושה ותפארת שם רבינו בעיר התורה בני‪-‬‬
‫ברק ‪ -‬מגדיר את מטרת הכולל‪ :‬להורות לאברכים אשר‬
‫נפשם חשקה בעמל התורה ובקניינה‪ ,‬את הדרך אשר‬
‫ילכו בה‪ ,‬לקנות ב'שכל הנקנה' את כל ד' חלקי השולחן‬
‫ערוך‪ ,‬ולהגיע לדרגות גבוהות בתורה מתוך עמל ויגיעה‪,‬‬
‫ולהכשירם לכהן כרבנים ודיינים בישראל‪.‬‬
‫סדר‪-‬היום של הכולל‪ ,‬ראוי בצדק‬
‫רב להיקרא 'סדר היום'‪ ...‬לאמור‪ :‬סדר‬
‫המתפרש על פני היום כולו‪ ,‬ללא‬
‫בין‪-‬הסדרים כלל‪.‬‬
‫סדר הלימוד מתחיל בשעה תשע‬
‫בבוקר‪ ,‬ונמשך ברציפות עד השעה‬
‫שבע בערב‪ .‬במשך שעות ארוכות‬
‫הוגים בני הכולל בעיון נמרץ בטור‬
‫ובית יוסף‪ ,‬שולחן‪-‬ערוך ונושאי כליו‪,‬‬
‫'קצות החושן' וה'נתיבות'‪ .‬סוגיות‬
‫הגמרא הנוגעות להלכות‪ ,‬נלמדות‬
‫על ידם עם הראשונים והאחרונים‬
‫בהבנה ובעיון‪.‬‬
‫ההספק הנדרש‪ ,‬לכל הפחות ג'‬
‫דפים בשבוע של שולחן ערוך עם‬
‫נושאי הכלים‪ .‬כאמור‪ ,‬עיקר הלימוד‬
‫כיום הוא בחלק חושן משפט שהוא‬
‫החלק הקשה והמסועף ביותר; וכבר אמרו חז"ל (ב"ב‬
‫קעה ע"ב)‪" :‬הרוצה שיחכים‪ ,‬יעסוק בדיני ממונות‪,‬‬
‫שאין לך מקצוע גדול מהן‪ ,‬והן כמעיין הנובע"‪.‬‬
‫האברכים החשובים‪ ,‬המשקיעים כוחות רבים‬
‫בלימוד ביגיעה ובהבנת כל דבר על בוריו ‪ -‬עושים חיל‬
‫בלימודם‪ .‬בימים אלו ממש‪ ,‬לאחר שש שנים של לימוד‬
‫בהתמדה בשו"ע חושן משפט עם הנו"כ‪ ,‬ואחרי הרבה‬
‫חזרות‪ ,‬עומד מניין אברכים בבחינות לדיינות לפני‬
‫הרבנים הגאונים‪ :‬רבי אברהם יצחק אולמן ורבי יעקב‬
‫בלוי שליט"א‪ ,‬דייני העדה החרדית‪ ,‬ולפני רבנים נוספים‪,‬‬
‫אשר מפליאים את יכולתם העצומה הן בבקיאות והן‬
‫בהבנתם העצומה והברורה‪ .‬ואמנם‪ ,‬בעזהשי"ת בקרוב‬
‫יקבלו סמיכה לכהן כדיינים ומורי הוראה בישראל‪.‬‬
‫מלבד עצם הזכות של האברכים עצמם‪ ,‬בוודאי יש‬
‫בזה משום קיום רצונו של צדיק באופן נפלא ונעלה‬
‫ביותר‪ ,‬לראות אברכים מחסידי ברסלב המתעטרים‬
‫בנזר ההוראה ובכתר הדיינות; וכבר אמר רבינו ז"ל‬
‫(ספר המידות המתקת הדינים י)‪ ,‬שעל ידי העמדת‬
‫דיינים כשרים מתבטלות הצרות והתורה נעשית חביבה‬
‫בעולם‪.‬‬
‫***‬
‫היריעה לא תמה‪ .‬עולם התורה הצומח לתפארה‬
‫בכרם בית ברסלב‪ ,‬מעלה נחת רוח לפני הקב"ה האוהב‬
‫את השערים המצויינים בהלכה‪ .‬הפעם התמקדה‬
‫היריעה בעיר הקודש ירושלים‪" ,‬כי מציון תצא תורה"‪,‬‬
‫ובעזרת ה' בגליונות הבאים עלינו לטובה‪ ,‬נגלה טפח‬
‫וטפחים מאותו עולם מופלא בכל עיר ופינה‪.‬‬
‫כחסידי ברסלב אנו כוספים ומתגעגעים להיכלל‬
‫בעולם מופלא זה ‪ -‬עולם של הלכות והוראות‪.‬‬
‫הטיב להגדיר זאת הרה"צ רבי שמואל שפירא זצ"ל‪:‬‬
‫"אנו חסידי ברסלב‪ ,‬אין לנו פנאי כלל‪ ,‬כי מלבד חיובי‬
‫הלימודים כגדולי תופסי התורה‪ ,‬יש לנו עוד מחויבות‬
‫של 'חצות'‪' ,‬התבודדות' ולימוד ספרי רבינו הקדוש"‪.‬‬
‫החרה‪-‬החזיק אחריו רבי לוי יצחק בנדר שתבע‬
‫בכל עת‪" :‬מ'דארף היטן די צייט!" (= צריך לשמור את‬
‫הזמן)‪ .‬כשהחברותא שלו היה מאחר והחל להסביר את‬
‫סיבת איחורו‪ ,‬היה קוטע אותו‪" :‬תירוצים אתה מספק‬
‫לי?! תן לי תורה!"‬
‫וכותלי בית המדרש יוכיחו‪ ,‬כי שפע של תורה יש‪,‬‬
‫וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול‪...‬‬
‫‪ | 105‬ראש השנה תשע"א |‬
‫הרב יהודה צבי שפירא‬
‫בשערי ציון‪. .‬‬
‫פעמוני הדרך כהד מתריעים‬
‫הנה קרבים ובאים הימים הנוראים‪.‬‬
‫הנותן בים דרך ובמים נתיבים‪,‬‬
‫בסוד כוונת 'אלול' גלומים וגנוזים‪.‬‬
‫לנסיעה הקדושה אומנה רבות ההכנות‪,‬‬
‫ברצונות‪ ,‬כיסופין ותפילות‪.‬‬
‫צרור חבילות בידי כל אחד אחוז‪,‬‬
‫משא הדרך על השכם ארוז‪.‬‬
‫כל ימות השנה מתקבצים ובאים‪,‬‬
‫השעות ואף הרגעים‪.‬‬
‫ובדרך‪ ,‬אורות זעירים וטמירים ניצתים‪,‬‬
‫באגודת חסידים מחדש מבהיקים‪.‬‬
‫אי שם בין שמים וימים‪,‬‬
‫שביבי אמת בוקעים וקמים‪.‬‬
‫מה רבו נפלאותיך בשחקים‪,‬‬
‫ומה דלים מעשינו‪ ,‬אלוקים‪.‬‬
‫"דרך מצוותיך ארוץ"‪ ,‬כך בתחינה לה'‪,‬‬
‫ו"אור בהירות הדרך" יבהיק ויתעצם‪.‬‬
‫"ובלכתך בדרך" אף בפאתי רקיע‪,‬‬
‫כי הרי דין וחשבון גם על יום הנסיעה‬
‫יגיע‪.‬‬
‫מסכת דרכים ארוכה מני ים‪,‬‬
‫ורז קרבת אלוקים כמוס בה ונעלם‪.‬‬
‫מה יפו פעמייך בנעלים‪,‬‬
‫להתהלך לפניו בארצות החיים‪...‬‬
‫אבני חן מאירים כספירים‪,‬‬
‫אגלי זהב מבהיקים ומזהירים‪.‬‬
‫מטמונים ואוצרות מסולאים‪,‬‬
‫שכיות כלי חמדה גדושים ומלאים‪.‬‬
‫בקודש הקודשים כל אלו גנוזים ואצורים‪,‬‬
‫ברגבי ציונו אשר בעפר טמירים‪.‬‬
‫ימי השנה החדשה כאן נרקמים‪,‬‬
‫בכוחו של צדיק ניעורים וקמים‪.‬‬
‫תפילת "זכרנו לחיים"‬
‫שבימים אלו מעתירים‪,‬‬
‫ב'ציון המצוינת' בוקעת רקיעים‪.‬‬
‫הנסיעה לקראת השנה החדשה כאן החלה‪,‬‬
‫שנה טובה ומתוקה בכוח 'בן שמחה'‪.‬‬
‫שנה שבבריאה טרם הייתה‪,‬‬
‫שהרי אין שנה דומה לחברתה‪.‬‬
‫"זכרתי לך חסד נעורייך" בוקעת הקריאה‪,‬‬
‫"אהבת כלולותיך בארץ לא זרועה"‪...‬‬
‫אגלי טל מהולים בטיפות ממטרים‪,‬‬
‫השחר עולה ברכסי ההרים‪.‬‬
‫| ראש השנה תשע"א | ‪106‬‬
‫עורגים הלבבות – אל הקלויז כמו נשאבים‪,‬‬
‫אצים‪-‬רצים החסידים‪ ,‬ופניהם להבים‪.‬‬
‫"אשרי יושבי ביתך" נפתחת זעקת 'זכור‬
‫ברית'‪,‬‬
‫ועמה הלב ברעדה מרטיט‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬הנה קרב ובא סיום השנה ‪-‬‬
‫"עוז והדר לבושה"‪.‬‬
‫יום אשר כלול בו מכל השנה‪,‬‬
‫אחריתה וגם ראשיתה מצפה לתיקונה‪.‬‬
‫נחפזים בדרך ‪ -‬היום עוד מעט יערוב‪,‬‬
‫במדרון התלול נעצרים‪ ,‬בין מישור לעקוב‪.‬‬
‫שם על ה'ציון' מנערים כל מה שמעיק‪,‬‬
‫ברגש משיחים כל מה שמציק‪.‬‬
‫ביום זה מופשלים בגדי החול‪,‬‬
‫מחלצות לבנות עוטים הכול‪.‬‬
‫מזוככים וטהורים מכל זוהמה ולכלוך‪,‬‬
‫לאחר טבילה במקווה‪-‬טהרה וזיכוך‪.‬‬
‫על אדמת קודש מפילים מחיצות שגבהו‪,‬‬
‫באמירת 'מכתם לדוד' ‪ -‬שערי שמים‬
‫ייקרעו‪.‬‬
‫בגיל וברעדה צועדים במשותף‪,‬‬
‫מחזורים בידיהם‪ ,‬זקנים וטף‪.‬‬
‫רועדים בדמדומי חמה‪,‬‬
‫במנחה אחרונה של שנה שכבר תמה‪.‬‬
‫משתתפי ה'קיבוץ' לאלפיו מבקשים‪,‬‬
‫"פתח שערי שמים" ברגעים מקודשים‪.‬‬
‫"אחרית שנה" ב"ראשית" נכללים‪,‬‬
‫עבר ועתיד בתקווה נמהלים‪.‬‬
‫כולם נקבצו ובאו לעת דודים‪,‬‬
‫שעשועי מרומים עולים מ'עיר הגעגועים'‪.‬‬
‫ישועות וחסדים זורמים למבקשים‪,‬‬
‫בכלים מכלים שונים‪:‬‬
‫אומר‪ ,‬דברים וריצויים‪,‬‬
‫תחינות‪ ,‬פיוסים ווידויים‪.‬‬
‫"ציונו הקדוש‪ ,‬קודש קדשים"‪,‬‬
‫שעריו לא ננעלו מפני שבים‪.‬‬
‫לא עת החשות‪,‬‬
‫לא זמן הרפות‪.‬‬
‫ימי הוד אלו כבי‪-‬הילולא‪,‬‬
‫"חטוף ואכול חטוף ושתה" לשנה כולה‪.‬‬
‫עת רצון ביעף חולפת‪,‬‬
‫בל נמירה בבלבולי דרך‪.‬‬
‫בשעת רצון‪ ,‬בחלקת השדה באומן‪,‬‬
‫צידה לדרך נאגור‪ ,‬נשאב כוח לעמוד איתן‪.‬‬
‫נשוב למעוננו בנפש צחה וזכה‪,‬‬
‫שנת התשע"א תגיענו לטובה ולברכה‪...‬‬
‫לתועלת הציבור הק' המתקבץ לרביה"ק וחפץ‬
‫לדעת את אשר יעשה ישראל בדבר ה' זו הלכה‪.‬‬
‫הננו להציג רשימת רבנים מאנ"ש מורי‬
‫הוראה בישראל הנמצאים פה באומאן‪.‬‬
‫הרב אלחנן שלום אלגרוד שליט"א‪80638783641 .........‬‬
‫הרב יצחק (ברי"נ) אנשין שליט"א‪80638783642 .........‬‬
‫הרב שמעון אנשין שליט"א‪80638783603 .........‬‬
‫הרב בנימין בצרי שליט"א ‪80638783611 .........‬‬
‫הרב נחמן ברלנד שליט"א‪80638783613 .........‬‬
‫הרב נחמן בריינס שליט"א‪80638783612 .........‬‬
‫הרב יצחק מאיר ברלב שליט"א‪80638783616 .........‬‬
‫הרב יהושע ברסקי שליט"א‪80638783619 .........‬‬
‫הרב יעקב ג'אן שליט"א‪80638783645 .........‬‬
‫הרב פנחס עקיבא גולדשטיין שליט"א‪......... ......... ...‬‬
‫‪80638783644 ............ ......... ......... ......... ............ .........‬‬
‫הרב בנימין הכט שליט"א‪80638783647 .........‬‬
‫הרב משה הרוש שליט"א‪80638783620 .........‬‬
‫הרב נחמן וינשטוק שליט"א‪80638783621 .........‬‬
‫הרב אלחנן טאובר שליט"א‪80638783622 .........‬‬
‫באידיש ואנגלית בלבד‬
‫הרב אברהם יארבלום שליט"א‪80638783625 .........‬‬
‫רח' פושקינא ‪27/44‬‬
‫הרב נחמן כהן שליט"א‪80638783626 .........‬‬
‫הרב אברהם כץ שליט"א ‪8 0 6 3 8 7 8 3 6 2 7 .........‬‬
‫באידיש ואנגלית בלבד‬
‫הרב דוד לפק שליט"א ‪80638783628 .........‬‬
‫הרב יצחק מנדל שליט"א ‪80638783629 .........‬‬
‫באידיש ואנגלית בלבד‬
‫הרב נחום מרגוליס שליט"א‪80638783631 .........‬‬
‫הרב בצלאל נהרי שליט"א‪80638783633 .........‬‬
‫הרב ראובן נקר שליט"א‪80638783634 .........‬‬
‫בין השעות ‪12:00-16:00‬‬
‫הרב מאיר סירוטה שליט"א‪80632275965 .........‬‬
‫הרב נחמן שכנא קעניג שליט"א‪80638783635 .........‬‬
‫הרב נחמן קעניג שליט"א‪80638783637 .........‬‬
‫הרב משה יעקב קורץ שליט"א‪80638783639 .........‬‬
‫הרב יצחק רוזנבלט שליט"א‪80633495819 .........‬‬
‫הרב מאיר רביבו שליט"א‪80638783640 .........‬‬
‫תודה!‬
‫‪Спасибо‬‬
‫‪Thanks‬‬
‫אנו מודים לרבבות החסידים שבחרו לטוס אירוסוויט‪.‬‬
‫חברת אירוסוויט תמשיך לדבוק ברמת השירות‬
‫הגבוהה שהציבה לעצמה‪ ,‬במשך כל ימות השנה‪,‬‬
‫לרווחת כל החסידים‪.‬‬
‫הרבנים דלהלן משמשים גם כחברי ועד העירוב באומאן‬
‫הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א‪80638783555 .........‬‬
‫רח' פושקינא ‪27/43‬‬
‫הרב שמעון מן שליט"א‪80638783530 .........‬‬
‫הרב נתן פישר שליט"א‪80638783535 .........‬‬
‫הרב נחמן זאב פרנק שליט"א‪80638783536 .........‬‬
‫מפאת קוצר הזמן ומסיבות טכניות לא הצלחנו‬
‫להשיג את כל הרבנים ועם כבוד תורתם הסליחה‪.‬‬
‫‪ | 107‬ראש השנה תשע"א |‬
ՔãÓ
p¦µ··ž¶Ÿ¯£¦ª
¢©¶ŸŸ«§¬¡µ¬¯¶£¦«§§¥¢¸£®§§°¬
­¬£žª«§°¯£®¢§²ªž¸ž
·£¡µ¢£®§Ÿ¶­£§´ª°³£Ÿ§µª
ž°§¤Ÿª¯¶Ÿ¬­¬¥®§Ÿ¶
¢Ÿ£¦¢¬§¸¥£¢Ÿ§¸©¸©¶ŸŸ
p­£´¶ª«©§¸£ª§²¸ª©£ªŸµ¸§·£
4CEE,D-=148
£Ÿ©¢¢Ÿ©¢¢Ÿ£¦ª
ßÛÞë×êÛ¦ßÛêäëÖÒà™Ùê¬Ûà×ÒÞâÛÓåÛâã
¦ªÞÒêëÛÛÚÓë™Ùê¬ßÛÞë×êÛ
¥¨ßÛÞë×êۙÙê¬éêÓÛâÓ