לפתיחת הקובץ לחצו כאן
פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן פרק ראשון משנה א .1מה הכוונה “בית השלחין”? .2מדוע מותר להשקות בחול המועד את בית השלחין מהמעין ,אבל אסור ממי הקילון? משנה ב .3במה נחלקו רבי אלעזר בן עזריה וחכמים? .4האם מותר בחול המועד לתקן את צינורות המים שברשות הרבים? נמק! משנה ג .5מותר להשקות זרעים במועד? פרט! .6מהם שני העניינים שבהם נחלקו ראב”ע וחכמים במשנתנו? משנה ד .7מה משותף לאישות ולעכברים? .8מי שנעשתה לו פרצה בגינתו -מה דינו בחול המועד ומה דינו בשביעית? .9מדוע שתהיה בכלל בעיה לסתום פרצה בגדר בשביעית? משנה ה .10אדם שגילה פתאום בחול מועד נגעים בבשרו -האם הוא יכול ללכת לכהן שיטהרו מנגעיו? .11ציין שתי סיבות מדוע אסור לבקש מספדן שיספיד את המת קודם הרגל שלושים יום משנה ו .12מדוע אסור לבנות קברים במועד ,אך מותר לחנוך אותם? .13באר את מחלוקת רבי יהודה ותנא קמא משנה ז .14הוכח ממשנתנו שאין מערבין שמחה בשמחה! .15מדוע אוסר רבי יהודה על נשים לסוד את בשרם? משנה ח .16מה הסיבה שהמשנה מתירה להדיוט לתפור כדרכו בחול המועד? .17האם יש מחלוקת בין רבי יוסי לת”ק במשנתנו? משנה ט .18מה ההבדל בין תנור לכיריים? .19מה אוסר רבי יהודה ומדוע? 1 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן משנה י .20באיזה אופן מותר לבנות מעקה בחול המועד? .21האם מותר לתקן את הציר של הדלת בחול המועד? נמק! פרק שני משנה א .1האם איסור עשיית מלאכה במועד חמור יותר מהאיסור עשיית מלאכה שחל על האבל בשעה שיושב שבעה? הוכח ממשנתו! .2מדוע אי אפשר לחכות עם הזיתים עד לאחר המועד? משנה ב .3מי יותר מקל במשנתו רבי יהודה או רבי יוסי? נמק! .4המשנה חוזרת לכאורה על אותו העקרון של המשנה הקודמת – מדוע המשנה לא מיותרת? משנה ג .5באיזה מקרה אסור לאדם להכניס את פרותיו בחול המועד? משנה ד .6באיזה אופן מותר לקנות עבד בחול המועד? פרט! .7ציין שתי סיבות מדוע המשנה אוסרת לקחת כלי מבית האומן בחול המועד משנה ה .8מה הסיבה שהמשנה מתירה לחפות את הקציעות בחול המועד? .9האם רשאי בעל חנות פירות לפתוח את חנותו בחול המועד? 2 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן פרק שלישי משנה א .1מה הטעם לאיסור גילוח בחול המועד? .2האם מי שבא ממדינת הים רשאי לגלח בחול המועד? פרט! משנה ב .3מדוע אסרו חכמים לכבס בגדים בחול המועד? .4האם יש בגדים שמותר לכבסם בחול המועד? פרט! משנה ג .5מה הסיבה שהתירו חכמים לכתוב שטר קידושין בחול המועד? .6הבא שני פרושים ל”אגרות רשות” משנה ד .7מתי מותר לכתוב שטרי חוב במועד? .8האם מותר לכתוב תפילין בחול המועד? משנה ה .9מה דינו של מי שקבר את מתו שמונה ימים לפני הרגל? .10מה ההבדל בין שבת לרגל לענין הפסקת אבלות? משנה ו .11מדוע רבי אליעזר סובר שבזמן הזה דין שבועות הוא כמו שבת לענין הפסקת האבלות? .12האם ראש השנה ויום הכיפורים נחשבים כרגלים לעניין הפסקת האבלות? משנה ז .13מי נחשב כקרוב של המת? ומה ההשלכה לעניינו? .14מה הסיבה שהוליכו את סעודת ההבראה בסלים? משנה ח .15מה ההבדל בין איש לאשה לענין הנחת המיטה? .16האם מותר בחול המועד לאישה להכות כף על כף בזמן קבורת המת? משנה ט .17בזמן הקבורה היו מקוננות – מה הכוונה? .18מדוע מסיימת המסכת בפסוק “בלע המות לנצח?”... 3 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן פרק רביעי משנה א .1אם יש חובה לברך לפני קריאת המגילה? .2איך ייתכן שיוצאים ידי חובה גם אם קראו שנים יחדיו את המגילה? משנה ב .3מדוע לא מוסיפים בראש חודש יותר מארבעה קוראים? .4מדוע ביום טוב קוראים חמשה אנשים ואילו בחול המועד ארבעה? משנה ג .5הבא הסבר אחד לפחות לדברי המשנה “פורסין את שמע” .6מדוע משווה המשנה הקדש אדם לקרקעות? משנה ד .7כמה פסוקים לפחות צריכה להיות כל אחת מהעליות בתורה? נמק! .8האם מותר לדלג בקריאה? פרט! משנה ה .9מדוע המפטיר גם עובר לפני התיבה במוסף? .10האם קטן יכול להפטיר בנביא? הוכח ממשנתנו! משנה ו .11מה הסיבה שקטן לא נושא כפיו? .12מה הכוונה “פוחח” ומדוע מותר לו לתרגם? .13מדוע סוברים חכמים שסומא אומר את ברכת “יוצר המאורות” הרי הוא לא נהנה מהמאורות! משנה ז .14הוכח מהמשנה שהכהנים בזמנם לא היו מכסים את ידיהם בשעה שעלו לדוכן. משנה ח .15מה דינו של מי שאומר שהוא לא מוכן לעבור לפני התיבה בבגדים צבעונים? ומדוע? .16מדוע הצדוקים הניחו את התפילין של ראש על המצח? משנה ט .17מה עושים לחזן שבמקום לומר “מודים” אומר “מודים מודים”? .18מדוע זו דרך מינות לומר לקב”ה “יברכוך טובים”? משנה י .19מה הכוונה “מעשה ראובן” ומדוע לא מתרגמים אותו בקריאת התורה? .20האם מפטירים במרכבה? 4 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן פרק ראשון משנה א .1בית השלחין היא שדה הצריכה להשקיה במשך כל השנה. .2בחול המועד התירו את ההשקיה היות וזו מלאכת דבר האבד ,אך לא התירו במקרה של טרחה מרובה ,ובמי הקילון יש טרחה מרובה ,מכיון שמדובר בבור עמוק. משנה ב .3האם מותר לחפור אמת מים בשביעית? ראב”ע אוסר שנראה כעודר בקרקע ,וחכמים מתירים. .4מותר לתקן את הצינורות ,היות ומדובר בצרכי הרבים. משנה ג .5אם השקה אותם לפני המועד גם חכמים וגם ראב”ע מתירים להשקות בתוך המועד ,אבל ראב”ע אוסר במקרה שלא השקה אותן קודם המועד. .6הם נחלקו בנוגע להשקיית זרעים בחול המועד במקרה שלא הושקו לפני המועד .והם נחלקו גם בענין השקיית שדה אילן, שחכמים מתירים למשוך מים מאילן לאילן על פני כל השדה ,וראב”ע לא מתיר בכל השדה. משנה ד .7האישות והעכברים הם בעלי חיים שגורמים נזק רב לשדות ,ולכן מותר לצוד אותם ע”י חפירת בורות בחול המועד וב�ש ביעית. .8בחול המועד רשאי לסתום את הפרצה בדרך ארעי על מנת שלא יגרם לו נזק ,ואילו בשביעית בונה את הכותל שנפרץ כדרכו. .9בשביעית הפירות הם הפקר ואסור לבנות גדר ולשמור בכך על הפירות. משנה ה .10נחלקו בכך רבי מאיר וחכמים .ר”מ מתיר לכהן לטהר ,וחכמים אוסרים על הכהן לראות נגעים במועד ,בין לטהר ובין לטמא. .11ההספד מעורר צער כמו יום הפטירה ,והצער לא משתכח ממנו במשך שלושים יום ,וצריכים להיות שמחים ברגל .כמו כן, צריכים לחסוך כסף לצורך המועד וחששו שאת הכסף יתנו לספדן במקום לצרכי המועד. משנה ו .12אסור לבנות קבר ,היות ויש בכך טרחה יתירה במועד ,ואמנם מותר להרחיב קבר קיים ,שאין זו טרחה גדולה כ”כ. .13ת”ק מתיר לנסר עצים כדי לבנות ארון למת ,ודווקא בחצר שבו מונח המת ,שכולם יודעים שזה לצורך המת .ואילו רבי יהודה אוסר לנסר את העצים ,אך מתיר להשתמש לצורך כך בעצים קיימים. משנה ז .14אסור לשאת נשים במועד כדי שלא לערב את שמחת המועד עם שמחה אחרת. .15שהאשה מצטערת כל זמן שהסיד על בשרה. 5 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן משנה ח .16במועד נאסרה רק מלאכת אומן ,וההדיוט הוא לא מומחה ולכן מותר לו לתפור. .17נחלקו המפרשים האם יש מחלוקת בין רבי יוסי לת”ק .ורוב המפרשים לא גורסים בדברי רבי יוסי את המילה “אף” אלא גורסים “רבי יוסי אומר ממתחין” ,כלומר שהוא רק מתיר למתוח את חבלי המיטה. משנה ט .18תנור הוא יותר גדול מכיריים והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה ,ואילו הכירה רחבה מלמטה כמלמעלה ,ויש בה מקום להניח שתי קדירות. .19רבי יהודה אוסר ברחיים חדשים לנקר את אבני הרחיים במועד כדי לחדדם ,מכיון שיש בכך טרחה מרובה .אבל ברחיים ישנים די בניקור מועט ולכן רבי יהודה מתיר. משנה י .20מותר לבנות מעקה בצורה לא מקצועית ,כלומר באבנים ללא טיט ,שמעשה הדיוט מותר ומעשה אומן אסור. .21מותר לתקן את הציר בחול המועד ,שאם דלתו תשאר פתוחה גנבים עלולים להיכנס ,ויש בכך משום דבר האבד. 6 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן פרק שני משנה א .1האיסור על האבל הוא יותר חמור מאשר האיסור בחול המועד .רבי יהודה אומר שיכול במועד לטעון קורה ראשונה בבית הבד ,ואילו האבל אסור לטעון אפילו את הקורה הראשונה. .2מדובר במקרה שהניחו את הזיתים במעטן והפכו אותם בקנה והזיתים כבר רכים ,ולכן הם יפסדו אם לא יקחו אותם לבית הבד ויניחו עליהם קורה. משנה ב .3רבי יוסי מקל יותר מרבי יהודה ,והוא מתיר לדרוך בגת כדרכו ,ואילו רבי יהודה מתיר רק לכסות את בור היין על ידי נסרים שלא יחמיץ. .4בזיתים יש הפסד גדול יותר מיין ,ולכן במשנה הראשונה שעסקה בזיתים רצו להראות לנו את כוחו של רבי יהודה שאוסר לעשות כדרכו אפילו בזיתים .ואילו במשנה שלנו רצו להראות את כוחו של רבי יוסי שמתיר אפילו בענבים שהפסדם לא גדול כ”כ. משנה ג .5אם המתין בכוונה לחול המועד בכדי להוציא את הפרות. משנה ד .6מותר לקנות עבד בחול המועד אם הקונה צריך את העבד למועד ,או אם המוכר הוא עני שאין לו מה לאכול. .7יש בכך טרחה ,או מפני החשד ,שיחשדו בו שנתן את הכלי לאומן לתקנו בתוך חול המועד. משנה ה .8מותר לחפות את הקציעות ,מכיון שהחיפוי נועד למנוע מהגשמים מלהזיק לקציעות. .9מותר לפתוח את החנות ,ובלבד שימכור בצנעה שלא כדרכו בימות החול. 7 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן פרק שלישי משנה א .1חכמים אסרו לגלח בחול המועד ,היות ורצו שאנשים יגלחו את שערם לפני המועד ולא יכנסו לרגל כששערם מגודל. .2מי שבא ממדינת הים בחול המועד ,ולא יכול היה לגלח את שערו לפני הרגל ,ולא הלך לטייל אלא הלך לצורך פרנסה ,יכול לגלח את שערו בחול המועד. משנה ב .3כשם שאסרו לגלח כך גם אסרו לכבס בגדים אפילו אם הכיבוס הוא לצורך חול המועד ,על מנת שלא ישהה את הכיבוס ויכנס לרגל כשבגדיו מלוכלכים. .4מותר לכבס בגדים שמתלכלכים תדיר וצריכים כביסה לעיתים קרובות ,כמו מגבות ידיים. משנה ג .5אם לא יכתוב את שטר הקידושין יש חשש שיקדים אותו אחר ,ודבר זה הוא בבחינת דבר האבד. .6יש המבארים שאגרות רשות הם אגרות של השלטון (אות “ר” מנוקדת בקמץ) .ויש המפרשים שהאות “ר” מנוקדת בשווא, והכוונה אגרות של שאילת שלום שאדם שולח לחברו ,ומותר לעשות כן מפני שאדם לא נזהר כ”כ לנסח אותן ויש בכך מעשה הדיוט. משנה ד .7אם המלווה לא מוכן להלוות ללא שטר ,או אם אין לסופר שכותב את השטר מה לאכול והשכר שהוא מקבל הוא לצורך המועד. .8אסור לכתוב ,אך רבי יהודה אומר שהאיסור הוא רק אם כותב על מנת למכור לאחרים ,אבל מותר לכתוב לעצמו לקיים את המצווה. משנה ה .9הוא לא חייב לנהוג את מנהגי האבלות של שלושים ,שהרגל מבטל את אבלות השלושים. .10שבת לא מפסיקה את האבלות ,וגם עולה למנין הימים ,ואילו הרגל מבטל את האבלות אם התחיל קודם הרגל ,ולא עולה למנין הימים. משנה ו .11בזמן הבית היו לחג השבועות ששה ימים נוספים של תשלומים למי שלא הספיק להקריב קרבן ראיה בחג עצמו ,אך לאחר החורבן אינו נוהג אלא יום אחד ודינו כשבת. .12נחלקו בענין זה רבן גמליאל וחכמים. משנה ז .13שבעת הקרובים – אביו ,אמו ,אחיו ,אחותו ,בנו ,בתו ואשתו .וקרובים אלו קורעים על המת וחולצים ומברין. .14כדי שלא לבייש את העניים שאין להם כלים יפים. 8 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן משנה ח .15מותר להניח מיטה של איש ברחוב כחלק מההספד ,אך לא מניחים מיטת אשה. .16ת”ק סובר שאסור לעשות כך בחול המועד ,ואילו רבי ישמעאל מתיר לעשות כך ליד מיטתו של המת. משנה ט .17אחת מהנשים היתה אומרת דברי קינה ,ושאר הנשים היו חוזרות על דבריה. .18המסכת מסיימת בפסוק זה כדי לסיים בדבר טוב. פרק רביעי משנה א .1חייבים לברך לפני הקריאה שלוש ברכות .אמנם ברכת הרב את ריבנו שמברכים לאחר הקריאה היא לא חובה ,ותלויה במנהג המקום. .2אמנם בקריאת התורה לא יוצאים ידי חובה ששני קולות אינם נשמעים יחדיו ,אך קריאת מגילה חביבה על השומעים והם מטים את אוזנם לשמוע היטב את הקריאה. משנה ב .3בר”ח אין איסור מלאכה ,ולכן חששו חכמים מביטול מלאכה ולא רצו להאריך את הקריאה. .4ביום טוב יש איסור מלאכה ,ואילו בחול המועד מותרת מלאכת דבר האבד .ובכל יום שנוסף בו דבר בקדושת היום ,מוס�י פים בו אדם בקריאת התורה. משנה ג “ .5פורסין” מלשון פורס ,כלומר חוצה .שהחזן אומר חצי מברכות קריאת שמע ,והכוונה לברכה הראשונה בלבד ,ולאחר מכן תפילת העמידה .והרמב”ם מבאר ש”פורס” הוא מלשון מברך ,שלא יהיה אחר מברך קריאת שמע והכל עונים אחריו אמן אלא בעשרה. .6התורה משווה עבד כנעני לקרקעות ,שנאמר “והתנחלתם אותם ...לרשת אחוזה” . משנה ד .7שלושה פסוקים ,כנגד תורה ,נביאים וכתובים. .8בתורה מותר לדלג רק בענין אחד ,ואילו בנביא מותר אפילו בשני עניינים .ואמנם הדילוג צריך להיות עד כדי שלא יפסיק המתורגמן. משנה ה .9היות וקריאת ההפטרה לא נחשבת ככבוד ,תיקנו חכמים לכבודו של המפטיר שיעבור לפני התיבה. .10קטן יכול להפטיר בנביא ,שהרי המשנה אומרת שאם המפטיר היה קטן ,אביו או רבו עוברין בשבילו. 9 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן משנה ו .11הוא לא נושא כפיו ,שאין זה מכבודו של הצבור שיתברכו מפי קטן .12פוחח הוא אדם שבגדיו קרועים ובשרו גלוי .ובכל זאת מותר לו לתרגם ,מכיון שהתרגום לא נתפס כדבר חשוב כל כך ,ולכן אין בכך כפגיעה בכבוד הציבור. .13הסומא נהנה מהמאורות ,שכל עוד שיש אור ,בני אדם רואים אותו ומונעים ממנו מכשולים. משנה ז .14המשנה אוסרת לכהן לשאת את כפיו אם יש בידיו מומים ,היות וחששו להיסח הדעת של הציבור שיראו את המומים בידיו ,ומכאן שידי הכהנים היו מגולות בזמן הברכה. משנה ח .15לא נותנים לו לעבור לפני התיבה גם בבגדים לבנים ,היות וחוששים שנזרקה בו מינות. .16כתוב בתורה “בין עיניך” והם אמרו שהכוונה לבין עיניך ממש. משנה ט .17משתקים אותו ,היות ונראה כמודה לשתי רשויות. .18מי שאומר “יברכוך טובים” משתמע מדבריו שהקב”ה הוא אלוקים של הטובים ולא של הרשעים. משנה י .19מעשה ראובן הכוונה לפסוק “וילך ראובן וישכב את בלהה” ולא מתרגמים אותו משום כבודו של ראובן ,או כבודו של יעקב. .20ת”ק אוסר שמא יבואו לעיין ולשאול במעשה מרכבה ,אך רבי יהודה לא חושש לכך ומתיר. 10 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן 11 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן 12
© Copyright 2024