ראש השנה תשע"א
ההכתרה תשע"א מבצע מיוחד לנוסעים לאומן orangeמזמינה אותך ליהנות מחבילה הכוללת 50דקות במחיר מיוחד של ₪ 78 בכדי שתוכל להיות בקשר עם הקרובים אליך במחיר קבוע וידוע מראש לרישום חייג עכשיו *3330 להוצאת שיחה מאומן לישראל דרך שירות חיסכון עולמי: ˆ הקש *( *00כוכבית 00כוכבית) ˆ הקש את המספר אליו אתה רוצה להתקשר כולל קידומת ,כולל הספרה ( 0אין צורך בקידומת בינלאומית ˆ )+972הקש בסיום ( #סולמית) ועל מקש החיוג ( ˆ )sendתוך מספר שניות תתקבל במכשירך שיחה ולאחר שתענה לה תקושר אל היעד המבוקש הדקות כוללות דקות נכנסות וכן דקות יוצאות לארץ דרך שירות חסכון עולמי ˆ תוקף החבילה 7ימים מרגע ההצטרפות ˆ המחירים כוללים מע”מ ˆ התנאים הכללים החלים על ההתקשרות בינינו ,תנאי שירות הנדידה orange ,בינלאומי ותנאי שירות “חיסכון עולמי” ,המפורטים במסמכי ההתקשרות ובאתר שלנו www. ( orange.co.illעמוד orangeבינלאומי) ,חלים גם על החבילות ˆ החבילות ושירות “חיסכון עולמי” ניתנים בכפוף לתנאים ולכיסוי הסלולארי המוצעים על ידי מפעילי הרשתות בחו”ל .כמו-כן ,מסיי בות שאינן תלויות בנו ,לא תמיד ניתן לספק את השירות “חיסכון עולמי” ˆ על דקות שיחה יוצאת באמצעות שירות “חיסכון עולמי” ליעדים אחרים ,על דקות שיחה יוצאת לארץ באמצעות חיוג ישיר ,על דקות שתצרוך בתום תקופת החבילה ועל דקות שתצרוך מעבר ליתרה שבחבילה יחולו התנאים והתעריפים המלאים העדכניים החלים בשירות הנדידה ˆ לנוחותך ,לאחר ניצול 75%מיתרת שבחבילה, נשלח לך הודעת smsשתתריע על כך בפניך במכשירים התומכים בקבלת והוצאת .smsאולם ,שים לב כי מסיבות שתלויות במפעילי הרשתות בחו”ל איננו יכולים להתחייב כי הודעת ה smsאכן תיי שלח ותגיע אליך במועדה או בכלל ˆ יתרת הדקות שלא תנוצל עד תום תקופת החבילה – לא תישמר ולא יתקבל כל החזר כספי בגינה ˆ תוך 24שעות ממועד בקשת הרישום לחבילה ,תקבל מאיתנו הודעת smsבה נודיעך על קבלת הבקשה (במכשירים התומכים בקבלת והוצאת .smsאם לא תקבל הודעה כזו -פנה אלינו במספר ˆ 972747054033 +לשינוי או ביטול הבילה לפני כניסתה לתוקף, פנה אלינו במספר לעיל ˆ לאחר מועד כניסת החבילה לתוקף ,לא ניתן לבטל את החבילה או לדחות את מועד מימושה ˆ החבילה תהיה בתוקף החל ממועד ההפעלה שתבחר ועד תום משך הזמן המוי גדר של החבילה שבחרת ˆ כל התאריכים והזמנים הם על – פי שעון ישראל ˆ החבילה לא ניתנת להעברה למנוי orangeאחר ,אף אם מדובר במנוי תחת אותו לקוח משלם ˆ החבילות אינן מיועדות ללקוחות ˆ bilg talkאנו רשאים להפסיק או לשנות את תנאי ומחירי החבילות המוצעות מעת לעת .מידע מעודכן מצוי בשירות הלקוחות ובאתר האינטרנט שלנו ˆ התשלומים בגין רכישת החבילות כוללים מע”מ בשיעורו כפי שחל במועד ההצטרפות ˆ התנאים והתעריפים של שירות הנדידה מתעדכנים מדי פעם – מידע עדכני תוכל לברר בשירות הלקוחות שלנו ובאתר האינטרנט שלנו www.orange.co.ill (עמוד orangeבינלאומי) ˆ יש לעיין בתקנון המלא באתר ˆ orange.co.illהחיוג ל *3330-מחו”ל בתשלום ˆ ניתן להירשם לחבילה פעם אחת בלבד ˆ חברת פרטנר תקשורת בע”מ ח.צ 520044314 מאמרים אסופת מאמרים בתורת רביז"ל ותלמדיו הקדושים היומן מסע לאחור שנה אחרי שנה בעקבות מאורעות ואישים פרוייקט פולין אלבום תיעודי ענק זכרון נצח לאלפי אנ"ש שבפולין של קודם החורבן שנה חדשה ,ספרים חדשים תוכן נקודות הכסף ה – י' מאמרי הרבנים שליט"א: מאמר מכון מאור הנחל י"ג – ט"ו הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א ט"ז – י"ז הרה"ח ר' אליעזר ברלנד שליט"א י"ח – כ' הרה"ח ר' שמואל משה קרמר שליט"א כ"א -כ"ג הרה"ח ר' נתן ליברמנטש שליט"א כ"ד – כ"ז הרה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט"א כ"ח – ל"א הרה"ח ר' שלום ארוש שליט"א ל"ב – ל"ד הרה"ח ר' אברהם יצחק כרמל שליט"א ל"ה – ל"ו הרה"ח ר' יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א ל"ז -מ"א הרה"ח ר' שמואל שטרן שליט"א מ"ב – מ"ג הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא שליט"א מ"ד -מ"ה הרה"ח ר' עופר ארז שליט"א מ"ו – מ"ז הדפסה :ח.ש.ג מודיעין עילית הרה"ח ר' מאיר שלמה שליט"א מ"ח – מ"ט טלפון050-4157000 - הרה"ח ר' פינחס בונקר שליט"א נ' – נ"ג ilitdfus@actcom.net.il הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"ט נ"ד – ס"ב פרטי המכון- בני הנעורים ס"ה – ע"ג כתובת :מנחם משיב 1ירושלים יומן 200שנה ע"ד – פ' טל'0548402164: הקיבוץ – כתבה פ"א – פ"ה פרוייקט פולין – כתבה פ"ו – ק"ה הלכות ק"ו – קי"ד עריכה והפקה :מכון 'עלה לתרופה' גרפיקה :ט .קניג 057-3123023 פקס029925407: דא"לsubscribe@haleb.org : info@haleb.org שאגה | ב .אבני ספר מתח ,ספר מחשבה ,ספר על השואה וספר על ימינו אנו .השאגה ,עלילה שלא במהרה תשכחו, נכתבה בתמצית דם ליבו של הסופר ב .אבני ,שחווה את הדברים מאוד מקרוב ,וראה בכתיבתו שליחות גדולה עבורכם-עבורנו. מחלק התמונים | יעל ג'יקובס זהו סיפור קסום ועוצר נשימה על מסע מפרך של יחיד ושל עם – ששכח זה מכבר – מי הוא. צומת הדרורים | חיה הרצברג ספרה המדהים של חיה הרצברג! בין צחוק ודמעות, ביטחון וספקות ,כאב וחומות ,לכל גיבורי הסיפור יש בעומק לבם צומת לבחור ַּב ֵחרות. הספר שכולם חיכו לו! ממדבר מתנה | צפורה שלנגר ספר מתח מיוחד במינו ,המציג תמונת חיים מלאת רגישות ועומק על אנשים מסוג אחר ,על תעלומה לא פתורה וחיים שלמים של סוד. והיו מספרים (א-ב) | ירוחם לנדסמן סיפורי צדיקים יחודיים ,לא מוכרים ,מפרי עיטו המבורך והמאיר של הסופר ירוחם לנסדמן. סיפורים שירימו אתכם טפח מעל הקרקע ויקנו ללבכם אמונת חכמים טהורה. בריאות בקלילות | אביגיל מייזליק לספר הזה חיכיתם! 120מתכוני בריאות נפלאים, קלים ,זמינים וטעימים להפליא. ספרה החדש של אביגיל מייזליק – המתנה המושלמת לחגים! ושמנבוה טו הב רכת! סיפורים מהדרך | אביגיל מייזיליק בהומור דק ,ברגישות וביראת שמיים ,שוזרת א. מייזליק מאורעות וסיפורי חיים קרובים ומוכרים כל כך ,ומחברת אותם תמיד אל אבינו שבשמיים ,אל הטוב ,הקדוש והנאצל שבכל אדם. אתמולים | מנוחה טוקר במשך חודשים רבים ,אספה הסופרת סיפורי חיים של נשים מבוגרות ,החושפות למולנו עולם עשיר, צבעוני ומרתק ,עולם הולך ונעלם – מסע מאלף מה"חיים של פעם". מרכז הזמנות ישיר02-9925421 ,02-9925571 : זה מה שקורא! תחל שנה וברכותיה בפרוס השנה החדשה ,נאחל יהי רצון שתתקבלו תפילותיכם ברחמים וברצון שנת אושר ושמחה כתיבה וחתימה טובה צאתכם לשלום 'זה היום תחילת מעשיך' בערב ראש השנה ,עושה כל אחד לעצמו משהו כמו 'סקירה לאחור' .ימים ,שבועות ,חודשים ותקופות רצים כעת ברצף .תמונות עולות ,וגם קולות .לכל אחד יש שנה שלימה מאחור ,שנה של עליות וגם ירידות ,מצבים שונים לאלפים ולרבבות .שנה של רצונות ,תקוות ,ניסיונות ,אכזבות ,התחזקויות ותהיות. מאחור יש לנו שנה ומלפנים עוד אחת ממתינה .ראש השנה הוא נקודת הפתיחה' .זה היום תחילת מעשיך' הבריאה כולה ,הכללית והפרטית עומדת בימים הקרובים להתחיל חיים חדשים .לכל אחד מאיתנו צרורמשאלות ,ברוחניות ובגשמיות ,ובכל תחום .דברים רבים עשינו במשך החודשים שחלפו ,מהם טובים ונכונים, ומהם פחות .ראש השנה הוא יום גורלי ,היום בו תיקבע צורתה של הבריאה כולה לשנה הקרובה. מאז חטא אדה"ר ממתין העולם לתיקון ,יושב ומצפה שנה ועוד שנה .מכל אינספור היצורים שחיים כאן ,כדוממים צומחים חיים ומדברים ,היחידים שמסוגלים לעשות בנידון משהו משמעותי -הם אנחנו. וכשאחריות אדירה שכזו רובצת על הכתפיים ,מוצא האדם את עצמו מתמיה – 'האם באמת התכוונו אלי'. אלי שלא נקפתי ולו אצבע בודדת למען המטרה... מכאן ,מתוך אותה הבנה של סוף שנה ,צומחת בכל לב יהודי התעוררות לתשובה .ואז ,כשנדנוד של חרטה פורט על נימי הלב ,מבקש האדם לעשות משהו שיצעיד אותו בדרך אל התשובה .מבקש ,ועל פי רוב איננו מוצא .יש ופתח החרטה נסתר מעיניו ,ויש שאימה הדין חונקת את רעיוניו .כך או כך זקוק המצפה לתשובה, לתשובה. והתשובה מצוייה כאן בעולם שלנו .צדיקי הדורות ,הם שהשלימו זה מכבר את תיקון נפשם ,באו הנה לעולם החומר השפל רק עבורנו ,עבור אלו שאינם מסתדרים כל כך עם כל מה שצריך .בדורות האחרונים ,דורות של משיח וחבלי לידת הגאולה ,זרח בעולמנו אור מופלא צח ומצוחצח ,נחל נובע מקור חכמה .ככל שמעמיקה הגלות ויורדת אל עומקים חדשים ,מוצאות נפשות רבות יותר שבילים אל הנחל .עוד ועוד מבקשי עצה ותרופה מרווים את צמאונם במימיו הזכים ,ובגופים רבים נולדים כל שעה חיים חדשים. באנו הנה כולנו ,אל אבן השתיה ,לא מתוך שכל ,גם לא מתוך סברה והבנה .באנו הנה משום שקראו לנו, הכריזו ואמרו 'בואו' ,ואנחנו נתננו אמון ,עזבנו הכל ובאנו .אומן איננה דורשת פירושים ,או נכון יותר – היא אינה סובלת אותם .הצדיק מצוי מעל ומעבר לכל מה שמוכר לנו ,ואת הדרך אליו עושים על כנפי אמונת חכמים. אבל כשנמצאים כאן סביב לציון הקדוש ,בד' אמות של הרבי ,בחצרו ובביתו הפרטי .משהו בלב מתחיל להתגעגע .פתאום מתחשק להכיר אותו יותר ,אולי אלו הפנים של אנשי שלומנו ,אינספור הפרצופים היהודיים המרוכזים בתוך כמה רחובות בודדים .על פניהם של החוסים בצילו של הצדיק ,ניתן לראות את זיו קלסתר פניו הקדושות – כך מובא אצלנו .ואולי זוהי השהות בצל ציונו הקדוש ,קדושת הימים או כל סיבה אחרת .עמוק בתוך הלב מתנער מיתר דקיק ,מבקש למצוא תווים לניגון שאצור בקרבו כבר שנים. עבורכם ,באי הקיבוץ הקדוש ,המחפשים תמיד ,מתוך ידיעה וגם בלעדיה ,מוגש הקובץ הזה .תמצאו כאן את 'נקודות הכסף' – זהרורים קטנים של אור מתוך משנתו של מוהרנ"ת ,נקודות למחשבה שתוליד געגועים ורצון .מאמרים נפלאים מגדולי וזקני אנשי שלומנו בעניינים הנוגעים לקדושת הימים .בני הנעורים המגששים דרך בנבכי העבודה ,התורה והתפילה ,ייגלו עד כמה התייחסו רביז"ל ותלמידיו הקדושים גם ובעיקר ל'בעיות הקטנות' של היום (גם למבוגרים מותר). מאתיים שנה להסתלקות רבינו' ,עלה לתרופה' צעד לאחור ,לאורך השנים והמאורעות .היומן השלם מוגש לפניכם – ההיסטוריה חוזרת. ולסיום פרוייקט תיעודי ענק ,מעלה את פולין הברסלבאית שמאחורי החורבן .נר נשמה וזכרון לאלפי נשמות אחינו חסידי ברסלב שחיו ונשמו אמונת חכמים ,וגם מלאו את אדמות הגולה באור של קדושת ארץ ישראל. 'ההכתרה' – הגליון ה 65של 'עלה לתרופה' מופיע הפעם כקובץ תורני מפואר ומורחב .את התוצאה אתם מחזיקים כעת ביד ,קדמו לה שבועות של הכנה ,עיבוד ,עריכה ,ליטוש והמון 'מניעות' .המכון עשה כל מאמץ בכדי שמה שיוגש לפניכם יהיה טוב ואיכותי ברוח ובגשם גם יחד – שידוך קשה בדרך כלל .בשנה שעברה ראתה אור החוברת 'ההכתרה' -תש"ע ,ובמשך שנים עשר החודשים שמאז ועד היום ,לא פסקו התגובות הנלהבות .הפעם הציבור התפלל כנראה יותר ,גם אנחנו השקענו יותר תפילה והשתדלות ,תקוותינו כי גם אתם תפיקו את מירב התועלת האמיתית מהיוזמה הזו. נסיים בתפלה ותקווה לעלייה תמידית בקודש ,והשנה שתבוא על כולנו תהיה בעז"ה שנה ברוכה בחיפוש ומציאה ,והמון שימוש חכמים. מכון עלה לתרופה החיבור הנורא של רבי נתן – ליקוטי הלכות ,אוצר בתוכו אוצרות אדירים של תורה ,אמונה והתחדשות .בעיקר סלולים שם נתיבות ושבילים ,מי שזוכה לעלות עליהן ,יכול לעשות משם את דרכו לכל ש"י עולמות ומדורי גן עדן .גן עדן העליון ,ובעיקר זה התחתון שהניח לנו רביז"ל כאן בעולם הזה .החידושים ופירושי התורה הממלאים את ה'הלכות' הקדושות ,הם אינן העיקר .רבי נתן ראה חשיבות גדולה בעיקר בעצות היוצאות למעשה .מי שרגיל בלימוד ספריו הקדושים מוצא ,איך עם הזמן מתמלאים שבילי החיים בהארות ,סימני דרך ומתנות .הצדיקים הטמינו עבורנו בין הדפים כוחות אדירים ,כשלומדים בהם ,מתעוררים גם הכוחות החבויים וזורמים בעורקים. אם על סדר ימות החול יש לנו בדברי מוהרנ"ת תלי תילים ,הרי שהחגים והימים הנוראים מלאים ועמוסים בכל טוב .חידושים ועצות ,דרכים ונתיבות .בהפציע הימים הנוראים ,מבקש כל אחד למצוא קצה חוט מאותו אריג מופלא של תורה ואמונה ,מבקש לאחוז במוחו רעיון ומחשבה קדושה .גם מי שרגיל בלימוד הזה ,וגם מי שעדיין לא כל כך ,מחפש להצטמצם מעט לתוך משבצת קטנה וקדושה של מחשבה אחת קדושה .כזו שתעורר את הלב באמירת סליחות ,תאיר את העיניים בכוונת המילות ,ותוליד סביבו 'מקיף' שיחמם את המח ואת הלב להתחדש בעבודתו. נקודות הכסף ,הוא ליקוט קצר של נקודות טובות למחשבה ישרה, מתוך אספקלריית הדעת והאמונה שהניח לנו רבי נתן. נקודות הכסף ערב ראש השנה אצל ציון הצדיק תכלית הבריאה היא :לגלות כבודו יתברך ,שנזכה ונכיר אותו ונטעם טעם נעימות דקדושה .זוהי הבחירה שיש בעולם ,כי כאשר מתעורר האדם לקבל הנועם ,מתגברים כנגדו המקטרגים החובלים ,הבאים לפגום את נעימות החשק דקדושה ,בעיקר על ידי הפגם הידוע. בימי ראש השנה ,שאז נברא האדם ,עיקר עבודתנו להמשיך על עצמנו נועם דקדושה, ועל כן הולכים בערב ר"ה להשתטח על קברי צדיקים ,אשר זכו לחזות בנועם ה' ,ונשמתם גנוזה בנועם העליון ,ושם במקום גניזתם שופע תמיד אותו הנועם .והוא ההכנה לקבל קדושת ראש השנה בהשפעת הנועם העליון. ומרבים שם באמירת תהילים ,שנתחבר על ידי דוד המלך ע"ה 'נעים' זמירות ישראל ,אשר במזמורים אלו אפשר לתקן הברית ,שהוא עיקר תיקון כל החטאים ,וזוכים לשפע הנועם דקדושה. ותיקון גדול לומר העשרה מזמורי תהילים שגילה רביז"ל ,אשר הם כלולים מכל מזמורי התהילים .ובמזמור הראשון 'מכתם לדוד' ,מזכירים 'חבלים נפלו לי בנעימים ...נעימות בימינך נצח' ,שהחובלים והמקטרגים באים לפגום את הנעימות האמיתי .ותיכף מודים להשי"ת 'אברך את ה' אשר יעצני' שנתן לנו עצות הצדיקים ,על ידם נזכה לשפע הנועם, 'כי לא תעזוב נפשי לשאול' – שבזכותם לא נראה את השאול .ומבקשים' ,שויתי ה' לנגדי תמיד' שנזכה תמיד להשתוקק רק אל השי"ת בלי הפסק כלל. נותנים פדיון ומרבים ליתן צדקה בער"ה ,כי הצדקה הוא הכלי לקבל הנועם העליון( .ליקוטי הלכות ברכת הפירות ד' ,מנחה ו') כלליות ראש השנה כלליות העבודה של ימי ראש השנה היא :המלכת השי"ת בעומק המחשבה ,לבוא לטהרת המחשבה ,לזכך ולברר את האמונה והדעת .והכל מתוך עסק התפילות. ועל כן נקרא 'ראש' השנה ,כי אז נתתקן המוח והראש. חמשה חושים יש באדם ,וכולם נמשכים מהמח :ראיה ,שמיעה ,ריח, טעם ומישוש ,בשעה שהחושים הללו מתעוררים שלא לצד הקדושה, המוח מתקלקל במחשבות של היפך האמונה .בראש השנה אנו מתקנים את החושים הללו ,ומזככים את המוח. משום שבראש השנה מתגלים חמשת חלקי האמונה .א .השגחה פרטית, שהשי"ת צופה ומביט על כל השנה .ב .שהשי"ת שומע כל תפילות עמו ישראל ברחמים .ג .יראת שמיים ,לזכור מציאות פחד ה' .ד .הטעם שהשי"ת טועם המעשים טובים שלנו .ה .ידו פשוטה לקבל שבים. על כן מסוגלים הימים הללו מאוד ,לדבק את המחשבה בחמשת חלקי האמונה :לזכור שהשי"ת רואה ושומע אותנו ,מציאותו שורה על כל העולם ,מתענג מהטעם הטוב של כל מעשה טוב ,ורוצה ומצפה שנשוב אליו תמיד. בזכרון חמשת חלקי האמונה ,הלא אנו מתקנים את החמשה חושים ומזככים את המח( .ליקוטי מוהר"ן סי' ה' תנינא) ההכתרה תשע"א ו קיבוץ נהגו קהילות ישראל להתקבץ יחדיו בתפילות ראש השנה. מכיוון וכל איש מישראל ,הוא חלק אחד מגילוי האמונה הכללי בעולם ,משום כך בראש השנה ,בו עסוקים אנו בגילוי האמונה ,מתקבצים ומתלקטים עם ישראל יחדיו, ללקט ולקבץ את כל ליקוטי וחלקי האמונה שיש בכל אחד. כך בא המוח אל תיקונו. עיקר תיקון המוח הוא ,בהתקבצות התלמידים אצל הצדיק, שעל ידי זה מתקנים את חמשת החושים :ראיה -על ידי ראיית פני הצדיק .שמיעה – על ידי שמיעת תורת הצדיק. ריח – על ידי היגיעות והטרחות של הנסיעה לצדיק' ,חכמה שבאף עמדה לי' .טעם – על ידי שטועם טעם מתיקות אמרי נועם של הצדיק .מישוש – על ידי ההוצאות שכל אחד מוציא הוצאות מיגיע כפו לבוא לצדיק. ובשעה שנוסעים אליו לראש השנה ,מתוך יגיעות וטרחות בהוצאות מרובות ,ומשתדלים לראות ולשמוע ולטעום טעם הצדיק ,בזה מתחזקים ביותר בראש השנה לדבק המחשבה בחמש החלקי אמונה המתגלה בראש השנה. (ליקוטי מוהר"ן סי' ה' תנינא) תפילות ראש השנה בימים קדושים אלו עוסקים עם ישראל להמליך את השי"ת .המלכת הבורא מתחילה בתמימות ופשיטות גמור ,ללא שום חכמות .כלל ישראל מבטלים אז את עצמם לגמרי ,ועוסקים בתפילות ותחנונים ,שירות ותשבחות של ספר תהילים ,ושאר מיני בקשות ותחינות וסליחות ופיוטים. באופן זה מעלים ישראל נחת רוח גדול לפניו יתברך ,שיש לו עם כזה ,היודע ומכיר אותו מתוך עולם גשמי שכזה( .ליקוטי הלכות נטילת ידיים שחרית ג', ברכת המזון ד') בימים הללו מתרחשת מלחמה עצומה עם הסטרא אחרא .כוחות הרע מבקשים לבלוע לגמרי את תפילות ישראל ,שלא יהיו תפילות כאלו של רחמים ותחנונים והתנוצצות דעת .כך יעלה בידם להפיל חלילה את מחיצות המוח .משום כך ,יש להתחזק ביותר ,להתפלל בכח ובהתאמצות גדולה מאוד 'תפילה בבחינת דין' ,ובהתקשרות לצדיק הבעל כח .כך נזכה להוציא מהסט"א את חיותה שבלעה מאתנו ,ולחלץ את תפילתנו שנבלעו בקרבה משך כל ימות השנה. ותתברר האמונה מחדש ,עדי נזכה לשמוע קול הניגון שיתעורר לעתיד לבוא( .ליקוטי מוהר"ן סי' ח' תנינא) הניגונים שבתפילה מובא בזוהר הקדוש ,שהמתקת הדינים נעשית ,על ידי שמפשיטים מהשכינה את הלבושים החשוכים ,ומלבישים אותה בלבושים נהירים .כוונת הדברים היא :שאנו ,עם ישראל ,אמורים לקבל עול מלכות שמים ,אך לא בלבושים חשוכים ,רק בלבושים מאירים של התעוררות הלב בנועם ורצון .וזה נעשה ,על ידי שמנגנים ומזמרים את אותיות התפילה בזכות ובבהירות. ועל כן נוהגים כלל ישראל בימים אלו ,להרבות בניגונים נפלאים" ,ומנגנים התפילות הקדושים והפיוטים בניגונים מתוקים ונוראים" .וכל זה בכדי לזכות לראות את השכינה בתפארתה בריבוי הגוונים ,עד שתתעורר הנפש בהמלכת השי"ת על כל העולם( .ליקוטי הלכות הל' חזקת מטלטלין ה') זכרינו לחיים על איזה חיים מבקשים אנו ומתפללים... מבאר מוהרנ"ת :עיקר החיים הוא מי שיש לו אריכות ימים ,שאינו נופל לידי זקנה ,ועבודתו אינה בזקנה וחלשות ,אלא תמיד מחדש כנשר נעוריו ,ובכל יום מתחיל מחדש בתוספת קדושה ,ואינו מתעייף לומר ,נתייגעתי דיו ,ותש כוחי. משום כך יש להתחזק מאוד באריכות אפיים כל ימי חייו .להאריך אפו ורוחו על כל היגיעות והכבידות שמזדמנים במשך החיים ,ולהתחיל בכל פעם מחדש לעלות מדרגא לדרגא. גם להיפך ,לאחר שעשה חלילה מה שעשה ,ועבר מה שעבר ,אף על פי כן אסור להיות זקן ח"ו, כלומר -לבוא לידי יאוש ,ולומר בלב 'כבר זקנתי והורגלתי במעשי הרעים ,ואי אפשר שאשתנה – חס ושלום' ,אדרבה מן הראוי להתחזק ולהתחיל מחדש בכל מה שאפשר ,דבר גדול או דבר קטן. וגם במצב שכזה יש להתחזק באריכות אפיים ,שלא יתבלבל מרשעותו ,ולא תחלש דעתו מריבוי עוונותיו ,אלא יבטח בחסדו הגדול שבוודאי ישוב לבסוף. ועל זה מרבים לבקש ולהתפלל בראש השנה ,שהוא יום התחדשות הבריאה' :חדש עלינו שנה טובה', זכרנו לחיים אמיתיים – שנזכה להאריך אף ,ולקבל הדרך לחדש חיותנו בכל עת ,בשנה הבא עלינו לטובה( .ליקוטי הלכות תפילין ה') ז לדוד מזמור עתה לאחר שזכינו להמליך את ה' בתפילת ערבית ,מתעוררים להמליך את ה' במזמור זה ,וכולם אומרים אותו יחד פסוק בפסוק בהתעוררות גדול. באמירת המזמור הזה אנו משיבים את הבריאה כולה להשי"ת" :לה'' הארץ ומלואה" -כי עיקר חטא אדם הראשון בראש השנה היה ,שהנחש שהסית את חוה ,להפריד את הבריאה מהשי"ת ,ולהתיימר להיות כאלקים ,למלוך בעצמו – אנא אמלוך. ועל זה מתעוררים לומר 'לדוד מזמור' ,כי עיקר התשובה הוא להשפיל עצמו לבחינת 'ארץ' ,ולהמשיך במחשבתו אלקותו ית' ,לבל תוטרד מחשבתו במלכות עצמו ,רק יקשר כל הארץ ומלואה להשם. ועל זה ממשיכים לבקש "שאו שערים ראשיכם" – שיפתחו שערי הדעת" ,ויבוא מלך הכבוד" – שתתגלה אלקותו וכבודו בעולם בכלל ובפרטיות במוח ובלב. אלא שאז מתעוררים המחשבות הזרות ומבלבלים "מי זה מלך הכבוד" – כי נדמה להם שכבר העלימו את כבודו יתברך לגמרי ,עד שבלתי אפשרי שיתנוצץ משהו ממנו בדעתנו וליבנו .ותיכף אנו משיבים להם ואומרים "ה' עיזוז וגיבור ...ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" – כי בוודאי יגמור את שלו לגלות כבודו לעין כל. (ליקוטי מוהר"ן פ"ב תנינא .ליקוטי הלכות ,מקוואות א' ,השכמת הבוקר ה') לשנה טובה תכתב ותחתם בספרן של צדיקים הזוכים לנסוע בראש השנה לצדיקים אמיתיים ,נקראים גם הם בשם 'צדיקים' ,משום שכל המחובר לטהור – טהור .משום כך הם זוכים ונחתמים לאלתר בספרן של צדיקים ,לחיים אמיתיים. ומה טבעם של חיים אמיתיים -להיכלל בספרן של צדיקים .כי המיתה ,עיקרה 'מיתת הלב' .כלומר ,שאפילו שלומדים ומעיינים בספרים הקדושים ,עדיין לא מסוגלים להוציא הנהגות ישרות ועצות אמיתיות מתוך דברי הצדיקים .אך בשעה שנכללים בצדיקים ומאמינים בהם ,נמתקים הדינים והמוח נטהר ,וממילא זוכים להוציא הנהגות ישרות מכל הספרים הקדושים. והמתקת הדין ,נעשית בעיקר בשעה שנכללים יחדיו נפשות ישראל בקיבוץ ראש השנה אצל הצדיק באהבה ושלום .כי 'ואהבת לרעך הוא כלל גדול בתורה' ,משום שעל ידי אהבת חברים מתגלה אור התורה – האמונה בספרים הקדושים .ועל כן אנו מאחלים איש לרעהו בהארת פנים ,שנזכה להיחתם ולהיכלל באור הספרים הקדושים ,למצוא שם תמיד עצה לנפשנו( .ע"פ ליקוטי הלכות, סוכה ז' ,פקדון ה') סעודת ראש השנה "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא מעוזכם" בראש השנה מתגלה ההתפארות שהשי"ת מתפאר בעמו ישראל .אולם ,לא כל אחד זוכה לראות את זה .מי שמסתכל על הצדיק ,בפרט בשעה שמתקבצים אצלו בימי ראש השנה ,בשביל לעבוד את ה' ,הוא יכול להמשיך על עצמו את ההתפארות הזו ולחזות בה. ההתפארות הזו של השי"ת ,עולה בעיקר בשעה שאנו משבחים ומפארים אותו יתברך בתפילה ,על ידי זה השי"ת מתגדל ומתפאר בכל העולמות ,מחמת שיש לו עם שכזה ,שבתוך עולם גשמי כל כך יודעים ממנו. לאחר שזכינו להעלות לפניו יתברך נחת בתפילה ,מתגלה המלכות וההתפארות שלו בנו בסעודת יום טוב .כי כך דרכו של מלך -להראות כבוד עשרו ותפארת גדולתו בשעת סעודה. בשעה שישראל אוכלים בקדושה ,בעיקר על ידי מצוות ברכת המזון בכוונה והתעוררות ,מתגלה מלכות השם בעולם ,וכפי המובא בספר המדות "על ידי ברכת המזון נתוודע השי"ת בעולם". וזה שכתוב" :לך אכול בשמחה לחמך ,כי כבר רצה האלקים את מעשיך" .משום שלאחר שזכינו להעלות התפארות לפניו בתפילה ,כעת יכולים אנו לאכול בקדושה ,ולגלות ההתפארות. ולכן יש לאכול בשמחה ,ככתוב "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' מעוזכם" .משום שבשעה זו אנו מזכירים לעצמנו את ההתפארות הנוראה שיש להשי"ת מאיתנו ,שזכינו לעסוק בתפילה ,לשבח ,לפאר ,ולרומם ,בפרט מי שזכו להיות חלק מהקיבוץ הקדוש שעליו נאמר ביותר פסוק זה כמובא בשיחות רביז"ל( .ליקוטי הלכות ברכת המזון ד') ההכתרה תשע"א ח המלך בראש השנה נברא העולם הזה ,שהוא מורכב כולו מפעולות ומקרים משתנים .וזוהי עיקרה של הבחירה בעולם, כשרואים פעולות ומקרים משתנים בעולם ,ונדמה כאילו ישנם בעלי בית רבים חלילה .מתוך המציאות הזו יש לזכור שהבריאה כולה מונהגת ונמשכת רק מהאחד היחיד והמיוחד. עבודתנו בראש השנה ,לעסוק בתפילות ,שירות ותשבחות ,ולגלות מתוך כך את האחדות ,איך הבריאה כולה מושרשת באחד הפשוט .לכן אנו מתחילים את התפילה בצעקת "המלך יושב על כסא רם ונשא" ,ואומרים 'יושב' ,ולא 'היושב'. כי בכל ימות השנה אומרים 'היושב' ,כמו מי שיושב זה מכבר .אבל בר"ה אנו אומרים 'יושב' כי כעת התחלת ישיבתו על כסא המלכות ,שאנו מיישבים מלכותו על הכסא על ידי תפילתנו אליו( .הלכות פריקה וטעינה ד') שיר המעלות ממעמקים בשעה שהאדם רואה את עצמו רחוק מאוד מצעקה אמיתית להשי"ת .וקול נגינתו וצעקתו אינם בזכות ובבהירות ,אזי עיקר תקוותו לצעוק הרבה מעומק הלב ,בקולות רבים אדירים ,לעורר רחמי השי"ת שיסתכל על פנימיות דפנימיות שיש בעומק ליבו ,ששם נעלם הרבה טוב אמיתי .כי בפנימיות הלב כל אחד מישראל הוא צח ומצוחצח בנקודות טובות ויקרות ,ועל כן אנו מבקשים שישמע לקול הפנימי והעמוק שלנו ,וימתיק כל הדינים. "ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני" – כי אף על פי שאין אנו זכאים,על כל פנים מתחננים שיהיו אזניך קשובות ,ותברר מתפילתנו את הקול הזך והמצוחצח( .הלכות חזקת מטלטלין ה') קריאת התורה כל אדם צריך להיות תמיד בשמחה ,לשמח עצמו בכל מה שאפשר .אך עיקר השמחה היא ,להפוך את היגון ואנחה דווקא לששון ושמחה .וזוהי מעלת התשובה ,שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים .מחמת שהבעל תשובה עוזב עוונותיו שהם גורמים לעצבות ,כמו שכתוב 'אדאג מחטאתי' ,ומהפכים את העוונות לזכיות ,ונעשה בחינת מחול של לעתיד לבוא. ולכן בראש השנה שהוא תחילתם של עשרת ימי תשובה ,קוראים בפרשת העקידה ,ששם טמון עיקר המתקת הדינים, שלוקחים את גבורות יצחק ,ועוקדים אותם עד שמהפכים גם אותם לשמחה. כי זהו חלק מעבודות הימים הללו -לעורר את עשרת מיני הנגינה ,ולרפאות את הנפש בתשובה ותיקון המעשים ,על ידי השמחה( .הלכות פ"ו וה"א ג') דורמיטא ( -תרדמה) בראש השנה נברא אדם הראשון ,אז הפיל עליו השי"ת תרדמה ולקח אחת מצעלותיו " -ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם, לאשה" ואז התחיל בניין בחינת האישה -תיקון האמונה ,להיתקן. באותו יום בא הנחש והסית את חוה להיות כאלקים ,לומר 'אנא אמלוך' ,ונתקלקלה המלכות והאמונה .חווה הסיתה עמה גם את האדם, ושניהם גורשו מגן עדן .תיכף ומיד לאחר מכן ,התחילו אדם וחוה לעשות תשובה ,ביקשו לתקן את הפגם הנורא .אולם התיקון לא יוכל להיות שלם אלא עם ביאת משיח צדקנו .בתיקון אותו חטא קדמון עוסקים אנו משך כל ימות השנה ,ותחילתו בראש השנה. בראש השנה מפיל השי"ת תרדמה ,בכדי להוציא את נקודת המלכות והאמונה ,לבנותה ולעשותה קומה שלמה בפני עצמה .שתתבטל באמונה להשי"ת ,ולא תאמר 'אנא אמלוך'. לכן תחילתה של עבודת ראש השנה היא ,לבטל דעתנו לגמרי כאילו אין לנו שום דעת ,רק להמליך אותו יתברך בתמימות גמור בלי שום חכמות .ועוסקים הרבה בתפילות שירות ותשבחות באמונה פשוטה ,גם כשאין הארת הדעת והמח .מתוך כך אנו בונים את מדת המלכות - חוה ,שתהיה קומה שלימה של גילוי מלכות ה'( .ליקוטי הלכות נטילת ידיים ג') ט נסירה לאחר הפלת התרדמה על האדם ,יש לנסר את המלכות ,לבנותה שתהיה בקומה שלמה ,כך תוכל להתייחד עם זעיר אנפין פנים בפנים .ומבאר מוהרנ"ת :זעיר אנפין הוא התורה ,מלכות עניינה -תפילה .בנקודת ההתחלה התפילה עודנה בקטנות ,משום שבני אדם רגילים לעסוק בתפילה בעיקר על עניינים גשמיים .תפילה שכזו נמוכה היא, ואיננה שווה לקומת התורה .עבודתנו היא ,להגדיל את המלכות ,ולהמשיך דרך שכל עיקר תפילתנו תהיה לזכות ליראת השם ועבודתו .כך נביא לייחוד התורה והתפילה בשלימות .כי הלא עיקר כוונת התורה שתביא לידי מעשה, דבר זה ניתן להשיג רק על ידי תפילה ,שמתפללים ליראה את ה' הנכבד והנורא. ועל כן בתחילת התפלה אומרים 'ובכן תן פחדך על כל מעשיך'' כי זה עיקר עסקנו לבנות קומת התפילה ,שאז התפילה לא תהיה טפילה לתורה ,אלא חלק מהתורה. וזוהי עיקר המשכת דרך התשובה למעשה .כי יש הרבה מניעות לשוב בתשובה ,אך על ידי שממשיכים דרך להרים את קומת התפילה ,לעשות מהתורות תפילות ,להתפלל שנזכה לקיים כל דברי התורה ,בזה מקיימים תשובה למעשה( .ליקוטי הלכות ראש חודש ה') שופר בתקיעת שופר אנו מעוררים בעצם את 'קבלת התורה' ,שניתנה בקול שופר וביראה גדולה .על ידי זה ממשיכים אור גדול של חידושי תורה אמיתיים של צדיקים ,שכל עיקר תורתם להביאנו לקרבת השם .תורה שכזו ,בונה את קומת התפילה .היא גורמת לתפילה שתהיה מלאה בחיות .כי חידושי התורה של הצדיקים מביאים את האדם לעשות מתורות תפילות .ושלימות התורה היא ,כשזוכים על ידה לקנות שלימות גדולה יותר של דביקות אמיתית להשם בשעת התפילה. לכן מתעוררים ישראל מאוד בעת תקיעת שופר ,בכדי להמשיך אז אור חידושי התורה .על ידי שמיעת קול השופר מתעוררת יראה, ונשלם הייחוד בין תורה לתפילה .ולמעשה ,זהו בניין הדעת בשלימות שנעשה בראש השנה .כי תפילה שכזו שמתפללים על דברי תורה ,מביאה לידי דביקות של יראה בהשי"ת ,כך באה התורה לידי מעשה. ולכן אנו אומרים הפסוקים של מלכויות זיכרונות ושופרות ,בכדי להפוך את פסוקי התורה לדיבורים עם השי"ת ,לעשות מהתורות תפילות (שם). תשר"ת תש"ת תר"ת בראש השנה הוציא השי"ת את הבריאה מן הכח אל הפועל ,כלומר -בתחילה עלה ברצונו לברוא את העולם ולגלות מלכותו 'בכח' ,ואח"כ ברא את העולם גם 'בפועל' .כך הסדר גם בעבודת השם :ההתחלה היא במחשבות טובות ,שמצייר האדם לעצמו עבודת השם ומעשים טובים ,ואחר כך מתייגע להוציא את הפעולות הטובות מהכח אל הפועל .את ההוצאה מכח אל הפועל עושים על ידי השתוקקות. וזהו עניינה של תשובה :החטאים והפגמים גורמים להחריב את העולם ,כלומר להחזיר אותו למצב של קודם התגלות השם בפועל כי כל חטא גורם הסתרה ומסך מבדיל ,ועל זה אנו שבים בתשובה .נמצא שעבודת התשובה אמורה לתקן את המציאות הזו ,ולבנות מחדש את התגלות השם בעולם .וממילא יש כאן ב' חלקים :א .יש לשוב על פגם המחשבה ,שעלה ציור של עבירה בדעתו .ב .יש להוסיף ולשוב על עצם מעשה העבירה שיצא לפועל. ובשעה שאנו שומעים קול שופר ,ומתעורר הלב לתשובה וחרטה ,מתקנים את ב' החלקים הללו :שברים -הוא לב נשבר ונדכה ,שגונחים מעומק הלב .כך מתקנים את מחשבת הלב ,על שעלה בדעתו ציור של עבירה. תרועה -הם קולות תכופים יותר ,כאן מתקנים את פגם המעשה .כי לאחר שהעבירה יצאה לפועל ,כעת צריכים כבר לצעוק הרבה וליילל בקולות תכופים ,עד שיתוקן החטא ויתבטלו הקליפות שנבראו. על כן תקנו חז"ל ג' מיני תקיעות: תשר"ת – כי יש צורך לשוב גם המחשבה והמעשה גם יחד .משום שישנם פגמים שהיו במעשה ובמחשבה. תש"ת – על מחשבות רעות שלא יצאו לפועל. תר"ת – על מעשים לא מחשבה ,דוגמת שוגג שהוא בלא מחשבה (ליקוטי הלכות ראש השנה ב'). ההכתרה תשע"א י מאמרים אסופת שיעורים ומאמרים ממשפיעי אנ"ש שליט"א בס"ד לתועלת הציבור המתקבץ לרביה"ק וחפץ לדעת את אשר יעשה ישראל בדבר ה' זו הלכה. הננו להציג רשימת רבנים מאנ"ש מורי הוראה בישראל הנמצאים פה באומאן. שם הרב הרב אלחנן שלום אלגרוד שליט"א הרב יצחק )ברי"נ( אנשין שליט"א הרב שמעון אנשין שליט"א הרב בנימין בצרי שליט"א הרב נחמן ברלנד שליט"א הרב נחמן בריינס שליט"א הרב יצחק מאיר ברלב שליט"א הרב יהושע ברסקי שליט"א הרב יעקב ג'אן שליט"א הרב פנחס עקיבא גולדשטיין שליט"א הרב בנימין הכט שליט"א הרב משה הרוש שליט"א הרב נחמן וינשטוק שליט"א הרב אלחנן טאובר שליט"א הרב אברהם יארבלום שליט"א הרב נחמן כהן שליט"א הרב אברהם כץ שליט"א הרב דוד לפק שליט"א הרב יצחק מנדל שליט"א הרב נחום מרגוליס שליט"א הרב בצלאל נהרי שליט"א הרב ראובן נקר שליט"א הרב מאיר סירוטה שליט"א הרב נחמן שכנא קעניג שליט"א הרב נחמן )ברא"מ( קעניג שליט"א הרב משה יעקב קורץ שליט"א הרב יצחק רוזנבלט שליט"א הרב מאיר רביבו שליט"א מספר הפלאפון באומאן 80638783641 80638783642 80638783603 80638783611 80638783613 80638783612 80638783616 80638783619 80936557764 80638783644 80638783647 80638783620 80638783621 80638783622 80638783625 80638783626 80638783627 80638783628 80638783629 80638783631 80638783633 80638783634 80632275965 80638783635 80638783637 80638783639 80633495819 80638783640 הערות באידיש ואנגלית בלבד רח' פושקינא 27/44 באידיש ואנגלית בלבד באידיש ואנגלית בלבד בין השעות 12:00-16:00 הרבנים דלהלן משמשים גם כחברי ועד העירוב באומאן 80638783555 הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א 80638783530 הרב שמעון מן שליט"א 80638783535 הרב נתן פישר שליט"א 80638783536 הרב נחמן זאב פרנק שליט"א מפאת קוצר הזמן ומסיבות טכניות לא הצלחנו להשיג את כל הרבנים ועם כבוד תורתם הסליחה. רח' פושקינא 27/43 הראש השנה שלי עולה על הכל! מכון "מאור הנחל" נסורה נא ונראה את המראה הגדול :מה נפלאה התורה הנסתרת אשר נפוצו מעיינותיה וגאו נחליה לרפאות כל חולי ולהשקות כל חי באחרית הימים' :ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל, לא יבול עלהו ולא יתום פריו ,לחדשיו יבכר ,כי מימיו מן המקדש המה יוצאים ,והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה ,וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל' (יחזקאל מ"ז). נתבונן ונתבונן ומתוך ההתבוננות יעלה ויצוץ פלא כפול ומכופל :מה אדיר ומה נורא ה'ראש השנה העולה על הכל' .מה גדולה מעלתו של המאושר הזוכה ליטול חבל באותה התקבצות באומן ,שהלא כך אמר רביה"ק' :ככל שהליקוטי מוהר"ן שלי גדול ,וככל שהספר הנשרף שלי והספר הגנוז שלי גדולים ,הרי הראש השנה שלי גדול עוד יותר ויותר'! (הקדמת ציון המצוינת). צא ולמד: 'ככל שהליקוטי מוהר"ן שלי גדול'... מעשה שהיה כך היה :בין פורים לפסח של שנת תקס"ח שהה רביה"ק בעיר למברג ,באותה עת 'הלך אל חדר מיוחד ובכה שם הרבה מאד, וקרא לר' שמעון (תלמידו הראשון) ודמעתו על לחייו ונאנח ואמר :אין עם מי להתייעץ .וסיפר לו אז שיש לו ספר בביתו שאבד אשתו ובניו בשביל זה ,כי נסתלקו עבור זה ,ומסר נפשו על זה ,ועכשיו אינו יודע מה לעשות .והענין היה כי ראה שמוכרח להסתלק שם בלמברג ,אך אם ישרף זה הספר יוכל לחיות ,ועל כן היה רביה"ק מסופק ולא ידע עצה בנפשו מה לעשות ,כי היה צר לו מאד לשרוף זה הספר הקדוש והנורא מאד אשר מסר נפשו על זה'. ר' שמעון פצה את פיו' :בודאי אם יש איזה סברא שחייכם תלוי בזה, בודאי טוב יותר לשרוף הספר כדי שתישארו בחיים' .ורביה"ק השיב: 'אם ישרף זה הספר על כל פנים יהיה לי ארכא לחיות בעולם הזה עוד איזה זמן ,אבל אף על פי כן צר לי מאד לשרפו כי אין אתה יודע גודל יקרת קדושתו של זה הספר ,ואנכי אבדתי אשתי הראשונה ובני וכמה זהו הספר עליו אמר רביה"ק' :הספר שלי אתחלתא דגאולה'! (חיי יסורים עצומים שהיו לי בשביל זה' ,והיה הצדיק הגדול שופך דמעות מוהר"ן שמ"ו) .אלו הם ליקוטי הדיבורים כלפיהם התבטא 'כי בכל כמים ובוכה בכי גדול. דיבור ודיבור שהוא מדבר בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים בסוף נפל הגורל' ,הא לך המפתח' ,ציוה רביה"ק לתלמיד' ,ולך מהרה ותחתונים'! (חיי מוהר"ן מ"ח) חושה אל תעמוד ,תשכור עגלה לברסלב ואל יעצרך הגשם והשלג, אכן ,כל יודע ספר ומעמיק ,כל מי שעינים בראשו ומח בקדקדו ,עומד רוץ מהרה ,תקח את שני הספרים (הספר המקורי והעתק שהועתק מרעיד ומשתומם נוכח הגילויים האין גבוליים הנפרשים בתורות בידי רבי נתן) ותשרוף אותם .למען השם ,תזדרז מאד'. הליקוטי מוהר"ן :רביה"ק מקיף את כל העולמות מראש ועד סוף, רביה"ק מספר את פרשת תיקוניהם של כל הנשמות וכל הדורות .ומה 'אוי לנו' זועק רבי נתן' ,שלא זכינו שישאר אור הזה של הספר הזה מפליא הדבר :באותה מידה ממש יורדים המים העליונים ומתפתלים ובעוונותינו הרבים גזרו עליו מן השמים לשורפו .ועוצם קדושת ומתגלגלים למעמקי מבוכותיהם ונפילותיהם של כל באי עולם :נוראת זה הספר אי אפשר לדבר מזה כלל ,ואם היה נשאר זה הספר התורה הגבוהה ביותר יורדת עד לנמוכים ביותר ,והנמוכים ביותר בעולם היו רואין גדולת רבינו ז"ל עין בעין'( .חיי מוהר"ן קס"ט) פוקחים עיניים לרוחש בגבהים העליונים ביותר... זהו איפוא 'הספר הנשרף' ,אך גבוה מעל גבוה... 'וככל שהספר הנשרף שלי והספר הגנוז שלי גדולים' ...מה הם אותם 'עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפילו מהספר כתבים נעלמים ,גנוזים ,ושרופים? הנשרף והוא הספר הגנוז .ואמר שאפילו גופו סילק כשכתבו ,ואותו גי הספר לא שזפתו עין ,ואמר שהוא בחינת רזין דרזין אצלו ,ואמר 'מיתת הצדיק' ,אמר רבי נחמן לבתו' ,הוא רק כמו מי שיוצא מחדר שמשיח יגיד על זה פירוש ,וספר הגנוז הזה כבר היה נגמר חמש שנים לחדר אחר'' ...והמשיל אז לבתו על עצמו' :כמו שאני עתה בחדר זה, ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי ,אם לפני הסתלקותו'. את תבואי אצל הדלת ותצעקי :אבי! אבי! לא אשמע דבריך?!'... 'ועתה בוא וראה והבן מה השיג אחר כך' ,קורא רבי נתן לאיש המשכיל, 'כי כבר התפאר כמה וכמה פעמים שהוא אינו עומד על מדרגה אחת כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים ,שרמז לכל אחד ואחד לעולם ,ובכל פעם אמר שאינו יודע כלל מחמת שרצה להשיג יותר כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא ,כי ויותר .ועתה בין תבין את אשר לפניך עד היכן עצמו השגותיו ,כי חי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר'! (שיחות הר"ן אחר כך חמש שנים רצופים ,גם היו לו יסורים קשים ועצומים אחר כך ,קנ"ו) והיה בכל העירות והטלטולים ,שעל ידי כל זה פעל ועשה הרבה מאד והשיג הרבה מאד .ומי שיש לו מח בקדקדו יוכל להתנוצץ לו איזה אותם ארבע אמות טמירות ונעלמות מתוכם יהיו נפעלים ונגמרים התנוצצות על ידי זה מגדולת רבינו ז"ל אשר לא היה דוגמתו בעולם'! תיקוני הדורות והעולמות כולם מריש כל דרגין ועד סוף כל דרגין ,יהיו גם למעיין בלתי פוסק של ישועות ותיקונים .כל אדם שיבקר שם (חיי מוהר"ן קע"ה) יהפוך לאדם אחר ,לאדם בעל לב חדש ורוח חדשה ורצונות טהורים ולמעלה ,למעלה ,למעלה ,בפסגת כל הפסגות ,בשיא כל השיאים ,כמותם לא הכיר מעולם .הוא באמת יוולד שם מחדש על אף שלא קמה וגם ניצבה 'הראש השנה שלי העולה על הכל' ,למעלה מהספרים תמיד יחוש זאת על אתר. הנדפסים ,למעלה מהספר הנשרף ,למעלה מהספר הגנוז ...אין דבר אומן מדליקה את הניצוץ העמוק ביותר ומחברת את האדם לנקודות גדול מזה! שמעולם לא ידע על קיומם .הביאו לשם את המיואש ביותר ותחזו כי זאת היתה הצוואה האחרונה שנאמרה מפי מי 'שכבר זכה למעלה בעיניכם כיצד הוא שב משם כתינוק שנולד מחדש ,כיצד הוא לומד ואף מלמד כי לעולם לא אבדה התקווה ועוד יתהפך הכל לטובה .אין עליונה שלא זכה לה אדם מעולם' (שיחות הר"ן קס"ד). עוד מקום כזה ,אין עוד. 'בערב ראש השנה האחרון באומן ,עמדנו לפניו ,וענה הוא ז"ל ואמר בקול חזק מעומק הלב :מה אומר לכם ,אין דבר גדול מזה ,היינו כי יש בני אדם שנפלו כל כך בעוונותיהם עד שנאחז בהם הרע כל כך, עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב להשם יתברך רק ע"י שבאין על מלהיות אצלי על ראש השנה .כל הענין שלי הוא ראש השנה'! קבר הצדיק האמיתי ,והוא בכחו הגדול שגדול במיתתו יותר מבחייו ובלשון זו מדבר אלינו התלמיד אשר לא מש מתוך האהל: יכול להוציאו ממקום שנפל לשם ולתקנו ,אע"פ שלא היה אפשר לו להתתקן בשום אופן' (ליקוטי הלכות נזיקין ג'). 'ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים .למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה .כי אף על אלו הם מעשים שבכל יום :אין אדם שהיה באומן ונשאר כשהיה. פי שידענו זאת מכבר ,אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה ,משהו נבקע בתוכו והמשהו הזה לא יירדם ויתר לעולם :הוא יביא את ומתנועותיו הנוראות אז הבינו עוצם החיוב יותר ויותר ,שאי אפשר האדם לשיאו .פלא כזה עדיין לא היה. לבאר זאת בכתב .וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדושה ,בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם באומן רואים ישועות וניסים בכל התחומים :חולים מיואשים ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה .וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות מתרפאים לחיים טובים וארוכים ,מעוכבי זיווג נושעים ,חשוכי בנים אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ,ושאין דבר גדול נפקדים ,וצינורות הפרנסה נפתחים ...אך כל אלו הם רק תוצאות מהניסים השורשיים ,מהמהפכה האמיתית שמתרחשת בשורש הכי מזה'( .חיי מוהר"ן ת"ו) עליון. אין דבר גדול מזה!... להפוך אדם גס ומגושם שמעולם לא ידע נשמה מהי ,לאדם שמעתה היכול העולם המוגבל להכיל את השמחה האינסופית הפורצת כיום ינשום כל חייו כיסופים אלוהיים -זהו המופת הנדיר ביותר וזה מה מפי האלפים והרבבות הזוכים לעלות ולהראות ולשיר ולרקוד :אשרינו שמתרחש באומן .אין זאת אלא תוצאה מחיבור הנשמה למקורה אשרינו אשרינו.. ולשורשה משם הכל מתחדש ביתר שאת מבראשונה... כל מי שניסה יעיד :אומן היא רפואה שורשית .יסודית .מוחלטת. רפואה מעבר אל עבר .יש חיים שלפני אומן ויש חיים שאחרי ...זה לא אני לא גמרתי? גמרתי ואגמור! מה שהיה :כל מבקר יחוש זאת במוקדם או במאוחר .זה בדוק .רואים תקות כל העולמות ושורש הנשמות לא נפרד חלילה מהעולם הגשמי את זה עין בעין ובחנוני נא בזאת... ומריבואי ריבואי הנשמות עד סוף כל הדורות ,הלא זהו מסר הרגע כשאדם חוזר מאומן הוא יודע מה והוא גם לומד איך... האחרון' :איני עוזב אתכם'! הצדיק הגדול נשאר בינינו ,איתנו ובתוכינו. אדרבה' :ככוחו אז כל כוחו עתה יותר ויותר' (עלים לתרופה) אני רוצה למה? מדוע? להשאר ביניכם' ,גילה רבינו' ,ואתם תבואו על קברי' ,וכאמור' :כל מקורם של הכחות? העולמות תלויים בזה מה שנשאר בינינו'... ההכתרה תשע"א די 'כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לתיקון העולם לדורות'! באחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים ייקרא לכל העמים (ישעיה ב ,נ"ז)בית זה הולך ונבנה אבן ע"ג אבן :אבני הקודש הלא הם נפשות ישראל ,ובונה היכל ה' הלא הוא 'הראש בית שהוא הצדיק האמת הבעל הבית של העולם העוסק לקבץ הנפשות ולבנות מהם הבתים כל תיקוני הדורות ,כל תיקוני העולמות -הכל בנקודה קדושה זו שם הנפלאים והנוראים לאין קץ' (לקוטי הלכות נזקי שכנים ד'). שורה ומשם פועלת רוחו הקדושה של קודש הקדשים ,ומי אשר בא בסוד ה' ובנסתרות נוראות פעולות סבא דסבין לתקנא כולהו עלמין כאשר מתקבצים האבנים יחדיו אל ראש הבית ביום הכסה מצטרפים ונשמתין ,יבין מאליו עד היכן מגיעים הדברים. הם אלו לאלו ואלו לאלו עד שמתרחב הבית ללא גבול ומכנס אף את כל הנשפכים בחוצות לפני ולפנים .אבנא הוית לטור רב ומלאת כל ואם ובכל יום ויום מימות השנה אמורים הדברים ,על אחת כמה וכמה ארעא (דניאל ב')( .ע"פ הכלל המובא בספר יצירה' ,שלש אבנים בונות ביום הכסה אשר יירש ונחל בחיר הבחירים במתנת עולמים' ,אומן ששה בתים ,ארבע אבנים בונות עשרים וארבע בתים ,חמשה אבנים ראש השנה' -בהתקבצות זו לרועה וראש בני ישראל בימים ההם בונות מאה ועשרים בתים וכו' ,עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב', ובאתרא קדישא הדין תלוי ועומד הכל... ומבואר באריכות נפלאה בלקוטי מוהר"ן ח"ב סי' ח' ,חיי מוהר"ן מ"ג, 'לא מיבעיא אתם כולכם תלויים בראש השנה שלי ,אלא אפילו כל ליקוטי הלכות פ"ו ה'). העולם כולו תלוי בראש השנה שלי'! 'כי ע"י עוצם ריבוי הבתים שנעשים ע"י צירופי נפשות ישראל עי"ז כונסים לפנים גם הנפשות שהם בחוץ לגמרי ,כי הבתים נבנים 'הראש השנה שלי עולה על הכל' ! ממילא גם סביבם מעוצם ריבויים ומקיפים ומסבבים אותם ,עד שכל הצדיק הגדול קורא אליו את כל הנשמות מארבע כנפות ,כי השלב הרחוקים המונחים בראש כל חוצות נכנסים לתוך הבתים דקדושה. הסופי בתיקון העולם ייעשה רק על ידינו! זהו סוד ה'אתערותא דלתתא' בו תלוי התיקון כולו כידוע ליודעים .הצדיק 'גמר' כביכול את 'והכל בכח הצדיק הגדול שעוסק בכל התיקונים ובונה כל הבתים שלו ,עתה מצפים כל העליונים ליוזמה שלנו ,להתעוררות שתעלה הנפלאים עד אין קץ ,שעי"ז תבוא הגאולה השלימה במהרה בימינו מעולמינו ,כאשר אנו עולים באמונה ובהתמסרות למקומו של הצדיק ויתתקן כל העולם כולו' (לקוטי הלכות פ"ו ה'). העליון ,אנו הופכים כביכול ל'שותפים' במלאכתו של העוסק בתיקון מי שהפקיר את עצמו למענינו ,מי שיותר מכל מרחם עלינו וללא הרף הבריאה כולה .ראש איתנו הוא 'גומר'... עוסק בתיקוננו ובגאולתינו ,קורא אלינו :בואו! אני חפץ בכם! הבו לי ראש השנה הוא יום 'חגינו' -החג שלנו .ביום זה נפגשים החמה אבנים למלאכת התיקון הנצחי והריקותי לכם ברכה בכל מכל כל עד והלבנה (אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא) ,זהו יום פגישת בלי די! נתקן את כל העולמות ,נרפא את כל הנשמות ,נעלה ארוכה הצדיק עם כנסת ישראל .הצדיק שקיבל את ראש השנה כמתנה ,הוא לכל הדורות! זקוק אפוא לנו ,לדרי המטה שישלימו מצידם את המלאכה ויבואו בימינו אלה ,ברגעים האחרונים טרם קץ הפלאות ,מחפש עם ישראל ויעלו אליו ברננה... את הניגון הפנימי שנעלם .השאלה הסמוייה של כל המשוטטים לבקש ולשמוע היא :איה הרוח הצפונה? אמנם משתדלים לקיים הכל וכבר אמר רבי נתן: אך איפה הלב ולאן נעלמה הנשמה? 'כל נסיעה ונסיעה לאומן ראש השנה יהיה לה חלק בקץ הגאולה' הרעב הרוחני שהושלך בארץ באחרית הימים אינו מבדיל בין סוגי (כוכבי אור). לבוש ,הוא מחלחל בכל הלבבות ,הוא מדליק בכל הנפשות כמיהה וכך הולך ומתתקן העולם כולו באמצעות המתקבצים ל'ראש השנה ותשוקה אדירה לכל מה שמובטח ומיועד לבני אלוקים וחלקי אלוה שלי עולה על הכל'' :עלייתם של בני ישראל אל מנגן על העשרה ממעל :ליהודים! מעירה ומעוררת את ניגון השופר הגדול המשיב כל האובדים (ישעיה כ"ז) ' -אשרקה להם ואקבצם'! 'והיתה מסילה לשאר עמו'! (זכריה רעבים וצמאים אנחנו ,לא ללחם ולא למים ...שואלים ,רוצים ,כוספים, משתוקקים עד כלות. י' ,ישעיה י"א). 'אמר משל לענין עסק הקבוץ שלו שיש עוף אחד שמטיל ביצים הרבה מאד ריבוי מופלג ,ונתן לו השם יתברך בטבעו שהולך ומשליך בערמה ביצים שלו בקנים של עופות אחרים ,ואחר כך פורח העוף עם הילדים שלו ,ומתחיל לצפצף ,ואזי שומעים כל העופות שנעשו אצל אחרים מביצים שלו ,והם מכירים הקול ונמשכים מיד אחר העוף הזה שבאמת יצאו ממנו ,וחוזרים אליו .והנמשל מובן מעט למי שיודע איזה רמז מענין גדולת עסק הנהגתו של רבינו זכרונו לברכה עם העולם'! (חיי מוהר"ן תר"ג) שופרו הגדול דיתער בעלמא הוא הוא הבית הגדול והנורא אשר ורוויה מליאה לא תהיה אלא זו הנובעת מהשורש הכי עליון ,מהמקור הקדום ,מתחילת ההשתלשלות .זוהי העלייה אומנה לראש השנה: עולים לראש בני ישראל שעלה ונכלל בראש השנה ונקודת ההתחלה של כל הבריאה .רק שם ורק אז מתחיל הכל מההתחלה הקדומה .זהו כרוז התקווה לפגום שבפגומים ולמקולקל שבמקולקלים :בוא והתחל הכל מהתחלה! בוא וקבל כחות מהשורש! והלא לתיקון כזה ייחלנו כל הימים. ...והנה זה בא. וט הכל הולך אחר ההתחלה ׀ הרה”ח ר’ יעקב מאיר שכטער שליט”א ׀ בתחילה .כי זהו כח הראשית לברר ולגלות את נקודת אמיתיות הדבר. 'בראשית ברא אלהים' ,א"ר יהודה בר שלום ,בשביל ישראל שנקראו ראשית ,בשביל התורה שנקראת ראשית ,בשביל משה שנקרא ראשית ,בשביל חלה שנקראת ראשית ,בשביל בכורים שנקראו זה היום תחילת מעשיך ראשית( .ע"פ ילקוט שמעוני בראשית ב') ראש השנה הוא יום התחלת הבריאה ,ראש וראשון הוא לשנה כולה, ולכאורה יש להבין ,כי בשלמא בשביל ישראל שיקיימו התורה או כל השנה כולה תלויה היא ביום זה ,כמו שאמרו חז"ל 'האי מאן דדמיך בשביל התורה שהיא יסוד העולם וכן בזכות הצדיקים יחידי הדורות ,בריש שתא דמיך מזליה'. אשר הם הם היסודות אשר עליהם הושתת העולם ,ולמענם נברא, אבל המשך הברייתא הלא הוא פלאי ,על מה נבחרו מצוות אלו על ועל כן ביום זה אין מתוודים כלל ,כל תפילות היום סבים הם סביב פני כל המצוות להיות כדאי העולם בשבילם ,הלא לכאורה הם מצוות מלכות ה' ,ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך ,ובכן יתקדש שמך, המלך הקדוש ,ביום בריאת העולם אנו ממליכים את מי שבראו ,שלו פרטיות בלבד. אנו ,ואנו מבקשים ממנו שנזכה לעבדו בלבב שלם. ויבואר ע"פ מה דאיתא בספה"ק על פסוק 'קדש לי כל בכור' ,שעיקר ההתקדשות הדרושה בעשיית איזה דבר צריכה להיות בתחילתו ,כי כמו שידוע מהרה"ק מקאצק זי"ע שהיה סגור הרבה זמן בחדרו, כשההתחלה היא כראוי ,הכל נגרר אחריה ,וכמו במעשה התפילין ,שדי עכ"ז היה לפעמים פותח דלתו ונכנס לבית המדרש ,והיה נופל פחד כשמכוון בתחילת עיבוד העור לשם קדושת תפילין ,ואח"כ בהמשך על כל הסובבים ,פעם פתח את דלתו ונכנס לבית המדרש ,ומצא עיבודו אין צריך שוב לכוון לשם קדושת תפילין ,שהכל נגרר אחר שם ג' חסידים בעלי מח ,ואמר להם שכל אחד יאמר 'א גוט ווארט', ההתחלה ,וכמאמר שלמה המלך 'טוב אחרית דבר ,מראשיתו' היינו פתח אחד מהם ואמר ,כתיב 'וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא על ידי ראשית יצירתו הנעשית כראוי טוב ובריא הוא אחרית הדבר .האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד' ,ופירש ,אין עוד, כן הוא במצוות אלו אשר האדם מקדיש בהם את ראשית תבואתו ,היינו שאין עוד ידיעה לדעת בעולם כי אם את הידיעה הזאת בלבד, כמו שאמרו חז"ל 'יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה וכו' כשיש לאדם את הידיעה הזאת כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הרי אלו בכורים' ,וכן חלה אשר האדם מפריש את ראשית מאכלו ,הארץ מתחת -יש לו הכל ,כלל כל התורה היא ידיעה זו ,וזהו ענין יום כלשון הכתוב 'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה' ,אשר ראשית ראש השנה ,להמליך את הבורא ית' על השמים ועל הארץ. והתחלה זו היא תכלית הבריאה ובעבורה נברא העולם. ועל יום זה נאמר (נחמיה ח ,י) 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים משל למה הדבר דומה ,לאב ובנו שהלכו במדבר ותם הלחם ,והתהלכו וכו' כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם' ,היינו שניהם ברעב ובחוסר כל ,עד שלא יכלו לסבול עוד את צער הרעב ,שהשי"ת שמח בעם ישראל שממליכים אותו ,אין לשער איזה ענוה וכשהגיעו למקום ישוב אז נמדדת אהבת האב את בנו ,שאם יקנה ושפלות הוא שהשי"ת מחמת אהבת ישראל מבקש מאיתנו להמליכו, לחם בתחילה לבנו ואח"כ לעצמו ,סימן הוא שאוהב את הבן יותר ומנגד זה הוא לנו זכות עולם לנצח נצחים ,שהנברא זוכה לעמוד מגופו ,הרי שעיקר הסימן באהבת בנו הוא הראשית ,למי יתן הלחם ולהמליך את בוראו ולהתדבק בו ית' ,כענין שנאמר 'קדש ישראל ההכתרה תשע"א זט לה' ראשית תבואתה' (ירמיהו ב ג) אין נועם יותר מזה שהנברא יודע ובטוב לבב עם הזכוכית ,הרי הוא חי בשוא ומרמה. מבוראו ,ולכן הוא יום שמחה שזוכים להמליך את המלך. זכורני מימי נעורי בעיר העתיקה יהודי זקן שהיה סוחר של נחושת, וקנה מערבי אחד עשר חביות של גרגירי נחושת שבאו ממקום תמימות -כח השמירה המצרף ,והסבלים הביאו את החביות לבית הקונה שם שילם עליהם יום זה אשר בו תלויה כל השנה כולה צריך הוא שמירה מיוחדת ,טבין ותקילין ,אחר שהלכו הסבלים והסוחר מביתו ,פתח היהודי את וכידוע שכל השנה יש בה שס"ה ימים כנגד שס"ה גידים ,והאיברים החביות ומצא שרק מלמעלה היו מונחים גרגירים יפים של נחושת, הפנימיים הם כנגד הימים טובים ,וראש השנה הוא מכוון כנגד המח ,אבל למטה היו כל החביות מלאות חול ,מיד כשראה זאת הסוחר יצאה ועל כן יש למח מכסה חזק של הגולגולת ,כי המח צריך שמירה חזקה ,נשמתו ונסתלק לבית עולמו. שהוא ראש לכל האיברים ובו תלויה חיותם ,כן הוא בראש השנה כך יש שהעולם מרמה את האדם ,מלמעלה בשטחיות נראה לו אשר בו תלויה חיות כל השנה כולה. שמעשיו יפים ונאים ,אבל בעומק ,הכל שוא ודמיון ,וכמו דאיתא שמירה זו היא תמימות היינו להתפלל בתמימות ,אם יאיר לו אור במדרש שמי שיש לו נסיון וסוגר עיניו ,זוכה לחזות בנועם ה' ולהנות קדושת היום מה טוב ,אבל גם כשלא מאיר לו יאמר דיבורי ההמלכה מזיו השכינה ,הרי שצריך להתעורר מאד לא לרמות עצמינו ,לא בפשטות' ,קחו עמכם דברים ושובו אל ה'' ,העיקר שלא יצא להחליף רווח נצחי עבור שאול תחתיות וגהינם מר. מהתמימות ,תמימות זו היא כלי חזק על המח. וכשאדם שומר את בריתו ,אזי גם אכילתו ומשא ומתן שלו מתעלים וגם ענין ראש השנה הוא תמימות ופשיטות כדאיתא בלקו"ה (הל' במעלה גדולה ,וכמו שאמר הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע שמי שפוגם נט"י ג' ה' ,הל' ביהכנ"ס ה' כ"ד) ואין לנו אלא לתלות עצמנו באילן בבריתו רח"ל אינו שווה את מאכל פיו ,וכל מה שהוא אוכל ,הוא בזכות גדול ,לבטל דעתנו לרביה"ק אשר אמר 'השי"ת נתן לי מתנה את ראש שמישהו אחר שומר בריתו. השנה' ולהתקרב אליו בתמימות ,על יום זה כתוב בתורה 'בכסה ליום חגנו' ,בשונה משאר המועדים החלים בעת שהלבנה במלואה ,יום זה ובפרט בימינו אלה ,בהעלמה שכזאת ,מי שיודע חשיבות הקדושה חל בכסוי הלבנה דייקא ,בשעה שאין אנו רואים אותה ,דווקא אז הוא שכדאי לבא לעוה"ז בשביל להתאכזר על עצמו ולשמור בריתו ,בזה מטהרים כל העולמות ,וכשיש איזה נסיון ,הוא עת רצון והשי"ת מתחנן יום הראשית לכל השנה. אליו' ,אנא המלך אותי בעולמי' ,אין לשער מה שנעשה בשמים ברגע חדוות ה' היא מעוזכם הנסיון ,שהמלאכים עומדים ומליצים יושר עליו ומבקשים שיזכה לעמוד בנסיון ,וגם אין לשער איזה זכות הוא כשעומד בנסיון. כתב רביז"ל (לקו"מ סי' י"א ,כ"ז)ש'עֹז' הוא מרמז על שמירת הברית, וזה שאמר עזרא הסופר על ראש השנה 'כי חדות ה' היא מעזכם' כי יעזור ה' ונזכה להמליך אותו ית' בשמחה רבה ,ולפעול לכל ישראל עיקר המלכת השי"ת אינו אלא באמונה ובשמירת הברית שזה תלוי רפואות וישועות חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל אמן. בזה ,ועל זה ביקש דוד המלך ע"ה' ,העבר עיני מראות שוא' ,שלא יראה מראות שוא ,כל ראיה שאינה ראיה דקדושה ,היא שוא ושקר" ,חזקו וגילו כי שוד גמר ,לצור הוחילו בריתו שמר ,לכם ותעלו לציון שהיא היפך התכלית שלמענה נברא ,כמו המוכר חתיכת זכוכית ואמר ,סולו סולו מסילותיה ,תחל שנה וברכותיה" (מפייט 'אחות במחיר של יהלום ששווה מליוני דולרים ,והקונה הולך לביתו בשמחה קטנה') זי מאתיים שנה להסתלקות ולהעלות האור הגנוז והנורא, הבוקע מעתיקא קדישא מאדם קדמו"ן ()200 ׀ הרה”ח ר’ אליעזר ברלנד שליט”א ׀ "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו ,אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" (תהלים קיח ,כב־כג) ,מימות עולם זה שש אלפים שבע מאות ושבעים ואחת שנים ,מצפים כל העולמות ,אצילות ,בריאה ,יצירה ,עשיה ,לנסיעה קדושה ונוראה כמו שאמר רבנו הקדוש והנורא "דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד" (איכה א ,ד) שהדרכים כבר מצפים ומייחלים לפעמי הנוסעים והולכים לציון הקדוש והנורא (חיי מוהר"ן שטו) ,שכל האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ,עם שם ועבר ,וכל הצדיקים שבדורותיהם ,ציפו ויחלו לנשמה הנוראה הזאת ,1בסוד "הוציא לחם ויין"( 2בראשית יד ,יח) ,שעולה במספר נחמן (לחם ,87יין ,)841 = 07שבישר שם לאברהם אבינו על הנשמה הנוראה ,שעליה נאמר "קורא הדורות מראש ,3אורח ברגליו לא יבוא"( 4ישעיה מא ,ג־ד)' ,שלא נתאבקו רגליו של אברהם אבינו במלחמת המלכים ,אלא כהולך מביתו לבית המדרש'( 5בראשית רבה מג ,ג) ,וכמספר שבאו אל אברהם אבינו לחם עמו ,מאתיים ששים אלף רבוא פחות אחד ,כך באו אל חזקיהו ,6וכך יבואו עם נשמת מלך המשיח ,ועליהם ממונים מאה ושמונים וחמשה אלף ראשי גייסות ,שעל זה מסביר האר"י( 7ספר הליקוטים פ' תולדות עה"פ ויאהב יצחק) ,שהם כנגד מחצית ש"ע אלף נהורין ,שמאירין עי' כוכבי אור חכמה ובינה מ"א כי הוא הרב והתלמיד שעליהם הביטו והסתכלו מעת תחילת בריאת העולם ועד עתה וכו' עי"ש ,וע"ע זוה"ק מדרש הנעלם א לך לך .בספר אור עולם לרמ"ד והאלי בראשית י"ד "מלך שלום הוציא לחם ויין" והנה מלך סדום שיצא לקראתו הוא סוד מלך בלהות שמבקש לקטרג אל הצדיק אבל כשראה שהעליונים והתחתונים כולם מסכימים לטובתו ולגדלותו של הצדיק גם הוא הוכרח לשבות מקטרוגו. כשחזר אברהם אבינו ממלחמת ד' המלכים ,קיבל את פניו מלכי צדק מלך שלם שהוא שם בן נח ,והוציא לו 'לחם ויין' ,שזהו רמז לנשמתו הנוראה של רבנו ב הק' ,ובעצם כאן התבשר אאע"ה על נשמתו הק' של רבנו הק' שתרד לעולם שהיא המסייעת לכל הצדיקים בכל מלחמותיהם .בספר אור עולם לרמ"ד והאלי בראשית יד "מלך שלם הוציא לחם ויין" מלך שלם מרמז על המשכת כל הש"ע נהירין של ע"ק שעולים כמנין שלם שעל ידיהם האירו פניו של אברהם. עי' ליקו"מ תו' ס"ז " -קורא הדורות מראש -שכל הדורות נמשכים מן הראש ,דהיינו מהצדיק" .ועי' ליקו"ה הל' שבת ד ,ט. ג מלשה"כ ישעיה מא ,ג־ד " -ירדפם יעבור שלום אורח ברגליו לא יבוא ,מי פעל ועשה קורא הדורות מראש" ,שכל הפסוק הזה קאי על מלחמתו של אאע"ה ד בד' המלכים. דהיינו שאאע"ה נלחם בקלות בארבעת המלכים' ,כמי שהולך מביתו לבית המדרש' ,וכל זאת מחמת סיועו של הקב"ה בעצמו ,ואפילו למלאכים הנקראים ה 'רגליו' לא נזדקק ,כי כביכול מרכבתו של הקב"ה בעצמו הלכה לפניו וניצחה במלחמתו (ועי' זוהר פר' לך לך ח"א פו.). ו מלכים ב' יט ,לה .סנהדרין צה . האר"י הק' מסביר את מאמר חז"ל 'ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג' ,וקיצור דבריו כך הוא :כי ישנם ( 370ש"ע) אלף קליפות כנגד ז ש"ע נהורין ,והם נקראים ע"ש דקליפה המוזכר בדברי רבינו בתורה מ"א שהיא קליפת תולע המכלה את הכל ,והצדיק השלם אמור להכניעם לגמרי .אלא שאאע"ה ההכתרה תשע"א חי בפנים של אריך אנפין ,והצדיק שיזכה לכל הש"ע אלף נהורין של אריך אנפין ,8לעתיד לבוא הוא אשר יוכל להכניע את כל שאר המאה ושמונים וחמישה אלף הממונים על מאתיים ששים אלף ריבוא קליפות פחות אחד. כי להכניע את כל האין סוף קליפות יכול רק הצדיק שעולה לעתיקא ולאדם קדמון ,ששום קליפה ושום הסתרה ,אפילו הסתרה שבתוך הסתרה לא תוכל לעמוד כנגד האור הנורא הבוקע מהציון הקדוש והנורא ,אשר הצדיק הנורא השוכן בתוכו זכה להכלל בעתיקא ובאדם קדמון ,כמו שאמר (חיי מוהר"ן רעב) אני סבא דסבין ,שהוא עתיקא דסבין ,סתימא דכל סתימין ,עילת העילות ,אדם קדמון דאדם קדמון ,יחידה דיחידה. ורבנו הקדוש והנורא גילה לנו ,שבכל רגע ושניה הוא אך ורק מוסיף עוז ותעצומות ומכפיל את כוחותיו ואורותיו פי שנים ,המרמז לאין סוף ,כמו שנאמר "נתן תתן" אפילו מאה פעמים .9ולכן רבנו הקדוש והנורא ,שזכה לעיבור של נשמת פנחס ,שנאמר עליו "ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה"( 10תהלים קו ,ל) ,שזכה ליחידה דנפש ,ליחידה דרוח ,ליחידה דנשמה ,וליחידה דחיה ,וליחידה דיחידה (עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א ,לד)' .כי יש תפלות שאינן צריכות סיוע למעלה בעלייתן כגון פנחס ,שעלה בתפלתו לחיה ויחידה ,שלא נמסרו פניהם לשליח' ,ושהן בפסוק חמש תיבות ,בעלות חמש אותיות ,שכל זה מרמז לכל ה' הפרצופין הנכללים זה בזה. רבנו הק' שזכה גם כן להיכלל לגמרי בנשמת משה ,שעליו נאמר (עשרה מאמרות ,שם) 'נביא אשר השלים הדיוקן האנושי יותר מכל בן תמותה'" ,ולא כהתה עינו ולא נס ליחו" ,ובתרגום" :ולא שנא זיו יקרא דאפוהי" (דברים לד ,ז) ,כי זכה משה לעורר בעליונים מה שלא זכה שום אדם ,והוא בחינת הכהן הגדול אשר נשא על מצחו את נזר הקודש ,הציץ הנורא המתנוצץ בכל הגוונין עילאין ,שבו תלויה כל הכפרה של עם ישראל לדורות עולם ,והוא אשר יתקן את כל הדורות ,כמו שאמר רשב"י' :יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין' (סוכה מה ,).ואת כל הבאים אליו באמת ובתמים. רבנו הק' הוא המתקן את כל ארבעה אבות נזיקין ,שור בור מבעה הבער ,ראשי תיבות במש"ה ,ודבר זה רמוז גם אצל אברהם" :שוכן באלוני ממרא האמורי" ,ראשי תיבות במש"ה ,שהצדיק שהוא איש החסד האמת בבחינת אברהם זוכה להכניע בכל רגע ושניה את ד' אבות נזיקין ע"י שהוא מתחבר בכל רגע ושניה לד' אותיות השם ויודע ורואה שאין עוד מלבדו (עפ"י מגלה עמוקות חיי שרה דף מ"א) ,וראשי תיבות במש"ה11 הם כנגד ד' אותיות הוי"ה ,12שכל הפוגם באות אחת ניזוק באחד מד' אבות נזיקין ,שכנגד אותה האות ,אבל זה שמודה ,ואפילו רק אמר בפיו 'הריני משלם' ,כבר זוכה בכל התיקונים ,שהם כפל ד' וה' .ומסביר מוהרנ"ת (הל' גניבה ד' ז') שתיקונים אלו מכניעים את כל י"א אלופי עשו,13 וכל מאה ושמונים וחמשה אלף ראשי גייסות ,שעומדים על גבי ישראל בכל דור ודור ,ורק על ידי הצדיק ,שזוכה לאורות ש"ע אלף נהורין, זוכים להכניעם ולמגרם ולבטלם עד עולם. כעת נוסעים אנו בחיל ורעדה ,פחד ומורא ואימה ,נוסעים לבראשית מאמר סתום ,למקור כל ההשפעות שורש הבריאה ,לבריאה חדשה שלא הייתה מעולם ,חסדים חדשים שעדיין לא נבראו ,מוחין חדשים שהולכים כעת להיבראות ,מוחין חדשים לתורה ותפילה ,מוחין שלא היו מעולם (ליקו"ה ר"פ מתנה ה' דף י"ז) ,מוחין שאי אפשר לקבלם רק ע"י אהבת חברים אמיתית ,התכללות אמיתית זה בזה ,והרגשת שפלות אין סופית .שאין יותר גרוע ממני ,שאני באמת הכי גרוע בעולם ,יותר מכל הצדיקים ,יותר מכל הבינונים ,יותר מכל הרשעים ,וגם יותר ממה שאני חושב למדרגת עצמי הנמוכה שאין יותר מדרגה נמוכה מזו ,ואע"פ כן עדיין אני נמוך מהמדרגה שאני חושב את עצמי רבבות רבבות אין סוף פעמים (תורה י"ד) ,ורק ע"י הציון הקדוש והנורא שנוסעים אליו אלפי אלפי אנשים ,שרק ע"י ההתכללות האמיתית בכולם בבחי' מקבלים דין מן דין ,ע"י שזוכים באמת לקבל את כל הנקודות הטובות אשר משפיע הצדיק האמת בכולם. הכניע רק מחציתם בסך 185אלף ,וכן חזקיהו הכניע רק מחציתם בסך 185אלף ,ואילו היה אומר שירה היה זוכה שיבוא שוב סנחריב ויכניע את המחצית הנותרת של הש"ע אלף קליפות ,ואז היתה באה הגאולה ,כשחזקיהו משיח בראשה .וזה נרמז כאן ,שנשמת רבנו הק' היא זו שזכתה לש"ע נהורין ,והיא אשר תכניע הסטרא אחרא בשלימות. ש"ע נהורין הם אור הפנים כמבואר בדברי רביז"ל תורה כ"א בחי' ”חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח ,א) .האר"י מבאר זאת :כי כאשר כותבים את אותיות ח השם המפורש במילוי יו"ד מקבלים את השם הקדוש יו"ד ה"י וי"ו ה"י ,שם זה מכונה "שם ע"ב" ,בגלל סכום אותיותיו ( ,)72ובגימטריא הוא עולה חכמה עם הכולל, כאשר כותבים שם זה "באחוריים" ,מתקבל השם יו"ד ,יו"ד ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ,יו"ד ה"י וי"ו ה"י [העולה בגימטריא ,184ועם הכולל מתקבל המספר ,]185השוה לערכה של המילה הפנים ,לפנים ישנם שני צדדים ,ומשום כך נכפיל את המספר הזה וכך נקבל ( ,)370אלו הם ''ש"ע נהורין'' 370 ,האורות הנובעים מן החכמה. בדומה לכך השם הקדוש אל ,ששורשו בשם ע"ב עולה 185כאשר ממלאים את אותיותיו – אל"ף למ"ד ,נמצא שפעמיים שם אל עולים גם כן – 370כערכם אורות הפנים ,אורות אלה נובעים מתוך שלש עשרה מידות הרחמים ,וביתר פירוט ממידת האמת (גם בחינת אל וגם מידת האמת מקבילים לפנים ,זו ללחי שמאל וזו ללחי ימין ,עץ חיים). עפ"י ליקו"ה הל' תפילין ה ,לט. ט כתב בספר עשרה מאמרות שפסוק זה הינו בן 5תיבות ,שבכל אחת מהן 5אותיות ,והוא כנגד כל חמשת הבחינות של נפש רוח נשמה חיה יחידה ,שכל י אחת מהם כלולה בעצמו מכל הנרנח"י ,ולמדרגה מושלמת זו זכה פנחס ,ומי שנמצא במדרגה שכזו ,תפילתו עולה ישירות ללא שתזדקק לסיוע של המלאכים. במש"ה רומז לצדיק הדור ,שרב כוחו לתקן מכל ד' אבות הנזיקין הרמוזים בר"ת של שמו. י"א מוהרנ"ת מבאר בהל' נזקי ממון א ,א ,שכל ההזיקות והדינים שבעולם נמשכים מד' אבות נזיקין (ועי' חת"ס בהקדמה לב"ק). י"ב וז"ל מוהרנ"ת שם "ע"כ הוכרחו להוציא מהסט"א כל בחי' התשלומין של הגנב שהם כפל וד' וה' שסכום כולם עולה י"א כי כפל הוא שנים וד' הו' תשעה י"ג וכולם יחד עולה י"א" .וכך מוציאים מהסט"א כל הקדושות מקרבה ובטנה בחי' תשלומי כפל ד' וה' שעולים כולם י"א ,בחי' אחד עשר יריעות עזים ,בחי' אחד עשר סממני הקטורת ,שעל ידם עיקר הכנעת הסט"א שמוציאין ממנה גם עצמות חיותה. טי הנשמה האדירה של ראש בית ,אשר ממנה משתלשלים כל הנשמות וכל השכלים של כל הברואים ,דומם צומח חי מדבר ,אש רוח מים עפר ,וכל הבריאה משלשול קטן שבים ועד מלאכים ושרפי מעלה ,כולם משתלשלים מהנשמה הפלאית הזאת ,14ראש כל בית – 15בראשית מאמר סתום ,16שאין דבר בעולם יותר סתום מאשר הנשמה הפלאית הזאת ,שרש כל הברואים והנבראים ,אשר אין לה שום ישות ואין חקר לגדלותה ,ולית שום מוח שיוכל להשיג את עצם מעלתה וסתרי פעולותיה ,להשיב את כל העולם כולו בתשובה ,להחזיר את כולם לצור מחצבתם ,כל אחד ואחד לשרשו האמיתי שיש לו בצור עולמים אשר ברא את כולם יש מאין ,ואשר הקדים לבריאת כולם את הנשמה הפלאית הזאת ,סוד בראשית מאמר סתום שהוא בחכמה סתימאה ,הסתום ונעלם מכל מוח שבעולם ,מכל מלאך ושרף ,אשר לעולם אי אפשר להשיג את סוד מעלתה. ואך ורק היא היחידה אשר קבלה את סוד ר"ה בהליכתה ד' אמות ראשונות בער"ה על אדמת הקודש ,17אשר אז השיגה את כל סודות פלאי הבריאה ,אשר שום אחר לא לפני ולא לאחרי יוכל להשיג יותר לעולם ,וכל הדרגות של כל הצדיקים נמשכים אך ורק מנשמה זו – סוד בראשית מאמר סתום ,הקדומה לכל הקדומים ,הנסתרת יותר מכל הנסתרים ,הנעלמת יותר מכל הנעלמים ,אשר זכינו דווקא אנחנו הקטנים מכל והפחותים מכל בריה ,דווקא ליסע אל הנשמה הזו אשר בידיה ובתפילותיה כל המפתחות למוחין החדשים של השנה החדשה ,ואשר עליה ועל הנלווים עמה נאמר :צדיקים גמורים נחתמים לאלתר לחיים טובים ולשלום. יהי רצון שנזכה בנסיעה זו לחרטה אמיתית ולוידוי דברים בתכלית אמת ,עד אשר נשוב מאהבה ,עד שכל הזדונות יהפכו לזכויות על ידי לב נשבר אמיתי ,אשר הוא הכלי לאור אין סוף ,ש"ע אלף נהורין. עי' מדרש רבה פרשה ח' (דף ט')" :רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל אמר ,בנפשותן של צדיקים נמלך הקב"ה וברא את העולם" ,וכן במדרש רבה רות ב' י"ד ג' (דף ס"ז) ,וכן מובא בילקוט שמעוני בראשית א' י"ג ודברי הימים-א פרק ד' רמז תתרע"ו .וכן מובא בספר הליקוטים להאר"י הקדוש פר' עקב פרק ב' ,מגלה עמוקות עה"ת פר' בא" :נשמות צדיקים אשר צרורים בצרור החיים ,הן הן אבות העולם" .ע"ע בעבודת הקודש ח"ג ה'" :כלומר ,בעבור נפשותיהן של צדיקים נמלך והסכים בדעתו הנפלאה לברוא את העולם ,נמצאו הצדיקים סיבת הבריאה כולה". מובא בליקו"מ ח"ב תורה ס"ז :וזהו "בראשית -ראש בית" ,בחינת הבעל הבית של העולם .היינו הצדיק האמת ,שהוא היופי והפאר של העולם ,שהוא ט"ו בחינת יוסף ,בחינת "ויוסף הוא השליט ,הוא המשביר" וכו' (בראשית מב ,ו) ,בחינת ראש בית ,בחינת בעל הבית של העולם. ראה ליקו"מ ח"ב תורה ס"ו -ס"ז .וראה הרמב"ן (בראשית א ,ג) וז"ל" :וכן וירא ראשית לו דמשה ,יסברו כי משה רבינו נסתכל באיספקלריא המאירה ט"ז (יבמות מט ב) וראה ראשית לו ,ולכן זכה לתורה .הכל כוונה אחת להם". ראה שבחי הר"ן אות ט"ו אמר שתיכף שהלך ד' אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג ,ראה עוד חיי מוהר"ן רל"ד בכוכבי אור שיחות וסיפורים כרך י"ז ו' סעיף ז' ,וז"ל :נסיעת רבינו ז"ל לא"י שמכוון ממש לימי ראש השנה נכנס בעיר חיפה (ועיין בשיחות הר"ן ט"ו בסיפור הנסיעה ברוב שמחתו שהייתה בזאת הלילה) כי לפי הנ"ל יש לבאר שזה מה שקבע מאז והלאה לכל אנשיו את יום אסיפתם אליו בראש השנה. ההכתרה תשע"א כ אור הצדיק וציונו הקדוש ׀ הרה"ח ר' שמואל משה קרמר שליט”א ׀ וכמו שמפרש רביה"ק 'כל הנהנה מן התורה נוטל חייו מן העולם', אור הצדיק הוא אור היראה והאהבה כי הצדיק מגלה הפנימיות של התורה שזה אהבה ויראה ,ואם היינו איתא בליקוטי מוהר"ן בתורה י"ז שיראה ואהבה מקבלים מהצדיק מרגישים את זה ,לא היינו רודפים כלל אחר הבלי עוה"ז .וכל זמן הדור ,שהוא המגלה היראה והאהבה .והרי ידוע ששלימות כל דרכי שעדיין רודפים אחר הבלי עוה"ז זה סימן שלא מרגישים אור הצדיק, העבודה הוא יראה ואהבה ,כמ"ש בזה"ק שכל תורה ותפילה וקיום כי נחשך אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול. מצוה ,אם לית בה דחילו ורחימו לא פרחת לעילא ,הרי ששלימות העבודה הוא רק ע"י יראה ואהבה .וכן מובן ממה שמפרש רביה"ק אור הצדיק גנוז לעתיד ,ושייך היום לטעום ממנו בתורה קי"ב שכשאדם נמצא בחושך אינו יכול להוציא תיבות התפילה ביראה ואהבה .הרי שזה העיקר .וכל החיות והתלהבות ורבינו ממשיך ואומר" ,שאם נחשך אצל אור הצדיק נחשך אור היראה והאהבה ,ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעום ולהבין ולראות והתעוררות שיש לאדם בעבודת ה' הוא לפי היראה ואהבה. אורו הגדול של הצדיק" ,ויש להבין את שינוי הלשון שבתחילה ובאמת בכל דרגא יוכל האדם לבא ליראה ואהבה רק שצריך להתבונן ,כתב לשון 'להבין ולראות' ,וכאן רבינו מוסיף לטעום ולהבין ולראות, וכמ"ש בתחילת השו"ע ,שאם יתבונן האדם שהשי"ת מלא כל הארץ ויבואר ע"פ מה שמובא ענין הטעם בתורה ט"ו לענין שמי שרוצה כבודו ורואה כל מעשיו ,עי"ז נופל עליו יראה והכנעה .הכלל שאהוי"ר לטעום טעם אור הגנוז ירבה במשפט והתבודדות ,וידוע שמוהרנ"ת שייך לכל אחד לפי דרגתו ,אלא שצריך לעורר את זה ,כי יש בעולם למד פעם את התורה הזאת בלשון 'מי שרוצה לטעום טעם רביה"ק, השפעה של יראה ואהבה .וההשפעה הזאת ,אינה באה כי אם ע"י ירבה בהתבודדות' ,ויובן לפי זה הלשון 'טעימה' כי עצם האור יתגלה צדיק הדור ,וא"כ נמצא שאת כל החיות וההתלהבות בקיום התורה לעתיד ,ומה ששייך היום זה טעימה .ומובא פירוש מא' מתלמידי ומצוות ועבודת ה' מקבלים מהצדיק. המגיד על הנאמר במוסף של שבת טועמיה חיים זכו ,ומפרש שמי שטועם את האור בעוה"ז זוכה לעתיד בשלימות האור. כי בפשטות היה אפשר לשאול מה הצדיק מחדש ,הרי יש כבר תורה ומצוות ,אלא שהחיות וההתעוררות שירגיש האדם באהבת ה' ויקיים נמצא לפי פירוש מוהרנ"ת ,שהאור הגנוז הוא אור הצדיק .כי אמרו המצוה בהתלהבות וחיות ,זהו היראה ואהבה שמקבלים מהצדיק. חז"ל שהשי"ת גנז את אור לצדיקים לעתיד לבא .ובפשטות הכונה לעתיד לבא ,אבל בדרך הבעש"ט מבארים ,שגנז את האור בשביל על ידי אור היראה והאהבה בטל טעם העוה"ז הצדיקים שיבואו בכל דור ודור .כי האור הגנוז נמצא אצל הצדיק, וכשטועמים את טעמו ,זהו טעם אור הגנוז שלעתיד. רבינו מביא בסי' קל"ג שהתורה וכן אור הצדיק גדולים מאד יותר מכל העולם אלפים ורבבות פעמים .ויש בלשון זאת פלא לכאורה ,וזה מה שרביה"ק אומר שמי שאינו זוכה ,אף שהוא אצל הצדיק ,אינו כי התורה היא רוחנית ולא גשמי כלל ,וא"כ מה שייך אלפים ורבבות יכול לטעום אור הצדיק שעל ידו יוכל לבא לתכלית התורה ,כי ע"י פעמים כנגד העולם הזה .אלא פירוש הענין שכלפי אור התורה ונועם שמתקרבים לצדיק וטועמים אורו ,זוכים אל התכלית. הצדיק אין כל הבלי עולם נחשבים כלל. אכ הדרך לזכות לזה ,ע"י עצות הצדיק והביטול אליו ואהבה בבחינת ''אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם'' ,שמים הוא יראה ואהבה בחי' אש ומים ,שזה נתלבש בקדרות ונחשכים ונתכסים בשק ,והיינו שאינו מרגיש חיות בעבודת ה' ,לא בתורה ולא בתפילה והכל נעשה אצלו יבש ,ולומד ומתפלל אלא שאין מרגיש שום חיות. ויש לבאר מדוע תפס רבינו דווקא את הדוגמא של מערת המכפלה. ובפשטות אפשר לומר שהנשמות עולים דרך שם לגן עדן ,כי הם מגיעים משם לתכלית הטוב ,וכן הצדיק הוא הבחינה הזאת שכל הנשמות עולים על ידו לגן עדן. הכלל ,שרבינו אומר שבכדי להבין ולטעום אור הצדיק צריך להיות נקי ממעשים רעים .וא"כ יש מקום להקשות מהיכן ההתחלה ,הרי כל המעשים טובים שאנו זוכים הוא גם ע"י הצדיק .ומפרש מוהרנ"ת בכמה מקומות שיש הרבה דברים שאחד תלוי בשני ,וצריך להתחיל מיד מאיפה שמתחילים ,ובמה שנמצאים .אם בקיום המעשים טובים ,אם בעסק ההתקרבות לצדיק. והנה רבינו אמר שיש לו רחמנות על שני כתות אנשים :כת אחת שלא זוכים לדעת ממנו לגמרי ,וכת שניה שזוכים לדעת ממנו ואין מצייתים לעצותיו ,ושם רבינו אומר שכשיבא הזמן לאחר פטירת האדם ,כשישכב עם הרגליים אל הדלת ,אז יבין שאם היה מקיים את עצות הצדיק לא היה דרגא בעולם שלא הייתי מעלה אותו .כי לצדיק ועל זה אומר רביה"ק שם ,שזה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק. יש עין יפה ,והוא רוצה שנהיה כמוהו ממש והוא רוצה ויכול להעלות שהרי מהצדיק מקבלים יראה ואהבה ,כי אור הצדיק הוא אור יראה את האדם לכל המדרגות שבעולם מה ששייך לכל אחד לפי בחינתו ,ואהבה ,וכשנחשך ממנו אור הצדיק אזי נסתם לבו מאהבה ויראה. וזה תלוי כפי ההתחלות שלנו בפשטות ,באמונה ובביטול,שעל ידי זה נזכה לראות ולהבין אורו הגדול של הצדיק ,שזה גם ביאור במה וכל זה מחמת עכירות מעשיו שאין עולים יפה .כי יתכן שיהיה האדם שאומר שעל ידי הצדיק יוכל לבא לתכלית הטוב .כי גם לעתיד לבא חכם גדול מאד ,אבל מעשיו מגושמים ומלא תאוות ,שאע"פ שלפי תהיה הגאולה ע"י צדיק הדור ,שמשיח יהיה צדיק הדור והוא יביא חכמתו יודע מיאוס התאוה ,בכל זאת למעשה אינו מתגבר .אבל באמת חכמה דקדושה תלוי במעשי האדם ,כי מעשי האדם הם הכלי את כל העולם לתכלית הטוב. לאור הרוחני של החכמה דקדושה .ולכן אומרים בכל מצוה ,אשר קדשנו במצוותיו ,קודש הוא בחי' חכמה ושכל ,כמה שאדם עושה אור הצדיק הגדול ,מאיר בציון הקדוש כבקודש הקדשים יותר מעשים למעשה ממש ,זהו הכלי והצמצום לאור השכל והחכמה ובהמשך דבריו שם בתו' י"ז ,מביא דוגמא לענין שנחשך אור הצדיק דקדושה ,ולכן ע"י מעשים רעים ח"ו ,נחשך שכלו ,ונעשה בבחי' אף שהוא אצלו ,ממעשה עפרון ואברהם ,שמצינו אצל עפרון שהיה חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו. במקום מערת המכפלה שבאמת יש שם אור גדול מאד ,אעפ"כ אצל עפרון זה היה מקום חושך ואפילה ,ועל כן מכרו בשמחה רבה כי באמת הצדיק הוא החכם האמיתי שמאיר ,כמ"ש בתו' ל' שהוא לאברהם .וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שבאמת אורו גדול מאד ,מאיר השגות אלקות אפי' בהקטנים והנמוכים ,כי יכול לצמצם משכל שמאיר בכל העולמות כולם ,ואין עיקרו רק להאיר למעלה ,אלא גדול לשכל קטן ,וזה מה שמקבלים מהצדיק ,את השכל והחכמה בעיקר להאיר בעולם הזה .ואעפ"כ אצל זה האדם אינו מאיר כלל ,דקדושה ,אך כדי לשמוע את קול הצדיק צריך כלים ,והוא המעשים טובים ,כמ"ש בתורה כ"ב שע"י שימוש הצדיק זוכים לשמוע קולו. אדרבה הוא חושך אצלו. אבל גם יש לרמז שרביה"ק רמז על הציון הק' שלו ,שיש כאן במקום הציון הק' אור גדול מאד ,וכמ"ש מהרנ"ת שבציונו הק' מאיר בחינת פי שנים כבעת הסתלקותו ,וכן רואים את ההתעוררות שיש כאן ,ובזה נתבאר שככל שיעשה עוד מעשים טובים יאיר אצלו אור הצדיק ,ולכן אל יטעה האדם כשאינו מרגיש אור הצדיק ואינו טועם שאין זה ענין פשוט כלל. אורו ,לומר שזה סימן שנפל מאור הצדיק והוא מרוחק ממנו ,ח"ו ואפשר לומר שהוא בחי' מש"כ על ארץ ישראל שיש בהם עשר לומר כן ,אלא אדרבה יתעורר יותר להתקרב אל הצדיק ולעשות קדושות שזה למעלה מהמקום ולמעלה מהטבע ,ועל שם זה נקראת 'מעשים' טובים ,ורבינו אומר במ"א שעיקר העשיה זה צדקה וכן 'ארץ צבי' משום שכמו שעור הצבי אין מחזיק את בשרו ,כן בארץ אמרו חז"ל שצדקה שקולה ככל המצוות ,וכן לימוד תורה נקרא ישראל כמה שיושבים בה כן מחזיקה ביותר ,וכן בירושלים מעולם אצל רבינו עשיה ,שאמר 'נכספתי להמשיך את העולם לידי עשיה' לא אמר אדם צר לי המקום ,וביותר נתגלה זאת בעזרה ש'עומדים להרבות הרבה בלימוד התורה ,לכן יתעורר לעשות מעשים טובים, צפופים ומשתחוים רווחים' ,וראו בחוש ממש שהמקום מתרחב ,צדקה וחסד וללמוד תורה .ואע"פ שדרגת העשיה הגשמית היא ועוד יותר בקודש הקדשים ש'מקום ארון אינו מן המדה' ,וזה היה נס חושך כלפי אור החכמה ,אעפ"כ הוא כמו כלי שמגביל את האור .וכמו תמידי ממש .וכן אפשר לומר שכאן בציוה"ק שהוא בקדושת ארץ שאיתא בליקו"מ סי' ס"ו שעצם המניעות הוא הכלי אל האור ,להגביר ישראל ,יש כאן ממש בחי' למעלה מהמקום ,ואין לשער הכח המושך את החשק ,וכן מפרש בסי' קט"ו על הפסוק ומשה ניגש אל הערפל- שיש בציוה"ק ממש בבחי' קודש הקדשים ,שקבר הצדיק הוא בחי' אשר שם האלקים .ולכן גם כשאדם מרגיש ריחוק וערפל ,אם יתחזק אבן שתיה ,ולמעלה מן המקום. להתקשר לצדיק בלי טעם כלל ,אזי זה הריחוק נתהפך לעשיית הכלי לאור השכל והחכמה דקדושה. איך להזהר שח"ו לא יוחשך אצלו אור הצדיק ,והתיקון לזה. עבודתינו לבא לרבינו בהתחדשות בכל פעם עם כל האור הגדול הזה ,אומר רבינו שיש אדם שנחשך אצלו כל זה האור ,כמו שממשיך רביה"ק שיש מציאות שנחשך אצל אחד היראה כשאנו זוכים להיות כאן אצל ציון רביה"ק נשים לב ונדע שיש כאן כח ההכתרה תשע"א בכ נצחי של התחדשות ,כי בחייו רבינו היה חידוש בענין ההתחדשות, ובפרט לאחר הסתלקותו הוא עולה מדרגא לדרגא ,וכן אמר רבינו שההיכל שלו למעלה ,הוא היכל הגוונין המשתנים ,כי כמו שבחייו היה מתחדש ממש בכל רגע ורגע ,על אחת כמה וכמה שכאן אצל הציוה"ק מקבלים כח של התחדשות. וכמ"ש בשיר של ר' יצחק בריטער" ,ציונו הק' קדש קדשים ,בכל עת ורגע מחדש חדשים". ואיתא גם כן בתו' ס"ב שכשבאים לצדיק ,צריך לבא אליו כמו פעם ראשונה ,וזה עיקר עבודתינו כאן לקבל על עצמינו שאנו שייכים לרביה"ק ,ללקוטי מוהר"ן ,וזה הצדיק שלנו שיהיה מה שיהיה ,על ידו נבא לתכלית הטוב ,ואפי' אם נרגיש חושך וריחוק ,אדרבה נתחזק ביותר ,כי אין האור בא ברגע אחד ,צריך הכנה וכלי לזה ,וההתחזקות בזמן שלא מרגישים ,ונראה שזה חושך ,זה עושה את הכלי. הרי שעלינו להתחדש מעכשיו להתחזק בהתקרבות וההתקשרות לצדיק .כמ"ש בתו' קכ"ג שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו זה להתקשר לצדיק ולבטל את שכלו לגמרי ,ורבינו מביא דוגמא מקבלת התורה שאז השליכו את שכלם לגמרי ,עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו. וכן בתו' ס"ו שהנסיעה לצדיק כל יהדותו תלוי בזה .וכל אחד שזכה לטעום קצת ,רואה ומרגיש את זה ,שכל החיות וההתעוררות תשובה שלנו ,הכל תלוי בצדיק ,ואי אפשר לתאר מה שנעשה כאן ,שרבינו עוסק עם כל אחד ואחד .ועל ידו נוכל לבא לתכלית הטוב .נתחזק ונתחדש לקבל על עצמינו לקשר עצמנו עם הצדיק ,ו'לקבל דבריו כל אשר יאמר כי הוא זה ,דבר קטן ודבר גדול ,ולהשליך כל החכמות. כי כל זמן שנשאר שום שכל ,אינו בשלימות ואינו מקושר לצדיק' (לשון רבינו בתו' קכ"ג) ,ולזה אנו צריכים לכסוף ,מה שיותר להתקרב לצדיק ולבטל עצמינו ולזרוק שכלינו ,רק נכליל עצמינו בתורותיו הק', ולהשתדל עד כמה שיכולים לקיים עצותיו הק'. ובפרט בעצת כל העצות השיחה בינו לבין קונו ,שאנ"ש היו אומרים שאלמלא התקרבנו רק לדעת העצה של התבודדות היה הכל כדאי, ועי"ז בודאי נזכה להיות אנשים כשרים .לכן נתחדש בזה ללמוד התורות של רבינו ולחיות איתם ,לעשות מתורות תפילות ,בפרט בענין של שיחה בינו לבין קונו ,ועי"ז נזכה באמת לבא לתכלית הטוב כמו שרבינו יכול להביא אותנו .אמן. גכ מלכות ה' ׀ הרה”ח ר’ נתן ליברמנטש שליט”א ׀ כל מאורעותיו הם לטובתו .העלאת המלכות .ענין ראש השנה .וידוי דברים בער"ה. רביה"ק פותח בלקו"מ סי' ד' 'כשאדם יודע שכל מאורעותיו לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא' .ואי' בגמ' (פסחים נ ):על הפסוק ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ,וכי האידנא לאו הוא אחד ,אלא לברך הטוב והמטיב על הרעה ,כי רואה את הרע אלא שמקבלו באהבה דהאידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ,ועל הרעה ברוך דיין ומברך עליו בשמחה. האמת ,אבל לעתיד יברכו על הכל הטוב והמטיב .וזהו ה' אחד ושמו רבינו מלמד אותנו בזה המאמר ,את התיקון שלעתיד ,ביום ההוא יהיה אחד ,כמו שרביה"ק מפרש בהמשך ,ה' הוא מדת הרחמים ,שמו ה' אחד ושמו אחד .היום גם צריך לומר בשמחה ,אבל הרגשת האהבה מרמז על מלכות ,בחי' אלקים ,אחד בגי' אהבה ,בין ה' הוא מאהבה בין הוא רק לעתיד ,ובזה המאמר מלמד רבינו איך זוכים לחיות כך .חוץ שמו הוא באהבה .כמו שכתוב 'בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר'. מענין האמונה שהכל לטובה ,יש דרגא לאחוז בדרגת אחד ,בין ה' בין אלקים .וכמו שרבינו מפרש אנכי ה' אלקיך ,שידע שגם הרחמים וגם ונבאר פשטות הענין ,כל מאורעותיו ,מאורע הוא מקרה שקרה הדין ,הכל אנכי .אם לומדים את הדבר לענין האמונה ,הוא דרוש נאה. לאדם ,לא ענין שהאדם בידים עשה ,כידוע שיש לאדם בחירה ,יכול אבל הוא תחילת עשרת הדברות ,וצריך לדעת מה 'אנכי' אומר לנו. לקלקל ויכול לתקן ולשוב .אבל מה שקורה איתו דברים שאינו שולט אנכי הוא אור אין סוף לפני שהוא מתחלק לדרגות של הויה ואלקיך, עליהם ,דבר שאין האדם עושה אלא נעשה עמו ,זה בחי' מאורע ,וזה אנכי לפני הצמצום ,שממנו נמשכים כל הצנורות .כשאדם דבוק באין הכל לטובתו .וכמו שרבינו ממשיך ,אפי' כשעובר עליו יסורים ח"ו ,סוף ,מרגיש רק את אנכי ,לפני שמשתלשל לחלוקים בין "ה'" ובין לדוגמא כשבאים לרופא עם דלקת והרופא חותך ומוציא המוגלה" ,אלקיך" ,לפני צמצומי חסד ודין .הרי שרבינו מלמד אותנו איך לחיות וזה כואב מאד ,אין צועקים עליו ,אדרבה מודים לו ומשלמים לו על עם האור של אנכי ,לא רק מתוך אמונה וקבלה באהבה ,אלא שהוא שחתך והוציא את המוגלה .כמו כן כשיש ח"ו לאדם יסורים ,הרי כיון לפני החילוק ,להיות דבוק בשורש ממש ,אנכי. שהתכלית הוא טוב ,הוא טובה ממש ,כשיודע אדם שאין דבר במקרה, אלא כל מה שעובר עליו ,הוא ענין שמרפא אותו. רשות העצה לזה ,העלאת המלכות. אמונה ודעת בפשטות הנלמד הוא להתחזק להאמין שהכל לטובה .אבל בהמשך המאמר רבינו עובר לענין אחר .כי בימינו אומרים על הטובה הטוב והמטיב ,ועל הרעה ברוך דיין האמת ,ולעתיד יאמרו על הכל הטוב והמטיב .ולכאו' צריך עיון שהרי כתיב שצריך לברך בשמחה אפי' על הרעה ח"ו גם בימינו ,וא"כ מאי שנא היום ולעתיד .אלא שלעתיד לא יאמרו כלל ברוך דיין האמת ,כי לא יראו בכלל מציאות של רע .אבל בימינו ,הגם שמברכים בשמחה ,ובאמונה שהכל לטובה ,אבל אין ההכתרה תשע"א דכ איך זוכים לכך .רבינו ממשיך שאי אפשר לזכות לכך ,אלא כשמעלה מלכות דקדושה מבין העכו"ם .כי שם אלקים הוא שם המלכות ,כמו שכתוב 'ואלקים מלכי מקדם' .והנה בשו"ע סי' ה' ,מפרש שם אלקים, פירוש המלות ,הוא שליט תקיף ,שזהו בחי' מלכות .כי בזה העולם כל הבחירה הוא לייחד שם האלקים לשם הויה .כי השי"ת הוא נעלם ונסתר ואין רואים .ורצונו ית' שנכיר במציאות מלכותו ואין עוד מלבדו ית' .אלא שכל היצר הרע הוא לעסוק עסק ממציאות עוה"ז ולא לבטל אותו .אפי' שיכולים לדרוש שהכל אלקות ,אבל צריך וידעת עם לבבך כי ה' הוא האלקים ,שכל עניני העולם הזה ,הכל הוא ית' לבדו .ומנסים שחטאתי .אלא שאותיות הוידוי נצטרפים מאלו האותיות שזרק אל את האדם ,מלמעלה ומלמטה ,בכמה תאוות ונסיונות ,אפי' שבתחילה הסט"א[ ,והוא ענין סגולי ,כי אין משנה דווקא איזה אותיות אומר עושה בשביל רצון ה' ,אח"כ עושה קצת בשביל רצון עצמו ,או יצר בוידוי ,אלא שזה משמים שכשמתודה על איזה ענין שחטא ,אזי אותיות הוידוי מצטרפים לטובה מאלו הצירופים שקלקל בחטאיו]. הרע של עונות ממש רח"ל. וכל אחד צריך לעשות חשבון הנפש בהתבודדות שיתכן שיעברו כמה וכמה ימים שלא הרים את המלכות דקדושה אלא אדרבה הפילה אל רבינו מגלה עוד נפלאות בזה ,ששורש המלכות הוא אש ,וכן התוה"ק החצונים ח"ו ,אם אינו מתבטל אליו ית' ,ועושה רק כרצונו וכהבנתו. היא שורש המלכות" ,הלא כה דברי כאש" .ואמרו בגמ' (מכות כב) כי היצר הרע עצום ונורא ,שאפי' שכשכבר מבקשים על מלכות 'כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי דקדושה בראש השנה ,ומבקשים מלוך על כל העולם כולו ,מכוונים על גברא רבה' ,הרי שיש לצדיק את סגולת התורה ,שורש המלכות. כל העולם ,על כל האומות והחילונים אבל לא על עצמו .רק כשעושה ולכן כשאדם מתודה לפני הצדיק ,אזי נצטרפים אותיות הוידוי מאלו חשבון הנפש אמיתי מה שנעשה עמו ,רואה שרוב הימים עוברים הצירופים שהפיל לסט"א בחטאיו ,ומעלה אותם מיד לשרשן כיון עם עסקים עצמיים ללא כונה אמיתית לגלות מלכות השם .ויש בזה שמתודה לפני הצדיק שהוא גם שורש המלכות. כמה דרגות ,אם ח"ו חוטא ממש ,הרי הוא כמורד כמלכות ,וגם כשאינו חוטא ממש ,אלא עוסק בדברי רשות בלי רצון לגלות מלכותו ,הרי הוא ונרחיב בביאור הענין קצת לקרב אל השכל .הנה יש ד' יסודות אש רוח מים עפר .העפר הוא המגושם ביותר .מי שרוצה להכניס אצבעו בעפר, גם חסרון במלכות ה'. צריך להוציא עפר במקומו .מים יותר זך ,אפשר להכניס בו אצבע. וזה מה שרביה"ק מפרש ה' הוא האלקים ,כי אלקים בגי' הטבע ,וה' רוח יותר רוחני ,והאש רוחני ממש שאין לו שום שייכות לגשמיות, ברא סדר טבעי ,כדי שיהיה בחירה ,וכל הרוצה לטעות יבא ויטעה אדרבה הוא מכלה ושורף כל דבר גשמי ,וכן שאר היסודות מושכים ויחשוב שזה מסתובב לבד ,והעבודה היא לצעוק שה' הוא האלקים ,כלפי מטה ,חוץ מאש שמושך כלפי מעלה .השי"ת נתגלה בזה העולם בסנה ובהר סיני בבחי' אש. הוא ית' מולך עלי ועל הבריאה כולה. וידוי דברים לפני הצדיק וידוי דברים הכלל שכשאדם מעלה את המלכות לה' ,הרי הוא מעלה את האלקים להויה ,אזי הם מתאחדים והוא זוכה לאור של אנכי .וכל זמן שהשאיר ניצוצין שבלעה הסט"א מחלקי המלכות ,אפי' שעכשיו הוא כבר מתנהג כראוי ,אבל נשארו חלקי המלכות שבלעה הסט"א על ידו ,הרי שחסר באחדות שם אלקים ושם הויה ,ואיך יזכה לבא ל'אנכי' ,להרגיש שאין רע כלל ,שהרי לזה צריך להעלות המלכות לה' בשלימות. ולכן אומר רביה"ק שצריך לזה וידוי דברים ,להעלות ניצוצי המלכות שכבר הפיל ע"י החטאים .רבינו אומר שזה ע"י וידוי דברים לפני הצדיק .כי הדיבור הוא גם בחי' מלכות ,כמ"ש ב'פתח אליהו' ,שם מפרש הספירות כצורת אדם ,ומפרש 'מלכות -פה' .ועוד מביא רביה"ק הפסוק קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ,דברים מרמז על הנהגה' ,דבר אחד לדור' ,הרי שהמלכות לשון דיבור ,שגנוז בכח הדיבור ענין המלכות. ובזה מבאר רבינו שכשהאדם מתודה לפני הצדיק הרי הוא מעלה את המלכות .ורבינו מוריד את הענין לכל אחד לעובדא למעשה ,כי כל מצוה יש לה דיבור בתורה ,מה כן לעשות ומה לא לעשות .וחלילה כשאחד פוגם בעשה או בלא תעשה ,הרי הוא מחריב צירוף הטוב, ונעשה צירוף רע ,והסט"א בולעת זה הצירוף ,כי זה חיותה והיינו שהם בולעים את האותיות של זה הדיבור ,והדיבור הוא מלכות .וכל פגם או עבירה ,או הליכה אחר התאוות והגשמיות ,הרי יש אותיות בתורה כגון "קדושים תהיו" ,וכל מה שעוברים על רצון ה' ,נעשה צירופים אחרים והאותיות נופלים אצל הסט"א ,והרי אותיות הדיבור הוא מציאות המלכות. התורה הק' נקראת אש ,הלא כה דברי כאש .כי התוה"ק היא כביכול הדעת של השי"ת ,דעת ה'אין סוף' ,שהשי"ת הוריד השתלשלות אחר השתלשלות עד דברי התורה שיש לנו .וצריך לכתוב דברי התורה ולכתוב בדיו על הקלף ,הגם שהתורה היא א"ס ,אבל הוא ההשתלשלות של הא"ס בזה העולם .וזהו מציאות צירופי האותיות של המלכות ,שהם אלו אותיות התורה .לכן נקראת התורה אש ,היא ההשתלשלות הראשונה של הא"ס. רביה"ק מחדש חידוש נוסף שהצדיק הוא גם בבחינה זאת .ומסמיך לזה הגמ' שצריך לקום לפני הת"ח .בענין הצדיק אין לנו השגה והרגשה ,הוא מזוכך מכל ,ועולה ועולה לדרגות שאין לנו בהם השגה. כי כל מציאות האדם הוא המח ,כמובא בתורה כ"א ,והיכן שהמח מונח שם כל האדם ,לא משנה היכן ידיו ורגליו ,אם הוא הולך ברחוב אבל מחו שקוע בתורה הרי הוא בבית המדרש .המח של הצדיק משוטט בעולמות העליונים ,כבר עבר את העולם הזה ,ומזוכך ומשיג עד אין סוף ,והשי"ת אוחז אותו כאן בציור של גוף גשמי ,ממש כאותיות התורה שכתובים בדיו ע"ג קלף ,היינו 'אור אין סוף' כתוב על קלף, כמו כן הצדיק הוא בבחינה זאת ,השתלשלות אא"ס על גוף מזוכך של הצדיק .ורבינו מסמיך לזה רמז מה שצריך לקום מפניו ק"ו מס"ת .נמצא ,שהצדיק הוא שורש המלכות ,היינו שהוא ראשית ההשתלשלות שמ'אור אין סוף' לתוך הבריאה .כי כל חיות הבריאה הוא ממדת המלכות ,והצדיק שהוא עומד במקום המשכת אא"ס לתוך הבריאה ,כאותיות התורה ,לכן הוא שורש המלכות. וזה מה שרביה"ק מגלה כאן לעובדא למעשה ,אחר שאנו יודעים שהצדיק הוא שורש המלכות ,לכן כיון שאנו צריכים להוציא את צירופי האותיות מהסט"א ,שזהו מצות הוידוי בפשטות .אבל היום כיון שיש התגברות הסט"א כ"כ גדול ,אפי' אם יתודה האדם וירבה ולכן נתן לנו השי"ת מצות הוידוי ,לתקן את המלכות .שלכאו' קשה, בדברי וידוי ,מי יודע אם יעלו הצירופים האלה לשרשן ,לכן צריך וידוי הרי העיקר הוא החרטה בלב ,וה' יודע הכל ,א"כ מה הענין לומר לו הכ דברים לפני הצדיק דייקא. היינו בתוך ענין ציורי האותיות. מול בית פעור ,מרמז על הסט"א שפוער פיו בצירופים רעים .ולכן נקבר מול בית פעור להכניע אותן שרוצים לבלוע את האותיות ע"י החטאים. ודוגמא לדבר ,הוא מה שרביה"ק אומר בתורה ב' שצריך לקשר את התפילה לצדיק ,חוץ מכלל ענין ההתקשרות לצדיקים במח ולב ,יש עבודה מיוחדת לקשר התפילה לצדיק ,וכמובא בכל הספה"ק ,ורבינו מחדש עוד ,שדייקא היום צריך ביותר ויותר לקשר התפילה לצדיק. כמו שמפרש שם מאמר רבב"ח שיש שנפלו מהאמונה וחושבים והנה לעיל נתבאר שהצדיק בהסתלקותו נכלל ברצון הא"ס ,והרי שאין תפילותיהם מתקבלות ,וכד חם גבה אתהפך ,היינו שהצדיקים הפסוק אומר שנקבר משה רבינו בגיא בארץ מואב ,היינו בתוך בחי' תמיד העלו התפילות ,אלא שהיום בזמן התגברות כזה ,צריך לגלות מלכות שהם ציורי האותיות שנשתלשלים מאא"ס ,וא"כ איך אמר זאת לרבים ,לומר לפני התפילה שמקשר את התפילה לצדיק ,שזה רביה"ק בתחילה שהצדיק דבוק בא"ס ממש? מסוגל שתבא התפילה למקומה הראוי. אלא שזהו החילוק בין הנשמה והגוף ,כי נשמת משה רבינו בעצמו ואל ישאל האדם היתכן שאכשר דרי ,ומדוע לא נתגלה זה הגילוי לפני נכלל ברצון א"ס ,אלא שהרשימו שנשאר בגוף ,יש בו כח הרצון כמה מאות שנים ,כי היה העולם מזוכך יותר והיו נעשים התיקונים שבתוך המלכות ,שבו יש את הכח להכניע את הסט"א בית פעור האלה ממילא .אלא שדייקא היום שיש התגברות הרע מאד חזק ,שבולע את האותיות ורוצה להחריב את הקדושה ח"ו. מוכרח לגלות זאת לרבים שיחפשו את הצדיק ויתחברו אליו .מרוב והנה ציונו הק' של משה רבינו נעלם מאיתנו ,ואין אנו יכולים להתוודות המניעות שיש על התפילה שתתעלה למקומה. ולהתפלל שם ,כי לא ידע איש את קבורתו ,וכל פעולת ציונו הק' הוא והוא אותו ענין לגבי מה שנתבאר בענין הוידוי ,שלעולם לא היו צריכים באתערותא דלעילא ,שעוסק להכניע בית פעור .ואם ישאל האדם להתוודות דייקא לפני הצדיק ,שהרי כל וידוי מוציא ומעלה את צירופי מדוע באמת לא נכנעת הסט"א לגמרי בכח קברו של משה ,תשובה האותיות ,אלא שכיון שהיום יש התגברות הסט"א חזק ,לכן הוריד לדבר ,כי כל ענין שנעשה באתערותא דלעילא הוא רק כדי חיונו, וגילה לנו השי"ת בזה העולם את שורש המלכות ,הוא הצדיק האמת ,שהסט"א רוצה לבטל לגמרי את הקדושה ,ומשה רבינו עומד נגדם וגילה לנו שצריך להתוודות לפניו ,שבזה יתעלו הצירופים מיד לשרשן .להכניעם ,ולהשאיר את הקדושה ב'כדי חיונו'. והנה כל העולם עומד וקיים רק ברצונו ית' ,ואפי' בתי ע"ז וכדו', עשה השי"ת למען הבחירה ,הרי שגם זה קיים ברצונו ית' ,והוא ענין נעלם ,כמובא בלקו"ת סי' י"ב ,אבל סוף סוף רק רצון ה' מחיה הכל. והנה כל אות יש בו רצון ה' איך יהיה תמונתו וציורו ,וחוץ מזה יש גם רצון האא"ס .כלומר ,שיש רצון פרטי איך יהיה נראה צורת הא' והב' ,וכל זה נמשך משורש הרצון שרצה השי"ת שיהיה מציאות של בריאה ,עוד לפני הרצון שבציורים הפרטיים ,אלא מדת הרצון הכללי והשרשי ,שורש הרצון הוא הנקרא רצון א"ס ,למעלה מכל ציור ופרט. וכל הרצונות והציורים נמשכים ומקבלים חיות מרצון הא"ס. ובזה נבא לענין ציונו הק' של רביה"ק ,שהוא כן דיבר מקברו ,ואמר בפירוש שענינו נמשך גם אחר הסתלקותו .וכל מי שבא לציונו הק' בפרט בערב ראש השנה ,שבודאי בא להתפלל על כמה ענינים ,אבל בל נשכח שעיקר תפילתינו הוא להחזיר האותיות שזרקנו חלקי המלכות להסט"א ,הלב יודע מרת נפשו ,וכאן אנו יכולים לפעול שלימות התיקון בכח רביה"ק ,באופן של וידוי דברים .לא רק בגלל שהתפילה על קברי הצדיקים מסוגלת להתקבל ,אלא שזהו סגולת ציונו הק' של רביה"ק להעלות ולהחזיר כל צירופי האותיות להמלכות דקדושה .והוא מחכה לאתערותא דלתתא ,כל אחד כפי ערכו .עיקר עבודתינו עכשיו הוא להוציא האותיות מהסט"א. וכלל הדברים הוא ,שכשמעלים את האותיות ,מעלים אותם לשרשם, היינו להרצון א"ס ,שהוא בחי' האנכי ,לפני ה' אלקיך .לכן כשבא האדם ובזה נבין את ענין הוידוי בערב ראש השנה .כי את הראש השנה לפני הצדיק ומתודה לפניו ,ומכניס האותיות לשורש הא"ס ,אזי חוזר בעצמו אי אפשר להסביר כלל ,ואין מי שיוכל להסביר זאת ,אפי' לא שרפים וחיות ואופני הקודש ,רבינו אמר 'השי"ת נתן לי מתנה את משם באור השרשי ,של אנכי. הראש השנה' ,גם אמר' ,מי שמאמין בי יבא אלי על ראש השנה' ,היינו שהוא ענין שאי אפשר להסביר ,אם אתה מאמין בי ,תבא' .מה אומר לכם ,גדול מזה אינו בנמצא'. וידוי דברים בערב ראש השנה דייקא ענין ראש השנה ,מלכות ה' ויום הדין ראש השנה הוא יום הדין .ומה נפלא הדבר שבעיקרי התפילות לא נזכר כלל שהוא יום הדין ,כי אם בפיוטים שמוסיפים ,אבל בשמונה עשרה לא נזכר כלל ענין הדין ,רק מבקשים על מלכות דקדושה .המלך הקדוש ,מלוך ,וידע כל פעול ,מלך על כל הארץ וכו' .שאנו מבקשים רק על התגלות המלכות. ועתה נבאר בענין הוידוי בערב ראש השנה .רביה"ק מפרש הפסוק 'ויקבור אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור' .שכיון שהצדיק עומד בדרגת התפשטות הגשמיות ,הרי הוא נסתלק לאא"ס ,כי בחייו הוא דבוק בא"ס ברצוא ושוב ,אך כשבא עת הסתלקותו ,עולה נשמתו לאא"ס .ולכן 'ויקבור אותו בגיא' ,גיא מרמז על שפלות ,אין, שכשנסתלק משה רבינו נתדבק בבחי' אין סוף' .בארץ מואב' ,הוא אלא הביאור שכיון שכל עיקר סיבת הבריאה היתה לגלות מלכותו, בחי' מלכות .כי משה רבינו נקבר ונגנז בא"ס שבמלכות ,בחי' בגיא ואין מלך בלא עם ,לכן ברא השי"ת את הבריאה בראש השנה ,שזה בארץ מואב ,כי לא נטמן בא"ס ממש ,אלא בא"ס שמחיה את המלכות ,היה היום השישי מבראשית ,ובריאת האדם היה בראש השנה ,שהוא ההכתרה תשע"א וכ הבעל בחירה שצריך לקבל על עצמו מלכות שמים .וראש השנה ולזה צריך מאד מאד להתחזק לנצל את היום הזה של ערב ראש נקרא יום הולדת המלך ,שבו נולדה מדת המלכות .ומובא בכ"מ השנה ,לבקש להמליך את השי"ת על כל ישותינו. בספרי רבינו ,שהדין נשרש במלכות ,דינא דמלכותא ,לכן ראש השנה ויש להעיר מה שרביה"ק מביא בהמשך המאמר ,שמע ה' קול יהודה, הוא יום הדין ,כי הוא יום המלכות. שהיו עצמותיו מגולגלין היינו שצירופי האותיות היו חקוקין על ומהו המתקת הדין ,למסור המלוכה להשי"ת ,להמליך אותו ית' ,עצמותיו ,ומשה רבינו הזכיר וידויו ,ובזה נחשב שהתודה עכשיו לפני ולבקש על התגלות מלכותו ית' ,וזהו עיקר המתקת הדין ,וזה מה הצדיק ,ובזה העלה את יהודה .ויש להבין שהרי עצמותיו היו מגולגלין משום מעשה דבנימין ,ואילו הוידוי היה צדקה ממני במעשה תמר. שרוצים מאיתנו שנבקש על התגלות המלכות. א"כ מה שייך הוידוי של מעשה תמר להצילו מחרם על שאמר אנכי אלא שבתוך זה יש להתעורר מאד ,לא רק לבקש המלכתו על כל אערבנו (עי"ש בגמ' סוטה ז).למדנו מכאן שהוידוי אינו מוכרח להיות אומות העולם וכל ישראל ,אלא לעיין היטב האם אני בעצמי בטל על אותו פרט שחטא בו ,כמ"ש בזה"ק להדיא שאין הוידוי צריך להיות למלכות ה' ,האם אני עושה בכל עת רק רצונו ית' ,האם אני ממליך דווקא לזכור הכל ולפרט הכל ,אלא יתוודה על מה שזוכר ,כי אין הכהן אותו על המחשבה ,הדיבור והמעשה ,האם אני שומר את הזמן מסתכל בבית הסתרים ,הוא רק מתודה על מה שזוכר ,והשאר מתוקן למלאות אותו במלכות ה'. ממילא .העיקר לקיים מצות הוידוי .ולכן כיון שעשה יהודה מעשה הוידוי במעשה דתמר ,בזה נתתקן גם ענין הערבות על בנימין. זהו ההתבודדות של ראש השנה ,וזה עיקר תפילותינו באלו הימים הקדושים ,כי אפי' להתוודות אסור בזה היום ,רק מבקשים על לכן כשבאים אל הציון הק' אינו העיקר להאריך ולהזכיר עוד ועוד העלאת המלכות. פרטים דייקא ,כי יכלה הזמן והם לא יכלו ,העיקר להזכיר מה שלוחץ על המח ,ומונח על הלב ,השאר מתוקן ממילא .ובעיקר להאריך מלכות ה' בראש השנה ע"י וידוי דברים בער"ה בריצויים ופיוסים לפניו ית' .לבקש אצל רביה"ק לזכות להעלאת וכמו שהזכרנו לעיל שהעלאת המלכות הוא ע"י וידוי דברים ,לכן המלכות' .רבי קדוש ,אני רוצה להשתנות ,לחיות אחרת ,להתדבק הולכים על קברי הצדיקים בערב ראש השנה ,כי דייקא ע"י וידוי בהשי"ת'. לפני הצדיק בערב ראש השנה ,אזי ממשיך הצדיק להעלות המלכות בראש השנה עצמו .כי גדולת ר"ה בעצמו אין לנו שום השגה ורעיון ,מהו הסימן אם האדם רוצה להשתנות באמת או לא ,מוצאי ראש רק אמונה בלבד .אבל בערב ראש השנה ,על זה צריך אתערותא השנה ,בנסיעה חזור הביתה .לא ליסוע בהרגשה שהכיסים מלאים דלתתא כל אחד כפי דרגתו ,ובזה היום כל השנה תלויה בו ,להרבות וכבר לא משנה כ"כ מה שיהיה בעשי"ת וביוה"כ ,כי אדרבה בכח של בהרהורי תשובה ,ובקשות אמיתיות לפניו ית' .כאן אפשר לפעול ר"ה לשנות אותנו לגמרי ,לכן צריך להמשיך הכיסופים והרצונות בנסיעה חזור ,וכל העשרת ימי תשובה ,שהימים האלה מתקנים כל רחמים אצלו ית' לתקן הכל. השנה .וכ"ש כשבא יום הכיפורים. ובזה יומשכו גם שפע גשמי וחיים טובים עם כל מה שנצרך לכך, כמו שרביה"ק מביא בזה המאמר 'חמת מלך מלאכי מות' ,כי חמתו כל אחד יודע בעצמו במה שיש לו להשתנות ,וכאן הוא המקום של הקב"ה בשביל המלכות שהשפיל על ידי עוונותיו' .היינו שכל להוציא את האותיות הצירופים הרעים ,ולבקש להתדבק בהשי"ת. מה שעובר על האדם יסורים וחסרונות ח"ו ,הכל רק מחמת השפלת וכל זה בעיקר בערב ראש השנה ,שהוא זמן האתערותא דלתתא המלכות ,אבל כשמתגבר ומתעורר להחזיר בנין המלכות ,בזה נמתקין דילן ,אבל עבודת עצם העלאת המלכות הוא עבודת רביה"ק בעצמו בר"ה ,ומה שיש לנו לעשות הוא לבקש על מלכותו ית' .ויהי רצון כל הדינים. שנזכה לגלות מלכותו יתברך על כל מעשינו. זכ דרך התשובה לאור רבינו ׀ הרה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט”א ׀ בליקו"מ ח"א סי' ו' גילה רבינו אור חדש בתשובה (חדש שהוא ישן כמ"ש מהרנ"ת) שיכול להחיות כל אחד בכל מצב שהוא ,הבקיאות ברצוא ושוב ,שני הדרגות של תשובה .הדרגא עילאה של תשובה על תשובה ,שבכל עת משיג יותר ,ולפי דרגתו היה עבודת אתמול בבחינת הגשמה (וכמו שמסופר מרבינו סעדיה גאון שבא למקום שלא הכירו ,וכבדוהו המארח כתלמיד חכם מן השורה ,ואח"כ כשהתגלה לבעה"ב שהוא רבינו סעדיה גאון המפורסם ,בא אליו עם בקשת סליחה ,ואמר רס"ג שסוף סוף קיבל מה שצריך ממנו .ואמר המארח שלפי רום דרגתו היה חייב לכבדו באופן יותר מעולה .ולמד מזה רס"ג לעבודת ה' ,שאין סוף לתשובה) ותשובה פירוש ריצה יותר ויותר לאור הנערב לשוב לשורשו ,שממנו נחצב .ולאידך גיסא יש התשובה השניה של בקי בשוב ,שלא התחיל שום הויה בעולם ,וע"י בושה וכלימה משתנה כל גוונין שלו ודמו נשפך ,ואח"כ מגיע הדמימה ושתיקה ,ונעשה התחדשות ובריה חדשה ,ובחינת כתר ישרה עליו גם בדרגא זאת ,והם בחינות אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. ומובא שם שהכתר של בקיאות בשוב הוא מלשון המתנה' ,כתר לי זעיר ואחוך' שדרך התשובה הוא הסבל והעלבון ,ולא לזוז ממקומו בשום פנים ,שגם אם לא יראה בעצמו שום תזוזה קטנה לטוב, 'מקומך אל תנח' שכל זה מהנסיון שעבורו באנו לעוה"ז ,ויצפה ויתחנן ויחפש ויבקש ,ודוקא במצבו מקבל שפע מהכתר עליון של בעל תשובה עילאה שלא מפסיק לחזור בתשובה על תשובה ,ולהתעלות עוד ועוד ,כאילו שעדיין לא נברא ,בחינת משה מאיר ליהושע. ומבואר בתורה הנ"ל איך שבקרא 'דרך כוכב מיעקב' מרומז ענין של השתנות הגוונין בחינת רקיע ,בחינת יעקב ,והוא ענין הבושה הנ"ל, שאינו רק תנאי בתשובה ,אלא הוא עיקר התיקון שרק ע"ז עומד להיות הויה חדשה. ההכתרה תשע"א חכ ויש בזה רמז נפלא ,כי לכל אחד יש הנקודה הטובה הטמון בו ,וכתב בלקו"ה שהוא בחי' האבידה שצריך לחפש אחריה ,כמבואר בתורה פ"ז ח"ב שהוא סוד חודש אלול ותקיעת השופר ,ובח"א סי' קפ"ח שהאבידות נמצאים אצל הצדיק שמלקט כל האבידות של כל העולם, והוא ענין הנשגב של אזמרה לאלקי בעודי ח"א סי' רפ"ב ,לחפש נקודה טובה שבו ולשמח עצמו בנקודה זאת. וגם ענין חיפוש נקודות טובות שבאחרים וללקטם (וגם בח"ב סי' י' וסי' מ"ה ובח"א סי' נ"ד אות ו' – שזה סוד הניגון לברר הנקודה הטובה ,שהוא רוח הקודש בחינת משיח שבו מתוך רוח נכאה) וכתב מוהרנ"ת בלקו"ה ובלקו"ת שהלואי ונמצא אבידה אחת במשך כל ימינו ,ומרוב התלהבות והתפעלות של מוהרנ"ת בהרבה מכתבים בעלים לתרופה בענין תורת אזמרה הנ"ל אנו רואים שאין לנו שום מושג עד היכן הדברים מגיעים .עי' במכתב מר' נחמן טולטשין סי' ה' שכתב וז"ל כאשר שמעתי מפיו של הקדוש מורי ורבי מוהרנ"ת נאר אזמרה און נאר אזמרה לאלוקי בעודי עכ"ל -( ,רק אזמרה רק אזמרה לאלוקי בעודי) שבזה כלול הכל .וכפי הנראה מלקו"ה ולקו"ת שהוא מיסודות של התפילה והתבודדות שבדיבורים של השתוקקות וכיסופים לה' מעומק הלב בעקביות ,יכול למצוא איזה נקודה טובה ,והנקודה הטובה שיש בו הוא האבידה שנאבד ממנו בגלגול זה ובגלגולים קודמים ,וצריכים לזכות לדיבור הנכון הבוקע הלב. וכדאיתא בלקו"מ ח"א סי' קי"ב שהלואי ונזכה לדיבור אחד אמיתי במשך החיים (שיעלה כל בקשותיו ותפילותיו שלא היו בדרגא זאת) ואיתא בעונג שבת במכתבי הגאון החסיד ר' אפרים מפשעדבוז עמוד תט"ו ,ששמע בשם מוהרנ"ת שהתפילה האמיתית הזאת הוא דייקא באחד מימי ירידה .עכ"ד( .היפוך דעת ההמון שדווקא במצב עליה יכול לזכות לתפילה הראויה ,א גישמאקע דאוונען) ולהנ"ל מובן שזה החיפוש של האבידות שהוא גופא חיפוש של נקודה טובה שנשאר בו שיכול להחיות עצמו ,והוא נמצא דווקא כשנמצא בבחינת כתר- המתנה שסובל העלבון והבושה ,ונעשה דמימה ושתיקה ,וצועק איה מקום כבודו במקום שהוא נמצא (כמבואר לקו"ת סי' י"ב). א"כ להנ"ל יתכן שזה ג"כ מרומז בדרך כוכב מיעקב – שכוכב הוא נקודה קטנה המאירה ,וצריך ללקטם ,ואמנם נראים כאור קטן אבל הם באמת אורים גדולים( .ובזה פייס דעתה של ירח ,כשאמרה שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד ,הירח הוא בחי' יהושע ,בחי' הדמימה והשתיקה .עי' לקו"ה הל' ר"ח ה"ו) ודוקא ע"י בושה השתנות הגוונין שמתפורר ישותו לחלקים קטנים ,אזי אפשר למצוא בין הגוונים נקודות טובות ומאירות( .ואולי זה כלול ג"כ בר"ת תשר"י שגילה רבינו בח"ב סי' ח' אתה פוררת בעזך י'ם ש'ברת ר'אשי ת'נינים על המים ,שהפירורים הם משברון הישות והגאוה ע"י בושה שמשתנה לגוונין ,ומתפורר מהותו ,ואז אפשר לברר הפנינים ,שהוא ג"כ מכלל ההקאה של הסט"א ע"י תפילת הבעל כח המבואר בתורה הנ"ל, וכתב רבינו בח"א סי' נ"ב שביטול הישות הוא מעיקרי ההתבודדות, וכשזוכים לדיבורים מנקודת הלב ששואב מלב העליון ,עי"ז מתפורר הישות ונעשה בריה חדשה) .וכמו שבדריכת הקשת שחייבים למתוח אחורה כדי לירות החץ ,כן בענין תשובה חייב לעבור נסיגות ונפילות המרומז ב'כולו סג יחדיו' – ס"ג הוא השם הויה במלוי (המכוון כנגד בינה -תשובה עילאה) שנקוד בחיריק לשון יחרק שן ,ענין דמימה ושתיקה ,שהוא סוד כוונת אלול בבחינת 'בקי בשוב' ,שלא מתייאש כשנסוג אחור ,וסובל הכל .ואחרי שעובר ה'סג' אח"כ מול זה ,ילך החץ למרחק בחינת דרך כוכב מיעקב ,ויאיר בכל העולמות .ואדרבה, כמה שמושך המיתר של הקשת אחורה( ,ס"ג אחור) אח"כ עף החץ יותר למרחקים .והוא חיזוק גדול .וכמבואר בח"א סי' נ"ו אות ד' שכמה שיותר ההסתרה -מונח שם תורה יותר גבוהה ,וכן בח"א סי' י' שדווקא בבחינת רגלין מונח פנימיות סודות התורה ,וכמו שהרחיב בלקוטי הלכות שסודות התורה אינם דווקא צירופי אותיות של שמות הקדושים ,אלא התגלות ה' ותורתו בכל מקום אפי' בירוד שבירודים. (ודרַך אותיות ֶדרֶך -הנותן בים דרך – בק'י בעייל בק'י בנפיק ,שתי ָ בקיאות בגי' דרך). על כל אחד ואחד' עכ"ל .שלעתיד לבא יתגלה שבאמת יש בכל אחד מישראל שם קדוש ,שהוא מציאת האבידה והארת נקודה הטובה שבו ,שיאיר לעתיד לבא לעין כל .אפילו לעיני הגויים( .כי יתגלה האור של הכוכבים -נקודות הטובות) .והמדרש מביא פסוק עד"ז 'שנאמר (ישעיה מט) 'כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו' .ע"כ .בא לרמז שמי שמבזה עצמו -בזות נפש שפיכות דמים -דמימה ושתיקה ,יזכה לע"ל לכבוד ה' -שמי אשר בקרבו .ועי' בלקו"מ ח"ב ע"ג שבפסוק אל'ה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הבאי'ם מצרימ'ה א'ת יעק'ב אי'ש ובית'ו, ס"ת תהלים תשובה .שאמירת תהלים מסוגל לתשובה .ולכן ישראל מרבים בתהלים באלול ועשי"ת ע"כ .וי"ל שזה הרמז כנ"ל שבנ"י יהיה לשם 'שמות' היינו ֵשמות הקדושים השרויים בתוכם ,דייקא יצרים וסופגים הבזיונות ושפיכות דמים ,והכח במ ָ כשבאים מצרימה ֵ - הוא מ'יעקב' שהוא הגוונים המשתנים והבושות שבבקיאות בשוב (כמ"ש בתורה ו') ולכן דרך כוכב מיעקב. ומתוך תורת רבינו הנ"ל אנו לומדים דרך המחודש בתשובה ,שאין צריך לאיזה הקדמה להיות במצב של התעלות בכדי לחזור בתשובה, אלא כמו"ש בפרשת ואתחנן 'ובקשתם משם את ה' אלקיך כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך' ,שאי' בסה"ק שבשפל המצב ושאול תחתית שנמצאִ ,מ ָשם דייקא תמצא את ה' אלקיך .וכדאי' בח"ב סי' י"ב בתורת איה מקום כבודו שהצעקה בשאול תחתית איה מקום כבודו ,בודאי אתה מוסתר תוך ההסתרה והחושך ,הוא המגלה האלקות ואור התקוה .גם בפרשת יוה"כ באחרי מות בתוך פרשת עבודת היום כתוב 'השוכן איתם בתוך טומאתם' ופירש"י אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם ,אשר לכאורה יפלא מדוע דווקא בפרשת יוה"כ שכולו כפרה על כל העוונות וטומאת מקדש וקדשים ,מוזכר ענין השכינה תוך טומאת של ישראל ,אך הענין כנ"ל שאדרבה דוקא תוך טומאתם אפשר לצאת ולמצוא האור ,וכמו שגילה רבינו בח"א סי' ר"ו על פסוק 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך' שהתועה בדרכים המקולקלים כשתועה מאד באלו דרכים הנבוכים אזי דוקא מרוב תעותו בהם יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך למקומו הראשון ולא יהיה רק מעט בינו לבין מקומו הראשון ,ובקל ע"י נסיון קל ,ישוב עוד למקומו עכ"ל( .ע"ע בספה"ק תולדות יעקב יוסף פר' דברים בשם הבעש"ט שכשיורד לתחתית ממש ,חייב על כרחך שוב לעלות ,כמו הגלגל המסתובב). ומרומז עוד דבר נפלא מאד שכל סוד התשובה הנפלאה של בקי בשוב ,בחינת אהיה' ,אנא בעינא למהוי' כמבואר בהתחלת תורה ו' שאין לי עדיין שום הויה בעולם( .עי' סידור הרב כונת מקוה בערב שבת שהרחיב שזה ג"כ כונת המקוה ,שאין לו עכשיו שום הויה ,רק אנא בעינא למהוי ,והענין תואם עם מש"כ בשיחות הר"ן שיחזיק נשימתו במקוה עד יכולתו ע"ש ,שאז נחשב כבריה חדשה בעלותו מן ולפי כל הנ"ל מובן שהצדיק השליח ציבור שיודע לעשות ניגון המקוה ,בקבלתו חיות חדש). מכל הנקודות טובות שבכל אחד מישראל ,אפי' בגרוע שבגרועים, ויש עוד רמז נפלא שאחרי 'אהי'ה -שאין לו עדיין שום הויה בעולם ,הוא הראוי להתפלל לפני העמוד שכל נקודות טובות תאבים אליו מתקדם הלאה כדריכת הכוכב ,ונעשה מאהי'ה אותיות בוכ'ו שהוא ונכללים בו ,והוא באמת מרוצה על הציבור( ,שם ח"א סי' רפ"ב) ,והוא שם קדוש הנקרא חילוף שם אהיה ,כמ"ש בלקו"מ מהאריז"ל ח"א הצדיק המובא בח"א סי' קפ"ח שאוסף אבידותיו של כל אחד ואחד סי' ס"ז אות ז' שהוא ענין הולדת הנפש בחינת יד הגדולה ,ומביא עד שמוצא האבידות של כל העולם ע"י שהאבידות הם הנקודות רבינו על זה את הפסו 'כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף' עי"ש ,טובות שנאבדו ,וכנ"ל ,וצריך להחכם לבקשו להכיר אבידתו( ,אך ומרמז ג"כ לכל הנ"ל ,כי ענין כבוד חדש ע"י בזיונות ושפיכות דמים ,הצדיק אינו מחזירו עד שידרשנו אם אינו רמאי ושקרן כמ"ש עד בחינת דריכת הקשת שמתחלף מאהי'ה לבוכ'ו שם קדוש( .וכתב דרוש אחיך וכו' (שם)) והוא המובא בח"א סי' י"ז אות א' שהצדיק רבינו ששם בוכ'ו בגי' 'ידך' שעל ידו ההולדה .ובוכ'ו עם יד (יד פשוטה ע"י שמבקש ומחפש תמיד מוצא ההתפארות שיש בישראל ובכלל לקבל שבים -סוד חודש אלול) בגי' כוכב ,עוד רמז נפלא) ויתכן ובפרט ופרטי פרטיות בכל אבר ותנועה של כל אחד ואחד מישראל, שע"ז נאמר מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא ,שכל נקודה ע"י שיודע ומשיג כל הרצונות של השי"ת שהיה לו בכל הבריאה, טובה ומציאת אבידה ,בחינת כוכב ,הוא שם קדוש .ואי' במדרש פ' בכלל ובפרט ,ופרט פרטיות ,כי כל הרצונות של כל הבריאה הכל היה בא פרשה ט"ו פיסקא י"ז וז"ל' :ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם (של בשביל ההתפארות של ישראל ,עכ"ל .שהנקודה טובה הוא ישראל הגוים) רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב אשר בך אתפאר והוא המוכיח שראוי להוכיח ,שמוסיף ונותן ריח טוב טכ בהנשמות ע"י תורתו( .ח"א סי' ח') כי הוא מנהיג רחמן אמיתי שיודע איך להשתמש ברחמנותנו לרחם על כל אחד במה שצריך לו דייקא (ח"ב סי' ז) והוא העוסק בתיקון השדה העליונה ויודע גודל יקר ויופי השדה וגידוליו ששם נשמות גדולות וקדושות הגדלים שם ,ונקרא בעל השדה שמשגיח ומשתדל תמיד להשקות האילנות ולגדלם ובשארי תיקוני השדה ולהרחיק האילנות זה מזה הרחקה הראויה שלא יכחיש אחד את חבירו (ח"א סי' ס"ה). לפי המבואר בספומ"ע מעשה א' של אבידת בת מלך שחיפוש אחרי האבידות הוא ההשתוקקות וכיסופין של כל השנה ,והעיקר ביום האחרון של השנה ,שעומד לפני פתח האור שאז מתגבר ההסתרות וכמובא בלקו"ה בכ"מ שבר"ה הוא זמן ליקוט הנקודות ,ואמר רבינו שהענין שלי כולו ר"ה ,וכן אמר הענין שלי הוא תפילה( ,ואמר שלכן מזלזלין בעניינו שתפילה הוא דברים העומדים ברומו של עולם ומזלזלים בו ,כמבואר בגמ' ברכות ו' על פסוק כרום זולות לבני אדם, וגם אמר שהענין שלי כולו אמונה ,ואמר למוהרנ"ת שבעניני אמונה יאריך ביותר ,ובהתאספות קיבוץ הקדוש של ר"ה מאיר עצם ענין רבינו ,וענין האמונה ותפילה ,בהתחדשות נפלאה .וקשה לכתוב על דף הרגשי קדושה והתחדשות העילאה שזוכים ליכלל באור הנערב, כמו שלא יוכל להסביר לעיוור טיב השמש ,וכמבואר בלקו"מ ח"א סי' יג אות ד' שכל בני אדם הבאים לחכם הדור שלכל אחד ואחד יש לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עימהם ,ומתחדשים בסוד העיבור ואח"כ 'ויורד עוז מבטחה' ,שממשיך השגחה עליונה מתורתו ומצחצח הנפשות מאור הצחצחות משקיא דנחלא וכמבואר בגוף התורה הנ"ל שאפי' הכי פחות שעדיין לא זכה לתקן מדותיו זוכה לבחינת עיבור הנ"ל ,כל אחד ואחד לפי בחינתו ,וכפי יגיעתו והשתוקקותו. המדברים בענין זה ומרחיב בסיבות פגם האמונה הנ"ל ,והיאוש המסתעף ממנו .ומלהיב הלבבות להתחזק בענין זה ,ולהיות בשמחה בפשיטות ותמימות על שלא עשני גוי ויכול לקיים מצוות ה' ולעסוק בתורתו ,שהוא באמת הנקודה טובה הנ"ל ,שיכול למצוא תמיד בכל מצב שהוא ,כמ"ש בעלים לתרופה ולקו"ת ולקו"ה בהרבה מקומות להחיות עצמו בדבר זה. א. בלקו"ה הל' ברכת הריח ד' אות א'' :וזהו בחינת מה שאנו רואים כמה אנשים שהם רשעים גדולים כמה שנים ועוברים עבירות גדולות וחמורות רחמנא לצלן ,ואחר כך נתעוררים בתשובה ונעשים בעלי תשובה גמורים וכו' ,כי באמת בכל אחד מישראל יש נשמה יקרה שיש לה כח גדול לעמוד כנגד היצר הרע וחילותיו וכו' על כן צריכין לדעת ולהאמין שבודאי כל אחד ואחד מישראל אפילו הפחות שבפחותים הוא בעל כח גדול לעמוד כנגד היצר הרע שלו .ועיקר כל החטאים והתאוות היא רק מחמת שטות שאינו יודע מכחו וכו' ,כמבואר בדברי רבינו זכרונו לברכה בנעימת החרוזים שלו הנדפסים בתחילת ספר לקוטי מוהר"ן וזה לשונו ,חזק ונתחזק ואל תהיה כפיל הגדול וכגמל אפילו כשמשכהו העכבר לא יבעט בו וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו אבל נפשי הפקחת והחזקה' .עכ"ל. ושם באות ב' ממשיך' :כי אין זה דרך הענווה להקטין כחו ולומר שאין לו נשמה גבוה כמו הצדיקים והכשרים כאלו אין בידו להיות איש כשר או צדיק ,כי ענוה כזו אסורה והיא ענוה פסולה ואין זה ענוה כלל, רק מוחין דקטנות שצריכין להתרחק מזה מאד כמו שכתב רביז"ל במקום אחר (לקו" ת סי' כה ,שיחות הרן סי' קמא) רק אדרבה ,צריך כל אחד לומר בדעתו שיש לו נשמה גבוה מאד ,כי הנשמה של הפחות שבפחותים שבישראל הוא גבוה מאד מאד וכו' .וכמו שכתב רביז"ל ומוזכר כמה פעמים בלקו"מ הפסוק וכל העם אשר ברגליך ופרש"י במאמר כי מרחמם ינהגם ,כי כל אחד מישראל הוא בעל כח גדול ההולכים אחר עצתך ,כי זהו דרך ההתקשרות 'קיום העיצות פשוטו לעמוד כנגד כל העולם עם תאוותיהן רק העיקר שיזכה לידע מכחו. כמשמעו' ,המרפאים כל חולי נפש בכמה דרגין ,דרי מעלה עם דרי עי"ש אריכות נפלאה. מטה ,ראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ,ושואב מימיך ,וכמו שיעיד ב. כל אחד הזוכה לשמור העצות האמיתיות כמה שכתב אדונינו רבינו במכתב (תרגום ללשה"ק) 'תזכרו לכם איך מצאתי אתכם כשבאתי בלקו"ה הל' ברכת השחר ה"ג אות ה' ואות ו' ' -כי אין זה דרך הענווה לברסלב ,וכמה כוחות ברוחניות וכו' השקעתי אודותיכם .ובספר האמיתית שיחזיק את עצמו לרשע גמור ח"ו ,ולהקטין מעלת נפשו החינוך בהקדמה כתב שאפילו מי שרחוק מהדת ,אם יוחלט בדעתו הקדושה .רק ,אדרבא ,צריך לידע ולהאמין שנפשו בשרשה היא לקיים מצוות התורה לכמה חדשים ,מבלי לשאול שום שאלות ,גדולה ויקרה וגבוה מאד מאד ואלפי אלפים ורבי רבבות עולמות רק לעשות בתמימות ופשיטות ,בודאי יראה האור ויגיע לתשובה בלי שיעור תלויים בה וכמו שאמר רבנו ז"ל (בשיחות הרן) שאם היו שלימה ,והוא הדין להיפוך ,הבעל מדרגא שיפסיק ח"ו מלקיים מצוות מהפכין את האדם היו רואין שבכל גיד וגיד מגידי האדם תלויים אלפי התורה יתרחק מתורה ומצות ,ומאמונה בה' רח"ל ,עכ"ד .והוא הדין אלפים ורבי רבבות עולמות( .בשיחות הרן מבואר ע"פ פשוט שיש בענין רבינו ,המקיים העצות שנמצאים בכל תורה ,כמו שליקט מליוני תאים בכל גיד ,וכמו שנתגלה היום ענין ה ).A.N.Dכמבואר מהרנ"ת בספר לקוטי עצות( ,ונתן לו משפט קדימה על שאר ספריו כי בשאר ספרים מגודל מעלת האדם שהוא בחינת צלם אלקים .ואפילו נפש הפחות שבפחותים של ישראל גם כן גבוה מאד מאד ,מכל שכן הוא התכלית) ירגיש במשך הזמן נועם זיו אור העולם. וכל שכן נפשות של בני תורה .ובפרט אותן שיש להם שכל גדול ,כי כל מה שהשכל גדול ביותר הנשמה גבוה יותר ,וכו' .וצריך להתגבר לרחם על עצמו לבל יאבד אוצרות וסגולות יקרות וחמודות כאלה חלק ב' התלויים בנפשו אשר עין לא ראתה וכו' .ויתגבר בכל עוז להציל את נשמתו וגדולת בכחו מאמין שאינו כתב בשיחות הרן סי' ק"מ שמי נפשו מני שחת להצילה מן העושק והתמורה ח"ו ,והעיקר על ידי נחשב פגם באמונה .שצריך שיהיה לו אמונה שגם הוא חביב בעיני ריבוי תפלות ובקשות וכו' .וזהו טעות רוב בני אדם שטועים בעצמם השי"ת .עי"ש .ומכיון שדבר זה שכיח מאד בדורינו ובפרט בבחורים וסוברים שנפשם אינה קדושה משרשה ,וקשה להם לשוב לה' ואברכים ת"ח חסידים ,והוא המרחק העיקרי והמביא להתייאש ולהיות איש צדיק או איש כשר באמת כמו שאר הצדיקים והכשרים, מעבודת ה' בשמחה ,לכן ליקטתי מדברי מוהרנ"ת בלקוטי הלכות ההכתרה תשע"א ל כמו שמרגלא בפומא דאינשי לומר כששומעים שמספרין מאיזה חשובים המייגעים בתורה ותפילה ,ונפשם מושפלים ע"פ השקפות צדיק ויש לו הרהור תשובה להתחיל גם כן להתקרב להשם יתברך ,משובשות ,כי מעט אור של מוהרנ"ת דוחה כל עצבות ושברון לב. מיד הוא חושב מי יכול להתדמות אליו לזה האיש הצדיק וכו' .כי היה ה. נשמה קדושה מנעוריו( ,הנקרא אצל חסידים 'געבוירן אויפן בארג – נולד על ההר) כי כך הרגילו עצמם לומר שצדקת הצדיקים והכשרים מצוי מאד היום בהרבה אברכים שבמקום לקחת חיזוק מספרי מוסר הוא מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדתם .ובאמת אמר רבנו וחסידות עושים ההיפוך שנשברים בלמדם ספרי מוסר שרואים ז"ל בפירוש שאינו כן .וזה עיקר החסרון של העולם שאומרים כך .רק חומר כל חטא ופגם הגדול בעולמות העליונים ,והקושי לשוב ומחמת זה אינם מתעוררים ומתגברים להשוות עצמן לצדיקים ,אבל בתשובה ,ובלימוד בספרי החסידות שמדברים מעבודות הנשגבות באמת אינו כן וכו' .ובהמשך מבאר שכל זה בא מהיכלי התמורות של הצדיקים ,ויש לפעמים ההרגשה של חוסר אונים וריחוק כלפי (המבואר בלקו"מ ובספומ"ע מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו) דרגות הצדיקים ששואף אליהם. שהנשמות שנראים כפשוטות שורשם ממקום גבוה מאד .עי"ש ורבינו מהרנ"ת כתב בזה דברים חוצבים להבות אש( ,בסוף הל' באריכות. בכור בהמה טהורה ד' אות ג' ,ומרוב חביבותו העתיק תלמידו הגדול מהר"ן מטולטשין חלק מדבריו במקום הקדמה ללקוטי הלכות יו"ד) וז"ל :כי יש שמחמת יראת הענש נופל לעצבות חס ושלום ולפעמים ג. לכפירות חס ושלום כמצוי באנשים רבים כשיושבין על ספרי מוסר בלקו"ה הל' נטילת ידים ה"ו אות ס"ז האריך בענין חטאו של קורח שמדברין מעוצם העונשים הם באין לעצבות חס ושלום וכו' ונופלים שטען שירושה הוא מאבותיו הק' וגם ראה שלשלת נפלאה יוצא יותר חס ושלום וכו'' .ובאות כ"ז' :שצריכין ליזהר מאד שיקבל היראה ממנו ,וטעה שהתורה הוא ירושה ואין צורך לייגע ,שירושה הוא לחיים ולא למות וכו' ,כי לפעמים על ידי שהאדם רואה דברי מוסר מאבותיו הק' וישאר אצלו לעולמים .וז"ל' :ובזה טועים הרבה גם בספרי יראים או ששומע תוכחה ומוסר מאיזה איש חשוב הוא נופל בדורות האלו כאלו התורה הולכת בירושה וכו' .כידוע לבקיאים קצת בדעתו יותר ויותר מחמת ששומע גודל עונש החטא ועד כמה וכמה בהנהגת העולם עתה .ורבותינו זכרונם לברכה אמרו בהפך ,כתר שם מגיע הפגם של נדנוד עבירה ואפלו של תאוות שאינם אסור גמור טוב מנח ,כל הרוצה יבוא ויטול .וכתיב אב לא ישא בעון הבן ובן לא וכו' והוא יודע בנפשו שפגם הרבה וכו' עי"ש ,וזהו בחינת יראה רעה ישא בעון האב וכו' .וכמו שראינו בכל הדורות שהיו צדיקים גדולים שצריכין לברוח ממנה מאד וכו' .עי"ש בהמשך פירוש נפלא בפסוק הרבה שהיה להם בנים רשעים ,והיו רשעים הרבה שהיו להם בנים במשלי 'חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת' שהפסוק מזהיר צדיקים וכו'' עי"ש .וכן באות סח ממשיך' :אבל דורותיו שיצאו ממנו את האדם שימנע ויחדל את עצמו מלשמוע מוסר ותוכחה המזיקים יהיה נשאר בהם נקודת קדושתו וכו' עד שסוף כל סוף יתגלה על לו הגורמים לו לשגות מאמרי דעת ,דהינו כנ"ל שעל ידי המוסר ידי זרעו של זה הרשע והכופר ,יתגלה על ידו גם כן קדושת כבודו והתוכחה יפול בדעתו יותר עד שחס ושלום ישגה מאמרי דעת על יתברך .וכו' ובפרט במלכי בית דוד .ואחר כך יצאו מהם דייקא צדיקים ידי זה .צריך לחדול ולמנוע עצמו מזה ,כי צריכין לקבל תורה ומוסר קדושים ונוראים מאד מאד .כמו אחז שהיה בן הצדיק יותם והוא רק לחיים ולא למות וכנ"ל' .עכ"ל. היה רשע גדול ואחז בתי כנסיות ובתי מדרשות .ובקש לבטל התורה מישראל כו' אם אין גדיים אין תיישים ,אעפ"כ יצא ממנו צדיק קדוש ומי שמתקרב לאור רבינו והולך בעצותיו הקדושות והוגה בספריו ונורא מאד שהוא יחזקיהו וכו' יחזקיהו הוליד את מנשה ואמון שהיו הקדושים וספרי רבינו מוהרנ"ת ,מוצא האור והתקוה והחיזוק בכל רשעים .ואחר כך יצא מהם יאשיהו הצדיק שכמוהו לא היה אשר ספר מוסר וחסידות בבחינת צוהר תעשה לתיבה שפי' הבעש"ט שב אל ה' וכו' .וכן בכמה דורות עד שסוף כל סוף יצא מהם משיח זי"ע ברענג אריין א לעכטיקייט אין דער תיבה (תמשיך אור לתוך צדקנו' .עי"ש. התיבות) במילים של התורה ,שאותו חסידישער ספר נלמד לגמרי אחרית אחרי שיש לו האור הקדוש של רבינו ,וכמו שאמר מוהרנ"ת ד. על מש"כ בלקו"מ ח"א סי' נ"א שהאמת רק אחת – שאפשר למצוא הרוח משבירת נובע בדורנו החסידים חלק גדול מעצבות מצעירי דברי רבינו בתוך כל מאמרי חז"ל והספרים הקודמים ,ואין שום על שלא נתקדשו כראוי וכמו שכתב מוהרנ"ת כמה פעמים בליקו"ה סתירה ,אדרבה ,רבינו מסיר העיוורון המונע מלראות האור הנפלא וכידוע גם היום .והילך לשון מוהרנ"ת בהל' שבת הלכה ו' אות כג' :כי בכל ספה"ק( .ולא כאלו שטועים במאמר 'האמת רק אחת' שכאילו על ידי הולדות ישראל מתבררין ניצוצות מדור לדור וכו' עיי"ש ,וכל כל העולם ח"ו פסולים חוץ מחסידי ברסלב .ואימרות אלו המשובשים זה אפילו בהולדה הפחותה אפילו אם נולדים קלי עולם קטני ערך ,מרחקים רבים מליהנות מאור הגנוז). מכל שכן וכל שכן שבכל דור ודור נולדים כמה וכמה יראים וצדיקים קטנים וגדולים ,עד שלפעמים נולד צדיק שהוא חידוש נפלא ונורא והכלל שבכל אחד ואחד יש נשמה גבוהה מאד ,וצריכים להתפלל מאד מאד .שהוא יכול לתקן כמה דורות ,ויש שיכולים לתקן כל הרבה להתחזק באמונה בענין זה ,כי הוא מעיקרי הדת. העולם כולו כמו שאמר רשב"י יכולני לפטור כל העולם כולו מן הדין. וגם ר' שמעון בר יוחאי נולד מזיווג איש ואישה ,ומי יודע אם כל וכתב בספר כוכבי אור שאין שום הבדל בין הצדיק שמזיז אצבע ובזה אבותיו למעלה היו כולם צדיקים וקדושים .כי בודאי היו באבותיו מזיז את כל העולמות ,לבין כל אחד ואחד שמזיז אצבעו ,רק בזה הקדושים מצד אביו ומצד אימו כמה וכמה אנשים פשוטים ,וזכו שהצדיק האמיתי רואה תזוזת העולמות ,ואנו מאמינים בזה. שיצא מזרע שלהם תנא קדוש ונורא איש אלוקים כזה וכו' וכו' וכל זה בכלל היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה וכו'' עי"ש .ודברים אלו יעזור השי"ת להתחזק בכל הנ"ל ,ולמצוא האוצר האמיתי הטמון בנו. מחיי נשמות ממש ,אשרי מי שמפיצם על פני תבל ,לחזק אברכים אמן. אל הקבצו ושמעו בני יעקב כולכם ׀ הרה"ח ר' שלום ארוש שליט”א ׀ אשרינו שיש לנו רבי כזה ,עם כזו דעת נפלאה ,ועצות נפלאות ומתוקות .רבי עם כאלו הבטחות .בפרט ההבטחה שהבטיח ,שמי שיבוא אליו בראש השנה ,יוכל לקבל תיקונים כאלה ,מה שבשאר ימות השנה אי אפשר לפעול עבורו .וככל שיותר אנשים באים לקיבוץ ,יותר רבינו יכול לפעול בתיקונים נפלאים ,ליחיד ולכלל ישראל .ומזה יבין כל אחד כמה הוא צריך לשמוח ,בכל אדם שנוסף לקיבוץ באומן .כי התיקון של כל אחד יותר גדול ויותר מושלם ,ככל שיש יותר שבאים ומתקבצים ביחד. אבל אם הוא לא בא בכוונה האחת לקיים הציווי של רבינו להתקבץ, אלא הוא בא בשביל עצמו ,כדי לקבל ישועות ,או לקבל את ההבטחות ,אז בודאי שכולו שרוי בדינים .כי אין לו למעשה עניין בקיבוץ ,הוא לא בא להתקבץ כלל .ההפך הוא הנכון ,הוא היה רוצה שיהיה לו נוח ,ולא יהיה לו צפוף ,ולא יצטרך להידחק ושלא יפריעו לו. לכן ,הוא מצטער מתנאי המגורים או מהאכילה הלא מסודרת ,והוא מתעצבן מההוא שנתקל בו ,ומההוא שצועק שם בציון ,ומהקבוצה ההיא ששרים ורוקדים – הכל מפריע לו.... כל מי שחווה כבר את הנסיעה לאומן בימי הראש השנה ,יודע – או מנסיון אישי ,או ממה שחזו עיניו אצל אחרים ,שיכולים להיות שני צדדים קיצוניים לחוויה ה'קיבוצית' .יכול אדם מחד גיסא ,לזכות להארה עצומה ,להתעוררות נפלאה ,לדבקות ולביטול כל הישות ולחזרה בתשובה שלמה ,ולהיות מלא בהתפעלות ,מגילוי אהבת ישראל שיש בקיבוץ באומן .ויכול האדם מאידך גיסא ,להרגיש בלבול ,חוסר ישוב הדעת ,מצוקה ,לחץ ,רגשות של טינא ,התרחקות, מחלוקות וכו' וכו' ,ה' ירחם. זכורני שבתחילת התקרבותי לחסידות ברסלב ,כשעוד היתה הדרך לאומן סגורה ומסוגרת ,ולא היה קיבוץ באומן ,והיינו מתקבצים בירושלים ,הייתי מתפלל ומתחנן לה' ,שרק ימצא לי איזה מקום, אפילו רק לעמוד ,בין אנשי שלומנו בקיבוץ .לא היה אכפת לי כלל מהדוחק ,ושמטבע הדברים אני אקבל הרבה דחיפות בעמדי שם במעברים ,ומן הסתם יהיה לי קשה להתפלל וכו' ,פשוט זה לא עניין אותי! עניין אותי דבר אחד :העיקר שאהיה בקיבוץ! ממש כמו שאמר רבינו :כן תתפלל לא תתפלל ,כן תאכל לא תאכל וכו'. הדבר העיקרי שיוצר את כל ההבדל ,איך האדם יעבור את ימי ראש השנה באומן ,הוא הכוונה והגישה שלו ,במה שבא והצטרף לנסיעה ולקיבוץ הקדוש! אם הגישה הזאת ,שהאדם מרוכז רק בדבר אחד :לקיים את ציווי רבינו להתקבץ ביחד באהבה עם כל אנ"ש ,והוא רק רוצה שעוד ועוד אנשים יבואו להתקבץ ביחד ,ולא מעניין אותו שיהיה לו צפוף, אדרבה הוא נותן לאנשים חדשים מקום לידו ומצטופף עוד קצת, כדי שיהיה לעוד אחד מקום לשבת בקלויז ,או לעמוד ליד הציון וכו' - היא הגישה שעל ידה האדם זוכה לקבל את האור של רבינו הקדוש. ובודאי שיש לו סייעתא דשמיא ,ובסוף הוא מתפלל יפה מאוד ,וגם אוכל וישן וכו' ,וחווה את החוויה הנפלאה של הקיבוץ וזוכה לקבל את כל החיזוקים שהוא צריך. הוא בא עם רצון ברור ,לקיים את ציווי רבינו שציווה להתקבץ ביחד, באחדות באהבה ,וכל רצונו מרוכז בזה ,שהוא רוצה לקיים מה שהרבי ציווה ותו לא -אז הוא לא מתבלבל מכלום ולא מרגיש שום רגש שלילי ,ההפך הגמור ,הוא מקבל 'תדלוק' והתחדשות נפלאה, ומתגבר אצלו החשק והרצון להדבק בדרך רבינו הקדוש ותלמידיו, בדרך של חסידי ברסלב! כי האחדות והאהבה הם הדבר הכי חשוב בקיבוץ הזה! ובכלל בחייו ההכתרה תשע"א בל של כל חסיד ברסלב! רק ככה זוכים לקבל את האור של רבינו הקדוש כשאוהבים את כל חסידי ברסלב ,כשמחוברים עם כולם ,עם כלהקבוצות ,עם כל הכתות .כמו שרבינו הקדוש אמר :כשתהיו ביחד באחדות ,אז תמשיכו אותי אליכם! את המלים האלו רבינו הקדוש אמר ברגעים האחרונים של חייו. ממש לפני פטירתו מן העולם ,הוא פתח את עיניו הקדושות ואמר מלים אלו! אז עוד לא היו כתות וקבוצות בברסלב .היו רק התלמידים של רבינו עצמו .אבל רבינו ראה מה שיהיה .הוא ידע שיהיו תלמידים שיעשו תלמידים ,ויהיו קבוצות רבות ,ועל זה הזהיר אותנו ,שנחזיק את עצמנו ביחד! מי שאין לו אהבה לכל אנשי שלומנו ,ולכן באי הקיבוץ הקדוש ,סימן שלא קיבל את הדעת של רבנו .כי השלום תלוי בדעת ,כמו שכותב הרבי בתורה נ"ו: "גם לפי הגדלת הדעת ,כן נתרבה השלום .כי שלום תלוי בדעת ,כמו שכתוב (ישעיה י"א)" :וגר זאב עם כבש וכו' כי מלאה הארץ דעה". שיהיה שלום נפלא בעולם ,שיוכלו לגור ביחד שני הפכים ,מחמת גודל הדעת שיהיה אז .כי על ידי הדעת נגדל השלום ,כי נתבטל הכעס והאכזריות על ידי הדעת .כי כעס ואכזריות הוא מהעדר הדעת ,כמו שכתוב (קהלת ז)" :כעס בחיק כסילים ינוח" וכל מה שמתרבה הדעת, מתרבה הרחמנות והשלום"... לכן אמר רבינו' :העולם יתפלאו על האהבה שתהיה ביניכם' .כי ידע, שהוא השאיר אחריו דעת כזו נפלאה ,שהיא דעת של אהבה ושלום, והאמין שלחסידיו בודאי תהיה הדעת הזו ,ולכן העולם יתפלאו על האהבה שביניהם .רבינו ידע באיזו דרך נפלאה הוא מוליך אותנו ,דרך שמי שילך בה ,לא יהיה לו קנאה ולא תחרות ולא שנאה וכו' .אבל אם אדם נשאר עם המדות הללו ,זה סימן שלא קיבל את הדעת ,את האור. ריבוי הקבוצות והכתות בברסלב ,זה משרת את המטרה של קירוב רחוקים ,כי בודאי שאי אפשר שכל המתקרבים ילמדו באותה ישיבה ,מהרבה סבות ,הן רוחניות והן גשמיות .וקירוב רחוקים הוא אחת מהמטרות היסודיות של רבינו הקדוש בכל מפעל חייו ,שעליו מסר נפשו ונפש בניו .ועל זה רמז בסיפורי מעשיות ,במעשה מחיגר בתחילתו" :מעשה בחכם אחד ,קודם מותו קרא את בניו ומשפחתו וצוה אותם להשקות אילנות .גם יש לכם רשות לעסק בשאר פרנסות, אבל בזה תשתדלו -להשקות אילנות!" רמז בזה ,שאף על פי שיש וזה קשור למה שרבינו אמר שצריכים לקרב את כל ישראל ,שאם הרבה עניינים בעבודת ה' ,אבל העיקר ,יהיה להרבות עוד ועוד דעת יראו שיש אהבה ואחדות ,הם יתקרבו ,ואם יראו שנאה ומחלוקת הם יתרחקו .וצריכים לדעת ,שלגרום ח"ו למישהו שיתרחק מרבינו, בישראל ,ולהשקות נשמות ,לקרב בני אדם לעבודתו יתברך. זה העוון החמור ביותר שישנו ,ה' ישמור .כי זה ידוע מה שאמר רבינו ,שעל הכל הוא מוחל ,חוץ מחילול שמו .והמחלוקת זה הדבר וכן כתב וציווה בתורה ז' חלק שני ,וזו לשונו: שהכי הרבה גורם לחילול שמו של רבינו ,ועל זה אמר ראבר"נ זצ"ל, "כי צריך כל אחד לעסק בישובו של עולם ,שיהיה העולם ממלא מבני שלפעמים היו רואים 'פסקים' בציון רבינו הקדוש ,שמי שהיה אוחז אדם ,כמו שכתוב (בראשית א)" :ומלאו את הארץ" ,כי זה עיקר ישוב במחלוקת לא היה גומר את שנתו ר"ל .וההפך ההפך ,מדה טובה העולם ,כשהעולם ממולא מבני אדם ,היינו מבני דעה .כי מי שאין בו מרובה ,האחדות והאהבה הם קידוש שם רבינו הגדול שיש והשימוש דעת ,אינו אדם כלל כנ"ל ...כי העיקר להעמיד תולדות ממין בני אדם הגדול שיש .כי זה הדבר הכי חשוב לרבינו הקדוש ,שיהיה דעת, דוקא ,ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם .על כן כל זמן שאין מאיר שיהיה שלום ,שיתקרבו כולם לדרך האמת. הדעת בבני אדם ,ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו, אינם בכלל בני אדם ,מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' ,שזה עקר בפרט בקיבוץ של חסידי ברסלב באומן ,שכל מהותו היא האחדות, והמילה עצמה' :קיבוץ' מגלה על כך ,שמתקבצים ביחד כאיש אחד גדר האדם"... בלב אחד .כי עיקר ההתקבצות היא דבר שבלב ,שהרי התנאים קירוב הרחוקים נעשה בראש ובראשונה על ידי השלום והאחדות! הגשמיים לא מאפשרים שיהיו כולם ממש ביחד ,שיכירו כולם את כי אהבה ואחדות זה הדבר שהכי מקרב בני אדם ,ואילו מחלוקת כולם ,וידברו עם כולם ויתפללו עם כולם – זה בלתי אפשרי .אבל וזלזול זה הדבר שהכי מרחיק אותם .לכן זו חובה גמורה על כל באי כשבלב יש כוונה להתקבץ ,ואוהבים את כל מי שבא להתקבץ ,את כל הקיבוץ להאיר פנים לכולם ,בפרט לאלו שבאים פעם ראשונה ,ולעזור הקבוצות ,את כל הכתות ,את כל המניינים ,אז זה נקרא שכולם ביחד להם למצוא דירה וכד' ,ובכלל להתאקלם ,וזהו שימוש רבינו הגדול מקובצים! ואז גם אם לא מצליחים כולם להתפלל במניין אחד ,כמו ביותר ,שעוזר לרבי שהקיבוץ שלו יצליח .כי על ידי זה יגרום שאותו שאנחנו יודעים מה שקורה בראש השנה ,אבל זה נחשב מניין אחד, אדם ירצה לבוא שוב ,וגם יביא איתו עוד אנשים ,כי יש לו זכרון טוב כי הלבבות ביחד – בלב אחד! מהקיבוץ ,זכרון של אהבה ואחדות. כמו שהיה אז בהר סיני בקבלת התורה ,הרי היו שם רבבות של יהודים רק מי שיש לו את הנקודה ,שהוא אוחז עם כל אנשי שלומנו באהבה ,סביב ההר ,הם בטח לא יכלו לראות זה את זה כולם ,ולא להכיר רק הוא יכול לקבל את האור של הצדיק ולהאיר אותו הלאה ולקרב כולם זה את זה ,אבל הלב היה אחד ,וזה עשה אותם אחד .הכל תלוי רחוקים .השגת האור והדעת של רבינו אינה תלויה דווקא בכך בלבבות ,באהבה ,ברצון. שהאדם יהיה למדן ,או שיפלפל בלי סוף בספרי רבינו .כי כך רבינו אמר :תהיו ביחד ואז תמשכו אותי אליכם .צריך להיות ביחד בשביל נמצא ,שהגודל של הקיבוץ נמדד לפי מספר האנשים שמחוברים לקבל את האור של רבינו! כל שכן ,מי שהוא בעל מחלוקת ,שבודאי ביחד בלבם ,ולא לפי מספר הגופות שנמצאים שם .כי למעשה בפועל, רבינו לא נמצא איתו ,והוא לא יכול לקבל את הדעת ולא לקבל את הקיבוץ מורכב רק ממי שבאמת מתקבץ ,באהבה באחדות .ומי שלבו חלוק מחבריו אינו נחשב שמקובץ עמהם ,שהרי אינו מצטרף האור של רבינו הקדוש. עמהם מחמת המחלוקת שבלבו .ולכן יתכן מצב ,שיש מאה אלף גל אנשים בקיבוץ ,אבל למעשה הקיבוץ האמיתי יש בו רק אלף אנשים, שרק הם אוהבים ומאוחדים .כי כל החשבון של רבי נתן עם האבנים המצטרפות לחשבון גדול ,הוא דווקא כשמקובצים באהבה ,על כן כל אחד צריך לראות להרבות באהבה ובאחדות כמה שיותר. וזה חלק גדול מהעניין של המתקת הדינים הנעשה בראש השנה אצל הצדיק ,שזה נעשה על ידי האחדות ואהבה של אלו המתקבצים, ֲצ ִּבים ֶא ְפ ָריִם ַה ּנַח לוֹ" .ודרשו חז"ל, וכמו שנאמר (הושע ד')" :חֲבוּר ע ַ שכשעם ישראל מחוברים באהבה ,אין מדת הדין שולטת בהם .אבל "חלַק אם חס ושלום הם חלוקים בלבם זה מזה ,על זה נאמר (הושע י)ָ : ׁשמוּ" -כל האשמות שלהם עולות וצצות ,ה' ירחם... ִל ָּבם ַע ָּתה י ְֶא ָ ההכתרה תשע"א דל זה המסר שיוצא ממאמר זה ,להאיר לכל מי שבא להתקבץ בקיבוץ של חסידי ברסלב בראש השנה בעיר אומן ,שלא מי שדוחף יותר משיג יותר את רבינו ...ולא מי שמגיע קרוב יותר לציון על חשבון צער של השני ,מקבל את האור של רבינו ...ולא מי שדואג כמה שיותר רק לעצמו רבינו מתגלה אליו יותר ...אלא אדרבה ,מי שעוזר לשני ,שמאיר פנים לשני ,שעוזר לאלה שבאים פעם ראשונה להסתדר ,שהלב שלו עם כולם! הוא יכול אפילו לעמוד באיזה פינה רחוקה מהציון הקדוש – ורבינו יתגלה אליו. יהי רצון שהשנה הזו תהיה שנה של אחדות ואהבה בקיבוץ הקדוש באומן ,ובזכות זה יאמר ה' לצרותנו די ,ותכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה ,ונראה כולנו בביאת ינון ובניין בית עולמים ,ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ,במהרה בימינו .אמן. כי לה' המלוכה ׀ הרה”ח ר’ אברהם יצחק כרמל שליט”א ׀ בתורה ד' כתב רביז"ל וז"ל' :כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עוה"ב ,כמ"ש בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר ,וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמשחז"ל (פסחים נ) ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו' ,והקשו וכי האידנא לאו הוא אחד ,ותרצו חז"ל, האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דיין אמת ,ולעתיד כולו הטוב והמטיב ,שיהיה שם ה' ,ושם אלקים אחדות אחד .וזאת הבחינה א"א להשיג אלא כשמעלה מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו"ם ,כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו"ם ובשביל זה נקראים ע"א שלהם בשם אלהים (אחרים) כי יונקים מבחינת מלכות הנקרא אלקים וכו ,וכשמעין בחי' מלכות מבין העכו"ם אזי נתקיים כי מלך כל הארץ אלקים' עכ"ל. מאידך .האם אלקים מורה על התלבשות האלקות בטבע והנהגת העולם ,וזהו מה שנתבאר בפרדס (שער י"ב שער הנתיבות פ"ב) שהטבע גי' אלקים כמנין פ"ו ,וכן כתב גם השלה"ק קפט ,ועוד .ועי' בראשית חכמה שער האהבה פ"א שכל פעולות העולם מתנהגים ע"פ הטבע שהוא אלקים ,ועי' זה"ק משפטים צו .וז"א ושמא חד מכל שמהן דיליה ההוא דאתפשט ואתפלג לכמה ארחין ושבילין ואקרי אלקים ,ואחסין שמא דא ואתפלג לתתאי דהאי עלמא ואתפלג שמא דא לשמשין ולממנין דמנהגי לשאר עמין כד"א ויבא אלקים אל בלעם לילה וכו' ,ואפילו עבודה זרה בשמא דא אקרי וכו' ,עכ"ל. ומכיון שכל ענין הבריאה אינו יכול להתגלות רק כשצמצם השי"ת אורו ,וביותר ויותר כשנשתלשל מעולם לעולם עד עולם העשיה שהוא בפרוס עלינו ימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה ,בהם אנו עוסקים מרוחק בתכלית הריחוק ממנו ית' ,וצמצום האור נמשך ממדת הדין, בהמלכת השי"ת עלינו ועל כל העולם במחשבה דיבור ומעשה ,נבאר הגבורה ,שענינה הוא צמצום וגבול לבל יתפשט האור יותר מהנצרך, לכן השם אלקים הוא שם של מדת הדין והגבורה. את הדרך להמלכת השי"ת כפשנ"ת במאמר זה. איתא בפרדס שער שם בן ד' (שער י"ט) וכן הוא בשלה"ק פ"ט, ובראשית חכמה ובעיקרים מאמר ב' פכ"ח ,וכן כתב הב"י בכ"מ הל' עבוד"ז פ"ב ה"ז ,ששם הויה אינו כשאר שמות הק' ,אלא הוא נקרא 'שם העצם' ואינו כינוי להנהגה ומידה בלבד כשאר השמות הק'. ומטעם זה שונה הוא משאר שמות שמשמשין גם לחולין .משא"כ שם הויה ברוך הוא ,מכיון ששם זה הוא 'שם העצם' לכן ניתן לישראל להיות אחוזים ודבוקים ומושרשים בו ,כמ"ש בזה"ק (משפטים צו). ת"ח כל שמהו וכל כנויין מתפלגין לארחין ושבילין ידיען בר שמא יחידאה בריר דכל שאר שמהן דאיחסן לעמא יחידאה בריר מכל שאר עמין ,ואיהו הויה דכתיב כי תלך ה'ויה עמו ,וכתיב ואתם הדבקים בהויה אלקיכם וכו' (וע"ע בזה"ק בראשית קצה.). ושם זה מורה על מדת הרחמים כידוע. וזהו כוונת חז"ל באמרם בתחילה נברא העולם במדת הדין ,ראה שאין העולם מתקיים ,עמד ושיתף מדת הרחמים היינו שהמשיך לעולם מאורו ית' הארה משם הויה ,וזהו סוד הכתוב 'ביום עשות הויה אלקים ארץ ושמים' (כמבואר בפרדס שער י"ב כנ"ל). והנה כל גילוי מדת המלכות של השי"ת אינה אלא ע"י בריאת העולם, כי 'אין מלך בלא עם' (פרקי דר"א) ודייקא ע"י האדם שנברא בעולם המרוחק הזה ,מיסוד העפר שהוא הנמוך ושפל מד' יסודות ,שם דייקא נתגלית מדת המלכות שענינה הוא המלכת השי"ת מתוך בחירה. משא"כ בעולם הגבוה מעולם העשיה ,שם אין ניכרת מלכותו באופן זה ,מפני ששם הכל מודים שהוא מלך יחיד חי העולמים ,מפני ששם אין את החושך וההסתר ,אין את ההנהגה הנקראת 'טבע' ,וממילא כל הנמצא שם מוכרח כביכול להמליכו. הל משא"כ בבריאת העולם שנברא באופן של העלמה כשרז"ל עה"פ גם והנה מכלל ענין זה יתבאר לנו מעט ענין הוידוי דברים בערב ראש את 'העולם' נתן בליבם' ,העלם' חסר כתיב ,לשון העלמה .כאן ישנה השנה ,שהאו הכנה וכלי להמשיך את גילוי מלכותו ית' בימי ראש אפשרות ובחירה להמליכו או ח"ו לא (כמבואר ענין זה לקו"ה) ,ולכן השנה. השם אלקים נקרא כאן שם של 'מלכות' כי על ידו תתגלה המלכות. וכבר נתבאר בלקו"ה ר"ה הלכה ד' שאין שנים ללבנה ואין חדשים והנה מכח הבחירה הוא ,שהמציאות של הבריאה כפי שנראית לעין לחמה ,והזמן היחיד שנכלל מהחמה והלבנה הוא יום ראש השנה, היא מציאות בפני עצמה ,רחוקה מהשי"ת עד כדי כך שיש בה כח שהוא ראש חודש וראש השנה. להטעות את הנבראים שיחשבו שהיא כח בפני עצמו עד שנהפכו אותם אנשים לעובדי עבודה זרה שנתנו כח לצבא השמים או לכמות והנה החמה מרמזת על שם הויה ,ולבנה על שם אלקים ,כמ"ש כי הנמשכים מהם ,וכיון שגם העבו"ז אין לה כח רק מה שיונקת מאחורי שמש ומגן הויה אלקים .ולכן המלכת השי"ת בר"ה הוא הגילוי שכל הקדושה ,נמצא שיש איזה שם שבהעלמה והסתר הם יונקים ממנו .מציאות העולם אינה קיימת כלל כיישות בפני עצמה ,וכל מציאות וזהו השם אלקים שבו נברא העולם .ומהדין והצמצום של גילוי האדם וכל כוחותיו בטלים ונכללים בהשי"ת ,שזהו תכלית התגלות המלכות בבחי' וכל בני 'בשר' יקראו בשמך. האלקות שעל ידו נברא העולם ,משם יניקתם. ומפני כך משמש השם א' גם להם עד שנקראים אל' אחרים ,והנה כשאדם חוטא ח"ו שזה נעשה ע"י הכח האלקי שמחיה אותו פוגם ומפריד את מציאותו -שהיא מדת המלכות ,שורש נשמות ישראל (כמבואר בתורה ע"ח) משורשה ,משם הויה .ולכן כל זמן שלא תיקן זאת ,נמצא שהוא במציאות ששם אלקים שהוא מדת הדין, מרוחק ומנותק משם הויה -שם העצם ,ולכן אינו יכול להרגיש שכל מאורעותיו לטובתו ,שהדין כלול ומיוחד ,ברחמים. ולזה כתב רביז"ל שהשבת המלוכה להשי"ת הוא ע"י וידוי דברים לפני ת"ח ,שעי"ז אותיות הדיבור שהם מושרשים במדת המלכות הנקראת 'דבר' חוזרים ועולים להשי"ת ע"י אותו ת"ח בחי' משה הדבוק באור א"ס ,בשורש המלכות שבכוחו מעלה את אותם דיבורים ומתקן את הנרנח"י של המתודה ומעלהו לשורשו .שאזי בשובו ,זוכה לדעת שהויה הוא האלקים שגם הדין נכלל ומושרש ודבוק במדת הרחמים. ההכתרה תשע"א ול וידוע הוא פירוש הפסוק כי להויה ה'מלוכה' ו'מושל' בגויים ,כי המלוכה הוא מתתא לעילא ,שאנו ממליכין אותו ,והממשלה היא מעילא לתתא ,בלי בחירה ,ולכן כי להויה המלוכה -לגבי ישראל עמו ,ומושל בגויים -כלפי אומות העולם .אבל כשיתקיים והיתה לה' המלוכה אזי והיה הויה למלך על 'כל הארץ'. יזכנו השי"ת להמליכו בלב שלם במח ולב ברעותא דלבא ותתגלה מלכותו עלינו בב"א. האמן בעצמך ובעבודתך... ׀ הרה"ח ר' אליהו נטע גודלבסקי שליט"א ׀ רביה"ק אמר שאין דבר גדול כמו להיות אצלו על ראש השנה. מוהרנ"ת מוסיף שבעיני הקב"ה אין דבר יותר גדול מראש השנה של רביה"ק .כמה עלינו להודות לה' שזכינו לכך. אולם ידוע גם הדיבור של רביה"ק שלא נהיה כמו החסידים שבאים לרבם ואינם יודעים על מה נוסעים ,ועם מה הם חוזרים .לכן עלינו להתעורר ולדעת מה אנחנו אמורים לקבל מרביה"ק. ההכרח להאמין בעצמו ואין די באמונת צדיקים נתבונן בדברי מוהרנ"ת (הל' פקדון ה' אות ז') המבוססת על התורה ס"א שאמרה רביה"ק בר"ה .הוא מדבר שם מאמונת חכמים ,שצריך להאמין בצדיקים האמיתיים ,ויחד עם זאת צריכים גם להאמין בחברים ,שיש לכל אחד נקודה טובה ,באותה נקודה הוא בחינת צדיק, לכן יש להתחבר לחבר טוב ,בכדי לקבל ממנו את נקודתו הטובה. עוד מוסיף מוהרנ"ת שעוד יותר ממה שצריך להאמין בצדיק ובטוב שבחבר ,יש הכרח להאמין בעצמו 'וביותר צריך להתחזק ולהתגבר להאמין בעצמו ,להאמין שגם מעט עבודתו ועסקו בתורה יקר מאד אצל השי"ת'. (מתוך שיחה) אבל מה קורה לו לאדם .בשעה שהוא לומד ספרי מוסר או שומע דרשות ,ולכל יהודי יש הרי נשמה ,חלק אלוה ממעל .לכן הוא מתעורר מיד ,ומחליט לקחת עצמו לידים ולהיות צדיק גמור מיד. כולנו מכירים את התמונה הזו ,איך פעמים רבות מתעורר באדם חשק דקדושה ,והוא גומר אומר לצאת כאן ועכשיו מכל ההסתרות של עוה"ז ולהיות מלאך .ולמעשה ,יש מי שנופל חמש דקות אחרי הדרשה ,האחר 'מושך' עוד יום או יומיים ,והגיבור מחזיק מעמד שבוע או שבועיים. למעשה אצל רוב בני אדם זה נגמר מיד אחרי השיעור .הוא חזר הביתה ורק 'טעם' משהו ,בדרך מאן -דהו הרגיז אותו ופגע בכבודו, ושוב הוא אותו בן אדם ,עם אותן מדות רעות ,אותן הנפילות ואותן המחשבות .האדם הנעלה מהשיעור נגוז ונעלם .מתי יפגוש בו שוב, מתי יתעורר בשנית .אולי מחר ,בדרשה הבאה .ואז מה ,הוא יתעורר שוב פעם לכמה דקות. ואז מגיע מיודענו להחלטה הברורה' ,בעולם ישנם אנשים בודדים, יחידי סגולה ,הם נולדו אי שם על ההר ,הם המסוגלים להיות צדיקים, ואילו אנחנו רוב רובו של עם ישראל ,אנחנו כאלה 'עמך' ,זה המצב, וכך אנו נישאר לעולם'. רבינו מלמד 'אם אתה רוצה לדעת מה קורה בעולם ,תתבונן מה קורה אצלך' .הבה נתבונן ,מה גורם לרוב אנשים להיות מיואשים. דברים אלו מעוררים תמיהה ,כל אחד שואל בודאי את עצמו .מה יש לי להאמין בעצמי ,הלא יודע אני את מקומי ,היכן אני מונח ,ומה עובר עלי .מה יש לי כבר להאמין בעצמי? על כך עונה מוהרנ"ת 'אפילו אם יאמין בהשי"ת ,ובצדיקים ,ובחביריו הכשרים שכולם צדיקים ,אבל אינו מאמין בעצמו ,דהיינו שאינו מאמין שאמונתו שמאמין בחכמים ראשית יש לדעת שייאוש איננו דווקא זה שמתהלך עם 'אף באדמה', אמתיים וכו' יקר מאד מאד ,גם זה פגם אמונת חכמים ובאופן אחד זה עלול להיות גם אדם עליז ושמח עם כסף וכבוד ,אבל מיואש פגם הזה גרוע מהכל ,כאשר מצוי נגע המספחת הזאת בכמה בני אדם מלהיות איש כשר ,כי ניסה כמה פעמים ולא הלך ,ואם כך זה כבר לא שהם כשרים קצת ומתחילים להתקרב לאנשי אמת לחכמים וכשרים בשבילו. אמתיים .אבל אומרים על חבריהם הם בוודאי כשרים וצדיקים ,אבל הסיבה לייאוש היא ,האכזבה .הוא התעורר ורצה להיות צדיק גמור, מה מועיל לי כי אני יודע חסרוני בנפשי שאני מלא חטאים ועוונות ראה שאיננו מצליח ,נפל והתייאש .אבל אולי הוא פשוט לא קרא נכון ופגמים ועי"ז נופל ח"ו ומתרחק לגמרי ח"ו ,ונופל מאמונת חכמים את המפה. לגמרי ,עד שהרבה נעשו מתנגדים וחולקים עי"ז .נמצא שכל פגמו וכי ביום אחד ניתן להפשיט את כל הלבושים הרעים ,וכי ברגע אחד יוצאים מהרגלים של שנים. באמונת חכמים ,ע"י שלא האמין בעצמו'. נמצא שהאמונה בעצמו היא עיקר העיקרים ,כשיזכה האדם לזה ,אדם המורגל לעשן שני קופסאות סיגריות ביום ,אם ירצה להיגמל מהרגלו ,האם נעלה על הדעת ,שזה יקרה ביום אחד .ואם אכן קרה ממילא יזכה להכל. זל פעם כזה מקרה ,ומישהו כן הצליח ,ייחשב הדבר בודאי למקרה יוצא דופן ,זו לא הדרך הרגילה .עלולים להיות מקרים יוצאי דופן של אנשים שאתמול היו רשעים גמורים ,והיום הם צדיקים גמורים ,יש כאלו מעשיות .אבל אני ואתה לא נמצאים עדיין בקטגוריה הזו ...זה לא ללמד על הכלל. הקול ,ואמר 'לפני שאתה אומר מה שאתה רוצה ,קודם אני חייב לומר לך משהו :הייתי בחור ישיבה ,השתדלתי לשמור על העיניים. אחרי שבניתי את ביתי והקמתי משפחה ,נאלצתי לצאת ולהתפרנס מנהיגה בטנדר ,המציאות לימדה אותי שבתור נהג טנדר לא שייך לשמור עיניים .הפקרתי את עיני ליצר הרע רח"ל. לפני שעתיים כשדברת איתי ,ואמרת שכדאי לבא לעולם הזה בשביל הרהור אחד פחות .התחזקתי ,ובמשך השעתיים הללו כבר הספקתי לשמור את עיני ולהתגבר על עשרות ניסיונות! כעת הלא אני יודע שכדאי לבא לעוה"ז בשביל הרהור אחד פחות'. לצערנו ,זה עיקר מה שמונע את האדם מלצאת מהייאוש .הדרשן הציג סיפור מרעיש על מאן -דהו שהצליח לעזוב את הרע ולהתקדש .אין בלימוד הזה שום דבר שיוכל ללמד את האדם משהו לגבי עצמו ,אין באותה מעשיה מופלא שום קווים מקבילים למצבו. זה רק מכניס בלב ייאוש ותחושת תבוסתנות ,מעודד אמונות טפלות על 'מצליחנים' ו'מפסידנים' ומצייר מציאות מעוותת ובלתי אמיתית .אין להסתכל כלל על עבודת הזולת ,כל אחד ותיקונו. רבינו לעומת זאת מגלה ,את סוד ההצלחה -האמן בעצמך .כי באמת יש לך מה להאמין בעצמך ,גם בשעה שאתה מלא בתאוות וירידות, אתה הלא מניח תפילין כל בוקר ,ובכן ,תאמין שמצוות התפילין שלך חשובה מאד בעיני השם .אם אתה זוכה לשמוע בכל יום שיעור תורה ,תאמין בעצמך ,שמעט עבודתך ועסקך בתורה חשוב ויקר מאד בעיני השם .גם כשזה מלא בפניות ומחשבות זרות .תאמין שזה מאד יקר בעיני השם. עבור זה ממש מתקבצים אנו כאן באומן .את זה אנו אמורים לקבל מרביה"ק ,להכניס למזוודה ולקחת הביתה .את הידיעה הזאת ,כן כן, אתה ראובן או רונן ,צבי או צור ,שוקי או שמעון כל אחד מאיתכם, מעט עבודתכם חשובה מאד מאד בעיני השי"ת .עם האמת הזו אנו אמורים לשוב הביתה -להתחיל להאמין בעצמינו. כשתאמין בעצמך תקבל חשק לעשות עוד ועוד טוב אם עד עתה עשינו את המצוות באופן של 'מצות אנשים מלומדה', רק בגלל שהרגילו אותנו כך .ולהיות עובדי השם ,צדיקים גמורים, נראה היה לנו מחוץ לתווך ,מעבר לאופק .זאת הסיבה שהשלמנו גם עם מינימום של יהדות ,בלית ברירה ,בלי שום חשק ורצון .הרי לעולם לא נהיה צדיקים גמורים ,ואם כבר אז כבר... בשעה שזוכים אנו לבוא ולהסתופף בצילו של רביה"ק ,ראשית עלינו לדעת שרבינו איננו תובע מאיתנו מאומה ,זכינו להגיע לפה ,אשרינו. הגענו ברוך השם לבית החולים ,כולנו חולים מסוכנים ,אין זה בית חולים רגיל ,שאדם מגיע לשם מלא בפחדים וספיקות .מי יודע אם הרופא יזהה את המחלה כראוי ויתן טיפול מתאים ,יש גם הרבה כישלונות ,טיפולים רבים אינם מצליחים. כאן מצויים אנו בידיו של רופא מושלם ,מעולם הוא לא טעה .מסוגל הוא לזהות בדיוק מוחלט כל מחלה .הוא מכיר אותנו לא רק מהגלגול הזה ,הוא רואה את השתלשלות נשמתנו עוד מאדם הראשון ,יודע בכמה בתי קברות כבר הספקנו להטמן ,ומכיר היטב את כל מעשינו, דיבורינו ,ומחשבותינו ,וכל מה שעתיד עוד לעבור עלינו. כמו בכל בית חולים מביאים את האדם קודם לחדר המיון ,שם מזהים את המחלה ,ושולחים למחלקה המתאימה .הרבה וילונות יש שם ,כל אחד שוכב במיטה שלו ,סגור עם וילון .כשמגיע תורו ,נכנס רופא בודק ומאבחן ,ומחליט על תרופה או טיפול במחלקה המתאימה .אחד הוא משחרר כעבור מספר דקות ,ואילו את האחר הוא שולח תקף לחדר ניתוח .מעולם לא שמענו חולה טוען כלפי הרופא 'מדוע אותו אתה שולח הביתה ואותי לא ,מדוע אתה מפריד לכמה מחלקות ,תשלח את כולם ביחד למחלקה אחת' .כל אחד מבין שלכל אחד עניין משלו, לא מקישים מאחד לחברו. כך ממש בשעה שבאים אל רביה"ק ,הרופא הגדול .כל אחד בא ובעיותיו עימו .אין מה להציץ דרך הוילון מה קורה עם החבר .לפעמים עלולים אנו לפגוש בחבר עומד ליד הציון הקדוש ובוכה בדמעות שליש ,מדבר דיבורי התבודדות כמה שעות .ואילו אני בקושי יכול להוציא מילה אחת ,הלב סתום והמח מסוחרר. אבל כשנטה אוזן ונאמין לדברי רביה"ק ומוהרנ"ת המצווים אותנו להאמין בעצמינו ,שמעט עבודתנו יקרה מאוד בעיני ה' .הלא נקבל בודאי חשק ורצון להתמיד ,לנסות פעם ושוב פעם להתעלות בקודש. ניקח בתור דוגמא את עניין שמירת העיניים .כתוב בתורה 'ולא תתורו אחרי לבככם ואחרי עיניכם' .יש ונדמה לו לאדם שפירוש הדברים הוא ש'זהו זה ,בחיים אינני מסתכל יותר' .ומה יקרה ברגע של כשלון, כשלא יצליח פעם כמו שצריך .אם מעט העבודה שהוא כן מסוגל עלינו לדעת שכולנו נמצאים כעת ב"ה אצל הרופא הגדול .הכל כאן לעשות איננה נחשבת אצלו ,עלול הוא להפקיר עצמו לגמרי ח"ו מדוייק להפליא ,לא תתכן טעות מזערית .יש והרבי רואה שתיקונך הוא לסלק את המח ,הלב ,והדיבור .זה התיקון שלך ,רק זה ירפא ואחריתו מי ישורנה... נסעתי פעם עם נהג טנדר ,בדרך שוחחנו בדברי חיזוק של רביה"ק ,אותך .אוי ואבוי אם תבכה עכשיו ,אם תהיה לך התעוררות ,לא כך הזכרתי לו את דברי מהרנ"ת שכדאי לבא לעולם הזה בשביל הרהור תבוא אל תיקונך .ואילו החבר ,תיקונו עכשיו לשפוך לב כמים ,ואוי אחד פחות ,אפילו אם כל חייו מלאים חטא ופשע ,אם פעם אחת בימי ואבוי אם יבקש ליטול מהתרופה שלך. דבר זה נכון כמובן גם לכל השנה ובכל מקום בעולם. חייו התגבר לשמור המחשבה ,כדאי היה לו לבא לזה העולם! יש לנו רבי שכזה ,ותלמיד שכזה ,בכחם נחזיק מעמד בכל המלחמות, נסתיימה לה הנסיעה ושבנו הביתה .לאחר כשעתיים אני שם לא נכנע ,נמשיך ללחום ,נזכור שעיקר תכליתנו לא להצליח להגיע לב ששכחתי איזה חפץ באותו המקום משם לקח אותנו הנהג .לפסגות ,אלא ללחום וללחום .ובכך נזכה ל'תכלה שנה וקללותיה, התקשרתי אליו לברר האם הוא עדיין באזור .הוא זיהה אותי לפי תחל שנה וברכותיה' ,ונכתב ונחתם כולנו לשנה טובה ,אמן. ההכתרה תשע"א חל אומן -הדרך לארץ ישראל ׀ הרה”ח ר’ יצחק מאיר מורגנשטרן שליט”א ׀ .ידוע שאנשי שלומנו היו בראש השנה באימה וביראה ובפרט ביום פנים שלא לעבור עבירות במזיד ,דהיינו שלא נרצה בהם ונמחה ביצר הראשון שהוא דינא קשיא ולכן נהגו שלא לשיר בלילה הראשון של הרע שרוצה להפילנו בעבירות. ראש השנה רק את השיר אשת חיל בניגון הידוע ,ולא שאר שירים אחרים כדי לשמור על כובד ראש .וכן השתדלו מחמת היראה שלא על פי זה מובנים דברי רבינו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן ת"ה): לדבר דבורים מיותרים .כי ראש השנה הוא יום דין ויום שבו זוכים “הראש השנה שלי הוא חידוש גדול ,והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותיי ,רק השם יתברך למחילת עוונות. נמצא ,שכל אחד מצידו צריך להשתדל לעשות ככל יכולתו לזכות נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה .לא מבעיא אתם למחילת עוונות בראש השנה .אבל האם באמת אנו מסוגלים לפעול כולכם בודאי תלויין בראש השנה שלי ,אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". מחילת עוונות שלימה בכח עצמנו? עיקר עשיית התשובה היא בעשרת ימי תשובה המתחילים בראש השנה .לכן רבינו שעוזר לנו בעשיית התשובה ,ציוה אותנו להיות אצלו בראש השנה ,שאז הוא פועל עבורנו ועוזר לנו בעשיית התשובה ומחילת עוונות יותר מכל השנה כולה. על זה עונה לנו רבינו הקדוש בשיחתו בחיי מוהר"ן (“מעלת המתקרבים אליו" אות ד"ש) שאין בכוחנו לתקן אפילו פגם אחד שפגמנו בימי חיינו בשלימות וזה לשונו“ :שמעתי בליפויץ שהיה מדבר עם אנשי שלומנו ששם ,ואמר מה אתם יכולים לעשות תשובה?! וכי מספיקים ימיכם וכחכם כולכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם?! רק אני עושה ולכן על הענין הזה שצריכים להיות אצלו על ראש השנה אמר וזה תשובה בשבילכם ,ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה, לשונו“ :שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה רק העיקר מעתה לא תעשו עוד .ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן ,אף על פי כן בראש השנה על השגגות שתעברו חס ושלום ,רק העיקר שעל כל פנים תשמרו יכולין אפילו הם לקבל תיקון .אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו עצמכם ממזיד ועוד דיבר מזה הרבה "...עכ"ל. זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם ,אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים .כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות"( .חיי מוהר"ן גודל יקרת כמובן שאין כוונת רבינו בשיחה זו שלא נעשה תשובה כלל ושרק הוא ראש השנה -ת"ו) יעשה תשובה בשבילנו ,אלא כמובן שאנו מצידנו צריכים להשקיע ולעשות תשובה כפי יכולתנו ,אבל מכיון שאין בכוחנו לעשות תשובה נמצא שאחד הדברים שבגללם צריכים לבוא אל רבינו הקדוש בראש שלמה באמת ,כי עדיין אנו נשארים עם הנגיעות והתאוות שלנו השנה ,כי אז הוא פועל עבורנו תיקונים נוראים שבכל השנה אינו יכול ה’ ירחם ,לכן רבינו הקדוש שהוא צדיק יסוד עולם שורש נשמות לעשות. ישראל ,שבו תלוי תיקונם של כל נשמות ישראל ,לקח על עצמו לעזור לנו לגמור את התיקון ,ולתקן עבורנו את כל הקלקולים .וזאת בתנאי שהתשובה שלנו תגיע למקום כזה שנשתדל על כל מדוע אכן פועל רבינו הקדוש דווקא בראש השנה תיקונים כאלה זל שאינו יכול לעשות כל השנה? רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות (הלכות בית הכנסת ה’ סעיף ט"ז) זה לשונו“ :על כן צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ראש השנה .כי זה החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה שהוא הדרך לארץ ישראל" שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו ,בזכות רבינו הקדוש המליץ יושר טוב עלינו ועושה בשבילנו תשובה כמובא לעיל ,ועל ידי זה זוכים לתיקון הצלחה ומחילה בימי הדין. לכן אף על פי שעוזבים את ארץ ישראל ונוסעים לחוץ לארץ ,אבל נוסעים לשורש ארץ ישראל לאבן השתייה הוא הצדיק האמת ,שעל כל אחד מאיתנו צריך שהקדוש ברוך הוא יעשה עמו בראש השנה ידו זוכים לאור שהוא הדרך לארץ ישראל שמשם נמשכים הרחמים חסד חנם כדי לצאת זכאי בדין ,כי רק צדיקים יכולים לעמוד מצד הגדולים האלה בראש השנה כפי שנתבאר. עצמם במידת דין ולצאת זכאים בדין. וזה שכתב בליקוטי הלכות שם“ :וזה בחינת ראש השנה .כי בראש את החסד חינם הזה ממשיכים לנו הצדיקים האמיתיים ובפרט בימי השנה נברא העולם ,על כן אז אנו עוסקין לעשות דרך כבושה לארץ ראש השנה .לכן צריכים לנסוע לצדיקים לראש השנה מפני שאז הם ישראל ...כי עיקר התגלות קדושת ארץ ישראל הוא בראש השנה... ממשיכים עלינו את החסד חינם הזה. כי עיקר הדרך לארץ ישראל הוא על ידי שממשיכין החסד חנם שבו נברא העולם .וזה נעשה בראש השנה ,כי זה היום תחילת מעשיך". אותו חסד חינם שבזכותו אנו יוצאים זכאים בדין נקרא הדרך לארץ ובפרט בנסיעתנו לאומן ששם נמצא רבינו הנקרא אבן השתיה, ישראל דהיינו הדרך אל הקדושה .שם בדרך אל הקדושה צריכים אור שממנו התחלת הדרך לארץ ישראל דהיינו שממנו מקבלים את הכח גדול שיאיר לאותם שעדיין לא זכו לכבוש את הקדושה. ללכת בדרך הקדושה. מי שמאיר לנו את האור של החסד חינם הזה בראש השנה הוא מעתה יובנו ביתר שאת דבריו הקדושים של רבינו על הנסיעה אליו רבינו הקדוש .זהו אור גדול מאד שיכול לקרב גם רחוקים כמונו אל לראש השנה“ :מה אומר לכם אין דבר גדול מזה ,היינו להיות אצלי הקדושה .ולכן עלינו לבוא אל הצדיק בראש השנה כדי שיאיר בנו את על ראש השנה .אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך ,כי אצלם האור הזה ,המקרב אותנו לה’ יתברך ,ויוריד אותו אלינו מן המאמר אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה ,הרי עוד קושיא הסתום ,ועל ידי ההתקרבות הזו אנו זוכים לתיקון ומחילה. אחת[ .כלומר בלא זה כבר מקשים עליו קושיות הרבה תמיד ,ויהיה האור הזה נמשך מן המילה בראשית שנקראת מאמר סתום .ראש קשה עליו עוד קושיא זו גם כן מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו השנה הוא גם כן בראשית ,ולכן מונח בו האור הסתום שעל ידו על ראש השנה דייקא יותר משאר הגדולים] .ואמר שכל עסקו הוא מרחמים על כל הרחוקים ,והוא האור של החסד חינם שבזכותו זוכים רק ראש השנה והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה" (חיי לרחמים בראש השנה .ואת האור הזה ממשיך לנו רבינו הקדוש מוהר"ן ר"כ). בראש השנה על ידי נסיעתנו לקיבוץ הקדוש באומן. יהי רצון שנזכה להדבק בצדיק שהוא ה’בראשית’ ,ה’אבן שתיה’, וזה שכותב רבי נתן (שם)“ :ועיקר החיות היום של אותן שנשארין בראש השנה שהוא הבראשית של השנה ,ועל ידי זה נזכה לעלות אל הקדושה בתשובה שלימה ולשנה טובה ומתוקה. על עמדן הוא רק בכח הפשיטות של הצדיק שממשיך החסד חנם". ולכן כשנוסעים לאומן לראש השנה ,זוכים על ידי הצדיק האמת, להמשכת האור הפשוט של המאמר הסתום ,שהוא החסד חינם ההכתרה תשע"א חל אומן – הדרך לארץ ישראל הרה"ח ר’ שמואל שטרן שליט"א ידוע שאנשי שלומנו היו בראש השנה באימה וביראה ובפרט ביום הראשון שהוא דינא קשיא ולכן נהגו שלא לשיר בלילה הראשון של ראש השנה רק את השיר אשת חיל בניגון הידוע ,ולא שאר שירים אחרים כדי לשמור על כובד ראש .וכן השתדלו מחמת היראה שלא לדבר דבורים מיותרים .כי ראש השנה הוא יום דין ויום שבו זוכים למחילת עוונות. נמצא ,שכל אחד מצידו צריך להשתדל לעשות ככל יכולתו לזכות למחילת עוונות בראש השנה .אבל האם באמת אנו מסוגלים לפעול מחילת עוונות שלימה בכח עצמנו? על זה עונה לנו רבינו הקדוש בשיחתו בחיי מוהר"ן (“מעלת המתקרבים אליו" אות ד"ש) שאין בכוחנו לתקן אפילו פגם אחד שפגמנו בימי חיינו בשלימות וזה לשונו“ :שמעתי בליפויץ שהיה מדבר עם אנשי שלומנו ששם ,ואמר מה אתם יכולים לעשות תשובה?! וכי מספיקים ימיכם וכחכם כולכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם?! רק אני עושה תשובה בשבילכם ,ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה, רק העיקר מעתה לא תעשו עוד .ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד על השגגות שתעברו חס ושלום ,רק העיקר שעל כל פנים תשמרו עצמכם ממזיד ועוד דיבר מזה הרבה "...עכ"ל. כמובן שאין כוונת רבינו בשיחה זו שלא נעשה תשובה כלל ושרק הוא יעשה תשובה בשבילנו ,אלא כמובן שאנו מצידנו צריכים להשקיע ולעשות תשובה כפי יכולתנו ,אבל מכיון שאין בכוחנו לעשות תשובה שלמה באמת ,כי עדיין אנו נשארים עם הנגיעות והתאוות שלנו ה’ ירחם ,לכן רבינו הקדוש שהוא צדיק יסוד ההכתרה תשע"א במ עולם שורש נשמות ישראל ,שבו תלוי תיקונם של כל נשמות ישראל, לקח על עצמו לעזור לנו לגמור את התיקון ,ולתקן עבורנו את כל הקלקולים .וזאת בתנאי שהתשובה שלנו תגיע למקום כזה שנשתדל על כל פנים שלא לעבור עבירות במזיד ,דהיינו שלא נרצה בהם ונמחה ביצר הרע שרוצה להפילנו בעבירות. על פי זה מובנים דברי רבינו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן ת"ה): “הראש השנה שלי הוא חידוש גדול ,והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותיי ,רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה .לא מבעיא אתם כולכם בודאי תלויין בראש השנה שלי ,אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". עיקר עשיית התשובה היא בעשרת ימי תשובה המתחילים בראש השנה .לכן רבינו שעוזר לנו בעשיית התשובה ,ציוה אותנו להיות אצלו בראש השנה ,שאז הוא פועל עבורנו ועוזר לנו בעשיית התשובה ומחילת עוונות יותר מכל השנה כולה. ולכן על הענין הזה שצריכים להיות אצלו על ראש השנה אמר וזה לשונו“ :שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן ,אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון .אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם ,אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים .כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות"( .חיי מוהר"ן גודל יקרת ראש השנה -ת"ו) נמצא שאחד הדברים שבגללם צריכים לבוא אל רבינו הקדוש בראש השנה ,כי אז הוא פועל עבורנו תיקונים נוראים שבכל השנה אינו יכול לעשות. מדוע אכן פועל רבינו הקדוש דווקא בראש השנה תיקונים כאלה שאינו יכול לעשות כל השנה? רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות (הלכות בית הכנסת ה’ סעיף ט"ז) זה לשונו“ :על כן צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ראש השנה .כי זה החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה שהוא הדרך לארץ ישראל" כל אחד מאיתנו צריך שהקדוש ברוך הוא יעשה עמו בראש השנה חסד חנם כדי לצאת זכאי בדין ,כי רק צדיקים יכולים לעמוד מצד עצמם במידת דין ולצאת זכאים בדין. את החסד חינם הזה ממשיכים לנו הצדיקים האמיתיים ובפרט בימי ראש השנה .לכן צריכים לנסוע לצדיקים לראש השנה מפני שאז הם ממשיכים עלינו את החסד חינם הזה. אותו חסד חינם שבזכותו אנו יוצאים זכאים בדין נקרא הדרך לארץ ישראל דהיינו הדרך אל הקדושה .שם בדרך אל הקדושה צריכים אור גדול שיאיר לאותם שעדיין לא זכו לכבוש את הקדושה. מי שמאיר לנו את האור של החסד חינם הזה בראש השנה הוא רבינו הקדוש .זהו אור גדול מאד שיכול לקרב גם רחוקים כמונו אל הקדושה .ולכן עלינו לבוא אל הצדיק בראש השנה כדי שיאיר בנו את האור הזה ,המקרב אותנו לה’ יתברך ,ויוריד אותו אלינו מן המאמר הסתום ,ועל ידי ההתקרבות הזו אנו זוכים לתיקון ומחילה. האור הזה נמשך מן המילה בראשית שנקראת מאמר סתום. ראש השנה הוא גם כן בראשית ,ולכן מונח בו האור הסתום שעל ידו מרחמים על כל הרחוקים ,והוא האור של החסד חינם שבזכותו זוכים לרחמים בראש השנה .ואת האור הזה ממשיך לנו רבינו הקדוש בראש השנה על ידי נסיעתנו לקיבוץ הקדוש באומן. וזה שכותב רבי נתן (שם)“ :ועיקר החיות היום של אותן שנשארין על עמדן הוא רק בכח הפשיטות של הצדיק שממשיך החסד חנם". ולכן כשנוסעים לאומן לראש השנה ,זוכים על ידי הצדיק האמת ,להמשכת האור הפשוט של המאמר הסתום ,שהוא החסד חינם שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו ,בזכות רבינו הקדוש המליץ יושר טוב עלינו ועושה בשבילנו תשובה כמובא לעיל ,ועל ידי זה זוכים לתיקון הצלחה ומחילה בימי הדין. לכן אף על פי שעוזבים את ארץ ישראל ונוסעים לחוץ לארץ, אבל נוסעים לשורש ארץ ישראל לאבן השתייה הוא הצדיק האמת ,שעל ידו זוכים לאור שהוא הדרך לארץ ישראל שמשם נמשכים הרחמים הגדולים האלה בראש השנה כפי שנתבאר. וזה שכתב בליקוטי הלכות שם“ :וזה בחינת ראש השנה .כי בראש השנה נברא העולם ,על כן אז אנו עוסקין לעשות דרך כבושה לארץ ישראל ...כי עיקר התגלות קדושת ארץ ישראל הוא בראש השנה ...כי עיקר הדרך לארץ ישראל הוא על ידי שממשיכין החסד חנם שבו נברא העולם .וזה נעשה בראש השנה ,כי זה היום תחילת מעשיך" .ובפרט בנסיעתנו לאומן ששם נמצא רבינו הנקרא אבן השתיה ,שממנו התחלת הדרך לארץ ישראל דהיינו שממנו מקבלים את הכח ללכת בדרך הקדושה. מעתה יובנו ביתר שאת דבריו הקדושים של רבינו על הנסיעה אליו לראש השנה“ :מה אומר לכם אין דבר גדול מזה ,היינו להיות אצלי על ראש השנה .אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך ,כי אצלם אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה ,הרי עוד קושיא אחת[ .כלומר בלא זה כבר מקשים עליו קושיות הרבה תמיד ,ויהיה קשה עליו עוד קושיא זו גם כן מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו על ראש השנה דייקא יותר משאר הגדולים] .ואמר שכל עסקו הוא רק ראש השנה והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה" (חיי מוהר"ן ר"כ). יהי רצון שנזכה להדבק בצדיק שהוא ה’בראשית’ ,ה’אבן שתיה’ ,בראש השנה שהוא הבראשית של השנה ,ועל ידי זה נזכה לעלות אל הקדושה בתשובה שלימה ולשנה טובה ומתוקה. גמ זה היום תחילת מעשיך... | הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא שליט"א | ראש השנה זמן של התחדשות והתעוררות ,יום הרת עולם ,יום התחדשות הבריאה. בא' בתשרי הראשון ,לפני יותר מחמשת אלפים ושבע מאות ושבעים שנה ,השפיע הקב"ה שפע של חסד ללא גבול ומידה ,נזר הבריאה – האדם יציר כפיו של הקב"ה – האדם ,נברא ונוצר ביום זה .ואף לדברי רבי יהושע שבניסן נברא העולם כבר כתבו ע"כ בתוס' (ר"ה י): שבתשרי עלה במחשבה להבראות' .עלה במחשבה' זו היא גם עצם הבריאה שהרי כל הבריאה כולה בחכמה נברא 'כולם בחכמה עשית'. וכדברי רבינו בתורה ל"ה שהחכמה היא שורש כל הדברים. כאז כן עתה ,מדי שנה בשנה – בראש השנה ,מתעורר עניין זה של התחדשות תכלית בריאת האדם שנברא ביום זה .בימים אלו נפתחים מחדש שערי שמים ,משם מושפעים ונכתבים לבני אנוש – חיים, פרנסה ,וכל הצטרכותם לימות השנה כולה" .ובכל ראש השנה חוזר ונעשה מה שהיה בתחילת הבריאה כמבואר בכתבי האריז"ל"... (ליקוטי הלכות מתנה ה' ג'). היום הרת עולם ראש השנה ,שהוא "יום הרת עולם" שבו נברא אדם הראשון ,הוא זמן של התחדשות .זמן זה צופן במהותו את היכולת המוטלת על האדם להתחדש כביום בריאתו ,כיום בריאת אדם הראשון שגבהו היה ביום זה מהארץ עד לרקיע וצפה מסוף העולם ועד סופו (חגיגה יב ,).ואשר עיקר הכוונה הפנימית כידוע הוא למדרגתו הרמה ביום זה. ואם על כל יום אומרים חכמינו "בכל יום יהיו בעינך כחדשים"" ,בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום נכנסת עמו בברית" ,בוודאי ביום זה מקבלת ההתחדשות משנה תוקף ,שהרי ביום זה מקבלת כל קומת הבריאה -עולם ,שנה ,נפש – התחדשות .וכך הם דבריו של רבי נתן בהלכות ערלה ד' י"ח" :כי עיקר ההתחלה בראש השנה .ומראש השנה נמשך החיות והתיקון לכל השנה כולה ,ועל כן נקרא ראש השנה - ההכתרה תשע"א דמ ראש דייקא .כי יש ג' קומות .עולם שנה נפש .וכמו שבקומת נפש שהוא קומת האדם ,עיקר חיות האדם תלוי בהראש ששם המוחין שמחיין כל קומת הגוף ,כידוע לחכמי הניתוח שחיות כל הגוף עד ציפורני הרגל הכל נמשך מהמוח ששם עיקר משכן הנשמה המחיה את כל הגוף כל אבר ואבר כפי חיותו ,כמו כן ממש נקרא יום הקדוש והנורא הזה ראש השנה .ראש דייקא .דהיינו שבו עיקר המוח והחיות של כל השנה ,כי בו מתחילין כל התיקונים והוא מחיה את כל ימות השנה כמו הראש שבאדם שמחיה כל הגוף ואין שום הרגשה וחיות בשום אבר בלא החיות הנמשך לו מהראש והמוח כידוע .כמו כן אין חיות ותיקון בכל ימות השנה כ"א על ידי ראש השנה ראש דייקא שמחיה את כל הקומה" (ערלה ד' י"ח). בראש השנה תוקעים בשופר שגם הוא הארה של התחדשות והתעוררות ,בקול חרדת השופר מתנערים ומתנתקים מעפרוריות ושינת הזמן ,כאותו אדם לאחר שניעור משנתו בכוחות מחודשים כבריה חדשה" :וזה בחינת שופר כי שופר הוא בחינת התעוררות השינה כמובא בספרים ,ששופר מרמז בחינת עורו ישנים מתרדמתכם" (ליקוטי מוהר"ן מ') .וכדבריו של רבינו בתורה ל"ז שבשמיעת קול השופר מחדשים את המוחין וזוכים לאור הפנים. ברם ,שורש ההתחלה וההתחדשות של ימי ראש השנה הקדושים אנו שואבים ומקבלים מצדיקי אמת .שכל מסכת מהותם וימי חייהם היו התחדשות תמידית והשגות חדשות שהשיגו בהקב"ה ובדרכי עבודתו. ולהבין זאת -כי הרי עיקר כח ההתחדשות שאנו ממשיכים בראש השנה ,הוא ע"י התשובה שאנו שבים אליו יתברך ועל ידה אנו נעשים כבריה חדשה ולחזור לשרשינו ולכור מחצבינו ,וכמבואר בדברי רבינו (תורה ל"ה) ע"פ דברי הזוהר שתשובה היא לשוב את הדבר למקום שניטל משם ,בחינת 'זרקא' – 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' -לחזור למקורו ושרשו ,לשוב ולהתקרב אליו יתברך .וכלשון הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה -חדש ימינו כקדם" ,כי התשובה וההתחדשות שזורים וכרוכים זה בזה. כה גדול הוא כוחה של התקרבות זו על ידי התשובה בראש השנה, שאנו נהיים כביכול מקשה אחת עם הקב"ה ,אנו מקריבים את כל כולנו אליו יתברך" .בכל הקרבנות בפרשת פנחס כתוב 'והקרבתם עולה' ובראש השנה כתוב 'ועשיתם עולה' – ללמד שבר"ה יעשה אדם עצמו כאילו מקריב את עצמו" (מ"ב ס' תקפ"א סק"ו ,ומקורו באליהו רבא). התשובה – בכח הצדיקים ותשובה זאת בעצמה – שהיא בעצם ההתחלה וההתחדשות הפנימית למקור ולשורש הבריאה בימי הרת עולם הם רק בכח הצדיקים האמיתים" :וזה עוצם עבודת גדולי הצדיקים בראש השנה ,שהוא יום בריאת העולם שיצאה הבריאה מכח אל הפועל ...ועל כן הוא תחילת התשובה ,כי עיקר התשובה הוא בבחינה זאת ,להחזיר ולהרים כפי חלקו שיש לו בכלליות הבריאה ,להרים הכל ולהשיב לשרשו הראשון, לחזור ולהיכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה ,שזהו עיקר בחינת תשובה להשיב הכל לשרשו הראשון ...ועל כן צריכים לנסוע לצדיקים הגבוהים ביותר על ראש השנה .כי אין מי שיודע לעסוק בתיקון זה כי אם הצדיקים הגדולים במעלה מאוד .ואפילו גדולי הצדיקים אינם זוכין לזה בשלימות בחייהם כי אם לאחר הסתלקותם .ובשביל זה הולכים על קברי הצדיקים בערב ראש השנה ,כי עיקר זה התיקון בשלימות הוא רק על ידי גדולי הצדיקים אחר הסתלקותם ,שאז הם מגיעים לשלימות מעלתם ,להשיב נשמתם למקום שנטלה משם בתחילת שרש שרשה העליון ,שעל ידי זה משיבים כל הבריאה התלויה בהם לשרשה ,וכוללים אחר הבריאה בקודם הבריאה( "...ליקוטי הלכות רבית ה'). בכוח הצדיקים אנו נוגעים בשורש התשובה ,בזכותם ובתיקונם שבים אנו לשרשנו ,למהותנו ,למה שאנו בעצם -מה שהיינו בראש השנה הראשון בתחילת הבריאה -במדריגתו של אדם הראשון. מחלקת מחוקק -מקום גניזת ציונו הקדוש נאצלים ונשפעים דרכי התשובה וההתחדשות ביום בריאת האדם ,וכדברי רבי נתן בהלכות ערלה" :ובשביל זה נוסעים על קברי הצדיקים בראש השנה ,כי במקום מנוחת הצדיקים שם כלולים כל המקומות של כל אחד ואחד כי במקום מנוחתו שם נמשך קדושת הכסא כבוד שהוא נחלתם כמו שכתוב וכסא כבוד ינחילם .וע"כ שם הוא בחינת מקומו של עולם ויכול כ"א למצוא שם את מקומו ולשוב להשי"ת ...כי בחלקת מחוקק ספון יכול כל אחד לראות הראשית שלו ,היינו בחינת ההתחלה והראשית שהוא צריך להתחיל לשוב להשי"ת .מחמת ששם כל המקומות של כל אחד -שהם בחינת התחלה והראשית של כל אחד". מכלול הדרכים והנתיבים לתשובה והתחדשות ,נמשכים לנו מכוחם של הצדיקים שמאירים ומחדירים בנו זאת .כל ההתחלות והענפים השייכים לתשובה נמשך מכוחם ובזכותם בימי ראש השנה הקדושים: וכה מסביר זאת רבי נתן בהמשך דבריו..." :וזה שאנו רואים בחוש שבראש השנה ועשרת ימי תשובה מגיע על כל אחד מישראל איזה הרהור תשובה והכל צועקים להשי"ת מעומק הלב ,ומאין בא זאת, כל זה נמשך רק מהצדיקים האמיתים שיכולים לעשות ראש השנה ע"י שהם יודעים מקום כל אחד ואחד ,שעי"ז דנים הכל לכף זכות ומכניסים בהם הרהורי תשובה ומודיעים להם ומאירים להם בדעתם שורש העצה והראש וההתחלה לכנוס בדרכי התשובה ,שהעיקר הוא לצעוק אל ה' תמיד מעומק הלב .וכל זה נמשך על כל אחד מישראל מגדולי הצדיקים שיודעים מקום כל אחד ואחד שהם דנים הכל לכף זכות והם עושים ראש השנה ,ומשם עיקר התחלת התשובה לכל אחד מישראל ,ועל כן צריכים לנסוע לצדיקים אמיתים על ראש השנה."... אכן כן .כל המשכת הארת ודרך התשובה שאנו זוכים לכך בראש השנה הם מהצדיקים האמיתים ובכוחם אנו ממשיכים את ההתחדשות של ראש השנה ,התחדשות של זה היום תחילת מעשיך. אומן – ראש השנה כל העולם צועק בראש השנה 'המלך' אולם ההכתרה היא ב'אומן' – התבטא פעם רבי נתן .התגלות מלכותו יתברך מחדש ביום גנוסיא דמלכא ,יום התחדשות הבריאה הוא באומן ,כי הרי כל ההתחלות לכל השנה אנו ממשיכים בכח הצדיקים ,בזכותם ובדרכי תיקונם. כשעומדים אנו עם הפנים לשנה החדשה ,זה הזמן לתקוה חדשה, להתחלה חדשה ,לחדש נעורינו כימי קדם .נוסעים אנו לאומן לרבינו הקדוש שם נקבל את מתנת ההתחדשות .נבקש ונפציר על זאת, וכשיחתו של ר' לוי יצחק בשם אנשי שלומינו על סמיכות פסוקי התהלים" :בני אתה אני היום ילדיתיך -שאל ממני ואתנה" שע"י השאלה ,הבקשה והתפילה " -שאל ממני" יכול האדם לזכות ל"אני היום ילדיתיך" מתנת ההתחדשות מחדש. מסופר על ר' יצחק ברייטער הי"ד ,שפעם בכת שחזר ברכבת מימי שהותו ב'קיבוץ' בלובלין על ימי ראש השנה ,אמר לסובביו שב"ה ניקה את השעון היטב ...כמנהגם בימים אלו שניקו את שעונם לחדשם בעבודתם בהתחדשות וביעילות -כל מהלך החחים ,כל שעות היממה שלאחר ראש השנה מסוגלת לקבל משמעות אחרת – שעון נקי, חדש ומסודר .סדר היום מחודש של התחדשות והתקרבות. נמשיך באומן את ההתחדשות של ימי ראש השנה הקדושים ,את דרכי התשובה של שורש הבריאה ,ובעזרת ה' בכוחו של זקן דקדושה תתחדש שנה טובה ומתוקה ,עלינו ועל כל ישראל ,אמן. המ שימוש חכמים ׀ הרה”ח ר’ עופר ארז שליט”א ׀ בראש השנה העולם נידון ,יום הדין הוא היום בו עתיד כל אחד מאיתנו לעמוד למשפט נוקב מול בורא העולם .יהודי מאמין מתייחס לעובדה הזו בכובד ראש .משפט איננו דבר של מה בכך ,קל וחומר משפט אלוקי .בעוד ומול שופט בשר ודם ניתן להסתדר ,הרי ששופט כל הארץ משפטו נוקב ויורד עד התהום ,ואף בשר ודם איננו מסוגל לעמוד לפניו. האדם על מדת הכנתו להיות כלי לצדיק ,עד כמה השתדל בשימוש צדיקים .הדין הרפוי לא מתייחס למצבו של האדם בפני עצמו ,משום שאף אחד לא יעמוד בזה .הדין הרפוי מתייחס רק לחלק שמסר האדם את עצמו לצורך שימוש הצדיק. וכעת שואל כל אדם את עצמו ,שימוש צדיקים מהו. ראש השנה הוא החג היחידי שגם בארץ ישראל חוגגים יום טוב שני. היום הראשון הוא מעיקר הדין ,השני תוספת של חז"ל .בזהר הקדוש מובא שעל פי פנימיות יום ראשון של ר"ה נקרא 'דינא קשיא' ,היום השני הוא בחינת 'דינא רפייא'. כשמזכירים את המושג 'שימוש חכמים' מצטיירת בעיניים בדרך כלל תמונה קלאסית של 'משמש בקודש' .כזה שמתרוצץ סביב הצדיק ומסדר עניינים ,מכין כוס משקה ,מסדר קבלת קהל ומפנה מקום לרב .אבל לרבינו יש הגדרה שונה .שימוש כמו שהזכרנו קודם חשוב בוודאי ,אבל זה בהחלט לא הכל .בתורה כ"ב למשל מדבר רבינו על כך שהאדם צריך להפוך את עצמו כלי לאור הצדיק ,שימוש צדיקים במשנת רבינו הוא דבקות והתקשרות בעניינו של הצדיק ,בתורתו, ובעצותיו. כיוון שראו חז"ל את ירידת הדורות ,שקלו וראו שאילו ייאלץ כלל ישראל להתמודד עם דין פנימי אין סיכוי ,עמדו ותקנו את יום טוב שני .ביום זה נידון האדם בדינא רפיא. עושה מה שהצדיק מבקש בספריו הקדושים ,זהו יהודי שמשרת את הצדיק .כך הופכים 'כלי' לאור הצדיק. אם נבקש לפשט מעט את המושגים הללו ,נסביר זאת כך :בדברי מרן האריז"ל מובא שיום טוב ראשון מתייחס לפנימיות והיום השני מקביל לחיצוניות .הפנימיות כשמה היא ,נוגעת אל העניינים הפנימיים ,אלו שידועים רק לאדם בינו לבין אלוקיו ובינו לבין עצמו .ביום הראשון נידון האדם על מה שמעבר למעשים הפשוטים והחיצוניים ,בודקים הצדיק כשלעצמו ,איננו זקוק למאומה .וצדיק בסדר גודל של רבינו אז היטב מה היתה כוונתו בעת עשיית המצוות .מה למשל הניע אותו בוודאי לא זקוק ל'טובות' שלנו .אם בחייו לא נזקק רבינו לטובת אדם, לתת צדקה .איזו כוונה מילאה את מוחו בשעת לימוד התורה ,וכמה שנים רבות לאחר הסתלקותו על אחת כמה וכמה. לב וכח נשמתי הוא הכניס בעבודת התפלה. את הצדיק משמשים על ידי שמשרתים את המטרה אליה הוא חותר אם כלפי חוץ מצוי רוב הציבור במצב סביר ,בכל אופן בקהל שומרי כל ימיו .והצדיק אין לו בעולמו מאומה חוץ מטובת ישראל .רבינו העיד התורה באופן מוצהר .הרי שבפנימיות המצב לא ממש טוב .אם תוסר על עצמו שלא בא הנה אלא עבורנו ,עבור הנשמות החלושות של המעטפת החיצונית תתגלה בפנים דמות עלובה למדי .הרבה מעשים אחרית הדורות ,אלו שנואשו מהם צדיקים גדולים בדורות קודמים, יפים נעשים מתוך כוונות לא ממש 'בלתי להשם לבדו' ,ואם נזדקק האנשים הללו ,עבורם הגיע הצדיק. לעמוד מול מבחן שכזה ,מתי מעט יצאו משם נקיים. ומאותן נשמות יקרות הוא מבקש 'עיזרו לי לעזור לכם' .כשיהודי ומהו דינא רפיא .מובא בספרים הקדושים ,שביום שני של ר"ה נידון ההכתרה תשע"א ומ נמצא אם כן ,ששימוש חכמים הוא ציות לדבריהם .כשיהודי עושה את הדבר הטוב ביותר עבור עצמו – קיום עצת הצדיק ,בכך הוא ביום השני של ראש השנה נידון האדם על עניין שימוש הצדיקים, משרת בעצם את הצדיק. ביום הזה יש לכל אדם סיכוי נפלא לצאת זכאי גם מדין אלוקי .כי הדין עצות רבות מובאות בדברי רבינו ,בכל תחום ולכל עניין .והגדולה מכל הרפוי לא מתייחס למה שהצלחת לקיים בעצמך ,ביום הזה דורשים אותם עצות היא הנסיעה לאומן .רבינו העיד בעצמו ואמר 'מה אומר ממך את ההשתדלות שכל אדם יכול לעשות – התקרבות לצדיקים. לכם ,דבר גדול מזה אין' .יהודי שנוסע לאומן זורק בעצם את שכלו ואת הבנותיו ,הוא נוסע רק משום שהצדיק אמר .הנסיעה לאומן היא כשאנו מגיעים לציון הקדוש בימי ראש השנה ,הופכים אנו כולנו למשמשי צדיקים ,וכשידונו אותנו על המידה בה השתדלנו בשימוש איפה השימוש הגדול ביותר של רבינו. חכמים ,אומן תהיה מליץ יושר נפלא. אלה יעמדו על הברכה ,עמודי התווך שזכו להשתתף בהוצאות ההדפסה הר"ר יהושע קניג הי"ו אוסטרליה יהי רצון שיזכה לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים הר"ר נחמן אלחדד הי"ו ירושלים יהי רצון שיזכה לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לעילוי נשמת האשה החשובה מרת הענא בת ר' שמעון דוב ע"ה נלב"ע כ"ו אלול תשס"ט ת.נ.צ.ב.ה. נתרם ע"י משפחת ליברמנטש לעילוי נשמת ר' ירחמיאל ישראל דוב ב"ר משה אהרן ע"ה נלב"ע כ"ז אלול תשס"א ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת ר' הענטשא בת ר' יצחק ע"ה ת.נ.צ.ב.ה. הר"ר אברהם גליק ירושלים לעילוי נשמת סבו ר' יהודה אריה בן ר' שלמה ע"ה נלב"ע ט' כסלו תשנ"ו ת.נ.צ.ב.ה. ולעילוי נשמת זוגתה מרת לאה בת ר' פנחס ע"ה נלב"ע כ"ה סיון תשס"ג ת.נ.צ.ב.ה. הר"ר יהושע לייב פלטניק הי"ו ירושלים יהי רצון שיזכה לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לעילוי נשמת ר' חיים מכלוף בן שמחה ע"ה נלב"ע ו' אייר ת.נ.צ.ב.ה. ולהצלחת נינט בת חסיבה וכל יוצאי חלציה יהי רצון שיזכו לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לזכות האשה החשובה והצנועה מרת אסתר רות בת צירל דבורה להצלחה וישועה ולרפואה מן השמים לעילוי נשמת ר' משה ב"ר יעקב שמואל ע"ה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת מרת חנה בת פייגא ע"ה ת.נ.צ.ב.ה. האשה מרת יפה בת מרים ורבקה בת יפה לרפואת הגוף והנפש יהי רצון שיזכו לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לעילוי נשמת ר' עזריאל בן ר' חיים ז"ל נלב"ע א' תשרי תשס"א ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת מרת נחמה בת ר' חנוך שמעון הרשקוביץ ע"ה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת ר' מאיר אליעזר בן ר' צבי ע"ה ,ולעילוי נשמת מרת נחמה פסיה בת ר' בנימין ע"ה .ת.נ.צ.ב.ה. נתרם ע"י בתם ש .שנקר תחי' יהי רצון שתזכה היא וכל יו"ח לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים זמ באים מתחדשים וזוכים | הרה"ח ר' מאיר שלמה שליט"א | מתוך שיעור של ראש השנה סובבות והולכות על ענין המלכות ,כמ"ש 'מלוך על עניני הוא ראש השנה רבינו הק' קרא והכריז 'כל הענין שלי הוא רק ראש השנה' ,הראש כל העולם כולו בכבודך'' ,ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו מהרה לבדך על השנה שלי עולה על הכל (חי"מ ת"ג) ועוד לשונות כאלו שמהם כל מעשיך' ועוד ועוד ,וזה עיקר העבודה של ראש השנה להמליך את עולה שכל עניינו של רבינו הוא היום הזה של ראש השנה ,דהיינו השי"ת עלינו ועל כל העולם כולו. שכל הדברים שעניינם הוא ראש השנה מתגלים ביתר שאת ועוז ,קבלת עול מלכותו יתברך -התחדשות ומתעצמים במשנה תוקף אצל הצדיק ואצל המקורבים אליו ,ובפרט וכל ענין תיקון המלכות דהיינו לקבל על עצמו עול מלכותו יתברך זהו מתגלה ומאיר אצל מי שזוכה להיות אצלו בימי ראש השנה. ענין ההתחדשות ,כיון שבראש השנה כשזוכים להמליך את השי"ת, אז נמשך על כל אחד יראת שמיים חדשה וכוח חדש להכנס בחיים התחדשות אצל רבינו הק' אצל רביה"ק אנו מוצאים דגש מיוחד על ענין ההתחדשות ,עוד אמיתיים של עבודת ה' וקרבת אלקים ,וכמובא בדברי רביז"ל ' -כי מילדותו של רבינו רואים איך שהיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש ,עיקר בחינת המלכות הוא רק על ידי ישראל שמקבלין מלכותו ,כי אין והיה לו כמה התחלות בכל יום וכו' (שבחי הר"ן ו') ,עד שבסוף ימיו מלך בלא עם ,ואז ביום הולדת המלכות ,יום גנוסיא דמלכא ,דהיינו אמר רבינו שאין הבל שיוצא מפיו ללא התחדשות ,וכל הזמן הוא שנתגלה ההתפארות של ישראל ,אז מתפעל נפש הרואה ,ונתגלה עולה מדרגא לדרגא וכו' .וכן בעולם העליון רבינו אמר שכשיחפשו את ונופל יראתו על כולם ,ואפילו על שנאני שחק( .לקו"מ סי' י"ז). היכלו ידעו שהוא שוכן ממול ההיכל של הרה"ק רבי ברוך ממעזבו'ז יראה עם שמחה -התחדשות זצוק"ל ,ושהיכלו של רבינו מחליף גוונים כל הזמן ,כיון שגם לאחר ובראש השנה מתגלית היראה מתוך שמחה ,כמ"ש 'וגילו ברעדה', הסתלקותו רבינו עולה כל הזמן לדרגות חדשות. יראה מהשי"ת ע"י קבלת עול מלכותו שעי"ז נופל פחדו יראת ה' על האדם ,ושמחה על הזכות שנפלה בחלקנו להמליך את השי"ת, התחדשות בראש השנה גם בראש השנה אנו מוצאים שעניינו הוא התחדשות ,שהרי בחודש ולהיות נכללים בין עבדי ה' שממליכים אותו יתברך ,ובפרט על הזכות תשרי נברא העולם ,וכמ"ש תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון ,וכמו שזוכים להשתתף בקיבוץ הק' ,שעי"ז בוודאי נצא זכאים בדין .וכדברי שמובא בדברי מוהרנ"ת' :כי עיקר קדושת ראש השנה הוא שנזכה רביה"ק -ועי"ז שנכללים יחד כל הנפשות עי"ז נעשה שמחה (לקו"מ לתשובה שלימה ,כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה ,היינו שנזכה סי' ס"א) ,וזה ענין ההתחדשות של ראש השנה שהיא יראה מתוך לחדש ימינו שעברו בחושך ,ולהוסיף מעתה תוספות קדושה ועבודה שמחה שזה מביא להתחדשות אמיתית. מחדש ,שזהו בחינת חדש עלינו שנה טובה שאנו מבקשים בראש מה מפריע לנו להתחדש? השנה ,חדש דייקא ,לשנה חדשה דייקא לחיות מעתה חיים חדשים' מי שניסה לעבוד את השי"ת גיבש לעצמו במשך השנים דעה (לקו"ה הל' תפילין ה"ה). מסוימת שמקורה בנסיון ח"ו ,כלומר הנסיונות שלו לעבוד את ה', ההצלחה מחד ,והכשלונות מאידך ,הם נותנים לאדם מימד היכן אני ראש השנה -התגלות המלכות עיקר העבודה בראש השנה היא לגלות מלכותו יתברך ,וכל התפילות נמצא בתמונה .אבל הבעיה היא שגם הבעל דבר משתתף בעריכת ההכתרה תשע"א חמ המסקנות ,והוא דואג בשיטתיות לטרפד כל נסיון ורצון להתחיל מחדש. הכיצד אדם במשך השנים הולך עם סטיגמה על עצמו' ,זה אני' ולא נראה שישנה אפשרות לשינוי דרסטי בתמונה .אני אדם ריאלי ,מציאותי, ולא תמים ונאיבי (כביכול) ,שהרי יש לי נסיון חיים ,ואין חכם כבעל הנסיון ,ומאחר ואני מכיר את עצמי ,למה שאנסה לחשוב שפתאום יכול לבוא שינוי ולהפוך אותי לאדם מרומם יותר. כבר ניסיתי ובפרט כשאדם הולך ונזכר איך שבמשך תקופה שלימה היו לו רצונות טובים וחזקים לזכות לעבוד את ה' בכל מיני תחומים ,כגון לבא לתפילה בזמן ,או לקבוע סדרי לימוד ,ולהספיק כך וכך .או להיות חזק ועקבי בקימת חצות ,או תפילה בכח והתבודדות וכו' וכו' ,וכל ההתחלות וההתחדשות לא החזיקו מעמד לאורך ימים ,ולא חלפה תקופה ארוכה או קצרה והנה שוב נפלתי ,ואז נכנסות מחשבות שאולי אין כ"כ מה לעשות כיון שיתכן שיש לי חוסר נחישות ,או יתכן שאין לי מספיק כוח לעמוד בהחלטות שלי וכו' ,בעבר ניסיתי שוב ושוב ,וקיויתי שההצלחה תאיר פנים אלי ,אבל היום אני כבר יודע שזה משהו זמני ,בר חלוף ,ולכאורה זה לא יחזיק מעמד .נכון שבד"כ בהתחלה יש תנופה ואור מההתחדשות ,ואז יש כמה ימים קצת מוצלחים ,אבל אח"כ אני שוב חוזר לאותם שגרת חיים ,וממילא עדיף לי מראש לא להלך בגדולות ,ולא לנסות להכנס למקומות שחוסר ההצלחה בהם כבר אינו מוטל בספק... מסקנת העבר וכך כשהאדם מגיע להתחדש המחשב מעבד אוטומטית את כל הנתונים ,כל הזכרונות ,כל התוצאות ,כל הנסיונות ,המסקנות ,ופולט תוצאה סופית מאד ברורה ,לא עוד נסיונות שווא! לא עוד נסיונות ואכזבות! לא כדאי! שוב לא! וכשמגיעים להתמודד על כל הטענות המשכנעות האלו של הבע"ד, אז רוב הסיכויים שהאדם ישתכנע ,ולא יקח את הסיכון לעורר לעצמו מוטיבציה חדשה ורצון מחודש להכנס שוב בעבודת ה' ולהתחיל מחדש. ראש השנה -התחדשות חדשה לגמרי וע"ז רביה"ק בא ומגלה שבראש השנה נוצר מצב חדש לגמרי שמסוגל מאד להתחדש ,כיון שראש השנה הוא נקודת ההתחלה של כל הבריאה ,שהרי באביב רואים איך שהבריאה מתחדשת הכל פורח וכו' ,אבל בראש השנה זה התחדשות המוחין ,שמקבלים עלינו מחדש עול מלכותו יתברך באהבה וברצון ,ואז נמשך לכל אחד שכל ומוח ולב חדש לעבוד את השי"ת כראוי. הזוכים להיות אצל הצדיק -התחדשות חדשה לגמרי בפרט מי שזוכה להיות בראש השנה אצל הצדיק ,שכל עניינו הוא התחדשות ,בוודאי הוא זוכה לקבל כוח מיוחד להתחיל מחדש ,שע"כ רביה"ק נפטר בחודש תשרי ,כיון שרבינו הק' כל הזמן עולה לדרגות חדשות ,ומבואר בספה"ק (כוכבי אור בשם המקובלים) שהתחלת עליית הנפש בחודש של היארצייט הוא מתחילת ראש החודש ,שע"כ עניינו של רבינו שהוא התחדשות מאיר מראש השנה. בפרט שבכל פעם שמגיעים לצדיק מקבלים תיקון מחדש .והצדיק עולה בכל פעם לדרגות יותר גבוהות ,וממשיך רחמים יותר גדולים, והוא מפריש לאדם דרך לפי שורש נשמתו (תורה ד') ,ובכל פעם הצדיק ממשיך דרך חדשה מלאה ברחמים ,שעי"ז דרך התיקון יותר קלה ומאירה ,וממילא כל אחד מקבל כוח להתחדש ולהכנס שוב לעבודת ה' ,וכדברי מוהרנ"ת ' -ע"כ כשבא אחד על קברו וצועק על ריבוי עוונותיו ,שהם בחינות ירידות ,עי"ז הצדיק עולה עוד לעילא ולעילא לפי בחינתו ,בבחינת ירידה תכלית העליה ,כי זוכה לחתור ולמצוא עוד חסדים חדשים לגמרי ,נפלאים ונעלמים מאד מאד, ולגלות אותם מההעלם אל הגילוי ,באופן שיוכל להושיע ולהעלות את זה גם מאותה הירידה העצומה שירד עכשיו' (לקו"ה הל' מתנה ה"ה). הצדיק מחזיר את האבידות התחדשות אמיתית רבינו נותן לכל אחד ע"י שהצדיק מחזיר את האבידות ,שהרי כל אחד איבד הרבה אבידות מתחילת חייו ומגלגולים קודמים ,שהאבידות האלו הם ניצוצות של האדם ,שהם חלקי נפש רוח ונשמה שלו שנאבדו ונזרקו לסטרא אחרא ,וכשמגיעים לצדיק שאצלו נמצאים האבידות של כל העולם (לקו"מ סי' קפ"ח) ,והוא מחזיר לכ"א את האבידות שלו ,ואז האדם מקבל חלקי נפש רוח נשמה חדשים ,ועי"ז נמשך לאדם התחדשות חדשה לגמרי. ואעפ"כ הרי אני מכיר את עצמי וגם אחרי שהאדם רואה שזה זמן ומצב מסוגל מאד להתחיל מחדש, אבל בכל אופן קשה מאד להכנס באמת ולהתחיל שוב ,כיון שכל אחד מלא ושבע מכשלונות העבר ,וקשה מאד לנפש האדם להתרומם ולשכנע את עצמו שהפעם אני כן יצליח .שהרי האדם חושב כדברים האלו כבר חזרתי ואמרתי לעצמי כ"כ הרבה פעמים ,שהפעם אני מתחיל ,הפעם אני כן יחזיק מעמד ,אבל התוצאות שוב חזרו על עצמם ,והמציאות טופחת על הפנים ולא משאירה מקום לאשליות ולתקוות רחוקות .ע"כ צריך לדעת שההתחדשות אינה בהכרח דבר שיחזיק מעמד לאורך ימים ,ולהתחיל מחדש אין פירושו שמעכשיו ילך לי כסדר כל החיים ,אלא שנכנסים שוב ומתחילים מחדש בתנופה חדשה ,אע"פ שבעומק נפשו האדם צריך להיות מוכן וערוך לכך שיוכל להיות שהאור הזה יעלם ,ואעפ"כ אני מתחיל מחדש ,כיון שעצם התחדשות משנה את האדם לגמרי ,ומזככת אותו ,עד שבאמת האדם נהיה חדש ,וממילא יש לו הבנות חדשות ,ולב חדש ,וקרבת אלוקים חדשה לגמרי (ואכמ"ל ועי' שארית יצחק חלוקי הנחל). וכיצד זה נעשה והאתערותא דלתתא שרוצים מאיתנו היא עצם זה שהגענו לצדיק לראש השנה ,ומשתטחים על קברו הק' ,ומתפללים וכוספים להתחיל מחדש ,ואז ע"י הר"ה ,והקיבוץ הק' ,ובכוח הצדיק ,נכנס בכל אחד רצונות חדשים לעבודת ה' ,ואז כל אחד יכול להכנס לחיים חדשים, כי העבר נמחק ואינו קיים כלל ,ואצל כאו"א נעשה 'איפוס כללי', ומקבלים מנוע חדש ,ונעשה התחלה חדשה לגמרי ,בכל מקום ובכל המצבים ,ועי"ז מתחזק אצל האדם האמונה בעצמו שאני מסוגל ויכול לזכות להתחלה חדשה ואמיתית ,לקבל עלי עול מלכותו יתברך מתוך יראה ושמחה ,ואמונה חדשה בהשי"ת ובכח הצדיק ההולך לפנינו, ועי"ז נזכה כולנו לשנה טובה וחדשה! הכוח להתחדש ע"י החסדים החדשים טמ כרחם אב על בנים ׀ הרה”ח ר’ פינחס דוד ישראל בונקר שליט”א ׀ "מה שהעולם נוסעין על ר"ה לצדיקים כי עיקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות ,כי שם שרשם (של הדינים) כמובא בזהר 'כלא במחשבה אתבררו' ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא ע"י התקשרות לצדיקים כמו שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף" ,משה הוא בחי' מוחין ויוסף הוא בחינת צדיק היינו שאין שלימות למוחין אלא ע"י התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה ,וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ,מה הבירור והסבר בדבר הזה שקדושת המחשבה הוא המתקת ובשביל זה נוסעים לצדיקים כדי לזכות לקדושת המחשבה". הדינים ,לכאו' הדינים הם בגלל העבירות שלנו וצריכים לחזור רי"א. מוהר"ן לקוטי בתשובה ולעורר רחמים ולמה רבינו תולה הכל בקדושת המחשבה. כך מבאר רבינו בתורה קצרה ומתומצתת העניין שנוסעים לצדיקים מובא בתורות אחרות ובשיחות של רבינו הקדוש ,דברים מופלגים לר"ה .לכאו' במבט ראשון תורה ברורה ומובנת מאד הרי ראש השנה ונוראים בעניין הנסיעה אליו לר"ה שאין דבר גדול מזה בכל העולם, הוא יום הדין וכל יהודי רוצה לזכות בדין ושיהי' לו שנה טובה בגשמיות וכל הגאולה תלויה בזה ושהוא תיקון על הכל ממש ,ומי שהגיע כבר וברוחניות ,ומוכן לעשות הכל להיכתב בספרן של צדיקים ,וע"כ אומר לו צריך שם תיקון אחר ,ואם לא היה הנסיעה הזאת אז כל העולם היה רבינו נוסעים לצדיקים ,כי בכדי לזכות במשפט צריכים להמתיק הדין חוזר כבר לתוהו ובהו וכו' ולכאו' לפי התורה כאן יוצא שכל העניין הוא היינו צריכים לבטל הטענה של המקטרגים וכו' והרי אין צדיק בארץ פשוט איזה עצה לזכות לקדושת המחשבה ,יטען הטוען שהוא יש שיעשה טוב ולא יחטא ,וכל אחד יודע נגעי לבבו ויודע כמה רחמים לו איזה עצה אחרת לזכות לקדושת המחשבה והלכה לו כל החיוב הוא צריך וע"כ מבקש בכל דרך אפשרי להמתיק הדין להפוך את הדין בנסיעה הנוראה הזאת ,ולכאו' היתכן ,הרי כל העולם תלוי בזה והוא לרחמים. מגיע לפני כל העבודת הש"י שבעולם ,וע"כ דבר זה טעון ביאור רחב. וע"ז בא רבינו ואומר שעיקר הדרך להמתיק הדין הוא ע"י קדושת ולאור הקושיות האלו נתחיל לבאר קצת העניין עפ"י דברי רבינו וטהרת המחשבה וזה לזכות רק ע"י הצדיק וע"כ נוסעים לצדיק ומוהרנ"ת ובעז"ה בביאור דבר זה יצא לנו ג"כ בירור עצום ומחודש בשביל לזכות לטהרת המחשבה ,ושיהי' לנו רק מחשבות טובות בכל הנסיעה לרבינו ובעומק העבודה שלנו בימים הנוראים האלו. וקדושות ועי"ז נזכה בדין. ידוע לכל שראש השנה הוא יום הדין ,ששופטים כל אחד ואחד על כשמסתכלים על הדברים בצורה מופשטת הכל נראה מובן ופשוט, המצוות והעבירות שעשה בשנה שעברה ,וקובעים לו לפי זה שנה אבל כשמנסים להוריד את זה ללמעשה ,הרי אז קושיות ושאלות טובה ,ועם ישראל הקדושים כל אחד במקום שהוא שם משתדל מתעוררים ,כדלהלן. לחזור בתשובה ולהיטיב מעשיו בשביל שיזכה בדין .אבל בד בבד יודע הקושיא הראשונה שישאל כל אחד האמנם באומן בר"ה אין לי שום כל מי שהסתכל אי פעם בדברי חז"ל על ר"ה או התבונן טיפה בתפילת היום -שעיקר ר"ה הוא יום המלכת השי"ת על העולם ,יום קבלת עול מחשבה זרה כ"א מחשבות קדושים וטהורים ,הרי ג"כ שם צריכים זכות גדול לשמור על המחשבה כמו בכל מקום אחר ,ועוד אם באמת כל הנסיעה הוא בשביל קדושת המחשבה אז אם ח"ו אינני מתוך אלו הזוכים לזה בשלימות אולי לא נכללתי בתיקון בכלל ,ועדיף שלא אסע ח"ו. ההכתרה תשע"א נ חיות מהסטרא אחרא היינו אע"פ שאין זה שפע באמת כי השפע של כעס ודאגה אינו שפע אמיתי ,והוא בעצם רק העדר של שפע ומוחין אלוקי ,אעפ"כ הוא נקרא שפע של הסט"א ,כי זה בדיוק כל המציאות של הסט"א -העדר ובלתי מציאות אמיתי ,-אבל כיון שנכנס לדמיון הזאת הוא לאט לאט מתנתק עוד יותר מהחיות האלוקי ונכנס יותר להעדר שהוא עניין הדינים שהוא העלם והסתר החסדים. מלכות שמים על כל השנה כמו שאנו מאריכים בתפילה ותמלוך אתה הוא הוי' לבדך על כל מעשיך וכן לאורך כל התפלה של ר"ה ממש אנו מזכירים שוב ושוב 'מלוך' 'מלך' 'המלך' ועסוקים אך ורק עם דבר אחד, להמליך את השי"ת עלינו כמו שביקש מאתנו "תמליכוני עליכם" שהוא עיקר מצוות היום והראשונים מביאים שגם עיקר פנימיות מצוות תקיעת שופר על פי הפשט הוא המלכת השי"ת ,כי תקועת שופר מראה על מלוכה ובהמלכת המלך היו תוקעים בשופרות ,וכן הטעם עפ"י הפשט שהולכים לתשליך כי כל המלכים היה ממליכים והמשל לזה הוא ילד שאבא שלו אוהב אותו אהבת נפש ואבא מנסה אותם ליד הנהר לרמז שימשך מלכותם ,ומובן בודאי שיש קשר בין לעזור להבן להתקדם בעסקיו ובעזרת האבא התקדמו העסקים מאד, שתי הדברים האלו שמצד אחד הוא יום הדין ומצד שני יום ההמלכה ,אבל עם הזמן התחיל הבן להרגיש השפלה מסיומת בזה שאביו עוזרו ובכדי להבין את עומק הקשר נקדים עוד עניין עיקרי הטמון בראש וע"כ התחיל להתרחק הימנו ומהעדר הנסיון הדרוש ושכל המיושב של אביו התחיל לעשות טעיות על ימין ועל שמאל עד שבמשך שנה השנה ועל ידי זה יבואר כל העניין כמין חומר. הפסיד כל כספו. "ראש השנה" כשמו כן הוא ,היינו כמו שראש האדם הוא מקום משכן המוח והשכל של כל האדם ,כך ראש השנה הוא זמן המיועד והנה הבן לאורך כל השנה שהיה לבד לא רק שלא ביקש עזרה מאביו להמשיך מוח ושכליים חדשים לכל השנה כולו ,ודבר זה מבואר אלא התפתח לו כל הזמן הרגשיים שליליים כלפי אביו "בטח אבא באריכות בכתבי אריז"ל ומודגש מאד בספרי רבינו כעיקר היסוד שלי שמח שהולך לי כ"כ לא טוב כי הרי עזבתי אותו" וכן כל מיני של ראש השנה כמו שמבואר בתורה לה' "תקיעת בר"ה הם בחינת מחשבות רעות ודמיונות שוא ,וכל מה שהוא נכנס יותר למחשבות התחדשות המוחין שהוא השכל והנשמה של כל אחד" ובתורה ה' האלו הוא מתרחק במוחו יותר ויותר מאבא שלו כי הוא בטוח שהאבא תניינא "המוחין מתקנים ומתנוצצים בר"ה" ובתורה ח' תניינא ג"כ נגדו ויש לו עוד הוכחות ברורות ,א :כי הרי הולך לו לא טוב ,וזה ודאי אמר בפרוש "בר"ה אז הדעת והמח בשלמות וזה בחינת ראש השנה בגלל הקפידה של אבא שלו ב :כי אבא שלו כל כך מרוחק ממנו ולא מתקרב אליו כלל. ראש דייקא" וכן בהרבה שיחות ותורת. אבל האמת לאמתו הוא שאין האב כועס על הבן כלל אלא אדרבה אוהבו מאד וכל הסיבה שהבן מפסיד בעסקיו אינו בגלל קפידה של אביו אלא בגלל שהבן הרחק ממנו ולא נותן לו לעזור לו וכל מה שהאבא רוצה הוא שהבן יבוא ויבקש שיחזור אליו ולפעמים יראה האבא פנים כועסים בשביל שיבין הבן כמה שכואב לו ורוצה כבר להיות יחד עימו אבל הבן רואה הפנים של כעס אז מתרחק עוד יותר רח"ל. וביאור העניין קצת ,איזה מוחין ממשיכים ומהיכן ממשיכים ,הוא דיון ארוך בתורת הקבלה ,אבל נבאר העניין בתמצית :החיות של כל דבר שיש בעולם הוא מהשכל שבו כמו שמבואר בתורה א' ולאורך כל הלקוטי מוהר"ן ,וכן האדם בעצמו כל החיות שלו הוא מהמח והשכל, הן החיות הגשמי ממש ,כמו שידוע שהמח הוא המנהיג של כל הגוף כל אברי הגוף הלב הידיים והרגליים כולם מקבלים פקודות מהמח ועל פי זה הם פועלים ,ואם ח"ו יש בעיה בגיד קטן במוח זה יכול לגרום וזה אנו צריכים להבין שאין דין כלל וכל הדין שכן רואים הוא רק לשיתוק לחצי הגוף רח"ל ,וכן בחיות הרוחני של האדם ,שכל החיות חיצוניות ,היינו הפנים הכועסים של אבא שאינו באמת כועס ,אלא נמשך בעצם מהמוח היינו מה שהאדם שמח ,מאושר או עצוב ,הכל הם רק בשביל לעורר אותנו להתקרב .וכל הדין מתחיל ונולד במוח נמשך מהמוח ,וכן כל הדביקות והשגת אלוקות של האדם הכל שלנו ואם האדם דבוק באמת בהשי"ת אז הכל רחמים וחסדים ממש מהמוח ,והחיות הפנימי של המוח של כל אחד הוא מהנשמה שהוא בלי שום חלות לדין כלל. חלק אלוקי ממעל ממש ,והחיות הזאת הוא נקרא אור המוחין -היינו האור שמחיה את המוח והשכל וכשיהודי עושה רצון השי"ת ומקושר וע"כ בהגיע יום הדין ר"ה שמבואר בכתבי האריז"ל שכיון שאותו יום לא"ס ב"ה אז הוא ממשיך עוד ועוד חיות מהשי"ת למוח שלו ואז יש היה חטא אדה"ר אז כל שנה מתעורר דין "מה אנוש כי תזכרנו" אבל לו חיות ,ומתי שאינו מקושר אם הא"ס אז החיות של המוח נקטן הדין מתעורר רק על מי שהוא בדרגת אנוש ,שהוא מנותק מהשי"ת מאד והמצב הזה נקרא בקבלה ובספרי רבינו מצב של מוחין דקטנות- .כי יש ארבע שמות למין האנושי כידוע -והשם אנוש הוא הדרגה הנמוכה שהוא לשון שכחה "כי נשני אלוקים" והוא היפך שם אדם כל יהודי הוא בן של השי"ת והשי"ת אוהב אותו מאד ורוצה שיהיה לו שהוא מלשון "אדמה לעליון" וע"כ מי שזכה לבחינת אדם שהוא דבוק רק שפע וטוב ,וכל הדין שיש ח"ו על האדם ,כולו נמשך רק מהסתר בעליון ,הוא דבוק בהשי"ת אז עליו לא מתעורר דין כלל ונכתב לאלטר פנים היינו ברגע שהאדם מתנתק מהשי"ת כביכול ולא חושב עליו אז לחיים טובים ,אבל מי שהוא בעלמא דפרודא צריך הרבה רחמים השפע וחיות אלוקי הנשפע למוח האדם הולך ונחלש עד שנשאר עם לזכות בדין ,כי ברגע שהוא בעלמא דפרודא אז הוא רואה רק את הדין חיות קצת מאד ואז מאבד את כל החיות והמוטיבציה שלו ברוחניות, של החיצוניות כנ"ל ואדרבה מתחיל להרגיש רגשי אשמה וריחוק, הנמשך מחיות הנשמה ,ובאופן אוטומטי מתחיל לקבל חיות רח"ל ומרגיש אהה בטח אני לא יזכה בדין ..כי אני מלא חטאים ,הש"י לא מהסט"א ,כי הכלל הוא ש"זה לעומת זה ברא אלוקים" ,והסט"א אוהב אותי ..וכל מיני מחשבות של ריחוק דמיוני שהתעוררו מרוב עומד בכל מצב ובכל מקום ממש מול הקדושה כקוף בפני אדם וברגע ריחוקו כל השנה מהש"י ,כמו הבן הטיפש במשל. שהאדם עוזב את הקדושה אז באופן ממילא מתחבר אם הסט"א ,ואז מתחיל להרגיש עצבות וכעס ודאגה ושאר תחושות רעות ,שהם גם כן בכדי שהאדם יזכה בדין עליו לצאת ממצב של פירוד ולהתחבר מהמוח אבל מהסתלקות אור המוחין דייקא .וברגע שהאדם ממשיך להשי"ת ,ומצינו בעולם שתי מצבים של ביטול אחד הוא עבד למלך אנ שהוא בטל ומבוטל לגמרי בלי שום מציאות רק מה שאומר המלך (אע"ג שגם עבד לבעל הבית רגיל גם כן בטל ומבוטל אבל אינו דומה כלל לביטול של עבד למלך שמחמת המרחק העצום בין העבד למלך הרי הביטול מתבטא אין ערוך פעמים יותר) .וע"כ בכדי לזכות בדין צריך האדם ג"כ להגיע לאחד משתי המצבים האלו או בחינת בן או בחינת עבד. המציאות הזאת של בן או עבד אינו רק מה שהאדם קורא לעצמו בן או עבד אלא האדם צריך להפוך באמת למציאות של בן או עבד. וזה מגיע כאן רבינו וצועק ומכריז כל הר"ה הוא רק במוח ,להתבטל להשי"ת ולהגיע במוחו למצב של עבד או בן. כי כל מה שאומר לנו השי"ת הוא תמליכוני עליכם -תקבלו עול מלכותי תהפכו עצמכם לעבדים שלי ואז כבר תזכו בדין .וזה כל המלוכה שאנו ממליכים את השי"ת ביום הזה לחזור לדביקות לחזור ולהתכלל באחדות הפשוט לחזור לגמרי להשי"ת. בשביל החזרת פנים בפנים במוחין בפנים בשופר שהוא בעצם הקרבה הכי גדול). וע"כ אומר הרבי תעזוב כל הדין וכל הבלבול הדעת שלך ,יש עכשיו קריאה מהשי"ת שתבוא ותמליך אותו הוא רוצה שחזור אליו והוא יחזור אליך אבל עתה חייב לעשות את בשלימות .כי אם לא עשית את זה בשלימות בעצם לא עשית כלום כי ביטול צריך להיות מוחלט או שאתה מבוטל או שלא .ולזה אומר רבינו חייבים לנסוע לצדיק שידוע שכוונתו היה בעיקר שצריכים לנסוע אליו דייקא לאומן שרק אז אפשר לעשות המלוכה בשלימות כמו שאמר מוהרנ"ת "כל העולם צועקים המלך אבל ההכתרה הוא באומן" כי רק שם אפשר לשמור המחשבה לגמרי לגמרי לחשוב רק על המלכת השי"ת ועוד יותר הזהיר בשיחות שצריכים לחשוב רק מחשבות טובות ולא לחשוב על שום דין וצער וכו' כי אפי' מחשבה על דין כבר קשור לפירוד כי השי"ת הוא עצם הטוב ודרך הטוב הוא רק להיטיב כמו שכתבנו למעלה. וצריך ביאור מה קורה באומן שרק שם אפשר להגיע לדביקות הזאת, והעניין הוא כי בעצם בשביל שהאדם יזכה לדביקות הזאת של עבד נמצא שבעצם כל השלשה עניינים של ר"ה הם היינו הך, הוא צריך בעצם להפוך לעובד השי"ת עצום ופעול בנפשו שהוא הדין והוא בגלל שהמוח אינו מקושר להשי"ת אבל הוא רק בחיצוניות בטל ומבוטל להשי"ת וגם הבחינת עבד הזה צריך להיות בדרגה גבוה מאד כנ"ל שבודקים אותו לראות עם אפשר באמת לחונן אותו כמו ואינו המציאות האמיתי. שאומרים בתפלה "אם כבנים ..אם כעבדים ..עינינו לך תליות עד תיקון הדין ע"י שמתקרבים להשי"ת והוא רק ע"י שממליכים אותו שתרחמינו ותוציא לאור משפטינו" כי העבד בודקים מאד כנ"ל כי ומקבלים עול מלכות שמים כעבד למלך .כי כל הסיבה שאנחנו כאן בודקים אם הוא באמת עבד או לא. בעולם זה אך ורק בשביל להמליך את השי"ת היינו לעשות אותו מלך על עולם הזה שזה כל סיבת הבריאה שנתאווה לו דירה בתחתונים אבל יש בחינה אחרת בחינת בן שזה בעצם לא עבודה רק מציאות "בנים כמו שאמרו חז"ל ותחתון פירושו גם במקומות שהם ניגוד הגמור אתם להשם אלוקיכם" וזה לא בודקים ולא מתווכחים כי זה מציאות!! לאלוקותו וכשמגיע יהודי ומגלה את השי"ת גם כאן בעולם הזה ומקבל כמו שאנו אומרים "אם כבנים תרחמינו כרחם אב על בנים" בלי שום עול מלכותו ואומר שהשי"ת המלך ואני עבדו בלי שום רצון עצמי אז תנאים והסברים .ומציאות הזה אבל ,צריכים לגלות ,וכשמגלים את זה הכל נמתק לגמרי ואז זוכין לדביקות עוד הרבה הרבה יותר ממי שיש הוא בעצם ממשיך שליטת השי"ת על העולם. לו בחינת עבד בשלימות. וכל זה צריך להיות במוח כנ"ל כי שם מקום הדביקות והפירוד כנ"ל דהרי בחינת בן עבד צריך להיות בכל רמ"ח איברים ושס"ה בכל תנועה אז איך זוכים לגלות הבחינת בן הטמון בתוכינו איך מוציאים את זה בכל מחשבה דיבור מעשה וכ"ז ע"י שהפנים שהוא באמת רק עבד ובן החוצה ,זה הכוח של משיח שמקבלו מהיכל קן ציפור (כמובא בזוהר ובכתבים ובכתבי הרמ"ק) ששם האם רובצת על הבנים כי שם בהיכל של השי"ת. של משיח מתגלה ומאיר "הבנים אתם להשם אלוקיכם" ואז מתגלה וזה מה שמגיע רבינו ואומר יש כאלו שמסתכלים רק על החיצוניות בחינת בן שבכל אחד ואחד וזה עיקר עבודתו של משיח להשיב לב של היום ואז רואים רק דין ועושים עסק גדול יום הדין יום הדין ואז אבות על בנים ולב בנים על אבותם וזה מה שאמר רבינו שיש לו אותו הוא מחפש עצות להינצל מהדין אבל באמת כל מי שיש לו טיפת שכל כוח שהיה לדוד המלך שבאומרו שבעה פעמים בני העלה את אבשלום בקדקדו יחשוב 'מה אני עושה פה איזה טריק או תרגיל ,אני מקבל עול משאול תחתית לתכלית המדריגות ורבינו עושה את זה עם כל אחד מלכות שמים והופך את עצמי לעבד ויושב בבית כנסת וצועק המלך ואחד וע"כ אמר "שמהיכל קן ציפור ארד להתפלל עמכם בר"ה" כי המלך ומשתווה על הרצפה בעלינו ומוחה כפיים בהמלך הקדוש רק דייקא מהיכל קן ציפור ששם מתגלה בחינת בן. בשביל לברוח מהדין ,הרי או אני אוחז בזה או לא ,אבל סתם לרמות והביאור בזה פשוט מאד כי למה נקרא כל יהודי בן להשם ית' כי יש את עצמי? לו חלק אלוקי ממעל ממש הנמשך מא"ס ובזה הוא אחד עם השי"ת על זה אומר הרבי ,השי"ת מנהיג את העולם ואין דין וקטרוג כלל וחלק ממנו ממש כמו בן הנמשך ממוח האב והוא חלק ממנו ממש, רק הכל רק החיצוניות של הסיפור אבל בפנימיות זה רק דרך להביא והחלק הזה נקרא היחידה שבנרנח"י שיש בכל יהודי ויהודי אבל בעצם אותנו לדביקות יותר עמוקה ויותר פנימית עם השי"ת ,כמו האבא החלק הזה נסתר מאד ואינו מתגלה רק בעבודה יתירה מאד מאד או במשל שהבאנו שמראה פנים זועפות בשביל לעורר את בנו לחזור ע"י ...רבינו הקדוש!!! אליו ,אבל אין לפנים זועפות שום מציאות כלל והוא רק בשביל אהבה וקירבה עצומה שרוצה להשפיע על בנו (וזה מה שמובא בכתבי אריז"ל כי כל צדיק יש לו את העבודה שלו והבחינה שלו ומובן שבמהות של ובלקוטי הלכות שכל הדין הוא מחמת הנסירה ,והנסירה כולו הוא רק רבינו אין לנו מושג אבל זה אנו רואים שכל עניינו היה לגלות את הבנים ההכתרה תשע"א בנ אתם להשם אלוקיכם בכל אחד ואחד .וזה מה שהעיד על עצמו שהוא השיג היחידה בתכלית השלימות ,וכל ההשגות והתורות ועצות שהוריד לנו הם הכל להחלק הכי פנימי שבנפשינו שהוא היחידה דייקא. כי בעצם מי שלא עשה עירוב פעם אחרי פעם הוא בעצם בעונש ,לא יהיה לו מה לאכול בשבת ואז יכאב לו ואז לא ישכח עוד פעם ,ובא נתבונן קצת מה היה ,כל יהודי היה לו מצוה להביא מנות למי שלא עשה עירוב תשילין ,כמה יהודים זה עשרים שלושים? וכל יהודי וודאי קיים את זה בשלימות עם כל ההידורים ,יצא שכל מי שלא עשה עירוב תבשילין קיבל עשרות אלפי מנות אוכל ולא רק שלא קיבל עונש רק קיבל סעודה שלקח לו עד ערב פסח לגמור אותו ,זה מה שרצה נחמיה להסביר להם ,יהודים! עונש הוא לא בשביל להכאיב ח"ו ,דין אינו בשביל לרחק ח"ו ,כי אם לגרום להיהודי לעצור ולהתבונן ולחזור להשי"ת וברגע שהוא חוזר אפילו קצת מיד מתעורר רחמיו ית' וזוכה לקירבה עצום מאד מאד !!! נמצא שבעצם כל התכלית של ר"ה הוא לגלות הבחינת בן הטמון בלב כל אחד ואז המלכת השי"ת בתכלית השלימות וע"כ "ההכתרה הוא באומן" "ובו תלוי כל העולם כולו" וזה אולי קצת מה שאמר ש"רק הוא יודע מה זה ר"ה" כי בעצם אפשר לראות את ר"ה בהרבה אופנים, אפשר לראות רק את הדין ,אפשר לראות את המתקת הדין ,אפשר לראות עוד יותר כל הסיבה שיש בכלל דין (ולמה בכלל עשה את מיעוט הירח רק בכדי לעשות אותה לעתיד שבועתיים כאור החמה בסוד אשת חיל עטרת בעלה) שהוא רק בשביל לקרב אותנו עוד יותר וע"כ אמר רבינו שמי שזוכה להיות אצלו על ר"ה ראוי לו לשמוח מאוד "כי התרחקות כולו התקרבות" (תורה מח תניינא) ובעצם בשביל מאוד אכלו מעדנים ושתו ממתקים וכו' .ולכאורה פסוק זה נאמר על לגלות את היחידה שבנפש כל אחד .וע"כ רק רבינו שעושה את זה ידי נחמיה בר"ה לכל בית ישראל ,וכאן אומר רבינו שזה דייקא לבאי בעצם הוא יודע מה זה ר"ה כי השיג התכלית והסוף של ר"ה ,שהוא הקיבוץ ולפי זה יובן מאוד ,כי עניין גלוי הפנימי הזאת נעשה בר"ה רק לגלות בכל יהודי בעולם את בחינת בן .ואז יקבל על עצמו עול מלכותו אצל רבינו דייקא. בשלמות באהבה וחשק נמרץ. "וע"כ נוסעים לצדיקים על ר"ה לשמור את המחשבה" -לחזור להיות וזה מה שאומר בתורה א' תניינא 'שרק השי"ת יכול לעשות ר"ה כי רק בן של השם לחשוב כל הזמן רק על כמה שהשי"ת אותנו וכמה הוא הוא יכול לדון כל אחד לכף זכות כי הוא מקומו של כל אחד' כי רבינו רוצה אותנו וכמה תענוג ונחת עצום יש לו מאתנו כמו שאומר רבינו לשיטתו בתורה רפ"ב שלדון לכף זכות פירושו לראות הפנימיות של שצריכים לראות בר"ה את ההתפארות שהשי"ת מתפאר בישראל כל אחד ואחד (הנקודה טובה) ואמר שם שגם הצדיק יש לו הכח הזה אומר רבינו שזה רואים כשמסתכלים על הקיבוץ אצל הצדיק בר"ה. ולפי דברינו יוצא להפליא כי כל הר"ה הוא לגלות הנקודה הכי פנימי וזה עבודתינו שנתכלל לגמרי בדעת של הרבי בתורות של הרבי של האדם ,מקומו האמיתי ,שהוא החלק אלוקי ממעל שבכל אחד ,בהשגות של הרבי ,להתכלל לגמרי בהיכל קן ציפור לחשוב רק איך הנקודת בן שבכל אחד ואחד ,שזה עבודתו של הצדיק האמת ,וע"כ לעשות עוד איזה נחת להשם עוד איזה תענוג לאבא כמו בן היושב לפני אביו ורוצה רק לגרום לו תענוג ונחת .כל התפילות כל הריקודים הוא עושה ר"ה . לחשוב רק על דבר אחד אבא !!!! אתה הבורא אבא שלי ואני הבן ובזה נבין דבר נורא שאמר נחמיה לישראל בר"ה הראשון שחזרו לא"י שלך. 'ושלחו מנות לאין נכון לו' ואמרו חז"ל למי שלא הניח עירוב תבשילין ולכאורה כמה אנשים יש ששכחו לעשות עירוב תבשילין,שהיה צריך וזה מה שאמר הבעל שם טוב שהכוונות של התקיעות הם "אבא אבא לדאוג להם דייקא בר"ה ,ובפרט שהרי בפעם הראשון שאדם שכח תושיע אבא אבא תציל" כי זה כל הר"ה!!! הוא יכול לסמוך על העירוב של המרא דאתרא רק בפעם השני גזרו חז"ל שנקרא פושע ואסור לא לבשל לשבת .וע"כ כמה אנשים יש ובזה יובן כל הקושיות ,דהרי הקשנו שיש עוד עצות לשמור על כבר ששכחו פעמיים לעשות בזה אחר זה עירוב תבשילין ודווקא המחשבות ולמה זה נתלה דייקא בתיקון העצום של רבינו בר"ה ,ולפי להנקרא לפושע הזה צריכים לדאוג מה עם כל החולים ואלמנות מה שכתבנו פשוט שאין הכוונה שמירת המחשבה גרדה אלא לזכות ויתומים ,רק לפי דברינו יובן מאד כי אמר להם אתם אל תעצבו כי לגלות עומק קדושת המחשבה שזה המחשבה של דביקות של בן חדות הוי' הוא מעוזכם וכו' והיסו בעם לא לבכות כי היה אז הרבה לאביו וזה יזכה כל אחד באומן .כי הרי כשרבנו יורד מהיכל קן ציפור הוא יהודים שהסתכלו על החיצוניות של היום הדין הנורא וכו' וזה גרם משפיע את האור שלו משום ,וכל האור העצום שנשפע אז הוא ממש להם ליפול לעצבות וע"כ אמר חדוות ה' הוא מעוזכם היינו בנים אתם המוחין האלו ,כמו שמעיד כל אחד שזוכה להתכלל בקיבוץ הקדוש. להשם אלוקיכם ישראל אשר בך אתפאר ישמח ה' במעשיו וע"כ אמר וזה עבודה שכל אחד יכול לעשות ,מי לא רוצה להרגיש טוב ? מי לא להם להביא מנות למי שלא עשה עירוב תבשילין דייקא .כי רצה ללמד רוצה להרגיש מחוזק ? מי לא רוצה להרגיש שהוא בן של מלך מלכי המלכים ? הרגש הזה מאיר לנו רבינו באומן ...אשרינו!!! אותם עומק העניין של ר"ה. גנ מסוד חכמים ונבונים ומלמד דעת אמונת חכמים | הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"א | התשובה לכל השאלות לפעמים יש שאלות ,כל כך הרבה שאלות ,שאין יודעים מה לשאול קודם .והנה יש ולפעמים זוכים לשמוע תשובה ,תשובה אחת לכל השאלות כולם .ובשעה שתשובה זאת מקובלת בלב המאמין ,אע"פ שהוא איננו מבין כלל ,בכל זאת הוא כבר מבין הכל .וזוהי תשובה לכל השאלות ,כי מכח אותה תשובה אחת ,אין כבר שום שאלה וספק ,כלל וכלל לא .ומהי אותה תשובה -האחת שכבר קולעת לשערה ופותחת עינים להבין שאין שאלה? זאת מה שעונים ואומרים לאדם :יש כאן בדבר זה סוד! וכך יש לעשות ,משום שכך אמר הרב"י -שעלינו להאמין שכל דרכיו רזין עילאין שמחייבים גם אותנו!. בשעה שהתשובה היא ,שיש בדבר זה רזין וסודות עליונים ,עד שלא שייך להסביר ,ואיננו מסוגלים להבין ,ולכן מן הראוי לקבל הדבר כמות שהוא ,לשמור ולעשות ולהירתם לקיום הדבר על אף שאין מבינים כלל .מכח אותה תשובה ניצחת ,אנו מתעוררים ומוסרים נפש לקיים בלי שום שאלות כלל. סוד שמחייב ומביא חיות ושמחה את נפשנו ומדריך אותנו לקיום התורה ,מזכה אותנו גם להיות חלק מעיקר תיקוני עולם ,אע"פ שאין אנו יודעים כלל .והוא מצוה ומנהיג אותנו לזכות וליטול חלק במה שהוא מעיקרי המשכת הקדושה ותיקון הבריאה ,כאשר ידוע ליודעי הסוד ולבקיאים במה שנעשה. אלא שהנהגת הצדיק ,גם פשיטותו ומכ"ש עבודתו הנוראה ועצותיו, כולם עבודה של רזין עילאין וכו' .וזכותו וכוחו עומדים לנצח ,ושום תיקון ודיבור שבדבה"ק אינו מתבטל כלל ,בפרט ענין נורא כעניין ראש השנה ,שהתבטא עליו בפירוש ואמר שזה "כל ענינו" .ובוודאי שאין לנו צורך להבין ,רק לדעת שזכינו לגרום ולפעול דבר נורא שאין כמוהו .וכלשון רבינו ז"ל שאמר שהראש השנה שלו הוא חידוש גדול, ואני יודע מהו ראש השנה .וגם התבטא ואמר' :מה אומר לכם ,אין דבר גדול מזה .'...ובדיבורים הללו הוא הראה ורימז לנו שזהו סוד גדול מאד ,עד שאי אפשר לומר ולהגיד .מתוך ההבנה הזו יש לנו תשובה ברורה לכל השאלות ,וממילא מוכנים אנו בוודאי להוציא הדבר לפועל במסירות נפש .נוטשים אנו את מה שמובן לנו ,מוותרים על כל מה שהיינו רוצים שיהיה ,ומוכנים גם לעבור קשיים גדולים מאוד .זה מה שמביא אותנו אל ההבנה שזכינו לדבר גדול וחשוב מאד אצל השי"ת, עד שמכוחו כדאי וראוי להיות שמח מאד בכל יום ויום משך השנה כולה. אשרי העם שככה לו שיודעים אנו כי בראש השנה עלינו להתקבץ להיות אצל רבינו ז"ל בכל שנה ושנה .אשרי הזוכה לשבר כל המניעות, ומוציא לפועל ונכלל יחד עם אנשי הצדיק בראש השנה ,מתוך חיות הקיבוץ מעורר קבלת דבר הסוד והתחדשות הנמשכים מאמונת הצדיקים .אשרי העם יודעי דרך האמונה ,השומעים ומקבלים בלב ומבינים משמעות הדבר ,שיש ובאמת גם בכל יום מימות השנה ,ראוי לנו להתדבק באור האמונה לשמוע להאמין ולעשות .משום שההנהגות והדרכים שהנחיל לנו ולהבין שדרכי עצת רבינו ז"ל אינם כפשוטם ,כי יש בכל דבר סודות רבינו ז"ל כוללים את קיום התורה כולה ,והעולם כולו עומד וקיים ותיקונים גדולים .כי עי"ז נזכה לקיום עצותיו הקדושים בחיות גדול עליהם .ובאמת גם מעשיו של כל אדם אינם פשוטים כלל ועיקר ,ויש וכו' .ומכאן נתעורר גם לקבלת עול מלכות שמים באמת ,לקדש כל בהם פנימיות ורזין עילאין .והצדיק שעלה וכו' ויודע ומשיג כלליות מעשינו ולזכות ליראת שמים כאשר נזכור שיש בכל דבר רזין ,ובאמת הרזין והסודות ,ואיך לייחדם ממש באמת וכו' בנוסף למה שמרומם הודיע לנו רביז"ל את העניין הזה בפשטות ובקיצור (חיי מוהר"ן סי' ההכתרה תשע"א דנ בחינת י"ד אותיות של י"י אלקינו י"י שהם ר"ת אברהם יצחק יעקב שהם בחינת תלת גוונין דקש"ת שהם בחינת לבושין דנהירין הנ"ל שעי"ז וראיתיה לזכור וכו' בחינת ביטול כל הדינים מישראל וכו' ע"ש. תק"ה) ואמר" :שאם היו מהפכין את האדם (רצונו לומר לראות את פנימיותו) היו רואין שבכל גיד וגיד מגידיו תלויים אלפי אלפים ורבי רבבות עולמות" ע"ש .והנה ,גם כאשר אנו רחוקים מלהבין זאת, מצווה עלינו להזדרז בכל אופן ולפשפש בנפשנו תמיד ,אם לא נעלם מעינינו אורו הגדול עד שנדמה לנו כאילו חלילה דבה"ק כפשוטם .ומוהרנ"ת ממשיך לבאר איך באמת כל קדושת ישראל וקיום התורה ולהתגבר באמונה חזקה לזכור האמת .והנה כח ההתחדשות והדבקות של כל אדם ,עומד על אמונת חכמים .כי א"א לזכות לקיום התורה באור האמונה הזה ,נעוץ בעניין הקיבוץ של ראש השנה .שם טמון ולהכיר את הבורא יתברך אלא ע"י אמונת חכמים שהם הצדיקים הכח להמשיך את זאת האמונה על פני כל השנה .כי החיוב להתקבץ ,האמתיים שכבר שברו את יצרם לגמרי עד שזכו להשיג רזי עולם, וגם כל שאלה ותמיהה שמתעוררת בלב ,וכל ספק איך להתנהג אצל להבין ולהשיג את כל המעשה הנעשה תחת השמש .כי באמת הציון וכו' -כל אלו מהווים שער ודרך לחזור לאמונת צדיקים .להבין העולם ומלואו מלא רזין וסודות נוראות ונשגבות מאד .ואפילו מי שבכל מה שמסר לנו מוהרנ"ת איך להתנהג ,ישנם סודות נוראים שאיננו צדיק ,רק בר דעת אמיתי ומאמין באמת ,יוכל להבין מרחוק ותיקונים גדולים .ובכל אופן שייך גם לנו הענין ,ואין מה לשאול כלל .נפלאות הבורא ונוראותיו שהם מלאים כל העולם .כי בכל הבריאה ובשעה שתשובה זו מקובלת על הלב ,כעת נכנס האדם בשערי בכלליות ובפרטיות ,וכל מה שנעשה בכל יום ,בהכל יש חכמה עמוקה האמונה ,וזוכה גם בכל השנה לאמונת צדיקים .בראש השנה מצוי אם ונפלאה ,כ"ש "כולם בחכמה עשית" ,דהיינו חכמת התורה שהיא עיקר החכמה .נמצא ,שיש בכל דבר חכמות התורה הקדושה .והתורה כן השער והפתח לאור האמונה. מלאה רזין ורזין דרזין עד אין קץ ,ופנימיות התורה מלובשת בכל הדברים שבעולם .ע"כ בוודאי בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט ,יש המתגלה במאמר וירא בצר להם וגו' (-ליקו"מ סי' מ"ב) רזין נשגבין מאד מאד .ועל זה התפלא דוד ואמר "מה גדלו מעשיך הנה מבואר בדברי מוהרנ"ת איך ענין ראש השנה ,שבכלליות הוא השם ,מאד עמקו מחשבותיך" וכתיב "מה רבו מעשיך השם כולם ענין המתקת דיני השנה כולה ,לזכות במשפט ולהכתב לחיים טובים ,בחכמה עשית" .והכוונה בעיקר על חכמות התורה שמלאה רזין וגם כל ענין תקיעת שופר -הכל תלוי ועומד על אמונת צדיקים ,עד עילאין .וכל אחד צריך להתעורר בכל יום להתדבק באמונה הזו שבה שזוכה גם להבין שיש סודות ורזין בכל דבר גם אצלו. תלוי כל הקדושה -כי אנו מאמינים בפנימיות התורה שבכל מצוה ובכל אות ואות מהתורה יש רזין ורזין דרזין נוראים ונשגבים עד אין כי מבואר בדברי מוהרנ"ת (הל' חזקת מטלטלין ה"ה) ,על מה דאיתא קץ כ"ש "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד" ,וכתיב "פלאות בדברי רבינו ז"ל (לקו"מ סי' מ"ב) שצריכין להאמין בחכמים אמתיים עדותיך" וכו' ,וכתיב "ארוכה מארץ מדה" וכו' .ואפילו בכל הדברים שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוטים רק יש בהם רזין ,וכאשר שבעולם ובכל מה שנעשה ,יש בהם רזין נפלאים ,כי כל דבר מקבל מאמינים בזה נמתקין כל הדינים .כ"ש בזוה"ק שמי שעובדוהי חיות מחכמת התורה שמלאה רזין ,כי הד' יסודות ארמ"ע שהם בחינת לאפשטא משכינתא לבושין דקדרינותא דפשטין ולאלבשא בלבושין דצח"מ שהם כלל הבריאה ,הם בחינת ד' אותיות שם הוי'ה ב"ה בחינת דנהירין דרזין דאורייתא דאור רז איתקרייא וכו' כדין וראיתיה לזכור טנת"א וכו' .ויש טעם נפלא וכמוס לכל דבר ודבר מפרטי הטבע ,כי ברית עולם .שזהו עיקר ביטול והמתקת כל הדינין .ומקדים שם רבינו באמת אין שום טבע כלל ,כי הטבע מתנהגת בחכמתו יתברך בהשגחה ומבאר על פי הכתוב "וירא בצר להם בשמעו את רנתם" (תהלים ק"ו) ,נפלאה ,רק שהש"י העלים זאת מדעת הבריות בשביל הבחירה .כי שגם ע"י נגינה ,בשעה שמלבישים את דיבורי התפילה בניגון ,וגם ע"י עיקר הבחירה תלויה בזה מה שאין רואין ההשגחה באתגליא ויכול שעושין לבוש נאה לצדיק ,עי"ז גם כן נעשה המתקת הדינים ,כמו הטועה לטעות שיש טבע ח"ו .אבל אנו בני ישראל קדשנו במצוותיו ע"י אמונת צדיקים שכל מעשיהם רזין וכו' .וזה ענין אות הקש"ת ,והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת ע"י משה רבינו ע"ה וע"י כי הצדיק הוא בחינת קשת בחינת השכינה ,וכשעושים עבורו לבוש צדיקיו האמיתיים שפירשו לנו התורה כפי קבלתינו מחכמי המשנה נאה ,או על ידי שמאמין בו שכל דבריו אינם כפשוטו ,רק יש בהם רזין ,והתלמוד ,לידע ולהאמין שהכל בהשגחה פרטיית ,והקב"ה ברא את בכך מפשיט הוא מהשכינה מבחי' קשת לבושין דקדרינותא .כלומר ,העולם ומנהיגו בכל עת בחכמה נפלאה בהשגחה פרטיית ע"י אותיות מה שהשכינה בקטנות מחמת העוונות וכו' ,ומלבישין אותה בלבושין התורה הקדושה ,שבהם ברא ומנהיג הכל בנפלאותיו הנוראות .וע"כ דנהירין שהם בחינת גווני הקשת בחינת רזין ,ועי"ז נתעוררין רחמי בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט יש בו רזין עילאין. השי"ת לבטל כל הדינים מישראל בבחי' וראיתיה לזכור ברית עולם וכו' ע"ש. והנה אע"פ שראוי ומוטל על כל אדם לזכור ולהאמין בכל זה ,הרי ישנה הסתרה בעולם ,ומחמת שכל זה נעלם מהעולם מאד ,מפני והנה נוראת עמקות עניין זה מתגלה ,מתוך המשך הדברים ,שם גשמיות עכירות מעשיהם ,שעי"ז נתעכר השכל ,ע"כ אין שום אדם מבואר שעניין המתקת הדין ע"י אמונת חכמים ועל ידי לבוש יודע מה נעשה בעולם בכל עת .משום כך העיקר הוא -אמונת חכמים ונגינה ,הוא ממש סוד תקיעת שופר של ראש השנה ,שעל ידו עומד אמתיים שהם הצדיקי אמת ששברו את גופם לגמרי עד שזכו להשיג השי"ת מכסא דין ויושב על כסא רחמים .והוא עיקר קיום העולם רזי עולם ,עד שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין נפלאים ואינו וכלל המתקת הדין של ראש השנה ,ממש כפי הענין שיש באמונת פשוט כלל .כי הם יודעים מה שעושים ומדברים ,לא כמו המון עם חכמים .וכפי שמבאר שם ,שהסימן של תק'יעה ש'ברים ת'רועה הוא שעושים ומדברים ואינם יודעים כלל פנימיות מעשיהם ודיבוריהם קש"ת ,שזה בחינת תלת גוונין דקש"ת בחינת האבות שמלבישין את עד היכן הדברים מגיעים .וע"י שמאמינים שכל דיבוריהם ומעשיהם השכינה ,שזה המתקת הדין כנ"ל ,ומוסיף לגלות שענין שופר מרומז אינם כפשוטם רק יש בהם רזין ,עי"ז נמתק הדין מעלינו ,וגם אנו במ"ש והיה שד"י בצריך (איוב כ"ב) שי"ן בחינת תלת אבהן ,י"ד הם שייכים להקדושה .כי רק עי"ז נעשה היחוד קוב"ה ושכינתיה שזה הנ עיקר תיקון כל העולמות ,ומתבטלים כל הדינים .כי בזה תלוי קיום כל התורה ,במה שמתקשרים לצדיק ומאמינים שבכל הדברים יש רזין, ואע"פ שאין אנו מבינים מחמת גשמיות גופינו ,הלא זה הצדיק יודע הכל ואנו מתקשרים אליו. ומהרנ"ת ממשיך לבאר את עניין כח האמונה ,שע"י שמאמין שבכל דבר יש רזין ,הרי הוא מפשיט מהשכינה לבושין דקדרינותא, ומלבישה בלבושין דנהירין דרזין דאורייתא .ומתוך כך מתעוררין רחמיו יתברך לזכור ברית עולם ,בבחינת "וראיתיה לזכור" .וזהו בעצמו עניין עשיית לבוש נאה לצדיק ,שבזה ממתיק גם כן דינים .כי הלא מפשיט מהצדיק ,שהוא בחינת השכינה לבושים גסים ומקולקלים, ומלבישו בלבושין נאים .וממשיך מוהרנ"ת ומגלה שעיקר תיקון העולמות כולם הוא ,ע"י תיקון הלבושין .כי הכל תלוי בתיקון הלבושין שזה ענין בריאת העולם בראש השנה .כי כל הצמצומים שמצמצם הש"י אלקותו כדי שיוכלו הברואים לקבל אורו יתברך ,כל זה הוא בחינת לבושין .כי על ידי שצמצם והלביש אורו בלבושין הללו ,לבוש על לבוש ,עי"ז יכולין לקבל ולינק מאורו הגדול בבחינת "עוטה אור כשלמה" ,וכ"ש "עוז והדר לבושה" וכתיב "ה' מלך גאות לבש ,לבש ה' עוז התאזר" .שעל ידי שהלביש גאוותו וגדלותו בלבושין הללו שהם העולמות שנתהוו ע"י צמצום אותיות התורה הקדושה ,עי"ז דייקא "השם מלך" .כי רק עי"ז מתגלית מלכותו יתברך ,ועל ידי כך - "אף תיכון תבל בל תמוט" .כי ראוי להתעורר מאד למצוא את השי"ת בתוך הלבושין .כי מחמת שצמצם האור בלבושין הללו ,נתעלם ונתכסה האור בכמה כיסויים ולבושים ,עד שיכול הטועה לטעות כאילו חיצוניות הלבוש הוא עיקר ,ואין בו פנימיות כלל ח"ו ,וכמ"ש בזוה"ק דטפשאי לא מסתכלין אלא בלבושין וכו'. ובאמת זה עיקר עניינו של היצר הרע וכל סיבת הקלקולים שמקלקל האדם בעונותיו ,כי זהו עיקר הנסיון של כל אדם שרואה את מציאות הלבוש החיצוני ונמשך אחריו ,ורואה וחש את משיכת התאוות והמידות עד ששוכח מהשי"ת .והסיבה היא ,משום שאיננו מתעורר לראות שבכל דבר יש רזין ,ואינו זוכר מעלתו ,שנברא כדי לראות שבכל דבר יש פנימיות ותורה .ומי שטועה בזה ח"ו הוא כופר בכל התורה כולה ר"ל ,ומשם כל כוחו של היצה"ר ,ומזה נמשך מידת הדין ר"ל .כי כל מה שנעשה דין ,הוא מחמת שאין מסתכלים רק על הלבוש חס ושלום ,ומכאן כל כח היצה"ר. לעומת זאת ,הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם ,מסתכלים תמיד רק על הפנימיות ,כי הצדיקים הלא יודעים ומשיגים וכל מעשיהם כולם רזין עילאין .והכשרים הנלווים עליהם מאמינים שגם אצלם אין שום דבר בעולם פשוט ,כי הכל רזין וכבוד להשי"ת .לכן ,ראוי להתגבר לקיום התורה ולקבל עצת הצדיקים ,ומשום כך מתייגעים בכמה יגיעות ועבודות עד שמשיגים מה שמשיגים בפנימיות הלבושים, שהוא בחינת השגות חכמות התורה הקדושה .והכשרים ,גם כשהם משיגים משהו ,עדיין הם מאמינים שיש עוד פנימיות דפנימיות ,רזין דרזין עד אין קץ וכנ"ל .ואפילו מי שאינו יכול להשיג כלל הוא זוכה ע"י התקרבותו להצדיק להאמין באמונה שלימה ,באמונה חזקה כ"כ כאילו רואה בעיניו ממש שיש פנימיות נפלא ורזין עמוקין מאד מאד בכל דבר שבעולם .כי מי שיש לו מוח אמיתי בקדקדו ומסתכל על האמת לאמיתו יכול להבין מרחוק מה גדלו מעשי השם שברא הכל ע"י אותיות התורה הקדושה ,וגם כעת מתנהג הכל על ידם .ובכל יש ההכתרה תשע"א ונ נפלאות ורזין עד אין חקר ,ובפרט ריבוי השינויים הנעשים בכל עת בכל שנה ובכל חדש ובכל שבוע ובכל יום ובכל שעה ,שהכל נעשין ע"י הלבושין הנ"ל ,כ"ש בזוה"ק "ולבושין דלביש ביומא דא לא לביש ביומא אוחרא ,ולבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ,ולבושין דלביש ביומא דשבתא לא לביש ביומי' דחול" .וכך מתנהג העולם ונעשים שינויים רבים בכל יום ,ובכל עת וכמו שמבואר כל זה בעץ חיים בתחילתו ומובא בדברינו כ"פ עי"ש. ואע"פ שזוהי עבודת כל אדם מישראל ,הלא עיקר הכל הוא הצדיק האמת שהש"י שוכן איתו ,כי הצדיקים הם מרכבתו של מקום. וע"כ הצדיק הוא בחינת השכינה כנ"ל ,והוא יודע ומבין את המעשה הנעשה בעולם ,ואנו צריכים להתקשר אליו .וכל מי שמקורב אליו ומאמין בו שכל דבריו ומעשיו אינם פשוטים רק יש בהם רזין ,ואע"פ שסתם בני אדם אינם יודעים מה הם עושים ,אנו מאמינים שהצדיק יודע היטב בבירור וכו' ,ע"כ כל דבוריו ומעשיו הוא עושה ומדבר ברזין עילאין .מתוך האמונה הזו אנו ממתיקים דינים ומפשיטין מהשכינה לבושין דקדרינותא וכו'. והרי שענין כח האמונה הוא כענין הכח שיש בהלבוש שעושה להצדיק ,שמתגלה אור הקש"ת ונמתקין הדינים .ומוהרנ"ת מדגיש כאן שיש להתבונן בכך ,שמעוצם מעלת הצדיק לבושיו יקרים כל כך עד שנחשבים לבחינת לבושי השכינה ,ועל ידם נעשה המתקת הדין. ענין ראש השנה ע"פ המובן מדברי מוהרנ"ת העולה לנו מכלליות דברי מוהרנ"ת :שעיקר מעלת האדם ותכלית בריאתו ,להכיר ולידע נפלאות השי"ת ,ולהאמין שבהכל יש רזין נפלאים וכו' .והנה בריאת האדם היתה בראש השנה ,כלומר ,בשעה שהשי"ת הלביש את אורו במלבושים רבים עד שנתהווה מציאות עולם הזה הגשמי ,שנדמה כאילו כולו טבע ומקרה .ולשם כך נברא האדם -לגלות מי ברא ופעל הכל .כי להשם הארץ ומלאה תבל ויושבי בה ,ומוטל על כל אדם להכיר שיש פנימיות בכל דבר ,ואיך מלכות השי"ת תלויה בו .וגם תיקון העולם ,לגלות כבוד השי"ת ,תלוי במחשבה ,דיבור ,והמעשה שלו .משום כך ראוי להיזהר מאד ,שכל פעולה שלו תיעשה על פי התורה ,ולהתייגע להשיג ולדעת יותר ויותר איך בכל דבר ,מצויה התגלות גדולת השי"ת ועוצם תפארתו. ומתוך כך יבין גם יותר איך לעבוד את השי"ת ע"פ פנימיות חכמת התורה ,כפי שאכן זכו לכך הצדיקים השלימים בתכלית השלמות, ש"נעשה אדם" נאמר בעבורם ועליהם. אלא שזה לעומת זה עשה האלקים ,ובעולם החומרי ישנה ,מציאות של מדמה ,שהוא לבוש והסתרה ,וכוחו של יצה"ר שהתגבר בעולם מחטא עץ הדעת .עד כדי כך שהאדם איננו מכיר אלא את הלבוש מצד הרע ,והמלחמה גדולה ,והיצר מכשיל את האדם במעשים שאינם ראויים ,כי מצייר לו כאילו אין כאן שום משמעות ורזין ,עד שנופל אדם ממעלתו ואיננו נקרא בשם 'אדם' כלל ,כי אין הוא יודע מהפנימיות שבכל דבר ואיך להתנהג ע"פ הפנימיות והתורה. ולכן דייקא בראש השנה ,שבו התחיל הרצון להפך את הלבוש והגבורה להתגלות כבוד השי"ת .זו העת והזמן לחזור בתשובה, לשוב ולהיות אד"ם ,כזה שמוכן לדעת שיש רזין בכל דבר .ועל עניין זה עומד כל אדם לדין ומשפט ,בכדי שיתעורר לשוב ולא יגרום חלילה חורבן העולם ע"י שכחת האמונה בסוד שבכל דבר ,ולבל ישכח שכל תנועה נוגעת לכבוד שמים .ומי שזוכה לתשובה בימים אלה, וחוזר להכלל בבחינת אד"ם ,על ידו מתגלה כבוד השי"ת .וזה עצמו בחינת המתקת הדין שנעשה בקול שופר ,להיות יום תרועת מלך בו, להתפלל ולומר מלכויות ,להמליך את השי"ת ולדעת שכבודו מצוי בכל דבר .וזכרונות -לחזור אל הדעת שיש זכרון בכל תנועה ומעשה, והמעשים כולם ,עוד מבראשית ,זכורים ,כי העולם מלא רזין .וכל זה נעשה ע"י שופרות כלומר ,בחינת המתקת הדין ,הרמת הקש"ת שנעשה ע"י התשובה ,שעי"ז יזכה להנצל ממידת הדין ולחזור להזכרון .לכן נקרא ראש השנה 'יום הזכרון' ,משום שבו חוזרים אנו לזכרון האמונה כראוי. עיקר התשובה כי כשנזכה ליישב דעתנו היטב ,נזכור ונבין בוודאי שכשרוצים לזכות לתשובה ,ויראת השם וכשחפצים לקדש את המעשים ,שיהיו כראוי, מתוך זהירות מפני כל רע ופגם .ושליבנו יתעורר להיות תמיד כרצון השם -הלא העיקר הוא ,להתקשר לזיכרון שבכל דבר יש סודות ורזין ,כלומר ,שנדע איך בכל מחשבה דיבור ומעשה ,אנו פועלים ועושים הרבה מאד ,ואין שום דבר שלא יהיה בו משמעות ופעולה. ולכן יש להיזהר ולהתעורר מאד בתשובה ,לעשות כל מצוה בזריזות, ולהזהר מאד מכל פגם .וכפי התמדת הזכרון והאמונה שיש בכל דבר פנימיות ,כך נזכור ולא נשכח ,וכך יהיה בנו גם כח להתגבר .כי יתעוררו אז בקרבנו כוחות כאלו שאינם מצויים בנו בדרך כלל ,,ורק מחמת הזכרון הזה ,שישנו דבר יקר כזה לעשות ,והלב חושק מאוד לזכות לעשות אותו בפועל ,נולד החשק והכח לעשות למעשה .כי מתוך שנבין ונזכור שיש כאן פנמיות וסוד ,והיצה"ר מסתתר ומראה כאילו אין כאן מאומה ,ואנו עלולים להפסיד חלילה הפסד נורא -מתוך כך יהיו בנו כוחות עצומים ,עד שנזכה להתגבר ולהשתנות לגמרי, להיזהר מאד בקיום התורה. שזוכר שעומד לפני השי"ת וכו' ושומעים כל דיבור וכו' ויש רזין וכו'. ומי יזכה להתעורר לקבל שבת כראוי ולקיים המצות בדחילו ורחימו, לזכות לזכור בהשי"ת -בוודאי רק מי שזוכר האמונה שאין שום דבר פשוט ויש בכל דבר רזין. התקרבות להצדיק והנה זהו באמת עיקר ענין ההתקרבות לצדיקים וכלל אמונת צדיקים, כי רק באורם מתגלה אמיתת ענין מה שיש פנימיות בכל דבר .כי זה ידוע שרק באור הצדיקים שייך להבין שיש פנימיות בכל דבר ,ורק באורם שייך לתפוס מהו אמונה בהשי"ת כראוי ,אמונת היחוד ,מהו יראה ואהבה ודביקות ,ואיך צריך להיות קיום כל מצוה ,ואיך יש לברר ניצוצות הקדושה ,שהם כלל הרזין שמתגלים בזהר הקדוש. והרי בספה"ק מבואר הרבה מה שרק באורם מתגלה אור של כבוד אלקי ,שעי"ז יוכל האדם ללמוד תורה ולעשות מעשיו לשם שמים, לבוא להכנעה ולשפלות לפני השי"ת ,לזכות לצאת מהגאוה והישות שמסבב האדם בכל עת שמצליח במשהו ,אשר בוודאי זהו ענין גדול מאד ,כי כל מי שמונח בגאוה הרי אין עבודתו מתעלה כלל להיות תיקון העולם ואין אני והוא וכו' ,וגם מבואר בספה"ק עוד ענינים מה שרק ע"י הצדיקים אפשר לבא ליראה ולאהבה ולאמונה שלימה וכו', אשר בוודאי זהו העיקר ומה שיש לזכות ,אלא שהרבה יותר מזה נמצא מה שרק ע"י הצדיקים יש דרך תיקון הנפש של כלל ישראל, תיקון כל מה שנפל ופגם ,ורק לאורם שייך שנבא גם אנחנו לעסוק בתורה ותפילה ,ולנסות להבין שיש פנימיות ורזין בכל דבר ,ואפילו רזין פשוטים שאם יתעורר לקיים התורה יגרום האדם שכר וטובה ונחת רוח להשי"ת ,ואם ח"ו יכשל בחטא ,יש צד העונש ר"ל וצער להשי"ת ,שאלו הם רזין פשוטים שעל כל אדם לזכור היטב כדי שיוכל להתגבר נגד היצה"ר ,ורק בכח הצדיקים שייך להתחזק ולהתגבר בכל זה לפי מה שעובר בעולם כדי לבא לקיום התורה באמת ,כי רק באורם יודעים מהו אמיתת דרכי עבודת השי"ת ,איך ומה יש לעשות ע"פ מה שיש רזין בכל דבר ,ורק על ידם שייך שגם אנחנו נקרא אד"ם ,וגם אנחנו נזכה להכנס להקדושה ,לזכור שיש פנימיות בכל דבר ולהתנהג על פי זה בכל דבר ,ולהבין שמה שמתגלה בזה"ק בענין חצות ותיקון עבודת הבוקר שייך לנו ,ומה שמתגלה בענין מה שיש להמתיק הדין ע"י אמונה שייך לנו ,עד שנבין איך לזכות לקדש השבת ולעשות כל מצוה כראוי בהתעוררות גדולה ,ולשוב בתשובה שלימה להזהר בתכלית מכל מה שיש להזהר .ובכל זה לזכור שבאמת התיקון שיש בכל דבר ,מה שיש להשלים ע"י כל דבר בפרט בענין עבודת התפילה וכלל התשובה -כל זה נעשה ע"י מה שאנו מקושרים לצדיקי אמת שיש בהם שלימות הנשמה ,ורק הם יכולים להשלים אמיתת הענין לפי שהוא ע"פ הסוד והרזין ,כי כך הוא מציאות קיום התורה ,ומה שמתבאר ברזי תורה שעל כל אדם לעשות לפי דרגתו ואמיתת ההתעוררות שבלבו ,אבל השלמת הענין ומה שיש לגרום למעלה ,זהו ע"י מה שמתקשרים בהצדיקים ורוצים שיהיה נעשה התיקון בשלימות ,כי רוצים בכבוד השי"ת ,ועי"ז נעשה ונשלם היחוד והתיקון בכל ענין וענין ,בפרט בענין המתקת הדין והמשכת מידת הרחמים משורש הרחמים שהוא כלל עבודת הימים הנוראים. וכל כמה שמתיישבת בלב הדעת והאמונה שיש בכל דבר רזין ,כך בא אדם לזהירות יתרה ולהקדשות .כי הלא באמת ראוי להתעורר מאד להסתכל בשכל שבכל דבר שעושה (עיין לקו"מ סי' א'), להבין שיש פנימיות ורזין גם בכל דברי הרשות ,שמתקנים ומעלים ניצוצות הקדושה ומוצאים האבידות וכו' .כשעוסקים בכל דבר לשם שמים ,כלומר ,מתוך הטיית הלב לזכרון בהשי"ת והסחת דעת מצד הגשמיות במדת האפשר .וכל אדם ראוי שיתגבר מאוד לעשות בזה בכדי שיהיה ראוי להקרא אד"ם ,שמאמין שיש בכל דבר כבוד שמים. ובעניין זה יש חילוקים רבים ,כי יש הזוכים להתייגע יותר ולעסוק בספרי מוהרנ"ת ולהבין בספרי הצדיקים איך להדבק בהשי"ת יותר ולהכיר גדולת השי"ת בכל דבר ,כמבואר בדברי מוהרנ"ת הנ"ל שיש בעניין זה מלחמה גדולה ,וישנם זמנים של עליה וזמנים של ירידה. ויש בעלי הבנה גדולה יותר ויש פחות .אולם ,איך שיהיה ,כל מה שהאדם זוכה להתקדם לזכות למה שצריך לזכות ,הוא רק ע"י הזכרון הזה שיש בכל דבר רזין עילאין שמחייבים אותו .וכל כמה שמתיישב העניין הזה בלב ,זוכה האדם לחזור למעלתו להיות אדם שעוסק בגילוי כבוד שמים ,ועי"ז יבא להוציא לפועל כל דבר שבקדושה .אמונת חכמים פותח שערי האמונה כי מי יזכה לקום בחצות -רק מי שזוכר את שמבואר בזה"ק מה שנעשה על ידי קימת חצות כו' .ומי יזכה לתפילה בכוונה -רק מי לפי מה שהאדם זוכה לאמונת חכמים ומתגבר לקיים העצות זנ שמתגלים בדבריהם הקדושים ,כך נכנס בליבו שגם אצלו יש פנימיות וגם עליו להזדרז לקיום התורה ולגרום תיקון הרזין ,ולפי מה שהאדם מתרשל ואינו רואה באור הצדיקים באמונה גדולה ,הרי כך חסרה בליבו האמונה ,כי הכרת וידיעת הצדיק אינו תלוי במה שאנו רואים אותו או קוראים ממנו ,אלא במה שאדם זוכה להתעורר להבין מהו שלימות האדם ,שיש מי שכל מעשיו אינם פשוטים כלל רק סודות נוראים ותיקונים ששייכים ונצרכים גם לו אישית ,בזה מכיר האדם באמת את הצדיק ,וגם הוא נכלל בדרכי עבודת השי"ת .ולפי מה שמאמין יותר ,כך זוכה האדם שנפתח לפניו אור האמונה ,שזה עיקר ההתקרבות ע"י שזכה לאמונת חכמים ,אמונת צדיקים ,וגם הוא מתעורר למה שהרזין מחייבים כל אדם לפעול ולעשות ,כי באמת זהו עיקר ההתקרבות לרבינו ז"ל לבוא לקבל מה שיש לעשות ע"פ הרזין ולמצוא באורם דרך איך שגם הוא שייך לו לזכות לכל זה. שלימות קיום כל עצה ע"י אמונת חכמים כשהאדם זוכה להבין שיש תיקונים ורזין בכל ענין שהצדיקים מגלים, הרי בזה יזכה להתקרב לקיום עצת רבינו ז"ל באור וחיות וכח נורא, כי יבין שגם שכל העצות והדרכים שמתגלים מרבינו ז"ל אינם ענין פשוט כלל ,ואע"פ שיש דברים והנהגות שיכולין להבין בפשטות כמו ענין התמדת הלימוד וההתגברות לתפילה והתבודדות ,הרי באמת אפשר לזכות לקיים העצה בדרך של התקשרות ,לתקן על ידם מה שיש לתקן ,מה שיש בהם פנימיות ורזין אשר בזה האדם מתקשר לפנימיות תיקון כל דבר ,ונמשך עליו שפע רב ושמחה גדולה אמיתית, וגם מקבל כוחות לזכות לקיום העצות למעשה תמיד. פתיחת השער להכנס לאמונת חכמים בהקיבוץ של ראש השנה להתקרב להצדיקים ולקדש כל מחשבותיו ומעשיו שיהיו בכלל תיקון העולם ,לכן באמת בו ביום נפתחין שערי רחמים לזכות להתקרב לרבינו ז"ל מחדש כראוי ולזכות לאמונת חכמים ,עד שגם אצלינו יכנס התורה בלב באמת להחתם לחיים ,שלימוד התורה יהיה חתום בליבנו עד שנזכה לקיום התורה באמת ,כי באמת כלל הדין הוא גם לענין זה, כמה יזכה להתקרב לרביה"ק באמת מחדש. כי כלל הדין שיש ביום הדין על כל יושבי תבל הוא האם יהיה לנו הזכות להתקרב להצדיק וכמה יהיה איכות ההתקרבות הזו ,והאם יהיו לו הזכות לתקן את העולם הזה מקום הלבושין ,ולעבוד את השי"ת לגלות כבודו ית' ,כאשר ידע שהכל רזין ויש בכל דבר פנימיות .וזהו שנאמר בלשון חז"ל 'שלשה ספרים נפתחין' והעיקר לזכות להכתב ב'ספרן של צדיקים' ,היינו להכלל בהצדיק ולהבין בספריו הקדושים (כמבואר בדברי מוהרנ"ת הל' שכירות פועלים ה"א) ,כי ההתרחקות מאור הצדיק ומהאמונה שיש בכל דבר רזין ,זהו עיקר הדין שהאדם נזרק למקום של ריקנות וחושך שאין חייו חיים ואי אפשר לו לסבול מה שעובר עליו ,ובסוף הרי גם נידון ,כי בר"ה הדין הוא לפי מה שזכה לתקן הלבושין שהם הגבורות או לא ,והם המקטרגים וכו' ,ולפי מה שהאדם זכה לתקן הלבושים ולזאת מתגבר בתשובה לתקנם בחודש אלול להחזיר האבידות ולבוא להשגת הדעת שיש רזין בכל דבר (עיין לקו"מ סי' כ"א שבאלול יש לשנות המלבוש לבא להשגה חדשה בבבחי' משנה פניו וכו' ושזה מרומז במ"ש ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון ר"ת אלו"ל) -עי"ז יזכה שיתנו לו חיים ושלום ,ימים של חיים והניצוצות ששייכים לו ,שיחיה ויהיה לו חיים מתוקנים ומה שיש לתקן ,כדי שיזכה לעשות עבודתו לחיות באור האמונה והדעת שיש רזין בכל דבר .ואם חסר תיקון העולם תיקון הלבושים ,הרי מוכרח למצוא דרך להמתיק ולבטל הדין וכו' .ואם נזכה להתגבר מאד בתשובה להוריד כנחל דמעה על מה שלא זכינו לקדש כל מעשינו כראוי להבין היטב שיש בכל דבר תיקון או להיפך פגם ח"ו ,ועי"ז לא זכינו להתנהג לפי מה שיש להתנהג על פי הרזין השייכים לנו ,ואנו מתעוררים מאד ומתגעגעים לזכות לחזור להיות אדם ,הרי אז נזכה להכתב בספר החיים להתקרב יותר ולזכות יותר לאמונת צדיקים שזה ממש עיקר הטעם של החיים ,עד שנזכה להאמין גם בכל דבר שאנו עושים שיש בכל דבר רזין ועבודה רוחנית .כי אם ח"ו מתגבר מידת הדין ,מתגברת ההסתרה ויש לאדם לעבור עוד קושי ואינו זוכה שיאיר ליבו להבין מה שיש להבין שיש עבודה ותיקון בכל דבר .אבל מי שזוכה בדין ,הרי יזכה להכתב ולהחתם לזכות למצוא דרכי האמונה ועבודת השי"ת ,והכל תלוי בהתשובה והתפילה בראש השנה ,ובו עיקר ההתחלה לזכות להתקרב להצדיק ולבא לאמונה. והנה הזכרנו בפתיחת דברינו כלל מה שהנסיעה להקיבוץ הקדוש יש בו כח לעורר לב כל אדם שיש סוד ופנימיות בכל דבר ,וכל אחד מתעורר לקבל תשובה לשאלות ותמיהות לאור מה שיש סוד בדבר, והרי באמת בראש השנה עיקר מה שכל אדם צריך הוא לזכות לחזור להיות אד"ם להנצל ממידת הדין ולהמתיק הגבורות ,והרי זה נעשה ע"י האמונה שהאדם מאמין שיש פנימיות וסוד בכל דבר ,הרי שבאמת יש להבין היטב שזה בעצמו אחד מהסודות והתיקונים של ראש השנה מה שאנו מתדבקים לאור רבינו ז"ל ומקיימים דבה"ק ובאים עי"ז לחיות ולשמחה ,מכח עוצם האמונה התמימה שלאורה אנו יודעים שזכינו להיות חלק מתיקון נורא ,מרזין עלאין ,ע"י מה שזכינו לקיים מה שעלינו לעשות ,לבא לראש השנה ,והרי שזה עיקר עבודת היום לזכות להיות בשמחה עצומה מכח האמונה בעוצם להתגבר לבקש אור האמונה מעלת רבינו ז"ל שתיקן לנו דבר נורא כזה שסודו גדול מאד עד שאי אפשר לומר כלל וכו' ,והרי לפי מה שנכללין באמונה זו נמתקין הדינין וכאשר אנו זוכים לשבר המניעות ולמסור נפשינו לזכות לבוא לראש ומתגלה הרחמים כמבואר (שם לקו"מ סי' מ"ב) ע"פ וראיתיה לזכור השנה ,הרי עלינו להמשיך למסור נפשינו להתקשר לרבינו ז"ל באמונה ברית עולם ,שהכעס והחרון אף מסתלקין כאשר המלך רואה את שאין שום דבר פשוט (ולהכריח עצמנו להתפלל בכח גדול ביותר ולקשר התפילה להצדיק שהוא הבעל כח עיין לקו"ע אות י') ,וכאשר השכינה בלבושים נהירין שנעשין ע"י אמונת צדיקים. כנ"ל מכלל ענין הקיבוץ מתעוררים להבין שיש סוד ופנימיות כנ"ל ,כך עלינו לשוב בתשובה שלימה ולקבל עול מלכות שמים באמת שנתגבר לזכות להכנס לשערי חיים בראש השנה ביום הזכרון ,להכנס לעבודת הזכרון לזכור בהשי"ת שיש בכל דבר רזין בראש השנה כאשר נפתחין שערי תשובה ,והוא היום הראשון עילאין ,ולזה נתגבר לקבל בלב שלם שגם בכל ימות השנה נתקשר לעשרת ימי תשובה ,הרי בו מתעורר כל אדם לתשובה ,ומבין שעליו להצדיקים כדי לבוא להבין שיש פנימיות בכל דבר ,וכדי שבכוחם ההכתרה תשע"א חנ יתוקן גם מה שאין אנו יודעים כלל ,וכל מה שלא זכינו לזכור כראוי, והרי כאשר עי"ז נעשה המתקת הדין מחמת שזכינו להכנס לאמונה (כמבואר בהנ"ל לקו"מ סי' מ"ב) ,הרי בזה גם זכינו לתשובה באמת ולהדבק באמונת צדיקים שעל ידו יכולים להוציא המשפט לאור (עיין לקו"מ סי' ס"א שמתגלה שכל הכולל וכלל השכליים היינו שהכל מלא רזין) ,ואולי ע"י כל זה נזכה להתעורר באמת לזכות למה שיש לזכות בראש השנה לתיקון האמונה (עיין לקו"ת סי' ה') ,ולהתעורר מהשינה (עין לקו"מ סי' ס') לשמוע היטב קול שופר (שהוא התגלות וזה כלל קדושת ימי אלול הקדושים שבהם מתעורר הרצון והרחמים הרזין ,שהשי"ת בא למלוך עלינו ברחמים ,ועיין לקו"ת סי' ח' ששופר ונמצא דרך כבושה לתשובה( ,כמבואר לקו"ת סי' פ"ב שדרך הזה הוא התגלות הכבוד והנבואה בחי' עשרה מיני נגינה) ,ולהמשיך חיות הוא מה שאנו מתקשרים מחדש להצדיק בבחי' ויקהל משה וכו' כולו ושכל חדש מאור הפנים (עיין לקו"מ סי' ל"ה) ,וכמו שנזכה למצוא ס"ג יחדיו ,כי באמת זה עיקר התשובה לבא עי"ז לאמונה כנ"ל) ,ואנו המתקה ורחמים נזכה להכנס לעבודת השי"ת ביום הזכרון שיהיה יום באים ללכת בדרך התשובה לחזור להיות אד"ם שיודע מכבוד אלקי תרועת מלך בו ,שהלב שלנו יפתח לקבל עול עבודת השם ,שיתקיים שיש רזין בכל דבר ,ובוודאי עלינו להרבות בתשובה ווידוי וזעקה מלוך על כל הארץ בכבודך וכו' ויתגלה הדעת שידע כל פעול כי אתה לבקש רחמים שנצא ממה שאנו תפוסים במכסה השכחה והקטנות, פעלתו ויבין כל יצור שעל ידי עבודתינו תתעורר הבריאה לנגן שהשם לזכות למה ששייך לנו לזכות להתעורר ולהחזיק מעמד ע"י דרכי אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה ,כי ע"י מעשינו זכינו להכניס ההתחזקות והבקיאות בשוב .והרי בזה מתגלה בדברי רבינו ז"ל התגלות המלכות בכל מקום וגם הלבושים נתהפכו להיות כלי לשפע (עיין לקו"מ סי' ו') שעיקר דרך התשובה הוא ע"י ישמע בזיונו ידום וישתוק ע"ש ,אשר באמת בנוסף לעצם הענין הרי בזה נכנס האדם הרחמים. לעולם אחר ,כי יש סודות ורזין בכל דבר ,והשי"ת הזמין לו ענין הבזיון כדי לזכות לתשובה ,כי הכל בהשגחה פרטית אפילו בזיון לרגע קט אלול מחזיר את נפשנו לדרך האמונה ,דרך התשובה. וכו' ,והרי בפשטות אם אדם יושב עם חבירו להתיעץ ולדבר מצערו כי והנה אע"פ שמובן היטב שעיקר התשובה הוא במה שהאדם יודע יש לו שונא שמצער ומבזה אותו ,ושעובר עליו הרבה מעברים שלא שיש בכל דבר רצון התורה ,וגם משמעות נורא ,ומעשיו מטים כל כסדר ,אם יעיז לומר לו שכל זה הוא דרך בעבודת השי"ת ,הרי הדבר הבריאה להצד שהוא גורם וכו' ,הרי למעשה ידוע כמה זה קשה אינו מובן כלל ומי שאומר כך לזר יחשב ,והאדם לא יבין כלל ,הרי הוא לזכות להגיע לזה כראוי ,כי רק ע"י מה שהאדם מתגבר בתשובה מבקש עצה למה שמפריע לו מעבודת השי"ת ,ואיך שייך לומר שזה ומרבה בהזהירות וריבוי המעשים ,אז נטבע בנפשו לזכור המשמעות בעצמו העבודה שלו .והנה באמת זהו נוראת עצת רבינו ז"ל ודרך והרזין שיש בכל דבר ,ומה יעשה זה ששותה עוולה כמים ונכשל כמה התשובה של ימי אלול ,לבוא להכיר במציאות ההשגחה הפרטית פעמים בכל יום ,וגם בכל שעה לעשות מה שלא היה בתכלית המכוון שיש בכל מה שעובר על האדם בגוף ונפש ובכל היסורים והבזיונות גם לשם שמים ,ומה יעשה מי שנכשל במה שיש בו נדנוד חטא ומכשול כן ,לשוב בתשובה להאמין שיש בזה סוד וכו' ,וכאשר נתעורר ונקבל ממש ,ומכל שכן מי שממש נפל למקום שנפל ,ומרוב מה שהתנהג זאת בלב ,נבין עוצם אמיתת עמקות הענין ונראה שאנו שקועים כל בלי להתקשר לקבלת עול תורה ,ואיך יזכה לגרום להשלמת הרזין כך במה שאינו נותן לנו לראות בפנימיות שום דבר ,רק עסוקים אנחנו שהחסיר וכו' ,והרי אינו יכול לחשוב כלל שהשי"ת נמצא איתו ,ונדמה בכבוד עצמינו ובמלחמות של רגש ורצון שיהיה דווקא כך וכך ,ועיקר לו שהשי"ת רחוק ממנו מאד ,ומכ"ש כאשר ימים ושנים אינו זוכה התשובה הוא להוציא את נפשינו מבור החשכות הזה ,וזה עצת רבינו להוציא לפועל מה שצריך ,איך יחזור להיות אד"ם כאשר אינו יכול ז"ל שבימי אלול מאירין מידות הרחמים שיהיה לנו לעזר לקבל הבזיון לדבק המחשב"ה ולהכיר במה שבאמת נעשה בעולם ,והחיצוניות והשלא כסדר בדרך אחרת ,ובזה נעלה לכבוד אלקי לראות בפנימיות תופסת כל המחשבה והלב וגם כל ההרגשות כולם. כל דבר שיש דרך לעשות נחת רוח והתעלות הכבוד להשי"ת בכל דבר ,כי יש בו רזין וכו' ולזכות ללכת בדרך התשובה .נמצא שבאמת אלא שבאמת אדרבה ואדרבה ,עיקר הרזין הנסתרים הם מה שעיקר דרך התשובה הוא ההכנה לראש השנה לחזור להיות אד"ם היושב על גדולת השי"ת מתגלה דייקא ע"י מי שהוא רחוק ואינו יודע כלל ,הכסא היינו אדם שגורם המתקת הדין ,ע"י שיודע שיש פנימיות בכל כשהוא מתעורר קצת ,הוא פועל ועושה הרבה ממש ,וכל העולמות דבר .ואולי לזאת בענין אלול מזכיר בדבה"ק שהם כוונות וכו' היינו מתהפכין ע"י שהוא מתגבר לחשוב מ"ה אני ומה חיי הרי כבוד השי"ת להחזיר נפשנו להבין שיש רזין עלאין בכל דבר שעובר עלינו. נמצא בכל דבר ,ואני מתחרט מאד שעשיתי מה שעשיתי וחשבתי מה שחשבתי בלי לזכור בהשי"ת ,ואני רוצה וכוסף מאד לזכות לזכרון הקיבוץ -הלבוש של הצדיק דקדושה .כי באמת זה עיקר הרז והסוד שגם במקומות הנמוכים והשפלים מאד מתעלה נחת רוח להשי"ת ע"י כל תזוזה ומחשבה והנה כמה יש לפנינו לזכות להתעורר כאשר נבין שכאשר אנו באים קטנה ששייכת להקדושה ,ולזה עלינו להתדבק בדרכי הבקיאות להצדיק על ראש השנה אנו זוכים להיות בבחי' לבוש של הצדיק בשוב ,דרכי ההתחזקות שהשי"ת איתי תמיד ואני כן עושה וגורם (כמובן מדבה"ק לקו"מ סי' ב' וסי' י"ג מה שהנשמות מלבישים נחת רוח להשי"ת ,ועי"ז יתגבר באמת להכנס לשערי אמונה ,ועוד הצדיק) ,כאשר בפשטות ענין הצדיק האמת הוא נעלם ונסתר מאד, יבוא ללמוד דרכי הבקיאות ברצוא איך להתדבק באור התשובה ובמה ורק ע"י אנשיו מתגלה ויודעים שנמצא כזה רב"י ויש כאלו עצות שיש רזין עלאין בכל דבר. ודרכים להתחזק וכו' ,והרי שיש להבין שעל ידי כל הבאים להכלל בהקיבוץ של ראש השנה (שנקראים שכני"ם בדבה"ק לקו"ת סי' כי דייקא לענין זה יש לנו להבין כלל מה שרבינו ז"ל צעק שאין שום יאוש בעולם כלל ,כי אפילו מי שעובר עליו ימים ושנים ואינו יכול לזכור שיש רצון השי"ת ופנימיות בכל דבר ,הרי אם יעשה את שלו ויבין שעצם המלחמה הזו יש בה רזין עילאין ,ואינו פשוט כלל ,אז בוודאי יפתח השער ויכנס לכבוד אלקי דהיינו לזכור הכבוד שמתעלה מכל דבר להשי"ת. טנ ח' ועי"ז נעשה תיקון הלבושים כמבואר בדברי מוהרנ"ת ע"פ קשר המתבאר בהלכות ציצית הל' ה' למ"ש בהל' ז' שם) נעשה לבוש נאה להצדיק שעי"ז נמתקין הדינים ,ואנו נכללים במה שבוודאי אצל הצדיק הלבושים שלמים ומתוקנים ,שזה כלל תיקון העולם והתגלות אור התורה בתוך לבוש הצמצום (כמובא בדברי מוהרנ"ת הל' שבת הל' ז') ,שלאורם נזכה בכל יום של השנה. הנגינה מגלה הרזין והנה לענין הנגינה שגם בו נמצא הכח להמתיק כל דין ,הרי ע"פ הנהוג בראש השנה יש בו גם שלימות גדול בענין זה ,לפי מה שאנו באים לעורר לב בכח הנגינה ,ובנוסף למה שאנו זוכים לדעת מניגונים של הימים הנוראים שמתלבשים כל כך על התיבות של התפילה כמו כלל הנוסח והתנועה שיש בתפילות ר"ה ,ובפרט ע"פ הנוסח הנהוג אצלינו שכל העולם מתפלאים מאד על עוצם מתיקות הניגונים האלו ואיך בדרך פלא מתקשר כל תיבה עם הכוונה ופירוש המילה ומאיר אורה ,והרי שבר"ה נמצא גם ענין זה לעורר ברית עולם ולהמתיק כל דין (כמבואר בהמאמר הנ"ל לקו"ת סי' מ"ב) ,הרי יש להבין שעיקר מציאות הניגון שמתלבש על תיבות התפילה הוא מחמת מה שהאדם יודע ומרגיש את הרזין עילאין שיש בדיבור זה של התפילה ,ולזאת מבין שיש ביאור ופירוש לתיבה זו שהוא ניגון ארוך מאד ,והוא מתדבק בנועם פירוש התיבה לפי מה שמאיר לו .כי כאשר האדם מתעורר ובא לראות בתוך תיבה של תפילה את מה שמבין בגדולת השי"ת ובעוצם ההתפארות והיראה וכו' (שזה עיקר תיקון הלבושים תיקון המדמה כמבואר בלקו"ת סי' ח' ,וע"ש שזה עיקר בחי' ראש השנה – שנקרא יום חגינו ,היינו שמתעורר בחי' השיר והניגון שהוא שיר חדש של עשרה מיני נגינה וכו' ,ואנו יכולים לתאר "במחוגה" היינו ע"י תיבות התפילה ,להבין בגדולת השי"ת ע"ש) עי"ז נולד ניגון ושיר שהוא מעין השיר חדש שיתער לעתיד ,שהוא כלל הכח להתפלל בכוונה ולהתדבק בהשי"ת (וכמבואר בדבה"ק שעיקר ההתקרבות והדביקות להשי"ת הוא ע"י נגינה עי' בהל' אפוטרופוס ה"ג) ,אשר בפשטות זה עיקר הדרך להמתיק ולבטל הדין כמ"ש תכין ליבם תקשיב אזניך. כי עכשיו בגלותינו העולם מסתיר ומלביש וגורם שאין האדם שומע ויודע מהרזין שיש בכל דבר ואיך השי"ת נמצא ומחדש כל דבר בנפלאות גדולות ,כי אין שומעים הניגון של הבריאה ,אבל לעתיד תתגלה ההשגחה ונשמע התגלות כבוד שמים .ועי"ז שאנו נכללים בהקיבוץ הקדוש ובאים עי"ז לאמונה שיש בכל דבר רזין ,בזה הרי נתעורר גם בחי' הניגון שהוא שלימות קשר אור הדעת להדיבור ,שהוא עיקר עליית השכינה ועיקר עבודת התפילה בכוונה ,כאשר בוודאי בראש השנה יש לזכות לכוון היטב ,ובזה נמצא כח של המתקת הדין, כידוע שבתפילה בכוונה גדולה ימצא האדם שערי קבלת התפילה ופתיחת שערי רחמים ורצון. והנה אע"פ שאין אנו עוסקים בזה לבאר מאמר וירא בצר להם וגו', הרי עפ"ז יובן כלל קשר עניניו ,שרבים מעוררים איך יתכן שהאמונה והניגון הם ממש באותו דרגא כקול שופר תשר"ת וכו' .כי יש לומר שבכל מה שמוסיף לגלות ,מתגלה דרגא יותר עליונה של המתקת הדין ,כי כאשר העיקר הוא לזכות להאמין בצדיקים ,הרי יש להאמין כ"כ שאפילו הלבוש הגשמי הוא גבוה מאד ,ולבא לבחי' תיקון הלבושים ,דהיינו להאמין שהשי"ת התלבש בלבוש גאות לברוא ההכתרה תשע"א ס הכל ,ויש רצון הבורא וכבוד אלקי בכל דבר ,ועי"ז נזכה יותר להמשכת הרחמים שממתיקים הדין ,והנה עי"ז יש לבוא לבחי' ניגון שהוא תכלית תיקון הלבושים תיקון המדמה ,שהכל מתהפך לשיר והתגלות אלקות ממש ,ובא האדם לאמונה חזקה ודביקות .וכאשר מסיים בזה בענין תקיעת שופר ואיך ענינו בבחי' מ"ש והיה שדי בצריך וגו' דהיינו בכח הצדיק שמתלבש באבהן .וזה מתקשר עוד יותר ויותר בתקיעת שופר במה שהאבות מרומזים בתיבות של שמע ישראל יא"י ע"ש, שזהו בוודאי הדרגא הכי עליונה של ניגון והמתקת הדין ,מה שבקול שופר פועלים ממש חיים ושלום ופתיחת שערי אמונה ודעת ,כאשר הניגון עולה לשורש האחדות בבחי' עשרה מיני נגינה כידוע. לפני התקיעות ואחרי התקיעות והנה כמו שיש שלימות גדול בענין הנגינה כנ"ל ,הרי יש בנגינה כלליות דרך התחלת בנין הקדושה ,ועל האדם לקבץ הנקודות טובות שלו אחד לאחד ,לדון את עצמו לכף זכות (כמבואר לקו"מ סי' נ"ד וסי' רפ"ב), והרי גם בראש השנה שעלינו לבא לדין בהכנעה ובושה ,מוכרחים אנו לקבץ הטוב שבנו כמבואר בדברי מוהרנ"ת (הל' ברכת הפירות ה"ה) שכלל הכח של ר"ה הוא לקבץ נדחים ,בבחי' ובאו האובדים לקבץ חזרה כל הניצוצות והאבידות כדי להמליך יחד את המלך שזה בחי' החזרת הלבושים וכו' ובנין המלכות של יום תרועה. והנה נבין שבאמת יש שתי בחי' נגינה .כי גם כאשר אין יכולים לנגן כלל ,רק האדם מרבה בזעקה וצעקה להשי"ת ומייגע את גרונו וכוחותיו "ער רייסט די קיילע" וכו' לצעוק להשי"ת ,זהו ניגון יפה ומפואר מאד (כמבואר בדברי מוהרנ"ת חזקת קרקעות ה"ה) ,אע"פ שעוד לא מצא מנוחה ומתיקות הדעת כמו זה שרואה את הניגון כנ"ל, הרי בעצם מה שמבקש ורוצה להאמין שיש בזה פנימיות ומבקש להתעורר ,כבר נמצא כח של המתקת הדין. והנה בזה יובן שבראש השנה מתעורר עיקר הניגון הנורא בעת תקיעת שופר ,ואז נעשה עיקר המשכת אור הפנים והתחדשות הבריאה, ומאיר אור הדעת בגוונין נהירין להלביש ולהעלות השכינה להוציאה מכל חשכות וקדרות ,לבנות אורה בשלימות הדעת כדי לגלות מלכות השי"ת עלינו גם ביום דין בקול תרועת מלך ,והשי"ת בא לשבת על כסא רחמים כי נתבטל ונמתק הדין ,ואנו זוכים להכנס לשנה חדשה של תשובה וזכרון שיש רזין בכל דבר ממש ,ועי"ז אנו מתעוררים מאד להתפלל חובת היום לומר מלכויות זכרונות ושופרות ,שזה כלל ענין הנגינה שמתלבש על התיבות לזכות למצוא מילים ותיבות ששייך לומר שבהם נעשה 'תמליכוני עליכם' ,שזה תיקון הלבושים והתגלות עצם אור כל תיבה ותיבה של עשרה הפסוקים וכו' .והרי זהו כלל הענין שאדם זכה להתעורר להבין שיש סודות ופנימיות בכל דבר ולהרגיש ולהתעורר מזה כראוי. אלא שלפני שזוכה לכך ,מוכרח לעבור על האדם מה שהוא כענין התפילה לפני התקיעות ,שעוד לא זכינו להתעוררות השינה ,ועובר מה שעובר ואין בכח האדם לזכור כראוי שיש פנימיות ,והנה הוא נפל גם ממה שהתחיל לזכור וכו' ,והרי אז עיקר העבודה הוא להתקשר לצדיק ולהאמין שהוא יודע כל הרזין ומשלים ענינם בשלימות ,ועלינו להתחזק מאד להתחיל בכל פעם במה שיכולים ,ולהאמין שכל התחלה הוא פועל הרבה כי הכל מלא רזין וכו' .והרי יגיעה זו הוא כענין מי בהם פנימיות גדולה וסודות נשגבים ,וע"י האמונה בהם נתתקנים לבושי השכינה ,ונמתק גם הדין מעלינו. שמייגע הקול לצעוק וכו' ,כאשר באמת זה עיקר עבודתנו להתגבר במה שיכול להתייגע "איינרייסן די קיילע" לצעוק להשי"ת מעומק הלב בתשובה ,ולנסות עוד פעם ועוד פעם להתחיל להבין בדיבורי התפילה אע"פ שהוא בקטנות ושינה וכו' ,כי בכח הקיבוץ הקדוש כשברא השי"ת את העולם ,צמצם והלביש את אורו ית' בלבוש אחר מתקבץ כל שערה ונקודה ,ונהיה מזה קול נפלא אשר ממתיק הדין לבוש ,בכדי שהברואים יוכלו לקבלו ,אך ע"י הלבושים והכיסויים בבחי' ההמתקות שנעשים בר"ה אפילו לפני התקיעות ע"י התשובה יכולים לטעות כאילו חיצוניות הלבוש הוא העיקר ,ולא רואים את וכו' .ועי"ז נפתח פתח ושער גם לכל אדם להתדבק באמונת צדיקים הפנימיות ,ומזה נובע כל קלקולי העוונות וכו' מחמת שרואה את ולהבין מרחוק שיש רזין בכל מה שנעשה ,בפרט בראש השנה ובסדר הלבוש החיצוני ומשיכת התאוות ,ונדמה לו שאין רזין עילאין ,ושוכח התפילות ,אע"פ שהוא בבחי' שינה וביטול ואינו מבין כלל .הרי בזה את הפנימיות שהוא אור השי"ת ,וזהו עיקר התגברות הדינים ר"ל. מתגלה עיקר ההמתקה שהוא לגלות הניגון גם ממקום זה ,להבין לכן ,עיקר עבודת האדם אשר בשביל זה נברא היא ,למצוא את השי"ת בתוך הלבושים ,לגלות מי ברא הכל ,ולראות שבכל דבר יש שיש רזין גם בענין השינה כדי להתחדש וכו'. פנימיות ותורה ,ולהבין כפי יכולתו בפנימיות הלבושים ,ואף מי שאינו ודייקא ע"י שזוכים להתגבר לגלות הניגון שבזמן הקטנות ,נבוא עי"ז זוכה להשיג כלל ,בכל זאת ע"י התקרבותו לצדיק והאמונה בו שכל לתקן הכל יחד ונעשה קול הניגון השלם בתכלית השלימות ,שהוא מעשיו וענייניו הם רזין עילאין ,עי"ז נמתקים הדינים מעליו ,וגם הוא קול שופר שמתגלה אור הפנים ונמשך חיות חדש להבין שיש רזין זוכה לאמונה שלימה שבכל דבר יש בו סודות ,וגם מה שאינו יודע, בכל דבר ,בדרך שזוכים לזכור זאת בשמחה וחיות של עבודת השי"ת .הלא הצדיק יודע את הסודות. כי יש מה שעלינו להתחיל תמיד בבחינת נגינה ללקט הנקודות טובות, להיות בקי בשוב ,אבל ברחמי השי"ת יש מה שזוכים להתעורר מאחר שבראש השנה נברא העולם דהיינו האדם שכל עבודתו לדרכי הבקיאות ברצוא לדרכי העבודה כאשר בשפע מידת הרחמים להאמין ולדעת שיש רזין בכל דבר ,לכן הוא יום הדין לעורר אותו אנו נזכרים לחיים משורש אמיתת הרחמים (אשר לשם עולה קול לשוב על מה ששכח עיקר עבודתו לזכור שהכל הוא סודות ,ולכן שופר כמו שמרומז בזה בר"ת יא"י ,שהוא היחוד העליון שנעשה הוא היום שבו צריך האדם לחזור בתשובה להמליך את השי"ת ע"י ע"י מסירת נפש) ,ונפתח לפנינו כח הזכרון והתשובה לזכור תמיד האמונה והזיכרון שכבודו נמצא בכל דבר שבעולם ,ועי"ז נמתקים שבכל דבר יש פנימיות ורזין ,ולמצוא אמיתת דרך עבודת השי"ת הדינים בקול השופר. ע"י ההתקשרות להצדיק שמקשר הכל לשורש כל הרזין ,לאחדות עיקר הדרך לזכות לתשובה שלימה היא ,ע"י שהאדם מקשר את השי"ת ,וממשיך מידת הרחמים .וע"י מה שאנו מקבלים התשובה עצמו לידיעה זו שכל דבר מלא סודות ורזין ,כך הוא מתחיל להיזהר שיש סוד בדבר ,ואנו זוכים לבוא להקיבוץ הקדוש ולהכלל באמונת היטב בכל מעשיו לעשותם כרצון השי"ת ,מאחר שיודע שכל מעשה צדיקים ,בזה נזכה לפעול חיים ושלום ,לכתיבה ולחתימה טובה לנו יש בו משמעות עמוקה ,וידיעה זו נותנת לו כוחות עצומים להשתנות וכל ישראל אמ"ן. לגמרי. באור זכרון ידיעה זו גם יוכל להתקדם ולהתקדש יותר אף בדברי הרשות לעשותם בקדושה וטהרה מתוך זיכרון הבורא ,מבלי להימשך אחר התאווה הגשמית שבהם ,מאחר שהרי מאמין שגם בכל דברי הרשות יש בהם סודות עליונים וניצוצות הקדושה וכו' .כמו דברי סיכום – כלל היוצא למעשה כן גם יזכה על ידה לכלל העבודות הקדושות כמו קימת חצות ותפילה אנו מאמינים שכל הנהגה שרבינו ז"ל ציווה ,כל כולה סודות עליונים ,בכוונה וכו' מתוך מה שיזכור כמה כל עבודה שכזו היא קדושה ונוראה ובפרט ענין 'ראש השנה' שזה כל עניינו ,והקיבוץ הקדוש אצלו שאין ומלאה רזין. דבר גדול מזה ,בוודאי הוא סוד גדול ,ואנו מוסרים נפשנו ,ומוותרים אי אפשר לזכות לאור אמונה וידיעה זו רק ע"י התקרבות ואמונת על הכל ,בשביל להיות אצלו על ראש השנה. צדיקים ,כי הם הם המגלים לנו סוד זה שיש בכל דבר סודות עליונים, הדביקות בקיום ציוויו של רבינו מתוך התבטלות ואמונה שגנוז בה והם מביאים אותנו לאמונה שלימה ,אהבה ויראה ודביקות הבורא, סודות נוראים ותיקונים גדולים ,היא ממשיכה ומחדשת את האמונה הכנעה אמיתית וכו' ,ובפרט אחרי מה שהאדם פגם ונכשל במה הזו גם לכל השנה ,להבין שכל עצות רבינו ז"ל אינם כפשוטם אלא שנכשל ח"ו ,הלא רק הצדיק מתקן אותו ,ומחזירו אל עבודת הדעת גנוז בהם סודות עצומים ,וכך באור אמונה זו נזכה לקיום עצותיו והאמונה לזכור שיש רזין בכל דבר עד שכל מעשה יש בו משמעות הקדושים בחיות גדולה ,ולהיכנס לאור האמונה להאמין שבעצם כל גדולה אם לשכר או לעונש .כך גם הם מגלים לנו הסודות הטמונים דבר שבעולם מלא רזין עילאין. בכל מצוה ומעשה ,והם גם משלימים ומייחדים כל עבודה ומעשה שלנו לשרשו העליון ע"י התקשרותינו אליהם. כל אדם צריך בכל יום להתעורר לאמונה זו שכל הבריאה כולה על כל פרטיה מלאה רזין וסודות עליונים. האמונה בצדיק שכל מעשיו סודות עליונים ,מביאה את האדם להכרה והבנה מהי שלמות האדם ,שבאמת כל מעשיו אינם פשוטים מאחר שהבריאה הגשמית ומעשיהם הרעים של בני אדם מסתירים כלל ,וכך נפתח אור האמונה גם אצלו ונכנס בליבו שגם אצלו הכל ומעלימים מהאדם אמונה זו ,לכן עיקר הדרך לזכות לזה הוא ע"י פנימיות וסודות ,ומתעורר מאד לשמור כל מעשיו בדרך הרזין .וכפי 'אמונת חכמים' להאמין שכל מעשיהם דבוריהם ותנועותיהם יש אס איכות האמונת צדיקים ,כך תהיה איכות האמונה גם אצל עצמו. האמונה בעוצם גדולת הרזין והתיקונים הטמונים בכל גילוי של רבינו ז"ל ,מביאה את האדם לקיום כל עצות רבינו בחיות נוראה ,ונותנת לו כוחות עצומים להתגבר לקיימם ,ואף הדברים הנראים כפשוטים ומובנים הריהו זוכה לקיימם בדרך של ביטול והתקשרות בשביל תיקונים עליונים ,מאחר שיודע שכל עצה אינה פשוטה כלל וכלל. ביום ראש השנה שאנו כה זקוקים לזכות בו להינצל ממידת הדין, שעיקר המתקתו הוא הרי ע"י עבודת התשובה לחזור לאמונה שיש פנימיות בכל דבר כנ"ל - ,לכך זהו אחד מהסודות והתיקונים של ראש השנה להאמין באמונה תמימה בעניין הנסיעה והקיבוץ אצל רביה"ק בראש השנה ,מתוך ידיעה שיש בה סודות נוראים שאין למעלה מזה ,א"כ ע"י אמונה זו בפנימיות וסוד ,ממתיקים את הדין של ראש השנה ,וכפי מה שיתגבר יותר באמונה זו ביום קדוש זה וייכנס לשמחה עצומה בעוצם מעלת רבינו שתיקן לנו דבר נורא זה, כך יומתקו הדינים ויתגלה הרחמים בזכות האמונת צדיקים. כלל הדין בראש השנה הוא גם לענין זה ,כמה יזכה להתקרב לרביה"ק מחדש ,ולהיכתב ב'ספרן של צדיקים' לזכות לאורו הקדוש ,ולהינצל מהריקנות והחושך כאילו אין פנימיות בכל דבר ,הנמשכים מחמת הלבושים והכיסויים שהם המקטרגים ,אלא אדרבה לזכות לדעת שהכל רזין עילאין ולגלות כבודו בכל דבר. גבוהים ואינו פשוט כלל .וע"י ההתגברות לזכור כל זה ,ייפתח לו השער ויזכה גם הוא להיכנס לעבודה הנפלאה הזו. וזהו עבודת ימי אלול הקדושים ללכת בדרך התשובה להתחרט על מה שתפוס במכסה השכחה והקטנות ולהיות בקי בשוב ,ועי"ז גם לחזור להיות בקי ברצוא ,ועל כל ביזיון שיש לו ,ידע שהוא בהשגחה פרטית ויש בו רזין עילאין ,עד כדי כך שהביזיון הוא עצמו העבודה שלו ,וע"י הביזיון יתפוס שבעצם כל כולו עסוק בחיצוניות והרגשות של כבוד עצמו ,מבלי להסתכל על פנימיות כל דבר ,וע"י קבלת הביזיון בדרך נכונה ,יאירו עליו הרחמים הנפתחים באלול ,ויתעלה לכבוד אלקי להסתכל בפנימיות שיש רזין עילאין בכ"ד. ע"י שעושין לבוש נאה לצדיק ,נמתקים הדינים – וע"י עצם ביאתינו אל הצדיק שהוא נעלם ונסתר ,כולו רזין עילאין ,בזה אנו נעשים לבושים אל הצדיק ,ומתגלה אורו הקדוש ועצותיו הנוראים ,וכך אנו נכללים בלבושי הצדיק השלמים והמתוקנים. ע"י נגינה והלבשת דיבורי התפילה בנגינה ,נמתקים הדינים – לכן בראש השנה יש ניגונים נוראים ומתוקים המלבישים ומבארים את תיבות התפילה ,ועיקר הרגשת הניגון הוא מתוך ההכרה והאמונה שכל תיבה של התפילה יש בה רזין עילאין ,והניגון מאיר לו נועם פירוש התיבה ,ומתעורר לתפילה בכוונה ולגדולת ה' ודביקות בו ית', ומתחיל לשמוע את הניגון של הבריאה מעין השיר חדש שיתער לעתיד ,שיתגלה ההשגחה ,ויתגלה שהכל רזין עילאין והתגלות אלקות ממש. בחודש אלול מתגברים מאד בתשובה על מה שלא זכה לקדש מעשיו להבין שיש בכ"ד סוד של תיקון או פגם ח"ו ,ומתקנים את הלבושים ,ומגלים את הפנימיות ,ומעלים את הניצוצות החבויים בכל כמו שיש בעבודת הנגינה תכלית שלימות הקדושה ,כך ישנה ג"כ דבר ,וכך זוכה אח"כ בראש השנה ע"י התשובה והתפילה ביום קדוש בעבודת הנגינה דרך התחלת בנין הקדושה ,לקבץ הנקודות טובות זה ,שיתנו לו חיים מתוקנים באור האמונה שיש רזין בכ"ד ,ויזכה שבו ,שנעשה עי"ז ניגונים. לחיים מתוקים של אמונת צדיקים. כי ישנם שני דרגות של נגינה .קודם תקיעת שופר – עדיין אין כשם שאנו מוסרים נפשנו לבוא לרבינו על ראש השנה ,כך יש לנו יכול לנגן ,ועוד לא זכה למתיקות הדעת בבחי' שיר ,ועדיין עובר למסור נפשנו להתקשר לרבינו שאין שום דבר פשוט רק הכל רזין מה שעובר שאינו זוכה לזכור שיש פנימיות ,ומנסה להתחיל לזכור עילאין ,ועי"ז נזכה לכל תקוני ראש השנה ,ונקבל על עצמנו גם לכל ופתאום נופל ושוכח וכו' ,ואז מתקשר להצדיק להאמין שהוא יודע השנה להיכנס לעבודת הזיכרון לזכור שיש פנימיות בכ"ד ,ולגלות את כל הרזין ,ומנסה מצד עצמו להתחיל כפי יכולתו ,ומאמין שכל התחלה יש בה רזין ופועלת הרבה ומתקבץ כל נקודה ושערה ,ולכן בתוך זה מציאות השי"ת ומלכותו בכל מקום. מתחזק לעסוק בזעקה וצעקה להשי"ת ,שבאמת זהו ג"כ ניגון יפה אף אדם שכבר נפל ופגם מה שפגם ח"ו ,ונדמה לו שהשי"ת רחוק ומפואר מאד ,הממתיק את הדינים ,מאחר שמגלה ניגון ממקום כזה, ממנו מאד ,והחיצוניות תופסת את כל כולו ,ואינו יכול לדבק מחשבתו ומבין שיש רזין גם בתוך הקטנות - .וע"י ההתחזקות במצב הזה, ברזין הפנימיים הנעשים בכל דבר בעולם ,אמנם באמת ,אדרבה מתגלה דרגא הב' של נגינה שהוא 'תקיעת שופר' ,שמאיר אור הדעת ואדרבה ,זה עיקר הרז והסוד ,שאדם נמוך כזה מעלה נחת לה' ומתגלה שיש פנימיות ורזין בכל דבר ,ונמשך חיות חדש שמרגיש ממקום שפל מאד ע"י שמתגבר לחשוב שבאמת כבוד ה' הרי נמצא את זה היטב ומתעורר עי"ז כראוי ,ונכתב ונחתם לחיים טובים אמ"ן. בכל דבר ומתחרט על מה שעשה מבלי לזכור את ה' וכוסף לחזור לזיכרון דקדושה ,וזוכר שע"י כל תזוזה קטנה מהפכין כל העולמות, וכל המלחמות והריחוקים שעברו עליו יש בהם רזין עילאין ועניינים ההכתרה תשע"א בס ? שו"ת לבני הנעורים עומדים אנו על פתחם של ימים גדולים ,ימי ראש השנה והחגים .לנו הנוסעים לאומן ישנה התעלות נוספת ,קדושה גדולה ומיוחדת המתווספת אל קדושת הימים .בימים הקרובים נזכה בעזרת השם לפקוד את הציון הקדוש ,נשהה אצל הרבי ונשתטח על ציונו הקדוש .כמה שגדול העניין ונשגב כך – כפי שידוע אצלנו ,גדלות גם המניעות ומתרחבות ,מתפשטות לאורך ולרוחב וגם לצדדים .המניעות שמתחילות בקשיים כספיים וארגוניים ,מגיעות אל שיאן שעה ש'מניעות המח' מתעוררות .אמרו חז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" ,ואנו השלוחים של כלל ישראל צוברים ניסיונות קשות עבור הכלל ,ובעוצמה גדולה יותר. זוהי הסיבה מאחורי כל אותן קושיות טרדות והסתבכויות שבמחשבה ,שכל בחור (וגם אברך) מורגל בהן בעיקר סביב ימי הקיבוץ הקדוש .כוחו של עמלק טמון בגימטרייא של שמו – 'ספק'. הספקות ,המבוכות והתהיות ,מבזבזות לנו זמן שו"ת לבני הנעורים רב ,ובעיקר חלקי נפש ומח חשובים ונצרכים. על שולחן המערכת הצטברו בתקופה האחרונה שאלות נפוצות בעניין הנסיעה והשהיה על הציון .ראינו לנכון להתייחס לכמה מהן ,בכדי להעמיד דברים על דיוקם ומקומם ,להסיר בלבול ולחץ מיותר ,ולחזק את בני הנעורים מבקשי ה' ,בעזות דקדושה ,חיות ושמחה. הס ? שו"ת לבני הנעורים ? אני מעוניין לנצל כראוי את הנסיעה הארוכה .לכן בדרך כלל אני מכין לעצמי כמה ספרי לימוד ומטעין שעורי תורה בנגן .אך למעשה בשעת הנסיעה נופלת עלי עייפות ואני מאבד את הריכוז .ההמתנות גם הן מייגעות ,כך שאני שוכח מכל התשוקה והכיסופים שהיו לי. עיקר החיים היא התורה" ,כי הם חיינו ואורך ימינו" ,וצריך להיות זריז לחטוף כל רגע פנוי ללימוד התורה הק' .אך יחד עם זאת צריך להיות חכם להכיר את עצמו ואת מגבלות הדרך ,ולהצטייד בספרי לימוד קלים שלא מצריכים הרבה ריכוז ,ויכולים למשוך את הלב גם בזמני קטנות .לשמוע שיעורים מעוררים ומלהיבים ,לגרוס בפיו מה'אמירות' המיוחדות לחודש אלול :תיקוני זוהר, ליקוטי מוהר"ן ,שיחות הר"ן ,סיפורי מעשיות ,ספר המידות ותהילים .אפשר גם לקרוא סיפורי צדיקים המקרבים את הלב להשי"ת. אמנם בהמולת הדרך וההמתנות המתישות ,כשרעש הדיבורים מסביב ,התלונות והצעקות וכו' מעייפים את הגוף והנפש. קשה כדבריך בכל זאת להתרכז .דע לך ,כי רביז"ל גילה סוד נפלא (ליקו"מ סי' ע"ח תנינא) ,שלפני כל 'קדושה' יש 'דרך לקדושה' .וה'דרך לקדושה' צריכה לעבור הרבה קטנות הדעת ,מצבים בהם אי אפשר ללמוד כלום ,וכמעט שאין במה להחיות את הנפש .העצה לכך היא פשיטות ותמימות .להחזיק ביהדות וביראת שמיים פשוטה ,ולהזהר מייאוש וחלישות הדעת .וכשינהג כך ,יוכל להמשיך על עצמו חיות מ'אוצר מתנת חינם' ,בו קיים השי"ת את העולם קודם קבלת התורה. גם רבינו בדרכו לארץ ישראל הלביש עצמו בקטנות גדולה ביותר ,כמובא בשבחי הר"ן וכך זכה להכנס לארץ ישראל .כי צריך חכמה גדולה להיות בקטנות ,ואף על פי כן להחזיק עצמו בפשטות ,ולהחיות נפשו במה שאפשר. אין זה אומר כי צריך לכתחילה ליפול לקטנות .אדרבא קח כמה ספרים ונגן עם שיעורי תורה וכדומה .אך עם כל זאת זכור ,כי כשם שיש קדושה של קבלת התורה ,יש את ה'דרך' לאותה קדושה ,והיא החיות שהיתה בעולם 'לפני' שהתגלתה התורה .לכן אל תיפול בדעתך בראותך שאינך לומד ושומר את הזמן בנסיעה ,ואל תרדוף את עצמך מכך שנאבד ממך כל האור והחשק. אלא תחייה את עצמך בפשטות בשמחת היהדות ושמירת המצוות ,הייה עם השי"ת .דבר קצת דיבורי אמונה עם הסובבים אותך, והאמן שכל הקורה עמך בנסיעה הוא משמיים .ממילא ,אין טעם להתנפל ולדחוף .גם כשהנך עייף התפלל את התפילות מתוך סידור ,ברך על כל מאכל בכוונה ,התחזק בשמירת העיניים והתחדש בכך בכל פעם גם אם ח"ו היה לך כשלון .גם אפשר להחיות את הנפש בניגונים כשרים .והכל מתוך שמחה וחיות שבכך הנך עובד את ה' ממש .ולדעת שעבודת ה' שלך בזמן זה ,היא להיות 'יהודי פשוט' .זוהי ההכנה לקבלת הקדושה .כך תבוא לרבינו בהתחדשות ותזכה שם בעז"ה לעורר את הכיסופים וההשתוקקות. כדאי לזכור את דברי רביז"ל שאמר (ספר המידות)" :טוב לבלות זמן הרבה בשביל להיות שעה אחת אצל הצדיק" .הרי שהנסיעה עצמה הינה עבודת ה' .עוד אמר" :אחלי שאזכה לראות אור בהירות הדרך" ,כלומר רביז"ל איחל לעצמו שיזכה לראות את האור הבהיר שבנסיעתינו אליו .לכן התאמץ להחיות עצמך בהשי"ת אפילו בלי אור וחשק ,וגם אם אינך מסוגל ללמוד ,הישאר ביראת שמיים פשוטה. ? אני כוסף כל כך להגיע לאומן ,ולהתקרב לה' על ידי הצדיק .אך כשאני שם ,אני חש כי ליבי סתום ואטום. דע לך ,כי מובא בספרים שהסימן לקדושה הוא שאין מרגישים אור בתחילה .כך היא דרך הקדושה .בתחילה היא צרה, וככל שהולכים ומתעסקים בה ,כך היא הולכת ומתרחבת .לכן אל תצפה כי תיכף בבואך לציון הק' ייפתח לבך ותבכה ההכתרה תשע"א וס ? שו"ת לבני הנעורים ותתפלל בעומק הלב .היה סבלן ,קח תיקון הכללי ,תהילים וכדו' ,ותאמר בתמימות ופשיטות את המילים ,אם יש ביכולתך אמור מילה במילה בקול נעים ,ברוגע ויישוב הדעת ,השתדל להטות אזנך ליוצא מפיך ,והעיקר זכור שכל מילה יקרה מאד למעלה .ואתה זוכה לדבר עם השי"ת במקום קדוש כזה. אם תתמיד בכך ,אולי תזכה שייפתח לבך בהמשך התפילה .אבל אל תדחוק עצמך לזה בכח .כי הלחץ הוא עיקר המניעה שמונעת מהאדם להתעורר .רביז"ל אמר שכשאחד מתפלל וחושב ומצפה לבכי שיבוא ,הרי זו מחשבה זרה (ליקו"מ תנינא צ"ה). נקודה נוספת הראויה לציון היא ,החשיבות בקביעת שיעורי לימוד באומן בכל ספר שהוא .התורה הק' היא הכלי לחדש את המח ולפתוח את הלב לתפילה. ? קשה לי להתחזק בתמימות ופשיטות ,כאשר סביבי כולם מלאי התעוררות ודעתי נחלשת. חלישות הדעת מגיעה כשהאדם חושב על עצמו ,ומשווה את מצבו ביחס לאחרים .דע לך כי עיקר עבודת ה' ובפרט בראש השנה הוא ,להרים את המח ולחשוב רק ממלכות ה' ומהנחת רוח שיש לו כאן בעולם מאלו הממליכים אותו .כל עם ישראל מכתירים יחדיו את המלך .כל אחד עם חלקו ותפקידו ,אין שני בני אדם שווים. איך יידע כל אחד מהו תפקידו הפרטי? לא צריך לכך הרבה הבנה .כל אחד צריך לעשות כל שביכולתו באותה עת .בתמימות ופשיטות לקחת ספר ולהתחיל לומר מתוכו .העיקר לזכור ולהאמין שכעת אני מכבד את ה'. אם אתה מתבלבל מאחרים המתפללים טוב ממך .אדרבא ,הסתכל עליהם ותאמר אשרי העם שככה לו .כל כך הרבה יהודים ממליכים כעת את ה' ,כמה נחת רוח יש לה' מזה .ומה טוב חלקי שגם אני זכיתי להצטרף לחבורה קדושה זו[ .וכמובא בחיי מוהר"ן שרביז"ל הוכיח את ר' ליפא על שלא בא אליו תקופה ,באמרו אליו" :מדוע לא שמת את העבודה שלך בקופת החבורה?" .כי זהו עיקר המלכת ה' ,להכלל בתוך כל עם ישראל] .מאידך אל תשאר במחשבה כי כולם עובדים את ה' מלבדך .אלא חזק עצמך שגם לך יש תפקיד בהמלכת ה' ,וצריכים אותך אישית .אלולי כן לא היית זוכה לעמוד במקום זה. אלא ,שממך נדרשת כעת עבודה אמיתית ,לחזק את הנפש שהשי"ת איתך ואצלך ,ולהמשיך כפי כוחך לומר את תיבות התפילה והתהלים מילה במילה וכדו'. ? הקהל באומן גדול ומגוון בסגנונו ובמנטליות שלו ,בשנוי הנהגותיו והרגליו .קשת הגוונים מבלבלת אותי לגמרי, אני רחוק מיישוב הדעת ומהאווירה אליה אני רגיל ,בפרט שרואים כאלו שאינם מתנהגים כראוי. אהבת חברים היא היסוד לקבלת התפילה .אין זה אומר שצריך להתנהג כמו כולם .בוודאי לכל אחד מנהגיו והרגלי התנהגויותיו ,אכן יש את אלו שאינם מתנהגים כראוי .צריך שתהיה ברורה לך ההתנהגות הראויה וזו שאינה .התחבר לאנשים ראויים וכשרים ,והתנהג בקדושה ובדרך ארץ ,בפרט בימי ראש השנה .והתעורר לזכור מיראת השי"ת. זס ? שו"ת לבני הנעורים מאידך אומר רביז"ל (ליקו"מ תנינא סי' מ') כי עיקר התפארות השי"ת בעמו מתגלה בראש השנה של הצדיק .כאשר מתקבצים הרבה בני אדם החפצים להתקרב להשי"ת. יהיה מי שיאמר שאין הכוונה לסגנון כזה או אחר של אנשים ,שלפי עניות דעתו אין הם חפצים כלל להתקרב ...דע ,כי זוהי טענת היצר הרע .כי השי"ת מסתכל על האמת הפנימית שבלב כל אחד .ואיזו הבנה יש לנו הקטנים בנחת רוח של השי"ת .הודה לה' על שיש לך מושגי קדושה והנהגה טובה .לא לכולם יש את היידע זה. זוהי עיקר עבודת ראש השנה .לצאת מהריכוז ב'אני' ,ב'עבודה הפרטית שלי' וב'התקדמותי האישית' ,ולחשוב ממלכות ה' .דבר זה מתאפשר במיוחד כשהנך מצוי בתוך קהל גדול ומגוון שלא בסגנונך .כאן קל לך יותר להפנים כי הנך רק חלק אחד מכל העם הקדוש הזה .כולנו כאן יחד ,כל אחד בחלקו המיוחד ממליכים את ה'. ? גם לאחר שהתחזקתי באהבת חברים ,סוף סוף יש המולה וריבוי קהל ,אין לי מקום לשבת ,דחיפות מכל כיוון ,איך אפשר ליישב את הדעת? היה ראוי אם יתאפשר לך למצוא איזה מקום אפילו מחוץ לציון ,בקלויז או בדירה וכדו' ,בו תוכל ללמוד קצת ביישוב הדעת ,וכך לחזור לציון ולהכלל יחד בעבודת העם הקדוש. אך גם אם זה לא מתאפשר לך ,תזכור שחלק מהמלכת ה' בכל ימות השנה ,ובפרט בימי ראש השנה ,הוא להתבטל לרצונו ית' .אולי משום כך ,השי"ת מזמין לכל אחד נסיונות באומן .אין מקום ,דחיפות ,אין מיטה ,חסר אוכל וכו' ,השי"ת רוצה שנתחזק באמונה בהשגחה פרטית להאמין שהכל משמיים ,ולבטוח בה' שידאג לכל צרכיך ,וכמו שתראה שבאמת השי"ת בסוף יסדר לך את הכל באופן הכי טוב. הרה"ח ר' נתן ליברמנש אמר פעם כאשר עלה להסעה שלקחה אותו לשדה תעופה וחגר את חגורת הבטיחות" :עכשיו אנו חוגרים את עצמנו בחגורות של סבלנות ...עד סוף שבוע הבא" ,זהו המלכת ה' בפשטות. ? האם נהגו אנ"ש לדבר עם רבינו בציון ,או שהתפללו להשי"ת בזכות הצדיק? אכן נהגו אנ"ש לדבר עם רבינו ,כמו שדיברו עמו בחיים חיותו .וכפי שכותב מוהרנ"ת על עצמו שלאחר הסתלקות רבינו ישב ודבר עמו מה שלא הספיק לדבר עמו בחייו .כך גם אמר רבינו לבתו שלאחר קבורתו הוא כמו מי שעובר מחדר לחדר, וכי אם תצעקי אבא לא אשמע אותך?! בתפילה שחיבר ר' נתן על רבי שמעון בר יוחאי גם מצאנו שמדבר עם הרשב"י ,ותוך כדי כך עובר לדבר להשי"ת .אין צריך להתבלבל ,אפשר לדבר עם רבינו ,ותוך כדי כך לעבור לצעוק להשי"ת ,ברצוא ושוב. ואין בזה שום פגם באמונה .כי אנו צועקים לצדיק שיעורר רחמי השי"ת עלינו למעלה ,זהו הכח שיש לצדיקים ,לפעול עלינו רחמים ולפתוח לנו השערים ,בעיקר שערי רוחניות והתקרבות להשי"ת .וכמו שבחיי הצדיק באים לבקש ממנו ברכה, ואין בזה שום פגם באמונה כאילו שם מבטחו על בני אדם. ההכתרה תשע"א חס ? שו"ת לבני הנעורים ובעניין מה שערערו על זה שהוא כדורש אל המתים ,עיקר ההלכה וכמעט כל הפוסקים שאין זה דורש אל המתים ,כי הצדיקים במיתתם קרויים חיים .וכמובא הרבה בזוה"ק איך שדיברו עם הרשב"י לאחר הסתלקותו ,וכמובא גם הרבה בגמרא. (עיין בשו"ת מנח"א סי' ס"ח שמאריך להוכיח כן מהזוה"ק ומהגמרא ומדרשים ,וכן כתב השל"ה הק' ועוד). [לדבר עם הצדיק שלא בציונו היא סוגיה בפני עצמה .אך לדבר עמו בציונו הק' הוא בוודאי אפשר ,וכפי שרביז"ל אמר בפירוש לבתו שהוא כמו בחיים חיותו שאפשר לדבר עמו מאחורי הדלת] ? האם הדיבור עם רבינו נחשבת לחלק מההתבודדות ,או שצריך להפריד את הזמן של ההתבודדות לדיבור עם רבינו? ההתבודדות כוללת הרבה חלקים :הודאה ,תחינות ובקשות ,משפט ,אבילות ,צעקה ואנחה ,לדבר לאברים שלו בעצמו וכו' ,התדבקות להשי"ת באהבה ויראה ,לייחד עצמו אליו ית' בשמחה וכו' ,אי אפשר לצמצם את ההתבודדות לסוג מסויים בדווקא .כל פעם הוא עניין אחר .הכלל שההתבודדות הוא זמן בו משתוקקים לבוא ליישוב הדעת ,להתעורר להשי"ת, ומנקודת אמת שבלבבו לדבר עם השי"ת. ולכן בוודאי שהדיבור עם רבינו הוא חלק מהתבודדות ,ואין צריך להתבלבל כלל ,אפשר לדבר עם השי"ת ותוך כדי כך לעבור לדבר עם רבינו ,ולחזור לדבר עם השי"ת .כי פנימיות ענין ההתבודדות הוא שאתה מדבר עם אור האמת. ? :בציון הק' יש התעוררות גדולה של תפילות וצעקות ,וזה מאוד מעורר לי את הלב בדיבורי התבודדות ,אך האם דיבורים אלו נחשבים התבודדות שהרי הם בריבוי עם? פעמים שאני שם על הראש מגבת או צעיף, אך אז אני נרדם והמוח מצטמצם .האם עלי להתאמץ ללכת לשדה או למקום אשר בו אהיה לבד ולהתבודד? כפי שאמרנו עיקר ההתבודדות הוא לבוא לדבר דיבור אמת להשי"ת .אם יש לך התעוררות בציון ,אין לך מה להתבלבל מריבוי העם ,זה נחשב התבודדות לכתחילה .וכך נהגו אנ"ש לדורותיהם להתבודד בקברי צדיקים. בהזדמנות זו כדאי להעיר ,שתזהר מאוד מבלבולים ודקדוקים בעניין התבודדות ,מה שהרבה בני נעורים מתבלבלים בכל פעם בספיקות חדשים ,האם ההתבודדות זו או אחרת נחשבים להתבודדות .רוב האנשים שנפלו מעניין ההתבודדות ,הוא מחמת שיצאו מהתבודדות מתוך הרגשה שההתבודדות שלהם לא היתה ההתבודדות שאליה כיוון רבינו. וכאמור התבודדות כוללת הרבה אופנים ,עיקר העניין הוא לבוא לפני ה' ולהתקרב אליו ,וכל צורה שאמורה לעשות זאת נחשבת להתבודדות[ .לא תמיד זוכים להתעורר כראוי ,אך על כל פנים ,עצם ההפסקה שאדם עושה באמצע היום ומזמין את עצמו לשבת ולהתקרב להשי"ת יש בה את התועלת של התבודדות]. ? אחד מהתיקונים הנוראים של העלייה לציון הצדיק הוא הוידוי דברים .מה לעשות שאיני זוכר את כל העוונות? אם אני מכין רשימה ,אז אני מרגיש שכל הוידוי נהפך לנוסח קבוע ,לא מעומק הלב. מובא בליקו"מ תורה ד' ,בגודל מעלת הוידוי דברים לפני הצדיק ,שיש בכוחה להוציא את כל העוונות החקוקים על טס ? שו"ת לבני הנעורים עצמותיו של האדם .ואכן בחיי רבינו היו מכנים את חסידי ברסלב בשם "וידויניקעס" מחמת שהיו מתוודים לפני רבינו. אך צריך מאוד להזהר מבלבולים וספיקות בזה ,כי העיקר הוא להאמין בכח הוידוי שכל דיבור אחד של וידוי נחשבת לוידוי, ומוציאה את 'כל' העוונות החקוקים ,גם אם לא התוודה עליהם[ .עיין שם בתורה שהוכיח מהוידוי של יהודה שהתוודה ועל ידי זה נתחברו עצמותיו של יהודה על עוון אחר לגמרי] .גם בחיי רבינו היו נכנסים אליו ,ורק היו מתחילים להתוודות ,תיכף היה מורה להבא בתור להכנס להתוודות ,לפני שהקודם סיים. והרבה העידו על עצמם שבתוך דברי הוידוי עולה פתאום במחשבתם כמה וכמה ממעשיהם שעברו לפני כמה וכמה שנים, כי כשהשי"ת רואה את לבו הזך שבא להתודות באמת ,הרי הוא מסייע בעדו להזכר במעשיו ולהתוודות עוד ועוד. ובכלליות יש לדעת שהוידוי אינו רק עבודה של למנות עוונות בפה ,אלא עיקרו להביא את האדם להכיר בהשי"ת ולהודות על האמת .ולכן אין הכרח לספר דווקא הכל ,העיקר הוא לקחת איזה עניין של מידה רעה וכיוצא ,ולהודות על הטעות ועל הריחוק שיש בזה ומזה להתחזק להכיר באמת שהשי"ת הוא המלך. בוודאי שראוי להרבות ולספר כמה שיותר לפי מה שזוכר כרגע ,אך אין צריך להתבלבל בזה ולדחוק עצמו ,העיקר לבוא להתעוררות חדשה בהשי"ת מתוך החרטה על איזה עניין. וכיון שמטרת הוידוי הוא לבוא להכיר בהשי"ת ,לכן צריך להזהר שלא יפול לעצבות מתוך הוידוי אדרבא ,כל וידוי צריך להביא לידי שמחה ,הנה כעת הוצאתי את החטא מעצמותי ,ובוודאי נתכפר לי. ולכן גם עיקר הוידוי הוא לפני הצדיק ,כי הצדיק במקום גניזתו הוא נכלל באין סוף ב"ה וכשאדם בא על ציונו הק' ועומד ומבקש ,זועק ומתחנן להשי"ת שיקרבהו לעבודתו ,אזי הצדיק יורד לסייע בעדו להרימו לדביקות הבורא. לכן תראה בעת עלייתך לציון ,לעמוד ולבקש על נפשך ,לספר המידות רעות והתאוות ,מה שיש לך בזכרון .ובעיקר בערב ראש השנה ,שאז התיקון הזה הוא גדול ביותר. אך שהכל יהיה מתוך אמונה שהצדיק שומע .להאמין שהצדיק דבוק בהשי"ת ורוצה להביאך אליו והוא יכול ללמד אותך דרך והבנה בו תוכל להכיר את השי"ת תמיד ,הן ברצוא – בהשתוקקות גדולה להשי"ת ,ובשוב – לדעת איך להיות דבוק במלכות ה' גם כאשר אין התלהבות וחשק. והאמת היא שתיקון זה של וידוי דברים הוא בכל התבודדות ,גם שלא בציון הצדיק ,להתוודות בהתקשרות לצדיק ,היינו על פי דעת הצדיק ,לדעת שיש דרך לתקן הכל ,ולהאמין שכל וידוי דברים מכפרת ומחדשת ומביאה את האדם להכיר יותר בהשי"ת. ? אני מסתובב באומן בתחושת החמצה שאני לא עושה מספיק מה שצריך ,כי מצד אחד אני רוצה לשבת בציון כל היום בתורה ותפילה ,אך במציאות אני מוצא את עצמי הרבה זמן מחוץ לציון. כל תחושת חוסר סיפוק נובע מריבוי אור .ובדרך כלל הוא מופיע מזה שאדם מצייר לעצמו לעצמם איזה ציור של אומן.. ובסוף כאשר בא לשם רואה הכל רגיל ,אותם אנשים ,הלב יבש וכו' ,עד שמרוב אכזבה בורח מהציון .וכמו שרביז"ל סיפר ההכתרה תשע"א ע ? שו"ת לבני הנעורים על אלו שציירו לעצמם את ארץ ישראל כדבר נעלה שלא מעלמא הדין ,ולבסוף כאשר באו ,ראו הרים ואדמה ככל שאר המדינות .כי הן אמת שכל דבר שבקדושה הוא עניין אחר לגמרי ,אך הוא תלוי באמונה להאמין שבכל רגע בציון תלויים תיקונים נוראים ,ואתה כעת עושה זאת ממש ,רק תאמין... לכן תכיר את כוחותיך ,ותקבע לעצמך חק ולא יעבור כמה זמן הנך מסוגל לשבת בציון ,ותשתדל מאוד לעמוד בזה .כדאי מאוד לקבוע כמה סדרים בציון רבינו במשך היום .ואם רואה הנך שאין זה עולה בידך ,אז תחטוף מזה כמה שאפשר ,אל תאמר 'או הכל או כלום'... והנהגה טובה היא לעסוק בתורה לפני שהולכים לציון ,ותיכף ללכת לציון בלא להפסיק בשיחה בטילה ,והעיקר ביישוב הדעת בלא לחץ .תתחיל להודות להשי"ת על מה שזכית ותפתח בדברי תשובה ווידוי כמה דקות ,אח"כ תאמר תיקון הכללי ואת התפילה שלאחריה .ובעיקר תשתדל להתגבר לעשות התבודדות ולפרש שיחתו לפני השי"ת .אלא שגם זה בלי לחץ. תתגבר לדבר מתוך הלב בפשיטות דיבור אמת מכל מה שעובר עליך ,ולספר לפניו ית' הרצונות וההשתוקקות דקדושה שלך. ואם צריך לנוח ,אפשר לשבת בצד לומר קצת תהילים בפשטות ,אפשר גם לצאת החוצה כדי לפקח המוח לדבר ולהתחזק עם חברים ,לטעום משהו ,אין בזה איסור כלל ,רק להזהר מפטפוטי סרק וויכוחים ,ואז לחזור לציון עוד קצת ,לחטוף עוד כמה דברים קדושים ,וכמו בישיבה שיש סדרים של לימוד ,ויש זמן של הפסקה. וכך תוכל להתבשם מאווירת ההתעלות שיש בסביבת הציון הק' ,כי אפשר שיהיו ב' אנשים זה נהנה מש"י עולמות ,וזה לא מרגיש כלום [ליקו"מ סי' קצ"א] הכל תלוי בשמחה והאמונה ,יישוב הדעת ורוגע ,כי גם בלימוד צריך הסתפקות [ליקו"מ סי' נ"ד]. אך העיקר הזהר להיות בשמחה וחיות על הדבר הנורא לו זכית ,ותודה לה' בפה מלא על כל רגע שהנך בציון ,כי הבעל דבר מאוד מפחד מכל רגע שהנך שוהה שם. וכשאתה יוצא מהציון והולך לביתך ,הכנסת אורחים ,לשוחח עם חברים וכדומה ,תזכור את השי"ת .כעת הוא הזמן להתחזק מאוד בלימודים של רבינו המלמד אותנו איך להיות תמיד עם השי"ת ,גם כאשר אין עוסקים בתורה ותפילה .לאכול בקדושה ויראת שמיים ,בדרך ארץ .ובשיחה עם החברים להזהר מלשון הרע ומחלוקת וכו' ,כך אפשר תמיד להפוך כל דבר לעבודת ה'. ? לפעמים בעת חולשה אני נזכר ברצינות שיש בציון ,או בתפילות הארוכות של ראש השנה ונופל עלי כבידות גדולה מכל עבודת ה'. יש הרבה סוגי יצר הרע ,והרבה סוגי כפירות בהשי"ת .אך דע לך ששורש כל היצרין רעין הוא הכבידות ,עייפות הנפש והזקנה שמפיל על האדם ,שלא יהיה כבר כח לראות או לשמוע עבודת ה'. אין ספק שבעומק לבך הנך אוהב את השי"ת בכל לבבך ובכל נפשך ,אך העזות של הגוף לפעמים מתגבר ומנסה להכביד עליך את כל המושג 'עבודת ה' ,עד כדי כך שאפילו עבודה של אחרים קשה כבר לראות .צריך להכיר את הנחש בשמו. תדע ,שזהו שורש כל היצר הרע ,אין זה אתה בכלל ,כי אתה מצד עצמיותך האמיתית היית מוכן למסור את הנפש לכל עניין אע ? שו"ת לבני הנעורים בעבודת ה'. יצר הרע זה בא בדרך כלל ,ממש ברגע לפני שהנך הולך לזכות להכנס לקדושה ,הוא מדמה לך חלל פנוי לגמרי מקדושה, אבל באמת הוא הקדמה לבריאה .ולכן הוא מתגבר בעיקר בימים נוראים ,אשר אז מתחדשת הבריאה להמלכת השי"ת, ודייקא בימים אלו הרבה אנשים נופלים מחמת דמיון הכבידות של עבודת התשובה ,וריבוי התפילות. אך אתה אל תתן עצמך ליפול בשיני הס"מ .דייקא בעת חולשה ,קום אזור חלציך בהתגברות גדול ,תכיר את מי שמכניס לך ללב כבידות ,ואמור לו בשמחה -כן ,אני רוצה עבודת ה' .בזאת אני בוחר" ,אחת שאלתי אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי". בהתגברות זו הנך שובר יצה"ר גדול ומוציא את התפילה מגלותה ,אשר על זה אנו מתייגעים מאוד בימי ראש השנה ,שלא נבזה את התפילה ,ונבין שהוא מהדברים היקרים ביותר בעולם. זהו סוד תקיעות שופר ,לחזק את העזות דקדושה שיש לך כבר מצד נשמתך ולהגבירה על עזות הגוף (ליקו"מ תורה כ"ב), חזק ואמץ! ? רביז"ל כל כך הפליג בעניין הראש השנה שלו ,שהוא סוד נורא ונפלא שקיבל במתנה מהשי"ת ושאין לנו שום הבנה בזה .אך רציתי להבין ,למה בכל זאת מתבארים בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי הלכות כמה וכמה תורות ,בעניין הנסיעה לצדיק על ראש השנה? הנה כי כן בוודאי שאין לנו שום השגה במהות הראש השנה של רבינו ,ואדרבא מתורותיו הנוראים בליקוטי מוהר"ן ,יכולים אנו להבין עד כמה הראש השנה שלו נשגב מבינתנו. אך אם בכל זאת גילה לנו רבינו כמה וכמה תורות בזה ,הרי שבוודאי מוטל עלינו ללומדם ולהבין בזה כמה שיש באפשרותנו .לא בכוונה בכדי להבין את כל טעם הנסיעה ,אלא שנדע מה חלקנו בנסיעה ,ומה עלינו לחפש שם ,ומתוך אמונה שיש בזה עוד הרבה יותר עד אין סוף. וכדוגמת שאר מצוות התורה ,כדוגמת שבת ,תפילין ,תורה וכדומה ,אשר בוודאי אין לנו שום הבנה והשגה בהם .ובכל זאת כל ספרי הצדיקים מדברים הרבה ממעלת כל מצווה ומצווה ומדרך הדביקות והעבודה של אותה מצווה .וההנהגה בזה ברורה מאוד ,את מעשה המצווה צריך לעשות בפשיטות ותמימות כהלכותיה ,ולשמוח באותה המצווה כמוצא שלל רב ,גם אם לא טעם בזה שום הרגש ,אך סוף סוף הצדיקים מלמדים אותנו איך להשתדל להוסיף דביקות ונועם בהשי"ת מתוך אותה המצווה שעושים ,אשר לכל מצוה ומצוה יש אור פרטי ,אשר לכן נהגו הכשרים לפני כל חג וחג ללמוד עניני אותה המועד ,וכן לפני כל מצוה להבין מהו סודה ,לא ח"ו שזהו כל העניין של אותו המצווה ,אלא שזו הדרך להתחבר לאורה הפנימי הנשגב מאיתנו .וכאמור שצריך להאמין שטעם המצוות עולה הרבה למעלה מהשגתנו. ? יש כאלו באומן המעוררים שצריך לחטוף עוד ועוד ,מאידך יש אשר מדברים רק מעניין השמחה שבאנו לציונו הק' ,מהו הבירור בזה? וכי תיקוני רבינו תלוי בעבודתי הפרטית בראש השנה? והרי מדבריו הק' נראה שהראש השנה שלו הוא גבוה מעל גבוה למעלה מחלק הבחירה שלנו עד כדי כך שאמר לאחד שיבוא ההכתרה תשע"א בע ? שו"ת לבני הנעורים אליו אפילו אם יתפלל אצלו שלא כראוי. בוודאי זכינו ובאנו לציון רביז"ל באמונה שלימה שהוא עוסק בתיקון נשמתנו ,אבל עיקר עסקו הוא לסייע בעדנו שנוכל אנו לבחור בטוב ,שנזכה אנו בחיי חיותנו להכלל בהכתרה ,לזעוק 'המלך' בלב שלם ובחשק נמרץ ,בהרגשת הנעימות דקדושה. ולכן אדרבא ,ככל שאנו מזכירים לעצמנו כח הצדיק ,גודל אצלנו העזות דקדושה להתחדש מעתה בעבודת ה' ,להרבות בתורה ותפילה כפי יכלתנו .הכל מתוך שמחה וחיות ,כיון שאנו מאמינים שאנו עושים את שלנו ,ויש צדיק שמשלים את העבודה .וממילא מובן שאין ענין להפריד בין עבודתינו לעבודת הצדיק ,וכל בלבול בזה מקורו בקטנות המוחין שאין יכול לחבר שני ענינים כאחד. וזו התשובה גם לאלו ששואלים על כך שבאו לרבינו ולא רואים שינוי .כי לא תמיד רואים שינוי שמעת ביאתו לציון נהפך ליבו לעובד ה' מופלג .אלא שמעתה ע"י תיקוניו הנוראים של רבינו יש לו כח ויכול הוא להתחדש לצאת מכל יאוש ועגמת נפש ,ולעשות את עבודת ה' שלו מחדש .וגם כאשר רואה מעט עבודתו ,שכמעט ואינו עולה לכלום לא יפול מזה ,כי כאשר בא לרביז"ל מתחדשת התקווה לחטוף מה שיש ביכלתו בעבודת ה' ,ולכלול מעט עבודתו בעבודת הצדיק ולהאמין שהצדיק בונה מאבנים והסיד שלו בנינים נפלאים למעלה. ובכך ימשיך כל ימות השנה להזכר שהוא קשור לצדיק ,וממילא אין הוא עובד את ה' לבד ,אלא הוא שותף לצדיקים בעבודתו. ובאמת ,שבעיקר על זה אנו מרבים להתחנן בציון הק' ,שנזכה להתקשר היטב לרביז"ל להתחדש בלימוד ספריו הק' ,להבין תמיד עצה לנפשנו ,ולהכנס כבר בחיי חיותנו לתיקוניו הפלאים. ? יש לי פחד מהחזרה הביתה ולשגרת החיים. רביז"ל אמר פעם למוהרנ"ת ,יש עניין של 'נסיעה לצדיק' ,ויש עניין של 'לשוב הביתה' כמו שנאמר – "שובו לכם לאהליכם". לא שייך להיות דבוק תמיד בעונג של הקדושה .אחד מיסודות דרכי רביז"ל הוא לעבוד את השי"ת ברצוא ושוב ,כלומר לטעום טעם אמת של עונג רוחני ,ותיכף לצמצם זאת למציאות שגרת החיים ,להתבודד וליישב את הדעת ,למצוא עצות מעשיות איך להתקרב להשי"ת לאחר החזרה. מן הראוי שתחשוב איזה עניין מעשי שתוכל לקבל על עצמך למשך השנה הבעל"ט ,דבר שתוכל לעמוד בו .אך עיקר העקרים הוא להתחדש מעתה בלימוד ספרי רביז"ל בהתמדה חדשה שמיעת שיעורים מאנ"ש וכו' ,מתוך חיפוש אמיתי למצוא עצות מעשיות לעבודת ה'. דע! רבינו איננו לוקח מאיתנו את הבחירה ,אלא נותן לנו עצות איך לעבוד את ה' בתוך הבחירה .לכן צריך לשוב הביתה עם עזות דקדושה ,בבטחון ואומץ ,כחייל המוכן לקרב היושב ממוגן מכף רגל ועד ראש ,זכית וקבלת את התיקון של ראש השנה, לך בכוחך זה והמשך להמליך את השי"ת בשגרת החיים... גע דע תשע"א ההכתרה דע ההכתרה תשע"א דע 200שנה להסתלקות רביה"ק תקע"א -תשע"א תקע"א -ח"י תשרי הסתלקות רביז"ל ,בער"ח שבט ההתקבצות הראשונה על ציונו הקדוש ,מוהרנ"ת מדפיס חלק ב' של ליקו"מ ,ספר המדות ,וקיצור ליקו"מ .בקיץ מוהרנ"ת מתעורר מחדש לקרב את בני הנעורים. תקע"ב -ר"ה הראשון של קיבוץ באומאן 60חסידים [מתפללים בביה"כ "שומרים לבוקר" -כציווי רביז"ל להתערב עם הקהל ,שם התפללו עד שנת תקפ"ב] .בפורים התארסה חי'ה בת רביז"ל. תקע"ג " -בית המדרש של הרבי" בברסלב נבנה מחדש לאחר שנשרף בתק"ע. תקע"ד -בסוכות מתקרב ר' יהודה אליעזר למוהרנ"ת [הוא זה שליוה אותו בנסיעתו לא"י]. תקע"ה -מוהרנ"ת מתחיל לכתוב ליקוטי תפילות[ .שעליהם אמר מוהרנ"ת שלקחם משער החמשים ושיש כבר אנשים שיושבים בגן עדן בזכותם]. תקע"ו -מוהרנ"ת מדפיס סיפורי מעשיות באוסטראה ומצורף לזה שבחי הר"ן .בחודש ניסן חולם מוהרנ"ת מרבינו שמחזקו מאד בעוצם מעלת ה'ליקוטי הלכות' ,ומבטיחו שיודפס. תקע"ז -חתונת ר' שכנא בנו של מוהרנ"ת. תקע"ח -מוהרנ"ת מחבר התפילה שלאחר תיקון הכללי[ ,כידוע היה לאנ"ש הרגשה מיוחדת התפילה זו]. תקע"ט -חתונת ר' ישראל בן שרה נכד רביז"ל עם בתו של הרה"ק ר' אהרן בהרה"ק ר' מרדכי מטשערנאבל ,משתתפים בה כל אנ"ש[ .הר"מ מטשערנאביל מתבטא "בתחילה חשבתי שצדיקים רוקדים ,אבל עכשו אני רואה שמלאכים רוקדים"]. תק"פ -מוהרנ"ת מתחיל בהקמת דפוס בביתו כדי להדפיס באופן עצמאי .הוא מתעורר לכסוף לנסוע לא"י. תקפ"א -בט"ו בשבט חנוכת בית הדפוס ,מדפיסים ליקו"מ ב' חלקים ,ספר המדות ושמות הצדיקים .ר' שכנא בן מוהרנ"ת מדפיס תיקון הכללי לראשונה. תקפ"ב -בחורף מדפיס מוהרנ"ת כ"ב תפילות הראשונות של ליקוטי תפילות .באותה שנה מתקרב ר' נחמן טולטשינר למוהרנ"ת והוא בן שמונה שנים. בסוף ניסן יוצא מוהרנ"ת לא"י ,ומגיע לצידון בי"ט סיון .גם ר' שמעון תלמיד רבינו עולה לא"י בערך בתקופה זו. תקפ"ג -בר"ה מתפללים בבית גביר א' ושמו ר' מרדכי [שנתן אל לבו שכבר אין לאנ"ש מקום בביהמ"ד] ,והוא מכין להם כל צרכם .שם התפללו ה' שנים עד תקפ"ז -ג' שנים בחיים חיותו ועוד ב' שנים לאח"מ הניחו בני המשפחה להתפלל שם .בכסלו חוזר מוהרנ"ת בשלום מא"י. תקפ"ד -ר' יצחק בן מוהרנ"ת נושא זוגתו הראשונה .מוהרנ"ת מדפיס חלק א' של ליקוטי תפילות ,הלשנה על הדפוס שבביתו וחותמים אותו .חתונת פיגא סאשא בת שרה בת רבינו עם נכד הרה"ק הר"ר ברוך ממעזבוז. תקפ"ה -בחורף פותחים את בית הדפוס .ר' יצחק בן מוהרנ"ת מתגרש מזוגתו הראשונה. תקפ"ו -ר' יצחק בן מוהרנ"ת נושא זוגתו השניה .באלול פטירת זוגתו הראשונה של מוהרנ"ת מרת אסתר שיינדל בת הרה"ג ר' דוד צבי הגדול אויערבאך. תקפ"ז -בתחילת השנה נושא מוהרנ"ת זוגתו השניה מרת דושיל ,ובאותו שנה נולד להם בנם נחמן .גם לר' יצחק נולדה בתו הבכורה .גזירת הקנטוניסטים מתחילה [כפי שאמר רביז"ל שדחה אותו לעשרים וכמה שנים] .פטירת ר' שמואל אייזיק. תקפ"ח -בר"ה מתפללים אנ"ש באמבאר היכן שהתפללו בר"ה האחרון לחיי רביז"ל .נולד ר' דוד צבי ב"ר יצחק בן מוהרנ"ת. תקפ"ט -גם בשנה זו מתפללים באמבאר .בשנה זו נולד יוסף יונה בנו הקטן של מוהרנ"ת. תק"צ -בר"ה זו התפללו אנ"ש בדירה של א' שהיה סמוך לגמר בנינו ורצה לזכות שיקדשו אותו בתפילתם. תקצ"א -בשנה זו שכרו דירה גדולה מר' זלמן מאומן בכדי להתפלל וכן עוד ב' שנים .חתונת ר' אברהם בער בן אדל נכד רבינו עם בת משה חינקעס .גם זכה מוהרנ"ת להניח היסודות של הקלויז[ .הוא הקלויז שעליו דיברו אנ"ש עם כאלו געגועים כי אין לתאר את העבודת השם שהיה שם החצות'ן והתפילות וכו'].תקצ"ב -בחנוכה נסתלקה שרה בת רבינו .באותה שנה הניח מוהרנ"ת העמודים והקורות של הקלויז. תקצ"ג -עדיין ר"ה אצל ר' זלמן .חתונת בתו של מוהרנ"ת מרת חנה צירל עם ר' ברוך. תקצ"ד -הראש השנה הראשון שמתפללים בקלויז אע"פ שעדיין לא נשלם .לחנה צירל נולדה בת אסתר שיינדל .נודע למוהרנ"ת שאפשר להדפיס בלמברג. תקצ"ה -מתפללים שנה שניה בקלויז לאחר השלמת הבניה .בשנה זו פורצת המחלוקת הגדולה נגד מוהרנ"ת .בעוצם המחלוקת מתגלה רביה"ק למוהרנ"ת ומנחמו בגודל מעלת ה'ליקוטי הלכות' ,גם קיבל אז הסכמה ממשה רבינו" .שבועות הגדול" .בר"ח אלול הוגלה לנמירוב .חתונת ר' דוד צבי בן מוהרנ"ת. תקצ"ו -בנסים משיג מוהרנ"ת אישור לשהות באומאן בר"ה .החולק נוסע לקמניץ להלשין ,ומסיבות שונות היה צריך לברוח מעבר לגבול ומאז נחלשה המחלוקת. תקצ"ז -מוהרנ"ת שב ומקבל אישור להגיע מנעמירוב לאומאן .נולד ר' מיכל ב"ר יצחק. תקצ"ח -בסוף שנה זו הותר למוהרנ"ת לחזור לברסלב .חתונת בנו החורג ר' שמעלקא .פטירת ר' יודל. תקצ"ט -שבת חנוכה מרוממת אצל מוהרנ"ת אחרי ג' שנים שלא יכלו להתקבץ אצלו. הע הע הע ת"ר -מוהרנ"ת נוסע עם ר' נחמן טולטשינער ללמברג להדפסת ליקוטי עצות .פגישה מרגשת עם הרה"ק ר' מנחם מנדל מקאצק. תר"א -חתונת בתו של ר' שכנא נכדתו הראשונה של מוהרנ"ת. תר"ב -סיום הדפסת הליקוטי עצות בלמברג והבאת הספרים לברסלב. תר"ג -ר' נחמן טולטשינר נוסע ליאס להדפיס כרך א' של ליקוטי הלכות ,ומוהרנ"ת מגייס כספים לזה. תר"ד -גג הקלויז קורס עקב חורף קשה ,בקיץ מתקנים אותו .ר' דוד צבי בן מוהרנ"ת שהתאלמן מתחתן שוב .ר' נחמן בנו של מוהרנ"ת מתחתן בליפוויץ [ובדרך לחתונה אחרי שהמתנגדים רצו לארוב לו מנגן מוהרנ"ת "אונזער גרוסקייט און אונזערע שיינקייט ,וועט מען זען ווען משיח וועט קומען"]. תר"ה -בר"ה באומאן מוהרנ"ת חורג ממנהגו ואינו אומר תורה .הסתלקות מוהרנ"ת בעשרה בטבת .פטירת ר' אהרן מברסלב בר"ח אב. תר"ו -ר' נחמן טולטשינער עוסק בהעתקת הליקוטי הלכות [משום שמוהרנ"ת היה כותב מאד בזריזות עם אותיות מחוברות] ,בכדי שיהיה אפשר למסרו לדפוס. תר"ז -ר' נחמן טולטשינר מדפיס ח"ב וח"ג של ליקוה"ל או"ח ,ומסיים בשנה הבאה ביחד עם חלקי יו"ד. תר"ח -ר' נחמן טולטשינר מתחיל להתפלל מוסף לפני העמוד ביוה"כ בברסלב .בשנה זו עובר לגור בברסלב. תר"ט -ר"נ טולטשינר מתחיל להתפלל לפני העמוד במוסף לר"ה בקיבוץ באומאן. תר"י -נדפס לראשונה בפולין ספר שבחי הר"ן [בשם 'מסעות הים']. תרי"א -בר"ה זו מגיע ר' לייב קאסטנטינר פעם ראשון לקיבוץ .ר' אייזיק אייזנשטיין מתקרב על ידו. תרי"ב -בערך בשנה זו נדפס סיפו"מ והשיחות שלאחריו [לראשונה] המכונה 'שיחות הר"ן -מגיד שיחות'. תרי"ג -בתקופה זו הרב מטשעהרין רואה את מוהרנ"ת בחלום נושא ספריו ואומר לו שהם כבדים ומבקשו לעזור לו ,ומזה נתעורר אח"כ לכתוב אוצר היראה. תרי"ד -פטירת אדל בת רביז"ל .בעצת ר' נפתלי נוסע ר' נחמן טולטשינער להאיר אור רבינו בטרהויץ .והם הוזילו מכספם להמשך הדפסת הליקוטי הלכות. תרט"ו -בהשתדלות ר' נפתלי מתמנה ר' נחמן 'הטשעהרינר רב' לרב בטשעהרין [בחיי אביו ר' הירש ליב שהיה רב בברסלב] אחרי פטירת ר' שמואל יצחק [רוזנפלד]. תרט"ז -פטירת ר' דוד צבי בן מוהרנ"ת .לידת ר' נחמן נמירובר [ב"ר דוד צבי ב"ר שכנא בן מוהרנ"ת] שהיה אח"כ חזן בקיבוץ. תרי"ז -בתקופה זו מתחיל הרב מטשעהרין בכתיבת ספרו פרפראות לחכמה ,וכן שאר ספריו. תרי"ח -ר' הירץ אביו של ר' אברהם שטערנהארץ נעשה חתן הרב מטשעהרין ,מזיווג זה נולד ר' אברהם ,וכשנתאלמן נעשה חתן ר' שמשון מן היער. תרי"ט -נדפס חלק חו"מ של ליקוטי הלכות. תר"כ -בי"ט אב הסתלקות ר' נפתלי באומאן. תרכ"א -בשנה זו נדפס חלק אהע"ז של ליקוה"ל ,ובזה הסתיימה הדפסת כל הליקוטי הלכות [שנדפסו קימעא קימעא במשך עשרים שנה]. תרכ"ב -נולד ר' אברהם שטערנהארץ. תרכ"ג -ר' אפרים בר' נפתלי עולה לא"י. תרכ"ד -מתקופה זו -זמן תלמידי מוהרנ"ת ,מתקיים קיבוץ בר"ה במירון. תרכ"ה -ר' סנדר טרהויצר אוסף כסף לחידוש הקלויז ,ר' אברהם בער'ניו נותן אלף רענדלאך[ .ר' סנדר מנשק ידיו" :אשרי הידים שנותנים 1000 רענדלאך לענין של רביז"ל]. תרכ"ו -בהשתדלות ר' סנדר טראהויצר נבנה הקלויז באומאן מחדש .ר' נחמן טולטשינר עובר לגור באומאן. תרכ"ז -ר' לייבלע ראובנ'ס עולה לא"י לצפת ונפטר בכ"ב אב. תרכ"ח -ר' הירש ליב שהיה רב בברסלב אחרי אביו ר' אהרן נפטר בי"א אדר. תרכ"ט -הרב מטשעהרין עושה נסיעה לא"י ביחד עם נגידי טשעהרין .ר' חיים קראסינשטיין עולה לא"י ואח"כ חוזר. תר"ל -פטירת ר' יצחק בן מוהרנ"ת בי"ד אדר א' .ר' איצאלע מטולטשין שגר בירושלים נוסע לאומאן. תרל"א -ר' יצחק אייזק אחיו של ר' אלטר טפליקר עולה לא"י [ובתרל"ז ותרל"ט נסע לאומאן לר"ה]. תרל"ב -בשנה זו עד שנת תרל"ו הדפיס הרב מטשעהרין כל ספרי רבינו ע"י תלמידו ר' ברוך אפרים [מח"ס באבי הנחל]. תרל"ג -ר' חיים קראסינשטיין עולה שוב לא"י. תרל"ד -נדפס אוצר היראה בלמברג ,בירושלים מדפיסים ליקוטי מוהר"ן ע"י נגידי טשעהרין. תרל"ה -שנת נח"ל נוב"ע מקו"ר חכמ"ה הרב מטשעהרין מדפיס ליקו"מ עם הפרפראות .ר' נתן מטבריא בעל "נתיב צדיק" עולה לא"י. תרל"ו -הרב מטשעהרין מדפיס חלק א' של ימי מוהרנ"ת בלמברג ,וכן מדפיס ה'לשון חסידים' ו'דרך חסידים'. תרל"ז -ר' נתן מטבריא נוסע לאומאן לר"ה וכן ר' יצחק אחיו של ר' אלטר טעפליקר. תרל"ח -בתקופה זו עולה ר' בערל ווארשיוער [דיין אצל האבני נזר] רבו של ר' שמואל הורביץ לצפת. תרל"ט -חתונת ר' אברהם שטערנהארץ עם בת ר' יוסף יונה בן מוהרנ"ת. תר"מ -בתקופה זו נפטר ר' פנחס קיבליטשר שהתקרב במסי"נ ע"י ראבר"נ ,וזכה לקרב הרבה מאנ"ש מקיבליטש [ביניהם ר' חיים ור' אהרן]. תרמ"א -ר' נתן מטבריא בעל נתיב צדיק נוסע מא"י לאומאן. תרמ"ב -ר' אפרים בר' נפתלי מדפיס ליקוטי אבן ואשמורת הבוקר בירושלים. תרמ"ג -מנחה ער"ה עד שנה זו התפלל ר' אליעזר ביליסטוצקי .פטירת ר' אפרים ב"ר נפתלי בערב סוכות .ר' דוד צבי דאשיווסקע מבקר בא"י. וע תשע"א ההכתרה וע ההכתרה תשע"א וע תרמ"ד -מער"ה זו מתפלל ר' משה ברסלבר לפני העמוד למנחה .בכ"ו אדר פטירת ר' נתן מטבריא בעל נתיב צדיק ,בכ"ו ניסן נסתלק ר' נחמן טולטשינר. תרמ"ה -ר' אברהם שטערנהארץ מתחיל להתפלל שחרית לפני העמוד בקיבוץ .ר' לייב קאנסטנטינר מתפלל מוסף ה' שנים עד הסתלקותו. תרמ"ו -ראבר"נ מתחיל לכתוב כל הסיפורים והמסורת של אנשי שלומינו [אח"כ נדפס מזה אנשי מוהר"ן]. תרמ"ז -ראבר"נ כותב חלק שיחות וסיפורים שבכוכבי אור וכן שאר חלקי כוכבי אור. תרמ"ח -ר' שלמה וקסלר מגיע לא"י ,ור' עקיבא יוסף שלזינגר מייעץ לו להתקרב לחסידי ברסלב. תרמ"ט -בשנה זו מתקרב ר' ישראל קארדונר .ר' לייב קאנסטנטינר נפטר ונטמן באומאן .גם פטירת ר' יוסף יונה בן מוהרנ"ת. תר"נ -ר' נחמן נעמירובר מתחיל להתפלל מוסף לפני העמוד עד שנת תר"פ .פטירת ר' צבי הירש טרהויצר בצפת ונטמן ע"י ר' יצחק בן מוהרנ"ת. תרנ"א -מתקופה זו מתחיל קיבוץ בירושלים. תרנ"ב -פטירת ר' סנדר הקטן מצפת בב' חשון. תרנ"ג -ר' סנדר טרהויצר מצפת [אחיינו של ר' סנדר הקטן] ,מדפיס בירושלים לראשונה קונטרס מכתבי מוהרנ"ת [מכתבים שלא היו בעלים לתרופה ולא במכתבי מוהרנ"ת עד תר"צ] ,ביחד עם תיקון הכללי. תרנ"ד -ראבר"נ עולה לא"י .ר"ח שבט פטירת ר' משה ברסלבר ,פטירת הרב מטשעהרין בתענית אסתר. תרנ"ה -ראבר"נ נוסע מא"י לאומאן על ר"ה י"ט שנים עד תרע"ד. תרנ"ו -ראבר"נ מדפיס בירושלים ספר 'כוכבי אור' .בבארדיטשוב מדפיסים לראשונה 'עלים לתרופה' [חלק א' של מכתבי מוהרנ"ת]. תרנ"ז -בתקופה זו עולה ר' נפתלי כהן חמיו של ראבר"נ לא"י. תרנ"ח -פטירת ר' אשר זעליג אביו של ר' אלטר טפליקר בצפת. תרנ"ט -בתקופה זו עולה ר' יעקב פילמר מבארדיטשוב לא"י. תר"ס -ר' נתן בייטלמאכר עולה לא"י ,לימים נשא את הצדקת מרת גיטל אלמנת ר' ישראל קארדונר. תרס"א -במשך שנתים עד תרס"ג ,ר' ישראל קארדונר מדפיס הרבה מספרי רבינו בלמברג. תרס"ב -נדפס לראשונה ספר 'משיבת נפש' מכתבי ר' אלטר טעפליקר ,וכן רמזי סיפו"מ מהרב מטשעהרין מצורף לסיפו"מ. תרס"ג -נבנה הקלויז בשלישית ע"י ר' אייזיק אייזנשטיין [שהתפללו שם עד תרצ"ו] ,ייסוד "אנשי מעמד" באומאן למשך 30שנה .ר' שמואל מאיר אנשין עולה לא"י. תרס"ד -בתמוז נוסד הביה"כ הראשון ע"ש רביז"ל בא"י בער העתיקה בהשתדלות ר' עקיבא יוסף שלזינגר .נדפס חלק ב' של ימי מוהרנ"ת בירושלים ע"י ר' ישראל קארדונר. תרס"ה -קיבוץ הראשון בא"י בר"ה בביה"כ הנ"ל .הרה"ח ר' יצחק ברייטר מתקרב בלובלין. תרס"ו -בר"ה מגיע רי"ב לאומאן וחוזר עם תבערת הלב לגלות אור הצדיק .נדפס לראשונה בגאליציה ליקוטי תפילות עם הסכמות של הרבנים דשם. תרס"ז -ר' יצחק ברייטר מגיע מפולין עם שבעה מקורבים חדשים [ביניהם ר' יחזקאל ור' שמואל אליהו מנדלאיל ר' בן ציון אפטר ור' שלמה גבריאל]. תרס"ח -ר' יצחק מאיר קארמאן מגיע לקיבוץ בר"ה. תרס"ט -נוסד ביה"כ הראשון בצפת ע"י ר' ישראל קארדונר ור' נתן טראהויצר. תר"ע -נדפס בירושלים ליקו"מ ע"י ר' דוד צבי דאשיווסקע ,וכן חלק שני של מכתבי מוהרנ"ת ,וכן ספר נחת השולחן ע"י ר' ישראל קארדונר. תרע"א -נדפס בבארדיטשוב ליקוה"ל או"ח חלק א' ע"י ר' יודל דאשיווסקע. תרע"ב -כולל ווארשא נותן ביה"כ לאנ"ש ברובע. תרע"ג -ראבר"נ מדפיס ספר 'שיחות וסיפורים' .פטירת ר' הערץ אביו של ר' אברהם שטערנהארץ. תרע"ד -בחודש אב ראבר"נ חוזר עם האניה האחרונה מא"י ,ור' ישראל קארדונר חוזר עם אותו אניה לא"י ,באותו שנה מתקרב ר' לוי יצחק וכן גם ר' אליהו חיים רוזין עם עוד עשרות מקורבים [ע"י ר' יצחק אוטוואצקר בישיבת מאקאווא] ,ובאלול ר' לוי יצחק מגיע מפולניה לאומאן. תרע"ה -מגיע לקיבוץ זקן מופלג מאלכסנדריווקע [מלפנים מטרהוויץ] שעוד זכה לקבל פני מוהרנ"ת ,וראבר"נ שמח לקראתו. תרע"ו -ר' לוי יצחק מלוה ראבר"נ בנסיעתו לטשעהרין ,שם נפגשים עם ר' אהרן קיבליטשר ונעשה השידוך. תרע"ז -ר' לוי יצחק נושא בת הר' אהרן קיבליטשר. תרע"ח -בחנוכה נסתלק ראבר"נ .ור' געצי נסתלק בשביעי של פסח. תרע"ט -באדר נרצח ר' אלטר טעפליקער ובניסן עבר ר' לוי יצחק לדור בביתו .באמצע הקיץ נעשה נס ל 50אנשים שהיו בקלויז באומאן שכמעט נרצחו ,וניצלו בנס .ט' חשון פטירת ר' ישראל קארדונר בטבריא [ובזה נעצרה המגיפה] ,ופטירת ר' נתן טרהויצר בצפת. תר"פ -ר' אלטר מירקעס מתפלל שחרית בקיבוץ .סכנת נפשות לבוא לאומאן לר"ה ,ובמסי"נ הגיעו שבעה אנשים מקיבליטש [ביניהם ר' אהרן קיבליטשר וחתנו ר' לוי יצחק] ,ר' לוי יצחק מתחיל להתפלל מוסף לפני העמוד בקיבוץ .גם מפולין מגיע במסי"נ ר' יעקב ברזסקי בחור צעיר אחרי חדשיים עולה לא"י. תרפ"א -שמונה עשר בחורים פולנים מצליחים להבריח הגבול ולהגיע לאומאן לר"ה .כולל ווארשא נותן לאנ"ש עגונה'ס שוהל ברובע .ר' ברוך בארדיטשובר נפטר .נדפס חיי"מ עם השמטות .פטירת ר' אהרן קיבליטשר בכ' אלול. תרפ"ב -ר' הירש ליב ליפל מגיע לאומאן לר"ה במסי"נ ממש עם עוד בחור א' .משנה זו התפלל ר' לוי יצחק שחרית ור' אברהם שטערנהארץ מוסף בקיבוץ באומאן. תרפ"ג -משנה זו דאג ר' משה ירוסלבסקי לכל צרכי אנ"ש בקיבוץ עקב נס גדול שאירע לו שניצל ממיתה .בקיבוץ בירושלים בתקופה זו מתפלל ר' דוד שטפר לפני העמוד למוסף וכן הוא בעל תוקע. זע זע זע תרפ"ד -מדפיסים לראשונה ליקו"מ בפולין ,כשיצא מהכריכיה עשו אנ"ש סעודה עם בגדי שבת .ר' ישראל אבא רוזנפלד עולה לאמריקא מברית המועצות. תרפ"ה -לאומאן לר"ה הצליחו כמה פולנים להגיע ואיש א' מקאוקאז .נדפס שמות הצדיקים בצירוף משפחת אדמו"ר וגדולי אנ"ש. תרפ"ו -אנ"ש בטשנסטחוב מייסדים שיעור ללימוד ליקוטי מוהר"ן בעיון ברבים ומעלים החידושים בכתב .ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס ליקוטי עצות עברי טייטש. תרפ"ז -ע"י ר' נאשקע טולטשינער נדפס סידור עם תיקון הכללי בפעלטבא ,ובירושלים נדפס 'הגדת אור זורח'. תרפ"ח -יצא לאור בפולין חוברת אור זורח למשך שנתיים. תרפ"ט -הקיבוץ הראשון בפולין. תר"צ -ר' שמואל הורביץ מגיע לאומאן ושוהה שם ג' ראשי שנה .תלמידי ר' אפרימ'ל בעל עונג שבת מייסדים ביה"כ ברסלב בתל-אביב .ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס לראשונה 'עלים לתרופה' מושלם עם מכתבי רבינו ומכתבי ר' יצחק בן מוהרנ"ת. תרצ"א -משנה זו עד פרוץ השואה הקיבוץ של פולין נמצא בישיבת חכמי לובלין. תרצ"ב -ר' שמואל הורביץ יוצא מהכלא ברוסיה בנצח שבנצח. תרצ"ג -התקרבותם של ר' שמואל שפירא ר' בנימין זאב חשין ור' העשל פרנקל .ר' שמואל הורביץ מדפיס חלק מכתבי ראבר"נ. תרצ"ד -ר' הירש ליב ליפל עולה לא"י ,מדפיסים תורות מכת"י רבינו עם כתבי ר' שלמה וקסלר. תרצ"ה -עשרים אנשים מפולין מצליחים להגיע לקיבוץ עם אישורים .ער"ח סיון פטירת ר' שמשון בארסקי .ר' שמואל הורביץ מדפיס 'ביאור הליקוטים'. תרצ"ו -בשנה זו סגרו הקומוניסטים הקלויז .בחשון ר' לוי יצחק ור' אליהו חיים נלקחים למאסר ,ובאדר בדרך נס הם משתחררים .ר' משה בורשטיין עולה לא"י ער"ח כסלו .ר' אברהם שטערנהארץ עולה לא"י בער"ח אדר .ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס אלפי ספרי רבינו .באלול ר' מרדכי יגלניק ומשפ' עולים לא"י והוא מתפלל מעריב בליל ר"ה לפני העמוד בקיבוץ ,עד שהגיע ר' לוי יצחק. תרצ"ז -אנ"ש מתפללים בביהמ"ד לעלוב בעיר העתיקה .באותה שנה מייסדים מנין בשערי חסד בדירה .ר' יחזקאל מנדלאיל ומשפ' עולים לא"י. באמריקא [באיסטסייד] נפתח לראשונה ביה"כ דחסיד ברסלב ע"י ר' יצחק מנדל רוטנברג. תרח"צ -נשלחו עשרים ושבעה הקדושים מאנ"ש למקום לא נודע הי"ד .בודדים מהם זכו לחזור ולעלות לא"י. תרצ"ט -על אף שנסגר הקלויז באומאן הרבה חסידים מגיעים אלא שמתפללים בארבעה דירות .השנה האחרונה שר' לוי יצחק בקיבוץ באומאן במסי"נ [כיון שהוא מבוקש] .ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס תיקון הכללי .ר' נתן בארסקי מגיע לא"י עם הספינה האחרונה לפני השואה. ת"ש -אנ"ש בונים ביה"כ בשערי חסד .נדפס קונטרס תיקון חצות ע"י חסידי ברסלב. תש"א -ר' אברהם שטערנהארץ מייסד הקיבוץ במירון[ .סימן כי תש"א את רא"ש] .ר' יונה לבל בעל תוקע במירון עד הסתלקותו. תש"ב -ר' מרדכי סוקולובר נפטר בסיביר. תש"ג -בקיבוץ במירון ר' יעקב מלמד מתפלל לפני העמוד שחרית ,ור' אברהם שטערנהארץ מוסף -עד תשי"ד .נדפס בשנחאי תיקון הכללי עם צעטיל קטן של הר"ר אלימלך .ביוה"כ מחנכים הביה"כ בשערי חסד .פטירת ר' יו"ט זלוטניק [שקירב הרבה מאנ"ש בשערי חסד והיה שם הרוח חיים]. תש"ד -נחרב האהל על הציון הקדוש. תש"ה -בר"ה ר' זאנויל טורח לעשות מנין בר"ה באומאן אחר שנות השואה שלא היה מנין [ביניהם ר' מיכל דורפמן ור' חיים בנימין ברוד] .משנה זו ר' מיכל עושה קיבוץ בכל ר"ה עד שעולה לא"י. תש"ו -ר' אברהם שטערנהארץ רוכש שטח ביהמ"ד בעיר העתיקה .בט"ו טבת פטירת ר' אפרימ'ל -בעל ה'עונג שבת'. תש"ז -ר' זאנויל קונה שטח הדירות על יד הציון כדי לשמר מקום הציון. תש"ח -הירדנים כובשים עיר העתיקה ,הרבה מאנ"ש בורחים לקטמון ,וחלק נלקחו לשבי [ביניהם ר' שמואל שפירא ר' שמואל הורביץ ויבלחט"א ר' משה בורשטיין]. תש"ט -הקיבוץ של מירון מתקבצים בשנה זו בטבריא אצל רמבעה"נ כי מירון בשליטת הערביים .במשך השנה שוחררו השבויים מירדן ור' משה בורשטיין שליט"א מייסד ביה"כ בקטמון .ר' לוי יצחק בנדר מגיע לא"י בחודש חשון. תש"י -ר' יעקב זאב מתחיל להתפלל שחרית בקיבוץ במירון .בקיבוץ בירושלים ר' לוי יצחק התפלל לפני העמוד מנחה ער"ה ,ערבית ומוסף ,עד הסתלקותו. תשי"א -נדפס לראשונה בירושלים "ירח האתנים" מכת"י הרב מטשעהרין. תשי"ב -קונים השטח שעליו נבנה החלק הראשון של ביהמ"ד מאה שערים [כהיום הכולל]. תשי"ג -ר' אליהו חיים רוזין מסייע בגופו לבניית הביהמ"ד וכן גם נוסע לאמריקא לגייס כספים לזה. תשי"ד -התקרבות ר' משה קרמר ,ר' נתן צבי קניג זצ"ל ור' אברהם הרשלר. תשט"ו -ר' משה בורשטיין מתפלל מוסף בקיבוץ במירון .פטירת ר' אברהם שטערנהארץ בכ' אלול .נדפסו 100,000תיקון הכללי ע"י ר' אלעזר וייצהנדלר ,וכן לראשונה תיקון הכללי עם פי' ר' יצחק ברייטר .באמריקא ר' יעקב דוב מדפיס עלים לתרופה .חנוכת ביהמ"ד "מיימון" בבני ברק. תשט"ז -בקיבוץ במירון ר' משה בורשטיין מתפלל מוסף יום א' ור' יעקב זאב הכהן יום ב' .ר' נתן שטערנהארץ עולה לא"י. תשי"ז -משנה זו ר' נתן שטערנהארץ מתפלל מוספים בקיבוץ במירון עד תשכ"ב. תשי"ח -נדפס באמריקא ליקו"מ בצירוף הפרפראות ובאבי הנחל. תשי"ט -באלול נתייסדה ישיבת ברסלב ב"ב. תש"כ -הנחת אבן הפינה לישיבת ברסלב ב"ב. חע תשע"א ההכתרה חע ההכתרה תשע"א חע תשכ"א -בשנה זו קונים החלק השני של ביהמ"ד במאה שערים .פטירת ר' יונה לבל. תשכ"ב -ר' גדליה פליער נוסע לאומאן אבל לא מגיע לציון .פטירת ר' שמואל מאיר אנשין .פטירת ר' זאנויל [שקנה שטח הציון] בלמברג[ .אחרי כמה שנים העלו אותו לא"י והיה גופו שלם ,ואמרו מפני שלא עבר עליו יום בלי התבודדות וי"א משום שמסר נפשו על הציון] .נדפס מחדש לשון חסידים דרך חסידים וחכמה ותבונה. תשכ"ג -בקיבוץ במירון ר' נחמן בורשטיין מתפלל מוסף יום א' ור' יעקב הכהן יום ב' .הנסיעה השניה של ר' גדליה פליער ובה מגיע לציון [הפעם הא' שמגיע מישהו מבחוץ לציון] .ר' משה בורשטיין מרחיב ביה"כ של קטמון ,ומייסד ישיבת אור אברהם. תשכ"ד -הנסיעה השלישית של ר' גדליה פליער לאומאן בחודש כסלו ביחד עם רבו ר' צבי ארי'ה רוזנפלד ועוד 8אנשים. תשכ"ה -בר"ה התפללו לראשונה במאה שערים למעלה .ר' שמואל שפירא מדפיס לראשונה קונטרס "תפילות לזמני השנה" .הדפסה גדולה מאד של ספרי רבינו באמריקה. תשכ"ו -ר' גדליה פליער באומאן בר"ה עם ר' מיכל ועוד אנשים ממוסקבה וטשקנט .הרבה חשובי אנ"ש תלמידי ישיבת פוניבז' מתקרבים לרבינו ע"י ר' נתן ליברמנש ור' אברהם מרדכי פלברבוים. תשכ"ז -חנוכת ביהמ"ד דחסידי ברסלב בבורו פארק ,שם התקיים קיבוץ של אנ"ש דאמריקא עד פתיחת שערי אומאן .יוצא לאור ירחון אולפן חדת ע"י ר' נחמן בורשטיין .פטירת ר' יצחק מאיר קורמן. תשכ"ח -ר' שמואל הורביץ מדפיס יעלת חן על תו' א' .יו"ל ספר פיתוחי חותם .ליקו"מ באותיות מרובעות ע"י ר' אריה ויינשטוק .ייסוד ביהמ"ד ברסלב בוויליאמסבורג .ייסוד כולל ברסלב וביהמ"ד ברסלב ברח' אלשיך בב"ב ע"י רנת"צ קניג. תשכ"ט -ר' נתן צבי קניג מדפיס מפתחות על ליקו"מ. תש"ל -ר' אריה ויינשטוק מדפיס לראשונה סט שלם של ליקוטי הלכות .ר' צבי אריה רוזנפלד מדפיס עוד פעם כל ספרי ברסלב. תשל"א -הרה"ח ר' גדליה קניג קונה שטח בצפת לבנות עליו ביה"כ ברסלב וקרית ברסלב .ר' מיכל דורפמן עולה לא"י. תשל"ב -פטירת ר' שמואל הורביץ ,ר' נתן ברסקי ור' דוד רומיינישר. תשל"ג -קבוצה מא"י בראשות ר' אליעזר ברלנד מגיע לאומאן באמצע השנה .פטירת ר' נתן שטערנהארץ ור' בן ציון אפטר .ייסוד ת"ת 'תורה תמימה' בירושלים עיה"ק. תשל"ד -בר"ה קבוצה מאנ"ש בקישינב ,ר' ישראל נחמן אנשין ויבלח"ט ר' שר שלום מרזל באומאן. תשל"ה -בקיץ חנוכת הבית של פאר הנחל. תשל"ו -קבוצה מאנ"ש באומאן בער"ה בראשות ר' הרשל ואסילסקי מאמריקא ור' ניסן דוד קיוואק מא"י ,ובר"ה בקייב .יסוד אירגון הצעירים של חסידי ברסלב בא"י בח"י תשרי .ר' לוי יצחק עושה הכנסת ס"ת. תשל"ז -קבוצה מאנ"ש באומאן בער"ה ,ובר"ה בקייב .חנוכת ביהמ"ד היכל ברוך בצפת -כהיום הכולל. תשל"ח -מנין אנשים בראשות ר' אליעזר שלמה שיק מגיע לזכור ברית לאומן ,אבל אח"כ המשטרה מחזירים אותם לקייב .וכן קבוצה [ביניהם ר' אליעזר ברלנד ובני ר' שמואל שפירא] באמצע השנה מגיעים לאומאן ונעצרים ע"י המשטרה .פטירת ר' נחמן שותק [שתק כ 40שנה] .יו"ל בירושלים קובץ מבועי הנחל [כ 70קבצים עד תשמ"ג]. תשל"ט -בער"ה קבוצה גדולה של אנ"ש בציון ואח"כ נעצרים ע"י המשטרה ועושים ר"ה בכלא .פטירת ר' צבי אריה רוזנפלד .ר' ניסן דוד קיוואק מדפיס 5000תיקון הכללי וכן 5000משיבת נפש [לראשונה פורמט כיס בכריכה רכה] – וזה היה התחלת ההדפסה של "מכון תורת הנצח". תש"מ -פטירת ר' הירש ליב ליפל ,ור' גדליה קניג. תשמ"א -בר"ה עשרים ואחד מאנ"ש בקייב ,מהם תשעה שוהים באומאן ,ועם רבינוביץ [תושב אומאן] יש מנין. תשמ"ב -הדפסת תורת נתן על ליקו"מ. תשמ"ג -חנוכת הבית של קרית ברסלב בצפת .פטירת ר' אלחנן ספקטור. תשמ"ד -פטירת ר' אליהו חיים רוזין בונה ביהמ"ד מאה שערים. תשמ"ה -פטירת ר' יעקב הכהן ברזסקי .משנה זו מתפלל ר' נחמן בורשטיין ב' ימים מוסף .ייסוד ביהמ"ד ברסלב "מאירת עינים" באונסדורף בירושלים. תשמ"ו -ייסוד ביהמ"ד דחסידי ברסלב בסנהדריה המורחבת. תשמ"ז -שני אנשים באומאן בר"ה [רי"מ גבאי ור' אלון דימרמנס עם בניהם] .באמצע השנה קבוצה מאנ"ש באומאן ביניהם ר' מרדכי יגלניק. תשמ"ח -עשרים אנשים באומאן בר"ה[ ,עם ר' ישראל מאיר גבאי] .חודש אדר -הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א מגיע לאומאן. תשמ"ט -מאתיים וחמשים אנשים באומאן בר"ה בראשות הרה"ח ר' שמואל שפירא ,ר' שמואל צציק ,ר' מרדכי אלעזר ,ר' מיכל דורפמן ור' משה בורשטיין .נסתלקו הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר הרה"ח ר' שמואל שפירא והרה"ח ר' בנימין זאב חשין. תש"נ -השנה הראשונה שנרשמו חפשי לקיבוץ באומאן ,והגיעו כאלף אנשים .הקיבוץ מתקיים בזאוואד .גם שנה ראשונה שיש קבוצה מאנ"ש באומאן בשבת חנוכה. תשנ"א -בונים מציבה נמוכה על הציון [עד אז רק היו בלטות עם כיתוב שציינו מקום גניזתו] 2000 ,אנשים באומאן ,ומתפללים במיגומטר. תשנ"ב -בונים מצבה גבוהה על הציון 2500 .אנשים באומאן ,גם השנה מתפללים במיגומטר .ר' מיכל דורפמן בונה את האהל על הציון מבחוץ. תשנ"ג 3000 -אנשים באומאן ,מתפללים באינסטיוט .ייסוד בית המדרש 'תפארת הנחל' בית שמש .ייסוד בית המדרש דחסידי ברסלב בביתר עילית. תשנ"ד 3500 -אנשים באומאן ,מתפללים בקלויז שבונה ר' מיכל דורפמן [במקום שעומד עכשיו הקלויז] .פטירת ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין. תשנ"ה 4200 -אנשים באומאן .פטירת ר' ישראל דב אודסר – וייסוד "הקרן ר' ישראל בער" להדפסת והפצת ספרי רבינו. תשנ"ו 4700 -אנשים באומאן. תשנ"ז 5200 -אנשים באומאן .פטירת ר' יצחק גלבך. טע טע טע תשנ"ח 7000 -אנשים באומאן .שתי הדירות שעל יד הציון נרכשים מן הגויים ע"י ועד העולמי ,ואז בונים המצבה והאוהל כפי שנראה היום. הקלויז נבנה מחדש ביתר שאת עם כ 3000מקומות .בחשוון פטירת ר' נתן צבי קניג .ייסוד ביהמ"ד דחסידי ברסלב ב'מנשסטר'. תשנ"ט 8,000 -אנשים באומאן .פטירת ר' שמואל צ'ציק .ייסוד בית המדרש 'נחלת חן' ברמת בית שמש. תש"ס 10,000 -אנשים באומאן .ייסוד קהילת ברסלב באחוזת ברכפלד מודיעין עילית .חנוכת ביהמ"ד 'אור אברהם' ברח' גבעת משה. תשס"א 11,500 -אנשים באומאן .ייסוד ישיבת ברסלב בעיה"ק צפת. תשס"ב 13,000 -אנשים באומאן .ייסוד ביהמ"ד דחסידי ברסלב בלייקווד. תשס"ג 15,000 -אנשים באומאן .ייסוד וחנוכת ביה"כ 'מקור הנחל' ביתר עילית בשכונת הגפן. תשס"ד 17,000 -אנשים באומאן .הנחת אבן הפינה לקלויז ברכת הנחל במודיעין עילית ,שנבנה בתבנית הקלויז באומאן .יו"ל ליקוטי מוהר"ן במהדורת פורמט כיס. תשס"ה 20,000 -אנשים באומן .אלפי כרטיסים חינם מחולקים לאלו שאף פעם לא נסעו -נעשה התעוררות גדול בעולם לבוא לאומאן .ייסוד קלויז 'אנשי מוהר"ן' בירושלים עיה"ק. תשס"ו 21,000 -אנשים באומאן .ה' אב פטירת ר' מיכל דורפמן. תשס"ז 22,000 -אנשים באומאן .ייסוד תלמוד תורה ברסלב בית שמש .התחדשות 'כולל חצות' בביהמ"ד הגדול ברסלב במאה שערים. תשס"ח 23,000 -אנשים באומאן .יו"ל פרפראות החכמה החדש. תשס"ט 24,000 -אנשים באומאן .יו"ל עלון שבועי 'אוצרות' ו'עלה לתרופה' ,להפצת אוצרות רביה"ק למבקשי התרופה והעצה לעובדא ולמעשה. תש"ע 25,000 -אנשים באומאן .ייסוד ישיבה גדולה מתיבתא דחסידי ברסלב בירושלים עיה"ק. תשע"א 200 -שנה לפטירת רביז"ל ועדיין מהדהד בנו קולו "מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם" " -אין שום יאוש בעולם כלל" " -מיין פייערל וועט טלואין ביז משיח וועט קומען". התודה והברכה להרה"ח ר' אברהם שמעון בורנשטיין שליט"א שסייע רבות בעריכת היומן ,ופתח בפנינו את ארכיונו וכתביו. פ ההכתרה פתשע"א ההכתרה תשע"א פ הקיבוץ -מילה שמעבירה בליבו של כל חסיד ברסלב רטט של התרגשות .מאתיים שנה מאז הסתלקות רביז"ל ועדיין מהדהד ציוויו באוזני אנשיו ,מקבץ ומלקט עוד ועוד נפשות .הקיבוץ ידע זמנים של גאות וגם שפל ,אולם תמיד הוא התקיים ,לעיתים רבות מתוך סכנות וחירוף נפש חלק מרכזי בקיבוץ תופסות נוסחאות התפלה, אצורה בהם רוח חייה של שוועה ,תקווה וגעגוע ר' נחמן בורנשטיין – מזקני חסידי ברסלב ,מגולל בפני 'עלה לתרופה' את סיפורם של בעלי התפלה ,הנוסחאות והמסורות השונות .מאומן ועד מירון דרך ירושלים אפ בפ קטמון .אבן ירושלמית ,ניחוח של ירוק ,והמון צל .גישוש קצר בין רחובות וכתובת ,הל"ה 27זוהי הכתובת .הבית שבקומה הראשונה מהווה שריד לדור דעה .בעבר היה כאן קיבוץ מופלא של אנשי שלומנו ,ר' שמואל שפירא ,ר' אברהם שטרנהרץ ,ר' הירש לייב ליפל ועוד... הובילו אותנו הנה הזכרונות ,לא זכרונות שצבורים באמתחתנו ,רק דברים ששמענו מזקננו ורבותינו ,מעתיקי השמועה .קצת לפני הקיבוץ הגדול באומן ,מתעוררת בנו הערגה לחזור לשם ,אל המקומות שזכו לשמש משכן לרוחם הגדולה של עובדי השם מופלאים .אל הרחובות שהיוו אכסניה לאנשים שטעם עולם הזה כבר פג מפיהם ,ורוח אחרת נשבה בם .מהלכים אנו ברחובות קטמון ,גדרות אבן נמוכות ,סגנון בנייה ערבי .מי יודע כמה 'שיחות חברים' התנהלו כאן על צידי הדרך. היום יש כאן קטמון אחרת ,כזו של שנת תשע"א .בית הכנסת הברסלבאי שהתמלא בכל ליל שבת עד גדות כבר איננו ,וחבורות ה'עובדים' שהתקבצה כאן ,העתיקה זה מכבר את מקומה ,מי לחיי נצח ,ומי לשכונות המרכז. בקומה הראשונה שבבניין 27ממתין לנו ר' נחמן בורשטיין .מי שהיה כאן אז ,ואולי האחרון שנותר במקום עד היום .דרך כלל רגילים אנו בפניו הקורונות של ר' נחמן כשהוא מוקף בעדת 'צורבים' ברסלבאים לוהטים ,כאלו שמטים אוזן קשבת ,שלא לאבד ולו טיפה אחת מנחל השיחות והמעשים שנוטף כמו צוף מתוק מפיו של החסיד הוותיק .ר' נחמן עומד אז בתוך מעגל צעירים צמאי דעת ומרווה את צימאונם ,ויותר משהעגל מבקש לינוק, מעוניין המשפיע להעניק. כשהפציע החיוך המאיר מאחורי הדלת של אותם צהריים שרביים ,ידענו – חסיד ברסלב נותר כזה גם בגיל שיבה .הרוח הברסלבאית איננה תלויה בסביבה כזו או אחרת. ההכתרה תשע"א בפ את השיחה פותח ר' נחמן מתוך הנושא שזורם כמו דם בעורקיו – ברסלב' .ארבעה גלגלים יש לעגלת ברסלב :שמחה ,התחזקות ,התעוררות והתחדשות' אומר ר' נחמן ומונה אותם אחד לאחד על ד' אצבעות. למעשה באנו הנה לשמוע על גלגולם של נוסחאות התפילה בימים נוראים ,מאומן לארץ ישראל ,ועל השינויים שהתהוו בין ירושלים למירון .מבין שיטי הדברים אנו מגלים כעת ,עד כמה קשורות הנוסחאות ומעורות באישים שהעבירו אותם מדור לדור .ואם כבר בנוסחאות עסקינן אי אפשר לפטור אותם בלא כמה מעשיות. מסירות נפש של חזן "למעשה" פותח ר' נחמן "עברו לפני התיבה שבקלויז כמה וכמה בעלי תפילה מופלגים במשך הדורות .אם נדבר על דורו של ר' נחמן טולטשינער הרי שהיה שם גם את ר' לייבל'ה קוסטנטינר .אותו ר' לייבל מעשה שלם קשור בהתמנותו כחזן .ר' לייבל היה חזן של ממש, בעירו קוסטנטין הוא היה שליח ציבור משך כל ימות השנה .זה היה מקור מחייתו .היה לו קול מופלא ,עדין כמו נימים של כינור ,ומתוק מאוד. כשזכה והתקרב ,נסחפו אחריו עוד אנשים, וכדרכם של חסידי ברסלב שאינם שומרים את טובתם לעצמם ,השתדל ר' לייבל להאיר את האור גם בלבבות חבריו .אחד מאותם מקורבים היה ר' אייזיק'ל ,הוא שבנה ברבות הימים את הקלויז". "כשהגיעו ימי ראש השנה ,פנה ר' אייזיק ושאל את ר' לייבל 'נו ,מה עם נסיעה לקיבוץ באומן'. השתמט ר' לייבל ואמר 'הלא אני חזן ,ואיך אנטוש את משרתי הקבועה ,סע איפה אתה'. החזיר לו ר' אייזיק 'אם אינך נוסע ,גם אני נשאר כאן' .ראה ר' לייבל שרובצת על כתפיו אחריות של ממש ,החליט איפה 'אסע ויהי מה'". "ראשי הקהל ,כששמעו על הנסיעה המתוכננת, הודיעו לחזן הנוטש 'אם אתה נוסע ראה את חוזה החזנות מבוטל ,אין לך למה לשוב הנה'. כששמעו אנ"ש על מסירות הנפש של החזן מקוסטנטין ,החליטו כי ראוי לתת לו גם כאן את ה'עמוד' .היה זה ראש השנה הראשון בו עבר ר' לייבל לפני העמוד .הוא לא הכיר את הנוסח ,ובאותו ראש השנה נשמעו בקלויז נעימות וניגונים בנוסח קוסטנטין (ר' לייבל ניגש ביום השני לתפילת מוסף כשר"נ טולטשינר ניגש ביום הראשון ,אולי היה זה בכדי שילמד קצת את הנוסח ביום הראשון). לאחר הימים הנוראים הזמינו אנשי שלומנו את ר' לייבל להישאר באומן לצמיתות' .אין לך מה לחפש במקומך הישן ,מוטב תביא הנה את בני משפחתך ,נשתדל להחזיק אותך איכשהו'". נוסחאות משולבות "לר' לייבל היה קול עדין ובעל נעימה – כבר אמרנו ,ר' נחמן טולטשינר היה בעל קול ארי, התפילה יצאה מפיו בשאגה וברגש .בתקופה מסוימת התעוררו חילוקי דעות ,וציבור גדול ביקש שר' נחמן יעבור לפני התיבה בשני הימים .כשסיפרו על כך לר' לייבל הוא הגיב בפשטות 'אינכם משערים איזו חלישות הדעת תהיה לי '...וכך נותרה החזנות מחולקת בין שני החזנים". "וכאן מתחיל בעצם השילוב בין הנוסחאות השונות .יש לנו היום 'שטיקלאך' שמקורם בר' לייבל ,כמו הפתיחה של קודם 'אשרי' במוסף. ר' נחמן טולטשינער למשל היה מתחיל בלי ניגון ,הוא שאג בקול אדיר 'אשרי' והתחיל. הניגון של 'ויאתו' גם הוא מקורו בנוסח שהביא ר' לייבל ,כמו גם הניגון על 'מכלכל חיים בחסד', וזה של 'ונתנה תוקף'' .הנני עני ממעש' המוכר לנו היום הגיע אף הוא מקוסטנטין ,לר' נחמן לא היתה כאן נעימה מיוחדת ,ב'שד-י' איום ונורא כמו גם במילים 'אה-יה אשר אהי'ה' הוא הגביה את קולו בהתעוררות מופלאה ,אבל ניגון של ממש לא היה". הנוסח המשולב עובר בירושה אל הדור הבא. בתקופה מאוחרת יותר משמשים כבעלי תפילה ר' נחמן נעמירובער ור' אברהם שטרנהרץ. "כאן מתחילים בעצם חילוקי הדעות בין ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל לביני" אומר לנו ר' נחמן בורנשטיין ,ובעיניו ניצת שוב אותו זיק 'מירוני' שמכבר הימים" .רלוי"צ אימץ את הנוסח של ר' נחמן ,ואילו הקיבוץ במירון הורגל בנוסח של ר' אברהם". מדוע לדעתכם אימץ רלוי"צ דווקא את נוסח ר' נחמן? "רלוי"צ ראה את הנוסח של ר' נחמן כהדוק יותר למקור .אני לעומת זאת טענתי תמיד: מניין לכם ,הלא ר' נחמן כמו ר' אברהם ,שניהם שמעו שני חזנים ,את ר' לייבל ור' נחמן .ומי יאמר מה נלקח מר' נחמן טולטשינער ומה מר' לייבל". וכיוון שהזכיר ר' נחמן את ר' אברהם ור' נחמן נעמרובער ,צפים הזיכרונות ,עולים וגואים. כשר' נחמן מדבר על אנשי שלומנו נשזרים בקולו געגועים ,ואינך יכול להכיר מי מאלו זכו עיניו לראות בחוש ,ועל מי שמע אף הוא מזקנים. "ר' נחמן מנעמרוב היה בעל תפילה מיוחד במינו .הוא היה קשור בנעימת התפילה ,והיא ליוותה אותו עד לרגע הסתלקותו .בקיץ תרע"ט בתקופת הפרעות הנוראות ,ערכו בנעמרוב עצרת תפילה ,ר' נחמן עבר לפני התפילה ועורר את הציבור מאוד .באותו לילה הוא השיב את נשמתו הטהורה לבוראו במיתת נשיקה ,בבוקר מצאה אותו זוגתו ללא רוח חיים". "בראש השנה שלאחר מכן נותר העמוד מיותם .ר' נחמן נפטר ,ור' אברהם גם הוא לא יכול להגיע .נערכו אז פרעות והרוצחים הרגו על ימין ועל שמאל ,כל מי שיצא לדרכים נכנס לכלל סכנה מוחלטת .אותה שנה עבר רלוי"צ לפני התיבה בפעם הראשונה ,והוא רק כבן עשרים ושתיים שנה .בשנה הזו הגיעו אל הקיבוץ מבחוץ מתי מעט אם בכלל .ר' אייזיק נסע אז במסירות נפש ,הוא התבטא ואמר: 'ממה נפשך ,אם אהרג חלילה בדרכי אל הקיבוץ ,הלא הייתי שם בשנה הקודמת .ואם יקרה זה אחר שאזכה שוב לפקוד את הציון הק' ,הלא הייתי שם גם בשנה החדשה ,ומעתה אינני מפחד כלל'. "שנתיים התפלל רלוי"צ לפני העמוד בקלויז שבאומן .בתר"פ ובתרפ"א ,בשתי השנים הללו לא היה ר' אברהם מסוגל להגיע אל הקיבוץ מחמת הפרעות ורלוי"צ האברך הצעיר מילא את מקומו". "גם ר' אברהם שטרנהרץ היה חזן בגיל צעיר מאוד" -נזכר כעת ר' נחמן "ומהיכן אני יודע, משום מעשה שהיה .פעם בליל שבת אחד, כאן בקטמון .ניגש אלי ר' אברהם ובקשני לעבור לפני התיבה לקבלת שבת .הייתי אז כבן עשרים שנה והמשרה הרמה נראתה בעיני גדולה ממני פי כמה .דחק בי ר' אברהם והפטיר 'וכי מה זאת ,הלא גם אני עברתי לפני התיבה באומן כשאינני אלא אברך כבן עשרים'". נחל של דמעות וקול אדיר יושבים אנו יחד ,בני הדור העכשווי וחסיד וותיק אחד מדור קודם ,בקטמון של היום .ביקשנו מר' נחמן לספר על השתלשלותם של נוסחאות, כיוון שהתחיל לספר ,דומה שנטלו אותו הזכרונות עימם כמה עשורים לאחור .ר' נחמן רואה כעת את ר' אברהם שטרנהרץ ,באוזניו מהדהד קולו האדיר ,הנורא .הקול המופלא שגדולי החזנים לא עמדו על פשרו .הנוסח המופלא שמטובל היה בדמעות .לרגע רואה הוא את ר' אברהם של ארץ ישראל ,צופה בו מעבר לבימה בהיכל רשב"י .ולרגע משקיפות עיניו בר' אברהם של אומן ,זה שחלק את העמוד עם ר' נחמן מנמערוב. הוא יצא הלום רעם ופניו מאובנות .חבריו שבחוץ שאלו בצחוק מתגלגל 'נו ,איך היתה ההצגה החסידית בפנים'? אבל הוא נשאר לגמרי רציני ורק אמר' :מה אומר לכם ,האנשים בכו – הקירות בכו' "לר' אברהם היה קול אדיר וחזק .וכשהוא התפלל אף אחד לא היה זקוק למשהו נוסף בכדי להתעורר .פעם נכנס משכיל אחד אל הקלויז הברסלבאי ,ביקש להציץ ונפגע .הוא יצא הלום רעם ופניו מאובנות .חבריו שבחוץ שאלו בצחוק מתגלגל 'נו ,איך היתה ההצגה החסידית בפנים'? אבל הוא נשאר לגמרי רציני ורק אמר' :מה אומר לכם ,האנשים בכו – הקירות בכו' .כזו היתה תפלתו של ר' אברהם, נהר אחד שוטף של דמעה והתעוררות". "מה שמפליא במיוחד היא העובדה שהדמעות והבכי מעולם לא חנקו את גרונו ,וקולו נותר חזק אדיר ומלא רגש גם מתוך בכי .סירוטה, החזן הנודע ,הגיע פעם במיוחד בכדי להאזין לתפילתו .בשום אופן הוא לא הצליח להבין איך ר' אברהם בוכה ומתפלל בעונה אחת. 'אין זאת' טען החזן 'אלא שיש לו תחבושת (א באנד) בגרונו המאפשרת לו לבכות ולהתפלל גם יחד". "למעשה ניתן לומר שהיה בו משהו מחוץ לגדר הטבע .בתקופה מסוימת עבר ר' אברהם לפני התפילה שחרית וגם מוסף ,לאחר תשליך הוא עוד נשא דרשה משך ארבע שעות בקול אדיר וחזק .כך שמעתי בפירוש מרלוי"צ. שאלתי אז את רלוי"צ 'אתם בטוחים שהדבר מדוייק' 'כן נחמן' – ענה לי רלוי"צ וחזק והדגיש 'ארבע גפ שעות הוא אמר 'תורה' ,ארבע שעות'. הקלויז היה אז מתמלא עד אפס מקום, לפעמים נאלצו לסגור את הדלת בכדי שלא להגיע לידי סכנת נפשות .שנה אחת נאלץ רלוי"צ שנותר בחוץ ללכת עם מניין אנשים לביתו ,הוא אמר שם 'תורה' ואח"כ התפללו ערבית". "ובתנאים הללו ,ללא אמצעי הגברה ,כשמאות אנשים גודשים את בית המדרש .נשמע קולו של ר' אברהם בבהירות נפלאה .כי הציבור היה להוט כל כך לקראת כל מילה ,שניתן היה לשמוע 'סיכה' שנופלת על הרצפה .גם זה מתוך תיאור של ר' לוי יצחק". מהנמל ישר אל רבי שמעון ר' אברהם עלה ארצה בשנת תרצ"ו .הוא יצא בספינה רגע לפני שנעצר .הטלגרמה מהשירות החשאי הגיעה כשעמד על הסיפון ,והאונייה שניתקה מהחוף הותירה אותו בן חורין .רלוי"צ ור' שמואל נעצרו באותה תקופה. אל חופי הארץ הגיע ר' אברהם ביום שני ר"ח אדר .מיד עם בואו לירושלים ,שם את פעמיו למירון .את געגועיו שהצטברו משך עשרות שנים ,הוא פרק בצל ה'עיר וקדיש' .שבת ראשונה עשה ר' אברהם כמובן שם אצל רשב"י .את רשומי אותה שבת מופלאה ,שמע ר' נחמן מר' שמואל שפירא. "'זה היה באמת מעין עולם הבא' – אמר לי ר' שמואל .ר' שמואל 'חי' את אותה שבת במחיצת ר' אברהם משך שנים רבות .כשהוא סיפר עליה ,ראיתי בעיניו את אותה התלהבות דאז ,שלא דעכה עם השנים כמלא נימה. התפילות נערכו בהיכל הציון ,והסעודות בבית ההכתרה תשע"א דפ הזקנים ,היכן ש ה י ו ם מ מ ו ק מ ת 'בני ישיבת עקיבא' .כבר של במנחה שבת ערב ר' 'ראה' אברהם את הקיבוץ במירון, עמד הוא אז על פתח המערה ואמר: חבל, 'כמה היה אפשר שנתפלל כאן יחד כל אנ"ש בראש השנה'. למעשה לא יצא הדבר אל עד הפועל שנת תש"א". "'נחמן ,אינך מסוגל לדמיין מהו 'גישמאק' מהו עונג שבת' – אמר לי ר' שמואל ברבות הימים' .קבלת שבת ,מעריב ,שחרית ומוסף, איזה טעם היה להם כשר' אברהם ניגש לפני העמוד' וכשר' שמואל מנה את כל אותם תענוגים ,ניתן היה לחוש את טעמו של גן עדן. 'ואיזה 'תורה' הוא אמר .היכל הציון היה חשוך, רק מנורה קטנה דלקה בצד .ר' אברהם דיבר ואני התאמצתי לראות את צורתו הנוראה. ישבתי בחושך והקשבתי ,מה אומר לך ,ליקוטי מהור"ן חדש נפתח לי שם .איזו מתיקות איזה אור מופלא .הרגשתי אז בחוש כאילו אני בגן עדן ,שומע תורה מפי הרבי בעצמו'". 'רבי שמעון מעל הכל' וכעת אנו מעוניינים לשמוע קצת על התהוות הקיבוץ במירון .ר' אברהם חידש את הקיבוץ בשנת תש"א עד אז בלתי אפשרי היה להגיע מחמת סכנת דרכים ומלחמה .באיזו תקופה נוסד אותו קיבוץ? "הקיבוץ במירון נוסד על ידי תלמידי מוהרנ"ת שעלו לארץ ישראל כשאת המסורת ממשיך ר' נתן טראוויצער שהתגורר באותה העת בצפת .הוא זה שדאג למזון עבור אנשי הקיבוץ ששהו שם עד יום כיפור ,ואחריו בנו ר' סנדר טראוויצער ור' ישראל קרדונר .ר' שמואל הורביץ מאריך עליו ועל ההיסטוריה הקשורה בו ביומנו .בשנים האחרונות התבטל הקיבוץ במירון עקב התנכלות הערבים דרי הכפר ,דבר שגבל בסכנת נפשות ,עד לשנת תש"א בה גמר ר' אברהם בלבו לחדש את הקיבוץ על ציונו הק' של ה'עיר וקדיש'". "בראש השנה הראשון מנה הקיבוץ במירון כשלושים טליתות ושלושה בחורים .ר' אברהם היה אז זקן מופלג ,אף אחד לא האמין שהוא יטלטל את עצמו עד למירון בתנאים של אז. אבל הוא הגיע לשם ,ו'סחב' אחריו קיבוץ שלם. היו שם ר' הירש לייב ליפל ,ר' שמואל הורביץ, ר' שמואל שפירא ,ר' אברהם יעקב גולדרייך, ר' יונה לבל ,ר' ישראל דב אודסר תלמידו של ר' ישראל קרדונר -מבאי הקיבוץ הק' במירון, ר' גדליה אהרן קניג שהיה אז מקורב טרי ,אבי שיחי' ,ועוד רבים מאנ"ש ,בשנה השנייה הגיע גם ר' יעקב מלמד .כששאל פעם מאן-דהו את ר' אברהם ,על מה זה מטריח הוא את עצמו בגיל כה מופלג להגיע בר"ה עד מירון ,וכי אין אפשרות להתפלל במקום אחר ...ענה לו ר' אברהם הישיש בהחלטיות לוהטת 'רבי שמעון מעל הכל'". מדוע התעקש ר' אברהם דווקא על מירון? "ר' אברהם גרס תמיד שלדעת רבינו יש לפקוד בערב ראש השנה קברי צדיקים דווקא. מן הראוי לעשות את הקיבוץ אצל קברי צדיקים .אם לא אומן ,הולכים למירון .כל כך בער לו עניין קברי הצדיקים ,שבשנת תש"ט כשה'מירונער'ס' נלקחו כולם בשבי הירדני, ולמירון בלתי אפשרי היה להגיע .הציע ר' אברהם לכל מי שיבוא איתו לטבריה אל ר' מאיר בעל הנס ,תשורה של שתי פונט". "הנוסח המירוני היה מטובל באש של התלהבות ובנחל של דמעות .שח לי פעם ר' אברהם יעקב גולדרייך' .כשר' אברהם שאג את ה'ונתנה תוקף' ו'הנני העני ממעש' ,הייתי רץ אל הבימה בכדי לראות איך נראים פני הכהן גדול בעבודתו'" .את הנחלים שזרמו מעיניו של ר' אברהם זוכר גם ר' נחמן בעצמו. לא פעם הוא הציץ מאחורי הבימה ,והנחלים שירדו מהעיניים העצומות ,על הזקן ,ומשם על המחזור ,זכורים לו היטב עד היום. הנוסח הברסלבאי נוצר מתוך כור הגעגועים, בשדות בהתבודדות .כל אוזן ששמעה אותו לא יכלה שלא להתפעם .כשר' אושר פריינד שמע את הנוסח הזה מפיו של ר' נחמן בורנשטיין בפעם הראשונה במירון ,הוא התבטא ואמר: 'זו לי הפעם הראשונה ששומע אני מוסף שכזה'.ר' נחמן מעלה עוד ועוד מזיכרונות מירון. את 'תשליך' עשו למשל במגידו ,במעיין ,תוך כדי תשליך הספיקו גם 'לחטוף' טבילה הגונה. בדרך כלל היה ר' שמואל צ'צ'יק קופץ ראשון. "בכל מקום היה ר' אברהם אומר 'תורה' .תמיד פגשת בו כשהוא מוקף בחבורה קשובה ,והוא בתווך יושב או עומד ופיו מפיק עוד ועוד מרגליות מתוקות ומאירות .שיחה או סיפור, דיבור או מאמר .גם בדרך אל מעיין מירון, בשבילים הנפתולים ,ממרומי ההר עד לוואדי שלמטה היה ר' אברהם מספיק לומר 'תורה'. אני זוכר את עצמי הולך לצד אבי שיחי' ,יחד עם עוד מאנ"ש ,ר' אברהם צועד במרכז ומדבר .עד היום זוכרים לי שתי מעשיות שהוא סיפר .אחת מהם ,על ר' יצחק יוסף שר' נתן שמע אותו בליל יום כיפור קורא פעמיים את ספר התהילים בהתלהבות .הוא התבטא ואמר 'שה כזה שייך לרועה הזה' .כשקרבו אותו הוא הפך לחסיד נלהב ועובד השם מופלג". לא פעם הוא הציץ מאחורי הבימה ,והנחלים שירדו מהעיניים העצומות ,על הזקן, ומשם על המחזור ,זכורים לו היטב עד היום "התפילה של ר' אברהם הפעימה יהודים פשוטים כמו אנשי מעלה .צדיקים גדולים התבטאו בשבחה .כך למשל אמר פעם ר' שלומק'ה מזוויהל לשמשו המסור ר' אליעזר עקשטיין' :אם רצונך לשמוע א הימלדיגע תפילה לך אצל ר' אברהם' .וזו היתה פסיעה ראשונה של ר' אליעזר אל היכלו של רביז"ל, כך הוא התקרב". כשר' נחמן מספר ,ההיסטוריה חוזרת ,חייה ונושמת כמו בעבר .מוכרחים להיפרד ,השעון דוחק .בעוד כמה שבועות יחול שוב ראש השנה .הקיבוץ של פעם סוכך כעת אלינו מעורר געגועים וכמיהה ,אולם ,חיוניותו של ר' נחמן מחדירה בנו את התקווה והאמונה, שהרוח הברסלבאית עוד זורמת בעורקים. והיום יש לה פנים חדשות. עם סגירת הגליון נתקבלה בשורה טובה שהוקמו האהלים לרווחת אנ"ש ,ולכך נרתמו חברי וועד העירוב להרחיב את גבולי העירוב סביב וכל מתחם האהלים ודרכי הגישות אליו הם בגבול העירוב המהודר לימי ראש השנה. חברי הוועד :הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א ראש הוועד הרב שמעון מן שליט"א הרב נתן פישר שליט"א הרב נחמן זאב פראנק שליט"א מפת העירוב אומן -ראש השנה תשע"א נ .ב .הבתים שאצל האגם והבית החים החדש אינם כלולים בערוב, כמו"כ יש לשים לב לשינוים בקו הערוב להארות והערות ניתן לפנות: באומן063-8783-555 : להרב אליעזר יהודה קעניג באומן063-8783-530 : הרב שמעון מן שליט"א באומן063-8783-535: הרב נתן פישר שליט"א הרב נחמן זאב פראנק שליט"א באומן063-8783-536: בא"י052-7635068 : בא"י052-7693475 : בא"י052-7620166 : בא"י057-3124041 : לתרומות והנצחות בית מדרש להוראה דחסידי ברסלב עיה"ק ירושלם ת"ו ת.ד 57554.ירושלם ת"ו הפ עשרות ריכוזים פרוסים על פני למעלה משישים עיירות וערים .אלפי מקורבים מכל גווני היהדות .עשרות בתי חסידים ,בתי מדרש ,ישיבות וחבורות דוד ברסלבר בעקבות חסידות ברסלב בפולין המתנערת מאבק ההיסטוריה סיפורו של ניצוץ שהפך ללהבה שגם כבשני אושוויץ וטרבלינקה לא יכלו לה סיפורי התקרבות מפעימים פרויקט יחודי מסוגו ׀ ד .ברסלבר ׀ בימים אלה ,במלאות מאתיים שנה להסתלקות רבינו הקדוש ,יצאנו בלב רוגש ,לתור אחר עקבותיהם של חסידי ברסלב בפולין בתקופה של טרם חורבן .לעלעל בכתבי ידם של אותם קדושי עליון שקידשו שמו יתברך בחייהם ובמותם ,ובזכרונותיהם של אודים מוצלים מאש; להתפעל ולהתרגש מדביקותם של חסידים תמימים וישרים אלו ברבינו הקדוש וממסירות נפשם על קיום דבריו הקדושים. חוזרים אנו יובל ומחצה לאחור ,אל רחובותיה היהודיים של פולין ,אל בתי החסידים של ברסלב ,ששקקו חיים ויקדו באשו של צדיק ,כאשר עוד ועוד נפשות מתקרבים ומתחממים לאורו. עבור חסידים נלהבים אלו היה קיום עצת ה’התבודדות’ חיוב כמו הנחת תפילין. את נפשם חרפו ,כדי לזכות לפקוד את אותם ד’ אמות קדושות ונוראות ,באומן בית חיינו. תכתב זאת לדור אחרון ,להודיע נוראותיו וגבורותיו של צדיק האמת בכל דור ודור. *** אין שום הסבר טבעי ,כיצד חסידות קטנה ,שרוב אנשיה דלים ועניים, בזויים ונרדפים ,חוצה גבולות ,וכובשת בסערה אלפי לבבות במדינה מרוחקת ,אין זאת ,אלא רוחו החיה והקיימת של רבינו הקדוש שהבטיח: ‘האש שלי תוקד עד ביאת המשיח’ ,שהולכת ומבעירה את לבות ישראל לאביהם בשמיים. הברסלב’ר הראשון על אדמת פולין הפעם הראשונה ,בה שמענו על המצאותו של חסיד ברסלב בפולין ,היתה בשנת תקס”ח ,כאשר שלח רבינו את תלמידו ‘רבי זלמן הקטן’ ,עם הספר ‘ליקוטי מוהר”ן’, כדי לקבל הסכמות מצדיקי הדור .תחנתו הראשונה של רבי זלמן ,היתה בעיר לובלין הפולנית ,אצל החוזה מלובלין ,שכתב הסכמה נלהבת על ספרו של רבינו ,משם המשיך רבי זלמן לקוז’ניץ ,עירו של ה’מגיד’ ,ולשאר צדיקי פולין. גם בדורו של מוהרנ”ת ,יצא שמעו של רבינו הקדוש בפולין ,כאשר גדוליה וצדיקיה חרדים לדברו ,היה זה כשביקר מוהרנ”ת בלמברג ,בעת ששהה שם הרה”ק רבי מנחם מנדל מקאצק ,שבא להתרפא ממחלת הריאה ,רבי מנחם מנדל היה מסוגר בחדרו כאשר איש אינו מורשה להכנס אליו .כשבא מוהרנ”ת לעיר רצה להתוועד עמו ,אולם שני תלמידיו של רבי מנחם מנדל ,ה’חידושי הרי”ם’ ,ועוד אחד מגדולי התלמידים ,לא איפשרו לו להכנס .אמר להם מוהרנ”ת ‘אימרו לרבכם שתלמידו של ה’ליקוטי מוהר”ן’ מבקש להכנס אליו’ ,כששמע זאת הרבי מקאצק, הורה מייד להכניס אליו את מוהרנ”ת ושוחח איתו למרות חוליו ,שעה ארוכה .לאחר מכן אמר לתלמידיו בהתפעלות‘ :האברך הזה הוא עילוי בחסידות’!. בעירה ושפך את ליבו באמירת ‘תיקון חצות’ בבכיה עצומה ,הבחינו בו שני אברכים ,גאונים מופלגים ומבקשי ה’ :רבי מרדכי הלברשטט, ורבי שלמה גבריאל ,השניים נמנו על תלמידי רבי גרשון העניך מראדזין ,בעל ה’תכלת’, ושמעו מפי רבם דברים נשגבים בגדולת רבינו, לאחר שראו במו עיניהם את ה’תיקון חצות’ של נחום הסנדלר ,שנאמר בבכיה עצומה שכזו ,כמוה לא ראו מימיהם -החליטו לחקור אחר דרכו המופלאה של רבינו ,שבכוחם לקרב כל אדם אל בוראו ,אפילו אם פשוט שבפשוטים הינו .לא חלף זמן רב ,והשניים נסעו לאומן ,השתטחו על ציון רבינו ,והפכו לחסידי ברסלב בלב ונפש ,וברבות הזמן, קירבו רבים לאורו של רבינו. סוקולוב לא ארכו הימים ,ורבי מרדכי הלברשטט נתמנה למורה צדק בעיר סוקולוב ,שם השקה מתורתו של רבינו ברבים. אברך למדן ודורש אלוקים היה רבי אלחנן ספקטור ,כשהיה מתלווה אל חותנו רבי נפתלי רבה של מונקוביד ,בנסיעותיו אל גדולי ומאורי פולין ,היו הללו משתעשעים עמו בדברי תורה ,ונהנים מרוחב בינתו ויראתו שעל פניו .בתחילת שנות העת”ר ,נקלע רבי אלחנן לבית החסידים של ברסלב בוורשה ,אותה שעה דיבר בפני הציבור בתורת רבינו ,החסיד הנלהב רבי שלמה גבריאל ,דבריו הלהיבו את ליבו של האברך ממונקוביד ,ונפשו נקשרה ב’נחל נובע מקור חכמה’ לכל ימי חייו. לאחר שעזב חותנו את מונקוביד ,ביקש מחתנו רבי אלחנן שימלא את מקומו ברבנות העיר ,רבי אלחנן ,שמידת ‘הצנע לכת עם אלוקיך’ היתה נר לרגליו ,סרב בתחילה ,אך כאשר הפציר בו חותנו שוב ושוב ,קיבל עליו את עול הרבנות במונקוביד. קרוב לעשר שנים השקה מתורתו לצעירי הצאן בישיבת ‘תורת אמת ואמונה’ דחסידי ברסלב בוורשה .לאחר מכן עלה ארצה ,ובכך מילט נפשו מן השואה הנוראה שפקדה את חסידות ברסלב בפולין .עוד מחסידי ברסלב במונקוביד היו :ר’ פינחס מיידאבניק ,ור’ שלמה ישראל קרעדא. ופעם ,כשהחזיק הרבי מקאצק בספר ‘ליקוטי מוהר”ן’ נענה ואמר‘ :בעניני קדושה איני מתבייש משום אדם בעולם ,רק בפני ה’ליקוטי מוהר”ן’! יענדז’יב לאמאז’ את הניצוץ הראשון הדליק החסיד הנודע רבי נחום שוסטער ,יליד העיירה ‘לאמאז’, באותם ימים היה עדיין נער צעיר ,וכאשר התייתם ,שלחו אותו אחיו ללמוד את מלאכת הסנדלרות בעיר ברדיטשוב .בברדיטשוב חיו חבורה נלהבת של חסידי ברסלב שקרבו את הנער לאורו של רבינו ,ולימדו אותו את דרכיו הקדושים .נחום הצעיר ,שב לעיירת מולדתו, ולילה אחד ,כאשר הגיע אל בית המדרש מונקוביד גאון בנגלה ובנסתר היה ,אך בורח מן הכבוד ,ובכל פעם שהיה מתוועד עם חבריו, היה נוהג בפשטות גמורה ,ולא אבה שיחלקו לו כבוד. ובנוסח אחר‘ :מצח מאיר וזוהר מתחת לכובע מצחיה פשוט’. כשהסנדלר עורך ‘תיקון חצות’... חסידי ברסלב נוספים דרו בסוקולוב, מהם :רבי שמואל סוקולובר ,רבי יונה יוסף פאסמנטער ,ורבי יעקב שמעון גאלאנד. ר' מרדכי סוקולובער מידי שנה לקראת ראש השנה היה נוסע לאומן ,לפני נסיעתו היה מכריז ואומר לבני עירו‘ :מי שחפץ לשלוח קויטל לרבי הקדוש שר העולם רבינו נחמן בן פייגא שימסרהו לי, ואניחנו על ציונו הקדוש’... רבי מרדכי היה מגדולי תלמידיו של הגה”ק רבי אברהם בן רבי נחמן ,ושנים ארוכות זכה לשתות מבארו ,את מימי ‘הנחל נובע’. לאחר שכיהן רבי אלחנן ספקטור ברבנות בעיר מונקוביד עבר לדור ביענדז’יב ,שם נתמנה לרב ,עד שעקר את מגוריו לעיר ביאליסטוק. טשנסטחוב טשנסטחוב היתה עיר מולדתו של החסיד ר’ משה גילדמאן שהתקרב לחסידות ברסלב על ידי החסיד הגדול רבי יצחק’ל אוטבוצקר, בעת שלמדו יחד בישיבת מאקוב ,לאחר מכן השתקע רבי משה באומן. תקופה מסויימת התגורר בטשנסטחוב החסיד רבי אלימלך לובלינג ,שקרב רבים לדרך רבינו ,אחד מהם היה רבי יצחק קנטור, שתרגם את הספר ‘משיבת נפש’ לאידיש בלשון ספרותית ,כדי שהנוער הצעיר בפולין יהגה בו וישיב נפשו בדברי רבינו. הנעול שהיה נראה ריק מאדם ,הוא ישב והחל קורא בספר סעיף אחר סעיף ,כשנפשו מתמלאת התפעלות; מילות הספר הציתו בליבו הצעיר השתוקקות עצומה להתקרב אל בוראו ,מתוכו הבין כי כל אדם החפץ להתדבק בקונו ,צריך לייחד בכל יום מקום שבו ָימצא לבדו ,וישיח את כל ליבו לפני ה’... במכתבו כותב רבי אהרן לייב ציגלמאן ,על רבי יצחק קנטור‘ :כעת הוא מתגעגע להיות בוורשה ,לעזור בכל עניני ההדפסה ,על טהרת הקודש’. עודו שקוע בהרהורים ,וקולו של אדם נשמע מאחוריו‘ :מהו הספר שהנך לומד בו?’ הוא הסתובב מופתע ,וגילה את פניו המחויכות של ‘משה טענצער’ ,מחסידי ברסלב שבעיירה ,ר’ משה זה ,אדם שמח היה ,ומרוב דביקותו בבוראו ,היה מרבה לרקד לפניו ית’ מתוך שמחה ,עד שדבק בו הכינוי ‘ר’ משה טענצער’ ( -הרקדן). באחד ממכתביו ,מספר רבי אלימלך לובלינג לחבירו ,כי בעת התקבצות אנשי שלומינו בעיר ,למדו יחד את תורה י’ מלקוטי מוהר”ן ,שם התחדש להם כי ע”י שאדם מתרגל להתפלל על צרכי ה’בית’ ,אפילו שנראה שאין להתפלל עליהם ,יזכה אח”כ לתפילה שהיא בחינת ‘הר ושדה’ -על דברי רוחניות‘ :וזה פירוש ‘בית’ יעקב ,היינו שהרגלנו עצמינו בתפילה בדברים גשמיים ,עכשיו ‘לכו ונלכה באור ה’’ בחינת מדרגות עליונות וכו’. ‘וכמו כן דיברנו ב”ה כמה דיבורים נחמדים, וזכינו ברוב חסדו לריקודין ,ומחמת שרציתי לשמחך ,על כן כתבתי לך מעט מזעיר... פריסת שלום עבור כל אנ”ש בשם הקיבוץ מפה ,ונזכה ביחד לאור על ציונו הקדוש בערב ראש השנה אכי”ר’. עוד ונזכה לחדש ולבאר בהם ולעשות מהתורות תפילות ,ולהתפלל עם כל תורה כל יום ,ועדיין צריכים לזה הרבה תפילה והתבודדות... ‘וישמע שוועתינו ויעזרנו שנזכה להיות על ראש השנה באומן ,אשרינו! אשרינו!’. מחסידי ברסלב בעיר זו היו האחים רבי יחיאל דוד ורבי שלמה אונגערזאהן ,רבי מרדכי 'ר' אלחנן ספקטור יהודה ראטשטיין ,וכן החסיד רבי יהודה מרדכי בייגאלע ,שמספר אף הוא לחבירו‘ :אודיעך שבעזר ה’ ,התחלנו ללמוד ביום ראשון בעיון שיעור בספר ‘ליקוטי מוהר”ן’ בתורה י’ ‘ואלה המשפטים’ ,והשי”ת יאיר לנו וירחם עלינו, ונזכה לעסוק תמיד בספריו הקדושים של רבינו ז”ל ,ונזכה לחדש ולבאר בהם ולעשות מהתורות תפילות ,ולהתפלל עם כל תורה כל יום ,ועדיין צריכים לזה הרבה תפילה והתבודדות... ‘וישמע שוועתינו ויעזרנו שנזכה להיות על ראש השנה באומן ,אשרינו! אשרינו!’. לוקאב התקרבות מתוך הגניזה נער צעיר היה רבי יצחק גלבך ,כאשר באחת הפעמים ,כאשר נשלח להטיל את הספרים הישנים שהצטברו בבית הכנסת אל בית הגניזה ,בלוקאב -עיירת מגוריו, גילה ספר ללא כריכה‘ ,השתפכות הנפש’ שמו .הוא הסתקרן לקרוא מתוכו ,וכשסיים מלאכתו ,התגנב דרך החלון אל בית הכנסת רבים סברו כי חסר דעה הוא ,ורק מעטים ידעו כי ר’ משה עובד ה’ נלהב הוא שכל ימיו ולילותיו קודש לה’ .כשראה ר’ משה את הספר שבידי הנער ,נתפשטה נהרה על פניו‘ :שמא רוצה אתה ספר כמו זה שבידיך, אבל חדש?’ יצחק הנהן בהתלהבות ,ומאותו יום היה מרבה להגות ב’השתפכות הנפש’ ולקיים את הנאמר בו ,חיות עצומה החל טועם בעבודת בוראו ,ובעקבות כך ביקש מאביו ללמוד בישיבה בוורשה ,כשבכוונתו להכיר מקרוב את גדולי חסידי ברסלב שם. ואמנם ,בוורשה התוודע לחסיד הגדול רבי יצחק ברייטר ושאר חסידי ברסלב ,במחיצתם נקשרה נפשו ברבינו הקדוש ,עד יומו האחרון. *** בשנת תרע”ה ,כאשר הדפיס רבי לייבל רוזנפלד את ה’ספר המידות’ נידב הגאון רבי שלמה שמעון בראן אב”ד העיירה לוקאב, מכספו עבור הדפסת ספר קדוש זה. ביאליסטוק בעיר זו הנמצאת באיזור הגבול בין פולין וליטא ,התגורר תקופה מסויימת החסיד רבי אלחנן ספקטור .ביאליסטוק היתה מרכזן של ישיבות נובהרדוק בפולין ,ושם ,בראש חבורת אברכים מבקשי תורה ויראה עמד הגאון רבי רחוב בעיר ביאליסטוק אברהם יפה’ן ,כשבא רבי אלחנן לעיר ,השפיע על רבים מדעת רבינו הקדוש ,ולימדם את עצותיו הקדושות. בין חסידי ברסלב בעיר זו היו :החסיד רבי אריה לייב לופאטע ,מתמיד ועובד ה’ עצום, שמאוחר יותר עלה ארצה. לנסוע מפולין לאומן ,השכיר ר’ ישראל דוד עצמו ל’רועה צאן’ כדי שיהיה לו כסף בשביל הנסיעה לאומן ,וכך זכה להשתטח על ציון רבינו הקדוש. וונגרוב ר’ הלל טראפקין ,ר’ זרח יודקובסקי ,ר’ מאיר פודרבינק ,ור’ שרגא יצחק קאהן. מעריץ נלהב של כתבי רבי אלטר טפליקר, היה החסיד ר’ מרדכי מנחם מנדל קיצקובסקי; בשנת תרע”ד ,הדפיס את ספרו של ר’ אלטר ‘מילי דאבות’. בעיר זו דרו חבורה מחסידי ברסלב, ביניהם :רבי אברהם שוורצשטיין ,רבי אביגדור פיינזילבר ,רבי חיים יצחק דוד קריסטל, רבי מאיר גרשון מילגרוים ,רבי שלום משה שטיינמאן .במכתביו ,מספר רבי אהרן לייב ציגלמאן על החסיד רבי ברוך ז’ליחובער, מיוצאי פולין שנסע לאומן והתיישב שם. וכך כותב המדפיס הגדול של ספרי רבינו בפולין ,רבי אהרן לייב ציגלמאן‘ :והנה אודות הסידור ‘אור הגנוז’ ,שהביא ר’ מנדל קיצקאווסקי מוונעגראווע ,אשר ליקט הר’ אלטר טפליקער ע”ה על ענייני התפילה וכו’ ,הנה אני מקבל בכל פעם מכתבים מרבי מרדכי מו”צ מסוקולוב נ”י ,ומפציר עלי לזרז ולעסוק בהדפסתו’... ז’ליחוב ‘הספר ליקוטי מוהר”ן הוא ספר קדוש ונורא ...אני למדתי ספר הקדוש הזה כולו ה’ פעמים’‘ ...תביט בספר ליקוטי עצות מהר”ן מברסלב ז”ל ...זאת מועיל לזכך הנפש ומחשבות הטורדות ר”ל’... הגאון רבי שימעל’ה ז’ליחובר ,המשגיח הרוחני בישיבת ‘חכמי לובלין’ ,היה ידוע בדביקותו בתורת רבינו ובחיבתו לחסידי ברסלב ,בספר מכתביו ‘נהרי אש’ ,הוא כותב לאחד מתלמידיו‘ :הספר ליקוטי מוהר”ן הוא ספר קדוש ונורא ...אני למדתי ספר הקדוש הזה כולו ה’ פעמים’‘ ...תביט בספר ליקוטי עצות מהר”ן מברסלב ז”ל ...זאת מועיל לזכך הנפש ומחשבות הטורדות ר”ל’( ...נהרי אש מכתבים ו’ ,י’). צוזמיר מחסידי ברסלב בעיר זו היו :ר’ בנימין יהודה קופרבערג ,ור’ קלונימוס קלמן קליינמאן ,עיר זו היתה מוצאו של החסיד ר’ ישראל דוד גרינהויז ,מבעלי התפילה בקיבוץ ב’לובלין’. בתחילת התקרבותו ,כשעדיין התאפשר רבי מנדל קיצקובסקי אף ליקט את הספר הידוע ‘עצות ישרות’. עוד מאנשי רבינו דרו בוונגרוב ,ואלו שמותם :ר’ ברוך מורגנשטרן ,ר’ אהרן דוד פאסמאנטער ,ר’ געציל לאמאז ,ר’ בן ציון קורפינקל ,ר’ חיים דוד קורפינקל ,ר’ יצחק דוד ליבער ,ר’ יעקב דוד גילצער ,ר’ יהושע פפיאלק ,ר’ לוי יצחק סגאלאק ,ר’ מרדכי סקאלא ,ר’ שמואל חיים גאלדשטיין ,ר’ שמעון חיים קאליוסקא ,ר’ שמעון וורנר. בוונגרוב התגורר החסיד הנלהב ר’ ישראל עזרא מיערניק ,שקירב רבים לאורו של רבינו, וכה כותב אליו החסיד ר’ אהרן לייב ציגלמאן: ‘נהניתי מאד בראותי ממכתבך כי אתה מכיר השגחת השי”ת ,ובפרט בעניין הנורא והנשגב שהוא קדושת ענין ההתקרבות להצדיק האמת ,שאנו מאמינים שסוף כל סוף יבואו כולם ,ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמיים ,על ידי לימודי דעתו של הצדיק האמת הזה דייקא ,שהוא רבינו ז”ל זיע”א ,ולעת עתה ,הוא בהעלם והסתר מאד, עד שאף בין הכשרים והיראים קצת ,ואף גם בין אנ”ש בעצמם הוא סוד כמוס’. בלאז’אב החסידים ר’ דוד הכהן שנעלל ור’ שבתי פריינד. אדאמאוו החסיד ר’ צבי מיידאבניק. גאוואראווע החסידים ר’ יצחק שפרן ,ור’ משה מאזעס. אינאוולודז החסידים ר’ אברהם משה קראהן ,ור’ יעקב פסח פיעניצא. נליינצ’וב משמד -לברסלב בעיירת המרפא נליינצ’וב הסמוכה ללובלין ,התגורר החסיד רבי יצחק ברייטר לאחר נישואיו ,ושם כתב את הקונטרס ‘חלוקי הנחל’ .באותן שנים זכה לקרב כמה מבין יהודי העיירה לאורו של רבינו ,ביניהם ידוע החסיד ר’ ישראל מאיר ,שר’ יצחק הוציאו מעברי פי פחת והשיבו לאביו שבשמיים: ישראל מאיר עסק לפרנסתו במקצוע הפחחות ,ולרגל עבודתו היה נוסע לכפרי הסביבה אל בתיהם של הגויים ,כיון שהיה מרבה להתרועע עמם ,החל מידרדר מדחי אל דחי ,עד שדמה בהתנהגותו לגוי ממש. חבריו היהודים הביטו בו ברחמים; כיצד נטש ישראל מאיר את יהדותו ,והלך לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים? אלא שלא יכלו לעשות מאומה ,כה שבוי היה ביד יצרו ,שנאטם לבו לשומע דברי אמת. הוא לא שיתף איש בהחלטתו ,ופנה אל הכמרים במנזר בעיירה הסמוכה, ‘בומבעליץ’ שיעבירוהו בבקשה על דתו ,הכמרים שמו אותו מייד תחת שמירה קפדנית ,פן יחזור בו. גם בנו לייבל ,כאביו ,חי חיי הפקר והוללות, והגיעו הדברים לידי כך ,שהחליט להמיר דתו ,הוא לא שיתף איש בהחלטתו ,ופנה אל הכמרים במנזר בעיירה ‘בומבעליץ’ הסמוכה, בבקשה שיעבירוהו על דתו ,הכמרים שמו אותו מייד תחת שמירה קפדנית ,פן יחזור בו. יום אחד החליט רבי יצחק ברייטר לשוחח עם ישראל מאיר ,שמא יעלה בידו להשיבו למוטב .כששמעו יהודי העיירה על כוונתו, לעגו לו‘ :לחינם תכלה את זמנך ,דבריך ייפלו על אוזניים ערלות!’ אך רבי יצחק ,האמון על דברי רבינו כי יאוש אינו בעולם כלל ,ואפילו בשאול תחתית נמצא ה’ יתברך לכל אשר יבקשוהו באמת ,לא אמר נואש ,ולאחר מאמצים רבים ,הצליח לפגוש בישראל מאיר הפחח ,כאשר ביקר אצל אחד מבתי יהודי העיירה ,במסגרת עבודתו .הוא החל לשוחח עמו בתבונה ,מבלי שהלה יידע את כוונתו ,בדברי אמת ואמונה היוצאים מן הלב. שעה ארוכה שוחח עמו ,ובעקבותיה, נפקחו עיניו ולבו של ישראל מאיר ,רבי יצחק הוסיף לחזקו בדבריו ,כי אם יזכה לשוב מאהבה ,יהפכו כל חטאיו לזכויות .כתוצאה מדבריו הנלבבים ,שב ישראל מאיר לאמונת אבותיו ,הוא עבר לדור בוורשה ,והפך לחסיד ברסלב נלהב .למעלה מעשר פעמים זכה לנסוע לציון רבינו באומן ,וכל ימיו נתן שבח והודאה לה’ על הצלתו הרוחנית בכוח דברי רבינו הקדוש. אחרי שהצליח להשיב את ישראל מאיר בתשובה ,החל רבי יצחק במאמצים מרובים, כדי לחלץ אף את בנו לייבלה מציפרני השמד. יום אחד ,עלה בידו לפגוש בו ,בשעה שטייל בגן העיר בומבעליץ ,הוא ניגש אל העלם במאור פנים‘ :שלום עליכם’ ...הנער נדהם מכך שיהודי עטור זקן ופיאות שואל בשלומו בלבביות כזו ,הוא החליף עמו מספר מילים ,והביע את רצונו לפגוש עמו שוב, למחרת. לאט לאט נוצר קשר ידידות ביניהם, ובאחת השיחות ביקש לייבל מרבי יצחק שיסייע לו לצאת מהמנזר .ואמנם ,רבי יצחק הבריחו מהכלא הרוחני והגשמי בו שהה, בעזרת יהודי עשיר מהעיר פלונסק. פלונסק הנער לייבלה ,נמלט מן המנזר ,אל פלונסק הרחוקה ,שם שב בכל לב אל חיק היהדות, וברבות הזמן היה לאחד מגדולי אנשי הצדקה והחסד בעיר זו .כל זאת ,בעטיה של אותה שיחה עם רבי יצחק ברייטר בגן העיר... קראקא (קרקוב) מלחמה לאנ”ש ב’טרייף פסול’ בעיר גדולה לאלוקים זו ,היה קיים ‘קיבוץ’ גדול של חסידי ברסלב ,ואף בית מדרש שנקרא על שם רבינו. באותה תקופה ,נשבו בקראקא רוחות ההשכלה הארורה ,וכינוסים רבים נערכו ע”י פורקי עול ,בהם טיפטפו ללב הנוער ארס של כפירה. אי לכך ,ערכו חסידי ברסלב בעיר ,אסיפה רבתי ,בעשרה בטבת תרפ”ט ,יום ההילולא של מוהרנ”ת ,כדי להתחזק יחדיו בהתקשרות לרבינו הקדוש ,ובקיום עצותיו. הם שלחו מכתבים אל שאר קיבוצי חסידי ברסלב בפולין ,וקראו להם לבוא ולהשתתף באסיפה זו‘ :בואו אחים לעזרתינו ,לעזרת ה’, לעזרת כבוד רבינו הקדוש ,ולעזרת נפשינו ונפשכם ונפש בניכם ,בואו כולכם יחד מכל עריכם כל מי שנחשב בין אנ”ש ,ורוצה לקרב עצמו לדעת הקדוש הזה ,לבל יחסר שום רחוב בעיר בקרקוב איש על שבת קודש פרשת ויגש ,כי האסיפה נועדה להיות במוצאי שבת קודש ויגש ,שאז הילולא דמורנו רבי נתן זצלה”ה ,ובו מת עזרא הסופר ,ואז ניתן לתקן ולהציל עצמנו מתורה יוונית ומטרייף פסול שנתפשטה היום כל כך. וזה לעומת זה ,נגד אסיפותיהם וקרחיהם הרעים ,מוכרחים אנחנו להתאסף בשם ה’, ובשם תורתו הקדושה ,ובכח קדושת אדמו”ר ותלמידו הקדוש’... ‘בלב מלא תקווה שכולכם תחרידו לבוא אלינו על שבת קודש הנ”ל ,מברכים אנחנו לקראת בואכם לשלום ,שלום בממונכם, שלום בגופכם ,שלום בנפשכם ,בשם הקיבוץ דחסידי ברסלב דפה עיר קראקא יצ”ו ,אברהם וואלדינגער ,ישראל שטייגער. ‘ומבקשים אנחנו מאת כל אנשי שלומנו להודיענו קודם בואם ,כדי שנדע כמה להכין אש”ל עבורכם ,מקום בית תפילתינו - מאוזינצא 9פארטיער’. על הקיבוץ של חסידי ברסלב בקראקא, נמנו גם :רבי יצחק יעקב קאנטאר ,שתירגם לאידיש את הספר ‘משיבת נפש’ שנדפס בשנת תר”צ בוורשה ,ע”י רבי אהרן לייב ציגלמאן ,ר’ אליעזר זלמן גרוסמאן ,ר’ אברהם אליעזר אפפנער ,ר’ אהרן זאב כאלעווע, ר’ אליהו רוזנפעלד ,ר’ אברהם רפאפארט, ר’ אברהם לויפער ,ר’ אפריים פישל שטראסבערג ,ר’ בן ציון וואקס ,ר’ דוד אליהו לעמבערג ,ר’ דוד ברגער ,ר’ דוד אויסאיבעל, ר’ חיים צימערשפיץ ,ר’ חיים אונגער ,ר’ חיים יוסף רובינשטיין ,ר’ חיים גרשון יאקאבי ,ר’ ישראל שטערן ,ר’ יצחק מאיר אופמאן ,ר’ יעקב צער ,ר’ יחזקאל שרגא קנאבלאך ,ר’ יצחק ליטמאן ,ר’ יוסף שלאנגער ,ר’ יוסף קראקיוער ,ר’ נחמן מלמד ,ר’ עקיבא יצחק ברגניכט ,ר’ ראובן טייטלבוים ,ר’ שמואל צבי רועה -דל ,ר’ שמעון בעק ,ר’ שמעון מאיאר, ר’ שלמה רוזנליכט ,ועוד. בענדין בבענדין ,היו חסידי ברסלב מתוועדים יחד בביתו של החסיד ‘ר’ יענקאלע מלאך’, ולומדים בספרי רבינו הקדוש .ביניהם היו :רבי אלימלך לובלינג שעבר מטשנסטחוב לעיר זו ,וכן ר’ אשר אנשיל שייער ,ר’ יעקב יוסף ציטראן ,ר’ יהודה צבי פרייבארג ,ר’ יצחק ווילקאם ,ר’ יצחק שוורצברג ,ר’ יהודה שלמה בייטנער ,ר’ יצחק זיסקינד ,ר’ לייב פרידמאן, ר’ מרדכי שיף ,ר’ נטע באזיקאווסקי ,ר’ צבי רופשיץ ,ר’ קלמן מרדכי מאליס ,ור’ ישראל חיים וועקסלמאן. “...כשנתבשר הרה”ק מווארקי שאיש אחד בא אצלו ,להביא לו הספר הקדוש ‘ליקוטי מוהר”ן’, נתמלא שמחה וחדוה עצומה על בשורה זו ,ומיד לבש השטריימל ויצא לקראתו לקבל פני הספר הקדוש בבגדי שבת ,והיה אצלו כמו שמחת תורה”... ווארקי בעיר זו חי הרה”ק ר’ יצחק מווארקי תלמידו של היהודי הקדוש מפשיסחא ,בספר תולדותיו ‘תולדות יצחק’ מובא‘ :ועוד שמעתי, כשנתבשר הרה”ק מווארקי שאיש אחד בא אצלו ,להביא לו הספר הקדוש ‘ליקוטי מוהר”ן’ ,נתמלא שמחה וחדוה עצומה על בשורה זו ,ומיד לבש השטריימל ויצא לקראתו לקבל פני הספר הקדוש בבגדי שבת ,והיה אצלו כמו שמחת תורה. מחסידי ברסלב בוורקי -ר’ אלימלך קאמליאט ברנוביץ’ בין חסידי ברסלב בעיר זו ,היו :רבי מאיר אלטמאן ,רבי חיים בעקער וחסיד נוסף בשם רבי אברהם. בישיבתו הנודעת של הגאון רבי אלחנן ווסרמן הי”ד בברנוביץ’ ,למדו בשנת תרצ”ז, שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, קבוצה של למעלה מארבעים בחורים מחסידי ברסלב .רבם ,רבי אלחנן ,חיבב והעריץ אותם על התמדתם ויראת ה’ שעל פניהם .החסיד רבי יצחק גלבך ,שלמד בישיבה זו ,סיפר שראה אצל רבי אלחנן ,את הספרים ליקוטי מוהר”ן וליקוטי תפילות. על בחורי ברסלב בישיבה זו ,נמנו :הבחור הקדוש פנחס ארביטמן הי”ד ,בנו של החסיד רבי בן ציון אפטר; עילוי עצום היה ,ואף חיבר ספר חידושים על הש”ס ,בשם ‘גבעת פנחס’, הוא נהרג על קידוש ה’ בשנות השואה ,יחד עם רבו רבי אלחנן וסרמן הי”ד .כן למדו בברנוביץ :רבי יוסף צבי וואסילסקי ,רבי שמעון ברגשטיין ,רבי נחמן אלבוים ,רבי פסח קורנדרקסלר ,ורבי מרדכי לסקר .מידי שבת, בסעודה שלישית ,היו החברים מתאספים בביתו של רבי חיים בעקער ,ולומדים יחד בספר הקדוש ‘ליקוטי מוהר”ן’ ,כשהם מחיים עצמם בדעת רבינו הקדוש. מנחם בעאגן ,רבי מנחם יהודה נייברג .בעיר זו הודפסו בשנת תרפ”ט חלקים מליקוטי הלכות ,ועוד מספרי רבינו. לסעודה ‘כשישבנו בשעה ,21ישבנו בשירות ותשבחות ודברי אלקים חיים מספרי רבינו ושיחות ,הר’ בן ציון ועוד אחד ברגש והתלהבות עד שעה ’...5 בחודש אדר תרפ”ו ,לאחר שעלה לארץ ישראל ,נסע החסיד רבי לייבל רוזנפלד לפולין ,הוא ביקר בפיעטרקוב ,והתפעל עד מאד מאורו של רבינו הזורח בעיר זו ,לאחר מכן כתב לחבירו רבי ישראל בער אודסר, מארץ ישראל‘ :בערב נסענו כל אנ”ש מלודז’ לפיעטרקוב על ברית מילה אצל ידידנו ר’ יחיאל נ”י וינבערג ,ואחיו ,הוא חותנו הר’ ר’ יודל וינבערג מפשעדבארז ,ובאלשקא נזדמן גם ידידינו רבי בן ציון אפטר ,אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ,אין בכוחנו לספר אחד מני אלף ,את יקר תפארת הסעודת ברית מילה שהיה שם ,כי יש להם שטיבל זה לא מכבר ,שנתן גביר אחד ,וגם הוא נותן בכל פעם פחמים מעץ ,וכסף’. ‘כשישבנו לסעודה בשעה ,12ישבנו בשירות ותשבחות ודברי אלקים חיים מספרי רבינו ושיחות ,הר’ בן ציון ועוד אחד ברגש והתלהבות עד שעה ’...5 ביאלעבז’שיק בעיר זו ,כיהן כרב ,החסיד הגאון רבי ישעי’ה ריעבסקי ,חתנו של הרה”ק רבי שמחה בונים מווארקי זצ”ל .רבי ישעיה התקרב לדרך רבינו הקדוש ,ונמנה על חסידי ברסלב. פראמפל בפראמפל התגורר החסיד ר’ לייבל רוזנפלד ,המכונה ‘ר’ לייבל פראמפלער’ ,לר’ לייבל היה בית דפוס בעיר ,שבו הדפיס רבים מספרי רבינו והפיצם בישראל. פיעטרקוב בין חסידי ברסלב בפיעטרקוב :רבי יצחק .ר' לייבל פראמפלער זילקאווקי מחסידי ברסלב בעיירה זו ,רבי אליהו הוכמאן. טארלא מחסידי ברסלב בעיר זו :רבי אליעזר משה טננבוים ,רבי צבי אבא פאלאסט ,וחסיד נוסף בשם רבי אליהו. טומשוב באחד ממכתבי החסיד ר’ אברהם שלמה קאמינסקי מטומשוב ,לחבירו ר’ דוד יעקב בעקערמאן ,הוא מספר לו על ההתעוררות והשמחה בקיבוץ בלובלין בראש השנה תרפ”ח ,שאינה נמחית בלבו‘ .תוכלו לשער עוצם השמחה והגיל אשר בלבבי על זה, ולאשר כי אמר רבינו ז”ל ,כי כל השנה צריכין לזכור בהראש השנה ,ותיכף שחולף ועובר ראש השנה זה ,הוא מטה אוזנו לשמוע אם כבר קוראין סליחות לראש השנה הבא .לזאת, אזכיר ברכתי לכם ברכת ראש השנה ,הגם שהוא מאוחר מעט; שיהיה לכם ולנו ולכולנו גמר חתימה טובה’... עוד מחסידי ברסלב בטומשוב :ר’ יהושע גילערנטער ,ור’ יעקב יוסף גולדברג. לינטשיץ מחסידי ברסלב בלינטשיץ ,היו :רבי ישראל פאלאטש ,רבי אהרן יצחק פירשט ,ורבי שלום פרידמאן. ליז’ענסק בליז’ענסק התגורר החסיד רבי הלל גוטערמאן. פשיסחא אברהם יוסף רוזנבערג ,ר’ דוד רוזנבערג ,ר’ דוד ליפרזלץ ,ר’ חיים צבי זיידנפלד ,ר’ יצחק אונגר’ץ’ ,ר’ יצחק אבנר רוזנבערג ,ר’ ישראל פאפיערניק ,ר’ יחיאל מנחם יונגבאך ,ר’ משה מרדכי יונגבאך ,ר’ שמחה בונים יונגבאך ,ר’ משה אליעזר בלייווייס ,ר’ נחמן בלייווייס ,ר’ מנחם מנדל מענטשיק ,ר’ מאיר מענטשיק, ר’ נתן ארבייטמאן ,ר’ צבי מילשטיין ,ר’ ראובן לענגע ,ר’ שמעון יוסף לאקס ,ר’ שמואל זקן, ר’ בן ציון גראטאוויטש. כארז’על האדמו”ר שנעשה לחסיד מגדולי חסידי ברסלב בפולין היה החסיד המופלא רבי אפריימל קרקובסקי מפשעדבורז’ .הוא נולד לאביו רבי אלתר בן ציון ,שהיה מורה הוראה בפשעדבארז’ ,ונכדו של הרה”ק רבי דוד’ל מלעלוב זצ”ל ,לאחר פטירת אביו ,מילא רבי אפריימ’ל את מקומו בהוראה. מחסידי ברסלב בכארז’על :ר’ ישראל שלום מונדרזשיצקא. גאון וחריף היה רבי אפריימ’ל ,וייחד עם זאת עניו ושפל ברך וירא ה’ מרבים .גדולי דורו העריצוהו מאד ,והיו אומרים שראוי הוא להיות רבי להמוני חסידים. מחסידי ברסלב בסעראצק :ר’ מאיר יארבלום. חברו של רבי אפריימל היה החסיד הגדול ‘רבי פינחס’ל עילוי’ מפשעדבורז’ ,מגאוני פולין ,ושניהם התקרבו לאורו של רבינו על ידי החסיד הנלהב רבי נחום שוסטער. סעראצק נירבאטור מחסידי ברסלב בנירבאטור :ר’ משה יאקאב. פאביאניץ בא לרחק ונמצא מקורב... בפאביאניץ הסמוכה ללודז’ ,היה ריכוז של חסידי ברסלב ,מהם ידועים :רבי שמחה בונים קלושינער ,ורבי יצחק שולשטיין. התקרבותו של רבי שמחה בונים לחסידות ברסלב היתה בנסיבות מופלאות :היה זה לאחר שהחל אחיו הצעיר להתקרב לדרך רבינו ,כיון שדעת הוריו לא היתה נוחה מכך שעזב את החסידות עליה נמנתה המשפחה, שלחו את שמחה בונים ,האח הגדול ,לוורשה, לבית החסידים הברסלבאי ,כדי להשיב את אחיו הביתה. בפשיסחא (‘פשיסוכע’) התגורר תקופה מסויימת החסיד רבי בן ציון אפטר ,רבי בן ציון ידוע במידת השמחה שלו ,הוא היה מיודד עם גדולי אדמו”רי פולין ,שאהבוהו וחיבבוהו ,ונכנס אליהם כל אימת שרצה .בביקוריו אצלם ,היה מספר להם על גדולת רבינו ומעניק להם מספריו הקדושים ,רבים מאנשי פולין קרב רבי בן ציון לרבינו ,בדרכי נדודיו ומסעותיו הרבים. שמחה בונים הגיע אל השטיבל של חסידי ברסלב בוורשה ,בדיוק בשעה שדיבר החסיד המופלא רבי יצחק ברייטר דברי דעת ואמונה מבארו של רבינו הקדוש ,בפני הציבור ,שמחה בונים רותק לדבריו ,הם חילחלו למעמקי ליבו ועוררוהו לעבודת ה’ ,ובסופו של דבר ,במקום שישיב את אחיו לבית הוריו ,התקרב הוא עצמו בכל ליבו לחסידות ברסלב... לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה ,נמלט רבי בן ציון לרוסיה וכך ניצל מגיא ההריגה. רבי שמחה בונים ,ניצל מגיא ההריגה ועלה ארצה ,ועד יומו האחרון היה דבוק בעבודת ה’, על פי דעת רבינו הקדוש. עוד מחסידי ברסלב בפשיסחא :ר’ פשעדבורז’ היה זה כשהגיע רבי נחום לפשעדבורז’, ובבואו לבית המדרש ,החל מדבר עם אברים דיבורים ממעיינו של רבינו .כיון שהיה נראה כאדם פשוט ,התלוצצו ממנו רבים .אך ר’ נחום לא נחלש בדעתו והמשיך בדבריו, כשהוא מוסיף ומספר סיפורים על אנשי רבינו לדורותיהם .באותה שעה שהו בבית המדרש, שני הגאונים הצדיקים רבי אפריימ’ל ורבי פינחס’ל ,הם היטו אוזנם לדבריו של ר’ נחום, והלכו שבי אחריהם... אותו חסיד מופלא ,ר’ נחום שוסטר שזכה להבעיר את אישו של רבינו בפולין ,זכה לקרב גם שני ענקי רוח אלו לאורו. על רבי אפריימל קרקובסקי כותב החסיד ר’ מוטל יגלניק: ‘’אף על פי שאי אפשר לבאר ולתאר על כתב את חיי האיש הגדול שבענקים הדגול בין חסידי ברסלב ...אבל כדי שזכרו לא ימיש מפינו ,ושהדורות הבאים ידעו שבעולם השפל הזה ,חי איש כזה ,שטיפס ועלה מדרגות כל כך גבוהות ,וגם להודיע את גדולת רבינו הקדוש והנורא נ’חל נ’ובע מ’קור ח’כמה ,רבי נחמן מברסלב זצוק”ל שאמר ברוח קדשו בזה”ל: ‘’וויא עפעס רעכטס ,איז מחויב צו מיר מקורב צו ווערן’ ( -היכן שיש איזהו ‘טוב’ ,הוא מחוייב להיות מקורב אלי) והוא היה האיש הצדיק שהיה מקורב בלב ונפש לרבינו הקדוש ,על כן אמרתי ויהי מה ,ארוצה לספר אפס קצה ממה שעיניי ראו ולא זר’... כמה מאדמו”רי פולין הסמיכוהו לאדמו”ר ,אולם מעת שזכה להתקרב לאורו של רבינו ,הסיר את בגדי אדמו”רותו ,והיה נוהג בפשטות גמורה. הוא לא הסכים יותר לקבל פדיונות וקוויטלאך ,ובכל פעם שהביאו לו פדיון היה משליכו מייד מידיו. ברבי אפריימל נתקיימו דברי חז”ל‘ :מאד מאד הוי שפל רוח’ ,מדבר היה עם כל אדם, אפילו עם ילדים קטנים ,בשפלות רוח עצומה, לטוב לבו לא היה שיעור ,ומעולם לא רצה להטריח שום אדם. בספר מכתביו ‘עונג שבת’ מתגלה טפח מגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר ,מתמימותו ופשיטותו ,ומביטולו המופלא לרבינו הקדוש. רבי אפריימל עלה ארצה ,בסיוע תלמידיו רבי ישראל ורבי הלל מיכאליץ ,אותם קרב לרבינו וכך ניצל ממוראות השואה. חבירו רבי פינחס עילוי (גראסבארד) ,היה תלמידו של בעל ה’אבני נזר’ מסוכאטשוב, כמה מאדמו”רי פולין הסמיכוהו לאדמו”ר, אולם מעת שזכה להתקרב לאורו של רבינו, הסיר את בגדי אדמו”רותו ,והיה נוהג בפשטות גמורה .הוא לא הסכים יותר לקבל פדיונות וקוויטלאך ,ובכל פעם שהביאו לו פדיון היה משליכו מייד מידיו. אמונתו ברבינו הקדוש ליהטה בקרבו; בעת הקיבוץ בלובלין ,שוחח עם הגאון רבי מאיר שפירא ,והשפיע עליו לומר את עשרת מזמורי ‘תיקון הכללי’. עוד מחסידי ברסלב שדרו בפשעדבורז’, היו :ר’ זאב יעקב גאלדבערג ,ר’ דוד שמואל וידאמא ,ר’ יודל וויינבערג ,ור’ זאב גולדבערג. קארטשין מחסידי ברסלב בקארטשין :ר’ מרדכי פאש ,ר’ ישעיה פאש ,ר’ שמואל יעקב ,ור’ יהודה אלימלך. קריסטיאנא מגדולי חסידי ברסלב בעיר זו :הגאון רבי שלום יצחק לעוויטאן. רובנה מגדולי חסידי ברסלב ברובנה ,היו: החסיד הגדול ר’ משה שמואל לוין ,שלאחר התקרבותו ,נסע לאומן ונשאר לדור שם .רבי משה שמואל היה מתלמידי רבי אברהם בן רבי נחמן :בימי זקנותו של רבי אברהם היה מלווה אותו בלכתו אל הציון ,והיה מספר בהשתאות על תפילותיו בדמעות שליש בעת שהותו בציון. גם אחיו של ר’ משה שמואל -ר’ אהרן זכה להתקרב לדרכו של רבינו. כן דרו ברובנה החסידים הגאונים :ר’ משה אליעזר רוטנברג ,ר’ שמחה הירץ מה יפית, ור’ שניאור זלמן גרינפלד. עוד מן החסידים הנלהבים בעיר זו :ר’ אברהם זיבערם ,ר’ אליהו גורפינקל ,ר’ אברהם שוחט ,ר’ אלחנן כהן ,ר’ אפריים מנשה ווייסברויט ,ר’ אהרן שמואל דזשאק ,ר’ בעריל נאסאלוויטץ ,ר’ געברודער זיידענמאן, ר’ גרשון זאבער ,ר’ חיים ליפא הלפערין, ר’ יאקיל גאלדין ,ר’ יצחק העלפערסאן ,ר’ יוסף פאלבע ,ר’ לייב קאטף ,ר’ ליפא ווינער, ר’ מענדל פרישבערג ,ר’ משה זיידענמאן, ר’ פנחס טיטלבוים ,ר’ שמעון ראק ,ר’ שלמה צריף ,ששימש כשוחט ובודק בעיירה ‘ראדוויל’. ריפין מחסידי ברסלב בריפין; ר’ זאב זיבענבערג. ליפסק מחסידי ברסלב בליפסק; ר’ יהודה יעקב באמשטיק ליפנא מחסידי ברסלב בליפנא; ר’ יהודה לייב איילענבערג. מאציעאוב מחסידי ברסלב במאציעאוב; ר’ משה מרדכי זיסמאן. סאליץ בעיר סאליץ הסמוכה לאוסטרובצה התגורר החסיד ר’ בירך רובינזון ,לאחר נישואיו, משם נהג להתכתב רבות עם חבירו החסיד הגדול רבי משה דוד טעביל אייזנמאן ,בדברי תורה הנובעים ממעיינו של רבינו הקדוש. שידלובצה בשידלובצה התגורר החסיד המופלג רבי משה דוד טעבל אייזמאן .אמרו עליו שכל דבר שלמד ,שוב לא שכח ,הוא ידע על פה ש”ס ופוסקים ,והגאון רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה ,שלמד עמו בחברותא ,היה מכנהו‘ :ארון הספרים שלי’. ר’ משה דוד טעבל ,התקרב לדרך רבינו ע”י החסיד הגדול רבי אברהם יצחק וייסזאנד, כאשר למד אצלו באוסטרובצה. חבירו החסיד ר’ בירך רובינזון כותב עליו: ‘היו מספרים עליו שהיה יושב הרבה שנים במרתף ,ולמד שם ,ולא יצא ,רק על ההכרח מה שנצרך .ואחר כך כשיצא ,כמעט שהיה קשה לו לילך ,ונפל פעם אחת על האילן אצל הכותל .וזה היה עושה בשביל שמירת עינים, והיו אומרים עליו שהיה צדיק וקדוש בעניין שמירת הברית. ‘והיה מתמיד גדול; היה יכול ללמוד על מקום אחד הרבה שעות ולא זז .אין לי דיבורים יותר ,מה שנוכל לדבר ממנו ,כל ימי חייו היה משתוקק ודואג לזכות להיות על ציון של רבינו ז”ל ,ובכה מפני מה הוא לא זכה לזה’. יאנוב ביאנוב היה קיים קיבוץ גדול של חסידי ברסלב ,מתוכם :ר’ אליעזר קוימאן ,ר’ אפריים זינגער ,ר’ אליעזר שולקלאפער ,ר’ בנימין חיים ריכטער ,ר’ זאב סגל ,ר’ חיים גענזאל, ר’ בנימין ענגלענדער ,ר’ יוסף גוטרמאן ,ר’ יואל רייזוואסער ,ר’ יעקב רוזנבלום ,ר’ משה אהרן רוזנבלום ,ר’ ישראל מרדכי עפלבוים, ר’ יוסף עפלבוים ,ר’ יעקב פיינבוך ,ר’ יצחק שולמייסטער ,ר’ יצחק שקלארז ,ר’ מיכאל שטיינקלאפער ,ר’ מאיר קאטליערסקי ,ר’ משה אהרן פישמאן ,ר’ צבי דוד בירנבוים ,ר’ מנחם ווינסמאן ,ר’ צבי מאן ,ר’ שבתי לעבזאן, ר’ מנחם גרינבוים ור’ נחום פאקמאן. ביאנוב ,דר גם החסיד ר’ גבריאל קעפלער, הוא ניצל מאימי המלחמה ועלה ארצה כשהוא מתמסר לעבודת בוראו .ר’ גבריאל הדפיס בשנת תשי”ג את הספר משיבת נפש, בירושלים. וישקוב מחסידי ברסלב בוישקוב :ר’ אברהם געלבארד .לאחר פרוץ השואה נמלט עם אחיו ר’ משה ועוד מאנ”ש לרוסיה ,אולם בראותו שגם שם נרדפים יהודים ,חזר על עקבותיו. פאלטוסק על חסידי ברסלב בפאלטוסק ,נמנו: ר’ אברהם רזשעפקא ,ר’ ישראל גרשון רזשעפקא ,ר’ אברהם קאנארעק ,ר’ יחיאל מאיר אסמאן ,ור’ משה יוסף געלבארד. קאוועל מחסידי ברסלב בקאוועל :ר’ אברהם אבא זעממעל ובנו צבי. במכתבו מפרשת שלח שנת ת”ש, בעיצומה של המלחמה ,מספר החסיד ר’ רפאל לאנדא מוורשה ,כי נמלט ליאנוב ,ועמו נמצאים קבוצת בחורים מחסידי ברסלב, ביניהם הבחור צבי בנו של ר’ אברהם אבא זעממעל. קאטערבורג מחסידי ברסלב בקאטערבורג :ר’ יחיאל מארק ,וחסיד נוסף בשם ר’ שמעון. קאנסטאנטינוב מחסידי ברסלב בקאנסטאנטינוב :ר’ ברוך בענדיט ווינטער. קראשניק מחסידי ברסלב בקראשניק :ר’ יצחק אייזיק אויסשפעטער. ריישא להט של אמונה -ר’ יצחק ברייטר מחסידי ברסלב בריישא :ר’ שלמה בערגער. בוורשה בירת פולין ,יקדו לפידי אש והבעירו את שלהבת תורתו של רבינו בכל סביבותיהם, הלא הם החסידים הגדולים :רבי יצחק ברייטר, ורבי אהרן לייב ציגלמאן ,ששמותיהם חקוקים באותיות של אש על ספרו של רבינו הקדוש. מחסידי ברסלב בשעדליץ :ר’ יוסף ירליכט, ר’ יוסף נפתלי קאמיעניעץ ,ר’ צבי יוסף בוכהאלטער ,ר’ עזריאל לעסמאן ,ר’ צבי ווסרשטיין. כוח מופלא היה לו לרבי יצחק בדיבורו; בנועם אמרי פיו קירב רבים לדרך רבינו, והביאם אל ציונו הקדוש באומן .בעלי תשובה רבים עשה ,בהצילו אותם מרשת ה’השכלה’ והכפירה ,ע”י דיבוריו הקדושים של רבינו. שעדליץ בשעדליץ התגורר החסיד ר’ יוסף ארליך; ר’ יוסף היה גיסו של ר’ יצחק גרשטנקורן ,מייסד ובונה העיר בני ברק ,והוא פעל במרץ רב כדי להעלות חסידי ברסלב מפולין לארץ ישראל, כדי להתיישב בה .כתוצאה מכך ,התכוון רבי יצחק ברייטר ועמו עוד רבים לעלות ארצה, אלא שנטרפה השעה ,ורק בודדים מהם הצליחו לעלות לארץ ישראל ,ביניהם ר’ יוסף עצמו ,ר’ שמואל טרינובסקי ,ר’ אברהם גוז, ועוד כמה חסידים. ואילו רוב מניינם ובניינם של חסידי ברסלב, נהרגו על קידוש שמו יתברך. רדומסק ה’תפארת שלמה’ – חיבה יתרה לספרי רביז”ל בעל ה’תפארת שלמה’ מרדומסק זצ”ל נודע בחיבתו לספרי רבינו הקדוש ,בספרו הביא מדברי רבינו .כן היה רגיל באמירת ‘ליקוטי תפילות’ ,ובלימוד ‘ליקוטי הלכות’ ,ועד היום נמצא הספר ליקוטי הלכות שלו ,ועליו חתימתו וחתימות בנו ונכדו. רבים מחסידיו עסקו אף הם בספרי רבינו; החסיד רבי הירש לייב ליפל סיפר ,כי אביו ר’ אהרן בצלאל שהיה מחסידי רדומסק היה נוהג ללמוד בספרי רבינו ,בזכות אחד מספרים אלו התקרב בנו לדרך רבינו. מחסידי ברסלב ברדומסק ,היו :ר’ מרדכי ווינטרויב ,ור’ שמואל נתן רוזנצוויג .ר’ משה אהרן ציטרינבוים. ר' הירש לייב ליפל ווארשה רבי יצחק היה תלמידו של החסיד הגדול רבי שמשון ברסקי ,וממנו קיבל את ההרגש הגדול בדברי רבינו ,ואת האמונה הפנימית ב’השגחה פרטית’ .מרבה היה לדבר על חשיבות ה’התבודדות’ ,והשיחה בינו לבין קונו ,אשר על ידה זוכים להתקרב לה’ באמת, ולקבל את תיקוניו של רבינו הקדוש. זמן קצר אחרי נסיעתו, התדפקו שוטרים על דלת ביתו עם צו מעצר עבורו, עקב היותו עריק מן הצבא, רק אז התברר שאם לא היה נוסע לאומן ,היה מבלה את היום הקדוש בתא מעצר... מידי שנה בשנה ,היה נוסע לציון רבינו באומן לראש השנה ,ובכל פעם מחדש השתטחו נגדו מניעות חדשות ,גדולות ועצומות ,שללא מסירות נפש לא היה באפשרותו לשברן ,עד שהיה הדבר לפלא. באחת השנים ,נקבע משפט לחותנו ביום ר”ה ,כאשר רבי יצחק אמור להעיד לטובתו, אולם ר’ יצחק החליט להעדר מן המשפט ולנסוע לאומן ,בזכות נסיעתו זו התרחש נס כפול :זמן קצר אחרי נסיעתו ,התדפקו שוטרים על דלת ביתו עם צו מעצר עבורו ,עקב היותו עריק מן הצבא ,רק אז התברר שאם לא היה נוסע לאומן ,היה מבלה את היום הקדוש בתא מעצר... הנס השני ארע במשפט עצמו ,כאשר העד הראשי התבלבל לפתע וסתר את דבריו הראשונים; בעקבות כך בוטלה התביעה, וחותנו יצא זכאי. כשבאחת השנים לא הצליח רבי יצחק להגיע לאומן לר”ה ,שלח וידוי דברים שכתב, וביקש שיאמרוהו בשמו על ציון רבינו. או אז ,הבין ר’ יצחק שכל המניעות היו מעשי בעל דבר ,כדי למנוע ממנו את תיקוניו הנפלאים של רבינו בר”ה. מתבודד ובעל בכי עצום היה רבי יצחק, תלמידו רבי מוטל יגלניק ,כותב‘ :ראיתי אצלו בסליחות הראשון ,שכל הסליחות היה רטוב מדמעות’. במכתבו של רבי אהרן לייב משנת תרפ”א, הוא מספר על נסיון שעשו רבי יצחק ברייטר, ור’ ישראל זינגר מוורשה ובנו הבחור נחמן, להבריח את הגבול לאומן ,לאחר שנסגרו הגבולות. הם הגיעו עד לעיירה טשעשטין לגשר של הגבול ,ושם נתפסו ר’ ישראל ובנו .בעוד רבי יצחק מצליח להמלט לקראקא. ר’ ישראל ובנו שוחררו ממעצרם כעבור שלשה ימים ,אולם השלשה לא ויתרו ,וניסו שוב להבריח את הגבול... הוידוי דברים בכת"י של ר' יצחק ברייטער בוורשה יסד רבי יצחק את ‘בי כנישתא חדא’ -התחברות חברים יחד ,ללימוד ספרי רבינו במשמרות ,במשך כל שעות היום .כן הפרישו בני החבורה מהכנסותיהם עבור הדפסת ספרי רבינו ,וכדי שבכל שנה ,יוכלו שניים מבני החבורה לנסוע לארץ ישראל. בבית החסידים ברחוב נווליפיע ,28אף התקיימה ישיבת ‘תורת אמת ואמונה’ ,בה למדו בחורי חסידי ברסלב ,ש”ס ופוסקים וספרי רבינו ,ושם גדלו והיו לחסידים נלהבים המקושרים בכל נימי נשמתם ברבינו הקדוש. מספר ר’ שלמה זלמן פרישבלט ,בנו של ר’ יצחק מאיר פרישבלט ,מחסידי ברסלב בוורשה‘ :וזכורני שקירב את אבי לחסידות ברסלב חבירו לספסל הלימודים בשטיבל של אלכסנדר -ר’ נחום גולדפרב ז”ל מחסידי ברסלב המובהקים ,בשנת תרע”ז ,כשאבי ז”ל חזר ממלחמת העולם הראשונה ,בא חבירו ר’ נחום לבקרו ,זה היה בשבת קודש ,והביקור הראשון בבית חסידי ברסלב (הראשון) בווארשה ,היה במנחה ברעוא דרעוין ,ונשארנו שם גם לשלש סעודות ,ומאז כבר לא מש מתוך האהל. ‘כשהייתי עוד נער צעיר לפני הבר מצוה ,נוסדה ישיבת ברסלב בשם ‘תורת אמת ואמונה’ ,בראשה עמד העניו והצדיק הדגול שבין אנ”ש ,הרב ר’ אלחנן ספקטור (שליט”א) זכיתי להיות נמנה בין תלמידיו, וכשהישיבה גדלה ומנתה כבר כמה כיתות, הביאו לנהל את הישיבה את הצדיק הקדוש והטהור ,הלמדן הגדול בנגלה ובנסתר רבי אברהם יצחק זצ”ל מאוסטרובצא .היה קיים גם מטבח מסודר לתלמידים ,והישיבה היתה באמת מוקד חשוב ומקור משיכה להתקרב לחסידות ברסלב ,הן מוורשה עצמה ,והן לאלו שבאו מיתר ערי ועיירות פולני’ה’... ‘אמי הצדקנית נ”ע היתה מצטיינת בהתנדבותה ובתמיכתה למען הישיבה הקדושה’. ‘אני הקטן ,נשארתי בין האחרונים בישיבה, יחד עם הבן של רבי אלחנן -ר’ דוד ספקטור: ובנו של רבי יצחק ברייטר -דוד הי”ד; אחד מהאחים הדגולים של ר’ אליהו ור’ יעקב קוטיינר ,הבחור יוסף הי”ד; הבחור משה אלברט הי”ד; המגיד שיעור האחרון ,היה רבי יעקב קוטיינר זצ”ל ,מגדולי חסידי ברסלב, כולם קדושי השואה ,ה’ יקום דמם’. קירוב חוצה גבולות – רבי אהרן לייב ציגלמאן החסיד הגדול רבי אהרן לייב ציגלמאן מוארשה ,התקרב לאורו של רבינו ע”י החסיד המופלא רבי שלמה גבריאל; היה זה לאחר ששמע מרבי יצחק ברייטר ,דברים בשבחו של רבי שלמה; ר’ אהרן לייב שהיה עדיין נער צעיר ,ומבקש ה’ ,החליט לנסוע אל ביתו של רבי שלמה ולשוחח עמו ,כשהתדפק על דלתו, שאלו רבי שלמה‘ :מה רצונך?’ ‘מעיר סמוכה אני’ השיב אהרן לייב הצעיר ,שם הכרתי את רבי יצחק בריייטר שסיפר לי בשבחכם, שבכוחם להבעיר לבו של אדם בעבודת ה’. ‘אין לי מצד עצמי מאומה’ נענה רבי שלמה‘ :הכל מכוחו של הרבי הקדוש מברסלב! אבל אם רצונך לשמוע דברי אמת, הרבה נשוחח יחדיו’ ...שעה ארוכה האזין אהרן לייב לדבריו הלוהטים של רבי שלמה גבריאל ,שחדרו למעמקי ליבו והציתו בקרבו את אישו של רבינו .וכך ,בזכות הכרותו עם רבי יצחק ברייטר ,ובזכות דבריו המלהיבים של רבי שלמה גבריאל ,זכה והיה לאחד מגדולי חסידי ברסלב. רבי אהרן לייב קרב רבים לדרך רבינו: מכל גווני הציבור בוורשה היהודית ,הגיעו אל שיעוריו :חסידים ומתנגדים ,אנשי רפואה, עיתונאים ,ואפילו ראשי מפלגות ציונות .דבריו הנלבבים חילחלו אל הלבבות ,והשיבו יהודים תועים רבים לאביהם שבשמים. רבי אהרן לייב ,אף שיכנע את רבי יצחק ברייטר שיעקור את מגוריו מנליינצ’וב הקטנה אל וורשה; שבה קירב רבי יצחק המונים לחסידות ברסלב. רבי אהרן לייב מסר את נפשו לקיום צוואת מוהרנ”ת ‘ :יפוצו מעיינותיך חוצה’ ,את כל חייו הקדיש עבור העבודה הנשגבה של הדפסת ספרי רבינו :תודות למסירותו של חסיד גדול זה ,לא היתה כמעט עיר ועיירה בפולין ,שלא הגיעו אליה ספרי רבינו ,כך הגיעו תורותיו, שיחותיו ומעשיותיו אל ליבם של אלפים והציתו בלבם שלהבת טהורה לבוראם. לעזרתו של רבי אהרן לייב ,נרתמו מאות חסידים ,שנהגו מידי חודש למסור לו ‘מס חודשי’ מהכנסותיהם ,קודש להפצת אורו של רבינו. כל עוד התאפשרה הנסיעה לאומן ,היו החסידים בפולין עושים בכל שנה את דרכם אל ציון רבינו לראש השנה ,כשהם ממלאים קרונות שלמים. עם סגירת הגבולות ,לא פסקו געגועיהם לציון רבינו אפילו לרגע ,באחד ממכתביו מאותם ימים ,כותב רבי אהרן לייב לחביריו: ‘כבוד רבותי וחבריי ,ה’ עליהם יחיו! הנה ימי ראש השנה הבא עלינו לטובה ממשמשין ובאין .כמעט עבר קיץ וכלה קציר ,ועדיין לא נושענו! עדיין אין לנו דרך כבושה ,שנוכל לזכות לנסוע על ראש השנה לרבינו הקדוש ולהשתטח בערב ראש השנה ,בתפילה על ציונו הקדוש ,ולהתפלל שם ,שנזכה להתעורר בתשובה אמיתית כרצונו יתברך ,וכרצון הצדיק האמת ...והנה ,אף שאנו אנוסים במניעה הזאת ,וכמעט שאין בחירה על זאת, אבל בטח נשאר לנו דבר שנוכל לקיימו ,ולכן כשנתבונן בספרי רבינו ז”ל ובספרי תלמידו הקדוש ,נראה לדעת ,שאין לך דבר שעומד בפני הרצון ,והפירוש הוא ,שאף שיש איזה מניעה על איזה דבר ,אבל על ה’רצון’ אין שום מניעה ,היינו שאין לנו לעזוב הרצון והחשק בשביל המניעה’ - - - על הדלת ,וכשזו נפתחה לפניו ,ביקש מבעל הבית לראות את ‘סחורותיו’ מאות מחסידי ברסלב התגוררו בוורשה, מתוכם :החסיד הדגול רבי מתתיהו ברזסקי, גאון וקדוש ודבוק בכל לבו ברבינו ,רבי מתתיהו עבר לדור באומן ,מאוחר יותר הוגלה לסיביר ועקבותיו לא נודעו .גם אחיו, רבי יצחק גרשון ברזסקי ,ובנו יעקב זאב התקרבו לחסידות ברסלב .ר’ יצחק גרשון שימש כבעל תפילה בקיבוץ בלובלין .כן התגוררו בוורשה :ר’ ישראל דוד גרינהויז ,ור’ שלמה יהודה האפמאן ,שניהם מבעלי תפילה בקיבוץ בלובלין ,ר’ אליהו קאמינקאווסקי, ר’ אברהם ישעיה לינדוואסער ,ר’ אליעזר פרץ וועסטינצוויג ,ר’ אליהו קוטיינר ,ר’ אלחנן טרעבלינסקי ,ר’ אליעזר ליפא פיש, ר’ אברהם חיים שארפשטיין ,ר’ אברהם רובינשטיין ,ר’ אליעזר יהודה אלטערוויין ,ר’ אהרן פערלמאן ,ר’ אליעזר ליפא בורשטיין, ר’ אברהם יצחק גערשטיין ,ר’ אברהם מרדכי האכצייט ,ר’ אברהם יצחק מלינעק ,ר’ אהרן משה פרוזשינסקי ,ר’ אברהם געלערמאן ,ר’ אברהם נטע איוואנטיק ,ר’ אריה ראזענבערג, ר’ אליעזר משה גאלדשניידער ,ר’ אריה אלימלך פינקעלשטיין ,ר’ אלעזר מאיר מיאדאווניק ,ר’ אפריים בורשטיין ,ר’ אשר מילגרוים ,ר’ אברהם נחום פשעוואזמאן, ר’ אברהם בלומענשטיין ,ר’ אברהם יוסף קליינמאן. סיפר החסיד רבי יצחק גלבך ,כי בבחרותו, כאשר למד בוורשה ,ראה פעם יהודי ההולך רבי יצחק שם לב ,כי ביני לביני ,מדבר ‘רוכל’ זה בינו לבין עצמו ,הוא הסתקרן לדעת את פשר הדבר ועקב אחרי אותו יהודי ,עד שהגיע אל ביתו, ששכן במרתף נמוך מתחת לפני הקרקע .נקש הנער ר' יצחק גרשון ברזסקי ברחוב ,כשהוא מוביל עגלה עם ‘אלטע זאכן’- חפצים ישנים למכירה ,ומידי פעם מכריז על מרכולתו .רבי יצחק שם לב ,כי ביני לביני, מדבר ‘רוכל’ זה בינו לבין עצמו ,הוא הסתקרן לדעת את פשר הדבר ועקב אחרי אותו יהודי, עד שהגיע אל ביתו ,ששכן במרתף נמוך מתחת לפני הקרקע .נקש הנער על הדלת, וכשזו נפתחה לפניו ,ביקש מבעל הבית לראות את ‘סחורותיו’ ,ה’רוכל’ שטביעת עין היתה לו בבני אדם ,הבין שלא זו הסיבה שהביאה את הנער אל פתחו ,ושאל אותו לחפצו. קאמינקאווסקי ,ר’ פסח ראווינסקי ,ר’ פינחס ווינפעלד ר’ פינחס פעפער ,ר’ צבי בארנשטיין ,ר’ צבי גיבערשטיין ,ר’ צבי צוקר (עלה לא”י וניצל מגיא ההריגה) ,ר’ ראובן געשייד ,ר’ רפאל יצחק קארינבלוט ,רבי רפאל לאנדא ,ר’ שלמה זלמן שערפינסקי ,ר’ שלמה גערשטיין ,ר’ שמחה גוטהארץ ,ר’ שרגא פייבל פיינער ,ר’ שלמה קאמינקאווסקי ,ר’ שמואל מיטעלפונקט ,ר’ שכנא חיים קארקוליאטור, ר’ שלום העשל הכהן ,ר’ שמואל מרדכי טריאנאווסקי ,ר’ שמחה קאמינקאווסקי, ר’ שלמה אריה מידא ,ר’ שמואל אלטער קלייטמאן ,ר’ שמעון פעפער. ‘שמעתי אתכם מדברים בינכם לבין עצמכם’ אמר לו רבי יצחק‘ ,סקרן אני לדעת אל מי דיברתם’. ‘אהה נערי היקר ,אסביר לך את מנהגי’: הרבי הקדוש רבי נחמן מברסלב ,לימדנו להשיח את כל לבנו בכל יום לפני ה’ ,לכן, תוך כדי עבודתי מפרש אני שיחתי לפני בורא עולם שאזכה לעבדו בלב שלם’ .אותו ‘רוכל’, היה לא אחר מאשר החסיד רבי בצלאל פפר, מיקירי אנ”ש בוורשה. עוד מחסידי ברסלב בוורשה ,היו :ר’ גרשון עמנואל סטאשעווסקי ,ר’ דוד גדליה שטיינזאלץ ,ר’ דוב ליבערמאן ,ר’ דוד דוב פרייטאג ,ר’ דוד האפמאן ,ר’ דוד אצאפ ,ר’ דוד געלבלום ,ר’ דוד שלמה ספעקטאר ,ר’ דוב זילבערמאן ,ר’ זאב זיגעלמאן ,החסיד הגדול רבי לייבל צערטנר ,שנסע לאומן והיה מגדולי העובדי ה’ ,אחיו :ר’ חיים צערטנר ,ר’ חיים זאב געלבענדארף ,ר’ זאב רויזנבערג, ר’ חיים דוד זאב לעוו ,ר’ חיים פעלדמאן ,ר’ חיים זיידענווארים ,ר’ יחיאל זיידענווארים, ושני בניו :אשר ובנימין ,ר’ חיים הערינגפעלד, ר’ חיים שמואל נתן לעווערטאווסקי ,ר’ יעקב ציגלער ,ר’ ירחמיאל יעקב דאמבראט, ר’ יהודה צבי מייננעמער ,ר’ יצחק אייזיק איילבוים (ניצל מגיא ההריגה) ר’ יצחק לאטהע ,ר’ יצחק מנחם שטיינזאלץ ,ר’ יוסף חיים בורשטיין ,ר’ יהודה אריה סענדאטש ,ר’ יעקב יצחק אלטער לייב ,ר’ ישראל שלמה קלינגער ,ר’ ישראל פסח ראווינסקי ,ר’ יהודה אריה ליאנאייל ,ר’ יוסף אריה לינדוואסער, ר’ יחיאל יצחק אייזיק פיינער ,ר’ יוסף יהושע נאאוטשיטשעל ,ר’ יצחק שלמה זיגעלמאן ר’ ישראל אברהם ערינבערג ,ר’ יוסף פראש ,ר’ יעקב וואסערמאן ,ר’ יעקב יצחק לאזעווניק, ר’ יוסף קארנדרעקסלער ,ר’ ישראל אריה זילבערבערג ,ר’ יוסף דוד זילבערבערג, ר’ משה חיים זילבערבערג ,ר’ יצחק ברוך טילבער ,ר’ יהודה הערמאן ,ר’ ישכר שלמה בורשטיין ,ר’ ישכר ראשיצקע ,ר’ ישראל ר' אברהם יעקב גולדרייך הערשענבארן ,ר’ יצחק מאיר זיבערשטיין, רבי יצחק גלבך( ,נמלט לרוסיה ,ניצל מגיא ההריגה ועלה לארץ ישראל) ר’ יחזקאל פעטער ,ר’ יחיאל מאיר ווייסמאן ,ר’ יואל מינץ ,ר’ יעקב יחיאל ראזאמנע ,ר’ יהודה אריה שטאזינגער ,ר’ יקותיאל יעקב נערווער, ר’ יצחק מאיר פרישבלט ,ר’ יוסף קוטיינער, ר’ ישראל ברייער ,ר’ יוסף ווירטה ,ר’ ישעיה דוד מיעדזיאנסקי ,ר’ מרדכי יוסף ליכטשטיין, ר’ מנחם מענדרזשעזשיצקי ,ר’ משה צוקערמאן ,ר’ מרדכי נתן דוד איגעלניק (עלה לא”י לפני המלחמה ,וניצל מגיא ההריגה), ר’ משה בצלאל שארפשטיין ,ר’ מרדכי סטאשעווסקי ,ר’ משה ראשינער ,ר’ משה דוד לאקארעוויטש ,ר’ משה וואלדינגער ,ר’ מאיר יוסף האפמאן ,ר’ משה וויינשטאט ,ר’ משה בוים ,ר’ מרדכי יעקב קוטיינער ,ר’ מאיר פרומערמאן ,ר’ משה עלנארט ,ר’ מנחם מנדל גאנץ ,ר’ משה זאב האכנסלאבער, ר’ נחום גאלדפארב ,ר’ נח זונשיין ,ר’ נטע גולדשטיין ,ר’ נפתלי זאב קרייקערמאן ,ר’ נתן דוד זשערניצקא ,ר’ נחמן ראזמאנע ,הבחורים נחמן ונתן ודוד ,בני רבי יצחק ברייטר ,הבחורים נחמן וראובן מאיר בני רבי אהרן לייב ציגלמאן. במכתבו כותב ראובן מאיר לחבירו‘ :זכיתי על ידי אדוני אבי מורי נרו יאיר ,וע”י שברוך ה’ ביתנו בית ועד לחכמים ,ומתוך כך הרבה זכיתי לשמוע ולשמש תלמידי חכמים ,כידוע לכבודו כל זאת היטב ,ועי”ז נקבע בלבי גודל יקרת וקדושת רבינו ז”ל ,ולימודיו הקדושים ועצותיו האמיתיות .ועל זאת אודה יה שזכיתי להיות בין הנמנין ומקורבים להצדיק האמת’... עוד מחסידי ברסלב בוורשה :ר’ פסח ר’ אברהם יצחק פראש ,ר’ אריה לייב שיינבערג ,ר’ בנימין עוזר קארלסברון ,ר’ דוד צבי רייזנער ,ר’ זאב דוב לינדוואסער (נסע לאומן והשתקע בה) ,ר’ חיים משה גאנץ ,ר’ יחיאל ציגלמאן ,ר’ יחיאל אייזיק פיילער ,ר’ יהושע קאלושינער ,ר’ יוסף אריה לינדוואסער, ר’ יוסף אריה גאלדשטיין ,ר’ יחיאל משה געלבפיש ,ר’ מנחם מנדל בעקער ,ר’ משה עלגארט ,ר’ מנשה שטרנליכט ,ר’ מרדכי דוד בלומנקראנץ ,ר’ משה העפנער ,ר’ שלמה ווישינסקע ,ור’ שלמה שפייזער. לענטשנע מחסידי ברסלב בלענטשנא :ר’ אברהם מאיר דארפשניידער ,ר’ אהרן לעווין ,ר’ אברהם יצחק פרענק ,ר’ ברוך איידלשטיין, ר’ דוב בערל מאיל ,ואחיו ר’ יעקב מאיל ,ר’ חיים וועלטשער ,ר’ ירחמיאל ראבינאוויטש, ר’ ישראל דארפשניידער ,ר’ שמואל מרדכי קארינבלוט (ניצל מגיא ההריגה ועלה לארץ ישראל). גראדזיסק עיר זו היתה מוצאו של החסיד רבי לוי יצחק בנדר שהתקרב לחסידות ברסלב ,ע”י ר’ יצחק קרקובסקי בעת שלמד עמו בישיבת מאקוב. מחסידי ברסלב בגראדזיסק :ר’ אברהם יצחק פראש. גארוואלין מבין חסידי ברסלב בעיר זו :ר’ ישראל יצחק מגארוואלין. לודז’ בעיר הגדולה לודז’ ,מריכוזי היהדות בפולין, היה קיבוץ גדול של חסידי ברסלב ,החסיד הנלהב רבי שמחה בארינשטיין מלודז’ ,הקים בעירו את ‘ועד מפיצי ספרי מוהר”ן בפולין’, שתפקידו היה לאסוף כסף מידי החסידים לטובת הדפסת ספרי רבינו ,ולשלוח אותו למדפיס המסור רבי אהרן לייב ציגלמאן. חברי הועד היו :ר’ שמחה ואחיו ר’ משה חיים בארינשטיין ,ר’ ירחמיאל גרינוואלד ,ר’ דוד בוכהאלטר ,ר’ יודל בראנדוויימאן ,ר’ מרדכי דאמב. בלודז’ אף היה בית חסידים של ברסלב, שם היתה ישיבה לצעירי הצאן ,בה היו יושבים והוגים בתורה ובדעת רבינו הקדוש. עוד מחסידי ברסלב בלודז’ :החסיד הגדול ר’ שלמה גבריאל (בסוף ימיו עבר לגור בוורשה ושם נסתלק) ,ר’ אברהם בנימין קאהן ,ר’ אברהם מרדכי פעפער ,ר’ איסר חנוך בארינשטיין ,ר’ אברהם נתן גערטנר ,ר’ אלחנן האללא ,ר’ אברהם כהנא ,ר’ אביגדור בעסערמאן ,ר’ אברהם יעקב גודלרייך ואחיו ר’ קלמן (עלו לארץ הקודש וניצלו מאימי השואה) ,ר’ אליעזר בוכהאלטר ,ר’ אפריים פישל קויפמאן ,האחים ר’ אהרן ור’ אשר ליובאוונע ,ר’ ברוך געלבארד ,ר’ בנימין כהנא ,ר’ דוב בעריש וולקאוויטש ,ר’ דוב בעריש וורשאווסקי ,ר’ דוד שרעדזקי ,ר’ דוד יעקב בעקערמאן ,ר’ זאב גאנצארסקי ,ר’ יחיאל אלכסנדר צערטנר ,ר’ ישראל אלקנה האלפערין ,ר’ יחיאל דאמב ,ר’ יהודה מאיר גערנטר ,ר’ יהודה אריה בערגמאן ,ר’ יעקב זאב בזשעסקי ,ר’ יחיאל בעקערמאן ,ר’ יעקב ליפשיץ ,ר’ יחיאל נייבערג ,ר’ יחיאל מיכל זיסקינד ,ר’ יחיאל אברהם אייזענבערג, ר’ ישראל יהודה לאבערשטיין ,ר’ יוסף דוב ראזנבוים ,ר’ יעקב משה שידלובסקי ,ר’ ישעיה דיאמנט ,ר’ יעקב שלמה נייבערג ,ר’ יחיאל יעקב לובלינסקי ,ר’ יעקב זאב פוקס, ר’ יחיאל נתן כהנא ,ר’ יצחק שולץ ,ר’ יהודה אריה אייזענבערג ,ר’ יעקב שלום שעראדזקי, ר’ יחזקאל דוד קויפמאן ,ר’ ישראל יהודה פעפער ,רבי יהודה אריה ווינגאראדזקי ,ר’ ישעיה קויפמאן ,ר’ יצחק מאיר גרינמאן ,ר’ יוסף אימבער ,ר’ משה אהרן ציטרינאווסקי ,ר’ משה אהרן שאטא ,ר’ משה קויפמאן ,ר’ משה שעראדזקי ,ר’ משה מנחם בזשעסקי ,ר’ משה צבי גאלדמאן ,ר’ משה נחמיה קאהן ,ר’ מנחם שטראסבערג ,ר’ משה זלאטניק ,ר’ משה חיים כענטשינסקי ,ר’ נפתלי צבי ליובאוונע, ר’ נח קויפמאן ,ר’ עמנואל צבי טייטלבוים, ר’ עזריאל לעסמאן ,ר’ צבי בוכהאלטער ,ר’ יצחק מנחם בעגאן ,ר’ יוסף יצחק קערשבוים, ר’ יצחק שולטשטיין ,ר’ ברוך בנדיט ווינטער, ר’ יצחק וואלף ,ר’ גבריאל קענפנר ,ר’ גדליה ספיר ,ר’ אליהו קוטינער ,ר’ הלל גאלדמאן, ר’ זאב ליברמנטש ,ר’ נחמן יהודה נייברג ,ר’ שמואל אליעזר יצחק סעגאל ,ר’ שמעון חנוך קוטאס ,ר’ שלמה לעווין ,ר’ שלמה נייבערג ,ר’ שלמה איזעראוויטש ,ר’ שלמה צבי וויינריב ,ר’ שרגא פייויש פוקס ,ר’ שרגא פייבל אייזנבערג. בלודז’ -באלוט התגוררו :ר’ אליעזר ליפמאן יורקעוויטש -בשנת תרפ”ח הדפיס תיקון הכללי עם פירוש רש”י ,ופירוש על המזמורים באידיש מדוברת ,בשנת תרצ”ד הדפיס ר’ אליעזר ליפמאן את הקונטרס ‘שומרי משפט’ ,ובו הנהגות טובות המלוקטות מספרי רבינו .כן דרו בלודז’ -באלוט החסיד הגדול רבי אלתר בן ציון קראסקאפ ואחיו ר’ אברהם משה ,ר’ אליהו בן ציון וויסעלמאן ,ר’ אליהו אהרן בראף ,ר’ דוד מארקאוויטש ,ר’ דוד יחיאל לערמאן ,ר’ יהודה געלערמאן ,ר’ ישעיה יארקעוויטש ,ר’ ישראל צבי יארקעוויטש ,ר’ יצחק יוסף הירשבוים ,ר’ יוסף מאיר פעפער, ר’ ישראל שטיין ,ר’ לוי יצחק שטערן ,ר’ לייביש לאבערשטיין ,ר’ מנשה קאטשינסקי ,ר’ משה בערגער ,ר’ משה צבי בעקערמאן ,ר’ מרדכי דוב לוקסנבערג ,ר’ משה פאזנאנסקי ,ר’ נתן יארקעוויטש ,ר’ צבי דוד רוזנער ,ר’ בעריש לינשיצער ,ר’ זושא צערטנר. “אחי ורעי ,אין בפי די מילים לתאר את המחזה השמחה והחדוה ר' יהודה זילברמן וההתעוררות שהיה בליל שבת ...ממש חיות הנפש, לבי נתמלא גיל וחדוה ,עד לבכות מגודל הנחת רוח”... בשנת תרפ”ו ביקר החסיד רבי לייבל רוזנפלד מארץ ישראל ,בעיר לודז’ ,בראותו כיצד מלהטת אשו של רבינו בעיר זו נתפעמה רוחו ,והוא סיפר באיגרת לחבירו רבי ישראל בער אודסר מארץ ישראל‘ :הייתי בלודז’ שבת פרשת תרומה ,אחי ורעי ,אין בפי די מילים לתאר את המחזה השמחה והחדוה וההתעוררות שהיה בליל שבת ,אכלתי בלילה אצל הרשל בוכהאלטער נ”י ,בלי עין הרע, שולחן ה’ ,כביכול ,מסובין בנים ובנות היודעים ומבינים ענייננו בדעת האמת ,ממש חיות הנפש ,לבי נתמלא גיל וחדוה ,עד לבכות מגודל הנחת רוח שהיה לי מזה ,ובשבת בבוקר בבית החסידים התפילה בהתעוררות והתרוממות ובאחדות ,וביניהם נפשות מביני דבר בדעת ,וספרי רבינו הקדוש בהתמדה ,אין באפשרות להעלות על הכתב ...נפשי כלתה אליכם ידידי ורעי ,שתזכו גם אתם לראות בעיניכם כל זאת; הבית החסידים מלא מפה אל פה מבלי אפס מקום ,עומדים צפופים’... לובלין לא יכול לחיות בלי ספר המדות -רבי צדוק העיר לובלין שזכתה לכינוי ‘ירושלים דפולין’ ,היתה מן הערים הראשונות בפולין, בהן החל לזרוח אורו של רבינו .בעיר הגדולה לובלין אף התקיים ה’קיבוץ’ בראש השנה, בכל אותן השנים שלא התאפשר לנסוע לאומן ,עקב סגירת הגבולות. מן המקורבים הראשונים בעיר זו ,היה החסיד ר’ יודל זילברמן ,בהיותו אברך צעיר, היה ממקורביו ומבאי ביתו של הגה”ק ר’ צדוק הכהן מלובלין זצ”ל ,ר’ צדוק היה מגדולי מעריצי רבינו הקדוש בפולין :האות הראשונה בספרו ‘צדקת הצדיק’ היא מן הספר לקוטי הלכות הלכות פסח .וספרי רבינו לא משו מעל שלחנו (ספר אוצר המחשבה) .כעדותו של רבי יודל זילברמן ועוד מחסידי ברסלב בלובלין ,היו ספרי רבינו שברשותו של רבי צדוק בהגהות וחידושים שחידש בהם תוך כדי לימודו. על ‘ספר המדות’ ערך רבי צדוק מראה מקומות ,ובערוב ימיו ,כשנכנס אליו רבי יודל, ביקש ממנו שיתן לו את ה’ספר המדות’ שלו עם המראי מקומות בכתב ידו ,כדי להביאו לדפוס ,כששמע רבי צדוק בקשתו ,נענה: ‘ספר זה יקר לי מאד ואיני יכול לחיות יום אחד בלעדיו ,היות שהוא היחידי שברשותי ,אסכים לתיתו לך ,בתנאי שתביא לי אחר במקומו’. רבי יודל עשה כדבריו ,ובעקבות זאת הובא לדפוס כעבור זמן קצר ספר המדות עם מראה מקומות מרבי צדוק. הגאון ר’ אליהו כי טוב זצ”ל אף סיפר כי אביו ראה בין כתביו של רבי צדוק ,פירוש על הספר הקדוש ליקוטי מוהר”ן. ציון רבי צדוק הכהן מלובלין ניגונו הטמיר והנעלם ,שבכוחו להוציא נפשות מ’שאול תחתיות’... כשחזר אחד מחסידי ברסלב בלובלין מאומן ,לאחר שהיה שם בראש השנה ,אמר לו רבי צדוק‘ :רואה אני עליך שאתה בא מרבי חי!’. הוא הסתיר את הספר בפינת ארון הספרים ,כדי לשוב ולעיין בו ,אך למחרת, גילה שהספר נעלם. החסיד ר’ יודל זילברמן ,שהתקרב בכל לב לרבינו הקדוש ,זכה להיות בין הראשונים במדינתו שנסעו לאומן( .מאוחר יותר עלו הוא ואחיו לארץ הקודש). *** לובלין היתה ערש התקרבותו של החסיד הגדול רבי יצחק ברייטר לאורו של רבינו. היה זה בתקופה בה היה יושב והוגה בתורה בהתמדה בבית המדרש של רבי צדוק הכהן, כאשר מצא לפתע ספר בלתי מוכר ,הוא פתח אותו ולנגד עיניו עמדו המילים הבאות: ‘ודע שיש שני מיני אפיקורסות; יש אפיקורסות שבא מחכמות חיצוניות ,ועליו נאמר‘ :ודע מה שתשיב לאפיקורס’ ...אבל יש עוד מין אפיקורסות שבא מהחלל הפנוי’... רבי יצחק התמלא צער עצום ,ולא חדל לדרוש אחר הספר המופלא. כעבור תקופה ,אינה ה’ לידו את הספר ‘פרפראות לחכמה’ על ליקוטי מוהר”ן. לאחר דרישות וחקירות ,נודע לו על שמעו של רבינו ,ועל ידי מכתב שכתב לאומן ,נוצר הקשר בינו לבין חסידי ברסלב ,הם השיבו לו מכתבים מלאים דעת ואמונה ממקור החכמה ,וכן שלחו לו את ספרי רבינו .רבי יצחק שהיה מספר שוב ושוב בהתפעלות על דרכי ההשגחה שקשרה בינו לבין אנשי הצדיק ,היה מוסיף‘ :המכתבים של אנ”ש באומן הלהיבו את לבי לבוראי ,אך יותר מכל השפיעו עלי דבריו של רבי שמשון ברסקי שכתב לי לאמר :אם יזכה לבא למחננו ,יבחין בין האמת לשקר’ - - - הוא הסתיר את הספר בפינת ארון הספרים, כדי לשוב ולעיין בו ,אך למחרת ,גילה שהספר נעלם רבי יצחק שהיה בעל מחשבה גדול ,ולא פעם הציקוהו קושיות וחקירות שונות ,שתה בצמא את דבריו הנשגבים והעמוקים של רבינו ,וכשהגיע אל סעיף ה’‘ :ודע שעל ידי הניגון של הצדיק שהוא בחי’ משה ,הוא מעלה את הנשמות מן האפיקורסות הזאת של החלל הפנוי שנפל לשם’ ...התמלא השתוקקות לדעת מיהו אותו צדיק ,ומהו ר' יחזקאל מנדליאל ישיבת חכמי לובלין בעקבות התקרבותו התקרב גם חבירו רבי שמואל אליהו מנדלאייל ואחיו רבי יחזקאל מנדלאייל ,הם חברו לחבורה אחת יחד עם רבי יודל זילברמן ,ואחיו ר’ שלמה שהתקרב בעקבותיו ,רבי אהרן לייב ציגלמאן ורבי יצחק מאיר קורמן וחסיד נוסף בשם רבי לייביש שהתקרבו לברסלב באותה תקופה. שמונה מקורבים אלו נסעו לקראת ראש השנה תרס”ז לאומן ,והיה להם חלק גדול בהמשכת אורו של רבינו במדינתם. באותה תקופה כתב להם החסיד המופלא רבי ישראל קרדונר מארץ ישראל‘ :אחי ורעי ,שמוע שמעתי שתהילה לא-ל נתגלה קצת מדעת רבינו הקדוש במחניכם ,הוא העיר לובלין ,ומאד מאד רציתי להתראות עמכם ועל כל פנים לבא לכם במכתביי ,אולי נקבל מה, דין מן דין כמצווה עלינו מפי רבינו הקדוש’.... עוד מחסידי ברסלב בלובלין ,היו :ר’ שמעון צבי מנדלאייל ,ר’ אלימלך קדישויץ’ ,ר’ אהרן ברייטר אחיו של רבי יצחק ,ר’ אברהם דוד רוזנבלאט ,ר’ אביגדור אליעזר האנדילסמאן, ר’ אפריים מיטלמאן ,ר’ אלכסנדר נישעווע ,ר’ אהרן לווין ,ר’ אברהם הערצמאן ,ר’ אברהם ראזנוואסער ,ר’ בן ציון סאמבורסקע ,ר’ גאדיל גאלדבערג ,ר’ דוד סאטאנאוויטש ,ר’ דוב גוטערמאן ,ר’ הלל גוטערמאן ,ר’ חנוך העניך גוטערמאן ,ר’ חיים יחיאל טענענבוים, ר’ חיים יצחק קריסטאל ,ר’ חיים האבערמאן, ר’ יצחק מאיר לווין ,ר’ יחיאל גרינוואלד ,ר’ ישיעה גרינוואלד ,ר’ יצחק ברענער ,ר’ יהושע פישל האבערמאן ,ר’ ישראל גרינבוים ,ר’ יצחק בערגמאן, ר’ יחזקאל טרייסמאן ,ר’ יצחק אהרן גאלדפארב ,ר’ יהודה אריה לאטערמאן ,ר’ יהודה בלייכמאן ,ר’ שמואל מרדכי קורנבליט ,ר’ ישראל נחמן קורנבליט ,ר’ יוסף דוד מנדלאייל ,ר’ יהושע העשיל פראנק ,ר’ יהושע רייז ,ר’ מרדכי קופעמאן, ר’ דוד סאטאנאוויטש ,ר’ נח קורלענדער ,ר’ צבי אריה ראט ,ר’ צדוק שטאמפטער ,ר’ שלמה שטאמפטער ,ר’ שמואל יצחק פרידמאן ,ר’ שלמה יחזקאל לווין ,ר’ שרגא פייבל שטירפמאן ,ר’ שמעון ראט ,ר’ שמואל זיידל ,ר’ שמואל פרץ זילבערמאן ,ר’ אפריים פישל ווישעגראד ,ר’ אהרן בן ציון שעפלער ,ר’ אברהם אייזנגארן, ר’ יעקב בלומעלעס ,ר’ מרדכי צבי וויינגארטן, ר’ משה אהרן האלבערסבערג ,ר’ נתנאל מאטיוועצקי ,ר’ נפתלי הירץ ראזענבערג ,ר’ נחמן רונזבלאט ,ר’ צבי דוב ווישעגראד. נשמת אפם ברבינו הקדוש .מי שהבעירו את שלהבת הצדיק בעיירה זו ,היו החסיד הגאון המופלא רבי אברהם יצחק ווייסזאנד ,והחסיד המופלא רבי דוד קליינמאן. טעביל אייזנמאן ,שהיה לומד בחברותא עם הגאון מאוסטרובצא ,אחיו ר’ פסח מאיר אייזנמאן ,ר’ בירך רובינזון (ניצל מגיא ההריגה) ואחיו ר’ ישראל דוד ,ר’ עימנואל קורנבלום ,ר’ בלובלין התגורר החסיד רבי נתן ברסקי בנו של רבי שמשון ,תודות לקשרי המכתבים עם אביו ,נותרו רבים מדברי האמת והאמונה שכתב רבי שמשון ,לדורות( .ר’ נתן ברסקי ניצל בנסי נסים מאיימי השואה ,ועלה לארץ הקודש). בלובלין נוסד במשך הזמן בית מדרש על שם רבינו הקדוש ,ששקק חיים עד למלחמה, ובין כתליו התקרבו רבים מבני העיר לחסידות ברסלב. אוסטרובצה באוסטרובצה ליהטה אשו של רבינו עד לפרוץ המלחמה ,בלבם של חסידי ברסלב שדרו בה; היו אלו תלמידי חכמים ,עובדי ה’ ומתבודדים מופלגים ,שהיו דבוקים בכל מגדולי גאוני פולין היה רבי אברהם יצחק, כבר בבחרותו בלט בחריפותו העצומה ,ורבה של לודז’ עיר מגוריו -רבי אליהו חיים מייזל, המליץ לאביו לשלחו לראדין ,לישיבתו של החפץ חיים .שמונה שנים עשה רבי אברהם יצחק חיל בלימודיו בראדין ,ולא שב אל ביתו עד לסיום תקופה ארוכה זו. לאחר שובו ללודז’ ,החל לומד בבית המדרש דחסידי אוסטרובצא בעיר .כשהגיע הגאון רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא ללודז’, דיבר עמו הנער בדברי תורה, והגאון מאוסטרובצא התמלא התפעלות מידיעותיו ולקחו לחתן לבת גיסו. בלודז’ זכה רבי אברהם יצחק להתוודע לדרך רבינו בזכות החסיד הגדול רבי שלמה גבריאל ,ומאז יקדה האש הקדושה בלבו ,והוא קירב רבים לחסידות ברסלב. לאחר נישואיו התיישב באוסטרובצא ,והחל משקה מתורתו לבחורי העיירה ,עד מהרה נתחבב על כל תושבי אוסטרובצה ,וכולם נכספו שילמד את בניהם. רבי אפרים'ל מפעשדבורז אברכים ובחורים יקרים נתקרבו על ידו לחסידות ברסלב ,ביניהם ר’ משה דוד יחיאל משה אייזענמאן ,ועוד. לאחר הסעודה היה אומר רבי אברהם יצחק שהולך לנוח קצת שהוא עייף ,אבל אח”כ ,אחר איזה שעה ,בעת שבא בחזרה ,ראינו שהיו עיניו אדומות מבכיות ,זה היה לו התבודדות ,ולא היה מפרסם כלום’ תלמידו ר’ בירך רובינזון כותב על גאונותו העצומה ,ענוותנותו ותמימותו‘ :אני זוכר עוד ששאלנו התלמידים אותו על איזה גמרא, ואמרנו לו איזה תיבות שלשה או ארבעה מהעניין ,והיה משיב לנו באיזה דף ,באיזה מקום מהדף למעלה או למטה ,ובאיזה שורה’... ‘חברי מרדכי קריינדל היה חלש והיה נצרך לאויר ,בכן ביקש אביו ממורי ורבי אברהם יצחק שילך בכל פעם ליער לשאוף אויר, ונתן לנו חלות ומיני מתיקה לעשות סעודה בהיער ,וכן עשינו .לאחר הסעודה היה אומר רבי אברהם יצחק שהולך לנוח קצת שהוא עייף ,אבל אח”כ ,אחר איזה שעה ,בעת שבא בחזרה ,ראינו שהיו עיניו אדומות מבכיות ,זה היה לו התבודדות ,ולא היה מפרסם כלום’. ‘ועניוות שלו אין לשער ,היה אוחז עצמו לקטן אפילו בפני הקטן ממנו ,הרבה פעמים כשבא מהמקוה בערב שבת קודש ,בא בלי כתונת או בלי גרביים ,ואמר שנאבדו ,אבל באמת ,כשראה אחד שאין לו כתונת ,או שהיה קרוע ,או שלא היה לו גרביים ,אז נתן להאיש משלו’... רבי אברהם יצחק יסד יחד עם החסיד רבי משה רוזנברג ,רבי יצחק ברייטר ,רבי אהרן לייב ציגלמאן ,ורבי משה אהרן ציטרינבוים מרדומסק ,את ישיבת ברסלב באוסטרובצה שנקראה בשם ‘הלכתא כנחמני’ .הגאון רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה תמך רבות בישיבה זו וסייע בהחזקתה. הישיבה מנתה כשישים תלמידים ,רובם מן העיר לודז’ .ר’ בירך רובינזון כותב‘ :והמשגיח הכללי היה ר’ יצחק ברייטר זצ”ל ה’ יקום דמו, באותה העת שהיה משגיח באוסטרובצה ,היה זכות לשמוע ממנו דיבורים חדשים ,דיבורים חמים ,איך היה לומד בליקוטי מוהר”ן וליקוטי הלכות ושאר ספרים ,וגם שיחות. וגם אני בעצמי ,הגם שהייתי עוד צעיר באותו זמן ,אחר הנחת התפילין (בר מצוה) דיבר עמי הרבה ,והלכתי עמו מהיער על רבי יוסף ווסילסקי התבודדות ,ופעם אחת רציתי לשמוע ממנו מה מדבר ,לפי שבאמת אז לא ידעתי הרבה, אפילו מה זאת התבודדות ,באיזה לשון צריכים לדבר ומה צריכים לדבר ,ולא שמעתי כלום, רק שמעתי אותם הדברים :רבונו של עולם! רבונו של עולם! ואמר לי :לך הלאה קצת’. עוד מחסידי ברסלב באוסטרובצה ,היו ר’ חיים יושע ויינברג ,ובניו ר’ משה מנחם שהיה תלמיד חכם ובקי בהלכה מובהק, זכה לנסוע לאומן ולהיות על ציון רבינו ,ואחיו ר’ ישראל יהודה ,הם נתקרבו לברסלב ע”י רבי דוד קליינמאן ‘חוקק המצבות’ ,חסיד נלהב שבביתו היו מתאספים מפעם לפעם ומדברים בתורת רבינו הקדוש .עוד מחסידי ברסלב באוסטרובצה :ר’ צדוק מנחם ,ר’ אריה גולדוואסער, עליהם מספר ר’ בירך“ :היו חברים מדובקים אחד לחבירו כשני אחים ,היו לומדים יחד ,היו מתפללים יחד ,ומקיימים התבודדות וגם ‘הנעור בלילה’ הרבה פעמים ,וגם הרבה פעמים הלכנו לשדה בלילה לקיים ‘הנעור בלילה’”. ר’ משה אייזנמן ,ר’ ישראל רוזנברג ,ר’ יצחק אייזיק גרינבוים ,ר’ יחיאל מאיר הלפרין, ר’ יחיאל משה ציטרינבוים ,ר’ מרדכי קריינדל, ר’ שמואל חיים גלייטמאן (אלקוש) ,ר’ עמנואל קורנבלום ובנו ר’ יהושע ,ר’ ישעיה סארדניבער ,ר’ יעקב צוקרמן. ר’ בירך רובינזון ,בן העיירה אוסטרובצה מספר על החסיד ר’ דוד קליינמאן‘ :בזמן שאני התחלתי להכיר אותו היו שנותיו בערך חמישים ,איך היה התקרבותו איני זוכר היום, אפשר על ידי רבי ישראל קרדונר זצוק”ל ,וגם על ידי רבי בן ציון אפטר ,ר’ דוד היה נקרא ר’ דוד’ל ,והיה צדיק במעשיו ,היה בפשטות ובתמימות .היה מקורב בכל לב ונפש, כל האסיפות הראשונות היו אצלו בבית, הסעודות היו ג”כ אצלו ,אשתו הצדקת היתה מלאה שמחה שיכולה לאפות ולבשל עבור אנשי שלומנו מברסלב ,כמעט כל הבית היה הפקר ,ומקודש עבור ברסלב ,והשמחה היו יכולים למשש בידיים ,שאי אפשר לצייר רק מי שהיה שם’. הירשענבום ,וחסיד בשם ר’ משה אליעזר. תקופה מסויימת התגורר בעיירה זו החסיד רבי בן ציון אפטר. אפטא בעיר זו התגורר ר’ יחזקאל ארבייטמאן, אביו של החסיד רבי בן ציון אפטר ,ר’ יחזקאל ובנו ר’ בן ציון שנמנו על חסידי מאדזיץ התקרבו לדרך רבינו הקדוש ,ונסעו לאומן להשתטח על ציון רבינו ,לפני נסיעתם לא נכנסו לרבם כדי לקבל ממנו ברכת פרידה ,מחשש שמא יעכב בעדם מלנסוע. כשחזרו מאומן וסיפרו לאדמו”ר ממאדזיץ על נסיעתם ,שאל אותם בתמיהה‘ :מדוע לא סיפרתם לי קודם לכן ,והייתי שולח עמכם קוויטל?’ בספרו ‘דברי ישראל’ מביא הוא מדברי רבינו הקדוש. החסיד ר’ בירך רובינזון סיפר כי כשביקר החסיד הגדול רבי ישראל קרדונר בפולין ,נסע במיוחד לאפטא ,כדי לחזק את רבי יחזקאל ארבייטמאן בהתקרבותו לדעת רבינו .וכשיצא מן העיר ,ליווהו כמעט כל בני העיר ברוב החיבה והכבוד שרחשו אליו. *** אוטבוצק בעיירת מרפא זו ,הנמצאת סמוך לוורשה, התגורר החסיד הגדול רבי יצחק קרקובסקי, גאון וחריף ועובד ה’ מופלא ,מתוך עניות ודחק ,רבי יצחק היה כמעיין המתגבר בתורת רבינו ,ולעתים קרובות היה שולח לחביריו גליונות שלמים מלאים חידושי תורה על פי הקדמות רבינו הקדוש. באוטבוצק ,התגורר תקופה מסויימת החסיד ר’ שלמה יהודה הופמאן ,מבעלי התפילה בקיבוץ בלובלין. ראדאם מחסידי ברסלב בראדאם :ר’ אהרן יוסף פרקים אלו ,הרוויים בדם ובדמע, הם בבחינת הצצה ממרחק ,אל עולמם של חסידי ברסלב התמימים והישרים בפולין ,שמסרו נפשם על קידוש ה', אשר גדולת ותפארת נשמותיהם תתגלה רק לעתיד ,עם פרשת תקפו וגדולתו של צדיק האמת ,העוסק בתיקון נשמות ישראל בכל דור. לאחר שנסתיימה מלחמת העולם השניה ,והתבררו מימדיי הטבח הנורא שעוללו הנאצים והבולשביקים ימ"ש לבני עמנו בכלל ,ולחסידי ברסלב בפרט, נדמה היה כי נרו של רבינו הקדוש דועך חלילה ,זעיר פה זעיר שם נותרו פליטי חרב המקושרים לדעתו הקדושה ,אחד מעיר ושנים ממשפחה, גל -עד לעולמות ש ל מ י ם שנגנזו. ואז ,מתוך גלי האפר של החורבן הגדול ,החל צומח מחדש בניינו של רבינו הקדוש. אותה שלהבת טהורה ,שהלהיבה את ליבם של אלפי חסידי ברסלב בפולין, ה' יקום דמם ,נעורה מחדש ,כשהיא עולה מאליה ,יוקדת ומחממת את ליבם של כל אלו שנכספה נפשם להתקרב לבוראם באמת. עוד מקורב ,ועוד אחד... 'התנערי מעפר קומי' - - - אותם מרצחים ארורים ,יכלו לחומר, אך לא לרוח; רוחם של אותם קדושים וטהורים אנשי ה'נחל נובע' ,חיה וקיימת, כיסופיהם העצומים להתפשטות דעת רבינו בעולם ,לא שבו ריקם; יעידו רבבות הדבקים בדעת הצדיק בכל לב ונפש, המקיימים עצותיו, ועולים ב ג י ל ורעדה לעמוד ולהתחנן על נפשם באהל ציונו הקדוש ,שמשם מתפשט אורו לכל העולם כולו. 'האש שלי תוקד עד ביאת המשיח' - - - הלכות והליכות הלכות והליכות לנוסעים על ציונו הקדוש אומנה מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א מו"צ דבית הכנסת נחלת חן בית שמש זמני היציאה [א] אע"פ שאמרו חז"ל שיש לצאת ב'כי טוב' ,והיינו ביום .מכל מקום לדבר מצוה ,אין צריך להקפיד לצאת אז דוקא. [ב] אף על פי שאסור לצאת לדרך מזמן 'עלות השחר' עד לאחר שיתפלל – מכל מקום לעניננו כיון שהוא יציאה לדבר מצוה -מותר לצאת. אמנם לכתחלה נכון מאד שיאמר 'ברכות השחר' .ואם הוא חמישים דקות לפני הנץ ,טוב שיקרא גם קריאת שמע[ .אבל לפני זה אי אפשר לקרות שמע] .ובפרט שקרוב הדבר שיתעסק גם בדברים שאינם לצורך גוף המצוה ,שאז מחויב לומר הנ"ל על פי הדין. הנהגות ביציאה לדרך [א] ישתדל מאד שילוו אותו ,שכל המלווה את חבירו ארבע אמות אפילו בתוך העיר ,אין המתלווה ניזוק .ושכר המלווה הרבה מאד. [ב] צריך שילווהו בעת שיוצא ממש לדרך ,ולא קודם .ושיעורו לפחות 'ארבע אמות' [כשני מטר וחצי] .ואם אי אפשר לצאת מפתח הבית כדי ללוות [מצוי באמצע הלילה ,כשבני הבית רוצים ללוות] -די שילווהו בתוך הבית בכיוון הפתח. [ג] יש להזהר מאד כשנפרדים ממנו ,לומר 'לך לשלום' או 'סע לשלום' ,ולא 'לך בשלום'. [ד] היוצא לדרך בבוקר לאחר שהגיע זמן תפלת שחרית – אסור לקרוביו ולחבריו שלא התפללו עדיין ,לבוא לביתו להיפרד ממנו בברכת 'לך לשלום' .או בכל לשון אחרת להצלחת הדרך .אמנם אם בדעתו גם ללוותו ביציאתו לדרך ,שהיא מצוה והוא בכלל גמילות חסדים -מותר גם להשכים לפתחו וגם לברכו בברכת לך לשלום ,כיון שהולך לדבר מצוה. תפלת הדרך [א] אם ביציאה מהעיר יש ארבע קילומטר דרך פנויה מבלי ישוב -יברך אותה כשיצא מחוץ לעיר ,ויכוין גם על הנסיעה במטוס ,ובמטוס לא יברכנה שוב .כי אין לברך אותה אלא פעם אחת ביום .ולענין זה ,הלילה נחשבת כהמשך של היום ולא כיום אחר. [ב] אם מהעיר שיוצא עד שדה התעופה ,אין ארבע קילומטר של מקום פנוי בלי יישוב ,יברך תפלת הדרך במטוס .ונראה שלכתחלה זמנה הוא: ההכתרה תשע"א וק הלכות והליכות כשהמטוס נעמד בסוף המסלול מוכן להמראה .ואם אמרה קודם ,יצא .ואם לא אמרה אז ,ימהר לומר כשממריא[ .כי צריך לאומרה אחר 72אמה משכלו הבתים ,וא"כ כל שעומד עדיין ליד המסוף ,הוא כמו בתוך העיר .ולאומרה לאחר שהמריא ,חבל להפסיד את השמירה תיכף]. [ג] ובכל אופן היכן שבירך תפלת הדרך הרגילה ,נכון לומר את התפלה המיוחדת למטוס. [ד] אם הנסיעה נמשכת יותר מיום אחד ,צריך לומר תפלת הדרך בסיום הברכה עם ֵשם בכל יום .אך דוקא כשישן בלילה במלון וכדו' שינת קבע. אבל אם ישן רק שינת ארעי בדרך – יאמרנה למחר בלא ברכה בסיומה. [ה] יעסוק בתורה בדרך ,וכבר אמרו המהלך בדרך ומפנה לבו לבטלה וכו' .או לפחות יקרא מזמורי תהלים וכדומה. [ו] הרואה את הים [התיכון או השחור] מברך ברכת 'עושה מעשה בראשית' .אך דוקא כאשר לא ראה אותו תוך שלושים יום. אמנם הרואה אותו מרחוק כל כך עד שכמעט ואינו מבחין מהו – נכון שלא לברך. טלית ותפילין [א] כתב המשנ"ב ,נכון לכל ירא שמים בעת יציאתו לדרך ,שיקח עמו הטלית ותפילין שלו ,ולא יסמוך שישאל מאחרים ,כי מצוי כמה מכשולות בזה ,ע"כ ועל כן מן הראוי והנכון ,שכל אחד יחזיק את הטלית ותפילין שלו בתיק יד שלוקח עמו ולא במזוודה ,כדי שבהגיע זמן הנחתם יהיו תחת ידו ,ואל יסמוך שיהיו לו בעת שחרור המטענים ,כי כבר קרו הרבה מקרים בזה. [ב] ודע ,שאם הטלית ותפילין מונחים בשקית או תיק שיש בנפח שלו 'טפח' [ 10X10ס"מ] – מותר להניחה על הקרקע. [ג] אסור לשבת על מזודה שיש בה תפילין .ואם מתיירא מפני הגנבים ,מותר. שינה על בגדיו הישן בדרך יזהר שלא להניח מלבושיו תחת לראשו ,שגורם שישכח תלמודו .אמנם אם מניח דבר המפסיק בין ראשו לבגדיו ,אפשר שאין קפידא. אבל תחת גופו ,אפשר להניחם.כשנוסע ומעילו תלוי בקולב משולשל למטה – נראה שמותר לסמוך ראשו על מעילו ולישון כך. נטילת ידים אחר השינה [א] הישן בלילה בדרך כחצי שעה -אם רק 'נרדם על הכסא' -אינו מחויב מעיקר הדין ליטול ידיו ,אך נכון ליטול ידיו .אבל אם 'התיישב בכונה לישון' ,וכל שכן אם הוא במקום שינת הלילה הקבועה -יש לו ליטול ידיו שלושה פעמים [כמו בכל בוקר] כדי להעביר הרוח רעה .ואם אין לו כלי, יכול ליטול בלא כלי .ויכול ליטול בשירותים של המטוס. [ב] אם אין לו מים ורוצה ללמוד ,יקנח ידיו במטלית כדי שיהיו ידיו נקיות ,אך צריך לנקות כל היד בין גבו בין תוכו ובין האצבעות עד הפרק, ובדיעבד די עד קשרי אצבעותיו[ .אבל אינו מועיל להעביר הרוח רעה] ,ואל יבטל מדברי תורה בגלל העדר הנט"י[.ג] הישן במטה עליונה של מיטת קומתיים ,שאז בהכרח שהמים רחוקים ממנו ארבע אמות – אינו מחויב להחמיר להביא המים אליו ליד המיטה העליונה ,אלא יכול לרדת למטה כדי ליטול ידיו. אכילה לפני עלות השחר [א] כשהגיע חצי שעה שקודם עלות השחר ,אסור לאכול יותר מכביצה .אבל פחות מזה מותר עד עלות השחר .ובשם הזוהר כתבו ,שאפילו קם בחצי הלילה ,אסור לטעום קודם שמתפלל .ומשהגיע עלות השחר -אפילו טעימה בעלמא אסור .ואם התחיל לאכול קודם החצי שעה שלפני זק הלכות והליכות עלות השחר -מותר להמשיך ,אך חייב להפסיק כשמגיע עלות השחר. [ב] מצוי מאד דבר זה ,כשנוסעים בלילה ,ואין מרגישים שהגיע סמוך לעלות השחר .בפרט כשמחלקים אוכל במטוס. [ג] וכל זה בבריא ,אבל מי שהוא חלוש ומוכרח לאכול -יכול לאכול כדי חיונו .אבל בשתיה נהגו העולם להקל בדבר בכל ענין. [ד] צום גדליה .אם הוא כבר בתוך החצי שעה לעלות השחר ,ואם לא יאכל אז ,שוב לא יוכל לאכול כל היום -יש להתיר לאכול עד עלות השחר ממש .אבל אח"כ אסור לאכול או לשתות מחמת התענית .אבל לכתחלה יזהר לתכנן אכילתו לפני החצי שעה. מאימתי אפשר להתפלל קרבנות – לכתחלה מעלות השחר ,ואם אין פנאי – יכול לאומרם בלילה. פרשת הכיור ותרומת הדשן – אף לכתחלה יכול לאומרם בלילה. ברכות התורה – מעת שישן שינת קבע בתחילת הלילה ,אף כשקם קודם חצות ,יכול לברך. הישן שינת ארעי אפילו בלילה ,כגון שנרדם על מושבו – א"צ לברך ברכת התורה .ורק אם ישן שינת קבע על מיטתו אפילו בתחלת הלילה,יברך .רכות :אלו' נשמה ,על נט"י ,ואשר יצר – עדיף להסמיכם בבוקר קודם התפלה .ואם לא ישן שינת קבע ,לא יברך רק אחר שעשה צרכיו או שפשף וכו'. שאר ברכות השחר – מחצות הלילה.פסוקי דזמרה – מעלות השחר.קר"ש וברכותיה – מזמן 'שיכיר את חבירו' ,והוא כפי הנהוג הוא 50דקות קודם הנץ.שמו"ע – לכתחלה מהנץ ,ובדיעבד או בשעת הדחק מעלות השחר.זמן עלות השחר המדויק – אינו ברור ומשתנה ממקום למקום ומזמן לזמן .ולכתחלה יחמיר בזמן המוקדם ביותר ,ובשעת הדחק – אפשר להקל שהוא 72דקות לפני הנץ. הזמנים בעת טיסה [א] כידוע שלמעלה השקיעה מתאחרת והזריחה מתקדמת בהרבה ממה שהוא למטה ,ויש לברר האם יש לחשב לפי המצב למעלה או כפי שהוא למטה. ובשו"ת אגרות משה [או"ח ח"ג סו"ס צו] משמע שהולכים לפי מה שהוא למטה[ .אכן לענ"ד אין הכרח דמיירי שם לענין אחר ושיגרא דלישנא נקט] .ובשו"ת תשובות והנהגות [ח"ד כה] מסתפק בזה טובא ,וכתב דעכ"פ לענין תפלת שחרית אם השמש כבר זורחת ,יכול להתפלל שחרית, מטעם יראוך עם שמש. [ב] ולמעשה: 'בלילה' -לא יתפלל ערבית כל עוד שגם למעלה לא החשיך ,ואם התפלל לפני זה ,יצא [שהרי הוא בודאי אחר פלג המנחה ,שיוצאים בזמן בדיעבד עכ"פ]. וכן יזהר שלא לאכול במוצאי צום גדליה עד זמן האמור [ואם הוא חלוש מאד ,אולי יש להקל ולסמוך על פשטות דברי האג"מ]. 'ביום' -לא להניח תפילין ולקרוא קר"ש ,אף אם כפי האור הנראה במטוס נחשב לזמן 'משיכיר' ,אלא ימתין עד שיהיה כן גם למטה .אמנם לענין שמו"ע ,אפשר לסמוך על הנ"ל להתפלל שחרית כשנראה כבר אור במטוס. וכן יש להחמיר לא לאכול בליל צום גדליה ,כאשר יש כבר אור במטוס כדי להחשב זמן עלות השחר ,אף שלמטה הוא עדיין חושך גמור [וזמן זה אינו כתוב בלוחות ,וקשה לחשבנו לבד]. היוצא לדרך בעוד לילה [א] אם יודע שיוכל להתפלל שחרית 'כהוגן ועם מנין' ובזמן הראוי לקר"ש ושמו"ע – ימתין עד אז ולא יתפלל מקודם .ואף אם יצטרך בגלל זה ההכתרה תשע"א חק הלכות והליכות להתפלל שמו"ע בישיבה. [ב] אך אם גם אז לא יתפלל כהוגן -לכתחילה ימתין עד זמן 'משיכיר' ,ואז יתפלל בביתו .ואם אי אפשר לו להמתין עד אז – יתפלל מזמן עלות השחר בביתו [וזמן עלוה"ש – ראוי מאד שיהיה לפי חשבון של 72דקות לפני הנץ] .ולפני זמן זה – אין אפשרות להתפלל. [ג] וכמו כן עדיף להתפלל מנחה גדולה בעירו ,מאשר להתפלל מנחה מאוחר יותר בשדה תעופה או בדרך. [ד] לפיכך ראוי לכל ירא שמים לתכנן את נסיעותיו הן בהלוך וכל שכן בחזור [שרבו שם הבלבולים] ,שיהיו בזמן שאינו מפריע לתפלה בציבור וכהוגן. תפלה בדרך [א] בעת הנסיעה ורוצה להתפלל שמונה עשרה – חייב לשבת! כי אין שום אפשרות לכוין ולהתפלל כהוגן בעמידה הן במטוס והן ברכב .אך יכוין רגליו זו אצל זו ,ואל יסמוך גופו לאחוריו .זולת אם מוצא פינה שקטה בתחלת או בסוף המטוס ,שאז יכול לעמוד .והכל לפי הענין. [ב] יש להזהר מאד בעת התפלה בדרך ,לא להתפלל נגד נשים [בדרך כלל הם פרועות ראש וכו'] .ועדיף להתפלל לצד אחר שלא כנגד ארץ ישראל ,מאשר להתפלל כנגדם. אם נוסע במטוס שיש שם נשים ,ורוצה להתפלל או לברך ,יצדד עצמו לצד אחר כמה שיוכל ,וגם יעצום עיניו. [ג] וכן יש להזהר מאד לא להתפלל ולומר שאר דבר שבקדושה ,נגד טינוף או בית הכסא מטונף .וביותר יש להזהר בזה בתפלה או אמירת ברכת אשר יצר ,סביב שירותים ציבוריים ,או נגדם .כי יתכן מאוד שאסור לומר שם שום דבר שבקדושה. ישיבה והליכה אצל המתפלל [א] אסור לשבת ארבע אמות סביב המתפלל .וכנגדו -אסור כמלוא עיניו .ואם היושב מתפלל או לומד -יכול לשבת לאחוריו או בצדדיו ,אבל כנגדו ,יש מחמירים .ואם הוא חלוש -יכול לשבת לאחוריו .אם יש הפסק מחיצה בינו למתפלל -יכול לשבת אף כשהוא מלפניו. [ב] 'לעבור' לפני המתפלל אסור בכל ענין .אכן יש להקל כאשר יש הפסק מחיצה ביניהם והמתפלל סוגר עיניו .וכן מותר לצאת לבית הכסא אף אם יצטרך לעבור לפניו .אבל צ"ע אם מותר לו להכנס שוב ,אף שהוא בכדי לשמוע חזרת הש"ץ .אמנם כדי לשמוע שופר ,מותר .ובשעת הדחק, אם המתפלל עוצם עיניו אף שאין מחיצה מפסקת ,התיר באשל אברהם. [ג] הספסלים בקלויז ,היו יכולים להיחשב כמחיצה לעניננו .כיון שהם גבוהים עשרה טפחים [שמונים ס"מ] ,ואף שאין בהם ד' טפחים רוחב ,מכל מקום הם 'קבועים' .אמנם מכיון שיש חלל למטה יותר משלושה טפחים ,על כן אינם יכולים להחשה כמחיצה. וטובה גדולה היו עושים הגבאים אילו היו מוסיפים איזה דבר באמצע החלל [כגון 'לייסט' או אפילו חוט קשור היטב] ,ואזי לא יהיה חלל של ג' טפחים ,הנחשב כסתום מדין 'לבוד' [ד] במטוס ,כשיש מי שמתפלל שמונה עשרה -מותרים היושבים מאחוריו ומלפניו להמשיך לשבת [כי אין זה מקום מיוחד לתפילה ,שאז היושב קודם א"צ לקום] .ואפשר שגם יכול להתיישב אף אחר שהמתפלל נעמד כבר ,כי הכסאות נחשבים כמחיצה .אך בכל אופן אסור לעבור לפני המתפלל ,וגם ליזהר שלא לדחפו. האוכל המוגש במטוס [א] בדרך כלל יש שם 'לחמניה' שכתוב עליה שברכתה 'מזונות' .אך למעשה לפי המבואר בשו"ע והפוסקים [בסימן קסח ס"ו] – מי שאוכל את כל מה שיש במגש – חייב ליטול ידיו ולברך המוציא וברכת המזון! [גם בלאו הכי לפי דעת המשנ"ב ורוב הפוסקים ברכת הלחמניה הזאת היא 'המוציא' אף כשאוכלה בפני עצמה]. [ב] ואין להשתמט מזה בגלל שקשה אז ליטול ידיו וכו' .והחכם עיניו בראשו ליטול ידיו בעת שרואה שמכינים עצמם לחלק את האוכל ,וישמור ידיו עד עת האכילה .ואפשר ליטול ידיו בבית הכסא של המטוס ,ויברך וינגבם בחוץ. [ג] ואם קשה לו מאד הדבר ,יש עצה שלא להתחייב בזה ,אם יאכל תחלה את שאר הדברים בלא הלחמניה ויברך עליהם ברכה אחרונה ,ויעשה איזה הפסק ,ואחר כך יאכל את החלה הנ"ל[ .אך כאמור לרוב הפוסקים ברכתה המוציא]. [ד] יש לבדוק היטב האם המגש עם האוכל החם ,מונח בשתי כיסוים ,והיינו חוץ מהמגש עצמו צריך שיהיה עטוף עם עוד שקית אטומה .ואם טק הלכות והליכות איננה בשתי כיסויים האמורים – אסור לאכול את האוכל! כיון שהוא מחומם בתנורי טריפה ממש ,ובלא שתי הכיסויים האלו ,נעשה כל המאכל הנמצא במגש גם הוא טריפה. דיני הדלקת הנרות בשבת ויו"ט [א] אם אשתו מדליקה בביתו [דייקא ולא בבית אחרים] -אם היכן שנמצא בין במקום שאוכל ובין במקום שישן ,יש שם אור ,אין עליו חיוב בהדלקת נרות שבת .אבל אם הוא במקום שאין שם אור במילא ,יש עליו חיוב הדלקת נרות שבת עם ברכה. [ב] אם אין אשתו מדליקה בביתו ,אף שמדליקה בבית אחרים – דינו שונה: אם אוכל וישן במקום אחד – ידליק שם עם ברכה.אם אוכל במקום ציבורי וישן במקום אחר – ידליק בחדרו עם ברכה ,ויזהר שידלקו הנרות עד בואו לישון שם ,ואם לא ידלקו עד אז ,לא יצא ידי חובתו וברכתו לבטלה. ואם בחדרו יש אור בלאו הכי ,אי אפשר להדליק שם .וצריך לצאת במה שהדליקו נרות במקום האכילה – לכן יבקש ממי שהדליק שם לזכות לוחלק בנרות[ ,ולכתחלה ישתדל לשמוע הברכה מהמדליק] ואז יצא ידי חובתו .ואם הנרות נקנו מקופת הציבור האוכל שם -אין צריך לזכותו .אך כל זה בתנאי שהנרות מונחים באופן שמוסיפים עונג וכבוד לשבת ויו"ט ,אבל אם נמצאים באיזה פינה שאין הוא נהנה מהם -י"ל שאין יוצאים ידי חובתו בנרות הללו. אך דע ,כי מי שאמרנו שיש לו להדליק נרות במקום שאינו אוכל שם ,אם יש שם אור בלאו הכי – אינו יכול להדליק שם נרות שבת [כיון שהוארק תוספת אורה] .ולכן ביו"ט שני של ר"ה בין מה שמדליק בלילה לכבוד יו"ט ובין מה שמדליק בסוף היום לכבוד שבת ,שיש כבר אור בלאו הכי מהחשמל – אי אפשר להדליק שם נרות שבת .אלא אם ידליקנו במקום שהוא חשוך והוא משתמש שם .אבל המדליק נרות במקום אכילה ,אזי אף כשיש שם אור בלאו הכי ,יכול להדליקם ולברך עליהם אם אכן נהנה מהם קצת. [ה] בחור -יש לו דין כמי 'שאין אשתו מדליקה בביתו' .אף שנמצא שם עם אביו. [ו] כשיש כמה אנשים במקום אחד ,וכולם חייבים בהדלקת הנרות -ידליק רק אחד ויזכה ֵחלק בנרות לכולם. [ז] זמן הדלקת נרות שבת ויו"ט ,הוא מזמן 'פלג המנחה' .ולפני זמן זה -המדליקם אינו יוצא ידי חובתו .ואף לאחר זמן פלג המנחה ,אפשר להדליק רק אם מקבל שבת בהדלקתו .אבל מזמן 'הדלקת נרות' -אפשר להדליק אף בלא קבלת שבת בהדלקה -לכן: כשהולכים לבית הכנסת הרבה לפני זמן הדלקת הנרות – ידליקם אחר תפלת המנחה דייקא .או לפחות מזמן שמתכוננים לקבלת יו"ט או שבת.או שיקבל עליו יו"ט או שבת בהדלקת הנרות ,ומכל מקום מותר להתפלל אח"כ מנחה. וביו"ט שני ידליק בלילה ,כי בלאו הכי אין להדליק ביום משום 'מכין מיו"ט אחד לשני'. השנה שחל להיות שבת תיכף אחר יו"ט ,יש להדליק נרות שבת ביום השני של ר"ה לפנות ערב ,כי בלילה אסור להדליק .אמנם כפי האמור ישלהזהר שלא להדליק מוקדם מדאי ,אלא אחר זמן פלג המנחה ,וכאמור לעיל. [ח] כשאין אפשרות להדליק נר ממש – אפשר לצאת ידי חובתו באור החשמל .ואם הוא דלוק כבר ,אם הוא בימות החול ,יכבנו וידליקהו שוב לכבוד יו"ט או שבת. שבת -שונות [א] כשיש מוקצה במזוודה ,צריך להזהר מאוד בטלטול המזוודה והדברים שבתוכה .ועל כן חכם עיניו בראשו להוציא כל דברי המוקצה ממנה מבעוד יום .ואם נשארו בה -יעשה שאלת חכם איך להתנהג [ב] הדרכון ושאר המסמכים של הנסיעה – הם מוקצה. [ג] כרטיסי האוכל והשינה והמקוה – אינם מוקצים .וגם אין בהם משום איסור 'שטרי הדיוטות'. [ה] הדיבור בשבת ויו"ט מעסקי הנסיעה לאומן [או חזרה] וכדומה לזה מדברים שאסור לעשותם בשבת – אם הוא לצורך הנסיעה וכדו' ,מותר לדבר בהם .אבל אם אין בזה צורך ,יש להמנע מזה. [ו] יש להמנע מלקרוא בשבת ויו"ט את השלטים והכרזות של מועדי הטיסות וכדומה. [ז] יש ללבוש בגדי שבת אף בהיותו בדרך ובמקום זר .ולאו שפיר עבדי אלא הלובשים באתרא הדין בגדים חול או משונים ,מתוך עצלות או נוחיות גרידא. ההכתרה תשע"א יק הלכות והליכות דיני 'אמירה לגוי' [א] יש בזה שני איסורים( :א) לומר לו לעשות מלאכה ,אף כשלא נהנה ממנה כלל( .ב) ליהנות ממלאכתו ,אף כשלא אמר לו כלום לעשותה. [ב] אסור לומר לגוי לעשות מלאכה ,בין כשהמלאכה היא מן התורה ובין כשהיא רק מדרבנן .וכן אסור 'לרמז לו בלשון ציווי' לעשות המלאכה .וכל זה אף שאינו נהנה ממנה כעת .אבל מותר לרמז 'שלא בלשון ציווי' ,ומכל מקום עדיין נשאר איסור הנאה ממלאכתו. [ג] אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשאה בשביל היהודי ,אף שלא אמר לו כלום לעשותה ,אלא עשאה מעצמו כדי שהיהודי יהנה ממנה .אמנם אם אין זה 'הנאה גמורה' [כגון שהיה אור בחדר והוא הוסיף אור] -מותר ליהנות ממנה. [ד] יש מקילים לרמז לו לעשות מלאכה כזו שאין מזה הנאה גמורה .ורבים חולקים על זה .ועל כן אין להקל אלא בשעת הדחק גדול. [ה] לצורך חולה גמור ,אף כשאין בו סכנה -מותר לומר לגוי לעשות אפילו מלאכה האסורה מן התורה ,וגם וליהנות ממנה. [ו] כשהמלאכה היא רק מדרבנן -מותר לומר לגוי לעשות מלאכה כזו ואף ליהנות לצורך הדברים המנוים להלן' :מקצת חולי'' .הפסד גדול'' .צורך גדול'' .צורך מצוה'. [ז] למעשה ,אין להורות לעצמו בידיעת כללים אלו בלבד ,כי הגדרתם צריכה לימוד גדול ,כגון מהו הנחשב רמז ומהו בלשון ציווי ,מהו הנחשב הנאה גמורה ושאינה גמורה .איזה מלאכה היא מן התורה ואיזו היא מדרבנן .ובפרט שיש לשקול ביראת שמים ובדעת תורה מהו הנחשב מקצת חולי ,צורך או הפסד גדול ,ומצוה. ודלא כטועים שמותר לומר לגוי וליהנות מכל מלאכה שעושה בכל מצב שהוא .ואינם יודעים שעוברים על איסור גמור! [ח] וביותר מוטלת חובה זו על העוסקים בצרכי הציבור ,הנעזרים בעובדים נכרים ,הואיל ואי אפשר שלא להכשל באיסור זה בהשתמשות עמהם ,מבלי לימוד היטב ובקיאות בהלכות אלו .ולא זו בלבד ,אלא לפעמים כאשר מצד הדין נאסרת 'ההנאה' ממלאכתו ,הרי מכשילים בכך את הרבים ,כיון שאז גם לכלל הציבור שהמלאכה נעשתה בעבורם ,נאסרת ההנאה ממלאכה זו לכולם אף בדיעבד ,או עכ"פ לכתחלה היא אסורה, וזאת כאשר יש להקפיד ביותר בימים אלו אפילו על דברים המותרים מצד הדין[ .וכמו כן יש להם להזהר טובא בדיני 'בישול גוים']. הכנה מיו"ט ראשון לשני [א] אסור להכין שום דבר מיום ראשון של ר"ה ליום השני .הן בבישול והן בחימום האוכל .אמנם כשהגיע זמן מוצאי יו"ט ,מותר אף כשעדיין לא עשה קידוש. [ב] אבל מיו"ט לשבת – אם עשה עירוב תבשילין – מותר להכין הכל בשביל שבת .ואם לא עשה עירוב תבשילין ,יש דברים שמותר להכין ויש שהם אסורים .וכמו שנתבאר כל זאת להלן בסעיף כו. [ג] כמו כן יש להזהר שלא להכין שום דבר בשבת לצורך ימות החול .ומצוי מאוד באלו הנוסעים חזרה תיכף במוצאי החג ,שלא לארוז את המזוודות וכו' בשבת. [ד] מענין לענין :יש לזכור כשאוכלים ביו"ט הראשון והשני לפנות ערב ,שלא למלא כרסו עד כדי כך שלא יאכל בלילה 'לתיאבון' .וגם צריך להזהר לגמור את כל הסעודה עד כמה דקות לפני השקיעה ,כי אחרי זה אסור לאכול ,הואיל ומחויב כבר בקידוש [ואינו דומה לסעודה שלישית של שבת שאפשר להמשיכה תוך הלילה]. השתמשות בכלי הגוים [א] לכתחלה לא ישתמש בשום כלי שיש בבית הגוי ,לא בצונן וכל שכן בחמים .אכן השולחנות ,השיש ,המקרר ,והגז ,הרי מוכרח להשתמש עמהם -לכן לגביהם הדין כך: [ב] השולחן ,המקרר ,השיש – יפרוס איזה דבר המפסיק ,כגון 'ניר כסף' וכדומה. [ג] הכיריים – אין שום היתר להשתמש בו בלא דבר המפסיק לסיר! כי אין שום אפשרות לנקותם כהוגן ,והלכלוך שהצטבר על גביהם לא נשרף באופן שלא יוכל לאסור .ובקל יכול לבוא לידי איסור דאורייתא .לכן יכרוך על החצובה כמה פעמים בנייר כסף .וראוי מאד שגם על שאר חלקי איק הלכות והליכות הכיריים יפרוס נייר כסף. [ד] תנור – אין שום היתר להשתמש בו כמות שהוא ,אלא אם ינקהו היטב היטב [כמו לפסח!] ואח"כ ידליק אותו למשך שעה על חום הכי גבוה, ואז יש מתירים לאפות בו .והואיל וקשה מאוד לנקותו וגם הרבה מפקפקים על ההכשרה האמורה ,לכן לא יעשה כן אלא בשעת הדחק גדול. אם יש לו הכרח לחמם בתנור שלא הכשירו כדין ,יעטוף את המאכל עם שני כיסוים של נייר כסף ,וכך יחממנו בתנור. [ה] לכן השוכר דירה מגוי ,יהיה מן החכמים שעיניהם בראשם ,להצטייד עם מלאי מספיק של נייר כסף .וגם לחתוך מהם בערב יו"ט ,כדי שיוכל להשתמש בהם לעת הצורך ביו"ט עצמו ,שאז הרי אסור לחתוך או לקרוע מהחבילה. [ו] טבילת כלים :הקונה כלים מגוי צריך להטבילם במקוה כשירה כדין .ובלא טבילה ,אסור להשתמש בהם אפילו באקראי. כשרות המאכלים [א] 'בשר שנתעלם מן העין': אם הוא במקום שישראל יוצא ונכנס שם ,כלומר כל שהגוי ירא שמא יבוא הישראל – אין לחוש לבשר שנתעלם מן העין .וכן כל שמכיר בטביעות עין שהוא שלו – אין לחוש שמא החליפו הגוי. [ב] יין נסך: מגע גוי האוסר ,הוא רק באופנים דלהלן :אם נגע ביין עצמו ביד או בעזרת כלי .או שתה מן היין .או הגביה את בקבוק יין פתוח ונענע אותו .ואם רק הזיז את הבקבוק הפתוח – יש להתיר במקום הפסד. אבל אם הגוי רק נגע בבקבוק יין סגור או אפילו נענע אותו – אין ביין שום חשש. אם השאיר בקבוק יין במקום שהגוי מסתובב -אם הוא במקום שהגוי חושש שבכל עת יבוא מישהו ,אין בו חשש יין נסך. 'יין מבושל' – אינו נאסר משום יין נסך' .מיץ ענבים מפוסטר' -אין דינו כיין מבושל .ויש מקילים. [ג] יש להזהר מאוד שלא לאכול ולשתות בלא בירור יסודי אם כשרים המה ,ולא לסמוך בשום אופן על שמועות שונות .ובפרט בר"ה ועשרת ימי תשובה שכתבו הפוסקים שיש להחמיר אפילו בדברים המותרים מדינא. הנחת מאכלים תחת המטה [א] לכתחלה יש להזהר שלא להניח מאכל או משקה תחת המטה ,מפני שרוח רעה שורה עליהם .ואפילו כשהם סגורים היטב בכלי .ואפילו כשאין אדם ישן שם אז. בדיעבד אם הניחם – המיקל לאכלם או לשתותם – יש לו על מי לסמוך .וכן יש יותר צד להקל כאשר היו מונחים בכלי סתום. וכל שכן שיש להקל כשהיו שם רק בעת שלא ישנו שם כלל .או שהיו רק בעת שישנו ביום. [ב] מטה שעל גבי מטה – יש מי שמתיר להניח מאכלים תחת המטה העליונה. [ג] אם אדם אחר הניחם תחת המטה – י"א שאין שורה על זה רוח רעה. ההכתרה תשע"א ביק הלכות והליכות איסור גזילה [א] גזל מגוי – אסור מן הדין ,ויש אומרים שאסור מן התורה [ב] גזל שינה .יש להזהר בזה מאוד .וכל שכן בימים אלו שיש להתרחק מכל נדנוד איסור ,ובפרט בדברים שבין אדם לחבירו. שעטנז בדבר שמצוי בהם שעטנז -אין שום היתר ללבשו קודם בדיקה .אבל בדברים שאין מצוי בהם שעטנז – אין חיוב לבדקו .ולכן: הבגדים המצוים בארץ זו – חייבים בבדיקה .מזרון – בדרך כלל לא שכיח בהם שעטנז .ואם הוא מזרון קשה שאינו נכפף כלל ,ופורס עליו סדין, מותר לשכב עליו אפילו כשיש ספק שעטנז [ויש מתירים לשכב עליו באופן האמור אף כשיש ודאי שעטנז] .שמיכה – יש לחשוש לשעטנז. ואם יש באתרא הדין 'מעבדה לשעטנז' – בודאי חייב כל ירא שמים לבדוק כל דבר שיש בו חשש שעטנז ברכת 'מעין שבע' [מגן אבות] ברכת מעין שבע אומרים דוקא במקום הקבוע לתפלה ויש בו ספר תורה .אך אם אינו קבוע לתפלה ויש בו ס"ת ,או קבוע לתפלה ואין בו ס"ת – אין אומרים שם ברכת מעין שבע. מקום הקבוע לתפלה לזמן מסוים ויש שם ס"ת – אומרים ברכת מעין שבע .ובעניננו ,אם הוא קבוע לכל שנה להתפלל שם בראש השנה – נחשב קבוע .ואף אם אין להם ס"ת ,י"א שאפשר לומר שם מעין שבע. ולפי זה ,המארגנים מנין לעצמם בשבת – אם אינו בגדר 'קבוע' האמור – אין להם לומר ברכת מעין שבע .ואף אם הוא ספק קבוע ,לא יאמרוהו משום חשש 'ברכה לבטלה'. טלית או חפצים שהוחלפו [א] אם נתחלפה הטלית שלו עם אחרת ,ישתדל מאוד למצוא את מי שהחליף אתו .ואם אינו מוצאו וצריך להתפלל ,מותר לו ללבוש את הטלית בעת התפלה בלבד ,אך יכוין ללבשה רק בהשאלה ולא לזכות בזה ,ולא יברך עליה. אך צריך להזהר מאוד שלא תתלכלך ,ותיכף אחר התפלה לפשוט אותה .ואחר ר"ה יקפלה אותה כהוגן ויחפש היטב את בעל הטלית ,ואם לא מצאו ,יעשה שאלת חכם כדת מה לעשות עם הטלית. [ב] וכל זה הוא רק ב'טלית' שהוא דבר מצוה ואנו אומרים ש'ניחא לאדם למיעבד מצוה בממונו' .מה שאין כן בשאר בגדים או חפצים כגון מגבת וכדומה – אין היתר להשתמש עם של מישהו אחר ,אפילו כשסביר להניח שההוא משתמש עם שלו .אלא יעשה שאלת חכם מה לעשות עם זה. דיני עירוב תבשילין [א] מטרת עשיית ערוב תבשילין: אסור לבשל או לאפות ביו"ט לצורך השבת ,אלא אם עשה 'עירוב תבשילין' .אם לא עשה עירוב תבשילין – יעשה שאלת חכם כדת מה לעשות. גיק הלכות והליכות גם בכדי להדליק נרות שבת [שמדליקים אותם ביו"ט לפנות ערב שבת] -יש לעשות עירוב תבשילין .אך אין לברך ברכת עירוב תבשילין על הדלקת נר גרידא. גם לצורך שאר ההכנות לצורך שבת ,כגון הדחת כלים וכדומה -ראוי לעשות עירוב תבשילין .אך לא יברך על זה. אמנם אף מי שלא עשה עירוב ,מכל מקום מותר לטבול במקוה לצורך שבת .וכן מותר לסדר את הבית ,אם נהנה מזה כשעדיין יו"ט. אף שכאמור שהעירוב תבשילין מתיר את הכנת התבשילים לשבת ,מכל מקום יש להזהר להקדים את הכנתם בעוד היום גדול .ובשעת הדחק יש להקל אף אם נתאחר בהכנתם עד סמוך לכניסת השבת. ודע ,שהעירוב תבשילין מתיר הבישול ואת ההכנות הנעשים רק ביום שישי ,אבל שום היתר להכין לצורך שבת ביום חמישי! [ב] מי שאינו מבשל: אף אנו בזמנינו שאין דרכנו לבשל או לאפות ביו"ט לצורך שבת – מכל מקום יש לעשות עירוב תבשילין .הואיל ובדרך כלל יש צורך לחמם את התבשילים לצורך שבת ,שהיו עד עתה במקרר ,וזאת הרי יש לעשות ביו"ט דוקא [כי בשבת אסור משום איסור בישול או שהייה] .וכן מצוי שיש צורך בהוספת מים למיחם .גם כי לפי האמור לעיל שגם לצורך הדלקת נרות שבת ושאר הכנות לצורך שבת ,יש לעשות עירוב תבשילין. אכן מי שברור לו שאין לו מה לבשל או לאפות ואף לא לעשות אחד מן הדברים האמורים -פטור מעשיית עירוב תבשילין. [ג] סדר עשייתו: לוקח מנה חשובה של בשר או דג [אפשר גם בקופסת טונה] ,עם חלה או לחמניה שלימה ,ואומר את נוסח העירוב וברכתו ככתוב בסידור[ .זולת אם בודאי אינו מבשל ועושהו רק בשביל הדלקת נרות וכדו' – שאז אומר רק את הנוסח בלי הברכה] .ומניחו במקרר וישמרהו עד כניסת השבת. ונכון לעשות היכר כדי שלא יאכלום קודם .ויהדר לעשות בשבת 'לחם משנה' על הלחם של העירוב תבשילין ,וכן לאכול את התבשיל בשבת. ] ממה עושהו':התבשיל' צריך להיות מדבר המלפת את הפת דייקא ,וכגון אלו המנוים לעיל .אבל אין לעשותו מדבר שאין מלפתים בו את הפת, כגון 'מרק' או 'חמין' וכדומה שאינם עשויים ללפת בו הפת'.מנה חשובה' האמורה לעיל ,אינו לעיכוב אלא הידור מצוה בלבד .אך צריך שיהיה בו כזית .כמו כן אפשר לעשותו עם 'ביצה מבושלת' ,וכן נהגו מקדמת דנא ,אך מכל מקום לכתחלה יהדר לעשות עם בשר או דג שהם חשובים יותר, והם שנהגו כן ,הוא משום שלא היה להם אפשרות לשמרם שלא יתקלקלו.לכתחלה מצוה מן המובחר לקחת תבשיל שנתבשל כדי לקחת ממנו את העירוב תבשילין .אמנם העירוב כשר בכל תבשיל שהוא מלפת את הפת[ .ה] זמנו: לכתחלה יש לעשותו בערב יו"ט .ובדיעבד יוצא אף כשעשהו כמה ימים קודם[.ו] החייבים בזה:אורח הסמוך על שולחן בעל הבית לגמרי – פטור מלעשות ערוב תבשילין ,וזאת אף אם ירצה לבשל או להדליק נרות בבית מארחו .אורח שאוכל כל סעודותיו בבית מארחו ,אבל מדליק נרות שבת בביתו שלו – יש לו לעשות עירוב תבשילין ,אבל לא יברך .וכן הדין בבנים הנשואים שאוכלים בבית הוריהם וישינים בביתם. כמה אנשים הנמצאים בבית אחד ,יש בזה כמה פרטי דינים איך יעשו את הערוב תבשילין .והנכון שאחד יערב בשביל כולם ,ויעשה כמו שיתבאר להלן בסדר הזיכוי. [ז] סדר הזיכוי: אם כל אלו הצריכים להשתתף בעירוב נמצאים בעת עשיית העירוב – יקח כל אחד את העירוב ויגביהו עשרה ס"מ ויכוין לזכות ֵחלֶק בעירוב [לא כולו!] ,ואח"כ יחזירו לבעל הבית או לאחד מהם והוא יגיד את הברכה ונוסח העירוב ,והשאר ישמעו ויכונו לצאת .אבל אם אין כולם נמצאים אז, יעשה הבעה"ב או אחד מהם כך :יתן את העירוב למי שאינו משתתף בעירוב זה וגם אינו מבני הבית ,על מנת שיזכה לההוא שאינו נמצא שם חלק בעירוב התבשילין ,וחוזר ונוטלו ממנו ואומר את נוסח הערוב והברכה. [ח] החיוב למעשה לנוסעים לרביז"ל אומנה: אם אשתו נשארת בבית – לכתחלה תעשה היא את העירוב תבשילין בערב יו"ט דייקא .ואם חושש שמא תשכח וכדו' – יכול הבעל לעשות את העירוב תבשילין בביתו כמה ימים קודם .אך יזהרו מאוד שיהיה קיים עד כניסת השבת. אבל בשום אופן אינו מועיל לעשות את העירוב תבשילין כשהוא באומן [או במקום אחר ,אם הוא מקום שאי אפשר להגיע שם ביו"ט ברגל] .ואם היא אינה בביתה אלא סמוכה על שולחן אחרים ,דינה כאמור לעיל. ולגבי הבעל ,אם אין מכין את ארוחותיו לבד וגם אין מדליק נרות – פטור מעשיית העירוב תבשילין .וכן אם אוכל במקום ציבורי – יתכן כשהאחראי עשה עירוב תבשילין וזיכה אותם לכולם .ואם מכין בעצמו אוכל מיו"ט לשבת או מדליק נרות ,צריך לעשות ע"ת ,וזאת אף אם עשה עירוב תבשילין בביתו. ההכתרה תשע"א דיק סדרי השיעורים באומן בימי הקיבוץ הקדוש ראש השנה תשע"א לאחינו היקרים העולים להסתופף בצל קדושת רבינו הקדוש זיע"א ברוכים הבאים בשם השם הנכם מוזמנים להשתתף בסדרת שיעורים בתורת רבינו הקדוש זי"ע להתחזק ולהתעורר כראוי בדרכיו ועצותיו הקדושים אשר ימסרו מפי רבני ברסלב שליט"א יום שני כ"ז אלול 11:00הרב שמואל שטרן 12:00הרב צבי צוקר 13:00הרב נחמן טיקולסקי 14:00הרב אליהו גודלבסקי 15:00הרב יוסף פרץ 16:00הרב יצחק רוזנבלט – בהלכות 23:00הרב עופר ארז ראש השנה 17:00הרב מאיר שלמה 18:00הרב שלום ארוש 19:00תפילת מנחה 19:30הרב משה ביננשטוק 20:30תפילת ערבית 21:00הרב ארז משה דורון 22:00הרב אלכסנדר זושא שטיצר יום שלישי כ"ח אלול 10:00הרב יחזקאל ששון 11:00הרב בצלאל נהרי – בהלכות ראש השנה 12:00הרב פנחס בונקר 13:00הרב מרדכי פראנק 14:00הרב שמעון טייכנר 15:00הרב ניסן דוד קיוואק 16:00הרב אליהו גודלבסקי 17:00הרב יצחק רוזנבלט בהלכות ראש השנה 18:00הרב שלום ארוש 19:00תפילת מנחה 19:30הרב משה ביננשטוק 20:30תפילת ערבית 21:00הרב ארז משה דורון 22:00הרב מאיר שלמה 23:00הרב עופר ארז יום רביעי ערב ראש השנה 10:00הרב יחזקאל ששון 11:00הרב אליהו גודלבסקי 12:00תיקון הכללי העולמי 14:00הרב יצחק טשינגל ליל א' דראש השנה 22:00הרב בנימין זאב בצרי יום א' דראש השנה 17:15הרב ארז משה דורון מנחה 18:15 אחרי תשליך -מתקיימים שיעורים מפי רוב חשובי אנ"ש כל אחד במקומו ליל ב' דראש השנה אחרי הסעודה – הרב בנימין זאב בצרי יום ב' דראש השנה 18:00הרב ארז משה דורון מנחה וקבלת שבת 19:00 שבת שובה – ג' תשרי ליל שבת 21:45הרב בנימין בצרי יום שבת קודש אחרי תפילת שחרית – מתקיימים שיעורים בספר 'ספורי מעשיות' 13:00הרב מאיר מיימוני 14:00הרב שמעון טייכנר 15:00הרב ישראל מאיר ברנר 16:00הרב ארז משה דורון 17:00הרב שלום ארוש – קומת ביהכנ"ס הספרדי 17:00הרב יעקב שלמה מוזסון שליט"א – קומת ביהכנ"ס האשכנזי מנחה 18:10 בעת סעודה שלישית -יתקיימו שיעורים מפי רוב חשובי אנ"ש כל אחד במקומו יום ראשון צום גדליה – ד' תשרי 11:00הרב אליהו גודלבסקי 12:00הרב אהרן ישכיל 13:00הרב בצלאל נהרי – שיעור בהלכה 14:00הרב מיכאל גול 15:00הרב ברוך מרדכי פראנק 16:00הרב מאיר מיימוני 17:00הרב עופר גיסין 18:00הרב יהודה צבי שפירא מוצאי שבת 8:15 8:15 8:00 מוצ"ש לר"ת 8:47 8:32 8:17 המנין המרכזי סליחות יום א' 4:30 סליחות ימים ב' ג' 5:00 מנחה ימים א' ב' ג' מעריב ימים א' ב' ג' סליחות זכור ברית מנחה ערב ר"ה 7:05 שחרית ב' ימי ר"ה 6:30 מנחה יום א' דר"ה (תשליך) 6:20 מעריב ליל ב' דר"ה מנחה יום ב' דר"ה וקב"ש 7:00 7:10 8:20 3:00 8:35 אומן תשע/א כ"ד אלול כ"ה אלול כ"ו אלול כ"ז אלול כ"ח אלול כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי ז' תשרי ח' תשרי שב"ק א' דסליחות ב' דסליחות ג' דסליחות ערב ר"ה א' ר"ה ב' ר"ה שבת שובה צום גדליה ב' דעשי"ת ג' דעשי"ת ד' דעשי"ת ה' דעשי"ת ערב יו"כ עלות השחר 4:39 4:40 4:42 4:44 4:46 4:48 4:49 4:51 4:53 4:55 4:56 4:58 5:00 5:01 5:03 עטיפת טלית 5:27 5:28 5:29 5:31 5:32 5:34 5:35 5:37 5:38 5:39 5:41 5:42 5:44 5:45 5:46 סזק"ש מג"א הנץ החמה 6:19 6:20 6:21 6:23 6:24 6:26 6:27 6:29 6:30 6:31 6:33 6:34 6:36 6:37 6:38 6:40 8:49 8:49 8:50 8:51 8:52 8:52 8:53 8:54 8:54 8:55 8:56 8:56 8:57 8:58 8:58 8:59 סזק"ש גר"א 9:38 9:39 9:39 9:40 9:40 9:41 9:42 9:42 9:43 9:43 9:44 9:44 9:45 9:45 9:46 9:46 שקיעת החמה חצות היום סזת"פ גר"אסזת"פ מג"א 10:12 10:12 10:13 10:13 10:13 10:14 10:14 10:14 10:15 10:15 10:16 10:16 10:16 10:16 10:17 10:17 10:45 10:45 10:45 10:46 10:46 10:46 10:46 10:47 10:47 10:47 10:47 10:48 10:48 10:48 10:48 10:48 12:59 12:58 12:58 12:58 12:57 12:57 12:56 12:56 12:56 12:55 12:55 12:55 12:54 12:54 12:54 12:53 7:37 7:35 7:33 7:31 7:29 7:27 7:25 7:23 7:21 7:19 7:16 7:14 7:12 7:10 7:08 7:06 8:17 8:15 8:13 8:11 8:09 8:07 8:05 8:03 8:01 7:59 7:56 7:54 7:52 7:50 7:48 7:46 8:28 8:25 8:23 8:21 8:19 8:17 8:15 8:13 8:12 8:09 8:08 8:06 8:04 8:02 8:00 7:58 זמני היום יום בשבוע שישי שבת ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת ראשון שני שלישי רביעי חמישי ט' תשרי 5:48 הדלקת הנרות 'צה"כ ב 'צה"כ א 7:17 7:07 6:48 שישי 5:05 8:45 7:00 5:30 4:00 6:45 יום כיפור 5:00 6:15 י' תשרי 4:45 סליחות צום גדליה מנחה גדולה 1:30 מנחה קטנה 7:00 מעריב ( 7:30לקרוא קר"ש שוב בזמנה) המנין הספרדי סליחות ערב ר"ה מנחה ערב ר"ה שחרית ב' ימי ר"ה (אלוקינו) מנחה יום א' דר"ה מעריב ליל ב' ר"ה מנחה יום ב' דר"ה וקב"ש שחרית שב"ק מנחה שב"ק ערבית מוצ"ש 8:30 6:10 שבת שחרית שב"ק: מניין א' כוותיקין (הודו) 5:30 מניין ב' (הודו) ( 7:55התחלת התפילה בקלויז בצד מערב) מנחה שב"ק 6:10 ערבית מוצ"ש 8:30 זמני התפילות לימי ר"ה ה'תשע"א דירות להשכרה דירות למכירה 2דירות חדר (גדולים) צמודות בפירוסקא 99ק"א. לימות השנה מחירים נוחים וסבירים ,דירות נקיות ומטופחות. דירת חדר (גדול) בפירוסקא 6ק"א וכן נשארו מספר דירות מצום גדליה עד אחרי יוהכ"פ חיים גולדרינג CHAIM GOLDRING 72-9997126 757-6997126 אומן – +687-662996118 לכבוד מערכת 'עלה לתרופה' שיחיו. אי אפשר לשער מה שהגליון השבועי שלכם פועל ,הרבה אברכים ובחורים אמרו לי שהתחזקו בעבודת ה' מאד ע"י הגליון .ובפרט בחלק השו"ת של בני הנעורים .ואפילו פה בבית הכנסת (שוהל מאה שערים) באים הרבה מחסידויות אחרים לבקש את זה .וזכותכם גדול מאד ,לקרב אנשים לעבודת השי"ת לפי דעת רביז"ל. השי"ת יחזק אותכם להמשיך בזה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן שמעון שפירא כבר מזמן כספתי לכתוב מעט מהרגשת לבבי מגולת הענין הנורא הזה שנקרא בשמו "עלה לתרופה".וכפי שנכתב "למבקשי העצה והתרופה לעובדא ולמעשה" ,שזה כבר עידן ועדנים שיש לי חיות עצומה מהדיבורים הנאמרים ,שכאשר ברוך ה' התחיל להופיע העלון הנפלא עלה לתרופה ממש אי אפשר לתאר ולשער את עוצם החיות שהיה לי מזה ,שב"ה מתחיל להגיע עד הבית כל הדיבורים המחיים הללו ובצורה מסודרת ומחולקת לפי נושאים וסוגי מאמרים ,ובפרט בשבועות האחרונים שלאט לאט העלון קיבל תוכן מרתק ממש בכל מאמר ומאמר, וממש אפשר לומר ללא כל גוזמא שכל החיים של אותו שבוע בנויים על פי העלון של השב"ק שעבר ,ואין שום אפשרות לצייר גודל החיות שיש לכל מי שעדיין יראת ה' בלבבו וכוסף עדיין מעט להכנס בפנימיות עבודת ה', וכפי שאני יודע מעצמי ,והרבה הרבה מחברי ,שכל העלון הזה נותן להם חיות והתחדשות נפלאה בעבודת ה'. ובפרט שתוכן המאמרים עצמם מכילים מעת לעת חידושים נוראים שמפוצצים בעיות נפשיות שמעיקות כבר במשך שנים ,ומחדדים הרבה נקודות עמומות בענייני רבינו ה' ,ובעיקר נותנים תרופה ועצה אמיתית איך להתחדש להכנס בעבודת ה' מתוך חיות ואור אמיתי ושמחה עמוקה פנימית בהתגלות כבוד ה' על ידי ועל ידי כל העולם וכו'. ופרטיות יותר ,המאמר הראשון שופך אור על כל השבוע ,כל שבוע עצה אחרת מתוך כלל עצות רבינו .והמאמר של התחזקות מחייה בעיקר כשהמוחין שרופים ,והמאמר בעניין של שב"ק מאיר התנוצצות מרחוק שקיים כזה מין אור בעולם ,שצריך לכסוף להגיע אליו ,ומאיר מקיפים חדשים לגמרי שרק הידיעה שיש אנשים כאן בעולם הזה שזוכים לחיות כך (כמו כל הלשונות שיש שם :בקידוש מאיר כך ,ובליל שבת וכו' ותפילה זוכין לזה ועי"ז זוכים לזה וכו') רק עצם הידיעה הזאת מחדש את הרצונות לכסוף לעבוד את ה' באמת. ובפרט הפלא הנורא הזה ,שזוכים שמתגלה בעולם המאמר לבני הנעורים שכל שבוע מחדש מגיע לעוד נקודות שמסבכות בחיים ,וכל פעם מחדש לא מתבייש ולא מתייאש מלהאיר שהעיקר זה להכנס בפנימיות עבודת ה' להאיר בעצמו שיש להשי"ת נחת רוח ממני וכו' וכו' שרק על ידי זה אפשר להכנס כלל בפסיעה הראשונה בעבודה. הכלל הוא אשריכם ,אשרי חלקכם ,אשרי כל מי שיש לו חלק במלאכה קדושה זו ,וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו הכ"ד דוד שלמה בית שמש לכבוד מערכת 'עלה לתרופה'. רציתי בשורות אלו להביע את רגשותי לעלונכם המכובד. בכל שבוע כאשר אני קורא עלון זה ,אני מרגיש כזו התחזקות נפלאה בעבודת ה' ,כ"כ מזדהה עם כל מילה שם ,הוא מתאים ממש לכל אחד בכל מצב ,היות והעלון כתוב בגובה העיניים ,ומגלה שהשי"ת נמצא 'בכל מקומות ממשלתו' (כלשון מוהרנ"ת). ובעיקר כאשר מתקרבים זמני המועדים ,העלון מחייה את הזמן ,מכניס בו הארה ומתיקות ממש 'מיט לעבן דעם זמן' -לדעת איך לעבוד את ה' ומה לעשות בכל מועד. יה"ר שתזכו להפיץ עוד ועוד תורת רביה"ק אליהו גודלבסקי לכבוד עורכי עלון 'עלה לתרופה' ה' עליכם יחיו. אחרי שזכיתי בעזרתו ית' להתקרב לאור רביה"ק לפני כמה שנים ,התחלתי לחפש ביאור על התורות העמוקות שבליקוטי מוהר"ן ,ובפרט על הנושאים שנראים כגבוהים ושמימיים ,והנה לא מזמן אינה ה' לידי את העלון הנפלא שלכם ,כרכא דכולה ביה, וממש האיר את עיני ,שלוקח את כל העניינים שתמיד היו נראים כאינם שייכים לי, ומבאר אותם בדרך השוה לכל נפש באופן שהנני רואה ששייך גם לי לקיים אותם, ולהתקדם יותר בעבודת ה'. עוד לא ראיתי כזה עלון שנותן מענה לציבור ה'מבקשי השם' וה'עובדים' לגלות להם את המשמעות העמוקה שבעבודת ה' ע"פ עומק המאמרים של רביה"ק ולהרחיב להם את אופקיהם ,וממש מצמיח להתעלות יותר ויותר ,כמו שהיה רצון רבינו להעלות אותנו מדרגא לדרגא עד שנזכה לדרגת 'כמוני ממש'. ה' עמכם גבורי החיל .חזקו ואמצו. אברך שמחכה בכליון עינים לכל עלון נוסף לכבוד מערכת עלה לתרופה. ברצוני להודות לכם מעומק הלב על העלון היקר שיוצא מידי שבוע בשבוע. עוד לא ראיתי כזה עלון ברמה גבוהה כזו ,שמדבר בצורה מעשית כל כך ,על כל הדברים שבעולם ,בעצות נפלאות שבאמת עוזרות בעת מעשה ,ועומדים להועיל בעת ניסיון .מאז שהתחלתי לקרוא את העלה לתרופה ,החיים שלי פשוט השתנו ,מהקצה אל הקצה ממש... ואני יוצא כל שבוע כל כך מחוזק ומתמלא בברען חדש לקיים בפשטות ובעמקות את עצותיו של רבינו הקדוש. כמו לדוגמא העלון של שבוע שעבר חיזק אותי כל כך לראות ולהבין את ה'ישמע בזיונו ידום וישתוק' עד כדי כך שכמה וכמה פעמים בזמן ניסיון נזכרתי בזה והמאמר שנכתב בטוב טעם פשוט חיזק אותי עד אין לתאר ואין לשער. תזכו למצוות ותבורכו משמים ...אשריכם שאתם זוכים להפיץ את אור רבינו בעולם. פ .ר. 'צ'יינג המרת כספים ללא עמלה' מאחלים לכל בני ישראל ובפרט לעולים להשתטח על הציון הק' של מוהר"ן מברסלב זיע"א באומן ברכת שנה טובה ומבורכת 'שנת שפע ושובע דקדושה' ירושלים סורוצקין 48 ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים אמיתיים 0573108887 025023947 Fax 025023947 בני ברק בן זכאי 4 0527624143 036163860 Fax 036164635
© Copyright 2024