ויגש
בס"ד פרשת "ויגש" הרב מיכה הלוי – ראש ישיבת "עטרת נחמיה" ורבה הראשי של פתח תקווה על-פי שיחות הרב צבי יהודה קוק זצ"ל (שיעור שבועי לנשים במדרשת אביב "לעד חיה" – השיעור נערך ע"י זיוה חן) להצטרפות לרשימת תפוצה נא לשלוח מייל לavivhatora1@012.net.il : תוכן העניינים: .1שנאת האחים .4להתרגל לחיים של מורכבות .2כוחה של מחלוקת .5האחדות השלימה העתידית .3השנאה -גילוי של אחדות .1שנאת האחים דרך פרשת ויגש נברר את הנושא המורכב של האחווה בין שבטי ישראל .הבירור מתחיל בפרשת וישב ,בה אנו נפגשים עם חלומותיו של יוסף .בנקודה זו התורה מתארת יחסים קשים בין האחים (ל"ז ,ד')" :וישנאו אותו ולא יכלו דַ בְּרֹו לשלום" .התורה מגדירה את מערכת היחסים בין האחים במילה "שנאה" .המילה "שנאה" היא מילה חריפה, ואנו נוטים להבין אותה כפשוטה ,כפי מה שאנו רגילים להגדיר שנאה. האחים חושבים להרוג את יוסף ,אך בסופו של דבר משליכים את יוסף לבור ,משום שהם מעוניינים לשים סוף לחלומותיו (ל"ז ,כ')" :לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ונראה מה יהיו חלומותיו" .לאחר מכן נמכר יוסף לישמעאלים ומתגלגל למצרים .בפרשת מקץ אחיו של יוסף נדרשים לרדת למצרים בשל הרעב השורר בארץ ישראל, כאשר יוסף הוא המשביר לכל הארץ .יוסף מכיר את אחיו אך הם אינם מכירים אותו .הוא מתנכל להם ,שם את הכסף באמתחותיהם ,אוסר את שמעון ,מבקש להביא אליו את בנימין ,מאשים אותם בריגול,וכלפי חוץ מתנהג כלפיהם בשנאה .ואכן כלפי חוץ ניכרים גילויי שנאה ,אך מה שמניע אותם בפנימיות הדברים הוא אחווה נסתרת .הדבר בא לידי ביטוי כאשר יוסף אינו יכול להתאפק עוד ומתוודע אל אחיו .חוסר היכולת להתאפק מצביעה על אחווה פנימית, שאמנם גורמת לפעול בניכור אך הניכור הוא חיצוני בלבד ,זוהי אחדות שמתגלה במחלוקת נוראה עד כדי שנאה ,אך מקור כל השנאה והניכור הוא אחדות נסתרת .כך הם הדברים בלימוד התורה ,אין לבחון את הדברים רק על פי מה שניכר כלפי חוץ ,אלא יש להעמיק ולהתבונן פנימה ,גם אם לעיתים הדברים מתגלים כלפי חוץ בצורה הפוכה לגמרי. לעיתים הפן החיצוני מטעה אותנו ואף עלול לסנוור ולסמא את עינינו מלראות את עומק הדברים .כאשר המציאות צבועה בצבעים וורודים ,והכל הולך למישרין ,אנו מתקשים להתבונן לעומק .דוקא במצבים קשים קל יותר להתבונן פנימה ולנסות להבין ממה נובעת המציאות הקשה .כאן התורה מתארת שנאה ומחלוקת לא פשוטה עד כדי שנאה של האחים וניכור של יוסף כלפיהם ,אך דווקא כאן עלינו לנסות להבין ממה נובעת השנאה הזו ומה עניינה. .2כוחה של מחלוקת דוגמא למחלוקת חיצונית המונעת מכוחה של אחדות גדולה מביאה הגמרא (קידושין ל' ,ע"ב) בהתייחסותה לפסוק בתהילים (קצ"ז ,ה')" :אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם ,לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער"" .אשרי"-הפסוק מדבר על אושר .ישנם שתי משמעויות לאושר .1 :שמחה .2 .חוזק ,חוסן .בפסוק במשלי (ל"א ,כ"ח)" :קמו בניה ויאשרוה " משמעות האושר היא חיזוק ,משום שוודאי אין הכוונה כאן שהבנים משמחים את האם ,אלא הם מחזקים אותה" .אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם"" -אשפה" היא מקום האיחסון של החיצים ,לכן יותר מתקבל על הדעת ש"אשרי הגבר" הוא במשמעות של חוזק וחוסן ,משום שיש באמתחתו חיצים" .לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער" -חז"ל דורשים שמדובר בפסוק במלחמתה של תורה .מי שחמוש בחיצים ,בדברי תורה ,לא יבוש כאשר יצטרך להגן על דעת התורה שלו מול אויבים ,מול ברי פלוגתא שלו ,בשער" .שער" בתנ"ך הוא במשמעות של בת הדין (דברים ט"ז ,י"ח)" :שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". במסכת קידושין הגדילו חז"ל לעשות ונתנו למחלוקת לגיטימציה" :אפילו האב ובנו ,הרב ותלמידו ,שעוסקין בתורה בשער אחד ,נעשים אויבים זה את זה ,ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה ,שנאמר 'את ו ָהֵ ב בסופה'". הגמרא מחדשת כאן שסופה של אהבה לבוא משום שגם בתחילה היתה אהבה בין האב לבנו ,בין הרב לתלמידו ,אלא שהיא התגלתה באיבה ,במחלוקת קשה .העמקת ההבנה מוכרחה להעשות באופן כזה ,דרך מחלוקות ,אך עלינו להבין שאין כאן איבה אמיתית ,אלא כל המחלוקות ענייינה להביא שלמות גדולה יותר ,הבנה עמוקה יותר .לכן לא היתה כאן איבה אמיתית כלל ,אלא היתה כאן אהבה ואחדות כל הזמן ,גם בזמן המחלוקת ,ומשום כך סוף האהבה לבוא. איננו רחוקים מחנוכה ,לכן נזכור מה רצו היוונים לפעול עלינו .עיקר עניינם היה לשכח תורה מישראל .לשכח תורה אינה רק פעולה על הזיכרון ,אלא היא פעולה המשפיעה על כל ההבנה העמוקה של התורה ,שכן הזכרון הוא תוצר של הבנה עמוקה ,וכאשר אין עומק של הבנה ,קשה מאוד לזכור .דוגמא לכך היא כאשר אנו מחפשים דבר מה שאבד לנו. האדם אינו מחשב ,ואינו מסוגל לשחזר את הזיכרון בלחיצת כפתור ,אלא הוא מנסה לשחזר היכן היה ,מה עשה ,היכן הניח את החפץ וכו' בכדי להזכר מה מקומו של החפץ .דוגמא זו מורה שהכוח השיכלי העיקרי באדם הוא כוח ההבנה, ולכן הזכרון אינו יכול לפעול אצל האדם במנותק מן ההבנה ,כעומד בפני עצמו .השכחה שיצר הקב"ה בעולם היא דבר חיובי ,משום שהיא גורמת לנו להפעיל את ההבנה שלנו על מנת להזכר" -אתה חונן לאדם דעת" (מתוך תפילת העמידה). היוונים רצו להשכיח תורה מישראל באופן אבסולוטי ,כלומר לעקור את כל יכולת ההבנה שלנו בתורה ,בכדי שלא נוכל להזכר בה .לכן כאשר הם הושיבו שבעים זקנים מחכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית ,הושיבו כל אחד מהם בנפרד ובסופו של דבר תרגמו כולם את התורה באופן זהה ,התרעמו על כך היוונים ,משום שראו שגם דרך שבעים הבנות שונות של שבעים חכמים ,ניתן להגיע לאותה התורה. סוף תקופת היוונים היא ראשית תקופת התנאים ,סוף ימי בית שני ,שבזמנם וגם אצל האמוראים שאחריהם ,ישנן מחלוקות גדולות .התורה דווקא התגדלה והתבררה יותר לעומק דרך מחלוקות אלו .מכאן שלא רק שלא הצליחו היוונים להשכיח תורה מישראל ,אלא אף הצליחו להגדיל תורה בישראל .אסור לנו להבהל ממחלוקות ולשאוף לאחדות בדעות .עלינו להבין שעל המחלוקות הגדולות ביותר נאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" .דברי אלוקים חיים אינם יכולים להתגלות בעולם אלא דרך חילוקי דעות .מי שמבקש לצמצם את המחלוקות הוא מבקש להקטין את התורה ולראות את הדברים שלא באור האמת. .3השנאה -גילוי של אחדות הכרעה בחילוקי דעות אינה נעשית מגובה מבטנו הנמוך ,אלא מתוך בירור מעמיק של גדולי ישראל .שיטת הלימוד של היום ,המאפשרת לכל תלמיד ללמוד את רש"י ואת רמב"ן ולנקוט עמדה כפי נטיית ליבו ,היא שיטה מקולקלת ופסולה. היא אינה מחברת את התלמידים לדברי חכמים ,אלא להפך היא מקטינה את ערכם של חכמי ישראל בעיני התלמיד, שניתנת לו כל הלגיטימציה לבחור באופן מזדמן ושוויוני בין הדעות השונות .אין כאן דרישה לעומק ,שתרומם את התלמידים ,אין דרישה להבנה עמוקה ,להתרוממות ,אלא מתן אפשרות להזדהות אישית עם אחד הצדדים .לימוד התורה הוא על מנת להתקדם ,להתגדל ולהתרומם ולבנות בתלמיד הבנה עמוקה. השנאה בין האחים היתה ויכוח יסודי מאוד ,שראשי הצדדים בה היו יוסף ויהודה .יוסף בחלמותיו הביע עמדה מסויימת ,לפיה הוא ינהיג את הצד הכלכלי-מעשי ,וכולם יזדקקו לו ,כולל אביו ואימו .האחים חלקו עליו ,משום טענו שכבן זקונים הוא אינו שייך להנהגת הכלל ,אלא ההנהגה שייכת לארבעת הבנים הגדולים ,שמתוכם נבחר יהודה. מלכות יהודה היא מלכות רוחנית ,וטענת האחים היתה שלא תתכן הנהגה של יוסף ,הנהגה שהיא מעשית בלבד, במנותק מהצד הרוחני. יוסף ירד למצרים בכדי להקים את ההנהגה המעשית ,ובכך הוכיח את הצד שלו בויכוח ,והראה לכל שיש מקום להנהגה מעשית העומדת בפני עצמה ,כמכשירה את ההנהגה הרוחנית-מעשית של מלכות יהודה .כך נוצר מצב שבגלות מצרים ,שהיתה מעצמה כלכלית ,הוכשר עם ישראל להפוך ממשפחה גדולה ,מעם ,למלכות .יוסף המשיך להתנכר לאחיו משום שהבין שרק כך ,רק אם ימשיך לחלוק עליהם ולהוביל אותם בדרכו ,בדרך של בניית מלכות מעשית העומדת בפני עצמה ,תוכל בסופו של דבר להבנות מלכות שלימה בישראל ,מלכות רוחנית ומעשית .לכן גם נמנע יוסף במשך כל שנות שהותו במצרים מלשלוח אות חיים לאביו ולמשפחתו ,אפילו שהיה יכול בכך למנוע צער גדול מאביו ,משום שהיה עליו להלחם על עמדותיו כמו במלחמה,ובמלחמה יש לסבול את הקשיים על מנת להגיע אל היעד .אמנם הנהגתו של יוסף יכולה להתקיים רק במצרים ,רק בתוככי הגלות ,משום שהיא יכולה לעמוד בפני עצמה רק בבחינה הגלותית ,אך מרגע שעם ישראל יוצא ממצרים יש להעמיד את יהודה למלך. כאשר יוסף אינו יכול עוד להתאפק אות הוא ששלב המחלוקת הגיע לידי מיצוי ,ומעתה על האחדות לצאת אל הפועל כמות שהיא ,ולא בצורה של מחלוקת .עלינו להתבונן בשנאת האחים כשנאה חיצונית בלבד וכאחדות ואהבה כלפי פנים ,כך שהשנאה היא גילוי של אחדות .אם כך נתבונן בדברים ,בעומקם של דברים ,לא תוכל השנאה לפגוע ולעשות כל רע ,אלא היא תהיה תהליך בריא שנועד לקדם ולרומם את המציאות. .4להתרגל לחיים של מורכבות דוגמא נוספת לשנאה החיצונית ניתן למצוא במצוות פריקה וטעינה .הפסוק אומר (שמות כ"ג ,ה')" :כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ,עזוב תעזוב עימו" .הגמרא במסכת פסחים (קי"ג ,ע"ב) שואלת ,כיצד תתכן שנאה בין שני יהודים ,והרי נאמר (ויקרא י"ט ,י"ז)" :לא תשנא את אחיך בלבבך" .מבררת הגמרא שמדובר כאן ביהודי שראה את חברו עובר עבירה חמורה והוא היה העד היחיד לכך .מכיוון שהוא עד יחיד ,ורק עפ"י שניים עדים יקום דבר ,מותר לאותו אדם שראה את עובר העבירה לשנוא אותו ,כלומר לגלות כלפיו יחס חיצוני של שנאה ,גילויי שנאה חיצוניים ,כדי למחות על המעשה שלא ייעשה .אך זוהי שנאה חיצונית בלבד ולא שנאת הלב .לכן כאשר נוצרת סיטואציה בה עובר העבירה זקוק לעזרה בפריקה וטעינה של משאו ,מצווה על השונא לבוא לעזרתו על מנת שלא להגיע לשנאה אסורה ,שהיא שנאה פנימית מעבר לגילויי השנאה החיצוניים .אך בד בבד יש להמשיך להזעיף לאותו אדם פנים ,כחלק ממורכבות של חיים .כאן נדרשת הבנה עמוקה לתהליכים פנימיים מורכבים. עולם הצבוע בצבעים הוא רדוד ושטחי יותר ,ונוטה לקטלג הכל לשחור ולבן .דווקא העולם של פעם ,של תמונות בשחור ולבן ,דרש הבנה עמוקה יותר בכדי להבין מה רואים בתמונה ,מהו הגוון המדויק של אותו שחור או לבן .גם בעיות רבות בשלום בית נובעות מהתבוננות חיצונית על זוגיות או על איך נראים בני הזוג יחד .כך נתפסים בני הזוג לדמיונות שקשה להם להשתחרר מהם במקום לקחת אחריות על הקשר ולנסות לתפוס את המורכבות של הקשר ביניהם .פרשיות השבוע שעוסקות בשבטים נראות כצבועות בשחור ,שולט בהן הניכור ,השנאה ,אך הן דווקא תובעות מאתנו לברר את העומק המתגלה מאחורי השְּ חֹור ,את האחדות הגדולה המכוסה במעטה של שנאה ופירוד .זהו מוסר השכל עבורנו ,עלינו להפסיק לדרוש את הארת הפנים החיצונית ולחפש את הפְּ נִים ,את הפנימיות. .5האחדות השלימה העתידית ההפטרה של השבוע עוסקת באחדות המתגלה בסופו של דבר בין השבטים" .כה אמר ד' אלוקים הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד" (יחזקאל ל"ז ,י"ט). אמנם ליוסף וליהודה ישנו תפקיד חשוב ,כל אחד בפני עצמו ,ולכן נדרש כל אחד מהם לעמוד על דעתו ,אך יבוא היום והם יהיו לאחד .חשוב לזכור שמה שגורם לאחדות זו הוא דווקא העמידה של כל אחד על דעתו באופן אמיתי. הרב קוק זצ"ל מרבה להשתמש במושג "אורות מאופל" ומשמעותו היא לאו דווקא מהפך קיצוני מחושך לאור אלא תהליך בו האור מנסה להופיע אך נחסם ע"י חושך .זהו תהליך הבונה את האור האמיתי וגורם לו להתגבר ולהתגדל. זוהי הבנה מורכבת של דרך הופעת האור ,שאותה אנו למדים דרך פרשיות השבוע .פרשיות השבוע מלמדות אותנו להתבונן ברובד הפנימי והנסתר של כל דבר ודבר ,ומתוך כך וודאי לא ניפול ליאוש ,משום שנבין ונדע מה המניע האמיתי שפועל ועושה את כל המציאות השלילית.
© Copyright 2024