‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫|‪5‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור – קלידוסקופ לעולם‬ ‫‪‬‬ ‫דניאלה קידר‬ ‫תקציר‬ ‫"כאשר נקרב את העדשה אל החיים הם יכולים להיראות כטרגדיה‪ ,‬כאשר‬ ‫נרחיק אותה הם יכולים להיראות כקומדיה" (צ'ארלי צ'פלין)‪ .‬אחד הכלים‬ ‫והאמצעים מהיעילים והאפקטיביים ביותר לשינוי זווית הראייה‪ ,‬למציאת‬ ‫היבטים חיוביים בסיטואציה ולשינוי דפוסי התגובה הרגשית וההתנהגותית של‬ ‫הפרט ושל זולתו הוא האינטליגנציה הרגשית ‪EQ-Emotional Quality, EI-‬‬ ‫)‪ )Emotional Intelligence‬ולצידה ואיתה השימוש בהומור‪ .‬האינטליגנציה‬ ‫הרגשית הינה יכולת האדם לחבר באופן מודע מחשבות ורגשות להתנהגות‬ ‫והתנהלות אפקטיביות אישיות ובינאישיות‪ .‬חיבור מושכל בין מחשבה ורגש‬ ‫מאפשר לאדם להגיע למצב אופטימאלי עם עצמו וסביבתו ( & ‪Salovey‬‬ ‫‪.)1997 ,Sluyter‬‬ ‫השימוש באינטליגנציה רגשית ובהומור מהווה גשר לקשר‪ ,‬מחבר בין בני אדם‬ ‫ובין תרבויות‪ ,‬מאפשר תקשורת טובה יותר של האדם עם עצמו ועם סביבתו‬ ‫וכלשון הפתגם העממי הנפוץ "החיוך הוא הקו העקום הקצר ביותר המחבר בין‬ ‫בני אדם"‪.‬‬ ‫מוח – מחשבה‪ ,‬רגש והתנהגות‬ ‫"כאשר נקרב את העדשה אל החיים הם יכולים להיראות כטרגדיה‪ ,‬כאשר נרחיק אותה הם‬ ‫יכולים להיראות כקומדיה" (צ'ארלי צ'פלין)‪ .‬המציאות‪ ,‬העולם‪ ,‬האירועים‪ ,‬הדינמיקה והמצבים‬ ‫מקבלים משמעות דרך העדשה בה נסתכל עליהם‪ .‬התייחסותנו לעולם יוצרת מציאות‪ .‬האדם‬ ‫הוא היצור היחיד המסוגל לתת מגוון משמעויות לחוויות ולאירועים בחייו‪ .‬האדם קיבל‬ ‫הזדמנות נפלאה להיות האדריכל של חייו‪ .‬הוא היחיד מבין כל היצורים החיים‪ ,‬שבאמצעות‬ ‫החיבור בין מחשבות ורגשות‪ ,‬יכול לתת משמעות למצב קיים‪ .‬משמעות חיובית‪ ,‬אופטימית או‬ ‫שלילית‪ ,‬פסימית‪ ,‬תלויה בדרך בה הוא מציב את היסודות‪ ,‬הקירות והעיצוב במעגל הדינמי‬ ‫של חייו כדברי האמרה‪" :‬אופטימיסט חושב שזה הטוב שבכל העולמות האפשריים‪ ,‬פסימיסט‬ ‫חושש שזה נכון" (קתרקט‪ ,2007 ,‬ע' ‪.)36‬‬ ‫אחד הכלים והאמצעים‪ ,‬מהיעילים והאפקטיביים ביותר לשינוי זווית הראייה‪,‬‬ ‫למציאת היבטים חיוביים בסיטואציה ולשינוי דפוסי התגובה הרגשית‬ ‫וההתנהגותית של הפרט ושל זולתו הוא האינטליגנציה הרגשית ‪EQ-‬‬ ‫)‪ ,)Emotional Quality, EI-Emotional Intelligence‬ולצידה ואיתה השימוש‬ ‫בהומור‪ .‬האינטליגנציה הרגשית הינה יכולת האדם לחבר באופן מודע מחשבות‬ ‫ורגשות להתנהגות והתנהלות אפקטיביות אישיות ובינאישיות‪ .‬התנהלות‬ ‫רגשית באמצעות חשיבה רציונאלית מאפשרת לאדם לפתור בעיות אישיות‬ ‫ובינאישיות‪ ,‬מתוך מודעות וראייה רחבה יותר של תוצאת התנהגותו ותגובותיו‪.‬‬ ‫חיבור מושכל בין מחשבה ורגש מאפשר לאדם להגיע למצב אופטימאלי עם‬ ‫עצמו וסביבתו (‪.)1997 ,Salovey & Sluyter‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאמר מבוסס על מאמר אחר שלי "הומור‪ ,‬אינטליגנציה רגשית ומה שביניהם" שיופיע בספר חשיבותה של אי רצינות‪,‬‬ ‫בעריכת אבנר זיו ואריה סובר‪ ,‬בהוצאת המכללה האקדמית אשקלון והוצאת כרמל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרופ' דניאלה קידר היא ראש היחידה לתקשורת אנושית‪ ,‬בריאות ואתיקה של המרכז הבינלאומי לבריאות‪ ,‬משפט‬ ‫ואתיקה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ .‬מרצה במוסדות אקדמיים וארגונים בארץ ובעולם בתחומי האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬החינוך‬ ‫וההומור‪Keidarda@netvision.net.il .‬‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫|‪6‬‬ ‫באמצעות גיוס הרגשות וחיבור נכון בינן לבין התהליך המחשבתי הרציונאלי‪ ,‬נוכל ליצור‬ ‫הרמוניה בין המחשבה‪ ,‬הרגש וההתנהגות‪ ,‬ולכוון ריאקציות מתוך בחירה ולא מתוך תגובה‬ ‫אוטומטית ואימפולסיבית‪ .‬במקביל‪ ,‬היכולת להיות "מחובר" לרגשות ולהיות מודע להן יכולה‬ ‫להעשיר את החשיבה ולתת מימד ומידע נוספים לתהליכים רציונאליים‪ .‬מילדות מלמדים‬ ‫אותנו לחשוב ולא מלמדים אותנו להרגיש‪ .‬הרגשות המלווים והמתלווים לתחושות פיסיות הן‬ ‫"החיישן" שלנו לסביבה והאירועים המתרחשים בה‪ .‬מודעות לרגש מעשירה את יכולת הניווט‬ ‫הרציונאלי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬חיבור נכון בין מחשבות ורגשות ירחיב את רפרטואר תגובותיו של‬ ‫האדם‪ .‬שימוש במיומנויות אלו יביא את הפרט לכוון‪ ,‬ליצור‪ ,‬להוביל ולנהל את תגובותיו‬ ‫ותגובות הזולת לאפיקים רצויים ומלאים יותר מבחינה אישית ובינאישית בכל תחומי החיים‪,‬‬ ‫בזוגיות‪ ,‬בהורות‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בחברה‪ ,‬בחינוך ועוד‪.‬‬ ‫מוח האדם הינו מוח הפועל מתוך מנגנון הישרדותי‪ ,‬מוח קדום‪ ,‬שבאמצעות "תפקידו" לשמור‬ ‫על הגנום האנושי אפשר לנו לשרוד‪ .‬על‪-‬מנת לשרוד בסביבה דינאמית ומאיימת‪ ,‬האדם הגיב‬ ‫באופן אינסטינקטיבי‪ ,‬אוטומטי‪ ,‬ספונטאני‪ ,‬מתוך אותם "חיישני" הישרדות (גולמן‪.)2007 ,‬‬ ‫מנגנון ההישרדות ניזון מתחושות ורגשות בעוד שתהליכים קוגניטיביים לא היו רלוונטיים ולא‬ ‫מילאו תפקיד מרכזי בקיום הפיסי הבסיסי ההישרדותי‪ .‬החשיבה התפתחה מאוחר יותר‬ ‫ואפשרה לאדם לתכנן‪ ,‬להחליט‪ ,‬להתלבט‪ ,‬לבחור ולהתפתח‪ .‬למרות זאת‪ ,‬עדיין גם היום‬ ‫מגיב האדם פעמים רבות מתוך המוח ההישרדותי בשל העובדה שאירועים שונים‪ ,‬לעיתים‬ ‫אף טריוויאליים ביותר‪ ,‬מתפרשים על‪-‬ידו כאיום קיומי‪ .‬התגובה למצב כזה הינה אוטומטית‬ ‫ומתבטאת בתגובה של "מאבק" או "נסיגה" ‪ - Fight or Flight -‬ונעשית מבלי להשתמש‬ ‫בחלק החושב של המוח המאפשר יותר שיקול דעת‪ ,‬השהיית תגובות והתייחסות רחבה יותר‬ ‫לדינאמיקה המתרחשת מסביב‪.‬‬ ‫גולת הכותרת ביישום האינטליגנציה הרגשית היא להיות אדם בוחר‪ ,‬הבוחר את תגובותיו‪,‬‬ ‫מייצר את רגשותיו‪ ,‬מניע את פעולותיו ובצורה זו יוצר ובונה משמעות‪ .‬בני אדם נוטים להגיב‬ ‫לאירועים ולמצבים באופן ספונטאני‪ ,‬הישרדותי‪ ,‬ראשוני ואוטומטי ותגובות מסוג זה מניבות‬ ‫תגובות דומות אצל הזולת‪ .‬יצירת מערכות מחשבתיות ורגשיות מסוג אחר מתוך בחירה‬ ‫ובאופן מודע ומכוון‪ ,‬עשויה להביא לתגובות התנה גותיות שונות ורצויות אשר תשפרנה הן את‬ ‫התגובה הנפשית למצבים נתונים והן את תגובת המערכת הפיסיולוגית‪ ,‬אשר תביא בתורה‬ ‫לשיפור התהליך המחשבתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם תקוע בפקק תנועה נוטה במקרים רבים להתרגז‪,‬‬ ‫להיות חסר סבלנות ולהאשים את סביבתו בעומס התנועה‪ .‬הכעס מוביל להפרשת אדרנלין‬ ‫וסוכרים גבוהה‪ ,‬קצב הלב מוגבר‪ ,‬נוצרת הזעת יתר‪ ,‬המערכת החיסונית נחלשת והמערכת‬ ‫הפיסיולוגית כולה ניזוקה‪ .‬למצבים מסוג זה יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם אפקטים מצטברים ומזיקים לטווח‬ ‫הארוך‪ .‬במקום תגובה כזו‪ ,‬ניתן לבחור וליצור בתוכנו רגש אחר לחלוטין בהתייחסות לפקק‬ ‫התנועה‪ .‬את פקק התנועה הרי לא נוכל לשנות‪ .‬נוכל לשנות את התייחסותנו לפקק‬ ‫התנועה‪ .‬נוכל לבחור ולראות בסיטואציה זו הזדמנות מיוחדת להאזנה למוסיקה‪ ,‬נוכל לנצל‬ ‫זמן זה לחשיבה‪ ,‬תכנון או לכל סוג אחר של מחשבה יוצרת ובונה‪ .‬באופן דומה נוכל להתייחס‬ ‫לכל מצב לא נעים או לא נוח‪ .‬שי נוי בהתייחסות למצב באמצעות שינוי דפוסי החשיבה יביא‬ ‫לתגובת שרשרת רצויה ביותר‪ .‬התגובה הפיסיולוגית תשתנה‪ .‬מערכות הגוף תיכנסנה‬ ‫לרגיעה‪ ,‬זרימת החמצן למערכות הגוף השונות תהיה יעילה ושוויונית יותר‪ ,‬המערכות‬ ‫העצביות תהיינה רגועות ופחות מכווצות‪ ,‬השרירים יהיו רפויים יותר‪ ,‬המערכת החיסונית‬ ‫תתפקד ביעילות גבוהה יותר – היבטים פיסיולוגיים הטובים ובריאים לגוף‪ .‬רגיעה של‬ ‫מערכות הגוף והימצאותו באיזון מערכתי מאפשרות למוח לעבד נתונים באופן חיובי יותר‬ ‫(כשהגוף ומערכותיו מצויים במצב לחץ‪ ,‬המוח נוטה‪ ,‬מתוך השמירה הקיומית שלו‪ ,‬לעבד‬ ‫קודם את הנתונים השליליים ה"מאיימים" עליו) ולייצר יכולת חשיבתית מסוג שונה‪ ,‬אשר‬ ‫תיצור בתורה תגובה התנהגותית רצויה‪ ,‬שתעשה מתוך בחירה ולא מתוך אינסטינקט‬ ‫ואימפולסיביות‪.‬‬ ‫בהסתכלות על האינטליגנציה הרגשית כפירמידה‪ ,‬בבסיסה מצויה מודעות האדם לרגשותיו‪,‬‬ ‫מחשבותיו והתנהגותו‪ .‬מעל שלב זה של הפירמידה מצוי השלב בו מזהה האדם את השינויים‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫|‪7‬‬ ‫הקוגניטיביים והרגשיים החלים בו במצבים שונים‪ .‬שלב נוסף הוא יכולת האדם להפעיל את‬ ‫"מנגנון ההשהייה" לפני התגובה על מנת שיוכל למתן תגובות ספונטניות‪ ,‬אוטומטיות‬ ‫והישרדותיות‪ .‬השלב שלאחריו הוא יכולת האדם לבחור בתגובה למצב נתון על מנת להגיע‬ ‫לאפקטיביות תוך אישית ובינאישית‪ .‬בראש סולם הפירמידה נמצא השימוש בהומור‪ .‬ההומור‬ ‫מעגן בתוכו את כל השלבים בהיררכיה התגובתית של האינטליגנציה הרגשית‪ .‬אדם‬ ‫המשתמש בהומור מתעלה‪ ,‬למעשה‪ ,‬על הרצון והאינסטינקט "החייתי" הבסיסי לתגובה‬ ‫לסביבתו‪ .‬שימוש בהומור‪ ,‬במיוחד במצבים פחות "ידידותיים" לאדם‪ ,‬מאפשר צמצום והקטנה‬ ‫של אירועים לא נעימים וגיוס משאבים קוגניטיביים ורגשיים בעלי עצמה המנווטים את‬ ‫התנהגותו של האדם‪.‬‬ ‫אנשים בעלי הומור ואינטליגנטיים מבחינה רגשית יודעים לשלב בין השכל והרגש ולרכך‬ ‫ולתבל את המציאות בהומור‪ .‬שילוב זה מתבטא במודעות וערנות לרגשות המתחוללים הן‬ ‫אצל הפרט והן אצל זולתו‪ ,‬ביכולת להביעם ולבטאם‪ ,‬וביכולת לכוונם באמצעות חשיבה‬ ‫מודעת לתהליכים הבונים ומשפרים את איכות החיים ואת מערכות היחסים התוך אישיים‬ ‫והבינאישיים‪ .‬אנשים המודעים לרגשותיהם מנווטים אותם‪ ,‬מתחברים אליהם ויוצרים מערכת‬ ‫שליטה ובקרה טובה יותר על חייהם‪.‬‬ ‫קיימת אינטגרציה בין המרכיבים של האינטליגנציה הרגשית לבין מרכיבי ההומור‪ .‬שימוש‬ ‫במרכיבי האינטליגנציה הרגשית מאפשר לאדם ליצור תהליך מטקוגניטיבי באמצעותו יכול‬ ‫הפרט לשלוט על תגובות אוטומטיות‪ ,‬וליצור פרספקטיבה וזווית ראייה שונות ואף‬ ‫הומוריסטיות על מצבים שונים בחיים‪ ,‬המשנים את רפרטואר התייחסות האדם למצבים‬ ‫אישיים ובינאישיים‪ .‬אתייחס לשלושה מרכיבים מרכזיים באינטליגנציה הרגשית החשובים‬ ‫להתנהלות העצמית התוך אישית והבינאישית‪.‬‬ ‫מרכיבי האינטליגנציה הרגשית‬ ‫האינטליגנציה הרגשית כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים ומרכזיים השזורים האחד בשני‬ ‫(גולמן‪ ;1995 ,‬קלודי‪ )2005 ,‬שהם‪ :‬מודעות עצמית‪ ,‬ניהול רגשות‪ ,‬הנעה (מוטיבציה) עצמית‬ ‫ומערכות יחסים ותקשורת נאורה ומקדמת‪ .‬מודעות למרכיבים אלה והיכולת להפעילם‪,‬‬ ‫מאפשרת לבנות איכות חיים רגשית יעילה ומועילה בכל תחומי החיים‪ :‬במשפחה‪ ,‬בזוגיות‪,‬‬ ‫בעבודה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בחברה ובמעגלי החיים השונים‪ .‬להלן התייחסותי לשלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫המודעות העצמית מוגדרת כיכולת האדם להבין את הדינאמיקה הרגשית‪ ,‬המחשבתית‬ ‫והפיסית בחיי היומיום עם עצמו ועם זולתו‪ .‬רגשות ותגובות זורמים בדרך כלל באופן תת‪-‬‬ ‫מודע ולעתים קרובות מונעים תהליכים אפקטיביים פנימיים וחיצוניים‪ .‬מעבר מתת‪-‬מודע‬ ‫למודע בתהליכים אלה ימקד את האדם ויאפשר לו לפעול ליצירת התנהגות אפקטיבית‬ ‫מקדמת‪.‬‬ ‫מרכיבי המודעות העצמית הם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת לזהות שינויים פיסיולוגיים במצבים שונים‪ ,‬משתנים ודינאמיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת לקשר בין איתותים פיסיים לרגשות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי חשיבה שלילית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת לזהות מגוון רגשות ולדעת להעריך את עצמתם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היכולת להבחין בין רגשות לפעולות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח ציפיות ריאליסטיות ביחס לעצמך ובמערכות יחסים שונות‪.‬‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫|‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרת היחס בין מחשבות‪ ,‬רגשות ותגובות‪ .‬יכולת להבחין בין כל אחד מהמרכיבים‬ ‫הנ"ל באופן נפרד וכן לאבחן את החיבור ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת לשלוט ולנתב מחשבות‪ ,‬רגשות והתנהגויות לתועלת האישית‪.‬‬ ‫ניהול רגשות‬ ‫רגשות צפים ועולים כתגובה אוטומטית למצבים נתונים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬רגשותיו של האדם‬ ‫הם המנהלים את תגובותיו ההתנהגותיות‪ .‬שליטה‪ ,‬ניהול והפקת רגשות יובילו את האדם‬ ‫למצבים ותגובות אליהם הוא מודע ובהם הוא בוחר תוך שילוב מושכל בין תהליכים‬ ‫רציונאליים ואמוציונאליים‪.‬‬ ‫ניהול רגשות כולל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת להירגע במצבים של לחץ‪ ,‬כעס וחרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת להמיר מחשבות שליליות והרסניות למחשבות חיוביות יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת להמיר דימויים "קטסטרופאליים" לרציונאליים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי האופן שבו אנו מתייחסים ומפרשים אירועים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי החושים שבהם אנו משתמשים ברגע נתון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי התהליך בו אנו מפרשים סוגי מידע שונים והיכולת להפריד בין מחשבות‪,‬‬ ‫רגשות‪ ,‬התנהגויות ודעות קדומות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי שינויים במצב הרוחני והיכולת לנתב את מצב הרוח עפ"י רצוננו דרך‬ ‫מחשבותינו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי מצבים בהם אנו מתגוננים או תוקפים והיכולת לתמרן בתהליכים אלו לטובתנו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מודעות להשפעת הלך רוחנו והתנהגותנו על האחרים‪ .‬יכולת לשנות התנהגויות תוך‬ ‫כדי דינמיקה של מערכות יחסים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת להשתחרר מדפוסי התנהגות והרגלים ישנים שלא הביאו לנו תועלת‪ ,‬לפתח‬ ‫דפוסי התנהגות‪ ,‬מחשבה ורגש חדשים ליצירת אורח חיים ומערכות יחסים טובים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מערכות יחסים ותקשורת נאורה ומקדמת‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מערכות יחסים מאופיינות בדינאמיקה זורמת וספונטאנית אשר בה מושם הדגש‬ ‫יותר על עצמנו ופחות על זולתנו‪ .‬העברת המיקוד ותשומת הלב לזולת תוך דגש על ארבעה‬ ‫מרכיבים מרכזיים‪ :‬לאהוב‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להבין ולהקשיב‪ ,‬יובילו את מערכות היחסים לרמות‬ ‫גבוהות של דינאמיקה בינאישית‪.‬‬ ‫האינטליגנציה הרגשית באה לידי ביטוי ביחסינו עם אחרים בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת העברת מסרים (מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬חוויות והתנהגויות) מילולית ובלתי מילולית‬ ‫בצורה יעילה‪ ,‬בהירה‪ ,‬ברורה ויוצרת אמון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת זיהוי ופענוח מסרים (רגשות‪ ,‬התנהגויות) של האחר‪ ,‬תוך כדי האזנה דינאמית‪,‬‬ ‫אמפאטית ופעילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח התנהגות אסרטיבית – ביטוי מחשבות‪ ,‬רצונות והרגשות מבלי לפגוע‬ ‫ברצונותיהם ורגשותיהם של האחרים‪.‬‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫|‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫פתיחת ערוצי מחשבה‪ ,‬רגש והתנהגות המבטלים מכלול של סטיגמות וסטריאוטיפים‬ ‫במטרה לשנות עמדות וגישות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח מיומנויות להעברת ביקורת וקבלת ביקורת כך שיביא להתקדמות‪ ,‬שינוי‪,‬‬ ‫פתיחות ופתיחת ערוצי תקשורת יעילים ומועילים במערכות יחסים מגוונות‪.‬‬ ‫אפיונים ומרכיבים של שימוש בהומור והקשר לאינטליגנציה רגשית‬ ‫שימוש באינטליגנציה רגשית ובהומור מאפשר יצירת שינוי בהתייחסות הקוגניטיבית‬ ‫והרגשית בכלל ובמצבים ספציפיים בפרט‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצירת פרופורציה למצב נתון ‪ -‬במצבים שליליים הנטייה הטבעית של האדם היא‬ ‫להאדירם‪ .‬שימוש באינטליגנציה רגשית והומור מאפשר לצמצם ולהקטין את‬ ‫ההיבטים השליליים ולהביאם לפרופורציות ריאליות‪ .‬התייחסות מסוג זה מאפשרת‬ ‫במידה רבה ראייה רחבה וחיובית יותר ונוטעת אופטימיות ותחושת מסוגלות‬ ‫להתמודדות עם מצב נתון‪.‬‬ ‫יהודי נכנס לבית‪-‬כנסת מתיישב ונאנח "אוי כמה כואבות לי הרגליים"‪ .‬שואל אותו‬ ‫הרב "מוישה מדוע אתה נאנח ומה קרה לרגליים שלך?"‪ .‬עונה לו היהודי‪" :‬כבוד‬ ‫הרב‪ ,‬לפני שבוע קניתי נעליים במספר אחד יותר קטן"‪ .‬אומר לו הרב‪" :‬מוישה‪ ,‬מי‬ ‫קונה נעליים במספר אחד יותר קטן?" עונה לו היהודי‪" :‬כבוד הרב ראה נא‪ ,‬בבית‬ ‫אשתי משגעת אותי‪ ,‬הילדים יורדים לחיי‪ ,‬המשכנתא הורגת אותי‪ ,‬העבודה קשה‪,‬‬ ‫הבוס לוחץ‪ ,‬בקיצור גיהינום‪ .‬והנה אני מגיע לבית הכנסת חולץ את הנעליים‪ ,‬מתיישב‬ ‫על הספסל‪ ,‬נאנח ואז אני ממש מרגיש בגן‪-‬עדן"‪ .‬אנקדוטה זו ממחישה עד כמה‬ ‫האדם אחראי ליצירת מציאות באמצעות המשמעות שהוא נותן לאירועים ומצבים‬ ‫בהם הוא נתקל‪ .‬במקרים רבים הנטייה האנושית הראשונית היא להתרגז‪ ,‬להילחץ‪,‬‬ ‫לכעוס להיות במתח‪ ,‬לראות את הדברים השליליים ולהאדירם במקום לנסות‬ ‫להירגע‪ ,‬לראות את הדברים החיוביים במכלול האירועים‪ ,‬לנסות לשנות זווית ראיה‬ ‫והתייחסות היכולות בתורן לשנות את ההתייחסות הרגשית של האדם לאירועים‬ ‫וכתוצאה מכך גם את תגובתו ודרך פעולתו‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימוש בהומור בשעות קודרות מהווה אמצעי לחזרה לתחושת שליטה על המצב ‪-‬‬ ‫פעמים רבות חלק מתחושתו הרעה של האדם בהתייחס למצב לא נעים הינה‬ ‫ההרגשה שהמצב אליו הוא נקלע יצא מכלל שליטה‪ .‬הפרט נוטה לעתים "להרים‬ ‫ידיים" ולהשתמש במונחים כמו "זה מזלי"‪" ,‬אין מה לעשות"‪" ,‬זה גורלי"‪ .‬שימוש‬ ‫בהומור ובאינטליגנציה רגשית בסיטואציות קשות מהווה אמצעי יעיל להתמודדות‬ ‫ויוצר באופן מודע סוג של מנגנון השהייה‪ ,‬המאפשר שיקול דעת ותגובה מושכלת‬ ‫המהווים חלק חשוב מהאינטליגנציה הרגשית‪ .‬השהיית התגובה מאפשרת אף יצירת‬ ‫שינוי כימי ראוי ורצוי במוח המשפר בתורו את תפקוד מערכות הגוף – ירידה ברמת‬ ‫הקורטיזול (הורמון הלחץ); ירידה בפעילות האמיגדלה האחראית על מנגנון‬ ‫ההישרדות ועלייה בתפקוד הקורטקס האחראי על החשיבה; ירידה בלחץ הדם;‬ ‫ירידה בכמות האדרנלין המופרשת; ירידה ברמת הסוכרים; עלייה ברמת המערכת‬ ‫החיסונית – כל אלה הם שינויים המביאים את מערכות הגוף לאיזון ולרמת‬ ‫אפקטיביות רגשית‪ ,‬נפשית וגופנית גבוהה יותר‪.‬‬ ‫‪" .3‬ההומור הוא תוהו ובוהו אמוציונלי שאתה מזכירו בשלווה" (גי'מס תורבר)‪ .‬שימוש‬ ‫בהומור מזין את האדם ביכולת "להתרומם" מעל מצוקותיו ולא להיות שקוע בתוכן‬ ‫ולאבד עצמו ודרכו‪ ,‬כאותם מלאכים המסוגלים לעוף מכיוון "שהם לוקחים עצמם‬ ‫בקלות"‪ .‬יכולת האדם לנתב את רגשותיו באמצעות ההומור ולתעלם למקומות‬ ‫מועילים כגון ניפוי‪ ,‬סינון ומתן פירוש רציונלי רך וקל יותר לסיטואציה‪ ,‬הינה מרכיב‬ ‫וֹולטר (‪ )Voltaire‬לפיה "רק‬ ‫ֶ‬ ‫חשוב ומרכזי של האינטליגנציה הרגשית‪ .‬אמרתו של‬ ‫הודות ליכולת הנתונה לבני אדם להיות קלי דעת אין רובם תולים את עצמם" ‪ -‬דווקא‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫| ‪10‬‬ ‫בשל עוקצנותה וקיצוניותה מחדדת את חשיבות ההומור בחיינו‪ .‬חיה אוסטרובר‬ ‫בספרה "ללא הומור היינו מתאבדים" (‪ ,)2009‬העוסק בהומור בשואה‪ ,‬מתארת עד‬ ‫כמה ההומור מהווה חלק מכלי ההישרדות במצבים הכי לא הגיוניים והכי קשים‬ ‫מבחינה קיומית‪ .‬אדם בעל אינטליגנציה רגשית יבחר את הכלי הנכון והמתאים‬ ‫ביותר‪ ,‬שיעזור לו במצבים קשים ולא ייתן למצב "להשתלט" עליו‪.‬‬ ‫‪ .4‬ההומור הופך חיסרון ליתרון בדומה לסיפור המסופר על צ'רצ'יל‪ :‬יחד עם צ'רצ'יל‬ ‫ישבה בפרלמנט אישה בשם ליידי אסטור‪ .‬חילוקי הדעות ביניהם היו מרובים ולעתים‬ ‫אף מרים‪ .‬יום אחד‪ ,‬אחרי אי הסכמות מרובות וכשקצרה רוחה‪ ,‬אמרה ליידי אסטור‬ ‫לצ'רצ'יל‪" :‬אם הייתי אשתך הייתי שמה לך רעל בקפה"‪ .‬צ'רצ'יל ענה לה בשלווה‬ ‫עילאית‪" :‬ליידי אסטור יקירתי‪ ,‬אם הייתי בעלך הייתי שותה אותו בהנאה"‪ .‬אחד‬ ‫המאפיינים המרכזיים של האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬לעתים קרובות מאד תוך שימוש‬ ‫בהומור‪ ,‬הוא ראייה בחיסרון או בקושי כאמצעי וכמנוף לשיפור‪ ,‬ללמידה והתקדמות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬כישלון בבחינה אינו "סוף העולם" או מצב בו יש להרים ידיים‪ ,‬אלא מצב‬ ‫ממנו ניתן וצריך ללמוד כיצד אפשר לשפר ולהשתפר‪ .‬האינטליגנציה הרגשית‬ ‫מתמקדת‪ ,‬איפוא‪ ,‬בפתרונות ובחלופות ולא בשקיעה במרה שחורה ובייאוש‪,‬‬ ‫ומאפשרת למשתמשים בה אופקים והזדמנויות חדשים‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחד המדדים של האינטליגנציה הרגשית הוא חשיבה יצירתית המנתבת את האדם‬ ‫לאפשרויות חדשות‪ .‬הומור מפתח את היצירתיות‪ ,‬משחרר מחשיבה תבניתית‪,‬‬ ‫מאפשר יצירת מציאות חדשה‪ ,‬משחרר מחשיבה מעגלית "המחזירה" את האדם‬ ‫לנקודת המוצא ויוצר חשיבה ספיראלית המאפשרת התקדמות "והתרוממות" כלפי‬ ‫מעלה למחוזות חדשים‪ .‬ההומור משחרר מהגיון פורמאלי ומאפשר ליצור צירופים‬ ‫חדשים‪ ,‬מפתיעים ובלתי שגרתיים של מציאות (רוזנהיים‪ .)1990 ,‬חשיבה יצירתית‬ ‫מחזירה לאדם את הביטחון במסוגלותו הרחבה וביכולת ההסתגלות שלו למצבים‬ ‫בלתי שגרתיים ולעתים אף להתאמה ושינוי של המציאות למצבו‪.‬‬ ‫‪ .6‬ריצ'ארד לזרוס (‪ ,)1984‬פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקליי‪ ,‬מציין‪ ,‬שאחת‬ ‫מהטכניקות הקשורות לריפוי נפשי מצוקתי היא "טכניקת ההסלמה"‪ ,‬או "תרפיה‬ ‫פרובוקטיבית ופרדוקסאלית"‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם קורה דבר מה לא נעים לאדם ניתן לעורר‬ ‫את תשומת לבו לכך שיכול היה להיות יותר גרוע‪ .‬צנחן בקורס צניחה חשש מאד‬ ‫מהצניחה הממשמשת ובאה וניסה להימנע מלצנוח‪ .‬חברו הטוב ניסה לשכנעו שאין‬ ‫כל חשש מהצניחה‪" .‬שמע" אומר החבר המשכנע‪" ,‬מבחינה סטטיסטית צניחה‬ ‫בטוחה יותר מנסיעה ברכב וחוץ מזה גם אם המצנח הראשי לא ייפתח‪ ,‬דבר בלתי‬ ‫סביר כשלעצמו‪ ,‬יש לך ממילא מצנח רזרבי שמקטין כמעט לאפס את הסיכוי לבעיה‪,‬‬ ‫וחוץ מזה"‪ ,‬הוסיף המשכנע‪" ,‬ממילא מחכה לנו למטה באזור הצניחה ג'יפ שיחזיר‬ ‫אותנו לבסיס ושם מחכה לנו ארוחה מדהימה"‪ .‬לאחר שכנועים נוספים נאות הצנחן‬ ‫ועלה על המטוס כשהוא חושב על המצנח הרזרבי ועל הג'יפ שיקפיץ אותם לאחר‬ ‫הצניחה לארוחה הטובה המחכה להם‪ .‬סוף סוף‪ ,‬לאחר היסוס אחרון‪ ,‬קפץ הצנחן‬ ‫מהמטוס אך משום מה המצנח הראשי לא נפתח‪ .‬בניסיון רציונאלי להרחיק את‬ ‫הפאניקה המנסה להשתלט עליו מושך הצנחן במיתר המצנח הרזרבי‪ ,‬אך גם זה לא‬ ‫נפתח‪ .‬בכעסו על המצב אומר הצנחן לעצמו‪" :‬עם כל המזל שיש לי בסוף גם הג'יפ‬ ‫לא יחכה למטה"‪ .‬בטכניקה הזו משתמשים גם באינטליגנציה רגשית לצורך העצמת‬ ‫ההיבט החיובי שבמצב‪ .‬טכניקת ההגזמה וההקצנה מקובלת גם בקריקטורות בהן‬ ‫"מנפחים" סיטואציה עד ליצירת גיחוך המביא עימו התייחסות קלילה יותר למצב‪.‬‬ ‫הנגיעה והשימוש באבסורד מעוררים חיוך ויוצרים הקלה‪ .‬הבחירה והיכולת‬ ‫להשתמש באבסורד הינן ממרכיבי האינטליגנציה הרגשית באמצעותם יבחר האדם‬ ‫את "הטכניקה" הטובה והמתאימה ביותר להתמודדות‪.‬‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫| ‪11‬‬ ‫‪ .7‬ההומור מעורר במידה רבה את הילד שבאדם ‪ -‬התלהבות‪ ,‬שמחה‪ ,‬יצירתיות‪,‬‬ ‫קלילות‪ ,‬ספונטאניות חיובית‪ ,‬פריצת גבולות‪ ,‬המהוות חלק אינטגרלי של‬ ‫האינטליגנציה הרגשית‪ .‬ספרו של רוברט פולגום "כל מה שאני צריך לדעת כבר‬ ‫למדתי בגן" (‪ )1989‬מגלם בתוכו את חשיבות ה"ילד" שבאדם ותרומתו של "הילד"‬ ‫לראייה נעימה וקלילה יותר של המציאות‪.‬‬ ‫יצירת פרופורציה‪ ,‬תחושת שליטה ומתן משמעות למצב קיים‪ ,‬הפיכת חיסרון ליתרון‪,‬‬ ‫יצירתיות‪ ,‬הפיכת מצב מסוים לאבסורדי ועוררות הילד שבאדם‪ ,‬הם חלק ממכלול של גישת‬ ‫האדם המשתמש בהומור ובאינטליגנציה רגשית באירועים הדינאמיים בחייו‪ .‬שימוש בכלים‬ ‫אלה מאפשר יצירת איכות חיים רגשית ופיסית טובה‪ ,‬יעילה ונעימה יותר‪.‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית ופסיכולוגיה חיובית‬ ‫היכולת לנהל את הרגשות‪ ,‬כאמור‪ ,‬לנתבם ולתעלם להתנהלות אפקטיבית מחברת את‬ ‫האינטליגנציה הרגשית לפסיכולוגיה החיובית‪ .‬פסיכולוגיה חיובית מתמקדת בנקודות החוזק‬ ‫יותר מאשר בחולשות ואינה רק תוצאה של גנים או מזל (סליגמן‪ ,2005 ,‬ע' ‪ .)24‬האדם יכול‬ ‫ללמוד ולטפח אושר באמצעות תכונות חוזק חיוביות כמו‪ :‬אדיבות‪ ,‬אופטימיות‪ ,‬הומור‪ ,‬תקווה‪.‬‬ ‫מידות אלו תשפרנה מערכות יחסים בין בני אדם ותצורנה תקשורת אנושית חיובית וטובה‬ ‫יותר‪ .‬דווקא במצבים קשים יותר חשיבה חיובית מאפשרת "ופותחת" אופציות לפתרונות‬ ‫אפשריים‪ .‬ההתמקדות ב"כן" וב"אפשרי" מפעילה את המוח הימני‪ ,‬היצירתי אותו מוח‬ ‫"המשוחרר" מההתמקדות בהישרדות ובחיפוש דברים שליליים המכינים את הגוף‪ ,‬הנפש‬ ‫והמחשבה למאבק או מנוסה‪ .‬חשיבה שלילית "סוגרת" ו"נועלת" את האדם לכיוונים צרים‪,‬‬ ‫ידועים ולכאורה בטוחים‪ .‬חשיבה חיובית ואופטימיות הינן מאפיינים של גישה אחרת לחיים‬ ‫ולמצבים שהחיים מזמנים‪ .‬אנשים אופטימיים נוטים לראות את בעיותיהם כחולפות‪ ,‬זמניות‬ ‫וניתנות לשליטה‪ .‬אנשים פסימיים לעומת זאת‪ ,‬רואים בבעיותיהם דבר מה מתמשך‪ ,‬בלתי‬ ‫ניתן לשליטה ונתון בידי המזל או הגורל (סליגמן‪ ,‬שם)‪.‬‬ ‫חשיבה חיובית מאופיינת בגמישות מחשבתית‪ ,‬ביכולת לשנות זוויות ראייה‪ ,‬בהתייחסות‬ ‫למאקרו ולא למיקרו‪ ,‬בהתמקדות בפתרון ולא בבעיה‪ ,‬ביכולת הסתגלות למצב קיים‪ ,‬ביכולת‬ ‫לסגל את המציאות לסיטואציה קיימת‪ ,‬בהתייחסות לאי‪-‬הצלחה כלמידה לעתיד ובאמונה‪,‬‬ ‫שבדברים רבים יש לאדם היכולת לנהל את חייו ולבחור כיצד ירגיש‪ ,‬יחשוב או יפעל‪.‬‬ ‫המיומנות של חשיבה והתנהלות חיוביים הינה היכולת לראות ולהתייחס לאירועים שונים‬ ‫בפרספקטיבה ולא בראייה של "שחור" או "לבן"‪ .‬ראייה רלטיבית עוזרת למתן ולעדן אירועים‬ ‫ומצבים דווקא ברגעים פחות נעימים בחיים‪ .‬שימוש במיומנויות הקשורות לאינטליגנציה‬ ‫רגשית מאפשר תהליך מטה‪-‬קוגניטיבי ‪ -‬חשיבה וראיית דברים "מחוץ" לסיטואציה ברגע‬ ‫נתון‪ .‬זהו תהליך של מודעות‪ ,‬ידיעה ובקרה של "האני" בהתייחסות קוגניטיבית למצבים‬ ‫ואירועים שהפרט עובר וחווה‪ .‬התייחסות מטה‪-‬קוגניטיבית מאפשרת לאדם לחשוב על‬ ‫מחשבותיו‪ ,‬לנהלן ולכוונן ובעקבות זה גם את רגשותיו והתנהגותו‪ .‬אדם בעל אינטליגנציה‬ ‫רגשית גבוהה קשוב לעולם הרגשי העולה מתוכו ומסביבתו ויודע כיצד להשתמש במידע‬ ‫הרגשי (קלודי‪ ,2005 ,‬ע' ‪ )36‬במצבים כגון תהליך קבלת החלטות‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬תקשורת‬ ‫בינאישית‪ ,‬התמודדות עם קונפליקטים‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬למידה מטעויות והתגברות על‬ ‫קשיים ומכשולים‪.‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית‪ ,‬חשיבה חיובית והומור‬ ‫הומור הינו תכונה או היכולת להיות או לעורר תחושות של הנאה‪ ,‬צחוק‪ ,‬בדיחות דעת ורווחה‬ ‫רגשית אצל הפרט ואצל אנשים אחרים‪ ,‬ויכול לבוא לביטוי באפיקי התקשורת המילולית‬ ‫והבלתי מילולית‪ .‬ההומור מבוסס על אלמנט ההפתעה המתבטא בפער שבין ציפיות לפני‬ ‫הפעלת ההומור ובין האופן שבו מוצגים הדברים לאחר הפעלתו‪ .‬גילוי הפער גורם לאלמנט‬ ‫ההפתעה המביא בתורו לתחושת "הרווחה" הנוצרת והמעוררת הנאה וצחוק‪ .‬כשהפציינט בא‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫| ‪12‬‬ ‫לרופא ומתלונן בפניו‪" :‬ד"ר יש לי כאבים במקומות שונים"‪ .‬עונה לו הרופא ללא היסוס‪" :‬אז‬ ‫אל תלך לאותם מקומות!"‪.‬‬ ‫קיימת הערכה שישנו קשר ישיר בין הומור לבין אינטליגנציה קוגניטיבית מכיוון שההומור בנוי‬ ‫ומבוסס על תובנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במצב של יצירת הומור‪ ,‬הקשר בין הומור לאינטליגנציה‬ ‫קוגניטיבית ברור יותר (זיו‪ 1996 ,‬ע' ‪ .)168-169‬אינטליגנציה רגשית המחוברת‬ ‫לאינטליגנציה קוגניטיבית מחדדת ביתר שאת את יכולת הפרט להבין ולהשתמש בהומור‬ ‫לתועלתו ולתועלת הסביבה‪.‬‬ ‫הומור מוגדר כפעילות המשלבת בתוכה היבטים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬סוציולוגיים‬ ‫ואנתרופולוגיים‪.‬‬ ‫פעילות ביולוגית ‪ -‬אצל האדם המחייך פעילות המוח ופקודותיו למערכת הגופנית שונות‬ ‫מאשר אצל האדם הכועס‪ ,‬המתוח‪ ,‬הלחוץ ו‪/‬או הדואג‪ .‬כאשר צוחקים‪ ,‬כמות גדולה יותר של‬ ‫חמצן נכנסת למערכת הגופנית; המוליך העצבי "סרוטונין" מופרש באופן מוגבר ויוצר תחושה‬ ‫טובה יותר ונעימה; המערכת המטבולית פועלת בצורה נורמטיבית; קיימת עלייה בפעילות‬ ‫המערכת החיסונית‪ ,‬ובצחוק מתמשך גם שורפים קלוריות‪.‬‬ ‫שוש ויעל נפגשות באקראי ושוש אומרת לחברתה‪" :‬מה קרה לך‪ ,‬את נראית נורא‪ .‬משהו לא‬ ‫בסדר בבית‪ "?...‬עונה יעל‪" :‬אל תשאלי‪ ,‬בעלי נורא מלחיץ אותי‪ ,‬הילדים יורדים לחיי‪ ,‬אני כל‬ ‫הזמן מתוחה ולא מוצאת זמן לעצמי"‪ .‬אומרת שוש‪" :‬באמת‪ ,‬אני מבינה היטב מה את‬ ‫מרגישה ומה עובר עליך‪ .‬ככה זה היה גם אצלי‪ ,‬אבל מצאתי פתרון‪ .‬עכשיו תקשיבי‪ ,‬יש לי‬ ‫הצעה מעולה‪ .‬קחי לך יום חופשה‪ ,‬תתפנקי‪ ,‬תפיגי את המתח והלחץ‪ .‬לכי לקוסמטיקאית‪,‬‬ ‫עשי פדיקור ומניקור‪ ,‬אח"כ לכי לספר‪ ,‬קני בגדים חדשים ואז תאמיני לי‪ ,‬תרגישי כמו חדשה"‪.‬‬ ‫אומרת יעל‪" :‬באמת‪ ,‬איך לא חשבתי על כך‪ ,‬זה רעיון מעולה"‪ .‬למחרת נפגשות שתי החברות‬ ‫שוב‪ .‬אומרת יעל לשוש‪" :‬איזה הצעה טובה נתת לי אתמול‪ .‬הלכתי לעשות פדיקור ומניקור‪,‬‬ ‫לספר ולקניות‪ ,‬בדיוק כפי שהצעת לי"‪ .‬אומרת לה שוש‪" :‬מה והכל היה סגור?!"‪.‬‬ ‫פעילות פסיכולוגית ‪ -‬שימוש בהומור מגביר את הפעילות של המוח הימני היצירתי‬ ‫(‪ ;)McGhee P. 2010 pp.259-277‬ישנה התגברות של תחושת האופטימיות; מתגברת‬ ‫התחושה של מסוגלות; ישנה נטייה להתנהלות גמישה יותר בהתייחסות למצבים שונים כמו‬ ‫תהליך קבלת החלטות או פתרון בעיות‪ .‬שימוש בהומור מעודד התייחסות פרספקטיבית‬ ‫לדברים והקטנת האירועים השליליים‪ .‬נקודות אלו מאפשרות ומעודדות התנהלות יעילה‪,‬‬ ‫נעימה ואפקטיבית יותר‪ .‬צ'ארלי צ'אפלין אמר פעם "כאשר אני מקרב את העדשה אל החיים‬ ‫הם יכולים להיראות כטרגדיה‪ .‬כאשר אני מרחיק את העדשה הם יכולים להיראות כקומדיה"‪.‬‬ ‫שימוש במיומנויות האינטליגנציה הרגשית וההומור מאפשר לאדם לבחור באיזו זווית ראייה‬ ‫הוא יתייחס לאירועים ולמצבים‪ .‬התייחסות כזו מעודדת תחושה שלאדם שליטה על חייו‪ ,‬כמו‬ ‫גם תחושה של מסוגלות ויותר ביטחון ורווחה אישיים‪.‬‬ ‫פעילות סוציולוגית – אינטליגנציה רגשית והומור מהווים גשר לקשר‪ .‬שימוש בהומור‬ ‫בדינמיקה חברתית מעודד שיתוף פעולה‪ ,‬הדדיות‪ ,‬רצון להתחברות‪ ,‬קרבה והבנה‪ .‬ביחסים‬ ‫הבינאישיים שימוש במרכיבי האינטליגנציה הרגשית כמו אמפתיה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬רגישות לרגשות‬ ‫הזולת‪ ,‬הבנה‪ ,‬חוסר שיפוטיות‪ ,‬קבלה של האחר‪ ,‬ולצידם ואיתם שימוש בהומור יוצרים‬ ‫מערכת יחסי גומלין הדוקה יותר‪ ,‬נעימה‪" ,‬קלה"‪ ,‬מקרבת ואפקטיבית‪.‬‬ ‫פעילות אנתרופולוגית ‪ -‬לכל תרבות קיימים ביטויי הומור המאפיינים אותה וספציפיים לה‪.‬‬ ‫שימוש בהומור אמור להתאים לתרבות מסוימת‪ .‬שימוש בהומור לא מתאים יכול להתפרש‬ ‫כפגיעה ו‪/‬או זלזול כלפי אותה תרבות‪ .‬אינטליגנציה רגשית מכילה את היכולת של האדם‬ ‫להיות רגיש לאחר כפרט והיכולת לתקשר בתוך קבוצות חברתיות השונות ממנו‪ .‬סובלנות‪,‬‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫| ‪13‬‬ ‫הבנה ודחיית חשיבה סטריאוטיפית וסטיגמטית מאפשרת התערות טובה יותר בתוך חברה‬ ‫חדשה (גולמן‪ ,2007 ,‬ע' ‪.)396‬‬ ‫בהתייחסות לאינטליגנציה רגשית כפירמידה של מיומנויות אישיות ובינאישיות שימוש בהומור‬ ‫נמצא במעלה הפירמידה‪ .‬זאת מיומנות גבוהה ביותר של האדם בדרך התייחסותו ל"אני"‪,‬‬ ‫לאחרים ול"עצמי" (ביחס לסובבים אותי)‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫"ההומור הוא תרופת פלא שאין לה השפעות לוואי מזיקות" (פיטר‪ .)1984 ,‬הומור מהווה‬ ‫חלק מאינטליגנציה רגשית והשימוש בו הוא מעין תרופת פלא באמצעותה ניתן לשנות באופן‬ ‫ניכר את הפרספקטיבה של האדם לחיים בכלל‪ ,‬ובמיוחד במצבים קשים בהם האדם נזקק‬ ‫לכך ביתר שאת‪ .‬שימוש באינטליגנציה רגשית ובתוכה בהומור הוא יכולתו "הפלאית" של‬ ‫האדם להשתמש במוחו לצורך ניהול חייו והבאתם להווייה היוצרת איכות חיים‪ .‬בספרו‬ ‫"הכסא הריק" כותב הרבי מברסלב‪" :‬בני האדם נמצאים היכן שנמצאות מחשבותיהם‪,‬‬ ‫תדאגו שמחשבותיכם תמצאנה במקום הנכון"‪ .‬השימוש בהומור ובאינטליגנציה רגשית מועיל‬ ‫לאדם הן בתקשורת שלו עם עצמו והן בתקשורת עם סביבתו‪ .‬שימוש זה מאפשר לאדם‬ ‫להינתק מהשקיעה במצוקה‪ ,‬לחוש בהחזרת יכולת השליטה‪ ,‬ליצור פרספקטיבה אחרת‬ ‫המציבה את הפרט בעמדה של בקרה ושליטה על איכות חייו וחיי סביבתו‪.‬‬ ‫"הומור הוא הלבוש הטוב ביותר שהאדם יכול ללבוש בחברה" (טאקרי)‪ .‬השימוש‬ ‫באינטליגנציה רגשית ובהומור מהווה גשר לקשר‪ ,‬מחבר בין בני אדם ובין תרבויות‪ ,‬מאפשר‬ ‫תקשורת טובה יותר של האדם עם עצמו ועם סביבתו וכלשון הפתגם העממי הנפוץ "החיוך‬ ‫הוא הקו העקום הקצר ביותר המחבר בין בני אדם"‪.‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור מאפשרים למשתמש בהם "התרחקות" מסוימת מהמצב ויצירת‬ ‫משמעות אחרת "רכה" וקלה יותר לשליטה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬המציאות מקבלת את משמעותה‬ ‫בהתאם להתייחסות האדם אליה‪ .‬כמו הסיפור על הפציינט שמגיע לרופא ושואל אותו "תגיד‬ ‫בכנות דוקטור‪ ,‬כמה זמן נשאר לאשתי לחיות?" הרופא עונה‪" :‬אין לך מה לדאוג"‪" .‬נהדר!"‬ ‫משיב הפציינט‪" ,‬כל‪-‬כך מעט?" (כהן‪.)1994 ,‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור ניתנים ללמידה‪ ,‬לפיתוח ולשיפור‪ .‬תחילת הדרך מעוגנת‬ ‫במודעות‪ ,‬בנכונות‪ ,‬ברצון ובהכרה שניתן (וצריך) לשנות גישה לחיים‪ .‬האדם יכול לבחור‬ ‫במידה רבה כיצד לחיות את חייו‪ .‬שימוש יעיל וראוי בהומור ובאינטליגנציה רגשית סולל‪,‬‬ ‫במידה ניכרת‪ ,‬גם את התייחסותנו לעיצוב עתידנו‪ .‬הפחתת דאגה‪ ,‬הגברת האופטימיות‪,‬‬ ‫ראייה קלילה יותר של המציאות‪ ,‬עיצובה והתאמתה לצרכי הפרט וסביבתו משפיעים על‬ ‫מעשיו ופעולתו של האדם בהווה‪ ,‬וללא ספק בונים גם את דרך ראייתנו והערכתנו את העתיד‪.‬‬ ‫תקווה‪ ,‬אופטימיות וראייה הוליסטית והומוריסטית של החיים מהוות חלק אינטגראלי מחיינו‬ ‫ומהמוטיבציה ליצור‪ ,‬לבנות‪ ,‬לעשות ולפעול‪.‬‬ ‫חלק אינטגרלי של ההומור הוא ההומור העצמי (יכולת האדם ל"צחוק" על עצמו ועל מצבו)‪.‬‬ ‫בדרך זו יוצר האדם פרספקטיבה המקלה בעיקר במצבים לא נעימים‪ .‬ההומור היהודי מאופיין‬ ‫ומתובל במידה ניכרת בהומור עצמי‪ .‬התייחסות קלילה זו אל ה"אני" וה"עצמי" עזרה‬ ‫להסתגלות החברתית של היהודי בנדודיו הרבים והקלה על השתלבותו בחברה והתמודדותו‬ ‫עם הקשיים‪ .‬הומור עצמי מצמצם את הפער והדיסוננס בין המצוי לרצוי‪ ,‬הריאלי והאידיאלי‪.‬‬ ‫דני סנדרסון מתאר זאת יפה בספרו "תאמינו לי"‪ .‬הוא מספר‪" :‬אמי בלידתי צעקה פעמיים‪.‬‬ ‫פעם כשילדה אותי ופעם כשראתה אותי"‪ .‬וודי אלן דיבר על מראהו ואמר‪" :‬יום אחד קמתי‬ ‫בבוקר‪ ,‬הסתכלתי במראה‪ ,‬ראיתי את הקטסטרופה והחלטתי שאני הופך אותה ליצירת חיי"‪.‬‬ ‫ההומור העצמי מאפשר במידה רבה לשנות זווית ראייה מ"טרגדיה" ל"קומדיה" ולהפוך חסרון‬ ‫ליתרון‪.‬‬ ‫הומור מקוון גיליון מס' ‪ 1‬אוקטובר ‪| 1111‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית והומור | דניאלה קידר‬ ‫| ‪14‬‬ ‫מארק טווין אמר פעם על הדאגה‪" :‬סבלתי הרבה אסונות בחיים‪ ,‬אבל רובם הגדול מעולם לא‬ ‫קרה"‪ .‬האדם נותן משמעות לעברו‪ ,‬לחייו בהווה ולעתידו כלשון האמרה העממית הידועה‪:‬‬ ‫"אתה לא יכול לשנות את העבר‪ ,‬אך אתה יכול לקלקל את ההווה אם תדאג יותר מדי‬ ‫לעתיד"‪ .‬אף שאולי לא נשנה את העבר‪ ,‬באמצעות שימוש נכון וראוי של האינטליגנציה‬ ‫הרגשית וההומור נוכל לתת לו את המשמעות שנבחר‪ ,‬והחשוב יותר הוא כי בעזרתם נוכל‬ ‫לבחור באיזו משמעות נמלא את חיינו ואיזה תסריט נרצה ליצור לחיינו בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫אוסטרובר‪ ,‬חיה‪ .)2009( .‬ללא הומור היינו מתאבדים‪ .‬יד ושם‪ ,‬המכון הבין‪-‬לאומי לחקר‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫אורמה‪ ,‬גיטו‪ .)2001( .‬אינטליגנציה רגשית כדרך חיים‪ .‬קרית ביאליק‪ ,‬אח‪.‬‬ ‫גולמן‪ ,‬דניאל‪ .)2007( .‬אינטליגנציה חברתית – המדע החדש של יחסי אנוש‪ .‬ת"א‪ ,‬עליית‬ ‫גג‪.‬‬ ‫דמאסיו‪ ,‬אנטוניו‪ .)2005( .‬בחיפוש אחר שפינוזה – נפלאות הרגש ודרך פעולתו במח‪.‬‬ ‫אופוס‪.‬‬ ‫זיו אבנר‪ .)1996( .‬הומור ואישיות‪ ,‬ת"א‪ ,‬פפירוס‪.‬‬ ‫כהן‪ ,‬אדיר‪ .)1994( .‬חיים בצחוק – הומור – תרפיה הלכה למעשה‪ .‬חיפה‪ ,‬אמציה‪.‬‬ ‫לדו‪ ,‬ג'וזף‪ .)1998( .‬המח הרגשי – התשתית המסתורית של חיי הרגש‪ .‬ת"א‪ ,‬עם עובד‪.‬‬ ‫לזרוס‪ ,‬ריצ'ארד‪ .)1984( .‬רגש והגיון‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫סליגמן‪ ,‬מרטין‪ ,‬א‪.‬פ‪ .)2005( ..‬אושר אמתי – הגשמה עצמית באמצעות פסיכולוגיה‬ ‫חיובית‪ .‬אור יהודה‪ ,‬מודן‪.‬‬ ‫פולגום‪ ,‬רוברט‪ .)1989( .‬כל מה שאני צריך לדעת למדתי בגן‪ ,‬ת"א‪ ,‬מטר‪.‬‬ ‫פיטר‪ ,‬לורנס‪ .)1984( .‬עקרון הצחוק הפיטרי‪ ,‬ת"א‪ ,‬מודן‪.‬‬ ‫קידר‪ ,‬דניאלה‪ .)2011( .‬הומור‪ ,‬אינטליגנציה רגשית ומה שביניהם‪ ,‬בתוך‪ ,‬אבנר זיו ואריה‬ ‫סובר (עורכים)‪ ,‬חשיבותה של אי רצינות‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון וכרמל‪( .‬בתהליכי‬ ‫הוצאה לאור)‪.‬‬ ‫קידר‪ ,‬דניאלה‪ .)2010( .‬הוראת אתיקה בבתי ספר לסיעוד‪ .‬קתדרת אונסקו לביאותיקה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬המכללה האקדמית צפת‪.‬‬ ‫קלודי‪ ,‬טל‪ .)2005( .‬אינטליגנציה רגשית תיאוריה ויישום‪ ,.‬מכון מופת ואח‪.‬‬ ‫קתרקט‪ ,‬תומס‪ .‬קליין‪ ,‬דניאל‪ .)2007( .‬אפלטון ואתון נכנסים לבר ‪ ...‬הבנת פילוסופיה דרך‬ ‫בדיחות‪ .‬ת"א‪ ,‬מטר‪.‬‬ ‫רוזנהיים‪ ,‬אליהו‪ .)1990( .‬אדם נפגש עם עצמו; פסיכותרפיה; החוויה ותהליכיה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫שוקן‪.‬‬ ‫‪McGhee P. (2010). Humor – The Lighter Path to Resilience and Health,‬‬ ‫‪Bloomington, U.S.A. Authorhouse‬‬ ‫‪Salovey, Peter and David J. Sluyter (Eds.). (1997). Emotional‬‬ ‫‪development and emotional intelligence, educational implications .N.Y.,‬‬ ‫‪Basic Books.‬‬