‫גיליון מס' ‪ | 3‬פרשת ויחי – ט"ז טבת תשע"ג‬ ‫נציגות ראויה‬ ‫היה זה באחד ממעברי החצייה‬ ‫הסמוכים לרכבת הקלה בירושלים‪.‬‬ ‫משום מה‪ ,‬הירושלמי הממוצע‬ ‫מתייחס לרמזורים במעברי חצייה‬ ‫אלו כאל המלצה בלבד‪ .‬הרכבת‬ ‫הקלה מזדחלת לה לאיטה ובדרך‬ ‫כלל מה שקובע אם לחצות את‬ ‫הפסים או לא‪ ,‬אינו הצבע שברמזור‬ ‫אלא מידת הדחיפות והקירבה של‬ ‫הרכבת לתחנה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬באותו בוקר חורפי‪ ,‬לא המתינו‬ ‫אנשים רבים ליד מעבר החצייה‪.‬‬ ‫רובם הביטו ימינה ושמאלה וחצו‬ ‫את הפסים‪ ,‬אבל היו כמה שהבחינו‬ ‫באיש האדום הקטן שניבט‬ ‫מהרמזור והחליטו להתחשב בו‪ .‬בין‬ ‫המתחשבים היה אדם נטול כיפה‬ ‫שאחז בידו של בנו הקטן‪ .‬הם עמדו‬ ‫והסתכלו באי‪-‬נחת על העוברים‬ ‫ושבים שחלפו מימינם ומשמאלם‬ ‫וחצו את פסי הרכבת מבלי להקדיש‬ ‫שנייה של הבטה ברמזור‪ .‬לא היו שם‬ ‫מתלבטים רבים‪ .‬כמעט כולם פשוט‬ ‫המשיכו לצעוד באותה מהירות שבה‬ ‫צעדו על המדרכה‪.‬‬ ‫בין החוצים הרבים היה חרדי אחד‪.‬‬ ‫כזה שאי אפשר להתבלבל לגבי זהותו‬ ‫המגזרית‪ .‬מגבעת‪ ,‬זקן‪ ,‬חליפה ושקית‬ ‫של גל‪-‬פז‪ .‬הוא היה אחד מבין רבים‬ ‫שנהגו כמוהו וחצו את פסי הרכבת‬ ‫כשהרמזור אדום‪ ,‬אך לאחר שהוא‬ ‫חצה‪ ,‬פנה הילד הקטן לאביו בשאלה‬ ‫תמימה‪" :‬אבא‪ ,‬למה הדתי הזה עובר‬ ‫באדום? זה אסור"‪ .‬האב שומר החוק‬ ‫הצייתן השיב לבנו בגאווה‪" :‬נכון‪ ,‬זה‬ ‫אסור‪ .‬הוא עובר על החוק"‪.‬‬ ‫מדוע התעורר הילד הקטן לשאול‬ ‫רק לאחר שאותו חרדי עבר על‬ ‫החוק? בשאלתו של הילד טמונה‬ ‫אמונה בסיסית‪ ,‬שהאדם הדתי אמור‬ ‫להתנהג אחרת! החרדי שחצה את‬ ‫הפסים ולא התחשב ברמזור האדום‪,‬‬ ‫נטל סיכון לא רק על עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫גם על תדמיתו של אלוקים בעיני‬ ‫הילד היהודי הרך שעמד על שפת‬ ‫המדרכה‪.‬‬ ‫לעשות כבוד‬ ‫האחריות שלנו כנציגיו של אלוקים‬ ‫בכל מקום‪ ,‬לא ממש הוטלה‬ ‫עלינו מבחירה‪ .‬לפעמים אנחנו‬ ‫ממש מתנגדים לה‪ .‬היא לא נוחה‬ ‫לנו‪ ,‬אנו מרגישים בתוך החברה‬ ‫הכללית‪ ,‬שונים‪ ,‬תמוהים ומוזרים‪.‬‬ ‫אך מה לעשות‪ ,‬זוהי מציאות שראוי‬ ‫שנתחשב בה‪ .‬החברה שסביבנו רואה‬ ‫בכל חובש כיפה )בפרט אם היא‬ ‫שחורה‪ (...‬את נציגו של אלוקים‪ ,‬ואת‬ ‫נציגו של הציבור החרדי שפעמים‬ ‫רבות גם חלק מאיתנו הם ממבקריו‬ ‫הכבדים‪...‬‬ ‫העובדה שהחברה רואה באדם דתי‪,‬‬ ‫קל וחומר בחרדי‪ ,‬דמות שאמורה‬ ‫להיות יותר ישרה‪ ,‬יותר ערכית‪,‬‬ ‫יותר מאופקת‪ ,‬בעלת מוסר עבודה‬ ‫גבוה יותר – היא עובדה שמסייעת‬ ‫לנו להבין את המקום שבו היהדות‬ ‫אמורה להשפיע על חיינו‪ ,‬בכל מקום‬ ‫ובכל זמן‪.‬‬ ‫כלל לא משנה מהו צבע החולצה‬ ‫שלנו‪ ,‬אם היא לבנה או לא‪ .‬עובדת‬ ‫היותה של הכיפה על ראשנו‪ ,‬עושה‬ ‫אותנו למייצגים של דרך חיים אחרת‪,‬‬ ‫אמיתית יותר‪ ,‬מוסרית יותר ומחייבת‬ ‫יותר בכל מקום‪ .‬בעסקים‪ ,‬בצורת‬ ‫הדיבור שלנו‪ ,‬וכן‪ ,‬גם על הכביש‪...‬‬ ‫ישנם מאיתנו שנוטים לחשוב שאם‬ ‫'נסתחבק' וננסה להשתלב בסגנון‬ ‫חיים אחר‪ ,‬נרוויח קבלה והשתלבות‬ ‫קלה יותר בחברה הסובבת אותנו‪ .‬אך‬ ‫אם נעשה כך‪ ,‬נתפלא לגלות שדווקא‬ ‫החברה ה'אחרת' מצפה מאיתנו‬ ‫לייצג עבורם משהו 'אחר'‪ ,‬ערכי יותר‬ ‫ומוסרי יותר‪.‬‬ ‫אם נהיה בטוחים בעצמנו ובדרכנו‬ ‫היהודית‪ ,‬נוכל להיות מייצגים ראויים‪,‬‬ ‫ואז נהיה בטוחים שתגדל ההערכה‬ ‫כלפינו ונקבל את הכבוד הראוי‬ ‫ל"נציגיו של אלוקים"‪.‬‬ ‫יוצא לאור על ידי ארגון חלקי בעמלי‬ ‫בתי מדרש לתורה וחינוך‪ ,‬לחרדים‬ ‫העמלים לפרנסתם‬ ‫רחוב קהתי ‪ 14‬ירושלים‬ ‫דוא"ל‪helki.baamali@gmail.com :‬‬ ‫עורך‪ :‬ח‪ .‬רוזנברג‬ ‫דבר העורך‬ ‫במהלך השבועיים האחרונים מאז החל 'חלקי בעמלי' להישלח‬ ‫מדי שבוע‪ ,‬קיבלנו מאות תגובות‪ .‬חלקן הביעו תודה‪ ,‬חלקן‬ ‫ביקשו להצטרף באופן קבוע לרשימת התפוצה‪ ,‬וחלקן היו‬ ‫תגובות מבקרות‪.‬‬ ‫מתיחת ביקורת עלולה להיות הרסנית‪ .‬בין אם זו ביקורת על‬ ‫אדם ובין אם זו ביקורת על קבוצה‪ .‬אך ביקורת יכולה גם להיות‬ ‫בונה‪ ,‬ואת הבנייה שיצרה אחת הביקורות שקיבלנו אתם עומדים‬ ‫לקרוא עכשיו‪.‬‬ ‫זוהי אחת התגובות היותר חריפות שקיבלנו‪:‬‬ ‫"קבלו מחאתי‪ ,‬בראש ובראשונה על ההגדרה‪ .‬מי שמכם‬ ‫להגדיר מאן דהוא כחרדי עמל‪ ,‬לא עמל‪ ,‬חרדי וכו'?!‬ ‫חרדי הוא חרדי בכל צורה ובכל מצב‪.‬‬ ‫זכותו וחובתו זהים לאלה של חרדי העמל על התורה‬ ‫והעבודה‪ ,‬גם אם הוא עמל יותר לפרנסתו‪.‬‬ ‫החרדי העמל‪ ,‬אינו זקוק לייצוג מיוחד‪ ,‬הוא אינו זקוק‬ ‫לעלון שבת מיוחד‪ ,‬הוא זקוק לאחדות‪ .‬הא ותו לא‪".‬‬ ‫התגובה הזו נגעה בעצב רגיש‪ .‬אחת ההתלבטויות הקשות‬ ‫שקדמו להחלטה על הוצאת גיליון 'חלקי בעמלי' הייתה בדיוק‬ ‫בנקודה זו‪ :‬האם לא יצא שכרנו בהפסדנו כאשר נפנה לציבור‬ ‫הענק של 'החרדים העמלים'? האם עצם ההגדרה אינה מזיקה?‬ ‫האמת היא שאם היינו פועלים בחלל ריק‪ ,‬הטענה הזו הייתה‬ ‫צודקת לחלוטין‪ .‬אין שום סיבה להגדיר חלק מהציבור כך וחלק‬ ‫באופן אחר‪ .‬איך הוא כתב‪ ,‬המגיב הזועם? "חרדי הוא חרדי בכל‬ ‫צורה ובכל מצב"‪.‬‬ ‫אלא שאיננו פועלים בחלל ריק‪ ,‬ולצערנו קדמו לנו כאלו שניסו‬ ‫לדחוק את החרדי העמל אל מחוץ למחנה‪ ,‬בתואנות שונות‬ ‫ומוזרות‪ .‬חוסר הלגיטימציה שדאגו אישים שונים להביע מול‬ ‫החרדי העמל‪ ,‬גרם לכך שהוא לא תמיד היה משוכנע שאכן "הוא‬ ‫חרדי בכל צורה ובכל מצב"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬החלטנו להפסיק לטאטא את המציאות אל מתחת לשטיח‪,‬‬ ‫ולפנות בפנייה ישירה אליך‪ ,‬החרדי העמל‪ ,‬בין אם אתה "חרדי‬ ‫בכל צורה ובכל מצב"‪ ,‬ובין אם ביטחונך בסיסמה זו התערער‬ ‫מעט‪ ,‬ולהגיש בפניך את הגיליון הזה‪ .‬לא כי אתה פחות חרדי‪,‬‬ ‫אלא כי מגיע לך גיליון תורני שבאמת רואה בך "חרדי בכל צורה‬ ‫ובכל מצב"‪.‬‬ ‫ודעתכם?‬ ‫הגיבו לנו בדוא"ל‪helki.baamali@gmail.com :‬‬ ‫חנוך‬ ‫ירושלים‬ ‫כניסת השבת‬ ‫יציאת השבת‬ ‫ה'‬ ‫‪16:08‬‬ ‫‪17:24‬‬ ‫ת"א‬ ‫‪16:27 16:11 16:22‬‬ ‫‪17:28 17:23 17:26‬‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫דף היומי שבת פה שבת פו‬ ‫שבת פז שבת פח שבת פט‬ ‫שבת צ‬ ‫שבת צא‬ ‫גיטין ד‪,‬‬ ‫ד‪-‬ה‬ ‫גיטין ה‪,‬‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫גיטין ה‪,‬‬ ‫ג‪-‬ד‬ ‫גיטין ה‪,‬‬ ‫ה‪-‬ו‬ ‫משנה‬ ‫יומית‬ ‫גיטין ד‪,‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫ו'‬ ‫שבת‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫גיטין ד‪,‬‬ ‫ו‪-‬ז‬ ‫א'‬ ‫גיטין ד‪,‬‬ ‫ח‪-‬ט‬ ‫ב'‬ ‫לשולחן השבת |‬ ‫אנו עומדים ומתבוננים דרך פסוקי הפרשה‬ ‫במעמד ההיסטורי של פרידת יעקב אבינו מבניו‪.‬‬ ‫ביום פטירתו‪ ,‬יושב יעקב על המיטה‪ ,‬שנים עשר‬ ‫שבטי י‪-‬ה ניצבים סביבו והוא עובר אחד אחד‬ ‫ומברך אותו‪.‬‬ ‫את סבב הברכות פותח יעקב ב‪...‬ביקורת!‬ ‫"ראובן בכורי אתה‪ ,‬כוחי וראשית אוני‪ ,‬יתר שאת‬ ‫ויתר עז‪ .‬פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי‬ ‫אביך‪ ,‬אז חיללת יצועי עלה"‪ .‬בדברים אלו ניטלה‬ ‫הבכורה מראובן‪ ,‬בעקבות חילול יצועי אביו‪.‬‬ ‫מתי התרחש אותו אירוע שבעקבותיו סופג‬ ‫ראובן‪ ,‬רגע לפני פטירתו של יעקב‪ ,‬תוכחה זו‬ ‫מאביו? עשרות שנים קודם לכן!‬ ‫מדוע המתין יעקב ולא אמר דברי תוכחה אלו‬ ‫מיד‪ ,‬על המקום? מה ראה יעקב לחכות עד הרגע‬ ‫האחרון?‬ ‫תחושה קלה של ריחוק‬ ‫רש"י בפרשת דברים פותר את התעלומה‪" :‬אמר‪,‬‬ ‫ראובן בני‪ ,‬אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך‬ ‫כל השנים הללו‪ ,‬כדי שלא תניחני ותלך ותדבק‬ ‫בעשיו אחי"‪.‬‬ ‫ביאורו של רש"י מביא אותנו להרמת גבה‪ .‬האם‬ ‫אכן חשש יעקב שראובן‪ ,‬בנו בכורו‪ ,‬ינטוש את‬ ‫דרך האמונה של אבותיו הקדושים וידבק בעשיו‪,‬‬ ‫בעקבות ביקורת אחת של אביו?‬ ‫מבאר הרב אביגדור נבנצל שליט"א‪ :‬אין ספק‬ ‫מדברים חינוך |‬ ‫עטיפות של אהבה‬ ‫שאם היה יעקב מוכיח את ראובן לא היה ראובן‬ ‫עוזב מיד את בית יעקב ופונה לעשיו‪ .‬אך ביקורת‪,‬‬ ‫מוצדקת ככל שתהיה‪ ,‬גורמת אי נוחות למבוקר‪.‬‬ ‫בליבו של ראובן עלולה להתפתח תחושה קלה‬ ‫של ריחוק מבית אבא‪ ,‬הרגשה כלשהי של ניכור‪,‬‬ ‫של זרות‪ .‬תחושה זו עלולה להתפתח עם השנים‬ ‫ולהגיע עד כדי נטישת החינוך והדרך שקיבל‬ ‫מבית אבא‪ ,‬ולהביא לידי מעבר אל בית עשיו‪.‬‬ ‫מוצדקת ו‪...‬מסוכנת‬ ‫פעמים רבות אנו מוצאים אצל ילדינו התנהגויות‬ ‫שהיינו מעדיפים לא למצוא‪ .‬במקרים כאלו אנו‬ ‫עלולים להתפתות לומר ביקורת‪ ,‬מוצדקת כמובן‪,‬‬ ‫אך הסיכון שכרוך באמירת הביקורת הוא גדול‪.‬‬ ‫הילד או הילדה עלולים לפתח בליבם את אותה‬ ‫תחושה ממנה חשש יעקב אבינו‪ ,‬ומחמתה נמנע‬ ‫מאמירת התוכחה לראובן‪ ,‬ועלינו להישמר מכך‪.‬‬ ‫מותר לומר ביקורת‪ ,‬אך עלינו לעטוף את‬ ‫הביקורת בעטיפות רבות של אהבה‪ ,‬שתבטחנה‬ ‫לנו שהילד לא יחוש שהביקורת מכוונת אליו‬ ‫אישית‪ .‬את הביקורת נוכל לומר‪ ,‬בזהירות‪ ,‬על‬ ‫המעשה )"עשית מעשה לא טוב"( ולא על‬ ‫העושה )"אתה רע!"(‪ .‬נזכור לתבל את הביקורת‬ ‫עם מילה טובה של כבוד והערכה )"דווקא ממך‬ ‫שאתה נהדר היינו מצפים להתנהגות שונה"(‪ .‬כך‬ ‫נוכל להיות רגועים שהביקורת אכן תועיל ולא‬ ‫חלילה תרחיק את הילד מהדרך אותה אנו חפצים‬ ‫להנחיל לו‪.‬‬ ‫הרב שלמה ברוך בלוי‬ ‫מנחה זוגי ויועץ חינוכי‬ ‫זהירות גבול לפניך!‬ ‫שאלה‪ :‬ברור לנו שהצבת גבולות דרושה לצורך‬ ‫בניית אישיותו הבריאה של הילד‪ .‬אך בשטח‪,‬‬ ‫הצבת הגבולות גורמת לנו נקיפות מצפון‪,‬‬ ‫ופעמים רבות אנו "נשברים" מול תחנותיהם של‬ ‫ה'תכשיטים' הקטנים ומוותרים על ההגבלות‬ ‫וה'איסורים' שהטלנו עליהם מתוך רצון טוב‪.‬‬ ‫איך נוכל להיות בטוחים שאנו אכן מציבים את‬ ‫הגבולות הנכונים‪ ,‬במקומות הנכונים?‬ ‫תשובה‪ :‬בני הנעורים ובני הבית הצעירים יותר‬ ‫זקוקים לעצמאות מעצם טבעם הבריא‪ ,‬והם‬ ‫מבקשים לבחון את עצמאותם על ידי בדיקת‬ ‫הגבולות שאתם מציבים להם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הם‬ ‫מנסים להזיז את גדר ההפרדה בהיסוס‪ ,‬ומאידך‪,‬‬ ‫הם חסידים מושבעים של אותה הצבת גבולות‪.‬‬ ‫ההבנה של תפקיד הגבולות‪ ,‬היא שם המשחק‪.‬‬ ‫כאשר הורה או מחנך מבין את נפש הנער‪ ,‬ואת‬ ‫צרכיו הנפשיים לעצמאות וחופש‪ ,‬הוא יוכל ביתר‬ ‫קלות להתבצר בעמדת המגביל‪ ,‬לא ממקום רודני‬ ‫ונוגש‪ ,‬אלא דווקא ממקום של הענקה ונתינה‬ ‫לחניך ולצאצא‪ .‬ביודענו‪ ,‬שאנו מעניקים בטחון‬ ‫וחוסן על ידי שמירה על הגבול שתואם מראש –‬ ‫קל לנו יותר לבצע את השמירה עליו‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שגבולות אינם גחמות של מחנכים‬ ‫והורים לפי מצב הרוח‪ .‬חשבון מקדים ומעמיק‪,‬‬ ‫עד היכן הגבול ומדוע אני מגביל‪ ,‬יכול להוות‬ ‫חיזוק נוסף למול ניסיונות הנוער לערער את‬ ‫ביטחוננו העצמי‪ ...‬יותר יפה יהיה‪ ,‬אם בעת יצירת‬ ‫הגבול – ישותף אף הנער‪ ,‬לא כמחליט או בעל‬ ‫דעה‪ ,‬שיכולה בהחלט להיות שונה‪ ,‬אלא כשותף‬ ‫להבנה‪ ,‬כי הדבר נעשה למענו ולעזרתו‪.‬‬ ‫הילדים‪ ,‬כשם שהם שואפים לחופש‪ ,‬הם שואפים‬ ‫לגבולות! גם בית‪ ,‬מרווח ככל שיהיה‪ ,‬לא יקרא‬ ‫בית ללא קירות תוחמים ומגדירים‪ .‬כאשר אנו‬ ‫נבנה את הגבולות בתבונה‪ ,‬אנו עשויים להיוותר‬ ‫נדהמים למול היכולת של המוגבלים עצמם‪,‬‬ ‫טיפ‬ ‫לכבד ולאשר את הגבול הזה‪.‬‬ ‫לגבול יש שפה משלו‪ .‬כאשר המסר שמועבר‬ ‫באמצעותו הוא של קירות הבית המזמין ולא של‬ ‫גדרות תיל צורבות מטפס מסתנן‪ ,‬הרי שהגבול‬ ‫הופך למשהו שמעניק הרגשה של מגננה רחמית‪,‬‬ ‫האוספת אליה את החוסים באהבה ובאהדה‪.‬‬ ‫רבים מהמתמודדים עם בעיות משמעת והצבת‬ ‫גבולות‪ ,‬נעים בין מחשבה של סגירות הרמטית‬ ‫לבין חופש מוחלט‪ .‬שניהם אינם משרתים שום‬ ‫מטרה‪ .‬הסגירות‪ ,‬משום שאינה ריאלית‪ ,‬ובטח‬ ‫לא כפתרון לגבולות שכבר נפרצו‪ ,‬והפתיחות‬ ‫היתירה‪ ,‬לא פתחה כלום‪ ,‬משום שאיבדה את‬ ‫אפשרות החופש המרתק והקורץ‪ .‬כלומר‪ ,‬אם זה‬ ‫מותר לגמרי – הרי שלא נתתי ביטוי לעצמאותי‪...‬‬ ‫הבדל גדול יש בין גבולות שרומסים את זכויות‬ ‫הפרט‪ ,‬לבין גבולות שמכירים בהן‪ ,‬אך תוחמים‬ ‫אותן‪ ...‬כאשר נצבת בפנינו דילמת חיים‪ ,‬כשאנו‬ ‫אובדי עצות מול פעוט המבקש דבר שלא ייטיב‬ ‫עמו‪ ,‬או מתחנן לאישור של משהו הרסני שהוא‬ ‫תאב אליו – אל לנו להחניק את הרצון שלו‪ ,‬שאם‬ ‫יושתק היום‪ ,‬יביא את עצמו לידי ביטוי במקום‬ ‫נוח פחות‪...‬‬ ‫עלינו לשוחח על כך‪ ,‬לבדוק אתו יחד‪ ,‬האם הוא‬ ‫באמת רוצה לפרוץ את הגבול‪ ,‬מהי משמעותו‬ ‫של הגבול בעיניו‪ .‬אף כי המילה האחרונה שמורה‬ ‫למחנך‪ ,‬הרי שחכמתו תעמוד לו לגייס אף את‬ ‫הילד למאמץ הזה‪ ,‬שהוא בעצם תחנוני נשמתו‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫אנשים אוהבים גבול‪ ,‬ואנשים אוהבים את עצמם‪.‬‬ ‫אם נשכיל לשמור על שני האינטרסים הללו‪,‬‬ ‫שתי האהבות הללו תחבורנה אל אהבה אחת‬ ‫גדולה שבין הורים לילדים‪ ,‬וזה בדיוק מה שאנו‬ ‫מבקשים לשמר‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫ליצירת קשר‪8647729@gmail.com :‬‬ ‫לשבת‬ ‫יום שישי של חורף‪ ,‬אין יום יותר קצר ממנו‪ .‬קניות‪ ,‬בישולים‪ ,‬לא‬ ‫לשכוח להתקשר לומר שבת שלום‪ ,‬לזכור לסדר את המקרר‪,‬‬ ‫ולהכין את הפלטה‪ ,‬ולהוציא בזמן את העוגה מהתנור‪ ,‬ולכוון את‬ ‫השעון‪ ,‬ול‪...‬‬ ‫ובתוך כל זה‪ ,‬לקבל את הילדים מהגנים ומבתי הספר‪ ,‬לשמוע‬ ‫את הסיפורים שלהם‪ ,‬לראות את היצירות‪ ,‬לפשר במריבות על‬ ‫ממתקים‪ ,‬להתייחס בנחת לבעל‪/‬לאישה‪ ,‬ו‪...‬לא להתפוצץ!‬ ‫איך אפשר להגיע אל השבת בנחת וברוגע? איך?‬ ‫מילא אנחנו‪ ,‬נסתדר עם זה איכשהו )כך לפחות אנו חושבים‪,(...‬‬ ‫אבל הילדים‪ ,‬לא מגיעה להם כזו הכנה לשבת‪ .‬איננו רוצים‬ ‫שלמושג 'ערב שבת' יתלוו בזיכרונם תחושות של לחץ ומתיחות‪.‬‬ ‫אז מה אפשר לעשות?‬ ‫הצעד הראשון שנוכל לעשות למעננו ולמען הילדים הוא‪,‬‬ ‫להקדים את מה שאפשר ליום חמישי‪ ,‬או אולי אפילו רביעי‪.‬‬ ‫קניות‪ ,‬חלק מהבישולים‪ ,‬סידורים שונים – אפשר להקדים‪ .‬זה‬ ‫דורש לפעמים קצת מאמץ‪ ,‬אבל הוא ממש שווה‪.‬‬ ‫הצעד השני מצריך השקעה של כמה דקות )לא ביום שישי‬ ‫כמובן‪ ,(...‬ויש לו שם מאוד מפתיע‪" :‬רשימה"‪ .‬מכירים? שבו‬ ‫שניכם )הזוגיות שלכם רק תרוויח מזה‪ (...‬ועשו רשימה מה‬ ‫עלינו לעשות ביום שישי הקצר הזה‪ ,‬שניטלו ממנו שעות בלי‬ ‫שום התחשבות‪ ...‬כשעובדים מול רשימה מסודרת‪ ,‬מספיקים‬ ‫את אותן מטלות‪ ,‬אבל בהרבה יותר שלווה‪ .‬סיימנו דבר אחד‪,‬‬ ‫עוברים לדבר הבא‪ .‬סימנו וי גם עליו‪ ,‬ממשיכים הלאה לשורה‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫איך זה עובד? חלק ניכר מהלחץ נובע מעשייה של מספר‬ ‫מטלות בו זמנית‪ .‬אנו רוצים להספיק הרבה‪ ,‬ועובדים על כמה‬ ‫דברים ביחד‪ .‬למעשה‪ ,‬העבודה הלא מסודרת גוזלת מאיתנו‬ ‫זמן רב יותר‪ ,‬ומכניסה אותנו לתחושת בלבול מלחיצה‪ .‬רשימה‬ ‫פשוטה על המקרר ועבודה על פיה‪ ,‬עשויה להביא אותנו‬ ‫לעבודה נינוחה הרבה יותר‪.‬‬ ‫נסו את זה בבית!‬ ‫הלכה למעשה‬ ‫הרב ארי נתנאל מור‪ ,‬רב ומו"צ בביתר עילית‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫במקום עבודתי ישנו מיקרוגל העומד לשימוש‬ ‫העובדים‪ ,‬וחלק מהעובדים אינם מקפידים על כשרות‪.‬‬ ‫האם יש לי אפשרות להשתמש במיקרוגל הזה לחימום‬ ‫האוכל שאני מביא מהבית?‬ ‫אם במיקרוגל זה אין פעולת השחמה‪ ,‬יש לך‬ ‫אפשרות להשתמש בו בדרך הבאה‪ :‬א( לפני השימוש‬ ‫עליך לנגב את המיקרוגל היטב מכל שאריות אוכל או‬ ‫שומן‪ .‬ב( אחר כך להרתיח בו כוס מים על חום גבוה לעשר‬ ‫דקות‪ .‬ג( לעטוף את האוכל בצורה כזו שלא יוכלו להיכנס‬ ‫או לצאת אדים מן העטיפה‪ .‬ד( להניח את האוכל על גבי‬ ‫כלי נקי ולא ישירות על צלחת המיקרוגל‪.‬‬ ‫המקורות בהרחבה‪ :‬במיקרוגל שאין בו פעולת השחמה‬ ‫נחלקו הפוסקים האם דינו כתנור או לא‪ .‬יש שהחמירו שדינו‬ ‫כתנור וכדי להכשירו צריך לנקותו היטב‪ ,‬להמתין עשרים‬ ‫וארבע שעות‪ ,‬ואז להרתיח בו חצי ליטר מים עד שיתאדו‪,‬‬ ‫על פי הכלל ש'כבולעו כך פולטו'‪ .‬ויש שסברו שגם פעולה‬ ‫זו אינה מועילה אלא צריך הגעלה של ממש‪ ,‬כלומר לטובלו‬ ‫בסיר עם מים רותחים מבעבעים )דבר שכמובן אינו אפשרי‬ ‫במכשיר חשמלי( וא"כ אין למיקרוגל אפשרות הכשרה‪.‬‬ ‫אמנם רוב הפוסקים סוברים שמיקרוגל אינו ממש כתנור‪,‬‬ ‫כיון שאין שם חום של אש אלא המאכל מתחמם מעצמו על‬ ‫ידי תנועה מולקולארית‪ ,‬והבעיה קיימת רק באדים ובלכלוך‬ ‫היוצאים מהמאכל הלא כשר ונבלעים בדפנות‪.‬‬ ‫אי לכך במכשיר שלא מקפידים בו על כשרות‪ ,‬יש לחשוש‬ ‫לאדי האיסור של מאכלי בשר בחלב שחוממו בו‪ ,‬שהרי‬ ‫יכול להיות שהשתמשו בו לבשר ומיד אח"כ לחלב‪ ,‬ולכן‬ ‫אם מנקה אותו היטב ועוטף בצורה הרמטית את המזון‪ ,‬אין‬ ‫חשש שמא יקלוט טעם מדפנות המיקרוגל‪ ,‬כיון שאין אדים‬ ‫שחודרים מבעד לעטיפה‪.‬‬ ‫אמנם חשוב לציין שכלים המיועדים לחימום במיקרוגל‬ ‫אינם הרמטיים בדרך כלל‪ ,‬וגם מצוי שייפתחו כתוצאה‬ ‫מהצטברות האדים‪ .‬כמו כן ניילון נצמד לא תמיד יעיל וצריך‬ ‫לעטוף היטב כיון שמצוי שהניילון מתפוצץ מחמת האדים‪.‬‬ ‫אך מיקרוגל עם השחמה דינו ודאי כתנור‪ ,‬ואין להשתמש בו‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מכון מצוות ה' ‪mitzvathashem@gmail.com‬‬ ‫סיפור |‬ ‫ד‪ .‬צפתמן‬ ‫ילד התפנוקים‬ ‫כולם' הנחתה אותם בכל חייהם‪ ,‬כעת התעוררו לחלום בלהות‪ ,‬הבן נער התפנוקים‪,‬‬ ‫בחר להביא להם צאצאים לעם נכר‪ .‬הם הגיבו בהיסטריה‪ ,‬מגלים שהם השקו את‬ ‫הפרח שלהם בעציץ של גורם זר‪ ...‬האבא ביקש מאלווין לתת להוריו את ההזדמנות‬ ‫הנוספת‪ ,‬השתתפות בסמינר של ערכים‪.‬‬ ‫העיירה קאווני‪ ,‬שוויץ‪ ,‬קיץ תשע"א‪.‬‬ ‫גזוזטרת אכסדרת המלון‪ ,‬השתלבה למופת בהווי עיירת הקייט‪ .‬עמודי עץ‬ ‫מסוגננים‪ ,‬מעוטרים בגילופי שיח עלווני מטפס‪ .‬שכבת פלטות עץ טבעי מדורגות‬ ‫יצרו את קו הגזוזטרה‪ ,‬שנשבר למקוטעים בעמודים פורשי זרועות שאחזו ללא‬ ‫ליאות בפרגולה כבדה שסככה בקווים מרושתים‪ ,‬מאפשרים לקרני השמש לצייר‬ ‫ואור‪.‬‬ ‫בעדם על פני השולחנות מכוסי התחרה‪ ,‬תשבץ עם רבועים אלכסונים של צל‬ ‫ההליכה בסמטאות עיירת הקיט‪ ,‬הייתה כמו צעידה על קלידים המשמיעים מוזיקה‬ ‫ערבה‪ .‬הבתים כמו הושתלו לתוך נוף במכחול עדין של צייר עולמי‪ ,‬מיזוג בין צבע‬ ‫ר' דוד‪ ,‬אחד ממלווי הסמינר של אגף אירופה בארגון "ערכים"‪ ,‬יצא החוצה ללגום‬ ‫לטבע בהרמוניה מושלמת‪ .‬אתה הולך ונושם מראה עין‪ ,‬שואף לריאותיך עולם‬ ‫כוס תה באתנחתא של פעילות אינטנסיבית‪ .‬כשהכוס בידו ניתב את עצמו‬ ‫לאחד הכיסאות הצמודות‬ ‫מוקסם‪ ,‬שהדמיון הפורה של‬ ‫לשולחנות עגולים שידי‬ ‫הבריאה הפך למציאות‪.‬‬ ‫אחד מאנשי האחזקה הציבו‬ ‫במרכזה של העיירה נמצא‬ ‫עליהן אגרטלים קריסטליים‬ ‫הרחוב שלאורכו מתפרשות‬ ‫שופעי פרחים ססגוניים‪ .‬רק‬ ‫החנויות המציאות את‬ ‫לאחר שהתיישב ולגם מכוס‬ ‫מרכולתן לתיירים הרבים‬ ‫התה‪ ,‬זקף את ראשו והעניק‬ ‫שפוקדים את העיירה‪.‬‬ ‫לעיניו את מלוא מרחב העין‪.‬‬ ‫שורות ארוכות של קשתות‪,‬‬ ‫יוצרות את הארקדות בהן‬ ‫זה הוא‪ ,‬יותר נכון ‪ -‬שוב‬ ‫"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה‬ ‫משתקפות חלונות הראווה‪.‬‬ ‫הוא‪" ,‬המרגל"‪ – ,‬כפי שכינה‬ ‫שכל את ידיו כי מנשה הבכור וגו'‪ ,‬ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא‬ ‫כל מיטב המותגים מוצעים‬ ‫אותו אמש‪ .‬אלווין‪ ,‬ניצב‬ ‫לאמר‬ ‫ההוא‬ ‫ביום‬ ‫ויברכם‬ ‫הגויים‪.‬‬ ‫מלא‬ ‫יהיה‬ ‫וזרעו‬ ‫ממנו‬ ‫יגדל‬ ‫הקטן‬ ‫אחיו‬ ‫ואולם‬ ‫יגדל‬ ‫כאן למכירה במחיר מפולפל‪.‬‬ ‫בפינת הגזוזטרה‪ ,‬רכן בידיו‬ ‫ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה‪) .‬מ"ח י"ד ‪ -‬כ'(‬ ‫על משטח הגזוזטרה‪ ,‬מלל‬ ‫ר' דוד ובן לוויתו אלווין‪,‬‬ ‫בידיו גבעול שקטף משיח‬ ‫הנה פרשה זו נשגבה מאד מבינתנו‪ ,‬אם לא די בכך שיעקב אבינו בירך את אפרים לפני‬ ‫חלפו על פני חלונות הראווה‪.‬‬ ‫האספרגוס המטפס‪ ,‬ולחש‬ ‫לא ניתן לתאר את הלהיטות‬ ‫מנשה‪ ,‬למה היה צריך להוסיף שמן למדורה שבכל הדורות הבאים כל אימת שיברך האב‬ ‫באינטנסיביות לחלל שבין‬ ‫של הנער מול המוצגים‪ ,‬הוא‬ ‫את בנו יהא מזכיר את אפרים לפני מנשה‪ ,‬ואם כי היה לו כאן סיבה מיוחדת על מה‬ ‫פיו לאזנו‪ ,‬שם השתבלל‬ ‫ידע לתייג ולסווג כל מוצר‬ ‫ששם את יד ימינו על ראש אפרים‪ ,‬אבל למה הוצרך לזאת שבמשך כל הדורות כאשר‬ ‫מכשיר הסלולארי שפומיתו‬ ‫לאיזו אסכולה הוא משתייך‪,‬‬ ‫עמוקות‬ ‫יברך אדם את בנו יהא מזכיר את אפרים לפני מנשה‪ .‬ואף שבודאי היו לו כוונות‬ ‫ואפרכסתו שווים‪ .‬הופעתו‬ ‫ומאיזו תרבות הושרה‬ ‫קפדנית כמו בובת הדמיה‬ ‫וסודות נשגבים‪ ,‬אך מכל מקום יש לנו להבין מה ששייך אלינו כדי ללמוד מן הפרשה‬ ‫מעצבו‪ .‬לשמחתו‪ ,‬היה ר'‬ ‫בחלון ראווה בחנויות יוקרה‬ ‫דוד בן שיחה מתאים לכך‪,‬‬ ‫מוסר והדרכה בעבודת ד'‪.‬‬ ‫אופנתיות‪ .‬אלווין‪ ,‬הוא‬ ‫האינטליגנציה הרבה שניחן‬ ‫אכן יש לפרש פרשה זו על דרך הרמז שבא להורות דרך בעבודת החינוך‪ ,‬כי הנה האיש‬ ‫ה'נוכח‪ -‬נעלם' האטרקטיבי‬ ‫בה‪ ,‬עשתה אותו לבן שיח‬ ‫היקרים‬ ‫ילדיו‬ ‫המה‬ ‫הלא‬ ‫בפז‬ ‫המסולאים‬ ‫יקרים‬ ‫אוצרות‬ ‫משמים‬ ‫לו‬ ‫שחוננו‬ ‫זכה‬ ‫אשר‬ ‫בכל שיחות ההיגוי בין אנשי‬ ‫גם לעולם כה רחוק מעולמו‬ ‫הצוות של הסמינר‪ .‬גם "זקני"‬ ‫והחביבים‪ ,‬הרי ודאי בראש ובראשונה מוטלת עליו החובה לדעת גודל תפקידו וערך‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫הסמינרים לא זוכרים תופעה‬ ‫מעמדו בכל מה שנוגע לחינוכם וגידולם‪ ,‬כדי שלא יהא מועל בפקדונו ח"ו‪.‬‬ ‫חנות שנשאה את השם‬ ‫כזו‪.‬‬ ‫'פיאז'ו'‪ ,‬גרמה לאלווין‬ ‫אם זכה אדם ויש לו בביתו "אפרים ומנשה"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בניו הגדולים שכבר זכו והקימו בתים‬ ‫מיד ביום הראשון הוא‬ ‫להתעכב לידה זמן רב‬ ‫משלהם‪ ,‬ועדיין נמצאים עמו בביתו ילדים קטנים וצעירים‪ ,‬אזי יזהר מאד לבל ידחה את‬ ‫בלט במוזרות שלו‪ .‬מי‬ ‫במיוחד‪ ,‬לא בכדי‪ .‬ההובי‬ ‫שימת‬ ‫'וישת‬ ‫אלא‬ ‫המנשה‪,‬‬ ‫עם‬ ‫עסוק‬ ‫היותו‬ ‫מפאת‬ ‫האפרים‬ ‫אל‬ ‫כראוי‬ ‫מלהתייחס‬ ‫ליבו‬ ‫המלון‪,‬‬ ‫שקיבל אותו בשער‬ ‫שלו היה שעוני יוקרה‪ .‬הוא‬ ‫נדהם כשרכב ה'פורשה'‬ ‫על ראש אפרים'‪ ,‬שישים את כל כובד משקלו על ילדיו הצעירים‪ ,‬להיות עמם ולעקוב‬ ‫ממש צהל נוכח גילוי של‬ ‫הספורטיבי הופיע במחסום‬ ‫דגם מסוים‪ ,‬משל פגש חבר‬ ‫אחר התפתחותם וגידולם‪ ,‬להשתתף עמם בכל עניניהם עד שירגישו קשר חם ועמוק‬ ‫הכניסה‪ .‬הלוגו היוקרתי בהק‬ ‫וותיק‪ .‬הוא ייחל למצוא‬ ‫עם אביהם‪.‬‬ ‫ממרומי הפגוש השחור‪-‬‬ ‫בעיניו של ר' דוד הבנה‬ ‫בעת‬ ‫מושיב‬ ‫הייתי‬ ‫הילדים‪,‬‬ ‫בנישואי‬ ‫החילותי‬ ‫ב"ה‬ ‫הוויה‬ ‫בעזר‬ ‫כאשר‬ ‫מעודי‬ ‫נוהג‬ ‫וכן הייתי‬ ‫כהה‪ ,‬שנשק בניגודיות‬ ‫לשמחתו‪.‬‬ ‫פרובוקטיבית לגגון האדום‬ ‫סעודות השבת את הילדים הנשואים בסוף השולחן ומשאיר את המקום הפנוי בראש‬ ‫לפתע הפנה ר' דוד שאלה‬ ‫הזוהר‪ .‬זה חצי מיליון דולר‬ ‫שהם‬ ‫הנשואים‬ ‫הילדים‬ ‫את‬ ‫לכבד‬ ‫מאד‬ ‫חשוב‬ ‫אמנם‬ ‫כי‬ ‫הצעירים‪,‬‬ ‫יו"ח‬ ‫עבור‬ ‫השולחן‬ ‫לאלווין‪" :‬אמור נא‪ ,‬אם יקרה‬ ‫על חישוקים עשויים זהב‬ ‫אורחים חשובים ונכבדים‪ ,‬ובודאי שמוסיפים שמחה ותענוג על ידי השתתפותם יחד‬ ‫ולחברת 'קרטיה' יהיה דגם‬ ‫ומהווים מרכיב לא מבוטל‬ ‫מובחר ונכסף אך תחסר לו‬ ‫בסעודות השבת‪ ,‬אך יחד עם זאת אסור לשכוח מהו עיקר תפקידו של האב‪ ,‬כאשר עדיין‬ ‫בשווי האסטרונומי של‬ ‫חוליה אחת ויחידה‪ ,‬האם‬ ‫מחכים לו בביתו ילדים צעירים‪ ,‬אשר ללא ספק שבשעות אלו שיושבים יחד עם האב‬ ‫ה'צעצוע'‪.‬‬ ‫תתפשר על הרכבה של‬ ‫שרשים‬ ‫אלו‬ ‫הרי‬ ‫וקדושה‪,‬‬ ‫תורה‬ ‫דברי‬ ‫של‬ ‫חמימה‬ ‫באוירה‬ ‫ומתבשמים‬ ‫השבת‬ ‫בסעודות‬ ‫ונער‬ ‫נפתחה‬ ‫כשהדלת‬ ‫חוליה מדגם 'פייאג'ה'?‬ ‫עמוקים הנוגעים עד עמקי נשמתו של הילד‪ ,‬ומי פתי שיפסיד במו ידיו את ההזדמנות‬ ‫צעיר יצא ממנה‪ ,‬לא היה‬ ‫או לחילופין אם לחברת‬ ‫קשה שלא לזהות בו את‬ ‫העילאית הזאת‪.‬‬ ‫'פייאג'ה' יהא שעון יוקרתי‪,‬‬ ‫'נער התפנוקים'‪ .‬הלבוש‬ ‫אך יחסר בו שבב קטן האם‬ ‫ונטלתי לעצמי את העוז להנהגתי זאת ממה ששמעתי על מרן הגאון ר' משה פיינשטיין‬ ‫שלו מוכתב מכללי האופנה‬ ‫תיאות לשלב בו את החלק‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שכן היה נוהג אף הוא להושיב את בניו על ידו‪ ,‬ולאחריהם היה מושיב את אורחיו‬ ‫השרשרת‬ ‫היוקרתית‪,‬‬ ‫התואם מחברת 'קרטיה'?‬ ‫והצמידים נשאו ללא ספק‬ ‫שסעדו עמו על שלחנו‪.‬‬ ‫אלווין‪ ,‬תקע מבט חוקר בר'‬ ‫חותם רשמי שמנה בהם לא‬ ‫והדבר הזה נחוץ ביותר‪ ,‬כי אם בתחילה אין האב שם על ליבו לקרב את הילד הצעיר‬ ‫דוד והשיב‪" :‬יצאת מדעתך‪,‬‬ ‫מעט קראט‪ ,‬הבלורית שלו‬ ‫חס וחלילה‪ ,‬שום חברה‬ ‫אליו‪ ,‬ליתן לו את ההרגשה שהוא קרוב אליו ונתון על ליבו‪ ,‬הרי הסוף שהבן הזה ככל‬ ‫התנופפה ברוח כמו דגל‬ ‫שורשית ומסורתית לא‬ ‫שהוא ירגיש מרוחק ומנוכר מן האב כן יוסיף גם הוא להתרחק עוד כהנה וכהנה‪ ,‬והאב‬ ‫בראש תורן ביום סגריר‪.‬‬ ‫תסכים שיפעם במנגנון שלה‬ ‫על‬ ‫ומתרעם‬ ‫שואל‬ ‫והוא‬ ‫בדעתו‬ ‫ונבוך‬ ‫עומד‬ ‫הינו‬ ‫מגיעים‬ ‫הדברים‬ ‫היכן‬ ‫עד‬ ‫בראותו‬ ‫הזה‬ ‫לסמינר‪,‬‬ ‫בואו‬ ‫מרגע‬ ‫רכיב מחברה זרה"‪...‬‬ ‫מה עושה לי הבן ככה‪ ,‬וכי מה עשיתי לו שהוא כל כך מתרחק ממני‪ ,‬האמנם אין הוא‬ ‫הסתגר אלווין ומיאן לשתף‬ ‫המבט ההדדי אמר את הכל‪...‬‬ ‫פעולה‪ .‬שיחת טלפון אל‬ ‫מבין שאני הוא האיש הקרוב אליו ביותר ודורש בטובתו יותר מכל החברים המפוקפקים‬ ‫מארגני הסמינר חשפה‬ ‫שהוא דורש כל כך להיות במחיצתם‪ ,‬אך האב הזה אינו מעלה על דעתו שעם קצת שימת‬ ‫את התעלומה‪ .‬אלווין מצוי‬ ‫הוריו של אלווין‪ ,‬זכו לשמוע‬ ‫לב בתחילת הדרך היה יכול לחסוך את כל עגמת הנפש הזאת‪.‬‬ ‫בעיצומו של קשר עם נערה‬ ‫מחדש את התקתוק המקורי‬ ‫ויה"ר שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬ולא ימצא שום פסול ופגם‬ ‫גויה‪ ,‬נחוש בדעתו לכרות‬ ‫במנגנון של בנם‪ .‬מאותו יום‪,‬‬ ‫עמה ברית נישואין‪ .‬הוריו‪,‬‬ ‫גמרו בנפשם‪ ,‬שגם בלהט‬ ‫לא בזרענו ולא בזרע זרענו עד סוף כל הדורות‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫אנשי עסקים מעורים בחברה‬ ‫החיים‪ ,‬יש להשגיח ולהבטיח‬ ‫)המאמר המלא מתפרסם בגיליון 'טיב הקהילה'(‬ ‫הצרפתית‪ ,‬הזניחו את החינוך‬ ‫שהם משקים את הפרחים‬ ‫היהודי‪ ,‬תחושת ה'להיות כמו‬ ‫שלהם‪ ,‬בעציץ הנכון!‪...‬‬ ‫בשביל‪| ‬‬ ‫בשביל המיוחד של‪‬‬ ‫אליך‪ ,‬חברה‪.‬‬ ‫בעלך מגיע הביתה בשמונה וחצי בערב‪ .‬את עייפה ויגעה‪ ,‬מה הפלא? קמת‬ ‫מוקדם כדי להכניס מכונה‪ ,‬ולבשל ארוחת צהריים‪ .‬שלחת את כולם‪ ,‬ומיהרת‬ ‫בעצמך לעבודה‪ .‬בעבודה היה עומס‪ ,‬והיו גם קשיים עם קבלת קהל‪ ,‬לא נעדרו‬ ‫עצבנויות ומתחים‪ .‬בחזור אחרת‪ ,‬כי חיכית הרבה זמן לאוטובוס‪ ,‬והדרך היתה‬ ‫פקוקה‪ .‬בבית חיכה לך בלגן לא קטן‪ ,‬וכמובן ‪ -‬ילדים שדרשו את כל תשומת‬ ‫ליבך‪ ,‬המעשית והנפשית‪ .‬עד שבעלך הגיע ‪ -‬נשפך שוקו ונקרעה מחברת‪,‬‬ ‫נעלבו ורבו והרביצו‪ ,‬איבדו ומצאו ואיבדו שוב‪ ,‬רצו ולא הרשית ובכו ואחר כך‬ ‫קצת הרשית‪ ,‬פיזרו ואספו ופיזרו‪ ,‬ביקשו ונענו וגם לא נענו‪.‬‬ ‫כשהוא נכנס‪ ,‬את נראית מותשת לגמרי‪ ,‬וגם מספרת לו על כך‪" .‬מותשת?‬ ‫מה קרה?" ‪ -‬הוא שואל‪ .‬את מספרת לו בכמה משפטים עייפים את קורות‬ ‫היום‪" .‬למה לא ביקשת מאחייניתך שתבוא לעזור לך?" ‪ -‬שואל בעלך‪" .‬ולא‬ ‫צריך להיבהל מבכיות של תמי‪ .‬היא בוכה על כל דבר"‪ .‬אחר כך‪" :‬את איסוף‬ ‫הצעצועים יכולת להשאיר לי"‪ .‬וגם‪" :‬אולי לא אכלת? כשרעבים ‪ -‬נהיים‬ ‫עצבנים‪ ,‬תמיד זה כך"‪.‬‬ ‫אף אשה אינה מחבבת אף אחת מהתגובות הללו‪ .‬כשאת מספרת לו שקשה לך‪,‬‬ ‫אינך מחכה לפתרונות‪ ,‬ולא להצעות יעול‪ .‬אין לך ענין לשמוע איך יכולת לפעול‬ ‫בצורה שונה משפעלת‪ ,‬או בצורה משופרת‪ .‬את לא מעוניינת לדעת ממה לא‬ ‫צריך להיבהל‪ ,‬את מה לקחת קשה מדי‪ ,‬מה אפשר לעשות בחצי זמן משעשית‪,‬‬ ‫ומה חוזר על עצמו בתלונותיך מדי יום או יומיים‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כשסיפרת על הקושי‪ ,‬חיכית לאוזן קשבת‪ .‬רצית שהוא ישמע בסבלנות‪,‬‬ ‫ויאמר‪ :‬הוי‪ ,‬באמת יום קשה‪ .‬אני מצטער לשמוע‪ .‬איך יכולת? ממש גבורה‬ ‫מצידך‪ ,‬לעמוד ככה בכל החזיתות‪ .‬אולי אכין לך קפה? תרצי לטעום מהעוגה‬ ‫המצוינת שאפית לשבת? בואי נאכל ארוחת ערב‪ ,‬אולי תצליחי להתאושש‪ .‬לא‬ ‫פלא שאת כל כך מותשת‪ ,‬אם זה מה שעבר עליך‪ .‬הקשבה ואמפתיה‪ ,‬הכרה‬ ‫בקושי שלך‪ ,‬זה כל מה שביקשת‪ .‬כל דבר אחר‪ ,‬לא רק שלא עוזר‪ ,‬הוא גם‬ ‫מעצבן‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬כדאי שתסבירי זאת פעם לבעלך‪ ,‬בשעה של נינוחות ורוגע‪ .‬גברים‪,‬‬ ‫מטיבם‪ ,‬נוטים להציע פתרונות מעשיים‪ .‬ספרי לו על כוחה של תמיכה מקשיבה‬ ‫ומבינה‪ .‬שנית‪ ,‬זכרי את תחושותיך אלו‪ ,‬כאשר ילדיך מתלוננים‪ .‬גם הם מוכנים‪,‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬לדלג על עצותיך‪ .‬גם להם אין‪ ,‬לפעמים‪ ,‬רצון לשמוע איך ואיפה יכלו‬ ‫לסבול פחות‪ ,‬ומה מתווה השיפורים שנראה לך‪ .‬גם הם רוצים‪ ,‬לפעמים‪ ,‬את‬ ‫הקשבתך‪ ,‬את הבנתך שקשה או עצוב להם‪ .‬גם הם מחכים לפעמים לתמיכה‬ ‫שמתבטאת בהכרה בקושי ובהקשבה אוהבת‪ ,‬מכילה‪ .‬גם הם עלולים להרגיש‪,‬‬ ‫שהפתרון המיידי שאת מציעה‪ ,‬נובע מזלזול בכאבם‪ ,‬מאי הבנת הקושי‪ ,‬מנסיון‬ ‫לפטור עצמך מהם ומתלונתם‪ .‬אולי הם יראו בו אפילו סוג של ביקורת‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬היי אמפתית‪ .‬הקשיבי בסבלנות לילדך‪ ,‬הביני את מצוקתו‪ .‬ספרי לו שאת‬ ‫מבינה ומרגישה שקשה לו‪ .‬לא פעם תראי שהבנתך מפוגגת את כאבו וצערו‪,‬‬ ‫מקלה עליו ומשמחת אותו‪ .‬ואם את מורה או גננת? הכלל נכון גם לילדי‬ ‫טיפוחיך‪ .‬ואם את עובדת בעבודה אחרת? הכלל נכון גם לגבי חברותיך לצוות‪.‬‬ ‫את הפתרונות וההערות אפשר ורצוי‪ ,‬לעיתים לא רחוקות‪ ,‬להשאיר אצלנו‪ .‬הם‬ ‫נצרכים הרבה פחות משנדמה לנו‪ .‬הקשבה ואמפתיה כדאי ורצוי לתת לכל מי‬ ‫שזקוקה לה‪ ,‬ומי אינה זקוקה?‬ ‫חושבת עליך‬ ‫נעמה‬ ‫לתגובות‪helki.baamali@gmail.com :‬‬ ‫מה שחיפשת‬ ‫בפינה זו נרכז מידע תורני – חינוכי לגברים ולנשים‪ .‬שיעורים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬קבוצות‪,‬‬ ‫פרויקטים שונים ועוד‪ .‬אנו משתדלים לבדוק את המידע‪ ,‬אך אין בפרסום זה משום‬ ‫אחריות על התכנים המתפרסמים‪.‬‬ ‫נשמח לקבל מידע מסוג זה בדוא"ל‪helki.baamali@gmail.com :‬‬ ‫דע מה שתשיב‬ ‫<<< יש לכם שאלות ביהדות ואין לכם את מי לשאול? חבר לעבודה מציק לכם‬ ‫שתסבירו לו אקטואליה יהודית ואתם מחפשים מענה ברור? אתם מרגישים‬ ‫לפעמים כ"עורכי דין" של הציבור החרדי ואין לכם בדיוק את חומרי הדיון‬ ‫המתאימים?‬ ‫באתר 'ערכים' תוכלו למצוא מגוון רחב של תשובות מעניינות ובהירות‪ .‬כנסו‬ ‫לאתר ‪ ,/http://arachim.org‬הקליקו על הלשונית 'שאלות ביהדות' וחפשו את‬ ‫השאלה שמטרידה אתכם‪.‬‬ ‫מסרוני 'דרך חיים'‬ ‫על בק‬ ‫יע‬ ‫שירותי הנהלת חשבונות ומשכורות‬ ‫לחברות עצמאיים ועמותות‬ ‫דוחות שנתיים‬ ‫הכנת תכנית עסקית וליווי עסקים‬ ‫‪054-8431222‬‬ ‫<<< 'דרך חיים' הוא פרויקט מסרונים הנשלחים מדי שבוע לקהלים רחבים‪.‬‬ ‫במסרונים רעיון קצרצר – עד ‪ 70‬מילים ‪ -‬הנובע מפרשת השבוע‪ .‬קל‪ ,‬קליט וברור‪.‬‬ ‫מתאים למשלוח כמתנה קטנה לשבת לכל אחד‪ ,‬חרדי‪ ,‬דתי או חילוני‪ .‬להצטרפות‬ ‫או לצירוף חברים יש ליצור קשר עם ר' משה צ'יפרוט‪0503980904 :‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫<<< מעניין אותך הדימוי העצמי שלך? מעוניין להבין מה הקשר בין מידות טובות‬ ‫לדימוי עצמי?‬ ‫בליווי סיפורי מקרא וסיפורי חיים בעלי מוסר השכל‪ ,‬מסביר המרצה הידוע הרב‬ ‫זאב קצנלבוגן את חשיבות הדימוי העצמי וכוח ההשפעה של התפיסה העצמית‬ ‫שלנו‪ .‬חפשו בלשונית החיפוש באתר 'הידברות' ‪http://www.hidabroot.org‬‬ ‫את המילים 'דימוי עצמי' וצפו בהרצאתו המרתקת של הרב קצנלבוגן‪ .‬תיהנו מכל‬ ‫רגע‪.‬‬ ‫זמן איכות בשעת ההשכבה‬ ‫<<< כמו כל אמא לילדים‪ ,‬גם את נתקלת פעמים רבות בתסכול של שעת ההשכבה‪.‬‬ ‫בודאי חשבת לא מעט כיצד ניתן להפוך את שעת השכבת הילדים לזמן איכות‪.‬‬ ‫טיפים‪ ,‬עצות ורעיונות פרקטיים בנושא זה‪ ,‬תוכלי למצוא במאמרה המצוין של‬ ‫רבקה זהבה‪.‬‬ ‫כנסי לאתר 'אש התורה' ‪ ,http://www.aish.co.il‬והקליקי על משפחה < הורות‪,‬‬ ‫ותמצאי מיד את המאמר 'זמן איכות בשעת ההשכבה'‪.‬‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫על מנת שתוכלו להמשיך ליהנות‬ ‫מגיליון ייחודי זה‪ ,‬וכדי שנוכל לייעל‬ ‫ולהרחיב אותו‪ ,‬אנו מעוניינים לייחד‬ ‫שטחי פרסום המיועדים עבור קהל‬ ‫הקוראים שלנו‪.‬‬ ‫נשמח לעמוד איתכם בקשר בדוא"ל‪:‬‬ ‫‪helki.baamali@gmail.com‬‬ ‫בברכה‬ ‫המערכת‬