‫האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‬ ‫‪The Israel Statistical Association‬‬ ‫‪www.statistics.org.il‬‬ ‫"קצת" היסטוריה של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‬ ‫מאז הקמתו לפני קרוב לארבעה עשורים‬ ‫גירסה ראשונית – להערות ולהשלמות‬ ‫מאי ‪3102‬‬ ‫הוכן ע"י‬ ‫מלכה קנטורוביץ‬ ‫(גם זו "קצת" ההיסטוריה‪...‬מזמן הקמת האיגוד)‬ ‫‪stmalka@barak.net.il‬‬ ‫מקורות המידע‬ ‫הסקירה מבוססת‪:‬‬ ‫על אוסף רוב הידיעונים של האיגוד שהופצו מאז הידיעון הראשון ב‪ 0791-‬עד ‪,0777‬‬ ‫על ‪ 31‬מבין ‪ 29‬תוכניות הכנסים השנתיים‪,‬‬ ‫על המידע באתר האינטרנט החדש של האיגוד מאז שהוקם ב‪ ,3119-‬ועל מידע נוסף ברשת‪,‬‬ ‫וכן על תיעוד פרטי שלי בהקשר לאיגוד‪ ,‬כמו גם על ידע אישי שלי ושל כמה מחברי האיגוד‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬המידע לוקה בחסר חרף כל המאמצים לאתר את המקורות החסרים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫חסרים הידיעונים עד ‪:0777‬‬ ‫מס' ‪ 2,2,3‬בשנים ‪ 7711‬עד לפני מרץ ‪ ,7797‬מס' ‪ 1‬לאחר מרץ ‪ 97‬ולפני דצמבר ‪.98‬‬ ‫לאחר פברואר ‪ 91‬לא מוספרו הידיעונים ולכן אי אפשר לדעת מי חסר‪ ,‬אבל כנראה חסרים‪:‬‬ ‫לאחר אפריל ‪ 79‬ולפני פברואר ‪,79‬‬ ‫לאחר פברואר ‪ 79‬ולפני מרץ ‪( 79‬אם היה ?)‪,‬‬ ‫לאחר דצמבר ‪ 71‬ולפני אפריל ‪,77‬‬ ‫ולאחר אפריל ‪( 77‬אם היו ?)‪ ,‬מלבד זה שהוכן בגרסה אלקטרונית בנובמבר ‪.8009‬‬ ‫חסר מידע מאז הידיעון האחרון ב‪ 0777-‬עד הקמת אתר האינטרנט החדש של האיגוד ב‪3119-‬‬ ‫(פרט לתוכניות הכנסים השנתיים בתקופה זו שנשמרו)‬ ‫חסרות תוכניות הכנסים השנתיים‪:‬‬ ‫טרום האיגוד ‪ 0792 ,0793 ,0790 -‬ו‪( 0792-‬אם היה)‬ ‫‪0771 ,0711 ,0711 ,0712 ,0710 ,0711 .0797 ,0791 ,0799 ,0791 ,0791‬‬ ‫אין מידע מלא על חלק מימי העיון האחרים והסדנאות של האיגוד‪ ,‬או בחסותו‬ ‫חסרים מידע ומסמכים אחרים של האיגוד מאז הקמתו‪:‬‬ ‫ מספר חברי האיגוד לדורותיהם‪,‬‬‫ זוכי פרסי האיגוד לדורותיהם‪ ,‬כולל גובה הפרסים‪,‬‬‫ רוב סיכומי ישיבות של מועצת האיגוד‪,‬‬‫ רוב רובם של הדוחות הכספיים השנתיים של האיגוד (הכנסות לעומת הוצאות)‪,‬‬‫ חלק מהמסמכים הקשורים לרישומים החוזרים כעמותה (עם השינויים שהוכנסו בחלק מהתקנונים)‪,‬‬‫‪ -‬תכתובות של האיגוד עם גורמים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על כן‪,‬‬ ‫סקירת ההיסטוריה של האיגוד המובאת כאן על היבטיה השונים‪ ,‬מבוססת על "מדגם" לא מייצג‬ ‫ומוטה במרחב הזמן‪ ,‬בגלל "חורים" של פרקי זמן שונים‪ ,‬ובמיוחד בגלל שני "בורות עמוקים"‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬עם ייצוג חסר השואף לאפס של שנות האיגוד המוקדמות מיד לאחר הקמתו‪,‬‬ ‫והשני‪ ,‬מאז סוף ‪ 0777‬עד ‪( 3119‬עם הקמתו של אתר האינטרנט החדש)‪.‬‬ ‫בהיעדר תיעוד מלא‪ ,‬הסקירה אינה מתיימרת לכסות את פעילות האיגוד במלואה‪,‬‬ ‫וחשופה אולי גם לאי‪-‬דיוקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם יש בידי מי מהחברים חלק מהמסמכים ה"אבודים" או אחרים הנוגעים לאיגוד‪,‬‬ ‫או מידע אישי מבוסס‪ ,‬במיוחד לגבי העבר הרחוק‪,‬‬ ‫כמו גם השלמות‪ ,‬הארות או הערות לסקירה שלהלן‪,‬‬ ‫הם יתקבלו בברכה‪,‬‬ ‫והסיכום יעודכן בהתאם‪.‬‬ ‫‪ii‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ראשית דבר‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ההיערכות הארגונית להקמת האיגוד ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כנס הייסוד ובעלי התפקידים הראשונים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מטרות האיגוד‬ ‫מי ראוי להימנות על חברי האיגוד‬ ‫מוסדות האיגוד‬ ‫סמל האיגוד‬ ‫האיגוד כעמותה‬ ‫אימוץ כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה‬ ‫נשיאי האיגוד מאז הקמתו‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫צירוף חב רים מחו"ל ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪16‬‬ ‫חברי האיגוד‬ ‫דמי החבר‬ ‫דמי השתתפות בכנסים השנתיים‬ ‫פרסי האיגוד‬ ‫המצב הכספי של האיגוד‬ ‫הידיעון‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪23‬‬ ‫האיגוד ברשת‬ ‫הכנסים השנתיים‬ ‫ימי עיון ומפגשים ייעודיים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪36‬‬ ‫החגים היהודיים ומועדי הכנסים הדו‪-‬שנתיים של ה‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . ISI-‬‬ ‫‪36‬‬ ‫סקר ביקוש לסטטיסטיקאים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪37‬‬ ‫קבוצת עבודה ביישומי הסטטיסטיקה‬ ‫סדנאות האיגוד‬ ‫כנסים בינלאומיים בישראל בשיתוף האיגוד‬ ‫מפגשים לציבור הרחב‬ ‫מה נעשה ליישום כללי האתיקה ?‬ ‫השימוש בתוכנות סטטיסטיות‬ ‫הוראת הסטטיסטיקה בבתי ספר תיכוניים‬ ‫למען מסורבי עלייה מברית המועצות‬ ‫תרומה לקהילה‬ ‫סיכום ביניים – בנימה אישית (בהכנה)‬ ‫‪37 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪iii‬‬ ‫ראשית דבר‬ ‫הרעיון להקים איגוד ישראלי לסטטיסטיקה הועלה מדי פעם בהזדמנויות שונות לפחות מאז תחילת שנות‬ ‫ה‪( 70-‬כמובן‪ ,‬של המאה הקודמת)‪ .‬בתוך כך‪ ,‬עוד לפני הקמת האיגוד התקיימו כנסים שנתיים בהשתתפות‬ ‫סטטיסטיקאים מרחבי הארץ ‪ -‬במרס ‪ 1971‬באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ביוני ‪ 1972‬באוניברסיטה העברית‬ ‫(שהוקדש בחלקו לשינויי במתודולוגיה של מפקד האוכלוסין ‪ 2:83‬בהשוואה לזו של מפקד ‪ ,)2:72‬באפריל ‪1973‬‬ ‫בטכניון‪ ,‬ואולי(?) באפריל ‪ )?( 2:85‬באוניברסיטת חיפה (?)‪.‬‬ ‫בהמשך למסורת של קיום כנסים אלה ועל בסיס התשתית הארגונית שנדרשה לשם כך‪ ,‬נסללה תחילתה של‬ ‫הדרך להקמת איגוד ישראלי לסטטיסטיקה ‪ ,‬בדומה לאגודות מקצועיות אחרות בארץ (כמו‪ ,‬האגודה הישראלית‬ ‫לגיאוגרפיה הותיקה שנוסדה ב‪ ,2:6:-‬האגודה הישראלית לסוציולוגיה שנוסדה ב‪ ,2:78-‬האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫שנוסד ב‪ ,2:84-‬והאגודה הישראלית לכלכלה שתהליך הקמתה החל ב‪.)2:84-‬‬ ‫היוזמה להקמת האיגוד קיבלה תאוצה בכנס ה‪ (International Statistical Institute( ISI-‬בוינה באוגוסט‬ ‫‪ ,1973‬בהשראת ייסודו של ה‪ (International Association of Survey Statisticians ( IASS-‬ובעידודם של‬ ‫סטטיסטיקאים יהודים בכירים מארה"ב (לסטר פרנקל‪ ,‬ג'ו ווקסברג‪ ,‬שירלי קאלק ואחרים)‪ .‬במהלך הכנס מספר‬ ‫משתתפי הכנס מישראל ‪ -‬רוברטו בקי‪ ,‬משה סיקרון‪ ,‬גד נתן ומלכה קנטורוביץ (מהאוניברסיטה העברית‬ ‫והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ ,‬בנימין אפשטיין (מהטכניון) ורפאל בראון (ממשרד התיירות) ‪ -‬החליטו‬ ‫להתחיל לפעול הלכה למעשה למימוש הדבר מיד אחרי חגי תשרי של ‪ .1973‬אולם‪ ,‬הדבר נדחה בכמה‬ ‫חודשים עקב מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫הרעיון החל לקרום עור וגידים בפברואר ‪ 1974‬עם ביקורו בירושלים של לסטר פרנקל מארה"ב שכיהן אז‬ ‫כנשיאה הנבחר של ה‪ ,(American Statistical Association( ASA-‬כאשר הוא נפגש עם כמה מעמיתיו‬ ‫בישראל במטרה לתרום מניסיונו בכל הנוגע להקמת האיגוד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התקיימו מספר פגישות של כמה מבין‬ ‫גרעין המייסדים בביתו של רוברטו בקי בירושלים‪ ,‬בהן נערכו דיונים כדי לגבש תחילה עמדות הנוגעות לשתי‬ ‫סוגיות בסיסיות ‪ -‬מה הן מטרות האיגוד ומי ראוי להימנות על חבריו‪ ,‬תוך התייעצות עם עמיתים נוספים מחוץ‬ ‫לירושלים‪ .‬לצורך ניסוח הצעה לתקנון האיגוד על כל סעיפיו הנוגעים הן להיבטים אלה והן לאלה הדרושים‬ ‫לקביעת דרך התנהלות האיגוד ומוסדותיו‪ ,‬נעשה שימוש ככלי עזר בתקנון ה‪ ASA-‬שתורגם לעברית ע"י לואי‬ ‫גוטמן ומאיר שניידר‪ ,‬כמו גם בתקנון ה‪ IASS-‬החדש על הסעיפים הרלוונטיים מתוכם עבור האיגוד הישראלי‪.‬‬ ‫כל אלה‪ ,‬בראשות רוברטו בקי ובריכוזה של מלכה קנטורוביץ‪.‬‬ ‫מטרות האיגוד‬ ‫תחילה נוסחה הצעה ראשונית להגדרה כללית של מטרות האיגוד‪:‬‬ ‫האיגוד נועד לכנס תחת קורת גג אחת את כל העוסקים באופן מקצועי בסטטיסטיקה בישראל הפועלים‬ ‫לקידומה‪ ,‬לפיתוחה וליישומה בשטחי התמחותם השונים במסגרות השונות ‪ -‬במוסדות האקדמיים‪ ,‬במשרדי‬ ‫הממשלה‪ ,‬במוסדות ציבור ובמכוני מחקר ציבוריים ופרטיים לסוגיהם‪ .‬זאת במטרה להדק את הקשרים‬ ‫המקצועיים ביניהם להיזון הדדי‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬לשפר את יחסי הגומלין בינם לבין המשתמשים בתוצרי‬ ‫הסטטיסטיקה‪ ,‬תוך שדרוג מעמדה של הסטטיסטיקה בציבוריות הישראלית‪.‬‬ ‫באופן פרטני‪ ,‬נפרשו הצעות למשימות הפוטנציאליות של האיגוד‪ ,‬בחזקת משאלות לב וחזון לעתיד‪ ,‬בחלקן‬ ‫לביצוע מיידי עם הקמת האיגוד ובחלקן ליישום הדרגתי בעתיד הקרוב והרחוק;‬ ‫‪‬‬ ‫לקיים באופן קבוע כנסים שנתיים המיועדים לכלל חברי האיגוד‪ ,‬בהם יוצגו ויידונו נושאים בתחומים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליזום ימי עיון ומפגשים ייעודים שיתמקדו בנושאים מסויימים הנוגעים לכלל חברי האיגוד‪ ,‬או רק לחלק‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשתף פעולה עם איגודים מקצועיים אחרים הפועלים בארץ בתחומים המשיקים לפעילות האיגוד‪ ,‬תוך‬ ‫ייצוג האיגוד בכנסים שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לארגן מפגשים עם מוסדות וגופים ציבוריים או פרטיים העושים שימוש בכלים סטטיסטיים‪ ,‬להיזון הדדי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקדם קשרים עם איגודים ומוסדות סטטיסטיים ברחבי העולם ולתגבר ייצוג ישראלים בכנסים‪,‬‬ ‫באיגודים ובועדות בינלאומיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להכין ולהפיץ בין חברי האיגוד ידיעון תקופתי שיספק דיווח שוטף על פעילות האיגוד‪ ,‬כמו גם מידע‬ ‫רלוונטי אחר‪ ,‬וישמש גם במה ומשוב לדעתם של החברים בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי פעילותו של‬ ‫האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקדם סטנדרטים מקצועיים ורמה מוסרית גבוהים ביישומי הסטטיסטיקה‪ ,‬תוך גיבוש כללי אתיקה‬ ‫לעוסקים בסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעודד סטטיסטיקאים בראשית דרכם לעריכת מחקרים בתחומי הסטטיסטיקה השונים‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬להעלות‬ ‫על נס לסטטיסטיקאים ותיקים שתרמו נכבדות לפיתוח הסטטיסטיקה בישראל על גווניה השונים‪.‬‬ ‫‪-1-‬‬ ‫‪‬‬ ‫לנסות להגדיר מיהו סטטיסטיקאי ולבחון את האפשרות לקבוע קריטריונים למתן רישוי לעיסוק במקצוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפעול לגישור הפער בין הוראת הסטטיסטיקה במוסדות האקדמיים לבין הצרכים המעשיים הנדרשים‬ ‫ליישומה בתחומים השונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליזום פעולות הדרכה בסטטיסטיקה ללא‪-‬סטטיסטיקאים‪ ,‬ולפעול להכללתה כמקצוע נלמד בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפעול להטמעת המודעות לסטטיסטיקה בציבור הרחב ובמיוחד בקרב מקבלי ההחלטות‪ ,‬על היבטיה‬ ‫השונים‪ ,‬חשיבותה והשימושים הנעשים בה במגוון גדול של מחקרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להתריע על שימושים לא ראויים בכלים סטטיסטיים ע"י גורמים שאינם מיומנים דיים המובילים להסקת‬ ‫מסקנות שגויות ומטעות‪ ,‬ובמידת האפשר‪ ,‬למלא תפקיד של "כלב שמירה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפעול ל הרמת קרנה של הסטטיסטיקה ולשרש ביטויים מזלזלים הנפוצים בציבור ובעיתונות (כמו‬ ‫למשל‪" ,‬סקר והוא שקר" ‪ -‬לדבריה של גולדה מאיר בתפקידה כשרת העבודה‪ ,‬או‪" ,‬מדבר סקר תרחק" ‪-‬‬ ‫לגרסתו של ד"ר יוסף בורג כשר הפנים‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה המופיעים מדי פעם באמצעי התקשורת‬ ‫ובעיתונות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לשפר את יחסי הציבור של מקצוע הסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫עם הכנת תקנון האיגוד הראשון‪ ,‬תומצתו המטרות שגובשו והן נוסחו באופן הבא;‬ ‫מטרות האיגוד‬ ‫מטרתו העיקרית של האיגוד הינו קידום השיטות והשימושים של הסטטיסטיקה בארץ‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫קיום כנסים‪ ,‬שבהם תוצגנה עבודות מחקר מקוריות‪ ,‬ויצירת אמצעים ותנאים מתאימים להחלפת ידע על‬ ‫סטטיסטיקה והפצתו‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר בין אנשים העוסקים בסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫יזום פעולות חינוך‪ ,‬הדרכה ומחקר בסטטיסטיקה ועידודם‪.‬‬ ‫יסוד וקיום קשרים עם איגודים‪ ,‬מוסדות ופרטים ברחבי תבל‪ ,‬העוסקים בסטטיסטיקה או בתחומים מדעיים‬ ‫קרובים‪ ,‬ודאגה לייצוג ישראל בועידות בין‪-‬לאומיות של סטטיסטיקה‪.‬‬ ‫הפצת הידע והשימוש במדע הסטטיסטיקה לתועלת המדע והחברה ע"י שיתוף מוסדות וארגונים משטחים‬ ‫אלה בפעולות בעלות עניין הדדי‪.‬‬ ‫קידום סטנדרטיים מקצועיים גבוהים ורמה מוסרית גבוהה ביישומים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫הנוסח המקורי של המטרות לא השתנה מאז ועד לתקנון האחרון ב‪ ,2011-‬למעט שינויי נוסח קלים;‬ ‫‪ ‬בפתיח; עמותת "האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה" תפעל לקידום השיטות והשימושים של הסטטיסטיקה בישראל‪...‬‬ ‫‪ ‬בסעיף ב; ‪...‬חיזוק הקשרים החברתיים והמקצועיים בין אנשים העוסקים בסטטיסטיקה בישראל‪....‬‬ ‫מי ראוי להימנות על חברי האיגוד‬ ‫מאחר שעם הקמת האיגוד לא היתה (ואין עד היום) הגדרה ברורה מיהו סטטיסטיקאי‪ ,‬היו לבטים מי ראוי‬ ‫להימנות עם חברי האיגוד ‪ -‬האם רק בעלי תארים אקדמיים בסטטיסטיקה? האם גם מי שלמדו סטטיסטיקה‬ ‫בסיסית במסגרת תארים אחרים ועוסק ים בסטטיסטיקה? ואולי גם כאלה שמיישמים כלים סטטיסטיים לסוגיהם‬ ‫ללא השכלה פורמלית כלשהי בסטטיסטיקה? אי‪-‬לכך‪ ,‬עם הקמת האיגוד הוחלט שלא להחליט וננקטה הגישה‬ ‫המורחבת לפיה האיגוד פתוח לכל העוסקים (לגרסתם) בסטטיסטיקה ויש להם עניין במטרותיו‪ ,‬בחינת‬ ‫"מי שבא ברוך הבא" (בדומה לתקנונים של ה‪ ASA-‬ושל ה‪.)IASS-‬‬ ‫עם השנים‪ ,‬מדי פעם הועלתה סוגיה זו שוב על הפרק‪ ,‬במיוחד בהקשר לאתיקה המקצועית לעוסקים‬ ‫בסטטיסטיקה (ראה בהמשך)‪ ,‬אך היא נותרה ללא פתרון‪ ,‬מלבד עיקרון הבחירה והברירה הטבעית‪ ,‬מי‬ ‫שהצטרף הצטרף ומי ששרד שרד ‪ -‬לפי הרגשת השייכות האינדיווידואלית לאיגוד‪.‬‬ ‫עם ניסוחו של התקנון הראשון נקבע;‬ ‫חברות באיגוד‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫באיגוד יהיו שלושה סוגי חברות‪ ,‬והם‪ :‬חבר‪ ,‬סטודנט‪-‬עמית ועמית‪ -‬מוסדי‪.‬‬ ‫חבר הוא כל אדם‪ ,‬המעונין במטרות האיגוד והמתקבל על ידי ועדת החברות‪.‬‬ ‫סטודנטים‪ ,‬התומכים במטרות האיגוד והלומדים במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה יוכלו להתקבל‬ ‫כסטודנטים‪-‬עמיתים‪.‬‬ ‫חברות‪ ,‬ארגונים ומוסדות‪ ,‬המעונינים לתמוך במטרות האיגוד יוכלו להתקבל כעמיתים‪-‬מוסדיים‪.‬‬ ‫זכויותיהם של העמיתים (סטודנט‪-‬עמית ועמית‪-‬מוסדי) תהיינה שוות לזכויות החברים‪ ,‬מלבד הצבעה‬ ‫והחזקת תפקידים מסויימים‪ ,‬כמפורט בתקנות האיגוד‪.‬‬ ‫‪-2-‬‬ ‫בפועל‪ ,‬למרות שעם הקמת האיגוד מינתה מועצת האיגוד ועדת חברות בכפוף לתקנון‪ ,‬למעשה ועדה כזו לא‬ ‫פעלה‪ ,‬ובמשך כעשור כל מי ששילם דמי חבר התקבל אוטומטית לאיגוד ללא כל סינון‪ .‬במהלך הדיון באסיפה‬ ‫הכללית של האיגוד במאי ‪ 1986‬לקראת אימוץ תקנון האתיקה המקצועית הועלתה בהקשר לכך השאלה מדוע‬ ‫לא פועלת ועדת חברות למרות חשיבותה‪ .‬עם אימוץ תקנון האתיקה היה סינון מסוים לאחר שכל חברי האיגוד‬ ‫וכן כל חבר חדש נדרשו לחתום על הצהרת מחוייבות לפעול לפי כללי האתיקה ‪ -‬למרות שהדבר לא עוגן‬ ‫במפורש בתקנון האיגוד (אלא משתמע מכך שעל כל חבר " לקיים את הוראות התקנון ואת החלטות האסיפה‬ ‫הכללית של האיגוד")‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביולי ‪ 1986‬לפי דרישת רשם העמותות הוקמה מחדש ועדת חברות פעילה ‪-‬‬ ‫מאיר שניידר (יו"ר)‪ ,‬רינה חן ולאה פרידמן‪ ,‬והוכן "טופס חברות" עליו נדרש לחתום כל חבר חדש הרוצה‬ ‫להצטרף‪ .‬מועצת האיגוד דנה שוב בשאלה מה הם הקריטריונים שיש לנקוט לשם קבלת חברים לאיגוד‪ ,‬והוחלט‬ ‫שזה יהיה אחד מהנושאים שעליו תעבוד ועדת החברות‪.‬‬ ‫בתקנונים הבאים הקריטריון לחברות נשאר זהה במהותו כמי שיש לו עניין או תומך במטרות האיגוד‪ ,‬אך‬ ‫התלוותה לכך התחייבות לקיים את תקנון איגוד והחלטות מוסדותיו‪ ,‬והתווספו הרחבות ושינויים באשר‬ ‫לקבלת חברים לאיגוד‪ .‬כך‪ ,‬לפי התקנון האחרון שאושר ב‪ ,2011-‬קבלת חברים חדשים נתונה בידי מועצת‬ ‫האיגוד ולא בידי ועדת חברות‪ ,‬כאשר הסמכות העליונה היא בידי האסיפה הכללית במקרה של סירוב של‬ ‫המועצה‪ .‬במקביל‪ ,‬התווסף סעיף מפור ט בתקנון החדש המתייחס לפקיעת חברות באיגוד‪.‬‬ ‫באשר לזכויות ולחובות חברי האיגוד‪ ,‬חלו מספר שינויים מאז התקנון הראשון‪ .‬במהלך השנים יש אמנם‬ ‫התייחסות לסטודנטים אך בשלב מסויים הושמט המושג "סטודנט‪-‬עמית" ואין בכלל איזכור ל"עמית‪-‬מוסדי"‬ ‫(כאשר בשנים האחרונות‪ ,‬מוסדות או חברות נותנים מדי פעם חסות לכנסים המתבטאת לפעמים גם בתמיכה‬ ‫כספית‪ ,‬והחברה שתורמת מקבלת חשיפה עם צרוף הלוגו שלה לתכנית הכנס‪ ,‬או הצבת דוכן מטעמה בכנס ‪ -‬ראה‬ ‫בהמשך)‪ .‬בתקנון הראשון‪ ,‬גם "סטודנט‪-‬עמית" וגם "עמית‪-‬מוסדי" לא היו זכאים להצביע ולמלא תפקידים‬ ‫באיגוד‪ ,‬למרות שהם חוייבו בתשלום דמי חבר כפי שנקבעו ע"י המועצה‪ ,‬והם היו מופחתים לסטודנטים‬ ‫וגבוהים יחסית למוסדות‪ .‬לגבי סטודנטים‪ ,‬הדבר היה תקף לפחות עד תחילת שנות ה‪ ,2000-‬בעוד שמאז הם‬ ‫פטורים מדמי חבר ואינם בעלי זכות לבחור ולהיבחר‪ ,‬כמו גם אחרים אם אינם משלמים דמי חבר שנתיים‪ ,‬כפי‬ ‫שמעוגן בתקנון האחרון ב‪.3122-‬‬ ‫בתקנון האחרון שאושר ב‪( 2011-‬הנוסח המלא ‪ -‬באתר האיגוד)‪ ,‬הסעיפים העיקריים הנוגעים לקבלת חברים‬ ‫לאיגוד‪ ,‬לזכויותיהם ולחובותיהם הם;‬ ‫קבלת חברים‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כל אדם התומך במטרות האיגוד‪ ,‬יכול להצטרף כחבר באיגוד‪.‬‬ ‫אדם החפץ להיות חבר האיגוד יצהיר כי הינו מבקש להיות חבר באיגוד‪ ,‬תומך במטרותיו‪ ,‬וכי הינו‬ ‫מתחייב לקיים את הוראות התקנון ואת החלטות האסיפה הכללית של האיגוד‪.‬‬ ‫ההחלטה בדבר קבלת המבקש כחבר האיגוד או אי קבלתו נתונה בידי מועצת האיגוד; סירבה המועצה‬ ‫לקבל את המבקש כחבר‪ ,‬רשאי הוא לערור על הסירוב לפני האסיפה הכללית הקרובה‪.‬‬ ‫זכויות וחובות של חבר‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫א‪.‬חבר האיגוד זכאי להשתתף ולהצביע בכל אסיפה כללית ויהיה לו קול אחד בכל הצבעה‪.‬‬ ‫חבר האיגוד זכאי להשתתף בפעולות האיגוד וליהנות משירותיו‪.‬‬ ‫על חבר האיגוד לשלם דמי חבר שנתיים‪ .‬גובה דמי החבר השנתיים ייקבע על ידי מועצת האיגוד‪.‬‬ ‫דמי החבר השנתיים הינם לתקופה המתחילה ביום הראשון לחודש מאי ומסתיימת ב‪ 03-‬באפריל בשנה‬ ‫שלאחר מכן‪.‬‬ ‫חבר שהינו סטודנט במוסד להשכלה גבוהה פטור מתשלום דמי החבר השנתיים‪.‬‬ ‫רק חבר האיגוד ששילם את דמי החבר השנתיים יהיה זכאי לבחור ולהיבחר לתפקידים באיגוד‪.‬‬ ‫פקיעת החברות באיגוד אינה פוטרת מסילוק התשלומים שהגיעו לאיגוד מן החבר ערב פקיעת חברותו‬ ‫בעד התקופה שעד לפקיעת חברותו‪.‬‬ ‫מוסדות האיגוד‬ ‫עם הקמת האיגוד היה צורך להתוות את דרך התנהלותו – קביעת מוסדות האיגוד והרכבם‪ ,‬משך הכהונה של‬ ‫נושאי התפקידים‪ ,‬הגדרת המשימות המוטלות עליהם וסמכויותיהם‪ ,‬כמו גם אופן בחירתם או מינויים‪ .‬כאמור‬ ‫לעיל‪ ,‬עם הכנת התקנון הראשון של האיגוד‪ ,‬נבחנו כיצד מתנהלים מוסדות ה‪( ASA-‬האגוד הותיק עם מספר גדול‬ ‫מאוד של חברים) וה‪( IASS-‬האיגוד הבינלאומי שהוקם זה לא מכבר ובו מספר קטן יותר של חברים)‪ ,‬אך ניתן‬ ‫היה להיעזר בהם בעירבון מוגבל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ ASA-‬מספר בעלי תפקידים גדול מאוד‪ .‬במועצת המנהלים מכהנים ‪ 17‬חברים‪ 12 :‬מהם נבחרים כל‬ ‫אחד לתקופה של שלוש שנים ברוטציה שנתית ‪ -‬שלושה נשיאים (מכהן‪ ,‬קודם ונבחר)‪ ,‬שלושה סגני נשיא‪,‬‬ ‫שלושה נציגי ‪ 38‬הסקציות (תת‪-‬התחומים) ושלושה נציגים אזוריים בארה"ב ובקנדה‪ ,‬וכן עוד שני חברים‬ ‫הנבחרים לתקופה של שלוש שנים ללא רוטציה ‪ -‬נציג בינלאומי ונציג לפרסומים‪ .‬במועצה מכהנים גם‬ ‫מנהל ביצועי (שמוגדר גם כמזכיר במשמעות הנהוגה בארה"ב גם לתפקידי שרים בממשל) וגזבר‪ ,‬אותם‬ ‫ממנה המועצה לתקופות ארוכות יותר (של ‪ 6‬ו‪ 8-‬שנים בהתאמה‪ ,‬עם אופציה להארכה)‪ .‬חבר במועצה גם‬ ‫‪-3-‬‬ ‫איש קשר לתיאום בין נושאי התפקידים השונים המתמנה לתקופה של ‪ 8‬שנים‪ .‬בהנהלת האגודה‪ ,‬שבה‬ ‫מכהנים שלושת הנשיאים‪ ,‬סגן הנשיא הותיק‪ ,‬המנהל הביצועי והגזבר‪ ,‬יש מזכירות בראשות המנהל‬ ‫הביצועי‪ ,‬ובה מלבד הגזבר יש צוות העוסק בכל העניינים הארגוניים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לכל אחת מ‪27-‬‬ ‫הסקציות ולכל אחד מהסניפים האזוריים יש מועצה משלהם‪ ,‬ואלה כפופות להנהלה‪ .‬יש גם כ‪ 60-‬ועדות‬ ‫לטיפול בנושאים מקצועיים וארגוניים שונים‪ ,‬שראשיהן מתמנים ע"י ההנהלה ובכל אחת מהן מכהנים‬ ‫מספר חברים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ ,IASS-‬ל עומת זאת‪ ,‬מספר בעלי התפקידים מצומצם יותר ומבחינה זו מתאים יותר לאיגוד הישראלי‪.‬‬ ‫במועצה מכהנים ‪ 17‬חברים נבחרים ‪ -‬נשיא‪ ,‬נשיא נבחר‪ ,‬שני סגני נשיא ומזכיר מדעי‪ ,‬שכל אחד נבחר‬ ‫לתקופה של שנתיים ללא רוטציה‪ ,‬ועוד ‪ 12‬חברים הנבחרים לכהונה של ארבע שנים ברוטציה של‬ ‫שנתיים‪ .‬תחילה‪ ,‬גם המנהל הביצועי וגם הגזבר נמנו על חברי המועצה הנבחרים‪ ,‬אך הדבר השתנה עם‬ ‫הקמת הנהלה ארגונית בראשות המנהל הביצועי‪ ,‬המשמש כעוזר לנשיא ואחראי לכל הצד הארגוני ולתיאום‬ ‫פעילויותיו של האיגוד‪ ,‬והוא ביחד עם הגזבר מסתייעים בצוות של עוזרים לתפקידים מנהליים שונים‪.‬‬ ‫להנהלה הארגונית יש משרד קבוע שהיה ממוקם בצרפת בחסות ובתמיכת ‪ INSEE‬המכון הלאומי למחקרים‬ ‫סטטיסטיים וכלכליים של צרפת (עד שהועבר לאחרונה למשרדי ה‪ ISI-‬בהולנד)‪ .‬אי לכך‪ ,‬המנהל הארגוני‬ ‫והגזבר אינם נבחרים אלא מתמנים ע"י המועצה מבין חברי האיגוד המקומיים‪ ,‬תחילה הכוונה היתה‬ ‫לתקופה של חמש שנים‪ ,‬ולאחר מכן ללא הגבלת זמן‪ .‬כל חברי המזכירות משרתים בהתנדבות‪ ,‬למעט‬ ‫מזכירה הממומנת בשכר מלא ע"י ‪ INSEE‬אשר בנוסף מספק ללא תשלום שירותי משרד שונים (טלפון‪,‬‬ ‫דואר‪ ,‬הדפסות‪ ,‬ועוד)‪ .‬בהנהלה מכהנים הנשיא המכהן‪ ,‬הנשיא הנבחר‪ ,‬שני סגני הנשיא‪ ,‬המזכיר המדעי‬ ‫והמנהל הביצועי‪ ,‬כאשר הנשיא הקודם והמזכיר המדעי הקודם חברים רק בגדר יועצים‪ ,‬ומאחר שהאיגוד הוא‬ ‫תת‪-‬איגוד של ה‪ ,ISI-‬מנהל המשרד הקבוע של ה‪ ISI-‬חבר בהנהלה ‪ .ex-officio‬מספר הועדות הקבועות‬ ‫והזמניות מצומצם ‪ -‬אחת לשנתיים מתמנות ועדת תוכנית לכנס הדו‪-‬שנתי של ה‪ ,ISI-‬ועדת מינויים‬ ‫לקראת הבחירות וכן ועדת ידיעון ופרסומים אחרים‪ ,‬לאחרונה גם ועדת שופטים לפרס ‪Hansen-‬‬ ‫‪ ,Cochran‬ומדי פעם מתמנות ועדות אד‪-‬הוק למטרות מיוחדות‪.‬‬ ‫לאחר התאמה לממדים של האיגוד הישראלי ולפעולותיו המצומצמות יחסית‪ ,‬עיקרי הדברים הנוגעים למוסדות‬ ‫האיגוד התבטאו בנוסח הבא בתקנון הראשון‪:‬‬ ‫מוסדות האיגוד‬ ‫המוסדות הקבועים של האיגוד יהיו‪ :‬האסיפה הכללית‪ ,‬המועצה‪ ,‬ועדת‪-‬ההנהלה (להלן ההנהלה)‪ ,‬ועדת‪-‬חברות‪,‬‬ ‫ועדת ביקורת וועדת‪-‬התוכנית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫המועצה‬ ‫במועצה יכהנו הנשיא (יו"ר)‪ ,‬הנשיא הקודם‪ ,‬המשנה לנשיא‪ ,‬המזכיר‪ ,‬הגזבר ושלושה חברים נבחרים‪ .‬כל‬ ‫חברי המועצה יהיו חברים באיגוד‪ .‬המועצה תהיה אחראית לביצוע מדיניות האיגוד‪ ,‬כפי שנקבעה ע"י האסיפה‬ ‫הכללית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ההנהלה‬ ‫חבר ההנהלה יהיו הנשיא (יו"ר)‪ ,‬המשנה לנשיא‪ ,‬המזכיר‪ ,‬הגזבר ויושבי ראש הוועדות הקבועות‪ .‬ההנהלה‬ ‫תהיה אחראית לביצוע מדיניות האיגוד בתאום עם המועצה‪ .‬כן תהיה ההנהלה אחראית לניהולו השוטף של‬ ‫האיגוד‪ .‬ההנהלה תהיה כפופה למועצה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫האסיפה הכללית‬ ‫אסיפה כללית של חברי האיגוד תתקיים לפחות אחת לשנתיים‪ .‬מועד האסיפה הכללית יקבע ע"י המועצה‪.‬‬ ‫הודעה על מועד האסיפה הכללית תישלח בדואר לכל חברי האגודה ועמיתיה‪ ,‬לפחות שלושה שבועות לפני‬ ‫המועד‪ .‬האסיפה הכללית היא הסמכות העליונה של האיגוד‪ .‬תפקידיה העיקריים הם לקבוע את מדיניות‬ ‫האיגוד בכל שטחי פעולתו ולהחליט‪ ,‬ע"י הצבעה‪ ,‬בכל ענייני האיגוד‪ ,‬המובאים לדיון בפניה בהתאם לנהלים‪,‬‬ ‫המפורטים בתקנות האיגוד‪ .‬יושב ראש האסיפה הכללית יהיה נשיא האיגוד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫וועדות קבועות‬ ‫אחת לשנתיים תמנה המועצה שלוש ועדות קבועות בנות שלושה חברים כל אחת‪ ,‬והן ועדת‪-‬החברות‪ ,‬ועדת‪-‬‬ ‫התוכנית וועדת‪-‬הביקורת‪:‬‬ ‫(‪ )1‬ועדת‪ -‬החברות תעסוק בכל הקשור לקבלת חברים ועמיתים לאיגוד‪.‬‬ ‫(‪ )2‬ועדת‪ -‬התוכנית תדאג לקיום כנוס שנתי של חברי האיגוד ועמיתיו‪ .‬כן תדאג ועדת‪-‬התוכנית לקיום ועידות‬ ‫וכינוסים מקצועיים נוספים‪ ,‬בהתאם לצורכי האיגוד ומטרותיו‪.‬‬ ‫(‪ )3‬ועדת‪ -‬הביקורת תבדוק את ניהול החשבונות של האיגוד‪ ,‬ותדווח לאסיפה הכללית‪.‬‬ ‫נשיא האיגוד יהיה חבר‪ ex officio‬בכל הועדות הקבועות‪.‬‬ ‫מועצת האיגוד תמנה ועדות קבועות או זמניות נוספות בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫עם השנים חלו שינויים מסויימים בהרכב מועצת האיגוד‪ ,‬מונו ועדות נוספות ואחרות בוטלו‪ ,‬הורחב פירוט‬ ‫תפקידיהם של המוסדות השונים‪ ,‬ומוסדו הליכי הבחירות והמינויים למוסדות השונים‪ .‬חלק מהשינויים באו‬ ‫עקב הצורך להתאים את דרך התנהלות האיגוד לנהלים הנדרשים בישראל לפעילותו כעמותה‪.‬‬ ‫הדבר התבטא בשינויים שהוכנסו מדי פעם בתקנונים (אך בהיעדר תיעוד שלהם‪ ,‬לא ניתן לבחון את השינויים‬ ‫ההדרגתיים)‪ .‬בתקנון החדש שאושר ב‪( 2011-‬אשר הוכן על בסיס "התקנון המצוי" שהוא ברירת המחדל לכל‬ ‫עמותה לפ י חוק העמותות העדכני‪ ,‬תוך התאמה לרוח האיגוד)‪ ,‬הורחבו הסעיפים הנוגעים למוסדות האיגוד עם‬ ‫מספר שינויים ‪ -‬בין היתר‪ ,‬פורטו נוהלי כינוס האסיפה הכללית‪ ,‬הנושאים שחייבים לדווח עליהם ולדון בהם‬ ‫באסיפה הכללית‪ ,‬פורטו נוהלי עבודתה של המועצה ושל ועדת הביקורת וכן הליכי הבחירות למוסדות האיגוד‪.‬‬ ‫במועצת האיגוד מכהנים שמונה חברים ומספרם לא השתנה מאז הקמת האיגוד‪ ,‬אך עם השנים בוטל תפקיד‬ ‫משנה‪/‬סגן לנשיא ובמקומו נבחר חבר מועצה נוסף‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי התקנון האחרון מ‪( 3122-‬ראה להלן) מכהנים‬ ‫במועצה‪ ,‬מלבד הנשיא והנשיא הקודם‪ ,‬חמישה חברים אך למעשה נבחרים ששה (ותיקון התקנון ייעשה בקרוב)‪.‬‬ ‫לפי התקנון הראשון נקבעה הנהלה שאחראית לביצוע מדיניות האיגוד ולניהולו השוטף‪ ,‬וחבריה היו הנשיא‬ ‫(יו"ר)‪ ,‬המשנה לנשיא‪ ,‬המזכיר‪ ,‬הגזבר ויושבי ראש הוועדות הקבועות‪ .‬אולם‪ ,‬מזה מספר שנים פועלת המועצה‬ ‫כולה כהנהלה ולא חברים בה ראשי הועדות הקבועות‪ ,‬כפי שמתבטא בתקנון החדש מ‪.3122-‬‬ ‫שינוי משמעותי בשיטת הבחירות למועצה נקבע בתקנון שאושר ביוני ‪ 2008‬במטרה לשפר את הרציפות‬ ‫בפעילויות האיגוד תוך תקופות חפיפה של בעלי התפקידים‪ ,‬כנהוג באיגודים מקצועיים אחרים בארץ ובחו"ל‬ ‫הנוקטים בשיטות רוטציה שונות‪ .‬השינוי נכנס לתוקפו החל מ‪ .2009-‬עד אז‪ ,‬הבחירות נערכו אחת לשנתיים‬ ‫וכל חברי המועצה על כל תפקידיהם התחלפו כל שנתיים (למעט הנשיא המכהן במועצה שנתיים נוספות כנשיא‬ ‫קודם)‪ .‬לאחר השינוי‪ ,‬הבחירות נערכות כל שנה‪ ,‬כאשר‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬כל חברי המועצה הנבחרים מכהנים‬ ‫שנתיים‪ ,‬אך כמחציתם (‪ 4‬או ‪ 5‬חברים לסירוגין) מתחלפים כל שנה‪.‬‬ ‫הסעיפים המתייחסים למוסדות האיגוד בתקנון ‪ 2011‬הם‪:‬‬ ‫האסיפה הכללית‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יומה‪ ,‬שעתה ומיקומה של אסיפה כללית ייקבעו בידי מועצת האיגוד‪.‬‬ ‫אסיפה כללית תכונס על ידי הודעה שתפורסם באתר האינטרנט של האיגוד‪ ,‬ומשלוח הודעת דואר אלקטרוני‬ ‫לחברי האיגוד‪ ,‬לפחות עשרה ימים מראש ותציין יום‪ ,‬שעה‪ ,‬מקום וסדר יום לאסיפה‪.‬‬ ‫האסיפה הכללית תשמע דינים וחשבונות על פעולות המועצה ועל פעולות ועדת הביקורת‪ ,‬תדון בהם ובדין וחשבון‬ ‫הכספי שהגיש לה המועצה‪ ,‬תחליט על אישורם‪ ,‬ותבחר את נשיא האיגוד‪ ,‬המועצה וועדת הביקורת‪.‬‬ ‫האסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו לפחות רבע ממספר חברי האיגוד< היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה‪,‬‬ ‫רשאית היא להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים‪.‬‬ ‫לא נתכנס המניין האמור תוך שעה מהזמן הנקוב בהזמנה‪ ,‬יהיו הנוכחים רשאים לדון ולהחליט‪ ,‬יהיה מספרם‬ ‫אשר יהיה‪.‬‬ ‫נשיא האיגוד‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫נשיא האיגוד ייבחר בבחירות חשאיות על ידי האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫תקופת הכהונה של הנשיא היא שנתיים‪.‬‬ ‫הנשיא ישמש כיושב ראש העמותה וכיושב ראש מועצת האיגוד‪.‬‬ ‫אם נבצר מנשיא האיגוד למלא את תפקידו‪ ,‬תמנה מועצת האיגוד ממלא מקום לנשיא מבין חבריה‪.‬‬ ‫מועצת האיגוד‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫טו‪.‬‬ ‫טז‪.‬‬ ‫מועצת האיגוד אחראית לביצוע מדיניות האיגוד ולניהולו השוטף‪.‬‬ ‫נשיא האיגוד יהיה חבר במועצה ויכהן כיו"ר המועצה‪.‬‬ ‫לצד נשיא האיגוד‪ ,‬יכהנו במועצה הנשיא הקודם של האיגוד‪ ,‬וחמישה חברים נבחרים‪.‬‬ ‫המועצה תמנה שניים מחבריה לתפקידי מזכיר האיגוד וגזבר האיגוד‪.‬‬ ‫משך הכהונה של חבר נבחר במועצה הוא שנתיים‪.‬‬ ‫בכל שנה יבחרו כמחצית מחברי המועצה על ידי האסיפה הכללית בבחירות חשאיות‪.‬‬ ‫חבר המועצה שתקופת כהונתו הסתיימה יכול להיבחר לתקופת כהונה נוספת‪.‬‬ ‫חבר המועצה רשאי להתפטר בכל עת מכהונתו על ידי הודעה בכתב למועצה‬ ‫חבר המועצה יחדל לכהן אם הוכרז פסול דין או פושט רגל‪.‬‬ ‫נתפנה מקומו של חבר המועצה‪ ,‬רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר אחר של האיגוד לכהן כחבר המועצה‬ ‫עד לאסיפה הכללית הקרובה< עד למינוי כזה רשאים הנותרים או הנותר להמשיך לפעול כמועצה‪.‬‬ ‫חבר המועצה שנבצר ממנו למלא תפקידיו‪ ,‬רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר האיגוד למלא מקומו עד‬ ‫שישוב למלא תפקידיו‪.‬‬ ‫המועצה רשאית להסדיר בעצמה את מועד ישיבותיה‪ ,‬ההזמנה להן‪ ,‬המנין הדרוש בהן ודרך ניהולן‪.‬‬ ‫החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות המצביעים< היו הקולות שקולים‪,‬יכריע קולו של נשיא האיגוד‬ ‫החלטת כל חברי המועצה פה אחד יכולה להתקבל גם שלא בישיבת המועצה‪.‬‬ ‫מזכיר האיגוד ינהל פרוטוקול של ישיבות המועצה והחלטותיה‪.‬‬ ‫המועצה רשאית להסמיך שניים או יותר מבין חבריה לחתום בשם האיגוד על מסמכים שיחייבו אותה‪ ,‬ולבצע‬ ‫בשמה פעולות שהן בתחום סמכותה‪.‬‬ ‫(המשך‪)..‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ועדת הביקורת ויושב ראשה ייבחרו על ידי האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫בועדת הביקורת יכהנו לצד יו"ר הועדה לפחות שני חברים נוספים‪.‬‬ ‫הוראות החלות על מועצת האיגוד יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם על ועדת הביקורת‪.‬‬ ‫בחירות למוסדות האיגוד‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫המועצה תמנה ועדת בחירות בת שלושה חברים‪.‬‬ ‫ועדת הבחירות תפנה לחברי האיגוד לפחות שישה שבועות לפני מועד האסיפה בכללית‪ ,‬ותבקש מהם להציע‬ ‫מועמדים לתפקידים המתפנים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬רשאית המועצה או ועדה מטעמה לפנות לחברים באיגוד ולהציע להם להציג מועמדותם לתפקידים‬ ‫המתפנים‪.‬‬ ‫ועדת הבחירות תשלח אל חברי האיגוד את רשימת המועמדים לתפקידים השונים לא יאוחר משבוע לפני‬ ‫מועד האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫הבחירות יתקיימו ביום קיום האסיפה הכללית ויהיו חשאיות‪.‬‬ ‫במקרה של מספר קולות שווה לשני מועמדים (או יותר) יכריע קולו של יו"ר ועדת הבחירות‪.‬‬ ‫חלק מפעילויות האיגוד נעשות באמצעות מספר ועדות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת ביקורת ‪ -‬תפקידה לבדוק את הניהול הכספי של האיגוד וכן האם הנהלת האיגוד והמועצה פועלים לפי‬ ‫החלטות האסיפה הכללית‪ .‬בהתאם לתקנון הראשון‪ ,‬בשנים הראשונות של האיגוד היא מונתה ע"י‬ ‫המועצה‪ .‬אולם‪ ,‬בשלהי ‪ ,1978‬לאחר שבמועצת האיגוד סברו כי מן ראוי שהיא תיבחר ע"י האסיפה‬ ‫הכללית‪ ,‬הוחלט לבחון שינוי בתקנון‪ .‬זו גם היתה הדרישה של רשם העמותות ב‪ 1982-‬לאחר שחוק‬ ‫העמותות החדש נכנס לתוקפו ב‪ ,1981-‬ומאז היא אכן נבחרת ע"י האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת בחירות ‪ -‬עליה מוטל להציע מועמדים לתפקידים השונים‪ ,‬לקבל את הסכמתם ולנהל את מהלך‬ ‫הבחירות‪ .‬היא מונתה ע"י המועצה כל שנתיים עד לשינוי שיטת הבחירות‪ ,‬ומאז היה צורך למנותה כל‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת חברות ‪ -‬היתה אמורה לטפל בצירוף חברים חדשים לאיגוד תוך סינון אם נדרש‪ ,‬או פסילת חברים‬ ‫קיימים בנסיבות מיוחדות‪ .‬היא מונתה ע"י המועצה עם הקמת האיגוד‪ ,‬אך כאמור לעיל‪ ,‬למעשה לא פעלה‬ ‫עד שפעילותה חודשה ב‪ ,1986-‬אם כי לא לאורך זמן (עד מתי פעלה ?)‪ .‬סמכויותיה הועברו למועצה‪,‬‬ ‫כאשר במקרה של סירוב לקבל חבר‪ ,‬ניתן לערער בפני האסיפה הכללית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת תוכנית ‪ -‬למרות שלפי התקנון הראשון היא היתה אמורה להתמנות ע"י המועצה אחת לשנתיים‪,‬‬ ‫בפועל היא מונתה כל שנה לקראת כל כנס שנתי‪ ,‬כאשר בדרך כלל בראשה עמד חבר שהיה משוייך‬ ‫למקום בו אמור להתקיים הכנס‪ ,‬והנוהג הזה נמשך לאורך כל השנים‪.‬‬ ‫בעוד שלפי התקנון הראשון על ועדת התוכנית לדאוג לקיום ועידות וכינוסים מקצועיים נוספים‪ ,‬ימי עיון‪,‬‬ ‫סדנאות ומפגשים ספורדיים אחרים של האיגוד או בשיתופו‪ ,‬הם התקיימו ואורגנו בדרך כלל ביוזמת‬ ‫מועצת האיגוד או חברי איגוד אחרים‪ .‬יצויין כי לא נקבע באיגוד תפקיד של מזכיר מדעי‪ ,‬כמו בחלק‬ ‫מהאיגודים המקצועיים בחו"ל‪ ,‬שאחראי לתיאום של הפעילויות המדעיות לסוגיהן ופועל באמצעות ועדות‬ ‫תוכנית המתמנות כנדרש לאירועים השונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת ידיעון ‪ -‬עם הקמת האיגוד השתתפו בעריכתו שני חברים‪ ,‬ולאחר מכן היה עורך אחד שהתנדב‬ ‫למ לא את המשימה עד הידיעון האחרון שהפקתו על גבי נייר הופסקה ב‪( 1999-‬ראה בהמשך)‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬כתחליף לידיעון‪ ,‬המידע מועבר לחברים באמצעות אתר האיגוד ברשת‪ ,‬ומדי פעם מועברות הודעות‬ ‫בדואר אלקטרוני לרשימת תפוצה עם הפניה לפירוט שבאתר ‪ -‬זאת ע"י מזכיר האיגוד ו‪/‬או האחראי על‬ ‫האתר‪ ,‬בסיוע חברים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועדת פרסים ‪ -‬פועלת מאז החל האיגוד להעניק פרסים לראשונה ב‪ ,1987-‬והיא מתמנה ע"י המועצה‬ ‫לקראת הכנסים השנתיים‪.‬‬ ‫ההיערכות הארגונית להקמת האיגוד‬ ‫עם השלמת ההצעה לתקנון האיגוד על כל סעיפיו‪ ,‬קיבלה על עצמה מלכה קנטורוביץ לרכז את כל ההליכים‬ ‫ולהכין את הכלים הארגוניים שנדרשו לקראת ועם הקמת האיגוד‪ ,‬בכלל זה‪ ,‬הערכת ההוצאות שיידרשו מחד‪,‬‬ ‫הצפי למספר החברים שיצטרפו מאידך‪ ,‬ובהתאם קביעת גובה דמי החבר הראשוניים‪ ,‬כמו גם את ההכנות‬ ‫שנדרשו לעריכת הבחירות למועצת האיגוד הראשונה במהלך כנס היסוד‪.‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במטרה להרחיב את מעגל החברים מעבר לאלה שנהגו להשתתף בימי העיון בשנים קודמות והיו ברובם‬ ‫מהמוסדות האקדמיים ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬היא פעלה לאתר חברים פוטנציאליים לאיגוד שבדרך‬ ‫מבין העוסקים בסטטיסטיקה בתחומים שונים גם במשרדי הממשלה‪ ,‬במוסדות ציבור‪ ,‬בתעשייה ובמכוני מחקר‬ ‫ציבוריים ופרטיים‪ .‬האיתור היה קל מבין צוותי ההוראה בדרגים השונים במחלקות לסטטיסטיקה במספר המצומצם‬ ‫דאז של המוסדות האקדמיים בארץ (שהרי לא היו אז מכללות לסוגיהם)‪ ,‬וכן מבין אלה המועסקים בלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬כדי לאתר חברים נוספים‪ ,‬הוכן מאגר (חלקי) של מסיימי החוגים לסטטיסטיקה בארץ‬ ‫ונעשה ניסיון לאתר את מיקומם העכשווי‪ .‬אולם‪ ,‬היה קושי לאתר סטטיסטיקאים שרכשו את השכלתם בחו"ל‪,‬‬ ‫במיוחד מבין העולים החדשים בגלי העלייה הגדולים מברית המועצות לשעבר בשנות ה‪ ,70-‬אלא אם כן הם‬ ‫נקלטו במוסדות האקדמיים או במוסדות ציבוריים גדולים‪ .‬נעשו פניות למקומות עבודה שבהם צפויים להיות‬ ‫מועסקים סטטיסטיקאים‪ ,‬וחברים התבקשו לסייע בחזקת "חבר מביא חבר"‪ .‬המשימה לא היתה פשוטה בכלים‬ ‫שעמדו אז לרשותנו ‪ -‬ללא אינטרנט‪ ,‬ללא דואר אלקטרוני‪ ,‬וגם ללא פייסבוק‪ ...‬מאידך‪ ,‬לא היו אז כל כך הרבה‬ ‫מכוני מחקר שצצו חדשות לבקרים מאז הקמת האיגוד‪ ,‬בהם עשויים להיות מועסקים סטטיסטיקאים‪.‬‬ ‫הזמנות להשתתף בכנס היסוד נשלחו לכל אלה שנהגו להשתתף בכנסים השנתיים הקודמים וכן לחברים‬ ‫הפוטנציאלים (וכצפוי‪ ,‬לא כולם נענו)‪.‬‬ ‫בגמר כל ההכנות שנמשכו למעלה משנה‪ ,‬התקיימה באוניברסיטת בר‪-‬אילן ב‪ 35-‬באפריל ‪ 2:86‬פגישת תיאום‬ ‫בין מלכה קנטורוביץ ומאיר שניידר‪ ,‬שהיה אחראי לארגון יום העיון השנתי אשר במסגרתו תוכנן לממש את‬ ‫הקמת האיגוד‪ ,‬זאת כדי לגבש סופית את שילוב מכלול הצעדים שנדרשו לשם כך במהלך יום העיון‪.‬‬ ‫כנס הייסוד ובעלי התפקידים הראשונים‬ ‫כנס הייסוד של האיגוד היה במסגרת יום העיון השנתי ב‪ 23-‬ביוני ‪ 1975‬באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫תקנון האיגוד המוצע הוצג בפני כל המשתתפים ביום העיון‪ ,‬ואלה שהיו מעוניינים להצטרף נרשמו כחברי‬ ‫האיגוד ושילמו את דמי החבר שנקבעו ‪ 95 -‬חברים ועוד ‪ 22‬סטודנטים‪-‬עמיתים‪.‬‬ ‫באסיפה הכללית ש ל החברים שהצטרפו לאיגוד אושר התקנון המוצע והתקיימו בחירות למועצת האיגוד ‪ -‬כל‬ ‫אחד מחבריה לקדנציה של שנתיים‪:‬‬ ‫נשיא‬ ‫סגן נשיא‬ ‫מזכירה‬ ‫גזבר‬ ‫חברי מועצה‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫רוברטו בקי‬ ‫בנימין אפשטיין‬ ‫מלכה קנטורוביץ‬ ‫משה פולק‬ ‫בני איינהורן‪ ,‬רפאל בראון‪ ,‬גדליה עילם‪ ,‬יוסף פוטר והנדריק קונין‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬במועצה הראשונה לא כיהן נשיא קודם‪ ,‬ובשונה מהתקנון נבחרו ‪ 6‬חברי מועצה במקום ‪.4‬‬ ‫לאחר הבחירות‪ ,‬מינתה המועצה את הועדות האלה ‪ -‬חלקן המשיכו בפעילותן למעלה משנתיים‪:‬‬ ‫ועדת חברות‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫ועדת תוכנית‬ ‫מערכת הידיעון‬ ‫ועדת בחירות‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫יוסי יהב (יו"ר)‪ ,‬בנימין אפשטיין וישראל אדלר‪.‬‬ ‫מאיר שניידר (יו"ר)‪ ,‬גדליה עילם ומינה צמח‪.‬‬ ‫אילה כהן (יו"ר)‪ ,‬אסתר סמואל‪-‬כהן‪ ,‬גדליה עילם‪ ,‬ומאיר שניידר‪.‬‬ ‫משה סיקרון ועדי רווה‪.‬‬ ‫הלמוט מיוזם (יו"ר)‪ ,‬רומה פאלק וישי וייסמן (לקראת הבחירות ב‪.)2:88-‬‬ ‫סמל האיגוד‬ ‫עם הקמת האיגוד עיצבה מלכה קנטורוביץ את סמל האיגוד (הלוגו) המשמש עד היום‪ ,‬כאשר בזמנו‪ ,‬בהיעדר‬ ‫אמצעים אחרים‪ ,‬הוכנה גלופה מעופרת יצוקה לשימור הסמל לצורך הדפסות‪ .‬יש להצטער על כך שהגלופה‬ ‫(שהיא בגדר פריט מוזיאוני‪ )...‬אבדה ואיננה כיום ברשות האיגוד‪.‬‬ ‫משום‪-‬מה‪ ,‬מספר פעמים נעשה שימוש בשחזור של הלוגו‪.‬‬ ‫מקורי‬ ‫משוחזר‬ ‫‪-7-‬‬ ‫האיגוד כעמותה‬ ‫מיד לאחר כנס היסוד‪ ,‬השלימה מלכה קנטורוביץ את כל ההליכים שנדרשו לרישום האיגוד כ"אגודה‬ ‫עותומנית" במשרד הפנים‪ ,‬בכפוף לחוק העותומני שהיה תקף אז ונהוג מאז ‪ ,1909‬וכתובת האגודה היתה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬לאחר שהתקבל אישור ממשרד הפנים‪ ,‬פורסמה על כך הודעה בעיתונות‪,‬‬ ‫כנדרש‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1980‬נכנס לתוקפו חוק העמותות החדש‪ ,‬והוא נאכף החל מאפריל ‪ ,1981‬כאשר הסמכות של רשם‬ ‫העמותות הועברה אל רשות התאגידים של משרד המשפטים‪ .‬כל אגודה עותומנית קיימת (ובכלל זה האיגוד‬ ‫הישראלי לסטטיסטיקה) נדרשה להגיש בקשה חדשה עד סוף מרץ ‪ 2:93‬כדי להירשם כעמותה‪ ,‬אחרת רשאי היה‬ ‫רשם העמותות למוחקה‪ .‬מועצת האיגוד נקטה בצעדים שנדרשו לפי החוק החדש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בחירת ועדת‬ ‫ביקורת ע"י האסיפה הכללית (ולא כמינוי של מועצת האיגוד ‪ -‬כפי שהיה בתקנון הראשון)‪ ,‬תוך הגדרה מחדש‬ ‫של תפקידיה ‪ -‬בדיקת העניינים הכספיים והמשקיים של העמותה ובדיקה האם הנהלת האיגוד‪ ,‬המועצה והועדות‬ ‫פועלים לפי החלטות האסיפה הכללית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרש האיגוד לנהל פנקס חברים מעודכן‪ .‬לשם כך במצורף‬ ‫לידיעון דצמבר ‪ 2:93‬נשלח לחברי האיגוד טופס לרישום מחדש כחברי האיגוד אותו היה עליהם לשלוח‬ ‫למועצה‪ ,‬גם אם נרשמו בעבר‪ .‬כדי שלא להחמיץ את המועד האחרון לרישום המחודש‪ ,‬כונסה אסיפה כללית‬ ‫באופן חריג שלא במסגרת הכנס השנתי אלא במהלך יום העיון על "ערכי קיצון" ב‪ 34-‬במרס ‪ 2:93‬בטכניון‬ ‫(בהשתתפות כ‪ 71-‬מחברי האיגוד)‪ .‬לאחריה‪ ,‬האיגוד נרשם מחדש כחוק כעמותה באפריל ‪.1982‬‬ ‫במועדים מאוחרים יותר היה צורך מדי פעם לחדש את הרישום ולהכניס שינויים בתקנון בכפוף לעדכונים‬ ‫שנדרשו‪ ,‬מהלך שהיה לעתים כרוך במסע תלאות בנפתולי הבירוקרטיה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ביולי ‪ 1986‬נדרש האיגוד לפעול שוב לחידוש הרישום כעמותה‪ ,‬לאחר שלפי הוראות רשם העמותות הוכנסו‬ ‫תיקונים קלים בשני סעיפי התקנון המקורי ‪ .‬בתגובה התקבל מהרשם מכתב לפיו לא ניתן לאשר את הרישום כי‬ ‫תקנון האיגוד אינו עומד בדרישות בגלל "קוצו של יוד"… רשום בו "חבר הינו כל אדם המעונין במטרות האיגוד‬ ‫ומתקבל ע"י ועדת החברות" ויש להוסיף את המילה "בגיר" אחרי "כל אדם"‪ .‬כך גם‪ ,‬לדרישת רשם העמותות‪,‬‬ ‫הוקמה מחדש ועדת חברות פעילה והוכן "טופס חברות" עליו נדרש לחתום כל חבר חדש המעוניין להצטרף‪.‬‬ ‫מאחר שחידוש הרישום כעמותה מחייב הסכמה לשינוי נוסח ה תקנון באסיפה הכללית של האיגוד‪ ,‬הדבר נדחה עד‬ ‫לאישורו באסיפה הכללית בכנס מאי ‪ ,2:98‬ולאחריו ביולי ‪ 1987‬נרשם האיגוד סוף‪-‬סוף שוב כעמותה כחוק‪.‬‬ ‫רישום זה היה מותנה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעדכון רשימת חברי האיגוד כולל מספר זהות לכל חבר ‪ -‬מהלך שננקט‬ ‫בכנס השנתי ב‪.1988-‬‬ ‫ושוב‪ ,‬ב‪ 1996-‬חל שינוי יסודי בחוק העמותות ‪ ,‬לפיו הורחבו סמכויות רשם העמותות בכל הקשור לאישור תקנוני‬ ‫העמותות ולסמכויות הבקרה והפיקוח‪ .‬בעקבות השינוי‪ ,‬כתב ישי וייסמן‪ ,‬שכיהן אז כנשיא האיגוד‪ ,‬בידיעון אפריל‬ ‫‪ 2:::‬שעליו ביחד עם הגזברית גלית שמואלי (ארד) היה לעבור שוב "מסלול ייסורים ביישור ההדורים עם רשם‬ ‫העמותות"‪.‬‬ ‫ב‪ 2007-‬הוכנס תיקון חדש בחוק העמותות ‪ ,‬כולל בין השאר‪ ,‬הוראות חדשות בנוגע למטרות ולסמכויות ועדת‬ ‫הביקורת של העמותות וכן לגבי חובת הגשת דו"חות לרשם העמותות‪ .‬בין היתר‪ ,‬נקבע שכל עמותה יכולה לפעול‬ ‫לאחר קבלת אישור "ניהול תקין" מרשם העמותות‪ .‬רק אז תהא רשאית לקבל העברות ממשרדי הממשלה‬ ‫(כולל רישום לכנסים של חברים במגזר הממשלתי שלא יכלו להירשם על חשבון העבודה כי מערכת ה"מרכבה" לא‬ ‫איפשרה זאת)‪ ,‬תרומות מגורמים אחרים (כאשר הדבר מקנה לתורמים הטבת מס) וכן גביית דמי השתתפות‬ ‫בפעילויות העמותה ממי שאינם חברים באיגוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי להקל נקבעו שני מסלולים לרישום כעמותה; מסלול‬ ‫קצר – לעמותות שיאמצו תקנון מצוי‪ ,‬ומסלול רגיל ‪ -‬אם לעמותות יש תקנון מיוחד הדורש בחינת סעיפיו ע"י‬ ‫עו"ד מטעם הרשם‪.‬‬ ‫לאחר תהליך רב‪-‬שלבי וממושך‪ ,‬עמותת האיגוד קיבלה סוף‪-‬סוף סטטוס "ניהול תקין" בספטמבר ‪,2011‬‬ ‫התקבל אישור ממע"מ שנדרש לצורך אישור מס הכנסה שנדרש לקבלת אישור לפטור ממס על תרומות‬ ‫מחברות וכן אישור להעברות ממשרדי הממשלה (כמו‪ ,‬מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ ,‬נפתח תיק מס‬ ‫הכנסה והתקבל אישור ניהול כספים תקין‪ .‬כל התהליך היה מלווה בסיוע רואה חשבון‪ ,‬למרות שרשם העמותות‬ ‫אינו מחייב זאת אם העמותה אינה משלמת שכר ותקציבה מצומצם (כמו האיגוד)‪.‬‬ ‫התקנון החדש אושר ב‪ 2011-‬והוכן על בסיס התקנון המצוי‪ ,‬תוך התאמה לפעילות האיגוד‪ ,‬כאשר בכל שנה‬ ‫נדרש האיגוד לספק לרשם העמותות דו"חות ואישורים‪ ,‬ברובם בסיוע רואה חשבון;‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרוטוקול האסיפה הכללית‪ ,‬כולל אישור של הדו"ח הכספי ע"י האסיפה הכללית<‬ ‫דו"חות כספיים חתומים ע"י הגזבר והנשיא<‬ ‫דין וחשבון על הכנסות והוצאות מוסד ציבורי ‪ -‬טופס ‪ 2326‬של רשות המיסים<‬ ‫אישור ניהול ספרים תקין של רשות המיסים (הכנסה ומע"מ)‪,‬‬ ‫אישור ניהול תקין מרשם העמותות‪.‬‬ ‫יש לציין כי‪ ,‬האיגוד פטור מאגרה שנתית לרשם העמותות (שהיא ‪ :38‬ש"ח ב‪ ,)3124-‬מאחר שתקציבו קטן‬ ‫מ‪ 411-‬אלף ‪ ₪‬בשנה ואינו משלם שכר עבודה לפעיליו (מזל שאנחנו לא עשירים‪.)...‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫אימוץ כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה‬ ‫בראשית ‪ 1980‬החליט המכון הבינלאומי לסטטיסטיקה (ה‪ )ISI-‬לפעול לקראת הצהרה חגיגית על עקרונות‬ ‫של אתיקה מקצועית בכנס יובל ה‪ 100-‬להיווסדו ב‪ .1985-‬לשם כך מונתה ועדת משנה של ה‪ ISI-‬בראשותו של‬ ‫הלמוט מיוזם (מישראל)‪ ,‬עליה הוטל להכין המלצות לניסוח "כללי אתיקה מקצועית לסטטיסטיקאים"‪.‬‬ ‫(יצויין כי האגודה האמריקאית לחקר דעת קהל (‪ (AAPOR‬אימצה כבר ב‪ 2:79-‬קוד אתי הכולל "סטנדרטים לדיווח‬ ‫על סקרי דעת קהל" ובו דרישות לפירוט דרך עריכת סקרים‪).‬‬ ‫בישראל‪ ,‬במקביל לפעילות ה‪ ,ISI-‬מינתה המועצה הציבורית לסטטיסטיקה במרץ ‪ 1980‬ועדה שפעלה בשיתוף‬ ‫האיגוד לניסוח תקנון ישראלי לכללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה‪ .‬חברי הועדה היו;‬ ‫יו"ר ‪ -‬הלמוט מיוזם (האוניברסיטה העברית)‪ ,‬גד נתן (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ ,‬אסתר זיידן (נציגת‬ ‫האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה)‪ ,‬רפאל בראון (משרד התיירות)‪ ,‬מינה צמח (מכון "דחף")‪ ,‬זיוה רבני (המכון‬ ‫למחקר חברתי שימושי) ומרכזת הועדה ‪ -‬דיאנה הר‪-‬אבן (היועצת המשפטית של הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫בכנס האיגוד ביוני ‪ 1980‬הוצגה ע"י נציגי הועדה ההצעה הראשונית והתקיים דיון בנושא‪ .‬לקראת הדיון‪ ,‬הובא‬ ‫כנספח לתוכנית הכנס תקציר מאת הלמוט מיוזם‪ ,‬ואלה עיקרי הדברים שבו‪ ,‬הרלוונטיים עד היום;‬ ‫זה עשרות שנים מתלבטים הסטטיסטיקאים בבעיית האתיקה המקצועית שלהם‪ .‬אין ספק שהבעיה המרכזית‬ ‫באתיקה המקצועית של הסטטיסטיקאים בכל העולם נובעת מהיעדר רשות רשמית או גוף וולונטרי המסוגל‬ ‫לפקח על התנהגותם של סטטיסטיקאים בהתאם לעקרונות אתיים‪ ,‬לנזוף באלה המפירים אותם או להענישם‪,‬‬ ‫או אף למנוע עיסוק במקצוע ממי שאינה זכאי להיקרא "סטטיסטיקאי"‪ .‬על כן ה‪ ISI-‬ניסח את עקרונותיו במסגרת‬ ‫"הצהרה"‪ ,‬שעיקר מטרתה להפנות את תשומת לבם של סטטיסטיקאים לקיומם של עקרונות אתיקה‪ ,‬להדריך את‬ ‫המתלבטים בבעיות אתיקה‪ ,‬לעזור לאלה הנמצאים תחת לחצים שונים ולשמש אסמכתא בידי כל המבקש להאשים‬ ‫מפירי אתיקה‪.‬‬ ‫הועדה הישראלית היתה רוצה להגיע ליותר מזה‪ .‬נראה שתקנון אתיקה חייב לתרום תרומה ממשית לשיפור‬ ‫התנהגותם המקצועית של המפירים לכאורה את עקרונות האתיקה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ברור לועדה שצריך שהתקדם‬ ‫שלב אחר שלב‪ ,‬והשלב הראשון הוא ניסוח עקרונות שהציבור יכול לעמוד בהם‪ .‬מה יהיו השלבים הבאים‪ ,‬יתברר‬ ‫אולי אחרי השלמת השלב הראשון‪...‬‬ ‫אף על פי שבועדה הישראלית מיוצגות קבוצות שונות‪ ,‬אין היא בטוחה שבקרבה מגיעים לכדי ביטוי כל הזרמים‬ ‫והדעות הקיימים בין הסטטיסטיקאים בארץ‪ .‬לכן‪ ,‬היא מבקשת לשמוע מבאי הכנס השנתי‪ ,‬מה דעותיהם על‬ ‫האתיקה המקצועית של סטטיסטיקאים‪ ,‬ומה ציפיותיהם לגבי תוצאות עבודתה של הועדה הישראלית‪.‬‬ ‫במישור הבינלאומי‪ ,‬בהמשך לפעילותה של ועדת משנה של ה‪ ISI-‬שעסקה בהכנת ההמלצות‪ ,‬בכנס ה‪ISI-‬‬ ‫בבואנוס‪-‬איירס בדצמבר ‪ 1981‬הוקדש מושב מיוחד על "הצורך בהכנת כללי התנהגות אתיים‬ ‫לסטטיסטיקאים" בראשות הלמוט מיוזם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כהכנה להצהרה המתוכננת‪ ,‬התנהל דיון מיוחד על‬ ‫המלצות הועדה בכנס ה‪ ISI-‬במדריד בספטמבר ‪ .1983‬לבסוף‪ ,‬אושרו כללי האתיקה כמתוכנן בכנס ה‪ISI-‬‬ ‫באמשטרדם באוגוסט ‪.1985‬‬ ‫בישראל‪ ,‬בכנס האיגוד במאי ‪ 1985‬דווח על פעילות הועדה הישראלית והובאה הצעה מעודכנת לידיעת באי‬ ‫הכנס‪ ,‬התקיים דיון והועלו הערות והצעות לשינויים‪ .‬על בסיס קוד האתיקה הבינלאומי הוכן התקנון הישראלי‬ ‫לכללי האתיקה‪ ,‬ובדצמבר ‪ 1985‬הוא אושר ע"י המועצה הציבורית לסטטיסטיקה (נוסח תקנון האתיקה מובא‬ ‫באתר האיגוד באינטרנט)‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ ,1986‬לפי המלצת הועדה‪ ,‬כהכנה לאימוץ כללי האתיקה ע"י האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‪,‬‬ ‫נשלח התקנון אל כל אחד מחברי האיגוד‪ ,‬אליו צורף ספח אישי בו היה עליו לחתום שהוא בעד אימוץ התקנון‬ ‫ולשלו ח אותו למזכירות האיגוד (כאשר ניתנה אופציה נוספת לחתום על ההצהרה במועד הכנס הקרוב במאי)‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬במאי ‪ 1986‬אומץ התקנון על ידי האסיפה הכללית של האיגוד‪ ,‬והמשמעות היא שכל חבר באיגוד קיבל‬ ‫על עצמו לקיים את הכללים וכל חבר חדש נדרש לחתום על הצהרת מחוייבות לפעול לפי תקנון האתיקה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הדבר אינו מיושם ולא נדרשת חתימה כזאת מכל חבר חדש‪ ,...‬וחבל‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הוחלט להקים ועדת מעקב משותפת של המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ושל האיגוד לטיפול‬ ‫בהפרות של כללי האתיקה‪ .‬אולם‪ ,‬הועדה היתה מחוסרת עבודה‪ ...‬ועד כמה שידוע‪ ,‬היא טיפלה בתלונה אחת‬ ‫ב‪ ,2::8-‬שכנראה היתה יחידה (ראה בהמשך‪.)...‬‬ ‫‪-9-‬‬ ‫נ שיאי האיגוד מאז הקמתו‬ ‫רוברטו בקי‬ ‫‪1975-1977‬‬ ‫איילה כהן‬ ‫‪7763-7765‬‬ ‫אריק פרץ‬ ‫‪7773-7775‬‬ ‫אליהו (לואי) גוטמן‬ ‫‪7755-7757‬‬ ‫יוסף הוכברג‬ ‫‪7765-7767‬‬ ‫ישי וייסמן‬ ‫‪7775-7777‬‬ ‫יוסף יהב‬ ‫‪7757-7767‬‬ ‫בנימין אפשטיין‬ ‫‪7767-7761‬‬ ‫אסתר זיידן‬ ‫‪7761-7763‬‬ ‫פאול פייגין‬ ‫‪7767-7777‬‬ ‫גד נתן‬ ‫‪7777-7771‬‬ ‫אסתר סמואל‪-‬כהן‬ ‫‪7771-7773‬‬ ‫קמיל פוקס‬ ‫‪7777-1007‬‬ ‫יעקב ריטוב‬ ‫‪1007-1001‬‬ ‫עדנה שכטמן‬ ‫‪1007-1077‬‬ ‫רון קנת‬ ‫‪1077-1071‬‬ ‫שאול בר‪-‬לב‬ ‫‪1001-1003‬‬ ‫להוסיף‬ ‫דני פפרמן‬ ‫‪1003-1005‬‬ ‫יואב בנימיני‬ ‫‪1005-1007‬‬ ‫‪- 01 -‬‬ ‫חברי האיגוד‬ ‫עם הקמת האיגוד בכנס ‪ ,7753‬כאמור לעיל‪ ,‬הצטרפו ושילמו דמי חבר ‪ 73‬חברים‪ 11 ,‬סטודנטים‪-‬עמיתים‪ ,‬ולאחר‬ ‫הכנס הצטרפו ‪ 5‬מוסדות‪-‬עמיתים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬משרד‬ ‫הפנים‪ ,‬עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬המכון למחקר חברתי שימושי‪ ,‬והתאחדות התעשיינים)‪ .‬מספרם לא השתנה ב‪,7754-‬‬ ‫למרות שבכנס ‪ 1976‬השתתפו כ‪ 150-‬איש (כלומר‪ ,‬מהם למעלה מ‪ 30-‬לא הצטרפו כחברים באיגוד)‪.‬‬ ‫עם השנים התרחב מעגל החברים באיגוד‪ ,‬אך בשנים הראשונות היתה תחלופה ‪ -‬מצד אחד‪ ,‬הצטרפו חברים‬ ‫חדשים ש"גילו" את האיגוד רק לאחר הקמתו‪ ,‬בהם מטבע הדברים גם כאלה שסיימו את לימודיהם האקדמיים‪,‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬חלק לא מבוטל מבין אלה שעסקו אמנם בסטטיסטיקה אך הם בגדר "לא‪-‬סטטיסטיקאים" אשר הצטרפו‬ ‫לאיגוד בראשית דרכו נשרו בגלל שמצאו עצמם לא מתאימים לפעילות דאז של האיגוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחר שתקנון‬ ‫האתיקה אומץ ע"י האיגוד ב‪ 7764-‬והדבר חייב את כל חבריו לנהוג לפיו‪ ,‬פרשו מהאיגוד כאלה שלא היו מוכנים‬ ‫להתחייב‪.‬‬ ‫אין בנמצא (בשלב זה) מידע על מספר החברים באיגוד לאורך כל השנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ידוע שבתחילת שנות ה‪ 60-‬היו‬ ‫כ‪ 730-‬חברים (אך אין רשימה שמית)‪ .‬בראשית שנות ה‪ 70-‬מנה האיגוד ‪ 113‬חברים (לא כולל חברים‪-‬נספחים‬ ‫מחו"ל ‪ -‬ראה בהמשך) ולפי רשימה שמית מפורטת שהוכנה אז מתקבלת התפלגותם לפי המקומות בהן הם הועסקו‬ ‫(כמקום עבודה עיקרי)‪:‬‬ ‫חברי האיגוד שזכו בפרס ישראל – כולם בין נשיאי האיגוד ‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אליהו לואיס גוטמן‬ ‫רוברטו בקי‬ ‫אסתר סמואל‪-‬כהן‬ ‫יואב בנימיני‬ ‫תשל"ח – ‪7756‬‬ ‫תשמ"ב ‪7761 -‬‬ ‫תשס"ד ‪1002 -‬‬ ‫תשע"ב ‪1071 -‬‬ ‫חברי האיגוד שזכו בפרסים אחרים‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנימין אפשטיין זכה ב‪ 1981-‬בפרס השנתי של ‪.IEEE Reliability Society Award‬‬ ‫לואי גוטמן זכה ב‪ 1984-‬בפרס ‪.EST Award for Distinguished Service to Measurement‬‬ ‫רון קנת זכה ב‪( 1990-‬עם שותפיו לעשייה) בפרס קפלן ליישום שיטות סטטיסטיות בתעשיית האלקטרוניקה‪.‬‬ ‫גד נתן זכה ב‪ 2001-‬בפרס ‪ Waksberg‬על תרומה למתודולוגיה של סקרים‪.‬‬ ‫דני פפרמן זכה ב‪ 2011-‬בפרס ‪ Waksberg‬על תרומה למתודולוגיה של סקרים‪.‬‬ ‫רון קנת קיבל ב‪ 2013-‬את ‪ Greenfield Industrial Medal‬ע"י ה‪.Royal Statistical Society-‬‬ ‫להשלים אם ידוע מי עוד ?‬ ‫‪- 00 -‬‬ ‫חברי האיגוד שנבחרו לתפקידים בארגונים בינלאומיים‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫גד נתן נבחר כאחד משני סגני נשיא ה‪ ;)1982-1981( ISI-‬כחבר מועצת ה‪ ,)1992-1989( IASS-‬היה בועדת‬ ‫התכנית לכנס הדו‪-‬שנתי של ה‪ IASS-‬ב‪ 1989-‬בפריז‪ ,‬ונבחר כאחד משני סגני נשיא ה‪.)2000-1999( IASS-‬‬ ‫מלכה קנטורוביץ היתה נציגת ישראל ב‪ IASS-‬מאז ‪ 1977‬עד ‪ ,2005‬חברה במועצת ה‪,)1986-1983( IASS-‬‬ ‫נבחרה כאחת משני סגני נשיא ה‪ ,)1997-1995( IASS-‬חברה בועדות של ה‪ :IASS-‬ועדת הטרמינולוגיה‬ ‫ב‪ ,1985-‬ועדות המינויים ב‪ 1991-‬וב‪ ,2001-‬בועדת התוכנית לכנס ה‪ IASS-‬ב‪ 2001-‬בסיאול‪ ,‬וכן מונתה כאחת‬ ‫משלושת השופטים להענקת פרס ‪ Cochran-Hansen‬ב‪.2001-‬‬ ‫משה סיקרון היה חבר בועדת המינויים של ה‪ IASS-‬ב‪ ,1989-‬וחבר במועצת ה‪.)2004-2001( IASS-‬‬ ‫דני פפרמן היה במועצת ה‪ IASS-‬בשנים ‪ ,2000-1997‬ונבחר לנשיא ה‪.)2014-2013( IASS-‬‬ ‫רון קנת נבחר לנשיא ‪ ENBIS‬האיגוד האירופאי ליישומי סטטיסטיקה (‪.)2007-2006‬‬ ‫להשלים אם ידוע מי עוד ?‬ ‫חברי האיגוד שהלכו לעולמם‪8‬‬ ‫אליהו לואי גוטמן‬ ‫ישראל אדלר‬ ‫שילה בן טוביה‬ ‫אריק פרץ‬ ‫אברהם גוטמן‬ ‫אברהם גניזי‬ ‫שמואל קוץ‬ ‫יוסי הוכברג‬ ‫‪ 1916-1987‬יוסף פוטר‬ ‫רוברטו בקי‬ ‫‬‫‪ ????-1993‬דוד מייזלר‬ ‫‪ 1930-1997‬דוד אסף‬ ‫חנוך סמית‬ ‫‬‫‪ 1933-2007‬הנדריק קונין‬ ‫‪ 1930-2010‬גד נתן‬ ‫‪-2013‬‬ ‫‪1922-1990‬‬ ‫‪1909-1995‬‬ ‫‪1913-1996‬‬ ‫‪-2003‬‬ ‫‪1922-2007‬‬ ‫‪1918-2008‬‬ ‫‪1935-2012‬‬ ‫יוחנן וקס‬ ‫הרברט סישל‬ ‫הלמוט מיוזם‬ ‫בנימין אפשטיין‬ ‫גדעון שוורץ‬ ‫עמנואל שלום‬ ‫עדי רווה‬ ‫‪-1991‬‬ ‫‪1915-1995‬‬ ‫‪-1996‬‬ ‫‪1918-2004‬‬ ‫‪1933-2007‬‬ ‫‬‫‪1947-2012‬‬ ‫להשלים אם הושמט מישהו ? ‪ /‬האם יש מידע על שנות הלידה והפטירה החסרות ?‬ ‫צירוף חברים מחו"ל‬ ‫בראשית דרכו של האיגוד נעשה ניסיון לצרף כחברים באיגוד גם ישראלים השוהים בחו"ל‪ .‬ישיבת המועצה‬ ‫ב‪ 25-‬באוקטובר ‪ 7754‬התכבדה בנוכחותו של לסטר פרנקל שכיהן כנשיא ה‪ ,ASA-‬אשר מלבד המידע שמסר על‬ ‫פעילות ה‪ ,ASA-‬הוא יזם צירוף חברים אמריקאים ואחרים לאיגוד הישראלי (בדומה לאפשרות לצרף חברים שאינם‬ ‫אמריקאים ל‪ .(ASA-‬הוא הציע‪ ,‬לאחר התייעצות עם כמה מחבריו האמריקאים‪ ,‬כי דמי החבר עבורם יהיו ‪( $70‬בשווי‬ ‫של פי ‪ 4‬מדמי החבר לחברים בארץ באותה שנה ‪ -‬ראה להלן) וכי תמצית באנגלית של הידיעון תישלח אליהם‪.‬‬ ‫הוא אף התנדב לשמש כאיש הקשר ופעל לפרסום ידיעה על הקמת האיגוד הישראלי ב‪( AMSTAT-‬עלון ה‪.)ASA-‬‬ ‫בעקבות המהלכים שנעשו‪ ,‬אכן הצטרפו לאיגוד חברים מחו"ל (כמה ?)‪ ,‬אליהם פנו מדי שנה בבקשה לחידוש‬ ‫החברות‪ .‬לקראת ‪ ,1979‬החליטה מועצת האיגוד לעכב את הפניה אליהם עד שיישלח אליהם העלון באנגלית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוחלט שועדת החברות בראשות יוסי יהב תבחן אפשרויות לקשור קשרים נוספים עם עמיתים מחו"ל‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בהמשך לא התמידו במשימה זו והדבר הוזנח במשך זמן רב‪ ,‬וחבל‪...‬‬ ‫בדצמבר ‪ 7770‬החליטה מועצת האיגוד לחדש את היוזמה לצרף חברים‪-‬נספחים מחו"ל ‪ -‬ישראלים ואחרים‪ ,‬כאשר‬ ‫תמורת דמי חברות סמליים‪ ,‬יפיץ האיגוד ביניהם דף קשר מספר פעמים בשנה‪ .‬בהמשך ובמקביל ננקטו המהלכים‬ ‫הבאים‪ )1( :‬ישי וייסמן ריכז רשימה של כל המועמדים האפשריים מחו"ל‪ ,‬לאחר שחברי האיגוד התבקשו לסייע‬ ‫באיתור חברים פוטנציאליי ם בחו"ל שעשויים להיות מעוניינים להצטרף לאיגוד‪ ,‬גם אם אינם ישראלים; (‪ )2‬פאול פייגין‬ ‫ודוד פרג'י הכינו נוסח של מכתב הזמנה מנשיא האיגוד להצטרף לאיגוד עם טופס הצטרפות‪ ,‬ו‪ )3(-‬סם אומן‪,‬‬ ‫שילה בן‪-‬טוביה ודוד שטיינברג הכינו מהדורה ניסיונית של עלון בשפה האנגלית שכלל תרגום של חלקים נבחרים‬ ‫מהידיעון‪ .‬הוכנה רשימה של כ‪ 710-‬חברים פוטנציאליים מחו"ל (ביניהם ‪ 25‬ישראלים השוהים בחו"ל)‪ ,‬אליהם נשלח‬ ‫מכתב ההזמנה והחומר הנלווה‪ .‬עד אפריל ‪ 7771‬הצטרפו למעלה מ‪ 13-‬חברים ששילמו דמי חבר של ‪( $70‬בשווי‬ ‫דומה לדמי החבר לישראלים באותה שנה)‪ ,‬ודווח שההיענות נמשכת‪ ,‬אך לא ידוע כמה התווספו (?)‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬לא ידוע אם החברים מחו"ל שהצטרפו בעבר התמידו בחברותם‪ ,‬והאם הצטרפו לאיגוד חברים אחרים‬ ‫מחו"ל‪ .‬כנראה (אם כי הדבר לא בדוק) לפחות מאז שנות ה‪ 1000-‬אין כאלה באיגוד (?)‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬יצויין כי לשם הידוק הקשרים בזירה הבינלאומית‪ ,‬האיגוד הצטרף כחבר ב‪ ISI-‬מאז ‪ 7757‬עד לפחות‬ ‫‪ .)?(7776‬ב‪ 1071-‬חודשה החברות כדי להצטרף לאירועי שנת הסטטיסטיקה הבינלאומית (ולא להשאיר את‬ ‫הזירה הבינלאומית רק לאחרים‪.)...‬‬ ‫‪- 01 -‬‬ ‫דמי החבר‬ ‫עם הקמת האיגוד‪ ,‬לפי הערכת מספר החברים שיצטרפו נקבעו דמי החבר הראשוניים לכיסוי ההוצאות הצפויות‬ ‫להקמת האיגוד ולניהולו השוטף בשנותיו הראשונות‪ ,‬והם היו מינימליים‪ .‬כל הפעילים באיגוד בתפקידיהם השונים‬ ‫עשו‪ ,‬ועושים זאת עד היום‪ ,‬בהתנדבות מלאה‪ ,‬וגם המוסדות שבהם היו מועסקים פעילי האיגוד תרמו במידה זו או‬ ‫אחרת לחיסכון בחלק מהעלויות השוטפות‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות דמי החבר השנתיים היו עבור שנה קלנדרית‪ ,‬אך הם שולמו לרוב בכנס השנתי במאי או ביוני‪.‬‬ ‫עקב כך‪ ,‬נקבע כי החל ב‪ 1070 -‬השנה הקובעת תחל ב‪ 7-‬במאי ותסתיים ב‪ 10-‬באפריל בשנה שלאחר מכן‪.‬‬ ‫עם הקמת האיגוד ב‪ 7753-‬דמי החבר היו ‪ 70‬ל"י (לירות ישראליות = ‪ ,)₪ 0.007‬והם הועלו ב‪ 7754-‬ל‪ 10-‬ל"י‪.‬‬ ‫ערכם הריאלי כיום (במחירי מרץ ‪ ₪ 11.60 )2013‬ו‪ ,₪ 14.40-‬ובמונחים דולריים ‪ 7.45$‬ו‪ 1.36$-‬לפי שערי‬ ‫החליפין דאז (במאי‪-‬יוני בכל שנה)‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מכיוון שבקופה הצטברה יתרה גבוהה יחסית בסוף ‪ ,1976‬מתוכה‬ ‫נדרש חלק לא גדול לכיסוי ההו צאות במחצית הראשונה של שנת ‪ ,1977‬הוחלט שלא להעלות את דמי החבר לשנת‬ ‫‪ 7755‬למרות האינפלציה והם נותרו ‪ 10‬ל"י‪ ,‬שערכם הריאלי כיום ‪ ₪ 15.40‬ו‪ 1.72$-‬לפי שער החליפין דאז‪.‬‬ ‫דמי החבר עודכנו ע"י מועצת האיגוד בפרקי זמן משתנים‪ ,‬בהתחשב ביתרות בקופת האיגוד‪ ,‬במספר החברים‬ ‫וב שינוי בהוצאות הצפויות‪ .‬כך גם במידת‪-‬מה לפי האינפלציה‪ ,‬וכמובן בהתאם לשינויים במטבע הישראלי ‪ -‬תחילה‬ ‫באוקטובר ‪ 7760‬עם המרת הל"י לשקלים (כאשר ‪ 10‬ל"י = ‪ 1‬שקל) ולאחר מכן‪ ,‬בינואר ‪ 7764‬עם המרת השקל‬ ‫לשקל חדש ‪( ₪‬כאשר ‪ 1,000‬שקלים = ‪.)₪ 1‬‬ ‫דמי החברות באיגוד מאז הקמתו בערכים נומינליים‬ ‫שנים‬ ‫‪7753‬‬ ‫‪7755-7754‬‬ ‫‪7756‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪7760‬‬ ‫‪7761-7767‬‬ ‫‪7761‬‬ ‫‪7762‬‬ ‫‪7763‬‬ ‫‪7767-7764‬‬ ‫‪7777-7770‬‬ ‫‪7773-7771‬‬ ‫‪1071-7774‬‬ ‫שקל = ‪70‬‬ ‫ל"י‬ ‫ל"י‬ ‫שווי נומינלי‬ ‫ב‪₪-‬‬ ‫‪7,000 = ₪‬‬ ‫שקלים‬ ‫‪0.0070‬‬ ‫‪0.0010‬‬ ‫‪0.0010‬‬ ‫‪0.0023‬‬ ‫‪0.0700‬‬ ‫‪0.020‬‬ ‫‪0.700‬‬ ‫‪0.200‬‬ ‫‪2.300‬‬ ‫‪70.000‬‬ ‫‪10.000‬‬ ‫‪13.000‬‬ ‫‪40.000‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪2,300‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪40‬‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬דמי החבר הועלו מאז ‪ 7753‬באופן הדרגתי עד ‪ ,7760‬מאז הם הועלו באופן חד עד אמצע שנות‬ ‫ה‪ 60-‬כאשר האינפלציה דהרה לממדים חריגים‪ ,‬ולאחר מכן שוב בהדרגה עד העלייה החדה יחסית ב‪.7774-‬‬ ‫מאז ועד היום דמי החבר נשארו קבועים והם ‪.₪ 40‬‬ ‫דמי החבר השנתיים בערכים ריאליים (במחירי מרץ ‪ )2013‬מוצגים בתרשים הבא‪:‬‬ ‫דמי החבר באיגוד מאז ‪ 1975‬בערכים ריאליים ‪ -‬במחירי מרץ ‪2013‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20 9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 2‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪- 02 -‬‬ ‫מאז הקמת האיגוד ועד היום עלו דמי החבר הנומינליים פי ‪ ,40,000‬לעומת מדד המחירים בתקופה זו שעלה רק‬ ‫פי ‪ 11,400‬בקירוב‪ ,‬כלומר‪ ,‬דמי החבר השנתיים הריאליים גדלו פי ‪ 1.3‬בקירוב‪ .‬ממוצע הערך הריאלי גדל מאז‬ ‫‪ 7774‬פי ‪ 7.6‬לעומת זה שבשנים ‪ , 7773-7753‬כשבכל שנות האיגוד הערך הריאלי המינימלי היה קרוב ל‪₪ 10-‬‬ ‫והמירבי ‪ .₪ 40‬ניתן לראות שעד ‪ 7774‬היתה מגמת עליה לא שיטתית עם עליות וירידות‪ ,‬תוך "קפיצה" ב‪.7774-‬‬ ‫מאז יש ירידה‪ ,‬בעיקר עד תחילת שנות ה‪ ,1000-‬ולאחר מכן הירידה מתונה יחסית עקב יציבות יחסית של‬ ‫המחירים‪.‬‬ ‫דמי החבר השנתיים במונחים דולריים (לפי שערי החליפין במאי‪-‬יוני בכל שנה) מוצגים בתרשים הבא‪:‬‬ ‫דמי החבר באיגוד בשנים ‪ 1975-2013‬ב‪ $ -‬אמריקאי‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20 9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 2‬‬ ‫‪13‬‬ ‫במונחים דולריים‪ ,‬דמי החבר השתנו עם השנים במידה ניכרת‪ ,‬מעבר לשינויים בערכם הריאלי‪ ,‬בגלל השפעת‬ ‫התנודתיות הגדולה בשער הדולר‪ ,‬מה עוד שגם ערכו הריאלי של הדולר הלך ופחת עם השנים‪ .‬בכל שנות האיגוד עד‬ ‫היום הערך המינימלי היה פחות מ‪ 1$-‬והמירבי הגיע ליותר מ‪ .$76-‬הממוצע מאז ‪ 7774‬גדול פי ‪ 1‬לעומת זה‬ ‫שבשנים ‪ ,7753-7773‬כאשר הממוצע בכל השנים היה ‪ - $7.60‬הוא היה קצת יותר מ‪ $1-‬בשנים ‪ ,1975-1980‬עלה‬ ‫לכ‪ $1-‬בשנים ‪ ,1981-1985‬הגיע קרוב ל‪ $5-‬בשנים ‪ ,1986-1990‬כ‪ $7-‬ב‪ ,1991-1995-‬וטיפס עד למעלה מ‪$74-‬‬ ‫בשנים ‪ ,2000-1996‬ירד לכ‪ $71-‬ב‪ ,2001-2005-‬ומאז ‪ 2006‬הוא בממוצע קרוב ל‪.$74-‬‬ ‫סטודנטים נהנו מהנחה של ‪ 30%‬מדמי החבר מאז הקמת האיגוד עד (לפחות ?) ‪( 7777‬לפעמים‪ ,‬ההנחה היתה‬ ‫של ‪ 65%‬ב‪ 60% ,1979-‬ב‪ 1992-‬ו‪ 40%-‬ב‪ .)1994-‬לאחר מכן‪ ,‬סטודנטים פטורים מתשלום‪ ,‬והדבר מעוגן בתקנון‬ ‫האיגוד החדש שאושר ב‪ .2011-‬בזמנו‪ ,‬גם עולים חדשים שהגיעו בגלי העלייה בתחילת שנות ה‪ 90-‬נהנו מהנחה של‬ ‫‪ ,50%‬אם גרו בארץ פחות משנה ללא משרה קבועה‪.‬‬ ‫דמי החבר של מוסד‪-‬עמית היו ‪ 700‬ל"י בכל אחת משתי השנים הראשונות‪ .‬הם הועלו בהדרגה והגיעו ב‪7757-‬‬ ‫ל‪ 7,000-‬ל"י (לא ידועים דמי החבר עבורם לשנים ‪ 1977‬ו‪ ,1978-‬ולאחר מכן ? ‪ -‬עד מתי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬היה מעמד של‬ ‫מוסד‪-‬עמית ? אם כן – מה היו דמי החבר ?)‬ ‫לשם השואה‪ ,‬דמי החברות ב‪ 2010-‬באגודות מקצועיות אחרות בישראל היו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬באגודה לכלכלה ‪ ₪ 50‬גם‬ ‫לסטודנטים‪ ,‬באגודה הגיאוגרפית ‪ ,₪ 100‬כאשר סטודנטים‪ ,‬מורים וגמלאים נהנים מהנחה של ‪ ,50%‬ולעומתם‪ ,‬דמי‬ ‫החבר גבוהים יותר באגודת הסוציולוגים ‪ ₪ 300‬לחבר‪ ₪ 200 ,‬לגמלאי ו‪ ₪ 150-‬לסטודנט‪.‬‬ ‫דמי ה ה שתתפות בכנסים השנתיים‬ ‫עד תחילת שנות ה‪ 1000-‬כל הכנסים השנתיים היו בני יום אחד (למעט חריג אחד ב‪ )1981-‬והם התקיימו ברוטציה‬ ‫(לא קבועה) באוניברסיטאות השונות‪ ,‬ומדי פעם במוסדות אחרים (האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים‪ ,‬הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים‪ ,‬מכון וולקני בבית דגן‪ ,‬מכון ון‪-‬ליר בירושלים‪ ,‬ובהדסה עין‪-‬כרם בירושלים)‪ .‬מאחר‬ ‫שהמוסדות המארחים תרמו במישרין או בעקיפין לצמצום הוצאות הכנסים‪ ,‬את העלויות הישירות שנדרשו ניתן היה‬ ‫לממן מהכנסות האיגוד מדמי החבר‪ .‬על כן‪ ,‬במשך שנים רבות לא נגבו דמי השתתפות עבור רוב רובם של‬ ‫הכנסים השנתיים‪ ,‬למעט תשלום אופציונלי עבור ארוחת צהרים צנועה‪ .‬רק עבור מקצתם נגבו דמי השתתפות‬ ‫(בנוסף לתשלום עבור ארוחת צהרים)‪ ,‬והם היו לכל היותר בגובה דמי החבר באותן שנים (למשל‪ ₪ 10 ,‬לכנסים‬ ‫ב‪ 1987-‬וב‪ ,1992-‬ו‪ ₪ 15-‬לכנסים ב‪ 1990-‬וב‪.)1991-‬‬ ‫‪- 03 -‬‬ ‫באופן חריג‪ ,‬כנס ‪ 7767‬היה בפעם הראשונה בן יומיים במתכונת המשלבת את הכנס השנתי עם השתלמות‬ ‫(בנושאים הקשורים לביו‪-‬סטטיסטיקה ולאמינות)‪ ,‬ועבורו נדרשו דמי השתתפות‪ .‬כדי לסייע לחברי האיגוד‪ ,‬פנו יוסי‬ ‫יהב (נשיא האיגוד דאז) ומלכה קנטורוביץ (מטעם הועדה המארגנת של הכנס) אל הסתדרות המח"ר (הסתדרות‬ ‫מדעי החברה והרוח) בבקשה להשתתף במימון דמי ההשתתפות בכנס‪ .‬הם נענו בחיוב ואושרה תמיכה של ‪50%‬‬ ‫מהעלות בפועל לכל חברי המח"ר אשר אינם ממומנים ע"י מקומות העבודה שלהם‪ .‬חריג אחר היה בכנס ‪ 7774‬לזכרו‬ ‫של רוברטו בקי ז"ל שהתקיים במכון ון‪-‬ליר בירושלים‪ ,‬כאשר חברי האיגוד היו פטורים מדמי השתתפות בכנס‪ ,‬אך‬ ‫השתתפות עובדי ם רבים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאינם חברי האיגוד היתה כרוכה בתשלום (בסך של‬ ‫‪ 30‬שקלים ישנים)‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 1000-‬השתנתה מדיניות האיגוד והוחלט על גביית דמי הה שתתפות בכנסים השנתיים הנגבים‬ ‫בנוסף דמי החבר השנתיים‪ ,‬והם נקבעים דיפרנציאלית ‪ -‬לחברי האיגוד‪ ,‬לסטודנטים בהנחה‪ ,‬ולאחרים שאינם‬ ‫חברי האיגוד בעלות גבוהה יותר‪ ,‬וכך גם לגבי חלק מימי העיון והסדנאות‪ .‬גביית דמי השתתפות בכנסים באה‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬לפתור גם את העיוות שנוצר לפני כן‪ ,‬כאשר מצד אחד‪ ,‬חברי האיגוד ששילמו דמי חבר ולא השתתפו‬ ‫בכנסים (אם כי לרוב מספרם לא היה גדול) נשאו בעלויות הכנסים‪ ,‬ומאידך‪ ,‬אלה שהשתתפו בכנסים ולא היו חברי‬ ‫האיגוד לא נשאו כלל בהוצאות והשתתפותם מומנה מדמי החברות באיגוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדבר קיים לגבי חלק‬ ‫מפעילויות אחרות של האיגוד שההשתתפות בהם אינה כרוכה בתשלום‪ ,‬אם הן ממומנות ע"י האיגוד‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬מאז ‪ 1001‬ואילך ששה כנסים שנתיים נערכו במקומות חוץ‪-‬מוסדיים ושלושה מהם היו בני יומיים (ראה‬ ‫בהמשך)‪ .‬בגלל העלויות הנוספות הכרוכות בכך דמי השתתפות בכנסים היו גבוהים יותר (דבר שעשוי היה אולי‬ ‫להכביד על חברי האיגוד שהיו מעוניינים להשתתף בכנס‪ ,‬אלא אם כן הם מומנו ע"י מקומם עבודתם)‪ .‬בכנסים שהיו‬ ‫בני יום אחד‪ ,‬דמי ההשתתפות (כולל ארוחת צהרים וכיבוד קל בהפסקות) היו למשל‪ ,‬בכנס ‪ 2010‬ברמת אפעל ‪140‬‬ ‫‪ ₪‬לחבר‪ ₪ 70 ,‬לסטודנט ו‪ ₪ 180-‬לאחרים‪ ,‬ובכנס ‪ 2011‬בבית ציוני אמריקה בתל אביב ‪ ₪ 150‬לחבר‪₪ 75 ,‬‬ ‫לסטודנט ו‪ ₪ 200-‬לאחרים‪( .‬כמה ב‪ 2002-‬בנוה‪-‬אילן ?) בכנסים בני היומיים‪ ,‬דמי ההשתתפות היו (כנראה)‬ ‫גבוהים עוד יותר‪ ,‬והם נקבעו באופן שונה בהתאם להשתתפות כל חבר באחת או בשתי ארוחות הצהרים‪ ,‬בארוחת‬ ‫הערב‪ ,‬כמו גם תוספת אופציונאלית עבור לינה‪ ,‬כאשר מהמשתתפים באחת או שתיים מהסדנאות בכנסים אלה נדרש‬ ‫תשלום נוסף‪( .‬כמה בכנס ‪ 2006‬יומיים בבית דניאל בזיכרון יעקב‪ ,‬ב‪ 2007-‬יומיים בשפיים‪ ,‬וב‪ 2008-‬יומיים במלון‬ ‫השרון בהרצליה ?)‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בשנים אלה נגבו דמי השתתפות (כולל ארוחת צהרים וכיבוד קל) גם כאשר הכנסים התקיימו במוסדות‬ ‫האקדמיים‪ .‬למשל‪ ,‬בכנס ‪ 2009‬באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ‪ ₪ 80‬לחבר‪ ₪ 50 ,‬לסטודנט ו‪ ₪ 120-‬לאחרים‪ ,‬בכנס ‪2012‬‬ ‫באוניברסיטת ת"א ‪ ₪ 180‬לחבר‪ ₪ 100 ,‬לסטודנט ו‪ ₪ 200-‬לאחרים‪ ,‬ובכנס ‪ 2013‬במכללת וינגייט ‪ ₪ 180‬לחבר‪,‬‬ ‫‪ ₪ 100‬לסטודנט ו‪ ₪ 220-‬לאחרים‪( .‬האם היו דמי השתתפות גם בכנס ‪ 2003‬באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬בכנס ‪2004‬‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ובכנס ‪ 2005‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב ? וכמה ?)‬ ‫לשם השואה‪ ,‬דמי ההשתתפות ב‪ 2010-‬היו‪ ,‬למשל‪ ,‬בכנס של יום אחד של האגודה הישראלית לכלכלה במרכז‬ ‫הירידים בת"א היו גבוהים בסך של ‪ ₪ 510‬לחבר ו‪ ₪ 260-‬לסטודנט‪ ,‬ובכנס של יומיים של אגודת הסוציולוגים‬ ‫באוניברסיטה העברית בסך של ‪ ₪ 250‬ליומיים ו‪ ₪ 200-‬ליום אחד‪ ,‬כאשר ניתנה הנחה של ‪ ₪ 50‬לגמלאים‪,‬‬ ‫לסטודנטים‪ ,‬למורים מן החוץ ואחרים‪.‬‬ ‫פרס י האיגוד‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 7765‬הוכרז לראשונה על פרס של ‪( ₪ 100‬שערכם הריאלי כיום הוא כ‪ )₪1,600-‬לעבודה מצטיינת‬ ‫בסטטיסטיקה או בהסתברות בפרויקט לתואר ראשון או תזה לתואר שני‪ .‬ב‪ 7766-‬נקבעו שני פרסים של ‪₪ 100‬‬ ‫(שערכם הריאלי כיום הוא כ‪ ,)₪1,400-‬כל אחד לשתי עבודת גמר מצטיינות לתואר שני במסלול המחקרי‪.‬‬ ‫ב‪( 7767-‬מה היו הפרסים?)‪ ,‬ב‪ 7770-‬חולקו שני פרסים ‪ ₪ 300 -‬לזוכה ראשון ו‪ ₪ 100-‬לזוכה השני (שערכם‬ ‫הריאלי כיום הוא כ‪ ₪1,650-‬וכ‪ ,₪1,000-‬בהתאמה)‪ .‬ב‪( 7777-‬הוענקו – לא ידוע גובה הפרסים ?)‪ ,‬וב‪7771-‬‬ ‫(האם היו ?‪ -‬אם כן‪ ,‬מה גובה הפרסים ?)‪ .‬פרסים אלה בוטלו ב‪ 1993-‬עם חלוקת הפרס ע"ש פוטר‪.‬‬ ‫זוכי פרסי האיגוד ‪ < 7765-7771‬להשלים את רשימת הזוכים ‪ -‬אם אפשר גובה הפרסים‬ ‫‪7765‬‬ ‫‪7767‬‬ ‫‪7777‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪7766‬‬ ‫‪7770‬‬ ‫‪7771‬‬ ‫מאז ‪ 7771‬מוענק מדי שנה פרס ע"ש יוסף פוטר ז"ל לעבודה מצטיינת לקראת תואר מוסמך או דוקטורט‬ ‫ביישומי הסטטיסטיקה (מלכתחילה עם העדפה ליישום במדעי החיים ובחקלאות)‪ .‬גובה הפרס היה תחילה בסך‬ ‫של ‪( ₪ 7,000‬שערכם הריאלי כיום הוא כ‪ ,)₪ 2,200-‬הוא היה הועלה במהלך השנים‪ ,‬וככל הידוע‪ ,‬לאחרונה‬ ‫הוא בסך של ‪)?( ₪ 1,300‬‬ ‫‪- 04 -‬‬ ‫זוכי הפרסים לזכרו של יוסף פוטר ז"ל < להשלים את רשימת הזוכים ‪ -‬אם אפשר גובה הפרסים‬ ‫‪7771‬‬ ‫‪7773‬‬ ‫‪7775‬‬ ‫‪7777‬‬ ‫‪1007‬‬ ‫‪1001‬‬ ‫‪1003‬‬ ‫‪1005‬‬ ‫‪1007‬‬ ‫‪1077‬‬ ‫‪1071‬‬ ‫‪‬‬ ‫ויקי לנדסמן (האוניברסיטה העברית)‬ ‫‪7772‬‬ ‫‪7774‬‬ ‫‪7776‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1001‬‬ ‫‪1002‬‬ ‫‪1004‬‬ ‫‪1006‬‬ ‫‪1070‬‬ ‫‪1071‬‬ ‫איתי דטנר (אוניברסיטת חיפה)‬ ‫דוד עזריאל ‪ -‬דוקטורט (האוניברסיטה העברית)‬ ‫החל ב‪ 7776-‬מוענק בכל שנה פרס לזכרו של אריק פרץ ז"ל לעבודה מצטיינת לתואר שני (לפעמים לדוקטורט)‬ ‫בביו‪-‬סטטיסטיקה או ביישומי הסטטיסטיקה‪ ,‬והפרס מועבר לזוכה ישירות ע"י רעייתו בלומה פרץ‪ .‬תחילה‪,‬‬ ‫גובה הפרס היה בסך של ‪( ₪ 7,000‬שערכם הריאלי כיום הוא כ‪ ,)₪1,400-‬הוא הועלה בהדרגה והגיע‬ ‫ל‪ ₪ 1,300-‬בשנים ‪ 1077‬ו‪ 1071-‬ול‪ ₪ 1,000-‬ב‪.1071-‬‬ ‫זוכי הפרסים לזכרו של אריק פרץ ז"ל < להשלים את רשימת הזוכים ‪ -‬אם אפשר גובה הפרסים‬ ‫‪7776‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1001‬‬ ‫‪1002‬‬ ‫‪1004‬‬ ‫‪1006‬‬ ‫‪1070‬‬ ‫‪1071‬‬ ‫רותם מירון (אוניברסיטת בר‪-‬אילן)‬ ‫סיגל לוי ‪ -‬דוקטורט (אוניברסיטת ת"א)‬ ‫אייל ניצני (אוניברסיטת ת"א)‬ ‫פבל גולדשטיין (אוניברסיטת חיפה)‬ ‫‪7777‬‬ ‫‪1007‬‬ ‫‪1001‬‬ ‫‪1003‬‬ ‫‪1005‬‬ ‫‪1007‬‬ ‫‪1077‬‬ ‫‪1071‬‬ ‫ויקטוריה לנצמן (האוניברסיטה העברית)‬ ‫חביבה מורד ‪ -‬דוקטורט (אוניברסיטת בר אילן)‬ ‫שרית אגמי (האוניברסיטה העברית)‬ ‫אילן ינוב (האוניברסיטה העברית)‬ ‫ליאל וילה (אוניברסיטת ת"א)‬ ‫הזוכים אמורים היו להציג את עבודתם במליאת הכנס השנתי של האיגוד (האומנם כך היה תמיד או רק לפעמים ?)‬ ‫בנוסף לפרסים השנתיים‪ ,‬לעתים רחוקות הוחלט שהאיגוד יעניק גם פרסים חד‪-‬פעמיים‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך ‪ ,1070‬ביוזמת יוסי לוי (בלוג "נסיכת המדעים") ובחסות האיגוד הוחלט על תחרות נושאת פרסים תחת‬ ‫הכותרת "כדור הבדולח ‪ -‬תחזיות של מאורעות עתידיים המגובות בנתונים סטטיסטיים קיימים"‪ .‬בכנס ‪1077‬‬ ‫חולקו פרסי ספרים מטעם האיגוד לזוכים ‪ -‬פרס ראשון לעמית גל‪ ,‬פרס שני לדותן צור ופרס שלישי לצור‬ ‫קרליץ‪ ,‬והם הוזמנו להציג בכנס את הדרך בה הם הגיעו לתחזית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 1077‬בהמשך לסדנאות על "ויזואליזציה של נתונים" שנערכו בפברואר‪-‬מרץ‪ ,‬הוכרז על תחרות על‬ ‫ויזואליזציה שנושאה היה "ישראל וה‪ , "OECD-‬היא היתה פתוחה לחברי האיגוד בלבד‪ ,‬ונקבעו פרסים של‬ ‫‪ ₪200 ,₪300‬ו‪ ,₪100-‬אותם היו אמורים להעניק בכנס ‪ ,2011‬כאשר הזוכים אמורים היו להציג את עבודתם‬ ‫בכנס‪ .‬אבל‪ ,‬לא היו מתחרים והתקבל רק פוסטר אחד‪ ,‬אי לכך הוחלט (כמובן) לוותר על השיפוט‪ ,‬אך לכבד את‬ ‫המתחרה ולתת לו במה בכנס להצגת עבודתו‪.‬‬ ‫ה מצב הכספי של האיגוד‬ ‫כמובן‪ ,‬אין בנתונים השנתיים על גובה דמי החבר ללמד על השוני בתקציבו של האיגוד במהלך השנים‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסות האיגוד מדמי החבר בכל שנה הם פונקציה של מספר החברים (המשלמים) שאינו קבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאז תחילת שנות ה‪ ,2000-‬החלו לגבות דמי ההשתתפות לכנסים השנתיים (ראה לעיל)‪ ,‬ואז היו הכנסות‬ ‫לאיגוד אם הם היו גבוהים מההוצאות שנדרשו בפועל‪ ,‬או להיפך‪ ,‬נוצר גרעון אותו צריך היה לממן מהכנסות‬ ‫האיגוד האחרות‪ .‬מן הראוי לבחון זאת לגבי כל אחד מהכנסים‪ ,‬לפי גובה דמי ההשתתפות בכל כנס ומספר‬ ‫המשתתפים לסוגיהם‪ ,‬לעומת ההוצאות בפועל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאז אמצע שנות ה‪ ,2000-‬נגבו דמי ההשתתפות בסדנאות (שגם הם היו דיפרנציאליים כמו לכנסים השנתיים ‪-‬‬ ‫לחברי האיגוד‪ ,‬בהנחה לסטודנטים וגבוהים יותר לאחרים)‪ .‬כך‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לשתי הסדנאות ב‪ 1070-‬על "התוכנה ‪ ”R‬שבכל אחת מהן השתתפו כ‪ 60-‬איש‪ ,‬נגבו מחברי האיגוד ‪₪ 50‬‬ ‫לסדנה אחת ו‪ ₪ 90-‬לשתיהן‪ ,‬מסטודנטים ‪ ₪ 40‬ו‪ ,₪ 75-‬ומאחרים ‪ ₪ 65‬ו‪;₪110-‬‬ ‫לשתי הסדנאות ב‪ 1077-‬על "ויזואליזציה של נתונים" שגם בכל אחת מהן השתתפו כ‪ 60-‬איש‪ ,‬נגבו מחברי‬ ‫האיגוד ‪ ₪100‬לסדנה אחת ו‪ ₪180-‬לשתיהן‪ ,‬מסטודנטים ‪ ₪ 60‬ו‪ ,₪110-‬ומאחרים ‪ ₪120‬ו‪;₪ 215-‬‬ ‫‪- 05 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לסדנה ב‪ 1071-‬על "תכנון ואופטימיזציה של תהליכים עם יישומים הנדסיים" (כמה השתתפו ?) נגבו ‪₪120‬‬ ‫מחברי האיגוד ו‪ ₪150-‬מאחרים;‬ ‫בסדנה של יום שלם ב‪ 1071-‬על "ביו‪-‬סטטיסטיקה לרופאים וחוקרים במדעי החיים" (כמה השתתפו ?) נגבו‬ ‫‪ ₪150‬מחברי האיגוד‪ ₪100 ,‬מסטודנטים ו‪ ₪ 200-‬מאחרים‪.‬‬ ‫גם עבור כל אחת משתי הסדנאות במסגרת שלושת הכנסים השנתיים בני היומיים ב‪ 1004-1006-‬נגבה‪,‬‬ ‫בנוסף לדמי ההשתתפות בכנס‪ ,‬תשלום (מוערך בכ‪ < ? ₪150-‬אין פירוט ?)‪.‬‬ ‫אם דמי ההשתתפות בסדנאות היו גבוהים מההוצאות‪ ,‬הם הניבו הכנסות לאיגוד (גם אם התקיימו מחוץ‬ ‫לכותלי המוסדות האקדמיים)‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬הסדנה בביו‪-‬סטטיסטיקה ב‪ 2013-‬הניבה הכנסה של כ‪( ₪ 7,000-‬לא‬ ‫סופי < האם גם הסדנאות האחרות הניבו הכנסות ?)‪ .‬כמו לגבי הכנסים השנתיים‪ ,‬מן הראוי לבחון זאת לכל סדנה‬ ‫לפי גובה דמי ההשתתפות ומספר המשתתפים לסוגיהם‪ ,‬לעומת ההוצאות בפועל‪.‬‬ ‫יצויין כי‪ ,‬ההשתתפות בימי העיון הייעודיים היתה בדרך כלל ללא תשלום והם נערכו בדרך כלל במוסדות‬ ‫האקדמיים‪ .‬כך גם רוב רובם של המפגשים של קבוצת העבודה ביישומי הסטטיסטיקה‪ ,‬ובהמשך גם אלה‬ ‫שהתקיימו במסגרת ה‪ isENBIS-‬בשיתוף האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬יש לאיגוד הכנסות מחסוית לכנסים הניתנות ע"י מוסדות וחברות (דבר שהתאפשר לאחר‬ ‫הסדרת אישורי המס הנדרשים לשם כך כעמותה)‪ .‬כך למשל‪ ,‬לכנס השנתי ב‪ 1071-‬תרמה הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה ‪( ₪ 1,300‬ובכנס מוצב דוכן להצגת פעילותה) ו"מיה מחשבים ‪ "SAS‬תרמה ‪( ₪ 70,000‬והיא‬ ‫מקבלת חשיפה על גבי תוכנית הכנס כולל הלוגו שלה)‪ .‬אלה הן גם התרומות הצפויות לכנס השנתי ב‪.1071-‬‬ ‫להשלמת התמונה על האיזון התקציבי של האיגוד‪ ,‬דרוש מידע מפורט של הוצאות האיגוד לסוגיהן‪ ,‬על כל‬ ‫השינויים שחלו במהלך השנים בהתאם לצרכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבר‪ ,‬ההוצאות היו לכיסוי עלויות הכנסים השנתיים שמומנו אז מדמי החבר‪ ,‬לנייר וצרכי משרד‪ ,‬להדפסות‪,‬‬ ‫לשירותי דואר‪ ,‬וכדומה‪ .‬בשנים ‪ 7765-7771‬היתה גם הוצאה לפרסים שנתיים שהעניק האיגוד‪ ,‬ומאז ‪7771‬‬ ‫לפרס ע"ש פוטר ז"ל אשר תחילה מומן מקרן שהוקמה מעיזבונו‪ ,‬בהמשך במימון חלקי של האיגוד‪ ,‬עד‬ ‫שהוא מומן במלואו מכספי האיגוד (בעוד שהפרס ע"ש פרץ מאז ‪ 1998‬נתרם במלואו בכל שנה ע"י רעייתו‬ ‫בלומה פרץ)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בסוף ‪ 7756‬התקבל האיגוד כחבר ב‪ ISI-‬ודמי החבר שולמו בכל שנה‪ ,‬ככל הידוע (לפחות?) עד ‪.7776‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעתים רחוקות‪ ,‬תמך האיגוד כספית בכנסים בינלאומיים שנערכו בארץ‪ ,‬למשל‪ $500 ,‬לכנס הבינלאומי‬ ‫"לתהליכים סטוכסטיים" ב‪ ,7777-‬ו‪ $1,000-‬לכנס בינלאומי על "סטטיסטיקה בתעשייה"‪ .‬האיגוד תמך גם‬ ‫(כמה ?) בכנס ייסוד האגודה הבינלאומית לביו‪-‬סטטיסטיקה ה‪ EMR-IBS-‬של אגן הים התיכון שהתקיים ב‪7-‬‬ ‫עד ‪ 10‬בינואר ‪ 2001‬באתונה (ואורגן בשיתוף אוניברסיטת חיפה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬למימון הכנס הבינלאומי על‬ ‫"מחקרים אורכיים" ב‪ 1997-‬קיבל האיגוד סיוע מארגונים שונים בחו"ל (בין היתר‪ $1,500 ,‬מה‪.)IASS-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬מלבד כיסוי (אם נדרש) של הוצאות הכנסים והסדנאות רק אם אינם מכוסים במלואם ע"י‬ ‫דמי ההשתתפות‪ ,‬הוצאות האיגוד בכל שנה הן בעיקר עבור שכר טרחת רואה חשבון של בין ‪ ₪ 5,000‬ל‪4,000-‬‬ ‫‪( ₪‬ש שירותיו דרושים לצורך התמודדות עם רשם העמותות ורשויות המס) וכן לפרסים במימון האיגוד‪ ,‬בעיקר‬ ‫לפרס פוטר ז"ל (ראה לעיל)‪ ,‬ובאופן חריג לפרסים אחרים בהוצאה שולית (ספרים לזוכי תחרות "כדור‬ ‫הבדולח")‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש הוצאות שוטפות אחרות (כמו‪ ,‬ניהול חשבון בבנק‪ ,‬אחזקת אתר האיגוד‪ ,‬ועוד) ומדי פעם הוצאות חד‪-‬‬ ‫פעמיות (כמו‪ ,‬לבניית אתר האיגוד באינטרנט (כמה ?‪ ,‬לאירוח מרצים מחו"ל ‪ -‬אם היו ?‪ ,‬להשתתפות האיגוד‬ ‫באירועים בחו"ל ‪ -‬אם היו ?‪ ,‬ואחרות ?)‪ .‬ב‪ 2013-‬חודשה החברות ב‪ ISI-‬ושולמו דמי חברות בסך ‪ 250‬יורו (?)‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי חסויות של האיגוד לאירועים מחוץ למסגרת האיגוד מתבטאת רק ע"י פרסומם באתר האיגוד‪,‬‬ ‫בהתאם ל מדיניות האיגוד לתמוך בכנסים שמקדמים שימוש בסטטיסטיקה‪ ,‬תוך שימוש בלוגו של האיגוד‪ ,‬אך ללא‬ ‫תמיכה כספית של האיגוד‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬יש מידע מפורט רק לגבי שתי השנים הראשונות של האיגוד ולשנת ‪ ,7776‬כמוצג להלן‪.‬‬ ‫בשתי השנים ‪ 7753‬ו‪ 7754-‬ההכנסות היו רק מדמי החבר והסתכמו ב‪ 2,360-‬ל"י‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1,630‬ל"י מ‪ 73-‬חברים‪,‬‬ ‫‪ 110‬ל"י מ‪ 11-‬סטודנטים‪-‬עמיתים שנהנו מהנחה של ‪,30%‬‬ ‫‪ 7,200‬ל"י מ‪ 5-‬מוסדות‪-‬עמיתים‪.‬‬ ‫‪- 06 -‬‬ ‫ההוצאות מאז הקמת האיגוד ביוני ‪ 7753‬עד דצמבר ‪ 7754‬הסתכמו רק ב‪ 7,640-‬ל"י והתפלגותם היתה‪:‬‬ ‫גלופת סמל‬ ‫האיגוד‪+‬חותמת‬ ‫‪6%‬‬ ‫דואר‬ ‫‪6%‬‬ ‫שיכפול‬ ‫‪8%‬‬ ‫הוצאות כנס‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫הדפסות‬ ‫‪17%‬‬ ‫נייר‬ ‫‪40%‬‬ ‫כך נשארה בקופת האיגוד יתרה של ‪ 1,510‬ל"י (כ‪ 60%-‬מההכנסות‪ ,‬שערכה הריאלי כיום קרוב ל‪,)₪ 5,000-‬‬ ‫לשם השוואה‪,‬‬ ‫ב‪ 7776-‬הכנסות האיגוד היו רק מדמי החבר השנתיים והם הסתכמו ב‪( ₪ 2,360-‬כ‪ 80-‬איש שילמו ‪ ₪ 60‬לחבר ו‪-‬‬ ‫‪ ₪ 30‬לסטודנט) ולא נגבו דמי השתתפות לכנס השנתי‪.‬‬ ‫ההוצאות בשנת ‪ 7776‬הסתכמו רק ב‪ ₪ 1,573-‬והתפלגותם היתה‪:‬‬ ‫הוצאות משרד‬ ‫‪11%‬‬ ‫דמי חבר ב‪ISI-‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫עמלות בנק‬ ‫בניכוי ריבית‬ ‫‪8%‬‬ ‫הוצאות כנס‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫פרסי האיגוד‬ ‫‪71%‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬הוצאות האיגוד השתנו לחלוטין מאז שנות האיגוד הראשונות ‪ -‬בעוד שאז ‪ 55%‬מההוצאות היו משרדיות‬ ‫לסוגיהן‪ ,‬הם היוו ב‪ 7776-‬רק ‪ 77%‬ועוד ‪ 6%‬לעמלות בנק (בניכוי ריבית)‪ ,‬כאשר בשנים הראשונות לא השתמשו‬ ‫בשירותים בנקאיים‪ .‬הנתח העיקרי ב‪ 7776-‬היה לפרס האיגוד‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬לא היו כלל הוצאות לכנס (והאירוח‬ ‫בשנה זו היה בנדיבות ביה"ס לבריאות הציבור והמחלקה הרפואית של הדסה והאוניברסיטה העברית)‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬החיסכון היה ‪( ₪ 7,563‬קרוב ל‪ 40%-‬מתוך ההכנסות באותה שנה)‪ ,‬והיתרות בקופה בסוף ‪ 7776‬לעומת סוף‬ ‫‪ 7775‬גדלו לכ‪( ₪ 73,600-‬שערכם הריאלי כיום הוא קרוב ל‪..)₪ 21.000-‬‬ ‫לגבי שנות האיגוד האחרות‪ ,‬או לפחות לחלקן‪ ,‬אין מידע מספק‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬של הכנסות האיגוד מכל המקורות‬ ‫לעומת ההוצאות לסוגיהן (למעט מספר דו"חות כספיים מעורפלים‪ .)...‬רק עם השלמת המידע‪ ,‬ניתן יהיה להסיק על‬ ‫"ההיסטוריה" של מצבו הכספי של האיגוד לאורך שנות קיומו‪.‬‬ ‫להשלמת התמונה ‪ -‬דרושים נתונים ברמת פירוט מספקת לשנים נוספות – בתקווה שיש‪..‬‬ ‫‪- 07 -‬‬ ‫הידיעון‬ ‫הידיעון הראשון הוכן בדצמבר ‪ ,7754‬ומאז‪ ,‬למרות שמלכתחילה הכוונה היתה שהידיעון יופץ לחברים לפחות פעמיים‬ ‫או שלוש בשנה‪ ,‬הוא הוכן בדרך כלל לעתים רחוקות יותר ובמועדים לא קבועים‪ ,‬אך לרוב לקראת הכנס השנתי‪.‬‬ ‫כותרת הידיעון הראשון שורטטה "ביד אמן" בטכנולוגיה עתיקת יומין ‪ ...‬על גבי נייר מילימטרי‪.‬‬ ‫כותרות הידיעונים עוצבו מדי פעם מחדש באמצעים משוכללים יותר‪ ...‬בסיוע מחשב‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪7777‬‬ ‫‪7777‬‬ ‫עורכי הידיעון הראשון שיצא לאור בדצמבר ‪ 7754‬היו משה סיקרון (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ועדי רווה‬ ‫(מהאוניברסיטה העברית)‪ ,‬והם המשיכו במשימה והכינו גם את ידיעונים מס' ‪ 1‬ו‪ 1-‬עד ‪( 7757‬וגם מס' ‪ 4‬ב‪)? 1980-‬‬ ‫עדי רווה‬ ‫משה סיקרון‬ ‫אילה כהן ואבנר הלוי (מהטכניון) ערכו את הידיעון לסירוגין ממרץ ‪( 1981‬אולי גם ב‪ )?1980-‬עד ינואר ‪,1985‬‬ ‫ישי וייסמן (מהטכניון) ערך את שני הידיעונים הבאים עד מאי ‪ ,1986‬ואחריו התחלפו אהוד מקוב (מאוניברסיטת‬ ‫חיפה)‪ ,‬דני פפרמן (מהאוניברסיטה העברית) ויואב בנימיני (מאוניברסיטת תל‪-‬אביב) עד אפריל ‪ .1989‬מאז דצמבר‬ ‫‪ 7767‬חזר ישי וייסמן לערוך את הידיעון במשך שנים רבות עד (לפחות?) אפריל ‪ ,7777‬והוא היה הידיעון האחרון‬ ‫"בגרסת נייר" (האמנם אחרון ? ‪ -‬אם לא‪ ,‬מתי היו הבאים? בעריכת מי?)‪ .‬מרכז הכובד הגיאוגרפי של עורכי הידיעון‬ ‫היה ממוקד במובהק בחיפה עם פיזור קטן מאוד לכיוון ירושלים ותל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫לאחר הפסקה ארוכה‪ ,‬הוכן בנובמבר ‪ Newsletter 1001‬מס‪ 7 .‬בגרסא אלקטרונית (ובאנגלית‪ )...‬בעריכת פליקס‬ ‫אברמוביץ‪ ( .‬האם היה לו המשך‪ ,‬או שהיה הראשון והאחרון ? )‬ ‫הידיעונים לא הוכנו במתכונת קבועה מבחינת התכנים‪ ,‬והיתה שונות גבוהה של היקף המידע שנמסר בהם‪,‬‬ ‫לעתים הם היו עבי כרס ולעתים מצומקים למדי‪ .‬כ מעט בכל הידיעונים נמסר לחברי האיגוד מידע על הכנס השנתי‬ ‫הקרוב ‪ ,‬לפעמים עם התוכנית המפורטת‪ ,‬ובאחרים רק עם פרטים כלליים והתוכנית עצמה הופצה לחברים בנפרד‪.‬‬ ‫‪- 08 -‬‬ ‫בחלק מהידיעונים נמסר מידע על כנסים וימי עיון ייעודיים של האיגוד או של גורמים אחרים שנערכו בשיתוף‬ ‫האיגוד‪ ,‬כמו גם על כנסים אחרים העשויים לעניין את החברים‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫מדי פעם דווח בידיעון על עניינים אחרים הקשורים לאיגוד‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬על התלאות בדרך לרישום האיגוד כעמותה‪,‬‬ ‫על תקנון האתיקה‪ ,‬על מסקנות הועדה לבחינת השימוש בתוכנות סטטיסטיות‪ ,‬על הפעילות לקידום הוראת‬ ‫הסט טיסטיקה בבתי ספר תיכוניים‪ ,‬על הפעילות למען מסורבי עליה מברית המועצות‪ ,‬כמו גם על גובה דמי החבר‪ ,‬על‬ ‫חברי המועצה והועדות‪ ,‬על הענקת פרסים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בחלק מהידיעונים הובאו דיווחים על הנעשה במחלקות הסטטיסטיות באוניברסיטאות ועל פעולות הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה הציבורית לסטטיסטיקה‪ .‬בידיעונים של שנות ה‪ 80-‬דווח מדי פעם גם על פעילות‬ ‫בתחומים סטטיסטיים אחרים בארץ (בתדיראן‪ ,‬בצי"ם‪ ,‬במנהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני‪ ,‬במשרד החינוך‪,‬‬ ‫בביה" ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית‪ ,‬ביחידה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫ביחידה לאפידמיולוגיה וביו‪ -‬סטטיסטיקה במכון הלב בבית החולים שיבא‪ ,‬ובמאגר הנתונים ביחידה למחקר אמפירי‬ ‫באוניברסיטה העברית)‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬דווח גם על ביקורים בארץ של סטטיסטיקאים אורחים מחו"ל‪ ,‬ומאידך על השתתפות חברי האיגוד‬ ‫בכנסים מקצועיים בחו"ל (לעתים‪ ,‬הובאו גם רשמים של המשתתפים בכנסים אלה)‪.‬‬ ‫בידיעון הראשון הובאה רשימת ספרים בסטטיסטיקה בעברית (כולל מתורגמים לעברית)‪ ,‬ובידיעונים של שנות ה‪80-‬‬ ‫דווח על שלושה ספרים חדשים בסטטיסטיקה בעברית ("הסתברות וסטטיסטיקה למדעי החברה והרוח" של הנדריק‬ ‫קונין‪" ,‬סטטיסטיקה ללא‪ -‬סטטיסטיקאים" של רונית אייזנבך‪ ,‬ו"תרגילים ופתרונות בנושא רגרסיה" של אילה כהן)‪.‬‬ ‫סיכומי ישיבות מועצת האיגוד הובאו רק בחלקם בידיעונים‪ ,‬ואילו הדו"חות הכספיים של האיגוד לא נכללו‬ ‫בידיעונים (למעט חריגים) והם הוצגו בפני האסיפה השנתית של האיגוד (וחבל‪ ,...‬שהרי אין בכך תחליף לדיווח מפורט‬ ‫המועלה על הכתב‪ ,‬לו זכאים כל חברי האיגוד‪ ,‬גם אם לא השתתפו בכנסים השנתיים)‪.‬‬ ‫הידיעון היה אמור לשמש גם במה להבעת עמדות של החברים בסוגיות שונות הנוגעות לאיגוד‪ ,‬אך הדבר בא לכדי‬ ‫ביטוי רק במקצת מהידיעונים‪ ,‬כך למשל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בידיעון דצמבר ‪ 7763‬פנה דוד בודסקו אל חברי האיגוד כדי לשתפם בניסיון שנפל בחלקו עקב הכללתו‬ ‫בסקרים שונים‪ ,‬והוא ביקש לקיים דיון בנושא בכנס האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בידיעון מאי ‪ 7764‬הובאו עמדותיהם של שלושה חברי האיגוד‪:‬‬ ‫(‪ )1‬שרגא ישורון מתח ביקורת על הוראת הסטטיסטיקה בבתי ספר התיכוניים תחת הכותרת "כיצד לא‬ ‫ללמד סטטיסטיקה וכיצד כן לתקן את המצב הקיים" והציע לאיגוד לפעול לשיפור העניין ביחד עם משרד‬ ‫החינוך (ואכן‪ ,‬לאחר מכן התחיל האיגוד לפעול בעניין זה ‪ -‬ראה להלן)‪.‬‬ ‫(‪ )2‬שמואל קוץ התרעם על הדימוי של סטטיסטיקאים באמצעי התקשורת והעביר לידיעון העתק ממכתבו אל‬ ‫גרשון שוקן עורך עיתון "הארץ" בתגובה לכתבה של מתי גולן ב‪ 5-‬באפריל ‪ ,7764‬בה נאמר‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫"לכל סטטיסטיקה אפשר למצוא סטטיסטיקה הפוכה" או‪" ,‬האם צריך להסתייע בסטטיסטיקאים כדי‬ ‫לבוא לכלל מסקנה הגיונית"‪.‬‬ ‫(‪ )3‬שאול בר‪-‬לב הביא כתבה מארה"ב בה המסר העיקרי היה "סטטיסטיקאים‪ ,‬אל תשכחו להפעיל גם קצת‬ ‫‪.“common sense‬‬ ‫‪‬‬ ‫בידיעון מרס ‪ 7766‬העלו מספר חברים על הכתב את עמדתם תחת הכותרת "סטטיסטיקה בישראל – דעתם‬ ‫של סטטיסטיקאים"‪8‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫‬‫יוסי יהב‬ ‫משה סיקרון ‪-‬‬ ‫‬‫רון קנת‬ ‫יוסי הוכברג ‪-‬‬ ‫"האם יש צורך בסטטיסטיקאים"‪.‬‬ ‫"סטטיסטיקה לשירות קובעי המדיניות – האם ההיצע תואם את הביקוש?"‪.‬‬ ‫"שיטות לשיפור האיכות והפריון בתעשייה"‪.‬‬ ‫"הסטטיסטיקה בישראל – לאן?"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בידיעון אפריל ‪ 7767‬סיכם רון קנת את יום העיון על "אבטחת איכות" שהתקיים בבית ספר למנהל עסקים‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬שבמרכזו הוצגו עבודות על "שיטות ניהול לפי גישת ד"ר דמינג לשיפור האיכות‪,‬‬ ‫הפריון וכושר התחרות"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בידיעון פברואר ‪ 7770‬הביא גד נתן לידיעת החברים פרסום מאמר על "דירוג כלל‪-‬עולמי של מוסדות ובודדים‬ ‫לפי פרסומים בתיאוריה סטטיסטית בכתבי עת בין השנים ‪ ."7764-7760‬הוא סיכם את ממצאיו והציג את‬ ‫שיטת הדירוג‪ ,‬תוך הבהרה כי התמונה המתקבלת אינה משקפת את כלל המחקר בסטטיסטיקה‪ ,‬במיוחד לא‬ ‫בכיוונים יישומיים‪ ,‬בהסתברות ובחקר ביצועים‪ .‬הוצגו גם הסתייגויות מדרך הצגת הממצאים לגבי הדירוג של‬ ‫ישראל ‪ ,‬לאחר שבמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית נערכה בדיקה מקבילה לפי אותה שיטת דירוג‪.‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫לפי המאמר‪ ,‬בדירוג שבע הארצות המובילות נפקד מקומה של ישראל כי היא נכללה בקטגוריה "אחרים"‪,‬‬ ‫בעוד שאם החישוב היה נעשה לישראל בנפרד היא היתה צריכה להיות במקום ה‪ .5-‬באשר לדירוג המוסדות‬ ‫לפי מספר המחברים מבין ‪ 100‬המובילים בעולם‪ ,‬דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה‪ ,71-‬בעוד שלפי‬ ‫הבדיקה שנעשתה היא היתה צריכה להיות מדורגת במקום ה‪ .7-‬הממצאים מאשרים שישראל נמצאת במקום‬ ‫מכובד ביותר בתיאוריה סטטיסטית ובמקום הראשון בעולם יחסית למספר התושבים‪( .‬מסתבר שגם‬ ‫סטטיסטיקאים יכולים להגיע למסקנות שונות לפי אותם נתונים סטטיסטיים‪.)...‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הציג רוברט אדלר בידיעון את דירוג האוניברסיטאות בעולם כפי שהתקבל לפי ספירה שערכה אריאלה‬ ‫אדלר של ‪ 7,100‬עמודים מודפסים ב‪ Annals of Probability-‬בשנים ‪( 1989-1984‬עמודים של מאמר בעל‬ ‫מספר מחברים חולקו בין מוסדותיהם)‪ .‬לפי דירוג זה הטכניון נמצא במקום ה‪ 2-‬עם ‪ 1.4%‬מכלל העמודים‬ ‫(כאשר לפי סדר הדירוג ‪ 5 -‬המוסדות הראשונים תרמו ‪ 10 ,15%‬תרמו ‪ 25%‬ו‪ 20-‬תרמו ‪.)40%‬‬ ‫ואם לא די בכך‪ ,‬הובא בידיעון מידע מתוך עלון ה ‪ Applied Probability Newsletter-‬מאביב ‪ 1989‬של‬ ‫החברה האמריקאית לחקר ביצועים‪ ,‬שם פורסמה תגובה על המאמר דלעיל והובא דירוג על סמך פרסומים ב‪8-‬‬ ‫כתבי עת מובילים בהסתברות יישומית בשנים ‪ .7765-7760‬מבין ‪ 50‬הראשונים‪ ,‬הטכניון במקום ה‪,6-‬‬ ‫האוניברסיטה העברית במקום ה‪ 11-‬ואוניברסיטת תל‪-‬אביב במקום ה‪.12-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בידיעון דצמבר ‪ ,7774‬אריק פרץ ואורלי מנור לימדו דברי סניגוריה על בדיקת השערות בעקבות דו"ח הועדה‬ ‫להוראת הסטטיסטיקה בבתי‪-‬הספר התיכוניים‪.‬‬ ‫מדי פעם הועלו בידיעונים דברים לזכרם של חברי האיגוד שהלכו לעולמם ‪ -‬בידיעון מרץ ‪ 7766‬לזכרו של אליהו‪-‬לואי‬ ‫גוטמן (ע"י עדי רווה)‪ ,‬בידיעון פברואר ‪ 7770‬לזכרו של יוסף פוטר (ע"י אברהם גניזי)‪ .‬בידיעון מרס ‪ 7774‬הובאו‬ ‫ד ברים לזכרם של שלושה חברי האיגוד שנפטרו בזה אחר זה בתוך זמן קצר ‪ -‬לזכרו של הרברט סישל (ע"י עמנואל‬ ‫שלום)‪ ,‬לזכרו של רוברטו בקי (ע"י גד נתן) ולזכרו של דוד מייזלר (ע"י ישי וייסמן)‪ .‬בידיעון דצמבר ‪ 7775‬צוטטו לזכרו‬ ‫של אריק פרץ ההספדים שנשאו בהלוויה (ע"י יוסי יהב וישי וייסמן)‪ ,‬את הדברים שפורסמו בעיתון "הצופה" (ע"י יוסף‬ ‫דוד בשם המשפחה)‪ ,‬את הדברים שנאמרו ביום ה‪ 30-‬לפטירתו (ע"י יחיאל פרידלנדר)‪ ,‬דברים שהועלו על הכתב של‬ ‫יוסי הוכברג ושל אחת מתלמידותיו‪( .‬האם היו לאחרים בידיעונים החסרים ?)‪ .‬העלאת הדברים בידיעון היתה ביוזמה‬ ‫אישית של החברים‪ ,‬ולא כנוהג קבוע של האיגוד להקדיש פינת זיכרון לכל חברי האיגוד שהלכו לעולמם בידיעון‪,‬‬ ‫ובהמשך כתחליף באתר האינטרנט של האיגוד‪.‬‬ ‫האיגוד ברשת‬ ‫בשלהי שנת ‪ 7777‬הוחלט בישיבת מועצת האיגוד לראשונה על בדיקת האפשרות להקמת אתר של האיגוד ברשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬ב דומה לאתרים של איגודים מקצועיים אחרים בארץ ובעולם‪ ,‬אשר ישמש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להפצת מידע בין‬ ‫חברי האיגוד במקום הידיעון המסורתי‪ .‬כדי לקבל סיוע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהקמת האתר פנה קמיל‬ ‫פוקס (נשיא האיגוד דאז) אל יוסי יהב (ששימש כסטטיסטיקן הממשלתי)‪ ,‬וישי וייסמן בירר גם את האפשרות להיעזר‬ ‫בטכניון‪ ,‬אך לא היתה היענות‪ .‬בסופו של דבר ( מתי ?)‪ ,‬הוקם אתר של האיגוד ‪ www.isa.huji.ac.il‬באוניברסיטה‬ ‫העברית (מי בנה אותו ?)‪ .‬באתר שאינו קיים יותר ברשת נכללו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מטרות האיגוד‪ ,‬רשימת נשיאי האיגוד‪,‬‬ ‫רשימת הכנסים השנתיים‪ ,‬פרסי ה איגוד לזכרם של יוסף פוטר ז"ל ואריק פרץ ז"ל‪ ,‬והמחלקות לסטטיסטיקה‬ ‫באוניברסיטאות (מה עוד ?)‪ ,‬אך הוא לא היה דינמי ולא הועלה בו מידע שוטף‪ .‬בפועל‪ ,‬מלבד תוכניות הכנסים‬ ‫השנתיים שנשמרו‪ ,‬חסר מידע על פעילות האיגוד לאחר אפריל ‪ 7777‬עד הקמת האתר החדש ב‪.1005-‬‬ ‫ב‪ 1005-‬הוקם אתר אינטרנט חדש ומשודרג של האיגוד ‪ ,www.statistics.org.il‬אותו בנו טל גלילי ורותם ירון‪,‬‬ ‫המידע שהיה באתר הישן הועבר לאתר החדש‪ ,‬והאתר החדש הוצג בכנס השנתי של אותה שנה‪ .‬על העדכון השוטף‬ ‫של האתר אחראים יוסי לוי ומזכיר האיגוד (כיום יאיר גולדברג)‪ .‬באתר יש בעיקר מידע מפורט על הכנסים‬ ‫השנתיים של האיגוד‪ ,‬על ימי עיון אחרים של האיגוד ושל גורמים אחרים הפועלים בשיתוף האיגוד‪ ,‬על סדנאות‪,‬‬ ‫כמו גם על כנסים בינלאומיים המתקיימים בארץ או בחו"ל‪ .‬לעתים יש בו תקצירי הרצאות בכנסים מסויימים‪ ,‬או‬ ‫מצגות ולפעמים מועלים רשמים מאירועים שונים בלווי תמונות‪ .‬יש גם מידע על דמי ההשתתפות באירועים השונים‪.‬‬ ‫באתר מוצג הנוסח המלא של תקנון האיגוד העדכני וכן של תקנון האתיקה‪ .‬יש דיווח על פעילויות מיוחדות של‬ ‫האיגוד‪ ,‬כמו תרומה לקהילה‪ ,‬ונמסר מידע על ענייני האיגוד השוטפים‪ ,‬על בחירות למוסדות האיגוד‪ ,‬קול קורא‬ ‫למועמדים לפרסי האיגוד (ע"ש יוסף פוטר ז"ל ואריק פרץ ז"ל‪ ,‬להם מוקדשת באתר פינת זיכרון)‪ ,‬ועוד‪ .‬האתר לא‬ ‫פוסח על ברכות לחברי האיגוד שזכו בפרסים או עם פרסום ספר חדש‪ .‬באתר יש קישורים למספר אתרים בעלי‬ ‫עניין לחברי האיגוד‪ ,‬בכלל זה לקבוצת הסטטיסטיקאים של האיגוד ב"לינקד‪-‬אין" שהוקמה ב‪( 1007-‬נכון להיום‪,‬‬ ‫רשומים שם קרוב ל‪ 330-‬חברים‪ ,‬מהם קרוב ל‪ 300-‬מישראל)‪ .‬כך גם יש קישורים לחלק מהפרסומים ברשת הנוגעים‬ ‫לסטטיסטיקה (הנבחרים מתוך רבים אחרים לפי שיפוטו של עורך האתר‪.)...‬‬ ‫במה נוספת ב רשת האינטרנט להעברת מסרים הנוגעים לסטטיסטיקה קיימת ברחבי העולם באמצעות בלוגים‬ ‫המיועדים לאו דווקא לסטטיסטיקאים אלא גם ללא‪-‬סטטיסטיקאים הנחשפים לנתונים סטטיסטיים שונים‪ .‬כך גם בארץ‪,‬‬ ‫במקביל לאתר האיגוד מתנהלים ברשת בלוגים ישראליים העוסקים בסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫בין הבולטים שהוקמו ביוזמת חברים מתוך האיגוד הם‪ ,‬הבלוג של יוסי לוי (מחברת טבע) "נסיכת המדעים" (שהרי‬ ‫הסטטיסטיקה היא הבת של "מלכת המדעים" ‪ -‬המתמטיקה) הפעיל מאז ‪ ,)?(1002‬והבלוג של טל גלילי‬ ‫(מאוניברסיטת תל‪-‬אביב) "המדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה" שנפתח ב‪ .)?(1005-‬מוצגים בהם היבטים שונים‬ ‫ומגוונים של הסטטיסטיקה בתחומים שונים בדרך פשוטה היכולה להיות מובנת גם ללא‪-‬סטטיסטיקאים‪ ,‬בגדר מדע‬ ‫פופולארי‪ ,‬לעתים בנימה של הומור תחת כותרות מסקרנות‪ ,‬כמו "הליידי טועמת התה"‪" ,‬כיצד חוקרים עכברים‬ ‫שחוקרים את סביבתם"‪" ,‬כדור הכסף ‪ -‬איך התגבר דוד על גולית בעזרת סטטיסטיקה"‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫יש בבלוגים התייחסות גם לנושאים אקטואליים הכרוכים בסטטיסטיקה והם מלווים לעתים בביקורת‪ .‬מועלים בהם‬ ‫דברים שיכולים לעניין גם את ציבור הסטטיסטיקאים‪ ,‬ומובאים גם תכנים מקצועיים היכולים לשמש ככלי עזר בעיקר‬ ‫ללא‪-‬סטטיסטיקאים שעושים שימוש בסטטיסטיקה בעבודתם‪ .‬בבלוגים מועלים גם דברים "פיקנטיים" שיכולים לעניין‬ ‫גם את הציבור הרחב‪ ,‬והדוגמאות רבות‪ .‬למשל‪ ,‬סקירה של "ההיסטוריה של תרשימי עוגות ‪ -‬מאיפה זה הגיע ומה‬ ‫עושים אתם"‪ ,‬או‪ ,‬נתונים סטטיסטיים המוצגים בצורה מעוותת‪ ,‬מטעה ואף מגמתית‪ ,‬בהמשך לספרו הידוע ורב‬ ‫המכר "‪ ”How to Lie with Statistics‬של ‪( Darrell Huff‬עיתונאי ולא‪-‬סטטיסטיקאי) שיצא לאור ב‪ ,1954-‬כמו למשל‪,‬‬ ‫"העוגה הטובה ביותר" בה מוצגת התפלגות באחוזים המסתכמים ל‪ ! 771%-‬או‪ ,‬עוגה שבה גזרה של ‪10%‬‬ ‫מוצגת בגודל ענק לעומת זו של ‪ ,17%‬או‪ ,‬תוצאות הבחירות באחוזים לפי שני הגושים שהוצגו לאחרונה בעיתון‬ ‫"הארץ"‪ ,‬ימין עם ‪ 41%‬ושמאל עם ‪ ,! 35%‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫דוגמאות אחרות של הצגה מטעה של נתונים וגרפיקות מובאות גם בבלוגים של לא‪-‬סטטיסטיקאים מתחומי עיסוק‬ ‫שונים החשופים‪ ,‬כמו כלל הציבור‪ ,‬במידה זו או אחרת לסטטיסטיקה‪ .‬ביניהם למשל‪ ,‬הבלוג "שקרים יפים ‪ -‬על‬ ‫נתונים‪ ,‬אינפו‪-‬גרפיקה ומה שהולך לאיבוד" הקיים מאז ‪ )?(1070‬של אבנר שחר קשתן‪ ,‬ומספר שותפים נוספים‪.‬‬ ‫כל אלה‪ ,‬ביחד עם פעילות נוספת של האיגוד במישורים אחרים (כמו אלה הקשורים לאתיקה המקצועית במיוחד‬ ‫בהקשר עם סקרי הבחירות‪ ,‬או להוראת הסטטיסטיקה ‪ -‬כמפורט בהמשך)‪ ,‬תורמים לשיפור יחסי הציבור של‬ ‫הסטטיסטיקה ולהטמעתה בקרב הציבור‪ .‬וזו הרי היתה מלכתחילה אחת ממטרות האיגוד שמתממשת באמצעותם‬ ‫הלכה למעשה וממונפת בשנים האחרונות עם היות האינטרנט אמצעי תקשורת נפוץ ונגיש (עם זאת‪ ,‬עוד רבה‬ ‫המלאכה‪.)...‬‬ ‫הכנסים השנתיים‬ ‫כאמור‪ ,‬ב‪ 7753-‬היה כנס הייסוד של האיגוד‪ .‬בהמשך התקיימו הכנסים השנתיים באופן סדיר‪ ,‬מלבד ב‪ 7761-‬שאז‬ ‫במקום הכנס השנתי של האיגוד היה כנס בינלאומי ביוני באוניברסיטת העברית בירושלים בנושא "ניתוח נתוני‬ ‫סקרים מדגמיים וניתוח סדרתי" שאורגן ע"י האיגוד (ראה בהמשך)‪ .‬כל הכנסים היו או במאי או ביוני‪ ,‬פרט לזה‬ ‫שהיה באוניברסיטת תל‪-‬אביב במרץ ‪( 1984‬ראה בהמשך)‪.‬‬ ‫רוב רובם של הכנסים היו בני יום אחד‪ ,‬למעט חריגים שהתפרסו על שני ימים‪ :‬הראשון היה ב‪ 7767-‬כאשר היום‬ ‫השני הוקדש להשתלמות בנושא "נתונים קטומים" האופייניים למחקרים בביו‪-‬סטטיסטיקה ובאמינות‪ .‬לאחר הפסקה‬ ‫ארוכה‪ ,‬היו שלושה כנסים בני יומיים ברציפות בשנים ‪ 1005 ,1004‬ו‪ ,1006-‬בהם שובצו שתי סדנאות ‪ -‬האחת‬ ‫בתחילת הכנס והשניה בסיומו‪ ,‬כך שלגבי משתתפי הכנס שלא היו מעוניינים בסדנאות‪ ,‬כנסים אלה החלו בצהרי היום‬ ‫הראשון והסתיימו בשעות אחה"צ של היום השני‪ .‬לאחר מכן הוחלט שלהבא הכנסים יהיו בני יום אחד‪ ,‬לא רק מפני‬ ‫שבפועל‪ ,‬ללא הסדנאות‪ ,‬את תכנית הכנס אפשר היה לרכז ביום אחד‪ ,‬אלא גם משיקולי עלויות וההשלכה על מימון‬ ‫ההשתתפות ע"י החברים (מה עוד שלפי משוב שהתקבל אמנם רק מ‪ 24-‬חברים עלה שיש העדפה לכך‪ 17 ,‬כנגד ‪.)7‬‬ ‫בכל כנס שנתי התקיימה אסיפה כללית של חברי האיגוד ‪ ,‬בין אם לצורך הצבעות‪ ,‬למסירת מידע ע"י מועצת האיגוד‪,‬‬ ‫או לקבלת משוב מחברי האיגוד בענייני האיגוד‪ .‬מעבר להיבטים המקצועיים‪ ,‬הכנסים היו מיועדים גם לטיפוח הקשרים‬ ‫החברתיים בין חברי האיגוד במהלך הפסקות הקפה וארוחות הצהרים (והערב בכנסים בני היומיים)‪.‬‬ ‫לקראת כל כנס‪ ,‬מונתה ע"י המועצה ועדת תוכנית והיא פעלה לגיבוש תוכנית הכנס לפי הצעות שהתקבלו מחברי‬ ‫האיגוד‪ ,‬כולל מרצים אורחים מחו"ל‪ .‬היא מינתה מארגנים לכל אחד מהמושבים‪ ,‬שעליהם הוטל לגייס יו"ר לכל מושב‬ ‫ולבחור את העבודות שיוצגו בו‪ .‬ועדת התוכנית היתה בפועל גם הועדה המארגנת של הכנס‪ ,‬כאשר לשם כך יו"ר‬ ‫הועדה נבחר בדרך כלל מבין אלה המועסקים במקום בו התקיים הכנס (וכמובן שהדבר לא היה כך כאשר הכנס‬ ‫התקיים במקומות חוץ‪-‬מוסדיים)‪.‬‬ ‫תוכנית הכנס נשלחה לחברים‪ ,‬בין אם כחלק מהידיעון או בנפרד‪ ,‬ולאחר מכן היא הוצגה באתר האיגוד‪ .‬לקראת מספר‬ ‫כנסים בשנים האחרונות הופצו תקצירי ההרצאות מראש באמצעות אתר האיגוד‪ ,‬בכנסים אחרים הם נמסרו‬ ‫למשתתפים רק במהלך הכנס‪ ,‬ואילו בשאר לא הוכנו תקצירים בכלל או רק לחלק מההרצאות‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬חלק‬ ‫מתוכניות הכנס (וגם התקצירים) הם בשפה האנגלית‪ ,‬כאשר רוב ההרצאות בעברית‪ ,‬בעוד שלפני כן הן היו בעברית‪,‬‬ ‫אלא אם כן ההרצאה ניתנה באנגלית ע"י מרצה אורח מחו"ל‪.‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫כנס הייסוד של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‬ ‫‪ 23‬ביוני‬ ‫אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‬ ‫‪1975‬‬ ‫כנסים שנתיים של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪1976‬‬ ‫האקדמיה הלאומית למדעים‪ ,‬ירושלים‬ ‫הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪ 19‬ביוני‬ ‫‪1977‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 18‬ביוני‬ ‫‪1978‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 3‬ביוני‬ ‫‪1979‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‬ ‫‪ 22‬ביוני‬ ‫‪1980‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 29-28‬במאי‬ ‫‪1981‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 14-18‬ביוני‬ ‫‪1982‬‬ ‫כנס בינלאומי ‪ -‬במקום הכנס השנתי של האיגוד‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 10‬במאי‬ ‫‪1983‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 14‬במרץ‬ ‫‪1984‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪ 21‬במאי‬ ‫‪1985‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 20‬במאי‬ ‫‪1986‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 14‬במאי‬ ‫‪1987‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‬ ‫‪ 16‬ביוני‬ ‫‪1988‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 7‬ביוני‬ ‫‪1989‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 24‬במאי‬ ‫‪1990‬‬ ‫מכון וולקני‪ ,‬בית דגן‬ ‫‪ 16‬במאי‬ ‫‪1991‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪ 19‬במאי‬ ‫‪1992‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 13‬ביוני‬ ‫‪1993‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 2‬ביוני‬ ‫‪1994‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‬ ‫‪ 7‬ביוני‬ ‫‪1995‬‬ ‫מכון ון‪-‬ליר‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 28‬במאי‬ ‫‪1996‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 28‬במאי‬ ‫‪1997‬‬ ‫הדסה עין‪-‬כרם‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 3‬ביוני‬ ‫‪1998‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 12‬במאי‬ ‫‪1999‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 25‬במאי‬ ‫‪2000‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪ 5‬ביוני‬ ‫‪2001‬‬ ‫נווה אילן‬ ‫‪ 23‬במאי‬ ‫‪2002‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪ 21‬במאי‬ ‫‪2003‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 12‬במאי‬ ‫‪2004‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 17‬במאי‬ ‫‪2005‬‬ ‫בית דניאל‪ ,‬זיכרון יעקב‬ ‫‪ 8 - 9‬במאי‬ ‫‪2006‬‬ ‫שפיים‬ ‫‪ 16-15‬במאי‬ ‫‪2007‬‬ ‫מלון השרון‪ ,‬הרצליה‬ ‫‪ 4 - 5‬במאי‬ ‫‪2008‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪ 17‬ביוני‬ ‫‪2009‬‬ ‫מרכז הכנסים‪ ,‬רמת אפעל‬ ‫‪ 24‬במאי‬ ‫‪2010‬‬ ‫בית ציוני אמריקה‪ ,‬תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 25‬במאי‬ ‫‪2011‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‬ ‫‪ 22‬במאי‬ ‫‪2012‬‬ ‫המכללה האקדמית וינגייט‬ ‫‪ 23‬במאי‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫מתכונת הכנסים לאורך השנים היתה בדרך כלל דומה אך לא זהה‪ ,‬כאשר בחלק מהכנסים התוכנית היתה עשירה‬ ‫מאוד ובחלקם פחות‪ .‬לאחר ברכות ודברי פתיחה היתה בדרך כלל הרצאת מליאה‪ ,‬ולעתים קרובות היו עוד אחת או‬ ‫יותר במהלך הכנס או בסופו ‪ -‬בחלקן הגדול של אורחים מחו"ל (ולרוב משורות האקדמיה)‪ .‬שאר העבודות הוצגו‬ ‫במושבים מקבילים ‪ 2 -‬עד ‪ 3‬באותו מועד‪ ,‬ובכל אחד מהם היו בדרך כלל בין ‪ 3‬ל‪ 4-‬עבודות הקשורות לנושא‬ ‫משותף (פחות או יותר)‪ .‬לאחרונה היתה אבחנה בין מושבים מוזמנים (‪ )invited‬לנתרמים (‪.)contributed‬‬ ‫רוב ההרצאות במושבים המקבילים ניתנו ע"י ישראלים‪ ,‬אך מדי פעם השתלבו בהם גם אורחים מחו"ל ששהו בביקור‬ ‫בארץ‪ .‬היו מושבים שבהם לקחו חלק גם מרצים שאינם חברי האיגוד‪ ,‬במיוחד כאשר נושאיהם היו בתחומים בהם‬ ‫נעשה שימוש בסטטיסטיקה ‪ -‬במחקרים רפואיים‪ ,‬בתחבורה‪ ,‬בתעשייה בבנקאות ובאחרים‪ .‬היו כנסים שבהם התנהל‬ ‫דיון בפנל במליאה בסיומו של הכנס‪ ,‬או שהוצגו במליאה נושאים מיוחדים‪.‬‬ ‫מבחינת התכנים‪ ,‬בכל כנס הועלו נושאים בתחומים מגוונים‪ .‬על פי ‪ 27‬הכנסים מאז ‪( 1983‬המהווים "מדגם" לא‬ ‫מייצג בעליל במרחב הזמן מתוך כל ‪ 38‬הכנסים השנתיים של האיגוד מאז ‪ 1975‬עד ‪ ,)2013‬נעשה סיווג גס (ולא‬ ‫תמיד חד‪-‬משמעי) למספר מצומצם של קטיגוריות של הנושאים ב‪ 63-‬הרצאות מליאה ובפנלים וב‪ 162-‬מושבים‬ ‫מקבילים עבורם מצוי פירוט הנושאים (כל אחד כיחידה אחת על מכלול העבודות שהוצגו בו‪ ,‬תוך פיצול משוקלל של‬ ‫מקצתם)‪ ,‬כאשר‪ ,‬הקטגוריות הן‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫תחומי סטטיסטיקה אקדמיים‪ ,‬תיאוריה ויישום‬ ‫סטטיסטיקה בתעשייה‪ ,‬עסקים‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬חינוך‪ ,‬פיננסים‪ ,‬ואחרים‬ ‫ביו‪-‬מטריקה‪ ,‬ביו‪-‬אינפורמטיקה‪ ,‬אפידמיולוגיה‪ ,‬מחקרים רפואיים‬ ‫סוגיות בתחומי הסטטיסטיקה הרשמית ‪ /‬הציבורית‬ ‫מיחשוב ותוכנות ‪ /‬גרפיקה ‪ /‬הוראת סטטיסטיקה‬ ‫סקרי בחירות ודעת קהל ‪ /‬אתיקה‬ ‫הממצאים מוצגים בתרשימים הבאים לגבי הכנסים מאז ‪ ,1983‬ובנפרד לשנים ‪ 1999-1983‬ו‪ ,2012-2000-‬מהם‬ ‫עולה תמונה ממנה אפשר לקבל התרשמות כללית‪ ,‬למרות הסתייגויות המתבקשות‪.‬‬ ‫נראה כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאורך כל השנים השכיחות הגבוהה ביותר היתה של הרצאות בתחומים תיאורטיים וכלליים אחרים של‬ ‫הסטטיסטיקה בהם עוסקים בעיקר באקדמיה (והיא גבוהה במקצת במליאה מאשר במושבים המקבילים)‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫בעוד שבתקופה המוקדמת הן היוו חלק גדול יותר‪ ,‬שכיחותן היחסית הצטמצמה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התמונה הפוכה באשר להרצאות הנוגעות הן ליישומי סטטיסטיקה בתעשייה‪ ,‬בעסקים‪ ,‬בפיננסים‪,‬‬ ‫בחקלאות‪ ,‬בתחבורה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬ואחרים‪ ,‬והן לאלה העוסקים בנושאי ביו‪-‬מטריקה‪ ,‬ביו‪-‬אינפורמטיקה‪,‬‬ ‫אפידמיולוגיה‪ ,‬ומחקרים רפואיים אחרים ‪ -‬אלה קיבלו מקום נרחב יותר בשנים האחרונות (גם בהרצאות‬ ‫המליאה ובמיוחד במושבים המקבילים)‪ .‬גם לגבי סוגיות בתחומי הסטטיסטיקה הרשמית יש שוני בכיוון זה‪ ,‬אם‬ ‫כי פחות ניכר‪.‬‬ ‫הנושאים בכנסים ‪1983-2013‬‬ ‫ס"ה‬ ‫הרצאות מליאה ‪ +‬פנלים‬ ‫מושבים מקבילים‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪11%10% 12%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫הנושאים בכנסים ‪1983-1999‬‬ ‫ס"ה‬ ‫הרצאות מליאה ‪ +‬פנלים‬ ‫מושבים מקבילים‬ ‫‪48%50% 47%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הנושאים בכנסים ‪2000-2013‬‬ ‫ס"ה‬ ‫הרצאות מליאה ‪ +‬פנלים‬ ‫מושבים מקבילים‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪12%11% 12%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫הממצאים יעודכנו אם יתווספו ל"מאגר" הקיים חלק מהתוכניות החסרות ל‪ 7-‬הכנסים לפני ‪ 1983‬ול‪ 4-‬לאחר מכן‪.‬‬ ‫באופן חריג‪ ,‬בכנס ‪( 1984‬שלא נכלל בספירה דלעיל כי לא נמצאה התוכנית) הושם דגש על תחום ספציפי שהתמקד‬ ‫ב"יסודות ההסקה הסטטיסטית" ‪ ,‬תוך דיון בגישות השונות ובהשלכותיהן על יישומי הסטטיסטיקה במחקרים‬ ‫אמפיריים‪ .‬הכנס התבסס על הרצאות מוזמנות ועל קבוצות דיון בהשתתפות מרצים ומתדיינים רבים מחו"ל‪ .‬בהמשך‬ ‫לכנס זה‪ ,‬אורגן כנס בינלאומי על "יסודות ההסקה הסטטיסטית‪ :‬יישומים ברפואה במדעי החברה ובתעשייה"‬ ‫בדצמבר ‪ 1985‬בתל‪-‬אביב (ראה בהמשך)‪.‬‬ ‫מדי פעם היו כנסים או מושבים מיוחדים שהוקדשו לזכרם של חברי האיגוד שהלכו לעולמם ובהם הועלו נושאים‬ ‫מתחום פעילותם‪ .‬בכנס ‪ 1990‬הציג יוחנן וקס במליאה מחקר על "היבטים סטטיסטיים במחקר אפידמיולוגי להערכת‬ ‫גורמי סיכון לזיהומים לאחר ניתוח" לזכרו של יוסף פוטר ז"ל; בכנס ‪ 1993‬נשאו דברים לזכרה של שילה בן‪-‬טוביה‬ ‫ז"ל ע"י דני פפרמן‪ ,‬לואיזה בורק וע"י בעלה אדם בן טוביה; כנס ‪ 1996‬בחסות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוקדש‬ ‫לזכרו של רוברטו בקי ז"ל הסטטיסטיקן הממשלתי הראשון ומייסד החוג לסטטיסטיקה‪ ,‬וכלל הרצאות של אסתר‬ ‫סמואל‪-‬כהן על עבודתה המשותפת אתו בנושא "מדידת מרחקים בין התפלגויות ושימושיה" ושל יוסי יהב על‬ ‫"סטטיסטיקה ממשלתית ‪ -‬סטטיסטיקה ?"‪ ,‬ובנוסף התקיים מושב תחת הכותרת "מפקד ‪ - 1995‬המפקד נגמר‪,‬‬ ‫העבודה מתחילה"; כנס ‪ 1998‬הוקדש לזכרו של אריק פרץ ז"ל והתקיים בהדסה עין‪-‬כרם ואורגן ביחד עם ביה"ס‬ ‫לבריאות הציבור‪ ,‬המקום בו הוא בילה את מרבית שנותיו‪ ,‬כאשר בכנס הושם דגש על נושאים בבריאות הציבור וביו‪-‬‬ ‫סטטיסטיקה‪ ,‬ובפתיחה נישאו דברים לזכרו וכן הוצגו עבודות לציון תרומתו ‪ -‬במליאה ע"י צבי גילולה‪ ,‬ובמושבים‬ ‫מקבילים ע"י אלי ריכטר ואלי בן מיכאל‪ ,‬וכן עבודה שהוא לקח בה חלק עם אורלי מנור וצבי אייזנבך; בכנס ‪2004‬‬ ‫הרצתה אסתר סמואל‪-‬כהן על עבודתה המשותפת עם דוד אסף ז"ל והתקיים מושב מיוחד לזכרו על הסתברות‬ ‫יישומית; כנס ‪ 2005‬הוקדש לזכרו של בנימין אפשטיין ז"ל כאשר ישי וייסמן נשא דברים לדמותו במליאה והתקיים‬ ‫מושב מיוחד על תרומתו בנושא אמינות‪ ,‬שבו בין השאר‪ ,‬הרצה מנחם ברג על "אמינות ‪ -‬תרומתו הנדירה בהצלחתה‬ ‫לגישור בין תיאוריה למציאות"; בכנס ‪ 2007‬היה מעמד התייחדות עם גדעון שוורץ ז"ל‪ ,‬ובכנס ‪ 2008‬הוקדש לזכרו‬ ‫מושב מיוחד על "בניית מודלים"‪ .‬בכנס ‪ 2013‬מתוכנן מושב מיוחד לזכרו של גד נתן ז"ל‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫בחלק מהכנסים‪ ,‬בדרך כלל בסופו של הכנס‪ ,‬הועלו לדיון במליאה נושאים בעלי עניין כללי‪ ,‬בחלקם מעוררי מחלוקת‪,‬‬ ‫לרוב במסגרת פנל (שולחן עגול) של מתדיינים ובהשתתפות קהל הנוכחים תוך תגובות (לעתים די נסערות)‪,‬‬ ‫ביניהם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1976‬מה אינו מה בסטטיסטיקה" ‪ -‬העלה את הנושא לואי גוטמן‪ ,‬התעמת אתו ראובן גבריאל‬ ‫(שניהם מהאוניברסיטה העברית)‪ ,‬ובעקבותיהם התעורר ויכוח ער בקהל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1980‬האתיקה המקצועית של הסטטיסטיקה" ‪ -‬הוצג לדיון ע"י הלמוט מיוזם (מהאוניברסיטה‬ ‫העברית)‪ ,‬תוך השתתפות נציגי הועדה לאתיקה (ראה לעיל) וקהל הנוכחים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1985‬פעולות ועדת האתיקה של האיגוד" ‪ -‬דיווחו הלמוט מיוזם (יו"ר הועדה)‪ ,‬גד נתן וזיוה רבני‬ ‫(חברי הועדה)‪ ,‬והתקיים דיון לקראת גיבוש התקנון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1990‬הכשרת סטטיסטיקאים בישראל ‪ -‬ברכה או בטלה ?" ‪ -‬הנחה צבי גילולה (האוניברסיטה‬ ‫העברית)‪ ,‬בהשתתפות יוסי יהב (האוניברסיטה העברית)‪ ,‬משה סיקרון (הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה)‪ ,‬בן‪-‬ציון ויינר (טבע)‪ ,‬אביגדור זוננשיין (רפא"ל) ורון קנת (תדיריאן)‪ ,‬והדיון היה‬ ‫מלווה בתגובות (סוערות למדי‪ )...‬של הנוכחים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1994‬הסטטיסטיקה בתעשיית הרוקחות ‪ -‬מציאות מול צרכים" ‪ -‬בהשתתפות נציגי חברות‬ ‫התרופות מורי ארקין (מקונצרן אגיס) ושאול קדוש (מקונצרן טבע)‪ ,‬וכן יוסי הוכברג‬ ‫(מאוניברסיטת ת"א)‪ ,‬תוך דיון פתוח בהשתתפות הקהל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1999‬המדבר סקר תרחק ?" ‪ -‬בהשתתפות נציגים ממכוני מחקר ועורכי סקרים‪ :‬אבי דגני‬ ‫(גיאוקרטוגרפיה)‪ ,‬רפי סמית (מחקרים)‪ ,‬יונתן שימור (עורך "תקשורת")‪ ,‬דן כספי‬ ‫(האוניברסיטה הפתוחה) ויוחנן פרס (אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪ ,‬מלווה בתגובות רבות מקהל‬ ‫הנוכחים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2003‬סקרי טלפונים במערכת הבחירות ‪ -‬אמידה והטיה" ‪ -‬הציג קמיל פוקס (אוניברסיטת תל‪-‬‬ ‫אביב)‪ ,‬תוך דיון פתוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬הועלה הנושא "אתגרים מתודולוגיים בביצוע סקרי אינטרנט"‬ ‫ע"י אורן קפלן ויוסי רענן (מביה"ס למנהל עסקים בראשל"צ) ורון קנת (מ‪.)KPA-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2006‬סקרי דעת קהל ‪ -‬מי כאן הטיפש ?" ‪ -‬ישראל אומן (חתן פרס נובל) יצא במתקפה חריפה נגד‬ ‫סקרי דעת קהל ונגד מכוני הסקרים בפרט‪ ,‬והתקיים דיון בהשתתפות אפי יער (אוניברסיטת תל‪-‬‬ ‫אביב) ומנו גבע (מכון "מדגם") וקהל המשתתפים‪ .‬הדבר עורר תגובות רבות לאחר מכן‪ ,‬ביניהן‪,‬‬ ‫של רון קנת בבלוג "נסיכת המדעים" תחת הכותרת "סקרים‪ :‬הזדמנויות ואתגרים" לאיזון דבריו‬ ‫של ישראל אומן‪ ,‬שאמנם הבהיר בדיעבד שכיוון לסקרי דעת קהל מסויימים אך נוצר רושם כאילו‬ ‫הם מתייחסים לכל הסקרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2006‬ניסויים קליניים" ‪ -‬בהנחיית דוד שטיינברג ובהשתתפות נויה גלאי (אוניברסיטת חיפה)‪ ,‬רפי‬ ‫הופשטיין (הדסית‪ ,‬מסחור טכנולוגיות של בי"ח הדסה)‪ ,‬קובי עצמון (בי"ח איכילוב)‪ ,‬פאול פייגין‬ ‫(הטכניון) דוד צוקר (האוניברסיטה העברית)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2007‬חיסון לשפעת ותמותה לאחר מכן" ‪ -‬הרצה מנפרד גרין (מנהל המרכז הישראלי לבקרת‬ ‫מחלות‪ ,‬משרד הבריאות) ולאחריה התנהל דיון בהנחיית בן רייזר (אוניברסיטת חיפה)‬ ‫בהשתתפות לורנס פרידמן (מכון גרטנר) ומשה פולק (האוניברסיטה העברית)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2009‬הסטטיסטיקה באוניברסיטאות בארץ ‪ -‬לאן ?" ‪ -‬דיון בהנחיית יואב בנימיני (אוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב)‪ ,‬בהשתתפות אבנר הלוי (אוניברסיטת חיפה)‪ ,‬דני פפרמן (האוניברסיטה העברית)‪,‬‬ ‫סהרון רוסט (אוניברסיטת ת"א) ואפרים גולדין )‪ ,)G-STAT‬וכן של קהל המשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2010‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה = החברה הממשלתית לסקרים?" ‪ -‬התדיינו יואב בנימיני‬ ‫(אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪ ,‬שלמה יצחקי (הסטטיסטיקן הממשלתי)‪ ,‬צבי ציגלר (הטכניון) וגדעון‬ ‫עשת (ידיעות אחרונות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2011‬סטטיסטיקה בשטח" ‪ -‬דיון בהנחיית יוסי לוי (טבע)‪ ,‬בו הוצג להמחשת הבעייתיות סרטון קצר‬ ‫המתאר דו‪-‬שיח בין חוקר לביו‪-‬סטטיסטיקאי המדברים בשתי שפות שונות לחלוטין (מי השתתף‬ ‫בדיון ? )‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2013‬גם עצים וגם יער ‪ -‬אתגרים בפרסום של נתונים של מערכות ציבוריות" ‪ -‬בהנחיית חגית‬ ‫גליקמן (משרד החינוך) ובהשתתפות מיכל בלר (משרד החינוך) ועמיר שמואלי (האוניברסיטה‬ ‫העברית) ‪ -‬בתכנון‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫בין הנושאים המיוחדים שהועלו בכנסים היו‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1976‬המתודה הגראפית בעידן המחשבים" ‪ -‬הוצגה השיטה והוכנה תערוכה ע"י רוברטו בקי‪,‬‬ ‫שהסתייע במיכאל שמיר ובאבי דגני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1987‬בעיות במדידת שיעורי הירידה" ‪ -‬העלו לדיון משה סיקרון‪ ,‬צבי אייזנבך וארי פלטיאל‬ ‫(מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1987‬שימוש בטכנולוגית המחשב לעיבוד והצגת נתונים סטטיסטיים" ‪ -‬הציג והמחיש דוד‬ ‫ג'ונסטון (מחברת "דיגיטל")‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1991‬הצגה גראפית רציונלית וניתוח גיאו‪-‬סטטיסטי של תפרושת על טריטוריות" הציג רוברטו‬ ‫בקי והדגים מפתחה של התוכנה שי עבר‪-‬הדני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 1997‬מהירות ותאונות דרכים" ‪ -‬הציגו והתדיינו אלי רכטר (מביה"ס לבריאות הציבור בהדסה)‪,‬‬ ‫אילה כהן ושותפיה‪ ,‬ודוד מהלל (מהטכניון)‪ ,‬והתקיים דיון פתוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2000‬כריית נתונים" ‪ -‬בהשתתפות מרצים מחוץ לאיגוד‪ :‬יעקב זהבי (הפקולטה לניהול‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב)‪ ,‬דניאל בר‪-‬טל (יועץ עסקי) ואלפרד אינסלברג (מהמרכז למיחשוב‪-‬על מסן‪-‬דיאגו‪,‬‬ ‫ארה"ב)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2001‬שימושי מחשב בהוראת הסטטיסטיקה" ‪ -‬הציגו אילה כהן (הטכניון)‪ ,‬בני יקיר (האוניברסיטה‬ ‫העברית) ויואב בנימיני (אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2005‬חינוך והוראת הסטטיסטיקה" ‪ -‬הציגו את עבודותיהם דני בן צבי (אוניברסיטת חיפה)‪ ,‬מיכל‬ ‫טבק ושותפיה (ביה"ס לסביבה ולימודים חברתיים באוניברסיטת תל‪-‬אביב) וציפי ליבמן (מכללת‬ ‫סמינר הקיבוצים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪" - 2012‬חושבים אחרת ‪ -‬מבוא ידידותי לסטטיסטיקה" ‪ -‬הוצג ספרו של משה פולק (מהאוניברסיטה‬ ‫העברית) המלמד את מי שאינו סטטיסטיקאי את העושר והפוטנציאל הגדולים בעולם בתחום‬ ‫שחשיבותו רק הולכת וגוברת עם התפוצצות המידע אותה אנו חווים בתקופה המודרנית‪.‬‬ ‫ימי עיון ומפגשים ייעודיים‬ ‫בנוסף לכנסים השנתיים‪ ,‬התקיימו מדי פעם ימי עיון ומפגשים‪ ,‬בין אם ביוזמת האיגוד או של חברים מתוך האיגוד‬ ‫ולפעמים של מוסדות וארגונים אחרים‪ ,‬כאשר האיגוד סייע לפרסמם ולהפצת קיומם בין החברים‪ .‬הם נערכו לרוב‬ ‫בשעות אחר‪-‬הצהרים או הערב‪ ,‬בחלקם לקחו חלק גם מרצים אורחים מחו"ל ששהו באותו זמן בארץ‪ ,‬ורק למקצתם‬ ‫ההשתתפות היתה בתשלום‪ .‬אלה התמקדו בתחומים מסויימים הנוגעים לכלל חברי האיגוד או רק לחלק מהם‪ ,‬אך‬ ‫לעתים גם למתעניינים שאינם חברי האיגוד‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא‪" :‬מסגרות ושיטות דגימה לסקרי אוכלוסייה" ב‪ 19-‬באפריל ‪ 1979‬באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫ביוזמת האיגוד ובשיתוף המועצה הציבורית לסטטיסטיקה‪ ,‬שתוכנן ואורגן ע"י גד נתן (מהאוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫מלכה קנטורוביץ (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) והנדריק קונין (מאוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪ .‬בנוסף לחמש‬ ‫הרצאות‪ ,‬התנהל דיון בפנל ובהשתתפות הקהל על "דרישות החוקר מהמסגרת ומשיטת הדגימה"‪ .‬בכנס נכחו‬ ‫למעלה מ‪ 150-‬משתתפים‪ ,‬בהם חוקרים במוסדות ציבוריים ופרטיים העוסקים בתחומים שונים‪ ,‬בכלל זה בסקרי‬ ‫דעת קהל שאינם חברי האיגוד (דמי השתתפות היו ‪ 35‬ל"י ו‪ 20-‬ל"י לסטודנטים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא‪" :‬ערכי קיצון" בטכניון ב‪ 23-‬במרץ ‪ 1982‬שאורגן ע"י ישי וייסמן (מהטכניון)‪ ,‬בהשתתפות כ‪60-‬‬ ‫חברים מכל המוסדות להשכלה גבוהה וכן מצה"ל ומרפא"ל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא‪" :‬יישומי הסטטיסטיקה בתעשייה" בטכניון ב‪ 12-‬ביוני ‪ 1983‬ביוזמת בנימין אפשטיין‬ ‫(מהטכניון)‪ ,‬ש נועד בעיקר לחיזוק הקשר בין האקדמיה לבין התעשייה בישראל‪ ,‬בהשתתפות חברי האיגוד וגם‬ ‫נציגים מהתעשייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפגש בנושא‪" :‬סטטיסטיקה‪ ,‬מדע וחקלאות" במכון וולקני ב‪ 25-‬בפברואר ‪ 1990‬באזכרה ליוסף פוטר ז"ל‪,‬‬ ‫כאשר בראשית המפגש הועלו קווים לדמותו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון לזכרו של יוחנן וקס ז"ל ב‪ 23-‬בינואר ‪ 1992‬באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬בנוכחות כ‪ 120-‬חברים‬ ‫ובני משפחה‪ .‬יום העיון הוקדש למגוון הרחב של תחומי התעניינותו‪ ,‬ובנוסף נישאו דברים לזכרו ונערך טכס‬ ‫להסרת הלוט מעל השלט המעלה את פועלו כמנהלה הראשון של המעבדה לסטטיסטיקה יישומית‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמינר בנושא‪"A Functional Data Analytic Approach to Empirical eCommerce Research " :‬‬ ‫ב‪ 16-‬בינואר ‪ 2006‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב שאורגן ע"י מועצת האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמינר בנושא‪" :‬סטטיסטיקה לאן ?" ב‪ 12-‬במרץ ‪ 2007‬במרכז גרטנר‪ ,‬תל השומר‪ ,‬בהנחיית רון קנת )‪)KPA‬‬ ‫ובהשתתפות יוסי לוי בתחום התעשייה (טבע)‪ ,‬רות ארד בתחום הפיננסי (בנק לאומי)‪ ,‬רנית אהרונוב בתחום‬ ‫ביו‪-‬אינפורמטיקה (רוזטה ג'נומיקס)‪ ,‬צבי גילולה (האוניברסיטה העברית)‪ ,‬יואב בנימיני (אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪,‬‬ ‫חיים שור (אוניברסיטת בן‪-‬גוריון)‪ ,‬אילה כהן (הטכניון) ומשה סיקרון (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא‪" :‬אוריינות סטטיסטית במאה ה‪ "21-‬ב‪ 23-‬במרץ ‪ 2009‬באוניברסיטת חיפה לרגל פרסום ספרם‬ ‫של דני בן‪-‬צבי וג'ואן גרפילד ‪ .Development Student`s Statistical Reasoning‬לפני יום העיון התקיימה‬ ‫סדנה קצרה על "פיתוח חשיבה סטטיסטית בגיל הצעיר בסביבה עתירת טכנולוגיה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא "ערכי קיצון" ב‪ 7-‬בדצמבר ‪ 2009‬בטכניון לרגל פרישתו של ישי וייסמן לגמלאות (ביוזמת שטח‬ ‫הסתברות וסטטיסטיקה בטכניון)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא‪" :‬המעבר של סקר כוח אדם מרבעוני לחודשי" ב‪ 6-‬בדצמבר ‪ 2011‬בלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה בירושלים‪ ,‬מטעמה ובשיתוף האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפגש מיוחד בנושא‪" :‬ניסויים ומחקרים קליניים" ב‪ 15-‬בדצמבר ‪ 2011‬בבית התפוצות‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫מרווין צלר (מאוניברסיטת האוורד‪ ,‬ארה"ב)‪ .‬הוא אורגן ע"י המחלקה לסטטיסטיקה וחקר ביצועים‪ ,‬ביה"ס‬ ‫לבריאות הציבור ומכון סקלר ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ת"א‪ ,‬ובשיתוף האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון למשתמשים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב‪ 5-‬בינואר ‪ 2012‬בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫בירושלים‪ ,‬מטעמה ובשיתוף האיגוד‪ ,‬לציון יום הסטטיסטיקה הבינלאומי שחל ב‪ 20-‬באוקטובר ‪.2011‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום עיון בנושא‪" :‬התפתחות בסטטיסטיקה לניהול איכות" ב‪ 21-‬במרץ ‪ 2012‬שאורגן ע"י האיגוד הישראלי‬ ‫לאיכות בקרית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה במשך יום שלם‪ ,‬כולל סדנאות‪ ,‬והיה מיועד בעיקר למהנדסי‬ ‫תעשייה וניהול‪ ,‬אך גם בהשתתפות חברי האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפגש בנושא‪" :‬להסביר או לחזות" ב‪ 9-‬ביולי ‪ 2012‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב בשיתוף האיגוד‪ ,‬בו התנהל דיון‬ ‫בפנל במשולב עם מצגות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנס בנושא‪"Quality by Design in Stem Cell Transplantation: Rational Translation from :‬‬ ‫"‪ Bench to Bed‬ב‪ 1-‬במאי ‪ 2013‬בביה"ס לרפואה בהדסה עין‪-‬כרם בירושלים‪ ,‬שאורגן ע"י ביה"ס לרוקחות‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬בשיתוף האיגוד‪.‬‬ ‫קבוצת עבודה ביישומי הסטטיסטיקה‬ ‫בכנס השנתי של האיגוד ב‪ 1985-‬קידם בנימין אפשטיין הקמת קבוצת עבודה שתתמקד ביישומי הסטטיסטיקה‬ ‫במסגרת האיגוד‪ ,‬שבראשה עמדו דוד שטיינברג ורון קנת ‪ .‬במסגרת פעילותה של הקבוצה אורגנו מספר פגישות‪,‬‬ ‫בהשתתפות של בין כ‪ 30-‬לכ‪ 40-‬איש בכל אחת מהן‪ ,‬ביניהן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 28-‬בנובמבר ‪ 1985‬היתה בטכניון הפגישה הראשונה במטרה להעריך את היקף המתעניינים‪ ,‬לברר את‬ ‫הנושאים בהן יש ל הם עניין‪ ,‬ולקבוע תוכנית פעולה‪ .‬בפגישה היו שלוש הרצאות של דוד שטיינברג על "תכנון‬ ‫ניסויים לשיפור איכות לפי שיטת ‪ ,"Taguchi‬של פאול פייגין על "הוראת הסטטיסטיקה בטכניון על אמינות‬ ‫ואבטחת איכות" ושל אילה כהן על "המעבדה בסטטיסטיקה בפקולטה להנדסה וניהול שבטכניון"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 23-‬בינואר ‪ 1986‬בפגישה בתדיראן‪-‬תקשורת (המארח ‪ -‬רון קנת)‪ ,‬לאחר סיור בחטיבת התקשורת והצגת‬ ‫קווי הייצור וטכניקות לבקרת תהליכים‪ ,‬הרצה בנימין רייזר על "בעיות בהסקה על פונקצית אמינות"‪,‬‬ ‫ובהמשך‪ ,‬התנהל דיון על בעיות פתוחות בתחום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 19-‬ביוני ‪ 1986‬בפגישה ביחידה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטה העברית (המארח ‪ -‬יוחנן וקס) הוצגו תוכנות‬ ‫סטטיסטיות בשימוש היחידה שנרכשו או פותחו לאחרונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪( 1987-‬תאריך?) בפגישה בתחנת הכוח "מאור דוד" של חברת החשמל בחדרה (המארחת ‪ -‬ורה שחם)‬ ‫הוצגה פעילות המחלקה לסטטיסטיקה של חברת החשמל (ע"י מנהלה ‪ -‬שמואל ריטן)‪ ,‬הוצגה הקמת התחנה‬ ‫בחדרה (ע"י מרכז המידע)‪ ,‬הוכנו (ע"י ורה שחם) נתונים על צריכת החשמל ב‪ 20-‬השנים האחרונות שנשלחו‬ ‫למשתתפים מראש כהכנה לדיון בנושא חיזוי צריכת החשמל בישראל בשנת ‪ ,2000‬ולאחר הדיון נערך סיור‬ ‫בתחנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאריך ? פגישה באוניברסיטת תל אביב (המארח ‪ -‬דוד שטיינברג) (מה היה הנושא ?)‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאריך ? בפגישה בעיריית חיפה (המארחת ‪ -‬דניאלה מיכאלוביץ) הוצגה פעילות המחלקה לסטטיסטיקה של‬ ‫העירייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאריך ? בתעשייה האווירית (המארח ‪( )? -‬מה היה הנושא ?)‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 8-‬בינואר ‪ 1990‬בפגישה בשירות המטאורולוגי בבית דגן (ארגנה ‪ -‬רות מרכוס) הודגם שילוח רדיו‪-‬סונדה‬ ‫לשמיים בעזרת בלון‪ ,‬נערך סיור בשדה התצפיות על הציוד שבו המשוכלל והפחות משוכלל (בקבוק קוקה‪-‬‬ ‫קולה לאיסוף מי גשם‪ )...‬וניתנה סקירה ע"י צבי אלפרסון (סגן מנהל השירות) על "מערכות ממוחשבות בחיזוי‬ ‫מזג האויר"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 28-‬בפברואר ‪ 1990‬בפגישה במכון התקנים הישראלי ברמת אביב (המארחת ‪ -‬זיוה פתיר)‪ ,‬לאחר מבוא‬ ‫ותצוגה אור‪-‬קולית תחת הכותרת "סיפור איכות"‪ ,‬נערך סיור במעבדות המכון‪ ,‬ניתנה הרצאה ע"י זיוה פתיר‬ ‫(ראש האגף לאבטחת איכות)‪ ,‬והתקיים דיון בנושאים‪" :‬פעילות הארגון הבינלאומי לתקנים בתחום של שיטות‬ ‫סטטיסטיות"‪" ,‬בעיות סטטיסטיות באימות מדידות מעבדתיות" ו"פעילויות אבטחת איכות של מכון התקנים‬ ‫הישראלי"‪.‬‬ ‫האם הפגישה ב‪ 1990-‬היתה האחרונה של הקבוצה ? אם היה המשך ‪ -‬מתי באיזה נושאים היו פגישות מאז ‪? 1990‬‬ ‫ביוני ‪ 2008‬הוקמה הקבוצה הישראלית ליישומי סטטיסטיקה בתעשייה ובעסקים ה‪ isENBIS-‬כסניף מקומי של‬ ‫האיגוד האירופאי ה‪ .)European Network for Business and Industrial Statistics ( ENBIS-‬חברי האיגוד‬ ‫וחברים בתחום הנדסת תעשייה וניהול היו בצוות המייסדים ‪ -‬שוקי דרור (מכללת אורט להנדסה)‪ ,‬רון קנת (‪,)KPA‬‬ ‫דוד שטיינברג ועירד בן‪-‬גל (אוניברסיטת תל‪-‬אביב) ואלכס קורנב (חב' יוליד פאקרד)‪.‬‬ ‫פעילות ה‪ isENBIS-‬החליפה את זו שהיתה בקבוצת העבודה ביישומי הסטטיסטיקה שהתנהלה בזמנו כחלק‬ ‫מהאיגוד‪ ,‬ובמסגרת זו התקיימה סדרת מפגשים בשעות אחה"צ או הערב‪ ,‬וללא תשלום‪:‬‬ ‫( ‪)1‬‬ ‫( ‪)2‬‬ ‫( ‪)3‬‬ ‫( ‪)4‬‬ ‫( ‪)5‬‬ ‫( ‪)6‬‬ ‫( ‪)7‬‬ ‫ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ 2008‬בבית חיל האוויר בהרצליה על "נושאים נבחרים בכריית נתונים"‪.‬‬ ‫ב‪ 6-‬באפריל ‪ 2009‬בבית חיל האוויר בהרצליה על "‪.”Predictive Analitics‬‬ ‫ב‪ 25-‬באפריל ‪ 2010‬באוניברסיטה הפתוחה ברעננה על "יישומי סטטיסטיקה בשיווק"‪.‬‬ ‫ב‪ 20-‬בנובמבר ‪ 2010‬בבית חיל האוויר בהרצליה על "נושאים נבחרים בהנדסת שירות"‪.‬‬ ‫ב‪ 22-‬בינואר ‪ 2012‬במכללת אפקה להנדסה בתל‪-‬אביב על "יישומי סטטיסטיקה וכריית מידע בקמעונאות"‪.‬‬ ‫ב‪ 21-‬באוקטובר ‪ 2012‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב על "ניהול סיכונים"‪.‬‬ ‫ב‪ 26-‬בפברואר ‪ 2013‬בחברת גוגל בתל‪-‬אביב על "ניהול סיכונים ברפואה"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מאז ‪ 2008‬נערכים בכל שנה בחודש מאי כנסים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל‬ ‫תחת הכותרת "תורת האיכות – הלכה ומעשה"‪ .‬ה‪ isENBIS-‬והאיגוד מסייעים בקידום מפגשים אלה ומפרסמים את‬ ‫האירועים במטרה לשתף פעולה עם איגודים אחרים שפעילותם משיקה לפעילותם‪.‬‬ ‫סדנאות האיגוד‬ ‫מאמצע שנות ה‪( 2000-‬האם גם לפני כן ?) החל האיגוד לארגן סדנאות במסגרת הכנסים השנתיים שהשתרעו על‬ ‫פני יומיים‪ ,‬ולאחר מכן במועדים נפרדים‪ .‬לפני כן כמוזכר לעיל‪ ,‬באופן חריג בכנס השנתי ב‪ 1981-‬שהיה בן יומיים‪,‬‬ ‫היום השני הוקדש כולו להשתלמות בנושא "נתונים קטומים"‪.‬‬ ‫הסדנאות נועדו לא רק לחברי ה איגוד‪ ,‬אלא גם לאלה שאינם חברים אך עוסקים בתחומים הנוגעים לנושאי הסדנאות‪,‬‬ ‫זאת כחלק מתרומתו של האיגוד לגישור בין סטטיסטיקאים למשתמשים בכלים סטטיסטיים‪ .‬ההשתתפות‬ ‫בסדנאות היתה כרוכה בתשלום דיפרנציאלי – לחברי האיגוד‪ ,‬בהנחה לסטודנטים וגבוה יותר לאחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪ 2006‬שהתקיים בבית דניאל בזיכרון יעקוב ב‪ 8-‬וב‪ 9-‬במאי התקיימו שתי סדנאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבוקרו של היום הראשון בנושא‪" :‬ניתוח סטטיסטי של נתוני ‪ microarray‬של התבטאות גנים" בהנחיית‬ ‫יואב בנימיני ודני יקותיאלי (אוניברסיטת תל‪-‬אביב) וענת ריינר (מכון וייצמן)‪ ,‬בהשתתפות כ‪ 50-‬איש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיומו של היום השני בנושא‪" :‬מדידת סיכונים" בהנחיית ‪( )LSE( Henry Wynn‬כמה השתתפו ?)‪ ,‬והוא‬ ‫גם נתן את הרצאת הפתיחה במליאת הכנס בנושא‪" :‬סטטיסטיקה אלגברית"‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכנס ‪ 2007‬שהתקיים בשפיים ב‪ 15-‬וב‪ 16-‬במאי התקיימו שתי סדנאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבוקרו של היום הראשון בנושא‪" :‬היבטים סטטיסטיים במחקרים קליניים" בהנחיית טוני גרינפילד‬ ‫(לשעבר מאוניברסיטת בלפסט‪ ,‬אירלנד)‪ ,‬ורון קנת (מחברת ‪ ,KPA‬ישראל) והשתתפו בה כ‪ 30-‬איש‪ .‬בכנס‬ ‫ניתנה ע"י טוני גרינפילד גם הרצאת מליאה על "הצרכים של העולם לדעת ‪ -‬הצגה מיוחדת על תקשורת‬ ‫בסטטיסטיקה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיומו של היום השני בנושא‪" :‬מסד נתונים לתמיכה בניהול שירותים" בהנחיית פאול פייגין ואבישי‬ ‫מנדלבאום (מהטכניון) בהשתתפות של כ‪ 10-‬איש‪.‬‬ ‫בכנס ‪ 2008‬שהתקיים במלון השרון בהרצליה ב‪ 4-‬וב‪ 5-‬ביוני התקיימו שתי סדנאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבוקרו של היום הראשון בנושא‪" :‬היבטים סטטיסטיים בקווים המנחים להערכת יעילות תרופות"‬ ‫בהנחיית אלן סמפסון (מאוניברסיטת פיטסבורג‪ ,‬ארה"ב)‪ ,‬בהשתתפות כ‪ 40-‬איש‪.‬‬ ‫בסיומו של היום השני בנושא‪" :‬תשובות מעשיות לשאלה‪" :‬האם זה עובד" בהנחיית הנרי בראון (מבוסטון‬ ‫קולג'‪ ,‬ארה"ב) (כמה השתתפו ?)‪ .‬בכנס עצמו ניתנה על ידו בנוסף לסדנה‪ ,‬גם הרצאה במליאה על‬ ‫"סטטיסטיקה ואתגרים אחרים במדיניות חינוך ומחקר"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ - 2009‬ככל הידוע‪ ,‬לא אורגנו ע"י האיגוד סדנאות (?)‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬התקיימו שתי סדנאות בשעות הבוקר ב"יד לבנים" ברעננה על "התוכנה הסטטיסטית החופשית‬ ‫‪ - ”R‬הראשונה ב‪ 4-‬במרץ ברמה בסיסית בהנחיית יונתן רוזנבלט‪ ,‬ליעד שקל וטל גלילי‪ ,‬והשניה ב‪ 24-‬במרץ‬ ‫ברמה מתקדמת בהנחיית יזהר תורן‪ ,‬דרור יוסף ושלומי ליפשיץ‪ ,‬ובכל אחת מהן השתתפו כ‪ 60-‬איש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬אורגנו שתי סדנאות בשעות הבוקר בבית ציוני אמריקה בנושא‪" :‬ויזואליזציה של נתונים"‬ ‫בהנחיית יואב בנימיני (מאוניברסיטת תל‪-‬אביב) ‪ -‬הראשונה ב‪ 16-‬בפברואר בנושא "עקרונות ומטרות"‪ ,‬והשניה‬ ‫ב‪ 17-‬במרץ בנושא "מעקרונות למעשה"‪ ,‬ובכל אחת מהן השתתפו כ‪ 60-‬איש‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוכרזה תחרות נושאת‬ ‫פרסים על ויזואליזציה שנושאה היה "ישראל וה‪ "OECD-‬והיא היתה פתוחה לחברי האגוד בלבד‪ ,‬אך הדבר לא‬ ‫התממש כי לא היתה היענות‪ ,‬למעט עבודה אחת שהוגשה (ראה לעיל)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬התקיימה ב‪ 8-‬במאי סדנה בשעות אחה"צ באוניברסיטת ת"א בנושא‪" :‬תכנון ואופטימיזציה של‬ ‫תהליכים עם יישומים הנדסיים" עם ג'ף ווינינג (מוירג'יניה‪ ,‬ארה"ב)‪ ,‬מחבר רבי מכר בסטטיסטיקה תעשייתית‪.‬‬ ‫(כמה השתתפו ?)‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬אורגנה הסדנה השנתית של האיגוד ב‪ 10-‬באפריל במשך יום שלם בבית התפוצות בתל‪-‬אביב על‬ ‫"ביוסטטיסטיקה ‪ -‬לרופאים וחוקרים במדעי החיים" בהשתתפות יוסי טל (מחברת טכנו‪-‬סטט)‪ ,‬אילה כהן‬ ‫(מהטכניון)‪ ,‬יוסי לוי (מטבע)‪ ,‬רות הלר (מאוניברסיטת תל‪-‬אביב) ורון קנת (מ‪( .)KPA-‬כמה השתתפו ?)‬ ‫כנסים בינלאומיים בישראל בשיתוף האיגוד‬ ‫מספר כנסים בינלאומיים התקיימו בישראל בארגון או בשיתוף האיגוד‪ ,‬לעתים בחסות האיגוד גם אם רק בסיוע‬ ‫לקידומם‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנס בינלאומי על "ניתוח נתוני סקרים מדגמיים ניתוח סדרתי" התקיים בין ה‪ 14-‬ל‪ 18-‬ביוני ‪1982‬‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים במקום הכנס השנתי של האיגוד כ"תחליף גרנדיוזי" (לגרסתו של גד נתן‬ ‫שדיווח על הכנס בידיעון)‪ .‬הכנס אורגן ע"י האיגוד (בחסות האקדמיה הלאומית למדעים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫וה‪ .)IASS-‬מועצת האיגוד מינתה את הועדה המארגנת ‪ -‬יוסי יהב‪ ,‬גד נתן ויוחנן וקס (האוניברסיטה‬ ‫העברית)‪ ,‬משה סיקרון (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ ,‬מורטון בראון ואורי יחיאלי (אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪,‬‬ ‫בנימין אפשטיין (הטכניון) ומאיר שניידר (אוניברסיטת בר‪-‬אילן)‪ .‬בכנס הוצגו ‪ 59‬מאמרים (‪ 32‬על ניתוח נתוני‬ ‫סקרי דגימה‪ 23 ,‬על ניתוח סדרתי‪ ,‬ו‪ 4-‬משותפים לשני התחומים)‪ .‬השתתפו כ‪ 120-‬איש‪ ,‬ולמרות החששות עקב‬ ‫מלחמת לבנון השניה שהיתה בעיצומה הגיעו ‪ 70‬אורחים מכל קצווי תבל ‪ -‬מוונצואלה עד הונג‪-‬קונג ויפן‪.‬‬ ‫אחת מהאטרקציות של הכנס היתה לאורחים מחו"ל שהשתאו נוכח הופעתו של דני פפרמן במדי צה"ל הישר‬ ‫משדה הקרב לאחר ששו חרר כדי לאפשר לו להרצות בכנס כמתוכנן‪ .‬כ‪ 40-‬ממשתתפי הכנס מחו"ל נטלו חלק‬ ‫בביקור בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הם נפגשו עם הסגל הבכיר ושמעו מפי הסטטיסטיקן הממשלתי משה‬ ‫סיקרון תיאור של המערכת הסטטיסטית הרשמית בישראל‪ .‬הפעילויות החברתיות כללו קבלת פנים מטעם ראש‬ ‫העיר טדי קולק‪ ,‬קבלת פנים וסיור במוזיאון ישראל‪ ,‬תיור בחפירות ארכיאולוגיות‪ ,‬אירוח בביתם של עמיתים‬ ‫ישראליים וסיור בקמפוס האוניברסיטה העברית‪ .‬בסעודת הפרידה נשא דברים חתן פרס ישראל רוברטו בקי‬ ‫והרצה על "הדמוגרפיה של העם היהודי"‪.‬‬ ‫‪- 23 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועידות בינלאומית של האיגוד הישראלי לאבטחת איכות שהתקיימו במרכז הקונגרסים בגני התערוכה בתל‪-‬‬ ‫אביב‪ ,‬ובהן לקח חלק גם האיגוד לסטטיסטיקה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בועידה ה‪ 5-‬שהתקיימה בין ה‪ 23-‬ל‪ 25-‬באוקטובר ‪ 1984‬אורגנו בפעם הראשונה ארבעה מושבים בכנס‬ ‫ע"י האיגוד לסטטיסטיקה‪ ,‬בהם הוצגו ‪ 12‬מאמרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בועידה ה‪ 7-‬שהתקיימה בין ה‪ 8-‬ל‪ 10-‬בנובמבר ‪ 1988‬היה מושב משותף עם האיגוד לסטטיסטיקה‬ ‫בנושא‪" :‬שיטות סטטיסטיות ושימושיהן באבטחת איכות" תוך הדגשת תכנון ניסויים סטטיסטי בתעשייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנס בינלאומי על "יסודות ההסקה הסטטיסטית‪ :‬יישומים ברפואה במדעי החברה ובתעשייה" התקיים בין‬ ‫ה‪ 16-‬ל‪ 19-‬בדצמבר ‪ 1985‬במלון מנדרין בתל‪-‬אביב‪ ,‬ביוזמת ובמימון המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח‬ ‫(בהמשך לכנס השנתי של האיגוד ב‪ 1984-‬שהתמקד בנושא זה)‪ .‬רוב חברי הועדה המארגנת של הכנס היו חברי‬ ‫האיגוד ‪ -‬יואל חייטובסקי (יו"ר)‪ ,‬בנימין אפשטיין‪ ,‬לורנס בראון‪ ,‬אבנר הלוי‪ ,‬יוחנן וקס‪ ,‬מיכאלה מידן‪ ,‬יאיר‬ ‫מונדלק‪ ,‬גד נתן ומאיר שניידר‪ .‬בכנס הושם דגש על האופי האינטר‪-‬דיסציפלינארי כדי שיהווה פורום נאות‬ ‫לשיתוף פעולה בין חוקרים והחלפת דעות בשטחי היישומים השונים‪ .‬הכנס היה בלתי שגרתי שעסק בשורשי‬ ‫הדברים ‪ -‬בסטטיסטיקה עצמה ובבעיות אתיקה ופילוסופיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנס בינלאומי על "ערכם של נתוני מחקר למגזר הציבורי ולעסקים"‪ ,‬במסגרת הכנסים הנערכים אחת לארבע‬ ‫שנים ע"י ה‪ IASSIST-‬האגודה הבינלאומית של העוסקים באיסוף‪ ,‬שימור והפצה של נתונים ממוחשבים במדעי‬ ‫החברה וה‪ IFDO-‬המאגד מרכזי נתונים גדולים ויוזם תקינה למאגרי נתונים‪ ,.‬הכנס התקיים בין ה‪ 15-‬ל‪ 18-‬במאי‬ ‫‪ 1989‬באוניברסיטה העברית בהר‪-‬הצופים בירושלים‪ ,‬בחסות האוניברסיטה העברית‪ ,‬הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה האקדמיה הלאומית למדעים‪ ,‬ובתמיכה גם של בנק הפועלים‪ ,‬תוך קידום הכנס ע"י האיגוד‪ .‬הכנס‬ ‫אורגן ע"י מאגר הנתונים בפקולטה למדעי החברה בראשות מיכל פלג ‪ ,‬ובראש ועדת התוכנית הבינלאומית עמד‬ ‫יואל חייטובסקי‪ .‬השתתפו בכנס נציגים ממאגרי נתונים ומארכיונים ממוחשבים‪ ,‬מלשכות סטטיסטיות לאומיות‪,‬‬ ‫מאוניברסיטאות‪ ,‬וממכוני מחקר ‪ -‬בסך הכל ‪ 125‬משתתפים‪ ,‬מהם ‪ 55‬מ‪ 15-‬מדינות מרחבי העולם (מארה"ב‬ ‫וקנדה‪ ,‬מאירופה‪ ,‬ועד צי'לה ואוסטרליה)‪ .‬הוצגו ‪ 62‬עבודות ‪ -‬מהן ‪ 42‬של אורחים ו‪ 20-‬של ישראלים‪ ,‬ובנוסף‬ ‫שולבו בכנס שלוש סדנאות‪ .‬בין הפעילויות החברתיות היו‪ ,‬מפגשים וארוחת צהרים בלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה לנציגי הלשכות הסטטיסטיות הלאומיות‪ ,‬קבלות פנים וארוחות ערב מטעם הסטטיסטיקן‬ ‫הממשלתי‪ ,‬ומטעם האקדמיה הלאומית למדעים‪ ,‬וסיור בירושלים בהדרכת מורי החוג לגיאוגרפיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנס הבינלאומי ה‪" 20-‬לתהליכים סטוכסטיים" התקיים בין ה‪ 9-‬ל‪ 14-‬ביוני ‪ 1991‬בנהריה‪ .‬בועדה המארגנת‬ ‫היו רוברט אדלר (יו"ר)‪ ,‬פאול פייגין‪ ,‬יוסי הוכברג‪ ,‬חיה כספי‪ ,‬י‪ .‬קיפר‪ ,‬יצחק מלכסון‪ ,‬עלי מרצבך‪ ,‬א‪ .‬מאיר‪-‬‬ ‫וולף‪ ,‬ר‪ .‬פינסקי‪ ,‬משה זכאי וא‪ .‬זיתוני‪ ,‬והאיגוד תרם ‪ $ 500‬למימון הכנס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנס בינלאומי על "סטטיסטיקה בתעשייה" התקיים בין ה‪ 4-‬ל‪ 5-‬בספטמבר ‪ 1991‬בתל אביב כלווין של הכנס‬ ‫הדו‪-‬שנתי של ה‪ ISI-‬בקהיר‪ .‬בועדה המארגנת היו דוד שטיינברג‪ ,‬דוד פרג'י‪ ,‬קמיל פוקס‪ ,‬ב‪ .‬ספרשטיין‬ ‫ואביגדור זוננשיין‪ .‬האיגוד תרם ‪ $1,000‬לתקצוב הכנס ובתכתובות לקראת הכנס נעשה שימוש בסמל האיגוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנס בינלאומי של ה‪ IASS-‬וה‪ IAOS-‬על "מחקרים אורכיים" התקיים בין ה‪ 27-‬ל‪ 31-‬באוגוסט ‪ 1997‬במלון‬ ‫מוריה בירושלים כלווין של כנס ה‪ ISI-‬באיסטנבול‪ .‬הוא אורגן ע"י האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‪ ,‬בחסות‬ ‫ה‪ ,IASS-‬ה‪ ,IAOS-‬המשרד הסטטיסטי האוסטרלי‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמחלקה לסטטיסטיקה‬ ‫באוניברסיטה העברית‪( .‬כך למשל‪ ,‬הועבר לאיגוד הישראלי מה‪ IASS-‬סיוע למימון הכנס בסך ‪ .)$1,500‬בוועדה‬ ‫המארגנת היו מלכה קנטורוביץ‪ ,‬גד נתן‪ ,‬אריק פרץ (שנפטר תוך כדי ההכנות לכנס) ומשה סיקרון‪ .‬בכנס‬ ‫השתתפו כ‪ 160-‬איש‪ ,‬מתוכם כ‪ 90-‬מחו"ל ‪ .‬גם בכנס זה‪ ,‬על כל המסמכים הנוגעים לו התנוסס סמל האיגוד‪.‬‬ ‫בגלל אילוצי לוח זמנים‪ ,‬שלא כמקובל‪ ,‬הכנס נפתח ביום חמישי והמשיך עד יום שישי אחה"צ‪ ,‬ולאחר שערב‬ ‫השבת והשבת עצמה נועד ו לטיולים ולאירועים חברתיים אחרים‪ ,‬הוא התחדש ביום ראשון שבו התמקדו בהצגה‬ ‫ודיון ביישום של ‪ .Case-studies‬בכנס הוצגו ‪ 39‬מאמרים‪ ,‬מהם ‪ 10‬של ישראלים‪ ,‬ובנוסף התקיים דיון בפנל רב‬ ‫משתתפים בנושא‪" :‬לאן הולכים מכאן ואילך?"‬ ‫‪‬‬ ‫הסדנה הבינלאומית של ה‪ International Workshop on Applied Probability - IWAP-‬על "הסתברות‬ ‫יישומית" התקיימה בין ה‪ 11-‬ל‪ 14-‬ביוני ‪ 2012‬במלון ענבל בירושלים‪ ,‬בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה‪,‬‬ ‫וקידום הכנס ע"י גורמים שונים‪ ,‬ביניהם גם של האיגוד אשר סייע ע"י פרסום והפצת מידע על הכנס באתר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנס ה‪ 7-‬של האגודה הבינלאומית לביו‪-‬סטטיסטיקה ה‪ EMR-IBS-‬של אגן הים התיכון התקיים בין ה‪22-‬‬ ‫ל‪ 24-‬באפריל ‪ 2013‬במלון קראון‪-‬פלז'ה בתל אביב‪ .‬בועדה המארגנת היו חבי מורד ולורנס פרידמן (מכון‬ ‫גרטנר)‪ ,‬אילנה לובל ואורנה זיו (ביה"ח שיבא)‪ ,‬אורלי מנור (האוניברסיטה העברית)‪ ,‬דיקלה גבע (אוניברסיטת‬ ‫בן גוריון)‪ ,‬דוד שטיינברג (אוניברסיטת תל‪-‬אביב) ודוד פרג'י (אוניברסיטת חיפה)‪ .‬האיגוד סייע ע"י פרסום והפצת‬ ‫מידע על הכנס באתר (כמוזכר לעיל‪ ,‬בעבר‪ ,‬תמך האיגוד כספית (בכמה ?) בכנס ייסוד האגודה שהתקיים‬ ‫באתונה בינואר ‪.)2001‬‬ ‫‪- 23 -‬‬ ‫מפגשים לציבור הרחב‬ ‫בשנים האחרונות החלה יוזמה להנחיל מידע בסיסי הנוגע לסטטיסטיקה בדרך פופולרית וברוח קלילה ומובנת‬ ‫לציבור שאינו עוסק בסטטיסטיקה אך חשוף אליהם ביומיום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרגל יום הסטטיסטיקה הבינלאומי אורגן בשיתוף האיגוד ערב הרצאות מיוחד בתל‪-‬אביב ב‪ 14-‬בנובמבר ‪2011‬‬ ‫במסגרת קבוצת "ספקנים בפאב" תחת הכותרת "שקר החן והבל היופי ‪ -‬הצד היפה של הסטטיסטיקה"‬ ‫והשתתפו בו קרוב ל‪ 100-‬איש‪ .‬הוצגו חמש הרצאות על סטטיסטיקה בהיבטים שונים תחת כותרות מסקרנות‪:‬‬ ‫"כדור הכסף ‪ -‬איך התגבר דוד על גולית בעזרת סטטיסטיקה" (יוסי לוי)‪" ,‬כיצד חוקרים עכברים שחוקרים‬ ‫את סביבתם" (טל גלילי)‪" ,‬מה אומר המספר ‪( "42‬רון קנת)‪" ,‬מחשב‪ ,‬מחשב שעל הקיר" (דובי קננגיסר)‬ ‫ו"שקרים יפים ‪ -‬אינפוגרפיקות מטעות בתקשורת" (אבנר שחר קשתן)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בין הפעילים במשימה זו בולט במיוחד יוסי לוי‪ ,‬המרצה במסגרות שונות על נושאים שונים‪ ,‬כמו למשל על‬ ‫"הליידי טועמת התה"‪" ,‬מהלימון עד הקופקסון ‪ -‬קיצור תולדות הניסויים הקליניים"‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרגל שנת הסטטיסטיקה הבינלאומית ב‪ 2013-‬מארגנים במסגרת "חמישי בקמפוס" באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫סדרה של שלוש הרצאות לקהל הרחב ביוזמת החוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים ובשיתוף האיגוד‪ :‬ב‪ 4-‬באפריל‬ ‫"מה זה סטטיסטיקה ומה עושים עם זה?" (סהרון רוסט)‪ ,‬ב‪ 9-‬במאי "האמנם רוב התגליות המדעיות‬ ‫שגויות?" (יואב בנימיני)‪ ,‬וב‪ 6-‬ביוני "אמת וסקר‪( "...‬קמיל פוקס)‪.‬‬ ‫פעילויות כאלה חושפות את הציבור הרחב לחשיבות הסטטיסטיקה בעולמנו‪ ,‬תוך ניסיון למגר‪ ,‬ולו אך במקצת‪,‬‬ ‫את הבורות השוררת בתחום זה‪.‬‬ ‫מה נעשה ליישום כללי האתיקה ?‬ ‫עוד לפני הקמת האיגוד כמו גם מאז ימיו הראשונים טרם אימוץ כללי האתיקה‪ ,‬וגם לאחר מכן עד לאחרונה‪,‬‬ ‫הועלתה לעתים קרובות הבעייתיות של חלק לא מבוטל מסקרי דעת קהל בכלל‪ ,‬וסקרי בחירות בפרט‪ ,‬כמו גם‬ ‫סקרי צרכנים למיניהם‪ ,‬הנערכים ע"י מ כוני מחקר שאינם נוקטים בשיטות סטטיסטיות מדעיות נאותות ולא תמיד‬ ‫בהסתייעות בעלי מקצוע מיומנים‪ .‬הובעו הסתייגויות מכך שלא מתריעים במידה מספקת על הטעיית הציבור‪ ,‬ודובר‬ ‫על הצורך לפעול בעניין זה‪ .‬ואכן‪ ,‬במספר כנסים התקיימו דיונים מיוחדים בסוגיה זו‪ ,‬אך בפועל כמעט ולא נעשה דבר‪,‬‬ ‫מלבד הכנת תקנון האתיקה (ראה לעיל)‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות הנושא עלה וירד מהכותרות‪ ,‬אך כמעט תמיד התעורר מחדש לקראת ולאחר כל מערכת‬ ‫בחירות עקב הבעייתיות הספציפית של סקרי הבחירות הנערכים תוך כדי מערכת הבחירות ובמוצאי יום הבחירות‪,‬‬ ‫במיוחד כאשר לא דייקו‪ .‬ס קרים אלה מקושרים בציבור הרחב בדרך כלל באופן שלילי לסטטיסטיקה בכללותה ללא‬ ‫אבחנה‪ ,‬ואינם תורמים בלשון המעטה ליחסי הציבור של הסטטיסטיקה כמקצוע ולכבודם של כלל העוסקים בה‪.‬‬ ‫מדי פעם הועלתה הסוגיה מעל דפי העיתונות (לאו דווקא ע"י סטטיסטיקאים)‪ ,‬ובמקרים בודדים היתה התייחסות לכך‬ ‫בתקשורת האלקטרונית‪ .‬והדוגמאות רבות‪ ,‬ביניהן‪ :‬ב‪ 1978-‬לאחר הכישלון הסוחף של רוב רובם של סקרי בחירות‬ ‫‪ ,1977‬התפרסם ב"מעריב" חלק מתוך כתבתה של מלכה קנטורוביץ ‪" -‬בפני עיוור אל תיתן מכשול ‪ -‬מקצת ממה‬ ‫שרצית לדעת על סקרים סטטיסטיים ולא היה לך את מי לשאול"‪ .‬ב‪ 1984-‬הובא לידיעת הציבור בתוכנית‬ ‫הטלוויזיה "כלבוטק" כי השיטות שבהן השתמשו במכון מחקר לבחירת עסקים מובחרים לא היו שיטות סטטיסטיות‬ ‫מדעיות (כנראה‪ ,‬בעקבות תלונה של עסקים שלא נבחרו)‪ .‬ב‪ ,1988-‬במאמר שהתפרסם ב"הארץ" העלה יעקב לוי‬ ‫(ממכון פורי לסקרי דעת קהל) על סדר היום הציבורי שוב את סוגיית האתיקה של סוקרים ופרסום תוצאות סקרים‬ ‫פוליטיים ‪ ,‬בו הדגיש במיוחד את רמיסת כללי האתיקה בידי מכוני סקרים המסונפים למשרדי פרסום‪ .‬מיד לאחריו‬ ‫פורסם ב"הארץ" מאמרו של דן כספי (מרצה לקומוניקציה) תחת הכותרת "הערות נוספות על האתיקה של‬ ‫הסוקרים" ‪ ,‬בו הוא ברך את יעקב לוי על יוזמתו והוסיף הסתייגויות משלו‪ .‬הוא פנה למכוני הסקרים בבקשה להכין‬ ‫לאמצעי התקשורת תיאור סטנדרטי של שיטות עבודתם‪ ,‬תוך פירוט המידע הבסיסי הדרוש‪.‬‬ ‫מועצת האיגוד ניסתה לפעול בעניין סקרי דעת קהל בסיוע העיתונות במטרה לקדם את יישום כללי האתיקה שאומצו‬ ‫ע"י האיגוד ב‪ ,1986-‬אך משהתברר ב‪ 1989-‬שהעיתונות לא היתה כל כך מעוניינת לשתף פעולה‪ ,‬הטיפול נפסק‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הדבר התעורר מחדש לקראת מערכת הבחירות ביוני ‪ 1992‬כאשר היה צפוי מבול של סקרי בחירות‪,‬‬ ‫והוחלט במועצת האיגוד לחדש את הטיפול בנושא כדי "להקדים רפואה למכה" ‪ -‬לפנות למכונים לסקרי דעת קהל‬ ‫ולמחקרי שוק פרטיים העוסקים בסטטיסטיקה שאינם חברי האיגוד ולבקשם לאמץ את כללי האתיקה‪ ,‬או לחילופין‪,‬‬ ‫להצטרף לאיגוד כמוסד‪-‬עמית (ובכך להתחייב לתקנון האתיקה)‪ .‬בינואר ‪ 1992‬פנה גד נתן כנשיא האיגוד דאז‬ ‫במכתב שאליו צורף תקנון האתיקה ל‪ 35-‬מכונים (כולל המובילים והידועים מביניהם)‪ ,‬מתוכם‪ ,‬עד מרץ ‪ 1992‬נענו רק‬ ‫‪ 6‬מכונים‪ .‬האיגוד הוציא הודעה לעיתונות ובה פורסמו המכונים שקיבלו על עצמם את הכללים‪ ,‬על מנת שתיווצר‬ ‫אבחנה ברורה בין גופים המוכנים לאמץ את כללי האתיקה לבין אלה שאינם מוכנים להתחייב לכך‪.‬‬ ‫‪- 23 -‬‬ ‫במקביל לפעולות אלה‪ ,‬לשם אזכור‪ ,‬צורף הנוסח המלא של תקנון האתיקה לידיעון אפריל ‪ 1992‬עם פניה לחברי‬ ‫האיגוד להיות שותפים פעילים במאמץ להשפיע על העוסקים בסטטיסטיקה לאמץ את כללי האתיקה המקצועית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יורם שמיר‪ ,‬נשיא האיגוד הישראלי ליחסי ציבור‪ ,‬יזם פגישה עם גד נתן‪ ,‬בה הציע את עזרתו בקרב אנשי‬ ‫פרסום ויחסי ציבור‪ ,‬כדי שביחד עם התוצאות של סקרי דגימה יפורסם מידע על מהימנות הנתונים ודרך איסופם‪.‬‬ ‫בעקבותיה‪ ,‬פנה גד נתן לאיגוד ליחסי ציבור וגם לעוסקים בפרסום תוצאות סקרי דגימה באמצעות מועצת‬ ‫העיתונות במכתב עם בקשה לפרסם נתונים אך ורק בצירוף מידע על דרך עריכת הסקר ומהימנות הנתונים לפי‬ ‫כללי האתיקה‪ ,‬בצירוף הדגמות‪ .‬מועצת העיתונות שלחה את החומר לעורכי העיתונים‪ ,‬והאיגוד הישראלי ליחסי‬ ‫ציבור שלח זאת לכל חבריו‪.‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬פורסמה ב"ג'רוזלם פוסט" במרץ ‪ 1992‬כתבה בנושא סקרי דעת קהל תוך התייחסות חיובית‬ ‫לפעולות האיגוד בנושא‪ .‬כך גם פורסמה באותו מועד ב"דמוקרטיה" כתבתה של ורד לם (עיתונאית ועובדת המכון‬ ‫הישראלי לדמוקרטיה) תחת הכותרת "שלושה סוגי שקרנים"‪ ,‬בה היא מביאה‪ ,‬בצד סקירת התייחסותם של‬ ‫פוליטיקאים ואנשי תקשורת לסקרי בחירות בארץ ובמדינות אחרות‪ ,‬גם דברים בשמם של גד נתן‪ ,‬מינה צמח ואברהם‬ ‫דיסקין ‪ .‬הם הצביעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על כך שגם לאחר שקיים תקנון האתיקה‪ ,‬אין מי שמסוגל לכפות קריטריונים באשר‬ ‫למי מוסמך לערוך סקרים ו אין אפשרות להטיל סנקציות או לפקח עליהם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬על כך שחוסר מיומנות של‬ ‫עורכי סקרים על ההטיות האפשריות בתוצאותיהם עושים "שירות דב" לסטטיסטיקה‪ ,‬ויש לכך השלכה על‬ ‫אי‪-‬אמון של הציבור כלפי הסטטיסטיקה כמדע‪.‬‬ ‫אירוע נדיר היה ביולי ‪ 1997‬כאשר בנק לאומי פנה לועדת האתיקה כנגד עיתון "הארץ" ומכון המחקר "שילוב"‬ ‫משראה עצמו נפגע מפרסום כתבה לפי סקר הקובע כי הבנק הבינלאומי הוא המוביל בין חמשת הבנקים מבחינת‬ ‫שביעות הרצון של הלקוחות‪ .‬ועדת האתיקה דנה בתלונה בדצמבר ‪ 1997‬בהשתתפות יו"ר הועדה דאז פאול פייגין‬ ‫(מהטכניון)‪ ,‬יעקב מצר (מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית)‪ ,‬עלי מרצבך (מאוניברסיטת בר‪-‬אילן)‪ ,‬יוחנן פרס‬ ‫(מאוניברסיטת תל‪-‬אביב) ומרכז הועדה בריאן ניגן (היועץ המשפטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ .‬חבר הועדה‬ ‫קמיל פוקס לא הוזמן להשתתף בגלל חלקו בהכנת חוות דעת עבור המתלוננת‪ .‬הועדה בדקה את העניין‪ ,‬הכינה מסמך‬ ‫מפורט‪ ,‬והגיעה למסקנה שאכן היתה הפרה של סעיף "הטיה והטעיה" של כללי האתיקה‪ .‬מסקנה חשובה נוספת‬ ‫היתה שיש להביא את פסיקתה בעניין ספציפי זה לידיעת כלל העוסקים בסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫החלטת הועדה נמסרה ליו"ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה רות קלינוב והיא מצאה לנכון להעלות את העניין‬ ‫בישיבת המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ב‪ 26-‬במרס ‪ .1998‬פאול פייגן הציג בפני המועצה את עיקרי הממצאים‬ ‫במקרה ספציפי זה והעלה בפניה גם את עמדת ועדת האתיקה לגבי סוגיה זו בכללותה‪.‬‬ ‫מתוך פרוטוקול ישיבת המועצה‬ ‫"‪ ...‬מדובר במצב שבו גורם מבצע מחקר‪ ,‬אוסף נתונים ומציג את התוצאות בעיתונות‪ ,‬כאשר סוג התוצאה קובע אם היא‬ ‫תפורסם ואם לא‪ .‬במקרה שלפנינו הממצא לא היה מובהק סטטיסטית‪ ,‬דהיינו העובדה שגורם א' קיבל ציון קצת יותר גבוה‬ ‫מגורם ב' היתה מקרית‪ ,‬ולכן אין להסיק מסקנות חד‪-‬משמעיות לגבי עדיפות גורם א' על פני גורם ב'‪ ".‬כך מצאנו שהיתה הפרה‬ ‫של סעיף "הטייה והטעייה" של כללי האתיקה המקצועיים של העוסקים בסטטיסטיקה‪ ...‬גם לו היה הסטטיסטיקן טוען שמסר‬ ‫לעיתון את הנתונים הגולמיים והעיתון הסיק מסקנות שאינן מוצדקות ‪ -‬גם אז אשם הסטטיסטיקן‪ .‬במקרה שלפנינו מכון‬ ‫המחקר לא טען טענה כזאת‪ ,‬אלא טען שאין בממצאיו פגם‪".‬‬ ‫"‪ ...‬הדבר החשוב הוא לא הדיון במקרה הספציפי הזה‪ ,‬אלא הצעד החינוכי הכללי הנדרש כדי להביא את המסקנה לידיעת‬ ‫כלל העוסקים בסטטיסטיקה‪ ...‬נראה שיש לפרסם את כללי האתיקה שאינם מוכרים דיים‪ ,‬וכן לשקול את שינוי הכללים כדי‬ ‫שיהיו יותר מקובלים על מגוון רחב של העוסקים במחקר‪ ...‬חברי הועדה הצביעו על מספר סעיפים בעייתיים‪ ...‬ולסיכום‪,‬‬ ‫ממליצים על בחינה מחדש של כללי האתיקה וזאת מתוך רצון לקדם את מקצוע הסטטיסטיקה‪."...‬‬ ‫בדיון שהתנהל במועצה בעקבות מסקנות ועדת האתיקה הובעה דאגה מהירידה ברמה המקצועית של העוסקים‬ ‫בסקרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתה תמיכה בהצעה לבדיקה מחודשת של כללי האתיקה וכי מן הראוי להסדיר את הטיפול‬ ‫בבעיות אתיות‪ .‬היתה הסכמה שדרוש לשם כך תיאום בין המועצה לאיגוד וכי על ועדת האתיקה ליזום דיון‬ ‫משותף‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הציע פאול פייגין תהליך של רישום באיגוד הישראלי לסטטיסטיקה כ"סטטיסטיקן" לפי דרגה (כגון‬ ‫"סטטיסטיקן מאושר" ‪ -‬רישום הקיים בארצות אחרות‪ ,‬כמו באוסטרליה)‪ .‬תמך בו רובי נתנזון (מנכ"ל מרכז מאקרו‬ ‫לכלכלה מדינית) שטען כי "כיוון שנוצר שוק אדיר ופרוע של עושי סקרים וסטטיסטיקות‪ ,‬יש להגדיר את נושא‬ ‫העיסוק בסטטיסטיקה במסגרת חוק‪ ,‬כמו במקצועות אחרים‪ ,‬כגון‪ ,‬רפואה ופסיכולוגיה‪."...‬‬ ‫אולם‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לגבי התלונה הספציפית‪ ,‬בפועל לא היו אמצעים לנקוט כנגדה בשל הפרת כללי האתיקה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬ככל הידוע‪ ,‬ועדת האתיקה לא פעלה מאז‪...‬וגם לא נעשה דבר לתיקון כללי האתיקה‪ ,‬כמוצע‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫התקדמות מוגבלת היתה לקראת בחירות ינואר ‪ ,2003‬כאשר בנובמבר ‪ 2002‬תוקן "חוק הבחירות לכנסת ‪ -‬דרכי‬ ‫תעמולה הנוגע לסקרי הבחירות" ובין השאר התווסף סעיף הנוגע ל"הסדר פרסום סקרי בחירות"‪.‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬מן הראוי להזכיר כי כבר ב‪ 1981-‬הכין חבר הכנסת דב שילנסקי טיוטא להצעת חוק לסקרי דעת קהל‪.‬‬ ‫הוא הבטיח לנשיא האיגוד דאז כי נציגי האיגוד יוזמנו להתייעצות בועדות שתגבשנה את הצעת החוק‪ ,‬אולם החוק נגנז‬ ‫ולא הגיע לשלב הגמר‪.‬‬ ‫עיקרי החוק משנת ‪ 2002‬הם‪:‬‬ ‫המשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות יציין בצד התוצאות את‪ :‬שמו של הגוף שהזמין את הסקר; שמו של‬ ‫הגורם שערך את הסקר; התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר; האוכלוסייה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;‬ ‫מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל‪ ,‬ואת מרווח הטעות לגבי הנתונים‬ ‫שהושגו‪.‬בנוסף‪ ,‬המפרסם בכתב לציבור על תוצאות סקר בחירות יפרט גם את השאלות שנשאלו בסקר‪.‬‬ ‫מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת‬ ‫סקרים‪ ,‬יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות‬ ‫לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור‪.‬‬ ‫העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות‪ ,‬בין אם מיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור‪ ,‬ישלח העתק של‬ ‫תוצאות הסקר לועדת הבחירות המרכזית בהקדם האפשרי לעיון כל דורש‪ ,‬עם כל הפרטים דלעיל‪ ,‬ובנוסף גם את‬ ‫השאלות שנשאלו בסקר‪ ,‬יציין את המען של הגוף שהזמין את הסקר או של הגורם שערך את הסקר‪ ,‬וכן מידע על‬ ‫השיטה בה השתמשו כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר‪ ,‬לרבות‪:‬‬ ‫(א)‬ ‫( ב)‬ ‫( ג)‬ ‫(ד)‬ ‫(ה)‬ ‫שיטת הדגימה;‬ ‫גודל המדגם ההתחלתי;‬ ‫סוגי האוכלוסייה שנדגמו;‬ ‫מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל‪ ,‬סירבו‬ ‫להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר;‬ ‫התאריכים והשעות של הראיונות;‬ ‫עורך סקר בחירות ידווח למבקר המדינה‪ ,‬לא יאוחר מ‪ 02-‬ימים לאחר יום הבחירות על סקרי הבחירות שערך בציון כל‬ ‫הפרטים דלעיל וכן את פרטי מממן הסקר ופרטי העסקה‪ .‬עורך סקר בחירות ישמור את נתוני הסקר שערך וכן את כל‬ ‫הפרטים הדרושים במשך שלוש שנים מיום הבחירות‪.‬‬ ‫בעקבות החקיקה החד שה‪ ,‬כאשר בפועל לא הסתמנה אכיפה של החוק‪ ,‬יזם יואב בנימיני הקמת ‪Watch-Group‬‬ ‫שתעקוב בזמן אמת אחר פרסום סקרי הבחירות כדי לבחון בכל מקרה אם חסר חלק מהמידע הנדרש מעורכי הסקרים‬ ‫האלה‪ .‬מספר חברים הסכימו להתנדב לבחון את המידע שמתפרסם‪ ,‬לדון בכל הפרה של הכללים ולהתריע על כך‬ ‫מיידית‪ ,‬תוך הסבר על מהותם של הפרות הכללים‪ ,‬במטרה לנקוט בצעדים בבוא הזמן‪ .‬הוא פנה אל חברי האיגוד‬ ‫בבקשה שכל מי שיתקל בהפרת החוק ידווח על כך מיידית לקבוצה‪ .‬אולם‪ ,‬ככל הידוע‪ ,‬לא יצא מזה דבר‪.‬‬ ‫הנושא לא ירד מהפרק‪ ,‬ובכנס השנתי של האיגוד ב‪ 2004-‬הציג מייקל וולף ממכון התקנים הישראלי את "התקן‬ ‫הבינלאומי החדש בתחום סקרי שוק ומחקרי דעת קהל"‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 2009‬לפני הבחירות באותה שנה‪ ,‬פרסם יואב בנימיני מאמר בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "איך לקרוא‬ ‫את הסקרים?"‪.‬‬ ‫ושוב‪ ,‬לאחר הבחירות האחרונות בינואר ‪ 2013‬הדבר התעורר עם כשלון סקרי הבחירות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דן כספי‬ ‫(המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן‪-‬גוריון) הביע את דעתו מיד לאחר הבחירות באתר "העין השביעית" תחת‬ ‫הכותרת‪" :‬לשבור את מעגל הקסמים ‪ -‬תוצאות מערכת הבחירות לכנסת ה‪ 19-‬שבות וממחישות‪ :‬דרושה רגולציה‬ ‫של תעשיית הסקרים"‪ .‬בין השאר‪ ,‬הוא כתב‪... " :‬עד מתי תישאר תעשיית הסקרים פרוצה לכל ? כיום כל בר בי רב‬ ‫יכול לפתוח בשם חופש העיסוק מכון ולערוך סקרים בכל דרך שהיא ולהכריז על עצמו כעל סוקר‪/‬ת‪ ...‬למרות התיקון‬ ‫האחרון בחקיקה אין אכיפה משמעותית‪ .‬חייבים להנהיג רישוי לערוך סקרים ולו רק כדי להבטיח מפני שימוש לרע‬ ‫בפרקטיקה מקצועית ונזק לציבור ולאורחות השלטון‪ .‬והרי סקר מסוגל לחרוץ גורלות‪"...‬‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬במקרים רבים מדי לא ממלאים את הוראת החוק הנוגע רק לסקרי בחירות‪ ,‬כללי האתיקה לא‬ ‫אומצו ע"י מרבית עורכי הסקרים לסוגיהם‪ ,‬ואין כלים מעשיים לאכוף זאת עליהם‪ .‬הפעילות של האיגוד בעניין זה‬ ‫כארגון וכן התרעותיהם של חברי האיגוד וגם של אחרים היא בחינת "קול קורא במדבר"‪ .‬אז מה עושים ? ‪ -‬שאלה‬ ‫גדולה ומן הראוי שהאיגוד יתמודד אתה‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫השימוש בתוכנות סטטיסטיות‬ ‫עם תחילת השימוש במחשבים בארץ בשנות ה‪ 50-‬החלו לעבד בהם גם נתונים סטטיסטיים באמצעות מתכנתים‬ ‫מקצועיים‪ ,‬והלשכות הסטטיסטיות בעולם וגם בארץ תרמו לפיתוח תחום העיבודים האוטומטיים‪ .‬כבר אז פותחה‬ ‫בלשכת המפקדים של ארה"ב תוכנה לעיבוד עונתיות סטטיסטית (‪ )11-X‬הנמצאת מאז (תוך שדרוגים) בשימוש‬ ‫נרחב ברבות מהלשכות הסטטיסטיות בעולם‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬הוחל בפיתוח תוכנות לליווח ממצאים ולחישובים‬ ‫סטטיסטיים פשוטים (ממוצע‪ ,‬סטיות תקן‪ ,‬שונות ועוד) ‪ -‬המפותחות ביותר היו ה‪ TPL-‬לליווחים של לשכת המפקדים‬ ‫בארה"ב‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬ה‪ RAPID-‬לבסיס נתונים של המשרד הסטטיסטי הקנדי‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬הפיתוח של תוכנות סטטיסטיות הואץ עם התקנת מחשבים במוסדות האקדמיים‪ ,‬במטרה לאפשר לחוקרים‬ ‫ולסטודנטים להשתמש במחשב בסיוע מינימלי של מתכנתים מקצועיים ‪ -‬שתי התוכנות הידועות והותיקות היו ‪SPSS‬‬ ‫ו‪ , BMD-‬בהם השתמשו ברחבי העולם וגם בישראל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עם ההתרחבות העצומה בכוח המיחשוב פותחו‬ ‫תוכנות נוספות‪ ,‬ביניהן המשוכללת ביותר היתה ‪ , SAS‬והתוכנות הותיקות יותר עודכנו בגרסאות משופרות‪ ,‬ה‪SPSSX-‬‬ ‫וה‪( BMPD-‬בנוסף לתוכנות רבות העונות על צרכים ספציפיים)‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 80-‬חלה התפתחות בשימוש בתוכנות סטטיסטיות עם הסבת התוכנות העיקריות למחשבים‬ ‫אישיים‪ ,‬שהיתה אז בראשיתה והוגדרה כ"מהפכה" ופריצת דרך‪ .‬כדי לבחון את הנושא בישראל‪ ,‬מינתה המועצה‬ ‫הציבורית לסטטיסטיקה ב‪ 1987-‬ועדה בשיתוף האיגוד‪ ,‬בראשותו של מאיר שניידר (מתדיראן)‪ ,‬שמואל אבן‪-‬זוהר‬ ‫(מאוניברסיטת בר אילן)‪ ,‬קמיל פוקס (מאוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪ ,‬חנן פרבשטיין (מהאוניברסיטה העברית) וחיים רגב‬ ‫(מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫הועדה הגישה בדצמבר ‪ 1987‬דו"ח מסכם על עבודתה‪ ,‬שהיה מבוסס על ריכוז מידע בנושא זה מתוך הספרות‬ ‫וממקורות אחרים‪ ,‬כמו גם על סקר משתמשים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות שאלון‪ ,‬בו‬ ‫נסקרו התוכנות העיקריות שבשימוש בארץ‪ ,‬למה הן משמשות ומידת שביעות הרצון מהן‪ .‬הסקר הקיף ‪ 33‬מוסדות‬ ‫בהם היתה מותקנת בשנת ‪ 1987‬לפחות תוכנה סטטיסטית אחת במחשב המרכזי ‪ 11 -‬מוסדות להשכלה גבוהה‪,‬‬ ‫‪ 8‬מוסדות מחקר‪ 6 ,‬משרדי ממשלה ו‪ 8-‬גופים אחרים (בנקים‪ ,‬עיריות‪ ,‬עסקים גדולים‪ ,‬ואחרים)‪ .‬בסך הכל השתמשו‬ ‫בלמעלה מ‪ 100-‬חבילות תוכנה (לא זרות)‪ ,‬כאשר הנפוצות ביותר היו ‪ BMDP ,SPSS ,SAS‬ו‪ ,IMSL-‬והוערך‬ ‫שהשתמשו בהם כ‪ 15,000-‬חוקרים‪ ,‬סטודנטים ועובדים אחרים‪ .‬הועדה ריכזה מידע על חבילות התוכנה‬ ‫הסטטיסטיות העיקריות הקיימות ועל הניסיון שהצטבר אצל המשתמשים בהן‪ ,‬ונעשה סיווג התוכנות לפי השימושים‪.‬‬ ‫בהתאם‪ ,‬גובשו המלצות לצעדים הדרושים להרחבת השימוש בהן בצורה יעילה ועל דרך הערכתן לפי קריטריונים‬ ‫שונים שנקבעו‪ .‬בידיעון האיגוד במרס ‪ 1988‬הובאו עיקרי הדו"ח המסכם לידיעת החברים‪.‬‬ ‫הועדה המליצה על הקמת פורום מקצועי קבוע במשותף עם האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה‪ ,‬הארגון הישראלי‬ ‫לעיבוד אינפורמציה (איל"א)‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והאוניברסיטאות‪ ,‬שבמסגרתו יוחלפו ידע וניסיון בכל‬ ‫הקשור לעיבודים סטטיסטיים באמצעות חבילות תוכנה ייעודיות‪(.‬האם הוקם הפורום ? אם כן ‪ -‬מה ועד מתי פעל ?)‬ ‫הוראת הסטטיסטיקה בבתי ספר תיכוניים‬ ‫ביוזמת מועצת האיגוד הוקמה ב‪ 1987-‬ועדה של משרד החינוך על הוראת הסטטיסטיקה בבתי ספר התיכוניים‬ ‫בהשתתפות שני נציגים מהאיגוד ‪ -‬יוסי יהב וקמיל פוקס ‪ .‬נציגי האיגוד הגישו תוכנית מודולרית שממנה ניתן לפתח‬ ‫ולגזור תוכניות לימוד מתאימות ברמות לימוד שונות‪ .‬התוכנית עוררה עניין והועדה החליטה לאמצה עקרונית‬ ‫ולהמשיך לפתחה לתוכניות ספציפיות ‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר נושאים מסויימים בסטטיסטיקה נלמדו במסגרת לימודי‬ ‫המתמטיקה של שלוש וארבע יחידות וכן בתוכניות הלימוד לביולוגיה ולמדעי החברה (ועל הנייר היתה אפשרות‬ ‫להכלילה במסגרת חמש יחידות במתמטיקה‪ ,‬אך היא לא יושמה הלכה למעשה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬התברר שאין סיכוי לאישור‬ ‫תוכנית לימודים בה הסטטיסטיקה תהיה מקצוע נפרד‪ .‬בהמשך‪ ,‬נקבעו פגישות נוספות ב‪ 1989-‬כדי לדון בביצוע‬ ‫ההמלצות ‪ ,‬במיוחד‪ ,‬לגבי קביעת שעות הלימוד‪ ,‬הכשרת מורים והכנת ספרי לימוד מתאימים‪.‬‬ ‫מעורבות האיגוד בעניין חשוב זה המשיכה (עם הפסקות)‪ ,‬ובינואר ‪ 1995‬הוחלט לחדש את המגעים עם משרד‬ ‫החינוך כדי לקדם את הדבר‪ .‬מועצת האיגוד הטילה על ועדה מטעמה לנסח המלצות לתוכן ולמבנה מפורטים של‬ ‫תוכניות לימודים להוראת הסתברות וסטטיסטיקה‪ .‬חברי הועדה היו‪ :‬אריק פרץ‪ ,‬מריו ברס ולאה קרניאלי כצוות‬ ‫לניסוח ההנחיות‪ ,‬וחברים נוספים ‪ -‬רונית אייזנבך‪ ,‬רומה פאלק‪ ,‬נויה גלאי ובלה פבזנר‪-‬סרי‪ .‬במאי ‪ 1996‬הוגש ע"י‬ ‫הועדה דו"ח בגרסתו הראשונה‪ ,‬והוא הובא בידיעון מאי ‪ 1996‬לידיעת ולתגובת חברי האיגוד‪.‬‬ ‫הנושא לא ירד מסדר היום ומדי פעם ננקטו ע"י האיגוד צעדים לקדם את הנושא ולהיות מעורבים בפעילות ועדת‬ ‫המקצוע של משרד החינוך הקובעת את תוכנית הלימודים בתחום‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬נמסר כי ב‪ 2010-‬התחדשה הפעילות ושוב התמנו חברים מהאיגוד כדי לרכז את הפעילות מול "ועדת‬ ‫המקצוע"‪ ,‬כאשר את תחום הסטטיסטיקה ייצגה בועדה תלמה לויתן‪ .‬אך עקב התפטרותו של יו"ר הועדה נעצרה‬ ‫עבודתה וכנראה שהמלצותיה מעולם לא יושמו‪ .‬הועלו אפשרויות פעולה אחרות‪ ,‬ביניהן‪ ,‬קשר ישיר עם בתי הספר ועם‬ ‫מסגרות חוץ‪-‬תיכוניות (חוגי העשרה) ושיבוץ סטודנטים כמורים‪ ,‬או‪ ,‬הכנת אוגדני הוראה ע"י האיגוד לשימוש מורים‬ ‫בבתיה"ס התיכוניים‪ ,‬או‪ ,‬גיבוש שאלות למבחני בגרויות ובכך ל סמן את ההישג הנדרש של מערכת החינוך בתחום‪ ,‬אך‬ ‫כנראה שכל אלה לא מומשו‪.‬‬ ‫האם ומה היתה הפעילות בנושא זה בין ‪ 1996‬ל‪ ,2010-‬ומאז ‪? 2010‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ 80-‬החלה פעילות בינלאומית בנושא הוראת הסטטיסטיקה בכל המסגרות‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה בבתי ספר תיכוניים‪ .‬כנס בינלאומי ראשון שהתמקד בנושא זה (‪ (ICOTS‬התקיים בשפילד‪ ,‬אנגליה באוגוסט‬ ‫‪ , 1982‬שמטרותיו הגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי בין מורים לסטטיסטיקה ברמות השונות ועידוד החלפת ידע לגבי‬ ‫שיטות‪ ,‬תוכן ואביזרי הוראה‪ .‬לקראת הכנס התקבלה פנייה ממארגניו לקבוע איש קשר לתיאום הפעילות הישראלית‬ ‫עם הועדה הבינלאומית‪ ,‬והנהלת האיגוד מינתה את משה סיקרון (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ ,‬כאשר מרים‬ ‫ברקת (מהחוג למתמטיקה באוניברסיטת ת"א) התבקשה לסייע בריכוז המידע על הנעשה בישראל בשטח ההוראה‬ ‫הסטטיסטית במוסדות שונים (למעט ברמה אוניברסיטאית)‪ .‬בין מארגני ישיבות הכנס הראשון היו בנימין אפשטיין‬ ‫(מהטכניון) ואפרים פישביין (מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א שעיסוקו בפסיכולוגיה של עולם המתמטיקה)‪.‬‬ ‫לקראת הכנס הבינלאומי השני שהתקיים בויקטוריה‪ ,‬קנדה באוגוסט ‪ 1986‬שימש בנימין אפשטיין כאיש הקשר‬ ‫הישראלי‪ .‬במסגרת הכנס השלישי שהיה באוגוסט ‪ 1990‬בדונדין‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬נוסדה האגודה הבינלאומית ה‪IASE-‬‬ ‫)‪ (International Association of Statistical Education‬כסקציה של ה‪ ,ISI-‬ורומה פאלק נאותה לשמש כמקשרת‬ ‫של ישראל לועדת החינוך של ה‪ .ISI-‬מאז‪ ,‬מתקיים כל ארבע שנים כנס של האגודה‪ ,‬בנוסף למושבים העוסקים בנושא‬ ‫זה במסגרת הכנסים הדו‪-‬שנתיים של ה‪ .ISI-‬חברי האיגוד הישראלי (וגם כאלה שאינם חברים) פעילים בכנסים אלה‪,‬‬ ‫והמתמידים מביניהם היו דני בן צבי ועידו גל‪.‬‬ ‫למען מסורבי עלייה מברית המועצות‬ ‫הסטטיסטיקאי ידוע השם אברהם כגן מהמכון המתמטי בלנינגרד הגיש בקשה להיתר הגירה לישראל בינואר‬ ‫‪ 1977‬אך בקשתו נדחתה למרות פניות חוזרות ונשנות‪ .‬מאז‪ ,‬הגבילו את צעדיו ונמנעה ממנו השתתפות בכנסים מחוץ‬ ‫לגבולות ברית המועצות ורק לעתים רחוקות הותר לו להשתתף בכנסים מקומיים‪ .‬במסגרת הפעילות בארץ למען‬ ‫מסורבי עליה תחת הכותרת "למען אחי ורעי"‪ ,‬פנתה נשיאת האיגוד אסתר זיידן לנשיאי ה‪ IMS-‬וה‪ ASA-‬בבקשה‬ ‫להפעיל את השפעתם כדי לאפשר לו לעלות לישראל‪ .‬ויליאם קרוסקל נשיא ה‪ ASA-‬שלח מספר מכתבים לשלטונות‬ ‫בריה"מ והביע את דאגתו לנוכח המגבלות שהוטלו על אברהם כגן‪ ,‬ומוריס דה‪-‬גרוט‪ ,‬חבר הועדה לחופש אקדמי‬ ‫לזכויות הפרט של ה‪ ,ASA-‬נפגש אתו בלנינגרד‪ .‬גם ר‪ .‬ג'בין‪ ,‬ראש הועדה לזכויות הפרט של ה‪ ASA-‬הבטיח‬ ‫במכתבו לאסתר זיידן לעשות כל מה שביכולתו כדי לסייע‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬פעלה למענו "קבוצת העבודה האירופית עבור‬ ‫סטטיסטיקאים וזכויות הפרט"‪ .‬במקביל‪ ,‬הוא קיב ל מינוי בכל האוניברסיטאות בארץ והוזמן להשתתף בכנס‬ ‫השנתי של האיגוד ב‪ ,1985-‬אך לא קיבל היתר יציאה ועבודתו הוצגה בכנס ע"י אסתר סמואל‪-‬כהן‪ .‬לבסוף‪ ,‬ב‪1988-‬‬ ‫הותר לו לצאת מבריה"מ‪ ,‬אך הוא לא עלה לארץ‪ ,‬ומאז אפריל ‪ 1988‬הוא בסגל אוניברסיטת מרילנד‪ ,‬ארה"ב‪ .‬הוא‬ ‫התארח בטכניון בינואר ‪ ,1989‬ועם הגיעו לגיל ‪ 70‬נערך לכבודו ובנוכחותו כנס ב‪ 2006-‬באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫הזדהות עם מסורבי עלייה אחרים התבטאה גם בכנס הבינלאומי על "יסודות הסטטיסטיקה" שהתקיים בישראל‬ ‫בדצמבר ‪ ,1985‬בו הציגה אילה כהן את עבודתם של שלושה מדענים מבריה"מ ששלחו את עבודתם לכנס אך‬ ‫נבצר מהם להשתתף בו ‪ -‬ויקטור קיפניס‪( ,‬שם פרטי?) פינסקר (שפוטר לאחר שכיהן ‪ 22‬שנים כראש מכון (?)‬ ‫במוסקבה) ובנו (יוג'ין או ייבגני?) גרצ'נובסקי (הנושא את שם משפחתה של אמו)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ויקטור קיפניס קיבל‬ ‫היתר יציאה בנובמבר ‪ 1985‬לאחר פעילות גם של ה‪ ASA-‬למענו‪ ,‬אך גם הוא לא עלה לישראל ושהה ארעית‬ ‫באיטליה לקראת הגירה לקנדה‪ .‬לימים‪ ,‬הוא השתתף בכנס ‪ 2005‬של האיגוד והרצה על נושא במסגרת עבודתו במכון‬ ‫הלאומי האמריקאי לסרטן‪ .‬עד אז לא ניתנו היתרי יציאה לשני האחרים (כנראה שניתן לגרצ'נובסקי ‪ ,‬אך לא לאביו ?)‪.‬‬ ‫החגים ה יהודיים ומועדי הכנסים הדו ‪ -‬שנתיים של ה ‪ISI -‬‬ ‫מועדי הכנסים הדו‪-‬שנתיים של ה‪ ISI-‬מתוכננים זמן רב מראש‪ ,‬אך כאשר הם נקבעים לחודש ספטמבר‪ ,‬הדבר נעשה‬ ‫מבלי להתחשב אם במהלכם חלים ראש השנה ו‪/‬או יום הכיפורים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר כנסים מתוכננים לחודש‬ ‫דצמבר‪ ,‬מעולם אינם מתקיימ ים תוך כדי החגים הנוצריים כדבר מובן מאליו‪ .‬לקראת כנס ‪ 1975‬בוורשה מחו על‬ ‫כך מספר חברים יהודים מארה"ב ללא הועיל‪ ,‬ומקצתם השתתפו בכנס אך עזבו לפני החגים‪ ,‬גם כאשר הם היו‬ ‫אמורים להשתתף בימים אלה באופן פעיל‪.‬‬ ‫‪- 22 -‬‬ ‫משהתברר כי הדבר חוזר גם בכנס ‪ 1983‬במדריד‪ ,‬במועד מוקדם למדי‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1982‬שאז אפשר היה לערוך‬ ‫שינוי קל בלוח הזמנים של הכנס‪ ,‬שלח משה סיקרון מכתב אל מנהל ה‪ ISI-‬ומלכה קנטורוביץ שלחה מכתב לנשיא‬ ‫(היהודי‪ )...‬של ה‪ IASS-‬בבקשה להזיז במקצת את לוח הזמנים ולמנוע התנגשות עם החגים היהודיים‪ .‬הם הביעו‬ ‫חשש שהעיתוי המתוכנן ימנע ממספר לא מבוטל של יהודים להשתתף בכנסים אלה (והיתה קבוצה די נכבדה של‬ ‫חברים יהודים ב‪ ISI-‬ובשלוחותיו)‪ .‬במקביל‪ ,‬היו פניות דומות של יהודים מרחבי העולם‪ .‬אבל‪ ...,‬לא נעשה כלום ! וזה‬ ‫קרה גם בכנס ‪ 1985‬בהאג‪.‬‬ ‫ושוב‪ ,‬משהתברר שראש השנה ויום הכיפורים חלים במהלך כנס ה‪ ISI-‬בקהיר בספטמבר ‪ ,1991‬פנה דוד פרג'י‬ ‫מטעם האיגוד במכתב להנהלת ה‪ ISI-‬עם פירוט מועדי החגים בעתיד‪ ,‬תוך בקשה להתחשב בהם בתכנון הכנסים‬ ‫העתידיים‪ .‬מנהלת ה‪ Denise Lievesley ,ISI-‬שלחה בפברואר ‪ 1991‬מכתב אל כל חברי ה‪ ISI-‬וחברי הסקציות‬ ‫של ה‪ ,ISI-‬בו היא התייחסה‪ ,‬רא שית ובין השאר‪ ,‬לפניות של חברים שהביעו חששות לקיום הכנס בקהיר בשל מלחמת‬ ‫המפרץ שהיתה אז בעיצומה‪ ,‬ובסיפא של המכתב היא הביעה התנצלות לחברים היהודיים על ההתנגשות (חסרת‬ ‫המזל‪ ,...‬לדבריה) עם החגים היהודיים‪ ,‬תוך הבטחה להתחשב בכך בעתיד‪ .‬ואכן‪ ,‬מאז הדבר לא קרה שוב (בין אם‬ ‫בגלל שאכן לקחו זאת בחשבון‪ ,‬או מאחר שהסיכוי לכך פחת עם צמצום מספר ימי הכנס לכדי כמחצית)‪.‬‬ ‫סקר ביקוש לסטטיסטיקאים‬ ‫מועצת האיגוד החליטה בפברואר ‪ ,1991‬לפי הצעתו של גד נתן‪ ,‬על הקמת ועדה שתציע מפרט לביצוע סקר ביקוש‬ ‫לסטטיסטיקאים‪ ,‬עליה יוטל לנסח את מטרות הסקר ולדאוג למימונו ולביצועו‪ .‬באפריל הציעה המועצה מועמדים‬ ‫לועדה ופאול פייגין‪ ,‬נשיא האיגוד דאז‪ ,‬אמור היה להשיג את הסכמתם‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬הדבר לא התממש ‪...‬‬ ‫תרומה לקהילה‬ ‫האיגוד החל מאז ספטמבר ‪ 2011‬ליזום פעילות מאורגנת של סיוע בניתוחים סטטיסטיים על בסיס התנדבותי‬ ‫לעמותות וארגונים חברתיים ‪ ,‬ביניהם‪ :‬יד שרה‪ ,‬עמותות לחלוקת מזון (לגיבוש קריטריונים לחלוקה)‪ ,‬ועמותות לטיפול‬ ‫בנוער בסיכון (להקמת מערכת מעקב והתרעה)‪ .‬תחילה ריכזה את הפעילות כרמלה חרמש ולאחר מכן דני יקותיאלי‪.‬‬ ‫(עד כמה הדבר התבצע הלכה למעשה ? האם יש פירוט של מהות הסיוע ומי היו המתנדבים ?)‪.‬‬ ‫יוזמה נוספת ומבורכת לתרומה לקהילה באה בפברואר ‪ 2012‬כאשר מאיר אדרי (טכנאי מחשבים בגמלאות) פנה אל‬ ‫האיגוד בבקשה מחבריו לתרום מחשבים ישנים אך שמישים שיועברו למשפחות נזקקות וחד‪-‬הודיות באמצעות‬ ‫עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה‪ ,‬כאשר הו א מתקין בהתנדבות את המחשבים בבתיהם ומדריך אותם‪ .‬ככל הנראה‬ ‫היו אליו פניות ישירות‪( .‬האם ידוע מה היו התוצאות בפועל ?)‪.‬‬ ‫סיכום ביניים – בנימה אישית‬ ‫בהכנה > בקרוב‪...‬‬ ‫‪- 22 -‬‬