אסתטיקה ופנומנולוגיה כיצד סרטה ;quot&רשמים מהמעמקים
דפנה פלק ,תאריך ,.13.030.60 :המחלקה להסטוריה ותיאורה ,האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ,ירושלים אסתטיקה ופנומנולוגיה כיצד סרטה "רשמים מהמעמקים" של לני ריפנשטאל עומד ב"מבחן" ה"אמת" של מרטין היידגר 1 מבוא במה אני מתבוננת כאשר אני מתבוננת בדגים? מהו הדבר שמופיע בפני כאשר אני מתבוננת בהם דרך יצירת האמנות אשר מציגה בפני דגים? באופן כללי יותר ,אני רוצה לברר מהי מהות יצירת האמנות אשר עוסקת בבע"ח. שאלה זו של ייצוגיות בע"ח באמנות מעסיקה אותי רבות .מעבר לכך שיצירות העוסקות בבע"ח מרתקות אותי ,אני דורשת להבין -מה יש במפגש של בע"ח והאמנות .זוהי אינה שאלה שאוכל לענות עליה ,לא במסגרת מצומצמת זו ולא בשלב זה של ידיעותי .אני פוסעת כאן צעד ראשון, באמצעות ניתוח של סרט דוקומנטרי "רשמים מהמעמקים" (,)Impressionen unter Wasser ,3004אשר עוקב אחר העולם התת-ימי ,בבימויה של לני ריפנשטאל ( .)2:03-3004תחילה ,אבדוק אילו שאלות ניתן לשאול בכדי לברר על מהות היצירה ובאילו כלים אני יכולה להשתמש על מנת לענות על שאלות אלו. בעבודה זאת אני אבחן את ההתאמה בין ניתוח היצירות על ידי מרטין היידגר לסרטה של ריפנשטאל .בחירתי בהיידגר נובעת בעיקר מעיסוקו האונטולוגי על מהותם של הדברים ,מה "יש" בישות ,שאלה אותה אני שואלת בעבודתי בהתיחס לבעלי החיים שבסרט ולסרט עצמו כיצירת אומנות. היידגר ,במאמרו "מקור יצירת האמנות" ,טוען שיצירת האמנות היא מיפתח ל"אליתאה" ( -)Aletheaהנחשף -האמת .1היתכנות לגילוי האמת נמצאת ביצירת האומנות עצמה .לכן ,לשם יישם עקרון פנומנולוגי זה ,בכדי להגיע ל"אמת" הנחשפת ונגלת על פי היידגר ,עלי להתבונן ביצירת האמנות הפיזית ,כלומר בסרט. אם ע"פ היידגר האמנות היא מצע המאפשר את התגלות האמת ,על מנת להבין את ה"אליתיאה" של "רשמים מהמעמקים" עלי להבין קודם כל מהי ה"אמת" ההידגריאנית? ממה היא מורכבת, וכיצד היא אמורה להיות? מהי מהותה? על מנת לבסס את הקשר בין תיאוריות האסתטיקה של היידגר ליצירתה של ריפנשטאל ,אני מתבוננת לא רק ביצירה זו ,אלא נעזרת גם בסרט קודם של ריפנשטאל ,מפורסם יותר, "אולימפיה" משנת " .2:47אוליפמיה" תשמש לי כמעין מתווך בין התיאוריה של היידגר לסרט "רשמים ."..זאת משתי סיבות; הראשונה היא מתוך קרבתו של מושא המקדש ב" -אולימפיה" למושא חקירתו האסטתית של היידגר ב"מקור יצירת האמנות" ,2והשנייה היא מתוך הבחנתי בדמיון האסתטי בין שתי יצירותיה אלו של ריפנשטאל ,כפי שאציין בהמשך .לעומת "אולימפיה" אשר עוסק בנושא בעל קשר ישיר להתיחסותו של היידגר לאמנות ,מושא האמנות הניצב בפני הוא עולם המעמקים ומתמקד בע"ח .אם כן מהי האמת הניתנת להבנה על בע"ח ,ע"פ היידגר? אבחן בהמשך כיצד היידגר רואה בע"ח .כיצד הבנה זו משרתת את היצירה ,ומה ניתן להבין לגבי בע"ח מתוך היצירה? 1 Heidegger, Martin. “The Origin of the Work of Art”, Poetry, Langue and Thought. Trans. A. Hofstadter (Rev. ed. New York : HarperPerennial Classics, 2001) pp. 36 2 Ibid. 42-63 2 בעבודה זאת ,אתחיל בתיאור "רשמים מהמעמקים" ,אקביל אותה בהשוואה לייצוג המקדש היווני בסרטה הקודם מ" 2:47-אולימפיה" .אברר אם וכיצד ייצוגה של ריפנשטאל מתאים לתיאורו של היידגר ב"מקור יצירת האמנות" .אבחן את שאלת האמת של היידגר -לאיזו סוג של אמת או מהי מהות האמת ע"פ היידגר בכדי שאוכל לבחון איזו והאם ניתן להסיק מן היצירה אמת כלשהי לגבי ה"דברים" ובפרט לגביי בעלי-החיים המיוצגים בעבודה. תיאור הסרט "רשמים מהמעמקים" לני ריפנשאל ,נפטרה בשנת ,3004בגיל המופלג .202באותה שנה יצא לאור סרטה האחרון "רשמים מהמעמקים" .ריפנשטאל היא במאית ועורכת הסרט .במהלך הקריירה שלה היא הצטיינה בצילום והפקת סרטים שבאמתחתם חידושים טכנולוגים קולנועיים רבים .במהלך הקריירה המוקדמת שלה ,סרטיה זכו לתמיכתו המוחלטת של השלטון הנאצי.3 "רשמים מהמעמקים" הינה יצירת וידאו צבעונית באורך 56דק' ,ללא קריינות או דיאלוג, המלווה בפס-קול יעודי בהפקתו של ג'וריג'יו מורדור (זכה במספר פרסים חשובים בינהם 4זכיות באוסקר על כתיבת פסי קול לסרטים ביניהם "אקספרס של חצות") ודניאל ווקר.4 הסרט כולו מתרחש בעולם התת-ימי .המצלמה עוברת באיטיות בתוך המרקם הכחול ועוקבת אחרי דגים ושוניות אלמוגים בתוך המים .עולם המעמקים המתגלה הוא ססגוני ,מרהיב ומרתק. המוזיקה היא דיגיטאלית וקלילה ומלווה את הסרט מהתחלתו עד סופו ללא הפסקה. הסרט פותח בצורה בחלל הכחול ,ספיראלה אדומה ושעירה המלווה ברחש כנסייתי (תמונה .)4 זהו מעיין צליל " "omשמתוכו מתחילים לבקוע צלילים בתדירויות משתנות .הצימוד של תנועת המצלמה והמקצב המוזיקאלי משווים להתנהלות המיימית מקצב אחיד המתאים לתזוזת המצלמה ולמשקל הנעימה .הדג המצולם משנה כיוון בתחילת התיבה המוזיקאלית ורצף הצילום משנה את מגוון הצלילים .באמצעות המוזיקה והצילום האוירה משתנה ממסגרת המציגה דגים רבים בקבוצות להתמקדות בהתנהלות של דגים בודדים ,ושוב מהבתובבנות בפרטים לצילום רחב של סלעים .את כל אלו מלווים צלילים אסוציאטיבים ,דג בעל סנפירים רבים ודקיקים כעפיפון דרקון סיני (תמונה )2מלווה במהלך אוריינטאלי של המוזיקה. בצילום הכולל מספר מצומצם מאוד של דגים ,סלעים ותקרת המים ,ניתן לחזות בקרני האור הנשברות על תקרת המים ,זכר לעולם שמעל .יצורים מוזרים נגלים -דג הדומה לאבן ,כיפה קוצנית מהלכת על בסיס הים (תמונה .)5במחציתו של הסרט הרקע הכחול הופך שחור .קוטר שדה הריאה הנגלה מתוך השחור מצטמצם ,כך שניתן להבחין ביצורים רק בתקריב (תמונה .)3 התנועה היא מרכיב חשוב בסרט .בנוסף לתזוזה האיטית הכמעט בלתי פוסקת של המצלמה בחלל ,ישנו מקצב נוסף המתיחס לאובייקטים המוצגים .מקטעים בעלי תזוזה מינימאלית 3 Gunston, David. “Leni Riefenstahl Revied work(s)”, Film Quarterly, Vol. 14, No. 1 (Autumn, 1960), pp. 4-19, 4 Leni Riefnstahl on IMDb. http://www.imdb.com/name/nm0726166/ 3 מסתיימים במהירות ואילו מקטעים בעלי תזוזה נמשכים זמן רב יותר כשהמצלמה עוקבת אחרי תנועת הדגים. ריפנשטאל נוכחת במסגרת כבר לאחר מספר שניות מתחילת הסרט .שיערה הצהוב המוכר מתנופף במים כאשר כל שאר גופה מכוסה בחליפה וציוד צלילה .היא מוסיפה להופיע עוד פעמים מספר בסרט (תמונה .)2 הסרט הוקרן לראשונה בערוץ Arteהצרפתי שבוע לפני יום הולדתה וזכה לביקורות מעליבות כ"מצגת שקופיות מעודנת ויפה" .5ביקורות אלו הן אולי בגדר סיום טראגי למסכת הקולנועית של ריפנשאל ,שיצירותיה זכו להכרה נרחבת בשל יופין המרהיב וחדשנותן ובו בזמן נודעו לשימצה בשל האידיאולוגיה הנאצית המקודשת בחובן. הקבלה עם הסרט "אולימפיה" הסרט "רשמים "..אינו סרט פוליטי ,אך כאשר אני צופה בו אני נזכרת בבחירות האסתטיות המלוות את סצנת הפתיחה של סרטה הקודם "אולימפיה" שטעון בקונוטציות פוליטיות. "אוליפיה" נועד לתעד את המשחקים האולימפיים בברלין ,2:47תחת השלטון הנאצי .סצינת הפתיחה בסרט "אולימפיה" היא תיעוד של שרידי המקדש היווני באולימפיה .הסרט נפתח במסך עננים שמתכו מתהווים שרידי המקדש היווני ,בדומה ל"הסליל" התת-ימי שבוקע מתוך הכחול האינסופי ב" -רשמים ."...מתוך רשת העמודים העומדים שנותרו מבצבצת השמש בשמיים (תמונה ,)7כך גם מבט המצלמה אל תקרת המים (תומנה .)6המצלמה עוקבת בתזוזה מעגלית מתמדת אחר האלמנטים השונים שמרכיבים את הסביבה .האבנים והמבנה של המקדש ,בתזוזת מצלמה ,חושפים את השמיים ומזכירים סצנה של שוניות סלעיות אשר חורצת את מרחב המים. המצלמה מתמקדת בפסלים ,תחילה בראש פסל בודד ,סביבו חגה המצלמה ,ולאחר מכן תיאורים פרטניים ומבודדים של פסלי דמות אדם או אלים (תמונה .)8המצלמה עוקבת אחר שיפולי גופם של הפסלים באינטימיות ומשווה להם כמעט מרקם אנושי .כך ריפנשטאל עוקבת באיטיות ובזהירות אחר תזוזתם העדינה של הדגים .אני חשה שריפנשטאל אינה מאנישה כלל את הדגים, אך הטיפול האינטימי ודווקא חוסר ההאנשה מתאימים ,כפי שאתאר בהמשך את התאמתה של טיפול זה בפסלים לעומת הטיפול הלא-מאניש את הדגים. אני מוצאת דמיון גם בין המרכיבים הויזואליים בשתי היצירות וגם בין הגישה להצגתם .בשני המקרים ריפנשטאל מציגה בפנינו סביבה ,עולם .היא מציגה בפנינו את ה"דברים" שנמצאים בסביבה הזאת ,ומקדישה להם תשומת לב על-ידי טיפול מכוון של המצלמה ,תאורה ותזוזה .בשני הסרטים התנועה היא מרכיב חשוב ומהווה חלק ממקצב היצירה; בין אם התנועה מורגשת הפריים או בין אם רצפי הצילום נקטעים ומתחלפים לאיטים תכופות .בנוסף לכך ,גם ב- "אולימפיה" וגם ב" -רשמים "...הצילום מלווה בפס-קול ללא קריינות ,מה שמעניק למוזיקה את תפקיד הנרטיב .איני יכולה לעמוד על הנרטיב המדויק של העבודות .על פי כך ישנו דמיון בייצוג 5 Bach, Steven. “Germany Adrift: The Puzzle of Leni Riefenstahl”, Wilson Quarterly, Autumn2002, Vol. 26 Issue 4, p43, 4p 4 היצירתי של היצירות .אני חושבת שדמיון זה מעניק לי אפשרות לגשר בין תיאורו של היידגר את המקדש היווני להבנה טובה יותר או לפחות כלי לגישוש אחר האמת בסרט "רשמים."... היידגר והמקדש היווני מאמרו של היידגר "מקור יצירת האמנות" יצא לאור לראשונה בשנת ,2:60אך למעשה מבוסס על סדרת הרצאות של בין השנים .2:40-2:48במאמרו זה ,מבקשר היידגר לעמוד על מהות יצירת האמנות (עבודת האמנות) ,ומשווה לה ייחודיות בהיותה מצע ,או מיפתח ל"אמת" .דרך התבוננות ביצירת האמנות אנו נחשפים ל"אמת". איני יודעת אם ריפנשטאל הכירה את גישתו של היידיגר בשנות ה 40-לפני שערכה והפיקה את הסרט "אולימפיה" ,אך בעודי צופה בסצינה זו של המקדש היווני קשה לי שלא לראות אותה לאור תיאור נראותו של המקדש היווני במאמר; “Standing there, the building rests on rocky ground. This resting of the work draws up out of the rock the mystery of that rock’s clumsy yet spontaneous support. Resting there, the building holds its ground against the storm raging above it and so first )makes the storm itself manifest in its violence. ” (Heidegger, 2001, pp.41 בסרט ,המצלמה אשר פותחת בשמיים כבדי עננים ,יורדת אל האדמה מכוסת הסלעים והאבנים, שמתבררים כשרידי המקדש כאשר המצלמה מגלה את העמודים שעוד עומדים אל מול השמיים . היידגר ממשיך ;" "The temple’s firm towering makes visible the invisible space of air המקדש ,בהיותו שם ,למעשה מנכיח דבר שהוא אינו בנראות ,ואנו עדים לנוכחותו באמצעות עמודי המקדש .6לעומת האויר והשמיים ניצב המקדש על האדמה .בין שרידי המקדש והאבנים גודל כר דשא אל מול הסערה (תמונה .)9התווך הזה של המקדש בין השמים והאדמה פותח עולם. היידגר טוען שהמקדש מביא את העולם לכדי התמודדות במיפתח .7היות המקדש משמעו להציב עולם .כך ,באמצעות מצלמתה של ריפנשטאל הצופה נחשף למערכת היחסים הזו בין המקדש והעולם .הצבה זו של העולם ע"י העמדתו במיפתח היא ה work-being -של העבודה -הווית העבודה. הווית העבודה מעמידה את הדבר במיפתח ,אך אינה גורמת לחומריות העבודה להיעלם ,אלא דוקא חומריות זו היא חלק מהותי בהוית העבודה והיא חלק בלתי נפרד ממתפתח העולם בעבודה.8 “… the sculpture of the god, voting offering of the victor in the athletic games. It is not a portrait whose purpose is to make easier to realise how the 6 Heidegger, 2001, pp. 41 Ibid. pp. 41-42 8 Ibid. pp. 46-47 7 5 god looks; rather, it is a work that lets the god himself be present and thus is ”the god himself. פסלי השיש ב"אולימפיה" אינם רק פסלים קפואים .המצלמה המסתובבת ומשחקי הצללים משווים להם חיות ,אנימציה .הם נראים כאילו הם האלים עצמם לפנינו. בכדי להבין את ייחודותה וסגולותיה של ההוויה והעבודה אפנה לעיין במושגים אלו בהבנתו של היידגר את האמת. היידגר והאמת ה"אמת" של היידגר מתייחסת לשאלה על מהות הישיים וההוויה .היידגר מבחין באופיו הכפול של המושג המקובל של ה"אמת"; מחד ,התאמת הדבר למושג קודם או לכוונה קודמת -לפי כך, ה"דבר" יכול להיתפש רק ע"י התאמתו להבחנה קודמת על היותו .מאידך ,ההסכמה בין כוונת ההיגד לדבר ,כלומר ההיגד (המושג) חייב להיות הסכמה של הדבר עם השכל .באופן זה ניתן להבין כי ההיגד בהכרח קודם ל"דבר" .כך ,ללא ההיגד לא תוכל תיתכן הסכמה וזו תהיה הבסיס לאמת. אך ,היידגר טוען כי אמת זו אינה חושפת את מהות הדברים ,מפני שהאמת היא המהות והמהות קודמת להיגד .המהות אינה נמצאת בהיגד אלא בהוויה .ההוויה היא קודמת לישים -היא שמנכיחה את היש .מעצם קידמתה היא מהות הישים.9 אם כך ,כיצד הישים מקבלים את התעצמותם ואת היותם בעולם? ה"דבר" נגלה ראשית בתוך מיפתח .את משמעות המילה מיפתח ( )offenenהיידגר מסביר בחיבורו "על מהות האמת" כמרחב של זיקות .זיקה העומדת במיפתח ,כלומר מתמידה בו יוצרת את נראות הדבר ,את ההנכחה שלו .10ההיגד שואל את נכונותו מן ההתמדה במפתח ועל כן משני להוויה .מה שמאפשר את הנכונות היא ההתמדה במיפתח .הזיקה המתמידה מתמידה אל ישות. הישות המתעצמת עוברת תהליך מהפתוח (המיפתח) אל העצם .בתהליך זה היא מאבדת את מהותה -את הוויתה (ישות) .כך שלמעשה היא במהותה המלאה רק בזמן ההוויה ,כאשר ה"דבר" שרויי במעין התנדנדות בלתי פוסקת בין אבסטרקט אמורפי ל"עצם" מוגדר .11המהות ,האמת היא ההוויה. יצירת האמנות כהוויה ב"מקור יצירת האמנות" היידגר מנסה להבין מהי מהות האמנות .הוא מסביר זאת ע"י התבוננות ב"עצם" האמנות -הלא הוא יצירת האמנות .ההתבוננות לתוך היצירה מגלה כי בתוך היצירה קיים מרחב אשר בתוכו מופעים ה"דברים" .ביצירה ניתן להווכח במיפתח -מרחב היצירה .מיפתח היצירה הוא הוויה ה the work-being , being-ואילו ה"דברים" ביצירה הם ה,thing-being כלומר הישים בהוויתם .ניתן לאמוד ולהשתהות על הווית הדברים כאשר הם מופיעים במיפתח 9היידגר ,מרטין" 3על מהות האמת" ,מאמרים; הישות בדרך ,תרגום;אדם טננבאום( .תל אביב; מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור .)2::: ,עמ 77-80 Ibid 10עמ27 11פימנטל ,דרור .חלום הטוהר(.ירושלים :הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס -האוניברסיטה העברית ,)7002 ,עמ 92 6 היצירה .במהות היצירה היא ההוויה ומעמד זה מיחד את יצירת האמנות כ"דבר" הנותן השתהות לדברים והם שרויים בהוויתם. כל ה"דברים" שייכים לעולם ,אך לא יהיו קיימים ללא הנכחה בעולם .על כן שאלת הנכחתם או הוויתם היא שאלה מהותית להיותם .הוויתם מגלה לנו את "דבריות-הדבר" ( Thingness of the .12)Thingלמשל ,היידגר שם לב להצבתו של המקדש ,מקום משכנם של פסלי האלים ,על הר גבוה המקשר בין הארץ והשמיים .בתוכו מתקיימת פעילותו של האדם באופן המקשר אותו עם האלים .הצגת המקדש חושפת לא רק את המבנה ,אלא גם מנכיחה את העולם וחושפת מערכות היחסים בעולם עצמו -של השמיים עם הארץ ,של האדם עם הסביבה ,של היות הדברים כפי שהם. היידגר מציין כי הווית העבודה מעמידה את הדבר במפיתח ,אך אינה גורמת לחומריות העבודה להיעלם אלא דוקא חומריות זו היא חלק מהותי בהוית העבודה והיא חלק בלתי נפרד ממיפתח העולם בעבודה (מהות היצירה) .לכן ,ה"אמת" של היידגר אינה התאמה אלא היחשפות ,חירות, כחלק מהותי מהאליתאה .כאשר האמת תלויה במושג קודם היא אינה מאפשרת התפתחות להיותה היא -להיות ה"דבר" הוא עצמו -אלא רק תואם לעולם המושגים הקיימים ברציונאל. כאשר אין מנסים התאים את הדבר למושג ה"דבר" משתחרר מהיותו במהותו כ"תואם" אל תוך מרחב בעל חירות. בדומה לתיאוריו של היידיגר את המקדש ,המצלמה של לני ריפנשטאל עוקבת ומכילה בתוך מסגרתה את איכויות המקדש המקשרות בין העולם והאדמה< כפי שחומריות המקדש ,השייש שממנו בנוי ,מנכיח את השמש ומנציח את המקדש ,כך גם המצלמה מנכיחה את העולם ומנציחה את המקדש בעבודה .המצלמה חושפת ומביאה לאור את ה"דברים" .כך ניתן לראות במצלמה את המיפתח לאליתאה. שם היצירה "רשמים מהמעמקים" אף הוא בעבודת היצירה ,כלומר השם משרת את היצירה. ריפנשטאל אינה מציינת את "סכנת המעמקים" או "רהב המעמקים" ואף לא "יחסי גומלין בין חיות המעמקים לסביבתן" .היא רושמת .היא כביכול אינה נותנת את דעתה על עולם המעמקים ומנסה להימנע מהמשגה ובכך מנסה להתשהות בחירות הווית המעמקים. המצלמה של ריפנשטאל רושמת את המרחב הימי ובכך חושפת אותו ,שמה אותו בנראות .כאשר אני מתבוננת בשמש המרצדת על פני המים (תמונה ,)6,:אני יכולה לעמוד על היות העולם התת- ימי נפרד מן הארץ ,בדומה למקדש של אולימפיה ושל היידיגר .זהו עולם בלתי נפרד מהעולם של הארץ ,השמש היא אותה שמש שבמקום אחר גם תאיר על חוף הים ,כאן מה שמיוחס לו המילה פני המים -השטח ,הוא למעשה תקרת המים .אני מזהה אותה כשמש ,אך כעת היא נראית מתוך מסך ששובר את קרניה ,היא שמש בהתגלות שונה .היא אינה עגולה ,היא נראת כענן זוהר מעל. הענן הזוהר חודר דרך מסך המים ומאיר אל תוך עולם המעמקים. עולם המעמקים ,למרות שנראה כנמשך לאין סוף כמו השמיים ,הוא בעל קרקעית .כפי שהעולם מעוגן בארץ ,כך גם העולם הזה .אך קרקעית זו אינה מותאמת לפסיעת האדם; הקרקעית משוננת ועמוסה ,היא מתאימה לייצורים ה"מהלכים" על פניה בפסיעה מוזרה .תנועתם היא מעין רחף Heidegger, 2001, pp. 67 12 7 נוגע ולא נוגע בפני השטח (תמונה .)5היצורים החיים בעולם הזה מתאימים לו והעולם הזה הוא חלק בלתי נפרד להיותם .עולם המעמקים הוא הנותן להם את צורתם ,ואת התעצמותם. האדם והחיה בעולם והעולם המעמקים העולם הוא ישות והיא ישות ללא התרה -הוא "ישנו" אשר אינו מקורקע באדמה לכדי עצם. "העולם הוא הלא-אובייקטיבי המוחלט אשר האדם תמיד נתון ( )subjectבתוכו" .13באמירה זו היידגר מבחין בעולם כישות שלעלום לא תוכל ליפול לתוך האובייקטיביות המטאפיזית השגורה. העולם שהוא לעולם אינו עצם ( )objectהוא עולם של השתהות .בעולם האדם ,האליתאה מתגלה בהעלאת העצמים אל העולם .כאשר הדברים משתהים לכדי הוויתם לפני התעצמותם. בעולם המעמקים ישנו קושי להבחין בין בעל-חיים לאבן .דג מסויים הנמצא בקרקעית מתגלה לכדי נראות והופעתו כדג רק כאשר הוא מתרומם אל עולמו -אל הכחול הגדול (תמונה .)20הוא מתעצם רק כאשר הוא דווקא נפתח אל העולם ,כאשר הוא נפרד מחוסר נראותו באדמה אל היותו נע ונד בעולם. בניגוד למקדש היווני ,העומד על הארץ והצילום האינטימי של הפסלים דמויי האדם העירומים והחשופים ,האדם בכדי לחדור לעולם הזה מתכסה ומגן על עצמו כמעט לחלוטין .האדם לא יכול לבוא במגע ישיר עם המעמקים .כך נראית ריפנשטאל בציוד מלא המכסה את כולה (תמונה .)2 בעולם זה נראה כי הדבר היחיד שהוא מעולמו הארצי (אדמה) של האדם הוא הציוד המאפשר לאדם את היותו-שם. היידגר מבחין באדם כ( Da-sein -היות-שם) ,ועובדה זו מהותית לקיומו .אך האדם הוא במהותו בעל יכולת אק-סיסטנטית אשר פירושה לעמוד-בחוץ .עצם העמידה בחוץ משמעה שהאדם היות- שם אינו כשאר ה"דברים" בעולם אלא מקנה לאדם את החירות להעמיד את ה"דבר" בעולם- לתת לדברים להיות .עמידה זו בחוץ היא גם יסוד ההסתרה של הדברים והאמת כאשר ישנה התכוונות סובייקטיבית אל האובייקט .בכדי לתת לדברים להיות כפי שהם ובכך לחשוף את האמת על האדם להשתחרר המושגיות המקובלת ולהתחבר להיותו-שם.14 עולם המעמקים הנפרש לעיננו ,לא היה יכול להתגלות ללא ריפנשטאל העומדת שם -ההבדלה בין האדם לחיה היא ביכולת האדם להשתהות בתהליך ההתרה. היידגר נותן כדוגמא את האיכרה ,שבניגוד לחיה ,יכולה ליצור את עולמה כאשר היא משתהה על הדברים בעולם .כאשר היא נותנת לנעליים (המכשיר) את המכשיריות (הכושר) שלהם .בפעולה זו של האיכרה היא מעגנת אותם בעולמה והן קושרות אותה לאדמה .לעומתה החיה ענייה בעולם.15 כלומר יש לה עולם אך הוא עני .במה שונה ודומה עולמה המצומצם של החיה מעולמנו? ה"אמת" יכולה להתגלות רק באדם בהיותו-שם והיא מתגלה רק באדם .בכך שונה האדם מהחיה. למרות הנוהג המטאפיזי להבחין באדם כחיה-החושבת ,animal rationalלא בכך מתבטאת Ibid. pp. 44 13 14היידגר ,9222 ,ע"מ 22 Heidegger. 2001, pp. 45 15 8 " ה"אמת-עליונותו של האדם על החיה; על פי הגדרה זו כוחו של האדם הוא הרציונאל שלו עיקרון זה מרחיק.16 האדם שואף להסמכה ע"י ודעות ובכך מאשש את קיומו.הופכת רציונאלית . התאמת הדבר להיגד-את האמת מהאליתאה ומחזירה לאמת ההסכמה “The hand exists as hand only where there is disclosure and concealment. No animal has a hand, and a hand never originates from a paw or a claw or talon.” (Heidegger, 1992, pp. 8o) על כן לחיה, אלא דרכה ישנה התעצמות של הדברים,היד" היא לא רק גפה,בזאת היידגר טוען ש .) מפני אין בכוחה להעצים (עצם,אין ידים "The "peering”, or "glaring”, or "gawking" and "gaping" of an animal is never a self-disclosure of Being, and, in its so-called looking, the animal never products a self-emergence in a being that is disclosed to it. We are, always the ones who first take up into the unconcealed such "looking" and who, on our own, interpret the way animals "watch" us as a looking” (Heidegger, 1992, pp. 107) היידגר ממשיך.היידגר טוען שהאדם המבחין בחיה המביטה הוא זה שמנכיח את מבטה של החיה להסביר את ההבדל בין האדם לחיה גם בהתיחסותו ל"חיה" או יותר נכוןParmenides במאמרו ;ל"יצור" באלגיה השמינית של ריקלה The open of the unrestrained progression of beings never arrives at the free of Being, and it is precisely this free that the “creature” never sees; for the capacity to see it constitutes what is essentially distinct about man… (Heidegger, 1992, pp. 152) היידגר ממשיך ומפרש. היא אינה יכולה להביא לכדי מיפתח.החיה לא יכולה לראות את הפתוח .את האלגיה של רילקה כמחוללת מהפך עמדות בין האדם לחיה “Man sees the open so little that he is in need of the animal in order to see it.” 17 , שהחיה היא חלק מעולם אחר,אני חושבת שניתן לראות בעולם המעמקים של לני ריפנשטאל החיה היא דבר בעולם והיא שייכת לעולם נסתר. אשר קשור גם בעולם שלנו,נחבא ונסתר לאדם .18" או כפי שהיידגר אומר "החיה היא שקר. היא חסומה היא בנסתרות תמידית-מהעולם שלנו 16 Heidegger, Martin. Parmenides, Trans. A. Schuwer and R. Rojcewicz. (Indiana: Indiana University Press, 1992), pp 51 17 18 9 Ibid. pp. 155 Ibid. pp. 36 אני שמה לב של"חיה" יש עמדה חוזרת אצל היידגר בהגדרת מהו לא אדם .במיוחד כאשר הוא טוען כנגד היות האדם האדם-החושב anima rationalוכאשר הוא חושף את האדם כמכונן האליתאה.19 אני חושבת שמתוך כך שהאליתאה היא חשיפה של הנסתרות ,כלומר היכולת לחשוף את הנסתר, אפשר להבין שללא הסתרה לא תיתכן חשיפה .לכן ,החיה שהיא בנסתרות תמידית משמשת לחשיפת האדם .מדוע אנו נסחפים למחוזות הזרים לנו? הדגים בסביבתן הטבעית אינם משמשים לנו מאכל או מכשיר זה או אחר ,אבל למרות זאת אנו מוקסמים מעולמם והוא משמש לנו מקור השראה והשתהות. מנקודה זאת ,אני רוצה להמשיך ולחקור את החיה כבדיוק הדבר שאינו האדם ,אלא הזר המוחלט ומהי עמדתה של החיה ככזאת כלפי האדם .אם העולם הוא הלא-אובייקטיבי הנצחי, נראה לי כי החיה עלולה להתברר כהאובייקטיבי האולטימאטיבי או במילותיו של רילקה כפי שהיידגר מצוטט אותו; What is outside we know from the animal's visage alone20 ---סוף---- 19 Hayes, Josh Michael. “Deconstructing Dasein: Heidegger’s Earliest Interpretations of Aristotle’s )“De Anima”(Rev Metaphys 61 no2 D 2007 Heidegger, 1992, pp.153 20 10 ביבליוגרפיה תל. תרגום;אדם טננבאום, מאמרים; הישות בדרך," "על מהות האמת3 מרטין,היידגר 2::: , מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור:אביב האוניברסיטה- ירושלים; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס3 חלום הטוהר3 דרור,פימנטל 7002 ,העברית Bach, Steven. “Germany Adrift: The Puzzle of Leni Riefenstahl”, Wilson Quarterly, Autumn2002, Vol. 26 Issue 4, p43, 4p Gunston, David. “Leni Riefenstahl Revied work(s)”, Film Quarterly, Vol. 14, No. 1 (Autumn, 1960), pp. 4-19, University of California Press Hayes, Josh Michael. “Deconstructing Dasein: Heidegger’s Earliest Interpretations of Aristotle’s “De Anima”, Rev Metaphys 61 no2 D 2007 Heidegger, Martin. “The Origin of the Work of Art”, Poetry, Langue and Thought. Trans. A. Hofstadter. Rev. ed. New York : HarperPerennial Classics, 2001. Heidegger, Martin. Parmenides, Trans. A. Schuwer and R. Rojcewicz. Indiana: Indiana University Press, 1992 Leni Riefnstahl on IMDb. http://www.imdb.com/name/nm0726166/ 11 תמונות לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה )2 לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה )3 12 לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה )4 לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה )5 13 לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה )6 לני ריפנשטאל ,אולימפיה ,2:47 ,Iהסרטה שחור-לבן ,קטע מתוך הסרט (תמונה )7 14 לני ריפנשטאל ,אולימפיה ,2:47 ,Iהסרטה שחור-לבן ,קטע מתוך הסרט (תמונה )8 לני ריפנשטאל ,אולימפיה ,2:47 ,Iהסרטה שחור-לבן ,קטע מתוך הסרט (תמונה )9 15 לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה ): לני ריפנשטאל ,רשמים מהמעמקים ,3004 ,וידאו צבעוני ,קטע מתוך הסרט (תמונה )20 16
© Copyright 2024