בריחים של שתיקה
i
(
I
.בריחים של שתיקה
שארית הפליטה וארץ־ישראל
בריחים של שתיקה
שארית הפליטה וארץ־ישראל
קובץ מחקרים ותעודות
שנתון"משואה" כח
עורך :יואל רפל
מ ש ר ד הבטחון
ההוצאה ראור
מ ש ר ד הבטהון -ההוצאה לאור
ווו
משואר,
MASSUA
מ ש ו א ה -מכון ללימודי ה ש ו א ה
Bonds of silence
Editor: Yoel Rappel
המערכת:
ייעוץ מדעי:
דייר נילי קרן ,נאוה ס מ ל ,איה בן נפתל•
פרופ' דליה עופר ,פרופ' דינה פורת ,דייר ה נ ה יבלונקה
ה ק ל ד ה ועימוד :א ל ף עד תו ,יבנה
עריכה לשונית :מ ש ה ואורה אור
ה ב א ה לדפוס :דורית ח ם -ר פ ל
עיצוב עטיפה :אמיר זלצר
צילום העטיפה :ש ע ר קדמי -הייל מ ה ב ר י ג ד ה הארץ ישראלית ע ם יתומים יהודים.
או0ף מכון"משואה".
ש ע ר אהורי -מריאן .0מריאן ,ע ק ד ת יצהק) .1951 ,או0ף
אלכסנדר רויטנברג ,ירושלים(.
לוהות והדפסה :דפוס דרור בע״מ הולון.
מ ם ת ״ ב 965-05-1033-8
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,לאהםן ב מ א ג ר מידע ,לשדר או
להקליט בכל ד ר ך או בכל אמצעי אלקטרוני ,אופטי או מכני ,או א ה ר כל ה ל ק שהוא
מ ה ה ו מ ר ש ב ס פ ר ז ה ,בין א ם לשימוש פנימי או לשימוש מםהרי ,א ל א ב ר ש ו ת
מ פ ו ר ש ת ב כ ת ב מהמו״ל.
45805טלי ,09-8999563
משואה -המכון ללימודי השואה ,ת ל יצהק
,09-8996897פ ק ס 09-8997410
E-mail: massuah@netvision.net.il
http://www.massuah.org
©
תש״ם ,מ ש ר ד הבטהון -ה ה ו צ א ה לאור; משואה -המכון ללימודי ה ש ו א ה
5
תוכן
מבוא
7
שער ראשון
יואל דפל -מפגש ציפיות -שיחה עם פרופ׳ אניטה שפירא
דוד שערי -ייחודה של ״שארית הפליטה״
חגית לבסקי -קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה וארגון בברגן-בלזן
לאחר 1945
יהודית תידור באומל -סידורי תפילה ומגבעות -פרק בשיקום הדתי של
שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה 1949-1945
עדח שיין -משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -־
דפוס של מפגש בין הישוב לשארית הפליטה
בלה גוטרמן -יהודים חסרי כל ,מחפשים מנוחה בין הלאומים
חנה שלומי -״הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״
בוורשה ,יוני - 1945פברואר : 1946ההתמודדות עם הרפטריאציה
שלמח בר־גיל -ביטחון וזהות חדשה -בתי ילדים ציונים ולא-ציונים
בגרמניה ובצרפת 1949-1945
דינה פורת -״חטיבת שרידי מזרח-אירופה״ -פרטי-כל ישיבותיה 4 ,באפריל
23ביולי 1945גרשון ברגםון -״הנוער הציוני״ ועתונות הציונות הכללית בגרמניה
1949-1946
11
21
53
73
89
121
133
147
177
201
שער שני
חיים גורי -הבריחה
דליה עופר -ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
דויד סימדוט -הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
1948-1945
יעקב מדקוביצקי -׳הרוס הרוס את מחיצת הזרות׳ :על קליטתם של העולים
החדשים בצה״ל במלחמת העצמאות
213
225
253
275
6
משה אוד -מזמרת הארץ -לשארית הפליטה
293
שער שלישי
חנה יבלונקה -זהויות סותרות ,זהויות משלימות ־ ניצולים ,זכרון השואה,
והזהות היהודית
301
נילי קרן -השפעת שארית-הפליטה על תודעת השואה בחברה הישראלית...
319
שער רביעי
רינה רובין -הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
ליאת שטייר -מציאות מדומה :דימויי החברה היישובית ,השואה ושארית
הפליטה בראי הסרט ״בית אבי״)(1947
בתיה ברוטין -״מחוץ לגדר״ ־ אמנים ניצולי שואה יוצרים בצל הדחייה של
הממסד האמנותי בישראל בשני העשורים הראשונים
329
343
361
שער חמישי
יצחק קשתי -הארץ המובטחת
שרגא מילשטיין -חזרה לחיים
מדים עקביא -עוד חוליה בשרשרת -רשימה אוטוביוגרפית
המשתתפים בקובץ
373
389
397
407
מבוא
7
מבוא
״שארית הפליטה״ הוא השם הקיבוצי שניתן לכל היהודים ,ששרדו מן השואה.
המושג הזה הכיל בתוכו שנים רבות סטריאוטיפים שונים שיוחסו לאותה קבוצה .גם
יחסו של היישוב ויחסה של החברה הישראלית לשרידי השואה ,שבחרו לבנות את
חייהם בתוכה ,זכו במהלך השנים לקשת של תגובות מחקריות ,ספרותיות ואחרות,
מביקורת נוקבת ומאשימה ועד טפיחה עצמית על שכם .בתוך כל אלה חיו ופעלו
שרידי השואה בכל רבדיה של החברה היהודית והישראלית והטביעו את חותמם על
האתוס הלאומי ,החברתי והתרבותי.
לאחר חמישים שנה ,חי בארץ דור ,שאיננו מביט אל ניצולי השואה במבט של
אדנות ושאיננו מונע ממניעים אידיאולוגיים כאלה ואחרים בהתייחסו אליהם .גם
הדור של שרידי השואה הולך ופוחת ,ועל-כן חשה מערכת ״משואה״ כי הגיעה העת
לייחד את הקובץ הזה ,הפותח את המאה ה 21,-לניצולים האלה .אסופת המאמרים
נכתבה ברובה במיוחד לקובץ זה והיא משמשת כמעין מאזן ביניים המוקדש לדרכה
ולחייה של שארית הפליטה מיום השחרור ועד סוף המאה ה.20-
הקובץ שלפנינו ,״בריחים של שתיקה״ ,פורש לפני הקורא ,החוקר והמחנך יריעה
רחבה ורב-גונית של נושאים העוסקים במכלול ההיבטים של חייה של שארית
הפליטה במפגשיה עם העולם היהודי ,עם היישוב ועם החברה הישראלית כפי שהם
באים לידי ביטוי במחקר ההיסטורי ,בספרות ובאמנות.
עיון בתוכן העניינים מלמד את הקורא המתעניין ,עד כמה מורכבת ומרתקת סוגיה
זו ועד כמה היא מעסיקה עד היום את חוקרי השואה ,חוקרי מדינת-ישראל ואת
החברה הישראלית כמעט בכל תחום ותחום בחיינו.
הקובץ מעלה על נס את תרומתה החשובה והמאלפת של שארית הפליטה
להתפתחותה של החברה במדינת-ישראל ,לאורח חייה ולתרבותה.
שם הספר ״בריחים של שתיקה״ לקוח מספרה של הסופרת אידה פינק ״רישומים
לקורות חיים״)הוצאת עם עובד( המביא את סיפורם של יהודים הלכודים במצבים
בלתי-אפשריים בפולין של השנים .1942-1941
במאמרי הספר מובאים נתונים סטטיסטיים רבים .לעיתים ימצא הקורא שבנושא
זה או אחר קיימת שונות בנתונים המובאים במאמרים ,שונות הנובעת מהמקורות
השונים עליהם מבססים החוקרים את מחקריהם .המערכת לא שינתה את הנתונים ולא
קבעה בנושא קו מערכתי.
8
קובץ זה איננו פרי עמלו של איש אחד .לתהליך בחירת הנושא והקשר עם
החוקרים והמתעדים היו שותפים רבים ואני מבקש להודות להם על פעלם ,עזרתם
ומסירותם .ראשונים הם חברי ועדת קובץ ״משואה״ בראשות השופט העליון
)בדימוס( הד״ר משה בייסקי אשר בחרו את הנושא! מערכת הקובץ בראשות הד״ר
נילי קרן ובהשתתפות נאוה סמל ואיה בן-נפתלי ליוותה את הספר מהחל עד כלה
והיתה גורם תומך ומסייע בכל שלבי העריכה וההוצאה-לאור .חובה נעימה היא
להודות ליועצות הספר ,הפרופ׳ דליה עופר ,הפרופ׳ דינה פורת והד״ר חנה יבלונקה
שהקדישו הרבה מזמנן כדי להיטיב את תוכנו של הספר .תודה מקרב-לב נתונה לד״ר
צבי צמרת ,מנהל יד יצחק בן-צבי וליוסי פרלוביץ מנהל ההוצאה לאור של
משרד-הבטחון על הרשות שנתנו לפרסם מחקרים שפורסמו בקבצים מוקדמים.
אמיר זלצר עיצב את הספר והעטיפה והתוצאה הסופית היא פרי רוחו ויצירתו.
רביב שלו )אלף עד תו( :משה ואורה אור :אריק בן-שלום מנהל הייצור
בהוצאה-לאור ועובדי דפוס דרור ,חולון ,שקדו להוציא מלאכה מתוקנת.
יעמדו כולם על הברכה
יואל רפל
ניסן ,תש״ס
שער ראשון
"מאוחדים ב 0ב ל ,קשורים קשרי אחוה"
)כרוז ח ט י ב ת שרידי מ ז ר ח אירופה(
מחנה עקורים ,באד רייכנהאל ,קבוצת ניצוץ1946 ,
מפגש ציפיות -שיחה עם הפרופ׳ אניטה שפירא
11
•ואל ר פ ל
מפגש ציפיות
שיחה עם הפרופ' אניטה שפירא
ש_:.ביצר נתפסה שאלת שארית הפליטה על-ידי מנהיגי הישוב בארץ-ישראל?
פרופ׳ א .שפירא :בתחושה מעורבת .מצד אחד ,ציפיה גדולה ,תקוה גדולה ,ומצד
שני ,חשש עמוק מאוד .לכאורה ,יהדות זו המכונה ״שארית הפליטה״ היתה בשר
מבשרה של מנהיגות היישוב .הם באו מאותן ארצות ,דיברו אותן שפות ,והשתייכו
לאותו מרחב תרבותי .עם זאת ,שבע השנים של מלחמת העולם שהפרידו בין
השתיים ,יצרו תהום פעורה ,שיסודה בראש ובראשונה קוגניטיבי-הכרתי ,תהום
שניזונה מהאסוציאציות השונות של שני העולמות .מנהיגות הישוב ,שתיכתה לחיל
המילואים שיבוא מאירופה ,ידעה והבינה שהבאים לא יהיו זהים לאותו נוער חלוצי
שהגיע קודם .יתרה מזאת ,שארית הפליטה האמורפית ,הבלתי-מאורגנת ברובה,
נראתה בעיניהם לא כהמשך התנועה החלוצית אלא כהמשך להמונים היהודים,
שאמנם תמיד רצו בהם ,אך עם זאת חששו מהם .זאת ,מפני שבעיניהם יהודים אלה
היו כמעט אנרכיים מבחינת התפיסות שלהם ,לא מזוהים אידיאולוגית ,והיה ספק אם
יש בהם נכונות נפשית לקבל את התמורה שיש להולל ביהודי הישן ,אותה תמורה
שמנהיגות היישוב שאפה אליה ובקשה שיאמצו.
היה גם חשש שחוזר פעמים רבות בדיונים על שארית הפליטה ,ואשר לא נבע
מחרדות פרי המציאות ,אלא היה תוצאה של דימוי ,תמונת דימיון שהצטיירה לה.
בספרו של מקרנקו ׳הפואמה הפדגוגית׳ מסופר כיצד החניכים מבית החינוך הישן,
עוברים יחד איתו למוסד גדול הרבה יותר .מקרנקו מתאר את חרדתו ,האם יצליח
לקלוט את ההמונים האלה ,את המאות הגדולות של התלמידים החדשים ,או שהם
ידרסו אותו .החשש היה ,האם יוכל הישוב לקלוט את שארית הפליטה ,אותה יהדות
אמורפית של יהודים הנושאים מטען חוויות לא מוכר ,או שיימחץ תחת תכונותיהם
השליליות.
כאן אנו נכנסים לסוגיית ״התכונות השליליות של שארית הפליטה״ .בארץ נפוצו
אגדות ושמועות .למשל ,כי מי שניצל חייב להיות האלמנט הגרוע של העם היהודי .כי
מי שהצליח להינצל חייב היה לדרוך על גוויות ,והיה וודאי מוכן לעשות כל דבר
על־ מנת להינצל ולכן רק אלמנטים קרימינליים ניצלו מן הסתם מאותה התופת.
מתפיסה זו עלתה השאלה שהרגיזה ,וקוממה כל-כך את הניצולים -איך ניצלת?
בשאלה זו היה חבוי אותו מרכיב של ביקורת ,שאם ניצלת ,סימן שעשית משהו לא
12
יואל רפל
תקין .לא היתה אותה הבנה שהיינו מצפים שתהיה כי מי שניצל שיחק לו מזלו,
ושארית הפליטה היא למעשה חתך מקרי של העם היהודי ,ואלה שניצלו אינם
האלמנטים הטובים יותר או הגרועים ביותר.
והיו עוד אגדות ,למשל ,שהפליטים מוכנים לשלוף אקדח על כל עניין של מה
בכך ,והם חסרי מעצורים מוסריים בשל מה שעברו .הוסף לזה את עניין ׳השוק
השחור׳ ומחנות העקורים ואתה מקבל דימוי של שארית הפליטה כאוסף אנשים
מסוכנים וכתוצאה מכך הם עלולים להחדיר נורמות שליליות ליישוב ״הבתולי״
בארץ .התוצאה היתה שיחד עם הציפיה ותחושת האחריות היה חשש שמא אנו
מכניסים לתוכנו אלמנט שיפרק את החברה היישובית.
ש :,עד כמה רצתה שארית הפליטה להגיע לארץ-ישראל ?
פרופ׳ א .שפירא :זו שאלה שאף-פעם לא נקבל עליה תשובה מלאה .אילו עמדה
בפני שארית הפליטה האלטרנטיבה של ארצות-הברית מול ארץ-ישראל ,אינני יודעת
מה הם היו בוחרים .אבל השאלה לא עמדה על הפרק ולכן קשה להעמיד אותה
במבחן המציאות .אני יכולה לומר ששארית הפליטה ברובה ,לפני המלחמה ,לא היתה
ציונית .בהנחה שמדובר בחתך מקרי של העם היהודי ,היו ביניהם ציונים ,ורבים לא
ציונים .אבל אסור להתעלם ממה שאני קוראת ״הציונות האינטואיטיבית״ ,של
הניצולים לאהר המלהמה .החוויות של שנות המלחמה הולידו הזדהות לאומית
ואתנית שלא היתה דוגמתה .בעצם הם יצרו והובילו ,לשני כיוונים; מצד אחד ,היו
אנשים שרצו לברוח מהזהות היהודית .למשל ,בפולין לאחר המלחמה אנשים רבים
לא מלו את ילדיהם ,מתוך מחשבה ,אנחנו ממילא נאלצים לסבול ולשאת את הצלב
הזה על גבינו ,אבל מדוע שהילדים יסבלו? היה רצון לברוה מהזהות היהודית .מצד
שני ,במידה רבה יותר אפשר לומר כי מה שקרה במלחמה הוליד הזדהות עם העם
היהודי וגעגועים למה שאני קוראת ״טייר אידיש פיינימר״ -לפרצוף היהודי המוכר,
היקר .לרבים היה עניין לפגוש עוד יהודי ,מפני שהיו בטוחים שהם נותרו היהודים
האהרונים ,והרצון לפגוש יהודים נוספים וליצור אחווה יהודית ,היה מאוד חשוב
להם ,הרבה יותר מאשר לפני המלחמה .לכן הסיסמא שלהם היתה היחד היהודי ־
״עמך״ .זו לא בדיוק הציונות של הרצל ,או של פינסקר ,ודאי לא של אחד העם ,אבל
באופן אינטואיטיבי הם פנו אל המקום של היהודים .הרי הפולנים אמרו להם כל-כך
הרבה פעמים ז׳דזי צו פלסטיני״ -״יהודים לפלסטינה״ ,שהם הפנימו את זה .כלומר,
היתה תערובת של חוויות מתקופת המלחמה מלווה בתהושה שאין לנו מה לחפש
באירופה ,ויחד עם זה התחושה שהמקום היחיד שהיתה בו נכונות לקלוט אותם ,היתה
ארץ-ישראל.
אינני שוללת את האפשרות שאילו היתה ניתנת להם הבחירה לנסוע לארה״ב ,הם
לא היו נוסעים לארץ-ישראל .צריך לקחת בחשבון שאחרי המלחמה הם עוד ישבו
מפגש ציפיות ־ שיחה עם הפרופ׳ אניטה שפירא
13
שנים במחנות העקורים בגרמניה ,עד שנמצא להם פתרון .אבל בסופו של דבר,
כשני-שלישים מהם בחרו בארץ -ישראל ,וגם כאשר נפתחו שעריה של ארצות-הברית,
רובם נשארו בארץ -ישראל .אני מכנה את התופעה הזו לא ציונות של אידיאולוגיה
ציונית ,אלא תוצאה של המצב הקיומי שלאחר המלחמה.
ש_ :.מה מקומם של השליהים הארצישראלים ,בהכוונת שארית הפליטה לא״י ?
פרופ׳ א .שפירא :אני חושבת שצריך לזכור שהשליח הראשון מארץ-ישראל
לפולין הגיע מאוחר ,בסתיו . 1945ההתארגנות בלובלין והניסיון הראשון להבקיע
דרך רומניה ואחר -כך הבריחה דרך גרמניה ,החלו ביוזמה מקומית של יהודים מפולין.
שארית הפליטה שנפגשו עם אנשי הבריגדה באיטליה ,כבר היו בדרכם לארץ
ישראל .הם לא הגיעו לאיטליה במקרה ,אלא ,מתוך שאיפה להגיע לחופי הים התיכון.
עם כל הכבוד ,והנטיות הפטריוטיות ליחס לעצמנו יותר ממה שמגיע לנו ,נדמה לי
שבסופו של דבר ,יותר משהפרה רצתה להניק רצה העגל ,במקרה הזה ,לינוק.
זה היה רגע היסטורי ,בו הצטלבו הצרכים הקיומיים של שארית הפליטה עם
מטרות הציונות .גם בן -גוריון הבין זאת היטב אבל קדמו לכך הצרכים הקיומיים של
שארית הפליטה.
אינני סבורה שהתדמית והיחס אל שארית הפליטה הוקרנו מלמעלה על-ידי
המנהיגות .הם הועברו מפה לאוזן על-ידי האיש בקופת חולים ,הפקיד בלשכת
העבודה ,המורה בבית־ הספר .ובכל הקשור לקליטה ,וזה לא שייך דווקא לשארית
הפליטה ,היתה אצל המנהיגות רגישות מובנת מאליה ,אבל אינני חושבת שהתדמית
השלילית כוונה מלמעלה ,בפרוש לא.
צריך לזכור כי היישוב כולו עבר שבע שנים בלי קליטת עליה בכלל .בארץ
התחולל תהליך של התגבשות פנימית .יתרה מזאת ,תמיד היה לעולה ותיק רגש
עליונות כלפי העולה שעלה אתמול .זו תופעה שרווחה והיא אינה פועל יוצא של
מדיניות מכוונת של בן־ גוריון או מפא״י .זו המציאות של מגבלות היכולת שלנו
בקליטת עליה ,וכך היא התיחסה גם במקרה של שארית הפליטה ואחר-כך כאשר
הגיע גל עליה מארצות המזרח .אני לא חושבת שבעניין זה היה יכול להיות אחרת,
אילו בגין היה בשלטון .מה הוא היה עושה אחרת? היה משנה את טבע המין
האנושי?
ש_ :.במאמרים שכתבת התייחסת לא מעט לנושא מעורבות והשתתפות שארית
הנושא גם התעורר ,בעקבות שירו של בנימין
במלחמת העצמאות.
הפליטה
הורושובסקי על לטרון .מה חלקם של אנשי שארית הפליטה במלחמת העצמאות?
פרופ׳ א .שפירא :חייבים לזכור שעל פי הסטטיסטיקות ,חלק נכבד של שארית
יואל רפל
14
הפליטה שהגיעו בשנים ,1945-47נטלו חלק משמעותי במלחמת העצמאות .אלה
שהגיעו תוך כדי המלחמה ,כלומר לאחר כ״ט בנובמבר ,במיוחד אחרי הקמת
המדינה ,מטבע הדברים ,השתתפו פחות .כידוע הקרבות הקשים ,עם מספרי
הקורבנות הגדולים ,התחוללו עד ההפוגה הראשונה .מאוחר יותר המצב בחזיתות
כבר הוטב ,והנטל התחלק בצורה יותר מאוזנת .כלומר ,בשלבים המאוחרים של
מלחמת העצמאות כשהצבא היה גדול ,הם מילאו תפקיד מרכזי בחשיבותו .בשלבים
שקדמו להפוגה הראשונה הם מילאו תפקיד לא מרכזי .שם מילאו תפקיד מרכזי אלה
שהגיעו בשנים .1945-47
:jpהפליטים העולים מתוארים כאנשים שנלקה! הישר מהאוניה לשדה הקרב.
פרופ א .שפירא :אני לא הושבת שאז הם התייחסו לזה כך .הם עברו אימונים
בגרמניה וגם בקפריסין .מקפריסין הם הגיעו מאוחר יותר מפני שהבריטים לא נתנו
לפנות את האוכלוסיה ממחנות ההסגר .אני חושבת ששארית הפליטה ראו את
ההשתתפות שלהם במלהמה ככרטיס כניסה לחברה הישראלית ,כחוויה מעצבת של
התקבלות לחברה הישראלית ,ונראה לי שלגבי רובם זה נשאר כך עד עצם היום הזה.
במבט לאחור ,כאשר הם'כבר חלק בלתי-נפרד מהחברה הישראלית ,המרירות על
ההתייחסות המזלזלת מצד החיילים חניכי הארץ כלפיהם ,צפה ועולה אצל חלק מהם,
ולעתים אפילו מטשטשת את החוויה המלכדת של ההשתתפות במלחמת העצמאות.
אין ספק שרצוי היה שהיחס של הצעירים אל הניצולים יהיה שונה ,אם לומר זאת
בצורה עדינה .למרות שדברים לא נאמרים במפורש ,הם נמצאים בין השיטין .יגאל
אלון כתב בספר הפלמ״ח על כך שהוא הצטער שחברינו לא גילו הבנה רבה יותר
לשארית הפליטה .במילים אחרות ,היה יחס של זלזול ,והתנשאות והיו קשיים אדירים
בתקשורת כי הצברים )הסברס( לא ידעו אידיש והעולים לא ידעו עברית .לא היתה
להם שפה משותפת ,העולים נראו אהרת ,והתוצאה היתה ניכור נורא בין הוותיקים
והחדשים ,תופעה אופיינית דווקא לדור הצעיר ,ופחות לוותיקים ,מפני שהוותיקים
יותר הגיעו בדרך-כלל מאירופה ,ידעו את השפות ויכלו לתקשר באופן בסיסי עם
העולים החדשים.
,
ש_ :.מדובר באותו פרק זמן שבו מתהוות שתי קבוצות פליטים! מהד ,שארית
שבאה לארץ ומאידך ,קבוצה של פליטים ערבים שעוזבים ,בורהים,
הפליטה
מארץ-ישראל .בשני המקרים נמצאת במוקד הקבוצה הארצישראלית .האם
מוברהים,
אפשר למצוא מכנה משותף כלשהו ?
פרופ א .שפירא :אני הייתי מאד נזהרת מהשוואות ,אבל אני רוצה להזכיר לך
שב״חירבת חיזעה״ אומר הבחור שמבטא את עמדת המחבר ,״תחשוב על זה ,אנחנו
שולחים אותם לגלות״ ואז מישהו שם אומר :״יהיה בסדר .יבואו פליטים שיישבו את
הכפרים ,יהיה יופי״ ,ואז המספר אומר :״פליטים ,אנחנו עושים אותם פליטים
,
מפגש ציפיות -שיחה עם הפרופ׳ אניטה שפירא
15
ואנחנו קולטים פליטים״.
התפיסה הזו לא היתה נחלת הצעירים דאז .הם הפרידו הפרדה גמורה בין ערבים
ליהודים והם לא ראו את האסוציאציה הזו ,בפירוש לא .אני גם לא הייתי רואה דימיון
ביחס שלהם לגבי שארית הפליטה לעומת היהס לערבים .למרות הזלזול וההיתנשאות
כלפי העולים היתה תחושה שהם בכל זאת משלנו ,לא בדיוק כמו שהיינו רוצים שהם
יהיו ,אבל הם שלנו.
:JP
למה ציפו
העולים?
האם
היישוב יכול
היה
בכלל
למלא אחר
הציפיות
שלהם?
פרופ׳ א .שפירא :כשהייתי השנה בכנס בשטוקהולם ניגשה אלי אחרי ההרצאה
שלי אשה מקרב שארית הפליטה מארצות הברית .היא סיפרה שיש לה אח בארץ
ובמכתבים שהחליפו תמיד התלונן כמה לא יפה קלטו אותם בארץ ושלא היו מוכנים
לשמוע להם .שאלתי את האשה :האם בארצות הברית היו מוכנים לשמוע ,ולקלוט?
והאשה אמרה :״אבל ,בארץ־ ישראל היו האחים שלהם״ .אמרתי ,אני מתכוונת
ליהודים בארצות־ הברית שגם הם היו אחים .ואז היא הסכימה שבעצם גם בארצות
הברית הם זכו ליחס זהה.
היה כאן מפגש בלתי אפשרי של ציפיות שלא יכלו להתגשם ,משום שאלה שבאו
משם ציפו שיקלטו אותם כמו שקולטים בני משפחה! בזרועות פתותות ,בית חם.
הקליטה הרגשית ,החמימות היתה אולי יותר חשובה מכל דבר אחר אבל היישוב היה
קר ,מפני שהיה עסוק בבעיות שלו .חייבים לזכור שמדובר בתקופת מלחמת
העצמאות :עם הקרבנות ,הקשיים ,מלחמה קיומית .לא היה להם ראש למצוקות של
האחרים.
זאת ועוד ,אנשי ארץ־ ישראל לא הפנימו את נושא השואה .הם גם לא רצו לשמוע
על השואה .הם עדיין לא היו במצב שיכלו להבין מה קרה שם .עובדה זו נכונה לא רק
לגביהם -היא נכונה לגבי כל העולם .לקח כמה עשרות שנים עד שהעולם ,יהודים
ולא יהודים ,הפנים את גודל ועוצמת הטראומה שעברו הניצולים .ולכן הציפיות פה
היו לחמימות שלא יכולה היתה להענות.
דבר נוסף הוא האתוס היישובי באותה תקופה .התפיסה הייתה שצריך להנך,
לנשוך שפתיים ולהמשיך לעבוד .זה מופיע בשירים ״אל הרכן ראש ,עבוד ,עבוד״,
משנות השלושים .גם כאשר נפלו בחורים במלחמת העצמאות הבון־טון היה לא
להפגין צער בפומבי ,משום שהתנהגות היסטרית נחשבה לחלק מעולם הרגשות
המוגזם של הגלות .הייתי כמעט אומרת אנחנו לא רוצים להיות סנטימנטליים בנוסח
המזרח -אירופי ,אלא אנהנו מאמצים נורמות מאופקות יותר של העולם המערבי.
האיפוק הזה שנגע לתחומי חיים רבים ומגוונים ,עמד בניגוד מוהלט לעולם הרגשי
ולעולם הציפיות של שארית הפליטה שביקשו חמימות יהודית מסורתית את
יואל רפל
16
ה״גוואלד״ היהודי .הם רצו השתתפות בצער ,בכי הדדי זה על שכמו של זה .אבל
תגובה רגשית כזו עמדה בניגוד מוחלט לעולם הרוהני ,לאתוס ולנורמות ההתנהגות
של היישוב בארץ .כך נוצרה תהום רגשית אדירה בין שתי הקבוצות האלה.
לדעתי חשוב להדגיש שהאכזבות הגדולות ביותר לא היו בתחום הכלכלי ולא
בתחום ההסתגלות ,שכן בסופו של דבר שארית הפליטה הסתגלה באופן יוצא מן
הכלל .האכזבה היתה בתחושת הניכור ומאי-הנכונות לקבל אותם כמות שהם ,ולהבין
מה עברו.
,
:JP
אני
הקובץ
יש
באיזו
מידה
רוצה
היה
מאמרים
אנחנו
למשל,העניין
סיפור
לעבור
במה
הכנס
שארית
שעניינם
יכולים
שבבוקרשט
של
לאנשי
ההתארגנות
לומר
שהיתה
התארגנה
בלונדון.
הפליטה ,לפני
מנהיגות
קבוצה
באיזה
מידה
שהם
הפנימית
הם
יכולת
התפרקה,עוד
היו
לארץ.
הראשונית עור
והיתה
ואחר-כך
מגיעים
יכולים
בהמשך
בהוץ-לארץ.
להתארגן?
לפני
להתארגן
ידוע,
שהיא
קמה.
כ״שארית
הפליטה״?
פרופ׳ א .שפירא :אני חושבת ששארית הפליטה הוכיחה יכולת ארגון די מרשימה.
הקבוצה ברומניה אכן התפרקה ,אבל ,בפולין הם עשו עבודה נפלאה .הם אירגנו את
הבריחה ,ואת שארית הפליטה ,צריך לזכור שהקונגרס הראשון של שארית הפליטה
היה במחנה שעל-יד מינכן .כלומר הכינוס הראשון של הניצולים התרחש עוד לפני
שבאו השליחים מן הארץ .מן הקונגרס יצאה הקריאה לפתוח את שערי הארץ ,לשקם
את חיי שארית הפליטה ,להקנות מקצועות לאנשים ,כלומר אנחנו רואים חיוניות
בלתי רגילה אצל שארית הפליטה בנושא התארגנות ויכולתם לתת ביטוי למה שהם
רוצים.
בחנתי את העיתונות של מחנות העקורים .זה מאד מרשים .כמות העיתונים שהם
הוציאו ,הפעילות התרבותית שהם יזמו ,בעיני זה אחד מפלאי הטבע.
אני לא מקבלת את זה שאלמלא בואם של השליחים שארית הפליטה לא הייתה
מתארגנת .הם היו הרבה יותר מאורגנים ,לדעתי ,מאשר כל קהילה יהודית לפני
המלחמה.
ש .האם את יכולה לעשות השוואה בין המפגש של הישוב היהודי בארץ עם
שארית הפליטה ,לבין המפגש של שליחיו עם שארית הפליטה בחוץ לארץ? האם
אפשר להשוות ביניהם ?
פרופ׳ א .שפירא :אלה שנסעו לאירופה ,אם הם היו אנשים אמפטיים והם לאו
דווקא נבחרו לפי התכונה הזו ,אלא מתוך שיקולים אהרים ודי מוזרים לפעמים ,קשה
שלא להתרשם ממעשיהם ושהלב לא יתחמם מהם .בארץ זה סיפור אהר .אתה פוגש
את שארית הפליטה במציאות שבה אתה נותן השירות והם מקבלי השירות במצב של
תלות מוחלטת .לעומת זאת בחוץ לארץ ,במחנות ,הם היו אלה שידעו להסתדר יותר
מפגש ציפיות -שיחה עם הפרופ׳ אניטה שפירא
17
טוב מהשליחים .ההבדל הזה הוא משמעותי ,כיוון שהשליחים חלקם התרשמו מהם
נפלא וחלקם התרשמו רע מאוד מהם .כלומר ,לא היתה פה תמונה אחידה ,ואני
חושבת שאולי בצדק .כוונתי שיש לנו דוגמא להשתקפות אותה אוכלוסיה בעיניים של
אנשים שונים ,שלכל אחד מהם יש את האינטרס שלו ,יש את החינוך שלו ,ויש את
המבנה הנפשי שלו .אנחנו יודעים עד היום שכשנכנסים שני מורים לאותה כיתה ,אחד
אומר שזו כיתה נפלאה ומורה שני אומר ילדים איומים .זה המצב במישור הנורמלי.
מה שקורה בארץ זה דבר שונה.
אני רוצה להוסיף עוד נושא שהגיע הזמן שיעסקו בו ,ואני לא בטוחה שעוסקים בו
מספיק .אנחנו נוטים להתעלם מכך שהיו בעיות פסיכולוגיות מאוד קשות לשארית
הפליטה ,לילדים ולמבוגרים .ואין זה מקרה שעד היום חלק ניכר מאלה שמאכלסים
את בתי החולים לחולי נפש במדינה ,הם משארית הפליטה .בתקופה ההיא היתה
נטייה להציג את בריאות הנפש הבלתי מוגבלת של הניצולים ,תוך התעלמות
מהעובדה שהם עברו טראומה איומה .הלקם הדחיקו את הטראומה ,ואהרים התגברו
עליה בדרך זו או אחרת ,אבל אי -אפשר להתייחס אליהם כאילו לא ארע להם כלום.
במסגרת אותה התייחסות של היישוב ״לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה״ ,דרשו מהם
בעצם להכריז שהכל בסדר ,ולא קרה כלום .זו היתה מעמסה ,בין אם מודעת ,ובין אם
לא מודעת ,שהיתה קשה למדי .אפשר אולי לומר שזה היה טוב ,שהדרישה להדהיק,
ולהמשיך הלאה הביאה לכך שאנשים יכלו לשקם את חייהם ,ושבמקרים רבים זה
באמת פעל ,אבל אי -אפשר להתעלם מזה ,שההתמודדות תבעה מחיר כבד מאוד של
הדחקה ,וכוחות נפש.
ש_ :.נושא נופף הוא השינוי בתדמית של שארית הפליטה .נרמה לי שב 52-שנות
המדינה קרה משהו .אם בתחילה הישוב היה עויין ומנוכר היום יש הרבה מאוד
סימפטיה אל הניצולים עניין גובר והולך ,למשל התמיכה שעולה מהציבור לתת להם
עכשיו את הכספים שמגיעים מחוץ לארץ ,כל עור הם יכולים להסתייע בו והם
קיימים .אני מזהה אהדה רבה כלפי הניצולים .מה השתנה במהלך השנים?
פרופ׳ א .שפירא :הנורמות של הציבור הישראלי השתנו .תרבות ״נשיכת שפתיים״
נעלמה ובמקומה קיבלנו את תרבות ההחצנה ,ותרבות ,הייתי אומרת ,לא רק של
כיבוד הסבל אלא כמעט הערצת הסבל .בחברה הישראלית יש כמעט תחרות מי סבל
יותר מבין עדות ישראל השונות .אין ספק שבדרך זו ניתנה לשארית הפליטה איזו
שהיא רהביליטציה ששינתה את הדימוי שלה .אבל חייבים להוסיף עוד כמה גורמים.
קודם כל חלה הפנמה כללית של נושא השואה .זאת אומרת האמפטיה לשארית
הפליטה היא חלק מההבנה העמוקה לאין שיעור ,של מה קרה בשואה .הפיכת השואה
לאחד מסמלי הזהות שלנו העניקה לשארית הפליטה מעמד ,הייתי אומרת ,כמעט של
קדושים.
יואל רפל
18
דבר שני ,אני חושבת שהחברה הישראלית נעשתה במשך השנים פתוחה הרבה
יותר לדימויים שונים של ישראלי .ישראלי לא חייב להיות ״שרוליק״ עם כובע טמבל
ומכנסים קצרים .הוא יכול להיות גם יהודי ניצול שואה ,שנושא על גבו מטען יםורים
כבד ושאנחנו לא תמיד מבינים אותו -אבל הוא אחד משלנו .הריבוי והגיוון של
הדימויים של הישראלי ,ההתפצלות של הזהות הישראלית לזהויות משנה ,מאפשרת
לניצולי השואה למצוא את הנישה שלהם .צריך להוסיף לכך ,שניצול השואה הם
אהת הקבוצות שנקלטו באופן הטוב ביותר בחברה הישראלית .אין תחום ואין מגזר
שהם לא מופיעים .גם בתחום הכלכלי וגם בתהום האקדמי ,ולמעשה אין תחום
ששארית הפליטה לא הטביעה את חותמה עליו .לדעתי בתחום הפוליטי ,הם הכי
פחות בולטים ,הרבה פחות מעדות המזרח ,וצריך עדיין לתת על כך את הדעת .לכן
ההשתלבות המוחלטת שלה מעוררת אמפטיה .אפשר לשאול למה אז לא הבנו שאנו
קולטים פה את עצמנו ובשרנו ואין הבדל ביננו לבינם אלא הבדל של שבע השנים
ההם.
,
אני חושבת שצמח דור ישראלי חדש שלא העמיד את הזהות שלו מול הזהות של
הנקלטים ,אלא באופן טבעי ראה את עצמו כממשיך של דור הניצולים ,יותר מאשר
של דור הפלמ״ח .וצריך גם לזכור שבסופו של דבר ,מבחינה מספרית ,שארית
הפליטה אינה רהוקה מכמות אנשי הישוב הישן בארץ־ישראל.
_ש :.הםפר הזה מוכיח שישנם לא מעט חוקרים צעירים שמתעניינים בנושא ויש
מהקרים הרשים על נושא שארית הפליטה .האם זה מעיד על העניין בשואה ,ויש לכך
משמעות לגבי לימוד ההיסטוריה של עם ישראל בעתחחדשה?
פרופ׳ א .שפירא :אין לי ספק שההתעניינות בשארית הפליטה ובניצולים נובעת
מהחשיבות הגוברת של השואה בתודעה הלאומית שלנו ,בתודעה של מדינת ישראל
ובחשיבות הגוברת של השואה כסמל של זהות לאומית.
המהקר של השואה הוא קשה .הוא קשה משום שלגעת בזוועה הוא דבר שקשה
מאוד לישון איתו בלילה ,ולכן חלק ניכר מאיתנו ,בורחים לשוליים .אנחנו מעדיפים
לעסוק בחיים ובניצולים ולא באלה שמתו ,כי קשה לנו מאוד לעסוק בהם .חוקר חי
עם נושא המהקר שלו ,ולנו קשה לחיות עם הזוועה ,וללכת לישון איתה בלילה .לכן
שארית הפליטה היא במידה מסויימת ״הבמקום״ שאנחנו עוסקים בו ,במקום לעסוק
בשואה עצמה .אני הושבת שהנושא עוד יילך ויתרחב .למשל ,עוד לא התהלנו לעסוק
בו בהקשר ליהדות ברית המועצות ,מה קרה עם הניצולים מברית המועצות ,לא
ליהודים מפולין שהגיעו לברית המועצות ,אלא לאותם יהודים שניצלו באיזורים שהיו
תחת הכיבוש הנאצי .ועדיין לא התחלנו לבצע מחקרים השוואתיים בין ניצולים בארץ
לניצולים בארצות-הברית .לי נושא זה נראה מרתק .זה תחום מחקר שמצפה לגאולה,
והוא חשוב מבהינת הבנת הדירת תודעת השואה בחברות יהודיות
מפגש ציפיות -שיחה עם הפרופ׳ אניטה שפירא
19
שונות כמו גם בחברות לא-יהודיות.
המודעות לשואה ,תובנת השואה ,הפנמה של השואה ,קרו בחברות שונות בקצבי
זמן אחרים .כל אחת מהן הושפעה מבעיות הזהות המקומיות שלה .ההשוואה יכולה
לשפוך אור גם על הסיבות לכך שרק בשנות הששים-שבעים חדרה תודעת השואה
באמת ובתמים לתוך החברה הישראלית.
:JPשלמה בר-גיל ,כשמסר לי את המאמר שלו ,אמר שיש בל-בך הרבה מה
מרגיש שהוא רקמתהיל .האם את מזדהה עם דבריו ?
לחקור,שהוא
פרופ׳ א .שפירא :בוודאי .הרי האפשרויות הן אין-סופיות ,לא רק מבהינת
השתנות השאלות ,אלא גם בשל הנגישות לחומרים חדשים .פעם לא חשבנו שצריך
לחקור את התרבות הישראלית על מנת להבין את שארית הפליטה .אני חושבת שהיום
בלי להבין את הדימויים של שארית הפליטה בתרבות הישראלית אנחנו מפספסים
מרכיב חשוב מאוד בנושא הקליטה .האם בעובדה שבדור הצעיר של הסופרים שארית
הפליטה מככבת ,זה מקרה או שזה מעיד על שינוי ביחס כלפי שארית הפליטה ,על
השתנות הזהות הישראלית?
יצירות האמנות שעוסקות בשארית הפליטה ,הם מקורות חשובים ביותר כמו גם
תאטרון וקולנוע להארת השינויים בדימויים שעוברת שארית הפליטה עם קליטתה.
עדיין לא נעשה מחקר רציני שבחן את התרומה הכלכלית של שארית הפליטה .ולא
נעשה שום סקר באיזה תחומים היא כן נקלטה .יש מקום למחקר השוואתי בין שארית
הפליטה לבין עולי עדות המזרת ובין שארית הפליטה בארץ לבין שארית הפליטה
בארצות אהרות .כלומר ,יש עוד המון עבודה .הייתי רוצה שמי שיעסוק בנושא הזה,
לא ינתק את הנושא של שארית הפליטה מהנושא של החברה הישראלית .אי-אפשר
לעסוק בשארית הפליטה ,מבלי להבין תהליכים בחברה הישראלית באותה תקופה,
ומי שמנסה לעשות את זה ולהתייחס לניצולים כאל תופעה נפרדת ,יוצר עיוות ולא
מבין את התופעה.
ש.•.תודה
רבה.
21
ייחודה של שארית הפליטה
דוד שערי
ייחודה של "שארית הפליטה"
התווית ההיסטורית של ״שארית-הפליטה״ ,במובנו המצומצם של המונח ,מציינת
בדרך כלל את ניצולי השואה של יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה שהתרכזו,
בשנים ,1950-1945במחנות-העקורים בגרמניה ,אוסטריה ואיטליה ובמחנות-הגירוש
של המפעילים בקפריסין .תווית היסטורית זו ,שמקורה במונח המקראי
״שארית־הפליטה״ ,באה לציין לא עובדה היסטורית בלבד ,אלא גם לרמוז על
שליחות וייעוד היסטורי שהוטלו על שרידי השואה ,למען קיום העם כולו.
במחנות-העקורים במערב-אירופה ובמחנות-הגירוש בקפריסין באה לידי ביטוי חריף
הפרובלמטיקה ,הקיומית-אישית וההיסטורית-ציבורית של ״שארית-הפליטה״ .ברם,
ניתן להרחיב את היריעה ולכלול ת ח ת שם זה את כלל הקהילות היהודיות
במזרח-אירופה ובמרכזה ,שהתנסו בחוויה הטראומטית של מלחמת העולם השנייה
ושל הרדיפות והפגיעות הנאציות ואשר שרידיהם ביקשו להשתקם ,אחרי המלחמה,
בישראל או בארצות שמעבר לים .בפרק שידון בקליטתה של ״שארית-הפליטה״
בישראל ,בשנים ,1956-1946כלומר בין סיום מ ל ח מ ת העולם השנייה לבין גל העליה
האחרון מפולין ,היא ״עליית גומולקה״ ,ובתרומתה הייחודית לעיצוב החברה
הישראלית! אכן נכלול את כלל העולים ממזרח-אירופה ,פולין ,רומניה ,הונגריה
וארצות נואפות.
2
3
לאחר ;שהמחקר הההיסטורי־סוציולוגי על ״שארית-הפליטה״ זכה להתעניינות
מרוכזת בשנות החמישים ,הוא נחלש לאחר מכן .החומר הארכיוני של
מחנות-הצקורים ועליהם מפוזר ומאוחסן ,ברובו ,בארכיונים שמעבר לים ,ובייחוד
בארכיונזי ״ייווא״ בניו-יורק ,וחלקו אף אבד בטלטולים .האנשים שהתגייסו להוביל
את הניצולים בשבילים המפותלים של ״הבריחה״ ,״לשאת את עמם עלי שכם״
בהעפלה ,להקל על קשייהם ולהביא מזור לפצעיהם במחנות-העקורים בגרמניה,
אוסטריה ,איטליה ובמחנות-הגירוש בקפריסין ,וכן אלה שליוו אותם בעת חבלי
קליטתם בארץ ,בעצם ימי המערכה המדינית והצבאית להקמת המדינה ובשנים
הראשונות לקיומה ,בימי העליה הגדולה וסידורם הארעי של העולים במבני הרכוש
הנטוש של ישובי הערבים ,שנעזרו ,במעברות ובמחנות-העולים -כל אלה נתונים היו
כל-כולם ללהט המעשה ,שעתם לא היתה פנויה לתצפיות ,לסקרים ולניתוחים מדעיים
רגועים וקרירים ,ורובם גם היו חסרים הכישורים המקצועיים לכך .שיטתיים
ומקצועיים מעט יותר ,בהסתכלות ובמעשה ,היו הפעילים והעובדים מטעם
דוד שערי
22
ה״ג׳וינט״ היהודי־אמריקני American Jewish Joint Distribution Committee,
ומטעם ^ United Nations Relief and Rehabilitation Administrationהיא סוכנות
״אונרר״א״ של ארגון האומות המאותרות .אי לכך ,אנו נסמכים עדיין ,בעיון בנושא
רגיש ומורכב זה להוציא כמה עיונים וסקרים קטועים ,על רשימות אימפרסיוניסטיות
בעתונות התקופה ,לשפע העלונים והעתונים שהופיעו במתנות הפליטים ,לחומר
הארכיוני המפוזר ולדיבוב אנשי שארית־הפליטה ,היושבים בארץ והפזורים על פני
תבל רבה .בשנות התשעים נרשמה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל התעניינות
מחקרית גוברת בנושא זה ,ביחוד בהיבט הקליטה בישראל של עולי שארית-הפליטה.
בעת שהספרות ההיסטורית בתפוצות עוסקת ,לרוב ,בניצולים מן השכבות העממיות,
מתמקדים המחקרים בישראל בעיקר בהשתלבותה של שארית־הפליטה בחברה
הישראלית על מרכיביה השונים בטרם הקמת המדינה ובשנים הראשונות לקיומה.
מחקרים מאוחרים מאששים את התמונה שעלתה מעיון ברשימות קטועות בעתונות
התקופה .כאמור ,המחקר ההיסטורי-סוציולוגי המקיף על שארית־הפליטה מצפה
עדיין לגואלו.
4
5
מאמר זה אינו מתכוון לספר את סיפור העלילה המרתק של שארית־הפליטה
בנדודי ה״בריחה״ או את קורות חייהם של למעלה מ 250,000-משרידי יהדות
אירופה במשך כחמש וחצי שנים ,ממאי 1945ועד דצמבר ,1950במחנות-העקורים
בגרמניה ,אוסטריה ואיטליה ,אשר ,כאמור ,טרם נחקרו וטרם סוכמו כהלכה .כן אין
מאמר זה מתיימר להציג סינדרום ,פסיכולוגי וסוציולוגי ,חד ומעוצב ,של
שארית־הפליטה .כל שהנני מבקש במאמר זה ,אהרי איזכור כמה תתנות בדרכה
ההיסטורית של שארית-הפליטה ,הוא לרכז סיכומי עיון ומהקר אהדים ולהעלות
מספר טזיסים למחקרים העשויים לאפשר את שרטוט הסינדרום הנפשי והחברתי של
שארית-הפליטה והמנטליות הרוחנית שלה ,ולהצביע על תרומתה הייחודית לעיצוב
ההברה הישראלית בראשית ימי המדינה.
6
א.
תהנות בדרכה ההיסטורית של ״שארית־הפליטה״.
ב 22-בנובמבר 1942פירסמה הנהלת הסוכנות היהודית בארץ הודעה לציבור בה
נאמר כי ״לפי ידיעות ממקורות מוסמכים ומהימנים /.../פתחו הנאצים בפעולת
השמדה שיטתית של היהודים בערי פולין ובעיירותיה״ .בעקבות הודעה זו נאלצו גם
מעצמות-הברית להתייחס לידיעות מחרידות אלה והן פירסמו ,ב 17-בדצמבר ,1942
הצהרת גינוי של פעולה זו .היה ברור ,אפוא ,שבעיית הניצולים היהודית שייוותרו
אחרי המלחמה מהטבה הנאצי ,תהיה שונה ,בממדיה ובאופיה ,מהבעיה הכללית של
פליטים ,הנוצרת בתום כל מלחמה .ברם ,לא כל המוסדות היהודיים בתפוצות
7
ייחודה של שארית הפליטה
23
בתקופת מלחמת העולם השנייה היו שותפים לגישה זו .בחוברת :הגירות יהודיות,
נסיון העבר ותחזיות לאחר המלחמה ,שהופיעה ב 1943-במסגרת סידרה של
חוברות-תחזיות ,מעין חוברות-עבודה מטעם ״הוועד היהודי האמריקני״(American .
) Jewish Committeeעל הבעיות הצפויות בפני המוסדות היהודיים אחרי המלחמה,
כותב אויג׳ין קולישר :״אין להציג את הבעיה של הפליטים ושל המגורשים שלאחר
המלחמה כבעיה יהודית ייחודית״ .המחבר מזהיר מפני גישה פסימית ,המעוגנת
בחוסר האמונה בדמוקרטיה ובעתיד יותר טוב שיבוא.
8
על השוני המהותי שבין בעית הפליטים הכללית ,שהתהוותה אחרי סיום מלחמת
העולם השנייה ,שהיתה אמנם גדולה בממדיה ,לבין בעיית שארית-הפליטה היהודית
בתקופה זו ,מעידה התפתחותן המספרית המנוגדת בחדשים הראשונים שלאחר סיום
המלחמה :בראשית 1945נמצאו על אדמת גרמניה כ 8-מיליון פליטים לא-גרמנים:
עובדים שבאו מרצונם לעבוד בתעשיה הגרמנית בתקופת המלחמה ,עובדי-כפייה,
משתפי פעולה עם הנאצים שברחו לגרמניה עם התקדמותם של צבאות בעלות-הברית
ואחרים .והנה תוך חדשים ספורים בלבד חזרו לבתיהם ולארצות מוצאם כ 5.5-מיליון
פליטים ועוד כמיליון פליטים הוחזרו לבתיהם ,כך שבראשית 1946נותרו על אדמת
גרמניה רק כמיליון פליטים לא-גרמנים.
9
שונה לחלוטין היה המצב ומנוגדת היתה ההתפתחות המספרית של העקורים
היהודים ,אנשי ״שארית-הפליטה״ ,בתום מ ל ח מ ת העולם השנייה .ביום הניצחון של
בעלות-הברית על כוחות השטן הנאצי ,ב 8-במאי ,1945שוחררו היהודים ששרדו
בחיים במחנות הריכוז לסוגיהם בגרמניה ,ומספרם הגיע לכ 60,000-50,000-יהודים
בלבד .בפולין ,מתוך קהילה יהודית בת כ־ 3.3מיליון יהודים ,נותרו בחיים רק
כ 80,000-ועוד כ 250,000-שנמלטו ועברו לפנים ברית-המועצות .לכאורה ,לא
הציגו ,אפוא ,היהודים בעיית פליטים חמורה במיוחד ,אולם ,בעיית הפליטים
היהודים ״העקורים״ ^ Displaced Persons - D.P.s-בטרמינולוגיה הבין־לאומית
הרשמית( ,לא זו בלבד שלא נפתרה כלל עם הנצחון ,כדוגמת הבעיה של הפליטים
הלא-יהודים ,נהפוך הוא :מספרם של ״העקורים״ היהודים על אדמת גרמניה לא רק
שלא פחת ,כי אם הלך וגדל במשך השנתיים שלאחר הניצחון .היהודים ששרדו
באירופה המזרחית והמרכזית לא יכלו לשוב ולהשתקע בארצותיהם ,שהפכו
בית-עלמין ענקי ליקיריהם ,ולא יכלו להמשיך ולחיות בהן ולהשתקם באווירה של
משטמה לאטנטית ,שהתפרצה מדי פעם בהתפרצויות של פרעות ופוגרומים של
ממש .הניצולים ממחנות-הריכוז ,שתזדרזו וביקרו בערי מולדתם שבארצות מוצאם,
חזרו למחנות בגרמניה ובשורת איוב בפיהם :אין לאן לחזור .כך החל תהליך ,סטיכי
ומאורגן ,של ״בריחה״ מערבה והסתננות לתוך מחנות ״העקורים״ ^".(D.P.s-
10
בראשית
1946התרכזו במחנות העקורים בגרמניה כ 80,000-פליטים יהודים
דוד שערי
24
בלבד ,ואילו כעבור שנה וחצי ,בקיץ ,1947הגיע מספר העקורים היהודים בגרמניה,
אוסטריה ואיטליה ,לפי מהקרו של מלקולם ד .פראודפוט ,סוציולוג וחבר
מטה-התיכנון של בעלות־הברית לענייני העקורים ,למספר שיא של ; 247,000רובם
המכריע התרכז באזור הכיבוש האמריקני ) ,(184,000-0כ 15,000-באזור הכיבוש
הבריטי ,כ 44,000-במתנות באוסטריה וכ 20,000-במחנות באיטליה .זוהי הערכה
מקסימליסטית ,שיש החולקים עליה ומעמידים את מספר השיא של העקורים היהודים
בגרמניה ,אוסטריה ואיטליה ,בקיץ ,1947על כ־ 175,000בלבד .בספטמבר 1947
היתה שארית הפליטה היהודית בגרמניה ,אוסטריה ואיטליה ,מחולקת לפי ארצות
המוצא כדלקמן 73% :יוצאי פולין 11% ,יוצאי רומניה 5% ,יוצאי הונגריה3.9% ,
יוצאי צ׳כוסלובקיה 3.6% ,ילידי גרמניה 1.1% ,יוצאי ליטא ' .המיפנה הגדול בהגדלת
האוכלוסיה היהודית במחנות העקורים בא עם ה״רפטריאציה״ ,״ההחזרה למולדת״,
שהלה בין פברואר לספטמבר ,1946של כ 175,000-יהודים שיצאו מברית-המועצות
לפולין ".בעקבות הפוגרום מה 4-ביולי 1946בעיר הפולנית קיאלצה ,בו נרצחו 41
יהודים ,ההלה זרימה ,סטיכית ומאורגנת כאחת ,בהדרכתם של שליחי הארץ ,של רוב
היהודים שנמצאו באותה עת על אדמת פולין ,בעיקר לאזור הכיבוש האמריקני,
תחילה לבאווריה ,ולאחר מכן גם לחלקי גרמניה הצפונית .באביב 1947גם החלה,
לחודשים ספורים בלבד ,״בריחת הרעב״ של אלפי יהודים מרומניה ,ברובם ללא
הכוונתם של שליחי ״הבריחה״ ,לריכוזי העקורים באוסטריה בעיקר .מסיום המלחמה
ועד סוף ,1946כאשר גבולות הונגריה נסגרו ונשמרו בחומרה ,הגיעו בכ״ז למערב,
עם זרם ״הבריהה״ גם כ 18,000-יהודים מהונגריה' .
12
13
4
6
את תווית ״שארית-הפליטה״ במחנות העקורים נושאות קבוצות שונות של
פליטים יהודים ,ניצולי השואה שהם בעלי איפיונים וסימני היכר שונים ובעלי תגובה,
נפשית והתנהגותית ,שונה לתהליך שיקומם' .
א .משוחררי מחנות־הריכוז ו״העבודה״ למיניהם ,כמה רבבות ,שעלה בידם
לשרוד בחיים מהתופת של טרבלינקה ,מאידאנק ,אושוייץ ,בוכנוואלד ,דאכאו,
ברגן-בלזן וטרזיינשטאדט .אלה ה״קאצעטניקים״ )משוחררי
מאטהאוזן,
.(Konzentration Lagersרובם הגדול צעירים בגילם ,שני שליש מהם גברים ,ולא
נמצאו ביניהם לא ילדים ולא זקנים .דבקו בהם ,בעקבות שנות ההתנסות הקשה
במהנות-הריכוז ,חרדות אישיות ,הוסר מנוהה נפשית )״מען גייט״ -הולכים,
משוטטים ,רושם קופל ס .פינסון ,האחראי מטעם ה״ג׳וינט״ לארגון מערכת ההינוך
לילדי הפליטים במחנות-העקורים '( ,קושי בריכוז לשם מאמץ רצוף ,שקיעה
בטראומות של הוויות הסבל במחנות ,אף כי ביקשו להשתחרר מהן ,אפאטיה
חברתית ועיסוק כמעט בלעדי בבעיות אישיות .יחסם לעבודה ,ביחוד לעבודה פיסית
7
8
ייחודה של שארית הפליטה
25
היה מסויג.
אליהם הצטרפו ,לקראת סוף ,1945כמה אלפים של פרטיזנים ולוחמי
ב.
גיטאות ,ביניהם כאלה שגם הביאו עמהם ילדים ,אותם הם החביאו ביערות .זו היתה
קבוצה חברתית בריאה יותר במובן הנפשי ,גאה בעברה ,פתטית וסוערת ,בעלת
תודעה ציבורית מודגשת .פעיליה הטיפו וזעקו להפקת לקחים מן השואה והמלחמה.
בקיץ 1946החלו להגיע למחנות־העקורים במערב גלי ה״רפטריאנטים״
ג.
שהוחזרו מברית־המועצות לפולין ,כ 120,000-נפש ,בהתפרסות גילית רחבה ,ובתוכם
גם משפחות שלמות ,עם קבוצות ילדים שניצלו במנזרים ,ביערות או בדרכי סתר
משלחת הסעד הארצישראלית
הופמן-יחיל ,ראש
אחרות .ד״ר חיים
למחנות־העקורים ,מתאר בהרצאתו בכנס שליחים ,את ה׳׳רפטריאנטים״ שהגיעו
לגרמניה :״הם באו במשפחות שלמות וקיום חיי משפחה הוא תריס בפני
דימורליזציה .גם יחסם לעבודה הפיזית הוא יותר בריא .אבל ,מצד שני ,הם יותר
מטריאליסטים הם באים ממציאות יותר אפורה ,נענים פחות לתביעות חברתיות ,אך,
ייתכן ,כי יתמידו יותר״' .
מיד לאחר תום המלחמה הוקמו בחיפזון מספר רב של ״בתי ילדים״ בפולין,
ברומניה ,בהונגריה ,בהם נקלטו הילדים היתומים ששרדו ורבים מהם הוצאו ממנזרים
בהם מצאו מקלט .״בתי-ילדים״ אלה נדדו כעבור זמן קצר למחנות העקורים
בגרמניה ,באוסטריה ,באיטליה ואף בצרפת ,בהולנד ובבלגיה .בהגיעם למחנות
הגירוש בקפריסין ,הוקם גם בין גדרות התיל ״כפר נוער״ בהדרכתם ובהנחייתם של
שליחי תנועות הנוער .אלפי ילדים ובני נוער אלה צברו כך ,עוד בטרם עלייתם
לארץ ,חדשים ואף שנה־שנתיים של שיקום וחינוך ,אם גם בתנאים הקשים של
הנדודים.
דומים יותר ל״רפטריאנטים״ מפולין ,מבחינת ההרכב החברתי והמנטליות
הנפשית-רוחנית ,היו קבוצות היהודים מרומניה ,שהגיעו למערב ,באביב ובקיץ ,1947
עם ״בריחת הרעב״ שהוזכרה לעיל .לא מצויה בידינו בדיקה מקיפה מוסמכת על
ההתפלגות החברתית של הניצולים .כן לא ניתן להשיב תשובה מוסמכת לשאלה
הכאובה שנשאלה פעמים רבות בנימה חשדנית :מי ניצל ,ובכוח מה? באותו כינוס
שליחים טען חיים הופמן־יחיל :״אינני מקבל את הגדרת אחד ממנהיגיה של
שארית-הפליטה ,כי שארית-הפליטה היא תוצאה של סלקציה שלילית בעם היהודי.
במידה שהדבר היה תלוי במשמיד ,היתה סלקציה שלילית .הושמדה האינטליגנציה
והמנהיגות הרוחנית ,אולם בשאר המוני ישראל היתה סלקציה אחרת .נותרו בחיים
אלה אשר חיוניותם היתה רבה ביותר״ .קופל ס .פינסון רושם :״העקורים מהווים
דוגמא מופלאה של חברה ללא עילית .בין מנהיגי העקורים היהודים בגרמניה וכן
בשכבה האינטלקטואלית הדקה של עורכי העתונים והמשתתפים בהם בלטו ילידי
9
20
2,
22
דוד שערי
26
הארצות הבלטיות ,שהיוו מיעוט זעיר בין העקורים ,כ ,3-2%-לעומת יוצאי פולין,
שהיו כ\73%-
באוקטובר 1947היתה ההתפלגות הגילית של הפליטים היהודים בגרמניה
ובאוסטריה כדלהלן :גילאי ; 7.6% 5-0גילאי :4.6% 17-6גילאי ;71.2% 45-18מעל
לגיל :8.6% 46בלתי ממוינים 43% .5% -מכלל המבוגרים היו נשים .במאי 1948
היתה ההתפלגות הגילית של האוכלוםיה היהודית במחנות העקורים בגרמניה
ואיטליה כדלקמן :גילאי ;16.6% 13-0גילאי ;3.1% 17-14גילאי :59.3% 45-18
גילאי 46ומעלה ;9.7%בלתי ממוינים .11.6%האיפיון הבולט של אוכלוסיה זו היה
באחוז הילודה הגבוה ,מעל ל ,3.5%-הרחק מעבר לאחוז הלידות בשאר האוכלוסיה
בארצות המערב .הלידות במתנות הגירוש בקפריסין אף עברו את ה .4%-זאת ועוד.
שארית הפליטה לא מנתה שכבה אינטלקטואלית רחבה ,אך גם שיעור האנאלפבתים
בקרבה היה נמוך ביותר.
2
24
25
- UNRRA
רובם המכריע של הפליטים היהודים השתכנו בגרמניה ,באוסטריה ובאיטליה
בריכוזים שכינויים המינהלי היה,D.P. Camps or Displaced Persons Assembly :
Centersשהמשותף ביניהם היה יסוד משפטי-ארגוני בלבד :ריכוזי פליטים הנתונים
לשיפוט הצבא והמקדימים ומנוהלים על-ידי צוות של עובדי סעד מטעם הארגון
לסיוע ושיקום של האומות המאותרות -אונרר״א United Nations Relief and
R e h a b i l i t a t i o nע ש ר ו ת מחנות-העקורים באירופה הציגו תמונה מגוונת.
של תנאי שיכון ושל דפוסי ארגון :מהם שחיו במחנות-צבא לשעבר ,כמו :לאנדסברג,
פלדפינג ,בלזן ,ומהם בכפרים ובשכונות שפונו על־ידי הגרמנים ,כמו ציילסהיים,
מהם בבתי-חולים או בםנטוריום ,כמו סנט-אוטיליין ליד מינכן .גם האינטנסיביות של
הארגון הפנימי היתה שונה ממחנה למחנה .ברחבי גרמניה ,בעשרות ישובים אהרים,
צצו קהילות קטנות נוספות של יהודים ,שלא בחסות ״אונרר״א״ ,ואלה נהנו מתמיכת
ה״ג׳וינט״ ,והבריהן כונו ,בשל זאת ,בכינוי-הלעג :״פאקעט-יודען״)יהודים מקבלי
חבילות (.
2 6
27
שונים לחלוטין היו התנאים במתנות הגירוש של המעפילים בקפריסין52,000 .
המעפילים שגורשו על-ידי הבריטים לאי הגזירה קפריסין ,היו כלואים במחנות-הסגר
לכל דבר ,מוקפים גדרות תיל ומגדלי שמירה והיציאה החפשית ממחנות אלה נאסרה.
לעומת זאת ,הבטיחו הבריטים אוטונומיה פנימית למעפילים לארגון הייהם בין גדרות
התיל .כך התאפשר להפוך ציבור מוכה-גורל לעדת-חיים מאורגנת בדפוסים
ארצישראליים ,שהתקיימה ופעלה במעין אווירה של ״חירות בתוך עבדות״.
האדמיניסטרציה הבריטית סיפקה רק מצרכי מזון גולמיים ותנאי שיכון
אלמנטריים בצריפים של פה מגולוון ובאוהלים והצבא מילא רק תפקידי שמירה .כל
ניהול החיים הפנימיים במתנות היה מסור בידי המעפילים העצורים עצמם ,בהדרכת
ייחודה של שארית הפליטה
27
8
שליחים מהארץ ,שפעלו במחנות בכיסוי של עובדי-סעד מטעם ה״ג׳וינט״.
ההיסטוריה האינסטיטוציונלית-מוסדית של מחנות-העקורים היהודים בגרמניה,
באוסטריה ובאיטליה נפרשת על פני חמש וחצי שנים ,בין יוני ,1945עם הקמת הוועד
המרכזי של היהודים המשוחררים מגרמניה ,ועד דצמבר ,1950עת פורק הוועד
המרכזי של שארית-הפליטה בגרמניה ,בעקבות העליה הגדולה והמזורזת של
העקורים לארץ.
בגרמניה פעלו שני ועדים מרכזיים של העקורים היהודים :האחד ,באזור הכיבוש
האמריקני ,שייצג את הרוב הגדול של שארית-הפליטה ,אשר מקום מושבו היה
במינכן והוא הוכר על-ידי השלטונות הצבאיים האמריקניים כנציגם ודוברם של
הפליטים היהודים; והשני ,באזור הכיבוש הבריטי ,שמקום מושבו היה בברגן בלזן
אך הוא לא הוכר ,בפקודת הממשלה הבריטית בלונדון ,על-ידי שלטונות-הכיבוש
הבריטיים במקום .באיטליה הוקם ,ביולי ,1945״המרכז לגולה״ ,ביוזמתם של חיילי
״החטיבה היהודית הלוחמת״ -היא הבריגדה -ובהשפעתו נבחר ״מרכז ארגון
הפליטים היהודים״ .גם באוסטריה הופעל ועד מרכזי של הפליטים היהודים.
הוועדים המרכזיים נבחרו בבחירות כלליות ופוליטיות והנציגים הנבחרים פעלו
כשליחי גופים ,תנועות ומפלגות פוליטיות ,ולפי הוראותיהם .מגוונים היו
תחומי-הפעולה של ״הוועדים המרכזיים״ האלה ,אך ייתכן שהתרומה המשמעותית
ביותר שלהן היתה בארגון הפעילות הפוליטית של שארית־הפליטה ובהענקת צביון
ציוני מובהק לפעילות זו .במחנה-העקורים היהודים פותחה מערכת חינוך מסועפת,
טופחו מפעלי תרבות ,שגשגה עיתונות יהודית ענפה ,הופעלו בתי-ספר וקורסים
להכשרה מקצועית ,אך גם לא חסרו תופעות שליליות מדאיגות ,ביחוד ביחס לעבודה,
המוסר הציבורי ,הפעילות בשוק ״השחור״ ו״האפור״ .בהרצאה מרתקת ובעלת רמה
אינטלקטואלית גבוהה שנשא בקונגרס השני של שארית־הפליטה ,במרס ,1947הציג
ד״ר שמואל גרינגאוז ,ראש מחנה לאנדםברג ,הסבר מושכל לתופעות שליליות אלה:
. 1הנומאדיות הלאטנטית של שארית-הפליטה בתקופת ה מ ע ב ר . 2 :ה״נדבות״ כמקור
חומרי-ציבורי בלעדי .3 :שיטת ה״ארגאניזירעך )הסחיבה למטרות ציבוריות(
התבררה כהרסנית .4 :הסתירה האימננטית בין התודעה של מנצחים לבין המצב,
בפועל ,של מנוצחים .5:קומפלקסים אסוציאליים מתקופת חיי ה״קאצעט״) .מחנה
״בהיותה במצבים
ההסגר( .6 :עייפות ריגושית מחיי-ההמון בקסרקטין.
בלתי-חוקיים ,מנדבות וממקורות בלתי-טבעיים ,במעין משק-צייד ,בתנאים
פרימיטיביים ובתקופת-ארעי מתמשכת ,אין שארית-הפליטה מסוגלת להחזיק מעמד
זמן רב נגד הלחץ הדימורליזציוני של הנסיבות הכלכליות והחברתיות,
הבלתי-טבעיות״ סיכם ד״ר ש .גרינגאוז את ניתוחו.
29
30
31
32
העזרה של הארגונים היהודיים העולמיים ושל היישוב העברי בארץ למחנות
28
דוד שערי
העקורים הורעפה עליהם בכמה צינורות ומישורים ,ולא תמיד תוך תיאום ותיכנון
מרכזי .באוקטובר 1945מונה ,בהתייעצות עם חמשת הארגונים היהודיים הגדולים,
שפעלו בארצות-הברית ,יועץ מיוהד לענייני יהודיים ליד המפקד העליון של צבאות
ארצות-הברית באירופה .הראשונים שיצרו את המגע עם הניצולים היהודים היו
החיילים היהודים בשירות צבא בעלות־הברית ,וביחוד 25הרבנים הצבאיים שהיו
מסופהים לצבא ארצות-הברית ,ביניהם בלט הרב הריפורמי הצעיר ד״ר אברהם י.
קלאוזנר ,שחלקו בארגון הראשון של הניצולים היהודים היה בולט במיוהד .בסוף
יוני 1945יצרו היילי ״החטיבה היהודית הלוחמת״ הארצישראלית )ה״חי״ל״( את
המגע הראשון שלה עם שרידי מהנות-הריכוז בגרמניה .באיטליה הוקם ,ביוזמת
פעילי ה״הי״ל״)הבריגדה( -״המרכז לגולה״ .בסוף יולי 1945נע ה״חי״ל״ צפונה,
דרך אוסטריה ,גרמניה וצרפת ,לבלגיה .פעילי הבריגדה פיתחו פעילות מסועפת
בהגשת סעד לשארית-הפליטה ,בארגונה התנועתי־ציבורי ובארגון ההעפלה לארץ.
ב 10-ביולי 1946פורקה ״החטיבה היהודית הלוחמת״ שבמסגרת הצבא הבריטי וכל
הייליה שוהררו והוהזרו לארץ.
33
34
35
בסתיו 1945ההל ארגון הסעד האמריקני-יהודי ״ג׳וינט״ (American Jewish
) Joint Distribution Committeeלפעול במתנות-העקורים בנוסף וליד סוכנות הסעד
והשיקום של האומות המאותרות ־ ״אונרר״א״.
בראשית אוקטובר 1945הגיעו לאיטליה ,בסירת מעפילים 17 ,השליחים
הראשונים מטעם תנועות הנוער ההלוציות בארץ שתדרו לארצות אירופה שונות,
כולל מדינות הגוש הקומוניסטי ובראשית דצמבר 1945הגיעה לגרמניה משלחת
הסעד הארצישראלית הראשונה ,בראשותו של ד״ר היים הופמן-יהיל ,שפעלה
במתנות במסגרת ובמעמד של שליהי־סעד של אונרר״א.
ארגון ״הבריחה״ הוקם בלובלין ,בהנהייתו של אבא קובנר ותבריו מהנהגת
פלוגות הפרטיזנים והמרד בווילנה ,בינואר ! 1945אך רק ביולי של אותה שנה נוצר
באיטליה המגע הראשון עם חיילי הבריגדה הארצישראלית ורק החל מספטמבר 1945
התנהלה ״הבריתה״ בנוכתותו של שליח ארצישראלי ,גם מחנות-העקורים קמו
בגרמניה ללא תכנון ציוני מרכזי .בהנהלת הסוכנות היהודית התנהל ויכוח ער בשאלת
ריכוזה של שארית-הפליטה על האדמה הטמאה של גרמניה .יצהק גרינבוים השש
מפני רפיונם הנפשי של הפליטים ומפני ההשפעה הדמורליזטורית של הישיבה
הבטלה במתנות .רק בעקבות שני ביקוריו של דוד בן-גוריון במתנות-העקורים,
באוקטובר 1945ובפברואר ,1946בהם הוא עמד על כוה העמידה הנפשי של
הפליטים ,נקבעה המדיניות הציונית של עידוד ריכוזם של הפליטים היהודים
בגרמניה ,וזאת בעיקר במגמה להפכם לכות מהץ של סבל וייאוש במערכה שניהלו
התנועה הציונית העולמית והישוב העברי בארץ לפתיתת שערי ארץ-ישראל לעליה
36
37
ייחודה של שארית הפליטה
29
38
יהודית גדולה .בגאווה מוצדקת סיכם חיים הופמן-יחיל את המאבק המדיני של
שארית־הפליטה בהכרזה :״פתחנו באירופה חזית שנייה״ .ואמנם ,תרומתה של
שארית-הפליטה במחנות-העקורים למערכה הציבורית והמדינית לפתיחת שערי
ארץ-ישראל לעליה יהודית המונית היתה מכרעת.
את מאבקם המדיני של הפליטים היהודים להכרה בייחודם הלאומי-היהודי
ובזכותם לעלות לארץ־ישראל ניתן למקד סביב שלושה תאריכים בהם ארעו אירועים
שנועדה להם השפעה על חייהם:
א .הדין-וחשבון של ארל ג׳ .האריסון ,שהוגש ב־ 1באוגוסט 1945לנשיא
ארצות-הברית הארי טרומאן ,שבו הוא הצביע על ייחודה של שארית-הפליטה
היהודית ,על הצורך בהקמת מחנות נפרדים לפליטים היהודים ועל ההכרח
להפנות ,את רובם ,לפלשתינה.
ב .מסיבת העיתונאים אותה זימן סיר פרדריק מורגאן הבריטי ,ראש מינהל הסיוע
של ״אונרר״א״ בגרמניה ב 2-בינואר 1946ובה הוא טען שתנועת הפליטים
היהודים .המגיעה לברלין בדרכים קבועות ,כשאנשיה לבושים כראוי ומצויירים
בכסף ,היא תנועה מאורגנת היטב ,וכי למעשה מטרתה היא להעלות על הפרק
את עתיד הציונות '.דברי מורגאן ,שעוררו גל של מחאות ,הציבו את העקורים
בראש המערכת הציבורית והמדינית של התנועה הציונית ושל הישוב העברי
בארץ לפתיחת שערי ארץ-ישראל.
הביקור שערכה במחנות-העקורים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה ,במחצית
ג.
הראשונה של פברואר ,1946ועדת-משנה של ועדת החקירה האנגלו־אמריקנית.
במשאל שבוצע בעת ביקור זה רשמו 96.8%את ארץ-ישראל כמקום ראשון
ויחיד שאליו הם רוצים להגיע.
היתה זו הפגנה פוליטית מרשימה ,אך ההכרעות האישיות של הפליטים ,אחרי המתנה
ארוכה במחנות ואחרי שניתנה להם אפשרות הגירה גם לארצות אחרות שמעבר לים,
היו למעשה וכפי שנראה להלן ,שונות מעט מהמשאל הנ״ל .ההמלצה המרכזית של
הוועדה האנגלו-אמריקנית ,אשר הגישה ב 20-באפריל 1946את מסקנותיה ,היתה
להעניק באופן מיידי 100,000רשיונות עליה לארץ-ישראל למען יושבי המחנות.
בסך הכל עברו דרך מחנות-העקורים בגרמניה ,אוסטריה ,ואיטליה כ267,000-
פליטים יהודים .החל מ 1945-ועד מאי 1948שימשו מחנות-העקורים מאגר אנושי
עיקרי לתנועת ההעפלה ,שניסתה לפלס את דרכה לחופי ארץ-ישראל למרות המצור
שהוטל עליה על-ידי בריטניה ,ומה 3-באוגוסט 1946ואילך נאלצו מעפילי רוב
ספינות המעפילים לעשות ״תחנת-ביניים״ כאובה וממושכת במחנות-הגירוש
בקפריסין .מבין אלה ששהו במחנות-העקורים ,הגיעו לארץ בהעפלה כ־ 25,000איש
39
40
4
42
43
30
דוד שערי
בלבד ,עוד כ 130,000-מיושבי מתנות-העקורים הגיעו לארץ מיד אתרי הכרזת
המדינה ,בין מאי 1948לדצמבר .1950בםך־הכל עלו אפוא ,לארץ ,דרך
מתנות-העקורים ,ומתנות-הגירוש בקפריסין ,כ 155,000-מאנשי שארית-הפליטה.
כ 62,000-מאנשי שארית-הפליטה ,פנו ,בין מאי 1946לסוף יוני ,1950
לארצות-הברית ,וכ 20,000-מהם פנו לארצות אתרות שמעבר לים :דרום-אמריקה,
אוסטרליה ,קנדה .לעומתם נשארו לשבת בגרמניה ובאוסטריה כ 30,000-איש.
בסיכום מסתבר ,כי רק כ 58%-מאנשי שארית-הפליטה שעברו דרך מתנות-העקורים
עלו לארץ.
44
45
ברם ,בתווית ״שארית-הפליטה״ נכון יהיה לכלול גם את היהודים ששרדו בשאר
הקהילות היהודיות באירופה הכבושה על-ידי הנאצים ,להוציא רק את הקהילה
היהודית באנגליה .במיוהד מוצדק לכלול בה גם את יהודי הונגריה ואף רומניה,
שהתנסו בתיי האימים ,הדיכוי והרצח של המשטר הנאצי באירופה .כך נגיע במניין
ניצולי השואה ממזרה-אירופה ,שעלו לארץ בין השנים 1946ל ,1956-למספר
המכובד של 383,056נפש.
ב.
על המנטליות הרוחנית של ״שארית־הפליטה״
על אף תילוקי-דעות פנימיים ומיגוון ההשקפות התברתיות שרווהו בקרב
שארית-הפליטה ,נוצקו בתוכה מתהומות הנסיון של השואה ומתגובות העולם
״הנאור״ על מוראותיה ,ערב המלחמה ,בזמן המלחמה ,בזמן השואה ומיד אתרי
השהרור -כמה השקפות ,ונכון יותר לומר אמונות משותפות שעל רקעם נרקם אקלים
רוחני־נפשי משותף ,שבו נתונים היו פעיליה הבולטים של שארית-הפליטה מכל צבעי
הקשת הפוליטית-תברתית .אמונות אלה לא נוסתו בהגדרות מדיניות-חברתיות
מדויקות ומפורטות ,ויש להודות שהן בבהינת קטיגוריות אידיאולוגיות ,היות
ומשולבות בהן אמונות כוללות על הגורל היהודי בין האומות בצירוף מסקנות
תד-משמעיות הקוראות לפעולה ולעשיה .שארית־הפליטה לא היתה מבורכת ,כפי
שהוזכר בפרק הקודם ,כעילית בולטת של הוגי-דעות ,אך על המנטליות
הרותנית־נפשית שלה מעידים שפע העלונים והעתונים שנבטו בזה אהר זה
במתנות־העקורים בגרמניה ,באוסטריה ,באיטליה ובמחנות-הגירוש בקפריסין
וטופתו במסירות שליתותית.
46
במאמר זה אעזר בעדותם של שניים מנציגיה הרוהניים הבולטים של
שארית-הפליטה :המשורר אבא קובנר ,איש וילנה ,ממייסדי תנועת ״הבריתה״
ומראשי ״החטיבה של שרידי מזרה־אירופה״ ,הניך ״השומר-הצעיר״ ,בעל ביטוי
פתטי ורגשני שתוויית השואה הזינה את יצירתו הלירית ואת פעולתו הציבורית גם
ייחודה של שארית הפליטה
31
בארץ :וד״ר שמואל גרינגאוז ,יליד קובנה ,מראשי הגיטו בעיר זו בתקופת המלחמה
ומראשי מחנה הפליטים בלאנדסברג שבגרמניה ,שהיווה מעין מרכז רוחני לכל
שארית-הפליטה בגרמניה .אדם בעל השכלה ודרכי חשיבה מערביים-רציונליים.
בפגישתם הראשונה של נציגי ״החטיבה של שרידי מזרח-אירופה״ עם חיילי
״החטיבה היהודית הלוחמת״ ,שהתקיימה ב 17-ביולי 1945בטרביזיו שבצפון
איטליה הציג אבא קובנר ,במשא רוטט ,את הלכי הרוח ואת האמונה של
״האחרונים״ ,השרידים שנותרו בחיים ,מחשבות שהיו כאש עצורה בעצמותיהם והם
חשו חובה קדושה להדביק בהן גם את הישוב העברי בארץ ואת הקהילות היהודיות
שלא נפגעו בשואה.
״יודע אני ,ושום הערכה פוליטית או הכמה לא תשכנע אותי ,כי המלחמה
הבאה אינה רחוקה ,כי חרף כל התמורות באירופה היא ניצבת על הסף ,ויודע
אני ,כי אחת היא מי יפתח בה ,ובלי הבדל מה תהיה מהותה -דגלה של אותה
מלחמה יהיה צווארנו ,צוואר כולנו״ ...״ככל שאנו מועטים וככל שאין
נעדרת מתוכנו האישיות ,חייבים אנו להביא לתודעת העם את הנםיון,
להחדיר בישובים היהודיים הקפואים במלוא תבל אי-שקט רב ועמוק/.../ .
״האם מבינים שם ,כי רק בשיטות השגרתיות של חינוך ,אף של החינוך היפה
והטוב ביותר ,לא תתמלא שליחותה של התקופה? במקביל להתנדבות,
לחלוציות ,יש להבקיע דרך רחבה שבה יוכלו כולם ללכת ,כל היהודים
ששוב אין קרקע תחת רגליהם ,כל ההמונים בין שהם מוכנים ,ובין שאינם
מוכנים״ .
מובאה אחרונה מ״אני מאמין״ זה:
47
48
49
50
/.../״כדי להגשים את המשימה הגורלית ,יש להגיע לידי ריכוז כל הבוהות
היוצרים והבונים בעם היהודי במאבקם לקיומם /.../אין אנו חושבים
לפתוח במאבק נגד מפלגה ומפלגות ,אולם אנו רוצים כי יקום מעשה הצלה
של העם שישא בתוכו גרעינים של התקשרות רבה ועמוקה ביותר ,אשר
בהכרח תוליך לאהדות שכזאת״.
לעובדת הישרדם בחיים של ״האחרונים״ ,לאלה שנותרו מהקטל האיום -מוצמד
ב״אני מאמין״ זה טעם של שליחות עמוקה לעם היהודי כולל .ראייתם את הגורל
היהודי ואת הציונות היתה אפוקליפטית .העם היהודי אינו מתקבץ למולדתו בתהליך
איטי ,מודרג ומתוכנן ,כי אם בתוך קטאקליזם עולמי ,אשר בו אך כפסע בין הגאולה
לבין ההשמדה הטוטאלית של העם היהודי .ראייתם זו ניזונה מתחושת אי־שקט
תהומי ,מחרדה מפני אסון חדש ההולך וקרב ,מהיעדר אמונה ב״קידמה״ .נציגי
שארית-הפליטה הרגישו צורך נפשי עמוק לזעוק ,להתריע מפני שאננות ולהחדיר
אי-שקט ורעד בכל תפוצות ישראל .מראייה אפוקליפטית זו של הגורל היהודי
51
דוד שערי
32
השתמעו שתי מסקנות מעשיות-אופרטיביות:
א .להכין ולהנהיג את העם היהודי כולו ,ולא רק עילית תלוצית בתוכו,
לנדידה-רבתי ,לנדידת-עם .קריאה זו נגדה את המדיניות של מפלגות הפועלים
ושל תנועות הנוער התלוציות של ״ארץ־ישראל העובדת״ בין שתי מלתמות
עולם ,שלחמו למען זכות קדימה לעליה תלוצית .בדין הצביעו רבים על כך
שמדבריו של אבא קובנר ,תניך ומתנך של תנועת ״השומר-הצעיר״ ,נשמעו
הדים ,ולאו-דווקא עמומים ,מדברי הטפותיו ודרשותיו של זאב ז׳בוטינסקי,
בטרם השואה ,על ״אבקואציה״ כללית של יהודי פולין.
ב .נוכל לעמוד במבהן גורלי זה רק אם נפרוץ את הומות הפיצול המפלגתי ונביא,
בכוחות מאוהדים ,לידי מעשה ההצלה הנכסף.
בדברים אלא טמונה בלי ספק ,קריאת תיגר על דרכה הציבורית של התנועה הציונית
בכללותה והתנועות התלוציות של ״ארץ-ישראל העובדת״ בפרט ,לפני השואה
וביישוב הטרום-מדינתי.
במסה שפורסמה בכתב־העת האמריקני־יהודי Commentaryבדצמבר : 1947
״הגורל היהודי בעיני העקורים ,האידיאולוגיה של שארית-הפליטה״ מנסה ד״ר
שמואל גרינגאוז ,יליד קובנה ,את ״האידיאולוגיה של שארית־הפליטה״ ,וסיכומיו
השכלתנים ,בטרמינולוגיה מקצועית של איש מעוגן בתרבות-המערב ,עולים בקנה
אהד עם דבריו הרוטטים-פאתטיים של אבא קובנר ".השואה הינה ,לדעת גרינגאוז
ביטוי טראגי להתמוטטותה של הציוויליזציה הנוצרית המערב-אירופית .היהודים הם,
בעת ובעונה אחת ,גם קרבנותיה של ציוויליזציה מתפוררת זו וגם הקטיגורים
הבולטים שלה .אין ליהודים לצפות להכרת תודה מהעולם הנוצרי על סבלותיהם.
שארית־הפליטה מבקשת להיפרד מאדמת אירופה ,שאכלה את מרבית העם היהודי:
כי אם זה )השואה( היה אפשרי פעם ,מניין הערובה שזה לא יארע שוב? ״אין אנו
נותנים את אמוננו בתרבות הנוצרית בת אלפיים שנה ,זו התרבות אשר יצרה למענם
את פסל התירות בניו-יורק ואת הווסטמינסטר-אביי) (Westminster Abbeyבלונדון,
ואילו אלינו היא כיוונה את הפרעות של הצלבנים ,את האינקוויזיציה הספרדית ,את
מרהץ הדמים של תמילניצקי ,את הפרעות של רוסיה הצארית ואת תאי הגאז של
אושוייץ״ ,נאמר במאמר מערכת ב״לאנדםבערגער צייטונג״ של גרינגאוז ".אל
אי-אמון זה בתרבות המערב ובקידמה מתלווה תהושה מעיקה של בדידות איומה:
״כן ,אנו בודדים .שוב פעם בין אויבים .בפולין אנו שוב נרצתים .אפילו בצרפת אנו
שנואים כעת ,ובאמריקה ובאנגליה -מי יודע מה יביא המחר״ -נכתב בעיתון של
מהנה ברגן-בלזן.
54
הבעיה היהודית ,כותב גרינגאוז במסתו ,הפכה בשביל האדם היהודי של
שארית-הפליטה לסוגיה נפשית ואקזיסטנציאלית כאתת .איש שארית-הפליטה מצוין
ייחודה של שארית הפליטה
33
בגישה ״יודיאו-צנטרית״ ,העולה באינטנסיביות הלאומית שלה ובמקיפותה על כל
שאר הכיוונים .היהדות היא ,בעיני איש שארית-הפליטה ,בחינת גורל שאין היהודי
יכול לנוס ממנו .היא עובדה נתונה ,המשפיעה בעוצמתה על מכלול גישותיו
ורגשותיו .הגורל שנפל בחלקה של שארית־הפליטה הוא שמקנה לה גם מימד יעודי.
הציונות ,בעיני איש שארית־הפליטה ,אינה עוד תיאוריה על ההיסטוריה ועל החיים
היהודיים ,כי־אם עובדת חיים פעילה .על כן לא ייפלא שאנשי שארית־הפליטה
במחנות-העקורים ,רווי הסבל ,לא התייחסו באינדיפרנטיות ובסובלנות קרירה
ומשלימה לדעות נוגדות והם השתיקו ,ולא תמיד ברוך ובעדינות ,את דוברי
הבונדיסטים ,הקומוניסטים או סתם לא-ציונים .למעשה ,אחרי השואה ,הציגו רק
הציונים תוכנית שיכלה להיות משמעותית לגבי שארית־הפליטה.
55
חשבון עולמו של היהודי הדתי בימי השואה הוא נושא לדיון נוקב במחנה הדתי,
ואין אני רואה עצמי מוסמך ליטול חלק בדיון זה ,הנוגע לכבשונה של המחשבה
והחוויה הדתית-יהודית בימינו .עובדה היסטורית כאובה היא שרובם הגדול של
היהודים הדתיים בפולין שלפני השואה היו מבין הדור הקשיש יותר ומועטים מהם
שרדו בחיים אהרי השואה .מספרם היה רב יותר בין הניצולים מהונגריה ומסלובקיה,
והם-הם שסיפקו את ההנהגה הדתית למחנות־העקורים היהודים ,בראשית קיומם.
מספר רב ביותר של יהודים דתיים נמצאו דווקא בין ה״רפטריאנטים״
מברית-המועצות לפולין ,וביניהם קבוצה גדולה למדי של חסידי חב״ד .רובם הגדול
של אנשי שארית-הפליטה במחנות-העקורים בגרמניה ובמחנות-הגירוש בקפריסין לא
היו דתיים .סבלותיהם ,התמודדותם עם המוות והצלתם ,מי תוך תעוזה אישית ומי
בדרך במקרה ,לא קירבום ,לפחות בתגובה ראשונה ,לאמונה דתית.
56
57
״אחווה״ ו״אחדות״ היו לסיסמאות המרכזיות בחיים הציבוריים של
שארית-הפליטה .מנהיגיה ניסו לתרגם סיסמאות אלה הלכה למעשה על-ידי הקמת
מסגרות ארגוניות מאוחדות ,שנועדו לתת ביטוי לזהות הרוחנית הייחודית של
שארית-הפליטה .בראשית ,1945בהיותם בבוקרסט הקימו אבא קובנר וקבוצה
מחבריו הפרטיזנים -שיצרו את המגע הראשון עם יהודי רומניה ,שרובם לא הוכחדו -
יחד עם יהודים בארצות משוחררות אחרות ועם חיילי הבריגדה הארצישראלית
שחנתה באיטליה ,את ״החטיבה של שרידי מזרח-אירופה״ :״החטיבה״ היתה
כפולת-פנים :כלפי פנים ,ביקשו חבריה לנפץ את המחיצות המפלגתיות שנגדו ,לפי
תחושתם ,את החויה התהומית של השואה ואת הלקח המשתמע ממנה ,ולפעול ,על
כן ,במסגרת ייחודית-מאוחדת :ואילו כלפי חוץ ניסו כמה מחבריה לתת פורקן
לזעקת הנקם שהסעירה את רוחם .בפולין המשוחררת הוקמו ה״איחוד״
וה״קואורדינציה״ ,באיטליה ״החלוץ האחיד״ ,ואילו בגרמניה נוסדה ,בספטמבר
,1945״ההסתדרות הציונית האחידה״ של שארית-הפליטה ובפברואר 1946התכנסה
58
34
דוד שערי
המועצה הארצית המייסדת של ״הסתדרות נוער חלוצי מאותדת-נוחם״ .עם זאת טענו
אנשי שארית-הפליטה ,הלוך וטעון ,שאין בכוונתם לכונן ״תנועה״ או ״זרם״ הדש,
נוסף ,של שארית-הפליטה.
ברם ,המסגרות הציבוריות והתינוכיות המיותרות ,שנועדו לתת ביטוי לזהות
ולמאווים הייחודים של שארית־הפליטה ,תורגמו ,לפי ביטויו של אבא קובנר ,למטבע
פוליטית-מפלגתית אקטואלית :באיזו מידה זה יסייע למפלגה זו או אתרת .על-אף
האזהרה והמהאה של מרכז ההסתדרות הציונית האתידה של שארית-הפליטה,
שנשלהה ב 11-באוקטובר 1945להנהלת הסוכנות היהודית בירושלים ,פעלו
השליהים הראשונים של התנועות התלוציות ,שהגיעו לאיטליה ב 8-באוקטובר ,1945
וכן גם הלק מפעילי הבריגדה ,בראש ובראשונה לתקומת המסגרות התנועתיות אליהן
הם השתייכו :וכך נהגו כמעט כל השליהים שבאו בעקבותיהם .לאהר פהות משנה,
בקיץ ,1946ניתן כבר לראות את הקץ לפרשת ״החלוץ האחיד״ באיטליה ול״נוהם״
בגרמניה ואת התייאתן של מרבית התנועות והמפלגות הידועות מלפני השואה.
להוציא כמה קבוצות יוצאות דופן ,הגיעו העולים והמעפילים של שארית-הפליטה
ממושטרים ,ומאורגנים
בקפריסין ולארץ-ישראל כשהם
למתנות-הגירוש
שורות-שורות ,איש על מהנהו ועל דגלו התנועתי המסורתי.
59
60
ג.
סינדרום פסיכולוגי של ניצולי השואה :משקעים וצלקות
נפשיות
אין בידינו מידע פסיכולוגי-אבהנתי ,כולל ומוסמך ,על ניצולי השואה ,על התכונות,
הפיסיות והנפשיות ,שסייעו להם ,למעטים ,לשרוד בתיים ,לעומת בני משפתותיהם,
והבריהם הרבים ,שאוכלו בתבערה ,ועל הצלקות והמשקעים ששנות הסבל והעינויים
הותירו בהם.
בפגישות הראשונות שלהם עם שארית-הפליטה הופתעו חיילי הבריגדה,
השליהים והנציגים הארצישראליים ,מבריאותם הגופנית של הניצולים ,מתוסנם
הנפשי ומכות עמידתם ,שהתגלה במבהן התמור של מוראות המלהמה והשואה.
בדיקות פסיכולוגיות שנערכו בקיץ 1946על־ידי צוות בראשותו של ד״ר פאול
פרידמן ,פסיכולוג יהודי־אמריקני ,בישרו על בריאות נפשית יתסית של הילדים
הניצולים ,על נדירות מהלות-הרוה ביניהם ,על תסינותם בפני מצבי-הלם ועל מיעוט
הילדים הבעייתיים .פישל שניאורסון מסכם בנימה אופטימית ביותר את התצפיות
שהוא ערך באוכלוסיית המבוגרים והילדים במתנות-העקורים בגרמניה ב,1948-
שלוש שנים אהרי השהרור :״הבריאות הנפשית של שארית-הפליטה ,הן של הילדים
61
ייחודה של שארית הפליטה
35
62
והן של המבוגרים ,היא יותר חסונה מאשר באוכלוסיה רגילה״ .פסיכולוגים
נוכריים ,בייחוד צרפתיים ,אף טענו שהיהודים עברו באופן קל יותר את הטראומות
של המחנות מאשר בני לאומים אחרים ,היות וגם בזמנים כתיקונם מטפחים היהודים
מכניזמים הגנתיים בפני הסביבה הזרה.
^ ,Baby-Boomאחוז הילודה הגבוה אצל הפליטים היהודים במחנות-העקורים
) 35.8על כל 1000נפש ב ,19 4 8-ובמחנות-הגירוש בקפריסין כ 42-על כל 1000
נפש( נתן חיזוק לרושם הכללי על תהליך של התחדשות מואצת הפוקד את
שארית-הפליטה .לעומת זאת ,מבליטים העובדים ,המקצועיים יותר ,של ה״אונרר״א״
ושל ה״ג׳וינט״ תסמונות מדאיגות יותר על מצבם הנפשי של ניצולי השואה.
ההשדנות שעמדה לימינם וסייעה להצלתם בשנות הזוועה ,היקשתה כעת על תהליך
מחודש של אינטגרציה־סוציאליזציה .הם מציינים :חוסר־מנוחה ואי-שקט נפשי,
היעדר יכולת למאמץ רצוף ומרוכז ,ריגשות-אשם כלפי יקירים וקרובים שהלכו
למוות ,התרכזות חולנית בעבר ,יחס בעייתי לעבודה ,בתואנה שאין לשרת גם אחרי
המלחמה את הגרמנים ,עיסוק בשוק שחור או אפור ,דבקו ברבים מיושבי
מחנות־העקורים .מחקרי-מעקב שנערכו על עקורים לא-יהודים אתרי מלחמת העולם
השנייה חשפו תסמונות דומות של תופעות א-סוציאליות :תתושת אי-השתייכות
חברתית ,אפאטיה לגבי העולם החיצוני ,התפרצויות אגרסיביות ,אדישות לאמונות
ולפרקטיקה דתית ,חוסר עניין בפוליטיקה ,הפגנת זלזול לגבי הישגים בעבודה
מסודרת ,פעילות ב״שוק השחור״ ,נטיות היפוכונדריות .בעיית הרה-סוציאליזציה של
העקורים הלא-יהודים נראתה בעיני חוקרים רבים במעוררת דאגה.
63
64
65
66
קליטתם בארץ של אנשי שארית-הפליטה ,בשנות הסער של עמידת המדינה על
הקמתה וקיומה ושל העליה ההמונית של שנות ,1951-1948לא לוותה בתצפיות
פסיכולוגיות ,מן הטעמים המסתברים ,אולי ,ממצוקות התקופה .רק מזה 15-10שנים,
עקב הצטברות חומר-בדיקות רב בקשר לערעורים על תביעות פיצויים וגם עם
התרחבות הפעילות של התהנות להיגיינה נפשית ,הולך ומצטבר הומר רב של בדיקות
פסיכולוגיות ,המעיד על הצלקות והמשקעים הנפשיים שהותירו שנות השואה בנפש
הניצולים ואשר מקשים על תיפקודם החברתי התקין .חומר זה שהינו קליני ברובו ,בא
ללמד ,בכמותו ובממצאיו ,לא רק על הפתולוגי היוצא-דופן ,כי אם גם על הנורמה
הרגילה יותר .ראשית מסתמנת על יסוד חומר זה אפשרות לשרטוט
סינדרום נפשי של ניצול השואה ,ובייחוד של מי שהיה עציר במהנות-ריכוז.
פסיכולוגים רבים מצביעים על רתיעה הרווחת בין ניצולי השואה מפנייה לעזרה
פסיכולוגית ,אם מפני שהם לא גורסים שבעיותיהם ניתנות לטיפול נפשי יעיל )״איש
אינו יכול להחיות את המתים״( ,אם מפני רתיעה מהעלאת בלהות ה ע ב ר או מפני
67
דוד שערי
36
ההשש של אובדן הדימוי העצמי של ניצול שניצת את המוות והפיכת גיבור מנצח
ליצור תולני ,הנזקק לטיפול .סקרי מעקב ,הפונים למגזר שלם של אוכלוסייה ,ואינם
מטפלים דווקא במקרים קליניים מובהקים ,נערכו בתנועה הקיבוצית .סקרי מעקב
אלה מבהינים בבירור בין ניצולי מהנות-הריכוז ,המבקשים להשכיה ולהדהיק את
התוויות המבעיתות של המתנות כדי להיות אנשים ״נורמליים״ ,לבין לוהמי הגיטאות
והפרטיזנים ,אשר מספרם בקיבוצים הוא ניכר ,הגאים בעברם ומבקשים לטפה את
מורשתו .בשנים הראשונות לקליטתם בקיבוץ עברו רובם משברי דיכאון ויאוש ,והיו
אף נסיונות לא-מועטים של איבוד עצמי לדעת .רבים שגו בשגיונות נקמה .עם הזמן,
הם הוכרהו להשלים עם המציאות .ברם ,כפי שכבר צויין לעיל ,אותו מיכניזם עצמו
של ה ש ת ו ת ואי-אמון בסביבה ,שסייע לניצולי השואה לשרוד בתיים בתקופת
השואה ,היקשה עליהם כעת על יצירת מגע בין-אישי אמין עם הסביבה .רבים הכריזו
שהקיבוץ נסך בהם ביטהון ורוגע ותתושת מימוש עצמי.
68
69
שעתם הגדולה של ניצולי השואה בישראל היתה במלתמת העצמאות ,בה הם
השתתפו בלהט ,מתוך הזדהות מלאה והרגשת פיצוי על ההשפלה שהיתה מנת הלקם
בשנות השואה .הסבל והתלאות משנים עברו לא פגעו כלל בכושרם האינטלקטואלי,
וניצולי שואה רבים מצטיינים בארץ בתהומי היצירה הרותנית ,בספרות ובאמנות ורב
הלקם בקהיליה האקדמית .סקרי-מעקב על ניצולי השואה ,שנערכו בעשרים שנה
אתרי השואה בארצות-הברית ,בקנדה ,בגרמניה ,בפולין' מצביעים על תהליכיות
יותר בעייתית :הזדקנות מואצת ,היעלם הדתף לפעילות תדשנית ויוזמה ,אתרי
ההתפרצות הפעלתנית שבלטה מיד לאתרי השהרור ,הרעה במצב בריאותם של
העצירים לשעבר אהר גיל ,50אי-השתתפות בריצת-האמוק של ההברה הסובבת,
דבקות בדפוסים המסורתיים של הקהילה ושל המשפהה.
7
70
בשנים האתרונות התמקדו מתקדים לא-מועטים בבתינת תיפקודי ההורות של
ניצולי השואה .בתהנה הפסיכולוגית שליד מכללת ההינוך הבין-קיבוצית ״אורנים״
אובהנו אצל הורים ניצולי השואה 28%מקרים ,אשר בקרבם נתגלו קשיים בתיפקודי
ההורות :תרדה כרונית ,דאגת-יתר לשלום הילדים ולבטהונם ,ציפיות
בלתי־מציאותיות מהילדים ,פהדים מפרידה -לעומת 10%אצל קבוצת הביקורת.
בעיני ילדיהם מופיעים הורים רבים מניצולי השואה כ״שונים״ מהורים אתרים,
שבירים ,הסרי ישע ,זקוקים לעזרה ולתמיכה .בעיות ביהסים בינם לבין ילדיהם
תופסים מקום נכבד בתלונות ניצולי השואה ,הפונים לעזרת התהנות הפסיכולוגיות.
סקרים שנערכו בגרמניה ובפולין ,בהן מתרכזת אוכלוסייה יותר בעייתית של ניצולי
שואה ,מצביעים על קשיים רבים אף יותר של הורים אלה בתפקידי ההורות שלהם
)בפולין .(! 42.2% -
72
בסיכום
פרק
זה,
שאינו
מתיימר
כלל
לדון
בממצאים
אלה
מהיבטם
ייחודה של שארית הפליטה
37
המקצועי-פסיכולוגי ,אביא את מסקנתו של פרופ .ה.צ .ויניק ,הנשיא לשעבר של
החברה הישראלית הפסיכו־אנליטית ,בסיום סימפוזיון שהוקדש לדיון בהפרעות
פסיכיאטריות אצל שרידי השואה :״בשנים הראשונות שלאחר המלחמה רווחה גישה
אופטימית שההפרעות הנפשיות המופיעות אצל שרידי השואה ייעלמו באופן מודרג,
אחרי תקופת הסתגלות .להוותנו ,תקוות אלה לא נתמלאו״".
ד.
שארית-חפליטח כעליח ייחודית בישראל
בתחילה ,כמה נתונים סטאטיסטיים-דימוגרפיים מאירים .בפרק זה נשתמש במונח
ההיסטורי ״שארית־הפליטה״ במובנו ההיסטורי-גיאוגרפי הרחב יותר ונכלול בו את
כ ל ל היהודים במזרח־אירופה ,ששרדו בחיים אחרי המלהמה ,לאחר שהתנסו
במוראות המלחמה וברדיפות הנאצים.
בעשר השנים שחלפו בין ) 1946עם חידוש העליה אחרי המלחמה( לבין 1956
)העליה האחרונה של עולי פולין ,היא ״עליית גומולקה״( עלו לארץ 889,686יהודים,
מהם רק 125,394עולים מפולין ,שהם 14.09%מכלל העליה באותן שנים .אם נוסיף
על עולי פולין עוד כ 185,000-עולים מארצות הבלקן ,שהם 20.9%מכלל העליה
באותן שנים ,רובם הגדול מרומניה ומיעוטם מהונגריה ,שאף הם ,להוציא חלקית את
יהודי בולגריה ,סבלו ממוראות המלחמה ומרדיפות הנאצים ,נגיע ל 383,056-עולים
ניצולי ארצות השואה )פולין ,רומניה ,הונגריה ,צ׳כיה ,הארצות הבלטיות( המהווים
43%מכלל העליה הגדולה של 10שנים מכריעות אלה .חלקם של ניצולי השואה הלך
ופחת בגלי העליה של שנים אלה :ב 1947-מגיע אחוז ניצולי ארצות השואה ל85.6%
מכל העליה ,ב־ ,74.7% - 1948ב) 1949-היא שנת השיא של העליה הגדולה שנהרה
לישראל מיד אחרי הכרזת המדינה 239,576 -עולים בשנה!( ,50.2% -ב1950-
,48.8%והחל מ 1951-חלה ירידה תלולה בחלקה של שארית-הפליטה בעליה
הכללית .11.5% - 1956 ,14.6% - 1951 :ב 1956-היו בישראל 1,667,455יהודים,
מהם 383,056 -ניצולי שואה .ובכן ,כמעט כל יהודי רביעי שנמצא בארץ בשנת 1956
פגעו בו אימי המלהמה והוא סבל מרדיפות הנאצים והעמים שעזרו להם במלאכת
ההשמדה של העם היהודי.
4י
בתקופה הראשונה ,בשנים ,1946-1948בהן הגיעו רוב העולים בדרך הקשה של
ההעפלה ,היתה ההתפלגות הגילית שלהם כדלקמן :גילאי ,13% - 14-0גילאי
,83.4% - 59-15ורק כ 3%היו בני 60ומעלה .משנת 1949ואילך ,עם החיסול המואץ
של מחנות-העקורים והעליה ההמונית מרומניה ,התפרס ההרכב הדימוגרפי של עולי
שארית-הפליטה על פני סולם גילים ר ח ב יותר .גם ההלוקה בין המינים
היתה מאוזנת יותר :אמנם בשנים ,1948-1946בתקופת ההעפלה ,עלה מספר
38
דוד שערי
הגברים על זה של הנשים ,אך ההל מ 1949-עלה מספר הנשים העולות ,ובסיכום
כמעט השתווה היהם המספרי בין הגברים והנשים בקרב עולי מזרה-אירופה ".בסך
כל ,היתה זו אפוא ,עליה של אנשים צעירים ואפשר היה לצפות ,לפתות מבחינת
ההרכב הדימוגרפי ,לתוספת מבורכת בכוה עבודה ולהימה ,בשעות המכריעות של
ראשית ימי המדינה.
במתנות העקורים ובמהנות־הגירוש בקפריסין נרשמה ,כנזכר בפרק הראשון,
ילודה גבוהה ביותר 35.8 :לאלף נפש במתנות העקורים בשנת 1948ולמעלה מ42-
לאלף במתנות הגירוש בקפריסין ,והדבר עורר תקוה לתהליך של הידוש מואץ
בקרב שארית־הפליטה .לצערנו ,נעצר תהליך זה מיד עם בואם של העולים לארץ.
בין עולי אירופה ,שעלו ונישאו בארץ אתרי ,1947זוגות עד גיל ,30נרשמה ילודה
של 1.5בלבד לזוג ,בעוד שאצל זוגות מקבילים של יוצאי אירופה שנישאו בהו״ל
נרשמה ילודה מעט יותר גבוהה ,של 1.8לזוג .בין היתר מסבירים תופעה זו
בגורמים הבאים :מלהמת העצמאות ,השיכונים הצפופים והדיור הדהוק בדירות של
״הרכוש הנטוש״ הערבי ,במהנות-העולים ובמעבדות ,שנפלו בגורלם של העולים
בראשית ימי המדינה וכן המצוקה הכלכלית ששררה במדינה בתקופה זו .אך ספק אם
זה אמנם ההסבר השלם והמעמיק לתופעה הנ״ל.
מעניינים הם גם הנתונים על הירידה מהארץ בשנים 1956-1948מבין העולים
מארצות השואה .בעת שבתקופה זו מהווה העליה של שארית-הפליטה רק 23.05%
מכלל העליה ההמונית ,מהווה הלקם של היורדים מבין העולים מארצות השואה
55.6%מכלל היורדים מהארץ בתקופה זו .א ה ה הירידה מבין ניצולי ארצות השואה
גדל והלך ,בייתוד בשנים .1956-1953בעת שהלקם של העולים מארצות השואה
היה ,בשנים אלה 9% ,בלבד מכלל העליה ,הגיע תלקם בין היורדים ל.!41.9%-
הדהף לאיהוד עם בני המשפהה שמעבר לים היה ודאי גורם תשוב בתופעה זו ,מאתר
ובשנות המלהמה ניספו רוב בני המשפהה של הניצולים :אך אין ספק כי לאהוז
הגבוה של יורדים מבין ניצולי השואה יש גם סיבות תשובות נוספות.
76
77
78
רוב העולים משארית-הפליטה נקלטו בתנאים קשים בערים ובכפרים הנטושים
על-ידי הערבים :יפו ,היפה ,טבריה ,מג׳דל .מספרים לא גדולים נקלטו בהתיישבות
הקיבוצית ומעטים אף הקימו יישובים הקלאיים הרשים .הצעירים שהתגייסו לצה״ל
גילו מוטיבציה גבוהה ללהימה ורבים מהם אף הגיעו לעמדות פיקוד בכירות .בשום
פנים הם לא הופיעו בתהליך קליטתם בארץ כ״אבק אדם״ .יתר על כן ,קליטת
המבוגרים לא לוותה בכלים מקצועיים מיוהדים ורק הילדים ובני הנוער זכו לליווי
נאמן ,מסור ומקצועי של מהנכי עליית הנוער בבתי-הילדים באירופה ,ב״כפר הנוער״
במוסדות־החינוך
ובכיתות-עולים
בקיבוצים
בתברות-הנוער
בקפריסין,
ובכפרי-הנוער בארץ.
ייחודה של שארית הפליטה
39
כיצד השתלבו ניצולי השואה בחברה הישראלית ומה היתה תרומתם הייחודית
לעיצובה של זו בראשית ימי המדינה? האם ניתן למנות את העליה של
שארית-הפליטה במניין ״העליות״ הייחודיות?
לא נתאמתו החששות והחרדות בדבר הפרובלימטיקה הסבוכה של קליטת רבבות
מאנשי שארית-הפליטה ,שנותרו ,ברובם הגדול ,שרידים ערירים ממשפהות ענפות,
עמוסי חוויות טראומטיות ומשקעים נפשיים ומוטרדים ממכאובים ופגעים פיסיים.
יחד עם זאת ,לא עמדה גם במבחן השנים ההתרשמות של שליחים ואישי ציבור
בפגישתם הראשונה עם שארית-הפליטה על חסינותם הנפשית ועל בריאותם הגופנית
של ניצולי השואה .תלאות שנות השואה הותירו צלקות עמוקות בנפש הניצולים,
ואלה לא נעלמו עם השנים ,אלא חזרו וצפו על פני השטח ,הציקו לניצולים ואף
החישו את תהליך הזדקנותם .עולי שארית-הפליטה לא היו ,בשום פנים ,למטרד
ולמעמסה לחברה הישראלית והם נקלטו בתוכה בקלות יתירה אף ממה ששיערו
בטרם בואם .אבל ,אחרי שנות הסבל ,הטלטולים והנדודים ,לא עמד להם הכוח,
הנשימה הארוכה ,העקשנות הציבורית ,להתלכד בארץ ולהתארגן להקמת מפעלים
קיבוציים :ארגוניים ,משקיים ,תרבותיים ואף פוליטיים ,שיטביעו חותם קולקטיבי
שלהם על מפת הארץ ועל החברה הישראלית .תרומתה חקיבוצית של
שארית-הפליטה לבניין המדינה בראשית ימיה היתה הרבה יותר צנועה מחלקה
במאבק הציבורי להקמתה .עולי שארית-הפליטה נקלטו בארץ ,רובם ,ביחד עם גלי
העליה ההמונית מארצות המזרח-התיכון ,שנהרו לישראל עם קום המדינה .אף-כי לא
הוקדשה להם תשומת-לב נפרדת ולא הוקמו כלים מקצועיים להדרכת הקליטה
ולשיקומם של המבוגרים מניצולי השואה ,בדומה לדרכי-הפעולה הייחודית של
עליית-הנוער בחינוכם של הילדים ובני־הנוער ,הם נקלטו היטב ,כיחידים ,בחברה
הישראלית ,הקימו משפחות ,השתקמו והשתזרו בחברה כגורם יוצר ופעיל בכל מגזרי
החיים הכלכליים ,החברתיים והרוחניים ,ואף הצטיינו באחדים מהם ,כגון בצבא
ובקהילה האקדמית .גם בהתיישבות הקיבוצית-שיתופית ניכר רישומם ,אף כי לא
כמידת הציפיות שקדמו לבואם ,להוציא את ההתיישבות של מושבי-עולים
מראשית ימי המדינה ,בה נפקד מקומם כמעט לחלוטין.
שארית הפליטה בתודעה הציבורית הישראלית
האם הדביקו פעילי שארית-הפליטה בהלכי-הרוח שלהם את המימסד הישראלי והאם
השפיעו על שינוי אמות-המידה לשיפוט הציבורי ולקביעת היעדים הציבוריים והאם
גרמו לתמורות כלשהן בחומה המבנית-מפלגתית שירשה המדינה מהחברה
היישובית?
דוד שערי
40
בפגישה הראשונה של אבא קובנר עם היילי ההטיבה היהודית הלוחמת באיטליה,
בה הציג את הדגל הרוהני של ״ ה ח ט י ב ה של שרידי מזרה-אירופה״ ,הוא הכריז :״אנו
רוצים לבוא לארץ-ישראל ,אל היישוב ,ובכוה השכנוע שלנו ,בכוה אי-השקט שבנו,
בכות תתושת הסכנה המרתפת עלינו וצפונה גם בתוכנו ,לשנות את דרך המהשבה,
לשנות את דרך ההבנה ,שהיא ,בהלקה הגדול ,פרי התלישות ,הריתוק וההתנכרות״.
אבא קובנר סיים את ה״אני מאמין״ הרוטט שלו בהבטהה :״אנו נבוא ארצה ונצטרך
להיטמע בשפה ,בתרבות ,בעבודה ,אך נתמיד באורה מתשבתנו החופשי ,שהתתשל
בנסיון העקשני הגדול ביותר״ .בעדות בעל-פה שנרשמה כעשרים שנה לאהר מכן,
הסביר א .קובנר את הנסיון של ״ ה ח ט י ב ה לשרידי מזרה-אירופה״ ,כמובא להלן :״זו
היתה מסגרת רוהנית לאנשים שלא יכלו להזור לאופני קיום ציבוריים שנהרסו /.../
ביקשנו לפתות שההטיבה תגיע לארץ כעדות ,מבלי שיהיה לנו ברור כיצד נתארגן
כאן בארץ״'.
79
80
8
והנה עדות נוספת ,הפעם מצד הנהלת התנועה הציונית ,על הציפיות שרוותו
בקשר לתרומה האפשרית של שארית-הפליטה למאבק הציוני וליישוב העברי בארץ:
עם שובו מביקורו הראשון במתנות־העקורים בישר אליהו דובקין ,שהיה המנהיג
הציוני הראשון שנפגש עם שארית-הפליטה :״קמו לעם היהודי נושאים של ערכי
ציונות תדשים ,שאיננו מכירים אותם .הם נולדו בתוך פלוגות הפרטיזנים ,בין מורדי
הגיטאות ובין ה״קאצעטים״.
ציפיות אלה ,של אבא קובנר ושל אליהו דובקין ,לא עמדו במבהן המציאות.
שארית-הפליטה לא הצליהה להדביק את ההברה הישראלית בהרדה ובאי־השקט
התהומי שבה .פעיליה בארץ לא הפכו להיות נושאי שליהות חדשה.
עד לשנות השישים נשמר -הן מצד הניצולים ,שנשאו בתביוני נפשם את נםיונם
הטראומטי ואת מכאובם וטרם היה בהם כות לשותת עליו בביטוי תפשי ומושכל ,והן
מצד צמרת ההברה הישראלית -אלם עצור על השואה ,ליקהה ומשמעותה
ההיסטורי-אקזיסטנציאלי .עם המשפט המתמשך של אייכמן)אפריל-דצמבר (1961
הל מפנה בהברה הישראלית ,ובאופן מיותד בשורות הדור הצעיר ,תוך מאמץ
להתדרתה של השואה והפנמתה כאהד ממרכיבי היסוד של תולדות העם בימינו,
ובייהוד בהבנת משמעותה הציונית של מדינת ישראל .גם היצירות הספרותיות של
ניצולי השואה ,שפורסמו התל משנות השישים קירבו את הנוער הישראלי להבנת
העולם הפנימי הכאוב של הניצולים.
82
83
מנהיגים ומורי-דור בודדים העמיקו את תודעת השואה בעם והפכוה לאמת מידה
ולמנוף בהכוונת מעשיהם ופעילותם הציבורית .שני האישים המרכזיים ,בשני קצות
הזירה הציבורית-ההברתית ,הישראלית ,מתנכי־דור ולותמים לעצמאות ישראל,
שהוטרדו במיוהד מההיזיון האפוקליפטי של השואה ומלקהה הקיומי והמדיני לעם
ייחודה של שארית הפליטה
41
ישראל בארצו הם :יצחק טבנקין ומנחם בגין.
בפתיחת הסמינר לשליהים של הקיבוץ המאוחד ,ביוני ,1945למחרת הנצהון של
בעלות-הברית ,ביטא יצחק טבנקין את תפיסתו את הציונות הקטסטרופלית ,המעוגנת
בראייה כמעט אפוקליפטית של מעמד העם היהודי לאחר השואה ואף של החברה
הקאפיטליסטית כולה בזמן הזה :״שליחותנו כיום משמעה לראות את כולנו ,את העם
כולו ,על מפתן טרבלינקה ,לראות את הגולה כולה ,לא את הגולה הנאצית בלבד ,כי
אם גם הגולה הדימוקרטית ואת הגולה הסוציאליסטית בראיית הכיליון הצפוי .כל
גולה ,תהיה איזו שתהיה ,אחד גורלה ואחד עתידה .דינה נחרץ .וכאן מהות שליחותנו,
/.../בסימן הקטסטרופה .הקטסטרופה ,בה ביטוי התקופה :תהום פעורה לרגלי העם
כולו ,תהום פעורה לרגלי האנושיות כולה״ .יצחק טבנקין היה אז בודד למדי בגישה
זו .שותף לו באמת-מידה זו להכוונת החיים הציבוריים הצבאיים והמדיניים היה
המנהיג מהקצה השני של הקשת הפוליטית ,מפקד ״הארגון הצבאי הלאומי״ מנחם
בגין ,שהוא עצמו ניצול שואה .מנחם בגין מתגונן ,אמנם ,מפני ההאשמה של הפיכת
חוויות ורגשות טבעיים המושרשים בזכרונות השואה למניעים לשם הפעלת כוח
במעשים מדיניים-צבאיים :״גרועה ממוטעית ,אווילית היא ההנחה כי המרד לא היה
אלא הרפתקת גבורה של נואשים ,אשר במקרה לא נסתיימה במפלה או בשואה .המרד
התבסס לא רק על רגש טבעי ,אלא גם על שכל בריא ,על היגיון מדיני או על מדיניות
הגיונית .הרגש הוליד את הגבורה :ההגיון יצר את האיםטרטגיה ,האיםטרטגיה
הבטיחה את הנצחון.״ מ .בגין מעדיף את ההשוואה ההיסטורית של ״המרד״ שלו
עם מודיעין ,על פני זו של מצדה .אבל ,הן הכרוז של ״הארגון הצבאי הלאומי״
מראשית תש״ד שבו הוכרז המרד ,והן דברי הפתיחה שלו עצמו לספר הזכרונות שלו:
״המרד״ ,מעידים גם על מקור יניקתם האחר :״מלחמה זו תדרוש קרבנות רבים
וקשים ,אך נלך לקראתה מתוך הכרה כי נאמנים הננו לאחינו אשר נשחטו ונשהטים,
כי למענם הרינו נלחמים ולצוואתם במותם שמרנו אמונים.״ ״גם הדם ,דם אחינו
השפוך ,שצעק אלינו מן האדמה הנכרית ,המריד לבבות ונתן כוח למורדים .עם
אישורן של הידיעות על הטבח באירופה ,חשנו שעלינו להילחם לא רק למען חירותו
של עמנו ,כי אם גם למען עצם קיומו .הנותר לנו מה להפסיד? בצאתנו למרוד בעול
השיעבוד ובהפקרת הדם היהודי ,היתה בנו התהושה כי לעמנו אין מה להפסיד זולת
הסיכוי לטבח .זו לא היתה פראזה או הפרזה .זו היתה אמת והכרת האמת ,אשר
הגבירה את כוח ההקרבה של המורד לאין שיעור.״
84
85
86
87
שונה במנטליות הרוחנית ,במזגו ובדרך החשיבה המדינית שלו היה דוד
בן-גוריון .מאז עלייתו לארץ בתרס״ו ) (1906הוא כאילו ״נולד מחדש״ ,כהכרזתו
הוא ,ומאז הוועידה הציונית במלון בילטמור בניו-יורק )מאי (1942שקיבלה את
הצעתו להיאבק למען ההכרזה על ארץ-ישראל ״כקהיליה יהודית״ ,הוא נרתם
42
דוד שערי
למשימה מרכזית אתת :ניהול המערכה המדינית ,ואם יהיה צורך גם הצבאית ,להקמת
מדינה יהודית בארץ-ישראל והוא היה נתון באופן בלעדי כמעט ,אך ורק לגיבוש
הגרעין למדינה היהודית ,הוא היישוב העברי בארץ-ישראל ,שבקיומו ,בעוצמתו
ובאופיו המוסרי הוא ראה את התכלית העליונה של ההיסטוריה היהודית בימינו .דוד
בן-גוריון לא נשא משאות רוטטים על הקהילות היהודיות שאבדו בשואה ומעטים הם
הביטויים שלו המתייהסים באורה בלעדי לשואה .בהופעותיו הפומביות מתקשרות
תמיד התייתסויותיו לשואה אל הלקה המדיני ,האכזרי והמפוכה ,שיש להפיק ממנה.
בנאומו בכינוס הציוני הרביעי ,בדצמבר ,1944הוא הסתמך על הלקת של שתי
מלתמות עולם ,עמד על תשיבותו של גורם הזמן בהיסטוריה היהודית והזהיר :״רק
עוורים ,שאינם מסוגלים לראות מה שקרה בימינו ,בדורנו אנו ,אינם רואים את
האפשרות המחרידה שייתכן עולם שכולו טוב ,צדק ,שיוויון ,אהוה ,אבל הוא יקום
לאחר שמהעם היהודי לא ישאר שריד ופליט .את דבריו בכינוס הציוני העולמי
הראשון שלאהר השואה ,ביולי ,1945סיים דוד בן-גוריון לא בדברי הספד לקהילות
היהודיות שנמחקו ונעלמו ,כי אם בדברי חזון ואזהרה מדינית :״קיום העם היהודי
בלא מדינה יהודית לא יתכן .נהיה שונים מכל העמים ־ כל עם הוא שונה מהברו ,אבל
גם למען שנהיה שונים ,דרוש שנהיה ,ולא נהיה אם לא תהיה לנו מדינה יהודית״.
88
89
אתרי מלתמת ששת הימים ,דוקא בימי שכרון הניצהון ,שוב שב ועלה מוטיב
השואה ,והפעם בהקשר היסטורי אקטואלי ,בפיהם של לותמים אמיצים ורגישים:
״הימים שלפני המלהמה היו הימים בהם התקרבנו ביותר לגורל היהודי ממנו נמלטנו
כנכווים במשך שנים .לפתע ההלו הכל מדברים על מינכן ,על השואה ,על העם היהודי
שגורלו מופקר״ .לצורך הכנת הקובץ ״שיח לוחמים״ קוימו בקיבוצים שיהות
משפתתיות ,שיהות אבות ובנים :״אנו רוצים לגשר את המלהמה הזאת )ואת הדור
הצעיר( עם תקופה קודמת ,עם השואה ,עם העמידה היהודית בדורות קודמים רצינו
לראות את הבנים על רקע האבות ,ואת האבות על רקע הבנים״ .ב״שיח
לוחמים״ מפואר זה עלתה ונידונה ,ליד בעיית המלתמה ,הלהימה ,המוות ,המוסר,
אתוות לוחמים ,גם בעיית היסוד בהווייתנו הציונית-הארצישראלית ,לאחר השואה:
כיצד להביא לידי איזון בין יסוד הגורל שבקיומנו היחודי לבין יסוד החירות
שבהווייתנו הציונית הארצישראלית? בשיהה בעין-הרוד ,שנתקיימה בעקבות
הקרנת-הבכורה של הסרט ״המכה ה81-״ ,הגדיר מוקי צור ,יליד הארץ ,מראשי הוג
״שדמות״ ,המוטרד על-ידי הבעייתיות של הקיום היהודי ,את השאלה :״כיצד ניתן
להיות עם השואה ־ ולהישאר ׳נורמליים׳״ .איני מתכוון לפסוק הלכה בשאלה זו.
בוודאי שאין בכך רק הערכה שלילית לכך שתתושת השואה ,על ביטוייה הנוירוטיים,
לא הינתתה ,בכל עוצמתה ,את כל ההיים הציבוריים במדינת ישראל ,בהם אנו מצווים
להפעיל גם אומץ ,שפיות וזהירות :״לקה ההורבן הוא כורה השפיות /.../ .יש
90
91
92
ייחודה של שארית הפליטה
43
הטוענים כי מעם שהתנסה בטראומה בממדי השואה אין לתבוע שפיות-דעת :עם
שניסיון כזה בעברו ,זכאי למה שבעיני אחרים נראה כקנאות-יתר ,בכל הנוגע
ל ה ב ט ח ת קיומו . / .״ . /ברם ,בעניינים שהם דיני נפשות ,מן הראוי שנבהן בקפידה לא
רק את השפיות של זולתנו ,אלא גם את שפיותנו אנו כשופטים״.
93
בסיכום :מחד ,שארית־הפליטה ,בהגיעה לישראל ,לא עמד לה החוסן הדרוש
וכוח ההתמדה כדי שתוכל לשמור על זהותה הרוחנית הייחודית ולהיאבק למען
אמונתה ,שנתצבה במסיבות כה טראגיות .היא גם לא הצליחה לפרוץ פרץ במבנה
המדיני־מפלגתי שהיישוב הוריש למדינה .מבנה זה תואר על-ידי דן הורוביץ ומשה
ליסק ,בבחינת היציב בתוך התמורות ,מאידך ,נתבדו החששות והחרדות שליוו את
ראשית קליטתה של שארית הפליטה בארץ ,והיקלטותם כיהידים ,היתה בבחינת
הצלחה .אך נתאכזבו גם התקוות והציפיות שניתלוו לבואה של שארית-הפליטה,
בדבר התמורות הערכיות שהיא היתה אמורה להביא ,כגוף קיבוצי ,לתוך החברה
הישראלית .תרומתה הקיבוצית-קולקטיבית של שארית-הפליטה בעיצוב החברה
הישראלית בראשית ימי המדינה היתה צנועה למדי .היא נספגה לתוך תאיה ורקמותיה
של החברה הישראלית.
94
44
דוד שערי
נספח
ביבליוגרפיח נבחרת
העיתונות
העברית ,ביבליוגרפיה,
מ .פייקאז׳ ,השואה והגבורה באספקלריה של
יד-ושם -ייווא ,ירושלים 2 ,כרכים ,תשכ״ז.
מ .פייקאז׳ ,השואה וספיחיה בספרים העבריים שיצאו לאור בשנים , 1 9 7 2 - 1 9 3 3
יד-ושם -ייווא ירושלים 2 ,כרכים ,תשל״ד.
פ .פרידמן ,ביבליוגרפיה של ספרים עבריים על השואה ועל הגבורה ,ירושלים
יד-ושם ,תש״ך -אונזער וועג ,וואכען-שריפט ארויסגעגעבען דורך דעם
צענטראל-קאמיטעט פון די באפרייטע יידען אין דייטשלאנד 12 ,אוקטובר
31-1945דעצעמבער .1947
יהודה ב א ו א ר ,ד ג .ד י ^ ,הוצ׳ מורשת וספריית הפועלים 317,1970 ,עמ׳.
שארית-הפליטה בבאוואריה ,יד-ושם,
יהודה באואר ,ראשית התהוותו של ארגון
קובץ מתקדים בפרשיות השואה והגבורה ,ח׳ ,בעריכת ליוויה רוטקירכן,
ירושלים ,1970 ,עמ׳ .144-117
שלמה בר-גיל ,מחפשים בית מוצאים מולדת ,עליית הנוער בתינוך ובשיקום שארית
הפליטה ,1955-1945 ,יד בן צבי.1999 ,
בארץ-ישראל,
מנחם בגין ,המרד ,זברונותיו של מפקד הארגון הצבאי הלאומי
אחיאסף ,תל-אביב.1978 ,
נהום בוגנר ,אי הגירוש ,מתנות המעפילים בקפריסין ,1948-1946עם-עובד,
תל־אביב.1991 ,
גוטמן ישראל ,דרכסלר דינה )עורכים( ,שארית הפליטה , 1 9 4 8 - 1 9 4 4הרצאות
ודיונים בכינוס הבין-לאומי ,יד ושם ,ירושלים .1985
נעימה ברזל ,עד בלות ומנגד ,המפגש בין מנהיגי מרד הגיטאות לבין ההברה
הישראלית ,הספריה הציונית ,ירושלים.1998 ,
דוד בן-גוריון ,במערבה ,כרך רביעי ,הלק ראשון ,הוצ׳ מפלגת פועלי ארץ-ישראל,
תש״ט.
מרק דבורז׳צקי ,בעיות דימוגרפיות וביולוגיות של עליית ניצולי ארצות השואה
, 1 9 5 6 - 1 9 4 6ניב הרופא ,תל-אביב ,חוברת ,1957 ,4-3תל-אביב.
ייחודה של שארית הפליטה
45
השואה
במדינת ישראל , 1 9 5 2 - 1 9 4 8יד בן־צבי,
חנה יבלונקה ,אחים זרים ,ניצולי
ירושלים.1994 ,
שארית-הפליטה 12 , 1 9 4 9 - 1 9 4 5
ד״ר חיים יחיל ,פעולות הישוב באירופה בקרב
ראיונות של דב לוין ,המדור לתיעוד בעל־פה ,האוניברסיטה העברית.1(12),
תולדותההגנה ,כרך שלישי ,חלק שני :ממאבק ל מ ל ח מ ה :פרק
יהודה סלוצקי,ספר
ארבעים ותשעה :שארית הפליטה ,עמ׳ : 1030-1012פרק חמישים :הבריחה,
עמ׳ ,1067-1031עם-עובד ,תל-אביב ,תשל״ב.
אבא קובנר ,שליחותם של אחרונים -שואת יהודי אירופה ,רקע ,קורות ,משמעות,
מ ב ח ר מאמרים בעריכת ישראל גוטמן ,ליוויה רוטקירכן ,יד-ושם ,תשל״ג,
עמ׳ .485-477
אבא קובנר,ד,כ.די ,/7/7ראיון של יהודה באואר ,מדור לתיעוד בעל-פה ,האוניברסיטה
העברית.2 (4),
שארית-הפליטה בגרמניה בביטוי לבעיותיה ,הוצ׳ ארגון
צמח צמריון ,העתונות של
שארית-הפליטה מברגן-בלזן ,תל-אביב ,תש״ל.
)עורך(1<7,דמהחקירההאנגלו-אמריקניתלענייני ארץ-ישראל ,שני
עזריאל קרליבך,
כרכים ,צ .ליינמן ,תל-אביב ,תש״ו.
שארית-הפליטה ,מן המחקר הפסיכו־היגייני בין
פישל שניאורסון ,דמות הפלאים של
הילדים והמבוגרים במחנות הפליטים היהודים בגרמניה ,החינוך ,חוברת
א-ב ,תש״ט ,עמ׳ .28-1
בן ציון תומר,י<די הצל ,עמיקם.1963 ,
דוד שערי ,גירוש קפריסין , 1 9 4 9 - 1 9 4 6ההעפלה ,המחנות וחברת המעפילים,
הספריה הציונית ,ירושלים.1981 ,
Jacob Robinson, The Holocaust and After, Sources & Literature in English,
Jad Vashem & Yivo Institute, Jerusalem & New-York, 1973.
1939-1947,
Persons, A selected Bibliography
Felicia Fuss, Displaced
New-York, Russel Sage Foundation, 1948.
Encyclopaedia Judaica, Berichah, Displaced Persons, Jerusalem, 1971.
Roberto Bacchi, The Population of Israel, The Hebrew University of
Jerusalem, 1977.
Paul Friedman; Report on a Survey of the Psychological Conditions of the
Central
10-December 1946,
surviving Children in Europe, July
Zionist Archives, C M 370.
דוד שערי
46
Samuel Gringauz, Jewish Destiny as the DP's see it, The Ideology of the
Surviving Remnant, Commentary, December 1947, Vol. 4. No. 6, pp.
501-509.
Kurt R. Grossmann, The Jewish DP Problem, Its Origin, Scope and
Liquidation, World Jewish Congress, New-York, 1951.
Hilel
Klein,
Holocaust
Survivors
in
Kibbutzim:
Re-adaptation
and
Re-integration, The Israel Annals of Psychiatry and related Disciplines,
Vol. 19, No. 1, March 1972, pp. 78-91.
Eugene
Kulisher, Jewish
Migration,
Past
Experiences
and Post-War
Prospects, American Jewish Committee, New-York, 1943.
Kopel S. Pinson, Jewish Life in Liberated Germany, Jewish Social Studies,
Vol. 9, New-York, 1947, pp. 101-126.
Malcolm Jarris Proudfoot, European Refugees 1939-1952, A Study in the
Forced Population Movement, Faber and Faber, London, 1957.
Psychiatric Disturbances of Holocaust ("Shoa") Survivors, Symposium of the
Israel Psychoanalytic Society, The Israel Annals of Psychiatry and
related Disciplines, Vol. 4, Spring 1967, No. 1, pp. 78-90.
Edward A . Shils, Social and Psychological Aspects of Displacement and
Repatriation, Journal of Social Issues, August 1946, pp. 3-18.
Leo W. Shwarz, the Redeemers, A Saga of the Years 1945-1952, Farvar,
New-York, 1953.
W. Tuteur, One Hundred Concentration Camp Survivors, Twenty Years
Later. The Israel Annals of Psychiatry and related Disciplines, Vol. 4,
Spring 1967, No. l,pp. 78-90.
הערות
שאורגן, פי הרצאה שנשא ה מ ה ב ר בכנס המדעי ״מגולה ל ת ק ו מ ה ״-מ א מ ר זה עובד ב ה ר ח ב ה על
•
ב א ו ד י ט ו ר י ו ם, ה ס פ ר ל מ ד ע י ה י ה ד ו ת ע ״ ש חיים ר ו ז נ ב ר ג ש ל א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב- ידי ב י ת-על
.1978 ב מ א י17-16 , י׳ באייר ת ש ל ״ ח- בימים ט׳, ה ת פ ו צ ו ת- ב י ת
. ה ר ב ד׳׳ר א ב ר ה ם י. אין בידינו מ י ד ע ב ד ו ק מ א י מ ת י ה ח ל ו ל ק ר ו א ב ש ם ז ה א ת ניצולי ה ש ו א ה
א ש ר ג ד ו ל ה ת ר ו מ ת ו ל ר א ש י ת ה ה ת א ר ג נ ו ת ש ל ניצולי, ר ב צ ב א י צעיר ב צ ב א א ר צ ו ת ה ב ר י ת, ק ל א ו ז נ ר
2
ז של שארית הפליטה
47
ה ש ו א ה ש ש ר ד ו ב ג ר מ נ י ה ,פ ר ס ם ב־ ,26.6.1945ת ח ת ה ש ם :״ ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ״ ,א ת ה כ ר ך ה ר א ש ו ן
ש ל ש מ ו ת הניצולים ,ש ה ו א א ס ף וריכז ,י ה ו ד ה ב א ו א ר ,ר א ש י ת ה ת ה ו ו ת ו ש ל ארגון ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה
ב ב א ו ו א ר י ה ,יד ו ש ם ,ק ו ב ץ מ ח ק ר י ם ב פ ר ש י ו ת ה ש ו א ה ו ה ג ב ו ר ה ,חי ,ירושלים ,תשל׳׳א ,ע מ ׳
.144-117א ך כ נ ר א ה ש ע ו ד ק ו ד ם ל כ ן נ ע ש ה ש י מ ו ש ב מ ו נ ח מ ק ר א י זה לציון ניצולי ה ש ו א ה .
ל ש ו ם ל כ ם ש א ר י ת בארץ ו ל ה ח י ו ת ל כ ם ל פ ל י ט ה ג ד ו ל ה - .ב ר א ש י ת מ ״ ה .7 ,
ר א ה ב נ ס פ ח ל מ א מ ר ז ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ה נ ב ח ר ת .מ ח ק ר מ ק י ף ש ל ה מ ח ב ר ע ל :גירוש קפריסין ,ת ו ל ד ו ת
ה ה ע פ ל ה ו ח ב ר ת ה מ ע פ י ל י ם ב מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ,1949-1946ה ו פ י ע ב ה ו צ א ת ה ס פ ר י ה הציונית ו ה מ כ ו ן
ל ח ק ר ה צ י ו נ ו ת ש ל א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל -א ב י ב .ה ס פ ר י ה הציונית ,ירושלים.1981 ,
ר א ה מ ח ק ר י ה ן ש ל ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ו נ ע י מ ה ברזל.
ת ו ל ד ו ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ס ו פ ר ו על-ידי פ ר ו פ ׳ י ה ו ד ה ב א ו א ר :ה ב ר י ח ה ,הוצ׳ מ ו ר ש ת ,ב י ת -ע ד ו ת ע ״ ש
מ ר ד כ י אנילביץ ו ס פ ר י ת ה פ ו ע ל י ם .
ח ו ה ו ג מ ן -א ש כ ו ל י ,ע מ ד ת ה מ נ ה י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ב א ר ץ -י ש ר א ל ל ה צ ל ת יהודי א י ר ו פ ה ,מ ו ר ש ת ,ח ש ו ן
ת ש ל ״ ח ,א ו ק ט ו ב ר ,1977ע מ ׳ .88
Eugene Kulischer, Jewish Migrations, Past Experiences and Post-War Prospects. New-York,
American Jewish Committee, 1943, p. 42.
Malcolm J. Proudfoot, European Refugees 1939-1952, A Study in Forced Population Movement,
Illinois University Press, 1956, p. 228; Encyclopaedia Judaica, 6, Displaced Persons, 1971, p. 75.
Encyclopaedia Judaica, 5, Bericha.
״ ה ב ר י ח ה ״ ,ש ס י מ ל ה הן א ת ה א ר ג ו ן ה מ פ ע י ל ו ה ן א ת פ ע ו ל ת ה ב ר י ח ה ע צ מ ה ,ת ו א ר ה ב מ ח ק ר ו ה מ ק י ף
ש ל פ ר ו פ ׳ י ה ו ד ה ב א ו א ר .ב מ ח ק ר זה ל א ניתן ת י א ו ר מ א ו ז ן ש ל ת ר ו מ ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת
ה ש ו נ ו ת ל א ר ג ו ן ה ב ר י ח ה .כ ך ,ל מ ש ל ,א ו ז כ ר ו ב ו 3פ ע מ י ם ב ל ב ד איזכור ח ט ו ף ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל פעילי
״ ה נ ו ע ר -ה צ י ו נ י ״ ב מ פ ע ל ״ ה ב ר י ח ה ״ .כ ״ כ ר א ה א ת מ א מ ר ו ה מ ק י ף ש ל יוחנן כ ה ן ״ ה ב ר י ח ה ה ג ד ו ל ה
מ פ ו ל י ן ״ ,א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ש ל גלויות ,כ ר ך י״ב .ירושלים ת ש ל ״ ג ,1973 -ע מ ׳ .560-519ע ל ״ ה ב ר י ח ה ״
מ פ ו ל י ן ר א ה :יוחנן כ ה ן ,ע ו ב ר י ם כ ל ג ב ו ל ,״ ה ב ר י ח ה ״ ,פולין ,1946-1945ז מ ו ר ה ,ביתן ,מ ש ו א ה ,
ת ל -א ב י ב .1995 ,
פ ר א ו ד פ ו ט ,ש ם ,ע מ ׳ .341ג ם ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה י ו ד א י ק ה מ א מ צ ת מ ס פ ר מ כ ס י מ ל י זה.
Kurt R. Grossmann, The Jewish D. P. Problem, Its Origin, Scope and Liquidation, World Jewish
;D.P. problem, Its Origin, Scope and Liquidation, World Jewish Congress, New-York 1951, p.17.
צ מ ח צמריון ,ב מ ח ק ר ו :ה ע ת ו נ ו ת ש ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ב ג ר מ נ י ה ,כ ב י ט ו י ל ב ע י ו ת י ה ,הוצ׳ ארגון
שארית-הפליטה
מ ה א י ז ו ר הבריטי,
ת ל -א ב י ב ,תש׳׳ל ,ע מ ׳ ,18
מעמיד א ת
מ ס פ ר השיא ש ל
ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ב ג ר מ נ י ה בקיץ 1947ע ל כ 140.000-ב ל ב ד .
פ ר א ו ד פ ו ט ,ש ם ,ע מ ׳ .340ג ם ג ר ו ס מ ן ר ו ש ם ,ל ד צ מ ב ר ,1947כ מ ע ט א ו ת ה ח ל ו ק ה ל פ י א ר צ ו ת
ה מ ו צ א :ג ר ו ס מ ן ,ש ם ע מ ׳ .19
דוד שערי
י ה ו ד ה ב א ו א ר ,ה ב ר י ח ה ,ע מ ׳ ; 284פ ר א ו ד פ ו ט ,ש ם ,ע מ ׳ ,34מ ע ר י ך א ת מ ס פ ר ם ל־ 140,000ב ל ב ד .
י ה ו ד ה באואר ,ש ם ,ע מ ׳ ,284ר א ה ג ם י ה ו ד ה ס ל ו צ ק י ,ס פ ר ת ו ל ד ו ת ה ה ג נ ה ,כ ר ך שלישי ,ח ל ק שני:
מ מ א ב ק ל מ ל ח מ ה ,ע ם ע ו ב ד ,ת ל -א ב י ב ,ת ש ל ״ ב ,ע מ ׳ .1056-1055
ת י א ו ר סוציולוגי מ ק י ף ל מ ד י ש ל ה ע ק ו ר י ם ה י ה ו ד י ם ב מ ח נ ו ת גרמניה ניתן על־ידיKoppel s. Pinson,:
pp,
1947.101-126.
ק ו פ ל ס .פ י נ ס ו ן ,ש ם ,ע מ ׳ . 1 1 0
דברי חיים ה ו פ מ ן ־ י ח י ל ב כ נ ס ש ל י ח י ם בגרמניה ,ב - .-11.2.1947ארכיון ציוני מרכזי .6/4685S
ר א ה מ ח ק ר ו ש ל ש ל מ ה בר-גיל,
trvsnzrבזז ,מ&א>ם מ\לרת;
עליית ה נ ו ע ר ב ח י נ ו ך ו ב ש י ק ו ם
שארית ה פ ל י ט ה ,1955-1945ה ס פ ר י ה הציונית ירושלים ,1999 ,עמי 92-62ו ר א ה מ א מ ר ו ש ל ב ר ־ ג י ל
ב ק ו ב ץ זה.
ה ע ר כ ה ,כ ו ל ל נ י ת למדי ,ע ל ה ה ת פ ל ג ו ת ה ח ב ר ת י ת ש ל ה ע ק ו ר י ם היהודים ב מ ח נ ו ת גרמניה ,מ צ ו י ה
Leo S
1 9 4 7 .
:13-24.
pp,
ק ו פ ל ס .פינסון ,ש ם ,ע מ ׳ .126מ ח ק ר א מ פ י ר י מ פ ו ר ט ש ע ר ך מ ח ב ר מ א מ ר זה ע ל ח ב ר ת ה מ ע פ י ל י ם
ב מ ח נ ו ת -ה ג י ר ו ש בקפריסין ,מ א ש ר א ת ה ה ת ר ש מ ו ת ה כ ל ל י ת ה ז ו ש ל פינסון.
צ .צמריון ,ש ם ,ע מ ׳ ,26ה ע ר ה :9ד ״ ר ז ל מ ן גרינברג ,ר ו פ א ויו״ר ה ק ו נ ג ר ס ה ר א ש ו ן במינכן ש ל
ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ב ג ר מ נ י ה :ד ו ד טרגר ,י ו ש ב י -ר א ש ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י במינכן ,ד׳׳ר ש מ ו א ל גרינגאוז,
ר א ש מ ח נ ה ל א נ ד ס ב ר ג ו מ ע ו ר כ י ״אונזער וועג״ -ה ב ט א ו ן ה מ ר כ ז י ש ל ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ב ג ר מ נ י ה ,
ר א ו ב ן רובינשטיין ,ע ת ו נ א י -היו כ ו ל ם ״ליטאים״.
פ ר א ו ד פ ו ט ,ש ם ,עמי ,340ה ע ר ה .2
ג ר ו ס מ ן ,ש ם ,עמי .48
פינסון ,ש ם ,ע מ ׳ .105
פינסון ,ש ם ,עמי .107-106
שם
ע ל ת ח ו מ י ה פ ע ו ל ה ש ל ״ ה ו ו ע ד י ם המרכזיים״ ש ל ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ר א ה ג ר ו ס מ ן ,ש ם ,עמי .34
ל ק ר א ת ה ק ו נ ג ר ס השלישי ש ל ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ,א ב י ב ,1947ה ש י ג ו :ה ל י ג ה ל מ ע ן א״י ה ע ו ב ד ת
)אחדות-העבודה
ו ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר -מ פ ״ ם ( ־ ,30%הרוויזיוניסטים ,22% -פ ו ע ל י -צ י ו ן צ .ס - .
ה ת א ח ד ו ת ) מ פ א ״ י ( ,19% -א ג ו ד ת -י ש ר א ל ,10.5% -הציונים הכלליים ,9.5% -מ ז ר ח י .9% -צ.
צמריון ,ש ם ,עמי .105
ד״ר ש מ ו א ל גרינגאוז ,דיע א ו י פ ג א ב ע ן פ ו ן ״ ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ״ ,א ו נ ז ע ר וועג 18 ,מ ע ר ץ .1947
דייר ש מ ו א ל גרינגאוז ,שם.
American Jewish Committee, American Jewish Conference, American Jewish Joint Distribution
Commitee, Jewish Agency, The World Jewish Congress.
ייהודה של שארית הפליטה
49
י ה ו ד ה ב א ו א ר ,ר א ש י ת ה ת ה ו ו ת ו ש ל ארגון ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ב ב ו ו א ר י ה ,יד ו ש ם ,ח ׳ ת ש ל ״ א ,עמ׳
.144-117
י ה ו ד ה ס ל ו צ ק י ,ס פ ר ת ו ל ד ו ת ה ה ג נ ה ,כ ר ך שלישי ,ח ל ק שני ,מ מ א ב ק ל מ ל ח מ ה ,ע ם ע ו ב ד תשל׳׳ב ,עמ׳
.1011-997א ח ר י ה פ ר ו ק ה ר ש מ י ש ל ה ח י ״ ל נ ש א ר ה ק ב ו צ ת חיילים מ צ ו מ צ מ ת ב א י ר ו פ ה ,כדי ל ה מ ש י ך
ב פ ע ו ל ת העזרה לשארית-הפליטה .ה ם חזרו לארץ עם ק ו ם המדינה.
על פעולת
משלחת-הסעד
הארצישראלית,
ב ר א ש ו ת ו ש ל ד ״ ר חיים
ה ו פ מ ן -י ח י ל ,ר א ה ״12
ש י ח ו ת -ר א י ו ן ש ל ד ב לוין ע ם ד ״ ר חיים יחיל״ ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ,מ ד ו ר ל ת י ע ו ד ב ע ל -פ ה ,
S
כ ן ר א ה בארכיון הציוני ה מ ר כ ז י
.6/4684S6/46850
ב א ו א ר ,ה ב ר י ח ה ,ע מ ׳ .47-13
ע ד ו ת ב ע ל ־ פ ה ש ל ד ״ ר חיים ה ו פ מ ן -י ח י ל ביום ,6.12.1960ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ,מ ד ו ר ל ת י ע ו ד
ב ע ל -פ ה .1 ( 1 2 ) ,
כ נ ״ ל ב ה ע ר ה .34
Earl G. Harrison, The Plight of the Displaced Jews In Europe, A Report to President Truman,
Washington 1945, 15 p.
פ ר א ו ד פ ו ט ,ש ם ,ע מ ׳ .338
ו ע ד ת ה ח ק י ר ה ה א נ ג ל ו -א מ ר י ק נ י ת לעניני ארץ־ישראל ,ב ע ר י כ ת ד ״ ר ע .ק ר ל י ב ך ,ת ל -א ב י ב ,ת ש ״ ו ,ע מ ׳
.278
ה ב ע י ה ה ס ט ט י ס ט י ת ש ל א ו כ ל ו ס י י ת מ ח נ ו ת -ה ע ק ו ר י ם ו ש ל ה פ ל י ט י ם ה י ה ו ד י ם ש מ ח ו ץ ל מ ח נ ו ת היא
ס ב ו כ ה ו ס פ ק א ם ה י א נ י ת נ ת ל פ ת ר ו ן מדויק .ה מ ח ב ר נ ו ק ט ב א ו מ ד ן מ מ ו צ ע בין ה ה ע ר כ ו ת ה ש ו נ ו ת
ש ה ו ז כ ר ו לעיל.
ב ח י ש ו ב ז ה אינם כ ל ו ל י ם כ־ 25,000מ ע פ י ל י ם מ ר ו מ נ י ה ש ה ג י ע ו ל ק פ ר י ס י ן א ך ל א ד ר ך נ מ ל י
מזרח־אירופה ולא עברו א ת מחנות-העקורים במערב-אירופה.
ג ר ו ס מ ן ,ש ם ,עמי .28-26
ע ל העתונות היהודית
במחנות־העקורים ראה :צ מ ח
צמריון,
העתונות של
שארית־הפליטה
בגרמניה ,תל-אביב ,תש״ל.
דברי א ב א ק ו ב נ ר מ ו ב א י ם ל פ י ה ת ר ג ו ם ה ע ב ר י :״ ש ל י ח ו ת ם ש ל ה א ח ר ו נ י ם ״ ,ב ק ו ב ץ :ש ו א ת יהודי
א י ר ו פ ה ,ר ק ע ,ק ו ר ו ת ,מ ש מ ע ו ת ,ב ע ר י כ ת י ש ר א ל ג ו ט מ ן ,ליוויה רוטקירכן ,יד ו ש ם ת ש ל ״ ג ,ע מ ׳
.485-477ר א ה מ א מ ר ה ש ל דינה פ ו ר ת ב ק ו ב ץ זה.
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ם ,עמי .479
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ם ,עמי .483
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ם ,ע מ ׳ .484
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ם ,ע מ ׳ .485
דוד שערי
Samuel Gringauz, Jewish Destiny as the DP's see it. The Ideology of the Surviving Remnant,
ה גם
מאמרו;
. 501-509
Judenreste, Jiidische Rundschau, The Jewish Review by and for the liberated Jews in Germany,
.Marburg/Lahn, July 1946.ד׳׳ר ש מ ו א ל גרינגאוז הירצה ע ל עיקרי א מ ו נ ה א ל ה ב ק ו נ ג ר ס השני ש ל
ב פ ב ר ו א ר 1947
ודבריו פ ו ר ס מ ו ב ב ט א ו ן ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ש ל
שארית־הפליטה
בגרמניה ב26-
שארית-הפליטה
ב ג ר מ נ י ה ״ א ו נ ז ע ר וועג״ ,ת ח ת ה כ ו ת ר ת :
״ פ ר א ב ל ע מ ע ן אין
א ו י פ ג א ב ע ן פון
ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ״ ,ב ג ל י מ ו ת 14ו 18-ב מ א ר ס .1947
ל א נ ד ע ס ב ע ר ג ע ר ל א ג ע ר ־ צ י י ט ו נ ג ,מ ס פ ר .3
א ו נ ז ע ר ש ט י מ ע ,מ ס פ ר .3
פינסון ,ש ם ,ע מ ׳ .117-116ע ל ח ש ב ו ן ־ ה נ פ ש ש ל היהודי ה מ א מ י ן ,ר א ה :ישעיהו ו ו ל פ ס ב ר ג ־ א ב י ע ד ,
ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה ב מ ל ח מ ה ,ב ק ו ב ץ :ש ו א ת יהודי א י ר ו פ ה ,ע מ ׳ .514-504
ב ב ח י ר ו ת ל מ ו ס ד ו ת ה נ ב ח ר י ם ש ל ה ע ק ו ר י ם ק י ב ל ו ה ר ש י מ ו ת ה ד ת י ו ת בין ,20%-25%א ח ו ז ש ה ו א
נ מ ו ך ב ה ר ב ה מ ח ל ק ם ב ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב פ ו ל י ן .יצויין ש ר ש י מ ו ת ״ א ג ו ד ת -י ש ר א ל ״ ק י ב ל ו ה ר ב ה
יותר ק ו ל ו ת מ א ש ר ר ש י מ ו ת ״ ה מ ז ר ח י ״ - .צ .צמריון ,ש ם ,עמי .105
פינסון ,ש ם .112-110 ,ר א ה מ א מ ר ה ש ל י ה ו ד י ת תידור ב א ו מ ל ב ק ו ב ץ זה.
ע ל ״ ה ח ט י ב ה ש ל שרידי מ ז ר ח -א י ר ו פ ה ״ ר א ה י ה ו ד ה ב א ו א ר ,ה ב ר י ח ה ,ע מ ׳ 44-43ו ,70-69-ו ב י י ח ו ד
א ת ע ד ו ת ו ב ע ל -פ ה ש ל א ב א ק ו ב נ ר ,ש ה י ה ה ר ו ח ה מ נ ח ה ו ה מ ד ר ב נ ת ש ל ה ק ב ו צ ה ,מה,5.3.1962-
האוניברסיטה
העברית,
מדור
לתיעוד
ב ע ל ־ פ ה .2 (4) ,
ההיסטוריה
המרתקת של
קבוצת
ל ו ח מ י ם ־ ח ל ו צ י ם וו ,ש נ ת נ ה ביטוי ח ד וקיצוני ל ה ל כ י -ה נ פ ש ש ל ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ,ט ר ם נ ח ק ר ה
ל פ ר ט י ה וראוי שהיא ת י כ ת ב .
א ב א ק ו ב נ ר ב ע ד ו ת ב ע ל -פ ה מה ,5.3.1962-ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ,מ ד ו ר ל ת י ע ו ד ב ע ל -פ ה .2 ( 4 ) ,
ארכיון ציוני מרכזי.6/4683 ,S
Paul Friedman, Report on a Survey of the Psychological Conditions of the Surviving Children in
July 10-December 1946, CM
370.Europe,
פ .שניאורסון ,ד מ ו ת ה פ ל א י ם ש ל ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ,החינוך ,ת ש ״ ט ,א -ב ,ע מ ׳ .17
Psychiatric Disturbances of Holocaust (Shoa) Survivors, The Israel Annals of Psychiatry, 4, 1947,
No. l.p. 93.
ג ר ו ס מ ן ,ש ם ,ע מ ׳ .48
Hilel Klein, Holocaust Survivors in Kibbutzim: Re-adaptation and Re-integration, The Israel Annals
of Psychiatry, 10, March 1972, p. 84; Ruth Jaffe, The Sense of Guilt within Holocaust Survivors,
Jewish Social Studies, New-York, October 1970, pp. 307-314.
Edward A Shils, Social and Psychological Aspects of Displacement and Repatriation, Journal of
Social Issues, August 1946, pp. 3-18.
ייחודה של שארית הפליטה
ל׳
51
ב כ נ ס ש ל ה ח ב ר ה ה פ ס י כ ו א נ ל י ט י ת ה י ש ר א ל י ת ש ה ו ק ד ש ,ב ־ 9ביולי : 1966לדיון ע ל ה פ ר ע ו ת
פסיכיאטריות
של
ניצולי
השואה,
הוצע לא
להפעיל
לגבי
ניצולי
השואה
את
השיטה
ה פ ס י כ ו -א נ ל י ט י ת ,כי א ם יותר פ ס י כ ו -ת י ר א פ י ה ת מ י כ ת י ת .
«
ב ס ר ט ע ל 4ח נ י כ ו ת ש ל ח ב ר ת נוער מ נ י צ ו ל ו ת ה ש ו א ה ש ה ו ק ר ן ה ש נ ה ביום ה ש ו א ה ,א ו מ ר ת א ח ת
הבוגרות:
״אנו ניצחנו״ ,ושנייה מ ס כ מ ת ב נ י מ ה ע צ ו ב ה :״אני נ ו ר מ ל י ת ,יש קשיים ,א ך צריך
להתגבר״.
י*
Hilel K l e i n , Holocaust Survivors in Kibbutzim, Re-adaptation and Re-integration, The Israel Annals
of Psychiatry, Vol. 10, March 1971,99. 78-91.
™
W. Tuteur, One Hundred Concentration Camp Survivors, Twenty Years Later, The Israel Annnals
of Psychiatry, Vol. 4, 1967, No. 1, pp. 78-90.
יי
Psychiatrische Aspekte des "KZ-Syndroms", in - Der Judische Presse Dienst, Informatioen, der
Juden in Deutschland, Duseldorf, Oktober 1978, ss. 23-24.
T. Nathan, Disturbed Parent-role in Holocaust Survivors, in the Israel Annals of Psychiatry, Vol. 7,
April 1969, No. 1, p. 234; Neurosen bei Nachkommen ehemaliger KZ-Haftlinge, in - Jud.
Presse-Dienste, Oktober 1987, ss. 24-26.
"
Psychiatric Disturbances of Holocaust ("Shoa") Survivors, Symposium Of the Israel Psychoanalytic
Society, in the Israel Annals of Psychiatry Vol. 4, No. 1, 1967, p. 91.
״ל
ה מ ס פ ר י ם ד ל ה ל ן ל ק ו ח י ם מ ת ו ך :ד״ר מ .ד ב ו ר ז ׳ צ ק י ב ע י ו ת ד י מ ו ג ר פ י ו ת ו ב י ו ל ו ג י ו ת ש ל עליית ניצולי
א ר צ ו ת ה ש ו א ה ,ניב ה ר ו פ א ,ח ו ב ר ת ,4-3ת ל -א ב י ב ,ד צ מ ב ר .1957
־י
ד ב ו ר ז ׳ צ ק י ,ש ם ,עמי .28
«ל
דבורז׳צקי ,ש ם ,ע מ ׳ .26
Roberto Bachi, The Population of Israel, The Institute of Contemporary Jewry, The Hebrew
University of Jerusalem, 1977, p. 26, Plate 11.
•ל
דבורז׳צקי ,ש ם ,ע מ י .24-21
יי
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ל י ח ו ת ם ש ל א ח ר ו נ י ם ,ב ק ו ב ץ :יהודי א י ר ו פ ה ,ע מ ׳ .483
««
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ם ,ע מ ׳ .485
׳«
א ב א ק ו ב נ ר ,ע ד ו ת ב ע ל ־ פ ה ב י ו ם ,5.3.1962מ ד ו ר ל ת י ע ו ד ב ע ל -פ ה ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת .2 ( 4 ) ,
הארץ.6.5.1945 ,
«3
בן־ציון ת ו מ ר -ילדי ה צ ל ) ,(1963אורי א ו ר ל ב -ע ד מ ח ר ) ,(1958ש מ א י ג ו ל ן -מ ו ת ו ש ל אורי פ ל ד
) ,(1971ו ב י י ח ו ד מ כ ל ו ל יצירתו ה ס פ ר ו ת י ת ,ה ר ג י ש ה ו ה מ ע ו ד נ ת ש ל א ה ר ו ן א פ ל פ ל ד ,ה ע ו ס ק ת כ ו ל ה ,
ב א ד ם היהודי ע ר ב ה ש ו א ה ו ב ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ו ב צ ע ד י ה ם ה ה ס ס נ י י ם ש ל הניצולים ל א ח ר ה ש ו א ה .
״
י צ ח ק ט ב נ ק י ן ,ד ב ר י ם ב פ ת י ח ת ה ס מ י נ ר ל ש ל י ח י ם ,מ ב פ נ י ם ,ס פ ט מ ב ר .1945
דוד שערי
מ נ ח ם בגין ,ה מ ר ד ,זכרונותיו ש ל מ פ ק ד ה א ר ג ו ן ה צ ב א י ה ל א ו מ י ב א ר ץ -י ש ר א ל ,א ח י א ס ף ,ת ל -א ב י ב ,
,1978ע מ ׳ .64-63
מ .בגין ,שם ,עמי .58
מ .בגין ,שם ,ע מ ׳ .55
ד ו ד בן-גוריון ,ב מ ע ר כ ה ,כ ר ך רביעי ,ח ל ק א׳ ,ה ו צ א ת מ פ ל ג ת פ ו ע ל י ארץ-ישראל ,תש׳׳ט :גורם ה ז מ ן
בציונות ,ע מ ׳ .198
ד ו ד בן-גוריון ,שם ,דברים ב כ י נ ו ס הציוני ה ע ו ל מ י בלונדון ,ע מ ׳ .213
ש י ח ל ו ח מ י ם ,פ ר ק י ה ק ש ב ה ו ה ת ב ו נ נ ו ת ,ב ה ו צ א ת ח ב ר י ם צעירים מ ה ת נ ו ע ה ה ק י ב ו צ י ת ,1967 ,ע מ ׳ .7
שם ,עמי .168
ה מ כ ה ה 81-־ ש י ח ה ,ש ד מ ו ת ,א ב י ב ת ש ל ״ ו ,ע מ ׳ .41
א ל ו ף ה ר א ב ן ,ל ה ב ד י ל בין אור ו ח ו ש ך :ש א ל ת ה ש פ י ו ת ל א ח ר ה ש ו א ה ,הארץ.1.10.1978 ,
ד ן הורביץ ו מ ש ה ל י ס ק ,מ י ש ו ב ל מ ד י נ ה ,יהודי א ר ץ -י ש ר א ל כ ק ה י ל ה פוליטית ,ע ם ע ו ב ד .1977 ,
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
53
חגית לב0ק•
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליסיקה וארגון
.בברגן-בלזן לאחר 1945
1
״קהילה של ניצולים״ -מתוך הכותרת צצות שאלות-יםוד אחדות :האם אפשר
להגדיר קבוצת אנשים על-פי המאפיין -ניצולים? האם ״היות האדם ניצול״ הוא
מכנה משותף לקבוצה שבה מדובר? וכל כך למה ,שהרי מצד אחד ,אנשים שרדו
וניצלו באופנים שונים מאד זה מזה :וכי מה היה משותף בין אלה שניצלו כיוון
שהצליתו להימלט אל תוך ברית-המועצות לבין אותם ששרדו את התופת של
אושוויץ? ומצד שני -האם עובדת ההישרדות יש בה כדי לשמש גורם מלכד ,שהפך
את כל הניצולים לקהילה ?
בדברים הבאים אתייחס לשאלות אלה באמצעות ניתוח הדינמיקה של ההתארגנות
במחנות ,על-פי הדוגמא -אף אם ייחודית ,כפי שנראה בהמשך הדברים ,של
ברגן-בלזן .ואולם ,בטרם נפנה למחנה זה ,עלינו לשרטט את הרקע הכללי.
בעיית העקורים
בסוף מ ל ח מ ת העולם השנייה מצאו בעלות הברית על אדמת אירופה .כ 15-מיליון
אנשים שהמלחמה עקרה אותם ממקומות מושבם .כ־ 7מיליון מתוכם נמצאו בגרמניה
ובאוסטריה .עד לשלהי 1945מצאו רוב העקורים ) (Displaced Persons - D.P.sאת
דרכם חזרה למולדתם ,להוציא כשני מיליון שסירבו לחזור .בינתיים ,נאלצו בעלות
הברית להקים מרכזי איסוף ,ואונרר״א ) - (UNRRAסוכנות הסעד של האו״ם,
שהוקמה כבר בשנת - 1943הופקדה על הטיפול באנשים אלה עד שישובו למולדתם
או יתיישבו מחדש ביישוב של קבע .ואולם ,מה שנראה תחילה כהסדר זמני ,הפך
לבעיה מתמשכת ,אשר נפתרה רק כאשר התאפשרה ההגירה אל מעבר לים,
בין מיליוני העקורים היה גם מספר זעום של יהודים ,ניצולי מחנות הריכוז
והמוות ,שפונו ב״צעדות המוות״ הידועות לשימצה ,מן המזרח ככל שנמשכה
התקדמותו מערבה של הצבא האדום .קשה מאוד לאמוד את מספר הניצולים היהודים
זאת בשל התנאים הכאוטיים ששררו לאחר השחרור ,בשל התנועה פנימה
והחוצה ,המוות המשתולל ,וכן בשל אי-הרישום של יהודים כיהודים .ההערכה
חגית לבסקי
54
הכללית היא שנמצאו כמאה אלף ניצולים יהודים בגרמניה ובאוסטריה ,ובכללם
כ 20,000-יהודים גרמנים .כ 55,000-מאלה נמצאו בגרמניה לבדה.
מוצאם של הניצולים היהודיים היה מכל ארצות אירופה .לאהד הרפטריאציה
)שיבה למולדת( ,אשר בה שבו רוב יהודי ארצות המערב ,וכן הונגריה ,צ׳כוסלובקיה
ורומניה למולדתם ,הפכו יוצאי פולין למרכיב העיקרי .הם סירבו להזור לפולין ,בית
הקברות של העם היהודי ושל משפתותיהם ,ואלה שעשו כן כדי להפש קרובים
ורכוש ,נתקלו באנטישמיות אלימה ושבו עד מהרה על עקבותיהם.
ניצולי המהנות לא נשארו לבדם זמן רב .רבים מן היהודים ששרדו את המלהמה
במזרה אירופה ובברית-המועצות ,ובכלל אלה השבים ממרכז אירופה ,לא מצאו את
מקומם בארצות רדופות השואה ,ובפרט לא לנוכה האנטישמיות המתגברת ,ושמו
פעמיהם בדרך ה״בריהה״ ממזרה אירופה למרכזה ,במטרה לנטוש את היבשת .תנועה
זו ההלה להתגבר לאהר תזרתם של יהודים מברית-המועצות לפולין במסגרת הסכמי
הרפטריאציה בין שתי מדינות אלה בקיץ ,1945והגיעה לשיאה בקיץ 1946לאהר
הפוגרום הגדול בקילצה ) (Kielceב־ 4ביולי .1946הבורהים התרכזו במתנות
ובמרכזי האיסוף ,באוסטריה ובגרמניה כבמעין ״אולם המתנה״ -והיכו להזדמנות
ראשונה להגר .באביב ,1947לאהד שאל בורהי פולין הצטרפו פליטי צ׳כוסלובקיה,
הונגריה ורומניה ,הגיע מספר היהודים העקורים בגרמניה ,אוסטריה ואיטליה
ל ,230,000-ובגרמניה לבדה קרוב ל.200,000-
2
העקורים היהודים הפכו לישות הברתית תםרת תקדים ,שהציבה אתגר הן לעצמה
והן לאלה שהיו ממונים על הטיפול בה .זאת ,לא רק משום מה שעבר על הבריה
בשואה ,אלא גם בשל מצבם לאהר השהרור .בהתאספם במתנות העקורים הם יצרו
מעין מאגר הגירה :ללא בית ויישוב קבע ,ללא מדינה ואזרהות ,תקועים בדרכם
לברוה מן התופת שהיתה מנת הלקם ,בלי יכולת להמשיך ולהגיע אל היעד שמעבר
לים ,ללא יכולת לשלוט בגורלם בהווה או לכוון את עתידם ,תלויים להלוטין בגורמים
תיצוניים שמעבר לשליטתם .כיצד הגיבוי על אתגר זה? האם נותרו רק כעדה של
ניצולים תסרי כות ,תלויים באתרים? שאלה זו תיבהן באמצעות הדוגמא של
ברגן-בלזן.
לאחר השהרור הפך מהנה הריכוז ברגן-בלזן ,סמל הרוע השטני של הנאצים,
למהנה העקורים היהודי הגדול והתשוב על אדמת גרמניה ,ולמרכז החיים היהודיים
במה שהיה אזור הכיבוש הבריטי .שמו של המהנה סימל מעתה את המאבק להיים
הדשים ולשיקום הכבוד הלאומי .בשנים שלאתר המלהמה מילא מהנה ברגן-בלזן
תפקיד מיוהד באזור הבריטי ,וארגונו הקהילתי שימש מופת לכל האזור ומוקד של
פעילות פוליטית ,הכרתית ותרבותית .מנהיגיו הצליהו להקים ארגון מאותד לכל
היהודים באזור -העקורים במתנות ובמרכזי האיסוף ,והקהילות שצמהו יש מאין
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
55
בערים השונות .מנהיגי ברגן-בלזן והאזור כולו גיבשו השקפת עולם ציונית שהנחתה
את דרכם ופועלם של יהודי האזור בצורה החלטית ,ואפילו מיליטנטית ,עד להשגת
מטרתם.
כיצד הפך ברגן-בלזן למרכז יהודי לאומי? כיצד היו הניצולים לקהילה פעילה
ולוחמת?
ברגן-בלזן מקום הריכוז העיקרי של היהודים באזור הכיבוש
הבריטי
ברגן-בלזן היה מחנה הריכוז הגדול ביותר ששוחרר על אדמת גרמניה ,והיה למחנה
העקורים הגדול ביותר ,שאיכלם את רוב הניצולים היהודיים באזור הכיבוש הבריטי
בצפון-מערב גרמניה .למחנה זה הגיעו ,בשלבים האחרונים של המלחמה ,רוב
האסירים היהודים שפונו והועברו ממחנות המוות והכפייה במזרח ובגרמניה עצמה -
אנשים ששרדו את צעדות המוות ,אם כי רק מעטים מהם נשארו בחיים בתנאים
האיומים ששררו במחנה .באזור היו גם מספר מחנות כפייה ,בעיקר בהנובר
ובנויינגאמה ) (Neuengammeשליד המבורג ,מחנות שסיפקו כוח עבודה לתעשיית
התימוש המקומית .במחנות היו יהודים רבים אך אין אפשרות לאמוד במדוייק את
מספר הניצולים מתוכם ,אשר שוחררו בברגן-בלזן או בסביבה.
3
4
למרות החסר במידע סטטיסטי ,יש להעריך כי בעת השחרור היוו היהודים יותר
ממהצית 60,000הניצולים .לאחר מספר שבועות ירד מספר הניצולים לכ.30,000-
הגורם העיקרי לירידה במספר הניצולים היה מוות המוני .כ 14,000-ניצולים מתו
בשבועות הראשונים לאחר השחרור ,רובם ככל הנראה יהודים .אלפי חולים נשלחו
לשוודיה להחלמה ,ועוד כ 17,000-איש חזרו לארצות מערב אירופה ,הולנד ,בלגיה
וצרפת ,וכן לצ׳כוסלובקיה ,הונגריה ,יוגוסלביה ורומניה .הקטנת מספר הנשארים
במחנה הגדילה את אחוז היהודים בתוכם ,משום שהחוזרים למולדתם היו בעיקר
הלא־יהודים שבין הניצולים .בראשית יוני 1945היו כ 12,000-יהודים בברגן־בלזן,
והם היוו כשני שלישים מאוכלוסיית המחנה .כמו כן הייתה זרימה מתמדת של
יהודים אל תוך ברגן-בלזן ,משום שהריכוז הגדול של יהודים במהנה משך אליו
ניצולים ממחנות קטנים באזור הבריטי .זרימה זו הייתה גדולה מזרם העזיבה -מרצון
או בכפייה -וחיזקה את המרכיב היהודי במחנה .אכן ,בחודשים הבאים גדל מספר
היהודים בברגן-בלזן עד כדי כך שהמחנה היה למחנה יהודי ,ובו מיעוט קטן של
לא-יהודים.
5
6
תהליכים אלה אף השפיעו על הדמוגרפיה היהודית באזור הבריטי כולו .כאשר
התייצב המצב ,ומספר היהודים באזור ירד לכדי ,20,000היוו 12,000-10,000יהודי
חגית לבסקי
56
ברגן-בלזן יותר ממתצית האוכלוסייה היהודית בשטה הכיבוש הבריטי .בנוסף היו
כ4,000-־ 5,000יהודים ממוצא גרמני בקהילות המבורג ,קלן ,דיסלדורף ,הנובר ועוד.
השאר היו פזורים במרכזי איסוף ,בערים או בעיבוריהן -לינגן ) ,(Lingenלינבורג
) ,(Lueneburgדיפהולץ ) ,(Dipholzנוישטט ) ,(Neustadtליבק ) ,(Luebeckצלה
) ,(Celleקאוניץ) ,(Kaunitzבראונשווייג) (Braunschweigועוד.
מספרים אלה נשארו יציבים יהסית לאורך כל תקופת קיומו של מהנה ברגן־בלזן
עד ,1950זאת הרף זרם הפליטים שעשו דרכם לגרמניה ממזרה אירופה .באביב
,1947כשמספר העקורים היהודים בגרמניה הגיע לשיא של ,200,000-180,000נמצא
רובם המכריע -כ - 150,000-באזור הכיבוש האמריקני בדרום גרמניה ,בעוד
שהאזור הבריטי הושפע מתנועה זו אך במעט .הסיבה לכך נעוצה במדיניות הבריטית,
אשר בניגוד לזו האמריקנית ,הגבילה ,ואהר כך מנעה את כניסת הפליטים לאזור,
ומצד שני עודדה הגירה לארצות-הברית ,ומשנת 1947העדיפה את האזור הבריטי
במסגרת הקצאת רשיונות העלייה)מבצע GrandNational).
7
8
היציבות הדמוגראפית באזור הבריטי ,על אוכלוסיית היהודים הקטנה והבלתי
משתנה שבו ,איפשרה למהנה ברגן-בלזן לשמור על מעמדו בריכוז הגבוה ביותר של
יהודים בכל גרמניה.
המבנה הסוציו-דמוגראפי
היציבות המספרית בברגן־בלזן השפיעה גם על האופי התברתי־דמוגראפי של
אוכלוסייתו היהודית ,אשר הייתה ייתודית מלכתהילה .שתי העובדות ,הראשונה -
שבברגן-בלזן היה מהנה נשים גדול ,והשניה שלברגן-בלזן -הגיעו -עד הרגע
האהרון לפני השתרור ,אסירים ממתנות המוות והכפייה ,גרמו לכך שהרכב
אוכלוסייתו לא היה אופייני לשארית הפליטה .שיעורן של הנשים היה גבוה ,וכן היה
שם מספר רב יהסית של בני נוער וילדים -כ־ ,500אשר הובאו כנראה מבוכנוואלד
ומטרזיינשטדט ממש ערב השהרור .רוב הניצולים היהודים שנותרו במהנה היו
ממוצא פולני אשר ,כמו אהיהם בשאר רהבי גרמניה ואוסטריה ,סרבו לחזור ואלה
שהזרו לפולניה מיהרו לשוב .הייתה גם קבוצה גדולה -כ 3,000-נפש -של יהודים
הונגרים שניצלו מאושוויץ ,והם היוו לפתות כרבע מאוכלוסיית יהודי המהנה .רוב
היהודים ההונגרים היו אורתודוכסים ,ויהד עם האורתודוכסים הפולנים יצרו ייצוג
תזק ל״אגודת ישראל״ במהנה.
9
10
תוספת קטנה של פליטים ,אשר הצליהו להיכנס לברגן-בלזן על אף המדיניות
הבריטית ,לא שינתה הרבה את ההרכב המקורי ,אשר תרם להוסן התברתי של
האוכלוסייה היהודית בו .היציבות לא הייתה בבתינת קפיאה על השמרים .אדרבה,
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
57
החיוניות שהפגינה קבוצת הניצולים התבטאה בריבוי טבעי מדהים .רוב הניצולים היו
צעירים בגילם ,אשר איבדו את כל קרוביהם והשתוקקו להקים משפתות חדשות.
בשבועות הראשונים לאחר השחרור התקיימו עשרות ומאות של חתונות ,לעיתים 7-6
ביום .תינוקות רבים נולדו לאחר מכן ,עד כי בסוף שנת 1946כבר נמנו אלף תינוקות
ופעוטות אשר נולדו בברגן-בלזן לאחר השחרור".
הימצאותם של צעירים וילדים ,היציבות לא רק במספר אלא גם בתנועה פנימה
והחוצה ,וההמשכיות הפעילה של חיי משפהה -כל אלה היוו תשתית מעודדת
להתפתחותה של מערכת חברתית וארגונית תוססת.
תנאי החיים במסגרת המדיניות הבריטית
על מנת להבין כיצד הונעו הניצולים להקים מערכת הכרתית וארגונית מסועפת ,וכדי
להסביר את אופיה הלאומי ,עלינו להפנות את מבטנו אל הרקע והתנאים שהתהוו
לאחר השחרור .ניתן לקבוע כי השחרור התגלה עד מהרה כשחרור חלקי בלבד .מצב
זה -של היות ״משוחררים אך לא בני חורין״ ,כפי שהגדירו זאת הניצולים עצמם,
עתיד היה להסתיים רק כשתכונן המולדת החדשה שתקלוט את כל העקורים
והפליטים אשר סרבו לחזור לארצות מולדתם הקודמות .אך מה שנועד להיות מצב
זמני של חסרי מולדת ,נתמשך על-פני מספר שנים ,עד שההגירה התאפשרה סוף-סוף
והמחנה נסגר בשנת .1950
רשויות הכיבוש לא היו ערוכות להסדר לתקופה ממושכת לאוכלוסיית העקורים
)אשר מנתה באזור הבריטי לבדו למעלה מהצי מיליון נפש והיהודים היוו רק חלק
מזערי ממנה( .הם לא התכוונו לכפות על איש לחזור לארצו ,אך גם לא היו מוכנים
לאפשר לעקורים לעזוב את המחנות ומרכזי האיסוף ,מחשש להתמוטטות הסדר
החוקי ,האדמיניסטרטיבי והכלכלי .המצב אף הסתבך בשל ההידרדרות הכלכלית הן
בבריטניה והן בגרמניה.
התנאים היו קשים במיוחד לניצולים היהודים ,אשר סבלו כה רבות בתקופת
המלחמה ,ואשר לא היה להם כל עוגן בעולם החיצון .ליהודים לא היה כל מושג מתי
ולהיכן יפנו כדי להתחיל בחיים חדשים .כ״משוחררים אך לא בני חורין״ נאלצו לחיות
במחנה ,במשטר מעין-צבאי ,בצריפים צפופי אוכלוסין ,ללא פרטיות -אפילו כאשר
תנאי החיים השתפרו במידת-מה במשך שנת .1946הקשרים עם העולם הופרעו
במאד משום שבמשך תקופה ממושכת לא פעלו שירותי דואר אזרחי ,ולא שירותי
תחבורה כלשהם.
תנאי המחיה היו עלובים ביותר .היה מחסור בשמיכות ובסדינים ,במיטות,
בחימום ,בלבוש ובציוד סניטרי .הדיאטה הדלה של 2,000קלוריות ליום ,אשר
,2
חגית לבסקי
58
נקבעה על-ידי המשטר הצבאי ,לא הספיקה אפילו לבריאים ,קל וחומר לאלה שרעבו
במשך שנים ,ואשר ההלו זה עתה לההלים מטיפוס ,דיזנטריה ושאר מתלות .מאוהר
יותר אף הורע המצב .ההורף של 1946/7היה קשה במיוהד ,ועד אביב 1947שרר
מתםור במצרכים אלמנטריים של מזון ,לבוש ותומרי הסקה.
13
אתת הבעיות הקשות היתה חוסר תעסוקה .אפשרויות ליצירת מקומות עבודה
בתוך המהנה ,על-ידי הקמת מפעלים והנדות ,הוגבלו בשל המהסור והקיצוב בהומרי
גלם .מצד שני ,רוב העקורים סירבו להשתלב בכלכלה הגרמנית מתוך עקרון .בהיותם
תלויי-סעד ,וללא תהזית סבירה לתעסוקה יצרנית ,הידרדרו רבים מהם להיי בטלה
ולעסקים בשוק השהור.
14
אך מעבר לכל הקשיים שהיו פרי התנאים הכלליים היה קושי נוסף ,אשר נגרם
על-ידי הבריטים ,שסירבו להכיר ביהודים כישות נפרדת .הם התעקשו על שיוך
היהודים לקבוצות הלאומיות אשר להן השתייכו לפני המלהמה .מבלי לדון בסיבות
שהביאו לגישה זו ,התוצאה היתה שהיהודים נאלצו להיות באותו מהנה ובאותם
צריפים -יהודים פולנים עם פולנים ,יהודים אוקראינים עם אוקראינים ,יהודים
ליטאים עם ליטאים וכיו״ב -כלומר יתד עם אותם אנשים שזה לא כבר היו בין
רודפיהם האכזריים .מצב זה שימש רקע להתלקתויות הוזרות ונשנות של תקריות
אלימות ".הבריטים גם לא נקטו כל יהס של העדפה לעקורים היהודים ,למרות שאלה
היו הקורבנות העיקריים לרדיפת הנאצים ,והיו על־כן במצב קשה בהרבה ממצבם של
הלא-יהודים .אותה גישה אפיינה גם את יהסם של הבריטים אל הניצולים היהודים
הגרמנים .אלה מביניהם שהיו ניצולי מתנות נהשבו -כשאר ניצולי מתנות גרמנים,
לא יותר -כקרבנות הזכאים ליהס העדפה .ואולם אלה מביניהם אשר ניצלו במהתרת,
בבריהה או במהבוא ,נהשבו לאזרתים גרמנים סתם.
16
הבריטים אף סירבו להכיר בזהות המשותפת לשתי הקבוצות -היהודים העקורים
והיהודים הגרמנים -כשייכות שתיהן לישות אתת יהודית ,אף שרבות מן הבעיות היו
משותפות להן ,והם עצמם רצו להתקבץ יתדיו ,לתמוך ולעזור אלה לאלה .מדיניות זו
עמדה כמכשול לכל תכנית שיקום שיועדה במיוהד לניצולים יהודים ,ולכל תכנית
מקיפה לכל היהודים במחנות ובקהילות כאחד.
אכן ,היהודים ,שמצבם היה גרוע הרבה משל שאר הניצולים ,נזקקו ליותר מאשר
יכלה להציע להם אונרר״א .יתר על כן ,הם נזקקו גם לסעד נפשי ורותני ,שאותו יכלו
לספק להם רק אהיהם בני עמם .ואולם ,אתת מן התוצאות המיידיות של המדיניות
הבריטית ,היתה העדרם הבולט של שליתי סעד יהודים במהנה ,לבד מן הרבנים
הצבאיים שהגיעו עם הצבאות הלוחמים ,ומעט לאהר מכן -היילי הבריגדה היהודית.
הג׳וינט
ועובדי
,Jewish
Relief
^Unit
מאנגליה
הסעד
קבוצת
) (American Jewish Joint Distribution Committeeהאמריקנים הגיעו רק
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן־בלזן לאחר 1945
59
באוגוסט .1945שליחי הסוכנות היהודית הגיעו רק בשלהי .1945עד שאלה הגיעו,
חשו עצמם הניצולים נשכחים על-ידי אחיהם ומופלים לרעה על ידי השלטונות.
משהגיעו קבוצות העזרה -נתקלה עבודת הרווחה שלהם בקשיים מרובים .בעוד
שהאמריקנים אמצו מדיניות של הפרדה )סגרגציה( כלפי היהודים ,בעקבות המלצות
הדוח של ארל ג .הריסון ) ,(Earl G. Harrisonשליחו המיוחד של הנשיא טרומן,
בקיץ ,1945דבקו הבריטים בעקרון השילוב )אינטגרציה( .הם אף סירבו למנות יועץ
מיוחד לעניינים יהודיים :הקולונל רוברט סולומון מונה לתפקיד זה רק באביב
.1946
מצב זה הציב בפני יהודי ברגן־בלזן אתגר ממדרגה ראשונה ,שהתשובה היהירה
לו היתה בהקמת ארגון יהודי לאומי שיוכל להתמודד עם המכשולים ,לבנות תכנית
שיקום ליהודים באשר הם יהודים ולהעניק להם תקווה לעתיד חדש .להתארגנות זאת
נמצא מסד חברתי כבר בימים הראשונים של השחרור.
17
18
ההתארגנות הספונטנית
כעשרה ימים לאחר השחרור נבחר ועד יהודי בברגן-בלזן ,ביוזמתם של שלושה ועדי
צריפים .יוסל׳ה רוזנזפט נבחר ליושב-ראש .הכוח המניע נמצא בקרב קבוצה גדולה
של צעירים ציונים ,שרבים מהם השתייכו לפני המלחמה לתנועות חלוציות .הם ידעו
עברית ,שרו שירים ארצישראליים ,והיו מוכנים לעלות מיד לארץ-ישראל .השפעתה
של קבוצה זו היתה מכרעת מכמה סיבות :ראשית ,הם היוו חלק גדול יתסית
באוכלוסיית הניצולים; שנית ,הם היו בריאים בהשוואה לאחרים ,ובעלי מורל גבוה:
ושלישית ,וחשוב מכל ,היתה להם מטרה ברורה והם פעלו במגובש ,כקבוצה .גורמים
אלה איפשרו להם לשמש כמנהיגות לניצולים התשושים והחלשים ,להציע חזון
לעתיד ולשמש כמופת ארגוני.
19
התלהבות ציונית אפיינה את הוועד הזמני ,למרות שהיה רבגוני וייצג את כל
המפלגות והזרמים :רוזנזפט עצמו היה איש ׳פועלי ציוך ,דב בער לאופר היה חבר
׳גורדוניה׳ ,פאול טרעפמן השתייך לרוויזיוניםטים ורפאל גרשון אולבסקי היה פעיל
׳הציונים הכלליים׳ .הדתיים הליברליים יוצגו על-ידי הרב צבי הלפגוט)עזריה( שהגיע
לברגן-בלזן לאחר שהשתחרר משביו כקצין יוגוסלווי :ואת אנשי ׳אגודת ישראל׳
הפולנים ייצג הרב ישראל משה אולבסקי ,אחיו של רפאל גרשון .רוב חברי הוועד היו
ממוצא פולני ,אך גם היהודים הגרמנים יוצגו בו ,על־ידי נורברט וולהיים ,ניצול
אושוויץ ,שהגיע לברגן-בלזן שבועות אחדים לאחר ששוחרר בסביבות ליבק ,בה
הקים וארגן את קבוצת העקורים .המגזר היחידי שלא השתתף בוועד זה היה
הפלג של ׳אגודת ישראל׳ ההונגרית ,ועובדה זו אף היתה מקור לחיכוכים ופילוגים.
20
חגית לבסקי
60
אופיו הייצוגי הרהב של הוועד לא הפתית ממידת דבקותו המשותפת בציונות .על
רקע התנאים הקשים והמדיניות הבריטית העוינת כלפי קיומה של ישות יהודית,
סיפקה הציונות הספונטנית תשתית לייסודה של מסגרת למאבק של כל היהודים
באזור הבריטי בשלוש תזיתות :בתזית הפוליטית -להשגת היעד הציוני ,תוך שיתוף
פעולה של המנהיגות הציונית העולמית והיישובית ושליהיה :בתזית הארגונית -
לגבש מנהיגות לאומית מרכזית לכל יהודי האזור הבריטי -עקורים ויהודים גרמנים,
ציונים ולא-ציונים ,הילונים ודתיים; ובתזית ההינוכית-תרבותית -ליצור מסגרת של
חיים בריאים ונורמליים במחנות ,שבתוכה יוכשרו האנשים לעתידם כאנשים עצמאיים
ובני חורץ.
היסודות למאבק לאומי מתואם ומכוון הונהו בקונגרס הראשון של שארית
הפליטה באזור הבריטי ,שהתכנס בברגן-בלזן בספטמבר 1945תתת הדגל הציוני,
וייצג את כל יהודי האזור שבמתנות ובקהילות .בקונגרס זה נכהה נציגות של יהודי
בריטניה ,בראשותו של זליג ברודצקי ,ראש ׳ועד שליתי הקהילות׳ ותבר ההנהלה
הציונית ,ובהשתתפותם של סידני סילוורמן ואלכסנדר איסטרמן מן הקונגרס היהודי
העולמי .הקונגרס של שארית הפליטה היה מאוהד בקריאתו לפתיתת שעריה של
ארץ-ישראל ולשמירת האהדות היהודית ,שרק היא שתאפשר את השגת המטרה.
נבהר ועד בן שבעה-עשר תברים ,שייצג את כל האזור ושמקום מושבו בברגן-בלזן.
רוזנזפט היה לנשיא ,וולהיים לסגנו ולראש מתלקת הקהילות ,והוקמה מערכת שלמה
של מחלקות לטיפול בכל מגזרי ההיים :מתלקת בריאות בראשותה של הדסה
בימקו-רוזנזפט :מהלקה לתרבות וחינוך בראשותם של אולבסקי ,טרעפמן ודוד
רוזנטל )שכבר ההלו הודשיים קודם לכן בהוצאת הדו־שבועון היידי ׳אונדזער
שטימע׳( :מהלקה לתיאטרון בראשותו של סמי פדר )שכבר ארגן להקה קודם לכן,
ואת הצגת הבכורה העלה במסגרת הקונגרס(; מהלקה לענייני דת בראשותו של הרב
הלפגוט ,שהתמנה גם לרב הראשי לאזור הבריטי; ומהלקה כלכלית בראשותם של
שמואל ויינטראוב ,איש ׳הפועל המזרתי׳ ,וקרל כ״ץ מקהילת ברמן .מהלקה זו טפלה
בכל הנוגע להקצאת מזון ,בגדים ומגורים.
21
ההזית הפוליטית
הקונגרס הנית את היסודות והתווה את הכיוון הכללי למאבק הניצולים לשהרורם,
מאבק שהיה משולב במלהמה הציונית למען עצמאות מדינית .בשתי התזיתות היתה
בריטניה האויב :בגרמניה כמעצמת הכיבוש ,ובארץ-ישראל בממשלה המנדטורית.
המטרה היתה אחת -לפתות את שערי ארץ-ישראל .המלהמה בהגבלה המנדטורית
על עלייה לארץ מזה ,והתתירה לשים קץ לבעיית העקורים היהודים בגרמניה -מזה,
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
61
היו קשורות זו בזו באופן ברור ,במיוחד לאור העובדה שיעדים חלופיים להגירה,
בעיקר לארצות-הברית ,היו למעשה סגורים .אין ספק שלאמריקנים היה אינטרס
בלחצם על הבריטים לפתוח את שערי ארץ-ישראל .צעד כזה היה עשוי להסיר את
העול מעל כתפי האמריקנים ולהקל על מצפונם .עם זאת ,הפגנת התמיכה האמריקנית
בדרישת היהודים התקבלה בברכה ובהתלהבות על-ידי העקורים היהודים ,בפרט
באזור הכיבוש הבריטי ,שם היה העימות עם הבריטים עניין של יום-יום .עניין זה גם
מסביר את עוצמת המאבק באזור הבריטי בהשוואה לאזור האמריקני ,ואת העובדה
שהארגון הציוני בברגן-בלזן היה מיליטנטי במיוחד.
פרשת הוועדה האנגלו-אמריקנית ממחישה את היחסים המורכבים הללו שבין
האמריקנים והבריטים על רקע בעיות השעה ,אך היא גם מדגימה באופן מובהק את
נחישותם של הניצולים על רקע גורלם .הוועדה הוקמה על-ידי שתי בעלות הברית כדי
לחקור את האפשרות לפתור את בעיית העקורים על־ידי הגירה לארץ-ישראל.
במסגרת חקירותיה ביקרה הוועדה בברגן-בלזן ב 10-בפברואר .1946בפגישה עם
נציגי המחנה ,אשר נבחרו בקפידה על-ידי המפקד הצבאי של המחנה ,כך שייצגו את
כל מגזרי האוכלוסייה ולא רק את הציונים ,היה המסר ברור ביותר :לאחר אושוויץ יש
רק פתרון אחד ,והוא -ארץ־ישראל .רוזנזפט הדגיש את אכזבתם של היהודים ,שמהם
נמנעה העזרה היחידה שלה נזקקו -ההזדמנות לבנות מחדש את חייהם :״לאחר כל
השנים האלה ,שבהן הקריב העם היהודי שישה מיליון מבניו ,יש לנו מלוא הזכות
לבנות את חיינו מחדש בארץ שהיא מולדתנו היחידה -ארץ-ישראל״ .נורברט
וולהיים הדגיש את עובדת היותו יהודי גרמני ,אשר היה רחוק מציונות לפני שגורש
לאושוויץ .ציונותו ,כך אמר ,צמחה כמסקנה היחידה האפשרית לאחר אושוויץ .הוא
הסביר שישנן רק שתי קבוצות קטנות של יהודים שיימנעו מללכת לארץ-ישראל:
יהודים גרמנים חולים וזקנים ,או הנשואים נישואי תערובת ,ואלה שיש להם קרובים
מעבר לים ,שאיתם הם כמהים להתאחד .שתי הקבוצות גם יחד ,אמר ,מהוות רק
כ־ 15%מכל היהודים באזור הבריטי .נציגה אחרת ,הגב׳ קליינמן ,מנהלת בית-הספר
היהודי בברגן-בלזן ,אמרה לוועדה כי היא נמנעת מלהטיף לציונות בבית ספרה ,אך
הציונות צומחת באופן ספונטני בתוך הקונטקסט החינוכי :העברית היא השפה
היחידה המשותפת לילדים שלא גדלו בסביבה יהודית-יידית ולא זכו לכל מסגרת
חינוכית ,וארץ-ישראל היא התקווה היחידה שלה שותפים הכל .גם בפגישות אקראיות
שיזמו חברי הוועדה כדי לשוחח עם עוברים ושבים שלא נבחרו על-ידי שלטונות
המחנה ,עלתה אותה התגובה עצמה .התשובה לכל שאלותיהם של חברי הוועדה
היתה פה אחד :אם לא נוכל ללכת לארץ־ישראל אין לנו אלא לחזור
לאושוויץ.
22
ואכן ,מסקנות הוועדה ,שהמליצה על העלאתם לארץ של מאה אלף עקורים ,נבעו
חגית לבםקי
62
מהתרשמותם של הברי הוועדה מעדויות הניצולים עצמם והשתכנעותם ברצונם
הנתוש .לא היתה זו תוצאה של מניפולציה מצד השליחים .בניגוד לחששותיהם של
מנהיגים ציוניים ,שיתפו העקורים פעולה מרצון ביצירת התזית הציונית ,למרות
שהלק גדול מהם לא היו ציונים מלכתהילה ,ולא שאפו להגיע לארץ־ישראל .והסיבה
לכך היא פשוטה :כל מאבק להשתתררות מתיי עקור על אדמת אירופה היה כרוך,
בתנאי הזמן ההוא ,במאבק הציוני.
23
באביב ,1946כאשר התברר כי המלצת הוועדה האנגלו-אמריקנית להתיר עליית
100,000עקורים לארץ-ישראל נדתתה על־ידי הבריטים ,התהזקה המיליטנטיות
הציונית .ביום השנה הראשון לשתרור ברגן-בלזן ,ב־ 15באפריל 1946שתל ביום
הראשון של פסה ,הפיץ הוועד המרכזי ההר ,אשר קרא לכל העקורים להשמיע קולם
בדרישה לעלייה תופשית ולבטא את תמיכתם פה־אהד ביישוב ובמאבקו נגד
הבריטים .ואכן ,הטקס שנערך באותו היום לגילוי האנדרטה לקרבנות ברגן-בלזן הפך
להפגנת מחאה ציונית נגד הבריטים ,שבגדו בשליהותם כמשהררי המהנה .ההגדה
של פסה ,אשר נכתבה בכתב-יד על סטנסיל לכבוד ליל הסדר הראשון ,נכתבה כהגדה
אקטואלית ,כעין ״הגדת עצמאות״.
בהמשך הזמן ,משההלו הניצולים להיוואש מציפייתם לשהרור ,התגברה
תוקפנותם ,וזו הגיעה לשיאה בפרשת אניית המעפילים ׳יציאת אירופה׳ )אקסודוס(.
האזור הבריטי נעשה מעורב כולו במאבק למען מעפילי הספינה ,לאהר שעגנה בנמל
המבורג ונוסעיה הורדו אל ההוף .כאן יש לציין במיוהד את השתתפותם האקטיבית
של היהודים הגרמנים ,של הקהילות וארגוניהן ובראשם קהילת המבורג ,במאבק
הציוני ,שהתנהל בניצוהו של הוועד המרכזי מברגן-בלזן.
פרשה זו היתה הקרב האהרון במאבק הלאומי של שארית הפליטה .זמן קצר
לאהר מכן התקבלה בעצרת האו״ם התלטת ההלוקה ,ומשקמה מדינת ישראל נפתהו
שעריה לבסוף בפני העקורים.
24
25
26
ארגון מרכזי וממשל עצמי
כבר מתהילת פעילותו התעקש הוועד המרכזי על בלעדיותו .הוא ראה עצמו כגוף
השלטוני היהיד של היהודים באזור הבריטי ,ואהראי הן לעניינים הפנימיים והן
לתיאום עם הגופים ההיצוניים -הארגונים היהודיים העולמיים והשלטונות
הבריטיים.
בתזית הפנימית הושג שיתוף פעולה בין מהנה ברגן-בלזן לבין הקהילות
היהודיות ,בראש ובראשונה בזכות הקשרים האישיים שנוצרו בין רוזנזפט לבין
וולהיים ,אך היה לכך גם רקע רתב יותר .וולהיים היה יהודי גרמני ניצול אושוויץ,
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
63
אשר אימץ השקפה ציונית מובהקת ,התנגד לכל עתיד יהודי בגרמניה וראה את
ישיבתו בה בזמנית בלבד .עם זאת ראה בארגון הקהילות הכרח בל יגונה ,ועל כן טרח
הרבה לשתפן בארגון הציוני המרכזי .בכך הצליח משום שהקהילות הקטנות עמדו
חסרות אונים נוכח המדיניות הבריטית ,ונזקקו לעוגן ולמשען .זה נמצא להן בדמותו
של הוועד המרכזי .ציונותו של הוועד לא הפריעה לחברי הקהילות .אדרבה ,גם
עבורם שימשה הציונות מעין כלי ליצירת זהות והזדהות יהודית ,וכדרך למאבק יהודי
משותף.
27
מכל מקום ,הוועד הצליח לפתח משטר ריכוזי ביותר ,אפילו אוטוקרטי .הוא שלט
בו-זמנית במחנה ברגן-בלזן ובעניינים היהודיים באזור הבריטי כולו)למרות שבאופן
רשמי היה למחנה תת-ועד נפרד( .הוועד המרכזי עמד על כך שכל מה שנעשה
על-ידי ארגונים וולונטאריים כמו ,JRUהג׳וינט ,מועצת ההירום הדתית של הרב
28
הראשי ליהודי אנגליה )(The Chief Rabbi's Religious Emergency Council
והסוכנות היהודית לארץ-ישראל -יתועל וירוכז על ידיו .פעילות זו כללה חלוקת
תוספות מ ז ו ן ) ע ל אלה שהוקצו בידי השלטונות הצבאיים ואונרר״א( ,תלוקת בגדים,
הקצאת מגורים וכיו״ב .המטרה היתה למנוע מהארגונים השונים להעדיף בתמיכתם
קבוצות נבחרות של מקורבים או בני חסות על־פי שיקולים פוליטיים ,דתיים או
אחרים.
למרות זאת היו כל העת תלונות ותלונות-שכנגד :הוועד המרכזי האשים גופים
מסוימים ,כגון את ׳אגודת ישראל׳ על שהם מפלים לטובה את חבריהם ,ואילו הוועד
הואשם בכך שעשה שימוש לרעה בכוח שניתן לו לרכז ולתעל את הסיוע שבא
מבחוץ ,ונגרר לשחיתות .הוועד הקים כוח משטרה יהודי שמטרתו היתה בין השאר
לתפוס גנבים ולחשוף פעילות בשוק השחור .משטרה זו היתה כלי מרכזי בהשלטת
סמכותו של הוועד בחיי היום-יום וביצירת משטר מעין-אוטונומי ,אשר צמצם את
התערבות השלטונות הבריטיים .אך המשטרה לא הצליחה במשימה למנוע את
השחיתות והשימוש לרעה במצרכים המוזרמים מבחוץ ,שכן אלה נגרמו מכח הבעיות
שיצר המצב הכלכלי שתואר לעיל .אי-ההבנות והחיכוכים היו שכיחים ,ואלה לא רק
שחיבלו ביעילות הסיוע אלא גם פגעו בהיקפו.
29
כפי שכבר הזכרנו ,לא התנהלו היחסים בין הוועד לבין הקבוצה האורתודוכסית
ההונגרית על מי מנוחות .יריבויות והתנגשויות היו גם בין הקבוצות האורתודוכסיות
השונות ,בעיקר בין ׳אגודת ישראל׳ הפולנית לזו ההונגרית ,ובין ׳אגודת ישראל׳ בכלל
לבין ׳המזרחי׳ .הוועד המרכזי הואשם בהתעלמות מצרכי האורתודוכסים ,ואילו
האורתודוכסים הואשמו בהצגת דרישות ,בלתי הוגנות ,ליחס מועדף ,ובכך
שהתנכלו לוועד המרכזי בהקימם ועד לעצמם .נסיונות חוזרים ונישנים להגיע
להסכמה עלו בתוהו.
30
חגית לבסקי
64
אשר ליהסי התוץ -במרוצת הזמן רכש הוועד לעצמו מעמד של מנהיג יחיד
ליהודים באזור הבריטי .הוא זכה לתמיכתם המלאה של הארגונים העולמיים וארגוני
הסעד היהודיים ,שהכירו בו כבמעין ״ועד שליהי קהילות״ )German Board of
31
,Jewish Deputiesעל משקל British Board of JewishDeputies).
בציבור היהודי העולמי נהשבו רוזנזפט וולהיים למנהיגים הפוליטיים של היהודים
באזור הבריטי בגרמניה ,והם גם נהגו כך .הם נסעו רבות אל מהוץ לגרמניה ,בעיקר
ללונדון אך גם לארצות-הברית ,לשם ניהול משא ומתן ,לפגישות ולשם תעמולה,
ואיש לא יכול היה לנהש על-פי התנהגותם כי אלה אנשים ההיים במהנה עקורים.
רוזנזפט דיבר אל ליבם של המנהיגים היהודיים בעולם ההופשי כנציגם האותנטי של
ההמונים דוברי היידיש בגרמניה ,ואילו וולהיים היה יותר בבהינת דיפלומט ,בעל
השכלה ויודע שפות ,ששימש כמקשר עם הגורמים הבריטיים והגרמנים.
ואולם ביהסיו עם השלטונות הבריטיים זכה הוועד לפתות הצלהה ,והדבר מובן
על רקע יהסם של שלטונות אלה לישות יהודית ככלל ,כפי שכבר צוין .הבריטים דהו
מכל וכל את דרישת הוועד להכרה בו כנציג כל היהודים באזור .הם לא ראו כל הבדל
בין התתירה ליצור ארגון יהודי מרכזי לבין המאבק הציוני ,ומבתינתם הם גם צדקו.
הכרה בוועד מרכזי היתה כמוה כהכרה בישות יהודית מאותרת ,המקיפה את כל
היהודים -גרמנים ועקורים גם יהד -כיהידה לאומית .יתר על כן ,הכרה זו היתה
נותנת לגיטימציה לדרישות הציוניות ומעניקה לוועד המרכזי מעמד של שותף
למשא-ומתן על עתיד העקורים ועתיד ארץ-ישראל .אפשרות כזאת לא היתה מקובלת,
כמובן ,על הבריטים .על כן מנעו הבריטים הכרה מן הוועד המרכזי ,ורק במהלך
שנת ,1947נעתרו לאיטם ,וגם אז העניקו לוועד הכרה כנציג מהנה ברגן-בלזן בלבד.
יהסם זה היה כמובן כדלק לגלגלי המאבק הלאומי שצעד יד ביד עם המאבק למען
ארגון יהודי מרכזי.
32
33
34
בהזית החינוך והתרבות
עם בהירת הוועד המרכזי בקונגרס הראשון של שארית הפליטה ,בספטמבר ,1945
הוקמה ,כפי שראינו ,גם מהלקה לתינוך ותרבות .ואולם ,תהילתו של המאמץ בשטה
זה קדמה הרבה להקמתה של המהלקה .בפעילות תרבותית ובהינוך ראו העקורים את
דרך המלך לשיקומם ,ואולם המכשולים היו רבים :המהסור בציוד ובאמצעי למידה
לבתי־ספר ,זמינותם של מעטים בלבד שיכלו לשמש כמורים ,מהנכים ומדריכים
רוהניים ,ומעל לכל -העדרם המותלט כמעט של ספרים .אולם דבר לא יכול היה
לעמוד בדרכם של אנשים שהיו כה רעבים למזון רוהני ,שנמנע מהם שנים רבות כל
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
65
כך .כבר ביוני 1945הוקם בית הספר הראשון ,וביולי יצא לאור הגיליון הראשון של
העיתון היידי ״אונדזער שטימע״ ,בתחילה בכתב יד ובשכפול .עיתון זה הפך עד
מהרה לבטאונו העיקרי של הציבור היהודי באזור הבריטי ולשופרו של הוועד
המרכזי ,אף שעד מהרה נוספו עליו כתבי עת שונים ורבים .אכן ,יוזמות ראשונות אלה
התפתחו למפעל תרבותי מקיף שכלל תיאטרון יידי ,ספרייה -דלה ,אמנם -מועדוני
ספורט ,הרצאות סדירות לציבור ,תכניות בידור וקורסים שונים.
35
בפברואר 1946כבר פעלה בברגן-בלזן רשת חינוך עניפה שכללה בית-ספר יסודי
ובו 200תלמידים לערך ,וגמנסיה עברית ,אשר נפתחה בדצמבר 1945הודות
למאמציהם של הניצולה -ד״ר הלן ורובל ) ,(Wrubelושל חייל הבריגדה היהודית
דוד ליטמן ובה כ 100-תלמידים .היו גם שני בתי ספר של ׳בית יעקב׳ ,אחד פולני
ואחד הונגרי ובהם כ 200-תלמידים ,ובית-םפר מקצועי שהציע מגוון מקצועות ואשר
התפתח בעזרת ארגון ׳אורט׳ המקומי .כמו כן פעלו במחנה קבוצות נוער ציוניות,
ומרכז ׳החלוץ׳ מנה מאות אחדות של חניכים.
האווירה בבתי הספר החילוניים היתה ציונית ,ולימודי עברית וארץ־ישראל עמדו
במרכז תוכנית הלימודים .הכשרה ועלייה היו נושא מרכזי ,שסביבו התפתחה רשת
שלימה של פעולות חברה ותרבות ,בנוסף וכהשלמה לתוכניות הרשמיות המרכזיות
של הוועד המרכזי .רוב המורים היו עצמם עקורים ,והם הסתייעו בחיילי הבריגדה
ובשליחים מארץ-ישראל .שליחי ארגוני הסעד היהודיים הצטרפו למפעל בהתלהבות
רבה ,כשהם מסייעים בעיקר בצד החומרי של אספקת עזרי לימוד ,ובצד הטכני של
ארגון המערכת החינוכית .שיתוף הפעולה שלהם לא הופרע על-ידי המגמה הציונית
בבתי הספר .אדרבה ,ארגונים לא-ציוניים אלה תמכו בהתלהבות בתכניות הלימוד
והחינוך הציוניות משום שהכירו בערכן כמכשיר להרמת המורל וכהכנה לעתיד.
יתר-על-כן ,רבים מבין עובדי הסעד היהודיים שמטעם ,JRUוגם הג׳וינט ,היו
כשלעצמם ציונים נלהבים ,אף אם פעלו בגרמניה כשליחים של ארגונים לא-ציוניים.
אחדים מהם גם סייעו בחשאי בארגון העלייה הבלתי ליגאלית ,בצידם של חיילי
הבריגדה ושליחי היישוב.
36
37
38
אולם על אף כל אלה ,עמדו המחסור במורים ,בספרים ועזרי לימוד כמכשול
בדרכה של הפעילות החינוכית עוד במשך תקופה ארוכה.
39
סיכום :ברגן-בלזן כמרכז ציוני
כפי שנוכחנו ,המונח ״קהילה״ מתאים ביותר לניצולים ,אשר הגיבו באופן אקטיבי
למצב החדש ולבעיות שאליהם נקלעו כ״עקורים״ .לא כך המונח ״ניצולים״ כמגדיר
יחודי או אף עיקרי של אופיים הקבוצתי .מורשתם בניצולי השואה היתה להם אך
חגית לבסקי
66
כעין נקודת זינוק ,ומה שאפיין אותם היתה התגובה הציונית הספונטנית לנסיבות
שנוצרו לאתר השהרור .ארגונו של מהנה ברגן-בלזן היה ציוני מראשית דרכו,
והציונות הספונטנית הפכה עד מהרה לגורם מרכזי ,למצפן המכוון את הפעילות
התברתית והתרבותית .היא צמהה מקרב הניצולים עצמם הרבה לפני שהגיעו
השליהים הציונים ,וקיבלה עידוד רב מן הקונסנזוס הפרו-ציוני ששרר בעולם היהודי
בעידן שבעקבות השואה .המגמה הציונית התהזקה עוד משהוקמה בראשית 1946
׳ההסתדרות הציונית האהידה׳ שהקיפה את כל המפלגות הציוניות ,וכאשר הגיע קורט
לוין באביב ,1946ופתת את המשרד הארצישראלי ב מ ה נ ה .העלייה הבלתי ליגאלית
התנהלה כל העת ,תוך שימוש ביתרונות הקרבה לגבולות צרפת והולנד .כל
הפעילות הפוליטית ,התברתית והתרבותית התנהלה תוך שיתוף פעולה מלא בין
הוועד המרכזי ,ההסתדרות הציונית האהידה ,ושליהי הארגונים היהודים לגווניהם.
40
41
אין זאת אומרת כי המהנה כולו היה ציוני ,וכבר הצבענו על המתלוקות עם אנשי
׳אגודת ישראל׳ ההונגרית ,למשל .גם אין הכוונה לטעון שהכל התנהל באופן הרמוני
ללא היכוכים .כאשר נסגר מהנה ברגן־בלזן בשנת 1950מצאו רבים משוכניו את
מקומם בישראל .אף על פי כן היו רבים אהרים ,ובהם מנהיגי המהנה והוועד המרכזי,
אשר בנו את ביתם בארצות-הברית ומדינות אתרות .ועם כל זאת -בברגן-בלזן ,כל
עוד הוא התקיים ,שלטה הציונות בכיפה .חילוקי דעות וסכסוכים נדתקו לקרן זווית,
והיהודים איהדו כותות במאבק למען הפתרון היהידי האפשרי לשארית הפליטה.
באיהוד זה השתתפו גם רבים שלא ראו בציונות את דרך הייהם האינדיווידואלית .כזו
היתה התגובה של העולם היהודי כולו לשואה ולמצוקת הניצולים ,אך שארית
הפליטה ,ולא רק בברגן-בלזן ,גילמה אותה בצורה המובהקת ביותר.
ציונות היתה שם המשהק ,ללא הבדל בין אזור הכיבוש הבריטי לזה האמריקני,
בין העקורים לבין השליהים ,בין השליהים הציונים והלא-ציונים ,כל עוד נשארו
הניצולים ״משוחררים אך לא בני חורין״ ,תםרי בית ומולדת .זו היתה תמצית מאבקם
הפוליטי ,ועם זאת גם מורת הדרך הרותנית וההברתית בתהליך הארוך של השיקום.
ציונותה של שארית הפליטה עוצבה על-ידי השבי המתמשך שבא בעקבות השהרור.
היא הושלה כמכשיר להתגבר על המכשולים הרבים שנערמו בדרך לתופש ,וזכתה
לעידוד בשל הקונסנזוס הפרו-ציוני של יהדות העולם בתקופה שלאהר השואה.
מצוקתם של העקורים היתה המוקד של קונסנזוס זה ,אך העקורים עצמם מילאו
תפקיד מרכזי במאבק הלאומי ,בנהישותם להיאבק למען עתיד הדש להם עצמם
ולעמם .אותם השרידים המעטים של מאתים או שלש-מאות אלף עקורים במרכז
אירופה שלאהר השואה ,היוו על-כן קהילה פעילה ,הנלתמת למען עתידה הלאומי,
ולא ״קהילת ניצולים״ גרידא .בכך ביטאה הווייתה של ״שארית הפליטה״ ,יותר
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
67
מאלף תיאוריות ,את רוה התהייה הלאומית שהפגין העם היהודי לאהר השואה.
העיון בסיפורו של מהנה ברגן־בלזן מאיר את האופן שבו גובשה פעילות ציונית
אותנטית ככלי לשיקום ,ארגון ומאבק למען היים הרשים.
הערות
י
מ א מ ר זה ה ו א ח ל ק מ מ ח ק ר ה נ ע ר ך על-ידי כ מ ח ז י ק ת ק ת ד ר ת -מ ר צ ה ע ״ ש ש מ ו א ל ל .הייבר ל ש א ר י ת
ה פ ל י ט ה ,ב מ כ ו ן ל י ה ד ו ת ז מ נ נ ו ע׳׳ש א ב ר ה ם הרמן ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת בירושלים .נ ו ס ח ראשון
ש ל ה מ א מ ר ה ו פ י ע ב א נ ג ל י ת A community of survivors: Bergen-Belsen as a Jewish Center after :
1945", The Journal of Holocaust Education. Vol. 5 no. 2-3(1996) pp.162-177
נ
ר א ה ח ג י ת ל ב ס ק י ,״שארית ה פ ל י ט ה ״ ,
האנציקלרםריה של ד,ש1א ,,7כ ר ך ,5ע מ ׳ .1180-1174ה נ ת ו נ י ם
ה ס ט ט י ס ט י י ם אינם ח ד ־ מ ש מ ע י י ם ,ו מ ה ו ו י ם ה ע ר כ ה מ מ ו צ ע ת ה ב נ ו י ע ל א ו מ ד נ י ם שונים ש נ ע ש ו
ב ז מ נ ם ע ל ידי ה ר ש ו י ו ת ה ש ו נ ו ת .
3
Hagit Lavsky, "The Day After: Bergen-Belsen from Concentration Camp to the Centre of the Jewish
vol. 11, no. 1 (1993), pp. 36-59
,Survivors in Germany", G e r m a n History,כ א ן :ע מ ׳ ) .52-3ל ה ל ן :
לבסקי ,״למחרת״(.
4
1990); Werner Johe.
1 9 9 0 (Hamburg,
in H a m b u r g (Hamburg, 1984); Detlef
Ansichten
-
in H a m b u r g
der Konzentrationslager
Konzentrationslager
Z u r Geschichle
Neuengamme,
Garbe and Sabine Homann, "Juedische Gefangene in Hamburger Konzentrationslager", in D i e
in H a m b u r g 1 5 9 0 - 1 9 9 0 (ed. Amo Herzig, Hamburg, 1991), pp. 545-559; Reiner Froebe et.
des
in der Spaetphase
Konzentrationslager
in H a n n o v e r - K Z - A r b e i t und Ruestungsindustrie
;(Hildesheim, 1985), vol. 2, pp. 285, 331-369, 407-564
Juden
al., Konzentrationslager
Weltkriegs
Zweiten
in H a n n o v e r 1 9 4 3 - 1 9 4 5 (Ausstellungskatalog, Hannover, 1983); Klaus Melinek et al., "Deutsche
in H a n n o v e r (Hannover, 1978), pp. 97-104.
5
und Juden nach 1945", in Reichskristallnacht
ל ב ס ק י ,״ ל מ ח ר ת ״ ,ע מ ׳ .50-49יש ל ה ת י י ח ס ב ז ה י ר ו ת א ל ה א ו מ ד נ י ם ה נ ו ג ע י ם ל ש ב ו ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ,
ש כ ן ר ק ש ב ו ע ו ת ר ב י ם ל א ח ר ה ש ח ר ו ר ה ו ח ל בניסיון ל ה ר כ י ב ר ש י מ ו ת ש ל ניצולים .ס פ ר ה ש מ ו ת
ה ר א ש ו ן הוכן על-ידי ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י היהודי ב ס פ ט מ ב ר .1945כ מ ו כ ן ל א נ ש מ ר ו ר ש י מ ו ת ש ל כ ל
המתים שנקברו בקברי האחים ההמוניים ,קבורה שנעשתה ב ח ו פ ז ה ר ב ה ת ו ך כדי ת ח ר ו ת עם מר
ה מ ו ו ת ה מ ש ת ו ל ל ) 10,000גוויות כ ב ר נ מ צ א ו ב מ ח נ ה ב ע ת ה ש ח ר ו ר ,ו ל ה ן נ ו ס פ ו ב כ ל יום מ א ו ת ו א ף
אלפים(.
י
י
ל ב ס ק י ,ש ם ,עמי .51-50
(PRO,
Record Office
)Public
FO,
Statistics on Jews in the British Zone in Germany, living outside DP camps, 31. Jan. 1946, Board of
חגית לבסקי
Deputies Archives (BD), CI 1/13/16/4; Volks-
und Berufszaehlung
vom 29. October
Besalzungszonen
und Berlin
in den vier
(Berlin-Muenchen).
Lt. Col. Sir Brian H. Robertson, Control Commission for Germany British Element (CCG (BE)), to
Sir Arthur Street (War Office), 7 May 1946, PRO, FO/945/384; Central British Fund (CBF),
Annual
Report
1947, pp. 2-9; Internal note of the Foreign Office, 13 Aug. 1947, PRO,
FO/371/61821 ;Foreign Office to Paris Embassy, 11 Sept. 1947, PRO, FO/371/61826.
; ( m i W U U בלק,סינגטון
: ) ל ה ל ןDerrick Sington, Belsen
Uncovered
(London, 1946);
Leslie Hardman,
771< ׳Survivors
- The Story
Witness
Bergen-Belsen
1945 (London, 1995); Letters of Rabbi Isaac Levy to the
to Evil:
of the Belsen
, 1964 ב י ו ל י2 , ר א י ו ן ע ם י ו ס ל י ה ר ו ז נ ז פ טChronicle
Remnant
(London, 1958) ; Isaac Levy,
Jewish
(JC), 4 May 1945, p. I and 8 June 1945, p. 1;
;
המדור: האוניברסיטה העברית בירושלים )להלן, פ ה במכון ליהדות זמננו- המדור לתיעוד ב ע ל
.97-88 ע מ ׳,(1957 , א ב י ב- ) ת ל/ כ ׳ צ ז, ״ י ל ד י ם ב ב ל ז ן ״, ר ו ז נ ז פ ט- ל ת י ע ו ד ב ע ״ פ ( ; ה ד ס ה ב י מ ק ו
22,1
. ק ל י י ן ה י ה ר ב ה ש ל ה ק ה י ל ה ה ה ו נ ג ר י ת א ו ר ת ו ד ו כ ס י ת: 202 ע מ י
ל ע י ל,1945 מ א י
,!•בלק במערומי
, ; סינגטון9 ה ע ר ה
א ש ר הקימו קהילה נפרדת בעיירה,אורתודוכסית א ח ר ת הייתה זו ש ל החסידים הפולנים
קהילה
Zwi Asaria, "Eine Chassidische Gemeinde in Celle (1945-1950)", in : ו ר א ה, ה ס מ ו כ ה ל מ ח נ ה, צ ל ה
Z u r geschichte
der Juden
in Celle
(Celle, 1974), pp. 103-107; Celle
. Zeitwende
'45 - Aspekte
einer
(Begleitpublikation zur Ausstellung, Celle, 1995)
ה מ ד ו ר ל ת י ע ו ד,1990 י ו ל י, ו ע ם נ ו ר ב ר ט ו ו ל ה י י ם,1964 מ א ר ס, ( ר א י ו נ ו ת ע ם ה ר ב צ ב י ע ז ר י ה ) ה ל פ ג ו ט
. ״ילדים ב ב ל ז ך, בימקו־רוזנזפט: ר א ו ג ם. ב ע ״ פ
Reports by Jane Leverson, 6 June 1945 and 25 June 1945, Wiener Library (WL), Rose Henriques
שרה
ע ם ב ר ת ה ויינגרין ו ע ם, ר א י ו נ ו ת ע ם ה ר ב י צ ח ק ל ו י:Collection (RHC)/ Leverson Reports
. ה מ ד ו ר ל ת י ע ו ד ב ע ״ פ,1992 י ו ל י, ג ר ב נ א ו- א ק ש ט י י ן
Circular by the Jewish Committee for Relief Abroad (JCRA) and by the Chief Rabbi's Religious
Emergency Council (CRREC), March 1947, WL, RHC/Bad Harzburg; Sarah Eckstein to Professor
המדור לתיעוד,
1
9
9
3
4
March 1947, BD, CI
;
.בע״פ
ת ז כ י ר י ם:0-37/19/1 , ( י ד ו ש ם: א ר כ י ו ן י ד ו ש ם ) ל ה ל ן,17.5.1945 , מ כ ת ב מ א ת ק ו ד י ש א ל ח ב ר י ם
;140/154A
:בלזן-ע ל ברגן
,(אצ״מ
יט״א
:)להלן
המרכזי
בולטין,140/650A
הציוני
הארכיון
,
:11.6.1945אדלר־רודל
,אצ״מ
, 1 4 0 / 2 7 2 , A -
מ א ת שלום
23.7.1945
, ,אצ״מ6.19
ד י ן ו ח ש ב ו ן:0-37/19/1 , י ד ו ש ם,1945 ב א ו ק ט ו ב ר3-2 ו ג ז ר י ע י ת ו נ ו ת ב ר י ט י ת מ י מ י ם,16.9.1945
ש ר ה ח ו ץ- ב מ כ ת ב א ל ת ת,מ א ת א ל כ ס נ ד ר א י ס ט ר מ ן וסידני סילוורמן ל ק ו נ ג ר ס היהודי העולמי
.0/1049/195PRO,
F
, ,12.10.1945הנדרסון
קהילה של ניצולים :הברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
69
),
Prisoners of War and Displaced Persons Division (PW&DP) on formation of a JewishisC
, 2.5.1946, PRO, FO/1049/367; Robertson, CCG (BE) to Street (Control Office forCommittee
;Germany and Austria, London), 2.5.1946, PRO, FO/945/384נ י ר ב ר ט ו ו ל ה י י ם ע ל ר צ ח
של
ר א ש -צ ר י ף ) (Biockaeitesteי ה ו ד י ה ,6.5.1946 ,י ד ו ש ם .0-70/70/7 ,
'!
Juden
in der britischen
)(Hamburg, 1986
,Hי ו
Unit",
der deutschen
1945-1948
- Die Situation
nach der Befreiung
Ursula Buettner, Not
. Besatzungszone
Jewry and the Jews in Post-Holocaust Germany: The Jewish Relief
vol. 4, no. 1 (Summer1995)1945-1950.29-40
of Holocaust
Education,
Journal
British
" ,771e
)להלן:
pp,
לבסקי ,״יהדות בריטניה״( :חגית לבסקי ,״׳משוחררים א ך ל א בני חורין׳ :יסודות הארגון היהודי
בלון״mm1,ת,
הלאומי בברגן
«!
י״ח )(1994עמ׳
,
.37-9
ר ו ב ר ט ס ו ן ל ס ט ר י ט ,2.5.1945 ,ר א ה ה ע ר ה ,15ל ע י ל ; ל ב ס ק י ,״ י ה ד ו ת ב ר י ט נ י ה ״ ,ע מ ׳ .36-35
י!
ל ב ס ק י ,״ מ ש ו ח ר ר י ם א ך ל א ב נ י ח ו ר י ן ״ ,ע מ י .26-23
20
ש ם ,ע מ ׳ .31-26
21
ש ם ,ע מ י .36-32
22
ד ו ח מ א ת נ ו ר ב ר ט ו ו ל ה י י ם 15.2.1946 ,י ד ו ש ם .0-70/1 ,
עקודים!פוליטיקה בינלאומית
23
ראה גם :אריה כוכבי,
24
ח ו ז ר ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ,14.4.1946 ,י ד ו ש ם ;JM/10.375/1608 ,ד ו ח מ י י ג ׳ ו ר מ ר פ י ,15.4.1946 ,ו מ כ ת ב
) ת ל א ב י ב ,(1992 ,ע מ ׳ .80-79
מ א ת ל ו י ט נ נ ט ג נ ר ל ג ל ו ו י י א ל ר ו ב ר ט ס ו ן .PRO, FO/1030/307 ,21.4.1946 ,
25
ע ו ת ק ש ל ה ג ד ה ז ו מצוי בארגזי ארכיון ה ח י ״ ל ב מ ח ס ן הארכיון הציוני המרכזי .ע ו ת ק א ח ר ראיתי
בידי מ י ש ה י ה חייל בריטי-יהודי ב מ ח נ ה ,ב ע ת כינוס לציון ח מ י ש י ם ש נ ה ל ש ח ר ו ר ה מ ח נ ה ,בלונדון,
אפריל
.1995
חלמיש,אקפודום -הסיפור האמיתי
) ת ל א ב י ב .(1990 ,
26
כן ראה ,אביבה
ל2
ע ל ה י ח ס י ם ה א י ש י י ם ר א ה ר א י ו נ ו ת ע ם נ ו ר ב ר ט ו ו ל ה י י ם ,י ו ל י ,1990ה מ ד ו ר ל ת י ע ו ד ב ע ״ פ ; ע ל ש י ת ו ף
ה פ ע ו ל ה ו ה ה ס כ מ ה בין הוועד המרכזי לבין הקהילות ,ראה ,ל מ ש ל ,פ ר ו ט ו ק ו ל הכינוס ש ל הוועדים
ו ה ק ה י ל ו ת ש ל צ פ ו ן -מ ע ר ב ג ר מ נ י ה ב ב ר מ ן ,9.5.1946 ,א ר כ י ו ן ק ה י ל ת ה נ ו ב ר ) מ מ ו ק ם ע ת ה ב א ר כ י ו ן
ה מ ר כ ז י ל ח ק ר ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל ה י ה ו ד י ם ב ג ר מ נ י ה )Zentralarchiv zur Erforschung der Geschichte der
,(juden in Deutschland: ZAה י י ד ל ב ר ג .ד י ו ן ר ח ב י ו ת ר ב ס ו ג י ה ז ו נ מ צ א ב מ א מ ר י ש ב ד פ ו ס "Die :
",
in: Juden
ed. Herbert Obenaus and Bernd Weisbrod,
dem Holocaust,
nach
- Neubeginn
Niedersachsen
).(Hannover
28
29
ת ז כ י ר ש ל ק ו ל ו נ ל ס ו ל ו מ ו ן ,ה י ו ע ץ ל ע נ י י נ י ם י ה ו ד י י ם ,מ א י .PRO. FO/1049/367,1946
ד ו ח סודי ש ל
המשטרה
האזרחית היהודית
ב ה ו ה נ ה ) Hohneב ר ג ן -ב ל ז ן ( ,
;11/13/17/1Cת ז כ י ר ש ל ו ו ל ה י י ם ,6.5.1946 ,ר א ה ה ע ר ה ,15
א פ ר י ל BD, ,1946
חגית לבסקי
מ מ ש ר ד ס ג ן ה מ ו ש ל ה צ ב א י ל ל ו נ ד ו ן ! P R O , FO/945/731 ,16.4.1946 ,ד ו ח ה מ ש ט ר ה ,א פ ר י ל ,1946
לעיל ,ה ע ר ה ;29ד ו ח ה ר ב רוזן ,20.6.1946 ,א ו ס ף ה ר ב ש נ פ ל ד בארכיון א ו נ י ב ר ס י ט ת ס א ו ת ׳ ה מ פ ט ו ן
).(Southampton University Archives, Schonfeld Papers: SUA, SP
ד ו ח ע ל א ס י פ ה לדיון בענייני ה ס ע ד ל י ה ו ד י גרמניה . PRO, FO/1050/1491 ,1.4.1946 ,ה צ י ט ו ט ה ו א
מ ד ב ר י ה ר ב נורוק.
מ ש ר ד ה מ ו ש ל ה צ ב א י א ל ב א ר ו ) ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ( ,26.6.1946 ,יד ו ש ם :0-70/16ד ו ח ה ר ב
ר ו ז ן ) ה ע ר ה ,30לעיל( ב ד ב ר ה ע ד ר ו ת ו ש ל ר ו ז נ ז פ ט ל ר ג ל נ ס י ע ה :ד י ו ו ח י ם מ י ש י ב ו ת ה ו ו ע ד המרכזי,
,1.10.1946 ,25.9.1946יד ו ש ם ;0-70/1 ,י ו ס ף ר ו ז נ ז פ ט ,״בלזן שלנו״ ,בלזן ,עמי :45ר א ה ג ם :
כוכבי,
עקורים ופוליטיקה בינלאומית,
ע מ ׳ .34
ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ל מ ח ל ק ת ה ס ע ד ,8.1.1946 ,י ד ו ש ם :0-70.30 ,ד ו ״ ח ע ל ב י ק ו ר ו ע ד ה פ ר ל מ נ ט ר י ת
ב ר א ש ו ת ו ש ל ה צ ׳ נ ס ל ו ר ) ה ש ר ה מ מ ו נ ה ע ל אזורי ה כ י ב ו ש ב ג ר מ נ י ה ו ב א ו ס ט ר י ה ( הינד ,20.1.1946 ,יד
ו ש ם :0-70.5 ,ס ג ן ה מ ו ש ל ה צ ב א י ל ל ו נ ד ו ן ,16.4.1946 ,ל ע י ל ,ה ע ר ה :30גלוויי ל ר ו ב ר ט ס ו ן ,
,21.4.1946ל ע י ל ,ה ע ר ה .24
ע ל מ נ י ע ת ה ה כ ר ה ב ו ו ע ד ,ר א ה ל מ ש ל א ת מ כ ת ב ה מ מ ש ל ה צ ב א י מ י ו ם ,2.5.1946ה ע ר ה ,15ל ע י ל .
ב א ש ר ל ה כ ר ה ה מ א ו ח ר ת ו ה ח ל ק י ת ,ר א ה :ס י כ ו ם ל ק ר א ת פ ג י ש ת ה צ ׳ נ ס ל ו ר ע ם היועץ ס ו ל ו מ ו ן ,
:29.7.1947ו פ ר ו ט ו ק ו ל ה פ ג י ש ה שבין ה צ ׳ נ ס ל ו ר )לורד פ ק נ ה א ם ,(Pakenhamהיועץ ס ו ל ו מ ו ן וזליג
ברודצקי : P R O , FO/945/384 ,30.7.1946 ,ב א ר ו ) (Вашא ל ר ו ז נ ז פ ט ,1.8.1947 ,ארכיון ה ק ו נ ג ר ס
היהודי
ה ע ו ל מ י -ה ע נ ף ה ב ר י ט י ) כ ע ת ב א צ ״ מ ( : A/9 ,מ ש ר ד ה ח ו ץ לברלין,14.8.1947 ,
PRO,
ב ר ו ט מ ן ו א ח ר י ם ,30.9.1947 ,
PRO,
:FO/1 049/891פ ג י ש ת ה צ ׳ נ ס ל ו ר ע ם
41-34..945/384/FOראהג ם :
ברודצקי,
סולומון,
כ ו כ ב י ,עקורים ופוליטיקה בינלאומית,
עמ׳
ד ו ח מ ח ל ק ת ה ת ר ב ו ת ש ל ה ו ו ע ד המרכזי ,2.7.1946 ,יד ו ש ם . JM/10.374/1578 ,
ד ו ח על בלזן מ א ת ה ר ב גרינבאום,
: WL/RHC/Beisen Reports ,22.2.1946אונדזער שטימע,
מ ס ׳ ,1
,12.7.1945ע מ ׳ : 10מ .ל ו ב ל י נ ר ,״חינוך יהודי ב ב ל ז ן ״ ,בלק ,ע מ ׳ :40-39ע ד נ ה אלעזרי ,הגמנסיה
העברית בברק בלק
) ע ב ו ד ת ג מ ר ל ת ו א ר השני ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת בירושלים :(1989 ,ד ו ח
מ ח ל ק ת ה ת ר ב ו ת 2.7.1946 ,ה ע ר ה ,35לעיל.
ד ו ח ס ק ר ש ע ר כ ו ב ר ו ט מ ן ו ו י ט ל ס ,29.3.1946 ,י ד ו ש ם :0-70/6 ,ד ו ח מ ח ל ק ת ה ת ר ב ו ת ,2.7.1946 ,
לעיל ,ה ע ר ה : 35ד ו ח ה ר ב רוזן ,20.6.1946 ,ה ע ר ה ,30ל ע י ל :ל ב ס ק י ,״ י ה ד ו ת בריטניה״ .ע מ ׳ .34
לבסקי ,שם.
ס ק ר ב ר ו ט מ ן ו ו י ט ל ס ,29.3.1946 ,ל ע י ל ,ה ע ר ה 1946, 1947 ;37
: C B F , A n n u a l Reportד ו ח ו ת ש ל
ב ר ת ה ויינגרין ,24.4.1946 ,ו : WL, RHC/Beisen Reports ,15.10.1946-י ע ק ב ויינגרין ,יסקר ה פ ע י ל ו ת
ה ח י נ ו כ י ת ב ב ל ז ן ׳ ; WL/RHC/Weingreen Reports ,
,SP/Newsletterno. 20, Oct/Nov. 194
A
U
S
Jewish Committe for Relief Abroad, Volunteers
.
קהילה של ניצולים :חברה ,פוליטיקה ,וארגון בברגן-בלזן לאחר 1945
•«
71
ח ו ז ר מ ס ׳ 5ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה א ח י ד ה ב ב ר ג ן ב ל ז ן ,מ ר ס : 1946ו מ כ ת ב מ א ת ו י י נ ט ר א ו ב
ו ג י ט ל ס א ל ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת :20.4.1946 ,ו מ כ ת ב מ א ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה א ח י ד ה א ל ה ס ו כ נ ו ת
היהודית,8.8.1946
י
4
,א צ ״ מ .10/2321L
ד ו ח ע ל ע ל י י ה ב ל ת י ל י ג א ל י ת ,מ א ר ס : 1946ו ד ו ח ע ל פ ג י ש ה ב מ ש ר ד ה מ ל ח מ ה PRO, ,27.4.1946 ,
ר ,מ א ר ס ,1993
945/3
,FO/Wilberforce,8.7.1946,
Gen. Sugden to
O
R
:Maj.
P
.
ה מ ד ו ר לתיעוד בע׳׳פ
סידורי תפילה ומגבעות
73
•הודית תידור באו מל
סידורי תפילה ומגבעות -פרק בשיקום הדתי
של שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה
1949-1945
שהרורה של אירופה מעול הנאציזם העלה את המסך מעל אוכלוסיה מיותרת
באירופה -שמונה עד תשעה מיליון בני לאומים שונים שנעקרו בימי המלהמה
מארצותיהם והובאו לגרמניה ולאוסטריה .אלה נקראו ״עקורים״ )Displaced
Personsאו בקיצור .(D.P.הלוקתה של גרמניה בין בעלות-הברית ביולי 1945
בעקבות הסכם פוטסדאם הביאה להעתקתה של אוכלוסיית העקורים בקנה-מידה ניכר
וזו נעה מערבה ודרומה מהאיזורים הסובייטיים אל עבר איזור-הכיבוש האמריקני.
הצבא האמריקני הועמד בפני הכורה הדהוף למצוא פתרון מהיר לבעייתם של המוני
הפליטים האלה .ואכן עד ספטמבר 1945שבו לארצות-מוצאם יותר משבעה מיליוני
עקורים .חמישים עד מאה אלף מהנשארים בגרמניה היו יהודים '.בקיץ 1947עלה
ומרוסיה
מפולין
המונית
מבריתה
כתוצאה
ל,182,000-
מיספרם
וארצות־מזרה-אירופה אהרות .מאה חמישים ושבעה אלף מתוכם ישבו
באיזור-הכיבוש האמריקני .רובם חיו במחנות-עקורים ועשרים עד שלושים אתוזים
מהם התגוררו מהוץ למתנות בלי שנשתנה מעמדם כ״עקורים״.
הרפטריאציה לסוגיה שלאהר המלהמה לא היה בה כדי להקל על היהודים
שנשארו בגרמניה .אלה שנעו לערים הגדולות עשו נסיונות ראשונים לחידוש
הקהילות היהודיות ובעת-ובעונה אתת ההלו להתפתח בהיקף רהב תיים יהודיים
קהילתיים על־פני גרמניה כולה .ההיים הקהילתיים הפנימיים של שארית הפליטה הם
נושא המחייב בדיקה מדוקדקת ומגבלות הנושא של תיבורנו אינן מאפשרות לעשות
צדק לכל התתום הנרתב הזה .ב ת ת ו אפוא להתרכז בהיבט רוחני רגיש אחד של חיי
הקהילה היהודיים והוא השגת תשמישי קדושה בגרמניה שלאחר המלתמה .העמודים
הבאים יוקדשו להתפתתות בתהום הזה ,בראש-ובראשונה באיזור האמריקני ,תוך
ציון ההעדפות הפולתניות בשינוי הזמנים במסגרות הסוציולוגיות והסקטוריאליות .כן
נבתן את מערכות-היהסים בין הארגונים ,וארגוני ה״עקורים״ היהודים בכלל,
באספקת תשמישי קדושה .לסוף נפנה לשאלה ,האם סיפוק הצרכים
נ ו ס ח ע ב ר י ש ל ה מ א מ ר ש ה ת פ ר ס ם ב ש נ ת ו ן ,Simon Wiesenthal Annualא ר ה ״ ב .
יהודית תידור באומל
74
הדתיים עלה בקנה אהד עם שיבת שרידי השואה אל החיים הנורמליים בתקופה
שלאחר המלחמה.
המאמצים לספק את הצרכים הדתיים הבסיסיים החלו מייד עם השחרור והם כללו
את הביקוש לסידורים ,םפרי-תורה ותפילין .אי-אלו פגישות־אקראי במחנות-הריכוז
ששוחררו זה-עתה ,בין חיילים יהודים מהצבאות הבריטי והאמריקני וביניהם רבנים
צבאיים ואנשי הבריגדה היהודית ,לבין האםירים-לשעבר ,הביאו להמחשת הבעייה.
הרב הרשל שכטר ,בעבר רב צבאי ,מספר על פגישה שהיתה לו כשהגיע למחנה
בוכנוואלד שעות אחדות לאהר שיחתרו:
היה זה ב 11-באפריל )יום שיהרורה של בוכנוואלד( .נער כבן שש-עשרה
התקרב אלי וביקש זוג תפילין .אמרתי לו כי ידוע לי שיש במקום אי-אלו
תפילין ״מחתרתיים״ ,היו כאלה שהשתמשו בהם בהסתר מהגרמנים .״אני
רוצה להניה את התפילין שלך׳ -התעקש .״אבל שלי הם בצריף המיתקן
הצבאי בעיר ויימאר -אמרתי לו -ולמה לא תשתמש בתפילין המצויים ?״
והוא הסביר :״רבי ,אני בטוח שתפיליך הם כשרים ולגבי האחרים אין לי
ביטחון״ .לאחר שנתתי לו אישור מיוחד היה הבחור ,כולו עור ועצמות,
עובר יום-יום ברגל את המרחק של חמישה או שישה קילומטרים עד ויימאר,
וזאת רק כדי להניח תפילין כשרים בצריף שלי שבוויימאר.
מקרה יוצא-דופן זה יש בו כדי להעיד על הדביקות הדתית שייהדה יהודים משוחררים
רבים שנמנע מהם לקיים את אורח־ההיים הדתי במשך כל שנות המלחמה .היהדות,
שלא כמו הנצרות המבוססת בעיקרה על הדוגמה ,היא דת של פעילות ואמונה גם יחד
והסמליות הטקסית מילאה תפקיד נכבד בתקופה שלאחר השיתרור .מעשה אחד
הקשור ב״פסח שני״)שחל בי״ד באייר( אירע במחנה בוכנוואלד המשוחרר ,ומסופר
ב פ י ה ר ב ה ר ש ל שכטר:
2
היה זה חודש לאחר פסח ולי נשארו במלאי תריסרי חבילות של מצות .וכך,
אחרי תפילת פסח שני ,שלפי המסורת נהגו לחגוג אלה שנמנע מהם לערוך
את הפסח במועדו ,הודעתי :״יהודים ,היום פסח שני ויש לי מצות
בשבילכם״ .והיו שם יהודים שלא ראו בעיניהם מצה במשך שנים והם רוקנו
את החבילות עד תומן .ואז קם הרב יעקב אביגדור שהשתחרר חודש לפני-כן
וגם בגופו המעונה היה דמות מרשימה ,שני מטר ויותר בגובהו ,ובעיניים
מלאות-דמע אמר בקול רם את הברכה על המצה .וזה לא היה הכול .לפני
האכילה הוא ברך ברכה נוספת ,ברכת ״שהחיינו״.
זכר יציאת-מצריים התמזג בלבם של העקורים פסיכולוגית ומסורתית עם
ההשתחררות מהמחנות .אך לצד הגורם המאחד היה גם שוני בין הקבוצות השונות.
המקרה של ״פסח שני״ ב 1945-היה יוצא-מן-הכלל והתופעה השכיחה היתה
3
סידורי תפילה ומגבעות
75
שיהודים סירבו לאכול מצות שנאפו לא על-ידי אנשי-שלומם .דבר זה ,וההקפדה
ב״מצה שמורה״ שנוספה עליו ,סיבכו את הפעילים האמריקניים במהלקה הדתית של
ה״ג׳וינט״ .עד־מהרה זומנו להם נסיונות מרים ,כאשר הילקו תשמישי קדושה או נענו
לצרכים פולהניים שונים ,והיה עליהם למצוא את דרכם בתסבוכת ההבדלים השונים.
המדקדקים במצוות בקרב היהודים המשוהררים ההלו לדאוג למילוי צרכיהם
הדתיים זמן רב לפני הג הפסח של .1946אלה שהגיעו לערים הגדולות כמו ברלין
ופראנקפורט ,שבהן שדדו הנאצים את ספרי-הקודש ואיהסנו במתסניהם ,מצאו
סידורים וספרי־תורה ביתר קלות מאשר בני-עמם שבמתנות .לאלה שבבוכנוואלד
הובאו סידורים במהדורת ^) J.W.B.ועד העזרה היהודי( שנפוצה בצבא .בקשה של
קבוצת צעירים ,מייסדי קיבוץ-הכשרה ,לספק להם ספרי תנ״ך ,הושבה ריקם על-ידי
רבנים צבאיים אמריקניים שביקרו אצלם ביוני .1945פשוט ,לא היו להם .למזלם
ביקר אצלם הייל יהודי אמריקני למתרת היום ובידו היה ספר תנ״ך .המעשה סופר
על-ידי התייל במכתב ששלת לאשתו בארצות-הברית:
4
5
כאשר השיתה קרבה לקיצה יצאתי ההוצה אל הג׳יפ והבאתי משם ...קצת
תומר-קריאה שהיה איתי ובין־השאר ספר תנ״ך .הדברים נתקבלו ,אם מותר
לי לומר ,בהתלהבות אמיתית .הם ביקשו תנ״ך בערב הקודם מהרבנים ואלה
השיבו להם שאין לכך כל סיכוי :היכן ימצאו אותו? אוי להם ,לרבנים
המודרניים הללו! יוצאים למסע מסוכן מעבר לים ללא ספר תנ״ך בכיסם!
מילא ,נראה שהם יודעים את כולו בעל-פה . . .
ההרשעה הלגלגנית הזאת של הרבנים על אי-יכולתם לספק תשמישי קדושה היתה
בפירוש היוצא-מן-הכלל ולא הכלל .הרבנים הצבאיים מילאו בגרמניה תפקיד
ראשון-במעלה בשיקומם הפיסי והרוחני של העקורים .הרבנים הללו היו ברוב
המקרים היהודים הראשונים והמנהיגים הראשונים מהעולם התופשי שאתם באו
העקורים במגע .הקבוצות האתרות שעסקו בסיוע דתי היו ״מועצת הרבנים באיזור
האמריקני״ ,המהלקה לדת של ה״ג׳וינט״ ) ,(J.D.C.״ועד ההצלה״ )ארגון הצלה
שנוסד בתקופת המלתמה( והמפלגות ״המזרחי״ ו״אגודת-ישראל״ .בסוף 1945פעלו
בגרמניה נציגיהם של כל הארגונים הנזכרים ורובם ככולם הצמידו את פעילותם
לאוכלוסיות-היעד השונות.
6
7
הנציגות רבת-הגוונים הולידה לעתים קרובות תיכוכים .במשך קיץ 1946ניסה
ה״ג׳וינט״ לתאם בין הגופים ולאתדם במסגרת מועצה דתית ליד האונרר״א.
ההצלהה הראשונה בכיוון זה היתה גם האתרונה .ב 1-בספטמבר 1946הושג הסכם
נסיוני בין איגוד הרבנים באיזור האמריקני לבין המהלקה לענייני דת של ה״ג׳וינט״
בדבר ייסוד מאגר של תשמישי קדושה ושיתוף-פעולה עקרוני בהפצתם .היקפו של
8
9
76
יהודית תידור באומל
שיתוף הפעולה שנהזה בהסכם היה מלא ביותר משהושג אי-פעם בתהום הזה בין
הצדדים .אלא שניגודים היסטוריים והבדלים סקטוריאליים מנעו את קיומם של גופים
מורכבים כאלה לאורך ימים .הוא הדין ביחסים בין ה״ג׳וינט״ לבין ועד ההצלה
שתבעו רמה גבוהה יותר של מתינות הדדית.
הכול נהנו מעזרת ה״ג׳וינט״ וועד ההצלה אך בינתיים צצו וצמחו תוך מספר
חודשים לאחר השחרור צינורות אספקה מקבילים .אנשי אגודת־ישראל ,החרדים
הקיצוניים מנאמני הרבי מקלאוזנבורג ר׳ יקותיאל יהודה האלברשטאם שבסיסם היה
במינכן וחסידי לובאוו־יץ׳ שבפוקינג -כל אחד מהם בנפרד קיבל סיוע מנאמניו
שבארצות-הברית .קבוצות המזרחי ודתיים בלתי-תלויים נהנו פחות או לא נהנו כלל
מעזרת אירגונים תנועתיים שמעבר־לים וסיפוק צרכי הדת שלהם היה תלוי בראש
ובראשונה ב״ג׳וינט״ .כל עוד התקיימו המחנות היה גוף זה הספק הכללי של
שירותים חומריים ורוחניים לכול ,בלי אפליה וללא בדיקה-מראש של תביעות הגופים
לאשורן .למעשה נוצר שיתוף-פעולה לא כפוי בין ה״ג׳וינט״ לבין כל אחת מהקבוצות
הסקטוריאליות השונות .נסתבר ששום שיתוף-פעולה לא יכול היה להתקיים בין כל
הארגונים הדתיים ,על בעלי-בריתם שמעבר-לים ,בהתנייה של פיקוח מרכזי.
פן אחד של המציאות במחנות שארית-הפליטה על המחלוקות שבתוכה נגלה
במערכה המכוערת ונלעגת גם יחד על כיבוש ההגמוניה בחלוקת השירותים הדתיים
או האחרים .היה זה כאשר הרבי מקלאוזנברג ניסה להשיג מעמד-בכורה תוך הטיית
ה״ג׳וינט״ לצידו .הדברים הגיעו לכך שבפגישה בניו-יורק עם ה״ג׳וינט״ בראשית
1947הוא דרש להעדיף את החרדים הקיצוניים בחלוקת מצרכי-מזון ' .ועד ההצלה
שהיה מעורב בכל הפעולות ,החל בחינוך והדפסת ספרי-קודש וכלה באספקת מזון
כשר ואחזקת בית-זקנים ",התייצב אותה שנה לצידה של אגודת-ישראל בהנהגת
הרבנים שבגרמניה .התייצבות זו היתה פועל-יוצא של הפילוג באגודת-הרבנים
בגרמניה בין האורתודוקסים והחרדים .וכפי שאפשר היה לצפות הגיעה המחלוקת
לשיאה בתקופת ההכנות לחג הפסח.
0
בחורף של שנת ,1947בחודש פברואר ,נודע כי הרב אבא סנייג ,ראש אגודת
הרבנים בגרמניה ,פנה לוועד ההצלה בדרישה לספק לאורתודוקסים את מצות
״מנישביץ״ האמריקניות בטענה שאם לא-כן ,יהיה מחסור כללי במצות .תביעה זאת
באה בניגוד להודעתו הקודמת שאפיית המצות בגרמניה מניחה את הדעת מבחינת
מילוי הצרכים .״מריחות״ ו״נגיחות״ שימשו בערבוביה בטקטיקות שננקטו במלחמת
המצות .הופצה שמועה כי המצות שסיפק ה״ג׳וינט״ נאפו מקמח-חמץ .בעימות עם
אנשי ועד ההצלה נאלץ סנייג לסגת ולהודות שמצות ה״ג׳וינט״ הן כשרות למהדרין.
ברם ,הוא המשיך בתוקף לטעון שיהיה צורך בהבאת מצות נוספות ' .התקרית כולה
2
סידורי תפילה ומגבעות
77
הגיעה להתמודדות כוחנית גלויה בין ועד ההצלה לבין ה״ג׳וינט״ שראשיתה היתה
נעוצה עוד בתקופת המלחמה.
מאמץ ארגוני נוסף להביא לתיאום-פעולה בטיפול בענייני הקבוצות הדתיות
הושקע בהקמת הוועד האורתודוקסי המרכזי בפאריס ב .1948-חברי הארגון מיסודם
של אנשי ה״ישיבה יוניברסיטי״ ובהנהלתו המעשית של סמיואל ל .סאר ) (Sarרכשו
ניסיון בפעילות ממושכת בתחום הסיוע והשיקום ופעלו בצינורות ה״ג׳וינט״ .אחת
ממטרותיהם היתה לשים קץ להתגוששויות הבינארגוניות הנצחיות ,אולם התוצאות
שהשיגו במציאות היו מזעריות.
13
קבוצה אחרת ,זעירה אך קולנית ,היתה קבוצת חסידי לובאיייץ׳ שמרכזה היה
באיזור פוקינג .היו להם צינורות-אספקה משלהם אך גם בחישוביהם התקציביים לא
התנזרו מעזרת ה״ג׳וינט״ .התדיינויותיהם העקשניות וחסרות הפשרה הפכו אותם
לגורם קשוח בכל משא-ומתן והעניינים הגיעו לשיאם משהתקרבו ימי הפסח .מצב
הדברים הובלט במכתבו של מנהל ה״ג׳וינט״ באיזור פראנקפורט ל מ ח ל ק ת האספקה
של ה״ג׳וינט״ במינכן בפברואר .1949המכתב מונה בסגנון יחיד-במינו את כל צרכי
הדת לסעיפיהם החשובים וראוי שנצטטו באריכות:
מר קאופמן בשטוטגארט ראה לאחרונה להביא לתשומת-לבי את העובדה
שבין האנשים שעברו מפוקינג להיידנהיים מצוי מספר ניכר של יהודים
דתיים מאוד מאגודת־ישראל וחסידי לובאוויץ׳ .בשמעי זאת כמעט
התעלפתי .כאשר התאוששתי ,פרצה מתוכי צעקה שהיה עלינו להיערך טוב
יותר לאפיית המצות ,שהרי צפוי שהלובאוויצ׳ים יצומו בפסח בניגוד
לשולחן-הערוך או הבעל-שם־טוב .למעשה מצווים שני המקורות לשמוח
)פריילאך זיין( בחג הפסח.
בזכרוני עדיין טריות חוויותי עם אותם החסידים ו״האגודה״ בפרשת אפיית
המצות בפוקינג בערב פסח .1946האדון מנישביץ מסינסינאטי אולי היה
יהודי שומר מצוות אבל מצותיו אינן בשביל החסידים שלנו .הם יתעקשו על
אפייה בידיהם-הם או שצעקותיהם יגיעו מהיידנהיים לאיסטרן פארק-וויי
בניו-יורק לחצרו של רבי שניאורסון...
בקיצור ,החלטתי ...שאתם ...תבררו אלו סידורים אפשר לעשות כדי לאפשר
ליהודים הללו אפייה משלהם .מה בעניין קמח בשנה זו? ואין אני מדבר
במצה שמורה שזה שוב עניין אחר לגמרי.
אין ספק ששאלת ה״פאיוקים״ )שכר-העבודה( יעלה על הפרק .דעתי היא
שמאז החל ה״ג׳וינט״ לספק מצות לכלל ישראל עמדתנו בשנה האחרונה
היתה כי הרוצים לאפות בעצמם שכר המצווה שלהם תהיה המצווה .וזאת
צריכה להיות מדיניותנו גם השנה.
יהודית תידור באומל
78
אם הנכם מקווים כי בימים שלקראת הפסת תיהנו מימים קלים ,הריני בא
להזכיר לכם כל זאת ועימכם הסליהה.
בהמשת הסעיפים שהוזכרו במכתב ביקש הכותב להעלות את נקודות-המריבה
שהקיפו את תהום צרכי־הדת בכלל ובייהוד את הבעיות שהיו קשורות בהג הפסה:
התביעות הספציפיות של הקבוצות ההרריות השונות שלא תמיד עלו בקנה אהד עם
ההעדפות של ה״ג׳וינט״; השאלה של ייבוא מצרכים פולהניים או ייצורם בגרמניה:
תשלומים בעד פריטים ספציפיים לשימושם של מעטים ולא לשימוש כללי; השאלה
הארגונית ,כלומר -קביעת הגוף שיהיה מוסמך לספק את המצרכים או את
הומר-הגלם לייצור מצרכים פולהניים.
14
בעייה אתרת שהתעוררה עוד בשנים הראשונות שלאתר השיהרור היתה קבלת
רשיונות ייבוא מהרשויות הצבאיות ואספקת אוכל כשר במסגרת ההלוקה הכללית של
מנות-המזון?'
תשוב לציין את ההבדל בין הםידי לובאוויץ׳ והרבי מקלאוזנברג לבין הקבוצות
שעמדו מאהורי ועד ההצלה בגישותיהם ל״ג׳וינט״ .הסידי לובאוריץ׳ כמו
הקלאוזנברגים שראו ב״ג׳וינט״ מכשיר שבעזרתו יתפסו עמדות שליטה דתיות
בגרמניה ,ידעו יפה ״על איזה צד של פרוסת-הלהם מרוהה החמאה״ .שיתוף-הפעולה
בין שתי הקבוצות לבין ה״ג׳וינט״ התבסס על הצרכים ולא על הסכמים אידיאולוגיים.
והיה זה בניגוד קוטבי ל״אי-שיתוף-פעולה״ בין ה״ג׳וינט״ לוועד ההצלה .הדברים
מוכהים במכתב-התודה של ר׳ יוסף י .שניאורסון ,הרבי מלובאוויץ׳ ,למשרד
ה״ג׳וינט״ בפאריס על עזרתם ליושבי המהנות האדוקים שבאיטליה בהשגת מצה
שמורה:
15
16
הריני שמת לשמוע על פעילותו המהירה ,המתממת את הלב והראויה
לשבהים של ה״ג׳וינט״ בעניין זה ,המעידה שוב על רוה טובה של הומניות
והבנה מלאה וסימפטית לצרכים הדתיים של אהינו הנצרכים המוקירים את
פועלו של ה״ג׳רינט״.
בעיית האוכל הכשר לפסה היתה תלק קטן במסכת אספקת המזונות הכשרים בגרמניה
שלאהר-המלהמה .הההלטות היו תלויות לא-אתת במקומם הגיאוגרפי של הנצרכים.
כמו כל הדברים מהסוג הזה ,יהודי המרכזים הגדולים באו על סיפוקם ביתר קלות
מאשר אהיהם שבאזורים הרהוקים או הכפריים .נביא עדות של הבר קיבוץ בוכנוואלד
בגרינגסהוף שליד פולדה מיולי : 1945
17
איש לא השב כלל על בשר כשר .נהגנו לקיים סעודת-שבת תלבית.
כיכרות-להם שהובאו מפולדה היו לנו כתלות .בעולם של ימינו שמדברים בו
על ״תלב ישראל״ ו״פת עכו״ם״ קשה מאוד להבין את מאמצינו הפשוטים
בהשגת להם שנאפה ללא שומן־תזיר .במםעותי הבאים על-פני
סידורי תפילה ומגבעות
79
גרמניה למדתי שזה היה המצב במרבית המקומות .רק במינכן או במקומות
אחרים שהיו בהם היתרונות של קהילה יהודית יכלו יהודים להרשות לעצמם
את המותרות של טיפול דקדקני בצרכיהם הדתיים .אצל כל האחרים בכלל
לא היתה שאלה של שמירת הכשרות .די היה בכך שנזהרו מאכילת טריפה' .
בספטמבר 1945עדיין לא אורגנה הבאת בשר כשר למחנות .שוחטים שהיו במחנות
לאנדסברג ופלדאפינג היו שוחטים בהמות חיות שניקנו מגרמנים .השחיטה בוצעה
בצריפים או במטבתים בתנאים סניטריים נוראים .בציילסהיים ,פראנקפורט ,מינכן וכן
בקהילות אחרות לא תמיד היה להן אוכל כשר .המצב החל להשתנות עם התמנותו של
הרב אלכסנדר רוזנברג כמנהל הפעילות הדתית מטעם ה״ג׳וינט״.
8
במשך הסתיו בוצעה השחיטה בציילסהיים )אוכלוסייה יהודית שמנתה 700נפש(,
תחילה על-ידי רוזנברג עצמו ומאוחר יותר על-ידי שוחטים שהביא למקום .הסידורים
הסניטריים הפרימיטיביים נמשכו עד נובמבר ,כאשר קיבל הודעה מהרשויות
הצבאיות האמריקניות על הפסקת השחיטה של בהמות כדי לשמור על מלאי
ראשי-הבקר במשק הגרמני .רוזנברג ביקש מה״ג׳וינט״ בשר-שימורים כשר .השחיטה
הכשרה האסורה לא נפסקה ונמשכה בתנאי השוק השחור .פנייתו של רוזנברג
הוכתרה בהצלחה מעטה ובדרך-כלל נדחתה על-הסף .לא נתקבלה על-הדעת בקשת
הרב הצבאי להענקת תנאים מיוחדים לקבוצה קטנה של פליטי-שואה ,בעוד כל חיילי
ארצות־הברית ניזונו מבשר-קופסאות .לא הועילה גם הטענה שבאמור הבריטי
נמשכה השחיטה הכשרה.
בסוף דצמבר 1945הגיעו המאמצים לשיאם בפגישה בין רוזנברג ,הגנרל בדל
סמית והרב דוד הורוביץ מלאנדסברג .הצירוף של פיתויים חנפניים ,שיכנוע כפייתי,
דין-ודברים ולבסוף ברכת-כוהנים של הגנרל על־ידי הורוביץ הביא למתן
היתר-שחיטה לצרכי האוכלוסיה היהודית הדתית באיזור האמריקני .תוך חודשיים
הוקמו בתי-שחיטה כשרים במינכן ,רגנסבורג ,נירנברג ,פירת ,שטוטגארט,
לאמפרטשיין ואשווגה .אוכלוסיה של 12,000יהודים זכתה באספקת בשר כשר
טרי.
פרשת הבשר הכשר היה לה גם ביטוי ספרותי :ראה אור ספר־הדרכה בשם
״שימלה חדשה״ שהופץ בין השוהטים ,המומחים והמתמחים .בהמשך יוצרו
בגרמניה חלפות לשחיטה שנשלחו מאוחר יותר גם לפאריס לשם הפצה במושבי
היהודים באירופה.
קשיים נוספים בתחום המזון הכשר נתגלו בדאגה ליין ולשומן .פתרון בעיית היין
נמצא בשיתוף-פעולה של הרשויות הרבניות והצבאיות .במשך החורף של 1946ניקנו
מהצבא על-ידי ה״ג׳וינט״ עשר טונות צימוקים לייצור יין ,נוסף לייצוא
,9
20
יהודית תידור באומל
80
מארץ-ישראל ומארצות-הברית .הוהלט להעדיף את הפקת היין במרכז אהד והפצתו
על תלוקת הצימוקים לשם ״ייצור ביתי״ .מועצת הרבנים של גרמניה היתה טרודה
בפיקוה על ייצור היין בשני תתומים .נתברר כי השמירה על מלאי היין כרוכה היתה
בבעיה נפרדת ,כי לרשות ה״ג׳וינט״ ולרשות השלטונות הצבאיים לא עמדו הכלים
הדרושים לכך .בצר לו פנה רוזנברג לממונה הארצי על קרבנות הנאצים בבאוואריה
ד״ר פיליפ אווארבאך והוא שסייע ל״ג׳וינט״ בהשגת מכלי זכוכית .בשיתוף-פעולה
בין רשויות שונות יוצרה עד ה 1-באפריל 1946כמות של 42,000ליטרים יין כשר
לקראת ה פ ס ה .
21
עניין אהר היה השומן הכשר שגם השגתו הצריכה שיתוף-פעולה בין רשויות
שלטוניות שונות .היה זה אהד המצרכים המעטים שלפי טבעם קשה היה לייבאם
מארצות־הים .באמצע 1946הצלית רוזנברג לאתר בית-תרושת למרגרינה שאפשר
היה להתאימו לייצור כשר .תוך עשרה ימים מורקו והורתתו סירים ודוודים .הייצור
הכשר הניב 34טונות מרגרינה כשרה לפסה .התוצרת הוהזרה לצבא שהפיץ אותה
בכל מתנות היהודים והקהילות בפיקוה אונרר״א .מיבצע דומה נעשה גם ב1947-
שעל אף קשיים טכניים ואי-אלו מתדלים ושגיאות בארגון משלותי המרגרינה
הצלתתו לא היתה מוטלת ב ס פ ק .
22
23
נפנה עתה לסוג בעייתי פהות של תשמישי קדושה והוא מלבושי-תפילה :כיפות,
ארבע-כנפות ,טליתות ,קיטלים ותפילין .בדרך-כלל קל היה יותר בהודשים שהלפו
לאהד השהרור לייבא דברים אלה ולא לייצרם .עם ההקלות הלוגיסטיות שבאו ניתן
היה לייבא טליתות ,קיטלים ותפילין .ייצורם של מרבית תשמישי הקדושה -פרט
לתפילין שלעשייתן נדרשו רצועות-עור ,גווילים וכמובן סופרי-סת״ם ־ היה אפשרי
בגרמניה אבל קל יותר היה לייבאם .במה שנוגע לתפילין שהיו דרושות לשימוש
יומיומי וייצורן היה בעייתי ,נעשה מאמץ מיוהד .הרב אלכם רוזנברג הביא בסוף
1945משלוה של 250זוגות שסופקו על-ידי ה״ג׳וינט״ ועוד משלוה של 250זוגות
הגיע מארץ-ישראל בראשית .1946הצורך בתפילין נוספות נעשה דהוף באביב
ובקיץ 1946כאשר בזרם ההמוני מפולין הגיעו לגרמניה ממזרה אירופה גברים
ונערים בני-עשךה .היה זה בעיקר אהרי הפוגרום בקיאלצה באמצע .1946לנדידה
ההמונית הזו היו השפעות דמוגרפיות וסוציולוגיות על מתנות שארית-הפליטה .לא זו
בלבד שהיה גידול כמותי מהיר של אוכלוסיית המהנות אלא גם אופיים נשתנה
והדברים אמורים באדוקים ובהילוניים גם-יהד .מכל מקום ,עלתה התביעה לאספקת
תשמישי-קדושה והל גם שינוי בצורות האספקה ,כפי שניווכה להלן.
14
25
משלותי תפילין בעיקר מארץ-ישראל נמשכו לאורך השנים 1946ו .1947-בהקירה
מדוקדקת נתגלה כי המהצית בערך היתה פסולה .מלבד ההיבט הדתי של הבעייה
נאמד הנזק הכספי שנגרם ל״ג׳וינט״ בערך בעשרת אלפים דולרים .גילוי
26
סידורי תפילה ומגבעות
81
התפילין הפסולות התזיר את הגורמים המטפלים אל ההלטה קודמת להשתדל להעדיף
את הייצור בגרמניה .הספקות לגבי יבוא התפילין הופיעו עוד בראשית 1946ואז התל
רוזנברג לברר את האפשרות של ייצור מקומי .היה צורך לגבור על מתסומים הלכתיים
וביורוקרטיים .קלף ורצועות-עור לא הושגו אלא בהיתרים ובשיתוף-פעולה של
השלטונות הצבאיים והרשויות הגרמניות .לסופרי-סת״ם צריך היה לספק דיו
מיותרת ואביזרים אתרים .במציאות לא היו בנמצא סופרי-סת״ם במספר הנדרש והיה
צורך בהכשרת נוספים .אף-על-פי-כן עד-מהרה נראה היה שמשקל ההישגים הכריע
את הכשלונות .ראשית ,הייצור המקומי נתוסף לייבוא הזעיר שבכמותו עשוי היה
בקושי לספק את הצרכים של מהנה אתד .שנית ,היה בכך צעד קדימה בתהליך
הפרודוקטיביזציה של שרידי השואה ,שה״ג׳וינט״ שם לו למטרה .מכל מקום,
בהטפה להתמהות במקצועות-מלאכה נתוודעו אנשי ה״ג׳וינט״ ועימם אנשי אונרר״א
למנטליות מיותרת של אנשי המתנות שנתהזקה במרוצת הימים :הנטייה להתהמק
מכל עבודה .נטייה זו להתתמקות נתמכה על-ידי הסברה כי אהרי כל מה שעבר על
אנשים אלה תייב העולם לקיימם לאורך כל שנות תייהם .ה״ג׳וינט״ ניסה להילהם
בנטייה הזו ,במאמצים של פרודוקטיביזציה .יותר משנה הלפה מהההלטה על ייצור
התפילין עד שיצא מבתי-המלאכה בוויילהיים ובפלאטלינג זוג התפילין הראשון.
27
28
29
30
בניגוד לבעיות שהיו כרוכות בייבואן או בייצורן של תפילין התבצע הייצור של
כיפות ,ציציות וטליתות בקלות יתסית וגם לא ביוקר .התברר שייבוא הטליתות היה
בעייתי ויקר יותר מאשר הייצור המקומי .אלה שיובאו מארץ-ישראל היו עשויות
ממשי ולא מצמר ולא נתקבלו ברצון על-ידי אנשי המתנות '.וכך ,לקראת הימים
הנוראים של ,1946עסקו ארבעה מפעלים באיזור האמריקני בייצור טליתות ,פעם
ראשונה מאז .19 3 0הייצור נכנס למהלך סדיר ונמשך בשנים 1947ו 1948-ללא
בעיות מיותרות מלבד הדאגה לאספקה של אריגי כותנה וצמר.
תשיבות משנית היתה לעניין כיסוי-הראש .שינוי הדגשים בדרישות לתשמישי
קדושה לסוגיהם זורע אור על תהליך של נורמליזציה שעבר על היי האנשים .בימים
הראשונים שלאתר המלתמה שימש כובע הקסקט ככיסוי-ראש משותף לכל הגברים
ללא הבדל כת או קבוצה .במשך שנת 1946יוצרו בבדים שהביא ה״ג׳וינט״ עשרת
אלפים כיפות .ב 1947-ייצרו כיפות ממצנתים אמריקניים משומשים .הנקודה
המעניינת בבעיית כיסוי־הראש היא בבקשה מ־ד בינואר 1947לספק שבעים מגבעות
לבד שהורות לרבנים ולפרתי-רבנות .המנהל-הממונה של המהנה באולם הסתמך
על ״המדיניות של סיפוק כל הצרכים הדתיים ליושבי המהנות״ ודרש משלוה של
״כיסויי-ראש מיותרים בדגם של בני דת משה״ .בקשה זו היתה אופיינית לשינוי
שהל בזמנים ,שכן אין להניה ששמונה-עשר הודשים לפני-כן יכול היה מישהו
3
32
33
34
35
36
יהודית תידור באומל
82
להעלות על הדעת תביעה כזו.
ייצור האביזרים האחרים כמו קיטלים נשא אופי עונתי יותר והיה קשור ,למשל,
בהתקרבות הימים הנוראים .בספטמבר 1945אי-אפשר היה אפילו לחלום על השגת
קיטלים .ב 1946-הושג מספר קיטלים וב 1947-היה ייצורם סדיר באחד המפעלים
במאינבורג בהומרי-גלם שסופקו על-ידי ה״ג׳וינט״.
פרק לעצמו הם הצרכים הדתיים שאפשר לשימם תחת הכותרת ״מקוואות,
פאות-נכריות וטבעות-נשואין״ .הקמתן-מחדש של משפחות ונישואיהם של זוגות
צעירים הייבו קיומם של מקוואות לצורך ״טהרת המשפחה״ .בתנאי השלטון הצבאי
האמריקני היו הרבנים לפעמים במצבי מבוכה כאשר התאמצו להסביר למפקדים
הלא-יהודים את תפקידם של המקוואות .וכך כתב אלכם רוזנברג באחד הדו״חות:
אני זוכר יפה את הרגע שהיה עלי להסביר לראשונה את משמעותן של
המקוואות לגנרל רולף ,שבא לראות אחד מהם שניבנה בלאנדסברג .היה זה
משעשע כאשר הזמנתי אותו לסעודת ליל־שבת .הוא שאל בכל הרצינות
האם מוטלת עליו החובה לטבול במקווה כתנאי להשתתפותו בסעודה...
משעשע לא־פחות היה להסביר לראשי אונרר״א בלאנדםברג ובציילסהיים
את משמעותו של המקווה.
כאשר ניבנו המקוואות היתה כבר בשלבי ביצוע אספקת אביזרי נישואין אחרים.
בראשית 1946ביקשה המחלקה לענייני דת של ה״ג׳וינט״ מהרשויות הצבאיות
לשחרר כמות של זהב לייצור 10,000טבעות-נישואין.
37
38
39
בעייה מיוחדת כרוכה היתה בדרישה לפאות נכריות .עניין מיוחד היה בחדירתו של
ה״ג׳וינט״ לענף הפאות-הנכריות .בחודשים הראשונים לאחר השיחרור כיסו נשים
דתיות נשואות את ראשיהן במטפחות־ראש או בכובעים .ב־ ,1946כאשר עלה מספר
הנישאים וביניהם זוגות דתיים רבים ,התעוררו גם רגישויות אסטטיות ועלה הצורך
בפתרונות אחרים .הביקוש לפאות-נוכריות הלך וגדל לאחר הכרזתו של הרבי
מקלאוזנבורג ,שכל כלה שתסכים לנהל בית דתי ולכסות את שערה לאחר נישואיה,
תקבל ממנו סכום של 100דולר כמתנת-התונה .במושגים של אותם ימים היתה זאת
כמתנה של בני-מלכים .וכך נכנס הרב רוזנברג ב 1946-לענף יצור חדש זה לאחר
שחרש את הארץ בחיפוש אחר פאות נכריות 250 .ק״ג של שיער מיושר באורך של
עשרים עד ארבעים סנטימטר יובאו מאיטליה .חומר-הגלם האחר שנדרש הופקע
ממקורות גרמניים מקומיים ומפעל גרמני באיזור-הכיבוש הצרפתי הוכנס לפעולה.
בנות מבית-הספר ״בית-יעקב״ במחנה פרנוואלד הועסקו בהתנדבות בהתאמת
הפאות למטרות שלהן נועדו .הפאות נמכרו לאנשי המחנות על בסיס של אי־הפקת
רווח וחולקו על־ידי ה״ג׳וינט״ כמתנות לזוגות נישאים ח ד ש י ם .
40
הקבוצה האחרונה של תשמישי קדושה שייכת לעונות-השנה או לחגים מיוחדים
סידורי תפילה ומגבעות
83
ועניינים שונים .ביקושם של אי-אלו אביזרים ,כמו נרות למשל ,היה סדיר במשך כל
ימות השנה .במשך שנת 1946נדרשו מהשלטונות הצבאיים בבאוואריה בלבד
180,000נרות '.אביזרים אהרים לשימוש קבוע יומיומי שנדרשו היו מכשירי-גילוח
חשמליים או אבקות משירות-שיער .מצרך ששימושו נועד למטרה משמחת-פחות
היה בד לבן לתפירת תכריכים .כל אלה סופקו על-ידי ה״ג׳וינט״.
4
4 2
צרכים עונתיים שהופיעו היו מסוגים שונים בהתאם לאופי ה ח ג או הבעייה.
לקראת הימים הנוראים נזקקו לנייר-דפוס להדפסת מחזורים וסליהות .הרשימה
הכילה גם שופרות ,דבש ומאכלים מיוחדים.
לקראת חג הסוכות בשנת 1946ייבא ה״ג׳וינט״ 2000אתרוגים ולולבים
מארץ-ישראל שהופצו תוך עשרים וארבע שעות ,לקראת התקדש החג ,באזורים
האמריקני ,הבריטי והצרפתי 25,000 .ענפי הדסים וערבות הושגו אף־הם .נוסף לכך
סיפקו שלטונות הצבא ואונרר״א מיטען של סכך בארבעה קרונות-משא.
בחורף 1946החלה המחלקה לענייני דת לידה״ג׳וינט״ בהכנותיה לחנוכה זמן רב
לפני החג .בדצמבר אותה שנה סופקו 350,000נרות-חנוכה 3500 ,חנוכיות-מתכת
מוכספות 10,000 ,סביבונים וכן יוצרו והופצו 25,000מ ש ח ק י -ח נ ו כ ה .
האירוע הדתי הבא היה חג הפורים ,שחל בחודש אדר )מארס( ולקראתו הודפסה
כמות של ספרוני מגילת-אסתר .כן יוצרו ״רעשנים״ מסורתיים וחבילות לקיום המנהג
של משלוח-מנות.
לקראת חג הפסח ,חודש לאחר מכן ,בניסן)אפריל( הודפסו ספרי הגדה-של-פסח
והוכנו ״קערות״ לסדר .הדו״ח של ה״ג׳וינט״ בבאוואריה לחודש אפריל 1948הכיל
את הפרטים הבאים.
קערות־סדר יוצרו על־ידי מחלקת התעסוקה של ארגוננו .הן היו חיקוי
מדוייק של הקערות העתיקות עם כ ל הציורים והפסוקים שהזכירו לנו את
תולדות עמנו העתיק ונתנו תקוות לעתיד .הדפסנו גם הגדות .שערי הספרים
עוטרו בצבעים הלאומיים שלנו ,כתול ולבן ,ובמפת ארץ-ישראל מולדתנו.
בפנים ,בעמוד הראשון ...ברכה בשם יהדות אמריקה לשארית הפליטה
הקוראת להתנער ממחשבות היאוש הנלוות לחיי המחנות.
מאמצים בלתי-נלאים של המחלקה לענייני דת של ה״ג׳וינט״ היו באמת מכוונים נגד
״מחשבות הייאוש״ וקשורים בשמו של הרב אלחנן )תונה( פרסון ,בעצמו ניצול
השואה .כל ניצולי השואה בגרמניה ,ללא קשר עם דרגת דביקותם בדת ,נהנו מסיפוק
הצרכים הדתיים ככל האפשר והדבר מילא תפקיד מיוחד בשיקום הרוחני של שומרי
המצוות ,שלפי אחד האומדנים היוו כ 40%-ויותר מיושבי המחנות .הדיכאון בקרב
קבוצה זו היה קטן מזה של ניצולי השואה האחרים .ההנחה היתה שתושג תוספת
4 3
44
45
יהודית תידור באומל
84
קטנה של נותות בהיים אם יסופקו הצרכים הדתיים ההכרהיים וישוקמו ההיים
הדתיים.
•
•
•
בסוקרנו את הנושאים של פולהן הדת בגרמניה שלאהר המלהמה צפים-ועולים
אי-אלה קווים אופייניים ומסקנות.
התקופה המיידית שלאהר השיהרור ראויה להיקרא בשם תקופת ״הייבוא
המאולתר״ .הסר מצרך דתי ,ב - 1945-נתאפשרה אספקתו משני מקורות .האתר:
רבנים צבאיים ,תיילים יהודים ושליהים של היישוב יכלו להקל על המהסור באופן
תלקי בלבד על-ידי ויתור על האביזר הפרטי שלהם או שימוש משותף .מקור אתר:
אביזרים שהיו בידיהם של בודדים שעברו את שנות המלהמה בגרמניה ויצאו שלמים
מסיבה זו או אתרת .מקור זה לא הבטית רבות ,בייהוד לגבי היהודים באזורים כפריים
נידהים .היה איפוא הכרה לבצע יבוא בקנה-מידה גדול מהו״ל ,בשורה ראשונה
מארץ־ישראל ומארצות-הברית.
46
בשנים הבאות הל מעבר הדרגתי מהייבוא אל הייצור המקומי ועל-פי אופיו ראוי
לקרוא לו ״התתפרות בתהליכים״ .תופעה זו היתה פועל-יוצא מכך שאלפי היהודים
העקורים בגרמניה נוכתו לדעת שהושבתם הזמנית במתנות לא היתה זמנית כפי
שהשבו ת ה י ל ה .
קושי נוסף בפיתוה הייצור המקומי היה כרוך בפרודוקטיביזציה של יושבי
המתנות .אפילו במקרים שייצור תשמישי קדושה היה בעייתי יותר מהבאתם מהו״ל
המגמה היתה להעדיף את הייצור בגרמניה .ההיגיון שמאהורי הנוהג הזה היה בראיית
התעסוקה כסם-היים נגד הדיכאון והיאוש .זאת היתה יותר דעתם של אנשי ה״ג׳וינט״
מאשר של ועד ההצלה וגורמים אתרים שעסקו בסיפוק צרכים דתיים .תתושתם של
אלה היתה שאותם אביזרים המובאים לאנשי שארית־הפליטה תשיבותם בשיקומם
הרוהני ובהפגתו של הדיכאון גדולה לאין-ערוך.
47
מילת המפתת בייצור תשמישי קדושה ואביזרים לצרכים אהרים היתה ״שיתוף
פעולה״ .ייצורו של פריט פשוט כלשהו הצריך לעתים קרובות שיתוף-פעולה בין
הרשויות הצבאיות )ולרוב רשויות של יותר מאיזור-כיבוש אהד( ואונרר״א לבין
המהלקה לענייני דת של ה״ג׳וינט״ ,מועצת הרבנים בגרמניה ,שלטונות מקומיים,
בעלי-מפעלים גרמניים ו״יהודים ממולהים״ מהמתנות .הייצור המוצלת של יותר
מתריסר פריטים הוא עדות בולטת לאותו שיתוף-פעולה שנתקיים בין הגורמים
השונים .דבר זה היה בניגוד הריף להוסר כל קואופרציה בקרב הקבוצות
האורתודוקסיות השונות שהיו בגרמניה ובהו״ל .אלה דבקו בכיתתיות עד הסוף .רק
בדרך הקואופרציה המתוארת לעיל יכלה גרמניה ליהפך למרכז-ייצור של תשמישי
קדושה לקהילות יהודיות אתרות באירופה.
סידורי תפילה ומגבעות
85
העלייה במשאלות לתשמישי קדושה יכלה לשמש כברומטר למידת שיבתם של
היהודים העקורים לאורח חיים נורמלי .כך תאמה הדרישה לפריטים הבסיסיים כמו
תפילין וסידורים את הימים הראשונים ממש שלאחר השיחרור והביקוש של תשמישי
קדושה אחרים ביטא רמות גבוהות יותר בשיקומה הרוחני וגם הפיסי של שארית
הפליטה .שתי דוגמאות בולטות המעידות על התהליך הן ייצור הפאות הנכריות
לנשים האדוקות בקיץ 1946והדרישה למגבעות-לבד שתורות לבחורי-הישיבה מקץ
חצי שנה ,בינואר .1947משאלות אלו ,אילו באו שנה לפני-כן היו נראות שלא מן
העולם הזה .בקיץ 1945כמעט לא היו זוגות שנישאו ובראשית 1946עדיין לא נמצאו
שם בחורי־ישיבה .העלייה ברמת המשאלות היתה אחת מאבני-הדרך בתהליך זקיפת
הקומה של שארית-הפליטה.
במסגרת העבודה הזו לא ניתן היה להעלות את ההיבטים הפולחניים כולם
והנלווים אליהם בתקופה שלאחר המלחמה .בין הנושאים הדורשים תשומת-לב
נפרדת יש למנות את הדפסת הספרים העבריים ,הצלת ספרי-תורה ,שיקום בתי-כנסת,
הקמת מטבחים כשרים במחנות ,רישום קברים וקימום הריסותיהם של בתי-קברות.
נושאים אלה מחכים עדיין לגואלם.
״קיים ביקוש לתשמישי קדושה״ -כתבה נציגת ה״ג׳וינט״ סיידי סנדר באוקטובר
1945לאחר ביקורת במחנה ציילסהיים .הדרך בה סופקו אביזרים אלה היא רק פן
אחד של הנושא הכללי -שיקומה הרוחני של שארית הפליטה בגרמניה -נושא שפנים
רבות לו ואשר לא זכה להארה רבה במחקרים .יש לקוות שעבודתנו זו תהווה תרומה
צנועה כדי להכיר טוב יותר את עולמה הפנימי של שארית הפליטה בגרמניה.
הערות
•
כ ל ה נ ת ו נ י ם נ ל ק ח ו מ ס פ ר ו ש ל ל א ו נ א ר ד דינרשטיין,
א מ ר י ק ה וניצולי
ה ש ו א ה (America and
) ,Survivors of the Holocaustניו־יורק 1982ע׳ .290-273ה ס פ ר ע ו ס ק ב ע י ק ר ב א י ז ו ר האמריקני.
מידע נ ו ס ף ה מ ת י י ח ס לאיזור ה ב ר י ט י מ צ ו י ב ס פ ר ה ש ל א ו ר ס ו ל ה ביטנר ,ה מ צ ו ק ה ל א ח ר ה ש י ח ר ו ר ־
• nachder01948-1945)Ursola Buettner. N
הבריטי
1948
5
4
9
1
s
i
b
(
.
ה א מ ב ו ר ג ,1986ע׳ .31-7ע ד -ע ת ה ל א נ ע ש ו מ ח ק ר י ם ל ג ב י ה א ז ו ר י ם ה צ ר פ ת י והרוסי.
2
ראיון ע ם ה ר ב ה ר ש ל ש כ ט ר ,ג ב ע ת י י ם .24.7.1987
י
שם.
«
היו א ף כ א ל ה ש מ צ א ו ס פ ר י ם ש ל ה ם ש ה ו ח ר מ ו ע ל ידי ה נ א צ י ם ורוכזו ב מ ח ס נ י ם ג ד ו ל י ם בערים
ה מ ר כ ז י ו ת .ראיון ע ם י ח ז ק א ל תידור ,ג ב ע ת י י ם .24.7.1987
יהודית תידור באומל
ר א י ו ן ע ם ה ר ב ה ר ש ל ש כ ט ר ,ג ב ע ת י י ם .24.7.1987
מ כ ת ב ו ש ל עקיבא סקידל א ל אטי
ק
ס
ד
י
,216.1945,ב א ר כ י ו ן ק י ב ו ץ נ צ ר -ס י ר נ י .a4-4K
ל
ה ס ב ר י ם נ ו ס פ י ם ר א ה :א ל כ ס ג ר ו ב מ ן ,ר ב נ י ם צ ב א י י ם א מ ר י ק נ י י ם ו ש א ר י ת -ה פ ל י ט ה ,א פ ר י ל -י ו נ י 1945
־ Alex Grobman, American Jewish Chaplains and the Shcarith Haplctah. The Simon Wiescnthal
( p p.(1984.89-111.ו ) Annualש נ ת ו ן מ ר כ ז ש מ ע ו ן ו י ז נ ט ל מ ס פ ר ,(1984) 1ע ׳ .(111-89
ד ו ״ ח ה ר ב א .ר ו ז נ ב ר ג א ל ל י א ו ו .ש ו ו א ר ץ ,י ו ל י /א ו ג ו ס ט ,1946א ר כ י ו ן י י ו ו ״ א ,נ י ו -י ו ר ק ) ו ל ה ל ן י י ו ו ״ א
)DP
.((273Fמספורי ש ן
ה ס כ ם בין ארגון ה ר ב נ י ם לבין ה מ ח ל ק ה לענייני ד ת ש ל
מ כ ת ב מ ו ר י ס אייגן ,ג׳וינט ניו-יורק א ל ה ״ ג ׳ ו י נ ט ״
F
ה ׳ ׳ ג ׳ ו י נ ט ״ ,1. 0.1946,י י ו ו ״ א
F
ב פ א ר י ס ,13.1 947,י י ו ו ״ א
.DP296
.DP293
דו״ח ה ר ב נ ת ן ברוך ,מ נ ה ל ו ע ד ה ה צ ל ה האמריקני ,א ל ו.ס .ב ו ,קצין־מתאם ראשי ש ל סוכנויות
,
10.6.1947
ייוו׳׳א
ג/מינכן
ב ש ל מ ה ש פ י ר א ל׳׳ג׳וינט״ ,מ א ר ס
,
ייוו״א
F
1947
עיין ל מ ש ל מ כ ת ב ס מ י ו א ל ל .ס א ר א ל ה ר ב ש ל מ ה
מ כ ת ב א ב ר ה ם כ ה ן א ל ד״ר א.
ה
כ
רוזנברג א ל ה״ג׳וינט״ בניו־יורק ובפאריס
נ
א
פ
ש
י
F
.DP271
א
F
ר
,2. 194 ,י י ו ו ״ א
ייוו״א
ת ז כ ו ר ת ע ל ב ע י ו ת ה פ ס ח ש ל ה ר ב א.
.DP272
,29. 1948,י י ו ו ״ א
F
,
.DP297
.DP273
F
27.21946
F
ר ו ז נ ב ר ג ,7.31946,י י ו ו ״ א
.DP296
.DP277
מ כ ת ב ר ׳ י ו ס ף י .ש נ י א ו ר ס ו ן ,ה ר ב י מ ל ו ב א ו ו י ץ ,א ל ה ׳ ׳ ג ׳ ו י נ ט ׳ ׳ ב פ א ר י ס ,19.3.1948א ר כ י ו ן ה ׳ ׳ ג ׳ ו י נ ט ״
ב י ר ו ש ל י ם ,ת י ב ה , в 9ת י ק .-C54.073
ר א י ו ן ע ם י ח ז ק א ל ת י ד ו ר ,ר מ ת ־ ג ן .4.6.1983
ת ז כ ו ר ת -ה ר ב א .רוזנברג ע ל ה ש ח י ט ה
הרב אלחנן פרסון לרב ש ל מ ה שפירא ,מארס
ה
ייוו״א
ארס
,
9
4
1
8
9
ייוו״א
רוזנברג ע ל בעיית ה א ס פ ק ה
4
F
1
,ייוו״א
ב ו ט ו ו י נ י ק ,30.91946,ייוו׳׳א
,
מ כ ת ב רוזנברג א ל
ש
ייוו״א
ד ו ״ ח ה ר ב א .ר ו ז נ ב ר ג ל ח ו ד ש מ א ר ס7,31.31947
דו׳׳ח ה ר ב ישראל
כ
ר
ה
,7.31946,ייוו׳׳א
.DP277
.DP278
F
F
F
.DP271
.DP297
31.3.1947,1947
F
.DP271
7.3.1946
F
.DP277
,
פ י ל י פ ס ,21.41947,י י ו ו ״ א
.DP270
F
מ כ ת ב ש פ י ר א ל ט ר ש נ ס ק י ,13.7.1948א ר כ י ו ן ה ׳ ׳ ג ׳ ו י נ ט ״ ב י ר ו ש ל י ם ת י ב ה 7ת י ק
רת רוזנברג א ל שווארץ יולי/אוגוסט
ייוו״א
Fייוו״א
,
1946
5.1.1947,1946
.DP273
.DP273
F
ע ל ת ח ו מ י פ ר ו ד ו ק ט י ב י ז י ה א ח ר י ם ,ר א ה :ד י נ ר ש ט י י ן ,ע ׳ .71-70
ורת צוויג לשפירא ל א ו ג ו ס ט
ייוו״א
,
תזכורת -בעיית ה א ס פ ק ה ,הרב
ץ
ייוו״א
,
30.9.1946
F
47
ר ו ז נ ב ר ג ,7.31946,ייוו׳׳א
F
.DP271
F
.DP297
.DP270
.C.47.813a
סידורי תפילה ומגבעות
רוזנברג ל א ו א ר ב א ך
87
,ייוו׳׳א
F
וזנברג לשווארץ ,דו״ח יולי/אוגוסט
ח לחודש אוגוסט
«
,
F
F
1947
. D P
ייוו״א
רב
ייוו״א
.DP273
.DP271
מ כ ת ב ו ש ל יאן הוניג א ל ה פ י ר מ ה ל א מ פ ר ט ,ב י ת -ח ר ו ש ת ל כ ו ב ע י ם ,א ו ג ס ב ו ר ג ,7.1.1947ייוו׳׳א F
293
ר
ייוו״א
.DP270
,
ז
ו
לי/אוגוסט
נ
1947
ב
ג
ר
ייוו״א
,
יוו״א
4
,
3
.
7
,ייוו״א
F
1946
F
.DP273
, D P 2 7 6וגם דו״ח רוזנברג לשווארץ ליולי/אוגוסט
.DP273
שם.
4 2
שם.
4 3
שם.
דו״חד צ מ ב ר
ייוו׳׳א
ודש אפריל
ייוו״א
«
6
9
1
25.7.1946
F1946ייוו״א ,
4 1
F
.
.DP296
F
.DP277
F
,
.DP273
1948
F
.DP278
רשימה מ פ ו ר ט ת ש ל פריטי הייבוא ב מ ש ך השנה מכילה א ת הפריטים הבאים :ארץ-ישראל -קלף,
גידים ל ת פ י ר ת י ר י ע ו ת -ק ל ף ,דיו ש ל ס ו פ ר -ס ת ״ ם ,א ת ר ו ג י ם ,ש ו פ ר ו ת ,יין ,צ מ ר ,ו מ ש י ל ט ל י ת ו ת ,
מ ז ו ז ו ת ,ס פ ר י תנ׳׳ך ,תפילין ,ח נ ו כ י ו ת ,נ ר ו ת -ח נ ו כ ה .א ר צ ו ת -ה ב ר י ת -מ צ ו ת ,ת ב ל י נ י ם ואגוזים ל פ ס ח ,
מ כ ו נ ו ת -כ ת י ב ה ע ב ר י ו ת ל ה ד פ ס ת מ ס מ כ י ם דתיים ,ט ל י ת ו ת -מ ש י ,ח ל פ ו ת ,מ כ ש י ר י -ג י ל ו ח ח ש מ ל י י ם .
א י ט ל י ה -שיער ל פ א ו ת נכריות ,ס ד ר -ד פ ו ס ש ל א ו ת י ו ת ע ב ר י ו ת .
י*
ה פ ר י ט י ם ה ב א י ם יוצרו ב ג ר מ נ י ה :ב ש ר כ ש ר ,ט ל י ת ו ת ,כ י פ ו ת ,ציציות ,פ א ו ת נכריות ,א ב ק ת -ג י ל ו ח ,
מ ג ב ע ו ת ,ס ב י ב ו נ י ם ,ח נ ו כ י ו ת ,יין כ ש ר ,ש ו מ ן כ ש ר ,מ צ ו ת ,סידורים ,ק י ט ל י ם ,תפילין ,נרות ,ח ל פ ו ת
)סכיני ש ח י ט ה ( .
משלהת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
89
עדה ש״ן
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים
- 1949-1947דפוס של מפגש בין הישובלשארית הפליטה
המהשבה על שיגורם של מורים למתנות העקורים באירופה הועלתה במוסדות
הציוניים כבר במהלך ההודשים האהרונים של המלהמה ,אולם תלפו שנתיים תמימות
עד אשר עלה בידי המימםד הציוני לתרגם את הרעיון לכלל מעשה .ההכנות לשיגור
המשלתת ,כוונות שולתיה ודפוס פעולתה מצביעים על שינוי בגישתה של המדינה
שבדרך אל ההינוך העברי בגולה.
בהול המועד סוכות תש״ז ,בעת הכינוס הפדגוגי הי״ד ,הצהירה הסתדרות המורים
בארץ-ישראל על מהויבותה להתגייס ל׳׳שליהות הנעלה בתהייתו הרותנית של הנוער
העברי הנשאר לפליטה בארצות הגולה השונות״ '.הההלטה הועברה לידיעתם של
הברי הנהלת הסוכנות ,אך הדיון בה נדהה בשל ההכנות לקונגרס הציוני הכ״ב.
יוזמתה של הסתדרות המורים עלתה בקנה אהד עם הרביזיה במערך השליתות,
שבמסגרתה הופרדה ההוראה משאר סוגי השליתות הציונית.
שיגור מורים אל שארית הפליטה לא היה רעיון בלעדי של הסתדרות המורים .גוף
אהר ,שראה עצמו מופקד על הדאגה להינוך עברי בגולה ,היה ברית עברית עולמית
)ב.ע.ע ,(.שנתכנס בקונגרס הציוני הכ״ב ,ודן ברעיון זה .בתום הכינוס נוסהה הצהרה
בת 8סעיפים וביניהם נאמר:
״כינוס הברית העברית העולמית שמע בהרדה רבה את שועתם של שרידי
הפליטה העברית -להעניק להם את התומר ואת האנשים הנהוצים להינוך
הילדים והמבוגרים במתנות ,ודרש מאת הב.ע.ע .לבוא במשא ומתן עם כל
הגורמים ,ובעיקר עם הסוכנות היהודית והג׳וינט לשם ריכוז הפעולה
התרבותית העברית״.
הקונגרס הציוני הכ״ב שהתכנס בבזל בדצמבר 1946היווה נקודת מפנה בהערכותה
של התנועה הציונית לפעולה בתהום ההינוך בגולה בכלל ובמתנות העקורים בפרט.
מתוך הנהה ,מוטעית ברובה ,כי רוב הילדים שנותרו לפליטה יתומים הם ,הצהיר
2
3
4
ה מ א מ ר מעובד מתוך פרק בעבודת דוקטורט על מערכות החינוך ב מ ח נ ו ת העקורים בגרמניה ובאוסטריה,
ש ה ו ג ש ה ל א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת בינואר .2000
עדה שיין
90
הקונגרס הציוני כי חינוכם של הילדים הנמצאים באהריותה של אונרר״א במוסדות
ובמחנות יופקד בידי עליית הנוער.
בניגוד להחלטת הקונגרס לא הפכה עליית הנוער למוסד שריכז את הפעילות
החינוכית במחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה .מיד לאחר הקונגרס פתח אליהו
דובקין ,שעמד בראש המדור לשליהים של הסוכנות היהודית ובראש המהלקה לארגון
של ההסתדרות הציונית ,בסדרת מגעים עם הנהלת הג׳וינט במטרה להקים רשות
חנוכית מרכזית באירופה ,שתעמוד תחת פיקוחה של הסוכנות היהודית ותודרך
על־ידי מורים מארץ-ישראל .בהעדר משאבים כספיים ביקש דובקין לרתום את
הג׳וינט למימון המפעל .במגעים עם הנהלת הג׳וינט הסתייע דובקין בנחום לוין ,איש
מחלקת התרבות של הועד הלאומי .השניים ראו בגיוסם של המורים מארץ-ישראל
אמצעי חשוב לחיזוק מעמדה של הסוכנות היהודית במחנות העקורים וביסוסו של
החינוך הציוני על-ידי הפקדתו בידי כוחות מקצועיים.
5
6
7
משהציג דובקין את יוזמתו בפני מועצת הסתדרות המורים ביום 1.1.47ואת
המציאות החינוכית במחנות העקורים בחר להבליט את ״החסר״ על ״היש״ .הוא נטע
בלב השומעים את התחושה ,כאילו דבר לא נעשה בתחום החינוך במחנות ,והמערך
הקיים עד כה במחנות חלש מכדי לשאת את מפעל החינוך בכוחות עצמו .הוא טען
נגד המשלתת מארץ-ישראל ,שלא העמיסה על עצמה את מפעל החינוך ,ונגד הג׳וינט,
על שלא התמסר לחינוך בגלל היותו עמוס בבעיות .את פעולתם של למעלה מ־800
מורים משארית הפליטה כלל לא הזכיר .לעומת זאת ,הבליט דובקין את העדר הניהול
ואת המחסור במשאבים .הוא הדגיש בפני המורים את חשיבותו של המורה כסוכן
אינסטרומנטלי ,המקנה מיומנויות יסוד לילדים ,שלא זכו ללימוד סדיר .מאידך ,ראה
בהכשרת יסוד זו פעולה ,שעשויה להועיל ,בסופו של דבר ,ליישוב עצמו .דובקין
חשש פן יוצף היישוב בצעירים חסרי השכלה ,שאת מרירותם וכעסם על כך שלא
סייעו להם לאחר המלחמה הם יפנו נגד הישוב.
8
באותו מעמד קרא דויד לוין ,יו״ר הסתדרות המורים ,למורים להתגייס ל״הצלה
לאומית״ ,לעבודה ,החורגת מלימוד קריאה וכתיבה לילדים הנמצאים במצב של
״בורות מוחלטת ,ללא ראשית דעת של קריאה וכתיבה וחישוב ,אנלפביתים גמורים״.
הוא ראה במעשה השליחות חלק מ״המאבק על עתודותיה של האומה העברית״ וטען
ש״זוהי מלחמה בתכנית שטנית המבקשת להשמיט את היסודות של המדינה
העברית״.
מכתבה של השליחה יוכבד פריימן ,שפורסם ב״הד החינוך״ בכסלו תש״ז ,חיזק
את הרושם שיצרו דבריו של דובקין .במכתב נקראו המורים להתגייס לפעולה בגולה
ולא להסתפק בדיבורים עליה :״המצב הוא קטסטרופלי ...הנני פונה אליכם ואל כל
איש שדבר הילד היהודי בגולה קרוב ללבו .עלינו לגייס את כל כוחותינו למעשים -
9
משלחת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
91
10
כי בנפשנוהדבר .אל נרבה בויכותים ואל נתמהמה פן נאתר א ת ה מ ו ע ד ! ״
שני היסודות -הבלטת התסר ,עד כדי התעלמות מותלטת מהמורים במתנות,
והצגת ההוראה בגולה כשליתות רותנית שימשו בערבוביה ברטוריקה המגייסת .זלמן
רובשוב)לימים שז״ר( קרא בלהט:
״יש בשדה זה להתהיל מהדש .לקבוע דפוסים הרשים להקניית ערכינו לדור
היהודי הקם לנו בגולה ...בית־םפר עברי בגולה הוא אשר יהיה הבית
לתרבות ישראל בכל אתר ,בית-ספר עברי הקם מהדש בקהילות ישראל
ובמתנות הפליטים יפלס נתיבות הדשות לערכי הרות שלנו .אין מכירים את
סופרינו ,את משוררינו ,את כל אשר גדל בתרבות ישראל בארץ .בשעה
שהכל בגולה דרוך לקריירה המדינית -בל נזנת את הקריאה לנטוע ערכי
התרבות והרוה של עמנו״".
הסתדרות המורים מילאה תפקיד כפול בתהליך הגיוס :מהד ,הטילה מרותה על
הבריה ולהצה עליהם להתגייס למשימה ,שהוצהרה על ידה כמשימה לאומית
ומאידך ,פעלה ההסתדרות כאיגוד מקצועי לכל דבר ועשתה רבות למען שמירה על
ה ב ט ת ת זכויות הבדיה.
,2
בתום תורש של מגעים בין הנהלת הסוכנות היהודית ,הנהלת הג׳וינט ,נציגי
שארית הפליטה והברי המשלתת הארץ-ישראל נתתם בפרים ב 7.2.47-הסכם תינוך,
שקבע כי במתנות העקורים באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה יוקם מינהל תינוכי
מרכזי ,שכונה הדירקטוריון לתינוך ולתרבות או בשמו האנגלי .Board of Education
במינהל ההינוכי המרכזי ישותפו נציגי הסוכנות היהודית ,נציגי הג׳וינט ונציגי שארית
הפליטה והוא יועמד תתת פיקוהה של הסוכנות היהודית .במקביל הוסכם על גיוס
בשלב הראשון של 100מורים מארץ-ישראל ,שמימון התזקתם יפול על כתפי
הג׳וינט .ארגון הגיוס בארץ-ישראל הוטל על ״המועצה למען ההינוך בגולה״ .סירובו
של הג׳וינט לתמוך בתכנית רתבת היקף לאירופה כולה צמצמה את הדירקטוריון
לתינוך ולתרבות למתנות העקורים באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה ובאוסטריה
בלבד.
שלוש שאלות עמדו על הפרק בדיונה הראשון של המועצה :כיצד תורכב משלתת
המורים :מי יאשר את ההברים בה :מהו גיל המורים המועדף .דובקין סבר שיש
לשמר את המציאות התינוכית הנהוגה בארץ גם בגולה ,ולכן טען שהמורים צריכים
להיבתר על-פי ההבהנה בין הזרמים ההינוכיים .הוא הציע להטיל על כל אתר
מהזרמים התינוכיים מכסת הובה מינימלית .כל זרם הינוכי יוכל להציע מועמדים
וועדת מיון היא שתבהן מי הם המורים המתאימים .בהלוקה בין הזרמים הציע דובקין
את היהס הבא 40 :מועמדים מהזרם הכללי 30 ,מזרם העובדים ו 30-מהזרם הדתי.
כמו כן הציע לגייס 100מורים ותיקים ומאה צעירים -בוגרי סמינרים לפי
עדה שיין
92
פרופורציה של 25%גננות ו 75%-מורים .יעקב ארנון ,נציג הסתדרות המורים ,טען,
לעומת זאת ,שהמכסה לכל זרם צריכה להיקבע על־פי הצרכים בגולה ומתוך
התחשבות בידיעת השפות הנדרשות במקום ,וקבע ,כי ״אם לא תהיה ׳מפה׳ -נגשש
באפלה״.
בהנהה שיהיה קשה לגייס את כל מאה הראשונים מבין המורים הוותיקים הוצע
לגייס 50מורים ותיקים ו 50-מורים צעירים .הצעה אתרת היתה לגייס בתחילה רק
מורים מנוסים ומאוחר יותר לצרף אליהם בוגרי סמינרים .משה קולודני ,יו״ר עליית
הנוער ,הזהיר מכך שהילדים בגולה אינם קלים לחינוך והביע את החשש ,שאם
יישלחו מורים צעירים ,הענין ייכשל .בתום הדיון קבעה המועצה ועדה לאישור
המועמדים ,שחבריה היו :נציגי הסתדרות המורים )אביעזר ילין ,יעקב ארנון ,משה
אביגל וד״ר יצחק רפאל הולצברג( ונציג הסוכנות ,איש המדור לשליחים )זאב
חקלאי( ' .המדור לשליחים הודיע לכל השליחים הארץ-ישראל ,כי ״כל הפעולות
הארגוניות לגיוס המורים תבוצענה באמצעות המדור לשליחים״ ' .בכך הפקיעה
הנהלת הסוכנות את הבלעדיות על גיוסם של המורים מידי הסתדרות המורים
והבטיחה שבחירת המועמדים תעמוד תחת פיקוחה.
3
4
המדור לשליחים הגדיר את תפקידו של המורה המגוייס כשליח האומה ,שעליו
הוטלה המשימה להבטיה את עתיד האומה .חוזר שנשלה על-ידי המדור למורים בזרם
הכללי הבליט שלושה יסודות :יסוד המרחב -קשר הגומלין בין הישוב בארץ לציבור
היהודי בגולה; יסוד הזמן -הקשר בין מתן חינוך עברי בהווה להמשך קיומה של
האומה בעתיד :היסוד האנושי -עבודתו של היחיד ,החלוץ ,המחנך ,שרק במעשיו
וברצונו נוצר הקשר בזמן ובמרחב ,בין עבר לעתיד ובין כאן לשם.
המוטיב המגייס בזרם הדתי היה המחויבות לעבר ולמרכזי התורה שנהרסו.
מלאכת ההוראה בגולה הוצגה כשליחות מקודשת שתביא עימה את הגאולה בעתיד:
החוזרים שנשלחו למורים הציגו את ההתגייסות להוראה במחנות כמעשה הקרבה
של המורה-היחיד למען מימושו של חזון גדול .אולם בעוד הזרם הכללי מפנה מבטו
לעתיד ,לחזון האומה המתחדשת ,ראה הזרם הדתי את מעשה ההוראה במושגים של
שליחות דתית הכורכת עבר ועתיד ,ומטרתה להוציא אל הפועל את התכנית האלוהית.
האפשרות לשגר כוח אדם מיומן ,שיהיה מעורב בהכרעות חינוכיות בגולה
במימונו של הג׳וינט קרצה לכולם .תוך זמן קצר מצאה עצמה ״המועצה למען החינוך
העברי בגולה״ מול פניות מטעם גופים ציבוריים ופוליטיים כאחד בתביעה להכליל
בה את נציגיהם .בין הגופים היתה הברית העברית העולמית ,שהביעה תרעומת על
אי-שיתופה בדיונים על חינוך עברי לילדי הגולה ,בעיקר לאור העובדה ,״כי זה שנים
מטפלת הברית העברית העולמית בכל שאלות החינוך והספר העברי
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
93
15
בתפוצות״ .חברי הברית אף הביעו פליאה על כך שלא נעשה שימוש בנסיון שצברו.
עליית הנוער היתה הראשונה שהשיגה את הסכמתו של המדור לשליחים לשתף
את נציגה במועצה ואף להבטיח ,שאל מוסדותיה בגולה יישלחו מורים במסגרת
פעולת הגיוס הכללית ולא על השבוז תקציבי עליית הנוער .הסכמה זו הושגה משום
התנגדותו של דובקין לקיומם של מגעים נפרדים בין עליית הנוער לג׳וינט .דובקין
חשש פן יפרש הג׳וינט כאילו מפעל החינוך נוגע רק לילדים ,שנרשמו לעלות לארץ,
בעוד שהכוונה היתה להעניק למפעל החינוך ״אופי כללי שיקיף את כל ילדי
ישראל״ ' .ההסכמה הזו פתחה בפני עליית הנוער אפשרות לגייס מורים למוסדותיה
כחלק ממשלחת המורים ,ובכך הקלה מאוד על מצוקת המימון של עליית הנוער' .
6
7
על-אף העובדה שמפעל החינוך הוצג בציבור הארץ-ישראלי כמפעל א-פוליטי,
הבינו כל המפלגות את הפוטנציאל הטמון בו ליצירת ערוץ השפעה נוסף במחנות
העקורים ,ולא היו מוכנות לוותר על ההזדמנות לשלוח באמצעותו אנשים הנאמנים
לדרכן הפוליטית ' .אלו שלא היו מיוצגות במועצה הפעילו את לחצן לשיתוף
נציגיהן.
טענות קשות השמיע הרב מאיר ברלין ,ראש הסתדרות המזרחי ,המרכז העולמי,
שתבע לצרף בא-כוח של תנועתם בטענה ,ש״חלקנו בחינוך הארץ־ישראלי ,הדרישות
המרובות בחו״ל למורים דתיים ,הצורך למשלוח סוג מורים שיתאימו לבני הישיבה -
מחייבים השתתפותנו במידה הראויה בוועדה זו״ ' .דובקין התגונן באמרו ש״אין כל
ביאות כוח למפלגות השונות״ .ובאשר ל ה ב ט ח ת מקומם של המורים הדתיים ,טען כי
ד״ר הולצברג ,כמפקח על בתי-הספר הדתיים ,וד״ר במברגר ,מטעם מרכז הסתדרות
המורים ,״נאמנים על כך ,כי ענייני החינוך הדתי ימצאו את מקומם הראוי בפעולת
גיוס המורים לגולה״.
8
9
20
גם ברית הצה״ר פנתה להנהלת הסוכנות בבקשה לשתף את באי-כוחם במשלחת
המורים לחוץ לארץ .משלא עלה בידיהם של הרוויזיוניסטים להכניס נציגות ישירה
אל המועצה ,הם הודיעו למרכז הסתדרות המורים ,שבא כוח סיעת המורים הכלליים
בתל אביב הסכים לייצג את המורים הלאומיים במועצה לענייני התינוך בגולה.
הבעת תמיהה על אי-השתתפות נציג בוועדה שלח גם הוועד הפועל של פועלי אגודת
ישראל ,שהתפלא מדוע לא הובאה תנועתו בחשבון ,על-אף העובדה שיש ״אחוז גדול
למדי מחברינו הזקוקים לחינוך תורתי״ .אל המבקרים הצטרפה אגודת ישראל,
שהביעה את מחאתה ״על שלא מצאו לנחוץ להתקשר בענין זה עם אגודת ישראל
למרות העובדא שאגודת ישראל תמיד היתה משותפת בענינים אלה״ .אל המחאה
נוסף טון מאיים :״התנהגות זו מוכיחה שכנראה אתם מעונינים בחידושה של פרשת
טהרן שלא תוסיף כבוד להנהלת הסוכנות״ .לכן ,הוא פונה ״ברגע האחרון
2,
22
23
עדה שיין
94
לשתף את האגודה בפעולה זו עם זכויות מלאות ולאפשר על-ידי כך המשכת פעולתנו
המשותפת בשטה זה.
הלהצים הפוליטיים הניבו תוצאות תלקיות .מתלקת הארגון ההליטה לשתף את
הברית העברית העולמית במועצה .בתום מגעים בין יצהק מאיר לוין ודובקין,
אושרה השתתפות ב״כ אגודת ישראל במעצה ובוועדות הקשורות לה.
הסדר מיוהד הושג באשר להשתתפותה של הקק״ל .תביעתה לשתף את בא כוה
מועצת המורים למען הקק״ל נדתתה ,אך הושגה הסכמתה של הוועדה המיעצת
להביא בפני מועצת המורים רשימה של מועמדים מתאימים .כמו כן הוסכם ,שהמורים
היוצאים לגולה יעברו סמינר הכנה מטעם הקק״ל בטרם יצאו למשימתם .הוועדה
המיעצת אף קיבלה את דעת הלשכה של הקק״ל ,שיש צורך בהכנת הומר מיוהד
שישלב את רעיון ארץ-ישראל בלימודים השונים.
המורים גויסו על־פי יהסי הכותות בין שלושת הזרמים התינוכיים ביישוב
הארץ-ישראלי .הגיוס התנהל באופן הבא :כל זרם הינוכי הציע את מועמדיו ואלה
הוזמנו לאספות הסברה .שאלונים נשלהו לכל המועמדים ,שהציעו את עצמם.
המורים נבהרו על-ידי המפקתים מתוך הקפדה ,״שיהיו בעלי נסיון ולא זקנים ביותר״.
על-פי עדותו של ארנון ״הבהירה נעשתה מתוך העדפה של צרכי הגולה לגבי הצרכים
בארץ־ישראל״.
ההיענות להוראה במתנות עקורים לא היתה גבוהה .מבין 435מורים שאליהם
פנתה המועצה למען ההינוך בגולה רק 24%ענו בהיוב:
הפרופיל של 144המועמדים שאושרו לבסוף היה כדלקמן :ההלק הארי היה שייך
לזרם ההינוך הכללי ,38.1% -לעומת 33.3%מזרם העובדים ו 16.6%-מהמזרהי.
יותר ממתציתם היו עירוניים ) ,(55.5%לעומת 22.2%מההתיישבות העובדת :ועוד
20.8%ממושבות ומשכונות כפריות :רובם היו בעלי השכלה סמינריונית ):(73%
ל 22.2%-מהם היתה השכלה אקדמית ורק 4.8%היו בעלי השכלה תיכונית .מעל
מתציתם היו גברים ) (55.5%לעומתם 44.4%נשים .הלקם של הרווקים היה ניכר
) (59%לעומת 33.3%שהיו בעלי משפתות 7.6% :יצאו עם בני זוגם.
ההתפלגות לפי גיל מגלה בולטות ברורה של מורים צעירים 32.6% .היו בגילים
בין 35.4% : 26-20בגילים בין 23.6% : 35-27בגילים 46-37ורק 8.3%היו בגילים
.57-47בולטותם של המורים הצעירים לא ענתה על תכניתו של נהום לוין שקיוה
לגייס בעיקר מורים מנוסים ,אך השילוב בין מורים צעירים לוותיקים אמור היה
לתפות על הוסר הנסיון .לדעת לוין מעורבותו של המורה במציאות הארצישראלית
היתה צריכה להיות הקריטריון העיקרי לבהירה.
24
26
25
27
28
29
התפלגות ארצות המוצא :פולין :43%ארץ-ישראל :21% -גרמניה :13.1% -
משלהת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
95
רוסיה ; 9.7% -ליטא ; 4.8% -רומניה 2.7% -לטביה : 1.3% -אוסטריה : 1.3% -
ארה״ב : 0.7% -צ׳כיה ; 0.7% -סוריה .0.7% -
בין פברואר עד מאי ,1947תורשי ההיערכות בארץ ובגרמניה לא ניתן פרסום
בעיתונות היומית הארץ-ישראלית להקמת המנהל ההינוכי המרכזי בגרמניה .ב20-
במאי 1947נתפרסמה ידיעה קצרה בשמו של הוועד המרכזי של היהודים
המשוהררים בגרמניה בזו הלשון:
״אחר מו״מ ממושך בפריס ובמינכן בין באי כוה הסוכנות היהודית ,הוועד
המרכזי והג׳וינט נוסד עתה הדירקטוריון לתינוך ולתרבות כמוסד אחיד
ומאותר ואבטונומי בפעולותיו )הדגשה שלי ע.ש .(.בהתאם להסכם יהיה
הדירקטוריון ממונה על כל מוסדות ההינוך ומפעלי התרבות בתוך שארית
הפליטה ,הן על הקיימים עתה והן על אלה שיקומו בעתיד ...הצלתת פעולתו
של הדירקטוריון תלויה במידה רבה בעזרתו של הישוב בארץ וקודם כל
במורים מן הארץ ,שתלקם ילמדו במוסדות ההינוך ובשיעורי הערב .תשומת
לב מיותרת תינתן להינוך הדתי״.
הועדה ,שנמסרה על-ידי דובקין ,עוררה סערה ציבורית בארץ סביב השאלה האם
המינהל התינוכי שהוקם בגרמניה צריך להתאים עצמו למיבנה הארגוני של מערכת
ההינוך הארצישראלית וכיצד ישתלבו המורים הארץ-ישראל בעבודה בגולה.
ב״מועצה להינוך עברי בגולה״ היו הדעות תלוקות .גישה אתת ראתה בדירקטוריון
לתינוך ולתרבות ״מקביל )לפי תפקידו והרכבו( למתלקת ההינוך שלנו בארץ״,
ולפיכך סברה שיש לשתף בדירקטוריון שלושה נציגי מתלקת התינוך של הוועד
הלאומי .היו אף שהציעו להעתיק את ההפרדה הנהוגה בארץ בין מתלקת ההינוך של
הוועד הלאומי לבין הסתדרות המורים .ולכן טענו ,שהרכבה של מתלקת ההינוך
בגולה צריך להיות על בסיס פריטטי בין באי כוה המורים במתנות ,המורים מן הארץ
ומתלקת ההינוך בארץ ,כשהיו״ר ישמש בתפקידו לפי תור.
0נ
31
התפיסה השניה הניהה ,שאין כל דמיון בין הארגון ההינוכי הנהוג בארץ לזה
שנוצר בגרמניה .המורים שיבואו מן הארץ צריכים להשתלב בדירקטוריון ,אך אין הם
יכולים להיות מיוצגים כהטיבה נפרדת ,אלא עליהם להשתלב בהסתדרות המורים
הקיימת בגרמניה.
דובקין הביע את התקוה ,שמורי הארץ יעזרו לקיים תכנית לימודים אהידה .אך
סבר שבענין הרכב הוועד וסמכויותיו ״אין אנו יכולים כאן לההליט ולהטיל את
התלטותינו עליהם שם .אנו יכולים רק לבוא אליהם בהצעות ולהתאים אותן למציאות
במקום .בכל אופן נראה לנו ,שאין להכניס שינוי בהרכב הוועד או בסמכויותיו״.
דובקין תמך בהצעת קולודני לצרף לוועד המנהל את הברי המשלתת של מרכז
המורים ולשתף אתו פעולה בשאלות פדגוגיות .המועצה לא קבעה עמדה
32
עדה שיין
96
מפורשת בסוגייה.
בשונה מכל העיסוק המרובה בטרם ההתארגנות הרי ההכנה המעשית לקראת
היציאה לעבודה היתה מעטה ביותר .שלושה ימי עיון בלבד ,בין 5.5.47ל,8.5.47-
אורגנו למורים היוצאים לגולה.
סולובייטשיק ,ראש מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ,עמד על מהותה הטראגית
של שליחות המורים לגולה והצביע הן על התפקיד המרכזי שממלאת מעתה
ארץ־ישראל בשיקומה של הגולה והן על האחריות האישית המוטלת על כל אחד
היוצא לשליחות .ההצלה התפרשה בהצלתו של המפעל הציוני .הוא הדגיש את היפוך
התפקידים בין הגולה לארץ-ישראל והציג את היציאה להוראה בגולה כהיענות לצו
פנימי.
מעט מההרצאות הוקדש לתיאור המצב במחנות מפיהם של שליחים שעבדו
במתנות או של כאלה שהספיקו רק לבקר במחנות .מדבריהם עלתה תמונה מגוונת
יותר מזו שנפרסה בפני המורים עד כה .רחל כצנלסון סיפרה על ההפתעה מהמפגש
עם הגימנסיה במינכן .היא הודתה שנתקלה בקהילה מאורגנת של חברה תרבותית,
שיש לה ועדים ,מפלגות ,מלתמת בהירות ,בתי ספר ועיתונים .את הצללים בחיי
המחנה תלתה במצב הבטלה שנכפה על שארית הפליטה.
נציג הקיבוץ הדתי דיבר על הצורך בהוצאת הילדים מהמחנות והעברתם למוסדות
הינוכיים .לדבריו השוב למצוא את הדרך לשיתוף פעולה עם המורה המקומי ולכן יש
לפתח עימו קשר טוב .הוא סבר שסוד ההצלחה יהיה אם המורים יהיו מוכנים לעבודה
השחורה ולא רק ישבו במרכזים .מרדכי ברויאר ,שהיה שליח במחנות ,הדגיש את
הצורך במציאת שפה משותפת עם המורים המקומיים ובהשגת הסכמתם לכל שינוי
בתכנית הלימודים .נקודת הכובד לדעתו צריכה להיות הקניית הלשון העברית והקניית
ידיעות על ארץ-ישראל .הוא המליץ להביא משירי ארץ-ישראל וציין אצל הילדים
תופעות של תאוות לימוד והעמדת התכלית במרכז ,מה שמסביר את שאיפתם ללימוד
האנגלית.
33
34
המלצות דידקטיות למורים השמיע דויד לוין :לא להסתגר בכותלי בית-הספר:
לצבור חומר ולצאת לעבודה עם ספרים בתרמילים :להכיר את הציבור בבחינת ״דע
לפני מי אתה עומד״! מקום מרכזי בהמלצותיו תפס לימוד התנ״ך והתפילה ולבסוף -
בנית האמון בכוחם כיחידים ובכוחו של העם היהודי להתגבר על הייסורים.
ברוך בן יהודה ,מנהל הגימנסיה העברית ״הרצליה״ ,שעמד באותם הימים בראש
מועצת המורים למען הקרן הקיימת ,ניסח למורים את עיקרי החינוך הציוני ,שעליהם
להביא אל הגולה והעמידם על שישה יסודות:
שלמות חינוכית :״הקו הציוני ישלוט בבית-הספר בכל מקצועות הלימוד,
בכל שעות היום ובכל ימות השנה ללא פילוג .ואפשר דבר זה להגשים גם
משלהת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
97
בגולה?״
אחידות :״הלל האויר בתינוכנו צריך להיות רק יהודי ורק ציוני״.
התמדה :״החינוך הציוני הוא תינוך לקראת מהפכה בהיסטוריה שלנו .אנו
מתכוונים לשנות ערכים ,לשדר מערכות ,ליצור טיפוס של יהודי הדש ואף
להקנות לו קוי אופי הדשים ואהד מהם -ואולי העיקרי -הוא ההתמדה
בפעולותיו״.
הגשמה :״אין לדבר על תקלאות או על עבודה ,אלא יש לעבוד עם הילדים
ולהרגילם לתקלאות״.
התרשמות :״אין לשכוה שהציונות היא חזון וכל חזרן ניזון לא מעט
מאמוציה ומבוסס על התרשמות ואין לזלזל כלל וכלל בערך ההתרשמות
בהיי הילד .למטרה זו יכולים לשמש שני אמצעים השובים ,האגדה וההג...
התג צריך לתת את הנשמה היתרה להינוך הציוני .ומשמעותו גם ההיים
המסורתיים שלנו וגם התגים ההדשים ,אשר ארץ־ישראל ההדשה יצרה
אותם״.
חלוציות :יסוד זה מכיל שני יסודות :הכרתו של ההלוץ ,שהוא השליה
ההולך לפני המהנה ועושה את שלו לא למענו כי אם למען העם העומד -או
ההולך -מאתריות .היסוד השני של התלוציות הוא הנכונות התמידית עד
כדי הקרבת ושכתת עצמו .הדרך לתנך לתלוציות היא סיפור מעשי התלוציות
בארץ לכל גילוייה בתקופותיה השונות ,ארגון היי הציבור של הילדים ,אשר
בה יוכל כל ילד להרגיש ,שהוא ממלא תפקיד ציבורי ואהראי -שהוא לא רק
למען עצמו ,כי אם גם למען ההברה״.
בן יהודה סבר שניתן להתדיר את ההינוך הציוני באמצעות הפעולה למען הקרן
הקיימת .פינת הקרן הקיימת ,פעולת איסוף הכספים למען הקרן הקיימת ,מסכת ההג,
השיר הסיפור והאגדה לקראת ההג -כל אלה היו אמצעים דידקטיים לקראת ״הרגלים
מתמידים לציונות״ ,שכן ״החינוך האמיתי בא רק על-ידי הרגל מתמיד וזהו גם
פירושה הנכון של המילה הינוך״ .בדוה דברים אלה העניקה מועצת המורים למען
הקק״ל לכל אהד מהיוצאים תיק ובו תומר עזר ,שלדעתה הינו ״הכרתי לפתות מסכת
ההינוך הציוני ויעזור לשליהים בהרבה לעצוב הכרתם הציונית והלאומית של ילדינו
בגולה״ .התיק כלל הומר להגים ,הומר להודשי השנה ,תכניות לשבתות וימי זכרון,
ספרי יסוד על התהיה ובנין הארץ ,והומר על הקק״ל ועל קרן היסוד ,כולל הומר
שוטף של הוצאת הקק״ל :״קרננו״ ,״בארץ״ ,״ידיעות למורה״ ,שירים ותווי נגינה,
דיאגרמות וטבלאות.
35
36
37
קשה לומר ששלושה ימי הכנה היו מספיקים לגודל המשימה ,שהועמדה בפני
המורים .הוצנע הדיון אודות הבעיות הפסיכולוגיות המיותרות על הילד הניצול ,מעט
עדה שיין
98
דובר על השפעת הרס המשפהה .ההנהה היתה שנסיונם של היוצאים יעמוד להם
оן•
בפגישתם עם המציאות ההיה במתנות.
הציפיות לבואם של המורים היו רבות וטופתו בעיקר על-ידי המדור לשליתים.
גם בקרב שארית הפליטה הובעה ״שביעות רצונו מהידיעה על בוא מספר גדול של
מורים מארץ-ישראל ,שיסייעו בתיזוק עבודת התינוך ובבניית מערכת תינוך על
יסודות של התרבות העברית והכשרה לקראת תיים תלוציים בארץ-ישראל״.
במאי 1947השיג דובקין את הסכמתו של הג׳וינט על אופן תלוקתם של המורים
בארצות השונות - 65 :לאזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה - 5 ,לאזור הבריטי
בגרמניה - 15 ,לאוסטריה - 10לאיטליה ו 3-לברלין.
הג׳וינט אף נתן את הסכמתו להמשך הפעולה ביתר הארצות .לגבי גרמניה
ואוסטריה סוכם כי ״כל המיועדים לגרמניה ולאוסטריה צריכים לצאת מיד ,רצוי -
כולם ביחד״ .אולם בהעדר מקומות באוניה אתת ומשום שלא רצו לעכב את היציאה
הוסכם שהמורים יצאו בקבוצות-קבוצות.
הכל הוכן ליציאה ,ובכל זאת הלפו שלושה הודשים נוספים עד הגיעם למתנות.
מדוע? את האיהור לבואם של המורים יש לתלות בעיכוב בהשגת רשיונות מעבר
לצרפת ורשיונות כניסה לאזור הכיבוש .העיכוב נגרם ,בין היתר ,בשל סכסוך ,שפרץ
בין הצבא לאיר״ו ,על הנוהל של מתן ״הדרישות״ )" .("call forwardsאלמלא
העיכובים ניתן היה לצאת כבר באפריל ,1947טענו במדור לשליהים.
בסוף מאי ,1947משהפכה יציאתה של משלתת המורים לעובדה מוגמרת ,הודיע
מנהל מתלקת ההינוך על שיגורה הוודאי באסיפת הנבתרים הרביעית .במושבה
הרביעי של אספת הנבתרים קרא זלמן רובשוב לישוב לראות במשלהת המורים ביטוי
למתויבותו הרותנית הן של היישוב כלפי הגולה והן של היישוב כלפי עצמו.
על משלתת המורים הוטלה המשימה למנוע את הנתק הרותני בין התרבות
העברית בגולה לבין התרבות הארץ-ישראל הפורתת ,שהוצגה כיהידה המסוגלת
להתמודד עם מגמות ההתבוללות בגולה .ההצלה הרותנית של הגולה ,שהיתה
המוטיב המגייס העיקרי בראשית הפעולה ,נמהלה עתה במוטיב ההצלה הלאומית
ליישוב הארץ-ישראל עצמו .היישוב תייב את הפעולה התינוכית בגולה לא רק להמוני
היהודים אלא גם לעצמו ,מהשש שמא לא יהיה המשך למפעל הרוהני שנבנה בארץ.
משלתת המורים הוצגה כמפעל של היישוב כולו ,כפי שמעידים הדוברים במסיבת
הפרידה למורים היוצאים לשליתות ,שנערכה ב־ 30ביוני 1947במלון ״כרמליה״
בהיפה ,והוזמנו אליה ראשי המימסד הציוני וראשי המימסד ההינוכי בארץ.
39
40
41
42
43
44
45
4 6
דויד לוין ,ראה בעבודת ההוראה מלתמת קודש להשלטתה של התרבות העברית
במתנות והישווה אותה ל״מלתמת השפות״ -לנצהונה של השפה העברית .״נחזור
משלחת המורים מארץ־ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
99
47
לכאן מוכתרים בעטרת של הבראת הנפשות הרצוצות״.
יצחק גרינבוים העמיד בפני המורים את המשימה להפוך את העמידה הרוחנית
לחלק בלתי נפרד מהמאבק הלאומי הצבאי המתנהל בארץ-ישראל .ואילו דובקין,
טען כי עיקר המשימה של המשלחת הוא במאבק נגד ההתבוללות ש״מרימה ראש
בחלקים שונים של הציבור היהודי בגולה״ .ולכן קרא למשלחת ״להסיר את הכתם
הזה ואחר כך להרחיב את הנסיון על כל ארצות אירופה״.
48
49
אל הנפרדים מהמורים הצטרף נציג מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל,
שלא נעדרה מדבריו נימת ביקורת על העקורים:
״דגל החינוך העברי בגולה הושמט מידיה הכושלות של היהדות שם,
וכרוכות הידים ,אשר הרימו את הדגל מתוך התנדבות והם עומדים לשאתו
ברמה בקרב אחיהם בגולה י ...רק אידיאל גדול ,כרעיון התחיה שלנו ,יוכל
להפיח בהם רוח חדשה ,להחזיר להם את כבודם ,כבוד האדם והיהודי
שהושפל עד דכא ,ולהניעם לפתח את מלא כהותיהם ,מתוך אמונה ותקוה
טובה .ברכתנו ,אפוא לכם ,חברים :שאו את דגלנו ,דגל החנוך הציוני השלם,
ברמה! ״
5 0
ב 2-ביולי 1947יצאה לגרמניה משלחת של 36מורים מהארץ .שלושה מהם היו חברי
מרכז המורים ועמדו לחזור לאחר שהייה קצרה בלבד .שבועיים מאוחר יותר יצאה
קבוצה של 12מורים לאוסטריה ועוד 6מורים יצאו למחנות באיטליה '.הקבוצה
לאוסטריה הגיעה ליעדה במהרה בעוד הקבוצה לגרמניה נתקעה בפריס בהמתנה
לאישורי כניסה ,והגיעה לגרמניה באמצע ספטמבר ,כחודש לאחר תחילת שנת
הלימודים במחנות.
המימסד הציוני ראה במורים מורשי הסמכות של המדינה שבדרך ,עליהם הוטל
להיות בוני תודעה לאומית ציונית וסוכני התרבות העברית הארצישראלית .מארגני
המשלחת ציפו מהמורים לשנות תוך זמן קצר את המציאות החינוכית ,שהתהוותה עד
כה במחנות ,להחדיר את השפה העברית ולהנהיג את דפוסי העבודה הנהוגים
בבתי-הםפר בארץ-ישראל .השולהים ציפו ,שהמורים לא יצמצמו את פעילותם בין
כתלי בית-הספר אלא יחדרו לכל טווחי הפעילות הציונית במחנות העקורים .הציפיות
הרבות לא לוו בהכנה ראויה לקראת המפגש עם אוכלוסיית יעד בעלת צרכים חינוכיים
ייחודיים.
5
תש״ה -המפגש החינוכי
בעת הגעתם של המורים לגרמניה ולאוסטריה שררה במחנות העקורים תחושת
אכזבה קשה לאחר כשלון מעפילי ״יציאת אירופה -תש״ז״)״אקסודוס״( .לכל היה
100
עדה שיין
ברור ,כי העליה הבלתי ליגאלית אינה יכולה להוות תשובה לכל הציבורים במחנה.
יציאתם של רבים מהצעירים המאורגנים בתנועות התלוציות עוד הגבירה את תתושת
היאוש מהמשך הישיבה במהנה .אפשרויות התעסוקה המוגבלות בתוך המתנות לא
יכלו לתת תשובה מתאימה לשהייה המתמשכת ,ובלב השליהים הארץ-ישראלים גבר
ההשש שמא יהודים רבים ,על-אף יהסה העוין של האוכלוסיה המקומית ,יעזבו את
המתנות וינסו להשתלב במשק הגרמני.
5 2
גיבוש תכנית לימודים אחידה
עוד בשלב ההכנות לקראת שנת הלימודים תש״ח קבע הדירקטוריון ,שעם בואם של
המורים מארץ־ישראל תונהג תכנית לימודים הדשה ".תהילה נקבעה תכנית לימודים
לכיתות א׳-ד׳ .העברית נקבעה כשפת ההוראה .התכנית התינוכית היתה מהייבת גם
במקצוע שנלמד על-ידי מורה ,שאינו שולט בעברית .התכנית נועדה לכיתות
״נורמליות בגיל״ .במקרה שהכיתות אינן הומוגניות נקבע ,שיש להתאים תכנית
מיותרת בהתיעצות עם המפקה האזורי .התכנית המיותרת היתה צריכה גם לשמור על
תלוקת השעות של הדגם המקובל .הומלץ להימנע משיטת התרגום לשפה זרה.
המלצה מיוהדת היתה לשאוף להגיע עם התלמידים הגדולים ללמוד נביאים ראשונים
ופרקים נבהרים מנביאים אתרונים .עבור בתי ספר ״יבנה״ תוכן בהמשך תכנית
השלמה.
54
תכנית הלימודים ההדשה נקבעה באוקטובר 1947וכללה את תלוקת השעות
הבאה:
כיתה ו׳
כיתה ה׳
כיתה ד׳
כיתה ג׳
כיתה ב׳
המקצועות כיתה א׳
6
6
6
6
7
11
עברית
6
5
5
5
5
5
תשבון
5
5
4
6
5
תנ״ך
3
3
3
5
ביולוגיה
3
3
3
גיאוגרפיה
3
3
2
־
היסטוריה
3
4
4
4
4
4
ציור
1
1
1
2
2
שירה
2
2
2
2
2
2
התעמלות
4
אנגלית
35
32
30
29
25
24
סה״כ
התכנית העמידה במרכזה את הרעיון הלאומי .בשנתיים של א׳-ב׳ התקבלה השיטה
55
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים ־ 1949-1947
101
האינטגראלית של נושא מרכזי ללא הפרדה למקצועות .בתכנית נאמר:
״בעיבוד הנושאים הנכונים להוראה הכוללת יש להעביר הקבלה והשוואה
בין חיי היהודים בגולה ובארץ ,יש להבליט את חורבן המרכזים היהודיים
במלחמה ,את שאיפתנו לארץ-ישראל ,את ההעפלה והמאבק עליה ,בניין
הארץ וחיי החלוצים בה .מערכת השעות צריכה להיות גמישה ומתואמת לפי
ראות עיני המורה לצרכים המיוחדים וכן למאורעות חשובים בחייי עמנו.
הנושאים הם :חווית בית-הספר) ,סדר וניקיון( ,המחנה ,עונות השנה ,חגי
ישראל ובעלי מלאכה )חוויות הילד ומשפחתו בשנות המלחמה ,לעומת חיי
הילד בארץ( .מסיבות וקק״ל .הערה לגבי הנושאים :״המומנט
הארץ-ישראלי ושל קרן הקיימת צריך להיות משולב בכל נושא ונושא,
וביחוד יש לסיים כל נושא בחגיגת ילדים ,שבה יתפוס מומנט זה מקום
חשוב .וכן יש להבליט את האישיות הקשורה ביום זכרון ידוע ,כגון ביאליק
בי׳ טבת ,טרומפלדור בי״א אדר ,הרצל בכ׳ תמוז וכר״.
הוראות מפורטות ניתנו לגבי רכישת מיומנויות הקריאה ,הדיבור בעברית ,הכתיבה
והחשבון ,ציור ,מלאכה והתעמלות .אל אלה צורף לימוד תפילות :״מודה אני״,
״שמע ישראל״ ,״ברכת הנרות״ ,״ברכות הנהנים״ ,ו״ארבע הקושיות״.
התכנית לכיתה ב׳ הוסיפה לרשימת הנושאים גם את הרס היישובים היהודיים,
תנועת הפרטיזנים היהודיים ,מרד הגיטאות ,לעומת היישוב בארץ ובנין הארץ ,וחיי
הילדים בקיבוצים ובמושבות .האישים הנלמדים :רוטשילד ובלפור .בהוראת התנ״ך
הומלץ לקשר את סיפורי המקרא אל האגדה ולהשתמש באמצעים דידקטים כציור
וכיור.
בכיתה ג׳ הוכנסו לימודי המולדת והטבע -הכרת ארבע רוחות השמיים ,עולם
החי והצומח .בכיתה ד׳ שולבו נושאי ההעפלה ,החקלאות בארץ-ישראל ,הכרם,
הפרדס ,מפעל רוטנברג ,ים המלח .נוסף מקצוע תולדות הישוב שכלל את :עלית
הביל״ויים ,העליה השניה ,השמירה העברית ,ההגנה ,פרשת תל חי ,הבריגדה
העברית ,הצנחנים .בכיתה ה׳ נוספו לימודי ספרות על-פי ספר הלימוד .לימודי הלשון
כללו דקדוק הפועל ותחביר .הומלץ להעביר את כל הנושאים הדיקדוקיים בעבודה
עצמית על מ ל ח מ ת היישוב למען שארית הפליטה ,.פעולות הסוכנות ,יציאת יהודים
מאירופה ,ושיהות על ציונות .בהיסטוריה נוספו לימודי ההיסטוריה המקראית ,גולת
בבל ,שיבת ציון ,פעולות עזרא ונחמיה ,ומצב היהודים בגולה.
בכיתה ו׳ הוקדשו לימודי ההיסטוריה לתקופת הבית השני ולמאבק עם השלטון
ההלניסטי בארץ ,לנצחונות המכבים ,למלכות החשמונאים ,למאבקים בין צדוקים,
פרושים ואיסיים ולבסוף ל״מלחמות האחים שהביאו אסון על ה א ק ״ .
התכנית המוצעת היתה בנויה על הדיכוטומיה בין הגולה לארץ-ישראל ,בין
עדה שיין
102
עצמאות בארץ לאובדנה בגולה .הרצף ההיסטורי בין ההווה לעבר ההיסטורי הרהוק
בארץ-ישראל נוצר תוך התעלמות מהקיום היהודי במשך מאות השנים בגולה .באשר
לעבר הקרוב בתקופת המלהמה הובלטו הגבורה והלהימה של המעטים והודגשה
פעולת היישוב.
תכנית הלימודים נכתבה בקצרה ,בראשי פרקים בלבד בכל מקצוע ,וניכר שהיא
כתובה לאנשים הזקוקים לאיזכור בלבד של הנושאים הנלמדים .התכנית שיקפה
ברוהה את תכנית הלימודים שעוצבה על-ידי מועצת המורים למען הקק״ל
בארץ-ישראל.
מסמך נוסף המעיד על הכיוון ההינוכי שביקשה משלתת המורים לתת לתינוך
במתנות הינו ״תכנית לעבודה תינוכית בבית-הספר של שארית הפליטה״ .המסמך
אמנם ללא ציון הכותב וללא תאריך מדויק ,אולם מהטקסט משתמע שהוא נכתב בקיץ
1947על־ידי משלתת המורים".
המסמך הינו הצהרה מפורשת של תינוך לאזרתות .המסמך פותה בקביעה ש״כדאי
ואפשר לתת את דעתנו להשבתת ההינוך והדרכתו של התלמיד לפעילות ,ליוזמה
פרטית ולהיי הברה סדירים״ .הוא מציג את השאלה המרכזית -כיצד להפוך את
בית-הספר לבית תינוך לתלמיד?
הדרך התינוכית המומלצת היא להתהיל ״בעבודה תינוכית מבפנים ,מהתאים
הקטנים -מעבודת המתנך בכתתו .אך מכיוון שהלק מהמהנכים אינו מאומן
לתפקידיו ,כדאי להתתיל בפעולות משותפות לכל בית-הספר .יש לקיים פעולה
אהידה ,שתוכל לשמש נושא ,באספות הכיתה ,בהתאם לגיל הילדים ורמת הלימוד
בהן.״
ביצוע הפעולות המשותפות לכל בית-הספר צריך ליפול על התלמידים הבוגרים.
״המרות התברתית שתווצר בהוג הפעיל ,הבקרה ההדדית שתלוה את המעשה -כל
אלה יש בכותם לתנך את התלמידים להיי אזרה מועילים .כמו כן יש להדגיש את יסוד
״העזרה ההדדית״ בכל פעולות בית-הספר .הן בלימוד משותף והכנת שיעורים
בצוותא והן בעבודת התוגים לטובת הכל ולטובת המוסד״.
56
בבתי-הספר שבהם יש תינוך דתי מומלץ ״למצוא דרך טובה להתדיר הלכה
למעשה את התוקים שבתורה ,המכונים מצוות שבין אדם להברו ,בתיי התלמידים
בבית-הםפר״.
הפעילות התינוכית כללה הקמת ועדת מורשים של הקק״ל מבין נבתרי התלמידים,
שתארגן את הפעולה הלאומית בבית־הםפר .מתפקידי הוועדה למצוא דרך להתדיר
את רעיון גאולת הארץ ובניינה בקרב התלמידים .הועדה תבסס את עבודתה על
שיעורי ידיעת המולדת ,הנלמדים בכל כיתה ותתאים את סידור הפגנת הלאומיות
שבכיתה לנושא הנלמד .התמונות ,דברי השירה ,הפתגמים והדיאגרמות,
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
103
הכל ייעשה בהתאם לנושא .ולכן יש לבחור את המורשה של הכיתה על-פי מידת
ההבנה והחיבה ,ש״התלמיד מגלה ביחסו לארץ ולקדשי האומה״.
על הוועדה מוטל התפקיד של קישוט הכיתה ,בית-הספר והמסדרונות באופן
״שמשקף את העבודה הציונית בבית-הספר״ .עוד הוצע להקים חוג דרמטי ביחד עם
מקהלה ותזמורת קטנה .מתפקיד החוג הזה לערוך מסיבות שבת ,מסיבות ראש חודש
וחגיגות לאומיות .ימי זכרון לאישים או מאורעות לאומיים״ .בכל ראש חודש יש
לערוך מסיבה כדי לציין את ומועדי ישראל והמאורעות החלים בחודש .בבתי ספר
שבהם יש רצון של הורים לחינוך דתי הומלץ בתכנית להציג פרקי אגדה וספרות
שתוכנם מעורר חוויה דתית ״ומחנך את התלמידים להכרה שמצוות התורה הן יסוד
לחיינו המתחדשים בארץ״.
הצעות נוספות כללו הקמת מערכת של עיתון קיר בית-הספר .מתפקידה להוציא
עיתון אחת לשבועיים ולשקף בו את חיי המחנה ואת החומר הנלמד ,ולהמריץ את
התלמידים לכתוב בעברית; שמירה על קשר עם ארץ-ישראל על-ידי חליפת מכתבים
עם בתי-הספר בארץ-ישראל; עריכת פעילויות ספורטיביות ותחרויות בין-כיתתיות
ובין בתי-ספר סמוכים :הקמת ועדת בריאות שתופקד על נקיון הכיתות ,על נקיון
בית-הספר ,בדיקת נקיון הבגדים של התלמידים מדי בוקר .הקפדה על נטילת ידיים
לפני הארוחה בעת ההפסקה .השגחה על המשחקים בהפסקות :הכנתה של גינת בי״ס,
שפירותיה יהיו קודש לקק״ל והפרחים ישמשו לקישוט :קיומה של תערוכת סוף שנה
של הישגי התלמידים .כל מקצוע יוצג בדיאגרמות ,בתרשימים ,במפות ובחיבורי
תלמידים .ולבסוף -הקמת מועדון ,שישמש למשחקי חדר ,הכנת שיעורים.
התכנית קבעה שהקמת ועד מורשה של קק״ל ,מערכת עיתון ,חוג ספורט ומועדון
הן בבחינת חובה .היתר צריכות להיות מבוצעות במסגרת 3שעות מחנך .מחנך
הכיתה צריך לקבל אישור מראש לתכניותיו מאת המועצה הפדגוגית בבית-הספר
ולמסור לה דיווח אחת לשלושה חודשים.
בכל בית-ספר תוקם מועצת תלמידים נבחרת .גם הילדים הקטנים צריכים להתאמן
במילוי תפקידים למען הכלל .לפיכך יש להנהיג בחירת תורן כיתה על-ידי התלמידים.
בכיתות הגבוהות הומלץ להקדיש בשעת המחנך לקריאת עיתונים מהארץ ,ש״יכול
לשמש חומר טוב לחינוך לאומי ,בהתאם לדרישות השעה״.
התכנית הסתיימה בהמלצה ״כדאי להרגיל את התלמידים לראות בבית-הספר לא
כבית לימוד בלבד ,לא כמקום לרכישת ידיעות גרידא ,כי אם כביתם הרוחני ,בו הם
יכולים ללמוד לחיות חיי רעות וחיי ציבור .כדאי להרגיל את התלמידים לראות את
מוריהם ,לא במפרשים ומבארים בלבד ,אלא כמדריכים בכל הלכות החיים״.
תכנית זו תאמה להפליא את החינוך לאזרחות ,שהתגבש בשנות השלושים
והארבעים ביישוב הארצישראלי והועמד על שלושה יסודות :גיוס כל מקצועות
104
עדה שיין
הלימוד להקניית הרעיון הציוני ,טיפות הרגש וההוויה באמצעות ההגים והטיולים
וגיוס התלמידים בפועל למילוי משימות לאומיות.
התדרתה של תכנית לימודים אהידה בגרמניה היתה עניין מורכב ביותר .התכנית
היתה קיימת על הנייר יותר מאשר במציאות .לדעת ברוך אופנבורג התכנית ״חוברה
מבלי להתהשב במצב הריאלי השורר בגרמניה״ .הוא זקף זאת לסיבות שונות :מהסור
במורים מתאימים ,העדר לימוד מודרג בשנים קודמות ,תשתית לימודית הסרה משנות
המלהמה ,תנאים קשים במתנות העקורים ,שמנעו לימודים במסלול תקין .התוצאה
היתה שאפילו בכתות שהתארגנו לפי קנה מידה של רמת ידיעות שונה ,נלמד בהן
כמעט אותו התומר .ברוב בתי־הספר למדו בכל הכיתות את ספר בראשית מפני
שהספר הזה נמצא במספר מספיק של עותקים ברשות התלמידים .הוא הדין גם
בהוראת העברית .לעתים לא נלמד מקצוע מסוים משום שתסר המורה המתאים.
58
59
בפברואר 1948נדרשה מועצת המפקהים בגרמניה לדיון מקיף בסוגיית תכנית
הלימודים .הדיון תשף את הבעיות בהנהגת תכנית לימודים ארצישראלית .ראשית
הוזכר כי קיים פער בין דרישות המורים ,אנשי שארית הפליטה ,להשכלה אירופית
לבין דרישות המורים הא״י להעמיד את ארץ-ישראל במוקד התכנית התינוכית .שנית,
התנאים השונים בכל מהנה הקשו על הנהגת תכנית אהידה .נאמר שאי-אפשר לקיים
רצף ודירוג בין הכיתות ,אלא כל התלמידים מתתילים בכיתות השונות מאותה נקודה.
הערה תשובה היתה לגבי הפער בין לימוד המולדת בשיטת הנושאים לבין העדרם של
ספרים המאפשרים להגשים שיטה כזו .גם סירובם של ההורים להרשות עריכת טיולים
בסביבה העמיד בספק גם את תכנית לימודי הטבע .דווקא במדעים המדויקים זכתה
התכנית לביקורת אוהדת.
לנוכת מציאות זו הציעה הדסה אריאב ,מורה מארץ-ישראל ששימשה בתפקיד
מפקתת באזור מינכן ,לעבד לכל כיתה תכנית לשנה אתת .להדגיש את למודי העברית,
לצמצם את לימודי ההשבון והפיסיקה ולהתמקד בהכנה לקראת עליה.
בדיון התעורר ויכוה סביב לימודי העברית בכיתה ג׳ הוצע לאמץ את תכנית
הלימודים של עליית הנוער לילדים מגיל 14-13ולרכז את התלמידים בכיתות לפי
התכנית של עליית הנוער .הצעה זו נדתתה על-ידי אריאב בטענה כי זוהי תכנית
מתאימה למוסדות ולא למציאות של מהנה ,וממילא אין מורים המסוגלים להעבירה.
ביקורתית מכולם היתה לאה תלמי ,אף היא מורה מארץ-ישראל ,שטענה כי אין שום
ערך לתכנית ,מכיוון שהתנאים דינמיים הן מצד המורים והן מצד התלמידים .והעיקר
רמתם של המורים המקומיים אינה הולמת את תביעותיה של תכנית הלימודים :״ישמורים שאינם יודעים עברית ואין להם גם השכלה כללית ופדגוגית .הלק זה מהווה את
רוב ציבור המורים .גם תרבות אין לאנשים אלה .הם עובדים רק מפני
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
105
התשלום שהם מקבלים .יוצרים כתות מלאכותיות כדי לתת פרנסה למורים״ .על-אף
הביקורת טען יהודה דבוסיס ,שהתכנית תורמת בכך שהיא נותנת מסגרת ומאפשרת
למורה למלאה בתכנים רצויים ובכך היא מעניקה נורמליזציה לבתי-הספר.
הדיון גם עסק בחיזוק הקשר בין הקק״ל לבין בתי-הספר .הוחלט על שיתוף
פעולה הדוק בין לשכת הקק״ל לבין המפקחים :הוחלט כי על חומר בשביל
בתי־הספר יש להתיעץ עם מועצת המפקחים .חומר קבוע ישלח ישר לבתי-הספר,
ואילו חומר שאינו יוצא בקביעות ישלח למפקחים ואלה ישלתו אותו לבתי־הספר.
סדרת ההחלטות שחתמה את הדיון מעידה על נחישותם של המפקחים להגביר את
החינוך לאזרחות במטרה לחזק את הקשר עם הארץ .בין ההחלטות נקבע :להוציא
בסטנסיל הגדות לסיפורי המקרא )בראשית ושמות( ולצרף גם הגדות ל פ ס ח :לזרז את
הקק״ל לספק את החומר הדרוש ללמוד המולדת :להוציא מתוך הספר ״בשבילי
המולדת״ נושאים המתאימים לבית-הםפר ,ולבקש שישלחו מהארץ ויכינו אותם
לדפוס :לפנות לארץ-ישראל ולבקש את הספרים המנוקדים לכתות ג׳-ד׳ .כמו כן
הוחלט לפנות אל הוועדה ההיסטורית ולבקש חומר מתאים לכיתות העליונות המתאר
את תולדות השואה והחורבן בקהילות אירופה :לפנות למפלגות ולמוסדות המרכזיים
שלא להוציא את המורה מבית-הספר לעבודה ציבורית פוליטית :להשאיר את התכנית
הקיימת בקווים כלליים .כל מפקח יהיה רשאי לשנות בהתאם לתנאי המקום .ביחס
לכיתות העליונות מבקשים מד״ר אופנבורג לעבד תכנית לימודים על-פי הקווים של
התכנית לעליית הנוער במקצועות -תנ״ך ,עברית ,היסטוריה ומולדת.
60
תכנית לימודים אחידה הוחדרה גם בבתי-הספר באוסטריה .בהקדמה לתכנית
נאמר שאין התכנית מאפשרת ליצור תכנית מודרגת באמת המבוססת על 7שנים
רצופות ,שכן גם הילדים לא למדו באופן רציף עד כה והכל מחכים ״לחסל בששון את
בתי-הספר במחנות״ .הומלץ ללמד את הלשון העברית כשפה חיה ,וכי לימוד הדקדוק
צריך לסייע לדיבור בחיי היום-יום .בין ההמלצות נאמר כי יש להעמיד את ההיסטוריה
היהודית במרכז הלימוד ,ולהעדיף בלימודים הכלליים הוראה תכליתית של הטבע
שמטרתה להסביר את תופעות הטבע בסביבתו של הילד.
תכניות אלה היו אמורות לענות על המטרה המוצהרת להנחיל את התרבות
העברית הארץ-ישראל במערכת החינוך במחנות העקורים ולהפוך את רעיון גאולת
הקרקע למוקד הפעילות הבית-ספרית .אולם אילוצי המציאות חייבו את המורים
הארץ-ישראל להתפשר .הוברר להם כי קיים קושי רב ללמד מקצועות כלליים בעברית
כל עוד השליטה של התלמידים בה עוד מוגבלת .חסרו גם מורים שיוכלו להורות
מקצועות אלה בעברית .בדצמבר 1947הצהיר זהרוני שהשפות הזרות נדהקו
מבית-הספר ,אך לא הצליחו ״לגרש כליל את האידיש״ ,בעיקר מ ח מ ת מחסור
61
62
עדה שיין
106
63
במורים בספרי לימוד למקצועות הכלליים בעברית .בינואר 1948דווה על
התקדמות נוספת בשליטתם של המורים בעברית ״למעלה מ 80%-מכל מורינו יודעים
עברית ,אך כמובן הידיעות שונות מאוד ,מגמגום ועד לדיבור רהוט ושליטה תפשית
במכמני הלשון״ .בסוף שנת הלימודים תש״ח ניסה זהרוני להעריך את מידת
ההתקדמות במקצועות השונים וציין את ההתקדמות המרשימה של ילדים בשפה
העברית .רוב התלמידים יכלו לנהל שיהה בעברית היה ,השתמשו כהלכה בשם
ובפועל ופיתתו יכולת קריאה בספר עברי קל .לעומת זאת ,בלימודי התנ״ך
ההתקדמות היתה איטית יותר .הוא התנהם בכך שהיתה זו ״שנת גילוי התנ״ך לילדינו.
הם למדו אותו לא רק לדעת אלא גם לאהוב ולהתהנך באור דמויותיו״.
64
65
הספקת ספרים
מטרותיהם המוצהרות של המורים היו מותנות בהספקתם של ספרים מארץ-ישראל.
עם צאת משלתת המורים לגרמניה הגבירה המהלקה לענייני הנוער את משלוה ספרי
לימוד לתלמידים וציוד לספריות הפדגוגיות .כמו כן נמשך הנוהג לשלות גם באופן
ישיר לשליה זה או אתר.
66
במסגרת הסכם ההינוך הוסכם ,שהג׳וינט יממן את שיגור הספרים מהארץ.
״המועצה להינוך עברי בגולה״ נתבקשה לשלות 12,000ספרי לימוד באופן מידי
לגרמניה לשמונה כיתות של בית-הספר העממי .נבתרה ועדה שעליה הוטל לבהור את
הספרים .הוועדה כללה את המפקה הראשי של מהלקת ההינוך )ארנון( ,מפקה מטעם
הזרם הכללי)דפנה( מפקה מטעם המזרתי)ר״ד ון-פריז( ,מפקה מטעם זרם העובדים
)י .הלפרין( ,ב״כ המהלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית )בנשלום( ושני
נציגים של עלית נוער)אומנסקי ואליעזר רובינשטיין( .הוועדה קבעה את הספרים לפי
מקצועות וכמותם וההליטה לשגרם במהירות ,למרות שידעה כי ״אין כל ספרים
מתאימים לצרכים המיוהדים של הילדים בגולה ,אך מפאת הצורך הדתוף בספרי
הלימוד הוהלט לשלוה ספרים אלה על כל מגרעותיהם״.
67
במרץ 1948הכריז מרכז הסתדרות המורים בארץ על מפעל של איסוף ספרים
עבריים למען ההינוך בגולה וקרא למורים בארץ להתגייס למפעל זה .המהםור
בספרים הוצג על-ידי המרכז כ״גורם מכשיל ומפריע לעצם קיומו של המפעל ההינוכי
בתפוצות״.
למרות זאת המשיכו המורים והשליהים הארץ-ישראל במנהגם לעקוף את הנוהג
עליו הוסכם למן הקמת הדירקטוריון בגרמניה ,לפיו המדור לשליהים שולת את
הספרים למרכז הג׳וינט בפריז וזה אמור לשלות את הספרים אל המתנות השונים
על-פי ההלוקה של הדירקטוריון במינכן .המדור לשליתים ציפה שמשלתת המורים
68
107
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
תפנה את בקשותיה למרכז במינכן .עם זאת ברר המדור לשליחים במשרד הג׳וינט
בירושלים מדוע זה הספרים שנשלחו מהארץ אינם מגיעים ליעדם במחנות השונים.
מחלקת הנוער של ההסתדרות הציונית היתה מקור חשוב להספקת הספרים ושיגרה
משלוחי ספרים שהיו כולם על טהרת הספרות הציונית.
מקורות ההספקה של ספרי הלימוד היו מגוונים .לדוגמה תשמש לנו רשימה של
מקורות ההספקה לספרים בבתי־הספר באוסטריה בשנת תש״ח .מתוך 17,040ספרים
82%סופקו על-ידי הג׳וינט .מהם 50% :היו ספרים מארץ-ישראל 44% ,סופקו
על-ידי הג׳וינט באוסטריה ,חלקם בהדפסה עצמית 6% .מהדירקטוריון בגרמניה.
10%על-ידי מחלקת הנוער של ההסתדרות הציונית 5.4%נותרו במחסן מהשנה
הקודמת 1.8% .סופקו על-ידי משרד הסוכנות היהודית בזלצבורג 0.2% ,מ מ ח ל ק ת
התרבות מאיטליה '.הצטמצמותה של מערכת החינוך בסוף שנת תש׳׳ח תרמה
להורדת המחסור בספרים מעל הפרק.
69
7 0
7
הדרכה וקיום סמינרים
קיומם של ימי עיון מרוכזים והדרכה אחר הצהרים בבתי-הםפר היו האמצעי הרביעי
לעיצוב השינוי במערכת החינוך במחנות העקורים .באוסטריה הגיעו במהרה למסקנה
כי אין ערך לקיומו של שיעור לדוגמה ,ועדיף שהמורים הארצישראלים יעסקו
בהוראה פעילה של 30שעות בשבוע וידריכו בשעות אחר הצהרים .במהלך השהייה
הספיקה משלחת המורים מהארץ לערוך ארבעה סמינרים למורים באוסטריה.
72
73
ההדרתה של רוח ארצישראלית בבית-הםפר
אם בתחילת עבודתם התמקדו המורים בעיקר במטרה הלאומית -הפיכתם של
בתי-הספר לבתי ספר עבריים -הרי בחלוף מחצית השנה ניסח זהרוני תפיסה חינוכית
כוללת ,המבליטה את המתח בין בית-הספר לחברה ורואה את פעולת המורים
הארץ-ישראל כחינוך מחדש:
״החינוך כאן אינו לחברה קיימת ,ואינו יכול להתבסס על ערכים של החברה
הקיימת .להיפך ,הוא חייב לפעול נגד השפעתה המזיקה .המחנך חייב לא רק
לעצב את דמות חניכיו אלא לעצבה מחדש ,לעקור הרגלים ,בטרם הוא מנסה
לשתול חדשים במקומם .בית ההורים אינו קיים במובנו הנורמלי .במידה
שנשאר לו שריד ,אין לסמוך על השפעתו החינוכית .הצפיפות ותנאי הדיור
הקשים חושפים את חיי האדם במחנה לעין כל רואה .וזהו בלי שום
108
עדה שיין
ספק גורם דמורליזטורי קשה .בכדי לנתק את הילד מאווירת המחנה וליצור
למענו בבית-הםפר מעין ״מיקרואקלים״ בריא .והדבר עלה בידינו רק במידה
מסוימת״.
הטקס והחגיגה מילאו תפקיד מרכזי בהשגת המטרה החינוכית של חינוך מחדש
לאורך השנה כולה .הם כללו ציון של חגי ישראל ושל טקסים בימים בעלי משמעות
היסטורית או ציון אישים חשובים :חנוכה ,ט״ו בשבט ,פורים ,ל״ג בעומר ,שבועות,
י״א באדר ,יום הולדת של הקק״ל ,יום הולדת ביאליק ,הכרזת האו״ם על מדינה
יהודית בארץ-ישראל ,וכמובן מסיבות לפתיחת שנת הלימודים ולסיומה .ההכנות
למסיבה תפסו חלק עיקרי מהעשייה החינוכית של המורים הארץ-ישראל .השליחה
בלה פנינית ציינה בסיפוק :״חגיגות חנוכה נערכו בכל המקומות בשפה העברית
ותוכנם היה ער ומגוון .מורי הארץ הראו את מלוא יכלתם בהכנת ובחירת החומר
והתכנית בוצעה כולה על-ידי הילדים בהצלחה רבה.״
הג׳וינט הושיט סיוע ניכר לקיומם של הגי ישראל .כך למשל ,לקראת מסיבת ט״ו
בשבט תש״ח הדפיס הג׳וינט חוברת מיוחדת לחלוקה בכל המחנות באוסטריה.
אליהו רוטנברג ,מנהל בית-הספר לילדי הפליטים בווינה ,ציין ש״החגיגות
הפומביות היוו את הצורה היחידה והיעילה לתעמולת בית-הספר בין הציבור הרחב.
רצינו להשמיע באוזני הקהל הוינאי ,ובעיקר באזני ילדיהם ,הרחוקים ברוחם מאיתנו,
את צליל השפה העברית ואת המנגינה הארץ-ישראל ,להראות להם במנהגים הנהדרים
החגיגות זכו להד
)הבאת ביכורים( הקמים לתחיה ,״מה טובו אהליך יעקב״!
74
75
76
77
אל
בעיתונות היומית במחנות העקורים.
הפעולה למען הקק״ל היתה שיאה של החדרת תכנים ארצישראליים בתכנית
הלימודים במחנות העקורים .התשתית לעבודה למען הקק״ל הונחה שנה ומחצה
קודם לבואם של המורים ומוסדה עם הקמתה של הלשכה למען הקק״ל בגרמניה
בינואר 1947ובאוסטריה באפריל אותה שנה .כדי להפיץ את רעיון הקק״ל בקרב
הילדים והנוער הוקמה בגרמניה המחלקה לבתי-הספר שפרסמה הוראות מיוהדות
לכל בתי-הספר באזור האמריקאי בגרמניה .בכל כיתה ייבחרו שני מורשים ,שיהיו
אהראים לפעולת הקק״ל .מבין המורשים תיבחר ועדת הקק״ל של בית-הספר:
הוועדה תודרך על־ידי מורה ,שייבחר למטרה זו מטעם חבר המורים :בכל כיתה
תימצא קופסה של הקק״ל ותוסדר פינה של קק״ל ובה צילומים ,דיאגרמות ועיתון
קיר .בכל יום שישי תאורגן תהלוכה של ילדים לפני קופסת הקק״ל ,והתלמידים
יימסרו את תרומתם .בתי-הספר נתבקשו לערוך מסיבות והצגות המוקדשות לקק״ל.
הלשכה המרכזית הנהיגה איסוף תרומות באמצעות הקופסה הכחולה והעברת הדגל
הנודד לציון בתי ספר שהצטיין באיסוף התרומות ,מנהג שאומץ בגרמניה ובאוסטריה
כאחת '.תיאורו של טקס העברת הדגל בין בתי-הספר באוסטריה מעיד כי האירוע
79
80
8
משלחת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
109
תפס מקום מרכזי בחיי המהנה.
הפעילות ל מ ק קק״ל מילאה תפקיד תשוב בהינוך לדמוקרטיה .בכל בית-ספר
ובכל כיתה הוקמו ועדות מיותרות :בראש כל ועדה מונה מורשה והן קיבלו את
הקופסה הכהולה .כל המורשים הקימו ועד של בית-הספר ,שמעליו עמד ועד ממונה
של מורים .תפקידו של הוועד היה לנהל שיתות עם הילדים על קק״ל ולבצע את הרקת
הקופסאות באופן הגיגי .פעילי הקק״ל באוסטריה היטיבו לנסת את הקשר בין פעולת
איסוף הכספים לבין עיצוב אזרה העתיד במדינת ישראל :״עלינו להדור גם לשורות
דורנו הצעיר ,תלמידי בית-הספר והניכי גן הילדים ,לעורר בלבם אהבת ארץ-ישראל
וללמדם את התוש הממשלתי ,הוש נשוא בעול כספי ,הוש אזרה המדינה היהודי
בעתיד הקרוב״.
המורים הארץ-ישראלים השתלבו בפעולה וסייעו ללשכות הקק״ל .באפריל 1948
מסר יוסף ריכטר ,מנהל הלשכה המרכזית של הקק״ל בגרמניה על התקדמות נאה
בעבודה בקרב בתי־הספר.
האווירה הארצישראלית שנתגבשה בבתי-הםפר יצרה לא אתת מתה בין-דורי
בתוך המשפהה בין ילדים שרוצים לעלות לארץ לבין הוריהם שהתלבטו בין
אפשרויות הגירה שונות .בעיתון ״דאס ווארט״ ,הועלתה ההשערה שלא אתת הילד
הכריע.
דפוסי הפעולה שהתגבשו בבתי-הספר במתנות העקורים הצליהו להדוף את
הפעילות הפוליטית מתתומי בית-הספר .תרומה נכבדה לכך היתה לאישיותו של
מנתם כוויניק ,שעמד בראש מתלקת בתי-הספר.
באוסטריה הוסדרו היתסים בין בתי-הספר לבין תנועות הנוער על-ידי הטלת
הגבלות על פעילות תנועתית בתוך בתי-הספר .לשכת ההינוך הכירה בכל תנועות
הנוער של ההסתדרות הציונית .הוצהר כי בתי-הספר מתיהסים באופן שווה לכל
התנועות .ההשתייכות לתנועת נוער רק מגיל .13כל התלמידים ,ובכללם גם הברי
תנועות הנוער נתונים למרותה של הנהלת בית-הםפר והמועצה הפדגוגית .בית-םפר
הינו גוף אתיר בשעת הלימודים ולכן אין באים אליו במדים ובסמלים .בהגיגות
כלליות הולכים כל תלמידי בית-הספר תהת דגל בית-הספר .התנועות צריכות לתאם
מראש את התגיגות והארועים עם הנהלת בית-הספר .עליהן להתאים את תכניותיהן
למסגרת של בית-הספר .נקבעה הפרדה פרסונלית בין מורים למדריכים .למורה אין
רשות להיות מדריך של נוער המשתייך לבית-הספר .יהד עם זאת הנהלות בתי-הספר
הייבות להגיש עזרה לתנועות הנוער בפעולותיהן ומדריכי התנועות מתתייבים
להתיעץ עימן.
83
84
85
86
87
בהתלטות אלה השיגה משלתת המורים את יעדה להפוך את תכנית הלימודים
האתידה לגורם מתייב ומלכד של כל מערכת התינוך ,ויצרה תיץ מוגדר בין התינוך
110
עדה שיין
הפורמלי להינוך הבלתי פורמלי.
גיוס המורים העבריים והמורים הארץ-ישראל למאבק הצבאי
בארץ־ישראל
התרפת המאבק הצבאי בארץ-ישראל ולאהריו ההכרזה על הקמת המדינה הקרינו
ישירות על מערכת התינוך במתנות העקורים .שארית הפליטה ,שפתהה ביוזמה
עצמית להתגייס למאבק הצבאי ,אימצה בקונגרס השלישי בגרמניה במרץ 1948את
תובת הגיוס הכללי והטילה אותה על כל גבר ואישה בגילים .35-17על המשתמטים
מהגיוס הופעל האיום שיורהקו מההיים התברתיים והפוליטיים במהנה .באפריל
1948קיבלה מתלקת הארגון של הוועד המרכזי את הההלטה ,שכל מי שמועסק
על-ידי הוועדים השונים ,תייב לעזוב את מקום עבודתו ולהתגייס .מורה ,שיסרב
להתייצב לגיוס ,ייהשב עריק ויפוטר מעבודתו.
ב 7-במרץ 1948פרסמה הסתדרות המורים באזור האמריקאי בגרמניה את
קריאתה להתיצב לשירות העם:
״בהתאם לדרישות הסוכנות ,הצ.ק .והפדרציה הציונית ,ההליט הוועד הפועל
בישיבה שהתקיימה ביום ה 4-במרץ 1948בהשתתפות הברי המועצה לפנות
בדרישה לקהל המורים להתיצב לשירות העם! הברים היענו לצו השעה י עת
לעשות לעמנו ולארצנו ולהצטרף לציון הלותמת! מורה עברי! האצל
מרוהך על הניכיך והיה למופת לשארית הפליטה! כל מורה בגיל גיוס )עד
35שנה( אם אין לו ילדים מהויב להתגייס .כל מורה שאינו מצטרף לשירות
העם אסור לו להיות מדריך לנוער עברי! כל כותותינו לשירות העם!״
גיוסם של מורים מקומיים ועלייתם של אתרים פגע ישירות בהוראה .כיתות נשארו
ללא מורה מהליף .הפיקוה על בתי-הספר נתן הוראות מיותרת לצרף כיתות ,לארגן
מתדש את יום הלמודים ולצמצם עד כמה שאפשר את הפגיעה בשיעורים .בתום
שנת הלימודים תש״ח חל צמצום נוסף במערכת התינוך במתנות העקורים .בגרמניה
נמצאו אותו זמן 66בתי ספר ,ובהם 491מורים ו 6,417-תלמידים .לצידם פעלו 52גני
ילדים ובהם 111גננות ו 2,103 -ילדים.
88
89
90
91
האירועים הצבאיים בארץ הגבירו את דרישתם של המורים הארץ-ישראלים להזור
ארצה .באמצע מאי ,1948עוד בטרם תמה שנת עבודתם ,התברר כי רק שישה מורים
מארץ-ישראל מוכנים להמשיך בעבודה בשנת הלימודים תש״ט .הופמן ביקש
מדובקין ,שיורה לו אם מותר להייב מורים להמשיך לשנה נוספת .הוא ביקש לשלוה
לפתות ששה עד שמונה מורים מנוסים בתור מפקתים אזוריים וביקש לדעת אם יש
Ill
משלהת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
סיכויים לההלפה של עשרים עד שלושים מורים ע״י מורים הרשים.
המדור לשליהים התקשה כעת לגייס מורים ,שיסכימו לעזוב את הארץ .אנשי
המדור הפצירו במשרדים במינכן ובזלצבורג ,לעשות כל שביכולתם שהמורים
והשליהים לא ימהרו להזור ארצה .הם אף הביעו את תמיהתם מדוע המשלתת
הארץ-ישראלית הסכימה ״לשחרר את כולם ,בה בשעה ,שהיתה הוראה מפורשת
להשאיר את כולם מהוץ ליוצאים מן הכלל״ .במיותד התקשה המדור לגייס
מורים-גברים בשל הובת הגיוס הצבאי בארץ.
93
94
הנהלת הסוכנות הורתה למורים באוסטריה להישאר בעבודתם לפתות עד תום
השנה ולראות עצמם מגויסים למשימה זו .ברוך יפה ,ראש המשלתת הארץ-ישראלית
באוסטריה ,נתבקש להקים ועדה לבירור תביעות ההזרה של המורים השונים .הוועדה
בלבד היתה מוסמכת מעתה לקבל פניות או לדתותן .ביולי-אוגוסט 1948עזבו עשרה
מורים את אוסטריה .נותר רק מורה אהד בווינה.
ההלפתם של המורים הארץ-ישראל בקבוצת מגויסים הדשה לקראת שנת
הלימודים תש״ט היתה מייגעת לא פתות מהתהליך שהתרהש שנה קודם לכן .הג׳וינט,
שהיה שותף מלא בתהליך הגיוס של המורים ,לא הקל על התהליך .ההמתנה לאישורי
הכניסה נמשכה תודשים אתדים .בינתיים הלך וגבר קצב התרוקנותם של מתנות
העקורים .במדור לשליהים העלו את הספק אם בכלל להתתיל את הטיפול ביציאתם
של מורים הדשים .על-אף המתה בין הצורך לגייס מורים טובים לבין מתויבות
למערכת ההינוך הפועלת בארץ בתנאי מלהמה ובגיוס מלא נאותו כל הממונים על
התינוך )מתלקת ההינוך ,המרכז להינוך ,המפקהים הראשיים ומרכז המורים(.
לבקשתו של המדור לשליהים וכפי שהודה שרייבמן ,הם ״עושים את כל מה
שביכלתם בכדי לתת לילדי המהנות את המהנכים המתאימים ,אשר ,הננו מקוים ,יזכו
לעלות ביחד עם חניכיהם״ .כוונת המדור לשליהים היתה לשלות את המורים קבוצות
קבוצות ,לאהד שיגמר המו״מ אתם ,לאתת הארצות הסמוכות לגרמניה ,בהנתה
שמשם יוכלו המורים והגננות להיכנס למתנות )בהיתר ולא באיסור( כעבור זמן
באוגוסט 1948הודיע הג׳וינט בפריז על צמצום מספר המורים
קצר.
הארץ-ישראלים היוצאים לגרמניה ולאוסטריה מ 24-ל .15-כדי להבטית את הגעתם
של המורים לראשית שנת הלימודים תש״ט ההליט המדור לא להמתין לרשיונות
כניסה ולאתר משא ומתן מייגע יצאו המורים בטיסה לפראג ומשם אמורים היו
להיכנס לגרמניה .הג׳וינט נתבקש לשלם את הוצאות הטיסה ל־ד מורים.
95
96
97
אי
99
קושי נוסף התגלה לקראת שנת הלימודים תש״ט בעטיים של השינויים
המוניטאריים שעברו על גרמניה עם המרתו של המארק הישן במארק ההדש .הג׳וינט
התקשה לתמוך בכל הפעילויות התינוכיות ,ולא היה מסוגל לשלם משכורות לפרסונל
האזרהי שלו .השינויים הללו הורגשו מיד .לסמינר מורים ב 27-ביוני 1948
112
עדה שיין
התיצבו אך ורק מחצית מתוך 120המורים שנרשמו לסמינר ,מכירן שלא היה להם
תקציב למימון כרטיסי הרכבת .הסמינר לא נדחה ,משום שהמורים הארץ־ישראלים
היו אמורים לעזוב בסוף יולי 1948ועליהם הוטלה ההוראה בסמינר' .
יציאתם העתידית של צבאות הכיבוש מאוסטריה הניעה את קורט לוין ,שהיה עד
כה ראש המשלהת הארץ-ישראלית באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה ,ועם קום המדינה
מונה לנציג הרשמי של מדינת ישראל הצעירה באוסטריה ,לסיים את העליה מהמחנות
באוסטריה עד קיץ .1949על-אף זאת סבר קורט לוין שאסור להזניח את החנוך
וההסברה לגמרי ' .לוין חשש ,שלא יהיה מנוס מפגיעה בשטה החינוך לנוכח מצבת
באוקטובר 1948נותרו במשלחת
הכוחות המצומצמת שעמדה לרשותו.
הארץ-ישראלית באוסטריה 6אנשים .המדור לשליחים נתבקש לשלוח להנהלת
המשרד הארץ-ישראלי באוסטריה איש שיעסוק בתעמולה וכן 6מורים שיחליפו את 2
המורים השוהים באוסטריה באותו ז מ ן .באוקטובר 1948יצאו לגרמניה שמונה
מורים ארץ-ישראלים ואליהם עתידים היו להצטרף עוד שבעה .לאוסטריה לא מונו
מורים חדשים .דובקין הציע לקורט לוין לבוא בדברים עם המשלחת בגרמניה ,כדי
שתפריש מורים לאוסטריה.
00
0,
,02
,03
,04
במבט מסכם העריך ברוך יפה ,מי שריכז את פעולות הסוכנות באוסטריה בין
אוקטובר 1947ליוני ,1948ש״אם כי כל הפעולה נשאה אופי זמני ,אין ספק כי היא
נשאה פרי רב בהכשרת הילדים והנוער לקראת קליטתם בארץ ,ובעקיפין גם להכשרת
עלייתם של מבוגרים״.
בתום השנה הראשונה לפעולתה של משלחת המורים הובעה כלפיה הערכה חמה
ביותר בקרב המינהל החינוכי של הג׳וינט .יהודה שפירו ,שקיבל לידיו את ניהול
מחלקת החינוך של הג׳וינט בגרמניה ובאוסטריה ,סייר במחנות במהלך יולי אוגוסט
1948לקראת פתיחת שנת הלימודים תש״ט והביע את התרשמותו הרבה על מהירות
הקמתה של מערכת חינוך בתנאים לא נורמליים:
״אני מעז לומר ,שבהיסטוריה של החינוך לא ניתן למצוא תכנית כה
משוכללת ,שהתפתחה כה במהירות בתנאים לחלוטין ללא השוואה .במחנות
ישנם בתי ספר ,מורים ומפקחים :ילדים שמקבלים תעודות :יש ספרי לימוד
ומעבדות :יש מתקני בית-ספר עם כיתות לימוד ,ספסלים ושולחנות ,לוחות
ומפות וציוד אחר בכיתות .הגורם החשוב יותר שחולל כל זה ,היה ללא ספק
המורים שהובאו מהארץ ,כדי לפתח את מערכת החינוך .יש לתת אשראי
לג׳וינט על התעוזה ,שבה הוא ניגש לבעיה ואת המחויבות שקיבל על עצמו
בהעברת קבוצה גדולה של מורים מארץ-ישראל אל מחנות העקורים,
תשלום משכורתם ,ביגוד והוצאות חייהם .למשלהת הזאת היתה תרומה
משולשת :להציב תכנית לימודים סטאנדרטית :לעודד וליעל את עבודת 500
,05
113
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
המורים שדרשו השגחה :ללמד בפועל ועל-ידי הדגמה להעלות את רמת
ההוראה״.
היציאה ההמונית מהמחנות ,עזיבתן של משלחות המורים מארץ-ישראל ,צמצום
המשלחת הארץ-ישראלית על רקע השינויים הפוליטיים בגרמניה ובאוסטריה פתחו
דף אחרון בתולדות המחנות וחייבו הערכות מחודשת בשדה החינוך.
,06
בשנת תש״ט ח ל צמצום דרסטי בהיקף מפעל החינוכי .בתשרי תש״ט נמצאו
בגרמניה 59בתי ספר ובהם 6,300תלמידים ו 417-מורים .לצידם פעלו 55גני ילדים
ובהם 2,342ילדים ו־ 135גננות .באוסטריה הקיפה מערכת החינוך 9בתי ספר עם 650
תלמידים ו 9-גנים עם 400ילדים .במהלך המחצית הראשונה של השנה נסגרו
בגרמניה 8בתי ספר ומספר הילדים צומצם ב 26%-אחוזים .לא היה זה צמצום כמותי
בלבד .יציאתו של האלמנט הציוני מהמחנות במסגרת העלייה והגיוס לצה״ל צמצמה
את נוכחותם של המורים יודעי העברית וחיזקה את חלקם של המורים ,שהיו בעלי
נםיון הוראה בבתי ספר לא-יהודיים או בבתי ספר אידישיסטיים.
עם סגירתם ההדרגתית של המחנות ח ל ו שינויים ביחסי העבודה בין משלחת
המורים למשלחת הארץ־ישראלית .מורים מארץ-ישראל שעבדו במחנות שנסגרו
במקביל צומצם היקפה של המשלחת
עברו מהוראה לשליחות הכללית.
הארץ-ישראלית ועלה חלקם של המורים הארץ-ישראלים בה .במרץ 1949היוו
המורים הארץ-ישראלים 25%מחברי ה מ ש ל ח ת .
בסוף שנת הלימודים תש״ט אימץ יהודה שפירו ,ראש מחלקת החינוך של הג׳וינט
את ההערכה כי בשנת הלימודים הבאה לא יצדיק מספר הילדים במחנות העקורים את
פתיחת שנת הלימודים " .אולם המשך הנוכחות היהודית בגרמניה תייב את הג׳וינט
לפתוח מחדש 8בתי ספר ו 8-גני ילדים ו 4-בתי ספר במרכזי שיקום .הצוות החינוכי
הורכב כולו ממורים משארית הפליטה ומנה 72איש .הופסק הנוהל של שיגור מורה
מארץ-ישראל.
בשנת תש״י התנגד ברוך יפה ,ראש המשלחת הארץ־ישראל ,לשיגורם של מורים
חדשים מארץ-ישראל ,כהלק מהתנגדותה של הסוכנות היהודית להמשך הקיום
היהודי בגרמניה .בכך שלל את רוח הסכם החינוך שנחתם בראשית 1947עם הג׳וינט.
לעומת זאת ,הג׳וינט המשיך לקחת על עצמו את האחריות למערכת החינוך גם
במהלך תשי״א .בסוף אותה שנה החליט גם הג׳וינט על סגירתם הסופית של
בתי-הספר .״'
,07
,08
,09
0
114
עדה שיין
סיכום
שיגורה של משלחת המורים מארץ-ישראל למחנות העקורים היה ח ל ק בלתי נפרד
משיתוף הפעולה שהושג בין הנהלת הסוכנות לבין הג׳וינט ונציגי שארית הפליטה.
המהלך שהוביל דובקין בשנת 1947העביר את הדאגה לחינוך העברי בגולה אל
מוסדותיה המרכזיים של התנועה הציונית .מחלקת הארגון של ההסתדרות הציונית,
שבראשה עמד ,היתה למכשיר העיקרי באמצעותו ביקש לאכוף את השליטה של
הסוכנות היהודית ״מלמעלה״ על המערך החינוכי העברי בגולה שצמח ביוזמה
וולונטארית של העקורים .מחנות העקורים היו המקום הראשון שבו הוכפפה מערכת
חינוכית מקומית לארגון מרכזי של התנועה הציונית.
אניטה שפירא הצביעה על־כך שעם המעבר מחברה יישובית למדינה חלה
״רוטיניזציה של הסמכות״ .המנגנונים של המדינה נטלו את הסמכות הפורמלית בכוח
החוק ודחקו את האליטות המשרתות מתקופת היישוב .הממלכתיות החליפה את
ההתנדבות ,והתפוגגה תהושת האהריות והיוזמה של היחיד ושל הגופים החברתיים
מהמתרחש במדינה .ה״ממלכתיות״ היתה האידיאולוגיה של שלטון ריכוזי ,שאינו
מוותר על מעורבותו בשום תחום מתחומי החיים" .
2
ניצניה של גישה זו הסתמנו בתהליך גיוסם ש? המורים מהארץ ,שהתקיימה בו
השניות :מחד ,הוצגה ההוראה בגולה כשליחות לאומית ומאידך ,התארגנה על בסיס
פרופסיונלי ותוגמלה כספית ,בניגוד לשליחים אחרים ,על בסים של דירוג מקצועי.
העובדה שהשינויים החינוכיים במחנות העקורים הובלו על-ידי מהלקת הארגון
מצביעה אף היא על חשיבותם העולה של המנגנונים המבצעים .התערבותה הישירה
של הנהלת הסוכנות במערכת ההינוך במתנות העקורים והנהגתה של תכנית לימודים
אחידה ,בניגוד למציאות שרווחה באותם ימים בארץ-ישראל ,סימנו את ראשיתה של
התפיסה ,שהמדינה ולא החברה חייבת לרכז בידיה את הבעלות על החינוך ,ובכך היוו
מחנות העקורים מעין פרולוג לתפיסת המדינה המחנכת ,שפיתה בן גוריון בשנותיה
הראשונות של המדינה" .
נ
הערות
ה ח ל ט ו ת ה כ י נ ו ס ה פ ד ג ו ג י ה ,14-ש ל ה ס ת ד ר ו ת ה מ ו ר י ם העבריים ב א ר ץ -י ש ר א ל י ״ ח -כ ׳ תשרי תש׳׳ז ,ה ד
החינוך ,שנה עשרים ו א ח ת ) ,(284גליון טי ,ע מ ׳ .75וכן :אביעזר ילין ל ז א ב ח ק ל א י ,25.12.46 ,ארכיון
ציוני מ ר כ ז י 8 6 / 1 5 0 Sל ה ל ן :א צ ״ מ
]
[
משלחת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
זאב חקלאי למרכז הסתדרות
המורים,25.11.46
115
,א צ ״ מ . 6/1911S
ר א ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ש י ב ת ה מ ח ל ק ה לענייני הנוער , ,29.10.46אצ׳׳מ 5/14245KKL
.
230/25А/
ח ו ז ר מ ס , 1כינוס ה ב ר י ת ה ע ו ל מ י ת ב ב א ז ל ,א צ ״ מ
ר א ה ה ח ל ט ו ת ה ק ו נ ג ר ס הציוני ה כ ״ ב ב ב א ז ל ,ט ״ ז ב כ ס ל ו -א ׳ ב ט ב ת תש׳׳ז 12-9ב ד צ מ ב ר , 1946דין
ו ח ש ב ו ן ס ט נ ו ג ר פ י ,ה ו צ א ת ה נ ה ל ה ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,עמי .598
נ ח ו ם לוין ה י ה ב ע ל נסיון ר ב ב ה נ ח ל ת ה ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ל מ ב ו ג ר י ם .ב ס פ ט מ ב ר 1946י צ א ע ם מ ש ל ח ת
ה י ש ו ב ל ק פ ר י ס י ן .ע ם ק ו ם ה מ ד י נ ה היה ד מ ו ת מ פ ת ח ב פ ו ל מ ו ס ש ה ת ע ו ר ר ס ב י ב ח י נ ו כ ם ש ל ילדי תימן.
ר א ה :ארכיון יד ושם ) ] 037/67 (1ל ה ל ן :איו״ש[
א ב י ע ז ר ילין א ל צירי
המועצה,15.12.46
,א צ ״ מ . 86/50S
א .דובקין ,׳מורי א ר ץ -י ש ר א ל ל ע ב ו ד ה ח י נ ו כ י ת ב ג ו ל ה ׳ ,ה ד החינוך ,ש נ ה כ״א ,ח ו ב ר ת ו ׳ ) , ( 2 8 1תש״ז.
דויד לוין ,׳ ה צ ל ה ל א ו מ י ת ׳ ,ה ד ה ח י נ ו ך ,שנה עשרים ו א ח ת ) , ( 2 8 1ו׳ אייר תש׳׳ז ,ע׳׳ע .53-40
י ו כ ב ד פריימן ,מ כ ת ב גלוי ל מ ו ר י ם ו ל מ ח נ כ י ם ,ל ׳ תשרי ת ש ״ ז ,ה ד ה ח י נ ו ך ,שנה עשרים ו א ח ת ( 2 7 6 ) ,
א׳ ,כ ס ל ו ת ש ״ ז ,ע׳׳ע .41-39
ו ל מ ן ר ו ב ש ו ב ,׳נקים ב י ת -ס פ ר עברי ל י ל ד ב ג ו ל ה ! ׳ ,דבר.3.2.47 ,
ה ח ל ט ו ת מ ו ע צ ת ה ס ת ד ר ו ת ה מ ו ר י ם ,י׳׳ב ב ש ב ט תש׳׳ז.2.2.47 ,
פ ר ט י כ ל מ י ש י ב ת ה מ ו ע צ ה לענייני ה ח י נ ו ך ב ג ו ל ה ,
,
7 . 2 . 4 7א צ ׳ ׳ מ .86/54Sה צ ע ה ד ו מ ה ה ע ל ה נ ח ו ם לוין
ו נ ת ק ל ב ה ת נ ג ד ו ת ו ש ל ד ו ב ק י ן ב ט ע נ ה ש ב י ק ו ר י ם ח ט ו פ י ם אינם מ א פ ש ר י ם ע ב ו ד ה יסודית .ר א ה :ד ו ב ק י ן
ללוין,11.2.47
,א צ ״ מ .86/50S
ה מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם ל כ ל ה ש ל י ח י ם ,10.2.47 ,שם.
נ ת ן ג ר י נ ב ל ט ל ד ו ב ק י ן ,14.2.47 ,שם.
ד ו ב ק י ן ל נ ח ו ם לוין , ,11.2.47אצ׳׳מ . 86/50S
ד ו ד א ו מ נ ס ק י ל א ה ר ן א ל פ ר ו ש מ ו א ל ירובסקי 3 1 . 3 . 4 7 ,א צ ״ מ
,
75/4543S
,
.צ ב י ה י ל מ ן ופרץ א ו ר י א ל ,
אנשי עליית הנוער ,ש י צ א ו ב ־ 19.2.47ל ג ר מ נ י ה נ כ ל ל ו ב מ ס ג ר ת 100ה מ ו ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ש י צ א ו ע ל
ח ש ב ו ן הג׳וינט.
ב מ פ א ״ י ,ל מ ש ל ,ה ו פ ץ ח ו ז ר ש ל מ ר כ ז ה מ פ ל ג ה ו ב ע ק ב ו ת י ו ה ת ק י י ם בסניף ה מ פ ל ג ה בירושלים דיון
בגיוס מורים ל ג ו ל ה .ר א ה :מ ש ה ב ר ע ם א ל מ ר כ ז ה מ פ ל ג ה ב ת ל א ב י ב ,14.3.47 ,שם.
ה ר ב מאיר ברלין ל ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית ,18.2.47 ,שם .מ ש ל א נענו ,ה מ ש י כ ו ראשי ה מ ז ר ח י ל ד ר ו ש
ש ה ו ו ע ד ה ל א ו מ י ייוצג על-ידי איש ה מ ז ר ח י א ו ש מ ס פ ר ח ב ר י ה ה נ ה ל ה י ו כ פ ל כדי ל ה ב ט י ח יצוג ה ו ל ם
ל מ ז ר ח י .כ מ ו כ ן ד ר ש ו ש א ח ד מנציגי ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת בדירקטוריון יהיה איש ה מ ז ר ח י .ר א ה :ה ר ב
מאיר ברלין
לדובקין,6.4.47
,א צ ״ מ . 86/54S
ד ו ב ק י ן ל ה ס ת ד ר ו ת ה מ ז ר ח י ה ע ו ל מ י ,27.2.47 ,שם.
ר ו ט מ ן ל ד ו ב ק י ן ,25.2.47 ,ש ם .
ר ו ט מ ן ל מ ר כ ז ה ס ת ד ר ו ת ה מ ו ר י ם ,28.3.47 ,ש ם .
116
עדה שיין
23
זליג פישביין ,ה ס ת ד ר ו ת פ ו ע ל י א ר ץ -י ש ר א ל ל ד ו ב ק י ן ,כ׳׳ב ש ב ט תש״ז ,ש ם .
24
י צ ח ק מ א י ר לוין ל ד ו ב ק י ן ,ח ׳ א ד ר תש״ז ,ש ם .
25
י ש י ב ת ה מ ו ע צ ה לענייני חינוך ב ג ו ל ה ,23.2.47 ,ש ם .
ה ת כ ת ו ב ת ב א צ ״ מ .86/54S
2 6ר א ה
2 7ש ל מ ה לוי ל מ ו ע צ ת ה מ ו ר י ם ל מ ע ן ה ק ק ׳ ׳ ל ,24.2.47 ,א צ ״ מ . 5/14249KKL
2 8פ ר ו ט ו ק ו ל י ש י ב ת ה מ ו ע צ ה לענייני ה ח י נ ו ך ב ג ו ל ה ,23.2.47 ,אצ׳׳מ . 86/54S
י 2נ ח ו ם לוין ל ד ו ב ק י ן ,13.3.47 ,א צ ״ מ . 86/339S
ר א ה :׳ ה ס ת ד ר ו ת ה מ ו ר י ם ו ה ג נ נ ו ת ל מ ע ן ה ח נ ו ך ה ע ב ר י ב ג ו ל ה -ב מ ס פ ר י ם )עד ל׳ ב נ י ס ן תש״ז(/20.4.47 ,
и
ה ד ה ח י נ ו ך ,ש נ ה כ׳׳א ח ו ב ר ת ו ׳ ) ( 2 8 1תש׳׳ז ,ע ״ ע .68-65
!3
׳ מ ו ס ד עליון ל ח י נ ו ך ו ל ת ר ב ו ת ב ק ר ב ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ׳ ,דבר.20.5.47 ,
32
פ ר ט י -כ ל מ י ש י ב ת ה מ ו ע צ ה ל ח י נ ו ך ה ע ב ר י ב ג ו ל ה ,11.6.47 ,א צ ״ מ .s 86/54
33
ס ו ל ו ב י י ט ש י ק ,׳ ת פ ק י ד ה מ ו ר ה ב ע ב ו ד ת ו ב ג ו ל ה ׳ ,ה ד ה ח י נ ו ך ,ש נ ה כ׳׳א ,ח ו ב ר ת ו ׳ ) . ( 2 8 1
ימי העיון ל מ ו ר י ם היוצאים ל ג ו ל ה ,ט ״ ו באייר ת ש ״ ז ב ה ו צ א ת ה מ ו ע צ ה ל מ ע ן ה ח י נ ו ך ה ע ב ר י ב ב ג ו ל ה ,
»
ע מ ׳ ,20ארכיון ל ח י נ ו ך יהודי תיקי ברוך אורן .7.65-2
5י.
ב ר ו ך בן י ה ו ד ה ,׳ ה ח י נ ו ך הציוני ב ב י ת -ה ס פ ר ׳ ,ש ם ,ע ״ ע .7-4
!6
ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל מ ו ע צ ת ה מ ו ר י ם ל מ ע ן ה ק ק ׳ ׳ ל ל ל ש כ ה ה ר א ש י ת ש ל ה ק ה ק ״ ל ,17.3.47 ,א צ ״ מ
. KKL5/14249
יי
ר ש י מ ת ה ח ו מ ר ל צ י ו ד ה מ ו ר י ם היוצאים ל ג ו ל ה ה מ ו צ ע על-ידי מ ו ע צ ת ה מ ו ר י ם ל מ ע ן ה ק ה ק ׳ ׳ ל ,ש ם .
»
ר א ה ע ד ו ת ה ש ל ה מ ו ר ה רינה א נ ג ל בראיון עימי ,6.4.95 ,ה מ כ ו ן ל י ה ד ו ת זמננו ,ה מ ד ו ר ל ת י ע ו ד בע׳׳פ2 ,
) (230וכן :ראיון ע ם נ ע מ י צ ו ק ר מ ן ,13.2.96ש ם . (230) 7 ,
י
ח ק ל א י ל מ י כ א ל ד ש א 4 . 5 . 4 7ו א ל מ נ ו ח ה י פ ה , 19.3.47 ,אצ׳׳מ . 86/339S
40
׳ ר ע ז א ל ו צ י ע ס ,א נ ג ע נ ו מ ע נ ע אויפן -2טן ק א נ ג ר ע ס פ ו ן ש א ר י ת ה פ ל י ט ה אין ב א ד -ר י י כ נ ה א ל ׳ ,א ו נ ד ז ע ר
וועג.6.3.47 ,
ל
ין למדור
ש
ל
י
ח
י
4
ם
,16.5.47 ,אצ׳׳מ . 86/50S
4 2ד ו ב ק י ן ל מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם ,20.5.47 ,אצ׳׳מ . 86/94S
43
ה מ ג ע י ם ל ה ש ג ת ר ש י ו נ ו ת כ נ י ס ה ע ב ו ר ה מ ו ר י ם ה ח ל ו מ ר א ש י ת מ ר ץ .1947ה מ ש י מ ה ה ר א ש ו נ ה ה י ת ה
ה ש ג ת ת ע ו ד ו ת ה ת א ז ר ח ו ת ב א ר ץ ודרכונים ל כ ל ה מ ו ר י ם .ר א ה :מ ז כ י ר ה ס ו כ נ ו ת א ל נ צ י ב ה ר ש י ו נ ו ת
והאזרחות,9.3.47
,א צ ״ מ . 86/5S
4 4י ו ס ף הורוביץ ל ח ק ל א י ,7.1.48 ,אצ׳׳מ
45
.S
8 6 / 5 8ו כ ן :ח ק ל א י ל מ י כ א ל ד ש א ,4.5.47 ,א צ ״ מ
ר א ה איזכור ש ל דברי ז ל מ ן ר ו ב ש ו ב ב מ א מ ר ,׳ מ ש ל ח ת מ א ו ר מ ה י י ש ו ב ל ג ו ל ה ׳ ,דבר.23.5.47 ,
4 6ר ש י מ ת ה א נ ש י ם ו ה מ ו ס ד ו ת ש ה ו ז מ נ ו ל מ ס י ב ה ב ח י פ ה מ צ ו י ה ב א צ ״ מ . 86/54S
י4
יכי מציון ת צ א תורה׳ ,דבר.2.7.47 ,
48
דברי גרינבוים ,ש ם .
86/339S
משלתת המורים מארץ-ישראל במחנות העקורים 1949-1947 -
«
117
דברי דובקין ב מ ס י ב ת עיתונאים בירושלים ימים מ ס פ ר קודם ל כ ן ,ר א ה :׳תנועת הפליטים ה ו ל כ ת
ו נ כ ב ל ת י ,ד ב ר .26.6.47
<״
ה ד ב ר י ם פ ו ר ס מ ו ב ה ד ה ח י נ ו ך ,ש נ ה ע ש ר י ם ו א ח ת ,ס י ו ן ־ ת מ ו ז ת ש ״ ו) (3-288ז ׳ -ח ׳ , .ע מ י .103
״<
ר ש י מ ת ה מ ו ר י ם ,ש י צ א ו ו ה ע ו מ ד י ם ל צ א ת ל ג ו ל ה ב מ ס ג ר ת ה ) 100 -ל פ י ה מ צ ב ב 26 -ל א ו ק ט ו ב ר ,(1947
86/54
Sאצ״מ
ח י י ם כ ה ן ו נ ו ע ם ר ו ב י ן ,ג ר מ נ י ה ץ ד י ע ו ת ה מ ח ל ק ה ה א ר ג ו נ י ת , 2 4 . 1 0 . 4 7א צ ״ מ . 46/406S
7
9
4
1
א
י
ו
״
ש דפ״ג ,תיק
. JM 10.270/136
ד י ר ק ט ו ר י ו ן ל ח י נ ו ך ו ל ת ר ב ו ת ,ת כ נ י ת ל י מ ו ד י ם א י -ד ׳ ,א י ו ״ ש ) 037/67 (2ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם ל כ י ת ו ת ה ׳ -ו ׳
><
נ מ צ א ת ב א י ו ״ ש ד פ ״ ג ,ת י ק JM 10.271/137
, P. Friedman to С. Passman, Monthly Report of Activities for October 1947א י ו ״ ש ד פ ״ ג ת י ק
»
. JM 10.270/136ע ם ב ו א ו ש ל א ו פ נ ב ו ר ג ה ו ע ל ת ה ה ש א ל ה ,מ ה מ ח ו י ב ו ת ם ש ל ה מ ו ר י ם ה א ר ץ -י ש ר א ל י ם
ל ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם ה מ צ ו י ה ב מ ק ו ם ו ס ו כ ם ,ש ה ד ב ר ידון י ח ד ע ם נציגי ה ס ו כ נ ו ת .ר א ה :פ ר א ט א ק א ל נר.
,36ת י ק י ל ״ ש .407-34-365
56
דיון מ ק י ף ע ל ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם ש ל מ ו ע צ ת ה מ ו ר י ם ר א ה :ש ו ש נ ה סיטון ,חינוך ב ר ו ח ה מ ו ל ד ת ,ה ת כ נ י ת
ה ח י נ ו כ י ת ש ל מ ו ע צ ת ה מ ו ר י ם ל מ ע ן ה ק ק ״ ל ) ,( 1953-1925ד ו ר ל ד ו ר ,ק ב צ י ם ל ח ק ר ו ל ת י ע ו ד ת ו ל ד ו ת
ה ח י נ ו ך ה י ה ו ד י ב י ש ר א ל ו ב ת פ ו צ ו ת ,י ״ ד ,א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל א ב י ב ,ת ש נ ״ ט ,ע ״ ע .134-81
י׳
׳ ת כ נ י ת ל ע ב ו ד ה ח י נ ו כ י ת ב ב י ת -ה ס פ ר ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ׳ ,א י ו ״ ש ד פ ״ ג ,ת י ק . JM 10.271/156
״י
א ו ר י ת א י כ י ל ו ב ,ח י נ ו ך א ז ר ח ו ת ב ח ב ר ה מ ת ה ו ו ה ,פ ל ש ת י נ ה -א ר ץ ־ י ש ר א ל -מ ד י נ ת י ש ר א ל ,ת ל א ב י ב ,1993
ע ״ ע .71-53
ד ו ״ ח ב ר ו ך א ו פ נ ב ו ר ג ,11.2.48 ,א צ ״ מ .S 86/58
״
ה
י*
מ
פ
ק
ח
י
ם
<
,8.348 ,א י ו ״ ש ד פ ״ ג ,ת י ק
10.271/156JM
ל ש כ ת החינוך ו ה ת ר ב ו ת ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה באוסטריה ,ה צ ע ת ת כ נ י ת למורים ב ב ת י ־ ה ס פ ר ,איו׳ש דפ״ג,
ת י ק JMIO.270/137
נא
מ נ ח ם ז ה ר ו נ י ל מ ח ל ק ה ל ע נ י י נ י ה נ ו ע ר ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית , ,27.11.47א צ ״ מ . 32/1477S
י<׳
מ נ ח ם ז ה ר ו נ י ל ב נ ש ל ו ם ,30.12.47 ,ש ם .
«
מ נ ח ם ז ה ר ו נ י ,ד ו ״ ח ע ל פ ע ו ל ו ת ל ש כ ת ה ח י נ ו ך ב א ו ס ט ר י ה ב ח ו ד ש י ם נ ו ב מ ב ר -1947ינואר ,1948א צ ״ מ
J 17/8452
״
מ נ ח ם זהרוני ,דין ו ח ש ב ו ן ש ל ל ש כ ת ה ח נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת ב א ו ס ט ר י ה מ ס ו ף ש נ ת הלימודים ת ש ״ ח ,א צ ״ מ
S
״י
בנשלום לפרץ אוריאל ,13.4.47אצ״מ
י׳
׳ ס פ ר י ם ש י ש ל ח ו ע ל ־ י ד י ה מ ד ו ר ל ח י נ ו ך ע ב ר י ב ג ו ל ה ל ג ר מ נ י ה ׳ ,א צ ״ מ . L58/68
86/1.
32/608S
עדה שיין
מ ר כ ז ה ס ת ד ר ו ת ה מ ו ר י ם ה ע ב ר י י ם ,ח ו ז ר א ל ה ח ב ר י ם מ ס ׳ ק נ ״ ט ,ארכיון ל ח י נ ו ך יהודי תיקי ב ר ו ך אורן
.7.65-2
מרכז הסתדרות המורים למדור לשליחים,
5 . 9 . 4 7א צ ׳ ׳ מ .86/29Sת ש ו ב ת ה מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם א ל ה ו ע ד
,
לענייני ח י נ ו ך ב א ו ס ט ר י ה ,11.9.47 ,ש ם .ו כ ן :ה מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם א ל מ ש ר ד הג׳וינט ,30.10.47 ,אצ׳׳מ
86/314.S
ר א ה ,ל מ ש ל ,מ נ ח ם זהרוני ל מ ח ל ק ת ה נ ו ע ר ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,1.11.47 ,אצ׳׳מ .S 32/1477
ב ע י צ ו מ ה ש ל מ ל ח מ ת ה ש ח ר ו ר ה פ ך ה ק ש ר בין מ ש ל ח ת ה מ ו ר י ם ב א ו ס ט ר י ה ל מ ח ל ק ת ה נ ו ע ר ל ק ש ה
ב ש ל מ ו ת ו ש ל מ נ ח ם אורן ,ש ה י ה מ ה א ח ר א י ם ע ל מ ש ל ו ח י ה ס פ ר י ם ל מ ח נ ו ת .ר א ה :ב נ ש ל ו ם לזהרוני,
14.4.48אצ״מ
,
6/1477S
.
מ ק ו ר ו ת ה ס פ ר י ם ,ארכיון ל ח י נ ו ך יהודי תיקי ב ר ו ך אורן .7.65/2
ד ו ״ ח זהרוני ,ינואר ,1948ר א ה ל ע י ל .106
זהרוני ,דין ו ח ש ב ו ן ,ע מ ׳ , 5ר א ה ל ע י ל . 107
ש ם ,עמי .8
ב ל ה פנינית ל מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם S ,28.12.47 ,אצ׳׳מ 86/6
ו ר א ה ג ם :׳ ח נ ו כ ה פייערונגען אין די ל א ג ע ר ך ,
א ו י פ ג א נ ג .23.12.47 ,
Chamisha Asar Bischvat Celebration in Vienna, AJDC News Buletin, no. I March 1 st 1948
ב י ת -ס פ ר בדרך ,עמי .29
ר א ה ל מ ש ל • :ח נ ו כ ה פייערונגען ביי ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ׳ ,יידישע צייטונג .23.12.47 ,ע ל מ ס י ב ת ח ג
ה ב י כ ו ר י ם ב מ ח נ ה ו ו א ל ד ש ט א ד ט ר א ה :׳ א י פ א ז נ א נ ט ע ח ג ביכורים-פייערונג אין ו ו א ל ד ש ט א ד ט ׳ ,יידישע
צייטונג.3.6.47 ,
ע ל כ ך ב ה ר ח ב ה ר א ה א צ ל :ע ד ה שיין ,מ ע ק ו ד י ם ח ס ר י ב י ת ל ש ו ת פ י ם ב מ פ ע ל הציוני ,ש א ר י ת ה פ ל י ט ה
ב מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ב ג ר מ נ י ה ו ב א ו ס ט ר י ה וקרן ק י מ ת ל י ש ר א ל ,ה מ כ ו ן ל ח ק ר ת ו ל ד ו ת ק ר ן ק י מ ת ל י ש ר א ל ,
ס ד ר ת מ ח ק ר י ם ) ,1997 ( 7ע ׳ ע .47-29
שם ,עמי .54
דין ו ח ש ב ו ן ש ל ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת ש ל הקק׳׳ל ,27.7.47 ,א צ ׳ מ . K K L 5/14360
הלשכה הארצית באוסטריה ,חוזר מס׳
,
1 2 . 3 . 4 8 , 3 3א צ ״ מ .5/16247KKL
ה ל ש כ ה ה א ר צ י ת ב א ו ס ט ר י ה ,ח ו ז ר מ ס ,4.2.48 ,28 .שם.
יוסף ר י כ ט ר ל ל ש כ ה ה ר א ש י ת בירושלים ,6.4.48 ,א צ ״ מ . K K L 5/16055
ר א ה :עסטרין ,׳ ד א ס קינד פ ו ן ׳שארית ה פ ל י ט ה ׳ ,ד א ס ו ו א ר ט .1.10.48 ,
ידי ט ע ט י ק י י ט פ ו ן א ו נ ד ז ע ר ש ו ל וועון׳ ,ציוניסטישע ש ט י מ ע .13.2.48 ,
ה ח ל ט ו ת ש נ ת ק ב ל ו ב פ ג י ש ת מ נ ה ל י ב ת י -ה ס פ ר ונציגי ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב ה ש ת ת פ ו ת ח ב ר י ל ש כ ת ה ח י נ ו ך ,
,21.1.48ארכיון ה ע ב ו ד ה ו ה ח ל ו ץ ,ח ט י ב ה , 111 126ת י ק .48
משלחת המורים מארץ-ישראל במהנות העקורים 1949-1947 -
*8
119
ע ל הגיוס והלחצים ש ה ו פ ע ל ו ע ל המסרבים להתגייס ראה :יוסף גרודזנסקי ח ו מ ר אנושי טוב ,יהודי
מ ו ל צ י ו נ י ם 1951-1945א ו ר י ה ו ד ה ,1998ע ״ ע .173-146
8
89
ה ה ו ד ע ה ה ת פ ר ס מ ה ב ע י ת ו ן ב א פ ר א י ו נ ג .26.3.48 ,
90
ח ו ז ר מ ס ׳ ,1.2.48 ,20א י ו ״ ש ד פ ״ ג .JM 10.271/143
9
4
א
1
ו
י
ש דפ״גתיק
״
,
JM10.270/136
ה ו פ מ ן ל ד ו ב ק י ן ,14.5.48 ,א צ ״ מ . 86/51S
9 2מ ב ר ק
93שרייבמן
94
ל ב ו ט ק ו ב ס ק י ו ל ב -כ ה ן ,21.7.48 ,א צ ״ מ . 86/51S
כ ך ל מ ש ל ה מ ג ע י ם ש ה ת ק י י מ ו בין ה מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם לבין הגיוינט ס ב י ב גיוסו ש ל ד ב זיסלה ל ע ב ו ד ה
בגרמניה .ראה :שייבמן לד״ר ברוך ב ן יהודה ,מ נ ה ל מ ח ל ק ת החינוך,
שרייבמן
95
לחקלאי,14.5.48
מברק דובקין לברוך
באוסטריה,
2 . 4 . 4 8א צ ״ מ 7/6311лו כ ן :
,
,א צ ״ מ . 86/51S
,א צ ״ מ 86/29Sו כ ן :ד ו ״ ח ש ל ב ר ו ך י פ ה ע ל ת ק ו פ ת פ ע ו ל ת ו
יפה,7.5.48
,23.7.48א צ ״ מ А 254/4/2ר ש י מ ה
מפורטת ע ל יציאתם ש ל המורים
הארץ-ישראל
מ א ו ס ט ר י ה ר א ה :נ ע מ י צ ו ק ר מ ן ל מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם ,23.9.48 ,א ג ״ ג ׳ ,מ י כ ל .57/1
96שרייבמן
י
ל ב ו ט ק ו ב ס ק י ,21.7.48,א צ ״ מ .86/51S
ש ר י י ב מ ן ל ל י ט ב ק מ ש ר ד ה ג ׳ ו י נ ט ב ת ל א ב י ב , 1 4 . 8 . 4 8א צ ״ מ . 86/296S
פ ס מ ן ל ג ׳ ו י נ ט ת ל א ב י ב ,17.8.48 ,א ג ״ ג ׳ ,ת י ק י מ ל ב ן . 113/1
«9
ב
י
ר
ו
ש
ל
י
ם
9
,14.9.48 ,א צ ״ מ 86/32Sה ו צ א ו ת נ ס י ע ת ם ו ה ח ז ק ת ם ש ל ה מ ו ר י ם ה י ו
ע ל ה ג ׳ ו י נ ט ר א ה :ש ר י י ב מ ן ל מ ש ר ד ה א ר ץ -י ש ר א ל י ב פ ר י ס ,29.9.48 ,אג׳׳ג׳ ת י ק י מ ל ב ן . 113/ 1ו כ ן
ראה :שרייבמן
100
לליטבק,29.8.48
,א צ ׳ ׳ מ . 86/32S
,S.Haber, Report of Activities in the U.S. Zone of Germany during the month of June 1948א ג ״ ג ׳ ,
ת י ק י מ ל ב ן .112
1 0 1ק ו ר ט ל ו י ן ל ד ו ב ק י ן ,26.8.48 ,א צ ׳ ׳ מ . 86/6S
!02
ק ו ר ט ל ו י ן ל ד ו ב ק י ן ,16.9.48 ,ש ם .
юз
ב ו ט ק ו ב ס ק י ל מ ד ו ר ל ש ל י ח י ם ,7.10.48 ,ש ם .
!04
ד ו ב ק י ן ל ק ו ר ט ל ו י ן ,8.10.48 ,ש ם .
! 05ב ר ו ך י פ ה ,ש ל י ח ו ת ב א ו ס ט ר י ה ,ט י ו ט ה ,א צ ״ מ . 254/4/2А
,1/7Аת י ק ) С-47.811א נ ג ל י ת (
!06
י ה ו ד ה ש פ י ר ו ל ג י ו י נ ט נ י ו -י ו ר ק ,18.8.48 ,אג׳׳ג׳ ת י ק י ג ׳ נ ב ה מ י כ ל
!07
ד ב ג ז י ת ) ז י ס ל ה ( ,החינוך העברי בגולה באזור האמריקאי בגרמניה ובאוסטריה ת ש ר י -ט ב ת תש׳׳ט ,ה ד
ה ח י נ ו ך ,כ ״ א ב א ד ר ת ש ״ ט .22.3.49 ,
! !0
!»0
ס י כ ו ם י ש י ב ת ו ע ד ה מ ש ל ח ת מ י ו ם ,28.2.49א צ ״ מ
!09
ר א ה ר ש י מ ת ח ב ר י ה מ ש ל ח ת ל י ו ם ,1.3.49ש ם .
י ה ו ד ה ש פ י ר ו ל ג י ו י נ ט פ ר י ס ו ל ג ׳ ו י נ ט נ י ו י ו ר ק ,אג׳׳ג׳ מ י כ ל
86/58S
150
A ,ת י ק No.Fd 69
120
עדה שיין
A J D C , Report for the first half oא ג ׳ ׳ ג ׳ תיקי ג׳נבה ,מ י כ ל
ג״
,
,A2/6ת י ק C-45.068
א נ י ט ה שפירא ,יבין י ש ו ב ל מ ד י נ ה :ה מ ר כ י ב י ם ש ל א עברו׳ ,ב ת ו ך :ל א ו מ י ת ו פ ו ל י ט י ק ה יהודית ,ע ״ ע
.271 -253
״!
ר א ה ע ל כ ך :צ ב י צ מ ר ת ,ע ל י ג ש ר צר ,ע צ ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך בימי ה ע ל י ה ה ג ד ו ל ה ,קרית ש ד ה ב ו ק ר
1997ע ״ ע .108-75
יהודים חסרי כל ,מחפשים מנוחה בין הלאומים
121
בלה גו ט ר מן
יהודים חסרי כל ,מחפשים מנוחה בין הלאומים
בדמיוני אני רואה את סוף המלחמה ,ורואה שחרור,
פולין משוחררת ומאושרת.
רואה גרמנים הרוסים ומושפלים,
רואה אותנו -יהודים חסרי כל ,מחפשים מנוחה בין הלאומים,
מתאר את עירי לודד .רואה את מולדתי מתרוממת מהריסות'.
כך כתב ביומנו אסיר יהודי המום ומבולבל מתחושת החופש שחווה עם שהרור מחנה
העבודה שבו היה כלוא במשך שנים .שונות ומגוונות היו דרכי התגובה של הניצולים.
היו שתדהמתם שיתקה אותם והם נאחזו בחוסר אונים ובפחד ,ואילו אחרים מיהרו
לצאת ולהתרחק מן הגדרות ועשו דרכם אל העיר או העיירה הסמוכה בחיפוש אחר
מזון .היו שהחליטו להפקיע לעצמם בית של גרמנים ולהישאר במקום ,ואילו אחרים
חיפשו מיד אחר כלי תחבורה כלשהו ופתחו במסע הארוך ״הביתה״.
במאמר זה ברצוני לתאר קבוצה קטנה ,אך חשובה של ניצולים ,אסירי מחנות
עבודה לשעבר ,אשר לא שוחררו בתחום שטח הכיבוש הבריטי או האמריקני ,ולא היו
כלולים במדיניות שנתקבלה כלפי יושבי מחנות העקורים בגרמניה .הם מצאו את
עצמם על אדמתו של אזור גרמני ,שלזיה התחתית ,שפורמלית נמסר אמנם לידי פולין,
אולם טרם בא תחת שליטתה .חלק גדול מניצולים אלה סירב לשוב לארץ הולדתם
כיוון שלא האמינו שניתן לחדש את חייהם באותם מקומות שבהם הושמדו קרוביהם,
ושכניהם הפכו לאויבים .מאידך לא היה בכוחם להתחיל במסע המפרך בדרכי אירופה
ההרוסה .הם בחרו להישאר בקרבת מחנות העבודה שבהם היו כלואים במשך מרבית
שנות המלחמה ולפתוח במאבק מקומי לשיקום עצמם ולשיקום חבריהם .התכניות
האישיות לעתיד נדחו .חשוב היה להירתם לעבודת השיקום המיידית ,שלהם ושל
אחיהם.
עם תום המלחמה נותרו בשלזיה התחתית ,שהיתה עד לסיום המלחמה חלק מן
הרייך הישן ,קבוצות של יהודים ששוחררו מעשרות מחנות עבודה ולא פונו בצעדות
המוות .למזלם ,לא היה סיפק בידי שלטונות המחנות להשלים את הפינוי ולצרפם אל
אלפי בני אדם שכשלו בשלביה האחרונים של המלחמה בדרכים המושלגות של
אירופה ומצאו את מותם האנונימי לצדן .גם במחנות המפונים נותרו אסירים .אלה היו
אסירים חולים שהגרמנים בחרו להשאיר מאחור ,מתוך הנחה שממילא גורלם נחרץ
למות .אחרים הצליחו לחמוק ממסדרי היציאה או מטורי הצועדים ,ולהסתתר.
בלה גוטרמן
122
רבים שבו אל המתנות ,ממתינים להתפתתויות ולכניסת הצבא האדום ,חרדים
ושמתים בעת ובעונה אתת מן הצפוי להם .מהנות עבודה אלה היו תלק מרשת מתנות
המשנה) (Nebenlagerשהשתייכו למהנה הריכוז גרוס־רוזן).(Gross-Rosen
מהנה גרוס-רוזן הוקם במאי 1940כאתד ממתנות העבודה שהיו כפופים מינהלית
למהנה זקסנהאוזן ) .(Sachsenhausenהמהנה הוקם כ 60-קילומטרים דרומית
לברסלאו) ,(Breslauליד הכפר הקטן ג ר ו ס -ר ו ז ן ) , ( R o g o z n ^ r oבקרבת מתצבת
גרניט ,שהיתה בבעלות הס״ס באמצעות תברת Deutsche Erd und - DEST
,Steinwerke GmbHהברה לעבודות עפר ואבן .כעבור שנה ,במאי ,1941הוסב
מהנה העבודה למהנה ריכוז עצמאי ונכנס לתהליך מתמשך של התרהבות
והתפשטות ,שלא פסק עד לפינויו בפברואר .1945בתוך פרק זמן זה קיבל גרוס־רוזן
תתת ניהולו עשרות מתנות לעבודת כפייה ליהודים Zwangsarbeitslager - ZALFJ
,Шг Judenשהוקמו התל משנת 1940ברהבי שלזיה העלית והתהתית על-ידי ארגון
״שמלט״ ) .(Organisation Schmeltארגון ״שמלט״ ,שבראשו עמד קצין הם״ס
אלברכט שמלט ,היה גוף כלכלי בעל עצמה שהיה כפוף ישירות להיינריך הימלר
ונהנה מתסותו .עשרות מהנות עבודה נוספים הוקמו על-ידי מפקדת גרוס־רוזן ההל
מן המתצית השנייה של 1944ועד מרס ,1945סמוך לסיום המלהמה .כ 120-מתנות
משנה נכללו ברשת המתנות של גרוס-רוזן ,שהיה לאתר ממתנות הריכוז הגדולים
בגרמניה .למעלה מ 70-מתנות עבודה נועדו עבור אסירים יהודים בלבד )מתוכם
כ 30-מתנות לנשים( .במתנות אתרים של הרשת נכלאו יהודים לצד אסירים פליליים
גרמנים ואסירים פוליטיים פולנים .רשת מהנות העבודה של גרוס-רוזן השתרעה על
פני שטהים נרהבים בשלזיה התתתית ,בהבל הסודטים ובסכסוניה.
2
האסירים היהודים שנכלאו במתנות העבודה של גרוס-רוזן באו ממספר קבוצות
אוכלוסין מוגדרות :הראשונים היו יהודים משלזיה העלית-המזרתית )שע׳׳מ( מן
הערים בנדין) ,(Bendzinסוסנוביץ ) ,(Sosnowiecכשנוב ) ,(Chrzanowאושווינצ׳ים
) (Oswiecimואתרות ,שהועברו על־ידי מינהלת ארגון שמלט אל המתנות לעבודת
כפייה ליהודים שהוקמו על-ידו כבר בשנת .1940למתנות אלו הובאו גם קבוצות
קטנות של יהודים ממדינות מערב אירופה ,שהורדו מן הרכבות שהובילו את יהודי
המערב אל המתנות בגנרל-גוברנמן .מאותר יותר הובאו אל מתנות העובדה של
גרוס-רהן אסירים יהודים ממהנה פלשוב ,ביניהם גם האסירים שנכללו ברשימת
שינדלר .קבוצה שלישית היתה מורכבת מיהודים שהובאו מגטו לורד שהוסל ביוני
.1944רובם נשלתו להמתה באושוויץ ,ורק קבוצות קטנות ,בעיקר של צעירים
וכשירים לעבודה ) ,(Arbeitsfahigeנלקתו מפתת תאי הגזים והובאו אל מתנות
העבודה התרשים שבתוך הרייך .הקבוצה האהרונה שהובאה אל מתנות המשנה של
גרום-רוזן כללה אלפי יהודים הונגרים שהובאו אף הם בקיץ 1944להמתה
3
יהודים חסרי כל ,מחפשים מנוחה בין הלאומים
123
באושוויץ ,וכמה אלפים מהם הועברו אל עשרות מחנות עבודה חדשים שהוקמו
באותה שעה.
במחנות העבודה של רשת גרוס-רוזן היו בדרך כלל בין מאות אחדות ועד ל1,000-
אסירים שהועמדו לרשותם של מפעלי תעשיית החימוש של הרייך השלישי .הם נאלצו
לעבוד עבודת פרך במפעלים השונים ,כולל בתעשיות הצבאיות הסודיות ,פועל יוצא
מן הפשרה שנתקבלה על-ידי המנהיגים הנאצים ,כולל הפיהרר עצמו ,להחזיר יהודים
אל המחנות שבתוך הרייך ולשלבם במעגל הייצור .צעד זה עמד בסתירה למדיניות
הנאצית להפוך את גרמניה ״נקייה מיהודים״ .ההחלטה להחזירם לעבודה במפעלים
חיוניים למשק המלחמה הגרמני באה על רקע ההתפתחויות בחזית הצבאית ,הצורך
בגיוס מוגבר לצבא הגרמני והמחסור בעובדים בתעשיית החימוש .קבלתה של
ההצעה להשמיד את היהודים באמצעות העסקתם בעבודת פרך (Vernichtung durch
) ,Arbeitהיתה פשרה שנתקבלה בדרגי השלטון הנאצי בין מצדדי ההשמדה המיידית
לבין מי שסברו שיש להביא בהשבון שיקולים כלכליים ומעשיים דהופים .הקונצרנים
הגדולים דוגמת קרופ .אי .גה .פרבן ,פיליפס ,סימנס ואחרים ,כמו גם מפעלים פרטיים
רבים ,עשו שימוש ציני בעבודתם של אסיריה התשושים של רשת מחנות העבודה של
גרוס-רוזן .אולם הודות למדיניות זו ,של החזרת יהודים אל תוך המחנות ברייך,
ושילובם במאמץ המלחמה הגרמני ,ניצלו יהודים לא מעטים מכבשני אושוויץ וזכו
לסיכוי מה לשרוד את תקופת הכיבוש הנאצי במחנות עבודה.
המבצע לכיבוש שלזיה התחתית החל ב־ד במאי .1945למחרת פרץ הצבא האדום
את קווי הגרמנים ושחרר את הערים והמחנות שדרכם התקדם .שוחררו ברסלאו,
ולדנבורג) ,(Waldenburgלייגניץ ) (Leignitzומחנות העבודה של גרוס-רוזן.
״חופשי ,איני יודע מה זה ,שכחתי .אזדקק לזמן כדי להרגיל את עצמי מחדש...
אני נרדם כאדם משוחרר ואיני חש זאת״ ,כתב אסיר למחרת השחרור .אכן ,השחרור,
ואסירי גרוס-רוזן היו בין האחרונים לשחרור ,הביא עמו שורה ארוכה של בעיות
לאסירים .אחת הבעיות הראשונות היתה הצורך לרכוש מחדש זהות פורמלית ,שהרי
כל סימני הזהות נלקחו מהם .עתה צריך היה לחזור אל האני המוחצן ואל הזהות
האינדיווידואלית ,לטפל בהשגת מסמכים ,להשיג מעט כסף ולקבל החלטות גורליות.
מיד עם כניסתו הורה הצבא האדום לרשויות הגרמניות האזרחיות להנפיק
למשוחררים מסמכי זיהוי .קבלת מסמכי זיהוי היתה חיונית במיוחד בשלזיה התחתית,
שהפכה לאחר תום הקרבות לאזור ספר פרוע ,משום שרק באוגוסט 1945הוכרעה
שאלת הגבול המערבי של פולין ,ועד למועד זה לא היה בה שלטון מסודר .ב12-
במאי ,ארבעה ימים אחרי השחרור ,הונפקו כבר מסמכי הזיהוי הראשונים.
4
בלה גוטרמן
124
במחנה ולדנבורג לדוגמא ,הונפקו 600תעודות זיהוי ,והרשות המוניציפלית של
העיירה פרידלנד ) ,(Friedlandציינה כי הנפקת המסמכים באה בעקבות קבלת מחנה
העבודה ״לאחר יציאת הס״ס״.
סיפורם של השבועות הראשונים אחרי השהרור לא היה משופע באופטימיות
בקרב הניצולים ,וגם דרמה נעדרה ממנו .אקורד הסיום של שנות הכיבוש הנאצי אצר
בתוכו ייסורים נוספים ,והיו אסירים שכמה ימים אחרי השחרור שבו אל מחנה
העבודה הקטן שבו היו כלואים זמן ממושך ,משום שלא היה להם לאן ללכת :״חזרתי
למהנה ,כי זה היה הבית היחידי שלי בינתיים״.
5
6
בתום הקרבות נותרו שטחים נרחבים מאדמתה של שלזיה התחתית הרוסים
וחרכים .בתים רבים נהרסו וערים פורהות היו לערי רפאים לאתר שתושביהן הגרמנים
נמלטו מערבה .על-פי הערכה של השלטונות הפולניים נהרסו כ 54%-ממפעלי
התעשייה ,קווי חשמל נותקו כמעט במלואם ותשתית התחבורה והרכבות ניזוקה
קשות .מתוך אלפי קילומטרים של מסילות רכבת רק 128קילומטרים היו ראויים
לשימוש .כ־ 20%מן המשקים החקלאיים נהרסו אף הם ,ושטחים נרחבים שמוקשו
פונו רק לאחר זמן רב .עם זאת נחשבה שלזיה התהתית לאזור בעל פוטנציאל עשיר
ומזמין להתיישבות ,שכן היו בה אזורים גדולים ששוחררו על-ידי הצבא האדום בלי
שהתנהלו בהם פעולות קרביות ,והגרמנים בנסיגתם לא הספיקו להרוס את התשתית
הכלכלית.
בסיום המלחמה נמצאו באזור זה שלוש קבוצות אוכלוסין בולטות .הקבוצה
הראשונה כללה את האוכלוסייה הגרמנית המקומית ,ברובה נשים ,ילדים וקשישים.
כיוון שחששו מנקמתם של אסירי המהנות מיהרו להעניק שירותים לסובייטים.
הקבוצה השנייה הייתה זו של משוחררי מחנות העבודה באזור .כאמור היו אלה
יהודים מכל מדינות אירופה ,בעיקר יהודים מפולין ומהונגריה .על-פי הודעת הוועדים
המקומיים נותרו באזור כ 6,000-משוחררי מחנות רשת גרוס-רוזן מתוך כ60,000-
אסירים יהודים שהיו כלואים בה בתקופת השיא .הקבוצה השלישית הייתה זו של
ניצולים יהודים ,אסירי מחנות הריכוז שבתוך הרייך ,שעם שחרורם החלו לעשות את
דרכם בהזרה אל בתיהם במזרח .היו ביניהם שהתעכבו בשלזיה התחתית ובהיוודע
להם שלא נותר שריד ממשפחתם ההליטו להישאר במקום.
7
קבוצה נפרדת ומסוכנת מאוד ,שאי-אפשר היה להתעלם ממנה ,היו עריקים מן
הצבא הגרמני ,שאחרי הכניעה המשיכו להסתתר בשלזיה התחתית ועשו בה
כבשלהם ,משום שהממשלה הפולנית לא נכנסה מיד לאזור ולא קיבלה לידיה את
השליטה עליו אלא רק ב 16-ביוני .1945העריקים סיכנו את היי הניצולים היהודים
והפכו את האזור ל״מערב פרוע״ ,כינוי שהפולנים הדביקו לאזור בחודשים הראשונים
לשהרור.
125
יהודים חסרי כל ,מחפשים מנוחה בין הלאומים
לא פעם נתקלו המשוחררים בגילויים של דחייה ,עוינות ושנאה ,יחם שלא שיפר
את סיכויי השיקום של האסירים לשעבר של גרוס-רוזן .לאחר שיצאו מן המחנה
טופלו אמנם על־ידי הצלב האדום הסובייטי והצ׳כי)במחנות בסודטים( ,שסיפקו להם
מזון מבושל ,אולם היה זה פתרון זמני בלבד .האסירות לשעבר ,ששוחררו ממתנות
הנשים של הרשת נאלצו להתמודד גם עם הטרדות ומעשי אונס שבוצעו על-ידי
החיילים הסובייטים ,״מול הבית שלנו היו שתי אתיות יהודיות .אחת נאנסה והשניה
נורתה על ידם״.
8
שחרור המחנות היה אמנם ראשיתה של תקופת אושר ותקווה ,אך היא היתה
מלווה ברגשי עצב וייסורי נפש .המשוחררים היו כבר מודעים היטב לעובדה שמרבית
בני משפחותיהם ,אם לא כולם ,לא זכו להגיע ליום המיוחל ,אך מי שזכו ,והם אודים
מוצלים מאש ,רתמו את שארית כוחם כדי להתחיל בחיים חדשים .היו שמיהרו לשוב
ולחפש קרובי משפתה :״אני לא יכולה לדבר על תוכניות לעתיד עד שלא אהיה בבית
ואדע מי מבינינו שרד״ ,אמרה ניצולה ,״למחרת עמדנו להתחיל את הדרך הארוכה
הזרה הביתה״ .אחרים נשארו במקום ,שכן לא היה בכוחם לשוב אל ארץ מולדתם
ולעמוד בפני הריק הגדול שהמתין להם שם .הם הבינו שלא ניתן לשוב עוד אל העולם
שבטרם מלחמה ,ותשו כי שיבה תהיה מעשה הסר תכלית ,הודאה בעובדה ששנות
האימה לא למדום דבר .השתקעות באירופה שהפכה בעיניהם לסמל למצבו הרופף
של העם היהודי ,היתה אף היא בלתי נסלחת .עתה חשו כי עליהם להתתיל התהלה
הדשה ,והתחלה זו צריכה להיות בארץ-ישראל.
,
9
,0
אולם כוח החיות והשאיפה להתחיל חיים חדשים בארץ־ישראל ולא ״בארץ
שעשתה יד אחת עם הגרמנים״ ,לא מנעה מניצולים רבים להחליט על התארגנות
מידית במקום במטרה להקל על המשוהררים .ברהבי שלזיה התתתית הוקמו כמעט
באופן מיידי תחנות לאיסוף המידע על הניצולים לריכוזו ולהפצתו.
עניין מיותד שדרש פתרון דחוף היה נושא הטיפול במשוחררים שעדיין שכבו
חולים במרפאות שבמחנות ,ובאותם יהודים שחלו בימים הראשונים לאחר השתרור.
לאתר שנים של תזונה דלה ומחסור בוויטמינים ,לקו כל מערכות הגוף ,ולא עמדו
במזון שהאביר המורעב לשעבר ניסה להעמיס על עצמו .היתירות הסובייטיות לא
השתהו במקום די זמן כדי לארגן את החיים מחדש ולטפל בתולים ואף לא נתנו דעתם
על כך .המשימה של טיפול בהולים הוטלה אפוא על המשוהררים עצמם ,והמשימה
לא היתה׳ פשוטה כלל וכלל ,שכן ציוד רפואי ותרופות סופקו בצמצום ,יהסית למלאי
שנמצא בבתי-ההולים הגרמניים .ההיסטוריון הפולני בוגדן ציבולסקי בדק ומצא
שרופאים גרמנים תושבי האזור לא מיהרו להגיש עזרה לאסירים לשעבר ,ובבתי
החולים המאולתרים היה קיים מחסור קבוע בתרופות ובכוה אדם".
מאין מצאו המשותררים את כותות הנפש להיכנס לתוך מערבולת של עשייה
בלה גוטרמן
126
ובנייה ?
כותות הנפש הללו היו טמונים עמוק בנפש אסירי המהנות לשעבר ,והם שעזרו
להם במאבקם לשרוד את שנות הכליאה הממושכות ,את הרעב ואת עבודת הפרך.
עתה הופנו כוהות אלה אל פעולות השיקום .בתוך ימים אהדים התארגנו בתי־הולים
מאולתרים בתלק מן המתנות .במהנה ויסטגירסדורף )(Wustegierrsdorf
בדרום־מערב פולין )כיום ,(Gloszycaבקרבת הגבול עם הסודטים ,התארגן בית
הולים שהעניק טיפול רפואי דהוף לכמה מאות אסירים לשעבר של מהנות העבודה
של Rieseשהיו עדיין מוטלים במרפאות של דירנאו ) (Durnhauוטננהאוזן
) (Tannenhausenולא הוצאו לצעדת המוות' .
ניתן להצביע על שני שלבים ברורים בפעולות השיקום:
השלב הראשון כלל טיפול בתולים בתוך המהנה עצמו .עד סוף תודש מאי ניתן
הטיפול בתוך מבני הרבירים )המרפאות( לשעבר ,כדי לאפשר את העברתם לאשפוז
ממושך בבתי-הולים .בשלב זה יכול היה הצוות הרפואי להיעזר בשירותים המוגבלים
מאד של הצבא הסובייטי ובכותות רפואיים מקרב האסירים עצמם .לממשלה הפולנית
לא היתה עדיין נוכתות במקום ,ולא היה לה מידע מדויק על המתרהש ,שכן כאמור
היא קיבלה את השליטה על שלזיה התתתית רק במתצית יוני .1945
בשלב השני הוקמו בתי-הולים תדשים ביזמתם של האסירים לשעבר ,וההולים
שוכנו במתלקות המתאימות .במקביל הוכנה כרטסת של הולים שהקיפה את התקופה
למן יום השתרור ועד סוף תודש יולי .בתוך זמן קצר הוקמו המישה בתי-תולים
קבועים ומרפאה שאורגנה במבנה ששימש כדביר)מרפאה( של מהנה דירנאו ,והצבא
האדום סיפק מעט ציוד .כל המאושפזים היו יהודים ,והטיפול המיידי צמצם במידה
רבה את התמותה' .
2
3
בית-ההולים ״בלומנאו״ )(Blumenau
בית-התולים הותקן בשטה מהנה ויסטגירםדורף והמשיך למעשה את פעילותו של
המרפאה המרכזית במהנה טננהאוזן ששכנה בארבעה מבני אבן .סמוך לשתרור היו
מאושפזים שם בממוצע כ 1,000-הולים להודש .בסוף מאי 1945הוהלט לפנות את
האסירים לשעבר שתלו בטיפוס ולהשאיר במקום רק את המקרים הקלים .הודות
לטיפול המסור הלה ירידה מתמדת במספר התולים ,וב־ 2ביוני נותרו במקום 95
תולים 51 .מתוכם היו יהודים מפולין 15 ,מרומניה 13 ,מהונגריה 12 ,מצ׳כוסלוווקיה,
שניים מיוון אהד מהולנד ואהד מיוגוסלביה .מעל 50%אובהנו כסובלים מתשישות
כללית .בסוף יוני נותרו עשרה תולים ובית־ההולים פורק ונסגר .במשך תקופת
הפעלתו נפטרו בו תשעה תולים' .
4
יהודים הסרי כל ,מהפשים מנוהה בין הלאומים
127
בית-החולים ״בנהוף״ )(Banhof
בית-ההולים הוקם במרפאה של מהנה שוטרוורק ) (Schotterwerkופעל כהודש
לשם מתן טיפול ראשוני בלבד .במהלך תקופה זו אושפזו בו תולים בטיפוס הבהרות,
התמותה היתה גבוהה .בתוך הודש נפטרו 21איש 14 .מן הנפטרים היו יהודים
מהונגריה ,המישה מפולין והאתרים מיוון ויוגוסלוויה.
בית־החולים ״שטור״ )(Stohr
בית-ההולים אורגן במבנים של מפעל הכותנה ״שטור״ בעיירה ויסטגירסדורף.
מתוך רשימת מתים שנשתמרה ניתן ללמוד כי מתוך 114תולים שהיו מאושפזים
במקום ב 16-ביוני נפטרו 51תולים עד סוף יולי.
בית־החולים ״קינדרהיים״ )(Kinderheim
בית-ההולים הוקם במהנה ויסטגירסדורף לשם טיפול באסירים משותררים שלקו
במתלות מדבקות .הוא אורגן בארבע מתלקות ,שב 2-ביוני אכלסו 144הולים .ב־16
בהודש ירד מספרם ל .80-התמותה בקינדרהיים היתה גבוהה יתסית ,בעיקר בשבוע
האהרון של הודש מאי שבו נפטרו 23איש .ביוני נפטרו 15הולים וביולי שלושה
בלבד .בית-ההולים בקינדרהיים נותר בראשית אוגוסט 1945בית-ההולים היתיד
שנועד לאסירי המתנות לשעבר ,ולאתר שהשתלטו על מגיפת הטיפוס הופעל כבית
הולים כללי .ראש העיר הגרמני של העיירה דיווה כי :״מאפריל התפשטה כאן מגיפת
טיפוס הבהרות שהלו בה כ־ 1,600אסירי המתנות .נפטרו 127איש .המגיפה נבלמה
בראשית אוגוסט ,ונערך תיטוי' .
5
בית־החולים ״שולה״ )(Schule
בית־התולים אורגן ביזמתם של רופאים יהודים אתרים שמיקמו אותו במבנה של
בית-ספר גרמני .המתקן נועד לשמש כגיבוי לבית-ההולים קינדרהיים ,ואושפזו בו
מהלימים שנזקקו לימי הבראה אתרים בטרם צאתם אל המאבק היום-יומי הצפוי
להם .ב־ 16ביוני שהו בו 94מבריאים .ככל שמספר התולים בבתי-ההולים הלך
והצטמצם כך גדל מספר המהלימים ששהו בו .המתקן התקיים למן המתצית השנייה
של הודש מאי ועד יולי.
בית תולים מיותר לתולי שהפת אורגן בםנטוריום בעיירה גברסדורף
) (Gabersdorfוטופלו בו כ 600-הולים .לפתות 131מהם נפטרו בתקופת האשפוז.
16
בלה גוטרמן
128
אסירי מחנות העבודה של גרום־רוזן בבתי החולים
ארץ מוצא
בי׳׳ ח
בלומנאו
פולין
הונגריה
צ׳כוסלובקיה
רומניה
יוון
גרמניה
יוגוסלוויה
הולנד
לא ידוע
אוסטריה
1
1
-
בלגיה
לוקסמבורג
1
-
סך הכל
45
14
11
13
2
-
88
בי״ ח
שולה
43
27
7
8
1
3
2
1
1
-
1
94
קינדרהיים
40
19
8
8
2
1
1
1
80
שטור
48
25
22
11
3
2
2
2
114
17
סך-הכל
176
85
48
40
8
5
4
3
3
3
I
1
376
איוש הצוות הרפואי נתקל בקשיים רבים .רוב הרופאים ההונגרים שנכלאו
במחנות רשת גרוס-רוזן התל מיוני ,1944ומונו על-ידי מפקדת במתנה לשמש
כרופאים במרפאות ,מיהרו בתום המלהמה לשוב להונגריה ,וכך עשו גם רוב
הרופאים מפולין .בבתי החולים המאולתרים נותרו רק רופאים יהודים בודדים .ראוי
לציין שהם ההליטו להתעכב ולא לשוב מיד לארצותיהם ,אלא להישאר ולטפל
בחולים .במחנה גרליץ ) (Gorlitzפנה ד״ר קינרוס אל הרופאים הסובייטים וביקשם
לספק תרופות וציוד להולים ולנשים שעדיין התגוררו בצריפי המהנה .בין הרופאים
הללו בולט במיוחד הד״ר תדאוש ציטרון) (Cytronמביאליסטוק ,כירורג במקצועו,
שהיה כלוא במחנה ויסטגירסדורף ,ואחרי השחרור החליט להישאר ככל שידרוש
המצב .ביוזמתו הוקמו בתי החולים קינדרהיים ושולה ופורק בית-החולים בנהוף
כיוון שהתנאים הסניטריים בו היו גרועים .הודות לד״ר ציטרון נשתמר גם תיעוד
ראשוני בר־ערך .בעת כליאתו במתנה דירנאו נהג לערוך רישום קפדני של ״ספר
המתים״ ,שבו רשם בקפידה את מקרי האשפוז והתמותה במרפאה המרכזית ,ולאחר
השהרור המשיך ברישום מדויק של שמות האסירים שאושפזו בבתי התולים .ראש
18
יהודים הסרי כל ,מחפשים מנוהה בין הלאומים
129
הקהילה היהודית בוויטגירסדורף דיוות כי בסוף ספטמבר 1945נותר בבתי ההולים
רק רופא אהד ,הלא הוא ד״ר ציטרון ,בנוסף לתובשת אתת ,שתי עובדות משק ושני
רופאים גרמנים.
ד״ר ציטרון היה פעיל גם בהקמתו של ועד יהודי מקומי.
מספר ימים אהרי השהרור הוקם ועד יהודי ראשון במהנה רייכנבך
) (Reichenbachבשם ״ועד האסירים לשעבר״ .הברי הוועד היו באופן טבעי אותם
אסירים שבמשך תקופת כליאתם במתנות פעלו בתהום העזרה ההדדית בין האסירים,
והיו הרוה ההיה בפעילות התרבותית המצומצמת שהתנהלה בהם .המבצע הראשון
שאליו נרתם הוועד היה איסוף בגדים ומזון עבור המשוהררים .כן אורגנו מטבהים
ציבוריים שתמורת תשלום סמלי סיפקו ארותות תמות למשותררים .הוקם גם מרכז
מידע שבו ניתן היה לקבל ידיעות על ניצולים ,על אפשרויות של תיפוש קרובים ואף
על הידוש קשרים עם בני ארצם .מרכזים אלה שימשו גם כתתנות ביניים למנוהה
ולתידוש כותותיהם של המשוהררים שהיו כלואים במתנות ברייך ועשו את דרכם
הזרה לבתיהם .עיסוק אתר נסב סביב שאלת הביטהון האישי .היה צורך לדאוג גם
להגנת המשוהררים שכן כזכור הסתובבו באזור קבוצות מזוינות של עריקים גרמנים.
במתנה רייכנבך ,התארגנה קבוצת הגנה של יהודים ,שהורכבה ממשוהררי המתנות
שבסביבה.
19
אתת הפעולות הראשונות של המארגנים היתה ל ט פ ל בקברי האהים שנמצאו
בקרבת המתנות .במהנה דירנאו ,שבו נמצאה המרפאה המרכזית של 12מתנות
,Rieseוכן בקברי אתים קטנים יותר לצד מתנות עבודה דוגמת רייכנבך וגרליץ,
הושלכו גוויות שלא היה סיפק בידי הגרמנים לשלוה לשריפה בקרמטוריום הקרוב
ועתה הובאו לקבר ישראל .לאתר מאמצים רבים סומנו בספטמבר 1945בקרבת מהנה
דירנאו 24קברים המוניים ,בית הקברות גודר והוקמה בפתהו אנדרטה לזכר הנספים.
סניף הג׳וינט בפראג תרם למטרה זו סכום כסף נכבד ,וכן נתקבלו תרומות גם
מתורמים פרטיים.
המשימה הבאה ,לאהר הקמת בתי ההולים ,היתה טיפול במשוהררים ועזרה
בהעברתם למתוז תפצם .תשוב לציין כי בשאלת השיבה הביתה ,גם אם זה היה הדהף
המידי של כל האסירים ,היה מצבם של האסירים היהודים ממדינות מערב אירופה קל
יותר משל היהודים הפולנים .האסירים היהודים בני מערב אירופה היו הראשונים
לתזור אל בתיהם ,ויכלו לקוות לשקם את הייהם בקרב שכנים אוהדים ,ואילו היהודים
הפולנים שידעו זה מכבר כי משפתותיהם הושמדו ,רכושם נשדד וכי אין להם לאן
לשוב ,ההליטו להישאר במקום ולפתות בפעולות שיקום .הוועד המקומי של גרליץ
נרתם לעזור לאסירים לשעבר של המהנה לשוב אל ארצותיהם .במהנה לודוויגסדורף
) (Ludwigsdorfטופלו המשוהררים והועברו להתגורר בבתי גרמנים בעיירה.
20
בלה גוטרמן
130
כעוף החול קמו הניצולים וההלו בפעולות שיקום .הקבוצה המובילה היתה זו של
ועד הניצולים ממחנה רייכנבך שאסיריו ניצלו ברגע האחרון מצערות המוות.
ביוזמתם הועבר מסר אל הוועד היהודי המרכזי בוורשה ,ובו הודעה כי בשלזיה
התהתית נותרו יהודים ניצולי מהנות העבודה של גרוס-רוזן ,וכי הניצולים הם אנשים
צעירים הנכונים להתגייס לפעולות שיקום ולכל פעילות ציבורית שתידרש .אנשי
הוועד המרכזי הופתעו לשמוע על מספרם המרשים של הניצולים שהתרכזו בשלזיה
התהתית ומיהרו לשלות שני נציגים מטעמם לעמוד על המצב ולצרפם לגופים
המרכזיים .השליהים היו יצהק )אנטק( צוקרמן ויעקב עגיט ,ששב מברית-המועצות
שבה שירת בצבא במשך ה מ ל ח מ ה .אנשי הוועד המרכזי ראו בשלזיה התחתית מקום
מתאים להושיב בו יהודים שבחרו לא לשוב לפולין ,ואף שקלו להעביר לשם את בתי
היתומים היהודים .עם השחרור נמצאו במחנות העבודה של גרוס-רוזן קבוצות של
ילדים בגיל ,14-10והוחלט להקים עבורם בית יתומים .התכניות הללו הוכנו על
דעתה על ממשלת פולין ,והנציגים היהודים זכו לאהדה רבה ולהבטהות נדיבות .עגיט
שב בשנית לשלזיה התתתית וההל בהכנות להקמת ועד מהוזי.
21
22
23
שבועות אחדים לאחר סיום המלחמה ,ב 17-ביוני ,1945התכנסה ברייכנבך ועידה
של שישה ועדים יהודיים מקומיים ,שהשתתפו בה 50נציגים של אסירים לשעבר של
רשת מהנות העבודה של גרוס-רוזן .הם ייצגו את הוועדים של משוחררי מחנות
רייכנבך ,לנגנבילאו) ,(langenbielauלודוויגסדורף ,ולדנבורג וויסטגירסדורף .בכנס
התרגש הקפיטן בורוזוב ) ,(Borozowגיבור ברית-המועצות ,שנכת במקום כנציג
הצבא האדום ,ואמר:
עם מוזר אתם ,יהודים .הלק מכם שהררתי מן המהנות .הייתם תולים,
שבורים ,קרועים ,רעבים וכמעט מתים .והנה יושבים אתם היום בוועידה
ועוסקים בתרבות ,תיאטרון ,בתי ספר וחינוך לילדים .עם מוזר! עם כזה תי
בעבר ,חי כיום ,ולעולם לא ייכחד״.
לפני נעילת הוועידה נבחרה נציגות מ ת ו ד ת ראשונה .הנציגות הורכבה מאסירים
משוהררים שהיו פעילים במהנה רייכנבך ,וכיושב ראש נבחר יעקב עגיט .האירוע
הסתיים בביצוע קטעי מוסיקה של תזמורת שהורכבה מניצולי המחנות ובשירה
בציבור .״באותו לילה בכינו לא מעט״.
לאחר נעילת הוועידה יצאה לוורשה משלתת מטעם הוועד היהודי של שלזיה
התהתית והגישה תזכיר משלה לממשלה הפולנית הזמנית שכותרתו היתה ״תזכיר
בעניין יישוב יהודים באזור שלזיה התחתית״ .את עניינם עגנו בחיזוק האינטרסים
הלאומיים של פולין החדשה בשטחים שספחה משטח הרייך .בתגובה נשלהה
באוגוסט הנהייה מטעם המיופה-כוה של ממשלת פולין להגיש עזרה לאוכלוסייה
היהודית בשלזיה התחתית ,שמנתה בסתיו 1945כ 15,000-איש.
24
25
131
יהודים הסרי כל ,מהפשים מנוחה בין הלאומים
הערות
!
ב ל ה ג ו ט ר מ ן ,ג ש ר צ ר א ל ה ח י י ם ,יהודים ב ר ש ת מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה ש ל ג ר ו ס -ר ו ז ן ,יד ו ש ם ,ירושלים
)יצא ל א ו ר ב ש נ ת (2000
2
חוקרים פולנים חלוקים בדעתם לגבי מ ס פ ר ם המדויק ש ל מ ח נ ו ת הרשת ,שכן ה מ ב נ ה היה מורכב
מ א ד ו כ ל ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ב ג ו ד ל שונה ,ק ו מ נ ד ו ת ח ו ץ ש ל ה מ ח נ ה הראשי ,מ ח נ ו ת איסוף ו ק ו מ נ ד ו ת
ח ו ץ ש ל מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה .קיימים נתונים ה מ צ ב י ע י ם ע ל ק י ו מ ם ה ו ו ד א י ש ל 100
מ ח נ ו ת ונתונים
ח ל ק י י ם ל ג ב י 20מ ח נ ו ת נ ו ס פ י ם .
נ
מ ח נ ה ברינליץ ב ס ו ד ט י ם ,ש א ל י ו ה ע ב י ר שינדלר א ת ה א ס י ר י ם מ פ ל ש ו ב ,ה ו ק ם כ מ ח נ ה מ ש נ ה ש ל ר ש ת
גרוס-רוזן ומפקדו של גרוס-רוזן ,יוהנס הסברוק ,היה מ ב ק ר ב ו לעתים קרובות ונפגש עם אוסקר
שינדלר.
4
ע ד ו ת ו ש ל אריאן ר ו ז נ פ ל ד ,ארכיון יד ו ש ם .033/2070 ,
5
ארכיון יד ו ש ם .033/3573 ,
6
ע ד ו ת צ פ ו ר ה כ כ ב ־ פ ל ב נ ר ,איו׳׳ש 03/3230
1966,י
8
Polski
1944-1945Boleslaw
Dolata, Wyzwolenie
ע ד ו ת א ס ת ר ק ו נ ס נ ס ,איו׳׳ש.03/5145 ,
9
ע ד ו ת יונה זוננקלר ,איו״ש.033/3150 ,
!0
ע ד ו ת מרים י ה ב ,איו״ש : 03/4761 ,מ ג ד ה הניג ,איו״ש .015/1498
11
Bogdan Cybulski, "Szpitale dla bylych wiezniow obozu koneentracyjnego Gross-Rosen w Gloszycy
VI, 1980, pp. 307-324.
2׳
Wroclaw,
hitlerowskimi,
I zbrodniami
nadfaszymem
(1944-1945)", studia
A L Rieseה י ה ש ם ק ו ד ל ק ו מ פ ל ק ס ש ל 12מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ש ל ג ר ו ס -ר ו ז ן ש ה ו ק מ ו ב ה ר י ם ב ק ר ב ת
ה ג ב ו ל ע ם צ י כ ו ס ל ו ב ק י ה .ז ה ה י ה א ת ר בנייה סודי ש ה ו ק ם ב מ ס ג ר ת מ ט ה ^ Yagerstabל ש ם ביזור
מפעלי התעשייה הצבאית ו ה ע ב ר ת ם א ל מ ת ח ת לפני הקרקע .ה מ ט ר ה היתה להגן ע ל מפעלי החימוש
מפני ה פ צ צ ו ת ב ע ל ו ת הברית .ל צ ד המנהרות ש נ ח צ ב ו ב מ ק ו ם ה ו ק מ ה גם מ פ ק ד ה סודית עבור הפירר
ומקורביו.
נו
1986,
Lekarski,
Alfred Konieczny, "Z Ksiegi Zmarlych szpitala obozowego w Kolcach", Przglad
pp. 101-105.
14
Cybulski, p. 320.
15
.ZIH, Obozy/4
*1
.Cybulski, p. 322
ד!
שם.
!8
ר א ה נ ס פ ח :ש ע ר ר ש י מ ו ת ה ח ו ל י ם ש נ י ה ל ה ד ״ ר ציטרון ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .
!9
ח נ ה ש ל ו מ י ,״ראשית ה ה ת י י ש ב ו ת ה י ה ו ד י ת ב ש ל ז י ה ה ת ח ת י ת ״ ,ג ל ע ד ז׳-ח׳.
Warszawa,
132
20
בלה גוטרמן
י ש ר א ל ט א ב ק ס ב ל א ט ,״ווי אזוי דייטשן ה א ב ן אויף א ס א ו ו י ע ט י ש ן ב א פ ע ל ג ע מ ו ז ט ר א ט ע ו ו ע ן
ק ר א נ ק ע יידן פון די ל א ג ע ר ך ,ד א ס נייע ל ע ב ן ,ד צ מ ב ר
.1945ת כ נ י ת בית ה ק ב ר ו ת ש מ ו ר ה בארכיון
.ZIH
!2
שם.
22
שם.
23
י ע ק ב עגיט ,״ צ ו ו ״ יאר יידישער יישוב אין נידערשלעזיע״ ,צ א א נייע ל ע ב ן .1947 ,
24
שם.
25
שלומי ,ש י ח ו ת ע ם י ע ק ב עגיט.
״הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
133
חנה שלומ•
"הוועד היהודי המארגן" במוסקבה ו״הוועד
היהודי המרכזי" בוורשה ,יוני 1945פברואר
:1946ההתמודדות עם הרפטריאציה
ב 6-ביולי 1945נחתם הסכם בין ממשלות ברית-המועצות ופולין בדבר חזרתם
למולדת )רפטריאציה( של אזרחי פולין לשעבר המתגוררים בטריטוריה סובייטית.
מכותרת ההסכם עולה כי הוא עסק בזכות לשינוי האזרחות הסובייטית ובפינוי בני
העם הפולני והיהודי משטחי ברית-המועצות .ההסכם כלל הזרה על מה שכבר
הוצהר בהסכם קודם מספטמבר ,1944דהיינו ,כי יהודי פולין הם חלק מן העם
היהודי .ומה שלא נאמר בהסכם וצריך היה להיאמר במסגרת התעמולה של היהודים
עצמם ,ואשר יובהר במהקרים עתידיים ,הוא שמאחורי ההכרה בלאומיות היהודית
עמד הרעיון כי ההמשך הישיר ליציאת יהודי פולין מברית-המועצות יהיה הגירתם
מפולין ,וכי מהלך זה צריך להתבצע בהסות הגופים הציוניים .זו היתה אמורה להיות
רפטריאציה ל״ארץ-ישראל״ עם ״תחנת מעבר״)״טרנזיט״( דרך פולין .אפשרות כזו
נדונה ,כנראה ,עם ד״ד א׳ זומרשטיין ) (Sommersteinלפני שהתקבלה ההחלטה
הסופית בדבר הרפטריאציה .התנועה הציונית היתה אמורה להבין זאת מתוך התנאים
ששררו באותה תקופה.
י
המסקנה שעל העוסקים בחומר זה להסיק היא כי שיחות בדבר טיב התפקיד
שיועד לד״ר זומרשטיין כמנהיג היהדות הפולנית בפולין התקיימו אז בין יאקוב ברמן
) (Jakub Bermanלבין זומרשטיין ,וכי במהלך הדיונים הללו גובשה נוסחה באשר
לשתי האפשרויות שיינתנו ליהודי פולין :האפשרות לבנות מחדש את חייהם בפולין,
מצד אהד ,ותמיכתן המוצהרת של ממשלות מוסקבה וורשה בהגירתם מפולין ,בעיקר
במסגרת הגופים הציוניים ,מצד שני .נראה סביר למדי כי נרמז לזומרשטיין שתפקידו
הוא להסביר ליהדות העולמית את ההזדמנות הגלומה ביציאת יהודי פולין משטתי
ברית-המועצות .סביר מאוד גם כי זומרשטיין עצמו הצהיר על נכונותו לבצע משימה
אוסובקה
אדוארד
פולין,
ממשלת
ראש
של
הצהרותיו
זו.
2
מ ת ו ך 1 9 3 9 - 1 9 4 6 , The :
P o l a n d and the USSR,
Norman Davis & Anthony Polonsky (eds.), Jews in Eastern
Macmillan Press, pp. 240-256.ת ר ג ו ם :אורית פרידלנד ט ל
חנה שלומי
134
מורבסקי ) (Edward Osobka Morawskiבישיבות ״המועצה הלאומית של הארץ״
) (KRNעולות בקנה אהד עם האמור לעיל ,ובאותה רות תבע זומרשטיין את זכותם
של בני העם היהודי למדינה משלהם עם שובו לפולין.
הההלטה על הרפטריאציה גרמה להסטת מוקד הפעילות של שני גופים :על
הוועד היהודי המארגן במוסקבה הוטל להכין את היהודים בבריה״מ לקראת שובם
לפולין ,ואילו על הוועד היהודי המרכזי בוורשה הוטל להיערך לקבלת היהודים
ולתכנן את עתידם.
3
הוועד במוסקבה
נשיאות הוועד המארגן במוסקבה באותה תקופה כללה את בר מארק ),(Be'er Mark
ר״ד דוד ספארד ) ,(David Sfardאידה קאמינסקה ) ,(Ida Kaminskaליאו
פינקלשטיין) (Leo Fineklsteinומשה בורקו) .(Moshe Burkoההכנות לרפטריאציה
כללו הבטתת הערובות הממשלתיות להיתר למימוש ה״אופציה״ ) (optziaוהסברה
ליהודים למה יוכלו לצפות בפולין.
ה״ אופציה״
מרבית הפולנים ,ובכלל זה יהודים ,היו בעלי אזרתות סובייטית .הסכם הרפטריאציה
קבע כי כל הפולנים ,כולל היהודים ,שהתזיקו באזרתות סובייטית ביום 17בספטמבר
,1939זכאים לפנות לוועדה המיותרת שהקימה הממשלה הסובייטית לצורך התלפת
אזרתותם הסובייטית באזרתות פולנית .תהליך זה נודע בשם ״היתר לאופציה״.
בהיערכות למבצע הההלפה הוקמו ועדות שונות לצורך הכנת רשימת הזכאים
לניצול ה״אופציה״ .ברשות מרביתם של אנשים אלה ,והיהודים במיוהד ,לא היה
התיעוד המתאים הדרוש להוכתת אזרתותם .במקרה של בעיות ברמה המקומית
הועברו הבקשות למוסקבה לקבלת ההלטה .לפי עדותם של ד״ר ספארד ומ .בודקו,
מראשי הוועד המארגן ,הם עשו מאמץ מיוהד להשיג התלטות תיוביות.
4
התהליך כולו היה אמור להסתיים עד 31בדצמבר .1945במהלך הקיץ נפוצו
שמועות כי משהו מעכב את תהליך הרפטריאציה ,והיהודים ההלו להשוש כי כל
שינוי לרעה בהסכם יזיק במיוהד להם .בתיפושם אתר סיוע בהשגת ההיתרים
הדרושים כתבו היהודים לערי מולדתם ולמכריהם בפולין ,בעיקר לאלה שסברו כי
יוכלו להפעיל השפעה כלשהי .מרבית הכותבים היו מקורבים לפקידי הוועד המארגן.
נראה כי הממשלה הפולנית סייעה בזירוז הטיפול בבקשות לתיעוד הסר .הסיבה
לעיכוב הרפטריאציה אינה ברורה ,ואולם הפניות לקבלת היתר למימוש ה״אופציה״
נמשכו .ההל בספטמבר ,כאשר הרפטריאציה נכנסה לשלב הביצוע ,נזנהה לגמרי
5
6
7
135
הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
הדרישה לתיעוד והפונים התבקשו
אזרתים פולניים בתאריך הנקוב.
רק
להתום
הצהרה
על
שלפיה
היו
8
הסברים ותעמולה
התקיימו כינוסים אזוריים ומקצועיים ,וכן ועידות שונות שעסקו במגוון נושאים ואשר
בהן ניתנו הסברים והוצגה תעמולה .בוועידה המרכזית שהתקיימה במוסקבה
בתאריכים 20-18בנובמבר ",1945ממש ערב יציאת ה״טרנםפורט״ הראשון של
אזרהי פולין מבריה״מ ,הוהלט כי שלושה מהברי מנהיגות הוועד ייצאו לפני המשלות
כ״חיל חלוץ״ לפני המהנה .בנוסף נשלהו המישה צירים ,נציגי המפלגות שהשתתפו
בוועידה ,כדי לסייע בקליטת הרפטריאנטים בפולין .נציגי הוועד היו בר מארק,
וליאו פינקלשטיין .מאותר יותר סיפק
שמעון זכריאש ) )Shimon Zachariasz
ספארד את ההסבר שלהלן למטרת התעמולה שלהם ":״להציל את הניצולים היהודים
מפני התפזרות ולהפוך אותם לקהילה מאורגנת שתוכל להפגין אתריות ביתס לשאלות
מרכזיות המשפיעות על קיומה״ .וגם ,״מכאן היה בכוונתו לכונן קשרים עם הקהילה
היהודית בכל רהבי העולם ,כולל פלסטינה״ .בעקיפין ,אפוא ,הוא דיבר על אירועים
א»ניק»ט71א0
בפולין שהקהילה היהודית בבריה״מ כבר ידעה עליהם מתוך העיתונים
לעכן ,וכן ממכתבים אישיים וכדומה .גם הברי הוועד המארגן והמקורבים אליהם
נ״ע
ידעו על הקשרים הישירים שנוצרו בין המוסדות היהודיים בפולין לבין יהדות העולם
באוגוסט ,1945נושא שנשוב אליו בהמשך.
10
12
מן ההסבר שניתן בזמנו ,וכן ממאמרים פרי עטם של םפארד ,מארק ופינקלשטיין
שהופיעו מאותר יותר ,עולה הרושם כי הרעיונות שהוצעו ליהודים בגולה
ובברית-המועצות היו פרי מלאכתה של הנהגת הוועד המארגן .ואולם נראה כי לא כך
היה ,כפי שלא סביר שהוועד נהנה מהופש פעולה במישור האידיאולוגי.
יש לציין כי הוועד פעל מתוך הרמוניה פנימית ונהנה מהופש הפעולה הנרהב
שהממשלה הסובייטית העניקה לפעילויות שבהן תמכה .בנוסף ,הסיוע הכספי
מיהדות התפוצות ליהודי פולין כבר התל אז לזרום בכמויות גדולות מאוד ,וכפי
שידוע היטב ,כל הכספים הללו עברו תהילה תתת ידי הוועד.
3י
מצבם של יהודי פולין
ימי הרעב ,המתלות והמהסור הנוראים היו עתה מאהוריהם .בתקופה הנתקרת היו
רובם מסוגלים לכלכל את עצמם .הגורמים לשיפור ברמת תייהם היו:
ההתאוששות הכלכלית של התעשיה הסובייטית שההלה בשנת 1944והמאמץ
חנה שלומי
136
להקים מפעלים חדשים ,שהיה בעיצומו ,סיפק ליהודי פולין הזדמנויות להשתלב
בכוה העבודה.
יהודים רבים קיימו קשרים עם קרוביהם בארצות-הברית ,אנגליה וארץ-ישראל,
וקיבלו מהם חבילות מזון ,ביגוד ופריטים נוספים .מקבלי התבילות נהגו למכור הלק
מן הסהורות בשוק השהור כדי להוסיף להכנסת המשפחה .לעיתים הוסיפו הסתורות
לתקציב המשפחה סכום שעלה על השכר ההודשי הממוצע .הנוהג להשלים את
ההכנסה על-ידי מכירת סתורות בשוק השחור לא היווה תופעה הריגה במשק
הסובייטי.
רוב היהודים הפולניים בברית-המועצות היו הברי ״איגוד הפטריוטים הפולנים״
) ,(ZPPוברוב הסניפים הם היוו את צוות הפעילים .העובדים בשכר בסניפים קיבלו,
בנוסף על משכורתם ,הקצבות מזון זהות לאלו שהוענקו לאנשי צבא ,הקצבות
שאיכותן וכמותן היו גבוהות בהרבה מן ההקצבה הרגילה.
,4
15
16
הוועד היהודי המרכזי
הוועד היהודי המרכזי פעל בתנאים שונים לגמרי .לא היו בידיו הכספים הדרושים
לקליטת השבים למולדתם ,הוא לא היה מסוגל לספק להם דיור פרט לשלזיה תחתית,
והאנטישמיות הפילה יום-יום קורבנות מקרב הניצולים .אף שהוועד ראה את עצמו
כמייצג לכל העניינים היהודיים בפולין ,לא כך היה הדבר בפועל .״הקונגרגציה
היהודית״ פעלה בנפרד ,מהוץ לוועד .הארגונים הציוניים ישבו בוועד ,אך פעלו
באופן עצמאי ,שלא במסגרת הוועד ולפעמים אפילו כאופוזיציה לוועד ,בנושאים
שבהם שררה מחלוקת בין החברים היהודיים ב״מפלגת הפועלים הפולנית״)(PPR
וב״בונד״ .לא היתה כל מתלוקת בדבר הצורך בקליטתם המיידית של הרפטריאנטים
עם הגעתם ,ואולם באשר לתוכניות לעתידם היו הדעות תלוקות ביותרPPR^ .
וה״בונד״ סברו כי על הרפטריאנטים לשקם ולכונן מהדש את היי הקהילה היהודית
בפולין תוך סיוע בבנייתה מהדש ושיקומה של ארץ זו .הוועד לא התכוון להפריע
ליהודים שתיכננו להגר ,ודגל בהשקפה שיש להתיר הגירה הוקית בלבד ,וכי תנאי זה
צריך להול גם על יציאת הציונים מפולין .הציונים ,מצדם ,תתרו לשכנע את רוב
השבים מבריה״מ להצטרף לתנועתם ולהכינם לעזיבת פולין מהר ככל האפשר לאחר
שובם ,גם אם הדבר יהייב הברתת גבולות .ויכוה זה עלה תכופות לטונים גבוהים
מאוד .לפיכך ,בבדיקת פעולות הוועד הנוגעות לרפטריאציה ,שומה עלינו לטפל גם
בפעולות הציונים מהוץ לוועד בשאלה זו .זומרשטיין הציג לממשלה הפולנית את
שתי העמדות.
17
18
137
הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
פעילויות הוועד בנוגע לרפטריאציה
9
בישיבת הוועד המרכזי ב 6-או ב 8-ביולי ,1945י דיווח זומרשטיין כי הסכם
הרפטריאציה נתתם וכי יש לפתוח בהכנות לקראת הגעתם של יהודים רבים
מברית-המועצות .הוא לא ציין כמה בדיוק עתידים להגיע ,אולי משום שלא ידע
בעצמו .פרוטוקול הישיבה ״יבש״ ודל ביותר ,ואינו מתאר את התגובה להודעתו.
באותו יום ,או קרוב לכך ,התקיימה פגישה בין ראש ממשלת פולין ,אוסובקה
מורבסקי ,סגנו ההדש ס׳ מיקולייצ׳יק ) ,(S. Miko'ajczykוזומרשטיין ,שבמהלכה
נדונו מצב היהודים בפולין ושאלת הרפטריאציה ,והוגש לממשלה מזכר ציוני .כמו
כן התקיימה פגישה בין נציגי הוועד המרכזי לבין ולדיסלב וולסקי (W'adis'aw
הפולני) PUR).
) ,Wolskiסגן שר הפנים ,שהיה אהראי למשרד הרפטריאציה
20
21
ב 21-ביולי פרסם הוועד המרכזי הודעה על חתימת הסכם הרפטריאציה בעיתון
דא 0נייע לעכן ,בה נאמר כי הוועד יכלול במסגרת תוכנית הסיוע שלו אזרחים פולנים
בני העם היהודי .יש לשים לב לדגש על הלאום .העיכובים במימוש הרפטריאציה
הפחיתו מעט את הלהץ המיידי להיערכות לקראת הרפטריאנטים ,ואולם המתת
בשאלת עתידם נותר בעינו.
בסוף יולי הוזמנו אמיל זומרשטיין ואדולף-אברהם ברמן על-ידי ההסתדרות
הציונית להשתתף בוועידה בלונדון ,הוועידה הציונית העולמית הראשונה מאז תום
המלהמה ,מן ה 31-ביולי ועד ה־ 13באוגוסט .כמו כן קיבלו הזמנה לכנס הסניף
האירופי של הקונגרס היהודי העולמי ,שנועד להתקיים מיד אהר-כך ,ב23-13-
באוגוסט ".הממשלה הפולנית לא רק שהתירה לזומרשטיין ולברמן להשתתף
באירועים הללו ,אלא גם הסכימה שהמשלתת לוועידה הציונית תמנה שמונה אנשים
ושהמשלהת לקונגרס היהודי תוגדל עד 22איש .המשלחת השניה היתה אמורה לצאת
בחסות הוועד היהודי המרכזי .היתה גם הבנה כי אירועים אלה יספקו הזדמנות
להבהרת היחסים בין הוועד המרכזי לבין ה״ג׳וינט״ ) Joint),שממנו קיוו לקבל
מימון לשיקום ההיים היהודיים בפולין .באותה תקופה היתה הממשלה הפולנית
מעוניינת בייצוג יהודי רהב בהו״ל .פולין רק ההלה אז ליזום קשרים דיפלומטיים עם
המערב ,ומשלחת יהודית ללונדון יכלה לשפר מאוד את תדמית המדינה השולחת.
בנאומו לפני מושב ^ K R Nבימים 21-22ביולי הבטיח ד״ר א .ברמן לשלוח
״דרישות שלום תמות מפולין ההדשה הדמוקרטית לפורום הבינלאומי״ .החלטת
פולין להתיר הגירה יהודית היתה אמורה לשמש כהוכחה לכיוון הדמוקרטי שנקטה
הממשלה .בהמשך נדון באופן שבו הוצג הנושא בפורומים שונים בידי המשלהות
מפולין.
22
,2
25
חנה שלומי
138
עקב קשיים בגיבוש הרכב המשלתת ובהשגת תהבורה ,הגיעה הקבוצה לוועידה
באיתור של המישה ימים .מארגני הוועידה הששו שהמפגש שכה היכו לו עם נציגי
היהדות הפולנית יתעכב פעם נוספת ,כך שהגעתם בסופו של דבר התקבלה כהפתעה
משמתת .עם כניסת המשלתת הפולנית לאולם הוועידה הופסקו הדיונים וד״ר היים
וייצמן בירך את הבריה בתום .הקהל מירר בבכי .זומרשטיין היה הדובר הראשון עם
הידוש הדיונים .הוא סיפר על היי הפליטים בפולין ,על עבודת הוועד למענם ,על
הסיוע שיידרש מיהדות העולם כדי לסייע בשיקומם של ההפצים להישאר בפולין.
זומרשטיין היה היתיד שעסק בתשיבות ההיסטורית של יציאת יהודי פולין
מברית־המועצות ,בציינו כי הובה על ההנהגה הציונית לנצל את הנסיבות להקמת
מדינה יהודית .כהוכהה לכך שברית-המועצות תומכת במהלך אירועים כזה ,הביא
זומרשטיין את סיפור הופעתו בפני סטאלין :״ב 25-ביולי ,1944כאשר מולוטוב
הציג את הברי ׳הוועד הפולני לשהרור לאומי׳) (PKWNבפני המנהיג הסובייטי ,הוא
ציין את השתייכותו המפלגתית של כל הבר כאשר הציג אותו .על זומרשטיין אמר:
׳יש כאן ציוני אהד ,ד״ר אמיל זומרשטיין״׳ .זומרשטיין ציין בפני באי הוועידה כי ״זו
אולי הפעם הראשונה שהמלה ׳ציוני׳ נאמרה בקרמלין בהקשר כזה.״ כדי למנוע כל
ויכות או ניתות בדבר הסיבות להתלטתו של סטאלין ,שהיה עלול לסכן את ההסכם
שכבר הושג עם הקרמלין ,יצא זומרשטיין בתהינה נרגשת לנוכתים :״אל לכם לעסוק
בשאלת טיבה של הדמוקרטיה שתשלוט בסופו של דבר בעולם כולו ...ובשם
היהודים הזקוקים לסיוע ,אני מתהנן לפניכם להשאיר לאתרים את הדאגה למדיניות
ההוץ ...הדרך שלנו פשוטה ותייבת להיות קצרה :לשקם את העם היהודי ולהציל את
200,000יהודי פולין ולהביא אותם לידי קיום אנושי הדש.״ הוא לא הגן על מדיניות
ברית-המועצות ולא שיבת את משטרה ,אלא פשוט ביטא את דאגתו ביהס ליציאת
יהודי פולין משם .בהתתשב בזהירותו המופלגת של זומרשטיין ,שרבים ראו בה
פתדנות לשמה ,ברור כי הפעם דיבר הרבה יותר מן הצפוי .ההנהה המתתייבת כאן
היא כי זומרשטיין ,כאזרה פולני ,לא היה מציג בפורום כזה בעיה הנוגעת
לברית-המועצות אלמלא קיבל הנתיות מפורשות לעשות כך .התרגשותו הרבה
העניקה מימד נוסף לדבריו.
26
27
28
בהצגת עמדת הממשלה הפולנית בסוגיה זו הקריא זומרשטיין מכתב שקיבל
מראש ממשלת פולין ,שנפתה במילים אלו :״בנוגע לכינוס הבינלאומי של התנועה
הציונית העולמית ,אני מסמיך אותך להעביר ...את ידיעתך על דאגת הממשלה
לניצולי יהדות פולין.״ בסוף המכתב נאמר כי הממשלה לא תגביל ,״אלא להיפך,
תתמוך בפעילויות של המוסדות המארגנים ושל אנשים שונים לקראת הגירה מפולין״.
יש כאן רמיזה המשלימה את ההצהרות דלעיל בדבר הקשר בין הרפטריאציה לבין
הציונות ,והאפשרות שפולין תשמש כתתנת מעבר ליהודים העוזבים את
29
139
הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
ברית-המועצות בדרכם לארץ-ישראל .גם כאן נמנע זומרשטיין מלהזכיר את הסיבות
לתמיכת הממשלה בהגירת היהודים מפולין ,אף שיש להניה שהיה מודע לסיבות אלו.
מאהר שמסר זה ,בדומה למסר מן הקרמלין ,התיישב היטב עם אמונתו בציונות ,לא
הש זומרשטיין כ ל קונפליקט פנימי שימנע בעדו מלהעביר מסר כזה .שאר הברי
המשלתת ,ד״ר א .ברמן ,י .צוקרמן ,ד .מלר ,ה .גרוסמן ואהרים ,עסקו בנושאים
הקשורים בפעילויותיהם בתקופת הכיבוש הגרמני ואהריה ,כל אתד מנקודת השקפתו
האישית .כך למשל הסביר ד״ר ברמן את סוגיית היצרנות)פרודוקטיביזציה( .בקונגרס
היהודי העולמי תפסה שאלת שיקומה של יהדות פולין את המקום הראשון בדיונים
בסוגיות הנוגעות לקהילה זו.
30
מן הפרוטוקולים של מושב זה עולה כי הופעתו של ד״ר פיליפ פרידמן מטעם
״הוועד ההיסטורי היהודי״ השאירה רושם כביר .דברי מ .מירסקי) (PPRעל ההגירה
מפולין משכו תשומת-לב רבה .הוא ביקר את ]תפיסת[ הציונות כפתרון היהיד
ליהודים שיעזבו את פולין ,וקבע כי המדינות הדמוקרטיות פתותות לקליטת הפליטים
ומציעות להם הזדמנות להיים מלאים ,שהבל לההמיצה .הרצאתו היתה מאופקת ,ללא
התוקפנות שאיפיינה את כל הוויכוהים בין ^ PPRלבין הציונים בפולין.
המשלתות שבו לפולין .בישיבת הוועד המרכזי בוורשה באוקטובר ,1945דיווה
זומרשטיין על מה שהתרהש בקונגרס היהודי העולמי .נציגי ה״בונד״ ביקרו אותם
בתריפות על עצם נוכתותם בפורום זה ,וטענו כי הקונגרס הפך ל״תצוגה של ציונות״.
זומרשטיין הודיע על קבלת הזמנה למשלתת מטעם הוועד היהודי המרכזי לביקור
בארצות-הברית ,שהקהילה היהודית בה היתה אמורה לספק את מרבית המימון
הדרוש ליהודים בפולין .ד״ר יוסף שוורץ ,מנהל ה״ג׳וינט״ באירופה ,כבר הגיע
לפולין ופתת בדיונים מעשיים לקראת גיבוש בקשת תקציב שתוגש לארגונו .נושא
הדיון העיקרי היה תוכנית ליישוב יהודים בשלזיה תתתית .התקציב כלל הערכה של
הצרכים הנוכתיים ושל הכספים שיידרשו לקליטת הרפטריאנטים מבריה״מ .מן
הפרוטוקולים ומעדויות אישיות עולה כי התקציב הוגש רק בפברואר .1946סוגיית
הרפטריאציה הועלתה במושב הוועד היהודי רק ב 3-בינואר .1946עקב היעדרו של
זומרשטיין בגלל מתלה ,התנהלו הישיבות בראשותו של מארק ביטר) ,(PPRושימשו
כבמה לוויכוהים בין פ .זליצקי ) ,(PPRהמזכיר התדש ,ס .פישגרונד מן ה״בונד״,
ראש המהלקה לרפטריאציה ,ומ .זונשיין)נציג ״איהוד״ ,התאהדות ציונים דמוקרטים
בפולין( ,שכיהן כגזבר .בישיבה זו דיווה פישגרונד על הקמת צוותים לקבלת
הרפטריאנטים בערים ביאליסטוק ,קטוביץ׳ וריכבאך .המהסור בכספים היקשה על
עבודת הצוותים .בהופעתו הראשונה בפני פורום זה הציע שמעון זכריאש לבנות
בין-מפלגתי ר ה ב שיקל על ביצוע המשימה ,רעיון שהתיישב
בסיס
31
32
33
34
חנה שלומי
140
35
עם עקרונות היסוד של הוועד המארגן במוסקבה .ההצעה התקבלה ,ושלום גראייק,
תבר מליאת הוועד ,נטל על עצמו להשיג את הסכמת הגוף הציוני המתאים .כך נעשו
המפלגות הפוליטיות היהודיות מעורבות באופן הוקי בקליטת הרפטריאנטים לפולין
עם הגעתם לרציף התהנה .במהלך הדיונים על הרפטריאציה בישיבה שהתקיימה ב־9
בפברואר 1946הופיעו לראשונה באר מארק וש .שיכטוב .מארק דיווה על היקף
הרפטריאציה היהודית ועל הרכבה הדמוגרפי והמקצועי .קבוצות הרפטריאנטים
הראשונות הגיעו לעיר ריכבאך שבשלזיה תהתית בימים 8-6בפברואר ".הקבוצות
הראשונה הגיעו כנראה מפולטבה ומקייב .בסך-הכל הגיעו 2,800רפטריאנטים,
מתוכם 1,300יהודים .סידורי הלינה ללילה הראשון היו במוסדות ציבוריים,
והרפטריאנטים קיבלו הקצבה למזון והוצאות לימים הראשונים .כל משפתה קיבלה
דירה ,מה שהיה הרבה מעבר לציפיות הרפטריאנטים לאור תנאי חייהם בבריה״מ .כל
הסידורים נעשו על־ידי הקהילות היהודיות בעיר בשיתוף פעולה מלא של ^ . P U R
וכך ,הרף הדיונים הכושלים בסוגיה זו בוועד המרכזי ,והודות למאמציה
הבלתי-נלאים של הקהילה המקומית וצניעות דרישותיהם של הרפטריאנטים ,נקלטה
הקבוצה הראשונה בהצלתה .רק ב 15-בפברואר התליטה הנהגת הוועד המרכזי
לשלות משלהת מטעמה לריכבך כדי לפקח על הנעשה שם .לו רצינו לסכם את
העבודה ואת תדמית הוועד כפי שהצטיירה בסוף התקופה הנהקרת כאן ,התמונה לא
היתה מעודדת במיוהד ,לא מנקודת הראות של הצלחת הפעילות ,ולא במישור רוח
הצוות שהפגינו הברי הוועד .מתלתו של זומרשטיין הטילה צל כבד על אווירת
הדיונים ועל תוצאותיהם .אהת הדוגמאות ליהסים הבעייתיים בין אנשי הוועד היתה
יציאתו של פישגרונד מפולין מבלי להודיע על כך מראש להנהגת הוועד.
36
8נ
39
בפברואר 1946הופיע איום אמיתי על קיום הוועד ,בצורת מזכר שהמפלגות
הציוניות התכוונו להגיש לנציגי הוועדה האנגלו־אמריקנית שביקרו בפולין באותה
תקופה .המפלגות הציוניות דרשו כתנאי להישארותן בוועד כי המזכר יוגש בשם
הוועד כולו ,ולא רק בשמן .הדרישה התמלאה .תהליך הרפטריאציה נמשך ,ועד סוף
פברואר הגיעו 20קבוצות ,שכללו 9,087יהודים מתוך 12,870רפטריאנטים
בסך־הכל.
40
41
42
היהסים בין שני הוועדים
ביוני 1945ראה הוועד היהודי המארגן את עצמו כמוסד העומד בראש רובם של יהודי
פולין הניצולים ,וכממשיך בתפקידיו ,ביהד עם הוועד היהודי המרכזי ,גם לאהר
הרפטריאציה .אי לכך הציע ספארד ,במכתבו מיום 26ביוני לא .ברמן ,שיתוף פעולה
בנושאי הרפטריאציה ואהריה .וכך כתב :״אתה בוודאי מתאר לעצמך איך
הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
141
לבנו יוצא אליכם ואל כל מה שאתם עושים ...במשך ששה תודשים אנו משתדלים
מאוד שנציגינו ייפגשו אתכם ויגיעו להבנה בעניין שורה של בעיות 200,000 ...יהודי
פולין השוהים ברוסיה הם הינם יהדות פולין העתידית ...אני סבור שאין זה רצוי שכל
זה יתנהל ללא שיתוף פעולה בינינו.״ אבל הדברים לא התפתתו על-פי ציפיותיו של
ספארד .כאשר בהרכב המשלתות שעזבו את פולין בקיץ בדרכם לוועידות בלונדון לא
נכלל נציג מטעם הוועד המארגן ,הובן בוודאי במוסקבה כי גם לפולין לא יוכל לצאת
נציג מטעמו ,כבעל זכות לשוב למוסקבה .לפיכך נעשו נסיונות שהוועד המרכזי יזמין
מספר אנשי רות מברית-המועצות כמומתים שיתהילו בעבודה תרבותית בקרב יהודי
פולין .יונאם טורקוב ) (Jonas Turkowבוורשה -אהד האישים המובילים בוועד
המרכזי בפולין -טיפל בעניין ,אך הדבר לא הסתייע .בוועד המארגן היפשו אהרי
תכסיס .ב 8-באוגוסט הועלתה בנשיאות בוורשה הצעה מטעם הוועד במוסקבה,
לשלות נציג לטיפול בסתורות שונות שהיו מונתות במהסני ה״ג׳וינט״ בטהרן ,שייצא
מטעם הוועד המרכזי ויעבור דרך מוסקבה .גם הצעה זו לא יצאה לפועל .לקראת
תיכנון ״הכנס הארצי״ של יהדות פולין בבריה״מ במוסקבה בנובמבר ,נעשה נסיון
אהרון להביא נציג מפולין לאירוע זה .ב 25-בספטמבר 1945שלת מארק מכתב אישי
לא .ברמן *,שאותו ראה כבעל יכולת לקדם עניינים שונים אצל ״הגורמים
המתאימים״ .מארק העלה במכתבו נושאים שעל ברמן להעלות בכנס (1) :מצב
היהודים בפולין והסיכויים לעתיד (2):דו״ת מוועידת הקונגרס היהודי העולמי(3):
דיוות על פעילויות הוועד המרכזי עד כה (4) :השתתפות בדיון הכללי .בישיבת
הנשיאות מיום 1באוקטובר הוהלט להיענות להזמנה וזומרשטיין הציע את
הנושאים הבאים :רפטריאציה ,מעבר ליצרנות והגירה ,שהיו אותם הנושאים שבהם
עסקה המשלתת בהו״ל .ברמן אכן הביא את ההזמנה לידיעת ״הגורמים המתאימים״,
ואלה השיבו כי במהלך תקופת הרפטריאציה אין בידי שליהי הוועד המארגן לעזור
בפתרונות הדרושים לפולין -וכי ביקור נציגים מוורשה בברית-המועצות אינו רצוי.
הרושם הוא שבדמן ,וכך גם יתר הברי הנשיאות ,הזדהו עם תשובה זו.
43
44
45
4
47
48
49
האם קבלת הפנים הצוננת ,לפי ספארד ,שלה זכה מארק בהופעתו בוורשה ,נבעה
מן ההסתייגות שהשו הברי הוועד כלפי נציג ממוסקבה ? או שמא נבע הדבר מהוסר
יכולתם של אנשי הוועד המרכזי להתעלות מעל מצוקותיהם האישיות ולהפגין מעט
תמימות כלפי האיש שייצג את נס ההצלה של היהודים בברית-המועצות ואת נס
היציאה משם ,שעמד להתרהש בקרוב .אין אפשרות לענות על שאלה זו ,אך התופעה
בהתלט מעוררת תמיהה.
במשך כל הזמן שבו אני עוסקת בשאלת הרפטריאציה מלווה אותי השאלה -איך
היתה נראית תלקת אלוהים הקטנה שלנו כאן בישראל בלי אותם הרפטריאנטים
מברית־המועצותי
חנה שלומי
142
הערות
Materialy do Historii, StosunkowPoisko-Radziechich1Dokumenty
"1974,Т. Viii, Kלהלן),pp
J
22
I
I
.("Dokumenty V
I
ה ח מ צ נ ו א ת ה ה ז ד מ נ ו ת לראיין א ת ש נ י ה ם .בימיו ה א ח ר ו נ י ם ה ר א ה י א ק ו ב ב ר מ ן מ ו כ נ ו ת א מ י צ ה ל ה ס ב י ר
Teresa Toranska, ом, London 1985,
.
p
p
.א׳
זומרשטיין ,ל ד ב ר י ב ת ו ,ז ק ף ל ז כ ו ת ו א ת ה ש ג ת ה ה ח ל ט ה ב ד ב ר ר פ ט ר י א צ י ה ) .ר א ו ראיון ע ם ב ת ו ש ל
זומרשטיין ,ה ג ב ר ת מירה טמשין) ,(Mrs. Mira Temshinש ע ר ך ד ״ ר יוסף ל י ט ב ק ) (Dr. Yosef Litvakב־25
ב מ א ר ס ,(1979ארכיון ״יד ושם״ .03/4167
3
ראו קטעים מנאומו ש ל מורבסקי שהופיעו
בא״ניק״ט ב 4 -בינואר 1945
\-ב-דא 0נ״ע
לעכן ב1-
ב א ו ג ו ס ט . 1945ר א ו ג ם נ א ו מ י זומרשטיין ב א ו ת ן פ ג י ש ו ת ) .א ״ ט ל ך ע -ה ב ט א ו ן ה ר ש מ י ש ל ה ו ו ע ד
האנטי-פאשיסטי
ב ב ר י ת -ה מ ו ע צ ו ת :דא 0נ״ע
לעכן -ה ב ט א ו ן ה ר ש מ י ש ל ה ו ו ע ד היהודי ה מ ר כ ז י
בפולין(.
4
ש י ח ו ת ע ם ד ״ ר ד ו ד ס פ א ר ד ו ע ם מ ש ה בורקו ,ארכיון ה מ כ ו ן ל ח ק ר ה ת פ ו צ ו ת ,א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל -א ב י ב
) ל ה ל ן א מ ח ״ ת ( .4 ,363/2 ,
5
ה ט ע נ ה כי קשיים ב א ר ג ו ן ה ת ח ב ו ר ה ה ם ש ה ו ל י ד ו א ת ה ע י כ ו ב ב ר פ ט ר י א צ י ה אינה מ ש כ נ ע ת .סביר מ א ו ד כי
הקשיים ש ב ה ם נ ת ק ל ו ה מ ש ל ח ו ת ה ס ו ב י י ט י ו ת ב ה ח ז ר ת א ז ר ח י ם סובייטיים מ ן ה מ ע ר ב א ל ב ר י ת -ה מ ו ע צ ו ת
)אנו מתייחסים ל א ל ה שרצו להישאר ב מ ע ר ב אירופה( ה ם הגורם ל נ ק י ט ת ״סנקציות״ מ צ ד ה ש ל ט ו נ ו ת
ה ס ו ב י י ט י י ם כ נ ג ד ה ר פ ט ר י א צ י ה ל פ ו ל י ן .ר א ו ראיון ש ה ע נ י ק ה ג נ ר ל ג ו ל י ק ו ב ) (F. 1. Goiikovל ס ו כ נ ו ת
הידיעות TASSכ פ י ש פ ו ר ס ם
•׳
בא״ניק״ט ב־ 1ב מ א י .1945
ר א ו מ כ ת ב י ם ש נ ש ל ח ו ל א ׳ ב ר מ ן מ ע מ י ת י ו ל מ פ ל ג ה א ב ר ה ם ב ר ו ם ) (Brumו א ב ר ה ם כ ג ן )(Kagan
מ מ ו ס ק ב ה :א מ ח ״ ת ,133ק ו ב ץ זמני מ ס ׳ .39
י
ר א ו ה ע ר ו ת ש ל י ו א ל ל ז ב נ י ק ) ,(Yoel Lazebnikש ה י ה א ז מזכיר ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ש ל י ה ד ו ת פולין ,ב י ש י ב ת
ה ו ו ע ד ה ה מ ר כ ז י ת מ י ו ם 23ב א ו ק ט ו ב ר , 1945ב ה ת י י ח ס ל פ ג י ש ה ע ם ה ש ר י א ק ו ב ברמן .מ י ק ר ו פ י ל ם ב מ ר כ ז
ה ת י ע ו ד ש ל פרוייקט ה ה ע פ ל ה ,א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ,ח ל ק ,35ס ל י ל מ ס ׳ ) 22ל ה ל ן יצויין ״ ס ל י ל מ ס ׳
...׳׳( .י א ק ו ב ו א ד ו ל ף -א ב ר ה ם ב ר מ ן היו א ח י ם .
«
י
EasternJewish-Polish
דא 0נ״ע
לעכן ,מ ס ׳ 1,23ד צ מ ב ר . 1945
ב ק ש ר ל ו ו ע י ד ה זו ,ר א ו דיווחים
בא״ניק״ט מ ס ׳ 1 ,23
Jewish Problems in the USSR and
('Shvut',
p
.
.
Eur
p
)) юא( ר א ו ע ד ו ת ו ש ל שייע ש י כ ט ו ב
לוועידה.
ד צ מ ב ר .1945ר א ו ג ם н. Shlomi, The
,(Shie Shichatowארכיון י ד ו ש ם .1770/163S ,ש י כ ט ו ב ה י ה ציר
'1945
143
הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
) ב ( מ ע מ ד ו ש ל ש מ ע ו ן זכריאש ,ק ו מ ו נ י ס ט ותיק ,ב מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ה פ ו ל נ י ת ,ה י ה בכיר יותר מ ז ה
ש ל ש א ר ח ב ר י נ ש י א ו ת ה ו ו ע ד ה מ א ר ג ן .ל א ח ר ש ו ב ו ל פ ו ל י ן ה י ת ה ד ע ת ו מ כ ר ע ת בעניינים ה ק ש ו ר י ם
ביהודי פולין.
ר א ו ד״ר ד׳ ס פ א ר ד ,״ביים א ו פ ש ל י ס ן פ ו ן א פריוד״ )״לסגירת ה ת ק ו פ ה ׳ ׳ (
דא 0נייע לעב;
מ ס ׳ 6 ,40
ב נ ו ב מ ב ר .1946
בעניין ז ה ר א ו (1ד״ר ד .ס פ א ר ד ,ה ע ר ה 11לעיל (2 .ל י א ו פינקלשטיין,
דא 0נייע לעב;
מ ס ׳ 20 ,14
ב א ו ג ו ס ט .1945ה מ א מ ר נ ש ל ח מ מ ו ס ק ב ה (3 .ב ר מ א ר ק ,״דער פוילישער ייד אין ר א ט נ פ א ר ב א נ ד ״ ,דא0
נייע לעבן
Meeting
מ ס ׳ 5,90ב נ ו ב מ ב ר .1948
Joint American Jewish Distribution Committee, Reports of the Executive
ב מ א ר ס , 1945
20ביוני 26,1945ב ס פ ט מ ב ר .1945
ר א ו ס ל י ל מ ס ׳ ,22דיווח ש ל ב .מ א ר ק ב י ש י ב ת ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ב ו ו ר ש ה ב ־ 9ב פ ב ר ו א ר ,1946ש ב ו נ ע ס ו ק
בהמשך.
ר א ו זכרונותיו ש ל פ א ב ל פ ו ק ס ) ,(Pavel Fuchsיליד .1931א מ ח ״ ת ,т.32 ,ק ו ב ץ ,49ע מ ו ד י ם 49ו1ד,169-
ה ע ו ס ק י ם ב ש י פ ו ר ש ח ל בחיי מ ש פ ח ת ו ב ע ק ב ו ת ק ב ל ת ה ח ב י ל ו ת מ ן ה ק ר ו ב י ם ב א ר ה ״ ב .ק י י מ ו ת ע ד ו י ו ת
רבות נוספות לכך.
ר א ו ראיון ע ם ד״ר ד .ס פ א ר ד ,א מ ח ״ ת .461/2 ,
Syracuse, NY 1953, pp. 279-82
כהנא,
אחרי ה0ערה,
in the Soviet Satellites,
.B. D. Weinryb, 'Poland' in Jewsוכן ,ד״ר דוד
ירושלים .1981כ ה נ א ה י ה ה ר ב הראשי ש ל ה צ ב א ה פ ו ל נ י ו א ח ד ממייסדי
״ ה ק ו נ ג ר ג צ י ה הדתית״ .מ ת ג ו ר ר כיום בישראל.
ר א ו פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל ה ו ו ע ד המרכזי ,ס ל י ל מ ס ׳ 1ו כ ן ד 0 #
נייע לעבן
מיום 31ב מ א י .1945
ס ל י ל מ ס ׳ ,22ה ת א ר י ך ב ל ת י -ק ר י א .
הארץ 3 ,ביולי .1945
,PURה ו ק ם ב 7-ב א ו ק ט ו ב ר .1944
ב י ש י ב ת ה מ ו ע צ ה ה כ ל ל י ת ש ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל הציוני בירושלים ביום 23ב מ א ר ס ,1945ה ו ח ל ט לקיים
ועידה ציונית ש ת ד ו ן ב ב ע י ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ה ע ו מ ד ו ת ב פ נ י ה צ י ו נ ו ת ל נ ו כ ח סיום ה מ ל ח מ ה .ה ת א ר י ך ט ר ם
נ ק ב ע .ביום 10ב מ א י 1945ש ל ח ב ן -ג ו ר י ו ן מ ב ר ק מ ל ו נ ד ו ן ל ו ו ע ד ה פ ו ע ל הציוני בירושלים ו ב ו ה צ י ע
ל ק ב ו ע מ י ד ת א ר י ך ל ו ו ע י ד ה צ י ו נ י ת ) ר א ו הארכיון הציוני המרכזי.(5/708 ,S
ע ל ארגון ה כ נ ס ש ל ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ר א ו ה פ ר ס ו ם 'World Jewish Congress, European
1
.Conference,
ד׳׳ר ד ו ד גוז׳יק ) ,(Guzikנציג ה״ג׳וינט״ ב פ ו ל י ן ב ת ק ו פ ה שבין ה מ ל ח מ ו ת ,ניצל ב ו ו ר ש ה וב 1944-ה ח ל
ל ח ל ק סיוע מ ט ע ם ה״ג׳וינט״ ל ב ת י ילדים ,ק ב ו צ ו ת ״ ה כ ש ר ה ״ ו פ ע י ל ו י ו ת ש ו נ ו ת ש ל מ ו ס ד ו ת דתיים .סיוע
ז ה ניתן ישירות ל מ ו ס ד ו ת ו ל א ד ר ך ה ו ו ע ד היהודי המרכזי ,מ ש ת י ס י ב ו ת ( 1 ) :היעדר ק ש ר בין הארגונים
חנה שלומי
1
הדתיים לבין ה ו ו ע ד ( 2 ) :ה פ ע ר בין ש ע ר ה ח ל י פ י ן הרשמי ש ל ה ד ו ל ר לבין ה ש ע ר ה ב ל ת י ־ ר ש מ י ,ש ה ג י ע
ליחס של 1ל.5-
מ ת ו ך נ א ו ם שנשא א׳ ב ר מ ן ב מ ו ש ב השמיני ש ל MfT.KRN-n
באוגוסט
ר א ו פ ר ו ט ו ק ו ל י ם )ביידיש( ש ל ה ו ו ע י ד ה מ י ו ם
נייעלעבן
מ ס ׳ 12מ י ו ם 1ב א ו ג ו ס ט .1945
, 1 9 4 5 5הארכיון הציוני המרכזי .25/1906S
שם.
שם.
שם.
ה ע ר ה .23
ס ל י ל מ ס ׳ .32
שם .ר א ו ג ם ש י ח ו ת ע ם מ ׳ זונשיין ,א מ ח ״ ת .463/5 ,
ס ל י ל מ ס ׳ .22
ע ל ה ג ע ת ו ש ל ש מ ע ו ן זכריאש ל פ ו ל י ן ר א ו ד * 0
נייע לעבן
מ י ו ם 11ב ד צ מ ב ר 1945ו ה ע ר ה 10לעיל.
ש ל ו ם גראייק ,פ ע י ל ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת ,איש ״ פ ו ע ל י ציון״ .zs ,כיום בישראל ,ח ב ר ה פ ד ר צ י ה ה ע ו ל מ י ת
ש ל יהודי פולין.
ר א ו ס ל י ל מ ס ׳ 22ו ה ע ר ה 10לעיל .ע ל ב ו א ו ש ל מ א ר ק ר א ו ד א ה
Archiwum Akt Nowych
)p
788
.
ב
פ
ו
ל
י
נ
ת
(
נ״ע לעבן
מ י ו ם 3בינואר . 1946
.
ס ל י ל מ ס ׳ .22
שם.
ה ו ו ע ד ה ה א נ ג ל ו -א מ ר י ק נ י ת ה ו ק מ ה ע ל -פ י ה מ ל צ ת שר ה ח ו ץ ה ב ר י ט י א ר נ ס ט ב ו ד ן ב ד צ מ ב ר .1945ת פ ק י ד י
ה ו ו ע ד ה כ ל ל ו ב ד י ק ת כ ו ש ר ה ק ל י ט ה ש ל ארץ ישראל ב י ח ס ל ב ע י י ת היהודים ב מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ב א י ר ו פ ה .
ה ו ו ע ד ה סיירה ב מ ח נ ו ת עקורים ב א י ר ו פ ה ו כ מ ה מ ח ב ר י ה ב א ו ל פ ו ל י ן כ ד י ל ש מ ו ע מ פ י הניצולים ע ל
שאיפותיהם .ראו
,ътъבבואי
האנציקלופדיה העברית,
למחרת :מ0עלפולין
כרך ,6ע מ ו ד י ם ,563-4וכן ,כ ר ך ,7ע מ ו ד .761ו כ ן ש מ ע ו ן
) 1946ת ל ־ א ב י ב .(1946 ,
ר א ו מ כ ת ב מ א ת ד ״ ר מ .ישי ,ש ל י ח מ א ר ץ ישראל לפולין ,א ל מ ש ה ש ר ת ו ק )לימים שרת( ,מיום 24
ב פ ב ר ו א ר .1946הארכיון הציוני המרכזי
2 6 / 1 4 5 1ע מ ׳ .2ישי ב א ל פ ו ל י ן כ ד י ל פ ת ו ח מ ש ר ד ל ה ג י ר ה
,S
ל א ר ץ ישראל.
ר א ו ס ל י ל .22
אמח׳׳ת ) 133/36 ,מ כ ת ב ב כ ת ב -י ד ביידיש(.
יונאס
ט ו ר ק א ו ו ,ע א 7 7ער באפרייאונג
)״אחרי השחרור״( ,ב ו א נ ו ס איירס ,1950ע מ ו ד .91
ר א ו מ ו ש ב מיום 8ב א ו ג ו ס ט ,1945ס ל י ל מ ס ׳ .22
אמח׳׳ת .133/36 ,ל ה ל ן ת ר ג ו ם ה מ כ ת ב :
אמח׳׳ת133/39 ,
מ ו ס ק ב ה 23 ,ב ס פ ט מ ב ר 1945
הוועד היהודי המארגן״ במוסקבה ו״הוועד היהודי המרכזי״ בוורשה
145
ה ח ב ר ברמן היקר,
אני מ נ צ ל א ת ה ה ז ד מ נ ו ת ש מ צ י ע ה נ ס י ע ת ו ש ל א ח ד מאנשינו ,ה׳ בוים ,כדי ל ש ל ו ח ל ך מידע ע ל ה נ ו ש א
הבא.
ל א ו ר ה מ צ ב שנוצר ,א נ ו -ה ו ו ע ד ה מ א ר ג ן ב ב ר י ת -ה מ ו צ ע ו ת ב א ג ו ד ת ה פ ט ר י ו ט י ם ה פ ו ל נ י ם -ה ח ל ט נ ו
ל ז מ ן כינוס מ ל א ש ל כ ל הנציגים מ כ ל ה מ ר כ ז י ם ש ל י ה ד ו ת פולין ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,שיתקיים ב־20-15
ב א ו ק ט ו ב ר ב מ ו ס ק ב ה ] ה כ י נ ו ס ה ת ק י י ם ר ק ב18-־ 20ב נ ו ב מ ב ר .[ 1945א ת ה בוודאי מ ו ד ע ל ח ש י ב ו ת ו ש ל
מ פ ג ש כזה .זוהי ש א ל ה ש ל חיים א ו מ ו ו ת ל א ל פ י ב נ י -א ד ם .ה ח ל ט נ ו ל ה ז מ י ן ל מ ל י א ה ש ל ו ש ה נציגים מן
ה ו ו ע ד המרכזי ש ל י ה ד ו ת פולין ,שלרצו ע ל ה נ ו ש א י ם ה ב א י ם :
. 1מ צ ב היהודים ב פ ו ל י ן וסיכוייהם ל ע ת י ד .
.2דיווח מ ו ו ע י ד ת ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ל א ו מ י .
.3ת י א ו ר ה פ ע י ל ו י ו ת ש ל ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י עד היום.
.4
ה ש ת ת פ ו ת בדיון הכללי ,ע ם דגש מ י ו ח ד ע ל סיפורי ג ב ו ר ה ש ל יהודים פולנים.
אנו מ מ ת י נ י ם ל ת ש ו ב ת ך .אנא ה ב א ו א ת ל י ד י ע ת ה ג ו ר מ י ם ה מ ת א י מ י ם ו פ ע י ל י ם יהודיים מ ת א י מ י ם .
דרישת ש ל ו ם ל ך מ כ ל ה ח ב ר י ם
פעילים וסופרים.
ב׳ מ א ר ק
י׳
ר א ו מ ו ש ב 1 ,ב א ו ק ט ו ב ר ,1945ס ל י ל מ ס ׳ . 1
* 4ראיון ע ם דייר א׳ ברמן ,א מ ח ׳ ׳ ת .461/1 ,
<•׳
ראיון ע ם ד״ר ד׳ ס פ א ר ד ,א מ ח ׳ ׳ ת .461/2 ,
147
ביטהון וזהות חדשה
שלמה
בר-גיל
ביטחון וזהות חדשה
בתי ילדים ציונים ולא-ציונים בגרמניה ובצרפת
1949-1945
פתח דבר
הינוכם של ילדים ונוער ששרדו לאהד השואה היה מעשה של מתויבות להמשך
הקיום היהודי .אהרי המלהמה ,בהעדר משפהה לילדים ,הופקדה משימת הינוך
הילדים והטיפול בהם על ההברה היהודית המרוסקת והמפוצלת בצרפת ,ועל
הארגונים הציוניים ,קרי :תנועות הנוער בגרמניה ובצרפת ,שפעלו תתת תסותה של
עליית הנוער -הזרוע הארגונית והתינוכית של הסוכנות היהודית.
תהליך התינוך מתובר תמיד לסביבה התברתית ,ואכן ,המוסדות הפנימייתיים
בגרמניה ובצרפת שקלטו את ילדי שארית הפליטה משנת 1945ואילך ,לא היו
מנותקים מסביבתם .כמוסדות הינוכיים הם היוו תלק בלתי נפרד מקהילת הפליטים,
ועל-כן היה קשר הדוק בינם לבין הפליטים היהודים בגרמניה ובצרפת ,והם שימשו
רקע לאיסוף הילדים אהרי המלהמה.
•
• <•
בעיית הילדים הנפגעים ,היתומים ,מהוסרי הבית ,עלתה בכל הריפותה בתום מלתמת
העולם השנייה .היה צורך דתוף לעקור את הילדים והנוער מהסביבה שבה גדלו,
לפתות במזרת אירופה ,ולהעבירם לארץ-ישראל או לארצות אתרות ,כגון אוסטרליה,
ארצות-הברית ,ארצות אמריקה הלטינית ,דרום אפריקה ועוד .אפשרות אתרת היתה
לרכז את הילדים בארץ הולדתם ,למשל בצרפת ,מתוץ למסגרת המשפתה ,שנפגעה
או נכהדה במלתמה.
המהקר שלנו דן בשנים ,1949-1945ועניינו איסוף הילדים והנוער מקרב שארית
הפליטה באירופה ,תינוכם ושיקומם .התיבור מתרכז בבתי הילדים שהוקמו בגרמניה
ובצרפת ,במטרה להכין את התניכים ,אם לקראת עלייתם לארץ-ישראל ,אם לקראת
התיים בכלל.
פרק מתוך ס פ ר ה נ כ ת ב עבור ״יד ושם״ על בתי הילדים ,ציונים ולא ציונים ,באירופה .הפרסום באדיבות ״יד ושם״,
שלמה בר-גיל
148
השאלות שעלו במהקר זה הן שאלות ארגוניות והינוכיות :מתי וכיצד החלו לפעול
הזרוע
הציונית ,ועליית הנוער,
בתנועה
השונים
הארגונים
בגרמניה
הארגונית-תינוכית ,שפעלה באמצעות כל תנועות הנוער :מתי וכיצד פעלה עליית
הנוער בצרפת במקביל לארגונים היהודיים האנטי-ציוניים ,כגון הקומוניסטים,
ה״בונד״ ,קהילת החרדים ,ובמקביל לארגונים הפלורליסטיים ,כגון אוז״ה ,או
לארגונים הפרו-ציוניים ,כגון אופ״ד.
• •
•
עליית הנוער ,שנוסדה על-ידי רחה פרייאר בגרמניה בשנת ,1933היתה קשורה
בטבורה לתנועה הקיבוצית ,רעיונית ומעשית ,מאז שמונתה להיות אהראית לחינוך
ילדים ונוער שעלו בלי הוריהם ,גם אתרי המלהמה .כשם שהתנועה הקיבוצית בארץ
שיעבדה עצמה למטרה אתת :הלוציות והתיישבות ,כן גם עליית הנוער פעלה בדוה זו
בכל דרכי עבודתה ,למן איסוף הילדים והינוכם בבתי הילדים באירופה ,ועד קליטתם
והינוכם בארץ .את המנדט הרשמי להיות הגוף האהראי על הטיפול בילדים ונוער
משארית הפליטה )עד גיל ,(17קיבלה עליית הנוער בקונגרס הציוני הכ״ב ,בשנת
'.1946אך היא ההלה לפעול בגרמניה ובצרפת כבר בשלהי .1945
הנהלת עליית הנוער פירשה את המנדט שניתן לה בייפוי כוח לפעול למען הצלת
ילדים ונוער ,ראשיה הבינו ״הצלה״ בדרך אתת בלבד :עלייה לארץ-ישראל .העלייה
לארץ ,יהד עם התיישבות וחלוציות ,היו מיקשה אהת באידיאולוגיה של הארגון.
ראוי לציין כי מי שניסת את ״הפרוגרמה״ הזו ,א׳ רובינשטיין ,לא הבחין בין
התקופות שלפני ואחרי המלהמה .מה שהיה בגדר מעשה של הצלה פיסית בתקופת
מלתמת העולם השנייה נחשב להצלה גם אתרי המלתמה ,אם כי היה בעצם תהליך
שיקום .כל סיוע לילדים ,טיפול בבעיות הבריאות שלהם ,מציאת דרכי מילוט וארגון
עלייתם לארץ נהשבו למעשה של הצלה ,גם כאשר כבר לא נשקפה סכנה להייהם.
2
עמדה דומה נקטו הארגונים הלא-ציוניים בצרפת ,דוגמת אוז״ה ,הקומוניסטים
ואהרים ,לבד מהציווי לעלות לארץ-ישראל.
יעדיה של עליית הנוער שיקפו את יעדי כל הזרמים ותנועות הנוער הציוניות,
גרמניה ובצרפת .לעומתם הציבו הארגונים הלא-ציוניים בצרפת )וגם אופ״ז׳
הפרו-ציוני ,שלא היה קשור לסוכנות היהודית ולעליית הנוער( מטרה מרכזית שונה -
טיפוח העולם היהודי ותרבותו ודאגה להמשכיות היהודית ,ואלה היו לדידם מעשה
ההצלה .הם לא השתמשו במושג הצלה ,אולי כדי לא להזדקק למושג הציוני ,שהפך
למטבע לשון ,וככזה לא רצוי להם.
עליית הנוער ותנועות הנוער פעלו לאור ערכים מוגדרים :עבודת כפיים ,תלוציות,
התיישבות ,שהיוו מטרות חינוכיות ודרך חיים כאהת ,והגשמתם תיי קיבוץ ועבודה
3
149
ביטהון וזהות חדשה
תקלאית )אך לא התקלאות כמקצוע( .נשאלת השאלה ,האם מדיניות זו התאימה
לצורכי הקליטה והתיברות של הצעירים הניצולים? השואה שללה מהם את המסגרת
המשפתתית ,והם איבדו לימוד מסודר במשך שנים ,ועתה נמצאו בתקופת מעבר
מהיים של כאוס וטראומה להיים הדשים ועל-כן הטיפול בהם הצריך גישות הינוך
ותוכניות רלוואנטיות למצבם.
תנועות הנוער שפעלו תתת תסותה של עליית הנוער ,וכללו את כל תנועות הנוער
הציוניות ,מהשומר הצעיר ועד בית״ר ,ואף פועלי אגודת ישראל ,היו מאותדות
בגישתן הציונית ,אך אוטונומיות בעבודתן .גם בתי הילדים הלא-ציוניים היו שונים זה
מזה בגישותיהם ומגמותיהם התינוכיות ,אך מאוהדים כולם ברצון הנתוש לא להפקיד
את הילדים והנערים הפליטים בצרפת בידי לשכות הסעד הצרפתיות .מטרותיהם
העיקריות היו:
לתמוך בכל הילדים היהודים -אלה שנולדו בצרפת והתפזרו על פי כל הארץ
.1
בזמן הכיבוש ,כשהם מוסתרים על-ידי ארגונים כדוגמת אוז״ה ,ו ; ל ה שהגיעו
לצרפת ישר מבוכנוולד פולין או גרמניה -ולהעניק להם מזון ,ג ־.ד ,מיטה,
טיפול רפואי ועוד.
ליצור בצרפת קהילה יהודית לאומית מתתדשת באמצעות ילדים תוער אלה,
.2
שכל סבלם היה רק מפני שנולדו יהודים.
להקנות לילדים מקצוע :כל בתי הילדים -המסורתיים ,הדתיים והתילוניים ,למן
.3
אופ״ז׳ ) (O.P.E.J.הפרו-ציוני ,דרך הקומוניסטים האנטי-ציונים).£.כ>.כ((
והצופים הפילו-ציונים ) ,(E.I.F.ועד אוז״ה ) (O.S.E.הפלורליסטי בהשקפת
עולמו -כולם תינכו להיי עבודה והעניקו תינוך מקצועי.
כל הארגונים הנ״ל ,שעל פעילותם נעמוד בהמשך ,היו קיימים בצרפת כבר בזמן
המלהמה ,ואתרים אף לפני כן .לאתר השהרור הם תירשו את פעילותם ועשו מאמצים
לקבץ את הילדים היהודים שיצאו ממקומות המתבוא ,או תזרו מן התופת ,במטרה
לההזיר להם את זהותם היהודית באמצעות תינוך ותיים נורמטיביים.
4
5
בתי ילדים -התופעה
הקמת בתי הילדים באירופה היתה מענה לצרכים המיותרים של אותם ימים .היו אלה
מאות קהילות תינוך פנימייתיות ,יהודיות ולא-יהודיות ,שהוקמו לאתר המלתמה
במזרח ובמערב .דגם זה של מסגרת פנימייתית התפתה כבר בעשורים הראשונים של
המאה ה־ ,20ובזמנו היווה דגם תלוצי של הפדגוגיה הסוציאלית ההדשה" אשר לפי
השקפתה ,ההינוך הוא פונקציה תברתית הבאה לתקן מצב תברתי לקוי ,המתויבת
לטובת הכלל ,ומקיימת זיקת גומלין בין ההינוך להברה .גם בהברה היישובית
150
שלמה בר-גיל
בארץ-ישראל ,מייסדי בתי הספר החקלאיים וכפרי הנוער נשאו עמם הזון הברתי
וחינוכי חדש .הם השתיתו את החינוך על הדגשת הספונטניות ,למידה תוך התנסות,
עמלנות ורצון לתוות את המציאות ולהיות שותף פעיל בתוכה .ערכים נוספים היו,
עזרה הדדית ,עבודה משותפת והיי הופש בהברת ילדים ונוער.
אלא שבתי הילדים שקמו לאהר המלהמה תפקידם היה שיקומי מעיקרו .היה צורך
דחוף לאסוף את הילדים הנטושים ולהעניק להם מקלט ותינוך .בתים כאלה קמו
למאות.
אשר לתנועה הציונית ,ההזון האידיאולוגי שלה העניק מאז ומתמיד אישור לחינוך
מהוץ למשפהה .ברוב תנועות הנוער החלוציות זה נהשב הינוך לעילית .צעירים
יהודים נדרשו לעבור שינוי לקראת התפקידים שנועדו להם כהלוצים בארץ-ישראל.
הינוך כזה בוצע ב׳׳הכשרות״ ,אשר היו במידת-מה פיתוח של בית ילדים ,דהיינו
מסגרת פנימייתית סגורה וסלקטיבית ,שחינכה יחידים וקבוצות מתנועות הנוער
לתפקידים חלוציים ,אף לתפקיד של ״עילית משרתת״.
על רקע זה החלה פעולתה של עליית הנוער בבתי הילדים ובכפרי הילדים
שבחסותה בשנים .1949-1945שותפיה באתריות לאיסוף הילדים וחינוכם בבתי
הילדים היו ,כאמור ,תנועות הנוער החלוציות ,לרבות הפועל המזרחי ,בח״ד ופאג״י.
בתי הילדים היוו יחידות תינוכיות שמנו בין 20ל־ 150ילדים .בצרפת ,לאהר עליית
הילדים משארית הפליטה ,נפתחו בתי הילדים שוב ב 1949-עבור ילדי צפון אפריקה.
תפקיד מרכזי בהתהוות בתי הילדים מילאו אנשי תנועות הנוער ששרדו .היו לכך
שתי סיבות עיקריות :תחושת השליחות שבערה בהם לחנך עתודה להתיישבות
ולמהנה ההלוצי ,והעדרם של הארגונים הציבוריים והמוסדות הקהילתיים שפעלו
במזרה אירופה לפני המלהמה ,ונכהדו.
״קיבוצי הילדים״ ,כפי שכונו ,שהו מספר חודשים במקומות התארגנותם -פולין,
הונגריה או רומניה -ולאחר מכן התארגנו לעזיבה ויצאו לדרך .הההלטה לעזוב את
ארצות המוצא נתבקשה מן הנסיבות :היה רצון לא לשקם את הילדים בארץ מוצאם,
אלא להעבירם לארצות מעבר -״טרנזיט״ -כמו צרפת ,גרמניה או איטליה ,אשר
ישמשו תהנה בדרך לארץ-ישראל .כיון שבפולין ובהונגריה נאסר על האוכלוסייה
לצאת את המדינה ,נעשה המעבר למערב אירופה בהסתר ,באמצעות ״הבריתה״.
המדריכים והצוות המטפל שהיו בעצמם משארית הפליטה ,והיו בוגרים מהילדים רק
בשנים מעטות .יצאו יתד עם הילדים בדרכי הבריהה .הם המשיכו ללוות את הילדים
גם בבתי הילדים במערב אירופה ,ומאוחר יותר במתנות הגירוש בקפריסין.
לא כל הילדים ב״קיבוצי הילדים״ היו יתומים או נטושים .היו ילדים שהוריהם או
קרוביהם מסרום לבתי הילדים ,כי ביקשו להקל על המשפהה בנדודיה .מכל מקום,
היה צורך בתהליך של חיברות אצל הילדים שהגיעו לבתי הילדים .מאהר שבתי
ביטהון וזהות חדשה
151
הילדים שבתסות עליית הנוער היו כולם ״תנועתיים״ ,על־פי הגדרה ,הם התאימו
לתפקיד זה .בית הילדים היה המסגרת לסוציאליזציה נפרדת מהסביבה ,ועליית הנוער
והתנועות הקפידו לקיים הפרדה זו .זאת ועוד ,הפליטים הצעירים נתשפו לתינוך
תנועתי ,וזה נתן מענה לצרכי הילדים ולמצוקותיהם :זהות הדשה והכשרה לקראת
בואם לארץ המובטתת ,להיים ההדשים .הילדים בילו את כל יומם בבתי הילדים ,פרט
לשעות בית הספר.
מספר הילדים היה שונה מבית לבית .קשת הגילים היתה רהבה ,מגיל שנה עד ,17
אם כי בדרך כלל ילדים רכים שהו בבתי ילדים נפרדים .קשת הגילים הרהבה היקשתה
על העבודה ,אולם גם סיפקה לילדים סביבה עם ״אחים גדולים״ ו״אחים קטנים״ ,כמו
במשפחה.
משך השהות של הילדים בבתי הילדים היה שונה ,למן חודשים ספורים ועד שנים
אתדות ,בהתאם לאפשרות להעלותם לארץ .בזמן שהותם הם קיבלו טיפול רפואי,
הרתיבו את השכלתם ,למדו לתיות עם ילדים בני גילים שונים ולהתמודד עם דמויות
מבוגרים -מדריכים ,מטפלות ,שליתים ,מורים ועובדי שירות .האידיאלים המרכזיים
הציונות התלוצית ,ה״פרודוקטיביזציה״ בעבודה והעלייה -איתדו את המבוגריםשטיפלו בילדים והעניקו לעבודתם תהושה של התעלות שהשפיעה גם על הילדים.
הילדים הזדהו עם המבוגרים שטיפלו בהם ,וספגו תתושת שייכות לרעיונות ולבני
אדם .בתי הילדים הציוניים היו אפוא יצירה מובהקת של תנועות הנוער
ההתיישבותיות.
עליית הנוער פעלה באמצעות כספי הג׳וינט וגופים אתרים ,ונטלה על עצמה
תפקידי ניהול ,אך לא קיבלה על עצמה את הבעלות על בתי הילדים .זהות מלאה היתה
בינה לבין הגורמים שהקימו את בתי הילדים .מבתינת המגמה התינוכית ,המטרה
היתה להקים מוסדות שיהוו מיזוג בין מטרות ישנות ותדשות ,דהיינו הינוך מהדש של
תיל הלוץ ,שיקום הילדים באמצעות הינוך ציוני ,ששיאו בעלייה והצטרפות לקיבוץ.
לעומת זאת ,בבתי הילדים הלא-יהודיים שהוקמו בכל ארץ אירופית ,ונעדרו
מטרות-על משותפות שאיתרו את הילדים בגילים השונים ,או בין הילדים והמבוגרים
המטפלים ,התפתתו לא פעם מצבים של דכדוך ויאוש בקרב הילדים ,על אף הטיפול
המיטיב ,וזאת מפאת הקונפליקטים שנוצרו בין צעירים ובוגרים .התתרות על תנאי
הקיום ,כגון מזון ולבוש ,גברה שם על הגורמים המאהדים .על רקע זה ,על-פי עדויות
התקופה ,רבו המקרים של דיכוי ילדים ושל מצבי יאוש.
עליית הנוער ,כאמור ,נזהרה מלכתהילה לא לקבל על עצמה אתריות מלאה על
בתי הילדים ,בעיקר לא מבהינה כלכלית-משקית .״אחריות עליית הנוער ברכישת
נוער שיבטית את הרזרבה ,לא בתים .תפקידנו בהינוך ובארגון העלייה.״ -אמר הנס
שלמה בר-גיל
152
7
גרטנר )יוחנן גינת( ,שהיה השליח המרכזי של עליית הנוער בצרפת ,במאי .1948
דמויות מפתת בצוות החינוכי היו המדריכים ,שפעלו במשולב עם מטפלות ,עובדי
שירות ,מורים ושליחים ,ועבודה משותפת זו אפיינה את מערכת התיים בבתי הילדים.
לתיפקוד הכולל של בתי הילדים היו אהראים שליהי התנועות ,שפעלו גם כשליחי
עליית הנוער.
בצד בתי הילדים הציוניים שקמו בארצות מערב אירופה -גרמניה ,איטליה,
הולנד ,בלגיה ,צרפת -פעלו גם בתי ילדים לא־ציוניים ,על־פי אותם עקרונות
הינוכיים .בצרפת הופעלו בתי ילדים על־ידי ארגונים ומוסדות מקומיים ,עבור ילדי
צרפת וילדים ממזרה אירופה ,שהיו אמורים לדאוג ל 10,000-ילדים ונערים עד גיל
,18בדרך כלל יתומים ,מתוך 72,400הילדים היהודים ששרדו בצרפת .מתוכם ,בין
3,000ל 4,000-ילדים נמסרו לאהריותם של בתי ילדים.
הארגונים המטפלים בילדים יהודים בצרפת המשיכו למעשה פעילות שההלה
בזמן המלהמה ,תוך הקרבה ומסירות אין קץ ,בעיקר מ 1942-ואילך -מועד הריכוז
והגירוש המאםיבי של יהודי צרפת .אחרי המלחמה ניסתה הקהילה היהודית הפצועה
להתמזג שוב בקהילה הלאומית .כל הארגונים בצרפת שלאחר המלהמה ,יהודיים
ולא-יהודיים ,ניסו לההזיר את הילדים שהם עצמם הסתירו והצילו בזמן הכיבוש,
ואשר היו מפוזרים על פני כל המדינה .אפילו הארגונים הקטנים ביותר ,דוגמת
ה״בונד״ היהודי-סוציאליסטי ,פעלו להקמת בתי ילדים שבהם יוכלו הילדים להיות
כיהודים ,וזאת מתוך נאמנות לנופלים מתנועת ההתנגדות )רזיסטנס( בעת המלחמה.
העקרונות המנתים בבתי ילדים אלה היו דומים לאלה של בתי הילדים הציוניים ,אם כי
לא זהים .ואילו דרכי העבודה היו שונות בתכלית ,כפי שנתאר בהמשך.
8
9
בתי הילדים של הארגונים היהודיים בצרפת ,דוגמת אוז״ה או אופ״ד ,השתייכו
לארגון-גג ,אך פעלו כיתידות אוטונומיות שהן עולם ומלואו ,כמו משפהה גדולה.
דמותם של המנהל או המנהלת היתה הדמות המכרעת -ראש המשפחה ,מקור
הסמכות .הקונצפציות ההינוכיות והשקפת העולם של כל ארגון ודאי שהשפיעו על
דרכי החינוך והטיפול ,אך נראה שהיו פהות מכריעים מבהינת הילד והתפתחותו.
מכאן שההשתייכות הארגונית של בתי הילדים לא היתה מכריעה ,והגורם הרלוואנטי
לילדים היה מסגרת בית הילדים .לכך יש להוסיף ,שהלוקת הילדים למוסדות השונים
נעשתה לרוב באקראי ,ולא על-פי שיקולים אידיאולוגיים .לפיכך במקרים לא מעטים
ההליפו ילדים מוסדות שונים.
בתי הילדים מילאו תפקיד של פנימיות ,סוכנויות סוציאליזציה ,שנתנו מענה לילדים
ונוער שהוריהם נרצהו או נעלמו .היו גם הורים ניצולים שלא יכלו לעמוד באתריות לגידול
ילדיהם ,אם משום שנישאו מחדש וסירבו לקבל את ילדיהם ,או שחסרו יכולת פיזית,
מוראלית ו/או כלכלית לסייע לילדיהם ,אם באופן זמני ואם לצמיתות.
153
ביטהון וזהות חדשה
בתי הילדים בגרמניה
העבודה בגרמניה בקרב ילדים ונוער של שארית הפליטה היתה באתריותה הבלעדית
של הסוכנות היהודית ,ועמה עליית הנוער .ועוד לפני שאלה נכנסו לתמונה ,פעלו
בשטח תנועות הנוער ,מכל צבעי הקשת הפוליטית.
חיים הופמן )יחיל( ,ראש משלתת הסוכנות היהודית בגרמניה ,כתב להנהלה
הציונית ב 15-בספטמבר : 1946״מפעל מיוחד אשר הושקעה בו עבודה רבה הוא
מפעל הילדים.״" במכתבו פירט את המתנות שנפתחו לילדים ,כולל המחנה לילדי
״הקואורדינציה החלוצית״ ,שבו 800ילדים ,וציין כי באותו שבוע ביקר במינכן הנס
בייט ,המנכ״ל בפועל של עליית הנוער .בעקבות ביקור זה ,ולמעלה משנה מתום
המלהמה ,סוכם בסוכנות להקים בגרמניה מהלקה לעליית הנוער .מאיר איילי ,חבר
קיבוץ גבת ,מונה למרכז החינוכי של המהלקה ,ומיכאל זלינגר ,שליה ״דרור״ ,למרכז
הארגוני .הנהלת המשרד של עליית הנוער נמסרה לתיים יחיל.
מכאן שעד ספטמבר 1946פעלה עליית הנוער בגרמניה במידה מוגבלת ,אם כי
אהרי המלהמה היא קלטה ילדים מפולין ,מאוסטריה ,מרומניה וממדינות נוספות.
עקיבא לוינסקי ,השליה המרכזי של עליית הנוער באירופה אחרי המלחמה ,ייצג את
עליית הנוער ופעל לתיאום בין תנועות הנוער ,וגם ארגן את סידורי העלייה הלגאלית
והבלתי לגאלית.
10
דוד אומנסקי ,מפקה תינוכי בעליית הנוער ושליה עליית הנוער בגרמניה ,מתח
ביקורת על פעולת ארגונו בגרמניה ב 17-במאי : 1948
לא פעם טענו הברי ]המדריכים[ ואני ,עוד בארץ ,שעליית הנוער מפגרת
לבוא לאירופה .כאן נוכחתי לדעת עד כמה מוצדקת היתה טענה זו ,כי
בגרמניה ודאי שעליית הנוער באה באיחור רב .אילו הגיעה עליית הנוער הנה
עם ראשית השתרור ,עם ראשוני פלוגות הסעד ועם כוחות ארגוניים
והינוכיים מספיקים ,היתה ללא ספק מגיעה לממדים גדולים יותר ואפשרויות
של פעולה בלתי מוגבלים.
ואכן ,עליית הנוער הגיעה לגרמניה כאשר כל הילדים ללא הורים כבר היו מרוכזים
בבתי הילדים של התנועות השונות .היתה זו פעולתן של תנועות הנוער ומדריכיהן,
בעזרת משלהת השליהים הארצישראליים .את המבנים סיפקו אונרר״א ואיר״ו ,שגם
סיפקו מאור ומים והלק מן הכלכלה .הג׳וינט הוסיף את ההסר לכלכלה ,והשתדל
למצוא צורכי הלבשה והנעלה .״כולם״ -המשיך דוד אומנםקי -״ראו אפוא בעליית
הנוער גורם בלתי רצוי ,בלתי פרודוקטיבי ומהוסר יכולת.״
,2
13
דומה שביקורת זו חריפה מדי .נכון שהתנועות ביצעו את איסוף הילדים והטיפול
שלמה בר-גיל
154
בהם ,אך הארגונים היהודיים כולם נזקקו לתוכניות ההינוך של עליית הנוער ,לתיווכה
בעניינים מינהליים ,לסיועה בארגון העלייה ,ובעיקר כולם העריכו את טיפולה
המקצועי בילדים.
גרמניה ,כאמור ,שימשה ארץ מעבר לשארית הפליטה ,מבוגרים וצעירים ,ובה היו
מתנות העקורים .הנטייה תהילה היתה לא בתי ילדים קבועים .אולם העלייה
לארץ-ישראל התעכבה ,והעזיבה מהמתנות היתה מעטה לעומת הנהירה לגרמניה,
ולכן הוקמו בתי ילדים גם בגרמניה.
בתסות אונרר״א הוקמו בתים לילדים שהגיעו מפולין ,מהונגריה ,מרומניה,
מצ׳כיה ועוד .כלומר ,רובם המכריע של הילדים הועברו לבתי הילדים בגרמניה ושהו
בהם עד עלייתם ' .כמה הודשים אהרי השהרור)בקיץ (1945כבר הגיע מספר הילדים
שרוכזו בגרמניה ל :15,000-מפולין בלבד הגיעו .8,500-7,500
למרות עלייתם של ילדים ,בעיקר יתומים ,במשך ,1946נמצאו בגרמניה
באוגוסט-אוקטובר 1947כ 24,000-ילדים ,מהם כ 3,800-בבתי ילדים ,רובם יתומים
ו״בודדים״ )שהוריהם נשארו בתיים ,אך טרם גילו אותם( .הילדים שוכנו בבתי מלון,
בבתי ספר ובבניינים ציבוריים שפונו עבורם 21,000 .ילדים נמצאו עם הוריהם
במקומות שונים באיזור האמריקאי ,ומקצתם באיזור הבריטי והצרפתי .הם התגוררו
במתנות העקורים ובפרברי הערים.
בהודשים הראשונים לקיומם של בתי הילדים היה מהסור רב בכלכלה וציוד,
מהסור שהכביד על הפעולה התינוכית .בשלב זה דאג הג׳וינט לכלכלה ולציוד,
ואונרר״א סייע להקלת המתסור .עליית הנוער עדיין לא תרמה מורים ומדריכים99% .
מהמדריכים היו מקרב שארית הפליטה ,וליוו את הילדים מהארצות השונות ,והם
שכוננו את בתי הילדים.
תנועות הנוער השקיעו מכספן כדי לדאוג לצרכים ההכרתיים ביותר בבתי הילדים
כגון התזקתם של 500או 600מורים ,גם הם משארית הפליטה .הן שמרו בקנאותעל האוטונומיה של בתי הילדים שלהן ,ונתנו לעליית הנוער כניסה פורמלית בלבד
)ועם זאת אימצו את תוכניותיה התינוכיות( .עליית הנוער טיפלה בתיווך הכספי,
ובעיקר בלוגיסטיקה הקשורה לעלייה .מעמד פורמלי זה נשמר גם כאשר בראש
הבתים פעלו השליתים ,בתפקיד הכפול של שליתות מטעם תנועתם ושליתות מטעם
עליית הנוער.
4
,5
16
17
18
כאמור ,אוכלוסיית בתי הילדים הגיעה בתקופות השיא ל־ 3,800ילד .למרות הסיוע
של כל הארגונים סבלו בתי הילדים מבעיות כלכלה קשות .את דמי הכלכלה היו
מקבלים לפי מספר הילדים ,ולפיכך ניפתו התנועות בדיווהיהן את מספר הילדים,
כדי לזכות בתוספת מזון .העבודה התינוכית עצמה נפגעה מהמצוקה הכלכלית,
ולעתים הגיעו בתי הילדים למתסור תמור ,למרות הדיוותים הכוזבים.
155
ביטהון וזהות חדשה
מעורבותה של עליית הנוער שיפרה את התנאים התומריים ,ובתהומים אלה היה
תפקידה השוב .סייעה לכך השתתפותה בוועדה לענייני ציוד וכלכלה ,יתד עם הג׳וינט
והצ״ק ) - General Committee of Jews in Liberated Germanyהוועד המרכזי של
שארית הפליטה( .ועדה זו איפשרה לבצע תיאום בין הגופים .למשל ,כאשר הג׳וינט
לא נתן פריטים מסוימים ,כגון סדינים ,מגבות ,ממתטות או גרביים ,השלימה עליית
הנוער את התסר.
ב 1947-הקימה עליית הנוער מתםן ביגוד מרכזי במינכן ,מתרומותיהם של
ממשלת בוואריה ,הצ״ק ,הג׳וינט ,נשות עליית הנוער בקנדה ו׳׳הדםה״-ארה״ב ,וכך
השלימה את צורכי הילדים בבתי הילדים .כמו כן נפתרה בעיית המתםור במזון ,לאתר
שעליית הנוער הצליהה לשכנע את הג׳וינט ,שיש לתת מזון לפי קריטריונים של הזנה
מתאימה ,ולא לפי כמות הקלוריות' .
עליית הנוער היתה אפוא יותר ממתווך בין התנועות .היא סייעה למציאת פתרונות
לבעיות בתי הילדים ,ונתנה עזרה תומרית ותינוכית .גם מעמדם הטוב של שליהיה
המרכזיים -עקיבא לוינסקי ,מאיר איילי ומיכאל זלינגר -היקנה לה השפעה וסמכות,
על אף העובדה שתנועות הנוער נשאו בנטל העיקרי של העבודה בבתי הילדים.
מרבית בתי הילדים היו מרוכזים באיזור האמריקאי ,שם התגוררו רוב היהודים -
165,000מתוך 185,000היהודים שנמצאו בגרמניה בסוף .1946באיזור הבריטי
ובאיזור הצרפתי היה מספר היהודים קטן ביותר ,ולא היו בו כמעט בתי ילדים,
ובאמור הרוסי לא היו כלל בתי ילדים ,כמובן .המספרים היו נזילים ביותר עד ,1948
ומספר בתי הילדים וההוסים בהם היה משתנה מדי יום.
9
20
בבלנקנזה ) (Blankeneseשליד המבורג הוקם מוסד לילדים בגילאי 14-3של תנועות
שונות ,שנתרם על-ידי משפתת וארבורג .מרים וארבורג ,שהתגוררה בלונדון ,והיתה
השליתה הראשונה של עליית הנוער בגרמניה ,במתנה פרנוואלד ) Foehrenwald),
ומשפתתה תרמה את ההווילה הזאת באיזור הבריטי .הבית נועד להיות בית מעבר ,אך
מפאת המתסור בסרטיפיקטים נשארו בו ילדים במשך תודשים רבים.
בלאונבורג ) (Lauenburgהוקם בית הבראה שתנועת המזרהי ריכזה בו את
מועמדי עליית הנוער לעלייה .כמו כן הוקם בית ילדים במהנה ברגן־בלזן ,לילדים
בגילאי 13-3מכל התנועות ,ועליית הנוער ריכזה בו ילדים מועמדים לעלייה ,כולל
ילדי ״אגודה״.
נוסף לבתי ילדים אלה היו באיזור הבריטי ,עד מתצית ,1947שני ריכוזים של בתי
ילדים בתוך מתנות הגירוש של מעפילי ״אקסודוס״ ,ובהם כ 1,000-ילדים ובני נוער
מועמדים לעלייה.
21
156
שלמה בר-גיל
בעיות בריאות
מצבם של הילדים ההולים והנכים היה אתת הבעיות הקשות בבתי הילדים בגרמניה,
יותר מאשר במקומות אתרים .מדריכי תנועות הנוער אספו את הילדים בפולין ובכל
מקום אהד ,מבלי לבדוק או להביא בהשבון אם הילד הולה או בעל מ ו ם .הם נדדו
עם הילדים מפולין עם גלי ״הבריחה״ וטיפלו בהם ככל יכולתם ,ובדיקות רפואיות או
פסיכולוגיות לא עמדו בראש דאגותיהם .כאשר נכנסה עליית הנוער לתמונה ,נלקהו
הילדים לבדיקות ולבתי הולים ,ובשל כך היו ילדים שעלייתם התעכבה.
המדריכים התקוממו נגד השארת הילדים ההולים בגרמניה ,או העברתם לצרפת
עד להבראתם ,וראו בכך הפקרה של הילדים לגורל בלתי ידוע .שכן ילד שנפסל לא
סודר מיד לבית החולים ,ויש שנותר ללא קבוצתו ,ולעתים גם ללא בית ילדים :לעתים
רחוקות אף נשאר ללא דואג ומטפל .כדי למנוע פרידה מקבוצתם ,שהיתה להם
כמשפחה ,היו הילדים מעלימים מיתושים ומחלות מפני חבריהם ומדריכיהם.
המדריכים היו מעלימים מידע ממרכזי התנועות ,ואלה העלימוהו מעליית הנוער.
לבדיקות היו מופיעים ילדים בריאים במקום ההולים ,ובשל כך היו רופאים שהוציאו
תעודות לא נכונות.
22
תוכניות לימודים ופרסומים
תרומתה הייחודית של עליית הנוער לעבודה בבתי הילדים היתה מערך הלימודים.
לעליית הנוער היתה מימים ימימה תוכנית אחידה של לימודים ,לפי גילים .אבל
תוכנית זו לא היתה רלוואנטית לבתי הילדים בגרמניה ,מכמה סיבות) :א( הילדים באו
מרקע שונה .תלקם למדו באופן סדיר במשך כל תקופת המלהמה ,וחלקם לא למדו
כלל ,כך שההלוקה הגילית לא הפפה את רמת ההשכלה) .ב( לא היו מספיק מורים
מקצועיים ,ואלה שהיו נקטו שיטות הוראות מיושנות) .ג( המורים יכלו ללמד לרוב
מקצוע אחד בלבד.
לפיכך הוכנו במיותד תוברות לימוד לבתי הילדים באירופה ,שהיו סיוע חשוב
להוראה .תוכנן של החוברות היה בנושאי תנ״ך ,חשבון וטבע -תחומים רלוואנטיים
לכל הקשת הפוליטית .עליית הנוער גם הוציאה לאור עלון לנוער ב ש ם ע ע ע ע ,ממנו
ראו-אור כעשר גליונות ואשר הופץ בין בתי הילדים ,וגם בין ילדי המחנות .יש להניח
שהעלון ניצנים היה חשוב יותר מחוברות הלימוד ,כיון שהגיע לכל דורש,
בעוד שתוברות הלימוד היו פחות רלוואנטיות ,כפי שתואר לעיל .עם זאת ,למרות
המגבלות בכוח הוראה מקצועי ,בתוכניות לימוד ובתנאי הלימוד היו הלימודים
157
ביטתון וזהות חדשה
משמעותיים לקידום הילדים.
מערכת בתי הילדים בגרמניה נאלצה להתמודד עם בעיות נוספות ,מהותיות
וטכניות ,ועשתה רבות כדי לפתור אותן או לפתות להקל .נוסף למתםור והעדר
תשתית לטיפול בילדים ,היה צריך להתגבר על קשיים תינוכיים ופסיכולוגיים רבים.
הבר העובדים של בתי הילדים היה מאוהד במטרה להקל על מועקותיהם של הילדים
ומתלותיהם ,והיה שותף בהצבת האידיאלים והמטרות התינוכיות של עליית הנוער.
כל אלה היו השובים מאוד לילדים ,שעדיין ניהלו מאבק על הישרדות ,באופן
שונה ובמובן אחר מאשר בתקופת המלהמה .הילדים היו נתונים עדיין בעולם מאיים
ומעורר השד .הם עדיין לא היו בטוהים בקיום ההומרי ,ומכאן התופעה של
״אורגניזירך שרווהה בקרבם -הכושר ״להתארגן״ בכל מצב )כולל גניבה( כדי
להתקיים .הצורך להנכם לכיבוד רכוש הזולת היה אתגר הינוכי למהנכיהם ,אלה
האהרונים הצליהו להוריד את רמת התרדות אצל הילדים ולהביאם לתיפקוד
נורמטיבי ,וזאת אף בבתי ילדים שפעלו במשך פרקי זמן קצרים.
הילדים הזדהו עם בית הילדים ,שהפך להיות ביתם ומבצרם .הפוליטיזציה של
ההינוך ,כלומר ההשתייכות התנועתית ,נשארה ברמה של סיסמאות ,בלא לימוד
והעמקה .״התחרות הפוליטית״ בין התנועות השונות ,בצירוף הצורך הדהוף של
הילדים לרכוש זהות ,לא עמדו בניגוד זה לזה .אדרבא ,ההזדהות התנועתית ההזירה
לילדים את זהותם האישית .כך ,בתי הילדים היו ״קיבוצי ילדים״ בפועל ממש -״קן״
תנועתי טוטאלי .ההזדהות עם בית הילדים והתנועה הפכה להזדהות לאומית.
הילדים לא הכירו את עליית הנוער ,כגורם במערכת ,וזו היתה לדידם גורם בלתי
מורגש .תרומתה לתשתית התומרית ועזרתה הלוגיסטית -בשיתוף ארגוני הסיוע" -
לא הורגשו בהיי היומיום של בתי הילדים .אך עזרה זו איפשרה להם להוות בית ,בית
ספר ,מקום של טיפול ושיקום ,להיות ״גן עדן עלי אדמות ,לאתר שנות הרזון והרעב
שעברו עלינו״ ,כדברי אהד הבוגרים.
24
בתי הילדים בצרפת
בתי הילדים הציוניים -עליית הנוער; ״ילדי הרב הרצוג״
א.
בצרפת ,כמו בגרמניה ,פיגרה עליית הנוער אהרי המאורעות ,ופעולתה לריכוז הילדים
היתה מצומצמת בהיקפה -עד שהמשרד הקונטיננטלי )המשרד שריכז את עבודת
עליית הנוער באירופה( הועבר מז׳נווה לפאריס ,בשלהי .1946אך מרגע זה היתה
צרפת המרכז הארגוני ,התינוכי והתרבותי של עליית הנוער בכל היבשת,
ובכלל זה מרכז בתי הילדים שהוקמו בצרפת כדי לסייע בתקופת המעבר לפני העלייה
לארץ־ישראל.
שלמה בר-גיל
158
המשרד הקונטיננטלי נטל על עצמו גם את האהריות הרפואית על כל הילדים,
ומצרפת יצא השירות הרפואי של עליית הנוער לכל מדינות אירופה ודאג לבדוק כל
ילד ניצול .הילדים שהיו מגיעים לצרפת כארץ מעבר היו עוברים בדיקה רפואית
מסודרת .לעלייה הופנו ,לפני קום המדינה ,רק ילדים בריאים שיכלו להתמודד עם
יעדי הציונות -עבודה והתיישבות .ילדים עם בעיות שיניים קשות ,או חולי נפש או
חולי שהפת הושארו בצרפת ,ושהו במוסדות של אוז״ה ,הארגון ההומאניטרי היהודי
הלא־ציוני .אנשי ההינוך בעליית הנוער נימקו זאת בכך ,שבארץ אין תשתית פיזית
ורפואית לטיפול בילדים הולים.
25
בקיץ 1946הועברו מפולין דרך צרפת לארץ-ישראל 2,000ילדים .ב 1947-הקימה
עליית הנוער בצרפת את מפעל הקליטה הציוני הגדול ביותר מבין המפעלים היהודיים
לטיפול בילד ביבשת אירופה .עד 1948שימשה צרפת ארץ מעבר לילדי פולין
ורומניה ,וילדים שהגיעו לגרמניה ,אם לא עלו לארץ ישירות או דרך איטליה .אחרי
1948נסגרו בתי הילדים ברומניה ובהונגריה ,והילדים הועברו לצרפת .כאן התזיקה
עליית הנוער 8בתי ילדים של תנועות הנוער ושל ״הקואורדינציה החלוצית״ -
שהינכו בסך הכול מ 850-עד 2,000ילדים ,ובית מיוהד בעיר הנמל מארסיי לילדים
שהמתינו לעלייה.
• •
•
שלושה תפקידים היו לעליית הנוער בצרפת) :א( ריכוז המשרד הקונטיננטלי; )ב(
ארגון העבודה של עליית הנוער בצרפת) :ג( פיקות על בתי הילדים של ילדים במעבר.
האהריות הכוללת על הנעשה במוסדות עליית הנוער בצרפת היתה בידי הנס גרטנר
)יוחנן גינת( ,אך הפיקוח על הילדים במעבר נעשה על־ידי מחלקה נפרדת ,שנקראה
״מרכז הקליטה״ ,וחבריה קיבלו משכורת ישירות מן הג׳וינט.
ריכוז מרכז הקליטה בשנים 1946-1947היה בידי יוסף בונדיאב ומניה נאדל.
תפקידם היה לפקח על בתי הילדים ,לדאוג לביצוע תוכניות הלימודים ולהלק את
החומר הלימודי הנדרש .במרכז הקליטה פעלו גם רופא ,שהיה אחראי על הפיקוח
בבתי הילדים :עובדת סוציאלית ,שטיפלה בילדים שנזקקו לכך :אהראי על נושא
התעודות של הילדים ,שהיה עניין מורכב מאוד במציאות אותם ימים :ומפקהת על
השירות בבתי הילדים ,כמו מטבת ,ניקיון כללי וביגוד .במהלקה פעל גם מפקה על
המזון ,שנשלח על-ידי הג׳וינט.
תפקיד עליית הנוער היה לארגן את הילדים כ״תברת ילדים״ החיה היי צוותא,
ותוכנם המרכזי של היי ההברה -כפי שהיה בגרמניה -היה תינוך לקיבוץ
ולהתיישבות .אמצעי ההינוך היו עבודה ,לימוד והברה :טיפוה האתריות ההדדית
והרגש הלאומי-הציוני :יצירת הווי ארצישראלי באמצעות שירים ,סיפורים וטיולים.
היהירה ההינוכית היתה קבוצה הד-גילית ,בעוד שהלימודים היו מאורגנים בבית
הילדים עצמו בהתאם לרמת ההשכלה של כל ילד.
159
ביטהון וזהות חדשה
״ילדי הטרנזיט״
תנועות הנוער ,שלא הורגשו כלל בבתי הילדים של יהדות צרפת ,הן שהכתיבו את
אופיים של בתי הילדים ל״ילדי הטרנזיט״ ,הילדים במעבר .עליית הנוער העדיפה
לארגן את הבתים לפי גיל הילדים ,אך התנועות עמדו על כך שהם יאורגנו לפי
התנועות ,אם כי תוך התתשבות בגיל .בשל תולשתה ,מצאה עליית הנוער יתרונות
בתנועות שנטלו את האתריות על הילדים ,ומסרה לכל תנועה בתים נפרדים .רק בתי
הילדים של נוח״ם ו״הקואורדינציה החלוצית״ היו משותפים לכמה תנועות.
אהרי הפרעות בקיילצה ,פולין ,הותלט בעליית הנוער ,כאמור ,להביא לצרפת
2,000ילדים מפולין ולטפל בהם עד שתיווצר אפשרות להעלותם לארץ-ישראל.
הסכמת ממשלת צרפת נדרשה כדי להכניס את הילדים ומוריהם .בעקבות הניסיון
שהצטבר בגרמניה ובאיטליה ,דרשה עליית הנוער שליטה מלאה על בתי הילדים ,כדי
למנוע כפילות בינה לבין התנועות ,ולמנוע טיפול לא מתאים של הצוות המהנך.
למטרה זו שימש ״מרכז הקליטה״ ,בתמיכת הג׳וינט .המתלקה קיבלה על עצמה את
האתריות לעניינים הכספיים ,בצד העניינים המינהליים .כלפי הוץ פעל ״מרכז
הקליטה״ כארגון עצמאי שריכז את כל הפעילות ,ומעתה לא יכלו התנועות והארגונים
השונים לפנות ישירות אל הג׳וינט בענייני כספים.
עד שנקנו בתים בכספי הג׳וינט ,נענו הארגונים המקומיים לבקשת עליית הנוער
והעמידו לרשותה בתים ששימשו אותם בעבר כבתי ילדים ,ולא היו עוד בשימוש.
עליית הנוער לא היתה מעוניינת לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגונים אתרים ,כדי לא
לתשוף את ״ילדיה״ להשפעות לא־ציוניות ,ואפילו אנטי-ציוניות .אך היא נאלצה
לשבץ ילדים ״שלה״ בבתי ילדים של ארגונים הקהילה היהודית הצרפתית ,מפני שזרם
הילדים גבר ,ועקב המגבלות הכספיות לא היו לה די בתים לקליטת ילדי פולין וילדים
שהגיעו מגרמניה ,הונגריה ,שוודיה ובולגריה .הסיוע של הג׳וינט ניתן על-פי מספר
הילדים בכל הודש ,וזה הגביר את התתרות בין הארגונים על כל ילד.
בשנת השיא ,1947,היו בצרפת 72בתי ילדים ציוניים ולא-ציוניים ,מהם 60בתים
ומעונות של הארגונים המקומיים ,כולל הקומוניסטים ,ה״בונד״ וקבוצות מתבוללות,
ו 12-בתים תנועתיים באתריותה של עליית הנוער .לאלה נוסף בית ילדים שנועד
להמתנה עד לעלייה ,בעיר הנמל מארסיי .בסך הכול נמצאו בבתים אלה באותה
תקופה כ 4,500-ילדים .מספר הילדים בכל בית נע בין 60ל.200-
26
27
שלמה בר-גיל
160
להלן רשימת 12בתי הילדים התנועתיים שבאהריות עליית הנוער:
כ 160-ילדים
בית ילדים של השומר הצעיר בלה-שו)(Les Choux
כ 100-ילדים
שני בתים של הנוער הציוני ,שאותרו ב־1947
כ 65-ילדים
בית ילדים של נוח״ם
כ 60-ילדים
בית ילדים של ^ (Pougues Les Е а ш ф
כ 20-ילדים
בית ילדים של פועלי ציון
כ 80-ילדים
2בתים של ״הקואורדינציה״ ,שהתאחדו ב1947-
כ 350-ילדים
בית ילדים של הפועל המזרתי
כ 60-ילדים
בית ילדים של פועלי אגודת ישראל
כמו כן היו ארבעה בתים של ״ילדי הרב הרצוג״ ,הרב הראשי לארץ-ישראל ,שנסע
לפולין ב 1946-וקיבל אישור מן הממשלה להוציא קבוצת ילדים יתומים ולהעבירם
לצרפת .אלה נמצאו בבתים שלהלן:
כ 200-ילדים
אקס לה-ביין ,פועלי אגודת ישראל
כ 80-ילדים
שטרסבורג) ,(Strasburgהפועל המזרתי
כ 60-ילדים
שיקמן ,הפועל המזרהי
כ 50-ילדים
פובלין ,הפועל המזרהי
סה״כ כ 1,185-ילדים
בבית הילדים במארסי ,ששימש להמתנה לעלייה ,ניהלו הילדים משטר של
עבודה ,לימודים וחברה עד יום עלייתם.
הילדים שהגיעו לצרפת אהרי שהות בבתי הילדים בפולין ,בגרמניה ובשאר
הארצות ,היו )וזה ראוי לציון מיוחד( במצב טוב מבהינה גופנית ונפשית .הטיפול
המסור ,הדאגה ללימודיהם וההינוך התנועתי היו מורגשים היטב ,והודגשו ביהסם
של הילדים לטקסים ,תהלוכות ,תגי ישראל ,שירים עבריים.
רמת ההשכלה של הילדים לא היתה אחידה .רוב ״ילדי הרפטריאציה״ למדו
בברית-המועצות באופן מסודר ,ואילו ילדים ששהו במתנות בעת המלהמה לא למדו
כלל ,וראשית דרכם בלימודים היתה אהרי המלהמה .כולם היו הסרי השכלה בכל
הנוגע ליהדות .היה צורך להתאים את תוכניות הלימודים לצורכי הילדים .המקצועות
הבסיסיים היו עברית ,תולדות עם ישראל ,ידיעת הארץ ,השבון ,טבע ,היסטוריה
כללית וגיאוגרפיה .הוראת המקצועות היתה מותנית ,כמובן ,בהימצאות מורים
מתאימים.
28
29
30
הילדים למדו בדרך כלל 6-4שעות ביום ,ועבדו 3שעות ,לפי הדגם של כפרי
הנוער בארץ .עם זאת היה קשה לפתה דגם זהה בתנאי הסביבה מסיבות שונות -
למשל ,העדר קרקע לתקלאות ,וההורף האירופי .ילדים שלא ידעו קרוא וכתוב למדו
גם על חשבון העבודה -זאת ,על אף שהעבודה בתקלאות היתה ״עקרון ברזל״
161
ביטתון וזהות חדשה
בהינוך הציוני ,והכול נדהה מפניה .לדברי עקיבא לוינסקי ,המורים שבאו מפולין
לצרפת העדיפו להישאר בפאריס ולא ללכת לבתי הילדים ,ומורים מן הארץ כמעט
שלא הגיעו .היו גם קשיים רבים באספקת ספרי לימוד וקשה היה לקיים מערכת
לימודים סדירה ,ולילדים ניתן רק המינימום.
31
הבעיות התומריות בבתי הילדים היו קשות .הבתים היו בתי מלון לשעבר או
ארמונות גדולים ,ללא אינסטלציה סניטרית ,שלא התאימו לשמש אכסניה לילדים .אך
כל דבר שהצריך השקעה נשקל היטב ,כי היה ברור שהילדים לא יישארו בצרפת אלא
לזמן מוגבל .היתה גם בעיה של רמת המזון ,שכן הילדים והמדריכים שבאו מפולין
היו רגילים לרמת מזון גבוהה יותר בבתי הילדים שם .הילדים עברו בדיקה רפואית עם
הגיעם לצרפת ,וכאמור ,אושרה רק עלייתם של ילדים בריאים.
בעיה קשה היוו הילדים המפגרים .ב ,1946-למשל ,היו כ 30-ילדים מפגרים,
ובבתי הילדים התקשו לטפל בהם .בינואר 1947נפתת בית מיוהד לילדים מפגרים ,אך
גם אז לא נמצא כות מקצועי לטפל בילדים אלה.
לסיכום :עליית הנוער הקצתה לפעולתה בצרפת יותר כות אדם מאשר לארצות
אהרות באירופה ,ולמרות זאת היו שם קשיים בפעולתה ,על רקע מיעוט הפעילות
הציונית המקומית ,והיא אף לא הצליהה להעלות לארץ ילדים מיהדות צרפת
המעוניינים בעלייה ,עקב התנגדות ההורים והארגונים היהודיים המקומיים .לעומת
זאת היא פעלה וסייעה רבות בטיפול ,כפי שנתבקש מייעודה ,אצל ״ילדי הטרנזיט״
בבתי הילדים של התנועות ,שהגיעו ממזרה אירופה ומגרמניה.
כמו בגרמניה ,הבעיה המרכזית היתה מידת המקצועיות של המדריכים והמורים.
עם זאת ,הזדהות הילדים עם מטרות התנועות איפשרה תהליך תינוכי משמעותי ,כולל
לימודים ,שהיווה הכשרה מתאימה לעלייתם ולקליטתם בארץ .לאהר הקמת המדינה,
כאשר התארגנה עלייה מסודרת ,עלו בתי ילדים אלה בשלמותם.
בתי הילדים בצרפת
ב.
מרגע שצרפת שוהררה מהכיבוש הנאצי ,ב 25-בספטמבר ,1944היו הארגונים
היהודיים צריכים להתמודד עם הבעיה של הילדים ששרדו .אם הטרגדיה של השואה
פגעה בהורים כפי שפגעה ,הרי שהטרגדיה של הילדים והנערים המתבגרים,
הניצולים ,היתומים ,היתה קשה שבעתיים .״הפתרון הסופי״ תיסל 27%של יהודי
צרפת המבוגרים ו 13.8%-של הילדים מתתת לגיל .18
11,600ילדים יהודים בצרפת נרצהו על-ידי הנאצים 72,400 .ילדים יהודים
מצרפת מתתת לגיל 18הצליהו לשרוד ,מהם 62,000בקירוב שרדו עם הוריהם ,או
נמסרו על־ידי הוריהם למשפתות נוצריות ולארגונים כדוגמת אוז״ה .תלקם היגרו
לשווייץ ולמקומות נוספים .לאהר המלהמה היתה בעיה לאתר את הילדים ,לההזירם
להורים או למשפהה הקרובה ,אם אפשר ,ולרכז את יתר הילדים בבתי
32
33
34
שלמה בר־גיל
162
הילדים שנפתחו בקצב הולך וגובר.
כל ארגון יהודי בצרפת דאג לקבל ילדים ולטפל בהם ,בין היתר כדי להבטיה את
עתידו כארגון .אולם הקהילה היהודית ,ככלל ,הרגישה אתריות לגורל הילדים
הניצולים .אולם לא היתה מסגרת כוללת ,מאתדת ,לעבודה עם הילדים -כשם שלא
היתה מסגרת אהידה ומתואמת לעבודת המתתרת בעת המלהמה .למצב זה היו אולי
יתרונות בזמן המלהמה :היוזמה המגוונת איפשרה הצלת מספר ניכר של ילדים; אלא
שגם אהרי המלהמה המשיכו לפעול כל הארגונים ,ללא שינוי .מה שהיה נוהג לשעת
הירום הפך לעניין של קבע.
יהדות צרפת היתה מפולגת ביותר אהרי המלחמה .לא היה שיתוף פעולה בין
הארגונים השונים ,שלהלן נפרט על אודותיהם ,ואף לא ארגון בעל מרות עליונה .כל
זרם ומפלגה דאגו להמשכיות שלהם ,ולא פתות רצו לפאר את שמם באמצעות בתי
הילדים .כל הארגונים ניסו לקבץ אליהם את הילדים שהם עצמם הסתירו והצילו בזמן
הכיבוש ,והיו מפוזרים על פני כ ל צרפת ,או הזרו מן הניכר ,בעיקר משווייץ .אף
הארגונים הקטנים ביותר נשארו נאמנים לנופליהם על-ידי כך שהקימו בתי ילדים
שבהם יוכלו בניהם של הנופלים ,אנשי הארגון ,לתיות כיהודים .נוסף לכך גם דאגו
לילדים שהגיעו אליהם באופן מקרי.
בין 8,000ל 10,000-ילדים מיהדות צרפת נשארו ללא סידור משפתתי כלשהו.
מתוכם בין 4,000ל) 6,000-לפי הג׳וינט (6,800 :נמסרו לאחריות בתי הילדים של
הארגונים .כל ארגון פעל על-פי דרכו ,לפי הקריטריונים המסורתיים שנהגו בקהילה
היהודית בצרפת :מסורתי או תילוני; פרו-ציוני)ללא קשר פורמלי לסוכנות היהודית(
עם אופ״ז׳ ) :(O.P.E.J.קומוניסטי עם : C . C . E .סוציאליסטי עם הבונד :צופי עם
;E.I.Fפלורליסטי עם אוז״ה .גם המגזר ההרדי הקים בתי ילדים ,הלקם לילדים
שהגיעו מפולין .התארגנותו נקראה ״קהילת התרדים״) A.I.P). .קיום בתי הילדים
התאפשר בעזרת הסיוע המאסיבי של הג׳וינט ,בדיוק כמו אצל המגזר הציוני .בתי
הילדים של הקהילה לא פעלו על-פי הלוקה לקבוצות גיל ,כמו במגזר הציוני ,אלא
על-פי הלוקה לקבוצות מעורבות-גיל ,וזאת כדי לשמור בהן על איכות של משפהה.
היה זה ניסיון מכוון לתת לילדים קבוצה שתהיה דומה למשפהה אמיתית .עם זאת,
נשמרה הפרדה בין בנים ובנות ,החל מגיל .14ייתכן גם שההלוקה השונה לקבוצות
נבעה מהשוני בצרכים .המוסדות הציוניים הציבו מטרות כמו ארגון העלייה ,משימות
ביטתון הקשורות לעלייה ,הינוך לעבודה ,ואילו במוסדות הקהילה הצרפתית ההניכים
הופנו לעתיד ,ולמבנה הרגיל של המשפהה) .ואכן ,גם באופ״ז׳ הפרו-ציונית הוצגה
העלייה בתור דרישה אולטימטיבית(.
35
36
ההערכה של מספר הילדים שנקלטו בבתי הילדים היתה עניין מורכב ,כיוון
שהניירות היתה גבוהה ,והנתונים הסטטיסטיים היו משתנים מדי שבוע) .הזרם
163
ביטתון וזהות חדשה
הגדול בבתי הילדים היה בין 1946ו (.1947-קושי נוסף היה רצון הארגונים לנפת את
המספרים ,על מנת לקבל את מירב הסיוע והמענקים מהג׳וינט.
בשנת השיא ,1947 ,פעלו כ 60-בתי ילדים של הארגונים היהודיים בצרפת ,רוב
רובם באיזור פאריז ומיעוטם בפרובינציות -אלזם ,ליון ומקומות נוספים בדרום
צרפת ,שם רוכז הטיפול בילדים תולים.
הארגון הגדול ,אוז״ה ) (O.S.E.קלט והינך כבר ב־ 1,135 1945ילדים ,מהם 618
יתומים משני הוריהם ,וזאת עוד לפני שעליית הנוער הספיקה להתארגן.
בתי הילדים הראשונים הוקמו תתת להץ ובתוסר תכנון מוהלט .הם התמקמו
בארמונות או בטירות הרתק מן העיר .קשה היה לתמם את המקומות ,והם לא התאימו
כלל לצורכי הילדים .זה לא מנע מרבים מהבוגרים ,כעבור השנים ,לדבר בנוסטלגיה
אמיתית על הגנים המפוארים סביב הטירות ,ועל זיכרונותיהם מטירות דוגמת
שמפספלאר ) ,(Champsfleurלה גליסין ) ,(Les Glycinesלה אירונדל (Les
) Hirondellesועוד.
פרט למוסד בשם ,Moissacשכלל במבנה שלו בית ספר מקצועי ,שלהו כל
המוסדות את הילדים ללמוד בבתי ספר ציבוריים -כולל המוסדות של אופ״ז׳
) ,(O.P.E.J.שתוכנית העבודה והאידיאולוגיה שלהם ,כפי שכבר ציינו ,היו ציוניות
ביסודן.
• •
•
מה היו מטרות בתי הילדים של הארגונים של יהדות צרפת ? מנהלי בתי הילדים של כל
הזרמים ניהלו מדיניות אוטונומית ,אך דומה ,שמטרתם המרכזית היתה להעניק הינוך
שיתזק את השייכות לעם היהודי ,הינוך לאומי .זה היה היעד המרכזי והמשותף לכל
הזרמים ,למרות העדר ארגון-גג שיאתד ויתאם ביניהם.
הארגון הגדול והמשפיע ביותר ,אוז״ה ,שנוסד ברוסיה בסנט פטרםבורג
ב־ ,1912ביסס את מדיניותו זו על בסיס דאגה אמתית לכיבוד הירושה הרותנית של
ההורים ,שגורשו והומתו .אוז״ה הקים 25בתי ילדים ,שכללו 1,500ילדים ,והיו
מאוד שונים זה מזה 3 :בתי ילדים דתיים ,כגון טברני) ,(Tavernyאתרים מסורתיים
ותילוניים ,ובית תינוקות אהד בשם ״העולם הקטן מבלווי״ (le petit monde du
) ,Bellevueשהיה שייך מאותר יותר לאופ״ז׳ ,עודד את תניכיו לעלות לארץ ,במידת
האפשר .לפיכך ,המשותף לכל בתי הילדים של אוז״ה היה המאמץ להנהיל זהות
יהודית .במוקד עבודתם התינוכית עמד קיום ההגים היהודיים והמסורת היהודית.
37
38
40
39
פרק מיוהד ראוי ליהד לפרשה המרתקת של קליטת ״ילדי בוכנוולד״ 535 -נערים
בני 15שהגיעו לצרפת ביוני ,1945לאתר שניצלו ממתנות שונים ,גם מאושוויץ,
ונמצאו בבוכנוואלד בסוף ה מ ל ה מ ה .אך לא נוכל להרהיב על הפרשה
במסגרת מאמר זה.
4,
שלמה בר-גיל
164
הארגון השני בגודלו בין הארגונים היהודיים הצרפתיים היה אופ״ז׳),(O.P.E.J.
שההל לפעול ב .19 24-רבים בקהילה ההינוכית ראו בארגון זה מהדורה שנייה של
אוז״ה ,אך אנשי הארגון טענו שהם היהירים ששומרים על ערכים יהודיים ,מוסריים,
רוהניים ,אוניברסליים .מכל מקום ,מכל הארגונים שלא השתייכו לתנועה הציונית
מבהינה ארגונית ותקציבית ,היה זה הארגון היהיד שהמונה ״יהודי״ הופיע בלוגו
שלו ,ושהתעקש להדגיש את האופי הלאומי היהודי בהקשר ציוני ,ובהינוך שהעניק
לילדים ,כולל הוראת העברית.
42
ילדי אופ״ז׳ נאספו תהילה על-ידי קבוצות לותמי מתתרת יהודית מטולוז
) ,(Toulouseשהתלו ב 1944-לעבור מדלת לדלת ,מבית לבית ,מהווה להווה וממנזר
למנזר ,בין משפתות לא יהודיות בדרום צרפת .תוך כמה הודשים התרהבה עבודת
הארגון ,ובשנת השיא ,1947 ,הוא ניהל 14בתי ילדים עם 865ילדים ונוער .אופ״ז׳
גם פעל בתיאום בין כל הארגונים שתמכו בעליית ילדים לארץ-ישראל :ויצ״ו
) ,(W.I.Z.O.האגודה העממית היהודית ) , (L'Union Populaire Juiveהפדרציה של
הברות יהודיות בצרפת ) ,(La Federation des Societes Juives de Franceבית
הפועלים ) ,(Arb'iter Heimוארגון הצופים).(La Colonie Scolaire
43
ארגון נוסף תשוב ובעל מדיניות ייתודית היה הוועד המרכזי לילדים ),(C.C.E.
שהיה הפלג ההינוכי של הקומוניסטים היהודים בצרפת ) (U.J.R.E.והוקם ב,1944-
כתוצאה ישירה מאירועי המלחמה .אנשי הארגון דאגו לאסוף את הילדים שהוסתרו
על-ידי קבוצות מתתרת .הניכיהם התכנסו ב 10-בתי ילדים של ״ילדי מגורשים
ונספים״ 700 -ילדים ב ,1947-שגודלו והונכו לאור פולהן הגיבורים הקומוניסטים
שנהרגו ,כמו מרסל ראימן וג׳וליאן ז׳רמן ,שניהם גיבורי המתתרת )ג׳וליאן ז׳רמן
הוצא להורג על-ידי הגרמנים בשנת ,1943בגרנובל( .בבתי הילדים של הארגון למדו
הצעירים יידיש ,שיתקו במערכוני תנוכה ושרו בהתלהבות ״כן ,אנו רוצים להעניק
לעם את האושר ,ולהגלות ,להרהיק ,לגרש את המלהמה לנצה נצהים״.
44
45
^ C . C . Eהיה לא רק מוקד לפעילות רעיונית ,אלא גם קרש הצלה לילדים עם
בעיות ,שהתקשו להתמודד עם התיים אתרי המלהמה .כפי שקרה בבתי הילדים
התנועתיים של עליית הנוער ,הזהות הרעיונית ההדשה הפכה להיות תלק מהזהות
האישית של הילדים ,ובאמצעותה הם הלכו והשתקמו.
גם ^ C . C . E .הקומוניסטי נתמך כספית על־ידי הג׳וינט .עם זאת ,הקומוניסטים
היהודים פעלו תוך מעורבות אישית אקטיבית של הברי המפלגה בבתי הילדים ,וגם
אספו כספים לבתי הילדים .בין היתר ,נהגו לקיים מסיבות לקהל הרהב ,שהשיגו שתי
מטרות :נתנו לילדים אפשרות לביטוי אמנותי בהופעות ,וכן אספו כספים לבתי
הילדים.
46
165
ביטהון וזהות חדשה
אהים-אויבים לקומוניסטים היו הבונדיסטים ,שניהלו 2בתי ילדים .גם בבתים
אלה ,היו תיי תרבות עשירים ,והילדים תיו במודעות שהם ״ילדי מגורשים ונספים״.
ארגונים נוספים ,דוגמת E.I.F.הצופי ,קהילת ההררים של הרב זלמן שיינרסון
ואהרים ,התזיקו בתי ילדים ,אך לא נוכל להרהיב עליהם במסגרת זו.
בשנת השיא ,1947 ,התתנכו בבתי הילדים של כל הזרמים בקהילה הצרפתית
כ 3,000-ילדים ונוער.
מהו התינוך המקצועי שקיבלו ילדי הארגונים היהודיים בצרפת?
בניגוד למדיניות הארגונים הציוניים ,שהתנגדו להינוך מקצועי )שכן המקצוע
היתידי לדידם היה ״להיות תלוץ״( ,דאגו ארגוני הקהילה היהודית בצרפת להכשרה
מקצועית ,וליכולת של התניכים לפרנס את עצמם כבעלי מקצוע ,ולהשתלב בהברה.
אוז״ה ,אופ״ד ,C.C.E. ,ה״בונד״ ,Colonie Scolaire•^ ,ויצ״ו ואתרים העדיפו לתת
להניכיהם הכשרה מקצועית ולא לימודים ארוכים.
להכשרה המקצועית היה גם מימד מסורתי .לפני המלהמה צידדו יהודים רבים
בהתבוללות ,וזאת אתת הסיבות לפתיתת רשת אור״ט) (O.R.T.בצרפת ,בשנת .1921
לאהד המלהמה איפשרה ההכשרה המקצועית להמוני הצעירים להתהבר לענפי
התעשייה ,לבתי המלאכה ,ואפילו לתקלאות ,וכל זאת באווירה יהודית.
בבתי ילדים רבים הקים אור״ט בתי מלאכה ,במקצועות כגון כריכייה ,נגריה ,גינת
נוי .כמו כן דאג להינוך הקלאי -אולי בהשפעת המיתום של ״החזרה לאדמה״
)בהשפעה עקיפה של הציונות( ,שטיפהו ארגונים יהודיים בצרפת .למשלE.I.F. ,
)הצופים היהודים הצרפתים( אף הקימו תוות תקלאיות בצרפת .Grasse, Charry -
התוות הללו העניקו זהות יהודית הדשה ,דוגמת זאת ששלטה בתנועה הציונית ,וזו
דבקה גם בארגונים לא-ציוניים במערב אירופה .כך ,״החזרה לאדמה״ היה בשלום עם
המדיניות של הענקת הינוך מקצועי.
,C.C.E.-2למשל ,גם כהלק
אידיאולוגיה של עבודת כפיים טופהה
מהגלוריפיקציה של הפרולטריון ,שרווהה באותן שנים ,וייתכן שגם בגלל הצורך
להכשיר עובדים ל״בניין העתיד״ .בצרפת מכל מקום 83% ,מהילדים שגדלו בבתי
הילדים של C.C.E.קיבלו הינוך והכשרה של עבודת כפיים .בבתי הילדים של אוז״ה,
לעומת זאת ,עמד שיעור זה על ,60%כי לרשות הילדים עמד מבתר מקצועות גדול
יותר.
כאמור ,גם הארגונים הקטנים ,נקטו בבתי הילדים שלהם מדיניות של הכוונה
להינוך מקצועי Moissac-o .היה בית ילדים קטן של רשת ) E.I.F.הצופים היהודים
הצרפתים( ,בניהולו של פייר קאופמן ) ,(Pierre Kaufmannוהינוך לעבודה היה
ה״אני מאמין״ של ה מ ו ס ד .פייר קאופמן שומר עד היום על קשר עם בוגרי המוסד
)כגון התכנסויות של בוגרי בית הילדים ,דפי מידע ועוד( ,והוא טוען כי הילדים,
47
48
166
שלמה בר-גיל
שתיו בהסתר בתקופת המלהמה )בסן סרא ] ,[Saint Cereשגם אותו ניהל קאופמן(,
הצליתו לשקם את עצמם בזכות מדיניות זו ולהשתלב בהברה הצרפתית והישראלית
״כאהד האדם״.
עוד מוסד קטן אך תשוב ,שצידד בהינוך לעבודה והינוך פרוגרסיבי בכלל ,היה
״המתחדש״ ) ,(La Renouveauשניהלה גב׳ פרנםואה אונגר ).(Grancois Unger
מעניין לציין ,כי מנהלי המוסד אימצו את ״החינוך מהדש״ ) (Re-educationכשיטה
התינוכית -וזאת למרות ביקורת הארגונים הלא-ציוניים נגד ההינוך הציוני התלוצי,
האינדוקטרינרי ,ונגד מדיניות ״החינוך מחדש״ שנקט .מתברר שאף הם פעלו בקרב
שארית הפליטה בדיוק על-פי אותה אידיאולוגיה.
49
50
ואמנם ,במוסד ״המתחדש״ הנהיגו אתריות שיטתית של הילדים הגדולים על
הילדים הקטנים ,למידה אקטיבית ,פעילויות אמנותיות ,עודדו את הילדים להיות
אקטיביים ,היוניים ,ולהשתהרר מעברם .התהליך כולו סייע לשינוי הדימוי העצמי של
״קורבן״ מתקופת המלהמה והפיכת הילד-הנער לצעיר ״רגיל״ שפניו אל העתיד יותר
מאשר אל העבר.
מעבר להבדלים בין הארגונים ובתי הילדים ,מעבר לתחרות בין הרשתות ,תולדות
בתי הילדים של יהדות צרפת בשנים 1949-1945הם גם תולדותיה של משפתה
גדולה ,של קהילה אתת ,שבה קשרים רבי־צורות .ולראיה :מנהלת בית הילדים של
הבונד ,רהל היתה גיסתה של לובה ,המנהלת הפדגוגית של ,C.C.E.וגיסה של לובה,
בוריס ,כיהן בתפקיד מנהל המשק באוז״ה.
במצב מורכב זה של תתרות ,עוינות ועבודה משותפת ,כל מעבר של עובד או תניך
מבית ילדים אחד לשני ,היה נהשב ל״בגידה״ .אך ההיים והצרכים ,היו הזקים מן
ההכרזות .למשל ,אנו מוצאים שבית הילדים ״המתחדש״ הנ״ל היה בתהילה קשור
,C.C.E.-Vואתר כך נתמך על-ידי אוז״ה .במערכת ננקטה מדיניות ״משותפת״ לכולם
גם בלי הנהגה משותפת ,ודאגה משותפת לתינוך ושיקום הילדים.
בתי הילדים :זהות הדשה וביטהון לילדי שארית הפליטה -סיכום
בתי הילדים הם אהד הפרקים הקשים והמפוארים בתולדות ההינוך היהודי בזמן
החדש .מעולם לא עמדו מהנכים יהודים בפני בעיות המורות ומורכבות כל כך,
ובהיקף רחב כל כך ,ומעולם לא נזקקו ילדי ישראל למחנכים מקצועיים ,בעלי שיעור
קומה ,ניסיון וידע ,כבאותן שנים .אך דווקא בעת ההיא רובם של מי שהוטל עליהם
להתמודד עם הקשיים הללו לא היו אנשי הינוך מקצועיים ומנוסים .המדריכים שאספו
את הילדים וליוו אותם בדרכים היו צעירים הסרי ניסיון הינוכי ,הנתונים בעצמם
להתנסות הקשה במלהמה .מי שפעלו בבתי הילדים הציוניים בגרמניה
ביטהון וזהות חדשה
167
ובצרפת ,ומנהלי בתי הילדים של יהדות צרפת ,לא היו מנוסים מבהינה מקצועית.
המורים המנוסים בין אנשי שארית הפליטה תרמו תרומה השובה בהוראה בבתי
הילדים ,ופתות בהינוך .גם בין השליהים שהגיעו מארץ־ישראל ,כמדריכים וכמורים,
היו רק מעט אנשי הינוך עם ידע וניסיון.
אנשי ״השדה״ ,קרי השליתים שפעלו בבתי הילדים ,נדרשו לתת תשובות מידיות
לבעיות תינוכיות שצצו מדי יום ,ולא יכלו להמתין עד שאנשי ״המטה״ ,קרי ההנהלה
התינוכית של עליית הנוער בארץ ,יציעו פתרונות רלוואנטיים לעבודתם .רק מסירותם
ללא שיעור של העובדים ,אנשי שארית הפליטה וארץ־ישראל גם יהד ,שלא היססו
ליטול על עצמם תפקידי הינוך ,הביאה להצלתתם .אמנם הקונצפציה הכללית היתה
״הכול למען הכנה לארץ-ישראל״ ,אך הרות בבתי הילדים היתה -״הכול למען
הילד״ ,ופיצוי על סבלם של הילדים ,ואלה עמדו במבהן העשייה התינוכית.
השאלה האמתית ,שלא נשאלה באופן יסודי ,היתה :למה זקוקים הילדים שהגיעו
לבתי הילדים -שסבלו מפתד תמיד ,שהיו השדנים בצורה קיצונית כלפי כל אדם .בתי
הילדים קמו כדי לתת פתרון לקיום המידי -בית ,משפהה ,מזון ,לבוש ,הנעלה ,מקום
להנית את הראש .הדאגה לקיום המידי היתה רק פן אהד של העשייה התינוכית בבתי
הילדים .זו נתמלאה בעצם הצטרפותם של הילדים לבתי הילדים .גם המצב הבריאותי
טופל בדרגות שונות של יסודיות -ילדים שהיו זקוקים למרפאות ולבתי הולים הופנו
אליהם .הפן השני היה הרצון לנצל בצורה תיובית ובונה את תקופת ההמתנה הכפויה
עד לעלייה לארץ-ישראל ,ולהפוך את תקופת ההתתנכות בבתי הילדים ,שנמשכה בין
תודשים אתרים ועד שלוש שנים ,לתקופת הכשרה לקראת עלייה והתיישבות .לא
שיקום האישיות הפגועה עמד במוקד העשייה התינוכית .הפנים היו מופנות לעתיד,
לארץ-ישראל ,ולמשימות התלוציות.
מעולם לא נעשה ניסיון לבדוק בצורה שיטתית ,בקרב מי שעברו בצורה מוצלתת
את תהליך ההינוך הציוני והשתלבו בתנועות ההתיישבותיות ,כיצד תפשו הם את
המגמה להפנות את כל המשאבים התינוכיים למטרות עתידיות ולהדתיק את תוויות
השואה .גם לא נעשה ניסיון לבהון מה היו השלכותיה של מגמה זו לטווה ארוך .אך
מגע קרוב עם תניכים ומדריכים מאותה תקופה מאפשר לקבוע ,כי הפן ״המשימתי״,
ככל הנראה ,היה בעל ערך מכריע למעשה השיקום עצמו ,וגם כורת המציאות
הארצישראלית באותן שנים.
בתי הילדים נוהלו לאור התפישה של הינוך מהדש ) ,(re-educationוהעמיקו את
תהליכי השינוי אצל הילדים .אובדן קשרי המשפהה האיץ את תהליכי התיברות בבתי
הילדים ,וההינוך הרעיוני ,הציוני-תלוצי פותת שם באופן מואץ.
המאפיין התשוב ביותר של בתי ילדים אלה היה השליטה בתיי היומיום של
168
שלמה בר-גיל
התניכים .בתי הילדים היו להניכים עולם ומלואו ,והם נהשפו להשפעת המדריכים,
הקבוצה ובית הילדים במשך 24שעות ביממה ,במשך כל שהותם באירופה .התנועות
החלוציות השפיעו על תפישת העולם של ההניכים והמדריכים כאתד ,בעזרת הסמלים
והטקסים המאפיינים את תנועת הנוער .אלה כללו את המיפקדים שפתהו את היום,
תגי ישראל ,ואף טקסים של תלוקת תולצות התנועה או סמל התנועה ,לקראת עזיבת
בית הילדים והיציאה לדרך לארץ-ישראל .הדגל וההמנונים ליוו את הילדים בכל
הזדמנות ,והם לא ויתרו אפילו לרגע על ענידת סמל התנועה ,שהפגין את זהותם.
מן הראוי לשאול ,מה היה כוהם של הסמלים והטקסים אצל ילדים אלה .סמל הוא
מושג מוסכם המבטא רעיון כלשהו ,הוא ביטויו הגשמי והצורני של רעיון תברתי
ומעשה משותף .הסמל הוא מעין צומת המקשר בין כל הפרטים ,ובה בעת נותן
לשותפים בו תהושה כי יוכלו להגשים את רעיונותיהם הודות להיותם גוף אהד הפועל
כאיש אהד .אך אין די בידיעה בלבד .הטקס הוא ביטוי קולקטיבי של היתס לרעיון
המשותף ולסמל המבטא את הרעיון .כך ,אמנם בבתי הילדים נערכו מיפקדים ,שהיוו
תרכובת של תרגילי סדר וקריאה קצרה ,סמלית ,של רעיונות משותפים.
בני הנוער היו יהד עם המבוגרים באווירה שוויונית .הבדלי הגיל בין המדריכים
וההניכים לא היו ניכרים ,וסייעו ליצור תרבות נוער ויתסי גומלין בין הבוגרים וההניכים.
בתי הילדים התקיימו על-פי הדגם הארצישראלי של כפר הנוער ,שבו הברת ילדים
היא יתידה תנועתית .פרט למקרים מעטים ,כמו בתי הילדים לילדים תולים או כפר
הנוער ״אילניה״ אשר בהולנד ,לא קיבלה עליית הנוער בעלות על בתי הילדים .היא
שימשה ארגון-גג שתיווך בין הארגונים והתנועות ודאג לצורכי בתי הילדים ואף
לניהולם .אתריותה הישירה היתה בתחום הבריאות וההינוך ,וארגון המעבר של
הילדים למערב אירופה ,ומשם לארץ-ישראל .תהום מרכזי בפעולתה היה מיון
הילדים ,כך שיתאימו לצרכים של תנועת ההתיישבות בארץ.
פעולתה של עליית הנוער לא יכלה להיעשות ללא תנועות הנוער ,שיסדו את רוב
הבתים ,היוו את הסמכות בעיני ההניכים והעניקו את ההינוך הרעיוני .במקרים שגברו
מאבקים פוליטיים בין התנועות ,שימשה עליית הנוער גורם ממתן .כך ,התנועות
ואנשיהן משארית הפליטה עבדו במוקד העשייה ,עליית הנוער קצרה את התהילה,
ולזכותה נזקפת העבודה בבתי הילדים בגרמניה ובצרפת.
עם זאת ,נכשלו ניסיונותיה של עליית הנוער להעלות ארצה את רוב הילדים
היהודים ממערב אירופה ,ובתוכם את ילדי צרפת .כשם שהיתה תתרות על כל ילד
בתוך המגזר הציוני ,וכך גם בין הארגונים השונים בקהילה היהודית בצרפת ,כן
היתה תתרות בין עליית הנוער לבין הארגונים הלא-ציוניים ,ואף הפרו-ציוניים.
ביטתון וזהות חדשה
169
בתי הילדים של הקהילה היהודית בצרפת
השיקום המהיר יתסית במדינות אירופה ,ומאמציהם של הארגונים היהודיים
הצרפתיים לשמור שהילדים יישארו בצרפת ,הכשילו את כוונותיה של עליית הנוער.
לכך נוספה בעיית הסרטיפיקטים ,שכן הממסד הציוני לא נתן עדיפות לילדים מארצות
מערב אירופה ,והותיר את התפקיד השיקומי המידי לבתי הילדים.
בתי הילדים של הקהילה היהודית בצרפת הוקמו בדתיפות ובאלתור ,והיו צריכים
לענות גם הם על בעיות של ילדות עזובה .הם נפתתו כמעט בבת אתת ,פרתו עד שלהי
,1949וסיימו את תפקידם לגבי אוכלוסיית שארית הפליטה .בקהילה המפולגת רצה
כל זרם לפאר את עצמו כגורם מהנך ,על-ידי הקמת בתי ילדים שלו.
גם בתי הילדים של הקהילה היהודית בצרפת היו תלויים בכסף ציבורי )של
הג׳וינט ,״הדסה״ ,אונרר״א ,איר׳׳ו( ובשיתוף פעולה בינם לבין המממנים ,בשל
העלויות הגבוהות .לדעתי ,הארגונים היו מעוניינים להסביר את פשר קיומם כמערכת
נפרדת ונבדלת ,המקיימת סוציאליזציה באמצעים בלתי שיגרתיים .השוב היה להם
להראות שבתי הילדים משרתים מטרות ציבוריות ,תברתיות ,לאומיות ,כגון טיפות
״רזרבה״ לתנועה הציונית ,או טיפות נוער בעל תודעה יהודית ,ובפועל גם עתודה
לקהילה הצרפתית -מטרות נתשבות ומוערכות ,שאף הצטיירו כ״מיתוס חברתי״.
הממשלה בצרפת לא דאגה במיותד למעונות ליתומי המלתמה ,יהודים
ולא-יהודים ,ועל כן ראתה בעין יפה ובאהדה את רצונם העז של הארגונים היהודיים
ליטול אתריות על הילדים.
המתסור במתנכים מוסמכים ומנוסים פגע קשות בתינוך בבתי ילדים אלה.
המדריכים היו סטודנטים שבאו והלכו ,ולא נתנו את תתושת היציבות התיונית כל כך.
מהר מאוד נאלצו המהנכים המעטים ,והמנהלים בראשם ,להתעמק בסוגיות
הייתודיות של הילדים ,כגון של הילדים המגורשים ,הילדים המוסתרים ,הילדים
המתנצרים ,ילדי המתנות.
בבתי הילדים של ה״בונד״ ,הקומוניסטים ,אוז״ה ואתרים ,טיפהו את האוטופיה
של ״האדם היהודי ההדש״ ,בדיוק כמו בבתי הילדים הציוניים .האשליה שבתי
הילדים ישקמו את ילדי השואה ,שאידיאולוגיה וניהול תקין ודואג של היי שיגרה
ירפאו כאב וטראומה ,היתה הלק מהותי מהווי בתי הילדים .מה שמדהים,
בפרספקטיבה של 55שנה ,שהאשליה אכן הפכה למציאות .בית הילדים יצק את
הזהות ההדשה של הילד הפונה לעתיד.
עם זאת ,לצד הרגש ההם כלפי הילד ,והנתלת העושר התרבותי -היתה גם
אי־הבנה למצוקתם של ילדי השואה .אלא שניתן להקשות ,אם בכלל ניתן לטפל נכון
שלמה בר-גיל
170
בסבל ,ביתמות ,בהתנצרות ,בהזרה ליהדות? האם בכלל ניתן היה להבין את אירועי
העבר הקרוב והטרגי ללא הפרספקטיבה שנוצרה מאותר יותר? האם ההסתגרות של
הילדים הניצולים ,או המאמץ לא לדבר על ההורים שנעלמו -יכלו להביא מזור?
כמו ילדי המהפכה הציונית גם הילדים הלא-ציוניים היו זקוקים לאמונה באדם
חדש ,לעתיד ,לתקווה להיות שהקנים ראשיים על בימת ההיסטוריה .בתי הילדים
מילאו צרכים אלה ,אף אם במתיר של התעלמות שרירותית מהתבלות העמוקות.
בתי הילדים של עליית הנוער בגרמניה ובצרפת נועדו לשקם ,אך לא פתות מכך גם
לשמש אמצעי ולהכשיר אליטות פוליטיות והברתיות .ואכן ,הניכיהם השתתפו בארץ
באופן פעיל בפלמ״ה ,או הפכו להיות מנהיגים בארגונים השונים בקהילה היהודית
בצרפת.
מה שהיה כורח הנסיבות ונהשב למפעל זמני ,הפך להיות גורם מרכזי בזהות
ההדשה של פליטי השואה .בתי הילדים שנועדו לטפל בבני נוער שנפגעו מהשואה,
מצאו עצמם משולבים בשיקום הלאומי.
זהותם ההדשה של הצעירים נקנתה באמצעות ההתגייסות למהפכה הלאומית ,בין
אם המהפכה הציונית ובין אם המהפכה היהודית-תרבותית .אין פלא שאף
הקומוניסטים היהודים בארגון C.C.E.מצאו עצמם מהנכים ל״אידישקייט״.
מקורות וביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה נבחרת
א.
מם׳ ,1ירושלים ,אייר תש״ז -מאי ,1947הסוכנות היהודית לא״י.
אגרתלשליחים,
איתני• ,׳,ילדי וילהאמה ,תל־אביב1983.
בר-גיל ,ש׳ ,מחפשים בית -מוצאים מולדת :עליית הנוער בחינוך ובשיקום שארית
הפליטה ,1955-1945 ,ירושלים1999.
דפים -לענייני התנועה של עליית ילדים ונוער באירופה ,הסוכנות היהודית לא״י,
הוצאת המתלקה להינוך והדרכה ,מרץ .1948
המנדיגר-פייסט ,י׳,ילדי בובנוואלד ,ירושלים )אין ציון שנה(.
וייס ,י׳ ,זמן התפר 1 9 4 8 - 1 9 4 5 : ,קן התחייה מהונגריה דרך סטריט בגרמניה
לארץ-ישראל ,יד יערי)גבעת-הביבה(1993.
כרמי ב׳,ילדי לינדנפלס ,הוצאת בוגרי לינדנפלס)אין ציונים נוספים.
כוכבי ,י׳ ,שורש לעקורים :תנועות הנוער במחנות העקורים בגרמניה, 1 9 4 9 - 1 9 4 5 ,
הסידרה ״התחדשות תנועות הנוער אהרי ה מ ל ח מ ה ״ ,הספריה הציונית .1999
מגד ,א׳ ,מסע הילדים אל ארץ המובטתת :פרשת ילדי סלבינו ,תל-אביב .1984
נשמית ,ש׳,לדמותו הנפשית של ילדנו ,לוהמי הגטאות .1946
1
171
ביטהון וזהות חדשה
- דפים, ״כינוס שליחי עליית הנוער ועובדי בתי הילדים באירופה״,עליית הנוער
.58-3 עמ׳,(1948) ג,אירופה
עמ׳,(1948 מאי- אירופה )אפריל- רפים, ״מתוך דו״ת על פולין״, ב׳,קפלנסקי
.20-17
1990 אביב- תל, 1 9 4 8 - 1 9 4 6 , עם שארית הפליטה: א׳״כמ״די אונרר״א,רבינוביץ
, יומנו של קיבוץ השומר הצעיר ע״ש טוסיה אלטמן: היומן,( ש׳)עורך,שאלתיאל
1997 (הביבה- יד יערי)גבעת, 1 9 4 9 - 1 9 4 5
Goldztejn.
A u Secours
d'une
communaute
VAmerican
Jewish
Joint
D i s t i b u t i o n C o m m i t t e e en F r a n c e ( 1 9 3 3 - 1 9 5 0 ) , Juin 1992 (M.A.)
Hazan, K., Les M a i s o n s d ' E n f a n t s J u i f s apres
l a g u e r r e , Paris 1998
Laloum, J. "Les Maisons d'Enfants de l'UGIF le Centre de Saint-Mande
Le Mond Juif, Revue
d ' H i s t o i r e de l a Shoa,
51 Annee, Sept.-Dec. 1995. N0.
155 - Surtout les Enfants
Rouveyre, M . (ed.), E n f a n t s de B u c h e n w a l d , Julliard, Paris 1995
Zeitoun, S., L ' O e u v r e de Secours
aux E n f a n t s ( O . S . E . ) sous
L ' o c c u p a t i o n en
F r a n c e , L'Harmattam, Paris 1990
Wachsman Z . H . , "The Rehabilitation of Jewish Children by the O.S.E.",
P u b l i c a t i o n O.S.E.,
New York 1947
Wieviorka, A., D e p o r a t a t i o n et G e n o c i d e E n t r e l a M e m o i r e et I ' O u b l i , Plon,
Paris 1992
Wieviorka, A., "Elemens pour Servir a l'Histoire des Maisons d'Enfants de
l'O.S.E. dans l'apres Guerre", i n A u Secours
des E n f a n t s ds c i e c l e , Nie 1993,
pp. 159-183
ארכיונים
.ב
ירושלים, הארכיון הציוני המרכזי- אצ״מ
אפעל, ארכיון הקיבוץ המאוחד- אק״מ
הביבה- גבעת, ארכיון השומר הצעיר- אש״צ
אצ״מ, המרכז לתיעוד ע״ש ה׳ סאלד- המרכז לתיעוד
ירושלים,ארכיון הג׳וינט למזרה התיכון ואירופה
ניו יורק,ארכיון הג׳וינט
חולדה, מכבי הצעיר ע״ש פנחס לבון- ארכיון גורדוניה
ירושלים,ארכיון יד ושם
Alliance Israelite Universelle, France
גיל-שלמה בר
172
(Archive du Consistoire Central , ארכיון הקהילה,O.S.E.)ארכיון
Archives YIWO, U.S.A.
(Central de Documentation Juive Contemporaine) Memorials ארכיון
רשימת קיצורים- מוסדות וארגונים
.ג
ארגונים יהודיים
ההברה לשמירת בריאות האוכלוסייה היהודית- (O.S.E.)אוז״ה
(Ouvre de secours aux enfants)
? ההברה להגנה על ילדים יהודים- (O.P.E.J.)אופ״ז׳
(Ouvre pour la Protection de l'Enfance Juive)
איגוד עולמי יהודי להשכלה מקצועית- (O.R.T.)אור״ט
(Organization for Rehabilitation and Training)
הסתדרות נשים ציוניות באמריקה- הברית-ארצות-״הדסה״
(The Women's Zionist Organization)
The American Jewish Joint Distribution Committee - הג׳וינט
מיסודן של תנועות הנוער,״הקואורדינציה הציונית התלוצית לילדי החלוץ״
נוער,( נוה״ם )נוער הלוצי מאוהד, הנוער הציוני, השומר הצעיר,התלוציות דרור
גורדוניה ואיהוד הציונים הכלליים,בורוכוב
Commission Central de Tenfance - (С.C.E.) הוועד המרכזי לילדים
Eclaireurs Israelites de France - (E.I.F.) הצופים היהודים הצרפתים
- Women's International Zionist Organization (W.I.Z.O.)ויצ״ו
Union des Juifs pour la Resistance et l'Entraide - U.J.R.E.
( שיסד והנהיג הרב1947-1939) ארגון התרדים בצרפת- (A.I.P.) קהילת ההררים
זלמן שיינרסון
United
Nations
ארגונים בינלאומיים
Relief and Rehabilitation - (U.N.R.R.A.) אונרר״א
Administration
International Refugee Organization - (I.R.O.)איר״ו
173
ביטהון וזהות חדשה
הערות
הציוני הכ׳׳ב ה ת כ נ ס ב ב א ז ל ,דו׳׳ח ה ל ש כ ה ,ד צ מ ב ר .1946ר א ו ג ם ג׳ ל נ ד א ו א ו ר ,ב ת ו ך 1
הקונגרס
9 (Aug-Sept. 1946), pp. 7-8
ראו
of Events,
,Bulletinה מ ר כ ז ל ת י ע ו ד .1509
מ א מ ר פ ר ו ג ר מ ט י ש ל ח ב ר ה נ ה ל ת עליית ה נ ו ע ר א ב ר ה ם רובינשטיין ,״ערעורים
ו מ ס ק נ ו ת ״ עלים
2
) ט ב ת תשי״א( ע מ י .19-5
נ
J. Cohn, "Education et Readucation de Enfants, victimes de la Guerre." O.S.E.
Assembles
Paris 1947; S75/1904
Generate,א צ ״ מ J. Cohn, Theses pour la Formation Juice dans les Maisons
O.S.E
>
ת ו פ ע ה ד ו מ ה ל ז ו ש ב צ ר פ ת ה ת פ ת ח ה ב ע ו ד א ר צ ו ת ב מ ע ר ב אירופה ,גון ב ל ג י ה ו א י ט ל י ה .
"Quelques Experiences de vie. Collective.
"MaisonO.S.E24.4.47.
*
1'O.S.E),
א צ ״ מ .75/1902S
ע ל ב ת י ילדים יהודיים ר א ו ב ר ש י מ ה ע ל ס פ ר ו ש ל ד״ר אד .פערייער ,בתי ילדים שלאחר המלחמה,
ב ת ו ך 7ע י ע ,ד ) י ו ל י ,(1948ע מ ׳ .36
י
ה נ ס גרטנר ,״ ד ו ״ ח ל כ י נ ו ס ש ל י ח י עליית ה נ ו ע ר ו ע ו ב ד י ב ת י ילדים ב א י ר ו פ ה ״ ,ז נ ד פ ו ר ט ,הולנד,
5-10.5.48
,דפים,
ג ,ע מ ׳ .18
et I ' o u b l i , Paris. Plon 1992, pp.8A
,
"Edportation et genocide." E n t r e l a memoire
369-370.
י
Jean Laloum, La creation des maisons d'enfants: L'exemple de la commission centrale de l'enfance
UJRE'1auPres deב פ ו ע ל ,ו ע ד ,1949בקירוב-6,800הגיעמ ס פ ר הילדים ש ע ב ר ו ד ר ך ב ת י הילדים ל
)ראו נתוני הג׳וינט ב ה מ ש ך ( .
ю
ר א ו יהויקים
כ ו כ ב י ,שורש לעקורים -תנועות הנוער במתנות העקורים בגרמניה,
,1949-1945
ה ו צ א ת ה מ פ ע ל ״ ל ה ת ח ד ש ו ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר א ח ר י ה מ ל ח מ ה 1949-1944 ,״ ,ה ס פ ר י ה הציונית .1999
ו!
חיים ה ו פ מ ן ) י ח י ל ( ,
מכתב להנהלה הציונית,
,15.9.46ארכיון גורדוניה -מ כ ב י ה צ ע י ר ע ״ ש פ נ ח ס
לבון ,חולדה ,תיק ה ס ו כ נ ו ת ) ל ל א מספור(.
!2
דוד
א ו מ נ ס ק י ,״עליית הנוער בגרמניה ,מינבן17.5.48 ,״
מ ת ו ך 7 :פ י ע ) א פ ר י ל -מ א י ,(1948עמ׳ ,17-7
עלים ,ש נ ה ש מ י נ י ת ) י נ ו א ר -א פ ר י ל ,(1949״ ס י כ ו ם ש ל י ח ו ת ב ג ר מ נ י ה ״ ,ע מ ׳ .91-80
״
!4
ד ו ד א ו מ נ ס ק י ,״ ד ו ״ ח ע ל א ו ס ט ר י ה ,מינכן ,ד צ מ ב ר 1947״ ,ב ת ו ך 7פ י ע )מרץ ,(1948ע מ ׳ .11-9
ע ק י ב א לוינסקי ,ל ג ׳ ל נ ד א ו א ר )יו״ר עליית הנוער( ,פ י ר ו ט ע ל ה ע ב ר ו ת מ א ר ץ ל א ר ץ ,מ א ו ת ילדם כ ל
חודש,15.6.47
!5
,א צ ״ מ .58/642L
ה נ ס בייט ,ד ו ״ ח , 1.10.46ה מ ר כ ז ל ת י ע ו ד 620.23
שלמה בר-גיל
174
,״
ג׳ ל נ ד א ו א ר ,״עליית ה נ ו ע ר ב א י ר ו פ ה ״ ,ב ת ו ך :עלים ,ש נ ה שישית ,ב -ג ) א ו ג ו ס ט -א ו ק ט ו ב ר ,(1947
עמ׳ .10
ל!
!8
!9
ש ם .ו ג ם :א ו מ נ ס ק י ל מ נ ח ם לנגר ,פאריס , ,17.5.48א צ ״ מ .58/378L
שם.
דוד
אומנסקי,
עליית
״מפעולות
הנוער
בגרמניה,
נסיון
סיכום״
עלים
שנה
שמינית,
א-ב
) י נ ו א ר -א פ ר י ל ,(1948עמי .91-80
דו״ח ע ל ה מ צ ב בגרמניה 1 9 4 8 - 1 9 4 8 ,ב ל י תאריך מדויק
(
)
,א צ ״ מ .58/378Lמ ס פ ר הילדים .665
כ א מ ו ר ,ה מ ס פ ר י ם ב ב ת י הילדים ל א ק ב ו ע י ם .ב ס ו ף ,1946ל מ ש ל ,נ מ ס ר ב כ נ ס ש ל י ח י ם ב,13.11.46-
ע ל 12ב ת י ילדים ב כ ל ג ר מ נ י ה :
סטריט)(Stmeth
-
ילדים
200
דורנשטאדט)(Dornstadt
-
ילדים
450
אשאו)(Aschau
-
ילדים
360
ברייש גמיין
־
200ילדים
אודלזהאוזן
-
100ילדים
)(Odelzhausen
רתנהיים)(Rosenheim
-
אינדרדורף)(indersdort
-
לינדנפלס)(Lindenfeis
שאונשטיין)(Schaunstein
-
ילדים
300
ילדים
300
־
ילדים
-
אולם בלדורן
450ילדים
200
300ילדים
אשווה)(Eschwege
־
250ילדים
מילדורף)(Muehidorf
־
400ילדים
-
5,103ילדים
סה״כ
ל ע ו מ ת ת מ ו נ ה זו ד י ו ו ח ד ו ד א ו מ נ ס ק י ב 17.5.48-ע ל 2,000ילדים ב ב ת י הילדים ש ה י ו ב א ח ר י ו ת עליית
הנוער ,א מ ו נ ס ק י ללנגר.
21
M. Warburd. Report from Foehrenwald, Bavaria, Sept. 19ה מ ר כ ז ל ת י ע ו ד ,עליית ה נ ו ע ר . 6 2 0 ( 2 3 ) ,
22
ז ל מ ן א ק ר מ ן ,ת י א ו ר נדודיו ב פ ו ל י ן ע ם ילדי ״דרור״ ,ש ה ג י ע ו ל ב י ת הילדים ב א י נ ד ר ס ד ו ר ף .ראיון
שקיימתי ע מ ו ,חולין ,24.6.69 ,מ ת ׳ ׳ ב ).221(13
וכן זמן התפר
,1948-1945קן התחייה ,הונגריה,
ררך םטריט אשר בגרמניה לארץ-ישראל ,ה ו צ א ת יד יערי ,ה ש ו מ ר הצעיר ,ה מ ר כ ז ל ת י ע ו ד ,ג ב ע ת
ח ב י ב ה .1993
23
ד ו ג מ ה ש ל ע ז ר ה ארגונית ו ח י נ ו כ י ת ש ל עליית ה נ ו ע ר ל ת נ ו ע ו ת א פ ש ר ל ר א ו ת ב ׳ ׳ מ ו ש ב ו ת הקיץ״.
ע ל י ת ה נ ו ע ר נסתייעה באיר״ו ,בג׳וינט ,ו ב מ ח ל ק ה ה ר פ ו א י ת ש ל ה צ ״ ק .ס ק י ר ה ש ל מ ו ש ב ו ת הקיץ
ש ה ת ק י י מ ו באיזור
האמריקאי,1.7.48,15.9.48
,א צ ״ מ .57/1370S
175
וזהות חדשה
,1948-1945קן התהייה ,דרך סטריטאשר בגרמניה לארץ ישראל ,עמי .9
זמן התפר,
ד ״ ר ז א ב מ נ צ ל ,״ ה ש י ר ו ת ה ר פ ו א י ש ל ה מ ח ל ק ה ל ע ל י י ת ילדים ו נ ו ע ר ב צ ר פ ת ״ ,דפים ,ה ) א ו ק ט ו ב ר
,(1948ע מ ׳ .37-36
הנס גרטנר לג׳ לנדאואר,
1948אוקטובר
,
-
4 . 7 . 4 7א צ ״ מ :75/1367Sה׳ גרטנר ,ד ו ״ ח ע ל ע ב ו ד ת עליית ה נ ו ע ר מ א י
,1948א צ ״ מ .58/704L
ד ו ״ ח י ו ס ף ל י ב ר מ ן ,ש ל י ח ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ועליית ה נ ו ע ר ב צ ר פ ת ) 1948-1946 ,ל ל א ציון תאריך(,
א ש ״ צ 6) 14/3/2א( נ ת ו ן זה 4,500 ,ילדים ,ה י ה ע ד ל י צ י א ת ילדי ״ א ק ס ו ד ו ס ״ ,ש ש ה ו ב צ ר פ ת .
ר א ו ה ע ר ה 26ל ע י ל .
ה נ ס גרטנר ,״ ב מ ו ס ד ו ת עליית ה נ ו ע ר
: 2 6
בצרפת״עלים ,ש נ ה שישית ,א )יוני ,(1947ע מ י :28-27ה ע ר ה
ל ע י ל ג ר ט נ ר ,א צ ״ מ .58/1704L
יהודים-פולנים ששהו ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה
ילדים
בשטח
ברית-המועצות ,וחזרו אחרי ה מ ל ח מ ה
לפולין.
ע׳ ל ו י נ ס ק י לגי
etLucie
.א צ ״ מ .58/642L
לנדאואר,18.7.47
223; Annette Wieviorka, Deportation
et I ' o u b l i , Paris, Plon 1992, P.
ש ם ,ש ם .וכן de I ' O S E
NieEdition
d'enfants
Steele,
du
.
E ' n t r e l a memoire
des maisons
des enfants
a I'histoire
361.Genocide
servir
pour
Annette Wieviorka, Elements
secours
Au
ר א ו ה ע ר ה 32לעיל ,א נ ט ויוויורקה
pp
ילדים-6,800טופלו כ
l a guerre,
,
apres
Juifs
d'enfants
p ^ a t y Hazan, Les maisonsל פ י ה מ ק ו ר ו ת ש להג׳וינט.75
New,.AmericanJoint "Memorandum" France, to Mr. Jacob Joslow (A.J.D.C
York) 20.10.47ארכיון הג׳וינט .ע ק ב ה נ י י ד ו ת ה ר ב ה ,מ ק ו ר ו ת שונים ב י ח ס ל פ ר ק י ז מ ן שונים )אף
ב א ו ת ה ש נ ה ( מ ג י ע י ם נתונים שונים.
ל ש מ ו ת הארגונים השונים -לאורך כ ל ה מ א מ ר -ר א ו רשימת הקיצורים ,בסוף המאמר.
ר א ו ה ע ר ה : 32א נ ט ויוויורקה ,ש ם .
L'OSE, sans l'occupation allemande en France. 1940-1944 Geneve 1947, p. 19.
J. Cohn. Theses pour la Formation Juives dans les Maisons O.S.E., 24.4.47א צ ״ מ ;S75/190
;J. Cohn, Rapport en vei de la conference pour la reconstruction spirituelle du Judaisme, S75/1904
12-19 Sept. 1946, Archive du Memorial.
ר א ו ה ע ר ה 32ל ע י ל ,א נ ט וייוויורקה ,ע מ ׳ .372
Travail pour l'Enfance Juive Rescapee de Buchenwalr (Enfants confies a l'O.S.E. France le
9.16.194 (C.S.E Direction Centrale).
) Mission de TOPEJ. OPEJ. 1947מ ס מ ך פנימי ל א מ ס ו מ ן ה נ מ צ א ב א ר כ י ו ן Memorial du Martyr Juif
)inconnu (Centre de Documentation Juive Contemporaine, Paris
שלמה בר-גיל
בארכיון ;Memorialארכיון ל ו ב ל י ן
)ארכיון אישי(.
ב מ ס פ ר ז ה ,865 ,כ ו ל ל 65ילדים
שהיו
^ ,Beiievueילדים ש ב א ו מ פ ו ל י ן והיו צפויים ל ע ל י י ה לארץ.
Paris; Messidor - Editions Sociales
Revolutionnaires,
Simon Cukier, Dominique Deceze, Juifs
1987, p. 210.
p. 78.
l a guerre,
Juifs apre
d'enfants
In Katy Hazan, Les Maisons
הג׳וינט א כ ן סייע ל כ ל ה א ר ג ו נ י ם ,ציוניים ולא-ציוניים .ג ם ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם .ה ב ע י ו ת ה י ו ב ע י ק ר ב ע י ו ת
ש ל ״דיווח א מ ת ״ לג׳וינט ו ת ג ו ב ת הג׳וינט ) ה ט ע נ ו ת ה ע י ק ר י ו ת ש ל הג׳וינט כ נ ג ד ״ ק ה י ל ת ה ח ר ד י ם ״ ,
ר א ו מ כ ת ב מהגיוינט ל ר ב ז ל מ ן שיינרסון ,פאריז ,29.6.45 ,ארכיון ,YIWOת י ק ק ה י ל ת ה ח ר ד י ם ;
Joint Distribu
m AR
,American
45/64
plon. 1992
ראו
et Genocide,
p,379.Annette Wienriorka, Deporatation
ראיון שקיימתי ע ם פייר ק א ו פ מ ן ,פאריז ,א פ ר י ל .1999
שם.
ר א ו ש ל מ ה בר-גיל,
1999
מחפשים בית -מוצאים מולדת,
יד ב ן ־ צ ב י ו ש ד ה -ב ו ק ר -
, J V T D - p ,ע מ ׳ .212 ,186 ,138 ,118 ,116 ,85 ,80 ,62 ,46
אוניברסיטת
177
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
תעודה
דינה
פורת
"חטיבת שרידי מזרח-אירופה"
פרטי־כל ישיבותיה 4 ,באפריל 23ביולי 1945
מבוא
בסוף הול-המועד פ ס ח תש״ה -שביעי של פסח ,שחל בארבעה באפריל ,1945
התקיימה בבוקרשט ,בחדר־האוכל של ״קיבוץ ויטורולואי״) ,Vitoruluiע״ש הרהוב
בו נמצאה דירת הקיבוץ( ישיבתה הראשונה של ״חטיבת שרידי מזרה-אירופה״ .דברי
המשתתפים בישיבה ,שנאמרו ביידיש ,נרשמו על-ידי הלק מהם ,ונשמרו בידי שלמה
קלס ,היום הבר ניר דוד .פרטי-כל הישיבות שהתקיימו אתר כך וההתלטות שהתקבלו
בעקבותיהן ,נרשמו גם הם ,והובאו ארצה .הם נמסרו למשמרת בארכיון
השומר-הצעיר במרחביה ,ומשם הועברו לארכיון הקבע בגבעת תביבה .הישיבה
האתרונה ,שבה למעשה התפרקה החטיבה ,התקיימה בצפון איטליה ,במחנה
הבריגדה ,החטיבה היהודית הלותמת )החי״ל( בטרביזיו ) ,(Tarvisioאליה הגיעו
אנשי תטיבת שרידי מזרח-אירופה באמצע יולי אותה שנה.
תופעה מרתקת ונדירה זו שעיקרה איחוד בלתי-מפלגתי ועל-מפלגתי של שרידי
השואה ממזרה-אירופה ,במטרה להגיע ארצה ולהציג בפני היישוב בכל התוקף את
מסקנותיהם של הניצולים מן השואה ,נמשכה זמן קצר מאוד ,כשלושה חודשים
ומחצה :ולמעשה החלה להתערער כעבור כשישה שבועות בלבד .שתי שאלות
מתעוררות :מה הביא לאיחוד כזה ,העומד בניגוד לחלוקה המפלגתית שהיא הייסוד
להייו הפוליטיים של העם היהודי במאה העשרים י ואם היה איהוד זה בבתינת משאת
נפש ממש ,ואם כן -מדוע היו ימיו קצרים כל-כך י
שורשיה של ״חטיבת שרידי מזרת-אירופה״ נעוצים בתנועת ״הבריחה״ ,היציאה
מאירופה לאהר השואה .זו ההלה סמלית עם שחרורה של וילנה בידי הצבא האדום,
178
דינה פורת
ביולי ,1944כאשר הפרטיזנים היהודיים ההלו להזור מן היערות העירה '.בהנהגתו
של אבא קובנר ,שכבר בתקופת הגיטו היה בין מקימי המתתרת ומפקדה ,וביער פיקד
על הגדוד היהודי ״נקמה״ ,ההלו השרידים להתלקט .ראשוני המגיעים העירה יצאו
לערים ולעיירות ,קרובות ורתוקות ,כדי להודיע שהמגמה הכללית היא להתרכז יהד
בכמה מקומות ,לשמור על הקשר אלה עם אלה ,ולהתכונן למסע לארץ-ישראל ברגע
המתאים .הקשר הראשון נוצר בין תברי תנועות הנוער הציוניות השונות ,אך תוך
הודשים ספורים הפכו אלה לאבן שואבת לניצולים בכלל ,ללא כל קשר להשתייכותם
הפוליטית הקודמת .יהסם האכזרי של שכניהם מאתמול ,במקומות אליהם שבו להפש
את קרוביהם ושאריות רכושם ,והתבססותו הגוברת של השלטון הסובייטי ,ההישו את
היציאה.
בדצמבר 1944יצא קובנר מווילנה ללובלין ,ששימשה אז כבירה זמנית ,שם התלו
להתלקט גם הבריו מוילנה ומליטא בכלל :קבוצת פרטיזנים מרובנה ,״הרובנאים״;
״האסיאתים״ -תברי תנועות נוער ,ובעיקר אנשי השומר הצעיר ,שהזרו מעמקי
ברית־המועצות ,לשם ברתו עם פלישת גרמניה לווילנה :שרידי המשתתפים במרד
בגיטו ורשה ,וקבוצות של לותמים וניצולים מגיטאות כמו צ׳נסטתוב וקרקוב ,שיצאו
ממהבואיהם או מן היערות .המפגש בלובלין ,בין הקבוצות השונות ,היה רווי
התרגשות עמוקה ,דמעות על העולם שהרב והם שרידיו ,ותיאורים של אשר התרהש
בתקופת השואה.
2
המפגש הלבבי ביותר התקיים בין הווילנאים לרובנאים ,שמנהיגיהם ,אבא קובנר
מזה ואליעזר לידובסקי מזה ,תשבו באותם קווים ,ותתרו לאותה מטרה :אהדות
המחנה ,משום שהמסגרות המפלגתיות שהתקיימו לפני המבול איבדו את משמעותן.
במקומן באו הלהימה המשותפת בגיטאות וביערות :אתריותו של ההלוץ ההולך לפני
המהנה ,כלפי שרידי הקהילות :ויציאה מיידית ,דרומה ,מעבר לגבולות בתוכם
התבססה ברית המועצות .המפגש עם אהרוני הלוהמים במרד גיטו ורשה -יצהק
)אנטק( צוקרמן ,צביה לובטקין ,סטיפאן גראייק וטוביה בוז׳יקובםקי ,שהיה אף הוא
נרגש מאד ,לא הוביל לאותן תוצאות :הוורשאים הודיעו שישובו לעירם להפש אהר
ניצולים ,ובעיקר את תברי תנועתם ,דרור-ההלוץ ,ולטפל בהם .קובנר הודיע שייצאו
לדרך בהקדם האפשרי .האסיאתים תמכו עקרונית בוורשאים ,והרובנאים בווילנאים.
נראה ,אם כן ,שלא המוצא המפלגתי ,אלא האופן שבו עברו אנשים את השואה ,הוא
שקבע את המשך דרכם .רוב המתליטים לצאת לדרך היו פרטיזנים -״יש משהו
בהודיה הפרטיזנית״ ,אמר קובנר אתר-כך ,״שנתן לנו תעוזה מטורפת .תשכנו שהכל
אפשרי.״
3
באהד במרץ 1945יצאה הבורה של וילנאים והלק מן האסיאתים דרומה ,מלובלין
לבוקרשט :ויטקה קמפנר ואבא קובנר ,זלדה טרגר וסנקה ניסנלביץ ,יוסף
179
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
חרמץ וגבי סדלים ,וילנאים :רחל ואליעזר לידובסקי ,דורקה ויצחק )פאשה( רייכמן
)אחר-כך אבידוב( ,רובנאים :ושלמה קלס ,מרדכי רוזמן ומשה בן )מאירי( הגיעו
לבוקרשט עוד קודם לכן והחלו בארגון קליטתם של הבאים.
כבר בדרך הפכו העשרות למאות ,וזמן קצר לאחר הגיעם לבוקרשט ,באביב ,1945
מנו כבר כ 1,300נפש .הם השתכנו זמנית ב׳׳קיבוצים״ ,שהיו פשוט אוסף של אנשים
שהתלקטו יהד ולא המשכן של ההכשרות מימי טרם המלתמה ,ובכל זאת היה בהם
טעם של שיתוף בחיי היומיום .באחד מחדרי הקיבוצים השתכנה קבוצה קטנה של
אסירי אושוויץ שזה עתה שוחררה ,יחד עם צביה לובטקין שנשארה עם מארגני
״הבריחה״ ,ועם קבוצה של ששה מלוחמי מרד גיטו ורשה ,שהאסירים פגשו בדרך
ודבקו בהם בהערצה.
כך נאספו בפסח 1945שרידיה של יהדות מזרה אירופה לאסיפה ,שהיתה כנראה
הראשונה שהתקיימה לאחר השואה בהשתתפותו של ציבור יהודי מגוון :פרטיזנים,
לותמי גיטאות ,״אסיאתים״ ,ניצולי גיטאות ומחנות שהלקם עוד התהלכו בבגדי
הפסים שלהם .השתתפו גם מי שהזדהו עדיין לפי מוצאם התנועתי ,כמו פעילי
דרור-ההלוץ ,גורדוניה ,בית״ר ,עקיבא והשומר הצעיר .כל אתת מן הקבוצות יוצגה
באסיפה על־ידי פעיליה ומנהיגיה .שלושה משליתי הישוב ברומניה ,משה אגמי
)אהר-כך אברבוך( ,נציג המוסד לעלייה ב׳ וראש המשלתת ,דוד צימנד מן ״הנוער
הציוני״ ויוסף קלרמן ,נציג המפלגה הרביזיוניסטית וקודם לכן הבר ועד ההצלה
בא״י ,הוזמנו גם הם להשתתף :הקשר אתם ,שנוצר מייד עם הגיעם של ראשוני
״הבריחה״ לבוקרשט כבר סייע הרבה ,כספית וארגונית.
4
5
6
האולם היה צפוף עד אפס מקום ,ורבים נוספים צבאו על פתהו .האסיפה נוהלה
על־ידי אליעזר לידובסקי ,ונפתהה בסימנו של האבל המשותף לכולם:
4.IV.1945
D. 1.4948.6
ח .לייזר ]חחבר אליעזר לידובסקי[
כבדו את זכרם של הנופלים בקימה.
תברים יקרים!
פגישתנו היום בבוקרשט תיכנס להיסטוריה כהתחלה של תקופה חדשה .נשארנו
קומץ קטן ועלינו הוטלה ההובה לסבול כל מרירות שבן אדם מסוגל ולא מסוגל
לסבול .השנים האהרונות הן שנות הטרגדיה הנוראה ביותר של היהודי .כבר ב1939-
תשנו ,שמשהו נשבר תהתנו ,אבל כל זמן שדם יהודי עוד לא נשפך ,היה מקום
לביטהון היהודי הישן .ברם ,כאשר ההיה הגרמנית פתהה במיצעד הדמים שלה,
הרגשנו ,שאנו לגמרי לבד ,בודדים להלוטין בקרב כל האומות ,שבתוכן נמצאנו.
בגיטו עונינו מבהוץ ובמפנים ,אבל הטרגדיה היתה מאותרת ,כיוון שכל מי שהיה
יהודי נידון לכליה .היה עלינו להיות במתתרת במאבקנו ,הן כלפי הוץ ,הן כלפי כל
7
180
דינה פורת
אותו מהנה שהוד של העם היהודי ,שראה בנו את הגורם הישיר להשמדה מיידית.
במאבק התאהדנו .לנו היה מצע אתד :גם אתה ,יהודי ,תן את ראשך בכל זמן,
כאשר המאבק על כבודנו דורש זאת .לעולם יישארו בתוכי התמונות של השמדתנו,
אשר למען מי שאינו יהודי הפכו להג גדול ופרוע אהד .כאשר יצאנו ליער בקבוצות
מאורגנות ומזויינות ,היתה קבלת הפנים כזאת ,שהרצון מעדיף לא להיזכר.
אני דוהה את הקונספציה ,שיהודים הלכו למות מרצון .ראיתי קבוצות של פולנים,
אוקראינים ,ששניים-שלושה גרמנים הריצו למוות ,ולא השבו על התנגדות .אין זה
סוד ,שהאלמנט שהיה כפרטיזנים ,לא היה הטוב ביותר .אבל בכל זאת האתדות
ששררה ביער הדשה היא בהיינו .הישרדותנו בימים השהורים ההם היא יותר
מטרגדיה ואינה הומר לוויכוה .אלה הן עובדות .אהרי השהרור ,כאשר עולה השאלה,
מה הלאה -באה התשובה :יהודים ,אנהנו כאן בודדים ומוקפים שנאה .מקומנו אינו
כאן ,מקומנו בביתנו אנו ,בארץ יהודית ,בארץ-ישראל.
לגבי המתים ,עלינו ללכת מאוהדים להגשמתו של הדבר ההשוב והיתיד שנותר
לנו .כל המאבקים המפלגתיים יהיו מוצדקים ,כאשר נהיה קודם כל במצב שווה עם
כל העמים .את המשטר שלנו נשנה בעצמנו ולא אהרים .השפה המשותפת טבועה
בדמנו .עלינו להביא אותה לאהד-עשר מיליון השרידים ולעודדם .אני מאמין,
שדברנו ,שיובא על-ידינו לאתינו בעולם כולו ,יש בכוהו להשפיע ,למשוך אהריו את
כל העומדים במאבק.
אבא ]קובנר[ :סבורני ,שאין צורך לספר לכם ,מה שיש לאמר ,אנו יודעים .כאן אנו
מדברים בינינו לבין עצמנו ,כאן עלינו לאמר את המלה האהרונה ,התוססת בתוכנו
כבר מזמן.
עלינו לצאת מכאן יותר מאוהדים ,כדי שמה שתי בתוכנו ,לא יגווע בגלל
תולשתנו .דרכנו צריכה להיות כזאת ,שתהפוך אותנו לראויים לאמר את מה שלא
נאמר עד עכשיו.
אנו רוצים לבוא מאוהדים ,כדי להכניס בכותות מאותרים את מה שכל אתד נושא
אתו .אל תהפוך אתדותנו לוויכוה על מצעים ,לא במצע טמון כוהנו וניסיוננו.
שנים רבות לא יכול היה היישוב להאמין בשתיטות .במשך זמן רב קרובינו,
הברינו ומנהיגינו הקרובים ביותר לא רצו להאמין ולא יכלו להאמין .את מותם של
המיליונים הביאו לא רק היידמאקים ,אלא אף המלומדים והפרוליטרים מברלין .מותם
של צעירי הקומסומול היהודיים ,שנגרם על-ידי הבריהם לרעיון מאתמול ,היה גם
מותו של הרעיון של אתמול והאמונה מאתמול.
המהלוקת שלנו אינה מתלוקת על מצעים ,אלא על אמונות שהוליכו אותנו שולל
ועלו לנו בקורבנות רבים ,שכן ,אלמלא היינו מובלים על-ידי האמונות מאתמול ,יתכן
שפנינו היו נראים אתרת.
181
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
אילו היינו מאמינים עכשיו,
השני בטות ,לא היינו נושאים
אולם אנו מרגישים ומאמינים,
שהיישוב לא ינית להוביל אותו
שאנו הדור האהרון של הוסר האמונה וכל מה שבצד
עמנו את דבר הייאוש לאלה ,שהאסון פסח עליהם.
שהאסון יכול עדיין להזור על עצמו ואז אנו רוצים,
לקראת מצב דומה על־ידי אמונות דמיוניות.
אנו רוצים להביא לתודעתם את ההדרה מפני העתיד .אם יש טעם לההדיר בלב
העם את האמת ,הרי זה רק בדרך של אתדותה של שארית הפליטה ,אלה שנושאים
בלבם את מה שלא הספיק להיאמר על-ידי אלה שהושמדו .המסגרת שעלינו ליצור
תייבת להיות מסגרת האחד ,העושה את הדרך מהיום ולהבא בארץ־ישראל על פי
העקרונות כדלקמן:
הגשמה -הקרבה עצמית.
עליה -העפלה.
התגוננות לאומית.
מאבק להיסול הגולה בימינו.
אין אנו שואפים להיות מפלגה חדשה.
בד בבד עם הופעתה ]של ההטיבה[ על פני השטת בארץ-ישראל עליה להיאבק
למען תנועה קיבוצית מאותרת ולמען הסתדרות-עובדים מאותרת וכללית .וכן
הסתדרות ציונית מאותרת וכללית.
על החטיבה לא לעמוד מתוץ למסגרת אלא להיאבק ליצירת מסגרת תדשה ,בה
ימצאו מקום כל היסודות הבריאים והפרוגרסיביים.
הברים ,מי שרואה את תייו בקיבוץ -עליו להצטרף לקיבוץ ,ללא קשר של
השתייכות לארגון.
איפה הערובה לכך ,שבבואנו ארצה לא ניעלם בהלל השורר בארץ? הערובה היא
בלב ,קריאתנו לאיחוד יכולה להתקבל או לא להתקבל ,אבל ההטיבה שלנו לעולם לא
תתיצב על העמדה המפלגתית הצרה .הישרדותנו בחיים היא מקרית ולמרבה הצער
אין אנו הטובים ביותר ולא אלה שהיו ראויים שיישרדו .אולם האתריות של תפקידנו
יכולה לעורר בנו תכונות ,שמלכתהילה אין בנו.
]חמשך[ פרוטוקול שיחה על ״חטיבת שרידי מזרח-אירופה״
D. 14723
I
משה אברבוך :אינני מסכים ,שהנוער היהודי למוד הניסיון ידהה את מה שהתברר
כצווי-ברזל .כמו כן אינני מסכים ,שהנוער היהודי העומד בפני משימות
קשות ,יבוא עם הסיסמה הבסיסית של איחוד ובו בזמן לא יכיר בצורות ,שהיו עד כה
182
דינה פורת
אבן היסוד של כל העבודה.
רעיונות התנועה הייבים להתממש בחיי היום-יום .מי שטוען ,שרעיון האיהוד
צריך להתתשב במציאות הפוליטית והובה לתת את הדעת מי עם מי טועה .השאלה
העיקרית היא קיום תזית אהידה .אבל האם הקק״ל וההסתדרות הן סימני-שאלה ,אינני
יכול להסכים .כבר מזמן הזהרתי אתכם ,שלא תיהפזו עם הסקת מסקנות ,כיוון שתסר
לכם עדיין המרהק והמציאות ההדשה .האומנם דרכנו היא ללכת לאמריקה ולעורר את
היהדות ,שתקים שם תנועה תלוצית ,האם עלינו לתנך את הנוער רק לאפשרות של
מדינה יהודית .קיימים ערכים עיקריים ,שיש לתנך לקראתם .ואם אין אומץ לקבל
אותם ,אין מהנה מאוהד .כיצד תושבים אתם לפעול בארץ ,אם אינכם יכולים להשפיע
בהונגריה וברומניה ?
הערכים העיקריים ,שעליהם אנו הייבים להנך הם :עבודה ללא ניצול ,עליה ,שפה
עברית ,השתייכות להסתדרות הציונית ולהסתדרות העובדים.
מהר על הפרטיזן לתיות לא על אקדהו אלא על עבודה ,אך גם לא להנית את
האקדה .אינני רוצה עדיין להסיק מסקנות ארגוניות ,אבל הדבר הייב להגיע למסקנות
אלה.
אליעזר לידובפקי :אין זה מקרה ,שלשליתים יש מנטליות אתרת .עד שנת 1939
שימשה התלוציות אבן-בוהן לעליה .בשנות הכיבוש היתה אבן-בוהן אתרת
לתלוציות .אינני רואה ,שבהטיבה הייב להימצא אלמנט הלוצי בלבד .אין איש יכול
להתווכה על הרצון הטוב ,שהיה בעת הקמתה של ההטיבה .יתכן ,שהיינו תמימים
ואני רוצה להמשיך להיות כזה .הבעיות שהעלינו יעמדו ממילא לפנינו .רצינו להביא
ארצה את המיטב .עם הזמן היינו מכירים בהסתדרות הציונית.
אבא קובנד :לו הצלהנו להעביר את תוויותינו הנפשיות לא״י ,היה בכך מעשה רב.
אנו יודעים ,שמעט מאוד תלוי בנו .אלא ,ככל שתלוי בנו ,רצינו לכפות על עצמנו לתת
את הדעת על דרכים תדשות לשתרור .בארץ רוצים אנו לשכנע לא בנימוקים
פוליטיים ,אלא בעצות גדולות .אנו מהדקים בהכרה ,שהכל נגדנו ואין אנו יכולים
להיכנס לתוך היים נורמליים .המהסור בעליה ניתק את הזרימה מן הגולה .לאור
המצב ההדש לא יכולה עוד לספק אותנו צורת הבניין הישנה.
•
•
•
ניתן לומר שבאסיפה ראשונה זו הביעו הדוברים ובעיקר לידובסקי וקובנר ,אבל
עמוק :תתושת בדידות בעולם עוין ,תתושת אשמה של מי שנשארו בתיים ,הרדה
שמא השואה טרם נגמרה :התנגדות לתפיסה שיהודים הלכו למוות מרצון; התפכתות
מאידיאולוגיות -וקודם כל מן הקומוניזם ומיהסה של ברית-המועצות לאדם בכלל
וליהודים בפרט :ובעיקר -רצון להתאהד ,שאולי היתה בו שאיפה של ניצולים ,אתד
מעיר ושניים ממדינה ,למצוא נהמה וסעד זה על כתפו של זה .מדבריו
183
״חטיבת שרידי מזרח-אירופה
של אברבוך ,שניסה להתזיר את המשתתפים למציאות הארץ ,ניתן היה להבין שהוא
מתנגד לרעיון ,ואכן קובנר לא אתר להשיב לו שבלי הזרימה מן הגולה לא יהיה
יישוב ,ולהבהיר שהניצולים אינם יכולים עדיין לתיות תיים נורמליים ,וקודם כל
עליהם להעביר את תוויתם הנפשית לישוב.
בישיבה ראשונה זו ,שנשאה מטבעה אופי חגיגי ,לא הגיעו המשתתפים לידי
סיכומים .כעבור יומיים נפגשו שוב להמשך הדיונים .יהיאל פיינר ,שנודע אך כך
בארץ בשם דינור ובייתוד בשמו הספרותי ק .צטניק ,ובאותו זמן נשא תעודה ע״ש
ציטינסקי ,היה מראשוני הדוברים ,בשם קבוצת אושוויץ .הוא ציין בדבריו שבועה,
שתוזכר להלן.
8
אסיפה
ש
נ
י
י
ה
5
v6.1. 4
D. 1.4948.2
.2אסיפת הקואורדינציה
ציטינסקי :לא הכל ברור לי .אנו מדברים על מאבק ואיזה דברים חדשים .יבוא היום
הגדול ויהלום הגונג ונתייצב למפקד.
אלה שיצאו מארובות הקרמטוריות יודעים ,מה שהם רוצים .אנו רוצים לההריב
רחובות ערים בטנקים ואחר כך לבנות .תפקידנו עכשיו הוא הורבן .בכך ייווצר מה
שלא היה קיים עד כה .עכשיו אנתנו תושבים על נעליים שלמות ,על מקום נוח,
מישרות בנ.ק.ו.ד .ישנו עוד דבר גדול יותר .לראות זאת כשיבשיל ,אז יהיה מה שצריך
להיות .לבחורים שנכנסו ליערות היתה רק לשון האוטומט והיא תמשיך עוד לאחד
אותנו .אין איש מוסר לעצמו דין והשבון ממה שקרה .אין איש יכול לזכור .תהיה
הפתעה ,כאשר תתעורר מתתת לאדמה התפוצצות .מי יעיז לא לתת לנו .אנו
הפרנקנשטיינים ,אנו נראה לעולם ,אנו שיצאנו מהתורבן ,נערער את השם יהודי בכל
הלשונות ונרומם אותו .אנו נהיה מוכנים לכך ,כפי שאף אתר ...זה הגביה אותנו,
כמו ...ירה אותנו למרומים כמו טיל ,לא בגלל רצוננו נעשינו גיבורים ,מה שאין אנו
יודעים בעצמנו.
לא מדובר באיתור של ארגונים ,עוד לא הגיעה השעה הנכונה ,אנהנו כבר נקיש
בגונג ,עכשיו עלינו לפרוץ את הגדר ,יש לנו עוד מדור :השבועה שנשבענו .יאירו לנו
דברי הנקמה ,כל עוד יישאר אהד מגזע זה ,לא ננוח.
שלמה ]קלס[ :צריך שתוקם החטיבה .אני מוכן ואני רוצה ,שכל החברים יוכלו
להתמסר לגמרי נקיים ממלים כיתתיות .תברים רבים מתייהסים לא ביושר .בשיתוף
פעולה בעתיד חייבות להיעלם האשמות כיתתיות.
פישל ]פרבר ,מדרור[ :לי ברור ,שיהודים רבים ,וגם אתרים ,רוצים ליצור משהו
הדש .זוהי תופעה נורמלית .אנו רוצים ליצור כאן קואורדינציה .לו היתה
184
דינה פורת
הקואורדינציה מתבססת על אותם אנשים ,שרכשו שפה משותפת ,היה הדבר פשוט
מאוד .אבל משה אמר ,שמצויים יהודים מהגיטו ,שאין לנו שפה אתם.
נותרנו באירופה מעטים מאוד .את הסיסמה שלנו הכרזנו :להשמיד את האויב
התום .דרכנו אתת ויהידה לארץ־ישראל .ליצור מקומות בשביל יהודי הגולה .עלינו
לזכור ,שהדמים שנשפכו תובעים מאיתנו ליצור ולבנות .גלות לא תוכל עוד להיות
אצלנו .גם עלינו למצוא שפה משותפת של עבודה וכיבוש ואז נוכל לקלוט את אנשי
הקואורדינציה.
מאיר ]ווילוז׳ני ,מווילנה[ :מדוע לא מדברים על המפלגות בעלות נטיות
אנטי-ציוניות?
לידובסקי :הוויכות אתם הסתיים.
פנחס ]פעייה צייטאג[ :עלינו להביט בתורה שהיתה לנו .לאומה הייב להיות
בסיס .עלינו לבוא לארץ ולמצוא מצע משותף .לאמר להם ,שתלומותיהם הם שקר,
שרימו אותם .ארץ-ישראל צריכה להיות לפני הכל ,אהר נראה ,איזו היא צריכה
להיות .אין אפוא לדון בשאלה ,אם כן קואורדינציה ,או לאו.
משה אברבוך :אני מדבר ביושר רב ,אין לי אותה הרגשה שיש לכם .ככה נברא
טבע האדם .אין זאת אומרת לשכות ,אלא לאפשר לתיות .הברים ,אני רוצה לספר
לכם ,איך כולנו ,מי קודם ,מי יותר מאותר ,תיארנו לעצמנו את הבניין ,היסול הגולה.
זוהי ציונות .במקום להסל היא אמרה להקים בית בארץ-ישראל .בהיותנו עם לא
נורמלי ,הכל אצלנו הפוך -היצירה שלנו -האדם היוצר היהודי ...מהנדסים ,רופאים,
זה לא הידוש ,זה יש לנו בכל מקום ,יותר מעמים אהרים .לא היו לנו פועלים.
הפרופורציה היתה מעוותת .כל עם הנתון בסכנה הייב להיות מאוהד .עלינו מאיימת
סכנה ,כי ההיסטוריה שלנו עיוותה אותנו .זו אינה עבודה ,שיכולה להיעשות בזמן
קצר.
אילמלא היינו קונים דונם ועוד דונם ,לא היה לנו בסים פוליטי .בארץ-ישראל
יכולים לתיות מיליון יהודים או שניים .שכתנו את היהודים בסוריה ,בבגדד ,בעיראק.
רק עכשיו ביקרנו אצלם והקמנו ארגון ציוני.
ההגנה קמה מתוך השומר לשעבר ועד הפלמ״ה .זה היה יכול לקום על בסיס
קונקרטי .על כך יכול כוה להתבסס .בלי עבודה זו לא היינו משיגים בסיס אסטרטגי,
אין דברים מקריים .בן-גוריון אמר ,שהוא מאמין במצפון האנושות .מצפון זה יבין
אותנו.
בהסתדרות הציונית ישנה קואורדינציה מלאה .אולם ישנם ארגונים העומדים
מהוץ להסתדרות הציונית .בארץ יש צורות שונות של קואורדינציה .אסיפת הנבהרים
היא קואורדינציה .הסתדרות העובדים היא קואורדינציה .אם אנו הולכים לתפש
דרכים תדשות ,עלינו לשקול רגע בדעתנו .אין אני מתכוון ליצירת קואורדינציה
״חטיבת שרידי מזרח-אירופה
185
חדשה בתיים היהודיים ,אלא לבדוק את מידת האמת בקואורדינציות השונות .אני
מבין אדם יהודי עובד ,על בסיס היסודות של הגשמה עצמית והתגוננות לאומית .ועל
יסוד הצלתו של הנוער היהודי מפולין וליטא ויצירת הטיבה ,שהיא משתייכת
להסתדרות הציונית.
דוד צימנד :השתנינו תתת הרושם של המיפגש הקודם עם חברים .ואני מבהין
בשגיאות רבות של היישוב ואתם יכולים למצוא שפה משותפת של השומר עם
הבית״רי ,שעה שביישוב זו בגידה .כאשר ביישוב מתנהל מאבק וכפי שהצורך דורש
איחוד ,החברים ,שבאו מהצבא ,גם הם דורשים איחוד ואותם תמצאו כשותפים
לאידיאות שלכם.
ישנה מטרה אתת ובכיוון זה אנו פועלים :מדינה עברית והיסול הגולה .למטרה זו
עלינו לשאוף ולהיאבק .לעתים תכופות אנו מאבדים את המטרה ,כשאנו מתווכהים
על דרכים ושבילים .ישנם ביישוב פורקי עול ועלינו לנהל מאבק איתם ,בכל מקום,
ובכל שכבה שהם נמצאים ואין אנו צריכים לעסוק בתיאוריה .איני רואה עתיד
לחטיבה ,אם לא תהיה קולקטיבית ,ואם זה לא יהיה ,תטבעו בדאגות יומיומיות.
עמדתנו הייבת להיות ,שההסתדרות הציונית תהיה אצלנו אחידה ,כיוון שההסתדרות
הציונית היא המדינה בדרך.
לידובסקי :החברים ,שלא עבר עליהם מה שעבר עלינו ,אינם יכולים לתוות בדיוק
כמונו .אנו אנוסים לנקוט עמדות ,העלולות לשבור אותנו.
ישנם יהודים רבים ,שיש לנו איתם חשבון מיוחד ,כיוון שהם יביאו לידי שחיטות
חדשות.
אנו הגורם למעשה .אנו אלמנט רבגוני ,לפיכך אני מאמין ,שאם ניגש כראוי
לעניין ,ניתן לסהוף את החברים היושבים כאן לגבי היצירה ובניין היישוב .אם אנו
רוצים להביא תדשות ,עלינו להזהיר את היהודים ,הן בארץ־ישראל ,הן בתוץ לארץ.
כדי להשיג בארץ-ישראל מדינה יהודית להלוטין ,על כל מה שדרוש לה ,עלינו להגיע
לאמיתות רבות ,שלא היו ברורות לנו .קיימים דברים רבים בתפיסה האנושית
והיהודית המיותרת ,שאי־אפשר להתאחד .הבה נחפש את מה שיכול לאתד אותנו.
עלינו להשתדל להקים לעצמנו הסתדרות משותפת .יש להפש דרך להבנה הדדית .על
כל הדברים האלה עלינו לדבר עכשיו .עלינו לקבוע נוסחאות כלליות ,לשם מה באנו.
משום כך אני מאמין ,שהדבר יעלה בידינו ליצור תנאי תיים משותפים ,כדי שנוכל
בזמן קצר להגיע למה שאנו שואפים אליו.
]קלמן[ בלאכז׳ ]אחד משני אחים אסירים ששוחררו מאושוויץ[ :חמש שנות
מלתמה ,שבעה מיליון מתים .איני יודע מה תהיה דמותה של הקואורדינציה שלנו.
מתי זה יהיה? התנאים אנסו אותנו להזדקן בהמישים שנה יותר מאהרים .מה יש לדבר
על העניינים כמו לפני המלהמה .ללכת לקבוצה ,או לא ,וכר .ההגשמה
186
דינה פורת
העצמית איננה בשבילנו .עלינו להסל את הגולה במעשה .איני יודע ,אם כל היהודים,
שהיו מציעים להם לעלות ,היו מסכימים לעלות .יהודי אמריקה למשל .הם אינם
יודעים מאומה .הרעש בעולם קטן מדי .אנשים מבין הפרטיזנים ,היודעים ,שתנאי
התיים יכולים להכרית לעשות הכל ,מן הדין שיהיו הכוה הדוהף ליצירה למען העם
היהודי .אני סבור ,שבהגיענו לארץ-ישראל ,אל לנו להקים קיבוץ משלנו ,כלומר -לא
להסתגר .יש ללכת לכל מקום ,להיות תזקים ולא ללכת לאיבוד ביישוב .כוה כזה כבר
הכניס בנו היטלר .צריך ליידע את היישוב בארץ לכל מה שהתרהש בפולין.
ה׳ צבי ]הורוביץ מגודדוניה[ :עכשיו הזמן הוא כזה ,שאנו משוכנעים ,שיש
סיבות לכך ,שיקרה הורבן שני .אנו הולכים לארץ-ישראל עם הביטהון ,למען
ארץ-ישראל הם היינו .אנו רוצים להתקיים ולפעול ,הן אנהנו ,הן התברים למאבק
הארצישראליים ,יכולים לנער את העולם .יש מספיק דרכים לכך .יש לנו כוה אהד:
נתישות .אנו יכולים לזכות בכל .אנו קיימים במקרה .שתי משימות מצדיקות את
קיומנו (1 :עדות היה למה שאירע (2 .אנו ,השורדים ,הננו נועזים ונתושים לעשות כל
דבר.
אנו רוצים לנהל מדיניות של שלום עם כל הדרגים .למה לא להגיע להבנה עם
ההסתדרות? על דגלנו הייבים אנו להרוט :הקרבה .בעניין ההקרבה איש לא יהסס,
למרות התסרונות וההבדלים האינדיבידואליים .עלינו להאמין בכותות עצמנו .יש
לנצל את מקסימום האפשרויות .יש עם השלית מארץ־ישראל לבצע את האיתור.
שיענה בעל כרתו אמן.
מוליה ]קושצ׳נםקי -בן־היים[ :אנו הולכים לכל מקום ,גם הקשה ביותר .גם
היישוב גילה גבורה .אנו הייבים לגדול לכדי גדודי מהץ .היים אישיים אינם צריכים
להתקיים עוד .ליישוב זו הדשה ואנו רוצים להשפיע על היישוב .אין אנו יכולים
לנקוט עמדה לגבי כל האירגונים .אבל ההשפעה שלנו תהיה תייבת להגיע לכל מקום.
אין ליצור מצעים אידיאולוגיים .מוטב להרתיב את הסימבוליקה וההשפעה
ההדדית של הבר על הבר .לצמוה לכדי ציבור של הברים מאוהדים ברוהם.
יוסף קלרמן :לפני 18הודשים התלטתי לנסוע .זה היה דתף ״את אהי אנכי
מבקש״ .בימים הקשים נשארו דבריו של אהד העם .בהיותי ציוני השואף לציון,
שכתתי את ציון .ונזכרתי בדבריו הנבואיים של אהד העם :״ארץ כי תהרב ,יקומו
עזרא ונהמיה ויקימוה .עם כי יתרב ,איש לא יקימו״ .בצאתי מארץ-ישראל ,כדי
לעשות את עבודת ההצלה ,הגעתי כאה ולא כאיש מפלגה.
אבא ]קובנר[ :אני מטיל ספק עכשיו ,כמה זמן יימשך הטירוף הזה אצלכם .ואם
יצמה מזה מעשה ,הוא יהיה תוצאה של הטירוף שלנו .ברם ,ההיים הזקים מזה,
במיוהד בארץ-ישראל .קודם-כל לא מדובר כאן באיהוד .משאלתנו ביסודה הוא
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
187
לזכור .בגיטו היו רגעים שהיה רצון לתתוך לגזרים את אתינו שלנו .תוך זמן קצר
נכנסנו לעולם בתנאים שונים להלוטין .אנשים אלה ,שהיה רצון להשמידם ,נורו.
כעבור זמן מה היינו סבורים ,שזו היתה שכהה .בכך טמון יסוד השכחה ,המהילה .גם
אנו נשכה ,הרבה כבר שכהנו.
אני היום מלא ייאוש .אינני מאמין ,שכותות נורמליים כלשהם יוכלו לעזור לנו .אני
רואה פרספקטיבה שהורה מאוד של עתידנו .אם יש עוד משהו ,שתלוי בנו -הייבים
אנו לעשותו בתקופה זו .לטלטל את כל כותותינו ,של הארץ ,של רכוש ,של קרקע,
לרכז את כל המלאי של אפשרויותינו .כך ,שכאשר יבוא איום שני -נהיה מוכנים
אתרת מאשר היום .אם אנו רוצים ללכת בדרך זו ,לא ירד העם מהזירה .אם נבנה את
מפעל הבניין שלנו בלי שניצוק לתוכו זרם הדש של מרץ והרדה ,הרי אנו אבודים.
ארץ־ישראל היא ארץ-ישראל כל זמן שהנשימה באה מן הגולה .והנה ,מה יקרה
עכשיו ,כשהנשימה תופסק.
לסיכום ,אנו עומדים כמנותקים מהתהום לנוכח פרספקטיבה עגומה .כדי שנוכל
להשיג את מה שאנו רוצים ,עלינו להתעלות מעל לדרגה של החוויות ,התבויות בנו
עדיין ,עלינו לבצע קפיצה מהמדרגה הגבוהה ביותר .לקפיצה זו מצפה לנו העם.
לייזר ]לידובסקי[ :מציע לקבוע קבוצה של 6חברים ,שיוכלו לדבר על כל
העניינים.
יוסף ]קלרמן[ :מציע לא להתליט .קיימת דרישה לאיהוד ,אבל התוכן אינו ברור.
צריך ,שתיפגש קבוצה קטנה ,שתכין דבר קונקרטי.
משה ]אברבוך[ :טבעי הוא ,מה שההברים התבטאו .אין צורך להקים ועדה
כלשהי .לא בוער .יהשבו החברים וידברו .הניתו לרעיונות להתגבש.
•
•
•
הוהלט ,שהוועדה ,שקראה לאסיפה של היום ,תקבע את הזמן והצורה לאסיפה הבאה.
ואכן לנוכח תביעתם של שניים מן השליתים ויתר לידובסקי על הצעתו להמשיך
את הדיונים בקבוצה מצומצמת .הדיונים נמשכו בתוך הקבוצות השונות במשך
כשלושה שבועות ,בנושאים שהועלו ב 4-וב־ 6באפריל :שאלת הנקם :הפער בין
רעיונות החטיבה )הנקראת כאן גם קואורדינציה במובן של איחוד או תיאום( לבין
ההרגלים הכיתתיים הקודמים :התהושה התד-משמעית שאי-אפשר יותר לתיות
בגולה :העברת האכזבה מברית-המועצות לארץ :הענשת יהודים שבגדו בעמם כדי
שלא יוכלו חלילה להשתתף ב״שחיטות חדשות״ שהיו צפויות ,לדעת חלק מן
המשתתפים :ההשש שאין בעם היהודי יכולת להתאתד :ובעיקר -תחושת כוה
188
דינה פורת
והעזה של אנשים שיצאו מהוזקים מניסיון נורא ,ואמונה שיש ביכולתם לעמוד מול
היישוב ושליהיו ,שהטיפו להם את בשורת הבניין ומצפון העולם ,ושינינו להם את
הצורך להמשיך ולבנות על הבסיס הקיים כבר בארץ ולא לבוא לזעזעה ברעיונות
הרשים.
במהלך שלושת השבועות גובש נושא שבועה ,והתומכים בהטיבה נשבעו אותה,
אם כי ברור שלא כל 1,300הנפש שהיו בבוקרשט הספיקו לעשות זאת :״אני ,בן העם
היהודי ,נשבע בזה על האדמה הרוויה בדם יקירי ולזיכרון מיליוני הקדושים,
השהוטים ,הנשרפים ,המעונים והאנוסים ,במלוא הכרתי ,כי אמלא את כל הפקודות
שאקבל ,אשמור על כל הסודות ואלך בכל הדרכים ,כדי להגיע לארץ-ישראל״ .גם
שבועה זו ,שיהיאל דינור ,אז ציטינסקי ,התייהס אליה בדבריו ,היה בה משום ליכוד
השורות ומתן תהושה של שותפות גורל ומטרה.
9
,0
ב 26-באפריל 1945התכנסה האסיפה השלישית ,ובה הציג אבא קובנר את
סיכום הדיונים והרעיונות ,ולאהר וויכוה קצר התקבלו עיקריהם ,והוהלט להקים את
״חטיבת שרידי מזרה-אירופה״ .בהרגשה שזהו רגע היסטורי ,לאומי וציוני ,קמו
הנוכהים על רגליהם ושרו את ״התקווה״ .האם השם שהתקבל ,״הטיבה״ ,היווה מעין
משקל נגד להטיבה ,הלא היא הבריגדה ,שלתמה אז באיטליה ,כלומר -הגולה מול
הארץ ,השרידים מול היישוב ,כשווים מול שווים? אין לכך סימוכין במקורות ,וגם
טרם התקיימה פגישה בין נציגי שתי התטיבות :פגישה כזו התרהשה במאי ,לאהר
הקמת ההטיבה בבוקרשט ,אך ברומניה ידעו כבר על הימצאה של הבריגדה באיטליה.
בתירת שם זה ,שעיקרה שוויון בין הבאים לבין הנמצאים כבר בארץ ,מתאימה להלך
הרות שרר באםיפותיה של ״חטיבת שרידי מזרה-אירופה״ עוד לפני שנקבע שמה
הרשמי :הכרה בכוהם ,בניסיון ההיים שרכשו ,בנכונות המסקנות אליהן הגיעו,
בנתיצות האיהוד.
ואכן ,כעבור ארבעה ימים מאז ההכרזה על ההקמה ,הוציא קובנר ״הוראת-יום״,
וכך נקראה -בעברית ,למרות שכל יתר הדיונים והפרוטוקולים התנהלו ביידיש".
ההוראה היתה בבתינת סיכום של הדיונים והצהרה על ההתלטות שהתקבלו בהם:
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
המזכירות המרכזית
5394.30.4.45
D
הוראת -יום
ביום ההמישי ,ה 26-באפריל ,1945התקיימה ישיבת הסיכום של ההתייעצות בדבר
״הקואורדינציה של מעפילי פולין״.
במפגש זה התכנס האקטיב האתרון מיותר מארבע ארצות ,שארית של מאות ערים
יהודיות שהרבו ונשמדו .בשני הדיונים ,שנערכו בזה אהר זה ,ניתן מפיהן של
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
189
הנשמות הטרגיות שנזדמנו יחד ביטוי לרצון חדש מאוחד ומ?ודש :לעשות את
הניסיון של מאמץ אהרון -של האחרונים -לחיות אחרים .ובאמונה שקטה ועמוקה,
שאנו נושאים בתוכנו ,בכוהה של אמת האובדן והמאבק ,שכוחו של הניסיון הגדול
והנורא ביותר הוא ביכולת לשנות ולקרב אחרים כמונו ,להתליש מתלוקות וכל מה
שהפך לגידול מעוות בהיים היהודיים ולאתד את כל הכוחות הלאומיים במאבק
האהרון למען עתידו של העם ,הנתון בסכנה.
כתוצאה מהשיתות והשיקולים ההליטה ההתייעצות פה-אהד להקים את ״חטיבת
שרידי מזרח-אירופה״ ,האמורה לאתד בתוכה את כל הניצולים מהחורבן ,המתכוונים
ביושר ובמסירות לשרת את העם בשהרורו ,להבדיל מההתיישבות המפלגתית של
אתמול.
על החטיבה לאתד במלואו את מהנה עולי פולין ,הנמצאים כבר כאן וכל אלה
השואפים הנה בכל הדרכים ,בתלום לעלות לארץ-ישראל.
ההטיבה לא הוקמה על בסיס של מצעים מאוחדים ,לא על-ידי משא ומתן עם
קבוצות וסיעות ,אלא כביטוי משותף של אי-היבולת לחמשיר לחיות עם אותן
הקטיגוריות ,שנכרתו תוך הייסורים המשותפים והניסיון המשותף.
החטיבה נוקטת בעיקרים המהייבים דלהלן כבעקרונות האידיאולוגיים והתינוכיים
שלה ,ואלו הם:
הגשמה והקרבה עצמית.
א.
עבודה.
ב.
עליה והעפלה.
ג.
הגנה והתגוננות לאומית.
ד.
התיישבות וכיבוש הלוצי.
ה.
תרבות עברית.
ו.
עזרה הדדית.
ז.
ההטיבה תיאבק למען איחוד התנועה הקיבוצית בארץ-ישראל ,איחוד תנועת
העבודה בארץ-ישראל ,הסתדרות עובדים אתת והסתדרות ציונית אתת.
במאבק הגורלי של העם היהודי והתנועה הציונית תתייצב ההטיבה למאבק על
השגת:
מדינה יהודית בארץ-ישראל בלתי מחולקת,
עליה חופשית,
היסול הגולה.
אין אנו עוצמים את עינינו מפני עשרות בעיות תשובות ,שלא הועלו כאן .אנו
משאירים את פתרונן לזמן שלאתר בואנו לארץ-ישראל ולאתר היכרותנו את המציאות
הארצישראלית) .התנסינו לעומק ,מה פירוש היכרות עצמית עם המציאות(.
190
דינה פורת
ואנו מאמינים ,שהכוה ,שהוליך אותנו אל המעשה המאוהד של היום ,יסייע לנו
לקבוע גם את העתיד.
דרך חיים
ההטיבה תשוב לרכז את הבדיה בקבוצות מלוכדות בארץ-ישראל .כל אלה ,שהורות
לתינוכם ויתסם לתיים רוצים לתיות מרצונם בקולקטיב ,יקימו קיבוץ משותף של
התטיבה ,בו יתיו בני-אדם שבעבר תיו בקבוצות ובמפלגות שונות .יהיה בכך סמל
ודהף לא של דיבורים על איהוד -אלא של חיים מאוהדים.
ההתייעצות בהרה במועצת ההטיבה ,המורכבת מ 28-תברים ובית דין הברי
בהרכב של 5אנשים.
בישיבתה הראשונה של המועצה נבהרה המזכירות המרכזית של ההטיבה.
ביום ההמישי ,ה־ 26בערב ,אתרי הההלטה על הקמת ״תטיבת שרידי
מזרה-אירופה״ קם הקהל ושר את ״התקווה״ -היתה זו שעה של התרוממות-נפש.
בנו תלוי הדבר ,שזו תהיה שעה היסטורית.
ביכולתנו לזכור ,ברצוננו הכן ,במאמצנו המשותף תלוי הדבר.
בברכה ההעפלה
המזכירות המרכזית
לעצמו רשם קובנר ,מתוך התרוממות-הרוה ואמונה בעתידה של ההטיבה לשנות
את פני הדברים בתנועה הציונית ובארץ-ישראל ,את הדברים הבאים:
12
״ ח ט י ב ת שרידי מ ז ר ח ־ א י ר ו פ ה ״
זהו
נס לאיהוד קרעים!
זוהי
שעה לאתדות לאומית!
זרם דם מתקרב ומתהדש בעורקי התנועה הציונית!
ההטיבה
איננה מפלגה
אינה תנועה
ההטיבה
היא סמל
שיכריה להשוב
שיתבע השבון
D.1.4948.8
191
״חטיבת שרידי מזרח-אירופה
שישא לקה
מי שלא למד מאומה ולא שכח מאומה
בוגד במיליונים ,שנאלמו כבר לנצה,
ואשר בשמם אנו חיים!
מאוהדים בסבל ,קשורים קשרי אהווה במאבק
עמוסי ניסיון כבד ,מיואשים ומאמינים,
כאלה אנהנו -אהרוני ההורבן -וכאלה תביא אותנו ההטיבה לארץ.
•
•
•
ואולם תופעה נדירה זו של איהוד בעם היהודי התקיימה אך זמן קצר ,והמשבר
הראשון ,שלמעשה פרק אותו ,פרץ כבר כעבור כששה שבועות :ב 4-ביוני התקיימה
ישיבתה של מועצת החטיבה ,שנבחרה ב 26-באפריל ,ובה היו 28הברים ' .רות
נכאים ודיונים יגעים למדי אפיינו את הישיבה ,והאנרגיה ששפעה קודם לכן מן
המשתתפים ,ובעיקר מקובנר ומלידובסקי ,נראתה כדועכת .הוועדה שמדובר בה
בתתילת הישיבה אינה מזכירות ההטיבה ,שנבהרה מתוך חברי המועצה ומנתה את
מיכאל גלאם ,אליעזר לידובסקי ,היים לזר ,צביה לובטקין ,אבא קובנר ,שלמה קלס
וניסן רזניק .הוועדה ייצגה את הקבוצות והקיבוצים השונים שהתלקטו בבוקרשט
באופן לא רשמי ולא על סמך בתירות .הקואורדינציה פירושה כאן ההטיבה במובן
של תיאום ואיהוד ,וגם הגוף שעד הגיעם ללובלין נקרא הקואורדינציה :ארגון גג של
תנועות הנוער החלוציות שהתקיים מאז פרוץ מלתמת העולם השנייה והנדירה
משטהי פולין הכבושים על-ידי הגרמנים לעבר וילנה ,שהיתה אז בירתה של ליטא
העצמאית .קואורדינציה זו המשיכה להתקיים גם בימי הגיטו ,וחודשה עם השיבה
לווילנה מן היער לאחר שחרור העיר.
3
החבר מרדכי ]רוזמן[ נבחר ליושב-ראש האסיפה
הוא פותת את האסיפה .מוסר סקירה של הוועדה .מוסר את המסקנות וההצעות
הקונקרטיות של הוועדה .התברר ,שהוועדה קובעת את החלטותיה ועקרונות
הקואורדינציה בין סיעות ואירגונים .וכיוון שהיא הורכבה מתברים סתם ולא נציגים
רשמיים ,אין הם יכולים לגבש הצעות .לפיכך הם מציעים למועצה לקבל את עקרון
הקואורדינציה בצורה זו או אחרת .ואז ,לאחר שייבהרו נציגי הסיעות ,להכין את
תוכנית ההמשך ,בכינוס השני של הוועדה הובעו הדעות:
ההטיבה כמות שהיא.
(1
ההטיבה וההשתייכות להסתדרות וההסתדרות הציונית.
(2
זכות ההגדרה העצמית בארץ.
(3
האירגונים אינם מתפרקים תיאורטית ,אבל בהתהשב במצב למעשה כאן,
(4
192
דינה פורת
אין פעולות מעשיות לאירגונים ,כמו שאין מטרה סופית.
מוצע ליצור יותר מאשר קואורדינציה ,אבל פהות מהטיבה.
העקרונות העיקריים הם:
הוועדה רואה כבלתי אפשרי את קיומה של ההטיבה בצורתה המקורית.
(1
הרוב בוועדה מציע להוסיף למצע האידיאולוגי של ההטיבה ,שכבר נתקבל
את העקרונות הבאים:
א .השתייכות להסתדרות הציונית .ב .השתייכות להסתדרות העובדים.
(2
להדגיש את נושא התינוך לתלוציות וקיבוציות.
(3
להבר ההטיבה הזכות להשתייך בו-זמנית לקבוצה פוליטית-רעיונית,
(4
שעקרונות היסוד שלהם אינם עומדים בסתירה לעקרונות היסוד של
ההטיבה.
ההטיבה תתאם את פעילותה עם הקבוצות העומדות מהוץ למסגרת
(5
ההטיבה.
התבר מרדכי אומר ,שאם יתקבלו עקרונות הקואורדינציה ,יהיה צורך בנציגים
רשמיים של המפלגות ,שיקבלו עליהם את עיבוד הפרטים הנוספים.
החבר אבא ]קובנר[ :אני רוצה להכניס מומנט הדש לשיהה .היום אנו עומדים
בפני בירור עיוני ,שיתווה דרך הדשה למהנה .אבל קרוב לוודאי לא תהיה אפשרות
מעשית ולא זמן לפעול .המצב שלנו כאן כולו הייב להשתנות רדיקלית ,בקצב גדול,
שלא יאפשר להשתנות .לפיכך אני מציע להתליף רק את המזכירות ,העשויה לספק את
האנשים תלקית ,כיוון שהתהנה כאן מסתיימת.
מרדכי ]רוזמן[ :כיוון שכבר כמעט הגענו למטרה הסופית של ישיבותינו ,אומר
אני ,שאין קשר בין כל השיתות ובין השינויים של המזכירות .אני מציע להשאיר
סטאטום-קוו מסויים בלתי פתור.
גרשון ]ירוצלבסקי ,הנוער הציוני[ :זוהי תופעה משמתת ,שאנו ,הקומץ הקטן,
השרידים מתוך המיליונים ,הגענו לרעיון של קואורדינציה .ואולם עצוב הוא ,שבזמן
הזה מתנהל בארץ מאבק נורא בין אירגונים ומפלגות .לפנינו מאבק קשה אולי עד כדי
הקרבת קורבנות למען הדבר זה ,הקואורדינציה .אנו נשליך ההוצה את כל אלה שיפרו
את המלה קואורדינציה.
אבא ]קובנר[)הערה( :מעיר ,שאנו משהו יותר מקואורדינציה מורתבת.
אברבוך :אני רוצה לאמר לכם ,הברים ,שאנו עומדים בודדים מאוד בעולם .התורה
שלמדתם ,יודעים גם אנו .אבל בו בזמן יודעים אנו ,שבכוהות עצמנו לא נוכל להשיג
את מה שאנו רוצים .קיימת פוליטיקה ,שבה על האמת ועל הרגשות שלנו להתתשב.
כן עלינו לדעת למרות הכל ,שעלינו למצוא בעולם גם ידידים ולפיכך אסור עלינו
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
193
לאמר תמיד את האמת ,הבוערת בנו .דיבורנו עלול להיתשב לתעמולת זוועה נגד
הארצות המתקדמות ,שמבהינה רגשית הן נגדנו ואשר אנחנו ,בעזרת תמרונים
נאותים ,נוכל לנצל למען העניין שלנו .כן דרוש לנו מירווה של זמן ליציאה מהגלות,
ובבואנו לארץ ,הייבים אנו להתבונן קצת ולהיכנס לתוך התיים.
ואשר לקואורדינציה .לא עם כל תלקי היהדות ששרדה תיתכן קואורדינציה .כל
כות מעורר כוה שכנגד .בהיי הארץ ישנם כותות שונים והקואורדינציה תייבת
להיווצר על יסודות ריאליים ,כדי שכל זה לא יתמוטט בהזדמנות הראשונה של
הפגישה עם המציאות.
ניסן ]רזניק -הנוער הציוני[ :כל הדעות ברורות ,שמה שנוצר היה קדוש וישר.
אני מניה גם ,שלכל המפלגות אין עבודה ספציפית מלבד עליה .אבל שאלה אתת:
למה הוויכוה היום? מה הסיבות לכך? מדוע עלינו להניה לכך ,שהאהדות עכשיו
תביא לידי תוצאות גרועות? מה שהוא עכשיו ,איננו הטיבה עוד .שם זה כבר אינו
הולם את המציאות .עלינו ליצור את הדבר שיוביל לאהדות -לקואורדינציה .וזה
יוביל ליותר מאשר ההטיבה העכשווית.
קאז׳וך )שמחה ,אחד-כך רותם[ :אינני מבין ,במה מדובר כאן .אלה שמרגישים,
שהחטיבה חייבת להיות ,ימשיכו ללכת בתוכה ואי אפשר לכפות עליהם קואורדינציה
הדשה .זה ישנו .אבל מתוך מבט במציאות רואה אני ,שאין הדבר כך .כעת ,למרבה
הצער ,אין .אין אנו יכולים להכתיש עובדות .קיים משהו בסתירה להטיבה .היש
רביזיוניסט ,שמכיר בהסתדרות הציונית הישנה? זוהי הכתובת הרשמית של העם
היהודי .אנו הייבים לבוא לארץ-ישראל עם עמדה ברורה .אין אנו אומרים,
שההסתדרות הציונית הישנה אינה טובה .כל ההברים הם עדיין מהזמן שלפני
החוויות )בתקופת המלחמה( בלב ונפש הלק מההסתדרות וההסתדרות הציונית
הישנה .אני שואל רק ,איזו עבודת-הסברה ספציפית ינהלו המפלגות .הן אינן
משמעותיות עכשיו .עלינו להנהיג את הברינו לעבר המטרה .אין הבדל ,אם הבר ילך
לקיבוץ המאותר או לקיבוץ הארצי ,או הבר הקבוצות .למה להתיות עכשיו את
המפלגות? להלכה הן קיימות ,אבל למעשה הבה נלך לחטיבה ומבהינה זו לתנך.
מלכתחילה הרהקנו לכת.
צבי ]הורוביץ[ :הברים ,יש כאן תופעה כזאת :מצד אתד אנו פוגשים הברים,
מייסדי החטיבה ,אבל הם לא ביססו אותה .התקבל ,שאלף ומאתיים הברים בערך
התמסמסו .אם החטיבה היא קודש ,הרי זה משהו שונה :אבל כשהולכים להטיבה
כאל גוף פוליטי ,הרי זה שוב שונה .היתה לנו בחטיבה מטרה קדושה ,אבל באו
הברים ,שרוצים לצבור ממנה הון .הברים מההסתדרות הציונית החדשה רוצים
להעמיד אותה במסגרת אתת עם ההסתדרות הציונית הישנה .לא ,ההסתדרות הציונית
החדשה היא מפלגה .אני חושד ברביזיוניסטים ,שהם רוצים להרוויה הון
194
דינה פורת
מפלגתי מההטיבה.
איני סבור שכולם קדושים .עובדה היא ,שאין עכשיו הטיבה .מה שהיה אמור
להיות ,אינו קיים ריאלית :דבר אהר קשה ,למרבה הצער ,ליצור .אני סבור ,שההטיבה
עם השיפור אינה קטנה יותר ,אלא להיפך ,זוהי שלמות .אני סבור ,שאפשר גם ליצור
שלמות מכל אלה העומדים על הבסיס של ההסתדרות הציונית הישנה וההסתדרות.
אני סבור ,שישנם גם הברים ,המסוגלים להתנער מהמפלגות .יתבטאו-נא על אודות
השאלה של ההסתדרות הציונית הישנה וההסתדרות.
התבר לידובסקי :סבור שנולד דבר ,שאין לאנשים אומץ לשבור אותו .ההטיבה
היא רק משום כך דבר שאינו יכול להתקיים ,כיוון שהאנשים כאן עדיין אינם בשלים
לכך .לא קיימים אלה ,שישאו בעול ההטיבה .סבורני ,שעל כולם להביע את דעתם.
ההברים הבלתי-מאורגנים ,מי ידאג להם ,האם ייפתת מרוץ אתריהם? אני נשאר
בדעתי הישנה .אין דרך אתרת לשארית הפליטה .ההטיבה נוצרה על יסוד המצוקות
שלנו.
מרדכי ]דוזמן[ :מעיר ,שיש לההליט :או ההטיבה עם השינויים שלה ,או
קואורדינציה .בכיוון זה צריך הוויכוה להתנהל .מרדכי מציע קונקרטית ,שבמקרה
ויתקבל העיקרון של קואורדינציה ,תתפטר המזכירות ותזמן כינוס של נציגי
המפלגות .אתרת לגבי קבלת עקרון ההטיבה על שינוייה הנ״ל .אבל מנקודת המוצא
הטכנית אין הוא סבור ,שיש לקבל את עקרון הקואורדינציה ,שכן אין זה הזמן למאבק
בין המפלגות על גיוס הברים .לפיכך יש להתיר במסגרת ההטיבה את זכות ההגדרה
העצמית ,אם ללכת לקיבוץ זה או אתר .תיאורטית אין לתסל את המפלגות ,אבל
למעשה אין לנהל עכשיו את העבודה ,אתרת תהיה קואורדינציה ,שתוביל לשינויים
טכניים מרתיקי לכת בהיינו הנוכהיים.
משה ]אבדבוך :£נשאלה השאלה :האם קיימת דעה אהידה על כל מה שעבר
עלינו ,האם ישנה מסקנה אתת ,האם אתדות? בזמן הראשון קבלתי רושם ,שבמשך
שש שנים היינו מנותקים והיום שמים דגש על נקודה זו ,מתר על אתרת .מה יכולה
להיות המסקנה המשותפת? כמעט כולם הם בדעה ,שכל מפלגה פוליטית תייבת
להתאים את עצמה לתנאים ולהתפתתות ההיסטורית של מצב זה או אהר .ובאמת
מוציאה המפלגה את מסקנותיה .בשבילי היה השוב לשמוע מה הנוער שבא עכשיו,
וגם זאת ,מי שהיה ציוני ,נשאר ציוני ,ומי שלא היה ציוני ,נעשה ציוני .עלינו לצאת
מנקודת העניינים שמאתדים אותנו .אני רוצה לשמוע ,מה התברים תושבים ,כיצד
ארץ-ישראל תיבנה ,בעבודה או בתרב ,או בתקיעת שופר ,כמו יריהו ,והתומות יפלו.
ומה יהיה הינוך הנוער? לארץ יש השפעה על ההלק הציוני שבגלות .אולם תייבת
להיות גם השפעה שכנגד ,כמו של העורף על התזית ושל התזית על העורף .השפעה
הזקה מאוד תהיה לנוער מהגולה על מהלך ההתפתתות בארץ .ראיתי בהטיבה ניסיון
״חטיבת שרידי מזרח-אירופה
195
להסביר ,אולי לא לגמרי ,את השאלות ,הכוונה לדרך.
הייתי זהיר בהקמת ההטיבה ואני רוצה לאמר גם עכשיו ,שאין להוציא מההטיבה
את התברים מבית״ר .מדוע תייבת ההטיבה להנהיג תיקון זה ? מדוע יכולים הברים
מהשומר הצעיר להסכים לעבודה עברית ולתוכנית בילטמור ותברי בית״ר לא יכולים
להסכים לוותר על ההסתדרות הציונית ההדשה .זה מוכיה ,שההברים לא קרעו את
כרטיס התבר שלהם במפלגה.
הברים רבים אינם מאמינים ביושרם של הנושאים בעול ,למרות שהם מסכימים עם
הרעיון .אי אפשר לאלץ אדם להאמין.
מרדכי ]רוזמן[ :מסקנות .1 :ההטיבה ,כפי שהוקמה ,אינה קיימת עוד .ובכן ,מה
הלאה? כיוון שישנם אנשים ,המתזיקים בהטיבה ,תייבת גם צורה כזאת להישאר .ולא
חשוב ,מה מספרם של חבריה .הלאה ,אינני יודע ,איזה גושים יוקמו .למזכירות
הייבים מהר לפנות הנציגים ,שאושרו על־ידי מפלגותיהם ,או הגושים לקואורדינציה.
המזכירות צריכה במשך יומיים ליצור קשר עם הנציגים שאושרו על־ידי הגושים או
המפלגות.
•
•
•
מדוע התפרקה ההטיבה ,או לפתות התערערה ,בשבועות שהלפו בין הקמתה לבין
ישיבת ה 4-ביוני? חלק מן הסיבות עולה מתוך דברי משתתפיה של ישיבה זו ,והלק
הוא מטבעו תוצר של מגעים מאהורי הקלעים .הגורמים הגלויים לעין הם קודם כל
העובדה ,שלמרות הרצון לאיתור ,ולמרות נתישותה של ההכרה שעבר זמנן של
המפלגות הקודמות ,עדיין היה כמעט כל אהד מפעילי ההטיבה קשור בטבורו לבית
מפלגתי ולהשקפות עולם עליהן גדל .אנשי בית״ר ,שהשתייכו למפלגה
הרביזיוניסטית ,שפרשה מן ההסתדרות הציונית כבר ב 1935-והקימה הסתדרות
ציונית משלה ,לא ראו עצמם שייכים להסתדרות הציונית העולמית ,שההטיבה ראתה
עצמה ,על־פי התלטותיה מסוף אפריל ,כחלק ממנה .תברי השומר הצעיר היו תלוקים
בדעותיהם ביתס לשאלת המדינה היהודית הבלתי-מתולקת ,ולהתלטות ועידת
בילטמור ממאי 1942שהובילו למעשה להקמתה של מדינה כזו ,ולא להקמתה של
מדינה דו-לאומית .קומוניסטים או תברי הקומסומול ,נוער המפלגה ,לא ידעו עדיין
איך יתקבלו בארץ ,ומי שבא ממשפתות אמידות או לא היה בעל הינוך סוציאליסטי -
איך ילך לקיבוץ.
ועוד :כלליותם של עקרונות ההטיבה לא איפשרה פעילות אידיאולוגית כפי שהיו
רגילים לה -ויכוהים ,היבור מצע ,ייהוד רעיוני .למעשה ,גם אם קובנר ,מהבר
״הוראת־היום״ ומנהיגה של ההטיבה ,לא השב כלל בכיוון כזה ,היה זה למעשה מצע
מפא״י באותה עת :יציאה מאירופה בסיסמת ״אחדות ישראל״ ,ואיתור בתנועה
הקיבוצית בארץ בסיסמת ״ההלוץ האחיד״ ,וכן עליה המונית ,מאבק בבריטים,
196
דינה פורת
4
אקטיביזם מגויס בארץ ,יתס תשדני כלפי ברית-המועצות וכמובן -הקמת מדינה' .
פעילי ההטיבה ,שהיו אנשים פוליטיים במהותם ,לא אהרו להבתין בכך.
סיבה נוספת להתפרקות היא התנגדותה של צביה לובטקין לרעיון ההטיבה,
התנגדות שבאה לידי ביטוי קודם כל בשתיקתה הרועמת במהלך הישיבות -
בפרוטוקולים לא נרשמה אף מילה מדבריה .היא הלכה עם פעילי הבריהה מלובלין
לרומניה ,כדי לסייע בעבודה ,אך מראש היה בכוונתה לשוב לוורשה ,כשם שעשו כבר
צוקרמן והבריו ששהו אך ימים ספורים בלובלין .גם בשיתות בין הברים הביעה
תמיכה בבריהה מזה והתנגדות להטיבה מזה ,שכן סברה שיש לשמור על המסגרות
המפלגתיות והתנועתיות הקודמות מתוך שיתוף פעולה ביניהן .השליתים מן הארץ,
ובראש ובראשונה משה אברבוך ,ראש המשלתת ,התנגדו להטיבה מאותן סיבות :הם
ראו בה ,אם תגיע ארצה במלוא תנופתה המקורית ,סכנה למבנים הפוליטיים הקיימים,
שכבר הוכיהו עצמם בבניין הארץ ובפיתוהה .אברבוך הטריה עצמו לכל מפגש
וישיבה ,וניסה לא רק לשכנע בכות סמכותה של הארץ ,הנערצת על רוב הניצולים,
אלא גם למנוע בעד הקמת ועדות שיבהרו על פי נוהלים ,והיו עלולות למסד ולקדם
אתההטיבה.
15
16
ובכל זאת ,נראה שלא השליהים הם הסיבה העיקרית להתערערות ההטיבה,
אלא ,כאמור ,כלליות רעיונותיה שהביאה לעולם יצור פוליטי בלתי-ברור ואולי גם
בלתי-בשל .סיבה מכרעת נוספת :קובנר ,הרוה ההיה ,התליט כבר בלובלין שיקדיש
עצמו ,לאתר שיפקיד את ההטיבה בידי הבריגדה באיטליה ,לנושא אתר ,לנקמה
בגרמנים ,שלא כאן המקום לפרטה .ואכן ,משהתברר שאין אניות ברומניה לעלות בהן
ארצה ,יצאו מרומניה כאלף איש ומגמת פניהם לאיטליה ,כשבדרך מצטרפים אליהם
עוד מאות ואלפים .באמצע יולי הגיעו פעילי ההטיבה וקובנר בראשם לטרביזיו ,שם
נפגשו עם היילי הבריגדה ,שקיבלו אותם בתום ובהתלהבות.
ב 23-ביולי נערכה בטרביזיו ישיבתם האהרונה של פעילי ההטיבה .לאתר
שהגיעו לאיטליה נוספו עוד מהלכים וסיבות שהביאו את קיומה לסיומו .ראשית,
אלפים רבים ההלו להגיע ,ו 1,300-הנפש המקוריים ,שממילא לא היו כולם פעילים
ותומכים ממש בהטיבה ,נבלעו בין הבאים .שנית ,השליהים מרומניה כבר הספיקו
להעביר לאנשי הבריגדה את תששותיהם מן ההשלכות שתהיינה להטיבה על התיים
הפוליטיים בארץ .ובאיטליה אכן נפגשו פליטים מכל תנועה עם הייליה מן הארץ,
והבירורים הנפרדים הראו מייד ,שאדם שייך קודם כל לביתו הפוליטי .ובכל זאת ״לא
אנתנו שפכנו את הדם ולא אנהנו העוסקים בקבורה״ ,כתב פנהס גרונר ,מהיילי
הבריגדה והבר השומר הצעיר ארצה ' .לא ההיילים הם שגרמו למותה של ההטיבה.
נראה ,שלמרות אותן פגישות נפרדות שהתקיימו מייד ,ולמרות הששן של התנועות
ושל קובנר עצמו ממפא״י ,שמא תבלע ותספת את ההטיבה -הסיבה העיקרית היתה
17
8
197
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
הסתלקותו של קובנר מן הטיפול בנושא :שבועיים לאחר בואו לאיטליה ,בסוף יולי,
שבוע לאהר הישיבה שהתבררה כאהרונה של ההטיבה ,יצא קובנר ארצה לגייס את
תמיכתה של הנהגת הישוב בנקם ,רעיון שהשתלט עליו כליל.
ההטיבה.VII.
.1.4984.1.2התקיימהאסיפת חברי
ליושב-ראש נבהר :אבא ןקובנר[
אבא :כולם השתתפו כמעט בשתי פגישות ,שכונסו על-ידי ועד הבריגדה,
להתוודע לרעיון החטיבה .באנו מבוקרשט בלתי-מאוחדים ומפעל הבריתה היסל את
הפלוגות שלנו אהר הבירורים בבוקרשט ללא סיכום .אולם המציאות כאן אילצה
לנקוט עמדה .קבוצת הברים ,שעמדו בראש הפעולה בבוקרשט התליטה להמשיך
בטיפות רעיון ההטיבה ,אך לא לקבל צורות ארגוניות שלה .הגיע הזמן להבהיר
לעצמנו זאת בטרם נתהיל במשהו .אני רוצה ,שהישיבה תהיה אגב לימוד מהניסיון
של רומניה וניתוה הסיבות ,שלא איפשרו להפעיל את ההטיבה .מהי הדרך לעצב את
הרעיון כך ,שהעניינים יקבלו אופי ארגוני ושלא יישאר מקום לעבודה דו-משמעית,
שתאפשר מיד לשבור את העניין .כל חבר כאן ,חשב על כך ,כמשוער .כיוון שהעבודה
נעשית בצורה בלתי מרוכזת )דצנטרליזציה( ,הרי לנוכה המצב תייבים להתעמק
קונקרטית עד הסוף ולהשלים את הרעיון.
הריני מציע:
.1אני מאמין ,שלמרות הניסיון של בוקרשט ,הרי עם רצון טוב יכולה ההטיבה
ליהפך לתנועה עממית .ואולם המטרה היא ,שהתטיבה לא תהיה תנועת איתוד ,ז״א:
היתוך של כל היסודות .זה צריך להיות דבר רתב יותר לנוכה הזמן ,מתוך תחושה של
מה שעבר עלינו רוצים אנו לגייס מסות יהודיות עממיות גדולות לעליה ולבניין יישוב.
על ההטיבה להוות הבסיס להתגוננות לאומית ,להקים מועצה להתגוננות ליד
הסוכנות היהודית.
.1חחדרת תחושת הסכנה והאסון בקרב העם ,היישוב ובקרב יהודי אמריקה .דבר
זה צריך להיעשות בדרכים שונות ,מהן כאלה שאנחנו יודעים עליהן ,כמי שיודעים
להתנער מן הגלות .אם לא נצליה לגרום לזעזוע ,תהיה העבודה אבודה.
.2גיוס רזרבה עממית לעליה .בהתחשב בכך ,שמאיימת סכנה על היישוב יש
לנקוט שיטות תדשות ,כדי לנתק מאות ואלפים מהמקומות ,שבהם הם היים .הובה
לנצל בזמן הקרוב את מצבם הטרגי של הגולים ולהביאם אל שערי הארץ.
.3כיבוש חלוצי .אנו רוצים וחייבים לשכנע את ראשי היישוב ,שהעליה במהותה
ובאופיה שונה מזו שהיתה עד כה .העליה השישית היא בעלת מנטליות ודמות
מיוחדת ואם היישוב לא יצליה ליצור דרכי קליטה הדשות ,תיסגר הדרך בפני המשך
מפעל ההצלה .את העליה השישית יש להכניס למסגרות ,שתאפשרנה ניצול מלא של
D45
198
דינה פורת
העולים למען בניין הארץ .כל אהד מהעליה מגויים לעמדות הכיבוש החלוציות.
.4תעמולת זעם .אמנם קטנים אנהנו ,אבל מהלקה שלמדנו בהמש השנים
האתרעות כאשר תזינו מבשרנו את תפקידה של התעמולה ,אנו למדים ,שיש להקים
מכון לתעמולה ,שיתדיר את תתושת האסון.
.5דין :למדנו ,שהיי היהודים הם הפקר גם מבפנים ,וכיוון שאנו תייבים להביט
על תקופה זו כעל התקופה האהרונה והדרמטית ,הובה עלינו להראות ,שדם יהודי
אינו הפקר .טריבונאל לאומי ליתידים ולא-יתידים ,עבור האתמול והיום.
לדעתי צריכה לקום בגולה תנועת המונים גדולה שתפתה בהצלה ותסיים בכיבוש.
את התנועה ההמונית רואה אני מונהגת ומנווטת על־ידי קאדרים שמוצאם מהתינוך
ההברתי .בכל קומפלקס בנפרד .לתנועה כזאת כל הסיכויים לא ליהפך למפלגה או
למכשיר בידיה של מפלגה ,אלא למשוך את כולם לשיתוף פעולה ,ובמושג ממלכתי
תזית עממית.
היום עלינו לדון בשאלה זו .אם זו צריכה להיות הדרך ,צריך דבר זה להיות
ה״אני-מאמיך של כולם ,לעבודה המשותפת .עם כל הספק עקב תולשתנו ועוניינו,
מקווה אני ,שזה יהיה דבר גדול .קונקרטית -להקים מרכז להטיבה ומזכירות,
שתשלת את נציגיה למרכז לגולה ונציגיה למרכז עולי אירופה.
תיים לזר ]איש בית״ר[ שואל ,אם זו אותה הטיבה מבוקרשט ,אם לאו.
אבא :העקרונות זהים ,הצורות הארגוניות שונות .יש למנוע את הסכנה ליהפך
לקבוצה או להיות מנוצלים על-ידי מפלגה.
היים לזד שואל על המצע המפלגתי.
אליעזר לידובסקי :לי זו היתה הפתעה ,המיפגש עם הבריגדה .אם שלושים אלף
תיילים מבינים אותנו ,הרי אני מאושר .אם הפיצול בהיים היהודיים יכול להיעלם ,הרי
אני הגורם לכך .אם לאו ,אין טעם להישרדותנו בהיים .אם התיילים מבינים אותנו,
הנני סבור ,שענייננו צודק .אין כאן מקום לקואורדינציה ,העניין כאן רהב ועמוק יותר.
אין בתוכנו מפלגות או סיעות.
היים לזר :אני רוצה ,שיהיה לי ברור ,מה צריך להיות התנאי הראשון לעבודה
העתידה .הודות לתוויותינו הגענו לידי שיתוף פעולה טכני .כיוון שבבוקרשט
ההטיבה הסתדרה ,הייבים להגיע לבוררות .ואם אני שואל על מפלגות ,הרי זה איננו
כאן! כאן אנו עובדים כולנו יהד .אבל בארץ הייבים אנו להיכנס למסגרת .לפיכך
שואל אני ,אם אנו מקבלים את מצע ההטיבה מבוקרשט .האלף-בית הייב להיות
מדינה עברית ,הציר שמסביבו הארץ סובבת.
ניסן ]רזניק[ :אני רואה בהצעתו של אבא צורות קונקרטיות מאוד .אנו רוצים
לבוא ארצה עם התדשות של מצענו כדי שלא תהיה מפלגה אתת שתהיה נגדנו.
אבא ]קובנד[ :מי שהושב שביסודותיה של ההטיבה היתה סיסמה פוליטית,
חטיבת שרידי מזרח-אירופה
199
טועה .טעות היא לחשוב שהדבר התשוב ביותר הוא ועידה של משוחררי מתנות
הריכוז ,על-מנת שישלחו עצומה לאנגליה .לא זאת דרכנו :יש לנו תפקיד להביא
לעולם היהודי את תחושת האסון ,להפש את הדרך ,שדברנו לא יישאר דבר ריק בלבד.
אנהנו ,שיש לנו ניסיון רב משלנו ,מכירים יותר טוב את העם ורוצים להביא לידי
שכנוע ,שרק בדרכים אלה יתהווה רוב פוטנציאלי ,שישפיע.
לא סיסמה זו או אתרת מונתת ביסוד העניין ,אלא האופן של היפוש דרכים הדשות
לרזרבות ולכושר הקליטה של היישוב .עלינו לתת לכם את התשובה על שאלת
השתייכותנו להסתדרות העובדים.
חיים לזר :השאלה של לכפות ,לשכנע ולהביא ,היא העיקר .אבל אנו חייבים
למצוא את הצורה לכך .מוכרת להיות לנו מצע פוליטי מוצק ,כדי לא להפוך את
החטיבה לקניינה של תנועה זו או אחרת .דעתי היא ,למצוא מצע משותף.
בצלאל נ ק ק ,מרובנה[ :אני סבור ,שהשאלה שאתה מציג איננה מדינה עברית או לא
מדינה עברית .נדמה לי ,שהדבר ההשוב ביותר כאן הוא אימון ויצירת כוה תהילה.
ניסן רזניק ]הנוער הציוני[ :דעתי היא ,שאנו כוח .אני הושש מהופעתן של
המפלגות שלנו .כדי שנהיה כוח שיוכל להביא את רעיוננו ,עלינו לבוא מאוהדים
כתברי-תנועה ולהביא את הברינו לשעבר .אבל כדי שנהיה אותו כוה ,עלינו לבוא
בתוך מסגרת ובדרך זו להביא את דברנו .יש לנו מי שישמע אותנו .היישוב מרגיש
אשם במיבנה שלו והרעיון שלנו חיוני להם וקדוש.
אבא :בכך נקבע ,שהחטיבה מוקמת על היסודות שהוצעו .העקרונות מהייבים את
כולם ועקרונות אלה אנו נושאים למען ההמונים.
באשר לדרך חייהם של ההברים ,המשתייכים לתנועות ויש להם משק משלהם
וקיבוצים בארץ ־ השאלה נשארת פתוחה.
המשמעת ומרות ההסתדרות הציונית והסתדרות העובדים מהייבת את כולם .למשך
זמן מסויים פתותות השאלות הספציפיות של הבית״רים ועליהם לפתור אותן בעצמם.
ההטיבה קובעת כדרישת-יסוד שלה את השאלה של מדינה יהודית בלתי מתולקת
בארץ־ישראל .נשארת פתוהה לזמן מסויים שאלת ההברים ,שאינם מכירים בבעיה של
מדינה עברית כמתייבת.
•
•
•
לחטיבה לא היה המשך לאחר ישיבה זו ,למרות שהיה ניסיון לארגן אותה ולהציב
את מטרותיה מהדש .היא נשארה כדברי קובנר ,בגדר ״אפיזודה רוחנית״ .ועם זאת,
מגמת האיהוד ששררה בין הניצולים כתגובה לשואה המשיכה ואיתור בין תנועות
היה לתופעה רוותת ביניהם באירופה.
סיפורה של ״חטיבת שרידי מזרה-אירופה״ משאיר אתריו שאלות הנוגעות לכוהו
של מנהיג ,לכוחה של השתייכות מפלגתית ,ליהסי גולה-יישוב .אין לשאלות תשובה
200
דינה פורת
תותכת ,פרט אולי לאתת :ניצולים אלה קרנו תתושת כות ושליתות ,שהעמידה אותם
כשווים למול הארץ ,כנושאי בשורתה של מציאות פוליטית אתרת ,שנבנתה מניסיון
הייהם והיא נעלה בערכה על הפלגנות ,שווים ומכירים בכוהם ,ולו לזמן קצר.
•
•
•
הערות
הריני מודה מקרב ל ב לדר׳ שלמה קלס שמסר לי את הפרוטוקולים במקורם ,הוסיף
הבהרות וזיהה משתתפים .הפרוטוקולים אינם מובאים כאן במלואם שכן הדיונים
נמשכו שעות רבות ,ונמסרו כאן עיקרי הדברים.
»
ר א ה פ ר ק ״ ה ב ר י ח ה ״ א צ ל פורת ,מעבר לגשמי•,
2
ר א ה פרקים א׳ וב׳ א צ ל ש ל מ ה קלס,בדרך לא סלולה,
פ ר ש ת חייו ש ל א ב א קובנר ,ע ם עובד ,ת״א.2000 ,
ת ו ל ד ו ת ה ב ר י ח ה ,1948-1944מ ו ר ש ת ו ה מ כ ו ן
י ה ד ו ת זמננו ,קיבוץ דליה .1994 ,ל ה ל ן ק ל ס .
נ
ע ד ו ת ק ו ב נ ר ל י ה ו ד ה באואר ,5.3.1962 ,ס ר ט מ ס ׳ 413ב מ כ ו ן י ה ד ו ת זמננו.
*
ש י ח ה ע ם ד ו ר ק ה ו י צ ח ק ) פ א ש ה ( א ב י ד ו ב ,ב ב י ת ם ב ר מ ת -ה ש ר ו ן .20.4.1996 ,
5
פנינה
גרינשפאן-פרימר,ימינו היו הלילות ,ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ו ב י ת ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ,ת ש מ ״ ד ,עמ׳
.139-138
י
ק ל ס ,עמ׳ .46
ל
,D.1.4948.6 ,4.4.1945ו ה מ ש כ ה ב . 1 . 4 7 2 3 -ם ,שניהם בארכיון מ ו ר ש ת ב ג ב ע ת -ח ב י ב ה .ל ה ל ן :
מ ו ר ש ת ב ג ״ ח .ת ר ג ו ם ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם מיידיש :אריה בראונר.
»
,0.1.4984.2,6.4.1945מ ו ר ש ת ב ג ״ ח .
י
נ ו ס ח ה ש ב ו ע ה ,בעברית ,בתיק נקם בארכיונו ש ל ק ו ב נ ר ב ע י ן -ה ח ו ר ש .
»•
. 1.4948.3,26.4.1945ם ,מ ו ר ש ת ב ג ״ ח .
״
,D.5394 ,30.4.1945מ ו ר ש ת בג״ח.
2׳
. 1.4948.4,30.4.1945ם ,מ ו ר ש ת ב ג ״ ח .
נ!
ר א ה ר ש י מ ה מ ל א ה א צ ל ק ל ס ,עמ׳ ,285ה ע ר ה , 31ש ם נ כ ת ב ב ט ע ו ת שזוהי המזכירות.
י״
אניטה שפירא ,״ מ פ ג ש ה י ש ו ב ע ם שארית ה פ ל י ט ה ״ ,ב ת ו ך :ההליכה על קו האופק,
עם ע ו ב ד ,ת ״ א ,
,1989עמ׳ .354-325
צוקרמן,שבעהשניםההן ,בית ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ,1990 ,עמ׳ .493-491
!5
יצחק
*•
עדית זרטל ,זהבם של היהודים,
ע ם ע ו ב ד ,ת״א ,1996 ,ע מ ׳ ,233-231דיון ב ש א ל ת ח ל ק ם ש ל
ה ש ל י ח י ם ב פ י ר ו ק ה ח ט י ב ה .וכן א צ ל יהודה באואר,ד,ע7ימד ,,ת״א ,ל ל א תאריך ,עמ׳ .47-43
לי
,D. 1.4948.1 ,23.7.1945מ ו ר ש ת ב ג ״ ח .
»׳
ק ל ס ,עמ׳ ,62ו ה ע ר ה 21בעמי .288
הנוער הציוני״ ועתונות הציונות הכללית בגרמניה
201
תעודה
ברג0ון
גרשון
"הנוער הציוני" ועתונות הציונות הכללית
בגרמניה 1949-1946
אימתי החלה פעילות ״הנוער הציוני״ בגרמניה? תיעוד על פתיחת המזכירות אין
בנמצא .כל שאני יכול לציין מסתמך על זיכרונות של אנשים ,אך ייתכן ,שמפאת
ריתוק הזמן טעו ,לפי עדות עצמם ,בשם או בתאריך.
הסימונים הראשונים מצויים בתאריך 9באוגוסט 1945בתיעוד של לשכת הקשר,
בתתימת מילשטיין ,והוא כותב:
״מאות הברים שלנו ניצלו ונמצאים בגרמניה ,רומניה ,איטליה ,שוויץ ושוודיה.
בקרוב יגיעו הברים מרוסיה״ .על סמך עדות בעל-פה ,הראשונים שהגיעו לגרמניה
היו ד״ר דיינוש ביליצר ,אשתו)היום( טובה האב אלון)אז :האופט( .התאריך :ינואר
.1946
הם הגיעו ללייבהיים עם קבוצה של ״הנוער הציוני״ בראשות ישעיהו רוזנבלום.
הקבוצה ,שמנתה כ 100-ילדים ,יצאה מבודפסט ,התעכבה לתקופה קצרה והגיעה
ללייבהיים שבגרמניה.
באותו זמן הגיעה קבוצת ילדים מפולין ,במסגרת ״הנוער הציוני״ .בראשות אייזיק
זריבץ ואשתו מאשה .בראשות 1946פעלו במינכן לחמן גוסטב ,שכנראה פתת את
מזכירות התנועה ,וראוי להזכיר את אלכסנדר הרשקופ וחיים מיכאלי ,שהיו מפעילי
המזכירות באותה תקופה.
ב-ד בפברואר 1946התקיימה בתל-אביב ישיבה של המזכירות העליונה
בארץ-ישראל ,בישיבה זאת מסר מרה אנטין דו״ח על ביקוריו בפולין ,בלגיה
וגרמניה .מהדו״ח של אנטין עולה ,שהמסגרות עדיין מעורפלות .בפולין לדבריו,
מתקיים ויכוח על בעיית ה״איחוד״ ו״נוחם״ ומסקנתו היא :״יש להקים את הנוער
הציוני בכל הארצות ,באשר תנועות אחרות כבר קיימות ואין כלל להעלות על הדעת,
1
קטע ממאמר שפורסם ב״משואה
202
גרשון ברגסון
שתנועתנו בפולין ובגרמניה לא תקום״ .באותה ישיבה סוכם להביא לדיון במועצה
אשר תתקיים בתודש מארס 1946את כל הבעיות הקשורות באיתור.
בדו״ה זה גם נזכר המשא-ומתן בדבר איתוד עם תנועת ״עקיבא״.
תנועת ״עקיבא״ בארץ הציגה שלושה תנאים לאיהוד:
א .מנוהה מעבודה ומלאכה בשבתות.
ב .בתי-כנסת ביישובי התנועה.
ג .מטבתים כשרים בקיבוצי התנועה.
בכינוס שהתקיים בפאריס מה־ 25במארס 1946התקבלה ההלטה זו :״כינוס תנועות
הנוער הציוני העולמי -האיהוד מפולין ומגרמניה ,האיהוד הכלל ציוני באיטליה
ונציגי ׳עקיבא׳ באירופה -מהליט על התמזגות של כל התנועות הנ״ל ,ליצור כוה
תלוצי רתב ומאתר בשם ׳הסתדרות תלוצית עולמית ,איהוד הנוער הציוני׳ ,שיהיה
מנוף לאתדות ציונית תלוצית רהבה ויתתור להגשמה בהתמדה״.
בכינוס גובשו התלטות על שאיפת התנועה המאותרת -ובין היתר נאמר בסעיף : 8
״הכינוס קורא לקיבוץ בית-יהושע בארץ-ישראל ולתברי עקיבא בארץ־ישראל
להצטרף ל׳עובד הציוני׳ ולהשלים בארץ את האיהוד שהוקם בגולה״.
סעיף מיותר מתייתם לתנועה בגרמניה ,ובו נאמר:
״הכינוס מהליט לקיים בגרמניה:
א .כינוס נציגי כל קיבוצנו ,שבו יימסר דו״ה מהכינוס הכלל-אירופי מהאיהוד שקם
והיה בסיומו ,ובו ייבתר מוסד עליון לתנועה בגרמניה.
ב .סמינריון רעיוני-הינוכי ,בהשתתפות שליהי הארץ וצירי הכינוס בפאריס״.
בכינוס בפאריס השתתפו נציגי התנועה בגרמניה ,ד״ר דב ביליצר וזאב האופט
)אלון( .לאהר הכינוס בפאריס התקיים כינוס התנועה בארדינג ,גרמניה ,בימים 10-9
באפריל .1946הכינוס אישר פה אתד את התלטות הכינוס האירופי של התנועה
בפאריס ,בדבר מיזוג התנועות.
התנועה נאבקה על קיומה העצמאי ,ובמקביל גדלה והתפתהה .במכתבה מיוני
1946למזכירות בתל-אביב כותבת שרה אנטין:
״מספר הברינו עולה על מספר הברי השומר-הצעיר ,למרות העובדה שהננו
תנועה צעירה ) 1,800-1,500הברים בקיבוצים הוץ מהילדים(...״ ולגבי ההומר
האנושי היא כותבת :״יש רק להשקיע בהם עבודה רבה והתמסרות כדי לראות
תוצאות טובות...״
״בעיה קשה מהווה עניין התקציב .הבהורים עובדים כל הזמן בתוסר פרוטה...״
ובאותו זמן ,ב 14-ביוני ,1946כותב איז׳ו גולדשטיין לדוד מלר בלורד:
״כל תקוותם )של מפא״י( הייתה להיבנות מהמסגרות המעורפלות הללו אשר
נושאיהן העיקרי היו הברינו... .המצב בגרמניה לפי עדות הברינו הוא בכל זאת
הנוער הציוני״ ועתונות הציונות הכללית בגרמניה
203
משביע רצון .המאבק הוא קשה מאוד ,ומי יודע אם כוחותינו יעמדו לנו עד הסוף...״
כינוס התנועה בארדינג התליט גם ,שאין מקום לשיתוף פעולה של תנועת ״איחוד
הנוער הציוני״ עם תנועת ״נוהם״ ,בגלל ההתפתחות הפנימית ב״נוחם״ .הפלטפורמה
הפוליטית שאימצה ״נוהם״ לא תאמה את השקפת ״הנוער הציוני״ ,ועם כל רצון
״הנוער הציוני״ להביא לאיהוד כולל של המהנה התלוצי בקרב שארית הפליטה ,לא
נמצא מקום להליכה משותפת.
גונבי גבולות
בסוף יוני 1944הגעתי לגרמניה מפולין דרך צ׳כיה .אמנם ,ההליכה וההסעה היו
באמצעות ״גונבי גבולות״ ,אך הכל היה מאורגן על-ידי ״הבריתה״ .כשהגעתי לצ׳כיה
תיבה לי איש ״הבריחה״ על הגבול ומיד הסיע אותי ואת אשתי לפראג ,כאן הכניס
אותנו לתתנת המשטרה והודיע שבכוונתנו להגיע לגרמניה למתנות וכי פספסנו את
הרכבת .הוא ביקש לאשר לנו שהייה של שבוע ,כדי שנוכל להתאכסן במלון עד
שנשיג את ה ״ א ש ל ו ך הבא .התורן במשטרה התקשר עם הממונה עליו וקיבל את
אישורו וכך שהינו בפראג מספר ימים עד שהמשכנו לגרמניה.
עזרה כספית מפולין
בצאתי מפולין קיבלתי מדוד מלר 1,000דולר כדי שאעבירם להנהגה הראשית
בגרמניה .את המטבע הכנסתי ,עטוף בניילון ,לשפופרת של משחת שיניים ,כמובן
מאחור .במשך כל זמן הנדודים מפולין לגרמניה חרדתי שמא יבדקו את רכושי ויפתחו
את השפופרת.
איני יודע היום מה היו המקורות למימון הפעילות בפולין ,תקציב שממנו נהנתה
גם ההנהגה בגרמניה .זכור לי שבדירתו של דוד מלר הייתה ,מתתת למיטה ,מזוודה
עם הרבה זלוטי )המטבע הפולני( ,מה שמוכית שהיו הבדלים בעניין התקציבי בין
ארץ לארץ .המצב הכספי של התנועה בגרמניה השתפר כאשר קיבלנו מאונר״רא
תמיכה חודשית במצרכים ,כגון :סיגריות ,קפה ,ויכולנו למכור את המצרכים ,שהיו
מבוקשים מאוד ,וכך יכולנו לנהל את המזכירות ולממן נסיעות והוצאות לדפוס
ולצרכי תרבות.
204
גרשון ברגסון
עתונות והדרכה
בבואי לגרמניה נעשתה בתנועה ראורגניזציה הלקית .מעל הכל הותלט להרחיב את
המהלקה להינוך ולהוציא עיתון פעמיים בהודש .הגיליון הראשון יצא לאור ב20-
בספטמבר .1946מלבד זאת התלו להרתיב את היקף ההדרכה לקיבוצים.
בין הפרסומים שהוצאו היה הביטאון ״בתזית ,איהוד הנוער הציוני״ .עיתון זה,
שיצא בעברית וביידיש ,הביא כתבות וידיעות על הנעשה בתנועה ,דותות על כנסים,
רשימות וכתבות על הקיבוצים ומאמרים על התפקידים השונים של התנועה
אידיאולוגיים ,תינוכיים ,ארגוניים ומענייני דיומא.במינכן לא היה בית-דפוס שיכול היה לספק את צרכינו וגם לא היו בנמצא אותיות
עבריות .לא הייתה ברירה אלא להזמין יציקה של אותיות עבריות ,לפחות ב 5-גדלים.
במימד השני שכחו לצקת את האות ״ע״ ,והשתמשנו באות הקטנה יותר לסדר זה.
בחיפוש אתר בית-דפוס שיהיה מוכן להירתם למשימה ,מצאתי בית-דפוס בעיירה
ארדינג על-יד מינכן וכן גיליתי יהודי בשם קאראש ,שהיה בעל בית-הדפוס ואת
האחים זליגמן ,שהיו מומחים בענף הדפוס מלפני המלהמה.
באוקטובר 1946ההל להופיע עיתון התנועה ״די ציוניסטישע שטמע״ ,שהפך
להיות שבועון .המייסד והעורך הראשון היה ג׳ ברגסון ואתרי עלייתי המשיך בעריכה
עובדיה פלד.
הוצאנו את העיתון בלי רישיון ורק ביולי 1947סידרנו רישיון מסודר .העיתון
הופיע ת ח ת כותרת :ביטאון ״התאחדות הציונים הכלליים״ ו״איהוד הנוער הציוני
״עקיבא״ בגרמניה.
תוך זמן קצר נהפך העיתון לביטאון המוכר של התנועה .העיתון דיווח על
הקונגרס הציוני ,הכ״ב ,ולפני כן ניהל תעלומה לרשימה מספר ,2שהמועמדים שלה
היו :יצהק גרינבוים ,ד״ר משה סנה ,נ׳ קארן ואנשי התנועה קלמן סולטניק ,יצהק
גולדשטיין ,שמעון אנטין ,גרשון ברגסון ,דוד שפירא ,ד״ר ביליצר ,חיים מיכאלי,
דניאל ביידר)שלום(.
המדורים הקבועים בעיתון היו :אקטואליה ,הנעשה בתנועה ,ימי זיכרון ,חגים,
דותות על קונגרסים וועידות של ״שארית הפליטה״ ובעיקר מידע על מוסדות
התנועה.
ההל מהגיליון השני הופיע עמוד שלם בשפה העברית תחת הכותרת :״אין תתיית
העם בלי תחיית השפה העברית״.
ביטאון נוסף של התנועה היה ״הנוער הציוני״ ,שהיה מיועד לקני התנועה .הופיע
לראשונה בינואר .1947זה היה כלי ביטוי לתנועה ולפעילותה .העורך היה ג׳ ברגסון
הנוער הציוני״ ועתונות הציונות הכללית בגרמניה
205
ולאהר מכן ,ממארס ,1948ערך יעקב גאלד.
העיתון הופיע כסדרו שלוש שנים והדל להופיע אי־שם ביולי)או באוגוסט( .1949
בגיליון האתרון ,שכונה ״סיום נומער״)הגיליון המסיים( ,מופיעים שני מאמרים לציון
במאמרו ״צום סיום נומער״
מארץ־ישראל
תאריך זה .מר טאצה,
)א ווארט פונדערוויטנם -מלה ממותקים( מציין ,שהביטאון מילא את תפקידו כראוי
והוא נשא את דברו אתרי מלתמת-העולם השנייה ל״שארית הפליטה״ בכל המתנות -
דבר של נהמה -והראה את הדרך הציונית לארץ-ישראל.
מאמר נוסף ל״תיסול״ העיתון הוא של נ׳ קארן ,משתתף קבוע -כל השנים,
במאמרו ״סוף-סוף חיסול״ .הוא מציין שבארץ נתקבלה בשמהה הידיעה שיתר עם
העיתונות היהודית בגרמניה נסגר גם העיתון ״ציוניםטישע שטימע״ .הוא מדגיש
שלמעלה ממאה אלף יהודים נאלצו להתעכב על אדמת גרמניה לתקופה ממושכת
והעיתון מילא תפקיד מתנך ומעודד ליושבי המתנות ודירבן את קיומם האנושי.
הלהץ הפוליטי של ״שארית הפליטה״
עיקר המאמצים הופנו לכך ש״שארית הפליטה״ תפגין את שאיפתה לעלות
לארץ-ישראל ,ומכאן נבעה ההתנגדות של כל המפלגות הציוניות להגר לארצות
אהרות .המאבק היה מכוון בעיקרו נגד ממשלת אנגליה ,שעדיין ההזיקה במסקנות
ועדת פיל ,לפיהן אין מקום בארץ ״זולת תלל לתתול אהד״ .אנגליה סירבה בתוקף
להעניק 100,000סרטיפיקטים ל״שארית הפליטה״ .היישוב בארץ והיהדות העולמית,
בעיקר יהדות ארצות-הברית להצו על הנשיא טרומן לפתות את שערי הארץ .הועלו
הרבה נימוקים לכך ,שהארץ אכן יכולה לקלוט את 100,000היהודים ,וכהוכהה הביאו
הרבה דעות של מומהים ,כ מ ו לאודרמילק ואהרים ,מנומקים ומצוידים בנתונים
סטטיסטיים .הלתץ של ״שארית הפליטה״ לעלייה לארץ ולמדינה יהודית ,הביא
להתנגשות בין הורים לילדיהם .״הנוער הציוני״ צידד ,כמובן ,בהימנעות מהגירה
לארצות ניכר ,וניהל תעמולה שכנוע לא להגר אלא לארץ-ישראל בעלייה ליגאלית
ובעיקר בלתי־ליגאלית ,שאורגנה בידי ה״בריהה״.
ילדה כותבת
דישה בת 16מהקיבוץ רייטהופן כותבת להוריה מפולין :״אני מאוד מצטערת על כי
אתם מפתים אותי לעזוב את הקיבוץ ולתכות לכם .התלטתי א ת ת ולתמיד דרכי
לארץ-ישראל .הייתי מאושרת אילו שיניתם את תוכניתכם לנסוע לאמריקה והייתם
מסכימים להצטרף אלי ולנסוע איתנו יהד.
206
גרשון ברגסון
״אנו מתכוננים לעלייה .נדמה לי שלא במהרה נתראה -ואם תעמדו בתוקף על
התלטתכם ־ ייתכן שלעולם כבר לא נתראה.
״הרבה נשיקות תמות ,דישה״.
מכתבים רבים ברות זאת פורסמו בעיתון תחת הכותרת ״ילדים כותבים״.
אהד המפעלים שהתנועה בגרמניה התברכה בו היה המוסד התינוכי של ״הנוער
הציוני״ בפורטן.
להלן קטע מתוך מאמר מקיף המדגים את המפעל ההינוכי של התנועה ומדגים
מה עמד במרכז הפעילות התינוכית של העומדים בראשה:
תפקיד המוסד החינוכי
2
״נסתיימה שנת הלימודים השנייה במתנות בגלות גרמניה ,אלפי ילדים שרידי הורבן
יהדות אירופה קיבלו את הינוכם הלאומי הציוני.
״תפקיד המוסד החינוכי בתהנה הוא קשה עד מאוד .סילוף רוהו של הילד במשך
שנות השואה במתנות הריכוז ,במתתרת ,ביערות ,במחבואות ובכל רחבי רוסיה דרש
מאמץ עליון מצד המורה ,עליו היה לתדור אל תוך תוכה של נשמת הילד ,כדי לתקן
את המעוות .ארבע עשרה שפות שונות הביאו הילדים אל בית-הספר ,לא הבינו איש
את שפת רעהו ,וגם המורה לפעמים תכופים לא יכול לבוא בדברים עם חניכיו.
״בעקבות רב-גוניות הלשונות באו גם תערובת המושגים ,השפעה תרבותית של
ארצות שונות בהן הונכו טרם הגיעם הנה אל המתנות .חוץ מילדי היהודים הפולנים,
שלילי כל הינוך והוראה במשך שנות הכיבוש ,מוצאים אנו בבית הספר ילדים
מהונגריה ,צ׳כוסלובקיה ,רומניה וילדים שבקרו בבית הספר של הסוביטים בדרכי
התינוך ומטרותיו היו שונים תכלית שינוי מזה של בית הספר שבמהנה .על המורה
היה לפלס לו נתיב בסבך היסודות הזרים שהונתו בנשמת הילד .בכמה מובנים השיג
המורה את מפעלו .ברוב בתי-הספר השלטה השפה העברית .תוכנית הלימודים
המבוססת על יסודות ארצי-ישראליים שרכזה את תשומת לב הילד מסביב לרעיון
הארצי ישראלי .הוכנסה לבית-הספר האווירה הארץ ישראלי .עלה ביד המורה בכמה
מובנים לפסוע על ׳המרחקים הגיאוגרפיים׳ שהפרידו בין ילדי-עם אחד ולכנס אותם
תתת הכנפים הפרושות של המולדת ,המגיעות עד בית הספר במהנה.
״בית הספר במחנה הוא כעת קרן האורה היהירה באפלה המקיפה אותנו .ילדי
ישראל ,שנטלו תשעה קבין מחמתם של הנאצים שונאי הבריות ,כדאים הם שנקדיש
להם את רוב מרצנו .בית הספר צריך לעמוד במרכז התענינותנו .בית הספר מהווה
כעת אחד הגורמים החשובים ביותר בהשראת הרוה הלאומי בחברתנו .השיר העברי,
פרק בתנ״ך ובהיסטוריה ישראלית ,ידיעות בגיאוגרפיה א״י שהילד מביא הביתה,
הנוער הציוני״ ועתונות הציונות הכללית בגרמניה
207
עלולים להשפיע על הסביבה פי כמה מכל אמצעי תעמולה אהד .לא פעם יארע
שבהתלבטות ההורים בדבר בתירת מולדת הדשה ,מכריע הילד התקיף בדעתו והרוצה
דווקא לעלות ארצה .רגש האהבה למולדת ולעם שבית הספר משרש בלבו של ההניך
הצעיר עובר דרך כמה צנורות גם לתוך ההברה ומשפיע על העמדה
הכללית של שארית־הפליטה.
״קשה היא עבודתו של המורה בבית הספר במתנות בלי מכשירי לימוד ,גם בלי
ספרי לימוד כמעט ,בלי כל קשר עיוני עם מרכזי הפדגוגיקה העברית ,מתאמץ הוא
למצוא בעצמו את דרכי ההינוך הנכונים ואת שיטת ההוראה המתאימה לתנאים
המיוהדים בהם הוא עובד ומתנך .קשה מאוד הוא תפקידו של המורה ,עליו גם למלא
את מקומו של מהבר ספרי הלימוד .הוא בעצמו מלקט ומעבד את ההומר בהתאם
לגילו של הילד ומקנהו לו על פי רוב בהצלחה״.
הקונגרס השני של ״שארית הפליטה״ ,פברואר 1947
בספטמבר 1946הוכר המרכז כנציג ״שארית הפליטה״ על-ידי השלטונות
הצבאיים .בשנת 1947גדלה האוכלוסייה של ״שארית הפליטה״ .בדו״ה נמסר ,כי
במשך שנה כמעט ,גדלה האוכלוסייה מ 55-אלף ל 142-אלף נפשות .לרוותת ״שארית
הפליטה״ תרמו :שלטונות הצבא ,אונר״רא ,הסוכנות היהודית ,״ג׳וינט״ ,״אררט״,
הוקנגרס העולמי היהודי והמרכז של ״שארית הפליטה״.
האוכלוסיה ישבה ותיכתה לעלייה ,והבעיה הייתה ,כיצד להעביר לפסים
פרודוקטיוויים עשרות אלפי צעירים היושבים בטל .המוסדות התלבטו בבעיות אלה:
. 1בעיות תרבות.
ווידערנוטמאכונג -פיצויים.
.2
הכרה באתריותה של גרמניה.
.3
ביטול ההוקים הגזעיים נגד היהודים.
.4
כפיפות היהודים בגרמניה להוקים הגרמניים.
.5
מסירת רכוש יהודי ללא-יהודים.
.6
העלייה לארץ-ישראל.
.7
בעיתונות ״שארית הפליטה״ נכתבו מאמרים ,ובהם הוצגו הבעיות המרכזיות בהייהם
של הניצולים הנמצאים על אדמת גרמניה .ג׳ ברנסון תקף תופעות של ניוון לסוגיו
וקרא לפעילות תיובית במסגרת הקרן הקיימת לישראל .זאב האופט קרא להתנער מן
היסודות השליליים בהברת הניצולים .במאמר אתר מתייהס הכותב לסתירה שבין יפי
הנוף בגרמניה לבין התתושות שכל יהודי הש כלפי ארץ זו.
מאמרים אתרים צידדו בזכות התנועה להגיב על תופעות תברתיות שונות בציבור
208
גרשון ברגסון
הניצולים ,קראו ליציאה מזורזת מאדמת אירופה והביעו שאט-נפש מעמדת ה״בונד״,
הממשיך לדבוק בעיקרים האידיאולוגיים שלו שמלפני המלהמה .״המציאות כבר
הוציאה את מסקנותיה״.
לסיום -מאמר שפירסמתי תהת הכותרת ״מבפנים״.
התנועה הציונית הכללית בגרמניה יצאה מתתוליה ונפתוליה הראשונים .התנועה
עמדה בפני קשיים מרובים בהתהלת הזמן ,בשעה שצריך היה לאסוף את ״הנדחים״
ולרכזם סביב דגל התנועה.
ברגע זה נכנסנו לתקופה שנייה של עבודתנו -תקופת הגיבוש והעמקת היסודות
האידיאולוגיים ,כמו כן הועמדנו לפני תפקיד הדש והוא ארגון הנוער .במסגרת
התינוכית שלנו בקנים ,נעשו הניסיונות לארגן את הקנים הראשונים והצליחו .מאות
ילדים ונוער נמצאים בתוך שורותינו ומוצאים למלה התיה של תנועת-נוער לסיפור
המקסים ,למשתק המשעשע.
ההנהגה הראשית מארגנת בימים הקרובים סמינריון לצופיות עבור מנהלי ומהנכי
הקנים .מתפקיד הנהגות הקנים לבהור במועמדים מתאימים לסמינריון בכדי שישובו
לקנים המושים בידיעות וברצון לעבוד ולהנך.
צעד שני בכיוון העמקת יסודות העבודה ,הוא -הסמינריון לפעילים של הסניפים
והקיבוצים.
ייתכן שמתאים יותר השם ״ימי-עיון״ ,לפי התלטת הוועד המרכזי וההנה״ר ייערכו
ימי-עיון אלה במשך השבועיים הקרובים ובהם יישתתפו החברים העומדים בראש
העבודה בסניפים ובקיבוצים.
ההברים שיבואו להשתתף בסמינריון צריכים לדעת ,שהם באים לא לשם לימוד
גרידא .הם צריכים לדעת שבאים בכדי לקבל ידיעות על מנת לההזירן להבריהם
בסניפים ובקיבוצים ,זה מתייב לסבלנות ,לקשב ולהתמדה.
•
•
•
המועצה הראשית של ״הנוער הציוני״ שהתקימה בימים 25-26לח.ז .דנה בשאלות
חיוניות של תנועתנו .עובדה משמתת היא ,שלמרות קצב העלייה שהלך ועלה במשך
שנת קיומנו ולמרות שעלו חברים ותיקים פעילים בעלי מסורת תנועתית ,נשאר עוד
מחנה גדול של חברים ממין זה והונך דור הדש של מדריכים ומנהלים שנכנסו לעובי
הפרובלמות .המועצה דנה בכובד ראש במצב שארית הפליטה ,בציונות ובהעפלה -
והגיעה למסקנות מתאימות הנובעות ממצב זה.
נימה הדשה בתוך הדיונים היתה שאלת העבודה בקנים .בפעם הראשונה השתתפו
במועצה זו ההברים הפעילים של התנועה התינוכית והם גוללו לפני המועצה את
הפרשה המסובכת של העבודה החינוכית בקנים.
לשאלת הינוך זו הצטרפה גם הבעיה התינוכית שבמוסד-הילדים שלנו -
הנוער הציוני״ ועתונות הציונות הכללית בגרמניה
209
בשביעות רצון אפשר לקבוע שהמועצה התגברה על כל הסבכים ומצאה פתרון
מתאים לשאלות.
הותוו קוי־העבודה ושטהי הפעולה ,נמצאו האנשים המתאימים והעיקר מתוך
הכרה עמוקה שעבודתנו נושאה פרי ואנו ממלאים תפקיד השוב הציונות ,יצאו
ההברים למקומות.
הכרה זאת בלי ספק ,תשפיע בהרבה על הצעדת העבודה קדימה .מועצה זאת
קיבלה לתשומת-לב את הדו״ה של ההנה״ר בכל שטתי העבודה הארגונית ,תינוכית
וכלכלית ,והביעה את אמונה המלא להברים העומדים בראש הפעולה.
אנו גאים על כך ,המהלה המדבקת שבשארית הפליטה ,בוועדים ובוועדות- ,
התיכוכים הקטנוניים ומעשי פלילה ,שהם תופעה יום-יומית במפלגות לא הדרה
לשורותינו .ומהננו נשאר טהור .אכן ,תנועת נוער תלוצית שונה מזו של המבוגרים.
אולי ילמדו לקת גם הם?
הערות
ו
ק ש ה מ א ו ד לדייק ב כ ל ה פ ר ט י ם ולציין א ת ש ל ב י פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ה ל פ י תאריכים מדויקים .ע ב ר ו מ א ז
יותר מ 50-ש נ ה .א י ל ו הייתי מ מ ש י ך ל ח ק ו ר -היו ע ו ב ר ו ת שנים נ ו ס פ ו ת .שהרי ח ל ק מ ן ה פ ע י ל י ם
אינם בחיים ,ו ל ג ב י ה ש א ר אין לי כ ת ו ב ו ת .אני מ ב י ע א ת ת ו ר ת י ל א ל ה ש ה צ ל ח ת י ל א ת ר א ת ש מ ו ת י ה ם
ואני אסיר ת ו ד ה ל א ל מ ו נ י ם ,ש א ת ש מ ו ת י ה ם ל א הזכרתי.
2
פרט לתיקוני לשון קלים -מ ו ב א ה מ א מ ר כלשונו.
שער שני
"נושאי ה ד ג ל ש ל צ ר ת היהודים,
הללו ל א יתנו ל ש ע ר י ה א ר ץ שייסגרו"
)ברל כצנלסון(
מחנות קפריסין ,אגרת ברכה לשנה חדשה ,תש״ח )(1948
213
הבריחה
л״ о
ג/ר׳
הבריחה
אהד משירי ״הטור השביעי״ של נתן אלתרמן ,שנכתבו לאהר תום מ ל ה מ ת העולם
השנייה ולאהר השואה ,קרוי ״על הילד אברם״ .במוטו לטור הזה אומר המשורר
״בהיותו ישן על מדרגות ביתו בפולין כתום המלהמה ,מפתד לשכב במיטתו״ .אביא,
ברשות הקורא ,כמה קטעים מהשיר הזה:
עיר פולנית,
ירת רם,
ובתמיד -עננים בשיט.
בבוא לילה שוכב הילד אברם
על אבני מדרגות הבית.
מתיצבת אמו לפניו מקרוב
וברגליה בארץ איננה נוגעת.
ואומרת ,אברם ,קר הליל ורטוב.
ביתה בוא ,למיטה המוצעת.
ועונה לה אברם ,אמי ,אמי,
לא אישן במיטה ככל ילד.
כי אותך בה ראיתי,
אמי ,א מ י ,
ישנה ובלבך מאכלת.
אתר כך מתייצב לפניו אביו ,״שקוף וגבוה״ ,גוער בו ומצווה עליו להיכנס מיד אל
הבית .הילד אבדם משיב לו כי פוהד הוא לעשות כן מפני ש״אותך שם ראיתי ,אבי,
אבי /דום ישן בלי ראשך על כתפיים״ .כדרך הבלדות מתתננת אליו גם אתותו
שמה את ישנה /עם דמעת המתים על
הקטנה לעשות כן ,ואברם עונה לה :״
לחי״ .הילד אבדם דוהה את בקשות האם ,האב והאתות וממשיך לישון על מדרגות
הבית ,לא בתוכו .אז מתייצבות ״שבעים האומות״ ומכריזות בפניו כי ״בשבעים
מ ת ו ך ה ב ר י ח ה -ת נ ו ע ת ה ב ר י ח ה מ א י ר ו פ ה ל א ר ץ -י ש ר א ל ,1948-1945מ ש ר ד ה ב ט ח ו ן ־ ה ה ו צ א ה לאור.1998 ,
המאמר מתפרסם באדיבות ההוצאה-לאור.
214
חיים גורי
פקודות הוק ושבעים קרדומות״ ,ישיבוהו על כרתו אל הבית ההוא .כאן מתחולל
בשיר מפנה הד ומפתיע .אדוני ,בכבודו ובעצמו ,דובר אל הילד אברם ואומר לו:
אל תירא ,אברם,
כי גדול ועצום אשימך.
לך לך דרך ליל מאכלת ודם,
אל הארץ אשר אראך.
המשורר מציין בסוף השיר כי ״הצו שרעם על אברם האב /רועם על אברם הנער״.
והכול כמו נהיר ומפורש בסיפור המשל הנורא הזה .אבדם מסרב להישאר בגיא
ההריגה האינסופי באירופה .אך סיפורו אינו סיפור הפליט הנמלט כל עוד נפשו בו אל
מקלט כל שהוא .כאן אומר אדוני בפירוש גם לילד אברם :״לך לך דרך ליל מאכלת
ודם /אל הארץ אשר אראך״.
כן ,יש בו בשיר הזה משהו המעיד בתמציתו על תועפות התנועה הזאת ,שלא נודע
כמותה בתולדות העמים .סיפור הבריהה נגזר מהשואה ,מהורבן עם ישראל באירופה,
מהוודאות הנוראה ש״אין לאן לשוב ואין אל מי לשוב״ ו״אי אפשר לתיות על קבר
אתים״ .את הביטויים האלה שמעתי גם אני אישית בבואי לאירופה מפי פעילי
״הבדיחה״ שהסבירו לי את פשר התנועה הזאת שהניעה מערבה ודרומה ,לעבר תופי
הים התיכון ,רבבות יהודים.
כתום המלחמה נדדו ברתבי אירופה מיליוני בני-אדם בכל הכיוונים האפשריים.
רבים מבני העמים האלה -פליטים ,עקורים ,עובדי כפייה ,שבויי מלהמה שהשתחררו
שבו הביתה .ליהודים ששרדו לא היה בית.הסופרת רות בונדי ,ילידת צ׳כוםלובקיה ,עברה את נתיב הייסורים מטרזיינשטט
לאושוויץ והלאה .היא נותרה בהיים והתגלגלה בדרכי הנדודים לעבר ארץ מולדתה:
בקרב קבוצת התרים עברה את הגבול .היא מספרת :״כאשר עברנו את הגבול הצ׳כי
עמדו האנשים ושרו את ההמנון ,׳ארץ צ׳כיה ,מולדתי׳ .פתאום ידעתי שאין לי לאן
לשוב״.
אך היו ששבו .לא מעטים מקרב השרידים ניסו לשוב אל בתיהם :״אולי ,אולי,
אולי ,מישהו נשאר ...אולי אתת האתיות״ ,אומרת אתת מהעדות בסרט ״הים
האחרון״ המספר על הבריחה .עד אתר אומר שם :״הפכתי כל אבן וחיפשתי את
אהי״ .ברוב המקרים פגשו השבים את שכניהם שהיו ליורשיהם ואת השנאה .לא פעם
נתקלו בשריקות התפעלות והפתעה :״הביטו ,הביטו ,הם עוד היים! ״ .וכמו אכזבה
המתלווה לתימהון הזה -״חשבנו שהיטלר גמר עם כולם״.
אבא קובנר סיפר לי כי ב 18-באפריל שנת 1946נאספו שרידי תנועת
השומר-הצעיר בפולין וצעדו ברתובות ורשה לעבר אתר ההנצהה למורדי הגטו .אף
הם שמעו לאורך הדרך קריאות התפעלות למראה ההולכים שם :״כל כך הרבה
הבריחה
215
נשארו מהם׳׳ .והם שרידי עם שלם שהי על אדמת פולין למעלה מאלף שנים.
האם כל הפולנים היו שותפים לשנאה האלימה הזאת? אנטק ,יצהק צוקרמן,
ממנהיגי הארגון היהודי הלוהם בפולין ,אומר לאהד משליהי הבריהה :״להגיד
שכולם ,כל הפולנים אנטישמים זה ,תסלה לי ,דברי שטות .אסור לעשות הכללות
כאלה .נכון ,היו ביניהם הרבה מאוד מנוולים ,שנתנו ידם לרצה יהודים ,אבל היו גם
רבים שהצילו יהודים תוך שהם מסכנים את עצמם ,שידעו שאם ייתפסו -דינם מוות״.
אנטק מנסה לשפוט משפט צדק את העם הפולני .התמונה מסובכת ומביכה ,גם
מפהידה ומכאיבה מאוד .אכן היו ״אורות מאופל״ ,אך האפלה היתה כבדה סביב.
אומר אנטק:
״כאשר הוסל מרד הגטו והגרמנים העלוהו באש ,היו הרבה מאוד פולנים
אשר שמתו ,ממש עלזו על ששורפים את ה׳ז׳ידים׳ .אבל היו גם אתרים
באותו זמן ,לא מעטים ,אשר המרד עורר אצלם כבוד בלתי רגיל ואהדה כלפי
היהודים .במו עיני ראיתי פולנים בוכים״.
אך כאן הוא הוזר אל הסיכום המסביר אף הוא במידה רבה את הצורך לברוה
לאהד השואה :״זה לא משנה ולא מבטל את העובדה ,כי הרוב המכריע היה ספוג
שנאת יהודים״.
במהקרו ״על היהםים בין הפולנים ליהודים״ ,שפורסם ב״משואה״ קובץ ז׳ בשנת
,1979מביא הוקר השואה הידוע ד״ר יוסף קרמיש מובאה מדברים שפורסמו בפולין
בעיצומה של השמדת היהודים:
״אסור לנו ,לפולנים ,לשכוה ,שאנו הייבים דבר מה לגרמנים ולהודות להם.
אמנם שיטותיהם בהשמדת היהודים הן בלתי הומאניטריות ומעוררות
תלתלה ...אבל זה הפתרון היהיד של השאלה הזאת .אנו הפולנים היינו יותר
מדי ותמים ופתות מדי נמרצים ...את היהודים צריך היה להשמיד מזמן ,הם
עשו זאת במקומנו וטוב עשו .הגרמנים ילכו ופולין תישאר עבור הפולנים״.
שרידי היהודים שבדהו מפולין לאהר השואה קראו אל נכון את המתרתש והותירו,
לאתר אלף שנות תיים ,את פולין בידי הפולנים .אכן ,רק הבנה עד תום של המצוקה
הזאת יכולה להסביר את פשר העזיבה ההמונית ,הבריהה .זו לא היתה רק בריהה
מאנטישמיות ארסית ,רבת שנים ,אלא גם מנוסה מפני פוגרומים שכבר התרהשו.
כותב אפרים דקל :״כתוצאה מהארס האנטישמי הגיעו ,מיד לאהר השתרור ,ידיעות
על התנפלויות ורצה יהודים״ .מאות יהודים נרצהים ברהבי המדינה ,בתצרות ,בבתים,
ברתובות ,בקרונות רכבת .הממשלה מגנה את הרצה ומנסה להילתם בפורעים .היא
מכריזה ש״המלהמה באנטישמיות היא שאלת קיומה של פולין״ ,אך ההרג נמשך .הוא
מגיע לשיאו בראשית יולי 46׳ בפוגרום בעיר קיילצה .שם נרצתים ,תתת עינם של
216
חיים גורי
שלטונות הביטחון ,ארבעים והמישה יהודים .בראש תהלוכת הפורעים צועד כומר.
קיילצה היא נקודת המפנה .רבבות נוטשים את פולין .כעת הבריהה כבר מאורגנת
ומתואמת במידה רבה עם השלטונות .כעת עומד לרשות הנמלטים ארגון הזק
ומאורגן למופת ,ארגון ״הבריחה״ ,שרשתו פזורה על פני כל יבשת אירופה .לא היתה
מעולם ״כנופיית מבריחים״ כזאת ,יאמר לימים אתד מפעיליה.
•
•
•
זה התל ,כמסופר ,בקבוצות קטנות .בעוד המלהמה נמשכת ,כבר מתארגנים יהודים
לבריתה .הצעיר והצעירה ההופכים למנהיגות מקומית ,המתפשים זה את זה ,היוצרים
את הקשרים הראשונים הם הם גיבורי הסיפור הזה.
הסיפור המופלא האוצר בחובו את כל מרכיבי התופעה התד־פעמית הזאת מתחיל
שנה לפחות לפני שפוגשים הם בחיילי הבריגדה הארצישראלית ואחר כך בשליחים
הראשונים .כאן מתגלה כל כשרון המעשה של הצעירים האלה ,משום שההכרח היה
אבי המעשה .סיפור התנועה הזאת הוא סיפורם של מאות פעילים ,של אלפים
ההולכים בעקבותיהם .ככל שאתה הולך בעקבות התנועה הזאת אתה מגלה שילוב
נדיר בין הכרת המציאות עד תום לבין כוח דמיון ועוצמת העזה המאפיין אנשים
צעירים בימי מהפכה .הם גילו תושייה ,נהישות ועורמה .הם גילו את המעברים
האפשריים ואת הדרכים המוליכות מעיר לעיר ומאיזור לאיזור ומארץ לארץ .הם זייפו
תעודות מעבר וידעו בלית ברירה את כוחו של השוחד המעוור .הם נאלצו להמר
ולאתר ולהסתכן לא פעם וגם נאסרו ונחקרו .לא פעם גבל אומץ לבם בחוצפה
המאפיינת את נעדרי ההלופה .והימים ימי דמדומים בין עידן לעידן ,עדיין לא עוצבו
החוקים ולא התייצבו המשטרים .עוד כוחות צבאות הכיבוש בשטה.
סיפור הבריחה הוא גם סיפור המסייעים למיניהם .מהם שעזרו תמורת בצע כסף
ומהם שנתנו יד מתוך אהדה ,ומהם חיילים וקצינים של צבאות הברית שהתגלו ברגעי
הסד נדירים כבני העם היהודי ,שהסירו את המסכה ואמרו -אני אתיכם יוסף .יוסף
שידע שהאב יעקב כבר אינו בין ההיים.
מדובר כאן בצבא שלם .בסיירים המחפשים כל דרך אפשרית :במפקדים
המוליכים את אנשיהם :באפסנאים החייבים לדאוג ללחם ,למרק ,למקום מחסה
ולרכב :במומחים לניירות מזויפים .כמו במירוץ שליתים נמסרים האנשים מיד ליד
ונעים הלאה ,לעבר המערב והדרום ,לעבר החופים.
סיפור הבריתה הוא גם סיפור שליתי ארץ-ישראל ,שהגיעו אל הארצות שאותן
עזבו כחלוצים העולים ארצה ,זמן רב או מועט לפני השואה .התנועה הזאת לא החלה
אתם ,אך הם היו לימים מארגניה הסמכותיים והעניקו לה מסגרת ומרחב פעולה על
פני כל היבשת .גם הם בבואם קראו אל נכון את סיבות הבריתה .גם הם
הסכימו עם אנטק ,המוכר לכמה מהם ,שהרוב המכריע במרחבי הארצות ששוחררו
הבריחה
217
מהכובש הגרמני לא השתהררו מרעל האנטישמיות.
ומפני ״הרוב המכריע״ והאלים הזה ,גם לאהר ההורבן הגדול ,ברהו היהודים.
אנהנו בני הארץ ,אנהנו שלא התנסינו מעודנו בפגישה הזאת עם השנאה הפראית לפני
השואה ובעיקר אתריה ,התקשינו לא פעם לתפוס עד תום את סיפור הבורהים .אהר
כך למדנו גם אותו מפי אלה שלעברם נשלהנו.
סיפרה לי אישה יהודייה מקרפטורוס איך בשובה מצאה את שכנתה הגויית לובשת
את השמלות של אמא שלה ,שלא שבה מהבור או מהכבשן .לימים יכתוב אצ״ג
ב״רהובות הנהר״ שלו:
״ _ ועכשיו דומיה אהרינו ,הגופים קטולים לצמיתות /ועל פני היבשת -
שבלעתם אין הכר /,כמו הים שבלע בלעו ואין הכר על המים / .בכל בתינו
בערים-שם :נוצרים וצלבים ,נוצרים וצלבים״.
במבוא לספרו ״הבריתה״ כותב אפרים דקל ,מפקד ארגון ״הבריחה״ באירופה:
שאיפת היסוד של היהודים שנותרו בהיים לאהר השואה היתה :לעזוב את
הארצות שהיו בתי-קברות לרבבות יהודים!״.
הוא מוסיף כי זו היתה ממילא דבוקה למטרה שנייה -״לעלות לארץ־ישראל״ .את
הקביעה הזאת מאשרים בזכרונותיהם רבים מפעילי ״הבריהה״ ,והיא המעניקה
לתנועה זו את משמעותה המיותרת בתולדות היהודים .לא היתה זו רק הסתלקות
ממקומות שהפכו לקברי אתים או מאימת השנאה האלימה שקידמה את פני הניצול
בשובו לביתו ,אלא גם מסע מתמשך ,בכל דרך אפשרית ,לעבר הופי הים התיכון.
האם ביקשו כל הבורהים להגיע ארצה? יש לשער שרבים מהם רצו קודם כול
להתרהק ככל האפשר מאיזורי המוות ומהסכנה הצפויה וגם ניצלו את תנועת הבריהה
למטרה זו .ידוע לנו על יהודים שנשארו באירופה או התגלגלו איש בדרכו אל מדינות
הים .אך הרבים יותר בהרו בארץ-ישראל ,אם משום שהיו הניכי תנועות ציוניות לכל
גוניהן ואם משום שהצטרפו בדרך אל היל-ההלוץ הנהוש והמבקיע שראה בשיבה
הביתה ,במובנה הלאומי של המילה ,את טעם המסע המפרך ותכליתו .גם אלה הפכו
באודיםאה הקשה והמופלאה הזאת לתלק משיבת-ציון לאהד ההורבן הגדול על
אדמת הגויים.
כותב יוהנן כהן ,מראשוני שליתי ארץ-ישראל לפולין ,לארגון הבריהה ,בספרו
המרתק ״עוברים כל גבול״:
״ ...בהתהלה היתה הבריהה פשוטה כמשמעה -בריהה מהמשך הרדיפה
האנטישמית ,בריהה מהעבר המזעזע ,בריהה מאשליות ...מבלי לדעת איך,
היכן ומי הטביע את השם -דבר ודאי הוא ,ששורשיו נעוצים במציאות
היהודית של פולין שלאהר השואה .הבריהה לא נוצרה כתנועה רעיונית ,לא
מנהיגים דגולים ומוכרים עמדו בראשה .היא צמהה ככורה ההיים ממש״...
218
חיים גורי
וממשיך יותנן ומספר את ראשית הדברים :״כמה אלפי יהודים )מספרם
המדויק לא ידוע( התלו לברות מפולין ,כבר בראשית ימי שחרורה ,בעזרתם
של מבריחים״.
מה אם כן הפך את הבריחה ל״הבריחה״? משיב הכותב:
״אולם ,לא בריהה זו היא שהטביעה את תותמה על האקסודוס היהודי
מפולין ,לא מבהינה כמותית ולא מבחינה מהותית .מה שהפך את בריהת
יהודי פולין הבלתי מאורגנת ל׳הבריהה׳ ,מה שהפך אותה לתנועה של
שלילה טוטלית של הגלות ,למען חיוב המולדת ,נתן לה את המצפן ,הכיוון
והדגל -היו תנועות-הנוער התלוציות ...לגבי אנשי התנועות פירושה של
׳בריתה׳ היה ברור ותד-משמעי :הליכה לארץ-ישראל ,דרך כל גבול ,פתוה
או הסום ,ביבשה ובים ,פריצת כל מחסום...״
והיו ,כידוע ,יהודים שבהרו מרצונם להישאר בפולין ,שהאמינו באפשרות שיקומם
של חיים יהודיים שם .ביניהם היו גם קומוניסטים משכבר או יהודים שהשתלבו
במנגנוני המשטר ההדש .אהד מאלה ,שהגיע לימים לישראל ,מעיד:
״אני הייתי קומוניסט .האמנתי שזכותו של כל יהודי לחיות במקום שהוא
בותר לתיות בו ,שאסור לנו לקבל את הגזרה האומרת שיש מקומות שאסור
ליהודים להישאר בהם ...הקמנו מהדש קהילה יהודית ,בתי ספר יהודיים,
תיאטרון יהודי״...
רעייתו ,שאף היא אתת העדות בסרט ״הים האחרון״ ,מוסיפה:
״הם היו קומוניסטים יהודים ,הם האמינו באידאה ...תשבתי שאני שווה
בכול למכרי הפולנים ,שאיני נופלת מהם״ .לאתר שתיקה היא מוסיפה:
״טעיתי״.
מה היה מקור הטעות? אפרים דקל ממשיך להסביר את פשר התופעה:
״בפולין פעפע הארס האנטישמי גם לאחר השחרור ,ומאות יהודים שניצלו
מכבשן ההשמדה שילמו בחייהם למולך שנאה זו ...רוח של שנאה עיוורת
ליהודים ושל פוגרומים רווחו בפולין גם לאחר השחרור״ .הוא מצטט
ביטויים שהושמעו בפולין ,שהגיעו לאוזני היהודים ששרדו :״היטלר פתר
אמנם את שאלת היהודים ,אבל חבל שלא גמר״ או -״אנחנו נשלים את אשר
היטלר הותיר״.
יוחנן כהן עוסק ארוכות בשנאה הזאת בספרו ״עוברים כל גבול״ .הוא מצטט מתוך
מחברת שניתנה לו לקריאה ,פרי עטו של אחד מפעילי הבריחה שההלה זמן רב לפני
שהגיעו השליהים הראשונים מהארץ:
״יהודי הבא מהמתנות ...ספק בן-אדם ספק צל ,הפחד והאימה נסוכים על
פניו ...הם יוצאים וכורתים מפולין ,מבלי שיתנו מנוה לרגלם העייפה...
הבריחה
219
לעולם לא נהזור לארץ זו ,שתושביה כה התאכזרו לנו ,כה התעללו
במשפתותינו ...אלה מתי מעט ,שארית הפליטה ,צרור סמרטוטים מתתת
לבית שתיים ,פת קיבר בידם ודלי מלוכלך ,הכלי היתידי ,שנותר להם
מהמתנה ,למקרה שתזדמן להם בדרך טיפת מים ,קצת מרק ,קצת דייסה...
אנו הארגון שעוסק אך ורק ביציאת היהודים...״.
•
•
•
יורשה לי לספר למען הקורא הצעיר ,למען ״הדור שלא ידע את יוסף״ ,את סיפורו של
יוסף ,של יוסף א׳ .הסיפור הזה ידוע היטב לכל פעילי ״הבריחה״ ולרבבות שהלכו
בעקבותיהם .בתרתי בו משום שהוא מאפיין ,על דעת השונה שבדומה ,את כלל
הסיפורים .אני מספר אותו בימים שבהם חוגגת בארצנו אופנת ״הרס המיתוסים״
ו״שחיטת הפרות הקדושות״ .תנועת ״הבריחה״ מתוארת בפולתן הזה במניפולציה
ציונית של שרידי השואה ,כשם שההעפלה לארץ-ישראל ,היא עלייה ב׳ ,נתפסת כמסע
כפוי בספינות עבדים.
יוסף איזנברוך הוא אתד מאותם רבבות שקרעו את הים בימים ההם .הוא נולד
בלבוב בשנת 1921והי בה עד היסול הגטו במארס .1943הוא נכלא במתנה ינובסקי
הידוע לשמצה וברת משם אל יערות אוקראינה המערבית .הוא מצלית בתברת עוד
כמה צעירים יהודים להגיע ל ת ב ל דנייפרופטרובסק ,סמוך לתזית הלהימה שבין
הגרמנים והרוסים .ב44-׳ שוהרר האיזור בידי הצבא האדום.
כאן מתחילה האודיסאה של יוסף .במכתבו אלי הוא מכנה את הפרק הזה ״עלייה
שההלה עם כיבוש ההבל בידי הרוסים ונסתיימה באוגוסט 1945״ .אכן ,ב28-
באוגוסט 1945מגיע יוסף אל התוף הארצישראלי בקיסריה בספינונת ״דליך ,שעל
סיפונה שלושים והמישה מעפילים ,מלבד אנשי הצוות ,הספינה שפתהה את תנועת
ההעפלה לארץ־ישראל לאתר מלתמת העולם השנייה ,לאתר השואה.
מדנייפרופטרובסק הוא מגיע לז׳יטומיר ומשם לרובנו .הוא עורך ביקור קצר בעיר
מולדתו לבוב .אינו מוצא נפש היה מקרב משפתתו .משם הוא ממשיך לפשמישל
ומשם לז׳שוב .הוא הוצה את הגבול הסלובקי ודרך הומינה הוא בא לדברצן
שבהונגריה .משם ,דרך קלוד ,לבוקרסט .לימים הוא ממשיך לבודפשט ומשם
לאוסטריה ,לגרץ .משם הוא ממשיך לקלגנפורט ,שבאיזור הבריטי ,ומשם לטרביזיו
שבאיטליה.
ברובנו מתרהש המפגש הגורלי .שם ,״בבית משפתת פארבר קיימנו את המפגשים
עם שארית הפליטה .בבית משפתת פארבר הודש ונרקם הרעיון לתיפוש דרכים
לעלייה״ .כל האמת במשפט הקצר הזה .הוא מספר על פגישתו בסתיו 1944עם לייזר
לידובסקי ופאשה רייכמן )מראשי הפרטיזנים של רוסיה הלבנה( .הוא
מצורף לקבוצת הפעילים שעסקו בארגון ה״טרנספר״ מרובנו -דרומה לרומניה .יוסף
220
חיים גורי
מסביר מדוע :״שמנו לעצמו כמטרה להעביר מה שיותר יהודים מהצפון דרומה
ולקרב אותם יותר ויותר לנמלים של דרום-אירופה ,לעזור להם להגיע לאיטליה.
האמנו כי אם נגיע למערב נוכל להמשיך דרכנו ארצה״ .זו תמצית סיפור ״הבריחה״.
יוסף שב ומספר לי במכתבו את הידוע מכבר :תנועת ״הבריחה״ ההלה מליטא,
מפולין ,מרוסיה הלבנה ומאוקראינה ,ימים רבים לפני שהגיע לאיזורים האלה השלית
הארצישראלי הראשון .הצעירים והצעירות הללו הם גיבורי הסיפור .אנשים ביקשו
לברות .תוך כדי מעשה נוצרה בקרבם המנהיגות המקומית שכיוונה את התנועה אל
היעד ,לארץ ישראל.
רק לקראת אוקטובר 1945הגיעו לפולין שליהי ״הבריחה״ הראשונים .תנועת-עם
זו היתה בנויה ,לימים ,ככל ארגון ,מכל השכבות והרבדים ו״דרגי הפיקוד״ .שותפים
לה פעילי תנועות הנוער הציוניות והתלוציות מכל גוני הקשת ,היילי ארץ-ישראל
ב״בריגדה״ ובשאר יתירות הצבא הבריטי באירופה ,שליהי הארץ שניהלו את הארגון
העצום הזה .ובל נשכת את ההיילים היהודים שבצבאות הברית שגילו את אהיהם
השרידים והושיטו עזרה בגלוי ובהשאי .היו שותפים למעשה גם מבריהים מקצועיים
שקיבלו את צרור כספם בעבור הסיוע.
תנועה זו לא ההלה בבת אתת במקום אתד .בעוד יוסף ותבריו פוגשים בלייזר
לידובםקי ובפאשה רייכמן כבר נוצר קשר בינם לבין שרידי יהודי וילנה .״שם בצורה
מקבילה התהיל לפעול אבא קובנר״ ,מספר יוסף ,״הוא הפנה אלינו הברים רבים״.
והרי מווילנה יצאו להופש דרומה ,לבוקרסט ,רוז׳קה קורצ׳ק והמורה ד״ר אמרנט.
רוז׳קה היא הראשונה המגיעה ארצה ומספרת פה את מלוא סיפור השואה ,ואף
מבשרת על ראשיתה של תנועת ״הבריהה״ הפועלת במרהבים ההם.
תנועת הברתת הגבולות דרומה ומערבה :איך אפשר לספר ולתאר את ה״סאגה״
הזאת -מסע ארוך ומפרך ומסוכן של רבבות יהודים .זהו סיפור הרפתקאות ותלאה,
שאין דומה לו :סיפור תושייה ואומץ לב ,נתישות וערמה וגם שוהד מעוור .בקרב
אנשי ״הבריחה״ מתגלים כל כשרונות ה״אורגניזירן״ .הם מארגנים מזון ומהסה
לנודדים :הם מזייפים ניירות מעבר :הם מעניקים זהות ״יוונית״ ו״יוגוסלבית״
ליהודים דוברי יידיש ,פולנית ורוסית .הם מערבים במעשה הזה ראשי מדינות וקציני
צבא בכירים ולא מעט אנשי העולם התתתון .כל האמצעים מקדשים את המטרה:
״לצאת מבית הקברות העצום״ ,לנוע לעבר הארץ המובטתת .ואכן היה משהו תנ״כי
במסע הזה ,ב״יםעו ויתנו״ שבו.
ביולי 1946קיבל ארגון ה״ג׳וינט״ ההלטה דרמטית :למראה סבל הפליטים ,הקצו
ראשי ה״ג׳וינט״ סכום של מיליון ותצי דולר -סכום עצום באותם הימים -למימון
המסעות האלה ,בדרכי הנדודים ובמתנות העראי בדרך אל הופי הים.
ל״ג׳וינט״ היה זה צעד נועז ואמיץ :ארגון אמריקני ,הכפוף להוקי ארצות-הברית,
הבריחה
221
מממן פעילות בלתי ליגלית המכוונת למעשה נגד בריטניה הגדולה ,בעלת בריתה של
ארצות-הברית.
בני הארץ ,שהכירו כל שביל בארצם הקטנטונת ,במסעות הפלמ׳׳ת ותנועות הנוער
־ עמדו לימים משתאים ונפעמים מול ״הסיירים״ האחרים ,אנשי ״הבריחה״ שהמפה
שבידיהם היתה מפת אירופה .הם עברו וגנבו גבולות ,הם נעו ברכבות ובמשאיות
וצעדו ברגל ,בתמת הקיץ היוקד ובתועפות הגשם והשלג .לא פעם כשלו אנשים
מ ת מ ת המאמץ ,אך המשיכו .סמי הלוי ,אתד מתיילי ארץ-ישראל ומגיבורי ארגון
״הבריחה״ ,המתאר את מעבר הרי האלפים בשלג הכבד ,אומר בסרט ״הים ה א ת ר ו ך -
״אלה שסבלו יותר מכול היו ההזקים מכול״ .הייתי תוקק את המשפט הזה באבן,
בשער בת-רבים.
הפגישה עם הבריגדה מתוארת בפי הניצולים ואנשי ״הבריחה״ כהוויה שתיזכר
עד יום אהרון בהייהם .יוסף עובר אל איזור הכיבוש הבריטי בקלגנפורט .שם מתרהש
בהייו מאורע:
״בדרכי מיודנבורג לקעפלאך נפגשתי במקרה לגמרי עם נהמיה ארגוב )מי
שיהיה לימים מזכירו של דוד בן-גוריון -ה״ג( .הוא בא מולנו עם מכונית
משא .בראותי את סמל הבריגדה היהודית על המכונית ,עצרתי את הקבוצה
ואותתתי גם לנהגו לעצור .הנהג היה תימני נתמד ביותר .הוא זיהה אותנו.
מיד נפלנו איש על צווארו של השני -נשיקות ,דמעות ובכי״ .יוסף מוסיף
״מצאנו את עצמנו בידי היילי הבריגדה היהודית שדאגו לנו בכול״.
בין אלפי היילי ארץ-ישראל בצבא הבריטי ,נמצא אז גם הברי הסופר תנוך ברטוב,
הייל הבריגדה .סיפורו שלו על הפגישה עם הניצולים סופר בהרהבה ובעצמה רבה הן
ברומן שלו ״פצעי בגרות״ והן בספר המסות שלו ״אני לא הצבר המיתולוגי״ .הוא
מלווה רכבת צבאית מטרביזיו לקלגנפורט .שם פוגשים הוא והבריו בבהורה יהודייה
העובדת בבית-הולים בעיר הזאת :היהודייה הראשונה הנקרית בדרכם .זו ממשיכה
עדיין ,תודש לאתר תבוסת גרמניה הנאצית ,להשתמש ב״ניירות אריים״ ,שהצילו את
הייה .הם שואלים אותה אם ישנם עוד יהודים במקום .היא אומרת להם שבמרתף,
בבית מסוים ,ישנה קבוצת יהודים מהונגריה.
הנוך והבריו הולכים לשם במוצאי שבת ומוצאים אותם במסתור ההוא ,באמצע
״הסעודה השלישית״ ,על פת להם ושימורי דגים .״זה היה להם כמו גילוי שכינה״,
מספר תנוך ,״כאילו פגשו במשית״ .גם יוסף ר׳ כותב לי את סיפורו על הפגישה
ההיא:
״קשה לתאר את תווית הפגישה הזאת עם ההיילים הארצישראלים ...
ההפתעה היתה כה גדולה כאילו מלאכי שמים ירדו אלינו .מראה הסמלים
של הבריגדה על המשאיות ועל תגי השרוול היה הפיצוי שקיבלנו נגד כל
222
חיים גורי
ההשפלות והתלאות שעברו עלינו עד כה .הרגשנו אושר בל ישוער״.
היים רפאל ,איש סלוניקי וניצול בירקנאו ,פוגש אף הוא בתיילים האלה -״פתאם
ראיתי על השרוול שלהם מגן־דוד .אמרתי בלבי -יש לי י יש לי פלשתינה!״ ועורך
הדין אהרן חוטר-ישי ,חייל אף הוא ,יודע לספר שלאחר הלם הפגישה הראשונה
שאלו היהודים ששרדו את אחיהם הארצישראלים :״איפה? איפה הייתם? איפה
הייתם עד כה?!״.
גם תחושה כבדה ולא מרפה זו של אנשי הארץ שהגיעו באיתור רב כל כך ,שלא
באשמתם ,הניעה רבים מפעילי ״הבריתה״ למאמץ הצלה עילאי שיעדו המולדת .אני
תושב על אנשים כמרדכי סורקים ז״ל ודומיו.
•
•
•
גם אני הגעתי לאירופה כשליח ה״הגנה״ והפלמ״ת ,בראשית קיץ .1947עברתי
גבולות מארץ לארץ .העבירו אותי חברי ״הבריחה״ ,יהודים מקומיים מהונגריה,
צ׳כוסלובקיה ,אוסטריה .תייתי עם הניצולים ופעלתי ביניהם לארגון הגנה ולקראת
העלייה ארצה .הפגישה הזאת שינתה את תיי .פגשתי בהונגריה רבים מפעילי
״הבריתה״ ,ביניהם את מגדה ק׳ שאמרה לי:
״אף שגדלתי בהונגריה ועשיתי בגרות בהונגריה ,ידעתי שאין לי מה לעשות
שם ,שאני רוצה ללכת לארץ שלנו ולהראות להם שאני לא שווה פתות מהם״
להראות להם ,לאויביה ורודפיה בהונגריה האנטישמית ,אוכלת היהודים ,להראות
להם את שוויה האמיתי.
היא מספרת שבעלה ,אברי ק׳ ,אף הוא מפעילי ״הבריתה״ ,מי שהעביר אותי
בראשונה מסלובקיה להונגריה ,אמר לה לפני שתצו את הגבול לאוסטריה :״הביטי
בפעם האתרונה אל הונגריה .אני מקווה שאני וגם את לא נשוב לעולם אל הארץ
הזאת״ .ואשר בן-נתן ,הוא ״ארתור״ ,מבכירי מפקדי ״הבריחה״ באירופה וההולש על
וינה ואוסטריה כארץ מעבר לרבבות ,מעיד על עצמו:
״לפני שעלינו על הספינה ניקינו את נעלינו מעפר אירופה :לא רצינו לקתת
את הטומאה הזאת אתנו״.
אנשים נפרדו מערי מולדת ,משפה ,מהיים שלמים .לא פעם היתה הפרידה קשה
מאוד .אספתי מונולוגים רבים ,קורעי לב לא פעם ,ההל באהבת היערות העבותים
והכהים ההם ,ד ר ך אמירת שלום לעיר עתיקה ומגדליה שבה מולדת ,וכלה בהכרזה
כמו -״אני אהבתי את הספרות הפולנית״ .והמשיכו בנתיבי ״הבריהה״ אל ארץ אתרת
שבה יוכלו להתחיל מהדש ,לאהר הפצע ההוא.
הבריחה
223
בקור הנורא של ינואר שנת 1948עברתי את הגבול ההונגרי-אוסטרי ,בחברת צעירים
וצעירות ,חברי תנועות נוער ציוניות ,לעבר וינה .רובם ככולם היו ניצולי שואה,
מצולקים ,אחרונים ממשפחות .חצינו את הדנובה .איש ״הבריחה״ העביר שקית ובה
כנראה סיגריות וקפה ,שוקולד ושימורים ,לידי קצין אוסטרי שניצב בפתח ה״בודקה״
במחצית הגשר .עם ערב הגענו ל״רוטשילד שפיטאל״ ,מהנה המעבר של הבריחה
בדרך דרומה ,אל תופי הים התיכון .אלפים נדתסו שם .אני זוכר את ריח המסדרונות
והחדרים המוארים תלושות -תערובת של עשן סיגריות ,סבון קרבולי ,נפטלין ,ריח
פחם תנורים בוער וחורף.
כמה ימים ולילות הייתי שם .הפגישה הזאת תוזרת ונזכרת בכל שכתבתי מאז .אחד
מפעילי הבריהה בווינה הביא אותי ,בערב הראשון לבואי ,לאהד האולמות .הוא פתח
את הדלת .המראות היו מצועפי עשן .מצאתי עצמי בעיר מיניאטורית ובה שלוש
קומות של דרגשי-עץ ,מזרנים ושמיכות צבאיות :ובה מאות גברים ונשים ,רובם
צעירים .הם היו עסוקים בשלהם -שיתקו שה-מט או קלפים ,בישלו משהו ,ההליפו
משהו בשוק-שהור זעיר ,אביון עד רתמים .בקצה האולם זימרה קבוצת נערים שיר עם
ארצישראלי ,מפי מדריך מקומי.
רובם דיברו בשפות שלא הבנתי -יידיש ,פולנית ,הונגרית ,רומנית .אך נמצא
ביניהם אתד ,וילנאי בוגר בית הספר ״תרבות״ ,שדיבר עברית טובה ,אולי טובה מדי,
קצת מליצית לפי מושגינו .הוא שאל אותי אם אני מכיר את פרידמן הגר בתל-אביב,
ואמרתי לו כי רבים בארצנו הפרידמנים ,ברוך השם י ופתאם מצאתי עצמי מוקף
וכלוא באחי הלא-ידועים .אז סיפרתי להם על הארץ שבה נולדתי ,על הארץ שאליה
הם הולכים.
בהדרים האלה מצאתי עייפות נוראה וכאב ללא מרפא בצד ערנות גרויה ותשוקת
תיים עזה ,נדהסת ונדתקת ,תולמת משהו אהר מאוד .אנשים שאיבדו הכול לא איבדו
את גאוותם ואת רצונם להיות אדונים לגורלם .לאתר שנות פרידה ארוכות פרתו שם
אהבות רבות :לא מעט תינוקות נולדו אהר כך בקפריסין .לא פעם היית שומע צעקות
בלילה .מישהו נעור בסיוט .והיתה שם גם הדממה הגדולה של שפת היידיש שרוב
דובריה אבדו ואינם .והיו מריבות על שווה-פרוטה ועלבונות שאינם משוערים מראש.
לא פעם שאלתי את עצמי -מה עושות המילים ללא אלה שדיברו אותן י
מחנה הבריהה רוטשילד-שפיטאל בווינה היה לגבי סיפור האתוז בי מאז .ערב
אהד ,למשמע איזו מריבה שהתרהשה שם ,מלווה בכי ,אמרתי לידידה שפגשתי בדרך
ההיא -״זה ממש גיהנום״ .היא הביטה בי בעיניה האפלות ואמרה :״אם אינני טועה
אתה משורר .משורר תייב לבהור בזהירות את המילים שלו .הגיהנום הוא משהו
אחר״ .נערה יפה ומקועקעת .דברה לא מרפה ממני ־ ״הגיהנום הוא משהו אתר״ .יש
להיזהר מהזניית המילים .למדתי משהו.
224
חיים גורי
ומווינה הם המשיכו הלאה .הם היו גיבורי ״קריאת הים״ ,הם והילדים שעברו את
כל הדרך ההיא הם והקשישים יותר שהצטרפו למסע .הם היו גיבורי ההעפלה ,היא
עלייה ב׳ ,״העלייה הבלתי-ליגלית״ בפי השליטים .והם להמו על סיפוני ״הצי שלנו״
מול הצי הבריטי ופרצו מצור .הם גורשו לקפריסין .ומהם שהוהזרו ,כעונש ,לאירופה
בימי הזדון האטומים ההם כאשר ממשלת בריטניה ,ממשלת ״הספר הלבן״ ,שיערה
בטפשותה שניתן לעצור את האנשים האלה.
הם היו הפליט היוצא בראש המערכה .הם גם לתמו בשדות הקרב של מלתמת
העצמאות ,בצד בני הארץ והעולים שקדמו להם.
תנועת ההעפלה לארץ לא היתה מתקיימת ללא אתותה הבוגרת ,תנועת ״הבריחה״.
אך תנועת ״הבריחה״ לא היתה באה לעולם ,כפי שהיתה ,אלמלא הספינות שתיכו
לנוטשי אירופה בהופי הים התיכון ,ללא ארץ-ישראל כיעד ,כאבן-שואבת .לא היתה
זו סתם הימלטות של בודדים לאשר תישאם הרות ,אלא תנועת עם מאורגנת ,תנועת
עם השב לביתו .זו גדולתה של תנועת ״הבריחה״ וכזאת תיזכר בקורות עמנו.
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
225
דליה עופר
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
מבוא
מאמר זה עוסק בקבוצת ניצולי שואה הידועים בשם ״עצורי קפריסין״ ,שיצאו
לארץ-ישראל בגל העלייה הבלתי-תוקית)העפלה( ,וההל מאוגוסט 1946נעצרו בידי
הבריטים והוהזקו בקפריסין ,בטרם הורשו בסופו של דבר להגיע לארץ-ישראל'.
בבתינת קליטתם בהברה הישראלית ההדשה והשתלבותם בה ,אתמקד בשלוש סוגיות
עיקריות :כיצד השפיע נסיון הייהם של ניצולי השואה בתקופת מלהמת העולם
השנייה על יכולתם לשוב להיים רגילים ,מה הייתה ההשפעה של השהיה במתנות
המעצר בקפריסין על תת־קבוצה זו ,וכיצד ניתן להעריך את יכולתם להיקלט בהברה
שהייתה מרוכזת במשימות של בניין אומה והאידיאולוגיה השלטת בה העדיפה את
צורכי הציבור על פני צרכי היהיד .כל הסוגיות הללו נדונו בזמנן על-ידי הניצולים
עצמם ועל-ידי אנשים שפעלו עימם ובקרבם ,בהם אנשי הג׳וינט ,גופי סיוע של
האו״ם ,ושליהי היישוב היהודי בארץ-ישראל.
לפני שנפנה לעצורי קפריסין ,יש להתייהס בקצרה לנושא ההגירה הנרתבת של
ניצולי השואה ושל אהרים לישראל .עם הקמת המדינה במאי 1948ביטלה הממשלה
הזמנית את כל ההגבלות על העלייה לארץ .שלוש השנים הבאות ידועות בספרות
כ״שנות העלייה הגדולה״ .היישוב ,שמנה כ 670,000-נפש ערב העצמאות ,קלט עד סוף
717,923 1952עולים 373,852 ,מתוכם ניצולי שואה .מספר העולים לאלף נפש שהתגוררו
בישראל עמד על 236בשנת ,1948ו 266-בשנת - 1949שיעור עצום בהשוואה למדינות
קולטות הגירה אתרות .לדוגמה ,בשנת 1913היו הנתונים בארה״ב 12.1לאלף נפש38.4 ,
לאלף בקנדה 38.3 ,לאלף בארגנטינה ,ו־ 7.7לאלף בברזיל.
2
הגל הראשון של העלייה ההמונית לישראל היה של ניצולי שואה ,והוא ההל
ב 1946-ונמשך עד מאי ,1948כתנועה שהקיפה למעלה מ 100,000-איש שהתליטו
למרוד ולצאת כנגד המדיניות הבריטית .המונה ״ניצולי שואה״ מתייתם לכל אותם
יהודים שהיו באירופה הכבושה ואשר סבלו ישירות מן הנאציזם ,ובכלל זה אלה
שהתגוררו בארצות שהיו בעלות-ברית של הנאצים או שיתפו עמם פעולה )כגון
הופיע ב Modern Judaism 16 (1996): 1-23 © The Johns Hopkins University Press :
דליה עופר
226
רומניה ,בולגריה ,הונגריה ,סלובקיה וקרואטיה( ואלה שהצליחו לברוח
לברית-המועצות במהלך המלהמה ועברו רפטריאציה לפולין בשנים .1945-1946
הגדרה זו שיקפה את ההבנה הציונית של ״מיהו ניצול״ ,והיא שימשה גם את
הניצולים עצמם בכתביהם ,בהצהרותיהם הפומביות ,ובתכתובת הפרטית שלהם.
קשה מאוד להעריך את מספרם הכולל של הניצולים .בסוף המלהמה הוערך
מספרם בגרמניה בין 50,000ל 80,000-איש ,אך רבים מהם מתו בהודשים הראשונים
שלאתר השהרור .עם זאת היו גם ניצולים רבים במזרה אירופה ובבלקנים:
כ 400,000-יהודים ברומניה 143,000 ,בהונגריה 40,000 ,בבולגריה ,ואתרי
הרפטריאציה מברית-המועצות ,כ־ 130,000בפולין .תנועת היהודים ממדינה למדינה
והתרכזותם בגרמניה ,אוסטריה ואיטליה בשנים 1946-47הביאה את מספר היהודים
במתנות העקורים) (DPבאירופה לכ 200,000-בינואר .1948
3
לא כ ל היהודים היו מעוניינים לצאת את אירופה ולהגר לישראל ואולם ,מתוך
779,000עולים לישראל בשנים 48.6% ,1946-53היו ניצולי שואה .ואולם בשיעור זה
ת ל ו תנודות מתמידות .בין 1946ל 1948-הגיעו לארץ 162,914עולים ,שמתוכם
85-95%היו ניצולי שואה .ב 1949-ירד שיעורם ל) 67%-כ 95,000-נפש מתוך
כ 142,000-בסך-הכל( ובהמשך הוסיף שיעור זה לרדת.
עלייה חופשית ובלתי-מוגבלת היתה עקרון יסוד של הציונות ,שהשתלב היטב עם
רצונה של המדינה ההדשה להגדיל את אוכלוסייתה היהודית .בשלביה הראשונים
היתה העלייה תיונית גם לעצם הישרדותה של המדינה .בין נובמבר 1947לינואר
,1949בזמן שישראל להמה את מלהמת העצמאות ,הגיעו לארץ כ 125,000-ניצולים
ורבים מהם נטלו חלק פעיל בקרבות .אך למרות שהממשלה העדיפה עולים בגיל
גיוס בעלי כושר גופני טוב ,לא נערך תהליך בהירה קפדני של העולים ,שכן קשה היה
להפריד אבות וילדים או בני זוג .בדרך כלל שיקפו העולים את ההברה של היהודים
והמבנה הדמוגרפי בארצות אירופה השונות .רבים הגיעו ממתנות העקורים בגרמניה,
איטליה ואוסטריה .מלהמת העצמאות עצמה ותוצאותיה השפיעו רבות על קליטתם
של עולים אלה .לדוגמה ,לאחר המלחמה הייתה הממשלה להוטה לאכלס שטהים
שנכבשו או ערים וכפרים מהם גורשו ערבים או ברהו .ללא העולים לא הייתה תוכנית
ההתיישבות המסיבית יכולה להתגשם.
4
5
עצורי קפריסין
תת-קבוצה משמעותית של עולים מקרב הניצולים היו 51,530איש שהוגלו לקפריסין.
ה ה ל ב 13-באוגוסט 1946הכתיבה המדיניות הבריטית הגליית עולים
בלתי-הוקיים שהגיעו לארץ-ישראל למעצר בקפריסין .מנובמבר 1946ועד מאי
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
227
1948הותרה לעצורים כניסה לארץ-ישראל בקצב של 750איש בהודש ,מהצית מן
המכסה הכללית שעמדה על 1,500איש בתודש .בשנים 1947-48ניתנו מכסות
מיותרות לנשים הרות ,אמהות מיניקות וקשישים .עצורי קפריסין -שמנו כ26,000-
נפש -היוו 67%מכלל העולים שהגיעו לארץ-ישראל בין נובמבר 1946לאמצע מאי
,1948וכמעט ) 40%כ־ 13,000נפש( מכלל העולים שהגיעו בין מאי לספטמבר ,1948
הודשי השיא של מלתמת העצמאות .קבוצות העצורים האתרונות ,שמנו כ11,000-
איש ,הגיעו בין ינואר לפברואר .1949בקרב עצורי קפריסין יוצגו כמעט כל
הקבוצות ניצולי השואה .רובם ) (60%שהו במתנות העקורים ,בעוד אהרים הגיעו מן
הבלקנים וממדינות אתרות במזרה אירופה .יוצאת דופן בקרב המעפילים הייתה
קבוצה קטנה של יהודים ממרוקו.
6
7
עצורי קפריסין היו הדורי שאיפה להגיע לארץ-ישראל ,והם הפכו לסמל לנתישות
הניצולים לבנות לעצמם תיים תדשים במולדת היהודית .במארס ,1947סיפר מר
מוריס לאוב ,בא כוה הג׳וינט בקפריסין בכינוס מדריכים בנהריה על הלוך הרוה בקרב
עצורי קפריסין .בצד הקשיים הרבים של התיים במתנות המעצר המוקפים בגדרי תיל,
שהזכירו לעולים את המתנות הנאציים ניכרה בקרבם רות תיובית ואופטימית .הם
שרים שם ,הוא מספר ,״לא אכפת לי לשבת בקפריסין ,קפריסין היא ערב
ארץ-ישראל.״ למה ,המשיך מר לאוב ושאל ,״מדברים על פליטים באירופה ועל
מעפילים בקפריסין ? ההבדל הוא השוב :פליט באירופה אולי יהיה ב א ^ י ש ר א ל ,מעפיל
בקפריסין בוודאי יהיה ב א ^ ש ר א ל [...] .זה מתייב את כולנו פה להתהשב בקפריסין
כאילו קפריסין היא באמת היום כבר א ^ י ש ר א ל ״ ככאלה זכו עצורי קפריסין לכבוד
מיוהד מצד בני היישוב ,שתלקו את כאבם כאשר הוגלו בידי הבריטים.
8
המפגש בין המציאות התברתית ,הכלכלית והפוליטית ביישוב ובמדינת ישראל,
ה״וותיקים״)ששליש מתוכם הגיעו רק פתות מעשור לפני הקמת המדינה( לבין עצורי
קפריסין יכול לשמש מקרה מבתן ליהסו של היישוב לעלייתם של ניצולי השואה.
ניתוה המפגש תורם להבנת הגורמים שעיצבו את מאמץ קליטת העלייה הנרהב של
ישראל .לכן ,הרף הקושי המתודולוגי שבגיבוש דו״ת דמוגרפי מלא ומפורט של
עצורי קפריסין בתהליך הקליטה ,ראוי ציבור זה לתשומת ל ב מיותרת כקטגוריה
נפרדת של ניצולי שואה.
9
התזה העיקרית של מאמר זה היא כי עצורי קפריסין ייצגו את ניצולי השואה .הם
השתלבו בהברה הישראלית במהירות רבה והזדהו עם הזונה ובעיותיה .תוויותיהם
ונסיון הייהם בימי המלהמה ואהריה לא היוו מכשול לקליטתם .במובן מסוים ניתן
לומר שהיו מרכיבים ,כגון המבנה התעסוקתי שלהם ,שהושפע מניסיונם במלהמה,
גילם הצעיר והיות רבים מהם רווקים ,שאף סייעו לתהליך הקליטה .הם רצו מאד
לשוב להיים רגילים ,לעבוד ,ללמוד ,ליהנות מזמן פנוי ולהקים משפתה .אף על-פי
228
דליה עופר
כן היו צעדי הקליטה הראשונים קשים ומלאים תסכולים ואכזבות ,ועלו חרדות רבות
ששורשיהן בחוויות העבר של הניצולים.
עולים ניצולי שואה ועצורי קפריסין :דיוקן דמוגרפי
את העולים ניצולי השואה ניתן לתלק לשתי קבוצות בעלות מאפיינים דמוגרפיים
שונים במקצת) :א( עולים שהגיעו בין 1946ל 14-במאי ,1948ו־)ב( עולים שהגיעו
בין ה־ 15במאי 1984לשנת .1953
טבלה ) 1א( :התפלגות גילים בעולים מקבוצה א׳
אהוז
גיל
4.7
4-0
30.5
19-5
45.4
40-20
7.4
60-40
6.3
60+
5.7
לא ידוע
מקור :נספח סיקרון,עמוד , 1 1טבלה 17אי.
טבלה ) 1ב( :התפלגות גילים בעולים מקבוצה ב׳
אהה
גיל
10.4
4-0
15.8
19-5
38.0
40-20
23.2
60-40
12.6
60+
מקור :סיקרו; , 1 9 5 7עמוד , 4 6טבלה . 7
המאפיינים הדמוגרפיים של העצורים באוקטובר 1947היו כדלהלן:
מספר
גיל
אהוז
619
4-0
3.5
414
2.3
12-5
16.8
2,961
18-13
64.3
11,334
35-19
10.0
1,759
50-36
538
51 +
3.1
מקור :שערי , 1 9 8 1עמוד . 3 0 0
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
229
דיוקנם הדמוגרפי של עצורי קפריסין דמה יותר לזה של בני קבוצה א׳ ,שכן 80%
מתוכם היו בני הגילים .35-13מספר הקשישים והצעירים ביותר היה קטן יתסית ,אף
שראוי לציין כי 2,200תינוקות נולדו על אדמת האי .מבין 8,000בני הנוער בני
הגילים 6,000,18-12איבדו את שני הוריהם.
אף שבשתי הקבוצות היו הרוב בגיל העבודה ,קבוצה ב׳ כללה יותר זקנים וילדים
קטנים מאוד ,מצב שנבע מנוכהותן של משפתות רבות יותר ממזרה אירופה וארצות
הבלקן ,שהגיעו רק לאהד הקמת המדינה ,כאשר המסע לישראל שוב לא היה מסוכן
או בלתי-הוקי .כמו כן ,כפי שעולה מטבלה ,2יתכן שנשים היססו יותר לצאת למסע
בתקופה שקדמה למאי .1948
אף שלא נערכו כל רישומים ביתס לרמת ההשכלה של עצורי קפריסין ,רמת
ההשכלה של ניצולי השואה בכלל הייתה נמוכה מרמת השכלה של התושבים
הוותיקים בארץ-ישראל ,אך גבוהה מזו של העולים מארצות האיסלאם )ראו טבלה
".(3קבוצת קפריסין הייתה כנראה בעלת השכלה נמוכה יותר מאשר כלל הניצולים.
ואולם עדויות השליהים מקפריסין הדגישו את צימאונם של העצורים להשכלה.
לדוגמה ,ביולי 1947הקימו מורים מארץ-ישראל את סמינר רותברג לתינוך מבוגרים
בקפריסין )שהעצורים כינו אותו ״האוניברסיטה הפתוחה״( ,ובמהלך השנה והצי
שבה פעל העמיד הסמינר 1,800בוגרים.
10
12
אין פרטים על המבנה התעסוקתי של קבוצת עצורי קפריסין .ואולם יש בידינו
מידע על עולי ,1947שמתוכם 13,352) 67.7%מתוך 19,702עולים בסך-הכל
שנרשמו על-ידי הסוכנות היהודית( היו עצורים בקפריסין .רק 3,401) 35%איש
בגיל העבודה( נרשמו כבעלי מקצוע .בהשוואה ,מבין 6,350העולים האהרים באותה
שנה -כולם ניצולי שואה 59% -מקרב בני גיל העבודה נרשמו כבעלי מקצוע .רבים
מעצורי קפריסין היו צעירים מכדי שיהיה להם מקצוע ,ומאהר שלא יכלו ללמוד
בשנות המלהמה ,ניסו לרכוש מיומנויות לעבודת כפיים .הלק מן הבוגרים הצעירים,
רכשו מקצועות במתנות הכפייה של הנאצים או בברית-המועצות .אצל מרביתם
נקשרה המיומנות בעבודה עם זכרונות כואבים שגרמו להם להסתייג מעיסוקם.
המבנה המקצועי של ניצולי השואה ככלל מראה ש 47%-מתוכם עסקו במלאכות
ותעשיה 12% ,במקצועות טכניים וצווארון לבן )הוראה ,רפואה והנדסה(12.5% ,
במסתר ומכירות 10.4% ,בעבודות פקידות ומנהלה 5.6% ,בבניה 5% ,בתעבורה
ו 1.7%-בתקלאות )לשאר לא היה מקצוע( .אהוז העוסקים בתקלאות ובמקצועות
הצווארון הלבן היה נמוך בהרבה מזה שבקהילת היישוב הוותיק .מבנה תעסוקתי זה
איפשר למרבית הניצולים למצוא את דרכם במשק הישראלי התדש ,שנזקק לכות אדם
בענפי הייצור ,אף שרבים נאלצו להתליף את מקצועותיהם או ללמוד בקורסי
13
דליה עופר
230
הכשרה מיוהדים שסיפקה המדינה ,כגון במקצועות הבנייה.
טבלה .2התפלגות מגדדית
נשים
גברים
45.0%
1946-1948
55.0%
1946-1948
50.7%
1948-1935
49.3%
1948-1953
33.0%
קפריסין
66.0%
קפריסין
מקורות :שורה , 1נספח סיקרון ,טבלה 13א׳ :שורה ,2נספח סיקרו; ,טבלה 23א2י;
שורה ,3בוגנר,עמוד . 2 2 1
טבלה : 3מאפייני השכלה של ניצולי שואה מעל גיל 14
בוגרי
סיימו
למדו
לא למדו
רמת השכלה
השכלה גבוהה
יותר
תיכון
בית-ספר
בבית-ספר
בבית-ספר
)באתוזים(
יסודי
יסודי
2.6
גברים
4.8
18.3
41.2
33.1
40.6
31.9
6.3
נשים
2.0
19.2
.
מקורות :נספחסיקרוA;23A.13
המידע דלעיל משקף את השפעת המלהמה על הניצולים בכלל .מבהינה
דמוגרפית ,האובדן הגדול ביותר היה של ילדים מכל הגילים ושל קשישים .מספרם
הגדול של התינוקות והילדים הקטנים ביותר )גילאי (4-0שיקף את היוניותם של
הניצולים ואת רצונם להביא צאצאים לעולם )במתנות העקורים בגרמניה היה שיעור
הלידות 41לאלף נפש ,לעומת 20לאלף בישראל כיום( .מספרם הגדול של היתומים
בקפריסין ומספרם הגדול יתסית של ילדים בני 18-5בקרב עולים מקבוצה א׳ ביטא
את הקדימות שהעניקו קובעי המדיניות להבאת ילדים במסגרת ״עליית הנוער״,
שנוסדה ב־ 1934כדי להביא נוער מגרמניה לארץ-ישראל .אהרי המלהמה הפכה
״עליית הנוער״ לארגון ההצלה התשוב ביותר של יתומים וילדים .בשנים 1946-1948
היוו ילדי ״עליית הנוער״ ועצורי קפריסין)בהם ילדים של עליית הנוער( הרבה יותר
ממחצית מספרם הכולל של העולים.
15
הוותיקים והחדשים :ציפיות הדדיות
בינואר ,1947חצי שנה לאחר שהחלו הגירושים לקפריסין ,נמסר דו״ח על מצב
העצורים לוועד הפועל של ההסתדרות ,שבאותן שנים שמשה כאחד הגופים
המרכזיים בעלייה ובקליטה .בדו״ה ,שהעביר אהרן זאב ,מורה מתל-אביב שנשלה
לקפריסין ושהה שם שלושה הודשים ,הוא הדגיש עד כמה שגויות התפיסות ,שרווהו
ביישוב על עצורי קפריסין .בדימויים המקובלים ,שגם הוא היה שותף להם בעבר,
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
231
העריכו שעצורי קפריסין אינם רוצים לעבוד בעבודה פיסית ,שהם אנוכיים ,בעלי
מנטליות של הישרדות בכל מהיר ,וכדומה .ואולם ,הדגיש זאב ,כל זאת אינו נכון.
הבעיה נעוצה בכך שקשה לאנשים שלא תוו את נסיון הייהם של הניצולים בתקופת
המלהמה לעמוד על מצבם הנפשי ועל מצב רותם ועמדותיהם כלפי ההיים
ומשמעותם .לעצורי קפריסין ,לדוגמא יש דימוי עצמי נמוך והוא נובע במידה רבה
מקבלה של אמירות שליליות עליהם ועל ניצולים אתרים בעיתונות העברית
ובעיתונות בכלל .ראוי ותשוב לשנות דימוי זה .הם מגלים סולידאריות רבה בינם לבין
עצמם על-אף מתהים רבים הקיימים בקרבם וכמעט שאין במתנות בקפריסין כל
גילויים של פשיעה ,כגון גנבות או מעשי הונאה בתלוקת המזון ,הזכות לעלייה וכד׳,
וזאת על-אף התנאים הקשים והמצוקה ממנה הם סובלים .קשה עד מאד מדגיש זאב,
לרדת לסוף דעתם בנושאים שונים ובעיקר קשה ללא שיעור להבין את שעברו
בתקופת המלהמה .בהיי היומיום במהנה הם עסוקים בדברים השגרתיים של הכנת
האוכל ותלוקתו ,של שיתות ופעילויות תברתיות אתרות ,הם יוצרים מוצרים שלהם
הם נזקקים ואולם ,״כשאתה יושב אתם יותר ,מתגלית בפניך זוועה כזו ,שמוה אנושי
אינו מסוגל להשיגה .אנו מדברים במילים שאינן מתאימות בכלל למצב שם ,להייהם,
משום שאלה הם מושגים שנוצרו לפני המלהמה .הזוועות שאנשים אלה עברו ועדיין
תיים אותן -שום ביטוי שלנו אינו הולמן .מי שלא ישב אתם אינו יכול לקבל מושג
ממש שנעשה להם.״ '
,6
י
במאמץ להבין את רגשותיהם של העצורים בקפריסין יותר לעומק ניתן להגדיר את
המציין והמאתד את אלפי היהודים במתנות המעצר האלה ,בשקיקה של ממש להגיע
לארץ-ישראל .כאשר השתדל זאב לתאר בפני הבריו בהסתדרות את הרצון העז הזה
הוא השתמש בביטוי צמאון ואמר:
אולם גם צמאון זה סוגים שונים לו .בהיים שלי זוכר אני שני סוגים של
צמאון :ביום המסין בדגניה ,בעת קציר ,נשארנו בשדה בלי מים והצמאון
היה גדול מאד .אך פעם ידעתי צמאון עוד גדול יותר :הייתי נדון למוות
ובעת ההליכה לביצוע פסק הדין תקפני צמאון איום ,לא משום שהסרו לי
מים :היה זה תכסיס של הקדוש־ברוך-הוא להשכית את סבלו של האדם
בשעה כזו ולהעסיקו רק בצמאון ...צמאונם של אלפי היהודים היושבים
בקפריסין הוא לרוב מן הסוג השני .אין הוא בא מתוך ההכרה המותלטת
שיש בלבנו ,כי בלי מולדת איננו אנשים שלמים ,איננו עם שלם ,שעד שלא
יושלם דבר זה הננו בעלי-מום .הכרה כזו אינה נתלת רבים ,ברוב -צמאונם
בא להשבית את כל הסבל שעברו ,שעוברים ושעוד צפוי להם .וזה דבר
מסוכן מאד ,כי ברגע שיגיעו ארצה עלולים להיפתה מהדש כל הפצעים
ולהתהדש כל היסורים .ואם לא ידע איש נבון או ציבור נבון להבוש פצעים
דליה עופר
232
18
אלה -יהיה אסונם של האנשים האלה גדול מאד.״
בדברים אלה חיבר זאב בין הבנה מעמיקה של מצבם הנפשי של עצורי קפריסין
והמסקנות ביחס לדרכי קליטתם בארץ לאתר עלייתם .צריך להיות פתוחים למאווייהם
של העצורים בקפריסין בעת בואם לארץ ולא ליעד אותם למשימות מסוימות מבלי
להתחשב ברצונותיהם ובכותות שיעמדו להם להתמודד עם המשימות הללו .לא צריך
לצפות שיהפכו לתלוצים שיקדישו את הייהם ליצירת דרכי תיים תדשות .כל שהיישוב
נדרש לעשות היה להקשיב לתקוותיהם ושאיפותיהם של העולים ,ולהבין כי יציבות,
בית ,משפחה ועבודה טובה היו דרישותיהם העיקריות .גם בעבר ,הדגיש זאב ,לא
הצטרפו רוב העולים לתנועה הקיבוצית או לתיים במושבים הקלאיים .הם התיישבו
בערים ושם מצאו את פרנסתם ובנו את ביתם .אין לצפות שאוכלוסייה זו תהיה שונה.
כדי לא לנהול אכזבה ,מוטב להיות מציאותיים ביהס לציפיות ולאפשרויות .בלשון
השגורה בפינו היום ,ניתן לומר שהוא קרא לכבד את שונותם של העולים מקפריסין
להתיר להם להיות אהרים ,ולא להפעיל עליהם להצים מסוגים שונים כדי להפכם
לדומים לדמות ״היהודי החדש״ על-פי האידיאולוגיה הציונית והתלוצית.
19
דברים דומים השמיע גיורא יוספטל ,האהראי למדור הקליטה בסוכנות היהודית,
שהיה הגוף המבצע בקליטה ואנשיו הם שקבעו את הקשרים הראשונים עם העולים.
גם הוא תבע מן היישוב הוותיק לגלות הבנה כלפי מצבם המיוחד של הניצולים.
הניצולים בכללם ועצורי קפריסין במיוהד נזקקו לקהילה תומכת אף כי הם
אינדיווידואליסטים ,חרדים לפרטיותם ומייתסים תשיבות רבה לתירותם האישית .הם
עייפו מלהיות במשטר קפדני ,כפי שהיה במשך שנים במתנות ,אך לא ידעו איך להיות
לבד ולנצל את זמנם באורת יצירתי .גם הוא הרד לאשר יקרה כאשר העולים לא יוכלו
לענות על ציפיותיהם של אנשי התנועה הקיבוצית ותנועת העבודה בדרך כלל.
יוספטל וזאב כאהד הששו לדימוי העצמי הנמוך של העצורים בקפריסין ,דימוי
שלדעתם ניזון בעיקר ממה שכתבה עליהם העיתונות העברית .הם כאילו הפנימו את
הטענה שאין הם אנשי עבודה ,שאין הם יכולים להגיע להישגים בעבודה ושהם
הסרים את הלהט לשנות את עצמיותם .ואולם הם ואתרים כמותם היקשו אם ראוי
להציב בפניהם אתגר כזה של שינוי עצמיותם .במקום זאת ראוי לשפר את הדימוי
העצמי של העולים ,שכן הם יוכלו להשתלב כהלכה בהיים בארץ בדרכם שלהם .עם
זאת הוא לא התעלם גם מתכונות שליליות שהניצולים רכשו בשנות הייהם הקשות
במלהמה ובמתנות ואשר עלולות היו להקשות על תהליכי קליטתם:
״יש דבר אהד יסודי שזה אצל כל אנשי המתנות .יש להם ניירוזה לכיוון
מיותד וזה מתבטא בשתי מילים מגיע לי .מגיע לי .מה שהוא הושב שהארץ
צריכה לתת לו ,שכל היהדות צריכה לתת לו .ואלה דברים גדולים ,חיי
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
233
תופש ,עצמאות .ודברים קטנים ,עוד תולצה ,קצת כסף ,שעשועים ,דברים
למלא בהם את היום ,את הערב ,והדברים האלה שהוא הושב זה מגיע ,כזאת
והוא דורש את זה בתוקף והוא משוכנע שהצדק אתו ״
בין שצדק יוספטל ובין שטעה ,אין ספק שעמדת מרבית הוותיקים כלפי הניצולים
היתה הפוכה לגמרי .העובדה שדיונים רבים הוקדשו להגדרת מצבם של העולים
ואתריותה של ההברה היישובית כלפיהם ,כמו גם תובותיהם כלפי ההברה
הישראלית ,מורים שנוצר קושי אימננטי לגשר בין שאיפותיהם של הוותיקים לבין
התביעות להיות פתותים וותרניים יותר כלפי העולים הניצולים .הרצון להגדיל את
העתודות בהתיישבות ,לרתום את העולים ההדשים להיזוק קבוצה זו או אתרת
במערכת הפוליטית היתה בעלת משקל רב ,דווקא נוכת השמדתם של רוב הברי
תנועות הנוער הציוניות על-ידי הנאצים ונוכה הרצה של הציבור היהודי במזרה
אירופה ,ששימש כמאגר האנושי העיקרי לציונות וליישוב ולתנועת העבודה
בכללותה .על-פי השקפתם של רבים ביישוב ,היה על הניצולים להצטרף למשימה של
״בניית האומה״ ולאהר הקמת המדינה למאמץ לקיומה וביסוסה .אמנם על היישוב
והציונות הוטלה האתריות לשיקומם של הניצולים ,והם התיימרו להציע להם בית
ומקום בטות אך לא פתות מכך הבו הניצולים ליישוב ולמדינה .הקשיים שנתקלו בהם
עם בואם ארצה ,והמבוכה שאפיינה רבים נראו לתלק מן הוותיקים רק צעדים
ראשונים והכרתיים בתהליך הקליטה .עמדתם הבסיסית של ותיקים רבים היתה ,שהם
יודעים מה טוב לעולים ההדשים ,ומן הראוי שהעולים יאזינו וינהגו בהתאם ,ואשר
לזכרונות העבר הקשים ,רק פרםפקטיבת העתיד בארץ-ישראל תביא להם ארוכה'.
20
2
במסגרת הביטויים הללו היתה גם עמדה שנשמעה מתנשאת יותר ושהציבה נוכה
סבלם של העולים את מצוקתם של הוותיקים בעת עלייתם לארץ .זו לא העריכה נכונה
את הזהות האמיתית של העולים ואת נתישותם לתזור לתיים תקינים ולבטא
באמצעותם משהו עמוק שההישרדות הייבה אותם .אנשים אלה בקרב ההברה
הוותיקה סברו ,שעליהם מוטלת המשימה להפוך את העולים לתלוצים אמיתיים:
ובמידה שהם ישתלבו בהצלהה בהברה ,תהיה זו הוכהה להצלתתם של העולים אך
לא פהות לכך שהוותיקים השכילו לעשות עבודה טובה .ביטויים לגישות השונות
מצויים במאמרים בעיתוני הפועלים ובנאומים באסיפות הקיבוצים ,שביטאו מהד
דעה שלילית על הניצולים ,בעיקר יוצאי מתנות המוות ,והדגישו מאידך עד כמה
השובה ההיכרות הקרובה עימם ,ההאזנה לדבריהם ,והאמפטיה למצוקותיהם .כל אלו
בצד ההצהרה הזתותה כי ״מאבק אדם זה היינו צריכים לבנות מהדש ציבור יהודי .זה
היה תפקיד מורכב ,כרוך בקשיים רבים ובמשברים רבים.״ מהקריהן של הנה
יבלונקה ועירית קינן על קליטת ניצולי השואה ועמדות השליהים מן היישוב
22
דליה עופר
234
23
כלפי הניצולים תומכים במסקנות אלו.
פער גדול נוסף בין הוותיקים לבין הניצולים בא לידי ביטוי בהבדל בין
זכרונותיהם האישיים והקיבוציים .במאמץ לקרב את העולים אל ״ההוויה הציונית״
הרבו הוותיקים לספר על תלוציותם בשנים הראשונות בארץ-ישראל ,ואולם רבים מן
הניצולים לא רצו להקשיב משום שראו בסיפורים אלה מעין הטפות מוסר על הייהם
בגולה ונרתעו מדברים אלה ולעיתים היו מי שהשדו בכנותו של המספר בדבקותו
בעקרונות שעליהם הצהיר באמצעות סיפור הייו .עובדה מכריעה שהעיבה על יכולת
ההקשבה ההדדית של הוותיקים והניצולים קשורה בניגוד שבין גורלותיהם בתקופת
המלהמה .בעוד שהוותיקים שכנו לבטה בארץ־ישראל ,עברו הניצולים את מוראות
השואה ונשאו משא של זכרונות כואבים מתקופה זו .זכרונות אלה כפי שביטא זאב
בדברים שצוטטו לעיל ,כמעט לא ניתן היה להלוק .והוותיקים ,מצדם ,אפשר שלא היו
מסוגלים להקשיב ,אפשר שלא היו מעוניינים לשמוע ,ואפשר שהאמינו שרצוי לדהוק
את הזכרונות כדי לפנות מקום לבניית תיים תדשים .בסכמו את הבעיה הדגיש
יוספטל כי על הוותיקים להביע אמון ברצונם של הניצולים להשתקם ולשוב לתיים
רגילים ,ולוותר על כל ניסיון לגיוסם האידיאולוגי .רגישות רבה יותר הופגנה גם
כלפי בני הנוער של ״עליית הנוער״ והיתומים הצעירים מקרב הילדים ,שבין אוקטובר
1946ועד להקמת המדינה למעלה ממתציתם היו מקרב העצורים בקפריסין .מוריהם
ומדריכיהם הביעו אהדה והמלה ,אף שגם הם הרבו לנקוט עמדה שיפוטית ועמדו על
זכותם כמתנכים לעצב את אישיותם ודמותם של הניכיהם.
24
25
26
השלבים הראשונים בתהליך הקליטה
בקפריסין היו העצורים בתהושה הזקה של בזבוז זמן יקר :לאתר שזכו לשרוד את
השואה להיהלץ ממתנות העקורים והגיעו לשערי ארץ-ישראל ,נתפסו ונכלאו שוב.
תסכול דומה היה מנת הלקם של אלה שהגיעו לקפריסין מארצות הבלקן ,ואשר לא
תוו קודם את ההיים במתנות העקורים .משהגיעו סוף-סוף לארץ-ישראל ,ברור שהיו
להוטים ביותר להתהיל ב״היים האמיתיים״ .ואולם ברוב המקרים תלו עיכובים
נוספים .עולי קפריסין שהגיעו לארץ-ישראל לפני מאי ,1948בילו בדרך-כלל מספר
שבועות במתנות מעצר כגון עתלית עד להסדרת מעמדם האזרהי וקבלת תעודותיהם
מידי הבריטים .פרט לעצם האכזבה מן המעבר למהנה חדש ,הם תשו שמצבם
מעורפל ומבלבל .על-אף הציפיות הרבות לרגע ההגעה ארצה ,לא היו לרבים תוכניות
מעשיות ,והם ציפו שרשויות היישוב ,ידידים ו/או קרובים ינתו אותם .רבים מן
העולים תשו שהם עצמם אינם מוכנים עדיין לקבל התלטות סופיות לאן ללכת ומה
לעשות .הסרה להם אינפורמציה מפורטת על המצב בשוק העבודה על
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
235
אפשרויות הדיור ו כ ד /
העולים שהגיעו לאתר הקמת המדינה נקלעו למצב דומה .עם הגיעם הועברו לבתי
עולים או מתנות מעבר קטנים ,בפרדם הנה או בתדרה ,שם שהו שבועות ספורים.
במקומות ארעיים אלה סופק המזון תינם מ מ ט ב ת מרכזי .ואולם ברגע שמצאו עבודה,
היה עליהם לעזוב את המהנה או את בית העולים ולהתהיל בהיים עצמאיים .רבים
גויסו לצה״ל זמן קצר לאתר עלייתם ולעיתים נותרו בני משפתה ,כגון אישה וילדים,
ללא בן הזוג זמן קצר לאהר העלייה ובטרם נעשו צעדי ההסתגלות הראשונים באותה
תקופה ,היתה זו בעייתם של כל העולים מקרב שארית הפליטה ואולם בין מאי
לספטמבר ,1948עת ההלה העלייה הנרהבת מאירופה ,היה חלקם של עצורי קפריסין
בקרב העולים גדול ביותר.
27
כתשעים אהוזים מעצורי קפריסין שהגיעו לארץ עד להקמת המדינה ,השתייכו
לתנועה פוליטית הקשורה בקיבוצים ,אך גם ביניהם תשו רבים בקושי לקבל את
הההלטה המצופה להצטרף לתנועה הקיבוצית .במבט מקרוב ,התיים הםפרטניים
שבהתיישבות הקולקטיבית שוב לא הצטיירו כרומנטיים כל-כך .הברים וקרובי
משפהה שכבר שהו בארץ לא תמיד עודדו אותם ללכת לקיבוץ ,והכללים הנוקשים
של היי הקולקטיב הזכירו במידת מה את חיי המתנות .עולים רבים גם היססו לצאת
למקומות רהוקים כמו הגליל או עמק יזרעאל .הם העדיפו את הרעיון של עיר גדולה,
שבה יוכלו להוש הופשיים ולא לבלוט בייתודיותם מבלי שיעמדו במבתן הקולקטיב
ובלהצים החברתיים שהוא הפעיל .הם רצו סוף-סוף להיות אדונים לגורלם ולתתור
להשגת מטרותיהם האישיות .לפיכך ,אף שלא היה קל לפרוץ את המסגרת המאורגנת
שתמכה בהם אחרי המלהמה ובמתנות ,ההליטו רבים מן העולים ללכת בדרכם
העצמאית .עוד בראשית ,1947תבע זאב מתבריו
״הבינו זאת ואל תתאכזבו אם אנשים אלה לא ילכו לקיבוצים ,ואל תקבלו את
המספרים :כך וכך אנשים לקיבוץ זה וכך וכך לקיבוץ אהר .אין אלה מספרים
בעלי תוכן אלה הם רק שמות ריקים.״
ואמנם דומה שהדברים היו נהירים לרבים מבין העוסקים בקליטתם של העולים.
ואף על-פי כן קשה היה להתמודד עם העובדה ,שרק שליש מן העולים הצטרפו
להסתדרות העובדים .וששיעור כה קטן מקרב העולים יעבוד בתקלאות ,אם בקיבוצים
ואם ביישובים הקלאיים לא קולקטיביים .עדה פישמן שעמדה בראש מערך העלייה
והקליטה בהסתדרות העובדים משקפת גישה דו־ערכית אל העולים .לכאורה היא
הציגה אמפתיה רבה להעדפות היי העיר על פני ההתיישבות העובדת אצל העולים.
״אני רואה הובה ללמד קצת סניגוריה על עולים אלה .יש הרבה מה לומר
ביחס אליהם ,אך לא הייתי רוצה שנטיל בהם מום דוקא בגלל אי-רצונם
28
29
דליה עופר
236
ללכת לתנועה קיבוצית .לאתר שנים של תיים במתנות ,עם תוספת זו של
קפריסין ,שלדעתי הורסת הרבה ממה שנצטבר במשך שנים אלה מבהינה
תיובית -כל דבר בעל אופי קולקטיבי מעורר אצלם התנגדות מרובה.
ובמצב הנוכהי שלהם אני רואה את זה כדבר מובן .לאתר שאנשים יחיו
שנתיים-שלוש בעיר ובמושבה ,אם נדע לטפל בהם כראוי ,לא מן הנמנע
שרזרבה כזאת עוד תתלכד .כרגע עד כמה שהדבר לא יהיה מעציב ,אנו
תייבים לדעת ,שלרזרבה מתוך המתנות אין לנו תקוה רבה.״
ועם כל זאת ,עדה פישמן הקוראת להיות פתותים יותר אל העולים מעידה עליה ועל
הבדיה באביב : 1947
0נ
״האמת היא ,שאף כי כולנו מבינים את הדבר ,כשאנו נתקלים כל פעם מהדש
בסירוב עקשני זה מצד העולים] ,ללכת להתיישבות העובדת ד.ע [.משהו
מתקומם בנו ,והסרה לנו ההכשרה הנפשית לטפל בהם .גם עלינו כנראה
לעבור בענין זה בית-ספר ,לדעת למפרע כי בדור זה נפל בהלקנו לקבל
עולים כאלה ועם אלה יתד לבנות את ארץ־ישראל .אתרים אינם״'.
יש בדברים אלה הבנה וטרוניה ,וכפי שהיא מעידה על עצמה ועל הבדיה ,קשה מאד
לכולם להסתגל למציאות ההדשה בעם היהודי ולעובדה שהאתריות הכוללת על
העלייה כולה מוטלת עתה על היישוב בין שהדבר תאם את דרכי ההגשמה שהציב
לעצמו ובין שלא.
ואומנם ננקטו אמצעים שונים להקלת הקליטה וההשתלבות -הן מתוך שאיפה
כנה לסייע לניצולים והן מתוך הרצון להוכית כי היישוב מסוגל לספק קורת גג ומהיה
לעולים .העולים קיבלו את המצרכים הבסיסיים ממתלקת הקליטה של הסוכנות
היהודית ,ובכלל זה מטה ,מזרן ,שמיכות וסדינים .תשוב יותר היה הסיוע במציאת
דיור בבתי עולים ,שם הלקו ארבעה בודדים הדר אהד ,ומשפהה בת שלוש נפשות
קיבלה תדר משלה .הסוכנות היהודית גם שכרה לעולים תדרים בבתים פרטיים
ושילמה את שכר הדירה לששת ההודשים הראשונים .ביטות בריאות הובטה על־ידי
מערכת הבריאות של ההסתדרות או בתי-התולים של הדסה בירושלים ובתל־אביב
)בתמיכת ארגון הנשים הציוניות מארה״ב ,שנוסד בשנת .(1912מערכות אלו התלו
לפעול רק בסוף שנת ,1946ונעשו מאורגנות יותר במהלך ,1947כאשר עניין הקליטה
זכה ליתר תשומת-לב מתוך הציפייה לגל עליה גדול של ניצולי שואה.
3
32
33
הציפייה היתה שהעולים ימצאו עבודה במהלך תקופתם הראשונית בארץ .באותם
ימים הנתתה את לשכות העבודה של הסתדרות העובדים גישה שוויונית בתלוקת ימי
עבודה :עולים וותיקים מובטלים ,בעיקר תיילים משוהררי הצבא הבריטי ,קיבלו
הקצבה של מספר ימי עבודה קבוע בתודש .הקדימות הגבוהה ביותר של הסוכנות
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
237
היהודית היתה קידום הבניה ובעיקר התקלאות .לפיכך חתרו מחלקת העליה ומדור
הקליטה של הסוכנות לכוון את העולים לאזורים ולתהומי עיסוק מסוימים באמצעות
חלוקת הדיור ופיזור העולים מתוץ לערים המרכזיות .בה בעת היה על פקידי
הסוכנות להביא בתשבון את אילוצי שוק העבודה ,שהציע יותר משרות בערים
הגדולות ובמושבות המבוססות הקרובות לערים הגדולות ובהן פ ת ת תקוה ,הדרה
וכד׳.
שרר גם מהסור חמור בדיור ,אף שהאיסור שהוטל על בניה פרטית בימי מלחמת
העולם השניה בוטל בחלקו כבר בשנת .1947הסוכנות היהודית יכלה ליזום בניה רק
במקומות שבהם היו בבעלות הקרן הקיימת לישראל קרקעות לא תקלאיות ,ואלה היו
בדרך-כלל רחוקות מאוד ממרכזי הערים וממרכזי התעסוקה הקיימים .אתרי ספטמבר
,1948כשמספר העולים הגיע ליותר מ 10,000-בהודש )ועלה לשיא של 35,000
בחודש( ,ההדיפה הבעיה עוד יותר ,והעולים שוכנו בערים ובכפרים ערביים שננטשו
לאחרונה ,ללא קהילה קיימת בעלת אוכלוסייה ותיקה בקרבתם ואולם אז כבר נמצאו
מרבית עצורי קפריסין בארץ-ישראל.
34
35
היו הבדלים ניכרים באופי הקליטה של העולים בערים ובעיירות ,ובמקומות
קטנים יותר כמו המושבות -יישובים כפריים עם תערובת של חקלאות פרטית ומשק
תעשייתי בהיקף קטן .מבחינה כלכלית וחברתית גם יחד היו התיים בעיר קלים יותר,
בעיקר עד סוף .1948המושבות הציעו בעיקר עבודה הקלאית עונתית ,שהיתה הדשה
למרבית העולים וקשה מאוד פיסית לכולם ,פרט לחזקים ביותר ,בעיקר בעונת ההום
הממושכת ,שדווקא במהלכה היה צורך לבצע את עיקר העבודה .זאת ועוד ,רוב
העולים שאפו לרכוש מקצוע ,הם העריכו את העבודה במלאכה בתעשייה ,ובמידה
פתותה גם בבניין ,כמציעים ביטהון כלכלי מסוים ,אך לא ראו בתקלאות משלה יד
מתאים .רבים מעולי קפריסין היו מוכנים להכשיר עצמם בקורסים מיותרים שהוצעו
להם כדי למצוא תעסוקה מתאימה.
36
במושבות התרכזו העולים בשיכונים מיוהדים להם והיו מבודדים מן האיכרים
ומשפתותיהם .המגע היהיד שקיימו אתם היה באמצעות העבודה .עם הגידול במספר
העולים עלתה גם סוגיית קליטתם ההכרתית והתרבותית ,והציבה בעיה לאוכלוסייה
הוותיקה של המושבות ,שהגיבה במידה מסוימת של רתיעה ומורת-רוה .טובים
בהרבה היו היחסים בין העולים לבין תברי ארגוני מתנדבים כגון ארגון אמהות
עובדות וויצ״ו -שארגנו שירותי מעונות וטיפול בילדים ,הרצאות ,שיעורי עברית,
ומגעים בין עולים לוותיקים -וגופים שהיו קשורים במועדונים וחוגים שהוקמו בידי
מהלקת התרבות של ההסתדרות ,ומאותר יותר ,בידי משרד החינוך והתרבות.
מאחר שמרבית עצורי קפריסין לא היו בעלי מקצוע ,נחסך מהם הקושי שבהסבה
מקצועית ,בניגוד לרבים מניצולי השואה שהגיעו מאותר יותר ממזרח אירופה ,או
37
דליה עופר
238
38
העולים מארצות האיסלאם .כקבוצה היו עצורי קפריסין נכונים יותר להתהיל
בעבודה תקלאית או בעבודת כפיים אתרת .הלקם פנו לקורסי הכשרה מיוהדים
שהציעה ההסתדרות ,ומספר צעירות הוכשרו כאתיות ומטפלות בילדים בקורסים
מיוהדים שהתקיימו בבתי התולים .במסגרות לימודים אלו קיבלו העולים דיור
וכלכלה ,וסיכוייהם למצוא עבודה היו טובים ,שכן הצורך בעובדי סעד ורווהה
מקצועיים הלך וגדל עם העלייה הגדולה .מיעוט מעולי קפריסין ,שהיו בעלי
מקצועות צווארון לבן )כגון הוראה ,סיעוד או מקצועות פארא-רפואיים אהרים( או
בעלי השכלה תיכונית שידעו עברית ,מצאו עבודה בבתי ספר ,בהפעלת מתנות
העולים ,בשירותים הרפואיים ובתהומים נוספים שונים הקשורים בקליטת העליה.
מהגרי קפריסין שהגיעו לפני מאי 1948נהנו מיתרון ,שכן הספיקו להסתדר כאשר
ההלו גלי העלייה ההמונית בספטמבר של אותה שנה.
39
40
דו״תות התעסוקה מסוף 1948מלמדים כי הביקוש לעבודה היה גבוה ביותר.
בגלל המלהמה גבר הצורך במוצרים ובשירותים תעשייתיים ותקלאיים .שוק העבודה
הציע מגוון רתב של עבודות לפועלים מיומנים ובלתי־מיומנים והעולים היו מוכנים
לקבל כמעט כל עבודה -לשמתתו הרבה של אהד מהברי הוועד הפועל של
ההסתדרות ,שציין כי ״העליה הזו טובה מבתינת העבודה :כל תששותינו לא היו
מבוססים ...האנשים רוצים לעבוד.״ ואולם במרוצת ההודשים הבאים הלו תנודות
רבות בשוק העבודה ,ובמארס 1949התעורר ההשש בדבר האפשרות של אבטלה
נרתבת עם סיום עונת ההדרים .מספר העולים בהודשים הראשונים של 1949הגיע
לממוצע של 25,000איש בהודש ,ו 25,000-העולים ששהו במתנות המעבר במארס
אותה שנה אפילו לא נכללו בסטטיסטיקה של דורשי העבודה.
41
42
הקלה רבה הושגה בבעיית הדיור במהלך הקיץ והסתיו של ,1948כשהתפנו
מקומות רבים בערים ובכפרים הערביים הנטושים .עד 13במארס 1949היו בשליטת
המדינה כ 55,000-תדרים בערים ובעיירות .אף שמספר גדול של תדרים תייב
שיפוצים בגלל נזקי הקרבות ,הפכו ההדרים הללו למקור הדיור העיקרי לעולי
.1948-9עד סוף אפריל 1949שוכנו 89,781עולים בערים ובכפרים נטושים 52,000
מתוכם בהיפה וביפו .אבל עד אביב 1949מוצה גם מקור דיור זה .עד מאי 1949
התגוררו יותר מ 60,000-עולים במתנות מעבר ,ורבים נותרו בהם תקופה ממושכת
43
44
ביותר.
דו״ה ממאי 1949על רמלה ולוד מספק תמונה מפורטת יותר של תהליך הקליטה
בשתי ערים אלה .ברמלה התפנו 2,874תדרים ו 405-בתי-עסק לאהר גירוש הערבים,
ואילו בלוד היו 2,894הדרים ו־ 447בתי־עסק .שתי הערים אוכלסו מתדש מתתילת
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
239
,1949במבנה הדמוגרפי המתואר ל ה ל ן ) ט ב ל ה :(5
טבלה : 5מבנה דמוגרפי של עולים ברמלה ולוד
מספר נפשות לפי קבוצה ,מגדר וגיל
רמלה
ל ב ב
משפתות
2,450
2,446
7,586
בני-אדם
7,898
נשים
2,705
גברים
2,516
ילדים
) 2,365עד גיל (17
) 2,267עד גיל (12
ארצות מוצא עיקריות לפי משפהה
רמלה
ל ג ב
פולין
909
817
בולגריה
677
504
רומניה
342
238
טורקיה
125
168
מרוקו
6
164
57
אלג׳יריה
140
19
יוגוסלוויה
123
המרכזי ,43/1008,דו״ח על קליטת עולים בלוד9,
מקור :טבלה ,5הארכיון הציוני
בינואר 1 5 - 1 9 4 9במאי ! 1 9 4 9דו״ח על הקליטה ברמלה ער 2 9במאי . 1 9 4 9
בלוד היו 78%מן המשפתות ניצולי שואה .ברמלה עמד מספרם של .87%מספר
העולים מארצות האיסלאם ,בעיקר טורקיה וצפון־אפריקה ,נע בין 12ל 22-אהוזים.
התפלגות העיסוקים זמינה לרמלה בלבד 19% .מבני 50-17היו בעלי מקצוע .שתי
הקבוצות הגדולות ביותר מנו 121סנדלרים ו 120-הייטים 223 .בני-אדם נוספים
)כמעט 25%מכלל בעלי המקצוע( ייצגו מגוון של מקצועות צווארון לבן :מורים,
רבנים ,רופאים ,עורכי-דין ואהרים.
ברמלה היתה מעט מאוד תעשיה ,גם משום שאספקת ההשמל היתה מוגבלת11 .
בתי התרושת )אין מידע על מספר המועסקים בכל אהד מהם( כללו מפעל לנעליים,
שלוש מטוויות ,ושתי נגדיות .כ מ ו כן היו 20עסקים קטנים יותר .בקרב ראשי
המשפתות (16%) 312 ,קיבלו סיוע ממשלתי בצורת אספקת מצרכי מכולת ומצרכים
בסיסיים נוספים .רבים מתוך מספר זה היו נכים שלא היו מסוגלים לעבודה פיסית.
שמונים ותשעה ראשי משפתות ) 4%מכלל העולים( עבדו במפעלים ובתעשיות
הזעירות 60 ,נוספים ) (2.5%עבדו בפקידות ,ו־ 60נוספים היו מאורגנים
בקואופרטיבים תקלאיים שקמו בעיר .ארבעים-ותשע אלמנות ,שהיו ראשי
דליה עופר
240
משפחותיהן ) 2%מסך העולים( הועסקו בעבודות שירות שונות .מתוך 1,434
) (58.5%ראשי המשפחות שנרשמו בלשכת התעסוקה במבקשי עבודה ,רק ל־547
) (22%נמצאה עבודה זמנית בלבד .כ 887-ראשי משפתות ) (36%היו מובטלים
לתלוטין.
המצב בלוד לא היה ט ו ב יותר .הדו״ה העוסק בעיר זו הדגיש את המחסור
בעובדים מקצועיים בתהום הבניה וההקלאות ,שניתן להתגבר עליו רק אם הלק מן
העולים יעברו הסבה מקצועית .רק מהצית מתוך 1,350הרשומים בלשכת העבודה
קיבלו עבודה ,ורק מחצית מתוך מקבלי העבודה זכו בעבודה קבועה.
באף אתת משתי הערים לא היו מים זורמים והשמל בבתים .שתי הערים קיבלו
סיוע מסוכנויות וגופים מתנדבים שונים .נפתתו בתי-ספר ,ההסתדרות סיפקה שירותי
בריאות ,באמצעות קופת ההולים ,והופעלו מועדונים חברתיים .אף על-פי כן היו
העולים מבודדים ומיעטו במגע עם היישוב הוותיק.
אין בידינו מידע כמה מעצורי קפריסין התיישבו בשתי ערים אלו .עם זאת ,משום
שרוב העולים מקבוצת קפריסין עלו עד סתיו ,1948מצאו רבים את מקומם כבר
בינואר ,1949בתקופה שעולים נשלהו להתיישב ברמלה ובלוד .כזכור היו לעולי
קפריסין שהגיעו עד ספטמבר ,1948זכויות דיור מיוהדות ולכן תלקים ניכרים
מביניהם התיישבו בהיפה וביפו .המצב שם היה טוב בהרבה ,משום שהיה בהם סיכוי
גבוה בהרבה למצוא עבודה ומשום שהקרבה לקהילה הוותיקה סיפקה יותר
הזדמנויות להשתלבות.
העולים והקיבוצים
,
הקיבוצים טיפתו תקוות רבות ,שניצול השואה בכללם ובעיקר עצורי קפריסין,
יצטרפו בהמוניהם לתנועה הקיבוצית .אוכלוסיית הקיבוצים גדלה מאוד עד סוף
מלתמת העולם השניה ועיקר גידולה נבע מהצטרפותם של עולים שהגיעו בתקופה זו.
הגידול הדרמטי ביותר ,259% ,נרשם בתקופה שבין ספטמבר 1944לספטמבר 1945
)מ 13,606-ל ,(35,260-שבסופה היוו הקיבוצים כששה אהוזים מכלל אוכלוסיית
היישוב )עליה מחמישה אחוזים בתחילת מלתמת העולם השניה( .עד ספטמבר
1947עלה המספר ל ,45,041-או שבעה אחוזים מכלל האוכלוסייה .ואולם ב1950-
בשיאה של העלייה הגדולה ,ירד שיעור זה ל 57,810) 5.5%-נפשות חיו בקיבוצים,
מתוך אוכלוסייה כוללת של .(1,202,993לאכזבתם של חברי הקיבוצים ומנהיגיהם
לא בהרו העולים החדשים להצטרף לחיי הקיבוץ .מגמה זו באה כבר לידי ביטוי
בעליית שארית הפליטה טרם הקמת המדינה .מתוך 1500העולים שקיבלו בכל הודש
רשיונות עלייה תוקיים) ,ומאז סתיו ,1946היתה מהציתם מקפריסין( ,רק
45
4 6
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
241
מיעוט בחר להצטרף לקיבוצים .אם במארס 1947לדוגמא פנו לקיבוצים 9%מן
העולים ,הרי שבאפריל אותה שנה פנו לקיבוצים רק ,5.5%ובמאי 6% -והמספרים
הלכו וירדו עוד במהלך .1948אמנם שיעור ההצטרפות של גולי קפריסין היה גבוה
יותר משאר עולי שארית הפליטה ,אך האכזבה בתנועה הקיבוצית היתה ר ב ה .
נוכה העובדה שבין הברי הקיבוצים היה מספר רב של מנהיגי תנועת ההעפלה,
מפקדי עליה בלתי-הוקית וראשי משלתות למתנות העקורים באירופה ,ורבים אהרים
היו מעורבים בפעילות כותות ההגנה המחתרתיים בארץ-ישראל )ובעיקר ביהידת
הפלמ״ח המוכתרת( עורר מיעוט המצטרפים תתושות קשות במיוחד ובחלקן באו
לידי ביטוי דווקא כלפי המצטרפים .שררה הסכמה כי מגוון גורמים הביאו את העולים
להתנגד לדרך ההיים הקיבוצית :תלקם תסרו את המתויבות האידיאולוגית או ההכרה
בחשיבות החקלאות לקיומה המעשי של הברה יהודית .אלה שעזבו את
ברית-המועצות דתו את חיי השיתוף שדמו בעיניהם לקולחוז הסובייטי ,ועולים
מארצות הבלקן ,שרחשו איבה כללית למדיניות המפלגות הקומוניסטיות בארצותיהם,
ראו דמיון רב מדי בין הקומוניזם לבין הקיבוץ.
47
48
הרף גורמים אלה לא היו מנהיגי הקיבוצים וההסתדרות מוכנים לוותר על העולים.
הועלו כמה רעיונות להגברת הגיוס לשורות הקיבוץ .חלקם התרכזו בשיפור העבודה
התינוכית בגולה לפני הגעת העולים לארץ־ישראל .לכך נודעה תשיבות מיוחדת
לפעילות התנועתית בקפריסין ,שם הסתמן מספר ה״מצטרפים״ האפשריים הגבוה
ביותר )כפי שצויין ,כ 90%-מכלל העצורים השתייכו לתנועת נוער או למפלגה
פוליטית הקשורה בקיבוצים( .הוצע גם שהשליהים יקצו קבוצות עולים מסוימות
לקיבוצים מסוימים .גם בכך נראתה קפריסין כמקום טוב להתתיל בו .יוהסה
תשיבות גם למגעים ישירים עם עולים המגיעים למתנות המעבר בארץ-ישראל .תברי
הקיבוצים ,שידעו על פגישותיהם של העולים עם קרובים ומכרים בני עירם שלא
השתייכו לתנועה הקיבוצית ,ואשר עודדו את העולים להתיישב בערים ,תכננו לשלות
שליחים מיוחדים שיחפשו אתר אלה שהיו קשורים לתנועה הקיבוצית בעבר .הם גם
ביקשו לפנות במיותד למשפתות ולזוגות צעירים שיבנו את ביתם בקיבוץ ובכך יקלו
על קליטתם ויבחרו באורת תיים נאות להם ולחברה בכללותה .מאז סתיו ,1948כאשר
מצוקות העולים המצטופפים במתנות המעבר גדלה ובתי העולים לא יכלו לקלוט עוד
משפחות ,ציפו בקיבוצים שמצב זה יעודד הצטרפות לקיבוצים ,שכן אז תצטייר
התנועה הקיבוצית כאטרקטיבית יותר.
49
50
הקיבוצים יזמו גם שינויים בתכנית הקליטה שהם הציעו לעולים 52 -ימי עבודה
בתשלום ,תכנית מסודרת ללימוד עברית ,ימי נסיעה מיוחדים לטייל בארץ ולהכירה
וזמן לפגוש קרובים ובני עיר .פעילויות תברתיות ותרבותיות שונות גובשו עבור
העולים -לדוגמה ,אמהות צעירות קיבלו הדרכה בטיפול בילדים ,הרצאות על
דליה עופר
242
מערכת ההינוך הקיבוצית והאידיאולגיה שהיא משקפת ועוד .הברי הקיבוצים
התבקשו לפתות את בתיהם ולארת את העולים התרשים וליצור לכבודם אווירה
נעימה ותברית .אבל היו תברים ותיקים שהתקשו לקבל על עצמם את הדרישות
התדשות .כפי שהודה אהד הפעילים באסיפה כללית :״אנהנו אוהבים את העליה אבל
לא את העולים.״
עם פרוץ מלתמת העצמאות נטלו הקיבוצים תלק פעיל בקרבות .מספר הנפגעים
היה גבוה ,והדבר הטיל עומס כבד על הנותרים .עם הגברת הגיוס ,הפכו העולים
למרכיב היוני בכוה העבודה הקיבוצי .בנסיבות אלה לא ניתן להמשיך בהסדרים
המיוהדים שהובטהו להם .רבים מן העולים ,שלא היו מסוגלים לקרוא עיתון או
לעקוב אהר דיווהי התדשות ברדיו ,השו מנוכרים ומבודדים בקיבוץ .אצל אהרים
גברו המסירות והמעורבות ,שכן הם תשו את תיוניותם לעמידתו של הקיבוץ נוכה
קשיי המלתמה והמצור .דברים אלה בולטים במיותד ביתם לילדי עליית הנוער ,בימי
המצוקה האלה הם תשו באתריות המוטלת עליהם בענפים השונים וראו שהברי
הקיבוצים סמכו עליהם .במספר קיבוצים בהם פונו נשים וילדים הרהק מקרבת
המלהמה ,והם נותרו עם ההברים ששמרו על המשק וסייעו בידיהם .עם הקלת המצב
הכללי לאהר יולי ,1948היו העולים שותפים להוויה התיובית של השתייכות לקהילה
שהצליהה להתגבר על קשיי המלהמה .בשלב זה נשמעו קריאות רבות להתזרת
תוכנית הקליטה המיותרת לקיבוץ.
51
52
סיכום
כפי שנאמר לעיל ,ניצולי השואה בכלל ועצורי קפריסין בפרט ,השתלבו במהירות
במשק הישראלי .ככל שהיו צעירים יותר ,כך היתה הסתגלותם קלה יותר .אף שלרבים
לא היה מקצוע ,הם הצליהו להדור למעגל העבודה ולהתהיל בהכשרה מקצועית.
העולים גם התרגלו לאורה ההיים הםפרטני שאפיין את ישראל בשנות ההמישים,
כאשר הונהגה תוכנית צנע כלכלי ,עם הקצבות מזון וביגוד ,ועם שוק שהור משגשג.
התקופה הקשה ביותר בעלייה ההמונית לישראל ההלה באביב 1949ונמשכה
מספר שנים .מספר העולים היה גבוה מאוד והמתת בין רשויות הקליטה ,מתלקת
העלייה של הסוכנות היהודית ,והממשלה ,הגיע לשיאו .רק ב 1952-בעקבות מדיניות
ברירה מהמידה של המועמדים לעלייה ,הסתמנה ירידה במספר העולים ,שנשאר נמוך
במשך ארבע-המש השנים הבאות .עד 1961הגיעה האוכלוסייה בישראל לכמעט שני
מיליון נפש ,ובכלל זה 870,000נפש ) 43%מכלל האוכלוסייה( שהגיעו לארץ אהרי
.1948מתוך מספר זה היו 397,295ניצולי שואה .המפקד של 1961
243
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
מספק נתונים רבים המסייעים בהערכת הקליטה ,אך אינו מגלה כמעט דבר על עולי
קפריסין ,שכן אלה נרשמו על-פי ארצות מוצאם ולכן נבלעו בתוך קבוצת
אירופה-אמריקה .על סמך הנתונים ניתן להשוות בין ניצולי שואה כעולים ,לבין עולים
שהגיעו לפני קום המדינה ולבין אלה שהגיעו מארצות האיסלאם ,ואשר היוו 57%
מכלל אוכלוסיית העולים .אתרי 13-10שנים בישראל ,ניתן להעריך את מידת קליטתם
על־פי הקטגוריות הבאות :השתכרות ותעסוקה ,שימוש בעברית ,וגודל המשפהה.
השתכרות ותעסוקה
טבלה : 6התפלגות לפי תעסוקה )בתו״ל ובישראל( של גברים מתתת לגיל 60שהיו
בני 54-24שנים בעת עלייתם )באהוזים(
לא שינו
תקלאים
צווארון
סה״כ
מסהר,
מקצועות
תעסוקה
כתול
סוכנים ,צווארון
תופשיים,
עםהעליה
לבן
מכירות
ניהול,
פקידות
תעסוקה בתו״ל עד 1947
57.0
4.5
35.2
60.3
29.2
31.3
אירופה-אמריקה
53.0
1.4
43.5
54.9
40.4
14.5
אפריקה-אםיה
תעסוקה בהו״ל 1948-54
22.8
אירופה-אמריקה
18.0
אפריקה-אםיה
33.9
34.1
56.7
52.1
42.0
45.9
2.3
2.1
58.6
48.3
תעסוקה בישראל עד 1947
37.9
אירופה-אמריקה
17.2
אפריקה-אסיה
33.9
19.0
56.7
36.2
42.0
52.7
2.3
10.9
58.6
תעסוקה בישראל 1948-54
14.3
25.9
אירופה-אמריקה
9.4
15.6
אפריקה־אסיה
מקור :יורם בן-פורת ,מתוך ( e d s . ) ,
Israel
p . 994
8.1
51.7
40.2
23.5
51.6
25.0
M i c h a e l C u r t i s a n d M o r d e c h a i S. Chertoff
i n Occupational Structure i n
and Change,
.Structure
Differences
",Israel"OnEast-West
דליה עופר
244
מטבלה 6אנו למדים כי 41.4%מן העולים מאירופה-אמריקה בשנים 1948-54
)רובם ניצולי שואה( נאלצו לשנות את מקצועם ולעבור הסבה מקצועית .המעבר
הגדול ביותר נרשם ממקצועות הצווארון הלבן למקצועות הצווארון הכהול .בתוך
מגזר הצווארון הלבן הלה ירידה בקבוצת המסחר ,הסוכנים והמכירות -מ33.9%
בהו״ל ל 14.3%-בישראל .הגידול הגבוה ביותר נרשם במגזר הצווארון הכהול,
מ־ 42.2%בחו״ל ל 51.7%-בישראל .במקביל נרשם השינוי היהסי הגבוה ביותר
במגזר ההקלאות ,שהיווה רק 2.3%מכלל המשרות בחו״ל ,ו 8.1%-בישראל .לעולים
מאירופה ואמריקה שהגיעו לפני 1948נרשם ייצוג גבוה יותר באופן יהסי במגזר
הצווארון הלבן -בעיקר במקצועות חופשיים וניהול ) ,(50.5%ופתות במגזר
הצווארון הכתול) .(42.9%המספרים מעידים על רמות ההשכלה הנמוכות יותר בקרב
העולים בשנים .1948-54
כללית ,היכולת לעבור ממקצוע אהד למשנהו מצביעה על יכולת הסתגלות ,אך
בעת ובעונה היא מצביעה על השינויים הדרמטיים שהעולים נאלצו לעבור והיו קשים
עד מאד .לדוגמה 51.7% ,ממהגרי ארצות האיסלאם בשנים 1948-54נאלצו לשנות
את תעסוקתם .היתה תנועה משמעותית ממגזר הצווארון הכהול )מ 25%-בחו״ל
ל 52%-בישראל( ,אל התקלאות)מ 2.1%-בלבד בתו״ל ל 23.5%-בישראל(.
על־פי נתוני המפקד של 66.4% ,1961מכלל כוה העבודה הגברי האזרהי של עולי
אירופה-אמריקה בשנים 1948-54היו מועסקים במשרה מלאה ,בהשוואה ל55.7%-
מאותה קטגוריה בקרב העולים מארצות אפריקה-אסיה .בין העולים שהגיעו לפני
80% ,1948מאותה קטגוריה היו מועסקים ".עד 1961הגיעה השתכרותן של
משפתות ניצולי שואה ל 95%-מהכנסת המשפהה הממוצעת ,בעוד שעולים שהגיעו
מאירופה ואמריקה לפני 1948השתכרו 125%מן השכר הממוצע ,ועולי אפריקה
ואסיה שהגיעו בשנים 1948-54השתכרו 77%מן השכר הממוצע.
54
השימוש בעברית
בקרב גברים ניצולי שואה שעלו בין השנים 1948-54היה שיעור האוריינות/ידיעת
קרוא וכתוב ,97.6%אך רק 72.9%ידעו עברית) .מאתר שעברית היתה שפת התפילה,
ידעו אותה רוב הגברים היהודים( .רק 45.6%מן העולים הגברים בגיל ,45-49
ו 29.3%-מן הגברים בני 60ומעלה ידעו לקרוא בעברית .שיעור האוריינות בעברית
בקרב עולים גברים בגילים 30-44עמד על .67.8%
האוריינות בעברית היתה נמוכה יותר בקרב נשים יוצאות אירופה ואמריקה .רק
55.8%מתוכן ידעו עברית ,לעומת שיעור אוריינות של 94.9%בשפות המוצא שלהן.
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
245
בקרב עולי אפריקה ואסיה בשנים 1948-54היה שיעור אוריינות בעברית של
86.2%בקרב הגברים ,לעומת 82.2%בשפה אחרת .בקרב הנשים בקבוצה זו היתה
התמונה מורכבת יותר :בין הנשים הבוגרות ,בגילים ,44-15היו שיעורי האוריינות
נמוכים יותר מאשר בקרב נשים ממוצא אירופי ,ואילו מגיל 45ואילך היו השיעורים
גבוהים יותר בהשוואה .רמות האוריינות היו גבוהות יותר בכל החתכים בקרב העולים
שהגיעו לפני 98%) 1948בשתי הקבוצות(.
מבין העולים ניצולי השואה בעלי תואר אקדמי 22.3% ,קיבלו את התואר
בישראל.
55
56
גודל המשפחה
משפתות ניצולי השואה היו קטנות יותר מאלו של העולים מאירופה ואמריקה לפני
קום המדינה .מספר הילדים הממוצע שנולדו לנשים יוצאות אירופה ואמריקה שעלו
בין השנים 1948-54והתחתנו בישראל היה ,1.2ולנשים שהתחתנו בהו״ל.2.1 ,
לנשים יוצאות אירופה ואמריקה שעלו לפני קום המדינה היו בממוצע 2.3ילדים אם
נישאו בישראל ,ו 2.4-ילדים אם נישאו בחו״ל .מספר זה מרמז על הקשיים הכלכליים
של העולים .מספר הנשים הנשואות )בנישואים ראשונים בלבד( בקרב ניצולות שואה
שלא ילדו הוא ,10.9%והוא גבוה בהרבה מן השיעור לעולות מאירופה ואמריקה
שהגיעו לישראל לפני קום המדינה ) (6.8%או לנשים מארצות אפריקה ואסיה בשתי
התקופות ) 4.5%לפני קודם המדינה ,ו 7.2%-לנשים שהגיעו ב .(1948-54-ניתן
להסביר מספרים אלה בעובדה שניצולות רבות נישאו בגיל מאוהד ו /א ו נפגעו
בניסויים הרפואיים שערכו הנאצים .המפקד מציין גם כי במשפהות של ניצולי השואה
היו פהות נתמכי סעד ,דבר העשוי להסביר את ההשקעה הגדולה בהשכלה שהשקיעו
משפחות ניצולות שואה עם ילדים ,ואת ההשקעה הגבוהה מן הממוצע בדיור ובמשק
הבית .אהד ההסברים המשכנעים הוא שמספר הנתמכים הנמוך הוא שאיפשר
להורים ניצולי שואה להשקיע יותר בתתומים הללו.
57
ככלל מוכיחים נתוני המפקד את קליטתם המוצלחת של ניצולי השואה בהשוואה
לקבוצות עולים אתרות .התששות מפני השלכותיו האפשריות של שיקום בעייתי
הסתברו כהסרי בסיס .מספר ניצולי השואה שעזבו את הארץ בשנים 1948-56
והשתקעו בארצות אתרות היה ,30,046רק 8%מכלל העולים .אבל בעניין זה דרוש
מהקר נוסף.
58
מדדי הקליטה האובייקטיביים שהודגמו לעיל מצביעים על השתלבות ניצולי
השואה בהברה ההדשה .אך זהו רק צדה האהד של התמונה .כפי שהראתה הנה
246
דליה עופר
יבלונקה ,מבהינה סובייקטיבית עברו ניצולי השואה תקופה קשה במהלך השלב
הראשון לאהר הגעתם לארץ ,שנבעה במידה לא מעטה מן העמדות הדו-ערכיות
שגילו כלפיהם התושבים הוותיקים של ישראל .הנתונים הללו כפי שצוין כבר לעיל,
אינם מתייתסים לעולי קפריסין ,שכן לא ניתן לבודדם מן הסטטיסטיקה הרשמית.
ואולם אם נזכור שרוב עולי קפריסין הגיעו לארץ עד ספטמבר ,1948הרי שסיכויי
קליטתם במשק והיתרונות שהיו להם בדיור במרכז הארץ וליד האוכלוסייה הוותיקה
היו רבים .מכאן סביר להניה שלהוציא גורמים אישיים ,הצלתת קליטתם בארץ היתה
טובה עוד יותר מכלל עולי שארית הפליטה.
זאת ועוד .העובדה שעולי קפריסין הקדימו את העלייה הגדולה מארצות האיסלם
הדגישה את הצלתתם בצד זו של עולי שארית הפליטה בכללם .רוב העולים הגיעו
לארץ באותו הזמן שבו הגיעה עלייה המונית מארצות האיסלאם ועל-אף בעיות
הקליטה הקשות של העולים היה מצבם קל יותר .הם היו מסוגלים למצוא ביתר קלות
את דרכם בהברה מערבית .יתרה מזו ,בד בבד עם הדו-ערכיות שאפיינה את יהם
הוותיקים לניצולים ,התקיימה גם תתושת הזדהות עם הניצולים ,בגלל תוויות
המלהמה שלהם וכתוצרים של רקע אירופי משותף.
תורותיהם האישיות וזכרונותיהם של הניצולים ,שבמשך שנים נשמעו בבמות
ציבוריות רק בטקסי יום השואה ועצרות הזיכרון ,ההלו להישמע ביתר דתיפות
ובבמות שונות בשנות השישים ,לאתר משפט אייכמן ) (1961ומלתמת ששת הימים
בשנת .1967בדרך זו הפכה הוויית השואה להלק מן ההוויה המשותפת של ההברה
הישראלית וקיבלה מקום השוב מאד בזיכרון הקיבוצי וההיסטורי .מאז שנות
השמונים נתפנתה ההברה הישראלית בכללותה להאזין ביתר קשב ליהיד ולתוויותיו.
הערכה מתורשת של תוויותיהם האישיות של העולים לארץ וסיפורם האישי קיבלו
מקום תשוב יותר בסיפור ההגשמה הציוני ובהתגבשותה של ההברה הישראלית .גם
קורותיהם של ניצולי השואה נכנס לסיפר הדומיננטי של מדינת ישראל .עולי קפריסין,
שסיפורם עובד מתדש בספרות ההיסטוריוגרפית ,הזרו וזכו בהכרה של ״חלוצי עלייה
ב׳ כעילית מובילה״ .במובן מסוים היתה בכך מעין הזרה להערכה המיותרת לה זכו
עולים אלה בשלהי שנות הארבעים ,ועתה מתוך פתיתות והבנה רהבה יותר
לרצונותיהם ולשאיפותיהם.
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
247
הערות
ב ס ו ג י י ת העלייה ה ב ל ת י -ח ו ק י ת ) ה י ד ו ע ה ב ש ם ״ ה ע פ ל ה ״ א ו ״עליה ב״׳( ר א ו דליה עופר ,דרך בים,
עלייה ב׳ ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ) ,ירושלים :יד י צ ח ק ב ן צבי ;(1988 ,עידית זרטל ,ז ה ב ם ש ל היהודים ,ת ל
א ב י ב :ע ם ע ו ב ד .1997 ,
מ ש ה סיקרון ,ה ע ל י י ה ל י ש ר א ל ) 1948-1953 ,ירושלים :ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת ל ס ט ט י ס ט י ק ה ,(1957ע מ ׳
) 26-27ל ה ל ן ״סיקרון 1957״(.
ב ק ר ב ניצולי ה ש ו א ה ה י ת ה ח ש י ב ו ת ר ב ה ל ח ל ו ק ה ל ת ת -ק ב ו צ ו ת :ה י ו ה ״ ק צ ט י ם ״ )ניצולי מ ח נ ו ת
הריכוז( ,ה פ ר ט י ז נ י ם ,ל ו ח מ י ה ג ט א ו ת ,ו ה ״ א ס י א ת י ם ״ ) ש ע ב ר ו ר פ ט ר י א צ י ה מ ב ר י ת -ה מ ו ע צ ו ת ( ,ב צ ד
רבים אחרים ,כגון מי ש ה ס ת ת ר ו באירופה הכבושה ומי ש ב א ו מברית-המועצות .חוויות ה מ ל ח מ ה
ש ל ה ם היו ש ו נ ו ת לגמרי .ו א ו ל ם ח ו ו י י ת ה ה י ש ר ד ו ת ה י ת ה מ ש ו ת פ ת ל כ ו ל ם ,וכך ג ם ה ת ח ו ש ה ש ח ו ו י ה
ז ו ה י א שתניע ,ב ד ר ך ז ו א ו א ח ר ת ,א ת כ ל ע ת י ד ם .ר א ו ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ,א ח י ם זרים :ניצולי ה ש ו א ה
ב מ ד י נ ת ישראל) 1948-1952 ,ירושלים :יד י צ ח ק בן צבי ,ה ו צ א ת ה ס פ ר י ם ש ל א ו נ י ב ר ס י ט ת ב ן גוריון,
,(1994ע מ ׳ ) 62-70ל ה ל ן ״ י ב ל ו נ ק ה 1994״(.
סיקרון ,1957כ ר ך ב :נ ס פ ח ס ט ט י ס ט י ) ל ה ל ן ״ נ ס פ ח סיקרון״( ע מ ׳ .23 ,20 ,2ב ש נ ת 1950היה שיעור
הניצולים 49.8%מ כ ל ל ה ע ו ל י ם .ב ש נ ת ,28.6% ,1951ב ,26.2% 1952-ו ש נ ה א ח ר -כ ך .19.6%
שם .ר א ו ג ם י ב ל ו נ ק ה ,1994נ ס פ ח י ם ,ע מ ׳ ) 269-272ט ב ל א ו ת 1ו.(2-
מ ס פ ר ז ה מ ב ו ס ס ע ל ד י ו ו ח מ פ מ ג ו ס ט ה )קפריסין( ש ל ה ר ב י׳ שרייבוים )נציג מ ח ל ק ת ה ע ל י ה ש ל
הסוכנות
נספח
היהודית(,21
ב א ו ק ט ו ב ר ,1948הארכיון הציוני ה מ ר כ ז י ) ל ה ל ן אצ״מ( .6/4326S ,ר א ו גם
סיקרון ,ע מ י ,20 ,2ו ד ו ד שערי ,גרוש קפריסין ,1946-1949 ,ה ה ע פ ל ה ,ה מ ח נ ו ת ו ח ב ר ת
ה מ ע פ י ל י ם )ירושלים :ה ס פ ר י ה הציונית ,(1981 ,נ ס פ ח ,ט ב ל ה ,16ע מ ו ד ) 364ל ה ל ן ״שערי 1981״(.
ה פ ע ר בין 51,530נ פ ש ש ה ו ג ל ו ל ק פ ר י ס י ן לבין מ ס פ ר ה ע ו ל י ם ה נ מ ו ך מ מ נ ו ב מ ק צ ת נ ו ב ע מ ק ש י י ם
ברישום ה ע ו ל י ם ע ד ס פ ט מ ב ר .1948ג ם ע ו ל י ם ש א ו ש פ ז ו א ו נ ע צ ר ו ל ת ק ו פ ו ת ק צ ר ו ת ב מ ח נ ה ע ת ל י ת
ל א נכללו ברשימות.
ל מ י ד ע נ ו ס ף ע ל ה ח י י ם בקפריסין ,ר א ו שערי ,1981נ ח ו ם בוגנר ,אי הגירוש :מ ח נ ו ת ה מ ע פ י ל י ם
ב ק פ ר י ס י ן ) 1946-1948 ,ת ל -א ב י ב :ע ם ע ו ב ד ) (1991 ,ל ה ל ן ״ ב ו ג נ ר 1991״(.
ה ע ל י ה ,יוני ,1947ע מ ׳ .22-23
ב נ ת ו נ י ם ה ס ט ט י ס ט י י ם הישראליים ל א ח ר מ א י ,1948נ ר ש מ ו ה ע ו ל י ם ע ל -פ י א ר צ ו ת מ ו צ א ם .ל כ ן ק ש ה
מ א ו ד ל ע ק ו ב א ח ר עצורי ק פ ר י ס י ן ז מ ן ק צ ר ל א ח ר ה ג ע ת ם לארץ .ו א ו ל ם ניתן ל ה ס י ק ע ל ת ה ל י ך
ק ל י ט ת ם מ ת ו ך ב ח י נ ה מ ד ו ק ד ק ת ש ל נתונים כ ל ל י י ם ה נ ו ג ע י ם ל ע ו ל י ם ב ח ו ד ש י ם ש ב ה ם ה י ו ו ת ה
ה ק ב ו צ ה ה ק פ ר י ס א י ת שיעור ניכר מ כ ל ל ה ע ו ל י ם .גורם נ ו ס ף ה מ צ ד י ק ה ש ל כ ה מ ת ו ך ה נ ת ו נ י ם ה כ ל ל י י ם
ע ל ה ע ו ל י ם מ א י ר ו פ ה ט מ ו ן ב ע ו ב ד ה ש ב ד צ מ ב ר 1947הגיעו ל ק פ ר י ס י ן ש ת י ס פ י נ ו ת ב ל ת י -ח ו ק י ו ת ,
דליה עופר
248
״פאן יורק״ ו ״ פ א ן ק ר ש נ ט ״ ,כ ש ע ל סיפונן 15,000מ ע פ י ל י ם מ ר ו מ נ י ה .הדיוקן ה ד מ ו ג ר פ י ש ל עולים
א ל ה היה א ח י ד יותר מ ז ה ש ל עצורי קפריסין ה ק ו ד מ י ם .גורם ז ה מ ח ז ק א ת ה ה צ ד ק ה ל ש י מ ו ש בנתוני
ק ל י ט ה כלליים לאיפיון עצורי קפריסין .ל פ ר ט י ם נ ו ס פ י ם ע ל ק ב ו צ ה זו ר א ו ז א ב צ ח ו ר ווניה הדרי,
אוניות א ו מ ד י נ ה :ק ו ר ו ת א ו נ י ו ת ה מ ע פ י ל י ם ״ פ א ן יורק״ ו ״ פ א ן ק ר ש נ ט ״ ) ת ל ־ א ב י ב :ה ק י ב ו ץ
ה מ א ו ח ד ,א ו נ י ב ר ס י ט ת ב ן גוריון.(1981 ,
ю
ה מ ס פ ר י ם ל ק ו ח י ם מ ת ו ך נ ס פ ח סיקרון ,ע מ ׳ ,22ו ב ו ג נ ר ,1991עמי .219-235
!!
מ ש ה סיקרון ,״ ה ע ל י ה ה ה מ ו נ י ת :מ מ ד י ה ,מ א פ י י נ י ה ו ה ש פ ע ו ת י ה ע ל מ ב נ ה א ו כ ל ו ס י י ת ישראל״ ,עידן
,(1988) 8עמ׳ .31-52ר א ו ג ם דן פטינקין ,ה מ ש ק הישראלי ב ע ש ו ר ה ר א ש ו ן ) י ר ו ש ל י ם :מ ר כ ז פ א ל ק
ל מ ח ק ר כלכלי27 ,(960i ,עמוד .ח ש ו ב לציין כי ה נ ת ו נ י ם ש ל ה ו ו ת י ק י ם ב א ר ץ -י ש ר א ל כ ו ל ל י ם א ת
הסטטיסטיקה
ל ע ו ל י ם מ א י ר ו פ ה ,א ס י ה ו א פ ר י ק ה ב צ ד ילידי ישראל .ב ק ר ב ילידי י ש ר א ל ר מ ת
ה ה ש כ ל ה היא ה ג ב ו ה ה ביותר.
!2
ב ו ג נ ר , 1 9 9 1ע מ י 229-235 ,
נ!
״עליה ל א ר ץ -י ש ר א ל 1947״ ,ד ו ״ ח ה מ ח ל ק ה ה ס ט ט י ס ט י ת ש ל ה ס ו כ נ ו ת היהודית ,גנזך ה מ ד י נ ה ,
מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה ג׳ .5366/186
!4
סיקרון ,1957עמי.96 ,
!5
מ א ר ק ד ב ו ר ד צ ק י ,״ ב ע י ו ת ד מ ו ג ר פ י ו ת ב ע ל י י ת ניצולי ה ש ו א ה ״ ,מ ת ו ך ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י השני
ל ל י מ ו ד י י ה ד ו ת ) י ר ו ש ל י ם ,(1958 ,עמי : 27-28 ,ר א ו ג ם שם ,״שארית ה פ ל י ט ה בישראל״ ,גשר ,כ ר ך 1
) ,(1956עמ׳ .83-115
16
ארכיון ה ה ג נ ה ) ,את״ה( ,4608 ,ינואר ,1947דברי ש ל י ח י ם ) ב י ש י ב ת ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ( .
ד!
שם ,שם.
!8
שם ,שם.
י!
ל ג ב י ה מ ו ש ג ב כ ל ל ו ת ו ר א ה אניה שפירא ,״ ה מ י ת ו ס ש ל היהודי ה ח ד ש ״ ,יהודים ח ד ש י ם יהודים
ישנים ) ,ת ל א ב י ב :ע ם ע ו ב ד ,א ו פ ק י ם ,(1997 ,עמי.155-174 ,
20
ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד 2,47/6/7 ,ב מ א ר ס ,1947ה א ס י פ ה ה כ ל ל י ת ש ל קיבוץ ג ב ת .
!2
ראו ,ל ד ו ג מ ה ,ה ע ר ו ת י ה ש ל ע ד ה פ י ש מ ן ) ה מ מ ו נ ה ע ל ה ק ל י ט ה ב ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ב ד י ם ( ב י ש י ב ת ה ו ו ע ד
ה פ ו ע ל מ י ו ם 23ב א פ ר י ל ,1947ארכיון ה ע ב ו ד ה ע ל שם פ נ ח ס ל ב ו ן ) ל ה ל ן ארכיון ל ב ו ן ( .
22
חיים דן ,״ ה ח ל ו ם ופתרונו״ ,ה פ ו ע ל הצעיר )שהיה מ ז ו ה ה ע ם מ פ א ״ י ,מ פ ל ג ת ה פ ו ע ל י ם ה ש ל ט ת ( 11 ,
בינואר .1949ר א ו ג ם י צ ח ק קורן ,״פני ה ע ל י ה ל א ן י״ ,ש ם 2 ,ב מ א ר ס .1948ב מ א מ ר מ י ו ם 5
ב פ ב ר ו א ר 1948ב ע י ת ו ן הנשים ה ע ו ב ד ו ת ד ב ר ה פ ו ע ל ת ,ק ר א ה נ ה מ ה ה ו פ מ ן ל ג י ב ו ש ת ו כ נ י ת ש ב ה
י ת א ר ח ו ה ע ו ל י ם ב ב ת י ם פרטיים ב ש ל ב י ה ק ל י ט ה הראשוניים ,ג ם כדי ל ה ק ל ע ל ה מ ח ס ו ר בדיור וגם
כ ד י ל א פ ש ר ל ע ו ל י ם ה ח ד ש י ם ״ ל ה כ נ ס ל א ו ו י ר ת הארץ ד ר ך ב י ת ארצישראלי ותיק ו ג ם מ ב ח י נ ת
המארחים שמשתתפים ב פ ו ע ל מ מ ש בקליטת העליה ולומדים להכיר מקרוב את כל לבטיה״.
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
״
249
י ב ל ו נ ק ה : 1994עירית קינן ,ל א נרגע ה ר ע ב :ניצולי ה ש ו א ה ו ש ל י ח י ארץ־ישראל ) ,ת ל א ב י ב :ע ם
ע ו ב ד (1996 ,ו כ ן ,״ ה ש ל י ח ו ת ה א ר צ י ש ר א ל י ת א ל מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ב ג ר מ נ י ה :צעדים ראשונים,
א ו ג ו ס ט - 1945מ א י 1946״ ,ב ת ו ך ,
ש א ר י ת ה פ ל י ט ה :1944-1948 ,ה ש י ק ו ם ו ה מ א ב ק ה פ ו ל י ט י ,
ה ר צ א ו ת ודיונים ב כ י נ ו ס הבין ל א ו מ י הששי ש ל ח ו ק ר י ה ש ו א ה ,י ש ר א ל ג ו ט מ ן ועדינה ד ר כ ס ל ר
עורכים) ,ירושלים :יד ושם ,(1991 ,ע מ ׳ :231-248״ ש א ר י ת ה פ ל י ט ה :ע ו ל י ם א ו מ ה ג ר י ם ״ ,ב ת ו ך ,
עיונים ב ת ק ו מ ת י ש ר א ל :מ א ס ף ל ב ע י ו ת הציונות ,היישוב ו מ ד י נ ת ישראל ,ב ע ר י כ ת פ נ ח ס גינוסר ,כ ר ך
,(1991) 1עמי.343-358 ,
״
צרור מ כ ת ב י ם )עיתון ת נ ו ע ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ( ,כ ר ך ,11מ ס ׳ 14 ,(252) 187ב מ א ר ס ,1947אהרן
רייכמן :ש ם 27 ,ביוני : 1947י ב ל ו נ ק ה ,1994עמ׳ .62-70
״
ר א ו רייכמן ,צרור מ כ ת ב י ם ,כ ר ך 192 (257) ,11ע מ ׳ 27 ,(252),464-465ביוני ! 1947ב ה ס כ מ ת ו ש ל
י ו ס פ ט ל ,דרש לקיים ע ם הניצולים ש י ח ו ת ב א ו ו י ר ה א י נ ט י מ י ת ואישית ,מ ת ו ך י ח ס ש ל כ ב ו ד ו ק ב ל ה
להשקפותיהם.
«
מ ס מ כ י ם רבים מ ת א ר י ם בני נ ו ע ר ב ב ת י ־ ה ס פ ר ו ב מ ו ס ד ו ת שונים ב ק י ב ו צ י ם ,ב מ ו ש ב י ם ו ב ע ר י ם .בין
ה מ א מ ר י ם ה ר ב י ם ש ה ו פ י ע ו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה יש ל מ נ ו ת א ת ה מ א מ ר ש ה ו פ י ע ב ד ב ר ה פ ו ע ל ת ביום 5
ב פ ב ר ו א ר ,1948ו ב ר ב ע ו ן ע ל י ה מ נ ו ב מ ב ר - 1947ינואר .1948ל ד י ו ו ח מ ק י ף יותר ,ר א ו פ ר ו ט ו ק ו ל
מ ז כ י ר ו ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד 26 ,ב א פ ר י ל ,1950ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד 1 ,ב\39\8א .מ ת ו ך כ8,600-
עולי עליית הנוער ,ש ה ג י ע ו ב מ ה ל ך א ו ק ט ו ב ר 1946ע ר מ א י 65% ,1948ה ג י ע ו מ ק פ ר י ס י ן .
״
י ע ק ו ב מ ר ק ו ב י צ ק י ,ג ח ל ת ל ו ח מ ת :גיוס ח ו ץ ל א ר ץ ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ) ,ת ל א ב י ב :מ ש ר ד ה ב ט ח ו ן ,
מ ר כ ז ל ת ו ל ד ו ת כ ו ח ה מ ג ן ,(1995 ,ע מ ׳ , 121וכן. 114-121 65-83 ,
«נ
א ת ״ ה ,4608ינואר .1947
«
א ס י פ ת ה ק י ב ו ץ ג ב ת 2 ,ב מ א ר ס ,1947ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ,1/6/5 ,ש ם ) 111/3/ ,ה ו ו ע י ד ה ה17-
ש ל הקיבוץ
ה מ א ו ח ד ( 18-24 ,
ב א ו ק ט ו ב ר ,1949מ ס ק נ ו ת בעניין
העליה
והקליטה(.
הרחבת
ה ה ת י י ש ב ו ת ה ח ק ל א י ת ה י ת ה ג ם ה א י נ ט ר ס ש ל ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ו ש ל מ מ ש ל ת ישראל ,שנדרשו
ל ס פ ק יותר מזון ו ל נ צ ל ש ט ח י ם ג ד ו ל י ם ש ל א ד מ ה מ ע ו ב ד ת ש נ נ ט ש ה על-ידי ה ע ר ב י ם ש ב ר ח ו בימי
מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת .כ ל ל י ת ,ה ח ק ל א ו ת מ י ל א ה ת פ ק י ד מרכזי ב מ ד י נ ה ה י ש ר א ל י ת ה ח ד ש ה .
0נ
פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת 23 ,ב א פ ר י ל ,1947ארכיון ל ב ו ן .בעניין ת ח ו ש ו ת י ה ם
ה ב ל ת י -ב ר ו ר ו ת ש ל עולי ק פ ר י ס י ן ל א ח ר ה ג ע ת ם ל א ר ץ ר א ו פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ס ו כ נ ו ת
היהודית 1 ,ביוני ,1947א צ ״ מ ) ,דיון ב א ב ט ל ה ב כ ל ל ו ב ס ב ל ם ש ל מ ה ג ר י ק פ ר י ס י ן ב פ ר ט ( :ר א ו גם
״דו״ח ע ל קפריסין״ ,פ ר ו ט ו ק ו ל מ ז כ י ר ו ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד 31 ,ב א ו ג ו ס ט ,1947ארכיון ה ק י ב ו ץ
המאוחד1 ,ב 16,7/9/בפברואר 1,1949ב.8/3/
״
2נ
דברי ע ד ה פישמן ,פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת 23 ,ב א פ ר י ל ,1947ארכיון ל ב ו ן .
״שיכון עולים מ ה מ ח נ ו ת ב ק פ ר י ס י ן
ואחרים״,12
ב ד צ מ ב ר ,1947א צ ״ מ .13/65Sבעניין ב ע י ו ת
א ב ט ל ה ודיור ר א ו ג ם דיון ב ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת 1ביוני ,1947ארכיון ל ב ו ן .
דליה עופר
250
33
ר א ה מ א מ ר ו ש ל ד ו ד ס י מ ר ו ט ב ק ו ב ץ זה ,וליתר ה ר ח ב ה ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה :ה ט י פ ו ל ודרכי
ה ה ת מ ו ד ד ו ת ב א ר ץ -י ש ר א ל ,1945-1947 ,ע ב ו ד ת ג מ ר ל ת ו א ר שני ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת בירושלים,
) .(1995ל ה ל ן :ס י מ ר ו ט ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ( .
«
ה נ ו ש א ה ו ע ל ה ב מ ס פ ר י ש י ב ו ת ש ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת :אני מ ת י י ח ס ת ב ע י ק ר ל י ש י ב ו ת
מ י ו ם 23ב א פ ר י ל ) 1947ראו נ א ו מ ה ש ל ע ד ה פ י ש מ ן ( ומיום 12ב נ ו ב מ ב ר ) 1947ראו י ו ס פ ט ל ( ו ל י ת ר
ה ר ח ב ה ,ס י מ ר ו ט ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,עמי.124-137 ,
33
ל ד י ו ו ח מ ק י ף ע ל ה ב נ י ה ב א ר ץ -י ש ר א ל ר א ו א ר נ ס ט ל ה מ ן ,ארכיון הג׳וינט ,ישראל ,תיקי מ ל ב ן ,
נ ו ב מ ב ר .111/1/2,1948
«3
י פ ה ברוידא ,״איך נ ק ל ו ט היום א ת העולים?׳׳ ,ד ב ר ה פ ו ע ל ת 7 ,ביולי .1947מ ן ה ר א ו י ל ה ד ג י ש
ש ב מ ו נ ח תעשייה הכוונה בעיקר לבתי מ ל א כ ה
גדולים ש ה ע ס י ק ו כ מ ה ע ש ר ו ת ע ו ב ד י ם .בענין
ה כ ש ר ה מ ק צ ו ע י ת ר א ה ל י ת ר ה ר ח ב ה ,ס י מ ר ו ט ,היישוב ושארית ה פ ל י ט ה ,עמי.127-128 ,
יג
ארכיון ל ב ו ן ,פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ) 23ב א פ ר י ל ,(1947י פ ה ברוידא ,ד ב ר
ה פ ו ע ל ת 7 ,ביולי ; 1947נדיה ס ו כ ו ב ו ל ס ק י ,״ ע ו ל י ם בקריה״ ,שם 14 ,ב א ו ק ט ו ב ר ; 1947ר ב ק ה קי,
״ ב ב י ת ה ע ו ל י ם ב פ ת ח ת ק ו ה ״ ,שם 17 ,ב ד צ מ ב ר .1947לביטויי מ ו ר ת ה ר ו ח ש ל ה ו ו ת י ק י ם מ ב ח י ר ת
ה ע ו ל י ם ל א ן ל ל כ ת והיכן ל ע ב ו ד ,ר א ו קורן ,״פני ה ע ל י ה ל א ן ? ״ ,ש ם ה ו א מציין ״ ו ת ה י ה ה ע ל י ה
ה ג ד ו ל ה מ ק פ ר י ס י ן א ז ה ר ה ר א ש ו נ ה שאין ל ת ת יד ח ו פ ש י ה מ ד י ל ר ב ב ו ת ה ע ו ל י ם ב ד ר ך ק ל י ט ת ם
בארץ״.
38
״ ה ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל 1947״ ,מ י ד ע ש ל ה מ ח ל ק ה ל ס ט ט י ס ט י ק ה ש ל ה ס ו כ נ ו ת היהודית 6 ,ביוני
,1948גנזך ה מ ד י נ ה ,ג./5366/186
»3
ע ד ו ת ב ע ל -פ ה מ א ת י ה ו ד ה פ י ר ס ט ,ה מ ד ו ר ל ת ע ו ד ב ע ל -פ ה ,ה מ כ ו ן ל י ה ד ו ת זמננו ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה
ה ע ב ר י ת בירושלים ,פ ר ו י י ק ט ה ע ל י ה ה ה מ ו נ י ת ,מ ס ׳ .3442
«
ע ד ו ת ב ע ל -פ ה מ א ת י ש ר א ל ר ב י ב ) ר ב צ ׳ י נ ס ק י ( ,שם ,מ ס ׳ .3460
!4
מ ר פ ר ו מ ק י ן ,ארכיון ל ב ו ן ,פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ) 1 1ב נ ו ב מ ב ר .(1948
42
ארכיון ל ב ו ן ,פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ) 1 6ב מ א ר ס .(1949
43
ס ך כ ל העולים
שהתיישבו
בתל-אביב,
בחיפה
היהודית
ו ב מ ו ש ב ו ת ה י ה .10,921
במושבים
ו ב ק י ב ו צ י ם .4,959ר א ו ד ו ״ ח בעניין ר כ ו ש ע ר ב י ם נ פ ק ד י ם ,גנזך ה מ ד י נ ה ,מ ש ר ד ר א ש ה מ מ ש ל ה 31 ,
ב מ א ר ס .1950ג ;(1582) 4 4 0 / 2 1 0 / 0 5לעניין מ ס פ ר ה ע ו ל י ם ש ש ו כ נ ו ביישובים ה נ ט ו ש י ם ,ר א ו ד ו ״ ח
ע ל פ ע י ל ו י ו ת מ ח ל ק ת ה ק ל י ט ה 1 ,ב ס פ ט מ ב ר 1948ע ד 30ב א פ ר י ל .1949
44
גיורא י ו ס פ ט ל ,״ ד ו ״ ח ע ל מ צ ב הדיור ע ד מ א י ״ 6 ,1949ב ד צ מ ב ר ,1949א צ ״ מ ;57/129Sש ם ,
״ ק ל י ט ה ש ל ה ע ו ל י ם ,א פ ש ר ו י ו ת וצרכים ע ד פ ב ר ו א ר 1949״ ) ,ד צ מ ב ר ;(1948שם ,צ ב י ה ר מ ן ל ו ו ע ד
ה פ ו ע ל ש ל ה ס ו כ נ ו ת היהודית,
S41/247,23ב א פ ר י ל .1949לעניין מ ס פ ר ה ע ו ל י ם ב מ ח נ ו ת ה מ ע ב ר
ו ה ת נ א י ם שם ,ר א ו ד ו ״ ח ע ל פ ע י ל ו י ו ת מ ח ל ק ת ה ק ל י ט ה 1 ,ב ס פ ט מ ב ר 1948ע ד 30ב א פ ר י ל ,1949
ארכיון הג׳וינט בישראל ,מ ל ב ן .111/1/2 ,
ניצולים כעולים :המקרה של עצורי קפריסין
251
ה ע ו ל י ם ב ש נ ה ז ו הגיעו מ א ז ו ר י א י ר ו פ ה ש ש ו ח ר ר ו .ה מ ל ח מ ה ב ב ל ק נ י ם ה ס ת י י מ ה ב א ו ג ו ס ט ,1944ו א ז
ג ב ר ו ג ל י ה ע ל י ה .פ ל י ט י ם יהודיים ש ה ג י ע ו ל ס פ ר ד ו פ ו ר ט ו ג ל ב מ ה ל ך ה מ ל ח מ ה הגיעו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,
כ מ ו ג ם פ ל י ט י ם מ ד ר ו ם איטליה.
ה מ ק ו ר ו ת ל מ ס פ ר י ם א ל ה ה ם ז א ב צ ו ר ,ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ב י י ש ו ב ה ש ל הארץ ,כ ר ך 1939-49 ,2
) ת ל -א ב י ב :ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ,(1982 ,עמי : 184 ,נ ס פ ח סיקרון עמי :23 ,3 ,ד ו ד הורוביץ ,כ ל כ ל ת
י ש ר א ל ) ת ל -א ב י ב :מ ס ד ה ,(1954 ,ע מ ו ד ) 175 ,ל ה ל ן ״הורוביץ .(1954
ד ו ״ ח מ א ת י ו ס פ ט ל ,ארכיון ל ב ו ן ,פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ) 23ב א פ ר י ל .(1947א׳
רייכמן ,״ ב ש ד ה ה ק ל י ט ה ״ ,צרור מ כ ת ב י ם ,כ ר ך ,11מ ס ׳ 27 ,(257) 192ביוני .1947לדיון מ ע מ י ק
יותר ב ה ש ת ל ב ו ת ניצולי ש ו א ה ב ק י ב ו צ י ם ו ב ה ס ת ד ר ו ת ,ר א ו י ב ל ו נ ק ה ,1994עמי.155-225 ,
מ ק ו ר ו ת ר ב י ם מ א ש ר י ם טיעונים א ל ה .א ם ל ה ז כ י ר ר ק מ ע ט י ם :א׳ רייכמן ,״ ב ע י ו ת ק ל י ט ה ״ ,ה ר צ א ה
ב ו ו ע ד ת ה ק י ב ו ץ ,צרור מ כ ת ב י ם ,כ ר ך ,11מ ס ׳ 14 ,(252) 187ב מ א ר ס ,1947עמי ,269-276 ,ו א ח ר י ם
ב א ו ת ה ישיבה .מ ה ג ר י ק פ ר י ס י ן נזכרים כ א ח ת מ ק ב ו צ ו ת ה ע ל י ה ה ח ש ו ב ו ת ב י ו ת ר ל ק י ב ו צ י ם .ר א ו ז א ב
מיינרט,
״עליה ו ק ל י ט ה ״ ,ש ם ,כ ר ך 14
) ;(1950ארכיון ל ב ו ן ,
פרוטוקול הוועד הפועל של
ה ה ס ת ד ר ו ת 3 ,ב נ ו ב מ ב ר .1948
ש ם :ר א ו ג ם ב ר כ ה ר כ ט מ ן ,ע ל ב ע י ו ת ה ק ל י ט ה ב א ס י פ ת ה ק י ב ו ץ 6 ,ב נ ו ב מ ב ר ,1948ארכיון ה ק י ב ו ץ
ה מ א ו ח ד .5/12/3
ב מ ה ל ך 1948ק ל ט ו ה ק י ב ו צ י ם כ 4,500-עולים .ב ש נ ה ש ל א ח ר מ כ ן ע ל ה ה מ ס פ ר ל־ .8,072ה ג י ד ו ל
ה מ ס פ ר י ל א ת א ם א ת מ מ ד י ה ג י ד ו ל ב ע ל י ה .ר א ו ״ ד ו ״ ח ע ל ק ל י ט ת עולים ב ק י ב ו צ י ם ״ 2 ,ב פ ב ר ו א ר
1 ,1949ב מ א ר ס ,1950ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ./3/1/11ע ל ה ת ח ר ו ת בין ה ק י ב ו צ י ם ובין צ ו ר ו ת
ה ת י י ש ב ו ת ח ק ל א י ת א ח ר ו ת ל ג י ו ס יותר ע ו ל י ם ר א ו י ב ל ו נ ק ה ,1994עמי .166-174
ב ר כ ה ר כ ט מ ן ב נ א ו ם ב א ס י פ ת ה ק י ב ו ץ 6 ,ב נ ו ב מ ב ר ,1948ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד .5/12/3 ,ר א ו גם
י ב ל ו נ ק ה ,1994ע מ ׳ .178-181
מ ז כ י ר ו ת ה ק י ב ו ץ 15 ,ב א ו ג ו ס ט ,1948ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ,ב 1 / 8 / 3 5 /־ .צרור מ כ ת ב י ם ,כ ר ך ,14
דו׳׳ח עליה ו ק ל י ט ה ל א ס י פ ה ה כ ל ל י ת ש ל ה ק י ב ו צ י ם 18-24 ,ב א ו ק ט ו ב ר ,עמ׳ .93-103
מ פ ק ד ה א ו כ ל ו ס י ן ו ה ד י ו ר ,1961ח ו ב ר ת ,42ט ב ל ה ,91ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת ל ס ט ט י ס ט י ק ה )ירושלים
) ,(1964ל ה ל ן מ פ ק ד .(1961
ש נ ת ו ן ס ט ט י ס ט י ל י ש ר א ל ,1964ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת ל ס ט ט י ס ט י ק ה ,1964ע מ ו ד .832
מ פ ק ד ,1961ח ו ב ר ת ,35ט ב ל ה ,66ע מ ו ד .100
מ פ ק ד ,1961ט ב ל ה ,3ע מ ו ד .4
מ פ ק ד ,1961ח ו ב ר ת ,24ט ב ל ה ,47ע מ ו ד : 117ט ב ל ה ,12ע מ ו ד .35
ברצוני ל ה ו ד ו ת ל מ ר ד ו ד ס י מ ר ו ט ע ל ה נ ת ו ן ש ס י פ ק לי ,ש נ ג ז ר מ ת ו ך ש נ ת ו ן ס ט ט י ס ט י ל י ש ר א ל ,1962
ט ב ל ה ,17ע מ ו ד .112
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
דויד
253
0ימרוט
הערכות היישוב לקראת קליסת עולי שארית
הפליסה 1948-1945
מבוא
בעשור האחרון ניתן לראות התפתתות ענפה של תקר שארית הפליטה כסובייקט
במהקר ההיסטורי .עבודות תדשות הציגו את מורכבותו של תהליך שיקומה של
שארית הפליטה שההל באירופה ונמשך בישראל ובמדינות אליהן היגרו אנשים אלה.
עניין מיותד יש בבתינת היהס של ההברה הקולטת בארץ כלפי השואה וכלפי שרידי
יהדות אירופה שעלו לארץ עם תום מלתמת העולם השניה ,כאשר יהס זה נבתן,
בעיקר ,לאור בדיקת ההתייתםות ההצהרתית של כל צד כלפי הצד השני'.
הנחת היסוד של המאמר היא שההתייתםות אל המישור ההצהרתי ,יכולה להאיר
רק זווית אחת מהמפגש שהתקיים בפועל ביישוב .מטרתנו היא לבתון את הקשר בין
היישוב הקולט לבין עולי שארית הפליטה לאתר עלייתם ,דרך בדיקת פעילות הקליטה
של היישוב בשנים .1948-1945
בתקופה זאת העלייה לארץ ,כולל מעפילים ,הקיפה כ 73-אלף איש ,מהם
כ 59,413-היו אנשי שארית הפליטה ,שהפכה לקבוצה הדומיננטית בין כלל העולים
שהגיעו בתקופה זאת ) 82.4%מכלל העולים( .שיעור גבוה זה של אנשי שארית
הפליטה בין כ ל ל העולים ,כאשר ברקע מאגר נוסף של מאות אלפים הנמצאים
באירופה ,הוא שהפך את שאלת קליטתם של עולי שארית הפליטה להשובה כל-כך
בסדר היום של היישוב .שארית הפליטה שהגיעה ליישוב בתקופה זאת התאפיינה
כקבוצה בעלת נתונים דמוגרפיים שהקלו על קליטתם ביישוב ,אהוז גבוה של גברים
) ,(55.3%מרבית העולים היו צעירים ) 62%היו בגיל ,(29-15הלקם הבולט של
העולים הבודדים )כ (64.7%-נתפס כמאפיין שהקל על הקליטה של עולים אלה ,אך
ברור היה שלנתון זה היתה השפעה על הקליטה התברתית לטווח הארוך.
2
ה מ א מ ר מ ב ו ס ס ע ל מ ח ק ר שנערך ב ה ד ר כ ת פרופ׳ דליה עופר מ ה מ כ ו ן ליהדות זמננו באוניברסיטה
ה ע ב ר י ת .ר א ה :דויד ס י מ ר ו ט ,
,1944-1948
,
היישוב ושארית הפליטה בארץ ישראל :הטיפול ודרכ ההתמודדות
ע ב ו ד ת ג מ ר ל ת ו א ר מ ו ס מ ך ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת .1996
דויד סימרוט
254
נתונים אלה היו אופטימליים ,יהסית ,לקליטה ביישוב ,אך בטווח המיידי היישוב
הקולט הושפע יותר מהתדמית שאהזה בקבוצת עולי שארית הפליטה כאנשים שונים
ובעלי אופי ייהודי שעוצב במידה רבה בזמן השואה ,ולפיכך קליטת שארית הפליטה
סומנה כפעולה בעייתית שכרוכה בהוצאות כספיות רבות ובמשאבים שספק אם
היישוב יכול היה לגייסם.
משקל גדול ניתן לבדיקת הדימוי השלילי של עולי שארית הפליטה ,אך מה עשה
היישוב בפועל כדי לקלוט אנשים אלה ? האם עולי שארית הפליטה נותרו בודדים
ביישוב וללא סיוע ? או שמא היישוב נתן יתס מיותד ומועדף לקליטת עולי שארית
הפליטה?
בתינת הרמה האופרטיבית של קליטת העלייה בתקופה זאת תושפת את העשייה
הרבה והענפה של היישוב לטובת קליטת שארית הפליטה ,עשייה שביטאה יתס
מיוהד ומועדף של היישוב כלפי קבוצה ייתודית זו.
במתקר קיימת התעלמות ממישור העשייה של היישוב בשדה הקליטה של שארית
הפליטה ,התעלמות זאת הכתיבה מסקנות שהפהיתו והמעיטו בפעולתו של היישוב
וביהסו כלפי הניצולים .הדיון בעשייה של היישוב לטובת קליטתם ישלים למעשה את
הניתות הקיים לגבי סוגיית המפגש הכולל של היישוב עם שארית הפליטה ויוסיף
ממד המאזן במידה מה את התמונה שהצטיירה עד כה.
3
הארגון ההדש של מערך הקליטה ביישוב לקראת עליית שארית
הפליטה
לקראת סיומה של מלתמת העולם השניה גברו תילוקי הדעות ביישוב היהודי לגבי
הדרך בה יש לקלוט ולטפל באנשי שארית הפליטה ,העתידים להגיע לארץ אתר
המלהמה.
תילוקי הדעות היו על רקע הקשיים שהתגלו בקליטתם ביישוב של אלפי פליטים
יהודים שהגיעו במהלך המלהמה ,הקשיים שהלכו והתפתתו בתקופה זאת במערכת
היהסים עם שלטון המנדט הבריטי בארץ ,ובקשיים של שארית הפליטה במתנות
העקורים באירופה עצמה.
בתש״ה ) (1944/45הסתמנה נקודת המפנה בגיבוש מדיניות הקליטה הנהוגה
ביישוב כלפי העולים .ההל מנקודה זאת ,התערער האיזון בין המרכיבים המסורתיים
של מדיניות הקליטה שלפיהם צרכי היישוב הכתיבו את דפוסי הקליטה של העולים,
לבין המציאות המורכבת של עלייתה של שארית הפליטה וקליטתה בארץ-ישראל
שהשפיעה על התאמה הדשה של הטיפול בעולה לתנאים הקיימים ביישוב.
במהלך המלהמה הגיעו ארצה יהודים מאירופה ש״זכו״ לתואר ׳פליטים׳.
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
255
מצוקתם התומרית בלטה מאוד על רקע הטיפול המוגבל בהיקפו והיחס הקשה לו זכו
מצד הקולטים .פליטים אלה היו ,למעשה ,הגל הראשון של שארית הפליטה ביישוב,
ובעיות קליטתם הקשות בעיקר בתהומי השיכון והתעסוקה טופלו בהרהבה על-ידי
העיתונות העברית של התקופה .בכתבות רבות ,תוארו בעיות השיכון והתעסוקה של
הפליטים ,אך נראה כי עיקר הדגש הושם דווקא על הכשל המערכתי והתפיסתי של
פעולת הקליטה .רות זאת נשבה מצד תוגים שונים ביישוב ,שביקרו את תפקודה של
הסוכנות היהודית בכל הנוגע לטיפול בעולים ודרשו להקים מסגרת מיותרת שתנהל
את הקליטה ביישוב .שאיפתם היתה שהמסגרת ההדשה תפעל מתוך ראייה שהטיפול
בעולה אינו מסתכם רק בסיוע כספי הד־פעמי ,אלא מדובר בפעולה ארוכת טוות
שלממד האישי חלק רב בהצלחתה .ארגוני סעד וארגונים רפואיים יהד עם ארגוני
העולים בכלל ,וארגון עולי גרמניה בפרט ,היו בין ראשי הקוראים לשינוי ומתן טיפול
שונה לעולה .הביקורת הציבורית והלהץ הפוליטי של אנשי ׳ארגון עלייה׳ הולידו
שינוי ראשוני בקרב הברי הנהלת הסוכנות אשר באופן עקרוני הסכימו עם ההערכה
שיש לבצע שינויים בכדי להצלית בקליטת העלייה .דוד בן גוריון הודה בפני הברי
לשכת מפא״י שהיישוב לא ערוך לקליטת עולים והציע להקים מהלקה מיותרת
בסוכנות היהודית לטיפול בעולים .בן גוריון הזהיר את תבריו מפני יצירת האשליה
שהסוכנות תוכל להתמודד לבדה עם קליטת העולים .לדעתו ,פעולה זו הייבה שילוב
של גופים יישוביים בקליטה התברתית של העולים.
4
5
ב 20-בפברואר ,1944על רקע הביקורת הציבורית הקשה סביב בעיות הקליטה
של הפליטים מאירופה ,הודיע א .דובקין ,ראש מתלקת העלייה בסוכנות ,על הקמת
מדור חדש לטיפול בעולה שכלל 5עובדים בלבד .חברי הנהלה בולטים ,כמו א .קפלן
ו-ד .סנטור ,ביקרו בחריפות את גישתו של דובקין ומתלקת העלייה שעדיין ראו
בקליטת עלייה פעולה שהסתכמה בסידור בשיכון בלבד.
הנהלת הסוכנות היהודית הזרה לדון בבעיית הקליטה וההליטה להקים ועדה
מיותרת שתמליץ על השינויים הדרושים בטיפול בעולה .המלצתה העיקרית של
הוועדה היתה להקים מדור מיותר לענייני פליטים על-יד מתלקת העלייה ומתלקת
העבודה של הסוכנות ,אך הנהלת הסוכנות דהתה את ההמלצות בנימוק שפעילות
הוועדה היתה לקויה ביותר והמלצותיה לא שיקפו עבודה מסודרת ועניינית'.
הנהלת הסוכנות ההליטה להזור ולדון בעצמה בכל הנושא מהדש .בדיון זה בלטו
שתי גישות עיקריות ביהס לקליטה:
י .גרינבוים)ראש מתלקת העבודה( ו-א .דובקין)ראש מתלקת העלייה( הובילו את
הקו שמדד את הקליטה על-פי היכולת לסדר את העולים בשיכון ובתעסוקה.
א .ש מ ו ר ק ) מ ת ל ק ת המסהר( ו-א .קפלן)גזבר הסוכנות( דתפו את הנהלת הסוכנות
לאמץ גישה שלפיה הקליטה היא פעולה תברתית-כלכלית מורכבת וארוכת
6
דויד סימרוט
256
טווה ולכן על הסוכנות לגבש מערך שיעניק לקליטה התייתסות מתאימה.
למרות ההבדלים בין הגישות היתה תמימות דעים בכך שהסוכנות והיישוב לא
יכלו לתכנן באופן מסודר את הקליטה ,שכן תהליך זה היה דינמי באופיו והושפע
מהשינויים בשטה העלייה .לפיכך ,הצלתת הקליטה מבתינת היישוב הקולט נבהנה
ביכולת שלו לאלתר ולהתמודד עם האופי הדינמי של העלייה ,ואילו מבתינת העולים
הצלתת קליטתם נבהנה כתהליך של שינוי ארוך טווה .בהתאם לתפיסה זאת התקבלה
הההלטה להקים מדור מיוהד לטיפול בעולים וסידורם בעבודה ,מסהר ,תעשייה
והתיישבות ,שהיה משותף לכל המהלקות בסוכנות .המדור המיוהד ,על-פי הההלטה,
ביטא את הכיוון אליו שאפו להצעיד את הקליטה ביישוב ,אך היישום של ההלטה זאת
נתקל בקשיים תדשים שמקורם דווקא במערכת היהסים בין הסוכנות ,הוועד הלאומי
וארגוני עולים ביישוב.
ביישוב התקיימה תלוקת תפקידים מוסכמת בין הסוכנות לוועד הלאומי ,אך
לקראת סוף מלתמת העולם השניה נשמעו קולות ביישוב שקראו להעביר את הטיפול
בעולה ביישוב לידי הוועד הלאומי .נטייה זאת התהזקה במקביל לעליית כותם
הפוליטי של יהודי גרמניה ביישוב ,אלה ראו עצמם כראויים לנהל את הטיפול
בפליטים היהודים שהגיעו והיו עתידים להגיע לאהד סיום המלהמה .באוגוסט ,1944
לאהר הבתירות לאסיפת הנבהרים של היישוב ,הצטרפה מפלגת ׳עלייה הדשה׳
להנהלת הוועד הלאומי והיא שהובילה את הההלטה לפנות להנהלת הסוכנות בדרישה
לשקול מתדש את כל שאלת הקליטה .הוועד הלאומי היה מוכן לקבל על עצמו את
תפקיד הטיפול בקליטת העלייה ,אך הוא התנה זאת בהסכמת הסוכנות להמשיך לממן
את הקליטה'.
8
המשא והמתן בין הסוכנות לוועד הלאומי נקלע למבוי סתום ,לאור התנגדותם של
מרבית הברי הנהלת הסוכנות לדרישות הוועד הלאומי .המתנגדים לא היו מוכנים
לוותר על שליטתה של הסוכנות בתהום הקליטה ובמקביל לממן את הוועד הלאומי
עבור פעילותו באותו תהום .הסוכנות היפשה דרך לשמור על ההגמוניה שלה בנושאי
העלייה והקליטה ואף להזקה על-ידי הרתבת שיתוף הפעולה עם גופים יישוביים
בתהום הקליטה.
הקמת אגף הקליטה בנובמבר 1945סימלה את השינוי המשמעותי ביותר
בהתארגנות היישוב לקראת קליטת שארית הפליטה ,שינוי שלמעשה סימן את הגישה
המיותרת אל שאלת שארית הפליטה ביישוב.
אגף הקליטה קם על רקע השילוב שבין הכישלון הפנימי של היישוב להיערך
לקליטת העולים עם סיום המלהמה ובין יוזמות מדיניות בשאלת ארץ־ישראל אשר
יצרו לתץ פוליטי על הנהגת היישוב לזרז את ההתארגנות הזאת.
פרסום ׳דו״ה הריסון׳ )אוגוסט ,(1945תשף את מצוקת הפליטים היהודיים
10
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
257
במתנות העקורים וזירז את הטיפול הפוליטי בבעיית הפליטים .פעילות הוועדה
האנגלו-אמריקאית ומסקנתה לאפשר עלייה מיידית של מאה אלף פליטים יהודים
ממתנות העקורים ,ברוה המלצות דו״ה הריסון ,יצרו להץ פוליטי על הנהגת היישוב
להוכית יכולת מינימלית של תנאי קליטה לפליטים אלה .להץ זה היה משמעותי יותר
על רקע המשך הטיפול הכושל בעולים כפי שבא לידי ביטוי בקליטת גולי מאוריציוס
שהזרו לארץ ב־ ,28.8.45טיפול שגרם לשערורייה ציבורית ביישוב.
ניהול אגף הקליטה שפעל ע״י מתלקת העלייה של הסוכנות הופקד בידי ג.
יוספטל ,העתיד להפוך לדמות מרכזית בקליטת העלייה הגדולה ואשר בתקופה זאת
הנית למעשה את היסודות המרכזיים לטיפול בעולה בעתיד .עם פרסום המסקנות של
הוועדה האנגלו-אמריקאית )אפריל (1946נפתת שלב תדש בהתארגנות לקליטת
שארית הפליטה ,שכן לפרק זמן קצר אכן נדמה היה שאכן היישוב עומד לקלוט עלייה
המונית ,במושגים של אז ,שדרשה צעדי תירום .יוספטל הציג תוכנית לקליטת מאה
אלף הפליטים ובה הודגשו קווי היסוד של פעולת הקליטה של שארית הפליטה
ביישוב :קליטת העלייה כמשימה לאומית שדרשה הקמת ועדה יישובית מצומצמת
שחבריה דמויות בולטות ביישוב :הרתבת אגף הקליטה על-ידי הקמת מתלקות
נוספות ,תוספת כוה אדם וגידול התקציב :והרתבת המערכת המקומית-יישובית
שתרתיב את יכולת הביצוע של אגף הקליטה.
במהלך 1946הרהיב אגף הקליטה את מסגרות הטיפול של הסוכנות בעולים ואת
שיתוף הפעולה עם גורמים יישובים שונים .ג .יוספטל הצליה לעצב מערך ארגוני
שיהווה את הבסיס למערך שיתפתה בימי העלייה הגדולה.
אגף הקליטה תיפקד כגורם שניווט את הטיפול ואת מדיניות הקליטה ביישוב וזאת
על-פי ההנתיות של הנהלת הסוכנות ומתלקת הכספים .מתלקת העבודה והמדור
לשיכון עולים היו אתראיים על בניית דירות לעולים ועל הקמת מתנות עולים ,תוך
שיתוף פעולה עם אגף הקליטה .על אף שרשמית אגף הקליטה היה כפוף למתלקת
העלייה ,ניתן לראות במהלך התקופה את המתה בין שני הגופים ,בעיקר לאור יתםיו
המתוחים של יוספטל עם ראשי מתלקת העלייה.
הטיפול הכללי בעולים התבצע על-ידי עובדי המדור לטיפול בעולה שטיפלו
באופן ישיר בעולים שהגיעו ו/או הופנו אל המשרדים בתל אביב ,היפה וירושלים.
כמו כן טיפלו עובדי המדור ישירות בעולים שנקלטו במושבות על-פי הלוקה אזורית
של המשרדים .הטיפול העקיף בעולים התנהל על־ידי גורמים רבים ביישוב :הנקלטים
בהתיישבות העובדת טופלו על-ידי ועדות העלייה והקליטה המקומיות והן על-ידי
ועדות העלייה של התנועות עצמן ,אשר ניהלו את המגעים עם אגף הקליטה בכל
הקשור לכספים ולצרכי השיכון במשקים .ההסתדרות הכללית של העובדים אף היא
מילאה תפקיד תשוב במתן הסיוע לעולים וזאת באמצעות פעילות מתלקת
258
דויד סימרוט
העלייה של הוועד הפועל ,המרכז התקלאי ,לשכות העבודה ,מועצות הפועלים .אגף
הקליטה קיבל סיוע מיוהד מארגוני הנשים ביישוב-ויצ״ו ,ארגון אמהות עובדות ,נשי
המזרתי -אשר נרתמו לסייע בפעילות הגנים והמועדונים לילדי העולים במקומות
השונים ביישוב .ארגוני העולים השונים ביישוב הפכו לגורם מקשר ומתווך בין
העולים לבין אגף הקליטה והמדור לטיפול בעולה .פעילות הארגונים באה לידי ביטוי
בעיקר בתהום התברתי-תרבותי ,תהום שהמערכת הכללית לא טיפהה ולא השקיעה
משאבים רבים.
בתהום הרפואי שיתף אגף הקליטה פעולה עם ארגון ׳הדסה׳ שמ 1946-ניהלה את
השירות הרפואי לעולה ,ועם מתלקת הבריאות של הוועד הלאומי .שיתוף פעולה
נוסף התפתה בין אגף הקליטה לבין מוסדות רפואיים שיכלו לסייע בטיפול במקרים
המיוהדים של עולים הולים כרוניים ו/או עולים נכים.
אגף הקליטה ניהל את הסיוע הסוציאלי לעולים באמצעות ׳השירות הסוציאלי
לעולה׳ ,שפעל בשיתוף עם המהלקה הסוציאלית של הוועד הלאומי .עבודת השירות
הסוציאלי לעולה התבססה על פעילותן של הלשכות הסוציאליות במקומות השונים
שטיפלו בעולים תושבי המקום".
259
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
המערך הארגוני של הטיפול בעולי שארית הפליטה : 1948-1945
הנהלת
הסוכנות
ו
מחלקת
כספים
1
מחלקת
העלייה
מחלקת
עבודה
אגף
קליטה
טיפול סוציאלי
בעולה
טיפול כללי בעולים :סיוע
כספי ,שיכון ,ת ע ס ו ק ה
שירות סוציאלי
לעולה
מדור לטיפול
בעולה
שירות ר פ ו א י ל ע ו ל ה
בשיתוף ׳הדסה׳
מ ד ו ר שיכון ע ו ל י ם
במחלקת העבודה
מ ח ל ק ת הבריאות
בוועד הלאומי
ה מ ח ל ק ה הסוציאלית
בוועד הלאומי
הוועד הלאומי רשויות
מקומיות ועדות עליה
בתי ח ו ל י ם ו מ ו ס ד ו ת
אישפוז פרטיים
לשכות סוציאליות
ביישוב
ה ס ת ד ר ו ת העובדים
הכללית :מ ח ל ק ת העלייה
מ ו ע צ ו ת פועלים ,ל ש כ ו ת
עבודה ,מרכז חקלאי,
מועצת הפועלות
ארגונים רפואיים:
הליגה ל מ ל ח מ ה
בשחפת ,החברה
ל ה ג י ע ה רוחנית
תנועות ההתיישבות
העובדת
ארגוני נ ש י ם :ויצ״ו,
א מ ה ו ת ע ו ב ד ו ת ,נשי
מזרחי
260
דויד סימרוט
מערך הקליטה שהתגבש תתת ידו המכוונת של אגף הקליטה בא למלא אחר
מטרותיה של הסוכנות בתהום הקליטה והן:
הסוכנות ,בכוה מעמדה ותקציביה ,היא הגורם הדומיננטי שניהלה את
•
הקליטה כתלק מפעילות בניין הארץ ,ולפיכך עודדה בראש ובראשונה את
הקליטה מהוץ לערים ,ובייהוד בהתיישבות העובדת וכן את הכוונת העולים
לעבודות יצרניות.
מימון פעולות הקליטה הוא בהתאם לאילוצים הכספיים של המערכת כולה.
•
הרתבת הסיוע הישיר לעולה היא תנאי הכרהי לסידור מהיר של העולה
•
ביישוב.
הרתבת מאגר הגופים ששותפים לתהליך הקליטה ביישוב היא תנאי לקליטה
•
הברתית ולצמצום המגע הביורוקרטי בין העולה לבין המוסדות המטפלים.
יש להתאים את הטיפול ואת הסיוע לנסיבות ולצרכים המשתנים ולפיכך
•
נדרשת יכולת אלתור גבוהה בין צרכי העולים ,צרכי היישוב והמשאבים
הכלכליים הפנויים למימון הפעולה.
הסוכנות אתראית לטיפול בעולה בשנה הראשונה ביישוב ,ולאהריה עברה
•
אתריות זאת לידי הוועד הלאומי ,למעט אותם מקרים של עולים שהוכרו
כמקרים מיוהדים שהסוכנות ראתה את עצמה אהראית לטפל בהם ללא
הגבלת זמן מוגדרת.
אגף הקליטה בסוכנות שיפר את הכלים הארגוניים שבאמצעותם ניתן היה לממש
את יעדי הקליטה של שארית הפליטה ביישוב ,אך בפועל המערכת הקולטת התקשתה
מאוד ליישם את מדיניותה ובייהוד את פיזור העולים ביישוב על-פי צרכי הקולטים.
השינוי הארגוני והרתבת הטיפול בעולי שארית הפליטה היו תלויים ביכולת
הכלכלית של הסוכנות לממן את הקליטה במסגרת כלל הפעולות לבניין הארץ .ראשי
הסוכנות הדגישו את מוגבלות היישוב לקליטה ללא גיוס משאבים היצוניים נוספים,
הערכה זאת נשענה על העובדה שבמהלך שנות הארבעים נוצר פער משמעותי בין
הגידול בכלל ההוצאות של מתלקות הסוכנות לבין הכנסותיה השונות ' .המגבלות
הכספיות השפיעו באופן בולט על טיבם של סידורי הקליטה והיקפם .המשאבים
לקליטה נקבעו בשיתוף עם אנשי מתלקת הכספים שבתנו את ההצעות בעיקר על-פי
קריטריונים כלכליים של כלל המערכת ולכן נוצר תיכוך תמידי בינם לבין הגורמים
המטפלים באופן ישיר בעולי שארית הפליטה.
2
261
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
הוצאות הסוכנות היהודית לפי מטרח בשנים תש״ה־תש״ח באחוזים".
תש״ח
תקציב הסוכנות
תש״ז
תש״ו
תש״ה
בלא״י
32,796,070 11,524,457
5,152,383
4,396,420
100
באתוזים
100
100
100
קליטה
עליה
מדיניות וביטהון
התיישבות
עבודה
חיילים משוהררים
חינוך ותרבות
אדמיניסטרציה
מסהר ותעשייה
13.2
16.3
19.9
30.2
4.8
1.8
5.4
1.5
6.8
13.9
21.8
15.7
23.5
4.5
10.2
5.0
1.4
4.0
28.8
14.3
13.7
21.7
3.7
6.8
2.8
2.9
5.3
14.4
5.8
67.5
8.0
0.8
0.3
1.1
1.3
0.8
עיון בתקציבי הסוכנות בשנים תש״ה-תש״ה )ספטמבר -1944אוגוסט (1948
מגלה שבפועל תל גידול משמעותי ביותר בתקציבים שהועמדו לרשות הקליטה של
שארית הפליטה ,וגידול זה בתקופת מבהן ליישוב מראה את הנכונות של המערכת
הקולטת וההבנה שדרשה שינוי בסדרי העדיפויות ובגישה אל העולה ביישוב.
ההוצאות הישירות לקליטה ,לא כולל הוצאות עקיפות של מתלקת ההתיישבות,
הגיעו בתש״ה לסכום של 656,303לא״י ובתש״ז עלו ההוצאות ל 3.3-מיליון לא״י.
בסה״כ הסתכמה ההוצאה לקליטה בשנים תש״ה-תש״ז ב 5.1-מיליון לא״י.
בתינת סעיפי ההוצאה לקליטה בשנים תש״ה-תש״ז מגלה שהסוכנות נתנה
עדיפות ברורה לקליטה האינסטרומנטלית של העולים שכללה את ההוצאות לשיכון
) 43.6%מכלל ההוצאות( ,ואת הסיוע הכלכלי הראשוני) 17.5%מההוצאות( .היתה
כאן העדפה ברורה ,אך גם כפויה ,להשקיע את המשאבים בסיפוק הצרכים המיידים
של העולים .מדיניות זאת באה מתוך צורך לטפל בבעיות הבוערות והדתופות
שהציבה העלייה בפני היישוב ,אך בההלטה זאת היתה גם היענות למצוקות העולים
עצמם שתבעו את הגדלת הסיוע .המערכת הקולטת פעלה תתת מגבלות שכפו עליה
להשקיע את משאביה בסידורים לטווה הקצר וטרם נמצאו המשאבים לתכנון כולל
של קליטה כתהליך כלכלי ארוך טווה .ההוצאות הישירות של הסוכנות בטיפול
רפואי-סוציאלי של העולים גדלו בתקופה זאת ) 68,243לא״י בתש״ה ו101,735-
לא״י בתש״ז( ובכך היתה הכרה בצורך ל ט פ ל באותם עולים שנזקקו לסידור סוציאלי.
עם זאת ,הלקן היהםי של הוצאות אלו בתקציב היה קטן ביותר ועובדה זאת נבעה
,4
262
דויד סימרוט
מההלטה עקרונית של הסוכנות להתהשב במצב הכלכלי בתהליך בהירת העולים
הזקוקים לסיוע סוציאלי שעלותו גבוהה .גם הפעולה התרבותית ,שלמעשה היתה
הלק מהקליטה התברתית לטווה הארוך ,לא קיבלה העדפה בתקציב) 2,202לא״י בכל
התקופה( ובפועל הסוכנות הותירה את שדה הפעולה התרבותית בקרב העולים לידי
ההברה היישובית.
עליית הנוער תפסה מקום מיותד בתקציבי הקליטה של הסוכנות ,למעשה קליטת
שארית הפליטה בעליית הנוער הרגה מהיהס הכללי אל כלל העלייה והדבר התבטא
בין השאר בהשקעות הכספיות.
הגידול בהשקעות לקליטה היה תםר תקדים מ 20,447-לא״י בתש״ה ל 1.1-מיליון
לא״י בתש״ז .למעשה כ־ 29%מכלל הוצאות הקליטה הושקעו בילדים ונוער שנקלטו
במסגרת ייתודית ובתש״ה יעלה שיעור זה ל 43.5%-מכלל הוצאות הקליטה".
הקליטה בעליית הנוער היתה מטרה מרכזית במדיניות הקליטה של היישוב ,אך ביתס
אל שארית הפליטה פעל שיקול הומניטרי בולט שדתף את הקולטים לפתה יהס
מיוהד ומועדף ודאגה בולטת לפיתות התשתית לקליטה וסידור של אלפי בני הנוער,
ובפרט של היתומים שביניהם ,במסגרות תינוכיות שהיו מסוגלות לגבש קבוצת
צעירים שמוכנה ומסוגלת למלא את המשימות העומדות בפני היישוב באותה עת' .
6
הסיוע הכללי לעולי שארית הפליטה
מ 1945-ואילך התפתה מאוד מערך הסיוע של הסוכנות לעולים ,אך הרתבת העזרה
לא הצליהה לצמצם את הפער שבין רצון העולה לספק את צרכיו לבין יכולתה של
המערכת לעמוד בציפיות אלו.
הסוכנות ,מתוך נימוק כלכלי ועקרוני כאהד ,שאפה להוציא מטיפולה ואתריותה
הישירה את העולים שעלו על-פי דרישת קרוביהם לאהר שהאהרונים התהייבו לשאת
בהוצאות קליטתם".
באופן ישיר טיפלה הסוכנות בכ 80%-מהעולים שהגיעו בתקופה זאת ,כאשר
מקומה של שארית הפליטה בין הנהנים מהסיוע היה הבולט ביותר .הסיוע לעולים
כלל מספר מרכיבים ,שנקבעו על פי מצבו הסוציאלי של העולה ומשפתתו:
א .מקבלי סידור ראשון :הסיוע כלל תשלום מזומן וציוד אישי .בקבוצה זאת
נכללו מרבית העולים ) 80%בתש״ז( שבממוצע קיבלו סיוע בגובה של 24לא״י.
במסגרת סיוע זה ניתנה עדיפות ברורה לעולי שארית הפליטה :בודדים ומתוסרי
אמצעים ממתנות אירופה שנקלטו בערים ומושבות קיבלו סיוע של 22לא ״י לעומת
שאר העולים שנקלטו במקומות אלה ושקיבלו 13לא״י .הסוכנות איפשרה לעולים
18
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
263
להמיר את הציוד שניתן להם במזומן וכך להגדיל את ההון ההתתלתי שעמד לרשות
העולה בצעדיו הראשונים ביישוב .המרה זאת היתה נפוצה ,ורבים מעולי שארית
הפליטה שהיו הסרי הון העדיפו להמיר את הציוד בכספים .באופן דומה בקיבוצים
ובמושבים עולי שארית הפליטה )בודדים ומהוסרי אמצעים( קיבלו סידור ראשון
גבוה יותר משאר עולים אתרים 22) .לא״י לעומת 13לא״י( ".הסוכנות שאפה
להפתית ולקצר את פרק הזמן שבו העולה היה תלוי בה ,והסידור הראשון נתפס
על־ידי הקולטים כאמצעי לכך .המסגרות הקולטות )משקים ומושבים( והעולים
עצמם ייהסו לסיוע זה תשיבות רבה .לאורך כל התקופה הושמעה ביקורת על-כך
שהסידור הראשון לא היה מסוגל ,בפועל ,להקל על הקליטה ,כאשר ביקורת זאת
הסתמכה בעיקר על המציאות בערים שם בלטה מצוקת הדיור של העולים.
בנסיבות אלה ,למרבית העולים לא היה מנוס מלהזור אל משרדי הטיפול בעולה
שבאגף הקליטה ולבקש סיוע נוסף .מוגבלותו של הסידור הראשון דהפה את מנהיגי
ההתיישבות העובדת להפעיל להץ פוליטי על הסוכנות במטרה להתאים את הסיוע
הזה לצרכים של המשקים .להץ זה הניב הצלהה והסוכנות נענתה לבקשתם ,מתוך
הכרה בצדקת הטענה שעלות הקליטה במשק גבוהה יותר מאשר במקומות אהרים,
ולכן העלתה את הסיוע והקלה על ההזר הלוואות לשיכון.
ב .מקבלי סידור ראשון מוגדל :בקבוצה זאת נכללו עולים שהוגדרו על-ידי
המטפלים כמקרים קשים לסידור .אגף הקליטה תמך במתן סיוע מוגדל לעולים עם
בעיות סוציאליות)גיל מבוגר ,קשיי בריאות או מצב משפתתי מיוחד( ,על-פי ההלטה
של ׳ועדה למקרים מיוהדים׳ שפעלה בכל משרד לטיפול בעולה.
ה׳ועדה׳ הוסמכה לאשר סיוע של עד 30לא״י לעולה ,ובמקרים של עולה שאהד
מקרוביו מדרגה ראשונה היה נכה ,מעל גיל 50או מוגבל מבהינה בריאותית ניתן היה
לאשר סידור מיוהד של 50לא״י .בדיון במקרים המיוהדים הורגש היטב הפיקוה של
אגף הקליטה והלתץ של גזברות הסוכנות לאשר את המקרים המיוהדים .התלטות
הוועדה הביאו בתשבון את מצבה הכספי של הסוכנות ,בכל פרק זמן נתון ,ולכן
הבקשות לסיוע שמעל ל 30-לא״י עברו לדיון בוועדה משותפת לאגף הקליטה
וגזברות הסוכנות.
בתנאים אלה מספרם של מקבלי התוספת לסידור הראשון היה מוגבל .הערכה של
אגף הקליטה היתה שלפתות 8%מהעולים נדרשים לסידור המיותר ".אין בידינו
נתונים על מספר הבקשות והתשובות שניתנו .למעשה אותרו רק 43בקשות אישיות
שאושרו על-ידי הוועדה וכל המקרים היו של עולים מקרב שארית הפליטה.
כמובן ,שאין להסיק מכך ,שהוועדה נהגה כך תמיד ,סביר מאוד להניה שהמערכת
נהגה למיין היטב את הבקשות ואל שולהן הוועדה הגיעו המקרים הקשים והבעייתיים
ביותר.
20
2,
264
דויד סימרוט
המקרים הקשים היו של עולים שנקלעו למצוקה כלכלית ,כמו עולה בת 37תופרת
במקצועה שהשקיעה את כל כספי הסידור הראשון בשכר-דירה בפתה תקווה ונותרה
ללא אמצעים לקיום היומיומי שלה ".מקרים רבים אהרים נגעו לעולים שלמערכת
היה אינטרס ברור לסיים את התמיכה הכספית בהם ,היו אלה עולים שהתגוררו בבתי
מלון על השבון הסוכנות ,שעלות סידורם הסופי הכבידה מאוד על תקציב הפעולה
של אגף הקליטה .כך למשל ,אושר סיוע לעולה צעיר בן 30שהתגורר עם אישתו ובנו
בבית מלון בתל אביב .העולה הוכר כבעל זכויות מיותרות ,וקיבל 80לא״י כתוספת
לסידור בדיור ובעבודה .הסוכנות קיוותה שבכך הגיע הטיפול באותו עולה לסיומו.
היו גם מקרים שהתוספת הכספית שימשה כאמצעי לסידור קונסטרוקטיבי של העולה,
סידור שלטווה הארוך היה מסוגל לצמצם את התלות בינו לבין הממסד המטפל .כך
במקרה של עולה נכה ,שנשלה להכשרה מקצועית בנתניה וקיבל את הסיוע למימון
שכר דירה בזמן הכשרתו המקצועית.
24
25
הוועדה אישרה ,כמובן ,גם מקרים סוציאליים גרידא ,כמו זה של עולה בן 53
שפנה בבקשה לקבל סיוע נוסף שיאפשר לו לשלם 210לא״י כדמי מפתה עבור דירת
תדר בתל אביב .העולה הוגדר על-ידי המטפלים בו כהולני והסר מקצוע ,שהשתכר
כ 17-לא״י בהודש מעבודתו כשומר בלילות .עולה זה אף טיפל באישתו ,תולת לב,
ולכן יכולתו לעמוד בתשלום עבור הדיור היתה מוגבלת מאוד.
המקרים של עולים שנקלטו אצל קרוביהם ביישוב נתקלו ביהס מורכב מצד אנשי
הוועדה שתמכו בסידור מוגדל :הוועדה אישרה סיוע מיוהד עבור ילדה בת שבע
שנקלטה אצל קרוביה בעיר ',אך הברי הוועדה התקשו להשלים עם מתן אישור
לתוספת עבור עולים שקרוביהם לא עמדו בהתתייבות שנתנו לסוכנות לדאוג לסידור
הקרובים ביישוב .סביר להנית שמקרים אלה זכו לעדיפות משנית ,ורק במקרים
המורים כמיותר ניתן אישור לתוספת .דוגמה לכך ,הוא המקרה של עולה -אלמן בן
84שהתגורר עם שני בניו המובטלים בתדר על עליית גג בתל אביב ,וקיבל תוספת
מיוהדת מהוועדה לסידורו בשיכון.
26
2
28
כאמור רק מעטים קיבלו תוספת לסידור הראשון שלהם ,מעובדה זאת ניתן להסיק
כמובן שרבים מאוד נותרו ללא מענה .ברם אין באפשרותנו לדתות לגמרי את
האפשרות שבניגוד לכל הדעות שרוותו ביישוב ,שארית הפליטה לא היתה עלייה
נזקקת במידה הריגה ,ואנשיה יכלו למעשה להתתיל את תהליך קליטתם ביישוב
באמצעים שהועמדו לרשותם ושבפועל רק מספר קטן מהם יכול היה לעמוד
בקריטריונים של מקרים סוציאלים גרידא.
ידיו של אגף הקליטה היו כבולות בידי הגזברות של הסוכנות ,אך בעניין הסידור
המיוהד ניכר שהתרת הרסן לא היתה משנה את התמונה באופן מהותי .האינטרס
המשותף של הגופים שטיפלו בעולי שארית הפליטה היה לנטרל את האופי
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
265
הסוציאלי שהם העניקו לעולים ,המטרה היתה להפתית את התלות של העולה
בסוכנות וכך להאיץ את כניסתו להברה.
ג .מקבלי הלוואות :בניגוד לציפיות הקולטים רבים מהעולים תזרו אל משרדי
הסוכנות בבקשות נוספות לסיוע .המטפלים לא התכתשו למצוקות של העולים ,אך
בשלב זה העדיפו לפתת סיוע כספי עקיף על-ידי תלוקת הלוואות באמצעות גופים
שתוקצבו על-ידי הסוכנות ובדרך זאת ניסו לשמור על המטרות המקוריות של הסיוע.
׳קרן משען לעולים׳ היתה דוגמה מובהקת למגמה זאת ,במקרה זה שיתפה
הסוכנות פעולה עם הסתדרות העובדים הכללית במתן סיוע כספי לעולים-מובטלים
הברי ההסתדרות .ההלוואות שתולקו באמצעות לשכות העבודה ביישוב נעו בגובה
של 12 - 3לא״י ומבתינת היקף אין מדובר על סיוע המוני ,כי אם סיוע מוגבל שיכול
היה להקל על מצבו הכלכלי של העולה לתקופה קצרה ביותר .בדרך דומה ,עולי
שארית הפליטה נעזרו בכספי תברת ׳עידוד לעולה׳ ' ו׳קופת מלווה והיסכון
לעובדים׳" בכדי לממן סידורים נוספים ,כגון לימוד מקצוע ,פתיתת בתי מלאכה
ותנויות.
בדרכים אלה המשיכה הסוכנות במדיניותה לשפר את מצב העולים על-ידי הרתבת
הסיוע ההומרי ,ובמקרה זה על-ידי שיפור מצב העולים-מובטלים שהיו הסרי זכויות
בקבלת דמי אבטלה ולכן נותרו ללא מענה כלכלי בעת מצוקה .עם זאת ,גם כאן אפשר
להצביע על המטרה הנוספת ,שנבעה מאותו סיוע ,והיא למנוע את התזרת העולה
לטיפול ישיר שלה .הסוכנות העדיפה לתקצב את קרנות ההלוואות לעולים ואף לתת
ערבות השאית לכל הלוואה שאושרה ,כך האמינו שניתן לכוון את תהליך הקליטה של
עליית שארית הפליטה תוך שמירה על איזון בין צרכי העולים לבין צרכי היישוב
ויכולתו לממן קליטה זאת.
2,
0
ארגון הסיוע הרפואי וטיפול הסוציאלי בעולי שארית הפליטה:
השמירה על איזון זה ,כפי שנראה להלן ,היתה קשה ומורכבת יותר בכל הקשור
להתמודדות עם הטיפול הסוציאלי והרפואי של עולי שארית הפליטה ,אך העשייה
עצמה של המטפלים בתהומים אלה היא ההוכהה לדאגתם ולהתמסרות היישוב
לטובת הטיפול בעולי שארית הפליטה בעלי הצרכים המיותרים.
במהלך שנות השלושים ,על רקע קשיי הקליטה של העלייה התמישית ומאורעות
תרצ״ו־תרצ״ט ,ניתן לראות את ניצני השינוי בתפיסה של הטיפול הסוציאלי ביישוב.
לאידיאולוגיה שהעניקה להתנדבות למשימות הקולקטיב מעמד של אידיאל מקודש
היתה השלכה ברורה לגבי תפקידו של הטיפול הסוציאלי ביישוב .״משמעותה
266
דויד סימרוט
התברתית של האידיאולוגיה ההדשה שהיא מקדשת את האדישות למצוקתו של הפרט
וכאילו באדישות זאת טמונה טובת הכלל״ ",ומתפיסה זו נבע תפקידה של המדיניות
הסוציאלית ביישוב ״...למקם את הפרט על מקומו ולספק לו את האמצעים להתמדתו
שם.״" תפיסה זאת החלה להתערער לאור פעילותם של תוגים תברתיים ביישוב,
ובעיקר יוצאי מרכז אירופה ,שביקרו את הפער בין המדיניות הסוציאלית של היישוב
לבין הצרכים האמיתיים של האוכלוםיה הוותיקה וההדשה כאתת .ראינו שביקורת
זאת בלטה והתעצמה כתוצאה ממצבם של הפליטים היהודים ,שנקלטו ביישוב
במהלך המלהמה ומההערכה ששארית הפליטה שתעלה לארץ לא תמצא תנאי קליטה
המתאימים לצרכיה.
המהלקה הסוציאלית של הוועד הלאומי ,שהוקמה ב־ ,1931ניהלה את פעולת
הסעד ביישוב באמצעות 47לשכות מקומיות .לעובדי הלשכות הוגדרו תהומי הטיפול
באוכלוסייה הוותיקה ,אך לא כך היה המצב בנוגע לטיפול סוציאלי בעולים הדשים
ביישוב .הטיפול הסוציאלי בעולים בתקופת המלהמה התבצע על-ידי הלשכות
המקומיות ,אשר פעלו ללא תקציב קבוע לפעולה זאת .התוצאה היתה שהטיפול
הסוציאלי בעולים נפגע שכן הלשכות נקלעו לגרעונות כספיים מאהר והסוכנות
סירבה לאשר כל ההלטה של עובדי הלשכות ולפיכך ההדרה הוצאות רק עבור
התלטות שהתקבלו ,בדיעבד ,על דעתה.
קשיי הקליטה שהופיעו בקליטתם של עולי תימן שעלו בשנים 1943/44וכן
הערכות באשר לאופיה של שארית הפליטה הביאו את הוועד הלאומי לתבוע שינוי
באופי הטיפול הסוציאלי בעולים .תהום זה לא זכה למעמד מועדף מצד הסוכנות .א.
דובקין הודה בכך בפני תבריו במתלקת העלייה ואנשי הוועד הלאומי ,״אני מודה
שזה השטה העזוב ביותר מצד הסוכנות .יש לכך כל מיני דואגים אתרים ...אנהנו
עדיין לא מצאנו את הדרך ,ועוד לא יצרנו את הכלי הארגוני המתאים.״ '
לאתר הקמת אגף הקליטה ניתנה תשיבות רבה לצורך להרתיב ולארגן טוב יותר
את הטיפול הרפואי בעולים שניתן על ידי ׳השירות הרפואי לעולה׳)להלן השר״פ(.
עד 1946פעל השירות הרפואי לעולה כמדור פנימי וקטן שכלל 7עובדים בלבד
שעסקו בבדיקות העולים שעל פיהן נקבעו דרכי הטיפול בהולים ,פיקות סניטארי על
ריכוזי עולים ,ומתן אישור רפואי להתלטות הלשכות הסוציאליות שהיו קשורות
בענייני עולים הולים ונכים .למעשה היתה הסכמה על ייעודו של השר״פ -להתזיר את
העולים ההולים למצב שיוכלו לעבוד ולהתפרנס ,לשפר את מצבו הרפואי של העולה
כדי למנוע התפשטות מתלות היכולות לפגוע בכלל התושבים.
4
השר״פ מראשיתו נועד לטפל בעולים הסרי אמצעים וללא קרובים ביישוב שבשנה
הראשונה לאהר העלייה נזקקו לטיפול רפואי .על מנת לצמצם את מספר העולים
שתהת טיפולו הישיר של השר״פ ,שילם אגף הקליטה לקופות התולים
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
267
בעבור ביטוה רפואי לכל עולה לתקופה של שלושה הודשים .ההנהה היתה שזהו פרק
זמן סביר כדי שהעולה ימצא תעסוקה שתאפשר לו לשלם את דמי הביטוה לקופות
התולים ,אך בפועל ,השר״פ נאלץ לממן את הטיפול של אותם עולים שעדיין לא יכלו
לשלם בכותות עצמם את דמי הביטוה .מנהל השר״פ ,ר״ד גרושקא ,פעל להרתבת
השירותים הרפואיים ,אך בפועל התקשה להוציא לפועל את תוכניותיו משום
שגזברות הסוכנות סירבה לאשר את ההוצאות עבור טיפולים רפואיים שלדעתה הרגו
מסמכות מנהל השר״פ".
תקופה הדשה בפעילות השר״פ ההלה בתש״ז ,כאשר הסוכנות העבירה את
השר״פ לניהולה של ׳הדסה׳ .העברה זאת שיפרה את היקף השירות שניתן לעולי
שארית הפליטה .בדומה לתקופה הקודמת אנשי ׳הדסה׳ ,בדרג הרפואי
והאדמיניסטרטיבי ,המשיכו להתעמת עם אנשי הגזברות של הסוה״י בכל הנוגע
לתקציבי השר״פ ומימון טיפולים מיותרים .ההוצאות התודשיות של השר״פ ,ללא
ההוצאות עבור סידור עולים כרוניים ,הגיעו ל 9.5-אלף לא״י על-פי ההלוקה הבאה:
2,250לא״י לריפוי שיניים 2,160 ,לא״י לטיפול בתולי שתפת ) 55עולים(1,700 ,
לא״י לאשפוז עולים 1,100 ,לא״י להבראה 600 ,לא״י לבית תולים בעתלית ו־500
לא״י לאשפוז הולי דוה) 21עולים(.
36
לקראת בואה של שארית הפליטה הלה התרתבות של המערך הרפואי ביישוב.
אנשי הרפואה ביישוב הצדיקו ועודדו התרתבות זאת כהלק מהתפיסה הכוללנית
שההיבט הרפואי הינו הלק בלתי-נפרד ממצבם הסוציאלי של העולים וניתוק בין
היסוד הסוציאלי לבין יסוד הקליטה עלול להכשיל את התערותו של העולה ביישוב.
ד״ר גרושקא הסביר עמדה זאת ,״עלייה היא תביעתנו מהעולים ,קליטה מאת
היישוב .אולם אם נעמיק ...נבין שהמושג ׳קליטה׳ הוא לא יותר ולא פתות מאשר
שירות סוציאלי וטיפול סוציאלי מתודש ,מושלם ומותאם לצרכים...״"
ביטוי להרתבת הטיפול הסוציאלי בעולים ניתן לראות בהקמתו של השירות
הסוציאלי לעולה שההל לפעול ב .1947-ההסכמה העקרונית בין הסוכנות לוועד
הלאומי איפשרה את הפעלתו של ׳השירות הסוציאלי לעולה׳ במימון הסוכנות ותתת
פיקות משותף של אגף הקליטה והוועד הלאומי.
ההלטה זאת היתה הלק מהצעדים שנקטה הסוכנות להרתבת הטיפול בעולי
שארית הפליטה בתקופה זאת ,והיא הצביעה על ההכרה של המערכת הקולטת
בצרכים המשתנים והייהודיים של העולים .תפקידיו העיקריים של השירות הסוציאלי
לעולה היו:
ל ט פ ל בעולים שלא התגוררו בבתי עולים ,שבמהלך השנה הראשונה
•
לעלייתם היו זקוקים לעזרה מסיבות מהלה וזקנה.
לטפל בסידור ילדים עולים במוסדות סגורים ,פרט לעליית הנוער ,ובהקמת
•
268
דויד סימרוט
מוסדות סוציאליים לעולים.
לפקת ולאשר את הסיוע הסוציאלי שקיבלו העולים בלשכות הסוציאליות
•
השונות" .
בגישתה של הסוכנות ניכרת המגמה להגביל את סמכותם של עובדי הלשכות
הסוציאליות ואנשי הוועד הלאומי מתוך השש שאלה יתליטו על סידורים שונים של
עולים ללא התתשבות ביכולת הכספית של הסוכנות לשאת בהם .על-פי מגמה זאת
היה הגיוני להטיל על עובדי אגף הקליטה את הטיפול הבלעדי בסידורם של המקרים
הקשים בבתי העולים ,ואף לתקצב את הסיוע הסוציאלי ברמה הארצית ,כלומר שכל
בקשה נבתנה ברמה הארצית דבר שהבטיה שהכספים שנועדו לסיוע סוציאלי נוצלו
לסידור המקרים הקשים ביותר בכל הארץ ,אך באותו זמן שיטה זאת הגבילה מאוד
את הלשכות המקומיות להושיט עזרה למקרים קשים ברמה המקומית".
,
בקיץ 1947הלה תפנית בשיטת הפעולה של השירות הסוציאלי לעולה לאתר
שהסוכנות הסכימה להעביר אלף לא״י להודש ,מהם 800לא״י להלוקה בלשכות
המקומיות ו 200-לא״י הנותרות נשמרו כרזרבה לטיפול במקרים מיותרים שאושרו
על-ידי שתי המפקתות של השירות .הנוהל התדש תאם יותר את צרכי המטפלים
המקצועיים ברמה המקומית שיכלו להתמודד טוב יותר עם הפונים ולנהל שית
מקצועי עם הרמה המפקתת של השירות הסוציאלי ,שית שמנוטרל יותר מההיבט
הכספי שליווה עד כה כל בקשה לסידור .בשלושת ההודשים הראשונים להנהגת
שיטה זאת הוציאו הלשכות הסוציאליות ,למעט תל אביב ששם פעלה ׳הלשכה למען
העולה׳ ,לסידור עולים 4,466לא״י .ההוצאות הגבוהות ביותר היו בהיפה ,חולון,
רתובות ,נתניה וכפר סבא ,במקומות אלה נוצרו גרעונות כספיים והדבר נבע מעצם
התהליך שהעולים בכלל ,והמקרים הקשים שביניהם בפרט ,העדיפו להתגורר
במרכזים עירוניים מתוך ציפייה שבעיר הסידור הכלכלי יהיה טוב ומהיר יותר מאשר
באזורים מרוהקים .מובן מאליו שכל התהליך הזה עמד בסתירה למדיניות המקורית
של המערכת הקולטת.
40
שאלת מפתה בכל הבדיקה של הסיוע הסוציאלי היתה ,מה היקף הבעיה של
העולים בעלי צרכים מיותרים כמו נכים ,תולים כרונים ,קשישים ערירים ,אלמנות,
וילדים שזקוקים לסידור מיוהד בעיר?
מייד עם סיום המלהמה הופיע ההשש מפני עליית שארית הפליטה ובה אהוז גבוה
של אנשים בעלי צרכים סוציאליים מיוהדים ושלמעשה אין ליישוב את הכלים לטפל
בהם.
י .תזן ,מתומכי העלייה הםלקטיווית ,הסביר להבריו בוועד הפועל של ההסתדרות
הכללית שעל מנת לקלוט עלייה עם ״...אחוז כל־כך גדול של תהלואה״ יש להגדיל
את מספר המטפלים המקצועיים ביישוב ,אך בפועל ״בכדי לטפל באנשים אלה
4,
42
269
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
דרושים אנשים רבים ,מנגנון סוציאלי מנוסה ואמצעים מרובים ־ דבר שלא היה
ברשותנו במשך כל הזמן״ ".דברי חזן שיקפו את התדמית שיוהסה לשארית הפליטה
ושממנה גם נבעה התהושה שיש להקים מנגנון סוציאלי גדול לטיפול בעולים ,אך
הרכבה הדמוגרפי של העלייה בתקופה זאת היה שונה מזה שהעריכו הקולטים,
משקלם של הקשישים היה שולי ביותר ומספרם של עולים-נכים ובעלי מתלות
כרוניות לא הקיף הלקים גדולים כפי שהעריכו בהתהלה .כך לפי נתוני אגף הקליטה
ב-ד 194קבוצת העולים הזקוקים לסיוע סוציאלי מיוהד הקיפה 3%מכלל העולים".
נתון זה עמד בסתירה לתדמיתה של שארית הפליטה כפי שהוצגה על-ידי י .הזן.
על מנת לזרז את הטיפול במקרים אלה הגיעה הסוכנות להסכם עם הוועד הלאומי
ולפיו ׳עולים כרוניים׳ יטופלו במהלך השנה הראשונה על-ידי הסוכנות שמימנה את
הסידור שהיה דרוש לאותו עולה :עולים שהוגדרו מיום עלייתם כמקרים כרוניים
נשארו תתת אתריות וטיפול של הסוכנות שמימנה את התזקתם ללא הגבלת זמן:
עולים שהפכו למקרים כרוניים לאתר שנה ביישוב עברו לטיפול הוועד הלאומי שגם
היה אתראי לממן את הטיפול בהם .עמדתם של ׳העולים הכרוניים׳ ,ביתס להסכם,
היתה תד-משמעית -הם ראו את הסוכנות כאתראית בלעדית לטיפולם וסירבו לעבור
לטיפול הוועד הלאומי עם תום השנה הראשונה שלהם ביישוב .הסוכנות ניהלה קשר
מורכב עם גורמים סוציאליים ורפואיים )פרטיים וציבוריים( שיכלו לתת מענה לסידור
העולים האלה .ההוצאות לסידורו של עולה בבית אבות ,או במוסדות מיותרים הגיעו
לסכומים גבוהים ביותר והאישור הושג לאחר מסכת של דיונים בהשתתפות ובאישור
נציגי הגזברות של הסוכנות .סידור העולים האלה נתקל בקושי נוסף ,והוא הפיגור
בתשלום התזקת העולים במוסדות ,אי-עמידתה של הסוכנות בהתתייבויות כספיות
פגע למעשה ביכולתם של המטפלים למצוא סידורים מתאימים תוך פרק זמן סביר,
ועד לסידורם רוכזו עולים אלה בבתי העולים בתל אביב או היפה.
45
לצד השיקול הכספי ,שהכתיב את היקף הסידורים המיוהדים ,העמדה של העולים
עצמם כלפי הסידורים שהוצעו להם הפכה לקושי בקליטה .הסידורים של הנכים היו
כרוכים בהוצאה כספית גבוהה במיוהד שנועדה לכסות טיפולים רפואיים מיוהדים,
פרוטזות ,דמי כלכלה ,הכשרה מקצועית ,וסיוע בהשגת רישיון להפעלת דוכנים
ופתיתת תנויות בערים .המערכת התקשתה להתמודד עם התנהגותם של העולים
הנכים ותביעותיהם הבלתי מתפשרות לגבי סידורם ,ובייהוד כאשר אלה לבשו אופי
מאורגן וקבוצתי כפי שזה אירע בעימות של עובדי אגף הקליטה עם קבוצה של 42
פרטיזנים־נכים מבין מעפילי ׳לה ספציה׳.
קבוצה זאת קיבלה טיפול מיוהד מאגף הקליטה שמינה מטפל מיותר לצורך לימוד
הצרכים ואיתור הסידור המתאים להם .תקירת מצב העולים גילתה ש26-
46
270
דויד סימרוט
עולים היו כשרים לעבודות קלות ולכן תוכננה עבורם תוכנית מיותרת שכללה הקמת
דירות ברמתיים ופתיתת מפעל קואופרטיבי .מסיבות לא ברורות ,ובניגוד לעמדת
המטפל המיוהד ,הועברו הפרטיזנים הנכים לבית העולים בתל אביב וכאן הם העלו
דרישות תדשות ותריגות ,כמו הדרישה לקבל בתל-אביב רק דירות בנויות ופרטיות .אגף
הקליטה לא יכול היה להתמודד עם הסקנדלים הרבים שעוררו העולים בתל אביב ולבסוף
נעתרו לדרישת העולים ,אז העלו הנכים דרישה כספית הדשה כתנאי לפינוי בית העולים -
תשלום מיוהד של 100לא״י לכל נכה .הסוכנות נעתרה תלקית ושילמה לכל משפהה 60
לא״י ולכל שני בודדים 45לא״י .סידורם הסופי של קבוצת הנכים הזאת נמשך שבעה
תודשים מיום עלייתם 38 .נכים מצאו סידור תעסוקתי במפעלי רפיה ,קליעה ותפירה,
ברוכלות ומסתר בעיר ,אך עדיין נותרו 7מקרים קשים ביותר ,מבתינת התנהגותם האלימה
ומצבם הנפשי ,שהמשיכו להתגורר בבית העולים.
סידור קבוצת הפרטיזנים הנכים עורר את זעם המטפלים שהיו הסרי אונים מול
קבוצה מאורגנת שיכלה גם לעורר ולגייס את דעת הקהל ביישוב סביב נושא רגיש
כל-כך ולהעמיד את המטפלים כתסרי אמפתיה כלפי בעיית הנכים ,השש זה ליווה את
עבודת אגף הקליטה לאורך כל התקופה והוא השפיע על רצון המטפלים ועל היקף
הסידור שהיו מוכנים להציע לעולים כאלה .לפרשה זאת היה פן מיותר שנגע לקבוצת
הפרטיזנים שבין עולי שארית הפליטה ,קבוצה שבראשית התקופה נהנתה מהילת
הגבורה של לוהמים בנאצים דבר שהקנה להם סטטוס גבוה יותר בין כלל העולים ,אך
במקביל נולדה הציפייה שאנשי הקבוצה הזאת לא יהוו קושי בקליטה ביישוב ,כפי
שהעריכו לגבי ניצולי המתנות .אולם ,באופן הדרגתי מעמדם ירד בעיני הקולטים
והאופי המיוהד של העולים הפרטיזנים ,ובפרט הנכים ,הפכו את הקבוצה לאיום על
יציבות הקליטה של שארית הפליטה ביישוב.
במהלך התקופה הגדילה הסוכנות את התקציב לטיפול הסוציאלי בעולי שארית
הפליטה מתוך מודעות שזהו צעד הכרתי ומתהייב ממצב העולים האלה ,אך בניגוד
לתששות -שיעור המקרים המיוהדים ,בשלב זה ,היה נמוך יתסית .התייתסות
נורמטיבית אל קליטת שארית הפליטה מאפשרת לראות שמבתינת הקשיים התומריים
לא היו לעולים אלה בעיות שונות ומיותרות .מרבית עולי שארית הפליטה שהגיעו
בתקופה זאת היו תסרי אמצעים כלכליים וקליטתם היתה כרוכה בהתמודדות עם מצב
השיכון והתעסוקה .על מנת להקל על מצבם פיתהה הסוכנות מערכת רהבה של סיוע
כלכלי שעמדה לרשות העולים ,אך במקביל היתה עמדה ברורה להימנע מלהפוך את
כלל עולי שארית הפליטה למקרים סוציאליים ,עמדה זאת התהזקה לאור המפגש
ביישוב שהוכיה שעולים אלה ,לפתות כלפי הוץ ,היו אנשים רגילים הזקוקים לסיוע
ראשוני והד-פעמי כדי להיכנס לתהליך קליטה מסודר ויציב ולפיכך
לא היה הכרת להפוך את הסיוע הסוציאלי כשלעצמו לסעיף הוצאה בולט בתקציב
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
271
הפעולה של קליטת העולים .כספים לעזרה סוציאלית לעולים עמדו בסתירה למדיניות
הקליטה התלוצית והקונסטרוקטיבית ,ולכן בנסיבות של מוגבלות כלכלית מהד,
ושיעור נמוך של מקרים קשים מאידך ,לא היה מקום לשנות את ההלוקה הפנימית של
המשאבים הרבים שהופנו לקליטת שארית הפליטה.
סיכום
לאתר מלתמת העולם השניה הלה תפנית בהתארגנות היישוב לקליטת שארית
הפליטה .בתינת ההתפתתות הארגונית ,השקעות של הסוכנות בקליטה והסיוע
שהוגש לעולי שארית הפליטה מאששים את ההנהה שהיישוב היהודי בארץ-ישראל
פיתת יתם מיותר כלפי שארית הפליטה .יהס זה התבטא בדאגה ובםולידריות שדהפו
את הקולטים לפתת כלים טובים יותר לטיפול בשארית הפליטה .לצד יהס זה ,היישוב
הושפע ממערכת הדימויים השלילית שאהזה בשארית הפליטה והתקשה להתמודד עם
הטיפול במקרים הסוציאליים ,שהתגלו בין העולים ,על אף שהיקפם היה נמוך מזה
שהעריכו וציפו לו.
ברמה האידיאולוגית המערכת הקולטת לא השלימה עם מצבים שבהם עולי
שארית הפליטה הרגו מקליטה קונסטרוקטיבית בכפר ,אך ברמה האופרטיבית היישוב
הוכית יכולת רבה לפתה ולהתאים את הטיפול בעולים בהתאם לאופיים.
השינוי בטיפול בעולי שארית הפליטה ,תתת נסיבות מדיניות קשות ותתת אילוצים
כלכליים שהשפיעו על יכולתו של היישוב להיענות באופן מלא לצרכים של העולים,
התאפיין בהעדפה המודעת והברורה שניתנה לקליטה של שארית הפליטה .הסיבות
לכך היו שילוב של אינטרסים פוליטיים ומדיניים של היישוב בנסיבות המיותרות
שלאתר מלתמת העולם השניה וסולידריות אמיתית לגורל היהודים שתוו את השואה.
יש להניה גם שהיהס המועדף ,היווה סוג של פיצוי או דרך התמודדות עם שאלת
מאמצי ההצלה של היישוב בזמן המלהמה.
העשייה של היישוב למען שארית הפליטה בארץ לא זכתה עד כה לטיפול מקיף
במהקר .העובדות שנתשפו כאן יוצרות בסיס מתודש לבתינת המערכת הכללית של
המפגש בין היישוב לבין שארית הפליטה .לפנינו תמונה היסטורית מלאה יותר של
המפגש ,הכוללת התייתםות שונה אל היישוב ומתקנת ,במידה מה ,את הרושם
והדימוי של היישוב כגורם מניפולטיבי שהתייתם אל שארית הפליטה ככלי פוליטי
בלבד ',ללא שום התתשבות מיותרת בצרכי העולים .בדיקה יסודית של קליטת
שארית הפליטה ביישוב יכולה לערער את מערכת המושגים הקלאסית של שארית
הפליטה כאובייקט בידי הציונות והיישוב ,שכן עם בואם ארצה הגבולות טושטשו
מתדש ,ואנשי שארית הפליטה הפכו לסובייקט עצמאי ששיקם את מצבו תוך כדי
תרומה אישית וקבוצתית לטובת הגשמת הרעיון הלאומי-ציוני בארץ ישראל.
4
48
272
דויד סי׳מרוט
הערות
ה ס פ ר ו ת בנושא ע נ פ ה ביותר ,לכן אציין מ ב ח ר ש ל מ ח ק ת ם :ש .ברגיל ,מ ח פ ש י ם בית מוצאים מולדת,
1
ירושלים ת ש ״ ס :ע .זרטל ,זהבם ש ל היהודים — ההגירה היהודית המחתרתית לארץ ישראל ,1948-1945
ת ל אביב ; 1998ח .יבלונקה ,אחים זרים ,ירושלים ,תשנ׳׳ו! א .כוכבי ,עקורים ופוליטיקה בינלאומית ,ת ל
א ב י ב ; 1992ע.קינן ,ל א נרגע הרעב :ניצולי השואה ושליחי א pישראל בגרמניה ,1949-1945ת ל אביב
: 1996תמונה מ ו ר ח ב ת ע ל הנושא ניתן ל מ צ ו א
בתוך :ש א ת ת ה פ ל י ט ה : 1949-1944הרצאות ודיונים
בקונגרס הבינלאומי השישי ש ל חוקרי השואה ,ירושלים תשנ׳׳א.
W. Helmreich, Against all odss: Holocaust Survivors and
בין ה פ ר ס ו מ י ם הזרים יש לציין א ת :
the successful lives made in America, New York 1992.
מ .דבורז׳ינסקי ,״עליית א י ר ו פ ה ״ ,ניב ה ר ו פ א ,ל ״ ג ,1962 ,עמ׳ :44-35מ .סיקרון ,ה ע ל י י ה ל י ש ר א ל
2
,
8
4
9
1
-
3
5
9
1
ע
מ
׳ 15-2
)לוחות1A,:
(A9, A13, A17, A21.A23.
3
לסקירה מ מ צ ה ש ל דיון ב ש א ל ת עליית ש א ת ת ה פ ל י ט ה והדימויים ש ל אנשיה ,ר א ה :י .וייץ ,״שאלת
הפליטים במדיניות הציונית״ ,קתדרה ,55 ,תש״ן ,עמי : .174-162הנ״ל ,״שארית ה פ ל י ט ה בדיוניהם
ובשיקוליהם ש ל ח ב ת ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת מ מ א י 1945ועד נ ו ב מ ב ר ,1945ילקוט ומורשת ,כ״ט ,עמ׳ .80-53
4
ר א ה דיון נ ר ח ב ב פ ר ש ת עולי ״ נ י א ס ה ״ ו ב מ צ ב ה ק ל י ט ה ב י י ש ו ב ב 1944-ב :דויד ס י מ ר ו ט ,ה י ש ו ב
ושאתת
הפליטה ־
ה ט י פ ו ל ודרכי ה ה ת מ ו ד ד ו ת ב א ר ץ י ש ר א ל ,1945-1948ע ב ו ד ת ג מ ר ל ת ו א ר
מ ו ס מ ך ,ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ,1996ע מ ׳ ) . 11-7ל ה ל ן ,דויד ס י מ ר ו ט ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה (
5
ל ש כ ת מ פ א ״ י ,17.2.1944 ,ארכיון מ פ ל ג ת ע ב ו ד ה )אמ״ע(.
6
ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ) ה נ ה ״ ס ( ,20.2.1944 ,ארכיון ציוני מ ר כ ז י ) א צ ״ מ ( .
ד
ר א ה דיוני ה נ ה ״ ס ב .11.6.1944 ,12.3.1944 :ליו״ר ה ו ו ע ד ה מ ו נ ה י .גרינבוים ו ש א ר ה ח ב ר י ם היו :א.
ק פ ל ן ,מ .ש פ י ר א ,א .ד ו ב ק י ן וד .ס נ ט ו ר .ש פ י ר א ו ס נ ט ו ר ה ח ר י מ ו א ת ע ב ו ד ת ה ו ו ע ד ה ב ת ג ו ב ה ל ע ב ו ד ה
הרשלנית ,ל ט ע נ ת ם ,ש ל גרינבוים.
8
לעניין ה י ח ס י ם בין ה ו ו ע ד ה ל א ו מ י ו ה ס ו כ נ ו ת ר א ה :ד׳ הורביץ ו מ ׳ ל י ס ק ,מיישוב ל מ ד י נ ה :יהודי
ארץ י ש ר א ל ב ת ק ו פ ת ה מ נ ד ט כ ק ה י ל ה פ ו ל י ט י ת ,ת ל א ב י ב ,1977ע מ ׳ .64-47
9
ר א ה דיוני ה נ ה ל ת ה ו ע ד ה ל א ו מ י ,л/7257 .18.11.1944-3א צ ״ מ ; ,л/7259 ,1.1.1945ש ם .כ מ ו כן,
ר א ה ג ם א ת תזכירו ש ל ג .ל נ ד א א ו א ר ,ש ה י ה מ י ו ע ד ל ע מ ו ד ב ר א ש ה מ ח ל ק ה ל ט י פ ו ל ב ע ו ל ה ,בעניין
ז ה ב־ ,19.11.1944א צ ״ מ л 8/44 .
10
הנה׳׳ס ,11.2.1945 ,ש ם .א .ק פ ל ן ו -ד .ב ן גוריון ת מ כ ו ב ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ע ם ה ו ו ע ד ה ל א ו מ י ו מ ו ל ם
ע מ ד ו ד .ש מ ו ר ק ו ה ר ב י .ברלין .העניין נדון ג ם
ב מ ו ס ד ו ת מ פ א ״ י ר א ה דיון
ב 12.4.1945,16.1.1945-ו ג ם י ש י ב ת מ ר כ ז מ פ א ״ י ב ,23.10.1945-א מ ״ ע .
בלשכת מ פ א ״ י
הערכות היישוב לקראת קליטת עולי שארית הפליטה
273
11
ל ה ר ח ב ה ר א ה :דויד ס י מ ר ו ט ,היישוב ושארית ה פ ל י ט ה ,עמי .50-32
12
בשנים ת ש ״ ה -ת ש ״ ז הגיע הגירעון ה כ ס פ י ל 2.9-מיליון לא״י ,ו ב ת ש ׳ ׳ ח ב ל ב ד נרשם גירעון ש ל 1.4
מיליון ל א ׳ ׳ י .ר א ה ,דויד ס י מ ר ו ט ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,ע מ ׳ .56-51
13
דויד ס י מ ר ו ט ,ש ם ,ל ו ח ,3עמי .58
14
שם ,ל ו ח ,4עמי .60
15
מ י נ ו א ר 1945ע ד ס פ ט מ ב ר 1947נ ק ל ט ו בעליית הנוער 7862חניכים מ ה ם 6785מ ק ר ב שארית
ה פ ל י ט ה ,ו ב ת ש ״ ח נ ק ל ט ו 2379נ ו ס פ י ם .ע ל ו ת ק ל י ט ת חניך ב ע ל י י ת ה נ ו ע ר הגיעה ל 392-לא״י
ב ת ש ״ ז ,ו־ 848ל א ׳ ׳ י ב ת ש ״ ח .ר א ה ש ם ,ל ו ח .4
16
י!
18
על ק ל י ט ת ילדי שארית ה פ ל י ט ה בעליית הנוער ראה :ש .בר גיל ,מ ח פ ש י ם ומוצאים מולדת ,ירושלים . 1999
ע ל הבעיות בטיפול העולים עם קרובים ביישוב ,ראה דויד סימרוט ,היישוב ושארית הפליטה ,עמ׳ .85-82
ה ו צ א ו ת ה ק ל י ט ה 6 / 5 3 5 6 S ,4.7.1947 ,א צ ׳ ׳ מ .ק ל י ט ת כ ל ע ו ל ה הגיעהל 48-,ל א ״ י ב מ מ ו צ ע ,
מבלי
ל ח ש ב ה ו צ א ו ת ע ב ו ר שיכון ו ט י פ ו ל רפואי.
י!
מ ח ׳ ה כ ס פ י ם א ל משרדי ה ט י פ ו ל ב ע ו ל ה ,6/1247,S27.5.1946,אצ׳׳מ.
מ ח ׳ ה כ ס פ י ם א ל ה מ ד ו ר ל ט י פ ו ל ב ע ו ל ה ,6/1247S , 4 . 1 0 . 1 9 4 6אצ׳׳מ .א ג ף ה ק ל י ט ה חייב א ת
ה ק י ב ו צ י ם ל ת ת ל ע ו ל י ם ש ע ו ז ב י ם א ת ה מ ש ק 16ל א ״ י ,ו ב כ ך ח ש ב ל צ מ צ ם א ת מ ס פ ר ה ע ו ז ב י ם שייצרו
ק ש ר ע ם ה מ ד ו ר ל ט י פ ו ל ב ע ו ל ה )ג .י ו ס פ ט ל א ל א .ק פ ל ן ,20.9.1946 ,שם.
2
21
ה ח ל ט ו ת ישיבה ,6/1247S , ,29.6.1947אצ׳׳מ.
22
ה ו צ א ו ת ה ק ל י ט ה ,4.7.1947 ,ה ע ר ה 16לעיל.
23
ה ח ל ט ו ת ה ו ו ע ד ה ל מ ק ר י ם מיוחדים ,6/1247,9.2.1948 ,Sא צ ״ מ .
24
ה ו ו ע ד ה ל מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם .9.2.1948 ,
25
שם.
26
ה ו ו ע ד ה ל מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם ,6.2.1948 ,שם.
27
ה ו ו ע ד ה ל מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם ,23.2.1948 ,שם.
28
ה ו ו ע ד ה ל מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם ,6.2.1948שם.
,
׳ ה ס כ ם ׳ , 1 9 4 7א צ ״ מ . 6/1200S ,א ג ף ה ק ל י ט ה ה ת ל ו נ ן ב פ נ י ה נ ה ל ת ה ק ר ן ע ל ח ל ו ק ה שגויה ש ל
ה כ ס פ י ם ,ו ל פ י ה ה ע ו ל י ם ב מ ו ש ב ו ת ל א ק י ב ל ו ע ד י פ ו ת ב ח ל ו ק ה כ פ י ש ה ת ח י י ב מ מ צ ב ם ה כ ל כ ל י ) .ג.
י ו ס פ ט ל א ל ה נ ה ל ת מ ש ע ן ,23.7.1947 ,א צ ״ מ ,שם(.
30
ח ב ר ת ׳עידוד׳ ה ח ל ה א ת פ ע י ל ת ה בתש׳יה ו ע ל פ י ה נ ת ו נ י ם -מיוני 1944ע ד א ו ג ו ס ט - 1947ניתנו
9,773ה ל ו ו א ו ת ל ע ו ל י ם ב ג ו ב ה מ מ ו צ ע ש ל 40.5ל א ״ י .ד .ס ב ר ד ל ו ב א ל א ג ף ה ק ל י ט ה ,26.2.1948 ,
אצ׳׳מ) ,ב( .61200S
31
ה ק ו פ ה ה י ת ה מ ס ו נ פ ת ל ח ב ר ת ה ע ו ב ד י ם ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ב ד י ם ה כ ל ל י ת ,ו כ מ ו ח ב ר ת עידוד ח י ל ק ה
ה ל ו ו א ו ת ר ק ע ל ס מ ך ה מ ל צ ו ת ה מ ד ו ר ל ט י פ ו ל ב ע ו ל ה .ל מ ש ל ב ח ו ד ש י ם י ו נ י -ס פ ט מ ב ר 1947ח ו ל ק ו
97ה ל ו ו א ו ת ב מ מ ו צ ע ש ל 23.4ל א ״ י .ה ה ל ו ו א ו ת ה י ו ל מ ט ר ו ת סידור פ ר ו ד ו ק ט י ב י ) , ( 5 9דיור ),(23
274
דויד סימרוט
ל י מ ו ד מ ק צ ו ע ) (11וסידור כ ל ל י ) . ( 4ר א ה ע י ב ו ד ה נ ת ו נ י ם מ ת ו ך :׳ ר ש י מ ת מ ק ב ל י ה ל ו ו א ו ת ב ק ו פ ת
עד
מ ל ו ו ה בין
32
3 0 . 9 . 1 9 4 7 2 6 . 6 . 1 9 4 7׳ ,א צ ״ מ .6/1251S ,
מ .פינס ,״בניין ה א ר ץ ״ צ ו ט ט על-ידי י .קלנר ,ה ע ל י ו ת ה ר א ש ו נ ו ת מ י ת ו ס ו מ צ י א ו ת ,ירושלים,
ת ש מ ״ ב ,ע מ ׳ .17
33
,
ש ם ,עמ׳ .38
י ש י ב ת מ ח ל ק ת העלייה ב ס ו כ נ ו ת ,16.7.1945א צ ׳ ׳ מ . P 6 / 1 4 9 6 S ) ,
35
לעיון מ פ ו ר ט ב ש א ל ה ה ר פ ו א י ת ש ל עליית ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ר א ה :דויד ס י מ ר ו ט ,חיישוב ו ש א ר י ת
ה פ ל י ט ה ,ע מ ׳ .180-177
36
ש ם ,עמ׳ .183-180
37
תזכיר ש ל ד״ר ג ר ו ש ק א ,״על ה ט י פ ו ל ה ר פ ו א י ב ע ו ל ה ו ק ש ר ש י ר ו ת ז ה ל ט י פ ו ל ה ס ו צ י א ל י ״ ,6.7.1945 ,
אצ״מ.6/1496 ,S
38
39
דויד ס י מ ר ו ט ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,ע מ ׳ .156-152
מ ב ד י ק ת 121ב ק ש ו ת ש ל עולים
שהוגשו ללשכות
ב ח ו ד ש י ם ס פ ט מ ב ר -ד צ מ ב ר 1945ע ו ל ה ש90-
מ ה ם ק י ב ל ו ת ש ו ב ה ת י ו ב י ת .ה ע ז ר ה ש ל ה ל ש כ ו ת ה ס ת כ מ ה ב 1,538-לא״י ,כ א ש ר ב ש ל י ש מ ה מ ק ר י ם
ה ס י ו ע ע מ ד ע ל 2ל א ״ י .ר ו ב ה ב ק ש ו ת ש א ו ש ר ו היו ל ט ו ב ת דמי כ ל כ ל ה ל ע ו ל י ם ש י צ א ו מ ב י ת ה ע ו ל י ם
) ,(45סידור ילדים ב מ ו ס ד ו ת חינוך ) ,(24ה ל ב ש ה ) ,(11סיוע ב ש כ ר דירה ) (9וריהוט ).(5
40
ש ם ,ע מ ׳ .156ב א ו ת ה ת ק ו פ ה נ ר ש מ ו ע ו ד פ י ת ק צ י ב ב ל ש כ ו ת ה ס ו צ י א ל י ו ת ב מ ק ו מ ו ת ק ט נ י ם כ מ ו
ע פ ו ל ה ,כרכור ,פ ר ד ס ה נ ה ,נהריה ,ק ד י מ ה .
41
מ .הופרט ,דו״ח ע ל פ ע ו ל ת ה מ ח ל ק ה הסוציאלית של הוועד הלאומי ב ש ט ח הטיפול בעולה) ,אפריל
־ אפריל
1 9 4 6 1 9 4 4
( ,26.5.1946 ,אצ׳׳מ.9/139S ,
«
ד ב ר י י .ח ז ן ב י ש י ב ת ה ו ע ה ״ פ ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה כ ל ל י ת ,16.5.1946 ,ארכיון ת נ ו ע ת ה ע ב ו ד ה .
43
שם.
4 4ק ל י ט ת
ע ו ל י ם ת ש ״ ז ,4.7.1947 ,א צ ״ מ .6/5356S ,
45
דויד ס י מ ר ו ט ,היישוב ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,ע מ ׳ .164-163
46
שם ,ע מ ׳ .167-164מ ע פ י ל י ל ה ס פ צ י ה ה ג י ע ו לארץ באניית ׳ ר ב ה ו ד ב .18.5.1946-ע ל פ ר ש ה ז א ת
ר א ה :ב ה ר ח ב ה ,א .כוכבי ,ע ק ו ר י ם ו פ ו ל י ט י ק ה ב י נ ל א ו מ י ת ,ת ל א ב י ב ,1992ע מ ׳ .203-184
ל4
גישה ש ב א ה לידי ביטוי ב כ ת ב י ה ם ש ל ע .זרטל ,ז ה ב ם ש ל י ה ו ד י ם ; ת .ש ג ב ,ה מ י ל י ו ן השביעי,
ת ל א ב י ב .1993
48
ח .ל ב ס ק י ,״ ש א ר י ת ה פ ל י ט ה מ א ו ב י י ק ט ל ס ו ב י י ק ט -מ ג מ ו ת ב מ ח ק ר ״ ,י ה ד ו ת זמננו ,ש נ ת ו ן ,4תש״ן,
ע מ ׳ .45-23
275
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
•עקב מרקוביצק•
,
יהרוס הרוס את מחיצת הזרות :
על קליטתם של העולים החדשים בצה״ל
במלחמת העצמאות
ניצתונות מלתמת העצמאות) (1949-1947תועדו והועלו על נס כמופת לעוז רוחו של
היישוב היהודי בארץ-ישראל .במרקם התיעודי-הספרותי הנרהב של המלהמה הועם
קמעה תפקידם של העולים התרשים ומעורבותם במלהמה .שירותם של העולים
ההדשים ביתידות לותמות ומעורבותם בקרבות סייע לקליטתם התברתית בצבא
בתקופת המלהמה והקל על השתרשותם בחברה הישראלית לאהריה.
הגת״ל )גיוס תוץ-לארץ( היווה את הביטוי הארגוני הממוסד למעורבות הצבאית
הקולקטיבית של העולים התרשים ב מ ל ח מ ת העצמאות .במסגרת מבנית נוצר הגה״ל
בפברואר ,1948כאשר מטה ה׳הגנה׳ באירופה והפיקוד העליון בארץ הגיעו להכרה,
כי יש צורך בהכשרת כוחות לוהמים בגולה לצורכי המערכה בארץ-ישראל -וזאת
בשל שתיקת היהירות הלותמות בשלבים הראשונים של המלהמה .הגרעין הראשוני
הורכב מהניכי הקורסים להגנה עצמית ,שאומנו בידי שליהי ה׳הגנה׳ ברתבי אירופה
ההל באביב .1946התופעה של גיוס תוץ-לארץ ,שפעמים רבות לא כונתה במפורש
בשם זה ,מקיפה את המסגרת התברתית שאומנה והודרכה במתנות המעצר בקפריסין,
במחנות העקורים באירופה וב׳מלאחים׳ של צפון אפריקה ,במסגרת אימוני ציות
והגנה עצמית.
1
2
3
עמנואל סיון ,במתקרו על דור תש׳׳ח ,מדגיש דווקא את תרומתם הצבאית של
העולים התרשים ,פליטי מ ל ת מ ת העולם השנייה ,שהגיעו ארצה בשניים \ 1947-1945
בקרבות מלתמת העצמאות .הלוקת משנה זו השובה לדעתו משני טעמים :הראשון,
נוצר מכנה תברתי משותף לניצולי השואה ,חלקם עקורים ושרידי מחנות ,שהוו את
התופת של מ ל ה מ ת העולם השנייה ,עם צעירים אקטיביסטיים תניכי תנועות נוער
תלוציות בארצות מזרה אירופה והמאגרב .הטעם השני הוא הראייה המכלילה של בני
הארץ את העולים ההדשים ,שלא הבדילה במועד עלייתם ארצה .דמותו
אפיונים
מערכת
ביטוי
לידי
הביאה
העולה
של
הסטריאוטיפית
מתוך:
בין עולים לוותיקים -ישראל בעלייה הגדולה
,1953-1948
צבי ,ירושלים 1996 ,ה מ א מ ר מ ת פ ר ס ם ב א ד י ב ו ת ה ה ו צ א ה -ל א ו ר .
ע ו ר כ ת :דליה עופר ,ה ו צ א ת יד י צ ח ק בן
276
יעקב מרקוביצקי
ודימויים תברתיים המייהדים ,כביכול ,את בני הגולה כולם.
עד להכרזת המדינה היתה השפעת אנשי הגת״ל בצבא שולית :רק 716מהם עלו
ארצה באמצעות עלייה ד׳ ,בטיסות סמויות או בהסתננויות של ספינות דיג מקפריסין.
פיקוד ה׳הגנה׳ העדיף העלאת אנשים מאומנים ובעלי מיומנות צבאית מתקופת
שירותם בצבאות הגוש המזרתי ,פרטיזנים שלתמו במסגרת המאבק האנטי-נאצי
ולותמים ששירתו בצבאות בעלות הברית המערביות במלתמת העולם השנייה.
5
רוב אנשי הגח״ל הגיעו ארצה אהרי ה 15-במאי -, 1948הלקם הגדול לא היה מוכן
או מאומן לפעילות מבצעית .ההכשרה שהקנו שליהי ה׳הגנה׳ באירופה התמקדה
בהרגלי סדר ומשמעת ואימוני הישול ראשוניים ,כדי להקל על קליטתם של העולים
במערכת הצבאית .תהומים אלה היו השובים לעידוד המוראל של המגויס אך לא היה
בהם די כהכשרה מבצעית .מרבית המגויסים הללו שולבו ביתידות צה״ל בתקופת
ההפוגה הראשונה ולאהריה ,במהלך קיץ .1948
במאמר זה לא נבהן את מעורבותם של אנשי הגת״ל ואת תרומתם המבצעית
הגדולה במערכה ,בעיקר בקרבות ההכרעה בתטיבות הפלמ״ת ,גבעתי ותטיבות
השריון :אלא נבתן את הפעילות המערכתית-המוסדית של צה״ל לקליטת העולים
ההדשים .בהינה זו תיעשה בצד בתינת מפגש התרבויות בין מגויסי הגה״ל וההוויה
הארץ-ישראלית ,כפי שניבטו בהשפעת הגומלין בינם לבין הצברים בני הארץ -
מפגש אשר השפיע על תפקודם הצבאי של העולים ההדשים במהלך המלהמה.
מעורבותם של העולים במערכת הצבאית השפה את הבעייתיות של שילוב העולים
ביישוב הוותיק ,במפגש זה הורגשה ונהשפה לראשונה משמעות קליטת העלייה
הגדולה תוך כדי מלהמה.
6
7
יחסו של הפיקוד העליון ומנהיגותו לאנשי הגח״ל
בתפיסת אנשי הפיקוד העליון נועד לצה״ל מקום נכבד בקליטת העולים ההדשים,
כפתה לקראת היקלטותם והיטמעותם בהברה הישראלית בעיניו של ראש הממשלה
ושר הביטהון ,דוד בן-גוריון ,נהשב הצבא ׳כור מצרף לעם׳ זו המסגרת הארגונית
הנוהה ביותר לביצוע תוכניות הקליטה ,ובעיקר למיזוג מהיר של הגלויות.
בתקופת מלתמת העצמאות היה צה״ל סמל זהות לאומית ,מרכז יוקרה
ולגיטימציה ,מוקד סולידריות לכל הלקי העם ,בן-גוריון ציפה אפוא כי מיזוג הגלויות
בצה״ל יהיה קל יותר מאשר במערכת האזרתית ,המשובצת שסעים ועימותים
פוליטיים או אידיאולוגיים ,המאיימים על צדקת מפעל הקליטה.
מצב המלהמה ,שהמדינה היתה שרויה בו מאז כינונה ,העמיד את סוגיית הביטהון
ההירארכיה
הצבאית,
המערכת
אופי
ההוויה הישראלית .גם
במרכז
8
277
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
הפיקודית ,ההתמתות הנרתבת במקצועות להימה ושירותים והיות הצבא מקום מפגש
לרבגוניות אנושית בתנאי לתץ ומעורבות אינטנסיבית -כל אלה הקלו על צה״ל
לפעול בהיקף רתב ,ובקצב מוגבר לקליטת העולים .קליטה זו התבטאה הן בהיבט
הסולידריות והן בהיבט הערכי ,תוך ניסיון להדגיש את יסוד השוויוניות בתרומת כל
רכיב בהברה למאמץ המלהמה.
וכך משתקפים הדברים על-פי תפיסתו של בן-גוריון:
אין בינינו בני נביאים ונתותי דרגה ואין גזע נעלה וגזע שפל .כל נער תימני
וכל נער כורדי וכל נער אשכנזי או נער מעדה אהרת מסוגל להתרומם לדרגת
הגבורה העליונה אם רק ניתן לו מה שנתנו לילדי המשקים ולנערי הפלמ״ה.
אם נטפל בו באהבה ובאמונה ונקנה לו את ערכי תנועתנו והזון מפעלנו .כל
אהד מהם מסוגל לקלוט תורה זו ,ובכל אתד גנוזות אפשרויות רבות.
בן-גוריון ,שהקפיד להבליט את הגבולות שבין הצבא למערכת האזרתית ,טען כי
מקור הסמכות להפעלת הצבא בתתומים שאינם צבאיים או לתימתיים נובע ממצב
ההירום ,שהמדינה שרויה בו .הוא גרס כי המערכה לקיום המדינה לא נסתיימה בשוך
קרבות מלתמת העצמאות אלא נמשכת :שני אתגרים מרכזיים מן השלושה -ההיוניים
לקיום העם -הושגו :הקמת המדינה והנצהון הצבאי .אך המטרה העיקרית ,בנייתה
של הברה הדשה ,טרם הושגה ,והיא תושג בדרך קליטת העלייה .לצה״ל נועד תפקיד
מרכזי במימושה ' .בן-גוריון ביטא היבט זה בדרכו הרטורית-נבואית:
9
0
שיבת השבות היא העובדה ,והמשימה המרכזית של ימינו .בלעדיה לא תיכון
עצמאותנו ,ומדינתנו לא תקום ] [...זהו המאורע הגדול ביותר בתולדותינו
מאז נצהון המכבים ,אבל אין זו אלא התהלה בלי המשך רב-מידות ומהיר
קצב אין כל ביטהון ואין כל טעם להתהלה זו ] [...המשימה הגדולה
והדותקת המוטלת עלינו ] [...היא כינוס התפוצות שאין להן ברירה ,שאינן
יכולות ואינן רוצות להישאר בגלות".
בעמדתו של בן-גוריון בשאלת השתלבות העולים בהברה הישראלית מודגש מעמדו
השליט של צה״ל כ׳כור היתוך׳ להמוני הצעירים המשתרשים במולדתם ,עד כי ׳בצבא
הגנה לישראל נתגלם ההזון ההיסטורי הגדול ,אשר ההיה וקיים את העם העברי
בגולה ואשר למענו אנו מנהלים מלהמה זו ,ואשר לשמו הוקמה מדיגת ישראל -חזרן
קיבוץ הגלויות׳ .הבאת העולים ארצה אינה סוף המאמץ הלאומי ,אלא ראשיתו
ועיקרו :קליטתם התרבותית והתברתית היא עיקר המשימה ,ובהשגתה טמון סוד
כוהה של המדינה ועתידה .יש להגשים את הליך השילוב בכל רובדי ההברה ,ובעיקר
בצה״ל ,שנועד להיות בית היוצר להלוצי האומה והמכשיר התרבותי ל׳מיזוג
הגלויות .׳הצבא שלנו הוא תמצית היישוב ודמותו הרותנית ־ היא שתעצב
12
13
יעקב מרקוביצקי
278
את פני היישוב ] (...ויש הכרה שטובי הכותות התרבותיים שבתוכנו יתנדבו לתפקידי
התינוך בצבא׳.
מעורבותו של צה״ל ותפקודיו במלתמת העצמאות הרגו מן התפקוד הקלאסי של
כוה לוהם ,ואפילו מהגדרת ׳הביטהון׳ במובנה הצר .מעורבותו של הצבא היתה
קשורה וכרוכה בתפקידים הכלכליים של ישראל ,סיוע לאזורי מצוקה ודהק ,הדברת
הבערות ומתן שירותי תינוך ובריאות .בתברות המתפתתות יש לצבא בדרך כלל כוה
האדם והטכנולוגיה המתאימה לפעול בתהליך בניית האומה -בשל מיומנותו ,מבנה
מערכותיו הביורוקרטי והיקף פעולותיו ,מצד אהד :ומצד שני ,בשל העדר אליטות
הכרתיות ,פוליטיות ומינהליות אתרות -או אדישותן -אליטות שיוכלו לקתת תתת
תסותן את האתריות ואת היכולת התפקודית-האופרטיבית לניהול המדינה' .
14
15
6
בשל יוקרתו הרבה ומעמדו התברתי המכריע של צה״ל במהלך מלתמת העצמאות
ולאהריה ,השלימה ההברה הישראלית עם מעורבותו בתהומים התורגים מהתפקידים
הצבאיים המובהקים! הדבר נבע מן ההנהה ,שמעורבות המערכת הצבאית בקליטה
תביא להיזוק המרקם התברתי והכלכלי של מדינת ישראל .ראיית צה״ל כגורם
המשלב את העולים בהברה ביטאה תפיסה של ביטהון לאומי :הצורך בתיזוק
דמוגרפי של ההברה הישראלית באמצעות עליית יהודים למדינה הינה מאפיין ציוני
השוב ,ואולם בהיות הביטהון היבט השוב בהגשמת הציונות ,הרי העלייה נתפסת
כאמצעי למיצוי ביטתון טוב יותר להברה .השלמה זו ביטאה הכרה ,כי הצבא הוא
סוכן הסוציאליזציה )תיברות( הטוב והמגובש ביותר לקליטת העלייה :הוא המוקד
אשר יספק את הערכים המקובלים בהברה הישראלית לשם שילובם של העולים
במבנה התברתי -הגם שתפקידו העיקרי של הצבא הוא הגנת המדינה.
17
18
בעיית היסוד של העולים התרשים היתה הזרות :זרות לתרבות הארץ ולנופה.
מאפיין זה בלט גם בתבלי קליטתן של עליות נוספות ,והוא משקף תופעה כללית
בתולדות כל גלי ההגירה ,׳הזעזוע של הניכור׳; מצב הגורם למהגרים ,או לקבוצות
של מיעוט להוש הוסר הזדהות עם תברת הרוב או ההברה הקולטת .בתקופה הנדונה
נבע הוסר הזדהות זה בעיקר מן המשקעים הנפשיים הקשים שהותירה השואה אצל
רבים מן העולים לארץ ,תהושה שביטא ,למשל ,דאנקו הפרטיזן אודות קשיי
הסתגלותו למציאות בארץ :׳כמו ביער שם ,גם פה היינו בודדים וזרים׳.
19
20
מול תתושות זרות ובדידות ,בתוך המציאות הקשה של תקופת ההירום ובעיקר
בשדות הקרב ,השתקפה ההתמודדות האישית של הלוהמים הבודדים .הקשיים גברו
בעיקר בשל תוסר ידיעת השפה והמנטליות של בני הארץ והעדר תקשורת בין־אישית.
תרף הקשיים הללו ניסו העולים התרשים לתרום לביטתון מולדתם
279
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
ההדשה-הישנה ,למען מנוע תזרתה של שואה נוספת :שאיפה זו הייבה אותם ,הרף
הבעיות והעכבות ,להתייצב לצד בני הארץ ולהשתתף בתוויית המלהמה על כל
מוראותיה .המעורבות קירבה אותם להבנת המציאות הארץ-ישראלית.
במערכת הצבאית ,ובעיקר במספר תטיבות לותמות ,היו מודעים לקשיי
ההסתגלות של העולים ההדשים ,כדי להתגבר על קשיים אלה היה צורך ל ט פ ת גישה
שונה ,יהס סובלני כלפי העולה ההדש ובעיקר המגויס .צריך היה לקרבו אל סמלי
ההזדהות של ההברה הישראלית ,הרף היהס הבסיסי של בני הארץ כלפי הגולה ,הרף
הבדלי מנטליות ושפה .מבטא זאת אהד המפקדים בתזית:
יש להסביר ,לפקוה עינים ,לדבר אל הנשמה .יש לגרוף את האפר )מה רב
האפר( .לישוב את נשמתך שלך אל תוך הרמץ וללבות .הרי הסתערו עמנו,
הרי צמאו אתנו בצמא ,קפאו אתנו בקרה ] [...הרוס הרוס את מתיצות הזרות.
הכנס לנשמתו כדי להבין עד תום את מושג ההבנה ,את שניטל ממך להבין,
נטול אותו בידך והוליכתו עמך ,שעל שעל ] [...תן לו קנה מידה הדש
להערכת התיים .נטלו אותם מן האניות אל הקרב ,המטווה הפתות הראשון
היה לגבם אויב הי בשר ודם...
יהס זה נועד לפוגג את תתושת הניכור של העולה המגויים ,את תתושתם של העולים
שמשתמשים בהם כ׳פקקים ובשר תותהים׳ .הפעילות העיקרית שנקטה המערכת
הצבאית להתגברות על תופעת הניכור וליצירת קשר בין העולה התדש לבין ההברה
הישראלית היתה בתהום ההינוך והתרבות .פעילות זו התמסדה בצה״ל בשנותיו
הראשונות בהסברה ובהקניית הלשון:
21
22
)א( פעולות הסברה בכתב ובעל-פה :פעילות זו כללה מידע כללי על היי
הארץ ותושביה ,לימוד פרקים בתולדות התנועה הציונית והמאבק הפוליטי
על ארץ־ישראל עד הקמת המדינה ,הבנת הפוליטיקה באיזור המזרה התיכון
ועוד .לשם כך יותרו ימי עיון ,טיולים וסיורים ,וכן נכתבו והופצו עיתונים
מיותרים לעולים בשפותיהם השונות.
)ב( ׳מבצע עברית׳ :נערכה פעולה מרוכזת ואינטנסיבית להקניית השפה
העברית לעולים ,מרגע הגיעם ארצה -באמצעות שיעורים להנתלת הלשון
במסגרת לימוד שיטתי אינטנסיבי.
הסמינרים והתוכניות העיוניות נערכו הן במתנות קבע והן בתזית ,כדי להגשים את
לפעילות התרבותית נרתמו קציני התרבות
העיקרון של ׳גם בתיל וגם ברות׳.
התטיבתיים ,שעשו זאת תדיר תוך עימותים עם מפקדים ,שסירבו לשהרר את
הלותמים מתשש לפגיעה בפעילות המבצעית .בפנייה למפקד הטיבה ,שלא שהרר
את העולים ,כתב אהד מקציני ההינוך:
כל יהידה נמצאת באופן תמידי ,עסוקה באיזה-שהוא מבצע ובשלב זה של
23
24
25
26
יעקב מרקוביצקי
280
מהלך הענינים במדינתנו ,אהד המבצעים התשובים ביותר זה מבצע חינוך.
כאשר על ידי הצלהתו של מבצע זה אנו מקנים לנו סוג הנשק היקר וההשוב
יותר -זהו רוהו הנעלה של התייל .ותושבני שמתפקידיו של הקצין האהראי
לעזור לנו להעלות רמתו התרבותית של התייל.
במקביל לפעילות היזומה של אנשי מתלקת הגה״ל באכ״א ,קיבלו אלפי עולים
לותמים שיעורי עברית בשטת ,במשלטים או במתנות התעסוקה המבצעית .פעולה זו
נעשתה בדרך כלל ביוזמת המפקד במקום והוקנתה בידי תיילות שתסרו הכשרה
פדגוגית במתודיקה של ההוראה .הלימוד נועד להקל על תפקודם של העולים
התרשים ולשפר את התקשורת בינם לבין סביבתם .התיאור הבא יבליט הלק
מהבעייתיות הכרוכה בהקניית ידע שכזה:
] [...מ״מ היה אומר שאתמול באימונים או בקרב ההבר׳ה לא הבינו מה זה
זהירות מוקשים ,לימדתי מה זה ] [...אמר שלא הבינו מה זה להתכופף,
לימדתי מה זה ] [...לא ידעו מספיק עברית כדי שאפשר יהיה ללמד אותם
מושגים בציונות ,ידיעת הארץ או תולדות ההתיישבות ] [...זכור לי שבנגב
הדגמתי ליד תעלת מי ביוב שיצאו מן המקלתת ,והסברתי את התכנית של
העברת מי הירדן לכנרת ולנגב] [...נדמה לי שבעיקר השפיע על אנשי גה״ל
הלימוד השימושי ,של מילים וביטויים ליום יום .למשל ,בקשו שאלמד אותם
׳איך מתהילים עם בהורה׳ והיה להם לא נעים שאני בתורה...
פעילות אקראית מעין זו לא פתרה את בעיית לימוד השפה של מרבית אנשי הגה״ל
ביתידות הלותמות :בדרך כלל לא היו לה תוצאות מניתות את הדעת אי-ההצלהה
נבעה משתי סיבות:
27
28
)א( תוסר תיאום בין תוכניות האימונים השוטפות של הפלוגות השונות לבין
תוכניות התרבות.
)ב( הוסר פיקוה יעיל על השתתפותם בפועל של התיילים בשיעורי עברית :הדבר
גרם להשתמטות ,הגם שהחיילים תשו בקשיים שנבעו מאי־ידיעת השפה.
כדי לשפר את המצב הוקמו בתי-ספר תטיבתיים ,שהיו נתונים לפיקות מפקהים
על הוראת העברית מטעם שירות התרבות .הללו ארגנו את השיעורים ביתידות
השונות ,דאגו להבאת הלוהמים-העולים מתידותיהם ועקבו אהר מהלך לימודיהם.
התיילים שסופתו לבתי-ספר אלה עסקו אך ורק בלימוד השפה העברית ,כדי לרכוש
במשך מספר הודשים ידיעה בסיסית בלשון ויכולת לקרוא עיתון מנוקד .בתקופת
הקרבות ,במשך שנת ,1948התפרסמו תוברות ופרסומים בשפות הרוותות בין
העולים :יידיש ,רומנית ,פולנית ,בולגרית ,הונגרית ,איטלקית ,ערבית וצ׳כית.
בעיתונים שבשפות אלה הובאו תרגומי רשימות ומאמרים השובים מן העיתונים
העבריים וכן מדור מידע לעולים ,כולל מדור ללימוד עברית .מאמצע שנת ,1949
29
30
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
281
לאתר תום הקרבות ,נפסקה בהדרגה הוצאתם של הפרסומים בלועזית ,והורהבה
הוצאתם לאור של פרסומים המותאמים לעולים הכתובים בעברית קלה ובניקוד.
קליטת אנשי תגת״ל ובעיותיה העסיקה את שלטונות הצבא הלכה למעשה.
המערכת הצבאית ,ובעיקר שירות התרבות ,פנו אל ההיילים בני הארץ כדי לשלבם
במאמץ הקליטה בקונטרס שכלל הלכות התנהגות והתייתסות כלפי העולים ההדשים,
המדגיש את הצורך להבין את התנהגות העולה בתקופה שלאהר השואה .בקונטרס
זה נדרש ההייל בן־הארץ להתייהס לעולה ,לקרבו ,להבין אה קשיי הסתגלותו ,לקשור
עמו קשרים תברתיים אף מתוץ למסגרת הבסיס הצבאי ,להטות אוזן לקובלנותיו או
לקשייו ולנסות לסייע לו במידת האפשר .אין להבליט יותר מדי -נאמר -את
ה׳צבריות׳ וה׳ארץ-ישראליות׳ ולהציגן כתכונות עילאיות לעומת בני הגולה .ההכרת
לנקוט פעולות אלו בנפשנו הוא ,ואם נעשה זאת בצורה תברית ואנושית ,יתרום הדבר
למאמץ המלהמה ולבנייה של ההברה.
31
32
33
34
גם כאן ניכר כי מאמצי קליטה העלייה בצה״ל ,במסגרת היתירות ,הרגו מן התהום
המצומצם של ההסתגלות למסגרת הצבאית .המטרה היתה שילובם של העולים
ומיזוגם בארץ להברה מלוכדת ,וניצול השירות בצבא לשם כ ך .
35
מפגש התרבויות בצה״ל בין הגח״ל לבין בני הארץ
בקרב אנשי הגה״ל הביאו הכישלונות בשדה הקרב לרגשי תסכול ,ניכור והוסר אמון
כלפי האהראים על ניהול המלהמה .הם תשו ששלתום לקרב בלתי מאורגנים ובלתי
מאומנים ,דוברים בליל של שפות תםרי ידע והתמצאות .הלך רוה שלילי זה טבע את
רישומו גם על אנשי גת״ל אתרים בזמן ובמקום שונים .כמו למשל הטרוניה הבאה:
...אנתנו בשר תותתים ,צעקו ,לגיון זרים ,ארצישראלים מסתדרים ,אותנו
שלהו למות כמו בלטרון׳.
היה זה ביטוי לרגשות הקיפוה של העולים ההדשים במפגש התרבויות עם הצבר
והמציאות הארץ-ישראלית ,תתושות של ניכור ותסכול .התסכול נבע מתוסר רגישותם
של בני הארץ לצורך לקלוט את העולים ההדשים ולקרבם לסמלי המעמד של ההברה
הישראלית .בן הארץ ,ספוג בערכי ׳שלילת הגולה׳ ,ראה עצמו נעלה על פני היהודי
הגלותי והתייתס אליו בבוז ספק ברתמים :העולה סימל בעיניו את הגולה הבזויה
והדהדה ,שיש לשכוה במהרה .הדימוי של איש הגולה בעיני בן הארץ היה כה
שלילי עד שלעיתים התקרב לדימויים אנטישמיים מסורתיים :רפה גוף ,מתוסבך ,נמוך
קומה ,ולעומתו שיקף הצבר דימוי של הוםן ועוצמה גופנית ונפשית .יליד הגולה
היה היפוך מערכת הערכים שהוקנתה לילידי הארץ בתקופה היישובית :יסוד הגבורה
האישית .המאבק התמוש לעצמאות מדינית תייבו את התלמיד-ההניך
36
37
38
282
יעקב מרקוביצקי
39
הארץ-ישראלי למעורבות לאומית והקרבה למען המולדת.
ההתנשאות של בני הארץ ותוסר יכולתם להיפתה לרקום קשרים עם השונה באה
לידי ביטוי בולט במפגש עם הפליטים היהודים שהגיעו ארצה אתרי השואה ,׳אלה
שאפילו עברית אינם יודעים ,שמכנסיהם קצרים אינם מקופלים ,אלא שמשתלשלים
עד הברך ,ושנימוסיהם הם אות להולשה ונשיות׳ .גישת הצבר כלפי העולה ביטאה
פטרונות תרבותית ,שמשמעותה היתה דרישה מהעולה ההדש להשיל את הסימנים
הגלותיים ולאמץ במהירות המרבית את דמותו של הצבר '.הצבר הוא זן תדש H o m o
j s r a e l i c u sוהוא תובע מבן שיתו לדיאלוג לאמץ את ההוויה הייתודית לו ולכמותו.
העולים עצמם הביעו את יתסם לנםיונות שילובם והטמעתם בהברה הישראלית
בביקורת הדיפה על יהס הניכור -שגבל לעתים בעוינות -מצד היישוב הוותיק .כך
מבטא זאת אהד הלוהמים מן העולים:
באתי אל אהי ואני מרגיש כזר ,אני רוצה לספוג את דוהה של ההוויה
העברית ] [...והדרך היהידה שבה אני מתבטא זוהי הבדידות? אפשר היה
להכיר את הארץ ,למשל ,על-ידי עריכת טיולים בסביבות התיישבותיות.
רגישות העולים ותלישותם מנוף הארץ ומן ההוויה סביב התאשרו בתוצאות מהקר
שערכה יתידת המהקר הפסיכולוגי של צה׳ל זמן קצר לאתר סיום הקרבות במדגם של
2333היילים ,מהם 598אנשי גה״ל ,עולה כי ככל שמשך השהות של ההייל בארץ
היה ארוך יותר ,היתה דעתו על הארץ תיובית יותר :בין העולים ששהו בארץ פתות
משנה ,היתה רק ל 29-אהוזים דעה תיובית :בקרב אלה ששהו שנה עד שלוש שנים -
ל 39-אהוזים 40 -,אהוזים מאלה ששהו שלוש עד תשע שנים הביעו דעה תיובית.
אנשי הגת״ל קבלו במיותד על כך ,שלא ניתנה להם הזדמנות להכיר את הארץ
ותושביה ,שלא קיבלו מידע מספק על אפשרות השתלבותם בארץ ושלא ניתנה להם
הזדמנות ללמוד עברית .רכיב זה הוא השוב מאוד בעיניהם ,כי הנוער במדינה הוא
תוקפני כלפי ׳אתרים׳ ואיננו סובלני כלפי אנשים שאינם מבינים את השפה.
40
4
42
43
44
תשיבות הרכיב התברתי בולטת בתשובה לשאלה :׳כמה תברים יש לך?׳ 14
אתוזים ענו ׳רבים׳; 52אתוזים ענו ׳אתדים׳; 18אתוזים ענו ׳כמעט אף אתד׳13 ,
אהוזים השיבו ׳אף אתד׳ .מעניינת ההשוואה עם הצברים שבמדגם 80 :אתוזים מהם
ענו שיש להם ׳הברים רבים׳ .כשנשאלו אנשי הגה״ל האם הרושם מן הארץ דומה
למה שציפו לפני עלייתם ,השיבו 20אהוזים כי הרושם שלהם ׳הרבה יותר טוב׳; 15
אתוזים ׳יותר טוב׳ 17 :אתוזים ׳כפי שציפינו׳; 32אהוזים ענו שהתאכזבו 7 -אהוזים
אמרו שאכזבתם מרה.
העולים קבלו על תופעות שליליות רבות ואלו הן ,על-פי סדר שכיתותן:
פרוטקציה :אי-התענינות בעולה ויתם רע כלפיו :אגואיזם של תושבי הארץ )׳רק
283
׳הרוס הרום את מתצית הזרות׳
מעטים מוכנים להתיידד עמנו׳ :׳אין הכנסת אורתים׳ ׳בתל-אביב אנו אבודים׳(:
סכסוכי מפלגות :הזנתת השכבות העניות :השפעה מופרזת של הדתיים על התיים
במדינה :נימוסים רעים :ביורוקרטיה .ביטוי להתמרמרות נמצא בדבריו של לותם:
ההרגשה הכללית של אנשי הגת״ל בצבא שמקפתים אותם ,יתכן ויש בכך
הפרזה ,אולם כדי להבינם יש להכיר את הרקע שלהם ונקל עליהם ככל
האפשר .הנה אנשים ששהו רק שבועיים בארץ ,הועברו למשלטים נידהים
] [...מכירים רק שתי נקודות :הקלט והמשלט עליו יושבים .בשוההנו אתם
אנו הווים ביהס ציני ואטמוספירה מלאה מרירות וכעם .מה אתה בא לספר
לנו על אפשרויות עבודה ושיקום בערים ובכפרים כשאין אנו מכירים את
הארץ ,מתזיקים אותנו כאן כאילו תטאנו כלפי מישהו...
התופעות התיוביות שציינו ההיילים העולים ביהס לארץ היו התמסרות למען
המולדת :הקיבוצים והקבוצות :הרגשת המולדת אצל ילידי הארץ :רגש לאומי
מפותת :לותמים אמיצים :רצון כביר לעצמאות :תריצות :רות תלוצית .ביטוי לכך
נמצא גם בלשונו של אהד המגוייסים:
45
בני הארץ אוהבים אותנו אהבת נפש אבל טבעם אהד ,אל נשכה הימים בהם
השליכו נפשם להעלות מעפילים הרף ההסגר הבריטי .אם אתם מדברים
שפות זרות ,הם אינם מבינים אותן .אל תרגז מהכינוי גה״לניק .האמין לי
כואב לו שאינו יכול להבין אתכם.
46
מעורבות הגה״ל ביהירות הלוחמות
במהלך ההפוגה הראשונה הופנו רבים מן העולים למלא את התסר ביתידות לותמות,
שנשהקו בשלבי הלהימה הראשונים ובקרבות נגד הצבאות הסדירים הפולשים .בשל
שילובם של העולים ההדשים בצה״ל ,התרהב מספר התיילים למן תתילת יולי ,1948
כפי שמלמדים הנתונים דלהלן:
47
יעקב מרקוביצקי
284
תאריך
ח ט י ב ו ת
חילות
יחידות
שירותים
ס ך חבול
ח י ״ ם
עולים
שיעור
שיעור
ח ד ש י ם
העולים
העולים
ה ח ד ש י ם
ב ח ט י ב ו ת
ב מ ע ר כ ת
קרביות
ח צ ב א י ת
)באחוזים(
1.3.1948
13,500
1,200
--
1.4.1948
15,000
2,000
־-
15.5.1948
16,686
3,861
1,260
11.6.1948
19,400
6,000
4,300
700
15,200
--
--
-־
1,400
18,400
320
1.73
2.13
5,085
26,892
1,100
4.09
6.59
7,300
37,000
1,585
4.28
8.17
10.7.1948
26,800
9,300
6,500
12,700
55,300
4,972
8.99
18.55
1.8.1948
30,300
10,900
9,150
18,950
69,300
8,288
11.95
27.35
7.10.1948
30,070
12,973
15,856
29,134
88,033
12,748
14.48
41.49
30.12.1948
31,344
13,622
19,622
33,171
97,800
17,924
18.32
57.18
הלוה מורה כי משללם של העולים התרשים ביתידות הלוחמות היה רב ממשקלם
היתסי בצבא בכלל .מרבית המעורבות האופרטיבית ובעיקר הטקטית של תטיבות
הפלמ״ה )הראל ,יפתה ,הנגב( ,גבעתי ובמידה פתותה -עודד ,תטיבות השריון 7
ו 8-וגולני ,קשורה בלתימה של לוהמים ומפקדים זוטרים מקרב העולים ההדשים.
יש להניה שהדבר נובע מן העובדה ,שהייל תי״ר אינו נדרש למיומנות נרחבת
בשפה העברית ,והיה ניתן לגשר על פער התקשורת בין הפיקוד הארץ־ישראלי לבין
ההניכים מן הגולה .בלטה תרומתם הסגולית של העולים במאמץ המלהמה לאהר
קרבות עשרת הימים.
לצורך דיוננו נבליט את פרק התקשורת בין פיקוד הפלמ׳׳ה לבין העולים ההדשים.
סוגיה זו נדונה עוד בראשית המלהמה ,והזרה ועלתה לאהר הכרזת המדינה והקליטה
הרבה של העולים בתטיבות הפלמ״ה .הדיון התמקד בשאלה כיצד יש לשלב את
העולים במסגרת ירוה היהידה׳ ) (Esprit de Corpsהפלמ״תית .וכך נאמר :בעיית
היסוד בקליטת העולה והתערותו ,מנקודת מבט של המפקד בפלמ״ה ,היא הסבלנות.
זו תאפשר קליטה והתערות נאותים בקרב בני הארץ .קליטה כזו השובה משני
טעמים:
48
)א( ידיעה טובה של השפה העברית ,רגש השתייכות ליהידה יכשירו תייל טוב
יותר ,צייתן יותר ,שימלא את השורות המדלדלות של התטיבות הלותמות.
)ב( השירות הצבאי ישמש לעולה התדש ׳בית ראשון׳ לקראת השתלבות כוללת
בהברה הישראלית.
49
285
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
להלכה ,היתה קליטת העולים התרשים בפלמ״ה אמורה להיות קשה :הפלמ״ה
היה מסגרת תברתית-לותמת שביטאה תרבות דורית ייתודית של ילידי הארץ.
מתויבות ערכית של מועטים תורגמה להקמתה של קבוצה צבאית סגורה ,שהציבה
תנאים סלקטיביים בקבלה אליה .בשל כך נוצרה קבוצה איכותית בלעדית ,שהשתייכו
אליה תהילה בני קיבוצים ואתר-כך תברי תנועות נוער תלוציות ,במסגרת ההכשרות
המגויסות .צעירי הפלמ״ת פיתתו מיתוס של מגויס ,שמאפייניו באו לידי ביטוי
בקטע דלהלן:
50
ילידי הארץ שונים המה ,אפשר ייראו בעיני מי שייראו הצופים ,פשטנים ,קלי
דעת .אך הוצק בהם דרור הריה של הארץ ולהט תמתה ,והריהו לפנינו:
נושאים ראשם בגאווה ,בזקיפות רוה ,שאין מוראו של הזר והשליט עליה.
נושאים נפשם לבטוי נאמן של הכה הטמון בהם ] [...שתי רגליהם נטועות
היטב באדמה זו וראשם זקוף.
ייתכן שמטה הפלמ״ה היה מודע לריתוק התרבותי שבין בני הארץ לבין העולים,
ולקשיים העתידים שריהוק זה יעורר בדרך קליטת העולים ושילובם .ואולי זו הסיבה
למעורבות הישירה של מפקד הפלמ״ת ,יגאל אלון ,בתהליך הקליטה .התמסרותו של
אלון בולטת לנוכת תוסר מעורבותם של מפקדים בתטיבות אתרות ביתסם לקליטה
אפשרית של עולים תדשים ביתידותיהם .אמנם נתגלו ליקויים בשילוב העולים
ביתידות הפלמ׳׳ת ותוסר סובלנות מצד מפקדים זוטרים ואנשי השורה כלפי בן
הגולה ,אך בקרב מרבית המפקדים והלוהמים בפלמ״ה הושרשה ההכרה ,כי יש
ליצור אווירה תברתית נוהה ואוהדת ולהתמסר לקליטת העולים התרשים .זאת הן
כתנאי להקלת מסגרת הבדידות בארץ לא מוכרת ,הן -ובעיקר -כדי לסייע לקליטתם
במילוי השורות המדולדלות ,כפי שהעיד יגאל אלון :׳הם הפכו לפלמ״האים טובים,
תיזקו את שורות היתירות המדלדלות ,שכם אהד עם הצברים עמדו במערכה ,רבים
מהם נפלו ושילמו את מתיר הנצתון׳.
51
52
53
54
שילובם של העולים התרשים טשטש את ייתודן של תטיבות הפלמ״ה ,כפי
שמעיד אהד הלוהמים :׳כאשר התהיל לזרום הגה״ל אל ההטיבה ,קיבוץ גלויות ,שלל
טיפוסים בעלי אופי ומזג שונים ,לא היה כבר מקום לתברות האינטימית של תקופת
ההכשרות׳ .אולם המהסור בלוהמים ,שהפך לבעיה מרכזית בגדודי הפלמ״ה ,הביא
לצורך בשילוב העולים התרשים בפעילות המבצעית של גדודי ה פ ל מ ״ ה .שילוב זה
ישתקף בעיקר בקרבות ההכרעה במבצעי ׳יואב׳ ,׳ההר׳ ו׳הורב׳ ,הרצופים עלילות
גבורה ומעורבות טקטית של אנשי גת״ל.
במסגרות הלהימה )בעיקר במתלקות ובפלוגות( הוקנו לעולים ההדשים )רובם
תסרי ניסיון קרבי( יסודות של אתוות לוהמים ,גיבוש רוה יהידה ,דבקות במשימות
הקרב ,עקרון ההסתערות קדימה -מושגי יסוד בלקסיקון הלהימה של בני הארץ.
55
56
יעקב מרקוביצקי
286
האירוע הבא יבטא את השילוב שבין ערכי הלחימה שהוקנו ללוהמים העולים ,לבין
המטען האישי שנשאו עמם:
בפריצת גדוד 7לעירק אל מנשיה ב 16-באוקטובר [...] 1949פתהו המצרים
באש לעבר המסתערים ובכך ריתקום .אלכסנדר יאלון)נה פידל( ,עולה תדש,
שעלה באוגוסט ,1948קפץ ראשון בתנועה זיגזגית תוך כדי קריאות
הסתערות מלהיבות ,ובכך הקים את כל המהלקה שפרצה לעבר המערך
המצרי.״
כאן משתקפת מעורבות מרבית במאמץ המלהמה של היהידה והיישוב .מוטיב זה ,של
דבקות במשימה ומעורבות אישית ,מופיע במכתביהם של עולים רבים ,המתארים את
תקופת האימונים או הקרבות:
ההכשרה הקשה עשתה אותי לתייל טוב ,אני עברתי את הקורס הזה ][...
ועתה כשיש צורך בנוער בארץ ,אף אני מציע את שירותי למען תוכלו לבוא
אתרי אתם ואתי לארץ הקדושה .ואם יהיה הנצתון לנו ,כמו עד עתה ,לא
יהיה כתיינו ליופי .כי כולנו נוסעים לתיות בארץ ,זו הסיסמא ובשמה ננצת.
תפקיד תשוב בשילוב העולים במסגרת הפעילות המבצעית של היהידה הקרבית נודע
לקצין התרבות )ה׳פוליטח־ק׳( הגדודי .עיקר תפקידו היה עידוד הלותמים והיזוקם
לפני היציאה לקרב ,או שיקום רוה הגייסות לאהד הכישלון בקרב .ה׳פוליטרוקים׳
המובהקים היו אבא קובנר בתטיבת ׳גבעתי׳ ,בני מרשק בתטיבת ׳הראל׳ של הפלמ״ח
ואלכסנדר )׳סשקה׳( יולין בתטיבת ׳הנגב׳ של הפלמ״ה .קצינים אלה נעו בשורה
הראשונה עם הלוהמים ולא הסתפקו בפעולות תרבות מן העורף ,כפי שעולה מן
הקטע הבא:
57
58
59
בני ] [...היה היהיד בינינו שהתנהג אתם כשווה אל שווה ,דבר אתם יידיש,
גימגם שאר שפות ,דאג לצרכיהם ,טיפל בהם .הוא אירק הוגים לעברית,
סיפר להם את תולדות הארץ ] [...יהודי עם לב תם ,לא סנוב כמונו
הוותיקים :פה עמדו במבהן הכנות שלו ולא עמדו במבהן הדיבורים שלנו
על קיבוץ גלויות ] [..היה רץ ממשלט למשלט כדי להיות ולדבר עם
הגה״לניקים שלא ירגישו עצמם בודדים .הוא ניסה לשכנע ] [...שייצאו
ליתידות הגה ״ל ללמד עברית
הפעילות הנמרצת של מפקדים קרביים ואנשי תרבות ותינוך בתטיבת ׳הראל׳,
למשל ,הניבה פירות :ניכרה דבקות של העולים במשימות והפנמה של ערכי הצבא,
והדבר התבטא הן בקרב והן בהיי השגרה של התזקת קווים ומשלטים מול פני האויב,
בהרי יהודה ובתזית הדרום .בעצם קרבות עשרת הימים ) 18-9ביולי ,(1948תכנן
פיקוד תטיבת ׳הראל׳ פעולה לשיפור עמדות ההטיבה בהר ירושלים .על שתי
60
287
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
פלוגות ,האתת מן הגדוד ההמישי והשנייה מן הגדוד השישי ,הוטל כיבוש הכפר
סובא )כיום קיבוץ צובה( .בפלוגות הפורצות היו עולים רבים שאומנו בהופזה
בתקופת ההפוגה הראשונה כדי לשלבם במערך הלהימה של ה ה ט י ב ה .
זיוי יליד גבעת השלושה ,שלא ידע אידיש ופיקד על כיבוש יעד זה ,עשה
מאמץ עליון בשעה זו ,הוא הצביע על צובא ואמר לגת׳׳ל :דאס צובא
מ׳נמעט )= זו צובא לוקתים אותה( .וקודם שהסתערו פרצו בצעקות :זא
דודינו ,זא סמאלינא ,זא בנגוריונא ,ואהר-כך באה תוספת של קללה עסיסית
המכוונת כלפי האויב.
וכך בביטהון השוטף במשלטים ,בהרי יהודה ובפרוזדור ירושלים:
במשלט המשותף ישב לותם שלתם כפרטיזנים ,שמשפתתו הושמדה .הנה
יום אתר שמע מעמדות הערבים שיהה בלשון הפולנית ולא יכל להבליג,
וכולו תמת זעם :נבלים ,היטלריסטים ,היילי אנדרס הארורים י ] [...ופתאום
תש את יצר הנקמה הנעור וזועק בדמו .רצה ללהוץ על ההדק ולפגוע בהם,
ברשעים ,ברוצתי אביו ואמו ,אבל ידע את הפקודה האוסרת לירות אותה
שעה ונמנע מן המעשה.
תיאורים אלה מדגישים את המעורבות של אנשי הגת״ל בקרבות ההטיבה ובפעילותה
המבצעית .המעורבות בלטה שעה שמ״כים מקרב אנשי הגת״ל ,רובם תניכי קורסי
פיקוד מקוצרים בתקופת ההפוגה ,פיקדו על לוהמים במהלך הקרבות .העולים היו
רכיב דומיננטי בקרבות התנועה והטיהור בהרי יהודת וירושלים בקרב הדרגים
המסתערים בתטיבת ׳הראל׳ .במהלך המבצעים הללו היו למעלה ממתצית כות האדם
בתטיבת ׳הראל׳ עולים הדשים .אנשי הגה״ל היפו על כך באומץ לב והקרבה ,ולפיכך לא
נפגעה היכולת המבצעית של ההטיבה .וכך מסופר בקטע הבא:
61
62
63
64
׳ומשנתהדשה האש נכנסו האנשים לטראנס ,ועברו להתקפה ושלומ׳קה צעק
אליהם אל תביישו את הפלמ״ה .הגה״ל הסתער כשהוא מריע בשפות
שונות :רוסית ,פולנית ,רומנית ,ערבית ,מרוקאית׳.
המעורבות בשדה הקרב הקנתה לאנשי הגת״ל את הלגיטימציה לשוויון עם ילידי
הארץ ,שממנה לא נהנו הבריהם העולים התרשים ביתידות השירותים .למשל .מידת
ההתנסות בשדה הקרב יצרה אפוא רמת בידול בקרב אוכלוסיית העלייה ההדשה.
לגיטימציה והכרה שוויונית זו התבטאו בהגדרה :׳גה״ל אבל מאה אהוד.
65
288
יעקב מרקוביצקי
הערות
לדיון נ ר ת ב ב מ ע ו ר ב ו ת ו ה ק ו ל ק ט י ב י ת ש ל ה ג ח ׳ ׳ ל ב מ ה ל ך מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ,ר א ה :י׳ מ ר ק ו ב י צ ק י ,
הגח״ל :פועלו ותרומתו ב מ ל ח מ ת העצמאות ,חיבור לשם ק ב ל ת התואר דוקטור לפילוסופיה של
א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ; 1989 ,הנ״ל,
ג ח ל ת ל ו ח מ ת :גיוס ח ו ץ ל א ר ץ ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ,ת ל -א ב י ב
) 1995ל ה ל ן :ג ח ל ת ל ו ח מ ת ( .ע ל מ ק ו מ ם ש ל ה ע ו ל י ם ב מ ע ר כ ת ה צ ב א י ת ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ר א ה :
הנ״ל .׳עלייה וגיוס
ב מ ל ת מ ת ה ע צ מ א ו ת ׳ ו ר ד ה פ י ל ו ב ס ק י )עורכת(,
ה מ ע ב ר מיישוב ל מ ד י נ ה ,
: 1949-1947ר צ י פ ו ת ותמורות ,ח י פ ה ,1990ע מ ׳ .272-259
נ׳ שדמי .יעל פ ע ו ל ו ת ה ה ג נ ה ב א י ר ו פ ה 12 ,ב פ ב ר ו א ר 31 - 1946ביולי ,1948את׳׳ה .2138/2 ,לדיון
נ ר ח ב ב ס ו ג י י ת ה א ר ג ו ן ו ה א י מ ו נ י ם ר א ה ל מ ש ל :י׳ ב ן דוד ,ח ר ב בניכר ,ת ל ־ א ב י ב : 1978א׳ יונה ,ל ל א
ע ק ב ו ת ,ת ל -א ב י ב .1965
נתוני ארכיון צה׳׳ל ) ל ה ל ן :א״צ( ,ה מ ק ו ר ה ר ש מ י העיקרי ל פ י ר ו ט ק ל י ט ת ה ע ו ל י ם ב מ ע ר כ ת ה צ ב א י ת
ב מ ה ל ך ה מ ל ח מ ה ,מגדירים א ח אנשי ה ג ח ׳ ׳ ל כ א ל ה א ש ר ע ל ו א ר צ ה מ ש נ ת 1948ו א י ל ך :א ו ל ם
ל ד ע ת נ ו ה ג ד ר ה א ו פ ר ט י ב י ת זו אינה מ ש ק פ ת א ת ה מ מ ד ה מ ב נ י ש ל ה ג ח ״ ל ,ו ר א ה ל ה ל ן .
ע׳ סיון ,דור ת ש ״ ח :מיתוס ,דיוקן וזיכרון ,ת ל -א ב י ב ,1991ע מ ׳ .81-80
ל ה ר ח ב ת סוגיית ׳עלייה די ,ר א ה ב ן ד ו ד )לעיל ,ה ע ר ה ,(2ע מ ׳ ! 294ע ד ו י ו ת ש ו ל ה א ר ל ו ז ו ר ו ב ע ד ו ת
כתובה
) ל ה ל ן :ע׳׳כ ,מ ס ׳ ,1ר מ י טייבר ,ע ״ כ ,מ ס ׳ ,3ת מ ר א ש ל ע ״ כ ,65/2א ו ס ף ה פ ר ו י ק ט
הבינאוניברסיטאי ל ח ק ר מערכות ההעפלה ,אוניברסיטת תל-אביב( :על פעולות ההסתננות של
׳המיותרת׳
מקפריסין
-ראה
ע ד ו י ו ת י ה ו ד ה דרכסלר ,י צ ח ק ק ר ל י נ ס ק י וישעיהו ב ר ו ת א״צ,
.1046/70/110ע ל ש י ל ו ב ם ו ס י ו ו ג ם ש ל מגוייסי ה ג ח ״ ל ב י ח י ד ו ת ה צ ב א ע ד 1ב מ א י ,1948ר א ה שם,
.1042/42/49
ד ו ח נ׳ ש ד מ י ) ה ע ר ה ,2לעיל( ,שס ,ע מ ׳ ,18-16ב ן דוד ,שם ,ע מ ׳ .312
ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת מגויסי ה ג ד ו ד ה ר ב י ע י ) ׳ ה פ ו ר צ י ם ׳ ( ו ה ח מ י ש י ) ׳ ש ע ר הגיא׳( -גדודים א ש ר נ ח ש ב
ל א ל י ט ו ת ש ל בני הארץ ,ר א ה :א׳׳צ .1379/50/1 ,ב מ ה ל ך ׳ מ ב צ ע ה ו ר ב ׳ ה י ו אנשי ה ג ח ׳ ׳ ל ב ח ט י ב ת
ה נ ג ב כ 3 9 -א ה ו ז י ם מ ק ר ב 2171מגויסי ה ח ט י ב ה ,ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת ם ב ג ד ו ד השביעי ,ש ה ו ר כ ב
מ ה כ ש ר ו ת מ ג ו י ס ו ת ש ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה א ר ץ -י ש ר א ל י ו ת .ר א ה ד ו ח ו ת שירות ה ת ר ב ו ת ,א׳׳צ.
ד׳ בן־גוריון ,י ח ו ד ויעוד ,ת ל -א ב י ב ,1972ע מ ׳ ,172 ,169ב ד ב ר י ו ל מ פ ק ד י הגדנ׳׳ע 29 ,ב נ ו ב מ ב ר
.1951
בן-גוריון ,שם ,עמ׳ .40ה ד ב ר י ם נ א מ ר ו ב מ ו ע צ ת מפא׳׳י ב 19-ביוני .1948
ד׳ בן-גוריון ,מדינת י ש ר א ל ה מ ת ח ד ש ת ,ת ל ־ א ב י ב ,1969ע מ ׳ ;399-389 ,267-264הנ׳׳ל )לעיל,
ה ע ר ה ,(8עמ׳ .53-52ה ד ב ר י ם נ א מ ר ו ב כ י נ ו ס חיילי ג ח ״ ל ביום קיבוץ גלויות 3 ,ב י נ ו א ר .1949
ב ן -ג ו ר י ו ן ) ל ע י ל ,ה ע ר ה ,(8עמ׳ .129-128
289
׳הרום הרוס את מתצית הזרות׳
2׳
ש ם ,עמי .172,169
נ!
ד ב ו ר ה ה כ ה ן ,׳ צ ה ״ ל ו ק ל י ט ת העלייה׳ ,מ ׳ נ א ו ר )עורך( ,ע ו ל י ם ו מ ע ב ד ו ת ) 1952-1948עידן,(8 ,
ירושלים , 1 9 8 6ע מ ׳ .119-118
ב ן -ג ו ר י ו ן ) ל ע י ל ,ה ע ר ה (8ע מ ׳ .40
״!
ראה:
is
V. Azaria & В. Kimmerling, 'New Immigrants in The Israeli Armed Forces' Armed
Forces
,
6, 3 (Spring 1980), pp. 455-456; M. Lissak, 'The I.D.F. as Agent of Socializationan
45,
( ,p1970
<׳!
,
. ( 4 4 1 .
ר א ה מ ק ו ר ו ת ש ם ,ו כ ן M. Lissak, 'Modernization and Role Expansion of Military Developing
XI, 3 (April
p,(1967.255
and History•,
in Society
Studies
Countries: A Comperativc Analysis', Comperative
.ה מ ח ב ר ט ו ע ן כי ה ת פ ש ט ו ת ו ה ת פ ק ו ד י ת ש ל ה צ ב א צריכה ל ה י מ ד ד ב ה ת י י ח ס ל ת נ א י ם
ה מ י נ ה ל י י ם ו ה פ ו ל י ט י י ם ו ב ה ת א ם ל ח י נ ו ך ה א נ ש י ם ל ע ר כ י ה ח ב ר ה הקיימים .ב ח ל ק מ מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם
השלישי שנחקרו ,ה צ ב א מ ת פ ק ד כ מ ב צ ע אופרטיבי ומעשי ,ו ב ח ל ק מן המדינות -ה ו א מ ת פ ק ד
כ ש ו ל ט ע ל העניינים ).(Caretakes
י!
1
י'
20
!2
ר א ה עזריה ו ק י מ ר ל י נ ג ) ל ע י ל ,ה ע ר ה ,(15ע מ ׳ .457-456
*
. 33 :
ראה:
Roumani, F r o m I m m i g r a n t to C i t i z e n , The Hague
Boston 1973
1979M.
?p,259.Uprooted,״О. Handlin, 77
ר א ה :א׳ ק ו ב נ ר ,פ נ י ם א ל פ נ י ם :ש ע ת ה א פ ס ,א .מ ר ח ב י ה ,1955ע מ ׳ .214
מ צ ו ט ט א צ ל ח ׳ גורי ,יהרוס ה ר ו ס א ת מ ח י צ ת הזרות׳ ,ס פ ר ה פ ל מ ״ ח ,ב ,ת ל -א ב י ב ת ש ט ״ ו ,ע מ ׳
.774-773
22
מ ש י ר ו ת ה מ ו ד י ע י ן ל ש י ר ו ת ה ת ר ב ו ת /קצין ס ע ד ארצי ,׳ ה מ ו ר א ל בין אנשי ה ג ח ״ ל ׳ ,דין ו ח ש ב ו ן מ י ו ם
13ב י נ ו א ר ,1949א״צ.794/50/266 ,
23
לדיון מ פ ו ר ט ע ל ה ת ו כ נ י ו ת העיוניות ,ר א ה תיקי שירות ה ת ר ב ו ת ,א״צ.794/50/369 ,
״
שם ,שם.
s2
מ כ ת ב א׳ ציטרון ,קצין ג ח ״ ל ,ח ז י ת די ,ל ק צ י ן ג ח ״ ל ארצי 3 ,בינואר ,1949
26
27
ש ם ,ו ר א ה מ כ ת ב מ ח ״ ט ג ב ע ת י ל ש י ר ו ת ה ת ר ב ו ת /ג ח ״ ל מ י ו ם 14ב פ ב ר ו א ר ,1949א״צ.794/50/266 ,
מ כ ת ב סרן אהרן ז א ב ) צ ׳ ר נ י א צ ק י ( מ מ ח ל ק ת ג ח ״ ל א ל א ג ף כ ו ח -א ד ם ב מ ט כ ״ ל ,תיקי שירות ה ת ר ב ו ת ,
א״צ.
28
מ כ ת ב ת ה י ל ה ע ו פ ר ל מ ח ב ר 15 ,ב פ ב ר ו א ר .1979ה מ כ ת ב מ צ ו י ברשותי .מ ח ב ר ת ה מ כ ת ב ה י ת ה
חיילת,
ח ב ר ת ה כ ש ר ה ב ג ד ו ד ב ח ט י ב ת ייפתח׳ ,ו ה ת י א ו ר מ ש ק ף א ת מ ע ר כ ת ה ל י מ ו ד י ם ה ב ל ת י
פורמאלית ב א ח ד ממשלטי הנגב המערבי.
29
ר א ה מ כ ת ב א׳ מ ז ר ח י ל ש י ר ו ת ה ת ר ב ו ת /ג ח ״ ל מ י ו ם 4ב פ ב ר ו א ר ,1949א ״ צ .794/50/266ה ב ע י ה
התעוררה במרבית החטיבות הלוחמות.
p,
.שם
290
יעקב מרקוביצקי
30
ש ם ,ו כ מ ו -כ ן ,ר א ה ד ב ו ר ה ה כ ה ן ) ל ע י ל ,ה ע ר ה ,(13עמ׳ . 122
31
ד ב ו ר ה ה כ ה ן ,ש ם ,ע מ ׳ .123א ח ד מ מ ר כ ז י ה ל י מ ו ד ה י ה מ ח נ ה )דוד( מ ר כ ו ס ב ח י פ ה ,ש ם ח ו ל ק ו
ההיילים ע ל -פ י א ר צ ו ת ה מ ו צ א ,ו ה ש פ ה נ ל מ ד ה ת ו ך ת ר ג ו ם ל מ ו ש ג י ם ה צ ב א י י ם ה ה כ ר ה י י ם ל ת פ ק ו ד ו
ש ל החייל .ל ה ר ח ב ת ה ס ו ג י ה ר א ה ר ו מ נ י ) ל ע י ל ,ה ע ר ה ,(18ע מ ׳ .52
32
ר א ה ל מ ש ל ד ו ״ ח י ה ו ד ה בן ד ו ד ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ה מ ו פ י ע ב ס פ ר :ד׳ בן-גוריון ,יומן ה מ ל ח מ ה ,ב ,א׳ אורן
וג׳ ר י ב ל י ן ) ע ו ר כ י ם ( ,עמי .635-634ה פ ג י ש ה ה ת ק י י מ ה ב 6-ב א ו ג ו ס ט ,1948ל א ח ר ש ו ב ו ש ל בן ד ו ד
מ ש י ר ו ת ו כ מ פ ק ד ב מ ש ל ח ת ה׳הגנה׳ ב א י ר ו פ ה .ו ר א ה ג ם י׳ גלבר ,גרעין ל צ ב א עברי סדיר ,ירושלים
,1986עמ׳ .163-162
33
ש׳ א י ז נ ש ט ד ט ,כיצד נ ק ב ל א ת אהינו ה ב א י ם ? ,שירות ה ת ר ב ו ת ,ת ש ״ ט .ה ק ו נ ט ר ס מ צ ו י ב א ״ צ .
34
ש ם ,עמ׳ .16-14,10-8
33
גישה זו מ ו פ י ע ה ת ד י ר ו ת ב ב י ט א ו נ י צ ה ״ ל ל ק ר א ת ס ו ף ה מ ל ח מ ה ,ו ר א ה ל מ ש ל :י ״ ד א ח י ־ א ל י ה ו ,
׳קיבוץ ג ל ו י ו ת -חזון ו מ ש י מ ה ׳ ,ב מ ח נ ה ) 18 ,ל״ח( 30 ,ב ד צ מ ב ר ,1948ע מ ׳ .3
36
ר א ה ג ו ר י ) ל ע י ל ,ה ע ר ה .(21ה ט ר ו נ י ה ה מ ת ו א ר ת היא ש ל אנשי ג ח ״ ל ב פ ל מ ׳ ׳ ח ,ב ח ז י ת סיני ב ש ל ה י
המלחמה.
37
נ ת י ב ה בן י ה ו ד ה - 1948 ,בין ה ס פ י ר ו ת ,ירושלים ,1981עמ׳ .70
38
א׳ רובינשטיין ,ל ה י ו ת ע ם ח ו פ ש י ,ת ל ־ א ב י ב ת ש ל ״ ו ,עמי .133
»3
ל פ י ר ו ט מ ע ר כ ת ערכים זו ,ס מ ל י ה ,מ ו ש ג י ה ו מ ו ש א י ה ,ר א ה ל מ ש ל :י׳ שפירא ,עילית ל ל א מ מ ש י כ י ם ,
ת ל -א ב י ב ,1984ע מ ׳ .117-109
«
א׳ ב ן עזר ,׳ מ ו ת הילד ה נ ו ר א ב ס פ ר ו ת בני הארץ׳ ,אות ) 2 ,ח ו ר ף ,(1967עמ׳ . 110
!4
בן י ה ו ד ה )לעיל ,ה ע ר ה ,(37ע מ ׳ .90
42
מ ע נ י י נ ת ג י ש ת ו ש ל ע׳ סיון ב כ ו ח נ ו א ת ה א ד ם הארץ־ישראלי ,ב ס פ ר ו ד ו ר ת ש ״ ח )לעיל ,ה ע ר ה ,(4
עמ׳ .72-67ה ל ק מ ן ה ע ו ל י ם ש נ פ ל ו ב ת ש ׳ ׳ ח ס פ ג ו א ת ת ו ו י ו ת ה י ל ד ו ת ב מ צ י א ו ת ה א ר ץ -י ש ר א ל י ת .וכך
נ א מ ר ב נ ו ס ח ת מ צ י ת י ב ח ו ב ר ת זיכרון :׳ ש מ ע ל י ה ה י ה צ ב ר ט י פ ו ס י א ף כי ל א ה י ה יליד ה א ר ץ ׳ ) ש ם ,
ע מ ׳ .(72ל ה ר ח ב ת ה ת ה ו ו ת ה ת ו ד ע ה ש ל ה צ ב ר הארץ-ישראלי ,כ ל ו מ ר ל ה ת ה ו ו ת ה ת ו ד ע ה ש ל
׳דור-בארץ׳ ,ר א ה ל מ ש ל :א נ י ט ה שפירא ,׳דור בארץ׳ ,אלפיים) 2 ,תש׳׳ן( ,ע מ ׳ .203-178
43
איש גח׳׳ל ,׳תיילים כ ו ת ב י ם ׳ ,ב מ ח נ ה ) 23 ,מג( 3 ,ב פ ב ר ו א ר ,1949עמי .14
44
מ ט כ ׳ ׳ ל /א כ ״ א ,י ח י ד ת מ ח ק ר פסיכולוגי ,אנשי ה ג ח ״ ל ומדינת ישראל ,ס פ ט מ ב ר ,1949א״צ .נ ע ר כ ו
מ ס פ ר סקרים ,ו ב ה ם ת ו ך כדי מ ה ל ך ה ק ר ב ו ת .
!4
46
ב׳ כ ה ן ,״אנשי ג ח ״ ל מ ת מ ר מ ר י ם ׳ ,ב מ ח נ ה ) 41 ,סא( 9 ,ביוני .1949
י׳ איתמרי ,׳חיילים כ ו ת ב י ם ׳ ב מ ח נ ה ) 23מג( 3 ,ב פ ב ר ו א ר ,1949ע מ ׳ .14
47
ה מ ק ו ר ו ת ל ל ו ח בתיקי אכ״א ,א״צ .679/56/22,1042/49/189 ,1042/49/89
«4
לדיון נ ר ח ב ר א ה :ג ח ל ת ל ו ח מ ת ,עמ׳ .186-175 ,160-136
י4
י׳ אלון ,׳ ק ל י ט ת אנשים׳ ,פ ל מ ׳ ׳ ח 11,69 ,ב א ו ג ו ס ט ,1948עמ׳ .17-15
291
׳הרוס הרוס את מתצית הזרות׳
א׳ ב ן אליעזר ,׳ ה פ ל מ ׳ ׳ ח כ ר א י דורו ,מדינה ,מ מ ש ל ו י ח ס י ם בינלאומיים) 23 ,קיץ ת ש מ ״ ד ( ,ע מ ׳
.33-32ע ל א ת ו ס ה ה ג ש מ ה ה פ ל מ ״ ח א י ,ר א ה ג ם א נ י ט ה ש פ י ר א )לעיל ,ה ע ר ה ,(42עמ׳ .194
פ ל מ ״ ח ,40 ,מ א ר ס ,1946את׳׳ה.
לדיון נ ר ח ב ב ס ו ג י ה ,ר א ה :ג ח ל ת ל ו ח מ ת ,ע מ ׳ .135-131
מכתב
ש א ו ל ה פינס ) ק צ י נ ת ה ס ע ד ש ל ק ל ט ה פ ל מ ׳ ׳ ח ( ל ד ו ד ,מ י ו ם 23
ב א ו ג ו ס ט ,1948א״צ,
.852/51/1453
׳ מ ג מ ו ת ו מ ע ש ׳ ס פ ר ה פ ל מ ״ ח ,ב ,ז׳ ג ל ע ד י ) ע ו ר ך ( ,ת ל ־ א ב י ב תשט׳׳ו ,ע מ ׳ .390
ח ב ר י ם מ ס פ ר י ם ע ל ג׳ימי ,ת ל ־ א ב י ב ,1964ע מ ׳ .139
ע ל ה י ק ף ה ש ח י ק ה ש ל ה ג ד ו ד ה ח מ י ש י ) י ש ע ר הגיא׳( ש ל ח ט י ב ת ׳הראלי ,ר א ה ל מ ש ל :ע ד ס ל ע -
ח מ ש ה ש ה ל כ ו ,ת ל -א ב י ב ,1966ע מ י .269ו ר א ה ג ם דברי י׳ זריז ע ל ה ש ת ל ב ו ת ב ג ד ו ד ׳ ה פ ו ר צ י ם ׳
) ה ג ד ו ד הרביעי( ,ס פ ר ה פ ל מ ״ ח ,עמי .814-813
י׳ ב ר ־ י ו ס ף ,ב כ ל מ א ו ד ם ,ת ל -א ב י ב ,1950עמי .141ה ס ת ע ר ו ת זו היא ביטוי ל מ ג ו ו ן פ ע י ל ו ת ט ק ט י ת
ש ל ל ו ח מ י גח׳׳ל כיחידים א ו ב מ ס ג ר ת ש ל י ח י ד ו ת ל ח י מ ה ק ט נ ו ת ,כ פ י ש מ ת ו א ר ו ת ב פ ר ק ׳הגח׳׳ל
בחטיבות
ה ל ו ח מ ו ת ׳ ג ח ל ת ל ו ח מ ת ,ע מ ׳ .155-154 ,151-150 ,146 ,143-141ע ם ת ו ם ה ה פ ו ג ה
ה ר א ש ו נ ה ,בקיץ ,1948ה י ו ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת חיילי ה ג ד ו ד עולים ח ד ש י ם ,ר א ה :ח ט י ב ת ה נ ג ב
ב מ ע ר כ ה ,ת ל -א ב י ב תש׳׳ט ,עמ׳ ק ע ה .
דברי ב צ ל א ל ק ו י פ מ ן ) ל י ק א ( ,ש ע ל ה ב מ א ר ס ,1948חניך ק ו ר ס ה ׳ ה ג נ ה ׳ ב ב ס י ס ב א י ט ל י ה ,נ פ ל ב ק ר ב
ב ג ז ר ת ב י ת ג׳יז-בית סוסין 25 ,ב מ א י ,1948ב מ ב צ ע ב ן נון א׳ .ר א ה :א׳ א ב י נ ו ע ם )עורך( ,יזכור:
פ ר ש י ו ת ב ח י י ה ם ו מ ו ת ם ש ל ה נ ו פ ל י ם ,א ,ת ל -א ב י ב ,1955עמי .716
ה פ ע י ל ו ת ה ד ר ס ט י ת ל ה ש ב ת מ ו ר א ל י ח י ד ו ת ב מ ע ר כ ה נ ו ד ע ה ב ק ו ר ס ה מ פ ק ד י ם ב פ ל מ ״ ח כ׳חרב׳׳ש
) ־ ח י ד ו ש רוח בגייסות שנשתבשו בקרב(.
ש׳ ש ב א ,בני רץ ,ת ל -א ב י ב תשמ׳׳א ,ע מ ׳ .228-227
ל ת י א ו ר ה פ ע ו ל ה ,ר א ה ל מ ש ל :א׳ אורן ,ב ד ר ך א ל העיר ,ת ל -א ב י ב ,1976ע מ ׳ ; 133-132א׳ כ ה ן
)לוסיק( ,׳ פ ל ו ג ה ל ו ח מ ת ׳ ,ס פ ר ה פ ל מ ׳ ׳ ח ,ב ,עמי .579
ח ב ר י ם מ ס פ ר י ם ע ל ג ׳ י מ י ) ל ע י ל ,ה ע ר ה ,(55עמי .191
מ ו ט ל טי ,׳ ב מ ש ל ט י ם ׳ ס פ ר ה פ ל מ ״ ח ,ב ,ע מ ׳ .773-772׳ ה מ ש ל ט ה מ ש ו ת ף ׳ באיזור ה כ פ ר ד י ר -א ב א ן
)כיום איזור ב י ת -ש מ ש (
מ ס פ ר אנשי ה ג ח ״ ל ב ח ט י ב ה ב ש ל ה י ד צ מ ב ר היה ,1,293מ ת ו ך 2,321ה מ ג ו י ס י ם .ד ו ״ ח מ ט ה ג׳ מ י ו ם
19בינואר ,א׳׳צ ;794/50/266 ,ו כ ן ד ו ״ ח שירות ה ת ר ב ו ת מ י ו ם 30ב י נ ו א ר ,1949א״צ.1379/50/1 ,
לדיון נ ר ח ב ב ס ו ג י ה ר א ה :ג ח ל ת ל ו ח מ ת ,ע מ ׳ .147-146
ח ב ר י ם מ ס פ ר י ם ע ל ג ׳ י מ י ) ל ע י ל ,ה ע ר ה ,(55ע מ ׳ .202מ כ ת ב מ פ ק ד ק ל ט מרכזי א ל ש ר ו ת ק ל י ט ה
ו ח י ו ל ) ש ח ׳ ׳ ק ( 9 ,ביוני ,1948א״צ.
293
מזמרת הארץ -לשארית הפליטה
תעודה
משה אור
מזמרת הארץ -לשארית הפליטה
כוונתי ברשימה קצרה זו להאיר פן נוסף בפעולתם' של אנשי הבריגדה למען יהודי
אירופה המערבית שהתלו לקומם מתורבותיהן קהילות יהודיות בערים מרכזיות כמו
בריסל ,אנטוורפן ,פריז וערים קטנות יותר .מדובר בפעילות תרבותית-מוסיקלית של
תזמורת הבריגדה ,שכללה קונצרטים בפני קהל יהודי בסתם יום של תול או לקראת
הגים )פורים ,פסה( .במרכז הקונצרטים עמדו נעימות ושירים ארצישראליים ,שירים
הקשורים לתג ולמועד וכן מבתר יצירות מהרפרטואר העולמי .ההופעות נערכו
באולמות ציבוריים ,בבתי-ספר יהודיים ובמתנות ונכהו בהם מבוגרים וילדים.
התזמורת נוסדה בהודשים יוני-יולי ,1942כאשר צבאו של רומל הגרמני עמד
בשערי מצרים והוהל בגיוס המוני של היילים יהודים לצבא הבריטי .תהילה נקראה
התזמורת ״תזמורת בסיס האימונים המרכזי בארץ־ישראל״ .עם הקמת הגדודים
העבריים בצבא הבריטי שונה שמה ל״תזמורת הגדודים העבריים״ ורק כאשר
הצטרפה רשמית לבריגדה ,זכתה לשם הנכסף ״תזמורת הבריגדה״.
המאבק על הצטרפות התזמורת לבריגדה
בחודש אוגוסט 1944קיבל קבינט המלהמה הבריטי ההלטה על הקמת ״בריגדה
יהודית מורחבת״ וראש הממשלה וינםטון צ׳רצ׳יל הודיע על־כך לסוכנות היהודית.
ב־ 17באוגוסט 1944שלה קבינט המלהמה הודעה רשמית לסוכנות היהודית על
התלטת קבינטי להקים הטיבה יהודית מורתבת )(Jewish Infantry Brigade Group
״כדי שתינתן ליהודים משאלת לבם להילהם בגרמניה הנאצית״ .מיד עם פרסום
הודעה זו ,ההלה תסיסה בקרב הברי התזמורת שהשתוקקו בכל מאודם להצטרף
להטיבה ,שבה ראו את מקומם הטבעי.
תברי ועד התזמורת ,מנדל וברדיצ׳בסקי פנו ל כ ל הגורמים הנוגעים לגיוס
2
ה מ ח ב ר היה ח ב ר בתזמורת הבריגדה
294
משה אור
המתנדבים לצבא הבריטי ובראשם משה שרתוק )שרת( על-מנת שיעשו את כל
המאמצים לצרפנו לבריגדה .כל המאמצים לא צלהו ,בין היתר בגלל העובדה
שהתזמורת היתה התזמורת הצבאית היהירה שנותרה בארץ־ישראל ומכיוון שכך
הוטלו עליה כל האירועים הטקסיים -מסדרי סיום קורסים ,מצעדים ומסדרים ,וכן
קונצרטים ביתידות בעלות־הברית שנותרו בארץ.
כל הקונצרטים הללו נתקבלו בתשואות מצד המאזינים ,שכן רמת הנגינה היתה
גבוהה והביצוע היה מעולה ,למעט הופעה אתת ...בה הופענו בפני פרידות שהגיעו
מהודו במטרה להישלת לתזית איטליה ,תזית מונטה-קסינו ההררית ,דוגמת ״גדוד
נהגי הפרידות״ היהודי במלתמת-העולם השניה .כדי להרגילן לרעמי התותהים
הרעמנו אנתנו בתרועות תצוצרות ובהלמות תופים והפרידות צפו בנו כשהן מעלות
גרה בשלווה...
מכיוון שכל ההשתדלויות מבהוץ להעבירנו לבריגדה ,שכבר להמה באיטליה ואף
ספגה אבדות ,לא הצליהו -ההלטנו לנקוט ביוזמה אישית :באמצעות המנצה האנגלי,
באנד-מאסטר פרי ,הגשנו לנשיא התזמורת בקשת העברה כלוהמים מן השורה
לשורות הבריגדה ,שכן כל נגן בתזמורת עבר טירונות קרבית ובנוסף ,בהתאם למסורת
הצבא הבריטי הוכשר כנושא-אלונקות .כאשר הגיעו הבקשות לידי המנצת ,הסתכל
עלינו כעל משוגעים ואמר :״איזה תיילים טיפשים אתם אנשי התזמורת .יש לכם את
אהד הג׳ובים הטובים שכל הייל בצבא היה שואף אליו ואילו אתם רוצים ורצים
לתזיתי טיפשים!״ לך ותבין היגיון של גוי ...גם בקשות אלו נדהו.
כמעין פיצוי ירדנו למצרים לבסיס האימונים של הבריגדה בו התאמנו תיילי
התגבורת .במשך שלושת השבועות שעשינו שם הופענו בפני עשרות יתירות של
תיילים ותיילות ארץ־ישראליים שהיו פזורות ברהבי המדבר .הפגישה עם יתידות אלו
ובפרט עם הטירונים שהיו אמורים להגיע עם גמר אימוניהם לבריגדה עוד הגבירה
אצלנו את הרצון והנתישות להצטרף לבריגדה -ויהי מה.
ושוב פנה הוועד לראשי היישוב ולמפקדי ה״הגנה״ שרת ,גולומב וגלילי בדרישה
לפעול להעברתנו לבריגדה .הם הבטיתו ל ט פ ל בעניין בדתיפות ובינתיים המשיכה
התזמורת בהיי השגרה :מסדרים ,קונצרטים וכולי .לבסוף נשא הלהץ פרי .בעת
מסיבה שערכנו בתל־אביב ,פרץ להדר התורן שנשאר במהנה והודיע בקול שמהה:
״יש! נוסעים לבריגדה״ .המשקאות והכיבוד נארזו והובאו לבסיס כדי שישמשו אותנו
בנסיעה הקרובה לבריגדה.
המנצה האנגלי עזב אותנו ובמקומו נתמנה רב-סמל שמשון דרורי ,הבר התזמורת.
היינו עכשיו 100%״גויים ריין״ וכשרים לבוא בקהל היילי הבריגדה .שמתתנו הייתה
קצת מוקדמת שכן פקודת ההעברה בוששה לבוא .אנהנו ישבנו ״על הכלים״ פשוטו
ולגיוונו.
היהודי
הרפרטואר
להרתבת
הזמן
את
וניצלנו
כמשמעו
2
9
5
ת הארץ -לשארית הפליטה
ר
מ
ז
מ
ה מוסיקלית עסקו בעיבוד שירים ומנגינות מהארץ
ר
ש
כ
הברי התזמורת בעלי ה
לתזמורת כלי נשיפה וכן עיבודים לשירי הג )פורים ופסה( .השגנו מתרוזת שירים
ונעימות ממתזות
זמר של גולדפאדן )״המכשפה״ ,״מירלה אפרת״( ,נעימות שלנו
ב שארית הפליטה ,יוצאי
ר
ק
ה״צברים״ כמעט ולא היו מוכרות אך זכו להצלהה רבה ב
ה״שטעטל״ ברובם ,שהיו אמונים מילדותם
על שירים אלה .גם המלהינים לברי
ופטרושקה כתבו למעננו יצירות מקוריות.
ד )מהנה צריפין היום( שהיה
נ
פ
ר
לבסוף הגיעה הפקודה המיותלת .עזבנו את ס
יתנו השני למעלה משלוש שנים ולאתר טלטולים שנמשכו יותר משלושה שבועות,
הגענו למתוז תפצנו -הבריגדה.
מבצע ״חיפוש קרובים״
ה מעין גן-עדן לתיילי בעלות-הברית המנצהים.
ת
י
ה ה
מ
ה
ל
מ
אירופה שלאהר ה
צעירים ברובם -התהלכו
ם
ת
ו
ש
ר
להם שבעים ,מצוהצהים והעיקר ,ב
אלה -
ע
ב
ט
מ
היה ה
קונה הכל -פשוטו כמשמעו -הסיגריות! בתי־הקפה ,המסעדות ,הבארים ברהבי
הערים היו מלאים בתיילי בעלות-הברית על
יכולת למצוא ביניהם.
הנאצים ושותררו זה
להם -שברובם
שלל מדיהם .רק את היילי הבריגדה לא
היו יוצאי ארצות מזרה אירופה שנכבשו בידי
ה משימה השובה פי
ת
י
עתה -ה
כמה :לנסות ולתפש
ה או מכרים ויהיה זה אפילו
ת
פ
ש
ה בתיים מי מבני מ
ר
ק
מ
ב
שמא נותר
ף או שניים
ל
א
אהד מ
מרבבה.
ה כזה אירע לאתד מהברי התזמורת,
ר
ק
מ
לימודיו במקווה-ישראל,
צבי .אתיו ,מרדכי ,שסיים בארץ את הוק
ה גויס
מ
ה
ל
מ
ם במקצועו בצרפת .עם פרוץ ה
ל
ת
ש
ה
נסע ל
ה
ס
ו
ב
ת
לצבא הצרפתי ונשלת לגבול צרפת-בלגיה .עם ה
ד המצודים
ת
א
.ב
ת
ר
ת
ת
מ
ה
הזר לפריז והצטרף לשירות
ה מעבר והיה מועמד
נ
ת
מ
ס והושם ב
פ
ת
אתר יהודים נ
ה שוהררו העצורים.
נ
ה
מ
,על ה
ת
ר
ת
ת
ה נועזה של אנשי מ
פ
ק
ת
ה
לשילות לאושוויץ .ב
ת עד השהרור.
ר
ת
ת
מ
ת ולתם בשורות ה
פ
ר
מרדכי נמלט להלק הבלתי כבוש של צ
ה את
צ
ר
בדרכים-לא-דרכים הצליה להעביר א
דבר הינצלו וכאשר אהיו
התזמורת הגיע לאירופה ,ניצל את חופשתו הראשונה,
צבי,
תבר
ש את אהיו ומצא
פ
ת
יצא ל
אותו ב...פריז.
מרתון חופעות אצל יחודים
1הגיעה התזמורת לבסיסה הראשון באירופה -אנטוורפן
9
4
בסוף פברואר 6
ת הגדוד השני של הבריגדה .לאהד התארגנות קצרה,
ד
ק
פ
מ
שבבלגיה ,שם צורפנו ל
296
משה אור
התקיימה הופעתה הראשונה ב 6.3.1946-באולם ״הצעירים הנוצריים״)(Y.M.C.A.
שעבר גיור כהלכה כשהוטבע עליו סמל הבריגדה .הקהל שהורכב מהיילים ומיהודי
המקום קיבל בהתלהבות ובתשואות את התזמורת .הופעה רדפה הופעה וקונצרט רדף
קונצרט ואנהנו היינו ממש על גלגלים .השנו גאווה על ההופעות בפני אהינו ניצולי
השואה שהבאנו להם מזמרת הארץ .השתדלנו במידת האפשר ,שכן היו לנו
התתייבויות להופיע גם בפני יתידות הבריגדה ,אבל לא פעם הצלהנו לערוך
קונצרטים משותפים להיילים וליהודי המקום.
כאמור ,תוכניות הקונצרטים כללו בעיקר יצירות עבריות ויהודיות .כאשר השמענו
משירי הארץ ,הצטרפו אלינו ההיילים בשירה אדירה.
אולם Y . M . C . A .הפך להיות מרכז הקהילה היהודית באנטוורפן .ולכן ,בנוסף
לקונצרטים הוקמה מתוך תברי התזמורת תזמורת לריקודים שהופיעה מדי מוצאי
שבת באולם .ערבי הריקודים הפכו להיות מקום מפגש בין ההיילים הארץ-ישראליים
והצעירים והצעירות היהודיים במקום .נגני התזמורת הצעירים ,יוצאי תנועות הנוער,
לא הסתפקו בנגינת ריקודים ״סלוניים״ .כשהם תמושים במפותיות-פה ,לימדו את
הנוער המקומי מריקודי הארץ כמו הורה ,קרקוביאק ,פולקה ,צ׳רקסיה ועוד.
הגיע הג הפורים ועמו גבר מספר הבקשות להופעות .לא יכולנו לספק את
הדרישות במשך ימי התג ונאלצנו ליצור את המושגים ״פורים מוקדם״ או ״פורים
מאותר״ .לעיתים הופענו פעמיים ביום ,לימדנו את ילדי הקהילות את שירי פורים
ובקושי עמדנו במשימה .באנטוורפן הופענו באולם ״רובנס פלאם״ המפואר לפני
הצהרים לנוער ובערב למבוגרים .במרכז התוכנית היו כמובן שירי פורים ושירי
ארץ־ישראל .אהרי ההופעה לנוער נערכה מסיבה ובה תולקו משלותי מנות לילדים
כשי מהיילי הבריגדה .נשף פורים גדול נערך מטעם הקרן הקיימת לישראל ביום
2בנוכתות מפקד הבריגדה הבריגדיר בנימין ובהשתתפות התזמורת .יהודי
1
.
3
.
1
9
4
6
המקום ,ניצולי השואה מילאו את האולם עד אפס מקום והתרגשו עד כדי דמעות .גם
אנהנו התרגשנו איתם .קונצרט דומה נערך בעיר איינדהובן.
פורים תלף עבר לו ותג הפסת התקרב .נמסר לנו כי את ההג נערוך במהנה
ברגן-בלזן ,יהד עם אלפי היהודים שהיו שם .ההכנות היו בעיצומן .הוכנו קטעי נגינה
וקריאה מתאימים ,אך האישור הנכסף לא הגיע .בהול המועד פסה הופענו פעמיים
בפני קהל יהודים מבוגרים ונוער -בהיכל האופרה הפלמית בבריסל.
כאשר עברנו לבסיס הדש ,בעיירה דנדרמונדה ,נוספה לנו משימה הדשה :הופעה
בכיכר העיירה מדי יום ראשון ,אך העיקר לא נשכת :הופעות בפני היילים ויהודים
משארית הפליטה שהתקבצו להם זעיר־פה וזעיר שם ותידשו את היי הקהילות
היהודיות באירופה ההרבה .בתתילת הורש מאי יצאנו לסיבוב הופעות ברתבי צרפת,
ההל בבורדו וכלה בפריז .כמו בכל מקום נתקבלנו בהתלהבות ובתשואות .סמל
297
מזמרת הארץ -לשארית הפליטה
הבריגדה ומגן הדוד במרכזו הביאו דמעות שמתה וגאווה בעיני הצופים .באתת
ההופעות ארעה תקרית מצתיקה :בתוכנית שלנו נכלל קטע מאת המלהין האנגלי קנת
אלפורד מהבר שיר הלכת הנודע ״קולונל בוגי״)״הגשר על נהר קוואי״( .שם היצירה
האנגלי" "The Smithyתורגם לעברית לשם ״המפהה״ .מנתה הערב ,יהודי מקומי,
שמע ״מפתה״ והבין ״מהפכה״ .דקות ארוכות דיבר על ^ "Revolutionשהלה בהיי
העם היהודי עם הקמת הבריגדה היהודית ,עד אשר המנצה העמיד אותו על טעותו.
במשך שבעת ההודשים בהם שהתה התזמורת באירופה ,הופענו עשרות פעמים
בפני יהודים ניצולי השואה ברהבי הולנד בלגיה וצרפת.
ההתלהבות בה נתקבלנו על-ידי יהודים אלה ,סהופים ודוויים ,הוכיהה כי ״לא על
הלהם לבדו יהיה האדם״ .דרושה לו גם התעלות רותנית ואת זאת -כך אני מקווה ־
סיפקנו להם.
1
הערות
1
ר א ה מ א מ ר ו ש ל היים גורי ב ק ו ב ץ זה.
־
ע ל מ כ ת ב י ם א ל ה ו א ח ר י ם ה נ ו ג ע י ם ל מ א ב ק ה י י ש ו ב ל ה ק מ ת ח ט י ב ה י ה ו ד י ת ל ו ח מ ת ר א ה :י׳ ליפשיץ,
ס פ ר ה ב ר י ג ד ה היהודית ,ע מ ׳ .45-42
שער שליש
1
"מן ה ג ו ל ה ק י ב ל נ ו א ת חיינו ב א ר ץ -י ש ר א ל "
)יצחק שדה(
ר העמק,
מ
ש
ה ״יד לילדי הגולה״ ,מ
ט
ר
ד
נ
זאב בן-צבי ,א
1947
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
301
חנה •בלונקה
זהויות סותרות ,זהויות משלימות:
ניצולים ,זכרון השואה ,והזהות הישראלית.
מאמר זה מבקש לטעון כי בבניית נדבכי זיכרון השואה בחברה הישראלית שמור
מקום מרכזי לניצולי השואה' שהגיעו לארץ בשנים שמתום מלתמת העולם השניה.
יתר על כן ,בבנייה זו היה מעורב הצורך העז של הניצולים לשלב בין מחויבותם
לנספים ,לזהותם ההדשה כישראלים.
במושג ׳נדבכי הזיכרון׳ הכוונה היא לשני ממדים :הראשון ,קביעת התמטיקה
המרכזית בשיה הציבורי סביב נושא השואה :השני ,עיצובם של הדפוסים הממוסדים
של הזכירה .בשני הממדים אין כמובן מצב עומד וסטטי אלא קיימת בהם דינאמיקה
והתפתחות ,הקשורות ,בין השאר ,גם לנסיבות ההיסטוריות וגם לאינטראקציה
שהתקיימה בין קבוצות שונות בהברה הישראלית .בהקשרים אלה יש כמובן להתייתם
גם לפרספקטיבה ההיסטורית .שכן ככל שפרק הזמן שעבר מהאירוע ארוך יותר ,כך
ניתן לדבר ביתר וודאות על זיכרון.
כל אהד מנדבכים אלה ניבנה על קודמו .בשרטוט כרונולוגי נות ,גם אם מעט גס,
ניתן להתייתם לתת-התקופות הבאות :שלהי שנות הארבעים ,שנות ההמישים ושנות
השישים .במידה רבה ניתן לומר כי שתי התקופות הראשונות הן יותר תקופות של
התמודדות מצד בני דור האירועים עם מידע ממקור ראשון .מדובר בעיקר
בהתמודדות רגשית .ההל מהתקופה השלישית ,וככל הנראה גם בשנים שלאהריה,
מדובר בגיבושה של תודעה מעצבת זיכרון .זאת בעיקר על-ידי הדורות שנולדו לאהר
ההתרתשויות ,והיו משותררים במידה רבה מכמה מהמועקויות שהכתיבו את ראיית
השואה בשנים מוקדמות יותר .מאליו ברור שתתכים כה ברורים אינם מתקיימים
במציאות.
הצעקה והשתיקה
70,000עולים ניצולים הגיעו ארצה משלהי מלתמת העולם השניה ועד הקמת
המדינה .הימים ימי המנדט הבריטי ו״הספר הלבן״ ,שעל-פי תקנותיו מלאו זה מכבר
מיכסות העולים לארץ .הלק ניכר מבין העולים נאלץ ,אפוא ,לפלס דרכו ארצה בדרכי
עלייה בלתי לגליות שזכו לכינוי ׳ההעפלה׳ .זו אינה צורת הגירה המתאימה לבעלי
משפתות ,זקנים ואנשים שמהויבותם האידיאולוגית אינה הזקה .ואכן מרבית העולים
חנה יבלונקה
3
0
2
שעלו בשנים
בהם מספרי הגברים.
אלה היו צעירים ,מוגדרים אידיאולוגית ,ורבו
ה מהבולטים שבמנהיגי הלהימה בגטאות עלו אף הם
מ
כ
עובדה השובה נוספת היא ש
ם ניתן לציין
ת
ע
ג
ב הזה .על-פי סדר ה
ל
ש
ב
את :רוז׳קה קורצ׳אק מווילנה,
מווילנה ,צביה לובטקין מוורשה ויצהק ]אנטק[ צוקרמן מוורשה אף
אבא קובנר
אלה
הוא .אנשים
ם הלך לפניהם זה מכבר ,התקבלו כגיבורים וכל הבמות הציבוריות נפתהו
מ
ש
ש
ת השואה .הימים הם הימים וההודשים
פ
ו
ק
ת
ם ב
ת
ו
בפניהם לספר על המוצאות א
ש היה
ה
ר
ת
ה
הראשונים שלאהר המלהמה ,והמידע על אודות מה ש
ב זה ,על זיכרון
ל
ש
בלבד .אין לדבר ,ב
לכל היותר הלקי
אלא על גיבושו של מושג ראשוני של מהות
הדברים .המקור העיקרי לכך היו הניצולים שהגיעו .והדברים שנאמרו על ידם.
ת
י
ש
א
ר
בוועידת הקיבוץ הארצי שנערכה ב
ה רוז׳קה את הדברים הבאים:
ר
מ
1945א
ם ארגון הפרטיזנים הראשון בווילנה עדיין לא שמעו דבר על פרטיזנים
ק
ש
כ
״
במקום אהר.
היה זה בזמן שהשלטון הגרמני נראה איתן ,כשכל ניסיון של
התנגדות היה צפוי לכישלון .ברור
חחלטנו
היה אז כי התנגדות פירושה מוות .ואז
2
למות,אך למות בבני אדם .אמרנו :לא נהיה עוד בצאן לטבח יובל ״
]הדגשה שלי ה ״י[
ת
מ
א
רוז׳קה ,באורה טבעי ,יכולה הייתה לספר רק את ה
תפיסתי בין המוני היהודים ,״ההמון העיוור״,
שלה .זו שלפיה התקים
כפי שהגדירה
בקע
זאת רוז׳קה ,לבין אנשי
.
ת
ר
ת
ת
מ
ה
״אנהנו הבינונו את משמעות המאורעות ,ואנהנו ...הנוער השומרי וההלוצי של
3
ה פוקדת לא רק את וילנה וסופה לפקוד את כל היהודים״.
ד
מ
ש
ה
הגטו ,הבינונו כי ה
המור
מכך ,בעיני רוז׳קה ,היה התפקיד אותו מילאה מועצת היהודים,
ה״יודנראט״ ,בהשלית ההמונים .בלשונו המעודנת של
היילי הבריגדה ביולי
אבא קובנר עת דיבר בפני
1945נשמעו הדברים כך:
ה להתכונן
ר
כ
ה
״כאשר באו הברינו אל ׳זקן היהודים׳ וביקשו לשכנע אותו ב
להתנגדות ,לגלג עליהם...הוא
ראה
בהם הוזים ,הבאים לסכן
את קיומם
ת והתהילו לערער אמונה זו
ר
ת
ת
מ
הבטוה של אלפי יהודים...לותמינו ירדו ל
]בסיכויי ההצלה הקשורים בתרומתו הכלכלית של הגטו לגרמנים[ -מדוע י
ט -פירושו
ק
ש
ה בגורם ה
ל
ש
כי אמונה זו הייתה אמונה משלה .ואמונה מ
להיות מולך שולל .פירושו בגידה בעצמך.״
ת בני הארץ,
ע
ד
ו
ת
ה ב
ע
ב
ק
ת
כך ה
4
שלא תוו את השואה ,הדיכוטומיה הכפולה :זו שבין
ת בגטו לבין מועצת היהודים ,וזו שבין הלהימה בגטאות,
ר
ת
ת
מ
ה
בסופה ,לבין המוות ההמוני המביש ׳כצאן לטבה׳ .השוב
מושג טעון זה,
שכה
אף
אם מוות
מאד להדגיש בעניין זה כי
ה
ר
ש
ק
ה
דבק בניצולים ,נאמר לראשונה ב
,ואשר
1
9
4
ת בגטו וילנה בינואר 2
ר
ת
ת
מ
קורא׳ אותו הפיצה ה
של השואה ב׳קול
נשא את הכותרת
״אל
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
303
נלך כצאן לטבה״ .פירושן של עובדות אלה מבהיר כי תיוגם של הניצולים בארץ היה
במידה מכרעת פרי תפיסות שהובאו לכאן על ידם ,ואומצו על-ידי בני הארץ .זאת הן
בשל הוסר הידע וגם מפני שנסיבות הזמן ההוא קרי :שיאו של המאבק הצבאי
והפוליטי על מדינה עצמאית לא יכלו ככל הנראה לאמץ כל דגם התנהגות אהר אלא
זה של עמידה בכוה הנשק מול אויב.
תפיסה כזו של מהלך העניינים עומדת בסתירה למקובלויות המתקריות .ושמא יש
לומר למקובעויות אשר לפיהן נתקלו הניצולים בבואם לארץ במידה רבה של
התנשאות והתנכרות ,שבעקבותיהן הם תדלו לספר את המוצאות אותם בימי השואה
וההלה אותה תופעה המכונה ״השתיקה הגדולה״ .הסתירה היא כפולה.
האינטראקציה שבין בני הארץ לעולים הניצולים הייתה ,בלשון המעטה ,מורכבת
ביותר ,ומכל מקום רהוקה מרהק רב מלהיות סיפור של התנשאות והשפלה מצד
הראשונים .במקביל גם אין לאתר את אותה שתיקה גדולה ,מעיקה ומיתולוגית
המתוארת בכתובים.
רבים מהתוקרים מייתסים את מקורותיה של ההתנשאות למה שמכונה ״שלילת
הגולה״ .מתוך התיעוד מתברר כי מושג זת תתקיים בעיקר ברמת ההזון הציוני
שקיווה ליצור בארץ-ישראל אדם יהודי הדש ומהפכה תברתית .בפועל ,בכל הקשור
לניצולים וליהס אל שרידי יהדות אירופה ,התיעוד מורה על-כך שהשואה ואפילו
הידיעות המקוטעות על האסון הולידו בלב רבים מבני הארץ ,ברובם המכריע באותן
שנים יוצאי אירופה ,התרפקות עזה על בית אבא ותרבות בית אבא .דוגמא לכך
בדבריו של יצהק שדה מפקדו האגדי של הפלמ״ת באתת משיתותיו ׳מסביב
למדורה׳:
״הגולה היהודית ,ממנה ינקנו ,איננת עוד .נותרו אודים מוצלים.״ ושדה
מוסיף כאילו למען הסר ספק :מ; הגולה קיבלנו את היינו כארץ ישראל"...
]ההדגשות שלי ה״י[.
בהתייהסו לניצולים שההלו להגיע לארץ היה שדה מפורש לא פתות,
״אנו תייבים תוב לשארית .אנו הייבים לה את חוב הקליטה .כל היי ארצנו,
כל משטר תיינו ,הייבים להיות מותאמים לצורכי הקליטה .ונשאלת השאלה:
האם כבר הדרה ללב כולנו ההכרה שהאיש העייף ,אסור לו בתכלית איסור
לומר עייף אנוכי .כי הבא מן הגולה ,עייף יותר ממנו.״ ]ההדגשה במקור[
בדומה לשדה ,אף לובה לויטה ,מראשי הקיבוץ המאותר סיפר לבאי וועידת הקיבוץ
את רשמי שליתותו לפולין זמן לא רב לאתר תום מלתמת העולם .הוא בהר להתהיל
במלים הבאות:
״אל גולת ישראל באנו כולנו ,לא באנשים רהוקים ממנה בצורח זו או
5
ח נ ה יבלונקה
304
המקורות מהם ש א ב נ ו .ולא צריך
המקומות מהם באנו ,אל
חזרנו אל
אחרת,
לספר ,ואין זו מליצה ,שעמדנו ,כאשר לא עמדנו אף פעם ,בפני התהומות
הפעורים של היינו.״״ ]ההדגשה שלי ה״י[
ובמקום אהר אמר יצהק פוריץ מקיבוץ אפיקים:
״אחי בני אמי לא זכו לעלות ,ובבהור משבלי וקובנה אני רואה אותם או את
דרישת שלום
שליהם...לכן כה יקרו לי אודים מוצלים אלה .הרי הם הביאו לי
אבא שחרב ,מערש ילדותי שעלתה על המוקד.״ ]הדגשה שלי ח״י[
מבית
ראיה כזו של השרידים לא עמדה בסתירה לעובדה שהיא לא התקשרה עם תפיסה
שלפיה מדובר באנשים שיש לגלות כלפיהם רגישות מיוחדת ולהיערך לקליטתם.
למעט מוסד עליית הילדים והנוער לא נערכו בני הארץ לקליטת מאות אלפי הניצולים
הבוגרים שזרמו ארצה .אלה האהרונים ,אם מתוך ייסורי זכרונותיהם ,או מתוך
תהושת שליתות לבני משפתותיהם ,או הבריהם לדרך שלא זכו ,טרהו ללא לאות
לזכור ולהזכיר .בתוך כך הם הפכו לגורם הקריטי בעיצוב זיכרון השואה.
6
7
״אשמת הקורבן״
בסמוך מאד לסיום מלתמת העולם השניה פרסם ניצול בשם מארק דבורז׳צקי,
בביטאונו של הקיבוץ המאותר ״מבפנים״ מאמר קורע לב ,לו נתן את הכותרת ״אז
איך נשארת בחיים״ .במאמרו השף בפני בני הארץ ,באופן נוקב את עולמו הרוהני של
הניצול על מרכיביו הקשים ביותר ובמיוהד רגשי האשמה שליווהו.
״דומה עלי כי דבק בי כתם אשר לא יימהה -זו תרפת הישארי בהיים שעה
שכולם אינם ,אינם .ובאותו נביא קדמון שנבצר מעמו להימלט משליתותו,
כך לא אוכל להתעלם מן השאלות הרודפות אהרי...וכהוני המעגל אהלך
מיותר בעולם זר .את היי התיצוניים אותם לבד אהיה כאן :ואולם מתשבותיי
תיות עם אלה אשר ניספו ואינם עוד...כיום הזה ובלילות האלה ,דומה רואה
אני צלליהם של מרדכי טננבוים מוורשה ויהיאל שיינבוים מווילנה ופרומקה
פלוטניצקה מבנדין ושומע אני את קולם מדבר אלי :׳אנהנו כלינג״ואתה
בהיים׳ .אמור נא לי אתה מצפוני שלי ,מה תשובה אשיבם...עונה לי מצפוני:
תיקו .אין תשובה בפי בשבילך .אתה עצמך תבקש המענה ,כל ימיך תבקש
התשובה...אני לא אוכל להרוץ את דינך ,כי אני -תלק ממך...״
מאמר זה והדברים שנשמעו בו תשפו את הנדבך המרכזי בפסיכה של הניצולים בשני
העשורים הראשונים שלאתר מלתמת העולם השניה .ליבתו ניתנת להגדרה כ״אשמת
8
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
הקורבן״ .לאמיתו של
305
ת הלשון ״הלכו למותם כצאן לטבח״ ,יש מקום
ר
ג
ש
דבר גם ל
ו של הקורבן.
ת
מ
ש
בקטגורית א
היא מניהה שאילמלא הלכו היהודים כצאן לטבה
אי-אפשר היה לרצות כה רבים .הן לניצולים והן לבני הארץ הייתה זו דרך להתמודד
עם ממדיה העצומים של הקטסטרופה שהלכו והתבררו .ההתמודדות כרכה בתוכה את
ם היהודי לא היה כה
ע
ה
ה המרגיעה ש
ש
ו
ת
ת
ה
שליטה על ממדי האסון אילו
תסר אונים אתרי
ט לאהור קל לומר כי הייתה
ב
מ
.ב
ת
ר
ת
בהר לנהוג א
ה כזו ,אך כאמור,
ס
י
פ
ת
ה ב
ט
ע
אכזריות לא מ
לענייננו היא העובדה
ט הייתה לו
ל
ה
ה
הכל .ב
היה בה גם
מסר משקיט .השובה
מכל
ר את טביעות
ת
א
ר כה טעון ורגיש ,ניתן ל
ש
ק
ה
שגם כאן ,ב
אצבעותיהם הברורות של הניצולים.
ת הקורבן מצוי בתקיקתו ויישומו של
מ
ש
אהד הביטויים הדרמטים ביותר לעניין א
התוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.
1עלו
9
4
בשלהי 9
פושעי מלהמה.
שוב ושוב בציבור דרישות להוקק בישראל הוקים לענישת
שתי גרסאות היו לבקשות הקיקה אלה :הצעה להוק
נגד פושעי
ה בכלל .דרישות אלו היו קשורות
מ
ה
ל
ה יהודים והצעה להוק נגד פושעי מ
מ
ה
ל
מ
קשר
ה
ר
ה
.עד מ
1
9
4
8
1
9
4
ה בשנים 9
צ
ר
הדוק לבואו של הגל הגדול של ניצולים שהגיעו א
ת ישראל במצוקה .במשרדיה הצטברו תלונות רבות נגד עולים
ר
ט
ש
צאה עצמה מ
ב
ר
ק
שהואשמו בשיתוף פעולה עם הנאצים .המתלוננים היו משני סוגים :עולים מ
ניצולי השואה שהתלוננו נגד עולים אתרים ,ושירות הביטהון הכללי ,שהעביר לידי
ה מידע על שיתוף פעולה של עולים .התיעוד מורה בבירור
ר
ט
ש
מ
ה הארצי של ה
ט
מ
ה
4
ת התלונות הייתה של הניצולים.
ש
ג
ה
כי במרבית המקרים היזמה ל
ם מכיוון
ק
נ
ת הקורבן להפנות את רגשי ה
מ
ש
ת א
ס
י
פ
ת
ך טבעי ל
ש
מ
היה זה ה
הרוצתים אל
עבר קורבנותיהם .הללו היו גם יותר נגישים ,ובימי השואה היו גם יותר
מוהשיים .היהודים במתנות,
לשם
משל ,קיימו עם הקאפו היהודי,
קשר יותר רצוף
ה
ר
ט
ש
מ
ד הגרמני .הוא הדבר בגטאות ביהס ליודנרט או ל
ק
פ
מ
ר עם ה
ש
א
תר מידי מ
היהודית .בעיני רבים מהיהודים נתפסו דווקא אנשים
אלה
ה או היו
ל
צ
ה
כמי שכשלו ב
ס רוזן ,מי שהיה
ה
נ
אכזריים במיוהד .המהוקק הישראלי היה מודע היטב לנקודה זו .פ
ם באותה עת,
י
ט
פ
ש
מ
שר ה
ת ההוק:
ע
צ
ת בהציגו את ה
ס
נ
כ
אמר ב
ה אחת על משמעותו המעשית של ההוק .יש להניה שפושעים נאצים
ל
מ
״
שהתהייבו בעבירות שבהן דן ההוק ,לא יעזו לבוא לישראל .אך החוק הל גם
ם של נאצים .ולצערנו לא נוכל להיות בטוהים ,שכאלה לא
ר
ב
על עושי ד
יימצאו במהננו ] [...ההוק המוצע עשוי לתרום תרומה לטיהור האווירה
ה לארץ־ישראל .כל המכיר את בעיותיה ,יודע
ת
ל
ע
בתוך שארית הפליטה ש
עד
ה של השדים
ל
א
ש
כמה כאובה אצלה ה
]כך במקור[ והאשמות הדדיות,
המקיפים עד היום אנשים מבין משותררי המתנות והגטאות שעלו ארצה,
ח נ ה יבלונקה
3
0
6
ת ניקיון
ם הזדמנות להוכית א
ה
א ניתנה ל
ל
ולגבי הלק מהם ,אולי מפני ש
ה -והמשטרה
ר
ט
ש
מ
ה שהובאו ל
ל
ם וכפם בפני בית דין מוסמך .בין א
ש
פ
נ
ם
ר הוק כהוק המוצע ,לפתות נגדם בהקירה -היו בוודאי ג
ד
ע
ה
לא יכלה ,ב
ת הפושעים:
א להעניש א
ם בהקירה כזאת .ההוק ב
מ
צ
ע
כאלה המעונינים ב
ם הפים מפשע ,׳והיה מהננו טהור׳ והדגשה
ה
ה ש
ל
ם א
ובעקבותיו יוצדקו ג
שלי ת״י[
10
ך על התוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.
מ
ת
ס
ה
ה עשרות ניצולים הועמדו לדין ב
מ
כ
ם יהיאל אינגסטר,
ה
דמ
ה
ר שונות .א
ס
א
ם הורשעו ונדונו לתקופות מ
ה
כשני שלישים מ
ל עניין,
ף כי ,בסופו ש
ף נדון למיתה .א
קאפו במתנות הכפייה קרדיץ ופאולבריק ,א
ט הדיבה שהגיש היועץ המשפטי
פ
ש
מ
הומתק עונשו .שיאו של התהליך היה ב
ה
ט ז
פ
ש
ט קסטנר .מ
פ
ש
ט הידוע בשם :מ
פ
ש
ה נגד מלכיאל גרינוואלד ,מ
ל
ש
מ
מ
ל
,
1
9
4
ת המדינה ,היה קשור לרצה כהצי מליון יהודי הונגריה באמצע 4
שהסעיר א
ת העולם השניה .רודולף )ישראל( קסטנר היה מראשי
מ
ת
ל
ל מ
כשנה לפני סיומה ש
ל הונגריה ,בעיקר במתן
ועד העזרה וההצלה ,ארגון ציוני שעסק ,עד לכיבושה ש
תמיכה להמוני פליטים שזרמו להונגריה מארצות הכיבוש הנאצי.
ש דרכים להצלת
פ
ת
ל הונגריה בידי הגרמנים ההל ועד ההצלה ל
ם כיבושה ש
ע
ם הס.ס.
א ומתן ע
ש
ל ניהול מ
ך ש
ר
ד
ל יהודי הונגריה .קסטנר ההל לפעול ב
הייהם ש
1יהודים שניצלו.
6
8
ת ובה 5
ב
כ
ל המו״מ הצליה קסטנר להוציא מהונגריה ר
בסופו ש
1יהודים לשטרסהוף שליד וינה ובכך
5
0
,0
ם הצליה להוציא מהונגריה עוד 0
קסטנר ג
ה
ש
ק
ה נותרה בעינה העובדה ה
ל
ת הייהם .ברם ,לצד הצלתות מרשימות א
הציל א
ל
ה ש
ת
ס
י
ר
מנשוא שכ 600,000-מיהודי הונגריה נרצהו במהירות שיא וממש ערב ק
גרמניה הנאצית.
11
ת כבדות
ו
מ
ש
א
ה
ת קסטנר ב
ה האשימו רבים מבין יהודי הונגריה א
מ
ה
ל
מ
לאהד ה
ה מכולן הייתה זו שעל-פיה רומו יהודי
ש
ק
בעניין פעולותיו בועד ההצלה .הטענה ה
1
6
8
ת שכונתה ׳רכבת המיוהסים׳ ובה 5
ב
כ
ר
ל ה
ר הוצאתה ש
ש
פ
א
ת ל
נ
הונגריה על מ
ל קסטנר ,קלת׳ ,ובני משפתתו .הנושא עלה לסדר היום
ם בני עירו ש
ה
יהודים ,רבים מ
ם מלכיאל גרינוואלד עלון
ש
7מירושלים ב
ם ישיש בן 0
ס
ר
ה זו פ
נ
ש
ש ב .1952-ב
ד
ה
מ
1והוא הוקדש כולו לקסטנר .פתיתתו
ר 7
פ
ס
ה עלון מ
משוכפל ,פרי עטו .היה ז
ת על תוכנו:
ז
מ
ר
הסוערת מ
ת נהירי!
ל פגר מגרד א
״ידידי היקרים ,דית ש
תהיה זו הלוויה שופרא דשופרא!
ל
ת ד״ר רודולף קסטנר צריך להםלי...אני רואה אותו כרוצת בעקיפין ש
א
אתי היקרים״...
ז היועץ המשפטי
ר והתעשייה ומי שהיה א
ה
ס
מ
ד ה
ר
ש
ת היה קסטנר דובר מ
באותה ע
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
לממשלה ,חיים
כהן,
3
0
7
ר הייב להגיש תביעת דיבה נגד גרינוואלד,
נ
ט
ס
ק
עמד על כך ש
ט ביולי
פ
ש
מ
ר מתפקידו .בסיומו של ה
ט
פ
ת
ה
או להילופין ל
הלוי כי ״קסטנר
,1955קבע השופט בנימין
מכר נשמתו לשטן״ .שלוש שנים מאותר יותר זיכה אותו בית
ט העליון .קסטנר לא זכה לראות בטיהורו .כשנה קודם לכן הוא נרצה .היה זה
פ
ש
מ
ה
ת הקורבן .טיהורו של קסטנר בשלהי שנות
מ
ש
שיאו של תהליך א
ל את
מ
ס
ה 50-מ
ה הישראלית מתסביך זה .ניתן אולי להנית שכאן התל
ר
ב
ה
ה של ה
ת
ו
ר
ר
ת
ת
ש
ראשית ה
ם כולו על ׳השטן׳ שהיה הבסיס ללכידתו של אדולף אייכמן
ש
א
ת ה
ל
ט
התהליך של ה
והבאתו לדין בירושלים.
שואה וגבורה
מסר נוסף,
ה באותה בתקופה,
מ
צ
בעל איכויות מרגיעות משהו ,ש
מאהורי הביטוי ׳שואה וגבורה׳ .הוא
לגעת בה .יתר על כן,
ד
מ
ע
היה זה ש
ה
ר
ש
פ
י
א
ת תיובית ש
פ
ט
ע
מ
עטף את השואה ב
הוא זרע את האשליה של סימטרייה בממדים שבין השואה
ה באבהנות
ת
י
ש
א
ם של הניצולים לשילוב זה אינה מבוטלת .ר
ת
מ
ו
ר
לגבורה .גם כאן ת
ת הלותמת בגטאות ואשר
ו
ר
ת
ת
מ
ה שרידי ה
צ
ר
שהביאו עימם בבואם א
כבר נדונו
ך שנות התמישים ,עם תדירתן לזירה הציבורית ,של
ל
ה
מ
ר זה .אתריתה ,ב
מ
א
מ
ב
קבוצות לוהמים יהודיים נוספות,
לצד לוהמי הגטאות.
אתת הבולטות בהן הייתה
ה בנאצים
מ
ה
ל
מ
ה מאהורי הקמתו של ארגון היילים ופרטיזנים נכי ה
ד
מ
ע
הקבוצה ש
ה
ר
ד
ג
ה העיקרית של קבוצה זו הייתה לקבוע ה
ת
מ
י
ש
להלן :ארגון נכי המלהמה[ .מ
ה יותר למושגי הגבורה הלאומית .במלים אתרות לא רק לוהמי הגטאות ולוהמי
ב
ה
מלתמות ישראל הם גיבורים לאומיים .גיבורים כאלה הם גם מי שלהמו נגד הנאצים
או דווקא במסגרות יהודיות ולאו דווקא למטרות יהודיות ספציפיות ונראות לעין.
ת
מ
ח
ל
ה לקבלת זכויות הזהות לנכי מ
מ
ה
ל
מ
ק אותו ניהל ארגון נכי ה
ב
א
מ
ך ה
ל
ה
מ
ב
ה
ת
ו
ע
מ
ש
מ
ד הביטהון ,ש
ר
ש
העצמאות ובהן הזכות להיות מטופלים על-ידי מ
יתס
ם
ת
ש
י
ג
פ
ם לכנסת .על אשר ארע ב
ה
ל
ש
אליהם כגיבורים ולא בנזקקים ,הגיעה נציגות מ
ת יהודית שימתונית:
ס
נ
כ
תה
ר
ב
ת דיווהה ת
ס
נ
כ
ם הברי וועדת העבודה ב
ת בת 5הברים77..עא<ד׳
ת
ל
ש
״הגיעה אלינו מ
שאלת
ההכרה
הציבורית והם מאד
ת הנימה הידועה של אנשים
ט
ל
ב
ת
מ
המכבידה עליהם ביותר היא
רגישים אליה ]הדגשה
שלי
ה״י[.
אשר להמו וכו׳ ]כך במקורי ה״י[
ה
ש
ג
ר
ה
ומתייהסים אליהם כאילו הם נכים מלידה .וזוהי ה
בתפקיד שהם מילאו במובן המעשי...אהד מהם
של אי-הכרה
אמר שלא קיום האגודה הוא
ה עם כל
מ
ה
ל
ם כנכי מ
ה
ל
ה בעצם הסטטוס ש
ר
כ
ה
בשבילו העיקר ,כי אם ה
הכרוך ב\\ז...על פנסיה כמעט ולא עמדו כלל ,אלא דיברו בעיקר על עניי;
ח נ ה יבלונקה
308
ההכרה הציבורית ]הדגשה שלי ה״י[ .היה הרושם שהלהץ הכלכלי היומיומי
אינו מהווה את הבעיה המרכזית .אנו היינו אלה שהשתדלנו לשמוע מהם את
הדרישות המעשיות שלהם ,הם כמעט ולא הזכירו אותן...״
האם היוו בעיני הניצולים המושגים שואה וגבורה מושגים מנוגדים? לכאורה
התשובה לכך תיובית שהרי הועמדו כאן זה מול זה המוות ההמוני הפסיבי לעומת
המרד נגד הגורל שהפגינו הלוהמים לסוגיהם .עם זאת במבט שני נראה כי הלוהמים
מעבירי המסר עשו בעצמם אבהנה ברורה בין מנהיגי היהודים ,ללוהמים ,להמוני
העם .שיפוט ערכי הם ההילו רק ביהם להנהגה היהודית .כך בדברי רוז׳קה בפני
הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי בדברה על הקושי בארגון המתתרת:
״והאנשים ,אנשי תנועה ,אנשים פשוטים מהקן ,מקיבוץ ההכשרה ,לא
אנשים ״מיוחדים״ ,והם צמתו מעל עצמם ומעל יכלתם .הם אשר הדליקו
בלבבות של עשרות צעירים מהגטו את שלהבת המלהמה ,את שלהבת
ההתנגדות...לא הייתה זו מלאכה קלה ,כי צריך היה׳להישמר מפני המשטרה
היהודית ממש כמפני הגרמנים״.
ובמקום אהרהיא אומרת:
״הייתה פרובוקציה של ״השלטון היהודי״ בגטו שגרמה למותו של מפקד
הארגון הלוהם שלגו.״"
ובכל הדברים אף לא מילת גנאי אתת על המוני היהודים.
כך בדברי אבא קובנר בפני היילי הבריגדה וכך אף בשיהה שניהל גדעון האוזנר
עם הזוג לובטקין -צוקרמן בהדרם בקיבוץ לוהמי הגטאות בסמוך לפתיתת משפטו
של אדולף אייכמן ,עליה הוא מספר בספרו ״משפט ירושלים״:
״סיפרתי להם ]לצביה ויצהק[ על כמה נושאים שבדעתי להעלותם במשפט.
׳/מה תגיד על מועצות היהודים ,היודנראטים״? שאלני יצתק...״לא אמנע,
אגיד את האמת ללא כתל וסרק״ אמרתי .יצתק תייך ואמר :״כך טוב ,יש
להגיד את כל האמת״ ]הדגשה שלי ת״י[
דוגמא זו של השתרשותו של מושג השואה והגבורה הוא המהשה למצב בו לא תמיד
הובנו דברי הניצולים כפי שהללו התכוונו להם .קרה לא אתת שהדברים נקלטו ברמה
הציבורית באופן פשטני והד-ממדי הרבה יותר מכפי שנמסרו .ההיבט המעניין ביותר,
בהקשר זה ,נעוץ בעובדה שהיו אלה הניצולים מי שגם תיקנו .הם עשו זאת בכמה
אופנים :במאבקם על עיצוב הישראליות ,ובמאבק על מיסוד דפוסי הזיכרון.
12
14
בנושאים אלה ניתן לראות ייצוג לכל קבוצות הניצולים .על מנת להבין את הקשר
בין שני היסודות האלה ,יסוד השואה והיסוד הלאומי-ישראלי ,צריך להבהיר כי
הניצולים היו גם מהגרים .יתר על כן ,רבים מהעולים הניצולים היפשו גם במעשה
התהייה הלאומית משמעות לאסון השואה .בתוך כך התרוצצו בקרב רבים מהם שתי
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
309
זהויות רבות עוצמה -זהותם בניצולי שואה וזהותם כישראלים .היה בכך קושי רב
כפי שתאר זאת בראשית שנות השישים הסופר בן ציון תומר ,ניצול מילדי טהרן,
במהזהו ״ילדי הצל״:
יורם :״הם ]בני משפהתו שניצלו מהשואה[ מגישים לי את קוציהם יומם
ולילה...את עברי מלא המתים ,את עברי שאינו שייך לי יותר...את כולם
גזלתי ,לעזאזל .את כולם י מאמא -את יוסלה שלה ]שמו הקודם של יורם[.
יוסלה מת! מאבא את בנו ,מיאנק את אהיו...וממך ]נורית אשתו[ לא גזלתי
שום דבר? אולי את הפלמהניק העליז מהקומזיצים ,שעכשיו הוא מאכיל
אותך זבחי מתים?...״ '
הדרך הציבורית אותה היפשו לשלב בין השניים הייתה רבת השפעה על החברה
הישראלית בכל הקשור לזיכרון השואה .המחשה מצוינת ניתן למצוא בסיפור של בני
וירצברג .הספר הוקדש לשני העולמות של וירצברג :״מצבה לזכר אבי ואמי היקרים
שנרצחו באושוויץ :וגל-עד לחברי שנפלו במלחמת הקוממיות״ .בהמשך הספר תאר
וירצברג את טקס השבעתו לשורות ה״הגנה״:
5
,6
״בשניות הספורות שעמדתי דום לפני פלטיאל וידי על קת האקדח ,הציפני
גל זכרונות ־ שניות הרדה ,כשעמדתי לפני מפקדים נאציים ,שהיי היו הפקר
בעיניהם .הם היו המושים ,ידי אז היו ריקות...לפיכך הרגשתי כי אין אני
נשבע אמונים רק להגנה ,אלא נשבע כמה שבועות אחרות :שבועת נקמה
לדם הורי הנרצהים וקרובי המורעלים :שבועה לנקום כבוד עמי הנדכא
והמושפל :שבועה לנקום דמם של יהודים...ואז ,זו הפעם הראשונה,
הרגשתי כי לא שגיתי בזה שנאבקתי ונשארתי בחיים :כדאי וכדאי היה
להישאר בחיים אפילו למול אבא המתבוסס בדמו ,ובלבד להגיע ליום
זה...השתי כאילו זה עתה רק הנני נער שהגיע למצוות -בוגר ,בעל אהריות
לאומית ,אשר אשאנה עמי בגאון ובהתרוממות הרוה בכל אשר אלך.״ ״
כקבוצה ,הדרך בה בחרו הניצולים ,הייתה להטמיע את זיכרון השואה ומורשת בית
אבא ,לתוך התרבות הלאומית הישראלית .אין זה עניין של מה בכך שקבוצת מהגרים
מנסה ליטול הלק פעיל בעיצובה של זהות לאומית .עם זאת יש לזכור כי הניצולים
הגיעו ארצה בסמוך להקמת המדינה ,כגל הגדול הראשון של עולים שהציפו את
המדינה ההדשה ובתתילתו של תהליך בניית ההברה הישראלית ,שבמידה רבה הוא
נמשך והולך עד ימינו אלה.
הותמם הציבורי של הניצולים בכיוון התדרת השואה לתרבות הלאומית
הישראלית ,לצד הטמעת ההובה לזכור ,ניכר כבר בשנות ההמישים .יש בו עשייה רבה
שבשנות ההמישים המוקדמות נדמתה כשולית אך מהמחצית השניה של שנות
ההמישים עשייה הייתה אהד ממוקדי הדיון הציבורי.
ח נ ה יבלונקה
310
ברמה השולית לכאורה ,מוצא התוקר תיעוד לפעילות מרובה ביותר ומגוונת
ביותר .השוליות נעוצה בעיקר בעובדה שזו הייתה פעילות פנימית שנותרה במידה
רבה בד׳ אמותיו של ציבור הניצולים .עם זאת קשה להתעלם מהעובדה שהניצולים
היוו באותה עת למעלה מרבע מהאוכלוסייה הישראלית .עובדה זו די בה כדי לטעון
שגם אם הפעילות הייתה ממוקדת כמעט אך ורק בציבור הניצולים הרי זו שוליות
יתסית מאד.
מזכרון פרטי לזכרון לאומי
בשלוש זרועות פעלו הניצולים בשנים אלה .זרוע הזיכרון -הזרוע הישראלית -הזרוע
המשולבת .הן נעות מהמרהב הפנימי של תברת הניצולים למרהב הכללי התיצוני של
ההברה הישראלית המתהווה ולעבר ניסיון לשלב בין השתיים.
זרוע הזיכרון פעלה בשני מישורים .האהד :זיכרון הניספים ,האהר :זיכרון ההיים
היהודיים שנהרבו .העלאת זיכרון הניספים מקורו בצו היהודי לזכור .לא פתות
השובה מכך היא העובדה שלקורבנות השואה לא נותר זכר ,דבר שהיקשה מאד על
תהליך ההתאבלות מצד בני משפתותיהם שניצלו .הללו השו שהזכירה וההזכרה הם
בתזקת תוב למתים שלא זכו .התוצאה הראשונה הייתה מיסודם ,בידי הניצולים ,של
ימי זיכרון קהילתיים שנערכו בדרך כלל ביום המשוער של תיסול תקתילת בידי
הנאצים ,ואורגנו בידי הלנדסמאנשאפט .יתר על כן ,כבר בשנות ההמישים הוקמו,
במקומות שונים בארץ ,גלי-עד לזכר הקורבנות .דוגמאות לכך ניתן למצוא בבית
הקברות הישן-נושן בבאר שבע ,שם עומדות שתי אנדרטאות עם אפר קדושים שהובא
ארצה מפולין בשנות ההמישים בידי ניצול שנסע במיוהד למטרה זו .באותה עיר גם
הוקמו ,באותה עת ,שני בתי כנסת האהד לזכר הרוגי טרנסניסטריה והאהר לזכר
קדושי אושוויץ ' .יהודית תידור באומל מציינת כי המצבה הקהילתית הראשונה לזכר
קורבנות השואה הוקמה בארץ כבר ב־ 1947על-ידי ארגון יוצאי זדונסקה-וולה ,בבית
העלמין הישן שברהוב טרומפלדור .ימי הזיכרון והמצבות לסוגיהן ענו על הצורך
בתמיכה קבוצתית כמו גם על הצורך בקבר שאפשר יהיה לבכות עליו ולמקד סביבו
את תהליך האבל .הייתה זו פעולה רהבה של הניצולים ,לאו דווקא של הלותמים.
ביטוי בולט לכך בעובדה שהתמטיקה של המצבות היא לעולם סביב השואה או
העיירה הרלוונטית וכמעט בכלל לא סביב נושא ההתנגדות המזוינת .נקודה זו היא
המקשרת את זיכרון הניםפים עם זיכרון ההיים היהודיים שנתרבו .שתי דרכים ננקטו
באפיק זיכרון זה .האהד הוצאה לאור של ספרי הזיכרון הקהילתיים .האהר ברמת
השהזור האומנותי האקספרסיוניסטי ,של ציירים ניצולים .ספרי הזיכרון היו אף הם
בדרך כלל יוזמה של הלנדסמאנשאפט .לדברי תידור באומל ,הודפסו ,משנות
18
9
ז ה ו י ו ת
ס ו ת ר ו ת ,
ז ה ו י ו ת
3
1
1
מ ש ל י מ ו ת
התמישים ואילך ,כתשעים אהוז מספרי ה׳׳יזכור״ בארץ .הספרים תיארו את חיי
ם שואה ,את המוצאות אותה בזמן השואה ואת היסולה .ההומר
ר
ט
עיירה או העיר ב
ת
ס
פ
ו
ת השואה ת
פ
ו
ק
ת
תב בידי הברי הקהילה .גם כאן ואפילו בפרקים שעוסקים ב
הלהימה המזוינת מקום שולי .עבור מרבית הניצולים היא אכן הייתה כזו .זוהי
ה נוספת שמדובר כאן בפעילות של הניצולים ולאו דווקא הלוהמים .לספרי
ש
ה
מ
ה
ה׳׳יזכור״ גם היה ערך תיעודי לתעד לדורות הבאים את מה שתרב ,לצייד את הדורות
באים במשהו מוהשי לזיכרון .באופן דומה לכך צמהה בישראל בשנות ההמישים
ה לה למטרה להנצית באופן ויזואלי את העיירה היהודית כפי
מ
ש
קבוצה של ציירים ש
ה בעת שעוד התקיימה .הבולטים שבציירי הקבוצה הם משה ברנשטיין ויהודה
ת
א
ר
נ
ש
קון .ברנשטיין מי שהוגדר כ׳׳הנציג האהרון ואולי היהידי של הציור היהודי הטהור
ה בציוריו ״צוואה שעליו להוציאה לפועל״ ',צייר מאז ומתמיד
א
ר
כאן אצלנו״ מי ש
את תמונות העיירה היהודית אנשיה ,הייה וסופה .בציורי השואה שלו הוא בטא את
געגועיו .הוא צייר ילד מרים את ידיו ,את יאנוש קורצ׳אק ,דמויות של יהודים .ציוריו
ה כולם פרי הדמיון ואינם מושפעים כלל מצילומים ,סרטי טלוויזיה וכיו״ב.
ל
א
״ברנשטיין הי בעולם שהיה ]דגש במקור[ ומביא אותו.לתל אביב ולעין הרוד ]בהן
הוא תי לסירוגין[ אין זכר ביצירתו .ספרות האידיש ,הלהנים והמנהגים של פעם הם
המזינים את מצבריו האומנותיים .במובן זה הוא מעין שמורה בקרבנו״ ברנשטיין
ד האומנותי .רוב תערוכותיו הוצגו בגלריות פרטיות.
ס
מ
מ
הל מלתמות אינספור ב
ה האידית .בישראל של
פ
ש
ת עצמו ראה תמיד כ״אמן יהודי״ בעל זיקה הזקה גם ל
שנות ההמישים היה מסר זה שולי .בישראל של שנות השישים הוא הלך וקנה לו
ט אייכמן כשנושא העיירה היהודית ותהליך היפוש
פ
ש
אהיזה ,במיוהד לאהר מ
ה
ב
ה
ר
השורשים באירופה התל צובר תאוצה .יהודה בקוץ תדר לתודעה הציבורית ה
ט אייכמן .בקון צייר נושאי שואה מראשית התקופה שלאהר שיהרורו
פ
ש
מ
העיד ב
ובמשך כל השנים שמאז .מיד לאהר השהרור צייר ארובה של כבשן .ארובה זו
והכבשנים היו בין הסמלים הבולטים ביותר לשואה ביצירתו .מתרבותו של בקון היא
לזיכרון השואה ולזיכרון משפתתו .סמלית אולי העובדה כי בקוץ מציין את ימי
ו על-ידי ציורים .ציורו ,בדומה לזה של ברנשטיין ,הוא ציור
ת
ת
פ
ש
הזיכרון של מ
ר על
ב
ד
מ
קדתתני .עם זאת ברבות מיצירותיו של בקוץ יש אלמנט אוטוביוגרפי בולט ה
הוויתו כניצול .לקבוצת ציירים זו ניתן לצרף את אלכסנדר ברגן ,״שהקליט את העיר
ודית ]וילנה[ שאינה קיימת עוד ,את תומות הגטו ,ארון הקודש בבית הכנסת בימה
יצהק ארד הגדיר את אסופת ציוריו של
הלניספים״[^
בוגן כ״עדות ,כזיכרון ,כאזהרה מפני הרוע באדם״ .על אף העובדה שבוגן צייר
יהודים בגטו ,עבודתו ההשובה ביותר היא בתהום התיעוד של הפרטיזנקה .בוגן
העיד על עצמו שהזר לעסוק בציוריו אלה ,אותם זנת מאז עלותו ארצה ב־,1951
2
2
0
2
2
2
3
2
4
2
5
2
6
2
7
2
9
ח נ ה יבלונקה
3
1
2
ט אייכמן.
פ
ש
ת מ
ע
פ
ש
ה
ב
ל ציירים היא עקביותם .מתוייבותם לתיעוד ־ להנצהה -
המאפיין קבוצה זו ש
ל יהודי אירופה בנבכי השכהה,
ם ש
ת
ע
י
ק
ת תהליכי ש
למסירת מידע ,לנסות ולעצור א
ה הציורית
ק
י
ט
מ
ת
ה
ה העובדה ש
ל
ם בציור .מאפיינת ציירים א
ה
ת היים ל
ק
נ
ע
תוך ה
ם המוטיבציה הבסיסית לה ,אינה עוברת כל תנודות עקב אירועים
שלהם ,כמו ג
ל אמני
ם בישראל .היא נותרה עקבית וממוקדת לאורך השנים .ציוריהם ש
י
ש
ה
ר
ת
מ
ה
ט אייכמן
פ
ש
ה מהווה מ
ב
ה
ר
ה הציבורית ה
ר
כ
ה
ם ריאליסטיים ומבתינת ה
קבוצה זו ה
ך
ם הכרה ,א
ה
ד האומנותי הבכיר לא העניק ל
ס
מ
מ
אצל כל השלושה צומת מרכזית .ה
ם וליצירותיהם מקום
ה
ת העניין הציבורי בשואה בשנות ה 70-וה 80-העניק ל
ו
ב
ת
ר
ת
ה
ר שישראלים כה רבים היפשו שיגשר בין יהודי אירופה
ש
ל כבוד בבניית אותו ג
ש
ה פורצי דרך.
ב
ם היו במידה ר
ת
ש
ו
ל
ש
הנרצהים להוויה הישראלית .מעניין לציין ש
ל ציירים ניצולים רבים
ם ש
ת
ת
י
ר
פ
שנות ה 70-ובמיותר שנות ה 80-וה 90-רואים ב
ל השואה ושל העולם היהודי ממנו באו .עובדה חשובה
שעוסקים בציור תיעודי ש
נ
ת הציירים הללו הציגו כבר בשנות ה'.50-
ש
ו
ל
ש
נוספת היא ש
ת
ר
ג
ס
מ
ה ב
מ
י
ק
ה
ם לא די בכל אלה ,הרי שהיתה זו רהל אוירבך ניצולה מפולין ש
א
ך שנות
ל
ה
מ
ה כבר ב
ת
ב
ה זו היא ג
ק
ל
ה
מ
ה לתיעוד .ב
ק
ל
ה
מ
ת ה
מוסד יד ושם א
ה שנערך זמן
ה לתיעוד ז
ב
התמישים עדויות ממאות רבות של ניצולים .יש תשיבות ר
ה ערך נוסף .הוא
ה שנים מאותר יותר היה למפעל ז
מ
לא רב לאהד ההתרתשויות .כ
.
1
9
6
ט אייכמן 1 -
פ
ש
מ
ל העדים ב
ד המקורות התשובים לבתירתם ש
ה
היה א
ה ומשלבים מוקדמים ביותר היא עוצרת נשימה.
ת
ש
ע
נ
כמות פעילות הזיכרון ש
ך היא הנביטה פירות
ה בין הניצולים ובעיקר למענם .א
ת
ש
ע
כאמור על פניה היא נ
רבים בשנים שיבואו.
ל ניצולים שביקשו להדור אל הישראליות
ה קבוצה ש
ר
ה
הזרוע הישראלית ב
ר זה .מדובר באמנים כדוש
מ
א
ל מ
ולעצב אותה מבפנים .קבוצה זו אינה מעניינו ש
ה העברית ובנוספים
פ
ש
ל שרוליק ,באפרים קישון שהידש ב
ת דמותו ש
שעיצב א
ה
ל
ע
ם קבוצה זו פ
בתהומי הכלכלה הצבא ,התעשייה .מבתינת הזמן הכרונולוגי ג
ה היינו שלהי שנות הארבעים ושנות התמישים .פעילותם יצאה
צ
ר
מראשית עלייתה א
ת ללא איזכור מפורש
א
ה הכללית ,ז
ר
ב
ה
ת הניצולים והרגה אל עבר ה
ר
ב
ת תתומי ת
א
א
ל
ת א
ר
ת
א
ת מפני ה
ת
ה כמתיקת זהות א
ר דפוס ז
א
ת
ל זהותם בניצולים .אי־אפשר ל
ש
ר אין קבוצה זו רלוונטית.
מ
א
מ
ת לנושא ה
א
ם ז
מדובר כאן יותר בדגשים .ע
ת זהות השואה
ת הרצון העז להתדיר א
ת העמידה במרכזה א
ב
ל
ש
מ
הזרוע ה
ה ״מודוס
ר
ש
פ
י
כמרכיב מרכזי כישראליות .״הרווח״ מתהליך כזה היה ברור .היא א
א רצו
ל
א יכלו להימלט מפניה וזו ש
ל
ל הניצולים ,זו ש
וויוונדי״ בין שתי הזהויות ש
ך זו יישמר זיכרון
ר
ד
ב
ב ביטתון מסוים ש
ת
ר
ם איפשרה מ
להימלט מפניה .היא ג
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
השואה גם כאשר
3
1
3
אלה שזוכרים אותה
ה בעיקרה
ש
ה
ר
ת
כבר לא יתקיימו .זרוע זו ה
בשלבים מאותרים יותר מקודמותיה ,היינו משלהי שנות התמישים וביתר
ם בתהליך שאין רואים את סיומו גם לא
י
ש
ש
משנות ה
בעת ששורות
שאת
אלה נכתבות.
ה יוזמות
מ
כ
ראשית העיסוק בנושא השואה כתהום ידע מקורו ב
המדובר ביוזמות אישיות שהגיעו למספר מוגבל של אנשים .היה זה
של ניצולים.
מרק דבורז׳צקי
ת מרבית עתותיו ,כבר בשנות ההמישים ,למהקרים סוציולוגיים,
שהקדיש א
דמוגרפיים ,ורפואיים ,ששרטטו את דמותם הקבוצתית של העולים הניצולים .מאמריו
3
2
של דבורז׳צקי התפרסמו בכתבי עת מקצועיים ייהודיים ולכן הגיעו,
לקבוצה מוגבלת של אנשים .עם
ככל הנראה,
ת הראשונה,
י
ר
ק
ת
מ
זאת הייתה זו הכתיבה ה
ק בכך.
פ
ת
ס
ה הניצולים שכתבוה .דבורז׳צקי לא ה
ל
ה בניצולים והיו א
ק
ס
ע
היא
ההל
ה לתקר תקופת השואה באוניברסיטת בר אילן ,אז
ר
ד
ת
מ 1959-התקימה ביוזמתו ק
קדם לכולם אריה באומינגר שייסד בגימנסיה רהביה ,בה לימד
אוניברסיטה צעירה.
סמוך לעלייתו ארצה,
תוג לדיון בבעיות השואה .התוג נוסד ב 1947-והשתתפו בו
ק במאי
ס
פ
בקביעות כ־ (!) 70תלמידים .קיומו של התוג נ
1948עת גויס באומינגר
3
3
לצה״ל.
שלא בשוליים,
אלא
ש האירוע הראשון הבולט ביותר שיזמו
ה
ר
ת
מאד במרכז ה
ק לתקיקתו של
ב
א
מ
הניצולים לשילוב זהויותיהם בשנות ההמישים .המדובר ב
יום
ק זה
ב
א
מ
.ב
1
9
5
ת9
נ
ש
ק שהסתים בתוק מ
ב
א
זיכרון הממלכתי לשואה ולגבורה ,מ
ק ציבורי רב עוצמה .הרציונל
ב
א
שילבו כל קבוצות הניצולים פעולה ויצרו מ
של
ם בידי ארגוני הניצולים ותובר בידי שלום תולבסקי
ת
ת
נ
ר ש
ש
נ
מ
ק נוסת ב
ב
א
איש
ה
ק
ד
צ
ה
ר הורכב משני הלקים :ה
ש
נ
מ
גון הפרטיזנים ,ולימים הוקר שואה השוב .ה
האידיאית לכינונו של יום זיכרון ממלכתי ומפירוט מעשי על האופי אותו יש לייהד
ה האידיאית שהורכבה רובה ככולה
ק
ד
צ
ה
ר זה מעניינת ה
מ
א
ליום זה .לעניינו של מ
מנימוקים לאומיים:
״כי תשאלו מה מידת קומתה של אומה ,נשיב :כמידת זיכרונה .כי זיכרונה -
תרבותה .זיכרונה -
ת כוהה הנפשי של האומה
ו
ר
ת
נפש עתידה״ במלים א
ה
ת
כ
הישראלית מותנה ביכולתה וברצונה לזכור את העבר .ועוד :״מדינתנו ז
ת
ר
כ
ה
ה ב
ט
ע
במידה לא מ
רוב אומות העולם ,מעבר לניגודי השעה ,נוכת
זוועת העקידה עליה הועלתה יהדות אירופה לקרבן״.
במלים אתרות :השואה ומאבקם של הניצולים הכריעו את
הכף בזירה הבינלאומית
ה של מדינת יתודית .לבסוף:
ת
מ
ק
בזכות ה
ת היהודים בגרמניה הנאצית,
מ
ת
ל
״בכוחה של מורשת השואה ,מורשת מ
ד
ר
מ
ת הפרטיזנים ומרד הגטאות ,ה
מ
ת
ל
בשורות צבאות הברית ,מורשת מ
ש בזרמי ההעפלה ,הגת״ל והמת״ל,
ד
ה
ההרואי שהוכרע לרגע ופרץ מ
ח נ ה יבלונקה
3
1
4
3
4
בכוחה להיות לנו למצבר כוח ולמצפן לימי סכנה שלא תמו״
ת השואה ,הם חלק
פ
ו
ק
ת
במלים אחרות :פרקי השואה וביתר שאת הלחימה היהודית ב
מרכזי בטיפוח מורשת הגבורה הישראלית נוכח המבחנים שעוד צפויים .יתר על כן,
ניצולי השואה היו והנם
ה
ל
פ
ע
ה
חלק פעיל גם בגבורה הישראלית זאת במסגרות ה
ת באפריל
ס
נ
כ
והגה״ל .הוק יום הזיכרון נתקבל ב
,1959פה אהד ובקימה של כל הברי
הבית.
הפיכתו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום זיכרון ממלכתי מנעה תהליך
ה של עצרות לוקליות,
ר
ד
ס
שממנו הששו ניצולים רבים ,של פירוק זיכרון השואה ל
מעין מצב שניתן לכנותו בביזור זיכרון השואה .היה בכך גם משום מיסודו של תהליך
ת של נושא השואה במרכיבי האתוס הלאומי ,תהליך שילך ויהפוך דומיננטי
ו
ב
ל
ת
ש
ה
ה
מראשית שנות השישים ובמיוהד עם הבאתו לארץ ומשפטו של אדולף אייכמן.
הניצולים הדרו בעוצמה
ה
מ
ר
ט אייכמן .ב
פ
ש
מ
ה הלאומית ב
מ
ב
רבה למרכז ה
,שהיה
ט
פ
ש
מ
הגלויה היה זה בזכות עדותם של עדי השואה שהיוו את לב ליבו של ה
מהמתוקשרים ביותר שנערכו אי
ת ישראל .ידועות פהות הן העובדות
מ
ד
פעם על א
ם של העדים ויותר מכך למבנהו
ת
ר
י
ה
שהניצולים היו בין הגורמים המכריעים לאופן ב
.הכוונה
ט
פ
ש
מ
של ה
רהב היקף שיספר את סיפור
ט
פ
ש
מ
היא לומר שהבהירה ב
השואה בכללותה היה במידה רבה פרי להצם של הניצולים .הן כפרטים והן באמצעות
ז להעמיד
ר
ד
ז
ה
ארגוניהם .דוגמא אופיינית נמצאת במכתבו של בית לוהמי הגטאות ש
,אנשי לשכה ,06מי שהיו מופקדים על ניהול הקירת
ה
ר
ט
ש
מ
עצמו לרשות הוקרי ה
ם כי:
ב
ת
כ
מ
אייכמן .אנשי הבית לא שכהו להדגיש ב
ת
מ
ו
ש
ב את ת
ס
ה
״מרשים אנו לעצמנו ל
החסר
ח״י[
לבך לצורך ההיוני77<...ע<יע את
בתמונה הכללית של מסע ההשמדה נגד יהודי אירופה.״ ]הדגשה שלי
35
.
ה את דו״ח
ה
ת
ת גביית העדויות ב׳יד ושם׳ ,פ
ק
ל
ה
ש מ
א
ר
ה ב
ד
מ
ע
רהל אוירבך ,מי ש
אלה:
ט במלים
פ
ש
מ
ה להכנת ה
ת
ק
ל
ה
הסיכום על תרומת מ
ת הומר האישום נגד אייכמן
נ
כ
ה
״ בתהילה היה נדמה שהגורמים שעסקו ב
מעונינים אך ורק בתעודות ומסמכים רשמיים...נראה היה שנצטרך לעמול
רבות ,כדי לשכנע את הגורמים האהראיים
שלא בראיות משפטיות גרידא
ת אייכמן
ד
מ
ע
לה
ה העיקרית ש
ת
ו
ע
מ
ש
מ
ההיסטורית
כולה...אנו
ר
לר ]...אלא
בגילגול
ידענו,שאם קיים גורם העשוי להשתיק את
הרי יהיו אלה אך 7ד?/ד^,דיע.״]ההדגשות במקור[
הניצולים ההלו יותר ויותר להיתפס
ר לגולה שנכהדה .כמי שהם היהירים
ש
ג
ה
כמי
שיש
היריעה
הספיקות,
36
להם היכולת הבלעדית ליצור את
ם הסרי
י
ת
מ
שיש בכותם לברך את ה
השם
ת הזיכרון״ שבכוהה ״שוב הם היים ,ברורים כזעקה באישון
כ
ר
ב
והסרי הפנים את ״
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
315
37
לילה ,במחשבתם של הבריות״ .היה זה תפקיד חברתי מרכזי ,שהניצולים אימצו
להיקם בכל השנים שמאז המשפט ובמידה רבה עד ימינו אלה .הם היו בין היוזמים
לארגונן של משלהות נוער לפולין ,הם היו הרוה ההיה במפעל הנצהת הקהילות
על־ידי בתי ספר ומהמהצית השניה של שנות השבעים הם הפיהו רוה היים בזיכרון
בדמות עשרות רבות של ספרות זיכרון אישית.
לספר על משפט אייכמן ,בהר גדעון האוזנר ,מי שהיה התובע במשפט זה ,לקרוא
בשם ״משפט ירושלים״ אין סמלי מכך להצלתתם של הניצולים להבר בתודעה
הישראלית בין זהויותיהם השונות .זו שעוצבה בימי השואה וזו שנקנתה במולדתם
ההדשה.
38
הערות
1
ה מ ו ש ג ניצולי ש ו א ה ה ו א מ ו ש ג ר ח ב ה כ ו ל ל נ י צ ו ל י מ ח נ ו ת ,ג ט א ו ת ,גירוש ,ע ב ו ד ת כ פ י ה ,ה ס ת ת ר ו ת
ו ב ר י ה ה כ מ ו גם ל ו ח מ י ם ופרטיזנים .ל ה ר ח ב ה בעניין ה ה ג ד ר ה ר א ה :ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ,א ח י ם זרים,
ירושלים,
2
,1994ע מ ׳ .3
דברים ב ו ו ע ה ׳ ׳ פ ש ל ה ק י ב ו ץ ה א ר צ י ־ ינואר , 1945מ צ ו ט ט מ י ה ו ד ה ט ו ב י ן ) ו א ה ר י ם ( עורכים :רוז׳קה,
ל ח י מ ת ה ,ה ג ו ת ה ,ד מ ו ת ה ,ת ל א ב י ב ,1988 ,עמ׳ ] .88ל ה ל ן :ר ו ז ׳ ק ה :דברים[ .מ ס ר י ם ד ו מ י ם ע ב ר ו גם
ב נ א ו מ ו ש ל א ב א ק ו ב נ ר לחיילי ה ב ר י ג ד ה ביולי , 1945ש ק י ב ל א ת ה כ ו ת ר ת ׳ צ ו ו א ת ם ש ל אתרונים׳,
וגם ב ד ב ר י ו ש ל י צ ה ק צ ו ק ר מ ן בכינוס ל ו נ ד ו ן ב א ו ג ו ס ט , 1945כינוס שהיה ה מ פ ג ש ה ר א ש ו ן ש ל
ה א ק ט י ב ה הציונית ל א ח ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ע ם נציגי הניצולים .ה ש י ב ו ת דבריה ש ל ק ו ר צ ׳ א ק
נ ע ו צ ה ב כ ך ש ה ם נ א מ ר ו כ א ן בארץ.
נ
ר ו ז ׳ ק ה :דברים ,ע מ ׳ 88
>
א ב א ק ו ב נ ר ,ש ל י ח ו ת ם ש ל אחרונים ,ב ת ו ך :ישראל ג ו ט מ ן ו א ח ר י ם )עורכים(:
אירופהץרושלים,
ש ו א ת יהודי
,1973ע מ ׳ .482
5
י צ ח ק ש ד ה ,מ ס ב י ב ל מ ד ו ר ה ,קיבוץ ה מ א ו ח ד ,ת ל אביב.1989 ,
«
ל ו ב ה ל ו י ט ה ,דברים ב ו ו ע י ד ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ,ג ב ת ,28.2.47 ,וועידות ,ארכיון ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד .
י
דברי י צ ח ק פוריץ ,פ ר ו ט ו ק ו ל ה כ י נ ו ס השלישי ל מ ד ר י כ י ק ב ו צ ו ת העלייה,
,1947ארכיון ה ק ב ו ץ
ה מ א ו ח ד ,ח ט י ב ה - 2עלייה ו ק ל י ט ה ,מ י כ ל 11תיק .2
«
י
מ ר ק דבורז׳צקי ,׳היאך נ ו ת ר ת בחיים?׳ ,מ ב פ נ י ם ,כרך י״א ,גל׳ ,5י נ ו א ר , 1 9 4 6עמי 410־ .415
ל פ י ר ו ט ב נ ו ש א זה ר א ה :ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ,׳ ה ח ו ק ל ע ש י י ת דין ב נ א צ י ם ו ב ע ו ז ר י ה ם :ה י ב ט נ ו ס ף ל ש א ל ת
הישראלים ,הניצולים ו ה ש ו א ה ׳ ,ק ת ד ר ה ,82ד צ מ ב ר ,1996עמ׳ 135־ .153
»!
פ נ ה ס רוזן ,דברי ה כ נ ס ת ,ד ,עמי 1147־ 27) 1148ב מ ר ס (1950
ח נ ה יבלונקה
בעניין ז ה ר א ה :י ח י ע ם ויץ ,ה א י ש ש נ ר צ ח פ ע מ י י ם .חייו ,מ ש פ ט ו ו מ ו ת ו ש ל ד ״ ר י ש ר א ל ק ס ט נ ר ,
ירושלים .1995 ,ד ו ב דינור ,ק ס ט נ ר ,גילויים ח ד ש י ם ע ל ה א י ש ו פ ע ל ו ,ח י פ ה .1987 ,
דיוני ו ע ד ת ה ע ב ו ד ה ש ל ה כ נ ס ת ,מ ו ש ב ב ,13.5.1953 ,דברי י ה ו ד י ת ש מ ח ו נ י ת ,ארכיון מ ד י נ ת י ש ר א ל
)אמ׳׳י( כ.66-
ר ו ז ׳ ק ה :דברים ,ע מ ׳ 89־ .90
גדעון האוזנר ,מ ש פ ט ירושלים ,ת ל א ב י ב ,1980 ,ע מ ׳ .297
ב ן ציון דינור ,ילדי ה צ ל ,ת ל א ב י ב ,1963 ,ע מ ׳ 60
ב נ י וירצברג ,מגיא ה ה ר י ג ה ל ש ע ר הגיא ,ר מ ת גן.1967 ,
וירצברג ,ש ם ,ע מ ׳ .186
ל נ ד ס מ א נ ש א פ ט ־ ארגון ו ו ל ו נ ט ר י ה מ ר כ ב מיוצאי עיר כ ל ש ה י א ו מ ד י נ ה כ ל ש ה י .ד ו ג מ א ו ת :ארגון
יוצאי ל ו ד ד ,ה ת א ח ד ו ת יוצאי צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה .
ל ה ר ח ב ה בעניין ז ה ר א ה :י ה ו ד י ת תידור ב א ו מ ל ,׳לזכרון ע ו ל ם ׳ :ה נ צ ח ה אינדיבידואלית ו ק ה י ל ת י ת
ש ל ה ש ו א ה ב מ ד י נ ת ישראל ,עיונים ב ת ק ו מ ת ישראל ,5 ,ירושלים.1995 ,
מרים ט ל ,ציור ע ם מ ש ה ברנשטיין ,ה ב ו ק ר .7.7.60
א ו צ ר הזיכרון ,הארץ.21.3.98 ,
חיים פרטיים ש כ א ל ה ,הארץ.7.5.90 ,
א ר י א ל ה ה ר א ל -עיירה י ה ו ד י ת בעין ח ר ו ד ,דבר.15.6.73 ,
ע ם ז א ת ,ב 1975-ק ב ל א ת מ ד ל י י ת ת ל א ב י ב וב 1985-ק י ב ל א ת פ ר ס מ א נ ג ר ש ק ש ו ר ל ת ר ב ו ת האידיש.
ר א ה ה ת כ ת ב ו ת ע ל י ו ז מ ת ו ש ל ברנשטיין לקיים ת ע ר ו כ ה ב נ ו ש א העיירה ב י ד ו ש ם .ה ת ע ר ו כ ה אכן
ה ת ק י י מ ה ב מ א י .1965ל ק ו ב ו ב י מ ב ר נ ש ט י י ן ,23.8.64ו ל ח י י ם ג מ ז ו מ ק ו ב ו ב י .29.3.65 ,ה ת כ ת ב ו י ו ת
ק ו ב ו ב י ,ארכיון מ נ ה ל י יד ו ש ם .
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, The Influence of the Holocaust on the Visual
Aר א ה מ א מ ר ה ש ל ב ת י ה ברוטין ב ק ו ב ץזה,1993,p.418,note48
.
מייזליש ,ע מ ׳ .134
ה ק ד מ ה ש ל לייב ב י א ל ר ל ס פ ר ו ש ל ברגן ,ה מ ר ד ,יד ו ש ם ו ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ] .1974 ,ל ה ל ן :ה מ ר ד [
ה ק ד מ ה ש ל י צ ח ק ארד ש ש י ר ת ע ם בוגן ב פ ר ט י ז נ ק ה ,ל ס פ ר ה מ ר ד .
מייזליש ,ה ע ר ה ,48ע מ ׳ ..406
בוגן א ף ז כ ה ב 1958-ב פ ר ס ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ב ד י ם ה כ ל ל י ת .פ ר ט י ם נ ו ס פ י ם ע ל כ ל א ל ה ,ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ,
ציירים ניצולי ש ו א ה ב י ש ר א ל -ע ו ד ה י ב ט ל ש ת י ק ה ש ל א ה י ת ה ,ב ת ו ך :דליה ע ו פ ר ) ו א ח ר י ם ( ע ו ר כ י ם :
ס פ ר היובל ליהודה באואר ,טרם פורסם.
רשימה חלקית ש ל מאמרי דבורז׳צקי בשנות החמישים :׳הפתולוגיה ש ל ת ק ו פ ת השואה ו ה ש א ר ת
ה פ ת ו ל ו ג י ה א צ ל ניצולי ה ש ו א ה ׳ ,ד פ י ם רפואיים ,א׳ ) כ ר ך ט ״ ו ( ,מ ר ץ ;.1955׳שארית ה פ ל י ט ה
בישראלי ,גשר ,ש נ ה בי ,ח ו ב ׳ ,1ינואר .1956
זהויות סותרות ,זהויות משלימות
317
33
׳דברי ,8.10.47 ,ע מ ׳ .3וחינוך ,ג ל ,4783 / 25 / 6 / 48 /אמ׳׳י
34
י ש י ב ת ו ע ד ת ה כ נ ס ת ,21.10.58 ,אמ״י ,כ .122 -
5נ
מ צ ב י שנר ו י צ ח ק צ ו ק ר מ ן ל פ נ ח ס רוזן ,26.5.60 ,אמ״י ,06פ.ע / 3055,0105 .א׳ .ראוי ל ש י ם ל ב ל כ ך
ש ה מ כ ת ב נ ש ל ח ש ל ו ש ה ימים ב ל ב ד ל א ח ר ה ה ו ד ע ה ב כ נ ס ת ע ל ל כ י ד ת ו ש ל אייכמן.
«
ר ח ל אוירבך ,עדים ו ע ד ו י ו ת ב מ ש פ ט אייכמן ,י ד י ע ו ת יד ו ש ם ,28 ,ד צ מ ב ר .1961
״
מ ע ר י ב ,יומן מ ע ר י ב ,10.5.61 ,ע מ ׳ .10
«3
ל ה ר ח ב ה בעניינים א ל ה ר א ה :ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ,ק ל י ט ת ניצולי ה ש ו א ה ב מ ד י נ ת י ש ר א ל -ה י ב ט י ם
ח ד ש י ם ,עיונים ב ת ק ו מ ת י ש ר א ל מ א ס ף ל ב ע י ו ת ה צ י ו נ ו ת ,היישוב ו מ ד י נ ת ישראל ,כ ר ך .1997,7
ח נ ה י ב ל ו נ ק ה 50 ,ש נ ה ל מ פ ג ש -י ש ר א ל י ם וניצולים בראי ה ס פ ר ו ת ,ה ז כ ר ו ן ו ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ,י ל ק ו ט
מ ו ר ש ת .גליון .1998,65
319
השפעת שארית-הפליטה על תודעת השואה בחברה הישראלית
נילי קרן
השפעת שארית־הפליטה על תודעת השואה
בחברה הישראלית
התפתתות הזיכרון הקיבוצי הישראלי של השואה הינו תהליך מתמשך שבו משמשים
בערבוביה שני גורמים עיקריים :האהד -נושאי ההוויה עצמה ,אלה שהזו אותה
מבשרם בזמן התרתשותה ,איש איש בדרכו שלו :השני -אלה שצפו בה ממרהק של
מקום וזמן.
אל אלה נוספו בשנים האתרונות בני הדור השני והשלישי לשואה המושפעים
משני הגורמים הראשונים אך גם משפיעים עליהם במידה רבה.
הדברים שלהלן יתמקדו בשרידי השואה -שארית-הפליטה.
זיכרון השואה הקולקטיווי של הניצולים ,אנשי שארית-הפליטה ,הוא בעל אופי
טראומטי .בקרב אלה ניכרה קבוצה אתת ,קטנה במספרה ,אבל בעלת ייהוד :היו אלה
הנערים והנערות ,תברי תנועות המתתרת וארגוני הלוהמים ,שהוץ מן הזיכרון
הטראומטי היה להם גם זיכרון של עשייה תינוכית ,פעילות תנועתית ולעתים גם
מעשי התקוממות בנשק נגד הנאצים .בקבוצה הזאת ,שגם בעצם ימי השואה היתה
מיעוט בקרב יהודי אירופה ,התפתהה הוויה קיבוצית מיותרת ,וזו הייתה במשך הזמן
לזיכרון קיבוצי שתכניו שונים להלוטין מן הזיכרון הקיבוצי של כלל שארית־הפליטה.
כבר בראשית ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל ובזמן התגבשותם של אורת
ההיים התברתי ,המסגרות הפוליטיות וערכי היסוד של היישוב ,נוצרה כאן הוויה
קיבוצית שונה ונפרדת מתוויית ההיים היהודיים בגולה ,הוויה קיבוצית שהתגלמה
לעתים בתפיסה של ״שלילת הגולה״ .היישוב היהודי בארץ התמודד עם קשיי העשייה
התלוצית ,ונאבק מאבק מדיני ממושך להקמתו של הבית הלאומי .אלה היו אפוא
יסודות ההוויה הקיבוצית הארץ־ישראלית ,שנעשתה בשנות ״המדינה בדרך״ זיכרון
קיבוצי ומורשת ונמסרה לדור הצעיר ועיצבה את אישיותו ואת השקפת עולמו.
1
עליית הנאצים בגרמניה ומדיניותם כלפי היהודים היו בעיני רבים מאנשי היישוב
עוד הוכהה להוסר התותלת שבקיום היהודי בגולה ותהליך שעשוי לזרז את הקמתו
של הבית הלאומי .לפיכך לא ראו רבים מקרב ההנהגה הציונית בעין יפה את ההצעות
שהוצעו לפתור את בעיית יהודי גרמניה בארצות אתרות ולאו-דווקא בארץ-ישראל.
המלהמה התהזק הלהט הציוני ביתר שאת ,בייהוד לנוכה
כשפרצה
2
נילי קרן
320
ההגבלות שהטיל ״הספר הלבן״ )מאי ,(1939עם זאת ביקש היישוב להשתתף
במלתמתה של בריטניה באויב הנאצי ,משום שהש ,שהנאציזם מהווה איום לקיום
היהודי בכלל ולקיבוצים היהודיים באירופה בפרט.
ההוויה הארץ־ישראלית הקיבוצית והניסיון הקיבוצי של היישוב הביאו אפוא
לעשייה שלא היתה פעולת עזרה והצלה גרידא ,אלא פעולה שיש עמה סיוע למאמץ
המלהמה של בעלות-הברית ועיקרה ־ מיגור הנאציזם וקידום העניין הציוני בו־בזמן,
פעולה שגולת הכותרת שלה ,הקמת בית לאומי ריבוני ,הוצבה בתורת יעד ציוני
ותביעה כאהד לפני האומות המנצתות.
המפגש שבין שרידי יהודי אירופה ובין היישוב הארץ-ישראלי התל עוד על אדמת
אירופה .היילי הבריגדה פגשו את הניצולים במתנות באיטליה ובמתנות העקורים על
אדמת גרמניה .בעקבות המפגש הזה נתעוררו בהיילים מצד אהד רגשה גדולה ומן
הצד השני זעזוע עמוק ,והוהרף הניכור שנוצר כמה שנים לפני-כן בין הצעירים
מארץ-ישראל ובין יהודי הגולה .אך היה גם מפגש אהד :המפגש שבין היילי
הבריגדה ובין ״תטיבת שרידי מזרה אירופה״ בראשותו של אבא קובנר ,ובכללם
פרטיזנים שנקבצו מן היערות ,מניהי היסוד למבצעי הנקם לאהר השהרור ופעילי
״הבריהה״ .המפגשים הללו ,שראשיתם על אדמת אירופה והמשכם בעלייה
הבלתי-ליגלית ובהשתתפות במאבק הפוליטי ובמלהמה על הקמת המדינה ,לא
צמצמו את הפער שנוצר בין השרידים שנשאו עמם את תוויית השואה ובין אנשי
היישוב שהיו גאים בכוהם ובטוהים בעצמם ומשוהררים לכאורה מלבטים
ומתסביכים .אלה ואלה הביאו עמם אל המפגש את הלקהים שהפיקו מן הטרגדיה,
ותהום נפערה ביניהם .אושוויץ ,שגם מי שהזו אותה מבשרם לא השיגוה בשכלם ,לא
יכלה להתקבל על דעתם של בני הארץ .בעבורם היתה אושוויץ רהוקה ,״פלנטה
אחרת״ ,תופעה שלא היתה יכולה להתרתש אלא בנסיבות של היי שעבוד בגולה.
3
4
ועם זאת נמתה גשר צר מאוד על־פני התהום הזאת :הקימו אותו בייחוד אותם
מעטים מקרב שארית-הפליטה שהיו מאורגנים בתנועות-הנוער .ההוויה הקיבוצית
שלהם היתה מובנת יותר לבני הארץ ,מפני שהיתה מבוססת על ערכים של עשייה
תלוצית ועל מטרות משותפות שהזמן והנסיבות הם שמנעו מהם להגשימן בארץ.
אתיזתם בנשק ,מרידותיהם ומלתמתם ביערות ,כל אלה תאמו את הלך נפשם של בני
הארץ ואת השקפת עולמם .ולא זו בלבד אלא שהיתה זו בעיניהם עוד הוכהה,
שהערכים הציוניים מביאים לעשייה בעלת אופי ייהודי השונה כל-כך מפםיוויות
גלותית ,פסיוויות שבעטיה הלכו המיליונים ״כצאן לטבה״.
5
השפעת שארית-הפליטה על תודעת השואה בחברה הישראלית
321
חוק יום הזכרון
שני יסודות היו לה לתודעת השואה של היישוב בארץ-ישראל ,שההלה להתגבש
במתצית השנייה של שנות הארבעים .האהד ,האסון הנורא שפקד את העם היהודי
שישב בגולה ובמהלכו הלכו היהודים תםרי אונים אל מותם; השני ,הגבורה היהודית
שהתגלמה בדמותם של בני-הנוער ,מורדי הגטאות ,ששימשו מקור לגאווה והשראה.
הניצולים ששותררו מן המתנות ושרדו אהד מעיר ושניים ממשפהה ולא נמנו עם
הנוער המאורגן ,לא יכלו לתרום לתתושת הגאווה הזאת .רבים מהם נזקקו לכל
תעצומות הנפש כדי לשקם את הייהם וביקשו להדתיק את זכרונות הסבל המעיקים.
אהרים התגייסו דווקא בכל נפשם ובכל מאודם להנצתת השואה ולהנצתת הבריהם
שנספו ולהקמת יישובים שרוב הבריהם נמנו עם הכשרות כאלה ואתרות .גם שרידי
תנועות-הנוער התלוציות התלו מיד לפרסם ספרי זכרונות ועדויות ותוך כמה שנים
יצאו בהוצאות הספרים של הקיבוצים כרכים עבי-כרס שהכילו את תמקורות
הראשונים שעמדו לרשות הציבור הישראלי בנושא השואה.
בימיה הראשונים של המדינה לא היתה ההברה הישראלית פנויה לעכל את
משמעויותיו של האירוע הטראומטי במלוא היקפו ומשמעותו .היישוב ומנהיגיו היו
נתונים ראשם ורובם במאבק על הקמת המדינה ,במלתמת העצמאות ,בקליטת העלייה
ההמונית ובבניית היסודות הכלכליים ,הפוליטיים והתברתיים של המדינה הצעירה.
בתהליך תזת עמדו אנשי שארית-הפליטה שכם אהד עם היישוב הוותיק :הם גם
שילמו בדמם את מהיר העצמאות קודם שהספיקו לטעום את טעם התיים על אדמת
הארץ .ואולם ההברה הישראלית לא נתנה את לבה לעברם ,והיו אף מי שסברו ,שאין
לראותם אלא בתורת מנוף לעתיד ולקה ציוני ליהודים שעדיין יושבים בגולה.
כשבאה הכנסת להוקק הוק מיוהד בדבר יום זיכרון לאומי לנספים בשואה ,דרשו
ניצולי השואה ,הברי התנועות התלוציות ,לציין את הגבורה לצד השואה ,וככה נקבע
בהוק ״יום הזיכרון לשואה ולמרד הגיטאות״ ,וכעבור זמן תוקן השם ונקרא ״יום
הזיכרון לשואה ולגבורה״ .בזה הניתו את היסוד למרכיב הדומיננטי ביותר בתוויית
השואה הקיבוצית הישראלית ־ ההפרדה בין השואה ,שהיא הביטוי לרצה ההמונים,
אלה ש״הלכו כצאן לטבה״ ,ובין ״הגבורה״ ,שהיא הביטוי לעמידתם של המעטים
במרד ובשורות הפרטיזנים.
6
7
8
9
10
תודעת השואה של הישראלים הושתתה אפוא על סטריאוטיפים שלא הם בלבד
יצרו אותם ,אלא במידה רבה גם ניצולי השואה.
בשנים הראשונות שלאהר המלתמת עדיין לא עמדו לרשות ההיסטוריונים לא
פרספקטיבה של זמן ולא די ידיעות ועובדות כדי לראות את האירועים ולנתהם מן
נילי קרן
322
הבהינה ההיסטורית .וככה,
בלא כוונה מראש ,יצרו דווקא שרידי השואה התייחסות
ה נגדם כהרב פיפיות.
ל
ע
קטגורית כל-כך אל השואה ואירועיה ,התיתסות שלימים פ
ה הישראלית ,ולפיכך
ר
ב
ה
גם בתהום העשייה התינוכית השתקפו תפיסותיה של ה
לכך
ת לימודי ההיסטוריה .היו
ר
ג
ס
מ
לא מצאה לה תקופת השואה ביטוי הולם ב
כמה
ר היה בראשיתו ,וקרבת הזמן אף היא הכבידה
ק
ה
מ
ף די הומר ,ה
ס
א
סיבות :עדיין לא נ
ה הסיבות העיקריות ,שכן בשנות
ל
ת ההתרתשויות .ואולם נראה שאין א
נ
ב
על ה
ת
מ
ת
ל
ת העולם השנייה ,ואפילו את תולדות מ
מ
ת
ל
התמישים כבר לימדו את אירועי מ
העצמאות .כלומר ,אין לנו
ההמישים עדיין לא
ה בלבד .בשנות
ג
ש
ה
כאן עניין במכשולי הזמן ובקוצר ה
היו כנראה לא הנכונות ,לא הרצון
השואה .מתוך בדיקת תוכניות הלימודים של השנים
ולא היכולת ללמד את נושא
ההן עולה ,שאירועי השואה היו
ת הכרונולוגית של האירועים ההיסטוריים,
ר
ג
ס
מ
בכלל נושאי הלימוד ב
ה
ש
ע
מ
אבל ל
אלה פרקי
ם מאותם ימים ,היו
ה
ש
ל
לא לימדו אותם בבתי־הספר ,ואם הוזכרו פרקים כ
הגבורה ופרקי ההתנדבות של תיילים מארץ-ישראל.
בעדויותיהם של
כמה ניצולי־שואה ,תברי תנועות-נוער ואהרים ,נאמר בין היתר,
שהמורים היהירים שהעזו לספר על השואה
ם וראו הובה
ר
ש
ב
היו מי שתזו אותה מ
ת לקהיה לבני-הנוער ".אנשי־הינוך ,מדריכים בתנועות-נוער
לעצמם למסור א
ואתרים ,כולם אנשי שארית-הפליטה ,כתבו תוכניות שונות ללימוד השואה במסגרות
1
2
לא־פורמליות ,לתנועות הקיבוציות ולתנועות-הנוער שהיו מסונפות אליהן.
ם ההנצהה ,התיעוד וגביית
ו
ה
ת
ניצולי השואה שלתו את ידם יותר מאהרים גם ב
העדויות .למשל ,הברי קיבוץ לוהמי הגיטאות ,שהקימו
קצנלסון וכן
בית עדות על שם יצהק
רוב העובדים שפעלו )ופועלים עד היום( ב״יד ושם״ ,מוסד שהוקם
ר וההנצהה .תשיבותה של התרומה שהעלו
ק
ה
מ
על־פי תוק וקיבל עליו את משימות ה
ל כעבור
י
ת
ת
ה
ר ההיסטורי של תקופת השואה ,ש
ק
ה
מ
ניצולי השואה לקידום ה
שנים ,היתה
רבה לאין שיעור .הם היו
כמה
אלה שהתלו לאסוף
את ההומר הארכיוני
ר התקופה,
ק
ה
ש כעבור זמן את ההיסטוריונים שעסקו ב
מ
י
ש
ש
אלה שנרתמו
ת בירושלים
ת
פ
נ
להכנת התומר למשפטו של אדולף אייכמן ש
ט
פ
ש
מ
ת ה
נ
כ
ה
ב
עסק גם צוות
והם היו
3
1
ב 14-באפריל .1961
ה מהבריו הבכירים היו
מ
כ
של משטרת-ישראל ש
1
4
ם ניצולי שואה.
מ
צ
ע
ב
בעקבות משפט אייכמן
ט אייכמן ב־ 1961
פ
ש
מ
ת
ע
ד
ו
ת
ה ב
נ
פ
מ
היה בעיני רבים אירוע שבעקבותיו נתהולל ה
ה הישראלית .אין
ר
ב
ה
השואה של ה
ת המשפט ,במהלכו וזמן־מה לאהר
א
ר
ק
ל
ספק ש
ש מעייניו של
א
ר
שנסתים היו השואה ואירועיה ,ובעיקר סיפורי העדים-הניצולים ,ב
השפעת שארית־הפליטה על תודעת השואה בחברה הישראלית
323
העם בישראל .דפי העיתונים מלאו באותם ימים מאמרים ,כתבות ,סקרים וראיונות
והרדיו הממלכתי ,״קול ישראל״ ,שידר ישירות יום-יום את מהלך המשפט במלואו.
ואולם שינוי של ממש ,מפנה ביהם לשואה ־ לא היה כאן .סיפוריהם המזעזעים של
העדים ,התמוטטותם של אהדים מהם בבית־המשפט ,כל אלה לא שברו את מהסום
הניכור ולא הביאו להתקרבות של ממש בין הניצולים לבני הארץ.
דפוסי ההתייתסות לשואה ולשרידיה לא השתנו שינוי רב .גם מערכת ההינוך לא
שינתה את יהסה לנושא השואה .המשפט עורר שאלות רבות ונוקבות שלא נמצא להן
מענה .ורק ההיסטוריונים הוקרי השואה ,בימים שלאהר המשפט ,התתילו להתמודד
במהקריהם עם השאלות הללו ,רבים מתם תזו את השואה מבשרם והצליהו,
למרות-הכל ,לתקור את הנושאים שלפניהם מתוך יושר אינטלקטואלי ובאמות מידה
מדעיות .הם נסתייעו בספרי הזיכרונות שכתבו הניצולים ,ביומנים ששרדו ובעדויות
שגבו מן השרידים.
15
ההוקרים שנדרשו לנושא השואה נאלצו קודם-כל לשבור סטריאוטיפים שנוצרו
ביתס לאספקטים שונים של תקופת השואה .אהד הבעייתיים שבהם נגע להנהגות
היהודיות בגטאות -היודנרטים .רבים מניצולי השואה ,ולאו דווקא תברי
תנועות-הנוער השונות ,ראו בהנהגות היהודיות בגטאות משתפי־פעולה עם הנאצים.
הם שבו וסיפרו כיצד פעלו הברי היודנרט במקום זה או אתר ,ובייתוד ראשי
היודנרטים ,וכיצד מילאו את רצון הגרמנים .במשפט אייכמן סיפרו עדים על
התנהגותם של היודנרטים ,ושרידי המורדים והלוהמים ,שפעלו בדרך-כלל בניגוד
לדרכה של ההנהגה היהודית ,תרמו גם הם ליצירת דמותם הסטריאוטיפית של
היודנרטים .בספרה אייכמן בירושלים ־ הבאנליות של הרשע ,סיכמה הנה ארנדט
ואמרה ,שהיודנרטים ,שמילאו את פקודות הנאצים ,גרמו למותם של יהודים רבים
יותר ,ואילמלא שיתוף־הפעולה שלהם לא היו הנאצים מסוגלים להתארגן להוצאתם
של יהודים כה רבים מן הגטאות אל גיאיות ההריגה .לא נמצאו להם ליודנרטים
סנגורים בין ניצולי השואה וגם מבין ראשי היודנרט המעטים שנותרו בהיים לא היה
מי שיכול ללמד זכות על עצמו .וכך הוצא פסק־דין מרשיע נגד כל מי שהיה שותף
להנהגות הללו .אהד הביטויים הציבוריים לכך היה עוד בשנות התמישים ,בפרשה
הידועה בשם ״פרשת קסטנר״ ,שבה נהיה הנאשם )גרינוולד( למאשים ,ואילו קסטנר,
שכלל לא היה הבר היודנרט בהונגריה ,הוצג כאב־טיפוס של ההנהגה הזאת .הפרשה
אירעה באמצע שנות ההמישים ,שנים שבהן עדיין לא נכתבו מהקרים על התקופה
והידיעות לוקטו באקראי או הובאו מפיהם של הניצולים עצמם.
16
17
עם התקדמות המהקר ההיסטורי נשתנה המינוה שהגדיר את התנהגותם של
היהודים בתקופת השואה .עתה ההלו להשתמש בביטוי ״עמידה יהודית״ שמשמעו,
מאבקם של היהודים בנאצים לצורותיו השונות ובכלל זה התנגדות נפשית-רותנית.
נילי קרן
324
הלקם של היסטוריונים ניצולי השואה בשינוי הזה היה מכריע .די אם נזכיר את הד״ר
מרק דבורז׳צקי ,שתרם תרומה משמעותית לתהליך הזה.
למרות שהמהקר האיר גם את שאלת היודנרטים ,לא שינו רבים מניצולי השואה
את השקפתם הקטגוריה בנושא הזה ,אף שהם נוקטים עתה זהירות בהכללות,
ומדגישים ,יותר מתמיד ,שמדובר בניסיונם האישי.
התיים במדינת ישראל זימנו במשך 50השנים התרתשויות דרמטיות רבות ,שבהן
צפה ועלתה השואה אל סף התודעה הציבורית בארץ .מלתמת ששת הימים ,מלתמת
יום הכיפורים ,התקפות ופיגועים של מהבלים בישראל ומהוצה לה ,הוויכוהים על
האהיזה בשטהי יהודה שומרון והבל עזה ,כל אלה לוו בנימוקים ובטיעונים שהעמידו
את השואה על סדר היום הציבורי .כל אימת שאהזה בציבור ההרדה הקיומית והצורך
לעשות הכל כדי ש״לא תתרהש עוד שואה״ -היו אלה ניצולי השואה שקולם נשמע
ברמה .הם ביטאו ,אולי טוב יותר מכל האתרים ,את התהושה של המפלט האתרון,
של המעוז היהידי שיש לעם היהודי ,ושל הוסר הסיכוי לקיום יהודי מהוץ לגבולות
מדינת ישראל .מתוך לקה הייהם נקטו מקצת ניצולי שואה השקפות פוליטיות
תד-משמעיות וקיצוניות בזכות האינטרס היהודי הלאומי.
18
בו בזמן היו ניצולי שואה אהרים ,ששאבו מניסיונם האיום דווקא את התפיסה
ההומנית-האוניוורסלית ,הרואה בלאומיות הקיצונית דרך העלולה להוביל
להתדרדרות פוליטית ומוסרית .אלה רואים הובה לעצמם ,דווקא בתורת ניצולי
השואה ,לעמוד על זכויותיהם של המיעוטים .בכך העמידו את עצמם בצדה האהר של
הקשת הפוליטית.
אלה ואלה עשו בשואה שימוש פוליטי ,שימוש שהלך וגבר עם השנים ומהווה עד
היום מרכיב השוב בתודעה הקיבוצית הישראלית.
אותם ניצולי־שואה בעלי זיקה פוליטית ותפקידים פוליטיים ,כגון תברי-כנסת
שונים ,עמדו בראש הקבוצה שתבעה ממערכת ההינוך השכם והערב להגביר את
לימוד תקופת השואה ,והיא שהביאה בסופו של דבר לתיקון להוק הינוך ממלכתי,
שקבע את תובת הוראתה של תקופת השואה בכל בתי הספר התיכוניים בישראל.
שארית-הפליטה הטביעה את הותמה גם על אספקטים שונים ביהסי התוץ של
ישראל .עמידתם האיתנה של ניצולי השואה כנגד נורמליזציה ביהסים עם גרמניה ,נגד
הסכם השילומים ,נגד קשירת יהסים דיפלומטיים עמה ונגד ביקוריהם של שרים
וראשי ממשלה בגרמניה -כל אלה נתרתו בתודעת הקיבוצית הישראלית :ואף-על-פי
שבשנים האתרונות נתהזקו היתסים שבין שתי המדינות ,עדיין ניצבים ניצולי השואה
בתורת תזכורת ,ובעטיים נעשה כל מסע רשמי לגרמניה ,של שרים או אפילו של נשיא
המדינה ,שנוי במתלוקת.
19
20
כל התהליכים שהוזכרו לעיל פעלו את פעולתם ,והקשרים וההבנה שבין אותם
השפעת שארית-הפליטה על תודעת השואה בחברה הישראלית
325
אנשים בהברה הישראלית שלא תוו את השואה ובין ניצולי השואה נתחזקו וכך גם
הקשרים בין הדורות השונים במשפתות של הניצולים עצמם .דווקא לבם של הנכדים,
הדור השלישי ,נפתה לנושא השואה ,ובעקבותיהם הלך גם הדור השני ,דור-הבנים.
שאלות שלא שאלו הבנים ,שואלים עתה הנכדים ,וגם הבנים פותתים את לבם פתאום
לשמוע ,להאזין ולדעת.
השיפוט הקטגורי של הדור הצעיר שאפיין את השנים הראשונות עבר מן העולם.
נכונותו של הדור הצעיר להאזין הגבירה ,כאמור ,את תתושת השליתות של רבים
מניצולי השואה לספר את סיפוריהם ולגולל את מסכת הייהם בתקופת השואה.
•
•
•
מפעלי התיעוד בווידיאו שהתלו בו-זמנית במסגרות אקדמיות )אוניברסיטת ייל(
ובמוזיאונים ומוסדות הנצהה ,כגון ,בית התפוצות ,יד ושם ,וכמובן ,מפעל התיעוד
של סטיבן שפילברג הגבירו מאוד את העניין בשילוב העדויות האישיות של הניצולים
בעבודה התינוכית.
אין כמעט פעילות תינוכית שאיננה כוללת בתוכה מפגש עם עדים-ניצולים.
ובמידת הצורך ,נעזרים בעלי התכניות התינוכיות במאגר העדויות האישיות
המוקלטות.
מארגני מסעות הנוער לפולין דואגים לצרף לכל קבוצה ״איש עדות״ .תפקידם של
אנשי העדות הוא לספר את סיפורם האישי במהלך המסע ,ובמיותר באתרים בהם
נמצאו בתקופת השואה
השפעתם של העדים על בני הנוער הן בבית-הספר והן במהלך המסע בפולין היא
משמעותית ולעתים מכרעת .היסטוריונים העוסקים בהקר השואה מוצאים לעתים
אי-דיוקים בעדויות אישיות הניתנות ממרהק זמן כה רב ,אולם אין ספק כי נוכתותם
של הניצולים בקרב בני-הנוער ,מגבירה את סקרנותם לדעת עוד ועוד ,ומעצימה את
מעורבותם הרגשית.
המפגש עם בני הנוער ותתושתם של ניצולי השואה כי סיפורם ראוי שיסופר ,הביא
לפרסומם של מאות ספרי זיכרונות הרואים אור לאהרונה במימונם העצמי של
הניצולים .הכותבים פועלים מתוך צו פנימי להנצית את יקיריהם שלא זכו להינצל ובה
בעת -לזכור ולהזכיר י
על כיפת המאוזוליאום באתר מהנה המוות מאידנק רשומה הכתובת ״גורלנו -
אזהרה לכם!״
שרידי השואה -שארית הפליטה התגייסו גם הם לתפקיד מרכזי בהצבת תמרורי
האזהרה הללו לבני דורם ולדורות הבאים.
נילי קרן
326
הערות
פ׳ ש י פ מ ן ,ה ח י נ ו ך ,ח ו ב ר ת ד ,ת ר פ ״ א .
ש׳ בית־צבי ,ה צ י ו נ ו ת ה פ ו ס ט -א ו ג נ ד י ת ב מ ש ב ר ה ש ו א ה ,ת ל -א ב י ב ,תשל׳׳ז ,ע מ ׳ ,202-190וכן
ה ע ר ו ת ,ע מ ׳ .489
ת נ ו ך ב ר ט ו ב ,פ צ ע י בגרות ,ת ל -א ב י ב ,ת ש כ ״ ה ,ע מ ׳ .56-55
א ב א ק ו ב נ ר ,״ ש ל י ח ו ת ם ש ל ה א ה ר ו נ י ם ״ ,ש ו א ת יהודי א י ר ו פ ה ,ירושלים ,ת ש ל ״ ג ,ע מ ׳ .485-477
רוז׳קה ק ו ר צ ׳ א ק ,ל ה ב ו ת ב א פ ר ,מ ר ח ב י ה ,1956 ,ע מ ׳ .54-49
ל מ ש ל ,קיבוץ ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ,נצר ס י ר נ י ) ק י ב ו ץ ב ו כ נ ו ו א ל ד ( .
ס פ ר מ ל ח מ ו ת ה ג י ט א ו ת ,ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ; 1955 ,ס פ ר ח פ ר ט י ז נ י ם ח י ח ו ד י ם ,מ ר ח ב י ה .1958
ה כ ו ו נ ה לשרידי ש ו א ה ש ה ג י ע ו ל א ר ץ ב ז מ ן מ ל ח מ ת ה ק ו מ מ י ו ת ב מ ס ג ר ת ה ג ח ״ ל ) ג י ו ס ת ו ץ -ל א ר ץ ( .
ד ו ד בן גוריון ,מ ד י נ ת י ש ר א ל ח מ ח ו ד ש ת ,ת ל ־ א ב י ב ,1967 ,עמי .485-477
דברי ה כ נ ס ת 25 ,בינואר ,1952תשי״ג ,כ ר ך ,11ע מ ׳ .1237-1230
ש ר ה נשמית ,ריאיון מ ו ק ל ט ע ם נילי קרן ,קיבוץ ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת .1983 ,וכן ,י ש ר א ל ג ו ט מ ן ) ה ק י ב ו ץ
הארצי( ,פ ר ד ק ה מזיא ) ה נ ו ע ר הציוני(.
י ש ר א ל ג ו ט מ ן ,ש ר ה שנר ,פ ר ד ק ה מזיא.
י ו ס ף קרמיש ,״ ת ר ו מ ת ארכיוננו ב ה כ נ ת ה מ ש פ ט ״ ,ידיעות יד ו ש ם ,1961 ,28 ,ע מ ׳ ,34-28ו כ ן א׳
ק ו ב ו ב י ,ש ם ,עמי .75
מ נ ח ם ר ו ס ק ,מ י כ א ל ג ו ל ד מ ן ,א ב נ ר ל ס ,כ ו ל ם ע ו ב ד י ל ש כ ה 06ש ע ס ק ה ב ה כ נ ת ה מ ש פ ט מ ט ע ם
מ ש ט ר ת ישראל.
י ו ס ף קרמיש ,נ ח מ ן ב ל ו מ נ ט ל ,נ ת ן עק ,ש מ ו א ל ק ר ק ו ב ס ק י ועוד.
New York, 1963.
Arendt Hanna, E i c h m a n n in Jerusalem,
ש ל ו ם ר ו ז נ פ ל ד ,תיק פ ל י ל י ,124ת ל -א ב י ב .1956 ,
מאיר דבורז׳צקי ,ירושלים ד ל י ט א ב מ ת ו ב ש ו א ה ,ת ל ־ א ב י ב .1951 ,
תיקון ל ח ו ק חינוך מ מ ל כ ת י ,תשי״ג ,ד ב ת ה כ נ ס ת 26 ,ב מ ר ס ,1980כ ר ך 1981 ,89ע מ ׳ ,2137
.2677 ,2416-7
ל מ ש ל ,ה ו ו י כ ו ח הציבורי ש ה ת נ ה ל ס ב י ב ב י ק ו ר ו ה מ מ ל כ ת י ש ל נשיא ה מ ד י נ ה ,היים הרצוג ,ב ג ר מ נ י ה
ה מ ע ר ב י ת ,ב א פ ר י ל .1987
שער רביע
,
" ה א ס י ר ח ש ביופיים ש ל ה א ו מ נ ו ת ושל ה ט ב ע
כ א ש ר ל א ח ש ב ה ם מעודו"
)ויקסורפראנקל(
אריה נבון :רישום לתפאורה הוא
הלך בשדות,
באדיבות התיאטרון ״הקאמרי״.
.1948מתוך התוכניה להצגה.
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
329
רינה ר /ב /
,
הצבר ופליט השואה ־ מתח בלתי נמנע
מבוא
א ח ת מתכונות התיאטרון הישראלי ,היא היותו בלתי מנותק מן המציאות .ליוצר
הישראלי קשה מאוד להפנות עורף למאורעות היסטוריים ,פוליטיים וחברתיים בשל
רגישות הקהל לכל הקשור בהם .הדרמה התיאטרונית מכוונת ישירות אל הקהל ואל
תגובותיו ,וקשורה למצב החברתי והאקטואלי ,ומשקפת אותו .מכאן ,נובעת נטיית
המחזאים לבחור נושאים הנוגעים לתחומים אלה במטרה ליצור קשר עם הקהל,
להעניק תהושה של מעורבות חברתית ,לעניין בנושאים בעלי חשיבות ,ולהביע
ביקורת או הזדהות.
המתזאות הישראלית ,בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה ,היא מתזאות של
הצעיר הישראלי ושל המציאות הישראלית החדשה .צמיחתה היא תוצאה ישירה של
התפתתות תודעה עצמית וייתודית של דור ילידי-הארץ .דור זה תש ,כי הוא מקים
במעשיו מציאות הדשה ושונה מזו שידעה ההיסטוריה היהודית .״בעצם תודעת
התידוש ניתן למצוא איכות דרמטית ,מתיהות בין עבר לבין הווה ,שתלתץ על גילומה
בצורה המתאימה לה ביותר -הדרמה״)שוהם .(10:1989דרמה זו התמקדה בנושאים
הקשורים בהווי הישראלי ,באורה-ההיים המקומי ובבעיות היווצרותה של מדינה
תדשה ,הקולטת יהודים מכל התפוצות .בין הנושאים ,שאליהם התייהסה המתזאות,
היה גם נושא השואה .הוא הדר לתודעת הציבור ,ותלתל בה לאתר מלתמת העולם
השנייה ועם עליית שארית הפליטה מאירופה .המהזאים שיבצו במהזותיהם אלמנטים
שונים ,הקשורים לנושא זה ,בהדרגתיות כשרשרת של תתנות משתנות .אלה שיקפו
את השינוי במוסכמות המציאות ביתס לנושא ,ותאמו את התהושה הכללית ,ששררה
בציבור .עם זאת אין הדרמות משקפות את מוסכמת הציבור באורת פשטני ״אלא
מגלמות עמדה לגביה ,ובכך בו-זמנית ממסרות את המוסכמה ותורמות לשינוייה״
נתקלו
ומורכב,
טעון
שהנושא
מפני
.(48:1992
)קינר
המתזאים בבעיות רבות בנסותם לשלבו במתזות.
פרק מתוך עבודת M.Aשהוגשה לאוניברסיטת תל-אביב .העבודה זכתה בפרס ״משואה״ לשנת .1999
רינה רובין
330
דמות הצבר ב״הוא הלך בשדות״
פליטי השואה ,שהגיעו לארץ ישראל בשנות טרום המדינה ,נדרשו להקריב קורבן
אישי גדול ,אם
בכל הנוגע לצעירים ולבני
ב בה .בעיקר ,נכון היה הדבר,
ל
ת
ש
ה
רצו ל
נוער .אלה הוברהו מאירופה ,ולעתים הגיעו ללא כל קרובי משפהה .בארץ הם נתבעו
ם והוכרהו לשכוה או להדתיק את כל
ר
ב
ק מאורה־הייהם הקודם ולמתוק את ע
ת
נ
ת
ה
ל
ם
ת
ת
פ
ש
מ
התלאות ,מהניתוק מ
נערים ונערות
ועד להגיעם ארצה .פה תויבו לבנות היים תדשים.
ב בהיי בני הארץ ,הצברים,
ל
ת
ש
ה
ם לקיבוצים ,וניסו ל
ק
ל
ת
אלה ,הגיעו ב
אך נתקלו בקשיי הסתגלות רבים .נוסף למטען האישי והנפשי העצום ,שנשאו בתוכם,
ת
ו
ר
ת
ת
ת קודים התנהגותיים הדשה .הם נדרשו לעמוד ב
כ
ר
ע
היה עליהם ללמוד מ
ה
ר
ב
ה
הב
ד
מ
ת עם נוער ,שגדל והתהנך במקום ,אם רצו לכבוש לעצמם ע
ד
מ
ת
מ
ה הקולטת ,לא תמיד האירה פנים לאותם ״תדשים״
ר
ב
ה
ההדשה ,שאליה נקלעו .ה
ה מקרוב באו .המבוגרים ,תבעו
ז
ש
ש לזהותם
ה
כ
ת
ה
ל במהירות ,ל
ג
ת
ס
ה
מהם ל
1
ה המוטלת על עולים
ד
ב
כ
ה ה
ס
מ
ע
מ
הקודמת ,או לבטל אותה .הם לא העריכו את ה
אלה .בני הנוער צהקו לעולים .הם לא ניסו להבין
את מצוקתם ,או לפענה
את
ה מוזרה ,ולכן הושמה לצהוק.
ת
א
ר
התנהגותם ,שלעתים נ
ת
ר
ב
עצם התהותה של ת
ת בני הקיבוץ ,הולידה מידה
ר
ב
ת
נוער הדשה ,במקביל ל
אצל
רבה של
מתה ,ועוררה,
ם
ר
,במקרים רבים ,ג
ה
ת
מ
ה על אלה .ה
ל
שני הצדדים ,צורך להוכית עליונות א
להתעללות ,להשמצות ולהתצנת רגשות נתיתות או עליונות ,לפי נקודת המוצא.
ר
ב
צ
ה
״
ת היתה ,ש
ט
ל
ש
ה ה
ס
י
פ
ת
ה
היפוכו -אך בבואם גם איימו עליו,
אכן
היה אידאל לאומי ,וניצולי השואה ייצגו את
שכן באותה תקופה
עוד
היה הצבר נאבק על
מעמדו ושליטתו בהברה״)שגב שם.(164:
כזה ,ניתן
ביטוי למצב
בשדות״) (1948מאת
ד המתזות הישראלים הראשונים ,ב״הוא
ה
א
כבר ב
משה שמיר .מיקה מעוצבת ,בין היתר ,כיוצרת
הלך
מתה בינה לבין
ה ביניהם גובר ברגע ,שאורי נקרא להתייצב לפלמ״ת.
ת
מ
אורי -הצבר במהזה .ה
ה
נ
ש
הקריאה ,מ
מיד את
סדר העדיפויות
שלו.
הקלה ,על הידוק יהסיו עם מיקה לטובת הבריו.
ומתנער מניסיון לבירור
הוא מוותר בקלות ,ובמידה
ק
מ
ת
ת
הוא מ
רבה של
מכל מתרבות כלפיה,
2
שמה ,שיזהה אותה כעולה הדשה.
ה הפלמ״תניקית לברר מי תברתו .ילידת הארץ מניהה,
ס
נ
בסיום הקורס ,מ
שתכרתו היא בת
משק משום
ה לו .אם אינה כזאת ,העיקר שתהיה
מ
י
א
ת
ת מ
א
ז
שרק כ
ת אינה סבירה .בתשובתו ,מאפיין אורי את בנות הארץ,
ר
ת
ת א
ו
ר
ש
פ
צברית ,א
ת הניגוד ביניהן לבין מיקה :״אין
ט
ל
ב
ה
תוך
כמו הבנות שלנו ,הן פשוט גלויות -בנות
לעניין! לא אוהבות לסבך את התיים .אמיצות -לפעמים״
)שם .(68 :אורי ממשיך
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
331
לבדוק ,בעקיפין ,את ההבדל בין מיקה לצברית האידיאלית .הוא מציע לדינה׳לה
להיכנס להדר משפהה .כשזו משיבה בתיוב ,ומאשרת שהיתה מתגייסת אתו בעת
הצורך ,הוא משלים את אפיון הצברית המתאימה לו ־ ישירה ,עניינית ,ומוכנה
להיענות לצו השעה בהתאם לצרכי ההברה.
אורי מתעמת לבסוף עם מיקה ,ומבטל את טענותיה ״מי שלא נמצא בעניינים אינו
מבין ־ בתפקיד שלי ,מיקה -אבא ,אמא ,קרובים ,משפהה -זה טוב ויפה בתנאי שלא
יפריע ,את מבינה?״)שם .(78 :על-ידי כך מודגש הפער בין מיקה לבין בת־הארץ,
המוכנה להבין את צורכי השעה ,ולהקריב הכל למען המטרה הנעלה ,מטרה העומדת
בראש סדר העדיפויות הלאומי ,המיושם על-ידי אורי במעשיו ובהתלטותיו .מיקה,
המוצבת בניגוד לצבריות ,גורמת לאורי מתה בצורך להשוות ביניהן .כל מה שאינו
אוהב בהתנהגותה של מיקה ,בבקשותיה ממנו ,ובתתושת המתוייבות המעיקה שהיא
גורמת לו ,מודגש באמצעות אנלוגיה ניגודית זו.
המצב מהמיר משנודע לאורי דבר הריונה של מיקה .העול הנוסף ,שהוטל עליו
בפתאומיות ,גורם לו עצבנות רבה .ידיעה זו מניעה אותו להתפרץ בעניין םמיון,
ודאגתו הכנה לאשתו .לפתע הש אורי ,כי אין מנוס מלהבתין במצבם המקביל.
הדמיון ,בין בעיותיו האישיות של הצבר האידיאלי ,לבין אלו של העולה התדש ,הוא
בלתי נסבל מבתינת אורי .סמיון ,בשאיפתו הבלתי נלאית להיות שווה בין שווים,
מתנדב למשימה האהרונה ומבקש מאורי ,שאת הכדור הראשון במתםנית ״תמסור
לבהורה שלי .היא בבית-הולים ,אתה יודע ,ב ע פ ו ל ה ״ ) ש ם .(98 :בבקשת סמיון ,יש
סמליות ,המוכיהה את שותפות הגורל הכפולה ביניהם .שותפות גורל זו ,אינה
מתיישבת עם השקפת עולמו של הצבר המועדף .לכן ,כשהברו רומז ,כי היה לוקת על
עצמו את ביצוע המשימה בשל הסתבכות העניינים ,רואה בכך אורי פתת הצלה
מהתסבוכת אליה נקלע .הוא מנצל את ההזדמנות ,מתליף את סמיון ,ובכך מבטל את
אפשרות ההקבלה ביניהם .התלטתו הגורלית עולה לו בהייו .האירוניה היא ,שאורי
לוקת על עצמו סיכונים מיותרים ובכך במודע מסכן את תייו ,בניסיונות הצלה של
עולים בלתי תוקיים .נסיבות מותו ,מצביעות על הוסר האפשרות להימנע מהמשך
ההתמודדות עם הפליטים והשודדים .הם ימשיכו להגיע לארץ ,ינסו להשתלב
במציאות ההדשה הנבנית ומתגבשת בה ,ובכך יגרמו למתת בלתי נמנע ביניהם לבין
הצברים.
מיקה ,במהלך המהזה ״נעה בין העולמות ומנסה ליצור הרמוניה ביניהם .העובדה
שאורי לא הצליה להגיע אל ההרמוניה הנכונה משפיעה גם על כישלונה שלה .אך
שלא כמו אורי ,היא מוצאת את מקומה ,בסופו של דבר ,בשני העולמות כאהד״)גרץ
שם .(73 :בהתלטתה הסופית ,ללדת ולהישאר בקיבוץ ,מצביעה מיקה על אפשרות
שילוב הפליטים בארץ ,בתנאי שיסכימו לקבל את מוסכמות ההברה ואת כללי
המציאות ,ולפתוה דף הדש.
3
3
2
רינה רובין
הפליט כדמות ראשית -המקרה של ״ילדי הצל״
במתזאות של ראשית שנות המדינה,
הלך בשדות״ ,הטיפול ביהסי הצבר
כמו ״הוא
הוא תוצר לוואי,
והפליט תופס מקום שולי ביהס לנושאים האהרים .טיפול בנושא זה
מכוה שיבוץ פליטים או שרידי שואה כדמויות משנה .עד ראשית שנות השישים ,שינו
אותם אנשים את מקומם בהיררכיה התברתית .הם כבשו לעצמם מקום והסתגלו,
הם ״מהווים מציאות
לפתות כלפי הוץ ,לדפוסי התיים .יתד עם ותיקי הארץ
ה מדינת ישראל״ )שוהם שם.(258 :
מ
ש
רותנית־תברתית-פסיכולוגית הדשה ,ש
ם שובצו דמויות כאלה,
ה
ב
משנות השישים ואילך ,במתזות ש
עלה שנית נושא יתסי
ת לב מיותרת.
מ
ו
ש
ך שונה מבעבר ,ומתוך ת
ר
ד
הגומלין בין הצבר לפליט אולם ב
ה ובעיותיהם
מ
ר
ד
ק מהמתזות ,מעוצבים הפליטים או השורדים כגיבורי ה
ל
ה
ב
הספציפיות נדונות
בהם.
ה תוקף ומוסיף
נ
ש
,מעניק מ
(
1
9
6
2
ל בן־ציון תומר ״ילדי הצל״ )
מהזהו ש
ם הרשים,
י
ט
ק
פ
ס
א
בכל הקשור למערכת היהסים המהוהה ,שהתהותה והתגבשה בין
הלך בשדות״ ,הצבר אינו הגיבור
ה זה ,בניגוד ל״הוא
ז
ה
מ
הפליט לבין הצבר .ב
ת
מ
ו
ש
דמות משנית ,בעוד שהפליט מקבל את מלוא ת
אלא
הלב על־ידי כך שהוא מוצב
ה
ת
ט
ל
ת
כגיבור .מיקה ,״ילדת טהרן״ ב״הוא הלך בשדות״ ,דמות משנית .רק ה
ה
ר
כ
ה
ה
ת לה להפוך להלק מ
ר
ש
פ
א
ר ולקבל את מוסכמות ההברה ,מ
ב
ע
ה
ק מ
ת
נ
ת
ה
ל
הקיבוצית .לעומתה ,יוסלה־יורם,
ה ״ילדי
ז
ה
מ
שאף הוא מ״ילדי טהרן״ ,גיבור ה
3
הצל״.
יורם כבר
עבר את
שלב העולה ההדש.
צלל לכור ההיתוך ,בהשתלבו בהיי
הוא
ת התהליך ,נתקל בקשיי הסתגלות
י
ש
א
ר
ת העצמאות .ב
מ
ת
ל
מ
הקיבוץ ובהשתתפותו ב
מרובים ,שגבו ממנו מהיר נפשי כבד)בדומה למיקה(.
הנדרש ממנו .כתוצאה
ביטל לתלוטין
מכך ,באופן סמלי ,התליף את
את זהותו הקודמת ,הטמיע
ר הזמן ,הוא הבין את
ב
ע
ככל ש
ה זה,
ש
ע
מ
שמו מיוסלה ליורם .ב
את הקודים ההתנהגותים הדרושים,
4
ה בהתערותו המושלמת ובכך
א
ג
ת
והשלים את הסתגלותו למציאות .הוא ה
הכיר את קורותיו
שמי
שלא
היה בטוה שהוא צבר .לדוגמא :מוכר הבלונים המכנה אותו
״ והגורם לו להתפאר ,ש״כולם הושבים כך״)שם.(12 :
ה
ר
ב
ס
״
העימות המרכזי במהזה,
ה ולמאבק בין הצבר לפליט ,בנוי
ת
מ
שבו ניתן ביטוי ל
כהלק מהדילמה הפנימית של יורם .הוא נאבק לעיצוב זהותו העצמית ולתשיפת
הפנים של אישיותו :יורם ויוסלה,
שאת שניהם
הוא הייב להעמיד זה
בין יוסלה -הנער בעיירתו ,ובין יורם בישראל ,ניתן לאיהוי על־ידי
.כל
(
1
9
6
וטיהור הקשרים ,וזאת אין יורם יודע״ )זוסמן 2
שתי
ע
ר
ק
ה
מול זה .״
כוה רצוני ,הידוש
עוד לא יעכל את דמותו
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
3
3
3
ה
מ
ל
,הגלותית ,בתוך דמותו העכשווית ,הישראלית ,לא יזכה בזהות ש
ת
ר
ת
א
ה
ולא
יפתור את התלבטויותיו.
ת היותו בודד בארץ.
פ
ו
ק
ת
ה ולהתגאות בה ,ב
ש
ד
ח
יורם הצלית לההזיק בזהותו ה
ה סכנה ,שמישהו מעברו יזהה אותו ,ויזכיר לו את מוצאו ומקורותיו.
פ
ק
ש
עוד לא נ
כל
ה ויוצרים אתו
צ
ר
ו ותבריו ,שעברו את נוראות השואה ,מגיעים א
ת
ת
פ
ש
מ
ברגע ש
קשר,
ם מקורות .מכאן ,שאין מנוס מעימות עם
ת
ו
ש אל א
ד
ת
ר מ
ב
ת
ת
ה
הוא הייב ל
זהותו הקודמת .עם הופעתם הש יורם ,שהוא נקרע בין עברו להווה ״הצי שם
כאן״)תומר שם:
(22
הצי
ת את גילו .מהוסר רצון להתמודד
ב
ש
ת
מ
הוא מסביר לנורית ,ה
עם עברו ,הנובע מהקושי הגדול הכרוך
בכך ,הוא מכנה אותו ״החצי האפל של הירח״
)שם( .כל השנים הקיף עצמו ב״מין הומה סינית״)שם.(27 :
בכל כוהו
הוא נצמד
ת מהברו לשעבר ,ברלה ,והשקר
ו
ק
מ
ת
ת
ה
לזהות ההדשה ,המתהילה להיסדק .ניסיון ה
שלו לזיגמונט ביום נישואיו ״אני לא הייתי
י כאן״
ת
ת
פ
ש
שם ..אני יליד הארץ ,כל מ
)שם ,(30:מהווים פרפורי גסיסה אהרונים של הזהות ההדשה ,שעיצב לעצמו.
התלום ,אותו תולמים סימולטנית יורם וזיגמונט ,תושף סופית את זהותו הקודמת
ה
ר
כ
ה
ק מ
מ
ה
ת
ה
של יורם ,ומוכיה לו ,שאין ל
י
5
בה .עם התעוררו מהסיוט,
הוא מודה,
ם הראשונה ,שאני מציץ אל תוך עצמי בלי
ע
פ
ת ה
א
ז
ה לי ,ש
מ
ד
נ
ת הגיע ״
מ
א
רגע ה
״ )שם .(41 :״כפילות
?
ה
? ואל מ
י
ת
ת
ר
הב
מ
מ
לפחד״ ,מלווה בתובנה ובתהייה ״
הזהות גורמת למין
קרע בקיומו של האדם ,כשהיםוד המדוכא מתקומם
נגד היסוד
שני היסודות ״ניצבים לפניו״ והוא תש רגשות
אשם עזים
הגלוי״)עפרת שם.(161 :
ר על פני משנהו ,כשלא ברור למי העדיפות.
ת
א
על שניסה להעדיף את ה
ק הפנימי מתריף בפגישת יורם עם הוריו .הזיכרונות ,אותם ניסה למהוק,
ב
א
מ
ה
שבים ועולים ,וחוא
ך 14
ש
מ
ר לפיו חי ב
ק
ש
חש במלוא עצמתו את ה
מאוכזב מעצמו ומהאטימות הרגשית שסיגל לעצמו בשנים
שנה.
הוא
אלה ,וממנה אינו מצלית
ה כאילו הם מתבקים פסל ...בכיתי לבכות,
ש
ג
ר
להשתחרר .״כשתיבקו אותי היתה לי ה
לתת
ה שאני
ש
ג
ר
להם ה
בנם .״תדר״ אמרתי לנפשי ,״הדר היה אדם!״ ושום
זע בתוכי .אבן!״ )תומר
שם:
דבר לא
.(49
שנות ההיים הרבות בזהות המושאלת ,בגילים
זהותו ומעצב אותן ,השפיעו מאוד על יורם.
ם את אישיותו
ד
א
בהם בונה ה
ואת
לכן העימות עם הזהות הישנה ,למרות
ץ
מ
א
מ
הרצון הכן להכיר בקיומה ולהפכה להלק אינטגרלי מאישיותו השלמה ,כרוך ב
רגשי ,ודורש מיורם לרכז את כל כוהות הנפש .מפגשיו ההוזרים עם
מעוררים אצלו רגשות ,המעצימים את מאבקו הפנימי :״אני נסגר
שהם מנסים לפרוץ אל תוכי,
ה -אני נסגר.
מ
ש
א
ה
בני משפתתו,
כמו מבצר ,וככל
אני נסגר יותר .אני נסגר -עולה בי האשמה ,עולה בי
י
ת
ק
ס
פ
במה אני אשם?! במה? ...אינני בורה אל עברי ,אני רק ה
334
רינה רובין
לברוה מפניו ...אבל הם מגישים לי את עברי מלא המתים ,את עברי שאינו שייך לי
יותר ...את כולם גזלתי ,לעזאזל ,את כולם י מאמא את יוסלה שלה .יוסלה מת י מאבא
את בנו ...וממך לא גזלתי שום דבר? אולי את הפלמ״הניק העליז מהקומזיצים,
שעכשיו הוא מאכיל אותך זבתי מתים ?״ )שם.(60:
המאבקים הפנימיים גורמים ליורם לתוש תלוש מכל צד ,לא שייך ,הסר זהות
ופליט יותר מבעבר .את הצד הצברי ,שבנה וגיבש בעמל ובהקרבה ,זעזע ואולי איבד,
אל הצד הגלותי ממנו התנתק ,אינו יכול להזור אף-על-פי שהוא נצמד אליו כצל .מה
שנותר לעשות הוא לנסות למצוא דרך ,שתסייע לו להשלים עם צלו ־ עברו .בכך יוכל
לעצב זהות ,המשלבת את שני הצדדים ,את שני העולמות .דרך זו פותת בפניו
זיגמונט ,התושף את זהותו ואת השקפת עולמו ,ומשאיר ליורם את צוואתו
ההומניסטית .יורם מסיק מסקנה ,המתקשרת להמלט השקספירי ,שיש לו תפקיד
בעיצוב דמותו :״אז להיות וזהו זה ...וזה כל מה שאפשר לדעת ...להבין״)שם.(77 :
זיגמונט אינו מסתפק במסקנה זו ,מצרף צוואה כתובה ומסכם :״אני רוצה שתזכור כי
הייתי אדם״)שם.(76 :
הליכת זיגמונט אל הים ,היא ״ביטוי מטפורי להשתתררותו של יורם-יוסלה מן
המועקה ומן ה׳צל׳ .שהרור שהוא מסוגל להגיע אליו רק לאתר התמודדות אישית
גלויה ומודעת לעצמה עם הצל -זיגמונט .ורק לאהריה ,כאיזה קתרזיס אישי שהוא
הווה ,עולה בידו להסיר את שתי המסכות ,יורם ויוסלה ,ולהיות הוא עצמו ,ללא
סתירות ומכובות״)פיינגולד שם.(42:
זיגמונט ,מדגיש את ההובה לזכור ולשמר את העבר תוך בניית הווה מתודש,
שאולי יוביל לעתיד טוב יותר .הוא בעצמו נבלע בים ,המסמל את העבר בדומה לצל,
משום שסיים את תפקידו ,ועתה עליו לשוב למקום אליו הוא שייך .האתריות ההדשה
המוטלת על יורם -להתייהס אל העבר ולמצוא לו מקום בעיצוב זהותו ,המשלבת את
שתי תקופות תייו לכדי 28שנים מאותדות ־ מתייבת אותו להתמודד עם כל מה
שניסה להימלט ממנו .זהותו הגלותית ,אותה קיבל מהוריו ,וזהותו הישראלית ,אותה
בנה בכותות עצמו ,תייבות להשלים זו את זו כך ,שהמתה בין הפליט לצבר ישתהרר.
רק אז הוא יהפוך לאדם בעל זהות שלמה ,וככזה ,יצלית במשימת הזיכרון ושימורו,
וישכיל לבנות לעצמו ולצאצאיו עתיד.
עימותים ומשמעויות
נוסף למאבק הכותות הנפשי-פנימי ,אתו מתמודד יורם לכל אורך המהזה ,קיימת
ביצירה מערכת עימותים עם הצברים האתרים ,תברו לשעבר דובי ואשתו נורית.
מערכת זו תורמת לעיצוב הדילמה הפימית ,ומעצימה את המתה בין הצבר לפליט.
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
3
3
5
העימות הראשון בין יורם לבין דובי התהיל עם הגיע יורם לקיבוץ -״נזכרתי
מעל גיל שלוש-עשרה ...הם מסכנים את
ת שלך ...שאסור להכניס עולים
ו
פ
ק
ש
ה
ב
.זוכר? ...אני הגעתי בן ארבע-עשרה״ .דובי
ת
ש
ד
ת
ת
מ
ניצני התרבות הקדומה ־ ה
ר לך״)תומר
ס
ה
ת תמיד ת
א
ז
הה
נ
ש
ה
ה באותו קו ״
ש
ע
מ
משיב ,לכאורה בהומור ,ל
ר ביניהם לעולם לא יצטמצם,
ע
פ
ה
.(16מכאן ,ש
שם:
בשל מוצאם השונה ובשל אי עמידת
יורם בכללי ״הצבר״ ,המכתיב את מוסכמות המציאות ,והשולט ביישומם .יורם מודע
ק הנוכהי
ב
א
מ
ב זה אינו מסוגל להכיר במשמעותן .ה
ל
ש
לעובדות ,אך ב
ם מדובר בעתיד כל
ע
פ
ה
משמעות רבה מבעבר ,משום ש
אהד
הוא
בעל
מהם ,שיושפע מתגובת
ך
ש
מ
ק שה-מט .לכאורה ,ה
ה
ש
מ
הנערה ,שביניהם ,נורית .העימות מעוצב ,בין היתר ,כ
ק לפני
ס
פ
נ
משהק ,ש
ט ,74
ל
ש
מ
ת העצמאות ב
מ
ה
ל
מ
שבע שנים ב
ק
ב
א
למעשה ,זוהי הזדמנות אהרונה להכרעת מ
שבו נכהו השלושה.
ק בונה שלושה
ב
א
מ
שלא הסתיים .ה
מישורי משמעות:
א .המישור הגלוי :ניסיון שהזור הוויה משותפת,
תום
שלא מוצתה עד
בשל
ם לשני
א
ת
ה
המלהמה .הדו־שיה בין השלושה ופעילותם מעוצבים בדו-משמעיות ,ב
ק האהרון שלנו ,בגבעה,
ה
ש
מ
הזמנים ,לעבר ולהווה .״שחזרנו את ה
ה בדיוק באותו מקום
פ
ק
בינינו ,ואת נכנסת עם ה
ואת השיהה
ם יורם את
כ
ס
כמו אז״)שם ,(15 :מ
המצב.
ב .מישור הביניים )ספק גלוי
ק
ב
א
ספק סמוי( :הזדמנות אהרונה להכרעת מ
כוהות ,שניהלו השניים מאז צירוף יורם לחדר של דובי .יורם
בשנתו .דובי
סבל מסיוטי-לילה וצעק
ה לך את הלילה
ל
ס
סרב להבינו ופגע ביורם ,המטיה בו ״לעולם לא א
ההוא במוסד .חלמתי על סמרקנד .אהרי הטיפוס .הייתי
ה נעמי.
ר
מ
״הנה ,הוא הולם״ ,א
י להירדם,
ת
ר
ת
פ
רעב ״מי צועק״ שאלת.
״אז שיפסיק להלום .אני יכול לישון
בלי להלום!״.
שמא אשוב ואצעק .תמיד ,כשלא יכולתי להירדם ,היית
אתה נוהר.
כמו
)שם:
שוכב ונותר .ישנת בריא כל-כך.
שלם עם עצמך,
כמו עץ .ומטומטם
עץ!״
6
,הפגין דובי תוסר רגישות ,והתעלם ממצבו
ת
א
ש
נ
ת
מ
.(18במנטליות הצברית ה
המיוהד של יורם הפליט .יורם,
המנטלית .מצד
שני,
מצד
אתד ,קינא בדובי ,בבריאותו הנפשית ובשלמותו
כעס על קהות תושיו
ועל אטימותו הרגשית .תכונות
אלה של
ת במכלול התנהגותו :בעבר ,במשלט ,כשהציע ליורם להצטרף
ו
פ
ק
ת
ש
דובי מ
ם
נ
מ
א
לקיבוצו ,עם התנצלות מסוימת ,״
אתה לא כל-כך מן ה׳הברה׳,
קצת ירוק,
אבל
ת לי
פ
כ
א
ת עולים ״
א
ל
ע
ה
נעשה מאמץ״)שם ;(15 :ובהווה ,ביתס לתפקידו הנוכהי ב
הרבה ,העיקר שאני יכול לקפוץ לעתים קרובות לאירופה ,לא להישאר תקוע תמיד
ה משמופיע דובי בשנית ,מודגשים
ז
ה
מ
ך ה
ש
מ
ה
״ )שם .(16 :ב
ת
א
ז
בפרובינציה ה
זלזולו בעולים ומעשיו הצבועים.
ר במעלליו ״דובי
א
פ
ת
הוא מ
פה ,דובי
שם ,דובי
ם
נ
מ
ה א
ז
ל יורם ״
הש
ה
פ
ש
מ
בכל העולם״ )שם ,(52 :ואפילו מציע סיוע ל
3
3
6
רינה רובין
נגד הפרינציפים שלי ,אבל...״ )שם( .השימוש במילה ״פרינציפים״ אירונית ,כי
ה התומרית ,והאפשרות לטייל בעולם במסווה
א
נ
ה
ה אותו הוא ה
ה
נ
מ
העיקרון היהיר ה
של קליטת עלייה .האירוניה מועצמת על-ידי מעשי יורם ,המוכיהים
מהי קליטת
עלייה אמיתית .אי־התרשמות יורם מדברי ההתפארות ,ומהתזות התיצונית של דובי,
מדגישה את הצעותיו תסרות הערך,
ואת תבוסתו הסופית בעימות .דובי מייצג את
הסר הערכים,
הסר היהס לעבר ,המנצל את תוצאות השואה
הצבר הישראלי המכוער,
ה שדובי מדגיש את ההבל ברצונו של יורם
ע
ש
ב
והשלכותיה לתועלתו האישית .״
להיות מעורב באופן טוטלי במציאות הישראלית ,ניסיונותיו של יורם לזכות בעברו
האישי מכריתים אותו לשנות את יתסו כלפי התנסויות השואה״ .דובי מהווה ״דוגמה
ר הצבר,
ב
ע
י לאומי״)אבישר שם (41:של הציבור בארץ ,לשינוי ש
ת
ר
ב
ת
היה לניוון ה
ה ברוה ״דור בארץ״.
ל
ה
ה ש
ת
ת
פ
ה
ל
ו
ת הייהם המשותפים במוסד
פ
ו
ק
ת
ק על הנערה ,נורית .ב
ב
א
מ
ג .המישור הסמוי :ה
ההינוכי ,זכה יורם בנעמי ,שהעדיפה אותו על-פני דובי .יורם ,שהגיע כיוסלה ,שינה
את
ת נעמי ״מעכשיו יהיה
ע
פ
ש
ה
שמו ב
.(23שינוי
כמה
שמך יורם .יורם י יו,
רם!״ )תומר
שם:
.מכאן,
ה
ת
נ
ת
ש
השם הספיק ,לדבריו ,בשביל להעמיד פנים שהביוגרפיה ה
י לרצות בתוכי את יוסלה ,יוסלה מת י יהי יורם!״.
ת
ל
ח
ת
ה
ה על שינוי הזהות ״
ט
ל
ה
ה
ה
דובי הפך מושא לקנאתו ומודל ההיקוי
שלו ״שהקן הנבתרת .הרקדן
ת
מ
ס
ר
ו
פ
טרקטוריסט ונואם מצוין .פרסונה מ
של המוסד.
בכל העמק .הדוכס של העמק .נעמי -
,
ר על ראשי ,נעמי בזרועות״)שם( .התנהגותו של
ת
כ
ה שלו ...כעבור שנה היה ה
ר
ב
ה
ה
יורם מהווה ניסיון להזדהות עם סטריאוטיפ הצבר ולהידמות לו,
ת נאמנות ומבהן כניסה
ר
ה
צ
ה
כ
״
דבר ה״נדרש״ ממנו
כמו פולתני אל תוך השבט״)שגב
שם .(164 :בדומה
ה יורם להוכיה ״כי אין גבול
ס
נ
לשהקן ,העושה כמיטב יכולתו בניסיונו לגלם דמות ,מ
ם רוצה להיות לבין מה שהינו...
ד
א
ה
בין מה ש
ה
א
ר
הוא מ
.מכיוון שיורם אינו שהקן
(
8
1
:
1
9
9
הוא ״להיות״)קאמי 0
ר את המסיבה.
מ
ש
הצלתתו בתפקידו תלויה ביכולתו ל
לנו עד
אלא
כמה ״להיראות״
אדם המעמיד פנים,
ר אותה נוקט יורם
מ
ש
כדי ל
ם הצטיין דובי לפניו.
ה
ב
ד מרובי ,ובאמצעותן מביס אותו בתהומים ,ש
מ
ל
בדרכים ,ש
עובדות אלה גרמו לתתרות סמויה ולמאבק כותות
שלא הוכרע.
ה קשורה ליורם.
ת
י
ה
ת המהזה ,נראה ,כי דובי זכה בנורית ,ש
ל
י
ת
ת
ש ב
ג
פ
מ
ב
( שואל דובי בדו-משמעיות,
1
ם נגמור אותו ,נכון ,נורית?״ )תומר שם5 :
ע
פ
ה
״
ק השה-מט וליורם.
ה
ש
מ
ל
ה להפגין עליונות ושליטה ביתסיו עם נורית ,אך
ס
נ
הוא מ
ת ביורם ודוהה אותו .דובי רואה ביורם צל מסוים
ד
ד
צ
היא מ
של עצמו .לבטיו
ר עליו באמצעות זהותו השורשית
ב
ג
ת
ה
רל
ג
ת
םא
י
ש
מ
ש
מ
והיפושיו העצמיים ״
כביכול ,או לעמוד פנים
.יורם
(
8
1
:
1
9
9
אל פנים מול אפסותו שלו״ )קינר 4
ה הצפויה :״הסוג! אם יש לך לאן .לא אין
ס
ו
ב
ת
ב
לך ,דובי .אין .כן ,עכשיו
הש
אתה
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
רוכב על הסוס .אין
3
3
7
ק
י
ס
פ
דבר .אני אוריד אותך מן הסוס .את הסוס ורוכבו ...לך ת
לתלום ,דובי .אני נסוג אל עצמי,
אין! שרפתי אותך ,דובי .לא עץ
אבל
לאן
אתה,
אתה הולך? אין
ולא דובי .מטי״)תומר
לאן ,דובי ,אין לך,
שם .(18 :הצבר המתנשא,
״המוצלת״ ,מפסיד בהתמודדות .הפליט ,שניסה למתוק את זהותו ,להתאים את עצמו
ר אינו בר ביצוע ,מנצת ומסכם את העימות :״מצידי
ב
ד
למוסכמות ,ונוכת לדעת ,כי ה
ר לראותו כמהוםל״)שם .(52:ההתיתסות היא לשלושת רובדי המשמעות.
ש
פ
א
באמצעות ניצתונו
ר
ב
ע
ה
ם מ
ל
ע
ת
ה
של יורם ,מדגיש תומר את הוסר היכולת ל
ע ממנה ,כולל השלכות השואה ,מהווה
מ
ת
ש
מ
בכלל ומהשואה בפרט .הגולה על כל ה
תלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית .קיים
כאן ניסיון לההזיר ״לתודעה ,שהמציאות
היהודית-ישראלית ההדשה ,אינה צמיהה בלעדית
של
מה שטופת בארץ ,מתוך
ת לקיום היהודי המסורתי ,בגולה בעיקר״)שוהם שם.(259:
ו
ש
ת
כ
ת
ה
ת בתהליך בניית היהסים בין יורם לבין נורית,
א
ט
ב
ת
ת העימותים השניים ,מ
כ
ר
ע
מ
ו הצברית .זכייתו בנורית ,מתיבת אותו לתשוף את זהותו האמיתית.
ת
ש
א
ת ב״מתציתו״ ,ודורשת לגלות גם
ק
פ
ת
ס
מ
היא אינה
ת ״ההומה
ל
פ
את צידו האפל על-ידי ה
הוא הושף בפניה ,אך את העבר אינו
הסינית״ שהקים סביבו .את קורותיו בקיבוץ
ה ביקשתי לאכול
צ
ר
מוכן לתשוף ,בתירוץ ״שמיום שבאתי א
״ )תומר
ה
ח
כ
ש
מעץ ה
ק אותה ,וגורם לה להניה ,שיורם אינו בוטה בה.
פ
ס
שם .(23 :התירוץ אינו מ
לפענת את מצבי רוהו ״כשצריך לשמוה -
זקוק לבית .זה הכל״
)שם.(27 :
ת ברגשותיה,
ו
ב
ש
ה
ת
ובהוסר ה
מצד
מצד
הוא עצוב .כשעצוב -לועג...
קשה לה
הוא פשוט
אהד,
ה
נ
מ
ת מ
ו
מ
ל
ע
ת
ה
היא מאשימה אותו ב
שני ,היא
בכך ,שאינה יכולה לעזור
ה
מ
ש
השה א
ה מי
י
ה
ת
ת מעצמך .הגיע הזמן ש
ת
ר
ר מהמצוקה בה הוא שרוי .״מספיק ב
ר
ה
ת
ש
ה
לו ל
ר לה
ר
ב
ת
מ
ש
ה לעודדו .כ
ס
נ
שאתה״)שם (40 :היא מ
ת ״מוזר ,מוזר מאוד...
מ
ה
ד
היא נ
שלא סיפר להוריו על נישואיהם,
ת מפני בתוך קרתון ואותי...
ר
ת
ס
את קיומם ה
מדוע?״)שם.(41 :
,שעול התארגנותה נופל על יורם .מכיוון שהגיע
ה
ה
פ
ש
מ
ה גובר עם הגיע ה
ת
מ
ה
לפניהם ,ולא
ה הישראלית.
ר
כ
ה
ה
הפך להלק מ
עבר כמותם את נוראות השואה
נקרע בין המתוייבות לדאוג לרוותתם ,כוותיק
הנובעים מאי התנסותו בזוועות
ה
מ
ש
רגשות א
שהם
ת שבלבך ,אז
פ
ו
ת
שאהיה שעיר לעזאזל לכל ה
יודעת ,אבל
,
ה
מ
ש
א
בעל קשרים ,לבין רגשות ה
הוו .העומס הנפשי ,המוטל עליו ,גורם לנורית
,משתדלת..
ת
ל
ד
ת
ש
מתד ,וכעס מאידך :״אני מ
אני לא עשיתי
י בשום
ת
מ
ש
הסבל ...אני לא א
הוא
אתה טועה...
אבל אם
אתה הושב
אתה סובל יותר ממני ,אני
שום דבר! אינני מוכנה שינפנפו מולי כל הזמן בדגלי
דבר ,לא כלפיהם
ולא כלפיך!״)שם:
על עצמו את מלוא כובד האשמה .אך נורית ,כאשתו,
.(51יורם מטיל
ת
ת
ק
השה צורך ל
הלק גם בנטל
338
רינה רובין
זה .כצברית ,הקושרת את גורלה עם פליט ,אין היא יכולה להתנער מרגשות האשמה,
שלא התנסתה בסבל באופן אישי .כרבים ,הדומים לה ״היחס אל הסובל ,המבקש
להיות כאהד מילידי הארץ ,מהייבם בעל כורהם .רצונם להשתהרר מהתתייבות זו ־
הריהם נאשמים ,כופין אותם לעמוד בהתתייבות זו ,שאינה נובעת במישרין מעשייתם
שלהם -הריהם מאשימים .בין כה וכה עובדת הינצלותם מן הסבל ,כשמבקשים הם
ליהנות ממנה הנאה שלמה ,הופכת להתכתשות כלפי הזולת וכלפי עצמם )אם הכרת
הוכה מוסרית כלפי הזולת היא תלק בלתי נפרד מהשקפת עולמם(״)שביד .(1963כך
נוצרת האשמה הדדית.
נורית שואפת לבנות היים מסודרים לעצמה ולבעלה .די היה לה בבעיות שתוותה
עם הוריה .אך קשה לה להתמודד עם ביקורי משפתתו :״אינני יכולה יותר ...אתרי כל
ביקור שלהם אתה משגע אותי ...מה אתה רוצה ממני?״)תומר שם .(59 :יורם ,המגיע
לשיא מצוקתו ,נשבר לראשונה ומבקש ״את מוכרהה לעזור לי ...את מוכרחה...״
)שם .(60:אף הוא מעוניין לסיים את התהליך ,שבו ההל .עתה נוכת לדעת ,שבכותות
עצמו בלבד לא יצליה במשימה .הצברית מתבקשת לסייע לפליט להשלים את
משימתו כדי שיוכלו לבנות תיים משותפים .עזרתה אינה מספיקה .המפתה להשלמה
ולשקט הנפשי ,שאותם מנסה להשיג יורם ,הוא העימות פנים אל פנים עם זיגמונט.
יורם יודע ,כי הוא תייב לנסות להבין ,עד כמה שניתן ,את מעשיו של זיגמונט ואת
מניעיו כתלק מסיכום תהליך תשיפתו העצמית ומגיבוש זהותו .הוא ממהיש הובה זו
בסיפור :״יום אהד ,הייתי ילד ,היה יום־שמש ,ראיתי את צלי ,ענק ,ארוך ,שתור,
מאהורי .הסתובבתי וגם הוא הסתובב .הרב עץ היתה בידי .התתלתי להכות בו .ההרב
נשברה .הצל נשאר...״)שם .(74 :ברור לו ,שאין כל אפשרות לברוה מהצל ,המסמל
את העבר .תייבים להתמודד אתו ולשאת בתוצאות ,אם תהיינה כאלה .״נורית מרכינה
את ראשה ,ומשאירה את יורם לבד״)שם( כאקט של הבנה והזדהות עם הצורך העמוק
שלו להשלים את מתוייבותו הנפשית.
לאהד העימות עם זיגמונט ,השולת אותו לאשתו המהכה ,תש יורם ,כי עתה יהיה
מסוגל לעשות את ״הצעד הראשון להתפייסות בין יורם ליוסלה ,בין הצבר למהצה
וילד גלותי להצאין .באהבה הפשוטה ,הנשית ,יחפש מרפא לרוחו״ )גמזו .(1962
אהבה זו תשתרר את יורם מאימת העבר ,ותעניק לעתידם את בשורת התיים.
נורית ודובי ,שני הצברים ,ממהישים ,לכאורה ,את צירו המואר של יורם ,בניגוד
לעברו המוצג כצל אפל .במהלך המהזה ,מוסר האיפול והצל מואר באור תדש .כזה
המעמיד את שני הצדדים בפרופורציה הנכונה .הצברים ,שבתתילת המהזה עוצבו
כדמויות ,המתייבות את היקויין ל כ ל הרוצה להפוך להלק מההכרה ,מקבלים את
ממדיהם הנכונים .בכך הם מייצגים ״שתי פנים של המציאות הישראלית בהן נתקל
הניצול-המהגר :ההתנכרות ,ההתנשאות ,והזרות ,מצד אהד ,וההבנה ,ההזדהות
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
339
והיכולת להשתהרר מדפוסי ההשיבה והתגובה הםטראוטיפיים של הישראלי ה׳מצוי׳
מצד שני״)פיינגולד שם .(35 :המתת הבלתי נמנע בין הצבר לפליט ,מתקיים כל עוד
לא ינסו הצדדים להגיע לפשרה מסוימת ביניהם .פשרה ,המתייבת ניסיונות גישור
וגילויי סובלנות ,אורך-רוה והבנה.
ניתן למצוא במהזה יציאה נגד התפיסה ,שרווהה בשנותיה הראשונות של המדינה.
זו הרואה בצבר נציג בלעדי של ההברה ההדשה .צבר זה נתפס כמגשים התלום
הציוני ,תוך מתיקת ההיסטוריה היהודית הגלותית .השינוי באפיון הצבר ,ועיצוב
המתה בינו לבין הפליט ,המנסה להשתלב בהברה ,כמרכיבים מרכזיים בדרמה,
מדגישים את הלקה של מורשת העבר במציאות הישראלית ההדשה ואת העולים
כמייצגי העבר ,המסורת והזהות היהודית .המהזה תושף את הקשר ,הבלתי נמנע ,בין
העבר לבין ההווה .הוא מוכיה ,שקשר זה הינו שורש בעיית הזהות של הגיבור,
המייצג קבוצה גדולה של פליטים ,שהתמודדו עם אותן בעיות .״ההתמודדות
הרותנית הנתבעת מן הניצולים היא להכיר ולקבל עליהם את השואה .רק בדרך זאת
אפשרית אישיות יהודית-ישראלית שלימה .ה״שואה״ נעשתה ,אפוא ,מבעיה תיצונית
לבעיה פנימית של הניצולים המתמודדים עם עברם״)שקד .(75: 1971
ממחזה ישראלי למחזה יהודי
המעבר מהדיון בצבר לדיון בפליטים ובניצולי השואה ,המשתלבים בהברה ,הופך את
המהזה ממהזה ישראלי למהזה יהודי .הוא מוכית ,ששלילת הגולה היא שלילת
ההיסטוריה של העם היהודי והתכתשות לה .שימור זיכרון השואה ,והנתלתו לדורות
הבאים מהייב הרתבת מידע בדבר מה שקרה ״שם״ ,פתיתות לשמוע ולהקשיב,
וניסיון להבין מה עבר על כל אלה שסבלו.
מבקרים שונים ראו במהזה ניסיון ראשון של מתזאי ישראלי לדון בכנות בטרגדיה
של השואה .עזרא זוסמן מדגיש ,כי ״זו הפעם הראשונה שהתיאטרון העברי נגע
בנושא כאוב זה ,והמהבר עשה זאת ברצינות ,בטוהר הכוונה ובמסירות הלב״).(1962
אשר נהור מציין ,ש״ראוי לברך על ניסיונו של המהבר להפר את הקשר של השתקת
השואה ,את הטאבו שהוטל אצלנו על העבר״).(1962
יורם קניוק ,אינו רואה במהזה מקרה בודד ,אלא ״הוא נושא בהובו גרעין של מה
שיכול להתפתת למיתוס של הספרות העברית :אותו יתס מזעזע בתד-פעמיותו בין
היהודי ובין הישראלי; בין העלייה ההמונית ובין בני הארץ -,בין השואה ,עליה שמעו
כאן מתוך פרוספריטי לא נשכה ,שואה אותה למדו בשירים ,והורדת מעפילים באישון
לילה בהופי קיסריה ונהריה ,שהיתה יותר ״כף״ מאשר הזדהות ,ובין
340
רינה רובין
המציאות אליה נקלעו אותם נשואי הכפיים״).(1962
בן-ציון תומר הכריז בתכניה להצגה ,כי ״אין זה מהזה על השואה״ .אך ״כפי
שהוא עצמו מבקש להוכיה במהזה ,אי-אפשר לו לאדם להתתמק מעברו ...כל כמה
שלא ירצה המהבר ,הרי דמויותיו ,שכולן כמעט ניצולי שואה ,מביאות עמן אל הבמה
את עברן .הן תדלות להיות דמויות ״אינדיווידואליות בהחלט״ ,אלא דרכן משתקפות
הבעיות של השואה״)פטר .(1962
תומר הוא המהזאי הישראלי היתיד)בתקופה הנדונה( ,שהתנסה בתלאות הקליטה
בארץ .כאהד מ״ילדי טהרן״ הוא מהווה עדות היה למה שעברו הפליטים .ככזה
העביר לדמויותיו את מתשבותיו ,את לבטיו ,ואת השקפת עולמו ביהס לקשר ,שבין
העבר להווה ולעתיד .עובדת התנסותו ,באותן ״תוויות״ ,מעניקה לו את זכות הבעת
הדעת בנושאים בעייתיים וכאובים אלה .הניסיון האישי מאפשר לו לרדת לעומק
הדברים ולהאירם באור המתאים .מכאן ,נובע אהד ההבדלים המרכזיים בין עיצוב
דמותה של מיקה ב״הוא הלך בשדות״ לבין עיצוב דמותו של יורם ב״ילדי הצל״.
שניהם עלו לארץ במסגרת ״ילדי טהרן״ .אך שמיר ,כיליד הארץ ,אינו מסוגל להבין
עד תום מה עבר על אותם ״ילדים״ .בעוד תומר ,המעצב את יורם לפי ניסיונו האישי,
יוצר דמות מורכבת ורבת פנים ,העוברת תהליך נפשי שונה מזה שעוברת מיקה.
המתה בין מיקה לבין הצברים מהייב אותה להתאים עצמה למציאות ,שבה שולטים
הצברים .עליה לוותר על עברה הגלותי לטובת ההווה הישראלי ,ולנסות להידמות
ל״צבר״ .יורם ,לעומתה ,תייב לפתור את המתת באמצעות תהליך היוודעות
נפשי-פנימי .הוא הייב להכיר בעברו ולהשלים עם קיומו .עליו למצוא לעצמו מקום
בהברה תוך התמודדות עם שני הצדדים של אישיותו :הצד היהודי-גלותי והצד
הישראלי-ה״צברי״ .התתברות מתורשת לעבר תביא להרפיית המתה ,בינו לבין
הצברים ,ותעניק ליורם רוגע נפשי .אלה יאפשרו לו להשתלב במציאות ,ולהעביר את
מורשת אבותיו ואת זכר השואה לדורות הבאים.
הערות
!
״ ב י ח ס ה ש ל ה ת נ ו ע ה ה ק י ב ו צ י ת א ל ניצולי ה ש ו א ה ה י ת ה מ ק ו פ ל ת שניות .מ צ ד א ח ד ,א ת ו ס קיבוץ
ה ג ל ו י ו ת ה ב י א לידי מ א מ ץ כן ו ה ש ק ע ת מ ש א ב י ם רבים כדי לסייע ב ק ל י ט ת ם ו ב ש י ק ו מ ם ! ו מ צ ד שני,
ה ח ש ש מ א י ב ו ד צ ב י ו נ ו ה ח ר ב ו ת י ו ב ע י ק ר מ פ ג י ע ה ב א ו ר ה החיים ה ק י ב ו צ י האינטימי ...יצרו ד פ ו ס י ם
ש ל פ ט ר נ ל י ז ם ,ה ת נ ש א ו ת ו ל ע ת י ם א ף דחייה ש ל ה ע ו ל י ם ״ ) א ל מ ו ג ש ם .(145 :
הצבר ופליט השואה -מתח בלתי נמנע
נ
341
״ ת פ ק י ד ו ה ס מ ל י ש ל ה ש ם כ מ ס מ ן ע ב ר י ו ת ו כ מ ב ח י ן בין ה צ ב ר ) ב ע י ק ר יליד הארץ ו ב ן ה ה ת י י ש ב ו ת
ה ע ו ב ד ת ( ובין ה ע ו ל ה . . .ב ו ל ט ב ס פ ר ו ת ד ו ר ת ש ״ ח ״ ) א ל מ ו ג ש ם . ( 1 4 9 :
3
ב מ ה ז ה מ ש ו ל ב י ם א ל מ נ ט י ם א ו ט ו ב י ו ג ר פ י י ם מ ח י י בן־ציון ת ו מ ר ,ש ה י ה ב ע צ מ ו שייך ל ק ב ו צ ת ״ילדי
טהרן״ .ה ו א ניצל מ ה ש ו א ה כ ש ב ר ח ע ם הוריו מ מ ק ו ם מ ג ו ר י ה ם ב פ ו ל י ן ל ר ו ס י ה ,הגיע ל ס מ ר ק נ ד
ש ב ב ו כ ר ה ,ו מ ש ם יצא ע ם שיירת נ ו ע ר ל ט ה ר ן .מ ש ם ע ל ה ע ם הילדים ה א ח ר י ם ל א ר ץ ,ו ה ש ת ל ב
ב מ ו ס ד ה ח י נ ו כ י ש ל קיבוץ מ ש מ ר ה ע מ ק )ברזל ש ם . ( 2 9 1 :ר א ה גם ה ע ר ה 2עמי .46
י
א ל מ ו ג מ ו כ י ח ש ״ ה נ ו ה ג ל ש נ ו ת א ת שם ה מ ה ג ר . . .ב ח ב ר ה ה א ר צ י ש ר א ל י ת ,נ ו צ ק ב ו ת ו כ ן אידאולוגי
ו ה ו א נ ע ש ה מ ת ו ך פ ע ל ת נ ו ת גלויה ש ל סוכני ה ח ב ר ו ת ,ה מ ע י ד ה ע ל ח ש י ב ו ת ו ב ה מ ר ת ה ז ה ו ת ״ ) ש ם :
.(150
<
ל ו ר נ ס לנגר ,מ ס ב י ר א ת ה ש י מ ו ש ב ח ל ו מ ו ת ,ב מ ח ז ו ת ה מ ט פ ל י ם ב נ ו ש א י ש ו א ה ,כ ״ ה ע ר ו ת ל מ צ י א ו ת ,
ה ת ו ד ר ת ב ה ח ב א להגיון ו ל ח ו ש י ה ח ו ל ם .ב א מ צ ע ו ת ס ו ג מ ס ו י ם ש ל ט ר נ ס פ ו ר מ צ י ה ד ו -מ ש מ ע י ת ,הן
ה ו פ כ ו ת ל ״ מ צ י א ו ת ש א י כ ו ת ה אינה א מ י ת י ת ״ אך ב ו -ז מ נ י ת ח י ה יותר ,ו א ו ל י נ ס ב ל ת יותר ,ה מ ת ק ב ל ת
ע ל ידי ה ד מ י ו ן ״ ) ש ם .(46 :
*
״ ב ו ד ד י ם וזרים״ מ כ נ ה א ב א ק ו ב נ ר א ת ניצולי ה ש ו א ה ש ה ג י ע ו א ר צ ה .ע מ נ ו א ל סיון ,מ ו ס י ף ל ה ג ד ר ה
זו א ת ״ילדי ה צ ל ״ ש ל ה מ ל ח מ ה ,ה נ ו ש א י ם בזיכרונם א ת ״ ה ק ר ו ן ש נ ת ר ו ק ן מילדיו כ מ ו מ פ ה ם ״
)תומר שם:
.(46א ו א ת א ל ה ש ע ל ו ט ר ם ה ה ש מ ד ה ,ה נ ו ש א י ם א ת ת ו ו י ת ה ה י נ ת ק ו ת מ ה ה ו ר י ם ,
ה ב ר י ח ה ו ה נ ד ו ד י ם ,העלייה ב מ ס ג ר ת ״ילדי טהרן״ ,החיים ב ״ ח ב ר ת ה נ ו ע ר ״ וכוי .״ ה ב ד י ד ו ת ו ה ז ר ו ת
היו ק ש ו ת ב מ י ו ח ד ב ש כ ב ו ת הגיל ה צ ע י ר ו ת ״ ה ו א מ ס כ ם ) ש ם . ( 8 7 :
3
4
3
מציאות מדומה
ליאת
שט״ר
מציאות מדומה:
דימו״ החברה היישובית ,השואה ושארית
הפליטה בראי הסרט "בית אבי" )(1947
ר שבינינו)ובין אנשי ארץ-ישראל( מפרידים לא רק ימים ,כי אם
ב
ת
ס
ה
״
אוקיינוסים של מהשבה.״דברים שנראו בעינינו.״אנשים שתצו גבולות ,הם
לא יכלו להבינם ואילו אנו לא יכולנו להבין מה הם מדברים אלינו...אני
ם למוסדות
ת לא רק על המוסדות הלאומיים ,אני מתכוון ג
א
אומר ז
התנועתיים ,לקיבוץ המאוהד ,לקיבוץ הארצי ולהסתדרות העובדים .כל
אלה
ת שארית הפליטה״
פ
ש
ה שלנו ב
פ
ש
כמעט שלא הבינו...לא דיברו ב
יצהק צוקרמן'
2
ה
ע
ב
ר
ה סרטים שעסקו בניצולי השואה:א
ע
ב
1ל 1948-הופקו בארץ ש
9
4
בין 5
3
סרטים דוקומנטריים ושלושה סרטים עלילתיים .המתויבות למאמץ הלאומי היתה כה
רבה ,עד כי הסרטים הציגו את הרעיונות האידיאולוגיים המרכזיים באותה תקופה
מלוא תוזקם ,לא תרגו מאותו
בהם מבנה
דגם אתיד ,וניתן למצוא
זהה :הסרטים
ט
ר
ס
הדוקומנטריים מציגים באקספוזיציה קצרה את בעיית הניצולים באירופה; גוף ה
ה
ב
ה
ר
ה
המציג ב
ר הבלתי נפרד בין הניצולים לבין ארץ-ישראל ,ואת
ש
ק
את ה
ת שלהם .ניתן
ר
ש
פ
ת
המוטיבציה הציונית הבלתי מ
של הארץ
דגש רב למעלותיה
ולהשתלבותם המיידית של הניצולים בה ,כאשר זה מול זה מוצבים שני עולמות
מנוגדים -ארץ-ישראל
מול הגולה ,ההלוץ
מול היהודי ׳הישן׳ ,הרואיות
מול מוות
ם לארץ .הסרטים
ת
א
ב
ה
ש; הסיום כולל קריאה לפתרון בעיית הניצולים -עזרה ב
ת דמות ניצול בעייתי המגיע לארץ שבור ונטול היים ,לאורך
ג
צ
ה
לתיים פותהים ב
ט
ר
ס
ט הוא מתוודע אל אורה ההיים הארץ-ישראלי ובסיומו של ה
ר
ס
ה
ם
ק
ת
ש
הוא מ
והופך ל״יהודי הדש״.
הסרטים שיקפו את הדימוי העצמי של היישוב
4
ר זה אכהן דימויים אלו
מ
א
מ
השואה .ב
ואת הדימויים שיוהסו לניצולי
ט העלילתי ״בית אבי״ ,המהווה
ר
ס
דרך ה
מ א מ ר זה מ ב ו ס ס על ע ב ו ד ת מ .א : .עלייה וקוץ ב ה -ת ד מ י ת ניצולי ה ש ו א ה ב ס ר ט י ארגונים ציוניים
ב א ר ץ -י ש ר א ל .1948 - 1945 ,ה ע ב ו ד ה ה ו כ נ ה ב ה ד ר כ ת פ ר ו פ ׳ דינה פ ו ר ת .
ליאת שטייר
3
4
4
ה תקופה מבחינת התפישות והרעיונות שהוצגו
ת
ו
אב-טיפוס לסרטי א
•
ה האנגלית,
פ
ש
ט נעשה ב
ר
ס
ה
•
בהם.
•
ט קליין ,במאי
ר
ב
ר
שכן נועד להפצה בארצות-הברית .ה
נודע של סרטים דוקומנטריים ביים והפיק .התסריטאי והמפיק בפועל היה מאיר לוין,
.בין שניהם
(
1
9
8
1 -1
9
0
5
הסופר ,התסריטאי והעיתונאי היהודי-אמריקאי המפורסם )
5
ה של ההפקה.
ת
ק
ס
פ
ה
ט והביאו ל
ע
מ
כ
ך הצילומים ש
ל
ה
מ
התגלעו היכוכים קשים ב
ה
ה
ט
ב
ת ה
ר
ו
מ
קליין קיבל את רובו המכריע של התקציב מהקרן הקיימת לישראל ת
ה
ב
ה
ט יפרוש יריעה ר
ר
ס
ה
ש
ר ביניהם ישמר בסוד ,משום
ד
ס
ה
של מפעלה ,וכי ה
ט בארצות-הברית ,דרשו שהצופים
ר
ס
שהתברות ,שדרכן קיוותה קק״ל להפיץ את ה
6
ט בפני הציבור כאילו נעשה
ר
ס
לא ידעו שמוסד תעמולתי מימן זאת .לפיכך הוצג ה
ם של קליין ולוין \ W o r l d V i e w F i l m s
ת
ר
ב
עבור ת
ל יצהק דנציגר )שכבר אז היה ידוע בעיקר
ס
פ
השהקנים הראשים היו הובבים :ה
ה לו את
נ
ק
ה
בזכות פסלו ׳הקורבן׳ ,ש
ה
מ
ה
ל
מ
ה )שבזמן ה
ח
ר
פרם דיזנגוף( ,אירנה ב
כהן ,תלמיד
הופיעה בקהיר עם קבוצות תיאטרון אנגליות של הובבים( ,והילד רוני
ו שתקני התאטרון
פ
ת
ת
ש
ה ה
נ
ש
מ
ר ׳מעלה׳ בירושלים .בין שתקני ה
פ
ס
בית ה
רפאל קלצ׳קין)שכבר שיהק בסרטים הארץ-ישראליים ״חלוצים״ ־
דאז -
1933ו־״זאת היא
8
,יוסף פסובסקי)מילוא( ,זלמן לביוש ,מרים לזרסון ואהרים.
(
1
9
3
הארץ״ 5 -
ט מגולל את סיפורו של
ר
ס
ה
כבן
דוד הלוי ,ניצול שואה
ד בברגן-בלזן
ר
ש
,11ש
9
ך השואה .לפני שהופרדו ,הבטיה לו
ל
ה
מ
ש את הוריו שנעלמו ב
פ
ת
ומגיע לארץ כדי ל
אביו שהם יפגשו בארץ .איתו מגיעה באנייה מריה ,ניצולת שואה בשנות העשרים
ת למנוע אותו מהיפושיו,
ל
ד
ת
ש
מ
ה ו
ב
ה
להייה ,שמלווה אותו בארץ ,מרעיפה עליו א
אשר נידונו מלכתהילה לכישלון.
ב בקיבוץ אליו הובא ולאהר
ל
ת
ש
ה
ה ל
ש
ק
ת
דוד מ
מכן במוסד ההינוכי אליו נשלה .התיפוש
רואה שאין כל התקדמות,
מכל וכשהוא
אתר אביו מעסיק אותו יותר
ש בעצמו.
פ
ה
הוא מהליט לברוה מן המוסד ולצאת ל
הוא
עובר במקומות רבים בארץ ופוגש אנשים שונים אך אינו מוצא את אביו.
א רתמים עליו
ל
מ
ת
מ
ך התיפושים ,פוגש אותו פועל במפעלי ים המלת ,ש
ל
ה
מ
ב
ומהליט להעמיד פנים שהוא אהיו של
מגלה את השקר ,ובורה
ת ״הדוד״ עד שהוא
ת
פ
ש
האב .דוד נשאר עם מ
שוב .בסופו של
דבר הוא מגיע למשרדי הסוכנות בירושלים,
שם מנסים הפקידים להסתיר ממנו שהוריו נספו ,אך הוא מבין זאת ומתמוטט מבהינה
ה איתו,
ת
ל
ע
ה הוהלף למרים( ,הניצולה ש
מ
ש
ש
נפשית .במתלתו סועדים אותו מריה )
ואברהם ,הקיבוצניק שהיה ממדריכי קבוצת המעפילים אליה השתיך
ה ובסופו של
ב
ה
ם נרקם סיפור א
ה
ר
ב
א
ל
דבר הם מאמצים את
דוד .בין מרים
ר
ב
ש
מ
ה
דוד .יציאתו מ
ל יישוב הדש ,שמוקם
ת בזמן עלייה על הקרקע ש
ש
ת
ר
ת
הנפשי מ
מציאות מדומה
345
על-ידי בני הקיבוץ ,בה מגלה אברהם אבן עתיקה ועליה חרוט סמל של שבט הלוי.
דוד מבין שזהו בית אביו ,ואנשי הקיבוץ הם בני משפתתו ונרפא.
בסרט באים לידי ביטוי הרעיונות המרכזיים שליוו את סרטי התקופה הן בעיצוב
העלילה ,הן בעיצוב הדמויות והן בפואטיקה הקולנועית:
התעלמות מן השואה:
השואה עצמה אינה קיימת בסרט .רק השלכות ,סמלים ודיבורים מקוטעים אודותיה.
המספר המקועקע על זרועו של דוד נראה פעמים אתדות בתקריב ) ,(Close-Upוכן
מודגשת הכתובת על ידה של מרים ,המגדירה את היותה זונה של האס.אס באושוויץ.
דימוי שלילי של הניצול/ה:
בשני הז׳אנרים )הדוקומנטרי והעלילתי( שנוצרו באותן שנים קיימת הסכמה לגבי
דמותם התיובית עד לאידיליה של אנשי היישוב ודמותו השלילית של הניצול .אך
תיאור מצבו הנפשי והשתלבותו בארץ יוצר תתך ברור ביניהם:
בסרטים הדוקומנטרים הדמויות שטותות לתלוטין .יש אזכור מועט של בעיות
הניצולים ,אם בכלל ,ואין כניסה אל תוך נפשם .ההתייתםות אליהם היא כאל קבוצה
אהידה והומוגנית ,תסרת פרטים המייצגת את המעבר משואה לתקומה .השינוי שהל
בניצולים מהיר וקיצוני בצורה לא הגיונית ־ עם נגיעתם בקרקע הארץ הם משתנים
באתת -מדמות גלותית פסיבית נפתדת ושלילית ,הם הופכים לצברים לוהמים
ועובדי אדמה .השילוב של הצגת הארץ ,אנשיה והניצולים המשתלבים כהרף עין
יוצרת תמונה של האידיאל בהתגשמותו ,גן עדן עלי אדמות .מן הסרטים עולה נזיפה
ביהודי אירופה בנוגע להתנהגותם בזמן השואה ,והם מטפתים את מיתוס הליכת יהודי
אירופה כ״צאן לטבח״ :העובדה כי רוב היהודים לא השיבו מלהמה נתפסה כביטוי
לפסיביות הגלותית ,העומדת בניגוד גמור לאקטיביות ,שמאפיינת את העברי הלוהם
בארץ-ישראל ,ולמיתוס על פיו רק מוות תוך כדי להימה )בארץ או מהוצה לה( ,הוא
מוות מכובד.
10
בסרטים העלילתיים מוצגים אנשים שבורים ,מדוכאים ,בעלי בעיות נפשיות,
שהדרך היהירה שלהם להשתקם היא להגיע לארץ־ישראל .אלה סרטי מסע כאשר
׳המסע׳ הוא כפול ומקביל :ראשית ,אל תוך הנפש ושיקומה על־ידי התתברות אל
׳אני׳ הדש -׳האני׳ הציוני ,ושנית ,משולי ההברה אל מרכזה .דמות הניצול שמגיע
מורכבת כולה מתכונות שליליות ,ללא קרן אור תיובית אתת .בסיום הופך הניצול
לדמות תיובית להלוטין ,ללא צדדים שליליים .בשני המקרים יוצרת ההצגה הזו
346
ליאת שטייר
דמות סטריאוטיפית ומעברים הדים .מבטיהם העצובים המודגשים ,ההתבודדויות,
תוסר ההשתלבות ,ונדודי דוד המסתיימים בהתמוטטות נפשית רומזים ,שהאנשים
שהגיעו מהתופת הגיעו בלתי שפויים .כרזות הפרסום של הסרט שהצהירו כי -
" "What you see is life itselfתיזקו תדמית זו בעיני הצופים.
דמותו של דוד :בעיותיו של דוד הלוי מוצגות מראשיתו של הסרט .הוא תלוש לא
רק מן הארץ אלא מן המציאות בכלל :הוא אינו מתעניין בארץ בה הוא נמצא ,רק
בתיפושים אתר אביו ,אך את שמו אין הוא זוכר .הוא גם אינו זוכר כיצד נראה אביו,
ומה היה מקצועו ,ובכל פעם משייך לו מקצוע שונה .הוא מוצג כדמות תמהונית,
שקועה בדמיונות ותםרת יציבות .במהלך היפושיו הוא פונה אל זרים ששם משפתתם
הוא ׳הלוי׳ ושואל בכל פעם ״אתה אבא שלי?״ :הוא מסתכסך עם כל מי שבסביבתו,
בין אם אלה אנשי הקיבוץ ובין אם אלה ילדים ניצולים כמוהו ,ואינו מנסה להשתלב.
בניגוד לאהרים הוא אינו לומד ואינו עובד ,אלא מתהלך סהרורי ושקוע בעצמו .כדי
להדגיש את זרותו ,מוקצן המבטא השגור בפיו ועל ראשו הונה כובע שהור בעל
מראה גלותי .במקום לעסוק בפעילות שמועילה לו ולזולת ,כפי שעושים אנשי
הקיבוץ ,שרגליהם נטועות באדמה ,הוא רק מרתף בתלומות .מצבו הולך ומדרדר.
במהלך ההיפוש מגיע דוד למפעלי ים המלה ,משום שנודע לו כי שם עובד גבר
בשם הלוי שנמלט מפולין .שוב תוזרת השאלה ״האם אתה אבי?״ .הלוי )ששמו
הפרטי יהודה( ,נמלא רהמים ,ולכן׳משקר לו וטוען שהוא דודו .הוא לוקת אותו לביתו
ומכניס אותו אל משפהתו .במהלך שיהה בין הילדים למבוגרים על שפת ים המלה
מציע דוד להתיות את ים המוות ולייצר ממנו תשמל .״אם יש לך תכניות לים המוות
סימן שאתה כבר פלשתינאי״ עונה הבר המשפהה לדוד ,וכך -הרצון להתיות את ים
המוות צופן עמו תהייה לאומית -דבר המהווה רמז מקדם תיובי באשר לעתידו של
דוד .רמז נוסף כזה גלום גם בשיהה בין הילדים שנושאה הוא האפשרות להיוולד
מהדש ,לאב הדש ולמשפהה הדשה .מוטיב הלידה מתדש שמאפשרת הארץ
לתושביה ישוב ויתזור בסרט ובסופו יתממש .לאהר שדוד מגלה כי יהודה הלוי אינו
דודו הוא כורת ומתתיל לעלות לכיוון ירושלים .ים המלה הוא המקום הנמוך ביותר
אליו הגיע .מכאן והלאה יעלה לכיוון השתלבות בעולם האמיתי והשתתררות מסיוטי
העבר ־ אל ירושלים ,בה יגלה שהוריו מתים .המכה הנפשית הזו היא שתעזור לו
להגשים את לידתו מהדש".
שיא התדרדרות מתבטא ,כאמור ,בהתמוטטות נפשית .ההתמוטטות של דוד
מלווה ברגרסיה .הוא מתנהג כתינוק לכל דבר :מוצץ אצבע ,אינו מדבר ,מושך
בבגדיו ,מתפנק ומהייך לאנשים .הוא מוצא ברגרסיה את מבוקשו ורואה באברהם
ובמדים את הוריו.
התסריטאי מאיר לוין מספר בזיכרונותיו ,כי בעת שכתב את הסיפור ,היה לו ברור
347
מציאות מדומה
שהתיפושים של דוד יסתיימו בהתמוטטות .הרקע המקדים שלו בפסיכולוגיה הביא
אותו לתשוב על תהליך כזה ,אבל הוא לא הצלית לגבש לעצמו את צורת
ההתמוטטות .רק כשקליין הגיע לארץ ,הצליהו שניהם להגיע יהד לקונספציה של
התמוטטות ,רגרסיה ו׳לידה מהדש׳ .כשהסרט היה מוכן הוא פגש אנליסט ,שנשלה
למתנות העקורים כדי לבדוק בעיות נפשיות של ניצולים .האנליסט סיפר לו ,כי הזרה
לילדות הייתה אתת מההפרעות הנפוצות ביותר אצל ניצולים ,והתייתס לסיפור של
לוין לא כאל סיפור בדיוני אלא כאל ״המקרה הטיפולי שלו״ .ההתמוטטות הנפשית
של דוד היא שתוביל בסופו של דבר לשינוי הסופי -ההתערות .״הלידה מהדש״ אותה
עובר דוד היא מוטיב ההוזר בכל הסרטים בצורה זו או אתרת ומטרתו היא לייהס
לארץ סגולות מרפא מיסטיות ,ולהציג אותה כמקום היוצר היים ,כמקום היהיד בו
ניצולי השואה יכולים להיוולד מתדש.
12
דמותת של מרים -עלילת המשנה מתמקדת במרים ,הניצולה שהגיעה עם דוד
באניה ,ומייצגת דימוי מרכזי אהר בהברה .לאורך הסרט היא מוצגת כדמות נוגה,
פסימית ,מוטרדת תמידית .בסצינת התלפת השמות היא מספרת שבעלה וילדה נהרגו.
שם תדש ,לדעתה ,לא ישנה דבר ,אך בכל זאת היא מסכימה לקבל את השם ׳מרים׳.
דאגתה האימהית לדוד מלווה בהסתייגות מאימהות והיא מגלה סימפטומים של
בעיות נפשיות קשות .לבסוף היא מגלה לאברהם את סודה :היא אולצה להיות זונה
של האס.אס באושוויץ.
כאשר אנשי היישוב בארץ התלו לגלות את ממדי השואה ולתפוס שרוב יהודי
אירופה הושמד ,הם התלו לתהות ,כיצד הצליהו יהודים להינצל .הצירוף של פסיביות
והישרדות היה השוד בעיניהם .הסברה הרוותת הייתה כי אלה שההזיקו מעמד לא
נמנו עם שכבת המשכילים המעודנת וההלשה ,אלא עם שדרות העם הפשוט ,ומי
שניצלו היו כנראה אלה שדאגו לעצמם על תשבון זולתם ,או שתפו פעולה עם
הנאצים ואנשיהם .הניצול המיני של נשים יהודיות בשואה היווה הקצנה של דימוי
שרווה גם קודם לכן ,לפיו הגולה הייתה נשית והלשה ,ואילו היישוב היה גברי והזק.
הסרטים מציגים מצב התתלתי קיצוני)זנות או הפקרות מינית( בלי לתאר את הגורמים
להיווצרותו וכך מטילים דופי בניצולות אומללות שנוצלו בעל כרהן .במהלך הסרטים
עוברות הניצולות שינוי קיצוני בזכות הארץ ואנשיה ,וההופכות ממייצגות זנות
לאמהות ,הטומאה הופכת לטוהר ,ועקרותן לפריון .ואכן מרים מבטאת שינוי זה
כאשר בסיום הסרט היא ואברהם מאמצים את דוד והיא הופכת לו לאם .כך היא
מזוהה עם אדמת הארץ שעברה משממה לפריהה ,ודוד זוכה ב״אמא אדמה״ תרתי
משמע .השוב לציין כי הקולנוע הישראלי לא השתהרר מסטריאוטיפ זה ,והוא ,כמו
סטריאוטיפ ״הניצול/ה המעורער/ת בנפשו/ה״ שב והזר בסרטים רבים לאורך השנים
)הנרי
וטלי״
״יונתן
,( 1952
לייטם,
)ג׳וזף
נאמנה״
״קריה
13
14
ליאת שטייר
3
4
8
״ ) אורנה
ה
ש
ד
( ו״ארץ ה
1
9
8
,״תל-אביב -ברלין״ )ציפי טרופה7 ,
(
1
9
5
שניידר3 ,
.
(
1
9
9
בן-דור4 ,
ר שדוד אינו מוצא את מקומו בקיבוץ ,הוא
ה
א
דמות הילדים הניצולים בשפייה :מ
ה תקופה ילדים ניצולים .הדמיון בינו לבינם
ת
ו
א
ט ב
ל
ק
נשלה אל כפר הנוער שפייה ,ש
ם הראשונה :הם מספרים זה לזה סיפורי זוועה מהשואה,
ת
ש
י
ג
פ
נראה כבר ב
עדים ,כאשר כל
ה ומתהרה באהרים ,מי
א
ג
ת
אהד מ
בטוה שזה הפוגרום הגדול שהיה עד לו,
להם היו
ראה דברים נוראים יותר:
אהד
ת יהודי עיירתו בבית
ת
צ
ר על ה
פ
ס
שני מ
ר על ירי המוני .כל התיאורים
פ
ס
ר על עבודתו במשרפות ,ודוד מ
פ
ס
כנסת ,אתר מ
ת ילדותית
ו
ב
ה
ל
ת
ה
נעשים ב
למתרידים יותר .הנורא
עצב ,רק
ללא כל
ם ליצור קשרים תברתיים.
כ
ר
מכל הוא שזו ד
ם עם
ה
ל
הריב האלים ש
דוד והתעקשותם להכריז עליו
בעיותיהם ,הם אלימים ,קשים ומנותקים.
על
תוך מעין התפארות ,מה שהופך אותם
כעל יתום ,מדגישים את
מצד שני הם לבושים גופיות קצרות ורוכבים
סוס ועגלה ,סממנים המייצגים את בני הארץ .כלומר ,עדיין לא שכתו את העבר אך
דוד .יש
ר
ש
א
ת מנותקים מהארץ מ
ו
ת
כבר פ
ט אופטימי
ר
ס
להם בעיות רבות ,אך ה
ביהס לעתידם :הם התלו לעלות על הנתיב הנכון להשתלבות .דוד בניגוד אליהם אינו
מצליה להתמודד ולעלות על אותו נתיב ,ולכן
ה של
ל
ה
ת
מסמלים ה
הוא בורה מהכפר .לפיכך ,הילדים
ת בארץ,
ו
ר
ע
ת
ה
שלב ביניים ב
ך את קפיצת הדרך מקיצוניות
ש
מ
ה
שיעשה רק ב
ט שזורות
ר
ס
ניצולים נוספים :ב
שלב
אשר אינו קיים
אצל דוד,
אתת לשנייה.
שתי סצינות קטנות המציגות ניצולים
אשר
כמו
ת הארץ .בסצינה
מ
ד
ם דורכת על א
ל
ג
ר
ם ברגע ש
י
ב
ל
ת
ש
בסרטים הדוקומנטריים -מ
שני ניצולים
אתת,
שזה
ה בו עובדים
ד
ש
עתה הגיעו לקיבוץ ,מגיעים ל
המקום ומבקשים לעבוד גם
הם .אנשי הקיבוץ הם
אלה המציעים
להתהיל עדיין ,אולם הניצולים אינם מסכימים לתכות אפילו
העבודה הקרובים ומתהילים לעדור .בסצינה השניה ,ניצול
למעגל ריקודי ההורה של אנשי הקיבוץ
כמה מבני
להם לנות ולא
רגע ,לוקתים את כלי
שזה
עתה הגיע ,נכנם
עוד באותו הערב ,והוא זה שקורא למרים,
ה לפניו ,להיכנס למעגל ולרקוד איתו) ,אך היא מסרבת( .ההורה ועבודת
ב
ר
שהגיעה ה
( ציוניות
I
c
o
n
s
ה היוו אייקונות )
מ
ד
א
ה
ת
ו
ב
ל
ת
ש
ה
ה וסימלו את ה
פ
ו
ק
ת
בכל סרטי ה
ר מיהודי גלותי ל״יהודי הדש״.
ב
ע
מ
ואת ה
ה התקופה ,בו לפתות
ת
ו
א
ט הארץ-ישראלי העלילתי היתידי ב
ר
ס
זהו ה
ב במהירות .אך עם
ל
ת
ש
מ
מהניצולים מוצג כ
תלק
קטן
ט זה רובם המכריע של
ר
ס
זאת ,גם ב
.את הביקורת על הניצולים
ת
ר
ת
הניצולים מוצג כבעלי בעיות נפשיות במידה זו או א
ה
נ
ש
שתלו התסריטאים לא פעם בפי השהקנים המגלמים את הניצולים וכך נתנו להן מ
תוקף .וכך ,מרים היא זו שטוענת
אין
שאל כל פליט צריך להתיתם
כאל הולה.
ספק כי הילדים שהגיעו לארץ לאהר השואה היו רהוקים מלהיות
ככל הילדים
349
מציאות מדומה
בני גילם ,אך המציאות לא הייתה תמיד כה שלילית .ריכרד לויזון ,ששימש כמדריך
בכפר הנוער בן-שמן שקלט אז ניצולים רבים ,והשתתף בצילומי הסרט ״אדמה״,
מספר ,כי רובם של הילדים נקלט מהר בבית הספר ובעבודה .הסרטים העלילתיים
של התקופה בתרו להתמקד דווקא במקרים הקשים ,גם של המבוגרים ,משום שכדי
להשיג תמיכה כספית ומדינית במאבק הציוני היה צורך בדרמה מרגשת ,שתצליה
לסהוט מהצופים בכי ,רגש ואהדה .הצגת הניצול כאדם מעורער בנפשו ,שרק הארץ
מצליהה לשקם אותו ,התאימה לסיפורים שונים שרווהו על האנשים ׳המוזרים׳ הללו,
התאימה לצרכים הקולנועיים והמדיניים ולכן היוותה את הפתרון המושלם .כך נוצרה
ראייה מכלילה שלילית של הניצולים.
15
16
תיאור קשר נפשי והיסטורי הדוק בין יהודי הגולה לבין
ארץ -ישראל:
״בית אבי״ כמו כל סרטי התקופה ,לא הציג כל אופציה אתרת לניצולים מלבד
ארץ-ישראל ,והמוטיבציה הציונית של כל הפליטים להגיע לארץ לא הוטלה בספק.
הסרטים אינם עוסקים ולו גם ברמז ,באפשרות של הגירה לארצות אתרות .ההישארות
באירופה -מגונה או אינה מוזכרת כלל ,והפתרון האפקטיבי המוצע הוא אהד ,ללא
כל אפשרויות אתרות .כך התקבלה ההרגשה כי כל הניצולים מאוהדים ברגשות
הציוניים שלהם .אמנם רוב הניצולים אכן בתרו בציונות כדרכם לאהר המלהמה ,אך
הסרטים אינם מציגים כל אלטרנטיבה אתרת ,ו׳שוכהים׳ לציין כי בין היהודים שישבו
במתנות העקורים היו גם קבוצות אנטי-ציוניות ,וגם בודדים שמסיבות שונות ראו את
מקומם בארצות אחרות .לפי הסרטים לא ייתכן שיקום ולו מזערי באירופה .לכן
הפליטים מגיעים לארץ שבורים ורק בה הם נושעים .נראה כי דעת היוצרים
הארץ-ישראליים הייתה שכדי להדגיש את תשיבות הארץ צריך לשלול להלוטין את
הגולה .מגמה זו הזרה לאורך כל הסרטים ,עלילתיים ודוקומנטרים כאהד וכך
התעלמה להלוטין מהעובדה ,כי עם הזמן הפכו מתנות העקורים לקינים של היים
יהודים הדשים באירופה :ניצולים התתתנו והולידו ילדים ,התארגנו בקבוצות
פוליטיות ,הוציאו לאור עיתונים ובכלל גילו יזמה וכושר התארגנות מדהים.
17
18
הצגת קשר הדוק בין היהודים לבין הארץ עזרה לבסס את הטענות לבעלות יהודית
על הארץ מקדמת דנא .לפיכך ,נושא הבעלות על הארץ שזור לאורך הסרט ומופיע
בכל סרטי התקופה .מודגש כי אין מדובר כאן בסתם הגעה אל הארץ אלא בהזרה
אליה ,הזרה אל מקום שהיהודים כבר היו בו בעבר :דווקא בירושלים ׳עיר דוד׳ ,מגלה
דוד לאתר תיפושים נרתבים ,את האמת על עברו .עירו היא זו שתפתה לו
ליאת שטייר
350
את הפתת לעתיד .העיר מוצגת בכמה סצינות המתארות את פניה השונים .הכניסה
הראשונה של דוד אל העיר היא אל ההלק הישן של העיר .השוטטות שלו בסמטאות
המפותלות נועדה לסמל הזרה אהודה אל העבר ,אל ההיסטוריה ,עד שיוולד מהדש
אל ההווה בצד ההדש של העיר".
לוין התכוון להראות לעולם כי שיקום הניצול מתרתש בזכות אדמת ישראל,
האדמה שספוג בה עבר יהודי כל־כך עשיר .לכן ,שם המשפהה של דוד שימש אצלו
רמז מקדים וכקשר לעבר :בהתיישבות ההדשה שעולה על הקרקע ,מראה אברהם
לדוד אבן שמצא ועליה כתוב ׳הלוי׳ .דוד מתרגש .״זה שם אבי״ הוא מכריז ,אך מרים
מתקנת את דבריו :״זה השם של כל אבותיך״ ,ואברהם מבטית ששם יבנו את ביתם,
ואז מבין דוד ־ ״ביתו של אבי ,ישראל״ .אבן זו מציינת את הקשר הקדום ,הנצתי
והאיתן של דוד לארץ .וכך ברגע אתד נפתר הקונפליקט ,נעלמת המהלה ודוד מבריא
לתלוטין בזכות הקשר הקדום של היהודים לארצם .העובדה כי אותו קשר מסוגל
בהינף רגע לרפא את הנפש מדגישה את עוצמתו האדירה של אותו הקשר ושל אותה
האדמה.
20
האדרת הארץ ואנשיה תוך התעלמות מבעיות:
צמד המושגים ׳יישוב׳ ו׳גולה׳ שינה מקומות וההליף דגשים בהיסטוריה היהודית
ההדשה ,כשבסופו של דבר יצאה האידיאולוגיה הציונית כשידה על העליונה .אותו
׳ניצהון׳ היה מודגש מאוד בסיום מלתמת העולם השנייה ויוצרי הסרטים
הארץ-ישראליים הקפידו לציין זאת שוב ושוב .הגולה מוצגת כמקור כל הרע ,והארץ
כניגודה המותלט .על מנת להדגיש את מאפייני הגולה השליליים ,שתלוהתסריטאים את העדות הזו בפי יהודי אירופה עצמם :אהד הניצולים מעיד על עצמו:
״כל תיי רציתי להיות עובד אדמה אבל ברוסיה לא הרשו לנו ולכן הייתי כלומניק ,רק
שומר תנות ,לכן אני לא יוצלח״)הדגשה שלי ל.ש-ל.(.
הסרט דבק באותה תיאוריה ציונית-בראשיתית של הברה אידילית הנסמכת על
עבודת כפיים ,וכמו כל סרטי התקופה מציג את התקלאות כאידיאל ,ואת הניצולים -
כמתיישבים הקלאיים :דוד מגיע תהילה לקיבוץ ,עובר לכפר נוער ובסופו של דבר
מוצא את מקומו בהתיישבות תקלאית הדשה .האפשרות של התיישבות בעיר ושיקום
בה כלל אינה קיימת .הצגה זו מתעלמת מן העובדה כי בין האידיאל הציוני הזה לבין
המציאות היה הבדל ניכר .במציאות ,רק הלק קטן מן העולים לארץ פנה לעבודה
תקלאית ,וערב הקמת מדינת ישראל הייתה ההברה הארץ-ישראלית רהוקה מאותו
הזון אוטופי של קרבה לטבע ועבודת כפיים עליו הלמה.
21
22
אנשי מתלקת התעמולה של קק״ל ,ובראשם אליאס מ .אפשטיין היו שותפים
מציאות מדומה
3
5
1
עילים בתהליך יצירת הסרט ,בגיבוש הקונספט והתסריט ,בבימוי ובעריכה ".״מובן
את היי בניין הארץ ,עבודה ומאמצים ,התיים
א להראות
כי צילום המתזות ב
2
4
הנורמליים של היהודים כאן וכר״ ,סיכמו אנשי קק״ל את התסריט .הוא אושר בתנאי
ק וההצלהה
ב
א
מ
הם :ה
ששני הנושאים המרכזיים שיורגשו בו
של יהודים להשיג
ם הלאומי ,והמאבק וההצלהה
ת
י
ב
סטטוס לאומי כאנשים שתים ב
של ההלוצים
2
5
ארץ הקודש לפרודוקטיבית ולנותנת פרי .וכך,
ת
מ
ד
בארץ-ישראל להפוך את א
ה כאשר את התפקיד
נ
ש
ש רק כשהקן מ
מ
ש
צול ,שלכאורה עומד במרכז הסרט ,מ
ט
ר
ס
הראשי תופסים הארץ ואנשיה .הסיפור העלילתי ב
צגת הארץ.
ת
ר
ג
ס
הוא בעצם סיפור מ
דוד עובר באזורים רבים ,ויתד איתו לומד הצופה להכיר את העבודה
ת התעשיה )מפעלי ים המלת( והתרבות )התזמורת
התקלאית )הקיבוץ( ,א
.הארץ
ת
מ
ד
ק
ת
מ
ה ל
ר
ב
ם שהופכים ה
י
ט
ק
פ
ס
הפילהרמונית( ובעצם ,את כל אותם א
צגת כמכלול של הברה ,תרבות ועשייה .אף כי ללוין עצמו הייתה ביקורת על צורת
2
6
התיים הקיבוצית ,הוא הציג אותה כהלק מן האידיליה .זו גם הסיבה
לכך שרוב
התצלומים של הארץ ונופיה בוצעו מזווית נמוכה ,המאדירה אותם .כריתתו של דוד
ם את מפעלה
י
ר
א
ת
מ
ה ללוין להכניס גם תצלומים רבים ה
ר
ש
פ
ל המקומות השונים א
.
ה
ש
ר
ד
של קק״ל ,כפי ש
של הארץ מול הגולה ׳נעלמו׳ מסרטי התקופה
על מנת לתדר את יתרונותיה
הסכסוכים הפנים־ארציים עם הבריטים .הארץ מוצגת כמקום שלו ורגוע ,למרות
ד הראשי של
ר
ש
מ
ם הפוליטים של היישוב השפיעו על מהלך הצילומים :ה
י
ק
ב
א
מ
ה
ש
ת מלון ׳המלך דוד׳,
ב
ר
ק
הצוות היה ב
ב 22-ביולי
27
ת
ו
ת
מ
; 1946המצב ה
ורק
גרם
בנס לא נפגעו אנשיו כאשר פוצץ המלון
לכך שהצוות היה נעצר פעמיים ביום על-ידי
ד
ה
א
תיילים בריטים ,שתשדו כי מדובר בכיסוי מתוהכם למבצעים של ה״הגנה״; ב
ה
ט
ל
ק
ה
ד שציוד ה
ש
ה
ה על־ידי הבריטים ב
ט
ר
ס
ה
המקרים עוכב צוות ה
ת
נ
ת
הוא ת
ך הצילומים ההלו הבריטים לעצור אנשי
ל
ה
מ
ת של ׳קול ישראל׳ :ב
ת
רי
ת
ת
ידור מ
פלמ״ת ,ולכן נאלץ הצוות להסתיר
הלק מאנשיו כל לילה במקומות שונים;
ת של הצוות לביצוע
י
א
ש
מ
ש ב
מ
ת
ש
ת ה
ר
ת
ת
מ
מארגוני ה
אתת
אתת מפעולותיו ,ולכן נעצר
ש במבצע העלייה על הקרקע
מ
ת
ש
ט ה
ר
ס
כלא נהג צוות הצילום ,שהיה גם שהקן :ה
בנגב של קיבוץ נירים והציג אותו כעלייה על הקרקע של הברי הקיבוץ
מרים ודוד .המבצע והצילומים נערכו בתשאיות מותלטת
אשר
קלט את
כדי שהבריטים לא יוכלו
ה של העלייה הבלתי לגלית כמעט ולא צילמו ,משום
ה
י
ת
פ
מנוע אותם; את סצינת ה
שקיבלו מידע
הסד מקצין בריטי
2
8
שזה יהיה מסוכן ומתשיד מדי .כדי לפתור את
הבעיה ,צולמה הסצינה בכינרת...לוין
הלך
צעד נוסף קדימה והציג את הבריטים
הברים טובים :הם עוזרים לדוד בתיפושיו ואפילו לוקתים אותו במיוהד לתל־אביב.
ליאת שטייר
352
גם הסכסוכים עם הערבים השפיעו על ההסרטה ,שוב ,לא רק שאין להם זכר בסרט
עצמו ,אלא להפך ,הערבים מוצגים כשכנים ההביבים והנעימים של המתיישבים
היהודים :דוד מתהבר מיד עם נער ערבי ומטייל בכפרו ללא השש ,וערבים הייכנים
הם אלה שעוזרים לו להגיע לירושלים .אך במציאות ,אנשי המופתי האג׳ אמין
אל-הוסייני ,שניסו לזרוע שנאה בכפרים הערבים ולהביא להרם כלכלי על היהודים,
עשו כל מה שביכולתם כדי שהסרט לא יראה יתסי שכנות טובה .קליין ולוין ליהקו
שלושה ערבים מהוג דרמה ירושלמי לתפקידי הערבים הבולטים בסרט ,אך למתרת
נתבשרו על ידם כי אנשי הוועד הערבי העליון הבהירו להם מה יהיה גורלם ,אם הם
יקהו הלק בסרט ,ואף על פי שהם אישית היו רוצים להראות יהםי שלום ,הם אינם
מוכנים לסכן את הייהם .לכן נאלצו אנשי ההפקה ללתק לתפקידים אלו יהודים
תימנים .לסצינה ב׳ויה דולורוזה׳ היו דרושים גמלים ומכיוון שלא היו רוכבי גמלים
יהודים ,הביא הצוות למשימה שני ערבים מבית לתם .מאתת התנויות התפרץ לפתע
ערבי וצעק שאסור להשתתף בסרט היהודי הזה ,ועד מהרה סהף אהריו רבים אהרים.
בעלי הגמלים עזבו את המקום ,וגם הצוות נאלץ להסתלק ,כשקבוצה של ערבים
ומקלות בידיהם דהרו לעברם .רק כמה ימים אהר כך הרהיבו אנשי הצוות עוז ,הזרו
ל׳ויה דולורוזה׳ ,פעלו במהירות ובתשאיות והצליתו לסיים את הצילומים .הבעיה
הקשה ביותר הייתה בצילום הסצינה בה דוד מהזיר עייר לכפר הערבי .קליין ולוין
מצאו כפר ידידותי במידת מה ,ליד קיבוץ אפיקים ,והצילומים הוסדרו עם אהד מאנשי
הכפר תמורת כבשה או שתיים .הצילומים התקדמו כסדרם במשך כמה שעות ,עד
שפרץ ההוצה המורה ההדש של הכפר ,שמונה לתפקיד על-ידי ההוסיינים וההל
להתסיס את הערבים במקום .אנשי הצוות נאלצו לעזוב מהר ככל האפשר ,משום
שהאווירה התהממה ואנשים סרבו להצטלם.
נראה כי אנשי המוסדות הארץ-ישראליים הגיעו למסקנה כי הייבים להציג תמונה
ורודה של ההיים בארץ מכל הבתינות ,גם מן הכהינה הביטתונית ,כדי להצדיק את
הטענה שזהו המקום היהידי בו הניצולים יכולים לזכות בשקט ובביטהון .כאשר
זוכרים באילו שנים מדובר ,ומה באמת היה המצב בארץ ,תמונות הידידות עם
הערבים ,והיהסים עם הבריטים נראות גרוטסקיות .לוין ניסה לתרץ את הצגת הידידות
בכך שהיהסים הטובים המוצגים אכן היו קיימים בעבר משך שנים רבות ,ולכן אם
מתייהסים אל הסרט שלו כאל משהו נצתי ,הצגת הדברים הייתה נכונה .אך מבין
השורות ,עולה שהוא מבין כי התמונה שיצר הייתה שקרית ורהוקה מאוד מהמציאות.
קליין ,לעומתו ,מצטער בגלוי על הצגת היהסים עם הערבים בצורה כזו ,וטען שזה
נעשה כתוצאה מלהצים של קק״ל ,להם לא יכלו לסרב .לדעתו ,כמי שעסק כל תייו
בסרטים שעניינם נושאים שנויים במתלוקת ,הסרט היה הרבה יותר טוב לו היה נותן
תמונה אמיתית של הבעייה.
29
353
מציאות מדומה
המאבקים הלאומיים הוזכרו אך ברמז בעזרת שימוש במיתוס ניצהון המעטים מול
הרבים בהיסטוריה היהודית .הציבור היהודי ביישוב ראה במאבקו בערבים מאבק של
מעטים מול רבים ולפיכך העלה על נס את סיפור מצדה ואת המכבים ,שהפכו
למיתוס .אהד מביטויי הרצון התזקים ביותר לגבש בארץ תרבות הדשה ,עברית היה
המרת שמות המשפהה של העולים בשמות הדשים ,עבריים .עניין זה היה לנורמה
תברתית הזקה ביותר .היו סקטורים ביישוב ,בהם מי שסירב להמיר את שמו נהשב
להריג .הדבר הוצג כהובה לאומית ממש.
30
לכן כאשר מהליפים לילדים שהגיעו את שמם ,מציע הבר קיבוץ לאהד הילדים
לשנות את שמו ל׳מכבי׳ ,ומספר לו את סיפור גבורתם של המכבים ,כאשר ברקע
) ,(Backgroundעל אהד הקירות מתנוסס ציור גדול של מנורת הקנים .התלפת
השמות היא דוגמה מייצגת ל״הינוך מהדש״ של הניצולים בידי היישוב '.בנוסף,
בהר לוין להדגיש את הנושא בעזרת סיפור מגילת אסתר .ההקבלה בין ה׳מעטים מול
רבים׳ של ימי המגילה לבין שנות הארבעים נעשית על־ידי דוד ,שעולם המושגים שלו
גורם לו לשאול :״האם המן רצה לשרוף את היהודים בקרמטוריום?״ סצינת פורים
שולבה בכוונה בשלב זה של העלילה ,כאשר דוד מגיע אל יעד ההיפוש האהרון שלו
ירושלים ,והוא כבר מותש להלוטין ,מבהינה נפשית ופיזית כאתת .לא נהוץ הרבהכדי שיינתק לגמרי מהמציאות .הדמויות המתופשות מאוד מתאימות לסצינת
ההתמוטטות .הן מוצגות דרך זווית הראיה של דוד .הן מסתתררות עד שהן נראות
כדמויות הזויות .בנוסף ,התג מדגיש ,שוב ,את הקשר לעבר ואת העובדה
שההיסטוריה היהודית היה וקיימת בנפשו של כל יהודי ,ולכן הדמויות המתופשות
שדוד פגש לא היו סתם ילדים ומבוגרים מתופשים אלא דמויות נצתיות ,שמעבר
לזמן .דמויות אלו הן שיובילו אותו מהעיר הישנה להדשה ,אל העתיד ,וסוף הסיפור,
כמו בסיפור המגילה ,יהיה טוב.
3
32
ההלוץ היה התשובה האידיאולוגית לכל הבעיות שעמדו בפני היישוב .התפיסה
התלוצית דגלה בכך ,שאפשר לדלות מהאדם כותות אשר בעזרתם יתגבר על מכשולים
שלכאורה אין להתגבר עליהם .ההלוץ היה סמל האדם ההדש ,הדמות המממשת גם
את האידיאל של בניין ההברה ההדשה וגם את עצמה .הוא זה שבכוהו להגשים את
ההזון ,הוא דמות האדם האקטיבי ,בניגוד לפסיביות שאפיינה את התיים בגולה,
שיכול לארגן בהצלהה צורות תיים קולקטיביות ,בניגוד לאינדיווידואליזם המנוון
שאפיין את היי היהודים בגולה .אין סרט באותה תקופה המבקר ולו ברמז את
התנהגות אנשי היישוב ,והם מוצגים כאידיאל נפשי וגופני ודמותם מועצמת בעזרת
ניגוד לדמות הניצול .גם לוין עיצב את הדמויות על מנת להציג לעולם את אישיותם
המיותרת של אנשי הקיבוץ ,להראות את טוב לבם ,מאמציהם להתמודד עם בעיותיו
של דוד ,ואת דאגתם לניצולים בכלל ,ותוך כדי כך לפרוש בפני הצופה
33
ליאת שטייר
3
5
4
4
נ
ם הגיעם לקיבוץ:
ת צורת הייהם .ואכן ,הניצולים מתקבלים בהום מיד ע
א
הקיבוצניקים נותנים
להם בגדים הדשים מהמהסן ומתליפים את השמות הישנים של
הפליטים בהדשים; שולמית,
של
מיד שהיא רוצה להיות אתותו
אתת הילדות ,מצהירה
ש את אביו ,כשדוד
פ
ת
ם רוצה לעזור לדוד ל
ה
ר
ב
ה -משפתתו :א
ת
ת
פ
ש
מ
דוד ו
ה
ג
א
ד
ש אותו ב
פ
ת
ר הוא יוצא ל
ה
א
מ
מעודד אותה
ללא
ה של מרים לא מרתיע אותו ,והוא
ר
ב
רבה .ע
הרף להשתלב ,לשכות את העבר ,ומזכיר לה שהוא מאמין
בה.
ט הוא תמיד האופטימי ,הבטות ,העוזר.
ר
ס
לאורך כל ה
בשל תוסר רגישות -שולמית,
כוונות טובות מביאות לתוצאות הפוכות מהמצופה
ר כדי להראות לדוד שהיא אתותו ,וקוראת
פ
ס
אתת מילדות הקיבוץ ,מציירת על ידה מ
ת
ת,
ת
פ
ש
לו להיכנס אל תוך מ
יודעת כי
של
תוך שהיא מטיהה בפניו שהוריו מתים ,למרות שהיא
ב להאמין
ר
ס
הוא מ
ש
ג
ד
בכך .ה
הוא על ההתנהגות האוהבת
ם נראית כקפריזה של
ע
ז
ש אותה ב
ר
ג
מ
דוד ה
ילד לא יציב בנפשו,
שלה ותגובתו
ה
מ
ש
א
וכך ה
ת רגשות המים ותמימים
ע
ב
ה
ת הזה נופלת עליו .הסצינה מוצגת כ
ו
ב
ר
ק
ת
ה
בכישלון ה
של ילדה קטנה ,אך בעצם מצביעה על תוסר רגישותם של המבוגרים.
•
ת הבכורה
ג
צ
ה
•
•
1בקולנוע ׳אמבסדור׳
9
4
ר7
ב
מ
ט
פ
ס
2ב
5
־
של ״בית אבי״ נערכה ב
3
5
New Y o r k Sun-nהגדיר
בברודווי .הביקורות בעיתונות האמריקאית היו תלוקות:
ט ״מצוין בפשטותו ,ברצינותו ובהעדר התגנדרות...כנותו משובבת
ר
ס
את ה
את
סרט בליטושה של הוליווד לא
היה
״ ^ W o r l d T e l e g r a m -נטען ,כי ״אפילו
ש
פ
נ
ה
3
6
ר אפיזודה זו בתיוניות
א
ת
בכותו ל
Variety
,
רבה יותר״ .אך ,לעומת זאת,
כתב העיתון
ר התוצר הסופי.
ש
א
טען ,כי הרעיון והמאמצים הוכיתו את עצמם יותר מ
ק והבימוי ההובבניים גרמו
ה
ש
מ
ה
ש יאבד מערכו.
ג
ר
לכך שסיפור מ
הוא הבין מה
ט רוצה להעביר לקהל )״מאבק היהודים וניצהונם
ר
ס
ה
ר העיקרי ש
ס
מ
ה
ט ולתמונה הורודה
ר
ס
ב
לתעמולה הברורה ש
אינם קיימים בה .הוא
צפה
שבה כולם אוהבים את כולם והבריטים
שאם קק״ל
יהודיות ,למפעלים וכדומה ,יהיו לסרט
שם״( ,ולעג
לא תמכור כרטיסים במאורגן לקבוצות
3
7
מעט מאוד סיכויים לכסות את הוצאותיו:
ט טוב ,וכל
ר
ס
ר סרטים ניו-יורקי ,טען כי ככלל ה
ק
ב
בוסלי קראודר ,מ
ת סיפורו של
ל
ב
ק
ה
רגשות יתרגש ממנו ,למרות בעיות שונות בתסריט ,ב
של מרים ,במשהקו המגושם של רוני
כהן ,ובתאטרליות
אדם בעל
דוד לסיפור
3
8
יתר של ברוזה ודנציגר.
3
9
ט נכשל בארה״ב ,וירד מהמסכים לאהר זמן קצר.
ר
ס
בסופו של דבר ה
הביקורות המאוכזבות בעיתונות הארץ-ישראלית מגלות ,כי גם אנשי היישוב לא
ת שהוצגה ,אך
י
מ
ד
ת
אהבו את ה
בשל סיבות אתרות:
כתב
׳על המשמר׳ סיפר לאהר
הצפייה ״נתאכזבנו מארץ־ישראליותו ,מסרטיותו ,מעלילתו ומנושא צילומו.״
ה היהירה
א
מ
ה
מ
ה
שלו ניתנה לצילומים הטובים .מעבר
לזה,
הוא
קטל
ללא אבהנה:
355
מציאות מדומה
הוא הבין את מטרת לוין להשתמש בסיפור כתירוץ לטיול בארץ ויצא נגדה :״חיפושי
הילד נמשכים בכל תתנותיו בארץ ,אך הוא מהליפם במהירות מלאכותית כל־כך עד
שהעלילה מאבדת משלמותה ונראה לעין שהיא ׳הודבקה׳ למען שמש תירוץ לטיולי
המצלמה על פני ארץ-ישראל״ .ומה רע בכך? מסתבר שהמצלמה ,לטעמו ,לא הייתה
מספיק ציונית והיישוב היהודי בארץ־ישראל לא הוצג בהדרו .הוא כעס על
ההתעלמות מאזורים גדולים והשובים בארץ )כגון עמק יזרעאל ,שטהי המטעים של
השרון ועוד( וטען כי במקומם נראה דוד צועד בשטתי סלעים וקוצים ,תושות ערביות
ושממות .״אסור לה לריפורטאז׳ה זו להיות כה רהוקה מהמציאות הארץ-ישראלית
החדשה״ טען .״הבל על הסרט הזה...אנו מוכנים לסרט א ^ י ש ר א ל י שיצרוהו אמנים
א ח ־ י ש ר א ל י ם המכירים ויודעים את דוהה של ה א ח ״ ,סיכם .וכך באופן אירוני ,סרט
שהצטייר בצורה שלילית בעיני מבקרים בארה״ב בשל תעמולה ציונית ברורה ,נכשל
בעיניו של כתב ׳על המשמר׳ בשל העדר אותה תעמולה ציונית.
40
כתב P a l e s t i n e P o s t - nסיפר כי אנשי פלסטינה שצפו בו מצאו שהוא איטי מדי
ושיהודים אמריקאים אמנם התלהבו מתיאור היי היישוב ,אך טענו שהסרט לא עומד
באמות מידה הוליוודיות .הוא יצא נגד הוסר ההתייתסות לאספקטים מורכבים יותר
של הארץ כגון ,ההשמטה של כל בעיה או דאגה מהיי היישוב ,ציין כי המשתק די
בינוני וקבע גם הוא ,כי לאנשי פלסטינה שרוצים לראות את ההישגים ואת היופי של
ארצם ,הסרט יהיה בלתי מ ס פ ק ; ' כתב ׳דבר השבוע׳ קבל על קליין ,על כי התאים את
הסרט לטעם הצופים האמריקאיים ושילב בו תמונות הרתוקות מהמציאות
הארץ-ישראלית .״קשה לנו לראות ,במיוהד בימים אלה את האידיליה השוררת בארץ
בין היהודים ,הערבים והאנגלים״ .גם הוא יצא נגד הצילומים של אזורים ערביים:
״היכן העמקים המיושבים על-ידי היהודים?״ שאל ,אך מיד טען ,כי אין להסיק מכך
שהסרט כולו נכשל ,וכהוכהה הביא מקבץ ביקורות אוהדות מארה״ב .נראה שהכתב עשה
זאת ,לא בשל אהדה גדולה למה שראה על המסך ,אלא בשל תמיכתו הבלתי נלאית
בהקמת תעשיית סרטים ארץ־ישראלית ראויה לשמה .לכן שיבת את משתקם של
השהקנים הראשיים וטען :״הם מופיעים פעם ראשונה לפני המצלמה ומצליהים -זה
מראה שיש יסוד לתעשיית סרטים א ח ־ י ש ר א ל י ת ״ .הוא לא שכה גם להוסיף את מוסר
ההשכל :״מתפקידה של תעשיה זו יהא להראות את מפעל ההעפלה ,הבניין והיצירה ואת
המאבק שלנו מול הרצתנות הערבית והבגידה הבריטית״.
4
42
השוב לשים ל ב לעובדה כי למבקרים בארץ ובהו״ל היו הערות שונות וסותרות,
אך גם המבקרים הקשים ביותר של הצגה בלתי ריאלית זו של המציאות ,קיבלו ,ללא
עוררין ,את דימוים השלילי של הניצולים ,כפי שהוצגה בסרט .תופעה זו הזרה גם
בביקורות על שני הסרטים העלילתיים הנוספים שהופקו בארץ בתקופה זו.
ליאת שטייר
356
לסיכום ,יהסם של אנשי היישוב אל שארית הפליטה היה אמביוולנטי .מצד אחד,
השואה אמנם זעזעה אותם ,הם הביעו דאגה ורגשות המלה כנים כלפי הניצולים,
והשקיעו מאמצים ומשאבים רבים בקליטתם ובשיקומם .מצד שני ,האתוס
האנטי-גלותי שהוקצן בעקבות השואה גרם לא פעם לרגשות דהייה אצל אנשי
היישוב ,לביקורת על התנהגות יהודי אירופה במהלך השואה ולאהריה ,להתנשאות
ולפטרונות.
הציונות השתמשה בשארית הפליטה למטרותיה המדיניות .נציגיה הדגישו בכל
הזדמנות לפני העולם ,את סבל הניצולים ,רצונם להגיע לארץ-ישראל ואכזריותם של
הבריטים .אכן ,אותן שאיפות תאמו את שאיפותיהם המדיניות של רובם המכריע של
הניצולים והמאבק על מדינה נעשה גם בשביל אותם ניצולים ,מה שהגדיל את
׳הלגיטימציה׳ להשתמש בנושא ,אך המטרה קידשה אמצעים פוגעים ובעייתיים.
יוצרי הסרטים התכוונו ליצור אהדה למפעל הציוני כולו בעזרת הצגה קיצונית של
בעיות הניצולים ,ולא שמו לב לכך שאותה קיצוניות עצמה יכולה לפגוע בניצולים
עצמם .אולם קשה להאמין כי ההצגה המוטעית של הניצולים נבעה מתוך ׳הוסר דאגה
אנושית׳ כפי שטוענים פוסט-ציונים שונים .צריך לזכור ,כי מדובר בתקופה קצרה
מיד לאהד השואה ,ביישוב שעסק במלהמה יומיומית פיזית ומדינית ,ובשלוהות
ציוניות שעשו הכל כדי לעזור לו לשרוד .בגלל המפעל הגדול הזה הייתה נטייה של
הגופים הציבוריים ׳לגייס׳ כל דבר שהתאים למטרת הכללית ,במיותד נושא טעון
כל־כך כמו זה של ניצולי השואה .תשוב לציין כי סרטים במקומות שונים באירופה,
באותן שנים ,התאפיינו באותו להט אידיאולוגי המוצג בסרטים הארץ־ישראלים ,ללא
כל פשרות .זו הייתה תופעה גלובלית ,של אמונה מותלטת בשינוי אשר יבוא לאתר
מלתמת העולם השנייה ,ולכן אין לבודד את יוצרי הקולנוע הציוניים כ׳תוטאים׳
יהירים בהצגה תד-כיוונית של אידיאולוגיה בה דגלו .ממרתק של זמן יש להביא
בתשבון את הוסר הפרספקטיבה של היוצרים .עבורם היה זה רק מאבק שצריך לנצה
בו בכל דרך ובכל מתיר .אך ניתן לומר ,שהסרטים נעשו בתוםר רגישות גדול ופגעו
בציבור הניצולים.
43
44
״בית אבי״ הוכר כסרט הינוכי על-ידי המועצה לביקורת סרטים ומתזות .סרט
הינוכי הוגדר כ־״סרט בעל תוכן הרצוי מבהינה פדגוגית ויש בו בעיקר עניין לימודי,
בייתוד לגבי גיל של בית הספר )העממי והבינוני( .סרטים מסוג זה רצוי לכלול
בתכנית להשכלה לנוער ובתכנית בית הספר״ .לכן אין להתפלא שדימויים שליליים
כאלו של הניצולים ,לא רק שאבו מדעות האוכלוסייה אלא גם השפיעו עליה ובמיותר
על הדור הצעיר ,ואכן הן נשארו דימוי רוות בארץ גם שנים רבות לאהר מכן.
45
מ צ י א ו ת
357
מ ד ו מ ה
הערות
•
מ צ ו ט ט אצל יבלונקה חנה,
אחים זרים :ניצולי תשואת במדינתישראל,
ירושלים ,ת ש נ ״ ד ) ל ה ל ן :
י ב ל ו נ ק ה ( .ר א ה ,ע מ ׳ .61
2
ב ש נ י ם א ל ו ה ג י ע ו א ל ח ו פ י ה א ר ץ כ 5 0 -א ל ף ניצולים .ר א ה :ה ל ש כ ה ה מ ר כ ז י ת ל ס ט ט י ס ט י ק ה ,שנתון
סטטיסטי לישראל,מסי ,49ירושלים ,1998 ,עמ׳ .2.3
נ
הסרטים
" )ביל צימרמן,
ה ד ו ק ו מ נ ט ר י י ם ה ם A Road to Liberty" :״ )נורמן לוריא"Land of Hope" ;(1945 ,
(;"LookHomeward Wanderers
4
7
1
9
"
).(1947
ה ס ר ט י ם ה ע ל י ל ת י י ם הם ) "TheGreat Promise":״ ד מ ע ת ה נ ח מ ה ה ג ד ו ל ה ״ ,ג׳וזף ל י י ט ס "My ;(1947 ,
" ) Father's House״ ב י ת אבי״ ה ר ב ר ט קליין) "Dream no more" ;(1947 ,״אין זו א ג ד ה ״ ג׳וזף
ק ר ו מ ג ו ל ד .(1949 ,
*
״דימוי״ -ת פ י ש ה ה כ ר ת י ת ס ו ב י י ק ט י ב י ת א ת ה א ו ב י י ק ט ה נ ת ו ן ,ב ע ז ר ת ת פ י ש ה ויזכרון ס ל ק ט י ב י י ם
ש ל ה א י נ פ ו ר מ צ י ה ל ג ב י ו .ל ה ר ח ב ה בעניין ר א ה An Arbor, 1 9 5 6 . :
<
Bouiding Kenneth, The image.
לוין וקליין ר ב ו כ מ ע ט ע ל כ ל נ ו ש א א פ ש ר י ב מ ה ל ך ה ה פ ק ה -מ ב ח י ר ת ה ש ח ק נ י ם ו ע ד ל ע ר י כ ת ה ס ר ט .
פ ע מ י ם ר ב ו ת נ ז ק ק ו ל א ד ם שלישי ,ע ל מ נ ת ל י י ש ב ס כ ס ו ך ו ל ה מ ש י ך ב ה פ ק ה .ר א ה :מ ז כ ר ש ל ל י א ו
ה ר מ ן 5.1.1947 ,
;B/K.H4/5187מ ז כ ר ש ל א פ ש ט י י ן ב נ ו ש א הריבים בין קליין ללוין,12.11.1946 ,
אפשטיין,2.11.1947
ארכיון ציוני מ ר כ ז י ) ל ה ל ן א צ ״ מ ( ;5/14110KKL ,מ ו ת ס ר ו ט נ ב ר ג א ל
,אצ״מ,
K.KL5/14110
וין א ל אפשטיין ,7.2.1946 ,א צ ״ מ ,
:KKL
5 / 1 4 1 0 5ת ז כ ו ר ת מ א ת הרי לוין ,20.3.1946 .א צ ״ מ ,
5/14110.KKL
FromWorld View Filmsי ,KKLJerusalem5751 -ל ל א תאריך ,אצ״מ5/14110 ,
«
מ נ ה ל ה צ י ל ו ם ה י ה פ ל ו י ד ק ר ו ס ב י ) 1898 / 1985 - 1 8 9 9־ .(1986כעוזרי צ ל ם ש י מ ש ו ר .צילר ו ד ו ל ף
ק נ ל ר .ה ע ו ר ך ה י ה פ ט ר אלגר .ה מ ו ז י ק ה ה י י ת ה ש ל הנרי ב מ ט .דויד ס ק ו ט ה י ה א ח ר א י ע ל ה ס א ו נ ד .
ע ו ז ר ר א ש י ל ה ק ל ט ת ה ק ו ל ה י ה ש .גרינשטיין.
ויעקב,
צ
׳
׳
מ
; ג ר ו ס נתן
.K L5/14 10, J e r u s a l e m 5 7 5 1ל ל א תאריך,
א
הסרט העברי -פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל,
ירושלים ) 1991 ,ל ה ל ן :גרוס,
ה ס ר ט העברי( .ר א ה עמי .169 - 168
י
ב-וז«ו http://tvguide.eom/movies/mopic/pictures/7/7951 .1נ כ ת ב ב ט ע ו ת ,כי ר ק כ מ ה שנים ל א ח ר
ה מ ל ח מ ה הוא מגיע לארץ.
»׳
pי ח י ע ם ,״יישוב ,ג ו ל ה ו ש ו א ה -מ י ת ו ס
) ל ה ל ן :ויץ ,יישוב( .ר א ה ,ע מ ׳ .144
ומציאות״,יהדותזמננו ,6 ,ת ל -א ב י ב ,תש״ן ,עמי 150-133
ליאת שטייר
358
״
גרץ ,ה א ח ר י ם ,עמ׳ .392
Levin InSearch(150,
Levin Meir, In S e a r c h
נ!
לנטין רונית ,״ ל כ ב ו ש מ ת ד ש א ת טריטוריה ה ש ת י ק ה ״ ,ב ת ו ך י ו א ל ר פ ל )עורך( ,זיכרון סמוי
גלוי ,תודעת השואה כמדינת ישראל,
דכד;7
ה ו צ א ת מ ש ר ד ה ב י ט ח ו ן ,1998 ,עמ׳ .196-169ראה ,ע מ ׳ ; 175
גרץ נורית ,לובין אורלי ו נ א מ ן ג׳אד )עורכים( ,מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי,
תל-אביב,
,1998ע מ ׳ .395-393
«•
ב ס ר ט זה ב א י ם לידי ביטוי כ ל ה ס ט ר י א ו ט י פ י ם השליליים ל ג ב י הניצולים ־ הילדה ה ג י ב ו ר ה מ ו צ ג ת
כ מ י ש ש ר ד ה ב ז כ ו ת ש י מ ו ש ב ו ט ה במיניותה ,גיבור א ה ר מ ו צ ג כ ס ר ס ו ר ו ג נ ב והשלישי -כ פ ס י ב י ,
שנגרר אחריו.
״
ה ל מ ר ל ר ס ק י .1948 ,
<<
׳
ראיון ע ם ר י כ ר ד ל ו י ז ו ן ) ,7.1.98 ,ל ה ל ן :לויזון ,ראיון(.
י׳
פרוינדליך יהושע ,מחורבן לתקומה,
ת ל ־ א ב י ב ,תשנ״ד ) ,ל ה ל ן :פרוינדליך ,מ ח ו ר ב ן ל ת ק ו מ ה ( .ר א ה
ע מ ׳ :111ח ל מ י ש א ב י ב ה ,אקסודוס -הסיפור האמיתי,
«׳
ת ל -א ב י ב ,1990 ,עמ׳ .23
פ ו ר ת דינה ,״ מ ק ו מ ה ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ב ת כ נ י ו ת י ה ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית ב מ ל ת מ ת ה ע ו ל ם השנייה
ואחריה״ ,שארית הפליטה ,1948 - 1944
ירושלים ,1990 ,ע מ ׳ ) 274-259ל ה ל ן :פ ו ר ת ,מ ק ו מ ה ש ל
י ה ד ו ת אירופה( .ראה ע מ ׳ .267
״
2 0
״ג
Levin, In Search, p. 335.
Levin, In Search, p. 337.
ב ר ט ל ישראל ,״׳יישוב׳ ד ג ו ל ה ׳ ב פ ר ס פ ק ט י ב ו ת מ ש ת נ ו ת ״ ,תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות
השואה,
22
ירושלים ,1993 ,ע מ ׳ ) ,382-373ל ה ל ן :ב ר ט ל ,יישוב וגולה( .ר א ה עמ׳ .373
פרספקטיבות״ ,הציונות,
ש ב י ט י ע ק ב ,״ ה ב ר ה ל א ו מ י ת ו ת ר ב ו ת ל א ו מ י ת ע ב ר י ת -שתי
ט ,1ת ל -א ב י ב ,
תשמ׳׳ד ,עמ׳ .121-111
,3.4.1946
״
,
״
2 6
״
מוריס ר ו ט נ ב ר ג ,ל א פ ש ט י י ן
338,356.
ס י כ ו ם סיפר ה פ י ל ם ש ל ה ״ ה
קליין־לוין,9.6.1946
אפשטיין א ל ק ל י י ן , 9 . 6 . 1 9 4 6א צ ״ מ ,
.
;
L
,אצ׳׳מ,
K
K
2
1
1
4
1
/
5
.
5/14110KKL
5/14110KKL
Levin, In Search, p. 331.
ה מ ס מ כ י ם הארכיונים מראים ש ה ם ש ה ו ב מ ל ו ן ׳עדן׳ ב ע ו ד שקליין טוען ש ה ו א ה י ה ב מ ל ו ן ׳ ה מ ל ך
דוד׳ ע צ מ ו .ר א ה Levin, In Search, p. 310, 354. :ו כ ן Ben David Calev, "director Herbert Kline -
15.7.1990, p.8.
post,
) ,here for screening of 'my father's house", Jerusalemל ה ל ן :כ ל ב ,ג י ר ו ס א ל ם
פוסט(
«
Levin, In Search, p. 356 - 357.
»
כלב ,ג׳רוסאלם פוסט.
359
מציאות מדומה
ב ר ו ג מולי ,״ מ ר א ש מ צ ד ה ע ד ל ב ה ג ט ו :ה מ י ת ו ס כ ה י ס ט ו ר י ה ״ ,ב ת ו ך :א ו ח נ ה ד ו ד וויסטריך ר ו ב ר ט ס
)עורכים(,
מ׳תוס וזיכרון ,גלגוליה של התודעה הישראלית,
ירושלים ,תשנ״ז ,ע מ ׳ .230-203
ויץ ,יישוב ,ע מ ׳ .137
Levin, In Search, p. 335 - 336.
ג ל ב ר יואב ,׳״היהודי ה ח ד ש ׳ ו ע י צ ו ב ו ב ח ב ר ה ה א ר צ י ש ר א ל י ת ״ ,
השואה,
תמורות יסוד בעם
ד׳יד׳לד׳
בעקבות
ירושלים ,1996 ,ע מ ׳ ) 442-425ל ה ל ן :גלבר ,היהודי( .ר א ה ,עמי ;425-425הורוביץ דן
וליסק משה,
מיישוב למדינה,
ת ל א ב י ב ,תשמ׳׳ו ,ע מ ׳ : 188ויץ ,יישוב ,ע מ ׳ .138
334.Levin,
In Search, p.
א פ ש ט י י ן א ל א ה ר ו ן רייט ,קק׳׳ל
לונדון,17.9.1947
5/14118KKL
,אצ״מ,
4.3.1948גליון 10עמי 15מ ד ו ר ק ו ל נ ו ע ב ע ר י כ ת ב .דוד ,״ ב י ת אבי״
My Father's House".״ Variety,ת י ק ׳בית אבי׳ ,הארכיון הישראלי ל ס ר ט י ם ־ ס י נ מ ט ק ירושלים.
ק ר א ו ד ר ,26.9.1947 ,ת י ק ׳בית אבי׳ ,הארכיון הישראלי ל ס ר ט י ם -ס י נ מ ט ק ירושלים ) ל ה ל ן :קראודר,
ת י ק ב י ת אבי(.
בורשטיין יגאל,
פנים בשדה קרב -ההיסטוריה הקולנועית של הפנים הישראליים,
ת ל א ב י ב ,1990 ,
ע מ ׳ .60
י .מ ל ק ו ש ,״ ב ד ב ב ד ״ ,על המשמר ,עתים ,ח ד ש ו ת ב ס פ ר ו ת ו ב א מ נ ו ת ב ע ר י כ ת א ב ר ה ם ש ל ו נ ס ק י ,מ ס ׳
2(20),5.3.1948
First Full Length Palestine
,ע מ ׳ .3
7
"
,
Post,
,KKL"Palestine
אצ״מ,
5/14111
״בית אבי״ ,מ ד ו ר ק ו ל נ ו ע ב ע ר י כ ת ב .דוד,ד:7ד השבוע 4.3.1948 ,גליון 10ע מ ׳ .15
מ כ מ ן ד ן )עורך(,
פוסט ציונות ושואה הפולמוס בציבור הישראלי בנושא הפוסט ציונות בשנים
1996 - 1993ומקומה של סוגיית השואה בו,
ר מ ת גן .1997 ,ר א ה ב ע י ק ר עמי .18-17
א .מ ר ט ו ן ,ה ל ש כ ה ה ר א ש י ת ש ל קק׳׳ל א ל י .ק י ס י ל ו ב ,ה מ ו ע צ ה ל ב י ק ו ר ת ס ר ט י ם ו מ ח ז ו ת ,מ ש ר ד
ה פ נ י ם ,ירושלים ) ל ה ל ן :ה מ ו ע צ ה ל ב י ק ו ר ת ס ר ט י ם ( ,גנזך ה מ ד י נ ה ) ל ה ל ן :ג ה מ ״ ד ( ,ג ל 3882 /מ ב /
.26ה ג ד ר ת ס ר ט כ ח י נ ו כ י הייתה ח ש ו ב ה ליוצרים מ ש ו ם ש ה י א הייתה פ ו ט ר ת א ו ת ו מ מ י ס י ם .ר א ה :
צ ב י לוין ,מ ז כ י ר ה מ ו ע צ ה ל ב י ק ו ר ת ס ר ט י ם א ל א מ י ה ר מ ן ,ק ר ן היסוד ,ירושלים ,21.4.1949 ,ג ה מ ״ ד ,
ג ל 3882 /מ ב .22 /
ס ר ט י חינוך ו ת ר ב ו ת ,ל ל א תאריך ,ג ה מ ״ ד ,ג ל 3882 /מ ב .26 /
361
מחוץ לגדר
בתיה ברוט י ן
"מחוץ לגדר"
אמנים ניצולי שואה יוצרים בצל הדחייה של
הממסד האמנות׳ בישראל בשני העשורים
הראשונים
מבוא
השואה הותירה בנפשם של ניצולי השואה י תלל רגשי עצום של תורכן ,מוות ,אובדן ואבל
עמוק שהפכו באופן בלתי נמנע למרכיב בולט דרכו הם רואים את העולם .הגורמים
האובייקטיבים והמצבים שהניצולים נקלעו אליהם בזמן השואה ,שונים מניצול לניצול.
עם זאת ,המשותף לכולם הוא הצורך להתמודד עם התותם הטראומטי שהשואה השאירה
בעולמם הפנימי ,לפני שהם מתפנים לעסוק בתוויות האתרות כמו :מלהמת העצמאות,
הקמת המדינה וההשתלבות בהברה הישראלית .מאמר זה ידון ביצירות אמנות שנעשו
בידי אמנים ניצולי שואה שהגיעו לארץ-ישראל מיד לאהר השואה או בראשית ימי
המדינה ,יצירות שבאמצעותן הם התמודדו עם השואה .נושא נוסף יהיה :יהס הממסד
האמנותי בישראל אל אמנים אלה ויצירותיהם.
המציאות התברתית-לאומית אליה הגיעו אותם אמנים היתה של הברה ישראלית
אשר ביקשה לפתוה ״דף הדש״ ולהביא לשינוי בדמותו של העם היהודי שיצא מן
השואה מוכה ומושפל .ההברה הישראלית רצתה ליצור בארץ-ישראל הברה מתוקנת
שהתלכדה סביב מערכת משותפת של ערכים תדשים כמו :עבודת אדמה ,תלוציות,
שיתופיות ,הגנה ו״גבורה״ ,ההיפוך הגמור לפסיביות של הגולה ,שקורבנות השואה
והניצולים ייצגו אותה .הדגשת ערך ״הגבורה״ ,ביטויי המרי ,הלהימה וההתנגדות
מלאו תפקיד מרכזי ,אולי העיקרי ,לשילוב השואה במסגרת התודעה והתרבות
הישראלית בשונה מכך ,קורבנות השואה אשר זוהו על-ידי ההברה הישראלית כמי
שהלכו כ״צאן לטבח״ .בתודעת ההברה השתלבה ההתייתסות המקובלת של ההברה
היהודית לקורבנות השואה כאל קדושים שמתו כשבלבם אמונה הזקה באלוהים.
2
האמנות הישראלית השתתפה בעיצוב התודעה הישראלית הקולקטיבית ,עסקה
בטיפוה ההוויה המקומית ונמנעה מלעסוק בנושאים תברתיים-פוליטיים .הזרם
האמנות שהוביל באמנות הישראלית באותם ימים היה ״אופקים הרשים״ שהתבסס
,
3
6
2
בתיה ברוטין
מבהינה רעיונית על
שני צירים :האחד ,רצונם של האמנים לביטוי עצמי כישראלים
ה על היצירה .השני ,רצונם
ת
ע
פ
ש
ה
וכיהודים ,בציור סביבה ישראלית ומתן ביטוי ל
ה קבוצת ״אופקים
ת
נ
ה אמנותית הדשה ,בינלאומית .כך פ
פ
ש
ש ב
מ
ת
ש
ה
של האמנים ל
בעל אופי ישראלי שיבוא לידי
ה ליצור מופשט
מ
ג
ה מתוך מ
ט
ש
פ
ה
הדשים״ אל סגנון ה
5
ה זו של
מ
ג
מ
ם יציגו את האווירה הישראלית.ב
כ
ר
ד
ביטוי בצבעים ,בסמלים ובנוף ש
האמנות הישראלית לא היה מקום לעבר ,ועל־כן נדתו באופן תד-משמעי כל הנושאים
ד האמנותי בארץ באותם ימים,
ס
מ
מ
ם כמו :פליטות ושואה .ה
ד
א
שעניינם גורל ה
ת ולכן ,אמנים שעסקו בנושאים אלו לא זכו
ש
ב
ג
ת
מ
ה ה
ש
ד
ה
ה ה
מ
ג
מ
העדיף את ה
4
להכרה על ידו.
במקביל לקבוצת ״אופקים הרשים״ פעלו אמנים שהעלו על נס את הסימבוליזם
5
ם התבססו על התנ״ך ועל האידיאולוגיה
ה
ל
הלאומי-יהודי.נושאי היצירה ש
ת
ב
ה
א
הלאומית .סיגנון יצירותיהם היה פיגורטיבי־נאראטיבי ויצירותיהם נתנו ביטוי ל
העם היהודי .ההתיתסות אל העבר ביצירותיהם ,נועדה להזק
ארץ-ישראל וגורל
ולבסס את הקיום הלאומי בהווה .הניגוד בין אמנים
אלה ל״אופקים הדשים״ הביא
6
לקונפליקט ביניהם .על אף שאמני הסימבוליזם הלאומי לא התארגנו כקבוצה ,היו
ביניהם קשרים אישיים ואמנותיים .הם מיעטו להציג בארץ ובכל
זאת יצירותיהם
היו
מוכרות וקולם נשמע.
מוזלמנים
מיד לאהר השואה ,הרגישו האמנים הניצולים צורך עצום להתמודד עם מראות הזוועה
שראו .היה להם צורך תזק לעבד את תתושות האימה שהוו.
ר רושם
י
א
ש
ה
אהד המראות ש
ם של ה״מוזלמנים״ .בביטוי
א
ר
קשה וטראומטי והמשיך לרדוף רבים מן הניצולים ,היה מ
זה כינו אסירי מתנות הריכוז אסירים
בוהה תסר
7
מבט
ללא סיכוי לשרוד שהגיעו למצב שלדי עם
ם ותסרי יכולת לעמוד יציב על רגליהם.
ת
ב
י
ב
ס
מבע ,אפתים ל
יהודה בקון
תאר את ה״מוזלמנים״ פעמים רבות בתיתוכי עץ ובציורים מוקדמים
( באוסטרווה,
1
9
2
ת 9
נ
ש
) 1תמ׳ .(2 ,1הוא נולד )בשנת ב
9
4
6
1
9
4
מהשנים 8
.
1
9
4
ר2
ב
מ
ט
פ
ס
צ׳כוסלובקיה והיה רק בן 13כשגורש עם אביו לגטו טרזין ב
לאהר מכן ,נשלהו
הוא ואביו למהנה המוות באושוויץ שם הומת אביו
שנה
בתא הגזים
ג כנער צעיר ,נעשו לפצע עמוק בנפשו .בציוריו,
פ
ס
והמשרפה .המראות הקשים ,ש
הדמויות נראות שדופות ,קרתות עם עיניים בולטות ובוהות
1
9
5
ת5
נ
ש
דיוקנאות מ
ה של
ר
ד
ס
כמו רותות .ב
ר גם את עצמו כ״מוזלמך,
א
ת
הוא מ
רזה ,מגולה
ראש עם
8
ר על-היד שניתן לו באושוויץ .״רצינו לספר ,לדבר על מה שעברנו ,אבל
פ
ס
מ
ה
ט אייכמן״
פ
ש
אנשים לא רצו לשמוע ואנתנו השתתקנו ,עד מ
9
אמר לי יהודה בקרן.
מחוץ לגדר
ברישום נדיר
3
6
3
ת
נ
ש
בשם הניצול מ
1955
כלל הצליה להצניע ביצירתו את עברו
ך
ר
ד
ב
ר אביגדור אריכא ,ש
א
ת
)תמ׳ ,(3מ
)מאז שהגיע לארץ ולאורך השנים( ,דמות
שלדית ,שדופה של ניצול .הניצול הנראה בהצי גוף עליון מישיר מבטו ובכך מכריה
0
אתת העבודות הבודדות בה
ה והפגיעות שעליו '.זוהי
א
ר
מ
את הצופה להתמודד עם ה
( בבוקובינה
1
9
2
ת9
נ
ש
מתמודד אריכא עם עברו באופן ישיר .אריכא נולד )בשנת ב
ובשנת 1944נשלה למהנה עבודה טרנםניסטריה כשהוא רק בן
העולם השניה ,הגיע לישראל והתל ללמוד ב״בצלאל״.
העצמאות ונפצע
הוא
קשה.
ת
מ
ת
ל
.15עם סיום מ
ת
מ
ת
ל
מ
אתר כך גם נלתם ב
ב ולתיות היים ״נורמלים״ ולכן
ל
ת
ש
ה
רצה ל
דהק את
עברו ונתן לו ביטוי ביצירותיו רק באופן סמוי וסמלי".
א היו במתנות הריכוז וההשמדה ולא ראו במו עיניהם
ל
אמנים ניצולים ש
ר את השואה .טיפול יותר
א
ת
ו בתיאורם באופן סמלי כדי ל
ש
מ
ת
ש
״מוזלמנים״ ,ה
אקספרסיבי ל״מוזלמן״ ,אנו מוצאים ביצירתו של
משה ברנשטיין הזעקה )אושוויץ(,
2
ת כותות ,עם פה
ס
י
פ
א
ר דמות רזה מאוד שרועה ב
א
ת
ת 1950-51י)תמ׳ .(4הוא מ
נ
ש
מ
ה נואשת .הדמות עטויה טלית בלויה ומספר על זרועה .ברנשטיין נולד
ק
ע
ז
פעור ב
( בפולין והיה נער כשהועבר יהד עם הוריו ואתותו לגטו
1
9
2
ת 0
נ
ש
)בשנת ב
ת לרוסיה ,שם
ב
כ
ר
ביאליסטוק .הוא הצליה להימלט ב
סבל מרעב ,סכנות ואימת מוות
1הגיע לישראל ושירת
9
4
ת8
נ
ש
וניצל ,אולם ,אביו ,אמו ואתותו נורו למוות .ב
ם רגשות עזים של תוויות אישיות מהגטו
י
ב
ל
ת
ש
בצה״ל .ביצירה הזעקה )אושוויץ( ,מ
והמנוסה עם
כאב עצום על
5
ם
י
ש
ש
מות בני משפתתו '.בקטלוג לתערוכתו משנות ה
כתב ברנשטיין :״לפני למעלה מעשרים ושמונה שנים זועזעו היי ,הייתי עד להזיון
ך מתשבותי ותוכן
ל
ה
מ
ט י מאותו יום בא שינוי ב
ת
ש
הטראגי -עמי נ
תיי,
ך
ש
מ
ואת ה
ך זו מיליוני עיניים,
ר
ד
י ומקדיש לנושא העיירה .מלווים אותי ב
ת
ש
ד
ק
דרכי כאמן ה
ת
פ
ק
ת
ש
מ
עיני יהודים ש
השואה יום
,
בהם עמקות העצב המיוהד....״" ולי הוא
אמר :״אני הי את
ר
ש
א
יום .היא נמצאת בתוך נפשי ומסביבי כל הזמן והיא ואתי ב
אלך .איני
1
5
רוצה לשכוה ״.
ת שנכלא
ע
ש עם מראות של ניצולים שלדיים ב
ג
פ
נ
שונה מכך יצתק בלפר ש
ת
נ
ש
ה בקפריסין כשניסה לעלות לארץ ב
נ
ה
מ
ב
1947באופן בלתי־ליגאלי ,על סיפונה
( והיה הניך בבית
1
9
2
של האניה ״אף־על-פי־כן״ .בלפר נולד בוורשה )בשנת 3
היתומים של יאנוש קורצ׳אק .לאהר כיבוש וורשה
ברה דרך היערות לרוסיה וכך ניצל.
ת יצירות המשלבות קטעים משירו של יצהק קצנלסון ״השיר על
ר
ד
ס
ב
תמ׳ ,(7 ,6 ,5הוא מצייר ״מוזלמנים״ מגולתי
שנהרג״ )
בולטות ופקוחות לרווהה באימה .או
בולטות ועצובות.
הלקם
נער
העם היהודי
ראש ,רזים עם עיניים
רזה ,על הזהו טלאי ,ראשו מגולה ועיניו
כמו כן ,דמויות של אסירי המתנות לבושים בבגדי פסים ,רזים,
ש מגולה ופניהם מביעות אימה
א
ם ר
עם כוכב אסירים והלקם ע
1
6
ומועקה.
364
בתיה ברוטין
כבשנים ומשרפות
סיוט אתר שרדף את הניצולים היה המראה של תאי הגזים והמשרפה .כשיהודה בקוץ
הגיע עם אביו לאושוויץ ,הוא הופרד ממנו מיד והיה בין הילדים שהושארו בתיים
והוטלו עליהם מטלות כמו עזרה בהבאת עצים עבור תנורי המשרפות .בראיון עתונאי
הוא מספר כי פעם אתת בהורף אמר להם אהד מהקאפו :״ילדים ,אתם רוצים
להתתמם קצת? תיכנסו לתאי הגז ,כעת אין שם איש״ ' .לאהר זמן מה נשלה אביו
למשרפות .״ידענו בדיוק באיזה יום שלתו את הורינו למשרפות .אני הושב ,שגם
ראינו אותם בדרך לשם .אבל איש מאתנו לא היה מסוגל לבכות .משהו נשבר
בתוכנו״ .אין פלא אפוא שהקרימטוריום היה לאהד הסמלים העיקריים ביצירותיו
של בקרן .ברישום שעשה מיד אתרי שתרורו מאושוויץ ,דיוקן בעשן ,משנת
) 1תמ׳ ,(8הוא מתאר ראש אדם יוצא מתוך עשן הקרימטוריום .רישום זה
9
4
5
4
6
הכין האמן ל״יום השנה״ לזכר מות אביו במשרפות אושוויץ .הקרימטוריום עם
הארובה מצוי ביצירות רבות שלו משנות ההמישים והששים ,אם באופן בולט ואם
כדרך אגב .כן ,למשל ,ביצירה ללא כותרת מסוף שנות התמישים ראשית שנות
הששים )תמ׳ ,(9בה נראית נערה עצובה בקצה העליון ודמויות של קרבנות מרתפות
סביבה כמו עלו אלה במתשבתה .בתתתית היצירה מתוארת הדרך הנוראה שבה מצאו
הדמויות את מותם ,בקרימטוריום .האמן תתם במספר שניתן לו באושוויץ )בקצה
הימני( ולא בשמו ,כפי שנהג לעשות לעתים קרובות באותן שנים .יהודה בקון היה
אהד העדים במשפט אייכמן ובמהלך עדותו הציג את ציוריו מתקופת השואה.
הופעתו במשפט ,הביאה את יצירותיו לתודעת הציבור בישראל.
7
18
19
20
מריאן ס .מריאן)שמו הקודם היה פנהס בורשטיין( התייהס אף הוא לנושא תאי
הגזים והמשרפות בציור קרימטוריום באושוויץ ,משנת ) 1949תמ׳ (10י .מריאן נולד
)בשנת (1923בעיר נובי־סאץ׳)צאנז( בפולין ונלקת יתד עם משפתתו לאושוויץ ,שם
הי בצל המשרפות ונותר שריד יתיד מכל משפתתו .מריאן נורה על־ידי הנאצים ונפל
לתוך בור קבורה שהוא בעצמו עזר להפור .הרוסים שנכנסו לאושוויץ גילו שנותר הי,
הצילו אותו אך הוא איבד את רגלו .ביצירה קרימטוריום באושוויץ מיזג האמן את
תאי הגזים והמשרפה .הוא מתאר באופן גרוטסקי ערימה של נשים ערומות ,דתוסות
אתת על גבי השניה ,ותלקן נראות נאבקות זו בזו כדי להיהלץ מהגורל המר .מצד
אהד ,זהו תיאור קשה לדרך האכזרית שבה מצאו קרבנות השואה את מותם .בדרך זו
מתמודד האמן עם המשקע הכבד הטבוע בנפשו של מראות יהודים ההולכים אל
הגזים והמשרפה .מצד שני ,קשה לא פתות הוא התיאור של אנשים המנסים להיתלץ
הצד
עם
בכך
מתדיין
האמן
אהרים.
השבון
על
המוות
מן
2
22
מחוץ לגדר
3
6
5
ה
ת
א
ר
ה הישראלית ש
ר
ב
ה
ל ה
ל הלק מהקרבנות ועם היהס ש
ע האנושי ש
ב
ט
ל ב
ה עקורים
נ
ה
מ
קרבנות השואה קדושים מעונים .מריאן הגיע לארץ לאהר שהייה ב
ת כאמן.
ת
פ
ת
ה
ל
ם הובטת לו כי לאתר עלייתו לארץ יוכל ללמוד אמנות ו
רמניה ,ש
ק
ת למושב זקנים בגלל נכותו והוא ר
ל
ש
ם זה ,איש לא המתין לו בבואו והוא נ
ה והצי הצליה לצאת
נ
ה המילה ״נכה״ .רק לאהר ש
מ
ש
ר
.בתעודת הזהות שלו נ
1
ם למד ציור ".לא פלא אפוא שמריאן היה
ממושב הזקנים והתקבל ל״בצלאל״ ,ש
ם ארץ־ישראל .זוהי דוגמא מובהקת ליהס המזלזל
פגוע וכואב ממפגשו הראשון ע
ה בקורבנות וניצולי השואה ״צאן לטבה״.
ת
א
ר
ת בישראל ,ש
ר
ב
ת
לה
סר הרגישות ש
ת הכבשנים והארוכות,
ש א
מ
א היו בצל המשרפות ולא ראו מ
ל
אמנים ניצולים ש
ם
ה
ה אותם ,על-כך ש
פ
ד
ר
ה ש
ש
ק
ה ה
ב
ש
ה
מ
ת ה
ם בדימויים להביע א
ה
ו ב
ש
מ
ת
ש
ה
2
4
ק אל
ך פתות ישירה ,מתיהס שמואל ב
ר
ד
ם מסמלים .כך ,ב
ה
לו מהגורל הנוראי ש
(
1
9
3
ק נולד )בשנת 3
) 1תמ׳ .(11שמואל ב
9
5
ת9
נ
ש
המשרפות ,בציור מזכה ,מ
ק ואמו,
ם נורה אביו למוות .ב
1לגטו וילנא ,ש
9
4
ת2
נ
ש
וב
ת
ת
פ
ש
ם מ
א ונשלת ע
ה פליטים בגרמניה ,ובשנת
נ
ה
מ
,שהו כשלוש שנים ב
ה
ה
פ
ש
מ
ל ה
ניצולים היהירים ש
2
5
ר נראה כמו כבשן ענק ושהור
א
ת
ק מ
ב
ת ש
ב
ז
מ
1עלה לישראל ושרת בצבא.ה
9
4
ת הלהבות .הגליל הנראה כעמוד בצד ימין ,מזכיר ארובה ובהקשר
ו
פ
ק
ת
ש
שבתוכו מ
ת ההופכות
פ
ת ניגרות טיפות הנראות כמו ז
ב
ז
מ
ה
זה ,ארובה של הקרימטוריום .מ
ת היצירה לצורות המזכירות
ת
תי
ת
ב
גופות .היצירה בסגנון אבסטרקטי
ת
מ
ת
ל
מ
ם יצירות נוספות העוסקות ב
1ע
9
5
ת 9
נ
ש
קספרסיוניסטי ,הוצגה ברומא ב
2
6
ת הסגנון המוביל
ף שהיצירה תואמת א
עולם השניה .ניתן להסיק מכך כי על א
ל נושאה.
ש
ה ב
ת
ת
ד
באמנות הישראלית ,היא נ
פרידה
ב או אישה
ד המצבים הקשים שהוו ניצולי השואה הוא פרידה פתאומית מאם ,א
ל להיות
ת העוצמה ,האובדן הפתאומי וההרגשה ש
ב
לדים .ההינתקות האלימה ר
2
7
ל הניצולים.
ם ש
ש
פ
נ
ם ב
ת
ו
ם רגעים קשים וכואבים ביותר שהשאירו ת
מרי לבד ,ה
ה השאירה ניצולים רבים ,לא רק עם הגעגועים ,הכאב
ל
ל מצבים א
העוצמה ש
א עשו די להצלת יקיריהם .כפי
ל
ם כבדים ש
ש
ם רגשות א
ם ע
א ג
ל
נות האיומה ,א
א
ל
א יצאו ,ש
ל
ה ש
ל
ם נורא כלפי א
ש
ש א
ג
ם ר
ם ע
ש
א שמואל בק :״יצאנו מ
ט
ב
ת של הוב אדיר ממדים ,שלעולם אינך גומר
א
ז
ה התמידית ה
ש
ו
ה
ת
ואני תי בה
ס
נ
א יישכחו ....אני מ
ל
לשלם :לספר עליהם ,לצייר אותם ,לזכור אותם ,ש
2
8
ת ההרוסות והאבודות.״
ו
ת
פ
ש
מ
ת תהליך השיקום ]הדגשה במקור[ של ה
שהזר א
3
6
6
בתיה ברוטין
ת לרוסיה .אביו,
ב
כ
ר
ה כשנימלט ב
ת
י
וה
ת
ת
פ
ש
ה ברנשטיין את מ
א
ר
ם האהרונה ש
ע
פ
ה
ר את געגועיו
א
ת
ה קשור מאוד לאמו ,מ
י
ה
.האמן ש
ה
ד
מ
ש
ה ה
נ
ה
מ
אמו ואתותו ניספו ב
העזים אליה ביצירתו האמן בזרועות
ת
נ
ש
אמו ,מ
)תמ׳ ".(12
1954
ר להיבוק
ס
מ
ת
ה האמן שפוף ותסר אונים מ
א
ר
במרכז התמונה ,נ
על
רקע תורבות,
אמו הגדולה והמגוננת
ה
נ
מ
״ את דמות רוהה של אמו כדי להיפרד מ
ה
ל
ע
ה
״ מבור המתים .האמן ״
ה
ת
ל
ע
״
ש
פעם
,
ו
ת
ת
פ
ש
ב את מ
ז
ע
ם הוא כועס על עצמו ש
א
ה
ך הולמת .כשברנשטיין נשאל ״
ר
ד
נוספת ב
3
0
א בציורי השואה .ביטויים אישיים מן
ט
ב
ע ואת געגועיו הוא מ
ג
ע
ג
ת
השיב :שהוא רק מ
,
ד האמנות
ס
מ
מ
ת פרטים של אובדן וכאב ,לא עניינו את ה
ו
ש
ג
ר
הסוג הזה ,המטפלים ב
ה הקולקטיבית של המופשט.
מ
ג
מ
ה עסוק בעיצוב ה
י
ה
ש
אתת מהבעיות ,אהרי השואה,
ט ללא
י
ר
ה
ת
ת השואה .ב
ו
ש
ת
ר
ת
ה
שעליהן ניסו אמנים לענות ביצירותיהם ,היא האתריות ל
1
9
6
ת 5
נ
ש
כותרת ,מ
ר יהודה בקון
א
ת
)תמ׳ ,(13מ
ך ראשו מראות הזוועה
ו
ת
ב
נער ש
ר פסוק
ב
ת
ת
ה עם גדרות התיל ,הקרימטוריום והארובה .אליהם מ
ד
מ
ש
ה
ה
ה הריכוז ו
נ
ה
מ
מ
מירמיהו ,א ,ת :״כי אתך אני להצילך נאם
זהו ביטוי של אמירה מאוד אישית
אהד
ת בר המצווה של האמן.
ש
ר
ה׳״ ,מתוך ד
מצד
מצד
שני ,יש כאן התיתסות לשאלות הנוקבות:
?
ש
ה
ר
ת
ה
היכן היה האלוהים י איך הוא נתן לשואה האיומה ל
ך
״
נ
ת
אמנים יהודים רבים ,ובכללם גם אמנים ניצולי שואה בישראל ,פנו לספר ה
על
מנת למצוא בו דימויים שיתארו את השואה
האהראי לה מאידך .ומעל
מהד ושיאפשרו
לכל ,למצוא דימויים שיעזרו
להם גם לרמוז על
להם להתמודד עם השואה.
ר את סבלות היהודי שנלכד בשואה ודרכו
א
ת
ה לאמנים כדי ל
מ
י
א
ת
דמותו של איוב ה
3,
ם תוו .כך ,למשל ,נתן רפופורט בפסלו
ת
ו
ר לאירועים א
ב
ס
הם מתריסים ודורשים ה
ת
נ
ש
איוב ,מ
1968
ר את דמותו של איוב עטויה טלית,
א
ת
)תמ׳ ,(14מ
ידיו על לוה ליבו ,ראשו מופנה כלפי השמים .על
אסיר .כל גופו אומר
ב את
ל
ש
הוא מ
ר של
פ
ס
אמת ידו השמאלית תרוט מ
.רפופורט עושה בדמותו של איוב שימוש
ה
ס
ר
ת
סבל וראשו ה
ת סבלות השואה
כפול :ראשית ,איוב הסובל מוצג כסמל ליהודים שעברו א
ש בדמות איוב כמתריס כלפי האלוהים ,כדי להביע זעם
מ
ת
ש
וזוועותיה .שנית ,האמן מ
ה משהו להציל את עמו.
ש
ע
ש מבלי ש
ה
ר
ת
ה
ת ל
א
ז
על שנתן לשואה איומה כ
נתן
ת העולם השניה נמלט לברית
מ
ת
ל
( ובימי מ
1
9
1
רפופורט נולד בוורשה )בשנת 1
ה עליו תקופה
ר
ב
המועצות ,שם ע
ך כל זמן המלהמה .רבים מפסליו
ש
מ
קשה מאוד ב
הם פסלי הנצהה לזכר קרבנות העם היהודי.
ך שדרכו התמודדו האמנים עם השואה
״
נ
ת
ה
מוטיב אהר מ
הסיפור במקור )בראשית,
בקדוש-ברוך-הוא ולכן,
כ״ב,
א-יט( בא להצביע על אמונה
בנו יצהק ניצל
3
2
ת יצהק.
ד
ק
היה ע
ם
ה
ר
ב
ללא סייג של א
בנס .מהלך אירועי השואה ,אינו תואם את
הסיפור המקורי ,כיוון שקורבנות השואה לא ניצלו
ם לאמנים
י
א
ת
ר את ההקרבה ,ה
א
ת
מ
בסיפור ה
בנס כמו יצהק .אולם ,ההלק
כדי לטפל בקורבנות השואה שהומתו
מחוץ לגדר
3
6
7
בשל יהדותם ויתד עם
זאת ,גם להביע
ש ולא בא לעזרת
ת
ר
ת
ה
ל
כעם כנגד האלוהים על שנתן לשואה נוראה כזו
עמו ,להצילו.
,
(
1
9
2
ת 3
נ
ש
ב
ס שער נולד בפולין )
ת
נ
פ
ה הריכוז
נ
ה
מ
היה בגטו לודז׳ ואהר כך ב
ת
נ
ש
ת ב
כ
ת
ה ה
נ
ה
מ
אורנייבורג-זקסנהאוזן .הציור הראשון שצייר לאהר שהרורו מ
היה ״לאן
?״"
)תמ׳
ם
צ
ע
,(15בו נראה איש צעיר ,שפוף ,מכונס ,היושב על תרמילו .זהו ב
ת הדרכים שלפניה
ש
ר
ר את פ
א
ת
מ
דיוקן עצמי של האמן ה
ה של
ב
ו
ש
ת
ה
1945
עמד
3
4
מיד אהרי השואה.
ה ולצאת
י
ה
ת להשאיר מאתור את מה ש
צ
ר
ת
ה נ
ט
ל
ה
ה ה
ת
י
ה זו ה
ל
א
ש
שער ל
ר
ש
א
.ואמנם ,כ
ה
ש
ד
לדרך ה
ת
נ
ש
עלה ל א ח ב
ר באופן טבעי אל אמני
ב
ה
ת
,1951הוא ה
3
5
ך ובהוויה היהודית היוו עבורו תהליף
״
נ
ת
ם ב
ה
ל
הסימבוליזם הלאומי ,כיוון שהעיסוק ש
.הוא גם ההליף באופן בולט וברור ,ובזהירות הייתי אומרת ,אפילו
ה
ש
ק
וצלה לעברו ה
ם תדוות היים.
י
ר
ד
ש
מ
מופגן את קדרות המוות בצבעים עזים מלאי תיות ה
ליה ? נראה
האם
הוא
ת נוכתת תמיד ביצירותיו באופן סמוי,
ו
ר
ד
ק
ה
שלא באופן מוהלט ,כיוון ש
במתוה הגוף של הדמויות ובפניהן המפותדות או המיוסרות.
לעסוק בהיסטוריה היהודית
שער הניה לעברו ופנה
דרך סיפורי התנ״ך .בתוך מכלול יצירותיו הרבות ,יש
שתי
3
6
ת מהיצירות הללו)תמ׳ ,(16
ת
א
ת יצתק .ב
ד
ק
ת את ע
ו
ר
א
ת
מ
רות משנות הששים ,ה
ת כדי להרוג את בנו יצתק והמלאך
ל
כ
א
מ
ם מניף את ה
ה
ר
ב
א
ר את הרגע ש
א
ת
בהר האמן ל
ם מושיט ידו אל המאכלת ,אך אינו מגיע אליה לעצור אותה .יצהק שוכב על
נ
מ
ף א
ה
ר
מ
.
ה
ד
מ
ש
ה
ה נראה כמו כבשן ומרמז על ה
ב
ז
מ
ת כבול בגופו ,אך ידיו מונפות לעזרה .ה
ב
ז
מ
מעל לכל ,האיל שצריך להוות תהליף ליצהק ,נעדר מהיצירה .עובדה זו מאוד מפתיעה,
וון שהאיל מופיע פעמים רבות מאוד ביצירות של
ה לעין
א
ר
רנ
ש
ק
שער ,לפעמים ללא ה
ך מוסווית זו,
ר
ד
לתוכן היצירה ולפעמים אף עם תווי פנים המזכירים את דיוקן האמן .ב
ת יצהק ועניין האיל כמיצג את
ד
ק
ציג האמן את עצמו כקורבן .הבהירה של שער בנושא ע
ם האמן עצמו ,מצביעים על כך שהאמן עסק בשואה באופן סמוי וכן
צ
ע
הקורבן ,שהוא ב
מרמזים לשאלה :מדוע לא בא האלוהים לעזרת עמו?
מריאן לעומת
3
7
) 1תמ׳ .(17
9
5
ת1
נ
ש
ת יצתק מאוד מיותרת ב
ד
ק
זאת ,צייר ע
התיאור נהלק לשלושה הלקים :בימין תלויה דמות הנראית
כמו נערה־בובה שאבריה
ם גסים בטלאים והיא מייצגת את דמות יצתק .במרכז תלויה
י
ר
פ
ת
מתוברים ב
יתד
ת
צ
ל
פ
דולה מתודדת מברזל המהווה איזכור למאכלת ובצד שמאל ,מתואר לוע של מ
ה אל
ב
ה
ת עם פה בצבע ורוד ,שיניים ענקיות ולשונה יורקת ל
י
ת
כ
ת
מ
עבר היתד
ר
א
ת
ר מריאן ל
ת
ת אברהם ,המלאך והאיל ב
והדמות התלויה .במקום לתאר א
לוע יורק
3
8
אש המזכירה כבשן ומרמזת למשרפות .התיאור מטפל בשואה בשני
רבדים ,ברובד האישי ,הוא מרמז על הייו של האמן
צא פגוע בגופו ובנפשו .ברובד הכללי,
יהודה האזרתי כתב :״ציורו
ם
ה
מ
ת באושוויץ ,ש
ו
פ
ר
ש
מ
בצל ה
.הסופר
ה
ש
ה
ר
ת
ה ה
א
ו
ש
ה
ם על ש
ע
ר
ת
הוא מ
של מריאן מגלם כאב היולי ,שאין לו תיכלה ואין
368
בתיה ברוטין
לו שילומים .עולם יצירתו גדוש דמויות ,שהכאב ללא מיפלט הוא חלק אורגני
באישיותן .אימה בלתי בלומה עולה מדמויות אלה .וככל שהן מתרתקות מתזות
המציאות המוכרת לנו בתיי יום-יום ,כן גוברת תיותן העצמית המאיימת .עוצמתן כה
רבה ,שכל מי שבא פעם במתיצתן ,לא ישתהרר לעולם מרושמן״.
ניתן לסכם ולומר כי מעטים הם האמנים ניצולי השואה שפרצו את מהםום הדהייה
והוכרו על-ידי הממסד ,כמו אביגדור אריכא למשל .ההכרה באה לתם מכיוון
שהשאירו מאתור את התנסותם בשואה וזו לא היתה תלק באמנותם .אהדים מהאמנים
ניצולי השואה הצטרפו לזרם הסימבוליזם הלאומי ,מתוך רצון להשתלב באמנות
הישראלית .זה היה ניסיון להדור אל האמנות והתרבות הישראלית עם מסר יהודי,
זיקה לנושאים תנ״כים שדרכם הם התמודדו גם עם טראומת השואה ובדרך זו קיוו
להכות שורשים בארץ .אולם ,מכיוון שזרם הסיבוליזם הלאומי לא התקבל על־ידי
הממסד האמנות הישראלי ,באופן טבעי ,גם יצירותיהם של אמנים אלה לא הוכרו
ולא הוצגו .סיבה נוספת לאי-שילובם היתה העובדה שהיצירות האלו היו קשות מאוד
לצפיה.
59
40
,
תתושת הדהייה הממסדית היתה קשה מנשוא עבור אמנים אלה ורבים מהם עזבו
את ישראל כבר בשנות ההמישים והתיישבו במקומות שונים בעולם .דווקא מעבר
לים ,התקבלה אמנותם בזרועות פתותות והלקם היו לאמנים בעלי שם עולמי ,כמו
למשל :פנהס שער ,יהודה בקון ושמואל בק .תופעה זו נראית לי כההמצה גדולה של
הממסד האמנות בישראל והפסד גדול לאמנות הישראלית.
,
הערות
י
ה ה ג ד ר ה ש ל ניצולי ש ו א ה ב ר ו ב ה מ ה ק ר י ם כ ו ל ל ת אנשים ש ה י ו ת ה ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ב מ ל ה מ ת ה ע ו ל ם
השניה.
ר א ה ל מ ש ל :ה נ ה י ב ל ו נ ק ה ,א 7ד ע ז ד י ע ,יד בן צ ב י ו א ו נ י ב ר ס י ט ת בן גוריון ,ירושלים ,1994 ,עמי : 1
Aaron Hass, The Aftermath, Living With The Holocaust. New York, 1955, pp.1-2.
ג
ר א ה :מ ע ו ז עזריהו ,פולחני
מדינה,
חגיגות
העצמאות
והנצחת
הנופלים בישראל 1 9 5 6 - 1 9 4 8ה מ ר כ ז
ל מ ו ר ש ת בן גוריון ,תשנ׳׳ה ,1995 -ע מ ׳ .11ח נ ה י ב ל ו נ ק ה ,א 7ד ע ז ד י ע ,ע מ ׳ .67
נ
ר א ה :גילה ב ל ס ,
של
*
אפקים
חדשים ,ת ל ־ א ב י ב ! 1980 ,בנימין ת מ ו ז ,דורית ל ו י ט ה וגדעון ע פ ר ת ,
סיפורה
אמנותישראל ,ג ב ע ת י י ם :מ ס ד ה , 1 9 9 1 , ( 1 9 8 0 ) ,ע מ ׳ .157 - 157
ר א ה :גליה ב ר אור,
עבודה
עברית:
אמנות
ע ״ ש תיים אתר ,עין ח ר ו ד ,1998 ,ע מ ׳ .12-11
ישראלית
משנות ה 20-עד
שנות ,90-/7מ ש כ ן ל א מ נ ו ת
ציורים למאמרה של בתיה ברוטין ״מחוץ לגדר״
Al
Ш
A
׳ , 4
ן
ן
.2
בקון,
יהודה
מוזלמן,
.1
יהודה
בקון,
מוזלמן,
) .1948-1947א ו ס ף ה א מ ן ,ירושלים.
) .1948-1947א ו ס ף ה א מ ן ,ירושלים.
оיהודה בקון(
оי ה ו ד ה בקרן(
.4מ ש ה
ברנשטיין,
)אושוויץ(,
.1951-1950
האמן ,תל-אביב(
הזעקה
)אוסף
.3
אביגדור
אריכא,
הניצול,
) .1955ה א ו ס ף ה א מ נ ו ת י ,ב י ת ל ו ה מ י
הגטאות(
.6יצחק בלפר ,מוזלן עם טלאי,
האמן,
)אוסף
שנות הששים.
.5יצחק בלפר ,מוזלמנים ,שנות
הששים ) .א ו ס ף ה א מ ן ,ת ל -א ב י ב (
תל-אביב(
8
י ה ו ד ה
בקון,
.1946-1945
לאמנות ,ירושלים(
)יד
דיוקן
ושם,
ב ע ש ן ,
המודיאון
.7יצחק בלפר ,מוזלמנים בבגדי
אסירים ,שנות הששים ) .א ו ס ף
האמן ,תל-אביב(
.10מריאן ס .מריאן ,ק ר י מ ט ו ר י ו ם
באושוויץ,
) .1949אוסף גב׳ ע ד ה כ ס פ י ,
תל-אביב(
£
.12מ ש ה ברנשטיין ,האמן בזרועות
אמו,
) .1954אוסף ה א מ ן ,ת ל -א ב י ב ן
.11
,
שמואל
.
בק,
)מיקום נ ו כ ח י ל א ידוע(.
• •
מזבח,
.1959
да.
.14
נתן
רפופורט,
איוב,
ושם ,המוזיאון ל א מ נ ו ת ,ירושלים(
.1968
)יד
.13
י ה ו ד ה
בקון,
ל ל א
כותרת,
.1965
)אוסף ה א מ ן ,ירושלים в .י ה ו ד ה בקוץ(
מחוץ לגדר
369
לדיון מ ו ר ה ב ב נ ו ש א ר א ה :גדעון ע פ ר ת ,״הציור
הציוני״,מושג ,5 ,א ו ק ט ו ב ר ,1975ע מ ׳ ;72 - 67
בנימין ת מ ו ז ,דורית ל ו י ט ה וגדעון ע פ ר ת ,סיפורה של אמנות ישראל,
- 203.
ע מ ׳ Gideon Ofrat,: 245-220
One Hundred Years of Art in Israel, U.S.A.: Westview P r e s s . 2 2 1
1998,
p,
לדיון ב ק ו נ פ ל י ק ט בין ה ק ב ו צ ו ת ה א ל ה ר א ה :גליה ב ר אור ,עבודה עברית :אמנות ישראלית משנות
ה 20-עד שנות ה ;90-גילה ב ל ס ,״הריאליזם ה ח ב ר ת י ב מ ב ה ן הזמן״ ,ריאליזם חברתי בשנות
החמישים אמנות פוליטית בשנות התשעים ,מוזיאון חיפה ,אביב ) 1998קטלוג(; Dalia Manor,
"From Rejection to
Recognition: Israeli Art and the Holocaust", Israel Affairs, Vol. 4, Spring/Summer 1998, pp.
253-277.
י ש ר א ל ג ו ט מ ן ) ,עורך ראשי(;האנציקלופדיה של השואה,
ת ל -א ב י ב ,1990 ,ע מ ׳ .677
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, the influence of the Holocaust on the
Visual Arts, Oxford, 1993, p. 107, fig. 274.
ראיון ע ם ה א מ ן .14.1.2000 ,
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, p. 274,fig.487.
בנימין ת מ ו ז ,דורית ל ו י ט ה וגדעון ע פ ר ת ,סיפורה של אמנות ישראל,
ע מ ׳ ; 200
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, pp. 274-277.
תיים ב,^0העיירה של משה ברנשטיין,
י ש ר א ל :יובל.1986 ,
ראיון ע ם ה א מ ן ב.18.8.99-
ק ט ל ו ג ,משה ברנשטיין ,גלריה רוזנפלד ,ת ל -א ב י ב ,ל ל א תאריך.
ראיון ע ם ה א מ ן ב.18.8.99-
ר א ה :י צ ח ק ב ל פ ר ,השואה ,ציורים ורישומים,
ירושלים :יד ו ש ם ; 1995 ( 1 9 7 1 ) ,ש י ח ה ט ל פ ו נ י ת ע ם
ר א ה :אינגה ד ו י ט ש ק ר ו ן ,״אושוויץ מ ה ד ה ד ת
בציורים״,מעריב ,ימים ולילות ,ע מ ׳ :20-21ראיון ע ם
ה א מ ן בקיץ .1999
ה א מ ן .14.1.2000 ,
אינגה דויטשקרון ,״אושוויץ מ ה ד ה ד ת בציורים״ ,ע מ ׳ ;20-21ראיון ע ם ה א מ ן .14.1.2000 ,
; Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, p. 134.ראיון ע ם ה א מ ן ב.21.1.2000-
ב מ ק ו ם ל ה ד ל י ק נר זכרון ב״יום ה ש נ ה ״ ) י ו ר צ י י ט ( ל מ ש פ ת ת ו ,נ ה ג ב ק ו ן לצייר ציור ל ז כ ר ם .ראיון ע ם
ה א מ ן .14.1.2000
1979:2.
46.144.
no,
fig,
זיוה עמישי-מייזלש ,״ ה א מ נ ו ת ה ח ז ו ת י ת ו ה ש ו א ה ״ ,מחניים ,9 ,ירושלים ,ת ש נ ״ ה ,ע מ ׳ .293-292
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, p. 169.
יוסף מונדי ,״הצייר מריאן ו ה צ ב י ע ו ת ה מ ק ו מ י ת ״ ,ד ב ד .2.12.77 ,
370
בתיה ברוטין
24
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, p. 134.
25
Frankfurt Am Main, Samuel Bak, Landschaften Judischer Erfahrung, 1993 (Catalogue).
Gideon Ofrat, One Hundred Years of Art in Israel, 1998, p. 211.
26
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, p. 277 (280).
27
Aaron Hass, The Aftermath, Living with the Holocaust, p. 13.
ד ב גולדשטיין ,״ ס פ ל ק פ ה ע ם ש מ ו א ל
«2
חיים
29
30
ב ס ו ק ,העיירה של משה ברנשטיין,
ב?״,מעריב ,ימים ולילות.13/1/1978 ,
י ש ר א ל :יובל .1986 ,ראיון ע ם ה א מ ן ,ב.18.8.99-
ר א ה :ו ר ד ה צימרמן ,״ ל ה י ו ת בין ה א נ ש י ם ו ל ה י ו ת ל ב ד ׳ /ד כ ד ,3.4.87 ,ע מ ׳ !17ראיון ע ם ה א מ ן ,
ב.18.8.99-
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, pp. 164-166, fig. 368-371.
31
זיוה עמישי-מייזלש ,״ ה א מ נ ו ת ה ח ז ו ת י ת ו ה ש ו א ה ״ ,ע מ ׳ .297
2
167-172.נ
Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, pp.
זיוה עמישי-מייזלש ,״ ה א מ נ ו ת ה ח ז ו ת י ת ו ה ש ו א ה ״ ,ע מ ׳ .297
יצירה
ז ו מ ו ז כ ר ת ל ר א ש ו נ ה ב ד ב ר י ם ש כ ת ב א ל י ויזל ב ק ט ל ו ג ה ת ע ר ו כ ה ״ ש ל ח א ת עמי״ ש ה ת ק י י מ ה
בניו יורק ,ב ש נ ת .1975ו ב ט ע ו ת ש ל א ב ר ו ר ה לי ,ת א ר א ת ה ד מ ו ת כ א י ש ז ק ן ו מ י ו א ש .ר א ה Elie :
Wiesel, "Pinhas Shaar, bard of memory," in Pinhas Shaar, Let My People Go, The Jewish Museum
New York, June-July, 1975, unnumbered.
ט ע ו ת זו מ צ ו ט ט ת א ח ר כ ך ג ם א צ ל :בנימין ת מ ו ז ,דורית ל ו י ט ה ו ג ד ע ו ן ע פ ר ת ,
ישראל,
סיפורה של אמנות
ע מ ׳ .223ו מ מ ש י כ ה ל ה י ו ת מ צ ו ט ט ת ג ם א צ ל Gideon ofrat, One Hundred Years of Art :
in Israel, p. 203.
34
פ נ ח ס ש ע ר נ פ ט ר ל פ נ י ש ל ו ש שנים ,ל כ ן קיימתי ראיון ע ם א ח י ו מ ר י ו ס ף שוורץ ב 17.1.2000-ו ע ם
א ש ת ו ל ש ע ב ר ,ג ב ׳ א ל י ) א ל י ש ב ע ( ש ע ר ב.23.1.2000-
s3
ר א ה :בנימין ת מ ו ז ,דורית ל ו י ט ה ו ג ד ע ו ן
,mwסיפורה של אמנות ישראל ,עמי
213-246,
ו ג ם א צ ל Gideon Ofrat, One Hundred Years of Art in Israel, p. 203 :
«3
37
38
יצירה ו ו צ ב ע ו נ י ת ב מ ק ו ר ,א ך נ ב צ ר מ מ נ י ל ה ב י א ה ב צ ב ע .
ר א ה Ziva Amishai-Maisels, Depiction & Interpretation, p. 169. :
ר א ה דיון א צ ל :גדעון
,т\лъчעקירת יצתקבאמנות הישראלית,
ה מ ו ז י א ו ן ל א מ נ ו ת ישראלית ,ר מ ת גן,
, 1988ל א מ מ ו ס פ ר ) ק ט ל ו ג ( .
39
י ה ו ד ה האזרחי ,״ ע ו ל מ ו ש ל מריאן״ ,ז.זיל ,15 ,/י נ ו א ר -פ ב ר ו א ר ,1958עמי .28-27
40
ר א ה Gideon Ofrat, One Hundred Years of Art in Israel, p. 2 0 3 . :
33
שער חמישי
"עם בוא הזכרון"
)ש .פרידלנדר(
קיבוץ הנוער־הציוני ,מגדיאל,שנות ה30-
הארץ המובטחת
373
יצחק קשת
,
הארץ המובטחת
במתנות העצורים בקפריסין התגלה תיזיון שרק אתרי זמן רב הבנתי את משמעותו.
ספרו של דוד שערי על גירוש קפריסין הוא שכיוון אותי אליו .כאשר העצורים
בקפריסין יישבו עדיין במתנות הפליטים בגרמניה ובארצות אתרות ,לעתים קרובות
הם תוארו כנושאים תולשות הדנות אותם לבכיינות ,לנרפות ולנצלנות של ארגוני
העזרה .תיאורים אלה נסמכו בעיקר על רשמיהם של שליתים מן הארץ ומעט מארצות
אתרות .לא כל השליתים ציירו כך את ״שארית הפליטה״ ,אך המסגרת המנטאלית של
אפיון ה״ניצולים״ היתה אהידה ועמוסה בדיעות קדומות ,שנטו ,כמובן ,לאשר את
עצמן שוב ושוב .אכן הלק לא מבוטל מן השליתים ,גם של ״עליית הנוער״ ,ראו את
אלה שהם נשלהו אליהם עם בשורת ציון וההתיישבות העובדת כנגועים במעין
מהלה :אם לא יצליהו לרפאה -סברו השליתים ־ לפתות יתארו אותה לפרטיה ויתנו
בה סימנים .לא יפלא אפוא ,שמטבעות לשון כדוגמת ״שארית הפליטה״ ,״ניצולים״
ואף ״מעפילים״ -כולם תארים הבאים לצופף ת ת ת כובע אהד אנשים רבים ככל
האפשר מן הקבוצה ה״אתרת״ ־ דבק בהן מין תג שלילי ,שפרנס את דעת הקהל בארץ
ואולי אף גרם להשתקת סיפורים מן השואה במשך שנים ,הכל למגינת ליבם של
העולים ההדשים.
מן הצד האתר ,אומללות היהודים במתנות שימשה ,ובצדק ,את התביעה של
הנהגת היישוב לעליה תופשית ,ואם אין -למדינת יתודית ריבונית .כך הפכה ״שארית
הפליטה״ למעין נטל ונכס של היישוב ,בעת ובעונה אתת .נטל -כי היא הצמיהה
הרדה בלב אלה שראו עצמם כאתראים ל״איכותו״ של ״החומד האנושי״ שעתיד
להצטרף אל הישות העברית ,אך גם נכס ,שהרי בגינה עשוי להיות מובטה כינון
הישות היהודית הריבונית.
המוני היהודים המכונסים במתנות הפליטים בגרמניה ובמקומות אהרים קיבלו על
עצמם עול של פליטות ,שכלל אצל רבים ,ככל הנראה אצל הרוב ,גם הכרה בסמכות
של נציגי היישוב ובמנהיגותם .התקווה והציפייה תיתה ,שמאבק משותף יסלול את
הדרך אל הארץ המובטהת .יהסים סימביוטיים אלה העמיקו אף הם את המבוכה
באשר לזכרונות מתקופת המלהמה ומקומם בזירה הציבורית .יוצאים מן הכלל היו
מעשי הגבורה בגיטאות ,שזוהו עם שלל מעשי המופת בארץ־ישראל,
ק ט ע מ ת ו ך געגועים למגירן ,ה ע ו מ ד ל ר א ו ת אור כ ה ו צ א ת יד ושם.
3
7
4
יצחק קשתי
ה כללה גם סמכות בלעדית
ת
ע
עליהם נסמכה מלכתהילה התביעה לריבונות עברית ,ש
ת הפליטה״.
י
ר
א
ש
על ״
ם של המעפילים למתנות הקיץ ואתר-כך למתנות התורף בקפריסין ,הם
ת
ע
ג
עם ה
ב הגופים המאורגנים בתנועות הפוליטיות
ר
ק
בתרו בנציגות עצמית ,בעיקר מ
הקיבוצים וקבוצות הנוער .נציגות זו ניהלה
האנגלים של המתנות,
לפי הצורך
משא ומתן עם המפקדים
ה הקיץ ,ושמרה
נ
ה
מ
כמו אהרי אירוע הדמים ב
ם של
ת
י
צ
מ
עקרונות העליה שנקבעו על-ידה .ת
של
ר על
מ
ש
מכל מ
אלה היתה :ראשון נכנס -ראשון יוצא.
ה הקפדנית על
ה
ג
ש
ה
ת העליה של הסוכנות הותיר עקרון זה ,ובעיקר ה
ק
ל
ת
בידי נציג מ
מימושו על-ידי המעפילים ,את הכנת הרשימות השמיות של העולים לארץ עבור
הפיקוד הבריטי .הפגנות ומהלכים ציבוריים אתרים -תהלוכות ליליות של נושאי
ת המהנות ,וכך
ג
ה
נ
לפידים היו היזיון נושא עוצמה במיוהד ־ אורגנו אף הם על-ידי ה
ה והשיפוט הפנימי ,תלוקת הפרודוקטים והפעלת המטבהים ,בתי
ר
ט
ש
מ
ם ה
ג
המלאכה הציבוריים והקנטינות ,גיוס המועמדים לשורת המגינים ואף ההינוך ,במידה
לא מבוטלת ,נותר בידי המעפילים עצמם.
הקיבוצים והקבוצות בתהומים
פוליטי -בדומה להתארגנותם
ם של השליהים
ת
ע
פ
ש
בידם .ה
למעט ״כפר הנוער״.
ואף שהשליתים ביקשו לכוון
אלה ואתרים ,ולמרות
את היי
שהם גויסו בארץ על בסיס
ר לא
ב
ד
של המעפילים במתנות העצורים -ה
עלה
ה מינורית ,אולי
ר
א
ש
מול היוזמה של ועדי העצורים נ
ה להינכס על-ידי נציגות היישוב ,תוך שהיא
ב
ר
מסת המעפילים ם
ת את היהסים הסימביוטיים שהיו אופייניים למתנות הפליטים באירופה.
ק
ר
פ
מ
ב״כפר הנוער״ נערך הנסיון המקיף ביותר לכונן ולשמר את סמכות השליתים מן
.אנשי עליית הנוער שהגיעו
1
9
4
ר 6
ב
מ
ט
פ
ס
לב
ת
הארץ על המעפילים .הוא ה
ה
נ
ה
מ
לקפריסין ביקשו לרכז את הילדים ובני הנוער שהגיעו במסגרות תנועתיות ב
ם מאז
ת
ו
ם באירופה וליוו א
ת
ו
אהד המיוהד להם ולמדריכיהם ,שארגנו א
.1945
ת הניכיה
ת ומנתבת א
כ
נ
ת
מ
אנשי עליית הנוער ראו עצמם כ״תנועה״ ה
ש ובראשונה הקיבוצית .הם
א
ר
להתיישבות ,ב
על-פני מוסדות אהרים .היות
בקפריסין -
ואת הקיבוץ לא
ראו את הקיבוץ כמקום תינוך עדיף
ר להעתיק למתנות המעצר
ש
פ
היה א
באו אנשים מן הקיבוץ ־ מזוהים תמיד ״תנועתית״ ־ והיו לשליהי עליית
הנוער בכפר הנוער ,כאשר כולם כאיש
הג׳וינט .אכן ,הג׳וינט
אתר מופיעים ברשימות הבריטיות כשליהי
הוא שמימן את עיקר הוצאות
כפר הנוער .הסוכנות היהודית,
ר
ש
א
ף פעולה״ עם השלטונות הבריטיים ב
ת
ש
ל
ה ״
ב
ר
ארגון האם של עליית הנוער ,ס
לעצורי קפריסין.
ה מול ההינוך לקיבוץ והקיבוץ
ר
ש
ה בו ,בעצם ,מין פ
ת
י
הכינוי ״כפר נוער״ ה
כזירת תינוך מועדפת .אנשי עליית הנוער אימצו את
השם
ואת הרעיון בעיקר מן
3
7
5
הארץ המובטחת
ם שעיצב ד״ר זיגפריד להמן בבן-שמן,
ג
ד
ה
מאז שנות
ה 20-של המאה .השראתו של
ר הפנימייתיים הפרוגרסיביים עתירי הופש הבהירה ,שקמו
פ
ס
המן באה לו מבתי ה
ה
א
מ
בגרמניה ההל בשליש האהרון של ה
אלה הוסיף להמן נדבך
ה .19-לרעיונות
משלו ,לקוה מן האתוס הציוני ,קרי הינוך להגשמה.
ההידוש בכפר הנוער
היה סיוע מסוים
מצד שליהיה
ם
ו
ה
ת
של עליית הנוער ב
ה של הומרי לימוד
ק
פ
ס
רגון הלימודים ,בעיקר לימודי עברית וציונות כבעבר ,א
ספרים
כמו
)מעט( ומתברות ,ונסיון לשוות למאמץ כולו אופי מתוכנן ומטרות שנקבעו
מראש .אך עיקר מהלכיו של
שליתי עליית הנוער
כפר הנוער בקפריסין הוקרן ועמד בסימן הארעיות.
ם היה עם המדריכים
ה
ל
באו להודשים ספורים ורוב המגע ש
ולא
עם ״חניכי״ כפר הנוער .הקבוצות עצמן -על הניכיהן ,מדריכיהן ומוריהן -גם כאשר
ה הינוכי״ ,עיניהן תיו צופיות לעליה
ש
ע
מ
״
היו שקועות ב
ומה שיבוא אהריה בארץ.
ת הרוותת של בני הקבוצות התנועתיות בכפר הנוער לא
ו
ה
ש
ותשוב לא פתות :ה
ה על שישה הודשים,
ת
ל
ע
יתרונו המיוהד
בהם תופשות מלימודים בתגים ,לצרכי ״מושבות״ ועוד.
של
כפר הנוער
היה טמון
במה שקבוצות הנוער הביאו איתן
מאירופה .הוא בא לידי ביטוי באווירת נעורים ובשקיפות ההדדית של פעילויותיהן
ת
ר
ש
ע
של הקבוצות התנועתיות בתקשורת ,באמנות ,בספורט ,בצופיות ובמלאכות .כ
אלפים ילדים ובני נוער
ת
ש
מ
ת
שהו פרקי זמן שונים במתנות המעצר בקפריסין .כ
אלפים מהם ,לא יותר ,״עברו״ את כפר הנוער ,כולם בני תנועות נוער מהוץ-לארץ .זו
ה שניתנה על-ידי עליית הנוער ־ בניגוד לג׳וינט וארגוני עזרה
פ
ד
ע
ה
עדות נוספת ל
הרים -לאלה מן העולים הצעירים שפניהם הועדו להתיישבות הקיבוצית .ואולם,
ספק
ה וההשפעה
פ
ד
ע
ה
רב אם כוונות ה
של עליית הנוער נשאו פרי.
כ60%-
של
,רובם ככולם בני ״שארית הפליטה״ ,נטשו את
1
9
5
3
1
9
4
הניכים בארץ בין השנים 5
ברות הנוער
ם השלימו את
ר
ט
ה בר-גיל -ב
מ
ל
ואת כפרי הנוער בארץ ־ כותב ש
ה
ת
צ
ק
״ הקצרה יתםית שעליית הנוער ה
ה
ר
ש
כ
ה
ת ה
פ
ו
ק
ת
ם ־
ת
ר
ש
כ
ה
כ40%-
מסך ההניכים ־ רק כמתציתם פנו לקיבוצים ,ובמתצית שנות
ההמישים נשארו הברים
בהם
כ 16%-בלבד.
•
על עניין הלבוש בקפריסין ,שהופק
•
•
מבד האוהלים ,דובר כבר במקומות אהרים .גם על
הסנדלים מתוצרת עצמית ,שזכו לפופולריות
ומקובל היה
להם .מאלה שסיימו את
רבה ,נכתב פה
ושם .בנוסף לאלה ידוע
בכל המתנות ,שנהוץ ליצור כלים לשימוש יומיומי
מכל הומר שניתן
להשגה .כך היה ניצול מרבי של קופסאות השימורים שהגיעו למתנות בגדלים שונים.
אתרי שרוקנו מתוכנן הן היו לתומר
גלם לפתתים לעשרותיהם .הפההים הפיקו -
ר -ספלים ,צלתות ,קערות ותיבות למיניהן מקופסאות
א
פ
ת
ה
ה אומן ל
ש
ע
מ
3
7
6
יצחק קשתי
השימורים והיו כאלה שעשו בפחים שימוש אמנותי.
לתערוכה שהברי השומר הצעיר ארגנו באביב
מיוהדים במינם
1947זרמו מבקרים
מכל המהנות.
ם כמעט כל
נ
מ
היו עבודות ההריטה והפיסול באבן .א
אתר מאתנו
ה בשימוש באולר ,סכין או מברג כדי להפיק מאבן הגיר המקומית מאפרה ,אך
ס
נ
ת
ה
בתערוכה של השומר הצעיר הוצגו
שלל עבודות שימושיות ואומנותיות כאתת.
הברי השומר הצעיר היו בוודאי המצטיינים בכפר הנוער .קבוצותיהם היו
המאורגנות ביותר פוליטית -מגיבות במהירות ובעוצמה לפועלם של הברי בית״ר
למשל -אך כנראה גם הייהם הפנימיים ,המסוגרים בתוך עצמם
מעט,
היו עשירים
ביותר .הם קיימו כינוסים פוליטיים־תנועתיים -מעין ועידות -לעתים מזומנות,
רמת
ת הבריהם
ו
ר
ס
מ
ת
ה מעוררת פליאה ,ולענייננו -ה
ת
י
ה הפתוה ה
ט
ש
ם ב
ה
ל
הצופיות ש
ה פירות מרהיבים.
א
ש
ליצירה אמנותית נ
עניין הלכידות הפנימית של קבוצות הנוער הועמד במבהן בכפר הנוער .השליהים
כמו בשומר הצעיר -
ם היה רב -
ר
פ
ס
התנועתיים הפיקו את המירב בתהום זה כאשר מ
וכאשר הם שיתפו פעולה עם המנהיגות הבוגרת -המדריכים -של הקבוצות.
מצד
אתר ,כאשר מנהיגות המדריכים התרופפה ,התערבות השליהים רק האיצה מהלכים
של התפוררות .שליהי התנועות ,שהיו גם שליתים של עליית הנוער ,ראו לנגד עיניהם
ה יקלטו כתברות
צ
ר
ה עיקרית כינונם של גרעינים מגובשים ,שאתרי עלייתם א
ר
ט
מ
כ
נוער או בהכשרות לזמן נתון בקיבוצים ואהר-כך יופנו להגשמה .מטרות
אלה עלו
ה אתד עם יעדי עליית הנוער ואף עם המטרות ,המוצהרות לפתות ,של הקבוצות.
נ
ק
ב
ואולם להץ נהרץ של השליהים הביא לעתים לתוצאות שליליות מבתינתם ,אף אם
אלה התגלו רק אהרי זמן מה.
ר
ב
מ
צ
ד
בפלוגתנו -שמנו הרשמי מאז צאתנו מהונגריה ב
1945
היה ״פלוגת עליית
ת של ותיקי הפלוגה
ב
ת
ר
ר לגיבוש גרעין היו תלוקות .קבוצה נ
ש
א
נוער״ -הדיעות ב
ת גרעין על בסיס
מ
ק
ה
תמכו ב
ם היו מקובלים
נ
מ
א
רהב ,מבלי לנקוט בהליכים -ש
בתנועות הנוער התלוציות -של הצטרפות אישית ,תוך ״בחינה קפדנית״ של המועמד
ה תוך נדודיה באירופה ובעיקר בקפריסין
ר
ב
ך הפלוגה ע
ם ועדה כלשהי .א
ע
ט
מ
שינויים רבים
הברים מקרוב
תוך הצטרפות של הרשים ועזיבה של וותיקים,
וכך קבוצה זעירה של
ה בארגון מוקפד של גרעין תנועתי ,בשיתוף פעולה הדוק עם
ל
ה
באו ה
שליה הדש של הנוער הציוני שהגיע מן הארץ לא מכבר.
תוצאות ההתארגנות
ת
ד
י
מ
היו בלתי צפויות ב
ומקובלים לפנים בפלוגה ,ביניהם
מה :קבוצה של הברים -בוגרים
אתי ארווין -נותרו מתוץ לגרעין אם מרצון
ה
ר
פ
ס
ם מ
נ
מ
א
ת של הברים ,ש
ב
ת
ר
מאונס ,בעוד קבוצה נ
אוגוסט 1947עם סיום
ת
א
ר
ק
פתת ל
ואם
סוף הורש
ה כ״גרעין קיבוצי״ ,עם
נ
ג
ר
א
ת
שנת הלימודים בכפר הנוער ,ה
ב
ת
כ
ר להיי הקיבוץ בעתיד .ב
ש
א
תקנון קשית לתקופת מעבר והוקים הד-משמעיים ב
הארץ המובטחת
377
הייסוד הודגש פעמים אתדות ,שהתלטות מרכזיות בגרעין תתקבלנה בכפוף לסמכותה
של תנועת הנוער הציוני והנהגתה בארץ .כאשר הגרעין ההדש ,שמספר הבריו היה
פתות משלושים ,התארגן בשיכון משותף בכפר הנוער ,פלוגת עליית הנוער ,שארגונה
התל לפני כשנתיים ימים ,הגיעה לכלל פרוק .בתודש ספטמבר שיו קיבל אישור
לעלייה .הוא היה מנהיג הפלוגה לכל דבר ועניין ,כמובן גם מטעם התנועה בהונגריה,
מאז היווסדה.
באשר לי ,הצטרפתי לגרעין במין מעמד זמני ,באשר ממילא הייתי מועמד ,יהד עם
שניים שלושה ״קטנים״ ,למוסד הינוכי ולא ל״הכשרה״ ,בה ראו ההברים הבוגרים
בגרעין את עתידם המיידי בארץ.
ארווין לא רצה לדבר אתי בפרטי פרטים על עמדתו כלפי הגרעין .ממה שהבנתי
מרמזיו -הוא לא היה נלהב מן המהלך של תקירת מועמדים לקראת הצטרפות או
דהייה ,וגם רעיון הקיבוץ ,או שמא האפוטרופסות התנועתית -של עליית הנוער או
של קיבוץ לא מוכר בארץ -לא נראה לו כפתרון מועדף .עם זאת אני מניה ,שרצה
להשתייך אל הקבוצה הן מטעמים של ידידות וקירבה והן בגלל מצב המעבר הצפוי
בארץ .אך יתכן שהוא הבין ,שכדי לסיים לימודים תיכוניים ואולי ללכת לאוניברסיטה
או להיות שותף למהלכים לאומיים ־ ולאלה הוא היה מסור עד בלי די -הוא יזדקק
למידת עצמאות רבה יותר ממה שאפשרית בגרעין ,בהכשרה או בקיבוץ.
בכ״ט בנובמבר עלצו כל המתנות בקפריסין בלי גבול .התלטת האומות
המאותרות בדבר תלוקת ארץ-ישראל בין שתי ישויות מדיניות -יהודית וערבית -
שאמורות לקום במהרה ,נהגגה על-ידנו לא רק כראשית כינונה של מדינה עברית,
אלא אף בישרה את עלייתנו ארצה בקרוב .הבית״רים הניפו אמנם דגל שתור משום
ביתור המולדת ,אך מלבדם כל כפר הנוער קם על רגליו ויצא במתולות .מעגלי ההורה
כיסו עד הסנטימטר האתרון את סביבות המגורים ,כאשר תברי כל התנועות
מתערבבים זה בזה ללא הכר ,״בודדים״ והברי גרעין יהד .בהילולה הענקית הזאת
פגשתי שוב את אנה .בקן התנועה בסגר שבהונגריה בתרתי בה שוב ושוב -היינו בני
שתים עשרה ־ ב״בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת״ .כאשר פגשתי בה שוב באוניית
המעפילים תיאודור הרצל ,אתרי כשנתיים ,דיברנו ללא הרף על מי שהיינו לפנים.
המעברים בין הדרגשים בבטן האוניה היו צרים מאוד .נכרכנו זה בזו פעם פעמיים
בהתרגשות ,שמייד הוסוותה על-ידינו להסה הדעת .בהודשים האהרונים נתקלנו
אמנם זה בזו ,אך לא נפגשנו ממש .שעה ארוכה רקדנו ביתד ,אבל קסם פגישתנו על
אוניית המעפילים לא שב.
בימים הראשונים של דצמבר נמסר לארווין ול״בודדים״ האהרים בפלוגה ,שמועד
יציאתם הוא התשעה בתודש .ארווין ארז את ספריו ובגדיו -הכל נכנס
378
יצחק קשתי
בתרמיל צד שנתלה על כתפו -והיה מוכן לתזוזה .הימים היו קשים .אמנם ידענו על
אישור מכסת עליה מיותרת לכאלפיים הברים בכפר הנוער ,אך סדר היוצאים
והמועדים היו לוטים בערפל .התורף עמד בפתת .לימודים לא ריתקו אותנו יותר.
ביושבנו עם אמא לא סיכמנו דבר ,מלבד שארווין יבקר אצל דודנו מתתיהו
בתל-אביב בהקדם האפשרי .בקולה של אמא הבוי היה גוון של הרדה .ארווין היה
בטוה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר .בהיוכים הקצרים ששילה באמא היה מין
״אל דאגה״ מן המוכן והיבה שהוא היסס לגלות ברגע עמוס זה ברבים .אמא העניקה
לו צילום -כבכל הזדמנות של פרידת או אירוע שצפון בו רמז לנקודת מפנה -בו
שלושתנו ניצבים מול המצלמה שלובי זרוע בקרבת שרידי הגינה שטיפהנו בשולי
כפר הנוער בהדרכתו של מוריץ באצ׳י .הבעת פנינו בהירה ,אף שארווין נראה מעט
רציני מדי עבור צילום משפתתי .בגב הצילום נכתב -כמו בהזדמנויות קודמות -
פסוק הבא לרמוז על הקשריו של האירוע:
באהבה רבה ליהודה היקר שלי.
הכושי עשה את שלו ,הכושי יכול ללכת.
8בדצמבר 1947
אמא
הסיפא של הטקסט נשמע נתרץ יותר בהונגרית :״המאורי )כושי( עשת את
המתהייב ,המאורי רשאי ללכת״ .עכשיו כשאני מביט בצילום ,אני נוטה לפרש את
הכתוב בזיקה אל פעולתו של ארווין במשך שנתיים בפלוגה ולמענה וסיומה הבלתי
צפוי ,אולי גם מעורר הרדה בלב אמא .ואולם ,יתכן ואפשריים פרושים נוספים,
הנוגעים לעתידה של אמא עצמה בקפריסין ,בלעדינו.
למתרת נפרדנו מארווין ומהבריו .מנהג היה ללוות את העולים ארצה עד שער
המתנת ,תוך התקהלות רבתית באזור היציאה .על הכביש מתוץ לגדר כבר המתינו
משאיות צבאיות לאסוף אל קירבן את אלה שאישור העליה מצוי בידם .ארווין ניצב
בין היוצאים ,תרמילו על כתפו ומעיל הודף שהור -אולי נקנה באיטליה -תלוי על
זרועו .כאשר התלו לקרוא בשמות היוצאים ,הושלך הס .פה ושם סרוום ארוך ,הנוק
בסופו .כאשר קראו את שמו של ארווין הייתי מופתע לשבריר של שניה .רצתי אליו
ביהד עם אמא ,שמשכה אותו אליה לנשקו .ארווין ואני לא נהגנו להתנשק .הוא משך
אותי אליו בתולצתי ,כרך את זרועו סביב צווארי ,גורר אותי איתו צעד או שניים .תוך
כדי כך יצא דרך השער .עמדנו על מקומנו מתבוננים במשאיות ,עד שהאהרונה שבהן
עקרה ממקומה.
הלכתי אל עץ האקליפטוס המרוט ,שמגובה ענפיו יכולתי להשקיף אל מהוץ
למהנה .על אקליפטוס זה טיפסתי לעתים ,לרוב בשעות הבוקר המוקדמות מאוד.
הייתי קם מעל המיטה ,מדלג בין הסנדלים והבגדים הפזורים על רצפת פה-המגורים,
3
7
9
הארץ המובטחת
ריצת בוקר
קלה הייתי מגיע אל
העץ .תוך אהיזה בענפים אחדים הייתי מטיל עצמי
ענף ממול .כאשר הזדקפתי מבטי ריהף
ר
ה
ר
ה
מעל הגדר .בין הענפים הייתי מ
[ המסורגת של הצי הבריטי ,מביט
ת
ת
ת
ש
ארץ ישראל .כאשר עברתי לקורווטה ]= מ
י לעצמי
ת
ת
ט
ב
בהר הכרמל ובבתיה הבהירים של היפה ,ה
שם
אך
ה את
ג
ה
שכל יום ומהדש א
ם לא היה לי נוה עם הנדר הילדותי
נ
מ
ארץ ישראל עד שיום עלייתנו יבוא .א
הזה,
ר עם נדר טפשי.
ש
פ
ת
ה
רל
ש
פ
כדי לזכור את ארץ ישראל -אמרתי בלבי -א
»••• •$
ביומן גרעין ״שורשים״ ,כתוב בידי יצתק וולסטר ,נכתב לאמור:
11בדצמבר
1947
כפר הנוער.
מפנים את כל
ת
ו
ש
ג
ר
ת
ה
הקבוצה הראשונה .ה
תוך זמן
קצר נעלה ארצה .כבר
מתר יוצאת
רבה מאוד .יעקב ,השליה מניצנים ,גילה לנו
ה אנהנו מיועדים להיות בכפר גליקסון ,שלידו יוקם מוסד
צ
ר
כי כאשר נגיע א
הינוכי הדש .אנהנו נהיה המהזור הראשון של מוסד זה.
16בדצמבר
1947
מהר אנהנו יוצאים לדרך .היום התזרנו לאנגלים את המיטות ,השמיכות ואת
שאר הציוד שקיבלנו
ת
ר
ז
ע
מהם .אנהנו מוכנים ומזומנים לעליה .בערב ,ב
א של אצ׳י ,אכלנו ארותת ערב אהרונה
מ
בת-שבע וגברת אלבוגן ,א
בקפריסין -ארותת פרידה תגיגית .לאהד הארוהה התכנסנו סביב מדורה
גדולה ,וכמסורת הצופים בתנועה ,שרנו ורקדנו הורה .כך עשינו כל הלילה,
עד
אור הבוקר.
17בדצמבר
1947
ת צהריים התהילו הרישומים והבדיקות
ע
ש
ת בשיאה .ב
ו
ש
ג
ר
ת
ה
הבוקר ה
ולאתר מכן עלינו למשאיות .אמרנו שלום נרגש לנשארים ושלהנו
מבט
פרידה אהרון למהנה ההורף בו בילינו הודשים ארוכים .השיירה יצאה לעבר
ק מן המזה .עלינו על
ה
ר
הנמל .אוניה פנמית בינונית תיכתה לנו לא ה
ם היינו אנשים הופשיים באוניה.
ע
פ
רפסודה צבאית בריטית והגענו לאוניה .ה
ת לאור הדמדומים.
ק
ת
ר
ת
ראינו את קפריסין מ
18בדצמבר
בלילה הים היה
שלנו .בסופו של
1947
קצת סוער והוא
תבע את השתתפותו בארותת הערב התגיגית
ר הפציע והתפזרו
ה
ש
דבר כולם הגיעו אל המעקה .כאשר ה
,
ר
ה
ב
ת
מ
הערפילים ,נשכתו תלאות השיט .כל העיניים נשאו אל האופק ה
ץ לקלוט את הקווים ,המצטיירים
מ
א
מ
ב
ה
ר
ב
ה
לאט ,של הר הכרמל .כל ה
ה בהוזקה .בערך
ב
ש
נ
ה בהרטום הספינה ,למרות הרות הנגדית ש
ז
כ
ר
ת
ה
1הגענו להיפה .אהרי שירדנו מהאוניה ,עדיין לא היינו
0
0
.
ה 0
ע
ש
ב
3
8
0
יצחק קשתי
ה הטרנזיט בעתלית ,רק
נ
ת
מ
עוד כשבועיים ב
הופשיים .היה עלינו לבלות
ה העולים שכולו אוהלים ,יצאנו
נ
ה
מ
אתרי כן עברנו למהנה עולים ברעננה .מ
להגשים את משימתנו הראשונה ,להקים מוסד תינוכי ליד כפר גליקסון.
•
ת העולה
ד
ו
ע
ת
ב
•
•
ה העולים רעננה ב 21-בינואר
נ
ה
מ
של ארווין כתוב שהוא יצא מ
כפר
ה היתה:
ש
ד
ה
.כתובתו ה
1
9
4
8
אצל ויסמן.
סבא ,רהוב הרצל,
ללא
ספק
הוא עזב
את מהנה העולים לפני התאריך הנקוב בתעודה ,מה שנרמז גם מאישור שקיבל
ה של כפר-סבא.
כ
ש
ל
ת העבודה בתל-אביב ,להירשם ב
כ
ש
ל
מ
אמא היקרה,
סוף סוף אני כותב לך בפרוטרוט,
אתתיל בכך,
תוך שנסיבות היי הולכות ומתארגנות.
שאת מעון הנופש אונים נאלצנו לעזוב .עברנו לרעננה .בינתיים
ה תן בעינינו יותר,
א
ש
כפר-סבא נ
ואני ,שנתישב
וגם מכרים מצאנו .לפיכך התלטנו ,טיבי
כאן .מתתיהו נתן את הסכמתו)אתת לשבוע בערך אני מבקר
ע
פ
ש
ס ואוכל ב
נ
ר
פ
ת
אצלם( .אנהנו עובדים עכשיו והיים נהדר .אני מ
ר
ד
ת
ס
ה
ר ל
ש
פ
)במסעדות( .א
מוציא על אוכל .30
שיעלה לי לא
מעט
ר ביום 90גרוש ומזה
כ
ת
ש
ממש בזול .אני מ
ם למין בית
ש
ר
מתר א
ספר ]המכונים הבריטיים?[,
כסף .אילמלא המתיתות כאן ,הייתי גומר את בתינות
ב -אגמור
צ
מ
ב ב
ש
ה
ת
ה
הבגרות השנה .ב
ה הבאה .תארי לך את
נ
ש
הכל ב
האירוע :אני מקבל לראשונה כסף עבור עבודתי! תסכתי כבר 16לירות ,מזה
ה
ת
מ
2ילכו למכולת ו־ 2להרשמה .ה
ה הצער ,אך הסכנה
ב
ר
מ
כאן יימשך ל
ר גמור .נסיתי פה לראות ולהכין
ד
ס
ר ממשית .אצ׳י ב
ש
א
ת מ
ע
מ
ש
היא יותר נ
עבורך משהו .הייתי מעדיף שנגור
כאן ,אך את בוודאי תרצי את תל-אביב.
נהליט בבוא הזמן.
בנך האוהב,
יהודה )ארווין(
נ.ב .נשיקות רבות ממרדכי)טיבי(
ארווין היקר,
,שאני עדיין בלייפהיים
ע
ד
ת
ת ש
ש
ק
ב
...אני מ
ולא באמריקה
ע מבלי לכתוב לך על כך .אני עונה לך
ס
א
ב ש
ו
ש
ת
בוודאי לא ת
.
ת
ב
ש
ת
כמו ש
מעט באיתור
ר התיכון באוגוסט,
פ
ס
כי אני עמוסה בלימודים .אני מקווה לסיים את בית ה
על־כן אני עובדת כל-כך
ה לי
נ
פ
ת
כאשר מ
קשה.
ת מן הבתינות שיערכו בעברית.
ש
ש
ו
אני ת
ת בקולנוע ,בתיאטרון ובהצגות אופרה.
ר
ק
ב
מעט זמן אני מ
הארץ המובטחת
381
אך למרות כל אלה החיים כאן עצובים ,מונוטוניים וללא תקוה למשהו טוב
יותר .במלה אחת -נורא.
יקירי ,אני מצטערת שלא הגיע לידי הצילום שלך .את מכתבך קיבלתי
במעטפה פתוהה ,יתכן אפוא שהצילום אבד בדרך .אני מתהננת שתשלה לי
צילום אהר .אני כה סקרנית לדעת כיצד אתה נראה עכשיו .לא ראיתי אותך
מזה כשנה ובוודאי השתנית .כאשר אקבל את התמונה -אשלה לך צילום
שלי.
נראה לי שהבנתי מה שקרה עם הקיבוץ שלך ,האם הדבר גרם לך אכזבה ? אל
תצטער יותר י הרם את ראשך! ואם יפקדו אותך צרות -כתוב לי על הכל .את
הצער עדיף להלוק עם הבר .אני שמהה שאתה רוצה ללכת לאוניברסיטה.
תמיד השבתי שאתה תלמד פילוסופיה .באשר לי -אני מעדיפה
פסיכולוגיה...
מה קורה עם היומן שלנו? הייתי מאושרת לו שלתת לי מספר עמודים ממנו.
אלה זכרונות נעימים שטעמם לא יפוג.
בעצם מדוע אתה כותב לי לעתים כה רתוקות? לי באמת אין זמן ,אבל לך יש
הלא כל הזמן שבעולם! כפי שאתה רואה -אני מסכימה שנמשיך להתכתב
באנגלית .בסופו של דבר ,הרי זו הלשון ״שלנו״ .כתוב לי מה דעתך על
המצב בארץ .אני הרדה לסוף עצוב ]מתוק[.
אנא היה זהיר .זכור שיש לך אמא .כתוב על הכל וכולם :מה שלום אמך
ואצ׳י? מסור להם הרבה ,הרבה גרוסן ]נשיקות[ .הרבה נשיקות מהורי
לכולכם .היה בריא.
הרבה נשיקות)את שלך קיבלתי( שולתת לך,
הלינה
נ.ב .שלה צילום גם של אצ׳י .להתראות בארצנו התופשית י ]בעברית[
•
•
•
כאשר יצאנו מרעננה באוטובוס לכיוון כפר-גליקסון השמיים היו אפורים וטיפות גשם
גדולות טפהו על הזגוגיות .נסענו בכביש היפה צפונה ,מוקפים בפרדסים ירוקים.
כאשר תתנת הרכבת של בנימינה היתה מאהורינו פנינו מן הכביש המוביל לפרדס הנה
לכיוון גבעת עדה .האוטובוס האט .הכביש שעשוי היה סולינג בלבד -מעין תשתית
של אבנים מצופפות זו אל זו אך ללא ציפוי אספלט -אילץ את הנהג לגשש את דרכו
בין האבנים המזדקרות .הפרדסים התתלפו בכרמים שמילאו את האופק .הגפנים היו
גזומות וצבען הירוק הלם את האדמה השהורה ,שהשתרעה בין הגפנים שורות שורות.
כאשר תלפנו ליד בתי המושבה התאכזבתי לרגע ,בגלל הדמיון לבתי כפר ישנים
באירופה .באוטובוס היינו כעשרים איש ,תברי גרעין שורשים .תברים נוספים הגיעו
382
יצחק קשתי
כבר קודם ארצה ושהו עתה בבית הספר ההקלאי בנהלל .אינני זוכר אם מישהו ליווה
אותנו באוטובוס ,אך אם כן בוודאי היה זה דוד שערי ,הבר הנוער הציוני שקיבל את
פנינו ברעננה .הוא הרבה לשאול אותנו שאלות במשך שהותנו במקום ,לבסוף שלתנו,
כאמור ,לקיבוץ ,שאודותיו שמענו כה הרבה.
בתיה של גבעת עדה המקו להם וכבר טיפסנו אל גבעה נוספת ,סלעית במקצת,
והיישר גלשנו לעבר הקיבוץ .מצד ימין תלפנו ליד אורוות סוסים .האוטובוס המשיך
בדרך עפר רטובה ונעצר .ירדנו .במרהק מה ניצב צריף עץ ירוק ,מעבר לו כמה וכמה
בתים לבנים ,שבילים מרוצפים ועצי נוי בשלכת .הגשם עמד באדר .מן הצד האהר,
המערבי ,השתרע שטה מיושר ,שקצהו הרתוק סימן את גבול המהנה .התתלנו פורקים
את תבילותינו מן האוטובוס ,עורמים אותן תתת שארית הגג של הצריף הירוק .הבר
מהברי הקיבוץ הגיה מן השביל ,לבוש בגדי עבודה .הזמין אותנו במלים בודדות
לבוא איתו להדר האוכל ,לארותת ארבע מוקדמת.
בהדר האוכל ,שניכר בו שהוא מבנה ארעי ,בא להקביל את פנינו יהודה תלמי.
אכן השלית ,שפגשנו בו לפני שנתיים ויותר באירועי התנועה בהונגריה .היה נעים
להיזכר ולראות אותו פנים אל פנים ,לבוש בגדי עבודה מרופטים ולראשו כובע
קסקט של הלוצים .הוא היה עכשיו ,בעודנו שותים תה מםפלים ומורהים בהיסוס
ריבה על פרוסות של לתם שתור שתקן במקצת ,אבל כאשר תזרנו בהדרכתו אל
הצריף הירוק -ההזון שוב בקע מגרונו :הברים -הגשם ההל זולף מעננים נמוכים
כאן אנתנו מקימים את ה מ א ה ל שלכם .אתם רואים ,כאן הוכנו האוהלים בערימהאתת -הוא הצביע על גבעונה בהירה במרהק מטרים אהדים -עמודי האמצע הם
על יד זה ,ביתד עם היתדות .התבר שבא לפגוש אותנו הביא עמו עכשיו מכושים
וטוריות .קיבוץ כפר גליקסון מ ק ב ל אתכם בברכה -המשיך יהודה -את האוהלים
מקימים כאן .הוא הצביע על משטתים מרוצפים בעלי ארבע צלעות .אתר־כך
נביא את המיטות ,המזרנים ואת כלי המיטה -אמר .היש מהר הקמנו את האוהלים
עגולים כמו אלה של הקיבוצים בזמנים עברו -הבאנו את המיטות ואת שארהציוד ,זיהינו את בית השימוש שנועד לנו והספקנו ,עם הישמע האות ,להגיע
לארותת הערב בהדר האוכל.
בלילה הגשם התהזק .מספר אוהלים נהוץ היה להקים מהדש ,פה ושם השמיכות
נרטבו במים שנקוו באוהלים ,אבל בבוקר התייצבנו לארותת בוקר ולעבודה כולנו
כאיש אהד .נאמר לנו שהמדריך שלנו יהיה משה ,הבר הקיבוץ ומוותיקי הנוער הציוני
בטרנסילבניה ,אתו נפגש אהרי העבודה.
אה ימי העבודה הראשונים עשינו במטעים .צנורות עשויים מפלדה מונהים היו
לאורך עשרות רבות של מטרים בזה אהר זה .ג ד ת ו אותם גרד היטב באמצעות
מכשירים הדים ,כנראה מפני ההלודה שאהזה בהם ,אתר-כך מרתנו אותם בצבע,
3
8
3
הארץ המובטחת
ימי עבודה
ולבסוף הם הוטמנו באדמה.
היו ארוכים מן המקובל ,כי לימודינו
אלה
ת שני גלגלים,
ל
ע
טרם התלו .ארותת צהריים הובאה למטעים על עגלה זעירה ב
וכה על-ידי המור .אהרי ימים אהדים ,לבוש בגדי עבודה אפורים ,נהגתי בעגלה זו
המטעים לקיבוץ ,עוטה על ראשי שק של תערובת מקופל ״פנימה״ במתצית רוהבו
ר הסוהף.
ט
מ
ה ההברים -הגנה מפני ה
ש
ע
מ
כ
אמא היקרה,
כתבתי לך
11בינואר
1948
ר מכתבים ,אך עדיין לא הגיע לכאן כל מענה .אני מקוה
פ
ס
כבר מ
ב זה יגיע לידיך ־ גם
ת
כ
ר מ
ש
א
כ
ש
ממך.
ב
ת
כ
אלי יגיע מ
מזה שבוע אנתנו
ר ימים אנתנו עתידים לעבור לגור בבתי עץ
פ
ס
כאן בכפר-גליקסון .בעוד מ
טובים מאוד.
הכל נראה
ר גמור .האוכל מצויץ,
ד
ס
כאן ב
ק של הקיבוץ
ש
מ
ככל שתרצה .ה
אתה יכול לאכול
ממש נפלא .אנהנו עובדים
הצי יום ,עד
ע לומדים )בעתיד נלמד
ב
ר
הצהריים .עד שתים מנוהה ורהצה ומשתיים עד א
יותר ,כאשר יגיעו מורים נוספים( .אהר-כך
קצת תרגילים ובערב
אני עושה
ת עליית הנוער.
כ
ש
ל
אנתנו פנויים לעיסוקינו .בגדים אנתנו עתידים לקבל מ
ה מרכזית .בעצם כאן דואגים לנו
ס
ב
כ
יש גם מ
לכל,
ת
ש
ר
ב
ק ועד מ
ר
ס
מ
התל ב
ר בקפריסין .יש
ש
א
ה מ
ב
ר
ה
נעליים .אפשרויות הרהצה גם הן טובות ב
ר ללימודים -מצבי לגמרי לא רע :אני קורא
ש
א
המים כל היום .ב
עבריים מן הספרייה .גם את צריכה ללמוד עברית ,על
תגורי בתל-אביב .שם
קשה
זאת
היה מגיע
כבר ספרים
כמה וכמה אם
ל בעברית .את צריכה להבריא ,כי כל עבודה
ה
נ
ת
הכל מ
שעושים כאן דורשת
מדי .התברים
אתת
מים
ממך להיות
ם
י
ב
ש
ה
ת
כאן מ
תזק.
אבל אל לך לתשוש,
בנו .כמובן היה
אני לא עובד
טוב יותר לו ארווין
בכל
הנה.
אנא כתבי לכתובת הזאת:
יצתק אלבוגן,
ת נוער
ר
ב
ת
כפר גליקסון
ס הנה,
ד
ר
פ
ת.ד5 .
נשיקות בלי
סוף,
בנך אצ׳י
לימים שוב לא עבדנו כולנו ביהד,
אלא התפצלנו בין ענפים שונים במשק .אתרי
ת של התברים
ת
ל
ק
מ
ץ ב
ת
ר
ת
ה
ארותת צהריים רצנו ל
תוך ציד
ה
צ
ק
של כפכפים ב
ם היתה מוכרת
ת
נ
ו
כ
ת
מ
האהר של הקיבוץ ,והיינו מוכנים ,פתות או יותר ,ללימודים ש
לנו
מן העבר.
ר ימי עבודה אהדים הומרו באימונים .היכרנו
פ
ס
אתרי שבועות מ
את הרובה
3
8
4
י צ ח ק
ק
ש
נ
והלקיו ,ראינו במהסן ה
כלי יריה מורכבים יותר והתאמנו בזריקת רימון .למדנו
שעל גבעה סמוכה,
ה סביב הקיבוץ ,מן הפילבוקס
נ
ג
ה
את מקומן של עמדות ה
תעלות קשר אל העמדות התצובות באבן הגיר של הצוק ,המשקיפות אל
ערה במרהק .מסלול השמירה בלילה נלמד
ע שעות בשבוע ,ביתד עם
ב
ר
של א
כבר תוך כדי מעשה:
שוב עם תברי קיבוץ,
דרך
עבר וואדי
שתי שמירות־לילה
ך לילה
ש
מ
תבר קיבוץ ,וכיתת כוננות ב
מעל לאורווה לבושים ומצויירים -
שלם ־ ישנו
ק
ש
נ
אתת לשבועיים .ה
ת העולם הראשונה ,אך יתכן
מ
ת
ל
מ
בשמירה היה רובה איטלקי מ
מדי
ק ש ת י
שזה אומדן מאוהד
ה מיותרת.
כ
ר
של מועד הייצור .במטווהים לא ראינו בהם ב
•
•
•
שלום רב לאמא היקרה,
אני נמצא עכשיו
מאוד שאת כותבת,
אצל אצ׳י ,ובנשימה
אבל יכולת להיות
שמה
אתת קראתי את כל מכתביך .אני
מעט רב-גונית יותר .זאת אומרת ,נוסה
ת מרוב הרדה ...ראיתי
ע
ג
ת
ש
הכתוב תוזר על עצמו שוב ושוב :אני מ
בתלומי ...שלא תסתובבו בדרכים וכיוצא באלה.
למשל מה מעשיך עכשיו במהנה .כאן
אהר.
אנא כתבי גם משהו
איש איננו משתגע ,התלומות
שלי
ר גמור וכולם נעים ממקום למקום .אני ממתין שהזמנים הקשים יהלפו,
ד
ס
ב
ם במשלוה-יד כלשהו .דאגות לא היו לי ,אין לי עכשיו וגם לא
ל
ת
ש
ה
ואוכל ל
ת בעצמך או מישהו הכתיב לך ? מאוד משביע
ב
ת
ב בעברית כ
ת
כ
מ
יהיו .את ה
ר ]בעברית[ לא
ב
ד
רצון! אני מ
ע פרפקט.
ד
א
ש
הוץ
מזה
רע ,קורא ספרים,
הכל בסדר .אין
ב הזה כבר לא יגיע לידך...
ת
כ
מ
אולי ה
לנו
אבל זה
יקה
זמן עד
עוד
כבר סבלנות לתכות לבואך.
ט לא ניתן לפיענוה[ משום
פ
ש
]קטע מ
ה בכתיבה.
ב
ר
כך איני מ
נשיקות ,בנך האוהב
יהודה
קפריסין 2 ,באפריל
ילדי היקרים,
ם מיום
כ
ב
ת
כ
היום קיבלתי את מ
הואלת לכתוב שורות אתדות.
ה־ 14במארס,
שבו גם
1948
אתה ,יהודה שלי,
ת סבלנות,
ר
ם
כבר איני מעיזה לכתוב שאני ת
ם צוהקים לי ...בכל אופן ,כאשר המכתבים נכתבים -
ת
א
כי אני רואה ש
הדואר מגיע .אנהנו
על האירועים בארץ.
ללא
הרף י
כאן הרדים
בלי
סוף ,כאשר כל
ככל שתצהק ,יהודה ,אני
ת
ו
ש
ד
ת
ערב שומעים ב
בכל זאת אוסרת עליך לנסוע
ת אליכם ורוצה להיות אתכם .יהודה
ע
ג
ע
ג
ת
אני מ
שלי,
במה
אתה,
? אני לא
ת
ב
ת
ו
? מדוע היא לא כ
ע
ב
ש
־
ת
בעצם ,עובד עכשיו? ומה קורה עם ב
ר בעליית הנוער.
א
ש
ה
יודעת מדוע ,אבל אולי היה עדיף ,יהודה ,ל
3
8
5
הארץ המובטחת
שהדברים יסתדרו ונהיה בריאים י
ס
נ
ר
פ
ת
הכל יבוא על תיקונו ,ילדי .נעבוד ,נ
ונהיה את היינו.
נשיקות לכם ולקבוצה כולה,
א
מ
א
כפר גליקסון היה קיבוץ
הם התעקשו
קטן .רוב ההברים היו אז יוצאי הנוער הציוני בטרנסילבניה.
התל מראשית שנות השלושים להקים קיבוץ עצמאי בארץ .הקבוצה
ך כשנה ,ב,1934-
ש
מ
ה ל
ר
ש
כ
ה
עשר תברות והבדים יצאה ל
הראשונה של המישה
ר
ה
בדגניה א׳ .שלושים הברים נוספים הגיעו מטרנסילבניה אהרי שנה ,גרעין א
הצטרף אל הראשונים בארץ ,והכל יצאו ל״עצמאות״ -היינו לעבודה שכירה -
ה זו קיבוץ ״למקור״
נ
ש
בהרצליה עד .1939בערב שבועות ב
ת
ר
ג
ס
מ
עלה על הקרקע ב
״הומה ומגדל״ והיה לכפר גליקסון.
לפני הגרעין שלנו
ה אהרי
ר
ז
פ
ת
ה
לוות בתששות.
זמן
ת נוער
ר
ב
כבר היתה ת
ר לגרעין שלנו -
ש
א
קצר .ב
אתת בקיבוץ,
אבל לא דובר
אני מניה שבואנו
בה.
היא
היה רצוי ,אך
הוא
רוב ההברים היו אנשים המסורים לעבודה ,לקיום הקיבוץ ויהי
מה,
להוג הפנימי של הוותיקים ,אף שבשנים האתרונות נתווספו עולים מן הנוער הציוני
ת הנוער עומדים להפסיד
ר
ב
ת
מ
בהוץ לארץ .גם התהשיבים בוודאי הראו ש
ה אהרי
ת
ל
ג
ת
ת ״כוה האדם״ ,שאכן ה
פ
ס
ו
מרות ת
לדברים האלה ,בליבם של הברי קיבוץ רבים
כסף,
ת ממשית .מעבר
פ
ס
ו
ת
זמן מה כ
היה איזה
פתד כבוש מפני הפגישה
איתנו .לא היה ברור במי מדובר .לפתוס של יהודה השליה בהונגריה ב 1945-לא היה
שום
ם בבוץ של
י
ש
ד
ש
ד
,בעוד כולנו מ
1
9
4
הד בדברי התברים בכפר גליקסון בתורף 8
ת האביב זה הפשיר
א
ר
ק
הגשמים הכבדים .ל
מעט ,בייהוד כאשר נעשינו שותפים
לעבודה בענפים השונים.
התוכניות היו מרתיקות
ת אתרי המלהמה,
י
ת
ב
ר
ה להתכונן לקליטת עליה
ש
ר
ד
לכת .לא רק עליית הנוער נ
אלא גם התנועות הקיבוציות השקיעו
,אף אם
ה
ב
ש
ת
בכך מ
ה
ל
ש
ת מעשים .אולי משום שעליית הנוער היתה נטולת משאבים מ
ר
כ
ה
ב
ידה לסייע.
ולא היה
משה קולודני-קול כראש התנועה ואתר-כך גם כראש עליית הנוער ,ביתד
ת מוסדות הינוכיים עבור הברי הנוער הציוני שעמדו להגיע
מ
ק
ה
אתרים ,תתרו ל
ה כבר ארצה .קול סייר בריכוזי התנועה בגרמניה ב ,1946-וב1947-
והגיעו ז
בקפריסין .הכל
.
ה
מ
ה
מ
ת
היה צפוי וידוע ,רק הביצוע ה
עתה ב־ ,1948נערך הנוער
ת מוסדות הינוכיים ליד קיבוצי התנועה :כפר-גליקסון ,תל-יצהק,
מ
ק
ה
הציוני ל
ת קרקע בסמוך למרכז
ק
ל
ניצנים .כפר-גליקסון סומן כראשון ,והוא אכן הכשיר ת
הקיבוץ ,להקים
בה
ק אמורים היו למלא בו תפקידים
ש
מ
את ה״מוסד״ .הברי ה
386
יצחק קשתי
מרכזיים ,תוך קליטת הברים נוספים ־ כולם מן הנוער הציוני -מורים ואנשי מקצוע
אהרים .אכן במרהק קטן מן האוהלים שלנו התלו לבנות צריפים נאים ,וגם מורים
ומטפלות הגיעו והיישר הצטרפו כהברים לקיבוץ .אלה עתידים היו ליטול לידיהם,
כולם כאיש אתד ,את הקמתו והפעלתו של המוסד התינוכי.
מי הגיע? מניה וגרשון אותם היכרנו בבווריה ,יוכבד ומשה בהם פגשנו
במיינקופן ,ונוספו עליהם בעלי נסיון מופלג בעבודה יומיומית של כפר נוער :שפרה
ויהיאל ושרה וירהמיאל מבן־שמן .אולי זה היה צפוי ,אך ההבילה הזאת של הדשים
וותיקים נתפרדה בטרם נכרכה יהדיו .ה״תדשים״ ,עברו למוסד והותיקים הברי
הקיבוץ נשארו במקומם ,בעוד אנהנו היים בשני העולמות .עבדנו בקיבוץ כתברת
נוער לכל דבר ,שרואה בעבודה את העיקר ,וספגנו את רב-גוניותו של מוסד מתפתה,
תוך שאנו משיבים לו היבה ומסירות .בראשוני המוסד וותיקיו ־ נשארנו לגור
באוהלים.
כאשר מספר הברים שהקדימו לעלות עברו מנהלל לכפר גליקסון וכמה תברים
שאהרו בעליה הגיעו -מספר הברי הגרעין עלה ל־ ,27בין אלה שתי בנות .ארגון
מהדש במגורים הביא ל״ריכוז״ ה״צעירים״ -ישראל ,יהודה ב׳ ואני -באוהל אהד .זה
הזמן ־ אביב ארבעים ושמונה ־ שיהודה ב׳ ואני התהלנו לעבוד ברפת.
העבודה ברפת נהשבה בהוגים יודעי קיבוץ לפריווילגיה מםויימת ובעיקר היא
היתה אות -לפתות בתברת הנוער -שהתקדמת במעלות העבודה .גם סידור העבודה
טיפה קורטוב של ייהוד .קימה כל יום בשלוש לפנות בוקר להליכה ראשונה .מכונות
ההליכה עדיין לא היו בשימוש .אהר-כך ניקוי יסודי של הרפת ,ואם לא יצאת עם
העדר כולו למרעה לגבעת הפילבוקס -צעדת ביהד עם כל הרפתים לארותת בוקר,
בשולהן שהוכן עבורם בלבד ,בהדר האוכל .בלי עיכובים בדרך ב 7:00-ניתן היה
לשוב למיטה ,כאשר ההליכה הבאה ההלה ב 10:30-ונמשכה כשעה והצי עד
שעתיים .מיום שעשינו רפתנים -יהודה ב׳ ואני -שוב לא התלפנו את מקום עבודתנו.
בהודשים האלה ראיתי את ארווין מעט מאוד .בראשית ינואר טיילנו ביתד
בכפר-סבא ,אהר־כך הוא הגיע לביקור של שבת פעם או פעמיים לכפר גליקסון .הוא
סיפר בפגישות הראשונות על עבודתו בפרדסים בסביבות כפר-סבא ,על שיתותיו עם
בת-שבע שהלך לבקרה והשש שהיא נתפשת להרדה מוגזמת לרגל המצב ועל רצונו
להתגייס .גילגלנו מתשבות בקשר לאמא .אהרי שהתגייס כתב ברמז על האימונים
שעבר .כאשר קיבלתי את אתר ממכתביו הקצרים -הקפיד לכתוב אלי בעברית בלבד,
על עמוד שתלש מבלוק נייר קטן שנשא איתו -הייתי משותרר מכל תשש .אולם
כאשר תלף זמן ממושך מבלי לקבל ממנו אות כתובה או דרישת שלום ,הרדה עמומה
היתה מתגנבת לליבי .ביקשתי להרהיק ממני הרדה זו באופן מודע .״תישבתי
הארץ המובטחת
387
ומצאתי״ ,שלא מתקבל על הדעת ששני אנשים יפגעו באורת תמור במשפהה אחת.
פעמים אתרות יתםתי לביטהון שהוא הפגין סגולה כנגד כל פגע ,ובעיקר המתסרתי
לכל מה שהייתי מתוייב בו ,בעיקר לעבודה.
המוסד ההל להתאכלס ולהיבנות יותר ויותר .בתום הגשמים הכבדים הגיעה
קבוצה גדולה של ילדים ובעיקר נערות ונערים בגילנו מרומניה ,אהרי שהות קצרה
ביתם בקפריסין .אתרי שבועות אהדים של הסתכלות הדדית זה על זו המתיצות ההלו
ליפול וכך נמצאה לנו תברותא רהבה בהרבה ממה שהורגלנו בה עד עתה .שפרה
ארגנה מהסן בגדים בשטה המוסד ,מצופף בציוד והומה ילדים .באהד הימים הפתיעה
את הבנים בקבוצה שלנו בתולצות רוסיות צתורות ,שבנות של ״תושלי עתידות״ ־
מרומניה -קשטו ברקמה צפופה .זו היתה עילה נוספת לקשור קשרים .תדר האוכל
ההדש היה כבר כמעט מוכן .שבילים נוצקו בבטון בין הצריפים ,האוהלים שלנו,
כיתות הלימוד והדר האוכל .יהיאל המד שבילים אלה ,ובטיילו הלוך ושוב היה פורס
לפני המצטרפים אליו את תוכניות המוסד בעתיד .גרשון היה מפליג בשבילים כמפרש
נישא בדוה ובצעדים מהירים היה אץ להקים בית ספר.
האירועים המרכזיים של השבוע היו בסופו :קבלת שבת בהדר האוכל ההולך
ונבנה ,מלווה בשירי שבת ובזמירות שהלקן היו מוכרות לנו זה כבר ,אהר-כך ארותת
ערב תגיגית ולאהר הזזת השולתנות -ריקודים ,בעיקר ריקודי עם .מסורת הריקודים
של תנועות הנוער בהו״ל הזדככה והשתכללה כאן לאין שיעור .השירה העצמית
הוהלפה בתקליטים ,לפעמים בנגינה בפסנתר ,ומגוון הריקודים הלך והתרתב הודות
לתוג לריקודי עם פעיל במיותד .בשבת לפני הצהריים אורגנה לעתים קרובות שתרית
מוסיקלית :פסנתרן מוכשר מכפר גליקסון ־ איתו עבדנו פרק זמן ביתד ברפת ,אף
שהוא התעקש לעסוק אך ורק בהערמת הזבל -ניגן מוסיקה מודרנית .לימים הגיע
מספר פעמים פרנק פלג ,שניגן באך והסביר וניגן ,אך ברוב השבתות האזנו בבוקר
לשירים כבקשתך בקול ירושלים.
ההיים היומיומיים התנהלו באפיק שסומן להם ככל הנראה מראש .יתיאל הלך
ושתל במוסד רבים ממנהגי בן-שמן תוך התאמתם לתנאי המקום והזמן .מעורבותנו
בעבודה בקיבוץ ובהבריו העמיקה וראינו זאת כהישג ,עם זאת התגלגלו בינינו
תשובות ושאלות בדבר מצבנו במקום ובאשר לזיקה שבינינו לבין האנשים הסובבים
אותנו .כך למשל היקף העבודה בענפים השונים בקיבוץ ,בתורנויות במוסד ובגיוסים
עורר מדי פעם ספק בלבנו ,עד כמה הלימודים באמת תשובים .לא רק בעינינו -אלא
בעיני אלה שנטלו על עצמם אתריות עלינו.
פה ושם עלה על-פני השטה גם עניין ה״שונות התרבותית״ ,שכעתה כן אז לא
היתה נטולה מימדים של כות ,לאמור מי מגדיר את ״תרבותו״ של מי ומהן תוצאותיה
של הגדרה זו .יהיאל ,גרשון וכמדומה גם שרה ,לא זו בלבד שהיו נטועים במורשת
388
יצחק קשתי
ההיה של תרבות היידיש ,אלא גם העבירוה בדרכים סמויות וגלויות -מה שנראה אז
מובן מאליו -אל הווייתם העברית .יתיאל דיבר בציבור בעברית בלבד ,אולם הניגון
שבדבריו ,האופי האנקדוטלי של שיתותיו ,ריגושיו הלשוניים מהמלה ועד הימה ־
כולם נלקתו מרפרטואר של תרבות היידיש .גם היידיש הליטאית של גרשון ,הגבוהה,
היו בה פה ושם סימנים של דרוג .לאמור :מה קודם למה בתרבות היהודים .מה
שנבצר מבינתו של יתיאל באותה שנת ראשית דוקא היה ,כיצד זה ניתן לדבר על
יהודים ויהדות מבלי שהאדם ראה תדר בילדותו ומבלי שהפך בנעוריו דף גמרא
וכאשר היידיש עלומה בעיניו .אני לא מתכוון אליכם -היה אומר -כאשר וויכוהים
בעניין זה התלקתו בפתה הדר האוכל .אמנם היו בינינו אהד או שניים שנמצאו בהם
כל הסימנים האלה ,אך בנוכתותנו כקבוצה הדבר לא בא לידי ביטוי ובוודאי לא
הבלטנו עניין זה ״כלפי הוץ״ .אך פה ושם עלה בשיתותינו הרעיון ,שיתכן שאותה
השכלה שלא נהשפנו לה ועתה היא מנויה בין מגרעותינו ,יש לה שווה־ערך ב״ספרות
העולם״ ,שנקראה בשקידה בקבוצה בעבר ובהווה ,בהונגרית בעיקר.
עם זאת ,במצב המעבר הזה שאפיין את שנת 1948היו גם מעלות ,שהלקן כבר
תוארו קודם .במבט מרותק יותר ניתן אולי להוסיף ,שמצב הדברים שהתפתת באופן
מואץ למדי ,לא הנית בידי מתנכינו לקבוצותיהם -ועל כך יש לברכם -ולו אפשרות
קלושה להתרכז ״בשיקום״ שלנו .אך יתכן ועניין ה״שיקום״ -שמנהלי עליית הנוער
דשו בו באותה עת עם מומהים מן הארץ ומהוץ לארץ ־ נדהה גם מטעמים עקרוניים.
גרשון ויהיאל ,על אף השוני בגישותיהם הפידגוגיות ,דגלו בפיתוה סביבה -לרבות
מרכיביה האנושיים -שתהיה היא עצמה ראויה ומתנכת ,וכנראה די היה להם בכך,
בתוספת עקרונות -מהוהים יש לומר -של תינוך תנועתי .על-כן לא נזדקקו לאותו
״שיקום״ ,בלתי אפשרי מעיקרו.
באופן כללי ,יהיאל דהה רבים מן העקרונות שעליית הנוער דגלה בהם .תוך שנה
שנתיים הציג את הלימודים התיכוניים -אמנם רק לאלה שנתפסו על-ידו כ״מסוגלים״
־ כתכונה מועדפת של המוסד ,אף אם לא סותרת את התינוך לקיבוץ .את הפילוסופיה
ואת מעשיה של עליית הנוער שפט לעתים קרובות בהומרה .לא יושב הדבר בדעתו,
כיצד ״פקידים של הסוכנות יכולים להתליט לשלות ילדים תסרי כל דווקא לקיבוץ״.
עם זאת העבודה בקיבוץ של הניכי המוסד היתה יפה בעיניו ,יען היא ״מחנכת
לעבודה״ .השקפותיו לא היו נטולות סתירה ודמיונותיו הסתכסכו לעתים אלה באלה,
אך לכשנזדמנה לו האפשרות להקים ״מוסד״ ,ובעיקר כאשר הובטהו התנאים
לפיתוהו ,היה למתדש בדורותיו ביהד עם הבריו המייסדים .לא עבר זמן רב והמוסד
נקרא על שמו של יצתק גרינבוים -אולי כדי לתמוך בסוכת התנועה
הנופלת -תוך אזכור הנוף בו הוא קם ,והיה לאלוני יצתק.
ה לחיים
ר
ז
ח
שרגא
3
8
9
מילשט״ן
חזרה לחיים
כאשר נכנס הצבא הבריטי ב־ 15.4.1945למהנה ברגן בלזן הוא
אלפים מתים בלתי קבורים מוטלים בערמות פזורות על
שנותרו בתיים -מזי
ת
ר
ש
ע
מצא בו כ
ה
נ
ה
מ
פני ה
ואת האסירים
רעב ,תולים ,שלדים תיים.
ה
א
מ
תיינו בתוך צריפים ארוכים ,כאשר בתוך כל ״בלוק״ כזה דתוסים כ
ת הבטון החשופה עם
פ
צ
על ר
שונות ובעיקר טיפוס
וכמובן לא
או שניים
איש .ישנו
קצת קש עליה .מזה שבועות השתוללו במקום מתלות
אשר גרמו להום גבוה ואבדן נוזלים .לא היו
שום טיפול רפואי .כאשר התעוררנו ,היינו מוצאים
מים בצריפים
מדי בוקר בצריף
אתד
שלא עברו את הלילה ונפטרו במהלכו מרעב וממתלות .את הגופות גררנו
ה ואני אז
נ
ה
מ
ה ה
ט
ש
מתוץ לצריף -מכאן ערמות הגוויות שנמצאו ב
ל 27
ק
ש
ש
נער בן 12
ק״ג.
המצב היה בלתי נסבל
מכל בהינה וכך
ה הבריטי השני,
נ
ה
מ
ראשי של ה
תאר זאת בריגדיר-גנרל ה .ל .גולין ,הרופא
אשר הגיע לברגן בלזן שעות ספורות אהרי כניסת
ראשוני ההיילים הבריטיים:
ם ייתכן כדבר
נ
מ
״החיילים הבריטיים לא האמינו למראה עיניהם ,כי א
הם
הזה.
ם התגוללו
י
ת
היו נדהמים ונבוכים מהיזיון התופת .ערמות של גופות מ
ה בכל
נ
ה
מ
ב
ה
מ
ר
אשר פנינו .ע
ה הנשים ,הייתה בגובה רב
נ
ה
מ
אתת כזאת ,ב
ובאורך של שבעים־ שמונים יארד .התמונה הזאת ,עם כל אימתה ,הייתה
תיוורת לעומת המראות שנתגלו בצריפים של המהנה .רק אז ,בראותנו את
ש בפנים ,הבינונו איזה תפקיד
ה
ר
ת
מ
ה
יתד
קשה מוטל עלינו .אנשים תיים שכבו
עם מתים ,לא היה זכר לסידורי היגיינה ,מים לא
היו ,השלדים ההיים לא
אספו כת לקום וליטול את המזון המועט שהובא להם...״
ה ברגן בלזן לא היו הוצאות להורג שיטתיות אך מצבנו היה
נ
ה
מ
ב
ה היו מארצות אירופה
נ
ה
מ
והמתלות .אסירי ה
1
בכי רע
בשל הרעב
תתת הכיבוש הנאצי ובעיקר פולין,
הולנד ,הונגריה ,צ׳כוסלובקיה וברית המועצות .הילדים
היו יהודים בעיקר מפולין,
ה
מ
ה
ל
מ
שלו נמשכה ה
ספק אם
הונגריה והולנד .הותזקנו בתנאים
היינו שורדים .התקיימנו על
ביותר הוא
מנה של
ר
פ
ס
עוד שבועות מ
ק
ז
ה
מרק דלות ליום ופרוסת להם ...הזיכרון ה
ם לובה
ש
ת יהודיה מפולין ב
ו
ת
של רעב .לנו הילדים עזרה רבות א
ת הולנד על מעשיה .התרוצצנו
כ
ל
מ
ה לאות הוקרה מ
ת
כ
טושינסקה שלימים גם ז
ה
ב
ט
מ
ה בעיקר באיזור ה
נ
ה
מ
כדי להציל משהו לאכול .הלהיט
ה ובתתושת תודה.
א
נ
ה
ם אכלנו ב
ת
ו
ה א
מ
ד
א
היו קליפות תפוהי
390
שרגא מילשטיין
בתוך קבוצת הילדות היהודיות מהולנד ב״בלוק״ הסמוך הייתה גם נערה בשם אנה
פרנק שנפטרה כידוע שבועות מספר לפני השהרור .היינו קבוצת ילדים מפיוטרקוב
שבפולין אשר הכרנו עוד מהבית ובתנאים בלתי נסבלים שמרנו על קשר -דבר שעזר
לנו לשרוד .ככל שגברו הרעב והמתלות כך אזלו הכותות לקום ולהפש אוכל .הלק
מאתנו כבר היה במצב של הולשה פיזית ואפטיה שמנעו מאתנו לקום ולאכול.
באווירת יאוש זאת נשמעו מרתוק רעמי תותתים ואתם נפוצו שמועות שהנה
השהרור קרוב .הוא הופיע ב־ 15.4.45אהר הצהרים בצורת משורין של הצבא הבריטי
ועליו רמקול ששידר לנו הודעות אותן לא הבינונו.
השהרור וסיום המלהמה באו אהרי שנים בגטו פיוטרקוב ,במהנה העבודה בוגאי,
בבוכנוולד וכאן בברגן בלזן .אבי ,הלל ,נספה בבוכנוולד ,אמא ,רבקה ,גססה ולאהר
השהרור נפטרה בברגן בלזן .אהי הצעיר ,מרדכי ניצל בבוכנוולד .מכל המשפהה
הענפה נותרו בודדים שעברו את התופת על אדמת אירופה ובארץ-ישראל היו אה
ואתות של אבא ואה של אמא .השאיפה הראשונה הייתה לצאת מהתופת של מתלות
וגופות ולהתרהק מברגן בלזן .הצבא הבריטי העביר את הניצולים למהנה סמוך של
הצבא הגרמני .דאג לנו למזון ולטיפול רפואי ,דאג לקבורת אלפי הקרבנות שהיו
פזורים בשטת ולאתר מכן שרף את כל מהנה ברגן בלזן על צריפיו ומתקניו כדי
להיפטר מהכינים והתיידקים ולמנוע התפשטות מתלות.
ההזרה להיים ההלה אהרי השתרור עוד על אדמת גרמניה בניסיון לשוב להיי
שיגרה נורמליים שלא בדיוק זכרנו מה הם .המפנה בא במאי 1945בעזרת ״הצלב
האדום״ השוודי בראשות הרוזן פולקה ברנדוט אשר ההליט להעביר לשוודיה
לההלמה ולשיקום אלפי יהודים ,בעיקר ילדים ונשים .המבצע שהתהיל עוד לפני גמר
המלהמה היה ביזמת שניים מראשי יהדות שוודיה ,הלל שטורך ונורברט מזור והוא
נודע בשם ״הזרה לחיים״ .היענות העם השוודי הייתה רהבה ,הם העמידו לרשות
המבצע מאות אנשים שכללו רופאים ,אתים ,אתיות ,עובדים סוציאליים ומתנדבים
מסוגים שונים.
אנית מעבורת העבירה אותנו מליבק למלמה אך המעבר מגרמניה לשוודיה היה
מדהים וכאילו לעולם אתר .מהתופת של ברגן בלזן וגרמניה המופצצת וההרוסה אל
השלווה והשקט ששררו בכל .הזיכרון התזק ביותר הוא של מרהבי הירק העצומים
של שוודיה על שפע המים והרוגע שהם הישרו .עוד יותר מדהים מזה היה השוני
ביהס אלינו .מכל צד הורגשה דאגה אנושית המה לכל פרט ופרט .טיפול רפואי,
בגדים הדשים ,אמבטיה המה ,אוכל מגוון וגם דברים קטנים כמו דמי כיס וממתקים.
השוודים ניסו להעניק לנו את התהושה שיש אוכל בשפע ויהיה גם מהר אך אהרי
חזרה לחיים
3
9
1
שנות הרעב ,המחסור ואבדן האמון בבני
אדם ,עברו עלינו חודשים ארוכים -אם לא
למעלה מזה -להפנים עניין זה ולחוש בו בטוחים.
ת של בתי ילדים במבנים שונים בנוהיות של
ר
ג
ס
מ
שיכנו אותנו ב
3-2
איש בהדר.
היכולת לנוע באופן הופשי ולבקר בעיירות הסמוכות כמו גם ביקורים של אנשים זרים
ם שונים היו שינוי מהפכני בהיינו.
י
ק
ת
מ
מהסביבה שבאו והביאו מ
ם מסודרים ויפים ,תלמידים מבקרים
י
ת
ב
ת ההיות את הייהן ב
ו
ת
פ
ש
ה של מ
א
ר
מ
ה
בבתי ספר,
ללא
ספק
שמש זורתת וציפורים מצייצות וסביבנו עם מנומס ,מתון ואנושי פעלו
כדי להתזיר
של השוודים
לכל
לנו ,ולו במקצת ,את האמון בבני
ם
ת
מ
ו
ר
אדם .גדולה הייתה ת
ם
ה
ל
אתד מאתנו במישור ההומניטרי והמניעים ש
לכך בכלל לא
ה לשליהים מארץ-ישראל
מ
ה
ל
מ
ת שוודיה גם התירה מיד אהרי ה
ל
ש
מ
עניינו אותנו .מ
ת ״עליית
ר
ג
ס
מ
להיכנס לשוודיה ובתוכם שליתים של תנועות ההתישבות שהגיעו ב
ת עלייה והיים בארץ ישראל.
א
ר
ק
הל
ש
ע
מ
הנוער״ כדי לעבוד אתנו ולהכין אותנו ל
ת שוודיה לאנית ה״הגנה״ ״אולואה״ להגיע לנמל
ל
ש
מ
1נתנה מ
9
4
בינואר 7
טרלבורג כדי לקלוט בתוכה כ 800-עולים מהניצולים שיצאו לדרכם הנועזת לתופי
ת עליה ב׳ .על האניה פיקד אריה)לובה( אליאב.
ר
ג
ס
מ
ארץ ישראל ב
בין השליהים שהגיעו מהארץ הגיעה אלינו יהודית ברגמן ,מורה ומתנכת וכך היא
ה ב״משואה״:
ר
ס
מ
נ
ת על תקופה זאת בעדותה ש
ר
פ
ס
מ
״ב 1946-נתבקשתי לנסוע לשוודיה לעבוד עם נוער שהגיע מאושוויץ
ומברגן בלזן .שהיתי שם
ה והילדים
מ
ל
שנה ש
אתם עבדתי הגיעו
אתר כך
למוסד במגדיאל...
זה
היה המפעל של ברנדוט.
אלה היו ברובם ילדים ונוער תולים שעברו את
ת הסוכנות
ו
ב
ר
ע
ת
ה
המתנות בגרמניה .הם הגיעו לשוודיה לבתי הבראה .ב
ה הם יועברו לבתי
א
ר
ב
ו״עליית הנוער״ סודר כי במקום להכניסם לבתי ה
ה זו ,לסוכנות והיא
ר
ט
מ
ה יימסר ,ל
א
ר
ב
ה
ילדים מיוהדים .התקציב של בתי ה
ג גם למדריכים מהארץ.
א
ד
ת
נשלהה ,אפוא ,קבוצת מדריכים מהארץ
ם
ע
ט
ם יצאתי מ
נ
מ
מכל התנועות .א
ה ייצגתי את ״הנוער
ש
ע
מ
״עליית הנוער״ ,בשליתות בלתי תנועתית אך ל
הציוני״ .כל מדריך קיבל בית ילדים
כזה .הצטרכנו לצאת את הארץ בדצמבר
.היו בעיות קשות מאוד
.
.
1
9
4
1אולם לא היתה תהבורה .יצאנו במאי 6
9
4
5
ה כאילו שהיתי אני
ש
ג
ר
בטיפול בנוער המתנות .בשבילי הייתה זו ה
באושוויץ עת תייתי
את הבעיות שלהם.
בודדים .אני זוכרת מקרים מזעזעים.
קבוצת בנות.
שנה
הם היו ילדים יתומים שנותרו
ה כאשר עבדתי עם
ר
ק
היה למשל מ
א של
מ
א
פעם ביקרה איזו אורתת וההליטה משום מה ש
אתת
ה היסטריה בקבוצה ורצו
מ
הבנות הייתה ״קאפו״ )סוהרת( .פתאום ק
392
שרגא מילשטיין
לטרוף את הנערה .אהר כך התברר כי לא היה כל יסוד לחשד אבל כל דבר
קטן יצר בעיות ואוירת מתה ...הנה ,למשל ,הסיפורים על פרוסת לתם ,הפתד
פן יגנבו להם את הלתם .לקתתי פעם את הילדים לסרט ,״לסי שובי הביתה״.
הילדים שלנו בארץ מאוד אהבו את הסרט הזה .כאשר הגענו לקולנוע זיהה
ילד אתד ,בן שש ,את לסי עם הכלב של הגרמנים במהנה .קמה צעקה גדולה
׳זה הכלב של הגרמנים׳ .זה היה ערב ולילה של היסטריה .איש לא נרדם
באותו לילה בקבוצה הזו.
ניסינו לעשות הכל כדי להרהיק כל זיכרון של המהנה .צלצול פתאומי הזכיר
את המהנה ומיד היסטריה שאי-אפשר היה להרגיעה .היו מגישים מרק ,הוא
היה טוב וטעים .אך פתאום הוא הזכיר לילדים את המרק של המהנה...
הייתה ילדה אשר כנראה בגין איזה ש1ק לא דיברה .הייתה מסובבת את
הראש ועונה ב״כן ,או ״לא״ .הייתה תלמידה טובה אבל מתוץ לכיתה לא
הייתה עונה לשום שאלה.
היו בעיות קשות ,הרבה מאוד בעיות .קשה פשוט לתאר .אני רוצה להזכיר
עוד דבר מענין .היה ויכוה בין המדריכים .הלק מהילדים לא ביקר בכלל
קודם לכן בבית הספר ,לא הספיקו .אני לימדתי עברית .מורה אהד לימד
ידיעת הארץ בגרמנית .מורה אתת לימדה בפולנית .מורה שוודית ההליטה כי
עליהם להיות אנשי תרבות וללמוד גם אנגלית .ואלה הן היו ילדים שלא ידעו
בכלל ללמוד .פתאום באים ומעמיסים עליהם לימודים ב 5-4-שפות...
התקופה הייתה כזו שלא ידענו מה מצפה לנו ,אם הילדים יגיעו ארצה ,אם
אנתנו נגיע .תשבתי כי תשוב ביותר שילמדו עברית ,שיוכלו בבואם ארצה
לקרוא עתון ,לדעת על המתרתש .דברים אתרים יספיקו ללמוד לאתר מכן.
ידיעת כמה פרקים נוספים בהיסטוריה לא תוסיף להם הרבה ...הבעיות היו
בשני כיוונים ,איך להכין אותם ומאידך גיסא איך לעזור להם לעבור את כל
אותן התוויות הקשות בהן התנסו .לא היה להם אמון באדם המבוגר ולא
ביניהם .כל אהד ידע מה קרה .הם ידעו גם על בגידות של מבוגרים .כולם היו
מלאי פהדים .כל דבר קטן היה יוצר בהלה .השאלה הייתה לכן איך לעזור
להם להתרפא לא רק במובן הפיזי-בריאותי כי אם גם במובן הנפשי .אני
רוצה לציין בסיפוק ,כי כולם סיימו בארץ בית ספר תיכון .יש לי קשר עם
הלק מביניהם .הם נקלטו ונכנסו להיים בארץ״.
למאמץ השיקום של פליטי השואה בשוודיה היו שותפים גם מוסדות בינלאומיים
כמו ״ג׳וינט״ ואתרים .ממשלת שוודיה עשתה מאמצים שנשאר בה משתלב במקום.
השוודים פתתו בפנינו גם את רשת ההינוך שלהם ונתנו לנו אפשרות ללמוד מקצוע
כדי לבנות את היינו שם .סייעה בכך גם הקהילה היהודית השוודית .את הבר־מצוה
חזרה לחיים
393
ת המרכזי בשטוקהולם
ס
נ
כ
שלי תגגתי בבית ה
ועד היום מצוי בידי סידור התפילה
שקבלתי מידי רב הקהילה ד״ר א .קרונהיים .ה״ג׳וינט״ מצדו
ת
ג
צ
ה
היה פעיל ב
אפשרויות של הגירה לארצות המערב ביניהן אנגליה וארה״ב.
אני מזכיר דברים
אלה על
רקע הטענות שהועלו לאהרונה על-ידי היסטוריונים
ק
ב
א
מ
״ בפליטי השואה ב
ו
ש
מ
ת
ש
ה
צעירים כי היישוב בארץ ודוד בן-גוריון ״
ת המדינה .מבהינה מספרית היו ניצולי השואה בשוודיה
מ
ק
ה
בבריטים ל
משמעותי מכל
הלק לא
ת של
י
ש
פ
ת
ת אירופה אך דווקא בגלל הבהירה ה
מ
ד
אלה ששרדו על א
ת המצומצמת שלנו
ר
ג
ס
מ
האופציות שעמדו בפנינו יש ענין בתהליכים ובתוצאות .ב
מתוך קבוצה של
כ 40-נערים ונערות בני
16-11
)עם ניסיון היים של בני 60שנצבר
ה כשנה של דיונים והתלבטויות בין
ד
מ
ך 6שנות המלהמה( שלרשותם ע
ש
מ
ב
ת ״עליית
ר
ג
ס
מ
האפשרויות השונות ,כמעט כולם בהרו בעלייה והגיעו לבסוף ב
הנוער״ למוסד ההינוכי
ע״ש
ב.צ .מוסינזון במגדיאל.
ת עשרות אלפי ילדים ובני נוער יתומים פליטי השואה
א
ב
ה
את ההצלהה הגדולה ב
לישראל
ה יש ליתס ל״עליית־הנוער״ ,לתנועות ההתישבות
ר
ב
ה
וקליטתם ב
ולשליהיהן באירופה שאהרי השואה
כמו גם למנהיגות המקומית של תנועות הנוער
התלוציות השונות ופעילותם נפלה על אוזניים קשובות
בשל התנאים האוביקטיביים
ק של שנים הייתי אומר כי הציונות הייתה מענה
ה
ר
מ
ב שארית הפליטה .מ
ר
ק
שררו ב
ק גדול מניצולי השואה
ל
ה
למספר מצוקות ושאלות קיומיות ש
תשו אז .לצעירים -
ם גרמו
ק
ל
ת
ש באירופה בין אנשים ש
פ
ה
ה לפולין לא הייתה אופציה ־ אין מה ל
ר
ז
ה
ה
לנו סבל בל יתואר והרסו את תיינו ויתרם ,למעט בודדים ,עמדו מן
הצד
ולא נקפו
אצבע כדי לסייע .אף כי אנשים מבוגרים הזרו לפולין הרי רובם לא נשארו שם ושבעי
אכזבות הצטרפו לתנועת ״הבריחה״ ועלו לארץ .הרעיון הציוני והקמתה של מדינה
יהודית היו תשובה לרצון לא להיות מיעוט
התי בתוכם ובתסדם של עמים אתרים.
הרצון להשתייך לציבור הקובע את גורלו ומקבל אותנו כשווים בתוכו היה פועל יוצא
א אפילו במידת
מניסיון השואה ומלתמת העולם השניה .הוא ב
ב בבני
ה
ר
ה שאבדה .נוכה אי־האמון ה
ה
פ
ש
מ
ל
ב
ש
מ
ת מן הארץ כ
ט
ש
ו
מ
ה
רוה רענן.
אדם שהיה
זהו לדעתי
ר
ב
ס
ה
הלק מן ה
מנת הלקנו ,הייתה
אלה שהיו מיותרים ובלתי רצויים
רצון הטוב של היישוב בארץ לקבל אותנו כשווים וראו
מה כ״תהליף״
היד
השו פתאום
בכך פתרון למועקה גדולה.
ה בעלייה את הדרך
ת
א
ת שארית הפליטה ר
י
ב
ר
מ
לכך ש
הנאותה לעתידה .אף כי הדברים נשמעים היום במידת מה כאוסף של סיסמאות הם
היו מותשיים מאוד בזמנו
ויש לראות
בהם סיבות לזרם העלייה לארץ-ישראל מבלי
ה ובאירגון שנעשו בכשרון ובתושיה על-ידי
ר
ב
ס
ה
להמעיט בעבודה הברוכה ב
השליהים מהארץ .לגבינו הצעירים היה הלקה של ״עליית הנוער״ בתהליך הזה
משמעות רבה.
בעל
שרגא מילשטיין
3
9
4
״ שיצאה
ה
מ
ד
ק
1באניה ״
9
4
אנו ״הקבוצה השוודית״ הגענו להיפה במרץ 8
ממרסיי תתת שמות בדויים וניירות מזויפים .אהרי קליטה ראשונית )כולל ריסוס
ת הראשונה בארץ-ישראל צעדנו
ב
ש
בדי.די.טי (.הועברנו למהנה העולים ברעננה .ב
ברגל מרעננה למוסד במגדיאל כשאנו תולפים
על פני רמות השבים וכפר מל״ל
ת ההדרים בפרדסי הסביבה .הקליטה במגדיאל
ת
י
ר
ר של פ
כ
ש
מ
ונהנים מהריה ה
ערב
1באוהל
7
1
ת המדינה הייתה בתנאים פיזיים קשים .גרנו באוהלים 4-3 ,בני 5
ז
ר
כ
ה
ת העצמאות -
מ
ת
ל
ך כל מ
ש
מ
ב
על תנאים
אלה
קיץ
,אך
1
9
4
1948והודף 9
היה בהום האנושי של הסביבה הקולטת -המדריכים ,תמטפלות
ה מצאנו לא רק
נ
ה
ה ש
ש
ו
ה
ת
והמורים שהעניקו לנו את ה
ר של
ט
ש
מ
ל
איש לא התאונן .הפיצוי
הצי יום לימודים,
הנוער״ .מדריך הקבוצה
בית
אלא גם מולדת .נכנסנו
ה בערבים כמקובל ב״עליית
ר
ב
הצי יום עבודה והיי ה
ם אש )אייזנשטט(
ה
ר
ב
היה א
אשר השפיע רבות על כולנו.
נראה לי כי המשימות שהוטלו עלינו ,עבודה ,לימודים ושמירה ,למרות התנאים
הקשים סייעו לקליטתנו כי ראינו שגם
אלה שמסביבנו נושאים בעול דומה.
ה הייתודית של ״עליית הנוער״ ליצירת סביבה
כ
ר
אנשי תינוך רבים עיצבו את ד
ת בכפר הנוער ובקיבוץ.
כ
נ
ת
מ
ה היסודית
ת
מ
ג
מ
כתב על כך תנוך רינות )ריינהולד( :״
ה בלבד ולא מקצוע
ל
כ
ש
של עליית הנוער היא תינוך נוער בשלמותו ,לא ה
2
ט לסביבה
ר
פ
תינוכית ודרך תיים״ .תמתווכים בין ה
אך גורם ההינוך המרכזי הייתה הסביבה
ה
ר
ט
אלא מ
ת והמורה
ל
פ
ט
מ
היו המדריך ,ה
וכל ההיים בה .על תפקידו של המדריך
כתב
ה בכור ואב לילדים הםרי
ה בר-גיל :״המדריך היה מורה דרך להניכים ,א
מ
ל
ש
איש מקצוע בתהום ההוראה או ההינוך אף שהוטל עליו להנך
משפהה .הוא לא היה
ם טראומטי ורבים
ר
ב
ע
וללמד ילדים ש
מהם
3
ללא ההורים״ .על מרכזיותו של המדריך
4
עומד גם מאיר גוטסמן בספרו ״עליית הנוער ,רציפות ושינוי״.
ה קול,
ש
מ
במסגרות התינוכיות
״מר עליית הנוער״ מציין
שלה בכפרי הנוער ובקיבוצים
ובמקביל לילדים ולבני הנוער של הקיבוץ.
ל עליית הנוער
את דרכה המיוחדת ש
בהם התהנכו הברות הנוער בנפרד
5
היו כמובן גם קשיים בקליטה וגם נשירה של תניכים אך מטרות ״עליית הנוער״
ותרומתה לילדים ונוער שארית הפליטה וגם להניכים שנקלטו בה לאהר
בכך
שגם
אלה
מכן ,הושגה
ך של התיישבות והגשמה תלוצית יצאו בסיום
ר
ד
אשר לא בהרו ב
ה בעיסוקים
ה
ל
צ
ה
ת והשתלבו ב
ו
ת
פ
ש
ם להיים בארץ ,הקימו מ
ת
ר
ש
כ
ה
בהם בהרו
ב-צה״ל ,באקדמיה ,בהינוך ובעבודה במקצועות השונים.
ת כפרי הנוער של
ש
מ
ת
ה נהנו אלפי תניכים ב
נ
מ
סיכום של עבודה תינוכית ענפה מ
6
ה של ״עליית
כ
ר
״יסודות״ -מוסדות הינוך של ״הנוער הציוני״ הוא עדות נוספת כי ד
חזרה לחיים
395
הנוער״ הייתה הכנה טובה להניכיה לקראת עצמאות כלכלית והשתלבות חברתית.
הערות
!
בלזן -ה ו צ א ת ארגון ש א ר י ת ה פ ל י ט ה מ ה א י ז ו ר הבריטי ,ת ל -א ב י ב . 1958 -
2
ח נ ו ך רינות ,נוער ב ו נ ה ביתו -עליית ה נ ו ע ר כ ת נ ו ע ה חינוכית ,ת ל א ב י ב תשי׳׳ג.
<
ש ל מ ה בר־גיל ,מ ח פ ש י ם בית מ ו צ א י ם מ ו ל ד ת -עליית ה נ ו ע ר ב ח י נ ו ך ו ש י ק ו ם ש א ר י ת ה פ ל י ט ה
,1955-1945ירושלים .1999
4
5
6
מאיר ג ו ט ס מ ן ,עליית ה נ ו ע ר ־ ר צ י פ ו ת ושינוי ,ת ל -א ב י ב .1987
מ ש ה קול ,מ ס כ ת עליית הנוער ,ת ל -א ב י ב .1962
,
י ס ו ד ו ת -ש ל ו ש י ם ש נ ו ת ח י נ ו ך פ נ י מ י ת ב כ פ ר י ילדים ונוער ,ת ל א ב י ב .1980
ת
ר
ש
ר
ש
עוד חוליה ב
מרים
3
9
7
עקביא
עוד חוליה בשרשרת ־ רשימה אוטוביוגרפית
ל המלוכה
מ
ס
,התקים בתל-אביב אירוע מיוחד :במטוס פרטי ,ש
1
9
9
במאי 5
השוודית התנוסס עליו ,נחתו בנמל התעופה בן-גוריון ,אורחים חשובים מאוד,
אשר
הגיעו לישראל לביקור של שעות ספורות בלבד .בין האורחים היו הנסיכה השוודית
ת שוודיה,
ל
ש
מ
ת מונה סלין סגנית-ראש מ
ר
ב
ג
קריסטינה ,אחות המלך קרל-גוםטב ,ה
ושני בניו של הרוזן פולקה ברנדוט -הרוזן ברטיל והרוזן פולקה ברנדוט -עם
ם
ת
י
נשותיהם .בנמל התעופה קיבל את פניהם שר החוץ דאז ,שמעון פרס ,אשר נסע א
ת שאול המלך ,שם ,באולם מלא מפה
ו
ר
ד
ש
למוזיאון תל -אביב ב
לפה ,התקים לכבודו
של פולקה ברנדוט האב ,ערב חגיגי ,מאורגן למופת.
האורחים השוודים שבעו נחת ,אמרו דברי תודה ולמחרת עזבו את ישראל.
ו
ת
ר
ט
מ
היה זה הביקור הראשון של נציגי בית המלוכה השוודי בישראל .ביקור ,ש
שנה ,כאשר פולקה ברנדוט
ם כאן לפני 50
ר
ג
נ
״סולחה״ על העוול ש
)האב( הגיע
ם האו״ם -ונרצה.
ע
ט
לפלשתינה כמתווך מ
ו של
ת
ת
פ
ש
מ
ה ב
ע
ג
ה קשות ביהסי שוודיה/ישראל .בעיקר היא פ
ע
ג
ת פ
י
ר
ק
ת
ה
ת אותו אלמוני קיצוני
צ
ר
הנרצה .פולקה ברנדוט לא הזר לאשתו ולבניו ,ולמרות ש
ה גדול שבעתיים,
ה
פ
ש
מ
ה של ה
ס
ע
ם של השוודים הופנה כלפי כולנו .כ
ס
ע
ופנאטי ,כ
כי הבנים משוכנעים שלאביהם מגיע תואר חסיד אומות העולם.
אני עצמי שייכת לאלה ,שעבודם השם ״פולקה ברנדוט״ קשור במעשים טובים.
•
•
•
שנת
. 1945תברתי רינה מהיפה זוכרת :היא נמצאת בקרון-זוועה ,בין נשים גוססות.
היא
ה את הסלקציות .הנשים סביבה תשושות ואדישות .פתאום
ר
ב
רק בת . 16בנס ע
! Haltמישהו
עצר את הרכבת .הנשים התכווצו עוד יותר .הן יודעות מהניסיון,
שעכשיו יתנפלו עליהן בצריתות ובמכות ,ילקו אותן בשוט ובמגלב .דלתות הקרונות
האטומים נפתתות.
אבל איש אינו מתנפל,
איש אינו
מכה ,אינו צורת .על המסילה
,נקייה ,נורמלית ,עם תלונות וספסלים .אנשים שקטים,
ת
ר
ת
ת א
ב
כ
ממול עומדת ר
ת מן הקרונות
ד
ר
,עוזרים לנשים התשושות ל
ת
ר
ת
הא
פ
ש
מנומסים ,מדברים ב
המצתינים ,לעבור לרכבת הטובה .מביאים אוכל ושתייה.
ם המתנגנת.
ת
פ
ש
") " V i aker till Sverigeאנו נוסעים לשוודיה( ,הם אומרים ב
״הגיהנום שלכן נגמר״.
זה אירע עוד לפני כניעתם של הגרמנים ,וכתוצאה ממאמציהם האינטנסיביים של
398
מרים עקביא
אישים שוודים-יהודים )הלל שטורך ונורברט מזור( .הרוזן פולקה ברנדוט ,שעמד
בשנת 1945בראש ״הצלב האדום״ השוודי ,השתתף בפועל במאמצים הללו :ניהל
משא ומתן עם צמרת השלטון הנאצי והשיג מהם רשיון להעביר נשים ,ילדים ותולים
ממתנות וממצעדי המוות ־ לשוודיה.
״מבצע ברנדוט״ ,שפעילותו ההלה לקראת סוף המלהמה ,נמשך גם לאתר סיומה.
האוטובוסים הלבנים של ״הצלב האדום״ השוודי)אהד מהם עומד כמוצג הנצהה
ברתבת ״יד ושם״ בירושלים( היו מעבירים אנשים מהגיהנום האירופי לשוודיה
השקטה.
•
•
•
...הייתי על ערימת הגופות המתים ,עם אמי ועם אתותי.
גופה של אמא היה קר.
בשבילה נגמרה המלהמה מאוהר מדי .הבריטים ,במסכות גז נכנסו למקום הנוראי
הזה -שבו השתוללו טיפוס ,דיפטריה ושתפה -ונצהונם לא היה נצהוננו .השהרור
שלנו היה עצוב .כעבור מספר ימים הוקם -במהנה צבאי גרמני לשעבר -בית-הולים
מאולתר ,וגרמנים מובסים היו מוציאים שלדים היים מבין המתים ומעבירים אותם על
אלונקות לבית־התולים .הייתי קלה כנוצה וזכור לי ,כמה הצטערתי :רציתי ,שלפתות
יהיה להם קשה! האם העברת אנשים הממשיכים כל הזמן למות -תשבתי אז -תאם
זה הדבר היהידי שנדרש עכשיו מהגרמנים? בינתיים הם עבדו בתריצות ואמרו
על רצה־עם הנוראי ושגם הם הנם קורבנות
בהכנעה והזרו ואמרו ,שלא ידעו
המלהמה ...סטודנטים לרפואה מבלגיה עמדו מעל מיטותינו ,ובעיניים קרועות
מזוועה ומזעזוע הביטו בגופותינו המעוותים .רופאים בריטים ,בעיקר נשים במדי
קצינות ,תילקו תרופות והוראות .נציגי הצלב האדום השוודי ,עם הרוזן פולקה
ברנדוט בראש ,היו כותרים את התולים ,את התלשים ביותר ,ומעבירים אותם
לשוודיה .היה זה המשך ״מבצע ברנדוט״ ,שהתתיל את פעילותו עוד בזמן המלהמה.
מאו0י
לא כולם ־ כמונו -הועברו מברגן-בלזן לשוודיה .זמן רב לאהר סיום המלהמה
נודע לי ,שבשטה המהנה נשארה קבוצת ניצולים ,שהיו זקוקים לעזרה מיידית .אהד
הניצולים ,יוסף רוזנזפט ,כתב במרירות בספרו המתעד ,שאת העזרה הרפואית הם
נאלצו לקבל -למרבה הבושה -מרופאים גרמניים! רופאים יהודיים לא הגיעו לכאן
בהמוניהם ,לא הגיעו נציגי העולם היהודי התופשי .רק מאותר יותר פעלו בשטה
נציגי ״ג׳וינט״ ו״הייאם״ ,והשליהים מארץ-ישראל לא הסתירו כלל ,שהם מעונינים
בעיקר באנשים צעירים ובריאים.
המעשים ההומניטריים של השוודים ,לא נעשו ,קרוב לוודאי ,מאהבת ישראל.
מצפונם של השוודים לא היה נקי :כאשר אירופה כולה נאנקה תתת הכיבוש האכזר,
עוד חוליה בשרשרת
399
השוודים היו תופשיים וסיפקו תומרי מלהמה לרייך השלישי .לא מזמן נתגלה,
שתמורת הסתורה הזו שילמו הגרמנים לשוורים בזהב שנשדד מיהודים מומתים...
ובארץ-ישראל המצב היה בערך כך :פלשתינה כולה תתת השלטון הבריטי.
היישוב היהודי הזעום שם לו למטרה מקודשת להקים מולדת יהודית בארץ-ישראל.
אם לא תהיה ליהודים ארץ שתרצה אותם -אמר אז בן-גוריון -גורלם ,גם של אלה
המעטים שניצלו ,יהית רע ומר .סכנות תדשות אורבות ליהודים בכל מקום .אין זמן
ואין תנאים להשתתפות סנטימנטלית עם סבלם של קורבנות השואה .כולם הייבים
להתגייס למאבק על העצמאות.
•
•
•
מה יכולנו לעשות אנו ,תולים ותשושים ,גופנית ונפשית?
םלדנו מאדמת אירופה .ראינו אותה כאדמה מקוללת ,שבלעה מיליוני אנשים הפים
מכל פשע ...השאיפה תתזקת לעזוב את היבשת גרמה לנו להדתיק את תולשותינו ואת
מכאובינו .השבדים היו כותרים את התולים ואת התלשים ביותר .הם טיפלו בנו
במסירות ובמיומנות .ניקו אותנו)בעזרת די.די.טי!( -הלבישו ,בדקו ,שיקפו ,הזינו
בשמן דגים וויטמינים .שילתו למקומות יפים ,את רובנו לבתי-תולים מאולתרים,
בהתאם לצרכים.
•
•
•
מצאתי את עצמי באולם גדול ,בבית תולים מאולתר ,בעיר הנמל הקטנה
הלמשטד .מיטתי עמדה בין שמונה מיטות שעמדו כאן .תהילה השכיבו אותנו על
סדינים מנייר ,נוקשים וקרים .לא היה אפשר להתעטף בהם ,לא היה אפשר להתנהם.
התולות האתרות היו פולניות .רובן השתתפו במרד הפולנים בוורשה וסיפרו ,כמה
קשה ,כמה נורא תית .אני שמעתי ושתקתי .לא ידעתי דבר על מרד הפולנים ,ואף לא
על מרד היהודים בגטו ורשה .בכלל לא ידעתי דבר על הנעשה בעולם .רק על דרך
הייסורים שלי ,רק על עצמי ידעתי .האתיות השוודיות ניסו לשמת אותנו .נינותות
ועליזות היו נכנסות לאולם ,מגישות אוכל ותרופות ,מדברות איתנו בתנועות ידיים,
מכניסות מדי-הום מרוהים בווזלין לטוםיקים הרזים שלנו .צותקות ,אבל לא בלעג,
מנסות לעזור.
הנשים הפולניות התגעגעו לפולין.
ל,״ ...בית במקום אתר ,מעל לגבולות ,מעל לארצות.
ואני התגעגעתי נואשות
במקום ,שבו אוכל להתאתד עם זכר יקירי ...לא יכולתי להשוב על שיבה לפולין.
כתבתי שירים ,בפולנית ,והנשים הפולניות ניבאו לי עתיד ורוד במולדת הפולנית.
ידעתי ,שנבואתן לא תתגשם.
4
0
0
מרים עקביא
באותו הזמן
1מ׳ ,משקל 30 :ק״ג( ,נמצא בבית
8
נער בן שבע-עשרה) ,גובה.5 :
הולים אהר ,בעיר לרברו על
יהודי-מסורתי,
האי גוטלנד,
מעיירה
אשר בשוודיה .מוצאו של הנער מבית
רומנית-הונגרית־יהודית,
שמו
סיגט.
המלא:
הנניה-יום-טוב-ליפא .קראו לו לאופולד .לידו ,במיטה צמודה לשלו בבית-ההולים
המאולתר הזה על
האי הקטן,
שכב
כבן שלושים,
גבר
אשר התיהס אליו בדאגנות,
ה
ע
ל
כאילו היה אביו .עימו עבר לאופולד הצעיר את המתנות ואת הנדודים .לשניהם ב
ת של אושוויץ -
ו
פ
ר
ש
מ
אושוויץ את משפתותיהם .ללאופולד בלעו ה
א ושני ילדיה הפעוטים של אתותו הגדולה ...כל
ת
ב
אתות ,סבא ,ס
אמא,
אבא,
אה,
אלה הורעלו בגזים
ונשרפו ,וכמוהם עוד קרובים רתוקים יותר ,דודים ,דודות ובניהם ...הגבר המבוגר ,אף
ה הדשה ...האתיות השוודיות היזרו
ה
פ
ש
מ
הוא נותר לבד .כך נעשו השניים ל
אהריהם ,במיוהד הן פינקו את לאופולד הצעיר,
הנשי הזה ,המופנה אליו .אין
אשר לא הסתיר עד
כמה נעם לו הרוך
ב המאמץ״ ,עזרה
א
ה
ו של הגבר המבוגר ,״
ת
ר
ב
ת
ספק ,ש
ללאופולד לעבור את הימים הקשים ,עזרה לשמור על תקווה ואופטימיות .אהרי
ם בגרמנית.
ת
י
זמן-מה התתיל לבקר אצלם כומר פרוטסטנטי צעיר ,ושותת א
היה
ל לההזיר
ד
ת
ש
היה מ
להם
מביא להם ספרים ודברי מתיקה וכותב שירים ללאופולד.
את האמונה האבודה באלוהים.
ר השכן
ד
ה
ב
כמו
שכב וולדק ,אף
הוא,
כמו לאופולד ,בן שבע-עשרה .גלמוד ,פראי,
ב אליו .אינו מאמין
ר
ק
ת
ה
ה לאיש ל
ש
ר
היה פצועה .סגור בתוך עצמו ,לא ה
באף
ה כנראה אינטלקטואלית ,מבית,
ה
פ
ש
מ
דבר .מוצאו מהעיר לודד ,מ
שבו
אהד ובשום
ה זכר מהימים
ב
ר
אהבו מוסיקה ושירה .לא ה
ההם .רק המנגינות הזכורות לו מהילדות
ה
מ
ה
ל
מ
ת לשמיכתו .את ה
ת
ת
הרהוקה זרמו בדמו והוא פיזם אותן מ
גדול על הצוואר ,מסתיר את יהדותו .עכשיו זרק את הצלב.
זהותו .לא ידע על עצמו דבר.
עבר עם
צלב
ה לפענה את
ש
ק
ת
הוא ה
היה תשתי ,תמיד מוכן להתגונן .אפילו האתיות
השוודיות העליזות לא הצליהו להרגיעו ולעודדו.
ק ממנו
ה
ר
לא ה
רק
שכב
קרל ,הנער היהודי מיוגוסלביה ,בן ארבע-עשרה.
רזה
היה,
עור ועצמות ,ופנים תיוורים שקופים ,בתוכן בלטו עיניים גדולות ועצובות של
הוגה דעות
קטן .בהליכה היה צולע ,כי
האתרון .כמו וולדק גם
ולפונים אליו היה מהזיר
ה ונשרה מגופו בתורף
א
פ
אתת מכפות רגליו ק
קרל נותר לבדו בעולם.
אלא שהוא,
קרל ,היה
שקט ומאופק
ץ של היוך עצוב.
מ
ש
מבט גלוי מלווה ב
אט-אט התהילו וולדק וקרל לדאוג זה לזה .היתמות קישרה ביניהם .הרגישו
שותפים לגורל
אתד .רצו להיות ביהד ולא ידעו מה לעשות עם עצמם.
•
•
•
בינתיים אתותי לושיה ,לאהר שהות קצרה במקום הקרוי ״קווארנטנה״)מהנה מעבר(,
ה לעבודה.
ל
ב
ק
ת
נ
עוד חוליה בשרשרת
4
0
1
ה
ל
כ
ש
לקווארנטנה הגיעה עובדת סוציאלית וראיינה את כולם .כולם נשאלו על ה
ה בגימנסיה העברית בקרקוב וכמעט
ד
מ
ה ל
מ
ת
ל
מ
וניסיון בעבודה .לושיה ,שעד ל
ל עד
ע
פ
ה סטניה גן-ילדים ,ש
ת
ר
ב
ה יתד עם ת
ה
ת
סיימה את הוק לימודיה ,ובגטו -פ
ה הצעה להיות מורה.
ל
ב
לאקציות הגדולות ביוני - 1942ק
ה מודאגת.
ל
א
״את מי אוכל ללמד כאן ,בשוודיה ? ובאיזו שפה ?״ ־ ש
העובדת הסוציאלית הנמרצת הסבירה ,שברהבי שוודיה נפתתים בתי-ספר לנוער
יהודי שהגיע למדינה זו ב״אוטובוםים הלבנים״ של פולקה ברנדוט .״ההלוץ השוודי״
)הברים בו היו בעיקר הפליטים מגרמנית( ו״עליית הנוער״ הארצישראלית פורסים את
ם עליהם .לושיה היססה ,אך כששמעה ,שתלמידיה לעתיד יהיו צעירים שלא
ת
ו
ם
ת
הספיקו לסיים בתי ספר יסודיים -ובראותה שהאהרים מקווארנטנה נשלתים לעבודה
ת ־ הסכימה לנסות את כוהה כמורה .היא שובצה לבית-ספר בהבל ארץ
ש
ו
ר
בבתי ת
דאלארנה ,במקום שנקרא ״מיקלבי״.
ה את גינטר כהן .היא לא ידעה עליו מאומה .לא
ת
א
ר
לושיה הייתה הראשונה ש
היה לה מושג ,שהאיש הזה יהיה הממונה עליה ,ולנו הוא יהיה כמו ״יאנוש קורצ׳אק״
שלנו.
א גרמני
ט
ב
ד בקווארנטנה ,גבר גדול ,כהה-שיער ,עם מ
ה
גינטר הופיע יום א
ה היהירה כאן ,בין נערות
נ
ט
מובהק .עמוס היה מתנות ,ביניהם בובה גדולה לילדה ק
ונשים .היו כאן נשים יהודיות ופולניות .אלה האתרונות קנאו ביהודיות ,על שהן
,שבקרוב
ה
ת
מ
מקבלות תמיכה כפולה ,ממוסדות סעד פולניים ויהודיים .לושיה ש
ל את עבודתה במיקלבי.
י
ת
ת
ת
ש
תוכל לוותר על התמיכות ,כ
•
•
•
ד הגעתי למיקלבי ,כשהתים תססו כאן .בין השדות ובין
ט
ש
מ
ל
ה
מבית ההולים ב
ם הגדול ,אהד מני אלפי אגמים בארץ הזאת ,פזורים היו
ג
א
היערות ,על שפת ה
ביתנים ,וביניהם בניין אתד בן קומתיים .לפני כן שימשו הביתנים והבניין כמוסד
עונשין לגברים שוודים ,שלא שילמו מזונות לילדיהם הבלתי תוקיים.
עכשיו היו מגיעים לכאן צעירים יהודים ,לכאורת נוער עליז ורעשני ,צמא תיים.
ה הדשה,
ר
ב
ן ,בין היערות והאגמים היו מתהווים תיים תרשים ,היתה מתהווה ה
ה האבודה .כולנו היינו יתומים מאב ומאם ,רובינו מפולין .השכנים
ה
פ
ש
מ
תהליף ל
השוודים היו פונים אלינו) "Polska pojkar, polska flikor":נערות ונערים פולניים(,
ת לעבור את גרונם.
ב
ר
ס
ה ״יהודי״ מ
ל
מ
אילו לא ידעו מאומה על יהודים ,כאילו ה
כולם היו כבר כאן .לאופולד ,דניה ,פולדק ,ולדק ,קרל ,יוסקה ,צבי ,אברמ׳לה
ורבים אהרים.
כשבאתי ,הקיפו אותי הנערים והנערות והביטו בי בסקרנות .הנערות היו
ר
ב
ת
ס
שמנמנות ,כנראה מפוטמות ,כמוני ,בשמן דגים ובדייסות .הנערים רזים .ה
4
0
2
מרים עקביא
ד היו רעבים .רעבים ללהם -ולאהבה.
י
מ
ת
ש
גינטר כהן
היה
כאן מנהל ואשתו לוטי ,אם־הבית.
בנם בן הארבע ,אורי ,שנולד
ת הוריו מגרמניה,
ת
י
ר
ת לאתר ב
ו
ד
ת
בשוודיה ב ,1941-שנים א
שנים לא ראינו ילד יהודי
ר
ד
ת
קבלתי מיטה ב
שבו גרו
היה לנו אטרקציה.
קטן.
כבר שלוש בנות .הבנים ניסו לפלרטט אתנו וסיפרו
נסים ונפלאות על נערות שוודיות ,משותררות וקלות ,שאינן מתגוננות בצורה
ת כזאת ,כמונו.
ש
פ
ו
ט
מ
ת
ר
ק
ב
עדיין התגעגעתי נואשות לבית ,ולעתים קרובות הייתי מ
שלה.
ר שהיה רק
ד
ה
מורה במיקלבי וגרה ב
היא
ה
ת
י
ה
אצל לושיה ,ש
ת
ת
פ
ש
גרה בבניין ,עם מ
כהן
ועם
מורים אהרים .בין המורים היתה גם וושקה ליבםקינד ,אלמנתו היפהפיה של דולק,
ת הלותמת בגטו קרקוב .הערצתי את וושקה ,בגלל הגבורה העילאית
ר
ת
ת
מ
ד ה
ק
פ
מ
ה הממושכת באושוויץ ,ובגלל יופיה.
ת
ו
ה
של דולק ושלה ,בגלל ש
כאן היא התידדה
ם שלום ,מורה רב-כשרוני מלודד ,שעוד שם ,בגטו ,אצל רומקובםקי ״מלך
ע
א לדרמה ,מארגן מופעים ,ומנעים להניכיו הצעירים ברגעי
נ
ד
היהודים״ ,היה מנהה ס
רעב ומצוקה.
גם
,אהרי
ת
ר
ת
״ אהרי זה ,זה תיזר אתרי א
ה
ע
ג
ת
ש
ה
בין התלמידים נוצרו זוגות .זו ״
זו היזרו שניים ...הבנים
ה לפרה ,והפרהים שניזוקו -לא
ר
פ
כמו פרפרים ,קיפצו מ
כולם נפתהו עדיין...
ל מבני-גילו .גבוה מכולם,
ד
ב
ת
ליאופולד ה
ר
ש
א
זמן מ
ר
ש
א
לנו ,ולימודים יותר מ
ר בפולין .דיברנו בינינו גרמנית,
ש
א
מ
רקע
יפה,
נאה ושרמנטי .היה לו בית יותר
ה בהונגריה היתה קצרה יותר
מ
ה
ל
מ
לנו ,כי ה
הוא מוכן
היה תמיד לעזור לי בלימודים,
ועל
ה בינינו תברות.
ר
ש
ק
זה נ
השיעורים במיקלבי התנהלו בפולנית ,גרמנית ,יידיש ,שוודית ועברית .קל לדמיין
את
רמת הלימודים הללו.
דתי .תם קיימו מצוות ואכלו
שליש מהנוער במיקלבי הצהיר על עצמו שהוא
כשר.
שליהים שונים היו מגיעים אלינו ,מקיבוצים שונים וממפלגות שונות ,מספרים לנועל ההיים בארץ-ישראל .כולנו רצינו מאוד להיות כבר שם ,להתהיל בהיים נורמליים.
י לי ושאלתי את עצמי,
ת
ב
ש
ת
האם -אתרי שנות אנומליה כה רבות -
האם זה בכלל
ה זו .אולי טעיתי .בין כה
ל
א
ש
? היה לי נדמה ,שאתרים לא התעמקו ב
י
ר
ש
פ
א
שערי ארץ-ישראל היו נעולים ,אניות עמוסות
מסכנים למוות
אדם
וכה
היו הבריטים מהזירים לאירופה,
ך אנתנו לא איבדנו תקווה .בלעדיה
את נוסעיהן הסרי הבית .א
אי-אפשר היה להמשיך.
•
•
•
עוד חוליה בשרשרת
403
יום אהד ,כשהייתי כבר במיטה) ,הייתי הולכת לשכב מוקדם ,על מנת להיות לבדי
לפתות במיטה ,עם עצמי( ,ניגש גינטר ,הזיז לעצמו כיסא קרוב למיטתי ,ישב ואמר:
״קרה משהו רע .רע מאוד״.
לבי קפא
״לאופולד״ -המשיך גינטר -״בבית-הולים ...היתה תאונה .את תייבת להיות
לידו .תייבת לעודד אותו״.
התלבשתי מייד .מעבר להלון השתוללה סופת שלג .היה כפור .בית-התולים נמצא
בעיירה לונגסהיטן ,קילומטרים אתדים מכאן .גינטר תכין עבורי מגלשת סקי קטנה,
דומה לקורקינט ,לוטי עטפה אותי באיזה צעיף .יצאתי לדרך .דהרתי
במגלשת-קורקינט בדרך השוממה ,בין יערות מושלגים .רוה עזה שרקה באוזני
ותרדת אימים כיווצה את גרוני .בבית-ההולים היה עצוב .רופאים כפריים בלתי
מנוסים טיפלו בנערי הפצוע .שוב גבר העצב על שמתתנו המאולצת .ידידותנו
התהדקה .היינו יתד ,תמיכה ומשענת זה לזו ,זו לזה.
•
•
•
כעבור זמן מה קבלה מיקלבי מספר סרטיפיקטים .נבהרו ששה ,לעלייה במסגרת
״עליית־הנוער״ :שולמית ,אסתר ,קרל הקטן ,איז׳יו ,לאופולד ואני .כולם קינאו בנו.
ואנו היינו כתולמים.
באותו זמן סידר האבא המאמץ של לאופולד מקום לימודים עבורו בטכניון
בשטוקהולם .יכול היה ללמוד שם ולעלות לארץ-ישראל עם השכלה ועם מקצוע .תייו
היו יכולים לתיות יותר קלים .אבל אף איש לא סיפר לנו על האפשרות הזאת,
ואופוריה סנוורה את כולם ,כשדובר בעלייה לארץ.
•
•
•
הגענו לפלשתינה זמן קצר לפני ״השבת השחורה״ .קרל הפשיל את שרוולו ,הראה
לבריטים את מספר הקעקע על זרועו הצנומה ,ושאל:
״מדוע אתם ממשיכים את מפעלו של היטלר?״
אהר־כך שלתו אותנו לקיבוץ בעמק הירדן .כאן קבלנו מיטות תתת כיפת השמים.
תנים יללו ,ולי נדמה היה שזה בכי תינוקות ...לאופולד נקרא עכשיו הנן ,אני -מרים.
עבדנו הרבה בשדה ובפרדס ,ובכל מקום שבו נתוצות היו ידיים עובדות .למדנו מעט,
אך מהר ,יתסית ,השתלטנו על העברית ולא נזקקנו כבר לגרמנית ,כדי לתקשר בינינו.
בערבים רקדנו הורה וקראקוביאק ,שרנו שירים עבריים במנגינות רוסיות ,והתכוננו
להגנה .השנו התרוממות-רוה.
אבל בפנים דאבו פצעי-אנוש שלא נרפאו .כאב ,שאי-אפשר לדבר על העבר ,שאין
עם מי ,שצריך את העבר כאילו למהוק מהזיכרון ,להתכהש לו.
כעבור הודשים אהדים עמדנו ,הנן ואני ,תתת הופה על שפת ים כינרת .אסתר,
404
מרים עקביא
שולמית ,קרל ואידיו היו כל אורתינו ,כל משפחתנו.
ואהר כך היתה הצבעה באומות המאותרות ובן-גוריון הכריז על הקמת המדינה.
טירוף של שמהה .ומייד עצב :מדוע הם לא זכו? ומייד גם פרצה מלהמה ,כי הצבעה
היא הצבעה אבל בעד המולדת היינו הייבים להילהם.
קרל הקטן התנדב למלהמה .הוא התנדב ,כי לא רצה שיגידו :״אתם ,שלא ידעתם
להילתם ,שהלכתם כצאן...״
קרל הקטן לא שב מהמלהמה הזאת .נפל בתוליקת ,כאלמוני נקבר ,ורק איז׳יו
מבקר את קברו.
יותר מאוהר נולדה ילדתנו הראשונה ,וגם היא נאלמה ...מתה לנו ,ואין לה קבר .כי
גם אנהנו היינו אז אלמונים כאן ,בארץ שלנו ,שכה נכספנו לה...
•
•
•
קבוצתנו ״השוודית״ עזבה את מיקלבי זמן קצר אתרי עלייתנו .הם נקראו עכשיו
״שרשרת״ ,והתתילו לעבוד למתייתם בעיר בורוס .גינטר ולוטי היו אתם גם כאן ,גם
כאן טיפלו בהם ודאגו להם.
יום אהד לא הופיעו אנשי ״שרשרת״ במקום עבודתם ,נעלמו בצורה מסתורית,
בלי לומר שלום .הם עזבו את שוודיה ב״עלייה ב׳״ ,הפליגו כאילו לקובה ,בספינה
קטנה ״אולואה״ ,שרב־ הובלה היה לובה אליאב .אולואה הקטנטונת הטלטלה בים
הגדול .וכשהגיעה להיפה ,שינתה את שמה ל״היים ארלוזורוב״ .כל נוסעיה נשלהו
לקפריסין ,ושהו בקפריסין שנה שלמה.
כאשר באו לישראל ,לאהר קום המדינה ,התאתדנו אתם .המוסדות המיישבים
שלתו אותנו לכפר ערבי נטוש ,טנטורה ,עם הנוער הארצישראלי .היה עלינו להקים
ביהד קיבוץ הדש .אי -אפשר היה לדבר בקיבוץ הזה על שוויון .לשותפינו הצברים היו
הורים ,בתל -אביב ,או בהיפה ,ולנו? אפילו את זיכרון הורינו היה עלינו להדהיק.
הכפר טנטורה שבו הושיבו אותנו השלטונות המיישבים ,התרוקן מתושביו
הערביים בעקבות המלהמה על עצמאות ישראל.
מה יכולים להרגיש הם כלפינו ,אלה שברהו מכאן בבהלה? האם יבינו אי-פעם,
הם וצאצאיהם ,שאין דרך הזרה ,לא לנו ולא להם ?
זה בוודאי הם ,ששונאים אותנו כל כך...
הקיבוץ עזב כבר מזמן את הכפר הערבי ,הקים לעצמו בתים קטנים ויפים והסתדר
לא רע .מאנשי ״שרשרת״ רק תמש משפתות נשארו בקיבוץ.
•
•
•
ב 1978-נשלה הנן לכהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בשוודיה.
הגענו לשטוקהולם ביום שבו הנשיא סאדאת הגיע לירושלים.
התרוממות רוה אהזה בי .הרגשתי ,שנסגרים שני מעגלים.
עוד חוליה בשרשרת
4
0
5
ת אגודת הידידות שוודיה/ישראל ארגנו ביקור של
ר
ז
ע
בזמן שהותנו בשוודיה ,ב
הקבוצה כולה.
יפה ,נסענו
היה זה ביקור נפלא ,בלתי נשכה .מארהינו טיפלו בנו
למיקלבי ולבורוס ,אפילו המלך השוודי קיבל את פנינו בארמונו.
ם עבור המעשים
ה
כתבנו אז לבניו של פולקה ברנדוט ובמכתבנו הודינו ל
האב.
האציליים של
ענה מייד בהתרגשות:
אהד הבנים
ה אביהם ,שנרצה
ש
ע
מ
מילת הערכה ל
כתב ,עד
כמה השובה
להם
כאן.
ך שהותנו בשוודיה ־ כשלוש שנים -תיפשנו ומצאנו מכרים ותיקים.
ש
מ
ב
,
ה
ת
ר
סטר״ מ
ה
ה
מ
אשה נפלאה ועטורת מעשים טובים ,ש
בנו ובהישגינו .הכומר
עיר מלרברו היה עכשיו לסופר מפורסם מהעיר פאלון .הוא נפגש איתנו נרגש,
אבל
ברר ,שהוא מאוד אנטי-ישראלי .הנער הפליט היהודי המסכן ,היה יותר קרוב ללבו
מהנציג הבוטה בעצמו של המדינה היהודית.
י בצער ,לא נסגרו המעגלים וכנראה לא ייסגרו כבר לעולם.
ת
ב
ש
ובכן ,ת
•
•
״ עדיין שומרים על
ת
ר
ש
ר
ש
אנשי קבוצת ״
•
קשר ביניהם .אנו נפגשים באירועים
ה
ל
א
פתתים ,משמהים ועצובים .לאהרונה נפגשים בבתי קברות ,כאשר נפרדים מ
שעוזבים אותנו
לעד.
הזמן רותק.
•
•
•
־ ,1995במוזיאון תל-אביב ,באירוע ההגיגי שהתקים לכבוד האורהים השוודים50:
שנה לאהר האירועים הנידונים,
ת ישראל
ל
ש
מ
מ
נשא דברים שר התוץ
דאז ,מר שמעון
פרס ,ובשם
אמר לשוורים דברי פיוס והוקרה.
״רב החובל״ לובה אליאב דיבר
בשם ותיקי היישוב והסביר לאורתים ההמומים
ה והבריהה.
ל
פ
ע
ה
ת במדיניות ה
ר
כ
ה
קמעה ,את ה
ואני דיברתי
בשם נוסעי ״האוטובוסים הלבנים״.
הובהר אז לשוורים ,שהאנשים
שהם הצילו ושיקמו בארצם ,שהיו נרדפים רק
ל רצה-עם האכזרי והמתוהכם ביותר
בגלל היותם יהודים ,שהיו בתוך תוכו ש
תולדות האנושות ,היו גם ,באותו עשור עצמו ,פעילים בתהיה היהודית הייתודית,
שאין לה את ורע בתולדות האנושות ...ועוד :שלמרות שהתים לא פינקו אותנו
לא היינו מתליפים את מה
ת
ו
ת
פ
שיש לנו ,ב
מזה.
כאן,
407
המשתתפים )לפי הא״ב(
משה אור
יהודית תידור באומל
שלמה בר גיל
גרשון ברגסון
בתיה ברוטין
בלה גוטרמן
חיים גורי
חנה יבלונקה
חגית לבםקי
שרגא מילשטיין
יעקב מרקובצקי
דויד סימרוט
דליה עופר
מרים עקביא
דינה פורת
נילי קרן
יצחק קשתי
דינה רובין
ליאת שטייר
עדה שיין
דוד שערי
אניטה שפירא
תל אביב.
דייר ,מרצה בכירה להיסטוריה של עם ישראל ,אוניברסיטת
בר-אילן.
ד״ר ,מנהל ״יד יערי״ המכון לתיעוד והקר של השומר
הצעיר ,עמית מהקר ב״יד ושם״.
מהנך ,ירושלים.
מרצה בכירה ,מכללת בית ברל.
ד״ר ,״יד ושם״ ,ירושלים.
סופר ,ירושלים
ד״ר ,מרצה בכירה להיסטוריה של עם ישראל ,אוניברסטית
בן-גוריון ,באר-שבע.
פרופ׳ להיסטוריה של עם ישראל ,המכון ליהדות זמננו,
האוניברסיטה העברית ,ירושלים.
מתנך ,לשעבר ראש מועצת כפר שמריהו.
ד״ר ,מרצה בכיר ,אוניברסיטת היפה.
מהנך ,תלמיד מתקר לתואר שלישי במכון ליהדות זמננו,
האוניברסיטה העברית ,ירושלים.
פרופ׳ להיסטוריה של עם ישראל ,המכון ליהדות זמננו,
האוניברסיטה העברית ,ירושלים.
סופרת ,תל-אביב.
פרופ׳ להיסטוריה של עם ישראל ,ראש המכון לתקר
האנטישמיות ,אוניברסיטת תל-אביב.
ר״ד ,ראש המרכז להוראת השואה וראש המהלקה
להיסטוריה ,מכללת סמינר הקיבוצים ,תל-אביב.
פרופ׳ לתינוך ,אוניברסיטת תל-אביב.
תוקרת תולדות התיאטרון בארץ-ישראל.
תלמידת מתקר לתואר שלישי ,המהלקה להיסטוריה של עם
ישראל ,אוניברסיטת תל-אביב.
ד״ר ,מרצה להיסטוריה של עם ישראל ,מכללת ספיר.
ד״ר ,מהנך והיסטוריון ,תוקר תולדות שארית־הפליטה,
ירושלים.
פרופ׳ להיסטוריה של עם ישראל ,אוניברסיטת תל-אביב.
.17מ ר י א ן ס .מ ר י א ן ,
״שארית
ששרדו
ע ק ד ת יצחק,
1951
הפליטה״ ה ו א ה ש ם הקיבוצי שניתן לכל היהודים,
מן ה ש ו א ה .
סטריאוטיפים
ש נ י • רבות
המושג הזה הכיל בתוכו
שונים שיוחסו לאותה קבוצה .ג • יחסו של
היישוב ויחסה של החברה הישראלית לשרידי השואה ,שבחרו
ל ב נ ו ת א ת ח י י ה ם ב ת ו כ ה ,זכו ב מ ה ל ך ה ש נ י ם ל ק ש ת ש ל ת ג ו ב ו ת
מ ח ק ר י ו ת ,ס פ ר ו ת י ו ת ו א ח ר ו ת ,מ ב י ק ו ר ת נ ו ק ב ת ו מ א ש י מ ה ועד
ט פ י ח ה ע צ מ י ת על ש כ ם .ב ת ו ך כ ל א ל ה ח י ו ופעלו ש ר י ד י ה ש ו א ה
בכל רבדיה ש ל ה ח ב ר ה ה י ה ו ד י ת ו ה י ש ר א ל י ת והטביעו א ת
חותמם
הקובץ
על
האתוס
הלאומי,
החברתי
והתרבותי.
שלפנינו ,״ ב ר י ח י ם ש ל ש ת י ק ה ״ ,פ ו ר ש לפני ה ק ו ר א ,
ה ח ו ק ר ו ה מ ח נ ך יריעה ר ח ב ה ורב-גונית ש ל נ ו ש א י ם ה ע ו ס ק י ם
במכלול ה ה י ב ט י ם של חייה של ש א ר י ת הפליטה במפגשיה עם
העולם היהודי ,עם היישוב ועם החברה ה י ש ר א ל י ת כפי ש ה ם
מעודד
באים
לידי
הבטחון
מ ש ו א ה
ההוצאה
ראיי
MASSUA
ביטוי
במחקר
ההיסטורי,
בספרות
ובאמנות.
© Copyright 2024