שיעור_אחר_בין_יום_הזיכרון_ליום_העצמאות.pdf

‫לקבלת המערכים בדואר אלקטרוני ללא תשלום‪ ,‬הרשמו באתר‪actualia.shiuracher.org :‬‬
‫מערכי האקטואליה מופצים ללא תשלום על ידי עמותת שיעור אחר ‪ ,‬הפועלת להעצמת תלמידים ולקידום מעורבות של הציבור‬
‫הישראלי במערכת החינוך‪ .‬מטרת התכנית להקנות ידע ולעודד את החשיבה הביקורתית דרך דיון בנושאים החדשותיים העומדים‬
‫מדי שבוע על סדר היום הציבורי וחשיפה למקורות יהודיים‪ .‬השיעורים מיועדים להוראת תלמידי חט"ב ותיכון‪.‬‬
‫כל מערכי השיעור ניתנים להורדה באתר ‪ .actualia.shiuracher.org‬הורדת המערכים מחייבת הרשמה חד‪-‬פעמית באתר‪.‬‬
‫לפעילות נוספת של העמותה – העברת קורסי העשרה על‪-‬ידי מתנדבים – בקרו באתר ‪www.shiuracher.org‬‬
‫התכנית נתמכת על‪-‬ידי הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו‪ .‬אין להפיץ את מערכי השיעור לשום גורם תמורת תשלום‪.‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד ו ְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫מורים ואנשי חינוך שלום רב‪,‬‬
‫"עֵ ת לִבּכֹות ועֵ ת לִשחֹוק‪ ,‬עֵ ת ספֹוד ועֵ ת רקֹוד" – מילותיו של קהלת (פרק ג' פסוק ד') מתארות את האתגר הגדול העומד בפנינו‬
‫מדי שנה בשנה‪ .‬כיצד עלינו להנציח ולכבד את חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה המצוין ביום הזיכרון ולמיד לאחר מכן לעבור‬
‫באופן חד וחריף לחגיגות יום העצמאות‪ .‬יש האומרים שהמעבר אינו אפשרי כלל וכלל – מי מאיתנו שחווה את השכול יודע שלא‬
‫תמיד אכן כולם עוברים מהספֹוד אל הרקֹוד‪ .‬מהגד ישנם המעדיפים להתמקד בשמחה בלבד על פני הכאב שבזיכרון ובשכול‪.‬‬
‫כיצד ניתן לעשות את המעבר החד תוך מתן מקום והוקרה לנופלים במערכ ות ישראל? כיצד לא מקהים את תחושת האבדן אך גם‬
‫לא מבטלים את שמחת החיים והחגיגה על עצמאותנו? איך ניתן לחגוג בזמן שאנו יודעים שאנשים רבים כל כך נפלו במאבק על‬
‫קיומה של המדינה והשמירה על ביטחונה?‬
‫בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל השילוב בין שני האירועים ‪ -‬האזכרות לנופלים ושמחת העצמאות ‪ -‬היה טעון רגשית‬
‫ומעשית‪ ,‬ולכן הועלו הצעות שונות לקיום יום הזיכרון‪ .‬לאחר דיון ציבורי הוחלט לקיים יום זיכרון כללי וארצי‪ ,‬שיקדים ביממה אחת‬
‫את חגיגות העצמאות – כאות ולזכר האבדן והכאב‪ ,‬שלמצער עצמאותנו כרוכה בהם‪ .‬אנו מציעים לחשוף את התלמידים לסוגיה זו‬
‫תוך התמודדות עם המקום של אבל בחיינו וכן על הדרכים בהם אנו יכולים לשלב את הזיכרון והשכול מבלי להפסיק את החיים או‬
‫שקיעה לתהומות הכאב והאבדן‪.‬‬
‫לאחר חורבן בית המקדש השני‪ ,‬היו חכמים שלא ראו כיצד יוכלו להמשיך בחייהם כרגיל‪ .‬עבודת הקודש והפולחן בבית המקדש‬
‫היו כה מרכזיים‪ ,‬שכל פעולה בחיי היום‪-‬יום הייתה קשורה ותלויה בנעשה בבית המקדש‪ .‬היו שביקשו להתנזר מאכילת בשר‬
‫ושתיית יין כיוון שהיו חלק מעבודת הקודש‪ .‬רבי יהושע מחפש דרך מאוזנת יותר בעזרת קביעת מנהגים שכל אדם יכול לעמוד‬
‫בהם ולהזכיר בכל עת את החורבן‪ :‬השארת ק טע לא מסויד בית‪ ,‬השארת מקום ריק על שולחן האוכל‪ ,‬הסרה של אחד‬
‫התכשיטים‪ .‬המכנה המשותף לכל ההלכות הללו הוא פגימה של השלם (הבית‪ ,‬שולחן האוכל התכשיטים)‪ .‬הרעיון הוא לומר‬
‫שחיינו אינם שלמים ללא בית מקדש‪ .‬בדיוק כפי שמי שמאבד קרוב משפחה או חבר – חיו יישארו תמיד חסרים‪.‬‬
‫כיצד עלינו ליישם עקרון זה בחיינו ובמעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות? אילו מנהגים קטנים אנו יכולים לקחת על עצמנו‬
‫שיזכירו לנו את יום הזיכרון? מה אנו יכולים לעשות לאורך השנה גם לאחר יום הזיכרון ויום עצמאות? אנו מזמינים אתכם‬
‫להתלבט יחדיו במערך השיעור שלפניכם‪.‬‬
‫הרחבה והעשרה בסוגיה של הקשר בין יום הזיכרון ויום העצמאות הנדונה ניתן למצוא באתר שורשי ישראל‪.‬‬
‫אנו רוצים להודות לשי גיליס‪ ,‬מלמד ומנחה בירושלים במסגרות שונות‪ ,‬על רעיונותיו ומוכנותו לשתף במערך שיעור בנושא "היום‬
‫שלאחר האבדן"‪ ,‬ושחלקו שולב כאן‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מערך הפעילות שלפניכם בנוי למשך ‪ 54‬דקות‪ ,‬אך רצוי להתאימו למסגרת הזמן הנתונה בידכם ובהתאם לאופי הקבוצה‬
‫עבורה אתם מכינים את הפעילות‪ .‬שימו לב שההצעות להרחבה בעיסוק הישגי המדינה דורשות זמן נוסף‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫הכנה‬
‫‪ ‬הדפסת שתי כרטיסיות עמדה (בנספח) בהגדלה לתליה על הלוח – עבור בתי ספר יסודיים‬
‫‪ ‬הדפסת שתי כתבות מתוך "זירת פיוס" לחלוקה לקבוצות (בנספח) – עבור הכיתות הגבוהות‬
‫‪ ‬הדפסת דברי חז"ל לחלוקה לכל תלמיד או לזוגות (בנספח)‬
‫‪ ‬רשימת הישגים של מדינת ישראל – אפשרות להרחבה (דורש תוספת זמן)‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬פתיחה ‪ -‬מה מסמל יום הזיכרון ויום העצמאות?‬
‫נסו להעלות כל דבר שעולה בדעתכם – מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬תמונות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬סיפורי ם‪ ,‬נתונים‪ ,‬ידיעות‪ ,‬הקשר משפחתי או כל‬
‫הקשר אחר‪ .‬ערכו טבלה על הלוח של שני המועדים‪ ,‬והדגישו את הקו המפריד בין שתי העמודות‪.‬‬
‫למורה ‪ :‬שימו לב שזהו שלב של סיעור מוחו ת ורגשות ויש לקחת בחשבון שיכולים לעלות מטענים רגשיים שיש לתת את‬
‫הדעת ותשומת הלב אליהם‪ .‬המטרה היא להראות מכלול של היבטים לכל אחד מן המועדים הללו ולדון המעבר מהאחד לשני‪.‬‬
‫‪ .2‬הבדל בין יום הזיכרון ליום העצמות‬
‫הפנו את תשומת לב התלמידים לקו המפריד בין שני המועדים הללו וציינו שזהו הקו שמפריד במציאות בין יום הזיכרון‬
‫ליום העצמאות‪ .‬בכל שנה מחדש ישנו מעב ר חד וחריף בין שני המועדים אלו‪ :‬מאבל לשמחה‪ ,‬מקושי אדיר וחלל שחור של‬
‫אבדן אל שמחה לאומית גדולה של עצמאות וחירות‪ .‬זהו מעבר מו רכב ולא פשוט כלל‪ ,‬ויש לא מעט אנשים שלא מצליחים‬
‫לעבור מהשכול לשמחה ונשארים עם הכאב הפרטי שלהם על אבדן הבן‪ ,‬האח או האב‪ .‬מה אתם חושבים על המעבר?‬
‫‪ .3‬הסבר‬
‫מדינות רבות נוהגות לציין יום הזיכרון לחיילים שנפלו במלחמות העצמאות‪ ,‬אלא שבדרך כלל יום הזיכרון מתקיים בתאריך‬
‫נפרד ושונה מיום העצמאות‪ .‬לדוגמה‪ :‬יום הזיכרון האמריקני חל בחודש מאי‪ ,‬ואילו יום העצמאות – בחודש יולי‪ .‬מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬שלא כמו מדינות אחרות‪ ,‬בחרה לציין את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות‪ ,‬ומיד עם סיום יום הזיכרון‪ ,‬בשעות‬
‫הערב‪ ,‬נערך בהר הרצל בירושלים טקס ממלכתי לפתיחת חגיגות העצמאות‪.‬‬
‫ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה‪ ,‬כי חללי מלחמות ישראל "ובמותם ציוו לנו את‬
‫‪1‬‬
‫החיים"‪ .‬ביטוי ספרותי זה מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה‪,‬‬
‫ומביע את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין החיים‪ :‬חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו‪ ,‬במותם‪ ,‬את החיים – את‬
‫האפשרות להמשיך ולחיות במדינה‪" .‬ובמותם ציוו לנו את החיים" – ולכן מדי שנה בשנה אנו מצווים לעצור ולזכור בכאב את‬
‫המתים‪ ,‬יום לפני שאנו חוגגים את שמחת העצמאות‪.‬‬
‫ויש פרשנות נוספת לביטוי " ובמותם ציוו לנו את החיים"‪ ,‬והיא‪ :‬החללים השאירו לנו במותם מעין צוואה להמשיך הלאה‪ ,‬לחיות‬
‫ולשמוח – ולא לשקוע בזיכרונות הקשים ובכאב השכול‪ .‬פירוש זה מציע להביט קדימה‪ ,‬להמשיך לחיות ולעשות מתוך תקווה‬
‫לעתיד טוב‪ .‬כי במותם ציוו לנו את החיים‪.‬‬
‫מתוך הספרייה הוירטואלית של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית‬
‫‪1‬‬
‫ח"נ ביאליק‪" ,‬אם יש את נפשך לדעת ‪",‬שירים תר"ן‪-‬תרנ"ח ‪,‬דביר‪ ,‬תשמ"ג – ‪ ,1893‬עמ' ‪.504-504‬‬
‫‪2‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫‪ .5‬הפעלה‬
‫בהפעלה זו נכיר שתי עמדות בנושא חיבור או ניתוק יום הזיכרון מיום העצמאות‪ ,‬מתוך דיון של הרב גיא אורן (מכון תמורה‬
‫למנהיגות ישראלית) ואלי בן‪-‬שם (יו"ר יד לבנים) שהוצאו באתר "זירת פיוס" המשותף ל‪ Ynet-‬וצו פיוס‪.‬‬
‫הערה למורה‪ :‬לפניכם שתי אפשרויות‪ .‬בחרו את האפשרות המתאימה יותר לתלמידיכם‪.‬‬
‫א‪ .‬עבור בתי ספר יסודיים (‪ 11-11‬דקות)‬
‫הקריאו את שתי העמדות (מצ"ב בנספח – עבור בתי ספר יסודיים)‪ .‬תלו את העמדות בנפרד בשני קצוות הלוח‪.‬‬
‫בקשו משני תלמידים שמוכנים לייצג כל אחת מהן לבוא ולהיעמד לידן‪ .‬הנחו את שני המתנדבים לדון בשאלה "האם צריך‬
‫להפריד את יום הזיכרון מיום העצמאות ומדוע?"‪ .‬הסבירו ש במידה ותלמיד אחר מעוניין להשתתף‪ ,‬עליו להחליף את‬
‫אחד התלמידים העומדים ליד הלוח‪ .‬עצרו את הדיון במקום בו נראה כי המעבר לשלב הבא יקדם את הדיון‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבור הכיתות הגבוהות (‪ 11-01‬דקות)‬
‫חלקו את הכיתה למספר קבוצות זוגי‪ .‬תנו לכל קבוצה עמדה אחת (מצ"ב בנספח – עבור הכיתות הגבוהות)‪.‬‬
‫בקשו שידונו האם הם מסכימים עם הכותב‪ .‬לאחר מכן קיימו דיון עם כל הכיתה‪ .‬בקשו מהקבוצות השונות להציג‪:‬‬
‫‪‬‬
‫את דעת הכותב שהם קיבלו בתמצות‬
‫‪‬‬
‫מה הם חשבו על הדעה שלו? האם הסכימו איתה? התנגדו לה? מדוע?‬
‫‪‬‬
‫איך התנהל הדיון בתוך הקבוצה?‬
‫בסיום הדיון שאלו את כולם– האם כעת משהוצגו שתי העמדות‪ ,‬למי הם יותר מתחברים? האם השתנתה דעתם?‬
‫‪ .4‬קריאה‬
‫קראו יחדיו את דבריו של רבי יהושע על הדרך בה התלבטו חז"ל כיצד להתמודד עם חורבן בית המקדש השני (בנספח)‪.‬‬
‫לפניכם הסיפור במלים פשוטות (תוכלו לבחור אם לספר להם אותו מהנספח או מכאן)‪:‬‬
‫קשה לתאר את גודל האבדן והמשבר שחשו החכמים בעקבות חורבן הבית ‪ .‬החכמים שזכו לשם "פרושים" לא יכלו להמשיך‬
‫ולא כול בשר ולשתות יין כיוון שהזכיר להם את עבודת הקודש שבטלה עם החורבן‪ .‬שימו לב שאלו שני סמלים חשובים‬
‫לשמחה ומהווים מרכיב חשוב באורח החיים היהודי‪.‬‬
‫רבי יהושע מקשה עליהם ואומר‪ :‬אם כן‪ ,‬אל תאכלו גם פרות ולחם ואל תשתו מים שכן גם הללו שימשו בעבודת המקדש‪.‬‬
‫הפרושים משתתקים מאחר והם מבינים שלפי שיטתם לא ייתכנו כלל חיים לאחר החורבן‪.‬‬
‫רבי יהושע בקושיותיו על מנהגי האבלות הקיצוניים של הפרושים איננו מנסה לטעון שאין כל טעם באבלות על החורבן‪ .‬גם‬
‫לשיטתו חורבן הבית הוא טראומה נוראה וקשה‪ .‬אלא שבניגוד לפרושים‪ ,‬רבי יהושע סבור שיש טעם לחיים גם ללא מקדש‪.‬‬
‫הוא מראה לפרושים שלמעשה דרכם שלהם מוליכה לאובדן כל אפשרות לחיות בתוככי העולם הזה‪ ,‬מציג את הסבך שאליו‬
‫נקלעו בני הדור (לא ניתן להתעלם מן השבר‪ ,‬ולא ניתן לשקוע כליל בתוכו) ‪ ,‬ומציע דרך ביניים‪ :‬חיים אשר מבקשים לטעת את‬
‫ההתייחסות למשבר במסגרת ה התנהלות הרגילה של חיי העולם‪ ,‬כך שהחיים יכלו את הכאב ולא יתנהלו בצילו‪.‬‬
‫‪ .4‬דיון‬
‫דונו עם התלמידים על השאלות הבאות בעקבות הסיפור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד אתם מבינים את רצונם של החכמים הפרושים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין?‬
‫‪‬‬
‫אילו טיעונים ניתן להביא כדי לתמוך בגישה זו?‬
‫‪‬‬
‫מה רבי יהושע מנסה להראות לפרושים?‬
‫‪‬‬
‫כיצד הייתם מתארים את דרכו של רבי יהושע?‬
‫‪‬‬
‫מה ניתן ללמוד מהסיפור על האיזון בין הצורך להתאבל לבין הצורך להמשיך את החיים במלואם?‬
‫הסיפור מעלה שאלה עקרונית‪ :‬מהי דרך ההתמודדות עם משבר וחורבן‪ ,‬פרטי ולאומי כאחד? כמה מקום יש להקדיש לזיכרון?‬
‫האם בעקבות הסיפור יש לכם מחשבות נוספות על האיזון בין יום הזיכרון ליום העצמאות?‬
‫‪3‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫‪ .7‬הצעה להרחבה‬
‫במעבר לשמחה חשוב לראות את ההישגים שיש לנו על אף המחיר הכבד והנורא שרבים משלמים‪ .‬עברו עם התלמידים על‬
‫רשימת ההישגים של מדינת ישראל (מצ"ב בנספח)‪ ,‬והדגישו שזו רשימה חלקית בלבד‪ .‬הסבירו את משמעות הדברים –‬
‫בהחלט ניתן לחוש גאווה על ההישגים שמדינת ישראל וישראלים הגיעו אליהם בעשורים המעטים שמדינת ישראל קיימת‪.‬‬
‫ניתן לראות בכך תמרור לחשיבות השמירה על עצמאותנו היקרה מפז‪.‬‬
‫‪ .9‬סיכום‬
‫שישה עשורים לאחר הקמת מדינת ישראל חשוב שנדע ונזכור תמיד שהקמת מדינת ישראל גבתה מחיר כבד מרבים‪ .‬מעבר‬
‫למחיר הנושא בחיי אדם‪ ,‬נותרו אלפי משפחות עם חלל גדול וכאב לכל ימי חייהם‪ .‬אין כמעט אדם בישראל שלא קשור בדרך‬
‫זו או אחרת לחווית השכול והכאב‪ .‬שנים ספורות לאחר קום המדינה הוחלט לתת מקום של כבוד לזכרם של הנופלים ולכאבם‬
‫של הנותרים אחריהם בדמות יום זיכרון לאומי וכללי‪ .‬בדיון ציבורי הוחלט להצמיד את יום הזיכרון ליום העצמאות כך שנזכור‬
‫לעד שעצמאותנו באה במחיר יקר‪.‬‬
‫המעבר אינו קל מיום הזיכרון ליום העצמאות‪ ,‬החכמה היא לשמור על איזון‪ :‬לא לעבור ליום העצמאות עם פטישי הראש‪ ,‬מתזי‬
‫הקצף והחגיגות בכיכרות תוך הדחקת הזיכרון‪ .‬מצד שני‪ ,‬לצאת מן הבית ולא להישאר רק בתוך כאב האבדן והאבל‪ .‬האיזון‬
‫הנכון הוא לזכור את אלו ששילמו בחייהם ומאפשרים לנו לצהול ולשמוח ולהמשיך בחיינו‪.‬‬
‫אילו מנהגים קטנים אנו יכולים לקחת על עצמנו שיזכירו לנו את יום הזיכרון? מה אנו יכולים לעשות לאורך השנה גם לאחר יום‬
‫הזיכרון ויום עצמאות? חשבו על כך במהלך הטקסים ואזכורים של יום הזיכרון וחזרו עם רעיונות והצעות לאחר יום העצמאות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫חיבור או ניתוק יום הזיכרון ו יום העצמאות – עבור בתי ספר יסודיים‬
‫הצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות אינה מאפשרת לפתח אופי ייחודי ליום‬
‫העצמאות‪ ,‬מלבד תחושת הקידוש בדם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬הצמדת הימים‬
‫גורמת גם לפגיעה בערכי ימי הזיכרון עצמם‪ .‬המוני בית ישראל יוצאים לחגוג ‪-‬‬
‫ומשאירים מאחור את המשפחות השכולות‪ ,‬שאינן מסוגלות לשנות ברגע אחד‬
‫את מצב הרוח מאבלות לחגיגה‪ .‬יום זיכרון לאומי מופרד יעצים את התמיכה‬
‫במשפחות השכולות‪ ,‬משום שבית ישראל ילווה ויעטוף אותן מתחילת היום‬
‫ועד סיומו בטקס זיכרון שאינו מסתיים בחגיגה‪ .‬אנחנו כבר לא ילדים‪ ,‬אנחנו‬
‫אומה בוגרת; איננו מסוגלים לבצע עוד את המהפך התודעתי‪ ,‬שהתבקשנו‬
‫לעשותו בשנות החמישים משכול לחג‪ .‬היום אנחנו חברה שונה מאותה חברה‬
‫אידיאליסטית ומשולהבת בעת הקמת המדינה‪ .‬היום אנו צריכים זמן לעכל את‬
‫השכול‪ ,‬צריכים זמן להתכונן לחגיגה‪.‬‬
‫ברוח הביטוי "במותם ציוו"‪ ,‬אנו מצווים מדי שנה לעצור ולזכור בכאב את‬
‫הנופלים יום לפני שאנו חוגגים את שמחת העצמאות‪ .‬ניתן לראות זאת גם‬
‫כצוואה של הנופלים להמשיך הלאה‪ ,‬לחיות ולשמוח‪ ,‬ולא לשקוע בכאב ובשכול‪.‬‬
‫מכאן חשיבותה של הצמידות‪ ,‬למען יידע עם ישראל ‪ -‬בבואו לחגוג את חגיגות‬
‫העצמאות בצאת יום הזיכרון ‪ -‬בזכות מי אנו חוגגים; בזכות מי ניתנה לנו‬
‫המדינה? בזכות הנופלים‪ ,‬שזה עתה סיימנו את יום ההתייחדות עם זכרם‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬בני המשפחות השכולות‪ ,‬ממילא לא חוגגים ביום העצמאות‪ .‬חיינו השתנו‬
‫לבלי היכר‪ ,‬ואנו נשארים ספונים בביתנו עם כאבנו‪ .‬לנו אין צורך כלל ביום‬
‫הזיכרון‪ .‬כל יום אנו מתעוררים והולכים לישון עם הבנים שנפלו‪ .‬עבורנו‪ ,‬כל יום‬
‫הוא יום זיכרון‪ .‬ולכן‪ ,‬החשיבות עבורנו היא בהנצחת הנופלים‪ ,‬כך שייזכרו‬
‫בתודעת עם ישראל לנצח נצחים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫חיבור או ניתוק יום הזיכרון ו יום ה עצמאות – עבור הכיתות הגבוהות‬
‫תם האבל ‪ -‬נעבור לזיקוקים ‪ /‬גיא אורן‬
‫הנה חג הקורבן הישראלי מתקרב‪ .‬תשאלו ישראלי ממוצע כיצד הוא חוגג ביום העצמאות‪ ,‬ותשובתו‬
‫תהיה שהוא ממנגל‪ .‬זר שייקלע ביום העצמאות לטיסה בשמי הארץ יוכל לראות עמודי עשן שעולים אל‬
‫השמיים מכל אתר בא רץ‪ ,‬ויחשוב שמתקיים כאן טקס העלאת קורבנות לאומי‪ .‬וכי הרי מהו אופיו של יום‬
‫העצמאות‪ ,‬מלבד ארוחת בשרים מהנה? האם חידון התנ"ך המרתק או טקס חלוקת פרס ישראל‬
‫משלהב ההמונים?‬
‫ליום העצמאות הקדום שלנו ‪ -‬חג הפסח ‪ -‬יש חגיגה ייחודית של קריאה בהגדה ומאכלים ייחודיים‪.‬‬
‫אולם החברה הישראלית טרם הצליחה ליצור טקסי חגיגה ייחודיים ליום העצמאות‪ .‬הסיבה לריקנות‬
‫התכנים נעוצה לדעתי בקרבה המיותרת ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וליום השואה‪ .‬סמיכות‬
‫מכוונת זו הובילה לכך שתכני ימי הזיכרון השתלטו על תכני יום העצמאות‪.‬‬
‫עם קום המדינ ה‪ ,‬ניתן היה להבין את הצורך הלאומי בהעברת המסר החד של "במותם ציוו לנו את‬
‫החיים"‪ ,‬וכן את זה של "משואה לתקומה"‪ .‬הרי הרעיון להצמיד את הימים הללו נבע ממציאות כואבת‪,‬‬
‫שבה אחוז אחד מכלל האוכלוסייה נפל במלחמת העצמאות על מנת להבטיח את קיומה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬באווירה כ זו‪ ,‬הרעיון להצמיד את יום הזיכרון ליום העצמאות היה טבעי ואף מתבקש‪ ,‬כדי‬
‫להעצים את החוויה הלאומית של הישגי העם בהשגת ריבונותו לאחר אלפיים שנות גלות ‪ -‬ריבונות‬
‫שהושגה בכאב‪ ,‬בדם‪ ,‬באומץ וגבורה‪.‬‬
‫באותה תקופה היו רעיונות לטקסים לאומיים עוד יותר‪ ,‬כמו ההצעה של בן‪-‬גוריון לעמוד בצפירת זיכרון‬
‫של עשר דקות שלמות‪ ,‬או הדרישה של שר הפנים דאז‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬שהוציא הודעה בשנת ‪ 1511‬וזו‬
‫לשונה‪" :‬הריני מודיע כי בתוקף סמכותי קבעתי כי אין אדם רשאי לקשט את ביתו‪ ,‬בית עסקו‪ ,‬חנותו וכו'‬
‫בהצגת סמל המדינה זולת ביום העצמאות ובימים מיוחדים אחרים שיוכרז עליהם במפורש"‪ .‬רעיונות‬
‫אלה‪ ,‬ועוד רבים אחרים‪ ,‬נבעו מהרצון לבטא את תחושת העצמאות שהושגה בדם‪ ,‬ומשהושגה ‪ -‬יש‬
‫לשמור עליה ובייחוד על סממניה כמו כלי קודש במשכן‪.‬‬
‫עוד מעט אנחנו בני ‪ . 01‬המסר של "במותם ציוו לנו" הוא עדיין נכון‪ ,‬ואין לזנוח אותו‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר שנות‬
‫התבגרות‪ ,‬עלינו להדגיש מסר אחר ביום העצמאות‪ .‬משניתנו לנו החיים ‪ -‬מה יהיה אופיים? מהן‬
‫המטרות הלאומיות שלנו? משואה יצאנו לתקומה‪ ,‬אבל לאחר שעמדנו על רגלנו ‪ -‬מה עשינו? מה רוצים‬
‫אנו עוד לעשות כאומה? האם אנחנו יכולים להתעלם מ‪ 15-‬שנות קיומנו ולחגוג את יום העצמאות‬
‫באותו מבנה עליו הוחלט עם קום המדינה? המסרים של שנות החמישים היו נכונים לאותה תקופה של‬
‫פוסט‪ -‬טראומה לאומית‪ ,‬והיה צורך לשקם ולהבין כי העם היהודי חי וקיים‪ .‬אולם משעה שמצבנו הלאומי‬
‫הפך מקריטי ליציב‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬ממה מורכבת יציבות זו‪ ,‬וכיצד אנו רוצים לחגוג אותה?‬
‫הנה דוגמא מהעם האמריקני‪ .‬גם העצמאות שלהם נולדה ממלחמה‪ ,‬מלחמת אזרחים‪ .‬סיסמת‬
‫העצמאות שלהם היא "ממלחמת אזרחים לזכויות אזרח" (‪.)From Civil War to Civil Rights‬‬
‫‪4‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫כלומר‪ ,‬הם השכילו להבין שאין זה מספיק לחגוג רק עצמאות‪ ,‬אלא יש לחגוג את אופייה ולהדגיש את‬
‫רעיון האזרחות וזכויות האזרח כמוטיב מרכזי ברוח האמריקנית‪.‬‬
‫הצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות אינה מאפשרת לפתח אופי ייחודי ליום העצמאות‪ ,‬מלבד תחושת‬
‫הקידוש בדם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬הצמדת הימים גורמת גם לפגיעה בערכי ימי הזיכרון עצמם‪ .‬המוני‬
‫בית ישראל יוצאים לחגוג ‪ -‬ומשא ירים מאחור את המשפחות השכולות‪ ,‬שאינן מסוגלות לשנות ברגע‬
‫אחד את מצב הרוח מאבלות לחגיגה‪ .‬יום זיכרון לאומי מופרד יעצים את התמיכה במשפחות השכולות‪,‬‬
‫משום שבית ישראל ילווה ויעטוף אותן מתחילת היום ועד סיומו בטקס זיכרון שאינו מסתיים בחגיגה‪.‬‬
‫אנחנו כבר לא ילדים‪ ,‬אנחנ ו אומה בוגרת; איננו מסוגלים לבצע עוד את המהפך התודעתי‪ ,‬שהתבקשנו‬
‫לעשותו בשנות החמישים משכול לחג‪ .‬היום אנחנו חברה שונה מאותה חברה אידיאליסטית ומשולהבת‬
‫בעת הקמת המדינה‪ .‬היום אנו צריכים זמן לעכל את השכול‪ ,‬צריכים זמן להתכונן לחגיגה‪.‬‬
‫העם היהודי הוא עם אופטימי‪ ,‬עם מאמין המקווה לטוב‪ .‬ההמנון שלנו הוא אופטימי ‪ -‬מלא בתקווה‪.‬‬
‫האופטימיות היא שהחזיקה את האנשים בעיתות מצוקה‪ .‬אנחנו צריכים לחגוג את האופטימיות הזו‪,‬‬
‫לבטא את תחושת הריבונות וההישגים אליהם הגענו בזמן כה קצר‪ .‬יום העצמאות הוא הזמן לבטא‬
‫זאת‪ ,‬בנפרד מהשכול‪ ,‬חגיגה המאדירה את פעילותנו וערכינו כמדינה יהודית‪ .‬זהו הזמן גם לפנות‬
‫ליהודי התפוצות ולהזכיר להם מדוע ישראל היא המרכז הרוחני והתרבותי של העם היהודי‪ ,‬הלב‬
‫הפועם של האומה על כל תפוצותיה‪ .‬מה יבינו יהודי העולם כשיראו את המוני בני ישראל מציינים את‬
‫יום העצמאות בפיקניק בלבד? איזה מסר אנו מעבירים להם?‬
‫ההפרדה בין ימי הזיכרון לעצמאות לא רק שלא תזיק לקשר ביניהם‪ ,‬אלא אף תעצים אותו ‪ -‬כי יהיה‬
‫יותר זמן לציין כל יום בנפרד‪ ,‬אך עם היכולת לקשר ביניהם‪.‬‬
‫הכותב הוא בוגר מכון "תמורה " למנהיגות יהודית ישראלית‪ ,‬ורב העורך טקסים ברוח היהדות החופשית‬
‫‪7‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫תם האבל ‪ -‬נעבור לזיקוקים ‪ /‬אלי בן ‪ -‬שם‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬על‪-‬ידי האבות המייסדים בראשותו של דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬בחרה לציין את יום הזיכרון לחללי‬
‫מערכות ישראל בצמוד ליום העצמאות‪ .‬מיד עם סיום יום הזיכרון‪ ,‬בשעות הערב‪ ,‬נערך בהר הרצל טקס‬
‫הדלקת המשואות ‪ -‬הטקס הממלכתי הפותח את חגיגות העצמאות‪.‬‬
‫בשנת ‪ , 1511‬שלוש שנים לאחר הקמת המדינה‪ ,‬נקבע יום ד' באייר כיום הזיכרון לחללי צה"ל‪.‬‬
‫בשנתיים שקדמו לכך היה המצב שונה‪ :‬יום העצמאות השני של מדינת ישראל חל עם סיום מלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬והאזכרות לחללי המלחמה נערכו במהלך יום העצמאות עצמו‪ .‬כך היה גם שנה לאחר מכן‪.‬‬
‫באותן שנים ראשונות לא הייתה הפרדה כלל בין שמחת החג ובין העצב והכאב על הרוגי המלחמה‪.‬‬
‫בקרב משפחות החללים הייתה אז תחושה כי המדינה אינה מכבדת בצורה ראויה את זכר יקירינו‪ ,‬ויש‬
‫צורך לקבוע יום מיוחד ונפרד‪ ,‬שבו יתייחדו כל אזרחי המדינה עם חללי המלחמה‪.‬‬
‫שר הביטחון וראש הממשלה דאז‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬הקים מועצה ציבורית מיוחדת להנצחת הנופלים‪,‬‬
‫שדנה בנושא‪ .‬הצעתם הייתה לקבוע יום נפרד ומיוחד‪ ,‬שלא יהיה במנותק מיום העצמאות ‪ -‬ויחול יום‬
‫לפניו‪ .‬הצעה זו קיבלה את אישור ממשלת ישראל‪.‬‬
‫הרציונל המלווה אותנו‪ ,‬המשפחות השכ ולות‪ ,‬ולבטח גם את קברניטי המדינה‪ ,‬מאז ועד היום‪ ,‬הנו‬
‫הציווי‪" :‬ובמותם ציוו לנו את החיים"‪ .‬תפישה זו מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה‬
‫שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה‪ ,‬ומביעה את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין‬
‫החיים‪ .‬חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו במותם את החיים ‪ -‬את האפשרות להמשיך ולחיות‬
‫במדינה‪.‬‬
‫ברוח הביטוי "במותם ציוו"‪ ,‬אנו מצווים מדי שנה לעצור ולזכור בכאב את הנופלים יום לפני שאנו‬
‫חוגגים את שמחת העצמאות‪ .‬ניתן לראות זאת גם כצוואה של הנופלים להמשיך הלאה‪ ,‬לחיות ולשמוח‪,‬‬
‫ולא לשקוע בכאב ובשכול‪ .‬מכאן חשיבותה של הצמידות‪ ,‬למען יידע עם ישראל ‪ -‬בבואו לחגוג את‬
‫חגיגות העצמאות בצאת יום הזיכרון ‪ -‬בזכות מי אנו חוגגים; בזכות מי ניתנה לנו המדינה? בזכות‬
‫הנופלים‪ ,‬שזה עתה סיימנו את יום ההתייחדות עם זכרם‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬בני המשפחות השכולות‪ ,‬ממילא לא חוגגים ביום העצמאות‪ .‬חיינו השתנו לבלי היכר‪ ,‬ואנו נשארים‬
‫ספונים בביתנו עם כאבנו‪ .‬לנו אין צורך כלל ביום הזיכרון‪ .‬כל יום אנו מתעוררים והולכים לישון עם‬
‫הבנים שנפלו‪ .‬עבורנו‪ ,‬כל יום הוא יום זיכרון‪ .‬ולכן‪ ,‬החשיבות עבורנו היא בהנצחת הנופלים‪ ,‬כך שייזכרו‬
‫בתודעת עם ישראל לנצח נצחים‪.‬‬
‫הכותב הוא יו"ר "יד לבנים" ואביו של סגן קובי בן שם ז"ל שנפל באסון המסוקים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫כיצד התמודדו חז"ל עם אבדן בית המקדש שחרב?‬
‫משחרב הבית האחרון‪ ,‬רבו פרושים בישראל שלא היו אוכלים בשר ולא שותים יין‪.‬‬
‫פנה אליהם רבי יהושע ולהם‪" :‬בני‪ ,‬מפני מה אין אתם אוכלים בשר?"‬
‫אמרו לו‪" :‬נאכל בשר שבכל יום היה מוקרב קרבן בבית המקדש ועכשיו בטל?!"‬
‫אמר להם‪" :‬לא נאכל‪ .‬ומפני מה אין אתם שותים יין?"‬
‫אמרו לו‪" :‬יין נשתה‪ ,‬שבכל יום היה מתנסך (מושחים אותו) על גבי המזבח ועכשיו בטל?!"‬
‫אמר להם‪" :‬לא נשתה"‪.‬‬
‫אמר להם‪" :‬אם כן‪ ,‬לחם לא נאכל שממנו היו מביאים שתי הלחם ולחם הפנים!‬
‫מים לא נשתה שמהם היו מנסכים מים בחג!‬
‫תאנים וענבים לא נאכל‪ ,‬שמהן מביאים בכורים בשמיני עצרת של סוכות!"‬
‫שתקו‪.‬‬
‫אמר להם‪" :‬בני‪ ,‬להתאבל יותר מדאי אי אפשר‪ ,‬ושלא להתאבל אי אפשר‪.‬‬
‫אלא כך אמרו חכמים‪:‬‬
‫סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט‪ ,‬זכר לירושלים;‬
‫עושה אדם צרכי סעודה ומשייר דבר מועט‪ ,‬זכר לירושלים;‬
‫עושה אשה תכשיטים ומשיירת דבר מועט‪ ,‬זכר לירושלים"‪.‬‬
‫על פי התוספתא‪ ,‬מסכת סוטה‪ ,‬פרק ט"ו‪ ,‬משנה י"א‬
‫‪8‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫הנה כמה עובדות חיוביות ומרשימות על המדינה ה ‪ 111 -‬בגודלה בעולם‪,‬‬
‫שבה חיה אלפית מתושבי כדור הארץ‪:‬‬
‫‪ ‬יחסית לגודלה‪ ,‬ישראל היא המדינה קולטת ההגירה הגדולה בעולם‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור הילודה הישראלי הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי‪.‬‬
‫‪ ‬הטכנולוגיה שמשמשת את נאס"א למשלוח תמונות וידיאו מ"מאדים" לכדור‪-‬הארץ פותחה על ידי‬
‫שני ישראלים‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת‪-‬ההפעלה "ווינדוס ‪ "XP‬פותחה ברובה על ידי מיקרוסופט ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬ה"מסנג'ר" הראשון פותח בשנת ‪ 1550‬על ידי ארבעה צעירים ישראליים‪.‬‬
‫‪ ‬חברת מיקרוסופט מחזיקה את מרכז‪-‬הפיתוח היחיד שלה מחוץ לארה"ב ‪ -‬בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬ל‪ 60% -‬מהישראלים יש לפחות תואר ראשון‪ ,‬מה שמציב את ישראל במקום השני בעולם במדד‬
‫המדינות המשכילות‪ ,‬אחרי קנדה ולפני יפן (נכון לספטמבר ‪ ,0110‬מאתר מאקו)‪.‬‬
‫‪ ‬המזרח התיכון ידוע כמקום גידול לעצי דקל‪ .‬הדקל הממוצע גובהו כשישה מטרים והוא מניב קצת‬
‫יותר מ‪ 11-‬ק"ג תמרים בשנה‪ .‬העצים הישראלים מניבים בממוצע כמעט ‪ 180‬קילוגרם תמרים‬
‫בשנה‪ ,‬איסוף הפרי נעשה בעזרת טכנולוגיה ישראלית‪ .‬טרקטור העולה לגובה העץ עוטף אותו מכל‬
‫צדדיו ומאפשר טיפול נוח וזול בגובה‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל פיתחה שיטות הידרולוגיה מדהימות שמאפשרות לגדל יבולים בשטחים הצחיחים ביותר‪.‬‬
‫ישראל חולקת את המידע הזה עם ארצות ועמים רבים‪ ,‬כולל אינדיאנים בני שבט ה"הופי"‬
‫באריזונה‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנכנסה למאה ה‪ 01-‬עם גידול במספר העצים שבה‪.‬‬
‫‪ ‬בישראל יש יותר מוזיאונים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה מאשר בכל מדינה אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬ההשקיה בטפטפות היא המצאה ישראלית שחוסכת מים באופן משמעותי בכל העולם‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל מובילה בעולם במספר המדענים והטכנאים בכוח‪-‬העבודה שלה‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל שלחה ‪ 101‬רופאים לאזורים מוכי הצונאמי באסיה‪ ,‬כמו גם ‪ 80‬טון של ציוד רפואי וסיוע‬
‫הומניטארי‪ .‬היא הייתה אחת המדינות הראשונות שנרתמו לעזרה לאחר האסון‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל היא אחת מתשע המדינות היחידות בעולם שיכולות לשגר לוויינים לחלל‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל מדורגת במקום ה‪ 00-‬במדד התחרותיות העולמי‪ ,‬שישית בתחום החדשנות ורביעית‬
‫במספר הפטנטים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬
‫‪ ‬שירותי‪-‬הביטחון הישראלים נהנים מהערכה רבה בכל העולם‪ .‬חברות תעופה מכל העולם באות‬
‫ללמוד בישראל איך ליצור סידורי בטיחות מקסימאליים בנמלי תעופה וטיסות‪.‬‬
‫‪ ‬בעשור האחרון זכו שמונה מדענים ישראלים בפרס נוּבל‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל עומדת במקום החמישי מבחינת תוחלת החיים לגברים ובמקום ה‪ 16 -‬לנשים‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל היא מעצמה של פטנטים‪ .‬כל שנה נרשמים כ‪ 1111 -‬פטנטים חדשים בישראל‪.‬‬
‫אז כן‪ ,‬עדיין יש הרבה בעיות‪ .‬וגם אם עדיין אנחנו איננו מרוצים‪ ,‬נחמד לפעמים להסתכל בחצי המלא של‬
‫כוס‪-‬מציאותנו!‬
‫יום עצמאות שמח!‬
‫‪11‬‬
‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬
‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬