דברי התעוררות סליחות תשס"ט
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות מורנו הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א דרשת ליל הסדר תשע"ד מובא בשם הגר"א שביאר את נוסח מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ,שיום הוא לשון זכר ולילה לשון נקבה ,ואנו שואלים :מה נשתנה הלילה הזה ,שליל הסדר נקרא "זה" ולא "זאת" ,והוא שונה מכל הלילות, שהן לשון נקבהא ,ומבאר הגר"א בהמשך הדברים שתשובת השאלה הזו נמצאת במימרא יכול מראש ראש ת"ל ביום ההוא ,אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ת"ל בעבור זה ,לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך ,והיינו שהכתוב קראו ביום ההוא ולמדו מכך שהכוונה על הלילה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. ומבאר הגר"א שלילה זה של ליל הסדר למרות שהוא במציאות לילה אבל הוא בחינת יום כמו שנאמר לילה כיום יאירב. ועיין זוה"קג ותנא הוי נהיר לילא כיומא דתקופת תמוז ,וחמא כל עמא דינוי דהקב"ה ,הדא הוא והיינו דכתיב ,ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה .וגם בתקו"ז אמרו "יהי אור" – דא פסחא .והיינו שפסח הוא בבחינת גילוי של אור. ועיין אור החיים [שמות י"ג ,ח'] והגדת לבנך ביום ההוא ,ואמר ביום ההוא ,הודיע במתק לשון צדיק ,כי הלילה ההוא יום יקרא לא לילה ,והוא אומרו ולילה כיום יאיר .ולא חש שתטעה לומר יום ממש ,ממה שגמר אומר בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. איך יצאו ממצרים בלילה והרי נצטוו לא לצאת מפתח הבית עד בוקר ד ועיין רמח"ל שהקשה שהרי ציווי על בני ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" ,וכאן יש לדקדק והלא ישראל יצאו ממצרים בחצי הלילה ,ונאמר ויקם פרעה לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי ,מה זה שאומר הכתוב " ואתם לא תצאו עד בוקר" ,ומתורץ עם מה שאמר הזוהר שפסח שיצאו ישראל ממצרים בלילה א עיין בהגדת הגר"א [הוצאת נובל] שעמד בהערה על לשון לילה אם הוא לשון זכר או נקבה ע"ש שהאריך בזה. ב וע"ע בשל"ה הק' [מסכת פסחים ,מצה שמורה ד"ה מעשה ברבי אליעזר] ,שהקשה על הלשון "שהיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה" ,והיה צריך לומר כל "אותה" הלילה דלילה לשון נקבה .וביאר דהוא ע"ש הפסוק "ליל שימורים הוא לה' הוא הלילה הזה לה'" ,שהכתוב קראו בלשון זכר "הלילה הזה" .ומבאר השל"ה, שלילה זה גדרו כיום ולכן מרובים מצוותיו כיום. ג שמות דף לח: ד אוצרות רמח"ל פרשת בא. היה מאיר כתקופת תמוז ,והוא כי הלבנה באותו הלילה היה מאירה להם כשמש ביום. מילה בלילה עיין רש"י [שמות י"ב ,ו'] "ולא היו בידיהם מצוות שיגאלו ונתן להם שתי מצוות דם הפסח ודם מילה, שמלו באותו הלילה ,והקשו האחרוניםה איך מלו בני ישראל את עצמם באותו הלילה והרי מצות מילה היא ביום ולא בלילה כמבואר במשנה מגילה דף כ' ע"א ובסוגיא ביבמות דף ע"ב ע"ב ,ויש שתרצו שמילה שלא בזמנה אפשר לעשותה גם בלילהו ,אך לדעות שגם שלא בזמנה מצותה ביום דוקא ,איך מלו בלילה. ותירץ בשו"ת יד אליהו הנ"ל שליל פסח היה בבחינת יום[ .וצ"ל ע"פ הזוהר הנ"ל שזה היה יום כפשוטו דאי לאו הכי קשה דסו"ס במציאות היה לילה. קריאת הלל בליל פסח השו"ע סי' תפ"ז ס"ד הביא דבליל ראשון של פסח גומרין את ההלל בציבור בנעימה בברכה תחילה וסוף ,והרמ"א כתב ע"ז ,דאין אומרים הלל בבית הכנסת כלל .אמנם לכו"ע כל אחד אומר הלל בסדר ההגדה כמובאר במשנה פסחים דף קט"ז ע"ב. והקשה הטורי אבן מגילה דף י"ד ע"א אמאי קורין את ההלל בלילה ,שהרי מבואר במשנה מגילה דף כ' ע"ב שאין אומרים הלל בלילה ונלמד מהפסוק "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'" .וכן הקשה בשו"ת חת"ס אור"ח סי' נ"א [ועיי"ש שתירץ שאני הלל דליל פסח שהוא שעת הנס ממש ,על זה נאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג"]. וכתב השפת אמתז לפי כל הנ"ל ,שכיון שליל פסח חשיב כיום שייך לומר בו הלל כיום. לילה אין בו מצוות והנה הגר"א עמד על כך שבליל הסדר בשונה משאר לילות השנה יש בו הרבה מצוות ,משא"כ בשאר לילות השנה שכמעט אין בו מצוות כלל .ועמד על כך שכל לילות השנה הן בבחינת נקבה ואשה פטורה מן המצוות ,ואילו ליל פסח מוגדר בלשון זכר, הלילה הזה ביום ההוא ,ולכן שייכים בו מצוות. ה ו ז שו"ת יד אליהו לובלין סי' מ"א ,גן רווה עה"ת. ע"פ תוס' קידושין דף כ"ט ע"א. פסח תרמ"ד. ויש להתבונן מה עניין הלילה שאין בו מצוות, וחז"ל למדו מדרשות על כל מצוות המנויים במשנה שזמנם ביום ,אך יש להבין שהלא דבר הוא שהתורה ציוותה לנו לקיים מצוות ביום ולא בלילה ,ואמאי הלילה הופקע מקיום המצוות .ובמקום אחר הבאנו את דברי הרד"ק בפירושו עה"ת ,שבלשון התורה לילה נקרא ערב ויום נקרא בוקר ,דהיינו שהלילה שהוא חושך הוא לשון עירבוביא ,ובוקר לשון מבוקר. לילה הוא זמן שהדינים והקליפות שולטיםח ,יש דין שת"ח אסור לו להלך בלילה יחידי ,והיינו שהלילה הוא זמן שהמזיקין שולטים בו .וליל פסח הוא ליל שימורים משומר מן המזיקים. החושך של העולם מוגדר כלילה ,הזמן של קיום המצוות הוא ביום דוקא ולא בלילה ,ומאידך לימוד התורה הוא ביום ובלילה ,והגיתם בו יומם ולילה ,כל מי שלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו. נר מצוה ותורה אור ,המצוה היא בבחינת הנר אבל לתורה יש כוח גדול יותר גם להאיר ,ולכן זמן התורה לא מוגבל רק ליום ,משא"כ המצוה שבאה בזמנים מבוררים בזמן בוקר ,כי אין בכוחה להאיר את החושך. ליל הסדר הוא בבחינת יום הוא גם משומר מן המזיקין, ליל שימורים לכל בני ישראל לדורותיהם ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם [שמות י"ב ,מ"ב]. ובגמ' ראש השנה דף י"א ע"ב נחלקו בקרא דליל שימורים דרבי יהושע הסובר בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל ,דורש ליל שימורים לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית .ורבי אליעזר הסובר בתשרי עתידין ליגאל, דריש ליל המשומר ובא מן המזיקין. ורש"י בפירוש התורה מבאר שימורים לכל בני ישראל לדורתם ,משומר ובא מן המזיקין ,ועיין במפרשי רש"י שהוקשה להם אמאי ביאר רש"י שימורים לדורותם כהאי פירושא ,ותירצו שהוקשה לרש"י וכי לילה זה של יציאת מצרים יהיה להם לעולם ,אלא שלעולם יהיה לילה זה משומר ובא מן המזיקין. וברשב"ם על התורה מבאר ,ליל שימורים לה', מימות אביהם היה מצפה לזה הלילה להוציא את בני ישראל ממצרים כמו שהבטיחם ,ולישראל הוא ליל שימורים לדורותם ,לכל דורותם ,שמצפים לזה הלילה לחוג בו חג הפסח ומשפטיו. נמצא שליל הסדר הוא לילה שכלל ישראל מחכים לו לדורות עולם. ח הרחמ"ל בדרך ה' [ד',ו',א'] מבאר שהחכמה העליונה סידרה שבני אדם נאספים לביתם וישנים על מטתם ,ואז כוחות הטומאה משוטטים בעולם. אתכא דרחמנא סמכינן בשו"ע סי' תע"ז ס"ב נפסק דאם שכח ולא אכל אפיקומן ולא נזכר עד שנטל ידיו או שאמר הב לן נברך ,אוכל אפיקומן בלא ברכת המוציא ,ומקורו בטור בשם רבו פרץ וכן הוא בתוס' ברכות דף מ"ב ע"א ד"ה אתכא ,והיינו שאף שבסי' קע"ט סי"א מבואר שאם אמר הב לן נברך הוי היסח הדעת ואם ירצה לאכול צריך לחזור ולברך ,מ"מ באורח האוכל אצל בעל הבית אין הדבר נחשב להיסח הדעת כיון שהאורח תלוי בדעת בעל הבית ,ובליל הסדר אתכא דרחמנא סמכינן[ .וכדי שלא יהיה זה רק עניין אגדה שאנו סמוכים על שולחנו של מקום ,מבאר המשנ"ב דאין הדבר תלוי בדעתו דהא צריך לקיים רצון ה' ובודאי השכחה גרמה לו שיטול ידיו ולא הסיח דעתו לגמרי]. מתבאר מדברי הראשונים שקראו ליל הסדר אתכא דרחמנא קא סמכינן ,והיינו אף שנראה בעינינו שיש בעל הבית עורך הסדר שמתנהג בחירות גמורה והוא מזמין על שולחנו עניים כל דיכפין ,מ"מ בהסתכלות עמוקה יותר אנו כולנו אורחים של הקב"ה בלילה זה שהוא משומר ובא מימות עולם. ליל שימורים שהקב"ה מצפה לו בכל שנה ליל שימורים שבני ישראל מצפים לו בכל ושנה ,אכן זהו לילה שגם הקב"ה מצפה לו בכל וכך מבאר הספורנו על הפסוק ליל שימורים שהקב"ה כמו שהיה מצפה לגאולת מצרים כך משמר ומצפה לגאולת ישראל העתידה. שנה שנה לה' הוא נמצא שליל הסדר זהו לא רק זכרון העבר אלא בכל שנה ושנה מתעוררת הגאולה מחדש ,בכל שנה הוא ליל שימורים לדורותם ,בכל שנה הוא משומר מן המזיקין ,בכל שנה הוא נחשב כשעת הנס לקרוא בו את ההלל בלילה [כדברי החת"ס בתשובה הנ"ל]. כתוב בזוה"ק פרשת בא שבכל ליל הסדר הקב"ה מגיע לכל בית לשמוע איך מספרים את סיפור יציאת מצרים ,ויש שביארו שלכן אומרים הא לחמא עניא בארמית כיון שהמלאכים לא מבינים לשון זו ,וכביכול אנו רוצים להדגיש שהקב"ה בא בכבודו לשמוע אותנו. על כל הנ"ל יש מקור גדול לדברי השל"ה שלא ישיחו שיחה בטלה בליל הסדר ,מאחר שכביכול הקב"ה נמצא בכל בית ובית .אנו סמוכים על שולנו של מקום הנמצא אמנו בליל הסדר ומצפה ביחד עמנו לגאולה העתידה שתהיה בב"א.
© Copyright 2024