לחופש נולד
נפגשים באורט ישראל Federation מכללות ובתי ספר לטכנולוגיה מתקדמת ולמדעים המנהל למחקר ופיתוח ולהכשרה UJA of New York המגבית היהודית המאוחדתהפדרציה ,ניויורק מדריך למנחה בבית המדרש לחופש נולד עיצוב :רונצ'ס הדפסה: מבוא כללי מנחים /מורים יקרים, מדריך למורה זה ,מלווה את בית המדרש "לחופש נולד" .זהו בית המדרש התשיעי שנכתב על ידי צוות הפיתוח "נפגשים" במסגרת הכתיבה האורטית בזהות היהודית. מטרות המדריך * הבניית המהלך. * הסבר תהליך הנחיית בית המדרש. * מתן רקע ומסגרת לתכנים הנידונים. המסגרת המוצעת היא בגדר המלצה בלבד ,כל מנחה יוכל להוסיף או לגרוע מהתהליך על פי ניסיונו והיכרותו עם הקבוצה. נשמח לשמוע את חוות דעתכם על התהליך לאחר קיום בית המדרש .אם יש באמתחתך רעיונות חדשים נשמח לקבלם ,ללמוד מהם ולהשתמש בהם בבתי המדרש בעתיד. בית מדרש זה מורכב משני חלקים :פדיון שבויים ועבדות .החומרים כוללים אסופת טקסטים מארון הספרים היהודי לדורותיו ומהוגי דעות מרחבי העולם .מטרת בית מדרש זה להפגיש את הנוער עם התרבות היהודית באמצעות הדיון בנושאים ערכיים ובסיסיים בחיינו :משמעות החופש ,פדיון שבויים ועבדות תוך כדי דיאלוג בין דורי. גם בית מדרש זה יכלול חלק נוסף " -ממריאים גבוה" -שיכיל טקסט מורכב המיועד לקבוצות שברשותן זמן רב יותר ,ו/או לקבוצות שמעוניינות להעמיק בדיון. במדריך למורה תמצאו לצד ההנחיות ומבנה בית המדרש גם חומר מידע למנחה. שתמיד נהיה בני חורין, צוות הפיתוח בית המדרש נכתב על ידי צוות הפיתוח: נילי בן ישי -אחראית פיתוח דלית כספין -ליווי ויעוץ אקדמי מיכל אקהויז -מורה בינה מרגלית -מורה תלמידים בוגרי תוכנית "שורשי ישראל" :גילי טל אשמח להיענות לפניותיכם : דוא"ל nili_ben@bezeqint.net: נייד052-6601507: "לחופש נולד" בבית המדרש שני חלקים הקדמה: חופש הוא מושג מופשט המתאר העדר אילוצים ואפשרויות פעולה שהמגבלה היחידה היא הפגיעה בחופש של האחר .המושגים חופש וחרות מצטרפים לעולמות תוכן שונים לדוגמא :חירות האדם, תוכנה חופשית ,עצמאות ,חופש בחירה ועוד .החופש מהווה ערך יסוד בחברות רבות בעולם המודרני אך גם עילה לויכוחים ומאבקים רבים .סוגים מסוימים של חופש אנושי מעוגנים בתשתית החוקתית של מדינות רבות בעולם .זכותם של בעלי חיים אף מבויתים ,להיות מגודלים באופן חופשי ולא בכלובים ,היא שאלה שעלתה למודעות הציבורית במאה האחרונה. מותר האדם מן הבהמה הוא ביכולתו להיות חופשי ולפעול שלא על פי דחפיו הטבעיים אלא על פי שכלו ,תובנותיו ,עקרונותיו ומצפונו .בטבע ככל שיצור יותר מפותח ,יש באפשרותו להשתחרר מדפוסים מוכתבים של אינסטינקטים ודחפים .ככל שהאדם התפתח ,הצליח להסיר מעליו מגבלות טבעיות ופיסיקליות שחוקי הטבע והעולם הציבו בפניו. שאלת יכולתו של האדם לבחור את גורלו באופן חופשי ,היא אחת מהשאלות הפילוסופיות השנויות במחלוקת .שתי תורות פילוסופיות מתנגדות למושג החופש .הראשונה היא "פאטאליזם" -אמונה בגורל ,שכל מה שמתרחש נגזר מגבוה ביד מכוונת ו"הסוף ידוע מראש" בכל מהלך שנבחר. ו"דטרמיניזם" -תורת הסיבתיות ,שסוברת שאין אפשרות לשנות ולבחור דבר אחר באמצע ,כי באופן טבעי מכלול הסיבות גורמות לנו לבחור באופן שבו אנחנו בוחרים. לפי אריך פרּום הגישה העיקרית הנלחמת בחופש הינה ה"סמכותיות" .החינוך לציות עיוור כמו במשטרים טוטאליטריים או אורח חיים דתי . לדעת ויקטור פראנקל ואריך פרום תופעה נוספת שמבטלת את החופש האנושי היא "הקונפורמיות". הם רואים בחופש המודרני אשליה ,שבה בני אדם החיים ,בעיקר בעולם המערבי ,חווים תחושה של חופש וחוסר הגבלה ,אבל בהלך רוח של קונפורמיות של אוטומט למעשה מחקים את האחרים. הדיון ברוח החופשית של האדם ,הינו דיון מקדים המהווה רקע חשוב להבנה עמוקה של הדיון המרכזי העוסק בשלילת החופש הנכפית על בני אדם על ידי בני אדם אחרים :שבויים ו /או עבדים .דיון שהינו רלוונטי ,לצערנו גם בפתחה של המאה ה.21- כמובן שניתן היה לעסוק במסגרת זו גם בהשתעבדות המודרנית לזמן (בית מדרש אחר) או בשעבוד למראה (בית מדרש אחר) .הבחירה הייתה לעסוק בשעבוד שנכפה על האדם ע"י אחרים. לבית המדרש הזה שני מסלולים של שלילת החופש: שבי -משמעותו ודרכים להחלצות ממנו עבדות -משמעותה והשתנותה במהלך ההסטוריה הערה חשובה :כל מסלול הוא בית מדרש בפני עצמו ,כל מנחה יבחר בנושא אחד על פי מידת הרלוונטיות והעניין של הקבוצה החוט המקשר בין שני המסלולים הוא השאיפה לחופש וחרות האדם. מסלול ראשון " -פדיון שבויים" -מיועד לתלמידי ז -יב. מסלול זה יכלול את הגישה היהודית לפדיון השבויים וסיפורי פדיון שבויים בישראל. מסלול שני -העבדות -מיועד לתלמידי כיתות ט -יב מסלול זה יכלול את הגישה היהודית לעבדות ,התפתחות הגישה ההומאנית וביטול העבדות לצד התפתחות ה"עבדות המודרנית". מסלול שלישי " -ממריאים גבוה" -שכירים כעבדים. חלק זה יעסוק בטקסט מתוך כתבי "מארקס" ובדיון מעמיק בתפיסתו את השכיר כעבד. מטרות: .1התלמידים יכירו מקורות יהודיים מתקופות שונות ויבדקו את משמעותם של הערכים :חופש ,עבדות ,פדיון שבויים. .2המשתתפים יבינו את משמעותם של השבי והעבדות כשוללים זהות וחופש הפרט. .3המשתתפים ידונו במשמעויות החברתיות והמדיניות של שחרור שבויים. .4המשתתפים יבחנו את הגישה היהודית לפידיון שבויים ויבחנו את הדרכים השונות לשחרור שבויים כיום. .5המשתתפים ידונו בהשלכותיה של העבדות המודרנית וינסו לחשוב על פתרונות להשבת החופש לכלל. משך הפעילות: כל מסלול הינו מפגש בין שעתיים וחצי (תלוי במידת ההעמקה של הקבוצה). חומרי הלמידה( :מצורפים בהמשך) א .תרגיל פתיחה -בנושא החופש .1דף אישי להשלמה בנושא החופש בעיני . .2תרגיל לכתיבה אסוציאטיבית בעקבות משפט הדן בחופש. ב .טקסטים לדיון בחברותא בנושא :פידיון שבויים .1בבא בתרא ,פרק א ,דף ח' ,ב' .2הרמב"ם על פדיון שבויים -משנה תורה ,הלכות מתנות עניים ,פרק ח' י'-י"א .3הרמב"ם סייגים לפדיון שבויים -הלכות מתנות עניים פרק ח' הלכה יב' .4סיפור נסיון הצלתו של נחשון וקסמן ז"ל .5סיפור מבצע אנטבה .6תמצית חייהם של השבויים כיום בנושא העבדות: .1הגדרת העבדות מתוך :האנציקלופדיה העברית ,כללית יהודית וארצישראלית ,כרך כ"ו ,עמוד 574 .2קטעי מקורות עבד עברי במקרא. .3קטע מתוך הצהרת זכויות האדם של צרפת .4קטע מתוך הצהרת הזכויות האמריקאית בקונגרס ב 4-ביולי 1776 .5סיפורה של שפחה מתוך :הרייט ג'יקובס /סיפורה של בת עבדים -אוטוביוגרפיה. .6קטע מתוך :הכרזת זכויות האדם באום 10 -בדצמבר 1948 .7היחס לעובדי הקבלן -מתוך :לחם ,השפלה (מתוך 7 :ימים)13.5.2005 , .8קטעי עיתונות העוסקים בעובדים הזרים. .9קטעי עיתונות העוסקים בעבודת ילדים בכפייה. .10ממריאים גבוה -על השכירים מתוך :כתבי יד כלכלייים -פילוסופיים /קארל מארק ס ג .עיון חותם: .1התחושות בשבי -מתוך :חוץ מציפורים /עמיה ליבליך עמ' 212 .2לא נגמר ,רמי קלנשטיין . .3על עובדי קבלן -סיפור שנערך על ידי דלית כספין תהליך העבודה חלק א' א .פתיחה במליאה( :ראה נספח עיוני בנושא בית המדרש בעמוד ) מטרת פעילות הפתיחה להעמיק את התובנה של מושג החופש ,חירות האדם מתוך הצפת התחושות החיוביות של החופש והעצמתן כשהן מנוגדות לנושאי בית המדרש. המנחה יבחר באחת מהאפשרויות: אפשרות א'" :החופש עבורי" למנ חה :חלקו דף לכל משתתף ,בקשו מהם לנסות להגדיר מהו חופש עבורם ,מה מבטא החופש, -הדף בעמוד הבא מהי משמעות החופש .הבחינו תוך כדי הגדרת המשימה בהבדל העקרוני בין חופש לחופשה. הגדרות עזר: קיימת אבחנה בין שלשה סוגי החופש שונים ובמקביל העברית בררה לה מילה מסוימת כדי לייחד סוג חופש מסוים. · חירות -החופש הלאומי בו עם אינו משועבד תחת עם אחר ויש לו ריבונות על עצמו. · דרור -החופש החברתי בו אנשים אינם עבדים לאנשים אחרים ויש להם חופש חברתי. · חופש -והחופש האישי בו האדם יכול לקבל החלטות באופן חופשי ויש לו בחירה חופשית פילוסופים והוגים מבדילים בין 'חופש מ' ל'חופש ל' חופש חיצוני שהאדם משחרר את עצמו מעול ואילוצים של גורמים זרים שמחוצה לו ,והוא לא כבול לתפיסה או עשייה מסוימת שנכפית עליו מבחוץ, אבל הוא עדיין עלול להישאר עם ריקנות פנימית ,ו'חופש ל' או 'חופש לשם' זהו שלב שני ,לאחר שהאדם קיבל חופש לעשות כרצונו ,הוא גם עושה דברים שמבטאים את רצונו החופשי ,וגורמים לו לחוש תחושת חופש ורווחה פנימית. בקשו במליאה: מי מוכן לשתף במה שכתב העלו נקודות חשובות על הלוח -משפטים המכוונים את הדיון הסופי במושג של החופש .נסחו ביחד הגדרת החופש ומכאן צאו לעבודה ב"אין חופש". פעילות א'" :החופש עבורי" (הדף המעוצב בבית המדרש) החופש עבורי הוא אפשרות ב' " :לחופש נ ו לד" למנ חה: חלקו לכל משתתף דף עם ההיגד ,הנחנו את התלמידים (לפני החלוקה) כי עליהם לקרוא את המשפט שבראש העמוד ולהתחיל לכתוב ברצף ,ללא הרמת העט וללא עצירה את כל מה שעולה להם מתוך המשפט שקראו . לאחר 8-10דקות עיצרו את הכתיבה והנחו את המשתתפים לחזור ולקרוא את שכתבו מותר להם לתקן ,למחוק ולהוסיף במשך שלוש דקות נוספות. המשפט" :מהם החיים? הם אינם להלך ,לנשום אוויר צח ולהתבונן בשמש .עיקרם להיות חופשי"......... בקשו במליאה: מי מוכן לשתף במה שכתב העלו נקודות חשובות על הלוח – משפטים המכוונים את הדיון הסופי במושג של החופש .נסחו ביחד הגדרת החופש ומכאן צאו לעבודה ב"אין חופש "(.ראה הגדרה למעלה) פעילות ב'" :לחופש נולד" - כתיבה חופשית (הדף המעוצב בבית המדרש) לפניכם דף ובו" :משפט המתחיל מחשבות " ......לאחר קריאת משפט זה שכתב יוסף אדיסון התחילו בכתיבה רצופה של 5-7דקות מכל המחשבות שעולות לכם מתוך משפט זה ...... בהנחיית המנחה -הניחו את העטים ורק בהנחייתו חזרו וקראו את מה שכתבתם .תוכלו להוסיף או לתקן את הכתוב ....ומאוחר יותר להציגו למליאה. מהם החיים? הם אינם להלך ,לנשום אוויר צח ולהתבונן בשמש .עיקרם להיות חופשי......... חלק ב' עבודה בחברותא (הטקסטים המפורשים בהמשך -החל מעמוד )20 לקראת העבודה: החופש נשלל מן האדם על פי החוק כאשר הוא פוגע בחוקי המדינה או בזכויות החרות והחופש של האדם האחר ,אלו התקנות המאפשרות לחברה להגן על הפרט .אך ישנם מקרים בהם זכויות אלו נרמסות על ידי כוח ושררה ,החופש נשלל מאנשים חפים מפשע כקורבן למלחמות או לדיכוי חברתי .החברותות תיקחנה את המשתתפים לשני מסלולים שונים של שלילת זכויות האדם שלא בגין מעשיו :שבי ,עבדות. בחלק הראשון :פידיון שבויים (ראה נספח בעמוד )10 למנ חה ,לקראת קריאה פידיון השבויים ,הפך לצערנו ,נושא אקטואלי .במשך אלפי שנים לא היה הנושא אקטואלי אך מאז קמה מדינת ישראל ,החברה וההנהגה נדרשים לדיון זה פעמים רבות .בדיון בנושא זה מעורבים הצד הרגשי והצד הביטחוני מדיני זה לצד זה וקבלת ההחלטות אינה פשוטה. להלן הצעה אחת לחלוקת מערכת השיקולים :מענה מדיני ותמורתו או מענה צבאי ומחירו -כל מענה כולל בתוכו שיקולים מוסריים כבדי משקל .נאמר בתלמוד" :אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון עולם" .משנה ,גיטין ,דף מ"ה ,ע"א. מהו כדי דמיהן? מה המחיר המותר? מה הוויתורים שיש לעשות? בהחלט החלטה קשה ביותר. בחלק השני :עבדות (ראה נספח עמוד )13 למנ חה ,לקראת קריאה חלק זה מורכב מהבנת מושג העבדות בהגדרה ומתוך סקירה הסטורית של חקיקת זכויות האדם שהמרכזית בהן היא ביטול העבדות במקומות שונים בעולם .במטרה להבין את תחושת העבדות וההכרח להגן על החלשים .סקירה זו מטרתה להכין את התלמידים לחלק המרכזי של העבדות המודרנית ולהעלות למודעות החברתית את קיומה של העבדות ,גם אם בדרך שונה ,גם במאה העשרים ואחת. ניתן בחלק זה להתמקד רק בחלק מהטקסטים ולדון לעומק רק בתחום אחד אך להציף למודעות גם את התחומים האחרים. חלק ג' סיכום -מפגש מליאה העיון החותם הפעם נפרד לכל נושא. פידיון שבויים במסלול זה ניתן לקיים דיבייט (משפט ציבורי) על מנת להוביל את התלמידים לנקיטת עמדה ,או לסיים באחד בקריאת אחד מקטעי הקריאה המוצעים . בסיום מסלול פידיון שבויים לבחירה בין שני קטעים מוצעים: עמליה ליבליך -מחוץ לציפורים זה לא נגמר -רמי קלנשטיין . עבדות מסלול זה ניתן לסיים בשיחה במליאה בה יאספו הצעות הפתרון השונות שהעלו התלמידים לפתרון בעיות באחד מתחומי העבדות המודרנית או ניתן לסיימו בסיפור של פעילות תלמידים שנעשתה בבית ספר בארץ. חלק ד' ממריאים גבוה -חלק העמקה בחלק זה טקסט אחד של מארקס -העוסק בשכיר כעבד ...זהו דיון פילוסופי על מהות יחסי עובד- מעביד. נספח 1 פדיון שבויים מתוך :פרשת "בשלח" עורכים :אביעד הכהן ,מיכאל ויגודה "ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו .כל בכוריהם הרגת ובכורך גאלת ,וים סוף בקעת, וזדים טבעת ,וידידים העברת ,ויכסו מים צריהם ,אחד מהם לא נותר ...צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאֻמך יהודה וישראל .גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל .ברוך אתה ה' גאל ישראל". חתימה זו של "ברכת הגאולה" ,הנאמרת בכל בוקר לפני תפילת שמונה-עשרה של שחרית ,מתארת את הוצאת עם ישראל ממצרים ופדייתם משעבוד מצרים בנסי נסים. פדיון השבויים הגדול של יציאת מצרים נהיה גורם מעצב באתוס היהודי .אחד הביטויים המעשיים לדבר הוא המקום הנכבד שנודע למצוות פדיון שבויים ,כפי שעולה מדבריו המרגשים ומרחיקי הלכת של הרמב"ם בעניין זה: פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ,ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים ,שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ,ועומד בסכנת נפשות .והמעלים עיניו מפדיונו ,הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו ,ז) ,ועל "לא תעמד על דם רעֶך" (ויקרא יט ,טז) ,ועל "לא י ִרדנו בפרך לעיניך" (שם כה ,נג) ,ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" (דברים טו ,ח) ,ומצות "וחי אחיך עמָך" (ויקרא כה ,לו)" ,ואהבת לרעך כמוך" (שם יט ,יח) ,ו"הצל לקוחים למות" (משלי כד, יא) והרבה דברים כאלו .ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים. יסודם של דברי הרמב"ם הללו במדרש המובא בתלמוד על דברי הנביא ירמיהו: "והיה כי יאמרו אליָך אנה נצא ,ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למו ֶת למו ֶת ואשר לחרב לחרב ואשר ּׁשבִי" (ירמיהו טו ,ב) .ואמר רבי יוחנן :כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו: ּׁשבִי ל ַ ֶ לרעב לרעב ואשר ל ַ ְ חרב קשה ממות ,רעב קשה מחרב ,שבי קשה מכולם ,דכולהו איתנהו ביה [=שכולם ישנם בו] (בבא בתרא ח ע"ב). ר' יוסף קארו ,שהעלה את דברי הרמב"ם על שולחנו ,מוסיף" :כל רגע שמאחר לפדות השבויים, היכא דאפשר [=במקום שאפשר] להקדים ,הוי כאילו שופך דמים". מצוות פדיון שבויים לא נותרה בגדר ערך מופשט ,וחכמי המשפט העברי כללו בה כללים ,תיקנו בה תקנות וסייגו בה סייגים ,כיאה למערכת נורמטיבית. מימים ימימה ,נודעו קהילות ישראל כמי שאינן חוסכות כל מאמץ לפדות את שבוייהן ,עד שנתעורר החשש שינצלו חורשי רעה נכונות זו ,וידרשו מחירים מופרזים לשחרור השבויים ,ועלול שכר מצוה חשובה זו לצאת בהפסדם של ערכים חשובים אחרים .על כן ,כבר בתקופת בית שני ,תוקנה תקנה, אכזרית לכאורה ,ולפיה אין להיענות לתביעות השובים והחוטפים בכל מחיר ,כנאמר במשנה" :אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם". התלמוד מתלבט בשאלה :מהו "תיקון העולם" הנזכר בתקנה? האם הוא שיקול כלכלי ,לבל יכבד הנטל הכספי על הציבור? -בלשון המשנה" :דוחקא דציבורא [=דוחק הציבור]" -או שמא שיקול 10 ביטחוני עמד לנגד עיני מתקני התקנה ,לבל ייהפכו יהודים למטרה מועדפת לחטיפות ,כשיראו הפושעים שהיהודים הם "סחורה" טובה ומשתלמת במיוחד ,שהרי אחיהם מוכנים לשלם כל מחיר בעד שחרורם ,ובלשון התלמוד" :דלא לגרבו ולייתו טפי [=שלא ישבו ויביאו יותר]"? רש"י מצביע על הנפקות המשפטית בין שתי הגישות :אם שיקול כלכלי הוא היסוד לתקנה ,הרי היא אמורה רק בציבור ,שאין להוציא מן הקופה הציבורית יותר מכדי דמיו לשחרורו של שבוי ,אך אין מניעה שישלם היחיד את הכופר מכיסו ,שהרי אין כאן פגיעה בקופה הציבורית .לעומת זאת ,אם שיקול ביטחוני הוא היסוד לתקנה ,הרי היא אמורה בציבור וביחיד כאחת ,כיוון שהסיכון העלול להיגרם בעתיד בגלל הכניעה לסחיטה מצוי הן כשהציבור משלם את הכופר הן כשהיחיד משלם אותו. רוב פוסקי ההלכה הכריעו כדעה שיסוד התקנה הוא השיקול הביטחוני .כך אומר הרמב"ם: "אין פודין את השבויים ביתר על כדי דמיהן מפני תקון העולם ,שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם". יש מן הפוסקים הסבורים שהתקנה שלא לפדות את השבוי יתר על כדי דמיו אינה אמורה אלא בשבוי שחייו אינם עומדים בסכנה ,אך אם יש סכנה לחייו ,מצווה לפדותו בכל מחיר . יש להעיר שסייג זה מתיישב על הלב אם מניחים שהנימוק הכלכלי הוא יסוד התקנה ,שהרי מסתבר אמנם ששיקולים כלכליים אינם צריכים להכריע כאשר חיי אדם עומדים מנגד .לעומת זאת ,אין לקבל סייג זה אם מניחים שהנימוק הביטחוני הוא יסוד התקנה ,הלוא היא הנותנת :אם תיענה תביעת החוטפים באיימם על חיי השבויים ,יתערער הביטחון עוד יותר ,כיוון שמכאן ואילך ייגרם סיכון לא רק לחירותם של אחרים אלא אף לחייהם,ואמנם סייג זה שנוי במחלוקת בין הפוסקים ,ורבים מהם סבורים שגם כשהשבוי נתון בסכנת חיים ,אין להיענות לתביעות מופרזות לשחרורו ,כדי שלא לסכן את הרבים בעתיד .א' שטרנברג ,19שחקר סייג זה בקהילות היהודיות באזור הים התיכון ,ובחן את יישומו הלכה למעשה מימי הביניים עד לכיבוש צפון אפריקה על ידי נפוליאון (ששם קץ לתופעת שודדי הים) ,הראה שהקהילות היהודיות נהגו לפדות את שבוייהם אף ביותר מכדי דמיהם אם היה צורך בכך .לדעתו" ,סבלו של אדם ותנאיו בשבי היוו גורם ראשוני בשיקולי הציבור לתשלום גבוה, ולאו דווקא מעמדו האישי-השכלתי" .20הוא מציין שאם בתחילה מחו הפוסקים כנגד הפרת תקנת חכמים ,הרי מן המאה הט"ז אנו עדים לכך שפוסקים נותנים לדבר גיבוי הלכתי .21מכאן הוא מגיע למסקנה ש"אם מותר לשלם כל מחיר לכל יהודי ,ממילא נשמט מעמדו המיוחד של תלמיד חכם". פדיון שבויים במדינת ישראל שאלת הלגיטימיות של היענות לתביעות מופרזות לפדיון שבויים לא פסה מן העולם .אולם בעוד שבעבר התמודדו קהילות ישראל עם שאלת תשלום כספי מופרז ,מדינת ישראל מתמודדת היום עם סוגים אחרים של תשלום מופרז ,המעוררים שאלות ערכיות קשות במיוחד: א .האם נכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת שחרור מספר קטן של חיילים שבויים ,כפי שנעשה בשנת 1985ב"עסקת ג'יבריל" המפורסמת? או שמא זהו מחיר מופרז שאסור לשלמו ,הן משום שהוא עלול לעודד חטיפות חיילים הן משום שהמחבלים המשוחררים מצטרפים אל חבריהם ומגבירים את הסיכון הביטחוני במדינה בעתיד הן משום ששחרור רוצחים פוגע בעקרונות יסוד של שלטון החוק? ב .האם נכון ליזום מבצע צבאי לשחרור שבויים או בני ערובה ,כפי שנעשה ב"מבצע אנטבה" ,הזכור 11 לתהילה ,ובניסיון הכושל לשחרר את החייל נחשון וקסמן ז"ל? או שמא אין לסכן חיי חיילים להצלת שבויים או נפגעים? שאלות אלה מסעירות עד היום את דעת הקהל ,והן טורדות את מנוחתם של מקבלי ההחלטות. בעת האחרונה עלתה שאלה חדשה :האם מותר למדינה להחזיק במעצר מנהלי אזרחים לבנוניים תומכי החיזבאללה כקלף מיקוח לקראת משא ומתן לשחרור חיילי צה"ל הנעדרים? ראוי לציין שפרט לשאלה האחרונה ,כל השאלות שהעלינו לעיל כמעט שלא זכו לדיון משפטי ולהכרעות משפטיות .לעומת זאת העסיקו שאלות אלו את חכמי המשפט העברי בני דורנו ,אך קצרה היריעה לדון כאן בשאלות הערכיות הסבוכות הללו ,המחייבות דיונים נפרדים ,כגון השאלה אם מותר להכניס את הציבור למצב של ספק סכנה כדי לפדות את חיילינו מסכנה ודאית? ואסתפק בהערה הנוגעת לפן המצומצם שדנתי בו עד כה ,גבול המחיר שיש לשלם תמורת שחרורם של שבויים. רבים מפוסקי זמננו טוענים שאילו הייתה מתקבלת דעת המשפט העברי ,לא היה מקום להיכנע לסחיטת ארגוני המחבלים ,כיוון שלכל הדעות ,שחרור אלפי מחבלים תמורת חיילים אחדים הוא מחיר מופרז ,ואסור לשלמו על פי הכלל" :אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן". וראוי להביא כאן את דעתו הייחודית של אחד מחשובי הפוסקים במדינת ישראל ,הרב שאול ישראלי ז"ל ,שהיה שנים הרבה חבר בבית הדין הרבני הגדול ,המסתמך על הכלל האומר שלא הגבילו חכמים את זכות האדם לפדות את עצמו: כיון שאלה [חיילנו] יצאו למלחמה בשליחות המדינה ומטעמה ,להגנת העם היושב בציון ,הרי קיימת ועומדת התחייבות בלתי כתובה ,אבל מובנת מאליה ,שכל טצדקי [=אמצעים] שיש בידי המדינה עליה לעשות (בגבולות סבירים שאינן פוגעים בבטחונה הכללי) כדי לפדותם במקרה שיפלו בשבי .וכשם שקיימת התחייבות במקרה של היפגעם חס ושלום במלחמה ,הן לא נופל מזה החיוב לנקוט כל פעולה שהיא לשם הוצאתם מן השבי" ,דכולהו איתנהו בה". וכיון שמה שהמדינה יכולה לעשות בזה הוא מכוח החיוב שקבלה על עצמה תמורת השירות שלהם, הרי אין זה אלא כאילו הם פודים את עצמם ,שבזה כמבואר לעיל לא קיימת שום הגבלה ,ולא שייך בזה התקנה ש"אין פודין את השבויים יותר על דמיהם". נמצא שדעת הרב ישראלי היא ששום מחיר לשחרור חיילים שבויים אינו מופרז .מובן שעדיין אנו חייבים לשקול שיקולים אחרים ,כגון הסיכון הביטחוני הכרוך בשחרור מחבלים רוצחים ,אך כאמור זהו נושא נכבד הראוי להידון לעצמו ,ועוד חזון למועד. 12 נספח 2 עבדות ועבדות מודרנית עבדות (מתוך אתר הויקיפדיה) עבדות או שעבוד הינו מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו .בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו ,ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו. מושא העבדות מכונה עבד .העבד מקבל את מזונו וצרכיו האחרים מידי אדונו ,ועליו לבצע כל עבודה שתידרש ממנו .פירותיה של עבודה זו יהיו לאדון. אופייני לעבודת בכל הדורות היה צמצום הזכויות החוקיות של העבד או ביטולן המוחלט ,שכן הגנה חוקית עשויה הייתה להגביל את השימוש בעבד כאובייקט לניצול .ברם ,במסגרת העבדות היו קיימות דרגות שונות של איבוד חירות האדם והפיכתו לקניין ואלה היו תלויות בתרבותה ,נהגיה וחוקיה של החברה שבמסגרתה נתקיימה העבדות ,וכן בעיסוקיו של העבד :העבדים הכושים בארה"ב במאה ה - 19היו חסרי זכויות כלשהן ,אך העבדים הממלוכים במזה"ת של ימה"ב נהנו ,יחסית ,מזכויות רבות. העבד שונה מהצמית הפיאודלי .שעבוד הצמית לאדונו מתבטא בתשלום מס ,והוא אחראי לאספקת צרכיו .העבד ,לעומת זאת ,נטול כל בעלות על תוצרי מלאכתו ,ואף את צרכי הקיום המינימאליים שלו אין הוא משיג בעבודתו ,אלא כלחם חסד מבעליו. העבדות הוצאה מחוץ לחוק בכל מדינות העולם ,אך בפועל מתקיימות גם כיום צורות של עבדות, שקורבנותיהן הן בעיקר ילדים ונשים ,בכמה ממדינות העולם השלישי. העבדים בהיסטוריה היו בדרך כלל ממוצא גזעי ,אתני או דתי השונה מזה של משעבדיהם .תקופת עבדותם החלה בחטיפה או בנפילה בשבי במלחמה .סיבות לעבדותם של אנשים לבני עמם היו בדרך כלל הרשעה בפשע או חוסר יכולת לפרוע חוב .לעתים נאסף תינוק נטוש לבית משפחה שגידלה אותו כעבד .ילדיהם של עבדים נעשו לרוב לעבדים בעצמם. עבד מול שכיר השכיר ,כמו העבד ,עושה מה שהאדון/מעסיק מבקש .העבד מקבל פקודות ומבצע אותן ,והעובד מקבל הנחיות ומבצע אותן .את תוצר העבודה העבד והשכיר אינם מקבלים ,אלא האדון/מעסיק .בזה מסתיים הדמיון בין עבד לבין שכיר ,משום שעבד נותן את עבודתו לאדון נגד רצונו -העבדות נכפתה עליו ,ואילו השכיר עושה זאת מרצונו ,משום שהוא חפץ בשכר שהוא מקבל בתמורה לעבודה. העבד מצוי בשליטת האדון גם מעבר לשעות עבודתו .האדון הוא שקובע לו את צורת המגורים, התזונה וכו' .המעסיק "משוחרר" ממחויבות זו ,ולכן בידי השכיר אוטונומיה בחייו מחוץ לעבודתו (לעומת זאת -חייו בזמן עבודתו נקבעים במידה רבה על ידי המעסיק). השכיר שותף פעיל בבחירת המעסיק ,ומדובר בהסכם דו-צדדי -הוא יכול להתפטר ולהחליף מעסיקים לפי הכרעתו .לעומת זאת ,העבד אינו בוחר את אדונו ואינו יכול "להתפטר" (כלומר ,הוא עשוי למרוד ,אך כל עוד הוא לא עושה זאת המצב נשאר בעינו) ,וההכרעה הפעילה בדבר עתידו נתונה לאדון בלבד. 13 עבדות :נקודות ציון היסטוריות עבדות מצרים עבדות זו הייתה אב טיפוס לעבדות בעולם ,בפסוקים הבאים (שמות א ,יא-יד) : "וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלתם .ויבן ערי מסכנות לפרעה ,את פיתום ואת רעמסס. וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ...ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך .וימררו את חייהם בעבודה קשה ,בחומר ובלבנים ,ובכל עבודה בשדה ,את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך". שני פירושים קדומים למונח "שרי מסים" : א .אונקלוס :שרי מסים -שלטונין מבאשין [שלטון רע] ב .רב סעדיה גאון (בבל ,המאה התשיעית) :שרי מיסים -ממונים להשפילם ולהבזותם העבדות ביהדות היחס לעבדים בכל חברה הוא אמת מידה מרכזית לרמתה המוסרית .כאשר מתרבים העבדים בחברה מסוימת ,והם קלים להשגה בשל מחירם הזול ,וכאשר גובר הניצול האכזרי שלהם - הופכת אותה חברה להיות 'בית עבדים' .הרשע והניוון המוסרי פושים באותה חברה וסופה שהיא מתפרקת -אם מבפנים ואם כתוצאה מלחצים הבאים מבחוץ .היהדות ראתה בעבדות קללה --נח מקלל את נכדו כנען" :ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית כ"ט, כה) האמת האלוהית ...דורשת איפוא לבטל את העבדות מכול וכול ,אולם התורה נאלצה להתחשב במצב הקיים בעת ההיא ,עם התנאים החברתיים ,ועם טבעו של האדם ,צרכיו וחולשותיו, והתאמצה להכניס לתוכו יותר אמת ,יותר יושר ,יותר רוך וחסד ,ככל הניתן רחמנות ,ברמזה... שמטרתה הסופית היא :ביטול מוחלט של העבדות. זוהי נקודת המוצא של יחס היהדות לעבדות: היהדות ראתה בעבדות שני צדדים :בצד אחד חששה היהדות מן העבדות בגלל ביזוי צלם אלוהים שבאדם על ידי הגדרתו כרכוש גמור של זולתו וגם חששה מן הכוח המשחית והאלימות המרושעת שהתפתחו אצל חלק מבעלי העבדים כפועל יוצא של המצב החוקי שבו הם נחשבים לאדונים גמורים על גופם ועל חייהם של עבדיהם ,נטלו מן האדונים הללו את אנושיותם. מן הצד השני ראתה היהדות שאין ברירה ויש בעבדות גם יתרונות סוציאליים לאנשים שירדו מנכסיהם ולכן הגבילה את העבדות בחוקים כגון: עבד עברי שנמכר לאדון עברי( :שמות כא ,ב') "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם" או יציאת היובל( :ויקרא כה ,לט-מ)" :וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד ,כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב". עבדות ביוון וברומא מקורות העבדות ברומא הקדומה לא היו שונים מאלה שבכל מקום אחר .דיו כריזוסטומוס ידע כי אפשר היה לקבל עבדים בירושה או כמתנה; היה אפשר לקנות שבויי מלחמה; כן אפשר היה לקנות ילדים עזובים או חטופים או את קורבנותיהם של שודדי ים .חטיפת בני אדם בידי שודדי ים היה נוהג עתיק יומין .והמלכה טאוטה הסבירה לשליחי רומא כי משלח יד זה מעוגן היטב במסורת של השבטים האיליריים .ודאי היו גם עבדים שנולדו בבתי אדוניהם וגודלו שם .אחרים הגיעו לעבדות בגין אי פרעון 14 חוב או כעונש על מעשי פשע שעשו. הפילוסופים הגדולים של יוון לא מצאו פסול בעבדות .אריסטו הכריז כי יש ברברים ,הראויים לעבדות "מטבעם" .ברומא היו העבדים נטולי כל זכויות .ניתן היה לענותם ולהורגם על פי גחמות האדון .היו בין האדונים שניצלו זאת ונהגו באכזריות רבה .על אחד מהסנאטורים מסופר שהיה משליך לאקווריום מלא בדגים טורפים עבדים שהתרשלו והפילו כלי חרס .על פי נוהג עתיק ,הריגתו של אדון בידי עבדו הביאה להמתת כל העבדים שבבית ,גם החפים מפשע שבהם. לעבדים ביוון וברומא היה ,עם זאת ,סיכוי להשתחרר .כמשוחררים הוטלו עליהם מגבלות מסוימות, ואף על פי כן הצליחו להגיע לעתים לעמדות גבוהות בחברה. במכרות שועבדו העבדים בתנאים קשים מנשוא: "הם מכלים את גופם בחפירות מתחת לפני האדמה ,ביום ובלילה ,ומתים במספרים רבים בשל הסבל הקיצוני שבו עליהם לעמוד .אין הם זוכים להפסקה בעבודתם או למנוחה ,ועליהם לסבול את מלקות המשגיחים ולעמוד בקשיים הנוראיים ביותר ,וכך לעמוד בחייהם האומללים" (דיודורוס) רוב הגלדיאטורים היו עבדים .אחד מהם ,ספרטקוס אסף סביבו חבורת עבדים ,הצליח לקרוא תיגר על צבאות רומא ולהטיל עליה אימה במשך כמה שנים .בסופו של דבר הובס בידי המצביא הרומי קראסוס .שבויי המלחמה הוקעו על צלבים לאורך הדרך עד רומא. גם עליית הנצרות לא ערערה את מוסד העבדות ,ונראה שהמעבר מעבדות לצמיתות בימי הביניים נבע ממניעים כלכליים ולא מוסריים .אוגוסטינוס כתב כי עבדות היא שלילית ,אך היא בין העונשים הנובעים מהחטא הקדמון. העבדות מעולם לא תפסה מקום עיקרי באירופה בעת החדשה ,ובתחילת המאה ה 19-נאסרה בפועל בידי המדינות הגדולות ביבשת. עבדות באפריקה בעת העתיקה העבדות הייתה נפוצה באפריקה ,כמו גם במקומות אחרים בעולם .עם התפשטות האיסלאם לאפריקה ,פעלו סוחרי עבדים ערבים מוסלמים לאספקת עבדים מ"אפריקה השחורה" לחצי האי ערב וליתר ארצות האיסלאם .שודדי ים מצפון אפריקה כבשו גם אירופאים רבים לעבדות בתקופת האימפריה העות'מאנית .לאחר גילוי אמריקה ,שימשה אפריקה כמאגר עבדים עבור "העולם החדש" .העבדים היו נחטפים בידי סוחרים מוסלמים או על ידי בני שבטים יריבים ,ולעתים נמכרו גם בידי בני משפחתם .עבור שבטים שחורים רבים היוותה אספקת העבדים דרך פרנסה עיקרית. בסופו של דבר הגיעו הנמכרים לעבדות לסוחרי עבדים אירופאים ,בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ,והובלו בספינות בתנאים בלתי אנושיים ,בעיקר לאיים הקריביים ולברזיל ,שם נמכרו תמורת זהב או סחורות. בשלבים מאוחרים יותר של סחר העבדים נשלט הסחר בידי ברזילאים והולנדים .מעריכים שלמעלה מ 10-מיליון עבדים הובלו לאמריקה ,וכ 15%-מהם נספו במסע .באפריקה התקיים גם סחר עבדים פנימי ,ועבדים שועבדו גם בידי שחורים. באפריקה ,כנראה יותר מאשר בכל יבשת אחרת ,נמשכת עבדות גם כיום .בסודאן היא קשורה למלחמת האזרחים המתמשכת שם .במאוריטניה היא הוצאה מחוץ לחוק רק ב ,1981-אך כנראה לא נפסקה כליל .בבנין ובניגריה קיים סחר בילדים. עבדות באמריקה עם כיבוש יבשת אמריקה ,נעשה ניסיון בידי הכובשים לרתום את האינדיאנים לעבדות ,אך אלו מתו בהמוניהם במחלות ,והתבררו כלא כשירים לשעבוד .בנוסף ,הם זכו להגנת הכתר הספרדי והכנסייה. 15 במקומם הובאו עבדים מאפריקה .עבדות הייתה נפוצה בארצות הקריביים ובאמריקה הדרומית. לעבדים הייתה חשיבות רבה בכלכלת ברזיל ,שבה עבדו במטעי הסוכר והקפה בתנאים קשים. העבדות בארצות הברית הייתה ,מבחינה היקפה ,קטנה יחסית לארצות אחרות ביבשת אמריקה. בעשורים הראשונים של המאה ה 19-הסתיימה העבדות ברוב חלקי יבשת אמריקה בעקבות אכיפת ביטולה בידי הבריטים .ביטול העבדות היה ,בדרך כלל ,הדרגתי :ראשית נאסר סחר העבדים הטרנס אטלנטי; לאחר מכן הוחל חוק "הרחם החופשי" ,שהעניק לילדי העבדים את חירותם ,ולבסוף בוטלה העבדות סופית ,תוך פיצוי בעלי העבדים על אובדנם .כך ,למשל ,היה תהליך ביטול העבדות בברזיל. שתי המדינות האחרונות לבטל את העבדות באמריקות היו קובה ( )1886וברזיל ( .)1888מרד העבדים המפורסם שאירע בסנטו דומינגו הצרפתית (האיטי של היום) בסוף המאה ה 18-ומלחמת האזרחים בארצות הברית הם שני המקרים היחידים בהם הסתיימה העבדות בשפיכות דמים ,ולא בהסדר כלשהו .לאחר ביטול העבדות בארצות הברית ,העבדים-לשעבר הפכו לאזרחי המדינה ,אם כי הם קופחו באופן משמעותי לעומת הלבנים .רק כעבור זמן רב זכו צאצאי העבדים לשוויון זכויות מלא והחלו להשתלב בהדרגה בחברה האמריקנית עבדות מודרנית עבדות מודרנית במדינת ישראל של ימינו ,קיבלה את שמה ,כיוון שישנם קווי דמיון מסויימים בינה לבין עבדות קלאסית .חשוב לציין שלא מדובר בקניין בני אדם ,המשמשים כמטבע עובר לסוחר ,אלא פגיעה בזכיותיו הבסיסיות של האדם. העבדות המודרנית בלבוש "עובדי הקבלן" מתוך האתר של "מעגלי צדק": כל אחד מאיתנו פוגש אותם כמעט כל יום ,אין אחד מאיתנו אשר לא נהנה משירותיהם ובכל זאת מעטים מאיתנו יודעים מי הם ,מה שמם או כמה הם מרוויחים. עבור חלקנו אלו קלישאות חסרות ערך אך עבור המנקים והמאבטחים זו מציאות חיים .שכר מינימום, שעות נוספות ,פנסיה והחזרי נסיעות עבור רבים מאותם עובדים קיימים רק בתיאוריה .הם יכלו לחיות מקצבאות ,אך הם בחרו לעבוד ולקחת אחריות על גורלם .הם עובדים קשה ,ובכל זאת רבים מהם בתנאים שמקשים לחיות בכבוד .זו אינה גזירת גורל ,אלא מציאות שהיא תוצר מודע להתנהגות שלנו כחברה ,הצטרפו אלינו לשנות. הרעיון העומד בבסיסם של חברות הקבלן הוא שהם מספקים שירותים ולא מספקים עובדים .מזמין העבודה משלם עבור שירותים שהוא מקבל ולא על פי עובדים .משמעות הדבר ,היא שאדם אינו מועסק ישירות על ידי המעסיק הנהנה משירותיו והחישוב נערך לגבי קניית "שירותים" ולא בהתאם למספר שעות העבודה .כתוצאה מכך,ישנה רמיסה בוטה ועקבית של זכויות עובדי הקבלן .מזמין השירותים כלל לא מתעניין על ידי מי בוצעה העבודה שהזמין ובמשמעויות החברתיות והמוסריות של העבודה שהוא הזמין .מבחינת מזמין השירות הוא יודע ששילם מכספו עבור השירותים ומכיוון שהוא אינו המעסיק של העובדים ,הוא אינו רואה עצמו כאחראי על זכויותיהם ,אלא רק על טיבה ואיכותה של העבודה אותה הזמין .במציאות הישראלית ,בוחרים קבלנים רבים לחסוך עלויות ולמקסם רווחים על חשבונם של עובדיהם ואילו מזמין השירותים כלל לא מתעניין בדרך בה חסך הקבלן עלויות (ובכך שזו גם הסיבה להצעת המכרז הזולה שקיבל) .מציאות זו של ניצול מחד ועל ידי המעסיק הישיר ושתיקה מאידך של מזמין השירות הם שמאפשרים את המשך העושק של עובדי הקבלן. תחום העבודה העיקרי בו מועסקים עובדי קבלן הוא בתחום שירותי הניקיון והאבטחה. מספר העובדים דרך חברות קבלניות אינו ידוע ואין נתונים מדויקים ,אך ההערכה היא שמספרם גדול אף יותר ממספרם של עובדי כוח אדם (.)100,000 16 אם כל כך רע לעובדי הקבלן ,אז מדוע הם לא מתלוננים? מדוע העובד שאינו מקבל את תנאיו לא דואג לעצמו? הפתגם הידוע אומר "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ" ,וזו בדיוק המציאות של אותם עובדי קבלן .עובדים אלו מעדיפים להישאר בעבודה הנוכחית על אף מגרעותיה הרבות ,מאשר להיות מפוטרים ולהישאר ללא עבודה כלל .עובד קבלן יודע כי ברגע שיתלונן על תנאיו ,או יערער על סמכות מעבידו ,ימצא את דרכו החוצה .להבדיל מרבים מאתנו אשר צוברים חסכונות במשך השנים ,ועל כן יכולים להרשות לעצמם זמן הסתגלות ארוך עד מציאת עבודה טובה יותר ,עובד הקבלן חי בדרך כלל רק מהמשכורת אותה הוא מקבל ולא עומדים לרשותו חסכונות .אם העובד יפוטר הרי שהוא יצבור לעצמו חובות ,ריביות וכו' .עובד הקבלן אשר אמור לפרנס את משפחתו ממשכורת מינימום ,כלומר ,₪ 3300לא יכול להרשות לעצמו להפסיד ימי עבודה ,גם לא אם הוא חולה .הוא יודע שאם יפסיד ימי עבודה הוא לא יצליח לסיים את החודש במצב פיננסי סביר .עובדי הקבלן תלויים באופן מוחלט בעבודתם ,גם אם היא מורכבת ממעשי ניצול ועושק. מעבר לכך ,עובדים רבים אינם מודעים כלל לזכויותיהם .הם בעלי אוריינות נמוכה ,ומעסיקם מנצל את תמימותם. גם לחברה הכללית חדר המיתוס שעובדי קבלן הם עובדים זמניים ,שלא זכאים למלוא הזכויות ,ולכן ישנה חשיבות רבה ,לעורר את תשומת הלב ,שהתופעה שהחלה מעובדים זמניים ,כבר מזמן הפכה להיות תופעה של עובדים קבועים בתנאים של עובדים זמניים. עובדי הקבלן מעצם טבע עבודתם אינם יכולים להתאגד ,וכך לצבור כוח מהיותם קבוצה ,או אפילו לזכות בתמיכה נפשית .כל עובד ,ובעצם כל אדם זקוק לחברה .נסו להיכנס ליום עבודתו של מאבטח או מנקה .העובדים הללו ,מגיעים למקום עבודה בו הם מספקים שירות ,אך הם אינם חלק מהצוות באותו מקום ,הם בודדים במקום עבודתם ומעט מאד אנשים מתייחסים אליהם .המנקים והמאבטחים האחרים שעובדים באותה חברה ,עובדים במקומות אחרים ,וכך מתקשים העובדים ליצור קשר עם המקבילים להם במקומות אחרים .משיחות רבות שערכנו עם עובדי קבלן ,הם מציינים כי מעבר לשכר הנמוך ,ולכך שהם אינם מקבלים את הזכויות ,רבים מהם חשים זלזול מצד האוכלוסייה מקבלת השירות .רבים מאתנו מרשים לעצמנו ללכלך את המקומות בהם אנו מסתובבים בידיעה שיש חברת ניקיון שתנקה אחרינו .רבים מאתנו כועסים על המאבטח אשר כל חטאו הוא בכך שעיכב אותנו בשעה שבדק את התיקים של אלו שלפנינו בתור .רבים מהעובדים ,ציינו את התחושה שהם אינם קיימים כבני אדם עבור מקבלי השירות ,אלא כפונקציה בלבד .פונקציה של ניקיון או אבטחה. לטענתם ,למנהל ולעובדי המקום ,לא משנה מי ימלא את הפונקציה שלהם אלא רק שהיא תתמלא. מכך נובע היחס כלפיהם ,יחס של נותני שירות מתחלפים וזאת למרות שרובם הגדול מציין שהם עובדים באותו מקום במשך תקופה ארוכה ,ומזהים לעיתים אף בשמות ובפרצופים את הציבור שנהנה משירותיהם. אז איך כל זה קשור אלינו? עוול זה ,של ניצול עובדי הקבלן הוא עוול המתרחש קרוב אלינו ואנו שותפים בו במידה רבה .איננו שותפים בו במודע ומתוך זדון ,אך אין בעובדה זו מכדי לשחרר אותנו מהאחריות המוסרית לתיקון עוול זה. כמעט בכל מקום מצויים אותם עובדי קבלן .אנו מבלים ,מממנים ומפרנסים מדי יום עסקים אשר נהנים משירותים של עובדים מנוצלים .אנו עצמנו נהנים משירותים של עובדים מנוצלים. לאחרונה התחלנו בפעילות ספציפית בדגש על מוסדות חינוך .האיש הרע בסיפור הוא לאו 17 דווקא המנהל שהזמין את השירות ,אלא נותן השירות שעושק את עובדיו .אך אנו כמי שנהנים מהשירות מחויבים לעשות ככל שביכולתנו על מנת שהשירות לא יינתן בחטא. מנהל בית ספר אשר חתם על המכרז הזול ביותר עשה כפי שמצופה מעובד ציבור לעשות. אך תפקידנו היום הוא להרים את הראש ,ולבדוק גם מדוע המכרז היה כל כך זול .תפקידנו הוא לבוא ולהתריע שההפרטה של האחריות לניקיון ולאבטחה גררה בעקבותיה גם הפרטה של הדאגה לזכויות .מותר למנהל בית ספר לא לדאוג לניקיון ,אך אסור לו לא לדאוג למנקים. דווקא בית ספר אשר אמור להיות מקום חינוכי לא יכול להרשות לעצמו להיות שותף בעוולות .דווקא בית ספר אשר מחנך לשמירת החוק ,ולכבוד האדם ,אסור לו לאפשר מצב בו המאבטח בכניסה לבית הספר אינו מקבל את הזכויות המגיעות לו על פי חוק. יש לחזור ולהדגיש ,לא מדובר על אנשים שלאחר המאבק הולכים להיות עשירים ,אלא על אנשים עובדים ,שגם אם יקבלו את כל הכסף שמגיע להם עדיין יצטרכו לעבוד קשה מאד ,וגם אז הם ירוויחו את שכר המינימום שהוא קצת מעל 19ש"ח לשעה. מבחנו של איש הצדק הוא לא במלחמה על זכויותיו שלו ,אלא על זכויותיו של האחר .רק אם התלמידים יחליטו להלחם בתופעה זו ,יש לכך סיכוי להצליח .הסרת האחריות מאתנו היא זו שנותנת לרע לנצח .על מנת ששיטה זו תמשיך ,מספיק להגיד שאני לא אחראי על העוול ,אלא רק תלמיד בבית הספר .רק אם נדע לקחת אחריות ,גם אם אחרים סביבנו אינם עושים זאת ,יש סיכוי לנצח במאבק זה. עלינו להתחיל לפתח מודעות של צדק ,עלינו להתעסק בצדק לצד הצדקה .זה יפה לתרום כסף וזמן עבור הנזקקים ,אך יש לפעול למצב בו יהיו פחות נזקקים .אם נדע להיאבק על זכויותיהם של אותם עובדים ,יתכן והם כבר לא יזדקקו לתרומות שאנו כל כך אוהבים לתת .הדרגה הגבוה ביותר של הצדקה היא עשיית שותפות עם הנזקק ,ובמאבק זה ,כשאנו נלחמים על זכויותיו יש משום עשיית שותפות .שהרי מטרת הזכויות היא שהעובד יעמוד על שתי רגליו בזכות עצמו. לעיתים נוח מאד להתעסק דווקא בצדקה .דווקא בנתינה הלא מחייבת .אך עלינו לדעת שאם ברצוננו ליצור טיפול אמיתי ומתמשך עלינו להתחיל ולעסוק בצדק .הצדק להבדיל מהצדקה הוא קשה ,הוא מחייב בירור וליבון ,ולעיתים בליבון זה ,כמו במקרה שלנו אנו מגלים שדווקא אנחנו לא בסדר ,ושעלינו להכניס את היד לכיס ולשלם יותר לעובדים .לעיתים הצדק שאנו עובדים עבורו כל כך קשה ,לא מזכה אותנו בשום הערכה או תחושה טובה כמו נתינת הצדקה .שהרי אם אני עוזר לאחר בנתינת צדקה, אני מרגיש טוב עם עצמי וגם החברה מעריכה אותי ,אך ראוי שנבחן נקודה זו גם מהזווית ההפוכה. מה יעדיף מקבל העזרה .האם כל כך כיף לו לקבל עזרה?! האם לא היה מעדיף שננהל מאבק על מנת שהוא יוכל להסתדר בכוחות עצמו? אלו אינן רק שאלות רטוריות ,אלא שאלות שעומדות בבסיסו של המאבק .עלינו להפנים את הצורך במאבק על צדק ,במאבק על הטיפול שיקדם את הפתרון של הבעיה ,ולא בנתינת משככי כאבים זמניים ,אשר נותנים מענה נקודתי בלבד. מתוך האתר של עמותת 'במעגלי צדק' www.mtzedek.org.il- העבדות המודרנית בלבוש "עבדות ילדים" מתבסס על אתר ""Global March אמנה 182של ארגון העבודה הבינלאומי ILOהתקבלה על ידי עצרת הארגון בג'נבה ביוני .1999 האמנה מחייבת ממשלות לנקוט בצעדים מיידיים ויעילים על מנת להבטיח איסור ומניעה של צורות עבודה חמורות בקרב ילדים (סעיף ,)1כאשר ילדים מוגדרים על פי האמנה כילדים מתחת לגיל 18 (סעיף .)2 לפי סעיף " 3צורות העסקה חמורות" הן: עבודות בכפייה -כולל מכירה וסחר בילדים ,שעבוד ,וגיוס חובה לצורך השתתפות במאבק מזוין. 18 זנות ופורנוגרפיה .שימוש בילדים לפעילויות לא חוקיות (דוגמת סחר בסמים). כל עבודה אשר עשויה לפגוע בבריאותו ,בטחונו ומוסריותו של הילד .סוגי העבודה אשר סעיף זה מכסה ,אמורים להיקבע באופן נפרד על ידי כל מדינה ,אך אמורים לכלול: עבודות החושפות ילדים לניצול פיזי ,פסיכולוגי ומיני .עבודות מתחת לאדמה ,מתחת למים ,בגבהים מסוכנים ,במקומות צפופים .עבודה עם ציוד ומכונות מסוכנות .עבודות הכרוכות בנשיאת מסעות כבדים .עבדות באזורים לא בריאים הכוללים חומרים מסוכנים ,טמפרטורות קיצוניות או רעשים בד עבודה במשך שעות ארוכות ובמשך הלילה .עבודה שמגבילה פיזית את העובד באופן לא סביר. האמנה קובעת כי על המדינות ליצור את המנגנונים המתאימים על מנת ליישם את האמנה .כמו כן, יש לבנות תכניות אשר ימנעו צורות העסקה חמורות של ילדים ,באופן שישתף גורמים שונים בחברה תוך התייעצות עם מעסיקים ,עובדים וקבוצות אינטרס נוספות .על מנת ליישמה ,יש צורך לקבוע סנקציות וענישה אשר יסייעו לאכיפתה .בנוסף ,קוראת האמנה לממשלות לסייע זו לזו דרך שיתוף פעולה מוגבר ,כולל תמיכה בחינוך .המדינות החברות בארגון העבודה העולמי ,אשר החליטו לחתום על האמנה ,מחויבות לה חוקית ,ברגע שאושררה על ידי המדינה .בנוסף מצורפות לאמנה המלצות לגבי אופן יישומה. ארגוני עובדים או מעסיקים אינם מחויבים חוקית לאמנה עצמה ,מאחר וממשלות נחשבות למחויבות לה .אך הם יושפעו מהאמנה על ידי החקיקה אשר תקבע בהתאם לאמנה. האמנה מבטאת התקדמות רבה בצעדים הננקטים במאבק נגד עבודות ילדים .ומבטאת את הקונצנזוס העולמי הקיים כנגד תנאי העסקה חמורים של ילדים ,ולכן היא מעוררת ציפייה כי תוביל ישירות או בעקיפין לשחרורם של מיליוני ילדים מנוצלים ברחבי העולם .האמנה מכסה קשת רחבה של סיטואציות של עבודות ילדים קשות ויחד עם זאת מציעה מסגרת גמישה אשר אמורה לאפשר למדינות השונות לאמצה. תחושת הדחיפות ביישום ,אשר שזורה בתוך האמנה ,עשויה לדרבן ממשלות להתחיל בעבודה ללא עיכוב מעבר לפן ההצהרתי שבחתימה עליה. עד היום אושררה האמנה על ידי כשליש מהמדינות החברות בארגון העבודה הבינלאומי ,אך טרם אושרה על ידי מדינת ישראל .הבעיה העיקרית המונעת את החתימה על האמנה נוגעת לסעיף באמנה האוסר גיוס חובה של ילדים למאבק מזוין ,בעוד בישראל מתבצע גיוס של ילדים מגיל ,17.5 מתוקף סעיף 2בחוק שרות בטחון (נוסח משולב) ,אשר מאפשר גיוס לפני גיל .18 בישראל קיימת חקיקה אשר מטפלת בנושא עבודת נוער ,בעיקר דרך חוק עבודת נוער -התשי"ג ,1953אשר מגביל העסקת נוער לפני גיל ,15וכן מציין תנאים הקשורים לבריאותו ולמניעת עבודות מסוכנות. בחינת המצב הקיים בישראל מעלה ,כי קיימים נתונים מעטים הנוגעים לגבי עבודות שניתן להתייחס אליהן כ"צורות העסקה חמורות" של ילדים בישראל .ידוע על העסקה של ילדים פלשתינאים וכן ילדי עולים בעבודות רוכלות ,בשווקים ובחקלאות לרוב בתנאי העסקה קשים ובתשלום זעום. בנוסף ידוע על ניצול מסחרי -מיני של מאות נערים ונערות ,העוסקים בזנות וכן קיימת תופעה מתרחבת של ייבוא נשים ממזרח אירופה אשר כוללת גם נערות בגילאי .17-18 למרות שהאמנה נועדה בעיקר למנוע תופעות העסקה קשות ביותר בעולם :ניצול ילדים ,עבדות, סחר וזנות בהיקפים נרחבים ,בעיקר במדינות העולם השלישי ,יש חשיבות לחתימה על האמנה הן בהיבט ההצהרתי ,והן לשם ביעור כל תופעה ,ולו גם מצומצמת אשר פוגעת בביטחונם ,שלומם ובריאותם של ילדים בישראל. מתוך www.globalmarch.org 19 הטקסטים ומשמעותם פידיון שבויים שלב - 1 טובים חללי חרב מחללי רעב .שבי קשה מכולם" (בבא בתרא ,פרק א ,דף ח' ,ב ,גמרא) משפט זה ,מתוך הגמרא לדיון :מדוע השבי נ תפס כקשה יותר ממוות או רעב? למנ חה כאן מובא הקטע המורחב של פסוק זה: "פדיון שבוים מצוה רבה היא .אמר ליה רבא לרבה בר מרי :מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא? א"ל ,דכתיב+ :ירמיהו טו +והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ,ואמר רבי יוחנן :כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו .חרב קשה ממות -אי בעית אימא :קרא ,ואי בעית אימא :סברא; אי בעית אימא סברא ,האי קא מינוול והאי לא קא מינוול; ואבע"א קרא +תהלים קט"ז +יקר בעיני ה' המותה לחסידיו .רעב קשה מחרב -איבעית אימא סברא ,האי קא מצטער והאי לא קא מצטער; איבעית אימא קרא+ ,איכה ד' +טובים היו חללי חרב מחללי רעב .שבי[ ,קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה. (שכולם ישנו בו)" (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד ב) שלב - 2מצוות פידיון שבויים "פדיון שבויים ,קודם לפרנסת עניים ולכסותן; ואין לך מצוה רבה כמו פדיון שבויים :שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים ,ובכלל הערומים; ועומד בסכנת נפשות .והמעלים עיניו מפדיונו--הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ,ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו,ז) ,ועל "לא תעמוד על דם ריעך" (ויקרא יט,טז)... ,וביטל מצות " ...וחי אחיך ,עימך" (ויקרא כ"ה,ל"ו)" ,ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא י"ט,י"ח) ,ו"הצל ,לקוחים למוות" (משלי כד,יא) ,והרבה דברים כאלו .ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים. יא אנשי העיר שגבו מעות לבניין בית הכנסת ,ובא להן דבר מצוה--מוציאין בו את המעות .קנו אבנים וקורות--לא ימכרו אותן לדבר מצוה ,אלא לפדיון שבויים; אף על פי שהביא את הלבינים ,וגדרו את האבנים ,ופצלו את הקורות ,והתקינו הכול לבניין--מוכרין הכול לפדיון שבויים בלבד .אבל אם בנו וגמרו--לא ימכרו את בית הכנסת ,אלא יגבו לפדיונן מן הציבור. הרמבם ,משנה תורה ,הלכות מתנות עניים ,פרק ח' י'-י"א משימה כיצד מסביר הרמב"ם את חשיבות פידיון שבויים? הסבירו את הנ ימוקים השונ ים שהוא מע לה . 20 שלב :3מגבלות מצוות פידיון שבויים אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם ,שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם, ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים בשמירתן". (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב) משימה בה לכה י"ב ,לכאורה ,סותר הרמב"ם את מה שהוא כתב בה לכה י' - בה הבנ ו שפדיון שבויים היא מצווה בחשיבות ע ליונ ה ...מהם הסייגים שמע לה הרמב"ם בדרך לפידיון השבויים? נ סו להבין את משמעותם ש ל סייגים א לה. לדיון האם אנ ו מסכימים עם דעתו ש ל הרמב"ם? מה פירוש "יתר ע ל דמיהן " – האם יש מחיר שונ ה לכ ל חיי ל? מי מח ליט מהו מחיר דמיהן? שלב :4הצלת שבויים בישראל . . . למנ חה בחלק זה מובאים סיפורי שבויים בישראל ומחיר פדיון השבויים (מצויים בבית המדרש ,אין טעם להציגם מפאת אורכם) החלק כולל שני מקרים של ניסיון הצלה של שבויים :האחד שנכשל -הצלת נחשון וקסמן והשני שהצליח -מבצע יונתן .שני מקרי ההצלה גבו מחיר בנפש ....חומר למחשבה. לצד סיפורי ההצלה מועלים כאן סיפורי השבויים הנמצאים כעת בידי אויב .מטרת חלק זה הוא להעלות לדיון את המחיר שיש לשלם למען שיחרור שבויים מול התפיסה התלמודית שיש לשחרר שבויים עד כדי דמיהן .אין ספק כי כל החלטה כאן תכלול שיקולים רגשיים לצד שיקולים מוסריים ולצד שיקולים לטובת בטחון הקהילה והמדינה. חלק זה ניתן לעבד בקבוצות קטנות שתעלינה את מסקנותיהן במליאה ,או לחילופין לבדוק את ייצוגו בדיבייט שתכנה הקבוצות השונות. הנ חיות לדיון לאחר קריאת הטקסטים אתם מוזמנים לדיון דונו בסוגיית שחרור השבויים -אהוד גולדווסר ,אלעד רגב וגלעד שליט .העלו פעולות שונות שניתן לבצע כדי לשחרר את השבויים והציגו טיעונים בעד ונגד פעולות אלה .קבלו הכרעה לגבי דרך הפעולה הנכונה ביותר בעיני חברי הקבוצה -אותה תציגו במליאה. 21 בעקבות הדיונ ים תוכ לו לקיים בש לב נ פרד גם :בימת דיון -דיבייט "אתם חברים בקבינט משרד ראש הממשלה .ראש הממשלה מכנס את חברי הממשלה לישיבה בה תתקבל החלטה על דרך הפעולה בנושא השבויים. על מנת לתת לחברי הקבינט יכולת שיפוט טובה יותר מזמין ראש הממשלה לישיבה גם נציגים הנוגעים בדבר: נציג משפחות החטופים שבוי לשעבר משפחת שכול מפיגועי טרור תלמידים לפני גיוס לקרבי נציג היחידה בה שירת אחד החטופים"המשתתפים נחלקים לקבוצות .כל קבוצה מייצגת אדם אחד מבין המוזמנים לישיבה .הקבוצה /האדם מכינה את טיעוניה להצגה בפני הקבינט .חישבו גם על טיעונים של דמויות אחרות ואלו תשובות יש לכם לטיעוניהם. אחת הקבוצות תהיה קבוצת ההכרעה -הקבינט .בעבודת ההכנה תתמקד הקבוצה בטיעונים אפשריים של כל אחד מן הנציגים ,ובניסיון להכריע ולבחור את דרך הפעולה. למנ חה נקודות לדיון החלוקה הינה בין השיקולים: א .לתת מענה מדיני לבעיית פדיון שבויים כלומר החזרת השבוי במשא ומתן מדיני (כדוגמת עיסקת ג'יבריל). ב .השיקולים לתת מענה צבאי (באם זה אפשרי) ,כלומר שחרור החטוף/ים בפעולה צבאית (דוגמת מבצע אנטבה ונסיון השחרור של נחשון וקסמן). ג .לא לתת מענה כמצוות הרמב"ם. השיקולים למענה מדיני בבעיית פדיון שבויים: .1אי הענות לקריאת השובים עלול להכניס את השבוי לסכנת חיים. .2אם לא נשחרר את החטוף המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל תרד. .3מענה צבאי עלול לסכן חיים של חיילי צה"ל ,ובפתרון מדיני הסכנה פחותה. .4באיזו זכות יש לנו להחזיק אנשים חפים מפשע? (פסיקת בג"ץ בנוגע לשחרור האסירים הבטחוניים מלבנון) .5בפעולה צבאית אנו מסכנים את חיי השבוי. השיקולים לתת מענה צבאי לבעיית פדיון שבויים: .1יצירת תקדים -אם נכנס למשא ומתן ימשיכו ניסיונות החטיפה. .2אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" – שלא יבואו על עונשם. .3אי שחרור אנשים עם פוטנציאל לרצח (דוגמת דיראני). .4שחרור בפעולה צבאית יעלה את המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל. 22 עבדות שלב - 1 "ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו". (מתוך הגדת פסח) למנ חה משפט זה מציין את העבדות בצורתה הקדמונית ביותר. ניתן לשוחח על משפט זה במליאה לאחר סיום הדיון בנושא החופש ,יש כאן שני כיווני שיחה: א .הבהרת המושגים גאולה ופדות . ב .דיון במשמעות של עבדות מצרים כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסוקי ההמשך: לחילופין ניתן לתת לחברותות לקרוא לבד את הטקסטים השונים ולעבוד על המטלה כולה. "וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם .ויבן ערי מסכנות לפרעה ,את פיתום ואת רעמסס. וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ...ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך .וימררו את חייהם בעבודה קשה ,בחומר ובלבנים ,ובכל עבודה בשדה ,את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך". שני פירושים קדומים למונח "שרי מסים" : א .אונקלוס :שרי מסים -שלטונין מבאשין [שלטון רע] ב .רב סעדיה גאון (בבל ,המאה התשיעית) :שרי מיסים -ממונים להשפילם ולהבזותם שלב - 2 עבד עברי שנמכר לאדון עברי( :שמות כא ,ב') "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם". (ויקרא כה ,לט-מ)" :וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד ,כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב". למנ חה חשוב לשוחח עם התלמידים על היחס השונה אל העבד העברי ,ועל המקום החשוב שהתורה ייחדה למושג זה בספרי החוקים .היחס לעבד העברי שונה הן מבחינת הרעיון כי ה"עבדות" הזו מטרתה להציל את העני מקריסה ולתת לו מחסה ,והן בבחינת היחס האנושי שמנסים לתת חוקי העבד, העבד העברי היה פטור מעבודה בשבת ובחג ,העבד העברי לא יכל להקנות לצמיתות .תפיסה זו נובעת מהטעם: הדיבר הראשון בשמות כ ( )1הוא" :אנוכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" .האל מציג עצמו ,בראשית דבריו ,כמשחרר את עמו מעבדותם .הצגה זו אינה אינפורמטיבית בלבד ,היא קובעת את התשתית ליחסים בין האל לעם ישראל. הצגה זו מתבהרת בספר ויקרא כה" :42 ,כי עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא יימכרו ממכרת עבד' .על פי תפיסה זו ,האדם מישראל הוא עבד לה' ,ומכאן ששעבודו לאדם אחר הופך אותו לעבד של עבד; אדם ההופך אדם אחר לעבד ,יוצר חיץ בינו לבין אדוניו האמיתיים. הלכות העבד העברי עוסקות באדם עברי שהוא קניינו הפרטי של אדוניו לתקופה מוגבלת .אדם עברי היה יכול להפוך לעבד בשני מקרים עיקריים :כאשר מכר עצמו לעבדות מרצונו מחמת ,למשל ,לחץ כלכלי ,או כאשר בית דין מוסרו לעבדות ,למשל כשנתפס בגנבה והוא אינו יכול להחזירה. ככלל היה העבד העברי משתחרר מבעליו בתום שש שנים .אם העבד מסרב להשתחרר בתום 23 תקופה זו ובוחר להמשיך לעבוד את אדוניו ,אפשר היה להאריך את תקופת העבדות ואז היו רוצעים את אוזנו (מכאן הביטוי "עבד נרצע") לאות שנעשה עבד "עולם" .עבד עולם היה משתחרר רק בשנת היובל העבד העברי היה יכול להשתחרר גם על ידי פדייתו ,אם הבעלים מעניק לו שטר שחרור, ובמקרים מסוימים במות הבעלים. התורה אסרה על האדון להעביד את עבדו העברי בפרך וציוותה להימנע מביזויו .כאשר יצא העבד העברי לחירות ,דרשה התורה מבעליו לסייע לו להשתקם כאדם חופשי ואף ציוותה להעניק לו מרכוש הבעלים. העבדות בישראל הסתיימה בסוף בית שני. שלב - 3 למנ חה החל משלב זה הטקסטים עוסקים בעיקר בזכויות האדם וביטול העבדות במקומות שונים בעולם. חשוב לעסוק ברגשות ובחוויות של העבדים העולים מתוך הטקסטים השונים לדון ברגשות כמו: אובדן זהות ,השפלה ,תחושת ביזוי ,העדר החרות הן על הגוף והן על הנפש ,תחושת הניצול ועוד תחושות קשות העולות בדיונים בקבוצות .תחושות אלה תוכלנה בשלב הבא לעודד את המחשבה כיצד לטפל בעבדות המודרנית ומדוע ככלל נוצר מצב של עבדות גם בעולם הנאור. המהפיכה הצרפתית 1789 "נציגי העם הצרפתי ,המהווים את האסיפה הלאומית ,רואים בבערות ,בהתעלמות מזכויות האדם ובבוז כלפיהן ,את הסיבות הבלעדיות שגרמו לאסונות הציבור ולשחיתות של הממשלות .משום כך החליטו לצאת בהצהרה חגיגית על מנת להסביר את זכויות האדם הטבעיות ,הבלתי משתנות והקדושות ,כדי שהצהרה זו תמיד תהיה מול עיני החברה האנושית ותמיד תזכיר להם את זכויותיהם וחובותיהם....לכן מכירה ומכריזה האסיפה הלאומית ,בנוכחות ובחסות הישות העליונה ,על זכויות האדם והאזרח. .1כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות .ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות מושתתים אלא על טובת הכלל בלבד. הצהרת הזכויות האמריקאית בקונגרס ה 4-ביולי 1776 החלטה פה אחד של שלוש עשרה המדינות המאוחדות של אמריקה: ...אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן ,שהרי כל בני האדם נבראו שווים ,ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם ,ביניהן :חיים ,חירות והחתירה אחר האושר .כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות ,השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים ,ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה ,הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה ,שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה והיא מארגנת את סמכויותיה כך שבעיני העם היא המתאימה ביותר להגשמת ביטחונו ואושרו. 24 סיפורה של שפחה "אנשי הצפון אינם יודעים דבר על עבדות .הם חושבים שמשמעותה רק שיעבוד נצחי .אין להם מושג על עומק ההשפלה הכרוכה במילה הזו' :עבדות' .אילו היו מבינים ,לא היו חוסכים לרגע במאמצים להביא לקריסתה של מערכת מזוויעה זאת .ההשפלות ,הרעות החולות והיצרים שצומחים מתוך העבדות ,הם גדולים מכדי שאוכל לתארם .הם אדירים יותר משהייתם מאמינים. לעולם לא אוכל לשכוח כיצד האדון שלי היה פוגש אותי בכל פינה ,מזכיר לי שאני שייכת לו ,שאני רכושו ,שאני חייבת להיענות לרצונו בכל דבר .אם הייתי יוצאת החוצה לנשום מעט אוויר צח בסוף יום עבודה מפרך צעדיו היו תמיד אחרי .כאשר הייתי כורעת לצד קברה של אימי ,גם שם היה צילו האפל מוטל עלי. נפשי התמרדה אל מול עריצות מרושעת זו .אך לאן יכולתי לפנות כדי לקבל הגנה?” הרייט ג'יקובס /סיפורה של בת עבדים – אוטוביוגרפיה. שפחה אפרו -אמריקאית בדרום ארצות הברית .המאה ה19- הכרזת זכויות האדם באו"ם 10בדצמבר 1948 הואיל והכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות הוא יסוד החופש ,הצדק והשלום בעולם הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות ,בניין עולם שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד וממחסור ,הוכרז כראש שאיפותיו של כל אדם סעיף א' כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם .כולם חוננו בתבונה ובמצפון ,לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה. סעיף ד' לא יהיה אדם עבד או משועבד עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם. סעיף ה' לא יהיה אדם נתון לעינויים ,ולא ליחס או לעונש אכזריים ,בלתי אנושיים או משפילים. לדיון .1במה שונ ה יחסה ש ל היהדות לעבדות מיחס עמי הסביבה? מהי לדעתכם הסיבה לשחרור עבדים בשנ ה השביעית? [במקרא] .2ח לצו מכ ל הקטעים שקראתם אודות זכויות האדם רשימה ש ל תחושות שמת לווה לתופעת העבדות . 25 שלב - 4 למנ חה זהו השלב המסכם את הדיון במושג העבדות כשהוא מנחה אותנו לדיון במהותה של העבדות בהווה. העבדות קיימת גם בפתחה של המאה העשרים ואחת ,גם אם היא שונה בהגדרתה מהעבדות הקלאסית יש בה סממנים רבים של עבדות .הטקסטים הרבים מציגים שלוש קבוצות הזוכות ליחס של עבדים :עובדי קבלן ,עובדים זרים ,ילדים עובדים .בסיכום הדיון חשוב לראות מהם הסממנים של העבדות המופיעים בהווה וחשוב לעורר את המשתתפים להעלות דרכים לפתור את הנושא, חשוב להציף להם מעורבות ואחריות חברתית. אין ספק כי העבדות המודרנית אינה חוקית אך אין אמצעים מספקים לאכיפת ביטולה. בכל הנושאים יש מספר טקסטים ,אין הכרח לקרוא את כולם (למרות שהם מעניינים) חשוב לקרוא טקסט אחד מכל נושא על מנת להבין את הבעייתיות ..... היחס לעובדי הקבלן לחם ,השפלה (מתוך 7 :ימים)13.5.2005 , ב"חצי חינם" מעסיקים קופאיות 17שעות ביממה * בחברה הלוויין "יס" משלמים למתקינים 10 ₪לשעה * בבנק הפועלים קונסים עובדים שמנסים לעזוב * באוניברסיטאות מפטרים מדי שמונה שנים כדי לא לתת זכויות * העובד הישראלי הפך למה שהיה עד לא מזמן העובד הזר :פועל שחור, זניח ובר החלפה * המעסיקים לוקחים דוגמא מממשלת ישראל :למה לשלם בזמן כשאפשר לא לשלם בכלל? בין עבודה לעבדות. עובדת לשעבר ב"מלכת שבא" (אולם אירועים)" :מדובר בעבודה פשוטה וצריך היה לשלם לי מהערב הראשון את הקצת שמגיע לי,אבל באולם החליטו שזו `התלמדות` .בהתחלה הסכמתי לעבוד בחינם ,וכמובן שתפסתי מהר מאד מה צריך לעשות -מהי הדרך למטבח ובחזרה .חשבתי שאקבל כסף בערב השני ,אבל טעיתי. עובדת ב"חצי חינם"" :הגעתי בשמונה בבוקר ונשארתי עד שתיים בלילה .יש בתלוש שלי 300 שעות בחודש ,בשכר הכי קטן שאפשר .הרשת יודעת שלבנות אין כוח לתבוע ולא נותנת אפילו שכר מינימום .ככה הקונים מקבלים מאד בזול ,ולא יודעים שאנחנו משלמות על זה". מתקין צלחות לוויין" :בגלל המצוקה רבים על כל התקנה ולוקחים אחד מהשני .אפשר לגמור ב 11בלילה .בסוף ,בגלל שאתה לא מקבל לפי שעות ,תקבל 100שקלים או פחות .זה בערך עשרה שקלים לשעה ,חצי ממה שילדות מקבלות לבייביסיטר ,בטח הרבה פחות משכר מינימום של 18 ₪לשעה"" )...( .בנוסף לשכר המגוחך הקבלן מחליט ,מתי שמתחשק לו להוריד מאות שקלים בשכר כשהרישום לא נראה לו .אם לקוח התלונן על תקלה ,יס מאשימה אותו והקבלן מוריד לטכנאי כספים .בסוף החודש זה יכול להגיע להורדה של ₪ 1000כמו כלום". "ביום קבלת המשכורת ראיתי מתקינים יושבים על הרצפה ובוכים .בעלי משפחות ,שהקבלן של יס הוריד להם איזה סכום על דעת עצמו ,ואין להם מה לעשות .הרבה טכנאים נשארים מפני שהם לא יודעים לעשות משהו אחר .תוציא אותם משם – והם מאבדים כיוון .אז הם מוכנים לסבול. 26 היחס לעובדים הזרים אני ,XXX-עובד זר שהגעתי לישראל לעבוד .כבר בארצי שלמתי לחברת כח אדם שעזרה לי למצוא עבודה( ,כ 6.000-ש"ח בפיליפינים וכ 10,000-ש"ח בסין) הרווחתי בארצי 100$לחודש ולכן נאלצתי לקחת הלוואה בריבית גבוהה ושאותה אני מחזיר ממה שאני מרויח בישראל .כשהגעתי לקחו ממני את הדרכון ,משטרת ההגירה בודקת כל פעם את אישור המעביד שלי כי אם אין אישור יגרשו אותי חזרה לארצי .אנחנו גרים כמה פועלים במבנה ישן שאין בו תנאים למקלחת או הכנת אוכל .אני מתגעגע מאד להורים ולאחי אבל אני חייב להשאר בכדי להחזיר את החוב שלי לחברת הכח בארצי . מאות ילדי עובדים זרים מוחזקים בתנאים קשים "כאשר ילדים קטנים מוחזקים בתוך לולים במשך 12ואף 14ו 16-שעות ברציפות ,מבלי יכולת לנוע ומבלי לראות אור יום מחוץ לדירה קטנה שבה הם מוחזקים ביחד עם עוד עשרות ילדים נוספים, אין לכך שם אחר מלבד פשע והתעללות ,ששותפים להם גם כל מי שיודעים על כך ושותקים. וזה קורה אצלנו כאן מתחת לאף ,בלב תל אביב ,כאן ועכשיו .לא במדינות מפגרות או במאות הקודמות .וכל זה ,גם ברגע זה ממש ,בערב פסח שבו הצטווינו לזכור כי עבדים היינו וגרים היינו ועל כן אנו מחויבים שלא להונות ושלא לענות את הגרים בתוכנו" .כך אומר מנכ"ל המועצה לשלום הילד ,ד"ר יצחק קדמן ,בעקבות סיור של צוות המועצה שאורגן על-ידי "מסילה" -מרכז הסיוע לקהילה הזרה של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב. כ 700-ילדים צעירים ( )0-5של עובדים זרים מוחזקים בכ" 20-מסגרות" דוגמת זו שתוארה לעיל ,כאשר הנזקים הנגרמים להם אינם רק בטווח הקצר ,אלא נזקים מצטברים של עיכוב התפתחותי אף לטווח הארוך ולעיתים מדובר בנזק בלתי הפיך. הצעירים נשלחים ללון בתחנה המרכזית לאחרונה יש זרם קבוע של נערים שהוברחו ארצה מארצות שונות באפריקה דרך הגבול עם מצרים .כשנערים אלה מגיעים למוסדות האו"ם בירושלים הם נשלחים למשרדי "מסילה" בדרום ת"א ,אך שם ,מעבר למזון שניתן להם באופן פרטי על-ידי העובדים ,הם אינם מקבלים כל סיוע בעקבות תרומה של גוף פרטי ,מציידים את הנערים האלה בשק שינה ושולחים אותם לישון בתחנה המרכזית ,מבלי שיש מסגרת כלשהי שתוכל לטפל בהם, או לדאוג להם לצרכים בסיסיים כמו מזון ,ביגוד ,קורת גג ,טיפול רפואי ועוד. בתקציב של פחות מחצי מיליון לשנה ,מנסים כ 3-עובדים סוציאליים בצוות של "מסילה" לתת מענה לכ 35,000-עובדים זרים ובתוכם כמה אלפי ילדים, תוך גיוס תורמים פרטיים ,מתנדבים וחסדים מבלי כל סיוע ממשלתי מינימלי. 27 הקטינים בעולם השלישי ובישראל . . . . . . אמנה 182 עקרי אמנה 182לביעור צורות העסקה חמורות של ילדים ,אשר התקבלה על ידי ארגון העבודה העולמי )ביוני (ILO : 99 האמנה מחייבת ממשלות לנקוט בצעדים מיידים שנועדו להבטיח "ביעור צורות העסקה חמורות" של ילדים מתחת לגיל ,18אשר בהן נכללות עבודות בכפייה ,זנות ופורנוגרפיה ,עבודות לא חוקיות או מוסריות ,ועבודות אשר עשויות לפגוע בבריאותו ,בטחונו ומוסריותו של הילד. סיפורו שלא מאסי איקבל מאסי נולד להורים כפריים שהיו עניים מרודים .אחיו הבכור עמד להינשא וכדי לממן את חתונתו לוו הוריו סכום השווה ל 16-דולר מיצרן שטיחים באזור ,ארשאד. בתמורה לכסף קיבל ארשאד את איקבל כילד-עבד במפעלו .זה היה בשנת .1986יצרני השטיחים זקוקים לידיים עובדות קטנטנות לקשירת השטיחים ,המורכבים כל אחד מאלפי קשרים זעירים .ידיים קטנות גמישות יותר ,עצמותיהן רכות ולאחר שנים של עבודה גם מתעוותות כך שהאצבעות מקבלות את הצורה המתאימה לעבודה הזאת. בתחילת שנות השבעים הוציא השאח האיראני אל מחוץ לחוק את עבדות הילדים במפעלי השטיחים בארצו ,מה שהגביר את הביקוש לילדים עבדים בהודו ובפקיסטן .על פי ההערכות של אמנסטי וארגונים אחרים ,בתעשיית השטיחים בהודו ובפקיסטן מועסקים כמיליון ילדים ,וכשישה מיליון ילדים בפקיסטן מועסקים בתנאי עבדות בענפים שונים. עבודת ילד במפעל שטיחים פירושה ישיבה ליד נול במשך כ 12-שעות ביממה ,שבעה ימים בשבוע, ולפעמים המעסיקים אף קושרים את הילד לנול .מהילד נשללות זכויותיו לחופש ,לחינוך ולבריאות, והזכות להיות ילד בכלל .העבודה במפעלים מפרכת ,לרוב ישנים הילדים לצד הנול או קשורים אליו, כל טעות בקשירה גוררת שלילת מזון או עונש פיזי .תנאי התזונה הירודים וטיב העבודה מעוותים את גוף הילד ופוגעים בצמיחה .לרוב ,רוחם של הילדים נשברת. לא כך קרה לאיקבל מאסי ,שכנראה גם היה ילד נבון במיוחד .לאיקבל ,כך סיפרה אמו ,היו נתונים טובים להפוך לעבד-שטיחים .היו לו אצבעות זריזות .מתווך העובד בשירות יצרן השטיחים שם עליו עין כבר זמן מה לפני שנעשתה העסקה .שיטת הפעולה של המתווך היתה פשוטה מאוד :הוא מציע לנזקקים הלוואות ,ומשכנע אותם שבאמצעות עבודת הילד יוכלו להחזיר את החוב ובאותה הזדמנות גם ילמד הילד מקצוע מועיל. אבל עבודת הילד לעולם אינה מצליחה להחזיר את החוב ,משום שהריבית רצחנית ומשום שיצרני השטיחים גובים מהילד כל מה שהוא "משתכר" כ"החזר הוצאות" .כך נעשים הילדים העבדים למבוגרים עבדים .בדצמבר ,'94כשרואיין לרשת איי-בי-סי ,סיפר איקבל מאסי שהילדים העבדים במפעלו של ארשאד הוזהרו שאם יברחו "ישרפו לנו את האצבעות בשמן רותח". אישן אולה חאן ,האיש שהקים בפקיסטן בשנת ,1967את "חזית השחרור משעבוד" .ארגון זה השיג הישגים חשובים ,ואחד מהם היה קריאת המועצה העליונה לזכויות האזרח בפקיסטן ,ממארס ,'92 28 לביטול העבדות ולשחרור מיידי של כל העבדים במדינה .בעקבות הקריאה של המועצה ,שהיא גוף ממשלתי ,אימץ הפרלמנט חוק ברוח זו .בהפגנה אולה חאן סיפר לנאספים על החוק החדש ושאל אם מישהו מהנוכחים רוצה לדבר .איקבל מאסי ביקש לעלות על הבמה .גובהו אז ,בגיל עשר ,היה כמטר ועשרים סנטימטר .הוא סיפר למפגינים איך הבוסים במפעל השטיחים נוהגים בילדים .כשנשאל מדוע לא ניסו הוריו לשחררו ,אמר מאסי שהמשטרה בפקיסטן משתפת פעולה עם יצרני השטיחים, והורים שמנסים לשחרר את ילדיהם מוטרדים על ידי המשטרה ואף נאסרים. ארגון יוניס"ף הזמין את מאסי לנאום בעצרת האומות המאוחדות .הוא שהה בארצות הברית עוד כמה שבועות וחזר לפקיסטן כדי להמשיך בפעילות בחזית .בתחילת מאי '95התעתד להתחיל את לימודיו באוניברסיטת ברנדייס ,אבל ב 16-באפריל נורה ונהרג .נסיבות מותו לא התבררו עד היום .מאסי לא הצליח לממש את חלום החופש שלו. ביבשת אסיה בלבד יש כ 44-מיליון ילדים עבדים .בברזיל 22% ,מהילדים העובדים עונים להגדרה של "ילדים עבדים" .רובם מועסקים בזנות .מקצתם בגיל חמש בלבד .בגאנה ,אינדונזיה ,הודו ונפאל רבע מהילדים הם "ילדים עבדים" .בתאילנד כ 800-אלף קטינים נאלצים לעבוד בזנות.באפריקה ובאמריקה הלטינית ישנם כ 23-מיליון ילדים עבדים. בני 10מועסקים בשוק העירוני בניגוד לחוק תופעה :ילדים בני תשע-עשר עובדים במספר באסטות בשוק העירוני בנתניה בתת-תנאים ,תוך ניצולם -פיזית וכספית פקח העיריה העובד בשוק" :יש פה מלא ילדים קטנים ,שחלקם עובדים ברשות הוריהם וחלקם לא .אנחנו לא יכולים לעשות דבר בנידון" "מעסיקים אותם כל יום לפחות שבע שעות ,נותנים להם שכר זעום ,וזה ניצול שזועק לשמיים .איפה רשויות הרווחה? איפה המורים שלהם?" "ילדי השוק" הם ילדים המתחנכים במסגרת חיי השוק .על-פי עדויות שאספנו ,רוב הילדים הללו באים מבתים בהם הפרוטה אינה מצויה ,ויש להם חוסר גדול במצרכים בסיסיים .את החוסר הזה הם מוכנים להשלים בכל מחיר ובכל עבודה ,גם אם זו גורמת להם לברוח מבית הספר לשם כך. לדיון .1הגדירו בחברותא את העבדות המודרנ ית ,לאחר שמצאתם מה שונ ה ומה דומה בין העבדות הק לאסית לעבדות המודרנ ית. .2נ סו לחשוב ע ל כ ל אחת מן הדוגמאות המודרנ יות בנ פרד .האם יש ביכו לתנ ו להשפיע ו לשנ ות את המצב .אם כן ,כיצד? 29 עיון חותם למנ חה גם העיון החותם מתאים את עצמו למסלולים השונים .בפדיון שבויים ניתן לבחור באחד הטקסטים. עבדות בנושא העבדות ניתן לסיים את הפעילות בדיון סביב הצעות הילדים לפיתרון ולחלופין ניתן לקרוא להם את סיפורם של תלמידי בית ספר שבעזרת ארגון "מעגלי צדק" עברו מדיבורים למעשים. רואים את האנשים השקופים . . . בבתי הספר בהם אנו לומדים ,עובדים ומתפרנסים אלפי עובדי קבלן .עובדי הקבלן הם אותם אנשים אשר שומרים עלינו ומנקים אחרינו .הם אלו ההופכים את בית ספרנו למקום ראוי ובטוח .הם אנשים עובדים שבחרו לקחת אחריות על חייהם ולהתפרנס בכבוד .לצערנו ,החברה מנצלת את מעמדם החלש ,את חוסר המודעות ואת תלותם בעבודה כך שעובדים אלו אינם מקבלים את המגיע להם. מעבר לקיר הכיתה בה אנו לומדים ומתחנכים לערכי הצדק והמוסר ,כבוד האדם ושמירת החוק, נעשקים עובדים ומנוצלים .נוצרה תופעה חדשה של עבדים מודרנים וכולנו שותפים לה. כאן נכנסים לתמונה נאמני התעסוקה... פרוייקט "נאמני תעסוקה" הוא פרויקט חדש אשר נוסד על מנת לשנות את היחס לעובדי הקבלן במוסדות החינוך .כיום מופעל הפרוייקט בעיקר באזור ירושלים אך השאיפה היא להגיע לפריסה ארצית .בכל בית ספר ישנם 2-3תלמידים המשמשים כ"-נאמני תעסוקה"" .נאמני התעסוקה" אחראים לנהל מעקב ופיקוח אחר מצב עובדי הקבלן בבית ספרם וכמו כן הם אחראיים להעלאת המודעות לנושא בבית ספרם" .נאמני התעסוקה" עברו הכשרה ,אשר במהלכה למדו לקרוא ולנתח תלושי שכר וקבלו כלים שבאמצעותם יוכלו לעקוב אחר התשלום והתגמול למנקים ולמאבטחים בתחום בית הספר כך שיוכלו לוודא שאין פגיעה בזכויותיהם" .נאמני התעסוקה" אחראיים להעביר את המידע הלאה ולפעול עד לשינוי המצב הנתון. (תיאור מקרה אמיתי שנכתב ונערך על ידי דלית כספין ) 30 פידיון שבויים הדרך היחידה להלחם בגעגועים היתה עיסוק מלא כל הזמן ויצירת מסגרת .רציתי מאוד שהזמן לא יתבזבז סתם ,ובעיקר שלא ישאר זמן פנוי.חששתי מאוד שלא אוכל לטוס כשאחזור ,ובו בזמן אמרתי לעצמי שטיסה-כמוה כרכיבה על אופניים :דבר שאיננו נשכח .חששתי שלא אוכל להשתלב מחדש במסגרת העבודה ,ודאגתי מה ניתן יהיה להציל מהקריירה שנקטעה .לא רציתי שימצא לי "מקצוע של שבוי" ,והחלטתי שאחזיר לעצמי את הזמן האבוד.אף פעם לא אפשרתי לעצמי לחשוב על האפשרות ,שלעולם לא נשוב הביתה .כל הזמן ציירתי לעצמי תמונה בצבעי פסטל של השיבה, ראיתי לנגד עיני איך כולם מחכים לי בשדה התעופה ,עם הילדות שגדלו ,ושכולנו שמחים -אידיליה שכזו .אבל לא העזתי להחיות את הפנטזיה הזו לעתים קרובות. מתןך :חוץ מציפורים /עמיה ליבליך עמ' 212 לא נגמר" /רמי קלנשטיין ברגע פשוט של שמש הְִרעִיׁש את חיינו ַרעַם פתאום החיוך שידענו אמש חמק מן הבית אל תוך החלום מּבַחּוץ ַהחֹוׁשְֶך ז ֶה לא נִגְמַרּ ,ג ַם אִם ִ ׁשֹול ֵ ַח ֵאלֵינּו יַָדי ִם ז ֶה לא נִגְמַרּ ,ג ַם אִם לְֶרג ַע ָארֹוְך ּׁשמַי ִם מ ַעלֵינּו ָ נֹו ְפלִים ֵ ג ַם ּכַאן ל ִ ְפ ָעמִים מחּוֵדׁשֶת הַָרִקיע נ ִ ְצבָּע ּבְתְִקוַוה ֵ מּסִים ָּפחַד וְּקֹור נ ְ ַ מ ַצּי ְִרים לָנּו ֶקׁשֶת ו ְ ַאּתֶם מֵַרחֹוק ְ ׁשאֹון ּתֹו ָתחִים ז ֶה לא נִגְמַרּ ,ג ַם אִם ְ מּסְֵך מ ַ אֶת ָרחַׁש ַהּלֵב ְ ז ֶה לא נִגְמַר ,וּג ַם ּבְלֵילֹות הכבויים ירח מעל ראשיכם לא ּדֹועְֵך ּבַ ֲחלֹוף ׁשֵינ ָה ְטרּו פָה ׁש ַהּבַי ִת יֵעֹור לְקֹולֹות מּו ּכִָרים ּכְ ֶ אָז ּבְנֶפֶׁש ֲחׂשּו פָה ׁשלֹוׁשָה ֲאהּובִים נְבֵָרְך עַל ׁשּובָם ׁשֶל ְ 31 ממריאים גבוה בחלק זה טקסט העוסק המתאר את גישתו של מארקס לעובדים השכירים גם בהם הוא רואה סוג של עבדים -האומנם? "הפועל מתרושש יותר ככל שהוא מייצר עושר מרובה יותר ,ככל שלמוצרו מתוספים עוצמה והיקף. הפועל נהפך לסחורה זולה יותר ככל שהוא מייצר סחורות מרובות יותר .פיחות ערכו של עולם האדם מצוי ביחס ישיר לגידול ערכו של עולם החפצים .העבודה אינה מייצרת סחורות גרידא ,היא מייצרת את עצמה ואת הפועל בתורת סחורה ,וזאת באותו יחס שבו היא מייצרת סחורות בכלל”. “ ...עם זאת יוצרת העבודה מעשי פלאים בשביל העשירים ,אך היא יוצרת מחסור לפועל .היא יוצרת ארמונות ,אך מאורות לפועל .היא יוצרת יופי ,אך היא הופכת את הפועל לבעל מום”. “ ...העבודה היא חיצונית לפועל ,דהיינו שאין היא שייכת למהותו ,ושכתוצאה מכך אין הוא מגשים את עצמו באמצעות עבודתו ,אלא מכחיש את עצמו על ידיה ,אינו חש בטוב בזמן עבודתו ,אלא מרגיש עצמו אומלל ,אינו מפתח אנרגיה גופנית ורוחנית חופשית ,אלא מסגף את גופו והורס את רוחו .לכן חש עצמו הפועל אצל עצמו רק לאחר העבודה ,ובעת העבודה הוא מחוץ לעצמו”. מתוך :כתבי יד כלכלייים -פילוסופיים /קארל מארקס שאלות לדיון באיזה מובן הופך הפוע ל לסחורה? מה הוא מוכר ו למי? העבודה כפעו לה חיצונ ית לאדם :חישבו ע ל מקומות העבודה ש ל המקורבים לכם [הורים ,אחים ואחיות וכו'] האם אתם יכו לים לזהות תחושות ש ל נ יכור וחיצונ יות ש ל העובדים לעבודתם? אם כן ,כיצד זה בא לידי ביטוי? מה בין חווית נ יכור ל'עבדות' או שיעבוד? 32
© Copyright 2024