‫יולי ‪ 2014‬תשע"ד גיליון ‪42‬‬ ‫העיקר שלא נשכח‬ ‫איך ללמד את השואה‪ ,‬מה צריך ללמוד ממנה ואיך לזכור‬ ‫ולהנציח אותה ‪ -‬יותר מתשובה אחת‬ ‫‪A‬‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫דבר המערכת‬ ‫דבר‬ ‫המערכת‬ ‫מ זז ככ רר‬ ‫מ‬ ‫למה נוסעים לפולין‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬ ‫יוני ‪ 2014‬תשע"ד גיליון ‪42‬‬ ‫שלאלפולין‬ ‫נוסעים‬ ‫למה‬ ‫נשכח‬ ‫העיקר‬ ‫על השאלות‪ :‬איך ללמד את השואה‪ ,‬מה צריך ללמוד‬ ‫ממנה ואיך לזכור ולהנציח אותה יש יותר מתשובה אחת‬ ‫הכנס בנושא הוראת השואה‪ ,‬שהביא זה לצד זה מחנכים‪,‬‬ ‫בחודשים שחלפו מאז יצא‬ ‫אירוע ראשון מסוגו‬ ‫החינוךהוא‬ ‫שואה‪,‬‬ ‫וניצולי‬ ‫ראשי‬ ‫הגיליון‬ ‫לתת מענה‬ ‫מערכת‬ ‫מוסדותכי על‬ ‫אנו סבורים‬ ‫האחרון שלשל מזכרמסיבה זו‬ ‫גיליון זה‬ ‫בקפידה את תכניתו‬ ‫בוחנים‬ ‫בימיםוהןאלה‬ ‫שארגנו‪.‬‬ ‫אור על סדר‬ ‫רואהרבים‬ ‫"מזכר"דברים‬ ‫עמדו‬ ‫המועברים‬ ‫ברמתאנוהמסרים‬ ‫ברמת הכלים‬ ‫למורים הן‬ ‫החלטתוצוותים לגיבוש‬ ‫ומקימים‬ ‫החינוך‬ ‫משרד‬ ‫של‬ ‫החדשה‬ ‫לשואה‬ ‫הזיכרון‬ ‫יום‬ ‫יומנו‪:‬‬ ‫בצמוד לקיום כנס‬ ‫לילדים‪ .‬אנו מברכים‪ ,‬לכן‪ ,‬את שר החינוך על‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫האפיפיור‬ ‫הוראתביקור‬ ‫ולגבורה‪,‬‬ ‫השואה‪,‬‬ ‫על‬ ‫לכלול את הנושא במערכת הלימודים בבתי הספר‬ ‫בישראל‪,‬מארגן‬ ‫אותו‬ ‫היסודיים‪.‬בימים אלה חל שיפור ניכר בתנאי החיים של הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז השואה‪,‬‬ ‫הוראת‬ ‫ניצולי‬ ‫של‬ ‫הארגונים‬ ‫שמרחיב את מעגל‬ ‫לניצולי השואה‬ ‫מאבקינו הנמשכים לשיפורובנושאמחד‪,‬‬ ‫ההתקדמות שחלה‬ ‫הסיועלדווח על‬ ‫חוקשמחים‬ ‫אחר‪ .‬אנו‬ ‫חייהם של הניצולים ומיצוי השואה‪.‬‬ ‫הניצוליםהשואה על‬ ‫לתביעות ניצולי‬ ‫הזכאיםמענה‬ ‫בטיפול במתן‬ ‫ומאידך‪ ,‬החוק שעבר‬ ‫הולםבקרב‬ ‫לסיוע‬ ‫זכויותיהם‪.‬‬ ‫והנחלתו‬ ‫השואה‬ ‫צפירת האזעקה שמפלחתזכרון‬ ‫קיצבהלפני שנה‪,‬‬ ‫המעניקלתפקיד‪,‬‬ ‫מאז כניסתו‬ ‫ולשכתו‪.‬‬ ‫ידי שר האוצר‬ ‫רטרואקטיבית ל–‪1997‬‬ ‫הגרמני‬ ‫בפרלמנט‬ ‫את האוויר ביום הזיכרון‬ ‫את שלקח‬ ‫המשימות‬ ‫לכולנוהיא‬ ‫מזכירההבאים‬ ‫לדורות‬ ‫בגטאות‪.‬השר‬ ‫בה מקצה‬ ‫השלישית‬ ‫זוהי הפעם‬ ‫נוספים את שר האוצר‪,‬‬ ‫סכומים לשבח‬ ‫אמנם יש‬ ‫הכפייה‬ ‫לעובדי‬ ‫עצמואת האסון‬ ‫הנורא עלמכל‪,‬‬ ‫אחתאפלים‪,‬‬ ‫ימים‬ ‫הארגונים‪.‬‬ ‫מרכז‬ ‫זכויותיהם‪.‬‬ ‫למצות‬ ‫יאירשלא‬ ‫לטובת אלה‬ ‫שיגיע לחלק מהניצולים‪ ,‬אך‬ ‫את הנוסף‬ ‫הסיוע‬ ‫לפיד‪,‬זכועל‬ ‫שפקד את עמנו ואין דומה לו בהיסטוריה‪.‬‬ ‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת האזעקה‬ ‫שלהנחות‬ ‫למתן‬ ‫נותרו שקל‬ ‫עדייןמיליון‬ ‫השר ‪30‬‬ ‫ימות השנה‪,‬לאחרונה‬ ‫ניצולי עובדי הכפייה‬ ‫קבוצות‬ ‫הפנההצער‬ ‫למרבה‬ ‫הכאב והזיכרון מלווים את שורדי השואה בכל‬ ‫מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה עומדים דום בכל רחבי‬ ‫גורם‪.‬בעבר‪,‬‬ ‫הממשלות‬ ‫עמדת‬ ‫לעומת‬ ‫חד‬ ‫ובמפנה‬ ‫לתרופות;‬ ‫אך ביום זה‪ ,‬גדוש הטקסים‪ ,‬הם חשים את הזדהות העם אשר לא קיבלו עד כה סיוע מכל‬ ‫הארץ‪ ,‬כאשר כמעט כל אמצעי התקשורת מקדישים‬ ‫סיוע ל–‪ 18,500‬ניצולים‬ ‫נמשיךלאשר‬ ‫לאחרונה‬ ‫ומתחזקים‪.‬אף החליט‬ ‫להיאבק‪.‬‬ ‫למענם‬ ‫לגבורתם‬ ‫הערכתו‬ ‫שעברועלואת‬ ‫כולו עם‬ ‫הניצולים‪,‬‬ ‫ולעדויות‬ ‫השואה‬ ‫הסבללסרטים‬ ‫שידוריהם‬ ‫את‬ ‫ועד‬ ‫ובגטאות‬ ‫במחנות‬ ‫ושהו‬ ‫‪1953‬‬ ‫אחרי‬ ‫ארצה‬ ‫שהגיעו‬ ‫כארגון המאגד בתוכו ניצולי שואה מכל התפוצות‪,‬‬ ‫האלימות הקודש‪,‬‬ ‫פרנציסקוס בארץ‬ ‫ה"עממי"‬ ‫האפיפיור‬ ‫ביקור‬ ‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪,‬‬ ‫היום קופחו‪.‬‬ ‫מאירופה עד צפון אפריקה‪ ,‬אלה שסבלו תחת הכיבוש‬ ‫שבועות מעטים לאחר מכן‪ ,‬הוסיף מימד חשוב להתמודדות‬ ‫והמוות‪.‬‬ ‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה אמיתיים לגורלם‬ ‫התופעות המחפירות‬ ‫הנאצי‪ ,‬אנו דוחים בשאת נפש את‬ ‫העולם הנוצרי עם השואה של עמנו‪.‬‬ ‫ולמצבם של שרידי השואה ופועל לתיקון עוולות העבר‪,‬‬ ‫שומעיםאת ראשו של "תג מחיר"‪ .‬הפגיעה בזר‪ ,‬במי שאינו כמוך‪ ,‬במיעוטים‬ ‫מרים שוב‬ ‫הקיצוני‬ ‫בלתיהימין‬ ‫כאשר‬ ‫אלה‪,‬‬ ‫בימים‬ ‫שנה אנו‬ ‫מבוקר‪ .‬מדי‬ ‫מידע‬ ‫סופגים‬ ‫הם‬ ‫מעל ומעבר ליחס שהפגינו שרי אוצר קודמים‪.‬‬ ‫מתרבים‪ ,‬דברי שחיים בתוכנו‪ ,‬מנוגדת לערכי היהדות‪ .‬אנו עם למוד ניסיון‪,‬‬ ‫האירועים‬ ‫באירופה‪ ,‬כאשר‬ ‫האנטישמייםהדרך בה‬ ‫ואת לבטיהם על‬ ‫המורים הנבוכים‬ ‫את קולות‬ ‫מבלי לפגוע‬ ‫לילדים‬ ‫ניתן‬ ‫בנפשם מיליארד שחווה על בשרו את תוצאות הגזענות‪ .‬אנו קוראים למנהיגי‬ ‫שעולם של‬ ‫אירעתקיף‬ ‫אשרמסר‬ ‫ושםאתהם‬ ‫להסבירביד‬ ‫האפיפיור‬ ‫מרכז הארגונים מבקש להביע בדרך זו‪ ,‬את מלוא‬ ‫הרכה‪.‬‬ ‫המדינה‪ ,‬לפוליטיקאים‪ ,‬לרבנים ולמחנכים להירתם למאבק‬ ‫מאמינים אינם יכולים להתעלם ממנו‪ .‬זהו שלב נוסף‪ ,‬נדבך‬ ‫הערכתו לפועלו‪.‬‬ ‫נוסף ביחסינו עם הוותיקן שהכיר במדינת העם היהודי לפני חסר פשרות נגד הגזענות‪.‬‬ ‫קולט אביטל‬ ‫עשרים ושמונה שנים‪ ,‬אך הביע עכשיו אהדה והזדהות‪.‬‬ ‫הלקח המרכזי של השואה שעברה עלינו‪ ,‬הלקח אותו אנו‬ ‫הנצחת זיכרון השואה עובר כחוט השני בכל אלה ואך‬ ‫טבעי הוא שמרכז הארגונים של ניצולי השואה עוסק רוצים להנחיל לדורות הבאים הוא קדושת ערך חיי האדם‬ ‫רבות בימים אלה בבחינת המסרים והלקחים שיועברו ולמטרה זו נמשיך לפעול‪.‬‬ ‫לדורות הבאים‪.‬‬ ‫קולט אביטל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יקרים‪,‬‬ ‫קוראיםיקרים‪,‬‬ ‫קוראים‬ ‫יקרים‪,‬רובו ככולו בנושא המסעות לפולין‪ .‬מאות אלפי תלמידים‪,‬‬ ‫זה עוסק‬ ‫גיליון‬ ‫קוראים‬ ‫למוקד‬ ‫מאותהשנים‬ ‫עם‬ ‫שהפכו‬ ‫אלה‪,‬‬ ‫במסעות‬ ‫השתתפו‬ ‫וקצינים‬ ‫חיילים‬ ‫שלפעיב‬ ‫בלב‬ ‫העומדים‬ ‫היבטים‬ ‫ככולוכברעוסק‬ ‫"מזכר"‪,‬‬ ‫גיליוןזהזה‬ ‫תלמידים‪,‬‬ ‫אלפי‬ ‫בשלושהלפולין‪.‬‬ ‫המסעות‬ ‫בנושא‬ ‫שלרובו‬ ‫עוסק‬ ‫גיליון‬ ‫דעות‬ ‫חילוקי‬ ‫של‬ ‫למוקד‬ ‫גם‬ ‫אך‬ ‫הישראלית‪,‬‬ ‫בהוויה‬ ‫וערכית‬ ‫חינוכית‬ ‫פעילות‬ ‫למוקד של‬ ‫השנים‬ ‫שהפכו עם‬ ‫זכויות‪,‬אלה‪,‬‬ ‫הארגונים‪.‬במסעות‬ ‫השתתפו כבר‬ ‫וקצינים‬ ‫לעניין‬ ‫הזיכרון‪.‬‬ ‫ושימור‬ ‫הנצחה‬ ‫מרכז‬ ‫חיילים של‬ ‫לותו‬ ‫ונחיצותם‪.‬‬ ‫המסעות‬ ‫לאופי‬ ‫באשר‬ ‫האחרוןדעות‬ ‫של חילוקי‬ ‫מיצוי למוקד‬ ‫הישראלית‪ ,‬אך גם‬ ‫לצדבהוויה‬ ‫וערכית‬ ‫חינוכית‬ ‫פעילות‬ ‫שנערך‬ ‫הזכויות‬ ‫הדיווח על כנס‬ ‫תמצאו‪,‬‬ ‫הזכויות‬ ‫המסעות ונחיצותם‪.‬‬ ‫באשר‬ ‫מפורטת של החוק החדש שעבר בחודש יוני‬ ‫לאופי סקירה‬ ‫בת"א‪ ,‬גם‬ ‫שהיו‬ ‫אנשים‬ ‫מחנכים‪,‬‬ ‫חוקרים‪,‬‬ ‫של‬ ‫רחב‬ ‫דעות‬ ‫מגוון‬ ‫זה‬ ‫בגיליון‬ ‫להביא‬ ‫ניסינו‬ ‫בכנסת‪ ,‬חוק המרחיב את מעגל הניצולים הזכאי לתמיכה כמו גם‬ ‫חיוב‬ ‫כצפוי‪,‬‬ ‫חוקרים‪ ,‬חלק‪.‬‬ ‫שלשנטלו בו‬ ‫וכאלה‬ ‫בפרויקט‬ ‫לצדשהיו‬ ‫אנשים‬ ‫מחנכים‪,‬‬ ‫דרכו רחב‬ ‫בתחילתדעות‬ ‫מגוון‬ ‫עודזה‬ ‫בגיליון‬ ‫מעורביםלהביא‬ ‫ניסינו‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫והטבות‬ ‫הקלות‬ ‫הרהורים‬ ‫המעלים‬ ‫אחרים‬ ‫לפולין‪ ,‬יש‬ ‫זכראת‬ ‫לקיים‬ ‫משמעי בצורך‬ ‫חד‬ ‫חיוב‬ ‫ללמודלצד‬ ‫כצפוי‪,‬‬ ‫חלק‪.‬‬ ‫שנטלו בו‬ ‫המסעותוכאלה‬ ‫דרכו‬ ‫בתחילת‬ ‫לשימורעוד‬ ‫בפרויקט‬ ‫מעורבים‬ ‫ממנה‪,‬‬ ‫שעלינו‬ ‫והלקחים‬ ‫השואה‬ ‫באשר‬ ‫יש‬ ‫כי‬ ‫שגורסים‬ ‫כאלה‬ ‫ואף‬ ‫במתכונתם‪,‬‬ ‫לערוך‬ ‫שיש‬ ‫המתבקשים‬ ‫לשינויים‬ ‫באשר‬ ‫הרהורים‬ ‫המעלים‬ ‫אחרים‬ ‫יש‬ ‫לפולין‪,‬‬ ‫המסעות‬ ‫את‬ ‫לקיים‬ ‫בצורך‬ ‫משמעי‬ ‫חד‬ ‫תמצאו בגיליון זה לצד סקירה מקיפה של תוכנית לימודי השואה‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫החדשהגם‬ ‫לאפשר‬ ‫יש‬ ‫דעותשגורסים‬ ‫שלכאלה‬ ‫רחבואף‬ ‫במתכונתם‪,‬‬ ‫שיש לערוך‬ ‫המתבקשים‬ ‫לשינויים‬ ‫באשר‬ ‫בנוגע כילתב‬ ‫החינוך‪ ,‬מגוון‬ ‫משרד‬ ‫מסעותהכריז‬ ‫עליה‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫מסעות‬ ‫לאפשר גם‬ ‫להחלטה להתחיל את לימודי השואה כבר בגן‬ ‫ובעיקר‬ ‫עצמה‬ ‫כנית‬ ‫ישראל‬ ‫צעירי‬ ‫של‬ ‫הקשר‬ ‫חיזוק‬ ‫‬‫כולם‬ ‫הכותבים‬ ‫מדברי‬ ‫עולה‬ ‫ברור‬ ‫אחד‬ ‫דבר‬ ‫הילדים‪ .‬חלק מהן הושמעו במהלך יום עיון שערך המרכז בנושא‬ ‫מאורעות‬ ‫בשל‬ ‫חיזוקממנה‬ ‫גדולים‬ ‫חלקים‬ ‫מדברי אובדן‬ ‫התרבותית‬ ‫ישראל‬ ‫צעירי‬ ‫של‬ ‫הקשר‬ ‫כולם ‪-‬‬ ‫הכותבים‬ ‫עולה‬ ‫מורשתםברור‬ ‫אחד‬ ‫עםדבר‬ ‫נכון‬ ‫איך‬ ‫בשאלה‬ ‫עסק‬ ‫העיון‬ ‫יום‬ ‫של‬ ‫חלקוועםהאחר‬ ‫לשואה‪.‬‬ ‫החינוך‬ ‫כך‬ ‫בשלשיבטיח‪,‬‬ ‫ועמוק‬ ‫אמיתי‬ ‫חלקיםצורך‬ ‫הגולה‪ ,‬הוא‬ ‫התרבותיתיהדות‬ ‫מורשתםשעברו על‬ ‫היסטוריים‬ ‫מאורעות‬ ‫ממנה‬ ‫גדולים‬ ‫אובדן‬ ‫ועם‬ ‫עם‬ ‫וראוי לזכור את השואה ומה אפשר וצריך ללמוד ממנה‪ .‬שאלה זו‬ ‫כך זהות‬ ‫שיבטיח‪,‬של‬ ‫לצד גיבושה‬ ‫הומניסטית‪,‬‬ ‫עולם‬ ‫גיבושה‬ ‫כולם‪ ,‬את‬ ‫מקווים‬ ‫ועמוק‬ ‫צורך אמיתי‬ ‫תפיסתהוא‬ ‫שלהגולה‪,‬‬ ‫יהדות‬ ‫שעברו על‬ ‫היסטוריים‬ ‫נדונה גם בהיבט האישי וגם בהיבט הכללי‪.‬‬ ‫לצדהעם‪.‬‬ ‫בעברו של‬ ‫עולםעמוק‬ ‫הנטועים‬ ‫שורשים‬ ‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת‬ ‫גיבושה של זהות‬ ‫הומניסטית‪,‬‬ ‫תפיסת‬ ‫גיבושה של‬ ‫מקווים כולם‪ ,‬את‬ ‫דיון זה מעביר אותנו לעניין השלישי בו עוסק הפעם מזכר ועיקרו‬ ‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת שורשים הנטועים עמוק בעברו של העם‪.‬‬ ‫בדרכים השונות שמוצאים אנשים‪ ,‬בעיקר הצעירים שבהם‪ ,‬לציין‬ ‫נדמה כי השינויים שעברה החברה הישראלית בבואה להנציח את השואה‬ ‫ונגזב‬ ‫מגוונות‬ ‫הדרכים‬ ‫בתהליך זכרה‪.‬‬ ‫ולשמר את‬ ‫הזיכרון‬ ‫את יום‬ ‫לפולין‬ ‫המסעות‬ ‫התפתחותם של‬ ‫לשואהלא רק‬ ‫ביטוי‬ ‫השינוייםלידי‬ ‫ומוראותיה‪ ,‬באים‬ ‫השואה‬ ‫להנציח את‬ ‫הישראלית בבואה‬ ‫החברה‬ ‫שעברה‬ ‫נדמה כי‬ ‫שונות‬ ‫אוכלוסיות‬ ‫של‬ ‫השונים‬ ‫וזיהוירקהצרכים‬ ‫מהשקפת‬ ‫רות‬ ‫המשתתפים‬ ‫לתגובת‬ ‫שמתפתחות‬ ‫העולםגם‬ ‫לידיאלא‬ ‫אליהם‪,‬‬ ‫ודרך‬ ‫המסעות לפולין‬ ‫באשרשל‬ ‫התפתחותם‬ ‫בציפיותבתהליך‬ ‫ביטוי לא‬ ‫ההכנהבאים‬ ‫ומוראותיה‪,‬‬ ‫קיומה‬ ‫מעצם‬ ‫הנובעות‬ ‫המסקנות‬ ‫אחת‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫בציבוריות‬ ‫בוגרים במדינה‪.‬‬ ‫כאזרחים‬ ‫שיפיקו‬ ‫ולמסקנות‬ ‫אליהם‪,‬מהם‬ ‫ההכנהשילמדו‬ ‫ודרך למה‬ ‫בהם‬ ‫המשתתפים‬ ‫לתגובת‬ ‫ויפנימו באשר‬ ‫שמתפתחות‬ ‫בציפיות‬ ‫אלא גם‬ ‫ויטשטש‬ ‫השואה ילך‬ ‫והיקפה היא‬ ‫התופעה‬ ‫של‬ ‫בוגרים במדינה‪.‬‬ ‫שזכרכאזרחים‬ ‫החששויפנימו‬ ‫ולמסקנותכישיפיקו‬ ‫שילמדו מהם‬ ‫בהם למה‬ ‫מוצאים‬ ‫מהנה‬ ‫בחלוף השנים מתבדה‪ .‬מסתבר דווקא שיותר ויותר אנשיםקריאה‬ ‫פרטיות‬ ‫מהנה‬ ‫צורך לעסוק בעניין זה‪ ,‬אך בוחרים לעשות זאת במסגרותקריאה‬ ‫התואמות את טעמם האישי‪ ,‬ולאו דווקא במסגרות פורמליות‬ ‫ממלכתיות‪.‬‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫מזכר‬ ‫מ זה"מזכר"‪:‬כ ר‬ ‫מייסד‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫גיל שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫לענייני‬ ‫כתב עת צבי‬ ‫ה"מזכר"‪:‬‬ ‫מייסד המזכר‪:‬‬ ‫מרכזגילהארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫צבי‬ ‫חוץ‬ ‫וקשרי‬ ‫הסברה‬ ‫ועדת‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫המסגר ‪55‬‬ ‫ת"אוקשרי חוץ‬ ‫הסברה‬ ‫ועדת‬ ‫‪03-6243343‬‬ ‫טל'‬ ‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬ ‫‪03-6243343‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫מען למכתבים‪:‬‬ ‫טל'‬ ‫למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫מען‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬ ‫ראול‬ ‫עורך‪ :‬מערכת‪:‬‬ ‫חברי‬ ‫רות‬ ‫אברהם‬ ‫ולק‪,‬‬ ‫אלי‬ ‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫אברהם רות‬ ‫אלי‬ ‫ולק‪,‬חיים‬ ‫יעל מור‬ ‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬ ‫שיאחיים‬ ‫אורלימור‬ ‫יעל‬ ‫קופי‪ ,‬סמדר מוניס‬ ‫דפוס‬ ‫קונספט‪:‬גראפית‪:‬‬ ‫עיצוב ועריכה‬ ‫פיינברג‬ ‫קונספט‪:‬‬ ‫עיצוב‬ ‫אחורי‪ :‬באדיבות קרןאורלי פיינברג‬ ‫גילרמן‪-‬הראל‬ ‫תמונת שער‬ ‫תמונת שער אחורי‪ :‬באדיבות קרן גילרמן‪-‬הראל‬ ‫תוכן‬ ‫תוכן‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫העניינים‬ ‫העניינים‬ ‫ראיון עם השר יאיר לפיד ‬ ‫חדשות ואקטואליה‬ ‫‬ ‫ואקטואליה‬ ‫חדשות‬ ‫חדשות ואקטואליה‬ ‫על החינוך לשואה‪:‬‬ ‫המסע לפולין‪:‬‬ ‫עיון‪:‬לפולין‪:‬‬ ‫המסע‬ ‫הוראת השואה – מה הלאה?‬ ‫יום‬ ‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬ ‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬ ‫יודע אני מהיכן אני בא!‬ ‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬ ‫ומתוך תקווה וחרדה‬ ‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬ ‫אני מבקש לדעת‬ ‫יודע אני מהיכן אני בא!‬ ‫לאן אני הולך"‬ ‫ומתוך תקווה‬ ‫וחרדה צטניק(‬ ‫)ק‪.‬‬ ‫אני מבקש לדעת‬ ‫לאן אני הולך"‬ ‫)ק‪ .‬צטניק(‬ ‫‪4‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‬ ‫בתוכנו‬ ‫מתחיל‬ ‫הזכרון‬ ‫כבר בגן הילדים –‬ ‫השואה‬ ‫ללמוד על‬ ‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬ ‫תוכנית משרד החינוך ‬ ‫מה קורה לנוער בעקבות המסעות לפולין‬ ‫בעקבות המסעות לפולין‬ ‫קורה לנוער‬ ‫והנצחה‪:‬‬ ‫מהזיכרון‬ ‫על‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫צורההתחיל‬ ‫לתתהכול‬ ‫איך‬ ‫לזיכרון – תחרות כרזות ליום השואה‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫איך הכול התחיל‬ ‫‪24‬‬ ‫יוזמות אלטרנטביות להנצחת השואה ‬ ‫‪24‬‬ ‫כן לנסוע לפולין‬ ‫‪28‬‬ ‫העתיד ‬ ‫בשם‬ ‫‪24‬‬ ‫לפולין‬ ‫לנסוע‬ ‫כן‬ ‫התקומה ‬ ‫מחוזות באריאל‬ ‫זיכרון פרטי‬ ‫בית‬ ‫מסע אל‬ ‫מסע אל מחוזות התקומה‬ ‫שלוש תערוכות‪:‬‬ ‫קריאה למסע אחר‬ ‫אחרהוורמאכט ‬ ‫למסעחיילי‬ ‫צילומים של‬ ‫קריאה‬ ‫ספורט יהודיות בקרקוב ‬ ‫אגודותבמדים"‬ ‫"עדים‬ ‫"עדים במדים"‬ ‫הדיפלומטים מדרום אמריקה שהצילו יהודים ‬ ‫נסענו כדי ללמוד‬ ‫ללמודבדרום קוריאה ‬ ‫השואה‬ ‫מוזיאוןכדי‬ ‫נסענו‬ ‫החייםקהילה‪:‬‬ ‫סיפורה של‬ ‫מהות‬ ‫שנההחיים‬ ‫מהות‬ ‫לרכבת יתומי טרנסניסטריה ‬ ‫‪70‬‬ ‫הקדושים‬ ‫יער‬ ‫הקדושיםוקהילת מונסטיר ‬ ‫ליאון קמחי‬ ‫יער‬ ‫סקירת התוכנית החדש לסיוע לניצולים ‬ ‫זכויות‬ ‫זכויותזכויות ‬ ‫מדור‬ ‫מדף הספרים‬ ‫על מדף‬ ‫הספרים ‬ ‫חדש על‬ ‫חדש‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫‪29‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫לפיד‪" :‬אני רואה‬ ‫בעזרה לניצולים‬ ‫חובה קדושה"‬ ‫הכנסת אישרה‪ :‬מיליארד שקל נוספים לניצולים‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬החוק אינו מכיר בעובדי הכפייה מרומניה שעבדו בגטאות פתוחים‪.‬‬ ‫נמשיך להאבק עד שנצליח להביא את האוצר לעשות צדק גם עם קבוצה זו"‬ ‫הודעתו של לפיד על העברת מיליארד שקל לניצולי‬ ‫שואה הפכה להחלטת ממשלה ומיד לאחר מכן לחוק‬ ‫שאושר בכנסת‪ .‬כבן לאב ניצול שואה הוא לא מוכן‬ ‫לשמוע לא‪ .‬לא כשמדובר בעזרה לניצולים‬ ‫"אבא שלי סיפר לנו את סיפור השואה שלו שוב ושוב"‪ .‬לפיד‬ ‫אין חולק על כך ששר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪,‬‬ ‫עושה למען ניצולי השואה בישראל יותר‬ ‫מכל שר אוצר אחר‪ .‬הדעת נותנת‪ ,‬כי ברקע‬ ‫השקפת העולם שהביאה אותו להיות לא‬ ‫רק רגיש לנושא אלה גם להחליט ולעשות‪,‬‬ ‫היא הבית בו גדל‪ .‬יוסף (טומי) לפיד‪ ,‬אביו‬ ‫של שר האוצר‪ ,‬נולד בנובי סאד שבסרביה‬ ‫(אז חלק מממלכת יוגוסלביה)‪ .‬שגרת חיי‬ ‫המשפחה נקטעה כשהיה יוסף לפיד האב‬ ‫(שנקרא אז למפל)‪ ,‬כבן ‪ 12‬וחצי‪ ,‬כשנה לפני‬ ‫תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬בבוקר ה‪19-‬‬ ‫במרץ ‪ ,1944‬ביום בו הצבא הגרמני נכנס‬ ‫להונגריה‪ ,‬נלקח האב על ידי הנאצים‪ ,‬רגע‬ ‫שלימים תיאר כ"זה הרגע שבשבילי אלוהים‬ ‫מת"‏‪ .‬תחילה הועבר האב לבית מלון מקומי‬ ‫בו רוכזו היהודים‪ ,‬משם למחנה ריכוז הונגרי‬ ‫בבצ'קה טופולה ומשם לאושוויץ‪.‬‬ ‫לקראת שלהי המלחמה הוצעד אביו‬ ‫מאושוויץ למחנה מאוטהאוזן‪ ,‬שם נפטר‬ ‫מהתקף לב שבועיים לפני תום המלחמה‪.‬‬ ‫יוסף לפיד ואמו נלקחו לגטו בבודפשט‪,‬‬ ‫ובעזרתו של ראול ולנברג הם שרדו את‬ ‫התופת‪ .‬בחורף ‪ 1945‬לפיד ואימו ניצלו‬ ‫ממוות בשנית‪ .‬בעת שהובלו על ידי‬ ‫הנאצים בשיירה ברחובות בודפשט‪ ,‬מטוס‬ ‫רוסי הנמיך טוס מעליהם‪ .‬במהלך הבהלה‬ ‫שנוצרה הם נמלטו והתחבאו בבית שימוש‬ ‫ציבורי קטן בצד הדרך‏‪ .‬מאוחר יותר שבו‬ ‫לנובי סאד‪ ,‬שם גילו כי ביתם הוחרם‪ .‬הם‬ ‫‪4‬‬ ‫חיו בנובי סאד שנשלטה בידי הדיקטטור מה לדעתך תפקיד הדורות הצעירים‬ ‫הקומוניסטי יוסיפ ברוז טיטו משך שלוש בהעברת המורשת?‬ ‫וחצי שנים בטרם הותר להם לעזוב‪ .‬ב‪25-‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1948‬עלו לישראל על אונייה‬ ‫רעועה‪.‬‬ ‫עם רקע משפחתי שכזה ולאור הודעתו‬ ‫כי יעביר לניצולים מיליארד שקל‪ ,‬הודעה‬ ‫שהפכה להחלטת ממשלה‪ ,‬התפנה לפיד‬ ‫לכמה דקות בסדר היום העמוס שלו בכדי‬ ‫לענות לשאלות מערכת מזכר‪.‬‬ ‫כיצד היתה השואה נוכחת בבית‬ ‫בילדותך?‬ ‫"אבא שלי סיפר לנו את סיפור השואה שלו‬ ‫שוב ושוב‪ .‬הוא סיפר אותו בשתי צורות‪ .‬פעם‬ ‫אחת כאזהרה קודרת על היחס ליהודים‬ ‫והצורך בכך שתמיד תהיה לנו מדינה‪ ,‬פעם‬ ‫שנייה‪ ,‬כסיפור מופלא של הצלה ותקווה‬ ‫בעולם שיצא מדעתו"‪.‬‬ ‫מה השתנה אצלך ביחס לשואה במהלך‬ ‫שנות התבגרותך?‬ ‫"אני מניח שעם השנים הבנתי את המורב‬ ‫כבות של המסקנה הסותרת שאליה מובילה‬ ‫השואה‪ :‬העובדה שמצד אחד היא תזכורת‬ ‫לכך שעלינו לשרוד בכל מחיר ומצד שני‬ ‫שעלינו להשאר אנשים מוסריים בכל מצב‬ ‫ובכל תנאי‪ .‬המקום שבו שני העקרונות‬ ‫האלה מתנגשים‪ ,‬הוא מבחנו של האדם"‪.‬‬ ‫"הם צריכים להכיר ולדעת‪ .‬בניגוד לכל‬ ‫הטענות הפוסטציוניות יש בעיניי חשיבות‬ ‫גדולה במסעות לפולין‪ .‬כשבני הצטלם‬ ‫במחנה הריכוז אושוויץ עטוף בדגל ישראל‬ ‫עמדו דמעות בעיניי"‪.‬‬ ‫מה תפקיד המדינה בהנחלת המורשת?‬ ‫"המדינה צריכה לחנך ולהסביר את‬ ‫השואה לא רק כסיפור אימה וחושך‪ ,‬אלא‬ ‫גם כמבחן אנושי‪ .‬את פרימו לוי ואת ויקטור‬ ‫פרנקל צריך ללמד בכל בית ספר"‪.‬‬ ‫האם אתה מסכים להנחה שאחד‬ ‫הלקחים שעלינו ללמוד מהשואה הוא‬ ‫הצורך להלחם בגזענות באשר היא?‬ ‫"המחקר הוכיח יותר מפעם אחת שהרוב‬ ‫צחים עסקו בהשמדה מפני ששכנעו את‬ ‫עצמם שהיהודים הם 'לא כמונו' ולפיכך לא‬ ‫באמת בני אדם‪ .‬אנחנו לא צריכים לנסות‬ ‫ללמד את ילדינו שכולם כמונו‪ ,‬אלא ללמד‬ ‫שהעובדה שמישהו שונה מאתנו אינה‬ ‫הופכת אותו לנטול זכויות"‪.‬‬ ‫מדוע לדעתך הממשלה הנוכחית קשוו‬ ‫בה יותר לצרכי הניצולים ואף עושה‬ ‫יותר מממשלות העבר?‬ ‫"איני יודע ואיני רוצה לבקר את ממשלות‬ ‫העבר"‪.‬‬ ‫תכנית משרד האוצר לסיוע לניצולי השואה‬ ‫בסך של כמיליארד שקלים לשנה‪ ,‬אושרה על‬ ‫ידי הכנסת בקריאה שנייה ושלישית‪ .‬תקציב‬ ‫התכנית‪ ,‬שמטרתה לסייע לכ ‪ 200‬אלף ניצולי‬ ‫שואה שחיים כיום בישראל‪ ,‬יתווסף לסכום‬ ‫של ‪ 835‬מיליון השקלים שהקצה משרד‬ ‫האוצר לטיפול בזכויות ניצולי שואה בחמש‬ ‫השנים הקרובות‪.‬‬ ‫הסעיף המרכזי בתכנית שהציגו שר האוצר‪,‬‬ ‫יאיר לפיד‪ ,‬ושר הרווחה‪ ,‬מאיר כהן‪ ,‬הוא‬ ‫השוואת התנאים ליוצאי מחנות ההשמדה‬ ‫והגטאות אשר עלו ארצה אחרי שנת ‪1953‬‬ ‫לתנאים של אלו שעלו לפני שנה זו‪ .‬עלותה‬ ‫של השוואת התנאים נאמדת בסך של‬ ‫כ‪ 277-‬מיליון שקלים והתקציב הנוסף צפוי‬ ‫לשפר את תנאיהם של כ‪ 18-‬אלף ניצולי‬ ‫שואה‪ .‬הקיצבה המקסימלית של אותם‬ ‫ניצולים תגדל ל ‪ 5,400‬ש"ח‪ ,‬לעומת קיצבה‬ ‫מקסימלית של ‪ 1,800‬ש"ח אשר לה הם‬ ‫זכאים כיום‪ .‬סעיף נוסף בתכנית החדשה‬ ‫כולל מתן מענק שנתי של כ‪ 3,600-‬שקלים‬ ‫לניצולים שעלו ארצה אחרי שנת ‪1953‬‬ ‫ושאינם יוצאי מחנות השמדה וגטאות‪ .‬עוד‬ ‫קובעת התכנית כי ההנחה שמקבלים ניצולי‬ ‫שואה בגין השתתפות עצמית ברכישת‬ ‫תרופות אשר נכללות בסל הבריאות תהפוך‬ ‫עבורם לפטור מלא‪.‬‬ ‫עם אישורו של החוק‪ ,‬אמר לפיד‪" :‬לא‬ ‫מדובר רק בתיקון חקיקה‪ ,‬אלא בתיקון‬ ‫עוול‪ .‬שנים על גבי שנים של הזנחה‬ ‫ובירוקרטיה‪ .‬זהו עוול בירוקרטי מתמשך‬ ‫עימו התמודדו ניצולי השואה בכל יום‬ ‫במשך עשרות שנים בהן לא היו בראש‬ ‫סדר העדיפויות‪ .‬לא מדובר רק במיליארד‬ ‫שקלים שיוקצו לטובת ניצולי השואה מדי‬ ‫שנה‪ ,‬בנוסף לכמיליארד שקלים נוספים‬ ‫אשר הוקצו לחמש השנים מאז שנת‬ ‫‪ ,2013‬אלא בשינוי הגישה‪ ,‬בהפיכת המסע‬ ‫הבירוקרטי המפרך עימו נאלצו להתמודד‬ ‫עד היום ניצולי השואה לפשוט יותר על‬ ‫מנת לקבל את מה שמגיע להם ולמצות את‬ ‫זכויותיהם"‪.‬‬ ‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬ ‫של ניצולי השואה‪" ,‬מדובר בחוק טוב‬ ‫הבא לתקן עוולות שנעשו בעבר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הוא משאיר מחוצה לו‪ ,‬שוב‪ ,‬קבוצות של‬ ‫ניצולים שלא קיבלו עד כה הכרה ולכן לא‬ ‫קיבלו סיוע ממקור כלשהוא‪ .‬החוק יחול‬ ‫אמנם על ניצולי שואה ששהו במחנות‬ ‫ובגטאות‪ ,‬אך אינו מכיר בגטאות פתוחים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬עובדי הכפיה מרומניה שגורשו‬ ‫מהערים בהן גרו וחויבו לבצע עבודות פרך‬ ‫'לטובת הכלל'‪ ,‬אינם מוכרים ולא יזכו לכל‬ ‫סיוע‪.‬‬ ‫"מדובר בקבוצה קטנה של קשישים קשיי‬ ‫יום‪ ,‬חלקם נותרו נכים כתוצאה מהעינויים‬ ‫אותם עברו ולכן התנגדות פקידי האוצר‬ ‫תמוהה ומקוממת‪ .‬להערכת המשרד לאב‬ ‫זרחים ותיקים‪ ,‬מדובר בתקציב שלא יעלה‬ ‫על ‪ 20‬מיליון שקל לשנה וקשה להבין‬ ‫מדוע לא נמצא עבורם פתרון במסגרת מיב‬ ‫ליארד השקל שהקציב לכך שר האוצר‪.‬‬ ‫אנו נמשיך להאבק עד שנצליח להביא את‬ ‫האוצר לעשות צדק גם עם קבוצה זו" –‬ ‫הוסיפה אביטל‪.‬‬ ‫עקרי התוכנית‪:‬‬ ‫• מתן קצבת נכות מהאוצר לניצולים‬ ‫שעלו לאחר ה‪ 1.10.1953-‬ומקבלים‬ ‫קצבת קרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫או קצבת יוצאי מחנות וגטאות ממשרד‬ ‫האוצר‪.‬‬ ‫מתן קצבת שארים לבן\ת זוג לכל‬ ‫החיים למי שהיה אמור לקבל קיצבה‬ ‫לשלוש שנים בלבד‪.‬‬ ‫הגדלת הקיצבה המינימלית שמקבב‬ ‫לים נכי רדיפות הנאצים ונכי המלב‬ ‫חמה בנאצים‪.‬‬ ‫הקטנת פרק הזמן המינימלי להגשת‬ ‫בקשה להחמרת מצב רפואי והגדלת‬ ‫פרק הזמן להגשת ערעור על ההחלטה‪.‬‬ ‫מענק שנתי לנכים המקבלים תגמול‬ ‫לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי‬ ‫הכנסה (נזקק‪/‬נצרך)‪.‬‬ ‫מענק שנתי לניצולים שאינם מקבלים‬ ‫קיצבה חודשית בשל נרדפותם‪.‬‬ ‫טיפול נפשי לניצולי שואה שאינם‬ ‫מקבלים קיצבה חודשית‪.‬‬ ‫תגבור שירותי הרווחה למען הניצולים‪.‬‬ ‫אי הכרה בקצבת נכות מהאוצר‬ ‫לצורך זכאות לגמלת סיעוד מהביטוח‬ ‫הלאומי‪.‬‬ ‫הרחבת הפטור על דמי השתתפות‬ ‫עצמית ברכישת תרופות שבסל‬ ‫הבריאות לכל ניצולי השואה בישראל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫סקר מרכז הארגונים בקרב הניצולים‪ :‬מרביתם‬ ‫אינם מרוצים ממצבם ומאמינים כי הממשלה‬ ‫אינה דואגת מספיק לצרכיהם‬ ‫למעלה משליש מהניצולים סבורים שממשלת ישראל לא דואגת מספיק לצרכיהם • כרבע מהם‬ ‫מאמינים כי גם היום יכולה להתקיים שואה נוספת נגד העם היהודי • יותר ממחציתם סבורים כי אין‬ ‫לציבור הרחב מספיק ידע אודות השואה‬ ‫לקראת יום השואה ערך מכון‬ ‫‪ ,Market Watch‬לפי הזמנת מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬סקר בקרב‬ ‫‪ 180‬מבין כ‪ 180,000-‬ניצולים החיים‬ ‫כיום בישראל‪ .‬מהסקר עולה כי מרבית‬ ‫הניצולים אינם מרוצים ממצבם הכלכלי‪,‬‬ ‫הנפשי והבריאותי וכי רבים מהם מאמינים‬ ‫כי ממשלת ישראל אינה דואגת מספיק‬ ‫לצרכיהם‪.‬‬ ‫מעל שליש (‪ )34.7%‬מהנשאלים טענו כי‬ ‫ממשלת ישראל אינה עושה מספיק על מנת‬ ‫לדאוג לרווחתם האישית וכי שר האוצר‪ ,‬יאיר‬ ‫לפיד‪ ,‬אינו עומד בהבטחתו לדאוג לשלומם‬ ‫(‪ .)33.3%‬כשליש מהם (‪ )33.3%‬מרגישים כי‬ ‫אינם מקבלים מענה הולם לצרכיהם הכלכב‬ ‫ליים (קיצבה‪ ,‬השתתפות בשירותי בריאות‪,‬‬ ‫השתתפות בשירותים סיעודיים וכד') ואילו‬ ‫כמחצית מהם (‪ )47.3%‬סבורים כי הם אינם‬ ‫מקבלים מענה הולם לצרכיהם הנפשיים‬ ‫(סיוע בטיפול פסיכולוגי‪ ,‬השתייכות לאב‬ ‫רגון תומך‪ ,‬הזמנה לקחת חלק באירועים‬ ‫ממלכתיים בנושא השואה וכד')‪.‬‬ ‫‪ 41%%‬מהנשאלים הגדירו את מצבם ה�ב‬ ‫ריאותי לא טוב ואילו ‪ 26%‬הגדירו את מצבם‬ ‫הנפשי לא טוב‪ .‬מבין רשימת הצרכים שנבב‬ ‫דקו‪ ,‬נמצא כי הצורך החברתי – כגון יכולת‬ ‫להשתתף בפעילויות מחוץ לבית או ביקוב‬ ‫רים חברתיים‪ ,‬הוא הצורך שחסר לניצולים‬ ‫במידה הרבה ביותר‪ .‬כשליש מהם ציינו כי‬ ‫הוא די חסר להם או חסר להם מאד‪.‬‬ ‫ממצאים מדאיגים אחרים שעלו מהסקר‬ ‫מדברים על חוסר בדברים בסיסיים‪3.3% :‬‬ ‫ציינו שחסרים להם צרכים קיומיים (כגון‬ ‫אוכל וביגוד) וכ‪ 15%-‬ציינו שהם סובלים‬ ‫ממחסור בעזרה הקשורה לצרכיהם הבב‬ ‫‪6‬‬ ‫לא מקבלים מענה הולם לצרכים הנפשיים‬ ‫ריאותיים (תרופות וטיפול רפואי)‪24.7% .‬‬ ‫מהנשאלים ציינו כי חסרה להם עזרה סיב‬ ‫עודית‪ ,‬הכוללת סיוע בפעולות יום יומיות‬ ‫פשוטות ובסיסיות‪.‬‬ ‫לגבי סוגיית מורשת והנצחת השואה‬ ‫הניצולים אינם אופטימיים‪ .‬יותר ממחצית‬ ‫(‪ )52%‬מהנשאלים סבורים כי סה"כ הידע‬ ‫הקיים כיום בקרב הציבור הרחב לגבי‬ ‫אירועי השואה אינו מספק‪ .‬למעלה משליש‬ ‫(‪ )34.7%‬סבורים כי הדור הצעיר אינו נחשף‬ ‫מספיק בבתי הספר לסיפורים ומאורעות‬ ‫הקשורים בתקופת השואה‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬ ‫‪ 78.7%‬מהנשאלים ענו כי חשוב להם לספר‬ ‫לעולם את סיפורם האישי ואת שארע להם‬ ‫בתקופה השואה‪ .‬כרבע (‪ )23.3%‬מהניצולים‬ ‫מאמינים כי גם כיום עלולה להתקיים שואה‬ ‫נוספת נגד העם היהודי‪.‬‬ ‫עם קבלת תוצאות הסקר אמרה יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪:‬‬ ‫"הסקר משקף מציאות עגומה בה חיים ניב‬ ‫צולי שואה בישראל של שנות האלפיים‪.‬‬ ‫הידיעה כי חלק נכבד מהניצולים סובל‬ ‫מחוסר בצרכים בסיסיים הנדרשים לקיום‬ ‫אורח חיים בכבוד (מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬תרופות)‪,‬‬ ‫אף אם מדובר בחלק קטן‪ ,‬מטריד מאד‪ .‬אין‬ ‫ספק כי הכרזת שר האוצר על הקצאת סכום‬ ‫נכבד עבור ניצולי השואה היא הכרזה מעוב‬ ‫דדת ואנו מברכים על כך‪ .‬עם זאת‪ ,‬המבחן‬ ‫יהיה בעת ביצוע התכנית‪ .‬בשלב זה גם התוב‬ ‫כנית שפורסמה לפני כמעט חודשיים אינה‬ ‫מיושמת עוד‪ .‬גילם הממוצע של הניצולים‬ ‫עומד כיום על ‪ 84‬וכאלף מתים מדי חודש‪.‬‬ ‫זמננו אינו רב וחשוב ליישם את ההחלב‬ ‫טות באופן מיידי‪ .‬אנחנו תקווה כי ממשלת‬ ‫ישראל תביא ליישום התוכנית בקרוב בכדי‬ ‫שכמה שיותר ניצולים יספיקו לנצל את‬ ‫זכויותיהם הבסיסיות ובמקביל אנו מקווים‬ ‫כי הממשלה תכלול בהמשך עוד מספר‬ ‫תפוצות אשר עד כה אינן זוכות לשום הטבה‪,‬‬ ‫כמו למשל עובדי הכפייה מרומניה ועוד"‪.‬‬ ‫הפרלמנט הגרמני אישר‪:‬‬ ‫פנסיה רטרואקטיבית לעובדי גטאות‬ ‫על פי הערכות‪ ,‬חייבים הגרמנים כ‪ 500-‬מיליון אירו‬ ‫ל‪ 40-‬אלף ניצולי שואה שעבדו בגטאות‬ ‫בתחילת חודש יוני ‪ 2014‬קיבל הפרלמנט‬ ‫הגרמני (בונדסטאג) פה אחד את תיקון‬ ‫החוק המקורי לתשלום קיצבאות המבוססת‬ ‫על תקופות העסקת אנשים בגטו‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫קיצבאות לעובדי גטו לשעבר – (‪)ZRBG‬‬ ‫ובכך העביר שיפורים בכמה נקודות חשובות‬ ‫בחוק‪ .‬על פי הודעת השגרירות הגרמנית‬ ‫בישראל‪" ,‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שהתיקון‬ ‫מאפשר לכל הזכאים לקבל את הקיצבה‬ ‫המבוססת על תקופות העסקתם בגטו‬ ‫רטרואקטיבית‪ ,‬החל מה‪ 1-‬ביולי ‪ 1997‬ללא‬ ‫קשר למועד הגשת התביעה לקבלת הקיצבה‪.‬‬ ‫החוק המקורי התיר לעשות זאת רק לגבי‬ ‫בקשות לקיצבאות שהוגשו עד יוני ‪,2003‬‬ ‫המועד שנקבע תחילה להגשת הבקשות‪ .‬לשם‬ ‫כך הוחלט שהסעיף המקובל בחוק הסוציאלי‬ ‫הגרמני המגביל תשלומים רטרואקטיביים‬ ‫לארבע שנים‪ ,‬לא יחול עוד על קיצבאות אלה‬ ‫ קיצבאות הגטו"‪.‬‬‫עד כה שולמה לכל הזכאים עליהם חלה‬ ‫מגבלת ארבע השנים שמנעה החזרים‬ ‫כספיים‪ ,‬תוספת לגימלה החודשית שהיתה‬ ‫אמורה לפצותם על תחילת תשלום מאוחרת‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬רבים חשו שהסדר זה אינו הוגן‪,‬‬ ‫כך שכעת הוכנס התיקון ביוזמת ממשלת‬ ‫גרמניה"‪.‬‬ ‫עוד נאמר בהודעת השגרירות‪ ,‬כי "מוסדות‬ ‫הביטוח הפנסיוני בגרמניה האחראים‬ ‫לביצוע התיקון לחוק יתייחסו לכל מקרה‬ ‫בגופו‪ .‬הם יודיעו לזכאים הנכללים בהסדר‪,‬‬ ‫לפני קביעת סכום הגמלה החדש‪ ,‬מה יהיה‬ ‫גובה הגימלה החודשית ובאיזה תשלום‬ ‫רטרואקטיבי חד‪-‬פעמי מדובר‪ ,‬אם מחשבים‬ ‫את תחילת הזכאות משנת ‪ .1997‬אז יוכלו‬ ‫הזכאים לבחור אם הם מעדיפים את‬ ‫תחילת הקיצבה המוקדמת יותר בשילוב‬ ‫תשלום רטרואקטיבי חד‪-‬פעמי וגימלה‬ ‫חודשית מופחתת בעתיד‪ ,‬או אם הם‬ ‫בוחרים להשאיר את ההסדר הנוכחי של‬ ‫גימלה חודשית הכוללת את התוספת – ללא‬ ‫תשלום רטרואקטיבי נוסף‪ .‬החוק החדש‬ ‫מעניק למעשה את הזכות לבחור בפיתרון‬ ‫הנראה הולם יותר כל מקרה ומקרה באופן‬ ‫אינדיבידואלי"‪.‬‬ ‫בהודעה נאמר עוד‪ ,‬כי "חשוב להבהיר‬ ‫למקבלי קצבאות שהם אינם צריכים לנקוט‬ ‫כעת בשום צעד‪ .‬מוסדות הביטוח הפנסיוני‬ ‫בגרמניה יערכו חישוב מחדש של סכום‬ ‫הגימלה החודשית ללא צורך בפנייה אליהם‬ ‫וייעדכנו את כל הזכאים בדבר זכויותיהם"‪.‬‬ ‫נאמר בהודעה‪.‬‬ ‫על פי הערכות‪ ,‬חייבים הגרמנים כ‪500-‬‬ ‫מיליון אירו ל‪ 40-‬אלף ניצולי שואה שעבדו‬ ‫בגטאות‪ .‬אנדראה נלאס‪ ,‬שרת הרווחה‬ ‫הגרמנית הבטיחה כי התשלומים יועברו‬ ‫לזכאים במהירות וללא בירוקרטיה מיותרת‪.‬‬ ‫לדבריה‪" ,‬זה חשוב שאחרי שנים ארוכות‬ ‫נמצא פתרון טוב לכולם"‪.‬‬ ‫שאלת תשלום הפנסיה לעובדי גטאות היא‬ ‫מורכבת ביותר וידעה משך השנים תמורות‬ ‫רבות‪ .‬עד שנת ‪ 1997‬נחשבו עובדי הגטאות‬ ‫לעובדי כפייה‪ ,‬שאינם זכאים לקבל פנסיה‬ ‫בגין עבודתם‪ .‬ואולם‪ ,‬בשנה זו נתן בית משפט‬ ‫גרמני פסיקה תקדימית לטובת עובדי גטו‬ ‫לודז' בפולין שדרשו לקבל תשלום פנסיה‪.‬‬ ‫בהתבסס על פסיקה זו‪ ,‬נחקק בשנת ‪2002‬‬ ‫"חוק קצבת הגטו" (‪ )ZRBG‬אשר העניק‬ ‫קצבאות בגין עבודה "שנעשתה מבחירה‬ ‫וכנגד תמורה בגטאות בשטחים שנכבשו על‬ ‫ידי הנאצים או סופחו על ידם"‪ .‬אך יישומו‬ ‫של החוק נתקל בבעיות רבות‪ .‬רוב הבקשות‬ ‫לקבלת הפנסיה נדחו בידי הרשויות בגרמניה‬ ‫בנימוקים מופרכים ומסיבות בירוקרטיות‪,‬‬ ‫כגון דרישה מהניצולים להראות תלושי‬ ‫סוף סוף יקבלו פנסיה‪ .‬עובדי הכפייה‬ ‫משכורת והוכחות שאכן עבדו במקום‪.‬‬ ‫אורי חנוך‪ ,‬חבר הנהלת מרכז הארגונים של‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬מלווה את המאבק כבר שנים‬ ‫ומשתתף קבוע בפגישות מול הממשלה‬ ‫הגרמנית‪" .‬קרה משהו די מוזר‪ .‬בגרמניה‬ ‫התגלה כי אפילו בתקופת השואה שולמו‬ ‫דמי ביטוח לאומי לטובת חלק מהיהודים‬ ‫בגטאות אשר עבדו אצל מעסיקים גרמנים‪.‬‬ ‫המשמעות היתה שאותם יהודים זכאים‬ ‫לפנסיה‪.‬‬ ‫כשהיינו בגטו לא ידענו מכך‪ .‬מעולם לא‬ ‫עלה בדעתנו שמשלמים לנו‪ .‬ידענו רק‬ ‫שהולכים לעבודה וחוזרים‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫שולחים אותך למחנה ריכוז בשביל להרוג‬ ‫אותך‪ .‬בכל גטו היתה נהוגה שיטה אחרת‪.‬‬ ‫בגטו קובנה‪ ,‬שם עבדתי אני‪ ,‬שילמו הגרמנים‬ ‫את המשכורות על העבודה ליודנראט אשר‬ ‫קנה בכסף מצרכים‪ .‬זה הזוי‪ .‬מצד אחד‬ ‫שוחטים אותנו‪ ,‬מצד שני משלמים לנו‬ ‫תנאים סוציאליים"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫האפיפיור ביד ושם‪:‬‬ ‫"עומדים מול אסון שאין דומה לו"‬ ‫ביקורו של האפיפיור‪ ,‬דבריו הברורים נגד הכחשת השואה והמפגש האנושי והחם עם‬ ‫הניצולים‪ ,‬הפך את הביקור ליוצא דופן וחשוב‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫עליה לאף אחד‪ .‬לאחר מות אמי מצאתי את‬ ‫המחברת ומאז אני מקדיש את חיי להפצת‬ ‫היצירה הספרותית של אברמק‪ .‬סיפורו של‬ ‫אברמק קופלוביץ' מוצג ביד ושם‪ ,‬במוב‬ ‫זיאון הממלכתי אושוויץ בירקנאו‪ ,‬במוזיאון‬ ‫השואה בוושינגטון ובהירושימה"‪.‬‬ ‫ניצול אחר שפגש את האפיפיור היה משה‬ ‫העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‪ .‬לדבריו‪" ,‬חשיבותו‬ ‫של ביקור האפיפיור ביד ושם היא‬ ‫בראש ובראשונה בהכרתו החד משמעית‬ ‫והפומבית בקיום השואה על כל ביטוייה‬ ‫והשלכותיה הבלתי אנושיים כלפי העם‬ ‫היהודי‪ .‬עמדתו זו‪ ,‬יש לה ללא ספק‪ ,‬השפעה‬ ‫על למעלה ממיליארד מאמינים קתוליים‬ ‫ברחבי העולם שהאפיפיור הוא המורה‬ ‫הרוחני העליון שלהם ואולי גם על זרמים‬ ‫נוצריים אחרים אשר גם אם אינם מכחישי‬ ‫שואה מוצהרים‪ ,‬הם מושפעים מהתעמולה‬ ‫העולמית‪ ,‬שמטרתה להכחיש את קיומה‪.‬‬ ‫לחיצת ידיהם של שישה ניצולי השואה‬ ‫היא בוודאי‪ ,‬בעיני רבים‪ ,‬סמל לגישתו‬ ‫האישית כלפי השואה וקורבנותיה‪ .‬לגבינו‬ ‫ניצולי השואה ולגבי כל אלה הפועלים‬ ‫נגד הכחשתה‪ ,‬דברי האפיפיור פרנציסקוס‬ ‫ועמדתו הינם בעלי חשיבות רבה מאוד ואנו‬ ‫מברכים עליהם"‪.‬‬ ‫ביקור חשוב ומיוחד‬ ‫מתייחד עם זכר קןרבנות השואה‪ .‬האפיפיור פרנציסקוס‬ ‫במהלך ביקורו בישראל הגיע האפיפיור‬ ‫פרנציסקוס ליד ושם‪ ,‬לאחר ביקור בהר‬ ‫הבית‪ ,‬בכותל המערבי ובהר הרצל‪ .‬בטקס‬ ‫השתתפה גם משלחת של ניצולים שהב‬ ‫תלוותה אל יו"ר מרכז הארגונים של ניב‬ ‫צולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪ .‬לאחר ששמע‬ ‫את קורות הניצולים נישק פרנציסקוס את‬ ‫ידי הניצולים‪ .‬בדבריו‪ ,‬התייחס פרנציסב‬ ‫קוס לאסון הגדול שפקד את העם היהודי‬ ‫באומרו‪" :‬כאן‪ ,‬כשאנו עומדים מול האסון‬ ‫שאין דומה לו‪ ,‬השואה‪ ,‬הזעקה 'איכה?!'‬ ‫מהדהדת כקול האובד בתהום ללא תחתית‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬מי אתה? אינני מזהה אותך עוד‪ .‬מי‬ ‫אתה‪ ,‬אדם? למה הפכת? לאילו זוועות‬ ‫נעשית מסוגל?‪ .‬היום אנו שבים לכאן כדי‬ ‫להקשיב לקול האלוהים‪ .‬לעולם לא‪ ,‬ה'‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לעולם לא עוד! הננו כאן‪ ,‬ה'‪ ,‬בבושה על‬ ‫מה שהאדם‪ ,‬שנברא בצלמך ובדמותך‪ ,‬יכול‬ ‫היה לעשות‪ .‬זכור אותנו ברחמיך!"‪ .‬בביקורו‬ ‫חתם האפיפיור בספר האורחים של יד‬ ‫ושם‪" :‬בבושה ממה שהאדם‪ ,‬שנברא בצלם‬ ‫אלוהים היה מסוגל לעשות‪ ,‬בבושה שהאדם‬ ‫הפך את עצמו לבעלים של הרוע‪ ,‬בבושה‬ ‫שהאדם‪ ,‬שהפך עצמו אלוהים‪ ,‬הקריב כך‬ ‫את אחיו‪ .‬לעולם לא עוד!! לעולם לא עוד!!"‬ ‫לאחר הטקס הקצר ביד ושם נפגש האפיב‬ ‫פיור עם ניצולי שואה ושוחח איתם‪ .‬הוא‬ ‫לא הסתפק בלחיצת ידם‪ .‬במחווה אנושית‬ ‫יוצאת מגדר הרגיל הוא התכופף ונשק את‬ ‫ידיהם של הניצולים‪ .‬במהלך הביקור קיבל‬ ‫האפיפיור העתק ציור ש ל אברמק קופל�ו‬ ‫ביץ'‪ ,‬אשר ניספה בשואה והוא בן ‪ 13‬בלבד‪,‬‬ ‫בו נראה יהודי מתפלל‪ .‬אחיו החורג של‬ ‫אברמק‪ ,‬אליעזר גרינפלד‪ ,‬היה בין הניצולים‬ ‫שפגשו את האפיפיור‪" .‬כבר כשקיבלתי את‬ ‫ההודעה כי אפגוש את האפיפיור התרגשתי"‬ ‫הוא מספר ומוסיף "עבורי‪ ,‬כמי שעוסק בהב‬ ‫נצחת השואה מיום שהשתחררתי‪ ,‬זהו רגע‬ ‫היסטורי‪ .‬כשניגש אליי לקח את ידיי בשתי‬ ‫ידיו ונישק אותן בחום‪ .‬באותו רגע הרגשתי‬ ‫שכל חבריי שנרצחו עומדים איתי במקום‪.‬‬ ‫הרגשתי שכל אחד מששת הניצולים שהב‬ ‫שתתפו במפגש מייצג מיליון אחד מתוך‬ ‫שישה מיליון קורבנות השואה"‪ .‬גרינפלד אף‬ ‫סיפר לאפיפיור על הקשר בינו לבין הציור‬ ‫שקיבל‪" .‬לאחר ששרד את גיהינום השואה"‪,‬‬ ‫מספר גרינפלד‪" ,‬מצא אבי מחברת עם‬ ‫שירים וציורים של אברמק‪ .‬הוא לא סיפר‬ ‫נציג נוסף במשלחת "מרכז הארגונים" היה‬ ‫עיתונאי ידיעות אחרונות‪ ,‬נח קליגר‪ ,‬אשר‬ ‫במאמר שפרסם תחת הכותרת "המילים‬ ‫שלא נאמרו" כתב‪ ,‬בין היתר‪" ,‬אני מודה‪ :‬די‬ ‫התאכזבתי מדבריו של פרנציסקוס ביד ושם‪.‬‬ ‫מהאפיפיור הליברלי והשונה הזה ציפיתי‬ ‫לדברים שאינם על סף הפילוסופיה‪ ,‬אלא‬ ‫להתייחסות מוחשית ופשוטה יותר להשב‬ ‫מדתם של שני שליש מיהודי אירופה‪ ,‬על‬ ‫כל תרבותם העשירה"‪ .‬אך קליגר גם מכיר‬ ‫בחשיבותו של הביקור ובהמשך המאמר‬ ‫הוא כותב‪" :‬יחד עם זאת‪ ,‬ביקורו של פרנב‬ ‫ציסקוס היווה בכל זאת אירוע מיוחד ‪ -‬זהו‬ ‫ראש הכנסייה הקתולית הראשון שבא מאב‬ ‫רגנטינה והוא נחשב למודרני יותר מקודמיו‬ ‫וגם לעממי יותר‪ .‬בהתאם‪ ,‬רגע מרגש ביותר‬ ‫היה כאשר הוד קדושתו נישק את ידיהם של‬ ‫שישה שורדי שואה שהוצגו בפניו‪ .‬קולט‬ ‫מפגש טעון וחם‪ .‬האפיפיור והניצול גרינפלד‪.‬‬ ‫אביטל‪ ,‬יו״ר מרכז הארגונים שהיתה בין‬ ‫המוזמנים הבכירים‪ ,‬אמרה לי בסיום הטקס‬ ‫שהיא הזילה דמעות כאשר ראתה את המב‬ ‫חווה יוצאת הדופן של האורח רם המעלה‪.‬‬ ‫"אחרי שהעלה את אש התמיד והניח זר‪,‬‬ ‫נשא נאום קצר‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬הוא נשא תפילה‬ ‫שנפתחה במילים מתוך ספר בראשית‪ :‬אדם‪,‬‬ ‫אייכה‪ .‬׳׳הננו כאן‪ ,‬אלוהים‪ ,‬בבושה על מה‬ ‫שהאדם‪ ,‬שנברא בצלמך ובדמותך‪ ,‬יכול היה‬ ‫לעשות"‪ ,‬אמר פרנציסקוס‪" .‬באה עלינו רעה‬ ‫גדולה אשר נעשתה תחת כל השמיים‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫אלוהים‪ ,‬שמע תפילתנו‪ ,‬שמע תחינתנו‪,‬‬ ‫הושע נא ברחמיך‪ ,‬הושע נא ממפלצתיות‬ ‫זו‪ .‬זכור נא אותנו ברחמיך‪ ,‬תן לנו את החסד‬ ‫להתבייש במה שאנו‪ ,‬כבני האדם‪ ,‬יכולנו‬ ‫לעולל‪"....‬‬ ‫קודם לביקורו ביד ושם‪ ,‬הגיע פרנציסקוס‬ ‫הראשון לבית הנשיא‪ ,‬שם בירך אותו נשיא‬ ‫המדינה‪ ,‬שמעון פרס והודה לו על מאבקו‬ ‫באנטישמיות באומרו‪" :‬אתה עומד כסלע‬ ‫נגד הניסיון ליצר זיקה בין דת לטרור"‪.‬‬ ‫האפיפיור הודה לנשיא על קבלת הפנים‬ ‫החמה ואמר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי "הכנסיה דוחה‬ ‫כל צורה של אפליה המבוססת על גזע או‬ ‫על דת‪ .‬אנו דוחים את האנטישמיות בכל‬ ‫צורותיה האפשרית וכמו כן את האלימות‬ ‫ותופעות חוסר הסבלנות כנגד בני האדם‪ ,‬או‬ ‫כנגד מקומות הפולחן של היהודים‪ ,‬הנוצב‬ ‫רים והמוסלמים"‪.‬‬ ‫לדברי עקיבא תור‪ ,‬ראש מחלקת קהילות‬ ‫יהודיות ודתות בעולם במשרד החוץ‪,‬‬ ‫צילום‪ :‬איציק הררי‪ ,‬יד ושם‬ ‫"במהלך מאה השנים האחרונות‪ ,‬יחסינו‬ ‫עם הוותיקן עברו מדחייה מוחלטת למעמד‬ ‫שווה‪ ,‬כבוד רוחני ולגיטימציה פוליטית‪.‬‬ ‫ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל מסמן‬ ‫אבן דרך חשובה בקשרים העמוקים בין‬ ‫הכנסייה הקתולית‪ ,‬ישראל והעם היהודי"‪.‬‬ ‫לדברי תור‪ ,‬בשנ ת ‪ ,1965‬מועצת הוותיקן ה�ש‬ ‫נייה אימצה את ה‪ ,Nostra Aetate-‬הצהרה‬ ‫על הדוקטרינה שדחתה את ההאשמה ברצח‬ ‫האל‪ ,‬גינתה את האנטישמיות על כל צורוב‬ ‫תיה ואשררה את נצחיות הקשרים הרוחניים‬ ‫בין אלוהים וישראל ההיסטורית‪" .‬אך נדרשו‬ ‫לוותיקן ‪ 28‬שנים נוספות כדי להכיר במדינת‬ ‫ישראל המודרנית ולכונן עמה יחסים דיפב‬ ‫לומטיים בשנת ‪ "1993‬אומר תור ומוסיף כי‬ ‫"זו היתה התפתחות בעלת חשיבות פוליטית‬ ‫עצומה עבורנו‪ ,‬אשר העמיקה את קשרינו‬ ‫עם מיליארד מאמינים נוצריים‪ ,‬רבים מהם‬ ‫בעולם המתפתח‪ .‬עבור הוותיקן היתה לכך‬ ‫חשיבות תיאולוגית מרכזית‪ ,‬מכיוון שמב‬ ‫שמעות הדבר היא שכעת הכנסיה מבינה‬ ‫את חזרת היהודים למולדתם ולהיסטוריה‬ ‫שלהם לא כבעיה איתה צריך החינוך הקב‬ ‫תולי להתמודד‪ ,‬אלא כאשרור של עובדה‬ ‫זו"‪ .‬תור מזכיר גם כי בראיון שנתן האפיפיור‬ ‫לעיתון האיטלק י ‪ La Republica‬בספ�ט‬ ‫מבר של השנה שעברה אמר‪" :‬במהלך הסבל‬ ‫הנורא במאות השנים האחרונות‪ ,‬היהודים‬ ‫שמרו על אמונתם באלוהים‪ .‬ועבור כך‪ ,‬אנו‪,‬‬ ‫הכנסיה וכל משפחת העמים‪ ,‬לעולם לא‬ ‫נוכל להודות להם כגמולם‪".‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫כנס מרכז הארגונים למימוש זכויות‬ ‫למאבק על הגדלת הזכויות לניצולים אין כל משמעות אם לא ידעו הזכאים לממש אותן‬ ‫בזכויות לא די‪ .‬צריך גם לדעת ולהבין‪ .‬כנס מיצוי זכויות של מרכז הארגונים‬ ‫למעלה מ‪ 600-‬ניצולי שואה השתתפו‬ ‫ביריד מיצוי הזכויות שערך מרכז הארגונים‬ ‫של ניצולי השואה במוזיאון ארץ ישראל‪,‬‬ ‫בתל אביב‪ .‬זהו היריד האזורי השני שעורך‬ ‫המרכז‪ .‬הראשון התקיים בבאר שבע‪ .‬שיטה‬ ‫זו של כנסים אזוריים‪ ,‬החליפה את קיום‬ ‫הכנסים הקטנים שהיו נהוגים עד כה ואשר‬ ‫התגלו כיעילים פחות ויקרים יותר‪ .‬גם‬ ‫בתל אביב‪ ,‬כמו בכל הכנסים האזוריים‪,‬‬ ‫התחיל במפגש ישיר ביריד הזכויות בין‬ ‫ניצולים לבין צוות של יועצים שעזרו‬ ‫להם למקד את בעיות מיצוי הזכויות‬ ‫שלהם‪ ,‬להפנותם למקומות הנכונים לצורך‬ ‫מימושן ואף קיבלו מהניצולים פרטים‬ ‫אישיים על מנת להמשיך את הטיפול אחרי‬ ‫תום יריד הזכויות‪ .‬בהמשך התכנס הקהל‬ ‫לשמוע סקירות על עיקרי הדברים וכדי‬ ‫לקבל תשובות לשאלות שהתעוררו במהלך‬ ‫המפגש‪.‬‬ ‫את היריד ערך מרכז הארגונים בשיתוף‬ ‫עיריית תל אביב ובסיוע המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים‪ ,‬הרשות לזכויות ניצולי השואה‬ ‫במשרד האוצר ועידת התביעות‪ .‬את הכנס‬ ‫פתח רון חולדאי‪ ,‬ראש עיריית ת"א‪ ,‬אשר‬ ‫‪10‬‬ ‫בתום דברי ברכה קצרים אמר‪" :‬אני רוצה‬ ‫להגיד לכם את מה שבאמת ראוי להגיד‬ ‫לכם היום‪ .‬הרבה בריאות ואריכות חיים‬ ‫ואני מקווה שהכנס הזה יביא לכם גם יותר‬ ‫רווחה"‪.‬‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬סקרה‬ ‫בקצרה את המאבקים שניהל המרכז למען‬ ‫זכויות הניצולים‪ ,‬ביניהם המאבק להכרה‬ ‫בזכויות העולים מבריה"מ לשעבר‪ ,‬חוק‬ ‫ההטבות שעבר בכנסת בשנת ‪ 2008‬וכמובן‬ ‫גם החוק החדש שעבר בכנסת וקבע העברת‬ ‫מיליארד שקל לטובת ניצולי השואה‪.‬‬ ‫לדברי אביטל‪" ,‬החוק החדש עליו נאבקנו‬ ‫עושה צדק עם חלק מאלה שהגיעו ארצה‬ ‫אחרי שנת ‪ .1953‬הוא נותן יותר זכויות‬ ‫ליותר אנשים‪ ,‬אבל עדיין נותרו כאלה שלא‬ ‫מקבלים כלום‪ ,‬כדוגמת עובדי הכפייה‬ ‫מרומניה‪ .‬נמשיך להיאבק כדי שכולם יקבלו‬ ‫זכויות ובכדי שלכולכם יהיו חיים ארוכים‬ ‫יותר וטובים יותר"‪.‬‬ ‫שלמה גור‪ ,‬סגן נשיא ועידת התביעות סיפר‬ ‫בין היתר כי רשימת הניצולים אשר בידיהם‬ ‫הועברה לאוצר לצורך יצירתה של רשימה‬ ‫אחידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של‬ ‫הטיפול בניצולי השואה‪ .‬ועידת התביעות‪,‬‬ ‫אמר גור‪ ,‬עשתה וממשיכה לעשות כבר‬ ‫‪ 62‬שנים כדי להרחיב את תחולת החוקים‬ ‫למעגלי ניצולים חדשים לשפר את התנאים‬ ‫של ניצולי השואה"‪.‬‬ ‫לדברי גלעד סממה‪ ,‬מנכ"ל המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‪" ,‬התוכנית הלאומית‬ ‫החדשה ותיקון חוק הפנסיות לעובדי גטאות‬ ‫הם הישג לא קטן‪ ,‬אבל זכויות בלי ניצול‬ ‫זכויות זה כאילו שלא עשינו כלום‪ .‬לכן‪ ,‬אני‬ ‫מברך את מרכז הארגונים ועיריית ת"א על‬ ‫היוזמה הזאת"‪ .‬סממה גם הפציר בנוכחים‬ ‫לפנות למוקד השירות במשרדו כדי לקבל‬ ‫את מלוא העזרה לה הם נדרשים‪.‬‬ ‫ליאת פוגלר‪ ,‬נציגת הרשות לזכויות ניצולי‬ ‫השואה‪ ,‬סקרה את עיקרי החוק החדש ואף‬ ‫ענתה לשאלות מהקהל ואילו גדעון בן‬ ‫ישראל‪ ,‬יו"ר הסתדרות הגמלאים‪ ,‬הבטיח‬ ‫את השתתפות ארגונו בכל מאבק למען‬ ‫זכויות הניצולים‪ .‬את רשימת הדוברים סגר‬ ‫רוני קלינסקי‪ ,‬מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי‬ ‫השואה בישראל‪ ,‬אשר סקר בפני הנוכחים‬ ‫את פעילותה הענפה של הקרן‪.‬‬ ‫שיחה אקראית עם שלושה משתתפים‬ ‫העלתה כי הכנס השיג את מטרתו‪ .‬לדברי‬ ‫שלום ויינרמן "עבור אנשים שרצו לדעת‬ ‫את הזכויות שלהם והם מוגבלים בקריאה‬ ‫ובהבנה הכנס היה חשוב מאד מפני שהוסבר‬ ‫להם הכל ישירות‪ .‬אנחנו פעילים מאד וזה‬ ‫הכנס הראשון מהסוג הזה שאנחנו רואים‪,‬‬ ‫זה חשוב מאד‪ .‬יש אנשים חולים ובודדים‬ ‫והם זקוקים לכל סוגי העזרה"‪ .‬אהרון שכטר‬ ‫הסביר כי "יש בירוקרטיה עצומה כלפי‬ ‫הניצולים‪ ,‬תלוי מאיפה הגעת ומתי עלית‬ ‫לארץ‪ .‬טוב שהכנס עוזר לעשות סדר לכל‬ ‫מי שעוד לא מודע לזכויותיו" ואילו שושנה‬ ‫ריינר מסבירה את חשיבות הכנס בכך‬ ‫"שחילקו לכל אחד פלייר עם המון כתובות‬ ‫למי לפנות‪ ,‬כי בבת אחת קשה לקלוט הכל‪.‬‬ ‫ככה קיבלנו רשימה מלאה של כתובות‬ ‫לשאלות שלנו"‪.‬‬ ‫מאות תיקים נפתחו‬ ‫בהוצאה לפועל נגד ניצולים‬ ‫ההוצאה לפועל תפנה הנתבעים לארגונים שיסייעו להם להתמודד עם‬ ‫הסבך הבירוקרטי אליו נקלעו‬ ‫לאחרונה נודע‪ ,‬כי למעלה מ‪ 450-‬תיקי‬ ‫הוצאה לפועל נפתחו ברשות האכיפה והגו‬ ‫בייה כנגד קשישים ניצולי שואה לאחר שנו‬ ‫דרשו לשלם שכר טרחה ל"מתווכים" אשר‬ ‫הציעו להם את שרותיהם במטרה לקבל את‬ ‫הקיצבה לה הם זכאים‪ .‬עשר שנים לאחר מכן‪,‬‬ ‫לעיתים אף שלא היה כל טיפול או סיוע‪ ,‬פנו‬ ‫המתווכים להוצאה לפועל בבקשה לפתוח‬ ‫בהליך גבייה מול אותם ניצולים‪.‬‬ ‫ב‪ 20-‬במאי ‪ 2014‬התקיים בוועדה לפניות‬ ‫הציבור דיון בנושא‪ .‬בפתיחת הדיון אמרה‬ ‫יו"ר הוועדה‪ ,‬חברת הכנסת עדי קול "אני‬ ‫מתביישת אל מול התופעה המכוערת הזו‬ ‫ומגנה התנהגות כזו בכלל וכלפי ניצולי‬ ‫שואה וקשישים בפרט‪ .‬לא ייתכן כי יהיה‬ ‫מי שיבקש לעשות כסף על גבם של ניצולי‬ ‫השואה‪ .‬כל זאת מתחדד עוד יותר לאור‬ ‫החלטה מנהלית של מדינת ישראל לפיה‬ ‫אותם ניצולים זכאים לכספים אלה‪ ,‬ללא‬ ‫צורך בעבודה של מתווך או עורך דין‪".‬‬ ‫מאיר כחלון‪ ,‬יו"ר הארגון העולמי של יוצאי‬ ‫לוב אמר כי "בין ההוצאה לפועל לבין הניב‬ ‫צולים יש נתק‪ .‬נציגיהם מגיעים לאנשים‬ ‫מבוגרים שלא מבינים בנושא ומבצעים‬ ‫עיקול‪ .‬אנחנו כארגון לא תמיד יודעים על כך‬ ‫דבר‪ .‬כשמתברר עניין העיקול מאוחר מכדי‬ ‫להגיש התנגדות‪ .‬זהו הליך שלוקח זמן‪ .‬ביב‬ ‫קשתי מההוצאה לפועל רשימה של ניצולים‬ ‫שיש כנגדם תיקי הוצאה לפועל על מנת‬ ‫שאוכל להגיע אליהם ולעזור‪ .‬צריך לעצור‬ ‫את השיגעון הזה‪ .‬אנשים בני שמונים אינם‬ ‫יכולים לישון בשקט בלילה‪ .‬אני מקבל טלב‬ ‫פונים באמצע הלילה של אנשים שמסבירים‬ ‫לי שאינם יודעים מה לעשות"‪.‬‬ ‫לדברי עפרה רוס‪ ,‬מנהלת הרשות לזכויות‬ ‫ניצולי שואה‪" :‬התברר לנו שאנשים אשרב‬ ‫תבעו בשנת ‪ 2002‬את זכויותיהם עבדו עם‬ ‫כל מיני "מאכערים" והבנו את גודל התופעה‬ ‫הנוראית הזו‪ .‬פנינו לאנשים ופתחנו תיקים‪,‬‬ ‫ארגון יוצאי לוב שיתף פעולה‪ .‬הם הגדילו‬ ‫לעשות‪ .‬בעיניי‪ ,‬לשכת עורכי הדין היתה‬ ‫אמורה לעצור מיד את התופעה‪ .‬אותם מאב‬ ‫כערים לא עשו כלום למען הניצולים ודרשו‬ ‫מהם כספים‪ .‬זה חמור ביותר"‪.‬‬ ‫עו"ד יהודה תשובה‪ ,‬אשר רבים מהתיקים‬ ‫כנגד ניצולי השואה נפתחו לבקשתו‪ ,‬טען כי‬ ‫"ההסדר המנהלי לא היה בא לעולם אלמלא‬ ‫הצלחתי במאבק בית משפט העליון‪ ,‬אשר‬ ‫ישב על המדוכה משך ‪ 16‬חודש‪ .‬במשך ‪16‬‬ ‫חודש הקזתי את דמי על מנת לספק לוועדה‬ ‫את מה שהיא צריכה‪ .‬כל מה שהשיגו יהודי‬ ‫תוניסיה השיגו רק בעקבות המאבק הציב‬ ‫בורי שלי"‪ .‬עו"ד רחל דואני‪ ,‬אשר פתחה‬ ‫אף היא תיקים בהוצאה לפועל נגד ניצולי‬ ‫שואה אמרה‪" :‬פעלנו בשביל לסדר חוק‬ ‫ליהודי לוב‪ .‬אף אחד מיהודי לוב לא האמין‬ ‫שמגיע לו כסף‪ .‬יש הסכם כתוב בין כל יוצאי‬ ‫לוב אשר פנו אליי וביני‪ .‬היום הם מקבלים‬ ‫את הקיצבה על סמך תיקים שאני פתחתי‪.‬‬ ‫ההסכם בינינו היה שברגע שיוכרו‪ ,‬במידה‬ ‫ויוכרו‪ ,‬הם ישלמו לי ‪ 2,000‬ש"ח פלוס מע"מ‪.‬‬ ‫אין הגבלת זמן על ההסכם"‪.‬‬ ‫קול הגיעה להסכמות עם רשות האכיפה‬ ‫והגבייה והארגונים החברתיים‪ ,‬כי בנוגע‬ ‫למקרים אלה‪ ,‬אנשי ההוצאה לפועל יפעלו‬ ‫לעצירת הליכי הגבייה במידה ויקבלו בקשה‬ ‫לעיכוב הליכים על ידי התובעים‪ .‬עוד סוכם‬ ‫בדיון שאנשי ההוצאה לפועל יתקשרו לכל‬ ‫הניצולים אשר נגדם נפתחו תיקים ויבקשו‬ ‫מהם לוותר על סודיות‪ ,‬על מנת שיוכלו להב‬ ‫עביר את פרטיהם לארגונים שיסייעו להם‪,‬‬ ‫ללא שום תמורה‪ ,‬להתמודד עם הסבך הביב‬ ‫רוקרטי שאליו נקלעו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הודיע ראש לשכת עורכי הדין‪,‬‬ ‫עו"ד דורון ברזילי‪ ,‬כי סיכם עם מנהל רשות‬ ‫האכיפה והגבייה‪ ,‬דוד מדיוני‪ ,‬על העברת‬ ‫מאות התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל‬ ‫נגד קשישים ניצולי שואה‪ ,‬לתוכנית "שכר‬ ‫מצווה" של לשכת עורכי הדין‪ ,‬על מנת‬ ‫שתטפל בהם‪" :‬קראתי בתדהמה את הידיעה‬ ‫שהתפרסמה בנושא‪ .‬כראש לשכת עורכי‬ ‫הדין האחראית על תוכנית 'שכר מצווה'‬ ‫ אשר כל מהותה ועניינה הן סיוע משפטי‬‫חינם לנזקקים ‪ -‬הוריתי למנהלת התוכנית‬ ‫להתערב לאלתר בעניין ולמשוך את כל‬ ‫התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל נגד ניצולי‬ ‫השואה ולהעניק הגנה לניצולים‪ .‬לשכת‬ ‫עורכי הדין מייצגת את עורכי הדין בישראל‬ ‫אך גם חרטה על דגלה לפעול למען הקהילה‬ ‫בכלים העומדים לרשותה וכך אנו עושים"‪.‬‬ ‫צלבי קרס על משרדי הארגון לסיוע לניצולי שואה בוורונה‬ ‫עובדי משרדי הארגון הלאומי לסיוע לניו‬ ‫צולי שואה ולמגורשים מאיטליה שבוורונה‪,‬‬ ‫גילו השבוע לתדהמתם כי לוחית השיש הנמו‬ ‫צאת על פתח הארגון רוססה בכתובות נאצה‬ ‫ובצלב קרס וכמו כן נמחקו שעות הפתיחה‪.‬‬ ‫לדברי נציג הארגון‪ ,‬״האירוע מדבר בעד‬ ‫עצמו‪ .‬כוונתו של מי שפוגע בארגון אשר‬ ‫מאחד את ניצולי השואה שעדיין חיים ובני‬ ‫המשפחה של הנרצחים במחנות הריכוז‬ ‫הנאציים‪ ,‬היא להלל את אחת התקופות‬ ‫החשוכות ביותר בהיסטוריה"‪ .‬לדבריו הפב‬ ‫עולה‪ ,‬בעלת הדפוס הנאצי‪ ,‬מעוררת דאגה‬ ‫רבה בקרב מגורשים לשעבר מוורונה‪,‬‬ ‫"מכיוון שזו אינה הפעם הראשונה שכתובות‬ ‫דומות מופיעות בעיר‪ ,‬כפי שכבר אירע מול‬ ‫בית הקברות היהודי‪ ,‬על בית הכנסת ואפילו‬ ‫על כרזות הבחירות במהלך קמפיין הבחיב‬ ‫רות האחרון"‪ .‬מיד לאחר שהתגלה המקרה‪,‬‬ ‫הזעיקו עובדי המשרד את המשטרה והוגשה‬ ‫תלונה למחלקה לחקירות כלליות ופעולות‬ ‫מיוחדות של איטליה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫הליגה נגד השמצה‪ :‬מחצית מהמוסלמים ורבע‬ ‫מהנוצרים ‪ -‬אנטישמים‬ ‫הפלסטינים נמצאים בראש טבלת‬ ‫האנטישמים העולמית של הארגון‬ ‫ובתחתית ‪ -‬תושבי לאוס ושבדיה‪.‬‬ ‫מחצית מ‪ 53,000-‬הנשאלים בסקר‬ ‫לא שמעו על השואה‬ ‫סקר חדש של הליגה נגד השמצה מגלה‬ ‫כי בגדה המערבית וברצועת עזה נמצא‬ ‫האחוז הגבוה ביותר של אנטישמים‪93% .‬‬ ‫מהאוכלוסייה הבוגרת בשטחים מחזיקה‬ ‫בעמדות אנטישמיות‪ .‬הסקר אשר פורסם‬ ‫בארה"ב תחת השם "גלובל ‪ :100‬אינדקס‬ ‫האנטישמיות"‪ ,‬מגלה כי ‪ 26%‬מאוכלוסיית‬ ‫העולם אנטישמית ורק ‪ 54%‬מהנשאלים‬ ‫שמעו על השואה‪.‬‬ ‫הליגה נגד השמצה מסרה‪ ,‬עם פרסום‬ ‫הסקר‪ ,‬כי הוא המקיף ביותר מסוגו שבוצע‬ ‫אי פעם‪ .‬הוא כלל ‪ 53,100‬נשאלים מ‪102-‬‬ ‫מדינות או אזורים‪ .‬לנשאלים הוצג ו ‪ 11‬אמ�י‬ ‫רות סטריאוטיפיות‪ ,‬אותן הגדירו עורכי‬ ‫הסקר כאנטישמיות והנשאלים התבקשו‬ ‫להעריך אם הן נכונות או שגויות‪ .‬מי שסיווג‬ ‫לפחות שש מהן כנכונות הוגדר על ידי עורכי‬ ‫הסקר כאנטישמי‪.‬‬ ‫לפי ממצאי הסקר‪ ,‬ריכוז האנטישמים‬ ‫הגבוה ביותר נמצא במזרח התיכון ובצב‬ ‫פון אפריקה‪ ,‬שם הסכימו ‪ 74%‬מהנשאלים‬ ‫עם רוב האמירות שהוצגו בפניהם‪ .‬למרבה‬ ‫ההפתעה‪ ,‬איראן היא המדינה הכי פחות‬ ‫אנטישמית במזה"ת עם ‪ 56%‬אנטישמיות‪.‬‬ ‫אחרי הגדה ועזה מובילות את טבלת האנב‬ ‫טישמיות עיראק עם ‪ ,92%‬תימן ‪,88%‬‬ ‫אלג'יריה‪ ,‬לוב‪ ,‬תוניס‪ ,‬כוויית‪ ,‬בחריין‪ ,‬ירדן‬ ‫ומרוקו‪ ,‬עם ‪ .80%‬בשאר אזורי העולם המצב‬ ‫גרוע פחות‪ :‬במזרח אירופה מצא הסקר כי‬ ‫‪ 34%‬מהאוכלוסייה היא אנטישמית‪ ,‬במערב‬ ‫אירופה ‪ 24%‬ובאסיה ‪.22%‬‬ ‫במקום הראשון בין המדינות בהן שיעור‬ ‫האנטישמים הוא הנמוך בעולם נמצאת‬ ‫לאוס‪ ,‬שם זוהו ר ק ‪ 0.2%‬אנטישמים וא�ח‬ ‫ריה הפיליפינים (‪ ,)3%‬שבדיה (‪ ,)4%‬הולנד‪,‬‬ ‫וויטנאם‪ ,‬בריטניה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬דנמרק‪ ,‬טנזניה‬ ‫ותאילנד ‪ -‬עם ‪ 13%‬אנטישמיות‪.‬‬ ‫בין הממצאים הנוספים שמציג הסקר‬ ‫‪12‬‬ ‫אמסטרדם תפצה יהודים‬ ‫שנדרשו לשלם חשבונות‬ ‫על בתים מהם גורשו‬ ‫בעקבות מחקר שגילה כי ניצולי שואה מהעיר נקנסו על פיגור‬ ‫בתשלום גז‪ ,‬הקצתה העירייה ‪ 820‬אלף אירו לפיצויים והודיעה‬ ‫כי תחקור את הנושא‬ ‫נמצא כי האמירה הרווחת ביותר בקרב האנב‬ ‫טישמים (‪ )41%‬קשורה לישראל‪" :‬היהודים‬ ‫נאמנים יותר לישראל מאשר למדינה בה‬ ‫הם גרים" ו‪ 35%-‬מהם הצדיקו את האמירה‬ ‫לפיה "ליהודים יש יותר מדי כוח בעולם העב‬ ‫סקים"‪.‬‬ ‫כמחצית מהמוסלמים (‪ )49%‬שהשתתפו‬ ‫בסקר השיבו "ככל הנראה נכון" לשש מתוך‬ ‫‪ 11‬אמירות אנטישמיות שהוצגו בפניהם‪,‬‬ ‫ולכן סווגו כאנטישמים‪ ,‬בעוד ‪-‬ש‪ 24%-‬מ�ה‬ ‫נוצרים שהשתתפו בסקר הוצגו בידי מחבב‬ ‫ריו כאנטישמים‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי הבעיה חמורה‬ ‫פחות באזורים פרוטסטנטים אשר קיבלו את‬ ‫הדירוג הנמוך ביותר של אנטישמיות בהשב‬ ‫וואה לאזורים בעלי רוב דתי אחר‪ .‬בסקר‬ ‫נמצא עוד כי גם בקרב הבודהיסטים יש‬ ‫שמחזיקים בעמדות אנטישמיות (‪.)17%‬‬ ‫אייב פוקסמן‪ ,‬מנכ"ל הליגה נגד השמצה‪,‬‬ ‫אמר בתגובה לסקר כי "בפעם הראשונה יש‬ ‫לנו המחשה עד כמה עקבית ורווחת האנטיב‬ ‫שמיות כיום ברחבי העולם‪ .‬הנתונים שנאספו‬ ‫מאפשרים לנו להתבונן מעבר לרטוריקה או‬ ‫לתקרית אנטישמית כזו או אחרת ולכמת‬ ‫את שכיחותן של עמדות אנטישמיות ברחבי‬ ‫העולם‪ ".‬בארי קרטיס לשעבר היו"ר העולמי‬ ‫של הליגה נגד השמצה‪ ,‬אמר כי "הניסיון‬ ‫חסר התקדים הזה לאמוד ולהעריך עמדות‬ ‫אנטישמיות ברחבי העולם‪ ,‬ישמש קריאת‬ ‫השכמה לממשלות‪ ,‬למוסדות בינלאומיים‬ ‫ולאנשי מצפון ויזכיר שאנטישמיות אינה‬ ‫שריד היסטורי בלבד‪ ,‬אלא אירוע נוכחי"‪.‬‬ ‫כפר סבא מתגייסת‬ ‫למען הניצולים‬ ‫ראש עיריית כפר סבא‪ ,‬יהודה בן חמו‪ ,‬זימן‬ ‫בתחילת חודש אפריל‪ ,‬כנס חירום דחוף‬ ‫במהלכו קרא לתושבי העיר ולראשי החבו‬ ‫רות המובילות בה להתגייס בדחיפות למען‬ ‫כ‪ 3000-‬ניצולי שואה המתגוררים כיום בעיר‪.‬‬ ‫בכינוס החירום לקחו חלק חברי הנהלת‬ ‫העיר‪ ,‬ראשי ארגוני מתנדבים‪ ,‬חברי מועצת‬ ‫הנוער העירונית ותנועות הנוער‪ .‬בפתח הכיב‬ ‫נוס אמר בן חמו כי‪" ,‬מדובר באנשים יקרים‪,‬‬ ‫ששרדו את תופת השואה וכעת הם חווים‬ ‫בדידות‪ ,‬מצב בריאותי ותפקודי ירוד‪ ,‬קשיים‬ ‫כלכליים וקושי ניכר במיצוי זכויותיהם החוב‬ ‫קיות‪ .‬על רקע קשיים אלו החלטתי להפעיל‬ ‫תכנית חירום עירונית למיצוי זכויותיהם של‬ ‫ניצולי השואה בעיר"‪.‬‬ ‫התכנית תתמקד במתן מענה לשני תחוב‬ ‫מים מרכזיים ‪ -‬צמצום הבדידות ומיצוי‬ ‫זכויות חוקיות חברתיות וכלכליות בעזרת‬ ‫מתנדבים שיעברו הכשרה מרוכזת בנושא‬ ‫מיצוי זכויות ניצולי שואה על ידי גורמים‬ ‫מקצועיים‪ .‬לאחר ההכשרה יקבל כל מתנדב‬ ‫מספר בתי אב של ניצולי שואה ויגיע אליהם‬ ‫הביתה עם ערכת טפסים לשם מיצוי הזב‬ ‫כויות‪ .‬במקביל יתקיים שיווק ופרסום הנושא‬ ‫לצורך איתור מקסימלי של ניצולי השואה‬ ‫עליהם עדיין אין לרשויות הרווחה כל מידע‪.‬‬ ‫עיריית אמסטרדם החליטה לפצות את‬ ‫תושביה היהודים שנדרשו לשלם קנסות על‬ ‫חשבונות שלא שילמו בתקופה בה גורשו או‬ ‫נמלטו מבתיהם בזמן מלחמת העולם השב‬ ‫נייה‪ .‬מועצת העיר הודיעה כי תחזיר סכום‬ ‫ש ל ‪ 820‬אלף אירו לניצולי שואה או ל�מ‬ ‫שפחותיהם וכי תחקור את הנושא לעומק‪.‬‬ ‫"בעיניים של היום‪ ,‬הטלת קנסות על קרבנות‬ ‫המלחמה הוא דבר בלתי הולם"‪ ,‬אמר ראש‬ ‫העיר‪ ,‬אברהרד ואן דר לאן‪.‬‬ ‫הפרשה נחשפה במחקר שנערך על ידי‬ ‫המכון ההולנדי לחקר המלחמה‪ ,‬השואה‬ ‫והג'נוסייד (‪ ,)NIOD‬אשר מצא ‪ 217‬מקרים‬ ‫בהם עיריית אמסטרדם דרשה מיהודים‬ ‫לשלם חשבונות ואף קנסה אותם על עיכוב‬ ‫בתשלום‪ ,‬חרף העובדה שהתשלומים נשלחו‬ ‫לביתם בתקופת הכיבוש הנאצי‪ ,‬בה גורשו‬ ‫מביתם‪ .‬עוד עולה מהמחקר‪ ,‬כי אפילו‬ ‫יהודים ששבו מאושוויץ נדרשו לשלם חשב‬ ‫גירוש יהודי אמסטרדם למחנות‬ ‫בונות‪ ,‬כולל חשבונות גז שלא שולמו על‬ ‫ידי התושבים שהשתלטו על בתיהם וגרו‬ ‫שם בזמן המלחמה‪ .‬מחברי המחקר טענו‬ ‫כי העירייה צריכה לפצות את ניצולי השואה‬ ‫או את משפחותיהם בכמעט חמישה מיב‬ ‫ליון אירו‪ ,‬סכום גבוה בהרבה מזה שהציעה‬ ‫ממשלת אמסטרדם‪.‬‬ ‫במחקר צוטט מסמך רשמי של עיריית‬ ‫אמסטרדם שנכתב ב‪ 12-‬בספטמבר ‪,1947‬‬ ‫אשר קבע כי "לעירייה יש את הזכות לקבל‬ ‫תשלום מלא על החשבונות והקנסות"‪.‬‬ ‫במסמך נכתב גם כי ה"תירוצים" להימנעות‬ ‫מתשלום‪ ,‬כולל הטענה כי הנכס נלקח מבב‬ ‫עליו בידי הנאצים‪ ,‬אינם תקפים‪ .‬מהדו"ח‬ ‫עלה‪ ,‬כי היועץ המשפטי של העירייה המליץ‬ ‫לה לא לגבות את הקנסות‪ ,‬אך זו החליטה‬ ‫לדחות את ההמלצה‪.‬‬ ‫את הפרשה חשפה לראשונה‪ ,‬לפני כמה‬ ‫שנים‪ ,‬סטודנטית הולנדית שהיתה אז בת‬ ‫‪ ,20‬שרלוט ואן דן ברג‪ ,‬אשר עבדה במשרה‬ ‫חלקית בארכיון של העיר אמסטרדם‪ .‬היא‬ ‫נתקלה יום אחד במסמכים יוצאי דופן‪:‬‬ ‫מכתבים ששלחו ניצולי שואה לעירייה‪,‬‬ ‫בהם התלוננו על כך שהם נדרשים לשלם‬ ‫חשבונות וקנסות שנשלחו לבתים שהופקעו‬ ‫מהם‪ ,‬לאחר שגורשו למחנות ההשמדה‬ ‫הנאציים‪.‬‬ ‫התשובות ששלחה העירייה למכתבים‬ ‫אלה היו מקוממות לא פחות‪" .‬תשלומי‬ ‫הבסיס והקנסות על איחור בתשלום חייבים‬ ‫להיות משולמים‪ ,‬בלי קשר לשאלה אם צד‬ ‫שלישי‪ ,‬באופן חוקי או לא‪ ,‬החזיק לזמן מה‬ ‫בנכס"‪ .‬כשחקרה את העניין לעומק‪ ,‬גילתה‬ ‫כי קיים תיעוד של מאות מקרים דומים‪.‬‬ ‫"הרגשתי שהמסמכים האלה חשובים מכדי‬ ‫שאניח להם לשכב שם‪ .‬מדובר באי צדק‬ ‫שנעשה‪ ,‬לא משהו שאפשר לשים בצד ולב‬ ‫שכוח" אמרה‪.‬‬ ‫אתר המבקרים בבירקנאו ישודרג‬ ‫ועדת אושוויץ הבינלאומית‪ ,‬התכנסה לישיבה שנערכה בחודש‬ ‫מרץ בברלין‪ .‬הישיבה נערכה במקביל לשני אירועים הקשורים‬ ‫לנושא השואה‪ .‬האחד היה ערב לציון ‪ 60‬שנה להקמת יד ושם השני‬ ‫העלאת הרקוויאם של ורדי שהועלה גם בטרזינשטט‪.‬‬ ‫נציג מרכז הארגונים של ניצולי השואה בועדת אושוויץ‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬נח קליגר‪ ,‬מסר כי במהלכה דווח על פעילות‬ ‫ועל תכניות מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וציין‬ ‫כי המרכז‪ ,‬בהנהגתה של קולט אביטל‪ ,‬הפך לפקטור חשוב‬ ‫ומשפיע בישראל בכל הקשור לבעיות של השורדים כמו גם‬ ‫בהחזרת הרכוש‪.‬‬ ‫הועדה דנה בנושאים אקטואליים‪ ,‬בין היתר בתכנית כיצד‬ ‫לשדרג את אתר המבקרים בבירקנאו באמצעות מיצגים אלב‬ ‫קטרוניים‪ ,‬אשר יהפכו למרכזי מידע שיבליטו את העובדה‬ ‫שרוב רובם של היהודים הושמדו במחנה זה ‪ -‬אושוויץ ‪.2‬‬ ‫מנהלי מוזיאון אושוויץ וחברי המועצה העולמית העליונה‪,‬‬ ‫הממונה על תולדות תשלובת המוות‪ ,‬כבר קיבלו עקרונית את‬ ‫ההצעה שהוגשה על ידי ארגון שורדי אושוויץ בצרפת ויו"ר יד‬ ‫ושם ונראה כי התכנית תוגשם בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫באותה עת‪ ,‬נערכה בבנין הקונצרטים הפרמיירה של "רקוויאם‬ ‫טרזינשטט"‪ ,‬הרקוויאם של ורדי שהוצג בשעתו בגטו טרזינשטט‬ ‫על ידי התזמורת והמקהלה של הגטו‪ .‬הפעם הוסיפו אליו גם קטעי‬ ‫וידיאו ועדויות של השורדים אותו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫אותרו ‪ 20‬שומרים נאצים‬ ‫ממיידנק‬ ‫חוקרי פשעי מלחמה נאציים מסרו כי השומרים עדיין‬ ‫בחיים ועשויים להיות אשמים בסיוע לרצח‪.‬‬ ‫במחנה ההשמדה מיידנק בפולין נרצחו ‪ 80‬אלף יהודים‬ ‫אספן האומנות‬ ‫השדודה‪ ,‬גורליט‪ ,‬נפטר‬ ‫והוריש את האוסף‬ ‫למוזיאון בברן‬ ‫אספן האמנות הגרמני קורנליוס גורליט‪,‬‬ ‫שהחזיק ביצירות אמנות שהנאצים בזזו‬ ‫מיהודים בשואה‪ ,‬מת ביום ה‪ 7-‬במאי‬ ‫‪ 2014‬במינכן בגיל ‪ ,81‬כחודש אחרי‬ ‫שחתם עם ממשלת גרמניה על הסכם‬ ‫שיסיים את הפרשה‪ .‬עם מותו הסתבר‪,‬‬ ‫כי הוריש את האוסף שלו למוזיאון‬ ‫האמנות של העיר ברן‪ ,‬שווייץ‪.‬‬ ‫נחשפו עדויות ראשונות‬ ‫לתאי הגזים בטרבלינקה‬ ‫צוות ארכיאולוגים ובראשם מומחית לזיהוי קורבנות רצח‪ ,‬הורשה לחפור‬ ‫באדמת המחנה שהוקם בפולין‪ ,‬אותו הנאצים החריבו כליל בשנת ‪.1943‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬התגלו במקום עצמות יהודים‬ ‫צוות הארכיאולוגים שהורשה‪ ,‬לראשונה‪,‬‬ ‫לבצע חפירה במחנה‪ ,‬גילה שהנאצים לא‬ ‫הצליחו להשמיד בשנת ‪ 1943‬את כל הראיות‬ ‫לקיומו‪ .‬בחפירות התגלו לבנים ויסודות‬ ‫שומרים במיידנק‪ 20 .‬מהם יתנו את הדין‬ ‫חוקרי פשעי מלחמה נאציים בגרמב‬ ‫ניה מסרו כי איתרו כ‪ 20-‬שומרים לשעבר‬ ‫ממחנה ההשמדה מיידנק שנמצאים עדיין‬ ‫בחיים‪ .‬ההערכה היא כי הם עשויים להימצא‬ ‫אשמים בסיוע לרצח‪ .‬התובע הפדרלי‪ ,‬קורט‬ ‫שרים‪ ,‬אמר בתגובה כי המשרד המיוחד‬ ‫לחקירת פשעי הנאצים מתכונן להמליץ‬ ‫לתביעה להגיש כתבי אישום נגד החשוב‬ ‫דים‪ .‬החוקר הראשי‪ ,‬תומס ויל‪ ,‬אישר כי‬ ‫החשודים אומנם חיים בגרמניה‪ ,‬והוסיף כי‬ ‫חקירתם של שומרים נוספים במיידנק עדיין‬ ‫נמשכת‪ .‬הערכת הרשויות בגרמניה היא כי‬ ‫מדובר בכ‪ 1,000-‬חשודים אפשריים בסיוע‬ ‫לרצח בזמן מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫סביר להניח שיהיה קשה למצוא עדים‬ ‫שיוכלו להעיד בתביעה נגד השומרים החב‬ ‫שודים‪ ,‬אך התביעה הגרמנית תוכל להסתמך‬ ‫על תקדים הרשעתו של ג'ון דמיאניוק‪ ,‬בו‬ ‫נעשה שימוש ברישומים כתובים מתקופת‬ ‫המלחמה‪ .‬דמיאניוק נידון לחמש שנות‬ ‫מאסר בגין סיוע לרצח של ‪ 28,060‬יהודים‬ ‫בשנ ת ‪ ,1943‬בעת ששימש שומר במחנה ס�ו‬ ‫ביבור‪ .‬שנתיים לאחר מאסרו מת דמיאניוק‬ ‫בבית זקנים ליד כלא רוזנהיים‪.‬‬ ‫כחצי מיליון בני אדם עברו במיידנק‪ ,‬מהם‬ ‫נספו כ‪ 200-‬אלף‪ ,‬מהם ‪ 80‬אלף יהודים‪.‬‬ ‫המחנה החל לפעול בשנת ‪ 1941‬ונרצחו‬ ‫בו יהודים מצ'כוסלובקיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הונגב‬ ‫ריה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬יוון‪ ,‬הולנד ופולין‪ ,‬מהם‬ ‫אלפים אחרי מרד גטו ורשה‪.‬‬ ‫בשווייץ מותר להצדיע במועל יד‪ ,‬בתנאי שזו רק "הצהרה פוליטית"‬ ‫בית המשפט העליון במדינה קבע כי‬ ‫במידה והמצדיע לא התכוון "להפיץ שנאה‬ ‫גזענית"‪ ,‬אין אפשרות להעניש את מי שיבצע‬ ‫את התנועה המזוהה עם המשטר הנאצי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות החליטה הממשלה‬ ‫גם שלא לאסור שימוש בסמלים נאציים‬ ‫ולהתיר בחוק קללות כמו "חזיר שחור‪".‬‬ ‫הפסיקה‪ ,‬אשר ניתנה בערעור שהגיש אדם‬ ‫שהואשם באפליה על רקע גזעני על ידי‬ ‫בית המשפט העליון בקנטון אורי‪ ,‬הביאה‬ ‫‪14‬‬ ‫לסיום מאבק משפטי שנמשך מספר שנים‪.‬‬ ‫מדובר באדם שביצע את ההצדעה הנאצית‬ ‫בפומבי בשנת ‪ ,2010‬במהלך עצרת של‬ ‫"המפלגה הלאומית השוויצרית"‪ ,‬מפלגת‬ ‫ימין קיצוני‪ .‬העצרת נערכה ב"שדה רוטלי"‬ ‫ליד אגם לוצרן שם‪ ,‬לפי המסורת השב‬ ‫וויצרית‪ ,‬נוסדה הקונפדרציה השוויצרית‬ ‫המודרנית‪ .‬כיום משמש המקום כאתר התב‬ ‫כנסות מוכר לניאו נאצים‪ .‬עוברי אורח ושוב‬ ‫טרים שהבחינו בו הביאו להעמדתו לדין‪.‬‬ ‫השאיר אחריו אוסף נדיר‪ .‬גורליט‬ ‫כזכור‪ ,‬בתחיל ת ‪ 2012‬פשטו הרשויות בג�ר‬ ‫מניה על דירתו של גורליט במינכן והחרימו‬ ‫כ‪ 1,300-‬יצירות אמנות של גדולי הציירים‪,‬‬ ‫בהם פיקאסו‪ ,‬מונה‪ ,‬שאגאל‪ ,‬מאטיס ומקס‬ ‫ליברמן‪ ,‬בשווי של כמיליארד אירו‪ .‬צוות‬ ‫בדיקה מיוחד אשר כלל מומחים לאמנות‪,‬‬ ‫נציגי ממשלת גרמניה ונציגים מטעם "ועידת‬ ‫התביעות" מונה לבדוק את מקורן של היציב‬ ‫רות‪ ,‬לאחר שהתעורר חשד כי כמה מאות‬ ‫מהן הוחרמו מיהודים בידי הנאצים במלב‬ ‫חמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫האוסף נמצא כעת בידי הרשויות בגרמניה‬ ‫ובמהלך השנה הקרובה אמורה ועדת מומב‬ ‫חים לסיים את בדיקתו ולקבוע אילו יצירות‬ ‫בו שייכות לגורליט ואילו נבזזו מיהודים‬ ‫בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬אוסף נוסף בו החזיק גורליט‪ ,‬המכיל‬ ‫כ‪ 240-‬יצירות‪ ,‬לא נכלל בהסכם זה‪ .‬היצירות‬ ‫ששייכות לגורליט היו אמורות לחזור לידיו‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬בתנאי שהצוואה תאושר‪ ,‬הן יועברו‬ ‫למוזיאון בברן‪ .‬השאר יועברו למשפחות‬ ‫יורשיהן‪ ,‬אם וכאשר יימצאו‪.‬‬ ‫שעליהם נבנו תאי הגזים‪ ,‬כמו גם כמות‬ ‫גדולה של עצמות‪ .‬בראש הצוות עמדה קרוב‬ ‫לין סטרודי קולס‪ ,‬ארכיאולוגית משפטית‬ ‫המתמחה באיתור קורבנות רצח‪.‬‬ ‫אחרי שמחנה טרבלינקה הוחרב בשנת‬ ‫‪ ,19433‬נותרו מעט מאוד ראיות לזוועות ש�ה‬ ‫תרחשו בו‪ ,‬אך עריקים נאצים ועדי ראיה‬ ‫שהצליחו להימלט‪ ,‬סיפקו עדויות על המב‬ ‫בנים השונים במחנה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬קיבלו‬ ‫סטרודי ועמיתיה לצוות אישור מיוחד לערוך‬ ‫חפירה בשטח המחנה‪ .‬לדבריה‪" ,‬יש כמה‬ ‫שאלות שניתן להשיב עליהן רק באמצעות‬ ‫ארכיאולוגיה‪ .‬אנחנו נכנסים לעידן שבו‪ ,‬לצב‬ ‫ערנו‪ ,‬הולך ופוחת מספר הניצולים והעדים‬ ‫והארכיאולוגיה יכולה לספק הרבה ראיות‬ ‫חדשות"‪.‬‬ ‫במהלך עבודתם הכינו החוקרים מפות‬ ‫ממוחשבות של המחנה באמצעות צילומי‬ ‫אוויר ושימוש בקרני לייזר‪ ,‬כשהם‬ ‫חופרים בשלושה אתרים נפרדים‪ ,‬אשר‬ ‫בהם התגלו קברי אחים שלא היה ידוע‬ ‫עליהם עד כה‪ .‬בדיקת הממצאים תארך‬ ‫עוד כשנתיים ולדברי קולס‪ ,‬היא מצפה‬ ‫שהתגליות יסייעו לסתור את טענותיהם‬ ‫של מכחישי השואה ולהוכיח שלמרות‬ ‫מאמציהם‪ ,‬הנאצים לא הצליחו למחוק‬ ‫את העדויות להשמדה‪.‬‬ ‫אאודי שוקלת להקים קרן‬ ‫פיצוי ל‪ 20-‬אלף עובדי כפייה‬ ‫שהעסיקה במחנות נאציים‬ ‫מחקר היסטורי שהוזמן על יד יצרנית הרכב הגרמנית אאודי‪,‬‬ ‫מגלה כי החברה העסיקה ‪ 20‬אלף עובדי כפייה במחנות‬ ‫עבודה במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעקבות פרסום‬ ‫המחקר הודיעה החברה כי תשקול מתן פיצויים לעובדי‬ ‫הכפייה שנותרו בחיים‬ ‫יצרניות הרכב הגרמניות פולקסווגן‪,‬‬ ‫דיימלר וב‪.‬אם‪.‬וו יזמו בעבר גם הן מחקרים‬ ‫דומים‪ .‬בהודעה שפרסמה החברה נאמר‬ ‫כי הם "נדהמים מהתוצאות" וכי "החברה‬ ‫נושאת באחריות המוסרית למותם של‬ ‫אלפי עובדי כפייה שמתו במהלך עבוב‬ ‫דתם"‪ .‬בתגובה אמר פטר מוש‪ ,‬יו"ר מועצת‬ ‫העובדים של החברה‪",‬אני נדהם מרמת‬ ‫המעורבות של הנהלת החברה במערכת‬ ‫עבודות הכפייה‪ .‬לא הייתי מודע לעומק‬ ‫המעורבות"‪.‬‬ ‫הדו"ח מתמקד בד"ר ריכארד ברוהן‪,‬‬ ‫ג'יפ צבאי תוצרת אאודי‪ .‬נבנה בעזרת עובדי כפייה‬ ‫אחד ממייסדי החברה‪ ,‬אשר ניהל מערכת‬ ‫יחסים קרובה עם בכירים במשטר הנאצי‪.‬‬ ‫לטענת הכותבים ניהל ברוהן באופן אישי‬ ‫את העסקת עובדי הכפייה במפעלי החברה‪.‬‬ ‫ברוהן‪ ,‬היה גם זה שחידש לאחר המלחמה‬ ‫את פעילות החברה בעזרת כספי סיוע אמב‬ ‫ריקאי שניתנה במסגרת "תוכנית מרשל"‬ ‫להבראתה של אירופה‪.‬‬ ‫את הדו"ח ב ן ‪ 500‬העמודים חיברו ההיסט�ו‬ ‫ריונים הכלכליים רודולף בוך מאוניברסיטת‬ ‫קמניץ ומרטין קוקובסקי‪ ,‬מנהל מחלקת‬ ‫ההיסטוריה של אאודי‪ .‬מהדו"ח עולה‪ ,‬כי‬ ‫אאודי העסיקה במלחמת העולם השנייה‬ ‫עובדי כפייה בשבעה מחנות עבודה שנבנו‬ ‫במיוחד עבורה ונוהלו בידי האס‪-‬אס‪ ,‬בהם‬ ‫הועסקו ‪ 3,700‬עובדי כפייה‪ ,‬כרבע מהם‬ ‫יהודים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הועסקו ‪ 16,500‬עובדי‬ ‫כפייה במפעלי החברה בערים צוויקאו וקמב‬ ‫ניץ שבמזרח גרמניה‪.‬‬ ‫עוד קובע הדו"ח שהנהלת החברה נושאת‬ ‫באחריות המוסרית למותם ש ל ‪ 4,500‬אס�י‬ ‫רים במחנה הריכוז פלוסנבירג שבבוואריה‪,‬‬ ‫אשר מתו במהלך עבודתם במתקני החברה‬ ‫בעיר לייטמריץ‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫על החינוך לשואה‬ ‫על החינוך לשואה‬ ‫יום עיון של מרכז הארגונים‪:‬‬ ‫הוראת השואה – מה הלאה?‬ ‫ד"ר ענת ליבנה‪" :‬חשוב להראות וללמד מה קרה לאדם בסיטואציה הזאת של השואה"‪.‬‬ ‫פרופ' יבלונקה‪" :‬המהות של הציונות היא האמונה שגורל היהודים הוא פרי יוזמתם‬ ‫והאקטיביות שלהם‪ .‬ייאוש זה לא ערך מחנך"‬ ‫מה חשוב יותר‪ ,‬מסעות לפולין או עדיות ניצולים? מימין‪ :‬אמיר השכל‪ ,‬איה בן נפתלי‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אריאל בריח וחנה יבלונקה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה ביו‬ ‫שראל קיים לקראת יום השואה תשע"ד‪,‬‬ ‫יום עיון שכותרתו‪" :‬הוראת השואה – מה‬ ‫הלאה?"‪ .‬ביום העיון‪ ,‬שהתקיים ‪-‬ב‪ 6-‬ב�א‬ ‫פרי ל ‪ 2014‬בבית התק"ם בתל אביב‪ ,‬ה�ש‬ ‫תתפו אנשי חינוך‪ ,‬ראשי מוסדות ללימוד‬ ‫השואה ובכירי חוקרי השואה שלקחו חלק‬ ‫בשלושה פאנלים שדנו בסוגיות מעוררות‬ ‫מחלוקת סביב הוראת השואה‪.‬‬ ‫הדוברים השונים הציגו לא פעם עמדות‬ ‫שונות ולעיתים אף סותרות והיה ברור‬ ‫שהדברים נאמרו בדם ליבם‪ .‬אך דבר אחד‬ ‫היה ברור ומשותף לכולם – ללימוד השואה‬ ‫ולקחיה יש תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה‬ ‫הקולקטיבית של התלמידים כיהודים וישב‬ ‫ראלים‪ .‬ואכן‪ ,‬מעבר לתוכניות הלימודים‬ ‫‪16‬‬ ‫הפורמאליות של משרד החינוך‪ ,‬מביאים‬ ‫חלק מהדוברים לידי ביטוי את השקפת‬ ‫עולמם במוסדות שהם מנהלים או מלמדים‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫את יום העיון פתחה יו"ר מרכז הארב‬ ‫גונים של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬ ‫שאמרה "אין ספק שהשואה עיצבה ועדיין‬ ‫מעצבת את זיכרוננו הקולקטיבי והפכה‬ ‫חלק מזהותנו הלאומית ומכאן‪ ,‬מחויבותנו‬ ‫ללמד אודותיה במערכת החינוך‪ .‬שאלות על‬ ‫מסרי השואה צריכות להעסיק אותנו עקב‬ ‫החלטתו הנכונה של שר החינוך‪ ,‬שי פירון‪,‬‬ ‫להרחיב את הוראת השואה ולכלול אותה‬ ‫בתכנית הלימודים של בתי הספר היסודיים‪.‬‬ ‫על מערכת החינוך לצייד את המורים בתשוב‬ ‫בות כיצד להנחיל לילדים ידע אמיתי מבלי‬ ‫לפגוע בנפשם הרכה"‪.‬‬ ‫שר החינוך לשעבר‪ ,‬יוסי שריד‪ ,‬אמר כי‬ ‫אם היה היום בתפקיד היה שוקל מחדש‬ ‫האם המסר בלימודי השואה צריך להיות‬ ‫'שצריכים להיות חזקים'‪ .‬לדבריו‪ ,‬המסר‬ ‫חייב להיות אוניברסאלי אחרת הוא ימות‬ ‫ונישאר בבדידותנו‪ ,‬צערנו ואבלנו‪" .‬אנחנו‬ ‫מתייחסים לשואה כאל אירוע שלא היה‬ ‫ולא יהיה כמותו‪ ,‬אז במו ידינו אנחנו נשכיח‬ ‫אותה" אמר שריד‪ .‬הוא גם עקץ את שר החיב‬ ‫נוך הנוכחי‪ ,‬על סיסמתו 'למידה משמעותית'‬ ‫ואמר‪" :‬מה זה אומר? הרי אם למידה אינה‬ ‫משמעותית היא אינה ראויה להיקרא למידה‬ ‫כלל וכלל‪".‬‬ ‫המושב הראשון עסק בנושא‪ :‬לקחי‬ ‫השואה ‪ -‬פרטיקולרי ואוניברסאלי‪ .‬לקחו בו‬ ‫חלק עו"ד אריה ברנע‪ ,‬ד"ר נילי קרן‪ ,‬ד"ר ענת‬ ‫ליבנה ושמחה שטיין‪ .‬את הפאנל הנחתה‬ ‫דורית נובק‪ ,‬מנכ"לית יד ושם‪.‬‬ ‫לדברי ברנע‪ ,‬יו"ר ארגון עמך‪" ,‬היותה של‬ ‫ישראל מקום מקלט היא לקח שלא ידענו‬ ‫לפני השואה‪ ,‬רק לאחריה‪ .‬יש דברים שלא‬ ‫ידענו לפני השואה ואנחנו יודעים היום‪,‬‬ ‫למשל שחברה נאורה ותרבותית כמו גרמב‬ ‫ניה יכולה להוליד מתוכה תופעה נוראה כמו‬ ‫המשטר הנאצי‪ .‬היום אנחנו יודעים את זה‬ ‫וזה בהחלט משהו שצריך להנחות אותנו‪.‬‬ ‫הלקח אינו מטרת החינוך לשואה‪ .‬המטרה‬ ‫היא לעורר את סקרנותם של התלמידים‬ ‫ולהעמיד לרשותם את האינפורמציה על מה‬ ‫קרה‪ ,‬מדוע ואיך‪" .‬אני מקווה"‪ ,‬הוסיף ואמר‪,‬‬ ‫"כי הלקח שילמדו הוא כי קיומה של מדינה‬ ‫ישראל צריך להיות ערובה לכך שהשואה לא‬ ‫תישנה וכי היא צריכה להיות ביתו הבטוח‬ ‫של העם היהודי"‪.‬‬ ‫ד"ר ליבנה‪ ,‬מנכ"לית בית לוחמי הגטאות‪,‬‬ ‫מאמינה שההיבט הפרטיקולרי הוא החשוב‪.‬‬ ‫"חשוב להראות וללמד מה קרה לאדם בסיב‬ ‫טואציה הזאת של השואה‪ .‬בזכות מה היה‬ ‫לו כח לשרוד‪ ,‬איזה החלטות מוסריות קיבל‬ ‫כשבחר לפעול כך או אחרת ואיך הושפע‬ ‫מהרקע התרבותי ממנו בא‪ .‬הלמידה צריכה‬ ‫להיות על מה רלוונטי לנו כאן ועכשיו‪ ,‬לנו‬ ‫כבני אדם כיצד זה יכול לעזור להעצמה‬ ‫האישית שלנו כפרטים וכחברה"‪.‬‬ ‫ד"ר קרן‪ ,‬חוקרת השואה וזיכרון השואה‬ ‫במכללת סמינר הקיבוצים‪ ,‬התייחסה בדב‬ ‫בריה גם להיבטים המוסריים פוליטיים של‬ ‫לקח השואה מצד אחד‪ ,‬ולהיבט הפרטיקוב‬ ‫לרי מן הצד שני – תוך ביקורת חריפה על‬ ‫המדינה בשניהם‪ .‬באשר לאחד אמרה‪" :‬אני‬ ‫רוצה שילדים יגדלו פה בצורה מאושרת‬ ‫ונורמלית‪ .‬אם הם רוצים ללכת לגור בברלין‬ ‫כי פה לא טוב – אז המדינה לא למדה את‬ ‫הלקח‪ .‬באשר להיבט האחר טענה כי התעב‬ ‫למותה של הממשלה מזכויותיהם של הפב‬ ‫לסטינים ובוודאי של ערביי ישראל היא לא‬ ‫חכמה‪ ,‬לא מוסרית ולא לגיטימית‪ .‬היא מצב‬ ‫ביעה על כך שלא למדנו את אחד הלקחים‬ ‫החשובים מן השואה‪.‬‬ ‫לדברי שטיין‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של "בית‬ ‫לוחמי הגטאות"‪" ,‬לקח זה ציווי‪ ,‬אבל איתו‬ ‫אי אפשר לעשות חינוך‪ ,‬משום שתהליך חיב‬ ‫נוכי זה שאילת שאלות ודיון במשמעויות"‪.‬‬ ‫את המושב השני‪ ,‬שעסק בגישות שונות‬ ‫לחינוך השואה והאם נכון להקדים את‬ ‫גיל הלומדים‪ ,‬הנחתה העיתונאית דפנה‬ ‫ליאל והשתתפו בו פרופ' אסתר הרצוג‪,‬‬ ‫פרופ' דליה עופר‪ ,‬ד"ר בתיה ברוטין מ"בית‬ ‫ברל" וד"ר אברהם רוכלי‪ ,‬סמינר לוינסקי‬ ‫ו"האוניברסיטה הפתוחה"ו וד"ר אייל קמ�י‬ ‫נקא‪ ,‬מנהל בית הספר ללימודי השואה‪ ,‬יד‬ ‫ושם‪.‬‬ ‫ד"ר ברוטין טענה כי חשוב ללמד על‬ ‫השואה בגן כי הילדים סופגים את האווירה‬ ‫בימי הזיכרון מחד‪ ,‬אבל מעט מידע מנגד‪.‬‬ ‫זה יוצר עמימות וחרדה‪ .‬פרופ' עופר‪ ,‬מהב‬ ‫מכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬הציגה טענה הפוכה‪ ,‬לפיה לא‬ ‫צריך להתחיל בלימוד כל כך מוקדם כי‬ ‫לילד אין יכולת לפשט‪ .‬גם בהמשך הגיב‬ ‫לאים ההוראה צריכה להיות קפדנית‪.‬‬ ‫ד"ר קמינקא‪ ,‬טען כי השאלה מתי לחנך לא‬ ‫רלוונטית‪" .‬השאלה צריכה להיות מה אנחנו‬ ‫מחנכים ומה אנחנו נותנים לילדים‪ .‬צריך‬ ‫להתאים את המינון לגיל תוך מציאת דרכים‬ ‫להגן ולחשוף בצורה שניתן לקבל אותה"‪.‬‬ ‫לטענת פרופ' עופר לא ראוי להפגיש ילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬שאין להם את כושר ההפשטה‬ ‫שיאפשר להם להתרחק רגשית מהדברים‪,‬‬ ‫עם העולם האכזר הזה של השואה‪ .‬נכון‬ ‫שיש משהו באווירה‪ ,‬הצפירה ועמידת הדום‪,‬‬ ‫אבל אפשר להרגיע אותם בשיר או משחק‬ ‫ולא בלימוד‪ .‬זה מוקדם מדי‪.‬‬ ‫לדברי ד"ר רוכלי‪" ,‬הדרך הנכונה להוראת‬ ‫נושא השואה היא הגישה הרב תחומית‪ .‬יש‬ ‫להקיף דיסציפלינות רבות ככל האפשר‪ .‬לא‬ ‫רק היסטוריה אלא גם באמצעות ספרות‪,‬‬ ‫ספרות ילדים‪ ,‬אמנות‪ ,‬תיאטרון וקולנוע‪.‬‬ ‫בעזרת התכנים במקצועות השונים ניתן‬ ‫לראות בהוראת השואה דרך להתמודד גם‬ ‫עם האתגר האוניברסלי דהיינו עם השאלות‪:‬‬ ‫מיהו האדם שעמד וביצע אותה? איך אנשים‬ ‫רגילים הפכו למפלצות? הלימוד יכול וחייב‬ ‫לטפח חשיבה ביקורתית ולהנחות את התב‬ ‫למיד להתמודד עם דילמות‪ .‬וכה רבות היו‬ ‫הדילמות איתן התמודדו האנשים שעברו‬ ‫את השואה"‪.‬‬ ‫פעילות חוץ בית ספרית והשאלה מה נכון‬ ‫יותר‪ :‬מסעות לפולין או עדויות ניצולים?‬ ‫עמדו במרכז הדיון של הפאנל המסכם בו‬ ‫לקחו חלק פרופ' חנה יבלונקה‪ ,‬איה בן‬ ‫נפתלי‪ ,‬אריאל בריח ותת אלוף (מיל‪ ).‬אמיר‬ ‫השכל‪ .‬את הפאנל הנחתה לילי הבר מ"מרכז‬ ‫הארגונים"‪.‬‬ ‫פרופ' יבלונקה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪,‬‬ ‫פתחה את דבריה באמירה כי מערכת החינוך‬ ‫בישראל עוסקת רק בפרק האמצעי בנושא‬ ‫השואה ‪ -‬הסיפור איך הרגו ומה עשו – שאין‬ ‫בו כל ערך חינוכי‪ .‬לדבריה‪ ,‬בפרק הראשון‬ ‫על התרבות היהודית המפוארת באירופה‬ ‫ב ‪ 2000 -‬השנים שקדמו לשואה ובפרק ה�ש‬ ‫לישי הקשור למה נעשה אחרי – כלל לא‬ ‫עוסקים‪ .‬יבלונקה‪" :‬אמירות כגון 'כל העולם‬ ‫נגדנו' ו' כולם רוצים לחסל אותנו' מייאשות‪,‬‬ ‫וייאוש זה לא ערך מחנך‪ .‬דחיפת השואה –‬ ‫שיא חוסר האונים של היהדות – לתוך חיינו‬ ‫ולתוך תהליך קבלת ההחלטות שלנו היא‬ ‫חורבן הציונות‪ .‬המהות של הציונות היא‬ ‫האמונה שהגורל של היהודים הוא פרי יוזב‬ ‫מתם והאקטיביות שלהם"‪ .‬על השאלה מה‬ ‫עדיף בלימוד השואה – מסעות לפולין או‬ ‫עדויות ניצולים‪ ,‬ענתה יבלונקה ‪ -‬לא זה ולא‬ ‫זה‪" .‬צריך לומר ביושר‪ :‬אנחנו מעמידים את‬ ‫הניצולים בפלטפורמה משפילה‪ .‬הצעירים‬ ‫לא איתם‪ .‬הם עסוקים בסמארטפון ובקנדי‬ ‫קראש"‪ .‬על המסעות לפולין אמרה כי זהו‬ ‫"ניסיון מלאכותי שגם במבחן הפטריוטיזם‬ ‫אינו עומד"‪.‬‬ ‫לדברי איה בן נפתלי‪ ,‬מנכ"לית מכון‬ ‫משואה‪" ,‬מחקרים וסקרים מראים שעדויות‬ ‫הניצולים משפיעות על בני הנוער יותר מהב‬ ‫מסעות והטקסים ואת דעתה חיזק חוקר‬ ‫השואה ומי שיזם את פרויקט עדים במדים‪,‬‬ ‫אמיר השכל‪ ,‬אשר טען כי "המסע לפולין‬ ‫הוא מסע של תובנות ולכאלה לא יכולים‬ ‫להגיע נערים בני ‪ ,16-17‬לכן המסע לא‬ ‫אמור להיות מיועד להם‪ .‬המסע לפולין אינו‬ ‫חלופה ללימוד מסודר של השואה‪ .‬מכמות‬ ‫המידע העצומה שאנחנו מפילים על המשב‬ ‫תתפים במסעות נשאר מעט מאוד‪ .‬זה קודם‬ ‫כל מסע של תובנות כבני אדם‪ ,‬יהודים ישב‬ ‫ראלים ומשרתים בצה"ל‪ .‬באופן טבעי אנחנו‬ ‫מתמקדים ברוצחים‪ ,‬אבל היו כאלה שעמדו‬ ‫מהצד והיו גם חסידי אומות עולם‪ .‬זה מלמד‬ ‫אותנו כיצד אנשים שונים מתנהגים באופן‬ ‫שונה בסיטואציה שכזו"‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫על החינוך לשואה‬ ‫של מחנכים וחוקרים וכמובן של ניצולי‬ ‫השואה‪ .‬אי אפשר להמעיט בערך ההחלטה‬ ‫ובוודאי שלא בדיון הציבורי שהיא מעוררת‪.‬‬ ‫הדברים נוגעים‪ ,‬הכל על פי השקפת המתב‬ ‫בונן‪ ,‬בצמתים המהותיים ביותר של עיצוב‬ ‫התודעה הלאומית שלנו והשלכותיה‪ ,‬אפילו‬ ‫על השקפותינו הפוליטיות‪ .‬החל בבסיס‬ ‫המוסרי לעצם קיומה של המדינה ועד ליחס‬ ‫שלנו כלפי אויבים מחוץ וזרים מבית‪.‬‬ ‫התוכנית חשובה‬ ‫ללמד על השואה כבר‬ ‫בגן הילדים‬ ‫החלטת משרד החינוך על הפעלת תוכנית ללימוד השואה החל מהגיל הרך‪ ,‬הולידה ביקורת נוקבת‪,‬‬ ‫לצד תמיכה בהחלטה‪ .‬בכל מקרה היא נוגעת בעצב חשוף של כל אחד ואחד מאיתנו‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫הדיון בעד או נגד התוכנית‪ ,‬גלש מטבע‬ ‫הדברים גם לעולם האקדמיה‪ ,‬לארגונים‬ ‫ומוסדות העוסקים בו‪ ,‬לדפי העיתונות וכב‬ ‫מובן אל ניצולי השואה‪ .‬יו"ר מרכז הארגונים‬ ‫של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬הגיבה על‬ ‫התוכנית באומרה כי "במדינה כשלנו‪ ,‬שבה‬ ‫זכר השואה הוא חלק מחיינו היומיומיים‪,‬‬ ‫במדינה שבה‪ ,‬ביום השואה צפירת האזב‬ ‫עקה מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה‬ ‫עומדים דום בכל רחבי הארץ‪ ,‬כאשר במוב‬ ‫סדות ציבור נערכים טקסי זיכרון ואמצעי‬ ‫התקשורת מקדישים כמעט את כל שידוב‬ ‫ריהם לסרטים על השואה ולעדויות הניצוב‬ ‫לים‪ ,‬הילדים נחשפים מגיל צעיר לסיפורי‬ ‫הזוועות‪ ,‬האלימות‪ ,‬ההשפלות והמוות‪.‬‬ ‫הם סופגים מידע בצורה בלתי מבוקרת‬ ‫והדבר יכול ליצור אצלם חרדות‪ ,‬טראומות‬ ‫והבנה מעוותת‪.‬‬ ‫ד"ר ברוטין‪" :‬אווירת זיכרון השואה‬ ‫מועברת לילדים באמצעות הצפירה‬ ‫ואמצעי התקשורת‪ .‬הם סופגים מעט‬ ‫משרד החינוך פרסם ב‪ 24-‬באפריל ‪2014‬‬ ‫את תוכנית "בשבילי‪-‬הזיכרון" ללימוד‬ ‫שואה במערכת החינוך‪ .‬במסגרת התוכנית‬ ‫החדשה‪ ,‬יחלו לימודי השואה כבר בגן‬ ‫הילדים ויסתיימו בחטיבה העליונה של‬ ‫בתי הספר התיכוניים‪ .‬תוכנית זו‪ ,‬במתכונות‬ ‫שונות‪ ,‬מונחת לדיון על מדוכת משרד‬ ‫החינוך כבר שנים מספר‪ .‬עד היום‪ ,‬לא היתה‬ ‫תוכנית לימודים מוגדרת ומחייבת ללימוד‬ ‫השואה לגיל הרך‪ .‬גננות‪ ,‬מורים ומנהלי בתי‬ ‫ספר הרגישו צורך לטפל בנושא לקראת יום‬ ‫השואה‪ ,‬אך לא הודרכו כיצד לעשות זאת‪.‬‬ ‫לאורך השנים דיווחו אנשי חינוך על מקרים‬ ‫‪18‬‬ ‫רבים שבהם ניסו לשוחח על הנושא או ללמד‬ ‫אותו‪ ,‬אולם תלמידים צעירים התקשו לעכל‬ ‫ולהכיל זאת‪ .‬על רקע זאת‪ ,‬מסבירים במשרד‬ ‫החינוך‪ ,‬עלה צורך בתוכנית מסודרת‪.‬‬ ‫שר החינוך ‪ ,‬שי פירון‪ ,‬הוא זה שהחליט ל�ה‬ ‫פעילה והודיע על כך במהלך ביקורו האחב‬ ‫רון בפולין‪ .‬התוכנית גובשה על ידי ועדה‬ ‫המשותפת למשרד החינוך ולבית הספר‬ ‫הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם‪,‬‬ ‫שבה ישבו מומחים מתחום הוראת השואה‬ ‫וצוותים חינוכיים‪ .‬המתווה מתייחס לכל‬ ‫שכבות הגיל‪ ,‬ובהתאמה ליכולתם הרגשית‬ ‫והקוגניטיבית של הילדים להתמודד עם‬ ‫הנושא ומשמעותו‪ .‬לימוד השואה יתבצע‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬כך שנדבכי הידע ייבנו באופן‬ ‫מוסדר‪ ,‬נגיש‪ ,‬מובנה והדרגתי‪ .‬התוכנית תחל‬ ‫לפעול בשנת הלימודים הבאה‪ ,‬תשע"ה‪.‬‬ ‫במשרד החינוך מסבירים כי "ההחלטה‬ ‫בדבר גיבושה של התוכנית החדשה התב‬ ‫קבלה על רקע המציאות‪ ,‬שבה דור ניצולי‬ ‫השואה האחרונים הולך ונעלם‪ .‬מציאות זו‬ ‫דוחקת בנו‪ ,‬כמערכת האמונה על חינוכו של‬ ‫הדור הצעיר‪ ,‬להנציח באופן ראוי ומשמעותי‬ ‫את זיכרון השואה"‪.‬‬ ‫החלטת משרד החינוך נוגעת‪ ,‬באופן טבעי‪,‬‬ ‫בעצבים חשופים של כל מי שיש לו ילדים‪,‬‬ ‫מאוד מידע מול אווירה קשה היוצרת‬ ‫חרדה ומרגע שהם נכנסים למערכת‬ ‫הם נחשפים לנושא‪ .‬לכן חשוב ללמד‬ ‫ולהתייחס מוקדם ככל האפשר"‬ ‫לא ייתכן‪ ,‬איפוא‪ ,‬להשאירם ללא מענה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬על מערכת החינוך לצייד את המורים‬ ‫בתשובות לשאלה הסבוכה הזאת‪ .‬עליה‬ ‫למצוא את הדרך והאיזון הנכונים להסברת‬ ‫פרק זה בעברנו – וזאת בהתאם להבנתו וליב‬ ‫כולתו הרגשית של הילד בכל גיל"‪.‬‬ ‫לתוכנית התייחסה גם ד"ר בתיה ברוטין‪,‬‬ ‫ראש התוכנית ללימודי השואה והחברה‬ ‫הישראלית במכללת בית ברל‪ ,‬במהלך יום‬ ‫עיון שערך מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בנושא החינוך לשואה ‪-‬ב‪ 6-‬באפריל‪ .‬לד�ב‬ ‫ריה‪" ,‬אנחנו מאמינים שיש להתייחס לנושא‬ ‫השואה כבר מגיל הגן‪ ,‬משום שהנושא הוא‬ ‫חלק מרכזי בשיח הישראלי‪ .‬לימוד השואה‬ ‫מגיל צעיר עשוי להגביר את הזדהות התב‬ ‫למיד עם עם ישראל‪ ,‬קורותיו ותרבותו‪ .‬וכן‬ ‫ייצור חיבור תודעתי למדינה‪ .‬צריך לציין‬ ‫כי אווירת זיכרון השואה מועברת לילדים‬ ‫באמצעות הצפירה ואמצעי התקשורת‪ .‬הם‬ ‫סופגים מעט מאוד מידע מול אווירה קשה‬ ‫היוצרת חרדה‪ ,‬ומרגע שהם נכנסים למערכת‬ ‫הם נחשפים לנושא‪ ,‬בעיקר בטקסים בגנים‬ ‫ובבתי הספר ולכן חשוב ללמד ולהתייחס‬ ‫מוקדם ככל האפשר"‪.‬‬ ‫ד"ר אייל קמינקא‪ ,‬מנהל בית הספר‬ ‫הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם‪,‬‬ ‫שהשתתף אף הוא ביום העיון‪ ,‬גרס כי‬ ‫"החינוך מתחיל מגיל אפס והלימוד מתחיל‬ ‫מגיל אפס‪ .‬התרבות הישראלית ומרחב‬ ‫הזיכרון הלאומי מזמנים לנו את ההוראה‪,‬‬ ‫החינוך והחשיפה בכל הגילאים ולכן גם בגן‬ ‫ובבית הספר היסודי נחשפים הילדים לנושא‬ ‫השואה‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬השאלה הרלוונטית‬ ‫והפרקטית היא איך עושים את זה?‪ .‬הגישה‬ ‫בבית הספר ללימודי השואה של יד ושם‬ ‫אומרת שצריך להתאים את הצורה והמינון‬ ‫לגיל‪.‬‬ ‫תומך אחר בתוכנית הוא העיתונאי עופר‬ ‫אדרת‪ ,‬שכתב בעיתון הארץ מאמר תחת‬ ‫הכותרת‪" :‬ללמוד על השואה בגן‪ :‬גם לזיכרון‬ ‫צריך לעשות תוכנית"‪ .‬לדבריו‪" ,‬בעזרת‬ ‫תוכנית שקולה‪ ,‬הגיונית ובוגרת‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך מבקש לסייע לילדים להתמודד עם‬ ‫יום הזיכרון לשואה‪ .‬המחאה‪ ,‬הפעם‪ ,‬אינה‬ ‫במקומה‪ ...‬עיון בפרטי התוכנית‪ ,‬שהופצה‬ ‫לעיתונאים בידי יד ושם‪ ,‬מגלה דווקא כי‬ ‫היא שקולה‪ ,‬מדודה‪ ,‬הגיונית ובוגרת‪ .‬היא‬ ‫עונה על מצוקה אמיתית שנתקלים בה‬ ‫הורים לילדים קטנים‪ ,‬גננות וסייעות ברחבי‬ ‫הארץ‪ :‬איך אפשר 'להסביר' לילדים למה יש‬ ‫היום צפירה? מה פשר התוכניות המפחידות‬ ‫בטלוויזיה ומה משמעות הטקס בו השתתף‬ ‫האח הגדול בבית הספר?‬ ‫"התוכנית מדגישה כי אין כוונה להפוך‬ ‫את הוראת השואה לנושא לימוד שידובר בו‬ ‫לאורך השנה כולה‪" .‬תיווך הנושא לילדים‬ ‫במסגרת הגן יהיה רק ביום הזיכרון עצמו‬ ‫ובעיתוי הסמוך לו (יום לפני ובמידת הצורך‬ ‫יום אחרי)"‪ ,‬נכתב בתוכנית‪ ,‬שחור על גבי‬ ‫לבן‪" .‬העיסוק בנושא יהיה בסמוך לצפירה‬ ‫ומעט אחריה‪ .‬מעבר לכך ‪ :‬שיגרת פעילות‬ ‫היום של הגן תישמר"‪ ,‬נכתב‪ .‬במצב הקיים‬ ‫היום‪ ,‬בו אין תוכנית מסודרת ואחידה‬ ‫ללימוד הנושא בגן‪ ,‬יש ילדים שחוזרים‬ ‫הביתה ומספרים לאמא ואבא על איש רע‬ ‫בשם היטלר שרוצה להרוג את כולנו‪.‬‬ ‫אדרת‪" :‬המחאה‪ ,‬הפעם‪ ,‬אינה‬ ‫במקומה‪ .‬עיון בפרטי התוכנית‪,‬‬ ‫שהופצה לעיתונאים בידי יד ושם‪,‬‬ ‫מגלה דווקא כי היא שקולה‪ ,‬מדודה‪,‬‬ ‫הגיונית ובוגרת‪ .‬היא עונה על מצוקה‬ ‫אמיתית שנתקלים בה הורים לילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬גננות וסייעות ברחבי הארץ"‬ ‫"אני לא משוכנע שהמצב הזה אידיאלי‬ ‫ועדיף‪ .‬משרד החינוך מבקש‪ ,‬בצדק רב‪,‬‬ ‫לסייע לילדים (ובעצם גם להוריהם) להב‬ ‫תמודד עם המציאות המפחידה והמורכבת‬ ‫שאליה הם חשופים ביום הזיכרון ‪ -‬הצפירה‪,‬‬ ‫השידורים המיוחדים בטלוויזיה וברדיו‬ ‫והתכנים באינטרנט‪ ...‬גם החשש של רבים‬ ‫מכך שהגננת 'תפחיד' את הילדים עם סיב‬ ‫פורי זוועה על אושוויץ ומרד גטו ורשה הוא‬ ‫מופרך‪ .‬בהנחיות של משרד החינוך נכתב‬ ‫בפירוש כי המטרה שהציב המשרד לגב‬ ‫ננות היא "מניעת תגובות חרדה‪ ,‬העלולות‬ ‫להתלוות ליום השואה"‪ .‬ההנחיות לגננות‬ ‫מבהירות כי "יש להימנע משימוש באמצעים‬ ‫הכוללים תכנים מאיימים המתבססים על‬ ‫המחשות פיזיות‪ ,‬כגון סימולציות והצגות‪,‬‬ ‫שחושפות את הילדים לחוויות של הזדהות‬ ‫וכן הצגת תמונות‪ ,‬העלולות לעורר פחדים"‪,‬‬ ‫לשון התוכנית‪ .‬אז מה בעצם כל כך רע בכך?‬ ‫הפעם אפשר להשאיר בצד את הצחוקים‬ ‫ואת הלגלוג ולתת להם קצת קרדיט‪ ,‬גם אם‬ ‫אנחנו אוהבים לשחוט "פרות קדושות"‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫על החינוך לשואה‬ ‫על החינוך לשואה‬ ‫תוכנית רעה ומיותרת‬ ‫שואה חשוב לסיים את חייו בכבוד ולקבל‬ ‫תרופות מאריכות חיים‪ .‬אבל אם תשאלו‬ ‫אותו בשיחה מזוככת‪ ,‬הוא יגיד לכם שמעבר‬ ‫לחשיבות התרופות ‪ -‬חשוב לו שישמעו‬ ‫את סיפורו‪ .‬השאלה אם יעבירו את סיפוב‬ ‫ריו הלאה חשובה עבורו לא פחות מקבלת‬ ‫תרופות‪ .‬התכנית הזאת נועדה ל‪ 100-‬שנים‬ ‫קדימה‪ .‬תודעת השואה לא תהיה רק בזב‬ ‫וועות אלא תעלה גם שאלות של השלכות‬ ‫מוסריות‪ .‬התכנית ללימודי השואה בגנים‬ ‫מתייחסת לדקות החשובות מבחינת הילד‬ ‫הקטן‪ :‬כרבע שעה לפני הצפירה וכרבע שעה‬ ‫אחריה‪ .‬כיצד הופכים את חצי השעה הזו‬ ‫לחוויה מוגנת ולא לטראומה"‪.‬‬ ‫מול התמיכה בתוכנית משרד החינוך‬ ‫הובעה‪ ,‬כפי שנאמר‪ ,‬גם ביקורת‪ .‬בתגובה‬ ‫לפרסומה אמר אורי חנוך‪ ,‬חבר הנהלת‬ ‫מרכז הארגונים‪" :‬זה מרתיח את דמי‪ .‬למה‬ ‫צריך לדבר על הנושא הזה עם ילדים בגני‬ ‫ילדים ובכיתה א' ו‪-‬ב'? אי אפשר לחכות‬ ‫לגיל ‪ ?12‬זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת‪,‬‬ ‫זה לא בא בחשבון‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אין כמו‬ ‫ניצולי השואה שיודעים להעביר את הנושא‬ ‫לילדים‪ .‬כשאני מוזמן לשוחח עם ילדים‪ ,‬אני‬ ‫מברר אם יש בקהל ילדים מתחת לגיל ‪,12‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬אני לא בא‪ .‬עד כמה אפשר לייפות‬ ‫את הנושא הזה? אני חושב שבגילאים האלה‬ ‫זה לא נחוץ‪ .‬אם הילד שואל אז אפשר לענות‬ ‫בצורה מתחמקת‪ ,‬אבל לא לקיים תוכנית‬ ‫לימודים מחייבת"‪.‬‬ ‫בים‪ ,‬בים‪ ,‬בים ‪ -‬הרכבת שלנו נוסעת‪ .‬להעביר מסרים לא מאיימים לגיל הרך‬ ‫חנוך‪" :‬זה מרתיח את דמי‪ .‬למה‬ ‫צריך לדבר על הנושא הזה עם‬ ‫ילדים בגני ילדים ובכיתה א' ו‪-‬ב'?‬ ‫אי אפשר לחכות לגיל ‪ ?12‬זה‬ ‫פשוט בלתי מתקבל על הדעת‪,‬‬ ‫זה לא בא בחשבון"‬ ‫פרופ' דליה עופר‪ ,‬מהמכון ליהדות זמננו‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬אשר השתתפה גם‬ ‫היא ביום העיון של מרכז הארגונים‪ ,‬הצב‬ ‫טרפה למבקרים באומרה כי "אני חושבת‬ ‫שראוי להימנע ככל האפשר מאיזו עמדה‬ ‫שתפגיש ילדים עם נושא השואה מגיל צעיר‪.‬‬ ‫שהרי אין להם את היכולת לפשט אותם‬ ‫מכיוון שהם תופסים דברים באופן חוויתי‪.‬‬ ‫לא צריך להפגיש אותם עם העולם האכזר‪.‬‬ ‫העובדה שיש צפירה‪ ,‬שיש משהו באווירה‬ ‫היא נכונה אבל עם זה צריך להתמודד לא‬ ‫דרך סיפור העובדות אלה להתנהל בעדינות‬ ‫ורגישות‪ .‬אפשר להרגיע בשיר או משחק‪.‬‬ ‫אני חושבת שבבית הספר היסודי לא הייתי‬ ‫מתחילה באופן מסודר לפני כיתה ד' או ה'‬ ‫ואת ההוראה המלאה צריך להתחיל רק בחב‬ ‫טיבת הביניים"‪.‬‬ ‫מתנגד אחר היה העיתונאי גידי וויץ‪,‬‬ ‫שפרסם אף מאמר בעיתון "הארץ" תחת‬ ‫‪20‬‬ ‫הכותרת "ילדים‪ ,‬מי זה היטלר?"‪ .‬במאמרו‬ ‫כותב וויץ‪ ,‬בין היתר‪" ,‬באחרונה הודיע שר‬ ‫החינוך שי פירון על השקת תוכנית חדשה‬ ‫ללימודי השואה מגן הילדים ועד בית הספר‬ ‫התיכון‪ ...‬התוכנית אמורה לתת כלים אפב‬ ‫קטיביים לגננות ולמורים‪ ,‬במיוחד לאלו‬ ‫המתמחים בגיל הרך‪ ,‬כדי שיוכלו להתמודד‬ ‫פרופ' עופר‪" :‬אני חושבת שראוי‬ ‫להימנע ככל האפשר מאיזו עמדה‬ ‫שתפגיש ילדים עם נושא השואה‬ ‫מגיל צעיר‪ .‬שהרי אין להם את‬ ‫היכולת לפשט מכיוון שהם תופסים‬ ‫אותם באופן חוויתי‪ .‬לא צריך להפגיש‬ ‫אותם עם העולם האכזר"‬ ‫עם הקשיים‪ .‬בשביל מה צריך את זה בכלל?‬ ‫שאלתי את עצמי אחרי שקראתי את התוב‬ ‫כניות האלה‪ .‬למה לא לדחות את ההיכרות‬ ‫עם חוקי יודנראט וגטו ורשה‪ ,‬אושוויץ וביב‬ ‫רקנאו עד חטיבת הביניים והתיכון?‪ .‬איריס‪,‬‬ ‫אמן של מיה ומור (שתי ילדות עמן דיבר‬ ‫וויץ על הנושא‪ ,‬ע‪.‬מ) הסכימה אתי‪ .‬לדעתה‪,‬‬ ‫"פעוטות לא צריכים לעמוד בצפירה וילדים‬ ‫רכים לא צריכים לשמוע סיפורי תופת של‬ ‫ניצולי שואה ללא בקרה‪ .‬שילמדו ביום הזה‬ ‫בגן למשל את 'דירה להשכיר' ש ל לאה ג�ו‬ ‫לדברג‪ .‬את הצורך לקבל את האחר‪ .‬לתופת‬ ‫אפשר להגיע בשלב מאוחר יותר"‪.‬‬ ‫"יכול להיות שלמישהו הסידור הזה לא‬ ‫מתאים‪ .‬ייתכן שיש מי שרוצים שהדמות של‬ ‫קורבן ההשמדה‪ ,‬תשתרש אצל ילדים בגיל‬ ‫צעיר ותיספג ללא מחיצות והגנות‪ ,‬כדי שבב‬ ‫עתיד‪ ,‬יהיה קל יותר לקלוט את המסר‪ .‬המיב‬ ‫שהו הזה רוצה שכאשר ילדים רכים ישמעו‬ ‫בחדשות את ראש הממשלה שלהם אומר‬ ‫'שאיראן צועדת בעקבות היטלר'‪ ,‬הם יבינו‬ ‫בדיוק במי ובמה מדובר‪ .‬שלא יטעו לחשוב‬ ‫שנתניהו התכוון שבטהרן בונים עכשיו מודל‬ ‫משוכלל של דיסניוורלד"‪.‬‬ ‫השר מסביר ומנמק‬ ‫על הביקורת הגיב השר פירון במהלך ראיון‬ ‫שנערך עימו בתוכנית הטלוויזיה "אורלי‬ ‫וגיא"‪ .‬לדבריו‪" ,‬התכנית מסבירה כיצד יש‬ ‫להעביר את התכנים בצורה מתאימה‪ ,‬שלא‬ ‫תפגע או תזעזע את הילדים‪ .‬היא לא מתב‬ ‫ביישת בהיסטוריה‪ ,‬בונה עתיד‪ ,‬ויוצרת רצף‬ ‫ביניהם‪ .‬עד אתמול היתה ישראל אחת המב‬ ‫דינות היחידות בעולם ללא תכנית לימודים‬ ‫מסודרת על השואה‪ .‬בפולין‪ ,‬בצרפת ובאנגב‬ ‫ליה יש תכניות כאלה‪ ,‬בישראל אין"‪.‬‬ ‫עוד הוסיף פירון ואמר‪" ,‬זה נכון שלניצול‬ ‫ללמד‪ ,‬אך גם להיזהר על נפשות הצעירים‬ ‫עיקרי התוכנית‬ ‫לפי תוכנית ההוראה בגני ילדים‪" ,‬הגננת‬ ‫תבחר דרך מותאמת להצגת יום הזיכב‬ ‫רון לשואה ולגבורה לילדי הגן בהתייחס‬ ‫לשלבי ההתפתחות השונים של הילב‬ ‫דים‪ ,‬לידע איתו מגיעים הילדים אל הגן‪,‬‬ ‫לאישיותם ולרגישויותיהם על פי הכרותה‬ ‫עם הילדים"‪ .‬כמו כן נאמר בתוכנית‪ ,‬כי‬ ‫"לקראת הצפירה יוסבר לילדים כי יום הזיב‬ ‫כרון לשואה ולגבורה הוא יום שבו רוצים‬ ‫להזכיר לכל האנשים תקופה קשה שהיתה‬ ‫לפני שנים רבות ‪' -‬תקופה זו התרחשה עוד‬ ‫בטרם נולדו הילדים והוריהם'; יודגש הריב‬ ‫חוק הפיזי ‪' -‬זה קרה בארצות רחוקות'; כמו‬ ‫כן הגננת תשתף את הורי הילדים באשר‬ ‫לדרך ולאמצעים החינוכיים שהיא נוקטת‬ ‫בהכנת הילדים לקראת יום זה ובמהלכו"‪.‬‬ ‫על פי התוכנית‪ ,‬בעת הצפירה יהוו הגננת‬ ‫והמבוגרים מודל לעמידת דום‪ .‬יוצע גם‬ ‫לילדים להצטרף לעמידה‪ ,‬אך אין לצפות‬ ‫מהם לעמוד לכל אורכה או לבטא עצבות‪.‬‬ ‫"ההנחיות לגננות מבהירות כי יש להימנע‬ ‫משימוש באמצעים הכוללים תכנים‬ ‫מאיימים המתבססים על המחשות פיזיות‪,‬‬ ‫כגון סימולציות והצגות שחושפות את הילב‬ ‫דים לחוויות של הזדהות וכן הצגת תמונות‬ ‫העלולות לעורר פחדים‪ .‬העיסוק בנושא‬ ‫יהיה בסמוך לצפירה ומעט אחריה‪ .‬מעבר‬ ‫לכך‪ ,‬שגרת פעילות היום של הגן תישמר"‪.‬‬ ‫בכיתות א'‪-‬ב' תכלול התכנית לימוד‬ ‫מבוקר של פרק השואה מתוך ההנחה שחב‬ ‫שיפה מותאמת ומבוקרת יכולה להגן מפני‬ ‫טראומה ולמנוע השלכה לא נכונה של המוב‬ ‫שגים המרכזיים בנושא‪ .‬בכיתות אלו חשוב‬ ‫להתמקד בסיפורו של היחיד תוך שימת‬ ‫דגש על 'עוגנים נפשיים' שיקלו את ההתב‬ ‫מודדות‪ .‬בעזרת המפגש עם דמות מרכזית‬ ‫אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל‬ ‫את הנושא ולהכיר מושגי יסוד ראשוניים‪.‬‬ ‫כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות ויחד‬ ‫עם זאת לא להציג מציאות מאיימת שאין‬ ‫ממנה מוצא‪ ,‬מוצע לטוות עם הילדים את‬ ‫הסיפורים האנושיים; להכיר את אשר אבד‬ ‫ משפחות‪ ,‬אנשים‪ ,‬וכן להכיר סיפורי התב‬‫מודדות‪ ,‬גבורה והצלה‪.‬‬ ‫בכיתות ג'‪-‬ד' העיסוק החינוכי בנושא‬ ‫השואה מתמקד בסיפורה של המשפחה‬ ‫והיחיד בתוכה‪ .‬ההתמקדות בעולמה של‬ ‫המשפחה מאפשרת עיסוק במסגרת אנוב‬ ‫שית שמוכרת לתלמידים ואשר כלפיה הם‬ ‫יכולים לחוש אמפתיה‪ .‬דיון בנושא מאפשר‬ ‫לנו לעסוק בקשיים שבפניהם ניצבה המב‬ ‫שפחה בתקופה משברית זו לצד עוגנים‬ ‫נפשיים מתאימים ואף להכיר מגוון רחב‬ ‫של דמויות ואת מארג היחסים שביניהן‪.‬‬ ‫הרחבת הדיון במושגים היסטוריים בגיל זה‬ ‫מאפשרת לנו לדון גם בנושאים אוניברסאב‬ ‫ליים שעוסקים בשאלות של נקיטת עמדה‪,‬‬ ‫כמו במקרה של חסידי אומות העולם‪.‬‬ ‫המערכים החינוכיים על אודות השואה‬ ‫לכיתות ה'‪-‬ו' מתמקדים בסיפורם של‬ ‫ילדים אשר הנושאים ההיסטוריים נשזרים‬ ‫בו והם מתרחבים גם לסוגיות של גורלה‬ ‫של המשפחה ומגוון גורלות נרחב יותר‪.‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬הסוגיות החינוכיות כגון הצלה‪,‬‬ ‫עזרה הדדית ועוד‪ ,‬מקבלות עומק נוסף‪.‬‬ ‫בחטיבות הביניים (כיתות ז'‪-‬ח') ידונו עם‬ ‫התלמידים על משמעותה של עמידה רוב‬ ‫חנית והתמודדות של הפרט ושל קבוצות‬ ‫שונות‪ ,‬בכלל זה חיי הקהילה‪ ,‬לפני השואה‬ ‫ובמהלכה‪ .‬התלמידים בשלב זה טרם למדו‬ ‫את נושא השואה באופן נרחב ולפיכך יש‬ ‫לעמוד על כך שלדיונים אלו תהיה אחיזה‬ ‫בהקשר ההיסטורי הרלוונטי‪.‬‬ ‫בתיכון (כיתות י'‪-‬י"ב) יתקיים תהליך של‬ ‫העמקת הידע ההיסטורי במבט בינתחומי‬ ‫תוך חיבור ושילוב עם נושאים ערכיים ודיב‬ ‫למות העולות בנוגע לזהות יהודית ולמוסר‬ ‫אנושי‪ .‬על התהליך החינוכי לאתגר את‬ ‫התלמידים לחשיבה מורכבת של אירועי‬ ‫השואה על ידי הצגת חומרים מגוונים ומנב‬ ‫קודות מבט שונות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫לתת צורה לזיכרון‬ ‫את זיכרון השואה אפשר להעביר לא רק בעזרת אנדרטאות‪,‬‬ ‫מוזיאונים‪ ,‬סרטים ותוכניות לימוד‪ .‬גם מסרים גרפיים וכרזות‬ ‫שותפים לתהליך‬ ‫׀ מערכת מזכר ׀‬ ‫מדי שנה מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה באירועים‬ ‫ממלכתיים‪ ,‬במערכת החינוך‪ ,‬באמצעי התקשורת ובטקסים מקוב‬ ‫מיים וכלל‪-‬ארציים‪ ,‬בדרכים רבות ומגוונות‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הכריזו‬ ‫ביה"ס הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם ומרכז ההסברה‬ ‫במשרד התרבות והספורט על תחרות עיצוב כרזה ממלכתית‪ ,‬לציון‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬כאשר השנה השתתפו בתחרות חמש‬ ‫חברות עיצוב‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בתחרות השנה זכתה הכרזה 'יער עדות' שעיצבה אירה גינזבורג‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬השם שניתן לכרזה 'יער עדות' "מבקש להנציח את כל‬ ‫הקהילות שנרצחו ביערות אירופה‪ .‬איש לא היה עד למותם מלבד‬ ‫העצים שנושאים את אותו הזיכרון עד היום‪".‬‬ ‫בראשות ועדת השיפוט עמדו חתני פרס ישראל בתחום העיב‬ ‫צוב‪ ,‬פרופ' דן רייזינגר ודוד טרטקובר והחברים בה היו ראשי בתי‬ ‫הספר לעיצוב המובילים בישראל ואנשי יד ושם‪ .‬הנימוקים לבחירת‬ ‫הכרזה הזוכה‪" :‬הכרזה מצטיינת בעיצוב גרפי נקי ורענן ובפשטות‬ ‫צנועה המעניקה דגש לנושא המורכב עמו היא מתמודדת‪ .‬שמה‬ ‫של הכרזה‪' ,‬יער עדות'‪ ,‬מייצר מרחב נושאי הנתמך על ידי דימויים‬ ‫וסמלים מוכרים ומופשטים כאחד‪ .‬הכרזה מהווה מעין כתב עדות‬ ‫וכתב חידה בו זמנית‪ .‬העצים בכרזה‪ ,‬עדים אילמים למראות התב‬ ‫קופה‪ ,‬מהווים כוח פועל בזירת ההתרחשות ובכוחם להסתיר את‬ ‫המחפשים מסתור אך גם בה בעת לטשטש עקבות חיים של קרב‬ ‫בנות השואה ובכך מהווים כוח יוצר בעיצוב זיכרון השואה לדורות‬ ‫הבאים"‪.‬‬ ‫שרת התרבות והספורט‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬אשר העניקה את הפרס‬ ‫לזוכה‪ ,‬אמרה כי "ככל שחולפות השנים ודווקא בימים אלה‪ ,‬בהם‬ ‫מתרבים קולותיהם של מכחישי השואה‪ ,‬חובה עלינו להמשיך‬ ‫לתעד‪ ,‬להזכיר‪ ,‬לשמר ולהנציח את הזוועות‪ ,‬אשר התרחשו במחנות‬ ‫ההשמדה ע"י החיה הנאצית וביתר שאת‪ .‬לתיעוד ולהנצחת השואה‬ ‫תפקיד מכריע בבואם ללמד ולקרב את בני הדורות הבאים לנושא‬ ‫זה ועלינו מוטלת האחריות הלאומית והמוסרית להמשיך בפעוב‬ ‫לות אלו בדרכים שונות‪ .‬כרזה זו מהווה דוגמה ייחודית לכך‪ ,‬כאשר‬ ‫היא יוצרת חיבור בין זיכרון השואה הקולקטיבי של עם ישראל ובין‬ ‫נקודת מבטו האישית של כל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬אשר אותה הוא‬ ‫בוחר לנצור ולזכור‪.‬‬ ‫יו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו אמר עם הענקת הפרס‪" :‬אנו שואפים‬ ‫שהוראת השואה והנחלתה ישענו גם על תחומי דעת ויצירה נוסב‬ ‫פים כמו עיצוב ואמנות‪ .‬ולכן אנו מאמינים בדיאלוג אותנטי ומגוון‬ ‫בנושא"‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫יוזמות אלטרנטיביות לטקסי יום השואה‬ ‫לצד הטקסים המוסדיים‪ ,‬מתקיימים יותר ויותר טקסים ויוזמות שנועדו לשמר את זכר השואה‪,‬‬ ‫אשר מתקיימים על ידי צעירים המרגישים צורך לעשות זאת בשפתם ובדרכם‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫לפגוש את הניצולים בבית‪ .‬זיכרון בסלון‬ ‫העיסוק בזיכרון השואה והנצחתה הולך‬ ‫ותופס בשנים האחרונות מקום מרכזי יותר‬ ‫ויותר בין הצעירים‪ ,‬אלה המכונים בני הדור‬ ‫השלישי‪ .‬מצד אחד הם כבר לא גדלו תחת‬ ‫המועקה שאפיינה רבות ממשפחות שורדי‬ ‫השואה‪ .‬מצד שני‪ ,‬ככל שחלפו השנים‪ ,‬החלו‬ ‫השורדים להיפתח יותר ויותר ולחלוק את‬ ‫זכרונותיהם עם אחרים‪ .‬כאשר מוסיפים‬ ‫לאלה את הנטייה המתחזקת לביקורתיות‬ ‫על הנרטיב הממסדי‪ ,‬אנו מגלים יותר ויותר‬ ‫יוזמות של אנשים צעירים שנועדו כל כולן‬ ‫להנציח את זכר השואה בדרך ההולמת את‬ ‫צרכיהם‪.‬‬ ‫זיכרון במשרד‬ ‫הרעיון לפרויקט הנצחת השואה במקומות‬ ‫עבודה נולד אצל אסף לניאדו לפני שלוש‬ ‫שנים‪ .‬לניאדו הצעיר‪ ,‬חבר פעיל בעמותת‬ ‫דורות ההמשך‪ ,‬מספר ששם לב לכך שביום‬ ‫השואה מתנהלים החיים במקום העבודה‬ ‫‪24‬‬ ‫להכשיר אותם לנהל ימי זיכרון מוצלחים‪.‬‬ ‫"פשוט הבנתי"‪ ,‬אומר לניאדו‪" ,‬שלדור הבא‬ ‫לא יהיה את מה שהיה לנו‪ .‬אני דור שלישי‪,‬‬ ‫היתה לי את סבתא שלי שסיפרה לי מה עבר‬ ‫עליה‪ ,‬אבל לילדים שלי יישארו רק זכרונות‬ ‫שהם שמעו ממישהו ולכן חייבים להמשיך‬ ‫ולהנציח‪ ,‬אי אפשר שכאדם מבוגר רק הצב‬ ‫פירה תהיה הסממן של היום הזה‪".‬‬ ‫שלו כרגיל‪ .‬הוא חשב שצריך ואפשר אחרת‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬החליט לכנס את חבריו לעבודה‪,‬‬ ‫מיד לאחר הצפירה סביב שולחן וכל אחד‬ ‫סיפר סיפורים שהוא מכיר מהבית או מחב‬ ‫ברים ועם השנים זה הפך להיות מסורת‪.‬‬ ‫"לאט לאט שיכללנו את התכנים והוספנו‬ ‫תכנים מבחוץ‪ ,‬עד שהחלטנו יחד עם עמותת‬ ‫"דורות ההמשך" לצאת עם זה החוצה‪ .‬רצינו‬ ‫לעזור ולקיים אירוע דומה גם במב‬ ‫קומות עבודה אחרים"‪.‬‬ ‫לצורך זה הקים לניאדו בעזרת‬ ‫עמותת דורות ההמשך אתר אינטב‬ ‫רנט שבו ניתן למצוא מערכי טקסים‬ ‫ותכנים שיעזרו לקיים אירוע זיכרון‬ ‫במקומות עבודה הכולל רעיונות‪,‬‬ ‫סיפורים ושירים‪ ,‬תמונות ומוזיקה‬ ‫שאפשר להשתמש בהם במהלך‬ ‫האירוע‪ .‬לפני כשנתיים החלו‪ ,‬בשיב‬ ‫תוף יד ושם לקיים ימי השתלמות‬ ‫למנהלי משאבי אנוש‪ ,‬על מנת פרויקט של המחלקה לעיצוב במכון הטכנולגי בחולון‬ ‫מחוברים לשואה‬ ‫ארגון 'מחוברים לשואה' נוסד ומנוהל בהב‬ ‫תנדבות ע"י אלישה יעקובי‪ ,‬מנהלת ומובילה‬ ‫יוזמות בתחום חינוך וערכים ועל ידי ליאת‬ ‫זיכרןון‪ .‬הארגון פועל ללא מטרות רווח ו�ח‬ ‫ברים בו מתנדבים וחברי ארגונים להנצחת‬ ‫השואה התורמים מכישוריהם להצלחת‬ ‫היוזמה‪ .‬מטרת מחוברים לשואה היא שימור‬ ‫זיכרון השואה לדורות הבאים באמצעות‬ ‫הטמעת מנהגים משמעותיים ביום השואה‪.‬‬ ‫הדרך בה בחרו היא פיתוח כלים שיאפשרו‬ ‫את שימור הזיכרון‪ .‬הבולט שבהם הוא "נר‬ ‫זוכרים" ‪ -‬נר זיכרון ליום השואה‪ .‬כל נר‬ ‫מוקדש להנצחת זכרו של אדם אשר נספה‬ ‫בשואה והוא מיועד להדלקה בערב יום‬ ‫השואה‪ ,‬בבית‪ ,‬בקרב בני המשפחה‪.‬‬ ‫לדברי זיכרון‪" ,‬בערבי יום הזיכרון לשואה‬ ‫הנהגנו בביתנו מסורת ‪ -‬טקס משפחתי בו‬ ‫מדליקים נר זיכרון‪ ,‬קוראים את 'יזכור' של‬ ‫אבא קוברנר ובהתאם לגילאי הילדים מס�פ‬ ‫רים על אחת הדמויות מאותה תקופה – לפב‬ ‫עוטות על פאול קור‪ ,‬לילדים על אנה פרנק‬ ‫ולמתבגרים על יאנוש קורצ'ק‪ .‬כשהילדים‬ ‫גדלו הם אמרו כי חשבו שזהו מנהג מקובל‬ ‫בכל בית‪ .‬כאוצרת אמנות העוסקת בנושא‬ ‫הזיכרון וכפעילה חברתית בתחום החינוך‪,‬‬ ‫נקודה זו עוררה אצלי שאלות על תפקידו‬ ‫של יום הזיכרון לשואה בשימור זיכרון‬ ‫השואה בחברה הישראלית‪ .‬יצאתי לעבודת‬ ‫מחקר בנושא‪" :‬החברה הישראלית ויחסה‬ ‫לזיכרון השואה"‪ .‬העבודה התבססה על מחב‬ ‫קרים אקדמיים‪ ,‬ראיונות ופרסומים בתחומי‬ ‫הסוציולוגיה‪ ,‬חקר המקרא‪ ,‬אמנות והחברה‬ ‫בישראל‪ .‬במחקר הסתמכתי על המבנה‬ ‫נר לכל שם‪ .‬מחוברים לשואה‬ ‫פרויקט מחוברים לשואה‪ .‬טקס עם גוון אישי‬ ‫הסוציולוגי הקיים המגדיר 'קבוצה' תוך התב‬ ‫מקדות בהגדרת קבוצה באמצעות הזיכרון‬ ‫הקולקטיבי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2013‬תשע"ג‪ ,‬התקיים ביוזמת‬ ‫הארגון דיון אקדמאי אשר תרם לאופן‬ ‫פיתוח נר הזיכרון ליום השואה‪ ,‬בשיתוף‬ ‫עם המחלקה לעיצוב תעשייתי‪" ,‬המכון‬ ‫הטכנולוגי בחולון"‪ .‬הסטודנטים למדו את‬ ‫הנושא "זיכרון אישי מול זיכרון קולקטיבי‬ ‫ מנהגים"‪ .‬משימת הגמר היתה לעצב נרות‬‫זיכרון המיועדים להדלקה בבית‪ ,‬בערב‬ ‫יום השואה‪ ,‬בקרב בני המשפחה‪ .‬הנרות‬ ‫הוצגו במספר תערוכות‪ .‬הסטודנטים כולם‬ ‫לקחו חלק פעיל בתהליך הלמידה והיצירה‬ ‫בהנחיית מרצי המחלקה‪ .‬שאלות מרכזיות‬ ‫איתן התמודדו הסטודנטים בעבודותיהם‪:‬‬ ‫מי זוכר?‪ ,‬מה זוכרים? וכמה זמן זוכרים?‪.‬‬ ‫ההתמודדות עם השאלות באה‬ ‫לידי ביטוי בעבודות שהציגו‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬לקראת ערב יום‬ ‫השואה‪ ,‬חולקו בבתי הספר‬ ‫ברחבי הארץ מאות אלפי "נרות‬ ‫זוכרים"‪ .‬לכל תלמיד נר אישי‬ ‫אותו מתבקשים בני המשפחה‬ ‫להדליק יחד בבית‪ .‬הילדים ובני‬ ‫הנוער מהווים גשר להנחלת‬ ‫מנהג חווייתי ובעל משמעות‪ .‬כל‬ ‫אחד מהנרות מוקדש לזכרו של‬ ‫אדם אשר נספה בשואה ופרטיו מופיעים על‬ ‫גבי הנר‪ .‬במעמד הדלקת הנר ניתן לסרוק‬ ‫באמצעות הסמארטפונים את הברקוד‬ ‫שעל הנר המפנה למידע נוסף על חייו של‬ ‫הנספה ולהתחבר לפעילות באתר 'מחוברים‬ ‫לשואה'‪ .‬באתר ניתן להכין ולהדפיס מדבקת‬ ‫"נר זוכרים" לאדם קרוב אשר רוצים להנציח‬ ‫את זכרו ולהדביקה על גבי נר זיכרון‪.‬‬ ‫זיכרון בסלון‬ ‫כדי לעסוק בשואה באופן שמתאים לצב‬ ‫עירים שבינינו‪ ,‬צריך קודם כל להחזיר להם‬ ‫את החופש ממסגרות פורמאליות ומהב‬ ‫ממלכתיות שבמשך שנים הרחיקו רבים‬ ‫מהצעירים מכל רצון לעסוק בה‪ .‬כששואלים‬ ‫את אושרי רוזנברג‪ ,‬פעיל מרכזי בארגון‬ ‫"זיכרון בסלון"‪ ,‬הוא מביא תגובה אופיינית‬ ‫של צעירים כדי להסביר על מה ולמה קם‬ ‫הארגון‪ .‬״שואה? עזוב אותי‪ ,‬בחייך‪ .‬זה‬ ‫מדכא מדי‪ /‬זה כבד מדי‪ /‬זה ממלכתי מדי‪/‬‬ ‫זה היה מזמן‪ /‬זה לא קשור אליי‪ /‬מה אתה‬ ‫מביא לי את השואה עכשיו?‪ /‬מה אתה רוצה‬ ‫שנעשה‪ ,‬נצום?‪ /‬׳לזכור ולא לשכוח׳ – ברציב‬ ‫נות? אנחנו בטקס בית ספר עכשיו?‪ /‬עזוב‪,‬‬ ‫לקחתי כבר מלא סרטים מהאוזן השלישית‪,‬‬ ‫אני מסודר״‪.‬‬ ‫והוא ממשיך ואומר‪" :‬כמה פעמים כבר‬ ‫אמרנו‪ ,‬כל אחד מאיתנו‪ ,‬את המילים‬ ‫האלה? כולנו הרי יודעים שחשוב לזכור את‬ ‫המשך בעמ' ‪26‬‬ ‫‪25‬‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫מאמין שהפרויקט הזה צריך להתקיים בכל‬ ‫בית אב בישראל‪ ,‬כי הוא הופך את הזיכרון‬ ‫לקרוב‪ ,‬לאישי‪ ,‬למרגש ולרלוונטי יותר‬ ‫מתמיד"‪.‬‬ ‫לא כל יוזמה מבורכת‬ ‫מתאספים החברים‪ ,‬משוחחים ומקשיבים‪ .‬זיכרון בסלון‬ ‫השואה ‪ -‬אבל לפעמים מרגישים שאנחנו‬ ‫לא יודעים איך בדיוק לעשות את זה‪ .‬אנחנו‬ ‫רק מרגישים שהדרך שאנחנו מכירים‪ ,‬זו‬ ‫שלימדו אותנו בבית הספר‪ ,‬זו של הטקסים‬ ‫הממלכתיים והסיסמאות על גבורה ו'לא‬ ‫נסלח'‪ ,‬היא לא הדרך הנכונה בשבילנו‪.‬‬ ‫אומרים לנו שהשואה משפיעה‪ ,‬גם היום‪,‬‬ ‫על חיי היומיום שלנו‪ ,‬אבל עדיין היא לרוב‬ ‫נראית כמו אירוע שהתרחש לפני זמן רב‪,‬‬ ‫בגלקסיה רחוקה רחוקה‪ .‬אושוויץ‪-‬בירקנאו‪,‬‬ ‫טרבלינקה‪ ,‬סוביבור‪ ,‬באותה מידה אלה היו‬ ‫יכולים להיות השמות של פלנטות אחרות‬ ‫ כי מה להן ולמציאות הישראלית בשנת‬‫‪.?2014‬‬ ‫"ועדיין‪ ,‬גם אם לא תמיד ברור לנו במבט‬ ‫ראשון‪ ,‬לשואה יש קשר הדוק למציאות‬ ‫היומיומית שלנו‪ .‬היא נוכחת בכל היבט‬ ‫בחיינו‪ :‬במשפחות שלנו‪ ,‬בפוליטיקה שלנו‪,‬‬ ‫באופן שבו אנחנו חושבים על העולם‪ ,‬באופן‬ ‫שבו אנחנו מתייחסים לעצמנו‪ ,‬למדינה שבה‬ ‫אנחנו חיים ולמדינות אחרות‪ .‬באופן שבו‬ ‫משהו בתוכנו מתכווץ בכל פעם שאנחנו‬ ‫נזכרים‪ :‬גם הסבים שלנו היו שם‪ ,‬בפלנטה‬ ‫ההיא‪ .‬בעצם‪ ,‬היא במרחק ארבע שעות‬ ‫טיסה ו‪ 70-‬שנות היסטוריה‪ ,‬זה הכל‪.‬‬ ‫"לשם כך הקמנו את זיכרון בסלון‪ :‬כדי‬ ‫לחבר את הגלקסיה הרחוקה ההיא‪ ,‬שבעצם‬ ‫היא בכלל לא רחוקה‪ ,‬לחיים שלנו‪ .‬כדי שלב‬ ‫זכור את השואה יהיה עבורנו יותר מלעמוד‬ ‫דום פעם בשנה אלא גם להתכנס פנימה‪,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫להסתכל בראי‪ ,‬לחשוב היכן ביחסים בינינו‬ ‫לבין אנשים אחרים היינו יכולים להיות‬ ‫יותר סובלניים או יותר פלורליסטיים‪ .‬כדי‬ ‫לזכור את השואה‪ ,‬חשוב קודם להקשיב‬ ‫לאלו שהיו בה‪ ,‬שביקרו בפלנטה הרחוקה‪,‬‬ ‫האכזרית ההיא ושרדו כדי לספר‪ .‬אנחנו‬ ‫גם מאמינים שכדי לעסוק בשואה באופן‬ ‫שמתאים לשנ ת ‪ 2014‬צריך קודם כל ל�ה‬ ‫חזיר לעיסוק בשואה את החופש ממסגרות‪,‬‬ ‫מפורמאליות ומהממלכתיות שבמשך שנים‬ ‫הרחיקה רבים מכל רצון לעסוק בה‪ .‬החופש‬ ‫להביע את הזיכרון שלנו בכל דרך שבה‬ ‫נרצה ‪ -‬באמצעות דיון‪ ,‬במוסיקה‪ ,‬בהקראת‬ ‫שירה‪ ,‬כל אחד לפי הדרך המיוחדת שבה‬ ‫מתבטא זיכרון השואה שלו או שלה‪ .‬כל‬ ‫עוד נהיה יחד‪ ,‬בסלון‪ ,‬ונדבר על זה ‪ -‬הזיב‬ ‫כרון יבוא"‪.‬‬ ‫איך זה מתנהל‬ ‫זוהי השנה השלישית של הפרויקט‪ ,‬אותו‬ ‫יזמה עדי אלטשולר‪ ,‬מייסדת ארגון הכנפיים‬ ‫של קרמבו ‪ -‬תנועת נוער לבני נוער עם‬ ‫צרכים מיוחדים‪ .‬לצורך הפעלת הפרויקט‬ ‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬נפתח אתר אינטרנט מיוחד‬ ‫המאפשר למארחים ולמתארחים להירשם‬ ‫ואף לקשר ביניהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן סיוע של‬ ‫מארגני הפרויקט בתיאום אנשי עדות שיגיעו‬ ‫למפגש‪.‬‬ ‫זיכרון בסלון מתרחש‪ ,‬כמשתמע משמו‪,‬‬ ‫בבית‪ ,‬בין חברים‪ ,‬עם תכנים שנוגעים‬ ‫לצעירים כאן והיום‪ .‬חלקו הראשון של‬ ‫הערב בנוי בדרך כלל משיחה עם איש עדות‬ ‫המגיע לבית המארח ומשתף מזיכרונותיו‪.‬‬ ‫העדות האינטימית בערב קהילתי שכזה‪,‬‬ ‫שמה את איש העדות במרכז‪ .‬לאחר השיחה‬ ‫עוברים לחלק יצירתי בו אפשר לקרוא שיר‪,‬‬ ‫לנגן‪ ,‬לשמוע סיפור‪ ,‬לשיר בציבור או כל מה‬ ‫שמוצאים לנכון‪ .‬בשלב האחרון מתקיים‬ ‫דיון‪ ,‬הנועד לאפשר לכל משתתף לחלק‬ ‫את מחשבותיו ותהיותיו על השואה‪ ,‬לקחיה‬ ‫והשלכותיה‪ ,‬תוך הסתכלות על העולם‪ ,‬על‬ ‫ישראל של ימינו ועלינו כבני אדם‪ .‬צוות‬ ‫זיכרון בסלון מעמיד מערכי דיון מגוונים‬ ‫שיאפשרו לכל אחד למצוא את הזווית‬ ‫המתאימה בעיניו לשיחה‪.‬‬ ‫ניר חזקיהו‪ ,‬אחד המשתתפים בפרויקט‪,‬‬ ‫מספר‪" :‬מאז ומתמיד השואה היתה נושא‬ ‫שהיה לידי‪ ,‬קרוב אליי‪ ,‬אבל לא נוגע בי‪.‬‬ ‫שפר מזלה של משפחתי ולא פגשנו בשואה‬ ‫בארצות מהן הגענו באירופה‪ .‬אבל לכל אורך‬ ‫ילדותי ובגרותי‪ ,‬העציב אותי שאני לא מצליח‬ ‫להתקרב לתחושות הזיכרון כפי שהייתי‬ ‫רוצה‪ ,‬כפי שלדעתי היה ראוי שארגיש‪.‬‬ ‫"בנקודה הזו פגש אותי פרויקט זיכרון‬ ‫בסלון‪ ,‬אשר במספר שבועות‪ ,‬לאחר עשרות‬ ‫שיחות עם שורדי ושורדות שואה וחיבורם‬ ‫לעשרות בתים שאירחו אותם בערב יום‬ ‫השואה‪ ,‬החוויות שלהם‪ ,‬של השורדים‬ ‫והמארחים כאחד‪ ,‬הפכו את הזיכרון הזה‬ ‫ליותר חי מאי פעם‪ .‬אני באמת ובתמים‬ ‫פרויקט אחר‪ ,‬שהשיקה חברת הפרסום‬ ‫"באומן‪ ,‬בר‪ ,‬ריבנאי" עשה אומנם כותרות‪,‬‬ ‫אך עורר מחלוקת ותרעומת רבה בשל אופיו‪.‬‬ ‫החברה פנתה לקראת יום השואה האחרון‬ ‫להנהלות תנועות הנוער בישראל בניסיון‬ ‫לעודד אותן לחלק לבני הנוער קעקועים‬ ‫להדבקה על העור בדומה לקעקועים שנצב‬ ‫רבו על עורם של היהודים ואחרים במחנה‬ ‫ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪" .‬בדומה למב‬ ‫דבקת 'דם המכבים' ("יזכור") אותה מחב‬ ‫לקים זה שנים רבות ביום הזיכרון לחללי‬ ‫מערכות ישראל‪ ,‬נרצה להפיץ ביום השואה‬ ‫תשע"ג מדבקת קעקוע זמני (בדומה למב‬ ‫דבקות ילדים) שניתנת להדבקה והסרה‬ ‫על ידי מים"‪ ,‬נכתב בפניה לתנועות הנוער‪.‬‬ ‫"המדבקה תהיה בעצם הדמיה של מספר‬ ‫זיהוי אשר קועקע על ידיהם של קורבנות‬ ‫וניצולי השואה והיא תחולק על גבי גלויה‬ ‫שעליה טקסט הסבר וקוד ‪ ,QR‬אשר יפנה‬ ‫לקובץ תמונה או וידאו עם פרטיו של אותו‬ ‫קרבן או ניצול שואה"‪ .‬ב"באומן בר ריבנאי"‬ ‫אמרו כי "הרעיון נובע מתובנה שעם השנים‪,‬‬ ‫רבים מניצולי השואה הולכים לעולמם ואין‬ ‫מי שיספר את סיפורם ממקור ראשון‪ .‬זיכב‬ ‫רון השואה מתעמעם‪ .‬על מנת שנוכל להגיע‬ ‫לדור הרביעי לניצולי השואה אנו חייבים‬ ‫לייצר עבורם אייקון חזק‪ ,‬שבא מהעולם‬ ‫שהם מכירים וכך לייצר אצלם קשב‪ ,‬הזב‬ ‫דהות ובעיקר מודעות וחיבור רגשי לזיכרון‬ ‫השואה"‪.‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬סיפרה‬ ‫כי חברת הפרסום הציעה גם למרכז לקחת‬ ‫חלק בקמפיין‪ ,‬אולם היא דחתה הצעה‬ ‫זו על הסף‪" .‬אני חושבת שזה חסר טעם‬ ‫ברמה העליונה ושימוש ציני בכל הנושא‬ ‫של השואה כדי לעשות פרסום לחברת‬ ‫פרסום"‪ .‬אביטל הוסיפה כי "לעשות סיפור‬ ‫כזה‪ ,‬לקחת מדבקות ולהדביק על ילדים‪,‬‬ ‫כאשר חלק מהילדים ידעו מה זה וחלק לא‬ ‫ידעו ויעשו מזה צחוק זה דבר נורא‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫אסור לשכוח מה היה הקעקוע הזה‪ .‬קעקוע‬ ‫שבעזרתו הנאצים הפכו אנשים לחיות‪ .‬אז‬ ‫למה להדביק מדבקות לילדים? זה דבר‬ ‫נורא ואיום‪ .‬אין מילים בפי להסביר כמה‬ ‫שזה דבר רע‪ .‬אתם רוצים לעשות משהו?‬ ‫תעזרו לניצולים‪ ,‬תשלחו מתנדבים לסייע‬ ‫לניצולים"‪.‬‬ ‫גם ח"כ אילן גילאון‪ ,‬יו"ר סיעת מר"צ‬ ‫בכנסת הסתייג מהרעיון‪" :‬כנראה שלעתים‬ ‫היצירתיות עוברת כל גבול‪ .‬מה יהיה בשלב‬ ‫הבא? המחשה של תאי גזים ופיג'מות‬ ‫פסים? יש להנחיל את זיכרון השואה בחינוך‬ ‫לדור הצעיר ולא בגימיקים זולים ומבישים‪.‬‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬נדרשת התייחסות ממלכתית‬ ‫לאחרוני הניצולים באופן שמכבד את‬ ‫מורשת השואה ולא מבזה אותה"‪.‬‬ ‫תנועת "הנוער העובד והלומד" הודיעה כי‬ ‫בעוד שמדובר ב"רעיון ראוי ונכון‪ ,‬הביצוע‬ ‫מסוכן ומעקר את הרעיון מיסודו"‪ .‬לדברי‬ ‫רכז התנועה‪ ,‬רועי יסוד‪" ,‬בני הנוער הם‬ ‫חכמים ורגישים מספיק להכיר ולהוקיר את‬ ‫זכר ניצולי השואה מבלי להיעזר בקעקועים‬ ‫על היד"‪.‬‬ ‫למה לזכור?‬ ‫המוסכמה הבסיסית ביותר בקשר לשואה היא שכולנו חייבים לזכור אותה‪ .‬האומנם?‬ ‫׀ אריה ברנע ׀‬ ‫אם הזוכר איננו מתרגש מפרשת השואה‬ ‫כי אז ברור שליבו לב אבן ואין לנו עניין‬ ‫בזכירתה‪ .‬אם הזוכר מפיק מכך הנאה‪,‬‬ ‫משום מה‪ ,‬כי אז אנו מעדיפים שישכח‪ .‬ודב‬ ‫ווקא הזוכר השפוי וההגון‪ ,‬החש כאב גדול‬ ‫למשמע הסיפורים ההם‪ ,‬בו חפצנו‪ .‬אבל‬ ‫במה חטא? מדוע יש לנו עניין רב כל כך‬ ‫בסבלו הנפשי?‬ ‫שני היבטים של מגמת ההנצחה אפשר‬ ‫להבין‪ ,‬אם כי ספק אם די בהם כדי לפתור‬ ‫את התעלומה‪ :‬ראשית‪ ,‬הניצולים החיים‬ ‫בינינו חשים שיש להם ערך כבני אדם כל‬ ‫עוד החברה מכירה בסבלם‪ .‬עלינו להעניק‬ ‫להם את התחושה של הכרה‪ ,‬כבוד ואכפב‬ ‫תיות (כמובן‪ ,‬כל עוד הם חיים בינינו)‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬מדינת ישראל מצדיקה את קיומה‬ ‫כלפי חוץ בהיותה מקום מקלט לשארית‬ ‫הפליטה‪ .‬יש בכך אמת ערכית ופוליטית‪,‬‬ ‫אולם ספק גדול אם צורך מדיני זה מתרץ‬ ‫את גרימת הסבל הנפשי לרבים‪ ,‬קודם כל‬ ‫לבנותינו ובנינו שמהם אנו דורשים לזכור‪.‬‬ ‫שאלת השאלות היא האם התועלת לקיב‬ ‫דום ערכינו שאותה נפיק מהזיכרון עולה‬ ‫על כאב הזיכרון‪ .‬טרם הומצאה יחידת‬ ‫המידה המאפשרת לספק תשובה כמוב‬ ‫תית על שאלה זו‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬כמו בעב‬ ‫ניינים בלתי כמותיים חשובים אחרים‪ ,‬יש‬ ‫ערך לשיקול דעתנו ולתחושתנו‪ .‬רק זיכרון‬ ‫השואה יאפשר לנו ללמד ולהוכיח לכל דור‬ ‫ודור את עוצמתן של הגזענות והרצחנות‬ ‫שלפני כן לא עלתה על הדעת ולחשוב על‬ ‫הדרכים שעלינו לנקוט כדי להיזהר מהן‪.‬‬ ‫רק השואה תוכל להזכיר לנו שישב‬ ‫ראל היא גם אמצעי של הגנה מפני‬ ‫ניסיון עתידי לחסל את העם כולו‪.‬‬ ‫רק השואה יכולה ללמד אותנו שקיימים‬ ‫אנשים שפויים ותרבויות מפותחות העב‬ ‫לולים להתגייס לרצח עם ושהתרת דמם‬ ‫של רחוקים סופה שתתיר גם את דמם של‬ ‫קרובים‪.‬‬ ‫רק השואה תלמד אותנו את עוצב‬ ‫מתו של כוח העמידה הקיים בנפשו של‬ ‫האדם הרגיל‪ ,‬כח שהוא עצמו לא שיערו‪.‬‬ ‫עלינו ללמד לא רק כדי שידעו‪ .‬עלינו ללמד‬ ‫למרות הכאב‪ .‬כאב זה גדול פחות מהסבל‬ ‫העלול להיות מנת חלקם של העם והאנוב‬ ‫שות אם נשכח‪.‬‬ ‫הכותב הוא יושב ראש ארגון עמך ומנהל‬ ‫בית הספר התיכון האזורי באר‪-‬טוביה‬ ‫‪27‬‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫בשם העתיד‬ ‫על אדמה ספוגה מוות אין מקום למצעדים‪ .‬עליה מותר לדרוך רק בענווה‪.‬‬ ‫רות בונדי כותבת לאחראים על הנצחת השואה בישראל‬ ‫לא תמכתי בנסיעת נכדי ונכדתי לפולין‪ .‬רות בונדי‬ ‫לכבוד נגידי השואה‪,‬‬ ‫אדונים נכבדים‪,‬‬ ‫אינני מעיזה לדבר בשם המתים‬ ‫ובשם השורדים אני לא מוסמכת לדבר‪.‬‬ ‫אכתוב רק בשמי‪ ,‬בוגרת אושוויץ‪ :‬חידלו‬ ‫להשתמש בשואה לצרכים פוליטיים‬ ‫ובעיקר חידלו ממה שמכונה ״מצעדי‬ ‫החיים"‪ .‬עצם השם מקומם‪ .‬על אדמה‬ ‫ספוגה מוות אין מקום למצעדים‪ .‬עליה‬ ‫מותר לדרוך רק בענווה‪ ,‬ללא הפגנתיות‪,‬‬ ‫ללא נפנוף דגלי הלאום‪.‬‬ ‫חידלו מנאומים פטריוטיים נוסח‬ ‫״אמנם היתה שואה‪ ,‬אבל עכשיו יש לנו‬ ‫מדינה וצה״ל״‪ ,‬כאילו הדברים מתאזנים‪.‬‬ ‫אושוויץ הוא לא מקום להצהרות יוהרה‬ ‫מסוג ״אילו היתה לנו אז כבר מדינה"‬ ‫ו״איחרנו את המועד״‪ .‬מה היתה מדינת‬ ‫ישראל הזעירה יכולה לחולל ‪ -‬להכריז‬ ‫מלחמה על הרייך הגרמני? להפציץ‬ ‫את אושוויץ? זה לא היה מונע את‬ ‫השמדת היהודים כמטרה קיומית של‬ ‫האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬ ‫הייתי גם מציעה שתחדלו לגרור‬ ‫תלמידי בתי ספר תיכוניים לסיורים‬ ‫‪28‬‬ ‫במחנות ההשמדה בפולין‪ ,‬כדי לחזק‬ ‫בהם את תחושת הזהות הציונית‬ ‫והנכונות הקרבית‪ .‬זו תעודת עניות‬ ‫למדינה‪ ,‬שחייבת להסיע את בני הנוער‬ ‫שלה למחנות מוות כדי להגביר את‬ ‫אהבתם למולדת‪ .‬שומרי המוסר בארץ‬ ‫מקימים מהומה כאשר עם תום הסיור‬ ‫במחנות ההשמדה בני הנוער משתכרים‬ ‫או משתוללים במלון כדי לפרוק את‬ ‫המועקה‪ .‬כי הצו הוא הלוא חוויה רגשית‪,‬‬ ‫עצבות חינוכית‪.‬‬ ‫הרי בימינו גם מחנות ההשמדה רק‬ ‫נותרו כמוזיאונים ואת הכל אודות רצח‬ ‫היהודים המכונה בשם המעורפל שואה‬ ‫אפשר ללמוד בימי עיון ביד ושם בעזרת‬ ‫מורים שהפנימו את הנושא‪ ,‬במאית‬ ‫מעלות הנסיעה‪ .‬ההוצאה על המסע‬ ‫לפולין היא עול להורים‪ ,‬בייחוד כאשר‬ ‫מדובר בנסיעה של כמה ילדים במשפחה‬ ‫זה אחר זה ‪ -‬אך הם לא רוצים שייחשבו‬ ‫למקרים סוציאליים‪ ,‬שילדיהם יהיו יוצאי‬ ‫דופן ולא ישתתפו בטיול הקבוצתי‪.‬‬ ‫ואם כבר טיול‪ ,‬בנסיעה היחידה מטעם‬ ‫בית הספר אל מחוץ לגבולות ישראל‪,‬‬ ‫מוטב לקרב את בני הנוער אל יופי‬ ‫העולם‪ ,‬אל שורשי תרבות של עמים‬ ‫אחרים‪ ,‬להרחיב את אופקיהם‪.‬‬ ‫לא תמכתי בנסיעות נכדי ונכדתי‬ ‫לפולין‪ ,‬אך הם לא שמעו בקולי ונסעו על‬ ‫אף זאת‪ .‬עם שובם אמרו לי שלא צדקתי‪,‬‬ ‫אך דעתי לא השתנתה‪.‬‬ ‫חייבים להתמודד עם העבר‪ ,‬אך קודם‬ ‫כל לדאוג לעתיד‪ .‬לאומנות יהירה‪ ,‬חוסר‬ ‫סובלנות לאחר ולשונה‪ ,‬אלימות במסווה‬ ‫של פטריוטיות‪ ,‬אטימות למצוקת מחפשי‬ ‫מקלט‪ ,‬שנאה לערבים וחינוך לעליונות‬ ‫אינם מבשרים על הטמעת משמעות‬ ‫ההשמדה‪ :‬שהרוע והאכזריות לא פוסחים‬ ‫גם על עם בעל תרבות‪ ,‬מפותח מבחינה‬ ‫מדעית וכלכלית ככל שיהיה‪.‬‬ ‫בברכת שלום‪,‬‬ ‫רות בונדי‬ ‫הסופרת והעיתונאית רות בונדי נולדה בשנת ‪1923‬‬ ‫בפראג‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ .‬במלחמת העולם השנייה‬ ‫היתה אסירה בגטו טרזין‪ ,‬במחנה הריכוז בירקנאו‬ ‫ובברגן‪-‬בלזן‪ .‬היא ואחותה היו הניצולות היחידות‬ ‫ממשפחתה‪ .‬ב‪ 1949-‬עלתה ארצה כמתנדבת גח"ל‪,‬‬ ‫כשהיא דוברת צ'כית‪ ,‬גרמנית ואנגלית‪.‬‬ ‫בית זיכרון לשואה ולגבורה באריאל‬ ‫יוזמה אישית של זוג ניצולים היא דוגמה מאלפת איך אפשר להנציח‪ ,‬ללמד ולחנך‬ ‫׀ מרים אביעזר ׀‬ ‫ברחוב הנחשונים ‪ 44‬באריאל‪,‬‬ ‫מול המרכז המסחרי‪ ,‬הקימו‬ ‫אירנה ויעקב (קובה) וודיסלבסקי‬ ‫בית זיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬זהו‬ ‫בית זיכרון יחיד מסוגו בארץ‬ ‫הממוקם בבית פרטי‪ .‬הוא משתרע‬ ‫על פני ארבעה מבין ששת מפלסי‬ ‫הבית ומהווה כולו היכל הנצחה‬ ‫– עדות לזוועה שהתחוללה‪.‬‬ ‫לשאלה מדוע הקימו את בית‬ ‫הזיכרון משיב קובה‪" :‬אני ושאר‬ ‫הניצולים שרדנו כדי להנציח‬ ‫את מה שהיה‪ .‬הם נספו בחשאי‬ ‫ונקמת הניצולים היא להנציח את‬ ‫זכרם בגלוי"‪.‬‬ ‫בבית הזיכרון גלריות שונות‪:‬‬ ‫בגלריית הפסלים ניצבות עבוב‬ ‫דות ברונזה של הפסל שמואל‬ ‫וילנברג‪ ,‬ניצול מחנה ההשמדה‬ ‫מוצגים במוזיאון‪ .‬יוזמה פרטית יוצאת דופן‬ ‫טרבלינקה‪ ,‬פסלים של דמויות‬ ‫שפגש במחנה‪ .‬בגלריית הצילום ‪ -‬תמוב בסלקציות ובהשמדה‪ .‬בגלרייה חפצים‬ ‫נות נדירות העוקבות כרונולוגית אחר אישיים ‪ -‬חלקם נדירים כמו מעיל‬ ‫התפתחות תקופת השואה‪ ,‬מכיבוש האסירים של מרדכי פרנסוס ממחנה‬ ‫פולין וראשית ההתעללות‪ ,‬דרך הגירוש‪ ,‬ריכוז אושוויץ‪ ,‬קערת מזון מטרבלינקה‪,‬‬ ‫החיים והמוות בגטאות‪ ,‬הרצח בבורות טלאי צהוב "‪ "Jude‬מגרמניה‪ ,‬סרט לבן‬ ‫באזורי הכיבוש הסוביטיים‪ ,‬הגירוש ועליו מגן דוד שענדו על זרועם של יהודי‬ ‫בקרונות בקר למחנות ההשמדה וכלה פולין‪ ,‬סיכות מתכת שענדו שוטרי הגטו‬ ‫היהודיים על כובעם‪,‬‬ ‫שטרות כסף מגטאות‬ ‫שונים‪ ,‬דף מספר תורה‬ ‫שחולל ונקנה חזרה על‬ ‫ידי יהודים‪ ,‬סידור ומב‬ ‫חזור עתיקים מאמצע‬ ‫המאה ה‪ 19-‬שנמצאו‬ ‫זרוקים באשפה בפוב‬ ‫לין‪ ,‬בולים נדירים של‬ ‫היטלר ועוד‪.‬‬ ‫הגלויות‬ ‫בגלריית‬ ‫והמכתבים ‪ -‬אוסף‬ ‫נדיר וייחודי של‬ ‫למעלה מחמש מאות‬ ‫שרידים חרוכים של ספר תורה‬ ‫וחמישים פריטים שנשלחו ממחנות וגב‬ ‫טאות על ידי יהודים ולא יהודים ותורגמו‬ ‫לעברית‪ .‬את מרבית הגלויות רכשו בני‬ ‫הזוג וודיסלבסקי במיטב כספם‪ ,‬במב‬ ‫כירות פומביות‪ ,‬בחנויות בולים בפולין‪,‬‬ ‫צ'כיה וסלובקיה ומיעוטן נתרמו על ידי‬ ‫אנשים פרטיים‪ .‬מפעל תרגום הגלויות‬ ‫לעברית נעשה במשך למעלה משלוש‬ ‫שנים בסיוע תלמידים מתנדבים מחטיבת‬ ‫הביניים "היובל" באריאל‪ ,‬בהובלתה של‬ ‫אילנה נולמן‪ ,‬מנהלת בית הספר לשעבר‪,‬‬ ‫שבנתה מודל ייחודי לתרגום‪ .‬את הזב‬ ‫וועות שלא ניתן היה לכתוב בגלוי מחשש‬ ‫הצנזור הנאצי‪ ,‬ניתן לקרוא בין השורות‪.‬‬ ‫במקום גם אולם הרצאות המכיל כ‪100-‬‬ ‫מקומות ישיבה אליו מגיעות קבוצות‬ ‫מאורגנות לשמוע עדות חיה מפיהם של‬ ‫בני הזוג לאחר סיור בבית הזיכרון‪.‬‬ ‫ניתן לבקר בתאום מראש בטלפון‬ ‫‪03-9060103‬‬ ‫‪29‬‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫תערוכת צילומים של חיילי הוורמאכט‬ ‫הוצגה לראשונה בכנסת‬ ‫ההיסטוריה שנשכחה‪:‬‬ ‫למעלה מ‪ 20-‬אגודות ספורט יהודיות פעלו‬ ‫בקרקוב עד שנת ‪1940‬‬ ‫הרב קריגר‪" :‬פרספקטיבה מרתקת ומזעזעת כאחד"‬ ‫לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫הוצגה בכנסת תערוכת צילומים של‬ ‫חיילי הוורמאכט‪ ,‬צבא גרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫התערוכה‪" ,‬פנים ואחור" שמה‪ ,‬מוצגת‬ ‫ביוזמת מכון "שם עולם" העוסק‬ ‫בחקר‪ ,‬חינוך והנצחת השואה ומוצגים‬ ‫בה תמונות שצילמו חיילי הוורמאכט‬ ‫במצלמות אישיות בימי כיבוש מזרח‬ ‫פולין וימי מבצע ברברוסה‪.‬‬ ‫התיעוד כולל תמונות של החיילים‬ ‫הנאצים כשהם מבזים ומשפילים יהודים‪.‬‬ ‫החיילים שצילמו את התמונות כתבו‬ ‫בכתב ידם אמירות אנטישמיות על גבי‬ ‫התצלומים דוגמת‪" :‬פושעים יהודים"‪,‬‬ ‫"יהודים בעבודתם"‪" ,‬התפוצצות בתי‬ ‫כנסת" ו‪"-‬יהודים מתים"‪ .‬אחרי מות‬ ‫החיילים הנאצים התגלו אלבומי התמוב‬ ‫נות על ידי בני משפחותיהם‪ ,‬שהעבירו‬ ‫אותן לתיעוד והנצחה בארכיון השמור‬ ‫של מכון שם עולם‪ .‬בצילומים נראית‬ ‫עבודות כפייה בראדום‬ ‫‪30‬‬ ‫שואת היהודים בעיירות קטנות בפולין‬ ‫מהן כמעט ואין תיעוד ‪ -‬מבעד לעדשות‬ ‫מצלמותיהם האישיות של החיילים‪.‬‬ ‫בצדה האחד של התמונה הם מתועדים‬ ‫כשהם מבזים יהודים ובצדה השני‪ ,‬בכתב‬ ‫ידם ‪ -‬מצוינות כותרות אנטישמיות הנוב‬ ‫תנות ביטוי מילולי אישי לתמונה ברוח‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כוללת התערוכה ציטטות‬ ‫מתוך זיכרונותיהם של יהודים שהיו‬ ‫בלב התופת ושרדו וכן תיעוד מצולם‪,‬‬ ‫ככל הנראה אחרון ויחיד‪ ,‬של יהודים‬ ‫שחיו בעיירות הקטנות שדליץ‪ ,‬קוצק‪,‬‬ ‫ראדום וחלם בפולין ונרצחו‪.‬‬ ‫עם פתיחת התערוכה אמר יו"ר‬ ‫הכנסת‪ ,‬יולי אדלשטיין‪" :‬זיכרון השואה‪,‬‬ ‫דווקא בחלוף השנים‪ ,‬הופך למב‬ ‫במתקן החלמה לחיילים גרמנים‬ ‫שימה לאומית בעלת חשיבות עליונה‪.‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬ככל שתוכל‪ ,‬תבקש להרבות הר ב אברהם קריגר‪ ,‬מיסד מכון שם עו�ל‬ ‫בפעילויות זיכרון ואירועי הנצחה‪ ".‬םאמר כי "תמונות אלו שצולמו במצלב‬ ‫מותיהם האישיות של חיילי‬ ‫ורמאכט נותנות לנו הצצה‬ ‫ייחודית אל זווית עיניהם‬ ‫של חיילים נאצים במהלך‬ ‫אחת התקופות החשוכות‬ ‫בהיסטוריה‪ .‬מדובר באחד‬ ‫התיעודים הבודדים של‬ ‫הקהילות הקטנות בפולין‬ ‫שהושמדו במהלך השואה‬ ‫וכמעט אבדו בתהום הנב‬ ‫שייה‪ .‬באמצעות המצלמה‬ ‫האישית הצופה נשאב אל‬ ‫תוך עיניו של הקצין הנאצי‬ ‫ורואה את הזוועות מנקודת‬ ‫מבטו של הרוצח‪ .‬זוהי פרב‬ ‫ספקטיבה מרתקת ומזעזעת‬ ‫כאחד"‪.‬‬ ‫תיעוד היסטורי של ספורטאים רבי הישגים שרובם ניספו בשואה‬ ‫תערוכה ראשונה מסוגה העוסקת‬ ‫בספורט היהודי בקרקוב שבין שתי‬ ‫המלחמות‪ ,‬מציגה תיעוד היסטורי של‬ ‫הספורטאים היהודים רבי ההישגים‬ ‫שרובם מצאו את מותם בשואה‪.‬‬ ‫התערוכה נפתחה ביום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה במכון וינגייט‪.‬‬ ‫למעלה מ ‪ 20‬אגודות ספורט יהודיות‬ ‫היו בקרקוב‪ ,‬פולין‪ .‬בקהילה קטנה‬ ‫המונ ה ‪ 60,000‬יהודים התקיימה פע�י‬ ‫לות ספורטיבית ענפה‪ ,‬ברמה גבוהה‬ ‫כמעט בכל ענפי הספורט‪ :‬כדור עף‪,‬‬ ‫כדור מים‪ ,‬שחייה‪ ,‬חתירה‪ ,‬שייט‪ ,‬ספורט‬ ‫חורף‪ ,‬ספורט מוטורי‪ ,‬אגרוף‪ ,‬היאבקות‪,‬‬ ‫אופניים‪ ,‬טניס‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬התעמלות‪,‬‬ ‫אתלטיקה וכמובן כדורגל‪ .‬הספורטאים‬ ‫היהודים מקרקוב בלטו במישור הלאומי‬ ‫ויצגו את פולין בקבוצות הלאומיות אשר‬ ‫השתתפו בתחרויות ארציות וזכו לשלל‬ ‫הישגים‪ .‬על פי הוראות השלטון הגרמני‬ ‫מיום ‪ 23‬ליולי ‪ ,1940‬נסגרו כל מועדוני‬ ‫הספורט היהודיים ורכושם נתפס והוחרם‬ ‫על ידי שלטונות הכיבוש‪ .‬רוב הספוב‬ ‫רטאים היהודים של קרקוב מצאו את‬ ‫מותם בשואה‪.‬‬ ‫במסגרת התערוכה הוצגו תמונות‪ ,‬קטעי‬ ‫עיתונות מאותה תקופה‪ ,‬תעודות‪ ,‬מסמב‬ ‫כים ועוד‪ .‬את פתיחת התערוכה ליוותה‬ ‫עצרת הזיכרון לנספי קהילת יהודי‬ ‫קרקוב שבה השתתפו כמאתיים ניצולים‬ ‫וארבע מאות סטודנטים של המכללה‬ ‫האקדמית‪ ,‬צוות ההוראה‬ ‫והעובדים‪ .‬את התערוכה‬ ‫ערכו והפיקו במוזיאון‬ ‫ההיסטורי של קרקוב‪ ,‬שם‬ ‫הוצגה במהלך שנת ‪,2012‬‬ ‫משך מספר חודשים‪.‬‬ ‫יוזמת ומפיקת התערוכה‬ ‫היא לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון‬ ‫יוצאי קרקוב בישראל‪.‬‬ ‫בין אגודות הספורט‬ ‫ב‬ ‫היהודיות היו שתי אגו‬ ‫"להוסיף פרק זה ללימודי השואה"‪ .‬לילי הבר‬ ‫דות גדולות‪ :‬מכבי (הציונית) ויוצ'נקה‬ ‫(הבונד)‪ ,‬אבל היו גם נוספות‪ :‬החשמוב‬ ‫נאי‪ ,‬מלודושץ (נעורים)‪ ,‬אדריה‪ ,‬אמב‬ ‫טוזי (חובבים)‪ ,‬בר כוכבא‪ ,‬דרור‪ ,‬גבורה‪,‬‬ ‫גדעון‪ ,‬כוכב‪ ,‬הגיבור‪ ,‬הכדור‪ ,‬הכוח‪ ,‬יהודה‪,‬‬ ‫קדימה‪ ,‬אוריינט‪ ,‬הפועל ועוד‪ .‬לדברי‬ ‫הבר‪" :‬להוראת השואה בישראל ראוי‬ ‫להוסיף פרק חשוב ומיוחד זה על חיי‬ ‫צעירים יהודיים‪ ,‬שאפתנים ומצטיינים‬ ‫בתחומי הספורט"‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫תערוכה וסיפור‬ ‫תערוכה וסיפור‬ ‫הדיפלומטים מדרום אמריקה‬ ‫שהצילו יהודים‬ ‫פועלם של דיפלומטים מאמריקה הלטינית להצלת יהודים בזמן השואה היא פרשייה עלומה באופן‬ ‫יחסי‪ ,‬למרות שכמה מהם הוכרזו כחסידי אומות העולם‪ .‬תערוכה מיוחדת בבית "אות המוצר הירושלמי"‬ ‫ממקדת עליהם את הזרקור‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫תערוכה ייחודית ויוצאת דופן‪" ,‬סיפורים‬ ‫של מצילים וניצולים"‪ ,‬מתעדת את סיפורם‬ ‫של דיפלומטים מאמריקה הלטינית שהצילו‬ ‫יהודים בזמן השואה‪ .‬לצד תמונות ומסמכים‪,‬‬ ‫מוצגים בתערוכה סרטונים בהם מופיעים‬ ‫ניצולים שזכו לקבל את חייהם בזכות אומץ‬ ‫ליבם ותושייתם של אותם דיפלומטים‪.‬‬ ‫התערוכה נפתחה ב‪ 29-‬באפריל בבית אות‬ ‫המוצר הירושלמי ביוזמתו של היו"ר רפאל‬ ‫אלדור‪ ,‬והיא מביאה את סיפורם של שבעה‬ ‫דיפלומטים כאלה מחמש מדינות (אל‪-‬‬ ‫סלבדור‪ ,‬מכסיקו‪ ,‬אקוודור‪ ,‬ברזיל וצ'ילה)‪.‬‬ ‫לביצוע התערוכה נעשה בשיתוף המחלקה‬ ‫לתקשורת צילומית במכללת הדסה ויד‬ ‫ושם‪ .‬לדברי אלדור‪" ,‬הרעיון לתערוכה צמח‬ ‫מההצלחה הגדולה שזכתה לה תערוכה על‬ ‫הפליטים היהודים בשנחאי‪ ,‬שקיימנו לפני‬ ‫שנה וחצי‪ ,‬ואנו מתכננים בהמשך תערוכה‬ ‫נוספת עם דיפלומטים מארצות אחרות כגון‬ ‫סוזה מנדז וסמפאיו גארידו‏ מפורטוגל‪.‬‬ ‫התערוכה והפרויקט באים להנציח את‬ ‫סיפורם המרגש של הניצולים ולהביע‬ ‫תודה והערכה לאותם דיפלומטים מאמב‬ ‫מריה אדוארדס דה‪-‬ארזוריץ מצ'ילה‪.‬‬ ‫הצטרפה לרזיסטאנס‬ ‫‪32‬‬ ‫חרג מההנחיות‪ .‬קונסול אקוודור בשטוקהולם‬ ‫מנואל בוררו‬ ‫פספורט ניצולים מאקוודור‬ ‫ריקה הלטינית שהצילו בגבורה חייהם של‬ ‫ניצולי שואה וסיכנו תוך מעשה את עתידם‬ ‫ואף שילמו מחיר אישי כבד על היחלצותם‬ ‫להצלת יהודים בניגוד להוראות שקיבלו‪.‬‬ ‫אחת הדמויות המוצגות בפרויקט היא‬ ‫מריה אדוארדס דה‪-‬ארזוריץ מצ'ילה‪ ,‬אלמנת‬ ‫דיפלומט שהוצב בשגרירות ארצו בפריז‪.‬‬ ‫לאחר שהתאבד בעלה בשנת ‪ 1922‬החליטה‬ ‫להישאר בפריז ועבדה בבית החולים ע"ש‬ ‫רוטשילד וכאשר פלשו הגרמנים לצרפת‬ ‫ב‪ ,1940-‬הצטרפה לרזיסטאנס‪ .‬במהלך עב�ו‬‫דתה‪ ,‬שמה לב כי אנשי הגסטאפו מבקרים‬ ‫לעתים קרובות בבית החולים כדי לחפש‬ ‫יהודים ולגרשם למחנות ובכלל זה גם נשים‬ ‫שזה עתה ילדו‪.‬‬ ‫מריה הבריחה את התינוקות אל מחוץ‬ ‫לבית החולים ומסרה אותם לידי חבריה ברב‬ ‫זיסטאנס‪ ,‬שהעבירו אותם למקום מבטחים‪.‬‬ ‫בעשותה כך‪ ,‬הצליחה להציל עשרות ילדים‪.‬‬ ‫לימים‪ ,‬התגלתה ע"י נציגי הגסטאפו‪ ,‬שעצרו‬ ‫וחקרו אותה תוך עינויים שנמשכו חמישה‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫בסופו של עניין ניצלו חייה דווקא בזכותו‬ ‫של האדמירל וילהלם קנאריס‪ ,‬מי שהיה‬ ‫ראש שירותי המודיעין הגרמני‪ ,‬אשר הכיר‬ ‫את משפחתה בעת שביקר בצ'ילה בזמן‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בתום המלחמה‬ ‫חזרה לפריז ובשנות השישים שבה להשב‬ ‫תקע בצ'ילה‪ .‬היא נפטרה ב‪ 1972-‬והוכרה‬ ‫בשנת ‪ 2006‬כחסידת אומות העולם‪.‬‬ ‫סיפור אחר המתועד בתערוכה הוא זה של‬ ‫מנואל אנטוניו מוניוס בורורו‪ ,‬קונסול א�ק‬ ‫וודור בשטוקהולם בין השנים ‪.1931-1942‬‬ ‫בתחילת ‪ 1941‬העביר בוררו ‪ 1,000‬דרכונים‬ ‫חתומים לאיסטנבול עבור אזרחים פולנים‪,‬‬ ‫מרביתם יהודים‪ ,‬שקיבלו ממשרד החוץ‬ ‫של אקוודור וויזות להגירה‪ .‬מכיוון שחרג‬ ‫מההנחיות שקיבל ממשרד החוץ שלו‪ ,‬פוטר‬ ‫ממשרתו בפברואר ‪ .1942‬ממשלת אקוודור‬ ‫הודיעה לממשלת שוודיה על פיטוריו‪ ,‬אך‬ ‫לא שלחה נציג אחר במקומו‪ .‬מכיוון שהשב‬ ‫וודים לא נענו לבקשת אקוודור להחרים את‬ ‫ארכיון הקונסוליה‪ ,‬נותרו ברשותו של בוררו‬ ‫חותמות וטפסי דרכונים של ארצו‪.‬‬ ‫על אף שנאסר עליו לעשות שימוש כלב‬ ‫שהוא בציוד הקונסוליה‪ ,‬הוא נענה לבקשת‬ ‫מנהיגים יהודים מקומיים‪ ,‬ביניהם הרב‬ ‫אברהם ישראל יעקבסןון והחל להנפיק ד�ר‬ ‫כונים על פי רשימות שקיבל מהם‪ .‬דרכונים‬ ‫אלה נתנו הגנה למחזיקים בהם בארצות‬ ‫הכבושות‪ ,‬אך לא זכות הגירה למדינה שהב‬ ‫נפיקה אותם‪ .‬הוא הנפיק דרכונים כאלה על‬ ‫שמם של לפחות ‪ 263‬יהודים‪ ,‬רובם תושבי‬ ‫פולין והולנד‪ ,‬שלפחות ‪ 75‬מהם ניצלו בזכות‬ ‫אותם דרכונים‪ .‬כאשר נודעה פעילותו זו‬ ‫לממשלת אקוודור‪ ,‬חזר על הודעת הפיטוב‬ ‫רין בסוף ‪ 1943‬ובכך נסתם הגולל על חזרתו‬ ‫לשרות החוץ של ארצו‪ .‬הקונסול האמיץ‬ ‫בוררו הוכר כחסיד אומות העולם בשנת‬ ‫‪.2011‬‬ ‫רוזה אראסי היתה פקידה קונסולרית של‬ ‫ברזיל בהמבורג בין השנים ‪.1936–1942‬‬ ‫במהלך ליל הבדולח ב‪ ,1938-‬התוודעה‬ ‫לרדיפת היהודים והסתירה אחדים מהם‬ ‫בביתה‪ .‬אז החלה להנפיק להם דרכונים‪,‬‬ ‫בניגוד למדיניות ממשלתה ולעמדתו של‬ ‫מנהלה הקונסול‪ ,‬אותו הצליחה להטעות‪.‬‬ ‫באותו שלב הצליחה להציל בדרך זאת‬ ‫כ‪ 100-‬יהודים‪ .‬לאחר המלחמה העידה כי‬ ‫הנפיקה כ‪ 1,000-‬וויזות ליהודים ממקומות‬ ‫שונים בגרמניה‪ .‬ליהודים מברלין הנפיקה‬ ‫אישורי תושב מזויפים בהמבורג‪.‬‬ ‫בנוסף סייעה לחלק ממקבלי הוויזות להב‬ ‫תגבר על קשייהם הכספיים ואף אירחה‬ ‫אותם בביתה ערב הפלגת האוניות מנמל‬ ‫המבורג‪ .‬היו גם מקרים שבהם הבריחה‬ ‫יהודים בתא המטען של מכוניתה הדיפב‬ ‫לומטית אל מעבר לגבול‪ ,‬לדנמרק‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1942‬היא נלקחה למחנה בבאדן‪-‬באדן‬ ‫ולאחר ארבעה חודשים הוחזרה לברזיל‬ ‫בעקבות חילופי שבויים עם הגרמנים‪ .‬הניב‬ ‫צולים מעידים שהיא חיפשה אותם אחרי‬ ‫המלחמה והחזירה להם את כל התכשיטים‬ ‫והזהב שהופקדו בידה‪ .‬אראסי הוכרה כחב‬ ‫סידת אומות העולם בשנת ‪.1982‬‬ ‫לואיס מרטנס דנטס שירת כשגריר בצרפת‬ ‫בשנים ‪ 1922–1940‬בפאריז ולאחר מכן‪ ,‬עד‬ ‫‪ ,1944‬כשגריר המואמן לממשלת וישי‪ .‬היות‬ ‫וברזיל התנגדה להגירת יהודים‪ ,‬הוא הטעה‬ ‫את משרד החוץ וכאשר קיבל אישור למתן‬ ‫וויזות לפולנים‪ ,‬ניצל זאת בצורה נדיבה בהב‬ ‫עניקו מאות וויזות ליהודים באיזור שתחת‬ ‫שלטון וישי כדי לסייע להם לעזוב את צרפת‪.‬‬ ‫במקרים רבים זייף את תאריך מתן הוויזה‬ ‫לתאריך מוקדם יותר מהתאריך שבו נאסר‬ ‫להעניק וויזות ליהודים‪ .‬הוא הנפיק דרכונים‬ ‫ותעודות מסע מבלי לבדוק מי הפונים‪.‬‬ ‫בין יוני ודצמבר באותה שנה הנפיק‬ ‫למעלה ‪-‬מ‪ 400-‬וויזות דיפלומטיות ומער�י‬ ‫כים כי בסך הכל הציל את חייהם של כ‪800-‬‬ ‫איש‪ ,‬מרביתם יהודים‪ .‬לאחר שפעילותו‬ ‫החריגה נודעה במשרד החוץ הברזילאי‪,‬‬ ‫החלה חקירה נגדו וזו הסתבכה עוד יותר‬ ‫עם הפלגת האוניה "אלסינה" מנמל מרסיי‬ ‫בינואר ‪.1941‬‬ ‫כדי לעזור לנוסעי האוניה לצאת ממרוקו‬ ‫ולהציל אותם ממעצר‪ ,‬הוא ביקש מקונסול‬ ‫הכבוד של ברזיל לחדש את הוויזות והודות‬ ‫להתערבותו המשיכו היהודים בעלי הוויזות‬ ‫המחודשות לברזיל‪ .‬עם שובו לברזיל‬ ‫התקבל בהסתייגות ע"י ממשלתו‪ ,‬אך בעב‬ ‫קבות חילופי הנשיאים בשנת ‪ 1945‬השתנה‬ ‫היחס כלפיו ואז פתח בקריירה חדשה כנציג‬ ‫ארצו באו"ם‪.‬‬ ‫התערוכה ופרויקט התיעוד הם תוצאה של‬ ‫שיתוף פעולה בין משרד החוץ‪ ,‬עיריית ירושלים‪,‬‬ ‫החוג לתקשורת צילומית ‪ -‬מכללת הדסה ו"בית‬ ‫אות המוצר הירושלמי" בניהולו של יצחק וייס‪.‬‬ ‫פעלו על פי‬ ‫צו המצפון‬ ‫מחקריו של הד"ר אפרים זדוף‪ ,‬לא רק‬ ‫חושפים עולם מופלא של דיפלומטים‬ ‫שסיכנו את הקריירה שלהם ולעיתים‬ ‫אף את חייהם כדי להציל עשרות אלפי‬ ‫יהודים‪ .‬בזכותם אף ניתן אות חסיד‬ ‫אומות העולם למנואל אנטוניו מוניוס‬ ‫בוררו‪ ,‬קונסול אקוודור בשטוקהולם‬ ‫הקשר בין ארצות אמריקה הלטינית‬ ‫והיהודים באירופה‪ ,‬לפני השואה ובימי המב‬ ‫לחמה‪ ,‬התקיים בשני אפיקים‪ :‬הגירה והגנה‬ ‫בארצות הכיבוש על ידי הנפקת תעודות‪.‬‬ ‫אפשרויות ההגירה עבור יהודים בשנות‬ ‫ה‪ 30-‬היו מצומצמות למדי וארצות אמריקה‬ ‫הלטינית היו מהאחרונות שסגרו רשמית את‬ ‫דלתותיהן בפניהם‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬ועד ראשית‬ ‫שנות ה‪ 30-‬היה ניתן להגר לארצות אלה‬ ‫בחופשיות ואכן היישובים היהודיים גדלו‬ ‫והתפתחו גם מבחינה ארגונית‪ .‬אבל במחב‬ ‫צית השנייה של שנות ‪-‬ה‪ 30-‬החלו המש�ט‬ ‫רים השמרניים להגביל את הגירת היהודים‪.‬‬ ‫"במקסיקו אמרו שיש למנוע כניסתם‬ ‫של יהודים מכיוון שכבר יש יותר מדי‬ ‫מהם במדינה והם נמנעים מהתערות‬ ‫באוכלוסייה המקומית‪ .‬באותה תקופה‬ ‫היו בכל מדינת מקסיקו אשר מנתה‬ ‫עשרות מיליונים‪ ,‬כ‪ 25,000-‬יהודים"‬ ‫הם לא עשו זאת בחקיקה‪ ,‬כי דעת הקהל‪,‬‬ ‫בה היה חלק מכובד ליסודות ליבראליים‪,‬‬ ‫היתה מוחה ואולי פוגעת ביציבות השלטון‪.‬‬ ‫על כן השתמשו בהוראות הנוהל הפנימיות‬ ‫של משרדי החוץ ושל המשרדים הממונים‬ ‫על ההגירה‪ ,‬כדי להנחות את הקונסולים‬ ‫לגבי הענקת וויזות הגירה ובהנחיות הללו‬ ‫קבעו במפורש שאין לקבל אנשים מהגזע או‬ ‫הדת היהודיים משום שהם מזיקים להרכב‬ ‫ההומוגני של האוכלוסיות המקומיות‪ .‬לדוב‬ ‫גמה‪ ,‬במקסיקו אמרו שיש למנוע כניסתם‬ ‫של יהודים מכיוון שכבר יש יותר מדי מהם‬ ‫במדינה והם נמנעים מהתערות באוכלוסייה‬ ‫המשך בעמ' ‪34‬‬ ‫‪33‬‬ ‫על זיכרון והנצחה‬ ‫תערוכה וסיפור‬ ‫המקומית‪ .‬באותה תקופה היו בכל מדינת‬ ‫מקסיקו אשר מנתה עשרות מיליונים‪,‬‬ ‫כ‪ 25,000-‬יהודים‪ .‬המחקר ההיסטורי המ�ת‬‫נהל בעשורים האחרונים מצא חוזרים מנהב‬ ‫ליים ברוח זו בארכיונים של משרדי החוץ או‬ ‫של הקונסוליות של צ'ילה‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אורוב‬ ‫גוואי‪ ,‬ברזיל‪ ,‬פרו‪ ,‬אקוודור‪ ,‬מקסיקו וקובה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬בשנים ‪ 1945-1933‬נכנסו לכל‬ ‫ארצות אמריקה הלטינית כ‪ 118,000-‬יהודים‪.‬‬ ‫חלקם נכנסו בדרכים חוקיות ותוך ניצול‬ ‫האפשרויות שהשאירו ההוראות המגבילות‪,‬‬ ‫"בשנים ‪ 1933-1945‬נכנסו לכל‬ ‫ארצות אמריקה הלטינית כ‪118,000-‬‬ ‫יהודים‪ .‬חלקם נכנסו בדרכים חוקיות‬ ‫ותוך ניצול האפשרויות שהשאירו‬ ‫ההוראות המגבילות‪ ,‬על ידי תשלום‬ ‫או הפקדה של סכומים נכבדים‬ ‫בידי השלטונות‪ .‬חלקם נכנסו הודות‬ ‫לעזרתם של דיפלומטים שלמרות‬ ‫ההנחיות הברורות הסכימו להעניק‬ ‫ליהודים וויזות הגירה"‬ ‫על ידי תשלום או הפקדה של סכומים נכב‬ ‫בדים בידי השלטונות‪ .‬חלקם נכנסו הודות‬ ‫לעזרתם של דיפלומטים שלמרות ההנב‬ ‫חיות הברורות הסכימו להעניק ליהודים‬ ‫וויזות הגירה‪ .‬חלק מהם עשה עבור בצע‬ ‫כסף‪ ,‬אך רבים אחרים התנגדו למדיניות‬ ‫האנטישמית של ממשלותיהם והיו מוכב‬ ‫נים לסכן את משרותיהם למען האידיאלים‬ ‫ההומניסטיים שלהם‪ .‬זה המקרה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫של הדיפלומט הברזילאי לואיז מרטינס דה‬ ‫סואזה דאנטס‪.‬‬ ‫הדרך השנייה להושיט עזרה ליהודים היתה‬ ‫בהנפקת תעודות המעידות על אזרחותם‬ ‫של היהודים במדינות השונות‪ .‬היו שלוש‬ ‫תעודות מסוג זה‪ :‬הראשונה ‪PROMESAS -‬‬ ‫ אישור מטעם קונסוליה כלשהי שאדם‬‫מסוים זכאי לקבל אזרחות של המדינה‬ ‫בעת שיתייצב בקונסוליה של אותה מדינה‪.‬‬ ‫השניה ‪ -‬תעודת הגנה שהעידה כי הנושא‬ ‫אותה זוכה להגנתה של מדינה מסוימת‬ ‫כגון‪ :‬אל סלבדור‪ ,‬הונדורס‪ ,‬האיטי ואחרות‬ ‫והיה דרכון שהנושא אותו זכה גם להגנה‬ ‫‪34‬‬ ‫הנ"ל וגם לאפשרות להשיג וויזות מעבר‬ ‫כדי לצאת מאירופה‪ ,‬כל עוד היה ניתן לצאת‬ ‫ולאחר אוקטוב ר ‪ ,1941‬כאשר הושלם הכ�י‬ ‫בוש הגרמני‪ ,‬כתעודת הגנה בלבד‪.‬‬ ‫הרשימה הולכת וגדלה‬ ‫כל הדיפלומטים שהנפיקו את התעודות‬ ‫הללו עשו זאת בניגוד לדעתם והנחיותיהם‬ ‫של ראשי מדינותיהם‪ .‬חלקם שילמו מחיר‬ ‫אישי כבד של פיטורים ממשרותיהם ואף‬ ‫של הכפשת שמם‪ ,‬בטענה שהתעשרו מהב‬ ‫מסחר בתעודות אלה תוך ניצול מצוקתם‬ ‫של הפונים‪ .‬היו מקרים בהם קונסול נתן‬ ‫דרכון ליהודים בודדים שהיו בקרבתו כגון‬ ‫הקונסול חוזה גאמבטה מפרו‪ ,‬שנתן דרכוני‬ ‫שירות לאחים לינק שעבדו איתו בפולין‬ ‫ואח"כ ברומניה‪ .‬הוא שילם על כך מחיר כבד‬ ‫שלבסוף הביא אותו למותו‪.‬‬ ‫הד"ר מנואל אנטוניו מוניוס בוררו‪ ,‬קונב‬ ‫סול אקוודור בשטוקהולם‪ ,‬הנפיק דרכונים‬ ‫פעל בשוויץ תוך סיכון עצמי‪ .‬קסטלאנוס‬ ‫ל‪ 256-‬יהודים בפולין ובהולנד‪ .‬הוא הוכר‬ ‫לפני שנתיים כחסיד אומות העולם על סמך‬ ‫מחקר שערכתי‪ .‬חוזה ארתורו קסטלאנוס‪,‬‬ ‫מאל סלבדור‪ ,‬פעל בשוויץ וסיכן את מעמדו‬ ‫במשך זמן רב על ידי כך שהנפיק יחד עם‬ ‫מזכירו היהודי‪ ,‬מנדל מנטלו‪ ,‬מאות ואלפי‬ ‫תעודות הגנה‪ ,‬תחילה למקומות שונים בכל‬ ‫אירופה והחל מאמצע ‪ 1944‬להונגריה וכך‬ ‫סייעו ביצירת "הגטו הבינלאומי" בבודפשט‪.‬‬ ‫הוא הוכר כחסיד אומות העולם לפני כשלוש‬ ‫שנים בזכות פעילותה של ממשלת אל סלבב‬ ‫דור והשגרירות שלה בישראל‪.‬‬ ‫המחקר על קונסולים נוספים‪ ,‬שאף הם‬ ‫ישבו בשוויץ כגון רודולף הגלי מפרגוואי‪,‬‬ ‫חוזה מריה בארטו מפרו‪ ,‬אלפונסו באואר‬ ‫מהונדורס ונוספים מגואטמלה‪ ,‬האיטי‪ ,‬ניב‬ ‫קרגוואה ועוד‪ ,‬עדיין בראשיתו ואני מקווה‬ ‫שבשנים הקרובות אוכל להשלים אותו‪.‬‬ ‫הם ועוד דיפלומטים רבים אחרים העניקו‬ ‫עשרות‪ ,‬מאות ואף אלפי דרכונים ליהודים‪.‬‬ ‫כל האנשים הללו פעלו במחתרת‪ ,‬ללא‬ ‫ידיעתן של ממשלותיהם ובניגוד להנב‬ ‫חיותיהן‪ ,‬ובזירה העוינת את מעשיהם ומגב‬ ‫דירה אותם "בלתי חוקיים"‪ .‬הם גם הואשמו‬ ‫על ידי ממשלת שוויץ וממשלות מדינותיהם‬ ‫בניסיון להתעשר על חשבון הנרדפים‪ .‬המב‬ ‫חקרים שנערכו עד כה מוכיחים שאלה היו‬ ‫האשמות שווא ושכל המניע שלהן היה‬ ‫גישה הומניסטית להצלת הנרדפים‪ .‬המחקר‬ ‫על הקונסולים הנוספים יבחן האם טענות‬ ‫אלה היו אמיתיות‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬אנו יכולים לקבוע בוודאות שבב‬ ‫זכות דרכונים ותעודות הגנה אלה כ‪300-‬‬ ‫יהודים שהיו כלואים בעיירת הנופש ויטל‬ ‫שבצפון מזרח צרפת וכ‪ 2,500-‬יהודים שהיו‬ ‫כלואים בברגן‪-‬בלזן‪ ,‬כולם בשנת ‪ ,1943‬היו‬ ‫יכולים להינצל אם מדינות אמריקה הלב‬ ‫טינית היו מכירות בתעודות שהנפיקו הדיב‬ ‫פלומטים האמיצים שלהם‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫כמה מאות שנכלאו בשנת ‪ 1944‬בברגן‪-‬‬ ‫בלזן ניצלו בעסקת חילופי שבויים בינואר‬ ‫‪ 1945‬וגם מספר לא ידוע שהגיעו למחנות‬ ‫לאזרחים זרים בחסות הצלב האדום כגון‬ ‫לאופנברג וטיטמונינג ועל אלה יש להוסיף‬ ‫את אלפי היהודים שניצלו בבודפשט בגטו‬ ‫הבינלאומי‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק מדיפלומטים אלה‬ ‫שילמו מחיר כבד על מעשיהם‪ .‬אך הם במב‬ ‫עשיהם מצד אחד הוכיחו שניתן היה לעשות‬ ‫משהו למען הצלת יהודים ומצד שני עד‬ ‫כמה הם היו בודדים וחותרים נגד הזרם‬ ‫באותה תקופה איומה‪.‬‬ ‫המעוניינים למסור עדויות בדבר פעולות‬ ‫הצלה של דיפלומטים מדרום אמריקה יכוו‬ ‫לים להתקשר אלי לטל‪02-5865596 :‬‬ ‫* הכותב הוא היסטוריון‪ ,‬עמית מחקר במרכז‬ ‫ליברנט לחקר אמריקה הלטינית‪ ,‬ספרד ופוב‬ ‫רטוגל וקהילותיהן היהודיות‪ ,‬ועמית מחקר‬ ‫ביד ושם‬ ‫הנוער העובד והלומד מציג‪ :‬גטו ורשה‬ ‫חניכי "הנוער העובד והלומד" בהוד‬ ‫השרון‪ ,‬כפר סבא וערים נוספות‪ ,‬העלו את‬ ‫ההצגה ״מרד של תקווה״‪ ,‬העוסקת במרד‬ ‫גטו ורשה‪ .‬הצגת הבכורה התקיימה באולם‬ ‫ה״בימטק"‪ ,‬בהוד השרון לפני כ ‪ 200‬צופים‪.‬‬ ‫ההכנסות ממכירת הכרטיסים‪ ,‬כעשרת‬ ‫אלפים שקל‪ ,‬יועברו כתרומה לקרן ״הנצח״‪,‬‬ ‫המסייעת לתלמידים לקחת חלק במסע‬ ‫השנתי לפולין‪.‬‬ ‫ההצגה‪ ,‬שאותה כתבה שקד פלדמן‪ ,‬חברת‬ ‫תנועת ׳׳דרור ישראל׳׳‪ ,‬מספרת את סיפור‬ ‫חברי התנועה בקומונה ברחוב דז׳לנה ‪34‬‬ ‫בגטו ורשה‪ .‬סיפורם של נערים ונערות‪ ,‬אשר‬ ‫בתוך המציאות הבלתי אנושית בגטו בחרו‬ ‫לחנך‪ ,‬להדריך‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לשיר‪ ,‬לאהוב ולבסוף‬ ‫גם למרוד בנאצים‪ .‬כחלק מההכנות להצגה‪,‬‬ ‫יצאו שמונת חניכי קבוצת התיאטרון למסע‬ ‫בעקבות המחזה‪ ,‬שבמהלכו הגיעו לבית‬ ‫ברחוב דז׳לנ ה ‪ 34‬ולמדו על חייהם של ה�צ‬ ‫עירים בני גילם שהיו בגטו‪ .‬כמו כן ניסו החב‬ ‫ניכים‪ ,‬להבין מאין שאבו הנערים והנערות‬ ‫את כוחם והאם ניתן למצוא תעצומות נפש‬ ‫כאלה גם אצל בני הנוער היום‪.‬‬ ‫׳׳חווית העבודה על ההצגה היתה שונה‬ ‫מכל דרך ללימוד השואה״‪ ,‬אומר אחד‬ ‫השחקנים ‪ ,‬מתן ימין מכפר סבא לשב�ו‬ ‫עון "ידיעות השרון"‪ .‬״פתאום הייתי צריך‬ ‫לעסוק בשאלה איך זה מרגיש להיות נער‬ ‫סיפור חברי תנועת הנוער בגטו‪ .‬קשה לדעת מה‬ ‫היו עושים במקומם‬ ‫בשואה‪ .‬זה גרם לי להתפעל מהאנושיות‬ ‫שהם מצאו בזוועה‪ ,‬מהכוח שהיה להם‬ ‫לנהל אורח חיים תקין ככל הניתן ולשב‬ ‫מור על שפיות בתוך שיגעון המלחמה‪.‬‬ ‫הם לא רק ניסו לשרוד‪ ,‬אלא שמרו על‬ ‫הערכים שלהם וזה לא דבר מובן מאליו"‪.‬‬ ‫הרפואי שיב"א‬ ‫במרכז‬ ‫זוכרים‬ ‫כך‬ ‫׀ אבי בטלהיים* ׀‬ ‫במרכז הרפואי שיב"א מתקיימים בחמש‬ ‫השנים האחרונות טקסים רשמיים לציון‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬הטקסים מתב‬ ‫קיימים באודיטוריום הגדול של בית החוב‬ ‫לים‪ ,‬אודיטוריום "בית סוראסקי"‪ ,‬המכיל‬ ‫‪ 320‬מקומות והאולם גדוש ומלא בעובדות‬ ‫ובעובדי בית החולים‪ ,‬אפילו מעבר לתפוב‬ ‫סתו‪.‬‬ ‫הטקס שהתקיים השנה ביום השואה‬ ‫עצמו‪ ,‬מיד בתום צפירת הדומיה בת שתי‬ ‫הדקות‪ ,‬נפתח בהקראת "יזכור" ומיד לאחר‬ ‫מכן פרק תהילים ו"קדיש" מפי רב בית‬ ‫החולים‪ ,‬הרב ישראל סלומון‪ .‬בהמשך צפינו‬ ‫בקטע מתוך סרט אמריקאי המתעד את הרב‬ ‫געים הראשונים‪ ,‬המצמררים‪ ,‬בהם כוחות‬ ‫בנות הברית הגיעו לאחד ממחנות הריכוז‬ ‫וגילו את הזוועה‪ .‬זה היה קטע קשה לצפייה‬ ‫שהזיל דמעות רבות מהצופים בו‪.‬‬ ‫בעקבות הסרט קיימתי ראיון עם שורד‬ ‫השואה‪ ,‬משה העליון‪ ,‬יליד סלוניקי אשר‬ ‫איבד את רוב בני משפחתו בשואה‪ ,‬שרד‬ ‫תקופות נוראיות‪ ,‬עלה לארץ בגפו‪ ,‬בנה‬ ‫קריירה מרשימה גם בצבא וגם במשרד‬ ‫הביטחון והקים משפחה‪ .‬העליון‪ ,‬בן ‪,89‬‬ ‫צלול‪ ,‬בהיר‪ ,‬עם עיניים מחייכות ואופטימיות‬ ‫מדהימה הטבועה באופיו‪ ,‬כבש את הקהל‬ ‫בסיפורו וריגש במגוון הגדול של‬ ‫עיסוקיו‪ :‬כתיבת ספרים בלדינו‪,‬‬ ‫תרגום מיוונית עתיקה ללדינו‪,‬‬ ‫הרצאות רבות לתלמידי בתי ספר‪,‬‬ ‫יושב ראש ארגון ניצולי המחנות‬ ‫מיוון‪ ,‬חבר בהנהלת יד ושם‪ ,‬סב‬ ‫מימין‪ :‬משה העליון ואבי בטלהיים‪ .‬זיכרון דרך סיפור אישי‬ ‫לשישה נכדים ולארבעה נינים‪.‬‬ ‫התגובות הרבות שזרמו מרופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עשרות שנים ומתוך הוקרה לסיפור האישי‬ ‫עובדים סוציאליים ואנשי מינהל ומשק של שלו ולמה שהוא מייצג‪ ,‬הושפעתי עמוקות‬ ‫בית החולים חיזקו את הערכתי שהטקסים מדבריו ואני יוזם ופעיל בכל מקום שאני‬ ‫הללו נוגעים וחשוב מאד להוסיף ולקיימם‪ .‬יכול לעשות משהו למען ביצור זכר השואה‪.‬‬ ‫שמחתי גם לראות בקהל אנשים צעירים‬ ‫הערכתו הפסימית והמזעזעת מתקשרת‬ ‫(סטאז'רים‪ ,‬סטודנטים מבית הספר לסיעוד בעיניי לשירו של אברהם שלונסקי "נדר"‪.‬‬ ‫בשיב"א ועוד) ‪ -‬הוכחה מחממת לב ומעוב זה וגם זה הם צוואה עבורי‪:‬‬ ‫דדת שזכר השואה חשוב גם לקהל הצעיר‬ ‫על דעת עיניי שראו את השכול‬ ‫ויש לצייד אותו כל העת בעוד ועוד חומרים‬ ‫ועמסו זעקות על לבי השחוח‬ ‫ועובדות כדי לסייע לו לזכור ולא לשכוח‪.‬‬ ‫על דעת רחמיי שהורוני למחול‬ ‫באחד הראיונות שקיימתי במסגרת אירועי‬ ‫עד באו ימים שאיימו מלסלוח‬ ‫"שבתרבות"‪ ,‬ארחתי את נח קליגר‪ ,‬אחד‬ ‫נדרתי הנדר‪ :‬לזכור את הכל‬ ‫הקולות הבולטים והמשמעותיים בכל מה‬ ‫לזכור‪ ,‬ודבר לא לשכוח‬ ‫שקשור לשואה ולזכר השואה‪ .‬קליגר‪ ,‬עיב‬ ‫תונאי ותיק ופעיל עדיין ב'ידיעות אחרונות'‪,‬‬ ‫אוחז בדעה שברגע שלא יוותרו עוד שורדי * הכותב הוא ראש אגף התקשורת‪ ,‬ההסברה‬ ‫שואה זכר השואה ייפגע אנושות ובעצם ילך והשיווק במרכז הרפואי שיב"א‪ ,‬תל השומר‪.‬‬ ‫ויתפוגג‪ .‬אני יודע שרבים אינם מסכימים במשך ‪ 33‬שנים‪ ,‬היה עיתונאי ב"מעריב"‪,‬‬ ‫להערכה זו‪ ,‬אבל בהכירי אישית את קליגר מ"מ וסגן עורך העיתון‬ ‫‪35‬‬ ‫גם שם רוצים לזכור‬ ‫סיפורה של קהילה‬ ‫הוקם מוזיאון שואה בקוריאה‬ ‫מוזיאון השואה הראשון באסיה נפתח לפני כשנה בדרום קוריאה‬ ‫בעיר בוסאן‪ ,‬כחלק ממרכז התרבות הישראלי החדש של העיר‪.‬‬ ‫המייסד‪ ,‬ג'יי קרוניש‪ ,‬מספר על חשיבותו‪ ,‬הקשיים בהקמתו וקווי‬ ‫הדמיון ההיסטוריים בין שתי מדינות‬ ‫ללמד את הקוריאנים‪ .‬המוזיאון בבוסאן‬ ‫אשתי‪ ,‬קאום‪-‬וון ואני‪ ,‬חיפשנו טיסות‬ ‫יוצאות מקוריאה‪ ,‬כאשר טוביה ישראלי‪,‬‬ ‫השגריר הישראלי‪ ,‬התקשר‪" .‬יש בעיה"‪,‬‬ ‫הוא אמר‪ .‬אשתי הבינה מייד מה קרה‪.‬‬ ‫השגריר ביקש ממנה‪ ,‬ילידת קוריאה‬ ‫ואזרחית ארה"ב שעברה לגור בישראל‪,‬‬ ‫למצוא מישהו בבוסאן שיוכל להוביל‬ ‫את מרכז התרבות הישראלי הראשון של‬ ‫העיר‪ .‬והיא עשתה זאת לפני שנתיים‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬האדם שגייסה לתפקיד‬ ‫הסיר את מועמדותו והשאיר את השב‬ ‫גריר עם פרוייקט חסר מנהל שהתחיל‬ ‫כבר להתגלגל ולהתפתח‪ .‬ואז הוא שאל‬ ‫אותה‪ ,‬בצורה ישירה‪" :‬למה שאת ובעלך‬ ‫לא תעשו את זה"? ואשתי אמרה‪" :‬כן"‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתי צריך לחשוב על‬ ‫זה‪ .‬אנחנו תכננו לחזור ולחיות בישראל‪.‬‬ ‫לא היו לנו כוונות לחיות בקוריאה‪ .‬החיים‬ ‫שלנו היו בישראל‪ .‬אבל כשישבתי וחשב‬ ‫בתי על זה‪ ,‬הבנתי איזו הזדמנות מדהימה‬ ‫זו‪ .‬שגריר ישראל בדרום קוריאה החליט‬ ‫כי ישראל זקוקה לנוכחות חזקה יותר‬ ‫במדינה‪" .‬כל מי שמגיע מישראל מגיע‬ ‫לסיאול‪ .‬נפגשים ומתחככים עם אנשי‬ ‫ממשל בסיאול‪ ,‬בעוד שבבוסאן‪ ,‬עיר גדולה‬ ‫וחשובה‪ ,‬אין כלום‪' .‬בית ישראל' בבוסאן‪,‬‬ ‫‪36‬‬ ‫הבטיח‪ ,‬יקבל תמיכה פוליטית ומעשית‪,‬‬ ‫אם כי לא פיננסית‪ ,‬מממשלת ישראל‪.‬‬ ‫בחמשת החודשים שנשארו בין שיחת‬ ‫הטלפון של השגריר בחודש נובמבר‬ ‫האחרון והפתיחה החגיגית של הבית‪,‬‬ ‫ב‪ 4-‬במרץ ‪ ,2013‬טסתי לישראל לריצה‬ ‫מטורפת של שלושה שבועות‪ ,‬בה נאלצתי‬ ‫לא רק להסדיר את העניינים האישיים‬ ‫שלנו כגון הבית שכבר שכרנו והמכונית‬ ‫שצריך היה למכור‪ ,‬אלא גם למצוא מוב‬ ‫צגים ראויים ואמנות יהודית שניתן יהיה‬ ‫לשלוח בחזרה לבוסאן לקראת הפתיחה‪.‬‬ ‫התדפקתי על דלתותיהם של חברים ועב‬ ‫מותות שהומלצו בפני כשאני חמוש ב‪30-‬‬ ‫שנות נסיון בשירות לקוחות ומכתב אישי‬ ‫מהשגריר‪ .‬הדלתות נפתחו לרווחה בהתב‬ ‫להבות‪ .‬מישהו שאל אותי‪" ,‬כמה יהודים‬ ‫יש בבוסאן?"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אה ‪ ...‬ארבעה?‪,‬‬ ‫אני לא יודע"‪.‬‬ ‫זיכרון של עבר טראגי‬ ‫הבית הישראלי נפתח בתחילת חודש‬ ‫מרץ ובמקום מתקיימות הקרנות סרטים‬ ‫חודשיות‪ ,‬מופעי מחול ושיעורים בשפה‬ ‫העברית שכבר החלו ליצור עומס על‬ ‫לוחות הזמנים שלנו‪ .‬איזור מוזיאון‬ ‫השואה תופס חדר משלו‪ ,‬בנפרד מהתב‬ ‫ערוכות הישראליות‪ .‬זהו חדר קטן‪ ,‬מלא‬ ‫כמעט מקיר לקיר בעשרות צילומים‬ ‫בשחור ולבן של רצח עם‪ ,‬מחנות ריכוז‬ ‫ויהודים מורעבים‪ ,‬פניהם מלוכלכות וקוב‬ ‫דרות‪ .‬טלוויזיה עם מסך רחב מקרינה‬ ‫ב‪ ,loop-‬מצגת באורך שעה של תמ�ו‬‫נות מדכאות דומות בעוד כרזה גדולה‬ ‫במרכז הקיר מרכזת רשימה נכבדת של‬ ‫מקרי רצח עם היסטוריים‪ ,‬כולל קמבוב‬ ‫דיה‪ ,‬רואנדה והכיבוש היפני של קוריאה‬ ‫הדרומית‪.‬‬ ‫מוזיאון זה‪ ,‬הראשון מסוגו באסיה‪ ,‬הוא‬ ‫תרומה אישית של רעייתי ושלי‪ .‬למרות‬ ‫שלאסיה לא היה שום קשר עם השואה‪,‬‬ ‫אני מאמין שכולם צריכים סוג של חוויה‬ ‫בסיסית של שינוי עצמי‪ ,‬כך שיוכלו‬ ‫לנקוט עמדה‪.‬‬ ‫המקום הזה הוא מקום של הבנה וסובב‬ ‫לנות‪ .‬הרעיון שעומד בבסיס הכללתן של‬ ‫תרבויות שונות במדינה יהודית‪ ,‬זה רעיון‬ ‫הסובלנות‪ .‬כמובן שזה לא עובד בצורה‬ ‫מושלמת‪ .‬אבל זה מה שיש‪ .‬זה מה שהב‬ ‫מוזיאון מתכוון להיות‪ .‬אנחנו רוצים שאב‬ ‫נשים יגידו‪" ,‬הו‪ ,‬אלוהים‪ ,‬זה נורא‪ .‬אני לא‬ ‫יכול לתת לזה לקרות שוב"‪.‬‬ ‫גדלתי בבית שביקרו בו תכופות חברים‬ ‫פורטוריקנים‪ ,‬הונגרים‪ ,‬יפנים‪ ,‬וכמובן‬ ‫יהודים בסוג של פרבר קליפורני רב תרב‬ ‫בותי שבו דלתות השכנים היו תמיד פתוב‬ ‫חות‪ .‬כולם באו לבית שלנו ואנו הלכנו‬ ‫לבתים של כולם‪ .‬כהמשך לאורח חיים‬ ‫זה‪ ,‬הצטרפתי כפעיל בארגונים לזכויות‬ ‫אדם בתור "הבחור הלבן היחיד העובד‬ ‫במשרד המלא באנשים שחורים"‪.‬‬ ‫בחודש אוגוסט ‪ 1963‬נסעתי מרחק של‬ ‫מעל ‪ 2,500‬קילומטרים כדי לחזות בנאום‬ ‫"יש לי חלום" של מרטין לותר קינג‪ ,‬מוקף‬ ‫ב‪ 250,000-‬אמריקאים שהתאספו סביב‬ ‫אנדרטת וושינגטון‪ .‬זה היה כמו להיות‬ ‫בחלום מלא תקווה‪ .‬האיש הזה ייצג אז‬ ‫עבורי את התקווה של האנושות‪ .‬תקווה‬ ‫חסרת הצבע הזו ליוותה אותי למשך‬ ‫‪ 40‬השנים הבאות‪ .‬נישאתי בארה"ב עם‬ ‫אישה קוריאנית ובהמשך החלטנו לעלות‬ ‫לישראל‪ ,‬בה עסקתי במגוון פעילויות‬ ‫התנדבותיות בארגונים חברתיים‪.‬‬ ‫‪ 70‬שנה לרכבת יתומי טרנסניסטריה‬ ‫‪ 1,909‬יתומי טרנסניסטריה הגיעו ליאסי בשתי רכבות‪ 1,150 .‬מהם עלו לישראל‬ ‫׀ דן מריאן ׀‬ ‫ביום ‪-‬ה‪ 5-‬במרץ התקיימה ביד ושם ביר�ו‬ ‫שלים‪ ,‬עצרת לציון ‪ 70‬שנים לרכבת יתומי‬ ‫טרנסניסטריה ועלייתם לארץ ישראל‪ .‬אחרי‬ ‫מלחמת העולם הראשונה מנתה יהדות רוב‬ ‫מניה כ‪ 750-‬אלף איש‪ .‬הקהילה היהודית‬ ‫היתה השלישית באירופה‪ ,‬אחרי בריה"מ‬ ‫ופולין‪ .‬זו היתה יהדות ציונית שחינכה‬ ‫לאהבת ארץ ישראל‪ .‬זה היה הרקע לזיקתם‬ ‫של יתומי טרנסניסטריה לא"י‪ .‬פעילות תרב‬ ‫בותית בבתי היתומים ספוגה באהבה לציון‪.‬‬ ‫תיעוד לכך נמצא בארכיון ש ל יגנדורף במ�ו‬ ‫גילב ממסיבת ט"ו בשבט ביום ‪,24.1.1943‬‬ ‫בה שרו שירים ציוניים והועלתה הצגה אשר‬ ‫בה סיפרו המציגים מה יעשו כאשר יעלו‬ ‫לארץ‪ :‬האחד יהיה חקלאי‪ ,‬האחר קיבוצניק‬ ‫והשלישי יהיה חייל‪.‬‬ ‫לאחר הירצחם של ‪ 145,000‬יהודים אזרחי‬ ‫רומניה בטרנסניסטריה (על פי ספרו של‬ ‫ז'אן אנשל‪ ,‬שואת יהודי רומניה עמ' ‪,)139‬‬ ‫הגיעו ‪ 1,909‬יתומים לעיר יאסי ברומניה‬ ‫בשתי רכבות‪ ,‬האחת מהצפון והשנייה מהב‬ ‫דרום‪ .‬התנאים של הרומנים לשחרור הילב‬ ‫דים‪ :‬שיהיו יתומים מאב ואם‪ ,‬יהיו עד גיל ‪15‬‬ ‫והתחייבות כי יוצאו מרומניה תוך זמן קצר‪.‬‬ ‫‪ 1,105‬מיתומי טרנסניסטריה עלו ארצה‪.‬‬ ‫מרבית היתומים השתקמו בארץ תוך שנה‬ ‫שנתיים‪ ,‬אך חלקם סובלים מהטראומה עד‬ ‫היום הזה‪.‬‬ ‫האירוע נפתח בסיור מודרך באתר יד ושם‬ ‫ולאחריו נערך טקס אזכרה ב"אוהל יזכור"‪,‬‬ ‫בו התכבדתי להדליק את אש התמיד‪.‬‬ ‫היתומות שהיו ברכבת‪ ,‬קלרה הרשקוביץ‬ ‫וצפורה גלאי‪ ,‬הניחו זר אבל על הכתובת‬ ‫"טרנסניסטריה"‪ .‬הרב יוסי וסרמן – רב יהודי‬ ‫רומניה ורב הצנחנים לשעבר‪ ,‬קרא פרק‬ ‫תהילים ו"אל מלא רחמים"‪ .‬יתום הרכבת‬ ‫אהרון שכטר אמר קדיש‪.‬‬ ‫בהמשך האירוע‪ ,‬שהתנהל באודיטוריום‪,‬‬ ‫נשא דברים הרב ישראל לאו – יו"ר מועצת‬ ‫יד ושם‪ ,‬אשר ציין כי הילדים בשואה היו‬ ‫גיבורים‪ ,‬לא משום שזרקו בקבוקי מולוטוב‬ ‫במלחמה להישרדות‪ .‬ילדים שיכלו לברוח‬ ‫ולהינצל‪ ,‬יצאו מהמחב‬ ‫נות וחזרו להביא מזון‬ ‫לסבתא או לאח הקטן‪.‬‬ ‫כמו כן הדגיש הרב לאו‬ ‫את העובדה כי גהינום‬ ‫טרנסניסטריה לא זכה‬ ‫למקומו הראוי באזב‬ ‫כור השואה כיוון שכל‬ ‫תשומת הלב הופנתה‬ ‫לשואה שהתחוללה על‬ ‫אדמת פולין‪.‬‬ ‫שגרירת רומניה בישב‬ ‫ראל‪ ,‬אנדריה פסטרנק‪,‬‬ ‫מניחות זר לזכר הנרצחים‪ .‬קלרה הרשקוביץ וציפורה גלאי‬ ‫סיפרה כי בני דורה לא‬ ‫ידעו כלל על ההיסטוריה בתקופת המלחמה ליהדות רומניה שיוקם בשנת ‪ 2015‬בראש‬ ‫ושואת יהודי רומניה‪ .‬לה היתה הזדמנות חד פינה‪ ,‬טרנסניסטריה תהיה נושא מרכזי בהב‬ ‫פעמית בחיים‪ ,‬לחזור וללמוד את מה שהב נצחה‪.‬‬ ‫חסירה בבית הספר‪ .‬כיום‪ ,‬ממשלת רומניה‬ ‫יוחנן רון‪ ,‬נשיא ויו"ר האיגוד העולמי של‬ ‫עושה מאמצים לחינוך והנצחת השואה יהודי בוקובינה‪ ,‬אשר היה אף הוא ברכבת‪,‬‬ ‫ולאחרונה חתמה על הסכם עם יד ושם על אמר כי בדעת הקהל ‪ 420‬אלף קורבנות‬ ‫לימוד השואה בבתי הספר ברומניה כי ללא יהודי רומניה לא ניתנים להשוואה מול‬ ‫זיכרון אין עתיד‪.‬‬ ‫נרצחי אושוויץ‪ .‬אמנם אושוויץ היתה בית‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬סיפרה חרושת למוות‪ ,‬אבל יהדות רומניה הושב‬ ‫כי ילדי טרנסניסטריה קרובים לליבה‪ ,‬כי מדה במחציתה‪ .‬תארו לעצמכם שמספר‬ ‫אביה היה מועמד למשלוח לטרנסניסטב הנספים שווה למספר כל תושבי תל אביב‪.‬‬ ‫ריה וכך גם היא הייתה מגיעה לשם‪ .‬היא לדבריו‪ ,‬חשוב לציין את תרומת שורדי טרב‬ ‫גם קראה מספרה של חברתה סוזנה‪ ,‬אשר נסניסטריה להקמת המדינה‪ ,‬ההגנה עליה‬ ‫היתה אמורה להגיע לארץ ישראל באוניה ושגשוגה‪.‬‬ ‫מפקורה‪ ,‬אשר טבעה על היתומים שעליה‪,‬‬ ‫מאיר שיפי‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי טרנסני�ס‬ ‫אך נלקחה ע"י דודה בהגיע הרכבת ליאסי‪ ,‬טריה‪ ,‬אשר היה ברכבת היתומים‪ ,‬אמר כי‬ ‫ובכך ניצלה בשנית‪ .‬עתה היא נוסעת ברחבי היה נפעם ונרגש להיפגש כאן עם ניצולים‬ ‫איטליה ומספרת לילדים לא יהודים על שהיו איתו ברכבת‪ 358 .‬ילדים הגיעו יחד‬ ‫שואת הילדים היהודים‪.‬‬ ‫איתו בספינה טוריס שהפליגה מקונסטנצה‪,‬‬ ‫מיכה חריש – יו"ר ארגון א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר‪ ,‬סיפר לתורכיה‪ .‬משם המשיכו ברכבת דרך סוריה‬ ‫כי נודע לו על טרנסניסטריה בגיל מבוגר‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬באופן לגלי עם סרטיפיקטים‪.‬‬ ‫מכיוון שנושא שואת יהודי רומניה היה סוד‬ ‫הוא סיים את דבריו בהקראת תרגום השיר‬ ‫במשטר הקומוניסטי‪ .‬הייחודיות של טרנסב "אס געיען יסוימם"‪ ,‬שכתב ה רלי בלאו במ�ו‬ ‫ניסטריה היא בכך ‪-‬ש‪ 145,000-‬יהודים הו�ש גילב‪.‬‬ ‫מדו על ידי הרומנים‪ ,‬ללא תאי גזים‪ .‬סיפורם‬ ‫בהרצאתו‪" ,‬יתומי טרנסניסטריה וזיקתם‬ ‫של היהודים שגורשו לטרנסניסטריה כמעט לארץ ישראל"‪ ,‬סקר ד"ר שמואל בן ציון את‬ ‫ולא מוכר מחוץ לחוג יוצאי רומניה‪ .‬יד ושם הרקע של האנטישמיות הרומנית וההרג‬ ‫פועלת שזיכרון זה לא יאבד‪ .‬במוזיאון שלהם ביהודים‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫זכויות‬ ‫סיפורה של קהילה‬ ‫ליאון קמחי וקהילת מונסטיר‬ ‫קורותיה של קהילה יהודית זו קשורים ב‪ 40-‬שנות קיומה האחרונות‪,‬‬ ‫קשר בל ינתק במנהיגותו הציונית של האיש שחלם ועשה‬ ‫׀ משה טסטה׀‬ ‫ליאון קמחי עם חניכי תנועת התחייה‬ ‫ליאון קמחי‪ ,‬נולד במונסטיר‪-‬ביטולה‬ ‫שבמקדוניה‪ .‬בהיותו בן ‪ 17‬פרצה מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬העיר ביטולה הופצצה‬ ‫והופגזה‪ .‬אביו המריץ אותו לעקור עם אחיו‬ ‫ושתי אחיותיו לפלורינה‪ ,‬עיר קטנה בגבול‬ ‫יוון‪ .‬לאחר שבועות אחדים הרחיק קמחי‬ ‫לסלוניקי‪ ,‬שם קשר קשר עם בני הנוער‬ ‫הציוניים‪ ,‬עמד בראשם‪ ,‬אירגן אסיפות‪ ,‬נאם‬ ‫נאומים‪ ,‬לימד עברית והטיף לעליה לארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בשובו לביטולה בשנת ‪ ,1919‬ייסד שתי‬ ‫אגודות נוער‪ :‬בני ציון ובנות ציון‪ .‬בנובמבר‬ ‫‪ ,1923‬התאחדו שתיהן לאגודה אחת בשם‬ ‫התחייה והוא נבחר לתפקיד יו"ר התנועה‪.‬‬ ‫הוא דאג למלא בתוכן את כינוסי הנוער‬ ‫במועדון‪ ,‬בפעילות חברתית‪ ,‬בארגון חוגים‬ ‫שונים‪ ,‬בפעולה רעיונית ובהרצאות שהיה‬ ‫נושא בפני בני הנוער בקביעות אחת לשבוע‪.‬‬ ‫הוא סבר כי בראש ובראשונה יש צורך ללמד‬ ‫את בני הנוער עברית‪ .‬מעט עשה לעצמו‬ ‫והגיע למסקנה כי בני הנוער זקוקים למדריך‬ ‫מיוחד מארץ ישראל‪ .‬לאה בן‪-‬דוד‪ ,‬שהיתה‬ ‫ציונית נלהבת‪ ,‬הובאה מהארץ‪ ,‬ישבה‬ ‫בביטולה שנים ולימדה עברית‪ .‬באותה עת‪,‬‬ ‫החל קמחי לשקוד על הכשרת הנוער בליב‬ ‫מוד עבודת האדמה כהכנה לקראת עלייתם‬ ‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא לא ביקש טובת הנאה‬ ‫לעצמו אלא ראה כל השנים חובה לעמוד על‬ ‫‪38‬‬ ‫הגשמת רעיון הציונות ונשאר על משמרתו‬ ‫עד שנרצח על ידי הנאצים יחד עם רבים‬ ‫אחרים מבני הקהילה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬קמחי הגיע לידי מסקנה כי אין‬ ‫ליהודי הקהילה עתיד אלא ע"י עליה לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬בזכותו שגשגה העליה ממונסטיר‬ ‫בשנות העשרים והשלושים וכל סרטיפיב‬ ‫קאט שהוקצב לקהילה ביוגוסלביה ולא‬ ‫נחטף ונוצל על ידי קהילת מקדוניה‪ .‬אחד‬ ‫ממבצעי העליה שיזם קמחי במסגרתו עלו‬ ‫לישראל ‪ 200‬בחורות ממונסטיר‪-‬ביטולה‪.‬‬ ‫לצורך זה יצר קשר עם קהילת מונסטיר‬ ‫בארץ ודאג שהנערות שהגיעו עם אשרת‬ ‫תייר שתוקפה שלושה חודשים בלבד תקב‬ ‫לטנה בארץ‪ .‬תוך תקופה קצרה זו נישאו‬ ‫הבנות בישראל ונשארו בארץ כחוק ובעקב‬ ‫בותיהן עלו לרוב גם בני משפחתן‪.‬‬ ‫תחילת הסוף‬ ‫ב‪ 22-‬באפריל סופח כל אזור מקדוניה‬ ‫לממלכת בולגריה‪ ,‬בת בריתה של גרמניה‬ ‫הנאצית ושלטונות הכיבוש הבולגריים החלו‬ ‫בצעדים אנטי יהודיים‪ .‬על כל החנויות הוצב‬ ‫שלט "חנות יהודית" ועד סוף ‪ 1941‬סיימו‬ ‫ועדות מיוחדות לרשום כל רכוש שהיה שייך‬ ‫ליהודי העיר‪.‬‬ ‫יהודי מונסטיר‪-‬ביטולה‪ ,‬כשאר היהודים‬ ‫בממלכה הבולגרית‪ ,‬נצטוו‪ ,‬מאוגוסט ‪,1942‬‬ ‫לשאת את הטלאי הצהוב החל מגיל ‪.10‬‬ ‫כל הדירות והבתים היהודיים סומנו בסימן‬ ‫מיוחד "בית יהודי" ובכניסה לבתים הודבקה‬ ‫רשימה שמית של כל הדיירים היהודים‪.‬‬ ‫בעקבות בריחתם מן העיר של פעילי המב‬ ‫חתרת בביטולה בדצמבר ‪ ,1942‬נעצרו ע"י‬ ‫המשטר הבולגרי כמה מבני משפחותיהם‬ ‫ששמותיהם היו ידועים להם וכ ן ‪ 11‬איש נ�ו‬ ‫ספים מנכבדי העדה בביטולה וביניהם ליאון‬ ‫קמחי‪ .‬הפעולה נעשתה על מנת להותיר את‬ ‫הקהילה במבוכה ובהעדר הנהגה‪ .‬העצורים‬ ‫הוגלו לבולגריה והוחזקו כבני‪-‬ערובה עד‬ ‫להסגרתם של אנשי המחתרת לידי שלטוב‬ ‫נות הכיבוש‪ .‬קמחי עצמו הוחזק בכפר בוב‬ ‫לגרי במשך שלושה חודשים עד ליום גירוש‬ ‫יהודי ביטולה לסקופיה‪ .‬בהמשך‪ ,‬נחתם בין‬ ‫הגרמנים לבולגרים הסכם לגירוש כל יהודי‬ ‫מקדוניה למשרפות בטרבלינקה‪.‬‬ ‫המגורשים לבולגריה נתבשרו ב‪ 11-‬במרס‬ ‫‪ ,1943‬כי הותר להם לחזור הביתה‪11 .‬‬ ‫מראשי יהדות ביטולה עלו לרכבת ללא כל‬ ‫ליווי משטרתי או אחר ונסעו מסופיה לסב‬ ‫קופיה‪ ,‬שם כבר חיכו להם השוטרים‪ .‬הם‬ ‫הוכנסו לבית סוהר ולמחרת בבוקר‪ ,‬כשהם‬ ‫כבולים באזיקים ומלווים בשוטרים חמוב‬ ‫שים‪ ,‬צעדו ליעדם האחרון‪ ,‬אל מחסני בית‬ ‫החרושת לטבק "מונופול"‪ .‬כאן פגש קמחי‬ ‫את אשתו‪ ,‬בתו ושאר בני משפחתו‪.‬‬ ‫המנהיג הציוני הנערץ על יהודי מונסטיר‪-‬‬ ‫ביטולה‪ ,‬אשר ראה כל השנים חובה לעצמו‬ ‫לעמוד על משמרתו הציונית‪ ,‬נשאר עם בני‬ ‫הקהילה עד ליום בו הובלו למשרפות ההשב‬ ‫מדה בטרבלינקה הוא וכל משפחת קמחי‪,‬‬ ‫‪ 22‬נפש במספר‪ ,‬יחד עם שאר בני הקהילה‪.‬‬ ‫‪ 7,1444‬יהודי מקדוניה הובלו ברכבות למש�ר‬ ‫פות ההשמדה בטרבלינקה‪ .‬בכך ירד המסך‬ ‫על הפעילות הציונית הענפה במונסטיר‪-‬ביב‬ ‫טולה‪ ,‬עיר יהודית עתיקה‪ .‬יהודים אין בה‪.‬‬ ‫אש טרבלינקה אכלתם‪.‬‬ ‫הניצולים שנשארו בחיים הם ממשיכי‬ ‫מורשת התרבות העשירה של קהילת‬ ‫היהודים במקדוניה‪ .‬הם רואים עצמם‬ ‫מחויבים להציל מתהום הנשייה לפחות‬ ‫ניצוצות אחדים מן העושר הזה‪ .‬זו חובתם‬ ‫כלפי אלפי קורבנות מקדוניה‪.‬‬ ‫* הכותב הוא יו"ר הפדרציה העולמית של‬ ‫הקהילות הספרדיות‬ ‫התוכנית הלאומית‬ ‫החדשה לסיוע‬ ‫לניצולי שואה‬ ‫ב‪ 27-‬באפריל אישרה ממשלת ישראל את התכנית‬ ‫הלאומית לסיוע לניצולי שואה ובעקבותיה‪ ,‬לאחר הליך‬ ‫חקיקה מהיר יחסית‪ ,‬אושרו בכנסת בקריאה שלישית‬ ‫ב‪ 9-‬ביוני תיקוני חוק אשר עיגנו רבים מסעיפי התוכנית‬ ‫לשם הוצאתה אל הפועל‪ .‬להלן סקירת הנושאים העיקריים‬ ‫בתוכנית הממשלתית ותיקוני החקיקה שבעקבותיה‬ ‫׀ עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות ׀‬ ‫קצבת נכות מהאוצר לניצולים שעלו לאחר‬ ‫ה‪ 1.10.1953-‬ומקבלים קצבת קרן סעיף ‪ 2‬של‬ ‫ועידת התביעות או קצבת יוצאי מחנות וגו‬ ‫טאות ממשרד האוצר‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי ניצולי שואה‬ ‫מהמעגל הראשון יוצאי מחנות וגטאות‬ ‫שאינם מקבלים קצבת בגין הרדיפות מחו"ל‬ ‫(כגון קצבת ‪ BEG‬מגרמניה) יוכלו לקבל‬ ‫קצבה הדומה לקצבת הנכות מהאוצר כפי‬ ‫שמקבלים ניצולים שעלו לפני ה‪,1.10.1953-‬‬ ‫גם אם עלו לאחר תאריך זה או שהסכם‬ ‫השילומים לא מנע מהם לתבוע את גרמניה‬ ‫בגין נזקי גוף (כמו יוצאי גרמניה שאינם יכוב‬ ‫לים לקבל קצבת נכות לפי חוק נכי רדיפות‬ ‫הנאצים גם אם עלו לפני שנת ‪.)1953‬‬ ‫התיקון לחוק קובע גם כי אותם הניב‬ ‫צולים המקבלים קצבה מקרן סעיף ‪ 2‬או‬ ‫מקצבת האוצר ליוצאי מחנות וגטאות והרב‬ ‫שומים באוצר וקיבלו ממנו הטבות (כגון‬ ‫דמי הבראה)‪ ,‬יוכרו כזכאים לקצבת נכות‬ ‫מינימלית של ‪ 25%‬רטרואקטיבית מאפריל‬ ‫‪ 2014‬באופן אוטומטי מבלי צורך להגיש כל‬ ‫בקשה‪.‬‬ ‫לפי התיקון לחוק הם יקבלו את ההפרש‬ ‫בין הקצבה שהם מקבלים כיום מקרן‬ ‫סעיף ‪( 2‬או הקצבה ממשרד האוצר ליוצאי‬ ‫מחנות וגטאות) ובין הקצבה שניתן לקבל‬ ‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬לשם דוגמה‪,‬‬ ‫מי שמקבל קרן סעי ף ‪ 2‬ויוכר לקצבה מ�י‬ ‫נימלית של ‪ 25%‬תקוזז לו מאותה הקצבה‬ ‫שהוא יקבל מהאוצר (שהועלתה ל‪₪ 2,200-‬‬ ‫לחודש) הקצבה שהוא מקבל מקרן סעיף ‪2‬‬ ‫(‪ 310‬אירו לחודש נכון לאפריל ‪ )2014‬לפי‬ ‫שער החליפין היציג הידוע ב‪ 1‬לחודש‬ ‫שבעדו שולמה הקצבה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך הם יוכלו לבקש הגדלת אחוזי‬ ‫נכות בגין מחלות נוספות וגם יוכלו לקבל‬ ‫הטבות נוספות שמקבלים מקבלי קצבת‬ ‫הנכות מהאוצר‪ ,‬כגון קצבת שארים לבן\ת‬ ‫הזוג‪.‬‬ ‫לפי התיקון לחוק‪ ,‬מי מהם שמקבל גם‬ ‫השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי‪ ,‬יראו בו‬ ‫זכאי לתגמול לפי הכנסה (נזקק\נצרך) לפי‬ ‫דרגת נכותו בלא צורך בהגשת בקשה החל‬ ‫מהמועד שתמסור לו הרשות לא יאוחר מה‬ ‫‪.31.12.2014‬‬ ‫קצבת שארים לבן\ת זוג לכל החיים למי‬ ‫שהיה אמור לקבל קצבה לשלוש שנים בלבד‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי בני זוג לפי‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים (הן אלמן‪/‬ה והן‬ ‫ידועים בציבור) אשר היו צריכים לקבל‬ ‫קצבת שארים ל ‪ 3 -‬שנים בלבד לאחר ה�פ‬ ‫טירה‪ ,‬יוכלו לקבל קצבה של ‪ ₪ 2,000‬לכל‬ ‫החיים‪ .‬לפי התיקון לחוק‪ ,‬קצבה זו‪ ,‬בתוספת‬ ‫יוקר בלבד‪ ,‬תשולם לאחר אישור החוק לבן‬ ‫הזוג של נכה שנפטר בתקופה שתחילתה ‪36‬‬ ‫חודשים לאחר פרסום החוק ואילך‪ ,‬כל עוד‬ ‫לא נישא מחדש‪.‬‬ ‫לגבי בני זוג של נכים שהוכרו בעודם‬ ‫בחיים לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה‬ ‫(נזקק\נצרך) ‪ -‬הם ימשיכו לקבל קצבת‬ ‫שארים לכל החיים כל עוד לא נישאו לפי‬ ‫מבחן הכנסה‪ ,‬אולם אותו תיקון חוק קובע‬ ‫כי קצבה זו לא תפחת מ ‪ ₪ 2,000‬בחודש‬ ‫בתוספת היוקר בלבד‪.‬‬ ‫הגדלת הקצבה המינימלית שמקבלים נכי‬ ‫רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי כי הקצבה‬ ‫המינימלית שמקבל נכה רדיפות הנאב‬ ‫צים מהאוצר של ‪ 25%‬תועלה מ‪₪ 1,825-‬‬ ‫ל‪ ₪ 2,200-‬לחודש‪ .‬התיקון לחוק קובע גם‬ ‫כי הקצבה המינימלית שמקבל נכה המלב‬ ‫חמה הנאצים מהאוצר של ‪ 10%‬תועלה מ‪-‬‬ ‫‪ ₪ 36‬ל‪ ₪ 2,200-‬בחודש‪.‬‬ ‫הקטנת פרק הזמן המינימלי להגשת בקשה‬ ‫להחמרת מצב רפואי והגדלת פרק הזמן‬ ‫להגשת ערעור על ההחלטה‬ ‫תיקון החוק קובע כי פרק הזמן להגשת‬ ‫בקשה לקביעת דרגת נכות נוספת‪ ,‬אשר‬ ‫עומד כיום על שנה מיום שנקבעה לאחב‬ ‫רונה דרגת הנכות; יקוצר לשישה חודשים‬ ‫"או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות‬ ‫חדשות‪ ,‬הנתמכות במסמכים רפואיים‪,‬‬ ‫אשר יש בהן להשפיע על דרגת הנכות של‬ ‫הנכה"‪ .‬כמו כן קובע התיקון לחוק כי פרק‬ ‫הזמן המקסימלי להגשת ערעור על החלטות‬ ‫משרד האוצר‪ ,‬הועדה הרפואית ובית משפט‬ ‫השלום יוארך מ‪ 30-‬יום ל‪ 60-‬יום‪.‬‬ ‫מענק שנתי לנכים המקבלים תגמול לפי‬ ‫הכנסה או תגמול מוגדל לפי הכנסה (נזקק‪/‬‬ ‫נצרך)‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי ניצולי שואה‬ ‫אשר מקבלים תגמול לפי הכנסה או תגמול‬ ‫מוגדל לפי הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאב‬ ‫צים‪ ,‬יקבלו מענק שנתי בסך ‪ ₪ 2,000‬שיהיה‬ ‫צמוד למדד‪ .‬ההחלטה קובעת כי אותו מענק‬ ‫‪39‬‬ ‫זכויות‬ ‫שנתי לפי סעיף זה נועד לתת‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫מענה ישיר למימון הוצאות חיוניות ודחוב‬ ‫פות‪ ,‬שנעשה עד היום כנגד המצאת בקשות‬ ‫וקבלות‪ ,‬באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים‬ ‫(הקרן לרווחה)‪.‬‬ ‫התיקון לחוק קובע גם כי מי שיימצא זכאי‬ ‫לתגמול לפי הכנסה (נזקק\נצרך) יהיה זכאי‬ ‫למענק הנ"ל ב‪ 1-‬בינואר של אותה השנה‬ ‫שבה הגיש את הבקשה לקבלת התגמול‬ ‫לפי ההכנסה‪.‬‬ ‫מענק שנתי לניצולים שאינם מקבלים קצבה‬ ‫חודשית בשל נרדפותם‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי ניצולים יהיו‬ ‫זכאים למענק שנתי של ‪ ₪ 3,600‬צמוד‬ ‫למדד‪ ,‬אם אינם מקבלים קצבה בשל נרדב‬ ‫פותם (כגון מהאוצר‪ ,‬קרן סעיף ‪ ,2‬גרמניה‬ ‫או מדינה אחרת) ואם עברו רדיפה מוכרת‬ ‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (כגון בריחה‬ ‫מפחד הנאצים מאזורים מסויימים‪ ,‬שהות‬ ‫תחת כיבוש נאצי או עוצר במדינות ששיתפו‬ ‫פעולה עימם) אך הם לא מקבלים את קצבת‬ ‫הנכות ממשרד האוצר מהסיבה שעלו לאחר‬ ‫ה‪ 1.10.1953-‬או מהסיבה שהסכם השיל�ו‬‫מים לא מנע מהם לקבל קצבת בריאות מגב‬ ‫רמניה (כמו יוצאי גרמניה שעלו לפני שנת‬ ‫‪.)1953‬‬ ‫ההחלטה קובעת כי אותו מענק כספי נועד‬ ‫לתת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מענה ישיר למימון הוצאות‬ ‫חיוניות ודחופות שנעשה עד היום כנגד‬ ‫המצאת בקשות וקבלות באמצעות ארגונים‬ ‫חוץ ממשלתיים ("הקרן לרווחה")‪.‬‬ ‫התיקון לחוק אף קובע שמי מהניצולים אשר‬ ‫בשל הרדיפות השואה מקבל קצבה חודשית‬ ‫בסכום שאינו עולה על ‪ ₪ 1,000‬יוכל עדיין‬ ‫לקבל את אותו המענק השנתי שנועד למי‬ ‫שאיננו מקבל קצבה בשל הרדיפות‪ .‬התיקון‬ ‫לחוק מאפשר גם קבלת מענק שנתי לפי‬ ‫חוק זה בנוסף למענק שנתי לפי חוק אחר‪,‬‬ ‫כגון מענק שנתי לפי חוק הוטרנים שמקבב‬ ‫לים ניצולי שואה נזקקים שלחמו בנאצים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הצעת החוק שפרסם משרד המב‬ ‫שפטים ב‪ 19.5.2014-‬מבהירה כי על טיפול‬ ‫בבקשה למענק זה תחול אותה מגבלת שכר‬ ‫הטרחה הקבועה בצו הטבות לניצולי שואה‬ ‫לגבי בקשה להטבות לפי סעיף ‪ 4‬לחוק –‬ ‫דהיינו‪ ,‬שכר טרחה שלא יעלה על ‪₪ 473‬‬ ‫נכון לשנת ‪.2014‬‬ ‫‪40‬‬ ‫׀ עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות ׀‬ ‫הנחה חדשה על‬ ‫מים לניצולי שואה‬ ‫נזקקים‬ ‫לא רק כסף‪ .‬גם רווחה‬ ‫טיפול נפשי לניצולי שואה שאינם מקבלים‬ ‫קצבה חודשית‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי כל ניצולי‬ ‫השואה הזכאים למענק שנתי הנ"ל יהיו‬ ‫זכאים לקבל טיפול נפשי בקשר עם נרדב‬ ‫פותם‪ ,‬על פי אותם הסדרים המופעלים כיום‬ ‫על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה בקשר‬ ‫עם ניצולים המוכרים לפי חוק נכי רדיפות‬ ‫הנאצים‪ .‬לצורך כך יוקצה סכום ש ל ‪ 30‬מ�י‬ ‫ליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬ ‫תגבור שירותי הרווחה למען הניצולים‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי יש להקצות‬ ‫סכום של ‪ 40‬מיליון ‪ ₪‬לשנה לתגבור שירותי‬ ‫רווחה לניצולי השואה‪ ,‬על פי החלטת שר‬ ‫האוצר‪ .‬כמו כן היא קובעת כי בשנת ‪2014‬‬ ‫יוקצה סכום של ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫אי הכרה בקצבת נכות מהאוצר לצורך זכאות‬ ‫לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי לעניין גמלת‬ ‫סיעוד הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי‬ ‫לא תובא בחשבון קצבת הנכות המשולמת‬ ‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬כל שאר הקב‬ ‫צבאות בגין השואה כבר אינן נלקחות בחשב‬ ‫בון לצורך אותו החוק משנת ‪ .2011‬התיקון‬ ‫לחוק קובע גם כי שינוי זה יכנס לתוקף לגבי‬ ‫גמלת סיעוד החל מה‪.1.7.2014-‬‬ ‫הרחבת הפטור על דמי השתתפות עצמית‬ ‫ברכישת תרופות שבסל הבריאות לכל ניצולי‬ ‫השואה בישראל‬ ‫החלטת הממשלה קובעת כי כל ניב‬ ‫צולי השואה המקבלים קצבה (ואשר‬ ‫חלקם הגדול מקבל הנחה חלקית‬ ‫בלבד על תרופות שבסל)‪ ,‬יקבלו פטור‬ ‫מדמי השתתפות עצמית ברכישת תרוב‬ ‫פות מרשם שנמצאות בסל הבריאות‪.‬‬ ‫כמו כן קובעת ההחלטה כי הפטור הנ"ל‬ ‫יינתן גם לניצולים שאינם מקבלים קצבה‬ ‫בשל הרדיפות והמקבלים את המענק‬ ‫השנתי לעיל או שקיבלו פיצוי חד פעמי‬ ‫מגרמניה או מדינת חוץ אחרת‪ ,‬או שקיבלו‬ ‫פיצוי חד פעמי מועידת התביעות‪ .‬בניגוד‬ ‫לסעיפים שהוזכרו למעלה‪ ,‬קבלת הפטור‬ ‫על התרופות שנמצאות בסל איננו מצריך‬ ‫חקיקה בכנסת והוא אמור להיכנס לתוקף‬ ‫בהתאם להסדר עם קופות החולים ולאחר‬ ‫שיימסרו פרטי הזכאי לידי הקופה אליה הוא‬ ‫שייך‪.‬‬ ‫ועידת התביעות פרסמה כי היא מתכוונת‬ ‫להעביר למשרד האוצר את רשימת מקבלי‬ ‫הפיצוי החד פעמי של קרן הסיוע שלה בכדי‬ ‫שיוכל לבדוק האם מגיע להם הפטור על‬ ‫התרופות הנ"ל ומי שמתנגד להעברת השם‬ ‫שלו לקבלת הפטור יכול לעשות זאת עד‬ ‫ה‪ .30.5.2014-‬משרד האוצר גם שלח מ�כ‬‫תבים לכ‪ 16,000-‬ניצולים הרשומים אצלו‬ ‫אשר אינם צריכים לפנות מחדש בכדי לקבל‬ ‫את הפטור על קניית התרופות‪.‬‬ ‫ניצולים אשר אינם רשומים באוצר מסיב‬ ‫בות שונות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כיוון שקיבלו פיצוי חד‬ ‫פעמי מגרמניה בשנותה ה‪ 50-‬וה‪( 60-‬כגון נ�י‬ ‫צולים מגרמניה אשר אינם מקבלים קצבה‬ ‫אלא רק קיבלו פיצוי על אובדן לימודים או‬ ‫ניצולים מרומניה שקיבלו פיצוי על הטלאי‬ ‫הצהוב ועלו לאחר שנת ‪ ,)1953‬יכולים לפנות‬ ‫למשרד האוצר בכדי לקבל הטבה זו בעזרת‬ ‫טופס מיוחד שניתן להשיג באתר של משרד‬ ‫האוצר או בטלפון ‪.03-5682651‬‬ ‫ב‪ 28.4.2014-‬פורסמו תקנות תאגידי מים‬ ‫וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה‬ ‫בתשלום לשנת הכספים ‪ ,)2014‬התשע"ד‬ ‫‪.2014‬‬ ‫תקנות אלו קובעות מתן הנחה של תשלום‬ ‫מופחת בעד כמות מים נוספת על הכמות‬ ‫המוכרת שלא תעלה על ‪ 3.5‬מ"ק לחודש‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬לניצולי שואה נזקקים המקבלים‬ ‫תגמול לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי‬ ‫הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (נזקק‪/‬‬ ‫נצרך)‪.‬‬ ‫התקנות מאפשרות גם לניצולים נזקקים‬ ‫אחרים אשר אינם מקבלים קיצבה מהאוצר‪,‬‬ ‫לקבל הנחה זו מבלי קשר להיותם ניצולי‬ ‫שואה; כגון אם הם מקבלים מהביטוח‬ ‫הלאומי גימלת סיעוד או גימלת השלמת‬ ‫הכנסה או גימלת זקנה מיוחדת לנכה‪.‬‬ ‫פסק בית המשפט העליון כי הכספים שכבר‬ ‫שולמו להם בינתיים ‪ -‬סכום של ‪₪ 25,000‬‬ ‫לכל אחד מהם‪ ,‬יישארו בידיהם לפי הסכמת‬ ‫המדינה (ע"א ‪ 7686/12‬מדינת ישראל נגד‬ ‫רובינסון ואח')‪.‬‬ ‫פסק הדין החדש נוגע לקבוצה נוספת של‬ ‫‪ 62‬מילדי טהרן ובית המשפט המחוזי פסק‬ ‫כי יש להגיע לאחידות התוצאה ומשום כך‬ ‫התביעה שלהם אמנם תידחה אך כל אחד‬ ‫מילדי טהרן שבקבוצה הנוספת יקבל מהב‬ ‫מדינה את אותו הסכום ש ל ‪ ₪ 25,000‬שק�י‬ ‫בלה לבסוף גם הקבוצה הראשונה של ילדי‬ ‫טהרן שתביעתם נדחתה‪.‬‬ ‫גם לאחר פסק דין זה יתכן שטרם נאמרה‬ ‫המילה האחרונה בנושא זה‪ ,‬ועדיין לא ברור‬ ‫האם המדינה תערער עליו לבית המשפט‬ ‫העליון כפי שעשתה לגבי הקבוצה הראב‬ ‫שונה של ילדי טהרן‪.‬‬ ‫בית המשפט‪ :‬אין לקזז‬ ‫תשלומי הסיעוד מה־‬ ‫קרן לרווחה מפיצויים‬ ‫נמשך המאבק המשפ־‬ ‫טי לגבי יתר ילדי טהרן המגיעים בגין תאונות דרכים‬ ‫ב‪ 8.5.2014-‬ניתן פסק דין בבית המשפט ה�מ‬‫חוזי בתל אביב לגבי קבוצה נוספת של ילדי‬ ‫טהרן (שקיבלו את שמם לאחר שברחו מפוו‬ ‫לין עקב הכיבוש הנאצי והגיעו לישראל דרך‬ ‫טהרן) שלא היו בקבוצה הראשונה שהגישה‬ ‫את התביעה (ת"א ‪ 38404-06-13‬בראון ואח'‬ ‫נגד מדינת ישראל)‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬תביעתה של הקבוצה הראשונה של‬ ‫‪ 219‬מילדי טהרן שהתקבלה על ידי אותו‬ ‫בית משפט מחוזי (אשר פסק לכל אחד‬ ‫מהם פיצוי של ‪ )₪ 50,000‬נדחתה לבסוף על‬ ‫ידי בית המשפט העליון‪ ,‬אשר ציין כי רובם‬ ‫מקבלים קיצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיב‬ ‫פות הנאצים ופסק כי יש לדחות את תביב‬ ‫עתם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי כספי השילומים ניתנו‬ ‫לממשלת ישראל באופן קולקטיבי לשם‬ ‫הגשמתם של יעדים חברתיים ולא נועדו‬ ‫לפיצוי אישי של ניצולי השואה; וכי לא ניתן‬ ‫לערוך הבחנה ממשית בין אותם ילדי טהרן‬ ‫לבין ניצולי שואה אחרים והנושא מצוי בגדר‬ ‫כלל הטיפול בפליטי השואה‪ .‬בנוסף לכך‬ ‫ב‪ 7.5.2014 -‬דחה בית המשפט העליון בקשה‬ ‫לרְ שות ערעור של חברת ביטוח על החלטת‬ ‫עיכוב ביצוע של פסק דין שקבע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫כי אסור לחברת הביטוח לקזז מהפיצויים‬ ‫שהיא חייבת לניצול שואה שעבר תאונת‬ ‫דרכים ושהפך לסיעודי את הסכומים בגין‬ ‫הוצאות סיעוד המשולמים עבורו על ידי‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה (רע"א ‪3220/14‬‬ ‫דר והפניקס נגד בירנבאום)‪.‬‬ ‫פסק הדין שעליו דובר ושניתן על ידי בית‬ ‫המשפט השלום בתל אביב (ת"א ‪2287-08-‬‬ ‫‪ 10‬בירנבאום נגד דר והפניקס)‪ ,‬עסק בניצול‬ ‫שואה אשר עקב תאונת הדרכים שעבר הפך‬ ‫לסיעודי והחל לקב ל ‪ 16‬שעות סיעוד מ�ה‬ ‫מוסד לביטוח הלאומי ועוד ‪ 9‬שעות סיעוד‬ ‫מהקרן לרווחה לנפגעי השואה‪.‬‬ ‫לגבי הביטוח הלאומי‪ ,‬קבע בית המשפט‪ ,‬כי‬ ‫יש לקזז את התגמולים המתקבלים מאותו‬ ‫המוסד מהפיצויים המגיעים לו‪ .‬ואולם‪ ,‬לגבי‬ ‫התשלומים המגיעים מהקרן לרווחה ‪ -‬קבע‬ ‫בית המשפט כי אין לקזז את אותם התשלוב‬ ‫מים כיוון שמדובר בהטבה וולונטרית‪ ,‬אשר‬ ‫כל כולה נועדה להיטיב מצב נפגעי השואה‪.‬‬ ‫בית המשפט בתל אביב ציין פסק דין נוסף‬ ‫שניתן בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי‬ ‫בירושלים לפני מספר חודשים‪ ,‬שגם בו דובר‬ ‫על ניצול שואה שהפך לסיעודי עקב תאונת‬ ‫דרכים וגם בו נקבע על ידי בית המשפט כי אין‬ ‫לקזז מהפיצויים את הכספים הוולונטריים‬ ‫המשולמים לניצולי שואה מהקרן לרווחה‬ ‫(ת"א ‪ 18224-09-10‬רובין נגד רזינסקי וכלל)‪.‬‬ ‫על פסק הדין של בית המשפט השלום בתל‬ ‫אביב הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי‪,‬‬ ‫ובהחלטת ביניים שעסקה בעיכוב הביצוע‬ ‫לעיל שביקשה חברת הביטוח‪ ,‬קבע בית‬ ‫המשפט המחוזי ב‪ 25.4.2014-‬כי "באשר‬ ‫להימנעות מניכוי הסכום המשולם על ידי‬ ‫הקרן לרווחת ניצולי השואה‪ ,‬לא נראה על‬ ‫פני הדברים ושוב מבלי לקבוע מסמרות‪ ,‬כי‬ ‫סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים‪ ,‬שכן המב‬ ‫דובר בתשלום וולנטרי" (ע"א ‪15185-04-14‬‬ ‫דר והפניקס נגד בירנבאום)‪.‬‬ ‫אזהרה‪ :‬הסקירה לעיל נועדה למטרות מידע‬ ‫והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל‬ ‫ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת משו‬ ‫פטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת‬ ‫אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬ ‫המידע הנ"ל יכול להשתנות עקב נסיבותיו‬ ‫המיוחדות של כל מקרה אשר לא נכללו‬ ‫בסקירה או עקב ערעורים על אותם פסקי‬ ‫הדין שיכולים להתקבל לאחר מכן או עקב‬ ‫שינויים שיתקבלו בכנסת על הצעת החוק‬ ‫המוזכרת בסקירה‪.‬‬ ‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוו‬ ‫גיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השוו‬ ‫נות שהיו רלוונטיות לפסקי הדין האלו ואשר‬ ‫עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות‬ ‫של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים‪.‬‬ ‫משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או‬ ‫לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי‬ ‫בהסתמך על מידע זה‪ .‬המחבר אינו נושא‬ ‫באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות‬ ‫על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל‬ ‫דעתו בלבד‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫דמי אחיך ׀ שורשי האנטישמיות הנוצרית ׀ מלקולם הי ׀ הוצאת מאגנס‬ ‫מחבר הספר‪ ,‬מלקולם הי‪ ,‬קתולי בן העם הסקוטי‪ ,‬אוהב ישראל שהיה עד לרדיפת יהודים בימינו‪ ,‬אשר הגיעו לשיאן‬ ‫בשואה‪ .‬המחבר מצא שיש לחפש בעולמה של הנצרות את שורש שינאת ישראל בדורות שעברו‪ .‬הספר הוא פרי‬ ‫עבודתו המעמיקה ורבת השנים של המחבר בנושא שינאת ישראל הכתובה בידי אוהב ישראל‪ .‬הספר‪ ,‬יחידי מסוגו‬ ‫עד כה‪ ,‬מאגד בתוכו את כל עניני השואה מהזווית התורנית וההגות היהודית‪ .‬הספר‪ ,‬הכולל ‪ 600‬עמ'‪ ,‬מכיל מאמרים‬ ‫של רבנים בעבר ובהווה וכן של היסטוריונים ומומחים לנושא השואה‪ .‬ספר עזר למורה‪ ,‬לתלמיד‪ ,‬לקורא המשכיל‬ ‫ולכל המבקש לדעת את שורשי האנטישמיות‪ .‬לספר נוסף מאמר שסוקר מזווית יהודית את כל מאורעות השואה‬ ‫מתחילתה ועד סופה‪.‬‬ ‫גיבורים רגילים ׀ על חסידי אומות העולם הגרמנים ׀ אמיר השכל ׀ ‪ 60‬ש"ח ׀ הוצאת שורשים‬ ‫לרכישה במייל‪haskel1@bezeqint.net :‬‬ ‫באפילה הכללית שירדה על אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הבליחו בתפזורת דלילה ניצוצות חיוורים של‬ ‫אור‪ .‬מאחורי הניצוצות הללו עמדו אנשים יחידי סגולה ויוצאי דופן‪ ,‬שסיכנו את עצמם ואת משפחתם כדי להציל‬ ‫יהודים‪ .‬לימים הוכתרו הללו‪ ,‬על ידי יד ושם בירושלים‪ ,‬בתואר "חסידי אומות העולם"‪ .‬היו בהם בני עמים אירופאים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫בספר המונח לפניכם נעשה ניסיון מקיף ומעמיק להבין את תופעת "חסידי אומות העולם" בתקופה בה הושמדו‬ ‫שישה מיליון יהודים‪ .‬נכון לינואר ‪ 2013‬שנת הכיר יד ושם ב‪" 24,811-‬חסידי אומות עולם"‪ 525 .‬מתוכם הם בני העם‬ ‫הגרמני‪ .‬מעשיהם של החסידים הגרמנים היו יוצאי דופן גם בתוך קומץ יוצאי הדופן‪ .‬בעיני השלטון ובעיני בני עמם‪,‬‬ ‫הם עמדו בדרגת הבגידה החמורה ביותר‪ .‬גרמני שנתפס מציל יהודי – האויב הראשון במעלה של הרייך ‪ -‬היה צפוי‬ ‫לעונש מוות‪.‬‬ ‫מי היו אותם גרמנים שמתחו עד המקסימום את המושג "הסתכנות" והציבו סטנדרטים מחודשים לערכי מוסר‬ ‫עליונים? מהיכן בא אומץ הלב הנדיר שלהם אל מול אימת השלטון‪ ,‬שלא היה כדוגמתו לרשע? ומדוע דווקא הם?‬ ‫בשאלות אלו ואחרות ‪ -‬עוסק הספר שלפניכם‪.‬‬ ‫אקורד אחרון של ילדות ׀ זיכרונות מהליצאום היהודי בהאג ‪ 1941-1943‬׀ וואלי דה לאנג ׀‬ ‫הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 88‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1941‬קבעו שלטונות הכיבוש הגרמניים בהולנד שכל התלמידים היהודים יהיו רשאים ללמוד אך ורק בבתי‬ ‫בפישרסטראט‪ ,‬האג‪ .‬בשנים‬ ‫ֶ‬ ‫הליצאּום היהודי‬ ‫ֵ‬ ‫ספר מיוחדים ליהודים‪ .‬אחד מבתי הספר שהוקמו בעקבות זאת היה‬ ‫‪ ,1943 - 1941‬במלאכת מחשבת של ארגון ואלתור‪ ,‬נשאו מחנכים מעטים את עול חינוכם של התלמידים היהודים‬ ‫הליצאּום נאלץ להתמודד מדי יום ביומו עם תביב‬ ‫ֵ‬ ‫בליצאּום וקיימו במידת האפשר את שגרת ההוראה‪ ,‬בעוד מנהל‬ ‫ֵ‬ ‫עותיו הגחמניות של הכובש הנאצי ועם גזרותיו האכזריות‪ .‬הספר מתאר את התקופה הקשה הזאת בחיי הקהילה‬ ‫היהודית בהאג ואת ההתמודדות עם הרדיפות‪.‬‬ ‫גר הייתי בארץ נכרייה ׀ מברלין לירושלים במחתרת ובזהות בדויה ׀ עזרא בן גרשום הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 78‬‬ ‫בשנים בהן התקיימה השואה‪ ,‬חי עזרא בן גרשום במחתרת ובזהות בדויה בכרך הגדול ברלין‪ ,‬רואה ואינו נראה‬ ‫אחיו‪ ,‬את אחותו וילדיה‪ ,‬החליף אינספור זהויות ושמות‪ .‬במנוסתו‬ ‫ועד שנסתיימה המלחמה איבד את הוריו‪ ,‬את ִ‬ ‫המתמדת מפני גורלו‪ ,‬נמלט לווינה וממנה לבודפשט ולרומניה עד שהצליח בסופו של דבר‪ ,‬לקראת סוף המלחמה‪,‬‬ ‫להגשים את משאת נפשו לעלות לארץ ישראל‪ .‬הספר הוא גם סיפורה הטרגי של הקהילה היהודית בגרמניה ערב‬ ‫עלייתו של היטלר לשלטון ולאורך כל תקופת השואה – דבקותם של יהודי גרמניה במולדתם‪ ,‬התפכחותם‪ ,‬הדרתם‬ ‫הנמשכת מן החיים המקצועיים‪ ,‬מן החיים הציבוריים ומן החיים ממש – אבל בעיקר זהו סיפורו האישי של הנער‬ ‫עזרא בן גרשום‪ ,‬בן למשפחת רבנים מגרמניה‪ ,‬שראה נכוחה‪ ,‬לעיתים אף בבהירות רבה יותר מכל המבוגרים סביבו‬ ‫ואשר ניסיונות ההישרדות המדהימים שלו מעוררים השראה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫בציפורני הרייך השלישי ׀ יומנו של וילי כהן ‪ 1941-1933‬׀ וילי כהן ׀ הוצאת מאגנס ׀ בשיתוף עם מרכז קבנר‬ ‫יומנו של ההיסטוריון ד"ר וילי כהן מהשנים ‪ ,1933-1941‬אשר הוסתר בברלין על ידי קרובי משפחה‪ ,‬הוא מסמך‬ ‫רחב יריעה בהיקפו ובעומק תיאוריו‪ .‬היומן נכתב מתוך גישה סובייקטיבית‪ ,‬אך גם מתוך ראייה של היסטוריון איש‬ ‫מקצוע‪ .‬כהן תיאר את ההלם הראשוני עם עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬את האכזבה העמוקה מהתנפצותם של ערכים‬ ‫הומניסטיים ודמוקרטיים שהאמין בהם ואשר קרסו לנגד עיניו ואף את המעבר של אנשים ממכריו אל 'הצד השני'‪.‬‬ ‫מציאות זו יצרה אצלו קונפליקט מתמשך עם הפטריוטיזם הגרמני שהיה חלק מאישיותו והועצם בעת שרותו‬ ‫הצבאי במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫לתיעוד החיים הפנימיים בקהילה היהודית מוקדש מקום נרחב ביומן‪ :‬המאמצים והפעולות להתמודדות עם השבר‬ ‫הכלכלי כתוצאה ממדיניות השלטון הנאצי; הוויכוח הקשה בין האורתודוקסים לליברלים‪ ,‬בין ציוניים ללא ציוניים‬ ‫בעניין יעדי חינוך הדור הצעיר; הרנסנס התרבותי שהתרחש ביהדות גרמניה בשנים הראשונות לשלטון הנאצי‪ ,‬אשר‬ ‫לו היה כהן שותף בהרצאות שנשא בעירו ובקהילות רבות אחרות בתחומים של היסטוריה יהודית וציונות‪ .‬טבעת‬ ‫החנק שהתהדקה סביב הציבור היהודי אחרי פוגרום נובמבר בשנת ‪'( 1938‬ליל הבדולח')‪ ,‬הבידוד שהיה פוגעני אף‬ ‫יותר מהקושי הכלכלי קיומי‪ ,‬היחסים בין יהודים ולא יהודים בעתות משבר אלה‪ ,‬התקווה כי יש עדיין בעם הגרמני‬ ‫כוחות חיוביים שיתגברו על הרֶ שע והמאמצים הנואשים לצאת מגרמניה לארץ ישראל‪ ,‬באים לכלל ביטוי ייחודי ביומן‪.‬‬ ‫אני תובע ׀ משה ליבה ׀ הוצאת המעתיק‬ ‫הרצל חקק כתב על הספר כי "שירי השואה של משה ליבה נוקבים עד תהום‪ ,‬מנסים לבטא את הנורא מכל‪ ,‬לגעת‬ ‫בגחלים ובאימה‪ .‬נקרא בשירים ונזכור את העדות לנצח‪ .‬משה ליבה אשר היה במשך שנים שגריר של מדינת ישראל‬ ‫במדינות שונות הוא משורר עז ביטוי‪ ,‬שגריר של ניצוצות שכבו‪ ,‬שלא יכבו לעולם"‪.‬‬ ‫ליבה‪ ,‬אשר נולד ברומניה בשנת ‪ 1931‬ועלה ארצה דרך מחנות הפליטים בקפריסין‪ ,‬הינו משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬מחזאי‪ ,‬מבקר‬ ‫ספרות‪ ,‬צייר ופסל‪ .‬היה חבר קיבוץ‪ ,‬קצין צבא‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬מרצה‪ ,‬פרופסור ודיפלומט‪ .‬ייצג את מדינת ישראל במשך ‪31‬‬ ‫שנה כשגריר וקונסול כללי ב ‪ 15‬ארצות‪ .‬הוא נושא ‪ 12‬תארים אוניברסיטאיים ובתוכם תואר ד"ר למשפט בינלאומי‬ ‫של אוניברסיטת פאריס‪.‬‬ ‫אני תובע! לא‪ ,‬אינני מאשים‪ ,‬אינני אמיל זולא אני רק תובע‪ .‬אני תובע זכר ארבע מאות אלף‪ ,‬שמונה מאות אלף‪ ,‬איש‬ ‫לא ספר ומי ידע‪ ,‬שהשמידו שם‪ ,‬במקום ההוא מעבר לנהר‪ ,‬טרנסניסטריה שמו‪( "...‬מתוך הספר)‪.‬‬ ‫הנידונים למות ׀ גורלם של שבויי מלחמה יהודים מברית המועצות במלחמת העולם השנייה ׀ עורכים‪ :‬פאוול‬ ‫פוליאן ׀ אהרון שנייר ׀ הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 98‬‬ ‫שבי הוא תמיד אסון אך בעת מלחמת העולם השנייה היה סוג אחד של שבויי מלחמה אשר היו מיועדים לחיסול‬ ‫מיידי ובלתי ניתן לערעור‪ .‬אלה היו השבויים היהודים אשר נידונו למוות ודאי‪ .‬אלפי שבויי מלחמה יהודים קיפחו‬ ‫את חייהם במהלך המלחמה; רק מעטים מהם ניצלו בדרך נס תוך הסתרת יהדותם‪ .‬מלבד האכזריות של הנאצים‬ ‫סבלו השבויים היהודים לעתים קרובות גם מן האנטישמיות הארסית בקרב השבויים הסובייטים מן השורה‪ .‬יהודים‬ ‫שבויי מלחמה אשר ניצלו מן התופת הנאצי מספרים בספר זה על גורלם הטרגי‪ ,‬על חבריהם ועל מציליהם‪ ,‬על‬ ‫הבוגדים ועל המרצחים‪.‬‬ ‫רונקלי והיהודים בימי השואה‪ :‬דאגה וניסיונות עזרה ׀ עיון וחקר‪ :‬הרצאות ומסות‪ 20 ,‬׀ דינה פורת‪ ,‬דוד בנקיר‬ ‫׀ עורך הסדרה‪ :‬דן מכמן ׀ מהדורה דו לשונית (עברית‪/‬אנגלית) ׀ הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 36‬‬ ‫למרות המבנה ההיררכי של הכנסיה הקתולית והאמונות הבסיסיות המשותפות של המשתייכים אליה‪ ,‬מגוון העמב‬ ‫דות וההתנהגויות בעולם הקתולי על רבדיו‪ ,‬ארגוניו וסוגי מאמיניו בתקופת השואה היה נרחב ביותר‪ .‬עם הדמויות‬ ‫הבולטות בפעילות למען היהודים נמנה אנג'לו ג'וזפה רונקלי שהיה שליח האפיפיור באיסטנבול ולימים ירש את‬ ‫מקומו של פיוס השנים עשר והיה לאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה‪ .‬שני החיבורים בכרך דנים בקשריו של רונקלי‬ ‫עם הוותיקן ועם פעילי הצלה יהודים ופורסים בהרחבה את פעולותיו בתוך ההקשר של מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫‪44‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫‪45‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫ועידת התביעות‬ ‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬ ‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬ ‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬ ‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬ ‫טל‪03-6243343 :‬‬ ‫פקס‪03-5613884 :‬‬ ‫מייל‪Merkaz1116@gmail.com :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬ ‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬ ‫מממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא‬ ‫נתבע מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה‬ ‫הנזקקים‪ .‬מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות‬ ‫ מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר‬‫כתוצאה מרדיפות הנאצים והם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי‬ ‫בגין סבלם‪ ,‬במסגרת חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬ ‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬ ‫‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬ ‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬ ‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬ ‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬ ‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬ ‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬ ‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬ ‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬ ‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬ ‫עמך‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬ ‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של‬ ‫ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים‬ ‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים‬ ‫‪ 91029‬טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03- :‬‬ ‫‪ 5665701-4‬פקס‪03-5660817 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬ ‫בנאצים ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬ ‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬ ‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬ ‫‪46‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬ ‫מדינת ישראל ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬ ‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬ ‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי וניתנים לפי פניה‬ ‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬ ‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬ ‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני‬ ‫הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬ ‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬ ‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬ ‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים‬ ‫בישראל‪ ,‬לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪.‬‬ ‫החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת‬ ‫באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם‬ ‫הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר‬ ‫להניח שהיה בבעלות נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪,‬‬ ‫מתבקש להגיש לחברה בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬ ‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬ ‫‪47‬‬