‫אביב ‪2014‬‬ ‫הטכניון‬ ‫‪www.technion.ac.il‬‬ ‫חוג הסילון‬ ‫דינמיקת זורמים ‪ -‬את מי זה מעניין? התשובה בעמ’ ‪16-14‬‬ ‫לא אוכל לוקשים‬ ‫פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס על מזון‪,‬‬ ‫הנדסה ומיתוס‪ ,‬עמ’ ‪10‬‬ ‫בים וביבשה‬ ‫הישגים טכניוניים בהיאבקות‪ ,‬שיט‪,‬‬ ‫כדורעף ועוד‪ ,‬עמ’ ‪24‬‬ ‫ניאו‪-‬קלאסי‬ ‫פרופסור אריה ורשל‪ :‬מהילדותוֹבקיבוץ‬ ‫ועד פרס נובל‪ ,‬עמ’ ‪38‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מדור חדשו ת‬ ‫אנרגי ה‬ ‫אדריכלו ת‬ ‫ביו‪-‬מכניק ה‬ ‫מזון ומיתו ס‬ ‫הכל זור ם‬ ‫חשיפ ה‬ ‫הנהלה בכיר ה‬ ‫חקלאות וסביב ה‬ ‫ספור ט‬ ‫רפוא ה‬ ‫סטודנטי ם‬ ‫פרסים ומינויי ם‬ ‫בוגרים בשט ח‬ ‫ארגון הבוגרי ם‬ ‫אביב‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ISSN 0793-8543 • 2014‬‬ ‫‪www.technion.ac.il‬‬ ‫דובר הטכניון‪ ,‬עורך אחראי‪ :‬עמוס לבב‬ ‫סגנית הדובר‪ :‬דורון שחם‬ ‫עורך‪ :‬יצהר ורדי‬ ‫טל’ ‪ ,077-8871993‬פקס ‪04-8295940‬‬ ‫‪pressheb@dp.technion.ac.il‬‬ ‫משתתפים‪ :‬אבי בליזובסקי‪ ,‬יצהר ורדי‪,‬‬ ‫עמוס לבב‪ ,‬רועי צזנה‪ ,‬דורון שחם‪ ,‬אבי שמול‬ ‫צילום‪ :‬יואב בכר‪ ,‬שלמה שהם‪ ,‬יוסי שרם‪,‬‬ ‫"שיצו שירותי צילום"‬ ‫מנהלת אגודת דורשי הטכניון בישראל‪:‬‬ ‫נעמה תומרקין‬ ‫טל’ ‪ ,03-6951763‬פקס ‪03-6966692‬‬ ‫‪its@tx.technion.ac.il‬‬ ‫מנהלת ארגון בוגרי הטכניון‪ :‬פנינה זיו‬ ‫טל’ ‪ ,04-8293710‬פקס ‪04-8293777‬‬ ‫‪bogrim@tx.technion.ac.il‬‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬נאוה גור וג'קי טיבארי‬ ‫הפקה‪ :‬טרילוג'י‬ ‫בשער‪ :‬טיפת חלב חודרת לתוך אגרטל מים‬ ‫צילום‪ :‬מיקי וידנפלד (‪)www.mickeyw.com‬‬ ‫הודעה על מדיניות אי‪-‬אפליה בנוגע לסטודנטים‬ ‫הטכניון מקבל סטודנטים מכל דת‪ ,‬מין‪ ,‬גזע‪ ,‬צבע‪,‬‬ ‫לאום ומוצא אתני‪ .‬מדיניות אי‪-‬האפליה נוגעת‬ ‫לזכויות‪ ,‬הטבות‪ ,‬תוכניות ופעילויות אשר בדרך כלל‬ ‫מוענקות או זמינות לסטודנטים במוסד‪.‬‬ ‫הטכניון אינו מפלה על רקע דת‪ ,‬מין‪ ,‬גזע‪ ,‬צבע‪,‬‬ ‫לאום ומוצא אתני בניהול מדיניותו בתחומי ההוראה‪,‬‬ ‫המחקר‪ ,‬הקבלה ללימודים‪ ,‬המלגות ותוכניות‬ ‫הלוואה‪ ,‬תוכניות ספורט ותוכניות נוספות המנוהלות‬ ‫על ידי המוסד‪.‬‬ ‫דור העתיד של הטכניון‬ ‫בחודש דצמבר ‪ 1924‬החלו ‪ 17‬סטודנטים את לימודיהם בטכניון‪ .‬לימדו אותם פרופסורים‬ ‫אשר התקבצו ובאו מאוניברסיטאות באירופה וארה"ב‪ ,‬ובהם פרופסור אלכסנדר איליוף‬ ‫שהגיע מהפוליטכניקום של קרקוב‪ ,‬ד"ר אהרון צ'רניחובסקי שבא מאוניברסיטת ז'נבה‪,‬‬ ‫ופרופסור אלכסנדר ברוואלד‪ ,‬שעלה ממינכן‪ .‬הם בקושי דיברו עברית‪ ,‬אך ראו את ייעודם‬ ‫בחינוך המהנדסים והארכיטקטים שיבנו בעתיד את המדינה היהודית‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬כשאנו נכנסים לשנת ההוראה ה‪ 90-‬של הטכניון‪ ,‬חילופי המשמרות בסגל ההוראה‬ ‫והמחקר נמצאים בעיצומם‪ .‬מאז כניסתי לתפקידי בשנת ‪ 2009‬פרשו לגמלאות ‪107‬‬ ‫חברי סגל וגויסו ‪ .128‬בעשור האחרון גויסו ‪ 245‬חברי סגל‪ ,‬וכיום עומד מספר חברי‬ ‫הסגל על כ‪ .530-‬כלומר ‪ -‬קרוב למחצית חברי הסגל הצטרפו אליו בעשר השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬בשנת ‪ ,2020‬רבים מ‪ 600-‬חברי הסגל יהיו פנים חדשות בטכניון‪.‬‬ ‫אני נפגש עם חברות וחברי הסגל החדשים ומתרשם מאוד‪ .‬זו תעודת הזהות שלהם‪,‬‬ ‫כפי שהיא מצטיירת מהמפגשים איתם‪ :‬מרביתם סיימו דוקטורט באחת מאוניברסיטאות‬ ‫המחקר בארץ‪ ,‬השלימו בתר‪-‬דוקטורט באוניברסיטה מובילה מעבר לים‪ ,‬ואז ויתרו על‬ ‫הצעות מפתות בחו"ל ושבו הביתה‪ .‬איכותם מעולה‪ ,‬ויעידו על כך הזוכים הרבים במלגות‬ ‫אלון‪ ,‬בפרסי קריל ובמענק לחברי סגל צעירים של האיחוד האירופי ‪ .ERC -‬הטכניון נמנה‬ ‫עם ‪ 20‬האוניברסיטאות המובילות באירופה במספר הזוכים במענק זה‪.‬‬ ‫אנו משקיעים מאמץ אדיר בגיוס ובקליטה של חברי הסגל הצעירים‪ .‬אני משתתף‬ ‫בתהליך זה יחד עם פרופסור גדי שוסטר‪ ,‬המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים‪ ,‬ועוסק‬ ‫בשכנוע אישי במידת הצורך‪ .‬איננו חוסכים בהשקעה במעבדות ובציוד מחקרי ובסיוע‬ ‫במעבר לחיפה ובדיור‪ .‬בביקור בכפר המשתלמים שלנו תוכלו לפגוש ילדות וילדים‬ ‫צוהלים שעדיין מדברים במבטא זר‪ ,‬אך מתנהגים כישראלים לכל דבר‪ .‬המקום היה‬ ‫ל"מרכז קליטה" שוקק חיים‪.‬‬ ‫גייסנו קרנות לצורך תמיכה בקליטתן של המשפחות הצעירות‪ ,‬כמו הקרן למנהיגים במדע‬ ‫וטכנולוגיה שהוקמה בידי משפחת טאוב‪ ,‬וקתדרות מיוחדות לחברי סגל צעירים‪ .‬אנו‬ ‫מממנים תקופת בתר‪-‬דוקטורט ב‪ MIT-‬לצעירות וצעירים שיחזרו בתום התקופה כחברי‬ ‫סגל בטכניון‪.‬‬ ‫יעדנו הוא להמשיך ולקלוט בשנים הקרובות ‪ 30‬חברי סגל חדשים מדי שנה‪ ,‬וכך נגיע‬ ‫ל‪ 600-‬חברי סגל בשנת ‪ .2020‬אנו שמחים לראות מדי שנה יותר ויותר נשים בין חברי‬ ‫הסגל שלנו‪.‬‬ ‫אין ספק ‪ -‬עתידו של הטכניון נקבע כעת‪ .‬מי שנכח במפגשים ובקבלת הפנים לחברי‬ ‫הסגל החדשים ראה מיד‪ :‬זה יהיה עתיד טוב מאוד‪ .‬בין הפנים היפות והחדשות של‬ ‫הטכניון תוכלו לראות את מנהיגי העתיד שלנו‪ ,‬אשר יובילו את הטכניון למחצית השנייה‬ ‫של המאה ה‪.21-‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫פרופסור פרץ לביא‪,‬‬ ‫נשיא‬ ‫‪http://www.facebook.com/Technion.Israel • http://www.youtube.com/user/technion‬‬ ‫מכה‬ ‫גלים‬ ‫להחזיר מדענים ישראלים הביתה ולחזק את‬ ‫לימודי הליבה‪ .‬פרופסור‪-‬מחקר מוטי שגב‬ ‫פרופסור‪-‬מחקר מוטי שגב‪,‬‬ ‫החוקר את האינטראקציה בין‬ ‫אור לחומר‪ ,‬הוא חתן פרס ישראל‬ ‫בחקר הכימיה וחקר הפיזיקה‬ ‫לשנת תשע"ד‬ ‫ב‬ ‫ ‪ 5‬בינואר התבשר פרופסור‪-‬מחקר מוטי בטירת הכרמל‪ ,‬שימש מתרגל בפקולטה‬‫למתמטיקה והדריך טיולים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫שגב על זכייתו בפרס ישראל בחקר‬ ‫הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע"ד‪ .‬בנימוקי בתום התואר הראשון המשיך שגב למסלול‬ ‫ועדת הפרס נקבע כי פרופסור שגב‪ ,‬חבר סגל ישיר לדוקטורט‪ ,‬שאותו סיים בסוף ‪,1990‬‬ ‫בפקולטה לפיזיקה בטכניון‪ ,‬הוא "פיזיקאי פורץ ולפוסט‪-‬דוקטורט בקלטק (המכון הטכנולוגי‬ ‫של קליפורניה (‪ .)Caltech‬בסיום הפוסט‪-‬‬ ‫דרך בתחומי האופטיקה והלייזרים‪ .‬תרומותיו‬ ‫פורצות הדרך מהוות מקור השראה‪ ,‬ועבודותיו‬ ‫דוקטורט קיבל משרת פרופסור‪-‬משנה‬ ‫המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים"‪.‬‬ ‫(‪ )assistant professor‬באוניברסיטת‬ ‫תחומי המחקר של פרופסור שגב כוללים‬ ‫פרינסטון בארה"ב‪ ,‬שם התקדם תוך ‪ 4.5‬שנים‬ ‫אופטיקה‪ ,‬לייזרים ואינטראקציה בין קרינה‬ ‫לדרגת פרופסור מן המניין‪ .‬בקיץ ‪ 1998‬חזר‬ ‫לחומר‪ .‬ועדת הפרס‪ ,‬שכללה את פרופסור‬ ‫לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה בטכניון‪,‬‬ ‫חיים הררי (ראש הוועדה)‪ ,‬פרופסור איתמר‬ ‫ובשנת ‪ 2009‬קּודם לדרגה האקדמית הגבוהה‬ ‫וילנר ופרופסור דני שכטמן‪ ,‬ציינה כי "התעוזה ביותר ‪ -‬פרופסור‪-‬מחקר (‪distinguished‬‬ ‫המדעית של פרופסור שגב והידע המעמיק שלו ‪ - )professor‬הניתנת על הצטיינות מחקרית‬ ‫מהווים מעיין מתגבר של רעיונות מהפכניים‬ ‫יוצאת דופן‪.‬‬ ‫ושל תוצאות נסיוניות פורצות דרך"‪.‬‬ ‫פרופסור שגב זכה בשורה ארוכה של פרסים‪,‬‬ ‫את התואר הראשון עשה שגב בפקולטה‬ ‫ביניהם פרס ארתור שוולוב במדעי הלייזר‬ ‫להנדסת חשמל בטכניון‪ .‬במהלך התואר‪,‬‬ ‫לשנת ‪ 2014‬מטעם האגודה האמריקאית‬ ‫שאותו סיים בהצטיינות תוך שלוש וחצי שנים‪,‬‬ ‫לפיזיקה‪ .‬הוא החוקר הישראלי הראשון‬ ‫למד גם את רוב המקצועות הנדרשים לתואר‬ ‫הזוכה בפרס יוקרתי זה‪ .‬פרסים נוספים‬ ‫ראשון בפיזיקה‪ .‬באותן שנים ‪ -‬תקופת מלחמת שהוענקו לפרופסור שגב הם הפרס היוקרתי‬ ‫לבנון הראשונה ‪ -‬עשה גם יותר מ‪ 250-‬ימי‬ ‫באלקטרוניקה קוואנטית (‪ )2007‬ופרס מקס‬ ‫מילואים כמפקד יחידת סיור‪ ,‬הדריך נוער‬ ‫בורן (‪ .)2009‬בשנת ‪ 2011‬נבחר פרופסור‬ ‫שגב לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪.‬‬ ‫משימות לעתיד‬ ‫לרגל ההודעה על זכייתו בפרס ישראל העניק‬ ‫פרופסור שגב ראיון לאבי בליזובסקי‪ ,‬כתב‬ ‫מגזין הטכניון ועורך אתר "הידען"‪ .‬בראיון הציג‬ ‫פרופסור שגב את שני הנושאים העיקריים‬ ‫שבכוונתו לקדם במישור הציבורי‪ :‬החזרת‬ ‫מוחות מחו"ל‪ ,‬ושילוב הציבור החרדי בתחומי‬ ‫המדע והטכנולוגיה‪" .‬ראשית עלינו לחזק את‬ ‫המדע בישראל‪ ,‬ולהחזיר ארצה כמה שיותר‬ ‫מהצעירים שלנו השוהים בחו"ל‪ .‬כיום יש‬ ‫מספיק משרות ותקנים בכל האוניברסיטאות‬ ‫הישראליות‪ ,‬ואנחנו לא נופלים ממקומות‬ ‫כמו פרינסטון‪ MIT ,‬וקלטק בכמה פרמטרים‬ ‫קרדינליים כגון איכות הדוקטורנטים והזמן‬ ‫שחוקר יכול להקדיש למחקר‪ .‬שנית‪ ,‬לימודי‬ ‫הליבה חייבים להתקיים גם במגזר החרדי‪,‬‬ ‫כפי שכבר אמר פרופסור דני שכטמן‪ .‬לא‬ ‫יתכן שבמדינת ישראל יהיו בתי ספר יסודיים‬ ‫שלא ילמדו מתמטיקה‪ .‬כל בית ספר יסודי‬ ‫צריך להיות מחויב בחוק ללמד מתמטיקה‬ ‫ברמה נאותה‪".‬‬ ‫חדשות‬ ‫‪3‬‬ ‫חדשות‬ ‫‪4‬‬ ‫להיות גדולים בחזון‬ ‫"איזה מזל שהטכניון קם לפני מדינת ישראל‪ ,‬והניח את התשתית‬ ‫למדינה‪-‬שבדרך‪ ",‬אמר נשיא המדינה שמעון פרס בביקור בטכניון‬ ‫פתיחת שערים‪ .‬שרה קציר‪ ,‬ראש היחידה לקידום סטודנטים‬ ‫בלשכת דיקן הסטודנטים‪ ,‬הנחתה את הפאנל שבו השתתפו‬ ‫מטר‪ ,‬דנה‪ ,‬חן ויהודה‪" .‬בשנים האחרונות פתח הטכניון את שעריו‬ ‫בפני החברה הישראלית כולה‪ ,‬ובעיקר בפני הפריפריה‪ .‬התוצאה‬ ‫היא שכיתה טיפוסית אצלנו היא מיקרוקוסמוס של החברה‬ ‫הישראלית‪ :‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬חילונים‪ ,‬דתיים וחרדים‪.‬‬ ‫ההצלחה בתהליך הזה מרשימה בעיקר לנוכח העובדה שהטכניון‬ ‫נודע בדרישותיו האקדמיות הגבוהות‪".‬‬ ‫מגע ישיר‪ .‬דנה מקלאדה‪ ,‬תלמידת י"א בת ‪ 16‬מדלית אל כרמל‪,‬‬ ‫לומדת בתוכנית "ניצני הטכניון" שבה משתתפים כיום ‪260‬‬ ‫תלמידים‪" .‬זה לא פשוט ‪ -‬אני לומדת במכינה יום בשבוע‪ ,‬ומשלימה‬ ‫בערב את החומר שהפסדתי בבית הספר‪ .‬אבל אני אוהבת מאוד‬ ‫את הפרויקט‪ ,‬שמעניק לנו מגע ישיר עם העולם האקדמי‪ ,‬שנראה‬ ‫לרבים מאיתנו רחוק‪ ,‬מאיים ולא נגיש‪ .‬אני מאמינה שהפרויקט‪,‬‬ ‫שבמסגרתו אנחנו גם מקבלים סדנאות למנהיגות והעצמה אישית‪,‬‬ ‫יוביל יותר ויותר תלמידים דרוזים לטכניון‪".‬‬ ‫עושים היסטוריה‪ .‬יהודה‬ ‫מורגנשטרן‪ ,‬בן ‪ 30‬מבני ברק‪,‬‬ ‫לומד בפקולטה להנדסת תעשייה‬ ‫וניהול במסגרת תוכנית חלמי"ש ‪-‬‬ ‫חרדים לומדים מקצועות ישומיים‪.‬‬ ‫"הרבה אנשים לא העלו על דעתם‬ ‫שחרדים עשויים ללמוד בטכניון‪,‬‬ ‫ולפעמים כשראו אותנו בקפטריה‬ ‫היו אומרים לנו‪ :‬משגיח הכשרות‬ ‫כבר היה כאן‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד‬ ‫לתדמית הקרה והמנוכרת של‬ ‫הטכניון‪ ,‬התקבלנו כאן בחום על‬ ‫ידי אנשי המכינה‪ ,‬חברי הסגל‬ ‫והיחידה לקידום סטודנטים‪.‬‬ ‫"כשד"ר ליאון ויינטראוב ניגש‬ ‫ללוח ביום הראשון של המכינה‬ ‫ורשם שם (‪ ,)a+b2‬לא היה לנו‬ ‫מושג מהו ה‪ 2-‬הזה ומהו הסימן‬ ‫שבאמצע‪ .‬והמורה לאנגלית אמר‬ ‫לנו שאנחנו עושים היסטוריה‬ ‫בטכניון‪ ,‬כי זו פעם ראשונה‬ ‫שמלמדים כאן את ה‪".ABC-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השוק והחיסון‪ .‬מטר רוזן‪ ,‬תלמידת כיתה י' בת ‪ 15‬ממושב‬ ‫אבירים‪ ,‬לומדת בטכניון במסגרת תוכנית "מדעני העתיד"‪.‬‬ ‫"הטכניון נמצא ב‪ DNA-‬שלי ‪ -‬סבא וסבתא שלי למדו כאן‬ ‫אווירונוטיקה‪ ,‬וגם אבא שלי הוא בוגר טכניון‪ .‬הטכניון הוא‬ ‫מקום יפה מאוד וכיף להסתובב בו‪ ,‬אבל מה שיותר חשוב הוא‬ ‫ההיחשפות ללימודים אקדמיים‪ .‬עד שהגעתי לטכניון מעולם לא‬ ‫ישבתי על שיעורי בית יותר מעשר דקות‪ ,‬ולכן הלימודים כאן הם‬ ‫שֹוק גדול מאוד ‪ -‬אבל גם סוג של חיסון‪ .‬האם אני חנונית? אם‬ ‫חנונית זה ללמוד ולהשקיע‪ ,‬אין לי שום בעיה להיות חנונית‪".‬‬ ‫מה זה מכינה‪ .‬חן אשר‪ ,‬תושב עכו בן ‪ ,26‬לומד בפקולטה לתעשייה וניהול‬ ‫במסגרת תוכנית "רוסמן‪-‬עתידים"‪ ,‬המיועדת ליוצאי צבא תושבי הפריפריה‬ ‫ומסייעת להם לרכוש השכלה ומקצוע‪" .‬בשכונה שלנו לא אמרו לילדים 'כשתהיה‬ ‫גדול תלמד בטכניון‪ ',‬וצעירים רבים ממש לא יודעים מה יעשו אחרי הצבא‪ .‬לי‬ ‫היתה תעודת בגרות לא ממש מזהירה‪ ,‬אבל במסגרת התוכנית הציעו לי מכינה‪.‬‬ ‫לא ידעתי מה זה מכינה ומאין לממן אותה‪ ,‬אבל הציעו לי מימון של שכר הלימוד‬ ‫פלוס מלגת קיום‪ .‬הגענו למכינה‪ ,‬חבורה של אנשים בלי שום רקע מתמטי‪,‬‬ ‫והתחלנו ללמוד‪ .‬היו בדרך הרבה מחשבות על פרישה מהמכינה‪ ,‬אבל המעטפת‬ ‫של 'עתידים' והטכניון נותנת לנו תמיכה כלכלית וליווי אישי ותעסוקתי‪".‬‬ ‫חדשות‬ ‫‪5‬‬ ‫צילומים‪ :‬שלמה שהם‬ ‫מתנה לנשיא המדינה ‪ -‬תמונות המציגות את תולדות הקשר בין הטכניון לבן גוריון ולפרס‪.‬‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬מנחה הפאנל יוסי ורדי‪ ,‬פרופסור דן שכטמן‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ ,‬מר שמעון פרס‪,‬‬ ‫פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר‬ ‫"‬ ‫איזה מזל שהטכניון הוקם ‪ 24‬שנים לפני‬ ‫‪ ,1948‬וכך הניח את התשתית למדינה‪-‬‬ ‫שבדרך‪ ".‬כך אמר נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪,‬‬ ‫בביקורו בטכניון ב‪ 8-‬בינואר‪" .‬אילו קמה‬ ‫מדינת ישראל לפני הטכניון‪ ,‬הדרך היתה‬ ‫קשה הרבה יותר‪ .‬אין כמעט שום דבר חשוב‬ ‫בישראל שלא התחיל בטכניון‪ :‬הפקולטה‬ ‫לאווירונוטיקה הכשירה את האנשים שהקימו‬ ‫את התעשייה האווירית‪ ,‬וגם הכור בדימונה‬ ‫נבנה על ידי אנשי טכניון‪ .‬ראיתי היום את להק‬ ‫הלווינים שפיתחתם כאן‪ ,‬את הטכנולוגיות‬ ‫החדשנית להתפלת מים ואת הטיפולים‬ ‫החדשנים בסרטן‪ ,‬ואני גאה בטכניון ‪ -‬המוסד‬ ‫שנתן את ה'מכה' הראשונה של ישראלים‬ ‫שזכו בפרס נובל במדעים‪".‬‬ ‫ההיי‪-‬טק ד"ר יוסי ורדי‪ ,‬אמר פרס כי "דוד‬ ‫בן גוריון‪ ,‬שהיה חולֵם גדול‪ ,‬ביקש ממני פעם‬ ‫להקים קבוצת כדורגל שתהיה אלופת העולם‪.‬‬ ‫אמרתי לו שזה בלתי אפשרי‪ ,‬אבל לכם אני‬ ‫אומֵר שהטכניון יכול להיות אלוף העולם בין‬ ‫כל המוסדות מסוגו‪ .‬עלינו להעז לחלום‪,‬‬ ‫כי ישראל היא ארץ קטנה בשטחה‪ ,‬ודלה‬ ‫במשאבים‪ ,‬ולכן אין לנו ברירה אלא להיות‬ ‫גדולים בחזון‪ .‬חזון אינו דבר מעשי‪ ,‬אבל הוא‬ ‫הדבר שיוצר את המציאות החדשה‪".‬‬ ‫נשיא המדינה הוסיף כי המשימה הדחופה‬ ‫ביותר היא השגת שלום עם שכנינו‬ ‫הפלסטינים‪" .‬עלינו להבין ששלום אינו דבר‬ ‫מושלם‪ ",‬אמר פרס‪" ,‬וכי שלום לא‪-‬מושלם‬ ‫עדיף על חוסר‪-‬שלום מושלם‪ .‬עם ירדן‬ ‫ומצרים יש לנו שלום לא‪-‬מושלם‪ ,‬שהוא דבר‬ ‫הרבה יותר טוב מן האלטרנטיבה‪ ,‬שהיא הרס‬ ‫מושלם‪".‬‬ ‫הבעת אמון ממזרח וממערב‬ ‫נשיא הטכניון‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ ,‬אמר למר‬ ‫פרס כי "מורָך ורבָך בן גוריון אמר באחד‬ ‫מביקוריו בטכניון כי ההתפתחות והקידמה‬ ‫תלויות בשלושה גורמים ‪ -‬ידע‪ ,‬אנרגיה וחומרי‬ ‫גלם; אבל הידע הוא החשוב משלושתם‪,‬‬ ‫שכן הוא המאפשר לנו להשתמש באנרגיה‬ ‫ובחומרי הגלם‪ .‬אין ספק שחזונו של בן‬ ‫גוריון ‪ -‬הקמת מרכז מדעי עולמי במדינתנו‬ ‫הזעירה ‪ -‬קרם עור וגידים‪ .‬תחושת השליחות‬ ‫שהובילה להקמת הטכניון מלווה אותנו עד‬ ‫היום‪ ,‬ולאחרונה נבחר הטכניון להנחיל דעת הן‬ ‫במזרח והן במערב‪".‬‬ ‫"מכונית לשני עמים"‬ ‫ביקורו של מר פרס נפתח במפגש עם נשיא‬ ‫הטכניון‪ ,‬ואחריו הוצגה בפניו מכונית הפורמולה‬ ‫שנבנתה בטכניון‪ .‬המכונית‪ ,‬שתוכננה והורכבה‬ ‫על ידי קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת‬ ‫מכונות בהנחייתו של פרופסור ראובן כ"ץ‪,‬‬ ‫זיכתה את הקבוצה במקום ‪ 19‬מתוך ‪57‬‬ ‫בתחרות ‪ - Formula student‬ובמקום‬ ‫הראשון מבין הקבוצות שהשתתפו בתחרות‬ ‫זו בפעם הראשונה‪ .‬הסטודנטים אחמד עומרי‬ ‫ודוריס פיטילון‪ ,‬שהציגו את המכונית בפני‬ ‫הנשיא‪ ,‬הסבירו כי מדובר בקבוצה מעורבת‬ ‫של יהודים וערבים‪" .‬אז זאת בעצם מכונית‬ ‫לשני עמים‪ ",‬השיב הנשיא בחיוך‪.‬‬ ‫בזכות השלום הלא‪-‬מושלם‬ ‫במסגרת הביקור התקיים פאנל שבו השתתפו‬ ‫ארבעה חתני פרס נובל ‪ -‬הנשיא פרס‬ ‫והפרופסורים אברהם הרשקו‪ ,‬אהרן צ'חנובר‬ ‫ודני שכטמן‪ .‬בפאנל‪ ,‬שאותו הנחה יזם‬ ‫הסטודנטים אחמד עומרי ודוריס פיטילון‬ ‫מציגים לשני הנשיאים את מכונית‬ ‫הפורמולה הטכניונית‬ ‫הדיסציפלינה‬ ‫כמגבלה‬ ‫בדרך לעידן הבין‪-‬תחומי‪ :‬פרופסור מנואל טרכטנברג נפגש בטכניון‬ ‫עם חברי "מרכז המצוינות במחקר דלקים סולאריים"‬ ‫"‬ ‫פירוק מים על ידי חלודה (מעבדתו של פרופסור אבנר רוטשילד)‬ ‫צילום‪ :‬מיקי קורן‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪6‬‬ ‫תוכנית ‪ I-CORE‬איפשרה לי לחזור‬ ‫לכאן‪ ,‬להביא לטכניון ולישראל‬ ‫את תחום הביולוגיה הסינתטית‪,‬‬ ‫ולערוך מחקר שלא היה אפשרי בלעדי‬ ‫התוכנית‪ I-CORE .‬היא פלטפורמה‬ ‫מצוינת למימוש רעיונות שצומחים‬ ‫באקדמיה‪ ,‬והמימון שנלווה לה ‪ -‬מימון‬ ‫שהוא משמעותי אפילו במונחים‬ ‫אמריקאים ‪ -‬מהווה תמריץ אובייקטיבי‬ ‫ממשי לישראלים שרוצים לחזור לכאן‪".‬‬ ‫כך אמר פרופסור‪-‬משנה רועי עמית‪,‬‬ ‫מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון‪,‬‬ ‫במפגש עם פרופסור מנואל טרכטנברג‬ ‫בטכניון‪.‬‬ ‫הלוקסוס והאחריות‬ ‫פרופסור טרכטנברג‪ ,‬העומד בראש‬ ‫ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב)‪ ,‬נפגש‬ ‫בטכניון עם חברי הסגל הצעירים של‬ ‫"המרכז הישראלי למצוינות במחקר‬ ‫דלקים סולאריים"‪ :‬לילך עמירב‪ ,‬רועי‬ ‫עמית‪ ,‬גליה מעיין‪ ,‬עוז גזית ומיטל‬ ‫כספרי‪-‬טורוקר מהטכניון‪ ,‬אילנה‬ ‫קולודקין‪-‬גל ממכון ויצמן ורונן ברקוביץ'‬ ‫מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬כמו כן השתתפו‬ ‫בפאנל שני חברי סגל ותיקים‪ :‬פרופסור‬ ‫אבי לוי ממכון ויצמן ופרופסור‪-‬חבר‬ ‫אבנר רוטשילד מהטכניון‪" .‬ההשכלה‬ ‫הגבוהה בישראל עברה בשנים‬ ‫האחרונות מהפך מערכתי‪ ,‬שהטכניון‬ ‫הוא חוד החנית שלו‪ ",‬אמר פרופסור‬ ‫טרכטנברג‪" .‬ה'אינטר‪-‬דיסציפלינריּות' ‪-‬‬ ‫שהיתה עד לפני כמה שנים מין סיסמה‪,‬‬ ‫‪ ,Buzzword‬שהסתובבה באקדמיה ‪-‬‬ ‫הפכה למגמה ממשית‪ ,‬שמרכזי ‪I-CORE‬‬ ‫מבטאים ומממשים אותה‪.‬‬ ‫"כולנו מבינים שגבולות הדיצסיפלינה‬ ‫הפכו למגבלה‪ ,‬וכיום אין כמעט שום‬ ‫חלוצי שאינו אינטר‪-‬דיסציפלינרי‪ .‬אני‬ ‫בטוח שצורות המחקר הקיימות‪ ,‬וההוראה‬ ‫"פלטפורמה‬ ‫פנטסטית"‬ ‫ראש המרכז‪ ,‬פרופסור גדעון גרדר‪:‬‬ ‫"חצי מהתקציב שלנו מופנה לגיוס‬ ‫חברי סגל חדשים"‬ ‫ת‬ ‫הדמיה של אנזימים (מעבדתו של פרופסור יובל שוהם)‬ ‫הדיסציפלינרית‪ ,‬יחלפו מהעולם‪.‬‬ ‫תוכנית ‪ ,I-CORE‬שמעניקה לחוקרים‬ ‫כמוכם פלטפורמה איכותית למחקר‬ ‫בין‪-‬תחומי‪ ,‬היא הביטוי של המגמה‬ ‫הזאת‪ .‬להשתתף בתוכנית הזאת‬ ‫זה לוקסוס‪ ,‬אבל אתם חייבים להבין‬ ‫שעם הלוקסוס הזה באה מחויבות‬ ‫גדולה‪ ,‬אחריות לביצוע מחקר מעולה‬ ‫וחדשני‪ .‬מה שאני מבקש מכם הוא‬ ‫תעוזה‪ :‬אל תחששו ללכת רחוק עם‬ ‫הדמיון שלכם‪ ,‬ולהוביל אותנו לעידן‬ ‫הבא של המחקר האקדמי‪".‬‬ ‫שיבת ציון‪ :‬יתרונות וקשיים‬ ‫"אני תוצרת הטכניון וזה הבית שלי‪",‬‬ ‫אמרה פרופסור‪-‬משנה מיטל כספרי‪-‬‬ ‫טורוקר מהפקולטה למדע והנדסה‬ ‫של חומרים‪" .‬התכוונתי ממילא‬ ‫לחזור לכאן אחרי הפוסט‪-‬דוקטורט‪,‬‬ ‫ממניעים ציוניים‪ ,‬אבל תוכנית‬ ‫‪ I-CORE‬עזרה לי לחזור לטכניון‬ ‫כחברת סגל ולהביא לכאן תחום‬ ‫תיאורטי שאינו קיים בארץ‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬אני פועלת כתיאורטיקנית‬ ‫בין נסיונאים‪ ,‬וזה מעניק לי המון‬ ‫השראה ועניין מחקרי‪ .‬הפעילות‬ ‫הזאת הופכת את הטכניון‪ ,‬שהוא‬ ‫בית‪ ,‬למקום שאני יכולה לפרוח בו‬ ‫מבחינה מקצועית‪".‬‬ ‫חברי המרכז למצוינות במחקר‬ ‫דלקים סולאריים הציגו בפני פרופסור‬ ‫טרכטנברג גם את הקשיים שהם‬ ‫חוו כמסיימי פוסט‪-‬דוקטורט שביקשו‬ ‫לחזור מחו"ל לישראל‪" .‬במצב‬ ‫הדיור הנוכחי בישראל קשה מאוד‬ ‫להיקלט בארץ‪ ",‬אמר פרופסור‪-‬‬ ‫משנה עמית‪" .‬אנשים כמוני‪ ,‬שהקריבו‬ ‫המון בשביל קריירה אקדמית‪ ,‬רוצים‬ ‫לחזור לארץ אבל לא יודעים איך‬ ‫יסתדרו כאן עם דירה‪ ,‬גנים לילדים‪,‬‬ ‫ביטוח לאומי‪ ,‬קופת חולים‪ .‬מעבר‬ ‫לעניין האישי ישנה הסוגייה הכאובה‬ ‫של הקמת מעבדה‪ .‬לטכניון יש סל‬ ‫קליטה מצוין‪ ,‬אבל חוק המכרזים‬ ‫הופך את הקמת המעבדה לפרויקט‬ ‫ארוך ומייגע‪ ,‬שנמשך לעתים שנתיים‬ ‫שלמות ‪ -‬תקופה שבה החוקר נאלץ‬ ‫לעבוד ללא מעבדה‪ .‬המדינה חייבת‬ ‫לקדם את ההיבטים האלה‪ ,‬האישי‬ ‫והתשתיתי‪ ,‬במקביל למהפיכה‬ ‫המוצלחת של מרכזי המצוינות‪".‬‬ ‫פרופסור‪-‬חבר אבנר רוטשילד הציג‬ ‫אף הוא כמה מהקשיים שבהם‬ ‫נתקלים ישראלים‪-‬חוזרים באקדמיה‪:‬‬ ‫"אנחנו מדענים‪ ,‬ובאנו לאקדמיה‬ ‫כדי לשבור גבולות‪ ,‬אבל בישראל‪,‬‬ ‫בשביל הדבר הכי בסיסי‪ ,‬צריך אלף‬ ‫טפסים ומיליון חתימות‪ .‬ברור שזה‬ ‫פוגע במחקר עצמו‪ ,‬אבל זה גם‬ ‫מתסכל מאוד ומוציא את החשק‪.‬‬ ‫אין לנו בטכניון בעיה של משאבים‪,‬‬ ‫ואיכות הסטודנטים מעולה‪ ,‬אבל‬ ‫הבירוקרטיה היא קיר לא נורמלי‬ ‫ גם ברמה הלאומית וגם בתוך‬‫המוסדות האקדמיים ‪ -‬וסוגיית הדיור‬ ‫היא מחסום משמעותי נוסף‪ .‬אני‬ ‫גדלתי כאן בטכניון ורציתי לחזור‬ ‫לכאן‪ ,‬אבל החזרה שלי מחו"ל‬ ‫התעכבה כי באותן שנים קשות לא‬ ‫היו כאן תקנים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬נפתחה‬ ‫לי אפשרות לחזור‪ ,‬ובינתיים חלה‬ ‫גם עליה בתקנים‪ .‬התוכנית חשובה‬ ‫במיוחד משום שכולנו ‪ -‬בכל מרכזי‬ ‫‪ - I-CORE‬עוסקים בטכנולוגיה‬ ‫עתידית‪ ,‬שהתעשייה לא מתלהבת‬ ‫להשקיע בה‪ ,‬משום שזו השקעה‬ ‫לטווח ארוך ובסיכון גבוה‪ .‬אני מקווה‬ ‫שהתוכנית תקרב את התעשייה‬ ‫לאקדמיה‪ ,‬וגם תמצב את האקדמיה‬ ‫באופן חיובי בתודעת הציבור‪".‬‬ ‫וכנית מרכזי המצוינות ‪I-CORE (Israeli‬‬ ‫‪)Centers of Research Excellence‬‬ ‫היא יוזמה של ממשלת ישראל והוועדה לתכנון‬ ‫ולתקצוב (ות"ת)‪ .‬מרכזי התוכנית‪ ,‬הממוקמים‬ ‫במוסדות שונים‪ ,‬נועדו לחזק את מעמדה‬ ‫המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות‬ ‫שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫אחד המרכזים האלה הוא "המרכז הישראלי‬ ‫למצוינות במחקר דלקים סולאריים" (‪Solar‬‬ ‫‪ ,)Fuels I-CORE‬שהוקם לפני כשנתיים‬ ‫ואותו מוביל הטכניון‪ .‬כיום פעילים בו עשרות‬ ‫חוקרים מארבעה מוסדות‪ :‬הטכניון‪ ,‬מכון ויצמן‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומיגל (המכון‬ ‫למחקר מדעי בגליל)‪ .‬המרכז עוסק בפיתוח‬ ‫דלקים המופקים מאור השמש ומהצומח‪,‬‬ ‫מפירוק מים ומפירוק דו‪-‬תחמוצת הפחמן‪.‬‬ ‫"לנוכח צמצום עתודות הנפט‪ ,‬וההשלכות‬ ‫השליליות של שימוש בנפט ובפחם על‬ ‫הסביבה‪ ,‬הולכת וגדלה חשיבותם של מקורות‬ ‫חלופיים אלה‪ ",‬אמר ראש המרכז פרופסור‬ ‫גדעון גרדר‪" .‬האתגר שלנו הוא אינטר‪-‬‬ ‫דיסציפלינריות אמיתית‪ ,‬ובאמת‪ ,‬הצלחנו להוביל‬ ‫לשיתופי פעולה חדשים בין פקולטות ובין‬ ‫מוסדות‪ .‬עד כה גייסנו כמעט ‪ 20‬מיליון דולר‬ ‫ בעיקר מהאיחוד האירופי ‪ -‬ופרסמנו כ‪80-‬‬‫מאמרים‪ .‬כיום עובדים איתנו כ‪ 90-‬סטודנטים‬ ‫לתארים מתקדמים וכ‪ 25-‬פוסט‪-‬דוקטורנטים‪.‬‬ ‫במרכז חברים ‪ 27‬חברי סגל ותיקים ו‪8-‬‬ ‫חדשים‪ ,‬ובכוונתנו לקלוט עוד שני חברי סגל‬ ‫חדשים במהלך השנה הנוכחית‪ .‬חשוב לציין‬ ‫שחצי מהתקציב הכולל שלנו מופנה לגיוס חברי‬ ‫סגל חדשים‪ ,‬כלומר להשבת מוחות‪ .‬תוכנית‬ ‫‪ I-CORE‬היא פלטפורמה פנטסטית לתהליך‬ ‫הזה‪ ,‬ואין ספק שתוספת תקציב לפעילות הזאת‬ ‫היתה מאפשרת לנו להביא חברי סגל נוספים‬ ‫ולהגדיל את התיקצוב הזעום של חברי הסגל‬ ‫הוותיקים‪ ,‬שעומד על ממוצע של ‪ 15‬אלף דולר‬ ‫בשנה‪".‬‬ ‫נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ציין כי‬ ‫כיום פועלים בטכניון מרכזי מצוינות לאנרגיה‪,‬‬ ‫ננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬מדעי החיים והנדסה‪ ,‬רובוטיקה‪,‬‬ ‫אנרגיה והנדסת מחשבים‪ ,‬וכי בקרוב יוקם מכון‬ ‫נוסף‪ ,‬שיתמקד בחקר הסרטן‪ ,‬ובראשו יעמוד‬ ‫פרופסור‪-‬מחקר אהרן צ'חנובר‪.‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫‪7‬‬ ‫‬ ‫במחוזות הדמיון‬ ‫בראשית נובמבר חנכה הפקולטה‬ ‫לארכיטקטורה ובינוי ערים מעבדת ויזואליזציה‬ ‫חדשה‪ .‬המעבדה‪ ,‬הראשונה מסוגה בישראל‪,‬‬ ‫מאפשרת למשתמש "לסייר" וירטואלית‬ ‫בהדמיות תלת‪-‬ממדיות של בניינים‪ ,‬ערים‬ ‫ואתרים נופיים‪ .‬המערכת כוללת חיישנים‪,‬‬ ‫שלושה מקרנים מסונכרנים‪ ,‬מסך קעור ברוחב‬ ‫‪ 8‬מטרים‪ ,‬בקר אלחוטי ושבע מצלמות מעקב‪.‬‬ ‫את הקמת המעבדה הובילו דיקן הפקולטה‬ ‫פרופסור יהודה קלעי; פרופסור משנה דניאל‬ ‫אורנשטיין‪ ,‬העומד בראש המעבדה; והאדריכלית‬ ‫פרופסור‪-‬משנה דפנה פישר‪-‬גבירצמן‪ ,‬אשר‬ ‫תכננה‪ ,‬עיצבה ופיקחה על ההקמה‪.‬‬ ‫ארכיטקטורה‪ :‬מתיחת פנים‬ ‫אדריכלות‬ ‫‪8‬‬ ‫בסיום תוכנית הלימודים‬ ‫המשודרגת יקבלו‬ ‫הסטודנטים תואר שני‬ ‫מקצועי (‪)M.Arch‬‬ ‫ה‬ ‫פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫משדרגת את תוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫גיבושה של המתכונת החדשה‪ ,‬שתיכנס‬ ‫לתוקף לאחר אישורה במועצה להשכלה‬ ‫גבוהה (המל"ג)‪ ,‬החל לפני כשלוש שנים‪.‬‬ ‫סטודנטים שיסיימו את התוכנית החדשה‬ ‫יקבלו תואר שני מקצועי באדריכלות‬ ‫(‪ .)M.Arch‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור‬ ‫יהודה קלעי‪ ,‬מסביר כי זה יהיה יישום‬ ‫ראשון בישראל של מתכונת לימודים זו‪,‬‬ ‫הנהוגה באוניברסיטאות מובילות בעולם‬ ‫ובהן ‪ ,MIT‬הרווארד וברקלי‪.‬‬ ‫עד כה העניקה הפקולטה לבוגריה תואר‬ ‫ראשון מקצועי (‪ )B.Arch‬בארכיטקטורה‪,‬‬ ‫בתוכנית חמש‪-‬שנתית‪ .‬התכנית‬ ‫המשודרגת תצריך שנת לימודים נוספת‪,‬‬ ‫ותעניק לבוגריה את התואר המקצועי‬ ‫‪ .M.Arch‬בשיטת הצבירה ניתן יהיה‬ ‫להשלים את הלימודים גם בתום חמש‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫התוכנית המשודרגת תעניק לסטודנטים‬ ‫תואר מקצועי ברמה של מאסטר‪,‬‬ ‫השכלה רחבה ומעמיקה יותר‪ ,‬מעמד‬ ‫מועדף בעולם תחרותי ועדיפות במוסדות‬ ‫ובמשרדי תכנון‪.‬‬ ‫הסטודנטים יוכלו להתמחות במגוון‬ ‫תחומים כגון עיצוב עירוני‪ ,‬בנייה ירוקה‪,‬‬ ‫היסטוריה‪-‬תיאוריה‪-‬ביקורת‪ ,‬שימור‬ ‫המורשת הבנויה ואדריכלות דיגיטלית‪ ,‬וכן‬ ‫ללמוד מגוון רחב של מקצועות משיקים‬ ‫ומשלימים בפקולטות אחרות בטכניון‪.‬‬ ‫מסלול ההכשרה יפוצל לשני תארים‬ ‫ תואר ראשון עיוני ותואר שני מקצועי‪.‬‬‫את התואר הראשון העיוני (‪ )B.Sc‬במדעי‬ ‫הארכיטקטורה יקבלו הבוגרים אחרי‬ ‫ארבע שנים‪ .‬ההכשרה הרחבה שיקבל‬ ‫בוגר במדעי הארכיטקטורה תאפשר לו‬ ‫לעבוד בתחומי עיצוב שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫לאחר השלמת שתי שנות לימוד נוספות‬ ‫לתואר המקצועי יוכלו המסיימים להירשם‬ ‫בפנקס המהנדסים והאדריכלים ולהתחיל‬ ‫את התמחותם לקראת רישוי כאדריכלים‪.‬‬ ‫עם קבלת אישור המל"ג יוכלו סטודנטים‬ ‫הנמצאים במהלך לימודיהם לתואר‬ ‫‪ B.Arch‬לעבור לתוכנית הלימודים‬ ‫החדשה‪ .‬סטודנטים ובוגרים מבתי‬ ‫ספר אחרים לארכיטקטורה יוכלו אף‬ ‫הם להתקבל ללימודים לקראת תואר‬ ‫‪ ,M.Arch‬בתנאי שיעמדו בדרישות‬ ‫המוצבות בפני הסטודנטים בטכניון‪.‬‬ ‫רובוטיקה‬ ‫בערבון מוגבל‬ ‫איתן דבי‪ ,‬בוגר אוניברסיטת ‪Yale‬‬ ‫ודוקטורנט בפקולטה להנדסת‬ ‫מכונות‪ ,‬מאמין שהטכנולוגיה‬ ‫חיונית לרפואה‪ ,‬אך לעולם‬ ‫לא תחליף את הרופא האנושי‬ ‫"חשוב מאוד שהשינוי הטכנולוגי בעולם הרפואה יתרחש לאט‪ ,‬כי מדובר בדיני נפשות‪ ".‬איתן דבי‬ ‫"‬ ‫רובוטים ומחשבים לעולם לא יחליפו את הרופא האנושי‪ ",‬אומר‬ ‫איתן דבי‪ ,‬דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪" .‬בני‬ ‫אדם זקוקים לאינטראקציה ולמגע אנושי‪ ,‬ולכן לעולם לא יוכלו לתת‬ ‫אמון מוחלט ברובוטים‪".‬‬ ‫איתן דבי‪ ,‬בוגר המסלול לביו‪-‬טכנולוגיה באוניברסיטת ‪,Yale‬‬ ‫יודע על מה הוא מדבר‪ .‬הוא גדל בארה"ב והגיע לישראל לפני‬ ‫חמש שנים כדי ללמוד בתוכנית האמריקאית ללימודי רפואה‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬כעבור שנתיים לקח פסק זמן מלימודי‬ ‫הרפואה לטובת דוקטורט במעבדת הביו‪-‬רובוטיקה והביו‪-‬מכניקה‬ ‫של פרופסור אלון וולף בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪" .‬הרקע‬ ‫הרפואי שלי קריטי למחקר ההנדסי‪ ",‬הוא מסביר‪" .‬אני רוצה להביא‬ ‫הנדסה לעולם הרפואי‪ ,‬וזו המגמה שתלך ותתחזק בעתיד ‪ -‬שילוב‬ ‫בין הנדסה לרפואה‪".‬‬ ‫בעבודת הדוקטורט שלו הוא מתמקד בשיקום חולים לאחר ניתוח‬ ‫ברך‪" .‬ניתוח הוא החדירה הגדולה ביותר לגוף אדם‪ ,‬ולעולם לא‬ ‫נוכל להפקיד אותו בידיהם של רובוטים בלבד‪ .‬אנחנו המהנדסים‬ ‫נותנים לרופא כלים טכנולוגיים‪ ,‬אבל הכלים האלה לא יכולים‬ ‫להחליף אותו‪ .‬תמיד יהיה צורך בגורם אנושי שיהיה אחראי על‬ ‫התהליך‪ .‬חשוב מאוד שהשינוי הטכנולוגי בעולם הרפואה יתרחש‬ ‫לאט‪ ,‬כי מדובר בדיני נפשות‪ ,‬הרי מי שעומד למשפט במקרה של‬ ‫מחדל הוא המנתח‪ ,‬לא המיכשור‪".‬‬ ‫"ברך מרצדס"‬ ‫המטופלים שעמם הוא עובד הם אנשים הסובלים משחיקת הברך‬ ‫כתוצאה מאוסטאופורוזיס (דלדול עצם)‪ ,‬ומגיעים אליו לפני ניתוח‬ ‫ברך או אחריו‪.‬‬ ‫"שחיקת ברך היא בעיה רפואית שכיחה‪ ,‬הגורמת לחולים סבל רב‬ ‫ותשישות‪ ,‬והפתרון הנפוץ לה הוא ניתוח להחלפת הברך‪ .‬ברוב‬ ‫המקרים הניתוח אכן מפחית את הכאב‪ ,‬אך רבים מהמנותחים לא‬ ‫מצליחים לחזור לרמת תפקוד רגילה‪ .‬אפשר לומר‬ ‫שהניתוח מעניק לאנשים האלה 'ברך מרצדס'‪ ,‬אבל‬ ‫הם לא 'נוהגים' בה נכון ולכן פוגמים בהצלחה ארוכת‪-‬‬ ‫הטווח של הניתוח‪".‬‬ ‫איתן מטפל במעבדה שלו בטכניון בחמישים מטופלים‬ ‫מבוגרים שעברו ניתוח להחלפת הברך‪ ,‬או נמצאים‬ ‫בשלב שלפני הניתוח‪ ,‬וסובלים משחיקת סחוס‬ ‫ומאימוץ‪-‬יתר של מפרק הברך‪" .‬קשה להם ללכת‪ ,‬הם‬ ‫לא עובדים‪ ,‬ומצבם הבריאותי גורם להם למצבי רוח‬ ‫ולדיכאון‪ .‬הם מגיעים אלי מכל הארץ‪ ,‬בהפניית בתי‬ ‫החולים‪ ,‬לפני הניתוח וגם אחריו‪ .‬המטופלים האלה‬ ‫סובלים כאבים ולכן מסגלים לעצמם צורת הליכה‬ ‫העלולה לפגוע בשריריהם ולהזיק לברך החלופית‪.‬‬ ‫כדי לשפר את צורת ההליכה שלהם אני מציע להם‬ ‫תוכנית טיפול ביו‪-‬מכנית‪.‬‬ ‫"אנחנו מתאימים למטופל נעליים מיוחדות‪ ,‬שהוא‬ ‫לוקח אותן הביתה ונועל בין ‪ 30‬דקות לשעה מדי יום‪.‬‬ ‫אלה נעליים שלסולייתן הוצמד חצי כדור גומי‪ ,‬ולכן‬ ‫הן גורמות למשתמש אי יציבות‪ .‬כדי להתייצב נדרש‬ ‫המטופל להפעיל את שריריו‪ ,‬וכך הוא מחזק שרירים‬ ‫המסייעים לו להתרגל לברך החלופית‪ .‬השיפור‬ ‫בהליכה מפחית את הכאב‪ ,‬וגם עשוי לחסוך ניתוח‬ ‫חוזר או ניתוח של הברך השנייה‪".‬‬ ‫לאחר סיום הדוקטורט מתכוון איתן להמשיך ולשתף‬ ‫פעולה עם פרופסור אלון וולף והמעבדה שלו‪" .‬זו‬ ‫מעבדה מדהימה‪ ",‬הוא מסכם‪" ,‬ואני שמח להיות חלק‬ ‫ממנה‪ ".‬בעתיד הוא רוצה להיות אורתופד‪ ,‬לשלב בין‬ ‫שני העולמות ‪ -‬הנדסה ורפואה ‪ -‬ולהביא מיכשור‬ ‫טכנולוגי יעיל יותר למיטת החולה‪.‬‬ ‫ביו‪-‬מכניקה‬ ‫‪9‬‬ ‫מזון ומיתוס‬ ‫‪10‬‬ ‫"האיּום האמיתי טמון לא בטכנולוגיה ובהנדסה‪ ,‬אלא באורח החיים ההולך ומתדרדר‪ ".‬מימין לשמאל‪ :‬פאולינה רואיז‪ ,‬מעיין מוסקוביץ'‪,‬‬ ‫יוסף ג'ובראן‪ ,‬פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס‪ ,‬כרמית שני לוי ודפנה משולם‬ ‫מעבד‬ ‫מזון‬ ‫"אנשים נסחפים אחר מיתוסים כמו 'הסכנות שבקפה‬ ‫נטול קפאין' ו'הנזקים שבצריכת חלב פרה'‪ .‬עלינו‬ ‫להפסיק לפחד מהמדע ומהטכנולוגיה‪ ,‬ולהבין שאי‬ ‫אפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד‪".‬‬ ‫ראיון עם פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס‬ ‫ב‬ ‫שנת ‪ ,2010‬אחרי פוסט‪-‬דוקטורט והוראה באוניברסיטת‬ ‫מסצ'וסטס‪ ,‬חזר פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס לפקולטה‬ ‫להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון‪ ,‬שבה עשה את שלושת‬ ‫תאריו‪" .‬חזרתי לישראל ולטכניון מתוך ציונות וגעגועים למשפחה‪,‬‬ ‫וגם כדי להשתלב במוסד אקדמי מצוין עם תשתיות‪ ,‬סגל אקדמי‬ ‫וסטודנטים מהשורה הראשונה‪".‬‬ ‫ובתוך הפקולטה?‬ ‫בפקולטה עצמה יש תרבות ארגונית מעולה ויחסים מתהדקים עם‬ ‫התעשייה‪ ,‬ובשנים האחרונות יש גם מגמה של הצערת הסגל ‪-‬‬ ‫מעין חילוף משמרות עם הפרופסורים הפורשים‪ .‬כל המרכיבים‬ ‫האלה מכניסים רוח חדשה וחדשנית לרמת הלימוד ולרלוונטיות‬ ‫של הבוגרים לחברות המזון והביו‪-‬טכנולוגיה‪.‬‬ ‫גם בהשוואה לארה"ב?‬ ‫בהחלט‪ .‬הסטודנטים הם למעשה "הזרוע המבצעת" של המחקר‬ ‫המדעי‪ ,‬ובטכניון יש סטודנטים מעולים ‪ -‬זה לא רק מיתוס‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫הטכניון הוא מקום מצוין במונחים עולמיים‪ ,‬ולא סתם הוא ממוקם‬ ‫גבוה בדירוגים השונים‪ .‬להנהלת הטכניון ולראשי הפקולטות ברור‬ ‫שהסוד הגדול הוא ההון האנושי‪ ,‬ולכן משקיעים בו משאבים רבים‪.‬‬ ‫חברות המזון לא ממש אהודות כאן בארץ‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬ובעולם בכלל‪ ,‬יש בהחלט הטיה לא הוגנת נגד‬ ‫החברות האלה‪ ,‬ובמקרים רבים הן "החשוד המיידי"‪ .‬הנחת המוצא‬ ‫המוטעית היא שהן רודפות בצע וחסרות מצפון‪ ,‬ומרמות את‬ ‫הציבור כשהדבר פועל לטובתן‪ .‬ההכללה הזאת מוטעית‪ ,‬ולפעמים‬ ‫נשכחת בדיון הציבורי העובדה שאלה חברות מסחריות שאמורות‬ ‫להרוויח‪ ,‬ואם לא ירוויחו הן לא ימשיכו לייצר אוכל ולספק לנו את‬ ‫רמת החיים המערבית שאנחנו מורגלים בה‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין שתי התרבויות האקדמיות שהכרת?‬ ‫התפיסה האמריקאית‪ ,‬לפיה ההצלחה האקדמית היא סיפורו‬ ‫של הפרט‪ ,‬מהווה מכשול ביצירת שיתופי פעולה‪ .‬כך מוחמצים‬ ‫היתרונות שבעבודה משותפת ובהפריה הדדית‪ ,‬שהם רכיב חיוני‬ ‫בהצלחה של מחקרים מולטי‪-‬דיסציפלינריים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬התרבות‬ ‫האקדמית בישראל בכלל‪ ,‬ובטכניון בפרט‪ ,‬הרבה יותר פתוחה‬ ‫לשיתופי פעולה‪.‬‬ ‫שירוויחו‪ ,‬אבל למה כל כך הרבה?‬ ‫ייצור מזון נעשה אתגר קשה‪ ,‬מורכב ויקר יותר‪ .‬חברות המזון‬ ‫נדרשות לספק את רצונו של הצרכן למוצר איכותי ובטוח‪ ,‬ואת‬ ‫הדרישות ההולכות‪-‬ומחמירות של הרשויות‪ .‬ובזמן שחומרי הגלם‬ ‫משתנים כל הזמן‪ ,‬החברות חייבות לייצר מוצר קבוע ובלתי‬ ‫משתנה‪ .‬כל זה מאוד מורכב ויקר‪ ,‬והדבר‬ ‫מתבטא גם ברמות שכר שאינן גבוהות‬ ‫במיוחד‪.‬‬ ‫ובגלל רמות השכר אתה לא שם?‬ ‫לא‪ .‬השכר "בחוץ" עדיין עדיף על השכר‬ ‫באקדמיה‪ ,‬וזה לא היתרון היחיד בתעשייה‬ ‫ יש משהו קוסם בעבודה האינטימית‬‫בפיתוח ובייצור‪ ,‬בהתמודדות עם אתגרים‬ ‫בשטח ובהפקת מוצרים שכולנו צורכים‪.‬‬ ‫כל זה בהחלט חסר לי כמדען‪ ,‬אבל‬ ‫הבחירה שלי באקדמיה‪ ,‬ובטכניון בפרט‪,‬‬ ‫נבעה מההחלטה להתמקד בעשייה מדעית‪,‬‬ ‫כלומר להיות מדען‪.‬‬ ‫מה זאת אומרת "להיות מדען"?‬ ‫זאת אומרת יציאה מתמדת מה"קֹומפֹורט‪-‬‬ ‫זֹון" לאזורים חשוכים ובלתי ידועים במטרה‬ ‫להאיר אותם‪ .‬כל יום הוא אתגר חדש‪,‬‬ ‫סיפור חדש‪ ,‬ואתה חייב תמיד להעז לנסות‬ ‫את מה שלא ניסו לפניך‪.‬‬ ‫ולהיכשל שוב ושוב?‬ ‫כן ולא‪ .‬ברור שהרבה היפותזות מדעיות‬ ‫נכשלות‪ ,‬אבל צריך להבין שכישלון של‬ ‫ההיפותזה אינו כישלון של המדע‪ .‬כי‬ ‫המדע מתקדם גם מתוך "כשלונות" כאלה‪,‬‬ ‫שמגלים לנו תמיד משהו חדש או לפחות‬ ‫פותחים לנו כיוון‪-‬מחקר חדש‪ .‬הבנת כשלון‬ ‫היא לעיתים הבנה עמוקה של ידע שלא‬ ‫היה קיים קודם‪.‬‬ ‫"להיות מדען פירושו לצאת‬ ‫מה'קֹומפֹורט‪-‬זֹון' שלך‬ ‫לאזורים חשוכים ובלתי ידועים‬ ‫במטרה להאיר אותם‪ ,‬ותמיד‬ ‫להעז לנסות את מה שלא‬ ‫ניסו לפניך"‬ ‫וכשפרויקט שלם נגמר בפְלֹוּפ?‬ ‫אז זה אחלה פלופ! אם אנחנו מתבאסים‬ ‫ממנו‪ ,‬זה סימן שאנחנו מצפים שהטבע‬ ‫יתנהג לפי ההוראות שלנו‪ ,‬וזו ציפייה‬ ‫מופרכת‪ .‬הטבע לא שואל אותנו איך‬ ‫להתנהג ולכן‪ ,‬כשהוא מפריך את ההנחות‬ ‫שלנו‪ ,‬אנחנו אמורים ללמוד מזה‪ ,‬לגלות‬ ‫משהו חדש‪ ,‬לא להתייאש‪ .‬כל יום מלמד‬ ‫אותנו דבר חדש‪ ,‬ולכן המחקר המדעי הוא‬ ‫בשבילי הנאה גדולה‪ ,‬שגם מחלחלת לחיי‬ ‫האישיים וליחסים בתוך המשפחה‪ .‬הגישה‬ ‫המדעית תואמת גם את התפיסה האישית‬ ‫שלי ‪ -‬לקחת אחריות במקום לקטר‪ ,‬לעשות‬ ‫מתוך ידיעה שלא הכל יצליח‪".‬‬ ‫פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס נולד בקולומביה‪,‬‬ ‫וכשהיה בן חמש עלתה המשפחה לישראל‬ ‫והשתקעה בנצרת עילית‪ .‬לאחר סיום‬ ‫התיכון שקל ללכת לעתודה אקדמית אבל‬ ‫בסופו של דבר בחר להתגייס לשירות‬ ‫קרבי ‪" -‬כדי לתרום בצורה משמעותית"‪.‬‬ ‫רק אחרי השחרור‪ ,‬בשנת ‪ ,2000‬החל את‬ ‫לימודיו האקדמיים‪ .‬מיד לאחר סיום התואר‬ ‫הראשון ב‪ 2004-‬החל את התואר השני‪,‬‬ ‫והמשיך לדוקטורט במסלול ישיר בהנחיית‬ ‫פרופסור אייל שמעוני‪ .‬בעבודת הדוקטורט‬ ‫פיתח שיטה ל"עיטוף מולקולרי"‬ ‫(ננו‪-‬אנקפסולציה) של אומגה ‪ 3‬בתוך‬ ‫עמילן‪ ,‬שיטה שהגיעה לכדי הגשת בקשה‬ ‫לפטנט‪.‬‬ ‫למה זה טוב?‬ ‫העמילן הוא מוצר טבעי שהגוף מקבל‬ ‫בברכה‪ ,‬ובשיטה שפיתחנו אנחנו בעצם‬ ‫משתמשים בו כסוס טרויאני המחדיר את‬ ‫האומגה ‪ 3‬לתוך הגוף ושומר על החומר‬ ‫הרגיש עד לשחרורו במהלך העיכול; ולא‬ ‫סתם לתוך הגוף אלא ישירות למעי הדק‬ ‫ שם מתפרקת ה"אריזה" שלנו באופן‬‫טבעי ומבוקר‪ .‬כך משתחרר התוכן ונהיה‬ ‫זמין בדיוק במקום הנכון‪ .‬מחקרי המשך‬ ‫לעבודת הדוקטורט הוכיחו שהשיטה הזאת‬ ‫מגדילה משמעותית את זמינותה הביולוגית‬ ‫של האומגה ‪ 3‬ושל חומרים נוטרצבטיים‬ ‫(חומרים בעלי השפעות תזונתיות ורפואיות)‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫לעתים של ‪ ,100%‬בין תוצרי הפירוק‬ ‫של חלבון חלב בגופם של תינוקות לבין‬ ‫התהליך שהוא עובר במערכת המלאכותית‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫אתם מבחינים בין קבוצות גיל שונות?‬ ‫בהחלט‪ .‬מערכת העיכול שלנו עוברת‬ ‫שינויים משמעותיים במהלך חיינו‪,‬‬ ‫והמערכות שבמעבדה שלנו מבחינות בין‬ ‫תהליכי העיכול בקבוצות הגיל השונות‪.‬‬ ‫"כישלון של ההיפותזה אינו‬ ‫כישלון של המדע‪ ,‬כי המדע‬ ‫מתקדם גם מתוך 'כשלונות'‬ ‫כאלה‪ .‬הבנת ה'כישלון' היא‬ ‫במקרים רבים הבנה עמוקה‬ ‫של ידע שלא היה קיים קודם"‬ ‫קשה להיות מהנדס מזון?‬ ‫זה בהחלט לא פשוט‪ .‬למרות התדמית של‬ ‫הענף שלנו‪ ,‬זהו תחום שהופך להיות היי‪-‬‬ ‫טקי מאוד‪ ,‬ומסלול‪-‬היישום בו ארוך ומפרך‬ ‫יותר מהמסלול המקביל בהיי‪-‬טק טכנולוגי‪.‬‬ ‫אם כדי להקים חברה כמו "פייסבוק"‬ ‫דרושים גראז' ומחשב‪ ,‬הרי שבתחומי המזון‬ ‫והביוטק אתה חייב ניסויים‪ ,‬הוכחות‪ ,‬ניסיון‬ ‫טכני‪ ,‬השקעה כספית גדולה והמון סבלנות‪.‬‬ ‫איך בודקים את הדברים האלה?‬ ‫יש כמובן מודלים ניסּויִי ּ ִים ויש ניסויים בבני‬ ‫אדם‪ ,‬אבל בין שני הקצוות האלה יש המון‬ ‫תחנות ביניים‪ ,‬כמו המעבדה הייחודית‬ ‫שהקמתי כאן כחבר סגל‪ .‬במעבדה הזאת‬ ‫אנחנו מבצעים מעין 'הדמיה ניסויית' של‬ ‫דרכי העיכול במערכות‪-‬עיכול מלאכותיות‪.‬‬ ‫אלה בעצם ביו‪-‬ריאקטורים שונים‪ ,‬המדמים‬ ‫את הקיבה‪ ,‬את המעי הדק ואת המעי‬ ‫הגס‪ ,‬ועוזרים לנו להבין את רמת הנעכלּות‬ ‫(‪ )digestibilty‬של המזון ולתכנן מוצרים‬ ‫המתאימים לצורכי הלקוחות‪.‬‬ ‫לאן הולך הענף הזה כיום?‬ ‫אחד הכיוונים הוא של "מזון מותאם אישית"‬ ‫ ממש כמו רפואה אישית‪ .‬ידוע כיום‬‫שמערכת העיכול פועלת אחרת בגילאים‬ ‫שונים ומושפעת גם ממשתנים כגון מוצא‬ ‫ומגדר (נשים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬צריכות פחות‬ ‫קלוריות מגברים)‪ .‬לכן אין "תפריטי מדף"‬ ‫שמתאימים לכולם‪ ,‬ובמצב האופטימלי‬ ‫יקבל כל אדם תזונה המתאימה לו אישית‪.‬‬ ‫הדרך לשם עוד ארוכה ומרובת אתגרים‪,‬‬ ‫אבל זה הכיוון‪.‬‬ ‫מדוע ההדמיה הזאת חשובה כל כך?‬ ‫כי מזון הוא אתגר מורכב‪ ,‬ויתכן למשל‬ ‫שמתוך צירוף בין שני רכיבים בריאים‬ ‫ובטוחים יווצר רכיב מזיק‪ .‬לכן עלינו‬ ‫להתייחס למזון כאל מכלול‪ ,‬וכך גם‬ ‫להתייחס לתהליך העיכול‪ .‬אנחנו‬ ‫חייבים להבין מה עובר על רכיבי המזון‬ ‫לפני תהליך העיכול ובמהלכו‪ ,‬ו'הקיבה‬ ‫המלאכותית' שפיתחה הדוקטורנטית כרמית‬ ‫שני‪-‬לוי היא צעד משמעותי מאוד בכיוון‬ ‫הזה‪ .‬כרמית גם מבצעת תיקוף (ולידציה)‬ ‫של המערכת באמצעות השוואה בין תוצרים‬ ‫של מערכת העיכול המלאכותית לבין‬ ‫דוגמאות של רכיבים שעברו במערכת‬ ‫עיכול אנושית‪ .‬הדוקטורנטית אליס‬ ‫מוסקוביץ' מצאה התאמה גבוהה מאוד‪,‬‬ ‫אז לא תשתעמם בעשורים הקרובים‪.‬‬ ‫אין סיכוי שיהיה משעמם‪ .‬זה תחום מורכב‬ ‫מאוד‪ ,‬שיש בו מגבלות רבות ואילוצים‬ ‫רבים ‪ -‬למשל האיסור על שימוש בחומרי‬ ‫גלם שאינם רכיבי מזון‪ ,‬ודרישה גוברת‬ ‫לשימוש ברכיבים טבעיים בלבד ובמינימום‬ ‫עיבוד‪ .‬זה גם תחום דינאמי‪ ,‬שנמצא בשינוי‬ ‫בלתי פוסק‪ ,‬ואחד השינויים המהותיים‬ ‫בעשורים האחרונים הוא העברת הדגש‬ ‫לעניין הבריאותי‪ .‬יצרני המזון נדרשים כיום‬ ‫להתחשב בבריאותו של הצרכן‪ ,‬והתפקיד‬ ‫שלנו הוא לעזור להם בכך באמצעות‬ ‫מוצרים שישלבו בריאות‪ ,‬טעם ומחיר סביר‪.‬‬ ‫השינוי הזה ניכר במוטו שליווה את מאמצי‬ ‫הסיוע לאפריקה ‪ -‬אם בשנות השמונים היה‬ ‫המוטו ‪,People have the right to food‬‬ ‫מזון ומיתוס‬ ‫‪11‬‬ ‫מזון ומיתוס‬ ‫‪12‬‬ ‫הרי שכיום הוא ‪People have the right to‬‬ ‫‪.right food‬‬ ‫ומה תפקיד מהנדסי המזון במגמה הזאת?‬ ‫מזון הוא לא משוואה מתמטית‪ ,‬ולכן דרושה‬ ‫כאן הרבה עבודה הנדסית ומדעית‪ .‬ככלל‪,‬‬ ‫נדרש כאן איזון בין שני יעדים‪ :‬שימור הערכים‬ ‫התזונתיים שבמזון‪ ,‬והרג מירבי של החיידקים‬ ‫'הרעים'‪ .‬האתגר הזה עולה גם בתהליכים‬ ‫פשוטים כמו בישול ביצים ‪ -‬כמה זמן לבשל‬ ‫ביצה כך שהחיידקים המסוכנים ימותו‪ ,‬אבל‬ ‫החלבונים הדרושים לנו מבחינה תזונתית‬ ‫לא "ייהרגו"‪ .‬במעבדה אנחנו עוסקים כמובן‬ ‫בתהליכים מורכבים יותר‪ ,‬שקשורים בעיבוד‬ ‫אופטימלי של מזון‪.‬‬ ‫מזון מעובד זו כיום כמעט מילה גסה‪.‬‬ ‫יש כאן שילוב מצער של טרנדים ושל‬ ‫דיסאינפורמציה‪ .‬צריך להבין שחלק מהמגמות‬ ‫הנוכחיות‪ ,‬כמו למשל תנועת המזון הנא‬ ‫(‪ ,)raw food‬אינן אופציות ריאליות בהקשר‬ ‫הגלובלי‪ .‬אי אפשר להאכיל את אוכלוסיית‬ ‫העולם כולה במזון נא‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העיבוד‬ ‫משפר במקרים רבים את האפקטיביות‬ ‫התזונתית של המזון‪ .‬ניקח לדוגמה את‬ ‫ַה ִלּיקֹו ֶפּן ‪ -‬חומר שנמצא בקליפת העגבניה‬ ‫ומסייע במניעה של מחלות לב וכלי דם‪.‬‬ ‫הליקופן הוא חומר גבישי וקשה לפירוק במצבו‬ ‫הטבעי‪ ,‬אבל כשמבשלים את העגבניה בשמן‬ ‫זית‪ ,‬הגבישים האלה מתרככים ונמסים וכך‬ ‫הזמינות שלהם גדלה‪ .‬לכן רוטב פיצה עדיף‪,‬‬ ‫בהיבט הזה‪ ,‬על עגבניה טרייה‪.‬‬ ‫יכול להיות שאנחנו מפחדים מהמדע?‬ ‫אנחנו מפחדים מכל מה שאנחנו לא מבינים‪,‬‬ ‫וזה חייב להשתנות‪ .‬אילולא הטכנולוגיה‪,‬‬ ‫האנושות לא היתה מצליחה להתמודד עם‬ ‫גידול האוכלוסין‪ .‬אם לפני מאה וחמישים‬ ‫שנה עבדה יותר ממחצית המין האנושי‬ ‫בחקלאות ובמעגלי ההפצה של המזון‪ ,‬הרי‬ ‫שכיום עובדים בחקלאות ‪ 7%‬בלבד‪ ,‬והשאר‬ ‫פנויים לעיסוקים אחרים‪ ,‬חשובים לא פחות‪.‬‬ ‫אנשים כמו ביל גייטס יכולים להתפנות למדע‬ ‫ולטכנולוגיה בזכות העובדה שאת המזון‬ ‫שלהם הם יכולים לקנות בסופר‪ .‬ולמרות‬ ‫זאת‪ ,‬אנשים עדיין מפחדים מהמדע ומהקידמה‬ ‫ונסחפים אחרי מיתוסים כמו "הסכנות שבקפה‬ ‫נטול קפאין" ו"הנזקים שבצריכת חלב פרה"‪.‬‬ ‫מיתוסים?‬ ‫כן‪ .‬בייצור של קפה נטול קפאין השתמשו‬ ‫פעם בממסים אורגניים כגון הקסאן‬ ‫(‪ ,)hexane‬שהוא חומר רעיל; אבל כיום‬ ‫הקפה הזה מיוצר בתהליכים אחרים ‪-‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מיצוי בלחצים גבוהים באמצעות מים‬ ‫ בתהליך פשוט ובטוח‪ .‬חלב פרה אמנם אינו‬‫מתאים לכל האוכלוסייה‪ ,‬אך לרובנו הוא מקור‬ ‫מצוין לחומרים בריאים רבים‪ ,‬ואני לא מכיר‬ ‫שום הוכחה לכך שהוא מזיק לאנשים בריאים‪.‬‬ ‫הבעיה היא שאנשים נסחפים בטרנדים בלי‬ ‫שיהיו להם כלים להבדיל בין טענות אמת‬ ‫לטענות שקריות‪.‬‬ ‫הם דווקא בטוחים שיש להם כלים‪.‬‬ ‫מה שיש להם זה אינטרנט‪ ,‬שהוא מאגר‬ ‫אינסופי של מידע‪ ,‬שכל אחד יכול לפרסם בו‬ ‫טענות וטיעונים וגם לקדם את עצמו במנועי‬ ‫החיפוש‪ .‬כאן נכנסים אנחנו‪ ,‬המדענים‪ ,‬ואחת‬ ‫המשימות שלנו היא לתת לציבור מידע‬ ‫אמין ומבוסס‪ .‬זה מה שאני עושה בין השאר‬ ‫בעמותת "בשער"‪ ,‬שפועלת למען חינוך מדעי‬ ‫בקהילה‪ .‬האתגר שלנו הוא להנגיש את המדע‬ ‫לציבור‪ ,‬והאתגר הספציפי שלי כמהנדס מזון‬ ‫הוא להראות שאוכל הוא אתגר הנדסי ומדעי‪,‬‬ ‫ושייצור מסחרי של מזון הוא למעשה הכרח‬ ‫של העולם המודרני‪.‬‬ ‫אז אולי נמשיך את השיחה במקדונלדס?‬ ‫אני לא פוסל את מקדונלדס‪ .‬חשוב רק‬ ‫להקפיד על מינונים סבירים ואכילה מאוזנת‪.‬‬ ‫הנדסת מזון עשויה לספק פתרונות חדשים‪,‬‬ ‫שיהוו דרך‪-‬התמודדות נוספת עם אורח החיים‬ ‫הבעייתי שלנו ועם חוסר האיזון שאנחנו‬ ‫מכניסים לחיינו‪ .‬אנחנו אוכלים יותר מדי‪,‬‬ ‫פעילים מעט מדי ולא נחשפים מספיק‬ ‫לשמש‪ .‬כל זה חייב להשתנות ‪ -‬אבל זה כבר‬ ‫לא בתחום שלי‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬יוסף ג'ובראן‬ ‫הדמיה מדויקת‪ ,‬לעתים ב‪ ,100%-‬של מערכת העיכול האנושית‪ .‬אחת המערכות ב"מעבדה לכימיה של מזון וחומרים פעילים"‬ ‫הטור של רועי צזנה‬ ‫ש ו ח ר‬ ‫מאמא‪/‬עף‬ ‫מ ד ע‬ ‫ל‬ ‫א!" צווחה האישה מהשולחן ממול‪ .‬היא‬ ‫הצביעה על אשתי באצבע רועדת‪" .‬אַת‪...‬‬ ‫אַת בהריון‪ ,‬נכון? אסור לך לאכול עוף!"‬ ‫הדם קפא בעורקי והמזלג צנח מידִי ונחבט‬ ‫בשולחן בצלצול חד‪" .‬לא‪ ...‬לא ידעתי!"‬ ‫לחשתי‪ .‬הדם אזל מפנ ַי‪" .‬היא כבר בלעה כמה‬ ‫חתיכות‪ .‬מה יקרה לה?"‬ ‫היא ניגשה אלינו והניחה את ידיה על כתפינו‬ ‫בחמלה אוהדת‪" .‬אני לא רוצה להלחיץ‬ ‫אתכם‪ ",‬אמרה בהתרגשות‪" ,‬אבל בדיוק‬ ‫קיבלתי ידיעה של ‪ - PETA‬הארגון ליחס אתי‬ ‫לבעלי‪-‬חיים‪ .‬הם מסבירים שאם אישה אוכלת‬ ‫עוף בזמן ההריון‪ ,‬הילד שלה יסבול מעורקים‬ ‫פקוקים ויהיה מּועד למחלות לב כשיגדל‪ .‬אבל‬ ‫זה לא הכל‪ .‬הדבר הנורא ביותר הוא ש‪"...‬‬ ‫היא השתתקה והרימה יד לפיה בהשתנקות‬ ‫מתוזמרת היטב‪ .‬נעצתי בה מבט מבועת‪.‬‬ ‫"מה? מה יקרה לו?"‬ ‫"הוא ייוולד עם איבר מין קטן מהרגיל!"‬ ‫החדר החל מסתחרר סביבי‪ .‬הכל החשיך‪.‬‬ ‫הסתובבתי אל אשתי בציפייה נואשת לעידוד‬ ‫ותמיכה‪" .‬זה לא נשמע כל‪-‬כך נורא‪ ",‬אמרה‬ ‫אשתי בשלווה‪.‬‬ ‫בהיתי בה בעיניים קרועות לרווחה‪ .‬היא‬ ‫אפילו לא הניחה את המזלג‪" .‬אני מכירה את‬ ‫התיאוריה הזאת‪ ",‬אמרה בין לעיסה ללעיסה‪.‬‬ ‫"באמת יש ארגון כזה‪ ,PETA ,‬שפרסם‬ ‫את ההודעה כדי להזהיר נשים הרות מפני‬ ‫השתתפות בתחרות אכילת כנפי עוף‪ .‬אבל‬ ‫מוטת כנפיים‪ .‬אשתי תמשיך לאכול תרנגולות‪ ,‬לא לֹוקשים‬ ‫ילדים‪ ,‬היזהרו מעצי באובב ומאמירות‬ ‫"מדעיות" העומדות על כרעי תרנגולת‬ ‫ברור לכם שכל העניין הוא עורבא פרח‪ ,‬נכון?"‬ ‫הדודה נעצה בה מבט יוקד‪" .‬בריאותו של הילד‬ ‫שלך אינה נושא למשחק‪ ",‬סיננה‪ .‬הנהנתי‬ ‫במרץ ‪ -‬הרי בריאות זה חשוב‪ .‬גם‪.‬‬ ‫"בוודאי שלא‪ ",‬הרגיעה אשתי את הרוחות‪" ,‬וזו‬ ‫בדיוק הסיבה שצריך לבחון את הטענה של‬ ‫‪ PETA‬לעומק‪ ,‬כדי להבין אם יש בה ממש‪.‬‬ ‫כשעושים זאת‪ ,‬מגלים שהמחקר המדעי שעליו‬ ‫מסתמך הארגון אכן הצביע על קשר בין צריכת‬ ‫פְתאלֶטים על ידי האֵם לבין גודל הפין של הבן‪.‬‬ ‫הסיבה היא שפתאלטים עלולים להפחית את‬ ‫כמות הטסטוסטרון שמקבל העובר ברחם‪ ,‬וכך‬ ‫להשפיע גם על התפתחות איברי המין שלו‪".‬‬ ‫"הרי לכם‪ ",‬אמרה הדודה טובת הלב‪.‬‬ ‫"עד כאן הכל נכון‪ ",‬המשיכה אשתי‪" .‬הטעות‬ ‫של ‪ PETA‬היא בקישור בין עוף לרמת‬ ‫פתאלטים גבוהה‪ ,‬ואפילו החוקרת שפרסמה‬ ‫את המחקר הִבהירה שאין הצדקה לניסיון‬ ‫לקשר בין אכילת כנפיים לבין גודל איבר המין‬ ‫של העובר‪".‬‬ ‫"אבל יש פתאלטים בעוף!" התעקשה הדודה‪.‬‬ ‫"בהחלט‪ ",‬אישרה אשתי בקור רוח‪" ,‬אבל הם‬ ‫קיימים גם במכלי פלסטיק‪ ,‬בחומרי הדבקה‪,‬‬ ‫בסבונים‪ ,‬בשמָנים‪ ,‬במעילי גשם ואפילו בחלק‬ ‫מהמוצרים הקוסמטיים בשוק‪ .‬הם נמצאים‬ ‫בשפע של מזונות אחרים שאפשר למצוא‬ ‫בסופר ‪ -‬ויותר מכל בתבלינים‪ .‬בבשר עוף‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬המינון שלהם דווקא נמוך למדי‪".‬‬ ‫"ומה בעניין השפעת צריכת עוף על מחלות לב‬ ‫וסתימת עורקים?" הקשתה היועצת‪.‬‬ ‫"הטענה הזו התבססה כנראה על מחקר‬ ‫אוסטרלי‪ ,‬שהראה שלנשים שמנות נולדים‬ ‫ילדים עם דפנות‪-‬עורקים עבות יחסית‪ ,‬וילדים‬ ‫אלה חשופים לסיכונים כגון טרשת עורקים‬ ‫בגיל צעיר ומחלות לב ושבץ בהמשך חייהם‪.‬‬ ‫אבל גם אם כל זה נכון‪ ,‬הרי שהעוף לא קשור‬ ‫לעניין ‪ -‬כי הוא אינו מאכל משמין‪".‬‬ ‫אשתי סיימה ללעוס‪ ,‬ניגבה במפית את זוויות‬ ‫פיה ונעצה את מבטה באישה הטובה שעדיין‬ ‫רכנה מעלינו‪" .‬לכן את צריכה לשאול את‬ ‫עצמך מאין יש לך זכות להטיף לנו מוסר‬ ‫ולזרות פניקה על סמך מדע קלוקל שאפילו‬ ‫לא בדקת לעומק‪ .‬יש לך טונות של חוצפה‪,‬‬ ‫גברתי‪ ,‬אבל אפילו לא גרם אחד של אומץ‬ ‫אינטלקטואלי‪".‬‬ ‫אשתי הביטה בגברת הנבוכה ואז המשיכה‪.‬‬ ‫ש ֵאלָה‬ ‫"אבל יש עניין חשוב הרבה יותר‪ְ ,‬‬ ‫ששניכם צריכים לשאול את עצמכם‪".‬‬ ‫היא הרימה את המזלג ובחנה אותו בקפידה‪.‬‬ ‫שיני המתכת החדות נצצו באור מנורת הניאון‬ ‫שמעלינו‪ .‬נרתעתי לאחור מבלי להניע שריר‪.‬‬ ‫קולה הצונן של אשתי שבר את השתיקה‬ ‫המתוחה‪" :‬מה גרם לכם לחשוב שאני בכלל‬ ‫בהריון?"‬ ‫לתחקיר של המגזין ‪WomenHealth‬‬ ‫בנושא‪http://blog.womenshealthmag.com/ :‬‬ ‫‪/scoop/peta-chicken-pregnant-penis-size‬‬ ‫מזון ומיתוס‬ ‫‪13‬‬ ‫הכל זורם‬ ‫‪14‬‬ ‫עלה על כל‬ ‫זרימת אוויר סביב כנף‪-‬מטוס‬ ‫להבה הנפלטת ממנוע סילון‬ ‫משפחת פרנקל‪ :‬אליאנה‪ ,‬מוריה‪ ,‬קיילה‪ ,‬יהושע‪ ,‬סטיב וירמיה‬ ‫ל‬ ‫א מזמן מלאו שישה חודשים‬ ‫להצטרפותו של פרופסור סטיב פרנקל‬ ‫לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪ ,‬ואת‬ ‫הראיון עמו הוא מבקש לקיים באנגלית‪ .‬הוא‬ ‫נשוי לקיילה‪ ,‬שאותה פגש באוגוסט ‪1994‬‬ ‫בכנס בינלאומי באירווין‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ולשניים‬ ‫ארבעה ילדים‪ .‬על שערו הג'ינג'י של פרנקל‬ ‫מונחת כיפה‪.‬‬ ‫הסיפור הרגיל של חלום על "לעשות‬ ‫עליה"‪ ,‬שהתגשם סוף סוף?‬ ‫בכלל לא‪ .‬הביקור הראשון שלי בישראל היה‬ ‫בכלל ביקור מקצועי לגמרי ‪ -‬כנס בינלאומי‬ ‫שהתקיים במרץ ‪ 2012‬בים המלח‪.‬‬ ‫ומה קרה בכנס ההוא?‬ ‫חזרתי ממנו עם ארבע הצעות עבודה ‪-‬‬ ‫שתיים מהן מהטכניון ‪ -‬ועם רעיון משוגע‪:‬‬ ‫לעשות עליה‪" .‬זה ‪ ",now or never‬אמרתי‬ ‫לאשתי‪ ,‬וכעבור שנה ושלושה חודשים ‪-‬‬ ‫ב‪ 11-‬ביוני ‪ - 2013‬היינו עם הילדים על‬ ‫המטוס לכאן‪.‬‬ ‫היית כבר בן ‪ ,47‬לא ילד‪.‬‬ ‫לא ילד ואפילו לא נער ציוני אידיאליסט‬ ‫שכרגע סיים הַיי‪-‬סְקּול‪ .‬היתה לי עבודה‬ ‫טובה ‪ -‬במשך ‪ 20‬השנים האחרונות הייתי‬ ‫חבר סגל באוניברסיטת ּ ֶפרְדּו (‪)Purdue‬‬ ‫באינדיאנה ‪ -‬ויכול להיות שאלמלא העליה‬ ‫לישראל הייתי ממשיך שם עד הפנסיה‪.‬‬ ‫סטיב פרנקל נולד בקווינס‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1966‬ובגיל חמש עבר עם משפחתו‬ ‫ללונג‪-‬איילנד‪ .‬את התואר הראשון‪ ,‬בהנדסת‬ ‫אווירונוטיקה‪ ,‬עשה בבאפלו‪ ,‬באוניברסיטת‬ ‫‪ ,State University of New York‬וסיים‬ ‫אותו ב‪ .1988-‬באותו קיץ נסע למכון פון‬ ‫קרמן בבריסל‪ ,‬בלגיה‪ ,‬ושם התאהב בתחום‬ ‫דינמיקת הנוזלים (‪.)fluid dynamics‬‬ ‫ב‪North Carolina State University-‬‬ ‫עשה את התואר השני‪ ,‬ובשנת ‪ 1990‬חזר‬ ‫לבאפלו‪ ,‬שם סיים כעבור שלוש שנים את‬ ‫הדוקטורט‪ .‬לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת‬ ‫דמיון‬ ‫פרופסור סטיב פרנקל‪ ,‬מומחה לדינמיקת זורמים‪,‬‬ ‫חזר מביקורו הראשון בישראל עם ארבע הצעות‬ ‫עבודה והחלטה אחת‪" :‬לעשות עליה"‪.‬‬ ‫כעבור שנה וחצי הוא כבר נחת כאן‪ ,‬עם אשתו‬ ‫וארבעת ילדיו‪ ,‬וכיום הוא חבר סגל בפקולטה‬ ‫להנדסת מכונות‬ ‫זרימת נוזל בתוך תא עמוק‬ ‫פרדו כחבר סגל ושם‪ ,‬במשך שני‬ ‫העשורים האחרונים‪ ,‬נע במסלול הקידום‬ ‫המקובל‪ .‬יחד עם הסטודנטים שלו ‪28 -‬‬ ‫מסטרנטים ו‪ 17-‬דוקטורנטים ‪ -‬הוא‬ ‫פרסם יותר מ‪ 65-‬מאמרים בכתבי עת‬ ‫מדעיים‪.‬‬ ‫איך קיבלו אותך בטכניון?‬ ‫נהדר‪ .‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור פיני‬ ‫בר יוסף‪ ,‬ליווה אותי בתהליך הקליטה‪,‬‬ ‫והפקולטה קיבלה אותי נהדר‪ ,‬ממש כאילו‬ ‫הייתי בן משפחה‪ .‬הקשרים כאן חורגים‬ ‫מיחסי עבודה‪ ,‬והעובדה שזו אוניברסיטה‬ ‫מדעית‪-‬טכנולוגית מלהיבה אותי מאוד‪.‬‬ ‫בינתיים קיבלתי שנת פטור מהוראה‪,‬‬ ‫כך שאני מתמקד במחקר‪ .‬בשנה הבאה‬ ‫אלמֵד באנגלית‪ ,‬ואחר כך אתחיל ללמד‬ ‫בעברית‪ .‬לשמחתי קיבלתי כאן מעבדה‬ ‫וגם כוח מיחשוב עצום ‪ -‬מחשב ‪764‬‬ ‫ליבות‪ ,‬שבקרוב יהיו בו אלף ליבות‪.‬‬ ‫למה צריך כוח מיחשוב גדול כל כך?‬ ‫דינמיקת נוזלים היא תעלומה גדולה‪ ,‬או‬ ‫"שאלה פתוחה" גדולה‪ ,‬ומכיוון שמדובר‬ ‫בהתליכים מורכבים מאוד דרוש כוח‬ ‫עיבוד אדיר כדי לפתח מודלים ולבצע‬ ‫סימולציות‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬חזקה מאוד בתחום‬ ‫מיחשוב העל‪ ,‬ולדעתי היא תוכל להיות‬ ‫מעצמה בתחום הזה‪.‬‬ ‫מהי בעצם "דינמיקת נוזלים"?‬ ‫זהו תחום שבו מפותחים מודלים‬ ‫וסימולציות‪ ,‬המבוססים על משוואות‬ ‫שמבטאות את דפוסי זרימת הנוזל על פי‬ ‫החוק הניוטוני לנוזלים‪ .‬המודלים האלה‬ ‫מסבירים את הזרימה במרחב במונחים‬ ‫של מהירות‪ ,‬לחץ‪ ,‬צפיפות וטמפרטורה‪.‬‬ ‫אני תיאורטיקן בתחום הזה‪ ,‬אבל לעבודה‬ ‫שלי יש יישומים רבים ‪ -‬מנועי סילון‪,‬‬ ‫הנדסה ביו‪-‬רפואית‪ ,‬ביולוגיה ומיחשוב‬ ‫מקבילי‪.‬‬ ‫תוכל לתת דוגמה ספציפית ליישומים‬ ‫של המחקר התיאורטי הזה?‬ ‫לאחרונה פיתחנו באוניברסיטת פרדו‬ ‫משאבת דם חדשה‪ ,‬המבוססת על‬ ‫עיקרון ואן קרמן (על שם תיאודור ואן‬ ‫קרמן‪ ,‬מייסד המחקר האווירונאוטי‬ ‫בעולם)‪ .‬במחקר הזה‪ ,‬שנערך בשיתוף‬ ‫עם מנתח שעובד בבית חולים לילדים‪,‬‬ ‫פיתחנו משאבה שמחליפה משאבות‬ ‫פגועות בלבם של ילדים‪ .‬תינוקות עם‬ ‫משאבה פגועה נאלצים לעבור שלושה‬ ‫ניתוחי לב פתוחים‪ ,‬אבל המשאבה‬ ‫שלנו יכולה להחליף ‪ -‬באופן ארעי או‬ ‫לצמיתות ‪ -‬את המשאבה החסרה‪.‬‬ ‫אז אתה לא לגמרי תיאורטיקן?‬ ‫עקרונית אני יכול לחיות בלי מעבדה‪,‬‬ ‫ולהסתפק במחשב‪ ,‬אבל כאן בפקולטה‬ ‫בונים לי מעבדה שבה אוכל גם לבצע‬ ‫ניסויים שיבחנו את המודלים התיאורטיים‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫מי הצוות שלך כאן?‬ ‫לשמחתי הגיע בעקבותי דוקטורנט שלי‪,‬‬ ‫צרפתי שהחליט לעשות כאן אצלי את‬ ‫הפוסט‪-‬דוקטורט‪ .‬בשבילי זאת כמובן‬ ‫מתנה גדולה ‪ -‬סטודנט שאני אוהב‬ ‫וסומך עליו‪ .‬זה מאפשר לי לדלג על‬ ‫תהליך ארוך של הכשרה‪ .‬במהלך הזמן‬ ‫אגייס כמובן סטודנטים נוספים‪.‬‬ ‫היכן אתה גר?‬ ‫ברמת בית שמש‪.‬‬ ‫אוי‪ ,‬רחוק‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬זה רחוק‪ ,‬אבל בחרנו במקום הזה‬ ‫אחרי חריש עמוק בקהילות הדתיות‬ ‫בישראל‪ .‬חיפשנו קהילה שמתאימה‬ ‫לנו ‪ -‬קהילה עם גרעין אנגלו‪-‬סקסי‬ ‫משמעותי‪ ,‬שמקבלת בברכה אנשים‬ ‫חדשים‪ .‬אנחנו לא דוברי עברית‪ ,‬בשלב‬ ‫זה‪ ,‬והיה חשוב לנו שהאנשים סביבנו‬ ‫ידברו גם אנגלית‪ .‬ברור שלמרחק‬ ‫מהטכניון יש מחיר‪ ,‬אבל זה הטרייד‪-‬אוף‬ ‫הכי טוב שמצאנו כאן‪.‬‬ ‫בתור "בחור חדש בשכונה"‪ ,‬מה אתה‬ ‫אומר על הישראלי הטיפוסי?‬ ‫לא מה שנהוג לומר עליו‪ .‬אני נוסע‬ ‫הרבה ברכבת ונהנה מזה מאוד‪ .‬כאן‬ ‫אנשים מתעניינים בך באמת‪ ,‬לא כמו‬ ‫באינדיאנה ‪ -‬שָם זה הרבה פעמים‬ ‫בשביל הנימוס בלבד‪ .‬ישראל היא מדינה‬ ‫דינמית מאוד עם המון צעירים‪ ,‬וזה נהדר‪.‬‬ ‫אז הכל מושלם?‬ ‫ברור שלא‪ .‬עשינו עליה לא כנערים‬ ‫ציונים נלהבים ואידיאליסטיים אלא‬ ‫כאנשים מבוגרים‪ ,‬עם משפחה‬ ‫ועבודה‪ ,‬ולכן יש לנו פרספקטיבה יותר‬ ‫ריאליסטית ופחות תמימה‪ .‬אנחנו לא‬ ‫מתעלמים מבעיות ומקשיים‪ ,‬אבל אני‬ ‫אוהב אתגרים‪ ,‬ובשורה התחתונה אני‬ ‫מאוד מאושר ‪ -‬בטכניון ובקהילה שלנו‬ ‫ברמת בית שמש‪.‬‬ ‫כמה ילדים יש לכם?‬ ‫ארבעה‪ :‬אליאנה (‪ ,)12‬יהושע (‪,)11‬‬ ‫מוריה (‪ )7‬וירמיה (‪.)5‬‬ ‫איך הם מסתגלים?‬ ‫זה כמובן לא פשוט ‪ -‬שפה חדשה‪,‬‬ ‫תרבות חדשה ‪ -‬אבל אני מאמין שהם‬ ‫ירוויחו הרבה מההתמודדות‪ .‬מה שכן‪,‬‬ ‫אנחנו חייבים ללוות אותם במסע הזה‪.‬‬ ‫איך אתה מסכם את השינוי הדרסטי‬ ‫הזה בחיים שלך?‬ ‫זה היה תהליך מהיר מאוד‪ ,‬כמעט‬ ‫בלתי נתפס‪ ,‬וקצת מוקדם עוד לסכם‪.‬‬ ‫לפעמים אני מרגיש ממש סוריאליסטי‪,‬‬ ‫אבל אז אני מניח למחשבות האלה‬ ‫ומזכיר לעצמי שהעיקר זה לחיות ולחוות‬ ‫את ההווה‪.‬‬ ‫הכל זורם‬ ‫‪15‬‬ ‫חשיפה‬ ‫‪16‬‬ ‫בין הטיפות‬ ‫מיקי וידנפלד‪ ,‬בקרוב דוקטורנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה‬ ‫וחלל‪ ,‬מתעד בצילומיו את תחום המחקר שלו ‪ -‬מכניקת זורמים‬ ‫כתיבה וצילום‪ :‬מיקי וידנפלד‬ ‫ה‬ ‫תשוקה שלי למכניקת זורמים התעוררה‬ ‫בתואר הראשון‪ ,‬בהשראת צילומי הזרימה‬ ‫בספרו של ון דייק‪.Album of Fluid Motion ,‬‬ ‫את התואר הראשון עשיתי כעתודאי בטכניון‪,‬‬ ‫בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל‪ .‬בתואר‬ ‫השני‪ ,‬באותה פקולטה‪ ,‬חקרתי בעיה במכניקת‬ ‫הזורמים‪ ,‬והתמקדתי ביציבות "מרנגוני‪-‬‬ ‫בנרד" של שכבת נוזל‪ .‬במחקר הזה‪ ,‬שנערך‬ ‫בהנחייתו של פרופסור יצחק פרנקל‪ ,‬ראיתי‬ ‫כיצד ניתן להשתמש בכלים של מתמטיקה‬ ‫שימושית לניתוח בעיה בסיסית ולהבנה עמוקה‬ ‫של המנגנונים הפיזיקליים העומדים מאחורי‬ ‫תופעות הזרימה‪.‬‬ ‫את הדוקטורט אני מתחיל בימים אלו‪ ,‬גם הוא‬ ‫בפקולטה לאווירונוטיקה‪ ,‬אך בנגזרת שונה של‬ ‫מכניקת הזורמים ‪ -‬אווירו‪-‬אקוסטיקה‪ .‬המנחה‬ ‫שלי הוא פרופסור‪-‬משנה אבשלום מנלה‪.‬‬ ‫מכניקת הזורמים היא עולם תוכן מרתק‬ ‫ומאתגר‪ ,‬שגם פונה לחוש האסתטי‪ .‬הצילומים‬ ‫שלי‪ ,‬שמוצגים כאן‪ ,‬בוצעו בטכניקות של‬ ‫"תאורה‬ ‫מעשית" שלמדתי אצל תומר יעקובסון בבית‬ ‫הספר לצילום "גליץ"‪.‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬מלמעלה למטה‪:‬‬ ‫עשן קטורת שעובר תהליך אי‪-‬יציבות‬ ‫ומסתלסל ככל שהוא מתרחק מהמקור (ממקל‬ ‫הקטורת)‬ ‫סילון קפה ממכונת אספרסו זורם לתוך כוס‪.‬‬ ‫בתהליך זה מתפרק הסילון לטיפות בהשפעתה‬ ‫של תופעה הנקראת "אי‪-‬יציבות ריילי‪-‬פלטו"‬ ‫טיפת חלב חודרת לתוך אגרטל מים ויוצרת‬ ‫"טבעת ַע‪‎‬רּבֹול"‪ ,‬הנראית כענן‪-‬פטריה מפני‬ ‫שהפכנו את התמונה‪ .‬פגיעת טיפת החלב‬ ‫במים יוצרת טיפות וטבעות‪-‬ערבול קטנות‪,‬‬ ‫שאותן אפשר לראות מימין‬ ‫תמונת הרקע‪ :‬טיפת צבע‪-‬קירות צהוב‬ ‫הנופלת לתוך מים (התמונה הפוכה)‬ ‫●‬ ‫●‬ ‫●‬ ‫●‬ ‫מיקי וידנפלד (‪ )www.mickeyw.com‬הוא‬ ‫צלם ומהנדס אווירונוטיקה המתגורר בחיפה‬ ‫צלם קרקע‪-‬אוויר‬ ‫נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא‬ ‫הציג את צילומי‪-‬הציפורים שלו‬ ‫ביום העיון השנתי לצפרות‬ ‫"‬ ‫ציפורים סיקרנו אותי במשך שנים רבות בעיקר‬ ‫בתחום שלי ‪ -‬חקר השינה‪ ",‬מספר נשיא הטכניון‬ ‫פרופסור פרץ לביא‪" .‬לציפורים יש דפוסי שינה‬ ‫מרתקים‪ ,‬למשל דפוס המוח הישן‪-‬למחצה‪ .‬דפוס זה‪,‬‬ ‫שאופייני בעיקר לציפורים נודדות‪ ,‬פירושו שכאשר‬ ‫אחד מחצאי‪-‬המוח ישֵן‪ ,‬החצי השני ער‪ .‬זהו דפוס‬ ‫נדיר יחסית‪ ,‬שקיים רק בקרב ציפורים ודולפינים‪.‬‬ ‫מדוע הוא נחוץ לציפורים הנודדות? כי הוא מאפשר‬ ‫להן לעוף בלי הפסקה‪.‬‬ ‫"דפוסי‪-‬המעוף של להקות ציפורים גם הם מעניינים‬ ‫אותי‪ ,‬ובאחד מטיולַי בדרום הארץ זכיתי לצפות‬ ‫בתופעה שמזדמנת לצלמים‪-‬חובבים כמוני אולי‬ ‫רק פעם בחיים‪ .‬זו היתה להקה של עשרות אלפי‬ ‫זרזירים שביצעו תרגילי אווירובטיקה מרהיבים‪,‬‬ ‫ולאחת התמונות שצילמתי שם אני קורא 'קסם‬ ‫בשמים'‪ ,‬על שם ספרו של אחד מאבות הצפרות‪.‬‬ ‫כיצד הציפורים מצליחות לעוף בהרמוניה יצירתית‬ ‫כזו? השאלה הזאת מעסיקה לא רק צפרים אלא גם‬ ‫מתמטיקאים ופיזיקאים‪ ,‬ובחמש השנים האחרונות‬ ‫מתרחק המחקר בתחום הזה‪ .‬זהו תחום מרתק‪,‬‬ ‫ואילו הייתי מתחיל כיום את הקריירה המדעית שלי‬ ‫יתכן שהייתי בוחר בו‪ .‬אולי עוד אעסוק בתחום הזה‬ ‫כשאסיים את תפקידי כנשיא הטכניון‪".‬‬ ‫פרופסור לביא נשא הרצאה בנושא זה ביום העיון‬ ‫השנתי ה‪ 34-‬לצפרות‪ ,‬שהתקיים באוניברסיטת תל‬ ‫אביב ב‪ 2-‬בדצמבר‪.‬‬ ‫חשיפה‬ ‫‪17‬‬ ‫הנהלה בכירה‬ ‫‪18‬‬ ‫טכניון מזרח ומערב‪ :‬קשר‬ ‫פרופסור פאול פייגין‪ ,‬שהוביל את שיתופי הפעולה עם קורנל‬ ‫בניו יורק ועם אוניברסיטת שנטאו בסין‪ ,‬נכנס לתפקיד טכניוני חדש‪:‬‬ ‫סגן נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים‬ ‫כן לישראל‪ ,‬לא לקיבוץ‬ ‫פאול פייגין נולד במלבורן‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ואת הדוקטורט‬ ‫(ב‪ )Australian National University-‬סיים בשנת ‪.1975‬‬ ‫"לישראל הגעתי בזכות אשתי נעמי‪ ,‬שהייתה פעילה בתנועת‬ ‫הבונים‪ .‬ב‪ 1971-‬היא בילתה בשנת הכשרה בכפר הנשיא‪,‬‬ ‫והתאהבה במקום ובארץ‪ .‬כל כך התאהבה‪ ,‬עד שהתנתה את‬ ‫הנישואים שלנו בעליה לישראל‪ .‬הסכמתי‪ ,‬אבל הצגתי תנאי משלי‪:‬‬ ‫לא קיבוץ‪ .‬ב‪ 1975-‬ביקרנו כאן בכמה אוניברסיטאות‪ ,‬וכעבור שנה‬ ‫הצטרפתי לטכניון והתיישבנו בחיפה‪ .‬הייתי חבר הסגל הצעיר‬ ‫ביותר בטכניון ‪ -‬בן ‪".24‬‬ ‫פרופסור פייגין הצטרף לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול‪,‬‬ ‫ובמהלך השנים נכנס לתחומים יישומיים יותר ויותר‪ ,‬כגון‬ ‫סטטיסטיקה תעשייתית‪ .‬לקראת סוף כהונתו כדיקן פיתח קורס‬ ‫בכריית נתונים‪ ,‬והעביר אותו בין השנים ‪.2002-7‬‬ ‫מיזם נוסף‪ ,‬שאותו הכניס לטכניון יחד עם פרופסור איילה כהן‪,‬‬ ‫הוא המעבדה לסטטיסטיקה‪ ,‬בה עסקו בין היתר בביו‪-‬סטטיסטיקה‬ ‫ל‬ ‫אחרונה סיים פרופסור פאול פייגין‬ ‫את תפקידו כמשנה בכיר לנשיא‬ ‫הטכניון‪ ,‬ונכנס לתפקיד חדש‪" :‬סגן הנשיא‬ ‫לפרויקטים אסטרטגיים"‪ .‬במסגרת תפקיד‬ ‫זה הוא יתמקד בעיקר בשני שיתופי‬ ‫הפעולה הגדולים של הטכניון בחו"ל‪JTCII :‬‬ ‫(מכון ג'ייקובס‪-‬טכניון‪-‬קורנל לחדשנות‬ ‫בניו יורק) ומיזם ‪ TGIT‬בעיר שנטאו בסין‪.‬‬ ‫"חתימתם של שני ההסכמים האלה‬ ‫היא הישג אדיר‪ ",‬הוא אומר‪" ,‬אבל בשני‬ ‫המיזמים אנחנו בתחילת הדרך‪ ,‬ויש עוד‬ ‫המון עבודה‪".‬‬ ‫ספר קצת על "מאחורי הקלעים" של‬ ‫שני הפרויקטים האלה‪.‬‬ ‫ה"ברית" עם קורנל החלה בשיחת ועידה‬ ‫עם אנשי עיריית ניו יורק‪ .‬באותה שיחה‬ ‫התבקשנו להסביר בפירוט איך היה הטכניון‬ ‫ניגש להקמת סניף בניו יורק‪ .‬כעבור שנה‬ ‫ תכנון ניסויים קליניים ופרה‪-‬קליניים וניתוח הממצאים‪ .‬את הידע‬‫שצבר בתחום הזה רתם להקמתה של חברת ‪,TechnoSTAT‬‬ ‫שהחלה את דרכה בטכניון (בחסות מוסד הטכניון)‪ .‬הוא מייעץ‬ ‫לחברות תרופות ולחברות למכשור רפואי בנושאים הקשורים‬ ‫לניסויים וגם בפיתוח אלגוריתמים‪ .‬כמו כן עסק יחד עם פרופסור‬ ‫עודד שמואלי‪ ,‬המכהן היום כמשנה לנשיא למחקר‪ ,‬בניבוי צריכת‬ ‫החשמל עבור חברת החשמל על פי תרחישי מזג אוויר שונים‪.‬‬ ‫הוא גם פיתח מודל שהעריך את השפעת הפעלת שעון הקיץ על‬ ‫צריכת החשמל‪.‬‬ ‫במהלך השנים קיים פרופסור פייגין קשרים עם מוסדות שונים‬ ‫בעולם‪ ,‬ובהם אוניברסיטת קליפורניה‪-‬ברקלי‪ ,‬סטנפורד‪ ,‬ארגון‬ ‫‪ CSIRO‬במלבורן וקורנל ‪ -‬האוניברסיטה שעמה זכה הטכניון‬ ‫במכרז להקמת המכון לחדשנות בניו יורק‪ .‬הוא היה נשיא האגודה‬ ‫הישראלית לסטטיסטיקה ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול‪,‬‬ ‫חבר מועצת המנהלים של מוסד הטכניון וחבר הוועד המנהל‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ב‪ 19-‬בדצמבר ‪ ,2011‬הכריז ראש‬ ‫העיר ניו יורק מייקל בלומברג על נצחונה‬ ‫של "ברית טכניון‪-‬קורנל"‪.‬‬ ‫בתחרות השתתפו ‪ 17‬קבוצות של‬ ‫אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים‪,‬‬ ‫ואנחנו ניצחנו בזכות הצעה מרחיקת לכת‪,‬‬ ‫שחרגה מהדפוסים הרגילים של לימודים‬ ‫אקדמיים‪ .‬בין השאר הדגשנו את השילוב‬ ‫בין לימודים ותעשייה ואת ההתנסות של‬ ‫הסטודנטים בתעשיות הרלוונטיות ביותר‬ ‫לעיר‪ .‬כמו‪-‬כן התחייבנו להתחיל את‬ ‫הפעילות האקדמית כבר בשנת ‪,2013‬‬ ‫ועמדנו בכך‪ .‬תוכנית המגיסטר במדעים‬ ‫יישומיים ‪ -‬תוכנית משותפת לנו ולקורנל ‪-‬‬ ‫תיפתח באביב הקרוב‪.‬‬ ‫וה"ברית" עם שנטאו להקמת ‪?TGIT‬‬ ‫כשביקרנו בסין לפני כשנה חשבנו על‬ ‫שיתוף פעולה מינימליסטי מאוד ‪ -‬לקיים‬ ‫כמה תכניות לימוד משותפות ‪ -‬אבל‬ ‫הם רצו שנלך בגדול‪ .‬הם קיבלו החלטה‬ ‫אסטרטגית להביא תרבות חדשה‬ ‫לאקדמיה הסינית‪ ,‬ולשמחתנו הם בחרו‬ ‫בטכניון כשותף לבניית המודל החדש הזה‬ ‫בסין‪ .‬הפגישות איתם לא היו מו"מ עסקי;‬ ‫הם רצו את הערך המוסף שלנו כמוסד‬ ‫אקדמי‪ ,‬מדעי וטכנולוגי מוביל‪ .‬לא צריך‬ ‫להסיק שלא היו (ולא יהיו) קשיים בדרך‬ ‫הארוכה למימוש‪ .‬היו מחלוקות שהיה צריך‬ ‫לגשר עליהן‪ ,‬אבל בסופו של דבר זה היה‬ ‫תהליך לא ארוך‪ ,‬שבסופו נחתמו מזכר‬ ‫ההבנות עם אוניברסיטת שנטאו והסכם‬ ‫התרומה עם קרן לי קא‪-‬שינג‪.‬‬ ‫מהו האינטרס הטכניוני בשיתופי‬ ‫הפעולה האלה?‬ ‫הטכניון בחר באסטרטגיית פעולה‬ ‫גלובלית‪ ,‬וחיפש פרטנרים מתאימים‬ ‫רי חוץ ופרויקטים אסטרטגיים‬ ‫ליצירת שיתופי פעולה במחקר ובהוראה‪,‬‬ ‫לדוגמה על ידי חילופי סטודנטים‪ .‬הקמת‬ ‫שלוחות של הטכניון בחו"ל לא היתה‬ ‫משימה מוצהרת שלנו‪ ,‬אבל לשמחתי‬ ‫קיבלנו פניות מקורנל ומשנטאו‪ .‬לשתי‬ ‫האוניברסיטאות האלה יש לא רק‬ ‫מוטיבציה אלא גם אמצעים‪ ,‬והתמיכה‬ ‫שהן מקבלות ‪ -‬קורנל מעיריית ניו יורק‪,‬‬ ‫ושנטאו מממשלות המחוז והעיר ומקרן לי‬ ‫קא‪-‬שינג ‪ -‬מאפשרת להן לקדם מיזמי‬ ‫ענק‪.‬‬ ‫יתרון נוסף מבחינת הטכניון הוא‬ ‫האפשרות להביא לכאן דוקטורנטים‬ ‫ופוסט‪-‬דוקטורנטים מעולים‪ ,‬הרואים את‬ ‫עתידם בארה"ב ובסין‪ ,‬ואילולא שיתופי‬ ‫הפעולה האמורים לא היו מגיעים לטכניון‪.‬‬ ‫להם ידע" והם עשויים "לברוח איתו"‬ ‫לחו"ל מעידות על תפיסה מעוותת של‬ ‫העולם המחקרי‪ .‬חברי סגל‪ ,‬מעולים ככל‬ ‫שיהיו‪ ,‬אינם יכולים לקיים מחקר משמעותי‬ ‫לבדם‪ .‬ברור שנצטרך לשמור על הקניין‬ ‫הרוחני‪ ,‬וברור שנצטרך להיזהר במחקרים‬ ‫הקשורים בביטחון‪ ,‬אך בתמונה הכללית‪,‬‬ ‫כששוקלים עלות מול רווח או סיכון מול‬ ‫תועלת‪ ,‬אין ספק שהתועלת לטכניון‬ ‫ולמדינה הרבה יותר גדולה מהסיכון‪.‬‬ ‫מעבר לאינטרס הטכניוני הצר יש כאן‬ ‫השפעה של שני המיזמים על התעשייה‬ ‫הישראלית‪ ,‬שכן הפארקים התעשייתיים‬ ‫שבסמוך לשניהם יהוו ראשי גשר לחברות‬ ‫ישראליות המעוניינות בגישה לשווקים‬ ‫בארה"ב ובסין‪.‬‬ ‫בתקשורת נשמעו טענות על עידוד של‬ ‫"בריחת מוחות"‪.‬‬ ‫האמת הפוכה ‪ -‬זו משיכת מוחות‪.‬‬ ‫לפני שמשמיעים אמירות פופוליסטיות‬ ‫חייבים להבין את הקונטקסט; לטכניון‪,‬‬ ‫כמו לאוניברסיטאות אחרות בישראל‪,‬‬ ‫קשה מאוד לגייס דוקטורנטים ופוסט‪-‬‬ ‫דוקטורנטים מחו"ל מפני שאופק‪-‬‬ ‫התעסוקה כאן בעייתי‪ ,‬בעיקר בגלל חוקי‬ ‫ההגירה שלנו‪ .‬התוצאה היא שיש לנו מעט‬ ‫מאוד דוקטורנטים ופוסט‪-‬דוקטורנטים על‬ ‫כל חבר סגל‪ ,‬והמצב הזה בעייתי מאוד‪,‬‬ ‫משום שחוקרים צעירים אלה הם הכוחות‬ ‫המניעים את המחקר‪ .‬עכשיו‪ ,‬באמצעות‬ ‫המוסדות החדשים בשנטאו ובניו יורק‪,‬‬ ‫אנחנו פותחים דלת לדוקטורנטים ופוסט‪-‬‬ ‫דוקטורנטים הרוצים להשתלם בטכניון‬ ‫ולאו דווקא להשתקע בישראל‪ .‬לכן‬ ‫שיתופי הפעולה האלה הם בעצם דרך‬ ‫מצוינת לפרוץ את המחסום הזה ולמשוך‬ ‫לכאן מוחות‪.‬‬ ‫מהם הנושאים העיקריים שקידמת‬ ‫בכהונתך כמשנה הבכיר?‬ ‫אנרגיה‪ .‬בהמשך למסורת ארוכה של‬ ‫היענות לצרכים לאומיים נרתם הטכניון‬ ‫לאתגר של חינוך מהנדסים בתחום‬ ‫האנרגיה‪ ,‬בהתמחות של גז טבעי ובנפט‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר הקמנו תכנית מגיסטר‬ ‫והבאנו מומחים מרחבי העולם‪ .‬המחזור‬ ‫הראשון הסתיים‪ ,‬שלושה מבוגריו‬ ‫ממשיכים לדוקטורט בארה"ב‪ ,‬ואנו כבר‬ ‫מתכננים מחזור שלישי‪.‬‬ ‫שילוב חרדים‪ .‬בהתאם לבקשת ות"ת‬ ‫יזמתי תוכנית שכוללת קדם‪-‬מכינה‬ ‫המכשירה צעירים לקראת לימודי‬ ‫הנדסה או לימודי הנדסאים ‪ -‬בהתאם‬ ‫ליכולותיהם‪ .‬זהו שיתוף פעולה עם בית‬ ‫הספר להנדסאים שליד הטכניון‪.‬‬ ‫בני מיעוטים‪ .‬פרופסור יוסף ג'בארין‪,‬‬ ‫חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי‬ ‫ערים‪ ,‬מונה לעוזר המשנה‪ ‬הבכיר לענייני‬ ‫בני‪ ‬מיעוטים‪ ‬בטכניון‪ .‬משימותיו‪ :‬קידום‬ ‫הסטודנטים בני המיעוטים הלומדים‬ ‫בטכניון‪ ,‬והגדלת מספרם של אלה‬ ‫הממשיכים לתארים גבוהים‪ .‬מינוי זה‬ ‫ממסד את הניסיון החלוצי של הטכניון‬ ‫בקידום בני מיעוטים בהשכלה גבוהה ‪-‬‬ ‫פרויקט שהובילה שרה קציר מהיחידה‬ ‫לקידום סטודנטים‪.‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫התהדק הקשר עם אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫מהלך זה העלה משמעותית את רמת‬ ‫שיחזרו אחר כך לחו"ל עם הידע‬ ‫שרכשו כאן?‬ ‫מי שמדבר על "דליפת ידע" לא מבין את‬ ‫הדינמיקה של המחקר האקדמי‪ ,‬בעיקר‬ ‫במדעי הטבע‪ .‬הסטודנטים לתארים‬ ‫מתקדמים‪ ,‬והפוסט‪-‬דוקטורנטים‪ ,‬הם‬ ‫כאמור האנשים שמניעים את המחקר‪,‬‬ ‫בעיקר בתחומים ניסויי ִם הדורשים הרבה‬ ‫'ידיים'‪ .‬האמירות שלפיהן אנחנו "נותנים‬ ‫המקצועות בלימודי ההעשרה הנלמדים‬ ‫במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים‬ ‫ואמנויות בטכניון‪ ,‬שבראשה עומד איש‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬פרופסור אפרים לב‪.‬‬ ‫קידום ההוראה‪ .‬בתחום זה הושגה בשנים‬ ‫האלה התקדמות משמעותית במיוחד‪.‬‬ ‫פרופסור דני לוין מהפקולטה להנדסה‬ ‫כימית מונה לעוזר המשנה הבכיר בנושא‬ ‫קידום הלמידה וההוראה‪ ,‬וקידם כאן את‬ ‫המודעות לנושא זה‪ .‬ברור לנו שחברי‬ ‫הסגל חייבים להשתפר בתחום ההוראה‪,‬‬ ‫שאסור לנו לוותר להם למרות העומס‬ ‫שמוטל עליהם כחוקרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נוסד פרס ינאי על בסיס‬ ‫תרומתו של בוגר הטכניון מר משה‬ ‫ינאי‪ ,‬במטרה לעודד ולהוקיר חברי סגל‬ ‫המהווים מופת בתרומתם להוראה‪ .‬זהו‬ ‫פרס משמעותי ‪ 100,000 -‬שקלים לכל‬ ‫זוכה ‪ -‬ומהשנה הוא מוענק לא רק לחברי‬ ‫סגל אלא גם לפקולטה‪.‬‬ ‫ועדת העומס‪ .‬הוועדה לבחינת מבנה‬ ‫הלימודים ועומס הלימודים נועדה‬ ‫לשנות את מהלך התואר באופן שיקל‬ ‫על הסטודנט‪ ,‬וזאת בלי לפגוע בתכנים‬ ‫וברמת הלימוד‪ .‬כל הדיקנים בטכניון‬ ‫מחויבים לתהליך הזה‪ ,‬וברור לי שמינויו‬ ‫של ראש הוועדה פרופסור יכין כהן‬ ‫לדיקן לימודי הסמכה יעזור מאוד ביישום‬ ‫המלצות הוועדה‪.‬‬ ‫מדיניות קבלה‪ .‬בשנים האלה המשכתי‬ ‫בפעילותי בנושא מדיניות הקבלה‬ ‫לאוניברסיטאות בכלל ולטכניון בפרט‪ ,‬בין‬ ‫השאר בהקשר של בדיקת כושר הניבוי‬ ‫של הבחינה הפסיכומטרית‪ ,‬ושל הסכם‬ ‫שמשקלל גם את ציוני הבגרות‪ .‬קידמנו‬ ‫את המגמה לצמצום בחינות הבגרות‬ ‫החיצוניות ולהדגשת המקצועות הבסיסיים‪:‬‬ ‫אנגלית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬שפת אם‪ ,‬מדעים‪,‬‬ ‫תנ"ך‪ ,‬ספרות והיסטוריה‪ .‬זאת מגמה‬ ‫חשובה מאוד‪ ,‬ולשמחתי זה הקו של שר‬ ‫החינוך הנוכחי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ככלל‪ ,‬השילוב בין בגרות‬ ‫ופסיכומטרי הוא‪ ,‬תיאורטית‪ ,‬שילוב בין‬ ‫ידע ויכולת‪ ,‬ואלה שני מרכיבים שאנחנו‬ ‫מחפשים בהשכלה גבוהה‪ .‬כדי ללמוד‬ ‫בטכניון לא מספיק שתדע לצבור ידע;‬ ‫אתה חייב להיות יצירתי ולדעת לעשות‬ ‫סינתזה ואינטגרציה של הידע‪.‬‬ ‫הנהלה בכירה‬ ‫‪19‬‬ ‫הנהלה בכירה‬ ‫‪20‬‬ ‫"את הנתינה לכלל ינקתי בבית"‬ ‫"אין לי שום כוונה לנוח‪,‬‬ ‫אבל סוף‪-‬סוף אהיה אחראי‬ ‫רק על עצמי‪".‬‬ ‫פרופסור ארנון בנטור‬ ‫פ‬ ‫רופסור ארנון בנטור יצא באחד בינואר‬ ‫לדרך חדשה‪ ,‬אולי שלווה ורגועה יותר‬ ‫מהדרך הארוכה שעשה עד כה בטכניון‪:‬‬ ‫ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה‪ ,‬משנה‬ ‫לנשיא למחקר‪ ,‬מנהל מוסד שמואל נאמן‪,‬‬ ‫דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪,‬‬ ‫מייסד וראש בית הספר הבינלאומי‪ ,‬ומשנה‬ ‫לנשיא ומנכ"ל הטכניון‪ .‬כמו כן כיהן בוועדות‬ ‫טכניוניות ולאומיות רבות‪ ,‬שימש בתפקידי‬ ‫מפתח בארגונים בינלאומיים‪ ,‬ומעולם לא זנח‬ ‫את מחקריו בחומרים וטכנולוגיה של בנייה‪.‬‬ ‫"לא דחפו אותנו"‬ ‫ארנון נולד וגדל בחיפה למשפחה שבה היו‬ ‫החינוך וההשכלה מרכזיים ביותר‪ .‬אביו‪ ,‬שמשון‬ ‫ז"ל‪ ,‬היה חבר סגל בפקולטה לכימיה בטכניון‪.‬‬ ‫אִמו‪ ,‬מינה ז"ל‪ ,‬עבדה בספריית הטכניון‪ .‬אחיו‬ ‫דידי ואשתו לאה הם בוגרי הפקולטה לרפואה‬ ‫בטכניון וחברי סגל בפקולטה‪ ,‬ובנו אוהד הוא‬ ‫בוגר הפקולטה לרפואה ורופא בבית החולים‬ ‫איכילוב‪ .‬שתי ה"חריגות" במשפחה הן אשתו‬ ‫ד"ר אסתר בנטור ובתו אורלי בנטור‪-‬שריג‪,‬‬ ‫בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫"הורַי לא דחפו אותי ואת אחי‪ ,‬ואנחנו לא‬ ‫דחפנו את ילדינו‪ ",‬אומר ארנון‪" .‬ההשכלה‬ ‫היתה יעד טבעי וערך ברור‪ ,‬והטכניון טבוע‬ ‫בלבי מגיל צעיר‪ .‬גרנו ברחוב מסדה בהדר‬ ‫הכרמל‪ ,‬וכילד נהגתי לשחק בחצר הטכניון‬ ‫בהדר ‪ -‬שם למדתי לרכוב על אופניים‪.‬‬ ‫ביקרתי במעבדות של אבא‪ ,‬שנהג לקחת אותי‬ ‫גם למעבדות אחרות ולבית הספר בסמ"ת‬ ‫הסמוך‪ ,‬שם היה בית מלאכה גדול‪ ,‬ושם‬ ‫ספגתי את האווירה‪ .‬ערכים נוספים שקיבלנו‪,‬‬ ‫מלבד ההשכלה‪ ,‬הם הנתינה והשירות לכלל‪.‬‬ ‫היום אנו חיים בעידן שבו האדם הוא המרכז‪,‬‬ ‫אבל באותה תקופה ניצבו ַבּמרכז המדינה‬ ‫ומקום העבודה‪ .‬זו היתה מחויבּות לכלל‪".‬‬ ‫ארנון למד בבית הספר "הריאלי"‪ ,‬ואת‬ ‫שלושת תאריו עשה בטכניון‪ :‬תואר ראשון ושני‬ ‫פרופסור ארנון בנטור סיים שורה‬ ‫של תפקידים בכירים בטכניון‪ ,‬והאחרון‬ ‫שבהם הוא משנה לנשיא ומנכ"ל‬ ‫בפקולטה להנדסה אזרחית (כיום הפקולטה‬ ‫להנדסה אזרחית וסביבתית); ודוקטורט‬ ‫ בתחום החומרים הקרמיים ‪ -‬במחלקה‬‫להנדסת חומרים (כיום הפקולטה למדע‬ ‫והנדסה של חומרים)‪ .‬לאחר פוסט‪-‬דוקטורט‬ ‫באוניברסיטה של אילינוי באורבנה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬ ‫חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסה‬ ‫אזרחית וסביבתית‪.‬‬ ‫ברמה הלאומית‬ ‫בתפקידו הציבורי הראשון כראש המכון‬ ‫הלאומי לחקר הבנייה העמיק פרופסור בנטור‬ ‫את יכולתו לראות מערכות גדולות בראייה‬ ‫מערכתית‪ :‬מצד אחד הניע פעילות מחקרית‬ ‫ומצד שני השיג תקציבים וקבע אמות מידה‬ ‫מקצועיות ברמה הלאומית‪ .‬בתקופת כהונתו‪,‬‬ ‫שנמשכה חמש שנים‪ ,‬ביסס המכון את מעמדו‬ ‫כמכון לאומי וכמוקד מקצועי בישראל בכל‬ ‫נושאי הבנייה‪ .‬לימים מונה פרופסור בנטור‬ ‫כחבר בוועדת זיילר לבחינת בטיחות של‬ ‫מבנים המשמשים את הציבור‪ ,‬שהוקמה‬ ‫בעקבות אסון "ורסאי"‪ ,‬והיה איש המקצוע‬ ‫היחיד בוועדה בתחום הבנייה‪.‬‬ ‫כמשנה לנשיא למחקר‪ ,‬בתקופה של משבר‬ ‫חמור‪ ,‬הוביל פרופסור בנטור את האירגון‪-‬‬ ‫מחדש של כל מוסד הטכניון‪ ,‬הקים את רשות‬ ‫המחקר כיישות נפרדת והחל בתהליך של‬ ‫הפרטת יחידות השירות (מבדקות)‪ .‬זה היה‬ ‫תהליך קשה‪ ,‬שלּווה בלבטים וכאבים‪ ,‬ובהם‬ ‫כאב אישי על הפרטת המבדקה הכימית‪,‬‬ ‫שהוקמה על יד אביו ולימים נקראה על שמו‪.‬‬ ‫בעקבות מהלכים אלה גובש במוסד הטכניון‬ ‫מבנה חדש‪ ,‬המבוסס בעיקר על שני מוקדים‬ ‫העומדים בלב פעילותו של הטכניון‪ :‬מחקר‬ ‫(במסגרת רשות המחקר) והעברת טכנולוגיה‬ ‫(במסגרת היחידה העסקית)‪.‬‬ ‫כמנהל מוסד נאמן ביסס ארנון את מעמדו‬ ‫המוביל של המוסד בתחום של גיבוש מדיניות‬ ‫לאומית בנושאי מדע וטכנולוגיה‪ .‬הוא הקים‬ ‫קבוצת מחקר בין תחומית (מדע‪-‬טכנולוגיה‪-‬‬ ‫כלכלה)‪ ,‬שהונהגה על ידי פרופסור מנואל‬ ‫טרכטנברג‪ ,‬לימים יו"ר ות"ת‪ .‬חוקרי מוסד‬ ‫נאמן לא ביקרו מדיניות אלא הציעו לקובעי‬ ‫המדיניות חלופות לדרכי פעולה‪ ,‬אשר‬ ‫התבססו על מחקר מעמיק‪.‬‬ ‫בתקופתו כדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית‬ ‫וסביבתית היתה הפקולטה ליחידה רב‬ ‫תחומית והתרחבה מאוד (מ‪ 750-‬סטודנטים‬ ‫ל‪ ,)1,350-‬תוך העלאה משמעותית של ציון‬ ‫הסכם הנדרש מן המועמדים‪ .‬הפקולטה‬ ‫מוצבה כגורם מרכזי בתחומה‪ ,‬נערכו בה‬ ‫פרויקטים מיוחדים לשידרוג תשתיות המחקר‬ ‫וההוראה‪ ,‬ונעשו מאמצים לשיפור רווחת‬ ‫הסטודנטים‪ .‬במסגרת מאמצים אלו הוכשרו‬ ‫מרחבים ללימוד עצמי הפתוחים ‪ 24‬שעות‬ ‫ביממה‪ ,‬והוקם מערך מלגות בהיקף של‬ ‫שלושה מיליון שקל בשנה‪ .‬כמענה לצרכים‬ ‫לאומיים‪ ,‬וכדי למשוך סטודנטים מצטיינים‬ ‫מכל אזורי הארץ ומכל המגזרים‪ ,‬נוסדו‬ ‫תוכניות מיוחדות המאפשרות לסטודנטים‬ ‫ללמוד בשנתיים הראשונות מחוץ לחיפה‬ ‫ולסיים את השנתיים האחרונות בקמפוס‬ ‫בחיפה‪ .‬במסגרת זו הוקמו שלוחה‬ ‫בירושלים ותוכנית לסטודנטים מהמגזר‬ ‫החרדי בבני ברק‪" .‬בתחום שלנו יש צורך‬ ‫ביותר מהנדסים ברמה גבוהה‪ ,‬ומועמדים‬ ‫מהמגזר החרדי עונים על צורך זה ועל‬ ‫הצורך בשירות לאומי‪ ",‬אומר ארנון‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה נקרא ארנון למשימה‬ ‫שהוא מגדיר "צו שמונה"‪ ,‬והסכים לכהן‬ ‫כמשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון במשך‬ ‫שנה אחת‪ .‬הוא ניווט את נושאת המטוסים‬ ‫הגדולה הזו בתקופה רגישה‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫מתווה כמה כיווני פעולה ומגדיר צרכים‬ ‫ותכנון לטווח ארוך‪.‬‬ ‫במסגרת זאת נערך סקר רב היקף‬ ‫לשידרוג מבנים ומעבדות (מחצית‬ ‫מהמבנים בטכניון הם בני יותר מארבעים‬ ‫שנה); הוחל בגיבוש תוכנית אב לקמפוס‬ ‫הטכניון בנוה שאנן; פורסם מכרז‬ ‫להקמת מעונות בהיקף של ‪ 450‬יחידות‬ ‫לסטודנטים‪ ,‬משתלמים וסגל אקדמי‬ ‫חדש‪ ,‬וכ‪ 1,000-‬יחידות נמצאות בשלבי‬ ‫תכנון‪ .‬חלק גדול מתרומת הענק של לי‬ ‫קא‪-‬שינג לטכניון נועד למטרה זו‪.‬‬ ‫בית הספר הבינלאומי הוא ה"בייבי" של‬ ‫פרופסור בנטור‪ ,‬שיזם את הקמתו בשנת‬ ‫‪ 2007‬והוציא אותו אל הפועל על בסיס‬ ‫החזון שגיבש‪.‬‬ ‫האמנת שיגיעו סטודנטים מכל קצוות‬ ‫תבל?‬ ‫חשבנו שיש בסיס להצלחה‪ ,‬אבל להגיד‬ ‫לך שלא היו לי כאבי בטן בשנה‪-‬שנתיים‬ ‫הראשונות? היו‪ .‬הצבנו לפנינו שתי מטרות‬ ‫עיקריות‪ :‬למשוך מועמדים מצטיינים שיהיו‬ ‫לא פחות טובים מהסטודנטים הטכניוניים‪,‬‬ ‫ולהביא סטודנטים מכל רחבי תבל‪ ,‬תוך‬ ‫איזון בין מדינות מתפתחות למפותחות‪.‬‬ ‫לידי היה צוות יוצא מן הכלל‪ ,‬ובתוכו‬ ‫אריאל גבע‪ ,‬האחראי על הגיוס והניהול;‬ ‫פרופסור אמנון כ"ץ‪ ,‬האחראי האקדמי‬ ‫(שניהם היו אתי מראשית הדרך);‬ ‫ופרופסור ענת רפאלי‪ ,‬הסגנית שלי‪.‬‬ ‫התפיסה המנחה את בית הספר‬ ‫הבינלאומי היא שעל הטכניון להיות‬ ‫גלובלי‪ .‬אם אנחנו רוצים להתחרות על‬ ‫הטובים ביותר בעולם‪ ,‬ולא רק בארץ‪ ,‬אם‬ ‫אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו ייחשפו‬ ‫לתרבויות אחרות‪ ,‬אם אנחנו רוצים‬ ‫שגם הסטודנטים שלנו יקבלו הכשרה‬ ‫המאפשרת להם לתפקד בעולם שבו‬ ‫השפה הבינלאומית היא אנגלית (ובכך‬ ‫להעניק להם יתרון ואטרקטיביות בהמשך‬ ‫דרכם) ‪ -‬עלינו להיות גלובליים‪.‬‬ ‫בית הספר הבינלאומי‪ ,‬כמו ארנון עצמו‪,‬‬ ‫פעל בשקט ובצנעה‪ .‬בתהליך של למידה‬ ‫ובדיקה עצמית יצר בית הספר מוניטין‬ ‫ואז התרחב‪ .‬מ‪ 19-‬סטודנטים להנדסה‬ ‫אזרחית וסביבתית בשנת ‪ 2009‬הוא גדל‬ ‫לכ‪ 500-‬סטודנטים‪ ,‬והרחיב את מגוון‬ ‫התוכניות והתחומים‪ .‬המחזור הראשון‬ ‫סיים באוגוסט ארבע שנות לימוד‪ ,‬ומרבית‬ ‫בוגריו ממשיכים ללימודים מתקדמים ‪-‬‬ ‫ארבעה מהם בטכניון וארבעה במיטב‬ ‫האוניברסיטאות בחו"ל‪ ,‬דוגמת ‪MIT‬‬ ‫בארה"ב ואימפריאל קולג' באנגליה‪.‬‬ ‫בוגרים אלה‪ ,‬וכן הסטודנטים הנמצאים‬ ‫בשלבי הלימוד‪ ,‬מפגינים רמה גבוהה של‬ ‫הצלחה‪ ,‬וכשליש מהם נכללים ברשימות‬ ‫של מצטייני נשיא ומצטייני דיקן‪ .‬היום‬ ‫ארנון כבר יכול להבטיח‪" :‬נגיע ל‪1,500-‬‬ ‫סטודנטים שרמתם אינה נופלת מזו של‬ ‫הסטודנטים הישראלים הלומדים בטכניון;‬ ‫שלוש או ארבע תוכניות מלאות לתואר‬ ‫ראשון; וחמש‪-‬שש תוכניות לתואר שני‪.‬‬ ‫בכל התוכניות ישתתפו גם סטודנטים‬ ‫ישראלים‪".‬‬ ‫במהלך כל התקופה הארוכה הזו לא‬ ‫הפסיק פרופסור בנטור את פעילותו‬ ‫המחקרית‪ .‬הוא כתב שמונה ספרים‪,‬‬ ‫המשיך להנחות סטודנטים למאסטר‬ ‫ולדוקטורט‪ ,‬פרסם מאמרים רבים והיה‬ ‫חבר ויו"ר בוועדות מקצועיות בינלאומיות‪.‬‬ ‫הוא שימש כנשיא ‪( RILEM‬ארגון‬ ‫בינלאומי למעבדות מחקר ובדיקה של‬ ‫חומרים ומבנים) וכחבר ויו"ר ועדות‬ ‫תקינה בישראל‪ ,‬וכיהן גם בכמה ועדות‬ ‫טכניוניות‪.‬‬ ‫ומה הלאה?‬ ‫במקביל לחשיבה הגלובלית אין הטכניון‬ ‫שוכח את שורשיו החיפאים‪ .‬אמשיך‬ ‫להוביל את פרויקט הטכניון בהדר‪,‬‬ ‫שעיקרו חידוש הנוכחות של הטכניון‬ ‫בקמפוס ההיסטורי בשכונה‪ ,‬תוך יצירת‬ ‫ערך מוסף לטכניון עצמו‪ ,‬למדעטק‬ ‫ולעיר חיפה‪ .‬פרויקט זה יכלול הקמת‬ ‫פעילויות של הפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫ובינוי ערים‪ ,‬ובהן ארכיון לאומי למורשת‬ ‫הארכיטקטורה; סטודיו להתחדשות‬ ‫עירונית של הפקולטה‪ ,‬שישולב עם‬ ‫קליניקה שבה יתנו הסטודנטים סיוע‬ ‫לתושבי האזור (דוגמת קליניקות‪-‬סיוע של‬ ‫סטודנטים למשפטים); והקמת מעונות‬ ‫סטודנטים‪ .‬הגן המפורסם בחזית הבניין‬ ‫ישוקם‪ ,‬וכל האזור יקום לחיים חדשים‪.‬‬ ‫אמשיך גם בפעילותי המחקרית ובקשר‬ ‫עם התעשייה‪ ,‬אטפח את מפעל המלגות‬ ‫בפקולטה שלי ואחזור גם למחקרי‬ ‫המדיניות בתחום התשתיות הלאומיות‬ ‫(בנייה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬סביבה) במוסד נאמן‪.‬‬ ‫אין לי שום כוונה לנוח‪ ,‬אבל סוף‪-‬סוף‬ ‫אהיה אחראי רק על עצמי‪.‬‬ ‫"הכשרה לְעולם דובר אנגלית‪ ,‬חשיפה לתרבויות אחרות‪ ,‬וגיוס הסטודנטים הטובים ביותר‪ ".‬בוגרי המחזור הראשון‬ ‫של בית הספר הבינלאומי‪ ,‬ה"בייבי" של פרופסור בנטור‬ ‫הנהלה בכירה‬ ‫‪21‬‬ ‫חקלאות וסביבה‬ ‫‪22‬‬ ‫המים שאנו‬ ‫אוכלים‬ ‫במסגרת פרויקט ‪ ,PJIP‬המשותף לישראל‪,‬‬ ‫ירדן והרשות הפלסטינית‪ ,‬מפותחות‬ ‫טכנולוגיות חדשות להתפלת מי שפכים‬ ‫לצורך השקיה חקלאית שיחה עם‬ ‫מתאם הפרויקט‪ ,‬פרופסור יוסף הגין‬ ‫●‬ ‫"חברות אמיתית עם השותפים הירדנים והפלסטינים‪".‬‬ ‫גידול שושנים במים מטופלים בחממה בירדן‬ ‫פ‬ ‫רופסור יוסף ַהג ִין מודאג מאוד מצמצום התמיכה במחקר‬ ‫חקלאי ומהתרופפות קשרי אקדמיה‪-‬תעשייה בתחום זה‪.‬‬ ‫"הדגש עבר להיי‪-‬טק‪ ,‬והחקלאות נתפסת כענף לא חיוני‪ .‬אנשים‬ ‫אומרים‪' ,‬הרי יש הכל בסופר‪ ,‬אז מי צריך מחקר ומי צריך חקלאות?'‬ ‫הם שוכחים שמישהו צריך לייצר את האוכל הזה‪ ,‬או את חומרי‬ ‫הגלם‪ .‬התהליך ההרסני הזה‪ ,‬של הקטנת המודעות למחקר חקלאי‬ ‫והתמיכה בו‪ ,‬מתרחש גם במקומות אחרים‪ ,‬כמו ארה"ב‪ ,‬שבה פעל‬ ‫מרכז לאומי לפיתוח דשנים ‪ -‬מוסד עם ספרייה מעולה‪ ,‬פעילות‬ ‫מדעית אינטנסיבית‪ ,‬ובית חרושת‪ .‬המרכז הזה‪ ,‬שהיה ה' ֶמ ָכּה' של‬ ‫התחום‪ ,‬כבר אינו קיים‪".‬‬ ‫פרופסור הגין הצטרף לשורות הטכניון בשנת ‪ ,1963‬כאשר‬ ‫החקלאות והמחקר החקלאי עוד נהנו מתמיכה משמעותית ‪" -‬כי‬ ‫היתה מודעות רבה לחשיבותם‪ .‬דליה גרדינגר ז"ל היתה המדענית‬ ‫של חברת דשנים‪ ,‬ומנכ"ל כי"ל היה חיים גבתי מקיבוץ גבת‪,‬‬ ‫שהאמין שתעשיית הדשנים חייבת לממן מחקר חקלאי‪ .‬מאז‪ ,‬לצערי‪,‬‬ ‫התעשיות האלה הופרטו‪ ,‬ותהליך זה גרם להתרופפות משמעותית‬ ‫ביחסי אקדמיה‪-‬תעשייה‪ .‬כיום‪ ,‬בפועל‪ ,‬אין מימון למחקרים בתחום‬ ‫הדשנים‪ ,‬והבעיה כמובן רחבה יותר ונוגעת למחקר החקלאי בכלל ‪ -‬כי‬ ‫הפילוסופיה החדשה לא תומכת במחקר הזה‪".‬‬ ‫איבו הניג עושה עליה‬ ‫הוא נולד ביוגוסלביה באוקטובר ‪ ,1921‬בשם איבו הניג‪ ,‬היה פעיל‬ ‫בתנועת השומר הצעיר‪ ,‬למד בתיכון ריאלי‪-‬מדעי ועלה לישראל ‪ -‬עם‬ ‫סרטיפיקט של סטודנט ‪ -‬מיד בתום בחינות הבגרות‪ .‬כאן הוא בחר‬ ‫בלימודי חקלאות באוניברסיטה העברית‪ ,‬והיה לאחד מתלמידי המחזור‬ ‫הראשון של הפקולטה לחקלאות‪ .‬אחרי שנתיים של לימודים עיוניים‪-‬‬ ‫מדעיים יצא לשנה מעשית של עבודה בקיבוץ רמת דוד‪" ,‬שם עבדתי‬ ‫בכל ענפי החקלאות‪ ,‬כולל דילול צנוניות והידוק ערימות זבל"‪ .‬לאחר‬ ‫התואר הראשון‪ ,‬שבמהלכו פגש את חנה גומפרט‪ ,‬אשתו לעתיד‪,‬‬ ‫המשיך לתארים מתקדמים‪ ,‬וסיים את הדוקטורט ב‪ .1949-‬במשך שנים‬ ‫רבות היה אסיסטנט ומרצה בפקולטה לחקלאות‪ ,‬ואת הפוסט‪-‬דוקטורט‬ ‫עשה באוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬ברקלי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1963‬הגיע פרופסור הגין לטכניון‪ ,‬שגייס מרצים ליחידה‬ ‫החדשה ‪" -‬המחלקה להנדסה חקלאית"‪ .‬כאן הוא המשיך במחקר‬ ‫"אנשים אומרים‪' ,‬הרי יש‬ ‫הכל בסופר‪ ,‬אז מי צריך‬ ‫מחקר ומי צריך חקלאות?' ‪-‬‬ ‫ושוכחים שמישהו צריך לייצר‬ ‫את האוכל הזה‪".‬‬ ‫הגין (מימין) במפגש עם‬ ‫השותף הירדני אחמד בולד‬ ‫"רצף של ממברנות‪,‬‬ ‫שמתאים לשימוש בכל‬ ‫מקום שבו מטהרים מי‬ ‫שפכים‪ ".‬אחד ממתקני‬ ‫הטיהור בפרויקט‬ ‫במימון ובשיתוף תעשיית הדשנים‪ ,‬עסק בהוראה ומילא כמה‬ ‫תפקידים ניהוליים‪ ,‬ביניהם מנהל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח‪,‬‬ ‫ומשנה לנשיא למחקר‪ .‬בסוף השנה שעברה זכה באות "יקיר‬ ‫העיר חיפה"‪ .‬יש לו שלושה ילדים ועשרה נכדים‪.‬‬ ‫כשפרש פרופסור הגין לגמלאות‪ ,‬לקראת סוף שנות התשעים‪,‬‬ ‫פנה אליו פרופסור אורי שמיר‪ ,‬מייסד ‪( GWRI‬מכון גרנד למחקר‬ ‫המים בטכניון)‪ ,‬בבקשה לשמש מתאם בפרויקט חדש‪.PJIP :‬‬ ‫מטרת הפרויקט‪ ,‬שיצא לדרך ב‪ ,1997-‬היא לפתח ולהקים‬ ‫מתקני טיהור מתקדמים בישראל‪ ,‬בירדן וברשות הפלסטינית‪,‬‬ ‫שיספקו לחקלאות המקומית מים ראויים להשקיה‪.‬‬ ‫הפרויקט נהגה שנתיים קודם לכן‪ ,‬במפגש שקיימה אגודת ידידי‬ ‫הטכניון בבריטניה‪ .‬במפגש זה‪ ,‬שאליו הוזמן חוסיין מלך ירדן‪,‬‬ ‫הקציבה האגודה סכום ראשוני לשיתוף פעולה ישראלי‪-‬ירדני‪-‬‬ ‫פלסטיני‪ .‬פרופסור שמיר‪ ,‬שהיה שם‪ ,‬גייס בהמשך מימון נוסף‬ ‫ממרכז פרס לשלום‪ ,‬המלווה את הפרויקט עד היום‪ ,‬ועמוס‬ ‫חורב (כיום יו"ר אגודת דורשי הטכניון) גייס תרומות נוספות‪.‬‬ ‫אחד הגופים המרכזיים שתומך בפרויקט הוא ‪ - USAID‬הסוכנות‬ ‫הממשלתית האמריקאית לפיתוח בינלאומי‪ .‬בפרויקט היה מעורב‪,‬‬ ‫מתחילתו‪ ,‬פרופסור רפי סמיט‪ ,‬כיום דיקן הפקולטה להנדסה‬ ‫כימית‪ ,‬שהוא אחד המומחים המובילים בתחום הממברנות‪.‬‬ ‫"שמחתי להיענות בחיוב לפנייתו של אורי שמיר‪ ",‬אומר הגין‪.‬‬ ‫"הבנתי שיש כאן פרויקט ייחודי וחשוב‪ ,‬עם רגישויות תרבותיות‬ ‫ופוליטיות‪ ,‬שדורש תיאום מורכב בין גופים ישראלים (הטכניון‪,‬‬ ‫מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון)‪ ,‬ירדניים ופלסטיניים‪".‬‬ ‫צריכת המים הלאומית בישראל עומדת על כ‪ 1.2-‬מיליארד‬ ‫קוב בשנה‪ ,‬מהם מגיעים לשפכים כ‪ 600-‬מיליון קוב‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬בניגוד למצב בירדן וברשות הפלסטינית‪ ,‬עוברים‬ ‫רוב מי השפכים טיפול שניוני (בבריכות חימצון)‪ ,‬שמשמיד‬ ‫את רוב החיידקים הפתוגניים ומחסל את רוב החומר האורגני‪.‬‬ ‫"הבעיה היא שהטיפול השניוני לא מוציא מהמים את המלחים‪,‬‬ ‫וכשמשקים גידולים חקלאיים‪ ,‬המלח מצטבר בקרקע ופוגע‬ ‫ביבולים בטווח הארוך ‪ -‬טווח שעשוי להיות קצר במיוחד באזורים‬ ‫מדבריים‪ .‬לכן זה האתגר המחקרי העיקרי שלנו בפרויקט‪ :‬לפתח‬ ‫טכנולוגיות מבוססות‪-‬ממברנות להוצאת המלחים מהמים‪".‬‬ ‫בסופו של דבר מדובר כאן בהתפלה ‪ -‬הוצאת מלח מהמים‬ ‫בשיטות ממברנליות ‪ -‬אבל המתקנים הקיימים בשוק אינם‬ ‫יודעים להתמודד עם מי שפכים‪ ,‬הסותמים את הממברנות‪.‬‬ ‫"לכן זה בעצם מה שאנחנו עושים בעשור האחרון ‪ -‬משפרים‬ ‫את הממברנות הקיימות כך שיתאימו למים מזוהמים‪ .‬חשוב‬ ‫לציין גם כי הממברנות האלה יקרות מאוד‪ ,‬ולכן חשוב שיהיה‬ ‫להן מנגנון ניקוי יעיל‪ ,‬כדי שלא נצטרך להחליף אותן כל פעם‪.‬‬ ‫לשמחתי כבר הגענו למערכת יעילה מאוד‪ ,‬שהיא גם סבירה‬ ‫מבחינת עלות‪ .‬זהו בעצם רצף של ממברנות‪ ,‬שמתאים לשימוש‬ ‫בכל מקום שבו מטהרים מי שפכים‪ .‬המים 'שלנו' אמנם קצת‬ ‫יקרים‪ ,‬אבל ההפרש הזה משמעותי פחות בגידול בחממות‪ ,‬שם‬ ‫התוצרת יקרה יחסית‪".‬‬ ‫תפקידו כמתאם הפרויקט שלח את פרופסור הגין פעמים‬ ‫רבות לירדן ולשטחי הרשות‪ ,‬ויצר חברויות אמיתיות בינו לבין‬ ‫השותפים השונים‪" .‬פעם נסעתי עם אשתי לא‪-‬נג'אח‪ ,‬לבית‬ ‫של אחד השותפים שלנו‪ ,‬ואחר כך הוא ביקר אותנו בחיפה עם‬ ‫אשתו ושתי הבנות שלהם‪ .‬בעמאן הייתי עשר פעמים‪ ,.‬אבל‬ ‫בשנים האחרונות המליצו לי השותפים הירדנים לא להיכנס‬ ‫לירדן‪ ,‬בעיקר בעקבות התנגדות בתוך האוניברסיטאות שקשורות‬ ‫בפרויקט‪".‬‬ ‫לרנקה שבקפריסין היא מקום המפגש הנייטרלי של הקבוצות‬ ‫המשתתפות בפרויקט‪ ,‬ובתקופה הקרובה יתקיים שם מפגש‬ ‫נוסף‪" .‬פעם ישבנו יחד במסעדה בקפריסין‪ .‬בעל המסעדה‬ ‫שאל מאין אנחנו‪ ,‬וכשהשבנו שאנחנו מישראל‪ ,‬מירדן ומהרשות‬ ‫הפלסטינית הוא כמעט התעלף‪".‬‬ ‫חשוב לו להדגיש שיש כאן שיתוף פעולה ממשי‪" .‬זה לא מצב‬ ‫ש'אנחנו מלמדים אותם'‪ .‬יש חלוקת אחריות מוסכמת ומוגדרת‪,‬‬ ‫והחוקרים הפלסטיניים הפגינו מחויבות גבוהה מאוד‪ ,‬ורמה‬ ‫מחקרית מרשימה‪ .‬אלה חוקרים ותיקים‪ ,‬עם השכלה מערבית‬ ‫שלא נופלת מזו שלנו‪ ".‬‬ ‫סילוק שיירי תרופות‬ ‫בראש אחד המחקרים בפרויקט עומדים הפרופסורים קרלוס‬ ‫דוזורץ (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון) ורפיק‬ ‫קרמאן (הפקולטה לרוקחות‪ ,‬אוניברסיטת אל‪-‬קודס)‪ .‬במחקר‬ ‫זה מובילים השניים פיתוח של טכנולוגיות חדישות להרחקת‬ ‫שאריות‪-‬תרופות ממים מּושבים המיועדים לחקלאות‪" .‬הציבור‬ ‫לא מודע לעובדה שמי שפכים מכילים הרבה תרופות‪ ",‬הם‬ ‫מסבירים‪" .‬למשל תרופות שנכנסות למערכת הביוב בתוך‬ ‫השתן שלנו‪ .‬החשש הגדול הוא מהיווצרות של תערובות‪-‬תרופות‬ ‫('קוקטיילים') מסוכנות במי השופכין‪ ,‬שיגיעו אחר כך למי‬ ‫ההשקיה ויחזרו אלינו במזון‪".‬‬ ‫הפתרון של דוזורץ וקרמאן הוא סדרת ממברנות שמרחיקות‬ ‫מהמים את שיירי התרופות‪ ,‬ובמחקר זה כבר נרשמה הצלחה‬ ‫כמעט מלאה בסילוק החומרים‪ .‬בניגוד לרוב המחקרים‬ ‫המבוצעים בעולם‪ ,‬כאן מדובר בפיילוט כמעט‪-‬תעשייתי‪ ,‬המבוצע‬ ‫בשיתוף פעולה הדוק עם חברת התרופות הצרפתית ‪.SANOFI‬‬ ‫"הכל התחיל חלק מאוד‪ ",‬אומר קרמאן‪" ,‬אבל האינתיפאדה‪,‬‬ ‫ואחר כך המלחמה ב‪ ,2006-‬יצרו לא מעט קשיים‪ .‬למרות זאת‬ ‫התעקשנו והמשכנו את המחקר‪ ,‬באמונה שהמדע חוצה גבולות‪.‬‬ ‫היו תקופות שהתקשורת בינינו‪ ,‬והביקורים ההדדיים‪ ,‬התנהלו‬ ‫בחשאי‪ ,‬אבל כיום זה כבר מאחורינו‪".‬‬ ‫"התרופפות משמעותית‬ ‫בתמיכה במחקר‬ ‫חקלאי‪ ".‬פרופסור הגין‬ ‫מקבל את אות יקיר‬ ‫העיר חיפה מידי ראש‬ ‫העיר‪ ,‬עו"ד יונה יהב‬ ‫חקלאות וסביבה‬ ‫‪23‬‬ ‫ספורט‬ ‫‪24‬‬ ‫צילום‪ :‬אורי ריכטר‬ ‫תורת‬ ‫מקום ראשון באליפות ישראל‪.‬‬ ‫היאכטה "סנזה פרני" וחברי הצוות‬ ‫(מימין לשמאל)‪ :‬יונתן מנור‪ ,‬רועי פרידמן‪,‬‬ ‫גיל מנור‪ ,‬אלכס ספרב‪ ,‬רן אשל‪ ,‬בן אשל‪,‬‬ ‫איליה שטיינמן‪ ,‬עזי ביליק‪ ,‬ריצ'ארד וולף‬ ‫כדורעף‪ :‬הישגים בארץ ובחו"ל‬ ‫הגלים‬ ‫צוות היאכטה "סנזה פרני"‬ ‫זכה במקום הראשון‬ ‫באליפות ישראל בשיט‬ ‫שני זוגות של כדורעפנים מהטכניון רשמו לאחרונה הישגים מרשימים‬ ‫בארץ ובחו"ל‪ .‬גב בן חיים ורומן שור זכו במקום הראשון בליגה‬ ‫הארצית בכדורעף חופים‪ ,‬ובזכות הישג זה תהיה לטכניון השנה‬ ‫נציגות בליגה הארצית ובליגה הלאומית‪ .‬אלכס קובזון ושי ברון‬ ‫השתתפו באליפות אירופה לסטודנטים‪ ,‬שנערכה בפורטוגל‪ ,‬וסיימו‬ ‫במקום ה‪.12-‬‬ ‫מדליית ארד ב"אוניברסיאדה"‬ ‫שני סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל השתתפו‬ ‫לאחרונה ב"אוניברסיאדה" ‪ -‬ארוע בינלאומי שמארגנת הפדרציה‬ ‫הבינלאומית לספורט אוניברסיטאי ‪ -‬שהתקיימה בעיר קאזאן‬ ‫שברוסיה‪.‬‬ ‫גרגורי רדולסון‪ ,‬אלוף העולם בהיאבקות חגורות לסטודנטים‪ ,‬גבר‬ ‫על ‪ 4‬יריבים בדרכו למדליית הארד‪ .‬נועם נאמן‪ ,‬אלוף הארץ בריצת‬ ‫‪ 3,000‬מ' מכשולים‪ ,‬הגיע למקום החמישי במירוץ זה‪.‬‬ ‫מקום חמישי בריצת מכשולים‪ .‬נועם נאמן‬ ‫צ‬ ‫וות היאכטה "סנזה פרני"‪ ,‬בראשות‬ ‫הסקיפר גיל מנור‪ ,‬זכה במקום הראשון‬ ‫באליפות ישראל‪ ,‬בקטגוריית ‪ .IRC1‬הצוות‬ ‫המנצח כלל את גיל מנור (דוקטורנט‬ ‫בפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬אביו של גיל ד"ר‬ ‫יונתן מנור (בעל היאכטה ובוגר הפקולטה‬ ‫להנדסה כימית)‪ ,‬בן אשל (סטודנט לתואר שני‬ ‫בפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬רן אשל (סטודנט‬ ‫בפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬איליה שטיינמן‬ ‫(בוגר הפקולטה להנדסת מכונות)‪ ,‬עזי ביליק‬ ‫(בוגר הפקולטה להנדסה כימית)‪ ,‬רועי פרידמן‬ ‫(פרופסור בפקולטה למדעי המחשב)‪ ,‬אלכס‬ ‫ספרב (אבא לסטודנט בפקולטה לתעשייה‬ ‫וניהול)‪ ,‬עידן בן‪-‬עזרא וריצ'רד וולף‪.‬‬ ‫התחרות נערכה במשך שני סופי שבוע‪ ,‬וכללה‬ ‫חמישה שיוטים מסוגים שונים‪ .‬ה"סנזה פרני"‬ ‫השתתפה באליפות ישראל לראשונה לפני‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬ומאז טיפסה בהדרגה מהמקום‬ ‫החמישי למקום הראשון‪.‬‬ ‫מדליית ארד בהיאבקות חגורות‪ .‬גרגורי רדולסון (שני מימין)‬ ‫אליפות אס"א‪ :‬מקום ראשון‬ ‫באליפות אס"א ישראל זכו הספורטאים והנבחרות של אס"א טכניון‬ ‫במקום הראשון הן בקטגוריית הנשים‪ ,‬הן בקטגוריית הגברים והן‬ ‫בקטגוריה הכוללת‪ .‬אגודת אס"א טכניון מפעילה ‪ 36‬נבחרות של‬ ‫נשים וגברים ו‪ 127-‬קורסי ספורט ב‪ 42-‬ענפי ספורט שונים‪.‬‬ ‫ספורט‬ ‫‪25‬‬ ‫רפואה‬ ‫‪26‬‬ ‫במרתון יזמות שנערך בפקולטה לרפואה זכתה אפליקציית‪-‬משחק‬ ‫המיועדת לילדים חולי סוכרת‬ ‫משחק החיים‬ ‫ביום השלישי והאחרון הוצגו הפיתוחים בפני צוות‬ ‫השופטים‪ :‬מנהל המרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬פרופסור רפי‬ ‫ביאר; מנהלת המרכז הרפואי הדסה הר הצופים‪ ,‬ד"ר‬ ‫אסנת לבציון‪-‬קרח; ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות‬ ‫ותשתיות במשרד הבריאות‪ ,‬ד"ר אסנת לוקסנבורג;‬ ‫ד"ר בני זאבי‪ ,‬שותף מנהל ב‪Tamir Fishman-‬‬ ‫‪ ;Ventures DFJ‬ואיש העסקים והיזם קובי ריכטר‪ ,‬יו"ר‬ ‫ועדת מדעי החיים בארגון קרנות הון סיכון ומייסד מדינול‪.‬‬ ‫הצוות הזוכה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬אורי לאוטרבך‪ ,‬אודי ניסונוביץ'‪ ,‬מנחם נגר‬ ‫(יושב)‪ ,‬דויד גולדברג‪ ,‬רועי אילוז‪ ,‬אורי ורנר (יושב) ורחל הס‪-‬גרין‪ .‬שתי‬ ‫חברות‪-‬צוות נוספות‪ ,‬הילה אפריאט ואסיה גרביץ‪ ,‬אינן מופיעות בתמונה‬ ‫מאת אבי שמול‬ ‫י‬ ‫ישום‪-‬סמארטפון‪ ,‬שנועד לסייע לילדים חולי סוכרת‪ ,‬הוא‬ ‫הפיתוח הזוכה במרתון היזמות ‪ ,Hacking Health‬שנערך‬ ‫בחודש נובמבר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ .‬יישום זה‪,‬‬ ‫המכונה ‪ ,GlucoGotchi‬נותן משוב חיובי ותזכורת לילדים חולי‬ ‫הסוכרת‪ ,‬וזאת באמצעות דמות ידידותית המגיבה בחיוב לזריקה‬ ‫ולטיפולים‪.‬‬ ‫"האב הרוחני" של המרתון הוא סגן דיקן הפקולטה לרפואה‪,‬‬ ‫פרופסור אורי רוזנשיין‪ ,‬שמעביר קורס יזמות בפקולטה‪ ,‬ושני‬ ‫הסטודנטים שהובילו את הארוע הם יובל ברק‪-‬קורן (רפואה)‬ ‫וישי זוסמן (מדעי המחשב)‪ .‬המטרה‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬היתה לספק‬ ‫לסטודנטים "מעבדת יזמות חיה‪ ,‬שבה הסטודנטים ייחשפו‬ ‫לראשונה לחוויה של פיתוח מיזם תחת לחץ‪".‬‬ ‫"במשך חמש שנים אנחנו לומדים בפקולטה ובבתי החולים‪ ,‬בלי‬ ‫להיחשף לעולם הטכנולוגי והיזמי‪ ",‬אומר יובל‪ ,‬העובד כעוזר רופא‬ ‫במחלקה פנימית ברמב"ם‪" .‬כל פקולטות‪-‬הרפואה המובילות‬ ‫בעולם מבינות שכאן נמצא העתיד ‪ -‬בשילוב בין יזמות‪ ,‬טכנולוגיה‬ ‫ורפואה‪".‬‬ ‫מרעיון ועד מצגת‬ ‫במסגרת המרתון‪ ,‬שזו השנה הראשונה לקיומו‪ ,‬הורכבו קבוצות‬ ‫ששילבו סטודנטים לרפואה עם סטודנטים מפקולטות אחרות‬ ‫בטכניון‪ .‬כל קבוצה נדרשה לפתח טכנולוגיה ייחודית עבור תעשיית‬ ‫מדעי החיים‪.‬‬ ‫כמו סטיב ג'ובס‬ ‫"אהבתי מאוד את האופן שבו הצגתם את הדברים‪",‬‬ ‫אמר פרופסור ביאר בסיכום היום‪" .‬זה היה ארוע מרתק‪.‬‬ ‫ההופעות שלכם הזכירו לי את הדרך שבה נהג סטיב‬ ‫ג'ובס להופיע ולהציג את הפיתוח האחרון‪ .‬אני מאחל‬ ‫לכם שתהיו הממציאים של פיתוחי הרפואה בעשור‬ ‫הקרוב‪".‬‬ ‫המיזמים‪ ,‬רובם בתחום החומרה‪ ,‬היו מגוונים‪ .‬קבוצת‬ ‫‪ NAKIT‬הציעה פתרון לבעיית ההידבקות‪-‬במחלות בבתי‬ ‫החולים‪ ,‬הגורמת למותם של כמאה אלף איש בארה"ב‬ ‫מדי שנה‪ .‬קבוצת ‪The Genomic Revolution‬‬ ‫הציעה תוכנה שתשפר את ההתאמה הגנטית בין בני זוג‬ ‫המעוניינים להוליד ילדים‪ .‬קבוצת ‪ LUNGIFLEX‬הציעה‬ ‫מערכת חדשה וקלה לטיפול בחולי אסטמה וסיסטיק‬ ‫פיברוזיס‪ .‬קבוצת ‪ SHAKEOUT‬הציעה כפפה ייחודית‬ ‫שתסייע לאנשים הסובלים מרעד בידיהם‪ .‬במקום‬ ‫הראשון‪ ,‬כאמור‪ ,‬זכתה קבוצת ‪ - GlucoGotchi‬שם‬ ‫המשלב בין המילה "גלוקוזה" לבין משחק ה"טמגוצ'י" ‪-‬‬ ‫שהציעה מוצר שיקל על ילדים חולי סוכרת‪.‬‬ ‫הארוע אורגן על ידי ‪ - T2Med‬הקבוצה האחראית‬ ‫על קידום יזמות וטכנולוגיה בפקולטה לרפואה ‪ -‬והוא‬ ‫מבוסס על פורמט ‪"( 3DS‬שלושה ימי סטארט‪-‬אפ")‪,‬‬ ‫שפותח בטקסס‪ .‬רוצ'יט שה מטקסס‪ ,‬משפטן בהשכלתו‬ ‫ואחד מחמשת חברי ההנהלה של ‪ ,3DS‬ליווה את‬ ‫הארוע‪.‬‬ ‫לשחק נגד הסוכרת‬ ‫הקבוצה הזוכה במרתון הורכבה מרופא‪-‬חוקר‪ ,‬שני‬ ‫סטודנטים לרפואה‪ ,‬שלושה מהנדסי ביו‪-‬רפואה‪,‬‬ ‫דוקטורנט במדעי המחשב ודוקטורנטית למתמטיקה‪.‬‬ ‫ביום השני לסדנה הצטרפו לקבוצה משפטנית‬ ‫ומתכנת אנדרואיד‪ .‬אלה האנשים שעשו את פרויקט‬ ‫‪ ,GlucoGotchi‬שנועד לשפר את הטיפול בסוכרת‬ ‫בקרב ילדים‪.‬‬ ‫הבחירה במחלת הסוכרת קשורה באביו של רועי אילוז‪,‬‬ ‫אחד מחברי הקבוצה‪ .‬אביו של רועי‪ ,‬אדם בריא באופן‬ ‫כללי‪ ,‬גילה לפני כשנה שערכי הסוכר‬ ‫בדמו עולים בהדרגה לעבר 'עמידות‬ ‫לאינסולין'‪ ,‬כפי שהיא מכונה בעגה‬ ‫המקצועית‪" .‬בשלב מסוים הוא חצה את‬ ‫הסף שמגדיר אותו כחולה סוכרת סוג‬ ‫‪ ",2‬מספר רועי‪" .‬בשלב זה כבר אין‬ ‫די בשינוי אורח חיים (דיאטה‪ ,‬פעילות‬ ‫גופנית וכו')‪ ,‬ונדרש טיפול תרופתי‪.‬‬ ‫עבור המטופל‪ ,‬הצורך בטיפול כזה‬ ‫הוא גילוי קשה ומשבר אמיתי‪ .‬בשיחה‬ ‫הלא‪-‬פשוטה‪ ,‬שבה הוא בישר לי על‬ ‫כך‪ ,‬הבנתי שהוא אינו מתכוון לקחת את‬ ‫התרופה‪ ,‬ושאלתי את עצמי איך אוכל‬ ‫לשכנע אותו‪ .‬בסופו של דבר הבנתי‬ ‫שהדרך הטובה ביותר היא לשקף לו את‬ ‫מצבו ‪ -‬כפי ששקילה משקפת לנו את‬ ‫מצבנו מבחינת השמנה‪ .‬רכשתי עבורו‬ ‫מד‪-‬סוכר‪ ,‬והופתעתי לגלות כי הוא שינה‬ ‫את אורח חייו; הוא עבר לטבעונות‪,‬‬ ‫ביצע פעילות גופנית וירד במשקל‪.‬‬ ‫בשלב מסוים רכשה ידידתו‪ ,‬המאובחנת‬ ‫כ'טרום‪-‬סוכרתית'‪ ,‬מכשיר דומה‪ ,‬והם‬ ‫החלו מתחרים זה בזה על ערכי הסוכר‬ ‫שלהם‪ .‬המהלך הזה הקסים אותי‪ ,‬וידעתי‬ ‫שאני חייב לעשות עם זה משהו‪".‬‬ ‫בערך באותו הזמן החלה ההרשמה‬ ‫לארוע ‪ ,3DS‬ורועי החליט שזו הזדמנות‬ ‫טובה לקדם את הרעיון‪" .‬לאחר‬ ‫שנכנסנו למרתון ‪Hacking Health‬‬ ‫דיברנו עם רופאים וחולי סוכרת והבנו‬ ‫שאכן מדובר בבעיה בוערת‪ .‬למדנו גם‬ ‫שכדי להגיע לשוק לא מספיק רעיון‬ ‫טוב‪ ,‬כי ההצלחה טמונה לא ברעיון אלא‬ ‫בהפקה שלו ‪ -‬הפקה במובן הקולנועי‬ ‫של המילה‪ :‬שהמוצר ייראה טוב‪ ,‬שישּווק‬ ‫טוב‪ ,‬ושיהיה לצדך במאי טוב‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר מדובר באנשים שלא נפגשו‬ ‫קודם‪ ,‬ועכשיו הם עובדים בצוות חסר‬ ‫היררכיה ‪ -‬אלה לא תנאים אידיאליים‪.‬‬ ‫לכן האמונה והנחישות חשובות כל כך‪,‬‬ ‫וכל נציג בקבוצה שיודע לסחוף ולעשות‬ ‫נפשות לרעיון‪ ,‬תורם לביטולם של‬ ‫הספקות והפיקפוקים‪".‬‬ ‫בסוף המרתון הציג הצוות את‬ ‫‪ - GlucoGotchi‬אפליקציית‪-‬סלולר‬ ‫שהיא משחק עם אלמנטים חברתיים‪.‬‬ ‫גיבור המשחק הוא יצור וירטואלי‬ ‫המגיב לערכי הסוכר בדמו של הילד‬ ‫חולה הסוכרת‪" .‬אחת הבעיות בטיפול‬ ‫במחלות כרוניות היא אי‪-‬היענות מצד‬ ‫המטופל‪ ,‬וכאן ניסינו להגביר את‬ ‫ההיענות לטיפול באמצעות מישְחּוק‬ ‫(‪ .)gamification‬זאת מתוך הבנה‬ ‫שהמחסום לטיפול הוא רגשי‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫לתקוף את הבעיה מכיוון זה‪ ".‬הניצחון‬ ‫זיכה את הקבוצה בקידום לתוכנית‬ ‫‪ BIZTEC‬ובהזמנה להציג את הפרויקט‬ ‫במסגרת ‪ - T2MED‬כנס משותף עם‬ ‫אוניברסיטת קורנל‪ ,‬שעסק באפליקציות‬ ‫בשירות הרפואה‪.‬‬ ‫רפואה‬ ‫‪27‬‬ ‫ענן‬ ‫"‬ ‫של תקווה‬ ‫הרפואה עוברת מטיפול למניעה‪ ,‬חיזוי ואיבחון מוקדם ומדויק‪ ,‬ולטכנולוגיה תפקיד חשוב במעבר‬ ‫זה‪ ".‬כך אמר פרופסור אליעזר שלו‪ ,‬דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון‪ ,‬בכנס "טלפונים חכמים‬ ‫ורשתות חברתיות בשירות הרפואה"‪.‬‬ ‫"הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעשות דברים רבים שלא היו אפשריים קודם‪ ",‬אמר פרופסור שלו‪.‬‬ ‫"הטלפון החכם משמש גם כמאתר מיקום וכמד תנועה‪ ,‬מהירות ותאוצה‪ .‬הודות למצלמות ולאמצעי‬ ‫ההקלטה המותקנים בתוכם יכולים מכשירים אלה להפוך לחיישנים רפואיים‪ .‬בעתיד הם יאפשרו לנו‬ ‫לאתר אוכלוסייה בסיכון גנטי גבוה באמצעות כריית מידע‪ ,‬רשומות רפואיות ופרטים מבתי המרקחת‪,‬‬ ‫ניהול ‪ ,Big Data‬אלגוריתמים משוכללים ושימוש ברפואה מותאמת אישית‪".‬‬ ‫הכנס‪ ,‬שנערך במסגרת תכנית ‪ ,T2MED‬בשיתוף הפקולטה לרפואה והמרכז להנדסת מחשבים‬ ‫בטכניון ‪ ,TCE -‬אורגן על ידי פרופסור אורי רוזנשיין (הפקולטה לרפואה)‪ ,‬פרופסור שי מנור (הנדסת‬ ‫חשמל) ופרופסור דבורה אסטרין (אוניברסיטת קורנל)‪.‬‬ ‫בית מרפא‬ ‫ה‬ ‫כנס הבינלאומי השני בנושא ארכיטקטורה‬ ‫ורפואה במאה ה‪ ,21-‬שנערך בטכניון‬ ‫בחודש נובמבר‪ ,‬הפגיש אנשי מקצוע מתחומי‬ ‫הארכיטקטורה‪ ,‬הבנייה‪ ,‬הטכנולוגיה והרפואה‪.‬‬ ‫"ארכיטקטורה היא עניין רציני מכדי להפקיד‬ ‫אותה בידיהם של ארכיטקטים בלבד‪ ,‬ורפואה‬ ‫היא עניין רציני מכדי להפקיד אותה בידיהם של‬ ‫רופאים בלבד‪ ",‬אמר פרופסור יהודה קלעי‪ ,‬דיקן‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון‪.‬‬ ‫"אנחנו מתכנסים כאן יחד ‪ -‬רופאים‪ ,‬אדריכלים‬ ‫ואנשי מקצוע נוספים ‪ -‬כדי לנהל דיאלוג‪ ,‬לשתף‬ ‫פעולה‪ ,‬להתבונן ברפואה מנקודות מבט שונות‬ ‫ובסופו של דבר לשפר את רווחת המטופלים‪".‬‬ ‫השנה התמקד הכנס במגמות חדשות בעולם‬ ‫הרפואה ו"בית הרפואי החכם" ‪ -‬נושא שעליו‬ ‫דיברה מארגנת הכנס פרופסור נעמי ביטרמן‪.‬‬ ‫האדריכל הקנדי טאי פארו קרא להעברת הדיון‬ ‫הרפואי מן המחלה אל הבריאות‪" .‬עולם הרפואה‬ ‫פועל כיום מתוך אג'נדה ממוקדת‪-‬מחלות‪ ,‬ואני‬ ‫מציע לפעול מתוך אג'נדה ממוקדת‪-‬בריאות‪.‬‬ ‫עלינו להבין כי הסביבה פועלת כיום נגדנו‪,‬‬ ‫ולכן עלינו לשנותה כך שתקדם את בריאותנו‪.‬‬ ‫כשאנחנו מתכננים בניינים ומרחבים ציבוריים‬ ‫עלינו לשאול תמיד אם הסביבה שאנחנו בונים‬ ‫מקדמת את בריאותנו או פועלת נגדה‪ ".‬פארו‬ ‫הציג דוגמאות למימוש של הגישה החדשה‪,‬‬ ‫בין השאר בפרויקט שלו בבית החולים קפלן‪,‬‬ ‫שבמסגרתו עובר בניין‪-‬הקבלה למקום שבו הוא‬ ‫ישקיף לאזורים מטופחים ונעימים לעין‪.‬‬ ‫פרופסור רפאל ביאר‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‬ ‫רמב"ם וחבר סגל בפקולטה לרפואה בטכניון‪,‬‬ ‫הציג את הבנייה החדשה במתחם רמב"ם‪,‬‬ ‫הכוללת בית חולים לילדים ובניינים חדשים‬ ‫לטיפול בסרטן ובמחלות קריו‪-‬וסקולריות‪ .‬בנוסף‬ ‫סיפר פרופסור ביאר על בית החולים התת‪-‬‬ ‫קרקעי הנבנה כיום לאור לקחי מלחמת לבנון‬ ‫השנייה‪ .‬זהו מבנה ייחודי שישמש בימי שגרה‬ ‫כחניון‪ ,‬ובמצבי חירום יהפוך תוך ‪ 48‬שעות לבית‬ ‫חולים ממוגן‪.‬‬ ‫הכנס‪Architecture and healthcare at ,‬‬ ‫‪ ,the 21st century‬אורגן על ידי הפקולטה‬ ‫לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והפקולטה‬ ‫לרפואה בטכניון בשיתוף משרד הבריאות‪,‬‬ ‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬מרכז רפואי רמב"ם‪,‬‬ ‫עיריית חיפה ועוד‪ .‬הכנס הבא‪ ,‬המתוכנן ל‪11-‬‬ ‫בנובמבר ‪ ,2014‬יתמקד בין השאר בתכנון‬ ‫מבוסס‪-‬ראיות‪ ,‬ארכיטקטורה ירוקה ורפואה‬ ‫באזורי אסון‪.‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫‪28‬‬ ‫יש חיה‬ ‫כזאת‬ ‫"‬ ‫האימוץ של יֹושי הוא ההחלטה הטובה‬ ‫ביותר שקיבלתי בטכניון‪ .‬כשאני מעוצבן‬ ‫או לחוץ היא מניחה עלי את הראש‪ ,‬וזה‬ ‫מרגיע‪ .‬היא ממש עוזרת לי לעבור את תקופת‬ ‫הלימודים‪".‬במילים אלה מתאר הסטודנט תום‬ ‫שפי את הקשר שלו ליֹושי‪ ,‬גורת הלברדור‬ ‫שאימץ במסגרת פרויקט של עמותת 'עיניים‬ ‫מנחות לעיוור'‪.‬‬ ‫שפי‪ ,‬סטודנט (שנה שלישית) בפקולטה‬ ‫לביולוגיה‪ ,‬הוא אחד מעשרים סטודנטים‬ ‫בטכניון שאימצו גורי‪-‬לברדור שיהפכו לכלבי‬ ‫נחייה‪ .‬בשנה האחרונה תפס הפרויקט תאוצה‪,‬‬ ‫וכרגע הביקוש לכלבים עולה על ההיצע‪.‬‬ ‫אחריות כבדה‬ ‫"בטכניון ישנו הריכוז הגדול ביותר של‬ ‫בהתנדבות מלאה‪ :‬סטודנטים‬ ‫מאמצים גורי‪-‬לברדור כחלק‬ ‫מהכשרת הגורים ככלבי נחייה‬ ‫גורי‪-‬נחייה בצפון הארץ‪ ",‬אומרת אלה מטק‬ ‫מעמותת 'עיניים מנחות לעיוור'‪" .‬הסטודנטים‬ ‫מקבלים גורים בגיל ‪ 8‬שבועות ומגדלים‬ ‫אותם במשך שנה וחצי‪ .‬הם מסתובבים איתם‬ ‫במשך כל היום וחושפים אותם לחיי היומיום‬ ‫שלהם‪ ,‬כולל נסיעות בתחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫שהות במקום העבודה‪ ,‬הליכה בקמפוס‬ ‫ולימודים בכיתה ובספרייה‪ .‬גורים יכולים‬ ‫להפוך לכלבי נחייה רק לאחר תקופת אילוף‬ ‫ארוכה‪ ,‬בגיל שנתיים לפחות‪ ,‬והסטודנטים‬ ‫האלה בעצם 'תורמים' לנו את התקופה הזאת‬ ‫ בהתנדבות מלאה‪ .‬אנחנו מספקים להם רק‬‫הדרכה ומזון עבור הכלבים‪".‬‬ ‫"לאמץ כלב זו אחריות כבדה‪ ,‬ולכן בדרך‬ ‫כלל אני עובדת עם משפחות‪ .‬חששתי לתת‬ ‫את האחריות לחבר'ה צעירים‪ ,‬אבל החשש‬ ‫התבדה ואני מתפעלת מהסטודנטים כל פעם‬ ‫מחדש‪".‬‬ ‫"אמא שלי לא כל כך אהבה את הרעיון‬ ‫של כלב בבית‪ ,‬ולכן ניצלתי את ההזדמנות‬ ‫כשעברתי לגור עם שותפים‪ ",‬מספר אשחר‬ ‫טל‪ ,‬סטודנט שנה רביעית בפקולטה להנדסה‬ ‫אזרחית וסביבתית‪ ,‬שאימץ גור בשם טאז‪.‬‬ ‫סידור אידיאלי‬ ‫"מבחינתי האימוץ לשנה וחצי הוא סידור‬ ‫אידיאלי‪ ,‬כי אתה יודע שכשתסיים את התואר‬ ‫הכלב ימלא ייעוד חשוב‪ .‬המרצים בטכניון‬ ‫מקבלים באופן מאוד חיובי את הנוכחות של‬ ‫טאז בכיתה‪ .‬כשהוא ישן הם שואלים למה‬ ‫הכלב ישן באמצע ההרצאה הכי חשובה‬ ‫בסמסטר‪".‬‬ ‫"המרצים שואלים למה הכלב ישן בהרצאה הכי חשובה‪ ".‬מימין לשמאל‪ :‬אמנון אריאל‪ ,‬ארז רגב (שוכב)‪ ,‬זכריה דנציגר‪ ,‬תום שפי‪ ,‬אשחר טל‪,‬‬ ‫קטיה בוקין‪ ,‬נועם נאמן‪ ,‬יונתן עשש‪ ,‬אביגיל סטיימן‪ ,‬צפריר עוזר‪ .‬הכלבים בחזית‪ :‬מרפי‪ ,‬מילי‪ ,‬מרשל‪ ,‬טאז‪ ,‬טוף‪ ,‬יושי‪ ,‬לני‪ ,‬כלרה וכתם‬ ‫‪ - ATS‬אגודת ידידי הטכניון בארה”ב‬ ‫מזמינה אתכם להשתתף בפעילויות הטכניון ברחבי ארה”ב‪:‬‬ ‫ •מפגשים עם ידידים של הטכניון ושל מדינת ישראל‬ ‫ •מפגשים מרתקים עם פרופסורים מהטכניון ועם אישים‬ ‫ מובילים בתעשיית ההיי‪-‬טק הישראלית‬ ‫ •קבלת מידע שוטף על חדשות וחידושים בטכניון‬ ‫‪www.ats.org‬‬ ‫למידע נוסף ולאיתור הנציגות הקרובה לביתכם אנא התקשרו ‪ 212-407-6340‬או שלחו דוא”ל‪alumni@ats.org :‬‬ ‫יחסים בינלאומיים‬ ‫‪7‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫‪30‬‬ ‫עדי חנוכה‪ ,‬מצטיינת נשיא סדרתית‪,‬‬ ‫לומדת במלוא המרץ בלי להזניח את‬ ‫המחול‪ ,‬הנגינה‪ ,‬הספורט ולימודי השפות‬ ‫רוקדת‬ ‫על כל החתונות‬ ‫"‬ ‫עדי חנוכה‬ ‫קשה להגדיר אותי ‪ -‬אני לא נופלת לשום טייפקאסט צפוי‪ ",‬אומרת עדי‬ ‫חנוכה‪ ,‬בת ‪ ,26‬העושה כיום את המאסטר שלה בפקולטה להנדסת‬ ‫חשמל‪" .‬בתיכון לקחתי ברצינות את הלימודים‪ ,‬אבל במקביל הייתי‬ ‫פעילה גם בתחומי החברה והתרבות; אני רוקדת בלט ‪ -‬אבל גם שיחקתי‬ ‫רוגבי בנבחרת הטכניון עד שנשברה לי הבוהן‪ .‬אני מנגנת באורגן‪ ,‬מקשקשת‬ ‫בסינית ובספרדית ולומדת הינדי‪ ,‬אבל כל זה לא על חשבון ההשקעה בלימודי‬ ‫התואר השני‪".‬‬ ‫עדי‪ ,‬ילידת העיר נשר (‪ ,)1987‬שירתה במודיעין והשתחררה כקצינה‪ .‬את‬ ‫התואר הראשון עשתה במסגרת תוכנית המצוינות הטכניונית‪ ,‬והיא הבוגרת‬ ‫הראשונה של תוכנית אמ"ת (אלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תקשורת) של הפקולטה‬ ‫להנדסת חשמל‪ .‬באמצע שנת הלימודים האחרונה של התואר הראשון נכנסה‬ ‫עדי לאינטרנט כדי לבנות מערכת לסמסטר ב'‪ ,‬ולהפתעתה גילתה שסיימה‬ ‫את כל החובות לתואר הראשון‪ .‬הרישום לסמסטר ב' הפך לרישום לתואר‬ ‫הקלינטונים ואני‬ ‫בשנה שעברה נפגשה עדי עם ביל קלינטון‪ ,‬נשיא ארה"ב לשעבר‪" .‬זה‬ ‫היה כנס של פורום ‪ - CGIU‬האוניברסיטה הגלובלית ליזמות‪ ,‬שנוסדה‬ ‫על ידי ביל קלינטון במטרה לעודד סטודנטים לקדם פיתוחים טכנולוגיים‬ ‫חדשניים לטובת החברה והאנושות‪ ,‬בעיקר לצרכים חברתיים‪ .‬שלחתי את‬ ‫המועמדּות שלי בקטע של 'שגר ושכח'‪ ,‬אבל אז הגיעה תשובה חיובית‪,‬‬ ‫ובאפריל טסתי לאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫"אחרי צילום התמונה הקבוצתית היתה הסתערות אדירה על הקלינטונים‪.‬‬ ‫היה נורא צפוף ושומרי הראש לא נתנו לנו להתקרב‪ .‬צעקתי לצ'לסי‪" :‬אני‬ ‫מישראל!" והיא שאלה "מי כאן מישראל?" הצבעתי‪ ,‬ושומר הראש אפשר‬ ‫לי לגשת‪ .‬הצטלמתי איתה‪ ,‬וביל חתם לי על התג‪ .‬כעבור יומיים הוא ראה‬ ‫אותי סוחבת שק כבד במסגרת פרויקט התנדבותי שעשינו שם‪ ,‬והורה‬ ‫לחבר'ה שלו לעזור לי‪ ,‬אבל אני חייכתי ואמרתי‪ .It's Ok ,‬הוא חיכה שאניח‬ ‫את השק‪ ,‬לחץ את ידי וחיבק אותי‪.‬‬ ‫"בכנס הוצגו פיתוחים מרתקים‪ ,‬למשל כדורגל שטוען מצבר בזמן‬ ‫שמשחקים בו‪ ,‬ויכול לספק חשמל לתאורה בהמשך הערב‪ .‬זה היה כנס‬ ‫מרתק גם מבחינה תרבותית‪ ,‬כי היו שם אלף סטודנטים מכל העולם‪ ,‬כולל‬ ‫נציגים מחברון‪ ,‬סוריה ועירק‪ ,‬ואני הייתי הישראלית היחידה‪".‬‬ ‫הקרנה ממוקדת‬ ‫עדי חנוכה עובדת בהנחיית פרופסור לוי שכטר בתחום מאיצים ומקורות קרינה‬ ‫לצרכים רפואיים‪ .‬מקורות הקרינה האלה הם כיום מכשירים גדולים מאוד‪ .‬המכשירים‬ ‫האלה אמנם 'בלתי נראים' מבחינת המטופל‪ ,‬כי הם נמצאים מחוץ לחדר הטיפול‪,‬‬ ‫אבל בשל גודלם ומחירם הם ממוקמים כיום רק במרכזים רפואיים גדולים‪" .‬החזון‬ ‫שלנו הוא לפתח מאיצים קטנים וזולים יותר‪ ,‬שיאפשרו לבצע הקרנות במרפאות‬ ‫קטנות וקהילתיות‪ ,‬וזה כמובן שינוי משמעותי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אנחנו מדברים על טיפול‬ ‫שיהיה הרבה יותר ממוקד‪ ,‬ויפחית משמעותית את הפגיעה בתאים בריאים"‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬עדי בטקס סיום התואר הראשון‪ ,‬עם החברים שליוו אותה בלימודים‬ ‫שני‪ ,‬וכעת היא מקווה להיכנס למסלול ישיר לדוקטורט‪ .‬לאור‬ ‫העובדה שסיימה את התואר הראשון בהצטיינות יתרה‪ ,‬ו"על הדרך"‬ ‫זכתה כמה פעמים בתואר מצטיינת נשיא‪ ,‬היא מאמינה שזה אפשרי‪.‬‬ ‫את נהנית?‬ ‫ברור‪ ,‬אחרת לא הייתי כאן‪ .‬אני לא עושה דברים שאני לא נהנית‬ ‫מהם‪ .‬אני אוהבת את הפקולטה‪ ,‬ותירגלתי כאן חדו"א שנה ראשונה‬ ‫כדי שהסטודנטים ילמדו לאהוב את המקצוע הזה‪ .‬חשוב לי לתת‬ ‫כוח וביטחון לסטודנטים החדשים‪ ,‬שיראו את היופי בהנדסת חשמל‪.‬‬ ‫מאיפה האובססיה לשפות?‬ ‫בתקופת התיכון למדתי ספרדית ובתקופת הצבא למדתי סינית‪,‬‬ ‫שעזרה לי מאוד בטיול במזרח הרחוק‪ .‬אפשר להסתדר גם בלי‬ ‫שפה‪ ,‬וניתן לנהל שיחה בסיסית בתנועות פנטומימה‪ ,‬אבל כשאתה‬ ‫יודע את השפה‪ ,‬השיחות שלך עם האנשים המקומיים נעשות עמוקות‬ ‫הרבה יותר‪ .‬להינדי נחשפתי בהתמחות‪-‬קיץ שעשיתי במעבדות של‬ ‫חברה מסוימת בבנגלור‪ ,‬הודו ‪ -‬עבדתי שם על עיבוד תמונה במטרה‬ ‫לזהות גידולים כגון סרטן השד‪ .‬התאהבתי בתרבות ההודית‪ ,‬וכיום‬ ‫יש לי חברים הודים כאן בטכניון‪ ,‬אז אני לומדת את השפה‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫תקשורת בין אנשים מעניינת אותי מאוד‪.‬‬ ‫מה שמתקשר גם לעניין שלך באוטיזם‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬בתקופת התיכון חנכתי ילד אוטיסט‪ ,‬ומאז העסיקה אותי סוגיית‬ ‫התקשורת בין אוטיסט לאדם 'רגיל'‪ .‬חשבתי איך אפשר להקל על‬ ‫אוטיסטים בתקשורת עם הזולת‪ ,‬והגעתי למסקנה שאפליקציה‬ ‫ייעודית לטאבלט יכולה לחולל שינוי בעניין הזה‪ .‬בהמשך‪ ,‬בקורס‬ ‫יזמות בטכניון‪ ,‬חידדתי את הרעיון הזה הלאה במסגרת עבודה‬ ‫קבוצתית‪.‬‬ ‫מה הרעיון?‬ ‫החלום של כל הורה לילד אוטיסט הוא שהבן שלו יהיה עצמאי‪,‬‬ ‫יתקשר בקלות ויידע איך להגיב במצבי חירום‪ .‬כיום יש כרטיסיות‬ ‫מצוירות ייעודיות‪ ,‬שבעזרתן מסביר הילד האוטיסט מה רצונו‪ .‬הבסיס‬ ‫לרעיון הזה כבר קיים בשיטה שנקראת ‪ - pecs‬בניין משפטים‬ ‫באמצעות כרטיסיות‪ .‬הבעיה היא שהעבודה עם הכרטיסיות‬ ‫מסורבלת‪ .‬לדוגמה ‪ -‬אם ילד אוטיסט הולך עם אמו לקניות‪ ,‬אז כדי‬ ‫להבהיר לה מה הוא רוצה לקנות הוא צריך להתיישב איתה ולפתוח‬ ‫לפניה את הכרטיסיות‪.‬‬ ‫ואת רצית להחליף את זה ביישום וירטואלי?‬ ‫הרעיון שלי היה 'לתרגם' את הכרטיסיות האלה לכרטיסיות‬ ‫בטאבלט‪ .‬במסגרת קורס היזמות הזה ערכנו סקר ספרות בנושא‪,‬‬ ‫וגילינו שמט"ח בדיוק הוציאה לאור תוכנה דומה‪ .‬לכן הגדרנו מחדש‬ ‫את הבעיה ואת הצרכים במפגשים עם הורים לאוטיסטים‪ ,‬עם‬ ‫מטפלים ועם מנהלים שקשורים לעולם הזה‪ .‬הרעיון התגבש לכדי‬ ‫אפליקציה שתאפשר לילד האוטיסט להתמודד עם מצבים מהחיים ‪-‬‬ ‫למשל‪ ,‬לתרגל אותו בתגובה נכונה לשריפה‪.‬‬ ‫עסקת גם בתקשורת עם עיוורים‪.‬‬ ‫הפקולטה שלחה אותי לכנס נשים באוניברסיטת ‪Carnegi Melon‬‬ ‫ סדנה בת ארבעה ימים‪ .‬הפרויקט הקבוצתי היה פיתוח משחק‬‫לילדים עיוורים בעולם השלישי‪ ,‬תוך שילוב מכשיר לכתיבת ברייל‪.‬‬ ‫במכשיר הזה יש כפתורים שמאפשרים לבנות מילים‪ .‬יחד חקרנו את‬ ‫אורח החיים של הילדים העיוורים בטנזניה‪ ,‬ופיתחנו משחק לתרגול‬ ‫כתיבה מהירה בכתב ברייל‪ ,‬ולשיפור הזיכרון לטווח קצר‪.‬‬ ‫גם בארץ את שותפה בפרויקט שקשור לראייה‪.‬‬ ‫פרויקט "עפעפיים"‪ ,‬במרכז הרפואי "העמק" בעפולה‪ ,‬תכליתו לנטר‬ ‫תנועת עפעפיים‪ .‬חשיבותו בכך שתנועות עפעפיים מוסרות מידע‬ ‫משמעותי על מצבו הבריאותי של הנבדק ‪ -‬על מחלות נוירולוגיות‬ ‫כגון פרקינסון‪ ,‬מחלות אוטו‪-‬אימוניות‪ ,‬השפעת תרופות ועוד‪ .‬נכנסתי‬ ‫לפרויקט לפני כשנה וחצי‪ ,‬והמכשיר שבנינו מבוסס על "משקפי‪-‬‬ ‫אופטומטריסט" שחורות שכל משקפופר מכיר‪ ,‬ומגנט קטן‪ .‬המכשיר‬ ‫הזה זכה בפרס החדשנות של איגוד הראייה הישראלי ובפרס‬ ‫פרוייקט מצטיין ע"ש עוז מוזס מטעם הפקולטה שלנו‪ ,‬וכבר עבר את‬ ‫ועדת הלסניקי (לניסויים בבני אדם)‪ .‬אנחנו ממשיכים לעבוד עליו‬ ‫במלוא המרץ‪.‬‬ ‫אולי כמה מילים על תוכנית בח"ן?‬ ‫פרופסור ליהי צלניק‪-‬מנור‪ ,‬חברת סגל בפקולטה‪ ,‬הקימה יחד‬ ‫איתי את התוכנית הזאת‪ ,‬ששמה הוא ראשי תיבות של "בנות‬ ‫חשמל נפגשות"‪ .‬במסגרת התוכנית‪ ,‬שנועדה להעצים את הנשים‬ ‫בפקולטה‪ ,‬נערכים מפגשים חברתיים‪ ,‬פגישות בין סטודנטיות ותיקות‬ ‫לסטודנטיות בתחילת דרכן‪ ,‬הכנה למבחנים וסיוע בהתמודדות עם‬ ‫קשיים‪ .‬במהלך השנה מתקיימות פעילויות נוספות‪ ,‬בהן פורום נשים‬ ‫שהמשיכו לתעשייה או לתארים גבוהים‪ ,‬הרצאות שונות ונטוורקינג‪.‬‬ ‫יש לך רקורד מרשים מאוד לגיל ‪.26‬‬ ‫תודה‪ .‬אני אוהבת עשייה ואני אוהבת אנשים‪ ,‬וזה מניע אותי‪ .‬גדלתי‬ ‫בבית שהתאפיין באיזון מוצלח מאוד בין תמיכה וחופש‪ ,‬והשילוב הזה‬ ‫פיתח בי המון סקרנות‪ .‬אני מעדיפה ללמוד‪ ,‬לחקור ולהיפגש עם‬ ‫אנשים מאשר להתבטל‪".‬‬ ‫אוהבת אנשים ‪ -‬אבל בחרת לשבת כל היום מול מסכים‪.‬‬ ‫זה לא מדויק‪ .‬ברור שהמחקר מחייב ישיבה מול מסך‪ ,‬אבל המינון‬ ‫הוא בידיים שלי‪ ,‬ואני מקפידה לצאת מהניאונים ולנשום קצת אוויר‬ ‫וחוץ מדי פעם‪.‬‬ ‫לכן ביקשת להתראיין בחוץ‪ ,‬בשמש?‬ ‫ברור‪ .‬אני בחורה סולארית‪.‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫‪31‬‬ ‫פרסים ומינויים‬ ‫‪32‬‬ ‫מבזק‬ ‫מינויים‬ ‫מלגות‬ ‫מתניהו אנגלמן נכנס ב‪1-‬‬ ‫בינואר לתפקיד משנה לנשיא‬ ‫ומנכ"ל הטכניון‪ .‬הוא מחליף‬ ‫בתפקיד זה את פרופסור‬ ‫ארנון בנטור‪ .‬אנגלמן‪ ,‬בעבר‬ ‫מנכ"ל המועצה המקומית‬ ‫שהם וסמנכ"ל המכללה‬ ‫האקדמית להנדסה בירושלים‪,‬‬ ‫היה בתפקידו האחרון משנה‬ ‫למנכ"ל הטכניון‪.‬‬ ‫פרופסור פאול פייגין מונה לסגן‬ ‫הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים‪,‬‬ ‫תפקיד שבמסגרתו יתמקד‬ ‫בשיתופי הפעולה של הטכניון‬ ‫עם אוניברסיטת קורנל בניו יורק‬ ‫ועם אוניברסיטת שנטאו בסין‪.‬‬ ‫פרופסור פייגין שימש בשש השנים‬ ‫האחרונות משנה בכיר לנשיא‬ ‫הטכניון‪ ,‬והוביל את היוזמות‬ ‫הטכניוניות בניו יורק ובשנטאו‪.‬‬ ‫פרופסור משה סידי מונה‬ ‫למשנה בכיר לנשיא הטכניון‪,‬‬ ‫והוא יחליף בתפקיד את פרופסור‬ ‫פאול פייגין‪ .‬פרופסור סידי‪,‬‬ ‫שהשלים את כל תאריו בטכניון‪,‬‬ ‫הוא חבר סגל מאז שנת ‪.1982‬‬ ‫בין התפקידים הניהוליים שמילא‬ ‫בעבר‪ :‬דיקן הפקולטה להנדסת‬ ‫חשמל והמשנה לנשיא הטכניון‬ ‫לעניינים אקדמיים‪.‬‬ ‫עיריית חיפה העניקה‪ ,‬מתקציב פרויקטים משותפים עם הטכניון‪ ,‬מלגות ל‪ 119-‬דוקטורנטים ול‪147-‬‬ ‫סטודנטים לתואר שני‪ ,‬תושבי העיר חיפה‪ ,‬הלומדים בטכניון‪ .‬המימון למלגות‪ ,‬בסך כולל של ‪ 4‬מיליון‬ ‫שקלים‪ ,‬התקבל בטכניון זו השנה השלישית ברציפות‪ ,‬הודות לשיתוף הפעולה בין העירייה והטכניון‪.‬‬ ‫לצד מימון המלגות הוחלט על מיזמים נוספים בנושאים אקדמיים‪ ,‬תוך מתן דגש על עידוד תלמידים‬ ‫ללמידת המקצועות המדעיים ברמה מוגברת והשתתפות בפעילויות שעיקרן מדע‪ ,‬שותפות בתכנון‬ ‫המרחב העירוני ופעילויות סטודנטים ברחבי העיר‪.‬‬ ‫נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה לראש העיר על תרומת העירייה למימון המלגות‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫"עידוד ההשכלה האקדמית והתמיכה בסטודנטים הם כלים חשובים לחיזוקה של חיפה ולקידום עתידה‬ ‫הטכנולוגי‪ .‬הטכניון ובוגריו הפכו את חיפה לעמק הסיליקון של המזרח התיכון‪ ,‬וקיימת סינרגיה בין‬ ‫הטכניון ובוגריו לעיר חיפה‪".‬‬ ‫● ● ● פרופסור‪-‬מחקר שלמה שמאי‪ ,‬מהפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬זכה בפרס רוטשילד בתחומי‬ ‫המתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב וההנדסה‪ .‬הפרס‪ ,‬שיוענק לו בחודש מרץ‪ ,‬ניתן לו על מחקרו המקורי‬ ‫ויוצא הדופן במסגרת תיאוריית המידע‪ ,‬התיאוריה המתמטית של התקשורת‪ ,‬המשמשת כיום‬ ‫בטכנולוגיות התקשורת המתקדמות ביותר‪ .‬פרופסור שמאי‪ ,‬חבר האקדמיה הישראלית למדעים‪,‬‬ ‫זכה בשנת ‪ 2011‬בפרס שנון מטעם האגודה לתורת המידע (‪IEEE Information Theory ‬‬ ‫‪ .)Society‬הפרס‪ ,‬המוענק על "תרומה עקבית ומשמעותית לתחום של תורת המידע"‪ ,‬נחשב‬ ‫לפרס החשוב ביותר בתחום‪.‬‬ ‫פרופסור שמאי עשה את שלושת תאריו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬ובשנת ‪1986‬‬ ‫הצטרף לפקולטה כחבר סגל‪ .‬‬ ‫● ● ● פרופסור‪-‬מחקר דניאל ויס‪ ,‬מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון‪ ,‬הצטרף בתחילת‬ ‫דצמבר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪ .‬פרופסור ויס חוקר תחומים שונים של תורת‬ ‫הזרימה והאווירודינמיקה‪ ,‬ביולוגיה אורגניזמית‪ ,‬מדעי החלל ומתמטיקה שימושית‪ .‬מאז שנות‬ ‫השבעים הוא פעיל בפיתוח כלים מוטסים לא מאוישים‪ ,‬החל מכלים מילימטריים ועד מטוסי ענק‬ ‫מּונעי‪-‬שמש‪ .‬לאחרונה ייסד תוכנית בין‪-‬תחומית לרובוטים מתקדמים ובכללם כלים אוויריים‪,‬‬ ‫יבשתיים וימיים ורובוטים רפואיים‪.‬‬ ‫פרופסור ויס כיהן בתפקידים בכירים שונים בטכניון‪ ,‬ביניהם דיקן הפקולטה להנדסה אווירונוטית‪,‬‬ ‫מנהל מוסד נאמן ודיקן בית הספר לתארים גבוהים‪.‬‬ ‫פרופסור מוסה יודעים‪ ,‬מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט‪ ,‬התקבל כחבר‪-‬כבוד‬ ‫בעמותה הישראלית למדעי המוח (‪ .)ISFN‬זאת במיוחד לאור תרומתו‪ ,‬במשך יותר‬ ‫מ‪ 35-‬שנה‪ ,‬למחקר של מחלות נוירו‪-‬דגנרטיביות ונוירו‪-‬פסיכיאטריות‪ ,‬ופיתוח טיפולים‬ ‫יעילים למחלות אלה‪.‬‬ ‫פרופסור יודעים‪ ,‬יליד טהרן‪ ,‬עזב את איראן בגיל ‪ ,12‬התחנך בפנימייה יהודית‬ ‫בברייטון (אנגליה) ולמד רפואה באוניברסיטת מק‪-‬גיל (קנדה)‪ .‬בעקבות היחשפותו‬ ‫לתחום הביוכימיה של המוח (נוירו‪-‬כימיה) זנח את לימודי הרפואה והחל דוקטורט‬ ‫בביוכימיה ופסיכיאטריה‪ .‬ב‪ 1975-‬הוצע לו להקים את המחלקה לפרמקולוגיה בבית‬ ‫הספר לרפואה בטכניון‪ ,‬וכעבור שנתיים הוא עלה לארץ‪ .‬יחד עם פרופסור ג'ון‬ ‫פינברג‪ ,‬ובשיתוף חברת "טבע"‪ ,‬פיתח חומר בשם רסג'ילין‪ ,‬הנמכר כיום כתרופה‬ ‫("אזילקט") לטיפול במחלת פרקינסון‪ .‬כיום עומד פרופסור יודעים בראש המרכז‬ ‫להצטיינות על שם איב טופף בפקולטה‪.‬‬ ‫פרופסור מרק זילברשטיין‪ ,‬מהפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬זכה בפרס ‪Yahoo ACE‬‬ ‫("הפרס להעצמת קריירה אקדמית")‪ ,‬המוענק לפרופסורים צעירים באוניברסיטאות‬ ‫מחקר מובילות בעולם‪ ,‬המנהלים מחקר הרלוונטי לחברת ‪ .Yahoo‬מחקריו של‬ ‫פרופסור זילברשטיין משתרעים על פני כמה תחומים‪ ,‬ביניהם ארכיטקטורות‬ ‫הטרוגניות מנקודות מבט שונות (כלי תיכנות‪ ,‬הפשטות של מערכות הפעלה ועוד);‬ ‫מיחשוב עתיר‪-‬ביצועים בשריגים (‪ )grids‬ובעננים; מערכות איחסון מבוזרות ועיבוד‬ ‫מקבילי במעבדים מרובי ליבות ומעבדים גרפיים (‪.)GPUs‬‬ ‫פרופסור דוד ירניצקי מהפקולטה לרפואה זכה בפרס מלזק ע"ש ‪Prof. Ronald‬‬ ‫‪ Melzack‬המנוח מקנדה‪ ,‬שהיה אחד משני האבות המייסדים של חקר הכאב‬ ‫המודרני‪ .‬הפרס‪ ,‬מטעם האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב‪ ,‬יינתן בכנס העולמי הבא‬ ‫של האיגוד‪ .‬פרופסור ירניצקי‪ ,‬בוגר הפקולטה לרפואה של הטכניון‪ ,‬הוא מנהל‬ ‫מחלקת נוירולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם‪ ,‬מנהל המעבדה לנוירו‪-‬פיזיולוגיה קלינית‬ ‫של הטכניון‪ ,‬ויו"ר‪-‬לשעבר של החוג לנוירולוגיה בפקולטה לרפואה‪.‬‬ ‫פרופסור דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסה אזרחית זכה בפרס על מפעל חיים‪.‬‬ ‫הפרס הוענק לו‪ ‬על ידי איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות‪ ,‬על מחקריו ופועלו רב‬ ‫השנים בתחום של התנהגות ומיגון מבנים באירועים קיצוניים‪ ,‬ועל תרומה משולבת‬ ‫ומתמשכת במחקר‪ ,‬שירות מקצועי לציבור‪ ,‬הוראה ופעילות בינלאומית‪.‬‬ ‫פרופסור אברהם אלכסנדרוביץ מהפקולטה להנדסת חשמל קיבל את אות שר‬ ‫האנרגיה והמים על מפעל חיים בתחום הנדסת חשמל‪.‬‬ ‫הפרס הוענק לו באירוע חגיגי לציון ‪ 75‬שנה ללימודי הנדסת חשמל בטכניון‪,‬‬ ‫במסגרת הכנס השנתי של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל‪,‬‬ ‫במעמד השר סילבן שלום‪.‬‬ ‫● ● ● פרופסור אפרים לב‪ ,‬ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות‪ ,‬זכה במדליית‬ ‫ג'ורג' אורדנג (‪ )George Urdang Medal‬מטעם המכון האמריקאי לתולדות‬ ‫הרוקחות‪ ,‬על ספרו ‪Practical Materia Medica of the Medieval Eastern‬‬ ‫‪.Mediterranean According to the Cairo Genizah‬‬ ‫הפרופסורים זאב גרוס ואילן מרק זכו בפרס מור (‪Moore Distinguished‬‬ ‫‪ )Scholars‬לשנת ‪ ,2013‬מטעם המכון הטכנולוגי של קליפורניה (‪.)CALTECH‬‬ ‫● ● ● דני מגנר‪ ,‬יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון וסטודנט בפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬זכה‬ ‫במקום הראשון בתחרות ‪ GSF‬שנערכה בקולומביה‪ .‬מדובר בכנס בינלאומי שמטרתו‬ ‫ליצור תוכנית חדשנית לעידוד חינוך הנדסי בדרכים יצירתיות‪ ,‬תוך תרומה לקהילה‬ ‫ולסביבה‪.‬‬ ‫התוכנית שהגה הצוות של מגנר‪ ,‬אשר כלל גם שתי סטודנטיות קולומביאניות‬ ‫וסטודנט הודי‪ ,‬הינה וריאציה סטודנטיאלית‪-‬הנדסית לתוכנית ‪Seeds of Peace‬‬ ‫המקיימת מחנות קיץ משותפים לבני נוער משני צדיו של קו עימות כלשהו‪ .‬על פי‬ ‫התוכנית‪ ,‬סטודנטים להנדסה משני הצדדים יתכננו יחדיו פרויקטים הנדסיים שיועילו‬ ‫לשני הצדדים‪ ,‬תוך ליווי צמוד של אוניברסיטאות‪-‬האם וחברות תעשייתיות‪ .‬בעקבות‬ ‫הזכייה צפוי מגנר להשתתף בשנה הבאה בכנס שייערך בדובאי‪.‬‬ ‫פרופסור יונינה אלדר זכתה בפרס‬ ‫היוקרתי של האגודה לעיבוד אותות‬ ‫לשנת ‪ ,2013‬על “תרומה עצומה‬ ‫לחישה דחוסה‪ ,‬דגימה בתדר תת‬ ‫ניקוויסט‪ ,‬אופטימיזציה קמורה ועיבוד‬ ‫אותות סטטיסטי"‪ .‬פרופסור אלדר‪,‬‬ ‫ראש המעבדה לדגימה בפקולטה‬ ‫להנדסת חשמל בטכניון‪ ,‬משמשת‬ ‫כחברת המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫(מל”ג)‪ ,‬כחברה באקדמיה הלאומית‬ ‫הצעירה למדעים‪ ,‬חברה בוועדה‬ ‫להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים‬ ‫ויועצת לחברות היי‪-‬טק‪ .‬בנוסף‬ ‫היא משמשת עמית מחקר ב‪MIT-‬‬ ‫ופרופסור אורח באוניברסיטת‬ ‫סטנפורד‪.‬‬ ‫פרופסור אלדר זכתה בפרסים‬ ‫רבים‪ ,‬בהם פרס קריל להצטיינות‬ ‫בחקר מדעי‪ ,‬פרס ברונו מטעם‬ ‫קרן רוטשילד‪ ,‬פרס ויצמן למדעים‬ ‫מדויקים‪ ,‬פרס הרשל‪-‬ריץ לחדשנות‬ ‫מדעית‪ ,‬ופרס מטעם עיריית חיפה‬ ‫לנשים פורצות דרך‪.‬‬ ‫פרסים‬ ‫‪33‬‬ ‫האלטרואיסטים‬ ‫"שפיץ‪-‬על"‪" ,‬אין עליך"‪" ,‬רמת‪-‬הוראה‬ ‫הקרובה לשלמות" פקולטה אחת‬ ‫●‬ ‫ועשרה מרצים זכו בפרס ינאי‬ ‫למצוינות בחינוך האקדמי‬ ‫צילום‪ :‬יוסי שרם‬ ‫פרסים‬ ‫‪34‬‬ ‫נשיא הטכניון ומשפחת ינאי עם הזוכים בפרס‬ ‫"‬ ‫שפיץ‪-‬על"‪" ,‬המרצה היחיד שזוכר את שמות הסטודנטים‬ ‫גם בהרצאות גדולות"‪" ,‬מורה ובעיקר אדם טוב יותר"‪,‬‬ ‫"אי אפשר לא להקשיב לו"‪" ,‬מרצה מ‪-‬ד‪-‬ה‪-‬י‪-‬ם!"‪" ,‬אם‬ ‫אפשר‪ ,‬שילמד את כל הקורסים"‪.‬‬ ‫אלה כמה מן הדברים שאמרו סטודנטים בטכניון על חתני‬ ‫פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי‪.‬‬ ‫"אפשר כבר לומר שלמותג שנקרא 'פרס ינאי' השפעות‬ ‫מרחיקות לכת על החינוך האקדמי בטכניון ואף מחוצה לו‪",‬‬ ‫אמר נשיא הטכניון‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ .‬יו"ר ועדת הפרס‪,‬‬ ‫פרופסור גדי שוסטר‪ ,‬אמר כי "אנו רואים בזוכים בפרס‬ ‫סיירת איכותית המשפיעה על ההוראה בכל הקמפוס‪".‬‬ ‫מירב פרוים‪ ,‬יו"ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים‪,‬‬ ‫שהיתה שותפה לתהליך בחירת המרצים הזוכים‪ ,‬אמרה כי‬ ‫"זו תקופה של לבלוב ופריחה לסטודנטים בטכניון‪ .‬בשנתיים‬ ‫האחרונות הטכניון הולך לקראת הסטודנטים ומשפר את‬ ‫ההוראה ואת תנאי הלימוד‪ .‬אני מודה למשפחת ינאי שנתנה‬ ‫לנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬את האפשרות להוקיר את המרצים‬ ‫המוערכים‪".‬‬ ‫הזוכים בפרס הם הפרופסורים משה ברוך (הפקולטה‬ ‫למתמטיקה)‪ ,‬אמיר שפילקה (מדעי המחשב)‪ ,‬דפנה פישר‬ ‫גבירצמן (ארכיטקטורה ובינוי ערים)‪ ,‬מוריס אייזן (כימיה)‪,‬‬ ‫אלון וולף (הנדסת מכונות)‪ ,‬עדית קידר (הנדסת חשמל)‪,‬‬ ‫אורן קורלנד (הנדסת תעשייה וניהול)‪ ,‬לירון ידידציון (הנדסת‬ ‫תעשייה וניהול)‪ ,‬חבצלת ביאנקו‪-‬פלד (הנדסה כימית) אורי‬ ‫שביט (הנדסה אזרחית וסביבתית)‪ .‬בנוסף הוענק הפרס‪,‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬גם לפקולטה טכניונית ‪ -‬הפקולטה למתמטיקה‪.‬‬ ‫מירב פרוים‪ ,‬יו"ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים‬ ‫שירה‪ ,‬פרוזה וחגורה שחורה‬ ‫במהלך הטקס חשפו הזוכים את תחביביהם ואת עיסוקיהם החוץ‪-‬טכניוניים‪ :‬בישול‪ ,‬ריקודי‬ ‫עם‪ ,‬צלילה ושימור ספינות (מוריס אייזן)‪ ,‬כדורסל (משה ברוך)‪ ,‬עיצוב ונסיעות משפחתיות‬ ‫למקומות אקזוטיים (דפנה פישר גבירצמן)‪ ,‬כתיבת פרוזה (עדית קידר)‪ ,‬כדורסל‪ ,‬סקווש‬ ‫וקריאת שירה (אורן קורלנד)‪ ,‬ושחמט (אמיר שפילקה)‪ .‬לירון ידידציון הכין איור‪-‬תודה‬ ‫למשה ינאי‪ ,‬ומשה ברוך סיפר שהוא נוהג לטכניון ב"חיפושית" המשפחתית‪ ,‬שנקנתה לפני‬ ‫יותר מארבעים שנה ושירתה את אביו בהיותו סטודנט בטכניון‪ .‬אלון וולף סיפר שיש לו‬ ‫חגורה שחורה בקראטה‪ ,‬שהוא מתנדב כראש שבט בתנועת הצופים‪ ,‬וכי הוא חובב אופרה‬ ‫ומוזיקה קלאסית‪.‬‬ ‫"לרשום צ'ק זה קל"‬ ‫הפרס‪ ,‬שהוענק זו השנה השלישית ברציפות‪ ,‬הוא יוזמה‬ ‫משותפת של נשיא הטכניון ובוגר הטכניון משה ינאי‪ ,‬שהחליט‬ ‫לתרום ‪ 12‬מיליון דולר לשיפור ההוראה בטכניון‪" .‬לרשום צ'ק‬ ‫זה קל‪ ",‬אמר ינאי‪" .‬האתגר הגדול הוא למצוא מקום שבו‬ ‫התרומה שלך תביא תמורה ראויה‪ ".‬לחברי הסגל הזוכים אמר‬ ‫ינאי כי "מסלול הקידום בעולם האקדמי מבוסס על מחקר ועל‬ ‫כתיבת מאמרים‪ ,‬ומי שמשקיע בהוראה עושה זאת למעשה‬ ‫מתוך אלטרואיזם טהור‪ .‬לכן אני מעריך אתכם כל כך‪".‬‬ ‫ינאי‪ ,‬בוגר מחזור ‪ 1975‬בפקולטה להנדסת חשמל‪ ,‬היה‬ ‫לימים ל"גורו של עולם האיחסון הדיגיטלי" ול"מהפכן מערכות‬ ‫סדרתי"‪ .‬הודות לתרומתו העצומה לשתי החברות הגדולות‬ ‫שבהן עבד הוענק לו המעמד היוקרתי של ‪EMC Fellow‬‬ ‫ו‪ .IBM Fellow-‬כיום רשומים על שמו ‪ 40‬פטנטים הנוגעים‬ ‫לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב‪.‬‬ ‫בשנותיו הרבות בארה"ב לא ניתק ינאי את הקשר לישראל‪.‬‬ ‫הוא תרם רבות לחברות הזנק ישראליות‪ ,‬ועמד מאחורי‬ ‫הקמתן של שתי שלוחות ישראליות של חברת ‪ .EMC‬הקשר‬ ‫שלו עם הטכניון התחדש לפני שנים ספורות‪ ,‬כאשר נשיא‬ ‫הטכניון פרופסור פרץ לביא זימן אותו למשרדו‪ .‬הפגישה‬ ‫הראשונה התגלגלה לשיחת נפש ארוכה‪ .‬בחודשיים הבאים‬ ‫גיבשו ינאי והנהלת הטכניון את המתכונת של פרס ינאי‪.‬‬ ‫נשיא הטכניון ציין כי "מה שריגש אותי במיוחד הוא שכאשר‬ ‫שאלתי את משה מה הוא מבקש שיהיה כתוב על הלוח‬ ‫המציין את תרומתו‪ ,‬הוא השיב בפשטות‪ :‬משה ינאי‪,‬‬ ‫כפר יחזקאל‪".‬‬ ‫פרסים‬ ‫‪35‬‬ ‫פרסים‬ ‫‪36‬‬ ‫המגשר‬ ‫אוליבר שלבי זכה בפרס ניקסייר על פרויקט‬ ‫"העיר השלישית"‪ ,‬המחבר בין נצרת לנצרת עילית‬ ‫א‬ ‫וליבר שלבי נולד בברלין‪ ,‬עלה לארץ‬ ‫בגיל ‪ ,7‬גדל בנצרת‪ ,‬הגיע לטכניון כמעט‬ ‫במקרה ‪ -‬וכעת זכה ב"פרס ניקסייר" על פרויקט‬ ‫הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪.‬‬ ‫שלבי‪ ,‬בן ‪ ,24‬זכה בפרס על הפרויקט "העיר‬ ‫השלישית" ‪ -‬הצעה לחיבור בין הערים השכנות‬ ‫נצרת ונצרת עילית‪ .‬השיפוט בתחרות זו בוצע‬ ‫בדרך לא שגרתית‪ :‬הצבעה חשאית באמצעות‬ ‫כדורי פינג‪-‬פונג כתומים‪ .‬העבודות המתחרות‬ ‫הוצגו בגלריה ע"ש פ‪.‬ק‪ .‬הניך‪ ,‬ואנשי הפקולטה ‪-‬‬ ‫סטודנטים‪ ,‬חברי סגל ועובדים ‪ -‬התבקשו לדרג‬ ‫אותן באמצעות הכדורים‪.‬‬ ‫דיקן הפקולטה פרופסור יהודה קלעי מעניק את פרס סגל לעדי גפן גלזר‬ ‫סיור מאורגן בטכניון‬ ‫כבר בילדותו התעניין שלבי בציור‪ ,‬ביצירה וב"כל מה שקשור‬ ‫לבניית מודלים ‪ -‬לאו דווקא בניינים‪ ".‬אף שאביו היה המפרנס‬ ‫היחיד‪ ,‬והמצב בבית לא היה מזהיר‪ ,‬נשלח אוליבר לבית ספר‬ ‫פרטי ‪ Salvatorian sisters -‬בנצרת‪ .‬במסגרת זו הגיע לסיור‬ ‫מאורגן בטכניון‪ ,‬ובאותו יום החליט שעוד יגיע לכאן‪" .‬למסיימי תיכון‬ ‫קשה מאוד לבחור את המסלול שלהם בחיים‪ ,‬בייחוד כשגרים‬ ‫כמוני בעיר כמו נצרת‪ ,‬שכמעט אין בה פיתוח והזדמנויות‪ .‬אבל‬ ‫כשהגעתי לטכניון היה לי ברור שאלמד כאן בעתיד‪ .‬נרשמתי‬ ‫לפקולטה לארכיטקטורה בלי לדעת בדיוק מה אדריכלים עושים ‪-‬‬ ‫עיצוב פנים? תכנון של בית? של שכונה? של עיר?"‬ ‫במהלך הלימודים נחשף שלבי לתחומים שונים‪ ,‬ביניהם תכנון‬ ‫ההצבעה בפרס ניקסייר‬ ‫מצגת?‬ ‫בר‪-‬קיימא ‪ -‬תכנון חללים ומבנים ירוקים‪ ,‬בדגש‬ ‫על צמצום הנזק הסביבתי ועל הגדלת ההשפעה‬ ‫החיובית על הסביבה החברתית‪" .‬כיום יש הרבה‬ ‫גישות וטכנולוגיות שמאפשרות להקים מבנים ירוקים‪,‬‬ ‫שחוסכים משאבים כגון אנרגיה‪ ,‬מים וחומרי גלם‪".‬‬ ‫בין שתי ערים‬ ‫פרויקט הגמר שלו התמקד כאמור ביחסים בין עירו‪,‬‬ ‫נצרת‪ ,‬לעיר השכנה נצרת עילית‪" .‬אלה שתי ערים‬ ‫שונות מאוד זו מזו באופיין‪ ,‬בתרבותן ובהיסטוריה‬ ‫שלהן‪ .‬נצרת התחילה ככפר קטן‪ ,‬וגדלה במשך אלפי‬ ‫שנים‪ ,‬תחת השפעות תרבותיות שונות‪ .‬נצרת עילית‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬היא עיר מודרנית שתוכננה בתחילת שנות‬ ‫החמישים‪ .‬בעשורים האחרונים הפכה נצרת עילית‬ ‫בהדרגה לעיר המרכזית מבין השתיים‪ ,‬עיר שמשרתת‬ ‫את הכפרים הרבים שסביבה‪ .‬הסיבה לשינוי הזה‬ ‫פשוטה ‪ -‬נצרת עילית גדלה במהירות בזמן שנצרת‬ ‫כמעט לא התפתחה‪ .‬התוצאה‪ :‬חוסר איזון בין שתי‬ ‫הערים האלה‪ ,‬שצמודות זו לזו‪".‬‬ ‫הקונספט שהציג שלבי הוא "לשבור את הגבול"‪ ,‬כלומר‬ ‫לשבור את ההפרדה הליניארית בין שתי הערים ובין‬ ‫שתי האוכלוסיות‪ ,‬ולהפוך את השטח שביניהן למרכז‬ ‫חדש‪ ,‬שיתחבר לתת‪-‬מרכזים של שתי הערים‪ ,‬עם‬ ‫מערכת תחבורה חדשה שתקים לתחיה אזורים שונים‬ ‫לאורך הציר‪ .‬המרכז החדש‪ ,‬על פי התוכנית‪ ,‬יכלול‬ ‫פונקציות ציבוריות שונות‪ ,‬ובהן אוניברסיטה‪.‬‬ ‫שלבי למד בפקולטה בשנים ‪ ,2013-2008‬ובמהלך‬ ‫הלימודים השתלם ברומניה (הכשרה טכנית) ובגרמניה‬ ‫(חילופי סטודנטים)‪ .‬כיום הוא עובד במשרד משה צור‬ ‫בחיפה‪.‬‬ ‫פרסים בסך ‪ 164,000‬שקלים‬ ‫בטקס שערכה הפקולטה בחודש אוקטובר ניתנו פרסים‬ ‫בסכום כולל של ‪ 164,000‬שקלים‪ .‬הפרסים ניתנו‬ ‫על עבודות גמר מצטיינות של סטודנטים שסיימו את‬ ‫לימודיהם בפקולטה בשנים ‪.2012-3‬‬ ‫במקומות הראשונים בפרסים השונים זכו‪ ,‬מלבד שלבי‪,‬‬ ‫הסטודנטים הבאים‪ :‬עדי באום זכתה בפרס ע"ש יחיאל‬ ‫אדמוני ז"ל על הפרויקט "מתערבים במרחב ‪ /‬אקטיביזם‬ ‫עירוני כהשראה למתכנן"‪ .‬יאיר וייס זכה בפרס ע"ש ישראל‬ ‫וליאון רייסקין ז"ל על הפרויקט "בין תשתיות עיר לים"‪.‬‬ ‫איגור גרושקו זכה בפרס ע"ש ישראל וליאון רייסקין ז"ל על‬ ‫הפרויקט "אסטרטגיה שלישית‪ ,‬פעולה בציר ‪."Z‬‬ ‫פינת בת ים‬ ‫עדי גפן גלזר זכתה בפרס ע"ש יחיאל ויוסף סגל ז"ל על‬ ‫הפרויקט "יפו פינת בת ים"‪ .‬בראיון למגזין הטכניון סיפרה‬ ‫עדי כי "כחיפאית שאוהבת ים חיפשתי אזור שקשור לים‪,‬‬ ‫וכך הגעתי ל'יפו פינת בת ים'‪ .‬בפרויקט הזה ניסיתי לקשר‬ ‫את הטבע והים לעיר‪ ,‬ולמעשה להחדיר אותם לתוכה‪ .‬בעיני‬ ‫זוהי היענות לרצונו של הטבע לחדור לרקמה האורבנית‬ ‫ולהיטמע בתוכה ‪ -‬רצון הנחשף בשבר המצוק ובצמחייה‬ ‫הפראית בבתי הקברות‪' .‬ואדי הרקמות' שתכננתי יאפשר‬ ‫לתושבי האזור ‪ -‬יהודים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים ‪ -‬ללכת‬ ‫באזור מונמך‪ ,‬שבו אפשר לחוש את הטבע ולהריח את‬ ‫הים‪ .‬המהלך הזה גם מטשטש את קו התפר האורבני בין‬ ‫הערים‪".‬‬ ‫נשיא הטכניון‪ ,‬פרופסור פרץ לביא‪ ,‬הדגיש בפתיחת הטקס‬ ‫את חשיבותו של מקצוע הארכיטקטורה‪ ,‬ואמר כי במכון‬ ‫החדש המוקם בניו יורק ("מכון טכניון‪-‬קורנל לחדשנות‬ ‫ע"ש ג'ואן ואירווין ג'ייקובס") יוקדש מרכז שלם ‪" -‬הסביבה‬ ‫הבנויה" (‪ - )Built Environment‬לסוגיות הקשורות‬ ‫בארכיטקטורה‪ .‬דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור יהודה קלעי‪ ,‬ציין‬ ‫כי פרסי הצטיינות כמו אלה שחולקו בערב זה דוחפים את‬ ‫הסטודנטים למצוינות‪ ,‬ולכן חשוב לתת להם חשיפה בטקס‬ ‫פומבי ומכובד‪.‬‬ ‫את האירוע הנחתה יו"ר ועדת הפרסים‪ ,‬פרופ"ח רבקה‬ ‫אוקסמן‪ ,‬והעבודות נשפטו על ידי אדר' נוף גדעון שריג‪,‬‬ ‫אדר' נוף גיל הר‪-‬גיל‪ ,‬אדר' דן פרייס‪ ,‬אדר' אודי כסיף‪,‬‬ ‫פרופסור צבי אפרת‪ ,‬אירית צרף נתניהו‪ ,‬המעצבת כרמלה‬ ‫וולף יעקב ואדר' שי וינשטיין‪.‬‬ ‫פרופסור אפרת שיבח את הסטודנטים על המעוף ועל‬ ‫ההעמקה‪ ,‬ועל כך שהם נמנעים מ"השווצות" המאפיינות‬ ‫פרויקטי‪-‬סטודנטים רבים בבתי ספר לאדריכלות‪.‬‬ ‫פרסים‬ ‫‪37‬‬ ‫בוגרים בשטח‬ ‫‪38‬‬ ‫"עברנו לארה"ב מסיבה פשוטה מאוד‪ ".‬עם תמר והבת יעל‬ ‫על תבונה ומקריות‬ ‫ראיון עם חתן פרס נובל בכימיה‪ ,‬פרופסור אריה ורשל‪ ,‬שבחר‬ ‫בתחום הכימיה כמעט במקרה והתאהב בחקר האנזימים‬ ‫בתקופת לימודיו בטכניון‬ ‫ה‬ ‫בשורה על זכייתו בפרס נובל תפסה‬ ‫את פרופסור אריה ורשל כשהוא שקוע‬ ‫בשינה עמוקה‪" .‬בשתיים בלילה נהוג לישון‬ ‫כאן‪ ",‬אמר למראיין שהתקשר אליו מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬כשנשאל מה יעשה עם כספי הזכייה‬ ‫השיב כי "זה לא כל כך הרבה" וכי עליו‬ ‫לבדוק אם הסכום פטור ממס‪.‬‬ ‫מתחיל בגיל מבוגר‪ ,‬אבל בדרך כלל זה חייב‬ ‫לבוא מגיל צעיר מאוד‪ .‬וכמובן‪ ,‬חייב להיות‬ ‫איזה שהוא דחף מולד לפתור בעיות‪.‬‬ ‫חשדת שמדובר במתיחה?‬ ‫כמובן‪ ,‬אבל לנציג שבישר לי על הזכייה היה‬ ‫באמת מבטא שוודי חזק‪ ,‬אז השתכנעתי שזה‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫איך אתה מסביר את רצף הנובליסטים‬ ‫הישראלים‪ ,‬או ילידי ישראל‪ ,‬בעשור‬ ‫האחרון?‬ ‫"אין לי תשובה מדעית‪ ,‬אבל זה בהחלט‬ ‫מעניין ‪ -‬העובדה שאנחנו מדברים על אנשים‬ ‫שלמדו באוניברסיטה בשנות השישים‪ .‬אני‬ ‫מתאר לעצמי שאם נחקור את זה היטב נגיע‬ ‫למסקנות מעניינות‪".‬‬ ‫איפה מתחילה הדרך לפרס נובל?‬ ‫חייבת להיות כאן השפעה מוקדמת מאוד‬ ‫‪ -‬של גננות ושל הורים‪ .‬במקרים נדירים זה‬ ‫האם אתה מסכים להערכות שהידרדרות‬ ‫מערכת החינוך הישראלית תדלדל את‬ ‫הזרם הזה?‬ ‫ממש לא‪ .‬הצלחה מדעית תלויה בהישגים‬ ‫שלך באקדמיה‪ ,‬לא בתיכון‪.‬‬ ‫קיבלת את הפרס על מחקר מאמצע‬ ‫שנות השבעים ‪ -‬כמעט ארבעים שנה‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬העניין שלי באנזימים ובביולוגיה‬ ‫החל אפילו לפני זה‪ ,‬בטכניון‪ ,‬אבל השנים‬ ‫‪ ,1974-5‬במעבדת ‪ MRC‬בקיימברידג'‪,‬‬ ‫העניקו לי פרספקטיבה חדשה לגמרי‪ .‬פתאום‬ ‫מצאתי את עצמי בין אנשים שהביולוגיה‬ ‫הפונקציונלית מעסיקה אותם יום יום‪ ,‬בכל דיון‬ ‫ובכל הפסקת תה‪.‬‬ ‫מהי ביולוגיה פונקציונלית?‬ ‫זהו התחום שבו נחקר הקשר בין מבנה‬ ‫החלבון לבין פעילותו ותפקודיו‪.‬‬ ‫מאז ועד היום לא נטשת את התחום‪.‬‬ ‫אני אוהב מאוד את מה שאני עושה‪ ,‬ולא‬ ‫היה לי משהו יותר מעניין לעשות‪.‬‬ ‫אריה ורשל (‪ )Warshel‬נולד בנובמבר‬ ‫‪ 1940‬בקיבוץ שדה נחום‪ ,‬למד בקיבוצו‬ ‫ובבית הספר התיכון בעין חרוד‪ ,‬והתגייס‬ ‫לצה"ל בשנת ‪ .1958‬הקריירה המדעית‪-‬‬ ‫אקדמית שלו‪ ,‬שתחילתה בלימודי‬ ‫תואר ראשון בטכניון‪ ,‬הובילה אותו‬ ‫עד לתפקידו הנוכחי ‪ -‬פרופסור בכיר‬ ‫(‪ )Distinguished Professor‬בכימיה‬ ‫ובביוכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה‪,‬‬ ‫לוס אנג'לס‪ .‬בדרך הוא זכה בפרסים‬ ‫רבים‪ ,‬ביניהם ‪Tolaman Medal‬‬ ‫והפרס לכימיה ביו‪-‬פיזיקלית של האגודה‬ ‫המלכותית לכימיה (‪ )RSC‬לשנת ‪.2012‬‬ ‫מאז ‪ 2008‬הוא חבר באגודה המלכותית‬ ‫לכימיה‪ ,‬ומאז ‪ - 2009‬חבר באקדמיה‬ ‫הלאומית למדעים‪ .‬לֹו ולאשתו תמי שתי‬ ‫בנות ‪ -‬מרב ויעל‪.‬‬ ‫הגעת לטכניון ב‪ .1962-‬מה אתה זוכר‬ ‫משנות הלימודים כאן?‬ ‫נהניתי מאוד מהלימודים בטכניון ומעולם‬ ‫לא מתחתי ביקורת על המרצים‪ .‬רובם היו‬ ‫מצוינים‪ ,‬ואני זוכר לטובה את אמיתי הלוי‪,‬‬ ‫ראובן פאונץ‪ ,‬אוטו שנפ‪ ,‬יחיאל שליטין‬ ‫וקלמן אלטמן‪ .‬היו גם מרצים פחות טובים‪,‬‬ ‫אבל אני מאמין שהלמידה היא באחריותו‬ ‫של הסטודנט‪ ,‬והוא לא אמור להאשים אף‬ ‫אחד בכשלונותיו‪ .‬לימים גיליתי שדודתי‪,‬‬ ‫חנה ורשל‪ ,‬שנספתה בשואה‪ ,‬למדה‬ ‫הנדסת בניין בטכניון בשנים ‪.1935-6‬‬ ‫מדוע בחרת בכימיה?‬ ‫האמת היא שלא היה לי מושג מה ללמוד‪,‬‬ ‫אז התייעצתי עם אליעזר פינקמן‪ ,‬חבר‬ ‫מהצבא שכבר למד כאן אז וכיום הוא‬ ‫פרופסור אמריטוס בטכניון‪ .‬הוא אמר לי‬ ‫שמכיוון שיש לי ראיית‪-‬צבעים טובה ‪ -‬לֹו‬ ‫היו משקפיים ולי לא ‪ -‬כדאי לי ללמוד‬ ‫כימיה‪" .‬שיהיה‪ ",‬אמרתי לעצמי‪ ,‬במחשבה‬ ‫שאחרי שאסיים את הלימודים אחליט מה‬ ‫לעשות הלאה‪.‬‬ ‫אבל הכימיה תפסה אותך מהר וחזק‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬וכבר בשנת הלימודים השלישית‬ ‫הצטרפתי לפרויקט מחקר בביוכימיה‬ ‫בהנחיית פרופסור יחיאל שליטין‪ .‬שם‬ ‫בעצם החל המסע המדעי שלי‪ .‬בעבודה‬ ‫איתו נחשפתי לחקר האנזימים ולאופן‬ ‫שבו אנזימים מאיצים תגובות כימיות‪,‬‬ ‫ולעתים מעצימים אותן בעשרות סדרי‬ ‫גודל‪ .‬במסגרת הפרויקט הזה השתמשתי‬ ‫בהצלחה‪ ,‬כנראה לראשונה בהיסטוריה‪,‬‬ ‫במכשיר ‪( NMR‬תהודה מגנטית גרעינית)‬ ‫למדידת תגובה אנזימטית מהירה מאוד‪.‬‬ ‫מה כל כך מעניין בתגובות כימיות של‬ ‫אנזימים?‬ ‫הבנה של תהליכים אנזימטיים מאפשרת‬ ‫לנו להאיץ תהליכים פיזיולוגיים או לעכב‬ ‫אותם‪ ,‬ולפתח תרופות וטיפולים שמייעלים‬ ‫את תיפקוד הגוף ו"מתקנים" שיבושים‪.‬‬ ‫אז מה היה האתגר הגדול ביותר?‬ ‫אחת התעלומות הגדולות בתחום‬ ‫הביוכימיה נוגע לשאלה כיצד אנזימים‬ ‫מאיצים משמעותית ‪ -‬לעתים ב‪ 20-‬סדרי‬ ‫גודל (‪ - )1020‬תגובות כימיות‪ .‬המחקר‬ ‫הנסיוני מוגבל כאן‪ ,‬כי ניסויים לבדם אינם‬ ‫יכולים להסביר איך משפיעים האנזימים‬ ‫על מהירות התגובה ומאיצים אותה בשיעור‬ ‫כל כך משמעותי‪ .‬הבעיה הניסויית אינה‬ ‫נובעת רק ממהירות התהליך‪ ,‬אלא גם מכך‬ ‫שהאנזימים מורכבים מאוד‪ ,‬ואיש אינו יכול‬ ‫לבנות ניסוי שיאמר לו מהם בדיוק הכוחות‬ ‫שפועלים בתוכם‪ .‬כאן אנחנו נכנסים‪,‬‬ ‫עם מודלים שמסבירים למה התגובות‬ ‫האנזימטיות מהירות כל כך‪ ,‬וגם מציעים‬ ‫ניסויים נוספים שישנו את מהירות התגובה‪.‬‬ ‫וזו ההצלחה הגדולה שלך‪.‬‬ ‫זו היתה תעלומה בת מאה שנה‪ ,‬ואני רציתי‬ ‫לפתור אותה‪ .‬המודלים שפיתחתי במהלך‬ ‫השנים מאפשרים להבין כיצד פועלים‬ ‫האנזימים‪ ,‬וכיצד שינויים בהם (לדוגמה‪,‬‬ ‫שינויים בחומצות האמינו) מאיצים את‬ ‫מהירות התגובה‪ .‬את התעלומה הזאת‬ ‫אפשר לפתור רק באמצעות מודלים‬ ‫ממוחשבים‪.‬‬ ‫על פי ועדת פרס נובל‪ ,‬הפרס הוענק‬ ‫לכם על הגישור בין הפיזיקה הקלאסית‬ ‫למכניקה הקוואנטית‪.‬‬ ‫בערך‪ .‬מודלים כימיים שמתבססים על‬ ‫הפיזיקה הקלאסית בלבד מתארים את‬ ‫החלבון כאוסף של כדורים (אטומים)‬ ‫וקפיצים (קשרים)‪ ,‬ומסבירים את מבנה‬ ‫החלבון במונחים האלה‪ .‬המגבלה שלהם‬ ‫היא שהם אינם יכולים לתאר את הכימיה‪,‬‬ ‫כלומר את שבירת הקשרים בחלבון‪ .‬לשם‬ ‫כך אנחנו זקוקים למכניקה קוואנטית‪.‬‬ ‫וזו בעצם פריצת הדרך שלך?‬ ‫בתקופת התואר הראשון לקחתי קורס‬ ‫במכניקה קוואנטית אצל פרופסור קלמן‬ ‫אלטמן מהפקולטה לפיזיקה‪ .‬הוא היה‬ ‫מרצה פנטסטי אבל הקורס היה נורא‬ ‫קשה ‪ -‬הרבה יותר מכל מה שלמדנו‬ ‫בכימיה ‪ -‬והחלק היחיד שהבנתי בו הוא‬ ‫שפונקציות הגל בתחילת התגובה ובסופה‬ ‫יכולות ללמד אותי על שלבי הביניים‪ ,‬שהם‬ ‫מצבים הרבה יותר מורכבים‪ .‬הבנתי שיש‬ ‫כאן מפתח למחקר‪-‬האנזימים שלי אצל‬ ‫שליטין‪ .‬עוד לא היה לי מושג איך לחבר‬ ‫את שני העולמות האלה‪ ,‬אבל האמנתי‬ ‫שזה אפשרי‪ ,‬ואפילו הבטחתי לסטודנט‬ ‫מבריק אחד שלמד איתי שיום אחד אפתֵח‬ ‫פונקציית‪-‬גל לאנזימים‪.‬‬ ‫למה בעצם לחבר את הקלאסי והקוואנטי‬ ‫ולא להסתפק במכניקה הקוואנטית?‬ ‫כי המודלים הקוואנטיים ‪ -‬שאכן יודעים‬ ‫להסביר ולנבא את התגובה הכימית‬ ‫ואת העירור האנרגטי הכרוך בה ‪ -‬דורשים‬ ‫כוח חישוב אדיר‪ .‬לכן הם לא יכולים לתאר‬ ‫את התהליך הכימי כולו‪ ,‬אלא רק אטומים‬ ‫בודדים ומולקולות קטנות‪ ,‬ולכן הם אינם‬ ‫מספקים מידע משמעותי על הסביבה‪ ,‬כלומר‬ ‫על התמיסה שבה שרויות המולקולות‪ .‬לפיכך‬ ‫נדרש כאן גישור בין שתי הדרכים‪ ,‬ולכך הגענו‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫אז זו בעצם שאלה של פשרה‪ ,‬טרייד‪-‬אוף?‬ ‫כן‪ ,‬ממש כמו ברזולוציה של תמונה‪ .‬ככל‬ ‫שהרזולוציה גדלה התמונה יותר ברורה‪ ,‬אבל‬ ‫גם כוח המיחשוב הנחוץ גדֵל‪ ,‬ואתה חייב‬ ‫להתפשר איפה שהוא‪ .‬בביולוגיה פונקציונלית‬ ‫אתה זקוק לרזולוציה גבוהה מאוד רק באזורים‬ ‫מסוימים ‪ -‬במקומות שבהם אתה רוצה למפות‬ ‫את מצבם של כל אלקטרון וכל גרעין באטום;‬ ‫בשאר האזורים אתה יכול להסתפק ברזולוציה‬ ‫הנמוכה יותר שמספקת הפיזיקה הקלאסית‪ .‬זה‬ ‫מה שהבנתי במהלך התואר הראשון ‪ -‬שבעצם‬ ‫דרוש גישור בין שתי ה"פיזיקות" ובין הביולוגיה‬ ‫למדעי המחשב‪.‬‬ ‫ואז נפרדת מהטכניון‪.‬‬ ‫גם כאן היתה כאן מקריּות רבה‪ .‬הציון הגרוע‬ ‫היחיד שלי בכל התואר הראשון היה באנגלית‪,‬‬ ‫וחששתי מהדרישה הטכניונית (מכל תלמיד‬ ‫לתואר שני) ללמוד שתי שפות‪ .‬באותו זמן‬ ‫קראתי בעיתון שפרופסור שניאור ליפסון‪,‬‬ ‫המנהל המדעי החדש של מכון ויצמן‪ ,‬הוא‬ ‫מקיבוץ תל עמל (כיום ניר דוד)‪ ,‬שנמצא‬ ‫שלושה קילומטר מהקיבוץ שלי‪ .‬נפגשתי‬ ‫איתו‪ ,‬והוא הסביר לי שבגלל המינוי שלו הוא‬ ‫לא לוקח סטודנטים חדשים‪ .‬הראיתי לו את‬ ‫הציונים שלי‪ ,‬אבל הוא אמר שציונים לא‬ ‫מעניינים אותו‪ .‬ולמרות הכל‪ ,‬בסופו של דבר‬ ‫הצלחתי לשכנע אותו‪.‬‬ ‫מה היה תחום‪-‬המחקר שלו?‬ ‫ליפסון חקר עד אז את השינויים בסלילי‬ ‫החלבונים‪ ,‬ועשה זאת בשיטות של מכניקה‬ ‫סטטיסטית‪ .‬ב‪ ,1965-‬קצת לפני שהגעתי אליו‪,‬‬ ‫הוא הבין שהמחשב יכול לתרום המון במחקר‬ ‫הכימי והביולוגי‪ ,‬והחל לעבוד על מידול‪-‬‬ ‫מולקולות ממוחשב‪ .‬במהלך המחקר אצלו‬ ‫פיתחתי תחליף לייצוג‪-‬המולקולות המסורתי‪,‬‬ ‫שהתבסס כאמור על דימוי של כדורים‬ ‫(אטומים) וקפיצים (קשרים)‪ ,‬ועל חישובים‬ ‫המסתמכים על אורך הקשר‪ .‬למודל הזה היו‬ ‫מגבלות עצומות‪ ,‬ואני הצעתי להחליף אותו‬ ‫בייצוג המבוסס על קואורדינטות קרטיזיאניות‬ ‫(צירי ‪ .)x, y, z‬בשלב הזה ליפסון חשב שאני‬ ‫ממש לא בכיוון‪ ,‬וגם לי עצמי היו פקפוקים‬ ‫מסוימים‪ ,‬אבל "הגולם" ‪ -‬המחשב המתקדם‬ ‫של מכון ויצמן ‪ -‬אישר את הפתרון שלי‪.‬‬ ‫במה הועילה שיטת המידול שפיתחת?‬ ‫בוגרים בשטח‬ ‫‪39‬‬ ‫בוגרים בשטח‬ ‫‪40‬‬ ‫השיטה שלי איפשרה לנו להסתפק בשורת‬ ‫קוד אחת במקום אלפי שורות‪ .‬בהמשך‬ ‫יישמתי אותה על ויברציות של מולקולות‪,‬‬ ‫והצלחתי לצמצם לשורה אחת בעיות‬ ‫שהצריכו קודם ספר שלם‪ .‬בינתיים סיימתי‬ ‫את המאסטר‪ ,‬ואז נקראתי למילואים ‪ -‬זו‬ ‫היתה "תקופת ההמתנה"‪ ,‬שבסופה פרצה‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ .‬במלחמה עצמה‪,‬‬ ‫כשאשתי תמי רצה למקלט עם תיק יד‪,‬‬ ‫כולם היו בטוחים שאלה התכשיטים שלה‪,‬‬ ‫אבל בעצם זו היתה הצעת המחקר שלי‬ ‫לדוקטורט‪.‬‬ ‫ואז פגשת את מייקל לויט‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬מייק עמד להתחיל את הדוקטורט‬ ‫שלו‪ .‬למזלי הוא היה ‪ -‬והוא עדיין ‪ -‬מתכנת‬ ‫מעולה‪ ,‬וכך הצלחנו לפתח תוכנה שהיתה‬ ‫יעילה ואלגנטית מאוד בהתחשב במגבלות‬ ‫המיחשוב של אותם ימים‪ .‬באמצעות‬ ‫התוכנה שכתבנו הצלחנו בעצם "להעמיס"‬ ‫על המחשב את רוב העבודה‪ ,‬וזה בעצם‬ ‫היה הבסיס לכל התוכנות העתידיות של‬ ‫סימולציה של מולקולות גדולות‪ .‬אין לי‬ ‫ספק שהניסיון הזה עיצב את המחשבה‬ ‫המדעית שלי‪.‬‬ ‫חשוב לציין עוד תחנה משמעותית מאוד‬ ‫בדרך לפרס נובל‪ .‬לקראת סיום הדוקטורט‬ ‫עסקתי‪ ,‬כעבודה צדדית‪ ,‬במחקר משותף עם‬ ‫אברהם ברומברג‪ ,‬שהיה גם הוא דוקטורנט‬ ‫בויצמן באותה תקופה‪.‬‬ ‫ברומברג גילה‪ ,‬באופן ניסויי‪ ,‬אפקט איזוטופי‬ ‫כלשהו שנחשב אז בלתי אפשרי‪ ,‬והקהילה‬ ‫המדעית התייחסה בחשדנות לממצא הזה‪.‬‬ ‫פיתחתי חישוב של התהליך הקוואנטי‬ ‫הרלוונטי‪ ,‬ובו הצגתי חלק מהמולקולה‬ ‫במונחים של מכניקה קוונאטית‪ ,‬וחלק אחר‬ ‫על פי המודל הקלאסי‪ .‬כך אישרתי את קיומו‬ ‫של האפקט שברומברג גילה‪ .‬לשם כך הייתי‬ ‫צריך לכתוב נוסחאות שונות לתגובות שונות‪,‬‬ ‫וזה בעצם היה מודל ה‪ QM+MM-‬הראשון ‪-‬‬ ‫מודל שמשלב מכניקה קוואנטית עם פיזיקה‬ ‫קלאסית (מולקולרית)‪ .‬עם זה הגעתי בינואר‬ ‫‪ 1970‬לפוסט‪-‬דוקטורט‪.‬‬ ‫שאותו עשית בהרווארד‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אצל פרופסור מרטין קארפלוס‪ ,‬שהוא‬ ‫השותף שלי ושל מייק לפרס נובל‪ .‬שם‬ ‫פיתחתי את הרעיונות שלי בנוגע לגישור בין‬ ‫שתי ה"פיזיקות"‪.‬‬ ‫במחקר הזה תיארתי תכונות ספקטרוסקופיות‬ ‫של המולקולות שיש בהן אלקטרונים מסוג‬ ‫‪ .pi‬אלה הם אלקטרונים שקופצים בין‬ ‫אטומים שונים ויוצרים ענן‪ .‬לשם כך מספיק‬ ‫תיאור קוונטי‪ ,‬מפני שאין כאן שום תגובה‬ ‫כימית ושום שבירה של קשרים‪.‬‬ ‫ומשם חזרת לויצמן‪ ,‬הפעם כחבר סגל‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬ואז חזרתי גם למולקולות שהעסיקו אותי‬ ‫תמיד ‪ -‬האנזימים‪ .‬ומכיוון שמודל ‪QM+MM‬‬ ‫אינו שימושי ללמידת כימיה ולא לחקר‬ ‫אנזימים‪ ,‬הייתי צריך לפתח מודל חדש‪.‬‬ ‫מודל שיסביר איך האלקטרונים "יודעים"‬ ‫מה השפעתם של המטענים הקלאסיים‬ ‫שמסביבם‪ .‬כך נולד מודל ‪( QM/MM‬שאין‬ ‫לבלבל בינו לבין ‪ .)QM+MM‬המודל הזה‬ ‫איפשר לי ולמייק למדל את ההשפעה‬ ‫הקטליטית של האנזים‪ ,‬ובכך בעצם לייסד‬ ‫תחום חדש‪.‬‬ ‫ב‪ 1974-‬נסעת לקיימברידג'‪ ,‬אנגליה‪,‬‬ ‫לאותה תקופה גורלית‪.‬‬ ‫יצאתי לשנתיים במעבדות ‪MRC‬‬ ‫בקיימברידג'‪ ,‬ושוב עבדתי עם מייק‪ .‬התקופה‬ ‫הזאת העניקה לי פרספקטיבה חדשה‪,‬‬ ‫השראה עמוקה וקצב פעילות חסר תקדים‪.‬‬ ‫תוך שנתיים השגנו התקדמות אדירה‪,‬‬ ‫שסללה את הדרך לחלק ניכר ממה שנקרא‬ ‫כיום "ביולוגיה חישובית פונקציונלית"‪ .‬שם‬ ‫גם פענחתי את השלב הראשון של תהליך‬ ‫הראייה‪.‬‬ ‫תקופה פורייה זו הובילה אותי להמשך‬ ‫"אצל פרופסור יחיאל שליטין בטכניון החל המסע המדעי שלי‪ ,‬ובקורס של פרופסור קלמן אלטמן מהפקולטה לפיזיקה הבנתי שפונקציית‪-‬הגל היא‬ ‫המפתח לפענוח התגובה האנזימטית‪ ".‬אריה ורשל בתמונת המחזור מהטכניון‬ ‫המחקר שלי‪ ,‬ולידיעה שאם אתה שואל‬ ‫את השאלות הנכונות‪ ,‬תצליח לבנות מודל‬ ‫יעיל שיהיה רלוונטי למערכות ביולוגיות‬ ‫ממשיות‪.‬‬ ‫ושם נולד המאמר ההיסטורי‪.‬‬ ‫ב‪ 1976-‬פרסמתי עם מייק את המאמר‬ ‫שזיכה אותנו בפרס נובל‪ .‬זה היה המודל‬ ‫הממוחשב הראשון ַה ּ ָתקֵף לתגובות‬ ‫אנזימטיות‪ .‬המודל הזה‪ ,‬בניגוד לקודמיו‪,‬‬ ‫חל על כל סוגי המולקולות‪ ,‬אפילו הגדולות‬ ‫ביותר‪ .‬הוא רלוונטי למולקולות בעולם החי‬ ‫ולתהליכים תעשייתיים‪ ,‬לתרופות ולתאים‬ ‫סולאריים ולמנועי רכב‪.‬‬ ‫הרבה אנשים תוהים אם נכון להגדיר‬ ‫את התגלית הגדולה שלך כ"‪Made in‬‬ ‫‪ ."Israel‬זה חשוב?‬ ‫קיבלתי את הפרס על עבודה שנעשתה‬ ‫בעיקרה בישראל ובאנגליה‪ ,‬ולא פחות‬ ‫חשוב ‪ -‬העניין שלי בתחום הזה התעורר‬ ‫בטכניון‪.‬‬ ‫השאלה הזו נקשרת בישראל לדיון‬ ‫הגדול יותר על בריחת מוחות‪.‬‬ ‫בריחת מוחות היא נושא חשוב‪ ,‬אבל‬ ‫במקרה שלי‪ ,‬החיים בחו"ל נובעים מסיבה‬ ‫פשוטה מאוד ‪ -‬לא קיבלתי קביעות במכון‬ ‫ויצמן‪ ,‬למרות שתיק‪-‬המועמד שלי כלל‬ ‫את המאמר שזיכה אותי כעת בפרס נובל!‬ ‫אני מתאר לעצמי שאני הנובליסט הראשון‬ ‫שהמאמר שזיכה אותו בנובל לא עזר לו‬ ‫לקבל קביעות‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הרבה החלטות‬ ‫גורליות בחיים שלי התקבלו בנסיבות‬ ‫פשוטות‪ ,‬כמעט מקריות‪ .‬גם את הקיבוץ‬ ‫עזבתי מסיבות די פשוטות‪ :‬על כל שנה‬ ‫של לימודים אקדמיים נדרשתי להתחייב‬ ‫לשנתיים של מגורים בקיבוץ‪ ,‬וזה פשוט‬ ‫לא התאים לי‪.‬‬ ‫בתרשים‪ :‬מודל ‪,QM/MM‬‬ ‫המגשר בין הפיזיקה לביולוגיה‬ ‫ובין הפיזיקה הקלאסית למכניקה‬ ‫הקוואנטית‪.‬‬ ‫אזור‪-‬התגובה הפעיל באנזים‬ ‫מסומן בצהוב וזוכה ל"פרשנות‬ ‫קוואנטית"‪ ,‬ואילו שאר המערכת‬ ‫מתוארת במונחי הפיזיקה הקלאסית‬ ‫גדלת באווירה אנטי‪-‬הישגית‪ .‬איך אתה‬ ‫מסביר את ההצלחה שלך?‬ ‫החינוך הקיבוצי‪ ,‬והקיבוץ בכללו‪ ,‬הם דווקא‬ ‫מערכות הישגיות מאוד‪ .‬אני עצמי הייתי‬ ‫תחרותי מאז ומעולם‪ ,‬וזה בא לידי ביטוי‬ ‫גם במשחקים‪ ,‬בעיקר בכדורגל וב"מלחמה‬ ‫על הדגל"‪ ,‬וכמובן בלימודים‪ .‬בסוף י"א‬ ‫עברתי מבית הספר של שדה נחום לתיכון‬ ‫בעין חרוד‪ ,‬ל'כיתה מקובצת' שנועדה למי‬ ‫שרצה ללמוד יותר ברצינות‪ .‬נכון שלא‬ ‫עשינו שם תעודת בגרות‪ ,‬אבל השלמתי‬ ‫את זה בשנת השירות האחרונה בצבא‪.‬‬ ‫אומרים שכיום‪ ,‬בניגוד לעבר‪,‬‬ ‫לא יתכן מחקר מדעי איכותי בלי‬ ‫מימון משמעותי‪ .‬מה דעתך?‬ ‫נכון שיש מחקרים שמצריכים תקציב‬ ‫משמעותי‪ ,‬והכסף אכן חשוב למי‬ ‫שנמצא בשלבים של בניית קבוצת‬ ‫מחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש דברים לא פחות‬ ‫חשובים‪.‬‬ ‫והם?‬ ‫עקשנות‪ ,‬מקוריות‪ ,‬אומץ ונכונות‬ ‫ללכת לכיוונים חריגים‪.‬‬ ‫ומה דעתך על מה שקרה לתנועה‬ ‫הקיבוצית מאז?‬ ‫מה שקורה לכל תנועה אידיאולוגית‪.‬‬ ‫תודה לד"ר משה נחמני‬ ‫ולאבי בליזובסקי‪ ,‬עורך אתר "הידען"‪,‬‬ ‫על עזרתם בהכנת הכתבה‬ ‫בוגרים בשטח‬ ‫‪41‬‬ ‫ארגון הבוגרים‬ ‫‪42‬‬ ‫ארגון הבוגרים‬ ‫‪43‬‬ ‫ארגון הבוגרים‬ ‫‪44‬‬ ‫דילמת‬ ‫האקזיט‬ ‫הפאנל בהנחיית ד"ר פורטונה‬ ‫ד"ר קירה רדינסקי ופרופסור פרץ לביא‬ ‫מירב ארלוזורוב‪ ,‬כתבת ‪The Marker‬‬ ‫חברי מועדון ה‪ 100-‬בהרכב חלקי‬ ‫מאת גילי פורטונה‬ ‫ה‬ ‫עשור האחרון הוליד לנו גיבור לאומי‬ ‫חדש‪ :‬סטארט‪-‬אפיסט שהצליח להקים‬ ‫חברה טכנולוגית ולמכור אותה במיליונים‪.‬‬ ‫בספר "אומת הסטארט‪-‬אפ" הצליחו המחברים‪,‬‬ ‫דן סינור ושאול זינגר‪ ,‬להרחיב את המודעות‬ ‫העולמית לייחודיות של ישראל בפיתוח‬ ‫טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך‪ ,‬ולהצביע על‬ ‫התעצמותו של הגיבור הלאומי‪ ,‬שהפך למותג‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לצד פריחת הגיבור הלאומי בתעשיית‬ ‫הסטארט‪-‬אפ אנו נחשפים גם להשלכות‬ ‫חיוביות פחות‪ .‬לנוכח הפערים החברתיים‬ ‫וירידת הפריון מבינים רבים מאתנו שמדינה‬ ‫אינה יכולה לבסס כלכלה יציבה ומאוזנת‬ ‫על סטארט‪-‬אפים בלבד‪ .‬היא חייבת תעשייה‬ ‫יציבה עם יסודות חזקים‪ .‬בעשרים השנים‬ ‫האחרונות לא קמו בישראל תעשיות גלובליות‬ ‫גדולות המקיימות מחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק‬ ‫ומעסיקות מאות עובדים בכל חברה ‪ -‬בחברה‬ ‫עצמה ובמעגל נותני השירותים‪ .‬הבעיה מחייבת‬ ‫התייחסות מערכתית ודיון בשאלה אם לא כדאי‬ ‫לעודד ולטפח‪ ,‬לצד הגיבור הלאומי החדש‪,‬‬ ‫גם בנייה של חברות גדולות ויצרניות העומדות‬ ‫בזכות עצמן‪.‬‬ ‫התפתחות של חברה מתחילה ברעיון‪ ,‬ממשיכה‬ ‫בפיתוח טכנולוגי ובביסוס מודל עסקי‪ ,‬ומגיעה‬ ‫להבשלה בהרחבת החדירה לשוק‪ .‬הצלחת‬ ‫החברה היא התבססותה כחברה גדולה‪.‬‬ ‫המאמץ עצום וארוך‪ ,‬והסיכויים לכישלון עסקי‬ ‫ממשיים‪ .‬האפשרות לזכות ברווח מהיר ונטול‬ ‫סיכון באמצעות מכירת החברה לחברה רב‪-‬‬ ‫לאומית מהווה פיתוי גדול לנוכח האלטרנטיבה‬ ‫ בניית חברה עסקית גדולה‪ ,‬המחייבת אורך‬‫רוח וניהול מורכב יותר‪.‬‬ ‫בזכות האקזיט‬ ‫המצדדים באקזיטים מהירים טוענים שאין‬ ‫להתערב ואין לקבוע תמהיל רצוי לחברות‬ ‫סטארט‪-‬אפ ולחברות יציבות‪ ,‬שכן חלק‬ ‫מהיזמים שמֹוכרים חברות יוזמים חברות‬ ‫נוספות והופכים ליזמים סדרתיים‪ ,‬וחבל‬ ‫לגרום להם לבנות חברה עסקית מלאה ‪ -‬מה‬ ‫שאינו בתחום התמחותם‪ .‬עוד הם טוענים כי‬ ‫המכירה לחברות גלובליות גדולות פותחת‬ ‫גישה לשווקים ומגדילה את סיכויי המסחור‬ ‫הגלובלי‪ ,‬וכי החברות הגדולות שקונות את‬ ‫חברות הסטארט‪-‬אפ ממשיכות להרחיב את‬ ‫החברות בישראל‪ ,‬מקימות מרכזי מו"פ ותורמות‬ ‫לתעסוקה‪ .‬באחרונה אף נשמעים קולות של‬ ‫"בואו נבנה מרכז לחדשנות עולמית ונהיה אור‬ ‫לגויים בתחום החדשנות הגלובלית‪".‬‬ ‫חסרונות הסטארט‪-‬אפ‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬מצדדי טיפוח החברות יושבות‪-‬‬ ‫הקבע טוענים כי אוכלוסיית היזמים ואנשי‬ ‫הפיתוח המתקדם מוגבלת‪ ,‬ואינה אלא‬ ‫שיעור קטן מהעובדים במשק‪ .‬לדידם‪ ,‬חברות‬ ‫סטארט‪-‬אפ אינן יציבות לטווח ארוך‪ ,‬ומביאות‬ ‫לבריחת מוחות לחברות הגלובליות‪ ,‬ולפיכך‬ ‫חיוני לפתח חברות עסקיות תחרותיות‪-‬גלובלית‬ ‫כמודל יציב יותר לטווח הארוך‪ .‬הם רואים‬ ‫צורך וחשיבות במינוף ההצלחה הפנטסטית‬ ‫של חברות חדשניות לבניית תעשייה רחבה‬ ‫ויציבה‪ ,‬חדשנית וחזקה מבחינה עסקית‪.‬‬ ‫מבחינתם‪ ,‬חדשנות היא יתרון לאומי המאפשר‬ ‫גם אקזיטים וגם בניית מנוע צמיחה להגדלת‬ ‫הפריון התעשייתי הירוד‪.‬‬ ‫במפגש פורום מועדון ה‪ 100-‬של בוגרי הטכניון‬ ‫עלתה דילמה קשה זו לדיון פתוח‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫יזמים ישראלים ובוגרי המוסד‪ .‬המסקנה‬ ‫הגורפת היתה שיש צורך בהגדלת מספר‬ ‫החברות הגדולות בישראל‪ ,‬שיצמחו מאותם‬ ‫סטארט‪-‬אפים שהקימו הגיבורים הלאומיים‬ ‫החדשים שלנו‪ .‬היתה מחלוקת על מידת‬ ‫ההתערבות הנחוצה מצד הממשלה‪ ,‬אך הוסכם‬ ‫על שלושה צעדים מומלצים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לעודד מוסדיים להשקיע ביצירת חברות‬ ‫גדולות‪ .‬הדבר יאפשר לחלק מהמיזמים‬ ‫המצליחים להשיג מימון וזמן לבניית חברות‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫‪ .2‬להשקיע בבניית תעשייה טכנולוגית‬ ‫מתקדמת בפריפריה‪.‬‬ ‫‪ .3‬להרחיב את השקעות המדינה בחינוך‬ ‫טכנולוגי בבתי הספר ובמוסדות להשכלה‬ ‫הגבוהה‪.‬‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬המסקנה הגורפת היא‬ ‫שהגיבור הלאומי שלנו לא נעלם‪ ,‬אך הגיע‬ ‫הזמן להעלותו כיתה‪.‬‬ ‫גילי פורטונה‪ ,‬מנחה הפאנל המרכזי בארוע‪,‬‬ ‫הוא ראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד‬ ‫שמואל נאמן‪ ,‬והיה בעבר סמנכ"ל טבע‪.‬‬ ‫הכתבה התפרסמה ב‪ TheMarker-‬לאחר‬ ‫כנס מועדון ה‪ 100-‬בנושא "אקזיט‪ ,‬חברה‬ ‫גדולה ופריון בעבודה ‪ -‬רצוי ומצוי"‬ ‫צילומים‪ :‬יוסי שרם‪ ,‬קרן‪-‬אור גרינברג‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬פנינה זיו‪ ,‬מנהלת ארגון בוגרי הטכניון; ענת ספיר‪ ,‬מנהלת השיווק; קרן‪-‬אור גרינברג‪,‬‬ ‫מנהלת "בוגרים בקמפוס"; ומשתתפי הפאנל טכניון ‪ UP‬בהנדסה כימית‪ :‬אורן צוויג‪ ,‬מנהל ייצור‬ ‫אומריקס ביופרמצבטיקה; ד"ר שי מירצקי; מלאכי אלפר‪ ,‬מנכ"ל פז בית זיקוק אשדוד; עמיר מקוב;‬ ‫הדיקן פרופסור רפי סמיט‪ ,‬ד"ר ניר חיימוביץ'‪ ,‬ראש צוות ‪ ;Cell-Era‬וצבי ולדמן‬ ‫סטודנט היום –‬ ‫בוגר מחר‬ ‫"בוגרים בקמפוס" ‪ -‬בוגרי הפקולטה תורמים לסטודנטים‬ ‫מנסיונם ומסייעים להם בעיצוב הקריירה‬ ‫מפגשי בוגרים וסטודנטים בפקולטה להנדסה ביו‪-‬רפואית‬ ‫"הזדמנות ראשונה לפגוש באופן אישי בוגרי‪-‬פקולטה‬ ‫עם הרבה ניסיון‪ ".‬מפגש בין בוגרים לסטודנטים‬ ‫בפקולטה להנדסה כימית‬ ‫מאת‪ :‬קרן‪-‬אור גרינברג‪ ,‬מנהלת תוכנית "בוגרים בקמפוס"‬ ‫א‬ ‫רגון בוגרי הטכניון הציב לעצמו מטרה‪ ,‬להפעיל את הבוגרים‬ ‫למען הסטודנטים בקמפוס‪ ,‬במתן מידע מעולם התעסוקה‬ ‫הרלוונטי למקצוע שנלמד בפקולטה‪ .‬לצורך כך הוקמה תוכנית‬ ‫חדשה בשם 'בוגרים בקמפוס'‪ .‬המטרה‪ :‬להביא את הבוגרים‬ ‫לשיחות עם סטודנטים בפקולטה סביב שולחנות עגולים‪ .‬במהלך‬ ‫שנת הלימודים תשע"ג פעלנו בפקולטות להנדסה כימית‪ ,‬הנדסה‬ ‫ביו‪-‬רפואית והנדסת אווירונוטיקה וחלל‪ .‬עם כל פקולטה הפקנו כנס‬ ‫ייעודי‪ ,‬בשם "טכניון ‪ ,"UP‬במהלכו נפגשו הסטודנטים עם הבוגרים‬ ‫בפאנלים וסביב שולחנות עגולים‪ .‬בוגרים מחברות גדולות‪ ,‬קטנות‬ ‫וסטארט‪-‬אפים‪ ,‬מעמדות ניהול מגוונות ושלבי קריירה שונים‪ ,‬סיפרו‬ ‫על המסלול האישי‪ :‬נקודות מפנה‪ ,‬נקודות שיא‪ ,‬אתגרים ופתרונות‪.‬‬ ‫מעוררים השראה‬ ‫הפקולטה להנדסה כימית היתה הראשונה שבה קיימנו כנס כזה‪,‬‬ ‫בהובלת דיקן הפקולטה‪ ,‬פרופסור רפי סמיט‪ .‬הערב נפתח בהרצאה‬ ‫של צבי ולדמן‪ ,‬לשעבר מנכ"ל חברת הברום וחיפה כימיקלים‪ ,‬בוגר‬ ‫‪ .1952‬בהמשך התקיים פאנל בהנחיית פרופסור יכין כהן ונציג‬ ‫לימודי מוסמכים רונן בן‪-‬נון‪ ,‬ובהשתתפות מלאכי אלפר‪ ,‬כיום מנכ"ל‬ ‫בית זיקוק אשדוד‪ ,‬עמיר מקוב‪ ,‬כיום דירקטור בחברות שונות‪ ,‬היזם‬ ‫שי מריצקי‪ ,‬אורן צוויג ‪ -‬מנהל ייצור אומריקס ביופארמצבטיקה‪ ,‬וניר‬ ‫חיימוביץ ‪ -‬מנהל צוות‪ ,‬תעשיית ‪.CellRra Technologies‬‬ ‫תגובותיהם של הסטודנטים היו חמות‪ .‬יוליה שטרית‪ ,‬סטודנטית‬ ‫בפקולטה‪ ,‬כתבה לנו‪" :‬זו היתה ההזדמנות הראשונה שלנו לפגוש‬ ‫באופן אישי בוגרים עם הרבה ניסיון בתעשייה וחוכמת חיים‪ ,‬לשאול‬ ‫שאלות מעמיקות שלא היה לנו האומץ לשאול לפני כן‪ ,‬ולקבל‬ ‫תשובות כנות ועצות להמשך הקריירה‪ .‬אני חושבת שמפגש מסוג‬ ‫זה חשוב מאוד לסטודנט בכל שלב בלימודים‪ ,‬ויכול למקד אותו‬ ‫מאוד ולתת לו מוטיבציה להמשך הדרך"‪.‬‬ ‫ארגון הבוגרים‬ ‫‪45‬‬ ‫צמרת התעשייה‬ ‫הכנס השני נערך בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בהובלת הדיקן‪,‬‬ ‫פרופסור יעקב אושמן‪ .‬הפאנל‪ ,‬בהנחיית פרופסור דן גבעולי‪ ,‬עסק‬ ‫בנושא "הנדסת אווירונוטיקה וחלל בשנת ‪ ,"2020‬והשתתפה בו צמרת‬ ‫התעשייה‪ :‬שמעון שריד‪ ,‬סמנכ"ל תפעול ראשי באלביט‪ ,‬חטיבת מל"ט;‬ ‫קובי ריינר‪ ,‬מהנדס מערכת ראשי וסגן לפיתוח בקו מערכות אוויר שטח‬ ‫טאקטיות‪ ,‬רפאל; שמואל ויזל‪ ,‬מנהל תחום כטב"ם ברשות התעופה‬ ‫האזרחית; ליאורה טופז‪ ,‬מהנדסת מערכת‪ ,‬אלביט מערכות‪/‬אל‪-‬אופ; אבי‬ ‫קולרן‪ ,‬בעל חברת הייעוץ קולניברן יועצים; אורנה בן‪-‬יעקב‪ ,‬ראש מינהל‬ ‫אווירונוטיקה בלהב תע"א; וטל שקד‪ ,‬ראש מינהל מדעי הטיסה‪ ,‬מרכז‬ ‫הנדסה תעשייה אווירית‪.‬‬ ‫בכנס השתתפו גם מתקבלים חדשים‪ ,‬שהתקבלו על ידי הקהל‬ ‫בתשואות‪ .‬אחד מהם ציין בהתרגשות‪" :‬הכנס עזר לי להבין מה מייחד‬ ‫את הפקולטה מבחינת מה שהיא נותנת לסטודנטים‪ ,‬וחיזק משמעותית‬ ‫את הביטחון שלי בבחירת הפקולטה הזו‪".‬‬ ‫עתיד המקצוע‬ ‫הכנס האחרון לשנת הלימודים תשע"ג נערך בפקולטה להנדסת ביו‪-‬‬ ‫רפואה בשיתוף הדיקן‪ ,‬פרופסור אמיר לנדסברג‪ .‬הפקולטה הייתה מלאה‬ ‫עד אפס מקום בסטודנטים ובוגרים‪ ,‬והשיחות נמשכו אל תוך הלילה‪ .‬ד"ר‬ ‫ענת גרינפלד הנחתה פאנל ייחודי‪ ,‬שבו השתתפו בוגרים צעירים ובהם‬ ‫לילך המי‪ ,‬מהנדסת מחקר ופיתוח ב‪ ;Cardiosonic-‬נועה זילברקלנג‪,‬‬ ‫סמנכ"ל אסטרטגיה רפואית ב‪ ;Novotrans-‬ניתאי חנני‪ ,‬מהנדס מערכת‬ ‫וראש צוות אלקטרוניקה ב‪ ;EnopaceBioMedical-‬אנדרי יוסף‪ ,‬סמנכ"ל‬ ‫מערכות ב‪ ,Qcore Medical-‬ארז ברקוביץ‪ ,‬סגן למו"פ‪ ,‬מחלקת עיבוד‬ ‫תמונה רפאל; ועמית סוקולוב‪ ,‬מנהל ישומים רפואיים ב‪.InSightec-‬‬ ‫המוטו 'סטודנט היום ‪ -‬בוגר טכניון לתמיד' מלווה את התפתחותנו‬ ‫כקהילת בוגרים‪ ,‬אולם זו הפעם הראשונה שבה נוצר חיבור שכזה‪.‬‬ ‫ארגון הבוגרים‬ ‫‪46‬‬ ‫אלון בן דוד‬ ‫פרופסור מרק טלסניק‬ ‫"וילה בג'ונגל" –‬ ‫הרצאתו של אלון בן דוד‬ ‫מאת פנינה זיו‬ ‫א‬ ‫לון בן דוד‪ ,‬פרשן ערוץ ‪ 10‬לענייני‬ ‫צבא וביטחון‪ ,‬דיבר במפגשי "קפה‬ ‫טכניון" בחיפה ובתל אביב על השינויים‬ ‫המתרחשים באזורנו ועל השפעתם על‬ ‫בטחונה של מדינת ישראל‪ .‬במפגשים‪,‬‬ ‫שנערכו במרכז קריגר בחיפה ובמוזיאון‬ ‫ארץ ישראל בתל אביב‪ ,‬השתתפו יותר‬ ‫מ‪ 600-‬סטודנטים ובוגרים‪.‬‬ ‫בן דוד ניתח את השפעת ההסכם עם‬ ‫איראן על עמדותיה של ישראל‪ ,‬את‬ ‫האופציות המדיניות והצבאיות העומדות‬ ‫בפני ישראל‪ ,‬ואת יתרונות ההסכם שהושג‪.‬‬ ‫"המחיר שנדרשה איראן לשלם כדי להיכנס‬ ‫כשותפה לגיטימית במשפחת העמים היה נמוך‪",‬‬ ‫אמר‪" .‬ניתן היה לנצל את רצונה העז של איראן‬ ‫בהסכם‪ ,‬ולהשיג יותר‪ .‬לא ניתן לקחת מאיראן‬ ‫את הידע שצברה בהעשרת אורניום ובתהליך‬ ‫בניית הפצצה הגרעינית‪ ".‬בן דוד התייחס גם‬ ‫לתגובות הגלויות והסמויות של ישראל‪ ,‬לחיסול‬ ‫המדענים האיראנים‪ ,‬לפגיעה במחשבי הכורים‬ ‫ולחבלות בלתי מוסברות בתהליכי הייצור‪.‬‬ ‫בן דוד ניתח את לוחמת הסייבר העתידית‪,‬‬ ‫שאת ניצניה ניתן לראות כבר היום אך איש‬ ‫אינו יכול לצייר את התנהלותה בעתיד ואת‬ ‫והשפעתה על העורף ועל המשאבים החיוניים‬ ‫של המדינה‪" .‬מהפכת האינטרנט משפיעה רבות‬ ‫על הפעילות החשאית של כלל המדינות‪ ,‬ובתוכן‬ ‫ישראל‪ .‬העובדה שהכל חשוף ברשת לכלל‬ ‫המדינות דורשת פעילות חשאית אחרת‪ ".‬בן‬ ‫דוד תיאר כמה פעולות חשאיות שנכשלו‪ ,‬והציג‬ ‫את המשמעות הגלובלית של חשיפת האנשים‬ ‫ברשת‪ .‬כמו כן התיחס בן דוד למבנהו של צה"ל‬ ‫ולהערכות בנוגע לאתגרים העתידיים לאור‬ ‫השינויים באזור ‪ -‬שינויים שיש להם השפעה‬ ‫רבה על הרכב הכוחות בצבא ועל התעשיות‬ ‫הצבאיות‪.‬‬ ‫אביב ‪2014‬‬ ‫הטכניון‬ ‫‪www.technion.ac.il‬‬ ‫חוג הסילון‬ ‫דינמיקת זורמים ‪ -‬את מי זה מעניין? התשובה בעמ’ ‪16-14‬‬ ‫לא אוכל לוקשים‬ ‫פרופסור‪-‬משנה אורי לזמס על מזון‪,‬‬ ‫הנדסה ומיתוס‪ ,‬עמ’ ‪10‬‬ ‫בים וביבשה‬ ‫הישגים טכניוניים בהיאבקות‪ ,‬שיט‪,‬‬ ‫כדורעף ועוד‪ ,‬עמ’ ‪24‬‬ ‫ניאו‪-‬קלאסי‬ ‫פרופסור אריה ורשל‪ :‬מהילדותוֹבקיבוץ‬ ‫ועד פרס נובל‪ ,‬עמ’ ‪38‬‬