? מיהו ישראלי
מיהו ישראלי? הקדמה: כל חברה ,עתיקה ומודרנית כאחת ,בנויה על מיתוסים מכוננים .הגדרות רבות למילה מיתוס. כשמדברים על השפעת המיתוס על החברה ,מתאים ציטוטם של מיכאל פייגה ורוברט ס' ויסטריך : "מיתוס הוא יסוד מעצב קבוע של תרבות ,חברה ואומה .הוא נוצר על ידי תרבות ,ובה בעת הוא יוצר תרבות") .מיתוס וזכרון .עמ' .(19המיתוס מספר את הסיפור שהחברה מספרת לעצמה על עצמה ולמעשה ,מכונן את הערכים החשובים שאותה חברה מבקשת לקדש .פעמים רבות אותם ערכים מקודשים מיוצגים על ידי דמות מיתית" ,גיבור תרבותי" ,המגלם באופיו ,התנהגותו ,יצירתו וזהותו את התגשמות ערכי החברה. דרך העלאתו של הגיבור התרבותי על נס ,החברה מעבירה מסר לבניה )ובנותיה( על ההתנהגות הרצויה בחברה זו ועל הזהות שעליהם לאמץ ,על מנת להחשב לחלק מהחברה .מבט מעמיק יכול לחשוף גם את הזהויות והערכים שנדחקים לשולי החברה ,כתוצאה מהיותם משויכים לזהויות שונות ,ואולי אפילו שנתפסות כסותרות את זהות הגיבור של אותה התרבות. בשיעור זה נעקוב אחרי מיתוס 'הצבר' ,גיבור התרבות הישראלית בעת הקמת המדינה ,אחר כך בזהויות שהתפתחו ממנו ומייצגות את האליטה הישראלית ,ובעצם ,את דמות ה "ישראלי האידיאלי" ,ולבסוף נכיר )בהנחה כי שלוש הדמויות הראשונות מוכרות יותר מהאחרונה( זהות שעלתה בשנים האחרונות על פני השטח ונותנת מבט חדש ,מרענן ,מטריד ומעניין )לדעתי( על השאלות מה נחשב "להיות ישראלי"? מי יכול להחשב "ישראלי טיפוסי"? ובקיצור -מיהו ישראלי? כוונת השיעור היא לעורר למחשבה על הערכים והזהות אותה אנו מעמידים כיסוד מעצב בחברה שלנו ומזמין אתכם לדיון חופשי על משמעות זהויות וערכים אלו ,כמו גם על המשמעות של הזהויות והערכים שלא נחשבים כמאפיינים את ה"ישראלי האידיאלי" ,אך הם חלק מהחברה הישראלית. קקטוס ישראלי -הצבר: דוּרה /נתן אלתרמן ִ .2מ ָסּבִ יב ל ְַמּ ָ .1התופעה התרבותית המכונה "צבריות" הופיעה לכאורה מוקדם יותר] [...בקרב בניהם של אנשי העלייה הראשונה ופורשי היישוב הישן ] [...אהרון אהרונסון ואבשלום פיינברג -שכונה לימים "הצבר הראשון" -הם אבטיפוסים של הצבר בן המושבה ] .[...לצעירים אלה היו כבר אז מאפיינים צבריים ,כמו עברית כשפת אם, צורת ביטוי מחוספסת וישירה ,ידיעת הארץ ,שנאת הגלות ,תחושת אדנות ילידית ואידיאליזם ציוני יוקד .ואף על פי כן ,מוסכם היום על רוב חוקרי ראשית הציונות כי אין אלה אלא ניצנים של תופעת הצבריות ,וכי רק בשנות השלושים והארבעים ,עם התהוותה של קבוצה רחבה של ילידי הארץ בקיבוצים ,במושבים ובשכונות הוותיקות ,עם התפתחות תרבות תנועות הנוער והפלמ"ח] [...אז נעשתה הצבריות לתופעה בעלת משקל תרבותי ,הלובשת עוד ועוד רבדים תרבותיים. עוז אלמוג ,מתוך :הצבר-דיו קן ,עמ' 17 לרוב התכונות המיתולוגיות בדמותו של הצבר הסטריאוטיפי יש הקבלה או דמיון במרכיבי התרבות הצברית .למשל ,הצבר המיתולוגי הוא מחוספס מבחוץ ורך מבפנים .והנה מתברר שיש יסוד )גם אם מורכב יותר מכפי שהדימוי מצייר( לאותו תיאור בדמותו המציאותית של הצבר .גם לתכונה אחרת של הצבר המיתולוגי ,היותו כ"אלון נטוע על אדמתו" ,יש ,מסתבר ,יסוד במציאות. הדמיון בין המיתוס למציאות איננו מקרי .שכן בגרעינו של כל מיתוס עומדת המציאות .זאת ועוד ,כפי שהראינו בגוף הספר ,מיתוס הצבר ודמותו הממשית השפיעו זה על זה השפעת גומלין .הצבר שקרא את ספרות ההנצחה ,את סיפורי הקרב ואת הספרות היפה ,שציירו את דמותו המיתולוגית ,למד להשקיף על עצמו דרך המראה המיתולוגית ו"נענה" לקריאה הסמויה של המיתוס. שם ,עמ' 390 שאלות )הצעה לכיווני קריאה( : מהם מאפייני ה'צבר' שעולים מהקטע הראשון? ואלו מאפיינים או תכונות באות לידי ביטוי בשירו של אלתרמן? - המדינה? האם קיימים היום 'צברים' כפי שמתואר בקטע ובשיר? מה ניתן לומר עליהם בחברה הישראלית כיום? - אֻ מָּ תָ ם א הָ ְיתָ ה לָהֶ ם ֵאם. א י ְָדעָ ה בְּ צֵ אתָ ם ל ֶַדּ ֶר. הָ יָה לַיְ לָה עָ מֹק וְ נו ֵֹשׁם כְּ תָ ִמיד בְּ ִניסָ ן-הַ יּ ֶַרח. וְ י ְָשׁבָ ה בּ ֹו ע ֲַדת נְעָ ִרים בְּ נֵי-בְּ לִ יֵ -שׁם, חֲ שׂוּפֵ י מַ ְרפְּ ִקים וָ בֶ ֶר. הֵ ם הַ ְק ִשׁיבוּ הַ ְקשֵׁ ב וְ הַ חֲ ֵרשׁ א ֹו ִשׁ ְלּבוּ בַּ ִשּׂיחָ ה ְדּבַ ר-וִ כּוּחַ . לִ פְ נֵיהֶ םֲ ,עלֵי ֶרגֶל ֶשׁל ֵאשׁ, דוּרה חָ גָה-נָעָה בָּ רוּחַ . ְמ ָ א יוֹתֵ ר .אַ בִּ כְ תַ ב הָ אֻ ָמּה הָ עִ ֵקּשׁ אוֹת ֹו-לַיְ לָה נ ְֶח ַרת ֲעלֵי לוּחַ . אֶ ת הָ עֹל הַ פָּ שׁוּט כְּ עָ פָ ר הֵ ם נ ְָשׂאוּ בְּ לִ י הַ בֵּ ט אָחו ָֹרה. א ָתּ ַקע לִ פְ נֵיהֶ ם הַ שּׁוֹפָ ר, א לֻטַּ ף ָק ְד ֳק ָדם ְבּלֵיל-ח ֶֹרף. שׁוּרים לַצַּ וָּאר אִ .בּ ְשׁנֵי ַשׁ ְרווּלִ ים הַ ְקּ ִ ַרק הַ ְסּו ֶֶדר ִח ְבּ ָקם מֵ ע ֶֹרף. קוּטים, ַנ ֲעלַיִ ם נ ְֻקשׁוֹת ,יַלְ ִ יתים וּפְ ִרי-תֹּמֶ ר, עוּדה שֶׁ ל זֵ ִ ְס ָ מוּטים אָלוּמי ְניוּם ְק ִ ִ וְ ִספְ לֵי וְ ֵרעוּת ,וְ ָק ְרבָּ ן לְ אֵ ין א ֶֹמר. עוּטים מַ ה נּו ִֹסיף וְ נ ְִמנֶה?ִ ...מ ְדּבָ ִרים פְּ ִ נוֹצָ רוֹת אַ גָּדוֹת .זֶ ה הַ חֹמֶ ר. מַ ה נּ ִָשׁיר ֲעלֵיהֶ ם? מַ ה נּ ִָשׁיר? הֵ ם עו ִֹשׂים זֹאת יָפֶ ה מֵ ִא ָתּנוּ. בְּ עַ ְצ ָמם הֵ ם כּו ְֹתבִ ים לָהֶ ם ִשׁיר, וַ אֲ פִ לּוּ ְספָ ִרים כְּ בָ ר נָתָ נוּ... זֶ הוּ ִטיב הַ פַּ לְ מַ ח .הוּא אֵ ינֶנּוּ מַ ְשׁ ִאיר כָּל ְמלָאכָה לְ " ֶשׁא ִמ ֶשּׁלָּנוּ"... אֲ בָ ל ָכּכָה יֻגַּד נָא לֵאמֹר: ְנעָ ִרים ,לֶהֱ וֵ י נָא יָדוּעַ - בֵּ ין חַ גָּיו הַ גְּ דוֹלִ ים ֶשׁל הַ דּוֹר אֵ ין יָפֶ ה מֵ חַ גְּ כֶ ם הַ צָּ נוּעַ . שׁל ס פּ וֹ ֶ לְ מוּ ְלכֶם הָ אֻ מָּ ה ע ַ ל ִ הַ דְּ ר ו ֹ ר ִמ ְשׁ ַתּחֲ וָ ה .וּב ֹוכָה .הֲ בִ ינוּהָ . לפי מאפייני ה'צבר' האלה ,מה ניתן לומר על תכונות האופי, ההתנהגויות והערכים שקידשה החברה הישראלית בראשית הקמת - עִ ם ֶשׁבַ ע ָשׁנִ ים לַפַּ לְ מַ ח ,נִ יסָ ן תָ שׁ"ח האם מאפיינים אלה חלים עליכם? מה ההבדל ביניכם ובין דמות ה'צבר' המתואר כאן? הטור השביעי א' ,הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ז ,עמ' 310-309 .3את חברי היחידה הראשונה אני מכנה 'יאפים בתר ציונים' והם במובנים רבים יורשי הצברים ,שעליהם כתבתי בספרי 'הצבר-דיוקן'' .יאפי' ) (yuppieהוא מושג היתולי למחצה זהות חדשה -האליטה היאפית: המקצועות החופשיים ) .(young-urban-professionalהמושג הסוציולוג עוז אלמוג ,ששרטט את דיוקן ה'צבר' הישראלי, הזה הוא תולדה של אורח חיים תחרותי ומתוחכם מבחינה טכנולוגית ואינטלקטואלית ,של עליית התרבות הדמוקרטית המשיך וחקר את האליטות הישראליות במציאות הנוכחית שנטבע בארצות הברית בשנות השבעים והוא מורכב מראשי התיבות של המילים 'צעיר'' ,עירוני'' ,מקצועני' בתחום ושל התהליך המואץ של עיור ופרבור [...] .בישראל הושאל המושג לאפיון קבוצה הדומה במאפייניה לזו האמריקאית ][... אין כמובן דגם אחיד של יאפיות ,והשוני בין מי שיכולים להחשב לכאורה מתאימים למודל הוא רב לעיתים מהדמיון ביניהם .אפשר למצוא בתוכנו יאפים במכנסי שרוול ,קעקוע על הכתף ועגיל באוזן ,המשתמטים משירות צבאי וסולדים ממסורת דתית ,ולעומתם יאפים חנוטים בחליפה ובעניבה, משרתים במילואים ביחידה קרבית וחוגגים את החגים היהודיים בבית הכנסת .יש יאפים 'צפוניים' המתגוררים בערי המרכז ופרבריהן ,ויש יאפים 'כפריים' המתגוררים ביישובים קהילתיים בפריפריה הישראלית ואפילו בקיבוץ [...] .המכנה המשותף ליאפיות הוא שלוש צלעות המשולש הערכי שהוצגו לעיל :קפיטליזם ,דמוקרטיה וגלובליזם .ספציפית יותר ,אפשר לתמצת את המודל ,המפורט בספר ,למרכיבים הבאים :השכלה )נכון לשנת .(2004הוא משרטט שתי דמויות "אידיאליות" של האליטה הישראלית העכשווית ,שהחליפו ,לטענתו את דמות הצבר בייצוג דמות הישראלי האידיאלי. ביחידה השניה אותה הוא מתאר ,ה'בורגנות הציונית הותיקה' ,לא נעסוק בשיעור זה .היא מייצגת את דור ההורים והסבים של היחידה ה'יאפית' ,שמוזכרת פה ,ולמעשה מייצגת את הצברים המזדקנים ותפישת עולמם. כדאי לשים לב שאלמוג מתייחס לקבוצת האליטה ,כלומר, לשכבה הרחבה האוחזת במוקדי הכוח השונים בחברה ,מפני שהיא השכבה השולטת ומעצבת את התרבות הישראלית הדומיננטית. אוניברסיטאית ,רמת הכנסה גבוהה מהממוצע ,חשיפה גבוהה לגירויים כלכליים ותרבותיים מחו"ל ,מחויבות גדולה לקריירה המקצועית ,שמתלויים אליה גילויים של הישגיות ונוירוטיות, מודעות עצמית גבוהה ,השקפת עולם ליברלית-דמוקרטית, שאלות: בדרך כלל 'יונית' ,ואורח חיים חילוני או 'רוחני אלטרנטיבי'. רוב היאפים מגדירים את עצמם כיהודים ,אולם זוהי השכבה - העוינת ביותר את הממסד הדתי ובעיקר את החרדים ואת המפלגות החרדיות ] [...היאפים הם ברובם תומכי שמאל - נלהבים ]' [...סיר הלחץ' הישראלי חולל ביאפים שתי תגובות הופכיות )לעתים הן מתרחשות בו בזמן אצל אדם אחד( :מצד - אחד ,אסקפיזם והדוניזם ומצד אחר איכפתיות ומעורבות רגשית גבוהה במתרחש בארץ .היאפים מתאפיינים - בביקורתיות רבה ומהווים את הגרעין המייסד של רוב תנועות המחאה והשינוי של השמאל ] [...הקבוצה היאפית היא הקבוצה המקיימת את אורח החיים ה'גלובלי' ביותר במדינת ישראל ,המתבטא בדפוסי עבודה ,מגורים ,תקשורת וצריכה, אכילה ,בילוי ,לבוש ועוד .התגבשותו של אורח החיים הזה הוא תולדה של חשיפה אינטנסיבית להשפעות מחו"ל :מגע יומיומי עם הגילדה המקצועית המקבילה במדינות מעבר לים ,שהייה ארוכה עם המשפחה בחו"ל ונגישות למקורות מידע חיצוניים. עוז אלמוג ,מתוך :פרידה משרוליק :שינוי ערכים באליטה הישראלית ,עמ' .36 במה שונה ה'יאפי' מה'צבר' ובמה שונה החברה הישראלית המיוצגת על ידי כל אחד מדמויות אלו? מה ניתן לומר על הערכים העומדים בראש מעייניה של חברה ישראלית המיוצגת על ידי ה'יאפי'? האם אתם מזהים בעצמכם מאפיינים או תכונות של שתי דמויות "גיבורי התרבות" שתוארו כאן? אלו מרכיבי זהות )לאום ,דת ,מגדר ,מעמד כלכלי ,מוצא עדתי וכד'( שאתם מכירים מעצמכם או מסביבתכם אינם מקבלים ייצוג בדמות ה'יאפי'? .5את השלווה המזרחית שלי ,אותה תחושת רוגע שלאחר המסע ,מצאתי בסיני. בסיני הרגשתי אנרגיה לא מוסברת ,שאין היגיון בצדה ,אנרגיה של חמימות ביתית .התמזגתי עם המדבר שדיבר אלי בשפת הצלילים שהיו מוכרים לי ממקום רחוק ועם זאת כה קרוב .ירדתי לסיני מתי שרק יכולתי .הכרתי שם חברים מצריים ,בדווים ,ירדנים ,שמעתי לראשונה את אום כול-ת'ום וקראתי זהות חדשה/ישנה -היהודי ערבי : את ספרה של פאוזיה אסעד "המצרייה". צפיתי בחברי נהנים מעמדת העליונות שחשו מול המשרת הערבי בסיני .במקביל לסיפורים על אהבתם למקום היו מזכירים באותה נשימה איך "אנחנו" סללנו כאן כבישים ומאז שהסתלקנו הערבים כלל לא פיתחו את חצי האי. .4בשלושת העשורים האחרונים התגבשו בשיח הציבורי קולות מזרחים אסרטיביים אשר קראו תיגר על הזהות הישראלית ההומוגנית .בני הדור השני של המזרחים ייסדו ארגונים ,תנועות ,וכתבי-עת מזרחיים ובהם קריאות לשינוי בשלושה תחומים :השפה ,הפוליטיקה של הזהויות והשוויון החברתי .בהמשך התפתחו באקדמיה ומחוצה לה זרמים ביקורתיים חדשים ,בחלקם בשל חשיפתם של חוקרים לתיאוריות ורעיונות של השמאל החדש ,לשיח הפוסטקולוניאלי ולפרספקטיבות שונות של רב-תרבותיות. בתוך הויכוח שהתקיים )ועדיין מתקיים( בתוך הזירה הפוליטית המזרחית ,הנכיחו חלק מן האינטלקטואלים המזרחים בזירה קטיגוריה של זהות שכבר נכחדה" :יהודים-ערבים" .בעשותם כך הם העתיקו )לעתים קרובות באופן מלאכותי( מונח מן הקונטקסט ההיסטורי שהוכחש אל הזירה הישראלית וחשפו זירה שלמה של יחסי כוח שבמבט ראשון אינם נראים על פני השטח .בניגוד למיקוף יהודי-מרוקאי ,יהודי- עיראקי ,או יהודי -מצרי – המסמנים לכאורה את הקטיגוריה "האובייקטיבית" ו"ניטרלית" יותר של ארץ מוצא --המיקוף יהודי-ערבי שהציעו אינטלקטואלים מזרחים – במיוחד שמעון בלס ואחריו אלה שוחט בשלבים המוקדמים של הדיון --נושא איתו חומר נפץ של הזדהות עם האויב .שכן 'ערביות' מופיעים בתרבות ובחברה בישראל כשם גנרי לאויבות לאומית .זוהי אופציה שעוררה זעם רב בקרב הקהל הקוראים היהודי בישראל )למשל במקרה של שמעון בלס( ,ונראה שכעס זה התעורר דווקא בשל ההתרוצצות ,ההתלבטות וחוסר המנוחה הסמנטי שאינם מאפשרים לקורא היהודי לעכל מצד אחד את האופציה הזו ,אבל מצד שני )וזה החשוב יותר( אינם מאפשרים לו להתנער ממנה בקלות. חנן חבר ויהודה שנהב .מתוך - zmanpedia.com :האנציקלופדיה החדשה ליהדות רציתי לומר להם שהערבים הם בני המזרח ,מה שנחשב מפותח אצל המערבי לא בהכרח מתקבל בטוב בתרבות מזרחית .העיניים המערביות מעדיפות תמיד את החדש על פני הישן ואילו התרבות המזרחית שואבת את עיקר כוחה מיסודות קדומים של העולם .אבל במקום לדבר שתקתי ורק חשבתי על הצביעות" .ערבי, כמה שתקלפי אותו יישאר תמיד יצור לא מפותח ".היו אומרים לי בעברית ומחייכים לסלאח המלצר. אני חושבת שזה היה צבי יחזקאלי ,הכתב לענייני ערבים בערוץ עשר שהסביר לראשונה בטלוויזיה של פריים טיים ,ללונדון וקירשנבאום המתלמדים לענייני ערבים ,את זהותו היהודית -ערבית .יחזקאלי דיבר בלהט על אחד האייטמים שהביא מתוך פגישה שנערכה בינו לבין פלסטינים בשטחים ,הוא חייך ופניו זרחו בכל פעם שהזכיר את קבלת הפנים החמה לה זכה מהמנהיגים הערבים בשטחים .לבסוף ,לונדון וקירשנבאום לא יכלו שלא להעיר כי יחזקאלי נראה כאחד מהם .והוא השיב ":נכון ,אני יהודי-ערבי". כששמעתי את צמד המילים הזה הוא הזכיר לי צמד קודם והתיישב יפה במקומו .מייצור כילאים מערבי-מזרחי שינתה זהותי את דמותה על פי לאום, ומשום מה ,דווקא ההכלאה הזו ,שלכאורה מעמידה ניגודים גדולים יותר ,מצאה לה מקום נוח יותר בנפשי. ההשלמה עם הזהות המזרחית העניקה לי נקודת פתיחה חדשה בשיח החברי: שוויונית ,לא מתנצלת ולא מבוישת בתרבות הערבית הנקשרת אליה .עמדת הנחיתות הנקשרת בדרך כלל להשוואה בין המזרחי לערבי ,נוטרלה והזהות עם התרבות הערבית הפכה למוקד כוח. הזהות המזרחית החדשה שלי הפקיעה את מקומי כמזרחית בעולם של אשכנזים ותחת זאת הפכתי ליהודייה שחיה בעולם של ערבים. אך הזהות היהודית ערבית שלי היא בגדר תחושה אמורפית לא ממומשת .היא מניחה כי יכולת ההידברות שלי עם הערבים טובה יותר משל האשכנזים בזכות השפה הפנימית והקודים התרבותיים המוכרים לי .אך למעשה ,אני חניכת המערב שגדלה בבית המנוכר לתרבות הערבית ,או כפי שמנסח זאת נורי ,גיבור ספרו האחרון של אלי עמיר" ,יסמין" ,כשהוא מצטט את אחיו הבכור כאבי" :כל המלומדים האלה מהאוניברסיטה ,שנראים כל כך חשובים ,לא יודעים אפילו להזמין כוס תה בערבית כמו שצריך .הם חניכי המערב ותרבותו ,שאינם מכירים את חיי הערבים ואינם מסוגלים להבין את הראש שלהם) ".עמוד (185 מתוך" :מיצור כלאיים אל זהות יהודית -ערבית" מאת -אדמית פרא בבלוג 'אדמה'. .6הערבית שלי אילמת /אלמוג בהר הָ ע ֲָרבִ ית ֶשׁלִּ י ִאלּ ֶֶמת נוּקה ִמן הַ גָּרוֹן חֲ ָ ְמ ַק ֶלּלֶת אֶ ת עַ ְצמָ הּ בְּ ִלי לְ הו ִֹציא ִמלָּה יְ ֵשׁנָה בָּ אֲ וִ יר הַ מַּ חֲ ִניק שֶׁ ל ִמ ְקלְ טֵ י נַפְ ִשׁי ִמ ְס ַתּ ֶתּ ֶרת ִמבְּ נֵי-הַ ִמּ ְשׁפָּ חָ ה מֵ אֲ חו ִֹרי ְתּ ִריסֵ י הָ עִ בְ ִרית. וְ הָ עִ בְ ִרית שֶׁ לִּ י גּוֹעֶ ֶשׁת וּמ ְרפְּ סוֹת ִמ ְתרוֹצֶ צֶ ת בֵּ ין הַ חֲ ָד ִרים ִ הַ ְשּׁ ֵכ ִנים מַ ְשׁ ִמיעָ ה ק ֹולָהּ בָּ ַרבִּ ים הים ְמנַבֵּ את בּוֹאָם שֶׁ ל אֱ ִ וְ ַד ְחפּו ִֹרים וְ אָז ִמ ְת ַכּנֶּסֶ ת בַּ סָּ לוֹן חוֹשֶׁ בֶ ת ֶאת עַ צְ ָמהּ גְּ לוּיוֹת גְּ לוּיוֹת עַ ל ְשׂפַ ת עו ָֹרהּ כְּ סוּיוֹת כְּ סוּיוֹת בֵּ ין ַדּפֵּ י בְּ ָשׂ ָרהּ בוּשׁה ירמָּ ה וְ ֶרגַע לְ ָ ֶרגַע עֵ ֻ ִהיא ִמ ְצ ַט ְמצֶ מֶ ת בַּ כּ ְֻר ָסא ְמבַ ֶקּ ֶשׁת אֶ ת ְס ִליחַ ת לִ בָּ הּ. הָ ע ֲָרבִ ית ֶשׁלִּ י פּוֹחֶ ֶדת ִמ ְתחַ זָּ ה ְבּשֶׁ ֶקט לְ עִ בְ ִרית וְ לוֹחֶ ֶשׁת לַחֲ בֵ ִרים יקה בִּ ְשׁעָ ֶריהָ : עִ ם ָכּל ְדּפִ ָ אַהלָן". אַהלָן ְ " ְ וּמוּל ָכּל שׁוֹטֵ ר עוֹבֵ ר בָּ ְרחוֹב עוּדת זֶ הוּת שׁ ֹולֶפֶ ת ְתּ ַ מַ צְ בִּ יעָ ה עַ ל הַ ְסּעִ יף הַ ְמּג ֹונֵן: "אַנַא ִמן אַלְ -יַהוּד ,אַנַא ִמן אַלְ -יַהוּד". וְ הָ עִ בְ ִרית שֶׁ לִּ י חֵ ֶרשֶׁ ת ִלפְ עָ ִמים חֵ ֶר ֶשׁת ְמאֹד. מתוך הספר "צִמְ אֹון ְּבאֵ רֹות" ,עם -עובד2008 , )בעמוד הבא בספר השיר מתורגם לערבית( שאלות: - מהם מאפייני הזהות הישראלית היהודית-ערבית שמתארים אדמית פרא ואלמוג בהר? - במה הם שונים מהזהויות הקודמות שנדונו כאן? - אלו ערכים בחברה הישראלית מקבלים ביטוי בזהות זו ועל אלו ערכים או הנחות יסוד היא מערערת? - האם אתם מכירים או יכולים לחשוב על זהויות שוליים נוספות בחברה שלנו? היכן הן באות לידי ביטוי? סיכום: נגענו על קצה המזלג בתיאורים ובביטויים של שלוש זהויות ישראליות ,המתחרות ביניהן על ייצוג "הישראלי האידיאלי" .ניתן לראות כי החברה הישראלית כיום מפרקת את המיתוסים עליהם נבנתה וקולות חדשים מוצאים ביטוי בשיח על הישראליות. הויכוח לגבי השאלה -האם שבירת המיתוסים ושינוי הערכים הוא שינוי לטובה ,המאפשר לעוד ישראלים להרגיש חלק מהחברה או שינוי לרעה המגדיל את האינדיבידואליזם והאגואיזם בחברה ממשיך ומתנהל בתוך שיח זה. אני מבקשת לסיים בדבריו של דוד אוחנה ,בספרו "הישראלים האחרונים" " :יש להעלות את הנושא לשיח ציבורי" :לא עוד אתוס הנישא בידי אליטה .תם עידן הנפילים ועמו דין התנועה ויישור הקו ומיתוסים מגויסים מלמעלה .עכשיו מתחיל הדיבור בין הישראלים החדשים ,דיבור בתוך ובין חברות, דיבור בלתי אמצעי .זוהי שעת הדיאלוג ".ולברך אותנו שנמשיך ליצור את דמות הישראלי מתוך דיאלוג והקשבה לקולות השונים בתך החברה שלנו ולמרכיבים השונים של הזהות שלנו עצמנו, ושנשכיל ליצוק לתוכה ערכים שייטיבו איתנו ועם הדורות הבאים של ישראלים במדינה הנפלאה הזו. חג שמח! ימי בן דוד.
© Copyright 2024