גליון מ ס` 88 - הפקולטה לרפואת שיניים
כתב עת של בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים
של האוניברסיטה העברית והדסה
גיליון מס' ,88שנה ,41קיץ 2012
פסל "עץ השלום"
בפילדלפיה
חגיגות השישים
אריךשל הפקולטה1 ,
הבא 10-1...יולי 2013
שריינו את הת
ביומנכם -פרטים בגיליון
גיליון 88
קורא יקר,
היומן של עיתוננו גדוש חדשות רבות :נסיעות של הדיקן בשליחות בית ספרנו ,ידיעות על
פרס נשיא האוניברסיטה שהוענק לפרופ' אהרון פלמון ,ביקורם של ארבעה פרופסורים
מאוניברסיטת מוסקבה ,פתיחת קורס התמחות בינלאומי באורתודונטיה ,חילופי גברי
בתפקיד המקשרים בין הנהלת הדסה לבין בית ספרנו ,ועוד.
בחדשות אלפא אומגה מסופר על הפעילות בשלושת הסניפים של אלפא אומגה בישראל.
בירושלים נערך מפגש מרתק בין הסטודנטים למומחים שונים ברפואת שיניים .אנשי
סניף חיפה ארגנו טיול מיוחד של יום שלם בנצרת ,וסניף תל-אביב ערך טקס מיוחד ביום
השואה בליווי הרצאת אורח.
בגיליון הנוכחי נחנוך מדור חדש ובו חמישה רופאי שיניים מספרים את סיפורם האישי
ל"למה בעצם בחרתי במקצוע רפואת שיניים".
ועוד מדור חדש בגיליון הזה בשם "שיניים וסטטיסטיקה" שבו יוצג מידע במספרים על
נושאים מעולם רפואת השיניים .הכתבה הפותחת מוקדשת למספרם של כלל רופאי
השיניים בישראל.
מודעה
במדור "לזכרו" פרופ' יאיר שרב מספר על ד"ר אריק צוקרט ז"ל שהלך לעולמו בחודש
דצמבר .2011
כמו כן המדורים הקבועים והאהובים שלנו כגון דברי חכמים ,יתד ,ובינינו.
קריאה מהנה,
פרופ' נח שטרן ,עורך
"מה נשמע" כתב העת של
הפקולטה לרפואת שיניים ובוגריה.
שנה 41גיליון ,88
תשע"ב -קיץ 2012
המייסד ( )1971והעורך הראשון:
נח שטרן
תמונת השער:
הפרופסורים וולטר כהן ואדם
שטבהולץ משני צדי "עץ השלום"
שנחנך לאחרונה בבית הספר
לרפואת שיניים של אוניברסיטת
TEMPLEבפילדלפיה
עורך:
פרופ' נח שטרן 052-641-4770
nstern@cc.huji.ac.il
יו"ר ארגון הבוגרים:
ד"ר דורון אפרמיאן 050-857-3945
dorona@cc.huji.ac.il
מקדמות פרסום:
ד"ר אורית הרמתי וגב' איריס צדיק
עריכה לשונית:
אודי לוינגר
הפקה ודפוס:
דפוס איילון ,ירושלים
עיצוב גרפי:
"מעוצב" ליאת חברוני
כתובת המערכת:
"מה נשמע" ,בית הספר לרפואת
שיניים ,הקמפוס הרפואי ה.מ.
הדסה ,ת"ד 12272ירושלים 91120
אתר הפקולטה:
http://dental.huji.ac.il
אתר ארגון הבוגרים -מהנוסח
העברי של אתר הפקולטה קיימת
גישה ישירה
תמונות השער :המארחים של הכינוס המזרח תיכוני השני.
מימין :הפרופסורים פרדה טאשר מאוניברסיטת אנקרה ,מוסה בז'אלי מאוניברסיטת אל-קודס ואדם שטבהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
תוכן
העניינים
יומן 5
חדשות אלפא אומגה 10
ביקור בסיאטל 12
פנאי 15
דור דור יביע אומר 18
לזכרו – א.לוינר 20
בינינו – מכתב לבוגרים 23
יומן
חדשות
הפקולטה
"עץ-השלום"
השלישי
באוניברסיטת
TEMPLE
מודעה
ב 4-במאי 2012הוסר הלוט מעל פסל
"עץ השלום" בכניסה לבית הספר
לרפואת שיניים באוניברסיטת TEMPLE
שבפילדלפיה.
"עץ השלום" – " "TREE OF PEACEהוא
פסל מרשים העשוי מברונזה ומסמל את
שיתוף הפעולה בחינוך ובמחקר במקצוע
רפואת השיניים במטרה לקדם את ההבנה,
את הידידות ואת השלום בין אנשים ועמים
שונים המצויים בקונפליקט .הצעד הראשון
לשיתוף פעולה שכזה בתחום רפואת
שיניים הונח עם ייסודו של המרכז המזרח
תיכוני לחינוך דנטלי על שמו של ד .וולטר
כהן .הפעילות במרכז הביאה בהמשך
לשיתוף פעולה פורה בין הפקולטה
לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית
והדסה לבין בית הספר לרפואת שיניים
באוניברסיטת אל-קודס .בהתבסס על
שיתוף הפעולה הזה ,הוקם לפני כשנה
הAlliance for Oral Health Across,-
Bordersארגון המאגד בתוכו 25בתי
ספר לרפואת שיניים מרחבי העולם וכ40-
המכובדים על רקע של "עץ השלום" באוניברסיטת .TEMPLE
משמאל פרופ' ריצ'רד אנגלרט ,רקטור אוניברסיטת טמפל ,פרופ' אדם שטבהולץ ,הגב' חדוה שר ,האמנית מעצבת הפסל,
פרופ' איסמעיל אמין ,הדיקן ד"ר אלן פינקלשטיין ורעייתו ,ופרופ' מוסה בזאלי
חברות דנטליות בינלאומיות מובילות
בתחום ,שחתמו על אמנה לשיתוף פעולה
בתחומי ההוראה והמחקר הדנטלי תוך כדי
גישור על פני פערים פוליטיים ולאומיים.
פסל "עץ השלום" הראשון נחנך בדצמבר
2007ברחבת הכניסה לפקולטה לרפואת
שיניים בירושלים בעת חגיגות 100
שנה לייסודה של אחוות אלפא אומגה
הבינלאומית .באותו מועד התקיימה גם
חנוכת שתי הקומות החדשות בבניין
הפקולטה על שם בלה והרי וקסנר.
בחודש מאי בשנה שעברה הוסר הלוט
מפסל "עץ השלום" השני בעולם ,והראשון
על אדמת אמריקה .הפסל הוצב בבית
הספר לרפואת שיניים במדינת אריזונה
שבארה"ב.
הפסל השלישי ,שכאמור הוקם בפילדלפיה,
נתרם על ידי ד"ר אלן פינקלשטיין ,ידיד
קרוב של הפקולטה לרפואת שיניים
בירושלים וחבר בכיר בארגון אלפא אומגה
הבינלאומי לכבוד ילדיו ונכדיו .ד"ר אלן
פינקלשטיין הוא בוגר בית הספר לרפואת
שיניים באוניברסיטת ,TEMPLEוהוא גם
השיג את המימון להקמת הפסל הראשון
בפקולטה בירושלים לזכר הוריו.
טקס הסרת הלוט בפילדלפיה היה
מרשים מאוד .נשאו דברים :רקטור
אוניברסיטת TEMPLEכמו גם דיקן בית
הספר לרפואת שיניים ,פרופ' איסמעיל
אמיד; דיקן הפקולטה בירושלים פרופ'
אדם שטבהולץ; סגן נשיא אוניברסיטת
אל-קודס והדיקן לשעבר של בית הספר
לרפואת שיניים ,פרופ' מוסה בג'לי;
ומעצבת הפסל ,האמנית חדוה שר ,שנולדה
בישראל ויוצרת בצרפת ולאחרונה גם זכתה
בתואר "אמנית השלום של אונסק"ו".
פסל "עץ השלום" מכיל שלושה מוטיבים
מרכזיים :בצד שמאל האות ש' ,האות
הראשונה במילה שלום ובמילה סאלם
(שלום בערבית) ,בצד ימין ,כנפי היונה
פרושות במעופה להביא לעולם את בשורת
השלום ,ובגזע העץ המילה "חי" כמוטיב
של חיים משותפים יחדיו בצל השלום.
פרס מילקן
לפרופ' א .פלמון
פרופ' אהרון פלמון מקבל את הפרס מידי פרופ' מנחם בן ששון ,נשיא האוניברסיטה
ופרופ' שרה סטרומזה רקטור האוניברסיטה ופרופ' אדם שטבהולץ דיקן הפקולטה
פרופ' אהרון פלמון זכה בפרס על שם מיכאל מילקן ליוזמות מיוחדות
ארוכות טווח בתחום ההוראה .פרס מילקן למצוינות בהוראה ניתן בשתי
קטגוריות באוניברסיטה העברית :מורים מצטיינים לאורך שנים ,ומורים
שתרמו תרומה משמעותית לקידום ההוראה באוניברסיטה .הפרס לפרופ'
פלמון ניתן כהערכה ליוזמה לעדכון תכניות הלימודים ויצירת מערך
הסילבוסים בפקולטה לרפואת שיניים .טקס מתן הפרס התקיים השנה
בחודש מרץ בנוכחות נשיא ורקטור האוניברסיטה ודיקן הפקולטה פרופ'
אדם שטבהולץ.
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()5
השני מימין -פרופ' סולומון רבינוביץ ,השלישי מימין – פרופ' אלכסאנדר מאלי,
השישי מימין -פרופ' אלכסנדר מיטרוני ,התשיעי מימין – פרופ' אלכסיי דרובושוב
בחודש מרץ ביקרה בבית ספרנו משלחת של ארבעה פרופסורים
מובילים מהאוניברסיטה הממלכתית לרפואה ולרפואת שיניים
במוסקבה .ראשי המשלחת היו פרופ' סולומון רבינוביץ' ,סגן
הרקטור של האוניברסיטה ומנהל המחלקה להרדמה ורפואת
שיניים כללית ,פרופ' אלכסנדר מיטרונין ,דיקן הפקולטה לרפואת
שיניים ומנהל המחלקה לאנדודונטיה ,פרופסור אלכסנדר
דרובישב ,מנהל המחלקה לכירורגיה לפה ולסת ומקסילופצילית,
ופרופ' אלכסנדר מאליביי ,מנהל המחלקה לרפואת שיניים
אורתופדית (שיקום הפה).
משלחת של
פרופסורים
מאוניברסיטת
מוסקבה ביקרה
בבית ספרנו
המארח ,פרופ' שטבהולץ ,כינס לכבוד האורחים את כל מנהלי
המחלקות בבית ספרנו ,והם הציגו לאורחים את פעילות
מחלקותיהם באמצעות מצגות .האורחים שאלו הרבה שאלות והיו
עסוקים ברישום הפרטים .השיח עם האורחים התאפשר הודות
לעזרתם הרבה של דוברי הרוסית הרבים בבית ספרנו .לאורחים
נערכו סיורים בארץ באמצעות מורי דרך מקצועיים ,וכמה ממורי
בית הספר אירחו את האורחים מרוסיה במסעדות שונות בעיר.
הדיקן קיבל מכתב תודה מהאורחים שבו הם מודים על האירוח
החם והלבבי ומביעים הערכה לפעילותנו ורצון להמשך שיתוף
פעולה בכל המישורים.
תכנית התמחות
בינלאומית
במחלקה
לאורתודונטיה
פרופ' סטלה צ'אושו
וד"ר מירי הישראלי-שליש
ב 1-במרץ 2012נפתחה במחלקה לאורתודונטיה תכנית התמחות
בינלאומית ,ראשונה מסוגה בבית הספר .במהלך השנה הקודמת
עברה התוכנית עבודת הכנה מאומצת של תכנון ובניה שלאחריה
פורסמה בחשיפה עולמית .עשרות פניות של רופאי שיניים
המעוניינים בהתמחות הגיעו למחלקה .תהליך הבחירה היה מורכב
ותחרותי ובסיומו התקבלו לתכנית 7מתמחים ישראליים ו5-
מתמחים זרים (מיוון ,בולגריה ,פולין ורומניה) .בטקס הפתיחה
ברכו את המתמחים ד"ר בירנבאום ,המשנה למנכ"ל הדסה ,פרופ'
אדם שטבהולץ ,דיקן הפקולטה ,פרופ' סטלה צ'אושו ,מנהלת
המחלקה,
()6
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
פרופ' שטייגמן נולדה וגדלה בלבוב (למברג) – אז
פולין .את מלחמת העולם השנייה היא עברה ברוסיה
ולאחריה עלתה לארץ .עלייתה הייתה כרוכה בשהות
במחנה מעבר בקפריסין .לאחר סיום לימודי התיכון
בארץ והשירות הצבאי ,נרשמה פרופ' שטייגמן ללימודי
רפואת השיניים במחזור הראשון של בית הספר וסיימה
את לימודיה בשנת .1959עם סיום לימודיה התחילה
לעבוד במחלקה לאורתודונטיה והתמחתה במסגרת
in-service trainingשהיה מקובל בימים ההם.
בשנות ה 70-נסעה לשבתון לאוניברסיטת פנסילבניה,
שם הקדישה את זמנה למחקר בסיסי במעבדתו של
פרופ' זאב דוידוביץ .עם חזרתה לארץ החלה לשתף
פעולה עם פרופ' יעל מיכאלי ,כאשר נושא מחקרה
העיקרי היה שינויי רקמה בעקבות הפעלת כוחות
אורתודונטיים .בתחום הזה רכשה פרופ' שטייגמן
השנייה מימין יושבת פרופ' שולה שטייגמן,
לידה בתה ובנה .השאר הם חברי המחלקה מוניטין בינלאומי.
בין השנים 1997-1984כיהנה כמנהלת המחלקה
לאורתודונטיה .בתקופה זו היא חילקה תפקידים
מוגדרים לאנשי המחלקה ,הנהיגה את הדרישה לביצוע עבודת
מוסמך במסגרת ההתמחות באורתודונטיה ,מיסדה יחד עם
פרופ' זילברמן את תכנית ההתמחות באורתודונטיה למתכונתה
הנוכחית .סגנון ההוראה שלה התאפיין בהרצאות מובנות,
מעניינות ודידקטיות .החומר הקליני שלה משמש עד היום להוראת
בחודש אפריל חגגה המחלקה לאורתודונטיה את הגיעה לגבורות
סטודנטים ומתמחים .במשך שנות עבודתה הרבות במוסד הייתה
של פרופ' שטייגמן ,מנהלת המחלקה לאורתודונטיה בעבר.
חברה וכיהנה כיו"ר של ועדות מרכזיות בפקולטה.
לחגיגה הגיעו פרופ' שטייגמן ומשפחתה ,צוות המחלקה וכל
עם בני ,בעלה ז"ל ,הרבתה לטייל ברחבי העולם .לפרופ' שטייגמן
המתמחים .מצגת על חייה שהוצגה בפני המשתתפים עוררה
יש שני ילדים ושלושה נכדים.
התרגשות רבה .המפגש הסתיים בארוחת צהריים מחלקתית
כולנו מאחלים לפרופ' שטייגמן בריאות ונחת ,ועד מאה כעשרים
(תרומת חברת אורטוסטט).
פרופ' שולה
שטייגמן בת 80
מקשר חדש בין הנהלת הדסה
לבין בית הספר לרפו"ש
היושבים סביב השולחן הם המתמחים.
העומדים הם צוות המורים והסייעות של המחלקה ואנשי בית הספר
התוכנית כוללת מעבר להוראה בשפה האנגלית בהרצאות
ובסמינרים ,התאמת מערכת התיעוד הממוחשבת לשפה האנגלית,
הכשרת המרפאה הקלינית לקליטת כמות שיא של מתמחים .תהליך
ההכנה לא היה יוצא לפועל ללא הירתמותם של כל חברי המחלקה.
התכנית החדשה הינה פורצת דרך ומוסיפה יוקרה ומוניטין
לפקולטה .כמו כל תכנית התמחות ,מטרתה העיקרית היא לחנך
מתמחים לרמה קלינית ,מחקרית ואתית גבוהה ביותר ,כראוי לדור
המומחים העתידי.
ד"ר מירי הישראלי-שליש ,תהיה מנהלת תכנית ההתמחות החדשה.
בשלוש השנים האחרונות היה ד"ר יאיר בירנבאום ,המשנה למנכ"ל הדסה,
המקשר בין ההנהלה לבין בית הספר לרפואת שיניים ,ואין ספק שבתקופתו
השתפרו היחסים בינינו לבין הדסה בצורה משמעותית.
ד"ר בירנבאום הוא ,בין השאר ,גם בעל השכלה תורנית רחבה,
ובחוכמתו כי רבה היא ,הצליח לפלס דרך נכונה להתנהלות בית
ספרנו בין המחלקות השונות בהנהלת הדסה .הוא ידע תמיד למצוא
את השביל הנכון וניווט את פעילותנו בדרכי פשרה .ד"ר בירנבאום
יוצא לשנת שבתון ונפרדנו ממנו לשלום במסגרת ישיבת מנהלי
מחלקות .בהזדמנות זאת הוצג לפנינו האיש שהוסמך מטעם הדסה
להיות המקשר החדש -ד"ר גבריאל פולק ,שהצטרף לאחרונה
להנהלת הדסה אחרי שירות ממושך בחיל הרפואה בצה"ל בדרגת
אלוף משנה .אנחנו מאחלים לו בהצלחה בתפקידו החדש.
העליונה :ד"ר
יאיר בירנבאום
מקבל מידי פרופ'
שטבהולץ ספר
מהודר כמזכרת.
התחתונה :מימין:
ד"ר גבריאל
פולק וד"ר יאיר
בירנבאום
מה
תשע"ב -נקיץש מ2012ע ()7
נוף טיפוסי של המדינה
ד"ר יורם זילברמן ז"ל
()2012 − 1954
פרופ' א .שטבהולץ
מברך את הנוכחים
המסע לקזחסטן
אפריל 2012
פרופ' שוקי מושונוב
האוניברסיטה הרפואית בעיר אלמטי
שבקזחסטן פנתה לבית ספרנו וביקשה
לקיים איתנו קשרי מדע .הוסכם שמשלחת
מישראל שתכלול את הדיקן ושלושה
קלינאים (שאחד מהם דובר את השפה
המקומית) יצאו לקזחסטן.
דיקן הפקולטה במדינה המארחת קיבל
את המשלחת שלנו בשדה התעופה של
אלמטי ברוב הדר כשמצלמות הטלוויזיה
הממלכתית של קזחסטן מתעדות את קבלת
הפנים .כבר ביום הראשון לביקור התקיים
דיון עם נציגי הפקולטה ובסופו נחתם הסכם
שיתוף פעולה בין פרופ' אקנוב ,הרקטור
של האוניברסיטה הרפואית של קזחסטן,
לבין פרופ' אדם שטבהולץ ,דיקן הפקולטה
לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית
והדסה בירושלים .לאחר מכן ,נערך סיור
בפקולטה המקומית ונתגלה לנו מוסד
רפואי מתקדם עם כל הציוד העכשווי
הדרוש לקיום לימודים ברמה הגבוהה
ביותר .למחרת הוזמנו לאולם ההרצאות
של הפקולטה ,ועל פי התכנית שהתוו
עבורנו התבקשנו להרצות על נושאים
עיקריים שנראו לנו מתאימים לפורום
הזה .פרופ' שטבהולץ הציג בפניהם את
הפקולטה בירושלים ואת פעילותה ,פרופ'
איילה שטבהולץ הרצתה על חשיבות
הארכת הכותרת ,ועבדכם הנאמן דיבר על
חשיבות הקשר בין מחלות אנדודונטליות
ופריודונטיות .ההרצאות ניתנו בעברית
ותורגמו סימולטנית על ידי איש המשלחת
ד"ר איליה ברטינובסקי ,שהוא גם בוגר של
הפקולטה המקומית .התגובות שקיבלו
הישראלים היו מרשימות והמפגש הוסיף
נדבך נוסף לרצון לשיתוף פעולה עתידי.
כיאה לאורחים מכובדים יצאנו לסיור
בעיר אלמטי שהייתה בעבר עיר הבירה
של קזחסטן ,וכיום היא המרכז העסקי
של המדינה .העיר משלבת מזרח ומערב,
ועקבות המשטר הקומוניסטי עדיין
מורגשים באמצעות בניינים אדירי
ממדים של מוסדות השלטון ,מונומנטים
קומוניסטיים כגון פסלים של לנין וסמלי
הפטיש והמגל ,וכן אנדרטאות החייל
האלמוני לציון הניצחון על גרמניה הנאצית.
בנוסף ,מצטיינת קזחסטן בנופי טבע
מרהיבים .ההרים הגבוהים סביב העיר
והיערות הרבים הופכים את המקום לפנינה
תיירותית ,אם כי לא נראה שתיירים רבים
מגיעים לשם.
הוזמנו גם לארוחת ערב מסורתית שלכבודה
נשחט כבש וראשו ניתן על מגש לאורח
המכובד ביותר ,הלא הוא דיקן הפקולטה,
פרופ' שטבהולץ .על פי המסורת המקומית,
האורח המכובד צריך להגיש נתחי בשר
למסובים לפי סדר חשיבותם .הדיקן
שלנו מיד הצהיר בדיפלומטיות רבה שכל
המסובים כולם ,אנחנו ואנשי הסגל הבכיר
של הפקולטה המקומית ,מכובדים בעיניו
במידה שווה ,וכך המתח התפוגג במהרה
והתענגנו על מטעמי המקום.
לאחר שלושה ימי ביקור אינטנסיביים שבנו
הביתה עייפים ,שבעים ומרוצים.
החלפת יחידות דנטליות
במחלקה לרפואת הפה
המחלקה לרפואת הפה זכתה להצטייד השנה ב 6-יחידות דנטליות חדשות,
משוכללות ופונקציונליות .היחידות החדשות הן תוצרת חברת ADECוהן
מחליפות את היחידות הקודמות של אותה חברה ששירתו נאמנה את המחלקה
במשך 25השנה האחרונות .מבצע רכישת הציוד נעשה בעזרת משרד הדיקן
והנהלת הדסה ובהשתתפות המחלקה .מבצע הרכישה עדיין בעיצומו משום
שעוד לא נרכשו כיסאות עבור הרופאים והסייעות( .פרופ' אליעזר קופמן)
טקס לרגל חידוש היחידות הדנטליות
()8
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
פרופ' דן גזית
בחזית -
בניין בית
ספר לרפו"ש
בינואר 2012הלך לעולמו ד"ר יורם זילברמן לאחר מאבק ממושך
במחלה קשה .את יורם פגשתי לראשונה בשנת 1993לאחר
ששבתי מפוסט דוקטורט בארה"ב והתחלתי בהקמת מעבדת
מחקר בפקולטה .הימים היו ימי העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר
ומדענים−עולים רבים ביקשו להתקבל לשורות האקדמיה .יורם,
שעלה ממוסקבה והשתקע עם משפחתו בירושלים ,היה בעל תואר
כפול DMDו ,PhD-ולכן פנה באופן טבעי לפקולטה שלנו
בתקווה להשתלב במחקר הקשור לרפואת הפה והשניים .במכון
המחקר עסק יורם במחקר שבדק השפעות פיזיקליות שונות על
תאים ורקמות .באותה תקופה פיתחה המעבדה שלי את התחום
החדשני של תאי גזע בהנדסת רקמות השלד ,ולכן החיבור ביננו
היה מיידי .במהלך 19השנים שחלפו מאז היה יורם נדבך חשוב
ביותר במעבדתי .בתחום המחקרי היה ליורם כישרון מופלא בכל
פגישת היובל
של מחזור ד'
2012-1962
בתחילת מאי התקימה פגישת היובל של מחזור ד' שסיים את
לימודיו באוקטובר .1962
הפגישה התקיימה יחד עם בוגרי לימודי רפואה של אותה
שנה במתחם "ישראל יפה" שבגני יהושוע על גדות הירקון
בתל-אביב .את המפגש הכינו שולה ויובל יסעור בהשראתו
של בוגר המחזור יוסי לוי ,ונציג רופאי השיניים בוועדה
המארגנת היה נח שטרן.
בסך הכול הגיעו למפגש כ 100-משתתפים .נוסף על מפגש
הבוגרים שהיה המטרה העיקרית של הערב ,הייתה גם ארוחת
ערב מצוינת ,תכניות אור-קוליות של הרפואנים ,ותכנית
נפרדת של רופאי השיניים .במצגת של רופאי השיניים
התקיימו ראיונות עם כמה מהבוגרים שסיפרו מחוויותיהם
בלימודים ואחרי הלימודים .מבין 22בוגרי המחזור של
רפואת שיניים הגיעו למפגש 18בוגרים עם בני/בנות זוגם.
לפני הכול הוקרנו תמונותיהם של 16בוגרי רפואה שהלכו
לעולמם .המפגש כולו היה חוויה מבורכת שבהכנתה עסקו
המארגנים כתשעה חודשים .מרוב התרגשות לא צולמה
אפילו תמונה אחת למזכרת.
הקשור לכירורגיה זעירה ולהפעלת מערכות דימות מתקדמות.
הוא היה שותף לעשרות מאמרים שפרסמנו ,שחלקם אף הוצגו
בכנסים המובילים בעולם בתחום הרפואה המשחזרת .בעקבות
תפקידיו במעבדה רקם יורם מערכת יחסים אישית ומדעית הדוקה
עם מדענים בארץ ובחו"ל ועם בעלי תפקידים שונים במינהל
האוניברסיטה ובחברות לציוד מעבדתי .על כל האנשים האלה
השאיר יורם רושם בל יישכח בהתנהלותו המכבדת והסובלנית
מחד ,והענינית והמקצועית מאידך .בכינוס שערכנו לפני כמה
שבועות לזכרו של יורם בפקולטה ,בנוכחות בני משפחתו ,הדיקן,
אנשי סגל וסטודנטים ,הצגנו קטעי וידיאו ששלחו פרופסורים
מאוניברסיטאות בשוויץ ובארה"ב ,ובהם סיפרו על יורם והביעו
צער ותנחומים על לכתו בטרם עת של עמית וחבר יקר.
יהי זכרו ברוך.
תיקון טעות
מצערת
בגיליון הקודם ,גיליון 87של "מה נשמע",
נשמטו פרטים חשובים על ייסודה של העמותה
"משלש" בכתבה על זכייתה של הגברת מלכה
בריק בתואר יקירת ירושלים ,על היותה מנהלת
העמותה "משלש" ב 18-השנים האחרונות.
בשנת 1976כיהן פרופ' אריה שטייר ,בין השאר,
גם כנשיא אחוות אלפא אומגה בירושלים .פרופ'
שטייר והגברת פאני אליעש הקימו את העמותה
"משלש" .מאז ועד היום מכהן פרופ' שטייר כיו"ר
העמותה .אנו מתנצלים על הטעות המצערת שבה
הושמטו הפרטים החשובים הנ"ל מהכתבה.
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
()9
שיניים
וסטטיסטיקה
נורית יפה
בגיליון הזה נחנוך מדור חדש " -שיניים וסטטיסטיקה" .המדור
יציג מידע ממקורות שונים ,בעיקרם רישומי משרד הבריאות,
סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקובצי השוואות
בינלאומיות על נושאים מעולם רפואת השיניים .הכתבה הפותחת
מוקדשת למספרם של כלל רופאי השיניים בישראל ,ובמדורים
הבאים נתמקד ברופאי השיניים העוסקים במקצוע ,במומחים,
בשכיחות הביקורים אצל רופא השיניים ועוד .נשמח להערות
ולשאלות.
מצבת רופאי השיניים2010 ,
לוח א .מספר רופאי השיניים ומספר נפשות באוכלוסייה לרופא
שיניים אחד2010-1970 ,
שנה
מספר רופאי השיניים
1970
1980
1990
2000
2010
1,340
2,976
5,763
8,366
10,041
מספר נפשות באוכלוסייה
לרופא שיניים אחד
2,249
1,318
837
769
767
• בסוף שנת 2010היו בישראל 10,041רופאי שיניים – 20%
יותר מאשר בסוף שנת .2000בתקופה זו גדלה אוכלוסיית
ישראל בשיעור דומה (מ 6.369-מיליון ל 7.695-מיליון).
()10
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
• בסוף 2010היו 767נפשות לרופא שיניים אחד ,יחס דומה
לזה שהיה בסוף שנת .2000עד שנת 2000ירד בהתמדה
מספר הנפשות לרופא שיניים .לעומת זאת ,גדל מספר הנפשות
לרופאי השיניים שגילם עד 65מ 892-בשנת 2000ל937-
בשנת .2010
לוח ב .הרכב הגילים של אוכלוסיית רופאי השיניים (שגילם
ידוע)2010 ,2000 ,
סה"כ
מספרים מוחלטים
8,194
2000
9,869
2010
אחוזים
100
2000
100
2010
עד 44
64-45
65+
4,246
3,607
2,891
4,604
1,057
1,658
52
37
35
46
13
17
• 46%מכלל רופאי השיניים היו בסוף 2010היו בני ,64-45
37%היו צעירים מגיל 45ו 17%-היו מבוגרים מגיל .64
• בין השנים 2000ל 2010-הזדקנה אוכלוסיית רופאי השיניים.
מספרם המוחלט של רופאים צעירים מגיל 45ירד מ4,246-
ל 3,607-וחלקם בכלל רופאי השיניים ירד מ 52%-ל.37%-
מודעה
סילונית
חדשות
אלפא אומגה
חלק מהמשתתפים מקבל הסברים על מסלול הטיול
אלפא אומגה
בצפון מטייל בנצרת
ביום שישי ה 11-במאי נפגשנו אחים
מסניף חיפה וכמה אחים מסניף
תל-אביב לטיול משותף בעיר נצרת.
המדריכה שלנו הייתה צעירה נהדרת
תושבת המקום שמוסמכת להדרכת
טיולים .שפת האם שלה היא ערבית
אך העברית השגורה בפיה רהוטה,
מופלאה ועשירה בתיאורים.
התחלנו בסיור רגלי בכיכר העיר
הידועה בשם "שטח המריבה" על
שום הקונפליקט שנוצר שם בין
המוסלמים לבין הנוצרים המקומיים.
המשכנו לביקור בכנסיית הבשורה
של הקתולים (כנסייה אחרת מכנסיית
הבשורה היוונית-אורתודוקסית).
אחר כך עלינו לאזור השוק והעיר
העתיקה וראינו מלאכות עתיקות
כגון סנדלר ומשחיז סכינים ,קניתי
סכין אצל המשחיז והיא הסכין הכי
טובה במטבח שלנו .כמו כן ביקרנו
במסגד הלבן -המסגד הראשון
של נצרת .הוסבר לנו על הדלת
שאפיינה את הבית הערבי המסורתי
של התקופה העותומנית .ביקרנו
גם באחד מהארמונות של נצרת,
כלומר באחד מבתי האמידים של
נצרת של סוף המאה ה ,19-בית עם
תקרה מצוירת שהשתמרה עד היום
הזה .המשכנו לכיוון המעיין וביקרנו
במערות תת-קרקעיות שנתגלו
לאחרונה ,מערות שייתכן שמריה,
אמו של ישו ,עברה בהן בדרך מהבית
שלה למעיין על מנת להביא מים.
אחר כך ביקרנו בכנסיית הבשורה
של היוונים-אורתודוקסים והוסבר
לנו על המסורת השייכת לכל כנסייה
ואיך אפשר לזהות לאיזה זרם שייכת
הכנסייה.
לסיכום ,הסיור היה מהנה ,המדריכה
הייתה מופלאה ומאלפת בהסברים.
כולם הביעו את שביעות רצונם
מהסיור ונהנו מאוד.
ד"ר לינדה גרינול מלונדון מרצה לסטודנטים
מימין :רותם רוזנבלט וויקה יפה ,נציגי הכיתה ,ד"ר לינדה גרינול וד"ר אלון לבני חבר הוועד
של אלפא אומגה בירושלים
()12
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
בתאריך 17.4אירח סניף אלפא סיגמה ,סניף הסטודנטים של אלפא
אומגה ירושלים ,את ד"ר לינדה גרינוול מלונדון ,להרצאה מרתקת על
אסתטיקה והלבנת שיניים .הסטודנטים שנכחו בהרצאה קיבלו שיעור
מרתק בנושא אטרקטיבי זה (שאינו בא לביטוי רב במהלך הלימודים
הסדירים שלהם) ,ובליווי מקרים מעניינים מנסיונה העשיר של ד"ר
גרינוול .ניתן היה להתרשם כי יש לא מעט שיקולים שצריך להפעיל
במהלך פרוצדורות הלבנת שיניים ,ויש הרבה מה ללמוד.
ד"ר גרינוול הינה מומחית לשיקום הפה ,המתמחה בעיקר בנושא
הלבנת שיניים .היא פרסמה בנושא זה כבר שני ספרים ומאמרים
רבים .לפני כשנה היא נבחרה להיות נשיאת סניף לונדון של אלפא
אומגה ותתחיל את תפקידה זה ביולי השנה .כמו כן היא הקימה
קרן צדקה לתמיכה בפרויקטים דנטליים קהילתיים ,ולכן גם שילבה
בביקורה כאן השתתפות ותצפית בשני פרויקטים המתבצעים ע"י
סטודנטים בשנים ה' – ו' ,בהדרכתו של ד"ר אלון לבני (בבית אבות,
ובמרכז קליטה לעולים מאתיופיה).
יום השואה
המרצה נח שטרן עם נכדו והמנהל המוסיקלי גיא גרולמן
בסניף אלפא אומגה
בתל-אביב
ביום השואה האחרון יזם סניף אלפא אומגה בתל-אביב טקס זיכרון
לשואה ולגבורה .הערב נפתח עם הקראת תפילות "יזכור" ו"אל מלא
רחמים" ודברי פתיחה של נשיא הסניף ,האח שחר בלחש .בהמשך
הערב הקרין האח נח שטרן מצגת שבאמצעותה שיתף את הקהל
בסיפורו האישי מימי השואה .את המצגת ליווה פסקול מוזיקלי מיוחד
שנוהל על ידי גיא גרולמן ,נכדו של המרצה.
מפגש מומחים
סטייל אלפא סיגמא
רותם רוזנבלט
וויקטוריה יאפה
בתאריך ה ,26.03.2012-בשעת ערב
מוקדמת ,נערך בהדסה עין כרם ,אירוע
ייחודי וראשון מסוגו.
מי שלא היה שם -כדאי שימשיך לקרוא,
ומי שהיה שם -אנו מקוות שהכתבה תעורר
בו זיכרונות נעימים.
מטרת הערב הייתה לתת לסטודנטים
לרפואת שיניים הצצה לחיים האמיתיים
שמחוץ לכותלי הפקולטה.
וכך ,נפגשו להם מומחים מעולים ממגוון
ההתמחויות ברפואת שיניים וסטודנטים
נלהבים משנים ה' ו-ו'.
אף אחד מאיתנו לא ידע בדיוק למה
לצפות ,ואולי בכך היה טמון חלק מקסמו
של הערב.
התחלנו בהרצאה מרתקת (וטעימה) על
יין מפי היינן הראשי של יקב עגור .לאחר
שהשכלנו בתחום ונהנינו מהיין (כמו
שנאמר "יין ישמח לבב אנוש") ,פנינו
לאטרקציה המרכזית של הערב -היכרות
בין הסטודנטים לבין המומחים .התחלקנו
לקבוצות כך שכל רופא "קיבל" כחמישה
סטודנטים .כל קבוצה הייתה אמורה
לעשות היכרות מסודרת מצד המומחה
ומצד הסטודנטים ,אך מרגע שכולם
התיישבו החלה השיחה לזרום והחדר
המה זמזום נעים של שיחה קולחת ופרצי
צחוק מפתיעים .ההיכרות נעשתה לשם
הצגה של כל מומחה מפי אחד הסטודנטים
בקבוצה והצגת כל הסטודנטים על ידי
הרופא (אין מה לעשות ,תמיד למומחים יש
יותר אחריות) .המטרה הייתה שבסוף כולם
יכירו את כולם .אף על פי שהוקצב זמן
מוגבל לכל היכרות ,את השיחה היה קשה
להפסיק ,עובדה שגם הפסקת חשמל בלתי
צפויה לא הצליחה לעצור אותה .לאחר
אווירה רומנטית של כמה דקות עברנו
לאולם האגודה ,התיישבנו בנוחות והשיחה
המשיכה אף ביתר שאת.
שאלנו שאלות ,קיבלנו תשובות ,עצות
וטיפים מטובי הרופאים ,כל אחד בתחומו.
שמענו מה יש למקצוע להציע ,ואולי אף
יותר חשוב מכך -מה אנחנו יכולים להציע
למקצוע ולמטופלים שלנו .הקו הכללי היה
ברור :שאיפה למצוינות ולטיפול הטוב
ביותר שאנו יכולים להעניק.
לבסוף ,באזור השעה עשר וחצי נאלצנו
לקטוע את נהר השאלות והתשובות כדי
להימנע מפתיחת מאהל רופאי שיניים
באגודה.
למחרת ,ניגשו אלינו סטודנטים רבים עם
שבחים ("הייתה שבירת קרח מצוינת"),
עצות ורעיונות לשנה הבאה ("ערב מעולה.
החיסרון היחיד -מעט מדי זמן לדבר עם
המומחים") .לסיכום אפשר לומר שבהחלט
נשאר טעם לעוד (ולא רק לעוד ליין).
בשם הסטודנטים של אלפא סיגמא אנחנו
רוצות להודות לכל הרופאים* שהקדישו
לנו מזמנם ומניסיונם הרב.
אנו מקוות שזוהי תחילתה של מסורת
נפלאה.
* רשימת הרופאים שנכחו באירוע :פרופ' אדריאן בקר (אורתודונטיה) ,פרופ' דוד כוכבי (פריודונטיה) ,פרופ' יהושוע שפירא (אורתודונטיה) ,ד"ר רוברט שרטר (שיקום הפה),
ד"ר איתן מורה (אנדודונטיה) ,ד"ר ריזאן נשאף (כירורגיה פה ולסת) ,ד"ר איליה ברטונובסקי (אנדודונטיה) ,ד"ר חי עזר (פריודונטיה) ,ד"ר מישל פרץ דוידי ( ,)AGPPד"ר
נועם בירמן (פדודונטיה) ,פרופ' נח שטרן (שיקום הפה) ,ד"ר אלון לבני (קהילתית) ,ד"ר קלינגר אביגדור (פריודונטיה).
חסר לי הרופא האנגלי החביב....
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()13
מדוע ואיך
נהייתי רופא
שיניים??
בין רפואת
שיניים לפילולוגיה
פרופ' אדית קיי
מודעה
לקראת סוף הלימודים עם הפרופ' לשיקום ,אני עומדת מימינו
יום הפרומוציה עם הדיקן שהיה גם רקטור ,אני עומדת משמאלו
באמצע חודש מאי 1943סיימתי את מבחני הבגרות
ומיד אחר כך החלו להוציא את יהודי הבירה הבולגרית
סופיה לאזורי הפרובינציה במטרה לשלוח אותם למחנות
ההשמדה .שנה וחצי שהינו בדפורמציה (גירוש) ,ואיש
לא חשב על העתיד אלא רק קיווינו לשרוד .הודות לעם
הבולגרי ולכנסייה המקומית כוונות ההשמדה של הגרמנים
לא הגיעו לידי מימוש .בשנת 1944גרמניה התחילה לסגת
בחזית המזרחית (סטלינגרד) ,והצבא הסובייטי הדף את
גרמניה .בספטמבר 1944ירד הצבא הסובייטי דרומה דרך
מזרח רומניה ונכנס לבולגריה ,שם הצטרפו אליו הפרטיזנים
הבולגרים וגירשו את הכוחות הגרמנים מהמדינה .בתקופה
זו הסתיימו גם החוקים נגד היהודים.
כאשר סוף סוף השתחררנו שאל אותי אבי אם אני רוצה
להמשיך ללמוד .אני חשבתי על פילולוגיה אנגלית (סיימתי
את הבגרות בקולג' האמריקני) אך אבי הציע רפואה .אמרתי
לו שלא אוכל לראות מטופלים מתים לי בידיים .ואז אבי
אמר לי -יש לך ידיים טובות ,תחשבי על רפואת שיניים.
זה היה נראה לי סביר ונרשמתי גם לרפואת שיניים וגם
לפילולוגיה אנגלית כי חשבתי שבמשך שנת הלימודים
הראשונה יהיה לי קל יותר לבחור בין השניים .וכך למדתי
בשנה הראשונה בשתי הפקולטות ועמדתי בבחינות
בשתיהן ,אך גם הבנתי שלא אוכל להמשיך כך .בינתיים
שמתי לב שהתחום הביולוגי הקשור לרפואת שיניים מעניין
אותי מאוד והחלטתי להמשיך בו .כך בחרתי ברפואת
שיניים ולא המשכתי בתחום ההומאני של פילולוגיה
אנגלית.
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()15
"כי יש לי ידיים טובות"
ד"ר אלון לבני
בחירת המקצוע
יהונתן מן
הצנחן סגן יונתן מן
()16
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
שנות ה .50-אבי עסוק בניהול הדסה ,אמי עסוקה
ירוח ובכתיבת ספרים על ישראל .את אחותי ואחי
בא
לים ,בתחילת חיי אינני מעניין ,אך אחותי הקטנה
הגדו
הצעירה ממני בשנה היא חברתי הקרובה ביותר.
בשקט בשקט ,נכנסים שנינו למיטות עם ערימת
בלילה,
קים ,חגיגות טרום שינה .התוצאות לא מאחרות
ממת
עששת ובעקבותיה טיפולים אין ספור – רופאת
להגיע –
ד"ר קליין הופכת ל"מטפלת" אישית .אך באלו
הילדים
די ,חוסר שן לטרלית וגם פרופ' קיי הופכת להיות
לא
פלת – 5שנים תמימות ,טיפול שחייב להפסיק עם
מט
גיוסי.
הבתי דרכן במקצוע שהפך לחלום חיי .אבי עליו
התא
לום ,שהיה רופא פנימאי ,חשב שזו טעות ,ובעיקר
הש
שבזמנים ההם רופאי השיניים לא נחשדו בהיותם
כ
"כשרים" והשוק הלא מדווח פרח .כל המשפחה
אים ,כולל שתי אחיותיי ואחי ,והנה אני הכבשה
רופ
ורה .הוריי לא אהבו את רעיון רפואת השיניים,
השח
טרף לחבורה הזו? אך אני בשלי .נרשמתי לרפואת
להצ
בעדיפות ראשונה ,ומקצועות אחרים במקום שני
שיניים
ושלישי.
בוש מדי קצין בצנחנים (לעשות רושם) עם כנפיים
ל
רוק ,מגיע לוועדת הקבלה שבה יושבים כל מייסדי
ורקע י
ספר ,נדמה היה לי כי הריאיון עבר טוב ,ולאחר
בית ה
סינון (שהיה פחות קשה מזה של היום) מתקבל.
חותיי עם פרופ' קיי מתברר כי אבי ע"ה קרא לה
בשי
וטען ש"בגללה" אני ברפואת שיניים .היא טענה,
לשיחה
פי דבריה ,שאמרה לאבי "אל תדאג ,הוא יצליח
כך על
מאוד וגם יהיה הפרופסור הראשון מבין כל ילדיך",
ודאי תוכל לספר פרופ' קיי .מתברר שטעות לא
על כך
ייתה ואף הוריי השתכנעו שהייתה זו בחירה נכונה,
ה
השכנוע לקח זמן .יתרה מכך ,כיום אני בטוח כי
אך
לטה הייתה נכונה ואם הייתי צריך לחזור על מחזור
ההח
חיי ,הייתי חוזר על אותה דרך – שילוב האקדמיה
והמרפאה ,מרענן ,מקסים ,מאתגר ומיוחד.
"הגעתי לרפואת שיניים כי רציתי מקצוע שמשלב עזרה לאנשים
ולעשות משהו עם הידיים .כן – דווקא יש לי ידיים טובות .אני עושה
קצת נגרות ,אלקטרוניקה ,סורגת קצת "...כמה פעמים כבר שמעתי
(כמו רבים מעמיתיי) משפטים אלו ודומים להם בוועדות קבלה?
אז איך אני הגעתי לזה?
הסיבה העיקרית היא מצבן של השיניים שלי שאיך לומר ...מצבן לא
היה הכי טוב שיכול להיות .כשהייתי בכיתה ז' הגיע לקיבוץ רופא
חדש ,ד"ר פ' ,ודי מהר הוא התחיל להתבלט בכישוריו "המיוחדים".
הוא היה מפחיד מאוד הן במראהו והן בהתנהגותו .איני יכול להעיד
על איכויות הטיפול שלו ,אך הוא הטיל את מוראו על אנשים רבים
בקיבוץ ,ואפילו הצליח לחטוף מכות מאחד החברים שרדף אחריו
וחבט בו עם סנדל ...בשלב מסוים ,מרוב פחד ממנו ,פשוט קמתי
מהכיסא באמצע טיפול וברחתי מהמרפאה בלי להקשיב לתחינותיה
של הסייעת הוותיקה .במשך 5-4השנים הבאות פשוט סירבתי לחזור
למרפאה ,וכידוע זהו בדיוק הגיל שבו העששת חוגגת.
ואז הגיע לקיבוץ רופא חדש -במיוחד לילדים .אחת מהמשימות
שקיבל הייתה לטפל בילד בעייתי בן ,17והוא הצליח לא רק לבצע את
הטיפולים החיוניים ,אלא גם להקסים אותי בגישתו הטיפולית ולמשוך
אותי לתחום הזה.
בהמשך נזקקתי לטיפולים רבים גם במהלך שירותי הצבאי ,פגשתי
רופאים נוספים ,התעניינתי עוד יותר ,ואט אט הלך והתגבש אצלי
תכנון ללכת ללמוד רפואת שיניים .העובדה ששניים ממדריכי הטיסה
שלי עמדו להשתחרר ולהתחיל ללמוד רפואת שיניים ,חיזקה את
המחשבה שזה לא נורא כל כך להתחיל ללמוד מסלול כה ארוך ,אחרי
מסלול צבאי שגם הוא לא קצר.
וכך – לקראת שחרורי משירות קבע בגיל ,29מצאתי עצמי עונה את
אותם משפטים שגורים בפני הוועדה ,שכנראה השתכנעה והחליטה
לתת לי את ההזדמנות שעליה אני לא מצטער אף לא לרגע אחד.
שתי אנקדוטות קטנות לסיום :האחת – אף על פי שאני "חייב" לו את
ראשית ההתעניינות במקצוע – משום מה מעולם לא טרחתי לנסות
לאתר את אותו רופא שיניים שהדביק אותי ב"חיידק" רפואת השיניים.
אולי עכשיו בעקבות הכתבה הזאת אנסה לחפשו...
והשנייה – במהלך שירותי הצבאי בסדיר ובמילואים נכללות גם
בדיקות שיניים .והנה ,יום אחד אני נכנס לבדיקה ואת מי אני רואה
בחלוק הרופא? את ד"ר פ' "המפחיד" ,עדיין עם אותו מבטא רומני
כבד ושן מזהב ...כמובן שהוא לא זכר אותי ולא טרחתי להזכיר לו,
אך ציינתי כי אני זוכר אותו מהקיבוץ ,והוא חייך ומסר ד"ש ללובה
הסייעת...
בתום טיסת הסולו – שטיפה מסורתית
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()17
ההתפייסות
פרופ' נח שטרן
הרצון שליווה אותי
כל הילדות
שרון
ד"ר ענת בולר-
הרבה אצל רופאת השיניים שלי ,ד"ר עליזה רז.
בתור ילדה ביליתי
פאה נהדרת ,ואני חושבת שכבר בפגישה הראשונה
היא הייתה רו
לדה בת חמש מול רופאה מחייכת ויפה ,החלטתי.
שלנו ,כשאני י
זה מה שאני רוצה להיות .הייתי מגיעה לטיפולי
רופאת שיניים.
כדי הטיפול גם שיעורי מיקרוביולוגיה ,אנטומיה
שיניים ,ומקבלת תוך
ווים במחברות וברישומים .עד היום שמורות אצלי
ופיזיולוגיה מל
ליזה עם סיכומי פרופ' גינזבורג ...וכך ,כשאני כבר
מחברותיה של ע
את המכשירים ,את יומן הרופא ,ואפילו מבינה
מכירה את הטיפולים,
יעת ,הגעתי ליום שבו באמת צריך לבחור .נרשמים
קצת ביחסי רופא-סי
ואז מתחילים לחשוב ...האומנם? האומנם יש ילד
לאוניברסיטה.
רופא שיניים? האם זה לא מוזר? ואולי ,אולי הרצון
שרוצה להיות
הרופאה? אולי אני רוצה להיות כמותה? חכמה,
העז נבע מהרושם של
חה? אך אולי המקצוע לא נועד עבורי??? לבטים,
יפה ,נחמדה ומצלי
הפער בין הרצון שליווה אותי כל הילדות לבין
מחשבות ,בעיקר על
שאתה רוצה להיות רופא שיניים ,והמבט מולך
הרגע בו אתה מספר
שואל" :למה???"
מוסבר ,הטמון באנשים כשהם חושבים על רופא
הפחד ,שלא תמיד
לא יעזור ...האם אני באמת רוצה להיות רופאת
השיניים ...הוא שם,
שיניים???
אחרי צבא וטיול ,מחליטה שאולי צריך להחליט
ואז ,ילדה בת ,20
דרכה בפקולטה לחקלאות ברחובות – היעד –
אחרת ...ומתחילה את
וטרינריה.
לבעלי חיים .לימודים קשים .אסור לקבל ציונים
שנה ראשונה בחוג
בורת צעירים שאפתניים .ואני ,שאפתנית לא פחות,
נמוכים מ .90-ח
עובר ברור לי יותר ,לא רוצה עוד קורס ב"מערכת
אבל כל יום ש
וגם לא קורס ב"אנטומולוגיה למתקדמים" .אני
הרבייה של העופות",
ריכה להיות .אני יודעת .אני רוצה להיות רופאת
לא במקום שבו אני צ
שהו אז הדרך ברורה לי .אספתי חפציי ,נפרדתי
שיניים .ואם אני רוצה מ
מלא חיים (ובעלי חיים) ,והגעתי הביתה .רפואת
לשלום ממקום ירוק ו
שיניים...
אני נמצאת ,אני יודעת שהלכתי בדרך הנכונה .זה
גם היום ,במקום שבו
המקצוע שלי!!!
ועל הדרך שעברתי מאז ועד היום ,בפעם אחרת...
()18
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
השני מימין בשורה ראשונה :הד"ר הטרי נח שטרן בטקס קבלת תעודות גמר
אבי ,שהיה רופא שיניים ,החליט בשביל שני אחיו שגם הם
יהיו רופאי שיניים ,וכך הוא החליט גם בשבילי .מעולם לא
התקיימו שיחות אצלנו בבית על הנושא הזה ,זה פשוט היה
ברור מאליו .בשנה הרביעית ללימודיי כבר עמדה מרפאת
שיניים מוכנה ומצוידת בשבילי ברחוב דיזנגוף בתל-אביב.
בינתיים ,עד שאסיים את חוק לימודיי ,הלך אבי פעם בשבוע
לטפל בה במתרפאים שלו.
כשסיימתי את לימודיי באוקטובר 1962הגעתי לשלב
ההחלטות .החלטתי שלא אלך לעבוד במרפאה שהכין לי אבי
ובחרתי להצטרף למחלקה לשיקום הפה בבית הספר לרפואת
שיניים .ומה אחר כך? נראה כבר .אבי הזדעזע לשמוע שאני
מוכן לעבוד "בשביל 400לירות לחודש" במקום להרוויח
הרבה כסף במרפאה משלי בתל-אביב.
ההחלטה הזאת לא הייתה קלה ,ועל הרקע הזה נוצר נתק
ביני לבין הוריי .אני אמנם התקשרתי אליהם בהמלצת רעייתי
בכל ערב שבת ואיחלתי להם שבת שלום ,אבל זה היה הקשר
היחידי בינינו בימים ההם.
בשנת 1964עבר בית הספר לרפואת שיניים מהבניין
המיתולוגי בבית הבריאות שטראוס בטבורה של ירושלים
לבניין החדש בעין כרם .בכל שבוע העבירו מחלקה אחרת
ואני מצאתי את עצמי מחוסר עבודה .ביקשתי מד"ר בדרי עזז,
שהמחלקה הכירורגית הייתה אחרונה לעבור לעין כרם ,לנצל
את היעדר המעש במחלקת האם שלי ולאפשר לי להשתלם
בעזרתו בכירורגיה .בתקופה ההיא שברתי הרבה שיניים בזמן
עקירתן ,וד"ר בדרי השלים את הוצאת השן השבורה באמצעות
עקירה כירורגית .עם הזמן למדתי לעקור שיניים ולתפור ועוד
כל מיני תהליכים כירורגיים קלים.
יום אחד כשהתכוננתי לניתוח שבו הייתי אמור לעקור מספר
שיניים ,פנתה אליי האחות הראשית ואמרה שמישהו ממתין
לי לפני דלת המרפאה .יצאתי לפרוזדור ולהפתעתי המתין
שם אבי .חזרתי למרפאה ,לקחתי חלוק לבן מהקולב ,הנחתי
אותו על כתפיו של אבי והכנסתי אותו למרפאה הכירורגית.
הצגתי אותו לפני המנהל פרופ' לוין אפשטיין ולפני ד"ר בדרי,
וכיוונתי אותו לעמוד ליד הכיסא שבו הייתי אמור לבצע את
הטיפול של העקירות .למזלי ,העקירות הכירורגיות הצליחו
לי ,וכך גם התפירה של הרקמה הרכה .לא הרמתי את עיניי
לכיוון אבא ,אבל נדמה לי שהוא בלע את דמעותיו מרוב נחת.
כשיצאנו מהמרפאה יחד הוא אמר לי" :אתה צדקת ,במרפאה
בתל-אביב לא היית לומד את הדברים האלו"...
זאת הייתה ההתפייסות בינינו.
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()19
לזכרו
ד"ר אריק צוקרט
ז"ל
)(16.1.1947 - 6.12.2011
פרופ' יאיר שרב
אריק צוקרט נפטר לאחר מאבק מעורר התפעלות והערצה במחלת
הסרטן .מצער מאוד שלא יוכל להגשים את חלום הפרישה המפואר
שלו ,להפליג ביאכטה על פני ימים רבים .עם זאת ,היו לו חיים
עשירים ,מלאים ,מאתגרים ,מרגשים ומלאי עניין.
היכרותנו הראשונה מקרוב הייתה במחצית שנות השבעים כאשר
החל ,בהדרכתי ,את עבודת הדוקטור שלו ברפואת שיניים בנושא
"השפעת לימפוציטים מרוגשים על הסבילות האימונית ,אשר
מושרית לאחר השתלת אלוגרפט של נבט השן" .העבודה הזאת
זיכתה אותו בשנת 1975בפרס עבודת הגמר לתואר ד"ר לרפואת
שיניים ,באותה שנה אף זכה להיות התלמיד המצטיין של המחזור.
כבר אז עמדתי על אישיותו המיוחדת של אריק ,אינטליגנטי מאוד,
יצירתי ,סקרן ללא גבול ,דעתן ווכחן ,אך תמיד מוכן להקשיב,
ללמוד וגם להשתכנע .ומעל לכל ניחן ביושר אישי ומקצועי
ועמידה על עקרונות ההגינות והצדק.
()20
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
הדרך מכאן להשתלבותו במחלקתנו כמתמחה ברפואת הפה הייתה
טבעית ,ושמחתי מאוד על החלטתו להמשיך איתנו .הוא גם היה
המתמחה הראשון שעבר מסלול התמחות מלא ומסודר ברפואת
הפה ,וכבר לא השתייך ל"דור המדבר" .במקביל ,הקשר בינינו עבר
מהר מאוד מקשר של מורה-תלמיד ומנהל-מתמחה ,למישור של
ידידות קרובה.
את מקוריותו וסירובו ללכת בדרכים סלולות ולהכיר "באמיתות"
מקובלות ביטא אריק בין השאר במאמר שפרסם בשנת 1984
בעיתון היוקרתי לנסט" :מניעה של דלקת פנים הלב בעת טיפול
דנטלי ,לא רק על ידי אנטיביוטיקה" .את דעתו גיבש לאחר שניהל
במשך כעשור במחלקתנו ,יחד עם אפרים לוינר ז"ל ,את המרפאה
המיוחדת לטיפול דנטלי בחולים קרדיו-ווסקולריים .כך שדעתו
התבססה על שילוב של עשייה בשטח ולימוד עיוני וביקורתי של
הנושא .שנים ספורות מאוחר יותר הפכה דעתו זו לגישה הכללית,
שאומצה על ידי האגודה האמריקנית לכלי דם ולב והאגודה
הדנטלית האמריקנית.
עם סיום התמחותו ,נשלח בשנת 1980לאוניברסיטת פנסילבניה
להשתלם בתחום של מערכות מידע ,ובתום השנה הזאת היה מיועד
לחזור למחלקה ולרכז את התחום של אבחון ,מיון והקצאת חולים
לצורכי הוראה ,הכשרת מתמחים ושירות .באותה שנה ביקרתי
אותו בפילדלפיה והוא ביקש להישאר שנה נוספת כדי להשלים את
לימודי התואר במינהל עסקים בתכנית היוקרתית של וורטון .הייתי
חצוי בדעתי כשאני משמש בשני כובעים ,גם של דיקן וגם של
מנהל מחלקה .מצד אחד היה לי ברור שהמסלול הזה יוליך אותו
אל מחוץ למחלקה ,אך ראיתי גם את התועלת בכך שההשתלמות
הנוספת תתרום לתפקודו בפקולטה ולמערכת הבריאות הכללית.
לבסוף ,מה שבאמת הכריע את הכף היה השיקול של מה יתרמו
הלימודים הללו להתפתחותו האישית של אריק .היה לי ברור
שלימודי מינהל בתחום קבלת החלטות במערכת הרפואית יהיו
בעלי תרומה מכרעת להתפתחותו של אריק ולכן אישרתי את
לימודיו.
ואכן ,כמה שנים מאוחר יותר כיהן אריק כדיקן משנה של
הפקולטה במשך 3שנים ,שלאחריהן התמנה כמנהל הדסית
ומשם המשיך לתפקידו האחרון כמנהל האגף למחקר ופיתוח
של הסתדרות מדיצינית הדסה .אך באלה לא התמצו כל כישוריו,
במקביל שימש מתאם התכנון האסטרטגי של המרכז הרפואי של
הדסה בשנים 2003-2001ומאז היה מתאם ומלווה של פרויקט
הקמת מגדל האשפוז החדש של הדסה ועוד הספיק לחנוך את
פתיחתו.
אך יותר מכל ,מעבר לתדמית הקשוחה מעט ,הדעתנית
והמתווכחת ,הייתה לאריק רכות ונדיבות שנגלתה לאלה שהיו
קרובים אליו .אני זוכר עד היום את מה שכתב עם לכתו של
חברנו אפרים לוינר ,שנסתלק מאיתנו בשנת .2001כתיבה רגישה
וכואבת שגילתה עד כמה רגיש ונבון היה אריק .זכור לי גם שסיפר
לי בעיניים נוצצות איך בילה שלושה חודשים באוניברסיטת
קולומביה בניו-יורק עם בתו .כדי לאפשר לה להשלים את
התמחותה ,מילא בשמחה ,כסבא גאה ,תפקיד של בייביסיטר מדי
יום .אכן דמות מורכבת ומרתקת.
אריק תמיד יחסר לכולנו ,משפחתו וידידיו כאחד.
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()21
יתד
פינת
ייעוץ ותכנון דנטלי
על "קניה" ו"מכירה"
בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"מה נשמע" נעשה שימוש במילים
הזולות ״מכרנו״ ו״קנינו״ בהקשר של רופאי שיניים.
לאן הגענו שכך עושים מהמקצוע האקדמי שלנו?
האם אנחנו מוכרים בצורה לא אתית? האם המילה "מכירה"
פוגעת במקצוע?
לא פעם נשאלת השאלה האם אנחנו ,רופאי השיניים ,מוכרים
משהו ומה אנחנו מוכרים .האם אנחנו מוכרים את עצמנו? את
השירותים שלנו? את המוצרים שלנו? אם כן ,האם זה אתי?
השאלה פשוטה אך התשובה מורכבת.
ההגדרה המקובלת של מכירה אתית היא זיהוי מצב שבו המרפאה
יכולה לספק שירותים שמתאימים לדרישות ולרצונות המטופל.
כלומר המוקד הוא על המטופל ולא על המרפאה .כאשר המוקד
הוא צורכי המרפאה ולא צורכי המטופל מדובר במכירה לא אתית.
מכירה לא אתית מתבצעת ,למשל ,כאשר מציעים למטופל טיפולי
יתר .עם זאת ,צריך לזכור שהגבול בין מכירה אתית למכירה לא
אתית הוא דק מאוד.
כרופאי שיניים אנחנו יודעים מה נכון מבחינה קלינית למטופלים
שלנו ואנחנו אלה שמציעים להם טיפול מסוים .עם זאת,
המטופלים יכולים לבחור להתעלם מההמלצות שלנו.
האם השימוש במילים "מכירה" ו"קנייה" מעידות על זילות
המקצוע? להערכתי לא .חוק הפרסום אושר לפני שנים ברפואת
שיניים ,ואם אנחנו מאמצים מושגים מתחום הכלכלה והשיווק
ברור שאחרי פרסום באה מכירה .אנחנו חיים בתקופה מעניינת
שבה האתיקה המקצועית מקבלת פירושים שונים על ידי חברות
שונות .אין מתנות חינם .מעטים הם המאושרים שיכולים לחיות,
לעסוק במקצוע ולא להתייחס לדרך השגת הכסף.
אנחנו מנהלים עסק .קונים חומרים ,קונים שירותים ,שוכרים
מעצבי תדמית לניירת ומעצבים למרפאה .קונים ציוד משוכלל
ואיכותי ,וכפי שאמר פעם ידידי מרוויון סטארק ״Someone has
."to pay the bills
למדנו להתייחס למתרפאים כלקוחות ,חבל ,אבל זאת המציאות.
כל אחד חייב לשמור על כללי המקצוע ולא להציע דברים
מיותרים ,אך חייבים להבין שמכירה היא בהגדרה להחליף שירות
או מוצר בכסף .כל אחד ברפואת שיניים עושה זאת ואפילו
באקדמיה.
מדוע אנשים לא אוהבים ההגדרה של מכירה? להערכתי בגלל
התדמית שיש לרבים כאילו אם מישהו מוכר לנו מוצר זה לא אתי
ומיותר .האם זה המצב ברפואת שיניים שבה המתרפא מגיע לקבל
טיפול ופתרון לבעיות שהן גם רפואיות וגם קוסמטיות? האם זה
מיותר? האם אין זה תפקידנו להציג לו את הבעיות? האם זאת
בעיה להתפרנס מהמקצוע שבו השקענו שנים רבות וכסף רב?
מכירה וקנייה הן חלק מהעולם שבו אנו חיים ולכן חייבים להודות
שלמרות האי נעימות והתגובה הכועסת של חבר למקצוע ,נמשיך
ללמד את הרופאים נושאים של ניהול ושיווק נכון ,כי רק כך
נוכל להבטיח גם טיפול נכון וגם יכולת להתפרנס .אסר שהמילה
"מכירה" תהיה טאבו.
הרב מרדכי דימנטמן
בעל תואר ,MAמנהל המכון להכשרת מורים בישיבת "כרם ביבנה" .מכשיר רבנים ומורים
ב"בית מדרש לחינוך והוראה" במבשרת ציון
דברי
חכמים
"אם אין אני לי,
מי לי; וכשאני
לעצמי ,מה אני!"
()22
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
אלו דברי הלל במסכת אבות פרק א משנה יד ,ולכאורה דבריו סותרים זה את זה!
עוד יש להבין ,וכי אם איני דואג לעצמי אין מי שדואג לי? -היכן ההורים והמשפחה
המסורה ,היכן המחנכים והחברים הנאמנים?
בא הלל ומלמדנו שלמרות כל הסובבים העוטפים אותי באהבה ובדאגה ,עדיין אם
ברצוני שכל זאת יהיה "לי" ובשבילי עליי לעבוד בעצמי בהעצמת האני הפנימי שלי.
כל ההשפעות והזירוזים מהסובבים הם חיצוניים ,וכדי לרוכשם לקנייני הפרטי שלי ,רק
אני בעצמי יכול להחדירם ולהפנימם בי כי "אם אין אני לי ,מי לי!"
ומעתה" ,וכשאני לעצמי ,מה אני!" ללא המעטפת התומכת והמטפחת שממנה אוכל
לינוק ולהתפתח ,כיצד אוכל לבדי להעשיר ולבנות את עולמי ואת אישיותי העצמית?
האדם הינו "מחצה-מחצה" :חציו -מה שקיבל מאחרים ,וחציו -מה שקנה בזכות עמלו
פנימה.
בינינו
זה קורה
רק פעם
בחיים...
נח שטרן
יום השואה היום .כבר העברתי השבוע
שלוש שיחות לתלמידים בשלושה בתי
ספר שונים בירושלים .היום באמצע נסיעה
בעיר עצרתי ועמדתי דום בעת הצפירה
במשך שתי דקות ליד הדלת הפתוחה של
מכוניתי .הערב אני צפוי לתת את השיחה
הרביעית שלי השבוע לפני ציבור רופאי
שיניים בתל-אביב .ונפשי לא נרגעת.
בשעות הצהריים מצאתי את עצמי מטייל
במתחם "יד ושם" בירושלים .כבר הייתי
בטקס הנחת זרים של מוסדות שונים
הקשורים בצורה זו או אחרת לשואה,
גם נכנסתי לאוהל "יזכור" ושמעתי את
הקראת שמות הנספים על ידי קרוביהם.
הנפש שלי סוערת .בסוף הלכתי ל"מוזיאון
החפצים" ,לשם תרמתי לפני מספר שנים
עם אחותי את דמויות השח-מט שאבא
גילף במחבוא שלנו בכפר קטן בין היערות
בסלובקיה בשנת .1944כאן ב"מוזיאון
החפצים" מוצגות דמויות השח בקובייה
שקופה מפרספקט ולידה מודבקות תמונות
של הוריי ושלי יחד עם אחי דוד הי"ד ,כמו
גם תמונת המצילה שלנו עם סיכום קצר
של סיפור הצלתנו בכפר ההוא פוברזניק
בסלובקיה.
באולם "מוזיאון החפצים" היה רעש .ביום
השואה מבקרים כאן הרבה כיתות מבתי
ספר שונים ,והם באים לכאן מכל הארץ.
כמובן שהלכתי לכיוון קופסת הפרספקט
שלנו .לפתע גיליתי שקבוצת ילדים יושבת
על הרצפה ממול לקובייה השקופה
והמורה מספרת להם את פרטי הסיפור של
משפחתי .רעד עבר בגופי כששמעתי את
המורה מזכירה את שם אבי – יקותיאל ,את
שם אחי -דוד ,שנשלח להונגריה לסבא
וסבתא ,ואת שמי – נח ,שהוריי לקחו
אותי איתם למחבוא .המורה מסבירה שאת
דמויות השח גילף יקותיאל מעצים שמצא
בחצר מחבואם באמצעות אולר כיס .בכל
פעם שהמורה מזכירה במהלך הסיפור את
השמות יקותיאל ונח עוברת בי צמרמורת.
המורה הזאת עשתה שיעורי בית .היא
טרחה ללמוד היטב את הסיפור שלנו כדי
להעבירו לתלמידיה .אני עומד נשען על
הקיר ומקשיב ובתוך מעיי סערה .והנה היא
גמרה את הסיפור ומתכוננת לעבור למוצג
אחר במוזיאון .ולפתע שמעתי את קולי
מימין :נח (אלפרד-פרדי) בגיל 6ואחיו דוד (ריכרד-ריכי) בגיל 9
יוצא מגרוני" .רגע ,ילדים אל תלכו .נח -זה
אני .הילד כאן בתמונה – נח ,זה אני .חכו
רגע".
"רעד עובר בגופי" ,אומרת המורה .והמורה
השנייה אומרת – "אני לא מאמינה".
"כן ,גם אני מתרגש ורועד בכל גופי.
באמת ,תאמינו לי ,אני נח .ילדים ,דעו לכם
שהמורה שלכם סיפרה סיפור אמיתי ,אני
רק אשלים כמה פרטים נוספים"...
כך עמדתי שם ליד קופסת הפרספקט לפני
הילדים ששמעו את סיפורי קודם מהמורה
ואחר כך ממני ,ואני שמחתי לספר.
השיחה הזאת הייתה שונה מכל השיחות
שאני מספר לקהלים שלי באולמות כמעט
סטריליים.
כשהתפזרנו ,נחה רוחי והשלווה חזרה
אליי.
יום השואה תשע"ב
נח שטרןnstern@cc.huji.ac.il :
רחל (רוזינה) שטרן לבית גוטמן
יקותיאל זיסא (זיגמונד) שטרן
תשע"במ-ה נקיץש מ2012ע ()23
מודעה
()24
מה נשמע
תשע"ב -קיץ 2012
© Copyright 2024