‫אוקטובר ‪ 2014‬תשע"ה גיליון ‪43‬‬ ‫אנטישמיות חדשה‬ ‫התפרצות הגל האנטישמי בעקבות מבצע צוק איתן מתחילה‬ ‫להפחיד גם את מדינות אירופה‪ .‬לגל זה של אנטישמיות‬ ‫פוליטית יש שורשים עמוקים באנטישמיות המוסלמית‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫דבר המערכת‬ ‫חודשי הקיץ החמים‪ ,‬דבר פריצת דרך – וממשלת גרמניה הסכימה להקים‪,‬‬ ‫מיוחדת למתן פיצוי‬ ‫החינוךקרן‬ ‫התביעות‪,‬‬ ‫בשיתוף עם‬ ‫לתת מענה‬ ‫ועידתמערכת‬ ‫סבורים כי על‬ ‫המחודשת בגבולמסיבה זו אנו‬ ‫הלחימה זה של‬ ‫גיליון‬ ‫אור הפעם‬ ‫שארכה‬ ‫המועברים החל מתחילת‬ ‫הקרן תופעל‬ ‫אבודה"‪.‬‬ ‫"ילדות‬ ‫סמלי‬ ‫הדרומי‪ ,‬רואה‬ ‫"מזכר"‬ ‫המסרים‬ ‫והן ברמת‬ ‫עלהכלים‬ ‫ברמת‬ ‫למורים הן‬ ‫לקיוםיום‪,‬כנסוהתקפות‬ ‫בצמודמ‪50-‬‬ ‫יותר‬ ‫בגיליון זה‪.‬‬ ‫תמצאו‬ ‫אתעל‬ ‫ופרטים‬ ‫שנת ‪,2015‬‬ ‫החלטתו‬ ‫הזכאותעל‬ ‫שר החינוך‬ ‫מברכים‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫לילדים‪ .‬אנו‬ ‫ליבה‬ ‫ללב‬ ‫שהגיעו‬ ‫הטילים‬ ‫הספרתשרי‪ .‬על כולנו‬ ‫בבתי חגי‬ ‫הלימודים בזמן‬ ‫יורדים לדפוס‬ ‫אלה‬ ‫דברים‬ ‫השואה‪,‬‬ ‫הוראת‬ ‫על‬ ‫לכלול את הנושא במערכת‬ ‫אותו מארגן‬ ‫מרכז השאירו‬ ‫המדינה ‪-‬‬ ‫של‬ ‫חלפה עוד שנה רצופת בעיות‪ ,‬אבל רשמנו גם הישגים‪.‬‬ ‫היסודיים‪.‬‬ ‫ניצולי‬ ‫של‬ ‫הארגונים‬ ‫ישראל‪ ,‬בהשראתו‬ ‫שבשנה זו‬ ‫בסיפוק‬ ‫ציבור רחב של ניצולי שואהובנושאנוכל‬ ‫כנסתשחלה‬ ‫ההתקדמות‬ ‫לדווח על‬ ‫לצייןשמחים‬ ‫אחר‪ .‬אנו‬ ‫על‬ ‫השואה‬ ‫ניצולי‬ ‫לתביעות‬ ‫הולם‬ ‫מענה‬ ‫במתן‬ ‫השואה‪.‬חדרי ממ"ד ושאינם‬ ‫ללא הגנה‪ :‬אלה שגרים בדרום ללא‬ ‫בטיפולובהנהגתו של שר האוצר‪ ,‬חוקקה חוק שמרחיב בצורה‬ ‫והנחלתו‬ ‫מספיקים להגיע למרחב מוגןזכרון‬ ‫לפני שנה‪,‬‬ ‫לתפקיד‪,‬‬ ‫מאז כניסתו‬ ‫ולשכתו‪.‬‬ ‫ידי שר האוצר‬ ‫הקצר שבין‬ ‫השואההזמן‬ ‫במרווח‬ ‫לפיצוי ומעלה את‬ ‫הזכאים‬ ‫הניצולים‬ ‫מעגלי‬ ‫ניכרת את‬ ‫שלקח על‬ ‫לביןהיא אחת‬ ‫הבאים‬ ‫לדורות‬ ‫מקצה השר‬ ‫השלישית בה‬ ‫זוהי הפעם‬ ‫עצמוהעריריים‬ ‫השואה‬ ‫המשימות ניצולי‬ ‫הנפילות; כמו גם‬ ‫האזעקות‬ ‫נוספיםולמרבה הצער‪,‬‬ ‫סכומים זאת‪,‬‬ ‫להם‪ .‬עם‬ ‫המשולמים‬ ‫הסכומים‬ ‫הארגונים‪.‬‬ ‫מרכז‬ ‫זכו למצות‬ ‫נותרושלא‬ ‫לטובת אלה‬ ‫שגרים במרכז הארץ‪ ,‬בקומה עליונה‪ ,‬ובקושי הספיקו‬ ‫זכויותיהם‪.‬אינו חל עליהם‪ ,‬כגון עובדי‬ ‫קבוצותאתשחוק זה‬ ‫עדיין‬ ‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת‬ ‫למתן הנחות‬ ‫מיליון שקל‬ ‫הפנה השר ‪30‬‬ ‫האזעקההמלחמהלאחרונה‬ ‫להגיע לחדרי מדרגות‪ .‬את כולם כאחד החזירה‬ ‫במאבק למתן הכרה‬ ‫ממשיכים‬ ‫מרומניה‪ .‬אנו‬ ‫הכפייה‬ ‫רחבי‬ ‫בכל‬ ‫מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה עומדים דום‬ ‫לעומת עמדת הממשלות בעבר‪,‬‬ ‫גם חד‬ ‫ובמפנה‬ ‫לתרופות;‬ ‫לימים הקשים של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬לחוויות המזמ‬ ‫להם‪.‬‬ ‫ופיצוי‬ ‫הארץ‪ ,‬כאשר כמעט כל אמצעי התקשורת מקדישים‬ ‫ל–‪18,500‬‬ ‫לאשרגםסיוע‬ ‫לאחרונה‬ ‫שנותרו מאז‪.‬אף החליט‬ ‫ולטראומות‬ ‫התמודדו בעבר‬ ‫עזעות‬ ‫ניצולים התקציב לשנת‬ ‫חקיקת חוק‬ ‫תהליך‬ ‫אלה החל‬ ‫בימים‬ ‫הניצולים‪,‬‬ ‫השואה ולעדויות‬ ‫שאיתןלסרטים על‬ ‫שידוריהם‬ ‫את‬ ‫ועד‬ ‫ובגטאות‬ ‫במחנות‬ ‫ושהו‬ ‫‪1953‬‬ ‫אחרי‬ ‫ארצה‬ ‫שהגיעו‬ ‫העולם‬ ‫יהדות‬ ‫ובקרב‬ ‫בארץ‬ ‫שונים‬ ‫גורמים‬ ‫התגייסו – ‪ – 2015‬ולמשרדים רבים‪ ,‬לרבות למשרד לאזרחים ותיקים‪,‬‬ ‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪ ,‬האלימות‬ ‫היום קופחו‪.‬‬ ‫ארגונים ומתנדבים‪ ,‬שירותים חברתיים ועיריות‪ .‬כך‪,‬‬ ‫צפויים קיצוצים כואבים‪ .‬אנו חוששים שדבר זה יפגע‬ ‫והמוות‪.‬‬ ‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה‬ ‫לגורלםעל מנת לשרת‬ ‫אמיתייםשקמו‬ ‫הארגונים‬ ‫לדוגמא‪ ,‬העמידה עיריית רחובות‪ ,‬בשיתוף עם ארגון בפעילותנו ובפעילות‬ ‫ולמצבם של שרידי השואה ופועל לתיקון עוולות העבר‪,‬‬ ‫שעות‬ ‫שהו‪,‬מדיברוב‬ ‫בלתי בו‬ ‫מידעמוגן‬ ‫מועדון‬ ‫"עמך"‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬ניצולי את הניצולים עצמם‪ .‬גם אילולא היו מסתמנים קיצוצים‬ ‫שומעים‬ ‫שנה אנו‬ ‫מבוקר‪.‬‬ ‫סופגים‬ ‫הם‬ ‫מעל ומעבר ליחס שהפגינו שרי אוצר קודמים‪.‬‬ ‫יוצאי‬ ‫"אלה"‪ ,‬של‬ ‫המורים ארגון‬ ‫קשישים;‬ ‫שואה‬ ‫הולנד‪ ,‬הקים באופק‪ ,‬מן הראוי כי הציבור יהיה מודע למשחקי האוצר‪:‬‬ ‫הדרך בה‬ ‫לבטיהם על‬ ‫הנבוכים ואת‬ ‫קולות‬ ‫את‬ ‫בנפשם‬ ‫לפגוע‬ ‫מבלי‬ ‫אירע‬ ‫אשר‬ ‫את‬ ‫לילדים‬ ‫להסביר‬ ‫ניתן‬ ‫קרן סיוע מיוחדת לניצולים ממוצא הולנדי בדרום; וועידת עתה‪ ,‬בסוף חודש אוקטובר‪ ,‬אנו‪ ,‬כמו כל יתר העמותות‬ ‫מרכז הארגונים מבקש להביע בדרך זו‪ ,‬את מלוא‬ ‫הרכה‪.‬‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬לא קיבלנו חרף כל פניותינו מידע על‬ ‫התביעות העמידה לרשות חברת "עמיגור" תקציב חירום של‬ ‫הערכתו לפועלו‪.‬‬ ‫מיוחד‪ ,‬לבניית יחידות מיגון בדרום עבור הניצולים‪.‬‬ ‫היקף התמיכה שמשרד האוצר אמור היה לאשר עבור‬ ‫אביטל‬ ‫קולט‬ ‫המלחמה הסתיימה ללא מנצחים וללא מנוצחים‪ ,‬ובשלב פעילותנו לשנת ‪ .2014‬אישורים כאלה צפויים להגיע רק‬ ‫זה הניבה רק הפסקת אש‪ .‬במציאות בה אנו חיים אין בסוף נובמבר כאשר הנזקים לפעילותנו ברורים לכל‪.‬‬ ‫הפתרון פשוט והוצע על ידי לא פעם‪ ,‬אך לא מומש‪ .‬הוא‬ ‫לדעת מה יילד יום‪ ,‬איך‪ ,‬היכן ומתי יתחדשו ההתקפות על‬ ‫יעדים ישראלים‪ .‬חובתנו היא לדאוג היום‪ ,‬מבעוד מועד‪ ,‬כה "מורכב"‪ ,‬עד כי אפילו נערי האוצר יוכלו לעמוד בו‬ ‫למציאת פתרונות הולמים למיגון מגוריהם של ניצולי וליישמו‪ .‬וזה עיקרו‪ :‬עד ה‪ 1.4-‬בכל שנה יש להודיע לכל‬ ‫שואה‪.‬‬ ‫העמותות והארגונים מהו היקף התמיכה לה הם זכאים‪,‬‬ ‫בסוף הקיץ הזה התחדש המו"מ בין ועידת התביעות‪ ,‬בה כדי לאפשר להם לתכנן את פעילום בהתאם‪ .‬ובינתיים‪,‬‬ ‫אנו חברים‪ ,‬לבין ממשלת גרמניה‪ ,‬והזרקורים הופנו הפעם אין אנו יכולים אלא לנחש מי מרוויח מהשיטה‪.‬‬ ‫לעבר סבלם של ילדים יהודים בזמן המלחמה ולאחריה‪.‬‬ ‫הגיע הזמן להפנות קריאה לממשלת ישראל לפעול‬ ‫בברלין התקיימו‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬קונגרס עולמי של "ילדי במסגרת מינהל תקין‪ ,‬שכן אין מנוס מלקבוע שביד אחת‬ ‫השואה" וסימפוזיון רב‪-‬משתתפים‪ ,‬בו העידו מומחים היא אומנם "מעניקה"‪ ,‬כביכול‪ ,‬אך ביד השנייה היא גורעת‬ ‫וקורבנות על נזקי המלחמה‪ .‬במו"מ הושגה בסופו של מן הפעילות למען ציבור הניצולים‪.‬‬ ‫קולט אביטל‬ ‫‪2‬‬ ‫יקרים‪,‬רובו ככולו בנושא המסעות לפולין‪ .‬מאות אלפי תלמידים‪,‬‬ ‫זה עוסק‬ ‫גיליון‬ ‫קוראים‬ ‫של‬ ‫אלפילמוקד‬ ‫מאותהשנים‬ ‫שהפכו עם‬ ‫במסעות‬ ‫השתתפו‬ ‫וקצינים‬ ‫חיילים‬ ‫תלמידים‪,‬‬ ‫אלה‪ ,‬לפולין‪.‬‬ ‫המסעות‬ ‫ככולוכברבנושא‬ ‫עוסק רובו‬ ‫גיליון זה‬ ‫דעות‬ ‫השניםחילוקי‬ ‫למוקד של‬ ‫אלה‪,‬אך גם‬ ‫הישראלית‪,‬‬ ‫חינוכית וערכית‬ ‫למוקד של‬ ‫שהפכו עם‬ ‫בהוויהבמסעות‬ ‫השתתפו כבר‬ ‫פעילותוקצינים‬ ‫חיילים‬ ‫המסעות‬ ‫פעילותלאופי‬ ‫באשר‬ ‫ונחיצותם‪.‬הישראלית‪ ,‬אך גם למוקד של חילוקי דעות‬ ‫וערכית בהוויה‬ ‫חינוכית‬ ‫באשר לאופי המסעות ונחיצותם‪.‬‬ ‫בגיליון זה מגוון דעות רחב של חוקרים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬אנשים שהיו‬ ‫להביא‬ ‫ניסינו‬ ‫יקרים‪,‬‬ ‫קוראים‬ ‫חיוב‬ ‫כצפוי‪,‬‬ ‫היוחלק‪.‬‬ ‫שנטלו בו‬ ‫וכאלה‬ ‫עוד‬ ‫בפרויקט‬ ‫מעורבים‬ ‫לצדשהיו‬ ‫אנשים‬ ‫מחנכים‪,‬‬ ‫חוקרים‪,‬‬ ‫של‬ ‫דרכו רחב‬ ‫בתחילתדעות‬ ‫מגוון‬ ‫בגיליון‬ ‫להביא‬ ‫ניסינו‬ ‫לתושבי‬ ‫יותר‬ ‫קשים‬ ‫לכולנו‪ ,‬אך‬ ‫קשים‬ ‫זה היו‬ ‫איתן‬ ‫צוק‬ ‫מבצע‬ ‫ימי‬ ‫הרהורים‬ ‫המעלים‬ ‫אחרים‬ ‫יש‬ ‫לפולין‪,‬‬ ‫המסעות‬ ‫את‬ ‫לקיים‬ ‫בצורך‬ ‫משמעי‬ ‫חד‬ ‫לניצולילצד חיוב‬ ‫חלק‪ .‬כצפוי‪,‬‬ ‫שנטלו‬ ‫לעיתיםוכאלה‬ ‫בתחילת דרכו‬ ‫בפרויקט‬ ‫השואה‬ ‫עודבויותר‬ ‫קשים‬ ‫אלהעוד‪ -‬היו‬ ‫מעורבים ובין‬ ‫הדרום‪,‬‬ ‫יש‬ ‫הרהוריםכי‬ ‫שגורסים‬ ‫ואף כאלה‬ ‫במתכונתם‪,‬‬ ‫לערוך‬ ‫המתבקשים‬ ‫לשינויים‬ ‫באשר‬ ‫המעלים‬ ‫אחרים‬ ‫לפולין‪ ,‬יש‬ ‫המסעות‬ ‫לקיים את‬ ‫משמעי‬ ‫חד‬ ‫הנושנים‬ ‫הפחדים‬ ‫התעוררו‬ ‫כולם‪,‬‬ ‫שישלא‬ ‫חלקם‪,‬‬ ‫בצורך אצל‬ ‫באזור‪.‬‬ ‫שחיים‬ ‫חלקאחרים‪.‬‬ ‫מסעות‬ ‫לאפשר גם‬ ‫יש‬ ‫שגורסים כי‬ ‫עוסקואף‬ ‫במתכונתם‪,‬‬ ‫המתבקשים שיש‬ ‫לשינויים‬ ‫באשר‬ ‫ועזרה‬ ‫כאלהתרומות‬ ‫בגיוס‬ ‫לערוך עצמו‬ ‫דווקא מצא‬ ‫אחר‬ ‫מתמיד‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫מסעות‬ ‫גם‬ ‫לאפשר‬ ‫לחיילי צה"ל‪ .‬ארגון "עמך"‪ ,‬האמון במשך כל השנה על הגשת סיוע‬ ‫צעירי ישראל‬ ‫הקשר של‬ ‫כולם ‪-‬‬ ‫הכותבים‬ ‫לניצוליםעולה‬ ‫נפשיאחד ברור‬ ‫דבר‬ ‫ובתנאים‬ ‫לראש ‪-‬‬ ‫חיזוקמעל‬ ‫עסוק‬ ‫עצמו‬ ‫מדברי מצא‬ ‫נזקקים‪,‬‬ ‫בשל‬ ‫חיזוקממנה‬ ‫גדולים‬ ‫חלקים‬ ‫מדברי אובדן‬ ‫התרבותית ועם‬ ‫מאורעותישראל‬ ‫של צעירי‬ ‫הקשר‬ ‫כולם ‪-‬‬ ‫הכותבים‬ ‫מהרגיל‪.‬עולה‬ ‫מורשתםברור‬ ‫קשיםאחד‬ ‫עםדבר‬ ‫כך‬ ‫שיבטיח‪,‬‬ ‫ועמוק‬ ‫אמיתי‬ ‫צורך‬ ‫הוא‬ ‫הגולה‪,‬‬ ‫יהדות‬ ‫על‬ ‫שעברו‬ ‫היסטוריים‬ ‫מאורעות‬ ‫בשל‬ ‫ממנה‬ ‫גדולים‬ ‫חלקים‬ ‫אובדן‬ ‫ועם‬ ‫התרבותית‬ ‫מורשתם‬ ‫עםאך לא רק כאן ידענו פחד וקושי‪ .‬גם יהודי אירופה נחשפו לגל‬ ‫כך זהות‬ ‫שיבטיח‪,‬של‬ ‫לצד גיבושה‬ ‫הומניסטית‪,‬‬ ‫עולם‬ ‫של‬ ‫גיבושה‬ ‫כולם‪ ,‬את‬ ‫מקווים‬ ‫גםאמיתי‬ ‫צורך‬ ‫תפיסתהוא‬ ‫הגולה‪,‬‬ ‫יהדות‬ ‫שעברו על‬ ‫היסטוריים‬ ‫לדבר על‬ ‫ועמוק שלא‬ ‫באלימות‪,‬‬ ‫שלווה‬ ‫פלסטיני‪-‬מוסלמי‪,‬‬ ‫אנטישמי‬ ‫העם‪.‬‬ ‫של‬ ‫בעברו‬ ‫עמוק‬ ‫הנטועים‬ ‫שורשים‬ ‫בעלת‬ ‫ישראלית‪-‬יהודית‬ ‫מקווים כולם‪ ,‬את גיבושה של תפיסת עולם הומניסטית‪ ,‬לצד גיבושה של זהות‬ ‫הפגנות ענק מעוררות אימה‪ .‬אנטישמיות זו‪ ,‬מהזן החדש‪ ,‬לא נולדה‬ ‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת שורשים הנטועים עמוק בעברו של העם‪.‬‬ ‫בחלל הריק‪ .‬היא שואבת במישרין מהאנטישמיות המוסלמית‪ ,‬אותה‬ ‫נדמה כי השינויים שעברה החברה הישראלית בבואה להנציח את השואה‬ ‫מתארת בהרחבה בגיליון ד"ר אסתר וובמן‪.‬‬ ‫לפולין‬ ‫המסעות‬ ‫התפתחותם של‬ ‫החברהבתהליך‬ ‫ביטוי לא רק‬ ‫השינוייםלידי‬ ‫ומוראותיה‪ ,‬באים‬ ‫השואה‬ ‫להנציח את‬ ‫הישראלית בבואה‬ ‫שעברה‬ ‫נדמה כי‬ ‫גם‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫אצל‬ ‫רק‬ ‫לא‬ ‫חשש‬ ‫מעורר‬ ‫אנטישמיות‬ ‫של‬ ‫גל זה‬ ‫המשתתפים‬ ‫לתגובת‬ ‫שמתפתחות‬ ‫לידיאלא גם‬ ‫אליהם‪,‬‬ ‫ודרך‬ ‫המסעות לפולין‬ ‫באשרשל‬ ‫התפתחותם‬ ‫בציפיותבתהליך‬ ‫ביטוי לא רק‬ ‫ההכנהבאים‬ ‫ומוראותיה‪,‬‬ ‫גדולה‬ ‫סכנה‬ ‫כאן‬ ‫שיש‬ ‫להבין‬ ‫החלו‬ ‫ארה"ב‪,‬‬ ‫ואפילו‬ ‫אירופה‪,‬‬ ‫מדינות‬ ‫בוגרים במדינה‪.‬‬ ‫כאזרחים‬ ‫שיפיקו‬ ‫ולמסקנות‬ ‫אליהם‪,‬מהם‬ ‫ההכנהשילמדו‬ ‫ודרך למה‬ ‫בהם‬ ‫המשתתפים‬ ‫לתגובת‬ ‫ויפנימו באשר‬ ‫שמתפתחות‬ ‫בציפיות‬ ‫אלא גם‬ ‫האנטישמיות‬ ‫בתגובה‬ ‫המערבית‪.‬‬ ‫לצביונן‬ ‫להתקפותבוגרים במדינה‪.‬‬ ‫ויפנימו כאזרחים‬ ‫שיפיקו‬ ‫ולדמוקרטיהולמסקנות‬ ‫למה שילמדו מהם‬ ‫בהם‬ ‫קנצלרית‬ ‫ובראשן‬ ‫אירופה‪,‬‬ ‫מדינות‬ ‫ראשי‬ ‫התגייסו‬ ‫האחרונות‪,‬‬ ‫קריאה מהנה‬ ‫הצטרפה‬ ‫מהנה‬ ‫גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬ויצאו בגינוי חריף כנגדן‪ .‬אליהם קריאה‬ ‫גם התקשורת ופובליציסטים חשובים‪ ,‬כגון הפילוסוף הצרפתי‪-‬‬ ‫יהודי ברנאר אנרי לוי‪ .‬גיליון זה יעסוק במרכזו בתופעה מדאיגה זו‬ ‫ובשורשיה‪.‬‬ ‫קריאה מהנה ומועילה‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫מזכר‬ ‫מ זה"מזכר"‪:‬כ ר‬ ‫מייסד‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫גיל שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫לענייני‬ ‫כתב עת צבי‬ ‫ה"מזכר"‪:‬‬ ‫מייסד המזכר‪:‬‬ ‫מרכזגילהארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫צבי‬ ‫וקשרי חוץ‬ ‫ועדת הסברה‬ ‫ניצולי השואה‪,‬‬ ‫הארגונים של‬ ‫מרכז‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫המסגר ‪55‬‬ ‫ת"אוקשרי חוץ‬ ‫הסברה‬ ‫ועדת‬ ‫‪03-6243343‬‬ ‫טל'‬ ‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬ ‫‪03-6243343‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫מען למכתבים‪:‬‬ ‫טל'‬ ‫למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫מען‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬ ‫ראול‬ ‫עורך‪ :‬מערכת‪:‬‬ ‫חברי‬ ‫רות‬ ‫אברהם‬ ‫ולק‪,‬‬ ‫אלי‬ ‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫אברהם רות‬ ‫ולק‪,‬‬ ‫אלי‬ ‫יעל מור חיים‬ ‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬ ‫חיים‬ ‫מור‬ ‫יעל‬ ‫קופי‪ ,‬סמדר מוניס‬ ‫אורלי שיא‬ ‫דפוס‬ ‫קונספט‪:‬גראפית‪:‬‬ ‫עיצוב ועריכה‬ ‫פיינברג‬ ‫קונספט‪:‬‬ ‫עיצוב‬ ‫אחורי‪ :‬באדיבות קרןאורלי פיינברג‬ ‫גילרמן‪-‬הראל‬ ‫תמונת שער‬ ‫תמונת שער אחורי‪ :‬באדיבות קרן גילרמן‪-‬הראל‬ ‫לא שומרים נאצים‬ ‫חדשות ואקטואליה‬ ‫חדשות ואקטואליה‬ ‫)ק‪ .‬צטניק(‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מה קורה לנוער בעקבות המסעות לפולין‬ ‫ובעולם ‬ ‫לנוער בעקבות המסעות לפולין‬ ‫בארץקורה‬ ‫מה‬ ‫‪21‬‬ ‫‪214‬‬ ‫המסע לפולין‪:‬‬ ‫המסע לפולין‪:‬‬ ‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬ ‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬ ‫התחיל גאה במהלך מבצע צוק איתן ‪14‬‬ ‫האנטישמיות‬ ‫גל‬ ‫‪23‬‬ ‫איך הכול‬ ‫‪23‬‬ ‫איך הכול התחיל‬ ‫העולם אינו כולו נגדנו‪ .‬לפחות לא נגד היהודים ‪17‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כן לנסוע לפולין‬ ‫‪20‬‬ ‫‬ ‫האמיתי‬ ‫בשמה‬ ‫לאנטישמיות‬ ‫לקרוא‬ ‫‪24‬‬ ‫לנסוע לפולין‬ ‫כן‬ ‫שואה ככלי פוליטי‪-‬מדיני ‪22‬‬ ‫והכחשת‬ ‫אנטישמיות‬ ‫‪25‬‬ ‫התקומה‬ ‫מחוזות‬ ‫מסע אל‬ ‫‪25‬‬ ‫מסע אל מחוזות התקומה‬ ‫‪26‬‬ ‫יש גם קולות פלסטינים אחרים ‬ ‫‪28‬‬ ‫קריאה למסע אחר‬ ‫‪27‬‬ ‫‬ ‫ימינו‬ ‫ועד‬ ‫דמשק‬ ‫‪28‬‬ ‫אחר‬ ‫מעלילותלמסע‬ ‫קריאה‬ ‫‪ anti-semitism‬או ‪ .antisemitsm‬משמעותו ‪28‬‬ ‫"עדים במדים"‬ ‫‪33‬‬ ‫המקף ‬ ‫של‬ ‫‪28‬‬ ‫במדים"‬ ‫"עדים‬ ‫‪34‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ללמודהפיליפיני ‬ ‫שינדלר‬ ‫אוסקרכדי‬ ‫נסענו‬ ‫נסענו כדי ללמוד‬ ‫שואת יהודי פולין‪ :‬מדוע רוב היהודים לא‬ ‫החיים‬ ‫מהות‬ ‫התגוננו? ‬ ‫מהות החיים‬ ‫מה נותר מילד בן ‪ 8‬שנרצח? ‬ ‫יער הקדושים‬ ‫מדף הספרים ‬ ‫חדש על‬ ‫הקדושים‬ ‫יער‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪36‬‬ ‫זכויות‬ ‫זכויות‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫שמעון רדליך‪ ,‬פרופ' להיסטוריה‪ ,‬ביקש לתקן טעות שנפלה בגיליון‬ ‫מזכר הקודם‪ .‬הכיתוב לתמונה בידיעה "אותרו ‪ 20‬שומרים נאצים‬ ‫ממיידנק" ‪ -‬אינו נכון‪ .‬כתוב "שומרים במיידנק‪ ,"...‬ועל פי הלבוש שלהם‬ ‫אינם שומרים גרמנים אלא חיילי הצבא האדום‪ .‬תודה על ההערה‪.‬‬ ‫לא רק במונסטיר‪-‬ביטולה‬ ‫ברצוני להתייחס למאמר אודות פעילותו של ליאון קמחי בקהילת‬ ‫מונסטיר‪-‬ביטולה שבמקדוניה‪ ,‬אשר ייסד שתי אגודות נוער ‪" -‬בני ציון"‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫העניינים‬ ‫יודע אני מהיכן אני בא!‬ ‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬ ‫ומתוך תקווה וחרדה‬ ‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬ ‫אני מבקש לדעת‬ ‫יודע אני מהיכן אני בא!‬ ‫לאן אני הולך"‬ ‫ומתוך תקווה‬ ‫וחרדה צטניק(‬ ‫)ק‪.‬‬ ‫אני מבקש לדעת‬ ‫לאן אני הולך"‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ו"בנות ציון" ‪ -‬שהתאחדו תחת הנהגתו לאגודה אחת בשם "התחייה"‬ ‫בנובמבר ‪ .1923‬פעילות דומה הייתה בקהילת קוזמיר דלובלין שבפולין‪,‬‬ ‫שבה סבי‪ ,‬שמעון וישניה‪ ,‬שהיה חבר המועצה המקומית‪ ,‬הקים את‬ ‫הסתדרות "התחייה" הציונית‪ ,‬ואמי‪ ,‬שולמית‪ ,‬השתייכה לתנועת הנוער‬ ‫"בנות ציון"‪ .‬בדומה לליאון קמחי‪ ,‬סבי ארגן פעילות בכוח הרעיון‬ ‫הציוני‪ ,‬אך לא זכה לראות את הגשמת חלומו בתקומת ישראל ואף‬ ‫הוא נרצח בידי הצורר הנאצי‪.‬‬ ‫רמי נובודבורסקי‬ ‫‪3‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫לראשונה‪ :‬גרמניה תפצה "ילדי שואה"‬ ‫‪ 75‬אלף ניצולים‪ ,‬שהיו ילדים במחנות הריכוז ובגטאות‪ ,‬או חיו במחבוא‪ ,‬יהיו זכאים למענק‬ ‫חד‪-‬פעמי של ‪ 2,500‬אירו לכל אחד‪ ,‬במסגרת קרן שיקימו ועידת התביעות וממשלת גרמניה‬ ‫הסכם תקדימי נחתם ב‪ 4-‬ספטמבר בין‬ ‫ועידת התביעות לבין משרד האוצר הגרמני‪,‬‬ ‫על פיו תוקם קרן משותפת‪ ,‬אשר תפצה‬ ‫לראשונה כ‪ 75-‬אלף ניצולים שהיו ילדים‬ ‫בתקופת השואה ושהו במחנות ריכוז‬ ‫ובגטאות‪ ,‬או שחיו במשך שישה חודשים‬ ‫לפחות במחבוא או תחת זהות בדויה‪ .‬הניו‬ ‫צולים יהיו זכאים לקבל תשלום חד‪-‬פעמי‬ ‫בסך ‪ 2,500‬אירו (כ‪ 12-‬אלף שקלים)‪ ,‬מתוך‬ ‫הכרה בסבלם הפיזי והנפשי‪.‬‬ ‫הקרן צפויה להתחיל לפעול בינואר ‪,2015‬‬ ‫וההערכה היא שיותר ממחצית מהניצולים‬ ‫הזכאים חיים בישראל‪ .‬יו"ר מרכז הארגונים‬ ‫של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬ ‫בירכה על ההחלטה‪" .‬זו החלטה נכונה מצד‬ ‫ממשלת גרמניה‪ ,‬שהושגה במאמץ רב ולאחר‬ ‫מאבק עיקש של ועידת התביעות וארגוני‬ ‫ניצולי השואה בישראל‪ .‬אני מודה להם על‬ ‫כך שלא הרימו ידיים והשקיעו מאמצים‬ ‫רבים למען מטרה חשובה זו"‪ .‬לדברי אביטל‪,‬‬ ‫"ילדי השואה עברו סבל רב בזמן השואה‬ ‫ולעיתים נותרו יתומים‪ .‬זו עובדה ברורה‬ ‫שמראות הזוועה הותירו צלקות עמוקות‬ ‫יותר אצל ילדים רכים וחסרי הגנה‪ .‬אין ספק‬ ‫שהסבל והזיכרונות רודפים אותם עד היום‬ ‫בגילם המאוחר ומשפיעים על איכות חייהם‪.‬‬ ‫על כך שום סכום לא יפצה"‪.‬‬ ‫מנכ"ל ועידת התביעות‪ ,‬גרג שניידר‪ ,‬אמר‬ ‫כי "לנזקי השואה שנגרמו לילדים מתבגרים‬ ‫בהגיעם לגיל זקנה יש השפעה מצטברת‪,‬‬ ‫שגרמה לבעיות שמתגלות רק כעת כתסמ‬ ‫מינים פיזיים ופסיכולוגיים בגילם המתקדם‬ ‫של הניצולים"‪ .‬חברי הוועדה המייעצת‬ ‫למו"מ מטעם מרכז הארגונים היו‪ :‬קולט‬ ‫אביטל ואורי חנוך‪ .‬כמו כן מונתה ועדה‬ ‫מייעצת אשר לוותה את המו"מ‪ ,‬וחבריה‬ ‫הישראלים היו יוחנן רון‪ ,‬יו"ר ארגון "ילדות‬ ‫אבודה"‪ ,‬צבי מיתר‪ ,‬חבר הארגון‪ ,‬והשופטת‬ ‫נאווה דנון‪ ,‬נציגת ארגון "ילדות עשוקה"‪.‬‬ ‫ישיבת המו"מ השנתית של ועידת התביעות‬ ‫וממשלת גרמניה התקיימה בתום הכנס‬ ‫הראשון של הארגון העולמי של ילדים ניצולי‬ ‫‪4‬‬ ‫‏נחשפו תאי הגזים במחנה המוות סוביבור‪ ,‬הודות‬ ‫לחפירות ארכיאולוגיות המתקיימות במקום‬ ‫יד ושם‪" :‬חשיפתם של תאי הגזים במחנה סוביבור הינה ממצא חשוב ביותר בחקר השואה"‬ ‫בסימפוזיון השתתפו מי שהיו ילדים ניצולים מ‪ 18-‬מדינות‪ ,‬מומחים אקדמאים והיסטוריונים‬ ‫שואה‪ ,‬שנערך בברלין ב‪ 24-26-‬באוגוסט‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נערך בברלין ‪-‬ב‪ 27-‬באוגוסט סי�מ‬ ‫פוזיון בהשתתפות ועידת התביעות‪ ,‬מרכז‬ ‫הארגונים והפדרציה העולמית של ילדי‬ ‫שואה‪ ,‬אליו הוזמנו פוליטיקאים גרמנים‪,‬‬ ‫נציגי ממשלת גרמניה ותקשורת‪ .‬אלה שמעו‬ ‫הרצאות מפי מומחים‪ ,‬בעיקר פסיכולוגים‪,‬‬ ‫וכן עדויות אישיות של ניצולים אשר עברו‬ ‫את הטראומות‪ ,‬יונה לקס‪ ,‬דני חנוך ויואלה‬ ‫הר‪-‬שפי‪.‬‬ ‫לדון במשמעות גזל הילדות‬ ‫עם סיום המו"מ התייחס שניידר לאירוע‬ ‫במילים הבאות‪" :‬מאחורי חזיתות הבתים‬ ‫ההיסטוריות של רחוב אורניינבורגר ‪ -‬השריד‬ ‫הבנוי היחיד מבית הכנסת הגדול והמפואר‬ ‫ביותר בברלין‪ ,‬אשר נותר עומד ושרד את ליל‬ ‫הבדולח ב‪ 9-‬בנובמבר‪ - 1938 ,‬נמצא עכשיו‬ ‫הצנטרום יודאיקום (‪,)Centrum Judaicum‬‬ ‫אתר הנצחה‪ ,‬זיכרון וחינוך‪ ,‬העומד במרכז‬ ‫שרידי קהילת יהדות ברלין של פעם‪ .‬הנוף‬ ‫הנשקף מהחלון הגדול שבאולם ההרצאות‪,‬‬ ‫הממוקם במקום שבו פעם ניצבה עזרת‬ ‫הנשים‪ ,‬צופה ישירות אל בסיסו רחב הידיים‬ ‫של בית הכנסת ההרוס – סמל למאות השנים‬ ‫בהן חיה הקהילה היהודית בברלין‪ ,‬אשר נגדעו‬ ‫באבחה אחת עם השואה‪.‬‬ ‫"כאן‪ ,‬במקום היסטורי זה‪ ,‬התקיים סימפוזיון‬ ‫שנערך ע"י ועידת התביעות‪ ,‬בשילוב עם מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה בישראל והפמ‬ ‫דרציה העולמית לילדים יהודים ניצולי שואה‬ ‫וצאצאיהם (‪ .)WFJCSD‬השתתפו בו כ‪200-‬‬ ‫איש‪ ,‬כולל נציגי ממשלת גרמניה וארגונים‬ ‫יהודיים‪ ,‬בנוסף לציבור הרחב‪ .‬כולם הגיעו כדי‬ ‫לשמוע וללמוד על אודות החוויות הייחודיות‬ ‫של היהודים שהיו ילדים בתקופת השואה‪.‬‬ ‫בסימפוזיון‪ ,‬שארך שלושה ימים‪ ,‬השתתפו מי‬ ‫שהיו ילדים ניצולים מ‪ 18-‬מדינות‪ ,‬מומחים‬ ‫אקדמאים והיסטוריונים‪ .‬שמתי לב לעובדה‬ ‫שהסימפוזיון התרחש בראש חודש אלול‪ ,‬שבכל‬ ‫בוקר שלו נשמעת תקיעת השופר במקומותינו‬ ‫כהכנה לראש השנה ויום כיפור‪ .‬קיוויתי שהסימ‬ ‫מפוזיון יהפוך תקיעת שופר ‪ -‬קריאה מצלצלת‬ ‫המזכירה את הטראומות שאותן חיים מדי יום‬ ‫ניצולי השואה האלה"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫רומן קנט‪ ,‬גזבר ועידת התביעות‪ ,‬תיאר‬ ‫את המשמעות שהייתה לאובדן המשפחה‬ ‫והחברים על הניצולים‪" :‬היינו לבד‪ ,‬בלי‬ ‫משפחה‪ ,‬אפילו ביום החתונה שלנו אנו חסרי‬ ‫קרובים; הילדים שלנו שאלו אותנו מאוחר‬ ‫יותר מדוע לא היו להם סבים וסבתות"‪ .‬בנאומי‬ ‫הפתיחה שלהן‪ ,‬חלקו חברות הוועד המנהל‪,‬‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬וסטפני‬ ‫זלצר‪ ,‬נשיאת ה‪ ,WFJCSD-‬את האובדן‬ ‫האישי שלהן והאתגרים שעמם מתמודדים עד‬ ‫היום ילדים ניצולים רבים‪.‬‬ ‫החפירה הארכיאולוגית במחנה המוות‬ ‫סוביבור מתקיימת על ידי יורם חיימי‬ ‫ושותפו הפולני וויטק מזורק משנת ‪.2007‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬הצטרף לפרויקט החפירות‬ ‫הארכיאולוג ההולנדי ד"ר איוור שכוטה‪ .‬את‬ ‫החפירה מלווים המכון הבינלאומי לחקר‬ ‫השואה של יד ושם‪ ,‬הקרן הגרמנית‪-‬פולנית‬ ‫והמוזיאון במיידנק‪ .‬במסגרת החפירות‬ ‫לאורך השנים נמצאו אלפי פריטים אישיים‪:‬‬ ‫טבעות‪ ,‬תליונים‪ ,‬עגילים‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬בקבוקי‬ ‫בושם‪ ,‬בקבוקי תרופות‪ ,‬כלי אוכל ועוד‪.‬‬ ‫השבוע התגלתה גם באר המים ששימשה‬ ‫את האסירים במחנה מספר ‪ 1‬בו התרחש‬ ‫המרד‪ .‬בבאר נמצאו חפצים אישיים רבים‬ ‫של יהודים‪ ,‬כיוון שבעת חיסול המחנה‬ ‫הגרמנים מילאו אותה בפסולת מהמחנה‪.‬‬ ‫בהתייחסו לממצאים החדשים אמר ד"ר‬ ‫דוד זילברקלגנג‪ ,‬חוקר בכיר במכון הבי�נ‬ ‫לאומי לחקר השואה ועורך קובץ המחקרים‬ ‫של יד ושם‪ ,‬כי "חשיפתם של שרידי תאי‬ ‫הגזים במחנה סוביבור הינה ממצא חשוב‬ ‫ביותר בחקר השואה‪ .‬חשוב להבין כי לא‬ ‫נשאר אף שריד מהיהודים שעבדו באזור‬ ‫תאי הגזים‪ ,‬לכן הממצאים הללו הם כל‬ ‫מה שנשאר מהנרצחים‪ .‬למעשה‪ ,‬נפתח‬ ‫כאן חלון קטן אל סבלם היומיומי‪ .‬זו הפעם‬ ‫הראשונה שבה נוכל לדעת טוב יותר מה היה‬ ‫תהליך הרצח במחנה ומה עבר על היהודים‬ ‫עד שנרצחו‪ .‬בנוסף‪ ,‬איתור גודלם המדויק‬ ‫של תאי הגזים יאפשר לנו להבין מה הייתה‬ ‫הקיבולת שלהם‪ ,‬ומשם נוכל לגזור הערכה‬ ‫מדויקת יותר של מספר הנרצחים במחנה‬ ‫סוביבור"‪ .‬עוד הוסיף ד"ר זילברקלנג ואמר כי‬ ‫הממצאים הללו משלימים את מה שאנחנו‬ ‫יודעים מהניצולים שברחו מהמחנה במרד‪.‬‬ ‫הארכיאולוג יורם חיימי אמר‪" :‬לאחר‬ ‫שמונה שנים של חפירות בסוביבור‪ ,‬זה הישג‬ ‫גדול עבורי ועבור צוות החוקרים‪ .‬סוף סוף‬ ‫הגענו למטרתנו – איתור מיקומם המדויק‬ ‫כאן עמדו תאי הגזים‪ .‬החפירות בסוביבור‬ ‫של תאי הגזים‪ .‬הופתענו מגודל המבנה‬ ‫וממצב ההשתמרות של הקירות של תאי‬ ‫הגזים‪ .‬הרגע המרגש ביותר היה שמצאנו ליד‬ ‫תאי הגזים את טבעת הנישואין עם הכיתוב‬ ‫בעברית 'הרי את מקודשת לי'"‪.‬‬ ‫זכר לאהבה‪ .‬טבעת נישואין שנמצאה בסוביבור‬ ‫צילומים‪ :‬יורם חיימי‬ ‫מחנה ההשמדה סוביבור ממוקם קרוב‬ ‫לכפר ולתחנת הרכבת של סוביבור‪ ,‬בחלק‬ ‫המזרחי של מחוז לובלין בפולין‪ .‬המחנה‬ ‫הוקם באפריל ‪ ,1942‬ויחד עם מחנות‬ ‫ההשמדה טרבלינקה ובלז'ץ הוא היה‬ ‫חלק ממבצע ריינהרד‪ .‬בתקופת‬ ‫פעילותו של המחנה‪ ,‬אפריל‬ ‫‪-1942‬אוקטובר ‪ ,1943‬נרצחו שם‬ ‫כ‪ 250,000-‬יהודים‪ .‬לאחר מרד‬ ‫האסירים במחנה‪ ,‬ב‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫‪ ,1943‬החליטו הגרמנים לפרק את‬ ‫המחנה‪ ,‬והוא נותר חשוף וללא‬ ‫סימנים אופייניים להיותו מחנה‬ ‫השמדה‪ .‬על מנת להציע אינמ‬ ‫פורמציה על המחנה השתמשו‬ ‫החוקרים עד כה בעדויות ניצולים‬ ‫בלבד‪ .‬עדויות אלו מספקות בדרך‬ ‫כלל מידע מוגבל על חלק מן‬ ‫המחנה‪ ,‬ומשום כך שיחזור המחנה‬ ‫במלואו לא היה אפשרי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫כומר קתולי בסלובקיה‪:‬‬ ‫היהודים אשמים בשואה‬ ‫סערת רוחות פרצה בסלובקיה לאחר פרסום‬ ‫דבריו של כומר קתולי בשם אמיל פלוריס‪,‬‬ ‫ולפיהם היהודים הם האשמים המרכזיים‬ ‫בשואת אירופה‪ ,‬וכי דבר דומה עשוי לקרות‬ ‫גם לצוענים‪ .‬בכירים בממסד הסלובקי גינו‬ ‫את דבריו‪.‬‬ ‫דוברת הקהילה היהודית המקומית אמרה‬ ‫כי דבריו של הכומר‪ ,‬שנישאו במהלך מיסה‬ ‫שערך‪ ,‬פגעו והשפילו את זכרם של נרצחי‬ ‫השואה‪ .‬דבריו של פלוריס גררו גם עימותים‬ ‫סוערים ברשתות החברתיות‪ ,‬כשחלק‬ ‫מהגולשים מאשימים אותו בכך שהוא מעורר‬ ‫את האנטישמיות הרדומה בסלובקיה‪ .‬בראיון‬ ‫שהעניק לטלוויזיה המקומית‪ ,‬אמר הכומר‬ ‫כי הוא מעריך ומכבד את העם היהודי‪ ,‬וכי‬ ‫יש לו יחסים טובים עם יהודים בסלובקיה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הוא נמצא בקשר הדוק עם יהודים‬ ‫ניצולי שואה‪.‬‬ ‫האשים את היהודים בשואה‪ .‬הכומר פלוריס‬ ‫סלובקיה הייתה בין המדינות הראמ‬ ‫שונות מהן גורשו יהודים למחנות השמדה‬ ‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעשרות‬ ‫משלוחים של רכבות הועברו קרוב ל‪60,000-‬‬ ‫יהודים‪ ,‬כשחלק מהם נלקחו ישר לאושוויץ‬ ‫ואחרים למחנות במחוז לובלין‪ .‬בסך הכל‬ ‫נרצחו בסלובקיה‪ ‬כ‪ 100,000-‬יהודים במהלך‬ ‫השואה‪ .‬כיום חיים בה אלפים בודדים של‬ ‫יהודים‪ ,‬רובם באזור‪ ‬ברטיסלאבה‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫תוכנית הסיוע לניצולי שואה יוצאת לדרך‬ ‫משרד האוצר הודיע ליותר מ‪74-‬‬ ‫אלף ניצולים כי יקבלו מענק שנתי של‬ ‫‪ 3,600‬שקל ישירות לחשבון הבנק‪ .‬עוד‬ ‫כ‪ 9,000-‬ניצולי שואה‪ ,‬שפרטי חשבון‬ ‫הבנק שלהם לא ידועים לביטוח הלאומי‪,‬‬ ‫יקבלו בקרוב הודעות מהרשות לזכויות‬ ‫ניצולי שואה במשרד האוצר‪ ,‬אשר בהן‬ ‫יקבלו הנחיות כיצד לקבל את המענק‬ ‫בבנק הדואר‪.‬‬ ‫ממשרד האוצר נמסר כי על מנת לקבל‬ ‫את המענק לשנים הבאות‪ ,‬על הזכאים‬ ‫למלא את טופס הבקשה למענק שצורף‬ ‫למכתב ולשלוח למשרדי הרשות‪ .‬בקרוב‬ ‫תחל הרשות לשלוח תזכורת לכל אותם‬ ‫ניצולים שטרם שלחו את הטופס‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬החלו קופות החולים לחלק‬ ‫חינם לניצולי שואה הזכאים לכך תרופות‬ ‫הכלולות בסל הבריאות‪ .‬התרופות יינתנו‬ ‫חינם לניצולים המוכרים על ידי הרשות‬ ‫לזכויות ניצולי שואה ולניצולים המוכרים‬ ‫על ידי ממשלת גרמניה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הודיעה‬ ‫הרשות כי תפנה ליותר מ‪ 100-‬אלף ניצולים‬ ‫שאינם מוכרים על ידה‪ ,‬במטרה להעביר את‬ ‫פרטיהם לקופות החולים על מנת שיוכלו‬ ‫לקבל גם הם תרופות חינם‪ .‬ממשרד האוצר‬ ‫נמסר כי ניצולים שמקבלים קצבה ממדינה‬ ‫זרה שאינה גרמניה ולא קיבלו פניה מהרשות‬ ‫לזכויות ניצולי שואה בנוגע לקבלת תרופות‬ ‫בחינם‪ ,‬יכולים לפנות למרכז המידע ברשות‬ ‫ולבקש כי ישלח טופס לבדיקת זכאות‬ ‫לביתם‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן להוריד את הטופס‬ ‫באתר האינטרנט של הרשות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נמסר מהרשות‪ ,‬בוצע עדכון באשר‬ ‫לזכאות בני זוגם של נכים שנפטרו‪ .‬בני‬ ‫הזוג יהיו זכאים לתגמול לפי אחוזי הנכות‬ ‫של המנוח למשך ‪ 3‬שנים‪ ,‬ולאחר מכן יהיו‬ ‫זכאים לתגמול בסך ‪ 2,000‬שקל למשך‬ ‫כל ימי חייהם‪ .‬זאת‪ ,‬כל עוד הנכים הלכו‬ ‫לעולמם לאחר ה‪ 1-‬ביוני ‪ 2011‬וכל עוד בני‬ ‫הזוג לא נישאו מחדש‪.‬‬ ‫טופס הבקשה למענק וטופס הבקשה‬ ‫לקבלת פטור מלא בתרופות נמצאים באתר‬ ‫האינטרנט של הרשות‪ .‬כל מי שרואה עצמו‬ ‫זכאי למענק השנתי או לפטור ברכישת‬ ‫תרופות ולא קיבל הודעה אישית על זכאותו‬ ‫– נקרא למלא טופס ולהגישו לרשות לזכויות‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬בכתובת‪ :‬יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‬ ‫‪ ,57380‬תל אביב‪.‬‬ ‫יוון‪ :‬אושר חוק שיאסור הכחשת שואה‬ ‫הפרלמנט היווני אישר הצעת החוק המאריך‬ ‫את פרק זמן המאסר שיושת על אלימות‬ ‫גזענית ויעצור העברת תקציבים ממשלתיים‬ ‫לגופים וארגונים שיתבטאו בגזענות או‬ ‫יכחישו שואה‪.‬‬ ‫החוק החדש מאריך את פרק זמן המאסר‬ ‫שיושת על אלימות גזענית‪ ,‬משנתיים לשלוש‬ ‫שנים‪ ,‬נוסף על קנסות כספיים ליחידים או‬ ‫לקבוצות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוחלט כי קבוצות וארמ‬ ‫‪6‬‬ ‫גונים אשר יתבטאו באופן גזעני או יכחישו את‬ ‫השואה‪ ,‬לא יהיו זכאים לתקציבים ממשלתיים‪.‬‬ ‫מסקר שערכה הליגה נגד השמצה עולה כי ‪69‬‬ ‫אחוזים מהיוונים מחזיקים בדעות אנטישמיות‬ ‫או בדעות קדומות על יהודים‪ .‬ביוון חיה כיום‬ ‫קהילה יהודית קטנה‪ ,‬המונה כ‪ 5,000-‬נפשות‪.‬‬ ‫בעקבות העלייה במספר האירועים האנמ‬ ‫טישמיים ביוון‪ ,‬נפגש השנה ראש הממשלה‬ ‫היווני עם יו"ר הליגה נגד השמצה‪ ,‬אייב‬ ‫פועלים נגד האנטישמיות בארצם‪ .‬הפרלמנט היווני‬ ‫פוקסמן‪ ,‬וביקש ממנו לפתח יחדיו תוכניות‬ ‫פעולה נגד אנטישמיות‪ ,‬ואולי אף ליצור מערך‬ ‫פנים‪-‬ארצי לחינוך אזרחי המדינה בנושא‪.‬‬ ‫הקונגרס האמריקני קורא לארדואן‬ ‫לרסן את הרטוריקה האנטישמית‬ ‫"ההסתה האנטי‪-‬ישראלית המתמשכת של‬ ‫ראש הממשלה הטורקי‪ ,‬רג'פ טאיפ ארדואן‪,‬‬ ‫מעוררת כעס בלתי מוצדק כנגד יהודים‬ ‫ומסכנת את הקהילה היהודית בטורקיה ואת‬ ‫היהודים ברחבי העולם"‪ ,‬כך נאמר בהחלטה‬ ‫שקיבל הקונגרס האמריקאי ב‪ 8-‬בספטמבר‪,‬‬ ‫החלטה ששמה לה למטרה להילחם באנטיו‬ ‫שמיות של נשיא טורקיה‪.‬‬ ‫יותר מ‪ 80-‬מחוקקים בבית הנבחרים‬ ‫מפעילים לחץ כדי לנקוט אמצעים חמורים‬ ‫כנגד האנטישמיות ההולכת וגואה ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬בעקבות העלייה החדה בהתקפות‬ ‫אלימות כנגד יהודים על רקע מבצע "צוק‬ ‫איתן"‪ .‬ההחלטה‪ ,‬עליה חתמו חברי קונגרס‬ ‫משתי המפלגות מציגה עדות ברורה לכך‬ ‫שהאנטישמיות הולכת וגוברת ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬ומפנה אצבע מאשימה באופן‬ ‫ספציפי כלפי הנשיא ארדואן‪ ,‬בשל העידוד‬ ‫שהוא מעניק לאנטישמיות‪.‬‬ ‫ההחלטה יוצאת כנגד "ניסיונות מצד רבים‬ ‫להצדיק שנאת יהודים או התקפות אלימות‬ ‫בתור ביטויים מקובלים‪ ,‬או אי שביעות רצון‬ ‫או תסכול בכל הנוגע למאורעות פוליטיים‬ ‫במזרח התיכון או בכל מקום אחר"‪.‬‬ ‫חברי הקונגרס גם מפעילים לחץ על מדינות‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬באירופה ובמקומות אחרים‪,‬‬ ‫על מנת שינקטו אמצעים חמורים כנגד‬ ‫מעודד את האנטישמיות‪ .‬ארדואן‬ ‫התקפות אנטישמיות‪ ,‬כגון חקיקה שתקבע‬ ‫עונשים בגין אלימות כנגד יהודים‪ .‬ההחלטה‬ ‫אף קוראת לראשי המדינות "להביע‬ ‫התנגדות קולנית כנגד כל אלה המשווים את‬ ‫ישראל לנאצים ומאשימים אותה בביצוע של‬ ‫שואה או רצח עם"‪.‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬סמוך ליציאה לפגרת אוגוסט‪,‬‬ ‫התקבלה בקונגרס החלטה דו‪-‬מפלגתית‬ ‫בנושא האנטישמיות‪ .‬החלטה ‪ 707‬של‬ ‫בית הנבחרים‪ ,‬אותה יזמו הצירים הדמומ‬ ‫קרטי ם ג'רולג נאדלר וניטה לואי‪ ,‬והרפו�ב‬ ‫ליקני פטר רוסקאם‪ ,‬מגנה את האנטישמיות‬ ‫וקוראת למזכיר המדינה ג'ון קרי לנקוט‬ ‫פעולות ממשיות להתמודדות עם התופעה‪.‬‬ ‫ההחלטה הוסיפה ושיבחה מנהיגי מדינות‬ ‫זרות מצרפת‪ ,‬איטליה וגרמניה‪ ,‬שגינו‬ ‫מעשים אנטישמיים וקראו לנוגעים בדבר‬ ‫במדינותיהם לנקוט צעדים תקיפים אם‬ ‫עדיין לא עשו כן‪.‬‬ ‫המרכז למדעי‬ ‫היהדות באוניברסיטה‬ ‫הלטבית העלה‬ ‫בסיס נתונים מיוחד‬ ‫באינטרנט‬ ‫זהו הניסיון הראשון להציג בפני‬ ‫הקהל הרחב מידע על מקומות ואתרים‬ ‫הקשורים לשואת יהדות לטביה‪.‬‬ ‫מוצג בו מידע על ההיסטוריה של‬ ‫אתרים אלו‪ ,‬מיקומם ושמותיהם של‬ ‫יהודים הקשורים לאותם המקומות‪.‬‬ ‫בסיס נתונים זה הוקם במסגרת‬ ‫פרויקט להנצחת זכר השואה מאז‬ ‫סיום מלה"ע ה‪ 2-‬ועד לימינו אנו‪,‬‬ ‫אשר קיבל תמיכה של המרכז הבינ"ל‬ ‫למטרת מחקר והנצחת והפצת מידע‪.‬‬ ‫תחילתו של הפרויקט ב‪ ,2013-‬והוא‬ ‫מתקיים הודות לתמיכת האיגוד‬ ‫הבינ"ל לחקר והנצחת השואה‪,‬‬ ‫ובשיתוף פעולה הדוק עם ארגון‬ ‫הגג של הקהילות היהודיות בלטביה‬ ‫והמוזיאון ''יהודים בלטביה"‪.‬‬ ‫כעת נמצא הפרויקט בשלבי פיתוח‬ ‫הקונספט ותרגומו לאנגלית‪.‬‬ ‫ההצתה בבריסל‪" :‬מוסדות יהודים הפכו לקו החזית למתקפות"‬ ‫בבלגיה החלה חקירה בעקבות הניסיון‬ ‫להצתת בית הכנסת בבריסל‪ .‬אשתו של שמש‬ ‫בית הכנסת ושני ילדיו נפצעו קל משאיפת‬ ‫עשן כאשר האש התפשטה לקומה העליונה‬ ‫של הבניין בה התגוררו‪ .‬נציגי הקהילה‬ ‫היהודית בבלגיה אמרו שלא ברור עדיין‬ ‫אם מדובר בתקיפה על רקע אנטישמי‪ ,‬אם‬ ‫כי כבר ב‪ 2010-‬הושלכו על המבנה בקבוקי‬ ‫תבערה‪.‬‬ ‫השריפה הוצתה יומיים בלבד אחרי‬ ‫הפתיחה מחדש של המוזיאון היהודי‬ ‫בבריסל‪ ,‬שם נורו למוות ארבעה אנשים ב‪24-‬‬ ‫במאי‪ .‬יודגש כי מהדי נמוש‪ ,‬צרפתי ממוצא‬ ‫אלג'יראי‪ ,‬שחשוד בקרבה לארגון המדינה‬ ‫האסלאמית (המוכר כדאעש)‪ ,‬כלוא בבלגיה‬ ‫בחשד שביצע את הרצח‪ .‬הוא נעצר במרסיי‬ ‫בדרום צרפת‪ ,‬שישה ימים אחרי הרצח‪ ,‬ואחר‬ ‫כך הוסגר לבלגיה‪.‬‬ ‫לדברי יהודה גוטמן‪ ,‬דמות מרכזית‬ ‫בקהילה‪" ,‬אם היה מדובר באירוע אנטישמי‪,‬‬ ‫הם היו שורפים את ספר התורה‪ ,‬וזה לא מה‬ ‫שקרה‪ .‬אני יכול רק לנחש‪ .‬אנחנו חיים כאן‬ ‫בשלום עם כולם"‪.‬‬ ‫הרב אברהם גיגי‪ ,‬רבה של בריסל ונציג‬ ‫ועידת רבני אירופה במוסדות האיחוד‬ ‫האירופי‪ ,‬אמר בתגובה להצתה כי "בקהילה‬ ‫היהודית לא מוציאים מכלל אפשרות‬ ‫שמדובר בפשע אנטישמי‪ .‬שוחחתי עם שרת‬ ‫הפנים של בלגיה‪ ,‬גואל מלקי‪ ,‬שהבטיחה כי‬ ‫משטרת בלגיה תתגבר את האבטחה סביב‬ ‫המוסדות היהודיים ובתי הכנסת לקראת‬ ‫החגים"‪.‬‬ ‫הקונגרס היהודי‪-‬אירופאי קרא בעקבות‬ ‫הצתת בית הכנסת לרשויות בבלגיה לאבטח‬ ‫בצורה משמעותית את המוסדות היהודיים‪.‬‬ ‫"כאשר לא ברור מי עומד מאחורי התקיפה‪,‬‬ ‫מה שברור הוא שבתי כנסת ומוסדות יהודיים‬ ‫הפכו להיות קו החזית"‪ ,‬אמר נשיא הקונגרס‬ ‫היהודי‪-‬אירופאי‪ ,‬ד"ר משה קנטור‪" .‬תקיפה‬ ‫זו מדגימה שוב שתקיפות נגד יהודים הן לא‬ ‫בגלל מה שהם אומרים או במה תומכים‪,‬‬ ‫אלא בגלל שהם יהודים"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫קופ"ח כללית תשיב לניצולים כספים שגבתה לא כדין‬ ‫קופת חולים כללית תתחיל להשיב לניצולי‬ ‫שואה כספים שגבתה מהם שלא כדין‬ ‫במשך עשרות שנים‪ ,‬כך הוחלט במסגרת‬ ‫הסדר פשרה שנחתם בין קופת החולים‬ ‫לבין תובעים‪ ,‬בתביעה ייצוגית על סך יותר‬ ‫מ‪ 81-‬מיליון שקלים שהוגשה לבית המשפט‬ ‫המחוזי בחיפה‪.‬‬ ‫בתביעה שהוגשה על ידי ניצולת שואה‬ ‫שנפטרה בינתיים‪ ,‬טענה התובעת כי קופת‬ ‫החולים גבתה ממנה‪ ,‬כמו גם מניצולים‬ ‫אחרים‪ ,‬תשלומים עבור תרופות וטיפולים‬ ‫למחלות הקשורות בשואה‪ .‬הדבר נעשה‪,‬‬ ‫כך טענה התובעת‪ ,‬למרות שהקופה קיבלה‬ ‫כסף מגרמניה עבור מימון הטיפול בנזקים‬ ‫שגרמו הנאצים ‪ -‬כסף שאותו התחייבה שלא‬ ‫לגבות מהניצולים המבוטחים אצלה‪ .‬באופן‬ ‫זה‪ ,‬נטען‪ ,‬קיבלה הקופה תשלום כפול ‪ -‬הן‬ ‫מהגרמנים והן מניצולי השואה‪.‬‬ ‫הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין‬ ‫קבע כי על הקופה להתחיל להשיב לנימ‬ ‫הנצחת השואה ‪-‬‬ ‫גם בסין‬ ‫כ‪ 20,000-‬פליטים יהודים ברחו לשנגחאי‬ ‫מאימי המאורעות באירופה במהלך מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬שמותיהם של ‪13,732‬‬ ‫חרוטים על קיר באורך ש ל ‪ 34‬מטרים במ�ו‬ ‫זיאון הפליטים היהודים בשנגחאי‪.‬‬ ‫הקיר נחשף יום לפני שציינה סין ‪ 69‬שנים‬ ‫לניצחונה על יפן‪ .‬סוכנות הידיעות הרשמית‬ ‫של סין‪" ,‬שינואה"‪ ,‬מדווחת כי הקיר נבנה‬ ‫באזור בו שכן בעבר בית הכנסת "אוהל שם"‪.‬‬ ‫לדברי אחד מיוזמי הפרויקט‪" ,‬הרשימה רבת‬ ‫משמעות במיוחד‪ .‬כל הפליטים שרדו ימים‬ ‫קשים במלחמה ומצאו מקלט בשנגחאי‪,‬‬ ‫שהייתה העיר היחידה שפתחה שעריה‬ ‫בפני יהודים‪ .‬לעולם לא נשכח זאת"‪ .‬אלפי‬ ‫היהודים זרמו לשנגחאי דרך שני ערוצים‬ ‫מרכזיים – דרך הים מאירופה לדרום‪-‬מזרח‬ ‫אסיה ואז לשנגחאי‪ ,‬ואלה ממזרח אירופה‬ ‫הגיעו באמצעות רכבות דרך סיביר לצפון‪-‬‬ ‫מזרח סין ומשם לעיר הנמל‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫צולים את הכספים שגבתה שלא כדין‪ .‬על‬ ‫פי ההסכם‪ ,‬רק קבוצה קטנה יחסית של‬ ‫ניצולי שואה תקבל את כספה בחזרה‪ .‬אותם‬ ‫מבוטחים שהוכרו כניצולי שואה יזכו להשבת‬ ‫הכספים ששילמו בין התאריך ‪ 22.7.94‬ועד‬ ‫‪ 31.12.94‬בלבד‪ .‬הגבלת פרק הזמן נובעת‬ ‫מכך שבחודש יולי ‪ 94‬נכנס לתוקפו חוק‬ ‫המאפשר להגיש תביעות ייצוגיות‪ ,‬אך בשנת‬ ‫‪ 95‬נקבע כי כל מחלוקת בין קופת החולים‬ ‫למבוטחיה תידון בבית הדין לעבודה‪.‬‬ ‫על פי כתב התביעה‪ ,‬שאת פרטיו חשף‬ ‫ערוץ ‪ ,2‬קבלת הפיצויים מגרמניה החלה‬ ‫עוד בשנת ‪ ,1967‬ולטענת התובעים‪ ,‬אפילו‬ ‫אם מפחיתים את הוצאות הקופה מהסכום‬ ‫לו זכאי כל ניצול‪ ,‬הרי שהסכומים שהתקבלו‬ ‫על ידה עד למועד הגשת התביעה מסתכמים‬ ‫במאות מיליוני שקלים שנגבו מניצולי שואה‬ ‫שלא כדין‪.‬‬ ‫מקופת חולים כללית נמסר בתגובה‪" :‬בית‬ ‫המשפט קבע כי התביעה הייצוגית שהוגשה‬ ‫מעוררת קשיים משפטיים ועובדתיים רבים‬ ‫וסיכוייה להתקבל נמוכים‪ ,‬על כן הציע‬ ‫לצדדים לפנות להליך גישור לו הסכימה‬ ‫הכללית‪ .‬במהלך הליך הגישור הוגשה על‬ ‫ידי המגשר הצעת הסדר שהתקבלה על ידי‬ ‫התובעת‪ ,‬ועיקרה מתן החזר כספי לדמי‬ ‫השתתפות עצמית ששולמו בגין תרופות וטימ‬ ‫פולים למחלות מוכרות של קבוצה מוגדרת‬ ‫של ניצולי שואה באם ימצאו כזכאים‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬ההסכם מגדיר את המנגנון לאופן היידוע‬ ‫של הקבוצה בנוגע להסדר‪ .‬ההסדר הובא‬ ‫לאישור בית המשפט‪ ,‬נבחן על ידי המועצה‬ ‫הישראלית לצרכנות והיועץ המשפטי‬ ‫לממשלה‪ ,‬אלה לא התנגדו לו‪ ,‬ולאחר שבית‬ ‫המשפט שמע את עמדות כל הצדדים מצא‬ ‫כי מדובר בהסדר ראוי שיש לאשרו‪ .‬מאז‬ ‫ומתמיד פעלה כללית למען ניצולי שואה‪,‬‬ ‫לרבות בעניין החזר דמי השתתפות עצמית‬ ‫לזכאים‪ ,‬והסכם זה בא לעגן את האופן בו‬ ‫נהגה הכללית"‪.‬‬ ‫קול קורא לסרט דוקומנטרי‬ ‫לסרט דוקומנטרי העוסק בהתעללות‬ ‫מינית בתקופת מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫דרושים נשים וגברים אשר עברו ניצול‬ ‫ותקיפה מינית‪ ,‬המוכנים לספר את סיפורם‪.‬‬ ‫איילת כהן‪ ,‬בימאית הסרט‪ ,‬עוסקת בימים‬ ‫אלה בתחקיר לקראת הפקתו‪ ,‬ולדבריה "אני‬ ‫נחשפת לראשונה לעדויות מפי נשים וגברים‬ ‫אשר נאלצו בעל כורחם להתמודד עם‬ ‫ניצול‪ ,‬הטרדה‪ ,‬כפייה מינית ואונס במהלך‬ ‫המלחמה ואחריה‪ .‬זה קרה במחנות‪ ,‬בבתים‪,‬‬ ‫ביערות‪ ,‬בדרכים‪ ,‬במנזרים‪ ,‬או בתקופה‬ ‫שאחרי המלחמה ‪ -‬בבתי יתומים‪ ,‬במחנות‬ ‫עקורים ובמסגרות אחרות"‪.‬‬ ‫לדברי כהן‪ ,‬נשים וגברים אלו נושאים‬ ‫זיכרונות קשים ואשמה על לא עוול בכפם‪,‬‬ ‫ורובם שמרו את הזיכרונות הטראומטיים‬ ‫והסודות האלה בליבם‪ .‬ההחלטה להפיק את‬ ‫הסרט התקבלה‪ ,‬משום שלטענתה "נושא זה‬ ‫לא דובר מספיק בישראל ולא קיים בתודעה‬ ‫הציבורית‪ .‬על כן אני רואה לנכון לצאת עם‬ ‫סרט המיועד להיות משודר בישראל ואולי‬ ‫גם בעולם"‪.‬‬ ‫כהן מבקשת מניצולים המבקשים לקחת‬ ‫חלק בתחקיר ליצור עמה קשר‪ .‬היא גם‬ ‫מבטיחה כי כל מי שיתקשר יקבל הסבר‬ ‫מורחב ומפורט על הפרויקט‪ ,‬והפגישות‪,‬‬ ‫ככל שיתקיימו‪ ,‬יהיו דיסקרטיות‪ .‬המעוניינים‬ ‫יוכלו לפנות אליה בטלפון‪0544-963018 :‬‬ ‫מתקנים לכם את הדירה בחינם‬ ‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪ ,‬במימון החברה להשבת נכסי נספי השואה‪ ,‬מפעילה‬ ‫את פרויקט "חיים בכבוד" ‪ -‬תיקונים בדירות בחינם במימון וניהול מלא של הנהלת הפרויקט‪.‬‬ ‫העבודות המבוצעות הן‪ :‬צביעה‪ ,‬החלפת ברזים‪ ,‬תיקוני חשמל‪ ,‬החלפת שקעים‪ ,‬תיקוני‬ ‫אינסטלציה‪ ,‬התקנת מעקות בטיחות ועוד‪ .‬הפרויקט מיועד לניצולי שואה המקבלים רנטות‬ ‫ו‪/‬או תגמולים עם רף ההכנסה של עד ‪.₪ 6,000‬‬ ‫המעוניינים מוזמנים להתקשר לטלפון‪ 073-2670403 :‬או בדואר אלקטרוני‪info@k-shoa.org :‬‬ ‫הליגה נגד השמצה תדרכה חברי קונגרס בנוגע‬ ‫לאיום הגובר על קהילות יהודיות בעולם‬ ‫במפגש שנערך בדלתיים סגורות עם כ‪20-‬‬ ‫מנהיגי קונגרס ועוזריהם במהלך מבצע צוק‬ ‫איתן‪ ,‬התייחס אברהם (אייב) פוקסמן‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫הליגה נגד השמצה‪ ,‬לממצאים האחרונים‬ ‫בסקר שערכה הליגה נגד השמצה בנוגע‬ ‫לעמדות אנטישמיות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫בדבריו התייחס לרטרוקיה האנטישמית‬ ‫ברחבי אירופה והמזרח התיכון בתגובה‬ ‫למבצע הצבאי של ישראל בעזה‪ .‬הפגישה‬ ‫תוכננה זמן רב לפני המבצע בעזה‪ ,‬אך‬ ‫החלק הארי של הדיון עסק מטבע הדברים‬ ‫באירועים האנטישמיים באירופה‪ ,‬במזרח‬ ‫התיכון ומעבר לו‪.‬‬ ‫"כיסינו בפגישה היקף רחב של נושאים‪,‬‬ ‫וכמה מן המשתתפים שאלו מה יכולים בית‬ ‫הנבחרים והסנאט לעשות כדי לשלוח מסר‬ ‫שהאנטישמיות הגוברת היא בלתי קבילה"‪,‬‬ ‫אמר פוקסמן‪ .‬לדבריו‪ ,‬ארה"ב מוסיפה‬ ‫להוות קול מוסרי חשוב‪ ,‬לא רק במובן זה‬ ‫שהיא מצדדת בזכותה של ישראל להגנה‬ ‫עצמית‪ ,‬אלא גם מבחינת נושא הביטחון‬ ‫וההגנה על הקהילות היהודיות‪ ,‬שמוצאות‬ ‫עצמן מאוימות מאלימות והפחדה על רקע‬ ‫אנטישמי‪.‬‬ ‫סקר ה‪ 100-‬של הליגה נגד השמצה בחן‬ ‫עמדות כלפי יהודים ביותר מ‪ 100-‬מדינות‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬ונערך בין יולי ‪ 2013‬לפברואר‬ ‫‪ .2014‬הסקר הקיף ‪ 53,100‬בוגרים ברחבי‬ ‫העולם ומצא בקרבם עמדות אנטישמיות‬ ‫עקביות ומושרשות‪ .‬הממצאים הראו כי‬ ‫יותר מרבע מן הנסקרים (‪ 26‬אחוזים)‬ ‫מחזיקים בעמדות אנטישמיות‪ .‬נתון זה‬ ‫מייצג בפועל כ‪ 1.09-‬מיליארד איש ברחבי‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫חמקו מאימת הדין‪:‬‬ ‫קציני אס‪.‬אס לא יישפטו‬ ‫התביעה הכללית בגרמניה נסוגה‬ ‫מכוונתה להביא עשרות פושעי מלחמה‬ ‫נאצים בפני בית המשפט‪ ,‬וזאת בשל‬ ‫מצבם הבריאותי הרעוע‪.‬‬ ‫‪ ‬ניסיונה של התביעה הכללית בגרמניה‬ ‫להעמיד לדין עשרות קציני אס‪.‬אס לשעבר‬ ‫עומד ככל הנראה בפני כישלון‪ .‬בפברואר‬ ‫הודיע התובע הכללי על כוונה להעמיד‬ ‫לדין ‪ 30‬קצינים‪ ‬ששירתו כשומרים במחנה‬ ‫ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬אשר שירתו‬ ‫בחלקם כשומרים במחנה בשנת ‪,1944‬‬ ‫והיו בין אלה שקיבלו את קבוצת האסירים‬ ‫שכללה את אנה פרנק‪.‬‬ ‫מדיווח של המגזין הגרמני "דר שפיגל"‪,‬‬ ‫עולה כי מאז הודעת התביעה‪ ,‬חלק מהקמ‬ ‫צינים הנאציים כבר מתו ואחרים נמצאו לא‬ ‫כשירים מבחינה בריאותית לעמוד בפני בית‬ ‫משפט‪ .‬כעת בודקים אנשי התביעה הכללית‬ ‫בגרמניה שמונה מקרים נוספים‪ ,‬אולם נראה‬ ‫כי רק שניים מהם עשויים לעמוד לדין על‬ ‫עברם כשומרים באושוויץ‪ .‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬כי למרות ניסיונותיה של גרמניה‪ ‬‬ ‫להיראות כמי שנלחמת בעברה הנאצי‪ ,‬מתוך‬ ‫‪ 6,500‬קציני אס‪.‬אס ששימשו כשומרים‬ ‫במחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬הורשעו עד‬ ‫היום בגרמניה רק ‪ ,49‬חלקם במזרח גרמניה‬ ‫לשעבר‪ .‬בין היתר‪ ,‬זיכו בתי המשפט בגרמניה‬ ‫בשנת ‪ 1976‬קצין אס‪.‬אס שהואשם כי הוביל‬ ‫‪ 400‬ילדים הונגרים לשריפה‪ ,‬לאחר שהניצול‬ ‫היחיד מהמקרה לא היה כשיר לחקירה‪.‬‬ ‫בדוח שפרסם‪ ‬מרכז ויזנטל‪ ‬בשנה שעברה‪,‬‬ ‫הסוקר את התקופה שבין ‪ 1‬באפריל ‪2011‬‬ ‫עד ‪ 31‬במארס ‪ ,2012‬מצוין כי ישנה עלייה‬ ‫של פי חמישה במספר המורשעים בפשעי‬ ‫הנאצים‪ :‬שניים בדוח הקודם לעומת עשרה‬ ‫בדוח החדש‪ .‬מתוך העשרה‪ ,‬תשעה הורשעו‬ ‫באיטליה ורק אחד בגרמניה‪ .‬בהתייחסו‬ ‫לממצאים‪ ,‬אמר ד"ר‪ ‬אפרים זורוף‪ ,‬מנהל‬ ‫המרכז הישראלי של מכון ויזנטל‪" :‬הזקנה‬ ‫לא אמורה להגן עליהם‪ .‬יש לנו מחויבות‬ ‫כלפי קורבנות הנאצים‪ ,‬לעשות מאמץ רציני‬ ‫לאתר את רוצחיהם ולהעמידם לדין"‪.‬‬ ‫לאחר לחץ‪:‬‬ ‫חברת האופנה זארה‬ ‫הורידה מהמדפים חולצה‬ ‫המזכירה מדי אסירים‬ ‫יהודים במחנות הריכוז‬ ‫רשת האופנה הספרדית זארה עמדה‬ ‫לאחרונה במרכזה של שערורייה‪ ,‬לאחר‬ ‫שנחשף ברשתות החברתיות כי היא מוכרת‬ ‫חולצה לילדים‪ ,‬המזכירה את המדים שנאלצו‬ ‫יהודים ללבוש במחנות הריכוז הנאציים‪.‬‬ ‫החולצה כוללת כוכב צהוב‪ ,‬הדומה מאוד‬ ‫לטלאי הצהוב‪ ,‬על רקע פסים‪.‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬אמרה בעקבות הפרשה‪:‬‬ ‫"מעבר לחוסר הטעם‪ ,‬מדובר בחוסר רגישות‬ ‫משווע כלפי העם היהודי בכלל וניצולי‬ ‫השואה בפרט‪ ,‬ואנו מצפים מהחברה להסיר‬ ‫לאלתר את הדגם הפוגעני מקו מוצריה‪ ,‬הן‬ ‫בחנויות והן באתר"‪.‬‬ ‫‪ ‬רוני קלינסקי‪ ,‬מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי‬ ‫השואה‪ ,‬אמר בתגובה‪" :‬אני מקווה שמדובר‬ ‫בטעות אומללה‪ ,‬אך יותר מדי פעמים אנחנו‬ ‫עדים לחוסר רגישות מופגן בשימוש שנעשה‬ ‫בסמלי השואה‪ ,‬בין אם למטרות מסחריות‬ ‫ובין אם במגרשי הכדורגל‪ .‬השימוש בסמלי‬ ‫השואה פוגע בניצולים החיים בכל העולם‪,‬‬ ‫ובישראל בפרט‪ ,‬פגיעה מיידית‪ ,‬ישירה‬ ‫וכואבת‪ .‬מדובר בתופעה שיש למגר אותה"‪.‬‬ ‫מזארה ישראל נמסר בתגובה כי "הפריט‬ ‫המדובר מקולקציית ‪Cowboy Collection‬‬ ‫לתינוקות‪ ,‬עוצב בהשראת דמות השריף‬ ‫מסרטי המערב הפרוע‪ .‬בפריט זה ניתן לראות‬ ‫כי על הכוכב מצוינת המילה 'שריף'‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫אנו יכולים להבין את הרגישות‪ ,‬ההקשר‬ ‫והקונוטציה שנוצרה‪ .‬הפריט אינו קיים בארץ‪,‬‬ ‫ומייד כשהתברר העניין‪ ,‬הוחלט להסירו‬ ‫ממדפי המכירה בכל העולם ולהשמידו"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫ביתו של היטלר יהפוך למוזיאון‬ ‫מאבקו של‬ ‫מייזלינגר למען‬ ‫זיכרון השואה‬ ‫מאז סוף המלחמה שימש הבניין כבנק‪ ,‬חנות כלי בניין‪ ,‬ספריה‪ ,‬בית ספר ולאחרונה גם פאב ובית‬ ‫הארחה‪ ,‬והיה לאתר עלייה לרגל של ניאו‪-‬נאצים‪ .‬עכשיו יוצגו בו פשעיו של הצורר‬ ‫׀ גרמניה‪ :‬סוכנויות הידיעות ׀‬ ‫למען השלום‪ ,‬החירות‪ ,‬והדמוקרטיה‪ .‬מיליוני הקורבנות דורשים‪ :‬לעולם לא עוד פשיזם‪ .‬האנדרטה‬ ‫בפתח הבית‬ ‫את הבית רכשה כמה שנים לאחר‬ ‫המלחמה פנסיונרית אוסטרית‪ ,‬שמחזיקה בו‬ ‫עד היום‪ .‬משנת ‪ 1972‬מושכר הבית למשרד‬ ‫הפנים האוסטרי‪ ,‬תמורת סכום של ‪ 4,700‬יורו‬ ‫לחודש‪ ,‬במסגרת החוק לשימור אתרי זיכרון‪.‬‬ ‫בטענה של פגיעה ברכוש‪ ,‬התנגדו משך כל‬ ‫השנים בעלי הנכס להצבת לוח זיכרון לקומ‬ ‫רבנות הנאציזם על הבניין‪ ,‬מחשש שהמקום‬ ‫יהפוך למוקד עימות בין ניאו‪-‬נאצים ומתמ‬ ‫נגדיהם‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬הוצבה בשנת ‪1989‬‬ ‫ביוזמת ראש העיר מצבת זיכרון לקורבנות‬ ‫מלחמת העולם השנייה על קרקע ציבורית‬ ‫מול הבית‪ .‬מצבת הזיכרון עשויה מאבן‬ ‫שהובאה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן‪.‬‬ ‫הקרב על הבית של היטלר‬ ‫ינציח את עוללות הצורר‪ .‬הבית בו נולד וגדל היטלר‬ ‫הרשויות באוסטריה הודיעו בספטמבר כי‬ ‫הן מאשרות את התוכנית להפוך את הבית בו‬ ‫נולד היטלר‪ ,‬ב‪ 20-‬באפריל ‪ ,1889‬למוזיאון‬ ‫שיקרא "בית האחריות"‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬מאז‬ ‫סוף המלחמה‪ ,‬שימש הבניין בו נולד היטלר‬ ‫כבנק‪ ,‬חנות כלי בניין‪ ,‬ספריה‪ ,‬בית ספר‬ ‫וביתם של נכים‪ .‬מאז תום המלחמה‪ ,‬הפך‬ ‫הבית למוקד עלייה לרגל של ניאו‪-‬נאצים‬ ‫מכל אירופה‪ ,‬שהגיעו למקום כדי לחלוק‬ ‫כבוד לאיש הנערץ עליהם‪.‬‬ ‫המפיק היהודי ברנקו לוסטיג‪ ,‬התומך‬ ‫‪10‬‬ ‫בתוכנית‪ ,‬העביר כבר סכומי כסף נכבדים‬ ‫למתכנני המוזיאון‪.‬‬ ‫כל מה שצריך לעשות כדי להגיע מגרמניה‬ ‫לעיר בראונאו שבאוסטריה‪ ,‬הוא לחצות גשר‬ ‫מעל נהר האין‪ .‬זאת גם הסיבה שבגללה בחר‬ ‫היטלר במקום זה כדי להיכנס למולדתו‬ ‫במרס ‪ 1938‬במסגרת האנשלוס‪ ,‬שכן במורד‬ ‫הרחוב ניצב הבית שבו נולד והתגורר בשלוש‬ ‫השנים הראשונות לחייו‪.‬‬ ‫הבית ברחוב זלצבורגר פורשטט מס' ‪15‬‬ ‫שימש גם כבית הארחה‪ ,‬שהופעל בידי הוריו‬ ‫של היטלר‪ ,‬בעיקר עבור אורחים אותם הכיר‬ ‫אביו‪ ,‬שהיה עובד מכס שהוצב בגבול בין‬ ‫אוסטריה וגרמניה‪ .‬המשפחה התגוררה בבית‬ ‫עד שנת ‪ ,1892‬שבה הועבר אביו לתפקיד‬ ‫בעיר פסאו והעתיק איתו את משפחתו‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת העולם השנייה הושכר הבית‬ ‫לממשלת אוסטריה ושימש כספריה ציבורית‬ ‫וסניף של בנק‪ .‬החל מאמצע שנות השבעים‬ ‫פעל בבניין סניף של ארגון צדקה המסייע‬ ‫ברכישת מקצוע ותעסוקה לבעלי מוגבלויות‪.‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה עומד הבית ריק‪.‬‬ ‫הפרשה סביב הבית החלה לאחר שראש‬ ‫העיר בראונאו‪ ,‬יוהאנס ויידבאכר‪ ,‬הודיע‬ ‫בראיון שנתן לעיתון מקומי כי הוא מבקש‬ ‫להסב את הבית לבניין מגורים‪ .‬ההכרזה‬ ‫עוררה סערה באוסטריה בקרב ארגונים‬ ‫ואישים העוסקים בהנצחת השואה‪ .‬אך‬ ‫בעוד שבאוסטריה מתלבטים אם להפוך את‬ ‫הבית שבו נולד הצורר הנאצי לבניין מגורים‬ ‫או לאנדרטה נגד הפשיזם‪ ,‬הכריז בנובמבר‬ ‫‪ 2012‬פרנץ קלינצביץ'‪ ,‬יו"ר מרכז מפלגת‬ ‫השלטון ברוסיה‪ ,‬כי יש בכוונתו לגייס סכום‬ ‫של שני מיליון יורו כדי לקנות את הבית‬ ‫ואז להרוס אותו‪ .‬העיתונות האוסטרית‬ ‫ידעה לדווח כי קלינצביץ' מקורב לולדימיר‬ ‫פוטין‪ .‬קלינצביץ' הודיע כי הוא מתעתד‬ ‫לאסוף תרומות בסך ‪ 1.8‬מיליון פאונד על‬ ‫מנת לרכוש את הבית – רק כדי להרוס אותו‪.‬‬ ‫"הייתי קונה את הנכס הזה בלי להניד עפעף‬ ‫אילו רק היה לי הסכום‪ ,‬אבל אין לי"‪ ,‬אמר‬ ‫קלינצביץ'‪.‬‬ ‫דובר משרד הפנים האוסטרי לא ידע לומר‬ ‫אם הממשלה תרכוש את הבית‪ ,‬ולדבריו‬ ‫הנושא נתון לשיקולי הבעלים‪" .‬אנחנו רוצים‬ ‫שלא ייעשה בבניין שימוש לא ראוי"‪ ,‬אמר‬ ‫הדובר‪ .‬אנדראס מייזלינגר‪ ,‬העוסק בחינוך‬ ‫לאור לקחי השואה‪ ,‬אשר מקדם את היוזמה‬ ‫להפוך את הבית לאנדרטה מאז ‪ ,1992‬אמר‬ ‫בתגובה ליוזמתו של קלינצביץ'‪" :‬יש לי‬ ‫תחושה שמישהו מנסה לעשות פה פרומ‬ ‫בוקציה כדי לקבל תשומת לב‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬ ‫הבית לא עשה דבר לאיש"‪ .‬מייזלינגר קרא‬ ‫להגיע להכרעה בעניין‪" ,‬משום שכל עוד אין‬ ‫בהירות‪ ,‬הבית יוסיף למשוך אליו תשומת‬ ‫לב"‪ .‬הסערה גרמה לראש העיר לזנוח את‬ ‫הרעיון להקים בית מגורים‪ ,‬ולעיתונות‬ ‫המקומית אמר כי "בעירייה נעשית עבודת‬ ‫מטה במטרה למצוא שימוש נאות לבית"‪.‬‬ ‫מן הראוי לציין כאן‪ ,‬כי רק בשנת ‪2011‬‬ ‫ביטלה מועצת בראונאו את אזרחות הכבוד‬ ‫שהוענקה להיטלר‪.‬‬ ‫השירות "למען זיכרון השואה"‬ ‫באוסטריה הוא מסלול שירות לאומי‪,‬‬ ‫אלטרנטיבי לשירות החובה הצבאי‬ ‫האוסטרי‪ .‬משתתפי המסלול משרתים‬ ‫במוסדות להנצחת השואה החשובים‬ ‫ביותר‪ .‬התכנית‪ ,‬הנקראת בשם "גֶ דנקמ‬ ‫דינסט" (שירות זיכרון) הוקמה על ידי‬ ‫ד"ר אנדראס מייזלינגר מהעיר אינסברוק‬ ‫שבטירול‪ ,‬אוסטריה‪.‬‬ ‫מייזלינגר אימץ את הרעיון מניסיונם‬ ‫של גרמנים‪ ,‬שהקימו מסגרת דומה בשם‬ ‫"פעולה למען הפיוס"‪ .‬מייזלינגר עצמו‬ ‫עבד כמתנדב במוזיאון של אושוויץ‬ ‫בירקנאו‪ ,‬שם נולד רעיון התוכנית "גדנמ‬‫קדינסט" ‪ -‬שירות למען זיכרון והנצחה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1991‬הושלמה החקיקה הדרושה‬ ‫על ידי ממשלת אוסטריה‪ ,‬ומייזלינגר‬ ‫התחיל להקים את הפרויקט במסגרת גוף‬ ‫עצמאי הממומן ברובו על ידי ממשלת‬ ‫אוסטריה‪ .‬מטרת התוכנית להנצחה‬ ‫וזיכרון היא להכיר בחלקה של אוסטריה‬ ‫באחריות הקולקטיבית לשואה‪ .‬בנאומו‬ ‫של קנצלר אוסטריה לשעבר‪ ,‬פרנץ‬ ‫ורניצקי‪ ,‬בירושלים ביוני האחרון‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫"אחריותו של כל אחד מאיתנו להבטיח‬ ‫שלעולם זה לא יקרה שוב"‪.‬‬ ‫תוכנית הזיכרון האוסטרית "גדנקמ‬ ‫דינסט" היא תוכנית בינלאומית‪ ,‬אשר‬ ‫מסייעת למוזיאונים וארכיונים העוסקים‬ ‫בשואה‪ .‬מאז שנת ‪ 1992‬עברו את התוכנית‬ ‫מאות מתנדבים‪ ,‬בעיקר בשנות העשרים‬ ‫לחייהם‪ ,‬אשר עסקו בחקר תולדות‬ ‫השואה והנצחתה במקום בשירות צבאי‬ ‫רגיל‪ .‬ההתאחדות האוסטרית לשירות‬ ‫לאומי מחוץ למדינה היא הגוף הראשי‬ ‫של הארגון‪ ,‬המוסמך מטעם ממשלת‬ ‫אוסטריה לשלוח מתנדבים לארגונים‬ ‫שותפים בכל רחבי העולם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫ארגונים למען הניצולים במבצע צוק איתן‬ ‫מרקל מבטיחה‪ :‬גרמניה תרדוף את האנטישמים‬ ‫במהלך המבצע נדרש ארגון "עמך" לפעילות מוגברת‪ ,‬שבוצעה לעיתים בתנאים קשים‪ .‬ארגון "אלה"‪ ,‬של‬ ‫יוצאי הולנד‪ ,‬הקים קרן מיוחדת לעזרת תושבי הדרום‬ ‫גילויי האנטישמיות האחרונים הביאו את הקנצלרית ואת נשיא גרמניה לגנות בחריפות חסרת‬ ‫תקדים את התופעה‪" .‬חברים‪ ,‬שכנים ועמיתים יהודים ‪ -‬גרמניה היא הבית שלכם"‬ ‫באופן טבעי ‪ -‬ולמרבה הצער גם מוכר ‪-‬‬ ‫מתפתחת אצל חלק מניצולי השואה תגובה‬ ‫מועצמת של חרדה במהלכה של מלחמה‪.‬‬ ‫כך היה גם הפעם‪ ,‬במהלך ימי הקרבות של‬ ‫מבצע צוק איתן‪" .‬אנו יודעים שישנם ניצולים‬ ‫שחושלו בתקופה הקשה ביותר‪ ,‬ושאינם‬ ‫מתרשמים מאזעקות או מטילים‪ ,‬אך ישנם‬ ‫כאלה שתגובתם למציאות היא הפוכה"‪,‬‬ ‫אומר אריה ברנע‪ ,‬יו"ר ארגון "עמך"‪ ,‬ומוסיף‪:‬‬ ‫"העובדה שאנו חיים תחת אש מזכירה להם‬ ‫את החוויות המזעזעות שאיתן התמודדו‬ ‫בעבר‪ .‬ניצולים רבים לא הגיעו אלינו כרגיל‬ ‫במהלך המבצע‪ ,‬משום שהרגישו חשש‬ ‫מובן להימצא מחוץ לבית כאשר האזעקות‬ ‫נשמעות‪ .‬מנגד‪ ,‬היו גם כאלה שהקשר איתנו‬ ‫היה חשוב להם אף יותר מאשר בימים‬ ‫רגועים"‪.‬‬ ‫לאחר שנורתה הרקטה ה‪ 100-‬במספר‬ ‫על אשקלון‪ ,‬החליט עובד סוציאלי של‬ ‫עמך לבקר את אחד מזוגות ניצולי השואה‬ ‫שאותם הכיר היטב‪ .‬למרות ניסיונו הרב‪ ,‬דבר‬ ‫לא הכין אותו למראה שנגלה לעיניו כאשר‬ ‫פתח את הדלת לדירתם הצנועה של הזוג‪.‬‬ ‫הוא מצא אותם ישובים קפואים על הספה‪,‬‬ ‫כשקסדות אופניים לראשיהם‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬אספיר גרשמן‪ ,‬ניצולת שואה‬ ‫בת ‪ 80‬משדרות‪ ,‬ארגנה קבוצה של ניצולי‬ ‫שואה שגייסה ‪ 3,000‬ש"ח עבור רכישת‬ ‫חבילות לחיילים‪ .‬במכתב שצורף אליהן‬ ‫נאמר "שרדנו את מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫אנחנו מודים לכם ומצפים שתשובו הביתה‬ ‫במהרה‪ ,‬בריאים ושלמים‪ .‬דלתותינו תמיד‬ ‫פתוחות בפניכם ונשמח לארח אתכם בביתנו‬ ‫בשדרות"‪.‬‬ ‫מענה זמין‪ ,‬נגיש ורגיש ‪ -‬המסגרות הטימ‬ ‫פוליות‪ ,‬המועדונים החברתיים‪-‬השיקומיים‬ ‫וטיפולי הבית נמשכו כרגיל‪ ,‬ואף יותר מכך‪,‬‬ ‫כאשר בכל האזורים נוספו מפגשים אישיים‬ ‫וקבוצתיים לפי הצורך‪ .‬כל הסניפים המשיכו‬ ‫את פעולתם‪ ,‬וכן הוסיפו פעולות להרגעה‪,‬‬ ‫הפוגה ועיבוד החוויות בעת המבצע‪ ,‬חוץ‬ ‫מסניף אשקלון אשר נאלץ לסגור את שעריו‬ ‫‪12‬‬ ‫מפיגים את החרדות בזמן המבצע‪ .‬עמך‬ ‫בשל היעדר מרחב מוגן‪ .‬במקרה זה קיים‬ ‫הצוות שיחות טלפון יזומות לחברים ולממ‬ ‫טופלים‪ ,‬ובמידת האפשר ערך ביקורי בית‪.‬‬ ‫באדיבות מלון ליאונרדו‪ ,‬פעילות המועדון‬ ‫התקיימה פעם בשבוע במלון‪ ,‬ונערכו שלושה‬ ‫ימי סיור מחוץ לאזור במהלך המבצע‪.‬‬ ‫ברחובות העמידה העירייה אולם לפעילות‬ ‫קבוצתית‪ ,‬בסמוך למרחב מוגן‪ ,‬לאורך כל‬ ‫המבצע‪ .‬חברים ממועדונים בדרום אשר‬ ‫שהו במרכז ובצפון הוזמנו ונקלטו בסניפים‬ ‫השונים‪ .‬המטפלים וצוות המועדונים דאגו‬ ‫להיות בקשר טלפוני עם חברים אשר לא‬ ‫הגיעו לסניפים‪.‬‬ ‫במהלך המבצע הופעל קו ‪ ,1-800‬וכן‬ ‫מספר טלפון מיוחד‪ ,‬אשר פורסם באמצעי‬ ‫התקשורת בזמני צפיית שיא‪ .‬ניצולי שואה‬ ‫שפנו בטלפון שוחחו עם אנשי מקצוע‪,‬‬ ‫הוזמנו להגיע למועדונים בכל אזורי הארץ‪,‬‬ ‫וכן הוצע‪ ,‬למי שהיה מעוניין‪ ,‬המשך טיפול‪.‬‬ ‫בשל המומחיות של צוות עמך בתחום‬ ‫בריאות הנפש‪ ,‬הפריסה הארצית ב‪14-‬‬ ‫מוקדים והגיוון הרב בשפות המדוברות‬ ‫בקרב הצוות‪ ,‬בחר הביטוח הלאומי לשתף‬ ‫פעולה עם הארגון לאורך המבצע‪ .‬סה"כ פנו‬ ‫לטיפול במסגרת זו כ‪ 300-‬איש‪ ,‬מרביתם‬ ‫באזור אשקלון‪ ,‬לטיפול קצר מועד אשר‬ ‫ישולם על ידי הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה עם "הקואליציה‬ ‫הישראלית לטראומה"‪ ,‬הועברו כ‪50-‬‬ ‫סדנאות לכ‪ 1000-‬משתתפים‪ .‬הקואליציה‬ ‫גייסה כספים ייעודיים עבור פעילויות אלו‬ ‫באמצעות איחוד הקהילות של צפון אמריקה‬ ‫ואחרים‪ .‬הסדנאות נערכו בכל אזור הדרום‪,‬‬ ‫והתבצעו בשיתוף עם משרד הבריאות‪,‬‬ ‫משרד הקליטה‪ ,‬הג'וינט‪-‬אש"ל‪ ,‬רשויות‬ ‫מקומיות ועוד גופים‪ ,‬וכללו סדנאות לצוותים‬ ‫במוסדות גריאטריים‪ ,‬בחינוך הפורמלי‬ ‫והלא‪-‬פורמלי‪ ,‬בקופות החולים ועוד‪.‬‬ ‫קרן מיוחדת של‬ ‫יוצאי הולנד‬ ‫גם עמותת "אלה" ‪ -‬המרכז לסיוע נפשי‪-‬‬ ‫חברתי ליוצאי הולנד ‪ -‬החברה במרכז הארמ‬ ‫גונים‪ ,‬מצאה דרך לפעול במהלך המבצע‪,‬‬ ‫בשיתוף עם ארגונים אחרים של יוצאי‬ ‫הולנד‪ .‬הם הקימו קרן סיוע במטרה לסייע‬ ‫לתושבי הדרום ממוצא הולנדי אשר חוו‬ ‫נזק פיזי או נפשי בתקופה המבצע‪ .‬הקרן‬ ‫השתתפה בעלויות של טיפולים נפשיים או‬ ‫פסיכולוגיים‪ ,‬הקשורים ישירות לאירועים‬ ‫בעת המבצע‪ ,‬אשר ניתנו על ידי עמותת ניני‬ ‫ועמותת אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוזמנו יוצאי הולנד‬ ‫שהתגוררו בדרום להירגע כמה ימים באזור‬ ‫הצפון או מרכז המדינה‪ .‬לאלה שהשתתפו בו‬ ‫ניתן מענק של ‪ 500‬ש"ח לאיש עד למקסימום‬ ‫של ‪ 1,000‬ש"ח למשפחה כנגד קבלה‪ ,‬עבור‬ ‫תשלום לשהות בבית מלון קטן לפי בחירתם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נעשה תיווך בין משפחות המבקשות‬ ‫להתארח מספר ימים אצל משפחות ממוצא‬ ‫הולנדי שהציעו לארח אנשים מהדרום‪.‬‬ ‫קנצלרית גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬גינתה‬ ‫בתוקף כל היבט של שנאת יהודים‪ ,‬בעצרת‬ ‫שאורגנה על ידי ועד הקהילות היהודיות‬ ‫בגרמניה לציון ‪ 75‬שנה לפתיחת מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬העצרת נערכה ברחבה לפני‬ ‫שער ברנדנבורג שבברלין‪ ,‬תחת הכותרת‪:‬‬ ‫"קום! לעולם לא עוד שנאת יהודים!"‬ ‫"העובדה שהיום יש שוב יותר מ‪100,000-‬‬ ‫יהודים החיים בגרמניה‪ ,‬היא לא פחות‬ ‫מאשר נס‪ .‬זו מתנה יקרה‪ ,‬שממלאת אותי‬ ‫בהכרת תודה עמוקה‪ .‬כואב לי כשאני‬ ‫שומעת שהורים יהודים צעירים שואלים‬ ‫אם הם יכולים לגדל את ילדיהם בגרמניה‪,‬‬ ‫או שאנשים מבוגרים שואלים אם זה יהיה‬ ‫נכון להישאר כאן‪ .‬בעצרת זו אנו רוצים‬ ‫לשלוח מסר ברור‪ ,‬שחיי היהודים במדינה‬ ‫הם חלק מהזהות והתרבות שלנו‪ .‬אין מקום‬ ‫לאפליה ולהדרה בגרמניה"‪ .‬מרקל הוסיפה‬ ‫ואמרה כי "זו שערורייה איומה כאשר בימינו‬ ‫מותקפים אנשים בגרמניה‪ ,‬הנושאים סימני‬ ‫זיהוי יהודיים‪ .‬אינני מוכנה לקבל זאת‪ .‬כולנו‪,‬‬ ‫כל אלה שבאו לכאן היום‪ ,‬לא מוכנים לקבל‬ ‫זאת"‪ .‬עוד הדגישה הקנצלרית בדבריה‪,‬‬ ‫כי לאפליה והדרה לא אמור להיות מקום‬ ‫בגרמניה‪" :‬מי שמפלה ומדיר את רגלי האחר‪,‬‬ ‫ידע שאני וכולנו ‪ -‬הרוב המכריע של האנשים‬ ‫בגרמניה ‪ -‬עומדים נגדו"‪ .‬היא המשיכה‬ ‫ואמרה כי ברצונה להבהיר שגרמניה מודעת‬ ‫לאחריותה הנצחית לאחר שבר הציוויליזציה‬ ‫של השואה‪ ,‬וכי עליה לפעול בהחלטיות נגד‬ ‫אנטישמיות‪ ,‬ואף עדיף ‪ -‬לפעול למניעתה‪ .‬‬ ‫"התגובה שלנו ברורה"‪ ,‬אמרה מרקל‪,‬‬ ‫"חברים‪ ,‬שכנים ועמיתים יהודים ‪ -‬גרמניה‬ ‫היא הבית שלכם‪ .‬בשם ממשלת גרמניה‬ ‫כולה‪ ,‬אני מגנה כל צורה של אנטישמיות‬ ‫באופן הנחרץ ביותר‪ .‬אני דוחה מכל וכל‬ ‫הערות והתקפות אנטישמיות‪ ,‬להן היו עדים‬ ‫לאחרונה בהפגנות פרו‪-‬פלסטיניות‪ ,‬שהיו‬ ‫כביכול ביקורת על מדיניותה של ישראל‪ ,‬אך‬ ‫למעשה היו ביטויים טהורים של שנאה נגד‬ ‫העם יהודי"‪.‬‬ ‫"אנחנו לא מוכנים לסבול אנטישמיות‪ ,‬קיצוניות או חוסר אנושיות"‪ .‬הקנצלרית מרקל בעצרת נגד אנטימ‬ ‫שמיות בברלין‬ ‫צילום‪EPA :‬‬ ‫בהמשך דבריה אמרה עוד מרקל‪ ,‬כי "כל מי‬ ‫שמחלל מצבות בבתי קברות יהודים‪ ,‬שומט‬ ‫את הבסיס לתרבות שלנו‪ .‬כל מי שהופך‬ ‫את בתי הכנסת ליעד של שנאה ואלימות‬ ‫ מזעזע את אמות הסיפים של החברה‬‫החופשית שלנו‪ .‬פושעים אנטישמים יועמדו‬ ‫לדין‪ .‬אנחנו משקיעים בחינוך ובקידום אתרי‬ ‫זיכרון על מנת שזיכרון השואה‪ ,‬הפרק האפל‬ ‫ביותר בהיסטוריה הגרמנית‪ ,‬ימסר מדור‬ ‫לדור‪ .‬אנחנו חייבים את זה לקורבנות ולצאמ‬ ‫צאיהם‪ ,‬כמו גם לכל אחד מאיתנו שרווחת‬ ‫המדינה שלנו חשובה בעיניו"‪.‬‬ ‫את דבריה סיימה במילים אלה‪" :‬אנחנו‬ ‫רוצים שיהודים ירגישו בטוחים בגרמניה‪.‬‬ ‫הם צריכים להרגיש שהמדינה הזאת היא‬ ‫ביתו של כל אחד מאיתנו‪ .‬בית שבו להם‪,‬‬ ‫בדיוק כמו לכל מי שחי כאן‪ ,‬יש עתיד מזהיר‪.‬‬ ‫מעצרת זו כולנו שולחים מסר חשוב ‪ -‬אנחנו‬ ‫לא מוכנים לסבול אנטישמיות‪ ,‬קיצוניות או‬ ‫חוסר אנושיות"‪.‬‬ ‫לצד הקנצלרית‪ ,‬נאמו בעצרת גם נשיא‬ ‫גרמניה‪ ,‬יואכים גאו‪ ,‬נציגי שתי הכנסיות‬ ‫הגדולות בגרמניה‪ :‬יו"ר ועידת הבישופים‬ ‫הגרמנית‪ ,‬הקרדינל ריינהרד מרקס‪ ,‬וראש‬ ‫ועד הקהילות של הכנסייה האוונגלית‬ ‫בגרמניה‪ ,‬ניקולאוס שניידר‪ ,‬ונשיא הקונגרס‬ ‫היהודי העולמי‪ ,‬רונלד ס‪ .‬לאודר‪.‬‬ ‫לא מאמינים להבטחות‬ ‫מסקר שערכה סוכנות המחקר של האיחוד‬ ‫האירופי לזכויות אדם (‪ ,)FRA‬עולה כי ‪38%‬‬ ‫מיהודי אירופה נמנעים מהליכה בפומבי עם‬ ‫סממנים יהודיים מובהקים כגון כיפה; ‪23%‬‬ ‫אינם מגיעים למוסדות ולאירועים יהודיים‬ ‫מחשש שייפגעו בדרך אליהם ו‪ 66%-‬רואים‬ ‫באנטישמיות בעיה המשפיעה באופן מהותי‬ ‫ותמידי על חייהם‪ .‬עוד עולה מהסקר כי ‪77%‬‬ ‫מהנשאלים אינו טורחים לדווח על גילויים‬ ‫אנטישמיים‪ 33% ,‬חוששים ליפול קורבן‬ ‫להתקפה אנטישמית‪ ,‬ו‪ 29%-‬שוקלים להגר‬ ‫מארצם‪ .‬המדינות בהן נרשמו אחוזי הדיווח‬ ‫הגבוהים ביותר על עלייה באנטישמיות‬ ‫הן‪ :‬הונגריה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה ושבדיה‪ .‬המצב‬ ‫חמור פחות באיטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬בריטניה‬ ‫ולטביה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫גל האנטישמיות בעולם גאה‬ ‫במהלך מבצע צוק איתן‬ ‫׀ אברהם פדן ׀‬ ‫מבצע צוק איתן הביא לגל מחאה פרו‬ ‫פלסטיני חסר תקדים ברחבי אירופה‪.‬‬‫אזרחים יהודים‪ ,‬בתי עסק שלהם ובתי כנסת‬ ‫הותקפו‪ ,‬ורבות מההפגנות הפכו לאנטימ‬ ‫שמיות‪ .‬הקהילה האירופאית נחרדה ויצאה‬ ‫להגנת היהודים ולמלחמה באנטישמיות‬ ‫הגואה‪ .‬העיתונות באירופה ובארה"ב‪ ,‬כמו‬ ‫גם ארגונים למלחמה באנטישמיות‪ ,‬כדוגמת‬ ‫ה‪( CFCA-‬הפורום לתיאום המאבק באנט�י‬‫שמיות)‪ ,‬תיעדו את האירועים בהרחבה‪.‬‬ ‫"בברלין קרא אימאם באחד‬ ‫המסגדים למאמיניו לצאת ולרצוח‬ ‫'יהודים ציונים'‪ .‬התבטאותו הובילה‬ ‫זמן קצר לאחר מכן לגל הפגנות‬ ‫אלים נגד מוסדות יהודיים וישראליים‬ ‫ברחבי העיר‪ .‬שגריר ישראל בגרמניה‪,‬‬ ‫יעקב הדס הנדלסמן‪' :‬המתפרעים‬ ‫רודפים את היהודים ברחובות ברלין‬ ‫כאילו שהשנה היא ‪"'1938‬‬ ‫גל ההפגנות שטף את אירופה‪ .‬גם המפגינים באירלנד נסחפו בזרם העכור‬ ‫פעילות צה"ל ברצועה גררה עלייה חדה בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫חלקם היו גם אלימים‪ .‬את עיקר פעולות ההסתה הובילו מוסלמים המתגוררים‬ ‫במדינות האיחוד‬ ‫‪14‬‬ ‫בגרמניה הושלך בקבוק תבערה אל תוך בית‬ ‫כנסת בעיר וופרטל שבמזרח גרמניה‪ .‬איש‬ ‫לא נפגע‪ ,‬אך נזק נגרם למבנה‪ .‬בברלין קרא‬ ‫אימאם באחד המסגדים למאמיניו לצאת‬ ‫ולרצוח "יהודים ציונים"‪ .‬התבטאותו הובילה‬ ‫זמן קצר לאחר מכן לגל הפגנות אלים נגד‬ ‫מוסדות יהודיים וישראליים ברחבי העיר‪.‬‬ ‫בעקבות האירועים‪ ,‬פרסם שגריר ישראל‬ ‫בגרמניה‪ ,‬יעקב הדס הנדלסמן‪ ,‬הודעה‪ ,‬שבה‬ ‫טען כי "המתפרעים רודפים את היהודים‬ ‫ברחובות ברלין כאילו שהשנה היא ‪."1938‬‬ ‫הפגנות נגד המלחמה אשר התקיימו‬ ‫בבריטניה לא הפכו אלימות‪ ,‬אך חל זינוק‬ ‫במספר התקריות האנטישמיות מאז שהחל‬ ‫הסכסוך בעזה‪ ,‬והן הגיעו במספרן וחומרתן‬ ‫למקום השני מאז שהקהילה היהודית‬ ‫החלה בתיעוד בשנת ‪ .1984‬למעלה מ‪200-‬‬ ‫התקפות על יהודים התרחשו בבריטניה‬ ‫בחודש יולי בלבד‪ ,‬וזאת בהשוואה ל‪304-‬‬ ‫תקריות בחמשת החודשים הראשונים של‬ ‫השנה הנוכחית‪ .‬מרבית התקריות הללו‬ ‫כללו הטרדה באתרי המדיה החברתית‪ ,‬אך‬ ‫חברי הקהילה היהודית במדינה זו‪ ,‬אשר‬ ‫מונה כ‪ 300,000-‬אלף בני אדם‪ ,‬ספגו גם‬ ‫קריאות מצד אנשים ברחוב‪ ,‬שבהן נאמר‪:‬‬ ‫"היטלר צדק‪ ,‬הוא היה צריך להרוג את‬ ‫כולכם"‪ .‬אספסוף שואג הקיף בית כנסת‬ ‫תוך כדי קריאות "מוות ליהודים"‪ ,‬כנופיה‬ ‫של גברים התפרצה לאוטובוס של בית ספר‬ ‫יהודי בצעקות של "הייל היטלר" ובעל בית‬ ‫קפה תלה שלט שבו נכתב "הכניסה מותרת‬ ‫לכלבים‪ ,‬אך לא ליהודים"‪.‬‬ ‫גם באיטליה דווח על ריסוס כתובות של‬ ‫צלבי קרס ברחבי הרובע היהודי הישן‬ ‫ברומא שבאיטליה; צלב קרס שחור צויר על‬ ‫גבי לוחית זיכרון יהודית בסמוך לוותיקן;‬ ‫ולאחר מכן ‪ 70‬מסרי שנאה נכתבו בצבעי‬ ‫אדום ושחור על גבי בתי עסק בבעלות‬ ‫יהודית ברומא‪ ,‬שבה מתגוררת הקהילה‬ ‫העתיקה ביותר באירופה‪ .‬הביטויים כללו‬ ‫את האמירות "אנה פרנק הייתה שקרנית"‪,‬‬ ‫"יהודים מלוכלכים" ו"יהודים‪ ,‬סופכם קרוב"‪.‬‬ ‫ברומא מצאו בעלים יהודיים של חנות צלבי‬ ‫קרס על חלונות הראווה וגרפיטי עם הכיתוב‬ ‫"יהודים‪ ,‬הסוף שלכם קרב"‪.‬‬ ‫בצרפת ערכו מתפרעים פוגרום בחנויות‬ ‫של מזון כשר‪ ,‬פרצו אליהן ובזזו אותן תוך‬ ‫קריאות "מוות ליהודים" וגינויים אנטימ‬ ‫שמיים נוספים‪ .‬ברובע סארסל‪ ,‬פרבר שבו‬ ‫חיים כ־‪ 15‬אלף יהודים ומכונה "ירושלים‬ ‫הקטנה"‪ ,‬הוצתו מכולת כשרה ובית מרקחת‬ ‫בבעלות יהודית‪ .‬כעבור שבוע‪ ,‬הותקף בית‬ ‫כנסת ברחוב לה רוקט במרכז פאריס‪ ,‬והממ‬ ‫תפללים נאלצו להתבצר בתוכו‪ ,‬שעה שהממ‬ ‫פגינים בחוץ צעקו "מוות ליהודים"‪.‬‬ ‫בהולנד‪ ,‬ארגון המלחמה וניטור האנטימ‬ ‫שמיות‪ ,Cidi ,‬דיווח על יותר מ‪ 70-‬שיחות של‬ ‫תושבים יהודיים שהתלוננו על תקיפה‪ ,‬בעוד‬ ‫שממוצע התלונות הוא ‪ 3‬עד ‪ 5‬פניות בחודש‪.‬‬ ‫רבה של אמסטרדם הותקף בביתו זו הפעם‬ ‫החמישית‪ ,‬ושתי נשים יהודיות הותקפו‬ ‫לאחר שתלו דגלי ישראל מהמרפסות שלהן‪.‬‬ ‫בליאז'‪ ,‬בלגיה‪ ,‬תלה בעל בית קפה שלט‬ ‫שבו נכתב "הכניסה לכלבים מותרת‪ ,‬אך לא‬ ‫ליהודים"‪ ,‬ואישה הורחקה מחנות‪ ,‬כשנאמר‬ ‫לה מפורשות‪" :‬אנחנו לא מוכרים ליהודים"‪.‬‬ ‫הגל הגועה של האנטישמיות לא השאיר‬ ‫את המערכת הפוליטית באירופה אדישה‪,‬‬ ‫וראשי ממשלות ושרים יצאו בהתבטאויות‬ ‫חריפות כנגד הגילויים‪ .‬קנצלרית גרמניה‪,‬‬ ‫אנגלה מרקל‪ ,‬יצאה להגנת הקהילה‬ ‫היהודית במדינה לנוכח הקריאות האנטימ‬ ‫שמיות והאיומים שנשמעו בקרב מפגינים‬ ‫פרו‪-‬פלסטינים‪ ,‬שמחו על מבצע צוק איתן‪.‬‬ ‫בהודעה‪ ,‬שנמסרה על ידי דובר הממשלה‪,‬‬ ‫גיאורג סטרייטר‪ ,‬נאמר כי "הקנצלרית‬ ‫וממשלת גרמניה מגנות את ההערות‬ ‫כל הסיפור כולו בכרזה אחת‪ .‬היא נמצאה בתיבת הדואר של רב בקהילה היהודית בפראג‬ ‫המשך בעמ' ‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫שלט אנטישמי ואנטי‪-‬ישראלי בהפגנה באדינבורו כנגד מבצע צוק איתן‬ ‫האנטישמיות שאותן השמיעו מפגינים‬ ‫פרו‪-‬פלסטינים ואנטי ישראלים בגרמניה‪.‬‬ ‫ההתפרצויות האלו הן מתקפה על החירות‬ ‫והסובלנות‪ ,‬והן ניסיון לערער את יסודות‬ ‫המערכת הדמוקרטית שלנו‪ .‬לא נקבל זאת"‪.‬‬ ‫יום קודם לכן גינו את העלייה באנטימ‬ ‫שמיות במדינותיהם במסגרת המחאות נגד‬ ‫מבצע צוק איתן‪ ,‬שרי החוץ של גרמניה‪,‬‬ ‫צרפת ואיטליה‪ ,‬פרנק‪-‬ולטר שטיינמאייר‪,‬‬ ‫לורן פביוס ופדריקה מוגרקיני‪ .‬בהצהרה‬ ‫משותפת‪ ,‬אמרו השרים כי "לרטוריקה‬ ‫אנטישמית‪ ,‬לעוינות כלפי יהודים ולהתקפות‬ ‫על יהודים בבתי כנסת אין מקום בחברה‬ ‫שלנו"‪ .‬הם ציינו כי למרות שהם מצדדים‬ ‫בחופש הביטוי‪ ,‬הם יעשו "כל שביכולתם‬ ‫להילחם בפעולות והצהרות שגובלות באנמ‬ ‫טישמיות‪ ,‬גזענות וקסנופוביה‪ .‬שום דבר‪,‬‬ ‫כולל עימות צבאי דרמטי בעזה‪ ,‬לא מצדיק‬ ‫מעשים כאלה כאן באירופה‪ .‬נעשה הכל יחד‬ ‫‪16‬‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫צילום‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫בארצותינו כדי שכל האזרחים יוכלו להמשיך‬ ‫לחיות בשלום ובביטחון‪ ,‬ללא פגיעה של‬ ‫עוינות אנטישמית"‪.‬‬ ‫בצרפת‪ ,‬בעקבות שורה של הפגנות בעלות‬ ‫אופי אנטישמי‪ ,‬הודיע שר הפנים הצרפתי‬ ‫כי הוחלט לאסור קיומן של הפגנות דומות‪,‬‬ ‫מתוך ניסיון להיאבק באנטישמיות ולמגרה‪.‬‬ ‫"זה בלתי מתקבל על הדעת שבתי כנסת‬ ‫וחנויות ייפגעו רק משום שהם מנוהלים‬ ‫על ידי יהודים‪ .‬אף אחד מהמפגינים לא‬ ‫הלך להפגין מול השגרירות הסורית על הרג‬ ‫‪ 170,000‬אזרחים סורים ומוסלמים"‪.‬‬ ‫לא רק באירופה‬ ‫גל האנטישמיות הגיע גם לאוסטרליה‪,‬‬ ‫ובסידני שמונה גברים התפרצו לאוטובוס‬ ‫שהיה מלא בתלמידי בית ספר יהודי‪ ,‬תוך‬ ‫כדי שהם צועקים "מוות ליהודים" ו"הייל‬ ‫היטלר"‪ .‬ילדה צעירה אחת התקשרה לאמה‪,‬‬ ‫ואמרה לה "בבקשה תעזרי לנו‪ ,‬הם רוצים‬ ‫לשסף לנו את הגרון"‪ .‬באופן מפתיע אולי‪,‬‬ ‫אנו עדים לעלייה מהותית בגילויי אנטימ‬ ‫שמיות גם במדינות דרום אמריקה‪ .‬גם‬ ‫כאן אימצו גורמים אנטישמיים יחס זהה‬ ‫ליהדות ולישראל‪ ,‬ונעשה שימוש בכינויים‬ ‫אנטישמיים קלאסיים ‪ -‬הפעם כהתרסה‬ ‫נגד מדיניותה של ישראל בעזה‪ .‬בוונצואלה‬ ‫אורגנו הפגנות רחוב‪ ,‬בצ'ילה חוללו קברי‬ ‫יהודים‪ ,‬ובאורוגוואי כוסו קירות ברחובות‬ ‫הבירה מונטווידאו בכתובות נאצה נגד‬ ‫היהודים וישראל‪ .‬בארגנטינה לבדה פועלים‬ ‫כיום יותר מעשרת אלפים אתרי אינטרנט‬ ‫המפיצים חומר אנטישמי‪ ,‬ואתרי מסחר‬ ‫אלקטרוניים רבים מציעים למכירה מדליות‬ ‫ומדים נאציים‪ .‬הטרדות ואיומים טלפוניים‬ ‫ובדואר האלקטרוני נגד יהודים הם מעשה‬ ‫שבשגרה‪ ,‬וכמעט מדי יום נחשף אירוע‬ ‫אנטישמי‪.‬‬ ‫לאנטישמיות בארגנטינה נוספו לאחרונה‬ ‫מרכיבים חדשים‪ .‬בצידה הימני‪-‬קיצוני של‬ ‫הקשת הפוליטית פועלים גורמים מסיתים‬ ‫קתוליים בעלי אופי פלנגיסטי ופשיסטי‪,‬‬ ‫שאליהם הצטרפו קציני צבא המאמינים כי‬ ‫היהודים הם חתרנים; ואילו בצידה השמאלי‪-‬‬ ‫קיצוני של המפה מאשימים הפעילים האנמ‬ ‫טישמים את היהודים כמשתפי פעולה עם‬ ‫האינטרסים של ארצות הברית והקפיטליזם‬ ‫החזירי‪ .‬אל אלה הצטרפו לאחרונה אינטלקמ‬ ‫טואלים ואנשי אקדמיה מאמריקה הלטינית‪,‬‬ ‫המושפעים מהאנטישמיות והאנטי‪-‬‬ ‫ישראליות של השמאל החדש באירופה‪.‬‬ ‫פוליטיקאים וראשי איגודים מקצועיים‪,‬‬ ‫סופרים ואמנים‪ ,‬שעד לא מזמן הזדהו עם‬ ‫היהודים ומדינת ישראל‪ ,‬שומרים כיום לרוב‬ ‫על שתיקה רועמת‪ ,‬ומביטים מהצד ובצל על‬ ‫המתרחש‪.‬‬ ‫בארגנטינה‪ ,‬השרויה במשבר כלכלי וחברתי‬ ‫עמוק‪ ,‬מתגוררת קהילה יהודית המונה‬ ‫כ‪ 300-‬אלף נפשות ‪ -‬הגדולה ביותר בדרומה‬ ‫של היבשת‪ .‬סקר שערכה לאחרונה הליגה‬ ‫נגד השמצה העלה כי ‪ 24‬אחוז מהאוכלוסייה‬ ‫הבוגרת בארגנטינה משתמשים בביטויים‬ ‫אנטישמיים‪ ,‬והיהודים מואשמים בעושק‬ ‫וניצול הזולת‪ ,‬בחוסר נאמנות למדינה ואף‬ ‫ברצון להשתלט על דרומה של ארגנטינה‪,‬‬ ‫פטגוניה העשירה‪.‬‬ ‫העולם אינו כולו נגדנו‪.‬‬ ‫לפחות לא נגד היהודים‬ ‫המוסלמים באירופה הפכו את המחאה נגד מבצע צוק איתן למופע מפחיד של אנטישמיות‪ ,‬שלוותה גם‬ ‫באירועים אלימים‪ .‬העיתונות באירופה וארה"ב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התגייסה כדי לגנות אותם באופן חסר תקדים‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫ההפגנות האנטי‪-‬ישראליות במהלך מבצע‬ ‫צוק איתן הפכו במקרים רבים לאנטישמיות‪.‬‬ ‫הפעם‪ ,‬העיתונות האירופית יצאה מגדרה‪,‬‬ ‫לא רק בהיקף הכיסוי שנתנה לאירועים‪,‬‬ ‫אלא גם בנקיטת עמדה תקיפה וברורה כנגד‬ ‫גילויי האנטישמיות‪ ,‬וידעה לספר‪ ,‬ובצדק‪,‬‬ ‫כי את התגברותה בשנים האחרונות‪ ,‬שלא‬ ‫לדבר על האירועים האחרונים‪ ,‬יש לייחס‬ ‫לגורמים אסלאמיים הפועלים באירופה‪.‬‬ ‫אירופה‪ ,‬כידוע‪ ,‬מנסה להתמודד זה שנים עם‬ ‫תופעות של אלימות של אזרחיה המוסלמים‪.‬‬ ‫ואירופה אינה לבדה‪ .‬גם האמריקאים החלו‬ ‫להתעורר נוכח הגברת פעילות קבוצות‬ ‫מוסלמיות קיצוניות בארצם‪ .‬התחזקותו‬ ‫של הפלג הפונדמנטליסטי בעולם ומסעות‬ ‫הרצח של ארגון "המדינה האסלאמית"‬ ‫(דעאש)‪ ,‬כמו גם חשיפת התופעה שאזרחים‬ ‫אירופאים ואמריקאים נוטלים חלק פעיל‬ ‫במלחמה בסוריה וגם בארגוני טרור מוסלמי‪,‬‬ ‫מפחידות אותם – ובצדק‪ .‬על רקע זה ניתן‬ ‫להבין מדוע יצאה התקשורת להגנת יהדות‬ ‫אירופה‪ ,‬תוך גינוי מוחלט של גילויי האנטימ‬ ‫שמיות החדשה מבית הגידול האסלאמי‪ .‬אך‬ ‫זה לא הפך אותם לאוהדי ישראל‪ ,‬לפחות לא‬ ‫בטווח הקרוב‪ .‬ייתכן שבהמשך גם זה יקרה‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬מעניין היה לבחון מספר פרסומים‬ ‫מרכזיים המשקפים את התופעה‪.‬‬ ‫תזכורת כאובה לימים של‬ ‫עליית הנאציזם‬ ‫גם השבועון האמריקאי החשוב ניוזוויק‬ ‫הקדיש את כתבת השער שלו לאנטישמיות‬ ‫באירופה ולתקיפות היהודים‪ .‬כותרת השער‬ ‫והידיעה הראשית באתר האינטרנט של‬ ‫המגזין הייתה‪" :‬אקסודוס ‪ -‬למה יהודי‬ ‫אירופה שוב נמלטים"‪ .‬על שער המגזין‬ ‫למה היהודים שוב בורחים מאירופה‪ .‬שער הניוזוויק‬ ‫הופיעה תמונה של עולה חדשה מבלגיה‪,‬‬ ‫האומרת‪" :‬להישאר בבלגיה זו לא באמת‬ ‫אפשרות עבורי"‪.‬‬ ‫בכתבה מתוארים אירועי אנטישמיות‬ ‫"שהיו פעם מחזות נפוצים בשנות ה‪,30-‬‬ ‫מלבד העובדה שמדובר במזרח פאריס ב‪13-‬‬ ‫ביולי ‪ ,"2014‬וההפגנות האנטי‪-‬ישראליות‪,‬‬ ‫שהפכו למתקפות אלימות נגד יהודים‪ ,‬תוארו‬ ‫כאינתיפאדה פלסטינית‪ .‬לטענת הניוזוויק‪,‬‬ ‫שתיאר בפרוטרוט את הפגנת הענק בפאריס‪,‬‬ ‫המשך בעמ' ‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫הגינויים הרשמיים לא סייעו והמהומות חזרו‬ ‫על עצמן‪ .‬את מטרת ההפגנה בצפון פאריס‪,‬‬ ‫בה צעקו המפגינים "מוות ליהודים"‪ ,‬תיארו‬ ‫כדומה לזו שבפוגרומים ביהודים שנערכו‬ ‫ברוסיה במאה ה‪.19-‬‬ ‫במגזין ציינו את הפיגוע במוזיאון היהודי‬ ‫בבריסל ב‪ 24-‬במאי ואת עליית מפלגות‬ ‫הימין הקיצוניות בבחירות לפרלמנט‬ ‫האירופי‪ ,‬בעיקר בצרפת‪ ,‬יוון‪ ,‬הונגריה‬ ‫וגרמניה‪ ,‬כסימנים המעידים על התגברות‬ ‫האנטישמיות ביבשת‪ .‬בהונגריה וביוון זכו‬ ‫המפלגות יוביק והשחר המוזהב‪ ,‬מפלגות‬ ‫ימין קיצוניות‪ ,‬לתמיכה משמעותית גם‬ ‫בבחירות הכלליות‪ ,‬ובהונגריה אף הציע חבר‬ ‫מפלגת יוביק להכין רשימה של כל היהודים‬ ‫במדינה‪" ,‬מטעמי ביטחון לאומי"‪ .‬הכתבה‬ ‫דנה גם ברצונם של יהודי אירופה לעזוב‬ ‫את היבשת‪ ,‬ומביאה נתונים המראים כי‬ ‫יהודים רבים חשים מאוימים ושקלו לעזוב‪.‬‬ ‫ניוזוויק‪" :‬אלה אירועי אנטישמיות שהיו‬ ‫מחזות נפוצים בשנות ה‪ ,30-‬מלבד‬ ‫העובדה שמדובר במזרח פאריס‬ ‫ב‪ 13-‬ביולי ‪ .2014‬מטרת ההפגנה‬ ‫בצפון פאריס‪ ,‬בה צעקו המפגינים‬ ‫'מוות ליהודים'‪ ,‬דומה לזו שבפוגרומים‬ ‫ביהודים שנערכו ברוסיה במאה‬ ‫ה‪ .19-‬ההפגנות האנטי‪-‬ישראליות‬ ‫הפכו למתקפות אלימות נגד יהודים‪,‬‬ ‫כאינתיפאדה הפלסטינית"‬ ‫כמו כן‪ ,‬דן הכתב בעליית כוחו באירופה של‬ ‫האסלאם המעודד את האנטישמיות‪.‬‬ ‫העיתון הגרמני הפופולרי בילד יצא במהלך‬ ‫המבצע בפרויקט משותף עם מו"ל העיתון‪,‬‬ ‫טייקון התקשורת אקסל שפרינגר‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת‪" :‬לא עוד שנאת יהודים!"‪ ,‬במטרה‬ ‫להילחם באנטישמיות ולהביע סולידריות עם‬ ‫ישראל ועם היהודים המתגוררים בגרמניה‪.‬‬ ‫"אי אפשר לעשות שימוש במלחמה‬ ‫כאמתלה להפצת סיסמאות אנטישמיות‬ ‫בגרמניה"‪ ,‬הסבירו יוזמי הפרויקט את‬ ‫המניע להחלטה‪ .‬בפרויקט מופיעות תמונות‬ ‫של כ‪ 80-‬משתתפים‪ ,‬כשלצדם קטע קצר‬ ‫המתייחס למאבק באנטישמיות‪ .‬קנצלרית‬ ‫‪18‬‬ ‫אנטישמיות ופוליטיקה‬ ‫גייס פוליטיקאים‪ ,‬ידוענים ואנשי דת למלחמה באנטישמיות‪ .‬קמפיין העיתון בילד‬ ‫גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל‪ ,‬כתבה לפרויקט כי‬ ‫"ההתפרצויות וההצהרות הללו הן התקפות‬ ‫על החופש ועל הסובלנות‪ .‬אנחנו לא יכולים‬ ‫לסבול זאת"‪ .‬יואכים גוק‪ ,‬נשיא גרמניה כתב‪:‬‬ ‫"אני מעודד אנשים לדווח על מקרים של‬ ‫גילויי אנטישמיות פומביים חדשים"‪ .‬שרת‬ ‫ההגנה של גרמניה‪ ,‬אורסולה ואן דר ליין‪,‬‬ ‫שביקרה בישראל בחודש פברואר האחרון‪,‬‬ ‫אמרה‪" :‬האנטישמיות היא עיוורת – במקום‬ ‫זאת‪ ,‬עלינו להקשיב לאלו שרואים את‬ ‫הדרך לפיוס ודו‪-‬קיום ללא טרור ופחד"‪,‬‬ ‫ואילו איימן מזייק‪ ,‬ראש המועצה המרכזית‬ ‫של המוסלמים בגרמניה‪ ,‬שנענה אף הוא‬ ‫לקריאה‪ ,‬כתב כי "מחאה שקטה והבעת‬ ‫ביקורת על הפעולות הצבאיות של ישראל‬ ‫בעזה היא לגיטימית‪ ,‬אבל למי שרוצה‬ ‫להפיץ אנטישמיות אין מקום אצלנו"‪.‬‬ ‫מנכ"ל חברת המכוניות פולקסוואגן‪ ,‬מרטין‬ ‫וינטרקורן‪ ,‬הוסיף‪" :‬לאפליה ולשנאה אין‬ ‫מקום בגרמניה‪ .‬על כולנו להילחם למען‬ ‫חברה חופשית‪ ,‬פתוחה ודמוקרטית"‪.‬‬ ‫"איומי מוות נגד יהודים ושירי שנאה‬ ‫אנטישמים גרמניה הם בושה"‪ ,‬אמר מנהיג‬ ‫מפלגת הירוקים‪ ,‬צ'ם אוזדמיר‪ ,‬בן למהגרים‬ ‫טורקים והגרמני הראשון ממיעוט אתני‬ ‫שעומד בראש מפלגה גדולה‪ .‬כוכבת הטלמ‬ ‫וויזיה‪ ,‬השחקנית שריל שפרד‪ ,‬הוסיפה‪:‬‬ ‫"שנאת יהודים היא בלתי מתקבלת על‬ ‫הדעת‪ .‬אחותי‪ ,‬האחיינית והגיס שלי הם‬ ‫יהודים‪ .‬אנחנו מדברים על הכל בפתיחות‪ ,‬כך‬ ‫גידלו אותי"‪ .‬כריסטיאן לינדנר‪ ,‬מהמפלגה‬ ‫הדמוקרטית החופשית (‪ ,)FDP‬אמר‪" :‬על‬ ‫המדינה להגן על החיים היהודיים"‪ .‬יצוין‬ ‫כי שמה של המפלגה נקשר בשנת ‪2002‬‬ ‫לפרשייה אנטישמית‪ ,‬כאשר יו"ר המפלגה‬ ‫בזמנו‪ ,‬יורגן מלמן‪ ,‬שכיהן כסגנו של שר‬ ‫החוץ‪ ,‬הביע עמדות אנטי‪-‬ישראליות‬ ‫שהתפרשו כאנטי‪-‬יהודיות‪.‬‬ ‫גארדיין‪" :‬הסכסוך בעזה מפיח‬ ‫חיים חדשים בכמה שדים ישנים‬ ‫ומכוערים‪ .‬מורגשת עלייה חדשה‬ ‫במספר התקריות האנטישמיות בכל‬ ‫פעם שהסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‬ ‫מתלקח"‬ ‫המלחמה בעזה התירה את‬ ‫רסן הניאו‪-‬נאציזם‬ ‫גל האנטישמיות ששטף את אירופה‬ ‫במהלך ימי המבצע‪ ,‬הביא את העיתון‬ ‫הבריטי גארדיין לפרסם כתבה נרחבת תחת‬ ‫הכותרת החריפה והתקדימית "האנטישמיות‬ ‫באירופה היא הגבוהה ביותר מאז הנאצים"‪.‬‬ ‫העיתון חושף נתונים קשים של רמות‬ ‫האנטישמיות הגבוהות ביותר מאז שלטון‬ ‫הנאצים‪ ,‬תוך שהוא עומד על הקשר בין‬ ‫הלחימה בעזה להתגברות שנאת היהודים‪.‬‬ ‫המאמר‪ ,‬שנכתב על ידי ג'ון הנלי‪ ,‬נפתח‬ ‫במילים אלה‪" :‬בתוך שבוע אחד בלבד בחודש‬ ‫שעבר‪ ,‬כך על פי נתוני ה‪ ,CRIF-‬ארגון הגג‬ ‫של הארגונים היהודים בצרפת‪ ,‬הותקפו‬ ‫שמונה בתי כנסת‪ ,‬אחד מהם הופצץ‪ ,‬בידי‬ ‫מוסלמים‪ .‬סופרמרקט כשר ובית מרקחת‬ ‫נופצו ונבזזו; כאשר קריאות הקהל והכרזות‬ ‫כללו סיסמאות כמו 'מוות ליהודים' ו'שספו‬ ‫את גרונות היהודים'‪ .‬באותו סוף שבוע‪,‬‬ ‫בשכונת בארבס בבירה פאריס‪ ,‬מפגינים‬ ‫יידו אבנים ושרפו דגלי ישראל‪ ,‬כשעל אחד‬ ‫מהם כתוב ‪ Israhell -‬שיבוש מכוון למילה‬ ‫‪ ,Israel‬המשווה את ישראל לגיהינום"‪ .‬הנלי‬ ‫מצטט את רוג'ר קוקירמן‪ ,‬נשיא ה‪,CRIF-‬‬ ‫שאמר כי "יהודי צרפת מתענים בעקבות‬ ‫התפרצויות שונות כנגד היהודים מהתקופה‬ ‫האחרונה‪ .‬הם לא צועקים 'מוות לישראלים'‬ ‫ברחובות‪ ,‬הם צועקים 'מוות ליהודים'"‪.‬‬ ‫דיטר גראומן‪" :‬אלו הם הזמנים הקשים‬ ‫ביותר מאז העידן הנאצי‪ .‬אתה שומע‬ ‫ברחובות קריאות כמו 'היהודים צריכים‬ ‫למות בגז'‪' ,‬היהודים צריכים להישרף'‬ ‫ דברים שלא שמענו בגרמניה‬‫במשך עשרות שנים‪ .‬מי שאומר את‬ ‫הסיסמאות האלה‪ ,‬אינו מותח ביקורת‬ ‫על הפוליטיקה הישראלית‪ .‬זוהי שנאה‬ ‫טהורה נגד יהודים"‬ ‫על שיאי האנטישמיות שהתגלו במהלך‬ ‫המבצע‪ ,‬כותב הנלי כי "הסכסוך בעזה מפיח‬ ‫חיים חדשים בכמה שדים ישנים ומכוערים‪.‬‬ ‫מורגשת עלייה חדשה במספר התקריות‬ ‫האנטישמיות בכל פעם שהסכסוך הישמ‬ ‫ראלי‪-‬פלסטיני מתלקח"‪ .‬בהמשך הוא מצטט‬ ‫את דיטר גראומן‪ ,‬נשיא המועצה המרכזית‬ ‫היהודית בגרמניה‪ ,‬שאמר‪" :‬אלו הם הזמנים‬ ‫הקשים ביותר מאז העידן הנאצי‪ .‬אתה שומע‬ ‫ברחובות קריאות כמו 'היהודים צריכים‬ ‫למות בגז'‪' ,‬היהודים צריכים להישרף' ‪-‬‬ ‫דברים שלא שמענו בגרמניה במשך עשרות‬ ‫שנים‪ .‬מי שאומר את הסיסמאות האלה‪ ,‬אינו‬ ‫מותח ביקורת על הפוליטיקה הישראלית‪.‬‬ ‫זוהי שנאה טהורה נגד יהודים"‪.‬‬ ‫"זה יכול היה לקרות בגרמניה של שנות‬ ‫סאנדיי אקספרס‪" :‬זה יכול היה‬ ‫לקרות בגרמניה של שנות ה‪,30-‬‬ ‫כאשר גל של שנאה אנטישמיות‬ ‫נשא את המפלגה הנאצית של‬ ‫אדולף היטלר לשלטון‪ ,‬אך האירועים‬ ‫המטרידים הללו התרחשו בצרפת‪,‬‬ ‫אוסטרליה ובלגיה‪ ,‬והותירו את‬ ‫הקהילות היהודיות כשהן ִמטלטלות‬ ‫לנוכח העלייה הפתאומית בהתקפות‬ ‫ובהטרדות האנטישמיות"‬ ‫ה‪ ,30-‬כאשר גל של שנאה אנטישמיות‬ ‫נשא את המפלגה הנאצית של אדולף‬ ‫היטלר לשלטון‪ ,‬דבר אשר סלל את הדרך‬ ‫לשואה במהלך מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫אך האירועים המטרידים הללו התרחשו‬ ‫בצרפת‪ ,‬אוסטרליה ובלגיה‪ ,‬והותירו את‬ ‫הקהילות היהודיות כשהן ִמטלטלות לנוכח‬ ‫העלייה הפתאומית בהתקפות ובהטרדות‬ ‫האנטישמיות"‪ ,‬כך כתב ג'ון קוטס בסאנדיי‬ ‫אקספרס הבריטי‪.‬‬ ‫קוטס ידע לציין כי מרבית התקריות האנמ‬ ‫טישמיות במערב אירופה התבצעו על ידי‬ ‫צעירים מוסלמים‪ ,‬אשר טענו שהתמלאו‬ ‫בכעס בשל הפצצת עזה‪ ,‬אך טען גם כי יש‬ ‫חשש הולך וגובר שהסכסוך במזרח התיכון‬ ‫מנוצל כתירוץ למתן ביטוי לדעות קדומות‬ ‫כנגד היהודים ברחבי אירופה‪" .‬הפגנות‬ ‫כנגד הסכסוך בעזה בצרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬איטליה‪,‬‬ ‫הולנד‪ ,‬הונגריה ושבדיה"‪ ,‬כותב קוטס‪,‬‬ ‫"הפכו במהירות מהפגנות אנטי‪-‬ישראליות‬ ‫למפגן של שנאה גלויה כנגד יהודים באופן‬ ‫כללי‪ .‬הקריאות 'להמית בגז את היהודים'‪,‬‬ ‫שנשמעו בגרמניה‪ ,‬מזכירות את השואה‬ ‫אשר בוצעה על ידי הנאצים"‪.‬‬ ‫כתב אחר של הסאנדיי אקספרס‪ ,‬טד‬ ‫ג'ריוי‪ ,‬מספר שהוקף על ידי צעירים מ�ו‬ ‫סלמים‪ ,‬לאחר שניסה לצלם תמונה של‬ ‫דגל אסלאמי שחור במבנה במזרח לונדון‪.‬‬ ‫הצעירים דרשו לדעת האם הוא יהודי‪ .‬טד‪,‬‬ ‫שאיננו יהודי‪ ,‬השיב‪" :‬ואילו הייתי יהודי?‬ ‫האם זו בעיה מבחינתכם?"‪ ,‬התשובה‬ ‫הייתה‪" :‬כן‪ ,‬לעזאזל עם היהודים‪ .‬אתם לא‬ ‫רצויים פה"‪.‬‬ ‫הגיעו להפגנה למרות איומים שיטמנו במקום פצצות‪ .‬מפגינים בלונדון‬ ‫‪19‬‬ ‫מזהים את הסכנה‬ ‫מזהים את הסכנה‬ ‫לקרוא לאנטישמיות המתקרבת אלינו‬ ‫בצעדי ענק בשמה האמיתי‬ ‫כך דורש הפילוסוף ואיש השמאל הצרפתי‪ ,‬ברנאר אנרי לוי‪ ,‬מהצרפתים‪ ,‬ובעצם מכל אדם חושב ומוסרי‪.‬‬ ‫הדברים פורסמו בתגובה לרצח במוזיאון היהודי בבריסל ב‪ 24-‬במאי השנה‬ ‫הנה זה בא‪ .‬המשטרה הבלגית והמשטרה‬ ‫הצרפתית ביצעו את מלאכתן נאמנה‪ ,‬וגילו‬ ‫שצרפתי מהעיר רואבה (‪ ,)ROUBAIX‬מהדי‬ ‫נמוש‪ ,‬הוא כנראה האיש שביצע את הרצח‬ ‫במוזיאון היהודי בבריסל‪ .‬יהודי בלגיה‬ ‫מפחדים‪ .‬יהודי מרסיי‪ ,‬העיר אליה הגיע‬ ‫הרוצח כשהוא נעצר‪ ,‬מפחדים‪ .‬כל יהודי‪,‬‬ ‫בכל רחבי אירופה‪ ,‬שלא מפחד מקווי הדמיון‬ ‫בין מסלולו של מוחמד מירח (שרצח במארס‬ ‫‪ 2012‬את רב הקהילה בטולוז ושתי בנותיו)‬ ‫לבין זה של מהדי נמוש ‪ -‬טועה; כל דמוקרט‬ ‫רועד מפחד כשהוא חושב כיצד היה בטוח‬ ‫שמירח היה מקרה יחיד‪ ,‬מקרה בודד‪ ,‬יוצא‬ ‫מן הכלל‪ ,‬זוועה שעליה היה ניתן לומר כי אין‬ ‫סיכוי שתישנה‪ .‬אבל שני "מירחים"? מירח‬ ‫אחד ולאחריו נמוש אחד‪ ,‬מירח ואז נמוש‪,‬‬ ‫מירח בשם נמוש שמחקה את דרך פעולתו‪,‬‬ ‫זה הרבה וזאת התחלה של סדרה שהופכת‬ ‫לטיוטה של פרדיגמה‪.‬‬ ‫"האם החברה שלנו מסוגלת‬ ‫להתמודד עם פגיעת הברק הנוחתת‬ ‫על ראשה? האם היא מצליחה‬ ‫להבין את היקף התופעה שאין שום‬ ‫סיבה כי לא תתרחש עוד ועוד?‬ ‫האם קיים קשר‪ ,‬לא רק עם סוריה‪,‬‬ ‫שאי התערבות העולם בנעשה בה‬ ‫הפך אותה כצפוי למולדת הג'יהאד‪,‬‬ ‫אלא גם עם אווירת ההתפוררות‬ ‫הפוליטית‪ ,‬החברתית והמוסרית‬ ‫באירופה עצמה? ומה לגבי הקשר‬ ‫עם האינטרנט‪ ,‬שהופך יותר ויותר‬ ‫לאוניברסיטת השנאה והפשע?"‬ ‫‪20‬‬ ‫איך זה ייתכן‪ ,‬שואלים כולם? איך‬ ‫יכול להיות שצרפת ובלגיה‪ ,‬דהיינו‬ ‫אירופה‪ ,‬הפכו למקום בו הרגו‬ ‫בקור רוח ילדים בטולוז לפני שער‬ ‫בית ספרם רק בגלל שהם יהודים‪.‬‬ ‫בה הרגו את אילן חלימי* התמים‪,‬‬ ‫והיום ‪ -‬ארבעה קורבנות חדשים‬ ‫שהאמינו כי מוזיאון הוא מקדש‪.‬‬ ‫האם החברה שלנו מסוגלת‬ ‫להתמודד עם פגיעת הברק‬ ‫הנוחתת על ראשה? האם היא‬ ‫מצליחה להבין את היקף התופעה‪,‬‬ ‫שאין שום סיבה כי לא תתרחש‬ ‫עוד ועוד? האם קיים קשר‪ ,‬לא‬ ‫רק עם סוריה‪ ,‬שאי התערבות‬ ‫העולם בנעשה בה הפך אותה‬ ‫כצפוי למולדת הג'יהאד‪ ,‬אלא‬ ‫גם עם אווירת ההתפוררות הפומ‬ ‫ליטית‪ ,‬החברתית והמוסרית‬ ‫באירופה עצמה? ומה לגבי הקשר‬ ‫עם האינטרנט‪ ,‬שהופך יותר ויותר‬ ‫קורא לילד בשמו‪ .‬ברנאר אנרי לוי‬ ‫לאוניברסיטת השנאה והפשע?‬ ‫האם יהיה זה סביר כי נתלהב‬ ‫כאשר גוגל מאשרת למשתמשים שלה את הנאצים הצרפתים?‬ ‫"זכות השכחה" ולא נתרגש עוד יותר כאשר‬ ‫והאימאמים? וצעירים מוסלמים‪ ,‬שחשוב‬ ‫אותו גוגל מקליט‪ ,‬מפנה ובכך מכפיל מאות לחזור ולומר כי אין להם שום קשר עם‬ ‫סרטוני וידיאו ואלפי "הערות" ‪ -‬שבכולם הלכלוך הזה? למה הראשונים לא מגנים‬ ‫קריאות לרצח נגד היהודים?‬ ‫בתקיפות‪ ,‬פעם אחת ולתמיד‪ ,‬את העלבון‬ ‫האם שר הפנים הצרפתי מנואל וולס היה הזה כלפי הקוראן‪ ,‬חילול השם הזה של‬ ‫הגיוני כשקבע כי החוק הרפובליקני של נמוש?‬ ‫חופש הביטוי תקף גם מול תועמלן עלוב‬ ‫למה השניים לא מתגייסים וקוראים בקול‬ ‫אשר סיים בסולידריות ‪ -‬כן‪ ,‬בסולדיריות! אחד‪" :‬כולנו יהודים מבריסל שבאופן פוטמ‬ ‫ את פגישותיו עם רוצחו של אילן חלימי‪ ,‬נציאלי נרצחנו"? למה מחכים כולם? למה‬‫בקריאות "לשחרר את פופנה (רוצחו של הם לא מוקיעים את טריק רמדן‪ ,‬אשר‬ ‫חלימי)" וטען כי ה"סובלנות בסיכון"‪" ,‬חופש מספר שעות לאחר הרצח‪ ,‬בעוד העולם‬ ‫הביטוי בסכנה" והדיאלוג "לא מכוון" – האם בהלם‪ ,‬היה פנוי לכתוב כי "שני התיירים‬ ‫בגלל זה עלינו להזדהות עכשיו עם הניאו‪ -‬שנרצחו בבריסל עבדו עבור השירות החשאי‬ ‫של ישראל"‪ ,‬וכי הרצח היה רק "פעולת‬ ‫הסחה"‪ ,‬שמטרתה האמיתית הייתה ללעוג‬ ‫לאנשים הטובים אשר קוראים ומקמ‬ ‫שיבים לפילוסוף של האחים המוסלמים?‬ ‫קראתם נכון‪ .‬מירה ועמנואל ריווה‪ ,‬באמתלה‬ ‫שהם היו פקידים‪ ,‬זכו לתואר "סוכני מוסד"‪.‬‬ ‫הטבח הפך‪ ,‬ללא שמץ של ראייה‪ ,‬לפרק‬ ‫במלחמה אפלה של ארגוני ביון‪ .‬תיאוריות‬ ‫קונספירציה על מנת להכחיש את הרצח‪.‬‬ ‫וכמעט אף אחד לא מתפלא‪ .‬רק אדם אחד‪,‬‬ ‫חבר שלי‪ ,‬ברנרד שלשה (‪,)Schalscha‬‬ ‫הדגיש את אחוות הדעות עם הרטוריקה‬ ‫הגרועה ביותר של הימין הקיצוני‪.‬‬ ‫והמילה "אנטישמיות" עצמה? ידוע כי‬ ‫מילים הורגות‪ ,‬אבל הן גם יכולות להציל‪.‬‬ ‫מאז אלבר קאמי ידוע כי העובדה שלא‬ ‫קוראים לדברים בשמם יכולה להוסיף‬ ‫לסבלו של העולם‪ ,‬אבל לקרוא להם בשמם‪,‬‬ ‫לתת להם את שמם המדויק‪ ,‬לשקול אותם‬ ‫"ידוע כי מילים הורגות‪ ,‬אבל הן גם‬ ‫יכולות להציל‪ .‬מאז אלבר קאמי ידוע‬ ‫כי העובדה שלא קוראים לדברים‬ ‫בשמם יכולה להוסיף לסבלו של‬ ‫העולם‪ ,‬אבל לקרוא להם בשמם‪,‬‬ ‫לתת להם את שמם המדויק‪ ,‬לשקול‬ ‫אותם על פי הנומינליזם של ניטשה‪,‬‬ ‫הוא אקט של התנגדות"‬ ‫על פי הנומינליזם** של ניטשה‪ ,‬הוא אקט‬ ‫של התנגדות‪ .‬מהיכן‪ ,‬אם כן‪ ,‬בא הקושי‬ ‫לבטא את המילה הזאת‪ ,‬מילה אחת ופשוטה‬ ‫ אנטישמיות? למה לקח כל כך הרבה זמן‬‫לרשויות ולמשטרה בבלגיה של היום‪ ,‬כמו גם‬ ‫לרשויות הצרפתיות בעניין חלימי אז‪ ,‬לכנות‬ ‫את המעשה רצח ולהתגבר על ההכחשה?‬ ‫ועד מתי נצטרך לראות את מבעירי הנשמות‬ ‫ או אולי רק דגי רקק קטנים – קוראים‬‫ל"זכות החשיבה החדשה" כאשר מכנים‬ ‫חתול בשמו‪ :‬חתול‪ ,‬ורצח יהודים מוגדר‬ ‫כפשע אנטישמי? אלה השאלות‪ ,‬ויש צורך‬ ‫לענות עליהן מהר‪ .‬אנחנו לא רוצים ששנאת‬ ‫היהודי תהפוך מחדש לכתם העיוור או לחלק‬ ‫המקולל של אירופה‪.‬‬ ‫* צעיר יהודי צרפתי בן עשרים וארבע‪,‬‬ ‫שנחטף ב‪ 21-‬בינואר ‪ 2006‬על ידי כנופיית‬ ‫מהגרים מוסלמים‪ ,‬שהתקראה "הברברים"‪,‬‬ ‫ועונה למוות במשך כשלושה שבועות‪.‬‬ ‫** הנומינליזם היא אסכולה פילומ‬ ‫סופית מתחום תורת ההוויה‪ ,‬המתנגדת‬ ‫לאוניברסליזם‪ ,‬מאחר שהיא מסרבת להכיר‬ ‫בקיומם העצמאי של אוניברסלים או תכונות‬ ‫שהן במנותק מהפרטים‪.‬‬ ‫פורסם באתר האינטרנט ‪– la regle dujeu‬‬ ‫ספרות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬אמנות‪.‬‬ ‫"האמת המכוערת‪ :‬מקור האנטישמיות‬ ‫החדשה בגרמניה ‪ -‬המוסלמים"‬ ‫במאמר שפרסם יוכן ביטנר‪ ,‬עורך פוליטי‬ ‫במגזין הגרמני "די צייט" ב"ניו יורק‬ ‫טיימס"‪ ,‬הוא מנסה לעמוד על השאלה‬ ‫מה עומד מאחורי האנטישמיות החדשה‬ ‫בגרמניה‪ ,‬ומפנה אצבע מאשימה אל המוו‬ ‫סלמים באירופה‪.‬‬ ‫"מקורה של האנטישמיות החדשה איננו‬ ‫רק בניאו‪-‬נאצים האופייניים; האמת‬ ‫המכוערת היא שרבים באירופה לא רוצים‬ ‫להתמודד עם הנושא‪ ,‬מאחר שחלק גדול‬ ‫מהרוח האנטי‪-‬יהודית באירופה מקורה‬ ‫באירופאים ממוצא מוסלמי‪ .‬הגרמנים‬ ‫תמיד ראו באנטישמיות המוסלמית גירסה‬ ‫פחות בעייתית של הבעיה הידועה‪ .‬האנמ‬ ‫טישמיות לא נולדה בקרב המוסלמים‬ ‫של אירופה‪ ,‬והם לא היחידים המקדמים‬ ‫אותה היום‪ .‬האנטישמיות המסורתית של‬ ‫הימין הקיצוני של אירופה חיה וקיימת‪.‬‬ ‫וכך גם זו של השמאל הקיצוני ‪ -‬תוצר‬ ‫לוואי שלילי של הסימפטיה למאבק‬ ‫השחרור של הפלסטינים‪ .‬יש גם אנטימ‬ ‫שמיות של המרכז‪ ,‬שהיא תת קטגוריה‬ ‫של אנטי‪-‬אמריקאיות ואנטי‪-‬קפיטליזם‪,‬‬ ‫שאירופאים מתונים רבים תומכים בהם‪.‬‬ ‫אולם עליית האנטישמיות המוסלמית היא‬ ‫האחראית לשינוי הטרי בנימת השנאה‬ ‫בגרמניה‪ .‬עד לאחרונה האנטישמיות‬ ‫הייתה ברובה מוסתרת למחצה ואנונימית‪,‬‬ ‫כגון באמצעות ריסוס כתובות בלילה‪,‬‬ ‫אולם לעיתים נדירות אפשר לשמוע‬ ‫צעקות כמו אלה שנשמעו בברלין ביולי‪,‬‬ ‫'יהודים לגזים' או 'יהודי‪ ,‬חזיר פחדן‪ ,‬צא‬ ‫והילחם לבד!' – שנצעקו מטרים ספורים‬ ‫מאנדרטת השואה בברלין‪ .‬האנטישמיות‬ ‫כיום היא לא רק רוויית יצרים‪ ,‬אלא בלתי‬ ‫מודעת או אדישה להיסטוריה המיוחדת‬ ‫של גרמניה‪.‬‬ ‫"בדברי עם ידידיי המוסלמים‪ ,‬איני יכול‬ ‫שלא להאמין כי החוצפה של האנטישמיות‬ ‫הנוכחית היא בחלקה תוצאה של ניצול‬ ‫'מעמד הקורבנות'‪ ,‬שמוסלמים אירופאים‬ ‫רבים מדי אימצו לליבם בהתלהבות‪ ...‬כן‪,‬‬ ‫יש אפליה והדרה של מוסלמים באירופה‪,‬‬ ‫ולרבים יש סיבה להיות מתוסכלים‪ .‬אולם‬ ‫הרגש הזה מורכב יותר‪ ,‬ומבוסס על תחושה‬ ‫כפולה‪ :‬שההיסטוריה של גרמניה היא לא‬ ‫ההיסטוריה שלהם‪ ,‬ושלעולם לא ישתייכו‬ ‫לאומה הזו‪ ,‬ולכן למה להם לשאת בנטל‬ ‫כמו של הגרמנים‪ .‬מה שהתברר הקיץ הוא‬ ‫שהגרמנים ה'ישנים' לא הצליחו להעביר‬ ‫את המסר הזה לגרמנים 'החדשים'"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אנטישמיות חדשה‬ ‫אנטישמיות חדשה‬ ‫אנטישמיות של אזרחים יהודים באותן‬ ‫מדינות‪ ,‬ויוצרת תחושה עמוקה של חשש‬ ‫בקהילות היהודיות בפזורה‪.‬‬ ‫הסכנה של האנטישמיות הזו חורגת הרבה‬ ‫מעבר לפיגועי טרור של מחבלים המוסתים‬ ‫על ידיה‪ .‬היא מהווה איום חמור על מדינת‬ ‫ישראל והעם היהודי‪ ,‬מפני שהיא שוטפת‬ ‫את מוחם של דורות שלמים באוכלוסייה‬ ‫הערבית והמוסלמית ובכך מונעת שלום‬ ‫אמיתי בין העמים‪ .‬אדרבה‪ ,‬היא מגדילה את‬ ‫הסיכוי להימשכותו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫ערבי‪.‬‬ ‫צילום‪EPA :‬‬ ‫ציונות שווה נאציזם‪ .‬מפגינים פלסטינים בפאריס במהך מבצע צוק איתן‬ ‫אנטישמיות והכחשת שואה‬ ‫ככלי פוליטי ומדיני‬ ‫הסכנה של אנטישמיות זו חורגת הרבה מעבר לפיגועי טרור של מחבלים המוסתים על ידיה‪.‬‬ ‫האשמת הציונות בהמצאת מיתוס השואה כדי להצדיק את הקמת מדינת ישראל‪,‬‬ ‫היא הסיבה המרכזית לכך שהכחשת השואה נפוצה כל כך בעולם הערבי והמוסלמי‪.‬‬ ‫המטרה – חיסולה של הישות הציונית‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫העולם הערבי בפרט והעולם המוסלמי‬ ‫בכלל‪ ,‬מהווים כיום את אחד המוקדים‬ ‫המרכזיים הפעילים בעולם להפצת אנטימ‬ ‫שמיות ממוסדת ומאורגנת בהיקפים גדולים‬ ‫ביותר‪ .‬הוצאות לאור מכובדות‪ ,‬עיתונים‬ ‫רבים‪ ,‬ערוצי טלוויזיה ורדיו‪ ,‬אתרי אינטרנט‬ ‫ כולם עוסקים בחיבור מסרים אנטישמיים‬‫בוטים ביותר והפצתם ברחבי העולם הערבי‬ ‫‪22‬‬ ‫והמוסלמי‪ .‬מטרתם – להציג את היהודים‬ ‫כשטן‪ ,‬מפלצת צמאת דם המהווה את מקור‬ ‫הרוע בעולם‪ ,‬אשר שואפת להשתלט על‬ ‫העולם‪ ,‬תוך נישול הפלסטינים מאדמתם‪.‬‬ ‫‪ - CFCAA‬הפורום לתיאום מאבק בא�נ‬ ‫טישמיות ‪ -‬מסביר כי "התעמולה האנטימ‬ ‫שמית הערבית חרגה מזמן מגבולות המזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬והיא מופצת באמצעים שונים בקרב‬ ‫הקהילות המוסלמיות בעולם ובמיוחד‬ ‫במערב"‪ .‬כך‪ ,‬מסבירים ראשיו‪ ,‬הופצה ספרות‬ ‫אנטישמית בערבית בבריטניה‪ ,‬ספרים אנטימ‬ ‫שמיים איראניים בגרמניה‪ ,‬סדרה אנטישמית‬ ‫סורית‪-‬חיזבאללאית ברחבי העולם באממ‬ ‫צעות הלוויין וסרטים אנטישמיים איראניים‬ ‫בהולנד‪ .‬הסתה זו של האוכלוסייה המוסמ‬ ‫למית במדינות המערב מתבטאת בתקיפות‬ ‫פרנאס חפ'טי‪" :‬הקזת דם הקורבן‬ ‫נעשית באמצעות חבית מלאה‬ ‫במחטים בגודל גוף הקורבן‪,‬‬ ‫המוצמדות לכל איבריו וננעצות בגופו‬ ‫כדי שהדם יזרום באיטיות מכל חלקי‬ ‫הגוף‪ ...‬זאת כדי לרצות את אלוהי‬ ‫היהודים 'יהוה'‪ ,‬הכמה לשפיכות‬ ‫דמים‪ .‬היהודים שמחים בחגיהם רק‬ ‫כשהם אוכלים את המצה המגואלת‬ ‫בדם של לא יהודים"‬ ‫דוגמא מצמררת אחת שמביא הפורום היא‬ ‫זו של העיתונאית המצרית‪ ,‬פרנאס חפט'י‪,‬‬ ‫אשר פרסמה לרגל חג הפסח השנה מאמר‬ ‫תחת הכותרת "היהודים מוצצי דם בחג‬ ‫הפסח"‪ ,‬שבו טענה כי היהודים רוצחים לא‬ ‫יהודים כדי להשתמש בדמם להכנת מצות‪,‬‬ ‫וציטטה‪ ,‬לחיזוק טענותיה‪ ,‬חוקרים מכחישי‬ ‫שואה שהצביעו על מנהג זה‪ .‬המאמר‪,‬‬ ‫המלווה בתמונות ובאיורים אנטישמיים‬ ‫רבים‪ ,‬פורסם בירחון "אל‪-‬כבאר" ‪ -‬שהחל‬ ‫להופיע ביולי ‪ ,2013‬לאחר נפילת שלטון‬ ‫האחים המוסלמים ‪ -‬והוא רצוף תיאורים‬ ‫פלסטיים קשים של תהליך הקזת הדם‪:‬‬ ‫"הקורבן נשחט כמו כבשה או באמצעות‬ ‫חיתוך עורקיו‪ .‬הקזת דם הקורבן נעשית‬ ‫באמצעות חבית מלאה במחטים בגודל גוף‬ ‫הקורבן‪ ,‬המוצמדות לכל איבריו וננעצות‬ ‫בגופו כדי שהדם יזרום באיטיות מכל חלקי‬ ‫הגוף‪ ...‬זאת כדי לרצות את אלוהי היהודים‬ ‫'יהוה'‪ ,‬הכמה לשפיכות דמים‪ .‬היהודים‬ ‫שמחים בחגיהם רק כשהם אוכלים את‬ ‫המצה המגואלת בדם של לא יהודים"‪.‬‬ ‫אנטישמיות של האחים‬ ‫המוסלמים‬ ‫מאמר זה של חפט'י שפורסם במצרים הוא‬ ‫לא יוצא דופן‪ .‬למרות הסכם השלום היציב‬ ‫עימה‪ ,‬מצרים היא עדיין בית‪ ,‬לא רק למתמ‬ ‫נגדים קיצוניים של ישראל והציונות‪ ,‬אלא‬ ‫גם לכאלה המתרגמים אותה לאנטישמיות‪.‬‬ ‫לדברי בת שבע צ'רניצקי‪ ,‬חוקרת במכון ממר"י‬ ‫לחקר התקשורת במזה"ת‪ ,‬אתר האחים‬ ‫המוסלמים (אח"ס) במצרים מכיל מאמרים‬ ‫בעלי מוטיבים אנטישמיים‪ ,‬הכוללים‬ ‫הכחשת שואה ואפיונים של "האישיות‬ ‫היהודית"‪ ,‬המתוארת כחמדנית ונצלנית‬ ‫וכמקור של רוע בחברה האנושית‪ .‬אישיות זו‪,‬‬ ‫על פי האחים המוסלמים‪ ,‬לא חדלה מלהיות‬ ‫מקור של רוע בעולם‪ .‬עיון קצר במובאות‬ ‫שאספה צ'רניצקי מספק אישוש מבעית‬ ‫לדברים‪ .‬הנה תמציתם רק על קצה המזלג‪:‬‬ ‫דרשה שנשא המדריך הכללי של האח"ס‪,‬‬ ‫מוחמד בדיע‪ ,‬ביוני ‪ ,2011‬דנה ביהודים‪,‬‬ ‫בתכונותיהם ובפעולותיהם‪" :‬אללה הזהיר‬ ‫אותנו מנוכלותם של היהודים ומתפקידם‬ ‫המסוכן בהצתת מלחמות‪ :‬בכל פעם שהם‬ ‫מציתים את אש המלחמה‪ ,‬אללה מכבה‬ ‫אותה‪ .‬הם מפיצים את השחיתות על פני‬ ‫האדמה‪ .‬אללה לא אוהב את המשחיתים"‪.‬‬ ‫בעקבות פרשת המשט לעזה (מאי ‪,)2010‬‬ ‫כתב מחמוד עבד אל‪-‬רחמן כך‪" :‬מזה עידן‬ ‫ועידנים החברה האנושית מתמודדת עם‬ ‫בעיית האישיות היהודית הציונית‪ .‬כל‬ ‫האומות והתרבויות הסכימו על אופי המחלה‬ ‫השוכנת באישיות הציונית‪ ...‬והיא קידוש‬ ‫הכסף‪ ,‬המין‪ ,‬הגזילה‪ ,‬הריבית והבגידה‪...‬‬ ‫לפי ניתוח פסיכולוגי‪ ,‬היהודי הוא אדם‬ ‫המרוכז בעצמו‪ .‬הוא סבור כי האל לא ברא‬ ‫כמותו בעולם‪ ,‬כי הוא מלח הארץ וכי האל‬ ‫העניק לו את העמים להיות לו לעבדים‪...‬‬ ‫ואכן ההתייחסות [ליהודים] כיום ניזונה‬ ‫מההיסטוריה של האומות‪ :‬בתקופת הפרמ‬ ‫עונים‪ ,‬מסופר במצבת [פרעה] מרנפתח כי‬ ‫'המצרים חיסלו את הציונים' [כך במקור]"‪.‬‬ ‫על רקע הדיון בשינוי הסכם השלום עם‬ ‫ישראל ולאחר תקריות הגבול סמוך לאילת‪,‬‬ ‫במהלכן נהרגו גם חיילים מצריים‪ ,‬כתב חבר‬ ‫"האיחוד העולמי של חכמי הדת" (‪)IUMS‬‬ ‫ומרצה באוניברסיטת קהיר‪ ,‬ד"ר מוחמד‬ ‫עלי דבור‪ ,‬באתר האח"ס על הטבע היהודי‪:‬‬ ‫"לאורך ההיסטוריה כולה היהודים לא עמדו‬ ‫בהבטחותיהם‪ .‬הם תמיד נוהגים בסטנדרט‬ ‫הראש היהודי מלא בגולגלות של פלסטינים מעזה‪ .‬אל‪-‬וטן (קטאר)‬ ‫המשך בעמ' ‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫אנטישמיות חדשה‬ ‫אנטישמיות חדשה‬ ‫כפול ופועלים למען האינטרסים שלהם גם‬ ‫אם יצטרכו להשמיד את העולם כולו‪ ...‬זהו‬ ‫הטבע היהודי"‪.‬‬ ‫ד"ר אסמאעיל עלי מוחמד‪ ,‬מרצה‬ ‫באוניברסיטת אל‪-‬אזהר‪ ,‬כתב עוד באוקטובר‬ ‫‪ ,2010‬סדרת מאמרים על "אופיים של‬ ‫היהודים לפי הברית הישנה והתלמוד"‪ .‬באחד‬ ‫המאמרים כתב‪" :‬לא יהיה מוגזם לומר כי‬ ‫האישיות [היהודית] לא חדלה מלהיות מקור‬ ‫לרוע ולפגיעה בקרב כל החברות האנושיות‪...‬‬ ‫הסיבה המרכזית לסטייתם של היהודים‬ ‫לאורך ההיסטוריה היא הרקע האידיאולוגי‬ ‫הדתי והתרבותי שהם ירשו והתחנכו עליו‬ ‫דור אחר דור ואשר [הטמיע] בלבבותיהם את‬ ‫תכונת הקידוש וההאדרה [העצמיים]"‪.‬‬ ‫האחראי על תיק הפועלים באח"ס‪,‬‬ ‫פתחי שיהאב‪ ,‬כתב באתר כי השואה היא‬ ‫"מעשייה"‪ ,‬שישראל עושה בה שימוש‬ ‫פוליטי כל אימת שהיא נתונה לביקורת‬ ‫בינלאומית על פשעיה ומעשי הטבח שלה‪.‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬הציונות העולמית" הצליחה לסחוט‬ ‫החלטה מהאו"ם‪ ,‬לפיה בכל ‪ 27‬בינואר‬ ‫יצוין יום השנה לשואה‪ ,‬שלטענת היהודים‪,‬‬ ‫"קרתה בבסיס אושוויץ הנאצי בשנת ‪.1945‬‬ ‫העולם כולו‪ ,‬וגרמניה בפרט‪ ,‬הפכו לשעיר‬ ‫לעזאזל השנתי של הציונות העולמית והם‬ ‫נכנעים לסחיטה הפוליטית הגדולה ביותר‬ ‫בהיסטוריה"‪.‬‬ ‫במסיבת עיתונאים שערך בקטאר עם סיום‬ ‫מבצע "צוק איתן"‪ ,‬אמר חאלד משעל‪ ,‬ראש‬ ‫הלשכה המדינית של חמאס‪ ,‬כי ישראל‬ ‫ביצעה פשעים גדולים יותר מהמשטר‬ ‫הנאצי בגרמניה‪" .‬אנחנו מגנים את השואה‬ ‫נגד היהודים ולא מכחישים אותה‪ ,‬אבל מה‬ ‫שהיא עשתה בעזה מתעלה על מה שעשה‬ ‫היטלר"‪ ,‬טען משעל‪.‬‬ ‫גם מבצע עמוד ענן ב‪ 2012-‬גרר בעקבותיו‬ ‫התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי‬ ‫והמוסלמי‪ ,‬המכוונות כלפי היהודים באשר‬ ‫הם‪ ,‬הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד‬ ‫בעלי טורים‪.‬‬ ‫החוקר המוסלמי‪ ,‬עבד אל‪-‬רחמן אל‪-‬ח'טיב‪,‬‬ ‫מתאר את היהודים כקנאים דתיים במאמרו‬ ‫ביומון הלונדוני אל‪-‬חיאת בגרסתו הסעודית‪.‬‬ ‫הוא מתייחס למיתוס האנטישמי האירופי‪,‬‬ ‫"הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬כאל מסמך‬ ‫אותנטי‪ ,‬ומדגיש כי התורה היא הבסיס‬ ‫לאידיאולוגיה היהודית‪ ,‬וציווייה של התורה‬ ‫מיושמים כיום בעזה‪ ...‬לאידיאולוגיה‬ ‫היהודית יש שני מקורות בלבד ‪ -‬התורה‬ ‫והתלמוד‪ .‬שלוחות רבות נבעו ממקורות‬ ‫אלה‪ ,‬כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון"‬ ‫מאת מתיו גולובינסקי‪" ,‬המדינה היהודית"‬ ‫מאת הרצל ו"הנסיך" מאת מקיאבלי‪ .‬‬ ‫הרשות הפלסטינית‪:‬‬ ‫ישראל עושה בנו שואה‬ ‫ברבות מן התגובות הפלסטיניות לרצח‬ ‫הנער מוחמד אבו ח'דיר נטען כי ישראל‬ ‫עושה שואה בעם הפלסטיני ושהרצח הוא‬ ‫תוצאה של מדיניותה הגזענית‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫נאמר באחד המאמרים כי אם היטלר היה‬ ‫חי‪ ,‬הוא היה מריע למדיניותו הגזענית של‬ ‫נתניהו‪ .‬תגובות אלה אפיינו בעיקר בכירים‬ ‫בפת"ח ואת יומוני הרש"פ‪.‬‬ ‫תזכורת מעודכנת לעלילת הדם‪ .‬הפעם גם האמריקאים בתמונה‪ .‬קריקטורה שהציפה את האינטרנט והרשתות החברתיות‬ ‫‪24‬‬ ‫איש פת"ח‪ ,‬בכר אבו בכר‪ ,‬כתב ביומון‬ ‫אל‪-‬חיאת אל‪-‬ג'דידה כי הנאצים ניצחו‬ ‫והיטלר היה מריע לגזענות של נתניהו‪:‬‬ ‫"‪...‬הגזענות המחרידה של נתניהו בהכרח‬ ‫משולבת עם אנטי הומאניות‪ ,‬שעברה‬ ‫בירושה באידיאולוגיה‪ ,‬בתרבות ובערכים‬ ‫המדירים את האחר והמאמינים ברעיון‬ ‫הכוזב של 'טוהר הגזע' והתפיסה השקרית‬ ‫של 'עם סגולה'‪ .‬כל אלו מזכים את הנאציות‬ ‫של היטלר שהופנתה נגד כל אויביו‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה יהודי אירופה‪ ,‬בניצחון סוחף היום‪ .‬זאת‬ ‫לאור מעשיו של נתניהו שהיטלר מוחא‬ ‫להם כפים מתוך שמחה‪ ,‬שכן מותו לא היה‬ ‫לשווא‪."...‬‬ ‫עורך בטאון החמאס כתב כי "המתמ‬ ‫נחלים השתמשו בגופו של הנער מוחמד‬ ‫חסין אבו ח'דיר בן ‪ 17‬משועפאט שבצפון‬ ‫ירושלים לנקמתם הקדושה‪ .‬הם עינוהו‬ ‫ושרפוהו למוות בפשע המזכיר את המצות‬ ‫הקדושות של היהודים‪ ,‬שחדרו להיסטוריה‬ ‫של הבוגדנות והרצח‪[ .‬זאת כחלק] מתרבות‬ ‫האלימות והדם שהלכה והתגברה אצל‬ ‫היהודים עד שחדרה לטקסיהם הדתיים‬ ‫ולתפילותיהם‪ .‬הכוונה כאן במצות הקדושות‬ ‫היא לאותן מצות המעורבבות בדם אדם‬ ‫(דמם של הגויים)‪ ,‬כלומר הנוכרים השונים‪,‬‬ ‫כדי לחגוג את חגם של היהודים הנקרא חג‬ ‫הפסח"‪.‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬אין לשכוח את האיראנים ככוח‬ ‫מניע מרכזי וחשוב בהכחשת השואה‬ ‫והפצתה של האנטישמיות המוסלמית‬ ‫בעולם‪ .‬לצד מדיניות הכחשת השואה‬ ‫שמקדם המשטר האיראני בעזרת הפצתם‬ ‫של ספרים וסרטים בעולם כולו‪ ,‬נוהגים‬ ‫ראשיו לצאת בהצהרות אנטישמיות ולפרסם‬ ‫כתבי שנאה כלפי היהודים‪ ,‬ובמיוחד כלפי‬ ‫היהודים במדינת ישראל‪ ,‬תוך שלילת זכות‬ ‫קיומה‪ .‬בכירי המשטר‪ ,‬בהם המנהיג עלי‬ ‫ח'אמנאי והנשיא (לשעבר) אחמדינג'אד‪,‬‬ ‫טוענים כי היהודים מפיצים שחיתות בעולם‬ ‫וכי הם "רשעים‪ ,‬תאוותנים‪ ,‬גנבים ורוצחים"‪,‬‬ ‫או לחילופין "מלוכלכים ופושעים שנראים‬ ‫כבני אדם"‪.‬‬ ‫‪ ‬התואר "יהודי"‪ ,‬מגויס ככינוי גנאי‪,‬‬ ‫במאבקים פוליטיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קרא‬ ‫מנסור ארצ'י‪ ,‬ממבקרי אחמדינג'אד‪ ,‬לראש‬ ‫לשכת הנשיא‪ ,‬רחים משאי‪" ,‬יהודי" כדי‬ ‫"ישראל ביצעה פשעים גדולים יותר מהמשטר הנאצי בגרמניה"‪ .‬חאלד משעל‬ ‫להעליבו‪ .‬באופן דומה נהגו מתנגדיו של‬ ‫הנשיא אחמדינג'אד‪ ,‬באוקטובר ‪,2009‬‬ ‫כאשר טענו כי הוא ממוצא יהודי וכי שינוי‬ ‫שם משפחתו בידי אביו נועד להסוות‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫"בכירי המשטר באיראן‪ ,‬בהם המנהיג‬ ‫עלי ח'אמנאי והנשיא (לשעבר)‬ ‫אחמדינג'אד‪ ,‬טוענים כי היהודים‬ ‫מפיצים שחיתות בעולם וכי הם‬ ‫'רשעים‪ ,‬תאוותנים‪ ,‬גנבים ורוצחים'‪ ,‬או‬ ‫לחילופין 'מלוכלכים ופושעים שנראים‬ ‫כבני אדם'"‬ ‫פורמאלית מבחין המשטר האיראני בין‬ ‫יהדות כדת לבין יהדות כלאום‪ ,‬אולם בכירי‬ ‫המשטר נוהגים לטשטש בין דת יהודית‬ ‫ללאום יהודי‪ .‬לעיתים הם מתייחסים‬ ‫ליהודים על פי שיוכם הדתי ולעיתים על פי‬ ‫שיוכם הלאומי‪ ,‬כשהם מגייסים את הקוראן‬ ‫להצדקת טענותיהם כלפיהם באופן אנאמ‬ ‫כרוניסטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬טען דרשן התפילה‬ ‫אבראהים מהאג'ריאן‪ ,‬באוגוסט ‪ 2011‬בטבס‬ ‫(מרכז מזרח איראן)‪ ,‬כי "לפי הקוראן‪ ,‬בני‬ ‫ישראל‪ ,‬היהודים והציונים הם האויב הגרוע‬ ‫ביותר של האנושות‪ ,‬ובמיוחד של המומ‬ ‫סלמים‪ ,‬לאחר השטן"‪.‬‬ ‫בנאום בפני קהל אינטלקטואלים‪ ,‬בעיר‬ ‫כרמאנשאה במערב איראן‪ ,‬ב‪ 18-‬באוקטובר‬ ‫‪ ,2011‬חזר המנהיג ח'אמנאי וביטא רעיונות‬ ‫אנטישמיים‪ ,‬כשטען כי התקשורת המערבית‬ ‫פועלת ומונחית בבירור על ידי "הפרוטומ‬ ‫קולים של זקני ציון"‪ .‬הוא אמר כי "המאמץ‬ ‫של רשתות התקשורת‪ ,‬השייכות לסדר‬ ‫העולמי העושק [הכוונה למערב]‪ ,‬להבליט‬ ‫מודלים סוטים ותועים‪ ,‬שואב מהמטרות‬ ‫המסוכנות של הפרוטוקולים הציוניים‬ ‫[הפרוטוקולים של זקני ציון]‪ .‬בניית המודל‬ ‫הזה מצד התקשורת מבוססת על מדיניות‬ ‫ברורה ומוגדרת"‪.‬‬ ‫גם חבר מועצת המומחים‪ ,‬איתאללה תקי‬ ‫מצבאח יזדי‪ ,‬פטרונו הרוחני לשעבר של‬ ‫הנשיא אחמדינג'אד‪ ,‬ביטא בנאומיו מוטיבים‬ ‫אנטישמיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בכנס משמרות‬ ‫המהפכה בינואר ‪ ,2010‬אמר כי "רוב‬ ‫מרכזי השחיתות בעולם שייכים ליהודים‬ ‫ולציונים‪ ,‬המנסים להדביק את יתר העמים‬ ‫בשחיתות ולהשתלט על העולם"‪ .‬לצד‬ ‫התבטאויות אנטישמיות מופצים באיראן‬ ‫ומחוצה לה סרטים אנטישמיים הזוכים‬ ‫לברכתו של‪ ‬המשטר‪ ,‬ובהם "צייד השבת"‬ ‫ו"האנטישמי"‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫לא הכל שחור‬ ‫זה לא כתוב בקוראן‬ ‫יש גם קולות פלסטינים אחרים‬ ‫פחות מדי ומעט מדי‪ ,‬נעשים ונשמעים בעולם הערבי דברים הנוגדים באופן פומבי‬ ‫את מגמת הכחשת השואה‪ .‬הנה שתי דוגמאות‬ ‫בדצמבר ‪ 2013‬התרחשו שני אירועים‬ ‫יוצאי דופן בעולם הערבי בנושא השואה‪.‬‬ ‫בתוניסיה התקיים כנס רשמי ראשון במדינה‬ ‫ערבית שעסק בשואת היהודים במדינה זו‪,‬‬ ‫ובצרפת ‪ -‬ביקור ראשון של דיפלומט ערבי‬ ‫באתר הנצחה לשואה‪ .‬ראוי לציין כי ב‪27-‬‬ ‫ביולי ‪ 2012‬ביקר יועצו של יו"ר הרשות‬ ‫הפלסטינית לענייני נוצרים‪ ,‬זיאד אל‪-‬בנדק‪,‬‬ ‫במחנה אושוויץ והדליק שם נר לזכר‬ ‫קורבנות השואה‪.‬‬ ‫הכנס בתוניסיה‪ ,‬שנמשך יומיים‪ ,‬עסק‬ ‫בשואת יהודי המדינה‪ ,‬בהשתתפות היסטומ‬ ‫ריונים‪ ,‬אנשי דת‪ ,‬סופרים ועיתונאים‪ ,‬ונועד‬ ‫להעלות את זכרם של ‪ 5,000‬יהודי תוניסיה‪,‬‬ ‫שבמהלך תקופת השלטון הנאצי במדינה‬ ‫הועברו למחנות עבודה או גורשו למחנות‬ ‫השמדה באירופה‪ .‬במהלך הכנס נאמרו‬ ‫דברי שבח למוסלמים בתוניסיה על עזרתם‬ ‫ליהודים במדינה בזמן השואה‪ ,‬ובהם ח'אלד‬ ‫עבד אל‪-‬והאב‪ ,‬תוניסאי שהצליח להסתיר ‪20‬‬ ‫יהודים במפעל שלו‪.‬‬ ‫האירוע נערך בחסות האגודה התוניסאית‬ ‫לתמיכה במיעוטים ובחסות הקרן להבנה‬ ‫אתנית‪ ,‬הפועלת לקירוב בין דתות בכלל ובין‬ ‫מוסלמים ליהודים בפרט‪ .‬נשיאת האגודה‬ ‫לתמיכה במיעוטים‪ ,‬יאסמינה ת'אבת‪ ,‬אמרה‬ ‫כי "הכנס נועד לשמר את נושא השואה‬ ‫בתודעת הציבור‪ ,‬ולוודא שמעשה נתעב כמו‬ ‫השואה הנאצית לא יישנה בשום צורה"‪.‬‬ ‫חודש קודם לכן‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2013‬קרא‬ ‫מוחמד אל‪-‬דג'אני אל‪-‬דאודי‪ ,‬במאמר‬ ‫שפרסם‪ ,‬ללמד את נושא השואה בבתי הספר‬ ‫ברשות הפלסטינית‪ .‬אל‪-‬דאודי‪ ,‬מרצה למדע‬ ‫המדינה באוניברסיטת אל‪-‬קודס ומייסד‬ ‫תנועת "אל‪-‬ווסטיה פי פלסטין" (תנועת‬ ‫האמצע בפלסטין)‪ ,‬כתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי "רוב‬ ‫הערבים והפלסטינים מתעלמים מהאירוע‬ ‫הטראגי הזה בהיסטוריה האנושית‪ .‬לימוד‬ ‫השואה בפלסטין הוא אתגר גדול‪ ,‬בשל‬ ‫המשך הסכסוך הפלסטיני‪-‬הישראלי‪ .‬אינני‬ ‫‪26‬‬ ‫רוצה להשתמש בתרגום הערבי של המונח‬ ‫שואה ‪' -‬אל‪-‬מחרקה' ‪ -‬משום שהוא אינו‬ ‫משקף את המציאות‪ .‬במערב סבורים כי אין‬ ‫להגביל את לימוד השואה ליהודים‪ ,‬ואילו‬ ‫הערבים‪ ,‬ובייחוד הפלסטינים‪ ,‬מביטים על‬ ‫הנושא בדרך אחרת‪ ,‬כלומר‪ ,‬כעל עניין יהודי‬ ‫צרוף"‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬טמונים האתגרים בלימוד השואה‬ ‫בפלסטין בארבעה מישורים‪:‬‬ ‫במישור החינוכי – ככלל‪ ,‬אירועי השואה‬ ‫והעובדות על אודותיה אינם מוזכרים בחומר‬ ‫הלימוד של הערבים והפלסטינים‪ ,‬והיא‬ ‫אינה נלמדת בבתי הספר או באוניברסיטאות‬ ‫הערביות או הפלסטיניות‪ .‬התעלמו מכך‬ ‫לגמרי בלימודי ההיסטוריה‪ ,‬בגלל הסכסוך‬ ‫הערבי‪-‬הישראלי‪ ,‬ולפיכך רוב הערבים‬ ‫והפלסטינים סובלים מבורות לגבי האירוע‬ ‫הטראגי הזה בהיסטוריה של האנושות‪.‬‬ ‫במישור המדיני – הפלסטינים הם בני‬ ‫האומה היחידה בעידן המודרני שעודם‬ ‫נתונים תחת כיבוש צבאי‪ ...‬אין להם זכות‬ ‫להגדרה עצמית וגם לא להקים מדינה‬ ‫פלסטינית אזרחית‪ ,‬דמוקרטית ועצמאית‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬רוב הפלסטינים סבורים‬ ‫שהשואה היא הסיבה ליום הנכבה בשנת‬ ‫‪ ,1948‬שהישראלים חוגגים אותו כיום‬ ‫העצמאות של מדינתם‪ .‬הסכסוך מניע חלק‬ ‫מהפלסטינים לראות עניין זה כתעמולה‬ ‫ציונית או אירוע שנופח‪ ,‬שנועד לעורר‬ ‫הזדהות בינלאומית עם הבעיה היהודית‪.‬‬ ‫במישור הדתי – המגמה הרדיקלית אצל‬ ‫חלק מתושבי פלסטין‪ ,‬בהוראת דת האסלאם‪,‬‬ ‫מדגישה את ההתנגשות בערכים ובאמונה‬ ‫בין האסלאם‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ובין היהדות‬ ‫והנצרות‪ ,‬מן הצד האחר‪ .‬לכן מפרשים חלק‬ ‫מפסוקי הקוראן בדרך התומכת בטיעון הזה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬אללה אמר‪" :‬הפכנו אתכם לאומה‬ ‫של אמצע" [קוראן ‪ .]143;2‬במקום לפרש‬ ‫את הפסוק כקריאה לצדק‪ ,‬לסובלנות ולממ‬ ‫תינות‪ ,‬יש המסבירים אותו כך‪ :‬המוסלמים‬ ‫הם אומה אמצעית ‪ -‬בין היהודים‪ ,‬רוצחי‬ ‫הנביאים‪ ,‬לבין הנוצרים‪ ,‬שהפכו לאל את‬ ‫נביאם‪.‬‬ ‫במישור הפסיכולוגי ‪ -‬החברה הפלסטינית‬ ‫סובלת מפצע עמוק שטרם הגליד‪ .‬גם אם‬ ‫אירועי השואה התרחשו בעבר‪ ,‬הרי שסבלם‬ ‫של הפלסטינים עדיין נמשך‪ ,‬ולכן קשה‬ ‫מאוד לבקש מהקורבנות ‪ -‬הסובלים מכיבוש‬ ‫מולדתם‪ ,‬מהפקעה נמשכת של אדמותיהם‬ ‫ורכושם‪ ,‬מסבלם של יקיריהם בבתי המעצר‬ ‫ומשלילה של זכויותיהם ההומניטאריות –‬ ‫להתוודע אל סבלם של האחרים‪.‬‬ ‫אל‪-‬דאודי מספר כי כאשר הפלסטינים‬ ‫מעלים את השאלה‪" :‬מדוע אנו צריכים‬ ‫ללמוד על השואה?"‪ ,‬תשובתו היא‪" :‬ערך‬ ‫הכרת השואה חבוי בדברים הבאים‪ :‬למידת‬ ‫השואה מעידה על כיבוד האמת‪ ,‬ואילו‬ ‫ההתעלמות ממנה הורסת את הערכים‬ ‫שבהם מתפאר האדם‪ .‬זה הדבר הנכון‪ .‬גם‬ ‫אם מותחים עלינו ביקורת בגלל משהו‪ ,‬אין‬ ‫זה אומר שעלינו להימנע או להתעלם ממנו‪.‬‬ ‫הכחשת השואה היא טעות היסטורית והיא‬ ‫אינה מקובלת מבחינה מוסרית"‪.‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬הצורך להכיר טרגדיות מן העבר‬ ‫הוא עניין חיוני למניעת התרחשותן שוב‬ ‫בעתיד‪ .‬הקוראן מאיץ [בנו] לדעת וללמוד‪:‬‬ ‫'ריבוני‪ ,‬הוסף לי דעת' [קוראן ‪.]114;20‬‬ ‫'אמור‪ ,‬האם ישוו זה לזה אלה היודעים ואלה‬ ‫שאינם יודעים‪ .‬רק הנבונים יזכרו' [קוראן‬ ‫‪ .]9;39‬הנביא האיץ לבקש דעת וללמוד‪.‬‬ ‫סופר שהוא אמר‪' :‬בקשו דעת מן העריסה‬ ‫ועד לקבר'‪ ,‬וכן 'בקשו דעת אפילו בסין'‪.‬‬ ‫החכמים אומרים‪ :‬אם לא תכיר את הרע‪ ,‬לא‬ ‫תוכל להבין את משמעות הטוב‪.‬‬ ‫הפגנת הסולידאריות והחמלה כלפי סבלו‬ ‫של האחר‪ ,‬אפילו אם אין עימו ידידות או‬ ‫קשרי חיבה‪ ,‬תהפוך את העולם למקום‬ ‫שטוב יותר לחיות בו"‪.‬‬ ‫החומר באדיבות אתר ממרי‬ ‫לא תמיד היה ליהודים רע במדינות ערב‪ .‬תהלוכת בת‪-‬מצווה באלכסנדריה‪ ,‬תחילת המאה שעברה‬ ‫השיח האנטישמי ותפיסת השואה בעולם הערבי‪:‬‬ ‫מעלילת דמשק עד ימינו‬ ‫האנטישמיות הערבית‪-‬מוסלמית היא תופעה חדשה יחסית‪ ,‬שהגילוי הבולט הראשון‬ ‫שלה היה בעלילת דמשק שפרצה ב‪ .1840-‬היא החלה להכות שורשים עם חדירתן של‬ ‫תפיסות נוצריות‪-‬מערביות למרחב‪ ,‬התגברה עם פרוץ הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ומגיעה‬ ‫לשיאה בימים אלה בשל גידול כוחו של האסלאם הקיצוני‬ ‫׀ ד"ר אסתר וובמן ׀‬ ‫בשנת ‪ 2000‬יצאה לאור חוברת שעיינה‬ ‫מחדש בעבודתו החלוצית של יהושפט הרכבי‬ ‫על עמדות הערבים בסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫ערבי‪ .‬הרכבי היה אולי הראשון שהצביע‬ ‫על האנטישמיות בעולם הערבי ועל תהליך‬ ‫האסלאמיזציה שלה‪ ,‬תוך שהוא קובל על‬ ‫ההתעלמות המוחלטת מן התופעה בציבור‬ ‫הישראלי ובקרב מקבלי ההחלטות בישראל‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬השתנה אומנם היחס לאנטישמיות‬ ‫הערבית‪-‬מוסלמית‪ ,‬והיא הפכה כמעט ל"בון‬ ‫טון" הן אצלנו והן אצל שכנינו‪ ,‬אבל הרכבי‬ ‫ראה לנכון לשייך את הטוענים לקיומה של‬ ‫אנטישמיות ערבית לאסכולת בית שמאי‪,‬‬ ‫העושים שימוש מוטעה ומטעה במונח זר‬ ‫במהותו הנוצרית‪-‬אירופית להוויה הערבית‪-‬‬ ‫מוסלמית‪ ,‬כאשר מדובר בעצם ב"רטוריקה‬ ‫ריקה של החלש וחסר הישע"‪.‬‬ ‫אינני נמנית עם בית שמאי‪ .‬אולם מעקב‬ ‫של שנים אחר גילויי האנטישמיות בעולם‬ ‫הערבי אינו מותיר סימני שאלה ביחס‬ ‫אליהם‪ ,‬ואין בידינו מונח מדויק יותר מן‬ ‫המונח הזה להגדרת תופעת הדמוניזציה‬ ‫והסטריאוטיפיזציה של ישראל‪ ,‬הציונות‬ ‫והיהדות בתקשורת הערבית‪ .‬מדובר‬ ‫בתופעה חדשה יחסית בעולם הערבי‪,‬‬ ‫שהחלה להכות שורשים משלהי המאה‬ ‫ה‪ ,19-‬עם חדירתם של רעיונות אחרים מן‬ ‫המערב ועם ראשיתו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫ערבי‪ ,‬והיא מורכבת ביסודה ממוטיבים‬ ‫נוצריים‪-‬אירופיים שהופנמו בשיח הלאומי‬ ‫והאסלאמי והוטמעו בגלגולים שונים‪ ,‬תוך‬ ‫שילוב מוטיבים אסלאמיים‪ ,‬המעניקים לה‬ ‫את ייחודיותה‪.‬‬ ‫לאורך הדורות‪ ,‬עד לעת החדשה‪ ,‬היה‬ ‫ליהודים תחת השלטון המוסלמי מעמד‬ ‫"מעקב של שנים אחר גילויי‬ ‫האנטישמיות בעולם הערבי אינו‬ ‫מותיר סימני שאלה ביחס אליהם‪,‬‬ ‫ואין בידינו מונח מדויק יותר מן המונח‬ ‫הזה להגדרת תופעת הדמוניזציה‬ ‫והסטריאוטיפיזציה של ישראל‪,‬‬ ‫הציונות והיהדות בתקשורת הערבית"‬ ‫המשך בעמ' ‪28‬‬ ‫‪27‬‬ ‫זה לא כתוב בקוראן‬ ‫זה לא כתוב בקוראן‬ ‫מוגן (אהל של‪-‬ד'מה) בהיותם "עם הספר"‪.‬‬ ‫מעמדם היה נחות מזה של המוסלמים והם‬ ‫נחשפו לרדיפות מעת לעת‪ ,‬אבל השלטון‬ ‫היה ערב לחייהם ולרכושם כמיעוט דתי‪,‬‬ ‫כל זמן שהם שילמו את מס הגולגולת‬ ‫(ג'זיה) ונהגו בהתאם לחוקי האסלאם‬ ‫וההגבלות שהוטלו עליהם‪ .‬בספר החדש‬ ‫שלו על תולדות היהודים בארצות האסלאם‪,‬‬ ‫חוזר ההיסטוריון היהודי מרטין גילברט על‬ ‫דבריו של היסטוריון אחר וידוע של העולם‬ ‫המוסלמי‪ ,‬ברנרד לואיס‪ ,‬וקובע כי "ליהודים‬ ‫תחת השלטון המוסלמי מעולם לא היה רע‬ ‫כמו תחת השלטון הנוצרי בנקודות השפל‪,‬‬ ‫ומעולם לא היה טוב כמו בתקופות הטובות‬ ‫תחת הנצרות"‪.‬‬ ‫כתופעה חדשה יחסית בעולם הערבי‪,‬‬ ‫החלה האנטישמיות להכות שורשים משלהי‬ ‫המאה ה‪ 19-‬עם חדירת רעיונות אחרים מן‬ ‫המערב ועם ראשיתו של הסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫ערבי‪ .‬המקרה הבולט של גילוי אנטישמי‬ ‫היה עלילת דמשק מ‪ .1840-‬הפרשה פרצה‬ ‫בפברואר ‪ .1940‬ב‪ 5-‬בפברואר נעלמו נזיר‬ ‫קפוצ'יני ומשרתו המוסלמי בדמשק‪ .‬בתוך‬ ‫זמן קצר נפוצה שמועה כי השניים נראו‬ ‫לאחרונה ברובע היהודי וכי תושבי הרובע‬ ‫הם שרצחו אותם כדי להשתמש בדמם‬ ‫בפולחן הפסח‪ .‬ספר יהודי הואשם ברצח‪,‬‬ ‫ואחר עינויים היה מוכן להודות בו ואפילו‬ ‫להפליל אחרים‪ .‬התקופה היא תקופת מעבר‬ ‫ושינוי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬האימפריה העות'מאנית‬ ‫מוציאה צו להנהגת רפורמות שטומנות‬ ‫בחובן הבטחה גדולה לשוויון וחירות לבני‬ ‫המיעוטים ברחבי המדינה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬היא‬ ‫"הנוצרים שהיו מהוגי הלאומיות‬ ‫הערבית‪ ,‬היו גם אלה שעמדו בחזית‬ ‫המאבק בציונות‪ ,‬שנתפסה כגורם‬ ‫מערבי זר ומאיים על סדר הדברים‬ ‫הקיים‪ .‬הם גם היו אלה שתרגמו‬ ‫לראשונה את הפרוטוקולים של זקני‬ ‫ציון לערבית ופרסמו אותם‪ ,‬כהתראה‬ ‫מפני אופיים‪ ,‬עוצמתם ומאווייהם של‬ ‫היהודים"‬ ‫נתונה תחת לחצים חיצוניים אדירים מצד‬ ‫מעצמות המערב‪ ,‬ופנימיים ‪ -‬מצד שליטים‬ ‫מטעמה היוצאים נגדה‪ ,‬כמו שליט מצרים‬ ‫מוחמד עלי‪ ,‬שכבש את שטחי סוריה וארץ‬ ‫ישראל וכמעט איים על איסטנבול‪ ,‬אך ניאות‬ ‫לסגת בגלל התערבות המעצמות‪.‬‬ ‫מתח ומאבק בין יהודים לנוצרים היו‬ ‫קיימים מקדמת דנא בשל גורמים היסמ‬ ‫טוריים‪-‬דתיים ובגלל תחרות על עמדות‬ ‫כלכליות ומסחריות‪ .‬כדי להצליח במאבק‬ ‫הכלכלי‪ ,‬המנהלי והציבורי‪ ,‬נדרש כל מיעוט‬ ‫לגיבוי ותמיכה של הרוב המוסלמי‪ ,‬ולכן‬ ‫ניסו שני הצדדים להסית את המוסלמים‬ ‫נגד העדה היריבה‪ .‬תקופת השלטון המצרי‬ ‫היטיבה במיוחד עם הנוצרים של סוריה‪,‬‬ ‫והמושל המצרי העדיף להיעזר בהם ‪ -‬דבר‬ ‫שהחליש את היהודים‪ .‬החשש כי עם שובו‬ ‫של השלטון העות'מאני לסוריה יהיו הנוצרים‬ ‫קורבן לפרץ של אלימות מוסלמית דחף‬ ‫אותם להסית את המוסלמים נגד היהודים‪.‬‬ ‫הדימויים האנטישמיים נמשכים כבר שנים‪ .‬קריקטורה בעיתון הקטארי אל‪-‬וטן‬ ‫‪28‬‬ ‫הכחשת השואה‬ ‫והפרוטוקולים של זקני ציון‬ ‫לשם כך גויסו כמרים ממסדרים קתוליים‪,‬‬ ‫דוגמת הפרנציסקנים והקפוצ'ינים‪ .‬הם היו‬ ‫לא רק נשאי התרבות והמודרנה של אירופה‬ ‫הקתולית למזרח התיכון‪ ,‬אלא גם מייבאי‬ ‫המיתוס הימי‪-‬ביניימי‪ ,‬שעל פיו היהודים‬ ‫נזקקים לדם אדם לצורך פולחן הפסח‪.‬‬ ‫הנוצרים שהיו מהוגי הלאומיות הערבית‪,‬‬ ‫היו גם אלה שעמדו בחזית המאבק בציונות‪,‬‬ ‫שעשתה את צעדיה הראשונים ונתפסה מייד‬ ‫כגורם מערבי זר ומאיים על סדר הדברים‬ ‫הקיים‪ .‬הם גם היו אלה שתרגמו לראשונה‬ ‫את הפרוטוקולים של זקני ציון לערבית‬ ‫ופרסמו אותם כהתראה מפני אופיים‪,‬‬ ‫עוצמתם ומאווייהם של היהודים‪ .‬כך חדרה‬ ‫לה האנטישמיות בזחילה מסוף המאה‬ ‫ה‪ 19-‬עם רעיונות אחרים‪ ,‬כמו לאומיות‪,‬‬ ‫סוציאליזם ומודרניזם‪ ,‬שהיוו אתגר לסדר‬ ‫הקיים וערערו את יציבותו‪.‬‬ ‫מאפייני האנטישמיות‬ ‫המוסלמית‬ ‫בתחילה מדובר היה באנטישמיות מילולית‪,‬‬ ‫טקסטואלית‪ ,‬המופיעה בספרים‪ ,‬בעיתונים‪,‬‬ ‫בנאומים‪ ,‬בדרשות של יום שישי‪ ,‬בראיונות‪,‬‬ ‫בכרוזים ובקריקטורות‪ .‬אך אין זה אומר כי‬ ‫כל הגילויים האנטישמיים נותרו על הנייר‪.‬‬ ‫מעבר להיתקלויות נגד היהודים בארצות ערב‬ ‫לקראת קום המדינה ולאחריו‪ ,‬עיקר התקריות‬ ‫האלימות נגד מטרות יהודיות ברחבי העולם‬ ‫בוצעו על ידי תנועות אסלאמיות קיצוניות‬ ‫ החל בחזבאללה וכלה בג'יהאד העולמי ‪-‬‬‫בעוד שההתבטאויות האנטישמיות מרובות‬ ‫מאוד גם אצל הזרמים הפוליטיים המרכזיים‬ ‫של החברות הערביות‪.‬‬ ‫בשל החיסול הכמעט מוחלט של קהילות‬ ‫יהודיות בארצות ערב עם הקמת המדינה‪,‬‬ ‫מדובר בעצם באנטישמיות ללא יהודים‪ ,‬כפי‬ ‫שזה קורה גם במקומות אחרים בעולם היום‪.‬‬ ‫הדברים מכוונים‪ ,‬אם כן‪ ,‬כלפי ישראלים‪/‬‬ ‫ציונים החיים מעבר לגבול‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וכלפי‬ ‫היהודים והיהדות בכלל‪ ,‬מצד שני‪ .‬בעוד‬ ‫שהישראלים‪/‬ציונים הם אויב קונקרטי‪,‬‬ ‫שכבש את מה שנחשב בעיניהם ליבו של‬ ‫העולם הערבי והמוסלמי‪ ,‬היהודים והיהדות‬ ‫מייצגים לא רק דת או עדה דתית‪ ,‬אלא מושג‬ ‫אבסטרקטי‪ ,‬המסמל כוח כל‪-‬יכול וחורש‬ ‫מזימות‪.‬‬ ‫הפרוטוקולים של זקני ציון – הגירסה האיראנית‬ ‫המונחים ישראלי‪ ,‬ציוני ויהודי משמשים‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬בערבוביה‪ .‬אומנם יש מי שמנסים‬ ‫לעשות הבחנה ביניהם‪ ,‬אבל הדבר נעשה‬ ‫קשה יותר ויותר‪ ,‬וקשה מאוד לעיתים‪,‬‬ ‫להבחין ברטוריקה הערבית והמוסלמית בין‬ ‫התבטאות פוליטית ארסית לבין התבטאות‬ ‫אנטישמית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש מי שטוען כי אין‬ ‫הבדל בין היהודי לציוני‪ ,‬כי הציוני מגלם‬ ‫היום את היהודי באישיותו ובמנטליות שלו‪.‬‬ ‫המאפיין הייחודי ביותר של האנטישמיות‬ ‫הערבית הוא תהליך האסלאמיזציה שלה ‪-‬‬ ‫תהליך שהרכבי כבר הצביע עליו‪ .‬התהליך‬ ‫הזה קיבל משנה תוקף על ידי תנועות הפומ‬ ‫נדמנטליזם האסלאמי‪ .‬אלה מקצינות את‬ ‫הדמוניזציה של ישראל במונחים אסלאמיים‪,‬‬ ‫תוך שימוש בקוראן ובמסורות אסלאמיות‬ ‫לרציונאליזציה של שלילת הציונות‪ ,‬ישראל‬ ‫והיהודים‪ .‬הסכסוך מבחינתם איננו סכסוך‬ ‫טריטוריאלי‪-‬לאומי‪ ,‬אלא היסטורי‪ ,‬תרבותי‬ ‫וקיומי‪ ,‬בין היהדות לאסלאם‪ ,‬בין שקר‬ ‫ואמת‪.‬‬ ‫הבלטת הדימוי השלילי של היהודים‬ ‫ועימות הפילוסופיה ועיקרי הדת המזויפים‬ ‫שלהם עם האסלאם והמוסלמים באים‪,‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬גם לחזק את הזהות האסמ‬ ‫לאמית והדימוי העצמי‪ ,‬תוך טיפוח תחושת‬ ‫עליונותם המוסרית‪ .‬בפולמיקה הזאת נעשה‬ ‫שימוש חוזר במפגש בין היהודים למומ‬ ‫סלמים בראשית האסלאם‪ ,‬במגמה להשליך‬ ‫מן העבר האסלאמי על מצב היחסים העכמ‬ ‫שוויים בין יהודים למוסלמים ולהוכיח את‬ ‫תכונותיהם האינהרנטיות של היהודים‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬הסכסוך הפך לחלק מעימות‬ ‫גדול יותר בין האסלאם למערב‪ .‬ישראל‬ ‫מזוהה באופן מוחלט עם המערב‪ ,‬והיא‬ ‫נחשבת לזרועו באזור ולאמצעי להמשך‬ ‫השליטה באזור ולניצולו‪ .‬תפיסת היחסים בין‬ ‫המערב לבין היהודים היא לעיתים סותרת‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬היהודים המפוזרים במערב‬ ‫מתוארים כמי שיש להם כוח והשפעה‬ ‫עצומים על המערב‪ ,‬ועל כן מתמרנים אותו‬ ‫למימוש האינטרסים שלהם‪ .‬מצד שני‪ ,‬הם‬ ‫משמשים מכשיר בידו נגד האסלאם והמומ‬ ‫סלמים‪.‬‬ ‫השימוש בדימויים ובמונחים מן התקופה‬ ‫הנאצית והכחשת השואה הפכו להיות חלק‬ ‫בלתי נפרד מן האנטישמיות בעולם הערבי‪.‬‬ ‫הכחשת השואה גברה בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫אם כי חלו גם במקביל תמורות בתפיסת‬ ‫השואה‪ .‬רוב המוטיבים של ההכחשה דומים‬ ‫לרטוריקת המכחישים במערב וחלקם אף‬ ‫נלקחים ממנה‪ .‬הכחשת השואה מבטאת‬ ‫סקפטיות כללית כלפי השואה‪ ,‬המונעת‬ ‫מן הרצון לקעקע את התמיכה בישראל‪,‬‬ ‫שנבעה‪ ,‬על פי תפיסה זו‪ ,‬מרגשות האשם‬ ‫שנושא העולם לגבי השואה‪ .‬מן המאמץ‬ ‫לערער על הלגיטימציה של ישראל והציונות‬ ‫נולד האינטרס לטשטש את מידותיה ואת‬ ‫ייחודיותה‪.‬‬ ‫"השואה לא הייתה ייחודית ליהודים"‪,‬‬ ‫טוענים המכחישים‪" .‬מיליוני נוצרים ומומ‬ ‫סלמים נהרגו בפעולות דומות של השמדת‬ ‫עם במהלך המלחמה ולאחריה‪ ,‬אבל רק‬ ‫היהודים השכילו ליצור מודעות עולמית‬ ‫לשואה שלהם ולהפיק ממנה תועלת"‪.‬‬ ‫השואה‪ ,‬בין אם התרחשה ובין אם היא‬ ‫פרי של התעמולה הציונית‪ ,‬הפכה למכשיר‬ ‫המשרת בצורה אפקטיבית את הציונות‬ ‫להגשמת מטרותיה‪ .‬באמצעותה היא נוטעת‬ ‫ומטפחת את רגשות האשם בעולם המערבי‪,‬‬ ‫ובמיוחד באירופה‪ ,‬וסוחטת אותו מבחינה‬ ‫כספית ופסיכולוגית‪ .‬מתוך הצגת הטיעון‬ ‫הזה עולה גם הקשר בין השואה לבין‬ ‫תיאוריית המזימה של הציונות העולמית‬ ‫והפרוטוקולים של זקני ציון‪ .‬הציונות‬ ‫העולמית תופסת את העולם בגרונו‪ ,‬שולטת‬ ‫בכלכלתו‪ ,‬בהונו ובאמצעי התקשורת שלו‬ ‫ומכוונת את מהלכו ההיסטורי‪.‬‬ ‫טענה מרכזית אחרת היא כי השואה‬ ‫היא עניין אירופי וכי הציונות עושה בה‬ ‫שימוש להצדקת פשעיה נגד העם הפלמ‬ ‫סטיני‪ .‬היהודים‪ ,‬לפיכך‪ ,‬אינם הקורבנות‬ ‫אלא הפושעים‪ ,‬שגרמו עוול לעם אחר עם‬ ‫הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬הפלסטינים‬ ‫הם "הקורבנות של הקורבנות"‪ ,‬והערבים‬ ‫הם מושא האנטישמיות העכשווית‪ .‬מוטיב‬ ‫נוסף הוא האשמת הציונות בשיתוף פעולה‬ ‫עם הנאצים בהשמדת היהודים‪ ,‬והשוואת‬ ‫המשך בעמ' ‪30‬‬ ‫‪29‬‬ ‫זה לא כתוב בקוראן‬ ‫הציונות ‪ -‬על מעשיה והאידיאולוגיה שלה‬ ‫ לנאציזם‪.‬‬‫כאן יש להצביע על תמורה משמעותית‬ ‫אחת שחלה בשיח על השואה‪ .‬בערך‬ ‫מאמצע שנות ה‪ ,90-‬על רקע תהליך השלום‬ ‫עם הפלסטינים‪ ,‬החלו להישמע קולות‬ ‫אחרים‪ ,‬הקוראים תיגר על הגישה הערבית‬ ‫המסורתית לשואה‪ ,‬שמצד אחד טענה שאין‬ ‫היא מעניינם‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הייתה עסוקה‬ ‫בגימודה‪ ,‬בהכחשתה או אפילו בהצדקתה‪.‬‬ ‫אינטלקטואלים אלה קראו להכיר בשואה‬ ‫כבעובדה היסטורית ולהבין את משמעותה‬ ‫לגבי היהודים "ללא קשר לשימושים שעשו‬ ‫בה הציונים"‪ .‬הם מבקשים לגלות אנושיות‬ ‫ורגישות כלפי הטרגדיה היהודית‪ ,‬ולנתק את‬ ‫ההתייחסויות אליה מן ההיבטים הפוליטיים‪.‬‬ ‫כך גם יביאו להבנה טובה יותר של הסבל‬ ‫הפלסטיני ושל העמדות כלפי מדיניותה של‬ ‫ישראל‪ .‬ביניהם היו גם כאלה שיצאו נגד‬ ‫השימוש במונחים נאציים לתיאור הכיבוש‬ ‫הציוני וממשלות ישראל וראו בו שגיאה‬ ‫טקטית‪ .‬מספר כותבים אף הדגישו כי רוחה‬ ‫של תרבות האסלאם מנוגדת לפשעים מסוג‬ ‫זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מוסלמים המטילים ספק‬ ‫בשואה אינם תופסים כי הם מחפים על‬ ‫רדיפת המוסלמים על ידי הגזענים הניאו‪-‬‬ ‫נאצים בגרמניה ובמקומות אחרים באירופה‪.‬‬ ‫לכן הם קוראים לנתק את עצמם מן ההזדהות‬ ‫האוטומטית עם מכחישי השואה ומן הימין‬ ‫הקיצוני‪ ,‬מתוך הבנה שהימין הקיצוני הוא‬ ‫גם האויב שלהם כמוסלמים וזרים‪.‬‬ ‫הגל החדש של‬ ‫האסלאמיסטים‬ ‫קולם של דוברי הגישה החדשה אומנם‬ ‫הועם בעקבות האינתיפאדה השנייה‪,‬‬ ‫מלחמת לבנון השנייה ב‪ 2006-‬ומבצע‬ ‫עופרת יצוקה ב‪ ,2008-2009-‬אך השפעתם‬ ‫על השיח ניכרת‪ .‬אפילו בין מתנגדי הגישה‬ ‫החדשה‪ ,‬שהמשיכו לטעון כי השואה אינה‬ ‫נוגעת לערבים וכי היא מנוצלת בצורה צינית‬ ‫על ידי ישראל‪ ,‬היו אלו שהבהירו כי לא‬ ‫ניתן להתעלם או להכחיש שהשואה הייתה‬ ‫פשע נתעב ומגונה‪ .‬הכרה זו בעיניהם איננה‬ ‫סותרת את המשך גינויה של ישראל ואת‬ ‫הגדרת מעשיה כפשעי מלחמה‪.‬‬ ‫שילוב מוטיבים של הכחשת שואה בשיח‬ ‫הערבי גובר בשנים האחרונות‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מאפיין יותר ויותר את הדוברים האסלאמ‬ ‫מיסטים‪ .‬הם היו אלה שבלטו בתמיכתם‬ ‫הבלתי מסויגת בדבריו של אחמדינג'אד‪ ,‬והם‬ ‫אלה שנושאים גם את דגל האנטישמיות‬ ‫החריפה ביותר‪ .‬לצד זה‪ ,‬גוברים העיסוק‬ ‫בשואה והשימוש במטאפורות שלה‪ .‬וזה‬ ‫נובע‪ ,‬להערכתי‪ ,‬מן המגמה העולמית לשמר‬ ‫את זיכרון השואה כאירוע היסטורי בעל‬ ‫משמעות ולקחים אוניברסליים‪ .‬ככל שגברה‬ ‫הפעילות בזירה הבינלאומית‪ ,‬כך גברה‬ ‫הפעילות הערבית והאיראנית לעקר אותה‬ ‫מייחודיותה היהודית‪ .‬וזה‪ ,‬כמובן‪ ,‬עולה‬ ‫בקנה אחד עם הרצון לערער את בסיס הלגימ‬ ‫טימציה של ישראל והציונות‪ ,‬ומכאן ‪ -‬לחזק‬ ‫את בסיס הלגיטימציה של הטיעון הפלמ‬ ‫סטיני‪ .‬וגם אם המגמה בשיח הזרם המרכזי‬ ‫הערבי היא של הכרה בשואה‪ ,‬אין משמעותה‬ ‫קבלת הנרטיב הציוני על השואה‪ ,‬ואין הכרה‬ ‫זו סותרת את האשמת הציונות בנאציזם או‬ ‫את המשך גינויה של ישראל והגדרת מעשיה‬ ‫כפשעי מלחמה‪.‬‬ ‫הדימויים האנטישמיים הטיפוסיים בשיח‬ ‫הערבי‪-‬אסלאמי הם‪:‬‬ ‫ •היהודים הם מקור הרע והשחיתות בעולם‬ ‫– הם מפיצים מחלות‪ ,‬סמים‪ ,‬זנות ודעות‬ ‫הרסניות‪.‬‬ ‫ •הם חותרים לשלוט בעולם‪.‬‬ ‫ •הם קושרים עם המערב הנוצרי נגד‬ ‫האסלאם‪.‬‬ ‫ • התנ"ך והתלמוד הם המקור לאישיות‬ ‫ולמנטליות היהודית‪/‬ציונית‪ ,‬שהיא גזענית‬ ‫מיסודה בשל האמונה ב"אתה בחרתנו"‬ ‫ובשל ההתייחסות ל"גויים"‪.‬‬ ‫ •הקוראן הוא העדות הראשונה שחשפה‬ ‫את תכונותיהם של היהודים כנוכלים‪,‬‬ ‫צמאי דם‪ ,‬אוהבי בצע ותככנים‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬נעשה שימוש אינטנסיבי בעלילת‬ ‫הדם‪ ,‬בפרוטוקולים של זקני ציון ובדמותו‬ ‫של שיילוק מהמחזה השייקספרי "הסוחר‬ ‫מוונציה"‪ .‬גם הדימוי הפיזי של היהודי‬ ‫מושפע מן התפיסות האנטישמיות‪ .‬הקרימ‬ ‫קטורות המתפרסמות בעיתונות הערבית‬ ‫מדגימות היטב את המוטיבים האנטישמיים‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫עליית מדרגה‬ ‫להפוגה בין הרדיפות קראו "תור הזהב"‪ .‬אז'ן דלקרואה‪ ,‬חתונה יהודית במרוקו‪1839 ,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עם פרוץ אינתיפאדת אל‪-‬אקצא הופחה‬ ‫רוח חדשה בייצוג הציונות כנאציזם החדש‬ ‫ובדימוי היהודים כמחרחרי המלחמה נגד‬ ‫האסלאם והערבים‪ ,‬והייתה עדנה לתיאורית‬ ‫הקשר‪ .‬ישראל הואשמה בהדבקת ילדים‬ ‫פלסטינים באיידס‪ ,‬בשימוש באורניום‬ ‫מדולל ובזיהום מכוון של מקורות המים‬ ‫הפלסטיניים‪ .‬סיפור עלילת הדם של דמשק‬ ‫לא רק היה נושא למספר כתבות‪ ,‬אלא‬ ‫שספרו של שר ההגנה הסורי היצירתי‪,‬‬ ‫מוסטפא טלאס‪" ,‬דם למצת ציון"‪ ,‬המבוסס‬ ‫על העלילה הזאת‪ ,‬ראה אור במהדורה‬ ‫שמינית ב‪ .2006-‬הפרוטוקולים שימשו‬ ‫השראה למספר סדרות טלוויזיוניות‪ .‬עלילת‬ ‫הדם על גלגוליה השונים והשימוש בפרומ‬ ‫טוקולים מוסיפים נדבך של דה‪-‬לגיטימציה‬ ‫של העם היהודי כולו‪.‬‬ ‫שילובם בסאטירה ובהפקות טלוויזיה‬ ‫מוכיח עד כמה הצליחו מוטיבים אנטישמיים‬ ‫אלה לחלחל אל רבדים תרבותיים רחבים‪,‬‬ ‫ומצביע על מה שאני מכנה "פופולריזציה של‬ ‫המוטיבים האנטישמיים"‪ .‬בתקופות משבר‪,‬‬ ‫כמו מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬מבצע עופרת‬ ‫יצוקה‪ ,‬או פרשת המרמרה‪ ,‬התפרסמו מדי‬ ‫יום כמעט קריקטורות בוטות‪ ,‬המציגות את‬ ‫החייל הישראלי כאשר צלב קרס מתנוסס‬ ‫על קסדתו‪ ,‬ואת מנהיגיה של ישראל בדמותו‬ ‫של היטלר‪ ,‬או את מנהיגיה לוגמים בהנאה‬ ‫דם של ילדים פלסטינים או לבנונים‪.‬‬ ‫הגל האנטישמי שפרץ בעקבות האינמ‬ ‫תיפאדה יצר מפגש בין הדימויים בשיח‬ ‫הערבי‪/‬אסלאמי לשיח הרווח במקומות‬ ‫אחרים בעולם‪ ,‬ובעיקר באירופה‪ .‬השיח‬ ‫הזה גם זכה להגדרה "אנטישמיות חדשה"‪,‬‬ ‫שאחד מעיקריה הוא הוקעת הציונות‬ ‫כגזענות המערערת על הלגיטימציה של‬ ‫העם היהודי כקולקטיב לאומי‪ .‬בשיח הערבי‬ ‫אין האנטישמיות הזאת חדשה כלל ועיקר‪.‬‬ ‫רעיון הקמת המדינה נדחה‪ ,‬כאידיאל ארכאי‬ ‫שמקומו לא יכירנו בסדר העולמי החדש‪,‬‬ ‫שהיה אמור לקום כבר אחרי מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬בתהליך הגלובליזציה של האנטימ‬ ‫שמיות‪ ,‬תפס "רמבו" היהודי את מקומו של‬ ‫שיילוק בשיח הבינלאומי‪ .‬היהודי המשחית‬ ‫והערמומי נעשה רוצח ברוטאלי ומשעבד‪.‬‬ ‫אבל במזרח התיכון שיילוק היהודי ממשיך‬ ‫לשכון לבטח לצדו של רמבו יהודי‪.‬‬ ‫בראשית ההפגנות של "האביב הערבי"‬ ‫נדמה היה שהעיסוק המסורתי הרב בישראל‬ ‫ובסכסוך הערבי‪-‬ישראלי מפנה את מקומו‬ ‫להסתכלות פנימה על הבעיות המהותיות‬ ‫הטורדות את הציבור‪ .‬ואכן זעם המפמ‬ ‫גינים הונע מתוך מצוקות פנימיות והופנה‬ ‫בעיקרו כנגד המשטרים הרודניים בתומ‬ ‫ניסיה‪ ,‬במצרים‪ ,‬בלוב ובתימן‪ ,‬האחראים‬ ‫למצב‪ .‬הצעירים הליברלים שהיו בחזית‬ ‫הם מתראיינים לרשת טלוויזיה ישראלית‪.‬‬ ‫הם תקפו את המראיינים והצהירו כי הם‬ ‫שונאים את ישראל והיהודים‪ .‬אחת מהם‪,‬‬ ‫מיאר אל‪-‬בבלאווי‪ ,‬אף שילבה בתשובתה‬ ‫בין הכחשת השואה לבין תפיסת היהודים‬ ‫כ"רוצחי הנביאים" במקורות האסלאמיים‪.‬‬ ‫אידיאולוגיה או תגובה‬ ‫‪PEW‬‬ ‫כתב את הספר "דם למצת ציון"‪ .‬שר החוץ הסורי‬ ‫מוסטפא טלאס‬ ‫ההפגנות בימיהן הראשונים עמדו על כך‬ ‫שנושא ישראל והפלסטינים אינו מעסיק‬ ‫אותם וכי הם מברכים על השלום‪ ,‬אולם‬ ‫עד מהרה התברר כי אלה היו מעטים שלא‬ ‫ביטאו נכונה את רוחו של הציבור הרחב‪.‬‬ ‫ישראל והסכסוך אינם עומדים בליבן של‬ ‫המהפכות הערביות‪ ,‬אך לא ניתן להתעלם‬ ‫מהשיח סביבם‪ ,‬ומהיותם חלק בלתי נפרד‬ ‫מן המחלוקות האידיאולוגיות ומן הדיון‬ ‫הציבורי הניטש בחברות הערביות זה שנים‬ ‫על אופיים של תהליכי השינוי‪ ,‬הליברליזציה‬ ‫והדמוקרטיזציה בהן‪.‬‬ ‫אחת התופעות הבולטות הייתה תמימות‬ ‫הדעים ששררה בין תומכי המהפכות ומתמ‬ ‫נגדיהן ביחס לישראל‪ ,‬והיא גויסה על‬ ‫ידי המחנות הנצים להכפשת הצד האחר‬ ‫ולהאשמתו בשיתוף פעולה עמה‪ .‬ישראל‬ ‫והציונות הואשמו בקשירת קשר נגד הערבים‬ ‫והמוסלמים‪ ,‬בליבוי המתחים הפנימיים‬ ‫הבין‪-‬עדתיים ובחתרנות לערעור האחדות‬ ‫הערבית והאסלאמית במטרה להשתלט על‬ ‫המזה"ת‪ .‬למרות שקשה לכמת אנטישמיות‬ ‫במדינות המזרח התיכון‪ ,‬האווירה היא ברורה‬ ‫ולא קשה לעמוד עליה‪ .‬דוגמא מאלפת לכך‬ ‫הייתה תגובתם של שלושה שחקנים בתוכנית‬ ‫מתיחות מצרית ביולי ‪ ,2012‬כשנודע להם כי‬ ‫ביולי ‪ 2011‬פורסם סקר שערך מכון‬ ‫האמריקני בשבע מדינות מוסלמיות‪ ,‬וביניהן‬ ‫ארבע ערביות ‪ -‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬לבנון והרשות‬ ‫הפלסטינית ‪ -‬אשר מממצאיו עולה כי‬ ‫האהדה ליהודים בקרבן נעה בין שני אחוזים‬ ‫לארבעה‪ ,‬כך גם בתורכיה ופקיסטאן‪ .‬רק‬ ‫באינדונזיה שיעור זה מגיע לתשעה אחוזים‪.‬‬ ‫רוב גדול בהן (‪ )77%-97%‬גם מאמין שהדת‬ ‫היהודית היא הדת האלימה ביותר‪ .‬במצרים‬ ‫הסקר בדק אף את היחס להסכם השלום‬ ‫עם ישראל‪ ,‬ואישש כי כשני שלישים מן‬ ‫המשיבים מבקשים לבטל את ההסכם ורק‬ ‫שליש אחד תומך בהמשך קיומו‪.‬‬ ‫כרזות המשוות את הציונות לנאציזם‪,‬‬ ‫המדביקות מגן דוד על מצחם של השליטים‬ ‫הדחויים והמצהירות כי "המשרפות מוכנות"‬ ‫ו"מוות לישראל" חזרו והופיעו בכיכרות‪.‬‬ ‫בין הדגלים שנישאו במשחק כדורגל לאחר‬ ‫ההסתערות על שגרירות ישראל בקהיר ב‪10-‬‬ ‫בספטמבר ‪ ,2011‬התנוססו דגלים שהוצב‬ ‫בהם צלב קרס במקום הנשר המצרי‪ .‬אחת‬ ‫הכרזות קבעה "אומה אחת לשואה חדשה"‪,‬‬ ‫ואחת הקריאות שההמון צעק הייתה "לא‬ ‫נייצא עוד גז‪ ,‬נשרוף אתכם בגז"‪ .‬המפגינים‬ ‫מול השגרירות לא היו אחים מוסלמים אלא‬ ‫נאצריסטים‪ ,‬אנרכיסטים ואנשי שמאל המחמ‬ ‫שיבים עצמם ליברלים ודמוקרטים‪ ,‬ואילו‬ ‫הגרעין הקשה בחזית ההסתערות היו אוהדי‬ ‫כדורגל א‪-‬פוליטיים ומשולהבים‪ .‬בעצרת‬ ‫שאורגנה על ידי האחים המוסלמים בקהיר‬ ‫ב‪ 25-‬בנובמבר‪ ,‬נישאו שלטים שקראו כי‬ ‫"ביום מן הימים נהרוג את כל היהודים‪ ",‬וגם‬ ‫בהפגנה לציון שנה למהפכה דווח שתומכי‬ ‫האחים המוסלמים קראו להפלת ישראל ואף‬ ‫העלו על נס את היטלר‪ .‬גילויי אנטישמיות‬ ‫היו גם בתוניסיה ובלוב בתקופה האחרונה‪.‬‬ ‫ריבוי הגילויים האנטישמיים חידד את‬ ‫השאלות שהעיקו על חקר האנטישמיות‬ ‫הערבית מראשיתו‪ ,‬ובמיוחד את השאלה‪:‬‬ ‫המשך בעמ' ‪32‬‬ ‫‪31‬‬ ‫זה לא כתוב בקוראן‬ ‫האומנם היא תופעה חדשה ונגזרת מן‬ ‫הסכסוך‪ ,‬או שמא היא תופעה אנדמית‪,‬‬ ‫המשקפת יסודות תרבותיים וחברתיים‬ ‫עמוקים יותר שהיו טבועים בחברות‬ ‫הערביות לפני פרוץ הסכסוך?‬ ‫הדעה שרווחה עד כה בין החוקרים היא כי‬ ‫האנטישמיות הערבית קיימת בסימנו ובצלו‬ ‫של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ‪" .‬אין האנטימ‬ ‫שמיות סיבת הקונפליקט אלא תולדתו"‪,‬‬ ‫קבע יהושפט הרכבי‪" .‬אולם משקיים הקומ‬ ‫נפליקט ונוצרה אנטישמיות‪ ,‬היא מהווה‬ ‫גורם בין הגורמים הנותנים לקונפליקט את‬ ‫צביונו"‪ .‬גם חוקרים אחרים של המזה"ת ראו‬ ‫בה תופעה חדשה יחסית‪ ,‬שיובאה אל העולם‬ ‫הערבי והחלה להכות בו שורשים‪ ,‬במיוחד‬ ‫מאז ראשיתו של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יש מי שסבור כי האנטימ‬ ‫שמיות הערבית לא נבעה רק מהקמתה‬ ‫של מדינת ישראל ומן הסכסוך עימה‪ ,‬אלא‬ ‫היא יונקת ממסורת תרבותית ודתית ארוכת‬ ‫יומין‪ ,‬וכי בעולם המוסלמי הייתה מסורת‬ ‫ארוכה של אפליה כלפי היהודים‪ ,‬שהגיעה‬ ‫לשיאה במאה ה‪ 20-‬עם השינוי שחל ביחסי‬ ‫הכוחות בין היהודים והערבים‪ .‬ההתעקשות‬ ‫הערבית‪-‬מוסלמית ליצור סוברניות דתית‪,‬‬ ‫תרבותית ופוליטית מונוליטית על האזור‬ ‫שבין האוקיינוס האטלנטי והמפרץ הפרסי‪,‬‬ ‫נטען‪ ,‬היא השורש לאנטגוניזם כלפי ישראל‪.‬‬ ‫כך גם ראיית הציונות כתנועה קולוניאלית‪,‬‬ ‫גזענית וכמקור כל רע‪ ,‬תוך התייחסות אל‬ ‫יהודי ארצות ערב כאל אחים "שמיים"‪,‬‬ ‫אינה מצביעה אלא על אתנוצנטריות ונטיות‬ ‫קסנופוביות הנובעות מן הלאומיות הערבית‪.‬‬ ‫בקצה השני של קשת הדעות‪ ,‬יש מי שסבור‬ ‫כי עצם השימוש במונח אנטישמיות הוא‬ ‫מוטעה ומטעה‪ ,‬כפי שאמרתי בפתח דבריי‪.‬‬ ‫פסיכולוג חברתי ישראלי‪ ,‬דניאל בר‪-‬טל‪,‬‬ ‫פיתח תיאוריה המראה כי "חברות המעורבות‬ ‫בסכסוכים בלתי נשלטים‪ ,‬מפתחות תנאים‬ ‫פסיכולוגיים מתאימים המאפשרים להן‬ ‫להתמודד בהצלחה עם מצב הסכסוך"‪.‬‬ ‫האמונות המסייעות בפיתוח תנאים פסיכומ‬ ‫לוגיים כוללות אמונות לגבי צדקת היעדים‪,‬‬ ‫דה‪-‬לגיטימציה של היריב‪ ,‬דימוי עצמי חיובי‬ ‫ותפיסת העצמי כקורבן‪" .‬אמונות אלה‬ ‫מהוות יחד אתוס התומך בהמשך הסכסוך‪,‬‬ ‫והן משתקפות בשפה‪ ,‬בסטריאוטיפים‪,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫שאלה של סמנטיקה‬ ‫בדימויים‪ ,‬במיתוסים ובזיכרון הקולקטיבי‪.‬‬ ‫מגמות דומות התפתחו בחברות הערביות‪,‬‬ ‫שהעלו סיבות היסטוריות‪ ,‬תיאולוגיות‪,‬‬ ‫לאומיות‪ ,‬קיומיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬חברתיות ותרמ‬ ‫בותיות להצדקת היעדים בסכסוך שלהן עם‬ ‫ישראל‪ .‬בתוך כך גויסה גם האנטישמיות‬ ‫כאחת מדרכי הדה‪-‬לגיטימציה והדה‪-‬‬ ‫הומניזציה של ה"אחר"‪.‬‬ ‫מידת האנטישמיות כעומק‬ ‫הסכסוך‬ ‫ואכן הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי משמש‪ ,‬כמו‬ ‫כל סכסוך מתמשך בין חברות או בין מדינות‪,‬‬ ‫קרקע פורייה להתפתחותה של רטוריקה‬ ‫החותרת להכפיש את האויב‪ ,‬ומהווה נדבך‬ ‫נוסף במלחמה נגדו‪ .‬ככל שהעמיק הסכסוך‪,‬‬ ‫הלכו ורבו הגילויים האנטישמיים במנגנון‬ ‫אינדוקטרינציה רחב‪ ,‬שכלל את מערכות‬ ‫החינוך הממלכתיות‪ ,‬פרסומים רשמיים‬ ‫ודרשות במסגדים‪ .‬התקשורת הערבית‬ ‫הכתובה‪ ,‬והיום גם האלקטרונית‪ ,‬מילאה‬ ‫וממשיכה למלא תפקיד נכבד בהפצתם של‬ ‫הדימויים האלה‪ .‬אין ספק שחלו הטמעה‬ ‫והפנמה של האנטישמיות הקלאסית בשיח‬ ‫הערבי‪ ,‬ועם שילובם של מוטיבים אסלאמיים‬ ‫קלאסיים אכן נוצרת אנטישמיות ערבית‪-‬‬ ‫אסלאמית ייחודית‪ ,‬אך נגע האתנוצנטריות‬ ‫אינו רק מנת חלקה של הלאומיות הערבית‪,‬‬ ‫כשם שגם הדמוניזציה והדה‪-‬הומניזציה של‬ ‫ה"אחר" אינם ייחודיים לחברה הערבית‪.‬‬ ‫אין ספק שהתמונה העולה מן הדברים‬ ‫איננה משובבת לב‪ .‬אם פעם ההערכה הייתה‬ ‫כי האנטישמיות מונחלת מלמעלה‪ ,‬נראה‬ ‫כי היום היא נפוצה מאוד ברמה העממית‬ ‫ומפעילה לחצים מלמטה‪ .‬הדברים באים‬ ‫לידי ביטוי בסקרים על הדימוי הישראלי‪,‬‬ ‫בסרטים ובעיקר בהפגנות ההמוניות בעתות‬ ‫משבר עם הפלסטינים או באביב הערבי‪.‬‬ ‫אפשר לסכם ולומר שנוצר בתודעה הצימ‬ ‫בורית במדינות ערב סטריאוטיפ יהודי בעל‬ ‫מציאות אוטונומית‪ ,‬כפי שקרה באירופה‬ ‫במרוצת השנים‪ ,‬שממנו נגזרת תפיסת‬ ‫היהודים כסמל השלילה וכבעיה עולמית‪.‬‬ ‫שני צעירים ליברלים מצריים טענו כי האנמ‬ ‫טישמיות במצרים ובמזה"ת כולו‪ ,‬משמשת‬ ‫כ"דבק המלכד את התערובת האידיאולוגית‬ ‫והלא‪-‬קוהרנטית הקיימת‪ ,‬וכמכנה משותף‬ ‫לכוחות השונים"‪ .‬תיאוריית הקשר הציוני‬ ‫היא אמונה חברתית מבוססת ומקובלת‬ ‫גם על ליברלים בעיני עצמם‪ ,‬והם קובעים‬ ‫וקוראים להיאבק בתופעה כחלק בלתי נפרד‬ ‫מן המאמץ לדמוקרטיזציה של המדינה‪.‬‬ ‫כמו שני החבר'ה האלה‪ ,‬יש קולות אמיצים‬ ‫נוספים של עיתונאים וצעירים במצרים‪,‬‬ ‫בתוניסיה‪ ,‬במרוקו‪ ,‬המביעים את עצמם בעימ‬ ‫תונות ובאתרי אינטרנט והמגנים את תופעת‬ ‫האנטישמיות‪ ,‬את הדרשנים במסגדים ואת‬ ‫יחסם של הכוחות החדשים למיעוטים‪,‬‬ ‫ובכלל זה ליהודים‪ .‬הם יוצאים נגד האמונה‬ ‫בתיאוריות קשר כהסבר לתופעות בינמ‬ ‫לאומיות ולכישלונותיהם של הערבים מול‬ ‫ישראל‪ .‬הם מראים עד כמה מטעה ומשבשת‬ ‫הגישה הזאת כל חשיבה יצירתית‪ ,‬חיובית‬ ‫ובונה‪ ,‬בעוד היא משמשת מקלט נוח לחוסר‬ ‫מעש ולכישלון‪ ,‬שלא לדבר על זה שהיא‬ ‫פוגעת בתדמיתם ובמעמדם של הערבים‬ ‫בזירה הבינלאומית‪.‬‬ ‫בעקבות פעולת הטרור בטולוז ב‪ 19-‬במרץ‬ ‫‪ 2012‬היו מי שגינו אותה‪ ,‬כגון מוסלמים‬ ‫צרפתים‪ ,‬ראש ממשלת הרשות הפלסמ‬ ‫טינית סלאם פייאד‪ ,‬חבר הכנסת אחמד‬ ‫טיבי ואחרים‪ .‬בעל טור בעיתון אל‪-‬חיאת‪,‬‬ ‫המשתלח בישראל ובציונות בדרך כלל‪,‬‬ ‫נחלץ אף הוא לגנות את המעשה ולהצהיר‬ ‫"כי אם הדרך לפלסטין עוברת דרך רצח‬ ‫ילדים‪ ,‬אני בוודאי איני רוצה בה"‪ .‬הקולות‬ ‫האלה הם אומנם קולות של מיעוט קטן‬ ‫ושולי‪ ,‬אבל אין להתעלם מהם‪ .‬אינני משלה‬ ‫את עצמי באשר למקומן של התפיסות‬ ‫האנטישמיות ברחוב הערבי בעתיד‪ .‬אלה‬ ‫ימשיכו ככל הנראה להתקיים‪ ,‬אבל המאבק‬ ‫על דמותו של המזרח התיכון בעיצומו‪ ,‬ואולי‬ ‫בסופו של תהליך ההיערכות מחדש של‬ ‫החברות הערביות‪ ,‬יתגברו הכוחות הליבמ‬ ‫רליים והדמוקרטיים ויתמתנו גם הגילויים‬ ‫האנטישמיים‪.‬‬ ‫הכותבת היא חוקרת בכירה במרכז דיין‬ ‫ועומדת בראש היחידה לחקר סובלנות‬ ‫ואי סובלנות במזה"ת ע"ש זאב ורד‬ ‫* מתוך הרצאה בסמינר אבות ומייסדים‪,‬‬ ‫מעלה החמישה‪ 19 ,‬באפריל ‪2013‬‬ ‫משמעותו של המקף‪:‬‬ ‫‪ anti-Semitism‬או ‪antisemitism‬‬ ‫את המונח טבע וילהלם מאר בשנות השבעים של המאה ה‪ ,19-‬על מנת ליצור הבחנה בין שנאת‬ ‫היהודים העתיקה לבין ההתנגדות המודרנית ליהודים על רקע פוליטי‪ ,‬אתני או גזעני‬ ‫׀ שמואל אלמוג ׀‬ ‫‪ ‬ישנה שאלה‪ ,‬לכאורה שולית‪ ,‬אשר‬ ‫צצה לעיתים קרובות‪ ,‬אולם אם תקדישו‬ ‫לה מעט מחשבה‪ ,‬תבינו את החשיבות‬ ‫הגלומה בה‪ .‬השאלה היא – האם‬ ‫לכתוב "‪ "anti-Semitism‬עם מקף או‬ ‫"‪ "antisemitism‬במילה אחת? מדוע‬ ‫שאלה טכנית כזו בכלל אמורה לעניין‬ ‫אותנו‪ ,‬אם איננו עוסקים בהגהה או‬ ‫בסידור מילים להדפסה?‬ ‫ובכן‪ ,‬הבה ונתחיל בהתחלה‪ :‬מתי הופיעה‬ ‫לראשונה המילה ‪ ?antisemitism‬היא‬ ‫מיוחסת בדרך כלל לוילהלם מאר‪ ,‬אותו‬ ‫כינה ההיסטוריון משה צימרמן "פטריארך‬ ‫האנטישמיות"‪ .‬מאר טבע את המונח‬ ‫בשנות השבעים של המאה ה‪ ,19-‬על‬ ‫מנת ליצור הבחנה בין שנאת היהודים‬ ‫העתיקה לבין ההתנגדות המודרנית‬ ‫ליהודים על רקע פוליטי‪ ,‬אתני או גזעני‪.‬‬ ‫המונח התפתח במהירות והפך לביטוי‬ ‫שגור בשפות רבות‪ ,‬וכך הוא הפך תוך‬ ‫זמן קצר למונח המקיף לא רק את שנאת‬ ‫היהודים בגרסתה המודרנית‪ ,‬אלא גם‬ ‫מתייחס – במנוגד לכל הגיון – לכל סוג של‬ ‫טינה כלפי היהודים בעבר ובהווה‪ .‬כך אנו‬ ‫אומרים כיום ‪ antisemitism‬גם כשאנו‬ ‫מתייחסים לתקופות מן העבר הרחוק‪,‬‬ ‫אשר אין בהן כל קשר לשימוש המודרני‬ ‫הנ"ל‪ .‬כיום לא תשמעו עוד טהרנים‬ ‫המוחים על השימוש האנכרוניסטי‬ ‫במונח; השימוש במילה ‪antisemitism‬‬ ‫הפך למקובל לתיאור כל סוג שהוא של‬ ‫שנאת יהודים‪.‬‬ ‫הבה נחזור כעת לעניין המקף‪ .‬מהו‬ ‫ההבדל בין שתי צורות הכתיבה? ובכן‪,‬‬ ‫כשאתה משתמש במקף‪ ,‬אתה מייחס‬ ‫חשיבות למילים "שמי" ו"שמיות"‪.‬‬ ‫ניתן להבין מכך כי הן נושאות תוכן‬ ‫ממשי וכי אכן קיימת קבוצה כזאת של‬ ‫אנשים – ה"שמיים" – המהווים גזע בפני‬ ‫עצמו‪ .‬זהו ללא ספק מינוח לא מתאים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬משום שהמילים "שמי" ו"ארי"‬ ‫שימשו במקור לתיאור קבוצות שפה ולא‬ ‫קבוצות של אנשים; ובעיקר משום שעל‬ ‫פי הז'רגון האנטישמי‪ ,‬הכוונה האמיתית‬ ‫במילה "שמיים" היא ליהודים‪.‬‬ ‫"ניתן לומר בפה מלא כי המונח‬ ‫‪ anti-Semitism‬אינו קביל‪ ,‬מאחר‬ ‫שהוא מופנה כלפי אלה המכונים‬ ‫'שמיים'‪ ,‬אולם התוכן הגלום במונח‬ ‫זה מתייחס באופן ספציפי לתנועה‬ ‫אנטי‪-‬יהודית‪ .‬הפילוסוף המנוח צבי‬ ‫דיזנדרוק הצביע על כך כשאמר‪:‬‬ ‫'מעולם לא נטבע מונח לתיאור יחס‬ ‫שלילי בלבד כלפי אף עם אחר מאז‬ ‫ומעולם‪ ,‬מלבד כלפי היהודים'"‬ ‫אך היהודים לא מהווים גזע כלל וכלל‪.‬‬ ‫לא טבועים בהם מאפיינים המשותפים‬ ‫לכל היהודים‪ ,‬המפרידים אותם מעמים‬ ‫אחרים‪ .‬מה שמאחד את היהודים הוא‬ ‫המסורת‪ ,‬התרבות‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬הגורל‬ ‫המשותף‪ ,‬אך בוודאי לא הגנטיקה‪ .‬אם‬ ‫נניח לרגע כי השמיים הם אכן גזע מיוחד‪,‬‬ ‫יש לקחת בחשבון כי הגזע לכאורה הזה‬ ‫כולל גם את היהודים וגם את הערבים‪.‬‬ ‫רבות נאמר על הקירבה בין שני העמים‪,‬‬ ‫הנמצאים כעת במחלוקת זה עם זה‪ .‬אף‬ ‫על פי כן‪ ,‬האנטישמיים המדברים כנגד‬ ‫ה"שמיים" אינם מתייחסים בדרך כלל‬ ‫לערבים‪ ,‬הם מתכוונים ליהודים‪ .‬כך נהגו‬ ‫גם הנאצים‪ ,‬אשר הרגו את היהודים‬ ‫והזמינו את הערבים לשתף עימם פעולה‪.‬‬ ‫ניתן לומר בפה מלא כי המונח ‪anti-‬‬ ‫‪ Semitism‬אינו קביל‪ ,‬מאחר שהוא‬ ‫מופנה כלפי אלה המכונים "שמיים"‪,‬‬ ‫אולם התוכן הגלום במונח זה מתייחס‬ ‫באופן ספציפי לתנועה אנטי‪-‬יהודית‪.‬‬ ‫‪ antisemitism‬היא מונח גנרי המסמל‬ ‫יחס ייחודי כלפי קבוצה מסוימת של‬ ‫אנשים‪ .‬הפילוסוף המנוח צבי דיזנדרוק‬ ‫הצביע על כך כשאמר‪" :‬מעולם לא נטבע‬ ‫מונח לתיאור יחס שלילי בלבד כלפי‬ ‫אף עם אחר מאז ומעולם‪ ,‬מלבד כלפי‬ ‫היהודים"‪.‬‬ ‫הסרת המקף‪ ,‬אם כן‪ ,‬מעבירה מסר‪.‬‬ ‫כשאתה כותב ‪ anti-Semitism‬עם‬ ‫מקף‪ ,‬אתה נותן קרדיט מסוים לבסיס‬ ‫עליו בנויים הדברים‪ .‬ברגע שאתה מסיר‬ ‫את המקף‪ ,‬אתה מתייחס לאנטישמיות‬ ‫כפי שהיא באמת – שם גנרי עבור שנאת‬ ‫היהודים בתקופה המודרנית‪ ,‬אשר‬ ‫מקיף כעת את תופעת שנאת היהודים‬ ‫בכללותה‪ :‬בעבר‪ ,‬בהווה‪ ,‬וחוששני שגם‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫באדיבות המכון הבינלאומי לחוק‬ ‫האנטישמיות ע"ש וידאל סאסון (‪)1989‬‬ ‫‪33‬‬ ‫אצילות נוסח המזרח הרחוק‬ ‫אצילות נוסח המזרח הרחוק‬ ‫אוסקר שינדלר‬ ‫הפיליפיני‬ ‫‪ 1,200‬פליטים יהודים מגרמניה ניצלו בזכותו של נשיא הפיליפינים‪,‬‬ ‫שהעניק להם ויזות ומקלט בארצו‪ .‬למרב האירוניה‪ ,‬משום שהיו‬ ‫אזרחים גרמנים‪ ,‬נהנו מחופש מלא בעת הכיבוש היפני‪ ,‬בעוד‬ ‫שיהודי האי האחרים סבלו מרדיפות‪ .‬והם לא היו הראשונים ‪-‬‬ ‫בפיליפינים חיו בין ‪ 1593‬ל‪ 1677-‬שמונה יהודים‪ ,‬שכמעט כולם‬ ‫הועמדו למשפט ונשלחו למקסיקו בשל כפירה בנצרות‬ ‫׀ עמרי מריאן ׀‬ ‫אחת הפרשות הידועות פחות של הצלת‬ ‫יהודים מידי הנאצים היא זו של הצלת‬ ‫כ‪ 1,200-‬יהודים מגרמניה ערב פרוץ מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬כבר בנובמבר ‪ ,1938‬מייד‬ ‫לאחר אירועי ליל הבדולח‪ ,‬יצאו אלפים‬ ‫מתושבי הבירה מנילה לרחובות והפגינו‬ ‫כנגד המשטר הנאצי‪ ,‬וממשלת הפיליפינים‬ ‫יצאה בגינוי רשמי כנגד הנאצים‪ .‬ההפגנות‬ ‫במחאה על היחס לו זכו היהודים בגרמניה‬ ‫ובאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה‬ ‫התקיימו מול שגרירות גרמניה במנילה משך‬ ‫כל המלחמה‪.‬‬ ‫אבל זה היה רק המעט שבמעט‪ ,‬מפתיע ככל‬ ‫שיהיה‪ .‬הסיפור האמיתי הוא זה של נשיא‬ ‫הפיליפינים‪ ,‬מנואל לואיז קווזון (המכונה‬ ‫"אוסקר שינדלר הפיליפיני")‪ ,‬אשר למרות‬ ‫התנגדות ממשלתו אפשר את קליטתם של‬ ‫‪ 1,200‬פליטים יהודים מגרמניה בארצו‪ .‬הדבר‬ ‫התאפשר לאחר שבהוראתו העניקו הרשויות‬ ‫הפיליפיניות לא פחות מ‪ 10,000-‬אישורי‬ ‫כניסה ליהודים‪ ,‬אישורים שלמרבה הצער‬ ‫לא נוצלו בשל פרוץ המלחמה באירופה‪.‬‬ ‫ואולם הנשיא קווזון לא הסתפק בהענקת‬ ‫מקלט ליהודים‪ ,‬אלא יזם הקמת שיכונים‬ ‫עבורם וסייע להם במציאת פרנסה‪ .‬הוא‬ ‫לא היסס להפקיע מאחוזתו הפרטית שטח‬ ‫חקלאי לצורך מטרה זו במינדאו‪ ,‬ואף ייסד‬ ‫במנילה את בית הכנסת "טמפל אמילח"‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬הקים קווזון גם מרכז קהילתי לפליטים‬ ‫במריניקה‪ .‬לאחר המלחמה היו הפילימ‬ ‫פינים לאומה האסייתית הראשונה שתמכה‬ ‫‪34‬‬ ‫הציל ‪ 1,200‬יהודים בניגוד לעמדת הממשלה‪ .‬הנשיא קווזון‬ ‫בהחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ואולם רוח הקהילה היהודית במנילה‬ ‫שובשה בשנת ‪ ,1941‬עם כיבוש הפיליפינים‬ ‫על ידי היפנים‪ ,‬אשר שלטו בה עד ‪.1944‬‬ ‫הכיבוש הביא קץ לקהילה היהודית התוססת‬ ‫של מנילה‪ :‬היפנים עצרו את היהודים‬ ‫שהחזיקו בדרכון אמריקני או בריטי‪ ,‬ודרשו‬ ‫מכל מי שאינו אזרח פיליפיני להירשם‬ ‫ככזה‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬דווקא הפליטים שהציל‬ ‫הנשיא קווזון ואשר נשאו דרכונים גרמנים‬ ‫(וכמוהם בעלי הדרכונים האיטלקים ‪ -‬הצלע‬ ‫השלישית בציר הרשע)‪ ,‬ניצלו מהטרדות‬ ‫אלה‪ .‬וכך‪ ,‬בעוד שיוצאי שאר הארצות נכלאו‬ ‫במחנה מיוחד‪ ,‬המשיכו היהודים הגרמנים‬ ‫והאיטלקים בחיים הסדירים‪ .‬יחסם של‬ ‫הכובשים היפנים לאלה היה נוח‪ ,‬והם אפילו‬ ‫סיפקו קמח למצות ‪ -‬למרות המחסור בו ‪-‬‬ ‫וכן דאגו כי היהודים שנכלאו יוכלו לבקר‬ ‫בחגים בבית הכנסת‏‪ .‬ואולם ביולי ‪ 1944‬חל‬ ‫שינוי‪ ,‬והיפנים השתלטו על בית הכנסת‬ ‫והפכו אותו למחסן נשק‪ .‬חודשיים לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬בספטמבר‪ ,‬העלו אותו באש‪ ,‬ורק קירות‬ ‫הבטון נותרו על עומדם‪ .‬לאחר המלחמה‬ ‫סייע הצבא האמריקאי לקהילה במזון‬ ‫ותרופות‪ ,‬וחיילים אמריקאים אף תרמו כסף‬ ‫לבנייתו מחדש של בית הכנסת ההרוס‪.‬‬ ‫במאבק על מנילה נהרגו לפחות ‪ 70‬מחברי‬ ‫הקהילה‪ ,‬שנפלו קורבן לזוועות של היפנים‬ ‫הנסוגים או לאש הצולבת‪ .‬לאחר המלחמה‬ ‫העדיפו יהודים רבים לעזוב את הפיליפינים‬ ‫ולעבור לישראל או לארה"ב‪.‬‬ ‫חלק מהיהודים שהגיעו במשך השנים‬ ‫התבוללו באוכלוסייה המקומית ורק שם‬ ‫משפחתם נשאר לזכר עולם‪ .‬אליהו בירנבוים‬ ‫סיפר בעיתון "מקור ראשון"‪ ,‬כי שמע מפיו‬ ‫של רב הקהילה‪ ,‬הרב אליהו עזריה‪ ,‬כי כאשר‬ ‫הגיע לפני מספר שנים למנילה במסגרת‬ ‫תפקידו החדש‪ ,‬ניסה לאתר "יהודים‬ ‫אבודים" בעיר‪ ,‬וכדרכם של רבנים צעירים‬ ‫ודינאמיים‪ ,‬פתח ספר טלפונים והחל לחפש‬ ‫שמות משפחה יהודיים בעיר‪ .‬כאשר מצא‬ ‫את השם קפלן אחזה אותו שמחה רבה‪ ,‬אך‬ ‫כאשר התקשר למשפחה להזמינם לקהילה‪,‬‬ ‫אמרו לו שאומנם אבותיהם הגיעו מגרמניה‪,‬‬ ‫אבל לא ידועים להם יותר פרטים‪ ,‬ואמונתם‬ ‫היא קתולית‪.‬‬ ‫המוצגת במקום‪ ,‬נבחרה בשנת ‪ 2007‬מתוך‬ ‫סדרת הצעות שהוגשו לתחרות לאומית‪,‬‬ ‫בפיקוח ועדה ממלכתית בה שותף גם נציג‬ ‫שגרירות ישראל בפיליפינים‪ .‬בארץ נקבע‬ ‫אתר הולם ב"פארק הזיכרון"‪ ,‬בו הוצבה‬ ‫האנדרטה אשר את הקמתה ליוותה ועדה‬ ‫ציבורית ובה נציגי הניצולים מרחבי העולם‬ ‫ואנשי שגרירות הפיליפינים בישראל‪.‬‬ ‫האנדרטה מורכבת משלוש דלתות בגודל‬ ‫הולך וגדל‪ ,‬המסמלות את מדיניות העם הפימ‬ ‫ליפיני באותם הימים‪ .‬כל דלת יוצרת משולש‪,‬‬ ‫המסמל את משולש הדגל הפיליפיני‪ ,‬ושני‬ ‫משולשים‪ ,‬המסמלים את כוכב דוד – המגן‬ ‫דוד‪ .‬המשולשים השלובים מסמלים את‬ ‫היחסים הידידותיים בין שתי האומות‪,‬‬ ‫הקיימים כבר ‪ 50‬שנה‪ .‬מול כל דלת הוטבעו‬ ‫פסיעות כפות רגליהם של ניצול יהודי‪ ,‬של‬ ‫יהודי שגדל בפיליפינים וכיום גר בישראל‬ ‫ושל ילדה פיליפינית‪-‬ישראלית שנולדה בפימ‬ ‫ליפינים והיא נכדתם של ניצולי שואה‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2012‬נחנכה בחיפה‪ ,‬במעמד‬ ‫סגן נשיא הפיליפינים ג'גומר סי בינאי‪,‬‬ ‫"רחבת הפיליפינים"‪ ,‬ברחוב מנילה בעיר‪,‬‬ ‫כהוקרה לממשלת הפיליפינים על עזרתה‬ ‫בהצלת יהודים בתקופת השואה‪.‬‬ ‫תיקון היסטורי קטן נוסף נערך במרץ ‪2011‬‬ ‫בקמפוס קריית הנוער בירושלים‪ ,‬עת הוסר‬ ‫הלוט מעל שלט שיש חרוט ‪ -‬אות תודה על‬ ‫המחווה ההומינטרית‪ .‬שגרירת הפיליפינים‬ ‫בישראל‪ ,‬פטרונילה פ‪ .‬גרסיה‪ ,‬קיבלה תעודת‬ ‫הוקרה מג'וש וסטון‪ ,‬נשיא אגודת ידידי‬ ‫קריית הנוער‪ ,‬שהגיע במיוחד מארה"ב‪ .‬הלוח‬ ‫זיכרון מאוחר‬ ‫סיפור הצלתם של ‪ 1,200‬יהודים על ידי‬ ‫הפיליפינים בתקופת השואה לא זכה בארץ‬ ‫להכרה הראויה‪ ,‬אם כי הוא תועד בספרו של‬ ‫פרנק אפרים‪" ,‬הבריחה למנילה"‪ .‬עדויות‬ ‫היהודים המופיעות בספרו מתארות יחס‬ ‫יוצא מגדר הרגיל ליהודים‪ ,‬כשבין השאר‬ ‫הוקצו להם שטחי אדמה ושיכונים מיוחדים‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הונצח הסיפור בשלושה‬ ‫מקומות‪ :‬ראשון לציון‪ ,‬חיפה והמוסד החימ‬ ‫נוכי‪-‬דתי "קריית הנוער" בירושלים‪.‬‬ ‫בפארק השואה בראשון לציון נחנך ב‪2009-‬‬ ‫פסל מיוחד‪ ,‬שמתאר את שאירע באמצעות‬ ‫דגלים של שני העמים‪ ,‬דלתות וסמלים‬ ‫נוספים‪ .‬עבודתו של האמן הפיליפיני יון אי‪,‬‬ ‫פליטים יהודים במנילה‪1940 ,‬‬ ‫מוצב בגינה הקטנה של המוסד החינוכי‪,‬‬ ‫הנקראת על שם יאן שוורצנדייק‪ ,‬דיפלומט‬ ‫הולנדי שהציל אלפי יהודים בשואה‪ ,‬וזרועה‬ ‫בשלטי הוקרה לגויים שסיכנו את נפשם‬ ‫למען יהודים‪.‬‬ ‫בכתבה שפורסמה בעיתון העובדים‬ ‫הזרים הפיליפינים בישראל "פוקל"‪ ,‬סקר‬ ‫את הטקס כתב העיתון רואל באוטיסטה‪,‬‬ ‫עובד זר מהפיליפינים‪ ,‬שכתב‪" :‬כמה הייתי‬ ‫רוצה שראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬ושר‬ ‫הפנים‪ ,‬אלי ישי‪ ,‬יהיו נוכחים באירוע‪ ,‬ועדים‬ ‫לכך שהעם הפיליפינים הציע מקלט בטוח‬ ‫ליהודים‪ .‬אני מבקש מהממשלה לחוס על‬ ‫הילדים הפיליפיני ועל כל הילדים מתוכניות‬ ‫הגירוש‪ .‬זוהי תקוותי ותפילתי"‪.‬‬ ‫קצת היסטוריה‬ ‫היהודים הראשונים שהגיעו לחופי הפימ‬ ‫ליפינים היו אנוסים שברחו מרדיפות האינמ‬ ‫קוויזיציה הספרדית‪ .‬הם סברו שב"קצה‬ ‫מערב" יֵ קל עליהם לחיות‪ ,‬כמובן‪ ,‬תוך‬ ‫זהירות מגילוי יהדותם‪ .‬ה"נוצרים החדשים"‬ ‫נמשכו אל המושבות הספרדיות שפתחו‬ ‫בפניהם ‪ -‬הדוברים את שפת המקום ‪-‬‬ ‫אפשרויות כלכליות במרחק בטוח מידיה‬ ‫של האינקוויזיציה‪ .‬אולם היהודים האנוסים‪,‬‬ ‫שחצו ימים ויבשות להשגת מעט שקט נפשי‬ ‫ודתי‪ ,‬לא העריכו נכונה את כוחה‪ :‬בית הדין‬ ‫הקנאי הנוצרי מצא אותם במנילה‪ .‬חלק‬ ‫מהאנוסים נשפטו במקום ואחרים נשלחו‬ ‫להישפט במקסיקו על כפירתם ביסודות‬ ‫הדת הנוצרית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1571‬כונן המלך פליפה השני בית‬ ‫משפט של האינקוויזיציה במקסיקו‪ ,‬אשר‬ ‫הוסמך לדון בענייניהם של אנשים מאמריקה‬ ‫המרכזית ואיי הפיליפינים‪ .‬זאת לאחר ששנה‬ ‫קודם לכן הוקם בלימה שבפרו בית דין‬ ‫דומה שנועד לטהר את דרום אמריקה כולה‪,‬‬ ‫"שטומאה בידי יהודים וכופרים"‪ .‬ה"אוטו‬ ‫דה פה" הראשון התקיים במנילה ב‪,1580-‬‬ ‫אבל אין כל רישום על יהודים בין השבעה‬ ‫שנשרפו למוות באכזריות גדולה‪ .‬ידוע‬ ‫על כשמונה יהודים שחיו בפיליפינים בין‬ ‫‪ 1593‬ל‪ .1677-‬כמעט כולם הועמדו למשפט‬ ‫במנילה‪ ,‬אך נשלחו למקסיקו להיענש על‬ ‫אמונתם היהודית הכופרת בדת הקתולית‪.‬‬ ‫הרישום הראשון שמזכיר אנוסים בפימ‬ ‫ליפינים מתייחס לאחים חורחה ודמינגו‬ ‫רודריגז‪ ,‬שחיו שנים רבות במנילה‪ .‬הם‬ ‫נשפטו במקסיקו סיטי ב‪ 1593-‬כ"שומרים‬ ‫אדוקים של חוקי משה" ונידונו למאסר‬ ‫עולם‪ ,‬אך ניצלו משריפה באוטו דה פה‬ ‫הנורא‪ .‬אחרים עונו והועלו על המוקד‪.‬‬ ‫ידוע על לפחות שמונה אנוסים מהפימ‬ ‫ליפינים שנשפטו על ידי האינקוויזיציה‬ ‫עד סוף המאה השבע‪-‬עשרה‪ .‬לאנוסים‬ ‫שחשבו שבפאתי האוקיינוס השקט ימצאו‬ ‫מנוחה הסתבר שהעולם ‪ -‬לפחות בעניינים‬ ‫מסוימים – היה כפר גלובלי כבר אז‪ .‬בני‬ ‫האי מינדאו מספרים על מסורות יהודיות‬ ‫שנהוגות אצלם‪ .‬באזור זה גרות כיום כ‪60-‬‬ ‫משפחות של צאצאי אנוסים‪ .‬הם מתארים‬ ‫את חג הפסח ואת המצות‪ ,‬את צום יום הכימ‬ ‫פורים ואת הדלקת הנרות בערב שבת‪.‬‬ ‫הפיליפינים נשלטו על ידי הספרדים‬ ‫כמעט ללא הפרעה עד ‪ ,1898‬ואז עברו‬ ‫לשליטה אמריקאית‪ .‬ארה"ב כבשה את‬ ‫מנילה מידי הספרדים במלחמה שנמשכה‬ ‫כשנה אחת‪ .‬רק לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫כשארה"ב לקחה מספרד את האחריות‬ ‫על האיים‪ ,‬הורשתה הקהילה היהודית‬ ‫להתארגן באופן רשמי ולנהוג לפי מנהגי‬ ‫היהדות בגלוי‪ .‬הגעת הכוחות הצבאיים‬ ‫האמריקאים לפיליפינים הביאה עמה‬ ‫חיילים יהודים שהחליטו להישאר באי‬ ‫לאחר שחרורם‪ ,‬הפכו לתושבי קבע‬ ‫במקום והיוו את ראשיתה של הקהילה‬ ‫היהודית המחודשת‪ ,‬המונה כיום כ‪200-‬‬ ‫משפחות‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫לעיתים קשה להתגונן‬ ‫לעיתים קשה להתגונן‬ ‫שואת יהדות פולין‪:‬‬ ‫מדוע רוב היהודים לא התגוננו?‬ ‫הכחשה בעזרת ההיגיון‬ ‫סרט סימון של משטרת הגטו היהודית בגטו ורשה‬ ‫המונח האומלל "כצאן לטבח" אומץ ופורסם על ידי הפרטיזן והמשורר הווילנאי אבא קובנר‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬רוב יהודי פולין לא התגוננו בימי השואה‪ ,‬אך מדוע?‪ ‬השאלה נשאלת בדרך כלל על‬ ‫ידי אנשים שלא חזו את אימי אותה התקופה‪ .‬ניסיון נאה ומוצלח לענות על שאלה קשה זו‬ ‫נעשה על ידי הסופר הפולני גז'גוז' קולאץ' (‪ )Grzegorz Kołacz‬בספרו "לעתים קשה להתגונן"‬ ‫׀ פרופ' אורי שמואלי ׀‬ ‫התרשמתי מהספר עמוקות ואנסה‬ ‫בשורות אלה לסכם את ראשי הפרקים‬ ‫של כמה תשובות לשאלה שהוצגה‪ .‬כמובן‬ ‫שאין זה תחליף לתרגום מסודר של הספר‪,‬‬ ‫אך עשוי לתת מושג על הסיבות השונות‬ ‫שגרמו לתופעה‪ ,‬לכאורה בלתי מובנת‪ ,‬זו‪.‬‬ ‫ספרות השואה הינה ענפה ביותר‪ ,‬ואיני‬ ‫מתיימר להכיר את כולה או אף את מרביתה‪.‬‬ ‫אולם טרם ראיתי עבודה המנסה לענות על‬ ‫שאלה ספציפית זו‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬נדמה לי‬ ‫כי‪ ‬התחמקות מתשובה לשאלה זו הינה‬ ‫שכיחה למדי‪.‬‬ ‫‪ ‬אשתדל לעמוד כאן על מספר נושאים‬ ‫שחשיבותם בהתנהגות יהודי פולין בעת‬ ‫השואה גדולה בעיניי מאוד‪ .‬נושאים אלה‬ ‫‪36‬‬ ‫על יהודי שהצליח להסתתר אצל לא יהודים‬ ‫והיו מקבלים בתמורה תגמול נאה מהגמ‬ ‫רמנים‪ .‬המחבר מציין‪ ,‬וכנראה בצדק‪ ,‬כי‬ ‫הספיק מספר קטן של נוכלים כאלה כדי‬ ‫לגרום ליהודים לפחד מהחיים בצד הארי‪.‬‬ ‫הגרמנים גם הצליחו להעמיק את התהום‬ ‫בין הציבור הפולני והיהודי על ידי גיוס‬ ‫המשטרה הפולנית ומכבי האש לעזרה‬ ‫באקציות המשלוחים‪ .‬חוץ מאלה שהיו‬ ‫חייבים למלא את פקודות הכובש‪ ,‬היו גם‬ ‫פולנים בודדים שעזרו לגרמנים בהתנדבות‬ ‫ועשו זאת בסיפוק רב‪ .‬היו גם פוגרומים‬ ‫אותם עשו פולנים מעטים ביוזמתם‪ .‬‬ ‫בפולין פעלו שתי מחתרות‪" :‬צבא העם"‬ ‫(‪ )Armia Ludowa‬ו"צבא המדינה" )‪Armia‬‬ ‫‪ .)Krajowa‬יהודים שהצליחו להימלט ליערות‬ ‫יכלו להיות קורבנות לפרטיזנים‪ ,‬במיוחד‬ ‫מה‪ .AK-‬כל אלה גרמו לכך שהיהודים‪ ,‬בין‬ ‫אם בגטאות ובין אם בצד הארי‪ ,‬הרגישו את‬ ‫עצמם מאוימים על ידי העם שבתוכו חיו‬ ‫שנים רבות‪.‬‬ ‫תוארו בפרוטרוט בספר‪ ,‬תוך מתן דוגמאות‬ ‫רבות ותיעוד מקיף ביותר‪ .‬מתוארות בו‬ ‫פעולות הגרמנים שהפכו את הצלת היהודים‬ ‫לבלתי אפשרית‪ .‬בין אלה‪ ,‬פעולות שגרמו‬ ‫לפחד משתק‪ ,‬ובצידן ‪ -‬פעולות הנותנות‬ ‫ליהודים תקווה‪ .‬כך‪ ,‬לפי אחד המקורות‪,‬‬ ‫מספר שבועות לפני שהחלו המשלוחים‬ ‫למחנה ההשמדה מגטו ורשה‪ ,‬פורסמו על‬ ‫ידי הגרמנים מאמרים רבים בהם התפארו‬ ‫בכך שהצליחו להפוך את היהודים‪ ,‬אשר‬ ‫תמיד (לדעת הנאצים) התפרנסו מממסחר‬ ‫ותיווך‪ ,‬לאלמנט פרודוקטיבי‪ .‬מכך השתמע‪,‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬שהיהודים נחוצים למאמץ‬ ‫המלחמתי‪ .‬הגרמנים שכנעו את הציבור‬ ‫היהודי בקיום אחריות‪ ‬קולקטיבית‪ ,‬וכך אפילו‬ ‫אלה שיכלו להתנגד לא עשו זאת‪ ,‬כי חששו‬ ‫לגורל משפחותיהם וידידיהם‪ .‬הגרמנים‬ ‫גם סכסכו בין היהודים לבין עצמם על ידי‬ ‫מתן הטבות לקבוצות מסוימות‪ ‬ויצירת‬ ‫קנאה ושנאה בתוך הציבור אותו התכוונו‬ ‫להשמיד‪ .‬המטרה הסופית של פעולות אלה‬ ‫הייתה להבטיח צייתנות‪ ‬לשלטונות ולמנוע‬ ‫התנגדות כלשהי למשלוחים מסודרים‬ ‫ל"מחנות עבודה במזרח" – זה היה שם היעד‬ ‫שנמסר לנשלחים לאתרי ההשמדה‪.‬‬ ‫‪ ‬גורם נוסף שתרם להפיכת ההצלה‬ ‫לכמעט בלתי אפשרית היה היחס לו זכו‬ ‫היהודים משכניהם הפולנים‪ ,‬האוקראינים‪,‬‬ ‫הבלארוסים והליטאים‪ .‬לא הייתה זאת רק‬ ‫אנטישמיות‪ .‬למשל‪ ,‬שכנים היו מלשינים‬ ‫‪ ‬המחבר מונה ומפרט מספר גורמים אשר‬ ‫הקשו על ההסתתרות בצד הארי או הפכוה‬ ‫לבלתי אפשרית‪ .‬למרות האמור בסעיף‬ ‫הקודם‪ ,‬היה מספר לא רב של יהודים שהיו‬ ‫מספיק חזקים כדי לנסות דרך זו‪ .‬הפחד‬ ‫מפני עזיבת הגטו היה מובן לאור האמור‬ ‫לעיל‪ .‬גורם נוסף היה ההכרח להיפרד‬ ‫מקרובים שלא יכלו להצטרף‪ .‬קשה מאוד‬ ‫היה למצוא מישהו שיהיה מוכן להסתכן‬ ‫ולהחביא בביתו יהודים‪ .‬העונש על כך היה‬ ‫מוות בירייה‪ .‬בקיצור‪ ,‬קשה היה למצוא את‬ ‫מי שקוראים לו היום "חסיד אומות העולם"‪.‬‬ ‫מי שכבר התגבר על מכשולים אלה‪ ,‬עמד‬ ‫בפני השאלה כיצד להסתתר‪ :‬לחיות כמו‬ ‫פולני עם ניירות אריים או לשבת במסתור‬ ‫במשך כל התקופה‪ .‬על מנת לחיות בתור‬ ‫פולני בין פולנים דרושים היו שניים‪ :‬האחד‬ ‫ "מראה טוב"‪ ,‬ללא מאפיינים שמיים‪,‬‬‫המשותפים לרוב יהודי פולין‪ ,‬שימשכו את‬ ‫תשומת ליבו של המלשין האנטישמי הפומ‬ ‫טנציאלי‪ ,‬והשני ‪ -‬ידיעה טובה של השפה‬ ‫הפולנית והיעדר מבטא‪ ,‬שהיה אופייני‬ ‫ליהודים רבים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על מנת לבלות‬ ‫את הזמן במסתור דרוש היה כסף רב מאוד‪,‬‬ ‫שוטר יהודי שומר את הכניסה לגטו ורשה‪ ,‬יוני ‪1942‬‬ ‫הן כתשלום למארח והן להוצאות אחרות‪.‬‬ ‫כאן היה יתרון לחיים עם ניירות אריים‪ ,‬אך‬ ‫במקרה שכזה הייתה סכנה מתמדת שמכר‬ ‫פולני כלשהו יזהה את ה"פולני"‪ ,‬וילשין‬ ‫עליו‪[ .‬במשטרת הגטו בערים אחדות הייתה‬ ‫מחלקה מיוחדת שאנשיה היו מסתובבים‬ ‫בחלק הארי של העיר ומחפשים יהודים‬ ‫שחיים שם כפולנים‪ .‬מי שנתפס הובא לגטו‬ ‫או שנמסר לגרמנים – א‪.‬ש‪.].‬‬ ‫כל סוגי המסתתרים ה"מאושרים" היו חיים‬ ‫בפחד מתמיד מפני שכניהם‪ ,‬מעבידם או‬ ‫אנשים איתם באו במגע‪ .‬למרות כל המכמ‬ ‫שולים האלה‪ ,‬מספר לא מבוטל של יהודים‬ ‫ניצלו במסתורים או בעזרת ניירות אריים‪ .‬‬ ‫‪ ‬תחילתה של ההשמדה המאורגנת הייתה‬ ‫כידוע פעולות האיינזצגרופן במזרח פולין‪,‬‬ ‫באוקראינה ובליטא‪ .‬ידיעות אודות הטבח‬ ‫הנורא באזורים אלה הגיעו באופן חלקי‬ ‫לגטאות ולריכוזי יהודים במערב פולין‬ ‫הכבושה‪ .‬בהמשך התחילו להיעלם גטאות‬ ‫שלמים גם במערב פולין‪ ,‬אולם כל אלה לא‬ ‫שמו קץ לאופטימיות של הציבור היהודי‪.‬‬ ‫מה היו מנגנוני ההגנה שלו? ראשית‪ ,‬הייתה‬ ‫נטייה לא להאמין לסיפורים על זוועות אלה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סירבו להאמין לאנשים שהצליחו‬ ‫לברוח מאתרי ההשמדה וסיפרו מה שראו‬ ‫שם‪ .‬רבים העדיפו להניח שהחיסולים הם‬ ‫תופעה מקומית‪ ,‬שיש גטאות המיועדים‬ ‫לחיסול ואחרים לא‪ .‬ההיגיון שעמד אחרי‬ ‫הנחה זו היה שערים מסוימות אינן יכולות‬ ‫לתפקד בלי היהודים‪ ,‬שעסקו בהן במסחר‬ ‫ובמלאכה‪ .‬נימוק נוסף‪ ,‬שהועלה כדי לשלול‬ ‫את רעיון חיסול הגטו‪ ,‬היה כי הגרמנים אינם‬ ‫יכולים לחסל כוח עבודה שאינו עולה להם‬ ‫דבר‪ .‬זה נוגד את השכל הישר‪ ,‬והגרמנים‬ ‫הרי מאורגנים היטב ויעילים מאוד‪ .‬בשלב‬ ‫הקריטי ביותר‪ ,‬במגרשי המשלוחים למחנות‬ ‫השמדה בתאי גזים‪ ,‬יהודים רבים מאוד‬ ‫עדיין האמינו כי המשלוחים באמת מיועדים‬ ‫למחנות עבודה‪ ,‬והאמונה הזאת גם הרגיעה‬ ‫במידת מה את הנשלחים וגם שיחקה לידי‬ ‫הגרמנים יותר מכל השקרים אותם יכלו‬ ‫להמציא‪.‬‬ ‫‪ ‬ומדוע היהודים לא ברחו מפני הנאצים?‬ ‫במרבית המקרים פשוט לא היה לאן!‬ ‫מכלול הגורמים שפורט בסיכום קצר זה‬ ‫תרם תרומה משמעותית ביותר למצבם‬ ‫הנפשי הירוד של יהודי פולין‪ ,‬ולכך‬ ‫שההתנגדות הפעילה של היהודים הייתה‬ ‫נדירה‪ .‬הספר "לפעמים קשה להתגונן"‬ ‫מנסה להסביר התנהגות‪ ,‬לכאורה בלתי‬ ‫מובנת זו‪ ,‬ולדעתי גם מצליח לעשות זאת‬ ‫ברוב המקרים‪ .‬היה רצוי שיופיעו מחקרים‬ ‫היסטוריים נוספים‪ ,‬שישכנעו את הציבור‬ ‫בבנאליות של תיאור ההשמדה בעזרת‬ ‫המונח "הלכו כצאן לטבח"‪.‬‬ ‫הכותב הוא ניצול שואה מויליצקה וקרקוב‬ ‫‪37‬‬ ‫כדי שלא נשכח‬ ‫כדי שלא נשכח‬ ‫כל שם וכל מקום‪:‬‬ ‫תיעוד מלא של רצח‬ ‫היהודים בלטביה‬ ‫בתחילת ‪ 2014‬יצא לאור בתרגום אנגלי‬ ‫הספר ''לזכר לטביה היהודית'' ‪ -‬ספר‬ ‫מיוחד‪ ,‬שנכתב על ידי חוקר השואה מאיר‬ ‫מלר‪ ,‬שבו הוא מתעד את תולדותיהן של‬ ‫כל ‪ 73‬הקהילות היהודיות שהתקיימו‬ ‫בלטביה‪ .‬מסופר לא רק על חורבנן‪ ,‬אלא‬ ‫מובאת גם סקירה של הקמתן ושל החיים‬ ‫בהן לפני השואה‪ .‬ההבדל בין ספר זה‬ ‫לבין פנקס הקהילות שהוציא יד ושם‬ ‫ב‪ ,1988-‬שבראש המערכת שלו עמד‬ ‫ד"ר דב לוין‪ ,‬הוא בכך שהספר מתאר גם‬ ‫בתמונות את תולדות הקהילות‪ ,‬ומצוין בו‬ ‫כל אתר שבו נרצחו יהודים והוא מלווה‬ ‫במפה מפורטת של לטביה‪ ,‬עם מקומות‬ ‫הרצח ומספר הנרצחים בהם‪.‬‬ ‫לדברי אלי ולק‪ ,‬יו"ר איגוד יוצאי לטביה‬ ‫ואסטוניה‪ ,‬כשהגיע מלר ארצה עם הספר‬ ‫לפני ארבע שנים‪ ,‬התקיימה פגישה ביד‬ ‫ושם‪ ,‬בה שמחו לקבל עותק מהספר‪,‬‬ ‫משום שהיה להם לעזר בפרויקט התיעוד‬ ‫שלהם‪ .‬עד אז עבדו עם העתק שנעשה‬ ‫במכונת צילום‪ .‬ביד ושם אף הוחלט‬ ‫לתרגם את הספר לאנגלית‪.‬‬ ‫בספר ‪ 1,075‬אילוסטרציות ויותר מ‪200-‬‬ ‫מפות עם סימון מקומות הרצח‪ .‬לדברי‬ ‫ולק‪ ,‬גם על פי עדות חוקרים מיד ושם‬ ‫אין עוד קהילה אחת שהוציאה ספר‬ ‫מפורט כל כך‪ .‬מלר סיפר כי כלל בספר‬ ‫מעט מאוד שמות של הרוצחים‪" ,‬כי הם‬ ‫מופיעים בהרבה מאוד ספרים ורשימות‪.‬‬ ‫הם כבר צרובים בתודעה‪ .‬אבל שמות‬ ‫היהודים שנרצחו‪ ,‬שמה של ילדה קטנה‬ ‫שנחטפה ונרצחה ביער – לא מופיעים‬ ‫בשום מקום"‪.‬‬ ‫הקהילה היהודית בלטביה הונצחה כבר‬ ‫קודם לכן בשני ספרים‪ .‬בטקס יזכור‪,‬‬ ‫שנערך על ידי האיגוד בדצמבר ‪,1946‬‬ ‫הוחלט לפרסם אוסף מאמרים המומ‬ ‫‪38‬‬ ‫קדשים לזכרם של‬ ‫הקדושים המעונים‪.‬‬ ‫ספר זיכרון זה הופיע‬ ‫כבר בשנת ‪1953‬‬ ‫בעברית והכיל שפע‬ ‫של חומרים על היבטים‬ ‫שונים של חיי הקהילה‬ ‫היהודית בלטביה‪ ,‬כמו‬ ‫גם זיכרונות של ניצולי‬ ‫שואה‪ .‬כדי לאפשר‬ ‫לאלפי יהודים לטביים‬ ‫החיים מחוץ לישראל‬ ‫ללמוד על ההיסמ‬ ‫טוריה של הקהילה‪,‬‬ ‫הוציא האיגוד לאור‬ ‫ב‪ 1972-‬מספר כרכים היהודי המתקומם‪ .‬עבודה של הצייר יוסף קוזקובסקי‪ ,‬אשר הוצבה‬ ‫באתר הרצח ברומבולה‬ ‫באנגלית‪ ,‬שכללו אוסף‬ ‫בלטביה"‪,‬‬ ‫"היהודים‬ ‫של מאמרים בשם‬ ‫ב‪ ,1992-‬מוצגים אף הם בספר זה‪ ,‬שהופץ‬ ‫כמו גם עדות של ניצול גטו ריגה‪ ,‬מקס בארה"ב‪ ,‬אירופה‪ ,‬דרום אפריקה ואוסמ‬ ‫קאופמן‪ .‬באותה שנה יצא לאור גם ספר טרליה‪.‬‬ ‫ביידיש‪ ,‬שנכתב על ידי סגן ראש האיגוד‪,‬‬ ‫מלר חוקר את שואת יהודי לטביה מזה‬ ‫ד"ר מנדל בוב‪.‬‬ ‫כמה עשורים‪ .‬בשנת ‪ 2005‬פרסם את מפת‬ ‫"אבל"‪ ,‬אומר ולק‪" ,‬אף אחד מהספרים השואה בלטביה‪ ,‬וב‪ 2006-‬יצא לאור ספרו‬ ‫האלה לא נתן תיאור כה מפורט של ''בתי עלמין יהודיים בלטביה'' ‪ -‬ההיסמ‬ ‫השמדת יהדות לטביה‪ .‬בעבודתו‪ ,‬מספר טוריה של בתי העלמין של ‪ 52‬קהילות‬ ‫לנו מלר על גורל עמנו בכל שטעטל יהודיות‪ .‬במאי השנה הוענק לו "אות‬ ‫בלטביה‪ ,‬אפילו בשטעטל הקטן ביותר שלושת הכוכבים" ‪ -‬אחד מן העיטורים‬ ‫ פרי מחקר ותיעוד שארכו יותר משבע הגבוהים של רפובליקת לטביה‪ .‬בצו‬‫שנים"‪ .‬לדברי ולק‪ ,‬אפשר ללמוד הנשיאותי נאמר‪ :‬עיטור שלושת הכוכבים‬ ‫מעבודה זו לא רק מה הגרמנים והלטבים מוענק לעסקן הציבור וחוקר תולדות‬ ‫עשו ליהודים‪ ,‬אלא גם איך ניצולי יהדות השואה בלטביה‪ ,‬מאיר מלר‪ ,‬על תרומתו‬ ‫לטביה שימרו את הרוח הלאומית שלהם‪ ,‬האישית לחקר‪ ,‬תיעוד ושימור עדויות‬ ‫כאשר הקימו אנדרטאות זיכרון כבר בסוף היסטוריות של לטביה והנחלתן לדורות‬ ‫שנות ה‪ 40-‬וה‪ ,50-‬למרות ההגבלות של הבאים"‪.‬‬ ‫השלטון הסובייטי‪ ,‬כשהם נאבקים על‬ ‫הנצחת הקדושים המעונים ברומבולה‪ .‬ניתן להזמין את הספר באנגלית באיגוד‬ ‫אנדרטאות זיכרון ושלטי הנצחה רבים‪ ,‬יוצאי לטביה ואסטוניה ‪ -‬ת‪.‬ד‪,23574 .‬‬ ‫שהותקנו לאחר התפרקותה של בריה"מ תל אביב‪ ,6123402 ,‬טלפון‪03-6093476 :‬‬ ‫פרויקט אינטרנטי להנצחת בתי הכנסת‬ ‫שנחרבו בליל הבדולח‬ ‫לאחרונה עלה לרשת האינטרנט פרויקט‬ ‫יוצא דופן בהיקפו‪ ,‬המתעד במילים‬ ‫ובצילומים את ההיסטוריה של יותר‬ ‫מ‪ 1,400-‬בתי הכנסת ואולמות התפילה‬ ‫שנהרסו בגרמניה במהלך ליל הדולח‪,‬‬ ‫כמו גם את הקהילות המזוהות איתם‪.‬‬ ‫כאשר רוב בתי הכנסת בגרמניה הושמדו‬ ‫בלילה שבין ‪ 9‬ל‪ 10-‬בנובמבר ‪,1938‬‬ ‫נכחדה באחת גם מסורת בת מאות שנים‬ ‫של חיים יהודיים בגרמניה‪ ,‬המתועדים‬ ‫מתחילתם‪ ,‬דרך עידן הזהב שלהם ועד‬ ‫להריסתם‪ .‬האתר מנציח גם את גורלם‬ ‫של היהודים במהלך הלילה ההוא שבו‬ ‫נשלחו למחנות הריכוז ‪ 30,000‬גברים‬ ‫יהודים ו‪ 400-‬נהרגו‪.‬‬ ‫היו אלה התקשורת והרשויות הגרמניות‬ ‫שטבעו את השם "ליל הבדולח"‪ .‬בעשותם‬ ‫כך‪ ,‬שאבה התעמולה הנאצית – שנועדה‬ ‫לייפות לילה של אכזריות בלתי אנושית‪,‬‬ ‫גניבה‪ ,‬אלימות והרס ‪ -‬השראה ממראה‬ ‫ערימות שברי הזכוכית הנוצצות; כל מה‬ ‫שנותר לאחר שאלפי חלונות רוסקו‪ ,‬כאשר‬ ‫המתפרעים הרסו‪ ,‬ובמקומות רבים שרפו‬ ‫בתי כנסת ואולמות תפילה‪ ,‬והשחיתו ובזזו‬ ‫בתים ועסקים יהודיים‪.‬‬ ‫האתר מכיל ‪ 1,400‬סיפורים על ההיסטוריה‬ ‫של כל קהילה ובית הכנסת שלה אשר‬ ‫הותקפו בליל הבדולח‪ ,‬כאשר מצד אחד‪,‬‬ ‫מסכם כל סיפור מסורת של חילופי תרבויות‬ ‫וחיים משותפים‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬הוא מתעד‬ ‫גירוש‪ ,‬אלימות‪ ,‬אנטישמיות ודעות קדומות‪.‬‬ ‫באתר לא נכללים כ‪ 600-‬בתי כנסת‪ ,‬בין אם‬ ‫פעילים או לא‪ ,‬שלא ניזוקו בליל הפרעות‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא אם כן הותקפו במועד מוקדם‬ ‫או מאוחר יותר‪ .‬לאחר הפרעות‪ ,‬כמעט כל‬ ‫בתי הכנסת האלה קיבלו צו סגירה מטעם‬ ‫הרשויות הגרמניות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬צוות‬ ‫הפרויקט מבקש להכיר בחשיבות בתי כנסת‬ ‫אלו‪ ,‬כמו גם חשיבות היהודים שבנו אותם‪,‬‬ ‫וחולק להם כבוד‪.‬‬ ‫בית הכנסת בבאדן באדן עולה בלהבות‬ ‫‪www.germansynagogues.com‬‬ ‫מנהלי הפרויקט הם ברונה באוורמן‬ ‫ורונן גוטמן‪ ,‬אשר פיקחו ותיאמו בין‬ ‫המחברים ואיסוף הצילומים‪ .‬האתר‬ ‫מבוסס על הספר "פוגרום הלילה ‪1938‬‬ ‫– מפעל הנצחה לבתי הכנסת ההרוסים‬ ‫של גרמניה"‪ ,‬והמחקר לפרויקט נערך על‬ ‫ידי מפעל ההנצחה של בית הכנסת "בית‬ ‫אשכנז"‪ ,‬אשר נוסד בשנת ‪ 1985‬על ידי‬ ‫פרופסור (אמריטוס) ד"ר מאיר שוורץ‪,‬‬ ‫יו"ר איגוד יוצאי מרכז קהילות אירופה‬ ‫(צנטרה)‪ ,‬שהיה עד ראיה לפרעות בביתו‬ ‫דאז בנירנבג‪.‬‬ ‫אתר האינטרנט מורכב בחלקו הגדול‬ ‫מממצאים קודמים של בית אשכנז‪ ,‬ובחלקו‬ ‫הוא פרי מחקר נוסף‪ ,‬שנערך בידי ארכיונים‬ ‫גרמנים והיסטוריונים מקומיים‪ ,‬שתרמו‬ ‫מהידע שלהם לבית אשכנז‪.‬‬ ‫מטרתו המוצהרת של בית אשכנז היא‬ ‫להנציח את זכר קהילת יהודי גרמניה‪,‬‬ ‫חבריה‪ ,‬מסורותיה והישגיהם של היהודים‬ ‫בגרמניה בתחומי המדע‪ ,‬התרבות‪ ,‬חיי‬ ‫החברה‪ ,‬הקהילות ובתי הכנסת‪ .‬בנוסף‬ ‫למגוון פרויקטים אחרים של מפעל‬ ‫ההנצחה‪ ,‬בית אשכנז פירסם סדרה של‬ ‫ספרי הנצחה בגרמנית‪ ,‬העומדת עד כה על‬ ‫שבעה כרכים‪ .‬ספרים אלה‪ ,‬המהווים בסיס‬ ‫לאתר אינטרנט זה‪ ,‬כמו גם לשני כרכי הספר‬ ‫המזוה עמו ("פוגרום הלילה ‪ ,)"1938‬יצאו‬ ‫לאור בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות‬ ‫ומוסדות גרמנים‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫כדי שלא נשכח‬ ‫כדי שלא נשכח‬ ‫מארק לאוב‪ :‬תשליל של עדות‬ ‫ֶ‬ ‫מה נותר מילד‬ ‫בן שמונה שנרצח?‬ ‫זכרון השואה והנצחתה‪ ,‬הרשמית והאישית‪ ,‬הופכים לא‬ ‫פעם למסע ארוך של גילויים ובחינה מחודשת של מערכת‬ ‫היחסים בבית עמוס זכרונות שהושתקו‬ ‫׀ מיכל גוברין ׀‬ ‫מארק בן השלוש‪ ,‬עם אמו‪,‬‬ ‫רגה לאוב (רינה גוברין)‬ ‫המשפחה החדשה ‪ -‬פנחס ורינה גוברין‬ ‫וביתם‪ ,‬מיכל‪ ,‬תל אביב‪ ,‬שנות ה‪50-‬‬ ‫דף עד‪" :‬נמסר בתל אביב‪,‬‬ ‫‪ 26.3.1956‬על ידי‪ :‬רינה גוברין‬ ‫[לשעבר‪ ,‬רגינה פוזר‪-‬לאוב]‪ :‬אשתו‬ ‫[אלמנתו] של‪ :‬לאוב גבריאל‪.‬‬ ‫מקום וארץ לידה פשמישל פולין‪.‬‬ ‫מקום המוות הובניקי ע"י פשמישל‪.‬‬ ‫נשוי‪ .‬מספר הילדים‪."1 :‬‬ ‫‪40‬‬ ‫דף עדות וכמה צילומים באלבום הקטן‬ ‫העטוף ז'מש חום רך‪ ,‬הטמון במגירת‬ ‫הלבנים של אמא‪ .‬בלילות שנשארתי‬ ‫לבדי‪ ,‬בת יחידה מנישואים שניים‪ ,‬בדירה‬ ‫בקומה השלישית בתל אביב‪ ,‬נשלחה יד‬ ‫הילדה הקטנה שלי אחריו‪ .‬מוציאה אותו‬ ‫בלב רועם‪ ,‬והבהלה מחשיכה את מראה‬ ‫הילד הנשקף מצילום צהוב‪ ,‬עם עיני שקד‬ ‫מלוכסנות מעט‪ .‬מחייך מתחת לשיער חלק‬ ‫בהיר‪ ,‬מסורק לצד‪ ,‬לבוש במכנסיים קצרים‬ ‫עם כתפיות‪ .‬עומד בזקיפות בוטה ומבוישת‬ ‫כאחת‪ .‬מביט בי ישירות‪ ,‬בתנועת פה קטנה‪,‬‬ ‫של חיוך או ריכוז‪ ,‬לפני שאמהר בדפיקות לב‬ ‫לטמון את האלבום בחזרה‪.‬‬ ‫שביבי מילים של אמא בפנים מוארות‪,‬‬ ‫"את מארֶ ק הייתי מוציאה בשלג על‬ ‫המרפסת‪ ,‬שינשום אוויר צח‪ .‬המטפלת‬ ‫היתה מזדעזעת‪ ,‬אבל הייתי מלבישה אותו‬ ‫טוב‪-‬טוב ומוציאה"‪ .‬או בקול רך‪ ,‬עוטף‪:‬‬ ‫"למארק הייתי מביאה גוגל‪-‬מוגל"‪ .‬מבלי‬ ‫שאדע מהו המאכל עם אותו שם משונה‪,‬‬ ‫או שאשער באילו נסיבות אימתניות היתה‬ ‫אמא "מביאה" אותו‪ .‬וכשנפטרה לפני‬ ‫עשרים וחמש שנה לקחה איתה אמא את‬ ‫פניו של מארק החיים בה‪ ,‬את תנועותיו‪ ,‬את‬ ‫התפרצויות הבכי שלו והצחוק‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬הכרתי אותו‪ .‬מקרוב‪ .‬דחוקים‬ ‫יחד בחיקה של אמא‪ .‬רוכנת גם אליו כשהמ‬ ‫תכופפה לעריסה שלי‪ ,‬שרה בקול הזהב‬ ‫המותך שלה לשנינו בשפה הזרה לי‪" ,‬אהה‪,‬‬ ‫קֹודקי ְדוָ וה‪ַ ...‬אי לי לּו לי‪ ,‬לי לו לה‪.‬‬ ‫אהה‪ְ ,‬‬ ‫מגיח לצידי כצל‪ .‬הבן של אמא‪ .‬שנים‪ .‬מבלי‬ ‫שאעז אפילו להגיד‪" ,‬אחי"‪.‬‬ ‫מארק‪ .‬הילד האהוב של רגינה ושל גוטק‬ ‫לאוב‪ ,‬בעל המנסרות האמיד בפשמישל‪.‬‬ ‫בחדר מלא צעצועים בדירה רחבת הידיים‪,‬‬ ‫בבניין המודרני‪ ,‬הראשון עם מעלית בכל‬ ‫העיר‪ .‬משחק אולי עם הרכבת החשמלית‬ ‫שאבא הביא לו מנסיעה לווינה‪ ,‬והקרונות‬ ‫הזעירים אצים בנשיפה במעלה הגשרים‪,‬‬ ‫המחסומים המתרוממים‪ ,‬האגם הקטן‪,‬‬ ‫סיבוב הפסים‪ ,‬הרכבת שכל כך חשקתי בה‬ ‫בדירה הצנועה בשיכון עובדי המדינה בתל‬ ‫אביב כשאבא‪ ,‬פנחס גוברין‪ ,‬בעלה השני של‬ ‫אמא‪ ,‬בנה איתי מכולת עם משקולת זעירה‬ ‫מקרטון ועם קמח אמיתי‪.‬‬ ‫ילד חולם‪ ,‬שובב‪ ,‬מטפס בגינה על גזע‬ ‫עץ הערמון‪ ,‬נאחז בו בידיים חזקות‪ ,‬ברגליו‬ ‫"כשנפטרה לפני עשרים וחמש‬ ‫שנה לקחה איתה אמא את‬ ‫פניו של מארק החיים בה‪ ,‬את‬ ‫תנועותיו‪ ,‬את התפרצויות הבכי‬ ‫שלו והצחוק"‬ ‫במכנסיים הקצרים‪" .‬מארק! מארק! איזה‬ ‫שובב אתה!" קוראת אחריו חסרת אונים‬ ‫המטפלת‪ .‬ודאי היה כזה‪ ,‬כי גם אני טיפסתי‬ ‫על עצי האורן לצד הדשא הצעיר שצמח‬ ‫מתחת לשמיים אחרים בין בניינים לבנים‪,‬‬ ‫חדשים‪ ,‬חובקת את הגזע המחוספס‪ ,‬הנוטף‬ ‫שרף‪.‬‬ ‫מעולם לא סיפרה לי אמא איך נרצח גוטק‬ ‫תמונת מארק במליאת האו"ם‪ ,‬יום השואה הבינלאומי ‪2012‬‬ ‫ונתלה בפומבי‪ ,‬או שהורידה אותו‪ ,‬למרות‬ ‫האיסור‪ ,‬מעץ התלייה‪ ,‬כדי להביא אותו‬ ‫לקבורה‪ ,‬כפי שנודע לי שנים אחרי מותה‪.‬‬ ‫ואיך הגיב אז מארק? האם יצא מחדרו‬ ‫לכניסה לדירה כשצלצל נהג בית החרושת‬ ‫לתוצרת עץ‪ ,‬מחזיק את כובע הקסקט בין‬ ‫ידיו ולבסוף מרים את פניו השחורים מפחד‬ ‫אל אמא ואומר‪" ,‬תלו את פאני לאוב"‪ .‬ואיך‬ ‫מארק‪ ,‬מאחורי הגוף המתאבן של אמא‪,‬‬ ‫נצמד אליה והכאב חותך אותו‪ ,‬כמו שברי‬ ‫הזכוכית של המנורה שהוא מפיל כשרץ‬ ‫בחזרה לחדר שלו ממרר בבכי‪ ,‬במחנק שהיה‬ ‫חותך אותי בגרון‪ ,‬כשפתאום התקשה גופה‬ ‫של אמא ובלי סיבה הפנים שלה קדרו‪ .‬ואיך‬ ‫כשנשארו לבד‪ ,‬נסעו בחיפזון מפשמישל‬ ‫לקרקוב‪ ,‬לסבים שכבר גורשו לגטו? ומה‬ ‫עשה מארק בגטו?‬ ‫גם פגישה מקרית מעלה‬ ‫זכרונות‬ ‫יום אחד הרציתי באוניברסיטה בניו ג'רזי‪.‬‬ ‫בסופה ניגש אליי גבר עדין בעל פנים‬ ‫פתוחות ומבט חודר ומואר‪" .‬גם האמא שלי‬ ‫מקרקוב"‪ ,‬אמר‪" .‬נדמה לי שהיינו פעם יחד‬ ‫בקיץ בצפת"‪" .‬אולי"‪ ,‬אמרתי‪ ,‬זוכרת את‬ ‫מועקת השיחות בפולנית שאמא ניהלה עם‬ ‫נשים זרות ואני לידן‪ ,‬ילדה בודדה בבקרים‬ ‫הצחים‪" .‬אשאל אותה בטלפון אם הכירה‬ ‫"מעולם לא סיפרה לי אמא איך‬ ‫נרצח גוטק ונתלה בפומבי‪ ,‬או‬ ‫שהורידה אותו‪ ,‬למרות האיסור‪,‬‬ ‫מעץ התלייה‪ ,‬כדי להביא אותו‬ ‫לקבורה‪ ,‬כפי שנודע לי שנים אחרי‬ ‫מותה‪ .‬ואיך הגיב אז מארק?"‬ ‫את האמא שלך"‪ ,‬הציע‪" .‬כן‪ ,‬תשאל"‪.‬‬ ‫ולמחרת‪ ,‬מגיע אי‪-‬מייל עם תשובה ממנו‪,‬‬ ‫"אמי אמרה שהיא הכירה היטב את אמך‪ .‬גם‬ ‫מצפת‪ .‬ואז אמרה‪ ,‬שהיא היתה הגננת של‬ ‫האח שלך בגטו‪ .‬ובאותה ענייניות סיפרה על‬ ‫המוות הנורא שלו"‪.‬‬ ‫כבר בתל אביב‪ ,‬בדירתה של עוזרת הגננת‬ ‫לשעבר בגן הילדים שהתארגן בגטו קרקוב‪,‬‬ ‫שמעתי מפיה‪" :‬אני זוכרת טוב מאוד את‬ ‫היום שבו אמא שלך הגיעה לגן‪ .‬אישה‬ ‫גבוהה‪ ,‬אלגנטית‪ ,‬מחזיקה ביד את מארֶ ק‪.‬‬ ‫'זה הבן שלי'‪ ,‬אמרה‪' ,‬הוא זקוק לתשומת‬ ‫לב מיוחדת'‪ ,‬הוסיפה‪' ,‬עבר עליו הרבה‪ .‬אבא‬ ‫שלו נרצח'‪ .‬הילד הזה לא יוצא לי מהראש"‪,‬‬ ‫אמרה‪" ,‬את יודעת‪ .‬יש הרבה ילדים‪ ,‬אי‬ ‫אפשר לזכור את כולם‪ .‬אבל האח שלך‪,‬‬ ‫(רעדתי) לא יוצא לי מהראש‪ .‬תמיד מסודר‪,‬‬ ‫גבוה מגילו‪ .‬ילד נבון מאוד‪ .‬מתפרץ לפעמים‬ ‫בצחוק ולפעמים בכעס‪ .‬היה מנהיג את‬ ‫כולם‪ .‬מה שאמר היו הילדים עושים אחריו"‪.‬‬ ‫בת‪-‬הדודה הקשישה של אמא היא היחידה‬ ‫המחזיקה עדיין משהו מזיכרו‪ .‬אולם היא‪,‬‬ ‫שהיתה בין בני המשפחה הרבים שנדחקו‬ ‫המשך בעמוד ‪42‬‬ ‫"שמות הילדים עד גיל ‪18‬‬ ‫שנספו‪ :‬מרדכי‪.‬‬ ‫הגיל‪.8 :‬‬ ‫המקום והזמן שנספו‪:‬‬ ‫‪ ,14.5.1944‬אושוויץ"‪.‬‬ ‫ארק‪.‬‬ ‫מרדכי לאוב‪ָ .‬מ ֶ‬ ‫‪41‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫כדי שלא נשכח‬ ‫אחרי הגירוש לגטו בדירה אחת‪ ,‬ממעיטה‬ ‫בדיבור‪" ,‬אני זוכרת אותו"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬ ‫"כן‪ ...‬היה ילד גבוה מגילו‪ ,‬נבון מאוד" (אותו‬ ‫ביטוי)‪" ,‬אהב לצייר"‪.‬‬ ‫בקופסאות קרטון בארכיון יד ושם‪ ,‬ניירות‬ ‫דקיקים של העתקי נייר קופי‪ ,‬שורות‬ ‫צפופות מודפסות גרמנית‪ .‬עדות שנגבתה‬ ‫מאמי במפלג המשטרה לחקירות פשעי‬ ‫ִ‬ ‫הנאצים ועוזריהם ב‪ .1973-‬בתביעה כנגד‬ ‫אחד ממפקדי גטו קרקוב היא מתארת את‬ ‫האקציה‪ ,‬כפי שראתה מהמחבוא "שהכנתי‬ ‫לי ולבני" בעליית גג בכיכר זגודי‪ .‬תיאורי‬ ‫זוועה‪ ,‬של אנשים הנדחפים לכיכר‪ ,‬יריות‪,‬‬ ‫גופות מוטלות‪ ,‬חולים מושלכים מחלונות‬ ‫בית החולים לחולים במחלות כרוניות‪.‬‬ ‫משפחה שהיא מכירה עוברת והנאשם מרים‬ ‫לעברם אקדח‪ .‬את הירייה היא לא שומעת‪,‬‬ ‫רואה רק את הגופות הצונחות‪" .‬לא יכולתי‬ ‫להסתכל באופן רציף"‪ ,‬מזנקות אליי המילים‬ ‫מתוך העדות‪" ,‬כי התחבאתי עם הבן שלי‬ ‫ולא יכולתי לעזוב אותו"‪.‬‬ ‫"אחרי שנים רבות‪ ,‬כשהגעתי אני‬ ‫עם בתי הבכורה אל מה שהפך‬ ‫למוזיאון אושוויץ‪ ,‬שם‪ ,‬ליד חורבות‬ ‫תאי הגזים‪ ,‬אחז בי שיתוק בכל‬ ‫הגוף‪ .‬במאמץ קמתי‪ ,‬פורשת אל‬ ‫בין עצי הלבנה הבודדים"‬ ‫ופתאום הם שם‪ .‬שניהם‪ ,‬בעליית הגג‪.‬‬ ‫עם הספרונים שהכינה לו אולי מבעוד יום‪.‬‬ ‫מארק‪ ,‬כבר כמעט בן שבע‪ ,‬יושב ומחבק חזק‬ ‫את הדובי‪ ,‬כדי שאמא לא תשמע איך שדופק‬ ‫לו הלב‪ ,‬כי בחוץ נביחות וצעקות וילדים‬ ‫בוכים‪ ,‬צורחים‪ .‬לופת אותו בכל הכוח ומנסה‬ ‫לסגור את האוזניים‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬מורדם כנראה בכדורי שינה‪ ,‬הוא‬ ‫מצטנף בתוך תרמיל גב‪ ,‬למרות גפיו‬ ‫הארוכות‪ִ ,‬מטלטל על הגב של אמא באקציה‬ ‫של חיסול הגטו‪ ,‬ששיאה היה המצוד‬ ‫אחרי הילדים‪ .‬נושאת אותו כך על גופה‬ ‫בצעדה אל מחנה פלשוב‪ ,‬בין מעט הילדים‬ ‫שהוברחו‪ .‬ואיך בבקרים‪ ,‬כשכל הנשים‬ ‫טיקרַ יי‪ ,‬הוא‬ ‫בש ֶ‬ ‫יוצאות לעבוד במתפרה‪ְ ,‬‬ ‫‪42‬‬ ‫נשאר בצריף הנשים‪ ,‬אולי מארגן סביבו את‬ ‫הילדים האחרים שהוברחו‪ .‬ובערב כשאמא‬ ‫שבה היא תמיד מביאה משהו‪" .‬היא היתה‬ ‫היחידה שסחרה בפרודוקטים‪ ,‬כי היה‬ ‫לה ילד"‪ ,‬אמרה לי ֶארְ נָ ה שעבדה איתה‬ ‫בשטיקריי‪ .‬ושוב חוזר הגוגל‪-‬מוגל מהביצה‬ ‫שבחשה לקצף דק‪ .‬וההדים על הקאפו של‬ ‫המתפרה‪ ,‬שגילה את הביצה שרגה לאוב‬ ‫"סידרה" ואיך עמדה מולו‪ ,‬כשאיים שיסגיר‬ ‫אותה לירייה‪ ,‬ובזקיפות הטיחה בו בפני כל‬ ‫האסירות שיתבייש שהוא "בוגד בעמו"‪.‬‬ ‫ומעגל של שקט מצמרר יורד סביבה‪ ,‬כמו‬ ‫אז‪ ,‬פתאום באוטובוס בתל אביב‪ ,‬כשאמא‬ ‫הטיחה כמה מלים בנהג "דן" שהשפיל את‬ ‫ראשו בשתיקה‪" .‬הוא היה קא‪-‬פו" סיננה‬ ‫שתי הברות לא מובנות כשירדנו‪.‬‬ ‫עוד פגישה‪ ,‬עוד סיפור‬ ‫ואז‪ ,‬אחרי שניתנה הפקודה לצוד את‬ ‫הילדים שהוברחו לפלשוב‪ ,‬קראתי בתיעוד‬ ‫בל ְטרינֹות‪.‬‬ ‫שהילדים היו מתחבאים בבקרים ַ‬ ‫(בלטירנות?‪ )...‬איך שיחקו שם? ואיך נתפסו‬ ‫והועברו לקינדרהיים? והאם גם שם‪ ,‬כמעט‬ ‫בן שמונה‪ ,‬התבלט מארק‪ ,‬ילד נבון‪ ,‬שובב?‬ ‫האם סיפר לילדים המקיפים אותו על קרני‬ ‫הירח הנושאות אותם בלילות מבעד לסדקי‬ ‫הצריף ברכבת חשמלית זעירה רחוק‪-‬רחוק‬ ‫מעבר ליריות‪ ,‬לנביחות הכלבים הגדולים‬ ‫של אמון גת‪ ,‬לנשים הסוחבות עגלות מלאות‬ ‫אבנים‪ ,‬ולריח החרוך של גופות נשרפות‪.‬‬ ‫מסרבת לחשוב על מארק שנדחף עם שאר‬ ‫ילדי הקינדרהיים אל תוך המשאית המכוסה‬ ‫ברזנט שחור וידיהם מבצבצות מתחת ליריעה‬ ‫השחורה בזעקות שהפכו לצעקה אחת‪,‬‬ ‫"מאמה! מאמה!"‪ ,‬הזעקה הנבלעת בצלילי‬ ‫שירי הערש הגרמניים‪ ,‬המהדהדים מהרממ‬ ‫קולים שנתלו בסאדיזם מבעית על העצים‬ ‫סביב לאפל פלאץ‪ ,‬מעבירים בשידור ישיר את‬ ‫חגיגות יום האם בגרמניה‪ ,‬מכסים בצלילים‬ ‫עליזים את צרחת עשרים אלף אסירי המחנה‬ ‫ואת יריות היחידה המוגברת המקיפה אותם‬ ‫במכונות ירייה‪ ,‬יורים באמהות הרצות אחרי‬ ‫המשאיות השחורות הנושאות את הילדים‬ ‫לאושוויץ‪ ,‬לתאי הגזים‪ .‬והשעות האחרונות‪.‬‬ ‫בבני ברק‪ ,‬בדירה כבדת רהיטים‪ ,‬אני‬ ‫פוגשת את אחת מתשע הנשים החרדיות‬ ‫ששרדו בקבוצה עם אמא‪ ,‬החילונית היחידה‪.‬‬ ‫היא מספרת‪" :‬כשהגענו לאושוויץ‪ ,‬השאירו‬ ‫אותנו לילה שלם בחוץ ליד תאי הגזים‪ .‬היו‬ ‫נשים שהתפללו‪ .‬היו נשים שוויתרו‪ ,‬ורצו אל‬ ‫גדר התיל המחושמלת‪ .‬אמא שלך אמרה‬ ‫לי‪' ,‬בואי‪ ,‬נחפש'‪ .‬לוקחת אותי אל מאחורי‬ ‫תאי הגזים‪ .‬היו שם עצים‪ ,‬עצי לבנה‪ .‬והיא‬ ‫חיפשה על הגזעים‪' .‬אולי מארק השאיר לי‬ ‫סימן‪ .‬אולי כתב לי משהו'"‪.‬‬ ‫מאמי במפלג‬ ‫"עדות שנגבתה ִ‬ ‫המשטרה לחקירות פשעי הנאצים‬ ‫ועוזריהם ב‪ .1973-‬בתביעה‬ ‫כנגד אחד ממפקדי גטו קרקוב‬ ‫היא מתארת את האקציה‪ ,‬כפי‬ ‫שראתה מהמחבוא 'שהכנתי לי‬ ‫ולבני' בעליית גג בכיכר זגודי"‬ ‫אחרי שנים רבות‪ ,‬כשהגעתי אני עם בתי‬ ‫הבכורה אל מה שהפך למוזיאון אושוויץ‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬ליד חורבות תאי הגזים‪ ,‬אחז בי שיתוק‬ ‫בכל הגוף‪ .‬במאמץ קמתי‪ ,‬פורשת אל בין עצי‬ ‫הלבנה הבודדים‪ .‬מחפשת בסחרחורת על‬ ‫הגזעים‪ .‬מרחוק נשמעו קולות המבקרים‪,‬‬ ‫הקבוצות‪ .‬אין אונים הוצאתי מהתיק סכין‬ ‫פלסטיק‪ M .‬חרטתי על גזע עץ‪ ,‬לאט‪,M .‬‬ ‫מארק‪ ,‬מאמה‪ ,‬מיכל‪ .‬כאילו כך‪ ,‬קו אחרי קו‪,‬‬ ‫יהיה איתנו רגע ילד שהיה הופך ודאי לגבר‬ ‫נאה עם פסוקת בשיער המאפיר כבר‪ .‬ילד‬ ‫במכנסיים קצרים וכתפיות‪ ,‬עם מבט מלוכסן‬ ‫מעט‪ .‬נבון‪ ,‬שובב‪ .‬מארק‪ .‬עומד לרגע בין עצי‬ ‫הלבנֶ ה‪ ,‬בעשב הדק‪.‬‬ ‫ביום השואה הבינלאומי‪ ,‬ב‪ 27-‬בינואר‬ ‫‪ ,2012‬הוצגה באולם המבקרים של האו"ם‬ ‫תערוכה שהכין מוזיאון יד ושם‪ ,‬ובה ציורים‪,‬‬ ‫שירים ומשחקים של ילדים בשואה‪ .‬את‬ ‫התערוכה‪ ,‬שאצרה יהודית ענבר‪ ,‬פתח‬ ‫סיפורו של מארק‪ ,‬כילד שלא השאיר סימן‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬בישיבה מיוחדת במליאת האו"ם‪,‬‬ ‫סופר סיפור חייו הקצרים של מארק והוקרנה‬ ‫תמונתו‪ .‬אותה תמונה שהייתי מוציאה‬ ‫בגניבה ובלב רועם‪ ,‬כדי להביט בילד הזר‪.‬‬ ‫פניו של מארק המוקרנים לרגע בהקשר‬ ‫פומבי ובינלאומי שכזה היו משב מטלטל‬ ‫של נוכחות‪ ,‬מתוך תהום ההיעדר‪.‬‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫עדים דוממים ׀ סיפורם של חפצים מאוספי "יד ושם" ׀ חביבה פלד‪-‬כרמלי ׀ הוצאת יד ושם ׀ ‪ 148‬ש"ח‬ ‫מרבית ניצולי השואה לא היו מודעים במשך שנים רבות לערכו הלאומי של החפץ המצוי ברשותם‪ :‬מסרק‪ ,‬גזיר‬ ‫נייר‪ ,‬בובה‪ ,‬רישום או ערכת תפירה‪ .‬לדידם‪ ,‬היו חפצים אלה חלק מדרכם האישית לשימור זיכרונם של בני משפחה‬ ‫שנרצחו ושל קהילה שחרבה‪ .‬צוות מחלקת החפצים של המוזיאון לתולדות השואה ב"יד ושם" יצא לא אחת‬ ‫אל בתיהם של ניצולים‪ ,‬אל קרובי משפחתם של הקורבנות ואף אל אתרי רצח וגטאות באירופה‪ ,‬במטרה לחפש‬ ‫פריטים אותנטיים שהם בבחינת מצבה לנספים‪ .‬החפצים הם בעיקרם יומיומיים ולכאורה חסרי חשיבות‪ ,‬אך מבעדם‬ ‫משתקפות תמונות חיים של בעליהם‪ .‬בשל הנסיבות המיוחדות של השואה‪ ,‬משמעותם של החפצים הללו מועצמת‬ ‫מעבר לערכם האישי וההיסטורי‪ ,‬שכן הם בבחינת עדים לדורות הבאים‪ ,‬המספרים בדממה על פיסות חיים שנקטעו‬ ‫ועל רסיסי זיכרונות המבקשים להישמר‪ ,‬וככאלה יש בהם כדי להאיר פינות אנושיות ייחודיות‪ ,‬לתעדן ולהנציחן‪.‬‬ ‫בראשית הייתה השואה ׀ הגות יהודית המתמודדת עם משמעות הקיום היהודי לאחר השואה ׀ משה שנר ׀‬ ‫הוצאת מאגנוס‬ ‫שואת העם היהודי בימי מלחמת העולם השנייה מציבה שאלות נוקבות על מהותה‪ ,‬תבניותיה וערכיה של‬ ‫הציוויליזציה המערבית‪ ,‬זו שאפשרה את רצח העם היהודי והביאה לעולם את מחנות המוות‪ .‬מן ההוגה היהודי ‪ -‬בן‬ ‫עם הקורבנות ‪ -‬מצופה הבנה באשר למקומו כיהודי בעולם שלאחר השואה‪.‬‬ ‫הספר מביא קשת רחבה‪ ,‬מגוונת ומקיפה של תגובות הגותיות יהודיות לשואה ומציע מענים לשאלות של "צידוק‬ ‫הדין"‪ ,‬למשמעות של היות יהודי לאחר השואה ולהתמודדות עם הייאוש והניהיליזם העולים מזיכרון השואה‪ .‬זיכרון‬ ‫השואה מוצג בספר כצומת מרכזי במפת הדרכים של העולם היהודי בימינו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מוצגת הספרות ההגותית‬ ‫האורתודוקסית‪ ,‬העושה שימוש בתבניות מסורתיות של "צידוק הדין" היהודי כדי להתמודד עם בעיות שהשואה‬ ‫מעלה ולהסירן מסדר יומו של הציבור היהודי‪ .‬מנגד נחשף מגוון של מענים הגותיים המסרבים לראות בשואה חלק‬ ‫מתוכנית ההשגחה האלוהית‪ .‬חלקם משרטטים השקפת עולם הומניסטית‪ ,‬לפיה העולם בו התרחשה השואה אינו‬ ‫נתון להשגחה טרנסצנדנטית; האדם הוא שקובע את גורלו לטוב ולרע‪.‬‬ ‫בספר נידונה בהרחבה ההגות המנסה להחזיר לעולם היהודי את אופקיו הערכיים ולהעניק משמעות מחודשת‬ ‫להמשכיות יהודית‪ ,‬למרות הייאוש המבעבע בתשתית עולמם של היהודים‪.‬‬ ‫נוסף על העיון הפילוסופי‪ ,‬עולות לדיון סוגיות הכרוכות בחינוך ובעיצוב תרבות הזיכרון לשואה‪ ,‬בטקסי הזיכרון ביום‬ ‫השואה ובתכנים של מסעות בני הנוער למחוזות המוות היהודי באירופה‪.‬‬ ‫סיפורה של מדינה במחתרת ׀ יאן קרסקי ׀ הוצאת ידיעות אחרונות‬ ‫יאן קרסקי‪" ,‬האיש שניסה לעצור את השואה"‪ ,‬מתאר בספר חשוב ויוצא דופן זה את פעילותו כלוחם וכשליח בכיר‬ ‫במחתרת הפולנית‪ .‬הוא מספר בסגנון מרתק על חיי היומיום בפולין המובסת‪ ,‬על משימות השליחּות הסודיות‬ ‫ברחבי אירופה הכבושה‪ ,‬על בריחתו הנועזת משבי הגסטאפו‪ ,‬פגישותיו עם מנהיגי היהודים בגטו ורשה והתגנבותו‬ ‫למחנה השמדה כדי להיות עד במו עיניו לזוועה‪ .‬שיאו של הספר הוא שליחותו של קרסקי לבריטניה ולאמריקה‬ ‫בעיצומה של המלחמה‪ ,‬לדווח למנהיגי העולם החופשי על המתרחש בפולין ועל שואת היהודים‪" .‬סיפורה של‬ ‫מדינה במחתרת" התפרסם בארצות הברית עוד לפני תום המלחמה ועורר שם הד עצום‪ .‬לאחרונה ראה אור מחדש‬ ‫באנגלית ובצרפתית‪.‬‬ ‫קרסקי‪ ,‬פולני קתולי‪ ,‬הוא מגיבורי המאבק הפולני בנאצים ומן הבודדים שראו לעצמם חובה לסייע בכל דרך גם‬ ‫לבני ארצם היהודים‪ .‬על גבורתו בתקופת המלחמה קיבל את תואר "חסיד אומות העולם"‪ ,‬אזרחות כבוד של מדינת‬ ‫ישראל ואת העיטור האמריקאי הגבוה ביותר ‪ -‬מדליית החירות הנשיאותית‪.‬‬ ‫עדותו של קרסקי‪ ,‬בספר זה ובראיון המפורסם עימו בסרט "שואה" של קלוד לנצמן‪ ,‬הייתה למכרעת בהבנת אחת‬ ‫הסוגיות המטרידות ביותר של המלחמה‪ :‬תגובתן או חוסר תגובתן של בעלות הברית למאורעות השואה‪.‬‬ ‫‪ B-94‬כל עוד רוחי בי ׀ יצחק מנדל בורנשטיין ׀ הוצאת צבעונים ׀ ‪ 69‬ש"ח‬ ‫אוטוביוגרפיה של יליד העיירה שצ'קוצ'יני שבפולין בשנת ‪ .1924‬הספר מתאר את החיים היהודיים בעיירה לפני‬ ‫מלה"ע‪ ,‬את סיפור הישרדותו של המחבר ב ‪ 6‬מחנות ריכוז‪ ,‬בהם אושוויץ‪-‬בירקנאו וגונצקירכן‪ ,‬ואת מסע השורשים‬ ‫שלו בשנת ‪.2004‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫רחוב לוינסקי ‪68‬‬ ‫ת"א ‪6685512‬‬ ‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה מצא ‪ -‬סגן‬ ‫‪nitsoleyavan@gmail.com‬‬ ‫‪03-6183784‬‬ ‫‪03-5795101‬‬ ‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬ ‫בני ברק ‪5154621‬‬ ‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו”ר‬ ‫‪02-6231810‬‬ ‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬ ‫ירושלים ‪9171102‬‬ ‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‪ ‬‬ ‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬ ‫‪hechaloffice@bezeqint.net‬‬ ‫רחוב ארנון ‪12‬‬ ‫ת"א ‪6345514‬‬ ‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪bukovina@elibuko.co.il‬‬ ‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫ציפי קרליץ – סגן‬ ‫‪wolyn@wolyn.org.il‬‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה ‪ -‬ישראל‬ ‫‪09-7469606 ‬‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 715 .‬‬ ‫רעננה ‪4310602‬‬ ‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪bestuuraj1@ajalah.com‬‬ ‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬ ‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬ ‫‪03-5616706 ‬‬ ‫‪03-5408662‬‬ ‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬ ‫ת"א ‪1615102‬‬ ‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬ ‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪mickey@kantorland.com‬‬ ‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬ ‫‪02-6241724‬‬ ‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬ ‫‪03-6093476 ‬‬ ‫‪03-6951310 ‬‬ ‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬ ‫ת"א ‪6123402‬‬ ‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬ ‫‪valk@012.net.il‬‬ ‫ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫‪03-5270965‬‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫איגוד יוצאי ליטא‬ ‫‪03-6964812 ‬‬ ‫‪03-6954821‬‬ ‫שד’ דוד המלך ‪ 1‬‬ ‫ת"א ‪6495301‬‬ ‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪litjews@bezeqint.net‬‬ ‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬ ‫‪03-5717621 ‬‬ ‫‪03-7321605‬‬ ‫היכל יהדות ווהלין‪ ,‬‬ ‫רחוב כורזין ‪10‬‬ ‫גבעתיים ‪5358314‬‬ ‫איגוד יוצאי מרכז קהילות אירופה‬ ‫(צנטרה)‬ ‫‪02-6233225 ‬‬ ‫‪02-6233226‬‬ ‫רחוב המלך ג’ורג’ ‪58‬‬ ‫ת‪.‬ד‪7440 .‬‬ ‫ירושלים ‪9107302‬‬ ‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר ‪ ‬‬ ‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬ ‫‪synagog@netvision.net.il‬‬ ‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬ ‫השואה והמרד ע"ש יצחק כצנלסון‬ ‫‪ 04-9958020‬‬ ‫‪ 04-9958021‬‬ ‫‪04-9958007‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי‬ ‫‪25220‬‬ ‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫ד"ר ענת לבינה ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪ttalias@gfn.org.il‬‬ ‫איחוד עולי בולגריה‬ ‫‪03-6810113‬‬ ‫‪03-6833738‬‬ ‫‪03-6810024‬‬ ‫רחוב הנשיא ‪26‬‬ ‫קריית אונו ‪5557026‬‬ ‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬ ‫‪oleibulgaria2@gmail.com‬‬ ‫דור ההמשך של יוצאי מקדוניה‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫אלה ‪ -‬מרכז לסיוע נפשי חברתי‬ ‫ליוצאי הולנד וקרוביהם‬ ‫‪03-6910921 ‬‬ ‫‪03-6951574‬‬ ‫רחוב יגאל אלון ‪ 157‬‬ ‫ת”א ‪6744365‬‬ ‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫‪elah@elah.org.il‬‬ ‫רחוב הברון הירש ‪7‬‬ ‫קריית משה‬ ‫ירושלים ‪961487‬‬ ‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫משה טסטה – סגן‬ ‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬ ‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי מורשת‬ ‫השואה והגבורה‬ ‫‪ 02-6443822‬‬ ‫‪ 077-5313493‬‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫ת‪.‬ד‪3477 .‬‬ ‫ירושלים‪9103401‬‬ ‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪dorot_hemshech@walla.co.il‬‬ ‫‪ssorek@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון‪ ‬נפגעי הנאצים‬ ‫‪03-6134971‬‬ ‫‪03-6134969‬‬ ‫רחוב ז’בוטינסקי ‪138‬‬ ‫ר"ג ‪5260208‬‬ ‫צחי מלמד‬ ‫‪tsahi@inpo.org.il‬‬ ‫הארגון הארצי של אסירי הנאצים‬ ‫לשעבר (ירושלים)‬ ‫‪ 02-6255131‬‬ ‫‪ 02-5660340‬‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫רחוב ש"ץ ‪5‬‬ ‫ירושלים ‪9426705‬‬ ‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪wieselmordechai@walla.com‬‬ ‫רחוב הדדי ‪4‬‬ ‫אור יהודה ‪6020272‬‬ ‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪luv@bezeqint.net‬‬ ‫‪kahaolon@bezeqint.net ‬‬ ‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬ ‫‪msafed1@safed.org.il‬‬ ‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬ ‫המחתרות והגטאות‬ ‫‪44‬‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪ 03-5270231‬‬ ‫‪ 03-5279568‬‬ ‫רחוב המסגר ‪55‬‬ ‫ת"א ‪6721707‬‬ ‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪partizani@bezeqint.net‬‬ ‫הארגון העולמי של יהודים יוצאי‬ ‫לוב‬ ‫‪03-5336268 ‬‬ ‫‪03-5333456 ‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬ ‫‪20288‬‬ ‫ת"א ‪6120201‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬ ‫הארגון של אסירי הנאצים לשעבר‬ ‫(ת"א)‬ ‫‪03-5609296‬‬ ‫‪03-9504464‬‬ ‫ת‪.‬ד‪8425 .‬‬ ‫ראשל"צ ‪7518301‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת‪.‬ד‪.‬‬ ‫‪20288‬‬ ‫ת"א ‪6120201‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪angelina_h@bezeqint.net‬‬ ‫הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5235853‬‬ ‫‪03-5243815 ‬‬ ‫רחוב לוי יצחק ‪6‬‬ ‫ת‪.‬ד‪16457 .‬‬ ‫ת"א ‪6116302‬‬ ‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪cp@bezeqint.net‬‬ ‫חנה אברוצקי – יו"ר‬ ‫‪avruzkyn@walla.com‬‬ ‫העמותה להצבת יד לזכר קורבנות‬ ‫לנדסברג ‪ -‬קאופרינג דאכאו‬ ‫‪ 09-9584037‬‬ ‫‪054-4683331‬‬ ‫‪09-9580171‬‬ ‫הזורע ‪77‬‬ ‫כפר שמריהו ‪4691000‬‬ ‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫אבא נאור‪ -‬סגן‬ ‫‪uchanoch@zahav.net.il‬‬ ‫הפדרציה העולמית של הקהילות‬ ‫הספרדיות‬ ‫‪02-6523971 ‬‬ ‫‪02-6523971 ‬‬ ‫המשוררת רחל ‪10‬‬ ‫ירושלים ‪9634812‬‬ ‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪moshetesta@walla.co.il‬‬ ‫רחוב תובל ‪5‬‬ ‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬ ‫ת"א ‪6107121‬‬ ‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪info@k-shoa.org‬‬ ‫‪03-5273564 ‬‬ ‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬ ‫יהודים בצבאות פולין‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬ ‫המלחמה בנאצים‬ ‫‪ 03-5614411‬‬ ‫‪03-5625983‬‬ ‫‪03-5613187 ‬‬ ‫ארגון יוצאי ורשה‬ ‫‪ 09-7673297‬‬ ‫‪09-7657629 ‬‬ ‫רחוב פיכמן ‪8‬‬ ‫ת"א ‪6902707‬‬ ‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי וילקי‬ ‫‪050-5231091 ‬‬ ‫‪08-9407114‬‬ ‫רחוב תל אביב ‪23‬‬ ‫נס ציונה ‪7408523‬‬ ‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪av-al@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון יוצאי לודז’‬ ‫‪03-5241833 ‬‬ ‫‪03-5248137‬‬ ‫רחוב קפלן ‪17‬‬ ‫ת"א ‪6773418‬‬ ‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור ההמשך‬ ‫‪lodz_isr@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬ ‫‪03-6412694‬‬ ‫‪03-5270919‬‬ ‫רחוב בראזני ‪3/20‬‬ ‫ת"א ‪6912103‬‬ ‫אברהם גרין ‪ -‬יו”ר‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬ ‫‪09-9579520‬‬ ‫‪09-9579540‬‬ ‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬ ‫ת”א ‪6117102‬‬ ‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪lili@lyhaber.com‬‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-6090866‬‬ ‫‪ 03-6968294‬‬ ‫‪03-5162172 ‬‬ ‫רחוב ביאליק ‪45‬‬ ‫ר"ג ‪5246108‬‬ ‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬ ‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬ ‫‪cjews@zahav.net.il‬‬ ‫ארגון לעובדי כפייה תחת שלטון‬ ‫הנאצים‬ ‫‪03-6390070 ‬‬ ‫‪03-5375598‬‬ ‫רחוב המסגר ‪55‬‬ ‫ת"א ‪3721707‬‬ ‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫יחיאל פרנקל – סגן‬ ‫‪ioktn@013.net‬‬ ‫התאחדות עולי הונגריה‬ ‫‪03-6917121‬‬ ‫‪ 03-6916115‬‬ ‫‪03-6095937‬‬ ‫רחוב תובל ‪5‬‬ ‫ת"א ‪6107212‬‬ ‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬ ‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬ ‫‪olehungaria@gmail.com‬‬ ‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬ ‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬ ‫‪03-6121533 ‬‬ ‫‪03-7513352‬‬ ‫רחוב ביאליק ‪125‬‬ ‫ר"ג ‪5252317‬‬ ‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪yakil@bezeqint.net‬‬ ‫התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר‬ ‫‪050-3556841‬‬ ‫‪050-3556842‬‬ ‫‪077-5347434‬‬ ‫רחוב המסגר ‪55‬‬ ‫ת"א ‪6721707‬‬ ‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרים אביעזר – סגן‬ ‫‪hitahdut@gmail.com‬‬ ‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5172792 ‬‬ ‫‪45‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫התאחדות עולי רומניה בישראל‬ ‫‪03-5466502 ‬‬ ‫‪03-5468444‬‬ ‫רחוב אלכסנדר ינאי ‪3‬‬ ‫ת"א‪6238203 ‬‬ ‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫שלמה אברמוביץ – סגן‬ ‫‪olerom11@bezeqint.net‬‬ ‫חזית הכבוד‬ ‫‪ 054-5260036‬‬ ‫‪054-7503449‬‬ ‫‪02-6254649‬‬ ‫רחוב עולי הגרדום ‪221/4‬‬ ‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬ ‫ירושלים ‪9112101‬‬ ‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬ ‫‪avrom31@012.net.il‬‬ ‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬ ‫הציונות הדתית והשואה‬ ‫‪08-8532332‬‬ ‫‪08-8535687‬‬ ‫ניר גלים‬ ‫‪7924500‬‬ ‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬ ‫אריאל בריח‪-‬סגן‬ ‫‪ariel@beit-haedut.org.il‬‬ ‫ילדות אבודה‬ ‫‪054-2233354‬‬ ‫‪03-5494759‬‬ ‫מוריה ‪36‬‬ ‫רמת השרון ‪4722852‬‬ ‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪blumi@inter.net.il‬‬ ‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬ ‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬ ‫השואה‬ ‫‪02-5612207‬‬ ‫‪02-5662021‬‬ ‫ת‪.‬ד‪728 .‬‬ ‫עמק רפאים ‪43‬‬ ‫ירושלים ‪9100701‬‬ ‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪aloumim@gmail.com‬‬ ‫עמותה לשימור ולטיפוח מורשת‬ ‫יהדות רודוס ‪ -‬דור ההמשך‬ ‫‪02-6417589 ‬‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫רחוב משה קול ‪20‬‬ ‫ירושלים ‪9371526‬‬ ‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫עזרא טל – סגן‬ ‫‪leomar@netvision.net.il‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ת‪.‬ד ‪ 51246‬‬ ‫ת"א ‪6527622‬‬ ‫מים גרייבר‪ -‬יו"ר‬ ‫‪yeshcons@smile.net.il‬‬ ‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬ ‫‪02-6222223‬‬ ‫‪02-6223022‬‬ ‫ת‪.‬ד‪2947 .‬‬ ‫ירושלים ‪9102802‬‬ ‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫מירי אופן – סגן‬ ‫‪obi@obi-il.org‬‬ ‫עמותת ניצולי היהודים ממחנות‬ ‫ריכוז ראוונסבריק וזקסנהאוזן‬ ‫בישראל‬ ‫‪09-9541141‬‬ ‫‪072-2766208‬‬ ‫רחוב החלוץ ‪28‬‬ ‫הרצליה ‪4679530‬‬ ‫מנחם טאוב‪ -‬יו"ר‬ ‫אמי ארבל – סגן‬ ‫‪emmie@netvision.net.il‬‬ ‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬ ‫והגטאות בישראל‬ ‫‪04-8705367 ‬‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫ת‪.‬ד‪866 .‬‬ ‫קריית מוצקין ‪2610801‬‬ ‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫דויד טורבקין – סגן‬ ‫‪ gitako@walla.com ‬‬ ‫עמותת רננה‬ ‫‪03-6816431 ‬‬ ‫‪03-6836457‬‬ ‫רחוב העלייה ‪ 46‬א’‬ ‫ת"א ‪6606226‬‬ ‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו”ר‬ ‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת יהדות‬ ‫טוניסיה‬ ‫‪09-8622808 ‬‬ ‫‪09-86222808‬‬ ‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬ ‫ת‪.‬ד‪1738 .‬‬ ‫נתניה ‪4211602‬‬ ‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‪ ‬‬ ‫אנדריי הטל – סגן‬ ‫‪merkazamit@netvision.net.il‬‬ ‫‪ 02-6250634‬‬ ‫‪ 03-5665701‬‬ ‫‪02-6250669‬‬ ‫רחוב הלל ‪23‬‬ ‫ירושלים ‪9458123‬‬ ‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬ ‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪amcha@amcha.org‬‬ ‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬ ‫‪03-6240919‬‬ ‫‪03-5617586‬‬ ‫‪03-5613068‬‬ ‫שד’ יהודית ‪10‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬‬ ‫ת"א ‪6157102‬‬ ‫חנוך וייסברג ‪ -‬יו”ר‬ ‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזיין‬ ‫‪04-6369515‬‬ ‫‪04-6369793‬‬ ‫גבעת חיים איחוד‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪3893500‬‬ ‫תאומי מנגלה‬ ‫‪03-6421662 ‬‬ ‫‪03-5372865‬‬ ‫רחוב הקוממיות ‪38‬‬ ‫ת"א ‪6901107‬‬ ‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪yonalax@gmail.com‬‬ ‫התאחדות עולי רומניה חיפה‬ ‫(ארגון משקיף)‬ ‫‪04-8640502‬‬ ‫‪04-8645084‬‬ ‫רחוב נורדאו ‪10‬‬ ‫ת‪.‬ד‪4721 .‬‬ ‫חיפה ‪3104701‬‬ ‫ארנה קרצר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪vekretzer@gmail.com‬‬ ‫עמותת יוצאי הונגריה המורחבת‬ ‫ירושלים (ארגון משקיף)‬ ‫‪02-6237544‬‬ ‫‪02-6235064‬‬ ‫רחוב המלך ג'ורג ‪16‬‬ ‫ירושלים ‪9422915‬‬ ‫אסתר מירון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪ester7@netvision.net.il‬‬ ‫ארגון ניצולי טרנסניסטריה‬ ‫(ארגון משקיף)‬ ‫‪03-6131383‬‬ ‫‪03-6131383‬‬ ‫רחוב הלפיד ‪3‬‬ ‫רמת גן ‪5257303‬‬ ‫שפי מאיר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪dmaian@walla.co.il‬‬ ‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫עמך‬ ‫‪46‬‬ ‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪ nfo@bterezin.org.il‬‬ ‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬ ‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬ ‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬ ‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬ ‫טל‪03-6243343 :‬‬ ‫פקס‪03-5613884 :‬‬ ‫מייל‪Merkaz1116@gmail.com :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬ ‫‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬ ‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬ ‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬ ‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬ ‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬ ‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬ ‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬ ‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬ ‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬ ‫עמך‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬ ‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של‬ ‫ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים‬ ‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים‬ ‫‪ 91029‬טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03- :‬‬ ‫‪ 5665701-4‬פקס‪03-5660817 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬ ‫בנאצים ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬ ‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬ ‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬ ‫ועידת התביעות‬ ‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬ ‫מממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא‬ ‫נתבע מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה‬ ‫הנזקקים‪ .‬מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות‬ ‫ מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר‬‫כתוצאה מרדיפות הנאצים והם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי‬ ‫בגין סבלם‪ ,‬במסגרת חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬ ‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬ ‫מדינת ישראל ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬ ‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬ ‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי וניתנים לפי פניה‬ ‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬ ‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬ ‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים‬ ‫בישראל‪ ,‬לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪.‬‬ ‫החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת‬ ‫באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם‬ ‫הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר‬ ‫להניח שהיה בבעלות נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪,‬‬ ‫מתבקש להגיש לחברה בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬ ‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬ ‫‪47‬‬