בס"ד עושים עליה חוברת הדרכה חודש ארגון ה'תשע"א בהוצאת מחלקת הדרכה בס"ד כתיבה: גודינגר חנה חני שלוש נחמה דרייפוס אורית דרשביץ עריכה: גודינגר חנה חני שלוש עיצוב ותמונת כריכה: יפעת שמעוני עימוד ועיצוב: הדס סנדר שילת מזרחי איור: נעמה להב הפקה והבאה לדפוס: אברהם שטרן מחלקת הדרכה ה'תשע"א 2 בס"ד דברי הקדמה הרב בני נטייכלר ,מנכ"ל תנועת בני עקיבא בתחילת דרכה של בני עקיבא היה הרב משה צבי נריה זצ"ל מוביל הדרך הרוחנית של התנועה .הרב נריה האמין בכוחה של השירה ,בכח המילים והמנגינה ששרים ביחד בחבורה .כך היה מחבר הרב נריה שירים לתנועה המתגבשת ומציב דרכם את החזון .אחד השירים שחיבר" :יד אחים לכם שלוחה" נבחר להיות ההמנון ומאז כבר שמונים שנה הפזמון "בלב אמיץ בעזרת ה' ,עלה נעלה .קדימה בני עקיבא הידד במעלה" מדרבנים את תנועת בני עקיבא להמשיך ולצעוד קדימה לעלות ולהתעלות. בשיר קודם להמנון שחיבר הרב נריה הוא נותן ביטוי יותר משמעותי לקשיי העלייה " :על רכסי הר ,אחת שתים חבר צעד ,הלאה הלאה התקדם ולא עמד ,למרות כל המכשולים ,לעומת כל הנחשולים ,בעז קדימה בני עקיבא" -לעלות על ההר קשה – צריך לצעוד בעז קדימה ,לא לפחד ממכשולים ונחשולים .וכך המשיך הרב נריה להציב בשירים את היעוד הרוחני של לימוד תורה בישיבה ועבודה בפרדס ,ולחלום על דברים שהיו רחוקים מאד מהמציאות .היום אנו יודעים שבזכות החזון והחלום ,ובזכות העבודה הקשה במעלה הסולם ,זכינו שיתממשו. "לאורו נלך" ,גם אנחנו רוצים היום "לעשות עליה" ,לעלות בתורה ,לעלות במידות האישיות ,להקים חברת נוער מעולה יותר .רוצים אנו היום להצליח לשתף ציבור גדול יותר מכלל ישראל יחד איתנו בעליה" .עולים אנו אל העם" -מתוך היכרות עם סגולת ישראל ועם הכוחות הגדולים שמצווים בתוך עם ישראל -יחד כל שבטי ישראל רוצים להתקדם ולעלות. יחיד ,תנועה ועם שיש בקרבם את השאיפה לעלות ,שמוכנים לגייס את כל הכוחות במסירות נפש אין דבר שבעולם יכול לעצרם. הגמרא במסכת סנהדרין דף כ"א ע"ב משווה את עזרא למשה רבנו .על משה נאמר " :ומשה עלה אל האלקים" ,ועל עזרא נאמר :ש"עזרא עלה מבבל" ,מכאן לומדת הגמרא שראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו .אנו מבינים מהגמרא שכל עלייה היא ביטוי להתקדמות רוחנית .וכשאנו עסוקים בבניין התורה ,בניין הארץ ובניין האומה -אנו "עושים עליה" המטרה שלנו בחודש הארגון להפוך את הרצון לעלות לשאיפה קבועה כמו "עולת התמיד" שהועלתה על המזבח בבית המקדש בכל יום בוקר וערב .נהיה גם אנחנו המדריכים והחניכים בשאיפה מתמדת לעלות ולהתקדם ,וכדרכה של בני עקיבא נצליח בע"ה להגשים את החזון במעשינו בכל תחומי החיים במדינה .יש לנו אחריות ושליחות לעלות במעלה ההר. אני מאחל לכולנו חודש ארגון מוצלח ופורה ,חודש של התעלות. בברכת עושים עליה, ובברכת חברים לתורה ועבודה, הרב בני נכטיילר, מזכ"ל 5 בס"ד דברי הקדמה :יגאל קליין חברים יקרים ה' עימכם. ימים מעטים לפני ראש השנה אירע פיגוע מזעזע בהר חברון,במהלך ניחום אבלים אצל מוריה שינדלר אלמנתו של אבישי הי"ד,תיארה מוריה את החיבור המיוחד שלה לישוב בית חג"י .מוריה שהייתה קומונרית בישוב לפני כמה שנים סיפרה שהיא בעצם התחברה ליישוב בשלושה שלבים שונים מאוד אך כולם משמעותיים ועמוקים:. החיבור הראשון היה בזמן השירות הלאומי שלה ,כאשר עמלה במאמצים גדולים להיות קומונרית ביישוב ,עמל שדרש ממנה נתינה ומסירות לחינוך הילדים ולבניית סניף חי ותוסס של התנועה .חיבור שני היה כאשר החליטה יחד עם אבישי לבנות את ביתה ביישוב ,בית שהיה מלא בתורה ,בשמחה ,ובאמונה גדולה .לצערנו החיבור השלישי שהיא תיארה היה כאשר אבישי עלה בסערה השמימה עם עוד שלושה מתושבי הישוב בסופה של שנת התש"ע. כשחשבתי על דבריה של מוריה עלה בראשי פירוש ששמעתי על ניסיונותיו של אברהם אבינו ,הניסיון הראשון היה ניסיון העליה לארץ "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" והניסיון האחרון היה ניסיון העלאת הבן לעולה "לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה" ,מסתבר שהמילים "לך לך" מבטאות חיבור עמוק בין שני הניסיונות .החיבור מתבטא במה שקורה בנפש – במקום הכי עמוק.בעקידת יצחק ברור לנו שאברהם אבינו היה זקוק לכוחות נפשיים אדירים אבל החידוש הוא שגם כדי לעלות לארץ היה אברהם אבינו זקוק לאותם כוחות נפשיים אדירים ,לא פחות מאשר בעקידה .מסתבר לפי זה שמי שרוצה לקדם את העולם, ומי שרוצה להיות עבד נאמן לה' ולעמו ,צריך להיות עם מוכנות נפשית לעשות מעשים גדולים -להתקדם –ולא להישאר במקום .העמדה הנפשית של מי שעולה ורוצה לתת לעמו בין אם זה בחינוך ,בין אם זה בבניין הארץ,ולעיתים לצערנו גם אם זו נתינה עד כדי מסירות נפש,אדם כזה שרוצה להעלות ,חייב שבנפשו יהיו כמו בנפשו של אברהם כוחות של עליה ,התקדמות ,וכוחות של רצונות אדירים להוסיף טוב. השנה בחרנו בנושא "עושים עלייה" נושא שפותח קריאת כיוון להרבה עליות להן אנו זקוקים ואליהן אנחנו רוצים להתמסר ,החל מהעלייה לארץ והשמירה על שלמותה ,דרך ההתקדמות והעלייה בתורה,וכלה בעלייה, בנתינה ,ובחיבור לעם ישראל בכל צרכיו המרובים,אך נראה שמעבר לשאלות במה אנחנו רוצים לעלות? ולאן אנחנו רוצים להתקדם?,בחודש הארגון הזה חייבת לעמוד אל מול עינינו הבנה אחת פשוטה "מי שרוצה להעלות חייב לעלות" .העלייה הבסיסית והחזקה ביותר היא העלייה בנפש -בפנים ,וברגע שאדם חי מתוך עלייה תמידית ,הרי שהוא מסוגל לחולל עליות רבות מסביבו .בדיוק כמו אברהם אבינו ,ובדיוק כמו כל מי שבמהלך הדורות תרם וקידם את עמ"י ,אנחנו חייבים לרצות תמיד לעלות בחיים האישיים –הרוחניים שלנו ומתוך כך בכל שאר המעגלים. נתפלל להקב"ה שיהיו כל העליות שלנו מתוך שמחה חן ורחמים ,ונזכה להיות בכל חיינו אנשים שעושים עלייה. בב"ח לתו"ע וחודש ארגון מבורך, יגאל קליין רמ"ח הדרכה. 7 הרא"ה עולים מבפנים 193 בס"ד דברי הקדמה מדריך יקר: הנה חודש הארגון עומד בפתח והפעם אתה ניצב בו ,אולי לראשונה ,כמדריך ולא רק כחניך. כפי שהוסבר בהקדמה לחוברת הנושא בו בחרנו לעסוק השנה הוא "עושים עלייה" .אחת הנקודות המייחדות את עולם האדם מכל שאר הבריאות שברא הקב"ה הוא היות רצון ושאיפה בתוכם .טבעו של האדם הוא שלעולם איננו מסתפק בקיים ,אלא תמיד הוא רוצה להתקדם ולהיות בתנועה קדימה .שגרת החיים ,עצלנות, פחד ,תרבות ההישגים שאנחנו חיים בתוכה ,יכולים לפעמים לכסות את הטבע ששואף קדימה בחלודה.. בחודש הארגון הזנה ננסה להוריד את החלודה ולפגוש את אותו טבע שקיים בנו שרוצה להתקדם ,לגדול, לצמוח ולהתפתח כל הזמן :ביחסינו אל הארץ שלנו ,ביחסינו אל העם שלנו ,ביחסנו אל תורת ה' ,ביחסינו הכללית אל המציאות וביחסנו לכוחות ולכישורים שלנו. הנושא שנבחר לשבט שלך הוא" :עולים מבפנים" ,כלומר :הכרה בקיומו של עולם פנימי בתוכנו שבו מונח הרצון להתקדם וניסיון לנהל את החיים מהרצון הפנימי ולא מתוך הנעות חיצוניות כמו :הורים ,חברה ,ניסיון לרצות, כבוד ,כסף וכו'. אנחנו מבקשים ממך שתעבור על כל היחידות המיועדות לשבט שלך עוד לפני שמתחיל חודש הארגון ,על מנת שתעמיק ותבין את יסודות הנושא ואת רצף היחידות שאתה עומד להעביר לחניכים במהלך החודש הקרוב.. (בכלל זו המלצה טובה לכל תקופת ההדרכה שלך :כל נושא שאתה מעביר עליו פעולה ,כדאי שתלמד אותו קודם אתה בצורה רצינית ורק אחר כך תחשוב איך ,באיזה סדר ובכמה שלבים אתה מעביר אותו לחניכים שלך .המלצה זו יכולה לשפר מאד את הפעולות שלך וכמובן גם להצמיח אותך בתוך תקופת ההדרכה הזו). להלן נסקור בראשי פרקים את מהלך ארבעת היחידות שנכתבו עבור השבט שלך כדי שתהיה בידך מעין מפה שתקל עליך תוך כדי קריאת הפעולות עצמן. חשוב שתזכור :היחידות אינן "תורה משמיים" והם נכתבו ללא הכרות עם השבט הספציפי שלך .עליך לעשות חושבים לפני כל יחידה ולהכריע כיצד ניתן להעביר את המסר בצורה הטובה ביותר לחניכים שלך .חלק מהפעולות ארוכות ואפשר ואפילו כדאי לפרק אותן לשתיים :יום שלישי ושבת. היחידה הראשונה עוסקת בשאלה מהי המציאות – בפנים או בחוץ? :העולם בו אנו חיים רגיל לחשוב ולהתייחס כממשות אל העולם החיצוני שמקיף אותנו .ביחידה זו נפגיש את החניכים עם מציאותו של עולם פנימי שחי וקיים בתוך כל אחד מאיתנו כיחיד וככלל ושהוא לא פחות ממשי מכל מציאות חומרית אחרת. היחידה השנייה עוסקת בהעמקה של המושג רצון להתקדם כטבע מהותי באדם :הבנה שאחד המאפיינים של האדם והעולם הוא הרצון להיות בתנועה ובהתקדמות כל הזמן .בירור מושג הרצון ככוח המניע של העולם הפנימי שלנו ומתוך כך גם של המציאות החיצונית. היחידה השלישית עוסקת בשאלה מה מניע אותי בחיים – הישגיות מול התקדמות :האופן בו פעמים רבות מתלבש בנו הרצון להיות בתנועה הוא דרך רצון להיות משיגן ומצליחן .בפעולה זו נבחין בין מנוע שמקורו בחוץ ובין מנוע שמקורו בפנים .נחדד את האמונה שלנו בקיומו של המנוע הפנימי ,נלמד לזהות את דרכי הפעולה של המנוע הזה ונקשיב מה השאיפות שהוא קורא אותנו אליהם. היחידה הרביעית עוסקת ביישום של כל הנושא בו עסקנו ביחס לשאלה איך אני מתקדם בעבודת ה'?: הרצון הפנימי שלנו להתקדמות נובע כמובן מהיותה של נשמת אלוקים חיים בקרבנו .ביחידה זו כסיכום למהלך כולו נבקש לשאול את עצמנו כשבט וכיחידים מה השאיפות הרוחניות שמתחבאות בתוכנו 195 בס"ד וכיצד אנחנו נותנים להם מקום וחיות בעולם הפנימי שלנו ובמציאות החיצונית של חיינו. והעיקר: מטרתו של חודש הארגון איננה (רק) בהכנת תפאורה או קיר מרשים בסניף וגם לא (רק) בהעלאת מופע מיוחד במוצאי שבת הארגון .חודש ארגון אמור להיות חודש של לימוד והעמקה בנושא שנבחר לשבט שלך. הצלחתך כמדריך תהיה תלויה בעיקר בשאלה מה קרה לחניכים במהלך החודש :עד כמה המסרים הצליחו לגעת ולחלחל בתוכם ולגרום לעשות "חושבים" על החיים שלהם ולהניע אותם קדימה. 196 בס"ד יחידה מספר :1למצוא את הפנים. מבוא: "אני נוגע בכסא ומרגיש את העץ המגולף באופן אומנתי ,נוגע בספה ומרגיש את הריפוד הרך והנעים, נוגע בשיער ראשי ומרגיש את התלתלים מסתלסלים על מצחי ,מנסה לגעת בשאיפות וברצונות שלי ו ...לא מרגיש כלום" . העולם בו אנו חיים רגיל להתייחס כקיים וכממשי רק אל חפצים חומריים אותם אפשר למדוד ,בהם אפשר לגעת ואותם ניתן לחוות בעזרת חמשת החושים שלנו .העולם הפנימי שלנו :הרגשות ,ההשכלות ,השאיפות והמשאלות נחווים בעולם שלנו כמשהו נחמד אך לא אמיתי לגמרי. ביחידה זו הפותחת את המערך של שבט הרא"ה נבקש לגעת בדיוק בנקודה זו ולהפוך את התמונה :נבין שהעולם הפנימי ,זה שלא ניתן לגעת בו ביד בשר ודם ,הוא העולם הממשי שמניע ומפעיל את כל המציאות החומרית שאנו פוגשים ביום יום. מטרות היחידה: .1 .2 .3 הבחנה בין מציאות חומרית חיצונית למציאות רוחנית פנימית. העלאת השאלה :מהי המציאות? מה מוגדר כ"יש קיים"? והכרה שהמציאות הפנימית הינה מציאות ממשית. התחלת מפגש עם העולם הפנימי של כל אחד מאיתנו. מהלך היחידה: שלב א': בשני השלבים הפותחים של יחידה זו אנחנו מבקשים להפגיש את החניכים עם התודעה הפשוטה שתופסת את הקיים רק בחומרי שניתן לחוות ולהרגיש דרך חמשת החושים ..שלבים אלו הם מעין הקדמה לשלב השלישי בו נפגוש את העולם שלא ניתן לכמת ולהגדיר ולפגוש בעזרת החושים החומריים שלנו. אמור לחניכים שאתה מבקש יחד איתם להגדיר במילים את כל מה שקיים בחדר בו אתם יושבים .תהליך המשחק התרחש באופן הבא :כל חניך בתורו צריך לומר בקול שם של חפץ שנמצא בחדר ,הכלל הקובע הוא שאסור לחזור על חפץ שכבר נאמר ע"י חניך קודם .חניך שנתקע בלי מילה לומר יוצא מהמשחק (במידה ויש לך מעט חניכים כדאי להגדיר שאמירה של חולצה מכסה את כל החולצות בחדר ,אמירה של מכנסיים מכסה את כל המכנסיים בחדר וכן הלאה.).. המשך את המשחק עד שהחניכים נתקעים או עד שהמשחק ממצה את עצמו. סביר להניח ,כמעט בטוח ,שכל המילים שהחניכים יגידו יהיו מילים המתארות חפצים חומריים מהשטח ולא מילים כמו :נפש ,רצון ,הרגשות ,חברויות שגם הם בעצם מציאות שנמצאת בחדר. שאל את החניכים בתמימות: האם יש סוג של דברים שנמצאים בחדר שאף אחד מהחניכים לא בחר לומר? 197 בס"ד שלב ב': בשלב זה נמשיך ונחדד את שהתחלנו לראות במתודת הפתיחה של פעולה זו :הטבע האנושי רגיל לפגוש את הקיים בחומרי. להלן מוצעים משחקים לחידוד השימוש שלנו בכל אחד מחמשת החושים .ניתן לבצע את כל המשחקים ברמת השבט כולו ,ניתן לחלק את השבט לקבוצות כאשר כל קבוצה משחקת אחד מן המשחקים וניתן לבחור רק חלק מהמשחקים עד להבנת הרעיון :האופן בו אנו רגילים לחוות ולהרגיש את המציאות הוא דרך החושים.. חוש הטעם :הבא איתך מספר מאכלים שונים :סוכר ,פלפל שחור ,לימון ,אורגנו ,מים וכו' .עצום לאחד החניכים את העיניים ותן לו בזה אחר זה לטעום מן המאכלים .החניך יצטרך לנחש מהו המאכל שנכנס אל פיו .לאחר כל זיהוי שאל אותו :כיצד הצלחת לזהות את המאכל שאכלת? חוש המישוש :הבא איתך מספר חפצים שונים :ספר ,בקבוק ,קלפים ,תפוח ,חולצה וכו' .עצום לאחד החניכים את העיניים ותן לו בזה אחר זה למשש את החפצים .החניך יצטרך לנחש מהו החפץ שקיבל .לאחר כל זיהוי שאל אותו :כיצד הצלחת לזהות את החפץ שקיבלת? חוש השמיעה :עצום לאחד החניכים את העיניים ובקש בזה אחר זה משאר החניכים להשמיע קול. החניך יצטרך לנחש מיהו החניך שדיבר/עשה קול .לאחר כל זיהוי שאל אותו :כיצד הצלחת לזהות את החניך הדובר? חוש הריח :הבא איתך לפעולה מספר חפצים בעלי ריח :לימון ,בשמים ,יין ,פרח ,חולצה מזיעה וכו'. עצום לאחד החניכים את העיניים ותן לו בזה אחר זה להריח את החפצים .החניך יצטרך לנחש מהו החפץ שקיבל .לאחר כל זיהוי שאל אותו :כיצד הצלחת לזהות את החפץ שקיבלת? חוש הראיה :הבא איתך לפעולה המון חפצים בצבעים שונים ובצורות שונות .חלק את השבט לשתי קבוצות ותן לכל קבוצה ערימה של חפצים .תן בזו אחר זו הוראות שונות כגון :מיינו את החפצים לפי צבעים /מיינו את החפצים לפי צורות /מיינו את החפצים לפי גדלים וכו' .הקבוצה שמצליחה ראשונה למיין את כל החפצים שברשותה לפי ההוראות שנתת היא הקבוצה המנצחת. לאחר כל מיון שאל את החניכים :כיצד הצלחתם ליצור את החלוקה? בסיום המשחקים שאל את החניכים: מה המכנה המשותף של כל המשחקים ששיחקנו בדקות האחרונות? האם אתם מצליחים לדמיין אתכם חיים ללא אחד מחמשת החושים הללו? אילו מגבלות במפגש עם המציאות יוצרת נכות כזו? האם קיימים עוד חושים מעבר לחמשת החושים הללו? סכם את השלב הזה בחשיבות של החושים שהם החלון דרכו האדם פוגש את המציאות שבה הוא חי. שלב ג': לאחר שבשלבים הקודמים פגשנו את תפקידם של חמשת החושים אנחנו רוצים בשלב זה להתחיל ולהפגיש את החניכים עם קיומו של עולם נוסף :זה שלא ניתן להריח ,למשש ,לראות ,לשמוע או לטעום אותו. ספר לחניכים את הסיפור הבא: באחד מהבניינים הגבוהים שבעיר תל אביב התכנסה חבורה של משקיעים רציניים שהחליטו יחד להקים עסק .על מנת להגדיל את החבורה החליטו המשקיעים לפרסם הודעה באחד מעיתוני סוף השבוע ובה לכתוב" :מתארגנת קבוצה להשקעה בהקמת עסק .בעלי אינטרסים ויכולת מוזמנים להגיע לפגישה שתתקיים ביום שלישי במגדלי העיר" .שלמה ,בחור צעיר ונמרץ ,פתח את העיתון במוצאי שבת וקרא בעיון 198 בס"ד את ההודעה הקטנה .ליבו התחיל לפעום בחוזקה והוא ישר ידע" :אני שייך!! יש לי אינטרסים ויש לי יכולות אני רוצה להצטרף" .ביום שלישי המיועד התלבש שלמה במיטב בגדיו והגיע לכתובת הנכונה .כשנכנס לחדר עמדו מולו חבורה אנשי עסקים וביקשו שיסביר להם מה הם היכולות והאינטרסים שלו שיכולים לקדם את העניין ולהפוך אותו להיות חלק מהחבורה .שלמה פתח את פיו והתחיל להסביר" :האינטרסים שלי בהקמת העסק הם לדאוג למקומות עבודה לאנשים נזקקים .יש לי ניסיון בתחום ואני חושב שאני יכול מאד לעזור .היכולות שלי הם הרבה רצון טוב ,יצירתיות ,ראש טוב ואופטימיות גם ברגעי לחץ ומשבר שיש בכוחה למנף את כל העסק קדימה". עצור את הסיפור בשלב הזה ושאל את החניכים: מה לדעתכם היתה התגובה של אנשי העסקים לדבריו של שלמה? מה היתה התגובה שלכם אם הייתם יושבים בחדר שבסיפור? מה נקודת המחלוקת בין שלמה לבין החבורה הנכבדת? את הדיון הזה כדאי להתחיל ולמשוך כבר להכרה שקיים פער רציני בין האופן בו העולם תופס בדרך כלל מציאות :בדומה למה שראינו בעצמנו בשני השלבים הראשונים של היחידה באופן בו החניכים תיארו את הקיים ובאופן בו פגשנו את השימוש בחושים שלנו ,לבין אופן עמוק יותר שמכיר בכוחות ובאיכויות שלא ניתן לפגוש בחוש ,אבל בוודאי שהם קיימים. שלב ד': שלב זה ימשיך ויחדד את ההכרה שהמציאות איננה רק חומר אלא בתוכנו מתחבא עולם פנימי שלם שמכיל כל טוב. על מנת לגעת בנקודה זו ,נפתח במשחק קצר ..הגדר בחדר קו הפרדה שאחד מצדדיו יוגדר כעולם חיצוני והצד השני יוגדר כעולם פנימי .אמור לחניכים שאתה עומד לומר כל מיני מילים וכמו במשחק "ים יבשה" בו יש אזור בחדר שמוגדר כ"ים" ויש אזור בחדר שמוגדר כ,יבשה" כך גם כעת .כל חניך צריך לחשוב בזריזות אחרי המילה שאתה אומר – האם היא מילה שקיימת בעולם החיצוני או בעולם הפנימי ובהתאם לקפוץ לצד הנכון ..חניך שנעמד בצד הלא נכון ייפסל ויצא מהמשחק (אלא אם יצליח לנמק את שיטתו) וכן חניך שחשב יותר מכמה שניות ייפסל גם הוא. הצעה למילים :שאיפה – שלחן – כסא – השכלה – רימון – עבודת ה' – מחשב – אהבה – זיכרונות – ספרי – תורה – תפיסת עולם – מחשבות – כוס – קפה – רגשות – קשר – רצונות – פקק – פרחים – יופי – בורקס – טלית – תפילה – קנגרו – רוגז. לאחר המשחק בקש מכל חניך לחשוב על משפט שמורכב מלא יותר ולא פחות משמונה מילים (כדאי להקפיד בשביל להוסיף עניין ומתח למתודה) למושג "עולם פנימי". על פי מה שהחניכים מגדירים ,תוכל לראות עד כמה המושג הזה בכלל מדבר ומהדהד להם באופן כל שהוא. לאחר הסבב הגדר אתה את המושג ופתח דיון עם החניכים: האם לכל אדם יש עולם פנימי? מה ההבדל בין עולם פנימי לעולם חיצוני? באיזה מרחב מתרחשים החיים שלנו :המרחב הפנימי או המרחב החיצוני? באיזה מרחב מתרחשת עבודת ה' שלנו :המרחב הפנימי או המרחב החיצוני? מה מפריע לנו להקשיב לקיומו של העולם הפנימי? אלו כלים יכולים לעזור לנו להתקדם ולהתגבר על מה שמפריע לנו להקשיב תדיר לעולם הפנימי שלנו? 199 בס"ד לאחר שהדיון מצליח להעלות על גל טוב ואתה מרגיש שהמושגים מתחילים להתבהר ,עבור לשלב הבא. שלב ה': כשלב סיכום ליחידה זו אנחנו מבקשים לערוך מעין "התבודדות" עם החניכים .גם אם נראה לך שהחניכים שלך ממש לא בעניין ושהם עלולים להיות ציניים ביחס למה שעומד להתרחש ,אנחנו מציעים לך להתאזר בגבורה ולנסות .מניסיון ייתכן מאד שתופתע. במידה והחניכים כבר מותשים מהפעולה ,כדאי לדחות את השלב הזה לפעולת המשך שתעשה באמצע השבוע .קח את החניכים אל מחוץ לסניף ואמור להם שאתה רוצה לתת להם רגע זמן לפגוש את המושג שעסקנו בו ביחידה זו :עולם פנימי ,בתוך עצמם ..כדאי להקדים ולומר לחניכים שבעולם בו אנו חיים בו הפלאפון ,המחשב ושאר אמצעי הטכנולוגיה מקיפים אותנו 24שעות ביממה – קיים מעצור טכני ענק שלא נותן לנו לפגוש את עצמנו ולא נותן לנו להאמין שבתוכנו ממש קיים עולם פנימי שלם של רצונות ושאיפות והרגשות ובקשות. מצורף דף הנחיות לחניכים לביצוע ההתבודדות .זו כמובן רק הצעה ואפשר בכיף להסתדר בלעדיה. התבודדות לפניך הצעה בלבד . זכור! אין זו דרך קבועה,ואין הנחיות מדויקות .כל אחד לפי מה שמתאים לו ולאישיותו. בהצלחה! עצום עיניים נשום עמוק ולאט מספר פעמים הבא עצמך לרגיעה (הקשב לקולות הסובבים אותך) נסה להרגיש מה קיים בתוכך במנותק מהעולם החומרי שבחוץ. שוחח עם הקב"ה בשפתך שלך .על כל מה שאתה רוצה[ :לדוגמא :בקשת סליחה, בקשה לעתיד ,טענות ,תודה ,בתחום האישי ,בתחום המשפחתי ,בתחום הלאומי] בנוסף מצורפים שני קטעים שתוכל לעשות איתם שימוש כפתיח להתבודדות של החניכים ..הקטע הראשון הוא קטע קליל יותר שמתאים לשבט בו החניכים יגיבו בציניות לרעיון ההתבודדות .הקטע השני לקוח מתוך ספרו של הרב חיים סבתו ,כעפעפי שחר (עמוד )59-57והוא קטע רציני יותר שמתאים לשבטים בוגרים יותר. (נספח )1 תשמעו סיפור .קוראים לי בני ,אני בן 35וגר מילדות במושב באזור הצפון .יום אחד ירדתי עם הטרקטור לאזור של נחל עמוד ליד צפת ,לבדוק מה שלום העדרים שלנו שרועים שם .ומה אני רואה? דוס שחור כזה עם פאות וזקן והכל ,עומד בין העצים מעל הוואדי וגועה כמו פרה .כן ,כן ,שמעתם טוב מאד .טוב, אני יודע שיש בצפת הרבה חסידי ברסלב וכאלה שהולכים ליער לדבר עם העצים ובכללי הם לא מסוכנים .אבל דבר כזה לא ראיתי בחיים. אני לא בחור ביישן ,וגם הייתי די סקרן .אמרתי לעצמי :מה יש לך להפסיד ,בוא נעשה קטע .פשוט עצרתי את הטרקטור לא רחוק ממנו ,ניגשתי אליו (בינתיים הוא הפסיק ,אולי מבושה) ושאלתי אותו בכל הכנות" :הכל בסדר? אתה צריך אולי עזרה?" דוס דוס ,אבל אולי הוא ברח מאיזה מחלקה פסיכיאטרים 200 בס"ד בבית חולים בצפת? תאמינו או לא ,הטיפוס הזה ניגש אלי בלי להתבלבל ונשא באזני נאום מפתיע" :תקשיב ,אני חסיד ברסלב (טוב ,את זה כבר הבנתי ,מה הלאה) והרבי שלנו רבי נחמן מברסלב ,לימד אותנו שכל יהודי צריך כל יום לשוחח שעה ביום עם הקדוש ברוך הוא (או .קיי .אבל למה בגעיות?) אז ירדתי לכאן כמו שאני עושה כל יום .ישבתי לי על איזה סלע וניסיתי לפתוח את הלב ולהתחיל לדבר ,כמו שאני רגיל. אבל הפעם הפה והלב היו סגורים יותר מתמיד .ישבתי ככה איזה חצי שעה והתבאסתי מעצמי (הוא בטוח חוזר בתשובה אם הוא מתבטא ככה) ופתאום שמעתי את הפרות שמסתובבות כאן גועות בקולי קולות .אמרתי לעצמי :הרי גם הן מתפללות לה' וככה נשמעת התפילה שלהן (נגיד) אז אם אני כזה סתום ואין לי מה להגיד ,למה שפרה תהיה יותר טובה ממני .לגעות הרי גם אני יכול .אז זהו זה ,זה מה שאני מנסה לעשות ,להתפלל כמו פרה". התבלבלתי .הוא נראה נורמאלי ומדבר ברור ,אבל ההסבר הזה נשמע משוגע לגמרי. "אתה מתכוון לזה באמת?" אמרתי .הבנתי שהוא מתכוון לזה באמת אבל לא היה לי משהו יותר טוב להגיד. "כן ,אני מתכוון באמת לגמרי ,רוצה לנסות גם אתה?" "הוא שרוט לגמרי" ,אמרתי לעצמי ורציתי להגיד לו" :לא ,ממש לא" ,ופשוט להסתלק משם ,אבל אני ממש לא יודע למה אמרתי לו" :וואלה ,רעיון מגניב" .והתחלנו שנינו לגעות ביחד. טוב ,אז אחרי שהסיפור הזה נגמר וחזרתי לטרקטור ,הייתי מאד מופתע מהתגובה שלי .אולי גם בי מקנן איזה חיידק של שיגעון .אולי הוא הדביק אותי באיזה צורה מסתורית שלימד אותו הרבי הזה שלו .בסופו של דבר המחשבות האלה עייפו אותי ,אני לא רגיל חשוב כל כך הרבה .אז פשוט שכחתי מזה .אבל תאמינו או לא ,כמה שבועות אחר כך ,כשהייתי עם הטרקטור במקום אחר לגמרי ,שאין סיכוי שמישהו ישמע אותי .לא יודע למה ,פשוט ירדתי מהטרקטור והתחלתי שוב פעם לגעות .לא חשבתי שאני משתגע או משהו ,הרי אני לא מאמין בכל העניין הזה של תפילות וקדוש ברוך הוא וכל הסיפורים האלה של הדתיים ,אבל לא יודע למה .זה עשה לי טוב ,סתם בתור קטע כזה .לא כל דבר חייבים להבין. סיכום: יחידה זו הפותחת את מערך שבט הרא"ה ביקשה להפגיש את החניכים עם עצם קיומו של המושג ושל המציאות "עולם פנימי" .הכרה זו תשמש אותנו בהמשך המערך להפך את כל המושגים :עיקר המציאות ועיקר הרצון וההנעה מצויה בעולם פנימי ולא בעולם חיצוני .לשם בניית הבנה זו עברנו דרך המציאות המוכרת :זו שניתן להגדיר בקלות יחסית ולפגוש אותה באמצעות החושים שלנו ודרך התרבות שאנו חיים שכמעט ולא נותנת משמעות וקיום לעולם פנימי .סיימנו את היחידה בהתחלה של מפגש מה התוכן שקיים בעולם הפנימי הזה ובמעשה התבודדות שנותן כלי למפגש עם העולם הפנימי הזה. 201 בס"ד יחידה מספר :2אני רוצה משמע אני קיים מבוא: "אין דבר העומד בפני הרצון" – מי לא מכיר את הפתגם המפורסם הזה? סביר להניח שאין אחד כזה ..אבל האם אתם באמת מבינים את עומק המשפט ומאמינים בו? התיאור המדעי של תופעות בעולם רגיל להתעלם ממושג הרצון ולהסביר את הכל בהסברים טכניים :יורד גשם בגלל תופעות פיזיקאליות ,אדם הולך ללמוד מקצוע מסוים בגלל שאמא שלו עשתה לו משהו כשהיה צעיר ,אדם מתפלל בגלל שהורגל לחינוך ואמונה מסוימת וכו' וכו' .ההכרה אותה נבקש לחדד ביחידה זו היא שהעומד ביסוד כל התרחשות וכל תנועה שאנחנו רואים בעולם החיצוני הוא הרצון .אותו רצון שאמנם אי אפשר להרגיש אותו ולגעת בו אך הוא הכוח המרכזי בעולם הפנימי והוא הכוח המניע גם את העולם החיצוני. מטרות היחידה: .1 .2 .3 מפגש והיכרות עם מושג הרצון ככוח המניע את כל המציאות. הבנה שבאדם קיים רצון חזק להיות בתנועה ובהתקדמות מתמדת. התחלת מפגש עם נקודת הרצון של החניכים שלעיתים מכוסה בכל מיני חלודות שצריך לנקות. מהלך היחידה: שלב א': בשני השלבים הראשונים של יחידה זו נבקש להבין יחד עם החניכים את כוחו של הרצון כמניע את המציאות כולה .העיניים שלנו רואות מציאות שזזה ונעה כל הזמן ,אך לא תמיד אנחנו זוכרים שמה שמניע ומוביל את המציאות מאחורי הקלעים הוא הרצון. נפתח את הפעולה בשני משחקים קצרים המבטאים את ההכרה שלפעמים אנחנו רואים מישהו זז ,אך אם נתבונן עמוק יותר נגלה שהמנוע לתזוזה שלו נמצא במקום אחר ,פנימי ועמוק יותר ..בהתאם למצב הרוח איתו החניכים שלך הגיעו לפעולה ,כדאי שתחליט האם לשחק את שני המשחקים עם החניכים או לבחור רק באחד מהם .כמובן שאתה מוזמן לחשוב על משחק אחר ברוח עקרון זה שנראה לך שיתאים יותר לשבט שלך. משחק א': בחר שני חניכים ובקש מאחד החניכים לשוב על סיפור מסוים (אם החניכים שלך לא ברוח יצירתית תוכל לבקש ממנו לספר לחניכים משהו שקרה לו או להורים שלו בקיץ האחרון או משהו מוגדר מעין זה) .החניך המספר יעמוד עם ידיים מאחורי הגב ,כאשר החניך השני יעמוד מאחוריו ויוציא את הידיים קדימה ,כך שלמתבונן מהצד יראה כאילו הידיים שייכות לדובר הסיפור. המשימה של החניך השני היא לעשות תנועות ידיים מתאימות לסיפור שיספר החניך .כמובן שאסור לשני החניכים לשתף פעולה ולתאם ביניהם את הסיפור לפני ביצוע המשימה ,אלא הם צריכים לפעול בצורה אוטומטית במקום. שאל את החניכים: איך החוויה לעשות תנועות על פי סיפור שאתה לא מספר אותו? איך החוויה שמישהו ממציא תנועות לסיפור שלך? מה המוביל והמנהיג של ההתרחשות הזו :החניך המספר או החניך בעל הידיים? 203 בס"ד משחק ב': חלק את החניכים לשתי קבוצות ובחר לכל אחת מהקבוצות מישהו שיהפוך להיות המנהל והמנהיג של הקבוצה .אמור למנהיג שהוא צריך לתת משימות ששאר החניכים שבקבוצה שלו יצטרכו לבצע .משימתם של שאר החניכים היא לבצע את המשימות הנאמרות להם ככתבם וכלשונם ..כמובן שכדאי שתוודא שהמשימות יהיו בטעם טוב וברוח נעימה( ...כדאי לבחור בהתאם את המנהיגים של הקבוצות)... שאל את החניכים: איך החוויה לבצע פעולות שמישהו אחר נותן לנו? מי היה המוביל והיוזם של ההתנהלות? למתבונן מהצד שלא שומע את הפקודות :מי המוביל של ההתרחשות שהיתה? שלב ב': בשלב הפותח של היחידה הפגשנו את החניכים עם ההכרה שלפעמים מבט מעמיק על מציאות שנראית לנו, מגלה שהמנוע שלה והגורמים להיווצרותה נמצאים במקום אחר ..בשלב זה נמקד את ההבנה התיאורטית הזו בקיומו של כוח הרצון שמתחבא בתוך כל אדם ושהוא שמוביל ומניע את כל ההתרחשויות בחיינו והוא גם שיכול להניע ולהוביל לשינוי וצמיחה והתקדמות.. בקש ממספר חניכים לתאר את סדר היום שלהם ביממה האחרונה .במידה ואתה רוצה לעשות את העניין קצת יותר מתודי ,הנח על הרצפה שלטים ועליהם כתוביות מצוירות: מיטה אוכל בית כנסת סתלבט לימודים משפחה חברים משחקים בני עקיבא 204 בס"ד בקש מהחניכים שבחרת להתייחס לכל אחד מהאלמנטים שבכרטיסים ולומר מה היתה האינטראקציה והמפגש שלו עם כל אחד מהמקומות הנ"ל. לאחר שהחניכים מתארים את סדר יומם ,שאל אותם – אם הייתי לוקח רובוט ומתכנת אותו לעשות בדיוק את סדר היום שלכם: האם תיאור היום יום היה זהה? האם באופן אמיתי היתה זהות בין חיי הרובוט לחיים שלכם? מה נקודות ההבדל בין חיי הרובוט לחיים שלכם? דרך ההקבלה לרובוט ,אפשר להתחיל להכניס לשיח עם החניכים את קיומו של הרצון (שבהמשך הפעולה ,כבר מהשלב הבא ,יקבל תפקיד מרכזי) .נקודה שתבחין לנצח בין הרובוט לבני אדם :הסיבה שרובוט פועל ועושה איננה קשורה לרצון אלא קשורה למנגנון שמישהו הכניס במוחו של הרובוט .לעומת זאת פעלה אנושית תמיד מתחילה ברצון. סביר להניח שהחניכים יקשו על הטענה שלנו שהרי הם בוודאי מרגישים שגם חלק מסדר היום שלהם בדומה לרובוט איננו מונע מרצון אלא מהכרח חיצוני .במידה והחניכים מעלים תהיה זו :סימן שהם לגמרי איתך בהבנה. בע"ה ביחידה הבאה נגיע לדון בפער שבין מנוע פנימי שהוא הרצון להתקדם ולנוע לבין מנוע חיצוני שהוא רצון להשיג ולהצליח ..בשלב זה ,אל תכנס לפינה הזו ,אלא בקש מהחניכים להתמקד בפעולות שהם עושים מרצון ולהתייחס להבדל שבין רובוט לאדם בהקשרים אלו. תוך כדי הדיון כדאי לחזור לשלב הפותח של היחידה שמבהיר בצורה ציורית :כל פעולה שמתרחשת מונעת ע"י גורמים פנימיים ונעלמים יותר .הבנה זו כמובן קשורה ליחידה הראשונה שבמערך זה שביקשה לברר את קיומו של העולם הפנימי כתשתית למפגש עם כוח הרצון. שלב ג': בשלב זה נמשיך ונעמיק את ההכרה שכל מציאות שאנחנו רואים ועושים ,מתחבא מאחוריה מניע ששמו רצון שעלינו לחפש ולפענח את מהותו ותוכנו .שלב זה גם יתחיל לקדם אותנו לקראת ההכרה שבכל אחד מאיתנו מתחבא הרצון העמוק ביותר שהוא שמזין את כל הרצונות כולם :הרצון לגדול ,לצמוח ולהתקדם כל הזמן. ספר לחניכים את הסיפורים הקצרים הבאים ושאל על כל אחד מהם את רצף השאלות שאחריו .במידה והשבט שלך גדול או שללא קשר לגודל השבט אתה מרגיש שנכון יותר לחלק את החניכים לקבוצות קטנות – תן לכל קבוצה אחד מהסיפורים עם השאלות שעליו ורק בשלב מאוחר יותר אסוף את כל השבט ומצאו יחד את המכנה המשותף בן התהליך שעברה כל אחת מהקבוצות. כפי שתוכל לראות השאלות שמופיעות לאחר כל סיפור הן שאלות שבנויות זו על גבי התשובה של השאלה הקודמת ,כאשר החיפוש הוא להבין שכל פעולה פשוטה נולדת ברצון עמוק שמעיר ומזין אותה ,וככל שנחפש ונחקור יותר נגיע לשורשו של רצון עמוק זה. שירה היא מורה לאנגלית וביום שני מתחילה ללמד בשעה 8:00בבוקר .ביום ראשון בערב נצפתה שירה מכוונת לעצמה שעון מעורר לשעה .6:30 למה שירה כיוונה שעון מעורר לשעה ?6:30 למה שירה רוצה לקום בבוקר? למה שירה רוצה ללכת לעבוד? למה שירה רוצה להתפרנס? למה שירה רוצה משפחה? 205 בס"ד גיא הוא תלמיד בכיתה ח' בתיכון המקיף שבעיר .ביום רביעי יש לו בחינת קבלה לישיבה תיכונית לקראת לימודיו בכיתה ט' .ביום שלישי בצהריים נצפה גיא יושב ומשנן כללים בחשבון בעל"פ. למה גיא לומד כללים בחשבון בעל פה? למה גיא ניגש למבחן ביום רביעי? למה גיא רוצה ללמוד בישיבה התיכונית בשנה הבאה? למה גיא רוצה להוציא תעודת בגרות? למה גיא רוצה להתקדם בחיים? דרור הוא אבא למשפחה עם חמישה ילדים שגרה באחד מהישובים שליד ירושלים. ביום חמישי בערב נצפה דרור בסופר מרקט האזורי קונה בקבוק מיץ ענבים גדול. למה דרור קנה מיץ ענבים? למה דרור רוצה לעשות קידוש? למה דרור רוצה לקבל את פני השבת בקידוש? למה דרור רוצה לקיים מצוות? למה דרור רוצה לעשות נחת רוח לקב"ה? לאחר ששלב הסיפורים החיצוניים ממצה את עצמו ,בקש מהחניכים לחשוב על החיים שלכם ולנסות למצוא מעשה פשוט שאם נחפש ונחקור אחר השורשים שלו נמצא את הרצון שלנו כמנוע הפנימי של המעשה .אם החניכים שלך בוגרים ,תוכל לבקש מחלק מהם לשתף את השאר במה שמצאו ,אם החניכים שלך עדיין בשלב ציני יותר – שאל את השאלה באוויר ואל תבקש מהם לפתוח אותה באופן קבוצתי. חשוב שוב לחזור למתודת הפתיחה שמבהירה בצורה חדה :כשאני רואה מציאות נעה ,אני צריך ויכול למצוא את המנוע שלה במקום אחר ועמוק יותר. שלב ד': לאחר שבשלבים הראשונים חידדנו את קיומו של הרצון הנחבא ומניע את כל המציאות ,אנחנו מבקשים בשלב זה לחקור את תוכנו של הרצון הפנימי ולגלות את הרצון להתקדמות ולצמיחה שמונח בתוך כל אדם .אם אתה מרגיש שהפעולה כבר מלאה ועמוסה מידי ,אנחנו מציעים שתפסיק בשלב זה ואת שלושת השלבים הבאים תמשיך להעביר בהמשך השבוע. במידה ואתה מרגיש שכדאי לעשות איזה שהוא משחק הפעלתי עם החניכים שלך ,אנחנו מציעים את אחד משני המשחקים הבאים המסמלים את הרצון של האדם להיות בתנועה קדימה: משחק א': מלך האותיות – אחד מהחניכים נמצא ליד הקיר וכל השאר עומדים בשורה אנכית במרחק כל שהוא מהקיר. המטרה היא להגיע אל החניך שנמצא ליד הקיר .בכל פעם אומר החניך שנמצא ליד הקיר ,המכונה מלך האותיות ,אות מסוימת מאותיות הא-ב .חניך שהאות שנאמרה נמצאת באחד משמותיו או בשמם משפחתו 206 בס"ד רשאי ללכת צעד אחד קדימה .במידה והאות נמצאת יותר מפעם אחד בשמותיו ,רשאי החניך ללכת מספר צעדים התואם את מספר הפעמים שהאות נמצאת בשמו (אפשר לעשות את המשחק מעניין יותר ובמקום שם ושם משפחה של החניכים עצמם ,לקחת משהו הזוי כמו :שם הסבא והסבתא) .החניך שהגיע ראשון לקיר הוא החניך המנצח. משחק ב': דג מלוח – אחד מהחניכים נמצא ליד הקיר וכל השאר עומדים בשורה אנכית במרחק כל שהוא מהקיר .המטרה היא להגיע אל החניך שנמצא ליד הקיר .בכל פעם שהחניך העומד ליד הקיר, המכונה דג מלוח ,מסתכל על הקיר ,יכולים החניכים להתקדם כמה שהם מצליחים .ברגע שהחניך מסתובב ומסתכל עליהם :כל חניך שנצפה בתנועה כל שהיא קדימה יוצא מהמשחק. החניך שהגיע ראשון לקיר הוא החניך המנצח. לאחר שהחניכים מוציאים אנרגיה במשחקים ,ספר להם את שני הסיפורים הבאים (אפשר לספר את הסיפורים בקצרה כפי שהם כתובים כאן ,אפשר להאריך אותם ,אפשר להציג אותם ואפשר גם לתת אותם למחשבה בקבוצות של חניכים). גלעד יושב כבר כמה חודשים לסיים את סכת שבת בגמרא .מסכת לא קצרה וגם לא קלה ..כל ערב גם אם גלעד כבר היה עייף ושפוך לגמרי ,הוא ישב יותר משעה ולמד את המסכת שהחליט לסיים .העיניים כבר היו נעצמות ומטלות יום המחרת כבר הטרידו את הראש ,אבל גלעד ידע ,החלטתי ואני אעמוד בזה ,את המסכת הזאת אני מסיים עד לר"ח כסלו ..אתמול בלילה סופסוף הלא יאומן קרה וגלעד עשה מסיבה לסיום מסכת .היה מרגש ומשמח מאד .למחרת ,הגיעה השעה שבה כל ערב גלעד ישב ולמד גמרא למרות שהיה עיף מאד. מה לפי דעתכם עשה גלעד בערב שלמחרת ובערב שאחרי המחרת? לאחר שהחניכים דנים בסיפור ובהמשך הבלתי ידוע שלו ,אמור לחניכים שעוד בזמן מסיבת הסיום, הודיע גלעד שממחר הוא מתחיל ללמוד את מסכת ברכות ..גם בנוסח הסיום עצמו אמר גלעד את המשפט" :כשם שעזרתני לסיים את מסכת שבת ,כך תעזרני לסיים ספרים אחרים" אורי היה סגן אלוף הארץ בריצה של 1500מטרים .חלום חייו היה לנצח את אלוף הארץ ולזכות בתואר הנכסף ...לשם מטרה זו התאמן =כמעט מחלה :אורי לא וויתר ויצא לרוץ ולאמן את הגוף לקראת הרגע הגדול ,להתאמן כדי להגיע למטרה להיות אלוף הארץ! במרוץ האחרון הלא יאומן קרה ואורי הצליח לשבור שיא שלו ולרוץ את המרחק בזמן קצרצר של 4דקות ועשר שניות בלבד .כל הקהל היה נרגש ונסער כשהשופטים הכריזו על אורי כאלוף הארץ החדש לריצה ..אורי לא האמין כשראה את הזמן4 : דקות ועשר שניות!!! מה לפי דעתכם עשה אורי ביום המחרת וביום שאחרי המחרת? לאחר שהחניכים דנים בסיפור ובהמשך הבלתי ידוע שלו ,אמור לחניכים שעוד בזמן ההכרזה על אורי כעל מנצח ,הודיע אורי ברמקול שהוא ממשיך להתאמן כי הוא רוצה להשיג אפילו תוצאה עוד יותר טובה. לאחר שהחניכים דנים/מציגים/מדברים על סיפוריהם של גלעד ואורי ,שאל את החניכים: מה אתם חושבים על המעשה של גלעד ואורי? למה הם ממשיכים להתאמן ולרוץ קדימה עם השאיפות שלהם גם כאשר הם כבר מילאו את המשימה שרצו? 207 בס"ד אם נצטרך להגדיר לפני מילוי המשימה מה גלעד ואורי רצו – מה נאמר? ואם נצטרך להגדיר אחרי מילוי המשימה מה גלעד ואורי רצו – מה נאמר? האם אתם מכירים משהו דומה או קצת דומה שקרה לכם? לאחר שהחניכים דנים מעט בעניין זה ,אנחנו מציעים להשתמש בסיפור על זרע של צומח כל שהוא כמשל לכוח הרצון שבאדם .זרע שנשתל באדמה ומקבל את התנאים המתאימים ,רוצה משהו אחד כל הזמן .מה הוא רוצה? להתקדם ולטפס למעלה ולצמוח כמה שיותר גבוה. המשל הזה יכול להבהיר לחניכים היטב את מעשיהם של גלעד ואורי :בתוכנו קיים רצון דומה מאד לרצון של זרע הצומח – רצון לטפס ולהתקדם כל הזמן .גם כאשר אנחנו ממשים לכאורה את השאיפות שלנו ,תמיד קיים בנו הרצון היותר עמוק והוא הרצון לצמוח ולטפס למעלה עוד ועוד. אם הרצון של גלעד היה :לסיים מסכת שבת ,והרצון של אורי היה :להיות אלוף הארץ – הרי שהרצון התממש בסיפור והמאמץ וההסתערות קדימה היתה נגמרת ..אלא שסופו של הסיפור מלמד אותנו שהרצון של גלעד הוא לגדול בתורה והרצון של אורי הוא לגדול בריצה. הרצון לגדול הוא רצון אינסופי שאף פעם לא מגיע אל סופו ולכן הוא מניע כל הזמן אותנו. שלב ה': שלב הסיום של יחידה זו יכול להתבצע בשתי צורות ,ואנחנו מציעים שתחשוב טוב לפי סוג החניכים שלך ,מה המתאים ביותר. אופציה א': ייתכן מאד שלקראת סיומה של היחידה חלק מהחניכים ירגישו שהתכנים רחוקים מהם :יש בתוכי רצון? מה שמניע את המעשים שלי הוא רצון? הרצון הכי פנימי שלי הוא להתקדם ולצמוח? שאלות אלו נובעות ממקום כנה ואמיתי והלוואי ויעלו מתוך החניכים .שלב זה מבקש לגעת בשאלות אלו ולתת כיוון למחשבה והבנה שגילוי של רצון ומפגש עם רצון עובר בעבודה ובעמל של ניקוי כל השכבות והלכלוכים שיושבים על העולם הפנימי שלנו. נפתח מהעלאת השאלות והצפתם מתוך הבטן של החניכים אל אוויר העולם .כמובן שבמידה והחניכים שלך שואלים בעצמם את השאלות הללו ,תוכל לדלג על תחילתו של שלב זה ולעבור ישר להמשך. בקש מכל החניכים לעמוד צמוד אל הקיר ואמור להם שאתה מבקש מכל אחד מהם לצעוד צעד אחד קדימה במידה והוא מזדהה עם האמירה שתגיד בקול. אני ממש יכול להרגיש שקיים בתוכי עולם פנימי אני מאמין שיש מציאות שאיננה חומרית העולם הפנימי שלי הוא משהו שאני רוצה ללמוד לדבר איתו את כל המציאות מניע רצון הרצון הכי חזק בכל אדם הוא להתקדם ולצמוח אני מרגיש שקיים בתוכי רצון אני מרגיש שקיים בתוכי הרצון להתקדם ולצמוח סביר להניח שרוב החניכים יישארו צמודים לקיר .זה הזמן לשאול את החניכים ,ואולי קצת בתקיפות: תגידו ,למה אתם ממשיכים לבוא לסניף ולפעולות של חודש ארגון אם אתם לא מסכימים ולא מפנימים שום מילה שאנחנו מדברים כאן? אם נראה לכם שאני מבלבל את השכל באמירות שלי ותכל'ס מקשקש על דברים שבכלל לא קיימים? לאחר שהחניכים קצת נבהלים עבור לשלב הבא ולמד איתם בקצרה את התורה של האדמו"ר מפיאסצנה, 208 בס"ד כאשר הדגש שתתרכז בו בלימוד הקטע הוא הצורך שלנו לעבוד בשביל לגלות את הרצונות הכי עמוקים שלנו. אופציה ב': במידה והחניכים שלך דווקא מזדהים עם המסרים שדיברנו עליהם ,אך אצלם צריך להעמיק את ההכרה שלרצות באופן תיאורטי איננו מוגדר ממש כרצון ,כדאי שתלך על האופציה הזו.. בקש מכל החניכים לעמוד צמוד אל הקיר ואמור להם שאתה מבקש מכל אחד מהם לצעוד צעד אחד קדימה במידה והוא מזדהה עם האמירה שתגיד בקול (כדאי להוסיף עוד אמירות בנוסח זה שמתאימות באופן ספציפי לחניכים שלך): אני רוצה להצליח במבחנים בבי"ס אני רוצה להיכנס להדרכה כשאהיה בחבריה ב' אני רוצה להיות עשיר אני רוצה להיות נביא אני רוצה לסיים את הש"ס אני רוצה לאכול שוקולד אני רוצה להיבחר לוועדת כיתה אני רוצה להתקבל שנה הבאה לישיבה תיכונית טובה אני רוצה שיקנו לי פלאפון לאחר שהחניכים צועדים קדימה ומסמנים לעצמם כמה צעדים הם הצליחו ללכת ,החזר את כולם בחזרה אל הקיר ,ושאל שוב את כל הרשימה שהקראת קודם ,אך הפעם רק מי שעושה משהו בשביל שהרצון הזה יתממש – יכול לצעוד את הצעד קדימה.. סביר להניח שיהיה פער רציני בין מספר הצעדים שהחניכים הלכו קדימה בסבב הראשון ומספר הצעדים שהחניכים הלכו קדימה בסבב השני.. לאחר שהחניכים מתבוננים בפער שיצרו ,עבור לשלב הבא ולמד איתם בקצרה את התורה של האדמו"ר מפיאסצנה ,כאשר הדגש שתתרכז בו בלימוד הקטע הוא ההבחנה בין "ברכה" לבין "רצון" .קטע זה מחדד לנו שרצון איננו סתם אמירות פורחות באוויר של "מה הייתי שמח אם היה קורה לי בחיים" ,אלא רצון הוא שאיפה שאני מוכן להתגייס אליה בפועל ולעבוד לקראת מימושה בחיים שלי. שלב ו': כסיכום לפעולה זו אנחנו מציעים לערוך עם החניכים לימוד קצר של תורה של האדמו"ר מפיאסצנה (כדאי שתקרא מעט על דמות מרתקת זו לפני הפעולה .בקצרה נספר שאדמו"ר זה הנהיג קהילת חסידים בזמן השואה בגטו וורשא .בסופו של דבר הוא ורוב בני קהילתו נרצחו ,אך לידינו הגיעו ספרים ודרשות שאמר וחיבר בתקופת השואה ולפניה). קטע זה יחסית קל להבנה והוא עוסק בהבנה שהרצון שמתחבא בתוך כל אחד מאיתנו דורש עבודה על מנת שיזכה לתואר רצון .כלומר ,יש לנו שאיפות ותפילות מסוימות לדברים שהיינו שמחים שיהיו בחיינו ,אך רצון אפשר לקרוא רק לשאיפה ותפילה כזו שאנחנו מחפשים לתת לה ביטוי מעשי בחיים שלנו ,לעבוד על מנת לממש ולהוציא אותה לפועל. קטע זה יכול להוות סיכום טוב ליחידה בשני מובנים: בהכרה שההתקדמות שלנו בחיים נובעת ממקום פנימי יותר לעשייה והוא הרצון. א. בהכרה שעל מנת שנרגיש את הרצון שלנו בפנים צריך לעבוד ולעמול. ב. 209 בס"ד צו וזירוז האדמו"ר מפיאסצנה. רצונך למוד (=למדוד) את עצמך ,ולדעת אם עלית או חס וחלילה ירדת במשך שנה או שנתיים שעברו? הסתכל ברצונך ,אבל רק ברצונך ולא בברכתך .כי רק הרצון שהאדם רוצה ועובד ביגיעה לבוא לאיזה דבר ,רצון נקרא .ואם אינו עובד בו ,אף אם הוא רוצה ,אין זה רצון ,רק מן ברכת הלב ,שמברך ומאחל לעצמו להתאשר בזה הדבר. העני ,למשל ,הרוצה שתהיה לו פרנסה ,רצון הוא ,כיון שגם עובד עליה ,אבל הרצון שיש לו ,שימצא מציאה של אלף אלפים דינרי זהב ,זהו רק ברכה ,שמברך ומאחל לעצמו להתעשר ,ואין זה רצון ...הרצון הבלתי אמיתי תמיד יכול להיות גדול הרבה מאד ,ובכל המצבים שהאיש נמצא יכול רצונו לדלג ולאחל לו למצוא הון רב ,או שבין רגע לצדיק מרומם מאד ייעשה .לא כן הוא הרצון האמיתי ,הרצון אשר הוא עם העבודה ,לא מדלג הוא רק צועד ,צועד צעד אל מצב ועבודה יותר מרוממה. סיכום: יחידה זו ביקשה לגעת באחד המושגים היותר עמוקים הקשורים לנפש האדם ולמציאות העולמית בכלל והוא הרצון .לאחר שביחידה הקודמת הבנו והתחלנו להרגיש שיש עולם פנימי ,ביחידה זו הגדרנו את היחס בין שני העולמות ההלו :העולם החיצוני הוא העולם שנראה ונחווה ,אך המנוע והסיבה למה שקורה בעולם החיצוני מתחבאת בכוחות המצויים בעולם פנימי .נקודת הרצון והמנוע היא שמבחינה בין רובוט לאדם :כלומר בין אותן פעולות טכניות בעולם החיצוני שנובעות מתכנות של מוח רובוטי או מרצון ודרך של עולם פנימי אנושי .בהמשך העמקנו את המפגש עם מושג הרצון והבנו שרצון הוא כמו טירה עם המון דלתות :כל רצון מונע ע"י רצון עמוק יותר ,ניסינו להגיע אל הדלת האחרונה בטירה ולהבין שהרצון הכי חזק באדם הוא הרצון להתקדם ולצמוח. סיימנו את היחידה בלימוד שביקש לעסוק בשאלה מה קורה כאשר אני לא מרגיש את הרצון הזה ומה הרצון הזה תובע ממני ביחס למציאות שכן החידוש איננו רק קיומו של עולם פנימי אלא הקשר והיחס שבין שני העולמות. 210 בס"ד יחידה מספר :3להשיג או להתקדם – זאת השאלה... מבוא: "המדריך דיבר איתנו בשבוע שעבר על רצון להתקדמות ואני כל הפעולה חשבתי על חבר שלי שהוא כזה רוצה להתקדם כל הזמן ..בזמן שאנחנו מסתלבטים במגרש הוא חורש למבחנים כי הוא כ"כ רוצה להצליח ולהוציא תעודת בגרות כי הוא כ"כ רוצה להתקבל לטכניון ללימודי רפואה כי הוא כ"כ רוצה להיות עשיר שיכול להרשות לעצמו כל דבר – בקיצור הוא כזה רוצה החבר שלי הזה שבשבילו הפעולה הקודמת היתה ממש מיותרת".. מה דעתכם? ביחידה זו נבקש להבחין בין מושג ההישגיות למושג ההתקדמות.. בעולם שלנו יש חתירה גדולה להגיע להישגים ולהיות מצליחן ,אך ההזמנה שלנו במערך זה הוא לפגוש מקום עמוק יותר :רצון להתקדמות שמונע מבפנים ורוצה להוציא לפועל את הכישורים ולמצות את הפוטנציאל הפנימי של כל אחד מאיתנו. מטרות היחידה: .1 .2 .3 הבחנה בין הנעה פנימית להנעה חיצונית בחיים. הבחנה בין רצון להצליח ולהשיג לבין רצון להתקדם ולהתפתח. התחלת ניסיון לבחון מה בחיים שלנו הוא מצליחנות חיצונית ומה התקדמות פנימית. מהלך היחידה: שלב א': בשני השלבים הראשונים של יחידה זו אנחנו מבקשים להבחין בין מנוע פנימי למנוע חיצוני .הבחנה זו תשרת אותנו בהמשך היחידה כאשר נבקש להבחין בין התקדמות שמונעת מהרצון להשיג ולהצליח לבין התקדמות שנובעת מהרצון להתפתח ולממש את הכישרונות והכוחות בצורה המלאה ביותר. נפתח במשחק כדי לשחרר את האווירה ולפרוק את האנרגיות של החניכים .המשחק בוודאי מוכר לכולכם" .הרצל אמר". אתם אומרים לחניכים משימות שונות שעליהם לעשות .כאשר ההקדמה למשימה היא: "הרצל אמר" על החניכים לבצע את המשימה שנתתם ,כאשר המשימה איננה נפתחת בהקדמה זו ,על החניכים להימנע מביצוע המשימה .חניך שבכ"ז מבצע (או אפילו מתחיל לבצע) את המשימה שנאמרה ללא ההקדמה "הרצל אמר" ,נפסל ויוצא מהמשחק. לאחר שהמשחק ממצה את עצמו ,שאל את החניכים: מי בחיים שלכם הוא אותו "הרצל" שאתם עושים את מה שהוא רוצה ומבקש ממנו? האם אתם אוהבים לעשות את מה שאותו "הרצל" אומר לכם לעשות? האם האמירות של "הרצל" שאתם מבצעים עוזרות לכם להתקדם בחיים? במידה ומתפתח דיון קצר בין החניכים ומתחיל דיבור על השאלה מה קורה לנו כאשר אנחנו עושים ומונעים מאמירות של "הרצל" חיצוני לנו – תן לדיון קצת להתגלגל .במידה והשאלות חופרות מידי עבור החניכים שלך 211 בס"ד בשלב זה של הפעולה – אתה מוזמן להניח לעניין ולעבור לשלב הבא. שלב ב': שלב זה מבקש להמשיך ולהעמיק את הנקודה שהתחלנו לגעת בה בשלב הקודם :הרבה מהמעשים שלנו בחיים מונעים ונגרמים בגלל הדרישות של העולם שסביבנו ולא בגלל רצונות פנימיים שבתוכנו .בשלב זה עדיין ההבחנה בין חיצוני לפנימי תוצג כקשורה בעיקר לשאלה :את רצונותיו של מי אני מבקש להשביע :החברה שסביבי או אני עצמי ,אך בהמשך נראה שהגדרת "מנוע חיצוני" יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק בדמות ממשית שמבקשת ממנו לעשות כך או אחרת ,אלא גם בתרבות שאנו חיים בה ,בתחושות מתוכנו שהן למעשה מנוע חיצוני לרצון ההתקדמות הפנימי שלנו ,אותו פגשנו ביחידה הקודמת. לפניך שתי אפשרויות כיצד לגעת בנקודה זו .נסה לחשוב אלו מהאפשרויות מתאימה יותר לסוג החניכים שלך. אפשרות א': המציאו את חייו וסדר יומו של גיא .ילד טוב בגילכם ,ממושמע ועושה כל מה שההורים/המורים/ החברים מצפים ממנו. מתי הוא קם בבוקר? ומה הוא עושה בבוקר? האם הוא הולך לבי"ס? מה הוא לומד שם? מה הוא עושה אחרי צהריים? איך הוא מעביר את שעות הערב? מתי הוא הולך לישון? המציאו את חייו וסדר יומו של דוד .ילד בגילכם שלא מקשיב לדרישות של האנשים שסביבו (הורים/מורים/חברים) אלא עושה אך ורק מה שמתחשק לו. מתי הוא קם בבוקר? ומה הוא עושה בבוקר? האם הוא הולך לבי"ס? מה הוא לומד שם? מה הוא עושה אחרי צהריים? איך הוא מעביר את שעות הערב? מתי הוא הולך לישון? חלק את החניכים לשתי קבוצות (במידה ויש לך שבט גדול ,תוכל לחלק אותם לארבע או לשש קבוצות) .תן לכל קבוצה אחת משתי המשימות הבאות: לאחר שכל אחת מהקבוצות ממציאה את סדר היום של גיא ודוד ,בקש מנציג מכל קבוצה לתאר את החיים ואת הדמות שהתבקשו להמציא .על מנת להוסיף עניין להפעלה ,תוכל לאחר שכל קבוצה הציגה את הדמות שלה ,ליצור מפגש ודו שיח בין שתי הדמויות שנוצרו .אתה תשאל שאלות מנחות ונציגי הקבוצות יצטרכו לענות בשם הדמות שלהם על השאלה. אפשרות ב': ספר לחניכים שכל אחד מהם עומד להישלח בקרוב לאי בודד ורחוק אי שם שבו הוא עומד לבלות את שארית חייו .באי הזה אין בי"ס ,אין בגרויות ,אין הורים ,אין חברים ,אין חברה .בקיצור :אין כלום חוץ מאשר אתה בעצמך. 212 בס"ד בקש מכל אחד לדמיין: מה הוא היה עושה באי הבודד? כיצד היה מתנהל סדר היום שלו? סביר להניח שהחניכים יתארו לפחות בהתחלה ,סדר יום עצלני וסתלבטני שכולל בעיקר שינה ושום דבר .תן לחניכים לדמיין את העניין ,אך בקש מהם להמשיך עוד קצת הלאה :עובר שבוע ,עובר שבועיים ואתם עדיין על האי. מה אתם עושים עכשיו? אלו מהמעשים שלכם בחיי היומיום כיום לא הייתם עושים? כיצד אתם ממלאים את סדר היום עכשיו? אם תוכלו לקחת איתכם לאי כל דבר חוץ מאשר עולמכם החברתי (ואמצעים שיחברו ביניכם לבינו, כגון :פלאפון ,מייל וכו') – מה הייתם לוקחים? ומה הייתם עושים? אנחנו מניחים שבשלב זה החניכים כבר יחפשו תעסוקה מעניינת יותר מאשר לישון ..במידה וזה לא קורה להם לבד ,עזור להם להגיע אל ההבנה והרצון למלא את היום בחיפוש אחר תעסוקה מעניינת יותר. מהלך המחשבה המתואר לעיל ,אמור להוביל את החניכים להבחנה בין החיים והעיסוקים שיש להם היום לבין העיסוקים שהם היו בוחרים אם היו מונעים רק מבפנים ..כדי לחדד עניין זה ,שאל את החניכים: מה ההבדל בין סדר היום שיצרתם על האי הבודד ובין סדר היום שלכם כיום? מה הפער הזה מלמד אותנו על כל המעשים שבחרנו להפסיק לעשות? שלב ג': לאחר ששני השלבים הראשונים ביחידה זו חידדו את ההבנה שיש מעשים בעולם שאנחנו עושים בגלל מנוע חיצוני ויש מעשים בעולם שאנחנו עושים בגלל מנוע פנימי ,אנחנו מבקשים בשלב זה ליצור את ההבחנה שבין "מצליחנות" ל"התקדמות". כפתיח לעניין ,פזר על הרצפה כרטיסיות ועליהן המילים הבאות: כסף ,תעודת בגרות טובה ,ידע הלכתי רחב ,חברים טובים ,יופי ,כבוד ומעמד ,בית יפה, כשרון מוזיקלי ,חכמת חיים ,טוב לב ,חוש טכני ,בגדים יפים ,פלאפון משוכלל ,מחשב אישי. על כל כרטיסיה הנח פתקים קטנים בצבע שונה ובקש מהחניכים להסתובב בחדר ולקחת את הכרטיסיות של הדברים שהם היו שמחים להתאמץ בשביל להשיג אותם בחיים. לאחר שהחניכים עוברים בין הכרטיסיות ,הושב אותם בחזרה ותן לכל אחד שתי חתיכות בריסטול בשני צבעים שונים :צבע אחד יסמל את המילה "לא" וצבע שני יסמל את המילה "כן" .אמור לחניכים שבפעולה הקודמת עסקתם הרבה ברצון להתקדם ואתה רוצה שתבחנו ביחד סוג התקדמות שונים .אמור לחניכים שאתה עומד לספר להם סיפורים קצרים על דמויות שונות ושבסיום של כל סיפור ,כל אחד מהחניכים יצטרך לחשוב האם הדמות שבסיפור עשתה התקדמות בחייה? האם השינוי שעברה מספק ומשמח אותה? כל חניך יצטרך לחשוב על תשובתו ולהרים בהתאם את הבריסטול בצבע המתאים .להלן הסיפורים המוצעים, אתה מוזמן לחשוב על סיפורים נוספים שמתאימים יותר לחניכים שלך .כמו שתוכל לראות הסיפורים שואלים שאלה שהתשובה עליה לא חד משמעית ונכון שיפתח דיון לגבי חלק מהדמויות האם היתה התקדמות או לא ..במידה ונפתח דיון כזה ,קח אותו לכיוון השאלה מה היה הגורם והמניע של הדמות להתקדמות זו :משהו מבפנים שרצה להתקדם או משהו מבחוץ שמחפש כבוד/לרצות את העולם/כסף וכו'.. שלמה הוא בחור שגדל בשכונת מצוקה בדרום הארץ .בשנים האחרונות הוא סימן לעצמו חלום להיות אדם עשיר עם הרבה כסף .בשבוע שעבר חתם שלמה על עסקה בסדר גודל של כמה מיליונים בחברה 213 בס"ד שהקים .שלמה התקדם או לא? רחל היא בחורה בכיתה י"א באולפנא במרכז הארץ .בתחילת השנה היא החליטה שרוצה להצליח לעשות שלוש מגמות במקביל כדי להתקבל לטכניון ללימודים כמו שאבא שלה כ"כ רוצה ..בשבוע שעבר קיבלה רחל את תוצאות הבגרויות שלה שהיו מעולות ..רחל התקדמה או לא? שלומית היא בחורה שמאד אוהבת ללמוד תנ"ך .בקיץ הקודם היא ניסתה להתקבל לחידון התנ"ך ונפלה כבר בשלב הראשון .שלומית מאד מאד התבאסה ורצתה לנסות שוב בשנה הזאת .שבוע שעבר היא קיבלה תשובה שעלתה לשלב הבא ..שלומית התקדמה או לא? גדעון הוא בחור שכועס בקלות .כבר זמן שגדעון רוצה להחליט לעבוד על המידה הזו ולא לכעוס כ"כ מהר ..בשבוע שעבר חבר של גדעון איחר בפעם המי יודע כמה לפגישה חשובה שהם קבעו ביניהם וגדעון הצליח לקחת את העניין בחיוך .גדעון התקדם או לא? יגאל הוא שחקן כדורסל במכבי תל אביב .במשחקים האחרונים הוא ישב על הספסל רוב המשחק.. האמת שזה די מבאס את יגאל והוא ממש רוצה שהמאמן כבר יעלה אותו לשחק דקות ארוכות .בשבוע שעבר במשחק חשוב העלה המאמן את יגאל למגרש ליותר משלושים דקות ..יגאל התקדם או לא? שירה נרתעת מאנשים עם מוגבלויות .התכונה הזו היא תכונה שעושה לשירה ממש לא טוב והיא מאד רוצה לנסות להיגמל ממנה .בשבוע שעבר הלכה שירה להתנדב בבית הגלגלים שזהו מקום פעילות לחבר'ה נכים .שירה התקדמה או לא? שלב ד': שלב זה ימשיך ויחדד את ההכרה שהתחלנו להעלות בשלב הקודם :התקדמות איננה נמדדת על פי קנה מידה חיצוני ,אלא על פי קנה מידה פנימי .יש פעמים שהבחוץ מציג עולם מלא התקדמות אך זו אשליה אופטית ,שכן האדם מבפנים מרגיש חלול ונבוב ..ההבנה שאנחנו מחזקים בשלב זה היא שמנוע פנימי בדרך כלל מביא איתו שמחה ותחושת התקדמות לאדם ,לעומת מנוע חיצוני ,שגם אם איננו אדם חיצוני (מעין "הרצל אמר") אלא משהו תרבותי רחב ,שיכול להביא תחושות של הצלחה והישגיות ,אבל הרבה פעמים בעומק החיים של האדם נשארים עצורים ועצובים ללא תנועה אמיתית. ספר לחניכים בקצרה על נעה ירון (שסביר להניח שהחניכים הצעירים שלנו טרם שמעו ונפגשו איתה ועם הספר שכתבה) .נעה ירון היתה מנחת טלוויזיה ומגישה מבוקשת ברדיו שחיה בלב חיי הסלבריטאים בתל אביב. בשלב מסוים בחיים הרגישה נעה ריקנות הולכות וגוברת בחייה וזה מה שהיא מתארת בקטע שעוד רגע תקרא קרא לחניכים את הקטע מהספר של נעה ירון (מצורף בנספח .עמוד 91מהמילים "אבא שלי" ועד עמוד 93במילים "שאני חי עם עצמי טוב?") .בקטע זה מתארת נעה ירון את הריקנות שהרגישה בתוך כל עולם ההצלחה שבו חיה. שאל את החניכים: מה חסר לנעה ירון בחיים? למה נעה ירון מרגישה ריקנות? מה אתם הייתם חושבים שמרגיש אדם כ"כ מוצלח ביחס לחיים שלו? האם אתם מכירים עוד סיפורים המחדדים פער בין הצלחה למלאות? האם נראה לכם שנעה ירון עשתה משהו בגילה המתקדם בגלל שמישהו אמר לה? כלומר ,סביר להניח שהיא אדם מבוגר שעושה מה שרוצה ,אז למה כ"כ רע לה? דיון זה כדאי לעשות בצורה טובה ,כיוון שהוא העניין המשמעותי ביותר ביחידה זו :הבנה שלפעמים נראה בחוץ שאנחנו בתנועה ובהתקדמות ,אבל בפנים אנחנו יודעים היטב שהתנועה איננה אמיתית אלא היא רק תנועה מדומה ואשלייתית שמרצה את העולם החיצוני שלנו.. 214 בס"ד ספר לחניכים שנעה ירון החליטה לחזור בתשובה והפכה מסלב ידוע ומצליחן לאשה ברסלבית אנונימית אבל שמחה. במידה והחניכים שלך באנרגיות של הפעלה ,כדאי לסיים את הדיון הזה ע"י עריכת משפט דמה לנעה ירון. בחר חניך שיהיה השופט. בחר חניכים שיהיו הקטגורים :קבוצת אנשים מעולמה הקודם של נעה ירון שבאים לתבוע אותה על כך שעזבה את החיים הסלבריטאים שלה ובכך גרמה לערעור בכל הביצה התל אביבית הזו ,למצוקה כלכלית אצל נעה שהיתה רגילה להשתכר אלפי שקלים ,לנתק או לפחות לקושי לחבר בין המשפחה לבינה.. בחר חניכים שיהיו הסנגורים :קבוצת חסידי ברסלב או סתם קבוצה של אנשים טובים שמגנים על נעה ירון וטוענים שהמציאות מראה שהשמחה והמלאות והחיות שהגיעה לנעה מאז שחזרה בתשובה לא היתה מוכרת לה בזמן שחיה בעולם הקודם ואם כך הרי הבחירה של נעה עם כל המחירים שלה ,היא בחירה נכונה שצריך לחזק ולתמוך בה על כך. תן לכל קבוצה כמה דקות (על השעון) לארגון הטענות שלהם ואז ערכו את המשפט המבוים. במידה ואתה מרגיש שמשחק המשפט המבוים גורם לחניכים להתעסק בעיקר במשחק שבעניין ,תוכל להפסיק את המשפט ולהעלות לבד את הנקודות הללו לדיון ולמחשבה. שלב ה': שלב הסיכום של יחידה זו יזמין את החניכים להתבונן בחיים שלהם ולבדוק האם הם בתנועה של התקדמות או בתנועה של מצליחנות .שלב זה הוא שלב קצר שלא דורש שיתוף עם שאר השבט ,צעד שעדיין מורכב מידי בגיל החניכים שלנו .ובכ"ז אל תוותר על שלב זה :עצם העלאת השאלה וההזמנה לחניכים לחשוב עליה בהקשר לחיים שלהם ,היא זרע שאנחנו זורעים עכשיו ובע"ה עוד יהיה אפשר לקצור אותו. בקש מכל אחד מהחניכים לחשוב על דברים שהוא טוב בהם ועל נקודות שהוא משקיע בהם זמן בשביל להתקדם ולהיות טוב יותר. במידה והחניכים שלך צריכים קצת עזרה בשאלות מסוג זה ,זרוק לחלל האוויר מילים שונות של דברים שחניכים בשבט הרא"ה משקיעים בהם זמן ואנרגיה.. לדוגמא :כושר – לימודים – משפחה – חברים – משחקי מחשב – כסף – מידות טובות – מראה חיצוני – בגדים טובים – קול יפה – עזרה לזולת. בקש מהחניכים לתת לעצמם ציון כמה אחוזים הם מונעים מבחוץ לקראת הצלחה והישגיות וכמה אחוזים הם מונעים מבפנים לקראת התקדמות וצמיחה של הכוחות. אם יש חניכים שמוכנים לשתף זה מצוין ,אך גם אם הכל נשאר בבטן של כל חניך זה מצוין ,והרי זה למעשה הנושא של חודש ארגון של שבט הרא"ה :עולם פנימי. סיכום: לאחר שהיחידה הקודמת עסקה במושג הרצון להתקדם ,יחידה זו ביקשה להעמיק קצת במושג התקדמות וליצור הבחנה בין שתי תנועות שמובילות אדם מנקודה אחת לשנייה :תנועה השייכת בעיקר לעולם החיצוני ומונעת משם וממילא איננה התקדמות שמביאה שמחה ומלאות לעומת תנועה השייכת בעיקר לעולם הפנימי ומונעת משם ומביאה בדר"כ שמחה וחיות לעולם .פתחנו את היחידה בעצם ההבחנה בין הנעה פנימית להנעה החיצונית ובבחינה מה מתוך החיים שלנו מונע מבפנים ומה מונע מבחוץ .הפער הזה שהעולם התרבותי שלנו 215 בס"ד כ"כ טוב בלייצר אותו מגיע לקצה בחייהם של דמויות מצליחניות כמו נעה ירון והקטע בספרה שעזר לנו לחדד את ההבדל בין שני סוגי ההתקדמות .ההכרה הזו הסתיימה בהזמנה לחניכים לפגוש ולהבחין בתוכם בין שני סוגי ההנעות הללו. 216 בס"ד יחידה מספר :4לפני ולפנים מבוא: אחד מהפילוסופים הקדומים טען פעם שאדם שמאמין בעולם ובכך שהעולם שואף להתקדמות ולצמיחה כל הזמן הוא בעצם אדם שמאמין בקיומו של אלוקים. טענה כבדת משקל ומעניינת זאת היא טענה שמניחה שעיקר האופן בו הקב"ה מתגלה במציאות שבה אנחנו חיים היום היא דרך התנועה והשאיפה לתנועה של המציאות וממילא אדם שמכיר בתוכו את הרצון והשאיפה להתקדם ,למעשה מכיר ופוגש בתוכו את הקב"ה. המהלך הכללי שעברנו עם שבט הרא"ה בחודש ארגון זה יכולה הי עד לפעולה זה להיות מועבר גם במסגרות אחרות ,חילוניות למהדרין ,המחפשות מגע של האדם עם עצמו .ביחידה זו ,הסוגרת את המערך כולו ,אנחנו מבקשים לגלות יחד שהרצון להתקדם איננו סתם חלק מהתהליך הניו אג'י שהעולם עובר ,אלא הוא רצון לדבוק ולהתחבר לקב"ה. מטרות היחידה: .1 .2 .3 התבוננות בעולם הפנימי שלנו ובחינת הרצונות המתחבאים בו הבנה שהרצון להתקדמות המונח בטבע שלנו הוא למעשה רצון להתחבר ולעבוד את ה' החלטה פרטית ושבטית כיצד להתייחס בצורה מלאה יותר אל העולם הפנימי ואל הרצון להתקדם בעבודת ה'. מהלך היחידה: שלב א': שלב הפתיחה של יחידה זו יהווה מעין חזרה על הנקודות שפגשנו במהלך חודש הארגון .חזרה זו מעבר להיותה אסיף של הנקודות שלא יתפזרו אלא יהפכו למערך כולל ,היא גם פתח לתוספת שביחידה זו שמבקשת לקחת את המערך העוסק ברצון להתקדם ולחבר ולשייך אותו למושגי עבודת ה'. חלק את החניכים שלך לשלוש קבוצות ותן לכל קבוצה אחד מהמשפטים הבאים: עולם פנימי :קיים בתוכנו עולם פנימי .המציאות איננה רק מה שאנחנו רואים בחושים. רצון :כל מעשה בעולם מונע מנקודת רצון .באדם קיים רצון להיות בתנועה כל הזמן. התקדמות ממניע פנימי :רצון להתקדם איננו רצון להשיג ולהצליח .הנעה פנימית היא התקדמות. 217 בס"ד לפניך שתי אפשרויות מה לבקש מכל אחת מהקבוצות לעשות עם המשפט שקיבלה ,בחר את האפשרות שמתאימה יותר לחניכים שלך ולרצינות בה הם עברו את המהלך עד כה. אפשרות א': כל קבוצה תצטרך להמציא סיפור על אדם מסוים שיבטא את המסר הכתוב במשפט שקיבלו .לאחר שכל קבוצה ממציאה את הסיפור ,היא מספרת אותו לשאר חברי השבט שצריכים לנסח את המוסר השכל של הסיפור (כלומר את המשפט שהקבוצה קיבלה). אפשרות ב': כל קבוצה תצטרך לעשות פנטומימה שתבטא את המסר שבמשפט שקיבלו .הפנטומימה יכולה להיות מחויכת ונחמדה ,אך החניכים צריכים דרכה להיזכר במסרים שנידונו בפעולות של חודש הארגון ולנחש את המסר או לפחות את המילה המרכזית :עולם פנימי – רצון להתקדם – התקדמות מהנעה פנימית. לאחר שהחניכים מגלים את המסרים ,אנחנו מציעים שתחזור אתה בקצרה על המהלך שעבור החניכים שלך עד כה בחודש הארגון .חשוב שתראה כיצד כל פעולה מקדימה ומכינה את הקרקע לפעולה הבאה ,כך שהמערכה תיבנה אצל החניכים כעניין אחד ולא כאוסף של נקודות חשובות אך אינן קשורות זו לזו. שלב ב': לאחר שביחידה השנייה במערך הפעולות עסקנו בקיומו של רצון פנימי שמניע את המציאות ובתוכנו של הרצון להביא את האדם להתקדמות וצמיחה כל העת ,אנחנו מבקשים בשלב זה להבין את תוכנו של הרצון ולגלות שהוא איננו רצון סתמי להתקדם אלא רצון שנובע מהחיבור שלנו לקב"ה .גילוי זה קשור לנקודה נוספת שנראה לנו שעמוקה קצת לגיל החניכים שלנו אך בכ"ז כדאי שתבהיר אותה לעצמך :היא ההבנה שהאופן החזק והחי ביותר בו מתגלה הקב"ה בעולם הוא דרך התנועה הפנימית של העולם לצמוח ולהתקדם ועל כן כל מפגש עם הרצון הזה בתוכנו הוא למעשה מפגש עם אלוקים ותנועה המקרבת אותנו וממקדת אותנו בעבודת ה' שלנו. חלק את השבט שלך לשתי קבוצות (ואם השבט גדול ,אפשר גם ליותר )..ותן לכל קבוצה כרטיסיות ועליהן רצונות התקדמות בתחומים שונים ומגוונים .בקש מכל קבוצה לסדר את הכרטיסיות על פי סדר מהרצונות החומריים והנמוכים ביותר ועד לרצונות הגבוהים והרוחניים .משימה זו יכולה להיות מאד מעניינת במידה והחניכים יצליחו להיכנס אליה באמת שכן כפי שתוכל לראות ברשימת הרצונות שהם מקבלים יש הרבה דברים שלא ברור מה המיקום שלעם על הסקלה ..על מנת שהחניכים יערכו ביניהם דיון והכרעה אמיתיים, אמור לחניכים שאין אפשרות לשים כמה רצונות באותו מדרג ,אלא יש לבחור מי מעל מי. אני רוצה להתקדם בדיאטה שהתחלתי אני רוצה להתקדם בהקפדה על אמירת ברכות אני רוצה להתקדם בכוונה בתפילה אני רוצה להתקדם בעבודה שלי על מידת הכעס אני רוצה להתקדם בזיכרון התמידי שלי שהקב"ה רואה אותי כל הזמן אני רוצה להתקדם בדירוג שכר שלי בעבודה אני רוצה להתקדם בפופולאריות שלי בקהילה אני רוצה להתקדם ביכולת שלי לבשל טוב אני רוצה להתקדם בציונים שלי במבחנים בלשון אני רוצה להתקדם באהבה שלי ללמוד ולדעת אני רוצה להתקדם ברצון שלי להגיע בזמן לתפילה 218 בס"ד לאחר שכל אחת מהקבוצות סיימה את הדירוג שלה ,עשה בקול השוואה בין שני הדירוגים ותן לקבוצות להתווכח ביניהם במקומות בהם יש הבדל משמעותי בין שני הדירוגים .עיקר העניין בשלב זה הוא בעבודה בתוך הקבוצה שמכריחה את הדיון והמחשבה מה ההבדל בין רצונות רוחניים שקשורים לקב"ה לבין רצונות חומריים שקשורים בעיקר לעולם הזה .הדיון הקבוצתי אמור רק לסגור ולקדם עוד קצת את ההבנה הזו (במידה ואתה רואה בזמן העבודה בקבוצות שהדיון לא מתרומם ,כדאי שתשב קצת עם הקבוצות בשביל לעזור להם להתמקד ולהבין על מה הם אמורים לחשוב). שלב ג': לאחר שביחידות שקדמו ליחידה זו עסקנו בקיומו של הרצון להתקדם ובצורך שלנו להבחין בין רצון של הנעה פנימית לרצון של הנעה חיצונית ,אנחנו מבקשים בשלב זה לחבר את העניין הזה לעבודת ה' שלנו ולהיותנו אנשים דתיים ושומרים מצוות .האם אנחנו מרגישים וחושבים שההנעה שלנו להיות דתיים עובדי אלוקים נובעת מבפנים? העמד את כל החניכים בקצה אחד של החדר וליד הקיר שמולם העמד ארבע כרטיסים הניצבים על ציר אחד בהדרגתיות כדלקמן: מסכים מאד – מסכים – רוצה להסכים – מסכים מעט – לא מסכים בכלל אמור לחניכים שאתה עומד להקריא משפטים מגוונים ,ושהם יצטרכו לאחר כל קריאת משפט למצב את עצמם על הציר במקום המתאים ביותר למה שהם מרגישים על המשפט שקראת בקול .לאחר שהחניכים ממצבים את עצמם – תוכל לעבור למשפט הבא ,או לבקש מכמה חניכים להסביר את המקום בו בחרו לעמוד. תוכל להוסיף משפטים נוספים המתאימים לסגנון המיוחד של החניכים שלך. אני אוהב להתפלל אני קם לתפילה רק כי לא נעים לי מההורים והאחים אני קם לתפילה בעיקר בגלל שאני לא רוצה לקבל עונש מאז הבר מצווה לא שכחתי אף פעם להניח תפילין אם הייתי יכול להיבחר האם להיוולד גוי או יהודי הייתי בוחר להיוולד יהודי אני מקפיד על ברכת המזון ושאר ברכות אני לא מתחצף לאבא ואמא שלי אני אוהבת ללמוד מקצועות קודש בבי"ס לא איחרתי לשום מניין בשבוע האחרון אני אוהב ללמוד תורה אני לומד תורה רק כדי שיהיה לי ציון טוב בתעודה אני מברך תמיד לפני שאני אוכל הברכות שאני מברך הם בכוונה גדולה לייחד את שם ה' בדרך כלל אני אפילו לא שם לב אם אני מברך או לא לפני שאני אוכל אני אוהב ללכת ברחוב עם כיפה אם הייתי מעיז הייתי הולך בלי כיפה ברחוב אני שומר שבת מתוך אמונה במצוות ה' אני שומר שבת כי ככה חינכו אותי סביר להניח שהאופן בו החניכים יעמדו ,יציף על פני השטח בצורה די חזקה את הסתירה מן המציאות שבמסר שהעברנו לחניכים עד כה ...אנחנו טענו שהרצון הפנימי הקיים בתוכנו הוא רצון לעבוד את ה' והנה אנחנו רואים שאצל הרבה מהחניכים שלנו עבודת ה' מורגשת ונחווית כרצון שמונע מבחוץ ...את הסתירה 219 בס"ד נעלה למודעות בצורה חדה בשלב הבא ,לבנתיים תן לחניכים לראות את מה שהם פגשו בתוכם מהשאלון שעשית להם .שאל אותם: מה המסקנה שלכם מהאופן בו עניתם על השאלות שלי? מה מעוררת בכם מסקנה זו? שלב ד': לאחר שהשלבים הקודמים של היחידה הפגישו אותנו מחד גיסא עם ההכרה שרצון פנימי פירושו להתקרב לקב"ה אך מאידך גיסא את המחשבה שרוב החיים הדתיים שלנו נגרמים בגלל הנעה חיצונית ולא בגלל הנעה פנימית ,חשק ושמחה. קרא לחניכים את המכתב הבא שנכתב לפני כמה שנים ע"י חניכה מבני עקיבא למדריכה שלה. נעה יקרה אני מאד מבולבלת מאז מערך ההדרכה האחרון שהעברת לנו ..דיברת על רצון להתקדם ועל כך שהרצון הכי חזק באדם הוא להתקרב לה' ..הבאת לנו קטע מעניין של הרב קוק שמדבר על כך שהעולם והאדם הם כל הזמן בעמדת התקדמות ושזה בעצם ביטוי לרצון שלנו להתקרב לה' ..דיברת בעיניים בורקות ואני ממש מאינה שאצל זה באמת ככה ,אבל אני חייבת להתוודות בפניך שאני ממש ,אבל ממש ,לא מרגישה כלום מכל זה ..מרגישה שכל החיים הדתיים שלי והחצאיות שאני הולכת איתם והשבתות שאני שומרת והתפילות שאני מתפללת הם סתם! פשוט סתם אחד גדול שמפחד לבחור אחרת ,מפחד מאבא ואמא, מפחד מהחברות והחברים ,מפחד מהמורה בבי"ס ואולי אפילו מפחד ממך המדריכה שלי בבני עקיבא ..אני בדרך כלל מרגישה כמו איזה רובוט שעושה הכל סתם כי חינכו אותו :מברך ,נוטל ידיים ,מתפלל ,מתלבש וכו' ..מנסה למצוא בתוכי את הרצון הפנימי להתקדם בעבודת ה' ,וכן ..האמת שיש רגעים שאני מצליחה להרגיש משהו כזה בתוכי :לדוגמא הייתי בתפילת סליחות לפני ראש השנה שממש גרמה לי להתרגש וגם בתפילת יום כיפור בבית כנסת שלנו ,אבל סתם ככה בשגרה אני פשוט לא מרגישה את זה אני קצת מתביישת לשלוח אלייך את המכתב אבל נראה לי שאעשה זאת בכ"ז בתקווה שתצליחי לעזור לי להבין מה קורה אצלי.. ואם אני כבר כותבת לך מכתב זו הזדמנות לומר תודה רבה על הפעולות ובכלל על היחס ..זה כיף מאד. רחלי 220 בס"ד לאחר קריאת המכתב ,שאל את החניכים: מי מזדהה קצת או הרבה עם הדברים שרחלי מעלה במכתב למדריכתה? מה הייתם עונים לרחלי ,אם היא היתה חניכים שלכם בבני עקיבא? אחרי שנפתח דיון בין החניכים בשאלות הללו ,קח ארבעה שלטים והנח כל אחד מהם בפינה אחרת של החדר: זה פשוט לא נכון שיש רצון פנימי באדם להתקדם בעבודת ה'. זה פשוט די פאדיחה להיות דוס שמה שמעניין אותו זה להתקרב לה'. זה פשוט לא כ"כ הנושא שאנחנו חושבים עליו ביום יום בתוך עומס השגרה. זה פשוט קשה להתקדם בעבודת ה' שדורשת כל מיני דברים ולכן אנחנו לא חושבים על זה. אמור לחניכים שפיזרת בפינות החדר ארבע סיבות שונות שיכולות להביא לחוויה שתיארה רחלי ושכמו שראינו יש גם בשבט שלנו כמה חבר'ה שמזדהים איתה. בקש מהחניכים לעבור בין הפינות ולהתיישב בפינה שהם מזדהים עם הסיבה שכתובה בה (במידה והשבט שלך לא גדול ,תוכל להציע לחניכים להתיישב גם בין שתי פינות אם הם מרגישים ששתי סיבות שונות יכולות להוביל למצב של רחלי). לאחר שבכל פינה מתגבשים החניכים שמזדהים עם הסיבה שכתובה על השלט ,בקש מכל קבוצה לדון בסיבה שלידה התיישבו על פי השאלות הבאות: נסו לחשוב על שלושה סיפורים בהם הרגשתם שהסיבה הזו גורמת לכם לא להתקדם בעבודת ה'? אם אין לכם סיפורים מהחיים שלכם תוכלו להמציא. נסו לחשוב האם בשבט שלנו קיים מצב שמפריע לחבר'ה להרגיש את הרצון שלהם להתקדם בעבודת ה'? נסו לחשוב על שני כלים שיכולים לעזור לכם כפרטים ולכולנו כשבט להתגבר על הסיבה שלידה התיישבתם ולפגוש את הרצון להתקדם בעבודת ה'. לאחר שכל קבוצה עורכת דיון בתוכה ,בקשו מנציגי הקבוצות לשתף את שאר החניכים בסיבה שלידה התיישבו ובדיון שניהלו ביניהם. שלב ה': כסיכום ליחידה זו ולמערך כולו ,אנחנו מציעים שתכנס בשבוע האחרון של חודש ארגון את החניכים ותעשה 221 בס"ד לרגע הפסקה בצביעת הקירות ובהכנת ההופעות. שים מוזיקה טובה בחדר ובקש מכל חניך לכתוב לעצמו מכתב שמתחיל במילים הללו: שלום איש יקר... אני בשבוע האחרון של חודש הארגון האחרון שלי בחבריה א'. רגע לפני שאני נעולה לשכבת הבוגרים בסניף ..עסקנו הרבה החודש במושגים של עולם פנימי ושל התקדמות פנימית .אני רוצה לכתוב לעצמי כמה החלטות אישיות שאני רוצה לקבל עלי בהקשר זה ושאני מקווה שאעמוד בהם בשנה הקרובה: איך אפגש יותר עם העולם הפנימי שלי? איך אנסה להיפטר מהצורך שלי לפעול מהנעה חיצונית של להיות מוצלח בעיני כל? איך אתקדם בעבודת ה' שלי? לאחר שכל חניך כותב לעצמו את המכתב ,תן לכל חניך מעטפה שבתוכה הוא יחתום ויסגור את המכתב שכתב לעצמו .הבטח לחניכים שבחודש הארגון בשנה הבאה תתן להם לקרוא את מה שכתבו לעצמם השנה. סיכום: היחידה האחרונה של מערך חודש הארגון של שבט הרא"ה ביקשה לחבר את כל המהלך שראינו למושגים של קדושה ועבודת ה' .התחלנו מחזרה על היסודות והעקרונות הרוחניים בהם נגענו במהלך חודש הארון .ביקשנו להעמיק עוד קצת במושג הרצון ולראות שההדרגתיות שבו איננה רק בין רצון מוגדר להתקדמות בכל מיני תחומים לבין רצון מופשט להתקדמות (שזו הבחנה שפגשנו כבר ביחידה השנייה במערך) ,אלא גם בין רצון השייך בעיקר למציאות החומרית לבין רצון שנובע וקשור לגמרי לעולם הפנימי שהוא למעשה התשתית לעבודת ה' .כדי שהדיבורים לא יישארו הרחק מהרלוונטיות שלהם לחיי החניכים, העלנו בסיום את השאלה האם אנחנו מצליחים להרגיש בחיים שלנו את הרצון הפנימי להתקדמות בעבודת ה' או לא? ניסינו לתת דיון וכלים לבעיה זו ולקוות שעצם הדיבור השבטי על העניין יוכל לחזק משהו גם אחרי חודש הארגון. 222 בס"ד נספחים: נספח :1יחידה מספר :1למצוא את הפנים -כעפעפי שחר. לילה אחד לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת זהרי חמה בא אל עזרא בחור אחד .פניו נראו כפני ספרדי ירושלמי אבל לבושו לבוש חסידים היה ,פאותיו מדובללות ,קפוטה שלו מקורעת ועניו שחורות ועצובות .פנה אליו עזרא לראות שמא מבקש הוא מאיתו צדקה להכנסת כלה או לחולה ,וכבר התכוון להוציא מעות מכיסו וליתן לו .אמר לו אתו בחור ,לא צדקה אני מבקש אלא טובה .איזו טובה ,שאל עזרא .מבקש אני ,אומר אותו בחור ,מבקש אני שתבוא עימי לעמק לטייל מעט בין האילנות .טוב לילך בין האילנות בערב ולשמוע את קול האילנות והעשבים מה שהם משוררים .טוב מאוד .כך אנחנו נוהגים ,שפעם בחודש אנו הולכים לשפוך את ליבנו ולהתבודד בין האילנות ,כדי שנגיע לדבקות מתוך שמחה .אבל אין אנו הולכים אלא בחברותא ,שלא נבוא לבדידות אסורה .ואני אין לי מי שיתלווה עימי בלילה זה .אנא ,בוא אתה עימי ,לא יארך הדבר ולא אטריח עליך הרבה ,ונזכה בעזרת הבורא יתברך לקיים יחד דבקות בשמחה .יחד יחד מתוך שמחה .הסתכל עליו עזרא וראה כמה צער שפוך על פניו של זה וביקש לגמול איתו חסד ,אבל הליכה זו לשדה האילנות בלילה בסתם יום של חולן לא ידע מה טיבה ולא הורגל בה .פעמים שהיו בני ירושלים יוצאים בחבורה בחולו של מועד או בל"ג בעומר לטייל ולאכול סעודה בשמעון הצדיק או בהר אצל ציון שמואל הנביא שהערביים קורין אותו נבי סמואל ,אבל דבקות זו שהחסיד דיבר עליה לא ידע מה היא .אמר לו עזרא ,בני ביתי ממתינים לי שאשוב וחושש אני שמא ידאגו עלי ,אבל אם טובה אתה מבקש ,אלך עימך ללוותך. הלכו יחדיו בדרך ,והסביר אותו בחור לעזרא שאי אפשר לעבוד את ה' אלא מתוך שמחה עצומה וביטחון שלם, והביא לו ראיות מן התורה ומדבר חכמים ומדבריו של רבו ,והיה הולך ונאנח אנחות המשברות כל גופו של אדם .הגיעו לעמק שמתחת שכונת הפחים בסופו של רחוב בצלאל .חשוך היה העמק וריק ועצי זית פזורים בו ושיחים של קוצים .עמד אותו חסיד ליד עץ זית אחד ,הוציא בקבוק קטן של מים מתוך כיס הקפוטה ונטל בו את ידיו ,חגר את אבנטו ונראה שעומד הוא לתפילה .מעולם לא ראה עזרא תפילה כזאת .שהיה הבחור מדבר אל האלוקים בלשונו כבן אל אביו ומצעק ,אבא אבא אוהב אני אותך ,אבא אבא נתגעגעתי אליך ,הוי אבא, למה ממני רחקת ,אבא באב עוונות עשיתי ,על כן נתרחקת ממני .התחיל לבכות ,וי לי וי לי אבא ,מה עשיתי ,בך מרדתי ,והיה סופק כף אל כף ואז חזר ואמר ,אבל אתה אבאלי שלנו ,ודרכו של אבא לסלוח לבו חמודו ,אנא מחל לי אנא כפר לי אנא סלח לי ,והיה מכה באגרופו על ליבו ונאנח אנחה גדולה ובוכה ומצעק.ופתאום התחיל להנעים בנעימה עצובה :אבא ,הוי הוי הוי ,אבא די די די ,אבא שבשמים ,אי אי אי .הנעימה עצובה עצובה ,וקולו של הבחור עמוק ,והלילה חשוך ,והעמק ריק ,והקול מהלך בין עצי הזית הזקנים ,והנה אוחז הוא בידיו של עזרא ואומר לו ,בוא עזרא ,בוא ונרקד לכבוד אבא ,לכבוד אבינו שבשמים.כמה שמחה יש בעולם ,הוי כמה שמחה, כמה שמחה במעונו .החל מרקד ומרקיד גם את עזרא ופורש את ידיו ומשעין את ראשו לאחוריו ומתלהב ומנגן בניגון של גמרא וחוזר ,אבא אבא ,תמיד בשמחה .פתאום נשתתק הבחור ועמד בלי נוע כמה רגעים ,מביט כלפי מעלה .הסתכל בו עזרא וראה שפניו מתלהטות ומאדימות ועיניו השחורות נעשות עוד יותר שחורות ועוד יותר עמוקות וורידי צווארו נראים בולטים והוא עומד דומם .ואז בתנועה אחת הסתובב ואמר לעזרא ,חוזרים. בוא ונשוב. כל אותו הזמן לא אמר עזרא ולא כלום ,היה מתבונן בבחור ולא ידע מה הוא זה שלפניו .בבתי הכנסת של ירושלים לא ראה תפילה כזאת .אומנם פעם אחת זכה וראה את תפילת מנחה של המקובלים בירושלים חסידי בית אל כשהם עומדים בלי נוע עטורים בתפילין של שימושא רבה ופניהם כבושות בסידורים העבים של הכוונות ,אבל תפילתו של הבחור אחרת היתה ,אחרת לגמרי .ובכל זאת דומה היה עליו שראה בעיניו ניצוץ של אמת ושמראה פניו מראה מה שבנפשו ותוכו כברו ,אבל טיבה של עבודה זו לא הבין .הלכו ושתקו .אחר כמה רגעים פתח אותו בחור ואמר ,עזרא ,אין אתה מגיע לדבקות בבורא יתברך? והלוא ירא שמים אתה וזו מצוות עשה ככל המצוות ,לא כך נאמר בתורה ,ובו תדבק .השיב לו עזרא ,כך שמעתי מחכם פינטו שאמרו חכמים ,וכי אפשר לו לאדם לידבק בשכינה אלא הידבק בדרכיו ,מה שהוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים ,מה הוא 223 בס"ד מבקר חולים אף אתה מבקר חולים ,וכך ידבק האדם בשכינה. הסתכל עליו אותו חסיד ואמר לו ,רחמנות עליך עזרא ,רחמנות ,שמימיך לא זכית לדבקות אמיתית בשמחה, איך יכול יהודי לחיות בעולם בלא שידבק באבינו שבשמים ,וכי יעלה על דעתך שמי שמבקר חולים או משמח אומללים מגיע לדבקות? איזו דבקות יש כאן? מצוות חסד יש כאן ,והחסד גדול מאד הוא .,אבל אני ,לא על חסד אני מדבר אלא על דבקות ,שהנפש שירדה לתחתיות ארץ מתרוממת בה אל רום שמים עד שמשתוקקת ומצפה היא למקורה לדבוק בו ,ואף-על –פי שיודעת כי לא תגיע אליו בחייה ,צמאונה עוד מתגבר בה והיא כוספת והומה .אמר לו עזרא ,אין אני יודע מה שאשיב לך ,אבל כך שמעתי מחכם פינטו שאת כל המצוות אנו מקיימים לפי מה שפירשו לנו רבותינו ,וכך פירשו הם מצווה זו ,הידבק בדרכיו .שאל אותו בחור ,והיאך פירש לך רבך מצוות אהבת השם שאמר עליה הרמב"ם שאינה נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד ,וכי אין מאתם אומרים בכל יום בקריאת שמע ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך? השיב לו עזרא ,דבר זה לא שמעתי בפירוש בדרושיו של הרב פינטו ,אבל פעם אחת קרא לנו מדברי הרמב"ם היאך היא הדרך לאהבתו ,בשעה שיתבונן בעולמו ובבריותיו המופלאות מייד הוא אוהב אהבה גדול .ועוד אמר לנו שהרמב"ם קרא דווקא לספא שעוסק במצוות תפילין ומזוזה ומילה וקריאת שנע ותפילה וברכות ספר אהבה. אבל בכלל ,הוסיף עזרא ,תמה אני עליך שאתה ,שעוסק בדבקות ,תשאל שאלה כזאת .וכי היאך יכול אדם לראות את חסדיו הגדולים שהוא עושה עימו בכל יום ולא יאהב אותו? לא הרפה ממנו אותו בחור והוסיף ושאל ,עזרא עזרא ,חבילות של תשובות השבת לי מפי רבך ,אבל רחמנות עזרא ,רחמנות עליך ,כשנפשך הומה והומה וצמאה לא-ל חי עד שאתה מרגיש שהיא נשרפת בגעגועיה ,מה אתה עושה ,לאן אתה הולך? השיב לו עזרא מניה וביה :לספר תהילים. נספח :2יחידה מספר :3להשיג או להתקדם – זאת השאלה -מקימי אבא שלי אוהב אותי וייתן לי הכול אם אני רק אבקש ,אבל יש לי הכול ,חוץ מסיבה אמיתית לחיות .ואת זה כנראה גם לו אין. הוא בא לבקר אותנו אחרי שנמאס לו לחכות שנבוא אליהם ,אני והביישן .הוא עובר מחדר לחדר ,מתפעל מהטעם של בן .נרגע כשהוא רואה שלבת שלו יש דירה מרוהטת וחבר תסריטאי ובטטה פורחת .טוב שאני הכנתי לו את הקפה והוא לא הספיק לפתוח את הארון עם הביוטופ במטבח .טוב שהוא לא קרא את מה שאני כותבת בלילות ,טוב שהוא לא קרא את מה שבן שופך לתוך המחשב שלו כל לילה .הדברים שאי אפשר למכור לטלוויזיה. לפעמים כשבן לא בבית אני מציצה לו למחשב ובוכה .אני משתדלת לא לקחת את זה אישית .אני יודעת שהוא אוהב אותי. אבא שלי קוטע לי את המחשבות הנוגות. "ראית כבר את העיתון של שבת?" אני מתנערת "לא .לא ראיתי .ואתה?" "כן .אפילו הבאתי לך אחד ,כי אני יודע שלא תקני". "איפה זה?" "באוטו". הוא יורד ,מרוקן בדרך את הפח ,וחוזר עם כתבה ענקית עלי .הוא מרוצה. "תמונה מדהימה ".הוא מציין בסיפוק ",נורא יפה לך כתום". אני מסתכלת .באמת יפה לי כתום .הוא צודק. אני קוראת את עצמי מתראיינת ,שנונה וחדה ,מספרת על תוכנית חדשה שתעלה לאוויר בעוד שבועיים ,ניסינו לעשות משהו חדש ,מרענן .העיתונאי מספר על החבר החדש שלי ,ושאני מבשלת לו פסטות,ושהוא באמת נחמד אבל כנראה קצת ביישן כי כל הראיון הוא בכלל לא יצא מהחדר שלו. 224 בס"ד הוא משאיר את העיתון והולך. אחרי שהדלת נסגרת ,בן יוצא מהחדר שלו ,מנגב לי שתי דמעות חמות ומחבק אותי. "מה את רוצה? כתבה מצוינת .תמונות יפות ,למה את בוכה?" "יפה לי כתום ,אה?" אני שואלת. "יפים לך כל הצבעים .מה את בוכה?" אני לוקחת את העיתון ביד" .תסתכל על זה ,זאת אני .אתה מאמין? פעם הייתי מסתכלת על היפות בעיתון בכזאת קנאה ,חשבתי שטוב להן ".אני קוראת משהו מצחיק שאמרתי ,וזה רק מגביר לי את הדיכאון .אין שם אפילו מילה אחת של אמת. אני מנגבת עוד דמעה מהלחי" .פעם חשבתי שאם יהיה לי משהו ,שאם אני יהיה משהו ,אז אולי אני יצליח להיות שמחה .והנה עדיין הכול נראה לי כמו איזו בדיחה עצובה". "אולי זה בגלל שזו באמת בדיחה עצובה ".הוא מנסה בעדינות" ,כל מי שיש לו טיפה של אומץ להודות באמת, מרגיש את זה". "מה? שאין תקווה? שהכול סתם?" הוא שותק ,מדליק סיגריה ונותן לי אותה ,אני לוקחת. "תעודד אותי קצת". הוא עושה פנים רציניים .חושב רגע. "תרשה לי להזכיר לך ,שגם אתה עד הצוואר בתוך הזבל הזה .ולא רק שאתה חי בו ,אתה אפילו מרוויח ממנו כסף". הוא מרים את הראש. "ונראה לך שאני נהנה מזה? נראה לך שאני חי עם עצמי טוב?" 225
© Copyright 2024