‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫כ"ה כסלו‪ ,‬תשע"ד‬ ‫‪28.11.2013‬‬ ‫סיכום עיקרי ישיבת מליאה ראשונה‬ ‫מיום ‪26.11.13‬‬ ‫הישיבה נפתחה בברכות‪:‬‬ ‫מר שלמה בוחבוט‪ ,‬יו"ר מרכז השלטון המקומי‬ ‫מר אלי אלאלוף‪ ,‬יו"ר הוועדה‬ ‫ח"כ מאיר כהן‪ ,‬שר הרווחה‬ ‫מר שלמה מור יוסף‪ ,‬מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי‬ ‫מר יוסי סילמן‪ ,‬מנכ"ל משרד הרווחה‬ ‫הצגת הוועדה‪ ,‬מטרות ודרך עבודה ‪/‬‬ ‫מר אלי אלאלוף‪ ,‬יו"ר הוועדה‬ ‫העוני הוא נושא של כולנו‪" :‬העוני" הוא נושא חשוב עבור כול אדם וכול אזרח במדינה ונוגע לכל‬ ‫פרט‪ ,‬משפחה וקהילה‪ .‬אחריות רבה מוטלת על חברי הוועדה למלחמה בעוני שקיבלו מנדט‪,‬‬ ‫להגיש תכנית אופרטיבית כיצד להתמודד עם עוני בתוך ‪ 90‬יום‪ ,‬בתוספת חודש נוסף לגיבוש‬ ‫מסמך המלצות ולהגישו לשר הרווחה ולראש הממשלה‪.‬‬ ‫את עבודתי כיו"ר הוועדה מלווה חברת מקינזי ישראל ‪" -‬מקינזי תומכת בי כיו"ר הוועדה על‬ ‫בסיס פרו‪-‬בונו' לסייע לי לנהל תהליך מורכב זה ולחזק אותנו באמצעות נתונים וניתוחים‬ ‫מהעולם‪ .‬דבר זה יסייע לי להבטיח שבסופו של התהליך יהיה לנו סט המלצות פרקטיות‬ ‫ושלמות שישפיעו לחיוב על החברה בה אנו חיים‪ .‬מקינזי לא תיתן המלצות בנושאי מדיניות‬ ‫ותמיכתה איננה מחליפה את עבודת הוועדה‪ .‬אנו מודים למקינזי על תמיכתה המועילה שנעשית‬ ‫על בסיס פרו‪-‬בונו מלא"‬ ‫המלצות הוועדה יתייחסו לשונות מגזרית ותרבותית הקיימת במדינת ישראל‪ ,‬כמו גם למגוון‬ ‫אוכלוסיות ומגזרים החיים בעוני‪ .‬השיח על העוני איננו כלכלי בלבד‪ ,‬עוני חל בכל תחומי החיים‪,‬‬ ‫בחינוך‪ ,‬בדיור‪ ,‬בסביבה ובהתנהגות‪ .‬אולם הנחת העבודה של הוועדה היא כי ניתן להיחלץ‬ ‫מעוני‪.‬‬ ‫נציגי משרדי ממשלה רבים לוקחים חלק בוועדה‪ ,‬מתוך הכרה שהעוני נוגע במרבית הנושאים‬ ‫שבאחריותם של משרדי הממשלה ולא רק במשרדים "הטבעיים לכאורה"‪ ,‬הממונים בטיפול‬ ‫עמ' ‪1‬‬ ‫טל‪:‬‬ ‫‪03-7941601‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫‪7941615‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪03-‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫באנשים החיים בעוני‪ .‬כדוגמא‪ :‬משרד האנרגיה‪ ,‬המשרד לפיתוח גליל נגב ומשרד התרבות‪,‬‬ ‫מהם ביקשנו למנות נציג‪.‬‬ ‫הצעתי שלא להיכנס לשאלות הנוגעות ב"הגדרת העוני"‪ ,‬שכן יש מספיק הגדרות קיימות‬ ‫ומקובלות‪ .‬הוועדה תתייחס להגדרת העוני בישראל על מאפייניו הייחודיים‪ .‬הוועדה לא יכולה‬ ‫שלא להתייחס לילדים החיים בעוני‬ ‫ובמיוחד לילדים בגיל הרך בדגש על גילאי לידה‪ .3-‬כדי שלכל ילד תהיה הזדמנות מתחילת חייו‪,‬‬ ‫להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו באופן המיטבי‪ .‬מבחינה מוסרית עלינו להתייחס לכל‬ ‫האנשים החיים בעוני ברמות השונות של עוני לרבות האנשים החיים בעוני עמוק זאת למרות‬ ‫הדעה כי יש להתמקד בעיקר באנשים שיש להם יכולת להיחלץ מהעוני‪.‬‬ ‫יודגש כי אין כוונה לבנות מנגנונים חדשים‪ ,‬יש במשרדי הממשלה מערכות מתאימות היכולות‬ ‫להתמודד עם הנושא אם כי נראה שיש צורך לייצר מערך עבודה של שיתוף פעולה כך שכל‬ ‫המשאבים יופנו לסיוע למלחמה בעוני‪.‬‬ ‫מטרות העל לוועדה‪:1‬‬ ‫גיבוש תכנית לאומית לטיפול בפרט‪ ,‬משפחה וקהילה לצמצום מספר האנשים החיים‬ ‫‪.1‬‬ ‫בעוני וצמצום עומק העוני‬ ‫המלצה על הפעולות הנדרשות ע"י המדינה למאבק כולל בעוני‪ ,‬המתייחס לכלל תחומי‬ ‫‪.2‬‬ ‫החיים והסביבה‬ ‫היעד‪:‬‬ ‫השגת ממוצע של מדינות ה‪ OECD -‬בתוך ‪ 10‬שנים‪ ,‬במדדים הבאים‪:‬‬ ‫•‬ ‫שיעור הילדים החיים בעוני‬ ‫•‬ ‫שיעור המשפחות החיות בעוני‬ ‫•‬ ‫עומק העוני )חומרת העוני(‬ ‫המלצות הוועדה צריכות להיות ישימות לביצוע בשני שלבים בטווח הקצר‪ -‬תוך שנתיים‪ .‬ובטווח‬ ‫הרחוק תוך ‪ 10‬שנים‪ .‬הציפיה היא להתחיל לראות תוצאות כבר בשנה השלישית לעבודה‪ .‬כך‬ ‫תהיה לנו זכות ואפשרות לשכנע את הממשלה לאמץ את ההתנסות ולהמשיך ליישם אותה‬ ‫בהיקף הנדרש‪ .‬המשרדים המובילים לביצוע התוכנית‪ :‬משרד רה"מ‪ ,‬רווחה‪ ,‬אוצר‪ ,‬המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬בריאות‪ ,‬כלכלה‪ .‬לכל משרד יש את היכולות שלו על מנת להתמודד עם המצב‬ ‫הקיים היום ולהתגייס למשימה‪ .‬מטרת הדו"ח שייכתב הוא שהממשלה תאמץ אותו ותפעל‬ ‫למימוש המלצותיו‪ .‬כוונתנו ליצור סולידריות חברתית‪ ,‬להפסיק להסתכל על אנשים החיים בעוני‬ ‫כאליו היו שקופים ובלתי נראים‪ .‬מטרתנו להוכיח שזה אפשרי‪.‬‬ ‫‪ 1‬ראה מצגת מצורפת – אלי אלאלוף‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫טל‪:‬‬ ‫‪03-7941601‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫מבנה הוועדה‪:‬‬ ‫מליאה‪ :‬המורכבת מנציגי ציבור‪ ,‬מומחים מן האקדמיה‪ ,‬נציגים של משרדי ממשלה ונציגים מן‬ ‫המגזר שלישי‪ ,‬לוועדה מנגנון קטן הכולל את אלי אלאלוף כיו"ר‪ ,‬לילי ויינשטיין יפה‪ ,‬מרכזת‬ ‫הוועדה וצוות מצומצם של רכזי ועדות המשנה‪.‬‬ ‫המליאה תתכנס לשישה מפגשים‪ .‬תאריכי המפגשים נשלחו לחבר המליאה בדוא"ל‪.‬‬ ‫צוות מתכלל‪ :‬היווה בתחילת הדרך צוות הכנה ועכשיו ימשיך בעבודת תכלול‪ .‬הצוות כולל את‬ ‫יו"ר הוועדה‪ ,‬יושבי ראש ועדות המשנה ונציגי מליאה המוכנים להצטרף לצוות זה‪.‬‬ ‫ועדות משנה‪ :‬ארבע ועדות משנה‪:‬‬ ‫פרט‪ ,‬משפחה וקהילה‪ -‬יו"ר הוועדה פרופ' ג'וני גל‬ ‫‪.1‬‬ ‫חינוך‪ -‬יו"ר הוועדה פרופ' אודרי אדי רקח‬ ‫‪.2‬‬ ‫דיור‪ -‬יו"ר הוועדה מר אריה בר‬ ‫‪.3‬‬ ‫כלכלה ותעסוקה‪ -‬יקבע בימים הקרובים‬ ‫‪.4‬‬ ‫ועדות המשנה יתכנסו לכ‪ 12-‬מפגשים‪ ,‬כל המלצה שתגובש בוועדת המשנה‪ ,‬תועבר למליאה‪.‬‬ ‫חברי המליאה מתבקשים להתנדב לפעול במסגרת ועדות המשנה‪ .‬טופס הצטרפות לוועדות‬ ‫המשנה מונח בתיק חומרי הוועדה‪ .‬חברים שלא נכחו היום יתבקשו להצטרף לוועדות המשנה‬ ‫ולהודיע על כך בהקדם‪.‬‬ ‫הגדרת עוני ומדדים ‪/‬‬ ‫ד"ר דניאל גוטליב‬ ‫‪2‬‬ ‫במוסד לביטוח הלאומי מרגישים הרגשה חגיגית‪ ,‬לנוכח המהלך ששר הרווחה מוביל‪ .‬לא כולם‬ ‫הפנימו שבעיית העוני זו בעיה אסטרטגית שלנו כמדינה‪ .‬אולם במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ערים‬ ‫לבעיה זו משך שנים של עבודה‪ .‬העבודה שאני מציג פה היא תוצר של עבודה של אנשי‬ ‫המקצוע במנהל המחקר‪.‬‬ ‫קיימות הגדרות שונות לעוני‪ .‬היינו רוצים לדעת מהו עוני‪ ,‬מיהו עני‪ .‬מושגים שונים בשימוש‪" :‬חצי‬ ‫חציון"‪" ,‬עוני מוחלט"‪" ,‬עוני יחסי"‪" ,‬עוני בהכנסות"‪" ,‬עוני בהוצאות" ועוד‪ .‬בנוסף קיימים מדדים‬ ‫שונים המקובלים בעולם וגורמים שונים המנסים להגדיר ולעדכן הגדרות קיימות‪ .‬אנשי המקצוע‬ ‫של ה‪) NRC -‬המועצה האקדמית הלאומית של ארה"ב( הבינו שהיעד האבסולוטי שלהם‬ ‫שהוכרז ב‪ 1964-‬ע"י הנשיא ג'ונסון‪ ,‬כ"יעד למלחמה בעוני"‪ ,‬הוא לא טוב‪ .‬ואז כינסו וועדה גדולה‬ ‫עם טובי החוקרים והכלכלנים‪ ,‬והוציאו ספר שעסק בנושא של מדדי עוני‪ .‬הצעה אחרת נוסחה‬ ‫‪ 2‬ראה מצגת מצורפת‪.‬‬ ‫עמ' ‪3‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫ע"י ראש הלמ"ס לשעבר‪ ,‬פרופ' יצחקי‪ .‬שהציע כי עוני ייחשב כל מי שהוא בחמישון התחתון של‬ ‫התפלגות ההכנסות‪ .‬מה שאומר שאי אפשר לצאת מזה‪ ,‬תמיד יש אחוז מסוים של עניים‪ .‬אז‬ ‫צריך לבדוק כמה עניים יש‪ ,‬עד כמה העניים סובלים מחומרת העוני‪ .‬טובי החוקרים הבינו שצריך‬ ‫גם לטפל באנשים החיים בעוני‪ .‬אדם סמית'‪ ,‬באנגליה של ‪) ,1776‬אבי הכלכלה החופשית‬ ‫הקפיטליסטית( הסביר שסל המוצרים החיוני חייב לכלול לא רק מוצרים שנחוצים לקיום הפיזי‪,‬‬ ‫אלא גם כאלה שהפכו לנורמה מקובלת במדינה‪ ,‬ואשר בלעדיהם אדם לא יוכל להיראות‬ ‫בציבור מבלי להתבייש‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא הוסיף נדבך להגדרת העוני את הנושא של בושה וכבוד‪.‬‬ ‫לא משנה מה מעמדו החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬על כן הוא דיבר על סל מוצרים שנקבע בהתאם לתקופה‬ ‫ולמקום כמדד לחומרת העוני‪.‬‬ ‫חוקר חשוב נוסף‪ ,‬פרופ' סיין‪ .‬אמר‪ ,‬שעוני צריך להגדיר כמחסור ביכולות של האדם‪ .‬אדם צריך‬ ‫לתפקד בחברה‪ ,‬ואם יש לו חסמים והוא לא יכול לתפקד מספיק טוב‪ ,‬אזי הוא עני‪.‬‬ ‫מחקר שטרם התפרסם‪ ,‬שערכנו נעמה אהרון ואנכי )ד‪.‬ג( מנסה לראות את העוני באופן רב‪-‬‬ ‫ממדי‪ .‬הגדרנו ארבעה רכיבים מרכזיים‪ :‬צמיחה‪ ,‬תעסוקה ושכר‪ ,‬חינוך והשכלה‪ ,‬וצפיפות דיור‪.‬‬ ‫בדקנו כמה אחוזים מהאוכלוסייה חיים בעוני לפי ההגדרות ומדדים אלו‪ .‬התוצאה דומה למדדי‬ ‫עוני שאנחנו מחשבים בביטוח הלאומי – בסביבות ה‪ 21- 20-‬אחוז‪ .‬תלוי אם מודדים את העוני‬ ‫כיחידים או משפחות‪ .‬לא בדקנו דבר שקשור‬ ‫להכנסות‪ ,‬רק שכר‪ .‬ומצאנו כי אכן העוני הוא נושא רב‪-‬ממדי‪ .‬מדידה דומה קימת גם במדינות‬ ‫נוספות באירופה‪.‬‬ ‫מציע כי נגדיר שהיעד הוא להגיע ליעד של מדינות החברות ב‪ .OECD-‬כך נעזור לאנשים שחיים‬ ‫בעוני לנצל את היכולות שלהם‪ ,‬אולם שלא יהיה לא ספק – נדרש תקציב כדי להשיג מטרה זו‪.‬‬ ‫אולם זה אפשרי‪.‬‬ ‫הגדרת עוני סובייקטיבי ‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פרופ' מנחם מוניקנדם‬ ‫בראשית דבריו מודה כאזרח המדינה לשר הרווחה על היוזמה‪ .‬ומודה למר אלי אלאלוף‪ ,‬על‬ ‫שביקש ממני להיות חבר בוועדה‪.‬‬ ‫"עניים הם אנשים‪ ,‬משפחות או קבוצות שמשאביהם מוגבלים עד כדי אי יכולת לקיים את רמת‬ ‫החיים שבמדינתם נחשבת למינימום"‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך להסתכל על עניים כחלק מהחברה‪ ,‬ועליהם‬ ‫לקיים חיים נורמטיביים ברמה המינימלית שהחברה תאשר‪.‬‬ ‫‪ 3‬ראה מצגת מצורפת‬ ‫עמ' ‪4‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫מיהו עני? תלוי כיצד מודדים‪ .‬בהתאם למדד בו משתמשים‪ ,‬נקבע מיהו עני‪ .‬המדיניות ההמלצות‬ ‫והתוכניות שהוועדה תציע‪ ,‬הן פונקציה של ההגדרות שעל פיהן אנחנו אומרים מיהו עני ומיהו לא‬ ‫עני‪ .‬ולכן באיזה סוגי מדדים אנחנו משתמשים תהיה סוגיה חשובה ביותר‪ .‬אם יש לנו מדד ברור‪,‬‬ ‫בעוד כמה שנים נדע כמה הצלחנו וכמה לא הצלחנו‪.‬‬ ‫מקובל להגדיר שלוש שיטות של מדידת עוני‪:‬‬ ‫מדידת עוני לא ישירה – קווי העוני היחסיים לסוגיהם מתרגמים מצב לכסף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם לאדם יש יותר מסכום ‪ ,X‬הוא לא עני‪ .‬אם יש לו פחות – הוא עני‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫עני הוא מי שהכנסתו נמוכה מסכום שנקבע‪ .‬הסכום מעיד על תופעה‪ .‬הוא לא‬ ‫התופעה עצמה‪ .‬כלומר‪ ,‬התופעה היא העוני‪ ,‬והכסף הוא סימפטום‪ .‬זהו אפיון מרכזי‬ ‫במדידה לא ישירה של עוני‪ .‬המדידות הללו טובות מאוד להתפתחויות ברמת‬ ‫המאקרו‪ ,‬רמת המדינה‪.‬‬ ‫מדידת עוני ישירה – משק בית עני הוא משק בית שסובל מחסך או רמה לא‬ ‫‪.2‬‬ ‫מספקת של פריטים המאפיינים את סגנון חייו‪ .‬המדדים הישירים מתייחסים לעוני‬ ‫עצמו‪ .‬לא לסממן של העוני‪ .‬יש רשימה ארוכה של מדדים כאלה )מופיע במצגת(‪ .‬סל‬ ‫זה ניתן להתאים לתרבויות ולקבוצות שונות‪ :‬מי שגר במרכז תל אביב הוא לא מי שגר‬ ‫באבו בסמה‪ .‬כלומר‪ ,‬מדידה כזו מאפשרת התייחסות למצב בישראל כמדינה רב‬ ‫תרבותית עם שונות רבה בין קבוצות ומגזרים‪.‬‬ ‫מדידת עוני סובייקטיבי – מדד זה מתייחס לשאלות סובייקטיביות כגון‪ :‬איך האדם‬ ‫‪.3‬‬ ‫מרגיש? האם הוא מרגיש עני? האם לדעתו‪ ,‬באופן סובייקטיבי‪ ,‬יש לו מספיק כסף או‬ ‫לא‪.‬‬ ‫האיחוד האירופי קיבלו החלטה שעד שנת ‪ 20 ,2020‬מיליון אנשים יחלצו מחיים בעוני‪ .‬המדד בו‬ ‫הם משתמשים הוא מדד רב ממדי שכולל‪ :‬מדד כספי‪ ,‬מדד חסכים‪ ,‬וגם מדד של תעסוקה‪ .‬כמה‬ ‫האדם עובד‪ ,‬ולא‬ ‫רק אם עובד או לא‪ .‬המחקר מראה שאין הבדל בקו העוני הממוצע בין מדידה כלכלית וחסכים –‬ ‫אבל יש הבדלים בין אזורים גיאוגרפיים‪.‬‬ ‫מדידה של חסכים‪ ,‬יכולה לסייע למחלקות לשירותים חברתיים בישראל‪ .‬המדדים צריכות‬ ‫להתבצע על ידי אנשי השטח‪ ,‬ועל ידי המחלקות לשירותים חברתיים‪ .‬בהקשר זה – משבח את‬ ‫הרפורמה בשירותים החברתיים המתוכננת להתבצע בקרוב‪.‬‬ ‫מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי ‪ -‬פרופ' מור יוסף‪:‬‬ ‫מברך על התכנסות הוועדה‪ .‬ומציין כי זהו יום חג עבורו‪ .‬מרגיש שותף מלא למהלך שמוביל שר‬ ‫הרווחה‪ .‬משך שנים עסק בחולי )בתפקידו הקודם( וכעת בתפקידו הנוכחי עוסק בעוני‪" .‬העניים‬ ‫חולים והחולים הם עניים"‪ .‬העוני קשור לבריאות‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לעתיד ילדינו ולעתיד החברה כולה‪.‬‬ ‫עמ' ‪5‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫ככלל שתי שיטות להקים ועדה‪ .1 :‬מקצים תקציב נתון וידוע מראש‪ ,‬והוועדה מתבקשת להביא‬ ‫תכנית בהתאם לתקציב הנתון‪ .2 .‬להציע המלצות ותוכנית פעולה ואז להניע את המערכות‬ ‫לתקצב את המלצות הוועדה‪.‬‬ ‫מאמין כי למרות שהוועדה מתחילה את עבודתה ללא תקציב ידוע מראש‪ ,‬נצליח לחולל מהלך‬ ‫נכון שיפעל לטווח הקצר והארוך‪ .‬הפתרונות צריכים להיות מגוונים‪ .‬קצבאות אינן הפתרון‪ ,‬הן‬ ‫חלק מהפתרון‪ ,‬יש לוועדה תכנית ולו"ז יומרני הדורש אומץ‪ ,‬ומאמין כי כל כולנו שותפים למהלך‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מנכ"ל משרד הרווחה ‪ -‬מר יוסי סילמן‪:‬‬ ‫המילה מלחמה המופיעה בשמה של הוועדה איננה מקרית‪ .‬מלחמה מחייבת גיוס משאבים‬ ‫לאומיים‪ .‬משרד הרווחה נדרש לעיתים לתת פתרונות מידיים‪ .‬אולם‪ ,‬עבודתה של הוועדה צריכה‬ ‫לתת מסגרת לפעולה לתהליך ארוך ועמוק ולחולל שינוי אמיתי‪ .‬השונות בישראל בהכנסה‬ ‫הממוצעת בין המרכז לפריפריה רבה‪ .‬אנו מתגאים בשיעור אבטלה של ‪ 7%‬הנחשב נמוך יחסית‬ ‫למתרחש במדינות רבות‪ .‬אולם חשוב להכיר כי ביישובי הפריפריה יש ‪ 30%‬ואף ‪ 40%‬של‬ ‫אבטלה‪ .‬אם כך המשמעות של ממוצע ארצי היא מורכבת ואיננה נותנת תמונה מלאה לבעיה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬סבור כי על הוועדה להמליץ למדינה לקחת אחריות ולבדוק האם יש שיוון הזדמנויות לכלל‬ ‫תושבי המדינה‪ .‬משרד הרווחה הוא המשרד שחייב להוביל את תכניות הפעולה‪ .‬אבל‪ ,‬התוכנית‬ ‫צריכה להיות תכנית לאומית שכולם שותפים לה‪ :‬הבריאות‪ ,‬הדיור‪ ,‬החינוך‪ ,‬הכלכלה ואחרים‪.‬‬ ‫מציע להתייחס באופן מיוחד למושג "ילד עני" ולבחון מי הוא‪ ,‬ומה הם הצרכים שלו שבעזרתם‬ ‫יוכל להיחלץ מעוני‪.‬‬ ‫הצעות לסיכום‪:‬‬ ‫להגדיר מה טיבה של אחריות אישית‪ ,‬ואחריות קהילתית ‪/‬מוניציפאלית כמו גם את‬ ‫‪.1‬‬ ‫אחריות המדינה‪ ,‬כלפי נושא העוני‪.‬‬ ‫לגבש ולהגיש תכנית פעולה מדינית לממשלה‪ ,‬שתהיה בה התייחסות למיקרו ולמקרו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ממליץ להציע תג מחיר ריאלי‪ .‬יש לבדוק מה קיים היום וכיצד לאגם ולשתף פעולה בין משרדי‬ ‫הממשלה‪ ,‬ובין גורמים אחרים לטובת המלחמה בעוני‪.‬‬ ‫שר הרווחה ‪ -‬מר מאיר כהן‪:‬‬ ‫מברך את הנוכחים על מוכנותם להירתם למשימה החשובה‪ .‬מציין כי ועדה מעין זו מעולם לא‬ ‫הייתה במדינת ישראל‪ .‬היו בעבר ועדות שונות אולם לא הייתה ועדה כזו‪ .‬על כן הוועדה‬ ‫מתבקשת לחדש‪ ,‬להיות יצירתית ולהביא המלצות לביצוע‪ .‬יש חברי ממשלה ואחרים שהינם‬ ‫ספקנים באשר לתועלת שבקיומה של ועדה זו‪ .‬בעיקר משום שישראל למדת ניסיון בוועדות‬ ‫עמ' ‪6‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫למיניהן‪ .‬אולם מאמין כי כשיש מטרה וכולם מתלכדים סביבה אין סיבה שלא נצליח‪ .‬מודה‬ ‫לנוכחים על החסד שהם עושים לטובת תושבי מדינה זו‪.‬‬ ‫התייחסות של חברי המליאה‪:‬‬ ‫ד"ר מג'יד אל עטאונה‪ -‬נתקל בבעיית העוני כל יום‪ .‬סבור כי צריך לקבוע בחקיקה מהו סל‬ ‫שירותי רווחה לילד נזקק‪ .‬מקווה שהועדה תיצור שינוי אמיתי במדיניות של מדינת ישראל‬ ‫בנושא העוני‪.‬‬ ‫מר יהודה אלירז‪ :‬מציע להתכנס להגדרות המקובלות של עוני‪ ,‬משום שכולנו יודעים מה זה‬ ‫עוני‪ .‬וממנה לצאת לדרך ולא ל"בזבז" זמן על הגדרות בזמן הקצר שיש לוועדה לפעול‪.‬‬ ‫מר אריה בר‪ :‬מתוך ניסיון רב של השתתפות בוועדות שונות‪ ,‬חש כי ללא חקיקה אחראית‬ ‫המחויבת להמלצות הוועדה‪ ,‬גם אם מסקנות הוועדה יאומצו ויאושרו ע"י הממשלה‪ ,‬קיים חשש‬ ‫רב לקיומן של המלצות הוועדה‪ .‬מביא כדוגמא‪ :‬ועדה שפעלה במושא של מלחמה בתאונות‬ ‫הדרכים‪ ,‬שמסקנותיה אומצו ע"י הממשלה‪ .‬אך‪ ,‬בהיעדר חקיקה המבטיחה את קיומן לא יושמו‪.‬‬ ‫ביצוע ההמלצות משתנה בהתאם לשלטון המתחלף והקיצוץ בתקציב המדינה שלעיתים איננו‬ ‫מאפשר ליישם את המסקנות‪.‬‬ ‫מר אלי אלעזרא‪ :‬מוטרד שאין לוועדה תקציב לפעולה‪ .‬ממליץ שהמלצות הוועדה יהיו‬ ‫מורכבות מפרוסות‪ ,‬לפי נושאים‪ .‬כשבכל נושא ולכל פרוסה יוצמד תחשיב תקציבי‪ .‬כך גם‬ ‫במקרה שההמלצות לא יגיעו למהלך של חקיקה‪ ,‬תהיה הזדמנות לעבוד בשלבים על הנושאים‬ ‫השונים ולהביא תוך כדי עשייה גם לחקיקה ולתקציב קבוע בחוק‪.‬‬ ‫מר ציון גבאי‪ :‬מציע להתמקד בהגדרת התוכנית ולא לחשוש מתג המחיר שלה‪ .‬אם התוכנית‬ ‫ראויה‪ ,‬המדינה תשיג את התקציב הראוי‪ .‬מציע לבחון את הטיפולוגיה והצרכים השונים של‬ ‫הקבוצות בישראל‪ ,‬כפי שעושה הקרן לידידות בראשה עומד‪ ,‬ומתוך כך את ההתערבות לצרכים‬ ‫הייחודיים של קבוצות השונות‪.‬‬ ‫פרופ' ג'וני גל‪ :‬שתי תובנות הלקוחות מהידע בינלאומי‪ .1 :‬כשיש הוצאה חברתית קטנה‬ ‫התוצאה היא עוני גדול‪ .‬כדי להתמודד עם עוני צריך תקציב גדול‪ .‬ישראל משקיעה בנושאים‬ ‫החברתיים ‪ 14%‬מהתמ"ג‪ ,‬לעומת‬ ‫‪ 22%‬במדינות ה‪ .OECD -‬כך שברור שיש בישראל עוני‪ .2 .‬יש צורך להגדיר קצבאות נדיבות‪,‬‬ ‫אוניברסאליות ומקיפות‪ .‬לא ניתן לדבר על עוני ואי שוויון בלי לגעת בנושא הקצבאות‪.‬‬ ‫עמ' ‪7‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫מר ז'יל דרמון‪ :‬הוועדה היא קרן של תקווה והיא מוכרחה להצליח במשימה שהוטלה עליה‪.‬‬ ‫יותר מ‪ 1.8 -‬מיליון אנשים צופים בנו ומחכים לתוצאות מעשיות‪ .‬יש לחייב את הממשלה להעמיד‬ ‫יעד שנתי לצמצום העוני‪ ,‬בדומה להצבת יעד לגירעון ולאינפלציה‪ .‬עמותות המגזר השלישי‬ ‫מחכות לתוצאות כי אנו מתמודדים עם העוני כל יום ונעשה הכול כדי שמהלך זה יצליח‪.‬‬ ‫עו"ס צפרא דוויק‪ :‬ממליצה להוסיף לוועדות המשנה‪ ,‬ועדה בנושא הבריאות‪ .‬אליה ניתן לצרף‬ ‫את נושא התזונה‪ .‬מציעה שהפתרונות שיוצעו יהיו זמינים ונגישים לקהל‪ ,‬מובן שההמלצות יהיו‬ ‫כרוכות בכסף ובכוח אדם‪ .‬מציעה שהוועדה תנסח קוים מנחים ואח"כ תמשיך לפעול בלווי יישום‬ ‫ההמלצות‪.‬‬ ‫גב' רבקה לויפר‪ :‬משרד האוצר רואה עצמו שותף לכל מהלך הוועדה‪ .‬שתי הערות‪ .1 :‬מדדי‬ ‫העוני‪ -‬כוללים הכנסה‪ ,‬הוצאה‪ ,‬תשלומי ביטוח לאומי‪ ,‬מיסים‪ .‬אינם מתייחסים לשירותים נוספים‬ ‫רבים שהמדינה נותנת לאזרחיה ויש להתייחס גם אליהם‪ .2 .‬מדידת העוני על פי מפרנסים‪:‬‬ ‫כשאין מפרנסים במשפחה העוני הוא מוחלט‪ ,‬במשפחה עם מפרנס יחיד ‪ 30%‬שני מפרנסים אנו‬ ‫יורדים ל‪.3.5% -‬צמצום העוני הינו מורכב‪ .‬אין ניסים בניסיונות לצמצם את העוני‪ ,‬אפשר גם ליצור‬ ‫"מלכודת עוני" וצריך להיות זהירים בהצעות‪.‬‬ ‫ד"ר ניצה קסיר‪ :‬מציינת כי עצם העלאת הנושא‪ ,‬קביעת מטרות ויעדים‪ ,‬והתווית צעדי מדיניות‬ ‫כשלעצמן מובילה לשינוי‪ .‬מסכימה שלצורך כך נדרשת חקיקה וצעדים נוספים‪ .‬כיום ‪ 66%‬מכלל‬ ‫העניים הם חרדים‪ ,‬ערבים ומהגרים‪ .‬לא ירחק היום כי אוכלוסייה זו תהיה מעל ‪ 50%‬מתושבי‬ ‫המדינה‪ .‬לכן‪ ,‬יש לקחת בחשבון מיוחד‪ ,‬מאפיינים ייחודיים של קבוצות אוכלוסייה‪.‬‬ ‫הרב דודי זילברשלג‪ :‬מדידת העוני לא מותאמת‪ ,‬וצריכה להיות מותאמת למגזרים‪ .‬גאה‬ ‫להיות חלק מהמגזר החרדי‪ ,‬שאמנם יש בו הרבה עניים אבל אין תוויות של עוני‪ .‬המדינה נסוגה‬ ‫מהמחויבויות שלה ומהמסורת היהודית העתיקה של תמיכה בחלשים בכלל‪ .‬לכן יש לחייב את‬ ‫המדינה לעמוד במחויבות שלה לאזרחים‪ .‬אבל לא צריך לחשוב שהמדינה תפתור את כל‬ ‫הבעיה‪ .‬הקמת המדינה הרסה את המודל הקהילתי שהיה בקהילות ישראל משך דורות‪ .‬מציע‬ ‫להציב מחדש את המודל הקהילתי‪ .‬למגזר הציבורי והעסקי יש ידע וניסיון‪ .‬במגזר‬ ‫העסקי יש מקום להרבה אנשים להחזיר את חובם למדינה ולסייע‪ .‬מדינה‪ ,‬מגזר שלישי ומגזר‬ ‫עסקי יכולים ביחד להביא מזור לעניין העוני‪.‬‬ ‫גב' ארלט מויאל‪ :‬מתייחסת לשני היבטים‪ .1 :‬מסכימה עם דודי שההתמודדות עם העוני היא‬ ‫עסק של הרבה מאוד מגזרים ולא רק של משרד הרווחה‪ .‬אנחנו לצערנו מרגישים שהעול הזה‬ ‫מונח על כתפנו הצרות‪ ,‬וכאשר‬ ‫קורה שילד נמצא בסיכון ישר אנחנו נמצאים אשמים‪ .2 .‬אנחנו כרווחה מסוגלים להוביל את‬ ‫המלחמה הזאת כי אנחנו רואים את המשפחה והקהילה‪ ,‬ואת כל המערכת הכוללת‪ .‬אנחנו רואים‬ ‫את כל מרכיבי העוני במשפחה – חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬תזונה דיור‪ .‬אבל אנחנו לא מסוגלים לקחת את‬ ‫מקומם של הבריאות או החינוך ועוד‪ .‬האחריות הכוללת היא של הממשלה‪.‬‬ ‫עמ' ‪8‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫פרופ' ניסים מזרחי‪ :‬אני רואה בוועדה שעוסקת בבעיית העוני מהלך או אקט של סולידריות‬ ‫כללית כלפי החברה‪ .‬הרבה יותר קל לעשות אקט של סולידריות בחברות הומוגניות‪ .‬הרבה‬ ‫יותר קשה להפגין אקט של סולידריות שכולל מתן משאבים ייחודיים בחברה שהיא שסועה –‬ ‫לא רק רב תרבותית – אלא גם מבחינה פוליטית‪ .‬עוני הוא לא מחלה כללית‪ ,‬אלא כזו שתוקפת‬ ‫סגמנטים מסוימים בחברה‪ .‬הייתי רוצה שהחברה תגלה רגישות לצורות החיים השונות שביחס‬ ‫אליהן אנחנו מגדירים עוני ומטפלים בעוני‪ .‬עוני הופך להיות בעיה של מדינה כאשר יש לנו דימוי‬ ‫כללי של מה זה אומר להיות פרודוקטיבי‪ .‬אני לא בטוח שיש לנו הגדרה אחידה לגבי מה זה‬ ‫אומר‪ .‬לכן מציע להיות רגישים בניתוח ובחשיבה על המושג הכללי של עוני‪ .‬וגם להיות אמיצים‬ ‫אח"כ‪ ,‬כדי לדרוש את בסיס הלגיטימציה החברתית‪/‬פוליטית ולהציג כאן עמדה אוניברסאלית‬ ‫אזרחית לגבי כלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫פרופ' אורית נוטמן‪ -‬שוורץ‪ :‬מדגישה שיש מאחורינו הרבה אנשים שצריכים להיות מיוצגים‬ ‫פה‪ ,‬ויש לזכור את זה בכל רגע נתון‪ .‬מדברים כל הזמן על עוני‪ ,‬אבל כרגע יש הצהרה שגם‬ ‫המדינה רואה בזה בעיה חברתית‪ ,‬ואני חושבת שזו נקודה מאוד משמעותית שמנבאת חלוקה‬ ‫חדשה של האחריות‪ .‬נראה לי שבביטוי "מלחמה" מנסים להתמודד עם הבעיות כי יש התגייסות‬ ‫יותר גדולה במלחמה‪ .‬צריך לחשוב איך משאירים את ההתגייסות הזאת כפעולה משמעותית יחד‬ ‫עם כל ההצעות שהועלו פה‪ .‬ככל שיהיה לנו יותר ברור מה אנחנו רוצים שיקרה‪ ,‬נוכל להילחם‬ ‫יותר בעוצמה כדי שזה יתממש‪.‬‬ ‫פרופ' מיכל קרומר‪-‬נבו‪ :‬מסכימה עם שנאמר כאן בנוגע לכך שמאבק בעוני כרוך בהקצאת‬ ‫משאבים‪ .‬אך לא די בחלוקה מחדש‪ .‬חלוקה מחדש היא נדבך מרכזי וחשוב ומכריע וראשוני‬ ‫בכל מאבק בעוני‪ .‬אבל הנדבך הבא הוא פוליטיקה של הכרה‪ .‬אנחנו צריכים להיות מסוגלים‬ ‫להבין שאנחנו לא יכולים לפעול בלי לשמוע את הקולות של אלה שחיים בעוני‪ .‬חייבים להבין‬ ‫שעוני כרוך במצב הזה שבו חסר כסף ובמצב שאין הזדמנויות חברתיות לחינוך‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬ ‫השכלה וכו'‪ .‬אבל גם כרוך במחסור בכבוד‪ ,‬ביכולת להשמיע קול משמעותי‪ ,‬ביכולת להיחשב‬ ‫כבעלי ידע‪ .‬לאנשים שחיים בעוני יש הרבה ידע‪ ,‬והם אלה שנאבקים כל הזמן‪ .‬הם המומחים‬ ‫הגדולים למאבק בעוני‪ .‬כל המחקרים מראים שאנשים שחיים בעוני לא אוהבים את העוני‬ ‫שלהם והיו מעדיפים להיות לא עניים‪ ,‬ועושים הרבה מעשים שמטרתם להקטין את העוני רק‬ ‫שאלה לא מצליחים‪.‬‬ ‫הרב מרדכי קרליץ‪ :‬מודה לאלי אלאלוף על שהקים וועדה בנושא הדיור‪ .‬העוני בפועל‬ ‫מתבטא בכך שלאדם אין מספיק – בלי להיכנס להגדרה של מה זה "מספיק"‪ .‬מרכיב גדול‬ ‫בהוצאה של אנשים הוא דיור‪ .‬יש כיום ציבור‬ ‫גדול –שמתפרנס ומתפרנס היטב – אבל אם הוא לוקח על עצמו שכירות או משכנתא‪ ,‬הוצאות‬ ‫הדיור הן כ‪ 5000-‬ש"ח‪ ,‬ועוד ‪ ₪ 2000‬לאחזקת בית ממוצעת‪ .‬המשמעות היא שעוד לפני הוצאות‬ ‫על מזון יש לו הוצאות בסך‪ . ₪ 7000 :‬כך שגם אם יש לו הכנסות של ‪ ₪ 10000‬הוא יהיה בפועל‬ ‫עמ' ‪9‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫בקו העוני‪ .‬זאת פצצת זמן עד שהרבה אנשים ממעמד הביניים ימצאו את עצמם בפועל שלא‬ ‫יהיה להם כסף להוצאות בסיסיות‪ .‬אל זה יש לצרף את‬ ‫השונות בין פריפריה מול מרכז‪ .‬בפריפריה הדיור הוא כמובן יותר זול‪ ,‬לעומת זאת קשה מאוד עם‬ ‫הפרנסה‪ .‬בנוסף אין חינוך שיגרום לכך שאנשים יגיעו לשם‪.‬‬ ‫פרופ' יונה רוזנפלד‪ :‬חשוב שאנחנו פה לעבודה בת שלושה חודשים‪ .‬וחשוב שאנשים נותנים‬ ‫בנו אמון‪ .‬במיוחד חשוב לראות שיש פה אנשים עם הרבה להט לתרום ולעשות‪ .‬אולם אני‬ ‫מתנגד ל"מלחמה" בעוני‪ .‬אני בעד לעשות דברים למען אנשים שחיים בעוני‪ .‬יותר חשוב‬ ‫מלהיאבק ולמגר‪ .‬מציע לזכור שאנחנו מתעניינים מה לעשות למען אנשים – לא למען המדינה‪.‬‬ ‫דבר שלישי‪ ,‬מאחר ועומדים לרשותנו רק שלושה חודשים‪ .‬חשוב שאנחנו נתחיל משהו שיהיה‬ ‫לו המשך אח"כ‪ .‬ולא יהיה חד פעמי‪ .‬מציע אנחנו לבחור נושאים שנראים לנו גם דחופים וגם‬ ‫אפשריים‪ .‬לא דעות‪ ,‬אלא פעולות שאנחנו מתחילים ומייעצים לעשות אותן בכדי להראות שיכול‬ ‫להיות גם המשך‪ .‬יש חשיבות גדולה לאופטימיות‪ .‬אנחנו צריכים לעשות משהו שנותן הרגשה‬ ‫של תקוה למען העתיד שיהיה לו אימפקט בהמשך ולא חד פעמי מעניין וחשוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו‬ ‫מוכרחים לגייס את האנשים שחיים בעוני מכיוון שהם יישארו אחרי שהוועדה הזאת תיסגר‪.‬‬ ‫פרופ' חיה שטייר‪ :‬מבחינה בין התמקדות באנשים שחיים בעוני‪ ,‬קבוצה מאוד מוגדרת‪ ,‬לבין‬ ‫הטיפול בעוני כמושג‪ .‬חלק ממנו נובע מאי השוויון במדינה‪ .‬אם לא נזכור את זה אנחנו עלולים‬ ‫תמיד לטפל במסכנים‪ ,‬אבל לא נפתור את הבעיה הכללית של פערים מאוד גדולים שצומחים‬ ‫לנו כאן בחברה‪ .‬זה פוגע בסולידריות החברתית ובדברים שלא נמדדים בכסף‪.‬‬ ‫פרופ' ג'ק חביב‪ :‬בוועדות שונות בעולם שעסקו בנושא העוני‪ ,‬גם כדי לתכנן אסטרטגיה וגם‬ ‫כדי לחשוב על יעדים‪ ,‬חילקו את הנושא לשלוש‪.‬‬ ‫למנוע עוני‪ ,‬להביא אנשים לעצמאות שיוכלו להסתדר בעצמם ללא תמיכות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫להקל על עניים‪ .‬יהיו עניים רבים שלא יגיעו לעצמאות כלכלית אבל נרצה להקל‬ ‫‪.2‬‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫למנוע את ההשלכות של העוני בכל מיני תחומים חברתיים‪ :‬שירותי הבריאות‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ובמיוחד מבחינת הילדים ועתידם‪ .‬שוויון הזדמנויות לילדים‪.‬‬ ‫החלוקה הזו יכולה להיות שימושית במחשבה על אסטרטגיות ויעדים‪ .‬בנוסף מציין את המושג‬ ‫"תרבות העוני"‪ ,‬שזה ממד שיש עליו ויכוחים אבל צריך לתת עליו את הדעת‪ .‬כמו כן בנושא‬ ‫תקציב לפעולה‪ ,‬צריך לחשוב אם מדובר על סכום כסף לשנה‪ ,‬או לעשר שנים‪ ,‬וכו'‪ .‬גם אם‬ ‫נשקיע את הכסף ונגיע להישגים‪ ,‬חלק מהעניין זה להעלות את הרמה הקבועה של החיים בעוני‪.‬‬ ‫מר עמוס אדאווי‪ :‬בעיית העוני היא גם בעיה באנשים החיים בעוני‪ .‬פעמים רבות לאנשים‬ ‫החיים בעוני יש חסר בהערכה העצמית‪ .‬אין להם הערכה עצמית למה שהם יכולים לעשות‪ ,‬ואין‬ ‫להם את היכולת לצרוך שירותים‪ .‬הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמד אותם ולהחדיר למודעות‬ ‫עמ' ‪10‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫עושה שינויים גדולים‪ .‬חשוב מאד לפתח הערכה עצמית‪ .‬זה מתחיל בחינוך‪ ,‬וגם בדיור‪ ,‬ובפרט‬ ‫ובקהילה‪.‬‬ ‫מר אלברט אסף‪ :‬במסגרת וועדה זו‪ ,‬אנחנו הולכים לטפל בעוני‪ .‬אבל אני רוצה להזכיר‬ ‫שמשרד הרווחה לא הפסיק את עבודתו עד שיהיו מסקנות הוועדה‪ .‬בשנת ‪ 2014‬המשרד יפעיל‬ ‫שתי תכניות חדשות שיטפלו בהיבטים שונים של העוני‪ .‬תכניות לגמרי חדשות‪ .‬הביטחון התזונתי‬ ‫בסדר גודל של כ ‪ 200‬מלש"ח‪ .‬מציע לבחון בוועדה שלנו אם‬ ‫אכן אנחנו עושים את המיטב עם המשאבים שיש לנו היום למען קידום האנשים העניים‪ .‬וגם‬ ‫להתייחס לאותם יעדים שאנחנו רוצים להגיע עבור האנשים החיים בעוני‪ ,‬שהמדינה מחויבת‬ ‫להם כמדינה במשאבים נוספים‪ ,‬ולהוכיח שאנחנו עם המשאבים הנוספים יכולים להביא אותם‬ ‫למקום טוב יותר‪ .‬צעדים שהם בבחינת חזון של הוצאת משפחות ממעגל העוני‪.‬‬ ‫מר אלי אלעזרא‪ :‬מציע שההמלצות יכללו גם פרק שיתייחס ל"אחריות החברתית"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫שלא תהיה תכנית שהוועדה לבדה תצטרך לקיים אותה‪ ,‬אלא כזו שמטילה אחריות גם על אלה‬ ‫שיש להם ויכולים לתרום וגם לממשלה‪ .‬אולי אפילו מאצ'ינג לשני הגופים האלה‪ .‬אני מדמיין‬ ‫שתוקם קרן‪ ,‬שתיקרא משהו כמו‪" ,‬הקרן הישראלית למלחמה בעוני"‪ ,‬שהקרן הזאת תגייס‬ ‫משאבים שינוצלו למען אלה שאין להם‪.‬‬ ‫מר יקותיאל צבע‪ :‬שתי הערות ברשותכם‪.‬‬ ‫אני רוצה לנסות להכניס למושג‪ ,‬או לשיח של הוועדה‪ ,‬מונח שאני למדתי מהצרפתים‬ ‫‪.1‬‬ ‫ואין לו תרגום טוב‪ .Pregarite .‬המילה "עוני" אינה סתמית‪ .‬היא אומרת שאנחנו צריכים‬ ‫לחשוב מה חווים אלה שחיים בעוני‪ .‬ומה שהם חווים בישראל זה מצב הולך ומתמשך של‬ ‫חוסר ביטחון‪ .‬כל תקלה בחיים – מחלה‪ ,‬אבל או פיטורין – הופכת להיות מצב בלתי‬ ‫נסבל‪ .‬להיות בעוני זה לחיות במצב של חוסר יציבות‪ .‬חוסר יציבות מסוים הוא אמנם‬ ‫רצוי‪ ,‬מכיוון שאחרת עולה השאלה של אחריות אישית‪ .‬אבל אנחנו חיים כיום במצב שבו‬ ‫יותר מדי אנשים ומשפחות חיים במצב מתמשך של חוסר יציבות‪ .‬חוסר יכולת לתכנן את‬ ‫העתיד‪ .‬להרבה אנשים אין את הכוחות הדרושים כדי לצאת ממצב העוני‪.‬‬ ‫עוני הוא קודם כל סיפור של ממשלות והוצאה כספית‪ .‬הוצאה ציבורית והוצאה אזרחית‬ ‫‪.2‬‬ ‫הם כלי מרכזי של הוצאה מהעוני‪ .‬בצרפת בנו מנגנונים ממשלתיים אבל עצמאים‬ ‫שתפקידם לבצע את המדיניות והיעדים שהממשלה מציבה לעצמה וניתן לעקוב‬ ‫אחריהם‪ .‬יש שני גופים עצמאיים‪ ,‬ממומנים ע"י הממשלה אבל עצמאיים‪ ,‬שתפקידם‬ ‫לעקוב אחרי היישום של החלטות הממשלה‪ .‬לבדוק שלאורך זמן יש כלים ליישום‬ ‫החלטות – בתחום הפנאי‪ ,‬התחבורה‪ ,‬ועוד‪ ,‬שהן אינן סותרות את היעדים שהממשלה‬ ‫הציבה לעצמה בתחום העוני‪ .‬בנוסף בשל קוצר הזמן מציע שנוכל לחלוק בכתב מהידע‬ ‫של אנשים‪ .‬שתהיה רשת דיוור באינטרנט‪.‬‬ ‫פרופ' אודרי אדי‪-‬רקח‪ :‬שתי נקודות‪:‬‬ ‫עמ' ‪11‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬ ‫הוועדה למלחמה בעוני בישראל‬ ‫במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סבורה שיש יותר הסכמה ביננו כאן מאשר חילוקי דעות‪ .‬ההסכמה הראשונה היא שעוני‬ ‫היא תופעה רב ממדית‪ .‬וככזה הוא דורש מאבק ומכולנו להשתתף בתהליך הזה‪ .‬הרווחה‬ ‫והחינוך לא יכולים לעשות את זה לבד‪ .‬כך שצריך ביחד למצוא לזה פתרון‪ ,‬ואני מקווה‬ ‫שיהיו לנו ההזדמנויות לכך‪.‬‬ ‫המטרה היא לצמצם את העוני‪ .‬אי אפשר לחסל אותו‪ ,‬אבל אפשר לצמצם‪ .‬צריך לבנות‬ ‫מערכת של הזדמנויות לצאת מהעוני‪ .‬זה תהליך שצריך להיות לאורך זמן‪ ,‬דורש שינוי‬ ‫של מדיניות הממשלה או המדינה לאיזה סוג של חברה היא רוצה לפעול‪ .‬בלי שינוי‬ ‫תפישתי‪ ,‬אני חושבת שאולי יימצא פתרון מידי אבל לא לטווח ארוך‪.‬‬ ‫סיכום ‪ -‬מר אלי אלאלוף‪:‬‬ ‫הנוסחה שאמר פרופ' ג'וני גל‪" ,‬מעט כסף ברווחה זה יותר עניים‪ .‬יותר כסף ברווחה‪ ,‬זה פחות‬ ‫עניים"‪ .‬זו נוסחה כלכלית אמתית לטעמי‪ ,‬האתגר הוא לא לחשוב שהעוני זה מעמסה‪ .‬נושא‬ ‫הדיור מרכזי‪ ,‬ולא רק ברכישה‪ .‬כשאנחנו כתבנו "פרט‪ ,‬משפחה וקהילה" אנחנו התכוונו לצרכים‬ ‫הייחודיים של כל אחת מהקהילות‪ .‬לגבי האוצר נפגשנו עם אנשי האוצר‪ .‬קיבלנו תמיכה ועידוד‬ ‫מהדרגים השונים כולל מהשר‪ .‬לרבות מקורות מימון עתידיים לזה‪ ,‬ומדובר בהרבה כסף‪ .‬אני‬ ‫בעד להתמודד עם האתגרים ולא עם התקציב‪ .‬כסף יימצא כשנהיה עם תכניות ביד‪ .‬ככל שנציע‬ ‫תכניות אופרטיביות יצירתיות וטובות ניתן יהיה לבנות תקציב כדי ליישמן‪.‬‬ ‫עמ' ‪12‬‬ ‫טל‪03-7941601 :‬‬ ‫‪milhamabaoni@gmail.com‬‬ ‫פקס‪03-7941615 :‬‬