‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬ש ל ח ‪ -‬ל ך‬ ‫כ"ג בסי‬ ‫ברוך אתה ה' ‪ -‬נותן התורה‬ ‫ריכים לדעת‪ ,‬שאמנם 'חג מתן תורה' עבר‪ ,‬אבל‬ ‫'מתן תורה' בעצמו לא עבר‪ .‬כי בכל רגע ורגע ה'‬ ‫נותן את התורה; כל השגה וכל תורה שלומדים‬ ‫זה בחינת 'קבלת התורה'‪ ,‬כמו שאנחנו מברכים בכל יום‪:‬‬ ‫'ברוך אתה ה' נותן התורה'‪ .‬ולכאורה היה לנו לברך 'נתן'‬ ‫בלשון עבר‪ ,‬שהרי ה' כבר נתן את התורה על הר סיני‪ .‬אבל‬ ‫אנחנו מברכים 'נותן' בלשון הווה‪ ,‬כי באמת בכל יום ויום‬ ‫יש לכל אדם בחינת קבלת התורה במה שלומד ומשיג את‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫צ‬ ‫והנה‪ ,‬רבי נתן כותב בליקוטי הלכות )גביית חוב מיתומים‬ ‫ג'(‪ ,‬שכשם שעם ישראל היו צריכים ללכת במדבר קודם‬ ‫שקבלו תורה‪ ,‬כך כל אדם‪ ,‬קודם שמשיג משהו בתורה‪ ,‬חייב‬ ‫לעבור קודם בבחינה של 'מדבר'‪ ,‬שזה המניעות והבלבולים‬ ‫והספקות והתגברות התאוות וכיוצא‪ .‬וכשמתגברים על‬ ‫האדם כל הבלבולים האלו‪ ,‬והוא צועק לה'‪ :‬איה מקום‬ ‫כבודו! אז הירידה הופכת לתכלית העליה ‪ ,‬והוא זוכה‬ ‫לקבלת התורה!‬ ‫כי כשאדם צועק אל ה'‪ ,‬הוא עולה למקום הכי גבוה בעולם‪,‬‬ ‫שנקרא 'המאמר הסתום'‪ ,‬שהוא שורש התורה כולה‪ ,‬והוא‬ ‫זוכה להמשיך משם תורה‪ ,‬שמיוחדת לו ממש‪ ,‬כפי מה‬ ‫שעומד בנסיון ולא מתיאש ומחפש את ה'‪ ,‬וצועק‪' :‬איה‬ ‫מקום כבודו' – שאז ה' מראה לו איה מקום כבודו באמת‪,‬‬ ‫על ידי התורה שמגלה לו!‬ ‫הנה לדוגמא‪ ,‬תורה שה' כתב בשדה‪ ,‬באחד מהנסיונות‬ ‫שעברתי‪ :‬כשאדם שמח ביסורים – כל סוגי היסורים‪:‬‬ ‫בגשמיות וברוחניות‪ ,‬כשלא הולך לו בעבודת ה'‪ ,‬כשיש לו‬ ‫בלבולים ותאוות מתגברות עליו – כל סוגי היסורים‪ ,‬והוא‬ ‫שמח‪ ,‬כי הוא מאמין שאין רע בעולם‪ ,‬כי ה' הוא רק טוב‪,‬‬ ‫והכל זה רחמים – יוצא שלפי האמונה של האדם הזה‪ ,‬אין‬ ‫שום דין כלל שהרי הכל זה מאת ה' ברחמים לטובתו‪.‬‬ ‫כי מי שלא מאמין בשלמות בהשגחה‪ ,‬הוא חושב שזו מדת‬ ‫הדין שנשתלחה בו‪ .‬אבל אדם זה מאמין שזה הכל רחמים‪,‬‬ ‫נמצא שבשבילו אין מדת הדין! ומאחר ולפי האמונה שלו‪,‬‬ ‫אין עוד מלבדו‪ ,‬כי הכל זה ה'‪ ,‬אז אין מקטרגים! נמצא‪,‬‬ ‫באמונתו‪ ,‬הוא מבטל את מדת הדין לגמרי‪ ,‬ולכן נמשכים‬ ‫לו ישועות עצומות על ידי אמונתו שהכל לטובה ומה שהוא‬ ‫רק מודה לה'‪.‬‬ ‫כי ה' מנהיג את האדם לפי האמונה שלו‪ .‬אם אדם מאמין‬ ‫שאין רע‪ ,‬הוא יראה שאין רע‪ .‬אם אדם מאמין שאין עוד‬ ‫מלבדו‪ ,‬אז אין עוד מלבדו‪ ,‬וממילא אין מקטרגים‪ ,‬כי אין‬ ‫מי שיקטרג עליו‪ .‬כי באמת אין עוד מלבדו‪ .‬והאדם הוא‬ ‫שנותן למקטרגים כח לקטרג עליו‪ ,‬כשחושב שיש מציאות‬ ‫של מקטרגים שהיא ח"ו נפרדת מה'‪ .‬אבל כשאדם מאמין‬ ‫שאין עוד מלבדו‪ ,‬והכל רק טוב‪ ,‬והכל רק רחמים‪ ,‬אז אין‬ ‫עליו שום דין‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬זה מתהפך לו לישועה‪ .‬כי ברגע שהוא חזק באמונה‬ ‫שהכל זה רק רחמים‪ ,‬אז בתחילה או רק מאמין‪ ,‬בלי להבין‬ ‫את זה בשכל‪ .‬אבל אחר כך‪ ,‬כשהוא חזק כך באמונה איזה‬ ‫זמן‪ ,‬הוא עולה אל השכל‪ ,‬והוא משיג את זה גם בשכל! והוא‬ ‫מקבל דעת‪ ,‬להבין באמת איך זה הכל רחמים‪.‬‬ ‫ליון‬ ‫בהגשבוע‬ ‫ואז כבר לא צריכים לתת לו יסורים‪ ,‬מאחר וקיבל דעת‪ .‬כי‬ ‫תכלית כל היסורים‪ ,‬ותכלית כל מדת הדין‪ ,‬היא ללמד את‬ ‫האדם אמונה‪ ,‬לתת לו דעת ‪ -‬לדעת את ה'‪ .‬כל העולם נברא‬ ‫בשביל זה‪ .‬כל העולם! כולל מדת הדין וכולל כל המקטרגים‬ ‫וכו'‪ .‬תכלית הכל היא ללמד את האדם אמונה! ומה פירוש‬ ‫'אמונה'? שאין עוד מלבדו! שהאדם ידע שהוא אפס‪.‬‬ ‫כל צער שיש לאדם נובע מהגאווה שלו‪ ,‬שהוא לא חי את‬ ‫זה שהוא אפס‪ .‬וכשה' שולח לו יסורים‪ ,‬והוא חזק באמונה‪,‬‬ ‫בגן היומי לשבוע הקרוב ספר בגן האמונה‪:‬‬ ‫יום א' כ"ד בסיון עד יום שבת קודש ל' בסיון‬ ‫עמודים‪ :‬רכ"א‪ -‬רל"ג‬ ‫לִ ְפנֵ י ׁ ֶשח ׁ ֵ‬ ‫ֹושב ָא ָדם ַעל ִח ּנוּכָ ם ׁ ֶשל יְ לָ ָדיו‪ ,‬צָ ִר ְיך ק ֶֹדם כּ ֹל לְ ַח ֵנ ְּך ֶאת ַעצְ מוֹ ‪,‬‬ ‫ְּכמוֹ ׁ ֶש ָא ְמר ּו ַרזַ "ל‪ְ :‬‬ ‫"ק ׁשֹט ַעצְ ְמ ָך ְּת ִח ָּלה"‪ֶ ׁ .‬ש ּ ֵפרו ּׁשוֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ֵר ׁ ִ‬ ‫אשית ַעל‬ ‫ָה ָא ָדם לְ ַח ֵנ ְּך ֶאת ַעצְ מוֹ ‪ ,‬וּלְ ַק ׁ ּ ֵשט ַעצְ מוֹ ְּב ִמדּ ֹות טוֹ בוֹ ת; וְ ַא ַחר ָּכ ְך יָ כֹול‬ ‫לָ גֶ ׁ ֶשת לְ ַח ֵנ ְּך ֶאת יְ לָ ָדיו ְּבנ ַֹעם וּבְ ַא ֲהבָ ה‪) .‬בגן האמונה רל(‬ ‫קשר יומי‪ 077-3203904 :‬אימייל ‪baganhayomi.gmail.com‬‬ ‫שמשיב אל לבו שהיסורים הללו באו להזכיר לו‪ ,‬שאין‬ ‫עוד מלבדו‪ ,‬ושה' הוא כולו טוב ‪ -‬מיד שחוזר אל האמונה‪,‬‬ ‫ומקבל דעת‪ ,‬שהוא אפס‪ ,‬ואין עוד מלבדו יתברך‪ ,‬מיד סרים‬ ‫היסורים‪ ,‬כי אין בהם כבר צורך‪ ,‬מאחר והוא הגיע למה שהיה‬ ‫צריך להגיע‪ :‬לדעת שהוא אפס ואין עוד מלבדו יתברך‪.‬‬ ‫מתי האדם זוכה לדעת שהוא אפס על ידי היסורים שה'‬ ‫שולח לו? רק כאשר הוא מקבל אותם באמונה‪ .‬אם הוא‬ ‫מתקומם ומרעם‪ ,‬זה לא יביא אותו לדעת שהוא אפס‪.‬‬ ‫כי הוא לא מקבל את הנהגת ה' איתו‪ .‬ולקבל את הנהגת‬ ‫ה' באמונה‪ ,‬זה רק כשהאדם אומר תודה‪ :‬תודה לך ה' על‬ ‫היסורים שאתה נותן לי‪ ,‬שעל ידם אתה מזכיר לי שאני‬ ‫אפס‪.‬‬ ‫כי בודאי אדם בר דעת‪ ,‬שמח שה' מחזיר אותו אל האמת‪.‬‬ ‫כי הוא סטה מדרך האמת‪ ,‬ועל ידי היסורים ה' יתברך‪,‬‬ ‫החזיר אותו למסלול‪ .‬לכן הוא מודה לה'‪ :‬תודה לך שלא‬ ‫הנחת אותי להמשיך לטעות ועוררת אותי‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫זה הולך על היסורים כפשוטו‪ ,‬וזה הולך גם על התגברות‬ ‫התאוות והמדות הרעות‪ ,‬שזה בעצמו יסורים‪ ,‬שבאים‬ ‫להראות לאדם שיש לו גאווה‪ .‬כל התאוות‪ ,‬המדות הרעות‪,‬‬ ‫הכל בא מהגאווה‪ ,‬מחוסר האמונה‪ ,‬מה'אני' ומה'כוחי‬ ‫ועוצם ידי'‪.‬‬ ‫כל תכליתה של מדת הדין ללמד את האדם ש' אין עוד‬ ‫מלבדו יתברך'‪ .‬לכן מי שזוכה ללכת עם השכל של ההודאה‬ ‫על הכל‪ ,‬הוא עולה למקומות הכי גבוהים בעולם‪ .‬ועל פי זה‬ ‫מובן‪ ,‬למה לעתיד לבוא כל הקרבנות יתבטלו‪ ,‬חוץ מקרבן‬ ‫תודה‪ .‬כי הקרבנות הן כנגד התשובה של האדם‪ ,‬והתודה‪ ,‬זו‬ ‫התשובה הכי מעולה‪ ,‬הכי עמוקה‪ ,‬הכי גבוהה‪ ,‬ולכן כשכולם‬ ‫ישיגו את האור של התודה‪ ,‬הם יעשו כולם רק תשובה כזו‪,‬‬ ‫עמוקה ואמיתית‪ ,‬ולא יביאו שום קרבן מלבד קרבן תודה‪.‬‬ ‫כי התכלית של הכל זה האמונה‪ ,‬ועיקר התשובה זה על‬ ‫האמונה‪ .‬כשאדם לא מגיע לשכל הזה‪ ,‬לעשות תשובה על‬ ‫האמונה‪ ,‬אז התשובה שעושה‪ ,‬זה רק על החיצוניות של‬ ‫החטא‪ ,‬והוא לא מגיע בכלל לתשובה בשורש‪ .‬רק מי שעובד‬ ‫על אמונה ועושה תשובה על אמונה‪ ,‬רק הוא מגיע לתשובה‬ ‫באמת‪ .‬וזה מסביר מדוע העולם לא הגיע לתיקונו‪ .‬כי גם‬ ‫כעושים תשובה‪ ,‬לא עושים תשובה אמיתית‪ ,‬כי לא עושים‬ ‫תשובה על האמונה‪.‬‬ ‫משמעת באהבה פרק ח'‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬ ‫צועקים איה‬ ‫בנתיבי הפרשה עמ' ‪3‬‬ ‫ון ת‬ ‫ש''ע ‪05\06\2010‬‬ ‫• גליון‪173 :‬‬ ‫אנשים חושבים שכשהם אומרים 'חטאתי עוויתי פשעתי'‪,‬‬ ‫על איזה חטא‪ ,‬בזה הם עושים תשובה‪ .‬תשובה זה רק אם‬ ‫אומרים את ה'חטאתי עוויתי פשעתי'‪ ,‬על פגם האמונה‬ ‫שלהם‪ ,‬שהביא אותם לחטוא‪ .‬החטא עצמו הוא תוצאה‪,‬‬ ‫ולא שורש הבעיה‪ .‬הוא רק בא להראות לאדם שיש לו‬ ‫חסרון אמונה‪ ,‬שלכן הוא נכשל‪ .‬לכן עיקר התשובה‪ ,‬היא‬ ‫לחפש מה חסרון האמונה שבגללו יכולתי לחטוא נגד ה'‪,‬‬ ‫ולעשות תשובה על החסרון הזה ולתקנו‪.‬‬ ‫מכל זה יוצא לנו הדרך לעשות תשובה ולתקן הכל בשורש‬ ‫ממש‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שיש לו תאווה‪ .‬בתחילה יאמר בכל ליבו‪:‬‬ ‫תודה רבה לך ה' שיש לי תאווה‪ .‬כי התאווה מזכירה לי שאני‬ ‫אפס‪ .‬נתת לי שיתגבר עלי התאווה‪ ,‬כדי שאני לא אחשוב‬ ‫שאני צדיק‪ ,‬אלא אראה בפירוש שאני בעל תאווה‪ .‬ובאמת‪,‬‬ ‫כל זמן שאני עדיין לא יודע היטב היטב שאני אפס‪ ,‬תודה‬ ‫רבה שיש לי תאווה‪.‬‬ ‫אחר כך יתוודה על הגאווה שלו ויתחרט וכו'‪ ,‬כסדר התשובה‬ ‫– והעיקר שיהיה מתוך הכרה בכך שהשורש והעוון העיקרי‬ ‫שלו זה הגאווה‪ .‬ובאמת‪ ,‬כאשר האדם יודה על התאווה‬ ‫שהתגברה עליו‪ ,‬אז באיזה שלב ה' יתן לו לדעת באמת‪,‬‬ ‫שהוא אפס‪ ,‬ואז כבר לא תהיה לו תאווה‪ .‬וזה נקרא שזכה‬ ‫לתשובה שלמה‪.‬‬ ‫בדרך הזו‪ ,‬האדם תמיד עובד לחיות את האפסיות שלו‪:‬‬ ‫ בתחילה הוא רואה את האפסיות שלו‪ ,‬במה שיש לו‬‫תאווה‪ ,‬מדה רעה‪ ,‬ירידה‪ ,‬כשלון וכו'‪ ,‬שזה מזכיר לו שהוא‬ ‫אפס‪ .‬ולכן הוא מודה על הכשלון ועל הנפילה‪ ,‬ובזה הוא‬ ‫עושה תשובה על הכפירה והגאווה ‪ -‬שזה דבר אחד –‬ ‫שהביאו אותו לחטוא‪ ,‬להכשל‪ ,‬לפול לתאווה וכו'‪.‬‬ ‫ אחר כך‪ ,‬כשהוא מקבל דעת ברורה שהוא אפס‪ ,‬אז הוא‬‫כבר לא צריך ליפול ולהכשל בשביל לדעת שהוא אפס‪ ,‬ואז‬ ‫אין לו יותר תאוות וכשלונות ויסורים‪.‬‬ ‫עצם ההודאה על הכשלון‪ ,‬זה בעצמו תשובה מעולה‪ .‬כי‬ ‫לכל מי שנגעה יראת שמים ללבו הכשלון הוא למעשה‬ ‫סוג נורא של יסורים‪ .‬והרי כל היסורים שאדם מקבל‪ ,‬זה‬ ‫בגלל עוונותיו‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬אין יסורים ללא עוון‪ .‬ושורש‬ ‫העוון‪ ,‬הוא הגאווה ‪ -‬וכשהאדם מגיע לידי שמחה‪ ,‬ששמח‬ ‫ביסורים שקיבל על העוון‪ ,‬ואומר תודה ‪ -‬זו ענווה‪ .‬וזה‬ ‫התיקון בשורש העוון‪.‬‬ ‫נחזור על זה‪ :‬מה הביא אותו ליסורים? העוון‪ .‬מה הביא אותו‬ ‫לעוון? הגאווה‪ .‬כשהוא אומר תודה על היסורים‪ ,‬זו ענווה‪,‬‬ ‫וזה התיקון בשורש ‪ -‬לגאווה‪ ,‬לעוון וליסורים! ורק זו נקראת‬ ‫תשובה באמת‪ .‬כי אם אדם לא מגיע בתשובה שעושה‪,‬‬ ‫לדעת שהוא אפס‪ ,‬זה לא נקרא שהוא עשה תשובה כלל‪.‬‬ ‫תשובה יש רק אחד – שהאדם זוכה לדעת שהוא אפס‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה לתשובה האמיתית‪ ,‬לדעת שאין עוד‬ ‫מלבדו יתברך‪ ,‬ובזכות זה נזכה לביאת משיח צדקנו ולבניין‬ ‫בית מקדשנו‪ ,‬ולגאולה שלמה במהרה בימינו אמן ואמן‪.‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬ ‫רבי ישמעאל כהן גדול זיע"א‬ ‫לאורם נלך עמ' ‪4‬‬ ‫מפניני‬ ‫הפרשה‬ ‫פרשת שלח לך‬ ‫ש ַע" )במדבר י"ג ט"ז(‬ ‫משה לְ הוֹ ׁ ֵש ַע ִּבן נוּן יְ הוֹ ׁ ֻ‬ ‫" ‪ . . .‬וַ ִ ּי ְק ָרא ׁ ֶ‬ ‫ופירש"י "התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים" מובא‬ ‫בתרגום יונתן שכאשר ראה משה את הענוה של יהושע‬ ‫אזי התפלל עליו וקרא לו במקום הושע יהושע‪.‬‬ ‫ולכאורה מה קשורה הענוה לענין זה? אלא מכיון‬ ‫שהמרגלים טענו שהם רוצים להישאר עם משה במדבר‬ ‫כי הרי הוא לא יוכל להכנס לארץ‪ ,‬ומשום כך הוציאו את‬ ‫דיבתם רעה‪ ,‬ומכיון שראה משה את ענוותנותו של יהושע‪,‬‬ ‫והוא הרי היה צריך לירש את משה ולהכניס את ישראל‬ ‫לארץ אזי משה פחד שיפול בעצתם‪ ,‬שמא יאמר יהושע‬ ‫שהעיקר שלא ירש את משה‪ ,‬ומשום כך בירכו י‪-‬ה יושיעך‬ ‫מעצת מרגלים‪) .‬תבונות התורה(‬ ‫משה ‪) ...‬במדבר י"ג ל(‬ ‫וַ ַ ּי ַהס ָּכלֵ ב ֶאת ָה ָעם ֶאל ׁ ֶ‬ ‫חנוך לנער |‬ ‫הרב יצחק‪.‬‬ ‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬ ‫היינו כיצד השתיק כלב את העם? ע"י משה כלומר בזכותו‬ ‫של משה‪ ,‬היינו על ידי הצדיק יעשה לנו הקב"ה נסים מעל‬ ‫הטבע וא"כ ָעל ֹה נַ ֲעלֶ ה וְ יָ ַר ׁ ְשנ ּו א ָֹת ּה ִּכי יָ כוֹ ל נוּכַ ל לָ ּה‪.‬‬ ‫משה וְ ַא ֲהרֹן ַעל ּ ְפנֵ ֶיהם ‪...‬וִ יהוֹ ׁ ֻש ַע ִּבן נוּן וְ כָ לֵ ב ֶּבן יְ ֻפ ֶּנה ִמן‬ ‫"וַ ִ ּי ּפֹל ׁ ֶ‬ ‫ַה ָּת ִרים ֶאת ָה ָא ֶרץ ָק ְרע ּו ִּבגְ ֵד ֶיהם" )במדבר י"ד ה' ו(‬ ‫יהם‪ ,‬ואילו‬ ‫יש מי שדקדק מדוע יהוֹ ׁ ֻש ַע וְ כָ לֵ ב ָק ְרע ּו ִ ּבגְ ֵד ֶ‬ ‫יהם?‬ ‫משה וְ ַא ֲהרֹן רק נפלו ַעל ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ויראה לומר שהצדיק לעולם לא נחלש בדעתו עד כדי‬ ‫יהם כי תמיד הוא מאמין‬ ‫כך שמגיע למצב של ָק ְרע ּו ִ ּבגְ ֵד ֶ‬ ‫באמונה שלימה שה' יושיע ויחמול ומשום כך משה ואהרון‬ ‫רק נפלו מצער אבל בלי יאוש כלל‪ .‬ועוד יראה מדוע פתח‬ ‫המקרא בלשון יחיד ויפול וסיים על פניהם לשון רבים?‬ ‫לומר לך שעל עניין אחד נצטערו שניהם שלא יזכו כבר‬ ‫להיכנס לארץ ותבוא הגאולה השלימה‪) .‬נחל חכמה(‬ ‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬ ‫"סלַ ח נָ א לַ ֲעוֹ ן ָה ָעם ַה ֶ ּזה ְּכג ֶֹדל‬ ‫ְ‬ ‫ַח ְסדֶּ ָך‪) "...‬במדבר י"ד י"ט(‬ ‫מדוע משה רבינו לא הזכיר בתפילתו למען עם ישראל‬ ‫את זכות האבות כפי שהזכיר בחטא העגל? יראה‬ ‫לומר מכיוון שכלב רץ והשתטח על קברי האבות אזי‬ ‫כבר התעורר על ידו זכותם‪ ,‬מה שאין כן בעגל‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫שא ָעוֹ ן וָ ָפ ׁ ַשע‪) "...‬במדבר י"ד י"ח(‬ ‫"ה' ֶא ֶר ְך ַא ּ ַפיִ ם וְ ַרב ֶח ֶסד נֹ ֵ ׂ‬ ‫יש מי שהקשה מדוע משה לא אמר פעמיים ה' ה' אל‬ ‫רחום וכו' כמו בחטא העגל אלא אמר פעם אחת? ויראה‬ ‫לתרץ לדעת התוספות ששם הקב"ה אמר זאת ולימדו‬ ‫למשה שה' רחום בין לפני החטא ובין לאחריו ואילו כאן‬ ‫משה שאמר זאת כבר ידע את סוד זה ולכן אמר פעם‬ ‫אחת‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫משמעת באהבה פרק ז'‬ ‫"שרהל'ה‪ ,‬את לא מבינה?! את משחקת עם הכפתורים‬ ‫של המערכת והיא תהרס‪ ,‬תעזבי אותה מייד‪".‬‬ ‫ילד למפונק אינה תלויה כלל ב‪-‬כמה תתנו לו ‪ ,‬אלא ב‪-‬איך‬ ‫תתנו לו‪.‬‬ ‫שרהל'ה בת הארבע משחקת עם כל דבר שעובר תחת ידיה‪ .‬כאשר‬ ‫צועקים עליה‪ ,‬היא נפגעת‪ ,‬נשכבת על הריצפה וכשראשה טמון בין‬ ‫ידיה היא עוברת לסדרת בכי וצרחות‪ ,‬כל מס' דקות הטונים שלה‬ ‫עולים ואיתם גם העצבים שלנו‪...‬‬ ‫אם הילד יצליח לגרום לכם לשנות את דעתכם או לוותר לו‪,‬‬ ‫בעזרת בכי ואיומים‪-‬הוא יבין שזו דרך טובה ומהירה להשפיע‬ ‫עליכם ולכן יעשה זאת שוב ושוב‪.‬‬ ‫סביבה סטרילית‬ ‫התמודדות‪ -‬נלמד אותה "שליטה עצמית" במצבי לחץ‬ ‫ותסכול‪ .‬נפתח לה את הקשר בין מעשה לתוצאה‪ ,‬על ידי‬ ‫שיחות ודוגמאות שיתאימו להבנתה‪ .‬חשוב מאוד גם "להכין"‬ ‫אותה לקראת זה שהיא צריכה להיענש על התנהגות מסוימת‬ ‫ולא לשלוף את העונש מהמותן‪.‬‬ ‫הרבה הורים שואלים‪" :‬טוב זה יעזור לילד בגיל ‪ 4‬שמבין‪,‬‬ ‫אבל כיצד מחנכים ילד בגיל שנה‪ ,‬שנתיים‪ ,‬כאשר הוא "נהנה"‬ ‫לשבור חפצים שהוא מוצא? בגלל שהוא קטן‪ ,‬אנחנו מנסים‬ ‫להיות מאוד סבלניים איתו ומסבירים לו‪ ,‬אבל נראה לנו‬ ‫שהוא עושה בכוונה"‪.‬‬ ‫חשוב לזכור‪ ,‬שבחינוך אין קסמים וכל פעולה חינוכית דורשת‬ ‫הרבה השקעה וסבלנות‪ .‬אי אפשר להפוך ילד ל"מחונך"‬ ‫בחודש אחד ובמיוחד ילד שמתקשה ביכולת שליטה במצבי‬ ‫לחץ‪.‬‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬שילדים בגילאים אלו מטבעם הם סקרניים‪ ,‬לכן‬ ‫הדרך הטובה ביותר היא למנוע מהם את הפיתויים‪ .‬נארגן את‬ ‫הבית שסביבת הילד תהיה סטרילית ונטולת גישה לחפצים‬ ‫שבירים כמו מכשירי חשמל‪ ,‬אגרטלים וכדו'‪ .‬כאשר הילד ניגש‬ ‫באופן מפתיע לחפץ שאין ברצוננו שיגע בו‪ ,‬נאמר לו ברוגע‬ ‫ובתקיפות "לא! אני לא מרשה לגעת ב‪ ,"...‬ותבצעו "הרחקה‬ ‫מזירת האירוע" ע"י לקיחת הילד מאזור החפץ או ע"י משיכת‬ ‫תשומת ליבו לפעילות רצויה אחרת‪ .‬כאשר אתם שמים לב‬ ‫שיש לו עניין מיוחד להתעסק עם החפץ‪ ,‬הפתרון הטוב ביותר‬ ‫הוא‪ :‬להעלים אותו מסביבתו‪ .‬אם נשאיר חפצים באזור‪ ,‬ונעיר‬ ‫ונלחם בילד כל הזמן‪ ,‬הוא פשוט יהיה ילד מדוכא ואומלל‪.‬‬ ‫מה נעשה לשרהל'ה? האם זוהי בעיית משמעת???‬ ‫ניתוח הבעיה של שרהל'ה‬ ‫ננסה לנתח את ה"בעיה" של שרהל'ה שמורכבת מכמה‬ ‫עניינים‪:‬‬ ‫‪.1‬סקרנות‪ -‬שרהל'ה מגלה עולם חדש ומסתורי בתוך המערכת‬ ‫ולכן היא משחקת איתה‪.2 .‬חוסר משמעת‪ -‬אומרים לשרהל'ה‬ ‫כמה פעמים‪ ,‬אבל היא מצפצפת‪.3 .‬פינוק‪ -‬שרהל'ה מפונקת‬ ‫ולא יכולה לשמוע "לא"‪ .4 .‬התמודדות‪ -‬שרהל'ה מתקשה‬ ‫להתמודד עם קבלת מרות‪.‬‬ ‫סקרנות‪ -‬זה בהחלט מפריע אך לא הייתי מגדיר זאת כ"בעיה"‪,‬‬ ‫להיפך זוהי מעלה ויש לפתח אותה מבלי להזיק לחפצי הבית‪.‬‬ ‫חשוב לשוחח איתה ולהתעניין‪ :‬מה בדיוק מסקרן אותה‬ ‫במערכת‪ ,‬לקנות לה כל מיני כלים חשמליים שיפתחו ויגרו‬ ‫את סקרנותה וחשיבתה וכמובן לאסור עליה לערוך ניסויים‬ ‫במערכת )בהתאם למערכת החוקים בבית(‪.‬‬ ‫חוסר משמעת‪ -‬נבסס את הרעיון שקיימים חוקים בבית‪,‬‬ ‫נהיה יעילים ונקבע חוקים המותאמים ליכולות של הילד‪,‬‬ ‫נחדיר לילדים שאנחנו מצפים מהם לנהוג על פיהם ובמידה‬ ‫ולא‪-‬ישאו בתוצאות )בל נשכח שאנו צריכים להיות עקביים‬ ‫בנושא(‪.‬‬ ‫פינוק‪ -‬כנראה שה"מד מעלות" של חום ואהבה‪ ,‬קצת השתבש‬ ‫אצלנו‪ .‬נבדוק אם אנו מעניקים חום בכמות רבה מידי או פינוק‬ ‫שלילי וזה מה שגרם לשרהל'ה להיות מפונקת‪ .‬נזכיר‪ ,‬שכאשר‬ ‫אנו מדברים על המילה "פינוק" אנו בעצם מתכוונים לשתי‬ ‫משמעויות שונות‪ :‬משמעות חיובית ומשמעות שלילית‪.‬‬ ‫במשמעות החיובית הכוונה למתן תשומת לב‪ ,‬חום ואהבה‬ ‫לילד‪ .‬המתבטא ב‪ :‬חיבוק‪ ,‬נשיקה‪ ,‬זמן משותף‪ ,‬קריאת סיפור‬ ‫לפני השינה‪ ,‬טיול אישי של ההורה והילד‪ ,‬משחק משותף‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫ילדים זקוקים מאוד ל"פינוק" מהסוג הזה‪ .‬הורים רבים‬ ‫חוששים להגזים ב"פינוק"‪ ,‬פן ח"ו יצא ילדם "ילד מפונק"‪,‬‬ ‫אך צריך לדעת כי בפינוק חיובי אין כמעט אפשרות להגזים‪.‬‬ ‫ילד שיקבל הרבה פינוק מהסוג שנכתב לעיל יהיה ילד מאושר‬ ‫היודע שהוריו אוהבים אותו‪ ,‬לא ילד מפונק‪.‬‬ ‫ילד מפונק במשמעות השלילית הוא ילד תובעני‪ ,‬בכיין‬ ‫ועקשן‪ ,‬החושב שהכל מגיע לו וכולם צריכים למלא את‬ ‫רצונו ואם לא אז יש לו שיטות "להכריח" את כולם להיענות‬ ‫לדרישתו‪.‬‬ ‫הילד המפונק מהסוג השלילי נעשה כזה‪ ,‬לא ממתן תשומת‬ ‫לב‪ ,‬חום ואהבה‪ .‬אלא הוא נעשה כזה‪ ,‬אם הוא מרגיש‬ ‫שלהתעקשויותיו ולבכיו יש השפעה עליכם‪.‬‬ ‫עודף תשומת לב והערכה‪ ,‬לא יהפכו ילד‪-‬למפונק‪ .‬הפיכת‬ ‫אפשר כמובן להשתמש בשיטות פרימיטיביות כמו "ענישה‬ ‫מופרזת" אני בטוח שילד שיקבל כל יום מכות על אותה‬ ‫הפעולה יחדל ממנה‪ ,‬אך ילד זה הנכנס במעיכה ובלחץ לתלם‬ ‫החינוך‪ ,‬דומה לקפיץ מכופף‪ ,‬שברגע שיוכל‪ -‬ישתחרר ויברח‪.‬‬ ‫הרעיון בחינוך הוא‪ :‬לא לתפעל את הילד ולגרום לו בשיטות‬ ‫שונות לבצע את רצוננו ולעשות טוב‪ .‬הרעיון בחינוך הוא‬ ‫להפוך את הילד למחונך ע"י רצון עצמי להיות טוב‪ ,‬לגרום‬ ‫לילד לרצות ולהפוך למשהו אחר‪ ,‬למשהו יותר טוב‪ ,‬לילד‬ ‫מחונך‪.‬‬ ‫עם מה מתחילים?‬ ‫"דוגמא אישית" היא התחלה מצוינת‪ ,‬שהרי ילדים לומדים‬ ‫התנהגות‪ ,‬ע"י התבוננות בהורים‪ .‬התנהגות טובה מצידנו‬ ‫תהווה דוגמה למופת לילדים‪ .‬אנו ניצור רושם חזק יותר על‬ ‫הילד אם הוא יראה אותנו מתמודדים "בנחת" עם מצבי לחץ‪,‬‬ ‫ולא אם רק "אומרים לו" לשלוט בעצמו בזמן משבר או כאשר‬ ‫הוא מרגיש לחוץ ומאוים‪.‬‬ ‫אח"כ כמובן "סור מרע" ע"י שיחות‪" .‬בסדר‪ ,‬לא מקובל עליך‬ ‫שמעירים לך‪ ,‬אבל אני לא אאפשר לך להשתולל על הרצפה‬ ‫ולצרוח"‪.‬‬ ‫הזכרנו שכדי להצליח צריך להיות "הוגנים"‪ :‬לדעת לדרוש‬ ‫מהילד את מה שהוא יכול‪ ,‬במידה ויש לנו ספק שמא הילד‬ ‫לא יוכל לעמוד במשימה‪ ,‬ננסה לוותר עליה או נעשה עידון‪-‬‬ ‫נרכך את המשימה כדי שתהיה קלה יותר לילד‪ .‬בד בבד כאשר‬ ‫נהיה נחושים בהחלטות ועקביים בביצועם הילד ילמד שאין‬ ‫לו אפשרות להתחמק ואט אט יבצע את דרישותינו‪ -‬ההורים‪.‬‬ ‫פרגון הוא חלק בלתי נפרד מ"שיחות ההסברה" שלנו עם‬ ‫הילדים‪ .‬בו בזמן שאנו מבהירים לילדים מה תהיינה התוצאות‬ ‫למעשים רעים‪ ,‬בל נשכח להעניק עידוד ופרסים על התנהגות‬ ‫טובה‪ .‬חינוך אינו רק ענישה‪ ,‬חובה עלינו לשים לב ולזהות‬ ‫גם התנהגות טובה ולעודד אותה‪ .‬כאשר "נעצים" את הילד‬ ‫ונגלה בו את הנקודות הטובות שבו‪ ,‬נוכיח לו כי הוא "שווה"‬ ‫ויכול להצליח‪ ,‬תהיה בו האמונה בעצמו והוא יקבל מוטיבציה‬ ‫לשינוי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כאשר שרהל'ה התמודדה עם תסכול ועברה אותו‬ ‫"די בהצלחה"‪ ,‬נפרגן לה ונספר לכולם עד כמה היה קשה‬ ‫לה‪ ,‬והיא התאמצה והתגברה ועכשיו היא מצליחה וה' אוהב‬ ‫אותה והיא הילדה הכי טובה‪ .‬תשבחו אותה ותוכיחו לה כמה‬ ‫אתם גאים בה וכו' וכו' נזכור שפרגון אמיתי הוא הרבה יותר‬ ‫יעיל מאשר הענשת הילד על התנהגות הפוכה‪.‬‬ ‫בודאי איסור וטעות איומה היא לצעוק או להכות בגיל זה‪.‬‬ ‫תינוקות אינם יכולים לקשר בין אופן התנהגותם לבין ענישה‬ ‫פיזית‪ ,‬הם רק יחושו בכאב של המכה ולא ילמדו מזה כלום‪.‬‬ ‫פינת התבוננות‬ ‫ישנו דבר נוסף חיוני וחינוכי ביותר שפעמים מחוסר שימת‬ ‫לב אנחנו מדלגים עליו‪ ,‬והוא "ישוב הדעת" או במילים אחרות‬ ‫"התבוננות"‪ .‬פעמים רבות אנחנו מסכמים את ה"חינוך"‬ ‫בעונש וגמרנו‪.‬‬ ‫וחבל‪ ,‬כי אנחנו לא ממצים את ההבנה אצל הילד‪ ,‬מה לא‬ ‫היה בסדר בהתנהגותו‪ .‬לכן בכל בית חשוב לעשות "פינת‬ ‫התבוננות" זה לא איזה בית כלא עם סורגים‪ ,‬או פינת‬ ‫ענישה‪ .‬זה אפילו יכול להיות מקום נחמד ומקושט‪ ,‬ותכליתו‬ ‫"מקום חשיבה" שבו הילד יעצור ממרוץ החיים ויחשוב מדוע‬ ‫התנהגותו אינה מקובלת‪.‬‬ ‫בכל פעם שתהיה "תקרית" נעצור הכל‪ ,‬נשוחח על מה שהיה‬ ‫בקצרה ונוביל את הילד לפינת ההתבוננות‪ ,‬בגיל קטן זה יכול‬ ‫להיות על השיש‪ ,‬או בכסא המטבח‪ ,‬נהיה עם הילד לדקה או‬ ‫שתיים על מנת שיירגע‪ .‬כשראינו שהוא רגוע‪ ,‬נשחרר אותו‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 6‬ומעלה‪ ,‬מיקום "פינת ההתבוננות" צריך להיות נטול‬ ‫הסחי דעת וכזה שיגרום לילד לחשוב על התנהגותו‪ ,‬חשוב‬ ‫לקשט אותו‪ ,‬ולתלות בו אמרות ופסוקי עידוד‪ ,‬כמו‪" :‬ה' תמיד‬ ‫אוהב אותי"‪" ,‬אני ילד טוב"‪" ,‬אין יאוש בעולם כלל" "תמיד‬ ‫אפשר להתחיל מהתחלה" וכדו'‬ ‫אל תשכחו את משך הזמן הנכון לשימוש ב"פינת ההתבוננות"‬ ‫ישנם ‪ 2‬אפשרויות‪ ,‬או דקה לכל שנה אז לילד בגיל ‪ ,6‬נקציב‬ ‫‪ 6‬דקות או עד לשלב שהילד נרגע‪ ,‬מקום זה הוא גם מצויין‬ ‫ללימוד שליטה עצמית והתבודדות‪.‬‬ ‫סיפור‬ ‫לשולחן‬ ‫שבת‬ ‫אשר יצא הצדיק‬ ‫רבי לוי‪-‬‬ ‫כ יצחק מברדיטשוב מבית‬ ‫חסידו בכפר לעבר ביתו שלו‬ ‫בעיר הסמוכה‪ ,‬הייתה השעה מאוחרת‬ ‫די‪ .‬זמן רב מהמתוכנן התעכב בבית‬ ‫חסידו‪ .‬וכשיצא לשוב לביתו כבר ירד‬ ‫הערב‪.‬‬ ‫מנהג היה לו‪ ,‬לר' לוי יצחק‪ ,‬לצאת‬ ‫מפעם לפעם לבקר בערים‪ ,‬בעירות‬ ‫ובכפרים שבסביבתו‪ .‬במסעותיו אלו‬ ‫היה רבי לוי‪-‬יצחק מתרים את בעלי‪-‬‬ ‫היכולת למצוות צדקה‪ ,‬וכשהיה נתקל‬ ‫במשפחות עניות‪ ,‬היה מחלק את‬ ‫הכספים שקיבץ‪ .‬כן היה שם עינו ולבו‬ ‫לראות אם יש בחיי הקהילות דבר‪-‬‬ ‫מה הדורש תיקון ומעורר את העם‬ ‫להתחזקות בתורה ובמצוותיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באותו ערב סיים ביקור שיגרתי בכפר‬ ‫הסמוך לעירו‪ .‬השמש שקעה זה מזמן‬ ‫ועלטה כבדה כיסתה את הכל‪ .‬רבי לוי‬ ‫יצחק החליט שהליכה לביתו בשעה‬ ‫כזאת יש בה משום סכנה‪ .‬הוא סב על‬ ‫עקביו‪ ,‬חזר אל בית החסיד וביקש ללון‬ ‫אצלו בלילה‪.‬‬ ‫החסיד היה מאושר על הזכות שנפלה‬ ‫בחלקו‪ .‬אף שביתו היה צר ועלוב‪ ,‬פינה‬ ‫מקום מתאים לצדיק‪ ,‬הציע מצעים‪,‬‬ ‫ואחרי שהגיש לאורחו סעודת ערב‪,‬‬ ‫עלה על יצועו לשנת הלילה‪.‬‬ ‫אף רבי לוי‪-‬יצחק עלה על המיטה‬ ‫שהוצעה עבורו ועשה עצמו כישן‪ .‬כאשר‬ ‫היה בטוח שבעל‪-‬הבית נרדם‪ ,‬קם‬ ‫ממיטתו והחל לעסוק בתורה ובעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬אמירת תיקון חצות‪ ,‬ובכייה על‬ ‫חורבן בית המקדש‪ ,‬כדרכו‪ .‬במשך‬ ‫כל הלילה ישב הצדיק מול העששית‬ ‫הקטנה ועסק בעבודת הקודש‪ .‬עם‬ ‫עלות השחר הודה למארחו מיטיבו‪,‬‬ ‫נפרד ממנו לשלום וחזר לביתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פונדק היה לו לאותו חסיד‪ ,‬שהיה‬ ‫חוכרו מאת הפריץ המקומי‪ ,‬חלפו‬ ‫ימים אחדים מאז עזיבתו של הצדיק‬ ‫את הבית‪ ,‬והגיע היום הקבוע שבו נהג‬ ‫היהודי המארח לנסוע אל הפריץ כדי‬ ‫ולחדש עימו על חוזה החכירה של‬ ‫הפונדק שברשותו‪ .‬הפעם‪ ,‬מיד עם‬ ‫כניסתו אל הפריץ‪ ,‬ראה היהודי שפניו‬ ‫אינם כתמול שלשום‪.‬‬ ‫את פניו קידם הפריץ בקריאה‪" :‬לא‬ ‫אחכיר לך עוד את הפונדק"‪ ,‬הרעים‬ ‫הפריץ בקולו‪" .‬אינך מדייק בתשלומיך‬ ‫ואתה גם חייב לי חוב גדול‪ .‬את‬ ‫הפונדק אחכיר למישהו אחר ואתה‬ ‫תפרע לי מיד את יתרת חובך‪ ,‬שאם‬ ‫לא כן‪ ,‬אשליכך אל הבור"‪.‬‬ ‫היהודי יצא מעם הפריץ כשהוא הלום‪-‬‬ ‫רעם‪ .‬מה יעשה עתה? מניין ישיג את‬ ‫הכסף לפירעון החוב וממה יתפרנס‬ ‫מעתה אם יגורש מהפונדק?‬ ‫את עיניו נשא היישר אל השמים‬ ‫קיום הברכה‪-‬תלויה באמונה‬ ‫בתפילה‪" :‬מאין יבוא עזרי"‪ ,‬מלמלו‬ ‫שפתיו שוב ושוב‪ ,‬בעודו פוסע בדרך אל‬ ‫ביתו‪ .‬אך עד מהרה התעשת והמשיך‬ ‫בתפילתו‪" :‬עזרי מעם ה' עושה שמים‬ ‫וארץ"‪.‬‬ ‫לפתע צץ רעיון במוחו‪ .‬הלוא רק לפני‬ ‫ימים אחדים זכה לארח בביתו את‬ ‫הצדיק מברדיטשוב‪ ,‬המפורסם כפועל‬ ‫ישועות‪ .‬ילך אליו ויספר לו את הצרה‬ ‫שפקדה אותו‪ ,‬וברכת הצדיק ודאי‬ ‫תעזור לו‪.‬‬ ‫רבי לוי‪-‬יצחק האזין לדבריו ברוב‬ ‫קשב‪ .‬מצחו נחרש קמטים ותווי פניו‬ ‫הביעו השתתפות בצער‪ .‬אחרי שסיים‬ ‫לשמוע את פרטי המקרה‪ ,‬שקע‬ ‫בהרהורים‪.‬‬ ‫"הביאו לפני גיליון נייר"‪ ,‬פנה הצדיק‬ ‫לבני‪-‬ביתו‪ .‬הוא לקח את הגיליון‬ ‫והסתגר בחדרו‪ .‬החדר‬ ‫היה אפל למדי והיהודי שעמד בחוץ‬ ‫התפלא‪ ,‬איך חושב רבי לוי‪-‬יצחק‬ ‫לכתוב בחשכה כזאת‪ .‬הוא היטה‬ ‫את אוזנו להאזין‪ ,‬אך לא שמע לא‬ ‫קול קולמוס ולא קול קסת‪ .‬כעבור‬ ‫כמחצית השעה יצא אליו הצדיק‪ ,‬פניו‬ ‫לוהטות ומאירות‪ ,‬ומסר בידו את גיליון‬ ‫הנייר כשהוא מקפל‪" :‬מסור מכתב זה‬ ‫לפריץ‪ ,‬וה' יושיעך"‪.‬‬ ‫בשמחה ובהודאה לצדיק נטל היהודי‬ ‫את הנייר‪ ,‬ויצא למעונו של הפריץ‪.‬‬ ‫בדרך החלו הספקות לכרסם בו‪ .‬הרי‬ ‫החדר היה חשוך ואוזניו לא שמעו קול‬ ‫קולמוס וקסת‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬דף הנייר חלק‬ ‫לגמרי ולא כתוב בו מאומה‪ .‬אך הוא‬ ‫דחה את ההרהורים הללו וניסה בכל‬ ‫כוחו להתחזק באמונת חכמים‪.‬‬ ‫המשיך החסיד בדרכו‪ ,‬אך הספקות‬ ‫אינם מרפים ממנו‪" .‬ואולי אין זה אלא‬ ‫בנתיבי הפרשה‬ ‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬ ‫"צועקים ַאיֵ ה"‬ ‫"על ידי שישראל ירבו בתפילה לה' בזה הם מקרבים הגאולה"‬ ‫כל אדם יש הרבה ניסיונות בחיים ולכן בכל יום ויום חייב האדם להרבות בתפילה‬ ‫לעמוד ולבקש מה' שיעזור לו לעמוד בהם‪ ,‬בבחינת מה שאמרו בגמרא‪" :‬בכל יום‬ ‫מתחדש ומתגבר יצרו של אדם ולולא הקב"ה עוזרו אין האדם יכול לו"‪ ,‬והעיקר שעלינו‬ ‫לדעת להמשיך לכסוף ולרצות על אף הכל‪ ,‬וגם אם באמת כבר אבד החשק ונעלם הרצון עדיין‬ ‫יש תביעה על האדם מדוע הפסקת לבקש את ה' מהמקום שבו אתה עומד‪ ,‬בבחינת "איה מקום‬ ‫כבודו" היינו שמכל מקום שהאדם נמצא עדיין הקב"ה יתבע ממנו למה לא בקשת ודרשת‬ ‫אותי גם בזמנים הכי קשים ואפילו שלא יכלת להתחזק בעצמך והרגשת שאין מוצא למצב‬ ‫שלך אך עדין אין להתייאש מלבקש אחרי ה' יתברך‪.‬‬ ‫וזה מה שאנו מוצאים בפרשתנו שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ ונענשו‪ .‬ולכאורה ישאל‬ ‫השואל הא למה הרי משה שלחם וביקש מהם שיבדקו את הארץ‪ ,‬ואכן הם באו ואמרו את מה‬ ‫שעיניהם ראו‪ ,‬וא"כ על מה יש לבא עליהם בטרוניא‪ ,‬ועוד שהרי ע"פ הפשט ה' יתברך ביקש‬ ‫זאת ממשה שהרי נאמר "שלח לך אנשים וְ יָ ֻתר ּו ֶאת ֶא ֶרץ כנען"‪.‬‬ ‫אלא על פי המבואר למעלה הכל מובן וברור‪ ,‬שאמת ונכון הוא שה' ביקש ממשה שלח לך"‬ ‫ומשה אכן שלח ע"פ דעתו את המרגלים והם גם אמרו את האמת‪ ,‬אבל הטענה עליהם היא‬ ‫מדוע כפרתם בה' עד כדי כך שלא ביקשתם מה' שיעזור לכם לנצח את העמלקי ואת הענקים‪,‬‬ ‫אמת שזה מפחיד לעלות לארץ על סמך דברי המרגלים‪ ,‬ועוד שהכל יודעים שמשה רבינו עומד‬ ‫מאחרי מהלך זה ועל זה שואל האדם את עצמו‪ ,‬מדוע משה מסכים בכלל לשלוח את המרגלים‬ ‫הרי הקב"ה הבטיח שהארץ היא טובה‪ ,‬וא"כ מדוע להכניס ספיקות לליבותיהם של ישראל‪.‬‬ ‫ובאמת שאלות אלו נשאלו אצל בני המדבר‪ ,‬ומובן גם למה זה גרם לצער ובכי מצידם‪ ,‬אולם‬ ‫אחרי הכל הקב"ה קורא לזה "בכיית חינם" וכל כך למה‪ ,‬ללמדך שכל צער ונסיון שבא על האדם‬ ‫והאדם שוכח על ידו את ה' זה נקרא בכיית חינם‪ ,‬כי בכל זאת עם ישראל היה צריך מיד לפנות‬ ‫לקב"ה ולבקש ממנו עזרה ותושיה לאור דברי המרגלים‪ ,‬ומכיוון שלא עשו זאת אלא בכו מבלי‬ ‫לזכור את ה'‪ ,‬הרי זה בכיית חינם‪ ,‬כי מי שמאמין בה' אפילו שהוא בוכה אבל הוא מאמין אזי אין‬ ‫זה חינם כי בסך הכל על ידי בכיתו הוא מבקש עזרה מה' הגם שאין זה שלמות האמונה‪ ,‬אך‬ ‫עדין האדם מבין שאין לו למי לפנות אלא להקב"ה‪.‬‬ ‫אבל מי שבוכה בלי אמונה זה נקרא חינם שהרי ה' יכול לעזור לך‪ ,‬ומדוע אתה בוכה סתם‪,‬‬ ‫נמצא שעיקר הטענה על דור המדבר היה מדוע לא בקשתם את ה' בכל אופן גם לאחר מה‬ ‫ששמעתם מהמרגלים‪.‬‬ ‫ובאמת האדם צריך לבכות הרבה לפני ה' ולהתחנן לפניו שלא יגיע ח"ו למצב של בכיית חינם‬ ‫אלא תמיד יזכור את ה' ולא יאבד את האמונה‪ ,‬וזה מה שענה להם ה' "אתם בכיתם בכיית חינם‬ ‫לכן אקבע לכם בכיה לדורות" ולכאורה מה המידה כנגד מידה בעונש זה שהרי אם ה' היה אומר‬ ‫שגם הדורות הבאים יבכו בכיית חינם הרי זה דומה למה שישראל חטאו ובאותו מידה נענשו?‬ ‫אלא העניין יובן ע"פ האמור לעיל שבכיית חינם נמדדת בזה שהאדם לא פונה עם צרתו לה'‬ ‫יתברך שיחמול עליו היכן שהוא נמצא באותו חושך‪ ,‬ומשום כך נענשו באותה מידה כל ישראל‬ ‫גם בדורות הבאים שאכן הם פנו לקב"ה בתפלה בשעה שנחרבו שתי הבתי מקדש אך זה היה‬ ‫בכיית חינם כי ה' יתברך לא שעה לתפילתם בבחינת הסתרת פנים וכמו שכתוב סכותה בענן‬ ‫מעבור תפילה היינו שתפילתם של ישראל הייתה בבחינת חינם כי לא היה להם מי שישמע‬ ‫את תפילתם‪ ,‬ומשום כך עלינו להתחזק עד מאוד בענין זה של לפנות לקב"ה בכל ענין כי רק זה‬ ‫‪‬‬ ‫יקרב את הגאולה אכי"ר‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ק ל ף‬ ‫ריק?!" הרהר‪ .‬לבסוף לא‬ ‫היה יכול להתאפק‪ .‬הוא הוציא‬ ‫מכיסו את דף הנייר‪ ,‬פתחו‪,‬‬ ‫ואכן – הדף היה חלק לגמרי;‬ ‫ולא הייתה כתובה בו אפילו אות אחת‪.‬‬ ‫ברגע הראשון רצה לסב על עקביו‬ ‫ולהעמיד את הרבי על טעותו‪ .‬אך‬ ‫מיד דחה את המחשבה ואמר בלבו‪,‬‬ ‫שאם הרבי נתן לו גיליון זה‪ ,‬ודאי ממנו‬ ‫תצמח לו הישועה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשהגיע אל בית הפריץ‪ ,‬נטל הוא מידו‬ ‫את דף הניר‪ ,‬פרש אותו על השולחן‬ ‫והחל קורא‪ .‬כשסיים את הקריאה‬ ‫נשא את עיניו אל היהודי‪ ,‬והפעם עיניו‬ ‫נעימות ורכות‪" :‬ראה נא‪ ,‬התחרטתי‬ ‫על מה שאמרתי לך בפעם הקודמת‪.‬‬ ‫כבר התרגלתי אליך‪ ,‬ולמה אסתכן‬ ‫בעסקים עם זרים‪ .‬החלטתי להחכיר‬ ‫לך שוב את הפונדק‪ ,‬וכפיצוי על עוגמת‬ ‫הנפש שגרמתי לך‪ ,‬הריני מוחל לך על‬ ‫יתרת החוב"‪.‬‬ ‫היהודי לא ידע אם הוא שומע את‬ ‫הדברים בהקיץ או בחלום‪ .‬כשראשו‬ ‫מסוחרר מאושר הודה לפריץ על חסדו‬ ‫ויצא מיד לבשר לרבי לוי יצחק על‬ ‫הנס שקרה‪ .‬לא הרחיק היהודי לכת‪,‬‬ ‫ובצומת הדרכים פגש את הצדיק עומד‬ ‫ומצפה לדעת מה עלה בגורלו‪.‬‬ ‫סיפר לו החסיד בשמחה את כל מה‬ ‫שקרה בבית הפריץ‪ ,‬והצדיק כאילו‬ ‫מחכה לשמוע עוד‪" .‬נו‪ ,‬ומה עוד אמר‬ ‫לך?"‪ ,‬מוסיף הצדיק ושואל‪" .‬לא כלום"‪,‬‬ ‫משיב החסיד בפליאה‪ .‬נתכרכמו פניו‬ ‫של רבי לוי‪-‬יצחק‪ ,‬והוא שאל את‬ ‫היהודי מה עשה במכתבו בדרך לפריץ‪.‬‬ ‫נאלץ היהודי להודות‪ ,‬שפתח את הדף‬ ‫וראה שאינו אלא נייר חלק‪.‬‬ ‫אנחה כבדה נפלטה מלב הצדיק‪.‬‬ ‫"חבל‪ ,‬חבל"‪ ,‬מלמלו שפתיו‪" .‬אילו‬ ‫האמנת באמונה תמימה ולא היית‬ ‫מפקפק כלל‪ ,‬אילו היית מקיים‬ ‫את דברי בשלמות ללא כל חקירות‬ ‫ודרישות‪ ,‬היית זוכה בפונדק כמתנת‪-‬‬ ‫עולם והיית מוריש אותו לבניך אחריך‪.‬‬ ‫אך בפגם אמונת חכמים הפסדת את‬ ‫חלקך בפונדק‪ .‬דע לך כי אין להטיל‬ ‫ספק בדברי הצדיקים ובישועת ה' על‬ ‫ידם"‪.‬‬ ‫ההרשמה בעיצומה!!!‬ ‫ישיבת "ברסלב" לצעירים מצוינים‬ ‫"משכן שלום"‬ ‫בנשיאות מו"ר הרה"צ ר' שלום ארוש‬ ‫שליט"א‬ ‫‪‬‬ ‫בשטו"מ ובס"ד אנו מודיעים על פתיחת‬ ‫ישיבה לצעירים ומכינה לישיבה בעיה"ק‬ ‫ירושלים תובב"א‪.‬‬ ‫הישיבה תנוהל ע"י צוות מסור ומקצועי‬ ‫ובהדרכתו הצמודה של הרה"ג ר' בצלאל‬ ‫נהרי שליט"א‪ .‬ראש ישיבת אהבת משה‬ ‫ומו"צ עיה"ק ירושלים‪.‬‬ ‫לפרטים‪:‬‬ ‫‪052-7667214‬‬‫‪02-5802177‬‬ ‫שואל‬ ‫ומשיב‬ ‫שאלות למו"ר ראש הישיבה שליט"א‬ ‫כיצד להשמר בקירוב רחוקים‬ ‫התנא רבי ישמעאל בן אלישע הכהן הגדול מעשרת‬ ‫הרוגי מלכות היה נצר למשפחת כהנים גדולים‪ .‬מסופר במדרש‬ ‫על מסירות נפשה של אימו שהלכה לטבילה וכשיצאה פגשה בחיה‬ ‫טמאה‪ ,‬חזרה לטבול ושוב פגשה בחיה טמאה אחרת כך מספר‬ ‫פעמים עד שקרא הקב"ה למלאכו ואמר לו רד לפני צדקת זו שהלילה‬ ‫תתעבר בבן זכר וישמעאל שמו‪ .‬ואמרו עליו על רבי ישמעאל שהיה‬ ‫אחד משבעה האנשים היפים בעולם ופניו כמלאך ה' צבאות‪.‬‬ ‫את הערצתה המדהימה של אימו אליו ניתן ללמוד מהמסופר‬ ‫"א ּמוֹ ׁ ֶשל רַ ִּבי יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ָּב ָאה וְ ָק ְבלָ ה ָעלָ יו לְ רַ ּבו ֵֹתינוּ ‪ָ .‬א ְמרָ ה לָ ֶהן‪:‬‬ ‫בגמרא ‪ִ -‬‬ ‫ַּג ֲערוּ ְּביִ ׁ ְש ָמ ֵעאל ְּבנִ י‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאינוֹ נו ֵֹהג ִּבי ְּבכָ בוֹד‪ְּ .‬באו ָֹת ּה ׁ ָש ָעה נִ ְת ַּכרְ ְּכמוּ ְּפנֵ ֶיהן‬ ‫ׁ ֶשל רַ ּבו ֵֹתינוּ ‪ָ ,‬א ְמרוּ ‪ֶ :‬א ְפ ׁ ָשר ׁ ֶש ֵאין רַ ִּבי יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל נו ֵֹהג ְּבכָ בוֹד ֲאבו ָֹתיו? ָא ְמרוּ‬ ‫שה לְ ךָ ? ָא ְמרָ ה‪ְּ :‬ב ׁ ָש ָעה ׁ ֶשיּ ו ֵֹצא ִמ ֵּבית ַה ְּו ִע ָידה ֲאנִ י רו ָֹצה לִ רְ חוץ‬ ‫לָ ּה‪ֶ :‬מה ָע ָ ׂ‬ ‫ֶאת רַ גְ לָ יו וְ לִ ׁ ְש ּתוֹת ֶאת או ָֹתם ַמיִ ם‪ ,‬וְ הוּ א לא ֵמנִ ַיח לִ י‪ָ .‬א ְמרוּ לוֹ‪ :‬הו ִֹאיל וְ הוּ א‬ ‫רְ צוֹנָ ּה ‪ -‬הוּ א ְּכבו ָֹד ּה" ]יְ רוּ ׁ ַש ְל ִמי ֵּפ ָאה ַּדף ג‪ַ ,‬ע ּמוּ ד ב'[‪.‬‬ ‫רבי ישמעאל הגיע למעלות קדושה וטהרה נוראיות עד כדי כך‬ ‫שמסופר בגמרא כי בהיכנסו לתפקידו בבית המקדש פגש בקדוש‬ ‫ברוך הוא שאף ביקש ממנו לברכו ‪" -‬תניא אמר רבי ישמעאל בן‬ ‫אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי‬ ‫אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי‬ ‫ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את‬ ‫כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים‬ ‫ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו‪] "...‬מסכת ברכות‬ ‫דף ז‪/‬א[‬ ‫ממעלת הקדושה הנוראית ומסירות הנפש של בניו של רבי ישמעאל‬ ‫ניתן להבין מהסיפור המזעזע המובא בגמרא‪" :‬אמר רב יהודה אמר‬ ‫רב מעשה בבנו ובבתו של רבי ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני‬ ‫אדונים לימים נזדווגו שניהם במקום אחד זה אומר יש לי עבד שאין‬ ‫כיופיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו‬ ‫כיופיה אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות הכניסום לחדר זה‬ ‫ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה זה אומר אני כהן בן כהנים‬ ‫גדולים אשא שפחה וזאת אומרת אני כהנת בת כהנים גדולים‬ ‫אנשא לעבד ובכו כל הלילה כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את‬ ‫זה ונפלו זה על זה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן" ]מסכת גיטין‬ ‫דף נח‪/‬א[‬ ‫לאחר חורבן בית המקדש רבו הצרות על עם ישראל ונגזרה גזירה‬ ‫נוראה ע"י הרומאים להרוג עשרה מחכמי ישראל הלא הם עשרת‬ ‫הרוגי מלכות‪ .‬גדולי ישראל ביקשו שלושה ימים להיערך ונתקבצו‬ ‫כולם‪ .‬אמר להם רבי ישמעאל שברצונו לעלות למרום ולברר האם‬ ‫מקור הגזירה משמים‪ .‬הסכימו עימו חבריו‪ ,‬אמר רבי ישמעאל את‬ ‫השםהמפורשועלהבסערהלמרום‪.‬חז"למספריםבאריכותעלהדיון‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫רבינו הקדוש כותב )ל"מ קלד( שאדם שאומר תורה ברבים צריך‬ ‫להזהר שלא ידבק בו הרע של השומעים‪ .‬ושאלתי היא האם אדם‬ ‫שהולך להפיץ בצמתים ובבתים גם נכלל בכך שצריך הוא להשמר‬ ‫שלא ידבוק בו הרע של השומעים‪ ,‬ואם כן מה העצה להגן שלא‬ ‫ידבק בנו הרע?‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הנה רבנו הק' מביא בליקוטי מוהר"ן תורה נט "מי שמשתדל‬ ‫תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך‪ ,‬צריך לשמר את עצמו‬ ‫שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם"‪.‬‬ ‫וא"כ מובן מדברי רבינו ז"ל שאדם שעוסק בקירוב רחוקים –‬ ‫הפצה‪ ,‬צריך להישמר שלא ידבק בו הרע של בני האדם שעוסק‬ ‫בקירובם‪ ,‬ובהמשך התורה מבאר רבינו ז"ל כיצד ישמר האדם‬ ‫שלא ידבוק בו הרע של אלו שהוא מקרב‪.‬‬ ‫והעצה על זה היא על ידי "משפט"‪ -‬הינו שיראה לשפוט את‬ ‫עצמו תמיד על כל מה שעשה אם הוא כהוגן אם לאו‪ .‬ויוכיח‬ ‫וייסר את עצמו על כל מה שעשה שלא כהוגן‪ .‬ועל ידי בחינת‬ ‫משפט הזה על ידי זה נתלהב הלב‪ ,‬ואש ההתלהבות הזאת שורף‬ ‫את הקליפות מלהתאחז בו‪ ,‬ואז מכניע אותם גם מלהתאחז‬ ‫באלו הנפשות‪ ,‬שקרבם לעבודת השם יתברך‪.‬‬ ‫נמצא אדם שהוא מתעסק בקירוב נפשות לאבינו שבשמים‬ ‫מחויב הוא לעסוק במשפט‪ -‬לשפוט עצמו על כל מה שהוא עשה‬ ‫בפרוטרוט‪ ,‬ואם לאו נדבק בו הרע של השומעים‪ ,‬המתקרבים‪,‬‬ ‫ולא עוד אלא שהוא יכול להעביר את הרע שהוא קיבל ולהכניס‬ ‫זאת בליבות המתקרבים על ידו‪ .‬וישתדל גם להתפלל תפילה‬ ‫אישית שיזכה להשמיע לכל אחד בדיוק מה שהוא צריך‬ ‫המרתק שנערך בשמים בין רבי ישמעאל והמלאכים הקדושים‬ ‫)דוגמא לשם המחשה‪ ,‬מסופר שרבי ישמעאל פגש בעלייתו לשמים‬ ‫במלאך שר הפנים ששאלו ‪" -‬אתה ישמעאל שקונך משתבח בך כל‬ ‫היום ואומר יש לי עבד בארץ כמותך זיוו כזיוך ומראהו כמראך? אמר‬ ‫לו אני הוא ישמעאל‪ .(".‬רבי ישמעאל בדק האם הגזירה חתומה שכן‬ ‫אם אינה חתומה היה סמוך ובטוח ביכולתו לבטלה ועל כך אמר לו‬ ‫המלאך הקדוש‪" :‬אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שגילה הקב"ה‬ ‫לכם מה שלא גילה למלאכי השרת"‪.‬‬ ‫כאשר הבין רבי ישמעאל כי גזרה חתומה היא משמיים כדי לרצות‬ ‫את מידת הדין ולכפר על מכירת יוסף ע"י אחיו קיבל עליו את הדין‬ ‫והודיע לחבריו שייטהרו ויתכוננו לקראת ביצוע הגזירה הנוראה‬ ‫ומסירת נפשם על קדושת שמו ייתברך‪.‬‬ ‫על רבי ישמעאל נגזר לצאת להורג ביחד עם חבירו הקדוש רבן‬ ‫שמעון בן גמליאל‪ .‬כל אחד מהם רצה להיהרג ראשון כדי שלא‬ ‫לראות במיתת חברו ולכן הפילו גורל והגורל נפל על רבן שמעון בן‬ ‫גמליאל‪.‬‬ ‫לאחר הריגתו באכזריות של רבן שמעון בן גמליאל לעיניו התאבל‬ ‫רבי ישמעאל על חברו וצווח‪ .‬הביטה בו בת הקיסר וחמדה את יופיו‪,‬‬ ‫שפניו היו דומים למלאך ה' וביקשה מאביה‪ :‬תן לי בקשה אחת!‬ ‫אמר לה‪ :‬כל מה שתאמרי אעשה חוץ מרבי ישמעאל וחבריו‪ .‬אמרה‬ ‫לו ביתו‪ :‬בקשה ממך‪ ,‬החיה אותו! השיב הקיסר‪ :‬איני יכול‪ ,‬שכבר‬ ‫נשבעתי להרגם‪ .‬אם כן‪ ,‬ביקשה בת הקיסר ברוע ליבה‪ַ ,‬צווה ויפשיטו‬ ‫עור פניו שאוכל לשמרם‪ .‬הסכים לכך הקיסר האכזרי‪ ,‬וציווה‬ ‫להפשיט מעל רבי ישמעאל את עור פניו בעודו חי‪ .‬כאשר הגיע‬ ‫הפושט למקום תפילין התחיל רבי ישמעאל לצעוק צעקה גדולה‬ ‫ומרה וישא את קולו ויבך‪ ,‬אמרו לו מפני מה לא בכית עד עכשיו‬ ‫ועתה אתה מתחיל לבכות‪ ,‬אמר להם רבי ישמעאל על נשמתי איני‬ ‫בוכה אלא על מקום שבו נתון שם אל עליון על התפילין‪ .‬מן אותה‬ ‫צעקה שצעק רבי ישמעאל נזדעזע כל העולם‪ .‬לאחר זעקתו השנייה‬ ‫ביקש הקב"ה להפוך את העולם לתהו ובהו‪ ,‬ירד המלאך גבריאל‬ ‫ואמר לו לרבי ישמעאל אם תצעק שלישית יהפך העולם לתהו ובהו‪,‬‬ ‫אלא אשריך ישמעאל ואשרי חבריך מה צפון לכם! כיון ששמע רבי‬ ‫ישמעאל כך הפך פניו עד שיצאה נשמתו‪ .‬מובא בחז"ל שבאותה‬ ‫שעה אמר עליו הקב"ה "זכר צדיק לברכה"‪ ,‬פתחו מיכאל וגבריאל‬ ‫ואמרו "זכרו לחיי העולם הבא"‪ .‬פתחו חיות הקדש ואמרו "תנוח‬ ‫נפשו בצרור החיים" פתחו שרפים ואמרו "רוח ה' תנחנו"‪ ,‬פתחו‬ ‫המלאכים וכל צבא מעלה ואמרו "זכרו לחיי עולם עם הצדיקים"‪...‬‬ ‫יהי רצון שיעמוד בתפילה עלינו ועל כל עם ישראל ותעמוד לנו זכותו‬ ‫עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו!‬ ‫ציונו הקדוש של רבי ישמעאל בן אלישע נמצא בכפר הדרוזי סאג'ור‬ ‫לשמוע‪ ,‬ושיזכה למצוא חן בעיני רואיו שיסכימו לקבל את מה‬ ‫שהוא רוצה להעביר להם‪ ,‬ושהדיבורים בדיוק יתאימו לשורש‬ ‫נשמותיהם‪.‬‬ ‫רבי נתן מברסלב )ל"ה הלכות גרים הלכה ג ה( מסביר לנו‬ ‫שבכדי לזכות לבחי' אש המשפט ע"י שיסע לצדיקים בר"ה‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬נמצא‪ ,‬שאי אפשר לקרב בעלי תשובה וגרים לה' יתברך‬ ‫כי אם על ‪ -‬ידי בחינת משפט כנ"ל‪ .‬בשביל זה נוסעין על‬ ‫ראש השנה לצדיקים‪' .‬על ראש השנה' דיקא‪ ,‬כי כל מי שרוצה‬ ‫להתקרב לה' יתברך באמת ובודאי אי אפשר להתקרב באמת‬ ‫לה' יתברך כי אם על ‪ -‬ידי הצדיק הדור האמתי ואין הצדיק יכול‬ ‫לקרבו כי אם על ‪ -‬ידי בחינת משפט כנ"ל‪ .‬ועל ‪ -‬כן נוסעין על‬ ‫ראש השנה דיקא‪ ,‬כי ראש השנה הוא יום המשפט‪ .‬ועל ‪ -‬כן‬ ‫אז הוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה ואז נוסעין לצדיקים‬ ‫להתקרב לה' יתברך‪ ,‬כי אז יוצא לאור משפט ושורף את הרע של‬ ‫הרוצים להתקרב‪".‬‬ ‫ועוד מסביר מוהרנ"ת )ל"ה תערובות ה"ה( שבכדי להנצל מהרע‬ ‫שלא ידבק בו ובכדי לשרוף את הרע של המתקרבים על ידו הוא‬ ‫ע"י שעושים מהתורות תפילות‪ ,‬דהיינו על כל לימוד שהוא לומד‬ ‫יתפלל שיזכה לקיימו‪ ,‬וזהו אש המשפט שמכניע את כל הרע‪,‬‬ ‫ולכן גם עצה טובה להנצל מהרע שלא ידבק הוא ללמוד את‬ ‫תורה נ"ט בליקו"מ ואח"כ לומר תפילה נ"ט בליקוטי תפילות‪.‬‬ ‫ותמיד צריך לזכור לנגד עינינו את המעלות הגדולות שיש בקירוב‬ ‫רחוקים שבזכותו הקב"ה מבטל את הגזרות מעם ישראל )ספר‬ ‫המדות תשובה כ"ד( וכמה שיותר לעסוק בכך‪ ,‬ובפרט עכשיו‬ ‫שהוא ממש חובת השעה שעם ישראל טובעים בים לצאת כמה‬ ‫שיותר להפיץ ולקרב‪ ,‬ובמהרה יקוים בנו הפסוק "והשיב לב‬ ‫אבות על בנים ולב בנים על אבותם" אכי"ר‪.‬‬ ‫בעיירה קטנה יש ‪ 3‬בתי כנסת‪ :‬אחד אורתודוקסי‪ ,‬אחד‬ ‫קונסרבטיבי ואחד רפורמי‪ .‬בשלושתם קיימת בעיה‬ ‫רצינית של סנאים המסתובבים בבניינים‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל‬ ‫קהילה‪ ,‬בדרכה שלה‪ ,‬מקיימת ישיבה כדי לדון בבעיה‪.‬‬ ‫האורתודוקסים מגיעים למסקנה שזו גזירה משמים‪.‬‬ ‫הקונסרבטיבים מחליטים לטפל בסנאים בסגנון הראוי‬ ‫של אחריות‪ ..‬הם לוכדים את הסנאים באופן בלתי‬ ‫מזיק ומשחררים אותם בפארק שבקצה העיירה מרחק‬ ‫שלושה ימים מבית הכנסת‪.‬‬ ‫בבית הכנסת הרפורמי נערכות מספר ישיבות ארוכות‪,‬‬ ‫ובהן ניתנת לכל החברים הזכות להביע את דעתם‪.‬‬ ‫לבסוף הם מכריעים לקבל את הסנאים כחברים בקהילה‪.‬‬ ‫מאז הם רואים אותם רק בראש השנה וביום כיפור‪.‬‬ ‫וויה רוח‬ ‫נית‬ ‫בלתי נשכ‬ ‫חת‬ ‫ח‬ ‫לאורם‬ ‫נלך‬ ‫רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול‬ ‫כ"ה סיון‬ ‫בדיחות הדעת‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬ ‫מוסדות "חוט של חסד"‬ ‫מזמינה אותך להצטרף למסע‬ ‫רוחני מרתק ומחזק במיוחד‪.‬‬ ‫נסיעה לקברו של רבי נחמן‬ ‫מברסלב באומן‪.‬‬ ‫ולעוד קברי צדיקים באיזור‬ ‫בי"ט בתמוז )‪ 1/7‬למניינם(‬ ‫ועוד מגוון מסלולי קייץ‬ ‫בהדרכת הרבנית מרים ארוש‬ ‫תליט"א‪.‬‬ ‫חייגי עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫לטייל בגן האמונה‬ ‫שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט‪.‬‬ ‫יום א‘ יום ב‘ יום ג‘‬ ‫יום ד‘ יום ה‘‬ ‫‪---‬‬ ‫חולון‬ ‫רחובות‬ ‫תל‬ ‫אביב‬ ‫ישיבת‬ ‫חוט של‬ ‫חסד י‪-‬ם‬ ‫לברור כתובת השיעור חייג‪02-5812210 :‬‬ ‫זמנים|‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרשת שלח לך תש"ע‬ ‫ת“א‬ ‫חיפה בא“ש‬ ‫כניסה‬ ‫‪19:21 19:14 19:22 19:06‬‬ ‫יציאה‬ ‫‪20:24 20:28 20:26 20:23‬‬ ‫לר“ת‪:‬‬ ‫‪21:00 21:04 21:02 20:59‬‬ ‫הפטרה‪" :‬וישלח יהושע" )יהושע ב'(‬ ‫יו“ל ע“י‬ ‫מוסדות "חוט של חסד"‬ ‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫טל‘ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬ ‫נייד ‪052-7680002‬‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪5812210@gmail.com‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬