צפייה - דרכי אבותינו מן המערב
U.S.A.•».*. d H H * A t * 2 * 1־*«•׳
־»*«.
»*J,־*V
י*•***
יא«#-ז י*י^*־י ^ * ^ ^ * ^ n r t f־rt
z*r«^Sl
י
:
5י*
a
א ב י ך צוד.
4
Uו
ו
4
ו
וז {
«5בו 4
4 v-T
לפני
מותו
׳••״--4״4י •*ג•
לאמי
• * ך י -ל ״ • • ״ ? • • • *• • 4די•
צו לצו
א ד
את בן ירצה .את כל
ydbיעשה .לקייס אה
4
וב 4
1ft
4 nאשר אהבה לשמור.ולעשיה ככל היוצא מפיו בחייס
:1
חייתו ואף .לאחד שמה .ושמהס אה דברי אלה על
\r
u
לבבכס .לקיח בידכס .ס פ ר התירה הזאה .בשמחות
n
וגיל ונפשות עליזות .כי נקבצו ובאו בי מדות נאית.
כל דבלי אלהיס חייב .דאה הייס .ע ס ע׳צה
4
4
4
ו 4
4
4
• Ifן
4
״v
;><-
•^X
V.
i
? r# 5־ 4
הן ח; נשואית .לפקוח עיניס עירות .לתקן המרות הזרות.
אחת דבר הכר נא למי החיתמת .אש״ ניך לאמר להיניא
ממסגר
אסיר .הלכידיס בענת היצר.
*5
שמעו מיסד
וחכמי .חיך העועמי .דברי הכמיס אמה .וגס פ ה לא
עשיתי מאומה .לנער דעה ומזימ* .זו אינה משלי דברי
חכמיס וחידושה מ ה כמלכו לחכי אמרותס .להבין משל
ומליצה מ ע ע מ ה .במרה במשקל .לדעת נבין נקל .למעז
הקורא בו
<•
*ר,
*• V•*! «1» •vיויי״י k»V
חפ! פי ולשוני
נואמת .דבריס שכליות ולא חקיות .ורוב; בי; אז־ ס לחברו
ריע ועמית .ודבריה הנריכיס לעבודת הבירא לפי ה ע ת
והעונה נודעת .ולא באתי אלא להזהיר הבניס בני הי״ו.
;v
>
4 n
* rj
*= )
וב '•{•
»• 1
יי •:ו
J u
4 Zi
לבלתי יהיו למשל בעיני כל רואיהס .ואני חשוב כמה .והיו
הדבריס האלה אשר אנכי מנוה א ת כ ס על לבבכס .ועל
נפשכס .אל תפילי דבר גזירתה לעד קיימה .קל והימר
מגט!
׳ , x l׳ l׳ *11ס.דd .
^$- 2*7
אב
rr csiu׳s
, * ! a c t׳1» lא ״cl׳l׳l u g cn
r
«*# s־יייג«#׳יT*«-anי׳ג* < * » ut׳ יג * « י*•«4
k
r
< %
r
^ ' * • a J
הסכמה
מאת עטיו אדמו״ו הרב הגאון הגדול המפורסם רשבבה״ג עטרת צבי
תפארת יוושלס ףאש״ל במוהר״ר יעקב שאול ^ישר שליט״א
הוא ובניו
ממלכתו.
יאריך ימיס על
אתו .בימיו ובימינו תושע יאודה וישראל ישכון לבטח אבי״ר!
אנא נפשאי ראשון לציון הבעהח״מ ראה ראיתי זה ספר אשר הורה
גבר הכם ־בעז ותעצומות אשכול השליטות .הרב המופלא ,וכבוד
ה מלא ,חק לישראל נר המערבי כמהור״ר סמחוז הלואה זצ״ל.
חדאי נפשאי בראותי מעשה חדש דברי פי
חכם חן המתוקים מדבש ונופת צופים וראוים המה להעלותם על מכבש
הדפוס ,ת י מילי דמוםר המש׳מח ^די׳ם ואנשים אשר אזר כגבר חלציו
לקיים מצות חלקים במאמרי חיל במוםר השכל והמדע ,והוסיף נופך
משלו לעורר הישינים ולהקיץ נרדמים בדברי כבושים ומשלים נחמדים
אשר מושכים לבות בני אדם ,אישר חייליה לו תואר ולו׳ אדר ,וקרא את
שמו צו לצו לצוות את בני ישראל להלוך ולנהל בדרך הטוב
ולמפורסמות אין צריך ראיה ,כי כבר יצא מוניטון שלו
והישר
בפסקיו בם׳ כרם חמר אשר פעל ועשה הרב המופלא כמוהר״ר
אברהם אנקואה זצ״ל להלכה ולמעשה קולע kהשערה לא יחטיא המטרה.
ובכן באתי עד הלום בהםכמתי בדברים מקובלים כי ראיתי חשק המו״ל
בי מאוויר דוקא לזכות את הרבים ואת בנץ ושמרו דרך ה׳ בעניניס
יקרים מפנינים .נבונים ורמים .משיבי נפשות תמימים .לזכות את ישר*>
לאור הגנוז לצדיקים .וכל איוזן שומעת תבונה ודעת דברים המקודשים
ישנים וחדשים .אשר חברם יחד בשכלו הזך והזוהר .בעצם השמים לטוהר.
הנה כי כן הכל ירוצו יבוזו כסף יבוזו זהב לקנות את מעלת הספר היקר
והנחמד הזה ,יודו זכות התורה וזכות היב המחבר הנז׳ ז״ל יגן בעדו
וימלא ה׳ תאות נפשו ,והנני מבוך לכל המשתדלים להביא •הםפד הנחמד
הלז על מכבש הרפוס .ובפרט להאי גבדשתא דדהבא הין גביו וחכם
עליון יצ״ו אשר
רודף־ צדקה וחסד חייים עד העו׳לס והוא כיהן
עליו בכל עז לגמרה
לבית הדפוס ועמד
טרח ויגע להביאו
המלאכה ,יבורך מפי עליון ויפקדהו ה׳ מרע אנשים .כולם קדושים.
וימלא ה מש^ות לבו לטובה בעושר וכבוד ,וילוו * 1החיים והשלום.
ביד וזעה צאן קדשים בתוככי יוושלם ,ואש דרבנים באה״ק ,היום
,
י״; לחדש זיו ש׳ תוס״ד החותם בברכה
,
,
,
יעקב שאול א ש ר
נא סי׳ יע״>ן נרכ״ה
הכהן
ארח חיים למעלה למיםניל ,מיד ה׳ עליו השביל .ונתן
מן הדם ,טוב איש חונן ומלוה וקדם .חד מבני עליה ,הפליא לעשות
ויגדיל חושיה .הכין בחסד כיס׳ו ,בעזת מנינו ומחסו .לקרבה kהמלאכה,
בכל העריכה ,מאת ה׳ יישא ברכה .יראה זרע יאריך ימים ,עד עמוד
הבהן באורים וחוטים .אשרי שא ככה ,את הרבים זכה .לדןציא לאוד
תעלומה ,גנזו ברומים מימים ימימה .חבושים וארודם ,ליישר דרכי עקשים
וגלוזיס ,עד תאות גופות עולם נחפדם ,בהבל הכלים אחוזים ,ואת בהם
הזוזים ,להתמכר להנאות שמחים ועלזים ,בחשכת האולת על מטת בהט
ושש הודם .לדעת לעות ל^קי מעמים ,צו לצו צואת בחרודם .דברי
מוסר נעימים וערבים ,אמרים הנוזלים כטל וכרביבים .תועלתם מכספים
וזהכים ,מרדת קודש נחצבים ,מספרי יראים משאבים ,חברים מקשיבים,
לקול ש־פים ולהביס ,להשיב מעון רבים ,לילך בדרך טובים ,והמר,
ככתובים .בשועצות ודעת ס׳חשיחד .נאה ,מתכות כסיל מאה ,בדד ה
יראה ,לחסד בל חלאה ,לרוות נפש הצמאה ,צו לצו בצואה ,לדפוסי
מוצאה ,אוד .כל התלאה ,ורב ההוצאה ,־ להשפיע נפש שוקנך .,דברי
חכמים כדרבנות נחקקים .בעט ברזל ועופרת ,למשמרת למתת .בתך
הוא לה׳ אשר'לא עזב חסת את החיים ,ויבא בעדי עתים .הוד והדר
פעלו ,ברך ה׳ חילו .עמל ויגע בכפלים ,משכורתו שלימה משמים .תורת
חכם מקרי חיים .ושם עזו חביון ,יהי׳ לרצון אמרי פי והגיון,
סמיך לחתימה במנלת ספר ,לשםוע קול ס ו פ ר במשנתנו זאת עדות
,
ביעסב .פה ווהראן *•r
מאוהבי דדב המחבר בחייו וממנכתו לאח -מיתי ,יגיד חתלתול
תורתו אימגתי ,החותם ברוב עוז ושלוש ע״ה יעקב סופר ס־׳מ.
הקדמת המחבר ,בלעני שפה מדבר.
מצוה
לקיים דברי המת אשר משחיו ולמעה דבר בעיניו .הן מזהירין לנזהר לא
חו&יפו לחעוא .בשנותו את עעמז כמה פעמים חזור ׳תזור .הלואי ואולי
לחולי הנפש הכואבת תהיה מזור .כיכרי( דברי א מ ת :לקוחים המה לי .מסו״ס
חיך העועמים אומר לי לי .כמלקע ורהיעני מספרי מוסר .וכל •טוב לא נחסר ..דא׳׳ח
תורת אמת :להציל לקותים למות .ההולכים בגיא צלמות .בעצת רשעים .ובדרך
חעאים הפושעים* השותים יין ענושים בתחבולה ותרמית :לא זכרו אחריתם .גם
אהבתם גם שנאתם .ויאבדו באפס תקוה .זיתאוו תאיה .וזכרם לא יסז׳ן* יכרת זיצמת:
מולידים לבהלה מבלים ימיהם בפיה רי׳ק בקולה נסת .ואמר לה והיא מתבוססת.
וקולה ליו ישמע מוכת עץ .רק רע יחרוך רמיה צירו להתיעץ .והיא בוכה ומתרעמת:
אב J
ה
עריק לא יצאת מרשות
'לשמוע דברי תכמיס .לבלתי לכת אחרי העמיס .זקנים עם נערים .ולבלתי
לכת אתרי הבתורים .יושבי קרנות בתוהו ובוהו דברים הדברים אין אמת:
עשיר ורש נפגשו .שח״וק שח׳וק לדב׳רא והמה יתלחשו .אילו לדיו כחוכא על ביי״אר
מח׳וק .זה עח לשחוק .כל ריע ועמית :אבן מקיר תזעק הרימו נס .בכלי עץ יד
נס להתנוסס אין אונס .על ג׳ חלקי אבנים מפסע .והוא עד אז ראה כמשתגע
אס׳ מתנועע .וגם את המת :ועאייאע׳ר בעאייאע׳ר הצמד .להעלות ל ל תמיד.
וע׳ל תתנו דמיינו סולו־ סולו המסילה .סקלו מאבן זרק׳א מקיף כגורן עגולה .זו
בצר זו שולי שולי הסולמית :עלי עצו׳רועלי חיבל .כי׳ס כייס כליי׳ה שם ב׳ל.
יעלצו הו׳י באיי׳לי .ויבואו האנשים על הנשים בחודם ובתולות .הגדולים עם
הקטנים בתופים ובמחולות .ושעירים ירקדו שם ואש להבת ואינה עוממת :ואין איש
אב J
שם על לב .יתומים הייט ואין
גוררת מצוה אחרת .ועבירה סשע .ותלויה אש בוערת .עם הא׳רש אשר
קאריטא בה תלורה תח׳ת חבו׳רה .אין ישיבה בעזרה .הגדםוהגדמת:
* ויה׳י ככ׳ה לוטיו .כל העם אשר בצעיר .בהגלות נגלות כי ליו בלוע׳ו .יהח הכל
ועלה באשו .כי עץ נשא ופיו יענה עזות ככה תעשו .ולא קם ולא זע כי חם תם
הכסף פיהם נואמת :טאב לא טבל עשו מאב לי דלא אברי ,ושי׳ש בי׳ש כי יהיה
שבר אל שבר .ידובקו דבק שברי .וקרא זה אל זה ואמר .כצפור בודד על גג ולב
תומרמר .נפשם ברעה תתמוגג קילה הופכת ואינה חוסמת :ובכן ראיתי רשעים
קלוצים וממקום דאד׳וש יהלכו .קרני ראם וע׳צי שין הד׳מין יתעבד הבהר אור
והאנשים שולחו ואחריהם נמשכו .ואדם עד׳יין לעבור את האד׳אמה .אל תראי
האלמה גילי רב רב שתי ומרווי .תנו שכי קאו׳וי וקאויוי .לא תוכל כל עוע׳ה בה
אני שלום וכי אדבר .והמה קשתם לוחמה :והמה מריו וחש׳בו כי ירויחו .וכל אשר
יעשו יצליחו .בלל ה׳ שפתם אלא לראותם .לדעת חכמתם ובינתם .ואין דעתם עמהם
אב J
מסכמת :היש לכם
מצור!
מצוה
מצוה
ותורה אור אין חכמה ואין תבונה לנגד ה׳ היוצר .הוא המוריש ומעשיר.
ועצתו היא תקום .לעולם מפיר מחשבות ערומים מקענם ועד גדולם.
א
ולא
הקדמת המחבר
ולא עלה בידם כי אם קורי שממית :הדמ׳ין יתעביד כי מאספיו יאכלוהו והללו.
על מצו׳ת ומר׳ורים יושבי בצלו .עברה וזעם וצרה .פת חת׳ה מציה סימו׳רה .פת
ציע׳ורין חרס עועמת :על ריב ב ל י ועל גצות׳ס .צי׳ר למחילות בוכה למשפתזת.
יד ליד באבן או באגרוף .מוציאי איבת האר׳ש רעה גידוף וחירוף .שלף איש נעלו
ונתן לרעהו חרב נוקמת :אנה ה׳ \ דגול מרבבה .ברצונך את ציון העיבה .וחתור
חתירה והחזירנו בתשובה .ועזרנו אנחנו וזרענו ע״ד כ׳׳ש באהבה רבה .על דבר
אמת :ובעל ממנו ומזרעכו .השטן וחיילותיו המונעים אותנו .לבלתי לכת בדרך עובים
כל הימים .ולא ירח ממנו נדח לדור דורים דורות עולמים .והרשעה כולה הכרת
אב;
ה
והצמת :כי בזה יפה כח
זאת .זאת אשיב אל לבי בגיל ועליזות .הושיעה ימינך וענינו .ואל תצל
מפינו ומפי זרענו .דבר אמת :אנה ה׳ הביטה וראה את תרפתינו .והשב
לשכנינו שבעתים אל חיקם .ואכלו את תוקם .על דבר אמת :והחזר העערה בהוד
והדר ליושנה .בעדי עדיים מרוקמח :הין משיח לישר^ .נפוצות יהודה יקבץ .מערכה
קודמת :וקול שירה וזמרה ישמע .בהיכלי מלך לעו׳ע .ולא תהיה דוממת :והכהן
הגדול מאחיו .ועשה את עולתו .למלך יוצר כל מחיה וממית •:הוא יסיר לב האבן
מקרבנו .הנפש הבהמית :דתן לנו לב בשר .לעשות הישר .ויתקן נשמתנו המשכלת
א ד J
והמחכמת :כי אתה אבינו רחם עלינו כרחם
צעיר קומה נבזה וחדל אישים גם שמיץ לא ראה .בבואה דבבואה .עמום
התלאה .המ׳ון הוגיה ובעצבות לב רוח נכאה .עבד נרצע לבעלי חכמה
ויראה .המקוה ומיתל .תמיד תשועת שכינת עוזו ^1הא מילאה .זעיר שם תולעת ורמה
הקטן סמחון חלואה .בן לאדוני אבי כתר ועטרה .מנורה עהורה .כאן ענוה כאן
יראה .כמילר שלמד• ח ל ו א ה זלל .פה מתא ווהראן יע״א בתדש אני לדודי
• ודוד לי משנתנו זאת והוא יישר א ר ח ו ת י ך לפ״ק:
מצלה
הכ״ד
בגל*ך ולאתרי
אבי״ר ת ר כ ד ה
לפ״ק
הקדמה ראשונה
הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם.
יתרומם
האדון ןיבורא ף,כל אשר דבריו נעמו יקרו .יחדיו אמת הוא דרכיו
ומשפעיז נאמנים המה ידיו יצרו .ועל הכל ברא אדם .בשר ודם .להכויב
עמו ,להתמדת עולמו .בזה אחר זה .עד אשר מחזה שדי יחזה .ומי הוא זה ואיזה.
אשר ישכלל היכליה ויתקן הצריך לו .ולהישיר רוע מעללו .ובפרע בדור יתום זה אשר
המה כרעו ונפלו .ולא קמו איש מתחתיו אחרי נפלו .ועברו חק והפרו אשר גבלו.
ואין לך יום שאין קללתו מרובה .ועבירה מכבה .גם עד זקנה ושיבה .ואין איש שם
על לב לכו ונשובה .והאדם לא ידע את עתו .באיזה רגע תצא נשמתו .ומה תהיה
אחריתו .עם בניו ובני ביתו .כיצד יחנהגו אחרי מותו .לכן יעצוני רעיוני .במה יתרצה
זה אל ה .לזכות את בני .אולי תהיה ארכא לעוני .וחיובא רמייא עלי לצוות אותם
כמאמר הכתוב כי ידעתיו ל מ ק אשר יצוה את בניו יכו׳ איש כברכתו ברך אותם.
ופי׳ רש״י ידעתיו אהבתיו .מזה תוכיח החיוב המועל על האדם לזרז ולצות את בניו
למען ילכו בדרך העזב והישר ,לקחת להם מוסר .וכן יצחק אמר הנה נא זקנתי .לא
ידעתי יום מותי .ורבקה אמרה ועתה בני שמע בקולי .לאשר אני מצוה אותך לך נא
אל הצאן וקת לי .ויקרא יצתק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו ויאמר לו .ובחיר האבות
הרחיב דברו העוב לכל או־׳א מבלו לפי גודלו ומהללו .וקרא לבנו ליוסף ויאמר לו.
ואתרי כן ויקרא יעקב אל בניו הא&פו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחריה
הימים .ישנות עולמים .וכן יוסף לאחיו ציוה .לעשות לו כאשר איוה .ודוד המלך ע׳׳ה
ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך וט׳ וחזקת והיתה .לאיש ושמרת .את משמרת
ה׳*יהיך ללכת בדרכיו׳ לשמור תקתיו ,מצותיו ומשפעיו ועדותיו ,ומי לנו חכם כשלמה.
שכל דבריו בתבונה והשכל מה נעמו .אמר שמע בני מוסר אביך .ואל תטיש תורת
אמך .וכאלה רבים ונכבדים .מצוים את בניהם אתריהם ומתבודדים .וחביבה מצוה
בשעתה .כי לעת עתה .אשר הגעתי לעת כזאת שעברו יותר מתצי שכוחי .ושיבה
נזרקה בי ואיני יודע עתותי .מחויב אל לכתוב צואתי לבני ביתי .לעשות רצון קוני
בתאותי .ואם היו כמלאכים דורוח הראשונים .וברוב רוח מבינתם היו בעוחים
ונשענים .ולא היו מצוים לבנים .עד סמוך למיתה המה היו האתנים .מוסדי אריש
דברים נכוחים נעעי נעמניס .כאויא כפי העולה על רוחו רוה״ק שפתותיו שישנים.
דהכי איתא בילקוע השמעוני יהושע ס כ״ד רמז ל״ה ודל יהושע לא הוכיח לישראל
אלא סמוך למיתתו .ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה
כדי שלא יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיחו ושלא יהיה חבירו רואהו ומתיאש ממט ושלא
יהיה בלבו עליו ושלא יהיו המוכיחין מתוכחין שהתוכחה מביאה ציד שלום .וכן אתה
מוצא באברהם והוכית אברהם את אבימלך וכה ־׳א ביצחק מדוע באתם אלי .וכן את
מוצא ביעקב ויקרא יעקב אל בלו .לראובן אמר מ פ ל מה לא הוכחתיך כל השנים
הללו כדי שלא ת ל ת ל ותדבק בעשו אתי .וכן את מוצא במשה ויהי בארבעים כנה
בעשתי עשר תדש .וכן את מוצא בשמואל הנני ענו בי נגד ה .וכן את מוצא בדוד
שלא הוכיח את שלמה אלא סמוך למיתה שנאמר ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה
,
,
ב?י
הקדמה ראשונה
בנו לאמר עכ״ל ע׳יש .והואיל ואחא לידינו המאמר הזה• אומר דרשוני וחיו .והדקדוקים
מבוארים והעולה על כלנה מ״מ דה״כ הוכח את עמיתך .ואם ימתין עד סמוך למיתה
אפשר העובר הביאהו שואה ותפול עליו אמתה וילך לו בלא •נח ולא חזר בחשובה
כי לא ידע מה עשה .ועיש המפרש שתירץ כמה תירוצים ובכלל דבריו דברינו ומכללם
אמר דמי שמוכיח חבירו שלא בשעת'מיתה אינו מוטחוחוכחת גמורה .פי מבודהזא
להשלים תוכחתו פעם אחרת בדרך ישרה .ולפעמים תטרף לו השעה יישאר בלי
תוכחת מגולה .ע׳׳ז אמר קרא הוכית תוכית אפילו מאה פעמים עד גמירא .אבל
המוכיח בשעת מיתה אינו מצפה עוד לפעם אחרת .ולכך גומר תוכחתו מה הלשון
אומרת .או י״א אם היה מוכיחו קודם מיתה ,אפשר הוא יעבור עליז כוש אשר נשיא
יחטא .וא׳׳כ חוזר זה להוכיחו ואומר קשוע עצמך ואולי יבואו ליד קעעה .ל pאץ
מוכיחין אלא סמוך למיתה .ע״כ יעוש״ד באה״ע .מ״מ אנן יתמי ריתמי ואין אתנו
יודע עד מה והאדם קצר ימים ישבע רוגז ומיתתו קעופה ותעופה .ואין כל מאימה.
ובפרע לבניו ובני ביתו והיה העלמה .הלואי כל היום ההוא וכל הלילה לא י ק
לעפעפיו תנומה .חזור חזור חוזר וניעור .ומי יתן לבבם זה לשמור ולעשות אפילו חצי
שיעור .ומאן דאלים גבר .ואליו יחובר .חבור עצ׳בים כיענים/במדבר .מזלזלים בבני
הצפח׳ות .ממני תראו וכן תעשו אוכלים ושותים תן עיניך ביופי ולא במשפחות,
וכאלה רבות אנחות .ואין איש שם על לב מה הס אומרים מסיתים ומדיחים .הצנועים
מושכין כל עמה נאנחים .לזאת בראותי בחזותי חזות קשה פדיון מרובה על כי׳ת
פעו׳ר .וירא אנכי לנפשי הבשר והעור .הבנים בני ואמרתי פן ישמעו לי ובהם אגעור.
הרתק ל׳ו תרחיקו מן הכיעור .ובכל שעתא ושעתא מתרת׳יש אתת הנה ואחת הנה
הבדלו הרימו אל תעשו ואספתי בא׳ומריס רחש לבי ׳אומר אני מעשי על הנייר ועל
הדפתרא ,איזו היא דרך ישרה .ובזה אולי אהיה כלי מוכן לישב בשלוה כאשר אהבתי.
את אדוני יוצר יחידתי .כי ברבות העובה הבנים הם יזכו אותה אף אם ח״ו גברה
חעאתי ואשמיד .ותהי זאת נחמתי .בחיים חייתי .וכ״ש וק״ו לאתר מותי .יאירו
ויזהירו רוחי ונשמתי :
ה מ י ס ויתר ה ל ב ממקומו .לילו ויומו .לעשות רצון אביו ואמו .דעו גא
בני הנעימים .המסולאים בפז הקשורים על לוח לבי תמיד כל הימים .כי
הרבה טרחתי עליכם .וכל עמלי פזרתי בשבילכם .וכמה צתת צמרות עברו עלי בענץ
גדולכם .וכמו הצימר עלה בעת תחלואכס .ונפשי נבהלה מאד ללמד אתכם .הטוב
והישר לקחת מוסר ולעבור את ה׳:יהינו כל ימי תייכם .ועתה באתי במבתר הימים
ומי יודע מה יולד יום אס אזכה עוד להדריך אתכם .כאשר עם לבבי להעיב אתכם
באחריתכם .וכאשר החיוב מועל עלי כמיש כאשר ייסר איש את בנו לזאת אמרתי
לעורר אתכם .מתרדמת שנתכם .ולהראות לכם .איזה מדות עובות אשר הורוני ה׳
*והיכם .שראוי הוא לאדם להתנהג בהם כל זמן היותו כגר תושב על פני האדמה
היום כאן ומחר ויעבר והנה איננו תולעה ורימה .והיה אס שמוע תשמעו בקולי.
תקיימו בזה ב׳ מנות .מצות ה׳ ברה מאירת עיניס .ומצות כיבוד או״א הנותנח חיים.
בני ידידי .שמעו ותחי נפשכם .ולהוכחתי העו אזניכם .שמעו שמוע מילתי .האזינה
אמרתי .תנו נא לב להבין אמרי בינה .הגיגי ביט נא כל עת ועונה .השכילו ודעו
וראו כי אנכי הולך בדרך כל הארץ מן התייס אשר הם עדנה .ולא תראוני עוד עד
יחרדו
עולם
ג
הקדמה ראשונה
עולם אצל כל פנה .ולא אוסיף עוד לדבר אליכם כבראשונה .וקולי לא תשמענה.
אפילו פעם א׳ בשנה .והלואי חלף צורתי .תזכירו אמרתי .כאילו אני בעצמי מדבר
עמכם שיחתי וכ״ז אשר אנכי כתבתי .ליקועי בתר ליקוטי .כפי קוצר עניות ידיעתי.
ומיעומ השגתי .בעבודת צור ישועתי .כפי אשר בינותי .מפי סו״ס זכאשר ניסיתי.
ודעו כי ה׳ ה ו א ^ ה י ם אץ עוד מלבדו, .ברוך אשר בידו .נפשות החיים והמתים.
הוא הגוזר בצדק" ומקיים .ומושיע אין בלתו .אמת מלכמ ואפס זולתו .ומלכותו בכל
משלה .לך ה' הגדולה .משלם לאיש כדרכיו על העוב .ונפש כי תמעול מעל .מוריד
שאול רעל .ממית ומחיה h. .רחום היה .מוריש ומעשיר .ושום דבר ח"ו ממנו לא
יבצר .משפיל ומרים .הכל אליו נגלים ואיק נסתרים .הגוזר בצדק גזר עלי ברוב עובו
להיותי בעוה״ז השפל והאפל עד עתה .והנה אימה חשיכה טפלה עלי .ושת ביתי
בתא .ולא אוכל עוד לצאת ולבוא .מבלתי יכולת .כי נעל את שלו אשר לו הכת
והממשלה .ואט ל ב ד נשארתי .דומן כרפ האדמה .יזירון גויחי .אץ חונן ואין מרחם:
יקירי .חוסו עלי שלא יהיה לי ב!שה על רוע מעללי .בין בעוה״ז לפני התיים
בני
הנה .ובין בעוה״ב לפט הנמצאים כולם בגן עדנה .ולפני הדר גאון השכינה.
ולא ת ד ע ו מעשיכם מגדולה ועד קטנה .והנני מצוה אתכם בדעת נכונה .בגזירת כבוד
1יהי קדש מעונה .וכבוד התורה הניתנה .ע״י רצניא מהימנא .ובגזירת כבוד האב
על הבן כמ״ש רזיל ופסקו מרנא .בש״ע יו״ד סי׳ ר״ס הלא לאמונה .ואף לאחר־
מיתה הדת נתונה .ותנו דעתכם בני בחוני .מ׳׳ש רשב״י ע״ה סויף בן יכבד אב וכו
כ״ז מועיל להעלותם ממדדגה למדריגה העליונה ,וכן המצות אשר תעשו,על קו היישר
באמת ואמונה .האמנם העיקר לימוד התורה בכ׳׳י אם מעע וכו׳ לפי העת והעונה.
כי אף אם בחול תהיו טרודים לא ימלע שיהיה לכם איזה שעות להיות אתם פנויים
ומעסקיכם נפרדים .ובהם תהיו אתם מתבודדם .ואיזה שיעור תהיו לומדים .וכיש
וק״ו בשבתות ובמועדים .שאין לכם עסק מו״מ .ואתם' יושבים בחברת תביריס
וידדים .א״ב חו׳יג יהיה לכם לשמוע בלמודם .ובפרע בשנה א׳ של אבילות .אין
לכם שום התנצלות .שעכ״פ מדה״ד על האבלים היא מתוחה .ומהם ומבתיהם ערבה
השמחה .ובמקום גילה אנחה .א*כ חזר הדין להציל לקוחים למות .היינו נשמת האב
אשר הלכה לחצר מות .ומי יודע אס ראתה הטוב ההוא או לחשך וצלמות .ובמה
יתרצה זה בלימוד התורה .מצוח ה' ברה .כדי להציל מן הדינים הקשים .ומן העונשים.
וכמ״ש זיל במ״ר סי׳ ס י ג כל מי שיש לו pיגע בתורה .הקב״ה מתמלא עליו
רחמים כל הימים .וח״ז אם אין הבטס הולכים בדרך ה׳ צור עולמים .מיח מכים
ועונשים וחובעים אביהם .ואומרים אליהם .חיו ארור שזה ילד זה גדל וכושים
ממעשיהם .איכ כמה וכמה יאות לבן הנלבב .אשר הוא מבני חובב .אשר יאהב לאביו
ואמו .להתמרמר לילו ויומו .לבלתי יגיע שום צעל ליולדו ויזיק לעצמו .כל ימי חייהו^
ועייז לא יתביישו או״א אשר אהבוהו .לכן באהבתכס וחמלתכס עלי אני בעתתי,
לעשות ברכה אתי .כאשר אהבתי .ותשתדלו בעז ותעצומות כל ימיכם .כדי לזכות
אמכם .אשר כבר נסעה וברחה מכם .והניחה אתכם .על ידי אני אביכם .ועתה גם
אנכי דעתי הנני הולך לעמי .ואין' בי כח להצ;ל אח עצמי .ומבקש מכם .שתהיו'
זדזים בכל כחכם .לזכות אביכם .המך והרך והדל והאומלל הנתדל מלפניכם .ומדאי
צריך הוא לרחמי השמים לישב שאנן .וכמאמר ר׳ יוחנן .וכל דבר גדול או
,
אשר
הקדמה ראשונה
אשר תעשו מחורה ומענן״ו יהיו לי למסתור ולמחסה .ואין פה פוצה .ממלאכי הדין
ולהעלות נשמתי .למקום הכבוד אשר ממנו חוצבתי .והלא ידעתם .ובעיניכס ראיתם.
כי מנעוריכם אתכם גמלתי .ועל ברכי גדלתי לכם ורוממתי .בתסד עליק הבורא
אותי .ונתן בקרבי נשמתי .וכל עבודתי עליכם הפסדתי .ללמד אתכם תורה ומצות
בדרך היישר והעטה וכל עוב אשר היה לי מכם לא מנעתי .וברוך ה הרועה
אותי .הצלית בידי קצתי .מאשר אהבתי .יותר מזולתי .ואתם בני הנעימים .אס תרצו.
תוכלו לעמוד כקוף בפני ארס לקחת ספר דרשו ה׳ בקשו .ועשיתי לכס מצות
המועלים על האב לעשות לבניו כתאות נפשו .ולגמור הכל עדיין לא זכיתי .ובעוה״ר
לאתיכם הקטנים מאומה לא עשיתי .לכן בני אהובי אתת שאלתי .ואותה בקשתי.
תמיד כל ימי תייכם תשמרו דרך ה גיהי ישועתי .לעשות צדקה עם אביכם העני
ואביון .עני מן התורה ואביון מן המצות .המצפה ומיחל כמה תקוות .כ ד שיגיעוהו
רחמי שמים ממקור העליון .לחזות בשפריר חביון .ותעשו עצמכם כשכיד יום .להמציא
לי פריוס .מדין האיום .ובכל בקר תאמרו 2ניב שפחיס .היום הזה אנחנו נהיה
,עבדים נאמנים לאדון הכל בורא השמים .ותהיו חושבים הפסד העוב כנגד שכרו.
ושכר הרע ויקרו .נגד הפסד הוארו .וכאשר פול אויבכם .אל ישמח לבבכם .ואל
הגלו סוד אחרים .והסבירו פנים עם האמונה לכל החברים .זקנים עם נערים.
וכשתשמעו דברי מוסרים .מפי הישדם .אל חקוצו אפילו'מאחח מהדברים .בתחילת
כל מעשיכם הבינו מה יהיה אתריתו כל ימיכם ,ואל תתגאו על הבריות .ואפילו תהיו
עם אניות .לא תעשו שררה על הצבור .כי אין אדם יוצא ידי חובתו עם 1יהיס ואדם
אפילו יהיה בור .ואוי מיצרו .ואוי מיולרו .הונכם לא יהיה תביב עליכם .יותר מגופכם.
וליש מתיקון נשמותיכם .כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו .השמרו לכס פן תכעסו.
ולא תהיו .מבזים עצמיכם לפני ההמק .מתמת אהבת הממון .ולא תטילו אימה יתירה
בתוך ביתכם .והזהרו מהלבנת פני תבירכם .ותהיו עטים אתר יכולתכם .ואפי אם
השעה משתקת לכם .וגברה ידיכם .כי לא תרעו מה ילדי יום ומה יהיה אתריתכם.
ואיך יתהפך הגלגל ח״ו עליכם .ולא חרדפו אחר הכבוד ולא תעלו בשום מעלה
שאינה ראויה לכם .אל תהיו כפויי טובה ולא תתעצלו להקדים שלום עובה .לכל
ארס ביתר חיבה .ואצל חברת יראי 1יהיס תהיה לכם ישיבה .ושמעו והאזינו גערת
חכי באה׳ר .מאד מאד הוו רחוקים ממושב לצים שיוברתס חברה רעה :והזהרו
מלהסתכל בכל הנשים .ואין דבר עוב יוצא מתברתס ואסור להם הפגיעה .ושקר
ושנאה וקנאה ותחרות .הם לכם אסורות ,ותמחלו לכל מי שיצער אתכם .ותבקשו
רתמים על התשובה ה יעזרכם .ולא יבא חטא על ידכם .ותזהרו במו״מ באמונה
ועייכ תהיו מבורכים .דכתיב איש אמונות רוב ברכות .סדורות וערוכות .ובעין יפה•
הפרישו לצדקה מממונכם .וכן כל מצוה ומצוה .אשר תעשו אל תתוסו מליתן ממון
כאשר איוה .כדי שתהיה כתיקונה המצוה .כי השכר של שמחת המצוה מציה .ולא
תונו לשום אדם בממון .שכל הממון שאיני -של יישר .הוא משפע היצר .הוא ס״מ
וסיעתו .ודומה כאילו מע׳׳א היתה הנאתו .וכתי׳ לא ידבק בידך מאומה וכו׳ ־ואסורה
בהנאה )עיין יו״ד ס קמ״ב( ובא זה,ואבד את זה וכל עולה לא תצלת .וגזלן לא בדו
נשאר אלא גזלטתו .ומה שלא נגזר בר״ה מ ל ד ש״מ לא יקום ולא תעלה הצלחתו.
,
;
1
,
,
י /
וא?ז
הקדמה ראשונה
ד
ואם ח״ו תקפתו פרנסת חבירכם .אין ספק שהקב״ה יטלנו מידכם .מהראוי לכם.
ויחזרנו לבעליו ורואות עיניכם .ובנחת יהיו כל דבדכם .ומאונאת דברים .תהיו
נשמרים .שהיא קשה מהונאת ממון ואין לה שיעורים .ומצוה גוררת תבירתה עד
אשר ההיו גומרים .כל המצות הנאמרים קלים וחמורים .וללכת בדרך טובים וישרים.
.ואם אתם כך תהיו לי עושים .אזי תהיו מעוטרים ומלובשיס .ויאמרו עליכם .אשרי
האם ילדה אתכם .וברוך שזו ילד ברוך שזה גדל וישמח אביכם .ותגל יולדתכם.
ויהיה נ״ר לנר״ן .ולא אביש ולא אכלם כי קרובה ישועתי .והזהרו בכל אשר אמרתי.
כי לעוב לכס היא כוונתי .ועל ידיכם תהיה הצלחתי .ורוב שמתתי .וכאשר אנכי היום
עשיתי .כן אתם לחייטו״ל תעשו לבניכם אחריכם ותקיימו אזהרתי .ולזה שם הקונע
הזה אנכי קראתי .צו לצו ומבוארת כוונתי .כמו שאנכי צויתי .כמו כן אחרים
יעשו כמותי .והנני מציה אתכם .שתזהרו ותצמצמו במתייתכם .ומאד תתאמצו .עד
אשר קונטרס זה תדפיסו .תכף ומיד בשנה הראשונה אשר בה לבית עולמי הלכתי.
לקצור אשר זרעחי .במקום נחלתי .אשר משם הוצבה נשמתי .ולא לדעתי לאן חזרתי.
עד אשר נבא שמה ישם ראיתי .לכן בני חנוני חנוני .הנני גוזר עליכם בגזירת־
התו׳ אשר צותה לנו על כבוד האב .שעכ״פ קונע הלזו .לא ימוש מפיכם .כל ימי
חייכם .אתם ובניכם אתריכם .ובכל יום ויום תלמדו ממנו איזה דפים .ע״מ לעשות
ולקיים כל הכתוב בו לחיעו״ל וממנו לא תהיו נרפים .ואיני מבקש מכם שתקראו
כאיגרת .אשר דברים בעלים אוגרת .או מצות אנשים מלומדה דהיינו המילות והתיבות.
כאשר הס כתובות .אלא בקשתי היא זאת .בגיל ועליזות .תשתדלו להבין היטב כל
מילה ותיבה על מכוניה .ועל מה הוטבעו אדניה .כי בעוה״ר אפילו שיתת תוצין
שאתם לומדים .אתם משתדלים ומבינים וקרא זה h.זה ואמר .עקודים וטלואים
ונקודים ,ולא תזוזו משם עד אשר תדעון \<ז הפקודים .ולאו.ק״ו הוא .יבדין הוא.
אין לפתות שתהיה כהנת וכו׳ .והזהרו ללמוד ההלכות .אשר הם צריכות .כדי לידע
האסורים והמותרים .הפסולים והכשירים .הל׳ חג בחג עצרת בעצרת חנוכה ופורים.
ואם תרצו להוסיף מה טוב ומה נעים .וה׳ 1יהיכם11 .הי אבותיכם .יוסיף עליכם .ככם
1יף פעמים .ויברך אתכם .כאבןד דבר לכם .כייר:
הכותב המר .בלב תמרמר .אם אמור יאמר .הקורא הנעים .הללו דברי
אמר
געגועים .מעע ורעים .וכבר המה אמורים על שלישים ועל רבעים .כהנה
וכהנה לעשרות ולמאות .לאלפים ורמאות .ספרי הראשונים וא׳ הנה הנם מליאות.
דברים הדברים אלה הדברים הללו נאות .וראיין הם אץ זה ט אס ד ב ד נביאות.
ומה בא להוסיף עליהם ה׳ מלך לבש גאות .וכאלה דברים אמתיים אשר לעץ כל בעל
שכל נראות .אף אתה אמור •לו האמת אתו .ולא עשיתי מאומה מאשר כבר עשו
הראשונים .ואת אחרונים החכם בחכמתו .ואין זה זולת זכרון דברים .אשר עתידות
הם ומעותדים לעורר לויתן .ושמורה עברתן .ליפול האדם אשר כמוני בהם ולכוות
בגחלתן .וירא לנפשי עד אשר לא יבואו ימי הרעה .פתאום יבא אידי יום הנסיעה.
ואשאר שימם בלי מרגיעה .לזאת יעצתי עצות בנפשי גדולה תשו׳ המצלת מכמה נגעי
בני אדם מתלה ונועה .ואין לך יום שאין פנקסו של אדם מתבקר .ותפקדנו לבקרים
אתא בוקר .ואין לך בו אלא חדשו .יחקרו וידרשו .במקומי ישעהו .ובחשד היא שם
,
,
.
.
אין
הקרמה ראשונה
אין ביה אפי׳ חצי תאותו .ויעבור והנה איננו ביום ההוא אכה עשתונותיו תצא רוחו
ישוב לאומתו .ולא נברא למשל היה .ישוב העפר על הארץ כשהיה .ולכן אמרו
שוב יום א׳ לפני מיתתך .פן ואולי תכף תצא נשמתך .העל אלה הנפתי עעי עיט
דודים .לעורר לבות בני הקענים והידידים .ומזכרת העוונות הזהרתי אותם לי להיותם
מסתפחים ונצמדים .לשמוע בלימודים .בדברי חכמים ותידותם הללו עובדים .ולהיותם
ערודים .כל או״א די מחייתו .אקר יכשר לו .ולא יכלו .לקתת כל הספרים .מרחתי
ויגעתי ללקט באומרים .מפי ס ר ס .אחרי הקוצרים .דברי חכמים הנה והנה מפוזרים.
והעליתי.אותם על הניידים .כתובים וסדורים כמסורים .קו לקו צו לצו 1יה הדברים.
כי הראשונים ז״ל בדברים הללו האריכו למעניתם .הלא המה בספרתם .ולמען
יהיה הדבר נקל עליהם כי רבה עבודתם .קיצרתי אמירותם .ונועם שיתתם .והלואי
יקיימו דברי ויקראו אותם .יום יום היום לעשותם .כי בדבר ההכרחי אשר יסתפק
בו הקורא ידיר החרד אל דבר ה׳ כשיעורו .אשר הוא צריך להעמדת יישרו .כאשר
לא יעזבנו האדם .ואכל וחי לעולם .ועוב מעע בכוונה .אמר רחמנא .ובוחן לבות
וכליות .ועיניו בכל צופיות .צפונות וגלויות .שלא עשיתי זאת זולח לעצמי כאשר אמרתי.
כי חב׳לי טר׳דין הקיפו אותי .בלהין וזע׳וון וע׳קן על המחיה ועל הכלכלה למצא
ערף לבני ביתי .ומאד זחלתי ויראתי .פן פתע פתאום יבקשו אותי .ועל הכל נותן
שבח והודאה ל1יהא עילאה .על אשר גמלני .ועד כה עזרני .ואת הקונע׳ הזה גמרתי.
יה״ר נזכה אני ובני ביתי .לקיים את כל אשר כתבתי .ולהוציא לפועל טוב מתשבתי.
בני ידידי בני הנאמנים .דעו לכם חסדי ה׳ כי לא תמנו כי לא כלו רתמיו כרתמי אב
על בנים .והזהרו להיותכם לתיי עולם ונהנים .אבות ובנים .ואם בעה״י תזכו שיהיה
לכם לב חזק ואמיץ בעבודתו .ולמצוא ערף איש לביתו .ותהיה על פניכם 'אהבתו
ויראתו .כאשר תמיד אני מיתל ומקוה .אזי אקוד ואשתחוה .הזהרו בכם במש״ה וטהור
ידיס יוסיף אומץ .ועל שכם כולכם כל א׳ יהיה ׳עומס .ג׳ עמודים תורה ועבודה
וג׳״ח .ולא תהיו־ סותרים הדברים .כי סתירת הזקנים בנין ובנייני הנעורים הם
סתורים .ורתמי האבות על הבנים .הוא להדריכם וליסרם בדברי מוסרים .כי זה כל
האדם לא העושרים .וכן תעשו גם אתם בני היקרים .ליסר את בניכם לדור דורים.
להזהיר אחיכם הגדולים על הנערים .על כל פסיעה ופסיעה אשר הם עובדים.
שיהיה הכל לנחת רות לשם ה׳ אדיר אדירים .הגי הגותן ליעף כח .בו אט בעוח .בו
אט נסמך ונשען .יען וביען .הוא toהמיוחד .ייעיב אתריתי מראשיתי לא אירא
ולא אפחד .ולא יקחני עד אשר נתקן נשמתי .ותהיה יציאתי כביאתי .ואז יעלני גם
עלה .לבקר בהיכלו .ויורט ויאמר לי בא ברינה .אל המנוחה ואל הנחלה ט עת
לחננה .אנא ה' הושיעה נא .אנא ה׳ הצליחה נ א :
הקדמה שניה
נא הואלתי לעת עתה .לברר שצריך הארס ליזהר בכל מציה לעשותה.
הנה
כהלכתה ומשפעה .כדי שתהיה מקובלת לרצון הי .לרצון לפני .בוראיט מושיב
יתירים .ולא ניעול בכסופא לעלמא דאתי הס העומדים על הפקודים .ויש לנו להקדים
לפניכם דברי הרב ס׳ תרידים .שכתב כמה תנאים .שצריכים לאדם היצורים והנברתים.
יפה נאוה גם נאה .א' שצריך לעשות כל מצוה בכוונה ובדעת נכונה .ב' לעשותה
ביראה .ג׳ באהבה רבה .כדאמר רשב״י כל פקודא דלאו איהי בדתי ורתי׳ לאו
פקודא היא .ד לעשותה בשמחה גדולה .רבת המעלה ,דלפי רוב שמחתו .תגדל
משכורתו .והייט דכתיב תתת אשר לא עבדת וכו בשמתה ובעוב לבב מרוב כל.
פי׳ מרוב כל מיני תענוגים .המסתעפים והמסתרגים .ומכל זהב ופז רב ואבנים מובות
ומרגליות .ואבני פטניות .ה שיעשה המצוה כולה ולא מקצתה .כי המתתיל במצוה
אומדם לו גמור אותה .כי המתחיל במצוה ולא גמר אותה .מורידן אותו מגדולתו
ותפארתו .וקובר בניו ואשתו .כדאשכחן ביהודא .מ״מ אם אין בדו לגומרה .לא ימנע
טוב מעשית מה שבידו לעשות .כדאשכתן במשה רע״ה) .פי׳ אז יבדיל וכפרש״י שם(.
ו׳ לנפשות המצוה כתקנה .בכל פרטיה ודקדוקיה כאשר היתה באמנה .ז׳ לרדוף אתר
המצוה .דכתיב דרר מצותיך ארוץ כי היא נאוה .ח׳ יעשנה בידו ולא ע״י שליח .כי
מצוה בו יותר משלוחו .והיא מקדמת והולכת נכותו .ט מצוה גדולה הימינה הבאה
ליד האדם .תכף יעשנה ולא יהיה נרדם .עד אשר תבא אחרת לידו .ואזי יקיימנה.
כי אין מעבירין על המצות אמר רחמנא .י לא יעשה כאחת ב׳ מצות .שמא אינו יכול
לעשותן נשתוות .י״א שיזהר בכבוד המצות .שלא יהיו עליז ח״ו בזויות .נדחפות דחויות.
כדאשכחן בכיסי הדם במה ששפך יכסה .וזה בנין אב לכל המצות אשר יעשה) .עי
תנחומא פ׳ רגש( .י״ב כאשר תבא המצוה לידי יעשנה,.ולא יחמיצנה .עד למחר פן
מתר בא ואינט .ונמצא בטל רצון קונו .ייג שיהיה האדם ישתוקק וממתין מתי תבא
לידו מצוה לקיימה .תורת ה׳ תמימה .דכתיב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם .כמו
ואביו שמר את הדבר לשון המתנה .לעשותה כתיקונה .י״ד שיהדר האדם את העצוה
אבי וארוממנהו .אתרוג נאה .סוכה נאה .וכן כל המצות
לכתיב זה ^ ואטהו.
מלוויה ט״ו זריזות גדולה .כל דבר שמצותז ביום יקדימו בבוקר ולא יניתנו עד הלילה.
דכתיב וישכם אברהם בנקר .להיות חוקר .וזריז להקדים למצוות .עדי יהיו יפות ונאוות.
ט״ז ישתדל האדם לעשות המצוה בחבורה ,זו היא דרך ישרה) .עי במס׳ יומא( .ע ר ב
שלא יעשה המצוה בתנם .אלא יקנו אותם ברכושם והונם .ולא יקפיד כלל כדי להעביר
ממט רוח הטומאה .אשר היא מגזאלה ומוראה .כדאיתא בזוה״ק פ תרומה ויקחו לי
מאן רבעי לאשתדלא במצוה .ולאשתדלא ביה בקבה״ו איצטריך דלא ישתדל ביה בדקנו
ובמגנא וט׳ יעו״ש בו .ובסי שישן סודות סי׳ קפ״ז כתוב .הדברים אשר ראוי ומחריב
לכל בעל תורה .הרוצה לקיים את המצוות מצות ה׳ ברה .ראוי שלא לסור מנגד עיניו
,
,
,
,
,
,
,
7
,
,
א
ז כללים האלה:
שלא יעשה המצות בביזוי ובקלות ראש .והטעם כי המצוה .רומזת בהקיף
העליון במקום טהור ונקי הגוף האילן ט הוא נאוה .ולכן ראוי היות
קייזמס .עד תומם .בנקיון ובכבוד שיהיו דומים לנדמה .בכל מידי דדמי:
הקדמה שניה -
שלא יבזה האדם המצוה מצד איכות עשייתה .כמ׳׳ש בפי לולכ הגזול לקיחה-
ב
ע״י דבר אחר שמה לקיחה והיתה הריחה .דרך כבוד אבל דרך ביזיון" לא־.
והע׳ כאשר פי׳.למעלה; כי הידיסיאשר ליקה.בהם'הלולב הס רומזים .לעשר ספירות
ולכן צריכים להיות.ללולב מחוברות :ולא יהיה.דבר חוצן' בינם ובין'הלולב..הרומז י
עם מיניו ליהקף גיא ד״בכ.שלי כבולי הדומה לנדמה :י .
שלא ישתמש האדם לצורך גופו ולצורכו .בגוף׳ המצות יאפי׳ בחורין' ובסדקק.....
ג
כדאמרי' בפ׳ במה־ מדליקין .א ד י א״ר א מ ר לרצות תעות\כגגל י גר
חנוכה אפי׳.לפי מיעים ו£עות .והעי• כי המצית רומזים.המה במקים הקדש .לכן לא .
ישתמש בשרביע 'המלך אפי פעם א׳ ביובל וכיש מיוה ליום ׳ומחדש .זולת למצוא'
אתרת".אם השעה עוברת .כדקי׳׳ל דמדליקין נר'מנר יעיש.ההלכה מבוארת:
את המלות.מצד כבוד'גופו .כאילו כבודו מכובד יותר־ מהמצות ומה
ד
יפו .כרגלסי' בהוף כריתות .ד׳ צווחות׳ צווחה העזרה וצו׳ הוציאו מכאן
״
יששכר איש כפר ברקאי'שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים שהיה כורך יעל ידו סמרטוט..
ועובד'עיבודה .הנך רואה גודל הצווחה והחרדה .שנענש יששכר״ עלי'כי.איה •ימכבדי'
עצמו ובא ל ו ' ע ח קפד׳ה .ויהט׳ כי י •גופו שהוא טפל מאד במדריגה התחתונה" .עשהו
עיקר לצורה העליונה .ולכן נענש הוציאו בשפל קול הטחנה. .ובכל ז״ה הכלל :להיות
האדם מהולל .בעיני אלהיס ואדם בכלל .להיות נבזה בעיניו .כל מעיניו'.בעשותו מצות
ה׳ ברה .כאשר אמרה .למגי ה בקול שירה .וזו תוארה .ונקלותיי עוד מזאת* .שמתת
בית השואבה תוכיח בעליזות ..ועליהם נאמר .כמין חומר .י כי מכבדי אכבד ובוזי
:כבודם לקלון הומר ,והטי כי יעשה הטפל עיקר .בלי מהקר:
ה שלא"ליהנות בשום מלוה עד שיגמרנה כשלימות .כי המורה' היתה •לעצמו בזה
.נראה שחפצו קודמות .לחפצי שמים אשר בראי רקיעים" ואדמות .וזה י
למדנו מעטן י בני עלי י עהיו מקדימי] חלקן להקטרת׳ האיתורים .ועל הא הדבךיק
אמורים .בפיק דיומא ארי׳יו מפני י מה '.שינה היתה חריבה'ושממה .שהיו בה בי.
לבדכן .גילוי עריות וביזוי קדשים קלים וחמורים .דכתי׳ גם בטרם ,יקטירון;החלב
ובא הנער הכהן ואמר לאיש הזובח־ תנה וכו׳ ויאמר לו כי עתה״־תתן־ וכזי ב ע ת י
הזה ובעונה .ותהי חטאת הנערים .גלולה על'מאד י עד להחרים .ל!חליו ובכלל י
הדברים האמורים .־זה האוכל י ישותה .קודם התפילה .חטאתו גדולה .כדגרסיי' פ״ק י
דברכות .עי״ש הדברים ערוכות .ארי׳׳ץ א ד י ו משוס ר׳ *!ייעזר ".כל" האוכל'ושותת
קודם התפילה עליו הכתיב אומר בקול המולה .ואותי'השלכה .ולו כלומדי אמר
הקב״ה לאתר שאכלת ישתיתו מקבל עליך אתה .עול מ ל ל ת שמים .והט׳'כי.אתה
,
המבזה
,
,
עשית .הטפלה עיקר .והחלפת .הזולל ביקר :י
שלא לבזות• המלות ולנהוג בהם קלות ראש .מצד ראותך כי המלוה ההיא' בלתי
ו
מפורשת בתורה'בפירוש .והחכמים הם הראו לה המקום ממדרשים'חקור
דבר ודרוש ..כי כל המפקפק בזה ויחקור וידריש .ישתה כוס התרעלה לעני^גלוש.
ונקרא אפיקורוס )h .כפר בכל התיצה מסוף ועד ראש .וה״ה לכל שיאר *אדרשות.
וגרסי בפ׳ תלקי תניא אידך כי דבר הי בזה זה האומר' וכוי על ה כ ל :ע ת לחשות.
כי הכל נאמר מסיני .לחכמי וזקיני .והט כי כל פי׳ התו המקובלים .הם •מתו׳
,
,
,
שבע״פ
ו
.הקדמה:שניה
.שגע".ע כי^ים כלולים .ואיכ האי גברא דאמר הני דברים כעלים .ה ׳ה קוצץ הנטיעות.
בלתי משמעות'. :
.
׳.,;-..־
האדם־ בכל מאמצי כחז .בתשמישי קדושה לבלתי .ישוחו ,ממקום ק ד ס ת ם .
ז
י . ,עד כלותם..ותשמישי קדושה המה ללוס־ןמי מזוזות וספרים ,וחיק של.סעדם.
ונרתק של תפילין .ורצועותם .ובאלה הדברים באה עליהם.אזהרתם .בכמה דוכתי
.גמקומותם • .בפ׳ ו;יו מגלחין אםזר לישב על המטה וכו׳ כפ׳ מי,שמתו המוליך,עצמות
.וכר בעי ר ג יוסן> .וט׳ מהו ש*נית אדם תפילין וכו׳ כל האזהרות באו להזהיר על
שמירתם .של .תשמישי קדושה שיהיו מגזים .ולא יהיו מתבזים .חיץ .משא׳״כ תשמישי
.,מצ1ה גזרקין .ולהם אין נזקקין .וא״ה.תשמישי' מלוה .סוכה לולב שופר ציצית .איף אם
.ה ס מושלכים לאשפה נפשך לא תהיה חוששת:
״ ן ז ן י ף נבאר תגה .אנה •תשמישי מלוה תרמוזנה .ותשמישי קדושה אנה..ודע.זה בדעת
.־נכונה .הנה בקיום המצוה .שים נוכח .פניך .אלו הדברים והם ינביילוך .למקום
.
חפץ נשמתך ..לרבקה בשם *.יהיך .והוא בקיומך המצוה :ראד• שתקיימנה בדרך נאה
. .ויאה .במבחר מתנותיך ט נאוה. .וזה.יתחלק לג׳ חלקים:
..־-,..
• האי:ראוי לאדם .אשר־ קורן מבשל ודם .שיבחר המין .המשובח' והמעולה'.לכל
,־המיניפניהראד״לאותה מצוה.מכל צד ומכל פנה בכל אופנים .מדגרשי/ברי״פ
.כל .הקרבנות .צבור והיחיל <;אין מן הארץ .ומחוצה לארן ,וכו׳• עי־ וכל הארצות היו
כשירות .אלא .מכאן המ.מביאין בזמייזת״. ..
.׳ .-. .
הב!׳בעשנתך..המצוה תהדרנה בתיקונים ובמעשיות יפים וטוטם .כדגרסי׳ בשבת
.פ ^ ר ^ /נ ע ז ר .ובריש .נזיר הדברים הם כתובים זה uואנוהו .התנאה לפט
י .במצות •בסוכה נאה .וכו׳ עד אשר יהיו ט ל ם נאים וזשוביס .ס״ת נאה .דיו נאה.
קולמוס :נאה .לבלר אומן .אח־כ.תכריכהו בשירים נאים תכריך בוץ וארגמן.
י . .פרט למזומן.:
.:.
י הגי שיעשה המלות'לשמן ועשה אל תאחר .והיא הנק׳ מלוה מן המובחר .אבל שלא
לשמה .מלוה נקרא שמה .מלוה מן המובחר לא נקרא .כדגרסי׳ בפ׳ מי שאמר
הריני נזיר בחרא .אמר רבה בב׳ח .א ר י מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה׳ לריקים
ילכו בם .וכו׳ משל י לב׳ בני ארם שצלו פסחיהם כטוב לבם .א אכלו לשם מלוה רבה.
לצאת ידי הוביה .לעדן רוחו ונשמתו ונפשו .וא׳ אכלו לשם אכילה גסה למלאת כריכו.
זה שאכלו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם .וזה שאכלו לשם אכילה גסה ופושעים ינשלו
בם .אר״ל פושע קרית ליה נהי וכו׳ עי״ש הדברים ככתבם .והט׳ כי בכל כלל
הנמצאות .אין דבר דומה למקום שממנו המצות יוצאות .ולכן ראוי להיות קיומם ותיקונם.
במבחר המינים שבכל הרכושים והקניינים בכל עניינם:
שתדע כי החצות הן קשר אחד .וכל ׳אחת בחבירתה נקשרת .ואי אפשר
להיות האחת בלתי ה!חרת .כבגד הנארג שכל מ ט ורוע דבק בחבי־רו.
ועוזר בקייומו לתקני ולישרי .וכבר קדם לך הדיבור כי המלות ל:קן! רומזים .וכל
הנמצאות כולם בו אחוזים .וממנו משתלשלים .הקטנים עם הגדולים .ולכן הנמצאות
כולן .בפרטן ובכללן .זב״ז קשורים וזל״ז עוזרים .ויי אכש:־ להיות הא׳ בלתי חבירו.
כ ד לעוזרו .וכן *יש בנמצאות הרעות והטובות .בכל ה ד המרכבות .דצח״ס סגולות
יזהר
וראוי
נפלאות
הקדמה שניה
נפלאות .חולפות ובאות .כאשר נודע זה לבעלי המחקר אשד ־נסו טבעי הנמצאות.
ויש בהם סגולה מיותרת שהיא מאירה .ומאתר שב^ה הנמצאות השפלות .נמצאו
בהם שנויים כאלה וכמה סגולות .כ״ש וקיו למצות המו רבו המעלות .היוצאים
מעצמות הקף נורא תהילות .וצדקה וציצית וקערת מטחו לעושה גדולות .וזה בעוה״ז.
והקרן קיימת לו לעוה־ב לכו תזו מפעלית:
לך משל אחד .וממנו תדע כי הכל יחד .כבר ידוע מן החיש שהפת
לרעב מועלת .והמיס מן הצמא לנפשי עיפה מצלת .והאש מן הקור
גואלת .וכל אתת מחברתה נבדלת .כך כל מצוה זמצוה צורך למתן השכר הראד לה.
ואם אתת מהן לא קיימה ובעילה ימצא תסרון ואין כשרון .ודמיון מי שקק מזונות
רבים .טובים ותשובים .אף שהם לתיך עריבים .ולא הכין מים .בצמא ימות ובפרט
בזמן התום בתקופת הצהריים .וה״ה לשאר מיני הצורך .לתבירו המסייעו הוא צדך.
כן המצות אם לא קיימם כולם .נפל מידו השכר המוכן בקיומם במושלם .פקח עינך
וראה המבעל מצוה אתת .עד היכן מגיע הזיקו מצד ביטולו לא ימצא נתת .וכן יש
למצות דבר טוב ומנוחוח שאננות .והופכו שהוא הפורענות .כ ע ק אשר שניט בעשרה
מאמרות .דברי חכמים כדרבונות .ז מיני פורעניות וכו .בד׳ פרקים הדבר וכו׳ על
ג׳ עבירות נשים וכוי .לפיכך אם בעל נפש אתה שמוי ושמעת .ישים לטכח פטך
אלה הדברים ואז לא תפול עליך אימתה .ותזכה בם לדור דירים .בעוה״ז ובעוה״ב
לישרים .ע״כ ספר שישן סודות .בסופ״ק דקדושין אמרו .הטיבו אשר דברו .לעולם
יראה אדם עצמו כאלו חציו חייב ותציו זכאי .עשה מצוה א' אשריו שהכדע עצמו לכף
זכות והעולם אחריו .ר״א אומר לפי שהעולם ז ט יעו״ש דבריו .ומעשה גרבי יוסף
גיקע׳ילא זיל שתלה עד קרוב למיתה .ונים ולא תיר ראה ב אשים שוקלק עוונותיו
וזכיותיו וטו בשיה .מיד נתעורר ונתחזק ושקל התפילין .והכריע המשקלין שהיו
שוקלין .והתחיל להרפא ועלה ממות לחיים .כי הכריע כף הזכות ב ע ד עדיים .עיכ
מהקדמת ס הדדים ד ל :
,
ונמשיל
,
,
,
,
,
צו
לצו
אמונתה׳
הכלל
על הכל .שיהיה הכל .באמונה שלימה .בדעת נכונה .כי עיקר יהוד האמונה.
לאהוב את ה׳ בכל לב ונפש בכל עת ועונה .לפי שהוא מקור העוב וממט
נמצא לכל נברא מאדם ועד בהמה לעשות גדולה אז קטנה .והאמונה אינה בפעולות
ולא בחושים .אלא במחשבה שבלב האנשים .כי הגם שהשכל לא יגזרנו .יחוייב אל
האדם לקבלנו .לאמת לאמיתו בכל לב ונפש .כי אם ילמדנו המופת אין זה חפץ.
ולא יהיה לו נופש '.כי לא יחשב לאמונה .אלא לידיעה ותכמה ובינה .כי האמונה
עשייתה ושמירתה היא לימודה .ואין ראייה עליה למודדה .וראוי לכל אומה ולשון
שתאמק באמונה .אף אם לא הגיעה אליה דבר ה׳ בעדת מי מנה .כי המון העם
הסכל והעיקש .תואנה הוא מבקש .ולא יתפעל היטב בדמיונו .בדבר שבשכל ורעיוט.
ולא יעטר בלב שלם אמונתו .ע״כ התחכמו כל בעלי הדתות בדברים המורגשים .יתנו
עיניהם בם ויכוונו לבם לאל׳הות חדשים .וכ׳יז הוא גרם החקירה בלתי ידיעה .ט
לא עם ביטת הוא דרך ישרה.׳ הנה כי כן כאשר נקבע בלבינו האמונה .עליה אין
להוסיף ולגרוע ממנה .בכל עיקרי פרעיה ותנאיה כל עיקר לא נעדרה א׳ •מהנה .ט
התוספת והגרעין בדבר .יוליד מיעוע האמונה בו ואולי לא יתובר .ואמונת ה׳ המהובלת
פעם אחת עלינו .אין אדם רשאי להמיר אותה לפי רצונו .ולהחליפה באחרת כל ימיו
על ארצינו .לדמיון .עו״מ בשר זדם ט אפשר לעוזבו .ותעא משפע מות לא יהיה בו
ע*כ האיש השלם אין ראוי שיעשה אמונתו .כמעשה עבודתו .ואין לו להשיב שכלי
איט מאמין כי ודאי תחשב לאשמה .ואין לברות בפי׳ הדבר קשה ההבנה אל הנסתרות
לה׳ קדם מעונה .כי הפליטה כזאת תביא החשד אל שכל אנשי אמונה .ובנקל יביאט
לחשוב נגד האמונה .ולא יאתוז ה׳ לעשות נסים ונפלאות .לכל העם .לבלתי המעיט
זכות המאמינים בלי מופת ואות .כי אס ב ז ק שעוד לא יכירו באי עולם את ה׳ צבאות
ואבדה האמונה מפיהם .ראוי אז שהשי״ת השוכן גבוהים .על צד ההכרת נגד כל
העם יעשה נפלאות .להפוך העמיס שפה ברורה לקרא ט ל ם בשם ה׳ hנערץ בסוד
קדושים .ומלאה הארץ דעה כמים ליס מכסים .ע״כ מ ס נזעם המדות ת״א .בתוס
לשון .עי״ש הדברים ככתבן משם הרב החוקר מהר״ם חפץ בספרו מלאכת מחשבת
עה״ת .יעו״ש בארוכה וקצרה .אנה ואנה א׳ מהנה לא נעדרה .וז״ל הרב קנה חכמה
דף ב ע״א לכן שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה׳ .והביט עדיי .תמימי דרך זרע איתט
הפז אזנכם ולכו אלי שארית המוני .דעו כי ה׳ הוא ה1הים היא עשנו .וכתיב יכה
אמר ה׳ אל יתהלל תכס בתכמתו .גבור בגבורתו .לבאר כי בדבר הזה הוא חפץ
ואומר כי חסד חפצתי ולא זבת .ודעת ^הים מעולות להגדיל השבת .ואין להיות
יראתו מצות אנשים מלומדה .כי אם להבין לכל חכמה ועבודה .ולהרגיע נפש תבונה.
בדעת נכונה .ככתוב ואהבת את ה גיהיך בכל לבבך ובכל נפשך להמציא לנפש דעה.
ולהרגיע אחר חקירה ושאלה ביתר יגיעה .ככתוב כה אמר ה׳ עמדו על דרכים
ושאלו לנתיבות עולם .איזהו דרך הטוב ילכו בה מקטנם ועד גדולם .ותמצאו מרגוע
,
,
,
,
ל;פשיכם
צו
אמונת
ה׳
לצו
לנפשיכס .גס נזהמע״ה אמר אם תבקשנה ככסה! וכמטמונים תחפשנה .אז תבין יראת
ה׳ ורעת גיהיס' תמלא באמונה .כי בי חשק וח£לעהו .כי ידע שמי־־אשגבהו .ואח״כ
יקראני ואענהו .ואיך יקרא ,בעל דעת למי שלא ידע והוא לא ידע בוראו .אשר
בראו .עד אשר ישכיל בדברי חכמים וספרי בינה דרך הדעת יבין כי ה* הוא הגיהים
ואין לו דמות .ולא ערך ולא ראשית ולא תכלית ואין כמוהו .ואין יכולת לדעתו• כי
אם *במעשיו הטובים והגדולים .ונפלאותיו העלומים ,אשר כולם בחכמה עשה-.ואבר
בתבונה .שהם מעידים'עליו ומעידים את כבודו .ואין עוד מלבדו .כי אין הבורא
.ממראה עינים'.ולא משמוע אזנים .ולא נגיעת ידים .ולא בטעם שפתים .י ולא מרית
אפים ,כי כל זה דמות לגופים אשר יתחלפו לשעות ולרגעים העוביס והרעים •..ומי
שהוא נדמה ".לא י יוכל להוציא יש מאין אפי; כמלא נימא .ונמלא מאפס .בבריאת
'העולם וכל אשר בו ".ובקרבו ישים ארבו .וגן אמד למי תמרון \ ומה דמות תערכו
לו .וכתיב אין כמוך טיהים ה׳'ואין כמעשיך מה גדלי; וכתיב אשר ימי ^ בשמים
ובארץ'.וכתיב ישמח ה׳ במעשיו .והוא כענין שאו מרום .עיניכם וראו מי בראי אלה.
וכן יאמר שהמע״ה ולבי ראה הרבה תכמה ודעת .כי'לא אנתנו בעת שנישא^ עינינו.
kהשמים רואים את .ג^היגו .כי אם בעת שנראה שמיו .הנעשים בגבורתו*.ונכונים
בחכמתו .נרע כי נצרכים'אנחנו . kעושה ובורא .עושה,בחכמה ומכין' בגבורה ,וכתי׳
'עושה ארץ בכתו. .ע״כ אנתנו נצרכים לבקש דעת מצרינו ולהשכיל באמיתת בוראיט.
• בבריאת ובצלס ^הינו .ובהמציאט שלום בהריין בבען אמנו .ובחו״ח וברחמים בעת
צאתנו .מרחם ילידתנו .ככתו׳ חיים וחסד עשית וכו׳ הלא כתלב ו נ ו /ע ו ר ובשר וכו
'ואתר כל אלה דעת ותבונה ורוב חכמה .להשפילנו מכל־בשר אשר על פני האדמה.
י ככתוב •טלפנו מבהמות ארן וכו׳ ומצות' ותקים למצוא עוב עוה־ז.ועוב ^היס לחיי
־ עוה'*ב'.באהבה רבה ".ככתוב ויצוינו ל \ .היס לעשות את כל החקיס האלה ליראה
את.הי׳ 11ך\נז .לעוב לנו .כל הימים לחיותנו ,כהיום הזה .וכל ,בעל דת תייב להודות
לבעל החכד'.את חסדו ..ולהגיד את טובו לכל עבדיו ידידו .ואף כי חהד Sאשר
מעולם המה .והם ראשונים' לכל חסד והרבה.מכל ועצום מספר .מחול ירסן ומעפר.
ואין להודות ׳למי שלא נכיר אוחו .׳ולא נכיר ני החסד וכח מעשיו-ועוב פעולתו.
אבל .יש לנו לבקש דעתו ככסף ולחפש דרכיו כמטמונים .למען'הבין ולהשכיל באמיתתו
ולא יתכן לדעתו .כמצות אנשים מלומדה .ןי כל איש ידבר על מחשבתו בלי מופת
ומלה .לגין על חפצו מבלי יאות לא נאמנו דבריו כי יש לו מכחיש ומכזיב באפס
תקוה כי בא עת קפדה .ובכן לא ייודע לבר .אמת .כי זה אומר בכה וזה אומר בכה
זה יכרית וזה יצמית .ובונים בניינים רעועים בתורתינו תורת אמת .לבעבור שאין
" א ד ם בונה ביתו על הדין והאמת .כי אין אדם בונה אם לא יססר המקום .ואם הוא
/כ ו ת ל רעוע ועקום .צריך" להרסו .לגמרי ולתקנו מיסודו ושורשי .כי על כן צריך הארס
יבשר ולס .לדעת כל תד׳׳ג מצות ושורשם ועניינם .ושלא תכשל בהם לעולם ולהזהר
בקיומם על מכונס .תלמוד ה׳ חומשי תורה .בדקדוקיה וקוציה וטעמיה ער גמירא.
'ויחזק ״בכל באמונה שלימה .עלי איזה דבר מה .שלא ידע ולא השיגי לה חסרון.ידיעתך
~ בחסרון שכלך .ואחר לימוד התנ״ך איש איש לפי מהללו ילמוד משטוח עם פי׳.
'ואחיכ גמרא גמור .החל וגמור .אשרי ילוד אשה יזכ׳ה יש׳וח בדברי חכמים ותידותם.
,
ויהיה
צו־
אמונת
ה
,
ח
''לצו
ויהיה אהוב למעלה.ונחמד למניה בחצריהס ובנזירותם .לכן קולי אל בני אדם .להזהר
ב ד ת .ולתמוך ידם .ולהבין הפתאים •ערמה ללמדם .דרך ה׳ בכל מעבדם .ולא יעו
אוזן לדבר :קלי הדעח הבונים חרבות למו ערו עדו יכודם .בערס יבאו ימי הרעה.
אל.־האד^.״ויאמרו •אך הבל בני אדם. .לשום שכל ובינה אשר בעפרfיסודם .ולהשכיל
ולראות חכמל בעיניהם והגות ל^ם תבונה .בדברי .חפץ ועדות נאמנה .אין .זה כ״א
זחיחת דעת נכונה לחקור •חקירה ודרישה .ועין..שכלו .כיסה .באין בושה .וכ״ז הוא
גרס התעלית ועבוד פריישה .מדרכי ה כי הוא אומר לי עלה ותושיה אני בינה לי .
גבורה ..בחכמה יסד אדש כונן שמים -בתבונה .ובדעתו החלושה לדעת .ולהגיד מי פעל.
ועשה .קורא הדורות.רם ינשא .נא לשין בקשה .בני hחעכולכם .בני .הנעימים
והיקריס .אל תשיתו לב לקול מלחשים .שמ׳ץ אלה הדברים כי כולס מאפס ותוהו.
משאות שוא ומדיחים .ופורשים רשת .פחים .יהנה זה הקינטי .בידכם .יהיה'מפתח ^
פתוחים .ללכת בדרכי ה׳ בעיניה פתוחים .ועיקר הכל ה:א האמונה שלימה .בתורתינו •
התמימה.אל תפל דבר ממנה .ומי נתנה to..הנאמן ה ג ד ו ל .ה ג מ ר והנורא .ויסוד
האמונה הוא שיאמין האדם .בכל לבבו .ובכל .נפשו ובכל מאודו כל ימי תלדו ,ט ה
הוא •toהנאמן hאמונה ואין עול .וכי הוא אחד לכל האחדים .וראשון בלי .ראשון.
לכל הראשונים .ואחרון בלי אחרון לכל האחרונים .ואשר לא ישית לבו ולא יאמין ביחיד
אדון האדונים .הוא-פרין ועדן.וחוטא ומחטיא ורשע ומרשיע .מזיר.ופושע .תועה •
הוא ומתעתע .סורר ומורה.מכזב.ומשקר משתגע .מורל• ובוגד מחניף ומרע ןנש'חת •
ומשחית טמא ומטמא .חלל ומחולל ומקולל .והוא לבד י אשר אין לחעאתג כיפור..ילא :
כיכודם .ככתוב פן,יש בכס איש או .אשה או וכו׳ ועל .שאיט מאמין ט וביחודן•,ט
הוא !יהינו ולעבדו .אבל הוא מזיר ומכחיש .א״כ הוא שורש ט ר ה ראש ולענה .והיה.
בשמעו והתברך בלבבו ,לא יאבה ה׳ סלוח לו .והבדילו ה .לרעה מכל .בני גילו ..וכל..
הקללות האלה יחולו .על האיש אשר לבבו פונה.היום.מעם ה׳ גיהיט..ווי,להו לרשעים.־
הללו .ךלא עסקו בתורה לדעת.את קונם מלד מעשיו .מה .גדלו .ולהכיר; בוראם:
הקטן לפי קטנו .והגדול לפי• גדלו ;.אוי ואבוי; להם ולהרים .למשמעת?;..׳'עי״ להוי•
ל ד ד ם בתוך .טומאתם^ ווי.לנכנסים בקרב ב י ת ם . .ע ל ׳ ד זיל .יעיש .דף ח' -דברים
היוצאים מן הלב .שימו 'אותם על לב .אתם בני ידידי• ותמלאו טפט לרוחכם .כל ימי.
תייכם .ותזכו לתזות בנועם ה׳ 4היכם •.חיים ומלך•עולס :-
,
,
:
,
אחדות היי׳ת
:
"".׳"
יסוד־
הכל.ושורש העיקרים .שתדעו שאדון הכל.יולד.כל היצורים .הוא .אדן •יחיל
,ומיוחד .קדמון .כל ראשית בלתי תכלית• אדיר אדירים..הוא הממציא .כל;
הנמצאים •.והוא המשנית יעל כל.הנבראים .מנהיגם וקיומם• ותמותם'ממט יפי ,שנאמר,
אתה .הואי הי .לבדך,אהה•.עשית את השמים:,שמי שמים .וכל צבאם,.הארץ וקל אשר.
עליה בהבראם .הימים וכל אשר בתם ואתה מחיה את כולם. ,מקטנס ועד.גלול? .אלי
ישוב דן נכלם .וזו היא המצוה הראשונה .אשר•'צוכו ^-הי קדם מעונה) .ונך .-ברעיא•
מהימנא פ וארא ־וידעתם כי אני ה׳ וכוי( ומהו זה שכתוב בנביאים ותופשי התורה
,
לא
צו
אחדות הי״ת
לצו
לא ידעוני .וכתי׳ ישר^ לא ידע .וכתי׳ השכל וידוע אותי .אלא׳ מכאן צממו שידיעה
זו פירושה .כעין ראיה בתוקף האמונה בנפש תפצה .ודומה למשכיל בעיני שכלו
ויושרו .כאלו רואהו בעיני בשרו .דאעיג דאיהו לא חזי .מזלו תזי .וז״ש דהמע״ה עיני
תמיד tה׳ .כל• מעייני .ואמר שדתי ה׳ לנגדי תמיד .בפתיל צמיד .ושלמה אמר.
כמין תומר .החכם עיניו בראשו .פי׳ עיני שכלו הם בשורשו .שהוא ית׳ ראש כל
ראשים .סיבת כל הסיבות ועיקר כל השרשים .וז״ש ז״ל צדיקים יושבים ועערותיהם
בראשיהם .כלו׳ שהאמונוח שבהם .שה׳ אחד וקדמון היה הווה ויהיה .כאמור וצדיק
באמונחו יחיה .כי אין יתיר כיתודו .אין עוד מלבדו .דכתי׳ שמע topה׳ 1יהיט ה /
אתר אין 1יוה מבלעדי) .עי׳ מ״ש אני בספרי הקען פועל ישועות פי׳ ההושענות
ביום א׳ עש״ו( וזהו אשר הבינו ותקרו ויסדו .אנשי כנה״ג בברכת יוצר כי הוא
לבדו .מרום וקדוש פועל גבורות וכו׳ אשר בידו .וחכמי האמת אמרו מלת הוא
לבדו .רמז לאדון יתד שאין לעצמותו שני .והעשרה כינוים אשר הוא מונה .מרום
וקדוש .וכו׳ הם רמז לעשר ספירות שהאציל הוא ית׳ ממנו יוצר המאורות .ועליהם.
רמז דהמע״ה הוד והדר לבשת עועה אור כשלמה אור יקרות .וכללות המ״ ספירות.
נק׳ נהורא תיוורא .והמלכות דהוא נהורא קבלא כסא לנהורא תיוורא .והכל יתדיו
כסא למאציל ית׳ toהגדול הגבור והנורא .כי כל העשיה יחוד א׳ בלי שום פירוד.
משל לאור הנה אשר למעלה האור לבנה .ותתתיו אור תכלת והתכלת כסא ללבן
מוכנה .והעם אשר בחר ציוה אותם .להידבק בעוב מתשבתם .אל אור התכלת הזה.
אשר מחזה שדי יחזה .והם דומים .לפתילה שנקשר אור התכלת בה .ועליו האור ה ל ק
היא יושבה .נמצאו יחדיו שניהם זב׳׳ז הם קשורים .וז״ש ואתם הדבקים וכו׳ חיים
כולכם היום .ותהיו זהירים .ואעפ״י שאתה בן .אדם דוגמת הפתילה הנקשרת :לאור
התכלת מחוברת .ואותה אוכלת ובוערת .כד״א כי ה׳ 1יהיך אש אוכלה .ועליה כתי׳
בס׳ דברי הימים ככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים וכו׳ אפ*ה אתכם
לא תכלה אדרבה תעלו ברום המעלה .עיי דביקותכם בה אתם היים וקיימים.
לעולמי עולמים .לאורך שנים וימים) .זז״ק פ׳ בראשית דנ״א( והאור ההוא הוא
מאיי* על ראש הצדיקים .אשר במתשבתם ובמעשיהם בתו׳ ובמצוה בה׳ נדבקים .וע״ז
וה׳ בראשם .ועכשיו הדבר נסתר ולא נגלה זולת לנשמתם ונפשם .ולעתיד יהיה
נ ג ל ה ו נ ר א ה .דכתי׳ וה׳ עליהם יראה .וגם אתרי הפרד הנשמה מהגוף בבואה
לגן'* עדנה'.׳ יראה האור עליה לעיני כל השכונה .היושבים שם .וז״ש ז״ל צדיקים
יושבים ועערותיהם בראשם .לא אמרו עערות .אלא עערותיהם שכבר היו להם
מאירות ומזהירות .בעוה״ז הנסתרות .לכן צריך האדם תמיד בישוב דעתו .ובכובד
ראש ימהר מתשבתו ,ויתן לב להאור הזה שהוא על ראשו להאיר נשמתו .כי מה׳
היתה לו לגודל יראתו .ואף אם אינו רואה אותו .בעיני בשרו וגויתו .תהיה האמונה
שלימה חזקה ותקועה בלבבו .וכאילו רואה ראיה ממש נ ר ד נתן ריחו במסיבו .וסוף
הכבוד לבא .וזה פי׳ שני בפ׳ החכם עיניו בראשו .והכי הוא פירושו בזוהר פ׳
בלק יעי״ש לא ילך בר נשד״א בגילוי ראשו .מיט דשכי׳ שריא על ראשו .וכל חכים
עינוי ועלוי'בראשו .בההוא .דשדיא וקיימא על רישיה .וכד עינוי תמן לינדע דההוא
נהורא דאדליק על רישיה .אצעריך למשחא .ברוב עוז ישמתה .בגין דגופא דב*נ
,
,
איהו
אחדות־ חיית־
צ"$
ט
לצו י׳
איהו פתילה .ונהורא' אדליק לעילא .מלמה מלכא צווח ואמר ישמן על ראשך -אל
יחסר .כי העשה העוב והישר .דהא צהורא דבראשו .אצעריך למשחת ואינץ׳ עובלץ
ענק ופ״ד החכם עיניו בראשו .ולא באתרא אחרא .וסיפיה דקראיוהכסיל בחשן
הולך .יפורש לפי״ז על רוח העומאה הנק חשך שתופפת על הרשע מראשו ועד רגלו.
וע״ז עונותיכם היו זכו הקטן לפי קטנו והגדול לפי גודלו .ע״כ מסי חרירים':
הנך רואה בעיניך .שאור ה׳ מאיר פניך .בהלו נרו על ראשך .ואתה תי על ד י אורו.
והחרם גווע בהסתרו .ואיך תסתיר פ נ ץ מהביע אליו תמיד כל ימיך .בעוד שהוא
מביע ב ך ומחייך .אין עז פנים גדול מזה .לכן תתבייש ותכנע מפניו כי הוא אל.
רואי .ה׳ עוזי .י ק המת לעולם קיום והעמדה ותיות .מהשקפתו ית עינמ צופיות.
ומשגית על כל הבריות .שאם רגע יפסיק יאכלו,וסמ כלא היו .ורש ה משמים השקיף
וכו׳ לראות היש משכיל ואיו .והלבנה כשהיא נ5ל השמש תקבל האור .כן ראוי לאדם
וע״ז באור פני מלך חיים .ל ק צריך שרגע א׳ לא יסיר מלפנמ עיני שכלו .אז ׳פכס־׳יאר
לו .דכתיב יאר ה׳ פנמ אלץ .אורו ית מלא העולם .הוא המחיה־ את טלם .בכל רגע
ו ר ג ע ואס אינו נראה .ביש מפניו ישתוק בשחות עין וכובד ראש מפני הכבוד' ואהבה
רראה .וירא וזוחל תמיד מאור הנוצץ מלא עילם .והנדבך באחריתך לא תהיה נכלם.
לפני הצדקים כולם .מהטנם ועד גדולם .ט הוא ית׳ צדיק ומלך עולם .מדותמ כולם.
זה מ ג ד זה במושלם .ותם באתה לידבק בו .ככה יעשה לך וככה יוסיף לך ממרת
עובו .ונמצאת חי לעולם .ודע באמת לפי פרישותן־ מן השלם .יהי דביקותן־ בו •ימי
הנסתר והנעלם .ודעישהצדקיס פני שט׳ .יען מאיר על פניהם אור שטנה .ומתביישין
בעלוה ויראה בכל עת ועונה .ו ה ד ובעבור ת ט ה יראתו על פניכם יראתו רומז לשכינה׳.
ופניהם מאידס ממנה .דכתיב תכמת אדם תאיר פניו .פי׳ כשזכה האדם שהתכמה
נק׳ חכמתו .כי קודם שחכה האדם היקב בחכמה נקר׳ תורת ה /ואתר זכותו בה נקר׳
•תורתו .ונק׳ נמי תכמתו .ומיד מאירה פלו .ואזהרה גדלה שמעתם .אתם וזרעכם
לעולם ת ט ו נזהרים בכל העיתים .שלא יתחלל ח״ו על ידכם שמו הגדול והטרא.בזעם
ועברה .ובזה יטה עליכם מגן וסתרה״ .צנה וסוחרה .ותמיד תהיו נזהרים שלא׳״תהמ
עוברים על כל מין פשע ועטרה .ולא תעשי שום מעשה אפי׳ סתירא ,שע״י יהיה
גרמה שיחולל שי״ת kנאזר בגבורה.־ כגון כשממ מ מ ד ,אפי׳ נאנס ה׳ז חלל את ה׳
הטרא .ושלא'בשעת מ מ ר א ם פ ר ק ש מ ״ ש מ ע ל מ בפרהסיא ביד רמה ועוז וגבורה.
ב מ ת כ ק למרוד בהקב״ה ובתורה .וכן ת״ח או כל אדם אשר הוא מוחזק ללכת בדרן
ישרה .ואינו טהר במעשיו'אזהרה גמורה .וגורם שיאמרו עליו שום דופי ודברים שאינם
כדת וכשורה .אע״פ שאינם פשע ועבירה .כ״ז הוא חילול ה׳ וביה עבירה) .ועי; מינן
בעי גונב דעת הבריות רנעם לנפשך( לכן השמרו לכם .שתהיה יראתו על פניכם.
ולא תראו מיראת ה ע ו ס הבא לקראתכם .ולא מעלו במעלות היראה פתאום למדרגה׳
העליונה .פן יפול הטפל למדרגה התחתונה .רק לאט לאט תהיה יראתכם לבלתי תתעאו.
ואלדכ מזה ת ט א ו ליראת הרוממות והכל בהצנע לכת לבל יראוט נערים ונחבאו.
.ותמיד יצייר האדם במחשבתו .אילו מלך ביו יצוה אותו .איזה דבר לעשותו או לשרתו.
אפי׳ שלא ד ע בבירור שלא יגיע לו שום שכר פעולתו .מ״מ יזדרז לעשותו; כי יחשב
לו לכבד ולתפארתו ,ק"ז באלף הבדלות שיחשב לו לכבוד וגדלה מה שמשרת למלן
,
,
,
,
,
ג
הכבול
צו
.
לצו
אחדות חי״ת
הכבוד אץ זולתו .ועוד יחשוב כי השירות אשר יעשה ל1יקיו הוא מזון נשמתו .וכמו
שמזרז את עצמו למאכלו להבראת גופו ביותר להנאתו .כן צריך ליזהר ולהזדרז לתקן
מאכל נשמתו .וצריך לבקש תמיד רתמים שיהיה לו עזר מקודש כל טמיס .ולהיות ירא
ותרד .אולי מתר מהעה׳יז יתפרד .ויקרא לפני ב״ד שימ לתת דין ותשכון .ט אינו
מדע כמה ימי.חייו ואיך תנסהו בושת ועלבון .בראותו כל מעשיו לפניו סדורים .לא
נפקד מהם א׳ מתעאת נעורים .עד יום האחרון אשר יובל לקברים .לכך אל •תליזו
מבין עיניכם כל הדברים .והיו חרותים על לוח לבבם ובהם תהיו נזהרים .להיות יראים
יראת הרוממוח אין אדיר כמוהו אדיר אדירים .וזהו חכם הרואה את הנולד .ואשרי אדם
מפחד תמיד .ונגד עיניו יעמיד .אהבתו ויראתו שדתי ה לנגדי תמיד :
,
אהבת היי׳ת
אהבת
הבורא toהגדול והטרא .היא קודמת לכל דבר אשר נוצר ונברא .כי היא
תחילת חיובו של אדם .ואח״כ העבע יתייב בשר ודם .אהבת עצמו .ואת״כ
אהבת אביו ואמו .ובניו ובנותמ .אתיו ואתיותיו .והקרוב קרוב יותר קודם לתבירו .ואח״כ
אהבת כל איש ישראל כאו״א יבין לאשורו .והשכל האמיתי הוא סבת אהבת ותיבת כל דבר
ראוי לאהבה .ואין ראוי יותר מה* 1היוצר הבורא bדגול מרבבה .כי אהבתו היא המביאה
אל הכבוד ואל ההצלהה .ביתר שאת ושמתה .כי אין שכל ואין תבונה ולא שום דבר טוב או
רע בלי הסכמתו .או בסופו או בתחילתו .או באמצעיתו .ולפעמים בכולן או במקצתן.
הכל לפי העונש והזכות או חסד 11מוהר ומתן .ט הוא ראש הנמצאים .והאדם סוף
הנבראים .ומסוף ועד ראש .נודע כי הוא המתנשא לכל לראש .וכן שאלו לתכם ואמרו
לו..ספר לט מהו הבורא הגדול לפי גודלו .אמר להם הדיבור במה שלא יושג לאולת יחשב.
כי אין בכל הנמצאים דבר אשר ישזה לו ובגויס לא יתחשב .ואולת וכלימה לאיש אשר יבקש
לדמותו .באחד התמוטת לפי דעתו ,לכן אהובי את בוראיך מתר מכל תענוג ומכל
הטובות שיש בכל דבר .ט ברבות הימים תדע ותשכיל מה שלא עלה בדעתך לשעבר.
ואהיה עיקר ויסוד האמונה .לאהוב את ה׳ בדעת נכונה .בכל לב ונפש כל ע ת ועונה.
ט הוא מקור הטוב וממנו נמצא כל נמב .והאמונה המקובלת .אין אדם רשאי להמיר
אותה ולהחליפה באחרת ,לדמות לה עול מלכות בשר ודם כל שהיא תית״זאיא לעזוב
אותה לאמונתו ית' ולא יטה חטא משפט מות ותלית אותו '.וצדיק יחיה באמונתו .ואין .לו
להשיב שכלי אינו מאמין לדבר 0ה זר יחשב .ודאי לאשמת דבר תחשב .ע״כ מס׳ מ ע ם
המרות ח״א .בחוס נופך ברחיוב העייר ואריכות לשון:
JJ* ftלאהוב את toהטוב .האוהב הטוב .שנא׳ ואהבת את ה׳ .rpkוהאהבה ת ט ה
י ע ל צד היותר טוב .וכתב הרמב״ם ז״ל בלשונו הטוב ס א ך היח הדרך לאהבתו
ויראתו .בשעה שיתבוק האדם בדעתו .כעין שכלו מיושב ויראה מעשיו וברואיו הנפלאים
והגדולים .ומהם יראה חכמתו .שאין לה ערך ולא קן לגדולתו .ואין חקר לתבונתו.
מ ד הוא אוהב אותו ,ומשבח ומפאר ומתאוה חאוה גדולה לידע את ה׳ הגדול הגבור
והנורא ומושיע אץ בלתו .כמ״ש דהמע״ה צמאה נפשי לאלקים וכו׳ וכשמתשבבמתשבתו.
בעצם הדברים ה א ל ו \ מ ד הוא נרחע לאחוריו ויירא ויפתד ותפול.עליו אימתו .ו ד ע
שהוא בריה קטנה אפלה גם שפלה כל השפלים עומדת בדעת מעוטה לעומתו.
,
והאהבה
צו
אהבת הי״ת
יי
לצו
והאהבה הראויה היא שיאהוצ א ת ה ' יאק זולתו..אהבה עזה עד שתהא נפשו
קשורה .באהבתו .כאלו תולה תולת אהבה שאין דעתו ומתשבתו .פנויה ־מאהבת
אותה אשה אשר אהבתו .והוא שוגה בה תמיד בכל עתו ועונתי .בין בשכבו.בין
בקומו בשעת אטלתו" ושתייתו .יותר .מזה ת ט ה אהבת ה׳ בלב אוהביו עמו
וצאן מרעיתו.׳יהיו שוגים בה תמיד כמ״ש בכל לבבך זט׳ והיא שאמר שהמע״ה
בחכמתו .בצתות לשוט ומליצתו .ע״ל משל כי תזלת אהבה אט וט׳ וכל שד השירים
הוא.לענק זה אמירתו ויסודתו .וכמו שדרך החושק בתולי האהבה לתשוקתו .תדל
מעיטז שנתו .כן האוהב הנאמן ליוצרינו ית' יעור מתרדמתו .במתיקות זכרו• על
שפתו .כדכתב ה ח ס ד בעח״ה לא יישן ט אם על יצועי אהבתו .ולא קיץ כ״א
במתיקות זכרו אזכרתו .וכאד ת ט ה גבורחו .מחצות׳ לילה ויקום מלא קומתו .להדר
ולפאר ולרומם.ולקלס להלל ולשבת לפניו ית׳ יוצר נשמתו .ויתבודד וישתעשע בו
איש כברןתו .כמו שעשה דוד אפי׳ בעת מלכותו .דכתי׳ חצות לילה אקום וכו׳ ודוד
אוהב נאמן ט ה לו כל ימי המתו .דכתי׳ ארתמך ה׳ חזקי זפירש״י אאהבך .תרגום
ואהבת וחרחם .וכתי׳ פן יתן לדידו שינה .ופי׳ ז״ל זה הת״ת שמנדד מעינו שנתו.
ל ע ס ק אהבבתורתו.ול׳ ד י ה ־פי׳ אוהבו .שמרוב חשק אהבתו.לו ית׳מנדד שינה
מעיניו ללמוד בתורתו) .עי׳ זו״ק פ׳ אתרי נ פ ט אויתיך וכוי( וכתבו הרמב״ס והרשב״ץ
מכלל אהבתו .שידרוש לאתרים :תורה ומוסר לפי מקומו ושעתו .עד שיביא בלבבם
אהבתו .ותיבת ואהבת מצא לשט .באופן טאהבוהד אתרים ותכנס בלבם חיבתו..
דהכי אמריק בספרי ואהבת את ה׳ .על בריותיו תשים אהבתו .כמו אאע״ה ואת
הנפש אשר עשו וכזי מפני זה הקב״ה אוהבו קרא אותו .שנא׳ זרע אברהם אוהבי.
ומדרך האהוב תמיד הוא נקשר בתשק אהובתו .ונדבק בה למלאת תאוותו.־וטא עושה
כל חשר תאמר ואשר תשאל מאתו .לא נפל דבר א׳ על כל אשר תאמר ט הוא זה
עד כ ד נטילת נשמתו .כמו ק האדם צריך לטות נדבק בו •מ׳ שנא׳ ובו תדבק.
טינד תוקף האהבה ש!א ייפרד ממט אפי׳ רגע א׳ כל ימי חייתו .והכתוב תלק האהבה
לבי שנא׳ לאהבה את ה׳ ולשמוע בקולו .ולדבקה בו .וכתב הרב בחו״ה הלא בספרתי
שענק הדביקה היא האהבה הנאמנה וצדיק באמונתו .והלב השלם בכל מיט שלמותו.
שנא׳ יש אוהב דבק מאח .וז״ל הרמב״ן בפרישתו .בחומש ובו תדבק שתהא זוכר
השיית תמיד וגדולתו .ולא תפרד מחשבתך ממנו בשבתך בביתך ובלכתך וכו׳ יבשכבך
וכו׳ ע י אשר לא יטו דבריו לזולתו .בפיו ולשונו ולבו ומחשבתו .איננו עמהם אבל
הוא לפני ה׳ לבו ודעתו .ויתכן באנשי המעלה הזאת שתהא נפשם גם בתייהם צרורה
בצרור החיים .כי הם בעצמם מעון לשכינה 1יטם תיים ע״כ .ומדרך הדבקות באהובו
יתלמד ממעשיו אשר הוא עושה לתועלתו .כמו ק האדם צריך להיות נדמה ל ט י ת
ולאחוז במדתו .שנאמר והלכת בדרכיו .ופי/ז״ל מה הוא רחום וכו׳ מה הוא חנון זכו׳
רתנהג האדם בכל עטטו במרת האמצעית ולא ילך בהנהגתו .אל א׳ מן הקצוות כי
בזה לא תעלה הצלחתו .והוא הדרך הישרה והטובה נק׳ דרך ה לעובתו .כאשר ציוה
עליה אאע״ה לבני ביתו .כמיש אשר יצוה את בניו ואת ביתי .ישמרו דרך ה׳ .לעשות
צדקתו ומשפעו .ומשלימות האהבה הנאמנה ט רבה אמונתו .תמיד יום מס תהיה נו
הבעחתו .ולא יבעח בזולתו .שנא׳ תמי? תהיה ?גס ה׳ ז?ו תהיה משענתו .וכ״כ הרמבין
,
שזו
צן•-
לצן
אהבת הייתי
שזו מ״ע שלא נשאל מהוברי השמים המשרתים אותו .ההוזים נכוכביס זהמזלזת כל א׳
ל ט דעתו .ולא מזולתם מה עתיד להיות .ט הכל מ ד ה להפר אותותס כפל התקרבותלנו
לעבודתו)..עי מם׳ פשתים( ומנה תלמד דמצוה לבעות בו ׳תי שיל זאפם זולתו.־ נכל
ענייני העולם הוא משגיחי בהשגחתו .כללי ופרשי דפרמי ואין לזרים ־אתו .כמשי
בקבלה ארור הגבר וכו׳ ברוך הגבר וכו בעחו בו בכל עת וכוי בעתו בה ע ד מד ו ט
וכתיב בעח אל ה׳ בכל לבבך .ומתק האהבה הנעימה לא ת ט ה אזכרתו .ל א ט ט הנאמן
בבדתו .ט אם בדרך כבוד במקום ישיבתו .מושב זקנים יהללוהו במת׳ק ודש׳ן ט רבה היא
תפארת גדולתו .כ״ש וק״ו מרוב־אהבתו ית׳ לנו ואנתנו עם מרעיתו .שלא לטציא שמו ית׳
לבעלה בץ בקריאתו בין בברכתו וצריך להתחזקזלהתאמץ וליזהר כט;יכולתו .שלא*עלה על
שפתו fk .לצורך גדול ובמורא זפתד ורתת וחלחלה אחזתו .כדאמריק במס׳ תמורה־ פי״ש
אמרתו .אזהרה למוציא ש״ש לבעלה שגא׳ אתה' ^טךתירא ה ד אמורה אזהרתו .והשומע
אזכרה מפי חטרו לבשלה בשגגתו מזהירו ומתרה בו התראתו .שלא ישוב עוד לכסלו זתקלתו
ואם במזיד טיב לנדותו .ואם לא נדהו בשעתו .ט א בעצמו יהא בנדר .והכי איתא
בפדדם פי׳ כונתו• .יש מפרשים הוא בעצמו .היינו השומע שלא חש •לכמד קוטשהייל
לנדותו .בקהל עדתו .ואם היה מתיירא ממנוזט״ל לנדותו .בינו לבינו ולבזותו .ולהתירו
מיד כדי שלא יכשיל לרבים בתברתו .והרמב״ן בנדרים פי׳ כוונתו .ס א בעצמו .טיכו
המזכיר אף ט לא נדה אותו .שוס אדם מהשומעים אותו .הוא• יחלת מנעליי וישב
בקרקע בנדויו על חעאתו .ויבקש מג׳.שיתירו לו.התרתו .ואז ונסלח לו כלי הכנעתו
ואם לא עליו נאמר אם לא תשמור וכו׳ ליראה את ה׳ הנכבד וט׳ והפלא ה /א ת
מטתך וכו׳ ככתוב בתורתו .ואזכרת ה׳ לבעלה ט א בכל לשון לאסר איסר בץ בשבועתו
שבועת תנם שלא חייבוהו ב*ד על עענתו ,בץ בשםעתשקר או דברי הבאי או ב ד ך
ברכתו .שאינה ראויה ואינה צריכה להנאתו או לתפלתו .ודבור ג׳ של עשרת הדברות
ט א לא תשא את שם ה׳ 1יטך .וארז״ל כשנאמר דבור זה נזדעזע כל העולם .והלו
וזעו ויפג לבם ואימה ופחד ורתת אחזתם כולם .מקענם ועד גחלס .ד ׳ אופנים יש
בדבור זה .כאשר תחזה .הא׳ שלא לישבע על הדבר הידוע .שאינו כן כגון עצ איש
שהוא אשה ועל ע מ ד שיש שהוא זהב וכיוצא מזה שזה קשה לשמוע.־ הבי־ שלא לישבע
לאמת את הידוע .על השמים שמים. .ועל המים מים .וכעזה׳ד בדברים דועיםוגלויסג
הג׳ שלא לשבע לבעל את המצוה .אשר צווה• .כגון שלא להנית תפילין •וכדומה- .או
להכות חבירו או־ לקללו או לגזול ממונו או למוסרו :ט ד אנס וכדומה .הד׳ שלא לשבע
לעשות דבר שאינו יכול לקיימו .כגון שלא לישן גיי לילו טומו .או שלא ״לאכול ז׳ ימים
אפי׳ מעעמת מלתמו .כ״ז הוא שבועת שיא .שהרי מצוה מסיני שלא לעשות מזה אפי׳
ירבו לוחציו .ועל כל אלה הד׳ מיני שבועות .מלקין אותו ברצועות .ועל השבועה
האחרונה.־ שלא לאכול ולעינו לא ימן טנה .ישן לאלתר ויאכל לאלתר .ואעפ״י שזה
לאו שאץ בו מעשה .קבלו מסיני שליקק עליו .ואין חוק ואין מהסה לא תחמול ולא
תכסה .וכתב רי״ו ורס״ג ואסור לישבע חנם .אפי׳ על האמת עד שיתתייב ב נ י ד לפי
דינם) .עי׳ חרדים( ואמרו במסכת ברכות .כל המברך ברכות שאינן צריכות .עובר
בלאו דלא תשא .וכ״כ הרמב״ס זיל ויהיה למשיסה .וכתב הוא ז״ל סוף הלי שבועות
כל המזכיר לבעלה שם kדעות .עובר על לא תשא .ועונשו חמור מאד בחרפה
,
,
,
,
,
וטשה
MS
אהבת י חי״ת
יא
לצו,
ובושה .זחשאתז קשה .והוא בכלל מ״ש בתו׳ הקדושה .א ם לאי תשמור לעשוש ליראה
את ה׳ הנכבד והנורא והפלא ה את מכותך זכו'־ בזעם ועבדה .ובכלל היראהישלא
להזכיר שמו יהי לבעלה .ולאו דווקא הוא אלא אפי׳ הגורם לחבירו לישכע לבעלה!;•fr
וכן אסור לישבע שבועת הרשות .־כמן שעשהיזבר מ או שלאי לעשותfwrw :
שבועת שקד .אשר ;לעונשה אין חקר .שמביא ׳כליה חיו זהכל עוקר; שנא׳• ו ל מ ב ע
גשמי לשקר .וכלתו את עציו זכו׳ כ*ז גרם המעלות .שאתם מתרשלים .בוראת.יהי
וכבודו וגדולתו זכל א׳ עינו מעלים .ההי׳׳ב זיאר עינינו .באור תורתו .לעבודתו וליראתו ע
ילעתם־כי השי״ת רועה ישראל; באשר יואל .לכן תמידיההמ מצפים לד ,ומיסלים
.לו .ובכל עניינכם המסרו לו .והוא היודע ועד העוב״בעיניו יעשה :.וקיימו מש׳יה
וה׳ 11הים מתסירותמיד תהיו בביתו .ולא תזוזו־ משם־ ובזה י ־על פניכם תהיה יראמד.
ולא תזוז מחשבתכם ממנו .ותמיד תחשבו בעיני ׳שכליכם ט הוא 1יטנו .משמים השקיןן
על ב״א לראות היש משכיל דורש אתאלהיס .השוכן .גבוהים.״הייס בעלן ׳השכל -תדרשי.
ובדאייתכם־ במעשיו מוראים גסי• אתם רושם למעלה *מעשו .׳כמו י מ ע מ כ ר ־ ע ״ י
הסתכלותה בביצתה היעב ועינה לא נעלמה .נוצרת׳:ונרקמה .במוך ׳ביצת:הנעמה.
ב ד ה שלימה .ומתבקעת ויוצאת לחוץ ב ד ה נעימה .ק ־ה׳ !יהינו השוכן רומה .עיי
דבקותך זאהבהך בו ישפיע לך כל מיני שפע עזב וברכה שלימה ,וע״זיכהיב >B3fff
זכודך ואז״ל כדרך שבא ליראות .כך בא לראות .וזה ־הדבר לכללות העם הוא גיפ
בשנה .אבל למדעי דעת וחכמה כל ע ת ועונה.־ בהסכלותם בתבונה .כלפי מעלה.
ומשעבדם עצמם בלעותא דלבא •בעסק התו׳ והמצוה והתפילה .נ ם יה׳ יתן ־העוב
ובאיתעדותא ־דלתתא .יתעורר איתערזתא ־דל^לא .מרעווא דכל דעדן ׳הוא־ גלי
:־עמיקתא ומסתרתא; ברין׳ הוא נ ד ך שמיה לעלם ולעלמי• עליךא
,
ףןלא
״
.גדולת ד\ ת •
/V
בני •הנעימים .השמרו לכם •?ל הימים .אשר •אתם ־ תיים ־הוז זהירים •ושלימים• .־בלב
.׳ תמים״ ושמעו זאת־ נגד כל העמיס .ואל מקוצר בתוכחתי לאשר אני ׳מצוה־אמהם.
מחילת• הכל אל תפט toמדעתכם .ומתשטתיכם .בשבתיכם יבביתכם.־׳והלכתם
לזרכיכם.׳ו3שכבכס ובקומיכם .בכל לב־ובכל ׳נפש .כי אין־ לכם תופש׳ .ולא־טפש.
ובדעת שלימה :ואהבה רבה תהיו מקיימים .מצות שדתי הי-לנגד•תמיד־כיהוא אדק
הכל• צור עולמים .כי הוא חייכם ואורך ימיכם; ולא יעה אתכם ,השבע העכור ־הרע
הגובר עליכם .לתור אחרי לבבכם ואחרי עיניכם .ותמיד מם יום'יראל^־שדי־עלעלכס.
ט הוא^הינו אל? תמבחן באה״ר בלי י שמץ הרהור ימיו אחדי התוהו, :־מאין הוא<2י
ג ד ל ז נ ו ר א הוא .והכל נגדו כאין והמה ־הבל .ואחריתם אבל .וכסע׳הקנהידצוךתנומז
מהבל .־הקטבואמרי טנהיאשר אמרו חכמיהמדע .ככלכל זדרמג־הביפז בפין.־בנגין
הטעו .השכל הישר .אשר שם בנו מצרינו ביצירת האדם אשר יצר .להיות לנוי ־מורה
דרך ואבן בוחן .למען אמצא חן .לצרף־ לבטנו לתושיה .לבל י נהיה נשיה .הלא ד ע ת ם
אם ליו שמעתם .כי • toרם ונשא1 .י נערן בקדושה .הוא הוה ויהיה ו ה פ י ש ו ק
מרום דר עליה .עיניו בכל צופיה .׳נשגב על כל .מכלכל כל .אין לו קלם־ ואחור .לא
יכילהו מקום ולא יחליפהו זמן ח״ו כמו-הזקן והבחור .שאו מרום עיניכם ׳וראו מי ברא
:
אליי
צו
גדולת הי״ת
לצו
אלה .השמש והירח .להיותם על הארץ כ ל א ר א בפ״ע בשעתו זורח .וספור הכוכבים
מאירים ומזהירים והנם נצבים .כל צבא השמים נאספים .וגבוהים עליהם מלאכים
ואופנים ושרפים .וחיות הקדש ותכונתם וגדולתם''.וקדושתם .וגטה מעל גבוה.וגבוהים.
שזמר ישראל מושל בעליונים ובתתתונים .ה׳ הוא ה1יטם .בשכמל״ו .וכל מה שברא
עומד ומשמש בפחד ומורא to .חי גדול וטרא .ולעולם אינו משנה את תפקיד .ועל
הכל אק גיוה טבלעדו .גבר עליט חסדו .בראנו לכבודו .לעוב לט .להשלים גר״ן
בעוה״ז למען נזכה ג ם אנחט .לתכלית השליטות אט ובנינו .בעולמו הטוב ע ם עושי
רצונו .ואם בצדקתך מה תתן לו .וברשעתך לא תפעל לו .ובכל זאת רוצה־ הי* את
יריאץ את המיחלים לחסדו .ויתעב נסוג אחור לעובדו .וטובתך הוא מבקש .ות״ו
רעתך נקש ינקש .כי מובתך היא שלימותך .ולה׳ המלוכה .לכן אתם גס אתם בט
פועל יד .יקירי דדדי .השמרו ׳וטוב לכם לא תהיו נופלים מאי מצבא המרום .וכל
אשר •מצאון דיכם לעשות בכתכם נתת רוח ליוצריכם .אשר ברא אתכם .כי לכך
נוצרתם .ולעוה״ז הנה באתם .להפיק .רצוט יתש״ל אל .תתרשלו .ובזה נחלה תנחלו.
ט העושה נגד דצוט מחסר שלמותו .ומואס בטובתו .ופועל צדק תרב גדולתו .ונרצה
הוא ל1יהיו ומושיע אין בלתו:
מסרתי נ פ ט עליכם להטיב אתכם..מראשיתכס ועד א ת ד ת י ע מ כ ם .עד
אשר
שגידלתי אתכם .בעזר אשר עמדי ועמכם .נא בני .אל תהיו כפויי עובה.
ט היא מרה צרה ולא רתבה .ואין אני מבקש מכם שום ממון או טובת הנאה תתט לי.
תלילה לי .ואפילו בתיים תייתי .מעולם עליכם ולא על זולתכם לא הטרתתי .וכ״ש
אף אתרי מותי .לא עלה ולא יעלה על דעתי .ולהועיל לכם כל מגמתי ,ולהגאתכם
וטובתכס יהיה תותלתי .ועי״ז בטוב מעשיכם תהיה תועלתי .לפט \ ט אבי צור
ישועתי .ולא תתורו אתרי לבבכם ואתרי עיניכם שנאתי .לילך אחרי שרירות הלב
והעינים תרי סרסורי .מה תרי האף הגדול ,מזה תחדלו תדול .הלא ידעתם.כי ה' 1יהיט
ברא כל העולם .וכל אשר בה מקטנם ועד גדולם .מאפס המוחלט .והוא משגיח על
כל פ ר ט דפרעי בכל מעשי ב*א ואין נמלט .ואם יסתר איש במסתרים אין נפלט.
׳והכל גלוי וידוע לפטז .ואין נסתר מנגד עיניו .ולכן בני יקירי .הקשיבו אמרי .קיימו
מש״ה דע גיט אביך ועבדהו .אין אדיר כמוהו .כאשר קבלנו עליט דור אחר דור עד
הדור אשר בו ממצרים יצאט .ועל י \ ס עמדט ושם ראינו .נסים ונפלאות וגבורות
טראות .שעשה לעיני הכל־ והמה רואים ונראות .במכות מצרים ו ק ד ע ת י״סזמ״ז
מאליפות מרוכבות תולפות ובאות .ועין בעין ראו ה' צבאות .במעמד הקדוש והנורא
לפני ה״ס וקבלט התורה .עיי משה נאמן ביתו מנורה טהורה .ט א אדונינו רביט
אדון הנביאים .הדר ט א לכל תסידיו הנמצאים .מאיש ועד אשה מעולל־ ועד יונק וכל
יוצאים ובאים .ולכן ח״ו ת־׳ו הס לא להזכיר ת״ו שום ספק כלל באמונה שלימה של
אבותיט .גם אנחט ובנינו ובט בנינו עסכ״־ה כי מאחר שקבלו כל זה איש מפי איש
עד הדור ההוא .עין ראתהו ותעידהו אזן שמעה ותאשרהו .לא יזוזו ה ד ב ד ם הללו
מדעתכם .ולא יטה כי אם קבלת אבותיכם .חייבים אתם בדרטהם ת ט ו הולכים.
ויט מה .וראה בעיניך כי הוא עשך ויכוננך .והוציאך מבנק אמך מליכלוך וטינוף.
ממקום צר למקום רחב יפה טף .והוא זן ומפרנס אתכם ושומר נשמתכם בקרבכם.
7$
צו
גדולת הי״ת
יב
לצו
על זמן הנגזר מלפניו לשוב שמה .לנער רעת ומזמה .מוריש ומעשיר בלק .משפיל
ומריס הכל מייסר בלק .אף לעתו הקרושה אשר לא נוכל להשיג אף אפס קצה לקצה
ממנו ית׳ כי דרכיו משפט מאר מאד ממט־נסתרה .כי לך ה׳ הגלולה והגבורה .ולו
נתכנו עלילות .ולו דומיה תהלות .לכן בשומכם כל זה על לבבכם .חיל כיולרה.
יבוא בהרבכם .ומהדר גאונו תפחדו .ובכל לבבכם ובכל נפשכם ובכל מאדכם באהבה
ויראה אותו תעבודו .אליכם אישים אקרא .נא בני .בני היקרים .השמרו לכם בכל
הדברים אשר אנכי דובר באזניכם .היו יהיו חרותים וחקוקים על מורשי לבבם.
וענקים לגרגרותיכם .ובה׳ תתהללו ואז תשכילו .בכל אשר תעשעותלכו לדרכיסם.
^
ויפן לחננצם .וירצה את מעשיכם:
שיש לבטלה
מאהבתו
ויראתו יח׳ ליזהר אזהרה גדולה .שלא להוציא מפיכם חיו שמו הגדול
והנורא לבטלה .ובפרט ח״ה בשווקים וברחובות כי הוא נורא עלילה.
)ועי׳ מ״ש ז״ל בדש מס׳ נדרים וכי׳ שמה יאמר לה׳ בתחלה ועי׳ זרק ח״ב דפ״ז
סיו ע״ב ודרפ״ח( דכל המזכיר ש״ש לבטלה טח לו שלא נברא .והוא מקור הברכות *
ואיט חל על דבר ריקם .הרואה יראה כמה היו יראים וחוששים דורוח הראשונים.
לכבוד ה׳ עד אשר תקנו תיבזח וכינויים משונים .כדי שלא יבוא לדי מכשול להזכיר
ש״ש לבעלה ,וחרדה ילבש האדם וחלחלה .שלא להזכיר א׳ משמותיו \ת׳ הקדושים
המבוארים והמפורשים .אם לא בקריאת התורה נביאים וכתובים ופירושים .או
בתפילתו .ובתנאי במהוס נקי ובר .ושום טינוף שם לא יהיה ולא יתובר .ובזה מחריב
כל אדם בשר ודם .יושר נגעה בו יר״ש ותישבי שמו ית להיות זדז וזהיר לקיים
מצות ה׳ ברה .את ה׳ 1יהיך תירא .ובזה תקדש הי״ת גשמים ו ב א ק .ולהפך ח׳׳ו ה״ז
מתלל ומזלזל במרומי ערן .והירא את דבר ה׳ יזהר אף־ מלכותנו בשום כתב כגון
אגרות .כי בעוה״ר באשפתות מושלטס ונגררות .וכל מי שהננו ה בבינה .ישטל רדע
נאמנה -.כי bהגדול עזרה בצרות .השמים ׳שמים לה׳ יוצר המאורות .ה א ק וכל אשר
עליה־פירות ופירי פירות .ובידו הכל ורוח •כלי בשר חי לתת לפי המעשים אשכלות
מרורזת .א״כ ראוי וראוי לירא מפט זעמו •וזעפו•.ולא יחר בנו ידו חמתו ואפו.
ט הוא צופה ומביט על כל פ ר ט הבריאות .והבל פיהם גרשם לפניו להבדיל כמה
וכמה אלפי רבבות מיט הבדלות כמו הבל הפה נגד מראות הצובאות .לכן שמעוט
בני ותיתה נפשי בגללכם .דעו וראו כי מות ותיים ב ד הלשון .להוציא עמו בששון .או
כדחף לנחל קישון .מקום אופל וערפל חשך ואישון .ויש לכם ליזהר שלא להקל ת״ו
גשום דבר הנוגע לו יהי ישמור פתחי ט כ ס מלדבר בו .דבר זה הוא סייג גדול
ל ע מ ד ט ר א ה *העבודה הנוראה .וראוי לו לאדם הנבחר לחשוב איך מ .ד ם ו ה א ק
וכל הברואים אשר ־נמצאים .כל או״א עושה עבודתו .ולמה יגרע הוא מהם אשר
נברא .לקיים את ר ב ד התורה .ותמיד יזכור .עבד אשר רבו תמיד מ י ט ב עמו וגם
מצילו מעמק עכור .כמה הוא מתוייב העבד להשיב גמול לרבו .ולעבדו באמונה בכל
לבבו .קיו שיעשה כן לה׳ ^היט הרתמים והסליתות כי הוא אהבו .ויום ולילה יחשוב
.בדעת נכונה איך עבדי המלך בעבודתם מאד הם זריזים לעשות הו״ר והס עליזים.
,
,
ואפי׳
צו
ש״ש
לבטלה י
לצו.
ואפי'לפני רואיהם יכירום ה.ם מתמים .ואם.צריכים לדבר־ דבר יכינו הדברים שלא
יהיו .נלוזים .בלי לנעות לשום אל לבם שום מחשבת פיגול .ואיך האדם לא יעשה כן
לבורא משיע ולעבדו במחשבה זכה וטהורה .ודיבור ומעשה באופן היותר מוב באימה
ובמורא .ויחשוב כמה הוא• מקשט איבריו הנראים .בבואו לפני מלך ביו בתוך הבאים
רהיו נקראים•-ק״ו שיקשט איבריו הפנימיים .דהיינו בדיבור ומעשה ומחשבותיו לפט
אביט ־־שבשמים .הרואה הנסתרות והנגלות לעיניה .ותמיד האדם יזכור חסדיו ית׳
כי כמה נבראים .המה עטים ימדופים בחולאים .וצרות רבות ורעות .יגיע להם כמה
מאורעות .והאדם יותר מהם מלא עווטת וחטאים .ו ע ל ז השי״ת מצילו מכל פגעים
נראים ובלתי נראים .וסובל מעשיו הנראים זהנתבאים .אולי ישוב מדרכיו המקולקלים
, .בית .גאים:.
מחשבה .טובה בעבודתו ית;
לב להבין כמה מן הצורך .אל האדם להכין לבו ומחשבתו וכלרמ״ח איבריו
ושס״ה גידיו לעשות רצון האל ית׳ ברוך יוצרך .הלא תראו המאכסן המלך ביו
י בביתו .כמה הוא־מכבר הבית ומרביצי כדי לנקותו..ומקטרז ברקתי שמנים ומעטרו
ומלבישו •כדי לנאותו .להראות יופיו וטובתו .כ״ש וקיו שראוי לעשות יותר ק ר וכבוד
למלך חי זקים אין זולתו .והואיל .ולבות בני.האדם הם ביתו .יתש״ל .ראוי לכבדן
ולהרביצן מכל אבק ז ק ועפר־ ה מ ו הרהורי העבירות .ומחשבות זרות .ולהרביצן במי
בורות .שיתין ומערות.־ מיס •טהורים מי שושנים .היינו .דמעות העינים .ולרחוךבהם
הפטם .כדרך שרוחצין הרצפה לפני המלכים .וימנע רגל זר ערל .וטמא לבלתי יהיו
שם הולכים; כך האדם יתן ־לפניו .מהלכים .כאתר הנסיכים• .ויזהר לבלתי יכנס שם
ערל וטמא הוא יצה״ר :שנא>.הוקר רגלך מבית רעך ורגלך הוא יצה״ר המרגל־ האדם
בעוה׳׳ו• כדי• ללוכדר־זלהשפילז מאיגרא רמא .ובית רעך היינו הלב והנשמה .וכמ״ש •אם
פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ״ד..כמשרל ב״ך ובימ •פרדס הצדיקים .ובו משתעשעים
במטתות ומרגיעים .והוא מ א ס ר י צרי לרשעים .וכמו שהבן ראוי לו להטעים לאביו
מעעמים מאשר אהב כל הימים .ק?ו לאביט שבשמים שראוי לנוי להסתכל בו ובתורתו
ומצוותיו־ כל הימים .כאשר הורט.ולעשות .בחיבה ולב תמים .כל אשר חפן •ואהב
אהבת -עולמים. .ואשריו .בזה ובבא המתאמץ ־באה״ר וזריזות לרצותו .ולעשות רציט
ותאוותו. .דהי •האדם ,בעבודתו .דירה נאה .פנדה מכל מיט זבל זעפרזדת ומכל חלאה
היינו .מיט טומאה .וגמצעות נאות .הייט <ותשבות עהורות .ואהבה עזת ו ד ם רבים
מי• עיטר לרתוץ לכלוכי הכתמים הנרשמים•.אשה נאה ונבחרה .היינו הנשמה הטהורה.
היא שפחתו .מקושטת מבושמת לעומתו .לפניו תעמוד כגלים נאים הם רמ״ח איבדם
שיחודה על חטא שחטא בכל אבר ואבר וטהרו וקדשו ואז וזרקתי עליכם חים טהורים.
וכך פירשו בתיקונים דירה נאה .אשה נאה .כלים נאים .מרחיבין דעתו של׳ אדם.
לכן ישתדל האדם לתקן אשר העוה- .לפני ה׳ בתו׳ ומצוה .מרה כמדה .טרם ישלם לו
מרה במדה .כי אין לך פגם הנפש יותר קשה מהרהורים רעים .אעפ״י שלא יעלה
על לבו לעשות תעתועים .כדאי׳ בזיק פ׳ ויצא .אלא יהיה לב טהור וזך והיינו רחצו
הזכו .וע״׳ז .אז״ל הרהורי עבירה קשים מעבירה .וכתב ראב״ע דמטמא הנשמה הטהורה.
והיא
צו
מחשבה פ*ובה בעבודתו ית׳
והיא הכנה אל העבירה .כחרישה אל הזריעה.
הרעה אשר בלבו נטמעה .לפי שהציור ומציאת
יע׳״ז באה האזהרה ולא תתורו וכו׳ והמהרהר
כל בגדיו מראש ועד הכנף .הלא יביש ליכנס
יג
לצו
יאעפיי שלא יחשיב לעשות המחשבה
העבירה .פוגם ומרחיק האדם מבוראו.
דומה לנכנס למקום מטונף ונתלכלכו
לפני המלך .וע״ז נאמר רחצו הזכו:
שמירת חותם אמת.
יקר למלך עולם •.ותנו כבוד לחותמו אשר אתם חותמים בו חותם אמת ובו
ת^ן
נרשמים כל זרע ישראל כולם .מקטנם ועד גדולם ,ומי הוא זה אשר לא יהיה
בוש ונכלם .וירקרק במעשיו כולם בפרטם ובכללם .עד אשר יעשה אותם• בכוונה
שלימה ודעת נכונה זך וישר פעלם. .הלא תראו מלך ביו אס יגזור.שום• גזירה הטובה
היא אם רעה .ונחתום בטבעת המלך אין להשיב עליה .וכמה טרחות והרפתקאות
עושים לתקן ענייטה .להעמידה על תילה .כללותיה ופרטותיה העומדים שם על מכוניה.
לבלתי יפרצו גדריה .וכל הנוגע בה כנוגע בבת עינו ודמו בראשי לעיני כל רואיה.
.וכ״ש אם שלח שוס איגרת אשר הוא חתום עליה .כמה מן הכבוד עושה האדם אשר
באה לדו אחר שילוחיה .ושש ומתפאר .בעיני כל רואיה .ונזהר עד מאד לבלתי יבזוה.
אפי׳ מיעועא דמיעוטא האשה וילדיה .ויאמרו דא גושפנקא דמלכא הארץ וכל אשר
עליה .זכ״ש שלא ילכלך איחה ובמקום בזוי ומטונף לא יניחיה .וכל אשר יפיל מדבריו
הכתוב בה אפי׳ כמלא טמא .הרשות נתונה לעשות בו נקמה .וירדפו אותו עד חרמה.
בשוטים ובעקרבים בבושה וכלימה .וחרפתו לא תמחה .לדרי עלמא .דא הוא עבדא
דמריד ברביה ארם להבל דמה .וכ״ז הוא כבוד המדומה היום כאן ולמחר תאכלנו
ד מ ה .ויעבור והנה איננו .עאכ״ו ראוי לנו ויאה לנו .לתת יקר וגדולה וכבוד והדר
לה׳ 1יהיט .אשר שמו ית׳ חותם תעודה חקק בבשרינו .וחתם אותנו בו חותם אמת.
ולעו״ע היא בנו נרשמת .ואיך נקשיח ערפינו ונשיח דעתינו .מכבודו ית' שהוא תמיד
עמנו .העל אלה אתזתט רעד ורתת וחלחלה .ואימה ופחד toנורא עלילה .כל היום
ההוא וכל הלילה .לא נסור ממנו מחשבותינו ורעיונינו עד עולם סלה .ובפרט בעת
התפלה או בעסק התורה או נעשות שום פעולת מצוה קטנה או גדולה .תהיה לשם
פועלה .ובזה יהיה נ״ר למעלה .ועיי׳ז לעשות .רצונך גיהי חפצתי עשה רצונו כדי שיעשה
רצונך באהבה רבה בחמלה רבה אמונתך סלה .עי׳ תיקוני •זרק דס׳׳ה ע׳יב ותבין:
חסדיה/
תמיד
יומם ולילה לא ישביתו .רעיונותיכם ומחשבותיכם מלהתבונן בנפלאותיו ית׳
ורוב תסדיז אשר עשה לנו מיום ברא גיהיס אדם בצלמו ודמותו .שנא׳
וזכרת את כל הדרך וכי' שמלתך וכו׳ ומינה נלמד ק״ו אם~ גצעויט. .אנו ובנינו.
לזכ^ר חסדי אבותינו ,כ״ש שכל או •א מישראל חייב לזכור החסדים הגדולים הנפלאים
לעיניט .שתמיד הוא עושה עמנו .שמציל אותנו .משיני אריות הגוים ההם העומדים
עלינו לכלותינו .ולזה תקנו לני .שאומרים בכל יום מזמור לילי ה׳ שהיה לנו .וכן חייב
כל או״א ממנו .לזכור החסדים שגמלויהי׳׳תמעת שיצרו בבטן אמו .והנה כאשר יגדל
ויכיר בעצמו .גדולת בוראו ראוי לבא להשתהות לפניו .ויכנע לבבו הערל ולהראות
ד
לי
צו
חםדי הי
לצו
לו כי הכיר בטובתו .והאיש הגלבב מעשה ידיו להתפאר יכין לקראתו .ויבוש יעשה
תשובתו .ויתקן עוותתו .ויצר מאשר היצר הזונה הטעה אותנו .ולא הטיט אוזן לקול
מורים ואחרי שרירות לבנו הלכנו .גם אנחנו גם אבותינו .פקח עינך וראה מ״ש
הרשב״א ז״ל באגדת אע״ה לא מת .הביאו ס׳ חרירים ז״ל .כלפי הזרע הנכון הם גזע
קדיש בו חשק ה׳ ויבחר בזרעו אחריו .ללכת בדרכיו ולקיים כל דבריו .ממצרים גאלם.
והשיב להם את גמולם .באותות גדולים ומופתים .עשה בהם שפטים .קרע הים להם.
וטבע בו אויביהם .וע״י הפלאים הגדולים והנוראים .ושינוי סדרי בראשית הנראים.
ידעו באמת כי ה׳ הוא ה^הים .יוצר בראשית אדון הכל על כל הנבראים .אין עוד
מלבדו .זכר לעולם חסדו .בשמים ממעל .מדד מים בשעל .ועל הארץ מתתת אק עוד
שנא׳ וידעתם ט אני ה /והביאם לסיני .לעיני כל המוני .ונתגלה להם באור שכינתו.
בקהל עדתו .ודבר אליהם פנים בפנים .גדולים וקטנים .אבות ובנים .ונתן להם תורת
אמת .הכר נא למי החותמת .נמצא בידם פדיון נפשם וגופם .האבות עם טפס.
שהבדילה מכל גויי הארצות הקדמונים .אשר בחשיכה התהלכו עובדי אלמים להיות
זונים .הבל המה מעשה תעתועים .מעט ורעים .וה׳ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן
לנחותם .הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם לראותם .בדרך לעת הצורך .הוליכם
במדבר מ׳ שנה .מזויח זה ומפנה .מקום נחשים ועקרבים וחיות ושרפים .והם בענני
כבוד מוקפים .ואין שטן ואין פגע רע .ואין דבר נגרע .הוריד להם לחם מהיש .ומן
הארץ באר המים .ולא חסרו דבר .כל המ׳ שנה שהיו במדבר .בנים גדל ורומם .לילה ויומם
והם פשעו בו .כמה ימרוהו במדבר וכו׳ ויאמר בפיו להשמיד כי לא מלבו .גם בפיו
רמז למשה אוהבו .להתחנן לו עליהם בכל לבבו .באמור אליו הניחה לי רחר אפי וכו׳
אז נתחזק משה והתפלל ויחל משה כו׳ ויאמר סלחתי .וראיה כי מחל להם מחי״ג .ולא
זכר להם פשע ועבירה .והראה להם אהבהו הגדולה .לא זזה ממקומה בחו״ח וברתחטת
וחמלה .עשאם דגלים בארבע רוחות .ושכינה ביניהם .לחופן! עליהם .משכן מלא מאור
נוגה דוגמת מחנה מלאכיו והוא באמצעית שש ומתפאר מאין פוגה .להודות להלל
ברוב שמחות וגיל ובלי שום דאגה .זה \ ואנוהו .הוא !יקינו אבינו מלכנו וארוממנהו.
ואנתנו עמו וצאן ידיו .בניו ועבדיו .כשתילי זתים סביב לשלחנו .ותכף רצה להנתילנו.
הארץ הטובה אשר נשבע לאבותינו .והבנים פשעו *בו ררגזו באהליהם .וימאסו ב א ק
חמדה אשר נתן להם .ועכיז לא הפר בריתו עמהם .אך את בטהם הקים תתתס.
והנחילה להם לא בחרבם ולא בקשחם .כ״א בכוחו הגדול והנורא ,כי לא ככל מלתמות
העמים הנלחמים אלא עם אלו סוס מוכן ליום מלחמתם .ולה׳ תשועתם .מ״מ הדבר
הוא נסתר מחמתם .אך במלחמתם של ישראל היה הדבר גלוי לעומתם .ונודע לכל
כי ה׳ הוא הנלחם להם ביציאתם .ובביאתם .ובכניסתם לארץ הקיפו את עיר יריתו.
והיו אומרים עלינו לשבח מראשו לסופו ומסופו לראשו דרך שיחו .ונפלה חומת העיר
תחתיה .ונכנסו בעיר ובאש שרפוה .ועמדה להם חמה .בגבעון דום בקולי דממה.
לעיני כל העולם ,יראו גויס ויבושו כולם .ודוד הוא הקטן במלחמה לא לומד .ונגד
הפלשתי הגבור במלחמה מנעוריו אין כמוהו מלומד .בתוקפו הוא עמד .ונמסר בידו
בתרפה ובוז אשר לא ימד .וכמה פלאות אין מספר עשה עמנו ית׳ הם כתובים
בספר הנביאים .מעשים נוראים .והמליך עלינו מלך צדיק תסיד קדוש דוד עבדו.
והאציל
חסדי 'ד׳
צו
יד
לצו
והאציל עליו רוח קדשי כן יתן לידידו .ושר שירים מפוארים .מודעים את הדברים.
הבאים וההוויה והעוברים .ונתן לו הקב״ה בן חכם ישמח אב לא היה כמוהו חכם בכל
היצורים .והמליכו תחתיו .וכל העמים עבדוהו והשתחוו לפעמי מרכבותיו .ובנה מקדש
ל^הינו בידשת״ו ועמו יש יושבים בצל קורותיו .בד׳ רוחותיו .בארץ יש כדגלים
במדבר מקצותיו ועד קצותיו .וכי פשעו בו היה שולה להם עבדיו הנביאים .השכם
ושלוח מורים חעאים .להתרות יבנו שנשוב מדרכינו אל!יהינו .ולא שמענו .וכי נתמלאה
סאת פשעינו .הרס בעברתו המקדש המעוז וזרה הלאה זרה אותנו .בד׳ כנפות הארץ
סביבות ירו׳ מרחוק עמדנו .ואף גם זאת בהיותינו בארץ י לא לנו .בעומדינו להתפלל
שמנו פנינו נוכח המקדש ממזרח וממערב מצפון ומים אולי יאר פניו אתנו .א״כ
אנחנו עדיין כדגלים כאשר היינו .ואם הגופוח רחוקות .הלבבות קרובות ודבוקות.
והיו עיטט ולבינו שם כל הימים .אבל אנחנו אשמים .ועדין לא שבנו מתעיותינז .ולכן
נתארך.קציט .ורובי גליותינו .ומצאוט צרות רבות ורעות .לא שלוט ולא נחנו ולא
שקענו מכמה מאורעות .ויבא רוגז מעת לעת ומפקידה לפקידה .גירושין וטלטולין
ותרבות שלופות וקול תרדה .בא עת קפדה על קפדה .מי נתן למשיסה יעקב ויש׳
לבוזדם וחיל כיולדה .הלא ה׳ זו חטאנו לו .במצות לא תעשה הלכנו עמו בהרי דרך
עראי וברפיון ידים נתרשלו .ובמצות עשה אוי ואבוי לנו .דלא איכשור דרי ולח טובים
אנחנו מאבותינו .ואין אנחנו בטוחים מגירושין אחרות וחרב היונה .וכוסות התרעלות
ששתו אבותינו מרה כלענה .ואין איש שם על לב להקיץ משנתו .ולהחעורר מתרדמתו.
להחזיק בו כולנו .כצאן תעינו .איש לדרכו פנינו .איש לבצעו מקצה הארץ ועד קצהו.
וכי יקרא איש את רעהו לא יעננו .וגס אנחנו בעונותינו .רבו כמו רבו דעותינו .ועד
לשמים גדלו אשמוחינו .כי לא נשים על לב איך בנס אנחנו חיים וקימים בתוך העמים
האורבים לנו .כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו .והקביה ברחמיו מידם מצילט.
דכתי׳ ואף גס זאת בהיותם וכו׳ וטסים ונפלאות גדולים עושה עמנו .מיום הגלנו
מארציט ולא עשה כן לכל הגויס .והמה מפורסמים וגלויים .וגס לכל יתיר
ויחיד עושה כמה ניסים .ואנחנו כפויי טובה לאדון הכל על כל המעשים .והן אמת
טענת היצר גדולה ומפורסמת דוחק השעה על המחיה ועל הכלכלה ואת פת רוצים.
וחסכון כיס קשה וכלו הכיס ים הם היו בעוכרינו .לא נתנונו השב רוחנו .ובטלים
אנחט ומבטלים את התו׳ מעוני לפי שבטלנוה אנו מעושר כל בהיותינו .על אדמתיט.
ובכל מושלת מלכותינו .כמאמר התנא במתק לשונו .ומ״מ דה׳׳כ תחת אשר לא וכו׳
ועבדת את אויבך וכו׳ ולא גזר עלינו מלכנו .דל[ אלף שנים נשב בגלותינו .כמאמר
נביאו נהנני שוממה כל המם וכו׳ יום שלו ית׳ נורא ואיום .ולפי שלא התעוררנו.
ובתשובה לא תזרט .נתארכו ימי גלותינו עוד כמעט קט כלינו .ביום השני ואנתנז
לא נושענו .ועתה יש׳ דרשו מעל ספר .דברי הנביא הושע הנותן אמרי שפר .ניבא
ואמר אחר ישובו בני יש׳ ובקשו את י ה'!יהיהם ואת דוד וכו׳ ופתד אל ה׳ ואל טובו
באתרית הימים .כל איש יחרד מפחל־ ה׳ ומהדר גאונו בלב תמים .נחפשה דרכינו
וכו׳ וכפקח עין שכלינו .ונחזי אנן דשלשה הנה קורותינו .א׳ חסרון ידיעתינו .את ה׳
.mkדכתיב ידע שור וכו׳ .ב׳ עצלותיט ורפיון ידינו .במצותיז ית׳ כ״ש כפי רצ;ו.
Mלכן
.1
ג׳ העדר תשובתיט .לתקן את אשר עוותט .ולרפא את הריסות .מזבח ה׳
,
,
אנשי
צו
חםדי ה׳
לצו
אנשי לבב שמעו לי ואיש את רעהו יעזורו .לאחיו יאמר חזק התעוררו .על ג׳ אלה
נדעה נרדפה .שעה א׳ קודם יפה לדעת את ה׳ .אור עיני .ואחרי מצותץ תרדוף
נפשיט .ותשובתינו הרמה נעלה במעלות עד אשר חעאינו כשלג ילבינו .ולא לכבוד
עלמינו .אלא לכבוד ידידוח אור נפשיט רוחינו ונשמתינו .הוא 1יהינו אביט בוראינו
גואלינו הרשינו הורנו'והדריכו זיו חיינו טהור לב יוצר הכל מלכו של עולם .אולי יתעשת
לנו וישיב שכינתו לביתו .ויחזור להשתעשע בנו .כמקדם כאשר היתה באמנה אתו.
לכן השמרו לכם פן תשכחו את ה׳ גיהיכם .ואז״ל כל מקום שנא׳ פן ואל ה״ז לא תעשה
והרי כאן י שני לאוין הוזהרנו בזה לזכור toרם ומתנשא .בכל עת ורגע לא ייעף
•ולא י.גע .וחייב האדם לקנות לנפשו תמיד הנהגות טובות .מן הזכירות המתזיבות .כמו
היראה והצניעות וקישוט המחשבות .ותיקון.המידות בהכנת הלבבות .שנא׳ בה׳ יצדקו
ויתהללו .כל זרע יש׳ כולו .מרבינו יונה .ולא .תשכתו מעמד ה״ס '.ותמיד יהיה בק
עיניכם עשרה זכירות .לדורי •דורות .ועייז אשר תמיד תתשובו ביראת .ה׳ ותתצונט
בנפלאותיו אשר עשה .ותהיה יראתו על פנ7ם בקרישה .כי האנשים שאינם עורכים
מחשבותם .ואינם מכוונים דעתם .להתבונן ביראתו •ית׳ •ותהי יראתם• אותו מצות
אנשים מלומדה הם נלכדים בשחיתותם .ועליהם •נאמר לכן הנני יוסיף להפליא את
ה ע ם וכו׳ ונא׳ מדוע דרך רשעים צלחה קרוב אתה בפיהם זכו׳ וכתיב כי הנה רחקיך
יאבדו .ע״כ מרבי׳ יונה .ותמיד יומם ולילה תחשובו בדרך טובים לעשות רצון ^ חי
נורא עלילה .כי הכרת מציאותו היא סיבת האהבה והתיזזק באמונתו .והכרת תםדיז
והתקוה והאמונה .וזכרון נפלאותיו בדעת נכונה .הס גרם המעלות באהבתו .ואמר
החכם ברוח מבינתו .האדם משכן toבעולם השפל .וסביבו חשך ענן ואופל .והי אמר
לשכון בערפל .לזאת בני ידידי .דע את .ג^הי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה.
.וסבול חירופי וגידופי בני אדם למען עשות הטוב והישר בעיני בוראיך toהגמל
רם ונשא:
י השגחת הי״ת.
בני בחוני הביטו נא וראו כי בעולם ההויה וההפסד הזה .עם היותו בכללותו חסר
השלימות כל ימוח .ובכל חלקיו נעדר הנצחיות ומתהפך בתחבולותיו כל העתים.
ועליהו יבול והוא .לקברות יובל .על דאבדין חבל .הנה הפלא ה׳ מהמורכב האחרון
שהוא מין האדם הכולל כל הכחות בכללותם מעולם המלאכים ועולם הגלגלים ועוה*ז
השפל אבותינו הנק׳ אנשי שם .אשר מעולם הס .אייו ואחריהם בניהם עם בנ״י
והשלימם מכל עם ולשון ביתר שאת ומעלה כדי להשפיע,בהם מהטוב השלם ־יחלק
גדול בהנהגה נפלאה .בדיבוק נמרץ באהבה ויראה .יראתו ית׳ יראת הרוממות.
וכמ״ש הרב דון אברבנאל ז״ל בס׳ עט״ז אשר לו .־שבחר השי״ת בעולמו הזה השפל
את עמו י יש׳ מכל עם לנחלה לי• כמו שבחר העלול הראשון בעולם המלאכים :והגלגל
העליון בעולם הגלגלים .כן בעולם השפלים .השגחתו ית׳ דבוקה ושכינתו שרויה בנו
כאשר אמר מרע״ה ופן תשא עיניך השמימה וכו׳ ואתכם לקח ה׳ וכו׳ אמר כי ההשגחה
בנו אינה ע״י הגלגלים .ל א מאת הסיבה הראשונה ית׳ \ חי חלקנו צורינו אשר
חסדו נבר עלינו .בברית הראשונים .אבות ובנים .והשכל העיוני יגזור שהקיום הזה
הנפלא
צו
השגחת חי״ת
לצו
טו
הנפלא לא ייתכן להיות מפאת החומריים .לפי שאינו מטבעו .רק כיושר ומשר המעשים
התוריים אשר העולם עומר ,ויהיה לו לאדם ציור חזק ואמונה שלימה תקועה וקבועה
בל תמוט עו״ע ,כי הטובות וההצלחות עליונות ותחתונות הבאות על העולם הם'באים
מאת הסיבה הראשונה יתש׳׳ל ,ולא מצד הקרי וההזדמן ,ולא בכחו ועוצם י ד אדם
אשר עשה והצליח .ולא משום כוכב׳ ומזל קבוע הוא שהשגיח ,רק זאת הסיבה הא׳
יתש׳יל הוא בעל הרצון המוחלט אשר לו היכולת להנהיג העולם כולו כרצונו בעבע.
ונגד הטבע כפי מה שיאות לשכר ולעונש המיועד על המעשים הנרצים או הפכס.אק
דבר ממנו נעלם .מעו״ע .ואין נסתר מנגד עיניו משגיח על הכל פרטי דפרטי בני
האדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו .צדק ואחת כל אורחותיו .משא פנים אין
לפניו .מלכותו בכל משלה .ובקבלת עול מלכותו נתקבל השפע על העלית חוט
החסר והרחמים להצילנו מכל צרותינו .ומני שחת יפדה נפשנו .לזאת המשכיל אשר
נדבה התו ׳אותו .לקרבה hמלאכת ה׳ ולאהבה אותו ולדבקה בו .ישתדל לזכות
׳ללכת באור ה׳ ותורתו .לחזות באורחותיו אורלית התייס האמתייס ויתבודד׳ בהם
ובמעגליהם .ויעזוב חמדת הממונות .ושאר תענוגי הגוף הנפסדות .וכן מחוייב האיש
הנלבב .שלא ליחס קטן מקנייני העולם לשוס סיבה מהסיבות .כ״א אל מעשה
השלימות .אשר עושה אותם הי״ח אשר ביה נפש כל חי ורוח וכו משפיל אף מרומם
לשלם לו כמעשהו .לכן המאושרים אשר ראו הליכות עולם מרבים במלאכת נפשם
לימודיים תורנייות .וטוב המעשיות .עם ה1יהיס ועם הבריוח .ולא ישלחו הצדיקים
בעולתה ידיהם .למען ימצאו חיים וכבוד .זיהנו מברכות שמים מעל ומתהום רובצת
תתת בעוה״ז ובעוה״ב ובזה יצוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם .ולזאת הסיבה
נבחרת האומה הישרות עם בניי בהיותם מפרישים עצמם מהדברים החומריים.
ומתבודדים זולת בפעולות השכליים,.ומתעצמים בעייוניהס .עד שיפרידו חומרייותיהס
מהם .ונשארים שכלים בהחלט .פשוט כאויא כפי היכולת .ועל הדביז יתן האדם
אל לבו תמיד להפליג במושכלוח כפי כחו ויניח ויעזוב החמדות התאוות הגופניות
התומריזת .כי הבל דמה .כי באמת המסתיר פניו ממותרות העולם .זוכה לראות
בנועם מתמיד .ולא יטריד האדם עצמו לקנות הון עתק .לצבות בטן מקנה הצאן והבקר
כסוס ופרד כסף וזהב לבלי חק .ולבנות לו בית מדות ועליות מרווחים לשבת בז.
וכמה טובה היתה עצת מנדב בן רכב שאמר באהלים תשבו .רק לסיפוק ההכרחי
לכד חיי האדם .כאשר אמרו הנאהבים השלימיס .התורה והבדידות בצמצום החיים.
יצאו כרוכין זב״ז וזה דרך• אורחות חיים .ודרך צדיקים אשר בו יתואר י האיש האלקי.
כי הם יכירו וידעו כי האיץ לא ניתנה -לישראל בתורת עבודה רק בתורת סיפוק
לבד בהכרחי יקחו ממט הצורך לכדי פרנסתם .ושאר הזמן יעמדו על משמרותם.
ללמוד ולקנות חיי עד .והשלם לא יהיו תשוקותיו רק לעבודת ה׳ ית׳ .ויניח דדחה
ממנו וממחשבתו התאוות הגופניוח בכל כחיי .ומישר האנשים כולם אל הטוב ולפרסם
להם כי היית בוחן לבות וכליות .ויודע מחשבות האנשים כולם .ושופט אותם על כל
נעלם .לתת לאיש כדרכו וכו׳ הנה כי כן יבורך גבר .העל אלה כל איש השלם במרת
טובו על מקומו בשלום יבא .וישמור מצב נתיבו .לבלתי הרוס מקום מושבו .בפחיתות
המרות בתאות לבו .הבאים מפאת חוזק החומר .כי התאוה יותר מנגעים המצורעים.
,
והיא
צו
השגחת היית
לצו
והיא מן החולאים הרעים .הממיתים את נפש האדם חסר מדעים ,ולכן האיש הנלבב
צריך להתיש כחה לפי היכולת .כי זה הוא דבר מה שיאמחהו נקי כפים ובר לבב.
והחיפוש והחקירה .כי כל הדברים שהם שלמי הצורה .הנה הם חלישי התומר .כי אתי
זה לעומת זה עשה ה^היס בעח היצירה .ולזה מחוייב האדם שאל ירהיב בנפשו וישתדל
בכל עוז לעמוד על שלימות צורתו ולהתיר כח החומר .יצרא דעבירה .כי לפי שכלו
יהולל איש הוא ינחנו בא רח מישור ויתנהו עליון .וכאשר יהיו בהוייתם .כשלימות צורתם
בשמירה מעולה יהיו במעלתם .וגבורתם ויראתם .על כל שאר העמיס .היותר חזקים.
ולא תבא בקרבם יראתם .וכמאמר ריו״ח אשריהם יש׳ בזמן שעושים רש״מ אין אומה
ולשין שולעת בהם .ובזמן שאין עושים רש ׳מ מוסרת ביד כל אומה ולמקרה ופג״ר
ביד להבת .המקרים והעונשים בהסתלק השגחתו ית׳ מהם .הסכת ושמע דחז״ל
כדרבונות .דאמר ר״פ לאביי מאי שנא קמאי מתרתיש להו ניסא .ואק לא מתרחיש
לן ניסא וכו׳ ולית דמשגת בן .אמ״ל קמתי מסרי וכו׳ ומבזים העניינים המדומים.
ומיקד ומייקרים בנפשם הדברים ה^היים רבים ועצומים .עד שיבזו אפי׳ התייס
בעבורם .לא כן אנן יתמי ריתמי לא מסרינן נפשין על קדושתו ית׳ כוותהון רבק.
ואין איש אחנו בימים ההם ובזה״ז כי חסרנו הכל ונתמעעו הלבבות ותיבבו נכסיהם
יותר מנפשם .יחד בנים עם אבות .ולכן צרות רבות סבבוט תלאוח הזמן ומקרץ.
וה׳ הסתיר פניו מעם אלה ,ויניחהו תחת מערכות שמים ומנהיגיו ושריו .לכן התי יתן
אל לבו .בהיות הזמן יקר שבנמצאות ,בקרבו ישים או׳ר לו ..וישתדל להכין חומרו
אל המושכלות בעודו מחובר עמו בימים ובלילות .יען כי יום המות ממנו נעלם.
וכל מה שישתדל האדם בצרכי זה העולם .וכל תאוותיו ותענוגייו הוא דבר בטל ואין
בם מועיל מקטנם ועד גדולם .אחר שלסוף כל אלה הטובות הזמניות .יפרד ממנו.
והעסק בהם יפריע האדם עיקר מלאכת ת״ת נפשו .אשר הם כולם יהרוסו .הריסה
גדולה אל יסוד הבטן החזק המעולה למעלה מעלה .ויזהר בשמירת הסדר הנכק
המכוון ע״ד הסיפוק לבד באשר הוא מן הראוי .ולעשות העיקר מן העבודה האלקיח
ביתר שאת באהבה רבה לתהילה .ולשם \ נורא עלילה .והוא ית׳ יברך ברכת הזבח
ויאכל פרותיו בעוה״ז והקרן לעוהיב לכבוד וגדולה .ואז יצליח ישכיל בכל אשר יפנה.
וכן מביני מדע יעשו מהעיקר עיקר ומהטפל טפל .ולא יהפכו הענינים בבטן העליה.
ולהיות כי האדם מחובר מגוף ונשמה .הגוף עפר מן האדמה .והנשמה באה מאת ה׳
.מן השמימה .ויצר לב האדם רע מנעוריו .לפי שהגוף בתתילת בריאותו מתאוה תאוות
גופנייות אשר ירד מטה לתחתייות .כאשר אמר הכתוב לפתח חטאת רוק .לכן הנשמה
הטהורה צריכה הכנות גדולות במדות מושפלות גדולות ועצומות למלוך ולנצח בתכמה
ודעת .עד אשר תהיה כל תאות הגוף נכנעת .רק כדי הסיפוק ההכרתי לבד להחיות
את נפשי בחכמה ודעת .כי לפי טבע המציאות הגוף ניתנה לו הממשלה .על הנפש
הגדולה .רבת המעלה .להיותה מה״ש מעלה מעלה .ואס לא ישגיח האדם על פרטי
המעשים יטבע בחשך צלמות תאות העזה״ז זחמדותיו .עפ״י מדותיז .בקניית תענוגי
׳הגוף הגגוף באכילתו ישתיתו .בלבוש מלכות ותהי שמלתו .ושאר עידוניו .אשר כל אלו
כולם כחרבות שנונים .להשחתת הנפש ואיבודה עד רדת חומותיה לבאר שתת לשאונים
אם לא יעורר רוחו אל התכלית המכוון אשר הוא טובת הנפש והשארותה מתמדת
בהצלחתה
צו
לצו
אחדות ת״ת
טז
בהצלחתה .והיא שיעשה להמשיך הנפש המשכלת .אשר היא חלק אדם toבעל היכולת
אל הטובות הנפשיות הנהיות .וכמאמר המלך חלקי ה׳ אמרה נפשי עיכ אוחיל לו.
כי הוא ית׳ חלקה ונחלתה כי טוב ה׳ לכל לנפש תדרשנו:
עשה תורתך קבע.
בני ידידי .דעו לכם כי הארס לא •נברא אלא לסגל מצות ומע״ט הן הן טראותיו;
הן הן גבורותיו .וכל מעשיו ומחשבותיו .וסעיפיו ועשתנותיו .תמיד יהיו בתורה
חקתיו ותורותיו .ואס מעט יוכל לענג נפשי ממה שחנט הי״ת מטובותיו .ברוב
רחמיו וחסדיו .אז טוב לו ואשריו אחריו .בזה ובבא הדר הוא לכל חסידיו .ואם כל
עיקר מחשבחו וענייניו וכל מעבדיו .יהיו לצורכי עוה״ז אף אם באקראי יעשה איזה
מצוה .כאשר איוה .לא לרצון יעלו לפי מהללו .ולמה הדבר דומה .לאדם אשר דרך
ימים ונהרות .לארץ מרחקים הרים וגבעות .באופל יהלוך בארץ ציה מדבר שמם
ויענ״ית .כדי להביא סחורה למדינתו .למכור אותה למצוא טרף אנשי ביתו .וכשגמר
קניין סחורתו .קנה איזה תכשיט לאשתו .ואיזה חפצים לבני ביתו .והיה כבואו בתזרתו.
לעירו ומדינתו .יצאו לקראתו .אנשי ביתו .ובני חברתו .ישמחו לעומתו .בראותם שהצליח
ה׳ בידו והסא סחורתו .למצוא טרף לנפשם ואם יעזור ה בטובתו .יאכלו וישתו .וילבשו
איש כסותו ותכשיטי .מה שאינו כן אם הלוך ילך האיש ההוא לפי גאותו ושימותו.
וחלף הסחורה חיש קל מהרה מתהלך בשוקיס וברחובות למלאת תאותו .וקונה התכשיטין
בתחלה עד אשר כלה המעות אשר הוליך אתו .ואחר כל זה באחריתו .בהזדמן קנה
מעט מזעיר מסחורתו .ישלם ישלס בהלואתו .מאחר זולתו .ויהי כבואו •לביתו .והביטו
בו בניו ואשתו .שאין כל מאומה בידו מסחורתו .וכל אשר לקח בידו קנהו תכשיטין
לבני ביתו .ויצעקו צעקה כמד׳בר ויתגודדו כמשפטו .וטפחו לו על פניו מאין יאכלו—
וישתו .מאין יחליפו איש שמלתו .ואף שהראה לכל א׳ תכשיטו .ע כ י ^ א ׳ ,מהם לא
נתקררה דעתו .ויאמרו לו שיטה אהנייא ליה שטותו .וכי בשביל •זה הרתקת נדוד
למלאת רצון יצרך ולילך בשרירות לבך ועצתו .היש שוטה כמותו .מהסחורה יכול בעל
היכולת לתת לאיש כברכתו .ומן הריות לבדו יכול לקנותו .התכשיטין והחפצים יותר
מזה ונאכלו ונשתו .ולהתיות נפשית בתינו די מתסורו אשר יתסר לו לפי פרנסתו .ומה
יועיל לנו התכשיט כשאנתנו רעיבים וכל א .ממט נדדה שנתו .ודומה לנו זה לנזם
זהב באף חדר .ובמקום מרדעת התמור יתן נזר .והנמשל יתעלה הבורא והוא היוצר
שלח האדם לעוהיז כדי לעסוק אהב כ״א בתורתו .וגדול תלמוד המביא אותו .לידי
מע״ט כרצונו ית' וכתאותו .וברוב רתמנותו .ואהבתו וצדקתו .לא ימנע עוב להולכים
בתמים להתענג במעט מזעיר מתענוגי עוהיז והנאתו .והשמתה הגדולה היא לו שמשתדל
לקנות סחורתו .כרצון יוצרו אשר נפח בו נשמתו .והיינו עסק תורתו .וקיום מע״ט
אשר יעשה כל י ד תייתו .והיה כאשר יחזור לביתו .דהיינו עוה״ב יצאו לקראתו .צדיקי
וחסידי עליון הראוים לסיעתו .וישישו וישמחו בביאתו .ויאמרו לי שלום בואך ויתענג
מזיו נשמתו ומתרבה השפע הטוב בכל העולמות בזכותו .וחיו אין מענישים אותו.
על המעט הענוג שהתענג בעוה״ז כי הותר לי לעשותו .להבראת גופי שימצא כח
לעבודתו וליראתו .ותותס פי שטן ואל יקערג עליו בצאתו ובביאתו .כי התענוגים היו
לרוב
,
צו
עשה תורתך קבע
לצו
לרוב שמחתו .שקיים אחת דתו ומצוותו .מה שאינו כן אם יהיה האדם תמיד עוסק בהבלי
הזמן וילכו אחרי ההבל מעשה תעתועים ואת חטאתו .לכלות ימיו לאסוף ממון ולהתענג
מרוב כל תענוגי העוה״ז ובגאותו על כ״א מדי עלותו .כי ימי האדם ואילו חיה אלף
שטס יחתו מגבורחו .כי הבל המה וסופו ואחריתו .ירד לשחת עד תחתיתו .ובין כה
וכה בהזדמן לעומתו .איזה מצוה הוא עושה בהראותו .יקר ת״ח גדולחו .אזי בחזרתו
לביתו .שוא׳לין הלכו בו מה הבאת לנו והיתה תשובתו .אכל ושתה והתענג בטיולים
ומרחצאות .וגנות ופרדסים ובמשתאות .ושיחת חולין וחידושי מלכים וקורות הזמן איש
וביתו .והכל צועקין ו׳י לך אויה עלך .אוי לנפשך אללי לנשמתך העלובה המלוכלכת
ומטונפת וגם הגוף הנגוף שלא רחצת אותו מצואתו וטומאתו .האס בשביל זה הערתת
יוצריך ובוראיך כביאתך וביציאתך אמת מלכינו ואפס זולתו .וקצב לך תיים ורגעיו
ושעתו .ונתן לך החושים אשר בם ידעת יתרונן מן הבהמה וכל דבר לפי מהותו .ואז
טורפים באפו נשמתו .וכריסו נבקעת .כמו קישות ודלעת .ואומרים לו טול מה שהבאת
לנו ודנים אותו לפי מעשיו המקולקלים לעבודתו .והאדם מאד יתבונן ויתן דעתו.
איך הוא מזמין כל צרכיו כשרוצה לשום לדרך פעמיו לאיזה מקום ת ט ה הליכתו .ובאיזה
אופן תהיה נסיעתו .מעת צאתו מפתח ביתו .עד אשר יבא בחזרתו .אף כי אינו יודע
אם יחיה ויגיע למקום תתנזתו .או בא יבא חליפתו .והדרך אשר הוא הילך בה יהיה
מה שיהיה יש לה גבול עד תכונתו .הכל לפי העת והזמן ולפי שעתו .ואיך לא ישחדל
ויתבונן עד מאד בכל אופן שיהיה מדי יום ביומו .ויכין לו צדה ויתקן נשמתו .והדרך
ודאי היא רחייויי מאי יאק איש נמצא אתו .בהראותו את הדרך ילכו בה ואיש את
עצתו .והיה תשך וצלמות ופתאום יבא עתו .ויחתו מגבורתו .וישכיל וידע בתבונתו.
כיכמהגבזרים וחכמים ועשירים הטובים ממנו בק״ש הם מתו .ואולי גם הוא מהם
^פתע פתאום יבא יומו ויפקד מושבו להחזיר פקדנו רוחו ונשמתו .ועדין לא שב
מתטאתו .ולא מילא כריסו מאור תורתו .ותמיד האדם יזכיר כי תור״ק היא פקודתו.
של הקב״ה ממ״ה אין אדר זולתו .ואילו מלך ב״י אשר הו £היום כאן ולמחר תרד
חייתו .היה שולח איזה כתב למשרתו עבדו ואמתו .ולא ידע לקרותו .כמה היה מורח
לשאול עליו עד שידע תכליתו .ואפי׳ מקטני ארץ ישפיל גאותו .עד שיבין כוונתו .וכ״ש
וק״ו שיעשה כן בתו׳ ה׳ בכל זמני עתו .ולכך נמשלה התז׳ למים .שלא יתבייש
האדם לשאול אפי׳ מקטן לא יום אתר ולא יזמים .ויזכור תמיד כמה מימי חייו עברו
וכמה וכמה מצוות מחט נחשרו .ומי יודע עוד כמה ימים יוסרו .יתיה האם יוכל
לתקן אילן העליון להשלים התרי״ג מצוות אשר נאמרו .ואיך העוה פני המלך מש״ע
והוא הולך אחר תאות לבו לעשות רצון יצרו .ועל הכל יחשוב האדם שאם היה תולה
ובא הרופא וריפא אותו .כמה היה נכנע לפניו ומחזיק לו טובתו .כ״ש וקיו שיעשה
כן להי׳־ת שהשלים יצירתו .והכל כדי לקיים את תורתו .ויזכור חסדי ה שנתן לנו תורתו
תורת אמת המחכמת פתי והיא רפואתו .ואינו צריך לרופא לרפאות שטותו .כי אם
היה שוטה .כמה היה נבזה .וצריך להודות לה׳ עוזי• שנתן לנו תורה הקדישה לדעת
לעשות .איך נעבוד אותו .ולהגיע לתכלית האמיתי ברצונו ותאוותו .יזכור חסדו ית׳
שהוא בדה שפלה .וחלוש יתרון הנח והגבורה והגדולה .ועכ״ז נתן בו נשמה רבת
המעלה .וחכמה יתירה ועל הכל נתן לו ממשלה .ויחשוב האדם במעלות התכמה.
,
וכשרון
עשי׳ תורתך קבע
צו
ין
לצו
וכשרון המעשה בדעת תדמה .כי כגל ידה יוכל להיות חשוב יותר מכמה וכמה בני
אדם אשר על פני האדמה .וימסור כל אשר לו .ביד הקב׳יה כי הכל שלו .ועי׳׳ז לא
יגיע לו .שום צער אשר ימצא אותו .ואף אם יבואו עלז יסוריס לייסר אותו .יעלה •
בדעתו פן ואולי הוא חייב יותר מזולתו .זה׳ למען צדקתו .הקל מעליו מכתו .לכן
צריך האדם לקבלם ברוב שמחתו .ויחשוב שעונשי גהינם .כמה רע ומר ענינם .לכן
יתאמץ ויתתזק להנצל משאינם .ויתן אל נפשו כמה יש חלוקים .בין נעימות עוה״ז
אשר בו נדבקים .לנעימות עזה״ב אשר ממנו ב״א מרתיקיס .לכן ישתדל לעשות העיקר
עיקר והעפל טפל .ולא ילך בענ] תשך וערפל .והאדם לעת זקנתו יתגבר כארי כקיץ
גבורתו .וירבה בחכמתו .כי השכל מתחזק בכל יום ויום בתומתו .עד עת בא תכונתו
ואינו דומה לימי נערותו ובתרזתו .וכי תהיין לאיש ב נשים א׳ אוהבתו .והאתת
שונאתו .היתכן שיהיה לבו ועיני מחשבתו .לאותה השונאתו .וישכח ויעזוב אותה
שאזהבתו .והנה התו׳ היא האשה אשר נתן ה׳ לארם להנאתו ולתועלתו .לגופו .
ולנשמתו ,בעוה״ז ובעוה״ב ואף כי אתרי מותו .כמש׳׳ה בהתהלכך תנחה אותך ׳בימים
מכל צרה וצוקה יצילך .ולפרנסך אתה וביתך .ולהדריכך בדרך העיב כל ימי חייך.
בלילות בשכבך .תשמור עליך .מן המזיקין .בגוף ונפש אינן נדבקין .ומהם מרחיקין.
והקיצות היא תשיחך .תלמד סנגוריא עליך לתחיית המתים .וכן בכל בקר בכל העתים
שהרי אמרו בזו״ק שבכל לילה דנין את האדם בב״ד ש*מ .אם יקיץ משנתו .או יישן
שינת עולם שם תהיה מיתתו .וזהו שהתחיל התורה בראשית כלומר החי׳ שנקראת
ראשיתו ,היא תועלת לאדם בב׳ עולמות .והאשה השנית ששינאתו .היא של ב״ו .ועדא
הנביא בנבואתו .אויבי איש א מ י ביתו .וצוט המלך אין"זולתו .לאהוב אותה אך
עיקר אהבתו .תהיה באשת נעזרים היא הראשונה מעת צאתו מרחם יולדתו .מתחיל
אביו ללמד אותו .מיד היא באה להחייחר עמו ולשמרו בעת בואו ויציאתו .לכן צריך
האדם ליתן דעתו .להיות יגע בה כפלי כפלים להביא מרף אליה יותר מהב .ושארה
כסותה ועונתה לא יגרע .עונה מן המות .דבכל ששת ימי המעשה יקום להדבק נפשו
בה .ביתר שאת ויתר תיבה .ישקני מנשיקות פיהו .כדאמר בזרק .כשעונת האדם
בשטה .בה שעתא שנת הת״ח בראשונה .בקול רנה .ואף בשבת כשמקיימים בב׳
מצות עונה .כוונתם להוליד בן לראשונה .שיהיה ת״ח הרי במתשבה היא העונה .כסותה
בדבור שנמשלו יש לתולעת .שבפיהם עושים -להם לביש מלכות בתבונה ודעת.
כתולעת המשי בלי מגרעת .והייד כתוט השני שפתותיך ולא קורי עכביש .שנעשים
מדברים במלים עיי בן מביש .שארה הס המזונות .היינו תלמוד גדול שמביא לירי
מעשה דבדתכמים כדרבונות .כי כמו שהלחם קיום הגון* .כן המצות המעשיות קייס
הנפש• ובהעדרם רשעים בתייהם .קרוים מתים הם .ועל המעשים הטובים .דברי
הזוהר הם כתובים .שאמר הקב״ה ועשה לי מטעמים .זאת האשה נאוה כתרצה.
כבודה בת מלך פנימה .מלכי ש״ע שוכן רומה .ואתה חתן המלך'מה נעים גורלך ע״כ.
ומי הוא זה אשר ישמע קול מלחשים יהללו דברי קדושים .ולא יקרע סגור לבבו .וימאוס
בעוהיז ובכל תלבו וטובו .ויכין צידתו .בעסק תורתו .יומם ולילה לא ישבותו .דתן
מעדנים לנפשו ולנשמתו .כל ימי חייתו .התיים והמתים" כלס נכותים ששים ושמתים.
כאשר תביעו אל נזראזתיו ית׳ מה גדלו .תנו הודאה ושמו תהללו .שירו לו זמרו לו.
,
,
,
ה
שיחו
צו
עשה תורתך קבע י
לצה
שיחו בכל נפלאותיו .הן ק גבורותיו .שברא הכל בחכמה עמקו מחשבותיו.׳ והשתדלו
לראות מעשה ידיו אמונה .הוא עשאם ויכוננה בדעת ותבונה .לתועלת האדס והנאתו.
ובכן ראוי להללו ולשבחו על אשר ברא ככה את עולמו ברוב חכמתו .ושאין אנו׳
משיגין בדעתינו שום דבר מתכלית בריאותו .אפי׳ יתוש קנק לצורך גדול ברא אותו
גולמו וצורתו .ברוך חכם הרזים .שי״ת וישתבח ויתעלה היוצר והבורא מה גדלו מעשיך
ברוך ה צורי .ומי יגיע לסודך רבון כל העי בעשותך דבר זה בתבנית יזה.
ואתה יודע כוונת עשייתן למה זה:
,
,
לקבל .התוכחה.
צריך
האדם לאהוב את התוכחות .ואפי׳ יהיה עמהם רוב אנחות .כי לםוןו מקבלם
י י יהיו לו רוב שמחות .וכמ״ש רל אהוב את התוכתות .כ׳ איש השונה תוכתות
הוא רחוק רתוק מדרכי התשובה .וכמש״ה אוהב תוכתת יאהב .ונאמר אוהב מוסר
אוהב דעת ושונא תוכחת נבער מדעת .ונאמר לא יאהב לץ הוכיח לו .אל חכמים
לא ילך לקרות לו פסולי .כמ״ש השמן לב העם הזה.ואזניו הכבד .ועיניו השע .פן
יראה וכו׳ ואזניו וכו׳ ולבבו יבין .רחל״ו .כי עיי ג׳ דברים הללו יעשה תשובה על
מפעלו .או שיש לולב להבין כי כל מעשה האדם הבל כולו .ואיך יעלה על הדעת
שיברא הקביה עולם גדול כזה ושיהיה הבל כולו .אבל כשישים אל לבו שהכל ברא
לכבודו .אין מבלעדי .להכירו שהוא גדול ונורא רם ונשא ^ .נערץ בקדושה .אין חקר
לגדולתו וכבודו .והוא כשהאדם מקיים מצוותיו ותורתו .אזי ממילא • ישוב מדרכיו
וניתם על רעתו .או אם אין לו לב להבין מעצמו ועצתו .יש לו ללכת אל החכמים
שישמע באזניו ויסרו אותו .או עכיפ כשיראה בעיניו יתד על עפר ישכבו עשיר
ורש ימותו .ויש אשר לא השלים חקו ועדיין בבחרותו .ויש אשר,בזקנותו .ויש י אשר לא
לאו עובה בעיניהם איש וביתו •.ועי״ז י#מר אל לבו מי יודע מתי אמות .ץבאיזה
דרףאבעח כל ימוח .לנחול העיב הצפון י שבעוה׳׳ב ואולי קוב .וכוונתו של הנביא ע*ה
שאמר השמן וכי׳ שאינו רוצה לשום האדם שום דבר כנגד עיניו ליקח •מוצור '.פן •יראה
בעיניו או ישמע באזניז דברי מוסר .ומכח זה לבבו יבין'מעצמו׳ דרך• הישר'.לכן חובה
עליט לשמוע גערח חכם ולהטות אזניט לשמוע 'דברי תוכחות •.לכל י יום' ויום'ללמוד
ספרי מוסר .ונאמר אויל ינאץ מוסר אביו" ושומר תוכתת יערים• .והרב ביעל חכמת
אדם ז״ל פי׳ כי מוסר נאמר על הדברים של מוסר י הנאמרים .בעת •אשרי •ום'המיתה
זוכרים .כדי שיכנעו ׳לבבות הגברים .ואין האדם המזכיר מתכוון להתווכח עם שום
אדם מאנשים אתרים .כמש״ה כאשר ייסר איש את בנו וכו׳ ותרג<ם מאלפך .וצזונת
הכתוב כי האויל הלא ינאץ אפי׳ כשאביו מדבר רק מוסר' .דרך ישר .ואינו מתווכח
עמו .ואפי׳ ־שהוא אביו ואמו .ומי יחוס חוץ ממנו .אבל השומר וממתין לשמוע
תוכחה .ואפי׳ ממי שאינו אביו או אמו .ומוכיחים אותו על פניו למה עשית כז״כ
והוא מקבל בשמחה .זה ודאי יערים ונס ממנו יגון ואנחה .וז״ל הרמב״ם פ״ו מהל׳
דעות .ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו .אחר ריעיו׳ וחביריו ונוהג
כמנהג מדינתו ואנשיו .לפיכך צריך להתחבר לצדיקים .ולישבאצל החכמים• תמיד כדי
שילמוד ממעשיהם .היא ששלמה אמר הולך את חכמים יחכם .ורועה כסילים ידוע.
ואומר
צו
לקבל׳ התוכחה
לצו
יח
ואומר אשרו• האיש אשר לא הלך *כו׳ כי הדבר הרע הזה קשה לשמוע .וכן אם היה
במדינות־ שמנהגם גרוע .והם -רמים ילך למקום שאנשיו צדיקים וכו׳ ואם אינו יכול
<שב לבדו י יתיר.׳ ואם אץ מניחים אותו .ילך למערות ולמדברות .ואל ינהוג עצמו בדרך
חטאים -ובורות .ולכן הוו זהירים לקבל תוכחות מוסרים .מפי גדולים ונערים .וכמ״ש
ומלתם את ערלת לבבכם .שיעור הפ שישים האדם לבו רק לקבל דברים של המוכיח
ולא •ישנאהו .ואדרבא תוסיפו ותאהביהו .ע״ד הוכח לחכם ויאהבך .וכתב הרמל׳ס
•והרמב״ן דמיירי־ התוכחה שחייב האדם להוכיח׳ את חבירז .היינו שעשה לו רעה או
קללו אזאררז .או שדיבר עליז דעה בפניו .או שלא בפניו .או גזלו וכדומה .ע י ר
•והוכיח.אברהם אתאבימלך .וכו׳ אולי• יקבל התוכחה ויאמר חטאתי לך ובתומו הולך
או• יתנצל כאקימלך .שאמר לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה .ואף כי ניבו נבזה.
•ולא ישעמט בלט .וישתוק•מלהוכיחו׳ ויכסה שנאתו בלבו .ובקרבו ישים ארבו .זה
אינה אלא •דרך רשעים .כמ״שללא דבר אבשלום אל אמנון -מאומה .וכוי מראה תומה
^,חתיה מרמה .ופי׳ שני ט ׳ ז״ל־ דמיירי ברואה •חבירו שחטא ליוצרו ,או שהלך
בדרך לא טובה.מצוה •לדבר-על לבו •כדי להחזירו .ליופי והדרו .ותפארתו ויקרו.פין שחטא בדברים שביט לבין חבירי; בין שחטא בדברים הטגעים לעבודת יוצרו.
" צ ד ך להוטח ולייסרו .עד .שיקבל אשל בדברו .ולדבר ־עמו .בינו לנין עצמו .בלשון
• o i vונחת.״את כל ונוכחת .ויזהר־ שלא ׳להלבין פניו .שנאמ׳ ולא תשא עליו חטא.
ו א ם לא רצה לקבל .הרשות נתונה לחבל .ויוכיחו ברבים .וימינו פשוטה לקבל שבים.ויודיעו •ויאחר לו שאיט אומר לו אלא לטובתו .ולתועלת .יקר גדולתו .אס קבל מיטב
•.ואם לאו יוכיחו -פיב ושלישית ..ואף אם יגיעט שום •בושת .וק תמיד •יעשה .ולא יחשה
ע ד אשר יכט •החוטא .ויאמר לו איני־ שומע לך לכל אשר יבטא .וכל אשר יש ספק
'בידו למחות ודבריו נשמעים.׳ואינו• מותה הוא נתפש בעון המריעים .העושים הרע
המרדים והפשעים .כן -פשק הרמב״ס ז״ל ,והסמ״ג פסק כיון שקללו .אעפ״י שלא
• הכהו נפער המוכיח והולך לו .ובעיני יפלא .הפלא ופלא .אשר בעוה״ל בימים הללו.
• אשר החכמים שברור הקטן לפי קטט והגדול לפי גודלו .כל או״א שלמא נקיט לנפשיה
ושם מתסום לפיו ובעינו יראה ובאזטו ישמע מהרעות המאורעוח .ואין טצה פה
ומצפצף ומי* להם להוסיף על השמועות .וכיז הוא לבלתי יתריסו לנגדם איזה מקלי
•הדעות .ויתבזה כבודם ולדבריהם אינם שומעים .ייש אשר דעתם על הפרועה לבלתי
מ ה ם טובת •הנאתם מונעים .וזהיאפי׳ באמת יש אשר תוכתותיהם מתקבלים ונשמעים• הם מתכבדים ויושבים• במקומם והנח להם ליש׳ איש הישר בעיניו יעשה הללו עושים
ועל כטרם מתבוששיס .ועל כבוד קונם אינם חסים .וכל יום ויזם נגשים ועישיס.
גל אשר חפצים .עד אשר מרוב מיעוט התוכחה האיסורים .והלואי אם דוקא נפרצו ונהרסו
• הנדרים .חזרו כהתירים .אוי •לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכתה .עינינו לא ראו
וידינו לא שפכו כי לא באנו לכלל הגדר ההוא .ונפשינו לעפר שחה .והטיב ונסו יגון
• ואנחה .וכתב ר ט ט מאיר בתנחומא פ׳ תזריע כשנ זן הקב״ה רשות למשחית .להרוג
צדקי ימש׳ משום דאמרה מדה״ד וכו׳ שט״ל להתבזות לקדושת שמך .ולקבל עליהם
הכאות כירמיה וישעיה נביאך .עיכ .מי הוא אשר יש לו לב להבין ועין לראות .שלא
ישנס חתניו ויאזור חלציו .ויעמוד בחון ידבר לתת כבוד לבורא עולם ולהוכיח כל או״א
,
r
:
ד
:
צו
לצו
לסבל• התוכחה
לפי מעשיו .ולא יהיה חושש לכבודו ויקרו .וטובת הנאת חבירז .ני ה׳ נורא הוא רב
להושיע לתת יקר וגדולה .ואל תשיבני ממיש בסו״פ ו דיבמות .אמרו כשם שמצוה
לומר דבר הנשמע .שנא׳ הוכת תוכיח .כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע .שנא׳
אל תוכח לץ .וכתב בנימוקי יוסף דהקשו המפרשים .דהא אמרו בפיג ערכק דמצות
תוכחה .עד אשר יכנו ונפשו שחה .והתירוץ הנכון נלמד מדברי הרמב״ס ז״ל'פיו
הל׳ דעות .דמצות תוכחה אשר ציוה עליה hדעות .היא נתלקת לב׳ וכמ*ש לעיל
דהיינו א׳ במי שחעא לו חבירו .מצוה עלץ להוכיתו וליסרו .שלא ישעמנו בלבו כמדת
הרשעים .בהא אם יודע בו שדבריו אינם נשמעים .ישתוק ורק ימחול לו בלבו כאחד
אהובים ורעים .וע״ז אמר שלמה אל תוכח לץ .מדביז עצמך תחלץ .והב׳ הרואה
בחבירי שחטא ליוצרו .בזה חייב להוכיתו אפי׳ מאה פעמים עד שיכהו אי למועב
יחזירו .וכל יש׳ מקטנם ועד גדולם מצווין במצות הוכת תוטת מ י ן המצות כולם.
ואפי׳ התלמד לרב .ומה שזרזו רז״ל הגדולים יותר .מפט הכבוד ואולי דבריהם
׳נשמעים .ומהם נרתעים .ובמה שמזרזין אלו את אלו .הייט במצוות שיכולק לקיימן
איש לפי מהללו .ואף שהמוכיח אינו יכול לקיימן לפי העת והזמן .ע״י תוכתתו חשוב
כאילו קיימן .עיר מ*ש ז״ל כל המזכה את הרבים .תלוי בו זכות הרטם .אשר מדרכם
הם שבים .וז״ש הני נשי במאי זכיין .ותי׳ הענין .לפי שהם מזכק בעליהם ובטהם
לעסוק בתו כל ימיהם .וכלומר כיון דמצותת״תאיק יטלות ללמוד .והשלימזת אשר
בה יוכל האדם לעמוד .אינו אלא בקיום התרי״ג מצות כולם כשלימות .דכולץ להיותן
מתקיימות .אף שאין יכולת בידו .היינו להחזיר ולזרז זולתו ט לעולם תסדו .ועי
חרירים פ ע מדמ״ד וכו׳ ואמר הקב״ה ליש לא יועילו בכם לא היסוח .אפי׳ יטו
מכוערין .ולא התוכתות .ולא התראוח ולא הבטחות .ולא טילטולים .ולא אריכות ימים
להיות גולים .ולא אריכות אפים .ולא שליח ולא צזוייס .לא קללות ולא הרמזא .ולא
פחדים ואימות .דין וחשבון וגיהנס ולא נחמות .ולא שמי המחולל על דיכם בין העמיס
בכל ימות .ומי אשר לא שת לבו לכל אלה הוא מאבד כל זכותו מכל העולמות .ומונע
י ממנו כמה טובות ומעלות רמות .ושנותיו מתקצרין .וקונה לעצמו ש״ר ועוונותיו
ועוונות אבותיו לו נזכרין .ותפלתו נמאסת בעוהיז ובעוה״ב אינה נכנסת .וכל מעשיו
מפורסמין .ונותן עליהם דין ותשכון קרן ופירות משתלמין .והשמתה אשר שמת ביצרו.
נעשית לו אבל והיא היתה בעוכרי .ונתבעין ממנו בדיטם משונים .קשים ורעים.
והנה עלה כולו קמשוניס .כוסו פניו חרולים בבושת פנים .ומלאטם אכזדם שמדים
משמאילים ומימינים .לכן הוא אומר ומה תעשו ליום פקודה .יום פחד ורעדה .אנה
־תעזבו כבודכס .וגאק עוזכם .ועוד אדם חוטא בעיניו .כהותעיניו• .ואם באזניו .שומע
חרפחו .ולא יכול להשיבו עפ׳יי מרחו .בפיו חטא .אין דבריו נשמעים אפי׳ יהיו
כמבטא .חטא בעצתו מתמעטת פרנסתו .חטא במחשבתו .פניו משוטם לכמה גוונים
ואם חטא בלשונו יסורין באין עליו להשפיל גאונו .חטא בדו יורד מכבודו .חטא
בלבבו .מת בדאגה בקרבו ישים־ ארבו .חוטא ברגלים .שטתיו מתקצרים לא יום ולא
יוחים .חוטא ביצרו הוא מקטרגו ומליו ישאגו .חוטא ומתטיא קובר את אשתו זאת
בניו ובני ביתו .חוטא בליצנות גזר דינו נתתם .זממנו מעין הכזב נסחם זגעתם.
המקום ברתמיו יזכנו לשוב בתשו״ש ולקבל הוכחת מוסר .ללכת בדרך הישר .לעשות
,
,
,
,
נחת
צו
לצו
לקבל התוכחה
יט
נחת רות לפניו תמיד כל הימים אשד עשר אכי״ר .בא ודאה כמה הדבר מ ג מקסי
עורף היצה״ר .כי השי״תגדול אדונינו הוכחנו על פניט.פ"י נביאיו וחכמיו דדיאיו
הזהירם .ודבריהם לא קבלנו .כאשר יקבל התולה צואת הרופא אשל ימנענו על דבר
שלא יאכלנו .הלא תראה כמה הבדל והפרש יש ביניהם .לי הרופא יזהיר על מ ז ן ן
שסופו אבד וכלה עפר רימה ותולעה .והנביא והתכם מזהירין בנה״ר י דע״ה .על
משמה הנשארת קלועה .ואס תזכה תהיה קבועה .להטת מזיו מ כ י נ ה 11ברוך מ ז ל
דעה.לעו״ע ולנצח נצתים .והאדם הנלבב .אשר ישלו לבב .י ח לאשורו .לאנשים שחלפו
ו*נברו .וחה הפרו .איך קט ובנו ועמדו וכיירו .ובתרש ציירו .והגביהו ביתם כאשר
בחרו .ובתחים ואולמים חאה .והנחיל הי ארצם וקנמס .ורכושם והונם .לאויביהם
ושוטנם׳ ומונם .הלא תראו איך קבלו .מה שלא אכלו ובו לא שמחו ויעלצו .ובס מה
שלא שכנו .והתאוו מה שלא השיגו א ס כרצוט .בנה ארמון וראשו בשמים .ומקומו
המיותר לו בתהומות -רבה מלא הפלס .והוא קברו המעותד לו מלא עפרים .היש שעות
גמל מזה .אשר בעירו יחזה .ועושה ד ר ת קבע בעוה״ז .וממנו הוא טסנג עט •זגמג
ולא קוב אליו עוד כל ימי ה א ק .ומתדב עולם ק י י ם שהולך לעמוד שם לעולמי
עולמים .אין פ ק .ואם מפט הכבוד והשררה .בזה תאבד לעוה״ב כתר ועמלה .הלא
תביט למלכים .וסגטם ושדם ונסיטם .אשד היו מימי קדם ועבדיהם עבדום .ונחלים
מ ד ו ם .ואין זכלון להם .ולא לעובדיהם ולמכבדהם .ומגדילים אותם .נשכחו במותם.
ואפי׳ בתיי חייתם .לא ישמעו על דל שפתם .ולא תכרו •ולא ייפקדו ביום טובתם .ולבוז
וחרפה היתה גדולתם .ותכסנה כלימתס .בההל עדתם .ואץ זכדון לפט כ״א בצת״ק.
לעפר ל״ו יוחק .זולתם לטובים ולנדיביס .ולעובד toהטיבה ה׳ לטובים .המשובחים
והמפוארים במעשיהם החשובים .או מגנים לרעים בתכלית הרשע .לרוע מעלליהם מה
בצע .לקיים מש״ה זכר צדק לברכיה ה יתקננו בעצה טובה למשאת וארוכה .למצא
מזור לחולי הנפש לשבת בנחת בעדת צדייןם .מאירים זיז ומפיקים .כדת וכהלכה ט״ד.
,
זהירות גדולה.
מוסר ותכמז כל או״אלפיתכמתו. .שמעו שמוע מוסר אביכם ואת שיחתו
7WDt
המשתוקק להיטיב אתכם אליז ולזולתו .דהייט בעוידז פ ם הבדאים יבאו
ויגידו צדקתו .שמעז ותלד נפשכם בעולם שכלו טוב וסלו תיים ארוכים כי לכך נוצרתם
לעמדתו ואהבתו .ולדבר הזה אזטכס הטו .ט האמת לאמתו .כאשד יהיה נקבע
בלבבכם שעיקר האדם ובדאתו .בעוהיז השפל והאפל עולם התהז ומאין הוייתו.
ומציאותו .והוא ממש ח מ ה לסותר ההוא ההולך לנסיעתו .לארץ מרחקים לקנות -משם
שתורתו .ומוסר עצמו בתוך ים סוער בסכטת עצומות ומשתדל ברוב השתדלותו .לקנזת
דברים טוטם להצלחתו .שמהם ס ט ה ארוכה למחלתו .ויאכלו ישתו .ויקנה הדר ט ת
נכאתו .לט הדתתז ,ואתר קטיתז .מזהר זטר בשמירתו .שלא תאבד ממנו .וכאשר
ידע שיש טוב יותר הוא מצטער לא ינום ולא יישן עד אשר תשיג דו .ויבא לתכליתו.
ו מ ת א ק ומתחזק בתתבולתו .ללכת לראותו .אס יטה לתועלתו .ק האדם תמיד
ת ט ה כל מגמתו .יהמה לבז ויחפש ויחקור וידרוש על ביא שיודיעו אותו .אתה מציה
אשר יעשה ק בגופו הן בממונו לפי מקומו ושעתו .ולא ישקוט ולא יטח ע ד שיגמור
?י
י
\-
צו־
זהירות גמלה
לצו
־׳ טטאי־חייתו .נאמת לאמתו .ולהעלותו על עולתו .ואם ג ב י עשה שום מצוהמתויתו.
׳יהיה זהיר ונזכר שלא תאבד ממט ,ומצאהו עדן חייו ואת תטאתו :כי־ גאשר •חטא
האדם מ ד ק ־ לבו ותאותו .תיו ת״ו לא תזכרנה צדקתו ותומתו׳.־עד שיקבל תלד׳עונש
•העבירה אם לא שיעשה תשובתו< .כאשר -תשימו על לב משל• זה יבין •עיטכם ועל לות
:לבכם תקבעוהו כמתטנתו .אד תלט לבטח על׳ משענתו .וכל העושה' ק •תנות דעתו.
ואף אם יטה האדם ע ד או־ עשיר או יהי אוכל פת במלח או פטומה תרנגולתו .כמו
׳ שחק ז:םוחר ההוא מצעער •בצאתו .מקרב ביתו. .ללכת חון למדינתו .אם ימצא־ אכסטיא
׳נאה לפי תשיבותו .או רעה בשפל המצבים תהיה *טבתו .אתרי ישאין •תכליתו ,רק
לפעולתו .ומחשבתו שיעזרו toשיחזור בשלוםלמשפחתו• .ולבר; ביתו-ולצלעתו .ע ם׳־רטשו אשר רכש ואת כל קניינו וםחורתו .בלי נזק מנוצל ׳מכל צרתו .ושלם בכל
שלימותו .ק ה א ד ם לא ינטער על-ימי הבלו ואהדתו .י שהוא *דומהלאכסגא* שיצא
י ת ו ן למחיצתו .וכל מתשבתו.תמיד כל-טוס וכל הלילהיישךעל מיטתו .־::כי׳ אסלאםוף
•הסתורה הטובה היא התורה והמצוה ומע״ט־ ההולכים לקראתו•-.ישימ אל,־לט ודעתו
השמתה׳ הגמלה אשל תגיע לשאר הצדיקים־ שבג*עי-אשר יצאו לעומתה ולכל שד
־מעלה ישרטט ותיות ואופני הקדש המבקשים־׳ אותר ,ומשתותקים לראזתו:.׳בבואו •לביתו.
י ויגנם לתוך־ חופתו .רש נטיס מנחלתו .והעולמות כולם מנאים-זיו־ומפיקים נוגה מזיו
־תורתו .כשיבא לביתו .נאוה קדש שלם מ ו פ ו שלם בממונו ־ שלם בתורתו׳ .ט כאשר
יהיה.רשע ח ץ אזי מטתים גופו בשלימות בקבורתו .כצלמו •ודמותו .וזה הוא רק החומר
;וגשמותו; ט נפשו רוחו ונשמתו .אין להם תיבור בגוייתו •.כלל כלל לא) .ועיי ־להרב
תי* אדם בס׳ בית אברהם ז*ל ענין זה ותבין( אבל כשהוא צדק .כתיב ועצמותיך
יחלץ וזהו שלם בגופו .שלם בממונו .דהיינו כשהוא רשע אזי א ט ' המעט מע״מ:שעשה
־עם לעולתו .כיון שכל מצוה שהיה עושה לא היתה כל פנייתו .לאהבתו וליראתו .ט
לכמה פטיות זרות היתה כוונתו ,וא״כ.המצוה ה ט א נבלעת בין הקלי ואינה עולה
לרצון לתקנתו ולתועלתו .אבל כשהוא.צדיק .אשר כל .מתשבתו ופעולתו .אשר עבד בה
יוצר נשמתו .היא היתה כוונה רצויה כי אם לשם פועלה לתקן ולברר עיקר ביאתו.
אד בא הוא :ותורתו .ומצוותיו הולכין לקראתו .ומראין לו הדרך מ ר ש והלך:.לסטך
־צדקך .יבואו ויגידו צדקתו; וגא׳ נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי .כי גשהוא רשע ת״ו
־ א ט ' ט ה ת׳יח שוכת משנתו .אשר קרא ושנה בגירסתו .ולהפך אם היה צדיק באמונתו
׳באים לפניו מה״ש ומזטרין אותו .כל מה שלמד מילדותו .עד זקנותו .וזהושלם בתורתו
ע״כ .ויחשוב האדם שפל ביאתו .לעוהיז ומזונותיו והנהגתו .עד• צאתו-.מעוה״ז• הוא
גזור הכל מאתהי״ת כל דבר בעתו .ואין מלוין לו לאדם בהליכתו .לא כסף וזהב ולא
הדר נכאתו .ולא אהובים וריעים עם א נ ט תברתו .לא קרובים ולא רתוקים ואף אנשי
ביתו .ואפי׳ בניי ואשתו .לא יועילו לו ביום עברתו .רק מע״ע אשר עשה •ועסק
תורתו .הם מלוין אותו .עד מקום תחטתו .ושם יבואו גדודיו יגידו צדקתו .לכן בני.
•אק ראוי לאדם לשים כל אהבתו .בנכסיו ורכושו ובטו ובני ביתו .כי סוף־ כל סוף
האדסזאתריתו .ילך לבי״ע ויעזוב כל אשר לו ביד אשתו .ובעת פרידתו .יהיה־ לו צער
גדול להניח אוהו .הרכוש אשר רכש ואס מעט ונוספה נחלתו .לזאת ישים ־ האדם
האהבה האמיתית והנצחית toא׳ אין זולתו .הוא אביך קנך .הוא עשך ויכוננך.ועמז
מקור
,
,
צו'
זהירות גדול*
כ
לצו י י
מקור החיים'להחיות את נפשכם ולהיעיב אתכם .ואם'יהיה בעיניכם העוה״ז כאכסניא
אשר• היא נדה וממקומה נעה .לא יקשה בעיניכם יום 'הנסיעה.
תראה ראשיתך .היא אחריתך* .מיום בראתיך .התחיל מיתתך .יודע שהתבל עם
• כל הגברים .המה במהותם מחוברים .כאיש אתר בעל איברים .זה משמיע תרועה
וזה שברים .וכאשר יקבץ הנפזריס .וישמיע מבשר עוב על ההרים .אזי ׳יהיו גם הזרים
יקדם .ופתח עיניך לפחון את המגדל בתוך העיר .ומתרדמת שנתך תעיר .קול העולה
כפעמון קול שאון מעיר .כל עת ועונה הכה תכה השעה .בקול רעם גאל ברתת
וזועה .ותגדל יראתך על פניך .ואת נפשך ־תאיר' .ולא תאמר כי היא משוררת .או
מקוננת על העת העוברת .רק לך •מזהרת .לעשות יקר וגדולה כל שהיא תפארת .ואש
לא עכשיו'אמתי .ואל־ מי מערי מקלע תרוץ אס ידך ישפכו דמיך .ומי הוא זה הקרוב
מגואלי דמיך .אם לא אתמול על עצמך .ומיד מי תדרוש את דצדך.׳'אם את נפשך.
תתן בכפך! ואחרו איזהו גבור מלחמה .זה שלא יקח מחמרת עוהיז מאומה\ ואיזהו סכל
מי שהוא מיחל לחחדתה ב ד רימה .ואיזהו יבעל עושר .העושה ממונו י ביושר .איזהו
מצלית בסתירתו .זה ׳המוכר עולם הכלה והאבר בהוייתו .וקונה עולם הקיים ללב•
תרבה מקנתו.׳־ ואיזהו הייןר מבני אדם־ שיחיה .זה שאינו משגיח העולם ביד מי שיהיה.
ואיזהו נדיב בקרב עדתו .מי שהחנדב בחייתו .לתקן אתדתו .איזהו המגיע אל תתילת
החכמה'והישרות .מי• שהנית המותרות .איזהו מבני אדם נכבד אצל הבורא אדון הנפלאות.
זה שהגיע אל •הצרות וסובל גם הכאות .ואיזהו הכם ישר .זה ההולך בדרכי המוסר.
ואיזהו קיץ' בגבורתו .מי שמשים את האזלת בענותו .ואיזהו יחכם 'בחכמתו .המבקש
לדעת עוד דבר תכמה מזולתו .ואיזהו עני ורש .מי שהוא מחכמה ועושר'מובדל ומופרש.
ואם רצית לדעת מה יהיה אחרי מותך .הבע אחרי מעשיך ואחרי זולתך .י ואם לנפשך
שמת דעה .אל תעשה לשום אדם רעה .יל אין לד אדם שאין לו צןעכ ואם תבקש
מהתבל .נחלה ותבל .אף אם תהיה-קשור בה בכבל** ז ע כי הכל הבל .ואם רצית לגנות
מעשה זולתך .ראה נא מעשץ והנה*תמצאם אתן .ואםיילצית לשבח אחרים כמוהם.
תן השבת ל11הים .אם מה שתלצה לך לא יהיה .י התרצה במה שיהיי! .ואז •יחיו תתייצ
ואם-לא .תדעיע׳יפ הדברים ,לא יועילוך קיבוץ הספדם ,אם ׳סבלת־הצער״לפי זמנו
תובל לדתות הגליול •יממנו-.אם השעה משתקת לך .בל תתרומם ברוםיהמעלה .לאי יום
ולא לילה .ובקשה יום .אל ילך'לבך ותמצא צ!דום .ואס כבלא בהתנשא תן לפך' :אל
הארץ אשר-היח תתתיך .אם תאהב לכןוין הזהב בי תקנה בה עיבדם .הלא לשק חצמים,
שוב ממנו כי" תקנה ביו את״הינלבדיס .והיו לאחדים .העו אזניכם לדבד־יררל שאלו
לתולה מה אאה כואב .אמ״ל רובי עוונותי :אמרו לוי ומה אתה מתאוה .אמ״ל *הכפרה
אמרו לו נקרא־ לרופא יעשה לד תרופה .אמ״ל הוא החליאניי בשפה רפה .עוד שאלי
לחולה־ אתר ׳איך עניניך .אמיל ומה יהיה ענק -מיי שירצה ללכת בדרך רחוקה :מבלי
צירה פשיעה וכ״ש מיני מתיקה .ובדרך זו ילך ירד אל לבור הזה במדבר מכליי• צוות
ויבא לפני המלך שהקדים להתרוח בו מבלי מענה לחזות .ומי שפוגע אלו הצרות
מה יהיה ענייצו .אמרו לו ואחר כל זה מה -יהיה .אמ״ל מי שקנה 'הרבה במעע.
והכיר כל אלו הצרות .ומשל בתאות עולם קכין בעבור עולם גריל .אשדו ואשריו•
וגדלו שיריו .ותקות החולה המכיר בחליו ושברו. .הוא סימןשכחות הגוף ותוארו .לא
בני.׳
,
4
נתקו
זהירות גדולה
צו
לצו
נתקו ויש תקוה לאחריתו .שיבקש רופא למכתו .כי החולה שאינו מכיר בחלאתו .הוא
מסוכן מאד כי יעבור החולי עד בית החלל ופתע פתאום פרתה נשמתו .ועוד בה
כיו] שאיט יודע בעצמו שהוא תולה אינו מבקש שום תרופה למכתו .וזהו כמו השיכור
בעת שכרותו .אינו יודע פחיתותו וגנותו .ומי תכם ויבן אלה גטן וידעם .תגה לבך
לי •ויהיו דברי אלה בפיך ובלבבך .לא ימושו מפיך .בשבתך בביתך ובלכתך ובשכבך
ובקומך .ומהם לא תזוע .והיו לך למקרא ולעדה והיה אם שמזנג בן אדמה אזור גא
כגבר חלציך .איש נבוב ילבב האיש הירא התפץ לראות טוב האדם היד יתטנן ויטק
על דברת בני האדם• ועל מה אדניו הטבעי' .עיניו יתזז ואזניו ישמעו .ידוע תדע ט
עבד נרצע לעו״׳ע לרצון תמיד .ללמוד וללמד .לשמור ולעשות כל ימי תייך מנער
וער זקן .יתהלך למשרים ולתקן .הבט ימין וראה אתרית דבר מראשיתו .ותשוב מתשבות.
הבן טובת הנאתו .ע ד הפסדו תגלה רעתו .ואם ישיאך יצרך להעעותך ולפתותך.
ט ן תבין אשר לפטך מטוב מתשבותיך .ואין זה רק ענן למסך תוט של בוטא .תוט של
שיקרא ע ת שלע בארם חוגרו באמצע מצפרא ועד פנייא .ואין זה רק הבל ותולי רע.
דמיק היולי• דבר שאין• בו ממש זאת תורת המצורע ,החוש יעיד ועיניך יביטו הלא
תראה ברגע בתלום מהקיץ נפש כי תמעול מעל כי תצא אש ובערה בו רוח סערה
אש תבערה .ולדעתו הוא מתבסס .ושולח את בע׳ירו כי יתטאואשם .ותבער אש להבה
בקש יגב׳בה .במדורת• בית המוקד אחזתו חמיה .אש של עצמות ואין כל מאומה .ותשב
מתשבות און שזו תאוה נהי״א תערב אשה לא תכבה .ועשה מה שתפץ לבו .לא זז
מחבבו.־ בה שעתא כבתא הדליקה ותפר האביונה .ובן אדם ויתנחם ז דנחמתא אחת
הנה* ואתת הנה .ויחר׳ט תרט׳ה גדולה עד מאד.הלואי לא יוסיף להתפתות .ידכה
ישוח איך היה לשמה כרגע .ועלץ באשו וצתנתו .כולו מלא תרטות .ויצר אותה ב׳תר׳ט
והלואי לא יוסיף להתפתות .ויתורה על עון עזוב יעזוב לו .וימינו פשיטה ושב• ורפא לו.
,
׳איטת^ם האחרון.
בני .הלא ידעתם ט לא נברא האדם כי אם לשוב לעפר מיום היותו ,מדוע לא
יזכור אחריתו ,הלא תדעו ט כל הימים אשר האדם תי על האדמה ,כמון יסוער
מ מ ק .וכעשן מארובה .ימיו חרוצים .וחייו קצוצים• .וכל אשר יעבור עליז יום זלילה•.
יחסר חלקמתייו רן לקראת רץ ירוץ ללכת נקבר לרדת שאולה* יעון*בליאבר.כצל
עובר .פתע ישבר .והין קובר .ומדוע לא זכרת .כי עפר אתה -ולא ידעי^ ט מן
האדמה נוצרת .ועל מי בעתת .כי מרדת .וכל מעשיך אשר עשית ,יטו כא fע ד
חטאתיך אשר עברת .ומדוע נמהר אתה .ולא תעביר על לבבך מם המר .אשר כבודך
לקלון ממר .מם אשר תאבד עצתך .ונםרחה חכמתך .מם ת מ י ! ׳ לשונן לחכך .מס
על כתף ישאוך.״ ולארץ תחתיח יסחבור .ויחשט לך כל מעשיך .ולא יוותרו לך כלום
מחשטנך .וכאבק דק תדכה ותשוח .וחשך לא תכבה והנה עלה כולו תות .מם תיאה
החשבון ערוך לפניך והס פתוח .ומאזני משפט וכוס התרעלה ביד ה שם תמצה
שמריה -ותהמה נפשך בצדה .ועת תשיב על זדונותיך .הלא אז תראה פרי מעלליך.
ותמצא גמולך בראשך .ואילו תמות כמות הבהמה ולח •תטה עתיד לתת חשבק לפני
ב״ך המשט בשמימה .והיתה לך שמחה שלימה ,כאשר תמות כמות הבהמה .זטסף
גס
,
,
צו
אימת יום האחרון
לצו
כא
גם הוא כי תלך למר ממות .מקום אופל חשך וצלמות .שם תפיל עליך אימה .ותפסך
כלימה .ומלבושך גוש עפר וריחה .ויזורר על גופך גפרית .לבלתי השאיר לך שריד
ופליט .ושום שארית .היום ההוא נורא ואיום .יום אשר אין לו פדום .יום תמרזר
ובכיה .תאניה ואניה .יום חררה ורעדה .עת קפדה .יום צרה וצוקה .יום שואה
וזעקה .יום מספד מר .יום תערוך אבל משמר מול משמר .יום יחרה אף ה׳ וקנאתו.
ונקבה כאש חמתו .יום ירבו המעצבים .יום יגדלו המכאובים .יום יחדלו מלפניך ריעיס
ואהובים .יום יברחו מעליך בניך ובנותיך וכל הקרובים .יום יהמה איש ידו על חלציו
יום יאבדו כל חפציו .יום תצא הנשמה וישאר הגוף ככלי מלא בושה .וכלימה .דומן
מושלך על פני האדמה כאבן דומה .ואתה בן אדם אל מי תנוס לעזרה .או מי יהיה
עליך לסתרה צנה וסוחרה .הלא אז תאמר .בלב חמרמר .אוי לי מה עשיתי .מדוע
דבר ה׳ בזיתי .ואחרי שרירות לבי פניתי .ובמה אתכסה ט ערום אנכי בושתי ונחפרתי
התמשש והכלם .והתקישש מכל חטאתיך .ותן תודה לגיהיך בעיר נפשך בגופך .בטרם
יחשכו כוכבי נשפך .שוב יום א׳ לפני מיתתך .והחזק במוסר אל תרף ידך ,.נצרה כי
היא חייך .כי מה הנאה לאדם מכל היצורים כולם וסופו לפרוש מעולם לעולם .מחיים
למות .ילך בגיא צלמות .מאורה לחשיפה .עובר .בעמק הבכא .משינה מתוקה לשינה
מרה ודחוקה .מאור מתוק ומטה מוצעה .לרימה ותולעה .ממטעמים מתוקים וערבים
לטעם עפר ומי גיבים .מחיבוק נאה ויפה לחיבוק עפל וילך שפי .וכמה עשירים יצאו
מהעולם בפחי נפש וילדו לבהלה .וכמה חכמים חכמתם היתה עליהם לתקלה ..כמה
גבורים גבורתם היתה להם לפוקה .כמה מגדלי בנים שלא שמחו בהם .כמה נאים
ויפים היה יופים ונוייהם .לקלון בעיני כל רואיהם .כמה זקנים לא ראו כבוד בזקנותן.
־ כמה בחורים נקצצו בחופתן .ומה הנאה לאכול מאכלים רבים וחשובים .המביאים
אותו לדגים מרובים .משמחה .המביאה לאדם לדאגות רבות ואנחה.־ ממלבושים חשובים
שגורמים פגעים רבים רעים .מהרהורים שגורמים ריבוי המכאובים .משינה מתוקה
למיתי :משוגה למכשול ולפזקה .מיזטא ועין שהוא מאבד זכיות הרבה .מתרעומת
אחת אשר היא מקפחת כמה פרנסות .כי יש פורענות מיד ויש לאחר זמן עת לחשות.
יש אחת אחר אחת .ויש כולן בבת אחת .יש באות על הארס והוא ער .ויש באנת
והוא ישן וכמו חמור נוער .יש מהן מתנהגים בכבדות במשך ריבוי הימים .ויש מהן
במרוצת נפש ברתת וזעמים .יש מדעתו ויש שאינן.מדעתו..יש בנערותו ויש בזקנותו.
יש בגלוי ויש בסתר .הכל לפי ח ב המעשה אק פוטר .ואיזהו בן העוה״ב המתרחק מן
העבדות .ט הם אשכלות מחרות .ומהרהור ומליצטת ומלה׳יר ומכל הכיעור והדומה
והמקיים ד״ת כדרבונות .ומקיים המצות דש בדו מצוה א׳ על אמיתתה .בצביונה
ובקומתה .ומתרחק מן התטא ומתודה על עוט לפני קוני .ועושה תשובה באהבה רבה
ה״ז בן העוה״ב .ולא ירא מכל פרשת הדברים הכתובה .ה׳ יעזרט לחזור בתשובה
שלימה באה״ר ט ״ ר :
עבודה שלימה•
ברוח
תברתו מן העוה״ז .כי אתם ידעתם דלא חזי .ופתאום האדם ישבר .ולא יהיה
לו מנוחה מכל עבר .ואיך לא תשמרו אהבת• אלוף נעורים .ל ק התבוננו
וראו
)
צו
לצו
עבודה שלימה
וראו והכינו מקום בעולם הקיים בהד״רי הדירים .הלא תדעו כמה בני אדם רודפי כמד
היו לקלון והלכו לאיבוד .לכן אתם רדפו אחר הכבוד האמיתי .והשב תשיבו ליצה״ר
מחר יהיה משכבכם בין קעני ארץ באין כבוד .וכן רודפי העושר .תאמרו ליצר .הצדקה
היא הלואה ברבית ל*י היוצר .כי הוא מתיר ואינו אוסר .שנאמר מלוה ה׳ חונן וכו
והכיל לעשות ניר לבורא כל הוא היוצר .ולהיות האדם עבד נאמן ל1היו בכל לבבו.
ומאי נאמן להיות שקוד תדיר לעבוד עבודתו .ולקיים אחת דתו .שלא ימוע לעולם.
דנתי בל נמועו פעמי .וחלילה לנו לנעות ימין ושמאל ללכת אתרי ההבל מבלעדי
ה׳ ואין זולתו .כי האדם הוא פחות משור וחמור .שנא׳ ידע שור קונהו ותמור וכו׳
א כ איך תאוה נפשו לבקש גדולה .יותר מהם .הלואי שיהיה כמוהם .העול והמשיי
יהיה עליך .ולא תמרוד בקונך .וכהם תהיה נאלם .אם יחרפך אחלי חנם ת ט ה מש
ונכלם .או יכך או יגזלך .מורא וחתת כל אדם יהיה עליך .כמו שאתה מכה ורודה
לשורך וחמורך .ולא יענה אותך .ולא עוד שעושה רצונך .ללכת בדרכיך .כן אתה בן
אדם תעשה לזולתיך .כי כולם אנשים .ולא תשיבם דבר ולא תאשיס .ובדד חשב
ותרום ולפיך מחסום תשים .כי באמת אין מצוי לפניך כי אס ה׳ לבדו ולפניו תעמוד
באימה וממנו תהיו בושים .ומפניי תהיו נכנעים .ויראתו תהיו לובשים .הלא תראה
כי תשאל מריעך מאומה .כמה תזהר במוצא שפתיך לנער דעת ומזימה .ותהיה עליו
למשא ויקוץ בך ולא גמלתו רעה* כל ימי האדם אשר הוא חי ע״פ האדמה .וכ״ש בשוגיך
Wתירם ונשא שוכן רומה .כמה שאלות עאכ״ו .אפי׳ הלילה לנו,לעבוד אותו במרמה
כ׳יא באה״ר ויראה שלימה .וכתיב אס אב אני איה כבודי .והדרי והודי .ואס אדונים
אני איה מוראי .כי אנחנו עם בניי נק בנים אתם לה וכו ונק׳ עבדים כי לי בלי
וכו והעבד ירא מאדוניו .בכל עניניז .ובן יכבד אביו ואוהבו .בכל נפשו ולבבו .לכן
צריכים גם אנחנו לאהוב ולכבד אבינו מלכנו אדירנו בוראנו .ואיזה הוא הכבוד .ע״ד
שאמרו באביו ואמו דבשר ודם מאכיל וכו ומלביש וכוי ה״נ אבינו שבשמים .ע״ד
שאמז״ל ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בעדי עדים .ובמה בתו׳ ומע״ט בריס
ורצויים .וכמאז׳יל אשרי מי שעמלו בתו׳ כי נר מצוה ואור תורה .וכן במצות אמרן
מי שטרח בע״ש יאכל בשבת .ברוב חיבת .ולשון זה הורנו דצריך לעבוד 1היט בוראינו
גואלינו .ברמ״ח איברינו ושכרה גירינו .ראם בשעת העבודה דעתו נטרדה .והיה
מהרהר בכל כלי חמדה .מקנייני זה העולם .אין לך שקר יותר מזה וכמה יהיה בוש
ונכלם .שמחשיב ממונו חשוב יותר מעבודת קונו .וכיש אם אין תועלת באותו
הרהור .רעליה אתמר בקול מר .אותי עזבו מקור מיס חייס לחצוב להם בורות נשברים
אשר לא יכילו המיס .לכן הטוב טוב לאדם שיהיה מתבודד עס יוצרו .ומכבדו ומוקירו
ולא יהיה לו הכרה עם ל׳א אפי׳ המטרו .כי עייז מרוב הרגלו בהתבודדות .אף
כשיהיה לפעמים בתוך ב״א רגליו אינם מועדות .ואינם מטרידים אותו .מטהרת מנתו
בעבודתו כי היו כלא היו בעיניו. .וכמאמר המשורר ברנניו .בעמדי תוך קהלך צור
לרומם .לך אכרע יאכוף ראש וקומה .ד ל אין חברתם מטרדת אותם .להתפדר ממך
מחשבתם .כי כל העולם עדרי צאן המה .והוא ית׳ לבדו רועה ומשגיח על כל.פרט
ופרטי דפרטי .א״כ האדם יעלה בדעתו .כי העולם מאפס ותוהו .מאין הוא .והעיקר
הוא התורה מיתנה למצותיה .כללותיה ופרטותיה .דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב.
,
,
,/
,
,
,
,
,
הענין
צו
ברטי׳
בב
לצו
הענין להלהיב לב העם .אשר הם כפעם בפעם .זהב להם .הממלאים בתיהם .כסף.
שבעוה״ב משבע זהכ וכסף הגשמי .איני שיה לכלום .לכן יזדרז האדם לעשות הזהב
והכסף אשר שם להוליך בידו ויקרא לו ה׳ שלום .והיינו דארזיל צדיקים שמסגליס
תו׳ ומע״ש .וכן האוהבים התענוגים והתפנוקים .יתלהב לבם תעטג הנצחי דכתי׳
ומתוקים וכו׳ וכתיב סעפים שנאתי .ותורתך אהבתי .וכתי׳ אשרי תמימי דרך וכו׳
וכהי׳ השלך על ה׳ וכו׳ הכוונה מבוררת .דר וסוחרת .כי כמה זמן .האדם מאבד בידיו
לריק יגיעו .בחושבו על ענייני עולמו ופרנסתו .והם לא ידעו .כי סוף אדם להבל.
ואחריתו אבל .כי הוא מחשב ומהרהר ומבעל זמנו .ואינו משגיח בעניינו .כי ימיו כצל
עובר .ופתע ישבר .ואדרבא בעור שהוא מהרהר ומחשב מחשבה פסולה .עשה יעשה
לו חבילה גדולה .מתורה ומע״ע לעוה״ב .ולכן נמי כתי׳ תזית איש מהיר במלאכתו
באה״ר .דהיינו בלא מחשבה .לענין עוה״ז אלא'מקצר ועולה ומשאו ומתנו מניחו Wדגול
מרבבה .והוא ישא משאו ועולו בעין עובה ורחבה .והיינו השלך על ה׳ יהבך .והוא
יכלכלך .והיינו אשרי תמימי וכו׳ שאינם מרבים מחשבות .בענייני עולמם .שיגרעו
בישול תורה לילה ויומם .והיינו דסיים ההולכים בתורת ה׳ ה׳ *יהים תיים .והיינו
סעפיס וכו׳ לפי שתורתך אהבתי .וכן נמי כתוב לאמר .אני והו הושיעה נא .ר״ל
ט כשאני והוא ית׳ לבמה .לעת מצוטבהתטדר הושיעה נא .כמי׳ש בש* הרה .דא׳
אפי׳ כשאני בין העם .איזה פעם .כיון שאין ת א ה סתר• לבבי אלא הוא לבר .ואין
^וה מבלעדו .ואין משגית לי להעיב לי רק כי הוא לבדו .ואין מי .שיוכל להצילני
מצרה לי זולתו אשר בידו .לכן אני גם אני .לא יפסיקו בינו לביני .הנבראים כמוני.
כי כולם כאין נגדו .ואני והוא לבדו עומדים .וטינו דכתי׳ הי ה׳ אשר עמדתי לפניו.
וכמי׳ התהלך לפני לכן ובכן הושיעה נא .ועשה למענך למענך ה׳ .הלא תכסה אתכם
בושה וכלימה .לעת הצערכו לשוס אדם להבל דמה״ שילוה לכם דבר מה .ולפניו תשפילו
קומה .וכמה רצויים ותחנונים לא פעם ולא שתים כמה וכמה .ולפעמים ישיבו אתכם
ריקם ריקם לג״ש ודמעות עין נופלים ע״פ האדמה .ואיך לא תשפילו קרנכם בדעת
שלימה .ליושב שמימה .אלף ידות יותר שהכל תלוי בחפצו ית׳ לעשות נחמה .או ת ״ו
עד תרמה .יעשה נקמה .ואין מי יאמר לו מה .ואיך לא תבושו ולא תכסה פניכם
כלימה .כאשר תשאלו בתפילותיכם ש^ות רבות עאכו״כ .אם לא יהיו תפילותיכס תחנונים
ודמעוח עיניכם נגרה ולא ידעו מימים ימימה .ויפן לרחמכס להעיב אתכם עאכ״ו.
ט מדת המשה היא מעלה רמה .לשלימות עבודת הבורא וכמאמר הח׳ מי שלבש
בבקשת התכמה .מלבוש המשה וכלימה .ילבש מהכסילות אפוד ותרפים .וע״כ קרעו
מעיל הבושה בבקשת התכמה .ותועלתה ט א במילי דעלמא .ומי שזכה בה .יתעלמו
מומיו באהבה רבה .והיא מורא על הנדיבות כמסת ידו .ולכן הזהר בכבודו .כי הבושת
והאמונה בפתיל צמיד נצמדות .ובהסתלק האתר תסתלק חבירתה עשר ידית :עיכ
מס׳ נועם המרות ע״כ:
מרה נגד מרה.
בני.
הלא תדעו כי ה׳ צור אבי התעודה .מדזתיו מדה נגד מרה .העוב בעיניכם״
בעת אשר תקראו לו בצרתכם .שיפנה לבי מכם .ולא ישמע לקול צעקתכם .גם
אתם
צו
לצו
מדד! נגד בודה
אתם כשתתפללו תפילתכם .פנו לבכם מעסקיכם .ותנו דעתכם .למאמר פיכם .ישיח
שפתותיכם .והיינו דכתיב קרוב י ה׳ וכו׳ יקראוהו באמת .עיר מדוע לא באתם 1יי עד-עתה
כאשר צר לכם .אדרבה אוקיר לאסיא עד לא לו תהיו צריכים .שאם באתם להדבק בו ית
שמו ממ״ה .כך יעשה לכס .ונמצא תייס אתם כולכם .ולפי פרישותכם .מהבלי עוה״ז
אפי מדברים הצריכיס .יהיה בו ית׳ רוב דביק ותכם .ועוב דעו כי אורו ית׳ מאיר
פניכם .ובו אתם חיים כל ימיכם .ובהסתרו חי׳ו מעליכם .מיד האדם הוא גווע .ואינו
מדבר ולא שומע .ואיך תסתירי פניכם .מהביט אליו תדיר בעוד שהוא מביע ורואה
בכם .ומחיה אתכם .אין עזות פנים גדול מזה לכן תתביישו ומפניו תהיו נכנעים.
ובקולו תהיו שומעים .וטוב לכם .ויש לאדם להזהר לעשות עבודת המלך שהיא
התפילה .והתו והמצוה .כאשר איוה .ברוב עוז ותדוה .בד כלי זהב .אשר אהב .הלב
והלשון .והעין והאוזן .דהיינו בכוונת הלב וחיתוך האותיות .ויבין מה שמוציא בשפתו.
והעין שצריך לסתום העין בתפילתו .לכן יזהר שלא יחסר ולא יפגום א מהם כלל.
בשום זמן כלל .וכיש בשעת העבודה .על הכלל .כי אור פני מלך תייס־ שורה על
ראשך .לכן שתוק מאימתו .וכי תדבר עמו דבר רק שפתים נעות .והשומע ישמע .כי
אין כה׳ !יהינו .ותמיד תתבייש ממנו .במחשבה בדיבור ובמעשה .ועל פיו תבוא ותצא.
ולא תהיה זז מחבבו .זה ה׳ קוינו לו מה רבו .תישן ותשכב ותעיר משנתך .ולש״ש
יהיו כל מעשיך .וחשוב כל עסק העולם כאילו אתה ממשמש בחול כשתמצא מרגלית
תקחנה בידיך .היינו עשיית רצונו ית׳ הוא עשך ויכוננך .וכן אמר המשורר ומה •לי
מזמן אס לא רצונך .ואם אינך מנתי .מה מנתי .ואל יהיו בעיניך הכבוד והקלון והעושר
והעוני למאומה .כי עת תמצא המרגלית אז תעלוז הנשמה .והכל יהיה בכוונה שלימה.
לעשות רצון שוכן רומה .זהו העוני והעושר והכבוד והקלון העיקרים בעולמות הנבחרים.
משא״כ בעוהיז עולם התוהו תסד אומר כולו מלא שקרים .אמרתי עולם חסד:
,
,
,
,
,
הודאה.
הזהרו
לתת שבת והודאה .לגיהא עילאה .על מזון הנפש .מק״ו דמברכין על מזון
הגוף מאין ׳תופש .והיינו לברך ברכת התורה .בשירה ובזמרה .וברבות
המצות בלב טוב ושמחה גדולה .ברון וצהלה .ועל כולן יכנע האדם הכנעה גדולה.
לפניו ית hנורא עלילה .כי הוא מחיה המתים בתמלה .ומתיה הגוף והנפש רבת המעלה.
לכן יתן האדם אל לבו .אהבת יוצרו אשר ברא להשיבו .בצאתו ובבואו בעוה׳יז ובעוה״ב
וימצא טוב בעמלו .אשר עמל ואשר גדלו .ותמיד תן תודה Wחי על כל מה שחננך.
.בין על שהביאך לעוה״ז הוא עשך ויכוננך .בין על תייך .בין על בינתך .בין על
עושרך .בין יעל עניוהך .בין על הנוי בין על הכיעור בין על החלישות בין על
הגבורה .בין על היסורין בין על תוס׳ טובה יתירה .כי הכל לכוונה טובה ידועה.
י אצל הבורא ברוך גדול דעה .ואם אינה גלויה לפניך כי אתה חסר דעה .ולא תבין
השמועה .כי אץ דבר רע יורד מה״ש כי הכל הוא לפי המקבלים את התנועה .ולתכלית
טוב .וירא ^הים את כל אשר עשה והנה טוב .לכן ובכן תהיה הנאמנות שלך עם מזהים
יותר מכל נברא .אכן עם בני אדם תהיה לכל שיה בשוה אין יתרון ואין חסירה.
ואמר החכם צדק מעשיך לפני בוראך תחילה .ואח״כ עם ביא ונגד אהבתו ויראתו לא
יהיה
,
הודאה
צו
כג
לצי
יהיה גופך תביב עליך כנפשך .ותהיה יראתו עליך .יותר ממורא ב״ו ביני ובינך .וכיש
בפני אתרים .ולפחות תהיה יראתו עליך בינך לבינך .כמורא ביו לפניו שפתרו מועל
עליך .ובזה תתן לו תודה הוא עשך ויכוננך:
יראת שמים.
ועתה
בנים שמעו לי .העו אזניכם והאזינו למילולי .תנו דעתיכס והקשיבו לאמרי
פי .ויערב לכס שיח שפתי וצפצופי .אברהם אברהם .אברהם אוהבי איזי
ותביבי .הע אזנך ושמע בקולי .והשתדל תמיד יומי ולילי .בעבודת ה׳ ויראתו לקיים
מאמר התנא .בחכמה ותבונה .מאד מאד הוי שפל רות שתקות אנוש רימה .ותמיד
תלכו בדרך תמים לעשות תיקון המלביש לנשמה .ללמוד תורת ה׳ תמימה .ושלמה .כי
שלמה בני .אור עיני• שמע נא .מה שאמרתי לאתיך הגדול .ואל תחדל חרול .ותמיד
תלכו בדרך שובים .ותקיימו כל הדברים אשר הנה כתובים .בדבר חן ותחנונים מערייב
ערבי׳כ; כקונע׳ זה ערוכים וסדורים .מפי סופרים וספרים .ותהיו מן הנעלבים ואינן
עולבים .שומעין חרפתם ואינם משיבין .ואזהרה שמעתם .פן תריבו• גס אתם .עם שוס
אדם כלל .כי בגלל .הנוח נר״ן במקום עימדי היינו מקום מנותתי בלי להתגולל .כי
ליו שלו׳ם ידברו .שלו׳ם שלו׳ס לרתוק ולקרוב תאמרו .ואף גס זאת אם קילל
או תירף וגידף וביזה אתכם שוס אדם לא תענוהו .כי ודאי כסיל הוא .ואם ידעתם
כי• חכם הוא .א״כ צריך לכם לכבדהו .ולרוממו ולגדלו ולגשאהו .לא כמו שעושין
המון רבה בזה״ז איש ריעיס להתרועע .רע יריע לפני חבר ורע .אזלא ונדלדלה חכמת
סופרים .ובינת נבונים ויושר הכשירים .המה נסתרים ונעדרים .ואיש את רעהו..השפל
ישפילהו .ועד זקיניו קליין חסד יבואהו .ולא ידע צויר קונה׳ו^ .הים חיים ומלך עולם.
הס לא להזכיר .נא בני הכר תכיר .כל א׳ יתום לזרעו של אברהם לעשות כדברים
הללו ואפי׳ ש ק מנהו .ועייז תשקיעו ריב ומדון .ואז לא יזידון .עוד להוסיף לדבר
סרה .לשלח לי למטרה .ולמה לך תחרות .להחזיק ביד רמה בדברים אשר לא טובים
ולהתגרות .ומי לנו גדול מדוד מלך ישראל שאמר הניחו לו ויקלל כי ה׳ אמר לו .א״כ
ה׳ יעשה את .שלו .וידן דינהו .כי נורא הוא .ובזה תהיו טתיס לפני יוצר בראשית.
ותטחנפשי בלי בושת .ונשמתי תאיר כאור הבהיר בעששית .בעוה״ז שלא יאמרו הנחתי
בני מריבה .ובארצות החיים בעוה״ב .יאמרו בן מי זה העלם אשר על אביו מוציא דיבה.
והעיקר הוא תו ה׳ משיבה .אתכם מדרך רעה לדרך טובה .ותראה לכם הדרך אשר
תלכו בה ואת המעשה אשר תעשון ביראה ואהבה רכה .ואזי טוב בעוה״ז ובעוה״ב.
ויהיה לכם משאת וארוחה .ברוב עוז ישמחה .ללכת בדרך נכוחה .בשים שלום טובה
וברכה רוחה והצלתה .ודעו וראו מ״ש התנא הגיהי רשב״י ע״ה בסוף ת ניב ודל
וי לון לבני נשא .דלאמשתדלין באורייתא יממא ואורתא .לקיים מצות והגית .דאיתקריאו
עצים יבשים .דאינו! עתידי! לאיתוקדא בנורא דגהינם כליל לאשי׳ס .ולאי למגנא חמלו
מארי מתני׳ .דאינו! עמלי! וגהינם ירתין .ואעיג דמקרבי אילנא דאיהו גופא דאורייתא.
ולית ליה איבא דאינו! פיקודי! רעשה .מה כתי׳ ביה ׳רק עץ אשר תדע וכו׳ אותו
תשתית וכרת .ובגיד אמרו מימ דלית מדרש עיקר .אלא המעשה עיקר .ע״כ .יעז״ש
אשרי מי שיראתו על פניו .ואשרי הנשמר מעוניו .אשרי מי שהוא עניו .ולא רמו עיניו.
,
י/
אשרי
צו
יראת שמים
לצו
אשרי מי שנותיה ממנו המוניו .אשרי המעה אזכיר .לשמוע עצת זקיניי .אשרי השומע
בכיי ד״ת מפי תכמיו ונבוניו .תורת ה׳ תמימה עומדת לפניו .בשעה שהוא עוסק בה
ואומרת לו ה׳ עמך גבור החיל הנה באתי אליך .ללמד אותך .ע״כ יצאתי לקראתך.
לשחר פניך ואמצאך .אשריך אם תזכרני .אשריך אם בלבך תצפנני .אשריך אם תקיימני.
אשריך אם תשמיעני .ובכל יום ויום בי יהיו זממיך .כי בי ירבו ימיך .החרחק מן
העבירה .והדבק בת״ת .וברח מן השררה .אשרי השם נגד עיניו .שהוא מיפה סרוחה.
מזומן לעפר ושוחה .לכן בני התרחקו מן המנוחה .ועבדו אח ה׳ בשמחה .והוא יהיה
לכם לחומלה עליכם כי י הדרך שחוחה .ויהיה לכס למשאת וארוחה .אם את הדבר
.הזה תעשו .יאיר חשכיכם .ויהל אורכם .וינהיר אורחכם .וינהל אתכם .על מי מנותות
אשריכם בעוה״ז ועוב לכם לעוהיב .ולא תהיו חביריס לרשעים כי המחחבר לרשע.
עיניו השע .ועורר עצמו מעוה״ז ומעוהיב ולא יהיה נושע .והמסביר לו פנים היז
ממרגיזי Xואינו רואה בנחמות יש .והמרמה בדרכיו מתאבל בסופו .והמעה חבירו
מדרך עובה לרעה .מת בחציו וימיו יסופו .והמלעיג על המצוות אין מרחמין עליו
מה״ש .והמלעיג על עניותן של עניים .לסוף יגע הוא .ואחרים יאכלוהו .והמלבין פגי
תבירו .פנקסו פתותה בו ביום לפני יוצרו .ואין לך קשה אלא מי שעוסק בדברי הבאי.
אוי למי שהעולם מעעה בו .אוי'למי שהשעה משחקת לו מה רבו .אוי למי שנעשה
סניגורו קעיגורו .אוי למי שמנצחו יצרו .אוי למי שנהפך עליו הגלגל .אוי למי שמאבד
את עמלו .מה רבו מעשיך ה מה גדלו .אתה ה׳ ברחמיך הרבים הצילנו מכל גזירות
קרר בכלל ובפרע .והצילני מיצה׳׳ר ומכל צרצו .למען אשר ברית כרת .וזכנו אט
וזרענו .לשוב בתשו שלימה כי על רחמיך הרבים בעחנו .ואמר החכם .אם יש דבר
טוב מן החיים .הוא עניה השכל ויראת שמיס .כי בלעדם יהיה האדם קצוץ כנפיס.
ורפה ידים .ושבח העוב בימי חיותו העובה .היא הקינה לעת מיתה כי היא קרובה.
כי התיים הם ההתחלה מן הקינה עובה .כי ההתחלה חובה .והקינה נדבה .ה' ברחמיו
יחזירנו בתשובה .ויתקננז בעצה עובה .כי״ר :
,
,
,
מחילה.
בני ,השמרו לכס .למחול לכל מי שיצער אתכם .בכל לבבכם ובכל נפשכם .כי
מתיקות ועריבות המהילה .היא טובה מהפקת רצון בעונש חטאת כפולה .ובפרט
בעת היכולת לעשות הנקמה .מאד היא רבה ונעימה .טובת המהילה .ומה מאד גרועה
ההכנעה .בעת הצורך אליה כי כלתה אליו הרעה .ואה״ח הודה בעונך ובקש מחילה.
כי כפירת העין שתי עוונות וחטאה גדילה .ומחול וסלח לעושה עמך רעה .וצוה
לעשות העוב לפי העת והשעה .והתרחק מן הכסילים .אפי׳ הם מן הגדולים .והאחזו
במדות טובות באהבה רבה .ומעילו לכס לעוהיז וכ״ש לעוה״ב .ואה״ח המרות התמורות
שבאדם המה העושה דבר אמת ,ואהבת ב״א על דבר אמת .ותת לשואל .כאשר
ץאל .והגמול הטוב .במה שהוא טוב .והנאמנות .בלתי שום השתנות .והכניעה לשכן
טוב .והכניעה לחבר טוב .וכקוך .האורח .בלב שש ושמח .וראש כולם הבושת .ואמרו
המרות טובות המה שלש עשרה .היראה .הנוראה .והכבוד .וההסתפקות .והסבל.
וההוראה .והבושת .והנדיבות .והגבורה .והקנאה .והצניעות .ודבר אמת .והנאמנות.
והסברת
צו
*
מחילה
כד
לצו
,
והסברת פנים .ועוד אמרו ז מדות אחרות .כבוד הקרובים .והעטה .ושיתן הדין
מעצמו .סיודה באמת על עצמו בעת הרצון והכעס .ושיתבייש מעצמי .ושימשול ברזתו.
ושימחול לכל הולך נכותו .ואמר מי שמידותיו אלת תייו הם בנעימים בעוה״ז ובעוה״ב.
ואהיח'השלמת הצניעות שבע מדות .לשון רכה .וג״ח .והתרחק מן ההיזק .וירא מן
המומין) .כלו׳ יתן אל לבו לבל יתנו ט שום דופי( וסור מלה״ר .וכפיית הסוד.
והאמונה .ואה״ח מחול למי שהרע לך .ותן למי שמנע ממך .מחול חטא אוהבך .ואל
תגלה לשונאך .מחול לנבל .כפי שהגון לנדיב ,העל זאת לא יעלה עליך חרפתו וגידופו.
ט לא יידעו איפה .ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך .ואהיח למי החכמה לאנשי
היראה התמימה .ולמי הערמה .עת תפול ההכמה ביד אישות הזימה .ואמר למי הץשר
אל החכמה והכושר .אך בזמן שהדעת הסר .נמצא היישר לעושר:
שלא לעסוק שום עסק קודם התפלה.
השמרו לכם כי אסור גמור הוא לעשות שום מלאכה עד אחר תפילה.
אזי
תהיה לך מלאכתך סדורה וערוכה .ואי״צ לומר אס הגיע זמן התפלה
או סמוך לה .שאז מצד הדן הוא אסור .ובשלשלאות הוא קשור .והאזהרה היא אם
לא בשעת הדחק .שיוצאים לדרך ;אם לא עכשיו מעט נתרתק .אז במקום צורך אחר
אפייה בזה לא תהיה בוחר .שאף אם תהיו עומדים קודם אור היום .מעסקיכם תהיו
נבדלים ונפרדים .ולא חעשו שוס מלאכה קטנה או גדולה- .ט אם עד אחר התפלה.
ואיני מטריח עליכם לקחת לכם דרכי החומרות .כי אם דרך טובים לישרים בלבותם
להבין ולהורות .עכ״ז דב״ז מתורת טוב הוא .כמו שאכילה וקתיה קודם התפלה
הם אסורות .מטעמים הנאמרות .כן אינו מן הראוי לעשות מלאכה שהיא לצורך גויתו
עד אשר יעשה צורך נשמתו) .ועי׳ בש״ע איח סי פ״ט ובאה״ט שם( ואם הננכם
יוצריכם והנה קמתם בחצות לילה אזי טוב לכם .להצטער ולקונן על גלות השכינה.
אשר היא בעונותינו טמונה .ודומה שכנה .ולהתאבל על בית תייט .ביקו׳׳ת .ואחרי
כן ראוי והגון לקבוע' איזה לימוד בספרי תורתינו .ממה שתננכס הי״ת המעט הוא
אם רב .ואפי׳ תהלים .וספרי מוסר .להורות לכס דרך הישר לעבודתו .וליראתו בהם
תדבקו .וטוב'לכם כל הימים ומכל צר ומשטין לא יגיע לכם נזקו .ט ' ע ס ק התהליס
יש בו כמה תועליות מעולים .ויחשב כעמוד העבודה וכעמוד התורה .עד שאמרו
כעוסק בנגעים ואהלות .שהם הלכות גדלות .וחרב וחנית נגד יצה״ר אך טוב מעע
בכונה .העז אזנכס ושמעו דברי'חכמים וחירותם .מה נעמו לחיך דברי שיתותם.
וכ״ש תכמתם ובינתם .וז״ל הפייטן במוסדו ,בזמירותיו ושיריו .אנוש הלא תטש
ותכלם .תישן יעד אור הבוקר ותאלם .ובאזניך תשמע קול צעקת עמים מתחננים U
בלב שלם .קומה לך נרדם ראה זרים עומדים על משמר ואת חולם .אם אשר.לא
ידעוהו עבדוהו .איך עבדיו יוכלו להתעלם .עכ״ל .מי הוא זה ואיזה הוא אשר ישמע
הדברים הללו ולא יקרע סגור לבבו וישפיל לארן טהו .ולא יתן יתמיד כל היום
ההוא וכל הלילה תנומה לעפעפיהו .לתת כבוד לשמו כי נורא הוא .ולעבדו ולהללו
כל או״א הגדול לפי גדלו' והקטן לפי קטנו .יתן תינו מאשר הננו .כמ״ש כבד את
ה׳ מהונך .קרינן ביה מגרונך .מחינך אשר נתן לך ה׳ 1יהיך .ועל כל יש שכ״ט
,
לפעולתך
צו
£לא לעסוק עסק קודם הועילה
לצו
לפעולתך .מאת יוצר נשמתך .ויזכור האדם כמה וכמה הוא מורח .בלב שמח .לעשות
רצון אשתו האהובה כי היא רימה .ורצון בניו הקטנים עם גדולים בדעת שלימה .ק״ו
שיעשה כן לתיקון הנשמה .החצוב מתחת כסא כבודו מרום מראשון שוכן רומה .וכל
היום וכל הלילה לא יתן לעיניו תנומה .ויתן בדעתו כי העוה״ז ים סוער באן( ובחימה.
וידמה בדעתו כאילו הוא שט על פני הימה .וירים ראשו השמימה .ויזהר פן יכנסו
בפיו המים הזדונים עאל׳ו .ישמור עצמו מן הגלים הבאים לטורדו לקדמה דמה .וא״ל
דמו בראשו .ותעל צחנתו ובאשו .בני תנו דעתיכם ודעו כי העוהיז ים סוער עמוק
מי ימצאצו .והגוף תל עפר עומד ומשמש בתוכו כפי רצונו .והנשמה איש על התל
עומד על אופנו וכנו .ועץ החיים נטוע עליו משמאלו ומימינו .אם הוא חכם לב• ויאירו
עיניו .יתחזק ויחקשר באילן כי היום או מחר יכו בחזקה גלי הים בתל ויהרסנו .ויעבור
והנה איננו .ואם לא יהיה נק£ר באילן ישמשוהו בתל .ונמצא מן העולם מתבטל.
וה״ד עץ חיים היא וכו׳ וכתי' על זאת יתפלל כל חסיד •וכו׳ דהיינו מיתה דכתיב
למות תוצאות כדפי׳ במס׳ ברכות .רק לשטף מיס י רבים וכו׳ אליו היינו הנשמה .אתה
סתר לי וכוי .בני דעו שזה העולם .דומה לקיץ יפה בטובות כולם .ואחרי מות .לחורף
קשה דך ונאלם .ואם לא יכין בקיץ לכל דבר ודבר מאכלם .ודאי בחורף ימות בבוז
ישבע ונכלם .והיד לך אל נמלה עצל וכו׳ ובזה תהיה נשלם:
לעורר השחר•
בני ,הטו אזניכם שמעו לי .האזינו לקולי .מראש בסד׳ר דברתי .מזל כטל
אמרתי .ותמיד תהיו זהירים .בטרם יכיר איש את רעהו השחר תהיו מעוררים.
ואפי׳ תהיו נרדמים משנתכם תהיו נעורים .לרומם ולגדל ה 11הגדול כי טרא הוא מגן
נבורים .ונגד עצת היצה״ר בימי הקיץ והחורף תמיד יומם .ולילה כארי תהיו מתגברים.
ולכן תכף ומיד כשתקיצו משנתכם .תשימו נגד עינכם אהבת הי״ת יוצר המאירים .ולא
תהיו עצילים כמעשה הבוערים .הסרוחים על ערסותם תוך גלי מים עכורים .ועל
מיטותם הם נשארים .מההפכים לצדדים ומדברים .ולכן־בקומכם ממיטתכם דהיינו
נדדה שינתכם .כלי מים לנט׳׳י יהיה נכון לפניכם .תרחצי ידיכם .ותעשו נט״י כדין
וכהלכה .דהיינו גיפ תשפכו על ידיכם בסירוגין שפיכה על זה ושפיכה .כדי שתסור
רוח הטומאה השורה עד קשרי אצבעותיכם .כמיש בש״ע א־יח עיש בסי׳ .ואח״כ
תפנו עצמיכם .אפי׳ אינכם צריטם .בדיקה בעינן לכבוד יוצרכם .כי איך תברט
ברכותיכם וטינוף בקרבכם .וגופכם מלא ליחות סרותות .והכתו׳ אמר ככ עצמותי
תאמרנה ה׳ מי כמוך שצרך כל האדם ליתן שבת והודאה לה׳ אלהיו ברמ״ח איבריו
ושס״ה גידיו להיותם משרתיו ועבדיו .ואיך הם מלאים טינופת והוא מודד בהם הירצך
אז הישא פניך .לכן ובכן זריזות גדול צריכה .דהיינו רחץ וטהר עצמך מבית ומתון .ואח״כ
תזור תזור ידיך ופניך תרחוץ .ואח״כ תתחילו לברך ברכות השתר .מברכת ענ״י
ואחריה אש״י וסמוך להם \!זי נשמה ע״ס הברכות .ועשה אל תאחר .בכוונה רציה.
בלי שום מחשבה זרה ובלי שום פנייה .והזהרו שלא תאמרו אפי׳ פסוק א׳ אפי
דרך תתטן והודאה וזמרה .עד אשר תברכו ברכת התורה .כי היא מצוה דאורייתא
רבה היא ויקרה .דאפי אם נסתפק לכם אם ברכתם אותה או לא .צריכים אתם
,
,
לברך
יצו
לצו
ב^י׳
בה
לברך כדין כל ספיקא דאורייתא לחומרא ולא לקולא .כמ׳׳ש בפוס׳ עי״ע:
צניעות בזדכ.
הכסא .כשתכנסו לביהיכ לנקות גופכם .השמרו לכס .תהיו צנועים ביתר
בית
שאת וביתר עז כל מאי דאפשר .שלא תדברו כלל זהו דרך העוב והישר.
ומאד מאד הזהרו לקנת היעב מקום היציאה ותרתצו במים היעב הדק .עד אשר לא
ישאר ממנה בשום קמע וסדק .כי הצואה במקומה לעולם אינה בעילה .ואסור גמור
הוא ותועבה התפילה חיו והעונש תמור והחעאת כפולה .ולא די שאין לו מצות
תפילה .לפי שאינה עולה .אלא ח״ז יחשב לו לתפלה ולא תעשו כמעשיהם .אשר
בימים ההם .אתרית הזמן .אמר למהומן .רבת מבניי י עמינו בעוה׳ר מתנהגים הם
כתוקות נימוסיהם .אשר מקנחים עצמותיהם .בחתיכת נייר ומהם למדו בניהם אחריהם.
וכיש אם יהיה -הנייר חזק קשה הוא ואינו נכנס בקמכרס .כי ירא לנפשו לעשות
בבשרו שרטים .ולא די לו שאינו מקנח אלא מלכלך עצמו ובגדיו מטונפים .צואה בלי
מקום ואינם יפיס .לכן הטוב טוב שירחץ כ״א במים .ואז יהיו בשרו ובגדיו נקיים .ואז
ברכותיו ותפלותיו יהיו רצוים .ל^הים חיים .היושב בשמים .ואזהרה ללאו יצאתה .לא
יקנת בימין כלל כי מאד נעליתה .ואף בשמאל לא יקנח אלא באצבע הסמוך לזרת
שהיא נק׳ קמיצה .מפני דברים שבקדושה .הזהרו עצמכם שיהיה גופכם רחוצה .מבית
ומחוץ מטיטף ומכל סיבה וליחה מאוסה .וכן יהיו תמיד בגדיכם והמקום נקיים .מכל
מיני טינוף ולכלוך הנראה לעיניים .ואזי תהיו מזוקקים • ומצורפים ב ע ד עדיים .ואף
גרף של רעי ועביט של מי רגלים .אסור הוא אם נראה לעיניס .ואפילו דברים
הסרזתיס או מאוסים .שמהם בני אדם קצים .או דית רע מכל זה תהיו נשמרים.
ויראת ה תהיו לובשים .ולא תהיו מתגוששים ,והרחק ל׳ו תרחיקו מלפניכם על כל
זה כמלא עין .וזולת זה נחשב לכם תרומתכם לאין .ומאחדכם ד׳ אמות .יהיו שלימות
מתאימות .כמ״ש בש״ע אית בסי׳ והזהרו שלא תזרקו רוק מפיכם .בבית התפלה
אלא לצדדיכם .אם אתם תשים לטינוף בגדיכם .ואפילו בשוק אסור אם הוא בפני
אתרים הרואים אתכם .אשר יקוצו מפניכם .כי הוא עון פלילי .וה׳ גיהים יעזור לי.
,
לעשות רצונו חפצתי:
י
ציצית •
בני אתר ברכותיכם הברכות .מראש.וע״ס הסדורות והערוכות .קתו בידכם טלית
של מצוה מצויצת כהלכתה כי נאוה .מצמר רחלים בלתי תערובת כי שם ציוה.
וקודם הברכה בזהירות גדולה תעשו בדיקה .לציצית הטלית שיהיו כשרים כדת של תו׳
וכחוקה .בחזעין ובנקבים שיהיו למעלה מקשר גודל .ואם ממקומו נקרע ונבדל .ולא
נשאר ממנו ולסוף הכנף כמו ציפורן גודל הוא נפסל ואתה חדל תחדל .ועליו לא
תברך .וללובשו כך לא צריך .ואיט מן הצורך .ואל יפתה לך יצרף על דב״ז כי אינו
צריך .דעו לכס כי היא מצוה רבה וגדולה .רבת המעלה. .ככל התורה כולה היא
שקולה .וטלית קטן לא יזח מעליכם אפילו ד' אמות יומם ולילה .על הא׳ירש במלת
ציצי״ת ר״ת צדיק יפריד ציציותיו תמיד .א״נ צדיק יבדוק ציציות תלוים .דהיינו כיצד
הס
t
צו
לצו
ציצית
הם בכנף נתלים .ותהיה ע׳׳ז תוקר .בהיות אור הבוקר .כי חביבה מציה בשעתה
והעעיפה תהיה כהלכתה .לא כמו אנשי הזמן .אשר רשתו עליהם עמן .אם בא
יבואו המה איזה פעם ללבוש העלית .מניחים אותה כמות שהיא על הצואר או על
גב היד כמו סודר ומעלית .בעוה״ר היא לו בושה וכלימה ואיילת .לפשוע אותה ולהתעעף
בה .חדלו לכם מדרך זו ולא תלמדו ממעשיהם כי מצוה רבה .היה כתובה .כי צריך
להתכסות בה ראשו וגופו ולהניח הצדדים על כתיפו .זו היא חובה .וזולת זה רח״ל
תעאתו תרותה וכתובה:
תפילין•
העטיפה .בעלית נאה ויפה .תניחו תפילין כשרים ומהודרים .מאד מאד
אף|ף
תהיו חוקרים .על סופר מומחה ויודע דעת עליון להבין מה שלומד בספרים.
ובפרט בדינים השייכים לסת״ס שיהיו עפיה״ד כשירים .מאירים ומזהירים .כי בעוה״ר
בימים הללו אשר אנחנו בגלותינו.עצורים .רבו המתפרצים וכל א׳ מקלו בידו משרטט
וכותב לפי דעתו קלים וחמורים .ואינם יודעים באיזה א׳ מן הספרים .דיני סת״ם
נזכרים .וכ״ש שאינס יודעים ללמוד .אפילו הברת הדברים .ועכ״ז להם מתלו המורים.
ודביז הוא גורס .לפעמים הם קודרים וגוררים .ומוחקים וחוזרים .וכותבים במקומות
שפוסלים .וכ״ש חסידים ויתיריס .והזהרו באלו הדברים .כי הם עיקרים .והבתים יהיו
מרובעים .על ד׳ רבעיהם יהיו נקבעים .מדה אחת להם ממדות ידועים .וש״ר יהיו כל
ד בתים מקוטעים .מראשס ועד סופם ולא עד בכלל .כל או״א נראיח מופרדת.
והיה עומדת .מראשם ועד סופם .ולא יעשה אותם כל אחת בפני עצמה והם מדובקיס.
כי כולם יהיו מעור אחד אסורים בזיקים .והתיתורא תהיה גס היא מרובעת .על
ארבעת רבעיה נקבעת .וגם התפירות יהיו מרובעים .ובקו המדה נמדדים ונקבעים.
ולא יהיו קטנים ביותר עד שאינם ניכרים .כמו שפשט המנהג בעוה״ר זקנים ונערים.
וכ״ש העשירים כל מה שיהיו קטני דקטנים המה נבחרים .ופחות מציפורן זרת ובתי
התס-ירים .והלואי אם יעשו להם כפול המצרי זה יותר טוב להם .ומתפארים ושש לביתם
כשיהיו עליהם .איזה יום או יומיס מכל חייהם .שאינם משגיחים בהם .אם הם בראשם
ובידיהם .ואדרבא אס יראו איש זקן או יר ש ביניהם .לובש גדול קצח משלהם .הס
פוערים פיהם .ומתלוצצים ושיתקים להם .אוי להם .ולהפסד דעתם הנעדר מהם .הוי
חכמים בעיניהם .האומרים לרע טוב .כי אינו שיוה אפי׳ להלוך ליער לתעוב .ולדעתי
דעת הדיוט .תפילין כאילו .הקטנים אינם ראויוח .ואני מזהירכם עליהם לכם ולבניכם
אחריכם יהיו אסורים בלתי להביא עליהם ראיות .והלובשם אינו מקיים המצוה .והמצות
ת״ו עליו בזויות .כי כיצד תבדוק האותיות .כי הם ביותר דקים .ובאיזה אופן יהיו
נברקיס .מחסירות ויתרות ודיבוקים .־וכאלה רבות רעות דברים אשר הם מזיקים.
וגרר ומתקים .וכדומה הכל אינם נראים והדברים עתיקים .לכן בט השמה לכס.
ואת זרעכם .לא יהיו לטטפח בין עיניכם. .מאל 0המינים והשיעורים .זה ^י זאנזהז
אמר קרא\1 .הי אבי וארוממנהו בכתר ועטרה .וכשהם קטנים לית להו היכרא .כא׳
במראה המאירה .הרצועות יהיו לשמן מעובדים מתתי׳ ועד גמירא .ולאו דוקא צבועים
דהיינו משחירים איחס ודי להם .הזהרו מהם .חזור חזורהזהרו ב ל ז בזמן הזה .כי
,
#
N
הסופרים
צו.
תפילין
בו
לצו
הסופרים מכשילים הרבים .נוסף עליהם כי הם מלהטים הכתבים .אשר בגניזת הספרים
נמצאים .ולפעמים מתערבים הס ואינם נראים .ולוקחים מזה לזה .ונותנים נחת רות
שהם עתים .ואינם כותבק כי אם מניתיה .הפרשיות כמות שהם ומשתילים ומזכרים.
ואם באתי להגיד ט יצ״ר מענייני סופר הזמן בעוה״ר אי ד לכתוב וכו׳ וכו׳ ההי״ב.
ובודאי תפילין כאלו הם פסולין .וחיו מורידין ולא מעלין .אל לכס בני לא תעשו כשאר
המק .ולא תחוסו לממון .וקנו התפילין מאת הסופרים .אשר הס בי״ש נכתדם.
ומבני גילכם נבתרים .ואפי׳ יהיו בדמים יקרים .כי זה הוא כבודו ית׳ אדיר אדירים
ולהבדל כמה אלף הבדלות אס תעשה לעצמך איזה חפץ יהיה ודאי עשוי בתו״ר וית״ר
תבירים .ולא תתוס לממונך וכ״ש אם תקנה בתי התצרים .הלא תדעו שהוא kהוא
היוצר הנותן לך כח לעשות חיל לקיים תורתו לדור דודם .ולא תאכל ולא תשתה
עד אשר תעשה לו המצוה אשר ציוה כאשר •איוה ממבחר המינים המפוארים .לכן
בני .נא בני .לא תשמעו לקול מלחשים המדברים .ואומרים היינו הך .והך היינו.
ומ״מ תפילין המה נקרים .ובמשקל א׳ נשקלים ואם הם תסירים' או יתירים .העון על
הסופרים .כי אנו על דעתם אנו קונים .ולא יודע אתנו עד מה ולמה לכס לאבד
הונכם .להיות חוזרים על המומחה שבסופרים .ח״ו ת״ו אל תעו אזן לדבריהם:
לארם הקונה סתורה .הוא ממתין ובוחן בכור הבחירה .עד אשר ימצא
המין המעולה והמובתר .בהא שעתא הוא קונה ועשה אל תאחר .ואף
אם ת ט ה ביוקר דיוקר .עיז אינו תוקר .ולמה לו כל זה כדי שיקפצו עליו זבוני .זה
מוכר וזה קונה .ואף אם יתאתר למוכרה כי אין קונה .אינו מפסיד כי עובה היא
בעיניו .כל רואיה כמו פניני .משא״כ אם קנו יקנה .סחורה רעה אף אם תהיה בזול
דזול יכול להפסיד הכל .כי איש לא ידעה .והקונים ממנו מתרחקים .ואיכ היא
מתעכבת בידו ובמצבה הראשון אינה עומדת .ולפעמים היא מסרתת ונבאשת כי נפסדת.
ומוסיף יגון על יגונו ונותן שכר להוציאה מביתו .להשליכה לאשפה .ולעשות לה כיפה.
לא כן הסחורה העובה ט א ויפה .המנוקה ומשופה בי״ג נפה .מכל צד ואופן שיהיה
יהיה רוותה .כי אפי׳ יאריך זמן לא ת ט ה סרותה .וכ״ש וקיו הוא במצות ה׳ ברה.
אם תקמץ אפשר יהיו התפילין מן הפחותים הפסולים .ואתה מפסיד מעותיך אשר נתת
אמרתי להוללים .ומכיש השכר לעוהיב .אין טוב בכל עמלו .אלא רח״ל ענוש יענש
כאשר י ט ת עליו ה׳ *יהיו ונתן בפלילים .על הברכות שבירך אשר הס לבטלה .ולא
קיים המצוה ותייב הוא תחת ברכה.קללה .לכן בני .בינו נא זאת בני .בבקשה מכם
בני .שמרו זאת לכם בני .וכתבו דברים הללו על .לוח לבבכם .כי היא חייכם .ובדבר
הזה־ תאריכו ימיכם ושנותיכם .והזהרו לבל יתהפכו לכס .רצועות התפילין אשר הוא
עליכם .ונשמרתם אתם שיהיה השחור חוצה .והלבן לא ניכר ארצה .כי ט א עון פלילי
לעשות של זה לזה .כי כל זה .מצות ה׳ עוזי .ותפילין של יד יהיו מונתיס על הבשר
הגבוה שבזרוע ומקום זה הוא ידוע .לא כמו שמניחים בין הפרקים .אז אחורי הזרוע
הם אדוקים .זש״ר על המוח דוקא יהיו מונחים ומהודקים .ולא על המצח וכ״ש למטה
מזה עד בין העינים .הללו דברי צדוקים .צדוק וביתוס הם המינים הכופרים בתורת
ה מרוחקים .והקשר של ראש יהיה מונח סמוך לגומא שבעורף .ומשם לא יזת ולא
ירף .ואם ככה לא ע ט ת ם מצות ׳תפילין לא קיימתם .וח״ו במקום פאר יהיה אפר.
למה״ד
,
־
ולא
צו׳
לצר
תפילין•
ית
ש
w
מ
• Pיק'י *ץ שאין בו
ולא תשיחו דעתיכם .כ"ז שהם עליכם .ישים יול י ^
אלא א׳ אזכרה .אמרה תורה .והיה על מצחו תמיד שלא יסיח ממנו דעתו .תפילין
שיש בו כמה אזכרות עאכ״ו .ושחוק לא תעשו בעת היותכם לובשים אותם .ובדבר
הזה תאריכו ימים על האדמה אם תקיימו מצותם כמשפעם .אזי עוב לכם בזה ובבא
גדולים צדיקים יושבים ובראשם עערותם .ה׳ 1יהיכם יעזור אתכם לקיים אותם .ככל
חקותם .וסודותם .בכללותן ובפרעותם .אכי״ר.זאףגם זאת תעשו בקנייתם .הזדרזו
והזהרו בהגהתם .בכתיבתם ובהנתתם .וסדר הפרשיות כהלכתם .סתומות אז פתוחי
חותם .והכל יהיה על ידי מומתה היודע בעיב הידיעה כדת מה לעשותם .המישרים
אורתותס .והולכי נתינותם:
לצאת מהבית מעוטף .ולנשק
• המזוזה .לרוץ בהליכת בודכ.
כאשר
י
תהיו עעזפיס בעלית ותפילין חיש קל מהרה .תשימו פעמי רגליכם
בפתד ומורא .לעמוד בפתח הבית לנשק המזוזה .כי היא מצוה עזה .והחוע
המשולש לא ינתק מהרה .ותהיו ניצולים מיצרא דעבירה .והזהרו במצות מזוזה שתהיה
כדת וכשורה .בכל ענייניה ודיניה .בכתיבת האותיות והפרשיות כמ״ש בתפילין אין
תסר ולן יתר כי עמקו סודותיה ורזיה .וכל מה שתפסידו עליה .לעשותה כהלכתה.
אין נחשב אפי למאומה נגד סגולתה בעוהיז וכ״ש לשכר פעולתה .וחוכ1ו על עלמיכם.
ואל תחוסו על ממונכם .לקבוע מזוזות בכל פתחי בתיכם .ואפי׳ בית שיש לה ב׳
פתחים .מחויבים אתם להיות מניתים .בכל הפתתיס .כמבואר בש״ע מיד סי׳ רפ״ו
עיש להיות עיניכם פחותים .לידע ולהשכיל באיזה מקום מניתים .ומקומות הפעורים
אף שיש להם ׳פתחים .חחרי אשר תנשקו המזוזה הלוך תלכו .לביהכ״נ בנתיצה ממיד
ראשונים תהיו שמיס לו׳ זכו .כי הזריז יותר כפיל שכרו .נגד הבאים אחריו.אשד
אחרו .ומקרא מלא ונדעה נרדפה .לדעת את ה׳ ולא בנפש עיפה .כי הוא ממתץ
בבית מועדו .מתי יבא לביח ידידו ועבדו .ולא חחוסו לקור וחום לעיתים.מזומנים.
וגשם מער ורוח זלעפות ודינים .והכתוב אמר בית 11היס נהלך ברגש ולאין אונים.
ור׳׳ת ברד רוח גשם שלג .שאפי׳ יהיה מה שיהיה מדברים הללו בחצרות גיהיט יפריחו
ושם ינוחו .ישישי וישמתו .ויעלצו לפני גיהים למלאות תפצו ורצונו .בהונו וכתו ואונו:
,
השכמה למדך .תפלה בבדרך .קדושת בודך.
בני יקירי .ואם לא זכיתם להיות מיו״ד ראשונים .תדלו לכם מלהמת עצלטם .ואין
לפחות מלהתפלל עם הציבור יתד אבות ובטס .גדולים וקטנים .כי־ סגולתה
ומעלתה רמה .ואפילו חיו לא תהיה תמה .כי הן 1י כביר לא ימאס .כי תפלת יחד
כמו גוף בלתי נשמה .ואם ח״ו היה אונס גרמא .ולא היתה לו תקומה .אין מטס
מתפלה בבה ׳׳כ .ומזה לא יהיה לכס שים בישת .וקדושת המקום גורמת שהשכינה
מתלבשת .ויראה לכס לובשת ומתבוססת .ואהבתו ויראתו .בקרבכם נכנסת .כי כל מי
שאינו נכנם לבה״כ נקרא שכן רע .הטו אזניכם כמה קשה המאורע .שאמרו במס
ד״א
־
,
צו
השכמה ותפלה וקדושת בה״כ
כז
לצג.
ר״א רבא פי״א כל מי שיש לו בה״כ בעירו ואינו הולך שם חייב מיתה .רחליו מהאי
דעתא) .עי׳.להר׳ ל ל ת״א בתשז סי׳ ו ( לפחוח נקרא שק רע כי מדרך השטנים
אשר הם חשובים .וזליז אוהבים .והמה.רוצים להיות דעתם מעורבים .הס הולכים י
זל׳׳ז ומתקרבים ,וזה הולך לביתו ש'״ז..וזה מחזיר לו כבודו בכפלים .בעדי עדיים .מנה
א׳ אפים .והס מתקרבים בהיותם אוהבים .משא׳׳כ אם השטנים המה היו .רעים.יאפי
בדבריהם זל״ז אינם נשמעים .כן הוא ממש מי שאינו נכנס לבהיכ משכנות 'אביר
הרועים .שם מקום bתמים רעים .מראה עצמו שהוא משכינים הרעים .ואינו בכלל
השטנים העוביס .כי אם בכלל הפושעים .ועוד אין תפלות וברכות נשמעים .זולת
במקומות ידועים .כגון ב״כ וב״מ הקבועים .כי שם׳,ציוה ה׳ את הברכה .מעלה
גדולה .לעיקר התפילה:
לכם כאשר לבה״כ תכנסו .עצמיכם חיש תקדשו .והכינו לבבכםלעבוד
ה׳ הללו hבקדשו .ואל תלחשו .ואיסור גמור הוא לכם לשוח שם שום
דיבור משיתה בעילה .כי הוא בית מיוחד •למקום ביה \ נורא עלילה; היעלה על
דעתך דעת הדיזע .אם תהיה עומד בביתי של שר משרי המלכיות .או אפילו פחות
מפחותים והדיוע .ויכול להיות .טדאי לתקן תסרונך לו עיי ממון או דברי פיית".
עכ״ז היכול חוכללדבר שם עם שים נברא .אפי׳ מלה זעירא .וכיש וק״והוא לפני י
מלכים תתיצב .ודאי ופשוט אל לבך מתעצב,.ולשונך תדבק לחכך .ולא יצא אפי׳ הבל
פיך .ומכ״ש וק״ו אם יהיה שתוק וק״ר .ודאי תכף ומיד דמך ידרוש .באין אומר ואק
דברים ולא יחקור ולא ידרוש .רק רע יהרוש .הדבר יצא מפיו והרן ירון .הרם
המצנפת וחתוך הראש־ רחיל .כ״ז הוא לפני.א׳ מן האנשים .אשר כמיני כמוהו h
א׳ בראנו מבען הנשים .וליתות מאוסים .עכ״ז בהיותו מן מגשים .אשר חלק לו מכבודו
הי״ת אפילה הכל ממנו מתרגזים ומתרעשים .ואם השעה משתקת יכול להרבות עליו
ריעים .לבא להתתנן לו לבקש על נפש עם אתוזת מדעים .ואפשר יהיו פועלים עוב
ודבריהם סמעים ,והאהבה תכסה על כל הפשעים .ולאו ק״ו הוא .ומה לפני ב״ו כך
הוא .לפני ממ״ה הקביה עאכ״ו .ולא עוד שהקב״ה מצפה כ״י לתפלת האדם .אף ט
הוא בשר ודם .כמ״ש ז*ל ממתין שם .וכתיב ואתה הדיש יושב תהלות ית׳ .ור*ל ממתק
לשמוע תפלות יש׳ .כאשר יואל .א״כ איך האדם לא יבוש ולא יהיה נכלם .מ1יהי.
ט י ס ומלך עולם .ומפתדו ודינו .והדר גאונו .כי עיניו על דרכי איש .יתפיר ויבאיש.
ואין מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל .כי הכל מעשה ידיו אשר פעל) .ועי׳ בזו״ק'
מאריך ביותר בעונש המדבר בבהיכ ועי׳ בספרי המוסר ע״מ( לכן בני תביט .ידידי
ואהובי אשר אהבתי אתכם לי ותמיד תשוקתי להנאתכם ולתועלתכם .ולהביאכם לתיים
ארוכים .הזהרו בזה ושימו מחסום לפיכם .ולא תפתחו שפתותיכם .זולת לתפילתכס .או
ללמודכם -.או לד״מ לעשות רצון קונכם .ולא תהיו בק^ר רשעים בכל ענין .כי אינו מן
המכין .אשר הם פוערים פיהם .ושיח שפתותיהם .בבה״כ דברים הדברים דברים
בעלים .כי בזה ת״ו תהיו נכשלים .אוי להם ואוי לנפשם .כי ^הים מאסם .ואסור גמור
הוא לעמוד אצלם .לא היו דברים מעולם .כי אפי׳ חון לביה״כ דב״ז אסור הוא
לעולם .כמ״ש ובמושב לצים לא ישב .ואפי נצב .רכל מי שאינו עוסק בתו׳ ומצוות.
או במשא ובמתן באמונה .מקרי מושב לצים מקעני אמנה .והוא א׳ מד׳ כיתות שאין
,
,
,
השמרו
,
מקבלין
צו י
השכמה ותפלה וקדושת בה״כ
לצו
מקבלין פני שכינה .לכן השמרו נא .וכאשר חטאו שמה למחנה שכינה .לא יגבה
לבבכם .ולא ירומו עיניכם .לבחור לכם .מקום גבוה על הר ציוין שיושבים שם .כי
אם עשירי עם .לא זו הדרך אפי׳ כפעם בפעם .כי בהיכ כולה קדושה אחת יש לה.
והעיקר הוא שתבתרו לכם .מקום ישיבתכם .בבית תפלתכם .לפני יראי שמים .אשר
הם בריס ורצויה .ואפי׳ המה עניים .היושבים בשפל המצבים .כי תפלתן של אלו
נשמעת והמה ל1יטס נאהבים .והאדם הוא שמכבד את מקומו .ולא המקום מיקר
ומכבד אתעצמו:
כוונת התפלה.
דןזן
לפני מי אתם נכנסים להתפלל .ולשבת ולהלל .ותהילה תתשובו בגדולתי .ולא
תזוז דעתיכס מיראתו .הביעו נא וראו התנאים שהתנה דהע״ה בשירתו .באומרו
מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום במקום קדושתו .נקי כפים וכוי אס יש בכס המדות הללו
ודאי עוב הוא לכם להגיד כי ישר דבר ה׳ וצדקתו .ואם לאו עכ״פ תצעערו עליהן עד
אשר תגיעו למדרגתו .ובדעתיכם תחשיבו .התסד הגדול ועובו .שעושה עמכם בכ״י
תמיד לקבל אתכם בתוך ביתו .ואתם מלאים מבית ומתון מכל מיני טינוף ולכלוך
הנשמה והגוף ואת חעאתו .ותנו דעתיכם ומתשבותיכם בחמורכם .ואני ברוב תסדך
אבוא ביתך .אשתתוה אל היכל קדשך ביראתך .אעפ״י שאינכם •ראויס .ליכנם לדבר
לפני אביט שבשמים .וכבר דב״ז נשאל לתכמי לב אנשי בינה ודעת .ממחוסרי הדעת.
הלובשים יראתם כמו מרדעת .ואמרו בזה״ל רבי ומורי אין אני יכול להתפלל בכונה
תפלתי .כי מטורפת דעתי ,על כי בהול׳ אני על ממוני ופרנסתי .להביא טרף לנפשי
עם אנשי ביתי .וכמוני רבים מבני בריחי .ומאנשי חברתי' .מטורפת ומבולבלת דעתם.
על פרנסתם .הם ואנשי ביתם .ונוספה נחלתם .אם רבים הם בניהם ומותם.־ כיצד
מה לעשות להלבשתם ואכילתם ושתייתם .ואיך נהי׳ יכולק לכוין בתפלתינו .ולהבין
שית שפתותיט .והחכם ע׳יה עיניו בראשו .הבין מאמרו ורחשו .והשיב לו גמולו בראשו
וז־׳ל כי לא מתכמה שאלת .זאת השאלה אשר אמרת .מה יועיל לך טירוף הדעת
אשר נטרפתה .אדרבה הילקול גדול עשית .ויותר ממה שאתה מקולקל על חעאתך
פשע וחטאה הוספתה .ולמה׳יד למי שהיה לו לדבר .דברו ולבקש בקשתו מאת השר
או חבר .וכ״ש וק״ו ממלך המדינה .והשכים בבקר ללכת שמה בשפל קול התחינה.
לבוא ולהתחנן לפניו שימלא רצונו באותו דבר .אין כאן ספק שטה לבו נשבר ומישב
דעתו .ומסדר דבריו .ומטין אמריו .והוא נזהר שיהיו הדברים מכוונות .ראשונות
ואתרונות .כולם אהובים כולם ברורים .אל כבודו של המלך .אשר לפניו הוא הולך.
להשיג תכלית בקשתו .והיה הולך ברתת וזיע וטוב כוונתו .ומתירא מיראתו פן ואולי
מתמת חסרון ידיעתו .בסידור הדברים אשר יסדר לפגי המלך לא תתמלא תאוותו.
ובמקום אשר י ק אליו המלך חיט וגדולתו .ויצו עליו לגרשו מעל אדמתו .ואפשר ב״מ
לתלותו .א״כ כל ערום יעשה בדעת .אם דל ואם עשיר ידעתו אינה מכרעת .וכאשר
ילך לבקש בקשתו .מאת המלך הגדול אמת מלכנו ואפס זולתו .אשר הכל בידו ויכולתו.
לעשות כרצון איש ואיש לפי עבודתו..תהיה שלימה משכורתו .אם זה האיש יעשה את
שלו בכוונת רמסו .עכ״פ כמו שהיה עושה למלך בשר ודם אשר הוא בצלמו ודמותו.
וזולת
צו
כוונת התפילה
כח
לצו
וזולת .זה הכל הבל .וכמ״ש תהא מורא שמים עליכם .כמורא ב״ו.אשר נברא ונוצר
כמותכם .ולך להתחנן לפניו כי תנון יתנך .לקול זעקך .ככל אשר תשאלך נפשך.
ויחשוב האדם כמה הוא אוהב את אוהבו .אשר כלבבו .וכיש אם המלך אהבו .כמה
הוא יאהבנו ולא זז מחבבו .ומדבר נכבדות בו .מה יופיו ומה עובו .כ״ש וק׳יו שצריך
האדם שיקבע בתוך קרבו .אהבת הבורא ב״ה שאמר אהבתי• אתכם אמר ה׳ .וזהו
אשר ליוה ריא לתלמידיו כשאתם מתפללים .דעו לפני מי אתם עומדים ומהללים.
ובמס אבות אמר ודע לפני מי אתה עמל כיון אל התורה .ומלאכתך כיון אל קיום
המצוה בדרך ישרה .חיש הכתוב אס בחקתי תלכו שפי' שתהיו עמלים בתו .ולא
אמר בחקוח אלאבחקתי .כלו׳ שתשימו לב אל מי שהחקיס שלו .וידיו יצרו .וכן במעשה
זאת מצותי תשמורי .ועשיתם .וע״ז נתרעם ית׳ ותופשי התז׳ לא ידעוני .ר״ל דאין
טתנין על,לב לאדון יתיר בוראי וקוני .הנותן התו׳ שלפניו הם עמלים .ודורשים ושוגים.
וכיון כשיעלה האדם על לבו .בכל עת התיצבו .לפני .מי עומד ועובד .מיד ירתע
ויחרד חרדה גדולה .לכך אז״ל כשיעמוד אדם להתפלל העבודה והתפלה .יהיה באימה
ובפחד וחלחלה .וכן בלימודו כאשר בתחלה .וגם בכל מצוה ומצוה צריך שיהיה זע וחרד
על דבר ה׳ לך ה׳ הגדולה .בשימו על לב לפני מי היא $ועל הפעולה.׳ כמאמר רשב״י
כל פקודא דלא היא ברחי׳ ודחי לאו היא פקודא '.שהיראה והאהבה .בעת הלימוד
והתפלה והמצוה הוראה עובה .שנותן לב לפגי מי עומד הוא ומשרת באהיר .ובלא זה
הוא דבר בעל וכמאן דליתיה דמי בזה ובבא .ומי שלא למד תכמת הקבלה .ועובד את
ה׳ היינו תפילה .בתום לבבו תורת ה׳ תמימה .אעפ״י שאין מלאכתו שלימה .מלאכת
ה תיקרא .בשימו על לבו גדולת הבורא .אדון יחיד אבי התעודה ,וגילו ברעדה .והביל
יהיה בעיני השכל ולא בעיני הבשר .כי לא יכשר .לפניך דרך העוב והישר:
,
,
,
,
תפילה בנחת.
בני כאשר תשבו במקומכם .תסדרו תפילתכם .ועינכם יביעו־ בספר אשר לקוח
הוא בידכם .בנחת ולא במרוצה .בתיתוך האותיות ודיקיוקי התיבות יזה רפויה
וזה דגושה .זה פתוחה וזה קמוצה .זה נחל וזה נעה עבוד פרישה .וידוע ׳מאז״ל
בלתישה .ב ד ת הלשון כמו ברית המעור נתקדשה .וכמו׳ שברית המעור אם היא שמשה.
באבר:מת אינו מוליד לא איש ולא אשה p .הוא ממש הלשון אם לא־ יהיה בנתת אלא
בנחיצה .דהיינו מת הוא ואינו מוליד ותפילתו שום פעולה אינה עושה .ט היא במקום
קרבן לכן הבינו נא מה שאתם אומרים זאת היא העצה היעוצה .יוטב לכם לפני *י.
נערן בקדושה .ולהשמיע קולכם לאזניכם ולא בלחישה .בניגון וזמר משל ומליצה. .דאל״כ
אמר toרם ונשא .למה לי ה ב זבחיכם זכו׳ ובפרשכם וכו׳ אעלים עיני מכם וכו׳
הוגעתם ה׳ בדבריכם וכו׳ נתנה עלי בקולה ע״כ שנאתיה כי־מתמת שאינו מתפלל
כראוי תפילתו היא מאוסה ,וחיו מעורר השנאה למעלה וגורם רעה לנפשו ולעצמו
בכלימה ובושה .ולכן תהיה תפילתכם דרך תתטן ובקשה .וכל דיבור טצא מפיכם תכווני
היטב בו ולא יהיה עליכם למשא .ואזהרה אתר אזהרה בקדיש וקדושה..ולא תבשלו.
אפי אתת מקדשות שלשה .וליש אמן א מתשעים אמנים ח־׳ו לא ת ט ה חטופה
וקטופה .או יתומה בשפה רפה ברחישה.כי הכל יהיה מלב ונפש בהתלהבות גדולה
בחשיקה
,
,
צו
תפילה מ ח ת
'לצו
בחשיקה נמרצה .באהבתו וחמלתו להמלך הגדול בדביקה וחפיצה .על אשר בחר בנו
מכל עם ולעובדו לנו הרשה .להתפלל ולהתחנן מצפרא ועד רמשא .נא בני .הזהרו
בכל התפילה מםיפא ועד רישא .תאמרו אוחה מלה במלה ואזי הלל נרצה .בחרוה ודיצה:
שלא להפסיק בדיבור בתפילה.
ב^י הכינו י לבבכם והזהרישלא יהיה הפסקה בתפילתכם .מראש ועד סוף כאשר
אמרתי אליכם .כי המקום קדיש הוא לה׳ ^היכם .ואם ע״י אונס מפני כבוד
לפתות מתתילת ברוך שאמר עד אחר ייח מה״ד אסור .הוא לכם .שמכאן כולו הוא
שבתיו של מקום ביה ואסור להפסיק בהם .ולא כמו הבוערים בעם אשר פערו
'את פיהם .אתם השמרו לכם לא תעשו כמעשיהם .וזה אפי׳ ־מתפלל יחיד בתוך ביתו.
אסור להסית דעתו .מכל דברי תפילתו .ובעומדך השמת .כאשר תעמוד להתפלל
תפילת י״ח .להתפלל מתוך הספר בכינה רצויה .וקולך לא ישמע אפי׳ לאזניך וכ״ש
לא תהיה צורח .אז פוהק וגזהה או גונח .ואם הייתה מתפלל יע״פ השמר פ 1ואל
עינך תהיה פוקת .ועל עעגות כוזבות תהיה בועת .ולא תתמוך ולא תשען על שוס
דבר אלא עומד כקיר כפוי הלכוף כאגמון ראשך ובה׳ תהיה בועח .ומראש וע״ס לא
תשור ולא תראה בשום מקום כי כל איש אשר עיניו בתפילתו הוא פותת .ורואה
תוץ מספרי שבידו לעיונו ולתעאתו היית אינו סולח ,ואינו זוכה במיתתו להתענג באור
הקדמון אשר הוא י זורח .אם לא שחזר בתשובה שלימה ימינו פשועה לקבל שבים
ברצון לריח אשי ריח .ומי כה׳ *יהינו בכל קראנו אליו..ולא לשאר מדות פעוליו.
והענין כי המרות הם מלבושים וכסאות .מאד נוראות .וכאשר אנו מתפללים ומיחדיס
המידות עיי המצות או התפילין הכוונה לתקנם ולהכינם שיהיו כסאות נוראות .ל1יהי
הצבאות .ויתקרבו *ייו לקבל אורי־ ושפעו .וזהו עבודתו ית׳ אשר תדעי .שהוא ית׳
לא יקבל תועלת מהעבודה מקהל ועדה .שכל תפצו וישעו .להעיב לזולה אשר \y
תשמעו .וכאשר ימצא התתתונים .בלתי מוכנים .לקבל טובתו .לא יועבי בעירו בסיבת
.מיעוט הכנתם בעבודתו .ונמצא הטוב ההוא בלתי התפשטותו .יאין הגרעין.ת״ו מצד
לעצמותו .כי אס מצד שוכט בתי תומר אשר בעפר יסודתו .כי אין'רצונו ית׳ ותאוותו.
להטיב להם צפי דעתם מה שאינו כן ידיעתו "-.והגורם הכנתם • לקבלת״ העוב ההוא
י יקרא עובד עבודתו .כשכיר יקוה שכר פעולתו .כי העבודה היא התקרבות המכוון
והכנתה להבל טובתו .הנשפעת ממנו ית׳ אמת מלכנו ואפס זולתו .כי הוא היודע
'תעלומות לב ותבונתו .ומכלל העבודה שהיא'התפילה למדו רזיל דצריך האדם שיהיו
י ידיו בעומדו להתפלל תפילתו .זו עגיז מונתים על לבו כעבד לפט רבו ומראה
הכנעתו .וכתב רבינו אב׳ בנו של הרמב״ס ז״ל דה״מ שאמורים הדברים .בגי ראשונות
י ואתרונות יהיו ידיו אסורים.־ אבל באמצעיות" שהם מסודרים'.לשאלת הצרכים .צריך
שיהיו הידים פרושות .כדל השואל וכפיו פרושות .כדאשכתן באאע״ה הרימותי ידי אל
ה׳ זך וישר פעלו .ותרגומו ארימית ידיי בצלו .ובתפילת מרע״ה אפרוש כפי אל ה׳
וכתי׳ וכאשר ירים משה .ידו .ובתפילת שלמה י ויפריש כפיו השמיש .ואמריק במס׳
ברכות אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש .זפירשיי הכנעה היפך קלות ראש.
שנא׳ עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה ".פי׳ במקום גילה שם תהיה רעדה ,ולא יתפלל
תפילתו
שלא להפסיק בדיבור בתפילה
צו
לצו
כט
תפילתו מתוך עצבות .כי בזה גורס ריבוי המחשבות .והס מכןרידם היראה מהלבבות.
אלא צריך להתפלל מתיך שמחה של מציה .כי נאוה .שיהיה שש ישמח ועלז שזכה להיותו.
עבד נאמן למלך גדיל שאין בעולס כמותו .אך יתן דעתו .ויתעצב אל לבו על חעאתו.
ובזה ישלים כוונתו לעבודתו .ויחשיב האדם בכל דיבור.קודם צאתו .מה הוא מוציא
על דל שפתו .ו ט לא יחעא בעבודתו .וישים עיניו למעה .ולבו למעלה .ועינים
סגורות בתפילה .מפחד השכינה .ובזוהר אמרו מאן דקאי בצלותא בעי לכווני רגלוי
ובעי לחפייא רישיה וכו׳ דלא יסתכל בשכינה ואמר בספרא דרב המנונא .מאן דפתח
עינוי בשעתא דצלותא .או דלא מאיך עינוי לארעא לתתא .אקדים עליה מלאך דמותא
וכד מפיק נפשיה ונשמתא .לא יסתכל בנהירו דשכינתא .ולא ימות בנשיקה .ההיד כי
מכבדי אכבד .ומזי יקלו ככלי אובד .ולא תהיה תפילתך כמשוי עליך .מתי תשליכה
אחריך .אלא תחנונים לפני ה׳ גיהיך .ומכ״ש שלא תפסיקו בתוך התפילה .בדברי
בעלה .כיז מ ט בש״ע א׳׳ח בקש תמצא .ובמדרש אמרו .אר״א ב״ר יוסי פעם א׳
הייתי מהלך בדרך ומצא אותי אליהו דל .ועמו ד׳ אלפים גמלים טעונים .אמרתי ילו
מה אלו טעונים .ואמר לי אף וחימה• לעשות נקמה .במי שמספר בין קדיש לברכו.
בין ברכה לברכה .בין פרק לפרק .בין איש״ר ליתברך .בין גאולה לתפילה .ולא עוד גיא
שאין תפילתו נשמעת .כי כולה מגרעת .ואינה מוכרעת .שנא׳ ולא אותי קראת יעקב .כי כל
לב עקוב יעקוב .וכל המכוין בתפילתו .ואינו מדבר אין חפילחו .חוזרת ריקם שנאמר
תכין לבם תקשיב אזניך .מי הוא זה ואיזה הוא אשר ניבו נבזה .הרואה המאמר הזה.
ולא יכסה פניו חרולים .כל ימי חייו ויבוש ויכלם .על אשר הוא מכעיס בוראו בביתו
ושח שיחתו .כרצונו ותאוותו .ואפי׳ באמצע קריאתו .ק״ש שילח אמרתו .היש חוצפה
כזה .בקריאת היחוד בעוד שמקבל עליו עומ״ש ניבו נבזה .איש דל מדעת ורזה .כמו
זה .לכן בני הזהרו ותנו כבוד Wאין זולתו .שלא תדברו בביתו .כלל )כמ׳׳ש לק׳(
ולא תפסיקו בתפילה לפחות מתחי׳ בשרה .עד אחר י״ח במושלם) .ועי׳ תרידיס דנ״ו
ע״ש( והיכל הוא שצריך האדם לעשות נ״ר ליוצר נשמתו .דכתיב מצרף לכסף וכור
לזהב ואיש לפי מהללו .ר״ל לפי כוונתו בתפילתו .דהיינו מהללי .שאם באים לו .מחשבות
זרות .נר׳ כי הוא כסף סיגים .לכן ישתדל באומץ לבב להיות אחור נסוגים .להרחיק
מעליו כל מחשבה זרה ולטהר מחשבתו .לידבק ביוצרו אשר בידו חייתו .לטין באמירתו
לתיקון נשמתו .לפני 11אדיר אין זולתו .ט ידוע מ״ש חכמי המוסר .שבשביל דברים
שבעה .אין תפילת האדם נשמעה .ואין עתירתו מתקבלת .א׳ אס כבר נגזרה עליו
הגזירה ונחתמה .וראיה ברורה ושלימה .ממרע״ה אעפ״י שהתפלל ואתתנן אל ה /עכ״ז
כך השיבו לו רב לך אל חושף דבר אלי עוד בדבר הזה ושער השמיס סתומה וחתומה.
ב׳ המתפלל בלא כוונת הלב .ה״ה משוקץ ככלב .ואין תפלתו נשמעת .כי ידבר לא
בדעת .כמ״ש ויפתוהו בפיהם .ולבס לא נכון לפניהם .ג׳ השונא את התורה .גם תפלתו
תועבה והיה לכם לזרא .דכתיב מסיר אזנו גם תפלתו תועבה .ד׳ אוטם אזנו מזעקת
דל ואינו משיבו .לדבר על לבו .גס הוא יקרא ולא יענה .ה׳ שעישק וגוזל ואוכל את
האסור לו .אין תפלתו נשמעת בהתפללו .ואפי׳ ירים כשופר קולו .כמ״ש ואשר אכלו
שאר עמי וכי׳ אזי יזעקו אל ה׳ ולא יענה אותם .סתם תפלתם .ו׳ המתפלל בלי
נקיון וטהרה .דכתיב גם כי תרבו תפלה וכו׳ ידיכם דמים מלאו זעם ועברה .ז׳ אשר
גברו
ח
,
צו
שלא להפסיק בליבור בתפילה
לצו
גכרו עונותיו .עצמו משוגותיו .והוא מתפלל תפלותיו .כלא עשיית תשו׳ על חטאתיו.
אין תפלתי נשמעת לכתיב ויהי כאשי קרא ולא שמעו וכו׳ ע״כ מרס״נ ע״ה ע״ש.
ועיקר התפילה הרצויה לפניו יתי׳ש .לרעת להבין מה שמוציא בפיו ינאומו .ויהיה פיו
ולבי שויס לכיוכה .וידע ויכיר• שדבריו אלה המה יעלו לרצון לפני ממ״ה גי לגול מרבבה.
וכ׳ החיה ז״ל ועיקר התפילה שתסדרגה לאט לאני עס הסמוך לה .ואל יקדים בה
לשונך את לבבך זאת תורת העולה .ואמר א׳ מן החסידים אל תשבתו שבח ריקם
ממצוא הלבב בה .אבל יהיה בהמצא הלב וכמי׳ש דהע״ה בכל לבי דרשתיך .חליתי
פניך בכל לב .לבי ובשרי ירננו .ורבים כאלה הלא נתכנו .כי באמת מה בצע באיש
שוגה ופתי כסוס עיור יצפצף בל יבין מוצא שפתו .למי הוא מכביר במילין בלי דעת
וקלקול מחשבתו .ונוספה נחלתו וחרפתו .להודיע לשי״ת מחסורו אשר יחסר וחייתו.
ה״ה ית״ש יודע מחשבות לב אף כי אין אומר וחין דברים .ואם לעורר את עצמו אם
אין בינה במוצא שפתיו הערה מנין לכל הדברים .גלוים ונסתרים .אבל באמת עיקר
התפילה הוא המחשבה .והדיבור הוא לעורר המחשבה הטובה .עד שידע ויכיר בעצמו
שהוא דכא ישפל רוח נבזה בעיניו נמאס .הן בעון אט עושים בהיפך ומתפללים בלתי
כוונה .לא בדעת ידבר אין חכמה ואין תבונה .כי הפה והלשון מאליהן ידברו .ונרי
ההרגל שפתינו נעות ולא ידעו במה יכשלו .ואת היותרת די מחסורו .א׳ למעלה וז׳
למטה .תפילה קטופה הדופה דחופה בהגיון ומבעה .ונדעה נרדפה במרוצה .והלב שהוא
עיקר העבודה הולך חשכים ואץ בושה .חישב מחשבות און בהבלי העה״ז מוהר בטיב
מתן ומשא .וכסיל לא יבין את זאת לפני מי הוא עומד וכמשא כבד הכבד ממנו
התפילה והעבודה .ותהי יראתנו ותפילתינו בעוה״ר מצות אנשיס מלומדה .ההי״ב בי״ה:
איפור רדיפת הכבוד •
לא תתאוו תאות הכבוד כי אחריתו לקלון .ומר וחיו תאבדו אבוד .וכל מאמצי
כחכם חזקו ואמצו כדי להתרחק ממנו .כי הקג״ה יתש״ל הוא מלך הכבוד .ואסור
לאדם להשתמש בשרביטי .של מלך אפס זולתו .ואז״ל הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין
האדם מן העולם קודם זמנו ועתו .הלא תדעו כי כאשר מכבדים לשוס א׳ מפשפשים
במעשיו בעולם העליון אם הוא ראוי לאותו כבוד ואפריון .ולכאורה גורמים לו רעה
וכדי בזיון .אך האמת מי שנתן לו ה׳ חכמה בלבו .מיד כשמכבדים אותו יחשוב במחשבתו
ויהרהר בתשו׳ בכל לבו .ועי״ז עושים לי טובה האנשים המכבדים אותו .שהביאו אותו
לעשות תשובתו .וצריך להתפלל תמיד בבואו ובצאתו .לפני בורא עולם אין זולתו .לבא
לידי מדת ההשתוות .פי׳ שיהיה הגנות והשבח אצלו שוות .כנז׳ בס׳ ח י ה וכל מרית
הללו .טוב לו .לאדם שירגיל בהם בימי הבחרות .ואז הרגל נעשה טבע בכל המרות
מגונות וישרות .וראיתי כתוב בס׳ המוסר .כאשר קבלו הגאון בעל הפלאה לרב עשו
לו כבוד גדול בבואו העירה .והיה עם רב מלפניו ומלאחריו איזו היא דרך ישרה.
ושאלו אחד ממיודעיו .מה חישב באותה שעה בשומעיו .קול המון רבה .והיתה התשובה
שדימה בנפשו .שאליו יבקשו .ונישאים אואו במטה .לבית החיים שלמטה .וכל העם
כפעם בפעס .מלוין אותו .למקום עפר ישימו מחיצתו .ע״כ .וא׳יכ הכבוד מאין יאות.
זולתו ית׳ לו יאות .הכיל ה׳ מלך לבש גאות .ומכללא אתמר .שלא יתמרמר .על אשר
צו
איסור רדיפת הכבוי
ל
לצו
זולתו יש לו .והוא רוצה כולו .יהיה לו כי היא מרה רעה ואדרבה ישמח בטובת חבירו.
כי ה׳ אהבו ויסרו .כי כמוהו כן תבירו .אב א׳ לכולס זרע ישורון .וזה תכלית הכשרון
ואם תקפו יצרו .שיקנא בחבירו.־ לפתות יקנא בגוי עז פנים .שיש להם יותר כבור
באף וחרונים .וחבירו אינו נועל מחלקו .של כל או״א מאשר יוחקו ,כי אין שום אדם
פוגע .במה שהוא נוגע .לזולתו .לכן תמיד תשמחו ותשישו במה שנתן'לכם ה והללו
\ בקדשו .ותמיד תראו ותביעו במי ששפל מכם .ולא במי שגדול מכם .וע״ז נאמר
למען סור משאול מטה .ובזה תהיו נעימים וטובים בעיני £הים ואדם כי כל ענייני
העול׳ז ותאוותיו הם מהופכיס .ועקשי דרכים .וכמאמר החכס השמחה אנחה .הרינה
קינה .האהבה איבה .הגיל חיל ורעדה .ועת קפדה ,.החשק כלי נשק .התאוה דוה.
השררה מארה .הכבוד מהרה הוא אבוד .ואמר עוד העולם מתהפך כגולם רחב׳ות
העניוגים לחר׳בות הנג׳עיס ..והפג׳עיס לריע׳ים .פגע׳ים רעי׳ם .זהע׳רים רע׳ים.
והעש׳ירים רובן רשע׳יס .והימיים אימ׳ים .והעיתים תת׳יס .והזמינים שו׳גיס .והשעות
נעות .והרגעים רוגעים .והדקים ריקים .לכן אין טוב מכל הכבוד והעושר .כמו הנהגת
היושר .ואה״ח הפועל ישר מחטם כל סכל .מאשר נוכל .ומדריך כל עקש .ודעתו
ינקש .לכל אשר יבקש .מלבין כל כתם .בכל העתים .ומטהר כל שרץ .ועוקרו מהשורש.
מלביש כל ערום וכל רעב משביע .מ מ ה כל צמא ומיגונו מרגיע .מייפה כל גיעול
מיישר כל עקום .לא יעור ולא יקום .מתדש כל זוקן .ודרכיו הוא מתקן .והכל בא
מההכמה היקרה .עם הטבע הישרה .ע ל ד פת׳י׳ח מס׳ נועם המרות ת*א בתוספת
קלת לשון. :
,
שררה ורבנות.
ךןזו מה שאמרו ז״ל אוי לרבנות שמקברת את בעליה .וצריך להתרתק בכל מיט
ריחוק ולא להתראות אליה .כל מאי לאפשרי שלא.להטת מהנאותיה .ובפרט
,
מכבול התו׳ ומצוותיה .ולא תקבלו עליכם שום עול הוראה .ואפי׳ ליקרא בשם רבי הרחיקו
מעליכם דרכיה .רק צריכים לעשות כמ״ש ז'ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי .ואין
מעצור לה׳ להושיע ברב או במעט .ולא תהיו מאותן אנשים שעוסקים בכל עטינס
להתגדל ולקנות שם בכל מיני שררות ורבנות ואם מעט .ואבקשה עליכם .בני ה ׳ יציל
אתכם .מדרך מחשבה זו זולת מגודל הדוחק .שצריך האדם למכור עצמו בעד ככר -לחם ואף אם הוא ממדה זז מרוחן' כאשר בזהיז בעולריעול ההוצאה ומסים מרובים
אשר לח טובים .ומי שבא'לילי .מדה זו ומוכרח להקרא עם בעלי השררות ,יעשה
'בעצמו זריזות וזהירות .שלא להכניס'טעות בלבו .שהוא שיה איזה עניין מה ץפיז ומה
עובו .וע׳׳ז אמרו,אוי למי שהעולם מעעין בו .פי׳ מכניסי!.בו עעות .ועיקר הכל לכיף
כאגמון ראשו .אצל הכל'ו,לא;יעלה צחנתו ובאשו .ולהיות לניס כל אלם מכל ברואי
בשר ודם .לכף זכות .כמ״ש בצדק תשפוט עמיתך ..ואף שיהיה נר׳ בבירור שעשה עולה
,גלולה .עליז כאשר ישאלהו בתו׳ שאלה .מלוע עשית זאת רובא ישיבו תשו׳ נצחת .את
כל ונוכחת .ובכלל זה תפלתי ,Wעליון.יציל אתכם מכל רעיון .ולא תצטרכו להיות מן׳
הממונים בשכר .ולא השתחוו לאל .נכר .ותקיימו מאמר ־התנא החושך עצמו יוכו׳ פורק
ממנו איבה וכו׳ זולת לפרקים .לעשות שלום בין איש לאשתו ובין אלם לחבירו אשר
י
הם
צו
שררה ורבנות
לצו
הם מרוחקים .כי גזה אתם מקיימים .מצות ג״ח גדולים צדיקים .וחס ה׳ הערה עליכם
את רוחו .תהיו מוזהרים לדעת כל דין עצ מכונו הולך ככוחו .להלכה ולא למעשה
אשר נעשה .כי אין בזה מעלה להיות גסים גהוראה כי היא מדה מאוסה .ואף אס
תהיו צריכים .לבתיכם .לא תסמכו על דעתיכם .כי ח״ו תהיו בכלל רביס חללים .וכאשר
תעיינו באיזה דץ הצריך לכס לבית אף מעטן המאכלים .תתיישבו מאד בכל עניינו.
על אופני .אף שיהיה נר׳ דבר פשוע על מכינו .יתפילתכם להשי״ת שיציל אתכם מכל
מיני מכשול .כי העעות מצויה .ואין אדם ניצול .לכן אל תביאו עצמכם .לשוס מינוי.
כי הדבר היא שנאוי .זאת אדיש •לכס בני ידידי .שלא תהיו בשים מין התמנות הצבור.
הן בקהל הן כחברות אחד עם חכם ועם בור .כי מזה יבואו כמה קלקוליה .קטנים
וגדולים .הללו בעלי הוראות .עינינו הרואות .שאין בכם מזה המציאות .אך משאר
המינויים הנמצאות .אשר חולפות ובאות .הנני מצוה אתכם כמה אזהרות וצוואות.
מלהיות פרנסים .כי ידוע מ״ש ז״ל על הפרנס המתגאה על הציבור לקנות לי שם.
וכן המטיל אימה יתילה .שלא לש״ש בלוב זעם ועבלה .להגדיל פחד ימידא .על כל
נברא .כדי להתרומם ולהתקומם ולעשות רצונו נגד העמיס .ידוע ומפולסס עינשו.
גדול עונו מנשוא .ועד השמים תעל צחנתו ובאשו .ואין תרופה למכתו אבן נגף כי נאצו
ובגזירה רבא דאורייתא אני גוזר עליכם .וכן אתם תגזרי על בניכם אחריכם .כזאת
וכזאת אל תעשו .ובדבר הזה בו תמאסו .ועיי׳ז תהיו נוחים לשמים ולבריות:
לדון לכף זכות.
ךקןן מוכנים וזהיליס כאשל תשמעו את הדבלים .אשל נדברו על שוס א׳ מיש׳ עדת
אכילים .לדון אותם לכף זכות ולא לחובה .כי היא מדה טובה .כמ׳יש בצדק
תשפוט עמיתך ועי״ז מה״ש ידינו לכם לכף זכות .ומ״ש ז״ל כל אדם יהיה בעיטך
כלסטים ומכבדו כל״ג .היינו קודם מעשה לליך להיות נשמל ממני .כדי שלא תבוא
לחושדו .אס חסל חפן מביתך תתלה באבודו .או בהעלמתו ע־׳י אמתי יעגדי .ונייצא
בזה .כ״כ הלב ד״ו יעב״ץ ז״ל .א״נ צדך שיהיה צדיק גמול בעיניו לכבדי .מ״מ לענין
להשמר ממנו יחשדו לרשע גמול .אאי׳כ בדוק החל ונמול .כההיא דאבא חלקיה .עס
חכמי יש׳ לא הניח אשתו עמהס בבית ובעליה .דלא בדק להו .ואע״פ שאשתו היתה
לו ברוקה .מ״מ לא סמך עליה בצדקתה .דאין אמונה באשה .כי דעתה קלה דקה מן
הדקה .ולעולם צריכה שימור .אף אס היא בעיניו כשמן המור .כסף צריף מזוקק שבעתים.
והעד לדבר שפתים .האשה רבה ברוריה .וכעין זה אמרו בלה״ר דאין מקבלין אותו.
אבל מיחש חיישי׳ לאמירתו .ולהזהר בשמירתו .לכן בני הזהרו והשמד .תהיו נזהרים
לדון לכף זכות ומכבדים איש את חבילי .ואותו תשמיד .שלא תעבורו .ע״ד רז״ל על
מה שאמד והזהילו .כי הם אמרו .אס ירגיל אדם עצמו עם כל הברואים אשל נוצלו.
לדון אותם לכף זכות ולדבל טוב עליהם אשל בדבלו .יהיה כלי וצינול לקדושה ויזהיל
אורו .ואם להיפך להיפך ב״מ ודעך נרו .דכתיב טוב עין הוא יבולך וקלי יבלך.
.ומצוה גודרת .מצוה אחרת .כי האדם הזוכה במצוה זו .זוכה ג״כ במצות השלום דאין
קץ למעלתה .ואין גבול לסגילתה .דכי׳ז שיש שלים אין שטן ואין פג״ר יכול לקטלג.
יאין פוצה פה ומצפצף ועורג .וכמש״ל מענין השלום:
הלא
צו
גודל החטא שבין אדם לחבירו
לא
לצו
גודל החטא שנין אדם לחבירו.
תדעו הלא תשמעו .שיוחי קשה מה שיחטא האדם לחבירו .ממה שחטא ליוצרו.
ך,לא
שכל העונות שבין אדם לחבירו .הוא כולל גי׳כ בין אדם למקום .כי על כל
דו״ד יש לאו מיוחד כגון לא תשנא ולא תקום .ואף אס ישוב מרעתו .ויתענה על
חטאתו .ויעבור עליו יום הכפוריס .ובחטאו יומת עוונותיו ילכדונו ואינם מתכפרים.
עד אשר יתפלש ויתמרמר ייבקע מחילה .וירצה את חבירו בשפל קיל התחינה קול
תפילה .ולא תתפתו בעצת יצהיר שיאמר לכס מסתמא מוחל לי חבירי .על מעלו.
ואעפ״י שנתן לו איט מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו מחילה גמורה מלב ונפש
על עונו .כי בעוה״ר יש ב״א שעברתם לנצח נצחים היא בלבם שמורה .ואן! אם ירבו
עליהם ריעיס להעביר רעת חביריהם על פשע וחבורה .לעין כל רואה הס מוחלים.
ובקרבם ישימו ארבס .מזה ומזה חדלו לכם והנס מועלים .ואמנם אתם גם אתם אס
עברתם לפני חבירכס .לא תעלו על מעתכס .עד אשי תתפלשו .ותרבו ריעים אשר
יבקשו .את שלומכם ושלום ריעיכס ואותם תפייסו .עד אשר יתרצו .מלב ומנפש מחילה
גמורה לכס יעשו .ובתוכחת אל תקיצו .ואס כה תעשו .אז טוב לכס בעוה״ז ובעוה״ב
לפני הי .וכן אס אחרים .לפניכם הס עוברים .לא תהיו אכזרים .כאשר הם מדרכם
חוזרים ומבקשים מלפניכם מחילה .תכף ומיד לרעתם לא תהיו שומרים .ואפי׳ לא באו
לעזרת ה׳ בגבורים .לבקש המחי׳ אתם מחריבים להיות מעבירים .על מדותיכם ובזה
תהיו ישרים .ולא תעלו לישן עד שתהיו מוחלים מחילה גמורה למכעיסיס ומקניטיס
ומקללים אתכם ומאורריס .זהו חובתכם לפני אדיר אדירים .ואפי• הדברים יהיו נוגעים
לממון אס אין לו לשלם תהיו מתפשרים .כפי היכולת של בעל חוב ואפי׳ תהיו נחסריס
וכבר שניתי ושלשתי והדברים אמורים .שכל הממון שיבא ליד האדם שלא בדעת וברצון
תכליתו וסופו יהיה ח״ו לאסון .ונק׳ גניבה ונזילה ועושק ואין בו שוס שמחה וששון.
ולכן מאד מאד הרחיקו עצמכם מליהנות מממון שלא ברצון .ופשיטא שלא בידיעתו.
וכן אס שיבר צליתיתי .או שוס דבר ואפי׳ בשוגג חייב לשלם די מחסורו אשר יחסר
רעהו ועמיתו .ואפי'׳ חבירו לא ידע מזה כלל ואינו תובעו וכן אס הזיקה בהמתו .או
תרנגולתו .ממון חבירו אפי׳ אינו ברשותו .ג״כ חייב לשלם כדי רשעתו .ולכן אם
תכנסו לגינת או לפרדס זולתכם ,אפי׳ הוא ריעכס .השמרו לכס .לא תהיו תולשים
שוס פרי .כי הוא אסור מה חרי .וכן אסור ליקח משומרי .הגינה והפרדס שום פרי.
אפילו אם נותנים בעדו ממון ,כי הדבר תכליתו לשממון .כי מסתמא הוא גנוב ואסור.
וכן כל דבר שהוא בחזקת גנוב וגזול השמרו ממנו כי הוא אסור .עד שאסרו אפי׳
ליקח צדקה מן הנשים .אס לא מאשה גברת וכדומה שהבעלים מרוצים .בכל אשר
הס עישיס .וגס הנשים .שיודעים המה שהבעלים אינם מרוצים .בצדקה אשר הם
עושים .כל מה שנותנים משל הבעלים לא יחשב לצדקה .רק לצעקה) .ועי׳ בס׳ חכמת
אדם הל׳ צדקה כלל קמ׳ז עש״ו( לכן ובכן לנפשיכס תהיו חסים .והשמרו לכם מאלו
המעשים .ובזה תהיו קדושים .לפני אדון המעשים .הוא ינחילכם הראוי לכם בהיתר
ולא בחשש איסור ולא תהיו מתטששיס .לפני המטהרים והמתקדשיס:
,
י הזהרו
צו
ביומו תתן שכרו
לצן
ביומו תתן שכרו •
W I T Hבנפשותיכם .אס שכיר הוא הארס למלאכה עמכם .לא תלינו פעולתו
אתכם .רק ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כשישאל ממך תתן
לו .והארי׳י ז״ל לא היה מתפלל מנחה .עד שהיה פורע בהשקע ובעחה .ומועב שלא
תתפלל מנחה .עד אשר תשיג ידך מעות לשלם פעולתו בהריחה .ואפילו תלוו בהלואה
על המשכונות עכ״ז יהיה לכם מנוחה .ולא תניהו פעולת שכיר אתכם כי היא אש
קדחה .ואם תיו לא תקיימו חביבה מצוה בשעתה ביומו תתן שכרו .אתם עוברים על
לאו דלא תעשוק .ולא תלין .ולא יהיו הדברים האלו .מנשרים קלו .וחיו לא תשגיחו בהם.
דעו לכס כי הס חייכם .והנשמה תלויה בהם:
ליזהר ב ד ה אפיי הנדרים.
תמיד
חהיו משגיחים .ששים ושמחים .על כל דו״ד מדברי רז״ל הנאמרים .בכל
הסייגים והגדריס .שלא תזלזלו בשום א׳ מהנה מכל הדברים .כי כל דבריהם
״
כגחלי אש הם בוערים .וברום עולם הס עומדים .אחת לאחת הם נחמדים .וכל
המזלזל בא׳ מהן וכ״ש המכחיש חיו סופו הוא לזלזל ולהכחיש את המפורש בתו׳ .ואת
toהגדול הגמר והנורא .יען כל דבריהם אינו אלא קיום וחזוק התו׳ .המקובלת מה׳׳ס
ע״י מרע״ה מפי הגבורה .ואפי׳ שיחתן אמרו צריכה תלמוד .כיש דרז״ל שבתלמוד
ישבמדרשים משנה וגמרא .ומכ״ש בתקנות וסייגים שהתקינו לטובת כלל ופרע האיש
הישראלי עדה טהורה .דודאי המזלזל בהן אין תרופה למכתו .אנושה מחלתו .באין
מרפא ואין עזור לו .וכבר הזהירה לנו התו׳ באזהרה .ועשית עפ״י התו׳ אשר יגידו
לך ימין ושמאל .ועל דבר זה נכרת ברית בין ה׳ ובין יש׳ באומרם למרע״ה דבר
אתה עמנו ונשמעה .והואיל ונתתייבנו בו והסכים הקב״ה על ידינו באומרו .הטיבו
אשר דברו .מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי אשר במאמרו .נימוסי המדינה יש
ללמוד חק ומשפט הקומפרומיס לדבר הזה .שאין ביד מלך ושר ושופט לבטלו .בכח
שוס טענה ותלונה .רק לקיים ולאשר באמונה .מה שיגזור הברור או הברורים על
הצדדים או מאחת מהנה .באין אומר ואין דברים .ומטי׳ז גדול כחן של צדיקים גמורים
שהקב״ה גוזר גזירות רעות .והם מבטלים אותם בקול שפתים נעות .ופקחו עין
שכליכם לאלו הדברים .אשר הס מועטים ומחזיקים את המרובים הנאמרים .בפרט
כלל זה כדי לקיימו ולאשרו לישרים נאוהתהילה .לגי נורא עלילה:
רדיפת הממון.
אל תיגעו להעשיר .כי היגיעה לעושר .היא המניעה אתכם מדרכי היושר .וממני
תראו וכן תעשו .ובהון עתק תמאסו .ואחריו לא תרוצו .כ״א שיעורכם דימחיתכם
אשר קלב לכם .ה׳ גיהיכם .הן רב הן מעט בו תהיה שמחתכם .כמאמר התנא איזהו
עשיר השמח בחלקו ותאכלו לשובע לחמיכס .ותפילתי על חכי פרנסתכם .תהיה בריוח
ולא בלמלום אתם ובתיכם .לחם לאכול ובגד ללבוש תבקשו .אתם והנלוים לכם תדרושו
וזולת זה אך למותר ואין שכר טוב לאדם בעמלו .כי מי יודע מה יהיה אחריתו והבלו.
אס
צו
רדיפת הממון
לצו׳
לב
אם יקום אחדי נפלו .ביד האדם המוליט בעצת ה׳ איש לפי מהללו .ואין לו לאדם
להצטער על עולם שאינו שלו .ועולם כמנהגו .ביין שגו .כאיל יערוגו .הב הב ועיני
האדם .ירקרק או אדמדם .לא תשבענה .והם לדמם יארובו אצל כל פנה .כי מה
לכם לזאת הצרה .אם לא גזר עליכם צור קדם מעונה .כאומרם ז״ל אס הגזירה אמת
החריצות שקר .לכן גילו ושישי במה שקצב לכס toלבבות חוקר .ואפי׳ ח״ו ב״מ תהיו
עטים תהיה לכם נחמה שלימה .שאתם נדבקים עם היושבי בשמימה .והוא משתבח
בכם דכתיב אני את דכא יכו׳ וכתיב ואת עם עט תושיע .וכל שאר התפלות מתעטפות
ותפילת העט קודמת להתקבל בספ״י .והשלך על ה׳ יהבכם והוא יכלכל אתכם .בטח
בה׳ ועשה טוב .וזכרו תמיד כל המזמור .ואל תהיה עינכם צרה על העשיר .לפי
שאתם מורים שהקב״ה ח״י עשה עול ביניכם ולא יושר .שאם היוצר .רצה ליתן לו
להתעשר .מה חטא מה עוה ומה פשע העשיר .ובפרט אם הוא יקיים• את שלו וחי
אחיך עמך ,נתון תתן .מה יעשה עוד .וכבר אז״ל ואי אתה מצווה להעשירו ובטח
בה׳ שאס הוא יודע בך שאתה ראוי להחעשר .אין מעצור לפניו להעשירך ולהיותו
חייו חסר .כי כל העושר .וכל הכבוד מלפניו לא יבצר .והוא המושל בכולן וכתיב ה׳
מוריש ומעשיר .משפיל אף מרומם .הלא ידעתם כיצד אני היתי .בהכרחי דהכרחי
הסתפקתי .כל ימי חייתי .ולמותרות חיו מעולם לא פניתי .ואזן למו לא הטיתי .ובמספר
ובמשפט דברי כלכלתי .ותלי׳׳ת .מפתח ביתי לחוץ לא יצאתי והון אחרים ממנו לא
נהנתי .ובו בזיתי וגעלתי .כי יגיע כפי אכלתי .חלף עבודתי אני ובני ביתי .ומעולם
ח׳׳ו לחזר אחר הממון דב׳׳ז אסרתי .ובעזרתו ית׳ אס היו יהיה ח״ו איזה נדנוד חילול
ה׳ ותורתו כזאת וכזאת לא עשיתי .וללכת בדרך זו לא נסיתי .ועל הכל שש ישמח.
מקט ובוטח .ומודה ומשבח .ליוצר נשמתי .שהיה מזמין פרנסתי .אני וביב כולנה הי״ו.
וכך גרמא יצירתי .שלא נולדתי .במזל הראוי להיות עשיר .ותלי״ת מעולם מעל
שולחני לחם לא היה חסר .ועכיז ח׳׳ו לא עשיתי .כשאר יצירות האדם .אשר תמיד
גובר עליה תגבורת י הדיס .בש׳ר ודיס מוה׳ר ומת׳ן דמ׳ים .לילות זימים .לא ישבו
בארצם .וימות חושים .מבית לבית ומפנה לפנה שם שם .אוכלים ושותים .מדלגים על
הערים .לקבץ על הנביאות לדפוק על השערים בת רבים הנדיבים העשירים .פתחו
שערים .המתקדשים והמטהרים .והמה חכמים מחוכמים .רבים וכן שלימים .ועשו תורתם
קרדום ועטרה .לערוך פתורא .בשרא טבא אגומרא .ויש אשר בנו לעצמם במה.
כבודה בת מלך פנימה .ודבר אין להם עם אדם והמון רבה יובילו שי למורא .קרבו
ויאתיון מנה אחת אפיס כל נתח טוב משופרי שופרא .מן הגורן ומן היקב מן הכלל
ומן הפרט אלה ראשי .ועל כל עם הקהל ירצה .לקרבן אשה .לפני צור קדושי .כבודי
ומרים ראשי .חדלו לכם מקצות דרכיהם .הניחו להם .ועכיז לא נשאר בידם מאומה
זולת העבודה עבודה ה׳ אם היא שלימה .ותורתם אם היא תמימה .בלי לקנטר
ולהתהדר ע״פ האדמה .א״כ גס אתם בני ידידי .אספו לי חסידי .ובטחו בה׳ עדי עד
ועשו בטוב לב כל רצונו יתש״ל .וקרסולכם ח״ו לא תמעד .לעולמי עד .והוא ברחמיו
ישלח ברכה רוחה .באסמיכם ואוצרותיכם ימלא את ידיכם בהצלחה .לעבודתו וליראה
אותו בהשקט ובבטחה .לעשות רצונו ברון צהלה ושמחה .ברבות הטיבה .באהבה רבה.
ואל יקנא לבכם בחטאים .כי אם ביראת ה׳ להיות כמותם .ביראי 1יהים יש לכם
לקנא
צו
רדיפת הממון
לצו
לקנא ולעשות מעשיהם ע״פ מדתם .משא״כ החטאים ימקו בעוכותס .אל תלכו בדרך
אתם .מנעו רגליכם מנתיבתם] .יעי־ פי׳ הפי בה־תב״ע יבפירש״׳ בפיק דברנית ע״שו
וכמאז״ל קנאת סופרים הריה חכמה .לנער דעת ומזימה .וכתיב הן יראת ה׳ היא
חכמה .וקניית העושר להבל דמה .הביטו וראו מיש הרב החוקר החלקי בספרו הנחמד
מלאכת מחשבת עה״ת סדר משפטים אות ה׳ וז״ל .יחשוב האדם שעישרו והוני .אינו
משלו מכחי ואוני .ומשולחן גבוה הוא אוכל ובזה ילמד להיות ארוץ על העושר .והוא
המושל .ומדרך זה תמיר לא יתרשל .ולא יהיה הוא אדון עליו כי בזה ירבו מעלליו.
ועו״כ בס׳ בהר ההשתדלות לבנינו נחלה .הבל ורעות רוח ובהלה .כאילו נרצה ליהנות
ולשמוח ביים שאין לנו הויה וחיים .ואה״ח ריבוי העושר מזיק לנפש כריבוי הדס לנוף.
צמצם עצמך בהכרחי ואל תבקש גדולות ומרקחים ויינות .כי אס תרגיל עצמך בכך
לא יחסר לך כלום כל ימות ישנות .ולא תחיש לבזיונות .ואם תתיר לעצמך מן היתרונות
לא יספיק לך כל כתם אופיר וכל הונית .יאשר ע״כ יזהר האדם להפריד דעתו .וחו״ר
ותאותו .מהטובות הזמניות .ומתשוקתס החולפות ובאות עם אניות .אך אמנם ההכרח
לא יגונה ולא יצטרך לבריות .ויהיה דעת לנבון נקל ויק דעתו לתמונות .וכבדות
מדרגות עליונות מראות אלהיות .אשר בס יבוא האדם אל עישר היישר ולצאת מכל
שמשי הדמיונות .ויכיר את בוראו כי הכל שלו ולמי אשר יחפוץ יתנו .האמנם הטובות
הזמניות .ידועות המה וילדות .כי הס צרות צרורות אל הטובות האמידות .והגס שהם
גס הם הכרחיות .כמאז״ל אס אין קמח אין הורה .ע״כ ישתדל האדם לקטתם כפי
צורך ההכרחי לכדי סיפוק איש וביתו באו .והיותר אותו תוציאי .בדברים המועילים
לגוף ולנפש כפי רצון הבורא ית׳ אשר בראו .ולא תהיה נמשך אחר תשוקת חמדת
תאית בקשת הקניינים העולמיים .אחוזת הארץ אשר תחת השמים .כי כל חלקי הארציים
ישוב למקומו העפר על הארץ כשהיה יום או יומים .והרוח אל הגיהים אשר נתנה.
כי לא יועיל הון נכסים ורכשים ביום ההוא לבד נקי כפיס .וכמאמר הלל הזקן ע׳׳ה
האי נפשא עלובתא לאו חכסניא דהאי גופא היא דהיוס איתא כאן ולמחר ליתח כאן לכן
צריכים לפקוח עיניס .עיני השכל ולתת לבבנו בכל עסקנו .ובשרשי מעשינו ובמדענו
באהבתו ויראתו ית׳ ולהדמות לו כפי היכולת .בדעת משכלת .וכמז״ל בפיק דסוטה
אחרי ה׳ תלכו וכי׳ .וכל חכם לב יעיין בעין שכלו .להתיישר מכל בני גילו .בכל ענייני
מעשיו אל מעלת התכלית .והיינו התכונה העליונה .באמת ובאמונה .כי העושר והצלחתו
בעוה״ז אינו רק לצורך הנפש האלקית כי על ידה ילמדו המושפלות .ותיקון המרות
הקטנות עם הגדולות .עד אשר יהיו מתאימות בקנה א׳ עולות .אם ישתמש בהם כראוי
להשיג בהם שלימות הנפש המשכלת .ולהשיג ידיעתו ית׳ לזכות לסוף לראות באור
פני מלך חיים נעימות למנצח על אילת .זהו תכלית המבוקש .וכן האריכה תוה״ק
ביעודי הצלחת הגוף והטובות הזמניות ישפע השלוה .כי בהכנות העוה׳יז כלו בשר
תאוה .לכן החי יתן אל לבו התכלית הטוב היפך הכסילים .המתגאים בעושרם מתהללים
וידם גברה .ע״כ דבר פשע ועבירה .ה׳ יחזירנו בתשייש .חיש קל מהרה .כי כמעט
קט עליהם ק׳רא מקרא .עושר טמון וכו׳ לא יועיל הון ביום עברה .וכן אה״ח העישר
כדמיון השמש בתוקף האורה .העושה שתי פעולות הפך זמיז מלבין הבגד ופני הכובס
נעשית שחורה .כן העושר יעוז לחכם להנהיגו בדרך ישרה .ויזיק לרשע ההולך בשרירית
לבי
צו
רדיפת הממון
לג
לצו
לבו .חב׳ורה תתת חב׳ורה .פשע וחכירה .ושלא הרגיש במעלת ההלימות זאת התורה.
המיישר האדם אל דרך עץ החיים .הנבחר לכל חכם לב היודע דעת עליון ית׳ לשמור
תקיו ומצוותיו ללכת בדרך ישרה .ובזה ינצל מהרעות .הנכונות לבא ברתת וזועות.
והתי יתן אל לבו ענייני השמיעה כלליה ופרסיה סעיפיה וסנסניה .היוצאים ממנה לנו
ולבנינו עד עולם לכמה תועליות .ובפרע ליושבי תשך צלמות האוחזים בהבלי השוא
תאוות הזמניוח .הבלי העולם וחמודותיו .וקנייניו הנשארים בעוה״ז טמונות וגלויות.
עפ״י מדותיו .יצבור ולא ידע מי אוספם ביום שובו אל עפרו .אתוזת קרקע הנה ארצו
שממנה נבראו גרמיו ונוצרו .ולא יועילו לו ביום ההוא לא נכסים .ולא רכשים .ולא
הון עם אניות .כי לא ניתט העובות הללו רק כדי שיסתפקו מהם .מאשר יצטרכו
להם .לכדי חייהם הס ובניהם .וטוב לחסות בה' הוא הגיהים .ולמעט ולצמצם בעסק
אלו הקניינים המדומים רק לבד ההכרח .ולשמור את מצות •ה׳ ואז והית אך שמח.
בעוהיז ובעוה״ב:
בגי אל תתן לבך ודעתך להמון העם איש ברעהו ידובקו .ולטובת זמניות שהמה
הבל תמיד אליהם ישתוקקו .ולא יתנועעו .אל המעשים הרותניים אשר יחדו
צדקו .זולת לטוב המורגש ההווה והנפסד בהיסת הדעת .ותן לב זולת אל הטובות
האמתיות .הטובות והתורניות הנהיות .שהם הוראה שלימה להצלחת הנפש מכל אבני
תפץ .שהוא העיקר הט ב ההוא המכוון בתורתינו .לטוב לנו .כל הימים לעולם הארוך
והטוב .בהיות הנפש מסוגלת לתיות לפניו יחי לנצח נצחים .זהו השליטות המיותר .אל
האדם מצד שהוא חי מדבר .כי שאר עסקי העולם וקנייניו מכל צד ועבר .המה הבל.
ודבר הכלה ואבד .ולזה יכוון האדם כל מעשיו ע״ד משיה פלס מעגל רגלך וכל דרכיך
יכונו .וכן אה״ח לא יכשלו הרגלים .כ׳׳א לאשמת העיגיס.וכן אמר איזהו חכם היודע
בחלוקו להפכו .כי חכמה גדולה ועצה נכונה היא לאדם .בשר ודם .להפוך מדותיו
ומנהגיו הראשונים .ואת אחרונים .ולהחליף אותם רע בטוב .ואין לך דבר שעומד
לפניך כתריס בפני הפורענות .ורפואה קרובה לבוא בעסק התורה לשמה וקיום המצות
בשובע שמחות בלתי יגונות .ודב״ז ימשיך לב הארס אל השלימות העיב .וינצל מקטוב.
ולא יטרידוהו כוונות נכריות .כי עסק התורה לשמה לא יחיש לת״ת ממיטת .ואל
מאכל ומשתה מרקחות ויינות .ושאר תענוגות בני אדם כ״א ההכרחי לבד והוא הדבר
שמרחיק האדם מן התטא שגגות וזדונות .ומביאו לידי זכות ומדות טובות ולא מגונות.
ומזה יבא אל הפרישות מקנייני העולם וחמודותיו .יינזר מתשוקות הזמגייות הגופניות.
ויתבודד בעטינים הרותניות .ובפעולות המעשיות הנפשיות .אשר יגיע בהם אל התכלית
העיב והמטיב במדרגות עליונים טוב ומטיב לבריות:
בני הזהר מעסק התורה וקיום המצות שלא לשמן .בכל עת ובכל זמן .כגון לאיזה
תכלית תיצוני .ע״מ להעשיר ולא להעני .אם ע״מ שיקרא רבי וכיוצא מזה לכבוד
ולת״ת .שימשך לו שם בעולמו דר וסתרת .ה״ז מתלל הנכבד בנקלה .והיקר בנבזה.
והעיקר באבד .כי כפי חילופי כוונות התכליתיות .יבהילם וירחיקם בוחן לבות וחוקר
כליות .גדול העצה ורב העליליה אשר עיניו פקוחות .עיכ דרכי ביא צופיות .לתת
לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו .קול לו קול אליו .על אלה יכזין האדם ליישר אורחותיו.
במעגלי צדק להשתלם במעלות שכליות .כי בשמירת הסדר הטוב יקריבו אותו עד
ט
הגיעי
צו
לצו
רדיפת הממון
הגיעו לשלימות העליון והשגתו ברוב חועליוח .כאשר אהיח סבת האהבה בין.
האוהבים .הוא ההמצא להם דברים טובים• אשר ישתתפו בהם במצבים .ובדרך זה
יישג אהבת הטרא ית׳ עיר והלכת בדרכיו עד אשר י תהיה נוהה הימנו .רוח המקום
ורות הבריות .והאיש הישר .יעשה הכל ביושר כאשר יכשר .במשפט צדק והחמדה
מ3גדת אל יושר השכל .והאיש הנלבב ישים לנגד עיניו בכל לבב .צורך ההכרחי
לתיקון נפשו .ויתרתק מן המותרים .כרי להחיש ולהחליש כח יצר הצורר .וכמה צריך
האדם להתגורר .ולהשתדל שלא להיוח נצוח ממלחמת היצה׳׳ר מנעוריו .ובעשותו כן
יהיה ניצול מכמה פגעי הזמן ומקריו .כי ישיגוהו לחטא בהנה .ובפרט תמדת הממונות.
אשר מפיל נפש האדם באשמה רבה ביום ההוא אבדו עשתונות .אשר הוא רשח פרושה
ע״כ החיים .וחוטא ילכד בה אפי׳ מלא עינים .ויפול במכמורות הטמונות .ואזיל איזט
גבור הכובש את יצרו .ואה״ח אין אונס גדול מחסרון הרעת .והתטא והדעת .לא ימצאון
ביחד .וז׳׳א בלב אחד .אין אדם חוטא אא״כ נכנסה בו רו״ש• שכל עוד שהאדם
בישוב שכלו .לא יחטא לו .אם לא תגבר עליו תגבורת התאוות .בלתי נשתוות .לק
הטוב טוב להתרחק מכל וכל כאשר אז״ל לך אמדן לנזירא וכו להתרחק לגמד מרוח
השעות ומבלבול הדעת .וליבא ועינא ת ד סרסורי נינהו .והיצר גובר בסיבתם .בכן
צריך האדם ליתן לב כי נזר *יהיו על ראשו .תורת ה׳ תמימה בה יטה תמיד רצונו
וחפצו .ובה ישכיל ויבין דבר מראשיחו .לאחריתו .לביא אל שלימות הדעת .ואמתות
האמונה בתוספת ולא מגרעח .אשר עליה יחיה האדם בחזקת היד ט הוא עיקר הכיל
ותכלית המעמיד המצב הנאות שריר וקים לעו״ע:
,
נטי׳יי לסעודה ובהט״ז •
כאשר
יגיע עת לאכול .השמרו לכם אל תשבו כדוב שכול .והזהרו בנפשותיכם
אתם ובני ביתכם .לאכול סעודתכם .דרך קביעות .ודרך צניעות .דטיט
על השולחן ערוך ומפה נקיה וכלים נקיים .ומאד מאד תהיו זהירים בנט״י .כפי׳יה
הצדך לכלי ולמים .כמט׳ בספרים ובש״ע איח.מה הס האסודס .ומה הם המותרים.
ולהיוחכם נשמרים .מן הכלים והמים המכוערים .כי המה אסורים .כי כל המזלזל
בדברים הנאמרים .בענין נטיי כמבואר בספרים .ובש״ע א״ח סי קנ״ח שסא חייב
נידוי וחמורים .נעקר מן העולם ברתת ושברים .ובא ליד עניות ומזוטתיו נחסדס.
וידוע כי ידיו שלאדם לדבריס גדולים הם מורים .ולכן צריכים להיותנקיים .ולכן גזרו
רזיל טומאה על סתם ידם .כי כל דבר שבקדושה .הקליפזח רודפים אחדו להעדם.
כדי שידבקו בהם ולהכניעו עד להחרים .ולכן עונשו של המזלזל מ נ ר י גדול מאד כי
מנית מקום לטומאה לידבק שם וירקדו י שם שעירים .ואז מתדבקת הטומאה ה ט א
במאכלים אפילו הם כשרים ומותרים .והוי כאילו אכל לחם טמאים ולא טהודם .ועליו
נאמר ככה יאכלו לחמס טמא בגרם .וכאילו בא על אשה זונה כמ*ש בספרים .ואפי׳
אס יהיה האדם בדרך .לעשות כל אלה הדברים מחוייב הוא וצריך .כמפו׳ בש״ע א׳׳ח
ע״ש פי׳ הדברים .ומתנאי המיס הכשירים לנע׳׳י צריך שיהיו זכים וברורים .ולא נ ע ט ת
בהם שום מלאכה .ולא צריכא .שהמים יבואו על ידיכם חכח גברא .דטינו תקתו
הכלי של מים בעצמיכם .ותשפט .המים על ידכם .או עיי עבדיכם או שפתותיכם
המשרתים
,
צו
גט״י לסעודה ובהע״ז
לצו
לד
המשרתים לפניכם .והכל יהיה כלי שלם ולא נקוב .ויכול לעמוד מעצמו והיה העקוב.
דאל׳כ אינו כלי ואסור ליעול בו .ואין לפחות מרביעית מים כאשר המורים כתבו.
ולמעלה אין לו שיעור ומה יופיו ומה טובו .והעוב והישר .שישפוך המיס על ירו
בשופע רב כל מאי דאפשר .ובזה ינעם לך ויכשר .והזה״ו ׳בנפשותיכם שיבואו המיס
על כל ירכם .דהיינו עד קנה זרועכם .ואין לפחות מעד טבור האצבעות לכפות ידיכם.
וצריכים ליזהר מכל דבר החוצן בנטילה .כמו שאסור בטבילה .ותיקה אחר הנעילה.
ידיכם היטב היטב תגנבו .ואם לא תעשי כן ח׳׳ונפשיכם לדמםיארובו .כי כל האוכל
בלתי ניגוב ירים .כאילו אוכל לחם טמא מגואל הוא .ואח״כ יפתח האדם את פיט
.ר ב ע Wעליון כי נורא הוא .בכוונה רצויה .ודעת צלולה .על הנעילה .היא בתחילה.
ואתיכ תברכו ברכת המוציא בטונה .לא במרוצה אתת הנה .ואחת הנה .ואז תאכלו
.לתמכם לשובע השמנה .היא אם רזה לו תשבענה .ורצויה תהיה כוונתכם .בענין
אכילתכם ושתייתכם .לא להנאת גופכם .ח״ו להבראת בשרכם .רק שתהיו בריאים
ותזקיס .לעבודת קזנכם שוכן שתקים .ואל יעכב אתכם .שום תטא ועון והרהור רע
ותענוג גשמי את יחודו ית׳ ח״ו כי הכ׳׳ל יהיה על צד היותר טוב שלא יהיה מקום
להשפעה ויניקה החיצונים .ואזי אכילתכם עושה פירות וממנה תהיו נהנים .ונשמותיכס
נחוגים .ואחר גמר האכילה מה טוב ומה נעים .להדר ולהנעים .השולחן בד״ק .המעט
הוא רב .ישע יקרב .ו ט ס אחרונים חובה .והם דברים שבקדושה .כי חמירא סכנתא
הלא היא כתובה .לבד"מטעם הכמוש לתופשי התורה באה״ר .והמקיל בהם מקילין לו
ימיו ושנותיו .ולא יראה טוב בהנאותיו .כן השיבו ע״י ש״ח מגיסי של המרדכי ובזו״ק
מחמי׳ טפי עיש דברותיו .ואם היתם ג׳ האוכלים .תעשו ברכת זימון בהילוליה .ות׳׳ו
פן תהיו מועילים .ומצוה זו תהיו מבעלים .ובפרט בשבתות ובמועדים עליה ההיו שואלים.
לחזר אחריה עד שתקיימוה ומצוה בגדולים .ואח"כ תפתחו ביושר שיח שפתותיכם to
היוצר .לברך ברכת המזון .לאט לאט ולא בחיפזון .ועי״ז לא ימצא אתכם שום רפיון
ולא רזון .והזהה בנפשותיכם .לברך כל ברכותיכם .בכוונה רצויה ובחיתוך האותיות.
עליות ותחתיות .ולהתישב מאד בדעתיכס טרם תוציאו מפיכם תיבת ברוך באיזה
ברכה אתם עומדים .כדי שלא תהייה לבטלה וע״ז תהיו תמיד מקפידים .או שמא
שכחתם איזה ברכה ממקומה .ואח״כ תהיו מעוות לא יוכל לתקן ולהשלימה .ומכ״ש
בהמיז שהיא דאורייתא .עד אשר אז״ל לעילא מכל ברכתא .כל מי אשר יברך בהמ״ז
בכוונה ,מובטח לו שלא יתסרו לו מזונותיו כל עת ועונה ,לכן צריך לברך מלה במלה
ותבינו מה שתוציאו בשפתים לשמוע אל הרינה ואל התפילה .ולא בקול המולה .אתת
למעה וז׳ למעלה .ואין מבין אפי׳ מבטא המילה .כאשר באזניט שמעט בעוה״ר שאוג
ישאגו כאריות .ואין מי שיוכל להבין אפי׳ האותיות .לכן בני .׳שמעו ותחי נפשיכס
ברכותיכם יהיו בנתת .מנה אתת .את כל ונוכחת .ליתן שבת והודאה להי״ת אשר
העלה אתכם מבאר שחת .ונותן לכם לתם לאכול לשבעה1 .י בלוך גדול דעה .לכן
ובכן הזהרו בברכות יהיו רצויס .ברים זכים ונקיים .ובפרט ברכת הלתם תהיה רצויה.
בלי שום פנייה .ועי״ז תהיו ניצולים מכל חולי ומדוה ומכה טריה .כי רוב החולאים
הם באים .מעיפוש ריבוי האכילות והשתיות .יע״י הברכות בתיקון ותיתוך האותיות.
המה כתקנות ומזדככות .האכילה והשתיה ע׳׳י הברכות .וחלק החולאים יבואו גדודים
כמה
צו
ביומו חתן שכרו
לצו
גמה תועליות .פנימיות עם חצוניות .גשמיות רוחניוח .וזכ״ה וברך אח לחמך ואת
מימיך .דהיינו ע״י אשר תברך הברכה .על האכילה ועל השתיה .תזכה עי״ז לכיסי
רויה .דהיינו והסירותי מחלה מקרבך .שלא יהיה בך .תולי מסיבת.האכילה והשתיה.
וממילא לא תצטרך לרופאים הממריקים .הגידים והעורקים .ומכללא אתמר .כעין
חומר .שלא תהיו נהנים מעוהיז כלום בלתי ברכה והודאה .ל^הא עילאה .פן ת״ו
תהיו חבירים משחיתים לירבעם בן נבט אשר חעא והרבה פשע וחטאה .והחטיא את
הרבים במרד ומעל .וח״ו תהיו מיורדי שאול ולא תיעל .ומכלל הדברים .תמיד תהיו
זהירים .להודוח ולהלל לשבח ולפאר בשירים לאדיר אדירים .הגי הטוב ומטיב לכל
•הנבראים והנוצרים .על כל דויד שעושה עמכם על עוב ועל רע תהיו לו מפאריס.
ובפרע אם תננכם בגדים תרשים יפים ומהודרים .או דיורים ובתי התצירים .ותמיד
תחשובי כי כמה צדיקים תמימים וישרים .טובים מכס כמה פעמים .אפייה הס נעדרים.
אפילו מפת קברים .עקודים ניקודים ולחם סתרים .וכ״ש לדיורין ועליות מבצרים.
ואפי״ה עובדים את ה׳ בקול זיע משכתים ומפארים .בקול שירים .לבורא כל יוצר
המאירים .לכן תרגילו עצמכם לו׳ על כל דו״ד גם זו לטוב .אזי תגותו ויגיע לכם כל
טוב .ותהיו נצולים מכל מיני קטוב .וזה הדבר לא יהיה בעיניכם קל היא .אם תקבלוהו
בטוב לבבכם באמת כי נכון הוא .ואשריכם ואשרי יולדתכם אס תזכו לדבר הזה .אכן
לא די באמירה .רק שיהיה בפועל וזו היא דרך ישרה .והאמת יורה כי ההולך בדרך
•זו ילך נכון לבו בטות בה׳ שכך הוא וכן הוא האמת .ולא יעלה בידו זולת התרעומות.
ה׳ הטוב יריק לכם שפע טוב .חזור חזור הדברים .ואפי׳ מאה פעמים ותמיד תשימו
בין עיניכם כל הדברים .אשר המה מאירים ומזהירים .לברך על כל דו׳׳ד הצריך ברכה
•ברכתו הראויה לו בנחח כמוכה אבנים יקרים .ולא בהלעעה .כחותה על גחלים
אחת למעלה וז׳ למטה .כקורא על ההריס .בלי כוונה ומאליהם יוצאים הדברים הנאמרים.
וצריך שיהיה בנועם שיח לשבת ליוצר אורים .ובפרט בהמיז בה תהיו זהירים .ואל
יחשדט שומע .שאני מוסיף וגורע .וכופל הדברים כאלו לא שומע .חלילה לי מאלה.
הוא היודע .כי מרוב שיתי וכעסי לא בדעת אני מדבר מאשר עיני ראתה ובאזני שומע.
בעוה״ר בימים הללו אשר רבו כמו רבו .המרהיבים בנפשם .האוכלים למעדנים למלאות
כריסם .בנחת ולא בצער גדולה לגימה אחת לאתת שם שם ,ואינם מושכים ידיהם
אפי׳ ממאכלות גרועים .אוכלים ושותים ער אשר צבתה בטנם הללו שבעים .ויקומו
לצתק הוללות וסכלות .כדבר אחת הנבלות .ואין איש שם על לב לברך Wהעושה
גדוצוח .אשר הטריפו לחם תוקו מיני מאכלות .ואף אם יש א׳ מני אלף אשר הוא
רגיל לברך בהמ״ז לפני חבר ודע .רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע .וחושב מחשבות
און עד שעיניו כהות .חרוב הטרדות ובלהות .ומורה בידיו וקירץ בעיניו .מולל באצבעוחיו
כל ענייניו .ואף זה נק׳ חסיד שיטה .לכל אשר יבטא .על זאת תאבל האר׳ש .אוי לנו
מיום הדין והתוכחה .אשר יפקוד אותנו שוכן ערן .והיינו לכלה וחרן.מיי יעמוד לנו
בעת צרה להוציא משפטינו לאור במרץ .ואס אמרתי אב׳א הע׳יר מדברים המכוערים•
מאשר נזכרים ונעשים על השולחנות בעת האוכל מזקנים ונערים .יכלה הזמן והם
לא יכלו .ואפילו יהיו כל •עצי היער קולמוסים .ומי הים דיות ממי עפצים .והשמים
ניילים מתוחים ,אין די באר קצת הדברים המשחיתים והמדיחים .אויה לנו כי חטאנו.
נתנו
צו י
גט״י לסעודה ובהמ״ז
לצו.
לה
נתנו פשענו ומרדנו .והדהים היודע ועד .כל עת שהיתי רואה מזה כמו צעיר
בנפשי אחזוני בלהות היתי רועד .יתמיה לי עובא אס יש בדור הזה מוכית .וארת
לחברה .כי בעוה׳׳ר אס יאמר עול קיסס יאמר לו עול קורה .לזאת הנפתי עט׳י
המד׳ברה .דברים הדברים אלה הדברים .אפי׳ מאה פעמים והל אי אם יועילו לשומעים
ינעם כעיפת גשמים .לכן נא בני .אשר אני משתוקק לה־ישיר אתכם כל הימים.
הזהרו והשמרו לכם להנצל מפח יוקשים ולא תכוו בגחלי רתמים .ולא תלמדו ממעשיהם
הרעים ואפי' תהיו נגד שאר העמים .ברכותיכם תברכו בלב חמים .לאדון הכל צור
עולמים .ובשום דבר של מציה לא תחושו למלעיגים בין שהם ביב ובין שאינם ביב .והוי
כאילו אינם יודעים .ואינם ריאים ואינם שומעים .ותהיו ניצולים מכל מיני פגעים
רעים .ויהיה גורלכם נחמד ונעים .עם גורל הצדיקים אשר בג״ע משתעשעים:
שולחן.
בני כאשר תשבו על השלחז הוו זהירים .לידע שאתם יושבים לפני אדיר אדירים.
אדון העולמים יוצר כל היצורים .וכאלו'אתם יושבים לפני ולפנים לפני המזבח
מקום המזבתים והמקערים וזיע ורעדה תאחזכס .ורתת ושברים .בלי לשתוק ח״ו
ולעשות שום קיר וריבוי דברים .וכ׳׳ש וקיו לבל תשבו בגילוי הראש כמעשה הבוערים.
דברים הללו לכם יהיו אסורים .אתם ובניכם וב״ב לדור דירים .ובפרט בעת בהמיז
צריך שתהיו יושבים באימה וכוונתכס תהיו מעוררים .ותהיו מלובשים בבגד העליון
וזרועותיכם לא יהיו מגולים ומתניכם חגורים) .עיי ש׳ע א״ח סי׳ קפ״ג ובאה׳׳ט שם(
וא׳ המרבה והממעיע בדית תהיו אתם מעמדם שולחן ה׳ מכתירים .ועל הכל תהיו
מכוונים לשיש ללכת בדרך טובים לישרים .ואתרי זאת תהיו חוזרים .כל אויא לפעולתו
ולעבודתו עדי ערב צלמות ולא סדרים .נא בט אני מבקש מכם בני .כל מעיני.
שמעז נא לי לאשר דברתי אליכם .ויהי 1יהיס עמכם .ומכל נגע ומחלה יצילכם .ותצלתו
במעשה ידיכם .אתם וזרעכם .לעויע כל ימי חייכם:
תפילת מנחה.
הזהרו
בתפילת מנתה בזמנה .אתת גדולה או קטנה .אף אם תהיו עסוקים במו״מ
באמונה .והחנות פתותה למכור או אשר קנה .ושואלים הלכו כל או״א
אומר קנה .עכ״ז צריכים אתם לתח כבוד לשמו ^הי קדם מעונה .כי מצוה רבה היא
ועת לחנכה .ובה שעתא *ייהו זיל הוא נענה .בעת עמדו עם קטני אמנה .כן אתם
גם אתם עשו הדברים לשם פועליו בדעת נכונה .ולא תאמרו הדברים מאשר שנא.
אתת מהנה ממועצות היצר לעבור זמנה .ואס יפתו אתכם תעאים אל תאבו להם וקולם
לא תשמענה .להתפלל במהירות ולבכם בל עמכם מטרדות הזמן דררא דממונא.
והראוי לכם מתחי׳ השנה .מכם לא אזל .והכל תלוי במזל .לעשות גדולה או קענה.
וכלל זה יהיה מסור בידכם כל עת ועונה .שלא יהיה לכם שום עובה ממה שתהיו
עובדם את פי ה׳ ואפילו עיניכם תראינה .מעובה הצפופה .התעיף עינכם בה
ואיננה .ואם נתצבה לתלקתכם ולגורלכם נתקנה .א״כ למה תעבורנה .מדרך הערבה
אשר היא מוכנה .ואין זה זולת פיתוי היצר המסית והמדית כמו הזונה .והאמינו באמ״ש
ודעת
צו
תפלת מנחה
לצו
ודעת נכונה .שהקב״ה יתן לכם מה שנגזר עליכם מתחילת השנה .כשעה רצויה שאינו
מן הצורך לעבור על רצונו אפי׳ אחת הנה ואחת הנה .אין זה אלא דברי היצה׳׳ר
הרוצה להמריד אתכם מתענוגי עיהיז ומגן עדנה .ולכן השמרו בנפשוחיכם הלכוף
כאגמון ראשו ואזניכם תחרשנה .ולא תשמעו לעצתו אפי׳ יהיו נראים לטובה כי הוא
סבה לדבר עליכם שטנה .ומה טיב ומה נעים אם תפרעו לעצתו כי אויב הוא ומבקש
תואנה .ואשרי אדם מתפלל תמיד בקביעות בביה״כ או בבהמ׳׳ד ומקומו ליו תקבענה.
ומתלקו.יהיה תלקי בג״ע בסוד ישרים הורו מי מנה .וזכות יצתק אבונא אשר תקנה.
ואליהו ז״ל שגם הוא נענה .בזאת העת והעונה .המה יהיו עליכם למסתור ולמתסה
ולמגן וסוחרה וצנה .ויט אליכם חסד רב תינא .ונפשיכם .ליו תשבענה .מעוב הצפון
ונשמותיכם תתעדנה .כהרי נחלי אפרסמונא:
תפילת ערבית.
ערב בשעת המעריב .הזהרו לפקוח עיניכם .לבלתי לכת לבתיכם .ולהתחיל
לעת
בשום עסק מצרכיכם .עד אשר תשימו פעמיכם .לבית ה׳ גיהיכם .לומר שם
י
תפילתכם .תפילת ערבית בצאת הכוכבים .ולברך ברכת מעריב ערבים) .עי׳ ש״ע
א'ת סי׳ רל״הרל״ו ובאה״טשם הדברים רהבים( ולקרות את שמע והמת בכתובים.
ג׳ פרשיות בטעמם ודקדוקם לפיכך אנתנו הייביס .מילה במילה ולתת ריוח בין
הדביקים .שזוכה שניצול מכמה 'מעיקים .ומצננים לו גהינם ובו המקטרגים אינם
נדבקים) .עי׳ ש״ע א״ת סי׳ ס׳׳ב ובמפרשים ביאה״ט מ״א אשל אברהם שם ע״ש( ולא
תהיו כמדלגים על ההרים .באין מבין כפוחזים וריקים .רק שפתים נעות וקולה לא
ישמע אחת באתת נגשים וגדתקים .וכונה רצויה .בלי שים פגיה) .כמ״ש בש״ע אי׳ת
סי׳ סיא ע״ש ובאה׳׳ט( כי היא מצוה רבה .וכבר כתבו הס ז״ל האימא היא חובה.
הייה כתובה על ס׳ הישר .אתת מהגה לא נחסר .וגם אחרי כן כאשר תבואו לבתיכם
הזהרו לאשר צייתי והזהרתי אתכם .לחבר מדת יום במרת לילה .בתורה או בתפילה.
)ש״עא״ח סי׳ רחי׳ל ובאה״ט שם( א׳ המרבה ואי י הממעיט ובלבד שתהיה כוונתכם
לשם פעולה \ .נורא עלילה .ודעו והתבוננו .רכל תפילותינו .ועסקינו בתו׳ ודבורינו,
אל המאציל לבדו אנו מכוונים .בכל העניינים .שהספירות אינן אלא דמות אור לו
ית׳ מוכנים .כשיהיו מתוקנים .והכי מפורש בפר״א עשרה לבושים לבש הקב״ה וכרא
את העולם .וכל הנמצאים כולם .א ׳׳כ ודאי אפי׳ כשאנתט אומרים ברוך אתה ודאי
שאנו מכוונים לדבר אל המאציל ב״ה .מלה־ד למלכותא דרקיע היא כעין מלכותא
דארעא .א־ כ הבא לדבר אל המלך ב״ו .אעפיי שיש לו בגדי יקר ות״ת ירקרק או
אדמדם .מבהיקין ומזהירן כמרגליות .יקרות עם פטניזת .היתכן לו׳ שאל הלמש מדבר
דבריו .ועורך שית אמריו .ואינו מכוון אלא אל המלך הלובש אותם לשמוע בקול
דברו .וה״ק הבא לדבר דברו .לפני מש״ע .אף שהוא מצד מהותו נעלם .מ״מ אליו
לבדו ידבר ומכוון בכל הגברים כולם .שיקשיב ויענה עליהם במושלם:
נטי׳י קודם כל תפלה.
סודם
כל תפלה ערב בוקר וצהרים ,תהיו זהירים בנקיון כפים .כמ״ש ארתץ בנקיון
כפי
צו
נט״י קודם כל תפילי׳
לצו
כפי ולטהר הידים .והכוונה המבוררת מ*צון היישבי בשמים .שצריך האדם לפשפש
ולחפש חיפוש מחיפוש וחיפוש מנר ונר מנרות בחורין ובסדקין אס אין בירכם עון
אשר תטא לתקנו בעדי עדיים .ובזה חהיו רצויים .כי מה יועיל לארס שאינו עוסק
באמונה ויראת שמים .ועליו נאמר ידיכם דמים מלאו .כי עם טמא שפתים .והרי הוא
כמו הלוקח בידו שרץ ועובל במים .ועל כיוצא בזה נאמר כי תרבי לך בורית נכתם
עונך לפנ /יהיה מה שיהיה אוי לעיניה .כך רואות .ומה יועילו וידויםא׳ ותשע .לאוצרות
מלאים חעא ופשע .ומה יועיל לכס רחיצת ידים .אפי׳ בכל מימי נהרות ונחלים
ישעופו ומי הים גדול ורתב ידים .להעביר מכס לכלוך וטינוף הטומאה הנראית היא
לעינים .ואתם מתזיקיס אותה ביד חזקה שתים .ובזרוע נטויה בכל כחכם בעוז
ותעצומות מבית ומחוץ מלאים חמס ושוד והדברים גלוים .האמנם כאשר האדם יעסוק
באמו״ש ודבריו בנתת רצוים .אזי ירחוץ ידיו במעט מיס .ויתפלל'תפלתו דברי תן
ותחנונים במתק שפתים .ותפלתו העשה רושם במקום החיים .חיים הנצתייס .וזה
הדבר הוא מהדברים המעכבים את התפילות להיותם רצויים .אם לא שהואיבמקום
שאין המים מצויים .דאז ינקה במידי דמנקי הירים) .עי׳ א״ח סי׳ צ״בורג׳׳ל ע״ש
ובאה״ט שם( ואף דלא קיייל כהרא״ש לענק ברכה מ״מ הכל מודים שצריך נט׳׳י.
וע״כ הזהרו בזה ולא תחוסו למראה עיניס .כי ה׳ יראה ללבב והארס לעינים .והזהרו
בתוך התפילות פן תגעו בידים או ברגלים .או בבשרכם במקומות המכוסים בשוקיס
ויריכים .ומכ״ש בכינה וכדומה שחייב ליטול וטהר ידים:
קיש עהטום.
והיה
כאשר תרצו לישן על עריסותיכם .צו לצו פן תשכחו את .ה׳ אלהיכם ,מלקרות
תיקון• ק״ש על מיטתכם .כאשר היא מתוקנת ומסודרת ואמרו בלבבכם .על
משכבכם .וחרויחו בזה תרתי לטיבותא .לבר מאשר מצווים על קריאתה .עין לא
ראתה .נוסף גם הוא אין קץ לגדולתה .מה רבה מאד תפארתה .מצלת אתכם מן
המזיקין .כי כאשר תאמרו ותקראו אותה לא יהיו לכם נזקקין .מנער ועד זקן .ומכם
ומאהליכם הרחק ירחיקו ללכת ולא יהיו בכס נדבקין .ושכבת ואין מחריד אין שטן
ואין פג״ר ולא שוענים ומונים .ולא הרהורים רעים ולא דמיוניס .ותהיי ישיניס דשנים
ורעננים .לכן ובכן .נא לשון בקשה אני מזהיר הגדולים על הקשרם .לבל תתעצלו
ותתרשלו מלקיים מצוותה• בעונתה לעתות מזומנים -.ואל תאחרו קריאתה עד חצות
ואפי׳ תהיו• נעוריס־ולא ישינים .הוו זהירים לקיים תביבה מצוה בשעתה ואף אם .תהיו
בעדת חבירים או לומדים ושונים .נר מ בקריאתה תהיו מטוטס..ותאמרו בידך אפקיד
רותי בכוונה גדולה .שאתם מפקידים נשמתכם המעולה .בידו ית? אשר לו הכח
והממשלה .ונאמן הוא להחזיר לכס מה שלקח מכם בחויח וברתמיס ובתמלה .וברכת
המפיל חבלי שינה .בה תהיו זהירים לברכה בכוונה .קודם שתחטפכם שינה .ואזי
.לא תפסיקו בשום דיבור שבעולם עד אתר הקיצותכס משינה .וחזור חזור הפסוקים
אתת מהנה .עד אשר יעבור על עיניכם שינה ואזי טוב לכס לפני גיהי קדם מעונה.
ישכבתס וערבה לכם שינה:
הזהרי
צו
ענג שבת
לצו
ענג שבת.
הזהוץ
בשמירת שבת וזכירתו .לקדש אותו .מבע״י בחוס׳ חול על הקדש במחשבה
ובדיבור ובמעשה כאשר תוכלון שאת כי גדול יום ה׳ ורבה תפארתו .ולברכו
ולזכרו על תמר מדינה אם אין היין כשר בביתו .ולבלתי תהרהרו בו דברי חול אף
שההרהור מתירים אותו .מימ אם יש יכולת אפי׳ במחשבתו .קרינן ביה וכבדתו .ותרב
גדולתו) .ועי׳ של״ה( ומכ״ש שלא חדברו דברי חול ודברי התולים של מה בכך אפי׳
שיחה קלה איש וביחו .והיינו דיבור שלא יהיה כדיבור של חול יבעל במיעועו .ומעשה
אל׳׳ל שלא לחלל אותו .באיזה תולדה מתולדות אבות המלאכות איש איש ממלאכתו.
אלא צריך לקדשו .דכתי׳ בדברות ראשונים זכור את יום השבת .ובאחרונוח שמור אח
יום השבת .ואז׳׳ל שמור וזכור בדיבור אתר נאמרו .וישירו את שירו .וכ׳ הרמב׳ין
מתיבת לקדשו .רז״לחקרו ודרשו .ולמדו מיע אחתמתרי״ג והיא אמירת הקידוש בשבת.
חביב עליך כבבת .אבל עיקרו של פסוק מיירי בכל הימים .לזכור את יזם השבת
בלב חמים .ובפה בקול נעים .כדי שחהא האמנח חרוש העולם חקועיס .בלבבנו עדי
עד .ועי״ז קרסוליו לא תעמד .ולכך לא יהיה זז זכרון שבת ממנו כל ־ימי חיינו .ואפי׳
במניינינו .כאשר נהיו מורס הימים .לא נמנה כשאר העמים .דהיינו לונ׳לש מארע׳יש
וכו׳ ^א אחד בשבח .שני בשבת וכו׳ ששי בשבת .יום השבת .כדאיתא במכילתא ע״ש וכל
כל כיוצא בזה .באופן שלא ימוש שם זה של שבת מפיך בכל יום .וזיל ספרא זכור את
יום השבת .יכול בלבך תזכרהו בלי חבת .כשהוא אומר שמור .הרי שמירת לב אמור.
הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך עכ״ל .למדנו שמצוה לזכור בלב תמים.
את יום השבת כל הימים .וכתב הרמב״ן ז״ל דבפ׳ זה שתי מצות נכללו .לפי מהללו.
מה יקרו ומה גדלו .א׳ קידוש בליל שבת שירו לו .שדרשו זיל מתיבת לקדשו .שתזכרט
בפה יתקדשו .בתתילת כניסתו מלשון קידוש ב״ד שהיו מקדשין חדי חדש בחדשו .ואת
היובל ואומרים מקודש מקודש ישמחו ויעלצו .הב׳ והוא עיקרו של פסוק .לזכור בכל
יום מימי השבוע את יום השבת בלי לפסוק .בכל ענייני האדם שיעסוק .ויכול
להזכירו יזכירו וישישו .כדאי׳ במכי׳ וכי׳ שהגוים קורק לכל א׳ מימי השבוע שם א׳
בפ*ע .לפי דעתם עשי לו שמו. .לונ׳יש וכו׳ כמנהג העמים .שנתערבו בהם באורך
הימים .אבל מצוות !יהינו בפ׳ זה .לקרות אותס כזה .יום א׳ בשבת וכן עד״ז .וכן
כל כיוצא בזה יש לנו לקיים מצוות זכירת שבת .ביתר שאת ויתר תיבת .בכל עת וזמן
תסד *י לא ימן .ומצוה זו מתקיימת .גם במאכלים נרשמת .ובכלים נתתמת .ובמלבושים
מרוקמת .דהיינו אם יזדמן לחרם מהם'דבר .אליו יחובר .ודבר דבר .בפיו ולבבו זה
לשבת כמדובר .וכן היה עושה שמאי הזקן ע״ה זי״ע באופן שלא היה זז מפיו זכרו!
השבת .ומכבדו ומנשאו ומתבבו כאישון בת .והלל הזקן ע״ה הודה לדבריו .ויהי שיריו.
שכל מי שעושה כן בזה מקיימים .מצות זכור'כל הימים .אלא שהלל הזקן היה זהיר
במצוח הבעחון .והיה שמח מכל אשר ישמחון .בני האדם .לכן לא היה מקיים מצוה
זו במאכלים .אלא בשאר העניינים האחרים הקעגיס עם הגדולים .וז״ש בגמ׳ אבל
הלל מרה אחרת היתה בו .לא זז מחבבו .ולאכול ג׳ סעודות במאכלים תמורות דהכי
ארז״ל במס .שבת ע״ש ותלתאהיום בשבת בא להודיענו מנין הסעודות .ועונש המבעל
,
אתת
צו
ענג שבת
לצו
לז
אתת משלשתן כי גדול הוא אחת דתן .בזוה׳׳ק בפ׳ פקוד דף רנ׳׳ב בהיכל הזכות
א מ ד ׳ דכל שולחנות יש׳ המלאכים מסדרים אותן .באותו שבת ואלף אלפין ורבוא
לבבן על אותן .השולחנות ממונים .משמאילים ומימינים .ומשגיחין איך סדרו עונג
שבת .וחיה א׳ על ד׳ שרפים .אס ראה השולחן בכל מיני עונג וחיבת .מברך הצןלחן
אז תתענג על ה׳ .אז תקרא והי .אז יבקע כשחר אורך .הנה כי ק יבורך גבר.
וכל המלאכים עונים אמן .וכשלא ענגו השבת כאשר דבר .דוחין אותו השלחן לחוץ
למקום הנק׳ נגע .הפך אותיות ענג .ומקללין אותו .ויאהב קללה ותביאהו .ולא תפץ
בברכה יתרחק ממנו .ינקש משה לכל אשר לו וכו׳ אל יהי לו מושך תסד וכו׳ רח״ל
ע״כ .לכן החרדים אל דברו .יזדרזו ויזהרו .לענני במאכלים ערבים .ישתיית יפים
וכיוביס .ויינות מתוקים ומגדנות איש כברכתו .כדאמרי׳ במס׳ פסחים פייה ע״ש
כתיב עצרת לה׳ yvh.וכתיב עצרת תהיה לכם .הא כיצד תלקהו .תציו לאכילה ישתיה.
ותציו לה׳ דר עליה .לביה״מ ללמוד דת תישיה .ולקיים בו מצות והגית בו ובתורתו.
ישירו תהלתו ע״ש דזהו דבר תורה ולא אסמכתא וכ״ך הרמב״ם פ״ג דהל׳ נדרים
וסמיג םי׳ רמיב ע״ש .ותחליפו מלבישיכס איש כסותו ושמלתו .כ״א כפי יכולתו.
לרב תרבה נתלתו .אכלו עוב ותתענג בדשן נפשכם ומגדנות פירות ופירי פימח
מרוקחים את אשר תבשלו בשלו אותו וכו׳ אל יצא איש ממקומו קנה שביתתו .זולת
לדבר מצוה כך היא חובתו .לעשות רצון קונו כאשר כתב לנו בתורתו .חפציך אסורים
תפצי שמיס מותרים כמצוותו .ולא לצאת חוץ למחיצתו .לעייל בשווקים וברתובות
אחרי צאחו .כי יום מנוחה וקדשה קרא אותו .וחי׳ו ח״׳ו פן תצאו תזץ לתומת העיר
פן תהיו נכוים בנחלתו .ותבואו ליד מלאכה גמו׳ ולא ידעתו .כגון לילך ע״ג עצים
ועשבים ינישים וכדומה ולאו אדעתו .והוא נקצר מאליו ונגמרה מלאכתו .וכאלה רבות
אק מי יספר תכליתו .ואפי׳ על אבק רגלו ואפונדתו .תייב את חטאתו .ואם במזיד
וסקלתו .לפט קהל עדתו .לכן העצה היעוצה להקל מעליכם המשא שבו איש תחתיו
בצל קורתו .אכול ושבוע וברך את ברכתו .ישכב ואין מתדר וערבה שינתו .וכאשר
יקום יתפלל תפילתו .ויבא לביתו להשלים סעודתו .וח״ו׳ ת״ו פן תתפתו אחר היצר
ועצתו .ותבטלו אתת מהגה מג׳ סעודות לענג את יום הנכבד כי נורא הוא ככל
משפטו .ולא תחרישו מללמוד התיקון של ג׳ סעודות כהלכתו .אחת דתו .משניות וזרק
תקראו אותו .ובנועם שיח ישירו ויזמרו הללו גי בקדשו יבואו ויגידו צדקתו .ואס יש
ביכולתכם לקיים גם סעודת דוד מלכא משיתא כי גדלה מעלתו .ולתקן את תקנתו.
מה טוב ומה נעים גורלכם על גורל הצדיקים אשר הם אתו יאכלו וישתו .ויחענגו על
רוב שלום וחרב שמחתו .ואזהרה גדולה על ישיבת השלחן תהיה על פניכם יראתו.
ותהיו מלובשים מלבישיכם וכובע ישועה על ראשיכם ואהבתו .באימה ופחד כיושב
לפט המלך אשר במדינתו .ומכלל כבודו ומעלתו .תתזיקו עצמכם במדת השלום שיהיה
לכם שלום שלימה עם כל אדם ובפרט איש וביתו .ולהתפלל תמיד לפני bישועתו.
להעביר מכם מדת הקפדנות ולהיות כל או״א מעביר על מדתו .ולמתול חטאתו.
ולהחזיק במעוז השלום כאהרן וכל מעשה תקפו וגבורתו .לעשות שלום בין אדם
לחבירו ובין איש לאשתי .כי עי״ז יאירו רוחו נפשי ונשמתו .ובזה נשלם תי אם כה
תעשו אשריכם ואשרי יולדתכם ותזכו תמיד לעבודתו .ולהללו ילברך בשמי איש
כברכתי
יוד
,
צו
עוג; שבת
לצו
כברכתו .יתנחלו גחלת שדי ממרומים בלי מצרים לרב תרבה נחלתו .ולמעני
תמעיט נחלתו:
ברכת הלבנה.
הלהרו
בקידוש החדש כאשר יהיה אור הירח .על הארץ זורח .ותברכו הברכה
בלב שש גס שמח .בכוונה ובדעת נכונה .ובזה תכניסו בלבבכם האמונה.
שהקב׳׳ה חי וקיים לעד והוא אשר שכלל וחדש את העולם .מקטגם ועד גדולם .ולברך
עם הצבור ברוב עם הדרת מלך מש׳יע .האמנם לא אכחיד תחת לשיט .מאשר ראתה
עיני .מקצת לומדים .מתקבצים ועומדים .בשוקים וברחובות ומקדשים שם הלבנה .כמה
רע עלי המעשה אשר המה עושים .וידוע כי המקומות ההם הם מלאים טינוף ודברים
הסרוחיס והמאוסים .ובפרט מי רגליס וכיש צואת אדם וכלב וחתול ואינם מכוסים.
ובלילה עיניס להם ולא יראי וכמעט הם עומדים עליהם ואינם חוששים .ולא מרגישים.
וחוששני מתטאת היום שירו תחת ברכתם המה מנאצים .על אשר מזכירים שס ברכות
ופסוקי תנ״ך ואומרים קרישים .וסהדי במרומים \ נערץ בסוד קדושים .כמה פעמים
וכמעט רוב החדשים .ברכתי ברכת הלבנה יחיד בקרב ביתי במקום נקי ובר .ואליו
יחובר .כדי שלא יהיו מטרידים אותי המון רבה בקול המולה .זה מתחיל מלה .וזה
אומר שאחריה כאשר כילה .וזעקתם עד לשמים היא העולה .ומי יודע אס ברכה זו
תעשה שום פעולה .ובפרט בימי התענית כגון במוצאי ט׳׳׳ב ויוה״כ .הס לא להזכיר
כיצד ממהרים .כמדלג על ההדס .ובהצטרף כל זה בחרתי קו האמצעי לקדש בקרב
ביתי .ולברך במקום נקי ולכוין דעתי .להבין מוצא האותיות על דל שפתי .ופקח עינך
וראה מ׳יש הרב חיי אדם ז״ל שמוטב לו לאדם בשר ודם .שלא לקדש הלבנה כלל.
מלקדשה במקום.שאינו נקי מגלל .והקורא די׳ת אי ברכוה במקום מטונף .או בגדיו
או גופו מטונף .עליו נאמר כי דבר ה׳ בזה הכרת תכרת חיו ויתאנף .ומי פתי אשר
בדבכ קל .יהיה מעוקל .ויתחייב כרת .לשום לי שארית .ממה שאין לו הגאה מזה.
ולכן בני הזהרו בזה .ותנו כבוד Wה׳ עוזי ומעוזי .ובקידוש התדש אב ותשרי שאתר
התענית העם הס מקדשים .הוו זהירים לקדשה אחר אשר תאכלו מידי וידיכס ופניכם
תהיו רוחצים .ואח׳׳כ חקבלו פי׳ש בלב שמח וששים) .עי׳ רשב׳׳י ת״ב סי׳ י״א ע״ש[
כי אין ראוי לקבל פ״ש רעבים גם צמאים והנם זועפיס .ובצמא מתעלפים .ומקול
צעקתם עייפים .ורגליהם יחיפים .וכמו שהייתי נוהג אני כן אתם תהיו נוהגים בדברים
הללו .כי מי יודע אם יחיה האדם לחדש אחר .לקיים המצוה ולא יתאתר .וכיש
לשנה הבאה .לכן ובכן כאשר תקיימו המצוה .השמרו לכם תהיה מנוקה ומשיפה מכל
פשע וחעאה .ואפי׳ מדבר שגיאה .ואז אלהא עילאה .ירצה פעלכס נהרי נחלי דבש
וחמאה .והזהרו ג״כ שיהיה אור הלבנה זך ובר .ולא יהיה בתוכו אפי׳ ענן דק מאשר
עליו עבר .ועכ״פ על הארץ תהיה ניכרת זריחתה .כי כך הוא דינה ומשפטה .ולא כמו
אשר עושים כמה אנשים .אשר יש להם מצות אנשים .מלומדה היינו קריאתה .ולא
ידעו ולא יבינו הלכתה .ודעו וראו בש״ע א״ח סי׳ קכ״ו ומ׳׳ש שם הבאה״ט מפי סרס
ותדעו כיצד תהיה ברכתה וקדושתה .ושם בסי• רב׳׳ת יהבאה״ט לגודל מעלתה .ובסי׳
חהנ״א והבאה׳׳ט להדר תפארתה .יריביי שמחתה .ומבין עיניכם אל יליזו הדברים
צו
ברכת הלבנה
לצו
לח
הלל; רתצו הזכי איש לפי מהללו .אס זך וישר שעל; והתהלכו בתום לבבכס .בקרב
בתיכם .ולא תקשיחו ערפכם .ותדברי שוס דבר לזולתכס .ומוצא שפתיכס .תשמרו
ולא יצא אפי׳ הבל פיח פיכם .והנח להם ליש׳ אשר המה עושים .ששים ושמחים לעשות
רצון קוניהס .המטהרים והמתקדשיס:
שמחת ירט.
ךןיןי זהירים לכבד החיים והזמנים .והשבתות והמועדים לעשות בהם רצון אדון
האדונים .בר״ה הזהרו בתפילות וברכות להיותם מתוקנים .ולכוין בשמיעת
קול שופר .ועצת משטינים תופר .ויוה״כ מבע״י קבלוהו ותענו את נפשותיכם וחטאתכם
תכופר .וקדישת היום ומוראו אל יליז מבין עיניכם .וה׳ ירצכם .וימחול ויסלח ויכפר
רוע מעלליכם .ויכתוב בספר חיים כולכם .וסוכה כהלכתה .צלתה מרובה מחמתה.
מתוקנת בכלים נאיס וחשובים תעטרו אותה .ולולב ומיניו .תהדרו כל עניניו .מהונכם
תקנו .ולא מזזלתכם כאשר יתנו .ונרות חנוכה .משמן זית בלי שמרים זכה .וימי הפורים
נעשים ונזכרים .ולאביונים תתנו מתנות .ואיש לרעהו תשלתו מנות .וקריאת המגילה
ביום ובלילה .ממגילה כתובה כולה .ולא תהיה ת״ו פסולה .כי ב״מ התקנה תהיה
קלקלה .ואפי׳ הברכה היא לבטלה .ולפני אחיותיכם הבתולות .תהיו קורים ושוגים
המגילה רבת המעלות .כי גם הם בה חייבות .ובנים יעשו מעשה אבות .ואף בהיות
בניכם לפניכם בעה״ו כך תנהגו מנהיגים .ישרים וחקים טובות .מאליפות מרוכבות .וחג
המצות .תשמרו לעשות .כאשר היתס עושים בעודי בחיים .כן אתם כל ארא יהיה
מקיים .כפי יכולתו בעדי עדייס .זולת החומרות .הרי אתם פטורים ופטורות .רק המצות
אשר תעשו בקערות .יהיו שתיהן שמורות .משעה שנקצרות .ולולי זאת לא תצאו ידי
חובתכם באכילת כזית מצות ומרירות .לכן השתדלו על הדבר הזה שיהיה מחיטים
שמורות .מעת קצירות .ואפי׳ תתנו בהם הון עתק יותר משווים אל תחוסו כדי שתעשו
המצות ואזהרות כתיקונם .בכל עניינם .ועיקר המציה היא החיבה והשמחה והחדוה.
וזי שבועות תהיו סופרים .בלילות אחת לאחת לא יהיו נעדרים .כי הם מציה אחת
נקראים וסודותיהם נפלאים .ואתיא זכירה זכירה עד גמירא .א׳ מהנה לא נעדרה;
ובזה תהיו זוכים לראות הקרבת העומר בבית הבחירה .בעגלא ובמהרה:
ט״ב.
לני ניחומי ואם ח״ו ארך קיצני .ואנחנו לא נושענו .השמרו לכם לבל תמאנו .ולא
תאבו להתאבל על חורבן בית קו ׳ת .וגלות שכינת עוזנו .דעו לכם כי נלכדים
אנתט .ובנינו וב״ב .ובזה תלייס חייט .והעמדתינו .בעולם התהו הוא לתקן בית
תיינו .וכל זמן אשר עדיין לא שבט מתעיותיט .דווים ודחופים ובזויה אנו .מנחלת
אבותינו .לזאת אל תפרשי עצמכם מצרת ציבור בכל עת וזמן וצריכים אתם להיות
נמנים עמהם .וכיש וק״ו בצרת הבת ירושת״ז ביב .צריכים אתם להתנהג פרישות מרוב
שמתה ולהתאבל כמנהג אבותינו .ואס תאבו ושמעתם מיום ט׳ בתמוז תפרשו ותתאבלו
על אשר נתרחקנו וגלינו מארצינו .עד יום י״א באב תתנהגו כל ימי גלותינו .עד
אשר יערה עלינו רוח ממרום ויקום גי ויושיענו מצרותינו .ובפרט ביום המר והנמרר
יום
צו
תשעה באב
לצו
יום ע״ב צריכים להתענות בו כדין יום כיפור עונינו .ולקונן ולהתאונן ולהשפיל לארץ
קרנו .ולהזיל כוס מי עינו .על אשר זנח העוב ממנו .ונחרבה ארצינו .וממנה נעדרנו.
ואכלו זרים חילינו .ובעינינו ראינו .דלותינו ושפלוחינו .ועדיין לא שבנו חשרירוח
לבנו .ודומיה אל תתנו .מלהלעער על גלוח השכינה אשר היא עמנו .בדוחק צרוחינו.
וחורבן ביקרת ,ישריפת תו׳ והריגת הצדיקים וחסידי עליון אשר היו מנינים עלינו.
וחילול שי״ח הגדול וחילול תורתו הקדושה אשר מתוללת היא על ידינו .יותר מזולחינו.
ויוחר מהמה חכמי זמנינו מהמון העם אשר ראו עינינו .ולא ראו אבותינו .ואבוח
אבותינו .וצער אבותינו הקדושים והקדושות אימותינו .וצערי של משיח המדוכה
מעונותיגו .מחולל מפשעינו .וכל זה גרמו חעאתינו .ועונותינו העו אלה ופשעינו
האריכו קצינו .ותעאתינו מנעו העיב ממנו .לכן בקשו דרשו התפללו שאלו והתחננו.
לשלום ירוש־׳ת אולי ישמע ה׳ בקולינו .ויקום ויושיענו .ותזכו לראות הבית בהבעתו.
ובן לוי על דוכנו .והכהן הגדול יקריב את קרבנו .וישראל יושבים איש תחת תאנתו
ותתת גפנו .בערק ב״ב .כי״ר:
הבדלה ביזו״ש ובנזויי׳ט.
ב^י הזהרו בנפשותיכם .שלא תשכחו את ה׳ !יהיכס .ותעשו הבדלה על הכוס
בבתיכם .לפני נשיכם ובנותיכם .אתם ובניכם .והיא מ״ע מדאורייתא והיא ענף
זכור את יום .ואמרו בפסחים זכרהו בכניסתו וביציאתו כי בו תמצאן פדיום .וכתיב
נמי ולהבדיל בין הקדש ובין החול .הללוהו בתוף ומחול .וכתוב בסמ״ג שני מקראות
הם באות .בדברות ראשונות זכור ובאתרונות .וזכרת .להשעינו ב׳ זכירות .שיהיו
נאמרות .א בתפילה וא׳ על הכוס בשירים וזמירות .בין בכניסתו .בין ביציאתו .וכתב
עוד ואני אומר כי ב׳ זכירות יש אתת לקידוש בכניסתו .ואחח להבדלה ביציאתו.
וכפל הזכרון בכוס ובתפילה .בקידוש והבדלה .תקנה דרבנן היא זו היא הילולא.
וכתב הוא רל וכל הפוסקים .הללו דברי צדיקים .דהמועדות שבתות נקראו .וצריך
לזוכרם בתפילה ועל הכוס כאשר יכנסו וכאשר יצאו .כמו השבת .וכתב עיר בשם
בה״ג שדבר תורה ביתר חיבת .לשמור מאד כאישון בת ,לומר ההבדלה לאור הנר
במוצאי שבת .דיליף לה בירושלמי מדכתי׳ וירא גיהיס את האור .והדר ייבדל 1יהיס
בין האור .לכן בני היקרים .במצוה זו תהיו זריזים וזהירים .ותוסיפו מתול על הקדש
ותהיו מבדילים בשיר השירים .במוצאי שבתות ובמוצאי יו״כי המפוארים .לא כמו הבוערים
אשר לא ישמעו לקול מלחשים כאשר יראו נעו צללי ערב את האש הגדולה בוערים
ואינם מבדילים .ויש אשר יאמרו אליהם הנה הצבור מתפללים .ויש אשר יטעמו כוס
הבדלה בביה״כ ולא שמעו הברכות הללו אומרים .יהם יוצאים ושותים הטובאיק עלה
עשן באפם .ואש מפיהם תאכל ונרות דולקות ובוערים .אוי לנו מיום הדין הגדול עת
יביא במשפט כל יצורים .מה נאמר לאדוני אדיר אדירים .וכמשא כבד הס טשאים
העול מתי יאבד יום .ואינם נותנים ללבם אימת היום האיום .כי נורא הוא ובו ימצא
פדיום .ומה גם אם נקראו הככבים ממסילותם .הגדולים היה אור במישבותס .זה ודאי
שש ושמח שעשה הוספה מרובה על קדושתם .ולא ראה ולא שמע מ״ש הרב כמוהרית
אבולעפייא רל בתקנות שבסו״ס חיי?! וחסד סי ח׳ יעוש״ב וז״ל השייך לנו .עלובה
,
שיק
צו
הבדלה במו״ש ובמיו״ט
לצו
לי!
,
ש״ק .מצפין לשקיעת התמה .לו ערבית חטופה בנפש נדהמה .ופותחים החנויות למכור
והן עוד היום גדול .ואין נחדל חדול .ואומרים שכבר נראו ג׳ ככבים .יאק מבין בק
הכוכבים .הנראים ביום לנראים בלילה .וגזרתי בחרם שימתינו אתר שקיעת החמה
שעה ורביע כי יש איסור סקילה .ונשמע הדבר בארס צובא ועמדו כל הח׳ באה״ר.
והדת ניתנה אמירה וכחיבה .והסכימו ופתחו לתובה .סקילה כתובה .לעושה מלאכה
בשעה ורביע אחר שקיעה החמה ע״כ:
אהוב הנאמן ואהבת הברואים.
הזהרו באהוב הנאמן .כי הוא נטע נאמן .ויקר מציאוחו כי לא יהיה מזומן.
ב}/
וכן אה׳יח ב׳ דברים אין בעולם יותר מעטים בהם .ובכל יום ויום יוסיף מיעוטם
כיוצא בהם .וא״ה .ממון מהיתר המוציא איתי לש׳׳ש .ואוהב נאמן שתבטח בו בעדי
עדיים .לא יום ולא יומים .וכן אמרו לחכם הוריני על מי שאשב עמו .השיבו בטוב
טעמו ונאומי .האבידה הזאת לא מצאתי .יכ״ש שלא ראיתי .ואמר עוד אם יאבד ממך.
אחיך או ריעך כנפשך .לא תמצא לו תמורה .ואם יאבד הונך וקניינך יש תקוה יתזור
לך כבחחילה חיש קל במהרה .ואמרו שאדם א׳ אמר לאוהבו .בטוב לבו .אני ברשותך.
יותר מידך .ואכנע לך .יותר מעבדך) .וריל יותר ממה שתוכל לעשות בכחך .אט
אעבורך לכל מה שתרשני .או יאמר כי היד לא תגיע רק לרוחב אמה .אבל הרשות
יגיע אפי׳ ע״ס העולם .ואכנע לך כי אעפיי שאהיה רתוק ממך אכנע לך יותר מעבדך
הנמצא אצליך ע״כ( .ואהבה תהיה ניכרה בג׳.דברים .לכבד האהוב בפניו ולשבחו שצא
בפניו בעיט האחרים .ולשרתו בעת הצורך בגופו ובממונו ובמתק דברים .לא כדרך
המתטפים והמשקרים .שנראים כאוהבים בעת ההצלחה .ומתרחקים בעח הצורך והאנחה.
כי אוהב טהור לב .לא יביט אל שום דבר גבוה ומאוס ובזוי אפי׳ ככלב .זולת יתנהג
תמיד בדרך הטוב והישר .ודברי מוסר .ויגלה בה שלימותו בשבתו עם נכבדי ארץ
ושלטון ושר .כי בהתגברות האהבה .תחלש העצה אפי׳ היא רבה .ומעורת העין
ומסתמת הלב ומקלקלת השורה ומכסה כל מוס ואיבה .ותסיר הגאוה והגאות מעל
האוהב .ותזכך את הלב ותזרז האוהב .ואין אהבה בלי אמונה שלימה .ובלי תחבולה
ומרמה .והמרות הראויות באהבת הטוב .במה שהוא טוב .העיקר הוא שכל טוב .להבין
בטוב .בעצה ובכונה ובתועלת כל טוב .ואה״ח בעת הצורך .וברו האוהבים .הנעימים
וטובים .והבלתי שונאים ואויבים .מן השונאים האורבים .וטרם שתבחר האוהב שתרצה
לאוהבהו .בחנהו ונסהו .ואתר הנסיון .לפי הרעיון .ועלה כהוגן בכל תפץ .אהוב אותו
בכל לב ונפש .ויקרא אהובך אהבה נוראה .מי שעוזרך ולא יעשה לך אונאה .ולא
חהיה אהבה ישרה .אלא מלב שלם ונפש מטוהרה .שאלו לחכם מהו האהבה .אמר
נעות הלבבות והתחברה יחד .שלא ע״י אמצעי .זה דוד וזה דעי .ואמר אין נקב
המחט צר לשני אוהבים .ואין רחב העולם די לשני שונאים ואויבים .ואל תאמן באהבת
האהוב שהשליך ערחו עליך .ומנע טוב ממך .וראה מה שיש בלבך .וממט תדע מי
יאהבך ומי ישנאך .ואמרו מי הוא מבני אדם תאהב יותר .אמר מי שרבו עוונותיו אצלו
אכול ושבוע והותר .ואם לאו מי שרבו עוניתי אצלו ומושל ושוטר .והכרת.האהוב
לאהובו .היא עת יהיו הלבבות .עם הלשונות מאליהן נקרבזת .ורצים ושביס נכבדת
מדיבר
צו
אהוב הנאמן ואהבת הברואים
לצו
מדובר בו .ואינם צופות זולת אהבת ולא מדברות כי אם בשבחו מה יופיו יטה טובו.
ואה׳׳ח התנדב לאוהבך בנפשך ובממונך .ולמודעך בטובך .ולהמון העם בהםברת
פנים ונתינת שלום .ילשיכאך בצדקה וחוס על תורתך .ומי שאסף אהבתו השלימה בך.
העצה הטובה אסוף אהבתך הזכה בו) .רי׳ל שאם מצאת אותו כי עצתו נכונה אליך
יאות לך לאסוף אהבתך אליי .ולשמוע אליו בכל עלה שתבקש מעמו (.וכאשר תאהב
לא החניף לו .ולא תשאל עליו כי אולי תמצא אויב לי .שיספר לך מרוע מפעליו .ואין
בו אשמת דבר .ואליו לא יחובר .ואה •׳ח בכל דבר .הסבל טוב אלא על האוהב רע
הדבר .לשתוק ולסבול ־בזיונו במדביר .והזהר ממי שאהבתו כפי הצורך .כי עם השלמת
הצורך .תשלם האהבה .ואימתי תהיה ההברה נעימה ועריבה .בהתקבצם אל האהבה.
בחמלה רבה .והסברת פנים .תחזק אהבת הנאהבים הנאמנים .וזעם פנים .מעדה
לבושי שש ומשי ובגד שטס .ולא תדמה שאהבך איש אשר לא תאהבנו .האס ראו עינינו.
צל בלא גוף .ושאלו לאריסטו מה הוא האהבה .ואמר נפש א׳ בשתי גויות היא התיבה.
ישאלוהו עורמה ראויילעשות לאהובו .ואמר הדברים אשר יחפוץ אוהבו .יעשה לו.
הגדול לפי גודלו .והאהבה העזה איננה בגלותך לרעך תסרוגך .ל א בהעיר לבו על
חסרוניו .לפי עטיניו .והתחזק והתאמץ במעוז אוהבך .והתהלך בו כאשר לא יכול להרע
לך .ולכן בני כי יהפך לך לאויב חגרהו על מתניך .ותמיר יכלכל האדם מדת האהבה
לאוהב .כאשר אהב .וזכור כי הוא יכול ליהפך לך לאויב .ואל תפריז מדת השנאה
לאויב .למען יכול להשיבו לבו אליך .כי השנאה והאהבה לא לעולם תהיינה .אהוב כאשר
תוכל לשוב שנא .ישנא כאשר תוכל לשוב אהב כבראשונה .ואה ׳ח אהוב כל רעיך
במרה אחת .ויקר איש איש בערכו בשובה ונחת .כי רוב אדם יבוש ויכלם אחרי ביטול
אהבתו את רעהו .על האהבה אשר לו לפנים אשר אהבתו .ואל ישיאוך החנפים .שכן
עשו אחי יוסף הפשיטוהו והמה בוכים יעיפים ויחפים .ואל תבע למראה החבר
הרע .כי דומה לחרב הלטישהשהיא מאירה ומזהירה .יקשה המאורע .כי מעשיה מכחישים
ומשחירים פני אחרים קל מהרה .ואל תבטח במי שישחק לפניך תמיד .או אפי׳ לפרקים
והוא בשתיקה .כי אי עשה לך רעה או לעשותה נפשו חשקה .או מבזה אותך בחפיצה
בדביקה .ואה"ח גדולה האהבה שמקרבת את הרחוקים .אך השכל ממלא את הריקים.
ומשלח את המלאים והחזקים .ולא כן המשכיל באהבתו נשמר מכל המזיקים .ובריחו
נאמנת לי לעשות כדת היום אלה החקים .הקם יקים .ע׳יכ מלוקט מס׳ טעם המרות
ז״ל בח״א .בתום׳ נופך באריכות לשון .ורוב דברים לא יחדל .פ״ה ש״ח
כולם ברורים :
לדעת הפלאוטון הוא ג׳ מינים .אהבת הטבעיס .אהבת ריעיס .אהבת
נדיבים ישועים .אהבה טבעית היא אהבת אבות ושאר בשר .הב׳ אהבת
ריעים מנטיית הלבבות .אשר הם נקיבות .והג׳ מצד המליצה והשתדלות דברים
המכתבים לעתים ידועים .ואה״ח קשה לאהוב השפלים בעינינו .וכמו כן קשה לאהוב
את היקרים ממנו .ואמר אל תשיאך אהבת המלך כשהוא אוהבך .וכשאתה בעוח מן
השר אל תירא ואל תפחד מן המלך אם יתהפך לך .ואה״ח האיש יתפתה כי אוהב את
שתקיף ממנו .ואהבתו איננה כי אם אהבת בצע ואיננו .ודבק בו בעבור הועילו .ולהשיג
ממנו תועלת .וסו ׳ס תוחלת ממושכה מחלת לב כאשה משכלת .ישאלו לחכם .איזהו דבר
לאחר
האהבה
צו
לצו
אהוב הנאמן ואהבת הברואים
מ
לאתר מעשותי .ויען ייאמר אל העומדים לקראתו .ללות משאת מאומה מאת אהובו
ואנשי חברתו .יגכון לזכיר תמיד האוהב גס אחרי הפרדו מאתו .וכאילו הוא עדיין עומד
לעומתו .באהבתו ובחמלתו .כי פירוד האוהבים ימעיט האהבה החלשה .וירבה האהבה
הקשה .ברוח מכבה נר ומעלה את הלהב .כאשר אהב .ונמנע לשוב אהוב את הדבר
שנית .אשר מאסו בו שניהם חנית .ואה״ח האוהב ראשון יקום כל עור שלא• חבקש אח
השני .ולא ארבה המריבה בן.האוהבים .כי אס העול היה בא׳ מהם ונראים כאוהבים.
ואם יקוץ איש באהבת רעי^ .יתן לו תואנה בדברי פיהו .צמצוא לו סיבה להפרד ממנו.
שישקר באמונתו לפני המונו .ואה״ח בקשת האיש ריעים חדשים .איננה בעבור כי קן
מפני הישנים לשמוע דברי כב׳ושים .ולא מאהבה השינוי על שלישים .כי אס מקצפו
על המכירים איתי .שאינם מרבים בתהלתו .ומתקוה כי אלו הבלתי מכירים לו .איש
לפי מהללו .ייתן נחלתו .עיד יוסיפו סר׳ה יסיירו תהלתו) .שרה ישירו כצ״ל( ואל
תאמן בבעל אונאה .כי תכלית אהבתו שנאה וקנאה .ואפי הוא מוחזק לך לנאמן .דע
לך כי רשתו עמן .והזהר מאהבת התבל הארורה .כיונק משדי אשה עקרה .או
כשותה מים מלוחים .או מימי משרה ומערה .כי מות ימוח חיש קל מהרה .ובושה
ושטנה היא אהבח הכסילים ,וחמלה וחנינה היא אהבת המשכילים .ואהבת
הסכלים הנה אלה רשעים הארורים .אל איש מרבה דברים .לא כן לכו נא
הגברים .העומדים בבית ה׳ ותמצאו את היהירים חסרים .ואה״ח האכילה עם האוהב
מרקחת .ועם השונא צרעת פורחת .שאין תרופתה מצמחת כמו קרחת וגבחת .ה׳
יצילנו משחת .כי אנשי האמונה כמו אוצר מטמון .אשר לכן בטוח הוא לבעליו בפני
כל המון .יען וביען אין מחפש אחריו .ליופי אמתת דבריו ,ואהי׳ח רוב האישים
במעלותיהם .כעשבים אשר נמצאות להם כמה סגולות .הקטנים עם הגדולות .מהם
נעלמות ומהם נגלות .ולא נודעו כי אם במקרה בהגלות נגלות .ואה״ח מיעוט אמונת
איש בעמיתו .התנצלות על תרמיתו .ואמר מט בדעתו .אין קיום לאמונתו .כי הוא
כמו קנה בלב ימים ינוד הנה והנה לפי תאוה המושלת עליו .ולכן לא יאות לאדם
להתחבר אליו .וכן אה״ח ד׳ דברים טובים הם־ישנים .יותר מהתרשים .טין .הדג.
והשמן .ועל כולם אהוב טהור לב .והשמר מריבוי הביקור .אף אם תחקור .כי הוא
סיבת ההרתקה .בצרה וצוקה .כי הנשם יקוצו בהתמדתו ,ויתפללו עליו בעצירתו.
ואה*ח ביקור לעתים רחוקים תוסיף ותגדל אהבתו .כי אי\ח כל אוהב המתהפך
ומשתנה באהבתו .כשונא חשוב אותו .ולעולם אל תבעת בו .כי מתהפוכות דבריו
יורה רוע לבבו .ונתותו אתר תאיתו .ויזהר האדם בקניית האוהבים .אף כי רבים .כי
הריבוי בהם יפיקו רצון ומעשים טובים .ואהיח מי העצל שבבני אדם .מי שמתעצל
מקטת אוהבים .ויותר עצל מי שבאו לידי יאבדם:
,
הדור מצוה•
ףןןך רגילים בכל מצוה ומצוה .לעשות אותה בכל מיני הוד והדר כי נאוה .ולעשותה
כתיקונה כאשר איוה h .ברוך גדול דעה אבי התעודה .ולא תהיה מצות אנשים
מלומדה .כהמון העם ואף לומדי תורה אשר יש להם המצות טויות ת״ו בדבר אשר
זדה .טלית אינם ־מקפידים .אם יש בכל כנף ח׳ חוטין נצמדים .ואם יפים הם ומהודרים.
ויש
צו
הדור מצוד.
לצו
רש בהם השיעורים .תפילין שעל ראשם לבנים ולא שחורים .עגולים ככדורים.
רצועות קרועות והקשורים .ואיך לא יבוש האדם ולא יכלם מאדיר אדרים .שהמנעלים
שלו .שהם ברגלו .מקפיד עליהם יום יום להיותם שחורים .וגם מבהיקים ומזהירים.
ותפילק דמארי עלמא שהוא מלבוש עליון מבחר העטרות והכתרים .ח״ו יטו מבוזים
צלמות ולא םדרים .אוי לאותה בושה .אוי לאותה כלימה .אויה לנו כי חטאנו .אהה
עלינו .אללי לנו .אנה נוליך חרפתינו .ומה תרופה למכתינו .ומה מזור לשבדנו.
ותמיד תחשובו כי לא באנו לעולם הזה השפל והנבזה .לא לאכול מפריה ולשבוע
מטובה .רק לעשות רצונו ית׳ באה״ר ובשמחה טובה .לכן בני ידידי .הזהד מאד
לעשות כל מצוה שתזדמן לפניכם בחשק נמרץ .ובזריזות ובשמחה רבה כי האדם
מתומר קורן .ולא תהיו משמשים על מנת לקבל פרם .והשמחה אשר חשמחו תאמרו
בפה מלא .אשרינו מה טוב חלקינו .להיות משרתי המלך אנו ובטנו .ובחםדו הגדול
לכל טוב המוכן זכינו .ודי לט שנקראים עבדים נאמנים לה׳ !יטנו ,והאדם יראה
לעינים .ויקח מוסר השכל בעיה ׳ר מאנשי החיל עבדי המלך בשר ודם .איך כלי
הקרב שלהם הם מהודרים בכל עת ובכל זמן ואפילו בעת שינתו נרדם .בחדריהם
ובחהליהם לתורב ביום ולקרת בלילה להם לבדם .ובשימעם קול תרועה .איך עומדים
בזריזות בעוז ותעצומות לקול השמועה .וכל א׳ הזריז והזהיר מחבירו ה׳״ז מטבת.
מטניס ומזמינים עצמם בהכנה רבה וכליהם בידם .מאיריס ומזהירים כברpם ועומדים
צפופים ואין הרוח יכול להניעם ממקומם ולהנידם .וי לנו .אויה לנו .אללי עלינו .מה
נאמר לאדונינו .מה נדבר ומה נצטדק משנו וגס נכלמנו .כי רבו עונינו .וכדי בזיון
איך טצר הזונה הרע לנו .ומסית אותנו .שלא נעשה כן לה׳ !יהינו .הא ודאי להדיחנו
מלהסתפח בנתלת אבותינו .לכן בני .עיניכם פקחו .ועצת היצר תקשיתו .יעשו רצק
יוצריכם ועלזו ושמחו .בכל מצוה ומצוה אשר תזכו לקיימה .תהיה שלימה .כי מי יודע
חיו אם תזכו עוד לקיימה .ובפרט כעת היה לשנה הבאה שנה תמימה .ואף אס הזט
לקיימה .פן חיו תהיה פגומה .לכן מצוההבאה לידכם אל תחמיצו איחה על דבר
אמת ואמונה .והתפללו ל1י שיזמין .לכם" המצוות אשר תוכלו לקיימם בדעת נכונה.
ולא תחוסו על הממון לקיים המצוה כתיקונה .דכתיב חכם לב יקח מצות ואק קיתה
אלא בכסף .ועל הכל כ״א יהיה תאב וכופף .לעטת רצון קונו:
ב נ י מי. .אתר כל אלה הדברים .תהיו נשמרים .בלתי לעשות בקיום המצות שוס
.התפאדת .או שום פטיה ממחשבות זרות .כי בזה אתם יורשים תרתי גהינם .אך
ההתפארות ׳טתפארו בני האדם בכל עניינם .הוא שזכינו אנתנו עם בניי לשרת את
המלך מלך הכבוד .אשר זבדנו זבד טוב לנו ובטנו זבד ויזבוד .וכאשר יתנהג האדם
לעשות רצון קונו .ודאי יגרום שמתה רבה תמיד על לשונו .דכתיב ט תרות ה׳ היא
מעוזכם .וכך פי׳ רבני אשכנז ועל הכל ה׳!יהינו אנו מודם לך .פי׳ על כל התשבחות
אנו מודים לך .שאתה הוא !יהינו .בט הוו זהירים להודיע ולהתוודע נגד העמים
גדולים וקטנים .ולפאר ולרומם שמו ית׳ אדון האדונים .אשר בחר בנו וזיכנו להיות
מכוטם בשם יש׳ עם חכמים ונבונים .ונתן לנו תורת אמת ממעונים .ובעת תהיי
בחבורה עם זולתכם נערים עם זקנים .השמרו לכס לבלתי תהיו מעלימים ומסתירים
שמותיכם היקרים .אשר מפי אבותיכם הס נברדם .כי הוא עון פלילי .ודעו וראו
מ״ש
צו
הדור מצוד .ושגוי השם
יץא
לצו
מ״ש זיל בשם האריי ז״ל שהשמות לבנים .בשעת המילה .הוא השם שנותן גי נורא
עלילה .בדעת האבות .כפי שורש הנשמות אשר נחצבות .ומשם ספר באר מיס חיים
פ׳ בראשית פ׳ ע״ז כתוב יז״ל שמעתי מפי נזר יש׳ וקדושי אור עולם המפורסם
מוהר״ר יחיאל מיכל זצוק״ל שאמ׳׳ל בפי׳ שחלילה לשנות שם החולה .אם לא אדם
שכל מעשיו כמעע ברוה׳׳ק כי השם הנק׳ לאדם בהולדו .ודאי רובו ככולו מזדמן
מאת השי׳׳ח אין מבלעדו .כאשר הוא שמו למעלה אשר בידו .והוא חיותי של אדם
כל ימיו בחלדו .ואפשר שבשינוי השם עוקרין אוחו ממקור חיותו .עיש״ב .וראיתי
כתו׳ בשם חו״ר אשכנז ז״ל .ועתה בעוה״ר .קמו עמדו אנשים אשר לא עוביס .אנשי
רמים ומרמה .מנוערי• מכל חכמה .הס אנשי רשע דור תהפוכות המה .ומשנים שם
יש׳ לשם עכו״ס מי ששמו יצחק .הוא נתרחק .וקוראים במקומו שם איזאק .וזה גורם
לעצמו ודאי יוזק .ובמקום יעקב קורים זאקוב .מה אקוב .וכעזה״ד השמות כולם .שמס
העיקרי נעלם .ולא יזכר ולא יפקד שם יש׳ כי ביש ונכלם .עד אשר ישובו לעפרם.
שם יתוקקו סלע השמות כדמעיקרס .ושם רמז קראו בשמותס עלי אדמות .ובעוה׳־ר
רבתי :המכשלה תעאות ואשמות .אוי נא לנו .שכך עלתה בימינו .על אלה אבדה
הארץ .והיתה לשמה ולשאיה לכלה וקרץ .ויש אשר נטמעו ונעבעו עם גויי הארץ .אוי
לאותה בושה .אוי לאותה כלימה .שיתקנאו זרע אברהם נשיא גיהיס גדול העצה .בכל
גויי העמיס אחד האיש והאשה .וזה דיך עושי רשעה .חסירי דעה .תחבולות היצר
הוא שטן הוא ס״מ לתפוש הארס במצודתו הרעה .ולעמאת אותו ולהיות נשמתו
שקועה .ברפש ונדע כיתד התקועה .ובתוך כף הקלע תמיד תהיה קלועה .כי בתר
שמא אזלינן היא הידיעה .וכן מצינו פרעה היתה כוונתו לרעה .שינה שס המילדות
לשם שפרה ופועה .ושם יוסף לצפנת פענת להנאתו ולטובתו ברוך גדול דעה .ונבוכדנצר
שינה שם דניאל חמ״ז .לשם בלשצר .שדרך .מישך .ועבד נגו .וכבר האריך בגנותם
בס׳ מעין גנים .תיפח רותם עשרת מוטס .וכי אין נאה ויאה יותר שם ישראל
משם העכו״ס .ובז׳׳ק פ׳ יישלח וז״ל וכי יאות ליה לצדיקא כיעקב למיתלף שמיה בשמא
דמסאבא .ותי׳ שם לא ידעתי מה יענו .ליום פקודה .בבוא מלאך דומה בעת ק5דה.
בשעת תיבוע הקבר בפתד ורעדה .ויכה על קברס ויאמר רשע הגידה .נא .שמך.
ואם יזכה ויזכור את שמו מסתמא יאמר שם הישראלי יצחק וכדומה אשר קרא לו אביו
בעת הלידה .ויאמר לו המלאך אתה עוכר יש׳ הלא שמך מעולם קרוא לך איזאק
וכדומה .ועתה אתה מתתפש ומשנה את שמך בעם הדומה .בא לפני ב״ד של מעלה
לתת דק וחשבון על כל אשר עשית .מיום היותך על האדמה .הא ודאי תכסהו בישה
וכלימה .ביום ההוא ת י ע פחד ואימה .ואם הרשעים האלה החטאים בנפשותס .מתאוים
תאוה דיקא שיחול על זרעם .שם העכו״ס ויהיי כשומעם .היה להם לקרותם .כן
ביום מילתם .בשעת לידתם .ולא יצטרכו לשנות קראו בשמותס! ואפי׳ במצרים אשר
במיט ש״ע היו משוקעים .ובמעט קט היו נטמעים .ו ע ל ז לא שיני שמותם הידועים.
ישראל נכנסו וישראל יצאו ודין גרמה להם שניצולו מעדת מריעים .והאמת כן הוא!
שאז ישראל היו מצוייניס ומובדלים לעס א׳ בפני עצמם .ולא נתערב זר בתוכם
מקרב עמם .אבל עתה בעוה״ר הערב רב מעורב ביניט .הם היו בעוכרינו .ומסיתים
ומדיתים לנו ולבנינו .הם המתכלים כרמים בשוא ודבר כזב לילות וימים.וע״ז נתנבא
יא
דהמע׳׳ה
צו
הדור מצוד .ושגוי השם
לצו
דהמע״ה במהלליו סי׳ פ׳׳ג על עמך יעדמו יכו׳ ולא יזכר ש ס ישראל עוד ע״ש
שהתפלל להשמידם .לכן בני .הנני מזהיר אתכם אזהרה צמודה .זאת חוקת התודה.
שלא לשנות שם ישרגי מזרעכם לעולם .ע״ס כ״ה .וכל המשנה ידו על התחתונה .ומרה
תהיה באחרונה .ואס תאבו ושמעתם ולא תמרו את פי .יהיו לרצון אמרי פי .וכאשר
תהיו חותמים באיזה כתב אי שגירי קיומים .תכתבו ותחתמו כל ארא שמו .פ׳ ב״פ
המערבי .כי זהו תאוות לבי .שלא ישתקע שם ארץ מולדתי ובית אבי .וכמ״ש מהר״ס
חפץ ז״ל בס׳ היקר מלאכת מחשבת עה״ת ס׳ לך לך אות להביאו הרב נועם המרות
וז״ל נקשרה באדם חובת אהבת עיר מילדתו בטבע .אחת ישבע .ולכן תמיד דורש
שלותם .ורוב טובתם .ולש שאין לבקש רעתם .אף אס תגמול עליי כל רע .עכ״ז
קשה עליו המאורע ,לאמר עליה שים דביר .ע״כ ע״ש .והנאיבי הדברים ראוים המה
למי נאמרים .ודפח״ח:
שיעשה האדם חשבון הנפש בכל יום.
רחצו
הזכו הסירו רוע מעללכס .ופשפשו במעשיכם .ולא תלינו בחטאתיכס .אשר
יהיו ביניכם לבין גיהיכס .ולש לבין חבריכם .אם חטאתם להם .תבקשו מחילה
מהם .ואם חטאו המה לכם .תמחלו מלב ונפש אליהם .כי כן צוו אותנו רבותינו .שיעשה
הארס חשבונו .עם נפשו .בכל לילה קודם שישן להקל עונשו .ולהתודזת עשר ידות
על כל המעשים אשי עשה באותו יום .ואז ימצא פדום .לפני kנורא ואיום .והעושים
את זאת הם נקראים מארי דחישבנא .ודעתם נכונה .ועי ז רמזו בתורה .בשפה
ברורה .ואמרו ע״כ יאמרו המושלים בואו חשבון .על אשר ידיעון ואשר יעיבון
כדאיתא בזו״ק ע״ש הדברים אשר יכחבון .ולפחות תענו את נפשותיכם .בכל עשיק
תעשו חשבון עס נשמתכם .כמו שאתם עושים בכל עת ועונה בעסקיכם .ואינכם מוותד׳
כלום מממונכם .וכל המשה בכם .פורעים אותו עספ׳א יאיט מוחל לכס .ככה תעשו
לה׳ גיהיכם .לתיקון נפשותיכם .מה עשיתם ומה חסרתם מהראוי לכס .ואם הרעותם
אשיר עשיתם .לא תלינו ים אתם .עד אשר תיישרי עבודתכם אשר עבדתם .ואס לא
יכולתם לעשות כן אפי׳ פעם א׳ בשבוע .מחמת טרדות היצר והצריע .אשר מפתה
אתכם רע ידוע .אין לפחות מעשית כן פעם א׳ בחדש דהיינו ערב המולד בתסרון
הירח והייתם קדושים .מתענים ומפשפשים ,ולו׳ יחשבו האנשים .מכל המעשים .כי
לא ידע האדם את עתו והחייתם .ואז ירצה ה׳ לחננכם אשר בחרתם .יושיע אתכם
מאשר צרתם .כי מניעת האכילה והשתייה אשר אכלתם ואשר שתיתם .מתישין כת
היצר הזונה ומפרידין תאוות החומריות אשר התאויתם ועשיתם .אך יהיה מצורף
לתענית עזיבת החטאים וחרטת הפשעים והודאת האשמים כי מאסתם .ולקבל עליכם
עומ״ש כי יראתם .ימה טיב ומה נעים אם יהיה מאהבת ה׳ אשר אהבתם .ומהיום
ההוא והלאה תהיו זהירים מאשר חטאתם .ולא תשובו לכסלה אשר מעלתם .ותרבו
עשות רצון קונכס אשר אמרתם .ובאשר חפצתם והלכתם .לא תוסיפו לראותם עוד.
ויקיים בכם לא מאסתים ולא געלתים .וימינו פשוטה לחתור חתירה לקבל תשובתכם
אשר עשיתם .ומה טוב ומה נעים .ותמיד ביום שמחתכם זכרו יום המות שהוא יבא
לקראתכם .רץ כצבי פתע פתאום נצב אליכם .וקשה אל החלשים .אך הוא חזק מאה־
אל
צו
שיעשה האדם חשבון הנפש בכל יום
מב
לצו
אל הקשים .ויותר קשה אל הראשים .וגס לא נקל אל הדלים והרשי״ם .ואה״ח הרואה
מיתת נד ״ב ואביה״ו .ואחי״ו עזדה״ו .ולא יפחד פן ימות גם הוא .הוא הכסיל שאין
כמוהו .ואמר עוד שליח המית הוא הקרחת .וקשה היא מכל מה שלפניה .וקלה לחוטא
מכל העתיד לבוא אחריה .ואה״ח המות הוא החסרון ויותר ממט הסכלות .ואף כי
החכמים השוו 11יו הדלות .רע ממט הנבלות .ויהיה המות נקל בעיניכם .למות על
קדושת כבוד ה׳ גיהיכם .כי מדתו ביראתו .י עירך המיתה רגע .לכן אל תקוצי
בתוכחתו .ותמיד כל היום ההוא וכל הלילה .תמותו ברצון ואז תחיו בטבע עאכ״ו
טובה כפולה .כמו״ש הת׳ האוהב נפשו ימיתנה )ע״ד אדם כי ימות באהל ודו״ק( ואמר
המות היא ב׳ מיתות .על הכל חרותות .מיתה רצוטית ,ומיתה טבעיית .מי שממית
עצמו מיתת רצון דהיינו מניעת המותרות והסיגוף והעינוי .תהיה מיתתו הטבעית חיים
ותסד לו בעולם הגמול בלתי שינוי .ע״ד אס נבלת בהתנשא וגם בעוה״ז לא ימצאנו
שוס חולי ודבר קשה .ואה״ח השמח בעולמו .ידאג על מומו .ויזכור כי לא יקח עמו.
את תענוגו ואח טעמו .יאמר כמה פוגע ביום שלא ישלימהו .ומיחל למחרתו ואינו
מימיו ולא יראהו .כי העוה״ז הוא דומה לשלחן גדול ומלא כל מיני מאכלים .ועליו
מפה קצרה וקטנה מהכיל לכסות את כל הכלים .כל עוד שהאדם ימשכנה אצלו
מקומו ממולא .ומקום חבירו מגולה .ואה״ח העוה״ז פעמים רבים לא יתכבד איש
בקרבה .אם לא יתבזה רעהו במיעוט אהבה .ויתר איבה .ולא יגדל האדם אם לא
יקטין תבירו ממעלתו .ולא יעשיר זה אס לא יעני זולתו .ואמרו כי העוה״ז יגיעות
ואנחות סביבי .ומניחות בקרבו .והמציץ בעד אשנבו .יראה עמל ואון בקרבו .והוא
מאסר לצדקים ועושים רצונו .ותענוג לחוטא לרוב זדונו .ואין בו דבר טיב בכל
טובותיו .והכל רודפים הנאותיו .ורובם ככולם עמל וכעס לכן אל תתאוו למטעמזתיו.
ט הוא מלא תוך ומרמות .מבוכות ומהומות .וטוב לו לאדם הנלבב באהבה רבה.
יכאיב נפשו בעוה״ז מאשר ישבע בוז וקלון לעזהי׳ב .ואה״ח כי העוה״ז ועוה״ב הס
כבי נ ט ם זל״ז צרות צרורות .אם האיש יעשה רצון האחת יקציף האחרת אשכלזת
מדורות .ואמרו •כי מיאוס תענוגי עוה״ז ויתרזניז .מנוחת הלב והנפש בגן עדטו.
והרפואה לכל התחלואים .יהיה הפרישות מעזה״ז ט חי״ל באיים .וההסתפקות היא
הצרי אל הימים הבאים .ולא תיקר נפש האדם בעיניו .עדי יבוז עוהיז וכל ענייניו.
ומה גם טוב מעדניו .כי הוא יס זועף ורב מצולה .והזמן בנויה גשר רעועה עליו
מיללה .והעיבריס עליו הולכים בבהלה .כי הוא מלא יגיעות ודאגות ,ומי שהוא נדיב
לב ונפש ימאס בתענוגות .והביטו מי שלמטה מכס בטובותיז .ומי שגדולזת מכם
הנאותיו .וכל צער קל יראה בעיניכם גדול .ולא תהיו נהנים יותר מהנוגע לכם.
י וכשתטרו מעשיכם .עם כל אדם אז תדעו טובת bעליכם .אי לזאת ראוי לאדם
שימכור עוהיז בעד עוה״ב .כי אז יהיה כלול משניהם .ובאם שינה למכור עוה״ב בעד
המצוי אצלו יאבד את שניהם .ואה״ח מי שייטיב החיים וידחה האבל נבדל בדול יהיה
מן התבל .ולא ילך א ח ד הבל .והוא שידע ערך העולם אצל עצמו .וערך עצמו אצל
העולם .שכבר אמר בטוב נא־מו .מי שיקל אותו יכבדנו .ומי שיכבדנו יקל אותו.
מפני שאחרית עושרו .רש וקלון ימצא ויכבה אורו .ונוף גדולתו .שפלות ותגלה רעתו'.
ועקב שלותו .מדיה אנושה מכתו .לכן התקוששו יקישי .ומתאות חמלת עוהי׳ז כרו׳ש
כ
מרובה
צו
שיעשה האדם חשבון הנפש בכל יום
לצו
מרובה תפרושו .ולנשמתכס תחוםו .חזקו ואמצו .בעוד רוח בנם וחייתם ואל תקיצו.
להיותכם עושים רצון יוצריכם הללו 1י בקדשו:
ימים נוראים.
בגי .אוע״י .אס לא זכיחם לחקן מעשיכם .במשמרח החדש השמרו לכם• פן תשכתו
את ה׳ גיהיכם .ופקחו עיניכם .ודעו וראו כי הנה ימים באים .אלו הם ימים
הנוראים .ארבעים יום נגד יצירת האדם מבחר הנבראים .ותהיו לנשמתכס אתם
וצאצאיכם יראים .ובתורין ובםדקין תעשו חיפוש מתפיש לשוב בתשובה שלימה על
החעאים .ולתקן כל מעשיכם הנראים .ואינם נראים .שיהיו בריס ורצוים יפים ונאים.
ובכל לב ונפש דרשו ה׳ בהמצאו מצוי הוא לכל הנמצאים .וקרוב הוא לכל הקוראים.
בשמו אותו מלב ונפש וממנו יראים .כי הימים הללו נזכרים ונעשים .ימי דין וחשבון
אנשים ונשים .נערים וישישים .אדם ובהמה .מקרני ראמים ועד רמש האדמה .וכל
ברואי עולם כולם .עוברין לפניו כבני מרון מקענם ועד גדולם .יביא במשפע על
כל נעלם .כי המשפע ל1יהים הוא גיהי עולם .מי ימוח מי יחיה מי יעשיר מי יעני
וישוב דך נכלם .ובאיזה מיתה ימוח בעחו וקצו או נםפה בלא משפע מן העולם.
ובאיזה יסורין יתייסר וראה ותי לעולם .לכן ובכן בני .נא בני .קתו עמכם הדברים
במושלם .והקנו והיישירו רוע מעללכם והטיבו דבריכם ודברו על אחיכם ובניכם
ותביריכס להיותם גס הם רצויים בעד מפעלם .ועםקו בתורה הנותנח חיים לעושיה
בעולם .וחיש קל מהרה רדפו אחרי מצות ה׳ ברה כי הוא הטחן כח לצדיק לקבל
שכרו ומעניש לרשעים כפרי מעללס .וכל עמלכם יהיה בדרך עוביס גס כי תרבו
תפלה הנני שומע קול תפלה קול תתינה אל ישוכ דך נכלם .ואולי יתעשת לנו ולכס
הגיהים ולא נאבד ח״ו מן העולם .ועד העולם .ולישרים בלבותם מנה אתת אפיס שכר
טוב בעמלם .ישלם ה׳ את גמולם .ותהי משכורתם שלימה כי חזק גואלם .הוא יכפר
אשמם ואשר מעלו במעלם .וישיב בנים לגבולם .תיים עד העולם .דעו בגי כי בכל יום
הבא לקראתכם .הוא נסיון חדש לכם .שכך אז״ל בכיי ויום .יצרו של אדם מתחדש
עליו .לכן מתתילת היום השכם והערב אליו .לבוא לבית המלך להתתנן אליו .שיהיה
בעזרתך .בצרת נסיונך .שלא תכעיסנו .ולא תקניטני .תכנס לשלום .ותצא לשלום.
וכן בתחי׳ השבוע .מהר לשמוע .כמו שסדרו בהבדלה .הבאים לקראתנו לשלום וכו׳
וכן בתחי׳ החודש ובחחי׳ השנה .וע״ז נאמר אשרי אדם מפחד תמיד .ועייז אויבו יכרית
וישמיד והוא לבדו נשאר נקשר בפתיל צמיד .עם ה׳ *יהי הצבאות יישב הכרובים .ימינו
פשיעה לקבל שבים .וכשם שהאדם צריך משקה לנקות מעיו ימים מספר כדי לתקן
הרפואה .כן הרופא הנאמן נתן לישראל רפואה נוראה .היינו ימי התשי׳ מר״ה ועד
יוה״כ .שהם עשרה ימים .נספרים .ואמרו על תכס א׳ שהלך אצל רופא שהיה חכם
ובעל מוסר .ומתעסק בעסק לש״ש בדרך הישר .ויאמר לו אדוני הרופא הגידה נא לי
רפואת העונות .השגגות והזדונות .ואם מצאתי חן בעיניך עשה לי משקה לרפואת הנפש
ולטהרה .כי חולה הנפש אני .והרופא החכם כשומעו הדברים .יישק שפתיו בלבב
נמהרים .למצוא רפואה למריבות נפש והאיש משתאה לו .מתריש לדעת רפואח חוליו
אשר יעשה לו ,ויען הרופא ויאמר חולה חולה הצועק מתולי העונות .המשכרות רות
והמעטק
צו
ימים נוראים
מג
לצו
והמעטת .קח שורשי הענוה .עם עלי התוחלת והתקוה .והוסיף עליהם ענפי התורה
עם ורד התכמה הנשגבה .ותן הכל במכתש התשובה .זשחקהו יפה מרזב חיבה ואהבה.
וגם תצוק בו מי היראה .יתנהו בפרור ותוקד עליו אש ההודאה .וכשיתבשל שומרהו
בבגד התבונה. .זהניפהו בנפת האמת והאמינה .ישתהו בכוס הרצון .ילא תשיב עוד על
רשע ואשמה ולצון .ואז תתרפא־ מכל אסון .ע״כ מס׳ שבילי אמונה נתיב ז ראוים
הדברים למי נאמרים ,דפח״ח זיע״א :
,
פת שחרית.
בני ,כאשר תבואו מבית התפלה שחרית .לשום לכם שארית .תקוה ואחרית .חיש
קל מהרה .תקבעו עתים לתורה .ואס יהיה בטלית ותפילין מה טוב תלקיכם• .
~
מה נעים גורלכם .כל או״א לפי שיעורו .יזהיר אורו .וכאשר תאכלו פת שחרית תכווני
שאתם רוצים לאכול .כ ד שהיית כביכו״ל .יתן לכם יכולת ובריאות הגוף וחוזק
לעבודתו .וליראתו לקיים מציתו .כי הוא הגותן לך כת לעשות תיל למען הקים את
בריתו .ולמצוא טרף איש וביתו .והעיקר הגדול לא תהיו רעבתנין באכילתכס ,וגרגרנין
בשתיתכם .ולא תהיו באכילתכם כסוס נפרד נמשל כבהמות נדמו .רק בנתת וחיך
יטעם לאכול לכו לתמי .ועיקר הנונה באכילתכם ישתייתכם לקיום הנפש לעשות רצון
יוצרכם .ולא למלאת בענכם .ולדשן עצמכם .ולענג גופכם .במשמן בשרכם .חייו לא
יעשה כן במקומכם :
ברכת הנהנין.
ברכת
מהנין .תמיד תהיי מכוינים מלה במלה .ואזי תאכלו ויערב לכם ייעשה
בכם פעולה .בבריאות הגוף בלתי מחלה .ותהיו זהירים לבדך על
כל דו rברכה הראויה לי .שירו לו זמרו לו ויתהללו .ותהיו נזהרים מאיסור גדלה .כי
הברכה היא לבעלה .רכתיב ובוצע ברך נאץ ח״ו .וצריך לברך ברכה אתרונה שאתר
האכילה .בכוכה גדולה .וכיש על ז׳ המינים שיש מן הפוס׳ דם״ל שהיא מדאורייתא.
)ועיין תיי אדם דל( לכן צריך זהירות גדולה .והזהרו כאשר תאכלו הפירות לאכול
השיעור בודאי שלא תבואו לברך ברכה לבטלה .וח״ו בא לעשות תקנה ועשה קלקלה.
וכן הדין בשתייה כשיעורה .ואת״כ תהיה ברכתם רצויה לפני נורא עלילה ,וצריך
שתהיה הברכה בנחת .בקו״ר יבשמתת .הלב יבפרט בהמ״ז שהיא מ״ע דאורייתא צריך
לברך בשמתה .ונסו יגון ואנתה .דכתיב ויאכל בועז יישת ויטב לבי .ופי׳ ז״ל שבירך
בהמ״ז .ויכוין בד ברכות .הסדורות והערוכות .כנגד ד׳ אותיות שמו ית׳ המשרד
המערכות .שישפיע שפע עוב ורוב ברכות .לד׳ עולמות אבי״ע .וכתב בס׳ החינוך שקבל
מרבותיו .שכל הזהיר בברכותיו .וכ״ש וק׳יו בבהמ״ז בכל הלכותיו וכוונותיו כלליו
'
ופרעיו .ולפחות פי׳ תיבותיו .ודאי העושה כן מצרין יהיו לו מ ז ו י
כל ימיו ושנותיו:
,
נ ו ת
ן י
3
כ
3
ן
ך
מ
ח
ת
מאזני צדה.
בניי.
ואם היתם סוחרים או תגרים .לא יטה אתכם הבלע למשקלים התסרים או
יתירים
מאזני צדק
צו
לצו
יתירים .ותהיו נאמנים .במדה במשקל .שאס יתמתח הדבר יצא מעוקל .ולא
תאמרו דבר זה הוא קל .לא יככד ולא יקל .דעו כי הלאו של מדות ומשקלית .עונשו
חמור אף בשאר האומות בכללות .שמחלל ה׳ במקהלות .וכל הממון שאינו של יושר.
לא יתקיים ביד בעליו ואפי׳ העשיר .לא תאמין בו התעיף עינך בו ואיננו .ויהיה חסר.
ודעו כי ה׳ הוא ה1יהים יביא במשפע על כל נעלם בכף שניה בשאול תחתיה שקול
נשקל .ובמדה אשר מדד בה יהיה נסקל .ועונשו חמור ולא יהיה קל .ובכף הקלע
יהיה מעוקל .או יהיה תלוי בדקל .כללו של דבר בין שהוא ב״ב ובין שאינו ב״ב.
הקונה מכם והמוכר לכם .מדה אחת תהיה לשניכם .ומשקל א׳ יהיה לכם .ויהיה
לאיןוז אמת הכל כאשר לכל יהיה האמת לאמיתי .ושלא להונותם כלל קול דבר
בעתו :
מרט באמונה.
מו״מ
תהיו עושים באמת ובאמונה .יהיה עם מי שיהיה א' חכם וא׳ תם ואפילו
עם קטני אמנה .אחד האיש וא׳ האשה כי זה הוא עיקר ויסוד האמונה.
והיא היא מרה הגונה .במדריגה העליונה .לכל בעל שכל ותבונה .ועי׳׳ז לבד משכר
טוב הצפון בגן עדנה .יבואו גדודים סוחרים מכל עיר ועיר מדינה ומדינה .ככתבה
וכלשונה .מהר חושה שלח נא .ולא תונו איש עמיתו אפי׳ פרוטה קטנה .וכיש אם תם
וישר ולא ידע בשכבה ובקומה וסכומה ומניינה .ותצא דיניה .דבר זה מסור ביד צור
שוכן קדם מעונה .והשמרו לכס בהשגת גבול זולתכם א׳ גדולה וא׳ קטנה .ועני המהפך
בתררה לא תטלו אוחה מידו חיו בכל אופן שיהיה וכ״ש אם ע״י שטנה .לא יכון אדם
ברשע ונק׳ רשע וכתיב והיה אם בין הכות הרשע .לכן בני ידידי שימו לבכם שלא
תהיו גק׳ רשעים ח״ו ודבר זה צריך זהירות גדולה וכוונה .ותחילת דינו של אדם
בעולם האמיתי אומרים לו נשאת ונתת באמונה .לכן ובכן עצתי זאת בני הנכונה .בכל
עניינכם תהיה על פניכם יראת הרוממות שהוא צופה ומביט אצל כל פינה .קדמה
מזרתה ימה וצפונה .ובקו היושר יהיו עשתנותיכס בכל עת ועונה .ואפי׳ עם גוי צריך
להיות באמונה .דגזל הגוי אסור מן התו׳) .עי׳ בס׳ אלה המצות להמר״י חאגיז ז״ל
סי׳ של״ז מל״ת וכלקה״ק אה״ע בהל׳ גיטין למען דעת כל עמי הארץ עם מי מנה(
וישכילו ההמון בכל אשר יעשו לטוב להם .ולבניהם אחריהם :
׳
גניבת דעת.
ר ^ י ,הלא תדעו .הלוא תשמעו .שאסור לגנוב דעת .הבריזת .ואפי׳ דעח העמיס
נכרים ונכריות .ואפי׳ בדברים הגלויות .ואבשלום יוכיח לעיגים צופיות .לפי
שגנב ג׳ לבבות לב אביו ולב ב״ד ולב כל ישר2י בחרבו חרב פיפיות .נתקעו בו ג
שבטים שנא׳ ויקח ג׳ שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום בלי רחמניות .ינק׳ גנב האיש
הגונב רעת הבריות .שנא׳ ויגנוב אבשלום וכו׳ לכן השמרו מזה וחיו להיות .בכלל
האנשים הללו או בעצתם עצות נבערות .ואפי׳ במקת וממכר ובכל ענין תהיו זהירים
לפתוח עיניס עורות .שאם היתם יודעים שיש איזה מום בדבריה אשר אתם מיכל ים.
תהיו
,
ו
צו
גניבת דעת
לצו
.מד
ההיו מודעים לקונים הםוחריס .ולא תגהצו כלים ישנים ותניחו אותם עם החדשים
עד שלא יהיו נכרים .ולא תשרו הבשר במים הנגרים .לפי שמתלבן ובחוש נראה
שהוא שמן כמו פרים .ובשר נבילה בכלל שתועה לגוים לא תהיו מוכרים .אעפ״י
שהנבלה כשחוטה היא אצלם מותרים .ולא ירבה אדם בתקרובות .כשיודע שאינו מקבל
שזה גמי גונב הלבבות .וכן לא יסרב האדם בחבירו .לאכול עמו בחצירו .והוא יודע
שאינו אוכל ומכביד עליו ומפצירו .וכן כל כיוצא מאלו הדברים .הללו אםוריס ותמים
ההיה עם ה׳ גיהיך אדיר אדירים .כי בעון זה אתם מחללים את ה׳ ואויבנו מיקרים.
והנה לפניך לשון הסמ״ג בפרשת אלה הדברים .ואני דרשתי לישראל בעדת ישרים .כי
אותם המשקרים .לגויים נכדם .וגונבין להם ממונם ודעתם בסתר דברים .הם בכלל
מחללי ה׳ יוצר המאוריס .שהם גורמים שהגוים אומרים אין תו׳ ליש׳ ופיהם פוערים.
ואומרים שארית יש׳ לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ושקרים .ולא ימציאו בפיהם מענה
לשון תרמית הדוברים .כי העון הזה .אשר אחה בוזה .הוא חמור .מכל האמור .בעון
כריתות ומיתות ב״ד החל וגמור .אויה עלינו .וי לנפשנו .אוי נא לנו .כי חטאנו .כי
יספנו רעה על חטאתינו .שחללנו שם גיהיני• .אשר בידו הכל אוצרות שפע עו״ב והוא
הטוב הוא היודע ועד אשר מנע ממט .ואנחנו מרדנו ופשענו .וגנבנו .והעוינו
והרשענו .ומה לט לשקר בלשוננו .ולגנוב דעות זולתנו .למה לא יקצוף ה׳ על קוליט.
שגרמנו בעינינו חילול שמו הגדול והנורא אין קדוש כיסינו .ופלילים היו צרינו ואויבינו.
כי בעונותינו .הפרצה הזאת מרקדת בינינו .ומאן דגיים גבר .שתו בשמים פיהם
כיעיטם במדבר .ואין לך דבר .שהוא זך ונבר .כי אחת דבר וב׳ שמענו על אכ״ו
לדם יארובו .והאמונה מפיהם נכרחה וזל״ז בקרבו ישים ארבו .הרחמן יצילנו וז״ז כי׳יר:
־ אונאת ממון.
הזהרו שלא להונות במדות או במשקלות .להיותן קטנות או גדולות .־ואפי׳ לשאר
העמיס .שנא׳ לא תעשו עול במשפט במרה במשקל ובמשורה והדברים סתומים.
בין בין קאמר הפסוק .והזהיר לא תעשוק. .למכור בחסידים .אי לקנות ביתירים.
וקשה לפני אדר.אדירים .עונשן של מ ד ת מעונשן של ע ד י ת החמורים .וה׳׳ה כמו
הכופרים .שאינם מאמינים ביציאת מצרים .לכן ישתדל האדם לצדק המשקלות והמאזנים.
כי כל המשקר במדות או במשקלים .חסידים ויתירים .הס נקראים .עיים שח״ת.הפי׳
עו״ל משוק״! שנרי תרים תועב׳׳ה) .כמבו׳ בפוס׳ עיע( וגורמים ה׳ דברים .מטמאים
הארץ .כשקץ והעכבר והשרץ .ומתלל א ת ה ׳ גיהי קדם מעונה .ומסלק השכינה .ומפיל
את יש׳ בחרב לפני הצרים .הסוררים האכזרים .ומגלה אותם .מעל אדמתם .ובכלל
הפסוק .בא לאסור ולפסוק .כל יין עול שלא יטמין במלח •אבן המשקל .כרי שיתלחלח
יהיה קל• ולא ישפוך על המרה ממקום גבוה כ ד שקלוח יעלה .ויראה כמו מלא.
)עי׳ רמב״ס וסמ״ג וס׳ החלכוך כיב( ואפי׳ להשהות בבתי החצריס .המרות והמשקלות
היתירים .או החסידים .אפי׳ אין דעתו להיות בהם קונים ומוכרים .אלא לתשמישי
הבית אפייה הם אסורים .ואפי׳ לעשות המרה עביט של מי רגלים המכוערים אסור
כשאר האיסורים .ותייב לשבר אותם עד שלא יהיו ניכרים .כדי שלא ייייו למוקש לעובי״ים
ואם השהה אותם אפי׳ בחדרי חדרים .אע״פ שלא קנה ולא מכר בהם הוא עובר בלאו
הדברים
צו
אונאת ממון
לצו
הדברים אמורים .שנא׳ לא יהיה לך בביתך אבן ונו׳ גדולה וקטנה וכו׳ )חרירים (בני
תנו לב להבין הדברים הפשוטים .לבד מהנסתרות לה׳ והזהרו בכל העתים .ולא
תהיו נכשלים ח״ו בא׳ הפחתים .ובטחו בה׳ עדי עד הוא מוריש ומעשיר ותהיו
נמלטים .ולא יהיו הדברים הללו בין עיניכם קלים או מעועלס .ח״ז חיו .דברי עעם
הם \ אחד א׳ אמרם• אשר במאמרם .יודעי בינה לעיתים .הוא יצילכם ואת זרעכם.
מכל חתתתיס .ומכל מיני משחיתים .כי״ר :
כת ליצנים.
הזהרו
מכת לצים המתלוצצים לא תשבו בישיבתם .מנעו רגליכם מנחיבחם .ולא
תלכו בדרך אתם .כי הם שומעים תרפתם .ותדלו לכם אפי׳ מקצה
האחרון ממועצותם .פן תלמדנה מאורחותס .וחיו תהיו נמנים עמהם בעדתס .ומעט
מעט דרכם ותחבולותס .תעשו כמעשיהם בעלילוחם .ומעט קטחהיו נלכדים בשחיתותם.
ולא תחזו את הגיהים הנותן ליעף כח די מחייתם .כי אור נשמתם .אפל שפל ונעתם.
לכן לא תשמעו לעצתם .ולא תהיו מםיעת חברתם .כי ריש ולענה שיתתס .ובשאול
החתית תהיה מדרגתם .שם תהיה קבורתם .שם תהיה מיתתם .נא בני תוסו לנפשכם.
ולא תטו אוזן למשמעתם .ותזכו לחזות בנועם ה׳ צדיקים יושבים ובראשם עטרות
ואת יקר תפארת גדולתם כי״ר :
חנופה.
ב^י יהירי .כתיב ולא החניפו אח הארץ .לברוח מזה מכל וכל במרץ .כי מהכתות
שאינן רואות פני שוכן ערץ .היא כת התגיפים עצרת בוגדים והנם שואפים.
להנאת עצמם ואחר הכבוד הס רודפים .ומי שהוא חנף מביא אף לעולם .עד כלותם
מהר דך ונכלם .ואין תפלתו נשמעת .ואין ידיעתו מכרעת .ומעשה אגריפס יזכית כמה
יהיה נזהר האדם מזה ונפשו יודעת .שהרי כשהיה אגריפס המלך קורא בס׳ית לפט
העם .והגיע לפסוק לא תוכל לתת עליך וכו׳ זלגו עיניו דמעות באותו הפעם.
ואמרו לו לא תתיירא אגריפם אחינו אתה .בה שעתא .נתחייבו שוגאיהם של ישרגי
כלייה .ונפלה עליהם אימתה .שהרי אף שהיה מלך .ואינן יכולין למחות כדל כעשיר
כהלך .אפי׳׳ה נענשו כדל הולך .לפי שהי״ל לשחוק .ולא יאמרו לו אחינו אתה בלשון
מתוק .וכן מעשה דינאי המלך עם שמעון בן שטח וחביריו כמ״ש בםנהדרין פ״ב
די״ט שבא גברי^ וחבטן בקרקע עי״ש ותבין .וגודל העון הזה של התונף .שמלכלך נפשו
ומטנף .ומחשיב ח״ו עין של מטה• יש לה שליטה .יוחד מעין של מעלה .חס וחלילה.
והכי איתא בסוף סוטה עי׳יש ובתוס .לכן לא תחניפו לשוס נברא .כי ממדה זו לא יצא
זולת פשע ועבירה .והיא הראשונה מכיתות שאינן זוכות לראות אספקלריא המאירה.
ביוס בא היום ההוא ועת צרה .והזהרו והשמרו לכם מעדת תניפיס .ומהם תהיו נרפים.
ולא תהיו מתברתס .ולא תלכו בעלתם .כי כולם מנאפים עצרת בוגדים מראים תומה
נטהרת .ותחתיה תעמוד הבהרת .יכל הרואה אותם פיהם דוברת .ודברים אומרת.
נחשבים כי הם הולכים בתמימות .ואינו כן הבל יפצה פיהם כולם דברי מרמות .תחבולות
וערמות .זולתי לעוברי עבירה מוהר להחניף לפרקים מרוב פתר ואימות .פן יפגעו
בכם
,
צץ
חנופה
לצו
מה
בכם הרודפים .וירו תהיו נדחפים .וכך אמרו הראשונים לעשות מאהב׳׳ה ר״ח מחניפים
את הרשעים בעולם הזה .כי לחעוא הס יזםפים .דק רע ול״ו יחשבו האנשים כל
היום ההוא וכל הלילה המה נאספים .ולא נרפים הס נרפים .וינועו אמות הסיפים.
מקול הקורא עומדים צפופים .והמה מצפצפים .ותוחלתם נכזבה תמיד מצפים .דבריהם
מתוקים מדבש ונופת צופים .והמה בוערים כגחלי אש נחשים שרפים .ולחמם עונת
רצפים .מלוח עלי שיח קוטפים ונקטפים .ולא ידעו ולא יבינו אחרית לרדת שחת הם
נדחפים .בחוץ יעמדו זעומים נזופים .ופניס ליו היו להם רעיס זועפים .לרע ירוצו
תרטומים אשפיס .ידם בכל במכשפים ובמנאפים .הירא את דבר ה׳ לינצל מכל עברה
וצרה .ביוס הדק הגדול והנורא .יחרד וילפת אל הטובים והיפים .אשר כלתה נפשו והנם
שואפים .לעמוד על המשמר לשקוד על דלתים .ובריח ערב ובוקר וצהרים נוצר חסד
לאלפים .שאי אליו כפיס .וכל מעשיך יהיו לש״ש .ותהיו מן המושלים ברותם .בעוז
ותעצומות לבלתי תשמעו קול שיחס .כי מהבל ימעטו בכל עניינם ותשש כחם .ובזה
תזכו לחזות בטעם הטוב ההוא בכלל הצדיקים הנאספים .ועטרותיהם בראשיהם
מתעטפים .ריבי רבבוח ואלפי אלפים .בשמחות וגיל ופנים צהובות ולא נכספים.
נהנים מזיו השכינה מקום אופנים וחיות הקדש ושרפים .עין לא ראתה יעשה למתנה
לו נוצר חסד לאלפים .ואס תראו אדם שאינו מודיע לחבירו את דרכיו שאינם טובים.
ומחניף לו בדברים יפיס .ולא די לו .אלא הרתיב את גבולו .ואומר לו .אשר בדברו
מעריב ערבים .מעשיו כולם ישרים ונכוחים וחשובים .גם מדרך זה לא תעבירו.
וחדלו לכס ממנו ועמו לא תתחברו .כי גורם רעה לעצמו ולחבירו .משאי׳כ הארס
שאינו מחניף לזולתו .יהיה מי שיהיה אפי׳ ידידו ועמיתו .אם רואה אותו• עושה שום
דבר שאינו מתוקן הוא מגלה רעתו .וחרפתו לא תמחה עד אשר ישיב וניחם ויתקן
עוותתו .ועל פניו מוכיחו ולמוטב הוא מחזירו .ויאמר לו זה תוכל עשוהו .כי נכון
הוא .וזה חדל ממט אזן שמע ותאסרהו .עם ז :תתקשרו .ועם סיעתו תתחברו .ובו
תרבקו .וע׳׳ז וכיוצא בו דבריהם ז״ל יחדיו צדקו .וקנה לך חבר .להראוח חסרונך
מכל הע בר .דעו וראו כי פי המדבר ונתלו לעולם .שכר טוב בעמלם .לפני 2יהים חדם
ומלך עולם כייר .ואה׳׳ח בכיי גרועה מדת התונף יותר מהעובד ע״ז .כי העע׳י׳ז יש
תכלית לנעבדיו כפי סכלותו .אבל החזנף אין קצה לנעבדיו כפי רשעתו .ואמה״ח
אם אשמת השקר קשה עד מאד רע מחנו החנופה .כי כל המתהלך בה אין למכתו
תרופה .ע ע ל ב׳ פנים .לא ישא לו bפנים .ואמז״ח המשבח אחר הפך עדותיו
להי׳ר.
צו
לשון הרע
לצו
הדברים המכאיבים לבס ומצערים .ולא תהיו אותם מקבלים .הקעגים עם הגדולים
וכמאמר הכתו׳ לא תשא שמע שיא .ותרגומו לא תקבל .אזהרה שלא להאמין ולקבל
רע על חבירו .ולא יט :אתר עצת יצרו .לעבור על דעת קונו ויוצרי .שהרי שבשעה
שדהע״ה האמין לציבא ואמר למפיבישת אתה וציבא תתלקו את השדה .יצאה ב״ק
ואמרה רתבעם וירבעם יתלקו את המלכות ובכלל השדה .מיהו אם יאמרו לאדם
פלוני רוצה להזיקך .או להורגך .בזה יש לחוש ולהשמר .וכן אם אמור יאמר .פ׳ רוצה
להלוג ולהזיק פ׳ יש לו להודיעו כדי שממנו ישמר .וזולח לא יזכר ולא יפקד ולא יאמר.
וע״ז בא הכתוב להזהיר ויתד תהיה לך על אזניך .דיכוף אצבעו .לתוך אזנו כדי שלא
ישמעו .אפי׳ שמן מנלם .מכל הדברים הנאמרים מקענם וער גדולם .וזש״ה לא תלך
רכיל .וארור נוכל .אזהרה שמענו לא יוכל שים ארם .לטעון הדברים מזה לזה .מה
ששמעה אזנו או במחזה .ומכאן נמי אזהרה על זה• שלא להוציא שייר וניבו נבזה .וגס
דרשוהו חז״ל שלא יהיה רך לזה וקשה לזה .כגון שופע או פרנס מנהיג העיר .צריך
להיות לזה כמו זה גדול וצעיר .דכתי׳ לא תלך רכיל בעמך .וסי׳ל לא תעמוד על דם
רעך .פי׳ בס׳ מנ׳י בשם הר׳׳מ מקולי רל לא תלך ברכילות ותטעון מאדם לחבירו,
הדברים אשר נאמרו .אם הם של חרפות או גנות .משא ׳כ אם שמע שרוצה להרוג
את תבירו אסור לימנע מלהגיד דברי המלשינות .ואין להוסיף ואין לשטח .כדי שישמור
עצמו .ומי יעמוד לפני זעמו .וכן פי׳ נמי רבי׳ יונה ז״ל)תרדים( וזולת זה לא יזכר
וכו׳ .ולא תדברו בגנות שום אדם אפי׳ בחדרי חדרים .וכן אה׳י׳ח המדבר על אתרים.
אפי׳ במסתרים .ידברו עליו בגלוי וירדו לצערי״ם .ואמרו שא׳ דבר על תבירז אצל
א׳ מהגדולים .אמ׳׳ל הורתני מומך הקטנים עם הגדולים .במה שאתה מספר במומי ב״א
כי המתחפש במומי אחרים לגלותס .חינו מחפש אלא כפי מומיו וכדמותם .וכן אמרו
בנועם שיחתם .ארם א׳ אחר לחבירו אט רוצה לרחקך מעלי .בשביל שב״א מדברים
עליך .אמ׳׳ל שמעתני באזניך .שאני מעולם דברחי באחרים .אמייל לאו .אמי׳ל א*כ הרחק
המדברים .וארס א׳ האשים את חבירו על הדבר ששמע ממנו .והתנצל עליו.
אמיל והלא -מי שהגיד לי איש נאמן .אמיל אילו היה נאמן .לא היה מגיד אפי׳
צרעת געמן .ואה״ח מי שיאמין הרכילים .לא ישאר לו אוהב אף מן השפלים .אף אם
יהיה חביב או קרוב יהיה בראש גולים .ומי שמגיע הגידופים .הוא המגדף בסבר פנים
יפיס .ואה״חשכל המרות רעות .בלבות הכסילים נדות ונעות .עד כי יעו אותםהמדעות.
אם יתנו אותם הזמנים והשעות .ואמר אל תגלה מסתורי ב״א הרעות .פן דעותיך יגלה
אותם גי דעות .וספר בטובתם כאשר תשא את שמותם .ובמום שיש בך אל תגנה אותם.
הרחמן יצילנו מהולכי רכיל ולה״ר .כי הדבר קשה ורע .כי השקר והתנופה טמונים
• בקרבם .ויראת הגיהים לא נגעה בלבכם :
י אהבת האב לבן.
בניי.
שמעו מאמר החכם כי האב לא ינחיל לבניו טוב יותר מן המוסר .כי בזה
ילך בדרך הטוב והישר .כי האב סיבה לאבידת החיים .והמלמד גרם החיים
הנצחיים .ואה״ת השאירו לבניכם השם הטוב בעדי עדיים .ולאוהביכםמאד ניב שפתים.
כי המלמד חכמה לבניו בנערותם .ימצאו אחרית תקוה טובה בבחרותם .כעץ השדה
אם
אהבת האב לבן
צן
מי
לצו
אם בראשית השנה תרבה עבודתו .באחרית שנה יתן לך תבואתו .כי אין דבר תשוב
אשר ינחילו אבות לבנים .יותר מן החכמה .לנער דעת ומזימה .כי האדם קונה הון
בחכמה .ומאבדו באולת יישאר אך למחםור בבושה וכלימה .ואה״ח השכל מהבורא
שוכן רומה .והטיפול הבן על האב מימים ימימה .והלימוד על המלמד בדעת שלימה.
והחשק על הבן אמרתי אתכמה .ט השבע לגיו כסיל צרי אל סכלותו .השונא באולתו.
אך גס כי יכרתו .כל עצי היער.לא יספיקו להסיר אילת קשורה מאיש זקן ונער .כסיל
ובער .לכן ט כ ח בנך מוסר .גס בעומדו לפני שלטון ישר .ואז באחריתו ינעם ויכשר.
ומגדולת העבד גדולת האדון נודעת .בתוס׳ ולא מגרעת .הנה יותר הוראה גדולה יש
באהבת הבורא אותנו .עין רואה אהבת וחמלת האב לבנו .בימיס אשר נזוף הוא ממט.
ומגורש ע״פ חוץ מלהיוח מאוכלי שלחנו .ועזב אותו בהחלט .מהרה חושה וימלט.
ואפ׳׳ה כרחם אב על בניס .משגיח עליו בהסתר פנים .וזה יותר הוראה מחמלתו עליו
בשבתו בטחו .אכול ושבוע ודשן .ושוכב על מעות שן .כן עינינו אל ה׳ !יהיכי .בזמן
הגליות והצרות לא עזב ולא יעזוב אותט .אל המקרה ותסד ה עלינו. .בהסתר ומעל
פלו לא השליכנו .ותמיד עק השגחתו עלינו .ואפי בתרות אפו בנו לא זז מתבבנו .כי בכל
צרותינו .ל*ו צר אתנו .וכרחם האב על בנו יחיד רתם עלינו .ומיתר אהבת האב לק
הוא שיתנהג עמו בחושכלות עד אק חקר .בכל הדברים .מלידה כן בני הנעורים .עד
כי יזקק לא דבק בו מום כי ההרגל נעשה לו טבע ונוסף גס הוא על העיקרים.
וכמאמר מוסר השכל ככתו בספרים .שהמלך הישר כשיוליד בן אשר ימלוך תחתיו אס
יגדלהו שם בהיכלי מלך ובתי התצרים .כולו אומר כבוד בעונג וטוב לב ומלבושים
יקרים .הנה הבן ההוא יסמוך על טכלי עונג המצויירים .ולא יתן אל לבו לקנות שם
ולעשות חיל בתכמות המפוארים .אשר בהם יקנה דעת ותבונה בעיני העמים והשרים.
ולא יעלה על לבו תהפוכות הזמן והמקרים .שבנקל יוכל לקחת החן והכבוד מעל ראשו
והטמריס .ויהי שזלל וריק מחכמה מנוער מדעת נבער יישאר אך ל ח ובתי החסידיים.
לכן בהולדו מנהיגו בילדי הנכרים והזרים .ומיד בהתחלת ימי הנעורים .יוציאהז מהיכלי
מלך לבלתי לכת אחרי הבחורים .וישלחהו אלעמי׳ק חברו״ן בארן נכריה להיות משרת
לסוהרים .ולבעלי התכמות לקנות לב ודעת ותכסיסי המוסרים .כדי שיכנע לבבו הערל
ויזכור את בני תלדו ולא יהיה פתי וסכל להשיב אמרים .ואה״ח כמה מהסכלזת .יגיע
אל הנער היוצא מחיק אמו לחיק אחותו .כי אם באהלי נשים ישכון ממי ילמד חכמתו
ותורתו .ואמר שלת בנך התוצה בלי תכריך בגדים וכסתות .אך במטפחת דקה גם
ביום מטר וסגריר בפרטות .יאק נסתר מתמת״ו .ט לא תאונה לו שוס רעה לפט
קרתו .כי משרתי 1יטם רותות .ועתותי השנה אך עובים המה לבני תלד שובע שמתות.
אף ט ליוגה אשר גופו ונפשו .מוכנים הם לילכד בפח יוקשו .יותר היא לסבול שנויי
העיתים .מחיש המפונק מנוער והדר בית נכאתו .כי כמו שתוכל לחרות כל צורה ולעשות
כל כלי שתתפוץ משעוה .כן הדבר הזה למושב איוה .הלא תראה כי הפנים יוכלו
לסבול רות קש .:וקור ותום וזרם מטר שוטף ואת כל אשר נעשה .ומדוע זאת האס
נפרד הוא מגוייתנו.הלא הוא בשר מבשרינו .יוךט באלה'הוא ניסה .ללכת לתורף היום
ולקרח בלילה על ט ס ועל היבשה .אם לא איפא מה הוא .וכמי שכן שגי תכם א׳ לאיש
משוכני הצפוני) .כלו ששם קור גדול עד מאד( כי איך יוכל ללכת ערום ויחף ביום קרה.
,
,
,
,
ויען
צו
אהבת האב לק
לצו
ויען וישאלהו גם הוא בטוב מענה .ואיך אתה תוכל ללכת בגילוי הפנים .יר ההרגל תעשה
זאת מלפנים .השיבו השואל אם כן הוא .ענה החכם .א״כ היא שימה על לבך כי כל
בשרי בשר הפנים .ע״כ לזאת אל ירך לבבכם .בעבירת יוצר נשמתכם .כי כל תענוגי
העוהי׳ז הבל המה ואין בם מועיל .וכן אמה״ח האירו לי מאורי השמש והירח ולא האירו לי
כאור שכלי .נמכרתי לעבד ולעבדים ולא כבשה אותי אלא תאותי .הריעו לי אויבים ישיטניס.
ולא היה מריע לי כנפשי בםכלה.הציקוני הצרות .ולאהציקתני צדה כמרה רעה שבי יותר
מאשכלות ומדורות .כל המזיקים הזיקוני .ולא מצאתי מזיק כלשוני .התהלכתי על הגחלים
ובתיך השלהבת נכנסתי .ולא שדפתני כאש תמתי .בעת משלה בי והלכה אתי .רדפוני
צוררים ולא השיגוט כ״א עונותי .בחנתי מנוחת העולם ולא מצאתי מנוחה לנ־שי כשתעזוב
המנותות במושלם .הלכתי דרכים וירדתי ימים וסכנתי בעצמי .ולא מצאתי סכנה כסכגת
העומד לפני המלכים .השתוממתי במדברות .ולא ראיתי שממה כשממון העוני .אכלתי
משמנים ושתיתי ממתקים וטוב ייטם .ונתתברתי לעלמות יפיפיות .ולא נעמו לי בהשקט
ובבטחה כאשר^היה להיות .אכלתי מדורות ושתיתי לענה ולא טעמתי מרה כמרור
מיתת הבנים .ראיתי כמה צרות וכמה טלטולים וכמה חולאים וכמה מ ט ת רעות ועטוח
ועמדתי בכולם כקצה הגבול .ועל אשה רעה לא יכולתי לסבול .נשאתי כבדות ברזל
והחול והעופרת ,ולא ראיתי דבר כבד כיראת ה׳ מבוררת .תרתי בלבי איזה דבר שבו
יקל הנכבד ישכיר הגאוה וישפיל הרמים .ואמרתי זה הצורך באיזה יום מימים .ידו בי
חיצים ורגמו אותי כמ :אבנים .ולא הרגשתי בלה׳יר אפי׳ מן הקטנים .לכדוט אויבי
ושמו עול על ציארי ורגלי באה בכבל ולא נשתנית צורתי כאשר נשתנית בדאגה ובאבל.
ראיתי כמה עשירים ולא ראיתי עשיר כמי שהוא שמח בחלקי• עשיתי כמת צדקות ולא
ראיתי צדקה .כמו המשיב אדם נכבד למקומו ביד חזקה .שמחתי במתנות המלכים .ולא
ראיתי כשמחת הבורח מהם ומהנסיכיס .בקשתי וחקרתי על טובות שבאדם ולא מצאתי
בו טובות כמדות טובות .יעצוני כמה יועצים .בחורים וישישים .והוכיתוני כמה מיכיתים
בדברים צחים .ולא הועילו בי תוכחות באהבה .כתוכחות ימי השיבה .ע״כ דפח״ח :
אויב ושונא.
אויב
ושונא .צריך להתנהג עמם בר׳ דבריס .תחלה לדבר על לבס לשון רכה
ופיוס הדברים .ואם לא הועילו תן לו מתנות .ואם לא הועילו בקש עליו תחבולות
צפונות .וא ל תלחם עמו ביד רמה .וה׳ שמה .לעשות בו נקמה .כדמיון בועה הצומתת
בגוף הארס ובהמה .צריכה ביקוע להוציא ממנה דמה .ואס לא היעיל צריך לכוות
אותה .ואם אין בך יכולת לחתוך יד השונא .מהר לנשק אותה והשלם עמו .והאדם
ישנא את הבוגד בו על קטנה שבקטנות .יותר .מעל הגדולה שברעות שהרע לאחרים.
ואה״ת כי השונא יותר קרוב לשפוט מעשינו משפט אמת .יותר מאהוב נאמן אשר
אהבתו נרשמת .ואה״ת ברבות על האדם האויבים .מעלותיו קרובים .והזהרו פן תעשו
שום רעה לשום ארם .כי על הדוב לא יחול הרע אלא על ראש בעליו יהיה מה
שיהיה ירקרק או אדמדם .וכמה רעות צפונות .לנגישה הרע או גנות .והשמרו נא
מדעות הקלים .כי המה אל הנפש משפילים .ומאד כבדים .הלא תראה במעשיך העולים
יומיים וימחשיותיך תעורר את כל עישי רשעה ואת הזדים .ואה׳־ח הוי על הסכלים
אשר
י
צו
ארב ושונא
ב!ז
לצו
אשר מדעת פידשים .בפיהם שלומך דורשים .ובלבבם רעה עליך חוישיס .ואמרו כי
בנאי א׳ נפל מן הגג על איש א׳ והמית אותו .והוא לא עשה רעה לעצמו ועמד על
משמרתו .ובן המת הלשין למשפט הקריב אותו .כי רוצח הוא לזולתי .הבנאי ענה
אותו.אחי ידידי .אם חמאת• לך ,מעוני אל תנקני .ודם אביך ידכש ממט .עלהיאל
המקום אשר ממנו נפלתי אני .ואט אתיצב במקום שעמד שם אביך .ונפול עלי כטוב
בעיניך .ואם -תמיתני מחיל לך שמי לך ,כי bיגלה סוד כל דבר אם רעה ואםיטובה.
.על כן להיה גשמר פן ירדפהו עד תובה:
גנות.
בני ,שמרו פתחי •טכס .לבלתי תדברו גנות זולתכם .יהיה מה שיהיה אף כי האמת אתכם.
לצרה הזאת מה לכם .ובפרט בעוה״ר בזה ״ז כמעט הרוב בזה נכשלים .הקטנים
~
עם הגדולים .ואין מי יאמר זכיתי לבי מהדתי מתוכי .ואם לא כילו מקצתו .באבק
לה׳׳ר השתיתו .והכי אמת בשם ילקוט ראובני שם רמז ויקרא ליה לב־ת
בשמו .ר״ת לשון הרע .מר וקשה המאורע .שכת המדברים לה״רבכלב טבת מתגלגלים.
לכן• בט .הזהדז והשמדו ולמדתם אוחם לבניכם אחריכם .לעולם מקטנם כאשד הם
נימולים .עד אשר תהיו כולכם רגילים .שלא לדבר ולספר מגנות אחרים מזה תה־יו
נחדליס .ואפי׳ בטובה .תהיו ממעטים כי מתוכה תבואי לדבר הובה .ושימו לב מ״ש
זיל) ,בגט פשוט ובירושלמי דפאה ובעין יעקב( ותראו עד היכן הגיע .איסור העון
הזה עולה ובוקע .ואל • תשגיחו במ :שתראו .עאף .החכמים אשר למדו בתי׳ ׳וקראו,
בעון הזה נכשלו ראוני נערים ונחבאי:־ושתו בשמים פיהם וכי׳ ועל לבם לא העלו
מאשר פעלו .וע״ז התפלל •דהמע״ה בשיר מהללו .שמרה לפי נצרה על דל שפתי ויש
לנו מוסר השכל לא יכילהו רעיון .הובא בסנהדרין דמ״ג מ״ש הקב׳ה שוכן ׳חביון.
בתשובתו ליהושע וכי ח״ו דלטור אט וכו׳ ע״ש אם הבעיון .ילק הזהדי כאשר תדברו
עם ריעים האוהבים אתכם .תתנהגו בהם כבוד.כפי יכולתכם .ובזה תהיו רצויים לפני
קונכם .וטיב לכם כל ימי חייכם .ולא תבזו אפי׳ קטן מקטט הערך .כ* הכל נברא
לצייך .ואין לו עדך .ולהיות קוראים לפניו אברך .ועי״ז׳ תהיו נוחים׳ לכל נברא.
ולדבר דבר איזו היא דדך ישרה .ולבלתי לכת אחרי הבחורים .מזה ומזה תהיו שמרים.
ולבלתי הרבות בטיולים .ושחוק וק״ר והיחוליס .ולא תאבדו אפי׳ רגע א׳ בדברים
בטילים .ט הזמן מאד נעלה הוא ויקד .ובפרט לאנשי המחקר .כי מאד הזלך הוא
ולא ישיב .והשעה שעובדת חמת עכשוב .וטמיס מתקצרים .והולכים אינם חוזרים.
והביטולים אינם עוזרים .והאדם אינו מת בפתע פתאום• .רק מעט מעט אגדשט
יהיה מי שיהיה אפי׳ מלאום לאום .וכן אמד שלמה בחכמתו .כי הולך האדם א ל י ט ת
עולמו .לפי מקומו ושעתו .ט .בא יבא עתו .נא בני תרגילו עצמכם כל מאי 'דאפשר ,־
ללכת בדרך הישר .ולא תתראו בפני רעים ואהובים בפטם נ ז ע מ י ס ' u - .
האדן שטת עולמים .בלילות ובימים .ותהיו טצולים מדדת שאולה מחמת המצידיו^/
אשמים .ותזכי לדאות טוב נתלת שדי ממטמיס .ואה״ח השוחק יפסיד את זולתן ייי־א
מפניו .והזועם ירגיע עצב כל רואיו בכל ענייניו ,ותשחת החברה .ותחתית תעמוד
מהרה .עברה וזעם וצדה .לכן שמירה אחד שמירה .השמרו לכס מכל אשר אמדתי
עוד
מתחי׳
ימ
י
צו
גנות
לצו
מתחי׳ וראש עד גמירא .ויהיה עליכם סתרה .בזה ובבא צנה וסוחרה כי״ד:
ד' כתות שאינם מקבלים פ׳יש.
בני ,השמרו לכם משמרת אחר משמרת .לא תהיו ממתכרת .אלו הד׳ כתית שאינן
מקבלין פ״ש לעיתוי והמה חנפים שקרנים מספרי לה״ר לצניס .ר״ת חשמ״ל
לא מהם ולא מקצתם כי כולם עצרת בוגדים שומנים ומונים .ואפי׳ יהיה ביד האדם
תו׳ ומע״ט מעולמם העוב הס גערדים .כמו דואג האדומי אשר נערד ונדחף מלהיות
במחיצה הצדיקים וכ״ש בקהל חסידים .כי ההולכים באחת מאלו הכתות .ידיו לעשות
עובה ורגליו הם נכרתות .וה־׳ה ככופר בעיקר .ולא הניח לזרעו שורש וענף כלל ועיקר
וע״ז ידוו הדווים .אשר הם שקעים ושלים ,ועם כתות הללו הם גלויס .־ומתחברים
ומתיעצים את העם המתאוים .אוי לנו .אהה עלינו .אויה לנפשותינו .אללי על
נשמותינו .ודמעותינו על לחיינו .פוגת לא יתנו .כמה רעות וכמה מאורעות הס גורמים
עלינו .בשמים ממעל .ומתחח לארץ השקונו הרוונו ס ס רעל .אנה ה׳ חוסה על
עמלך ואל תביאט במשפע אנתגו וזרעינו וז״ז עם אנשים בני בליעל .העוזבים אורחות
יושר במעלם אשר מעלו מעל .ואתה העוב החזירם 1ר1ך העוב .הצילם והצילנו מכל
קעוב .ואין מן הצורך .להרחיב הדברים ולהאריך .בגורל העין של ד כתות אלי .כי
כל הספרים מלאים זיו כל ארא לפי מהללו .מספרים גודל עוונם ועונשם של מדות
הקטן לפי קוענו והגדול לפי גידלו .בקש תמצא הלא בספרתס:
טובה תוכחת.
אס תראו איש חועא .לא תהיו כאיש בועה .כמרקחת חרב ותרבו עליי אשמה.
בדברי און ומרמה .אדרבה מענה רך ישיב חימה .וכפי.היכולה תוכיחוהו .אזן
שומעת ותאשרהו .טרם ריחו יהיה נמר .וכבודו לקלון יומר .וקרא זה אל זה יאמר.
כמין חומר .ואם לא ישמע לקללכם אל תרבו תדברו .כי מי יודע מרת נפשי וצערו.
פן יהיה למיקש ילע קודש ודברי אמת ניכרו .כי בריבוי דברים לא יתדל אולת .ולא
יש ללשון ממשלת .ואולי תהיה תותלת .פן יחזור בו מעצמו כאשר תכבה הגתלת.
אשר בערה בו וכאשר תראו שלא יש תועלת .לא תנעלו הדלת .וזאת עשו ותיו אל
תלכו בדרך אתו .פן ת־יו תאלפו אורחותיו .הן הן קצותיו .ואשר לא ישמע לקול
מלתשים .א׳ אנשים ונשים .לא תתנו לפניו אבן נגף להיותו נתקל בה ונהדף .ת f
כי האלהיס יבקש את נרדף:
י
.בטלה•
בני ,עוד אט מזהיר אתכם אזהרה גדולה .להשמר מאיבוד הזמן והבטלה .ותמיד כל
ימיכם יהיה או בלימוד התו׳ או מלאכה! יהיה מה שיהיה אין בו מעילה .כי
בעוה״ר רבתה זאת המכשלה .יחד משירים שאנט יושבים בגורן .עגולה .בין ביום בין
בלילה .חשבי קרנות אשר בביתם אק לחם ואין שמלה .והן משיחין שיחח דקלים וזו
היא רעה חולה .משחקים בקוביאות ובקליפות הקרטין עד שמתגבשים בהם מלאכי חבלה.
ויש עוד מזה באים לשבועת שיא ?שמו הגדול על אשר לא רצה להשיב אח הגדלה,
אשל
צו
לצו
ד׳ כתות שאינם מקבלים £״ש
מח
אשר גזל או את העושק אשר עשק באין תמלה .ולפעמים יעשה זאת העשיר לעני
ותעאתו כפולה .ואם איש עני הוא ובא לאכול ולא נמצא אתו והנוגשים אצים ואת פ״ת
רזציים עוללים שאלו לחם חמתו מוכנה לשפוך סוללה .על אשתו העדינה .רבת המעלה.
בת חשובים ורמים לארץ עעדת ראשה נפלה .כי דע ומד מזלה .וכבודה וכבוד בית אביה
לקלק הומר כי הייתה זוללה .אזלה ונדלדלה .הביעו ודאו בני היקרים כמה קלקלה.
יוצאה מן הבעלה .לבד מאשר יגיעים לריק ויזלדיס לבהלה .ונשארים מזה ומזה הם
נעדרים לא משלות הרשעים ולא מיסודי הצדיקים .לכן בני הדחיקו מעליהם ומכיוצא
בהם דרכיכם .כי תברתס רבת הניזהין וחסרון יתרון ומעלה .לפני כל ברואי מעה ומעלה.
וכל הדברים יגעים .לא יוכל איש לדבר לשומעים .ואיתא במדרש אמד הקב״ה בראתי
שמים ולא יגעתי וכו׳ ואיני יגע אלא כשאתם מרבדים דברים בעלים .בדברי היתולים.
שגא׳ הוגעתם את ה׳ בדבריכם .והכי איתא במש׳ אבות .ואם בעלת מה״ת יש כנגדך
הרבה בעלים .וכווגת הרבה כנגדך .דוקא קא׳ .דלא אמר .ביעזליס .אלא בעלים
כגגדך .דהיינו להרע לך .לכן תעסוק בדברים עובים .ודיבורים תשובים .ולא בדברים
רעים ישקר וכזבים .וכ״ש אס יהיה דברי חשק ואהביס .עונותיו ילכדונו את הרשע
ויהיו נתתמים ונכתבים .ולא מצאתי לגוף עוב משתיקה יותר מכל הרבדים העדיבים.
בזה יהיה ניצול מכל משאוח שוא ומדוחים כי כולם כוזבים:
אהבת ריע•
ד^י ידידי .ואהבת לדיעך כמוך .וכל המצות.שבין אדם לחבידו כגון לא תקום ולא
תעוד את בני עמך .לא תשנא את אתיך .כוונתו ית' לעשותם יתור א׳ .פה א׳.
*־
כדי שיהיו דוגמת העולמות .שעליהם ואליהם נדמות .אב״י• שכולם הם מיותרים
כשלימות .ואם ח״ו ימצא מתלוקת ופירוד ביניהם .לא ישרה שכינתו עליהם .כדפי׳•
רשב״י ע׳יפ והוא בא׳ ומי ישיבנו .ע *ד משז״ל כשישלח בשלום זע״ז אין השען נוגע
בהם .ולא יקרב אליהם .שנא׳ חבור עצבים אפרים הנת לי .ושכי׳ אינה מסתלקת
מביניהם .זהו פי׳ ומי ישיבנו .כלו׳ אין שום ע ן אשר יכול לגרום סילוק שכינתו
מעליהם .דוגמת דור אחאב אעפ׳יי שהיו עובדם ע״ז לפי שהיה שלום ביניהם .היו
גנצתים במלתמותיהם .וכשאין שלום ביניהם נופלים .אעפ״י שהיו צדיקים גדולים כדורו
של דוד .ולכן נתארך גלותינו .על עון המתלוקת ושנאת תנם שהוא בינינו .שעדיין לא
העהרט עצמנו ממט .שכל העולמות זביז הם קשורים .ומאירים ומזהירים .ובהראות
הפירוד בתתתון דוגמת פירוד בג׳ העליורס הוא גורס .ואין לך יתרון ע״ז יותר מזה.
ולכך אז״ל שפ״א היה מתלוקת בבה״כ של עבדיה .ואמר א שבעבור מון הזה .יהיה
אותו בה״כ בית ע״ז .מ״מ כן היה .ועוד כי יש׳ נשמותם חצובות מתחת כסא הכבוד
תוצב להבות .וכולן יחד .שם אחד .להכי נק׳ בל׳ יחיד ע׳ נפש .ובהיות פירוד ביניהם
למעה .מדאין פירוד בכסא הכבוד למעלה .חס וחלילה .לכן לעת בא גואלינו .יבא
אליהו וישים שלום רב בין יש׳ כזלני .דכתיב הנה אנכי שילח וכי׳ ולב בנים על אמתם.
היינו שלום בחילם שלוה באדמנותם .לכן כל איש יש׳ יחדד וילפת .מלפני פירוד ת׳׳ו ביחידי
העליון ע״י העון שנ״תן ויהיה לאות ולמופת .דתן ללבי .כי כדי לקיים מציה ראשונה
בכל לבבו .אחת דבר גיהיס שתים זו שמעתי אנכי ולא יהיה לך .צדך שיהיה לו אה״ד
,
ושלום
אהבת ריע
צו
לצו
ושלום וריעות עם כל יש׳ ביתר חיבה .גם ישתדל לשום שלום טובה וברכה בננולס.
ות׳׳ח לפי שיודעים הסוד הזה הרבה נזהרים בו .לבלתי יבואו לדבר הזה ואליו לא
יקרבו .כדאז״ל ת״ת מרבים שלום בעולם כי זה לזה אהבו .כדי לקיים המצוה הראשונה.
היא שורש ועיקר כל האמינה .ותנן בפיק דאבות במשנה .הלל אומר הוי מתלמידיו
של אהרן וכו׳ ומקרבן לתודה .ומה הלשון אומרת הוי .לימא למוד מאהרן .ועוד מה
בא להשמיענו זיל קרי בי רב הוא .בקש שלום ורדפהו .ועוד ׳למה תלה הדבר באהרן
יתלה הדבר במצותו ית׳ כי נורא הוא .וציוה למחות שמו על המיס כדי להשקותו
לסוטה •.כ ד להטיל שלום בין איש לאשתו .שממנו למד רימ שהיה ירגיל־ לוי דרשתו.
בליל שבת מדי שבת בשבתו .ופ״א נשתהה והיו שומעין דרשתו .אנשים ונשים איש
וביתו .ואתת •מהנה.׳ הלכה לביתה ומצאה בעלה מיצר בדאגתו .שהנר היה הולך
לכבותו .אמייל אנה היית .וענתה אותו .ואמרה לו .בדרשתו של ר״מ לשמוע שמועתו.
גרשה והוציאה מביתו .ואמ״ל לא תכנסי .לביתי ותשחקי .עד אשד תלכי ותרוקי.
בפניו של ר׳׳מ זהו מנחי וחלקי .צפה הדבר ד״מ ברוה״ק ועשה עצמו חולה .ואמר
לבני שכונתו דרשו בקשו לי .אשה שיודעת להסיר עיהיר בלי מגרעת .הלכו מחצר
לחצר עד אשר הגיעו לחצר אותה האשה .אמרו לה השכנות .לכי ותנצלי ממחלוקת
בעלך ומהקפדנות ..הלכה ועשתה לו כדרך שעושים הנשים ללחוך המצח בלשונות.
אמייל ר׳׳מ עשי עד ז״פ ואח״כ אמר לה בלב תמים .לכי א מ ד לבעליך אתה אמרת
פ״א ואני עשיתי זיפ .אמרו לו.תלמידיו כך מבזין את התורה .אמר להם בנעימה
ושפה ברורה .ולא ,די למאיר להיות ־ כרבו .שטה למחות שמו על המים כדי לשום
שלום בין איש לאשתו והאמת:והשלום אהבו .ויש לפרש לשון הוי .ללמד לבני אדם
הטועים .האומרים איני יכול למחול לפלוט כי מעשיו רעים .וחרף וגידף לי ומאד
הרעים .וטבעי קשה לא אוכל להפכו ולעולם לא יהיה לי אהבה • עמו כשאר ריעיס.
ואעפ״י.שפעמים משלים עסתבירו הוא עושה חי־ לשפה .כמו שאחזתו תקופה .זה
דרך עע״ז שעברתם שמרה נצח .ובא .הלל להשמיענו .שאין זה אמת והרשות נתונה
להפך לבס מרעה לעובה הנכונה .ולהעשות בדיה חדשה .וז״שז שהרשעים הם ביד לבס
מסורים .אבל הצדיקים לבותם בידם .נקשרים ונמסרים .ומ׳׳ש שילמדו מאהרן .לפי
שהי״ל זה אומנותו .ומתבטל מתורתו .והולך לשום שלום במקומו ורודף חוץ לביתו.
כששומע שיש מחלוקתו .א״נ הוי מתלמידו של אהרן לפי שידוע כמו שיש בעוהיז
ישיבות .שלומדים תו בקרבות .כן בג״ע יש ישיבות .לאלפים ולרבבות .ואמרו בזו״ק פ׳
שלח שישיבהו של אהרן נקרא מתיבתא דרתימותא .דיל של אהבה שלימתא .שהיה
אוהב את הבריות ואוהב שלום .ובהיות האדם עושה כמדתו .הנה שכרו אתו ופעולתו.
שיושב בישיבתו .ומ״ש אוהב את הבריות .ולא אמר אי .יש׳ .רמז שהיה מקרב את
הגויים והגויות .הבאים להתגייר ומקרבם ומכניסם תחת כנפי השכינה.־ בטוב שכלו
ובמתק לשוט ובדעת נכונה .כדאי׳ במס׳ שבת פ*ב עיש הגמ׳ והמשנה .עיכ מס׳
חרירים .לפיכך צדך האדם לספר בשבח חבידו .ולתום על ממונו וכבוד יקרו .כמו
שהוא חס על ממון עצמו ותוארו .ויהיה תמיד רוצה כבוד חבירו .ככבוד עצמו ועושרו.
ואהבתו ותמלאו על חבירו .כאהבתו וחמלתו על עצמו ובשרו .ומבקש תועלתו .ושמח
בטובתו .ומיצר בצרתו .ובנחת ידרך חיבה יהיה דבורו עמו תמיד השולח אמרתו.
והמתכבד
,
אהבת ייע
צו
מט
לצו
והמתכבד בקלון זולתו .אין קץ לרעתו .ולא הגיעה לו בושתו וכלימתו .אלא העריך
מעשיו המוכים וחכמתו .למול מעשה תבירו וגדולתו .כדי שיראה מכלל מתשבתו .שהוא
גדול במעלתו .וחבירו נופל ממנו לפי דעחו .אפייה רבה חעאתו .וגדלה אשמתו.
ואז־ל דבמצוה זו כלל ה׳ לנו כל מצות תורתו .ומכלל האהבה שיאהב זולתו .שיזהר שלא
לבזות לשום אדם גדול וקען שם הוא במשמעותו .אל תהי בז לכל אלם סתם היתה
אמירתו .לא לישראל ולא לגוי אסר אותו .להונותו ולבזותו .ומצוהעל האדם להיותו,
נבזה בעיניו נמאס .ואת יראי ה יכבד .שידמה עצמו נבזה ונמאס .ולא יהיה ככליי
אובד .אבל לאחרים כל מי שיודע בו שהוא יריש .יהיה תשוב בעיניו לנכבד .ויכוף
ראשו אליו כי תאוה הוא לעיניה .כמאמר התנא והוי שפל רוח בפני כל אדם .דהיינו
שכל מק אדם יהיה בעיניו גדול ממנו .ויבוש מפניו ויפחד מהדר גאוני .לעשות רצון
קוט ,ועי״ז נכנסת אהבתו בלבו ונפשי .קשורה בנפשו .ואין לך אהבת ריע יותר מהעושה
זאת .דבלה בטוב ימיו בגיל ועליזות .ולא תהיו נמהרים .להשיב על הדברים .רק
במיתק רב קשב .ותראו את הנולד אשד ישיב .האיש שהוא יושב .לנגד פניכם .ואם
תסגרו עיניכם .ותהיו נעלבים בקונכם .מה תשיבו לזולתכס .או אס תוכלו לשתוק מה
טוב תלקיכם .מה נעים גורלכם .וכן אמדו אס תרצה להיות צדיק .להגצל מכל חדק.
ותהיה מרכבה ליסוד שקלקלת .ושפע טוב מנעת .ציל גם זו לטובה .באה׳יר .ולדבר
כמב על אתרים .בלתי להערים .ותמיד תהיו דנים לזולתכם זולת לכף זכות .לעיתות
הצריכות .ולשתות כלל מלדבר רע .כי מר וקשה המאורע .וסוף כל סוף יפולבדע.
ואם חיו שחת ארצה בברית המעור .לא יוסיף על תעאתו להשחית את יש׳ בברית
הלשון על דביר פ״ה עו״ר .בקללות נמרצות בזהיגעור .ואדרבה הנה ברך לקחת/
וברך ולו׳ אשימה ללמד סנגוריא על הכל לכפר* על תעאתו ויאמר חעאתי ,ובזה
תהיה אדכא למחלתו .ואל תהי בז לכל אדם .ואל תפליגו לכל דבר .כי ה׳ חסדו
גבר ,שכל מה שברא לא בראו לבעלה .רק בתכמה גדולה .רבת המעלה .ומכל דבר
אשד נברא יש איזה הועלת .אשד בשבילה נבראת .או איזה סגולה נסתית .וראוי
להשמד לבלתי תכניסו בק הקרובים ריב ומצה .כי המריבה בין הקרובים .תשרוק אל
הדחוקים הנאהבים .שיעופו ויבואו גדודים נצביס .ואמהיח כל הנפרד ממשפתתו לגור
יחידי באשד ימצא .יסב !!נכרים שימשלו בו ויהיה לשמצה .דעו וראו .כי האיבה בין
השוכיא לזולתו .כל מעשיו אף אם׳ הם לשבת 'יעשום לגנותו .ובהפד האהוב והאוהב
תדב גדולתי .יאמה״ח האהבה והאחיה בין האיהבים .יבין בלב החייבים .כי מריבת
האנשים והמדינות .סיבה לששון העומדים סביבם בשיר רננות .ואמה״ת אס יעלה
האדם לשמים שיאי .וישיג כל מיני תענוג מאשר עיניו יראו .ע ל ז לא יהיה לי .העונג
שלו .כשלימות אם יחיה יחיד .שלא יוכל לספרו לאחזת מרעיו מה לידידי .ולהתענג
עמהם יבא דודי .ואמר בנועם אמריו .ומחק דבריו .היחידות טובה מחברה רעה
מאחזת מדמיו .כי בזה חדוחקים ממנו כל פשעיו .ומחמעטיס נגעיו .והכל מהאויס
,
לו להיותמיודעיו:
אהבה.
בלל
גדול יהיה^ מסור בידכם .והוא כולל כל המעשים שיש Pה׳ ^הינו ובינכס
J
ובין
צו
אהבה
לצו
ובין זולתכם כאשר כתוב בתורתו ו א ה ב ת לרעך במוך וארז'־ל,דסאט עלך לחברך
לא תעביד .כי העושה הפך ח״ו כבלי אובד .כי זה יביאכס לעשות רצון קונכס .ככל
הכתוב בתו׳ משה אחת מהנה לא נעדרה .ואל יליזו מנגד עיניכם .הדברים.הללו
אשר אני דובר באזניכם .כי הוא חייכם .ובהקימו לכלל הזה תקיימו הכל .וח׳׳ו בהעדרו
לא תקיימו שמץ מכל .והזהרו אם חבירך עומד על המקח.לקנותו .או למכור איתו.
ח ׳ו לא תהיו גרמה לנזקו .ומכ״ש אם כבר גמר הענק שלא תזיקו .וק״ו הוא אםבעוח
בך ומכירך שלא תפסידו חקו .כי הוא עין פלילי ומה גם שלא תגרומו הפסד מ״ש שימםר
ביד אחרים והזהרו בעבירה קלה כבחמורה כי הם יחדיו ידובקו .ואפי' באיסורי דרבנן
ואזהרותיה! אמת הם ויחדיו צדקו .כי באהבתכם זולתכם .תהיו גם אתם נאהבים ואפי׳
לנכרי בשוק תראו לו אהבתכם .ועי״ז לא יתגרו בכם .ומכ׳׳ש שלא להתגרות עם
שוס ארס .יהיה מה שיהיה בשר ודם .יציר כפיו ית׳ צור אשר*קדם .וכולנו בני איש
אחד נתנו \ .א׳ בראנו .איש תככים עשיר ורש נפגשו .חכם וכסיל צדיק ורשע נפרשו.
עושה כולם ה׳ הללו kבקדשו .א״כ צריך האד ס להראות חיבתו ,לכל ולא לבזותו.
וכל המתנהג בדרך •זה עליו נאמר ישראל אשר בך אתפאר כי הכל משבחים ומפארים
אותו .ואומרים אשרי גדלי ואשרי יולדתו .ועי״ז יגדל כבודו ית׳ ותפאדתי .שיהיו עבריו
עובים משרתים אותו .והרגילו עצמיכם .שלא לדאות בשום ארס חסרונותיו .רק
הסתכלו במדותיו הטובות ובמעלותיו .כי אין לך אדם שאין בו חסרון .ואין לך ארס
שאין בו על זולתו שום יתרון .לזאת תהיה אהבתכם לש׳׳ש כדי שתתקיים בעדי עדייס :
גניבה.
ל א תגנובו .אפי׳ מעשיר ני רב ־תילו ועובו .ואפי׳ יהיה שר וטפסר .ותאמרו זה
מה יהיה נחסר .ולא ממחוסר .ותאמרו מזה לא יתעשר .כי השופט בצדק ידין
כל י נוצר .על כל נעלם מעיני כל בשר .ותו׳ הק׳ אסרה איסר .אפי׳ כחרדל וכ״ש
פרוטה ופז;דיון זאיסר .זה ודאי לא יכשר .ואם גבר היצר תיש קל מהרה השב תשיבנו •
ועדיין כפרה מחוסר״ תבקשם ולא תמצאם באוצר .ובעל האוצר יכפר מעלו אשר
מעל י ואפי׳ דעת גר נאסר .וכ״ש חבירך עמיתך אתיך מבני בריתך'וגזל הכל בכלל
האיסור הוא .והזהרו ממועצות היצר ותחבולותיו ,כי הוא ממציא התיריו ברוב שקריו.
.ומראה דרכים להפיל במכמוריו .להכשיל הארס באיסור חמור כזה נ׳ לא נתתם ג״ד
של דור המבול אלא על הגזל ואפי׳ היו להם שאר עוונות ותבואות .כי העין ההוא הוא
כפול בין אדם למקום וביט ובין חביריו .ונוספה נחלתו .של הגנב .והגזלן .ה׳ יצילכם
מחברתו ועצתו .כי מגלה דעתי• שחייו אין רואה אותו .תינת אדם כמותו .מה יענה
לאפס זולתי שעיניו משוטטות לא ינוס ולא ישן אין אתר בלתו .ולולי זאת יאמין שאין
אדם נוגע במה שמוכן לזולתו .וכל מה שגזר עליו הי״ת בתכמתו .בר״ה בודאי לא
יחסר ולא יעדיף .וא״כ בעשות דברים הללו מורה מ״ע שאינו מאמין בהשגחתו .ומסלק
בטחונו ממנו ללא יועיל .לכן בני השמרו לכם ויחיה צדיק באמונתו .והזהרו בממון
אחרים .ואמה׳׳ח אם לא ידבק בו .לא יחסר סיפוקו ,כי הכל יאמינו מ .ואליו ישתוקקו
ומי שאינו נזהר יהיה נקל .בזוי ומקולקל .ואליו כפים יםפוקו .ושיניהם יחרוקו .הביטו
וראו וכו׳ לא תכחשו .וכל היוצא מפיכם לטובה תעשו .ומפני שום נוצר ונברא לא
תגידו
צו
גגיבה
נ
לצו
תגורו .ואם חיו חבר עליכם איזה רוח תהיו מודים על האמת ומדברי כח £וכזב
תתזרי .ובפה עליו תאמרו• .דברים שאמרנו טעות הם בידינו ישיא ודבר כזב נאמרו.
והשמרו לכם שיהיה הלאו והן שלכם במשקל אחד .והחת לשונכם לא יהיה נכחד.
•ולא תחליפו• דיבירכס ככל היוצא מפיכם תעשו אל תאחרו .כל ימי חייכם ולא חעברו:
לא תשקרו .וכל אשר ראתה עין שכליכס ושמעה אזניכם תאמרו .ולא תותירו• ולא
תחםרו .וכל שהוא בבל תאמר לא תאמרו .ואפי׳ יהיה חרב על צוארו .כי זה
א׳ מד׳ כתות שנדעך אורו .משפל תוארו .מלקבל פ״ש בפנים מזהירות כל א׳ לפי
שיעורו .כמ״ש די״ש לא יכין לנגד עיני מאד מאד בני הרחק ל׳ו תרחיקו על דבר
שקר .כי הוא אבי אביח הטומאה עד אין חקר .כי על ידו כמה מדות עזבות הוא
עוקר .וגורס כמה דעות רבות ליצורי עולם .לכן בני חוסו לנפשותיכם ולנפשות אנשי
ביתכם מקענם ועד גדולם .ועשו מחסום לפיכם ולא תשקרו .ואפי׳ בדבר מצוה
אשר תכידם העיבו אשר דברו .מותר לשנות אתם תשמרו .ולכן לא תאמינו •ולא
תצתרו .לשום אדם אס לא נבדק לכס כמה פעמים ותבינו לאש״ורו .וכמאזיל יהיו
בעיניך כלסטיס יוכו׳ כי בעוה״ר בלב ולב ידברו .לכן לכם המצוה הזאת תשמרו.
הביטו וראו מ״ש בס׳ ניעס המידות וז״ל .אלמנה א׳ היתה במדינה .לימים בא שמה
בתור א׳ יפה תואר ויפה מדאה ויהי לפנינה .וידבר על לבה שתהיה לי לאשה עדינה.
ותאבה האשה וקיימי החתונה .ויאספו כל אנשי המדינה .ייעשו משתה ישמחה •ותעבור
הרינה .והיה שם בעיר זקן'ונשוא פנים וישמע ק ו ל -ה ע ם ברעה יישאל להם
בשפל קול הט׳חנה .למה קול הקרייה הומה הנה .אמרו לו פלונית נשאת לבחור
א׳ שבא הנה .אמר להם מה טיבו .הוא טוב רואי ויפה עיניס .אבל הוא גנב מפורסם
לפני השמש בצהרים .אמר הזקן ראו כי השמש רצה להנשא .והאר! בקשה מהשי״ת
שלא יתן לו רשות .כי הוא לבדו מחמם ומיבש הארצות .ומחריב הארץ ומבקיעה עת
לכל תפץ עת לעשות .ועת לחשות .כיש• אם יהיה -לו בנים ובנות .וידעו הבאות
והנכנסות .אמד מחבר החידה אי׳זופ׳יטו •הפילוסוף .תועלת הסיפור אין לו סון(.
שאין ראוי• לחמול על הרשעים .בניס משחיתים זרע מריעים .באומרם החמלה על
הרשעים .ועל הרעים .אכזריות לחסידים וילדי שעשועים .תמימי רעים .מפט שרוב
'הבנים דומים לאביהם .כמ״ש והנה קמתם וכו׳ והצורה דומה ליוצרה .והעוזר לרשע
'סופו ליפול בידי יאינו טשע .לכן לבל ישרישו שרשיו .מעקרין אותו מכל אנשיו
ע״כ בתום' לשון .ע״ש:
שבועה.
ב^יי לא תשבעי אפי׳ על האמת כי אזהרות גדולות נאמרו .למי שנתחייב לישבע
על לאמת ואז לו התירו .ובעוה״ר בדוד יתום אשר אנחני בי אין גם א׳
שיוכל לו׳ לי התירי .לכן תני כבוד וכבדו והוקירו .שמו הגדול והטיא ילא תזכיייו
אותי בשביעתכס ח״ז כי יראי ייש משבועת שיא אשר בדברו .מע׳רי י ,׳ \ ,
בזה הזהירו .יאור נשמתכם תאירו .וכיש וקיו היא שלא תשבנגי לשיא ולאשר תשירו
ב
ר
3
ס
כ ]
יקיש יי י
צו
לצו
שבועה
ולש.לאמת את דבריכם אשר נאמד .כ ד להאמין אתכם בדבריכם ח ״ז בזה הזהדז.
ושם אלהים אתרים לא תזכירו .ואפי' בע; ואבן לא תשבעו לרמות איש את תבירו.
כי הדברים הללו נאסרו לזרע אברהם כתירו .ולא תגרמו לרותכם עד אשר תבואו
ליד שבועה .ואף אם ריעכם גמלכם רעה .ועי״ז תבואו ליד גלגול שבועה .ובכל
ענייניכם שיהיה עם זולתכם הזדרזו והזהד .שאתם תוותרו .במאל מאד ועוז ותעצומות
עד אשר תתפשרו .ע״י אנשים יאשר תכתרו .ואד עוכ לכם עם 1יהים ועם אנשים
ולפניהם תתהדרו .דעו וראו כמו שיש עונש גדול על שבועת שוא ומליש אשר ניתרו
עד אשר שקרו .כך העונש גדול למזכיר שי״ת לבעלה וכו החמירו .ואפי' להזכירו
שיית בכל לשון משאר לשונות כגון בל׳׳ע או כלע״ז הכל עובר על לאו דלא תשא.
והכוונה לא תשא אותו בפיך ת ו לשיא .וכתיב לא ינקה את אשר וכו׳ דאינו בשביל
שנתחייב שבועתו .אלא שישא אותי על שפתו .ואפי״ה תייב את תעאתו ד מתסורו:
לך ושוב.
אי £הייחם חייבים שוס ממון לאחרים .לא תדחו אותם בלך ושוב ויהיו תוזריס.
כי זה בכלל דובר שקרים .ואם יש toידכם לסלק החוב למה לכס להערים.
ושלם תשלמו חיש קל נמהרים .ואם אין לכם לשלם תפייסו בדברים .ותבקשו הרתבת
זמן לפני העת ומכבודכם לא תהיו נתסרים .וכאשר יפתח לכס אדיר חדירים את
ירו הרתבה .תפרעו באה״ר באין אומר ואין דברים ,ו ל ש וק״ז אם יהיה החוב
מחובות נדרים .טוב שלא תהיו טרדם .מאשר תדרו ולא תשלמו תכף לאמירה ולא
תהיו מאחרים .כי הוא עון גדול ובאים בשבילו עונשים מכוערים .ה׳ יצילכם ואת
זרעכם לעד ולדור דודים .ואם חייבים לכם היו אחרים .לא ת ת ג ד בם ולפניהם לא
תהיו עוברים .וכפרע אם הס אומללים ותסיריס .ונמצא דמם אתם מחסרים .ואם
הם עשירים• לא תבקשו מהם בדברי קנטורים .זולת כדבר איש את רעהו כאתר
תבירים .ומזה תהיו נשמרים ונעזרים:
תביעת ממון.
אם היו תהיה לכס שוס תביעה .עם הזולת העובה היא אם רעה .הזהרו
בני,
בכל מאי דאפשר לפי העת והשעה .שלא לאתר זמן המשפע אשר הוקבעה.
לא להרבות הוצאות .בדתיהם הנלוזות אשר לעין הכל נראות .ואפי׳ אם יהיה לכם נזק
עיי דייני תורתיט .נאמן הוא ה׳!יהינו .אשר נתן לנו .את תורתו תורת אמת לשלם
לכם .די מחסורכם .וחיו אם תהיו זוכים מדיט התו׳ .עיי שקדכם ודכר כזב לבד
שהיא עבירה חמורה יוכל בעל היכולת להזיק לכם .והזהרז מלהיות סרבנים לדייני
התו׳ .רק כאשר יבא לקראתכם שלית ל ד תיש תלכו עמו כדת וכשורה .וזאת אזהרה
יתירה .שלא לבזות ו ל ש לקלל את השליה ל ד כי הוא מעוברי עבירה .והיא א׳ מ ל ד
דברים שחייבים עליהם ח״ו נידוי וצריך כ ^ ה ואם תוכרחו לילך בדתיהס .השמרז
זה יהיה ד ק א אחר התראה לפני המו״ד או לפני אנשים יריאים .ואד תוכלו לדון
נגמהם בדתיהם .בריש גלי ולא תהיו נחבאים כי העון הז :גדול עד מאד שאיבנו
״ י חקותיהם .גדלה
^
.
אלילים ומעשה ידו י ׳
ז
ת
מ
ן י א י ס י
ל
מ מ ו ן
ח כ ד ו
ע
תביעת מטון
צו
נא
לצו
רעתו ומאבל עצמו לדעת הפלא ופלא עד אשר ירד פלאים .כי מחלל את ה׳ ותורתו.
ואק כפרה לאשמתו .והזהרז כל אז״א בעענתז .שת״ז לא יהיו עענזת שקר שעיי
תזכו בדין .כי כל ממין אשר יצא ע״י עענות כוזבות בדק .הרי הוא גזל מפורסם.
ובפנקסו נרשם .וממנו ומזרעו יהיה נדרש .כי רע חרוש יתרש .רק תאמרו האמת
לאמיתו .והמשפע לגיהים הוא .הוא יתן בלב כל תכם לב לעשות משפע עבדו ואמתו:
הון מהבל ימעט.
אל תשמחו כי רב הונכם .ורכישכס וקניינכם .כי מי יודע אם הוא של אמת ואמונה
ולא יש בו מאשר נוגע לזולתכם .ואם לעובתכס והנאתכס .לפני בורא כל יוצר
נשמתכם .כי לא יועילו כל אוצרות רשע .אם ח״ו יהיה בהם חעא ופשע .כ׳ מה בצע.
הוא הממוצע .בזה יוכל האדם להיות צדיק ונושע .מעצת אנשי רשע .ותנו שבת
והודאה ליוצרכם .על מה שחננכם .ושמחו בתלקיכס .אשר נתן לכס .ה׳ 1יהיכס .כי
הוא הנותן לכם .כח לעשות תיל למלאות רצונו משמירת מצוותיו .חקותיו ותורותיו.
ובקשו התפללו מלפניו ית׳ שיתמיד אותו העושר ברשותכם .ותחשיבי שכל הממון אשר
יש לכס .הוא פקדון אצליכס .ברצונו העוב והפשומ נתנו לכם .וברצונו הזך והישר
לכל אשר יחפוץ יענו ויעלו מכם .לזאת אל תצעערואם הפסדתם אותו .או כולו או
מקצתו .ותהיו חודים Wחי ואפס זולתו .אשר הניח אותו .בידכם עד עתה .אך
לעולם תהיו דואגים .וכל ימי חלדיכס תהיו נמוגים .שלא יהיה העושר ההוא סיבת
רעתכם ואבדון נפשכם זלאתור תהיו נסוגים .בעושרו של קרח שנאבד היא וכל אשר
לו רק רע כל המם מתמקמקים ומתמוגגים .האמנם תבקשו מהעי״ת ותהיו תמיד
מתפללים ולא שואגים .שתהיו תתם שולעים על כל אשר יש לכס אפי׳ על קנה אורגים.
כדי לעשות רצק בוראכם אשר יצר אתכם להיות עושים מעעיו ובתו׳ הלנים .ולא
תהיו נשלמים ונאחזים ברשתו כמלודת דגיס .ועל הכל תהיו שפלים .בעיני הכל קעניס
וגלולים .ותרבו בצדקה ומעע״וכאה׳ר .ולהחזיק ב ד לומדי תו׳ העניים והאביונים.
שהיא שקולה כנגד הכל עאכ״ו עובה .ואם אתם עושים Pאזי תשמחי בעישרכס
שמחה רבה .עובה ורחבה .ומובעחים להיות מגני עוה׳׳ב .ואליליזו מבין עיניכם דברים
הללו ותמיד תחשובו .כמה האלם מהיר וזריז בענייני עוה״ז ג נ ל לבבי .ולא יטח
ולא ישקיט עד אשר יעשה תאוות לבז .יצבור ולא ילע מי אסף כשפי וזהבז .ולמי הזא
עמל אי לשונאו וארבו .ואולי לבעל אשתו בקרבו ישים אורבי .ואפשר לסטים יהרגוהו כי
נתט עיטהם בו .אי למלכות ילשיטהו מ ת ן לקולר בעיגדיס קשיס ו מ ד ם דמיו בו.
וכאלה צרות רבות ורעות מזה ומזה אופסו עליז מסובבו .א'כ ל י בן בנז של קיו
י ת מ י ל ק ח ש י ב ישננד
ז
י״י»
ל א השלמתם
המימל עליכס
***Sw^f
מציה
זיצר
צו
הון מהבל יימעט
לצו
הילד לומר לכם •אילו הייתי ייתר -עשיר .הייתי עושה כו״כ וללכת ייתר בדרך היישר .דעו
לל־ם כי זה דרך שטות ומניעת הטוב .כי toהטוב• .ואם מצנע בכוונה יציל מכל קעיב.
וזבד טוב אבוד ויחטוב .ובו יבוא ביינה לעולם שכולו ארוך וכלו טיב .ועל הכל צריך
• האדם להודות לה׳ ט טוב .הודאה גמורה .בשמחה רבה בשירה וזמרה :יצריך האדם
להיות עבד כחרק לגיהיו אין זולתו .ומאי היא הנאמנות שיהיה שקוד ותדיר בעבודתו.
כמ״ש יתד התקועה במקום נאמן .ר״ל-יהיה מזומן .לא .ימיט לעולם .ומיראתו לא יהיה
נטמן .וכתיב בל כמוטו פעמי והרשי! ברשתו אשרי טמן .יפול בה פרט למזומן .אחר
אשר התעיב עלילות ברשע .על כל דבר פשע .ובן מות הוא לאלך צדיק ח&ע .ובצדת
עניותו ויםוריו העיז 'איש רשע .והי״ל שלא יתרעם כלל ובדברי שקר אל ישע .וכל
מת שמשיג יהיה לוי לחםד גדול ועיניו השע .ובטובו הגדול תמיד כי חנון ורתוס הוא
ביום צרתוויישע .עד כיתסדך גדול עלי ומה בצע .ועוד בני .העניות לאדם נודעת.
במקום צרעת והאדם שוגה בדברים שמביאים ׳צרעת .לכן סבול המלקות בתוסצת ולא
מגרעת .ודום לה׳ והתחולל לו ישיב מעליך אפו עת לעקור ועת לטעת .והשלך עליו
יהביכם והוא יכלכלכם בחכמה ובתצוגת ובדעת .ואפי בעת צלתצס תהיה ייראתו
בלבכם נקבעת".ועי׳ז לא תאכל אתכם התולעת.וכמ״ש עמואצכי בצרה ,יופי׳ הרמב״ס
׳כשעמו אנכי בצרה .ועפ״י דרכו בשכל כן דבק בו צרתו ותלאתו .וצערו זטרדתו• .ולא
יטרידוהו מלחשוב בו ובעבודתו .אין׳ לך עבודה זלבקית גדול מזה לכן אחלצהו
ואכבדהי .ואראהו בישועתי .ע״כ עיי חרירים דב׳׳ן ע״ב וכמאמר הח׳ אל תהיה שמח
במה שהגיעך מן העולם .ואל תהיה דואג ונכלם .על מה שלא הגיעך ממנו וממך
נסתר ונעלם-.והיה שמת במה'שהקדמת .ודואג על מה שמתת .ופחד ממי שאחר
המיתה .זו.היא עיקר ביאתך .וחמצא מנוח אשר ייטב לך .ישכבת וערבה שנתך.
זכור נא את מעשיך הראשונים .ותראה היאך הס משינים .פעמים י מגונים.
בג/
י •ופעמים זדונים; פעמים תלך בדרך הנבונים .לעשות מעשים ישרים ^ ונבונים.
ופעמים'בעצת שוטרים ומונים .אשר כולם בלתי מתוקנים .ואינם מונים .וזכור •תמיד
בלבבך .לשמור דברי פיך .ומוצא שפתיך .פן תהיה בלשונך .חלל חרבך .וחבל ה׳
־מעשה ידיך .ותן לב לדעת כי שנות האדם כצל העופות .וכי כל מעשיהם מצטרפות.
הללו למעלן והללי לישובן ביופי הזמן מתחלפות .ובעירי התבל מהייצוא וכחלום יעוף
וצצפוריים הם עפות .ונפלו גדודים עייפות .ואהיה בהטיב לך הזמן .הכל ?היו לך
לאח' נאמן .ואם המקלה לך מזומן .כולם לך כצרעת נעמן .כי הזמן ייתן הנשר
בכלוב לאנחה .וישלח את הזבוב לרוחה .למשאת וארוחה .ידע כי הזמן הוא טבעת
שאין עליה חותם .ואמ״ה .קבל מהזמן מה שימציא לך די סיפוקו .כי המהפתיק במה
שמזומן לו לעולם הוא שמח כי הוא חלקו .כי ב*א ־תמיד רודף אחר גלגל הנרדף ואס
יעמוד הגלגל .הרי הוא הנקודה בתוך העיגול מעגל .ויעיד ׳עליך הלל .כי הוא
ממ £דומה אל הגלגל .גל עיניך וראה את עצמותיך כגל .ותראה •כלימתך ותרפתך
תתגל .כי מלבד מה שחוזר הגלגל .הנה עדה המצבה ועד הגל .לכן דע לך כי הזמן
יקר שבנמצאים .ולא יערוך דבר מהנבראים .כי בטובת העוה״ז אין יתרון לבעליה.
כי ברבות הטובה רבו אוכליה .ומה יתרון לאיש יטריד בה רעיוניו .יכי אס ראות
עיניו •.ועל הרוב יהיה הון חמדתו .ואוצרות סגולתו• .וחדרי משכיתו .ובית נכאתו.
,
למספרי
הון מהבל ימעט
צו
נב
לצו
למספרי תהלתו ותפארתו .בעוד חיים חייתו .או למתרפיו אתרי מותו .והזמן כקרא
צבוע .ותבל דומה לגשר רעוע• תחחיו נחל שיניף עמוק עמוק ונתון חבל גרוע .ודלי
נפוץ נבזה רצוץ וקרוע .והדולה עצל ומתנצל שכל ימיו כצל ראשו פרוע .כא״ש כרו״ע.
איש צרוע .ותשבר כד על המבוע .הזמן נקרא עיר ההדס .כי כל הצולל בו יעלה.
בידו חרס .כי הוא לדאגות ותלאות ערש .ולא תאכל ממנו בלתי בלול עס ארס.
ואמרו החכמים הנעימיס .אשר דברו על תולדות הימיס .העוה״ז בדמות מסגר .ובו
החרש והמסגר סוגר .ופניו בעמון חבוש .וערום ישיב כי יסובהו הזמן מבלי לביש.
ובו יחזה כי הוא אויב בכסות אוהב לבוש .ואה״ת הרבה לעשות חסדים .כי הזמן
מתהפך פעס יאחר ופעם יקדים .פעם ישפיל הנכבדים .ופעם ירים העבדים .הזמן
בעת המבחן •והמחקר .יקל האדם או יקר .והשמד מאהבת האדם ומרעיו .כי לפי
הזמן ירבו אוהביו ומיודעיו .רגע יפגע בך פגע והמה סיבת למקראיו ונגעיו .הזמן
יסתיר כנפיו בגשתו אלינו .לאט לאט כאיש זקן וכאיש שיבה מתהלך לבא לנו .ובהדביקו
אותני .יפריש כנפיו ויברח מהד מהרוח מפנינו .ואה״ח כל יום ויום מימי חיינו.
יביע אומר קימה והושיענו .לכה אתנו .הוקירו עתכס כפז וכתם .יאל תוציאו רגע
ממנו בשו׳׳ק העתים .בלי מחיר יקר כערכו .וזכור עם כל טובה סוכה .ועם כל
צרה תקיה ל1יהים שיעבירנה תיש קל מהרה .כי בזה תתמיד הטובה ותנצל מפשע
ועבירה .כי הזמן א היישר יקרא המית .למקום צלמות .מאיים השמים מזהיר .והשאול
מתרעם והאדם ישן .אמה״ח .לא יראה האדם היעב לא דברים הקרובים• מאד .ולא
הדברים הרחוקים מאד .ואולי בעבור זאת גס הצעירים גס הישישים לא יראו יום מותם.
ההולך לקראתם .אלה מפני ריחוקו .ואלה מפני דוחקי) .כלו׳ קרובו( ..ואה׳׳ח עוד
יולד לאדם כי ידע ערך הזמן .הנה כי כן.היית האדם תוהה ומשתומם .על איזה
דבר החולף בתוך הימים .ונבהל עליו ברתת וזעמים .אין זה כ״א מפחיתות שכלו .ורוע
מזלו .כי מי שהוא חכם אמיתי .לא ישתומם על שום דבר .אשר חולף ועבר .כי לא
ימנע אם הוא מהדברים אשר לו סיבות עצומות .וא״כ ממי יתמה כל ימות .האם יתמה,
מהאש המכלה והמים המכבים .או יתמה מלקות השמש .והיכס יעככבים .שיש להם.
סיבה להסתיר מאורס .ורוב זוהרם .ואס הס דברים מקריים .ידוע כי אין מקרה אס
לא יהיה סיבה עצמית תחת השמים .הקודמת לה כי גס פליתות הטבעיים.־ יש להם סיבות
עצומות.ואס הס דברים יקרו על המעע באותות השמים .לא יתבהל מהם .רק מי
שאינו יודע סיבותיהם .העל אלה כל אשר יעבור על האדם ממקרי העתים .והזמציס.
לא ישתומם ויקבל הכל בסבר פנים .כי כן הסכימה דעת עליון אדון המעשים .וכאזיל
כשם שמברכין על העובה כך על הרעה בימ כי הכל הוא מעשה ניסים .וצריך
להיות שמחים וששים .ואהיחאל ישמח האדם בעובת הזמן .ואל ידאג על הרע המזומן.
כי שניהם כאחת המה דוגמת המן .וחם השמש ונמס כי לא ידעו מן .ואמרו כי מרגוע
ימי התלד כמו המרתף .וכנחל שוטף .הנה תמצאנו א ח ד שובו אל גדותיו .לא ישאיר
כי אם רפש וכרע .על פי מדזתיו• :
ס
שנאת חנם.
בני,
,
הזהרו והשמד לכם משנאת תנם .לא מינה ולא מקצתה לשום בר יש מקטנם ועד
גדולס
צו
שנאת חנם
,
לצו
גדולס .דכתי לא תשנא את אחיך .חלילה לך .כי היא שורש כל הרעות .ברתת
וזוועות *.נסתרות וידועות .ראו מה גרמה שנאת יוסף אתיו אשר שנאוהו .לאחד
הבורות השליכוהו .ולעבד מכרוהו .וכמעע שלא הרגוהו .ובעון זה נתרב ביקו״ת.
ובגלות הארוך המר הזה ארך קצנו .ועדיין לא נושענו .אנו ובנינו .ובני בנינו .יותר
מהגליות אשר ידו בסיבת ע׳׳ז וגיע וש״ד כאשר היה עם אבותינו .וכשם שואהבת
לרעיך כולל קיום כל התו /כך השנאה לאחיך ח״ו לעבור על כל התו /לזה בא
הכתו׳ להזהירנו .להסיר מלככנו .השנאה והתחרות .כי מעוללת אשכלות מרורות.
פשעים רבים וכל העבירות .על ידה יבא לדבר לה״ר דשקול כעבירות החמורות .כחייבי
מיתות ב ד המקושרות .ורכילות סמתה לאד ודרישת רעה .על לא עובה השמועה.
וגורמת כמה וכמה נזקים .ואליה מדובקים .ודברי אמת הנכדם בעיניה אינם מצודקים.
ואז״ל איזהו שונא כל שלא דבר עמו ג ימים מסיבת השנאה והיו נואקים .לכן בני
השמרו לכס והתענגו על ריב שלום בעדת הצדיקים .כי האדם בהיותו שונא לרעהו.
אשר מזרע יש הוא .יהיה מרכבה לטומאה .שואה ומשואה .דעשר קליפין מסאבין
הנקראים אויבי הי .ובהיות האדם דן לכף חובה .יהיה מרכבה לקלי׳ הנק׳ תובה.
ובאומרו לה״ר .יהיה מרכבה לקלי׳ טמאה הנק׳ לה״ר .ובהיות האדם מדבר ביךר
אין פתד 1יהים לנגד עיניו .ומדבר לבריות ברוע פניו .בכעס וזעקה .יהיה מרכבה לקלי׳
העמאה ובו נדבקה .אשר נקראה תדון אפו עברה וזעם וצרה .אין פתר ^הים לנגד
עיניו ונמצאה חלילה .דבק לעשר קליפין מסאבין כל היום* וכל הלילה .מתק למתנה
קדושה מושבם .וטמא יקרא יעלו עשב על גבס .להכי במצורע .שהיה מזגו רנג
ושונא אח איש יש׳ ודנו לחובה ודבר עליו לה״ר .בלי פחד המאורע .ועלה אפו באפו
ומיד הוא גצערע .מה כחיב ביה והצרוע .בגליו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע .ובגדו
קרוע .וכי וכו׳ מחק למחנה מושבו .ואליו לא יקרבו .ולא יגעו בו .לפי שבחה אחרים.
יהיה הוא כבזיון ובגדיו פרומים אזיל סומקא ופניו מחוורים .דהבגדים הם כבוד
האדם כמאמר רי״ו דקרי למאני מכבדותא .וראשו פרוע נגד ק׳יר ומיעוט המורא
מבורא מעלה ומטה .פ ל שפם יעטה שהיה לו לבלום שפתיו .בכל שעותיו ורגעיו
ועיתותיו .וצוהו ית׳ בתורתו .בדד ישב ואין אחר אתו .אולי ישוב מרעתו .כי רבה
חטאתו .וישוב אל ^היו וירחמט ישב ורפא לו ויקבל תשובתו .כי בשובו ממדה זו ודאי
ישוב מכל המרות הרעות אשי בה נכללו וממנה הם יוצאות .וחולפות ובאות .כי לכל
הדברים אם אין יסוד אין בנין .ולא יתקיים שום ענין .לכן בני חיש עשו אתם בחחי'
היסוד תזק בקביעות .שלא ימוט לעולם ויהיה לנתת לפני \ דעות .ואח״כ כאשר
תבנו בניינכם לא תראו ולא תפחדו מרוח זלעפות ומזוועות .כי יהיה לש״ש .לעו״ע
הוא מתקיים .ולכן בעונותינו .נתעכב בנין קדשינו .שהרי אמר 1יהיט .התתילו אתם
לבנות היסוד ואני אגמור בטיט .והנה בעוה׳יר אין שלום בארמנותיט .כ״א שנ״ת
מרקדת בקרבנו .לכן בן אדם עשה למעט .וכקש שלום ורדפהו .אל המקדש המעוז.
ברוב כל עוז .אולי יתעשת ה^הים לנו .והתחנן אל ה׳ בלילה .ותשבו ב א ק על הבכייה
ועל הי׳ללה .מצטערים בפיכם ובלבכם ורומז סלה .ורדפו מהר השלום לעשות .בכללו
ופרטו וכן תעשו כל הימים בו תדבקו לעשות .כקין את גבורתו .ואשר בכחכם עשו.
להושיע אח יש׳ מפח יוקשו .ולא יעלה על רוחכם שנאת אדם לעולם .מקטגם ועד
גדולם
י
,
,
,
צו
שנאת חנם
לצו
ננ
גדולם .ואף אם גמלנם רעה .יש א׳ המשלם את גמולם .הוא הנותן לכל הברואים
כדרכם וכפרי מעללס .כי ידוע שמדת השנאה היא שהחריבה את בתינו .וגלינו מארצנו
ונתרתקנו מעל אדמתינו .ועובר על כמה לאוין הכתו׳ בתיי .שעיי השנאה שמח
לאידו אפי׳ יפסיד נפשו ומאודו .ולא יצעער עמו במיתת בנו יתירו .דכתיב שמח לאיד
וזה מדת עשו הרשע ביקי סדקי .כמ״ש וישעוס עשו וכו׳ ואפי׳
לא ינקה.
הרע לך חבירך ח״ו לא תשעמנו בלבך .כי זה נחמד בבני עשי אשר עב׳רתס לנצחי
שמורה .עברה וזעם וצרה לפי שהם נפרדים .ולאלהוח רבים עובדים .וכל ארא הוא
בפ״ע ואינם נצמדים ,ולכן.נק׳ נפשות .משא״כ אנחט עם בניי כולנו יחד עובדים
גי א רוקע ארצות .ונפש א׳ נקראים .וכולנו נחצבנו מתתת כסא כבודו זרע ברך
ויהיו נקראים .אשר נקבו בשמות .קראו בשמותם עלי רקיעים ואדמות .ישראל עלה
מעלה מעלה .עם סגולה .חבל נחלה .ולתתך עליון על כל גויי הארץ סלה .וכשם שאין
ראוי לאדם לשנא א׳ מאיבריו .אפי׳ אם הרע לו והגדל ציריו .מה רבו צריו .ואפי
סימא את עיניו והחשיך מאוריו .כמו כן אנחנו עם בנ״י בחיריו אין מהראוי לשנא
חיו שום א׳ מתביריו .דכל יש׳ תביריס הס .ואב א׳ לכולם אותזים בידיהס מעשה
אבותיהם .ואפי׳ אם יקפחו פרגסחכם .אי ישיגו גבולכם .או יריעו לכס .לא תנקועו
בלבבכם .ותדעו נאמנה שאין יכולת מספיק ביד שוס אדם לנגוע במה שמוכן
ומזומן לזולתו .יהיה מה שיהיה אין לזרים אתו .בחלקו ומנתו המגיע לו ונתלתו .וכ׳יש
להרע לו בגוייתו .אין ביכולתו ורשותו .זולת מהי״ת שליתותו .כמ״ש הניתו לו ויקלל
כי ה׳ אמר אליו לבזותו .ומסתמא לא נגזר לו מה״ש רק מה שהגיע לו כדי פרנסתו.
כי כל העובות שעושה האדם עם חבירו .הס גזורות וקצובות מאת יוצרו .שאם רצון
הבורא יתש״ל להעיב לו .נותן •חנו בעיני חביד ומעיב לו .ואם אין רצונו ית׳ בזה
יסיר מעליו חסדו ולא ייעיב לו .ואדרבא ירע לו .ותואנה מבקש •ז׳ר ויצ׳ר פעלו.
והכל בגזירתו ית׳ שמו .כי נורא הוא עמקו מתשבותיו מהי גדלו .וכמ״ש דהמע״ה
הניתו לו ויקלל כי ה אמר לו .לכן נא בגי בדרך זו לא תלכו .והרחיקו ללכת בה
ואזי תזכו וחפי׳ עליכם מתכו .כי המידה ההיא היא סיבה למניעת העוב והיושר.
ולעשות רצון היצר .ואם מבקש ממך מתילה .לא תהיה ח״ו אכזרי וקש׳ה אלא תהיה
ט׳ח נו׳ח כקנה חלולה .ואם תבירך .־לא תעא לך .עד אשר יצערך לבקש מחילה
מלפניך .כי תרעומת דברים דוקא יש לו עליך .אזי אדרבא אתה תבקש ותדרוש
ממנו .שלומו וכוונתו כחפצו ורצונו .ותסביר לו פנים יפות צוהבות .בריאות ועובות.
והעיקר הוא לא תשנא את אתיך כלל .ואף כי לפעמים צריך הארס להראות השנאה
לחבירו כי בגלל .שישוב מאיזו דרך רעה אשר דרך בה לפי שעה .ואיש לא ידעה.
וגם לפי דעתו ומתשבתו .זך וישר פעלו היתה כוונתו .כי אין אדם יכול לראות מומו
ונגעו ותובתז .כי אם אתר בלתו .ובפרש אס היו קול דברים אתם שומעים .המבדלים
הרעיון ואינם מדעים .עד היכן מגיעים .ולפעמים בעוה״ר יוצאים חוץ לקצה האחרון.׳
ואדרבא יש להם יתרון ..הבועחים על חילם .וברוב עשרם יתהללו .עכ״ז הוכיח
תוכיח אותו לפי דעתי ישכלז .ולא תשנא אותו ח״ו בלבבך .רק לפנים תראה לו
פנים זעומים .והלב יהיה תמים .עד אשר ישוב מדרכו ולא ישוב לכסלו כל הימים.
והשמרו לכם .לא תדונו אח חבירכם לכף תיבה .אס לא ברור לכם בודאי שאינו
,
,
,
יד
הולך
שנאת.חנם
הולך בדרך טיבה .אבל לא עפ׳־י האומדנות .אחת הנה ואחת הנה האחיינית .משכחות
הרחשונות .כי אס בודאי היו הדברים אמו״ץ נל ארא לפי מהותי שגגות נעשות
כזדונות .וזולת זה אס בשגגה נעשתה ח׳׳ו התועבה .אין כאן חובה .ולא חעאת
כתובה .כאשר יחזור בתשובה .וכ״ש יקיז שאין לנעור שים איבה .אלא אהבתו אהבה
רבה .שחזר בתשובה:
קבלו דעתי.
,
ד ^ /אס שונאכם רעב הוא .לחם לשובעה האכילוהו .ויין רקח השקוהו'.כי ה
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת כי נורא הוא .ישלם לכס גמולכם ומחבל
ינידוהו .ולא ידע כי בנפשו הוא .בני .לא תלחצי שום אדם להיוח מחשבותיכם מחשבותיו.
ועשתנותיכם עשתנותיו .ובפרע מן הפרע בחיי העוהיז אשר האדם אינו יכול למשול
ברוחו ודעתו .להחליף מחשבתו .במחשבת זולתו .ואחת דתו .לקיים עצתו .אף כי
רעה .ולא עובה השמועה .וזו היא המרה הגרועה .אשר האדם עומד על ידיעתו.
ואינו הולך עם חברתו וסיעתו .והיא שהאריכה קצינו ואנחנו לא נישעני .שאין אנחנו
מודים זלי׳ז בין בלימוד'תורתו .בין בדברים העוברים כיא הוקע עצמו להעמיד את
סברתו .וסומך על דעתו .שהאמת אתו כשמועתו .ואף כי לפעמים כן הוא י והאמת
אחו .עם היחיד עכיז על נפש צדיק יגורו להפילו ולהאבידו בשוא ודבר כזב כל ארא
לפי עענתו .ומודה על האמת אין ולא נודע מה הוא .מאין הוא .והאמת נעדרת.
ותתתיה תעמוד הבהרת .ומי יודע שהאמת אתו .כי-גי דעות ה׳"ואדם מה יבין דרכו
והאמת לאמיתו:
להתרחק גזהפידוד.
אס תראו עדה נפרדת .והיא מתחדדת .אצל כל פינה מתבודדת .לצוד ציד
בנ/
כנגדה היא תופרת גומץ ושודדת .ואיש אח רעהו הוא בוגד .הרחיקו הרחק
כמטחוי קשת מהם ותשבו לכם מנגד .כי עצרת בוגדים הס והזמן גם הוא בוגד ,וכמעט
המה יכלו ויבלו כבגד .והשמרו פן ואל תעמדו בעדת מריבים .כי יביאון אתכם להעיד
ברבים .וחוששני אליכם מתוך הדברים תבואו לדבר כזבים .ויתהפכי עליכם האוהבים.
להיות שונאיס ואויבים .מזה ומזה הם נצבים .צרות רבות ומכאובים .ואך את דמכם
לנפשותיכם דורשים ואורבים .לכן בני דברי אלה על לוח לבבכם יהיו נתתמים תקוקים
ונכתבים .ואז תהיו ניצולים בזה ובבא ותהיו נעימים ונאהבים .מזה הס.כתובים .ועונים
ואומרים כולם אהובים :
שמח לאיה
אס נפל אויביכם לפניכם לא תהיי שמחים לאידו .ולא תשתדלו לראותו בעת אשר
ירד מכבודו .כי עוז פרו ישונה הדרו והודו .כי רב להושיע אשר בידו .להשיב
מעליו אפו ואימתו ופחדו .וירבה לו כפלים הונו ומאח .כי יש Wידו .להריק עליו חסדו:
לשון רבה.
ב^י,
בהיותכם באחוזת מריעים .ואזניכם קול דברים אתם שומעים .כמו נייר של
פגעים
צו
%
י
לעון דכה
לצו
נד
פגעים .דבדם הדבדיס דכדם הדעים .אשד אל האמת הם מנגדם ונוגעים.
אם תוכלין שאת יתד בל תמוע ובאזניכם תהיו תוקעים .מה עוב ומה נעים .ואיל אס
יש יכולת להשיב ודבריכם נשמעים .אזי לא תהיו נרתעים .אלא חזור חזור בדברים
המצורקים בשפח חלקות להדר ולהנעים .עד שיהיו דבריכם בדעתם נקבעים .ולא
תאמרו דבריכם כדברי קנעוריס ומראות נגעים .וחסד משוגעים .ופרשת זבים ופרשת
מצורעים .הס לא להזכיר חלילה .ואל תדברו גבוהה גבוהה רק לשון רכה בקול תחינה
וקול תפילה .ואס ככה אתם עושים .מעותדיס ח׳יו לכמה עונשים .מריס וקשים.
בעוה״ז לפני האנשים .המטהרים והמתקדשים .ובעוה״ב לפני hאדון על כל המעשים,
דעי כי לשין שוברת עצמות וכ׳׳ש העליי׳ם)ר״ל ל׳ עצות( ועי״ז יהיו פונים אליכם.
וישמעו לקולכס .ויחזרו מעצתם .ויבטלו דעתם .אזי זכות הרבים תלוי בכם ותנתלו
נתלה .בעוה״ז לפני עדת סגולה .ובעוה״ב לפני hנורא עלילה .ותהיו רק למעלה.
ואס לא הטו אזן ודבריכם לא שמעו .הרפו מהם ידיכם וח״ו בכבודם וקלונם לא
תגעו .כי שכר הוא לכס .בוחן לבות וכליות הוא יידע כונתכם .אל תקנאו בעושי עולה.
אחת קטנה ואחת גדולה .אף כי דרכו צלחה וצהלה .כי ה׳ ארך אפיס הוא ואתדיתם
לבהלה .ורבצה בם כל האלה .ולא תעשו כמעשיהם מכל התועבות האלה .וממועצותס
תהיה גולה :
מריבה.
אל תצאו לריב מהר כלל .כי בגלל .אשד תריבו תשמעו חרפת אדם ובזוי עם אשר
יקולל .וחייו שמו ית׳יהיה מחולל .וכי יריבון אנשים עמכם ואף במכת תלל .השיבו
להם לשון דכה .ואת דכא .קול ענות נמוכה .ולא בחימה שפוכה .ואזי לא תבואו
לעבור בעמק הבכא .הלא ידעתם כמה נפשית עיי יפתח נהרגו .וע״י גרעין שהשיב
רכות רפתה רוחם ולאחור לא נסוגו .לכן אל תפחדו ואל תיראו מביזוי האדם ותירופיו.
וקנטוריו וגידופיו .דעו מ״ש ז״ל .השומעים תרפתם .ואינם משיבים על שמועתם .נק׳
אוהבים לשי״ת ועליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו .ה׳ יזכנו ויזכה אתכם
לעשות רצונו כתאותו :
תיקון נשמה.
ד } /בעודכם חיים על האדמה .הכינו צדה לנשמה .באהבה ויראה ופחד ואימה.
לעשות רצון קונכם tשוכן רומה .להטיב אתכם באחריתכם .ולתת לכם שכד
~
טוב בעמלכם .ונאמן הוא בעל מלאכתכם .לשלם לכם כפעלכם .ותמיד תעשו רצונכם
כרצון בוראכם .ותבטלו רצונכם .בפני רצון חבידכם .והגי ברחמיו .יבטל מעליכם.
.רצון שונאיכם:
אימה יתירה,
בני ,אל תעשי אימה יתירה בתוך מחניכם .כי בזה אתם נלכדים ותגדל ותרבה
ת״ו רעתכם .ולעולם תהיה שמאל דוחה• וימין מקרבת בעוז והדר צהלה
ושמחה .ואף הסוררים ומודם .אשר מהם נשמרים .לא יהיו נדחים לדור דודם .וכ״ש
לריעכם
צו
לצו
איפה יתירה
לריעכס האוהבים אתכם .או ליוצאי חלציכם .ולאנשי ביתכם .לא תעשי! כן .זק״ו לא
תרימו את ידכם .להכות עבדכם ואמהותיכם .כי הוא
ותיו ברגע קעון תהיו נק׳ רשעים שנא׳ ויאמר לרשע למה תכה וכו .ואפי׳ לא הכהו .רשע
הוא .לכן חוסו והזהרו בנפשותיכם .ולא תעשי מכל הדברים אשר אנכי מציה אתכם.
ואפי׳ למשרתים שלא עשו רצונכם .אסור להכותם .וכי בשביל שירדו ממדריגתם .וגלו
מנחלת אבותם .המה פתותים מכם .הס לא להזכיר .ה׳ הוא נתלתם .ואדרבה גדלה
מעלתם .שבשביל זה נתכפרו עוינותם.־ ושומע אל אביונים ה׳ שועתם וזעקתם .ורואת
דלותם ושפלותם .ומתוק לעודדם ולהשיב תמתי מעליהם להשיב שבותם .ואיוב אמר אם
אמאס משפע עבדי ואמתי .ואס הרימותי.על יתום י ד זרועי משכמי תפול .וכתיב וזרוע
רמה תשכר כי יפול .לכן בני ידידי הזהרו בנפשותיכם .ויד לא תרימו .על שום איש
ואשה קעון וגדול שם הוא .אוי לויואוי לנפשו העושה מזה .וניבו נבזה .שנק׳ רשע .ועונו
נרצע .ואיך יעיז וישא פניו כי נפשו הוא תובל .ונערד מתבל .ומי שהוא בעל נפש ויש לו
מוח כקדקדו .ירגיל עצמו וימחול על כבידי .ויפסיד הונו ומאודו .ואף שישפיל הודו.
ויכרית את ידו .ולא יהיה נעדר מעולמו ויקרא רשע כתורח משה עבדו .ומותר
לירד לחייו עד האבירי .מי פתי יסור הנה .לעשות זאת אשיי קטנה .דהמכה ישראל בין
גדול בין קטן בין איש בין אשה .חעאתו קבועה ולפני ה׳ ליו נרצה .ואפי׳ אס חכם
הוא עובר בב׳ לאדן לא יוסיף פן יוסיף ,ואפי׳ בהרמת יד בהשעחא .ירד מטה מטה.
ועונו נרצע .וגק׳ רשע .ופסול הוא לעדות .עשר ידות .אבל המכה דרך מוסר .להדריך
לדרך הישר .אינו עיבר על לא יוסיף .דאמדנן במכות יצא האב .המכה את בנו
אינו נכאב' .והרב המורה לתלמידו .לתומכו ולעודדו .דאינם עוברים .משפטים ישרים.
והתו׳ אמרה ובאתיכם בית יש׳ איש באתיו לא תרדה בי .לא ישתעבד אדם בחבירו
כתאות לבו .ואפי׳ אימתו עליו .או שהוא בוש ממנו להתל דברו לא יאמר אליי .לעשות
לו קטנה או גדולה .אלא לרצונו העולה היא למעלה .ואפי׳ להתס צפתת קלה .השמת
פן תכסיפו ותלבינו פנים של שום נברא .אזיל סומקא ו<?תי תיוורא .או לצאת
בשליחותו לרתוב העיר .לקנות לי ככר לחם אסור בק גדול בין צעיר .יהיה מה שיהיה
אפי׳ ידברו עליכם סרה .כי עין זה יש בו תומרא יתירה .שבדיבורו הקל תכף נטרד
ביד רמה .ואין לו תלק לעוה״ב .עם אנשים של שורה .אבל אדם שאינו נוהג כשורה.
מותר לצוותו לכל אשר יתפץ יטנו תיש קל מהרה .השמד והזהרו אזהרה אתר
אזהנ׳גה .שלא יגיע על ידכם שום משה וכלימה לשום אדם זולתכם .הטו אזניכם.
ושמעו מה שכתב רשב״י בזו׳יק פ׳ שלח .שהיה לח׳ א׳ עונש גדול בגהינם .על שפעם
א׳ למד עם חבירו דבר משנה והוא יודע בא׳ מהתבורה שלא הכין עניינם .ואמר
להם שיטו את אזנם .וידעו שא׳ לא ידע מה בלשונם .ועי״ז נתבייש ונכלם .ובשביל
זה נידון שם לתרפות ולדראון עולם .ואתייא מכללא המתכבד בקלון חביד .שהוא
מכ״ד דברים שחייבים עליהם נידוי לבד מאיסורו .וכל זה הוא מדרכי הבירות .העוזבים
דרכי הישרות .ועושים מעשה נשים .היוצאות צרורו״ת .לחרף ולגדף בדברי כיבושים.
לא זו הדרך לזרעו של אאע״ה המתקדשים:
עין פלילי לפני ה׳ 1יהיכם.
,
הלבנת פנים בושה
צו
נה
לצו
הלבנת פנים• בושה.
תרגילו
עצמיכם במרת הביישנות .עד הקצה האחרון שבאחרונות .ני היא מיה
אתת ממרות שנשתבתו בהם עם בנ״י עם בינות .ומי שאין בידו חרה
זאת .ותתתיה יש לו עזות .בידוע שרגלי אבותיו היו נלוזות .ולא היו במעמד ה״ם
לחזות .בנועם ה׳ כזאת וכזאת .ומכל נוצר ונברא תהיו בושים .א אנשים וא נשים.
ובפרע מלומדי תו ויראי ה׳ מגשים .וכ׳׳ש וק׳ו מבורא עולם tנערץ בסוד קדושים.
אשר מלא כל הארץ כבודו ורואת כל המעשים .העונים והרעים .היתירים והגרועים.
ואיך תשאו פניכם .להרים ראשיכם .משו בני והכלמו ממעשיכם .כי היא מרה נאה
ומשובתת .תל שהכל תלוי בה את כל ונכתת .והכלל הגדול באיש משת לא ידבר כלל
קשות .רק שפתים נעות והקולות יתדלון ולא רזתשות ,וכשהוא מדבר עם תמרו אל
יביט בפרו .אלא ב א ת ישים למ ועיניו .כל מעייניו .ומשנה שלימה שרמ ובושת פרם
לגן עדן .שם יקצור אשר זרע ישם יתעדן .אבקשה מאב רחמן .בלב שלם ונאמן.
ישמור אתכם ואת זרעכם לעולם ממדות אלו המגונות .ותשבו לעו״ע אתם ובתיכם
במטתות שאננות:
,
,
,
גאוה.
בני ,על רמי הקומה אצוה .לא תלכו בדרך אחם גאה וגאון הס ראש לכל חולי
ומדיה .כי גבר יהיר לא יטה .לא לוה ולא מלוה .זעם ביתו איננו שוה ,רק
רע יתרוש אש בנעורת .אש מתלקתת גתלת בוערת .צרעת ממארת .בזוי הוא סתי
ומאוס יששוי ככלב .תועבת ה׳ כל גבה לב .לכן השמרו נא בכל לב ולב .אל תתתברו
לאיש גס רות .כל ימיו מכאובים לא ימצא מטת .ואפי׳ עם בני ביתו לא יהיה לו שעה
א' של קורת רות .כי תמיד רה רע כל היום רודן* קדים ורועה רוח .כ* מרוב גאוותו
אינו מחשיב לזולתו .ולא נברח הכל אלא לצוותו .ואינו תס להשיכ תירופים וגידופים
לעם מרעיתו .ומלבק פנים .גדולים זקענים .נ ע ד ם וזקנים .ואפי׳ אם יהיו חכמים
מתוכמים .ומי שיש מ עזות לא ימלט מרשת החרמים .מתליקת .שנאה .קנאה .תתרות.
שררות .רבנות .נזילות .תבלות .ונאלה רבות אשם מעילות .ועל הכל נקרא רשע.
ואמרו במשנה עז פטם לגהינם .ולא תילקו בלשונם .אם הוא צדיק או רשע .או ע״ה
או הכס .הכל שם הוא דינו פסוק לירד לגהיגם .ואין לך מרה גרועה מזאת .כי שורש
הגאוה היא העזות .ודא גורמת לקלקל כל המרות טובות .הישרים והחשובות .ואף
שיש כמה בני אדם מאליפות מרוכבות .אשר יש להם תו׳ ומצות ויר״ש ואזנם קשובות.
אל ה ד נ ה ואל התפלה .עאכיז טובות במידה זז מפסידים ומקלקלים הפלתם למשואות.
חולפות ובאות .והרחיקו מהם עד קצה האתרון .ועל דל שפתותיכם לא יהיו לזכרון.
ואף שהתירו ח י ל לת׳יח חלק מה .הטיב עוב להתרחק ולא ידבק בידך מאומה .וכבר
אמר התנא מאד מאד הר שפל רות וכו שתקית אנוש רימה .ומי שהוא מעותד להבל
דמה .איך ילך בגדולות ונפלאות .אנא ה׳ 1יהים צבאות .אל ימשו בט קויך .ואל יכלמו
כל מבקשיך .ובגמ׳ אמרו מאן דאית ביה גסות יטה בשמתא .לא מינה ולא מקצתה.
והד קעוקד ע״ז ומי זוטר הא לכתיב תועבת ה׳ כל גבה לב .מתועב ומשיקן כנדה
,
יקכל?
* ^צו־ ־:
גאוין־
לצו
וככלב .והכתוב אמי וים לבבך •וכתב יבינו יונה הוזהרנו בזה~ להסיר מנפשותינו מדת
הגאוה .שלא יתגאה הגדול על הקטן כי לא נאוה .ואפי׳ המלך .יהיה שפל רוח כמו
* ד צ ה ל ך .כמאמר דוד המלך .ה׳ לא גבה לבי ולא רמו עיני .דגם בעין תלוי י המרה
.הזאת הנרגעת .דכתב רבי׳ יונה דמהעבירות התלויות בחוש הראות אחת מהנה רום
>*ע$ם<מהי<* סיבה ידועה .לשורש הגםות .שנא׳ גבה עינים ורתב לבב וכו וזה לזה
מ י 1י ו * י 8מ ^ צ ל י ך האדם להבדיל כל הנאות וטובות עוהיז .מכל אשר יתזה .הבל
המה מ ע ן ^ & ת ו ע י ס .ואינם קבועים .כי תכף ומיד הם זזים׳ ונעים .ולמה בני האדם.
אשר א&&^ 1דם .להתגאות על הבריות .אם בקומה זקיפה ותדב פפיות .כולם
נבראו כמון־ 8£ם 1יהים שיכן עליות .ואס ביחוס משפחה .כולנו בני איש אתד גחנו
בני א ת • ו ל ^ ^ ת ך עלך זחה .ואס בעושר אשר השפיע לך ה׳ 1יהיך .כמה ריקים
ו פ ו י ת ^ & ^ * 1ותר ממך .יה׳ מוריש ומעשיר ואל יתהלל עשיר בעשרו .כי אפשר
הוא־ • J ^ ^ f j Mכמ״ש עישר שמור לבעליו לרעתו וישחית הודו והדרו .ואם
בכט^3^-*3וה'בזויי משפחה על שכמם המשרה .ומושלים בעולם מקטנם ועד
גדולמיי PMfijjfeעבד כי וכו׳ ועוד כי העושר והכבוד מלפניו גזורים .והוא
אדן ואביון מאשפות ירים .ואם בחכמה כמה חכמים גדולים נטרדו
משפיל
מעוה״ז ' jcggfrכדואג ואחיתופל וירבעם וכאלה ויתרה .ואשר בידו .יתש״ל אין
מ ב ל ע ה ^ , .מ ך שפה לנאמנים .ויקח טעם זקנים .ואל יתהלל חכם בחכמתו .ואיך
האדם א א ^ ו ח י א ל ת ך מטיפה סרוחה נולדת .וממעבר השתן עברה .ונכנסה ויצאת.
ובחייך בוש ^ fצ ל #י ז אתה .רימה ותולעה במותך ואף כי עפר אתה .ואל עפר תשוב
ושמה ישבת :והיה כלא היית .ואיך תכעיס על זולתך .ולא תכעוס על עצמך .שאתה
עורף נפשך באפך .ואתה עע״ז בכעסך .ואתה מכעיס את קונך .ועתיד ליפרע ממך.
ואיך תקפיד על הבלי העוה׳׳ז .וסופך למות ורוח עברה בך ואינך .ולא יכירך עוד
מקומך ,רואיך יאמרו איכה .ואיך תתעצב על עולם שאיני שלך .ולא תתעצב על
פר^לת נפשך"מצופך' .ברתת וזיע ואימה חשיכה גדולה נופלת עליך .ואיך .תתמוז
לצבך זהב ולבנות בתים ועליות מרוותים .וסוף כל סוף האדם יובל לקברות .באחת
המערות .אמה על אמה ברום אמה .בתחתית האדמה .ואין בידו מאומה .ולאחרים
יעזוב תילו להבל דמה .ימי הוא זה ואחה הוא אשר יתפלל עליך .או אשר יתענה
ב£בילך .או ירצה בוראיך .על עוונותיך .אחרי מותך .והמות רודף אתריך .ואתה
הולף על רגליך .וזקופה קומתך .בכל יום ובכל עת ובכל שעה ורגע .אתה מרבה
להרע ולאילאטיב זאת תורת נגיע .ואיך לא שמת על לבך .למתר יהיה האות הזה.
ואתה תתזה .הקבר והעפר מטתך .והתולעת ורימה ריעיך ,והמתים בשער מיחליס
ומצפים בואיך .ולא ילכו משם עד אשר תבא אליהם בעל כרחך הלא ידעת שהם היו
חפל 6לשוב הנה ..להשלים חסרונם כבראשונה .־ואיך תכלם מן היצורים אשר הס
עדנה .ולא תכלם'מיוצרם צור קדם אעונה .ואם אתה אוהב נאמן .לאב רחמן .הכן
עצמך בימיך הקצרים .לימים הארוכים הנעימים והנבתרים .ומבית ההפסד והנסיעה.
לבית הקיים כיתד התקועה .ומבית היגון והאבילות .לבית השמתה .והתענוג ושיר
למע׳לות .ולצאת מעבדות לחירות .טרם תצא כצאת היוצא להרוג אשכלות מדורות.
?י שורש כל העבירות .היא הגאוה עד אשר הדברים אמורות .כל המתיהר נופל
,
n
?ני\?ס
׳צו
נאוה
לצו
נו
בגהינם .בחלרי שאוגס .כל ארס שיש בו גסות רוח .כאילו עע״ז יחליסו כח .כל אלס
שיש בז גאוה .כאלו בא על העריה .כל אלם שיבג״ר כאלו בנה במה .חללו לכם מן
הארס אשר באפי נשמה .כל אדם יכו לסוף מתמעע .מעת לעת .כל ארס וכו׳ ראוי
לגרעו כאשירה .בזעס ועברה .כל אלם וכו׳ אין עפרו ננער .בתחיית המתים* .שאר
ביל המשחיתים .כל וכי׳ שכינה עליו מיללת ומתאוננת .ונפשו עליו תאבל גם מקוננת.
כל ארם וכו׳ אמר הקב״ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם ,ואינו בוש ונכלם .כל
המתיהר אס נביא הוא נבואתו מסתלקת .אם חכם הוא חכמתו נפסקח .כל אלם
וכו׳ אין תפלתו נשמעת .שנאמר יבא כל בשר וכו׳ ה׳ גיהיס חיים .יסיר מסיה העורון
מעלינו לאור באור החיים .ולעשות רצונו כרצונו בעדי עליים .ללמול וללמל •לשמיר
ולעשות תמיד כל הימים אשר אתם חיים .אכייד;
מי שאינו• מתגאה בנפשו הגביהה למעלה .והמתגאה בה למעה השפילי**
ואמר עול לא נתגאה בנפשו׳ על שראה בה מה שהוא גדול ממנה בקלות
ומראה שמתתז לזה )ר״ל לקלות -הרעח שבו( והוא הנק׳ גאוה .ואה״ח תמיה אני
מי שעבר פעמים .במעבר השתן והדס איך יתגאה גבר ולא ישה עיניס ,ואה״חאי
שמתגאה על ב״א הוא שפל .הולך באישון לילה וערפל .ומי שבעח בעצתו .תעה לבבו
כשכור ושחקו.עליו כל בני חברתו .ולא יגוה אפי׳ עם בני ביתו .ימי שסמך בשבילו*
נכשל לרוע מזלי .שאלו לחי מה היא הגאוה .ואמר היא שענח שאין בעלה מכיר
בה והיא עוה עוה .לכן סורו נא מדרכי הגאים• כי המה ממחוסרי המדעים .וכפי
עניין הבנאים .המה תמיד לה׳ רעים וחע^ס .ואמה״ח .המשתדל לקנות חכמה׳ ומדע.
קרני הגאוה יגדע •.ובכל מדותיו יתודע .ואה״ח עצימת העין היא תצי^צה בפני
התאוה .ועיניס רמות היא משורשי הגאוה .ןאה׳׳ח •נבחר מות מחיים .כשיתגאו על
הנכבדים הבזויים .הגאה וגאון בכל איש הוא שיה .אך משתנה הוא בהראותו.׳; £3לא
נאוה .ואה״ח כי הגאיה מסירה את האדם מדעתו .ונהפך לאיש אתר זולתו*ה*או3
וגסות י הרות .תביא האדם לחעוא ולפשוע אכיל ושעות•-.ולבד״בגאזתו נטן;.ב?ויח.
כי איננו מקבל תוכתות מוסר.־ יאיגי יודע לעשות •רק רע היפך הישר :ו ב א ? #גני.
מאד הלבד מגונה .ואהיח השוכן ברום ההצלחה הגדולה.׳ מוכן אל הנפילה .׳והךוצה
לעלות לגדולה .יתראה קען ושפל ולא יתנשא בעיני עדת סגולה .כיהענוה והשפלות.
דרך ישר לעלות .ברום המעלזת .ולקנות הין ועושר ,בנתיב הכושר .ישיאונה לאדם
.את• כל אשר יחפוץ ,ומדרך היישר* החכם לא ישמיע בחוץ קול אמרתו .להראות
העמיס תבונתו .וזה •?יאנו אל המעלה ואל החשיבות .וקניין חדות השיבות .ע״כ
מהרים חפץ זצ׳׳ל בספרו הנתמל מלאכת מחשבת עה״ת הביאו הרב ;ועם המרות
.ת״א .בתום׳ נופך נועם שיח ולשין .יעויש:
,
ואה״ח
.ענוה.
־ בני ,אשריכם מה נעים גורלכם .אם תהיו זוכים ,במדת הענוה .אין קץ למעלתה.
ואין גבול לתועלתה .אך אם על אדני האמת היתה תכלית עשייתה כי
•בעו״הר יש כמה מינים פסולים בהנהגתה .והאדם תושב בדעתו שהוא בא עד
תכליתה .והרואה יראה בספרי הראשונים והאחרונים .כמה וכמה־ הוא חסר מכמה
עניינים
ענוה
צו
לצו
,
עניינים .מענייני יריש והתו והמצוה מאשר ידעו אבותינו הקדמונים .והוא עדין
כאפרוח שלא נפקחו עיניו .בכל ענייניו .ומכלל הן צריכין אתם להעביר על מדותיכם.
ביתר תיבה .כי היא מרה עובה .בלי קץ וקצבה .מרגניתא דלית לה כרמי .לא
יערכנה כל אבני חפץ .רכל מי שמעביר על מדותיו .מעבירין ממנו פשעיו וזדטתיו.
ואין הקב״ה מדקדק עמו על תעאתיו) .עי׳ ר׳־ה דייז( וגורם אריכות ימיו ושנותיו.
)עיי תגיגה ד״ה*מגילה דל׳א( והנעלבין ואינם עולבין .שומעים תרפתם ואינם משיבין.
עליקם נאמר .כמין חומרי .ואוהביו כצאת השמש בגבורתו .ואין גבול למעלתו .והכ״ל
יתקור בעונ מנתו .לעשות רצון יוצרו כאשר צוה אותו .כי הוא יודע מחשבתו .כי יש
צדיקים ותסידים אשר בזמנינו .שהם נראים לעינינו .שהם מתנהגים בדעת רחבה.
ובאמת לבם נשבר בקרבם לאין תכלית כאן מאהבה .ושוב כוונתם רצויה Wדגול
מרבבה .ובאמת לאדם הפשוע הדבר קשה לעשותו .כי לא ידע ולא בא עד תכליתו.
לכן תדלי לכם לבל תכוו בנחלתו .השי״ת יזכה אתכם אתם וזיז למדה זו .ויהיה
תמיד בק עיניכם דברי הרמב״ם ז״ל שכתכ שכל דברי העוה״ז הבל ודק .ואין כדאי
לנקום ולפעור .ותמיר האדם חתור יחתור .עד אשר יהיה לבו שלם עםחבירוואפי
הרע לו יעביר רעתו מכל וכל ולא ח״ו בקרבו יסתור .זיע שכמו לסבול וילמ ד ממדת
קונו .כמו שהובא משם ס תומר דבורה וז־׳ל .ראוי האדם שידמה לקונו בס יד הצורה
העליונה .כמ״ש ולדבקה בו .מה יופיו ומה עובו .לא זז מחבבו .והנה הק ביה נותן
בנו .כח וחיות וזן אותנו; ובאותו הכח הולכים אנו .וחועאים ומכעיסים .ואעפ״כיחש״ל
אדון המעשים אינו מונע ממט .הכח ההוא אשר נחן לנו .ועדיין הכח כמאז ומקדם.
עוד זא,ת יתירה .שהאדם בתעאו עיי העבירה .בורא משתית בזעם ועברה .והקניה
זן אותו .לרוב רחמנותו .ואיט מניתו לכלותו .כדי רשעתו .רק ממתין לו אולי ישיב
• ״ש ק*ו שיפקח האדם את עיניו .ויחנהג עם חבירו .חף שקללו וחרפו והרע
לו וציערו .ואף שעדיין לנגד עינו רעת חבירו .יסבול הכל ויעביר רעתו וישבר
תאוות יצרו .ולא ים*ד ממט טובתו .וכיש שלא לשנאתו .ולא לבזותו .מפני איבתו .ולא
עוד שצריך שיביט כי אם בטובתו .ואל יביע כלל במרת רעתו .יאמר די והותר .שהוא
עושה מרה זו העובה היא בגלוי כמו בסתר .עי״ש .ומכלל לאו שלא לפסול בתבירו כל
עיקר .בשום אופן שבעולם לא יהיה מאנשי המתקר .על הנהגותיו ולוי עליו עפיי
מדותיו .כי לא עזב הוא עושה פעולותיו .מה לד ולצרה הזאת לעשות מגרעות .ולבוא
לידי מדות יעות .לה״ר וכדומה .כי כל הפוסל .במומו פוסל .וציץ האדם .לזרז עצמו
ולא יהיה נרדם .יסבול כל מה שיעבור עליו .הן מזב הן רע לקבל הכל בשממה.לפי
פעוליו .והכל חסדיו יתש״ל מה רבו מעשיו מי יתקור אליו .וכל מה שעושה האב לבנו.
הכל חסד ורחמים ויתן חינו .אך הבן לקוצר הבנתו .אינו מבין מהטובה אשר הוא עושה
אתו .ולפעמים סברתו .היא לרעתו .ולא ד ע אתו מאומה .כי*דעת האב זכה ונקיה
להשלימו בדרך חכמה .כי הבן תושב מתשבתו .שמתמת שאביו שונא אותו .הוא מייסרו
ומוכיתו בקנאו את קנאתו .ונוקם את נקמתו .כי כל ענייני עוה״ז הכל הבל .ואתדתם
אבל .אך האדם מתמת קוצר השגתו .אין מבץ תכליחו .ואינו מראה חובתו .לכן בני.
דעו וראו .כי אין עור מלבדו .לו תאות הגדולה והשבת הראוי לו כי לעולם חסדו.
והכל יכלה ויבלה .ואמת מלכנו תמיד היא מלא .יכל אשר יעבור על האדם יקבל
,
,
מ ד ע ת ו
כ
ו
בשמחה
צו
ענוה
נז
לצו
בשמחה ולא יחן אל לכו שוס אנחה .כי הכל ח ס ד ה׳ אזכיר וישישו נשמחה .ואף
שהוא אינו מבין העובה ה' יודע בדרך אב הרחמן שכל מה שהוא עושה לבנו יחידו
הכל לטובה .חרוב אהבחז בו אהבה רבה .ומזה תחחזקו באמ״ש לבטוח בה /כמי
שיש לו אב עשיר .שאינו דואג עבור פרנסתו שמא יחסיר .שבודאי לא יעזבנו .כן
האדם יהיה לבו נכון בטוח בה׳!יהינו .ואלו היה אדם בעל בטחון אמיתי .לא יחסר
לו שוס דבר .ואליו לא יחובר .שוס דבר רע ויתעבר .אך דבר גדול הוא זה .ומי
הוא זה ואיזה .אשר יהיה בעל בטחון באמת .וה׳ גיהים אמת .ינחה אתכם בדרך
אמת .וכן אמרו אס תרצה להיות אתך סייעתא דכמייא השפל עצמך עד עפר לפגי
כל בדיה .בפיך ובלבבך .ובעיניך ובמעשיך .שנא׳ כי שחה לעפר נפשנו .דבקה לאדן
בטננו .קומה עזרתה לנו .כי הארס עץ השדה הוא .ומכל האילנות .לא בחר השי״ת
להשרות שכינתו כיא בסנה שם דר מעונות .הוא השפל מכל האלנות .והיינו מרום
וקדש אשכון ואת דכא ושפל רוח .ואל זה אביט אל עני ונכה רות .ואפי׳ אם יהיה
עשיר בממונו והוא משפיל עצמו .לפני עמו .הדר הוא לפני קונו השוכן במרומז .ודוד
אמר כי עני ואביון אני .בני היקרים .הוו זהירים .כאשר תראו מטתכם .זכור תזכרו
מיתתכס .ושנותיכם תקצורנה בשינתכם .ובחפץ ה׳ הגדילו מעשיכם .ואל תשקטי ו1י
תנוחו יומס ולילה מלרדוף אחרי גיהיכם .התו׳ והמצוה לעשות רצון יוצרכם .ילש׳׳ש
יהיו כל מעשיכם .ולדבר הזה תתנו דעתכם .הלא תראו בעיניכם .כאשר תלכו לעשות
צורככם .תדעו ודאי כי האדם אין וחייו דראון •לכל בשר .אשר במעט רעי חייו תלויים
והלוך ילך ויחסר .אס יסתם או יפתח א׳ מהם תייו יכלו .וימיו יבלו .וברגע א׳
יהיה כלה לולי הנשמה הטהורה והתמימה .אשר היא עתידה ליתן דין וחשבון לפגי
שוכן רומה .כמעט נמשל כבהמה נדמה .לכן בני .שיתו לבכם ישמעו זאת .והיישירו
מעשיכם בעטה ולא בדרך עזות .ותזכו לתזות .בנועם ה׳ ולבקר בהיכלי .ויש דברים
שהאדם יכנע בהם לפני בוראו .הא׳ כאשר יחלש כותי בצאתו ובבאו .ותשש כחו
מתנועותיו מפני החלאיס ומזגיס רעים .אשר בקרבו מתנועעים .בה שעתה .יכנע
לבבו לפני הבורא .ואז יחלמהו וירפאהו הצרי .הב׳ כשימצאהו פגע מאוהביו או מקרוביו.
או ירד מנכסיו לפני אויביו .וכיוצא ויצטרך לבריות .יכנע לפני ה׳ יישמע קולו ויצילהו
משיני אריות .הג׳ כשיחשוב כמה חובות .עליו מאשר עשה עמו בוראו מהטובות.
מאליפות מדובבות .שעשה עמו היוצר והבורא .והוא הולך עמו בקרי .יכנע ויפחד
מהעונש מה חדי .ישב ורפא לי .וישמע מהיכלו קולו .ורפא ירפא:
כי ארי׳סטו עברה איזה דו״ד ביט ובין אשי׳נא אוהבו .שגם הוא היה בעל
ד ע ה גדולה בלבבו .ובכן נתן אל לבו להכנע אליו .כי היו ימים רבים
״"
שלא ראו איש אח אחיו ולא שמע עליו .ויהי מקץ ימים ויקם ארי׳ סטו וילך ויאמר
אליו .הלנצת תעמוד השנאה בתוכינו .ועוברי אורח אנחנו .כי היום כאן ומחר מי
יודע מה יהיה לנו .וכיש כי יתעללו אנשים בנו .לאמר הלא תראו שגס הקרובים
נעשו רתוקים ממשפטי היושר .כי אם אילי אמתין עוד עד שיתעוררו איזה אנשים
לקרב אותנו .הנה איש אין בארץ לבוא אלינו .כי הכל חפצים אל הפירוד אי לזאת
לכא נא אתי ונחדש ברית אהבתינו .ויען הלז דבריך היו לי למשיב נפש לחיותנו.
ועתה הנני כדברך .ויאמר דע איפה כי אנכי ה־ןדמת לבקש שלומך .אף כי זקנת
ואמרו
,
טו
ממך
י
צו
לצו
ענוה
ממך .ויען הלז חי אני .צדקת ממני .אנכי מסב הריב ואתה מסב השלוס לא יסור
מאהליך .ע״כ מס׳ נועס המדות ע״ש:
למי כל חמדה .לאיש שר המדה .ומי ילבש החרדה .היא העטה הידידה.
והנכבד מכל אדם .מי שישפיל עצמו בשעת עלייתו .ובעת עלייתו .לרום
מעלתו .וגדולתו .וימחול בעת שיש לו יכולת להנקס .ויעמוד בדין עם חבירו בעת
שהוא תקיף להתנקם .וחזק להתגבר .ימנע אף על דבר .ואין העטה ניכרת .רק בעת
שהאף והחימה גוברת .כי אחרית כל קטטה חרטה .ואחרית כל חרטה קטטה.
ואחרית העטה שלום .כי קרן המשכיל ענוה .וקרן הכסיל העזות והגאוה .ועקב כל
עטה .אהבה ושלום ועוז וחדוה .ותחילת דיוח העניין .שיעזרו אותו ב״א על הסבל
בכל ענייניו .והאיש הישר באמת .לא יבקש תכלית שלימיות כל דבר :
ואה״ח,
עת לימוד
2fvjהוי שקוד ללמוד ת ו ד ה ל ק י י ם מצות ה׳ ברה .והגית בו יומס ולילה) .ס״ת.
מות׳׳ה עי׳ד מיש בירד חייב ארס ללמוד תו׳ עד יום המיתה( ובקול נעים
וזמרה .יהיה לימודך במורא .ושטתיכס יהיו משולשים שליש במקרא שליש במשגה
שליש בגמרא .והזהירו בלימוד שהוא יביאכס לידי שמירה .ולשמור אתכם מכל צרה.
ימחרון אף ועברה .ועסק התו׳ מכפרת על כל פשע ועבירה .ואם זכיתי אני בעדכם
והייתם מלומדי הגמרא .תכווני באיזה הלכה ברורה .ואם חננכס קונכם וזכיתם אתם
לדעת איזה סברא .תכתבו בס׳ על הנייר ועל הדפתרא .כי היא עולה למזבח כפרה.
לפני גי גדול ונורא .ותמיד כל היום תחוסו על נפשכם ללמוד וללמד תורת ה׳
תמימה .ע־׳מ לשמור ולעשות כל הימים אשר אתם תיים על האדמה .ולפתות חיי
פרקים על הסדר ממשנה •.יענגו הגוף דתנו לנשמה עדנה .בכל יום ויום .תמצאו
פדיום .לפני גי נורא ואיום .וזוה״ק וס׳ תהליס ,רוע הגזרות מבטלים .וספרי המוסר
יאירו הנשמה ולא יסרח הבשר .וחק לישראל הוא .מה רב יופיו וטובו כי טרא הוא.
כי הוא בלול וכלול מכל מילי מעלייתא .לעילא חן כל ברכתא .ואורח חיים ויורה
דעה .הלוא תדעו הלוא תשמעו .ולא תבואו לידי מכשול ועון ומידה רעה .ובכל לב
ולב הבינו דיני בתים וחצרות .ברכות והודאות ומיני פירות .זה פטור וזה חייב הללו
אסורות והללו מותרות .אלו פסולים ואלו כשרים .וכפות תמרים .ועסק התו׳ והמצות
עליכם הם מגינות .מכל מיני פורענות .החדשות והישנות .ויהי מה .לא יעבור עליכם
זמן מה .היינו יומם ולילה .ח״ו לבטלה .בלי עסק התו׳ כי זו רעה תולה .ב״מ תס
וחלילה .ולאחיכם הקטנים תלמדו לנער דעת ומזימה .דדך ארץ לעולם קדמה .ותו׳
ומצות בעיתים מזומנים .וכאשר תלמדום לא תהיו עליהם קפדנים .ולא רתחנים ורגזניס.
ובעת לימודם הזהירו אותם לא יהיו ביישנים .כמאמר התנא לא הביישן למד .ולא
הקפדן מלמד .והשגיחו עליהם בעינא פקיחא .ולא תתנו להם מנוחה .לבל תניחו
אותם .להתערב עם ילדים זולתם .בהליכתם ובביאתם .כמו שנתגדלתם אתם גס הם
תגדלו אותם .ועל קו היושר הנהיגו אותם .וכן אתם גם אתם בע״ה אם יתן לכם.
ה׳ גיהיכס .זרע אמת ונחלו לעולם .תעשין כן לבניכם אחייכם מקטנם ועד גדולם :
י
^ § ^ 5 £ל " * ־ -
י־
צו
למוד המשני׳
לצו
נח
לימוד המשנה
ךןןמן ויאמן לבבכם .באותו המעט אשר חננכם k .חנון ורחום מידיעת התו׳
י כאשר לימדתי אתכם .ועשקו בו כפי יכולתכם .הן רב הן מעט לא יסורו
מפיכם .לימוד המשנה לתיקון הנשמה .כי מותר האדם מן הבהמה .וס׳ תהילים רבו
מעלותיו .הן הן מראותיו ופעולותיו .באופן שתהיה ידיעתכם .בעבודת הי״ת בעוב
כוונתכם .באמונה שלימה שה׳ אמת .והנחילנו תורתו תורת אמת .ואין עבודה לזולתו.
וכלי החכמוח מפני חכמת התו׳ מאפס נחשבו ויכרת זיצמת .ואהבתו ויראתו ויחודו
תמיד תשימו נגדכם .כי רב להושיע מחיה וממית .ואשר חותמו חותם אמת .ינהלכס
וינחה אתכם בדרך אמת:
טיולים ודברים בטלים
בני בני .אל תתנו לב להבין ואפי׳ לראות יופי העיר והבניינים .והרחביס המצויירים
והמכויידם מינים ממינים שונים .ופרדסים וגנים .ונטעי נעמנים .ופרחי שישנים.
ובגזירת מצות האב לבנים .לבלתי יעמדו רגליכם כולכם בנים ובנות גדולים וקטנים.
בבתי טרטראות וקרקיסאות .חיו לא תבואו שמה אפי׳ לראות .כל מין ממיני שחוק.
לבל תעמדו אפי׳ מרחוק .מאד מאד הזהדו שלא לאבד אפי׳ רגע באלו הדברים בטלים
וליצנות ולא תשמעו לעצת היצה״ר המביא עצות מרחוק .כי הכל הוא עושה כדי למלאות
עליכם פיו שחוק .וזה הדבר הוא אב אבות הטומאה .להמשיך על האדם כל מיני
תועבה מאשר בעיניו ראה .ובגזירת עירין פתגמא ובמימר קדישין אני גוזר עליכם.
לא דבק בידכם מאומה .מכל מיני שחוק אשר על פני האדמה .והעולה על כולם
שחוק הקרט״ן כלל וכלל כי קרט־׳ן גי׳ שט״ן .אם לא חיו במקום חולי או יום פורים.
ולא בחברת זרים .חיו הדברים אסורים ולא מותרים .זולת בתוך בתיכם עם אנשים
קרוביכם .ותול׳׳מ .ולא תתאוו לכל מראית העין .ודעו וראו כי חלדיכם הוא כאין.
צל עובר כהרף עין .כשיכור מתרונן מיין .כי הכל הבל ואין בם מועיל .הוו מחשבין
ההפסד אשר לא יועיל .נגד הדוח אשר הוא מועיל .וזה ודאי לא ינעיל .כי סוף כל
סוף אדם למות .ומי יודע היחיה עוד כמה פן היום ימות .או מחר ואיננו והיותו נטמן
ברגבי עפר וקינים .וירום תולעים ויבאש והנה עלה כלו קמשונים .כוסו פניו תדליס
בבושת פניס .וסביביו נשערה משמאילים ומימיגים .מחבלים ומקטרגים שוטניס ומונים.
מורידן ולא מעלין בבורות שאוטם .ולא יבואו לראות בעוז והדד השוכן מעונים .זולת
הצדיק שומר אמינים .עיניו יחזו חופות יפות מכל מעדנים .ונהרי נחלי אפרסמונים.
מינים ממינים שונים .לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו .כולי אומר כבוד שידי לו זמרו לו:
עיה״ר
בני ,הרואה את חבירו .ומקנא בו .משרה עיהיי׳ר בתיך קרבי• יכ״ש אם מדבי
בפיו כמה טוב יש לפלוני .הוא חבירי של בלעם .שי־אה את יש׳ פעם אחד
פעם .בעינו הרעה .ועכ״ז אמר בפיו מה טובו אהליך יעקב וכי׳ אזן שמעה .כדפי׳
דשב״י ע־׳ה נמצא לשוט הרע .שליח צס״מ ועליו נא׳ פיך שלחת ברעה .הקלי׳ שנק׳
נחש
צו
עיה״ר
לצו
נחש לדבי לה״ד .ומעל צוארו מצות ה׳ פרע .ומשפד תמיד להזכיר העין .לק יזהר
ראדם שלא יראת בחבירי .ויקנא ממנו או על עושרו .או על הצלחתי• אי על כבודו
והנאתו .כי כל זה הוא גורם לרעה לעצמו ולהשלים רצון חבירו ותאוותי .כי כל זה
הוא גזרתו .ית׳ אשר נגזר מאתו .ושמעתי באומרים לי מעשה שהיה במלכות ישמעאלים.
פ״א היה המלך רוכב על םום שלו והוא שש ומתפאר במקהלים .ואי ממשרתי המלך
נתן עיניו בו .ובקרבו שם אורבז .ותכף נפל השוס ורוכבי .ויתמהו האנשים כי נד
ממסיבו .ותכף ומיד כיד המלך הביא הרופאים לעשות .תרופ :לשים כי חביב הוא
לו מכל המרכבות .ונלאו הרופאים .והמלך אמד לאשר על ביתו כרוזא קרי בחיל
בתוך הבאים .כל אשר יעשה תרופה לשוס המלך ורפא ירפא יעשרנו המלך .ויהי
כשומעו האיש דל והלך .אשר נתן עיניו בו ויקס וילך .ותכף עשה לו סגולה לעיה״ר.
וירם הסוס על רגלו כבראשונה .ויתמהו כל האנשים .וילך האיש לקתת לי שכרו
מאת המלך בתוך היועצים .ויאמר המלך לאיש הלזה .אתה ראוי לכל הכבוד הזה.
אך אמוד נא לי .מההוא החולי .ש:יה לסוס הזה .עד שנלאו הרופאים .ואתה רופא
אומן תקרא כהרף עין עשית לו תרופה .ויען ויאחר האיש ההוא בנועם שיח ונפש
היפה .בעין רעה שלי אני ראיתיו .ואנכי ג״כ יודע מכאובו ורפאתיו .בה שעתה אמ״ל
המלך .כ״כ חזק ראות עין שלך להזיק והיו למאו׳רות .א״כ איפה הוציאוהו לתוץ
ישלמו לו שכרו ונקרו את עיניו ויחנו בחסידות .כי מי יודע היום עשה זאת בסוס
ולמחר בי בעצמי .לכן השחרז נא מדרך זו .לכו חזו .תכלית הדבר ומעשהו .רתל״ו:
חירוף וגידוף
בני .כשומעכם את הקיול מחרפים ומגדפים .לא ההיו אחריהם רודפים .ותשימו
נגדיכס המאזנים .בכף אחת חעאתיכם הגלוים .וכ״ש הנסתרים מן העיניים.
ובכף שניה ההלבנה והחידופים והגידופים .ודברים אשד לא עובים ויפים .יתראו בחוש
הראות .כי כף האשמות והחטאות .ירד מעה מעה וזה לך האות .ואז תשתקו ולא
תמצאו המצאות.־מה להשיב לפני \ד הצבאות .לכן כל אשר יעבור עליכם מה .תצדיקו
דינו ית׳ בכל ולא תרבו אשמה .וכן תעשו לכל מיני צער בדיבור ומעשה מאומה.
ועי-׳ז תצילו עצמכם מדדת שחת ותמצאו מרגועכם לפני היושבי בשמימה .וכיון שהאדס
נבדל מן הבהמה .בדיבור ובקומה .איך יוציא אותו החוצה לבעלה .אי שלא במקום
טהור בעסק תו׳ ה׳ תמימה .והרוצה לידבק במרת הטוב צריך פעם א׳ יעשה עצמו
חרש אשד לא ישמע .ופעם פתי שלא הבין הדבר הרע הנשמע .ופעם שבהדיא ניכר
החירוף ישתוק ויגמע .וייטב לבו בכוונת דביקתו בטוב העליון .ופעם יאמר תטאתי
עדתי פשעתי לדר חביון .ועייי׳ז וסר עונו בבושתו .ונגד כלימתי .אור לי בציין .לפני
\ עליון .ויהיה מודה וישמח בה׳ והוי כאילו נהרג על יחודו ית׳ ומוחלין לו עונותיו.
ולא תזכרנה אפי׳ אחת מחטאתיו .כדרך המומתין שמתורין ונמחלין עונותם .וסי׳ לדבר
כל המ׳ת ביי׳יש מוחלק לו כל עונותיו .והביעט בישורין גדול ע־נו מנשיא .ורם וגדל
עונשי .ולשומע חרפתי .יסודן גדולים הס נצבים לקל־אתו .והמשיב עליהם .היינו בועט
בהם אלא צריך להצדיק עליכם .את הדין ובפה מלא תאמדי חטאתי .כי עוניתי
ידיו'אלה נפוגותי ונדכתי .וידי כבדה על אנחתי .ואה׳ח אם תרצה למציא מנוחה .אל
תתן
צו
חדוף וגדיף
נם
לצו
תתן לכך.לשמוע שוס שיתה .מכל דברי ב״א אפי׳ יקללוך לא תתאנח אפי׳ אנחה.
ואפילו הוא עבדך תקבל הכל בשמתה .ודעתך עלך לא תהיה זחה .כי אס תתן לבך
לדבריהם תכעיס ותהיה צווחה .ויחשך אור הנשמה .ואפי׳ אם תהיה חכם תכמתך
נשתכחה .יישאר בידך זולת הינק ואנחה .ונעדרה מקרבך השמחה:
ביזוי
ב^יי ,כל אדם דש׳ יהיה בעיניכם לעיב וישר וגדול יותר מכם .וזה יביאכם .שלא
תזלזלו בהם .ותנבדו אותם ותיקר נפשי בעיניכם .כי אולי אתם תצערכו להם
והם לא יצערכו לכם• ואילי יש להם מעט״ו מוצנעים .וידועים לפני תמים דעיס.
אשר אחם אינכם יודעים .ועי״כ הם חשובים לפני המקום יותר מכם .וכבר אמר
החסיד אם תראה העשיר יותר ממך .הי״ת נתן לו להיותו זכאי בעיניו ומעשיו העונים
יותר ממעשיך .ואם איש עני הוא .הי״ת מתפאר בז וכמעשהו .שלוא דבק עמו..והוא
שוכן עם העני ונכה רוח .ובו בעוח .ואם זק ממך .זכיותיו האריכי ימיו ואתה לא
תדע מה בעצמך .ולא תאמין בחייך .עד היכן יגיש ימיך ושנותיך .ואם בחור הוא
ממך .ודאי יש לו מעט עונות ממך .הכלל הוא במקום כבוד המקום .אין לך לחשוב
עצמך לכלום עלי זאת .וכמאמר דהע״ה ונקלותי עוד מזאת .ואמר ואנכי תולעת.
יכו׳ נבער מדעת .חמור יוצא במרדעת .תרפת אדם ובזוי עם תס ר קובעת .ימי
לנו גדול מאבינו בעל התבונה והרעת .שאמר ואנכי עפר ואפר .ואדון הנביאים ואחיו
גדול הכהנים אמרו פה אחר ונחנו מלה את קובעת .ומלבד שהשפלות לפני המקום
>.־וא תיוב תיבה יתירה נודעת .תועלת גדול יוצא ממנה להנחיל ש״ע בעולם אחה
הראת לדעת .והיא מידה נתמדת ומאד מעולה ועובה שבמעלות הטובות הין ידיעתו
מכרעת .והטיבו אשר דברו על א׳ מהמלכים הראשונים שבלילה א׳ היה עם שריו
ומנהיגיו במסיבה אוכלים ושותים ונפשי שובעת .וקם היא בעצמו להטיב את הנרות
לרב תרבו ולמעט .ואמרו לו סגניו למה לא צויתנו והוא השיב בנתת ולא בזיעת .מלך
קמתי ומלך ישבתי ואם מעט .להורות נתן כי לא מתמת שישפיל ארס עצמו מערך
שוויו גדולתו נגרעת .ולפני כבוד ענוה וההוד וההדר והכבוד סמוכין לו בתום׳ ולא
במגרעת .ויגיע אל רצון הבורא החונן לאדם דעת .וישיג הנועם הקיים בג״ע העליון
מקום עץ התיים ועץ הרעת .וילמוד מדרכו ית׳ כמ״ש ידרך עטים במשפט וילמד
עטים דרכו חיבה יתירה נודעת .התלכדו מכו׳בדיס לכל איש בין סכל וחסר דעת.
ובין משכיל טוב אתה חונן לאדם דעת .להסכל למען לא תתגנה בעיניו ורעה עליך
יחשוב מבלי דעת .ואל המשכיל למען חלמד ממנו חכמה ודעת .ואמרו כי א׳ היה מהלך
אחר חכם א׳ .והיה מתרף ומגדף בלי פתד .עד שהגיעו לביתו .אמ״ל הח׳ הלוא
כבר הגעתני לביתי .ואני שתקתי .א׳יכ אמור פה כל מה שבלבך .ושוב לך .קודם
שישמעוך .קצת מנבלט .ותשמע מה שתמאס וחקח מכות מאוהבנו .על רוע מעלליך
אשר רדפתנו .ואחר כמוהו .רדף אחר רעהו .ומתרפו ומגדפו בריע שפתיהו .התכס
ענהו .הלא אתה לא הנחת .מאומה ממה שידעת .אך מה שידע בי הבורא יותר ולא
תוכל אתה .ואחד ל׳ו קם כמוהו .אמ״ל הח׳ בנועם פיהו h. .תפליג בגידזפינו .והנית
לשלום מקום וידיח לני .יבא רעהו וחקרו .ואמר תלמידו תן לי רשות להשיבו ולהכותו
על
ביזוי
צו
לצו
על מאמרו .אמיל הח׳ אינו חכס מי שמרשה לדעה .ואינו אלא חסד דעה .ע״כ
מס נועם המדות .ח׳יא מדובר בו נכבדות:
,
תרעומת
בני ,שלא להתרעם על המאורע .אשר יארע .ולהצדיק את הדין על עוב ועל דע.
יהי שם ה׳ מבורך לא יגרע .בין בנופו בין בממונו .בין בבניו ובין בכל קניינו.
~
שנא׳ וידעת עם לבבך כי כאשד ייסד איש את בנו .ונו׳ ויקבע האדם בלבי וינון*
ראשו וישתיק שנא׳ וידום אהרן .ולא יצדיק נפשו מ1הים ובשיר ירון .גם לא יאמר
כי מקרה הוא .כי אז גם ה׳ ט נורא הוא .ילך עם האדם בחמת קרי אלא יפשפש
במעשהו .וישוב אל ה׳ ירחמהו .וזה הוא חלק מאהבת ה׳ דכתי׳ ובכל מאדך .ודז״ל
בכל מרה ומדה שהזא מודד לך .בין עוב בין רע צריך לקבל בשמחה .דכתי׳ חסד
וחשפע אשירה .אם חסד אשירה .ואם משפע אזמרה .ואז״ל הנעלבים ואינם עולבין.
שומעין תרפתם ואין משיבק .עושין מאהבה ושמחין ביסורין .עליהם הכחי׳ אומר
ואוהביו כלאת השמש בגבורתו .שהרי הי"ת אוהב אותנו דכתי׳ אהבתי אתכם וכו׳
ותביבים עלינו יסורין .שמביא עלינו .שהכל הוא לעובתנו ולתועלתנו .וכתי׳ נאמנים
׳פצעי אוהב .וכתי׳ שבניך ומשענתך המה ינחמוני .וכל אשר יבא לאדם .ממקרי הזמן
אפי׳ עיי בשר ודם .צריך לקבל כי הכל.גזירתו ית׳ ולא יתעצב \ לבי גיא •שש ושמח.
ופיו פותח .ואומ־י גם זו לטוב .והלל הזקן עי׳ה יוכיח כאשר הלך לו ארם א׳ לנסותו.
לא הועיל ולא נתעצב בעצתו .וכן ראוי לכל אדם ליקח בכחת .כל אשר יעבור עליו
ולא ירד לשחת .וכל הדברים אשר ישמע לישתוק ולו׳ גס זו לטובה .בשמחה ואה״ר.
תהיו סובלים העונשים בכתף תשאו .ותדמו כי אתם מן הפועלים אשר בכתף ישאו.
ויותר מהמה .כשור לעול וכחמור למשא כבד מן הבהמה .והוו ממתינים הסבל לעת
בואו־ פתאום ולא תהיו בועטים .כי יקשה בעיניכם זה חידוש הוא כי כסותו ית'
אתם מעטים )מל׳ עוטה אור( .והזהדז פן תלכלכו בגד המלך בחטאות ואשמות
בתתבולות ומרמות .ואז יסיר בגדו מעליכם .ותהיו ערומים ממט ולא ישמע לקול זעקתכס:
שלום
ד^י ,בקשו שלום ורדפוהו .דאפי׳ בשעת מלחמה ציוה ה׳ לנו .להקדים שלום ונדרשהו.
שנא׳ כי תקרב אל עיר .כי כל מקום שיש שלום .אין השטן יכול לקטרג על
גדול וצעיר .שנא׳ חבור עצבים אפרים הנח לי .ומעשה הסוטה יוכיח מה גדלו .מעשיו
ית׳ אשד ציוה למחות שמו הגדול לפי מהללו .לשום שלום בין איש לאשתו .והר צה
לזכות במלוה זו יזהר באחרת והוא להיות דן את זולתו .ת ד ר כל הימים לזכותו .ומכלל
השלום שיהיו הלב והפה שין לטוב או למוטב .ולא תדברו אחת בלב ואחת בפה .כי
כ״ז גורם קלקול האמת והאהבה והאתוה .והשלום אמיתת נעדרת .ותחתיה תעמוד
שאת או ספחת או בהרת .צרעת ממארת .טשנת היא ואינה נטהרת .לכן בגי כל
דבריכם יהיו דרך כבוד גדול .לקטן מכם וכ״ש למי שהוא גדול .ותהיו מפייסים .כל
הברואים קטנים וגדולים נערים וישישים .לרעים ולטובים תהיו נגשים .בלב נכון זך
ובר .ואליו יתובר .שי׳ש טייב .ובכל עוז ותוקף סוכת שלום תהיו פורשים .על ראשיכם
את?
שלום
צו
ס
לצו
אתם וביתכם .לאנשים ונשים .זקנים ע ם נ ע ד ם למדה זו תמיד חהיו שואלים וחוקרים
ודורשים .דכתי׳ והלכת בדרכיו וכתי׳ עושה שלום .ובזו׳־ק מפרשים .מדנתיב עושה ולא
עשה שתמיד הוא עושה לכן אתם גם אתם תמיד להיות עושים .שלום עובה וברכה
שום חשים .ואמה י ח עוב לפשר ריב שונאים ואויבים .מפשר אוהבים .כי בראשון ישוב
א׳ מהם לאוהב .אשר אהב .והב׳ יהפך א׳ מהם לאויב:
כעס
בני ,תדלי לכם מן האדם אשר נשמה באפו .כי תכף ומיד אשר ייעלה עשן באפז.
ובזו״ק אמרו מי שהוא כעסן ומעלה עשן .מגרש נשמתו ועורף נפשו באפו.
~
ומשרה במקומה \ זד ויחד אפו .ונעשה במה לע״ז דכתי׳ כי במה נחשב .ואסור
להיות בחברתו אשר שם ישב .זצדיך האדם להיות סבלן ורחב לבבו .לסבול כל מיני
צע׳דיס כי ודאי ה׳ אהבו .ודעתו מיושבת .ולא כואבת .ואז״ל דהכועס כעעיז .ועיז
הזהירה התו׳ ואמרה .לא יהיה בך kזר .ודבר זה יהיה בעיניך עד קצה האחרון מוזר.
ובזו׳י׳ק פ׳ תצוה אפקוהו מדכתי׳ ג!הי מסכה לא וכו׳ דע״י כעסו .מסלק נשמתו ועורף
נפשו .ושידה במקומו רוח הטומאה וקשה להפרישו .וס״ל את חג המצות משמור .וזה
רומז לנשמה הקדושה אשר נתן לך ה׳ 1יהיך וציוך אותה יפה תשמור .שתטה תמיד
בנחת .כדי שלא תסתלק ממך והרד לשחח .כי ענייני העוה״ז כלא חשיבין .מריעין ולא
מעיבין .ואמר אליהו ז״ל לא תרתח ולא תתעא .זד׳׳ע היה אומר בתפילתו בכל יום
במבעא .יהרמ״י שלא אכעוס היום ולא אכעיסך .ואמרו נת בדיבורו .נת בהילוכו
לאשורו .נח במעשיו לעשות רצון יוצרו .איש צדיק מיקרי .ואחרו כל נייחא מסע׳ רקמשה
אתברי .וכל רוגזא סט׳ דמסאבותא שרה .ואמרו הלב היכל לשכינה .דכתי׳ כי ה׳
גיהיך מתהלך בקרב מחניך .ופי׳ רשב׳־י מחניך .רמ״ת איבריך .בקרב הייט הלב שבאמצע
גופך .נמצא הכועס מכניס צלם בהיכל .ומגרש ממנו השכינה היש יותר מזה סכל.
וכל דגי גהינס שולטים בו .ומטמא רמי ח איבריו אשר במסיבי .לכן בני חוסוילנפשיכם
אשד בקרבכם .וכל• איש מכס .יחרד וילפת .ויהיה לאות ולמופת .ולא יכעוס .לא
עם גיי ולא עם יש לא על הרכוש .ולא •על גזל ואונאה .ולא על פשע־וחטאה .ולא
על מניעת כבוד .אשר הלך לאיבוד .ואפי׳ יחרפו ויגדפו .הנח להם ואחריהם לא
תרדפו .ודעתכם מיישבת עליכם .כי ה׳ גיהיכם עמכם .ותרועת מלך בו .והשמד פן
תקרע שום בגד בחמתך .ולא תזרוק שום דבר ברוגזך .כי כל זה קרבן סיא לוקחו
מידך .והולך ומקטרג עליך .כי בעוה״ר האדם הוא תומר עכור .ואינו רואה בטוב
הצפון ולא יזכור .זולת המורגש בעמק עכור .ולא יתעצב אל לבו כלל .כי העצבון •
עם הכעס נכלל .יממנו נפרד ונבלל .ע״ד אבק רבית אבק לה״ר .גיז אבק כעס הוא.
מתגולל .אשר עולל .היתכן בעולם .היש שוטה בעולם .איך יעלה על הדעת מי שאבד
לו פרח א׳ ממנו אי נעלם .יבכעסו.ועצבזט ישבר כלי שיה לפחות ב׳ או ג׳ פדתיס.
וכ״ש אם יהיה מ1יף פרחים .ועצבוט ורוגזו עולים ואינם מחים .ולא הועיל לו עד
שמצטער על פרח .ממונו פרח ממנו ברח .וכעסו וחרונו אינם עוזרים .ופרחיו וכליו
אינס עוזרים .לכן אתה בן אדם .בשר ודם .הידעת כי נשמתך מושב 1יהים.ובעצבונך
והרינך בכעסך יסתלק toשיכן גבוהים .ואיך תתעצב על חיי שעה .ותדבק בך
,
הרעה
צו
בעס
לצו
הרעה .ותאבד מידך חיי עולס וחרב לצואדך הגיעה .ומדה׳׳ד תכף בך שגעה .ואין
חונן ומרתס כי כשיכור לבך תעה .ומדרך השכל געה ותעה .לכן סבול כל הבא עליך.
לעובה או לרעה לפי דעתך .וקבל בשמחה כהלל ולא תעזוב מלכך .ותהי זאת נחמתך.
כי בו תדבק והוא יאר פניו אליך .ובעוה״ר נגון זה ,מרקד בינינו הן הן עזי .והוא
סיבת כל העוגות .השגגות והזדונות .בין ארס לחבירו .ובינו לבין יולדו .ולזה אמרו
הכועס כל מיני יסורין מכוערין שילשין בו .ועושים נקמה בו כאשר אהבו .ה' ילילנו
ויציל זרענו וזיז בתוך יש׳ עם קרובו .ולא תבואו לידי מדה זו כי כך אמרו ז״ל כל
הכועס כל מיני גהינס שולטים בי .והשכינה אינה חשיבה כנגדו חיו וכי׳ש שאינה
שרויה בקרבו .ומשכח תלמודו ומוסיף טפשות .ובידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו ועושה
כמה נאצות .ואם תכם הוא מסתלקת ממנו תכמתו .ואם נביא הוא פוסקו נבואתי.
ואפי' פוסקין לו גדולה מן השמים .מורידן אותו בביזוייס .וכאילו הדליק אש של גהינס.
וכאילו פלח לעי ז .ואסור להסתכל בו .כמ׳יש בזו׳׳ק ע״ש .לכן האדם יבכה ויתאבל
וישב לעפר וישתומם .לילה ויומם .איך בכעסו באו על ידו מעשים אשי לא יעשו .עד
להכעיס בוראו יוצר נשמתו וגדל עונשו .במה יקדם פניו ומה רפואה תהיה למכתו.
יתוש אפל ושפל מלאו לבי לעשות היפך רצון ממ״ה הקביה מושיע אין בלתו .ועצת
ה׳ היא תקום לעומתו .יקום מלא קומתו .ויחפלל ויחחנן לפניו יח׳ כי iחנון ורתוס
הוא ומרבה להטיב וימינו פשוטה לקבל הכנעתו ותשובתו .ואם בהיותו בלב נשבר
ונדכה ועל פניו תרד דמעתו .ודאי כי תעשה רושם תשובתו .ויעלה זכרונו לפני רופא
כל בשר ומפליא לעשות ועובר על פשעו וחטאתו .וקורא לו שלום שלום לרתוק ולקרוב
כי קרובה ישועתו .ואדרבה מצפה ומקוה ומיחל מתי ישוב מרעתו .דכתי׳ לכן יתכה
ה׳ לחננכס .לעבודתו וליראתו .לעסוק אהב בתורתו .וטוב לו לאדם אשר יתרה אפו
ותמתו .בנקל ויהיה ג״כ נת לרצות באהבתו .מאשר יקשה לכעוס ויקשה לרצות לפי
דעתו .כי הראשון מהר יתנתם וירפא הרעה .אשר עשה כפליים בכל תטאתו .ומהשני
לא יוכל הנרדף להנצל מאתו .עד יום מיתי .ישימו לב למ״ש כי מלך הודו .לרוב
גדולתו וכבודו .נתן ביד א׳ מעבדיו העומדים עליו כתב ידו .וציוה לו לאמר כשתראה
אותי בכעס תנהי לי .והיה כתוב בו הרפה כי איגך 11הים .ואף שאתה שוכן גבוהים.
אבל אתה גוף כלה שיאכל קצתו את קצתי .וישוב רימה ותולעה ועפר באתריתו .ע״כ.
ופעם א׳ נכנס פילוסוף א׳ לפני מלך אדיר ותקיף .ילא כרע לפניי ילא עשה לו
תנועות הנעשים לשררה .והמלך נתמלא כעס עברה וזעם וצדה .הפילוסוף הביט בפני
המלך כי היטב •לו תרה .ואמיל השו׳רר אינך מכיר באדטתי .וכבודי וגדלתי .ותוקפי
וגמרתי .וממשלתי ויכולתי .השיבו ולמה אכיר אמותיך וממשלתך .ויכולתך וגבורות!־.
ואני אדון ל ד שאתה עבד גייו .ואז הוסיף המלך תדון אף עליו .לאמר מי אדון זולתי.
השיבו הפילוסוף יש לך אדון יישב בקרבך .והוא יצרך .אשר הוא אדן ישליט עליך.
וראה גם ראה איך שלש בך י עכשיו ושינה פניך וצורהך .להיות זועפים .ולא תעשה
דבר תוץ מרצונו בפנים יפיס .וזה האדון עצמו שמשתרר עליך .דע לך .כי הוא אצלי
עבד משוחרר .כי אטהו לרצוני ולא אתשבהו למאומה ומעולם ח״ו אתרי עצתו איני
נגרר .אז שמת המלך מאד די השב לו וסבר וקבל להיות מתהלך בתומו .בשובה ונתת
ינהג אפי׳ הקל שבעמי:
בני
צר
כעם
לצו
םא
1
ב נ י .חדלו לכם מן האדם אשר נשמתו באפו .וטח לכעוס ברוב זעמו וזעפו .ולפעמים
על היית יתרעם ־וירבה קצפו .קצף רב קצף .וביה ריח אסף .ולא עלה בידו
אלא רגזנותו וכעסו .ומתחייב בנפשו .ונק׳ כסיל ־ כמ׳יש כעס בתיק כסילים ינוח.
ותמיד לא יהיה לו מטת.זעוטתיו מרובין מזכיותיו .דכתיב ובעל תימהרכ פשע .ואזיל
הכועס אינה חשובה לנגדו אפי השטנה .וכל מיני גהינם שולטים בו וכאילו עעיז.
ונודס כמה רעות לעצמו אחת מ מ ה לא נעדרה .פשע ועבירה .מתקוטט עם ב״א
פצע וחבורה .ומחרפם ומגדפס .ומוציא דבה דרך איש נסתרה .ט הכועס איט משים
\ לבו .מה שמדברים א׳ שונאו וא׳ אוהבו .כי הכל יריאים מחט להודיעו .איזה דבר
שהוא עושהו וקשה לשומעו .פן יכעזס עליהם .ויטיח דברים קשים להם .ובפרט אם
זה האיש אשר בוא כ ע ק .ותכף אפו יעשן .איש עשיר הוא .אז רע ומר המאורע
עין ראתהו .כי בעוה*ר אתח בזה ונם בזה הם נכשלים .כמה פעמים פרטים וכללים.
אם לא תשמע לקול הדברים בטלים .שופטם סוללה ברעם גדול והשומע ישמע .ועיט
תדמע .אס ישיכ £יו .עפ׳׳י מידותיו׳ ומיליו .יוסיף בעם יוםיף מכאוב עליו .ובפרע
אם קרובה הנאתו !ויו .יחוס ויחמול נ^ליו .ואוי .לחזנים כך שומעות ועינים כך רואות.
ומי הוא זה ואיזה הוא אשר ימלט את נפשו ט אם גביר מלתמת היצר המטח בה׳
תסד יסובבנהז הוא יתן לו הבריאות .לעשות רצוט ית׳ hההודאות .ולא תהיו מעדת
הטעם .ט אינו מוצא חן בעיני כל רואיו .וכל ענייטז ומוצאיו ומובאיו .מהבל ימעטו.
ואפי ביה תו ,ומע״ע כל דבר בעתו .אין למדין ממנו .ואפי׳ להוטח חבירו .יבין
לאשורו .ולא יוכיחנו \ bכנחת .כדי שיקבל ממנו ולא .ירד לשתת .ואפי׳ לעת הצורך
כגון לייסר הרשעים .ולהטיל אימה על בני ביתו ולזרוק מרה בתלמידים וכיוצא לא
יהיה דרך עזות 1יא להדר ולהנעים .בדברי שעשועים .בישוב הדעת כאילו כועס למראה
עינים' .ולב שמח ולק שיטס .ואשרי השס אורחותיו לשדם .כמעשה דהלל .לגודל
העטה .ואינו כועס כלל ט זה הוא שורש הגאיה .והיית יצילכם מכל ד״ר לעשות
רצונו ית׳ כאשר ציוה:
,
,
.
.
כליות
בני .מן הכליות תהיו נמנעים .וליועצים עליה חלילה לכם להיות נשמעים .ולהטות
אזן לשמוע שמץ דבר מכל דבריהם .מהבל ימעטו כל מתשבותיהם .כי מן
הקמצנות .לא יתרבו הממוטת .ואלו הם הקא ממונים .ולזולתם הם טורתים ומכיטס.
ומעמינים .ומזמינים .עד אשר יגיע עת ל ד יחפוץ ועשו יעשה לו כנפים ויברת כצל
להיות חוטם .במקום הראד לו בגזירת שוכן מעונים .ולפעמים אם גבר התטא תיו
אין מניתים אפי׳ בת יורשת בין הבנים .ולמאי אהנייה שיטותייהו שלא נהנו מיגיעה.
פעם כפעם .ועזבו לאחרים חילם ברעם וזעס .ואס גרם עונס ופשעם .בתיים חייתם.
ירדו ממדריגתם .ויראו עינם בידם הדר בית נכאתם .מונת הוא בבית זולתם .ומה
להם ולצרתם .לגרום רעה לעצמם ולאנשי ביתם .מלהסתפח בנחלתם .אין זה ני אם
רוע לביתם .נא בט hתלכו בדרך אתם .מנעו רגליכם מנתיבתם .ואפי׳ אס יהיה
הכילי והקמצן אותז בדרך אמו״ץ בכל ענייני התו׳ .ובדו מידה זו היא ודאי ראש לתזלי
כל פשע ועבירה .ועמדתי היא עבודה תסירה .כי זה האיש ממיט תביב עליו מכל
נוצר
ט?
צן
נליות
לצו
4
נוצר ונברא .והתו׳ אמרה .ובכל מאדך הדי שעמדתו אינה שלימה .לכן אץ לו תקומה.
בעוה״ר לא לגוף ולא לנשמה .אינו עושה המצוה שלימה .דהיינו ממבתר המק .עלית
גאה תפילין .סוכה גאה .לולב אתרוג נאה ותמה .וכלה רבות ממצות תורת ה׳ תדמה.
כי אינו מוציא מכיסו רק בצרות עין דבר מה .א״כ נשארה ריקה הנשמה .ולעדן
הנוף אפיי למלאות בענו אינו ממבתר המאכלים .כי אם אכילת עראי כאתר הנבלים.
לשום שפלים .פת וראשי שימים עם בצלים .והרבה מצפה לשלחן אחרים כ ד לעעום
בשר שמן ותרנגולים .ופירות ויינות ומעעמים מתובלים .ואיני שם לנגד עיניי .כי
אם לאסוף הק ולהרבות ממון .וזה בעוה״ר המרה הזאת הגרועה היא מצויה בין
לומדי תו׳ ובעיני יפלא יותר ויותר מן ההמין .אבקשה עליכם בני בזכות אב המון.
הוא יצילכם מאלו העניינים .אבות ובנים .ועל אדני פז והצדק יהיו מדותיכם בנויות.
ובזה תהיה נותה רות המקום שוכן עליות .ועי״ז תהיה נוחה מכם רות הבריות .יתיז
לא יהיו המרות צבועות .לאנשים ונשים ידועות כי עין שלמעלה הם בכל צופיות.
תתתיות ועליות .וחדרי שכיות:
קמצנות
כבר הזהרתי אתכם על הקמצנות .כי כולה מליאה תעאיס ועונות .שגגות
בני,
וזדונות .ומרתקת הרחמנות .וצייתי אתכם על הפזרנות .כי מדת הוותרנית.
אם היא לש״ש מביאה האדם לכל מיני כשלימות .כל ימות בתמימות .לכן בני הרגילו
עצמכם להיות וותרנים .בכל העניינים .ובפרע בעניינים הנוגעים .לעשות רצונו ית׳
אדון האדונים .ובין בעניינים שבין ארס לתבירו הליל יהיה בסבר פנים .ורמז עיז
בתו׳ הבכור .נדב .אתנח מל נדב להורות נתן .כי ראש כל המרות הישרות שיהיה אדם
נדיב מוהר ומתן .כי הקמצנות היא מרה מגונה מגרעות נתן .בעיני להים ואדם .ואין
קץ לנדודם .ואיתא במס׳ מגילה .שלו לר׳ נתוניא בן הקנה .במה הארכת ימים .והשיב
בלב תמים .מימי לא נתכבדתי בקלון תבירי .ולא עלתה על מניתי קללת תמרי .וותרן
בממוני היתי .ואמר מר איוב וותרן בממונו היה .כי אין קץ לשבת הנדיבות .שגורם
לעצמו ולאחרים נמה מדות עומת .ומצלת מכמה מאורעות .ומקרים רעים נסתרות
וידועות .ואין תכלית לבוז וקלון למדות הקמצנות .שגורס לעצמו ולאחדם כמה מינ^
גזרות משונות .והוא לא ידע ואשם .וכל העם אשר בשער אליו יביעו דיל־ יביעו ידבלץ
עחק ומק ישימו בו תחת בושם .וכתר בס׳ דרך חכמה .אם יזדמן לאדם שידוכק עם־
ת״ת קמצן ועם עיה וותרן אף כי אינו ביישן .מזעב שישדך עם ע״ה הנדיב כי הת״ח
הקמצן ודאי הוא רע ממנו .ומאי אהנייה ליה תורתו וממונו .כי מסתמא מאחר שהוא
קמצן .אפו יעשן .ומעלים עיניו מן הצדקה .ואז״ל כל המעלים עיניו מן הצדקה .ה״ה
כעובד ע״ז .משאיכ הע׳׳ה שהוא נדיב לב .ודאי נדיבותו תראהו להביע כל נעלב
ועולב .ומתקן ומיעב דרכיו בכל לב .ונמצא מקיים כל מצות התו׳ .הלה כבתמורה.
לכן תזהרו והרחיקו ממדה זו הגרועה .כי היא ראש לכל תולי ומדוה לכל מרה רעה.
ודבקו היעב במצות הנדיבות .מלב ונפש כי היא מקרבת הלבבות .ובפימ מצות הצדקה
צריכים להיות יותר מפקירים .ולבטוח בה׳ מגן גבירים .ובזה חרויחו ותצליחו ותהיו
עשירים .בשמחה ובשירים .אף אם ח״ו לא תהיה הספקתכם בדוח אפייה גם כי תרבו
במצית
יצו
לצו
קמצנות
םב
במצות הצדקה לה׳ הישועה .וגמירי דמצדקה ח״ו לא תבוא שום רעה) .עיי׳ יו״ד סי׳
רמ״ז( ועליז כבר מפי רז״ל אנחנו מוזהרים .יותר מתומש ל יבזבז .פן ת״ו יתבזבז.
ויעקור האדם מנפשו מדת האכזריות .ועי׳יז לא יבא למדת הכליות .לפיכך אעפ׳י׳י
שאמרה לנו תורתט לא תקפוץ את דך .מליתן צדקה לפי נדבת לכך .אפשר יתן
ולבו על העני אכזר .ונתשב לו כמו זר .לפיכך הכתו' חזר .וציוה ואמר לא תאמץ
את ל ב ^ ולא תהית מוזר .לא תתן ברתמנות .ולהםיר צרות עין ולעקור אותה מנפשותנו
ולא נבא בסיבתה לכלל המרות המגונות .וכאשר תתנו לעניים מתנות .תהיו נותנים
.הצדקות בנדיבות ועזבת עין .שנאי ולא ירע לבבך בתתך לו .אשר יכשר לי .וכך
•אז׳׳ל במס׳ סועה .אריב״ל כל הנהנה מצר עין .עובר בלאו שנא׳ אל תלתם את לחם
רע עק .וכילי אעפ״י שעשיר הוא לאין .ר״ן בר יצתק אמר בב לאוין .שנא׳ אל תלחם
ואל תתאו בזה אתם מצוזין .להתרחק ממדות הללו .ולהדכק ולעשות המצוה הזאת
בעובת עין איש לפי מהללו .מחן אדם ירחיב לו .ואה״ת אין תולי אמש כתולי הכ׳ליות
עד תכליתו .שאק רפואה למתלתו .ואמר עוד המתנדב זטתן יה! אדון .ומי שהוא
טלי נבזה כאיש ריב ואיש ממן .ומי יתוס לו בעברת זדון .ואין סילסול לגילי וקמצן.
ואין חכרה לכעק .ואה״ח אין הנדיב מי שהתנדב אליו וקרב מי שקרבו .אין זה אלא
גמול ת ס ד וטובו .אבל זה נ ד ב שמתנדב בעוב לבבו .למי שלא התנדב אליו .ומקרב
ימי שהרתיקו מעליו .הביעו וראו מאמר הכילי ברוע מיליו .אמר לנדיב למה תשתרר
עלי .אמ״ל לא שרדתי עליך .רק על הדלים כמוך .ואמרו לנדב במה היתה אדון
לעמך .אמר בהרבות האכסנאות .בטוב לב כפי הנאות .וערבות החונף אפי׳ לראות.
ועזרת הדלים בתת משאות .ואהיח המתאכסן אצל הכילי לא יפתד מהקבסא) .ר״ל
לא יפחד מצער השינוי וכמ״ש בפ׳ די מתות ע״ש .ולא יצטרך אל מרקתת )ר״ל לעכל
המאכל( והשואל שאלה מהכילי או מהונו .הוא פחזח ממנו .כי אם תשאל מחנו דבר,
ימנעהו ממך וישנאך ואליך לא יחובר .ואה״ח הכליות גריעות .והנדבה צניעות .החריצות
הפסד והמהירות עעות .ואמר המבקש מן הכילי שום דברי כמבקש לצוד דגים במדבר.
וכן אמר עוד כשתשאל שאל מאנשי הנדבות והתסד .ואמרו כי א׳ מן הנדיבים .היה
•אומר לתכיריו האהוכים .שיודיעו ברכים .כאשר תצערכו אלי בדבר אל תבקשו ממט
פטם אל פטם .כי אינט רוצה שאראה בכם זלות השאלה לשתהיז כיישטס) .כלו׳
מצעער לראות תואר פניכם משתנים .דאזיל סומקא וכו׳ וכארל כרום זולות שכל
׳הנצרר לבדות פטו וכו׳( אבל כתבו אלי כל שאילתכם .ואמלא רצונכם .ואהית אנשי
השכל והנסיכות בטח בהם .ו ס ד ך עליהם .והתתכר למשטל שאינו נדב .והשמד
ממנו .והועיל בשכלו .ולא תלמוד ממעשיו הרעים .אבל הנדיב אעפ״י שאיננו תכם
במדעים .התקרב אליו במבחר ריעים .כי הנדבות הוא תכלית השכל .וכלולים בו כל
מדות טובות די הטל .וכרת לך מן הכילי כי הוא שועה ופגיעתו רעה .מת׳להטע׳ה:
,
צדקה.
הזהירו מאד במצות הצדקה .כי היא.מצלת מכל צרה וצוקה .ולא תביישו לשוס
נברא א ט הבא מדרך רתוקה .וכאשר תתנו יהיה בלב שש ושמת .ובלשון
רכה תפייסי לעני ואזרח .יבזה יהיה לבכם שקט ומטת .ודעו כי כל פ ר פ שתתנו
לעני
,
צף•
^
צדקה
לצו
לעני כאין החיים אתם זורעים אותה .יצמח ממנה כמה שרשים .וכל שורש כמה
ענפים .מהם מסתעפים .וכל ענף כמה פירות בצלו מסתופפים .דכתי' זרעו לכס
לצדקה קצרו לפי חסד .כי כל הנותן־פרועה .כאילו זורע חשה• .שבודאי יצמח כפלים.
בעדי עדיים .האמנם הכל הוא יהיה לשיש .אס תהיההזדעיז חשובה .והאדמה עזבה.
והעובד באה״ר .דהיינו תורש ומזבל ומנכס בלב עוב .מדאי תבוא לו תבואה מבורכת.
וח״ו לא תהיה כמו תבית נשפכת .על אבני שיש שאין בה מעלה .זולת אבק יעלה
מעלה מעלה .כן היא מצות הצדקה .הנאתה קרובה היא ולא ־רחוקה .כמו זריעת
תטיס ותבואות.יכל מין למינו לפי זדעתו חולפות ובאות .האמנם לא כל הצדקות .במדה
אתת הם שוות ונחקקות .ותועלת א׳ יוצא ממנה .דעו כי כל החסד שנעשה באמת
ובאמונה .הוא אשר יתן לנר״ן עדנה .ומנותה נכונה .כי ודאי אינו דומה השתן למי
שיש לו לחם לאכול ובגד ללכיש אפי׳ ממיר אורגים .ומה שצוקת הוא קונה בשר שמן
ודגים .ובגד צמר רתלים .למי שנותן למי שאק לו אפילו פתותי המאכלים .להשיג את
נפשו ודתו האומללים .ולכן אם יתן ה לכם עישר וכבוד בערן הצדקה תהיו
מן הפזרנים .ולא תהיו מן הקמצטס .הקונצים מל יד להרבות הזנים .ואם אץ ביכולתכם
לפזר .אד עכ״פ תעיינו היטב שהמעט שאתם נותנים יהיה לעזר .לעט •הצריך לו ביותר.
ועל הכל יהיה בסתר .וצדקה אשר תתט לא תהיה להתראות .בדרך התפארות־ וגאות.
לקנות לכם שם .לפני האנשים שאתם טתניס .ועי״ז יכבדו אתכם אבות וברם .ולא
יהיה לכם חיו שוס שמן גאוה .או ח ׳ו יגיע שום שמץ ביזר לעני המקבל דעו לכם שאץ
זה מציה .וה׳ יצילנו ויצילכם מכל ד״ר ולעשות רצוט ית׳ כאשר ציוה .וכלל זה יהיה
מסור בידכם .הקרוב קרוב קודם .תהיו מהטס אותו ומכבדים .והיותר עני ודחוק.
הוא קודם אף שהוא רתוק .ועכ״פ לא תתנו הכל לקרובים .או לדעים ואהובים .איך
שיהיה לא יהיה לכם במצות הצדקה שום פנייה ח״ו זולת כוונתכם תהיה רצוייה.
לשיש ל שיכן עלייה:
״!
כבוד האורחים• .
^ f f lנגד עיניכם מאז״ל כל ביתא דלא פתיתא לעטיא ,פתיחא היא לאשייא .א״כ
בודאי יותר עוב ליתן לעניים מליק לרופאים .ותמיד נפשכם תהיה עגומה
לאביון .ומלתמכם תפרסו לדל .ולא תהיו אחור נסוגים כי לא יתרל .וכאשר תתנו תנו
בשמחה .ונסו יגון ואנתה .שנא׳ פתוח תפתת וכו׳ ותייבין אנו ליזהר במצוה זו .׳יזתר
משאר מצוח לכו חזו .משאז״ל והוא סי׳ לזרע אאע״ה שנא׳ ט ידעתיו ו מ י לעשות
צדקה .כדת וכחוקה .לכן השמרו לכס כל אשר הוא כי היא מעולה .ומן המות היא
מגנא ומצלא .ואף כשיעשה האדם שום עבירה לא יוכל לבעלה .ועוד בה מקרבת
הגאולה .וקבוצות יש׳ יכנס בעגלא .ופושע י ד נתון תתנו לכל שואל .ממתנת הל.
והוא יהיה לכם למליץ טוב וגואל ,וכל .שואל מצער .אל תשיבנו ריקם קטון וגדול
שם הוא זקן ונער .אף אם הוא מחכמה מטער .ובזה תהיו נשמרים מרות סועה
מסער .תכין בטובתך לעני להים וכ*ש אם יהיה חכם או צדק ויר״ש אין ק לתועלתו.
הנמצא אתו .ולא תשמעו לקול מלתשים .האומדס מתמוטט׳ים והולטם הנכסים .וכלים
ואובדים הרכושים .הס לא להזכיר ח״ו דבריש אלו הם קשים .ועליהם נגזר ד נ ם
ינענשים
)
ב כ ו ר האודידס׳ ־
צו*:
JJJ
לצןי
ונענשים .כי משלו אתם נותנים; ובזה אתם נבחנים .ואפילו מאה פעמים .ברכת שדי
ממרומים .ואם ב*מ חיו לא יהיה הדבר ולא הראוהו אין לפחות מפ״א בכל מס.
שיהיה לכס פרוש .מל נורא ואמם :־ • • •
#עיקר האדם ותכלית זממו :שיתן אל לבז להבין׳זלהניט& עצמו .ולא לזולתו.
בכליזמני עתו .לתקן ולהיישיר עוותתו .ולא יצטרך לאתר בלתו;־ ואזי ־יבואו
ויגידו צדקתו .ועי״ז לא תבואו ליד בזיון .עד אשר י ט ה אור לו׳בציון .ותמיד־יתהיו
מחזרים .אחר העניים החסידים .שיהיו מאוכלי ׳שלחנכם .אס יהיה יכולת ־ מספיק
בידכם .ואס יהיו צני תו מת כיוב תלקיכם .מה נעים גורלכם .ומכ״ש בשבתות ר״יט
מאד מאד הוו זהידם בזה .שיהיה pתר׳ עלי שולחנכם ־ ולא י ט ה לדו שלחן נבזה.
ותתזיקו בידו בכבוד ציול .ושמד פתחי פיכם כאשר׳ ישב האורת־לפניכס .פן תדברו
מעניין המאכלים אם הם בזול או ביוקר .כי כל העושה ק-ממש־ תרב חדה בבענו
דוקר .וב״מ •במקום מצוי* עמש ייענש אשר לבבות ס א חוקר .וכמה מעשים •מזה
אירע* רחל״ז ושתו ולעו יוטו כלא היו .וכ״ש שלא תנהגו באורח יטה י מהי שיטה
שום מנהג נחמן .ולא תקרעוהו• בדבדס אשי לפי הרעיון :ובפרש אם ׳ י ט ה חנם
או בן אבות ,זה־ ודאי הוא; תמוד .ולא תעשו כמעשי הבוערים׳ אשר ־ בזמנינו בעוהיר.
הס רצים ושבים .להכניס אורחים .ולעת ׳האוכל דברים הדברים מקשיתים .ולפעמים
האורת עוב מה אומר הללו מיל לבדתותא .המה. .עני• שמוציא בלעו מפיו אדם להבל
דמה .ואם יטה האורח ענותן ישפל ברך .קול עניות הוא צריך .ונמצא ש*ש מתחלל.
ח״י כי הוא דופק וגולל .דח*ל ועיר ראו כמה פעמים אירע מזה .ולשק האודח p$i
לאפו נמה ונמבזה .אוי להם וילנפשותם .העושים מעשים הללו המסעדים ומוטב
שתהפךעפ״י שליתם .כי לעו״ע לא תמתה תרפתם .ה׳ ׳יצילכם מדעתט .ולא :תעשו
כמעשיהם וכמשפטם .ויהיה מה שיהיה תכבדו האורחים .בכבוד גדול ותטר לפרהם
ששים ושמתים .בפטם צהובות ועלייות מדומים .ואף אם לפעמים .יטו האזרידם .הבאים
לקראתכם .להתאכק בבתיכם .או לשחר אתכם .והמה מתנהגים בגדולות׳ ובנפלאות
מהם .ומדברים ברוגז זעתק מצא מהבל פיהם .וכללו גחלי אש כ ל ד כ ד ה £ואם המה
חכמים גדוליש בעיניהם .או זכות אבות יש להם״ .וע״ז הם לובשים ומתעטפים במלמש
הגאוה .ולפי דעתם כי נאוה .וההתפאדת והגדלות למי יאות .וההתנשאות והנאות.
לא נבראו אלא להם ולזרעם אחריהם .ולא יש בעזלם חעזב וחכם מ ת ד מהם־ .־כאשר
עינינו ראו ולא זר .מעשים כאלו ובעיני יפלא על הדבר ההוא כי רע ומר ־ומחר .עכ׳׳ז
בט הנני מצווה .השמרזילכם פןחקשיחו דבריכם לגגד כל עובר אזרח יהיה־־מה
שיהיה ט׳ הדנר הוא ראש לנל חילי וממה .כי הם קרובים •אל ה׳ ישמיע ישמע ׳צעקתם.
ותעל ישועתם .ועל אלה אני מזטר אתכם בצו לצו לא תמרו כלל לעצתם .ואם לא
ערב לכם דעתם .ואמירזתס והליטתם .אינכם תייבים לקבל דעתם .אך תשיבו אותם.
דברי חן ותחנונים ודבד אמת ניכדם׳זאם עד אלה עמדו בסברתם .שתוקו ׳ותקבלו
שכר יותר ט מריבוי הדברים לא יטה ולא יצא שוט תועלת .זולת הקרבת הסק והאולת.
והרחקת השלום והתועלת .ומעשים בכל יום כאלה רבות .נזכרים ונעשים בפי המון
העם אשר בימיט כה עשו רבות מחשבות .ומתן׳ לבות .הזא יעזרכס כולכם יתד
בנים ואבות .ולא יביא תקלה ת״ו על ידכם ויריק עליכם רוב ־ טובות .לעשות כרצון
בני
,
5
איש
צו
לצו
בבוד האורחים
איש ואיש לאלפים ולרבבות .ואה״ת לא יאותו דברי שחוק .רק בהכניסך אורח לאהליך.
אן* כי הוא רתוק .ואינו משאר בשרך .להראות לו כי לא יכבד עליך .ואמרו שת׳ א׳
מכר קרקע בשמנים אלף דנרי זהב .כאשר אהב .אמרו לו .תביריו וכני גילו .ולמה
לא תקצב מן זה הממון .לברך מעמון .אמ׳׳ל אני אשימנו כולו מעמק .לעצמי אצל
הבורא .ואשים הבורא .מעמון לבני לעתות בצרה וצוקה .ונתנם כולם לצדקה .וידוע
כי ממק העניים המה משכתים לנותניהם .ואף בדברים שאח בהם .דבי לשקר למען
ירבו מתטתיהם .ה׳ יצילנו מהם .הם אמרו שאמר אדם א /לח א .כמה רישך גדול.
אמ״ל אילו הייתי יודע מהו הרש .היית עוררת אותך החמלה מל נפשך מהחמלה עלי.
ועוד אמרו שהמה יסודי המוסר והצדקה .ותהיה .ניצול ממכשול ופוקה .ראשונה לשפוע
המעשה ולגזור אומר הרצויה חן החכמה והצדקה .שרה .לתקזר ולדרוש עובת הכלל
כי ממנה נובע עוכת עצמו כתו׳ וכתוקה .ג׳ לאזור כת הסבל לסבול את• אשר יסוכ
גלגל הזמן .מאמר עמן .ואין זה נדיב מי שיתן צדקה להבזות הממון בעיניו .אך הנדיב
מי שיקר הממק לפרו .ויהיו העניים כבניו .שאלו לח׳ למה ניתנים מתטת לעזרים
ופסחים ונפגעים ואלמים .ימנעו ידכם מן החכמים .והשיב מפני שיריאים שיקרה
להם 'מאותם המקרים במשך הימים .ואולי יהיו מרוחמים .בעח יהיו ממגעים כדמותם
:לזה טתנים להם מפחד ואימים .אבל אינם פוחדים פן יקרה להם להיות חכמים מחוכמים:
,
׳
הכנסת אורחים
,
בני ,חזור חזור ואומר אליכם .עניים ובפרע יר״ש ובר תו יהיו מזאכלי שלתנכס.
ובפרמ בימים עוכיס .דעו לכם הנעימים והנאהבים .רכל מי שאינו מאכיל
לערים בימים עובים .עונותיו מרובים .ולעצמו הוא חוצב להבים .ועונשו גדול מפורש
הוא בדברי תז״ל והנם כתובים .ובפרע בזוה״ק וז״ל ת׳׳ת שאר זמרן ותנין בעי ב״נ למתך
•ולמחד למסכר .ואי הוא ח ד בלתודוי ולא יהיב למסנני .עונשיה סגיא:ידהא בלחודוי
חדי .ולא יהיב ח ד לאתרא .ועליה אמר קרא .וזיריתי פרש על פניכם פרש חגיכם .וכו׳
ערש יזטכם קאמר .וכו׳ כמין חומר .וכחי׳ חדשיכם ומועדכס שנאה נפשי .ע״כ .מי
האיש הירא .אשר הוא שומע קול רבד .רשב״י ולא ילבש חררה ורעדה וחלחלה ואימה
ופתר יבוא בו .ויתן אל לבו .איך אתם תכינו לכם .להנאתכם גם לעובתכם .למלאת בערכם.
במאכלים תשובים.לתיך עריבים .זע'ז.הם משונים .ובשר רך ועוב סלתות ושמנים.
ועופות פטומות ודגים מטוגנים .גדולים וקטנים .וצלי אש וקדר ושאר מטעמים מירם
־ממיטם .האוכלים למעדנים .וידידי ויקיד נטעי נעמנים .העניים והאביזגים .אשר הם
ודאי ב ד ם זכים ורצ־יים מתר ומתר מכם עשרת מונים .הם יושבים־ בביתם רעבים
צמאים ואין להם מה לאכול אפי׳ מעט דמעט בשר ודגים קטנים .ויש אשר בעוה׳׳ר
לא הגיעו אפ לשולי קדרה .והלוא* פת חטה ושעורה .ציגומה בקערה .היטב בעיני
ה׳ הגדול והנורא .והמה נקראים כלים נאים.דקב״ה .כי נורא הוא .לכן בט עכ״פ
כל אשר יש לל בכחכם לעשות .מהר תעשו בזדזות ואה ״ר כלי שום התרשלות ויבא
עצות .ומראשית כל תשימו לפני העטים .ולא מהשיריים כי ה׳ יראה ללבכ והאדם
לעירם .ותנו לבכם ודעתכם כי העניים והאומללים .מכמה חטאים ועונות הם ניצולים.
קמו נאוה .קנאה .שנאה תמרוק .מו׳ימ באמונה ,ונקל עת ועונה .לבם ודעתם עם
י/
הי״ת
צו
הכנסת אורחים
.לצו
סד
היית בדעת נכונה .לכן בני השמד נא .רהיו דברי אלה על לויז לבכם תרותיס•
והזהרו בכל אשר התתננתי ועד הנה דברתי .ותנו כבוד להי״ת המשנה עיתים .ועיניו
על דרכי איש הס צופיות .הוא יציל אתכם ואת זרעכם אחריכם שלא תהיו צריכים
לבריות .ומשלו תתנו לו .איש לפי מהללו .כי טוב כיליח שמו יהללו .ואד טוב לכם
בזה ובבא יצא ארם לפעלו .ואם חכה אתכם ה לקיים מצוה זאת .ותהיה בשמתה ובטוב
לב וגיל ועליזות .תהיה עפ״י ד י ת .במרה במשקל ובמשורה .דהיינו הקרוב קרוב קודם.
והדחוק ביותר הוא קודם .אפי׳ לקרוב שאינו כ׳יכ רתוק .לכן צריך להקדים לדחוק.
אעפ״י שהוא רתוק .ולא תהיו עובדים בזאת המצוה לעצמכם .אז למלאת רצון נשותיכם.
כי יש מי שנותן צדקה .וכותב על הריר ועל הדפתרא על ס׳ חקה .כ ד שיצא לו שם
בעולם או בדרך רחוקה .וזה ודאי ת״ו בריא לו היזקא .יש אשר הוא ממנה לאשתו
שתהא היא הנותנת .והכשירה שבנשים אינה דעתנית .כי ק׳לה כמות שהיא ואינה
מבתנת .והכל היא נותנת .כיא לקרוביה אף שאינם רתוקים .כדי לעשות רצונה
ולפרסמה בין הנשים הללו רבד צדיקים .ושאר העטים .נשארו מעל תלויים .ואף על
קרובי הבעל היא מתאמצת .ומצמצמת זמקמצת .וזה הדבר רע ומר .והכבוד לקלק
יומר .בעיט הי״ת תוקר כלץת .ובעיט הבריות .ט עפייה קרובי הבעל קודמין לקרובי
האשה .אשתו .ופשיעא לאביו ולאמז לאחיו ולאחותו .יהיו בשדם ממעל מאט׳ ומשקה
ומלביש מתוע ועד שרוך נעל) .עיי׳ יו״ד סי׳ ר״מ( ואם הוא עושה כן שטתן הכל
ביד אשתו .לא לרצון יהיה לפט toאין עוד מלבדו ומושיע אין בלתו .לכן בני היקרים
בדבר הזה הוו זהירים .וכאשר תקיימו מצוה זאת ביש׳ מלפנים .תהיו מכוונים .כ׳יא
לשם פועלה אדיר אדירים .בלי שום צד פנייה לדברים אתרים .ואף שקרובי האשה הם
קודמין לשאר ב״א ־הזדים .מ״מ יהיו המעשים עפיי הדי״ת כאשר הדבדם נאמרים.
ונתקדם הלא הם כתובים בספדס .ואם יש יכולת בידכם .אל תדזוה מתוך כיסכם.
להיות מוכנת .ליקח מעות ליתן לעטים ותהיה מזומנת .ומפילתכס תמיד לארק האדוטם.
שיזמין לכם אנשים ראוים מהוגטם .וקודם אשר תהיו נותטם .אמדו תאמרו דרך
בקשה ותתנזנים .הריני מקדיש את זה לצדקה .ממה שחנט הבורא .ואט נותט לשמו
ית׳ למצוא חן בעיניו .והוא ברחמיו יתן בלבי אהבתו ויראתו ולדבקה .המצוה והתקה:
,
יכולת.
מדוע תהיו נתדלים ונטמטם .להשפיע לאומללים האביוטס .ממה שנשפע לכם
בנ/
ממעונים .ואם מעט הרבות הזנים .כי בזה אתם נבתרס .ט עם בינות הוא
בט אייו הם ביישטם .גו״ח ורחמרס .ובזה אנו מוכתדס ומעוטרים .וצריטם אנתנו
להיותנו נדבקים וקשודם .ליוצרנו מגן גבוריס .דכתיב בה ורחמיו על כל מעשיו.
ולא להיות אכזדס .על שום ב ד ה מכל היצורים .כי אק זה מדרכי ה׳ .וכן אט עם
בניי הנבתדס .ואף שיראה לעירם באיזה אגשים אתדם .שהם עשי שלא כהוגן ועל
איזה מצוה הם עוברים .עכיז לא תתנו להם כתף סורדם .וכמי שהשי״ת סובל
ומעלים עין מהעובדס .על רצוט ומדתם על-ברמתיו לארץ ולדרים .כן נעשה גס
אנתנו לדור דודם .כי מדה זו עד מאד משובתת .את כל ונכתת .וכל מה שביכולת
האדם לעשות .לזולתו לרחם עליו ולרצות .בין בגופו בין בממונו .בק בדבורו בכתו
ואונו
יכולת
צו
לצו
ואונו .ולתת לו עצה נכונה כדי •שתתקיים רצונו .ולהחזיק את לבו לב נשבר ונדכה
ולפייסו ,כמיש •איוב כושל יקימון מליך ולהשיב את נפשו .לכן בכי בכל כחכם התאמצו.
וחוסו וחושי ועשו כל אשר יש ל*י ידכם לעשות .וכמי שהאדס רוצה שירחמוהו אוהביו
וריעיו ושאר הבריות בעת יצטרך לשום דבר עיניו תלויות .עד אשר ימלא תאוותו
ומחשבתו p .ירחם על זולתו .וציוה לנו היית בתורתו .ואהבת לרעך וכו׳)עיי׳מש״ל
מזה( ובמדה זו אחז אבינו אעיה שהיה מרחם על כל הבריות .בכל מכל כל עיניו
צופיות .ואף שמדת הרחמנות היא מעלה מעלה.׳ רבה וגדולה .לא בכל מקום ובכל
ענין .יאחוז במרת הרחמנות .ויעזוב הרגזנות .לכן אז״ל כל המרתם על הרשעים .סופו
שיתאכזד על הצדיקים .ולכן צריך האדם .בשר ודם .לשוס ע ד עיניו שתהיה רחמנותו.
לרצונו ית׳ ותאוותו .ואם יראה שרצון הבורא הוא שיתאכזר יעיר כל חמתו .ילבש
קנאה ועת־ קפדה .ופתד ורעדה .ויעניש לרשעים .עדת מריעים .כמ״יש והרוך רשעים
תתתס .וכן כאשר •ירתם על הבנים ולא ייסרם ללכת בצדקתם .לאתוז בידיהם מעשה
אבותס .הישרים בליבותם .ומניח אותם .בשרירות לבם ועצתם .לעשות רצונם ותאוותם.
מדחי אל דחי עד •אשר יצאו מדעתם .לתרבות רעה .והרעה נגעה .ולא עובה השמועה.
ונודעה התעאת קבועה .לזאת לכן ובכן י י ך האדם לאזור חיל וישים עליו מלבוש
הפקד ו:אימה .וקול רעש גדול בדברי מוסר ודעת השכל בחכמה .וייסר את בנו
לנער ,דעת ומזימה .בשבע ובדברים כמ׳׳ש חושך שבעו שונא בגו וכו׳ יסר בנך ויגיחך.
ייתן מעדנים•לנפשך:
צ
אלתדדבזלכלאדם.
אם ה׳ •יחמול עליכם לחוננכם .ויריק עובי עליכם .וירים קרנכם .נאשר איחל
•. .ואבקש מלפניו לגודל הצלחתכם .אתם גם אתם אל תרימו למרום קרנכם.
ובגאוה יבוז .יהיה דבריכם .ובקומה זקופה תהיה הליכותכם .וחליפות שמלות יהיו
בגדיכם. .מינים ממינים שונים חפצים יקרים יהיו מלמשיכם .חלילה לכם .אתם ׳בגי.
בני .אתם .אתם כולכם .לא תהיו מהבועחים על חילם .וכחם ואונס ורוע מעללם.
לא• ירד בר עמהם לעולם.־ ולא •תעמח בגבולם .ולא־ תדברו גבוהה ע ד שים אדם
בעולם .ובפרע אס בכתר תו׳ נשלם .כי אונאת.דברים קשה מאונאת ממון .שזה יש
לו תיקון וזה לעולם הוא נתפר ונכלם .וחעאת קבועה לעולם .וכיצד היא אונאת דברים.
אשר תכמים אוסרים .ועליה׳ מזהירים .אפי׳ אס היהבע*ת.לא תאמר לו זכור מעשיך
אטיח־ שהיו שיערם .זכ״ש הוח
י
^ י ^ מ י לי
^ י
הראשירם׳
שלא לבייש בדבדם אפי׳ הם קעניס .ואפי׳ לפחזת שבפחיתיס .שאפי יהיה בידכם
תו ומעע״ז אינכם נמלעים .וח״ו ברגע קטן עזבתם .ואיך לא תחוסו לנפשכם העלובה.
כי אותה אתם מבקשים ומשתיתיס .וכל יגיעכס תאבדו מהר .לכן בר .עשו עמי חסד.
והזהרו בנפשותיכם בכל.רגעים ועתים .והשמרוגא מזה .ואס ידו גבר עליכם האויב
ונכשלתם .חיש קל מהרה לא תהיו נותיס ושקעים .עד אשר תבקשו מחי׳ גמורה
מלב ונפש על אשר מעלתם .ואשר חטאתם .ודרשו מעל ס׳ וקראתם .לה׳ להיכם.
שיכפר עליכם .ולא תשיבו עודלכשלה.להתפתוח אחר היצה״ר עוד .ונפרט אם לש״ש
היתה כוונתכם בתחילה .כי יש דרך ישר לפני איש .וכ״ש וק״ו שלא תחציפז פניכם
בפני
ה י ה
ב ץ
ש ע
ז כ ו
,
,
צו
.אל תהי בז לכל אדם
לצו
םה
,
בפני לומדי תו .שהם מוכתרים ככתד תו /ואף אם תהיו עשידים גדולים .ומשבט
מושלים .אפי״ה כתר תו׳ .עדיף משלכם אף אם יהיה בנזר ועטרה .כי כל המבזה
ת״ח אין תרופה למכתו .אחת דתו .נקרא אפיקורוס .ואך את נפשותיכם ידריש .ואין
לו חלק לעוה״ב .והוא מן החורידין ולא מעלין .ובשלוחו אין שיאלץ .כי הוא מנודה.
ואין תרופה עד אשר תרצו ותפייסו ותדדשו ותבקשו ממנו מחי׳ גמו׳ מלב ונפש וכל
א׳ על חטאתו יהיה מודה .אזי וה׳ יסלח לכם .על תטאתכס .ודברים אלו אל יליזו
מנגד עיניכם .והזהרו בהם יותר משמידת ממונכם .כי זה הוא עיקר העמדתכם .ודל
הרוקח הביאו הרב חיי אדם .המבזה חבידו והמלבין פניו .אפי׳ בינו לבין עצמו קשה
לו כמות .וכיש ברבים .והמה עומדים גנבים .ולא יש לו תשו׳ עד אשר ירבה עליו
ריעים אהובים .ויבקש מלפניו .שימחול לו על עוניו .וצריך להשתטח תחת כפות
דגליו .המבזה את חבירו קשה הוא .יותר מן המכהו .המקפח פרנסתו .קשה לו מן
גזילתו .המונע מליתן צדקתי .קשה מגונב ממונו .הגוזל פרוטה מן העני .קשה יותר
ויותר מגוזל הרבה מן העשיר .המדבר כזבים .קשה מכולם .המחטיא אחדים קשה הוא
מכולם .המלעיג ק׳ מכולם .המתלוצץ ק׳ מעובר עבירה .המקטע ק׳ מהכהו פצע
וחבורה .המאנה ק׳ מעושה בו חבלה .הנשבע בשם גורא עלילה .קשה מכל הפשעים.
המשיג גבול ישיב כפלים .המוציא ש״ר על חבידו .ק׳ כמו'נואף אשת חבירו .והוי
זהיר בפ׳ וחי אחיך עמך .וכ״ש אס הוא דל ומך .ולא תסיג גבולו .ולא תקח מחייתו
בכל ענק מכל אשר יש לו .ואפי׳ בסחורה .אם יבא אחד ויוסיף לו .כדי ליקח מחבירו
זה לא ניחן לימחל לו .ונק׳ רשע ואין גזלן כמותו .וקשה הרבה תשובתו עכ״ל .מי
הוא זה ואיזה הוא אשד דברים הללו באזנו ישמע .ולא יקרע סגור לבבו מבכי נהרוח
נהדי נחלי עינו תדמע .ולא יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו .ויזהר אזהרה גדולה
ויזרז עצמו ויתקן סעיפיו .לבל יכשל ח״ו אפי׳ בקטנה שבקטנות ויחד אפיו .ודעו וראו
ותמיד תחשיבו .באהבת כל עם יש מקצה הארץ ועד קצהו מה יופיו ומה טובו .ואפי׳
קטן שבקטנים .אשר הוא מזרע היהודים .ראוי הוא למלוך עלינו .כי בני איש א׳
אנחנו .ואב א׳ לכולנו .ול א׳ בראנו הוא להיט .ואס אבינו הזקן ע״ה אמר במתק
לשוט .ואנכי עפר ואפר .חי הוא זה ואיזה הוא אשד לא יתפלש כל הימים באפר.
ודעתו הגבוהה ודעת גאותו הפד יפר .ויעביר אדרת גאונו מעליו מכל שלא יניח
כלום כמו כותב ומותק בס׳ .ראה בעיניך משה רבן של כל הנביאים .הנבתר לה׳
מכל הברואים .ואהרן קדוש ה׳ טובים השנים בעדי עדיים .הם אמדו בשפה ברורה
ובנעימה .ונחנו מה .אנו חרשי האדמה .מה נדבר ומה נצטדק לפני שוכן רומה .לא
ישאר ממנו מאומה .לא גיף ולא נשמה .דוד מלך ישראל .עטרת ראשנו הואל .בחכמה
ודעת .אמר ואנכי תולעת) .ר״ת של ג׳ נביאים הללו אשד הטיבו אשד דברו הנה
רבדים אשד דברו .ג׳ נביאים הללו כל א׳ אשד במאמרו .דית שלהם הוא שןני• -
לרמוז לנו כל מי שאינו הולך בדרך זו .הוא מעוות ודרכיו יליזו (.איכ איפה אנן
יתמי ריתמי חסידי לב קלי הדעת .מה אנתנו עונים .אוי לנו מיום הדין ואוי לט מיום
התוכחה .אין לנו פה להשיב ולא מצח להדים ראשנו .ועכ״ז ע ד ק לא שבנומתעיותנו
ודעתנו עלינו זחה .ומאין יבא לנו להתרומם ולהתגדל על זולתינו .וצריך האדם יתן
ויחזור ייתן אל לבי מאין מוצאו ומובאו במעבר מטונף מטיפה סרוחה .וכל ימיו
ת
ין
מכאובים
צן
אל תהי בז לכל אלט
לצו
מכאובים וגופו מלא רפש ומיכן ודיכוי הליחה .וישוב אל האדמה .בבושה וכלימה.
למקום עפר תולעת ורימה .ואף גם זאת המלך אשד אנחנו מקוים ומיחליס לביאתו.
ומצפים לישועתו .שיתגלה לנו לפי מקומו ושעתו .עני ורוכב על תמור .בא יבא ברינה
ידיד צרור המור .א׳׳כ גאה וגאון ודרך רע מאין יאות לנו .הלא עוב לנו .להיותנו
נפלים .מאשר נוצרנו לעשות נגד רצונו ית׳ לעושה אורים גדולים .ועוכה היא הבהמה.
אשר אין לה עון ואשמה .או עוף יעופף על פני האדמה .לכן בני שמען זאת כל העמים.
ותהיו נעימים .והשמרו לכם כל הימים .ולא די לנו מותריט שהותיר לנו ה׳ להיט
על כל הבדואים .אשר על הארץ נמצאים .ומן הראוי ראויס אנתנו תמיד להיות עושים
רצונו כחפצו וממנו יריאיס .ותחת זאח ח״ו משתמשים אנתנו בשרביטו של מלך ובו
מתגאים ומתגאים מכעיסים ובאים .ועל זולתיט מתנאים ומתגאים .ואחר כל אלה אדם
להבל דמה .בא יבא בק׳ינה לפני שוכן רומה .בואו חשבון הגוף והנשמה .על כל
אשר פעל ועשה והיא נעלמה .כי בידו היא תתומה .כל מדה ומרה אשר מדד אמירה
נעימה .וסופו יורש גהינם ונמסר לדומה .לעשות בו נקמה .אתחנן במו פי עליכם
ועל עצמי לה׳ להיט הרחמים והסליחות .יצילנו כולנו וזרענו וז״ז מכל מיט ממת מגונות
ולקיים את דברי החו׳ לוחות ושברי לותות .ולעשות רצונו ית׳ מלך מהולל בתשבחות.
הוא ינחנו במעגלי צדק על מי מנוחות .הביטו וראו מאמר החי .היתס הגדול היא
החכמה .והאהבה היא הקורבה הקרובה .בלי מרמה .וכן אמר לא תעוז לאדם החכמה.
רק מי שיהיו בו ג׳ מדות אלו שלא יבזה מי שהוא קטן ממנו אף לפי סכילו .ולא
יקנא ממי שגדול ממט בממון לפי גודלו .ולא יקבל שכר על תכמתו אף לפי מהללו:
גאות ממון •
בני ,ידידי אם חננכם ה׳ מהטוב ההוא .המדומה לעין דעו מאין הוא .ואל תתגאו
ותאמרו כיי רב עשרי .התעיף עיניך בו ואיננו כי יותר ויותר נחעשר אחאב
בן עמדי .ולא הועילו אוצרות רשע לקרת בן יצהרי .ונדתפו ונערה ונתבזו לעיט הכל
מה תרי .לכן בני הנני מזהירכם וגוזר עליכם .בגזירת האב על הבנים .שלא תהיו
נוהגים במדות מגונים .ותמיד תהיו נדיבים ופזרנים .ביישנים רחמנים .לעניים ולאביונים.
ליתומים ואלמנות ולאין אונים .ועל כל התכמיס המה הראשוטם .ולא יהיו אתור
נסוגו לעתיס מזומנים .ות״ו לבריונים .זולת מפני שנאה וקנאה ורודף שלמונים .ט
אם תהיו שועים .יתרבו לכם אהובים וריעיס .ודבריכם לש״ש יהיו נשמעים .ותיו
ת״ו לא תהיו מכת הקמצנים כי הכלי כליו רעים .ובגדיו יהיו פרומים וקרועים .ואפי׳
לחייו ולחיי אנשי ביתו אינו חס ומעותד הוא לעתים ידועים .ושעות ורגעים .יבואן
עליו גדודים פגעים רעים .ומסכח נגעים .בעוה״ז לפני אהובים וריעים .ולעוה׳ב
משפטים בל ידעום זולת ל תמים רעים .וז׳׳ל הרב קנה חכמה ז״ל דייר ע״א .וי לכם
יש׳ שבגלות בעלי גאוה .בעלי גזל .בעלי עבירה .מתללי ה׳ בהשתדלות ממונכם.
ממון המאבד נפשכם .ממון שאין בו קייום ותועלת והעמדה לעובתכם .עד מתי אינכם
שמים על לבבכם .לדעת ולהכיר בוראכם .ולעסוק בתורתו תו אמת ואמת יהגה
חיככס .ולהשתדל בקיום נפשכם .זהו עיקר ותכלית בריאתכס .כי אז תמצאו באין
מעצור פתח פתוח .אכול ושמות וזה שואל ממך .ה׳ להיך .אך הממון היותר מכדי
חיית
,
צו
גאות פט?
סו
לצו
תמת האדס יניחנו לאבדון .ועבדת זרק .וגס נפשו לאצדון .הוא אבחן ומזח .חשך
וצלמות .והנה תועבת ה׳ גס שניהס .ה׳ יגחכו בדרך עובים .כי״ר:
איזהו עשיר.
גילו ושש לבכם .ברב או במעע אשד נתן לכס .ה׳ גיהיכס .כי בזה תהיו
בני,
נק׳ עשירים אמתייס .ותהיו נאהבים לבריות ולשמים .ויגדל שמכם בעדי עדיים.
ותנו דעחכס .כ״א למי שלחמה מכם .וכסאו שפל מכסאכם .ישלחנו ריק הוא משלחנכם.
כי מלא כף נתת .בשוכה ונחח .ולא ירד לשחת .ואם תסתכלו למה למעלה מכם שהוא
יש לו ריסי ממונות .דעו וראו כי גדלו ציריו ויש לו ריבוי יגונות .ואס תראו אחד
שיש לז עושר וכבוד ורוב הוניס .אל תקנאו לו חיו ותהיי שועניס ומונים .כי בודאי
הוא עזב מכס בעיני ה׳ אתן האדונים .הוא יודע למי יתן העושר לעונתו או לרעתו.
ובז בתר מתר מזזלחז .ולמה לכם קנאה ותחרות .לדבר סרה ולחשוב מחשבות זרות.
אין זה רק רעות הלב ועיניס צרות .וחסרון הבשחזן והאמונה .בלהי קדם מעונה.
היעלה על דעתכם הסתומה .אם לא יהיה העושר הגדול ההוא לאיש ההוא הוא יהיה
לכם .היש סכלות מתר מזה .היש תסמן הדעת יותר מזה .היש עורון השכל יותר
מזה .אין זה כ״א שזעה רשע וגס רות .סופה וסערה תבואהו ותשאהו הרוח .על
אשר נשאו לבו להכריע בידעתו ית׳ שמו .ולא נשאר בידו מאומה כי אם זעמו .ודיכוי
חעאים ועוגות .שגגות וזדונות .ומה יתרון לבעל הלשון קול ענות .ועל כמה לאוין
אתם עוברים .אם תהרהרז באלה הדברים .ואהבת לריעך כמוך .לא תעמוד על דם
דעך .לא תחמוד לא תתאוה .לא תשנא .וכאלה רבות .הלא הם כתובות .והראוי לזרע
אי״ו .להסיר ממנו כל לב עקוב .וישמח ויתן הודאות .ללהי הצבאות .אשר הוא עוב
ומשיב לבדות .ועיניו צופיות .למי יעדיף ולמי יחסר .נותן לחם לכל בשר .בעחז
בה׳ עדי עד והוא ימן מחסורכם .אשר יכ׳שד לכס .כי אין מחסור לידאיו .ואין מעצור
לפנמ להעשיר לכל ברואיו .ומתשרי עד תשרי מתלק ונותן ערף לכל צבאמ .ואק א׳
יכול ליגע במה שנוגע לחבירו .ולא תוסיפו לדאבה באשר חיל תאזרו .יתאמצו כהכס.
לא תוסיפו ולא תגרעו .ולשיא ולשקר תיגעו .כמ״ש אל תיגע להעשיר מבינתך חדל
ט אינה על קו היישר .ונוסף גס הוא שנעדר מן העולם קודם זמנו ויומו .כמאמר
התנא הקנאה והתאזה מוציאי! את האדם מן העולם .בבושת פנים ונכלם .ופירשו
רז״ל ט האדם נקי נשמה .ונק׳ עולם קען .וע״י הקנאה והתאוה .אשר אהב ואשר
הוא אמה .בורחת ממנו הנשמה הקדושה .ויוצאת החוצה .אף שעדיין הוא בחיים תייתו.
כמאז׳י׳ל רשעים בתייהם נק׳ מתים שכבר מתו .לכן הזהרו שלא תהיו מן העם המתאדם.
ותשבו לעד שקעים גס שלויס .ט מה יתן לכם ומה תוסיפי אס תתאוו תאיה .כי לא
נאוה .ע״ד מ״ש ז״ל אק אדם מת ותצי תאותו כידו .כי הוא מבקש מאתים ולא תוכל
יד .להשיג זולת הצי מנה .ולרהביס ישעי כזב הוא פונה .ולא נשאר ביד זולת מחלת
לב .מרוב מרוצת רגלמ כסוס כפרד בזוי ככלב .ה׳ יצילכם ויצילנו ויעזרנו לעבודת
ה׳ בכל לב ולב .ויהיה עליכם חביב ויקר הון זולתכם וכבודו .ואם כביר מצאה ידו.
כמו הונכם ואוגכם וכבודכם שאתם תסים עליו שלא לאבדו .ותתפללו בעדו .שירבה
מאודו .אם הוא הולך בדרך שובים כי לעולם תשלו .זאה״ת בזמן שמצויה פרנסתך.
אתי<
איזהו עשיר
צו־
לצו
אתה וביתך .עכור בשמחה את בוראך .ותן לו תודות ורננות .ולא תתאוה אל היתרונות.
ואמר עוד עת למות כשהחיים מזומנים בשמי השמים .ועת להחיות כשהאדם עוסק
מלאכת שמיס .כי החיים המה נשימות ספורות ,ועל כולם יש ממונים שרי אלפים
ושרי עשרות .שתצערך לתת חשבון צודק עליהם .במה הוצאתה זמניך בהם .ואין זה
גבור המואס בחייו .אך הכבוד הוא מי שהחיים יקד בעיניו .ויבזהו לכבוד אהבת ה׳
וקרונות שמו ברבים:
כי יטוך אחיך •
ב 2י אם יפול הנופל ומעה ידו .חזקו תמיד לסמוך את ידו .ובקשו ודרשו לתומכו
ולעודדו .וכך אמר לנו אין עוד מלבדו .ע״י משה עבד .והיא הוא אשר הגביר
עליכם טובו וחסדו .מאד מאד הוו זהירים .לגמול חסדים טובים עם זקנים ונערים.
כל אשד יש Wידכם לעשות איזה טובה מהר עשו ולא תהיו חוקרים .בין בגופכם
בין בממונכם לפי היכולת אף שנראה לעין שאתם מהוככם מחסרים .זה יהיה לכם
לאות בע״ה תהיו עשירים .ואם יהיה לכס איזה מלבושים .להיותכם בהם מלובשים.
אתם נכלמים ומתביישים .לא תניחו אותם בתיבות ותופסים .עד אשר יאכלם עש ויהיו
נמאסים ,אלא נתון תתנו אותם לדלים העניים והאביונים אחד אנשים וא׳ נשים.
והלואי יהיו הגונים המתקדשים:
#
הלוואת העני.
א י ן תדעו בא׳ מבני ברית אשד הוא נאמן בבריתו .ויכול להחזיר הלוואתו .אל תמנעו
הטוב ממנו אם תוכלו להלוותו .האמנם אם איש עני הוא ועדעיס אותו .שלא
יחזיר חובו פטורים אתם מלהלוותו .זולת אם יהיה בדעתיכם מעיקרא .שאם לא יתן
מהרה .לא תתבענו אפי׳ יהיה בשפה ברורה •.כי במקום מציה רבה ויקירא .יבוא
תחתיה ח׳׳ו תטאת קבועה פשע ועבירה .ישב ואל תעשה עדיף .ולא תקיימו המצוה של
הלוואה .מלעבור על פשע וחטאה .על הלאו לא תהיה לו כנושה .ולא תבואו לידי שנאה.
ואם לויתם לא׳ והיה בדעתכם שלא תתבעו ממנו .הזהד שלא לעבור לפניו שלאתביישנו.
וכ״ש שלא תקפידו עליו בכל ענייניו .כי לבו נשבר בקרבו כל מעייניו .יכ״ש שלא
תכעסו עלץ .ולא תגרמו אליו .שום צעד כלל .כי אם תעשו כך׳ ש״ש ח׳׳ו על ידכם
יחולל .כי זה האיש יתכייש להשיבכם .כי אמיד יאמר הוא משה בי ואיך אעיז פ ט
אליו'.להשיבו על דברו .ואם הקשיחו עוד ודאי ח״ו ינחש במאמרו .ודבר זה הרבה
רז׳־ל בו החמירו .ועשו משמרת ועליו הזהירו• .ואף אם לא יעיר את חמתו־ על אשר
מעלתם נו .וציערתם אותו .ולא ישיב אפו .נמצא לקחתם רבית דברים .לבד מעונשים
אחי־ים אשר הנה כתובים ונסדרים .ובספרים־ נזכרים .כללו של דבר .למלוה אשר
להחזיה בידם כי הם צנה וסוחרה .ויהי עטכם סתרה .ונהתעשק בשעינכס .בקיזה נורך
שילטי־ד להשלים גמולם .בכל עוז ותעצומות .ואהיה וחדה מתאימות .תרחיקו מכס
קעץ מכאיבים הלבבית .לכן מאד מחד הרחק כמטחייקשת
מדת העצבות .ומדת
מהם
צ ר ו ת
צו
הלוואת העני
לצו
םז
מהם תרחיקו .ועינכם על דרכיהם לא יהיו צופיות .ורק תהיו עובי עין בשמחות וגיל
ואז תקבלו רוב ברכות מהשמים ומהבריוז:
רבית.
הנעימים כאשר תהיו לווים ומלויס .השמרו לכם פן תהיו נכוים .באש מתלקחת.
בני,
שאין למעה ממנה בבאר שחת .היינו עון רבית .ואפי׳ אבקו אםור ונגבית.
ואוי לי אם אומר .ואוי לי אם לא אומר .ובפרט בעוה״ר בימים הללו .אשר פנו איש
לפסלו .כל הגדול מחבירי ועפרות זהב לו .שם שם לו .זהב כשלו .ואיש את רעהו
יעזורו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעללו .ועושים תחבולות ומדמות ומקלו יגיד לו .הרבה
פתחים ואין איש שם על לבי ושכלו .כמה מהרעות המגיעים לו ולרוע מזלו .ועל גל• -
היחידים הנאמרים .נאמד היחתה איש אש בחיקו .וכו׳ ודאי בידו נדבקו .כמה עבירות•
צרורות בספר יוחקו .ועוב לפני ה׳ עוזי .ימלט מזה .ואשרי אדם מפחד תמיד ולא
ילערך להיות-לווה ומלוה .כי צריך לידע בהיותו לומ״ל .מכניס עצמו בסכנה עצומה.
והרוצה לינצל ממנה עלץ לתקור ולדרוש בחכמה .היינו חכמת התו׳ התמימה .עד אשר
ידע האיך יקל מעליו סכנתו .כי בנפשו הוא ונשמתו .וכאשר יהיה בקי בהלכות רבית
בכל אופן ועניין .והדברים על בוריין .אז תהיה תרופה למכתו ונמטייה אפיריון .וישים
אל לבו לשמור ולעשות מלא כף נחת .בהיתר ולא ירד לשחת .כי ישרים דרכי ה׳
צדיקים ילכו בם .וכל דבר יכול האדם לעשותו בהיתר עפ״י די״ת והדברים ככתבם.
הלא בס׳פדתם .תבקעם ולו׳ תמצאם ככל משפטם:
ערבות.
הזהוץ,
מן הערבות .ואם חייו נלכדתס לא תחשבו שוס מחשבות .וטענות כוזבות.
חיש מהד תשלמו אפילו אלפים ורבבות .בלתי שום דחיות או דברי ריבות.
ויש הרבה דברים הנאמדים .שיין ארסי לחביריס .וא ׳א להעלותם עי׳ס ומהם תהיו
נשמדים .ובהם תהיו נזהרים .ולכן שימו לבבכם ותפקחו עיניכם .לעיין בהם כל ימיכם.
שלא תלכדו בממון חבידכם .ולהתדתק בכל יכלתכם .מכל וכל ממון זולתכם .כי כלי
מה שאינו ברשותכם .אינו נוגע לכס .ולא תעשו לזולתכם .שום דבר שאיט מתוקן
מה שאתם אינכם רוצים שיעשוהו אתרים לכם .וכלל גדול יהיה בידכם• לא יצא שום
דבר שקד מפיכם .ותהיו מקיימים ודובר אמת בלבבו .כי ה׳ אהבו .ועי״ז תהיו נצוליס
מכל מיני גלממק זולתכם .ואזי תחיו וטוב לכם) .ועיי׳ סוף מכות מעשה דדבספרא(:
אמת•
בני ,אהבו האמת יחקרו ובואו עד תכליתו .כי כל אנשי מדע החכמים השלימיס
הס יצאו לקראתו ולעומתו .לשחד פניו לראותו .ולגשת לבא עד תכונתו '.כי
נאמן הוא בבריתי .ומושיע אין בלתו .לכן אתם גס אתם בני פיעל ידי .בני ידיך
שמעו נא דברי .והטו אזן למאמרי .הזהדו במרת האמת .וכל דבריכם ומחשבותיכם
יהיו אמת .ועל דבר אמת .ולא תדברו בתחבולה ותרעעגת .ישקר ות־מית .ט העושה
כן אחריתו להכרית ולהצמיח .ושנאו הרע הוא השקר בל תדלי אותו כי הוא ממית..
בדד
צו
אמת
לצו
בדד ישב בלא ריע וחבר ובלא עמית .ותעל צחנתו .ויחתו מגבורתו .וכן א מ ד אמת
יסוד נאמן וחזק לכל בניין .לפי שיש רגלים לעמוד בכל ענק .משא׳׳כ השקר הוא
קנה רצוץ מכל צדדו כולו כוז׳ב .בת נש׳י מד׳ין .עוד זאת שהאמת אין מרה עובה
ממנו .והוא חותמו של ה׳ להיט .ופה האדם הוא מפתח לכל האברים .לכן הזהרו
שלא תטמאוהו בשקרים .ואף ט לפעמים מוכרח לאדם להערים .ולדבר שקדם .כגק
כמקום סכנה או לעשות שלום בין החבידם .או בין איש לאשת נעורים .עכ״ז צריך
השתדלות לומד הדברים .באופן שלא יהיו שקדם גמודס .והכל יהיה בחכמה ודעת
ופתי יעדם .ואף גס זאת הוא לפרקים .ובכלל מדת האמת שיהיה ג״כ כל מעשיכם.
ולימוד תורתכם .הכל על הו האמת .ולא ח״ו ע״י פניות זרים .כי ח״ו זה הוא להם
סם המות .והולכים לגיא צלמות .ובעוה״ר בזה״ז מעט מן המעט מזה נמלטים .ורובם
לומדים כל העתים .ועצמם מסגפים .ומתבודדים ועושים מעט״ו .ועכ״ז באבן הזאת
הס נגפים .ה׳ יצילנו ויצילכם לעשות רצונו באמת .ולעסוק בתורתו ת אמת באמת.
ואל יציל מפיט דבר אמת .ויזכנו לעובדו באמת .יינתנו בדרך אמת .כי האמת מברקת
בכל עת עם טצוציה .ותופיע מאודה .חוך ענני החשך והאפילה .והתכמה היא המאוד
הגדול המאיר כל מאפל באורה הגדולה .והצדק מחזיק אותם באורת סלולה .אך כולם
לא מעילו ולא יצליתו אם לא במעשים טובים .ויראת ס׳ מרבים .האמת נמצא בכל
עת מזומן .ואט' בנפול האמת ארצה כדומן .ישאיר השקר לעד נאק .ט האמת הוא
האהוב הנאמן .ונטע געמן .ואה״ח .לא יגיד לך האמת .ט אם הבא מן המערכה
הלהית כי שם נרשמת .ואין קיום כל חברה מקויימת .ט אם בבקשת הצדק באמונה
ואמת .ואה״ת רודף האמת ידיו ימצאנו .ויהיה עוזר גס צדק אזור מתנו .והעושה
חגור חלציו .כי בו יפיל כל לוחציו .האמת והצדק שאלו לאדם גדול במה הגעת אל
הכבוד הזה .ואתה ממשפחה בזויה .ויען ויאמר ביד חזקה ובזדע נטרה .בדבר אמת
והנאמנות .ומניעתי מן העיקשות .ושלא שאלתי מה שאיט צרץ לי .ור״ל מסתפק
במועט הייתי .כדי שאהיה מתקבל אצל כל ארם בן ברית ושאינו מבדתי .ואה״ח שפת
אמת פרי הצטעות .והתדצות יתרון התאוה מאשר האזטם שומעות .ואה״ת האמת משובח
אצל כל אדם .ירקרק או אדמדם .לבד אצל התטפיס .והמשוררים ט סלם מנאפים.
עצרת בוגדים והנם זועפים .שאס לא ישקרו בתנופיהם .ודברי מהתלות בשיריהם.
ימנעו רבי׳ביס מהם .ומעולם לא יצא שיר מפואר מתחת ידיהם .ומה הנאה יש להם.
ואמר עוד רפואת הנפש האמת והצדק בתזקה .ותאוות הבהמיות הם הזקה .ואמר
הבוחר בצדק למעוז לו .בני האדם כולם בע״כ יכנעו לו .ודבר דבר אמת ב ד חזקה.
טוב משתיקה .ואה״ח מטתת התכמיס במוצאם האמת לאין תקר .ושלוח האיילים
בדברם שקר .כי באמת קיום הדברים בדברם .ובשקר סודם .האמת הוא היותר
נאות שבמדות והוא עיקר יסוד עולם יותר מכל היסודות .כי שורשי נטוע באדן.
ומתפשע ל ד ם רקיע במרץ .שק הוא אומר אמת מארץ וכו׳ וצדק משמים וכו׳
ואמרו א ט ' הגנבים אלמלא לא היה האמת ברהם .לא היו מתמידות הברותיהס .והיו
נפסדים מאליהם .ואהי׳ח .בהיות כת המנגרת .מיי הרכות האמת עומדת .משא״כ אם
יהיה הדבר טפל מעצמו .מבלי המצא ההפך ונגדם .והשברא המנגדת .אד תהיה
האמת נעדרת .ולא תהיה התניעה מבוררת .וזהו הטעם הקורא ב״ד אנח׳ה סזב׳רת.
י/
י״י
לצו
צו
פח
כי לא ימצא ;יענה אחרת .ויליצו בזה פסוק מאויבי תחכמני מצותיך .כלו׳ מההפך
והמנגד אחרי אעמוד על האמת כולו כהר׳רת .ואה״ח האמת צדק ומשפע נוסדו יחד.
והמה עמודי האמת והכושר .כי כן ימצאון בלב נכון תכמה בתבונה ובדעה וביושר.
ואמרו כי ב׳ אנשיס באו אל השופע להשפע והא׳ זקן והא בתור .אמר השופע
הנשא הזקן הגדול .אמר הבחור האמת גדולה ממנו .אמר השופע התרש מה מדבר
בלשונו .ענהו הבחור ומי יספר עענותי .אמר השופע לפי דעתי .כמדומה לי כי אין
בפיך דבר אמת לכך יש לך מורא ופחד .אמר הבחור ה׳ להיט ה׳ אחר ושמו אחד.
ויקם השופט וילך אל בית המלך כמנהגו .ופעמיו לאחור לא גסגו .ויספר למלך את
כל רבד הבחור .ויצו עליו לאמר עשה לו שאלתו .מהרה חושה ומהנה הוציאו אותו.
למדינה אחריתי .פן יפסיד עלי מלכותי .ע״כ .ודפחי׳ח .ואה״ח אם בקשת בעוה״ז
לדעת האמת כל ימות .לא תמצאנה כשלימות .כי התחבולות רבו כמו רבו מהכיל.
בלב כל איש סכל ומשכיל בעל שכל .וכל איש שוקל את רוחו והולך ככוחו .ובאם
יתגלגלו ויתגלו מחשבות כל א:ש ותחבולותם .אז תאמר לנפשך אין ני תפץ בהם
אמנע רגלי מנתיבתם .והשמר לך מאיש המלובש בכסות המישכלות .כי אם תתקור
אחריו תמצאנו משובץ בפרי הסכלות ..שכן דרך אשה מנאפת תעדה כליה מבתון ברוב
הוללות .ומבפנים תמצאנה מנוולת כאתת הנבלות .ולכן הרחק מעליה דרכך וחכם
ברום המעלוח .ובעח מבחן העליון .ימצא החכם פדיון .אך הסכל ימצא בזיון .בעת
הנםיון .כי ברבות הכסילים .ירבו המכשולים .והסובאיס והזולליס .וברבות המשטלים.
ירבו המופתים והאותות הגדולים .ואמיר לבני בלי דעת .אל תאהביני .פן בלי השכל
מחסרון ידיעת .הרבה תשנאוני .לכן ברח לך מתברת הכסילים .כי לא תקנה ממנה זולת
מדות פחותים ושפלים .כי אם תתחבר אל האויליס .וחברת העוילים .הנה כי כן
גס אויבנו יהיו פלילים .ואף כי לשונך תצמיד מרמה ישמור נא לבבך מהזימה .כי
כן דרכי אמיתות החכמה .הצמתים המה .טובים מהאדמה .והפרי טוב מהקליפה הערומה:
,
הוקר רגליך•
בגי ,בבית ריעכם לא תהיו מצויים .כי אם לעתים מזומנים תהיו בריס ורצויים.
פן ואולי וקרוב לודאי תוזלו בפניהם ותהיו לשיריים .ותשבו לפניהם כאחד
הנבליש אחר הריחיים .ולפעמים יהתלו בכס ופיהם פוערים מסמרות נטועים ומתתכים
בני מעים .ויש אשר בזה להם לעגה להס לבטא בשפתים .ולשונם תהלך בארץ ופיהם
שתו בשמים .לתרף ולגדף מערכות להים תיים .לקדושים אשר בארץ המה בארצות
החיים .חיים הנצחיים .ויאמרו שמעו נא המורים אוי לאזגים .השומעים ואוי לעיטם.
ואס מראים טלפים ,ושואלין ודורשין על איזה דבר איסור והיתר הם מעעימים דבריהם
בעדי עדים .ולא יחפצו כי אם בהתגלות לבותס כפי דעתם הטובה היא אם רעה
בכפלי כפלים .ואס לא תשיב גמולם כפי רצונם תהיו בזוים .ואם תאמרו האמת• היפך
דעתם לא תהיו רצויים .ואיפשר עלתה צעקתם עד השמים .ונמצא ת״ו מתחלל• ש״ש.
מה הבריות אומרים זהי שאכלתם אצלו ערב ובקר וצהרים* לכן לא תהיו רגילים
בזה ולא תלחמו את לחם רע עירם .אפי׳ יהיה נכון לפניכם בכלי זהב פרוים .כי
נבל ענתה בו הכרת פניו עד השמים .וחלילה לכם בני הנעימים להיות מאלו כל הימים
תמיד
צו
הוקף רגליך
לצו
תמיד לחמכם לשובע תשלחו על פגי מים .כל הרוצה ליטול יבא ויעול ויהיו כל מעשיכם
לש׳ ש .ומה טוב ומ״ן אס יהיה נקי כפיס .הטו אזניכם למאמר האיש הנלבב .מבני
חובב .שבא לפני הח׳ ואמר לו אני רואה ב״א שהם מזיקים .ונראים לעין כל שהם
צדיקים .ויעצתני גפשי שלא אתערב עמהס .עוד כל ימי הארץ ובכיוצא בהם .אמר
לו הח׳ ככה לא תעשה .ידיד נפשי .כי לא תוכל לעמוד בלעדיהם .ואינם יכולים
לעמוד בלעדיך גם הם .כי המה צריכים לך ואתה צריך להם .אך ורק תהיה ביניהם.
חרש שומע .עור רואה .אלם מדבר .ד״ת מאי׳ח שמ״ד .ריל אפילו הוא אחיך.
שמור פתחי פיך .ואם ישבת לפני החכמים .תן לבך לשמוע דבריהם בלב תמים .ואס
ישבת בסוד משחקים .תן לבך אל הכדים הריקים .המראים עצמם כי הס צדיקים.
ואס תרצה שיוסיפו לך אהבה .בקר לעיתים רחוקים .וביקור תמיד נעשים לך האוהבים
לאורבים מעיקים) .ועי׳ משל באהוב נאמן( ישמור רגלך .מבית ריעך .אס טובים
הס ואם רעים .כי רוב בני תבל המה חסרי דעיס .ואם תבקש להתהלך את
החכמים לא תמצא רעים .כי א נאים ידועים .וכתב הרב החוקר מהר״ס חפץ ז״ל בס׳
הנחמד מלאכת מחשבת עה״ת ס׳ תצוה אות ב׳ הביאו הרב נועם המרות ח״א ערך
המנהג וז״ל וההרגל בבית חבירו לסוף ישנאנו .כי ההתמדה בזה מביאה לידי בזיון
וקלונו .והטעם לזה .הוא מחזה שדי יחזה .כי בכל איש מרה ומדות אינם בזולתו.
וישנא את מי שלא ייטיב המרה ההיא בעיניו כתאותו .ומדת חבידו לא תתייחד בדעה
הנבדלת ממנו .ומנח ההרגל והשתנות המעשים יחד תקוץ נפשם זביז ונפל
ממנו .ע״כ יע״שי•
אכילה.
בני
4הוו זהירים במיעוט מאכלים .ולא תצטרכו לרופאי אלילים .וטיבה ארוחת ירק
מן השפלים .ועמה אהבה .משור אבוס ותרנגולת פטומה ועמה מצה ומדיבה.
כי השקט והשלוה בסעודה .מה רב טובה רופיה והודה .וההסתפקות במיעוט היא
מרה חשובה .כי ת״ו הזמן יהיה בוגד והתרוששו .ומטה הדדכם תגורשו .והרבה אכילה
עושה .והרבה שתייה עושה .ואז׳׳ל עד שהאדם מתפלל .לל רב מחולל .שיכנסו ד ת
לתוך גופו .יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו .בכי היקרים .הוו זהירים .והרגילו
עצמכם במיעוט המאכלים .כל מאי דאיפשד מן הקלים .ודב״ז טוב הוא לגוף ולנפש.
ובו יהיה חופש .מכל מיני פורעניות .הבאים מריבוי אכילות ושתיות .וידוע מ״ש תכמי
המוסר .בדרך הטוב והישר .שכל הפוסק באכילתו .באמצע תאוותו .יהיה נחשב לו
לקרבן כאילו הקריב נדבתו ותודתו .ואת עולתו .ישלא תאכלו בכל מקום וע״ז נאמר.
כמין תומר .ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה .כי מי יודע האכילה ההיא אם
היא כהלכתה .ושלא להרבות במשקים המשכרים .ובפרט בארצות הנכדים .כולם אסורים.
ואפי׳ שאינם משכרים .עושים אותם מיינם ומשמרים .והשוהים אותם עונותם על
עצמותם הם חקוקים .ואפי׳ הם משקים מתוקים .מהם תהיו נשמרים ונזהרים .וכ׳יז
הוא לבד משמירת האברים .והגידים והעורקים .אשר להם שורפים ומזיקים.
והכתוב אומר ובחרת בחיים:
^^••-*-**J^JSS
י
צו
לצו
שפלות
tffl
שפלות.
אם נקראתם לדבד מצוה לםעוד לפני גדולים .העלם תעלימו עינכם ממקומות אשד
הם מעולים .הגבוהים ליעלים .כי עוב יאמרו אליכם להיות עולים .מאשר יאמרו
המושלים .רדי שמה לשום שפלים .ישברו מעני צר׳י ומעע אוכלים .כאתד הנבלים.
וכמאמר הת׳ הזהר מראש המושבות מחסרון דעה .כי הוא מושב הנסיעה .והזהר
ממושב שלא תלמד ממנו עוב ראוי לך להתעצל ולהתדשל .משבת עם הכסיל .כי כמה
פעמים תפסיד את .העטו .בכל ענייניו .והזהר מן הכסיל העובד .ומן החי החוטא
כי כולם ככלי אובד .וכמאמר הח׳ אם תעלה במערכה סדורה .הבט אחריך והמלט
ההרה .כי הגלגל חוזר פעמים בא בארוכה .פעמים בא בקצרה:
ינון.
אל תדאגי אם רב יגונכם .כי הוא לכפרת עינכם .ולשלם שכ׳ט לפעולתכם .צדיקים
יושבים ושש לבכם .ועטרותיכס בראשיכם .וביום שמחתכם ובמועדיכס .זכרו
טוב המאציל.אתכם .אשד ברא ויצר ועשה צורתכם .חקוק :בדמות להים והזמינו
האביונים לקראתכם .ויאכלו ויותירו ברכת ה׳ לכם .כל הימים אשר אתם תיים
על האדמה .ולא תוסיפו עצב עמה .ואה״ח כי הדאגה והכעס וחימה .משביתים את
החכמה .וגם .אח הזכרון .כמיס ורוח המכבים לאור צח וישאד האדס אך בתשך
ועורון .והיא מקיר העצלות .ויסוד הדלות .או היא משורשי הסכלות .ומפרי האולת
אשת כסילות .ואחת הנבלות .ואמרו בעלי השכל כי הדאגה והרעב מכדתין את הטבע
שלא לרצונו .אך האדם באהבת toיבטלם בהבטחת קונו .וימתק כל מר לגרונו.
ואה׳׳ח כי לכל יום דאגתו .ומה לו להוסיף צרה על צרתו) .כלו׳ שנתסר מימיו
ודייק( והדאגה על מה.שלא היה היא רעה חולה .ועל מה שהיה צרה כפולה .ועל מה
שיהיה חטאה גדילה .דאגה בלב איש ידחנה בסס הממית ומבטלה .והיא סימן אל
העניות .ודברים הנזרות .ואמרו לרן׳ מפני מה אין.,אגו רואים עליך סימן דאגה.
אמ״ל ברוב שאגה .מפני שלא קניתי דבר ופקדתי אליו .ודאגתי עליו .ומה תועיל
הדאגה .בריב תוגה .במה שעתיד להיות כי מי יודע איך תהי :ומה תועיל התאוה
בדבר קש :אל ההשגה .כי הטובה אשר תבואך ממקום שלא תדע .טובה היא מהבאה
אליך ממקום שתדע:
%
דאגה.
השמד לכם מן הדאגה .כי היא אנחה ותוגה .הביטו וראו מאמר הת׳
גאליטס כי שתיית סם המות קל מהדאגה .כי היא מיבשת רטיבות הגוף.
ותפיל האדם בקדחת היבש ואש מתלקחת .ומחלשת כתו .ומפלת תאות המאכל .ומשמן
בשד ירזה ולכן אין ראד למשכיל לדאג על מה שאבד ממט .כי לא תועיל לו דאגתו.
כי לא ישוב לו אבידתו .או ג׳׳כ אם מת לו מת לא יוכל להחיותו .גם אין לאדם
לדאג על מה שיש לו עת .:כי כשיעריך אותה רעה לשעת מיתה .ימצא שאותה
דעה .טובה היא עכ״פ לפי שעה .כי שעת מיתה יותר ממנה דעה .והדואג על מה
שעתיד
יח
צו
לצו
הוקר רגליך
תמיד לחמכם לשובע תשלחו על פני מיס .כל הרוצה ליעול יבא ויעול ויהיו כל מעשיכם
לשיש .ומה טוב ומ״ן אס יהיה נקי כפיס .הטו אזניכס למאמר האיש הנלבב .מבני
חובב .שבא לפני הח׳ ואמר לו אני דואה ב״א שהם מזיקים .ונראים לעין כל שהם
צדיקים .ויעצתני נפשי שלא אתערב עמהס .עוד כל ימי הארץ ובכיוצא בהם .אמר
לו הח׳ ככה לא תעשה .ידיד נפשי .כי לא תוכל לעמוד בלעדיהם .ואינם יכולים
לעמוד בלעדיך גס הם .כי המה צריכים לך ואתה צריך להם .אך ורק תהיה ביניהם.
תרש שומע .עור רואה .אלם מדבר .ר״ת מאי׳ח שמ״ד .ר ל אפילו הוא אחיך.
שמור פתחי פיך .ואם ישבת לפני החכמים .תן לבך לשמוע דבריהם בלב תמים .ואס
ישבת בסוד משחקים .תן לבך אל הכדים הריקים .המראים עצמם כי הם צדיקים.
ואס תרצה שיוסיפו לך אהבה .בקר לעיתים רחוקים .וביקור תמיד נעשים לך האוהבים
לאורביס מעיקים) .ועי׳ משל באהוב נאמן( ושמור רגלך .מבית דעך .אם כרבים
הס ואם רעים .כי רוב בני תבל המה חסרי דעיס .ואם תבקש להתהלך את
החכמים לא תמצא רעים .כיאנאיס ידועים .וכתב הרב החוקר מהר״ם חפץ ז״ל בס׳
הנחמד מלאכת מחשבת עה״ת ס׳ תצוה אות ב׳ הביאו הרב נועם המרות ח״א ערך
המנהג וז״ל וההרגל בבית חבירו לסוף ישנאנו .כי ההתמדה בזה מביאה לידי בזיון
וקלוט .והטעם לזה .הוא מחזה שדי יתזה .כי בכל איש מרה ומדות אינם בזולתו.
וישנא את מי שלא ייטיב המרה ההיא בעיניו כתאותו .ומדת חבירו לא תתייחד בדעת
הנבדלת ממנו .ומכח ההרגל והשתנות המעשים יחד תקוץ נפשם זב ז ונפל
ממנו .ע כ יע״שי•
י
י
י
אכילה.
2נ י הוו זהירים במיעוט מאכלים .ולא תצטרכו לרופאי אלילים .וטובה אדותת ירק
מן השפלים .ועמה אהבה .משור אבוס ותרנגולת פטומה ועמה מצה ומריבה.
כי השקט והשלוה בסעודה .מה רב טובה רופיה והודה .וההסתפקות במיעוט היא
מדה חשובה .כי ח״ו הזמן יהיה בוגד והתרוששו .ומטה הדדכס תגורשו .והרבה אכילה
עושה .והרבה שתייה עושה .ואז׳׳ל עד שהאדם מתפלל .לל רב מחולל .שיכנסו דית
לתוך גופו .יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו .בני היקרים .הוו זהירים .ותרגילי
עצמכם במיעוט המאכלים .כל מאי דאיפשד מן הקלים .ודב״ז טוב הוא לגוף ולנפש.
ובו יהיה חופש .מכל מיני פורעניות .הבאים מריבוי אכילות ושתיית .וידוע מ׳יש חכמי
המוסד .בדרך הטוב והישר .שכל הפוסק באכילתו .באמצע תאוותו .יהיה נחשב לו
לקרבן כאילו הקריב נדבתו ותודתו .ואת עולתו .ישלא תאכלו בכל מקום יעיז נאמר.
כמין חומר .ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה .כי מי יודע האכילה ההיא אם
היא כהלכתה .ושלא להרבות במשקים המשכרים .ובפרט בארצות הנכרים .כולם אסורים.
ואפי׳ שאינם משכרים .עושים אותם מיינם ומשמרים .והשותיס אותם עונותם על
עצמותם הם חקוקים .ואפי הם משקים מתוקים .מהם תהיו נשמדים ונזהרים .וכ״ז
הוא לבד משמירת האברים .והגידים והעורקים .אשד להם שידפיס ומזיקים.
והכתוב אומר ובחרת בחיים:
#
,
^ — s ^ M H f ? $ ? S $ 2
צו
לצו
שפלות
סט
שפלות.
אש נקראתם לדבר מציה לםעוד לפני גדולים .העלם תעלימו עינכם ממקומות אשר
הם מעולים .הגבוהים ליעלים .כי עזב יאמרו אליכם להיות עולים .מאשר יאמרו
המושלים .רדו שמה לשום שפלים .ישברו מעע צר׳י ומעע אוכלים .כאהד הגבלים.
וכמאמר הת׳ הזהר מראש המושבות מחסרון דיעה .כי הוא מושב הנסיעה .והזהר
ממושב שלא תלמד ממנו עוב ראוי לך להתעצל ולהתדשל .משבת עם הכסיל .כי כמה
פעמים תפסיד את .העניו .בכל ענייניו .והזהר מן הכסיל העובד .ומן הח׳ התועא
כי כולם ככלי אובר .וכמאמר החי אם תעלה במערכה סדורה .הבט אתריך והמלע
ההרה .כי הגלגל חוזר פעמים בא בארוכה .פעמים בא בקצרה:
ינון.
אל תדאגי אם רבייגונכס .כי הוא לכפרת עינכם .ולשלם שכ׳ט לפעולתכם .צדיקים
יושבים ושש לבכם .ועטרותיכס בראשיכם .וביום שמחתכם ובמועדיכם .זכרו
טוב המאציל.אתכם .אשר ברא ויצר ועשה צורתכם .חקוק :בדמות להיס והזמינו
האביונים לקראתכם .ויאכלו ויותירו ברכת ה׳ לכם .כל הימים אשר אתם חיים
על האדמה .ולא הוסיפו עצב עמה .ואה״ח כי הדאגה והכעס וחימה .משביתים את
החכמה .יגם .את הזכרין .כמים ידיח המכבים לאוד צח יישאר האדם אך בחשך
ועורזן .והיא מקיר העצלות .ויסוד הדלות .או היא משורשי הסכלות .ומפרי האילת
אשת כסילות .ואחת הנבלות .ואמרו בעלי השכל כי הדאגה והרעב מכדיחין את הטבע
שלא לרצונו .אך האדם באהבת הגי יבטלם בהבטחת קונו .וימתק כל מד לגרונו.
ואה׳׳ח כי לכל יום דאגתו .ומה לו להוסיף צרה על צרתו) .כלי שנחסר מימיו
ודוי׳ק( והראיה על מה.שלא היה היא רעה חולה .ועל מה שהיה צרה כפולה .ועל מה
שיהיה חטאה גדולה .דאגה בלב איש ידיחנה בסם הממית ומבטלה .והיא סימן אל
העניות .ודברים הבזויות .ואמת לח׳ מפני מה אין .אגו רואים עליך סימן דאגה.
אמיל ברוב שאגה .מפני שלא קניתי דבר ופקדתי אליו .ודאגתי עליו .ומה תועיל
הדאגה .בריב תוגה .במה שעתיד להיות כי מי יידע איך תהי :ומה תועיל התאוה
בדבר קש :אל ההשגה .כי הטובה אשר תבואך ממקום שלא תדע .טובה היא מהבאה
אליך ממקום שתדע:
י
דאגה.
2נ י ,השמרו לכם מן הדאגה .כי היא אנחה ותוגה .הביטו וראו מאמר הח׳
גאליטס כי שתיית סם המות קל מהדאגה .כי היא מיבשת רטיבות הגוף.
ותפיל האדם בקדחת היבש יאש מחלקחת .ימתלשת כתו .ומפלת תאות המאכל .ומשמן
בשד ירזה ולכן אין ראד למשכיל לדאג על מה שאבד ממט .כי לא תועיל לו דאגתו.
כי לא ישוב לו אבידתז .או ג״כ אם מת לו מת לא יוכל להחיותו .גס אין לאדם
לדאג על מה שיש לו עת .:כי כשיעריך אותה רעה לשעת מיתה .ימצא שאותה
דעה .טובה היא עכ״פ לפי שעה .כי שעת מיתה יותר ממנה דעה .והדואג על מה
שעתיד
IT
צו
לצו
דאגה
שעתיד להיות עושה סכלות .כי מי יודע אס ימות קודם כאחת הנבלות .כמו שאמר
בן סירא אל תדאג לצרת מתר כי לא תדע מה ילד יוס .אולי מתר יכא ואיננו ואין
פדיוס .ונמצא דואג על עולס שאימ שלו .ואה״ח הדואג אשר לא יתם יגונו .מבקש.
יותר מכדי ספקו ליתר הונו ואונו .וח׳ ראה לארס דואג אמ״ל אס על העוה״ז היא
דאגתך .ה׳ להים ינית לך ממנה .ואס על הבא הלהיס יוסיף לך כהנה וכהנה.
ואזיל ג׳ מביאין האדם לידי דאגה .גדול שער .וגדול צפרניס .ובגדים פצועיס .עוד
אה״ח ו׳ לא יחסר מהם דאגה .וא׳יה .המקנא .התומד .העשיר .והמשב עם בני המוסר
ואינו מהם .ומי שיש לו זמן מועע עדיין שהעשיר לפי שהוא מפחד על ממונו .והמבקש
מעלה שהוא פחוח ממנה .ואה״ח הרוצה להאריך ימים .יזמין לב אמיץ למקרים .וכי
אריס׳עו כאשר תראה האדם בעצימת .המתמדת שאין לה סיבה ידיעה מן הסיבות.
ונמיכת הרות ועצלות הנפש עם יאושו מעוב העולם .הנה זה הוא לו מרוב השתורה.
ולכן ראוי לנקותה במהרה .ולכן ראוי לאדם לשמוח בחלקו בימי הבלו ולא יבקש
יתרונות .וציוה -הת הפילוסוף לתלמידו .ואמ״ל די לך מהעוה״ז מה שיעריפך .לתס
תקך .ומה שירוה צמאונך .ומה שיסתיר עדותך .ודי לך במקום שיהיה לך בו מחסה
מזרם .צל מתורב .ותהיה משרת נשמתך .ותצליח ותעשיר .ושים הארץ ערשך .והכוכבים
נרך .והחכמה בקשתך .ולמוד ועשה בתו עסקך .ותהיה מבחר דורן /ותשיג למעלת
המשובחים מאחיך .והזהר מהרשת הפרושה על הארץ מלפניך ומלאחדיך .היינו אהבת
האנשים לנשים כי היא משחתת הנפש והחכמה .ומסירה האימה .ומעוררה השנאה
והנקימה והנעירה .אמנם ריבוי השמחה יזיק הרבה .ואולם אם יהיה חלש בבניינו.
גס היא תמיתנו .ע׳׳כ מס׳ שבילי אמונה נתיב ה׳ יעו״ש .ואה'ח ראוי לאדם שלא
יחשב ערפו מתאחר .ושלא ידאג לגזירת הבורא .כי הוא רתום בעל עעם .ועוד אה״ח
אילו האדם היה בורת ממנו כאשד מרת מן המות .היה ערפו רודף אחריו מתר
ממנו אפי ,בגיא צלמות .ולמהר ולהשיגו יותר ויותר יכרת מפניו .וע״כ השמד מפניו.
פן תאבדנו .כי אין מיצאותיו חריצות .ולא תמנעהו שנאת השונא במועצות:
,
,
דאגה ועצבות.
בני ,השמרו לכם אל תעצבו .כי האבל והעצבון .על מה שכלה ואבד הוא מתכונת
הקענות .ודקות המות רמשים זקנות .כי מה תועלת הדאגה ודאבון על בלתי
אפשרות החזרה .ומי שאינו רוצה בגזירת הבורא אק לשעותו רפואה .ואה״ח כל מי
שאינו מנצח האבל בסבל והגזירה באהבה יתירה יתארך יגונו .ויתמעע ששונו .ואמרו
כי בארץ יון בשער מדינה תריבה .נמצאת אבן א הלא היא כתובה .בלשון יוני .וז״ל
בן אדם אילו היית מעיין בעין שכלך .במעע שנשאר מימיך .היית מואס במה שתקוה
ממעש מאוייך .והיית מקצר בתריצותיך .יתחבולותיך .כי תתחרע באחריתךzv .
שתמעד רגליך .וימסרוך בני ביתך .ואנשיך יניהוך .וקרוביך יפרדי ממך .ויברחו
מעליך .אוהביך ורעיך .ולא השיב עוד לביתך .ולא תוסיף במעשיך .ועוד היה כתוב
בה לאמר .בן אדם רצית מן העולם למלאת תאות לבך הגופניות .ולהתעלס מנעימות
במה שהוא חולף ולאצור ממון ילחיות .הלא זה .אין זה .קיבוץ ממונות .למנוחוח שאננות.
רה היבוז העונות .החעאות והאשמות השגגות והזדונות .והדאגות והעצמנות .והממון
אולי
י
,
1
1
צו
דאגה ועצבות
לצו
y
אולי ישאר לבני ביתך בנים ובנות .ואתה לבדך תשא העונות .להביאם אל תוך ביתך
התמידית שכנו צחיתה במעזטת אריות וחיות קענות .ואמרו כי בארץ רומי נמצאת
אבן אתת בלשון רומי כתובה .ביתד שאת ויתד תיבה .בן אדם עשה בעת שתוכל
לעשות .והשלך על ה׳ בורא הכל הגויות והנפשית .ואל יביאך .דוב תאוותיך .לתעוא
בעת לדבר ועת לחשות .ואל תתן לבך .לראות יום שלא בא לקדאתיך .שאם יהיה
מימיך .יביאהו הבורא על כרתיך .ואל תתמה על קכוץ הממון .כמו דלת ההמון.
כי כמה ב״א מקבצים .הון רב .לבני ערב רב .היינו בעלי נשותיהם .ואכלו זרים
תילם ולא מבניהם .והמעעת האדם על עצמו ובני ביתו .ריבוי באוצר זולתי .ע״כ
יזהר האדם שיקבל גזירתו .יתש״ל אחת דתו .וילך למשעיו בנתת ברוך ה׳ יום יום
לעשות רצונו ית׳ וצדקתו .זהו התכלית האמיתי ליישר האדם ולעבודתו .בעת הבכי
בכה תככי עם הבוכים .ועת לשחוק עם השמחים .אפיי׳ בבית מלכים .ביראת ה׳ עהודה
עומדת לעד ונוגה לו אשר לא הלך בעצת רשעים הנבוכים .ינתן לך מהלכים .מלך מלכי
המלכים מלוקע מם׳ טעם המדות תיא .בתום׳ קצת לשון:
כפר טובה.
בני ,תט לב להבין משל ותירה .לתורה ולתעודה .הזאב היה אוכל כשר .ונאתז לו
עצם בגרוט במקום צר .ולא היה יכול לבולעו ולא להשליכו .הלך לבקש רופא
להוציא לו מתוך גרונו ותכז .אמרה לו הארנבת .אשר היתה נצבת .הנה מצאתי לך.
רופא מומתה אשר ייטב לך .ורוצה בשכרו כרך זוזים המעע אם רב .והוא העגור.
הלך אצלו ונדר לו שכרו ואמר הלואי ישע יקרב .אמר העוף לזאב שתת פיך .ויאירו
דבריך .תכף הזאב פתח פיהו .והכניס העוף ראשו עם אורך צוארו עד המקום
ההוא .ולקח העצם ויוציאהו ויניחהו .אח׳יכ בקש שכרו .ענה הזאב אשר במאמרו.
שכרך הרבה מאד בתשלום .שנכנסת בשלום .ויצאת בשלום .שביד היה להסיר ראשך
מעליך .והייו תייך .תלויס מנגד ואט חסתי עליך .ולא תתכתי ראשך .ואמר מתבר
החידה .איז׳ופיטו .תועלת סיפור הדברים .שאין התם וישר משיג תועלת בהטיבו
לרשעים ולכופרים .שכפרי טובה המה .ואק להם שוס בושה וכלימה .ובסוף משלמים
רעה תתת טובה ביד רמה .ונאמר ורועה כסילים ידוע .הט אזניך לשמוע• טב לביש
לא תעביד .וביש לא ימטי לך .ואפי׳ לנגוע .ע״כ מס׳ הנ׳ בתום׳ לש ן :
ראיית נשים.
בני
#ידיד .תהיו קדושים .ותיש השמד לכם להיות פרושים .מלהסתכל בנשים .כי
הם מצודות חרמים פורשים .ואפי׳ היא בתולה או פנויה לא תסתכלו ביופיה
כי תיו תשתי יין עטשיס .דכתי׳ ברית כרתי לעיט ומה אתבונן על בתולה .וכ״ש
וק׳׳ו אשת איש בעולה .אפי׳ בבגדה אשר בכותל נתלה .אסור לאסתכלא .אם אתה
מכיר לה .ועבירה גדלה .להתייהד עם שוס אשה בין ילדה בין גדולה .בין בתולה
בין בעולה .כי זה היא הקריבה המביאה לידי גילוי ערוה .והתורה אסרה ואמרה לא
תחרב לגלות ע ד ה .זולת האם עם בנה .והאב עם בתו .והבעל עם אשתו .אף כי
היח נדה .נעילה .אבל הכלה .קודם שנבעלה .לך לך אמדינן אל תקרב הלום .ומרחוק
וקראק
צץ
ראיית נשים
לצו
וקראת אליה לשלום .וגדולי החכמים .רבים וכן שלידם .היו מחמירים' על" •'עצמם
כלי הימים .ולא היו מתייחדים אפי׳ עם הבהמה .ומרתיקים אותה משכונתם אשד
היא שמה .כי מן היתוד יבא אל הקרבה .ומן ההקרנה .יבא אל נישוק ותינוק דדך
חיבה .ועי״ז ובעדה בו אש להבת .ושרה את הבשר ואת העור ואין מכבה* :וכמו כלב
נקשר בה .עד אשד נערפה דעתו יוצא ונכנם ונתקל בה .לכן'בני השמרו״לכם .תנו'
יקד לגיהיכס .ולא תרגילו עצמיכם בחבדח הנשים ומהם תהיו בורחים 1לא עמהם
תדברו דבריכם ,וראה ועשה .מה אמרה לנו התו׳ עיי משה .לא תנאף .לבד מפשע
עוד דרשו בו .לא תהנה לאף .הפי׳ שאםור להדח ריח אשת איש המבושמת .וכן
דשאר עדיות מהם עינך תהיה נעלמת .ואפך נסתמת .ובזה תהי :אתה חי ולא מת.
ובזה ת;יו מקיימים מצות והייתם .קדושים .כי נרי אשר מכל מקי ערי :תהיו פורשים.
אתם מקיימים מצות עשת דקדישיס .ואם חיו־ תהיו נתפסים יד כ עברתם על לאו
דהקרבת עריה אשר אתם נזהרים לבלתי גיגשים :כי כן אז״ל כל מה שאסר כעריות
בלאו יבא נמי לאסור בעשה להיות עושים .ור״ל העריות נאסרו בלאו דלא תקרבו.
והבשמים בלאו דלא תנאף להדיח בו .ובעשה בקדושים .וכל הבא על אחת מהעריות
האסורים .אפי׳ דדך איברים .או שחבק או נשקיידרך תאוה .עבר על המצוה .ולוקה
מן התו׳ שנא׳ לא תעשו'מכל התועבות האלה .ואלו הן תקות המחפרלים בעביי*.
מן הקלה לתמורה .מן הבתולה לארוסה והיא י נערה .וממנה לאשת איש התמורה .ומן
הטהורה .לעמאה דאינו מבחין כיון שנתנה רשות לחבל ונכשל בעבירה .עד שנערד
מן העולם בזעם ועברה .אוי לני מיום הדין הגדול והנורא .וקיימו" בכס '.ונשמרתם
מאד לנפשותיכם .ואל תרבו תדברו עם נשי חבידכם .כמאמר התנא .ופי׳ ז״ל באשתו
כשהיא טהורה .ין׳ו כשהיא נדה החמודה .וק״ו בנו של ק׳י באשת חבירי אשד מכל
וכל אסיד גמור נאסרה .יאף שריבוי הדברים .אפי׳ לאיש הם אסירים .מ״מ באו
להודיענו אפי׳ לדבר ההכרחי שצריך לדבר עם האשה יהיו הדברים קצרים .ובקיצור
נמרץ יהיו נאמרים .ומעשה דר׳ יוסי הגלילי עם בדדיה יוכיח כמה וכמה האדם
יתלהב בנפשו להצילה מרדת שתת ברתת ושברים .ויציל עצמו מעביר על פשעים
קלים וחמורים .ולאו דוקא נשי יש׳ הם דנאסדס'.חיו לא יעלה" על הדעת דברי
הבוערים .האומרים שנשים נכריוח אינם חמורים .ימלא פיהם חצץ רתת ושברים.
ועל הבועל נשי ׳נכדים .הדברים אמורים ..יכדת ה׳ לאיש אשד יעשנה .ולא יהיה
ער ועונה .וקנאין פוגעין בו במיתה משונה.״ לית׳ךן ולית דיינא .ובזו״ק מחמיר יותר
מכל איסורי העדות האמידס בפרשה .ופי׳ אותם בגמרא ומשנה .כללא בייל דלא
הותר לארס זולת אשתו אשר ימהדנה .לקחת אותה לאשה ולו נתנה .לפי'דנ\0ותנא
דבי ר׳ ישמעאל לא תנאף לא יהיה בך שוס ניאוף .היינו בלי שוס שיתוף .בין ביד
בין ברגל וחייב מיתה כמו ער ואונן .ותמיד מפחד עוט לא ישב שאנן .וכך היה מעשה
דוד המבול .ונאבד מהם כל חלב הארץ וכל יבול .ודינו כרוצח .ועל עון זה צעק
הנביא שותטי הילדים .וע׳ז נסמך לא תנאף ללא תרצח .והוא בנידוי מפי חכמי יש׳
בפה צח .ל׳ך רבי יונה והרמב׳ס והסמ״ק ובזו״ק איתא דנידון ביהינס בש׳ז רותתת.
וירד לשחת .ה׳ יצילנו ויצילכם .אתם ובניכם .וכל אשר לכם .ולא תתורו א ח ד לבבכם.
ואחד עיניכם .קי״ד .כי עין העריות חמו:־ לפני אביט שבשמים .וגדול מנשוא
נופל
צו
לצוצ
ראיית נשים
עא
נופל וכליי עינים .בזה ובבא .ועיי׳ בחדידים דל״א ע׳׳ייראות-נ׳ו ד ן ותעמד שערת בשרים.
ה׳ יצילנו מכיל דברים האמורים כי״ר
יי בלבושי נשים.
.
בניי .מכלל זה האיסור .יזהר האדם ולא יסור .מבין עיניו מי׳שילא ילבש נבר שמלת
אשה .כי מדה זי היא אשורה<מאוס..:כי־בשאט בנפש עובר על לתו הכתו׳
בפרשה .בתורתנו הקדושה .וחייב מלקות .האישי אשר י ילטש תכשיעיאשה .וכן המלקט
שעדות לכנות מתיך השחורות .מראשו ועד־ מליו הם ־אסורות .ומשילקש א ׳ ,ל 8 $
מפני שעדה עדי אשה וכן" אם צבע לבנוניח השערות .על שנגדה אחת לזקס־אשכלות
מדורות .הדמב״ם ע״ש הדברות האמירות .ובש־׳ע ירד סי׳ קנ״ו כתב דחסדר לאיש
להסתכל במראה משום לא ילבש .וכת׳ דבי׳ אליעזר חמין ז״ל ־אפיי דרך ׳עראי׳ ודרך
שחוק אסורות .דהכחוב לא חלק בין קבע לעדאי לדורי דורית .ולפי שראיתי־ ב •א
־ הלובשים מלבישי נשים .ונשים מלבישי אנשים .בשמחות חתן וכלה כתבתי . pזיוצדיט.
יתן יראתו על פנינו אי״ס עכ׳ל .ואוי נא לנו כי ח ט א ט ר כ י נ ך ממיט.״בימים הרעים
ההמה אשר בעינינו ראינו .הרבדים הללו האמורים -.הם ר מ פ ף ם •־מחרים .ומעיקרא
לא היו אסורים .וצובעים שערות ראשם הגברים .וי\שמתטשש:£ל^ק3ומפרשהוא
החחיל לבא בימים ילבש שחורים .ויתכסה ׳שחורים .צמיר צבעונים המבהיקים •ומזהירים.
והוי כאחד הבחורים .וטח מראות עיניהם מהביט' *לכל אלה הדברים .אשר תזיל
אמרום ועליהם מזהירים .ואי האיש והאשה מחליפים כסותיהס׳ אפיי יהיו ארוכים
במקום קצרים .וקטנים במקום גדולים ורחבים במקום מצוקים יוצרים .־ ״עד יאשר לא
יהיו ניכרים .מיי האיש ומי האשה לפקוח עינים עוריס .זולתי הרגללים עמהם הם אשר
מכירים .והשאר לא ידעו מה הוא לכו נא הגברים .והמה עושים ואין מתסששע;
בימים ובלילות לעישה אורים .ויוצאים לטייל בשזקים וברחזטתל זקנים עם נערים:
ובפרט באיזה שמחה כגק במוצאי ירע או בפורים .נר׳ להם׳שהם מקיימים עשרת
הדברים .ובכל מקים אשד תדרוך כן! רגלם .ירקדי שם שעירים* .שיחקיס בבתיהחצידים.
יד ליד ויבואו האנשים .וכו׳ ברחובות עיר עדרים עדרים .ויאכלו וישתו ישכרו
ויקומו לשחק בדברי חשק דברים הדברים .אין הפה יכולה לדבר ואקיהאזן יכולה
לשמוע מהדברים המאוסים והמכוערים .והקולר תלוי־בצוארים .אשר יטלתבידס להיות
בועדים .הרע מעדת ישרים .ולא יוסיפו לכמלמב-מ^הגךזליס הנערים .ולש הנערות
הבתולות והבתודים .ועינינו לא ראו כפר לעמך יש• ה׳ אדיר אדירים .נא בני
רחומאי .נא בני היקרים .תנו עוז והדר ליוצר ׳יצורים .ומאלז.וכיוצא תמיר תהיזי׳כשמדם.
ומהסתכל בהם תהיו נסתרים .ומחברתם אנשי רשע תהיו נעדרים .ולא תעשנה
ידיכם המעשים הללו אשד הנה נכתבים ונסדרים .ותהיו נזהרים ומזהירים .אחיכם
ואחיותכס הנערים .ובזה תהיו ניכרים .כי אתם זרע רב זרע ברך קדושים וטהזדיס.
ותהיו נוחלים ומנחילים נהדי נחלי אפדסמינא דכייא עם רצויים וברים .ובעיני הכל
תהיו נכבדים ויקרים .ובעיני ה׳ ששים ימתפאדים .כי אתם נמלטים מעדת הדבורים.
חשד הם לוכדים האדם ברשתם ועל דעת קונם עוברים .ואינם יודעים כי פתע פתאום
כשטר נבלים הס נשברים .ולא ישאד בידם מאומה מק׳ול הסיירים .אנה יוליכו
;
,
,
חרפתם
צו
מלבושי נשים
לצו
תרפתם .במה יכםו בושתם וכלימתם .בעומדם למשפעה .במעמר הנורא והאיום וכל
היצורים .הנבראים מיום ברא 1יהים ארם על הארץ המה רואים משפעים ישרים.
ויתכםו שקים בבושת פנים ונכלמים הם וממעשיהם נתפרים .לכן בני אל תשכחו פרשת
אלה הדברים .ועליה תהיו תוזרים .לקראות אותה ובה תהיו נזהרים .ועל לוח לבכם
אותה תהיו קושרים .ובזה תהיו ששים ושמחים בקול רינה ותודה ישיר השירים:
אדם בחיר/
הלא תראו כי עזב ה' הרשית והבתידה .ביד כל נברא .א' האישי וא׳ האש:
בנ/
לעשות כרצונו פשע ועבירה .והולך בדרך שייחו קנה לו ד״ת .ודרך ישרה.
ואק זה חםרון בכבודו יחי הגדול והנורא .באשר הוא תפצו לפום צערא אגרא .ימה
שיעשה'הי״ת להדריך תעאים בדרך ולתת להם דמיון והמונה עונשי הפושעים והמורדים.
בעבור ישמעו ולהיות מלומדים .ויקחו מוםד לנפשם .ויעלה באשם .וזה לפנים משיה״ד
יעשה כביכול לגודל רתמיו למתות אשם .ואעפ״י שיתן ה׳ רשות אל האדם לעשות .מ״מ
כאשר יעלה במחשכתו שתעשה הפעולה .אס ירע שיעשנה האדם כרצונו .או בשלוח
'אליו מגיע מוטב .ואל יתפוש ההכרת להטותו בכח .ו ד ע כי הרשיח והשגחת ה׳ המה
ב׳ דברים נפרדים .ואין האי נתלה בחבירו והיו לאחדים .והאדם הבותר ברעה והיא
תביאהו .אין לחמול עליו .באשר איש לא רדף אתריה זולת הוא .ואה״ת המבקש דבר.
ויברח מדבר .בידוע שיש לו דיכור פנימי כחידה ורצון .כי הבחירה באדם היא•
מכח עצם ההתנגדות .שבין החומר והצורה .לבין הנשמה הטהורה .והיא הבריח
־התיכון בין הבורא למברא .ולכן הרוצה להסתכל באורה .יעסוק תמיד בתו׳ .מהד״ס
תפץ זיל בספרו הבהיר מלאכת מתשבת עהית .הביאו הרב טעם המרות היא .ואה׳׳ח
הבחינה היא אות אמת מהנברא 11הבורא הנורא .בבתינת הצל אל השמש המאירה.
כי אס ידע את נפשו ומהיכן המשכת אורה .אז יבין וישכיל גדולת הגי הגדול הגבור
והטרא .וכן אה״ח גדולה היא הבחירה .שממנה יכול לבא אל הבחינה הישרה להכיד
טבע הבעלי חיים הקטנים והגדולים .וגם הסכלים הנבדלים .והממוזג משניהם .יבחר
את הישרה מהם .ובזאת היורדים עולים .כי bית׳ לא יכריח האדם במעשיו .ואין
זה ח״ו חסרון כו הואיל וכך-רצוט וחפציו .שכל או״א יעשה כרצונו .ולא יעיג להשי״ת
רצון האנשים .אלא ינית הדברים .לבתירת האדם אנשים ונשים:
מלבושים שעטנז.
הזהרן
במלבושים .לבלתי תהיו נגשים .אתר אנשים וא׳ נשים .לבלתי תעשו מלבישים.
יקרים .כי דבר זה הוא הקרבת הנזק ודכרים מכוערים .והרתקת תועלת.
כי זה זה גורם גזל וגטבה ודרך איולת .ועוד זאת יתירה .שנכשלים בעבירה תמירה.
של לא תלבש שעטנז שאסרה אותו התו׳ .ואפי׳ במצרים שהיו במ״ע שערי טומאה
•משוקעים .וכמעט קט היו נטמעים .עכ״ז היו מצויינים בבגדים ובמלבושיהם .והיא
שעמדה להם .ומ״מ דה *כ בצפטה א׳ והיה ביום זבת ה׳ ופקדתי על כל השרים .וכו׳
ועל כל הלובשים וכו׳—נא בני היקרים והנחמדים .הרגילו עצמכם שלא ללטש הבגדים.
מן יתר היקרים .דק בדרך הממוצע ואף אם יהיה יכולת מספיק בידכם לא תהיו
נגררים
צו
מלבושים שעטנז
עב
לצו
נגררים .ולא תשגיחו בשקרים .של הדור ההוא האומרים .כי הכבוד יבא ממלבושים
זרים .וחפצים יקרים .והזהרו מחשש שעענז .כי כל המעלהו עליי .נקשר עמו ש ק
וחייליו .והוי כאילו עעיז)כי אוחיזח שעענז הם אוחיוח שען עיז .ר״ת עבודה זרה(.
וא״כ מה לכם לזאת הצרה .ואס תאבו .ועצת ה׳ תאהבו .ודברי תקשיבו .הרחק הרחיקו.
מבגדי צמר .כי קשה הדבר להשמר .מאיסור שעענז אשר ביותר הוא תמור ותגזר
אומר .שהשען תמיד קשור עמו באשר הוא שם .וחקוק עליו ונרשם .ומעמא הנפש
עם הבשר ובפרע בדור יתום אשר אנחט בו איש כל הישר .צריך שמירה ואזהרה
ביותר .כי רבו המתפרצים .ובקולם מצפצפים .דברים מתיקים ומסלפים .עונותינו
העו אלה ואין שום נאמטת לתייעיס .ואפי׳ הנראים היריאים והם נכפפים .בעלית
גזולה הם מתעטפים .והם עצרת בוגדים כולם מנאפים .ובהכלי השיא שואפים .תאבים
ונכספים .לשמוע שריקות עדרים .לכן בני .הוו זהירים .ותהיו בוחרים .כ״א הבגדים
העשויס מצמר גפן או פשתים ואפי׳ *בימים הקרים .עשו ב' וג׳ זעיז ולא תהיו
נכשלים בעונות החמורים .כי באלו אק חשש לתערוכות האיסורים .לא כן בבגד
צמרים .אין מטס מחשש האיסורים .ואפי׳ המה מפוזרים .נא בני בבקשה שמעו בקולי
והייתם קדושים .כי בנקל תהיו נכשלים .לכן מזה תהיו פרושים .כי כלאחר יד
יתתלף חוט בחוט שהוא כלאים זכיז ומזיק לגוף ולנפש וכל היום נק׳ חוטא ישתו יק
ענושים .הפך מ ד שיש עליו בגד של ד׳ כנפות מצוייציס .שכל היום מקיים מצות ה׳
ברה .ופוק חד אותו תסיר שנפסק לו א׳ מציצייותיו .וצא זז ממקומו עד יאשר הביאו לו
אחר תחתיו .ה׳ יעזרט לקיים ת ד י ג מצותיו .ככל תקתיו וככל משפעיו:
יצהי׳ר.
ב^י ,צריכים להתגבר מאד נגד יצה׳׳ר .כי הוא רק דע .ובפרט בימי הבחרות .צריך
התגברות .הן בתו׳ הן ביראה לעשות דרך טשרות .ואל תאמרו לכשאפנה
אשנה שמא לא יהיה לכם עזרה בצרות .ט הרבה אשר ימיהם נקצרות .בין נערות
לבגרות .ולא הגיעו אפי׳ לימי השחרות .וכיש לימי שקנה והגבורות .ויתן האדם אל
לבו .וכי בשכיל הנאת אחה רגעיס:קצרות .יאכד מן העולם שכולו ארוך והנשמות
הטהורות .שם הם צרורות .וצריך האלם לידע ט הנשמה עהזרה .היא בת מלך גדול
ונורא .ומזיו העליון ומאוצר חביון .היא אצולה .ונשתלחה ממרום מכון שבתה .לעולם
השפל והאפל לקנות שלימותה.כדרך האדם השולח את בט לשוק לקנות לו איזה סחורה.
ואם הבן ההוא ילך במהרה .אתר עצת היצר יצרא דעבירה .דלך לבתי זונות ולבתי
משתאות .יכלה הממק שנתן לו אביו במיר שתוק הקוביאות .ובתוך כך יעבור זמן
השוק .ונשאר עשוק ורצוץ וגם חשוך .ישוב אל אביו קרוע בגדים בלוייות ורגליו יתפיס.
כמה יגיע לו מחירופיס וגידופים .ואף אם יקנה איזה סחורה .אשר לא עזבה .ויאמר
לו אביז זו אינה תשובה .ושוב שנית אל השוק והגע עצמך עד שתמטר זאת הסחורה.
וקנה במקומה הטובה ממנה .גם זה ודאי צער גדול הוא זה .ונמס ונבזה .וכל אשר
התענג .במעט מזק נהפך עליו בלהות לנגע וקלק ורשתו אשר טמן .לבד מתרפות
ודראון עולם אשד לו פרט למזומן .ונשכח ממט כל השבע .בחרפה ישבע .אשר
נהנה גופו .ולא נשאר בידו זולת תדון אפו .וזכרו תמיד מאמר ר״פ בן יאיר בזו״ק
פ
,
צו
יצזליר
לצו
פ׳ פנחס וז״ל כל אשד תמצא ידך לעשות בכחך עשה .כמה יאות ליה לב״נ בעוד
דבולינא דליק ישדא על דישיה לאשתדלא ולמעבד דעותא דמאדיה וכי ע״ש .גם
מאמר הינוקא בפי בלק וז־׳ל החכס עיניו בראשו וכן כאן אתד עינוי דב״נ וכו׳ אלא
קרא הכי הוא ודאי דתנןלא יהךב״נ בגילוי דדישיה וכו׳ עשיו .ודעו נא בני הנעימים.
אףשאז״ל שאין ב״ד של מעלה מענישים .פתוה מבן עשרים .עכ״ז מצינו לפעמים
מענישים .דאיתא •ביזרק פ׳ שלח דענשו לתינוק יא׳ על שהיה רבו מתבייש יעל ידו
שהיי* מקשה 'לוי• קושיות .ולא היה יודע להשיבו הזויות .ועתה בנים שמעו לי .הקשיבו
לקולי .וכ״א'יצייר בדעתו .כמה שנים עברו אשר אין חפן בהם זהלואי תהיה יציאתו
צביאתו .ויחשיב בכל דבר אשר היצר מסיתו .להתעצל לקראתו .י ולומר מה איכפת
ליי'בוי לא'אוכל לי1שותו .בר אהובי חזקו ואמצו יהייתם לבני חיל ליראת ה׳ ולתורתו.
ט זה -עיקרי הארס וחיותו .ודעו ־כי לא כל העיתים שוות .וכמה בגחלת זה רבים נכוות.
כי י הרבה פעמים אדם רוצה ואין בידי לעשיית .לזאת בעת אשר יש ספק לרצות .אל
תתרשלו אפי׳ רגע א' כשוד לחרישה .וכחמור למשא .ובמס שובה תהיה בכזב .ותהיו
ניצולים •מרציוב :ונא׳ שמח בחור בילדותך .וכי וזכור את בוראיך .בימי בתרותיך.
עד אשד לא עולו •ימי הרעה .והגיעו השנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ מפני
ביטול" •התנועה .ומאד מאד הזהרז מפתוייהיצה׳׳ר ותחבולותיו .כי כל דרטו מאד
יצריים מדורת פתנים אשכלותיו .והשמה אם יפתה אתכם .להדק א׳ מבלי אף
שהוא למטה מכס .ויכולת בידכם .לזה תנו דעתיכם .וזכרי שיש א׳ למעלה מכם.
שלא תוכלו לברוח מפניו עת יעמיד אתכם .לעשות בכם .משפ״ך על מעשיכם .ולא
יטה אתכם .אחדי דאות עינכם .אף.גי צא•.תעשי מאומה בידכם .כי סרס יטה
לבכם אחדי מיעציתיו .יתמשכו אחרי מצותיי .ועולה ומקטרג ברוב טעטתיו:
,
ך
הרהור...
בני ,השמרו לכם מכל מיני הדהודים .ובפרט בימי הנעורים .כי הם תחילת הנגעים.
הם המחשבות רעים אשד המה מקלקלים ועושים כתמים .ובעצמות האדם
המה" נרשמים .ודעו -כי הי״ת צופה ומביט יודע מחשבות ערומים .ואיך לא תהיו
בושים ונכלמים .לחשוב מחשבות און בדברים נעלמים .ובפרט בהרהור נשים כי ־הם
מצודות חרמים .וכ״ש אם הם נשיאות עברתו שמורה נצח בכעס וזעמים .לכן בני.
הזהרו מאד מאד מלראות בשים נכדות .הן נשואות ק פנדות .הן גדולות הן קטטת!
ועייז תתנו לנפשיכס מעדנות .ואיוב אמד ומה אתבונן על בתולה .יכ״יש יק״ו אשה
הקשורה עם בעלה .ואין בזה משום חומרא .או מדת תסידות ואזהרה• כאשר יחשבו
המון העם בעוה״ר ויש מהם-בר תו׳ .דעו לנסכי הואדנאדגמרא .כשאר הדנים
הנאמדם .בכל הספדם; כמי האיסורים והמותרים .הפסולים והכשירים .הטמאים
והטהורים .ויכעזה״ד כל הדבדס ,ותמיד יום ולילה תהיה מתשבתכם דבוקה bעליון
בתו ועבודה אך <מקום שאיט נקי תהיו מההדס .כפי יכולתכם שלא תהיו ת׳ ו
מהרהרים .בד״ת כי בזה כחה דקדשה ת ׳ו אתם מחשדס .ונותנים כח לסיא
וכל אשר יעמו קשורים .ותנו לב ודעת איך היצר בזה מתאמץ .ובכל עת לימוד
ועבודה מבלבל האדם ועין שכלו מעמץ .במחשבות זרות .ובפרט בעת התפילות
והזמירות
,
צו
יציי־׳יל
עג
לצו
,
והזמירות .ובבתי כסאות ומבואות מעוגפות מביא לי מחשבות עהורות .בעסק התו
והמצוה והכל י הוא להעריל האלס ולהאכילו ולהשליכו באחר הבורות .ודב״ז מומ״ק
בעוהיר .לכן בני הנאהבים .השמדו לכם ובזה תהיו קדושים .ולעבודתו עבודת הקדש
תהיו נגשים .ובעת יתזו פנימו לא תהיו מתטששיס:
הנוגע באשה.
אמרתי אליכם על נהר כבר .מענין הרהורים רעים כמדובר .כי מן ההדהוד
הלא
יבא לדבר דבר .ומן הדיבור יתגרה ט היצר ואליו יחובר .עד אשר יעשה
תאוות לבו כיעינים במדבר .לכן נא בני השמרו לכם שיהיה כל דיבורכם זך ונקי
ובר .כי זה וזה גורם פגם הברית .ד״ל ועיז עליו הי־׳ת יתמלא זעם ויתעבר .משל
לחבית מליאה יק או שום דבר .אס לא תפתח הפה העליון לא יזזב מפי התחתון.
דהיינו הברזא שום דבר .וזכר לדבר .לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה .וכ׳׳כ
נמי .אל חתן את פיך .לתעיא את בשרך .ומועב לו לאדם שיהיה שועה כל הימים.
ואל יהיה רשע חיו שעה אתת לפני צור עולמים .וצריך האדם לקחת לו מוסר השכל.
ולבבו יבין ויסתכל .בדברי הגמ׳ עירובין ד י ת העובד אתר אשה בנהר אין לו חלק
לעוה״ב .המרצה מעות מידו ליד אשה בדרך חיבה .כדי להסתכל בה .אפי׳ יהיה
כמרע״ה שקבל תו׳ כתובה .מהים לא ינקה מדינה של גהינם .ואוי נא לנו כי
חעאט .בעינינו ראינו .פשתה המספתת .בקרב יש׳ אתת לאחת .כאשר יתראו אנשים
ונשים .בבית קרוביהם ורעיהם המה נגשים .ויבאו האנשים על הנשים .וכף אל כף
סופקיס .ועל צוארי תלל נופלים ומתבקיס .ובפנים שותקים .המה מתדבקיס .וזה
לזה ימתאו כף .ופניהם איש את אשת דעיהו מנשקים .וזה הדבר כאב את בן ירצה.
עשי יעשה .כאדם העושה בשלו ואין להם בושה .אחד האיש והאשה .גם בחור גס
בתולה ונערה המאורסה .אהה עלינו' .אויה לנו .אללי על ימינו .אוי על גודלט .שנפל
זמנינו בדור הזה כלו בדמעות עיניט .צעקט בפינו חטאט .ואנחנו לא טשעט .ואחד
כל אלה מתחילין לשחוק .ויביאו עצות מרחוק .זה אומר בה כה .וזה לזה יש לי כה.
איך שיהיה עת לחשות .מלדבר בדבר הרע הזה הי׳ הי״ב כל הנפשות .ויחזירם ויתזדינו
בתשי׳ שלימה ולא לעשות .עוד מדברים הנלוזות והנמאסות .אשר הם עיקר דתיט
והתיחסות .שלנו אנחנו ואבותינו ואמותיני הקדושות .לכן בני .נא בני .בבקשה מכם
בני .הנני מצוה אליכם בט .בגזירת התו׳ ובעירק פתגמא .ובגזירת מ י ש ובגזירת
כבוד האב על הבנים .יחד כולכם בנים ובנות גדולים וקטנים .אתם ונשיכם ובניכם
ובנותיכם .ואת זרעכם לעולם אתריכם .לא תעשו כן לה׳ 1יהיכס .כי כל העושה
כזה .מתלל זרעו נמס וניבו נבזה .ולא יזכה לתזות במחזה שדי לא יחזה .ואף אם
יבואו לקראתכם לעשות מזה .הריעו כשופר קולכם הנה גיהינו זה .הוא אסור לנו
הדבר הזה •.כמעשה אמ׳׳ץ אשר ישבתם בה לא תעשו .ובזה תזכו ותכנסו .לפני ולפנים.
אתם וזיז לעולם .חיים עד העולם .ובאשתו אמרו .כל אז״א לפי שיעורו .יכוף את
יצרו .לעשות רצון יוצרו .ואל ידמה האדם בשכלו .שהאשה אשר לקח לו .בכל מכל
כל הותרה לו .חלילה לך .הדבר הזה לא יצוייר בשכלך .כי תכלית הדבר להטת
אחריך הרימה לך .ולא למלאת רצון יצרך .ועיז אמרו קדש עצמך במותר לך .ולפי
יט
מה
הנוגע באעה
צן
לציו
מה שהוא .יתנהג האדם במעשהו .ויצייר בנפשי .לשר ט י גיהיו על.ראשו .ומביט
בכל המעשים אשר נעשו ויעשו .ואיך האדם ואשתו לא יתבוששו .ועוד לו כמה מכשילות
באים כאשר זל״ז כנשי .שלא בשעת מצוה לזאת שימר נפשו .מזה ירחיקו ועי״ז איבריו
וחושיו לא יוחלשו .ועיניו לא לא יכהו וידיו ורגליו לא ירעשו .וגם עד זקנה ישיבה
בריא עדיף כגבוד לרוץ אורח ירוצו .ושימו לבכם ועיניכם .בימי נעודיכם .בא״ח
סי ד״ס ובאה״׳ע סי׳ כ״א .ומשם בארה כיצד תהיו נוהגים .ומאיזה דברים ההיו
נסוגים .אפי׳ בעת היותכם נזקקים ומזדווגים .ומי הוא זה ואיזה היא .אשד לא
תבואהו .יראה ורעד ופחד ואימה .ולעפעפיו לא יתן תטמה .אם באשתו אמדו .ק״ו
בן בנו של ק״ו באשת חבית .לכן בני הזהדו והזדרזו והשמרו .איש את רעהו יעזורו.
ולאחיו יאחר חזק .מוטב לו לאדם לילך על גחלי רתמים ונשרף העוד עם בשרו.
ולהפיל עצמו לכבשן האש ומעיו חמרמרו .ולא תעשון כן לה׳ *יהינו ועייז תזכו ותטהרו.
והייתם קדושים .אנשים ונשים כמאז״ל המקדש עצמו מלמטה .מקדשין אותו מלמעלה
לעילא מכל בדכתא .ואזהרה אחד אזהרה .מאד מאד תרחיקו עצמיכס שלא תבואו
לידי עברה .ולא תתיחדו עם אשה-זרה .אפי׳ היא כשירה .ואפי׳ היא פנויה והנערה.
וכ׳׳ש אס היא נשואה כי כ״ז היא עבירה חמורה .ועיי׳ בש״ע .זאת חיקת התו׳:
,
.
מיעוט שיחה.
הזהרו במיעוט שיחה .ודעו כי הדיבור יהיה לכם מאד יקר .ולא תדברו כ*א
אחד המחקר .ישימו לבבכם למאז׳׳ל במדרש .ושם מפידש .שעל כל אדס
נגזר כמה דיבורים ידבר כל ימי חייו .וכל שימעט האדם בדיטדו יאריכו ימי חיץ.
וישלים רצונו ומאוייו .וכל דיבור ודיבור אשר יוציא מפיו אי״א להחזירו .כי כבר נשדש
מעיקרו .ואין תרופה עוד למאמרו .כי עי״ז אשד דבריו הקצובים לו ננמרו ונאמרו.
ימיו הלוך ילכו ויתקצרו .לכן צריך האדם לשקיל בכף מאזנים כל דיבורו .קודם
שיאמיו .ועי׳׳ז ימיו יאריכו ויעזרו .עד אשר ישלים חקו ככל אשר עליו גזרו .ובפרט
הזהדי יהשמרי שלא יגיע לשוס אדם .שוס חשש ביזוי ובושה וכלימה עיי דבריכם אשר
נאמרו .ולא תדברו דברים אשר בדברי .שאין בהם תועלת לא לעצמי ולא לחבידו.
כי ידיע מדבריהם ז״ל אשר לט ספרו .שהמדבר דברים בטלים עובד בעשה על
ודברת בם כל א׳ לפי שיעורו .וכ׳ מהר״ם אלשי״ך ז״ל ־פ׳ תצוה בספרו .לכך נברא
האדם בב׳ עיניס .וב׳ נחירים .וב׳ ידים .וב׳ רגלים .ופה אחד .כל זה עשה יוצר
האדם בחכמה ודעת הכינו וגם תקרו .להודות נתן שאין לו רשות לדבר אשר במאמרו.
דק מחצית ממה ששומע וממה שרואה יגשו אז ידברו .וזולת זה עומד באיסורו .ואיתא
בזו״ק פ׳ בלק סי׳ לשטות מילין ישיניו נראים יהם יחוורו .וסי׳ דלא ידע כלום שטחי.
שירו לי זמרו .ים אליכם המציה הזאת תרגילי עצמכם שלא לדבר חכמות והמצאות
אשר נאסרו .כי אין בהם תועלת כי רק אולת שיקראו אתכם בדחנים או ליצניס
יפתח בדודו .ואף שאז״ל בריש מס׳ תעטה שמעלת הבדיחות דבריה נעמו ויקרו.
היינו לדבר מציה הנאמרים נאמרו .כי הרבה פעמים ע׳׳י הבדיחות יניס לחבירו.
שפיכות דמים ופניו יחוורו .ויש אשר מתחילה בפה רך ולסוף בפרך זזליז יתאכזרו.
עד אשר יצא עתק מפיהם וכארי יתגברו .ימאן דאליס גבר חרפה יבוז בריב עס
הדרת
צו•-
מיעוט שיחה •
י
לצו
עד
:
הדרת פגה זימ והדרו .וברגע א׳ אבד עולמו ברוב דברו .בני הלא .אבקש מגס
בדרך זז אל תלכו שלא תנוו בגתלת הלהבת זו ושלח את בעירו .אשר הדליקו והבעירו.
ודרכיהס היישידו .בתו׳ ה׳ תמימה ועבודתו השלימה כי תכלית יצירת הארס וביאתו
לעוה״ז מעיקרו .לעשות רצון יוצרו .ולהיות ממעע יותר מינלתו בדיבורו .וכמאמר
התנא אשר במאמרו .העיבו אשד דברו .לא מצאתי לגוף עוב משתיקה כי עי״ז דרכיו
יישירו .והכי אמרו .מלה בסלע שתיקה בתדין כך שיעדו .והוא תועלת גדול לעבודת
הבורא אשר יצרי; וכאב את בן ירצה ימיס יוצרו .ולי מה יקדו .דברי דבי׳ האר״י
יבורך זכרו .מי •ששומר עצמו ושותק מ׳ יום רצופים בודאי ישיג לרוה״ק ומה״ש רוח
עהרה עליו יערו .וגם אויל מחריש חנם יחשב בהודו והדרו .לזאת האדם ישים
עצמו.אלם אפי׳ לפני אהובו המכירו .ואם בהכרח ידבר דברו .יהיה בקול נמוך כדי
שישמע חבידו .ובפרש בביהכ׳׳נ או בעת התפילה או בקהי׳ת הנה כל הספרים אשר
נתחברו .מלאים כל עוב לאס׳וד איס׳ד והעונש.המגיע לפי קולו וחומרי .והשכר עוב
לנזהד ו,משומרו .ואל תשגיחו באשד.תראו ועינכם יזהירו .בגדולי יש׳ ואף .החכמים
אשר בעוה׳ד כרכר הזה .נכשלו ולא נזהרו .לא תלמדו ממעשיהם ושום דבר עליהם
לא תעוררו .כי הם .ידעו על אשד דברו• .וכל ארא יבין לאש׳ודו .יש בועה כמדקרות
ח ר ג אשד ידקרו .וירגיל האדם את עצמו שלא יתחיל בדיבורו .לשום אדם זולת לצורך
גד1ל.אחר ההכרח.מאד מאד יקצר מאמרו .ויזהר שיוציאם מפיו מנוקים ומשופים בי׳ג
נפות.מגופות א׳ לאחת נקשרו .שלא יהיה בהם שום תערובת שקרים וחרפות ולה"ר
ורכילות .ופניו יחוורו .ולא שוס התראות והתפארות מאשר יתוארו ויתפארו .וקודם
שהוציאם תזו׳ד חזו׳ד אליהם .עד שיתלבנו ויתבררו .ולמרי לשונכם לומד לא ידעתי
מאשר ישאלו ובפרש איש את דעת דעהו ודיבת חבירו .והשמיעו עצמכם בנל מיני
עצות ותחבולות מאלו ומכיוצא בהם עדו עדו .וכאשר מוכרח הדבר להיות עמהם
לנפשיכם תשמרו .ולא תעשו זולת ככל אשד אמדתי ועד הנה דברתי והדברים
והאומידיס נק,צדו .ואין להאריך עוד מזה כי הרבדים עתקו גס גברו .וכמש״ל:
דברים בטלים.
ה*׳£מרו
לכס מאיבוד זמן לריק .כי בעוה״ר כמה זמן מאבד האדם בי־ו ושיניו
חירק .בחושבו בריבוי זממי .על ענייני עולמו .ופרנסתו ומלבישו לכו
לחמו .וסופו חרס בידו עלה להבל דמה .כי בעת מחשבתו אינו משגיח כי ימיו כצל
עוברים .ובעת שהוא מהרהר הדהודים .במועצות נבערים .להשמין מכמורים .הי ״ל
לעשות חבילות גדולות תו׳ ומצות ומשפעיס ישרים .להתיצב בהם בעדת צדיקים לפני
קרתו .וכן כתוב תזית איש מהיד במלאכתו .כלו׳ בלא ריבוי מחשבתו .לענייני העוה׳׳ז
לפי תאוותו .אלא מקצר ועולה ומשאו ועולו וכל ענייניו של עוה״ז הוא יניח .להקב״ה
כי הוא המשגיח .ובו נשען ובועח .שישא משאו בלב שמח .והיינו דמסייס קרא .לפני
מלכים יתיצב בכתר ועעדה .וה׳׳ד השלך על ה׳ יהבך .והוא יכלכלך .וה״ד נמי אשרי
תמימי שאינם מרבים מתשבות .שמערידים הלבבות .בענייני עולמם .לילה ויומם .כדי
שלא יגרמו ביטול תו׳ ומצות בדקדוקם ועעמם .והיינו דמסייס ההולכים בתו׳ ה׳ .כל
מעייני .והיינו סעפיס שנאתי .לפי שתורתך אהבתי .שאס נהיה נמשך אחד ההרהורים,
?מצאתי
צו
דברים בטלים
לצו
נמצאתי בעל מתורתך שאהבתי ולא אתיצב בעדת ישרים .כי הלב יהיה נםתם .והדעת
נעתם .והמוח נשתעמם .ולא ידע מאי קאמרי רבנן אשר זמם .ואפי׳ בהבלי חעאתו.
דהיינו בענייני פרנסתו .יסכל ה׳ עצתו .ולא יתן ערף לביתו .כי תו׳ עם דרך ארץ.
זה וזה קיימים במרומי עדן .ולמה לא אמר התנא במרץ .יפה דדך ארן עם תורה.
להשמיעך קשט אמדי בינה איזו היא דרך ישרה .דבחחילה יעסוק אדם בתי׳ .ואח״כ
יתעסק בסחורה .ועי״ז יהיה הכל בידו לכבוד ולתפארה .משא׳׳כ אם האדם מעיקרא.
עסק בסחורה .ואח״כ למד תודה .זה אינו חן השורה .והוא ע״ד שיראת חעאו קודמת
לחכמתו .מתקיימת בידו תכמתי .וכל שאין וכו׳ אין וכו׳ .כתי׳ מה אהבתי תורתך כל
היום היא שיחתי .לפי שהאדם אוהב לשמוע דברי חרישי העולם .מאשר היה ונהיה
מימות עולם .מדברים בעלים .ודברי סיפורי היתולים .וזה הוא פגם גדול בעולם
העליון לשים שפלים .וזהו אשר שבת דהע״ה עצמו כי רבה היא אהבתו .בתו׳ ה׳
חפצו ושיחתו .וזה הוא תעגוגו .לא בשיתות חידושי עוה״ז אתור נסוגו .ויש לו לאדם
להיות מרכבה לסערא לקדושה באה״ר .ע״י הרהורים עובים במחשבה עובה .כי
בהרהורים רעים ודברים בעלים .דבק בסערא דמסאבא .היינו רוח העומאה .המגואלה
והמויאה .לכן השמרו לכס .אל יעה לבכם .לדבר רע בשיחה בעלה ודברים רעים.
שאיסור גמור הוא לאומרים ולשומעים .ומדרך זה תהיו נעים ונדים .ותמיד תהיו
לאחור נרתעים .וברתת גם חלתלה מזדעזעים .כדאמרי׳ במס׳ אמת .ואם כשלת מן
התו׳ בזעם ועברה .מוכנים ומזומנים כנגדך הרבה בעלים .דהיינו מזיקים המחבלים.
ללא אמר בעולים .אלא דווקא בעלים .להרע לך כל הימים .לכן תעסוק בדברים
עובים .אשד הס לגוף ולנפש •עדיבים .ולא בד״ר ודברים בעלים אשר הס מצודות
פרושות לאחוז בכנפות משאות שוא ומדותיס ודברי כזביס .ואת היותרת לא מצאתי
לגוף עוב משתיקה .כי היא דדך עובה וישרה דקה מן הדקה .ומכלל שלא יגנה שוס
דבר .כדאמר הח׳ כמה לבנים שינים .וידן לכף זכות בכפלי כפלים .בעדי עדיים.
תמיד יומם ולילה לא פעם וצא שתים .בלב תמים ודבר שפתים .וירגיל אדם עצמו .לילו
ויומו .לו׳ על כל דו ׳ד גם זו לעובה .יר\ר שיהיה לשעה עובה .שאם ב״מ ירגיל לו׳
שעה רעה .ת״ו תדבקהו הדעה .ויהיו שוק הלבבות והפיפיות .לרחם על הבריות .כל
היום ההוא וכל הלילה אם לא תבישו ולא תכלמו .אפשר להיות .וא״ל יהיו עיניכם תלויות.
מתי תבא לידכם המצוה הזאת ותקיימוה בלי שום פנייה זרה מהפניות .ותמיד תדרשו
באהבת זולתכם ותקיימו .דרש עוב לעמו :ולהתפלל על הרשעים .שישובו מדרכם
הרעים .ואם איש עני הוא .יתתזק להעיב יה׳ מתסהו .כי גדול ונורא הוא:
נבלות הפה.
מה.
בני ,בני .אזהרה שמעני .שע״י עין נבלות הפה .גורם גודל עונינו .ומביא עלינו.
כמה יסודן מכוערים .וכליה ורתת ושידים .לכל העולם זקנים עם נערים.
ובזוהר היבריס אמורים .מרכחי׳ כי ה׳ מתה!ך בקרב מחניך .והיה מחנך קריש ולא
ידאה בך .עדות דבר ושי מאחריך .ופי׳ מחנך .רמ ׳ח איבריך .מקרב הייני הלב שהוא
באמצע גוך .ששם השני׳ שידה עליך ,הלכך והיה קדיש מחנך .זך ונקי מכל עון
ז . V 7חקו לשון ע ד ת דבר .ואפי׳ דיבור
7יש׳ הוא שונא ח
נבלה
צו
נבלות הפה
לצו
עה
נבלה לא יהיה בך ולא יצוייר ולא יתובר .והיינו דקאמר במד׳בר .ערות דבר .שאס
תיו יראה בך .ושב מאתריך .דהיינו השני׳ מסתלקת מקרבך .ולא תחון עליך .ומיד
בשמים פוערים פיהס .ומנדין אותו בהבל פיהס .בהיכל נוגה מ׳ מלאכיס אשר ישרתו
אותם בהם .הממונים לנדות .לכל מוציא מפיו דברי נבלות .ומי יום אין תפלתו נשמעת
ואפי׳ בכלל התפילות .ובכל יום ויום כ׳ כרוזים .יוצאים ומכריזים .במתנות הקדושים
הוו זהירים וזריזים .בפי שהוא בנידוי ואותו מבזים .על אשר עשה עון פ׳ והעזים.
עד אשר ישיב בחשו׳ .ויקבל באהבה .שישים מחסום לפיו ביתר שאת ותיבה .ולא
ישוב עוד לכסלה מאותו העוז כאשר ישוב בתשו׳ .מתכנסים ובאים הם ההולכים.
אותם המ׳ מלאכים .ועושים לו התרה .ומכריזין ואומדים פ׳ הותר מנידויו כדמעיקרא.
ואין עליו אשמת דבר פשע ועבירה .ומכאן ואילך תעלה תפילתו .וישמע bבקול
צלותו .ויעד שלא שב אין מקום לזעקתו .ומנודה הוא למעלה ולמעה על חמאתי .וסרה
מעליו שמירת יוצרו והשגחתו .ועובתו ותועלתו .והותר ומעותד הוא למקרים רעים
המוצאות אותו .ובלילה כשיעלה לישן על ״ מעתו כיון שהוא מנודה למעלה לא תעלה
נשמתו .וסותמין לה שערי השמים בהעלותו .ידוחין אותה בין הקליפות אשר המה
ישועעו) .זו״ק פ׳ פקודי דמיט( מי הוא זה ואיזה הוא .אשר עין תשורהו .לדברים
הללי שיצאו מפי קריש כי נורא הוא .ולא יתפור שיתה עמוקה .ויתפלש באפר ויתכסה
שקים וירבה בצעקה .ויתחנן אל ^והיו וחטאו יפרוק בצדקה .יתן ויתזור ויתן אולי יתעשת
ה^הים ולא יהיה לפיקה .ויעשה עצמו אלם או בדרך רתוקה .כי איך יעלה על דעת
האדם הנבער .אשר מתכמה וכינה הוא מנוער .וכמו תמוד נוער פיו פער .נמצא
מתדיב המקדש .ואוי לו ולנפשו למתריב מקדשו של מלך .ובפרט בעון הדמה .מדרך
זה כלך .שהבורא שונא לה .לכן אזהרה אחר אזהרה גדולה .הוו זהירים .אפי׳ בדברים
המותרים במתשבה דיבור ומעשה תהיו נשמרים .לבלתי ירח ממנו נדח ליפול במכמורים.
ולא תוציאו מפיכם ולא ישמע לכם מאלה הדברים .כי האזנים גכוים גס נשרפים
תחילה הס ונחמדים .על אשר שמעו הדברים הרעים ויצה״ר וסיעתו הם מתגרים.
לכן הזהרו וקדשו רח״ח האיבדם .ומכלל הקדושה .אפי/נשעה שתהיו מתוברים .האדס
ואשתו .לא יחמר אין איש שם על לב ומי שומע אותנו ומי יראה בנו אפי״ה לא תהיו
נדברים .זולת במה שצריך לדבר מציה מהדברים המיתרים .והשאר הם בכלל שאר
האיסורים .כי נבלות הפה בכלל ערות דבר הדברים אמורים .ואדון הכל יוצר כל
היצורים .יביא במשפט על כל נעלם .לכל יצורים טלם .ואז״ל מאי י על כל נעלם .אפי׳
על שיתה קלה שבין איש לאשתו .יערוך משפעו .ויקבל עונשי על שגגתו .ודע כי פה
האדם הוא אבי אבות הטומאה החמורים .והוא המטמא רמ״ת האיברים .כי ברית
הלשון עם ברית המעור הם מכוונים .וכמו שברית המעור בזרע לבטלה מטמא האיברים.
וצריך להיות גטהדים .במקוה מים הניגרים .וכמה סיגופים ותעניות ותשו׳ ומעיט
המה מכפרים .כן ברית הלשון ע״י מתעוררים .לדבר דברים בטלים .ונבלות הפה
כאחד הנבלים .הללו׳הו בנ׳בל .לשחוק אמרתי מהולל על נערות בבל .הנה כי כן
נעמאו הדברים .לכן יזהר האדם ומשינתו יעוד .ויזהר מדברים בעלים .כי דברים
בטלים בברית הלשין כמו זרע לבטלה בברית המעור .וכל התועבות שתלויות י בפה
הם מטמאות .כגון שקר .לאין הקר .מרמה .ערמה .תנופה .והאנפה .גאוה .ליצנות.
בכלל
ןין
נבלות הפה
לצו
בנלל הזנית .שתייקה .לצורך מצוה .לא נאה ולא נאוה .ילוה אליה ערמה .עיד
נאלמתי דומיה וכו׳)עיי' זו״ק פ׳ תזריע( ונן הדיבור בעזות נמי .הוא מיומא .לכן
בני אהובי ידידי יקירי אורות עיני .הזהה ושמעו ותחי נפשכס .כי מה ייעיל לכס.
דיבור הקל אשר ידיח אתכם .ויפילכם ביד שונאיכם .ולמה לא תסתמו אזניכם באבר
רותת .והיה עוב לכם מאשר תשמעו דברי נבלה אשד הוא אויב צר גונח .וכהרף
עין מר צורח .לכן נא בני מתבדתס תהיו כצל בורח .וכעוף פורח .ולא תאבו להם.
ולא תשמעו לפז פותח .ולשונו מותח .ואומר לכס אך שמח:
גמי׳ח.
הוו זהירים לגמו״ח עם מי שראוי לו .ועם מי כאין ראוי לו .כי אס.
בני,
היו יהיה ראוי לו .הנה הוא במקומו .אלף עולות יעלה שלומו .ועעמו
ונימוקו עמו .ואם אינו ראוי לו אתה תהיה ראוי לו לפי זממו .כי הבורא
ציות לעמו .לעשות העוכ והחסד לכבוד שמו .ואה״ח בקש ימה שאתה צריך לו.
ועזור מה שאין אתה צריך לו .תשיג מה •שאתה צריך לו .לת״ד למ״ש .זיל .לתסיד
א׳ שהיה מכבד ומוקיר לכל ארס יהיה מה שיהיה .והיא שעמו .אם הוא פתי נמצא
שאינו עושה זדון .ולחכם הימנו אחרי היותו .תפן יקר מפאת חכמתו .ואם הוי/
עשיר ,רבי הוה מכבר עשירים מדרך היושר .ולרש יסוריו יכפרו אשמו .לזקן •לפי
שרוב ימיו בעלו אח מומו .והם ניסוהו .מנוחה הדריכוהו .ויכי אליו חסד כי ה׳ עמו.
כי כבדו בזקנה .והוא בעל עצה נכונה .גם לנער לו׳ יחון לפי שחטאיו מועטים .כן
הדבר הזה כל אשד בכתכם עשי .ולא תחוסו .ובתוכתתי אל תקוצו .ומן הרחמים אל תאישו:
לרה.
תהין
עומדים .על הפקודים .להיות תרידים .לעשות לויה לאהובים ריעים ידידיס.
בעת אשר יוצאים הם לדרכים .דהיא דומיא להצלת נפשות לעיתות הצריכים.
וכל שאינו מלוה אותם נכלל עם הפושעים בגופם וכאלו דמים הס שופכים .דכתיכ
ידינו לא שפכו .וקבלו מה״ס פי׳ הפ׳ לא בא לידינו .ואנו פטרנוהו בלי מזון לפי
רצונו .ולא דאינהו ופטרנוהו בלי לויה .במקום שהיה .ושיעור לויה .הרב לתלמיד עד
עיבורה של עיר שיוצא ממנה .דהיינו ע׳ אמה ושיריים .תבר לתבד עד תתוס שבת
דהיינו אמות אלפים תלמיד לרכ אין לו שיעור הנד׳ לעיניה .וכל מי שמלוין אותו
אפי׳ בעיר אפי׳ ד׳ אמות אינו ניזוק יחדחמין עליו מה״ש .ואין שיעור לשכרה
הטוב בעדי עדיים .כדאיתא במס׳ סוטה פ׳ בתרא והביאוה הפוס׳ שוס תשים עליהם
עיניס .ותראה עריכת שפתים:
ביקרת
ןמןןן צדקה וחסד לבקר נכאבים וחולים .ואף אם יהיו עשירים גדולים .וכ״ש
הבינוניים אשר הם אומללים .ודבר על לבם להיות עולים .ולאביונים דלים
ונחשלים .פתות תפתח את ידך לתת להם די מחסידם לקנות המאכלים .ומיני מטעמים
מתובלים .ויינות מרקחים ודברים עריבים ובשר ותרנגולים .וזה מ״ע דאורייתא דכתי׳
והידעק
צו
לצו
ביקףח
עו
והודעה להם את הדרך ילכו בה ודרשו רל ילכו זו ביקור חולים .ומענפי המצוה
לדבר על לב החולים .ולהשיבם בתשי״ש ולומר להם דברי הילולים .שיפשפשו במעשיהם
קענים וגדולים .חמורים וקלים .והעושה כן שכרו כפול לפני kחי רב פעלים .ועליו
אמד אשרי משכיל אל דל וכו׳ דהיינו שגורם לחולים .שיתרפאו ויהיו ניצולים .ואף אם
* נגזרה עליהם גזרה הם מבטלים .דכתי׳ ימלטהו ה׳ מרש׳יג ואין להם מכלים .וגם
למשיבו דיכא הכי בעת רעתו ימלטהו ה׳) .עיי זו״ק הקדמת ברא׳ ופ׳ פקודי ע׳׳ש(
וצריך להיות משתדלים .בכל מה שהם צריכים רפואות ומאכלים .וכל מי שאינו מבןןר
תולים .ועיניו מהם מעלים .כאלי שופך דמים הקטנים עם הגדולים .ומכלל המצוה
כשיראה האדם תביריו בצער מתתולליס .ישתתף ויצטער עמהס בקנה א׳ כולם עולים.
לא •יוכל להחעלם .ויחפלל עליהם ויבקש רחמים גדולים .כי המבקר תולים .ואינו מבקש
עליהם רתמים לא קייס מצות ביקיר חולים .בין לקטנים בין לגדולים .בין לפרטים
בין לכללים .והדיבור הוא יפה וטוב לחולים .כמ״ש הרשב״ץ זיע־׳א .על חרוז והחולים
תשיחם וכי׳ עי״ש הדברים הנכללים .ואה״ח טרח חיל לבקר החולה .וטרח שנים
להכנסת שלום בין בני אדם .וטרח ג׳ לכבוד הבורא יתעלה .וכאשר תבקרו לא יהיה על
החולה .לכובד משא .כמאחד הח׳ ביקור האדם הכבד לחולה היא מאד קשה יותר
מחוליו ויהי למשיסה .ואין שיעוד לביקרח .ואה״ח בנועם מילים .ריבוי ביקרח באריכות
זמן .וריבוי דברים לחולה קשה מצרעח נעמן .ומחולי הראש התמידי כל עת וזמן:
,
לויית המת.
בני
#הזהרו בחסד של אמת .דהיינו לוית המת .שעיקר הוא ללוותו עד הקבר .וכל
ריע ותבר .הרואה את המת ואינו מלוהו עובר ומתעבר .׳ואפי׳ בד׳ אמות
יוצא ידי חובתו .ואס לא עשה כן תגלה רעתו .וענשו אותו .וכמ״ש פ״ג דברכות
שנא׳ לועג לדש וכי׳ והלויה .אשד היא עושה להצלת נפשות דמיא .ע״ש:
נחום אבלים.
הזהרו בניחום האבל .ולדבר על לבו להקל מעליו הסבל .ואמרו כמו שיגונה
בנ/
מישינחמוהו אוהביו .וריעיו וקרוביו ".ויסביביו בצערה .ולא יקבל מהם תנתומות
לב בשפה ברורה .כן ראוי שינוכה מי שהוא בתוקף הצדה .ומעצמו יניחם חיש קל
מהרה .מבלי אמצעי המנחמו .הדורש טוב לעמי .והמתהפך מאבילות ויגונות .מאין
סיבה לסבלנות .זהו מין שנעוץ .כי מה רוח סערה עברה בו ואיננו:
אהבת וער.
בני ,בינו לכם בדעת נכונה .בכל עת ועונה .אהבת הגר אשר בא -לחסות תחת
כנפי השכינה .ותקיימו בזה שתים הנה .מצות עשה אתת דבר :יהיס שתים
זו שמענה .א׳ מפני שהוא נכלל בעדת ישי מי מנה .והב׳ שעזב דתו וארץ מולדתו
ובא לידבק ב^הי קדם מעונה .והתו׳ אמרה ואהבתם את הגר והיא מ״ע ויהי לפנינה.
ולא תעשו כמעשה קטני אמנה .בראותם בחזותם איש בא מארץ אחרת מן הכרך
ימן המדינה .הופכים פניהם אל הקיר אנה ואנה .אצל כל פינה .ולא ידעו מה הוא
ומהיכן
לצו
אהבת הגר
ומהיכן בואו הנה .וכ״ש וק״ו לדבר עמו ולדרוש בשלומו דבר זה לפי דעתם אסר
רחמנא .ואם איש עני הוא לשאול ערף לנפשו כי לחמו .הס לא להזכיר מה רבו
צרי ומה ראו עיני שימו שמים שימו .ואפי׳ כשיןץ אותו לא שמו .מניחים אותו לפני
קר׳תו בחון יעמוד ואין נסתר מחמת בלחומו .לכו לחמו .ואין מאםף אותו הביתה
והלואי לא יבזו אותו ולא יכלימו .ויעלו עליו קערת זרה עלה עשן בחפו לפני זעמו.
לזאת בני תנו כבוד לשמו .והשמדו מזה כי ה׳ יריב ריבם .יושב על חומת אנך כי גדול
כמו .לעושה נפלאות גדולות בשלום יברך את עמו .כייר:
מיתון •
בני
4קיימו.בעצמיכם משיה לא תענה על ריב .לדבר הזה תסרב .ולא תהיה
קרב .בין בדיבור בין במעשה בין במחשבה .לא תדין אותו לכף תובה .ואמרו
מתון מתון ד׳ מאות־ זוזי שוייא והיא מרה עובה .כי פרי המהירות פתח החרעה .על
כל חעא אשר יתעא .ואפי׳ הזיקך כגופך .וכ״ש בממונך .לא תריב עמו .אלא בקש
ורדוף שלומו .כי הכל הבל .ואחריתו אבל .כמאמ׳ הכתו׳ אל תריכ עם אדם חגם.
וכו׳ ואז״ל אין רעה אלא גהינם .והיינו שהחעיאך .אבל בחנם .דהיינו על הבלי שיא
שהעוה״ז וכבוד המדומה ועניינם .לא תענה אותם מקענס ועד גדולם .כ* המחעיא
יותר קשה מהריגה .שההורג דוקא בעוה״ז אשר הוגה .אבל המחמיא בעוהיז ימות
בדאגה .ובעוה״ב גיהנם לפניו כלביא לו שאגה .ולא התן לו פוגה .אלא תמיד יהיה
האדם מאותם ששומעין תרפתם .ואינם משיבין ואינם מקפידין ואינן מעלין הדברים
על דעתם .ואפי׳ במחשבתם .שאס אינו עונה אותם .ישתוק מדון .ואם יענה בשוגג
או בזדון .תתחזק המריבה עד אשר יאמרו ח״ו מי ארק .ואמה״ח העוב שבמעשים
המתוקים באתריתן .לפי עובתן .והעוב שבשבתים .שהעוביס והשרים משכתים .כי המיתון
אחריתו היא עובה .והמהירות רעה רבה .ואהיה הרוכב מהרה .אינו בעות ממכשול
השבירה .והמיתון מגדל עוז והתפארוח .והמביא אל החרעה היא המהירות .ואמרו
המיתון שאחריתו השגה .עוב מהמהירות שאחריתו חסרון .וכן אמרו המתן ותנצל• מהד
ותכשל .וסו׳׳ס תתחרע למה לא הייתה עצל:
הוו זהירים לעשות כל תפציכס .במיתון רב .ולא תהיו בהולים כמוצא שלל רב.
כמאז״ל מתון מתון ד׳ מאות זוזי שוה .כך יאה ונאה יפה ונאוה .והן בענייני
האדם הן בעבודת הבורא אשריצוה .ואפי׳ בעשיית המצוה צריך להתיישב מאד בעשייתה.
לעשות אותה .כתיקונה וכמצותה .ודורשי רשומות רמזו .ואן ברגלים תועא לכו תזו.
מי שהוא מהיר .חפי׳ בדברים שרגיל בהם ואינו זהיר .הוא חועא .מכ״ש בדברים
שאינו רגיל בהם .שצריך להמתין עליהם .לבלתי יחעא .ויבא לידי חרשה .כי כן
אמדו הזורע המהירות יקצור התרעה .וביותר צריך ליזהר קודם עשיית המצוה והתו׳
והתפילה .להתיישב מה הוא עושה ולמי הוא עושה הפעולה:
־
יםורין.
י } /אם באו יסורין עליכם .גילו ושש לבכם .שהם כפרת עונותיכם .כי את אשר
״ * יאהב ה׳ יוכיח .והיית אך שמח .שאין לך דבר שממרק העין כחולי העניות
והיסורין
צו
ימיין
עז
לצו
והיסורין .והס מזכין לארס ומקילין מעליו עונש עולי ב לאתר מותו ועונותיו אין
נזכרק .ורחמיו ית׳ עליו מתעוררין .דאין אדם נידון בשתי מיתות ובב׳ עולמות .מל
התעאות והאשמות .ולזה נתרצו האבות והבחיר שבהם .ברר את חלקו .עולם הגמול
האמיתי .וחלק כבוד לעשו הבכור איש עתי .שיעול חלק בכורתו .בעוה׳יז עובד אדמתו.
ישבע לחם להנאות הגוף להבראתו .ותמיד כל ארא יהיה דואג על חעאתו .יתמרמר
בבכיתו .ויזכור תמיד הבורא אין זולתו .ויבקש מתילתו .וכמאמ׳ הח׳ אס תעלה
חלודה על הלב בקיצור עבודתו .ית' ויראתו .מפני מתשבות זרות אשר עלו על
דעתו .רחוץ ילכויש אותם יפה עד אשר תנקה אותו .כלועש הברזל משתרותו:
קטיגורייא.
,
,
בני ,הוו נשמרים .שלא תהיו קעיגוריס .על שום א מיש אנשים ונשים ישישים
זנעדם .כי הוא עין פלילי מן החמורים .ובפרע אם יהיו דכריו על כללות
יש תברים .עוט ישא ואין תרופה למכתו הצרי אין בגלעד ואין מי יחבוש מזורים.
והכי אמר קרא אל תלשן עבד אל אדוניו .בכל ענייניו .מ ר אביו יקלל ושמו ייזלל.
ופי בפ״ח דפסחיס .שלא ילמד קנדגורייא על יש׳ אפי׳ המר רשעים ודעותם זחים.
וראיה ישעיהו שנתפס על שהלשינם .אעפ״י שתעאו בכל מניינם .ואיתא במדרש
דהשליש שנענש• שאמר .בלב תמרמר .הנה ה׳ עושה ארובות בשמים .היהיה כדבר
הזה כך אמד .כמין תומר .ודאי ה׳ יכול לעשות .אך הדור הזה כדור המבול .שראוי
היה שיעשה בשמים אדמת .יזורמו מים עבות .כמו התם-.דכתי׳ וארובות השמים
נפתחו .ואיך אפשר .שלדור רע כזה ואינו ישר .יהיה נעשה נס גדול כזה .ואתה
תחזה .העל זה .אלישע השיבו .בעוב לבבו .דלפי שלמד הוא קעיגורייא על יש׳
מם קרובו .יראה ולא יאכל ולא יהנה מעובו .כ״ש מפי הת׳ הא׳ הלי שראה במדרש
כ ׳י בארץ המערב .נ^כ חרידיס:
,
,
תמימות.
בני ,רתומאי מאד מאד תמיד כל ימות .תהיו כשלימות .והלכו בכל עניינכם
בתמימות .ובפרע בדרכי ה׳ בורא עולמות .רקיעים ואדמות .דכתי׳ תמים
תהיה עם ה׳ ^היך .ותטו במעשה הי״ת כשור לחרישה וכחמור למשא בלי שום
תתבזלות ומרמות .ובלי שום פניות וערמות .ובלי שום המצאות וחכמות .וע״ז אמר
השלם כשלימות .בכל התכמות .אל תתכם הרבה למה תשומם ויפלו עליך קול פחדים
ואימות .ומגדר התמימות .שלא להתתכס ולשנות שום מנהג אשר הוא משנים קדמונים.
מימות .כי מנהג יש׳ תו׳ ממד׳בר קדמ׳ות .אף אס הוא דבר תמוה תהיו מקיימים
אותו כולכם מתאימות .וע׳׳ז אמר ואל תשיש תו׳ אמך .עשו י תעשו בששון .גס נאמר
צאי לך בעקבי הצאן .ואמרו מנהג עוקר הלכה .סדורה וערוכה .והביעו וראו מיש
בהוריות די״ב שהי״ל בימי הקדמונים .מנהגים תמוהים זמ״ז משונים ואעפ״׳כ חששו
להם הראשונים .ואמרו תכמי המוסר כי זה סי׳ התחלת אפיקורסות ומינות .הוא המשנה
מנהגי יש הישנות .וכל המשנה ידו על התחתונות .ופוק חזי אבות העולם .ובפרש
בחיר שבכולם .אשר תזה במעלות הסולם .לא נשתבח אלא במרה זו שנא׳ ויעקב
,
כ
איש
צו
תמימות
לצו
איש תם .והגדד האמיתי לעבודת הבודא ית׳ kבדוך גדול דעה .היא השפלות
והכטעה .על כל -הטובה אשד גמלהו מעת יצידתו .בבטן יולדתו .עד עת יציאתו.
מהעוהיז להלוך למקום תחטתו .והכל עשה עמו .בלי שוס טובת הנאה אשד קדמו.
דק הכל בגודל חסדו כי דב הוא .לכן יתייב השכל שיהיה נכנע לפניו .בכל ענייניו.
וידון לעבודתו ולמצותו.בכל עת ובכל שעה .כעבד לפני דבו .וחמיד יום יום יוסיף
עטה והכנעה .וכל אשד יוסיף לו הי״ת טובה מהבלי הזמן .יתד על שאד חבידיו.
יודה יודה יותר בהכנעה בכל עת וזמן .כי toאב הרחמן to .הנאמן .וירע באיבריו
וכחותיו .לפרוע מעט מן המועט מחובותיו .ולא יאמר כחי עשה לו התיל הזה ביום
ההוא אבדו עשתונותיו .כי הכל גזור מלפניו .מה רבו מעשיך ה׳ והלכה בדרכיו לשמור
עצותיו• .חקותיו ותורותיו .בתום ויושר תמיד תמים היה בדורותיו .ותמיד לילו ויומו.
יזכור טובתי אשר הוא עושה עמו .בסתר ובגלוי ואק דבר נסתר מחמתו .יבשמתה
וטוב לבב ירון לעבודתו .ויתחנן לו תמיד לרציתו .ולבקש מחילה על תטאתו .וישיב
אל לבו אשר העוה ואשר הכעיס ברוע מעללו .נגד הטובות הרמות והנשגבות אשר
עשה לו .כל ימי חייתו .והוא מורד בו ית׳ ובטובתו .ויתן אל י לב האדם ויכיר קטנותו.
ומה היא מעלתו ופחיתותו .וגודל כבוד בוראו יוצר נשמתו .ועוצם גבורתו .וירבה
בכניעתו ושפלותו .׳ויודה על כל הבא עליו כי הוא לעונתו .כמי שהיה עושה גתום
איש גם זו על כל הקורות המוצאות אותו .ואז״ל כי א׳ לחסיד מפורסם מוכה ברגלו.
ואמ״ל אט חס עליך .על המכה אשר ברגליך .השיבו החסיד אני מהזיק טוב לבוראי
וקוני .שלא נתנה בעיני .ע׳׳כ:
התבודדות.
בני בני .מי שרצונו לקבל עומ׳׳ש תמיד לא ישכב ויהיה נרדם .ותמיד יהיה נבדל
מבני אדם .ואמרו אין רפואה מהחנינה .ככל עת ועונה .יאק מטמין המטמון החכמה.
לנער דעת ומזימה .ואין ממון כממון הדעת .בתום׳ מדובה בלי מגרעת .ואין רע
כרע הטפשות .כי אין לו התיחסות .כלל בכל עת וזמן .ואין יחס כיחוס הנאמן .ואין
מנוחה כעזבון התאוה .כאשר איוה .ואין מעשה מעולה ממתשבה זכה .לא יערכנה
פטדת דיש ולבונה זכה .ואין צדקה גדולה מאהבת היסורין .כי העונות מתמרקין
וחתכפרין.י\אין חטאת גדולה מהתאוה .כי היא שורש פורה ראש ולענה למדת הגאיה.
ואין תולי יותר מהראיה .לאי יתנוהו השב רוחו מאין פוגה .אשר הוגה .ואין עבודה
זכה וטהורה יותר מאהבה .ואין פרישות עובה .יותר •מההפקה .ולא שמירה חזקה.
.יותר מהשתיקה .ואין עניות גדולה יותר מהחמרה .ואין חיים עריביס בלי מרה .יותר
מהשחח בחלקו מכל כלי חמדה .ואמרו הבושת .סיבה היא לכל יושר .ואמרו ט הולט
דדך טעו בדרכם .בדרך הילוכם .ראו לפרוש א׳ במגדל אמדו לו באהיר .הורנו דרך
זו נלך בה .והראה להם בידו לשמים .אמ״ל ואיך נעלה השמים .אמ״ל הכינו צידה
לפני דרטכס .ולפי שיעוד עמידחכם .בעוה״ז הזמינו עצמיכם לעוהיב .עאכ׳יו עובה.
וראו לבתור יפה תואר עם יפה עיניס .ובשרו כחוש מנה אחת אפים .שאלוהו על
מה כחש בשרו .וכך השיב• במאמרו .טעמתי זה העולם כל עת ועונה .ומצאתיו מר
כלענה .וזהבו וכספי כאבניו .והבל המה כל ענייניו .ואני מביט לשמי מדומות ורואה
אנשים
התבודדות
צו
עח
לצי
אגשים יולינום לג״ע ויושיבום במעלות דמות .ואחדים לגהינס לתחתית אדמות .דראהי
מאש השולף הבצןד והעצמות .יכפלו עלי אימות .פן אפיה בגחלת האשמות .אשד
עשיתי כל ימות .ה* יקבל .תשובת השכים כשלימות .כי״ר .צידה לדרך ע״ש:
אפקירותא.
ב 2י .ח ז ק ו ויאמץ לבבכם אל תאמרו דבריכם לכסילים .ט תהיו בעיניהם להולליס.
ושחתם דבריכם הנעימים כמו הנותן פנינים .באפי התדרים אשר הם מפוגלים".
ואתם גם אתם תהיו כאחד הנבלים .מפי יונקים ועוללים .שמעו מוסד אב אל יע
לבכם לדבר דע להתעולל ברשע את אישים .פועלי און אל תהיו .וחדלו לכם מן
האדם אשד נשמה באפו .כי כמעע קע עולה כיס קצפו וזעפו .ואל תדורו בשכונתם.
ואל תלכו בדרך אתם .ואל תתחברו עמהם כלל ועיקר .כי בחטדתם נרפא להם
שהזולל נתיקד .והיקר נחקר ונעקד .אפי אחד המבחן והמחקר .ובפרע באחריתהזמן .אשר הואבלתי נאמן .ורשתו עמן .וחדשים מקרוב באו אשד נלכדו ונתקהו.
ברשות היצר ומתו ה ' דחקו .ולבס לא נכון לפניהם והרשע הצדיקו .ודעה זו חולה
• כי גברו גם עתקו .ודבריהם דברי היתולים לפיהם מתקו .ונמשכים אחריהם בדברי
.ריצויים ופיתויים ברצי כסף ויחזיקו .בכנף איש יהודי עד אשד הבאישו גמקו .נא
בני בבקשה מלפניכם אל תביישוני ליוצא ולבא .בזה ובבא .בין כה וכה .לא עובה
השמועה .מתברתם ט פגיעתם רעה .וטובה היא המניעה .אפי׳ מהדרך אשר דרכו
• בה ושימע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה .כי חברתם שמרה רצ׳׳ח הגוף והנשמה
וגם עד זקנה .והם שורש פורה ריש ולענה .ומשתיתיס האמונה .ומוטב לאדם•שיפגעו־ ארי ודוב שכול מאשר יפגע בקטני אמנה .וכמ״ש דוב שכול באיש ואל כסיל
באולתו .שזה ממית הגוף ועולה נשמתו .לפני 1יהי ישועתו .וזה מאבד חייתו .מעוה״ב
ומטרידו ממתיצתו .ולכן חמר והזהיר שלמה בחכמתו .בני אם יפתוך חטאים אל תאבה.
ר״ל שלא תכנס עמהס בשום טעטת וקושיות .ובאמת הבטן עשו להם דחיות .ואמרו
להם אין לנו עסק ואין אנו רוצים לשמוע דברי פיוח .יהיו מה שיהיו אפי׳ חיו יהיו
רצוייות ,כי תתילת דבריהם צוף עד אשד ישיגו האדם לפניהם וסופו דע ומד אוי
להם ולגפשם בה בנח .ולא פחדו .וגורמים רעה לעצמם ואבותם .ולאשר בחברתם
• וסיעתם .ואפי תראו אותם .מניתיס תפילין .לא מורידן ולא חעלין .הללו נופלין.
ואפי׳ מתפללין .שמ׳׳ע בכי׳׳ מי יודע אם מברכין או לעצמן מקללין .ואף אם תראו
בהם .איזה מצות עושים הם .אפיי׳ה לא תתתברו עמהס .ט כוונתם לגנוב דעתהבריות .ומעשה אבותיהם בידיהם .וכבוד אביהם עומד לניד פניהם .שלא לכפור
•בפרהסייא בה :יהים .ולבם לא נכון לפניהם .ואף השלם בדעתו .ושלימה משנתו.ועבודתו וחכמתו .אם יחחבר לאנשי רשע .ישחית הודו ותפארתו .ורבים שתי וישכרו
ועזבו דרך המלך אחת דתו .והתנדבו והשחיתו .ואלו הם קשים מאשר לא למדו כלל
בתו משה נאמן ביתו .ובפרט מהמון עמו וצאן מרעיתו .בעוה׳׳ד תכף נתפתו .וילכו
אתורנית איש איש אל עבודתו .חזור חזור בני .נא בני .אל תשמעו ליצר ואל עצתו.
ישמרו איש את בדתו .ולא תראו .פניכם לאיש אשד אלה לו גם אהבתו גם שנאתו.וכשם שהתחבדת הרשעים מאבדים ומשחיתים האמונה b .א׳ אמת מלכנו ואפס
#
,
,
,
,
,
,
,
זולתו
צו
אפקיתתא
לצו
זולתו .כך התחברות הצדיקים ויראי ה׳ מתויקים האמונה בדעת ובתבונה ימאמיטס
במאמרו ככל תקותיו ומשפעיו וצדיק באמונתו .כי תלמדו אתם ממעשיהם העזביס
כמ׳׳ש הולך את חכמים יתנם ותרב גדולתו .וכמ״ש זיל ועבדתם את ה 1יהיכם את
לרבות ת״ת לעשות להם כל הדכרים הצריכים .ומד״ק למדו ששימושה גדול מלימודה.
כי עי׳יז יזכה לכתר תו׳ לשומרה ולעבדה .דכתי׳ •ויקס וילך אחרי אליהו וישרתהו.
ולא כתב וילמדהו .וכתי׳אשר יצק מים ע׳׳י אליהו .ואמרו במס׳ כתובות .כל המלאכות
שהעבד עושה לרבו .תלמיד עושה לרכו .וכ״ז הוא אשד ישרתהו לרבו .יהיה בטוב
לבבו .ויוסיף אהבה אשר אהבו .ולידבק בו .כדי ללמוד ממעשיו .לתקן כל ענייניו
וכל תפציו .ויאמרו עליז אשריו ואשרי אנשיו .ומכלל אהבת הת״ת ישתדל האדם
שיקת בתו לנשיו .ובתי יתן לתיח לשלשל יוצאי תלציו .ולאכול ולשתות עמהם .ולעשות
פרקמנדא בממוניהם .להרוית להם .ולהתתבר עמהם בכל חיני תברותיהם .והוי
מתאבק בעפר רגליהם .והוי שותה בצמא את דבריהם .וליראה מפניהם .שנא׳ את
ה׳ גיהיך תירא .ודרשי בפיק דקידושין לרבות ח״ח .וכל ראתרבי מאת דאורייתא
הוא כדהוכיחו הרמב״ן והרשב״ץ רל עיע .והאהבה היא שצריך האדם לאהוב לת״ת
ולתלמידיהם .כמו אהבת האבות לבניהם .ויוחר מהם .וזה לי כווגח דבריהם .כל מי
שאינו בוכה על מיתת הצדיקים לסוף הם בוכים על בניהם .ואמרו בפ׳יב רשבת מאן
דרחים רבנן וכו׳ ופרש״י ואהבתו להם .כאב על בן עיש .ואמרו ככתובות פ׳ הנושא
על יהישפע מלך יהודה כשהיה רואה ת׳ח הי :עומד מכסאו לעיניהם .ומחבקו
ומנשקו וכתיר בראשיהם .וכן אמרו בילקוע מלכים סי׳ רכ״ד על אליהו ז״ל כשהיה
רואה ב״א צדיקים היה מגפפן ומחבקן ומנשקן .ומ׳יע היא לקיים דתו .לקום מלא
קומתו .מפני חכם אשר בא לקראתו .בתוך ר׳ אמות לעומחי .אעפ״י שאינו זקן .שנא׳
והדרת פני זקן .וקבלו רז־׳ל דפי׳ זקן .היינו תכם .והוא לשון נועדיקון זק״ן זה קנה
חכמה .ופי׳ ז״ל דההידור היינו בדברים .לדבר לו דדך כבוד ואדנות בשפה ברורה
ובנעימה .ולכיף ראש לפניו ביראה ואהבה וענוה ותומה .וזה יביאהו להרויח ללמוד
מדרכיו מצות ה׳ בדה כחמה .כי האדם ישתדל תמיד לקנות אתים וריעים .ממבתר
העם הידועים .בתכמה ומוסר .כדי שהם יורוהו דרך הישר .וכמאמר הת׳ .הוה יישב
לפני התכמים .לילות כימים .שאם תדע ישבחוך .ואם תסבל ילמדוך .ואם יודיעו לך
שאין אתה יודע הם יועילוך .ואה״ת דורש התכמה .בלתי מום תמימה .הוא אשד
ישכון עמה .כי כל זר ובעלי מרמה .לא יוכל להתעלס עמה .וכן אמר ריעות הראשונים.
ברבות העיתים והזמנים .קבלו המעלה .כי החכמה ממקימה גולה ומעולעלה .ולעת
זקנתה הולידה את פ׳לג עם בית מש׳רד היא אחותו הגדולה .ואמר עוד במתק
מיליו .איני דורש התכמה לתקוה שאגיע אל תכליתה .רק אדרוש אותה לבל אהיה
סכל .כי גוף בלי חכמה ומוסר .כבית בלי יסיר וכתומה בלי מבצר .ואין מועיל בעוה׳׳ז
כתכמה .אשר היא כתומה גשגכה ורמה .כי אם תבקש להשיג בת כבוד תשיגט עמה.
ואס תבקש מנוחה עאכ״ו .ובמקום המשתה והשחוק לא תשכון התכמה .אבל היא
,
גרושה משם אורתא ויממא:
לצו
בטהון
עט
בטחון.
בגי ,בעתו כה' עדי עד .וקרסולכם לא תמעד .ועיקר הבטחין שיבסת האדם בשי״׳ת
יהיה בעתון גמודל זכור ישמור .דש בז'תועלת לתו ולעולם הקרן הוא שמור.
ומנותת הנפש ישמתת הגוף החלוגמור .כי הבזעח בזולתה יסיר ממנו השגחתו .דתנהי
למקרים .והיה לאכול מצות ומרורים .ומצאוהו צרות רבות ורעות .מכמה מאורעות.
ויניחהו ביד מי שבעת גו .שונאו אז אהבו .ואם יבעת בתכמתז .כמעש שיטי מזג
תגלה רעתו .שיצא מדעתו .בשנותו את עעמז לפי שטותו .ואס בטוח הוא בגבורתו.
ברגע יחלה ויחלש ויתתו אותו מגבורתו .ובגרעין חרדל שיבא לו באחת מרגליו
תרד ידיתי .ישב בדד רדום .ולא קס ולא זע ממקומו ויאמר הלעיטני נא מן האדום.
ואם יבעת בעושרו עשה יעשה לו כנפיס .כנשר יעוף בשמים .ילפעמיס שמזר לרעתו.
עפ״י מדתו .אבל הבוטח בא׳ ואק זולתו אשר במאמרו .לא יפתד .מכל פתר .ולא
ידאג לשום דכרתוץ מדברו .ולא יעבוד את זולתו .ולא יקוה בלעה ולא ייתל בלתו.
ולא יתטף ליציר כמותו .ולא יסכים עםכיא אף כי הם סיעתו ותברתז .בלתי עבודת
toהבורא ולתורתו .ולא יפחירהו פתדם .כי הם בשר ודם .ולא יבהילוהו תלומותם.
ולא יר:ב ממתלקותס .ואם יוכיחם לא יירא מחרפת אטש ומגדופותם .ואם יכלימם
לא יביש מהם ותהי .עוטתם על עצמותם .ולא ייפה להם שקרטתם ויאמר להם
האמת אתם .והבוטח השלם יביאהו בטתוט .לפנות לבו מהבלי העולם ומכל קנייט.
ומתהלוכיו ותהפוכותיו וייתר לבו זולת בגדולותיו וניראזתיז .בתי׳ ועבודה עמקו
מחשבותיו .מה גדלו מעשיך ה /והכטחון שא יהיה חזק .כמראה הבזק .כי
כאשר יראה שהוא ית׳ מכין ערף לעופות .הדורסות והעורכות ואשר הס מעופפות.
והם .יוצאים מקנס רעבים גם צמאים בבוהר בבוקר .ולעת ערב תוזריס 'למהומם
לבקר .שבעים ועובי לב .כך יעשה לכס ואכלו •את חלב .והבטתון הוא משורשי הצלתה.
ונסו יגון ואנחה .ואין הצלחה .משורשי ההבטתה .אך הטטת באמת .ירע .כי ה^הים
היא יעשה הכל על נכון ועל האמת .ואה׳יח אל תקוה ותבטח כ״א בבוראך .ואל תירא
משוס נמצא כי הוא מתטיאך .כי הבעתון משורשי האמונה .אך ישמר האיש מהפעילה
המגונה .כי מה יועיל הצרי לגלעד הטוב למנה .כהלקתז את סם הממית מיתה משונה.
ואהי׳ח ההשתדלות עם הבעתון ^ ס תלק אדם .והבורא משלם גמול לכל אדם.
כפי אמונתו בו .ומעשיו הישרים באורח נתיבו .וכפי דרכי ב״א מה יופיו ומה עובו.
ואמרו לחי מה הוא גדר האמונה .אמר להם הבעתון בדעת נכונה ^ b .קדם מעונה.
ורצות בגזירותיז והמסר אליו כל עת ועוגה ,ואמר הבעתת הצדיק מתנה קרובה.
והוא הוא חצי נתמה טובה .הט ושמע דברי תכמיס ותידותס .ומתק אמירזתס .ומעם
מידותס .חכם א עבר על אדם א׳ .אמיל היאך חריצותך לעולם .אמר אט מ ד ף
אתריו .אמ״ל השגת ממנו דבר .אמ״ל לא דבר ולא'חצי דבר .כיא׳ מעט מזער.
ברוב טורח וצער .אמיל אם לא השגת מהעזה־ז שאתה רודף אחריו כ״א מעש מזער.
מה תשיג מהעולם האתר שאינך רודף אתריו .ואה״ת.מי מב״א דאגתו ארוכה .מי
שאיט בעות בטרפו המזמין לו כוראו לעת מצוא והשעה צריכה .ועוד שאלו לת׳ מי
מב״א ארוכה דאגתו .ואמר הדואג אשר לא ע ו ם יגונו וערבה שמתתו .והיגע אשר
,
,
במחץ
לצו
לא תהיה לו מנוחתו .והמגביר זלות התדצות על יתר ההסתפקות במתייתו .והמבקש
יותר מכרי סיפוקו בפרנסתו .והחומר כ״א"במה שחנן אותס יוצר נשמתי:
• . -כתב יד .וקשר בוגדים,
ב נ י הוו זהירים'־מאלה הדברים .ע ם מי תשבו ועם מי תשיבו אמרים .ולמי wו
" מגלים מ £ת ו ד ס ' .ועם מי ועל מי תתתמו בידכם במגילות• וספרים .אם כנים
הדיברים .ואם יש נ ה ם תערובת' שקרים .ועם מי ומי תהיו ־ מתחברים .וכתרו -לכס
אנשים חשובים וכשרים.־העוטכ 1למעשיהם הישרים .והמה חכמים מתוכמים-ולהס
תיהיותכידם .ואף אס• תהיו י לבוז ונתפריס .ויגרשו •אתכם פעמים שלש קחו • ע מ כ ם
דברים'.ודברי מוסרים .ומכבודכם <הודכס לא• תהיו נאסרים •.וזה• יהיה• לכם-לכבוד
והדרי הדריסל לפכי יוצר אורים .ולפני כל הנבראים י והיצורים .המה ע ד ת התמימים
והישרים .בלבותם ו ה נ ב ת ד ם .יואל ״תהיו נכנסים• לתוך• דברי תבירים .בעוד שהם
מדבריים .ולא תשיצו אמרים .ערם תבינו ותדעו אופן הדברים -.אם'קלים הם ואם
תמוליצו ואם אמתיים או שקרים .לא תהיו מ ב ד ם .לפניי גדולים לח תעמדו אפי׳
ב מ צ נ מ ל ח ב י ד ס ־ ה ט ו א ז ט כ ם ישמעו דברי חכמים הנאמריסז מפי סופרים .ומפי ספרים׳
והזהרו* אזהרה אחר אזהרה'והוו זהירים .באלו הדברים הנאמרים .כי כל פ ר ע -מ ס ת ע ף
לכמה סטפי^ש כולם א מ ו ד ם .וכל אתת מהנה יוצאים ממנה כמה־ תקלות .לא יכילם
ספירים ומגילויתרכאשר "יבין המשכיל וישקול במשקל הזך• בחסידים ־יתירים .וכאשר
תאחזי בדרך זו תלכו לא תפתרו ולא •תרהבי פני זקנים ונערים .וכל ה ע ם מקצה
יעידון יגידון כולם אהובים כולם ברורים .וחדלו לכם מעצת ההטטם כי בכל •בניינם
המה'סתו-רים .ותקתזלכם ד ע ת זקרם הישדם .כי סתירתם הייזבטן לכל־ ערן בכל
הדבד־ם .ואם תאבו ושמעתם לקול מ ו ד ם .הרחק לו׳ תרתיקו מתבורת ב״א המתחברים
ט ״ ד ב ״העבירות איפס נגמרים .אלא בשרם וכיש אס ה ס ב ו ע ד ס -ו א ם תשבו
בבתיכם מ ה ם תהיו ׳רצולים ונשמדם .אך לעבדי ה׳ הצדיקים התמימים והישרים .אתם
מותרים .להיותכם ח ב י ד ם .להם מ ח ו ב ד ם .ללמוד ממעשיהם העובים המפוארים .לא
תהיו א ת ד רבים לרעות .כי ה ם שנואי המקום ב״ה hדעות .ואזהרה שמענו שלא
׳להחזיק .בדבר המרק .דהייט ב ע ו ב ד עבירה .ולא לעשות הברה .ע ם המסכימים אל
העול י ומרמה בכל עניין .כי קשר רשעים איט מןהמנק'.וכמו שנא לא •תאמרון• קשר
לכל אשר .יאמר ה ע ם הזה קשר:
v
,
שנאת הרע.
ד ע ו כי toתמיד הוא שונא .עשיר מכחש וזקן מזנה .ואמש מתגאה• והוא דל
והלך ועני .הרחק הרחיקו מ פ ר ה ם ולבכם לדרכיהם אל יהיה פונה ,ולא תקרבו
י
לאנשים אוילים וכסילים .כי המחובר להם בכל אופן לא יהיה וצא יקרא שלם.״ תהיו
סניפים לגמלים .ולא תהיו ראשים ל ב י ע ד ם אשר כרמים מחבלים .ט י ט א ץ אתכם
לכישתיולהכלים .ותברתכם תהיה תברת"הדעתנים המשכילים .תכמים ונבוטם .ותבתרו
עצת הזקנים .שהיא יסוד ועיקר לכל הבנייטם .ולא תעשו כלל מעצת ה נ ע ד ס .כי
רגליהם לרע ירוצו לנתון להדס־ ולאבד העיקרים .וע״זאמר שהע״ההולך •אתתכמים
יתכס
שנאת הרע
'צו
פ
לצו
יחכם .ונו׳ ופתי יערים ,ודימו זה לאדם הנכנם לחנותו של נשם אף שאינו לוקח
משם .שום דבר מכל מיר בשמים .עכ״פ קולס הוא pהריח עוב .נרדים .עם.כפרים,
וקערת סמים .והדבר בהופכו שלא להתתנר ע ם מי שאינו הולך בדרך תמים..ואינו
ירא ה' כל הימים .כי זה הוא דומה לנכנס לתנות בורסקי .שעכ״פ קולש ריח ר ע
ו״וצא משם מלוכלך אין נקי .ועל הכל התעערו במרת ה ע ט ה .כי •<טאי.מדה שאין
למעלה הימנה לישדם נאוה .ולא מינה ולא מקצתה יאפי׳• הקצה האחרון ממרת *הגאוה
צא תאמרו לה כמו זב ומצורע ואשה דוה:
אכזריות .והחמלה.
2נ י הוו זהירים בתמלה ותנינה אפי׳ בדברים ולא תהיו אכזרים .כי אמה'ח בנועם
הדברים .כל אכזר יע;ישהו הבנרא ע״י אכזר גדול ממנו .אם לא בעולם
הזה בעולם שאחרי המות כי גדול עונו .כי האכזריות .היא ממרת הפתיות .כי יתשוב
הסכל לו לביו נתנה הארץ .וכל באי עולם כלה יהיו גרש יגרש .וילכק לאבדון
ו ל ת ק .ואה״ח היה לדל עוזר .כי לא ת ד ע מה ילד יום והגלגל חוזר• כי אם תהיה
איך ז׳ר .הלא יתהפך יתהפך לן הזמן לאכזר .ותהיה מוזר .באק מעזר .האי״ת יצילנו
מלבבות הקשות .ומנפשות התלשזת .ומעירם העצומות והלחשות .ומאזנים התרשות .כי
האכזריות היא ממדות הגלויות .המגונות שצריך האדם להיישיר ממנו ולשרש ולחשש
הימנו ,כל המדות המגונות .ומכללם לגרש מורך הלב וחולשתו .ט מ מ ט הכל .ואם
דתקך יצרך .להנקם מאויבך מבלי תתמזל עליז .בעבור רוע מעלליו .ורוב קלקוליו.
אין ר א י לך להנקם ממנו בשפתי חלקות ולשון רמיה .ט אם ב ד רמה .פ ט ם
#
בפנים ובזרוע נ ט ו י ה :
הזהרו
כבוי זקן•
לכבד הזקנים .הבאים בימים .א ט ׳ אינם הנמים .ולקום מפניהם מלא
קומה .וכן מצוה להדרס ולאין אונים עצמה .שנא׳ מ פ ר שיבה תקום והדרת
ופי התזס׳והסמ׳׳נ דתקוםנדרש לפכ״י ולאתריז .דהייט כאלו׳ אמר מ פ ר שיבה תקום
תקום והדרת פני זקן יבין לאשורו .ושיעור שיבה ע שנה .ואמרו ב ג מ כל שיבה
במשמע א ט ׳ זקן אשמאי כהנה וכהנה .ופי! הגאוטם ז״ל האשמאי היינו עכו״ם .ואק
בו שום מעלות .וראיה לדבר שאמרו על י מ ח נ ן דהזה קאים מקמי סבי דגויס .וכן
פי רבי׳ אליעזר ממיץ דל• י £א י ,ה א ת J״ i.ן ח 4עי׳ זה ואמרו דר י מפני ל ר ט
שלום .הוא רעשה קימה .ולא מ ד ״ ת התמימה .יורשיי פי אשמאי ישראל רשע .וגם
יפי׳ זה דחו ב ד רמה .דהא כתי שאת פ ט רשע לא טוב ופי׳ אשמאי כ ר פ י ' ד י ת
דהיינו אדם בור שהוא נ ר ה מלשון והאדמה .לא תשם דתרגום לא תבור. .יהדניל במצוה
זאת ..חכה ליראת שמים בגיל ועליזות .דנתי׳ מ פ ר שיבה .וסמיך• ליה י ר א ת .ynhn
ו ה ט איתא נ מ י ר וביריש' והביאו הריטנ״א פ י ק דקי׳ ע׳־כ מס׳ ח ד ר ם י ע י ש לתזות:
,
,
,
,
,
,
,
,
י
.י מזוזה.
אם
חננכס קונכס .ובתים תבנו לכם .לא תשכחו את ה׳ ^היכס .ותיךמו מלותה
כתיקונה
ןיץ
לצו
מזוזי?
,
כתיקוצה .והזהרו לקבוע מזוזה בפתחי שעליכם .דכתי׳ וכתבתם על מזוזות וכו ותהיו
נשמדים-מבית ומחון ולא תלכו בגיא צלמות .ומתוך בתיכם ז־ז מו ת .ובצאת האדם
מקרב ביתו..זנכניטתו .ישים ירו על המזוזה .בתשק נ מ ק ואהבה עזה .ויזכור כי• הוא
ית בעל הבית ואדם ובלו ואשתו .וכל אשר אתו .הם אורתים אצלו .וכל נכסיו שלו.
והוא השומר אמת לעולם בבית ובשדה וכל אשר יש לו .ועי״כ נתשבת המזוזה כל
מם ח ם .לפני \ נורא ואיום .כמצות ציצית ותפילין דלובשיס אותם ככל מם .ובבוקר
.השכם בצאתו מביתו .מעוטף בציציתו .ומוכתר בתפילין יקר תפאכתו .ומזוזה בפתת
ביתו .היא קבועה .הרי כאן מצוות •ד .מלאכי• עליון המשרתים פני עליון ברקיעא.
כנגדן ילווהו ארבעה .ו מ ד י י ק לפניו הבו יקר וגדלה ל ב ד ה דמלכא עילאה h
ברוך גדול ד ע ה :
,
,
שבירת התאוה.
ב נ י ,הלא תדעו דהאדם לא נברא •בעולם .רק לשבר הכת ה ר ע של ה ע ב ע בכל
העטינים טלם .לכן צ pלזרז א״ע ולתקן מדותיו מקטגם ועד גמלם .בעודו
בחור אל ישוב דך •נכלם .כגון מי שנולד בטכעי עקש ופתלתול ועומד תמיד על דעתו.
ישבר •כת תאוותו .לעשות היפך מתשכתז .וכן מי שבטבעו עצל .יהפוך ד ו בזדזות
לעשות דבר מצדה וינצל .והן בשזכבו ק בקומו ממיעתו .ק בלבישת כסותו .ובנט״י
ולנקות נופו לילך לבית תפילתו .הכל יעשה בזריזות גדולה בהשתדלותו .לשבר כח
טבעו אשר ׳גרמה עצלותו .וכן מי שטבעו ביישן ולא ישמע קולו בלימודו ותפילתו.
ירגיל עצמו לקרוא ב ק י ר כאילו הוא יושב לבדו בקרב ביתו .ו ק מי ש א מ ד שיו
אינם עולים יפה ואינם מסודרים .מחמת הרגל טבעו אינו מדקדק בדיבורים .ירגיל
עצמו להטות אזט להמאמריס .היוצאים אליו מאחרים .הן במיני דעלמא הן •במילי
דשמיא כיצד נ א מ ד ס .כי ההרגל סל יכל ד י ר מ ה ט צ ד ם .נעשה שלטון על האדם
כמלך ז ש ד ס .ו ק מי שאיט מתמיד בלימודו .ירגיל עצמו ואפי׳ הוא ל ב ד .וע״י הרגילות
שיעשה ־היפך טבעו .ה ד ב ד ם הרעים יחליפו והטובים ד ר ת ם יקבעו .ויתזח כמסמרות
נטועים .רהמ נשמעים .ומשם ואילך מהיש יעזרהו .להיות מוסיף והולך בשבירת הטבעיס.
של ־מדות הרעים .ע ד תומס בע״ה שוכן רקיעים .והביטו למליצת הח׳ גדולה היא
התאוה .שגברה על מ א ו ה .כי התואב מכניע את גאותו .וההולך אחרי יצד הולך
א ח ד תועבתו .לכן ה ש מ ד לכם מדרך זו ותחיו:
בריאות לשיש.
,
עשו צדקה וחשד ע ם נפשכם .ואפי כאשר תאכלו ותשתי יתירו ישרם על
בני.
מיטתכס.יאף אס תלכו למרחץ להסיר זוהמת זיעת בשרכם .להבראת מ פ כ ס .
תהיה •טוב כוונתכם .לגמול מ ס ד מ ס נשמתכם .דכתי׳ גומל גפשו איש חסד .הכוונה
א נ י ׳ גשמטיב לעצמו מ כ ק לגמול תמר .והנגישה זה ר א ר למהר שלא יתבזה שלא
יריע לגופו .במאכלו עד אשר יצא מאפו״ ש ה ד אסור להרע לא׳ כ ד להטיב לאחר
אפי׳ הוא י ח ד כ״ש לרבים אשר אחריו מ ר ד ם .ולהנאת תענוג הגרון איך י ד ע אף
יסרייח לכל רמ״ת האיברים .כ׳׳ש שמריע ו מ ס ד ת לנפשו יותר מסריחת בשר ומי
המרים
צו
בריאות לש״ש
פא
לצו
המרים .שמתבעל מעבודת הבורא יוצר המאורים .להכניס ולהוציא המיס המארריס
למרים .ללא צורך אכול ושבוע והותר .למלאת בטנו העור והרוטב על צד היותר
כתאוות לבו לעשות רצונו ורצון החבידים .כי מיד השטן מרקד ביניהם לץ תכה ופתי
יערים .כ׳ בראותו שהאדם מוסיף באכילתו ושתייתו .תכף הוא נלכד בשחיתתו .זו היא
מגמתו ותכליתו .ורצונו ותאומו .כי אינו נמצא כ״כ אלא מתוך מאכל ומשתה להכשיל
האדם ולהבעיתו .וירום לבו וסר מאחרי ה׳ 1יהים יוצר כל היצורים .כדקא קרא.
פן חאכל ושבעת ושכחת וכו׳ ונק אכזר על עצמו .בשנותו את טעמו .הס יאכלו
בלחמו .והיינו דסייס הפ׳ ואמר ועוכר שארו אכזרי .שעוכר מיעיו ומזיק לכל גופו
מה חרי .שהגוף הוא שארו הקרוב אליו .וקרוב קרוב יחוס ויחמול עליו .לבלתי ידח
במכמורת אם בעליו .וישרוף הכל העוד והבשר וכל חייליו .היינו איבריו וגידיו רק
דע אליו .כי כל העונש אשד יענש האדם בעולם הנשמות לא בא אליו .אלא בעבור
מאכליי .כי מן האכילה .ידבר דברי נבלה .ולה״ד וכדומה דברי בטלה .ורש קרא כל
עמל אדם לפיהו דהיינו ע״י הפה ירד שאולה .ובפרע בעוה׳׳ר אם תהיה האכילה.
חב׳ורה תתת חב׳ורה תבורות פשע אנשי דמים ומרמה ועלילה .ומכחשי התו׳ הכלולה
המעו5ה המפוארה והמהוללת .רעתו רבה וגדולה .והמש׳תכר מש׳תכר אל לר׳ור נקוב
וכורתים השפע היורד מלמעלה .וגורמים לעס יש׳ אזלא ונדלדלא .ואס ת׳ הוא
מזלזל את תורתו .ומבזבז ממונו .ומאלמן את אשתו .ומאבד את בניו רחל״ו מהאי
דעתא ומן.חברתו .ועיז נאמר שומר פיו ולשוט שומר מצרות נפשו רוחו ונשמתו.
לכן בני השמדו פן תהיה.אכילתכם אכילה גסה .ולא תהיו גרגרנים ובלעגים במרוצה.
בלתי טחינת המאכל ובלתי לעיסה .כי זה יהיה לכס לחרפה ומשה .אלא תהיו כאוכל
לפני המלך מש״ע hנערץ בקדושה .ובזה תהיו נדבקים במרת התסד והקדושה.
ובזה תשאר הברכה במעיכס נאוה כתרצה .ולא תהיה מאוסה .ובעשו כתי׳ הלעיטני
נא יכתי׳ ובטן רשעים תחסר .כי לא הלך בקו הישר .ולא למד דרך ,המוסר .כי
באכלכם .יותר על שובעכם .לבד מאשר הפסדתם גופכם אתם .זמן האכילה וזמן
היציאה בטלתם .וכ״ש אם יהיו דברים רעים המזיקים .ואפי׳ דברים טובים אשר הם
לתיך דוקא מתוקים .עליז נורס רעה לעצמו .אנתתו תבא לפני לחמו .כי הוא
יזיק האצטומכא .ותהיו טרודים בהילוכה .לשתות סם המשלשל עובר בעמק הבכא.
והרי ג׳ זמנים .לפוריות מוכנים ומזומנים .וח״ו אם יגרום תולאיס רעים ונאמנים.
כמאמר הרמב״ם ראש הרופאים האומנים .הרי עברתם .על מש״ה ונשמרתם .מאד
לנפשותיכם .ואיפשר תי׳ו יגרוס מות על שונאיכם .ויוצר נשמתכם .ידרוש מידכם את
דמכם .וכל המצות אשד הייתם .מעותדים לעשות ולשמור .התל וגמור .אתם בטלתם
ביטול גמור .ולמה לכס הרעה הזאת גדולה לגימה אשר תותירו .בתוך הקערה הטתו
והשאירו .ואותו המותר הנותר אילו האכלתם אותו .לעני ואביון להשיב נפשו רותו
ונשמתו .הייתם זוכים בו לתיי עוה״ז לעבוד עבודתו .ובו תנתלו הארץ כי נעמה גן
ביתו .ולא כן אתם עשיתם .כי על כן עברתם .על בל תשחית הרבה אכילה אשר
אכלתם• ואשר שתיתם .וכמ״ש בגמ׳ מאן דאיפשר ליה נהמא דשערי .ואכל דחיעי
הוא מעוברים על בל תשחית וכו׳ ע״ש את כל דברי .לכן דברי הרמב״ס ז״ל לראשיכם
תשימו לכתר ועטרה ואת פארי .ולא תהיה אכילתכם לזרא עד אשר יצא מאפכם
מה חדי
,
,
כא
צו
צריאוח לע״ש
לצו
מה תרי .וכך היה אזמר לא תאכל אלא כשאתה רעכ .ולא תשתה אלא כשאתה צמא.
וזולת זה תעב תתעב .ועמא עמא .ולא תאכל עד שתשבע לגמרי .אלא פחות שליש
ואז לא תצטרך לשום רפואה הצ׳די .ותשאדו בריאי כת עז מאדי .ולדברי הראב״ד
ז׳׳ל אם תעשה כך כתענית יחשב לך .לפט יוצרך .הוא עשר ויכוננך .כי אותם אשד
אכילתם לש״ש .ומכוונים להבראת גופם בעדי עדיים .כדי לעבוד הי״ת אדיר אדירים.
אכילתם נחשבת כאכילת ערב יוה״׳ך .ויש לי שכ׳׳ט בעמלו .בשביל שתייתו ומאכלו.
שמעו מוםד וחכמו ואז תשכילו .ואל יליזו כל הדברים מבין עיניכם וכן תעשו טוב
הארץ תאכלו .ובה תתענגו על רוב שלום ואותה תנחלו .ותשבו ותהט מזיו השכינה
ומסעודה הגדולה אתם תאכלו .עם' הצדיקים הגדולים שמו יהללו .הללו 11בקדשו
שירו לו זמרו לו:
מיעוט אכילה.
בניי ,הזהרו להיות קרישים .אפי׳ בדברים המותרים מהם תהיו נפרשים .כמ״ש
קדושים תהיו ופי׳ הדמב״ן בשם המפרשים .זהו שאז״ל קדש עצמך במותר לך.
לכך לאחר שאסרה התו׳ מאכלות אסורות ושקצים ורמשים .תזר ואמר והתקדשתם
והייתם קדושים .דהיינו לא יאמר האדם הדי ממאכלות אסורות פירשחי .ומהם נזהרתי.
ואחת מהנה מאומה לא עשיתי .ודי לי בזה •אשר מהם לא נהניתי .א'כ בדבר המותר
נעשה רצוני ותאוותי .אהיה בסובאי יין .תאוה הוא לעין .בזוללי בשד למו .כצפיתית
בדבש טעמו .לכו לתמו .וכל היום ההוא וכל הלילה תגים וזמנים בסעודות הדשות
שתייה ואכילה .ואחר מעדני עולם ותפנוקיו ותעטגיו נהיו להוטים .הללו אוכלים
ושותים .לכך באה התו׳ הקרישה ואמרה והתקדשתם .כלו׳ שיקדש עצמו מהיין במיעוטו.
וזו היא קדושתו .כמו הנזיר שקראו'הכתו׳ קדוש בימי נזירותו .ויזכור האדם הלהוט
אתרי שתייתו .המאורעות אשד אירעו מסיבתו .והמה כתובות בתו׳ •גלויות ידועות
כמו מעשה דנח ולוט עם בנותיו וכדומה ממידות הרעות .ויכול לבא ע״י לידי ש״ד.
כמ״ש ז״ל וודאי לידי עבירות מפודסמיס .אין מנוס .ומעשה פעור יוכיח ויאכלו וישתו
ויקומו לצתק ע״ז ענוש יענש עונש גמור עליהם היית אותם יקנוס .לכן בני .מדרך
זה הרחק תרחיקו ובאסיפתם רגליכם לא תכניס .ותיתה נפשי בגללכם ולא תעטש.
וגם ישמר האדם .מהתגאל בריבוי אכילה גסה .אעפ׳יי שהיא •מתוקה ועריבה ואינה
מאוסה .ומדיבור היתר והנמאס שאינו צריך ומוכרת .תהיה נזהר ממט תברח .ופקח
עינך וראה אתר שאסרה התו׳ כל העריות .הנסתרות והגלויות .תזר ואמר .כמין חומד.
קדושים תהיו .שלא יאמר .מן העריות הדי פירשתי .אהיה להוט עם אשתי .כאשר
אהבתי .לכן ציה צור ישועתי .ואמר לתועלתי .ולטובת הנאתי .קדושים תהיי .שתהיו
מן המותרות מובדלים .וימעט האדם במשגלו כל מאי דאפשר ,ולא יהיה מצזי עם
אשתו כתרנגולים .ולא ישמש אלא כפי הצריך לקייום המצוה הקטנים עם הגדולים.
והלואי אם נהיה צנועים כגמלים .ולפחות כמי •חתולים .ועי״ז הדגשות האדם וחושיו
לא יהיו בטלים .ויעשה רצון בוראו והנה לפניך לשון חכמים מרפא הוא הרב קנה חכמה•
דט״ז ע״א וע״כ ראוי שלא לצער ב׳׳ח \ חי רב פעלים .בסוד הדברים המפסידים את
השחיטה .כי תרד מטה מטה .ולברור מיתה יפה .מטפה בי״ג נפה .כענין ואהבת
צו
מיעוט אכילה
לצו
פב
לרעך כמוך .ולא תפסל הבהמה על ידך .וכיש אס נתעלמה ממך ההלכה .ואכלו
ממנה בקרב אחיך .ואוי לך כי תלך בפדיונו .להפסיד את ממוני .שאלו הדרכים
מכוסות .ולא דעות מיותרות .לכן אתם־ בני הגלות העובדים עס הגייסות .הזהרו
ברוחכם .ותיישרי מעשיכם .והעיבו דרככם .כמאמר ובחרח בחיים .כי זה אני נשבע
לכם .שאין לכס שוס תועלח וקניין מן העוה״ז .כי כולו דל זרזה .רק קייוס המצות
והרחקת העבירות .בין קלות בין חמורות .ואוי לכם לעסוק בדברי הגוף כ״א בדברי
הנפש .ואז תמצאו חופש .ישלא לצאת עיקר היתול מכס כל היום וכל הלילה .כי זו
רעה חולה .ואתם רואים המרה הקשה אשד היצר מכירה .שלוח להלחם עמך על כל
פשע ועבירה .ואתה ב״א זכור אל תשכח אדם הראשון אשד חעא .וגורש מן ג״עכ״ש
וק״ו אתה .וכי הביאך הקב״ה בעולם לאכול מעדנים .ולשתות יינות עובות 'וללטש
בגדים נאים .ולדור במשכנות מבעתים ולצבור הוניס .ומה תועלת לך מכל אלו
ליום הדין הגדול .השומע ישמע והחדל יתדול .ויבדל בדול .אבל הביאך השי׳׳ת בעולם
לקיים מצותיז וללמוד תורתו .ולעסוק במזון וערף לקייוס הנפש בלבד .ולא יותר זהו
תכליתו .ואל תשמע לכעלי הגאוה הם הרופאים המדקדקים .לאכול מעדנים ותפנוקים.
כי ודאי תהיו ניזוקים .כה יתיו וכה יאריכו ימים הס וכיוצא בהם כי בזה אתם נלכדים
עזי תהיו נחנקים .הלא תראו כי יותר היו בריאים בגפשם ובגופם תזקיס .אם היו
הולכים בדרכי השי״ת ובמצותיו עוסקים .כאשר עשו והצליתו כמה וכמה אלפים ורבבות
חסידים וצדיקים .ואם היו מכירים פעולותיי אשר ממני הרפואות והתלאיס .מיד המה
היו נחבאים .אוי לבני האדם אשר הם הולכים לאבדון .המה היו כמורידי אור באף
ובזדון.כאשר יראו הח״ח הם בורחים מהם ומתרחקים .ואם עינם יחזו מבעלי הגאוה
פוחזים וריקים .אוכלי בשד החזיר השקץ והעכבר ובשר שמן ושותים יינות מרקחיס.
תכף ומיד רץ לקראת ירוץ ירוצו לקראתם ובהם מתדבקים .והם משתעבדים להס.
ועוסקים במאכלם .וששים ושמחים עמהם כי נראה לדעתם קנו שום תועלת במפעלם.
אוי לכם צדיקים שבאותו הדוד ה ר ש ע ואם אותם תיישרו .אתם נלכדים בפיהם כי
לא שלום ידברו .וחיים בולעים אתכם .הביעה ודאה 1יהי עולם .הפושעים תעקר
ולא תשאיר בהם שארית באדן .השיבנו ה אליך ונשובה החזירנו והחזירם בתשו׳
שלימה מקענם ועד גדולם .ושבו בנים לגבולם .כי״ר עכ״ד זי׳ל בתום׳ לשין:
,
גילוח הזקן,
בני ,לא תלמדו לעשות ככל התועבות והנאצות .אשד נמאסות .ובהם אנשים ונשים
פרוצות .לכן השמרי לכס מן הקלה אל הקצה ולא .תשמעו לעצות .המסיתים
והמדיתים המראים היתרים אל קצות .ובפרע בימים הללו אשד רבתה המספחת .בגילות
הזקן בשאע ונחת .גדולים וקעניס אב ובנו שראו זה את זה בבת אחת .ועח מראות
עיניהם מהשכיל לבותם כמש״ה ולא תשחית את פאת זקנך וכל א׳ כורה לשתת .ומפי
השמועה למדו .דחייב מלקות על כל אחת ואחת .מחמש הפאות שיש בזקן .ויש חילוק
בין הפוס׳ עד היכן מקומן נתקן .וכת' הראי׳ש ויר״ש יצא ידי כולם אל ישוב ריקן..
ולא יעביר תער על כל הזקן .כלל ועיקר .זכיכ רבי׳ יזנה ומספדים כעין תעד מותר
בפאות הזקן .דלא מקרי השתתה אלא בתער .ואפי׳ תחת הזקן יש ליזהר שלא להעביר
תער
גילוח הזקן
תער .וז״ל הםמ״ק ואפי׳ תחת הסנטר אוםר ד״ת .לפי שפעמים מושך אליי שער
הפאה והוי השחתתם) .אמר המאסף .אשר לכו כוסןו .הנה לפניך מה שראת עיני.
כתוב ביד ימיני .בשית אשר שאל ר״ת .בתלוס ובצדם תשובתם .וז״ל השאלה .אם
מותר •להעביר תעד סביב הגרון .או לא .תשו׳ לך אכול בשמחה לחמך .ושתה בלב עוב
יינך .כי כבר רצה גיהים את מעשיך .ענ״ל ולפי מיש הסמיק משמו .יש מהקושי לדעתי
הקל .ודעת לנבון נקל .ואולי רלא סמכי׳ על החלומות באיסורי׳ .דאין משגיחין בב״ק
תקים ומשפעיס ישרים .ועצ״י( ואוי לעינים שכך רואות .השתתת הפאות .ונעשה הדבד
כאילו מעולם לא נאסר .ואין איש שם על לב לקתת מוהר .ואפי׳ ההולכים קצת בדרך
הישר .הדבר הזה הותר להם ולא איפשד .להיות מונעים .מפני המלעיגים המתעתעים.
ואוי לנו מיום הדין באזניט שמענו דברי הטועים .אשד לקתו ספד בי״ד ובשם ת׳ נקראים
כאשר הם רואים .איזה איש נכבד מרבה זקנו .ומניחו כמות שהוא לא תגע בו יד
כאשר נתנו .ה׳ להיגוי .פערו את פיהם ובז מתגרים .בדברי קנעורים .למה ולמה
תגדל הזקן אין זה כי אם דעת בורים .והתו׳ אמדה דוקא להשתית כולה וכאלה מאלה
הדכרים .ואלו וכיוצא בהם הקולר תלוי בצואריס .כי המה נותנים יד לפושעים .בדברים
הללו נשמעים .ובעוה״ר אפי׳ העמים אשר בתוכם אנחנו נטמעים .רובם ככולם מגודלי
זקן שפה לפיו להדר ולהנעים .ופרט הגדולים שבהם היינו השרים והסגנים .גילות הזקן
מראש וע״ס המה מגנים .ואוי נא לנו כי חטאנו .עמי היתה ישלתתיה .ונוספה על
חטאתם רעה .שאחר השחתתם בתער השבירה החרב נגעה .עד הצואר הגיעה.
מתלה נועה .סכין פניהם בשמן המ״ר ויוצאים לטייל על כל הד וגבעה .להראות יופיים
ולהוסיף על השמועה .ואינם נכלמים ונחפרים ולא מתבוששים .ויש אשד לבית התפילה
נכנסים .באיזה יום מימים הנוראים המתקדשים .ואינם שמיס על לב דברי חכמים הגגשיס.
ובתו׳ ה׳ דורשים .החטאות והעונשים .ועינינו ראו כמה וכמה בני התכמים תרשים.
אשר המה עושים .אלו המעשים כיתר שאר,הפריצים .ולאבותם אינן חשים .ומה יענו
אוזובי קיר המון העם מגשים .אוי לנו מיום הדין הגדול והנורא אשר הם מעותדיס
ליסורין מריס וקשים .אנה יוליכו חרפתם .ומה תרופה תהיה למכתם .ומה מזור
ימצאו אחר תליפתם .ועינם רואות וכלות עלתטאתם .אהה עליהם ועל רוע נשמתם.
לא ימצאו מרגוע ונתת בקבורתם .כי בצלם גיהים עשה אותם .והס לדמם יארובו
ובידם היתה השתתתם .להשתית הצורה הנעימה העומדת לעומתם .והתו׳ הנעימה
העידה שהזקן לפנים הוא זיום ויקר הדרם ותפארתם .דכתי׳ והדרת פני זקן .ואז״ל
הדרת פנים זקן .העל אלה בני יקירי .העו נא אזניכם והקשיבו למאמרי .והשמרו לכס.
פן תשלחו ידיכם .בהדרת פניכם .לא תגע בו יד .הנתה עושה מצוה כאשר נתנה
בוראיכם ויוצרכם .והיא תעמוד להצלית אתכם .במעשה ידיכם .ולא תעו אזן למדיחכם.
ואזי טוב לכם .יתנחלו־ טוב בזה ובבא לפני !יהיכם .ועבירה גוררת עבירה .כי
המשחיח הזה נוספה נחלתו בחרון אפו זעם ועברה .עובר ומתעבר .לפני ריעוחבד.
על לאו דלא ילבש גבר) .ועיי מ״ש הפו׳ ומר״ן בש״עיו״ד ומש״לואכמ״ל ע״ע(:
,
הבר טוב.
בני.
הוו זהירים במאמר ה ת נ א .ק נ ה לך תיד ולנפשכם תהיה
עדנה .אבל
יהיה
צו
חבר טוב
לצו
פג
יהיה החבר עוב ביושר ודעת נכונה .כי החבר העוב דומה לעומד כך נחנות של
בשמים .שאף אם לא קנה ממנו ברוב הימים .מ״מ תלקוע מריח עוב .כך הוא החבר העוב
בהכרח שיביאך לאיזה מרה עובה .והנהגה ישרה האר״ש נעמה ודעת רתבה .וכמאמר
הח׳ התכר של אדם הוא .שכלו העוב וישוב דעתו .וארבו היינו תאוותו .ואם יהיה
נדיב התבר מה עוב ומה נעים כי מציאה גדולה היא תכרתו .משא״כ תכרת הנכל
היא חרעה וחעאתו .ושאלו לת מי תאהב יותר אתיך .או תבירך .אמר איני אוהב אתי
יקירי .עד אשר יהיה חבירי .ואה״ח אדם בלא חבירים .כשמאל בלא ימק וכאחד
העודים .לכן כאשר יעלה בלבך להתחבר עם החביריס .התחבר לביא היקרים .שאס
תתתכר להם יהיו לך מפאריס .ואם אתה תכבדס יהיו לך מהדרים .ואם תצערך להם
יהיו המה עוזרים .ואם תתרעם עליהם יצדקוך בדברים .ואם תכעוס יסבלוך בפנים
מאירים .ואם יבואך מהם פגע רע לא יתילו לך דרכיהם כי ידעת אתה עוהר לבבם
לבב נמהרים .שאין מעבעם להרע אפי לקעיגוריס .וגם אתה כשילך עמך תבירך
בצדק ובאמונה .מתול וסלת לעינו ולא תבקש כלל תואנה .וחבר הנאמן הוא .אשר לא
יפתה אותך בנועם פיהו .בדברי חנופה ומתק לשיני .ולמען הצילך יזיק עצמו וכ״ש
ממונו .ואם תומסיס אותך .יערח בעדך .למען העיב אותך .ועיז וכיוצא בזה •אה״ת
כשהגיע מוח אחד מחבידי כאחי .נפל נתח מנתחי .ואדם א׳ <*מד לח׳ הוריני על מי
שאשב עמו ואשאל עצה .ויאמר זאת האבידה אשר לא תמצא .זהח׳ ציוה לבנו חבר
קדמון .שאצלו אמון .בעיר שלבו עמך .לא תתליף אותו .בחבר חדש אף לא תתאו
לזולתו .ושונא א׳ לא ימעט בעינך .ואלף אוהבים אל ירבו בעירך .כי הלואי יספיקו
לסתום פי שונאיך .ואה״ת אני מצאתי .כל ענייני העולם ומכמוניו כולם אבודים.
ואין מכמון כמוסר ואין מעוז כתברים ידידים .ע״כ הרבה מהעוזריס .ושמת בעוז
ויקד המוסר ודברים ישרים .וקום ברח לך הרתק ל׳ו תרתיקז מתבר רע ,כי קשה
המאורע .כי הוא כנופח באש פחם .וחרב על הבדים .אם לא ישדף הבגדים .ידקך
בניצוצות הניתזים ובעשן הלפידים .כן הוא חובר חבר רע אף לא תלמד ממעשיו
המקולקלים .יביאך למדותיו השפלים .ותמיד הוא מבקש תואנה בהגלות נגלות .ומתרתק
מלקבל ההתנצלות .ואינו מבקש צד זנות .ואפי׳ השגגות לפניו הם ערוכות .וחבר
,
,
העוב .הוא מי שגדל בש״ע.:
חות דרגא ונסיב אתתא.
בני
#בני אשר טפתתי ורביתי .ועוצם תשוהתי .וכל יגיעתי אשר יגעתי .הוא לטוב
הצלתתכם וטובתכס השתדלתי .לכן תתם גם אתם אהבתי .ולכם כתובה בעט
ברזל אזהרתי .ואשר יגורתי .השמרז לכם פן תקתו לכם נשים מאשר לא תפצתי.
ואותם שנאתי .לכן בני הנני גוזר עליכם גזרתי .בגזירת כבוד האב על הבן כאשר
הוא מצווה בתורתי .כי כאשר תקתו לכם נשים מאשר בתרתס .ואשר אהבתם .ואשר
תפלתם .עשו ז׳ תקירות ודרישות למשפתותהס מאין הם ומאין באתם .ולא יצא קול
שמן דבר וכ״ש אשר שמעתם .ואשד ראיתם .אלה יהיו מן הכשרים ביתר שאת .ות״ו
לא יהיו מן הפתותיס .אשר מאסתם ואשר געלתים .ובחרו לכם המיותסים .ממשפתת
רם אנשי שם .לא העשירים הרעים .הגבירים המפורסמים .גם מזה הטתו ידכם ומהם
תהיו
צו
חות דרגא ונסיב אתתא
לצו
תהיו פרושים .כי אק לנו חלק ונחלה עמהם אנשים ונשים .כי לפי דעתם התלושים•
אק מי יערוך להם בכל אפםים .ועושרם העעם ועל כבוד זולתם אינם תםים .העל אלה
נרפים אתם נרפים מהם ומדרכם בכל תפציס .ועוד נוספה נתלתן על נתלת אבותם.
לפי גבהות לבותם .מתמת עישרם אהנייה להו שעותם .אפי׳ הם למשפתותם .ולבית
אכותם .דקים ופותזים .הולכים בגדולות ובנפלאות הן הן עזי פנים .מעיזים ומעיזים.
מי יערוך לנו מי אדון לנו ומי ישוה לנו בכל הנימוסים .אשר אנתגו עושים .וקשה תרבות
בניהם ובנותיהם הס משונים משאר האנשים והנשים .וא״כ ח״ו אם תקחו מזה תשתו
יין ענושים .וכל ימיכם מסה ומדבה שני אנשים נצים .וכי יריבון אנשים .אל השופע
יהיו נגשים .וכמעע בשביל ממונו בושתו מכסים .לזאת מקומכם אל תניחו וערככס ־
הכירו וקחו מקתכם לש״ש דוקא .ועי״ז תחיו בנייר ביד חזקה .וכמאמר אנשי לב
והדעת בקש תמצא .מאשר נעשה .כי הנישא אשה .לשם ממון .תכליתי לשממק.
ולהקלה נגד ההמון .יטתנים עיניהם בי כל שר והגמין .ומה לכם לדרך אס׳ור עוב
לחסות בה׳ מבעוח בהמון .בעל הממון .והעיקר הוא בתרו לכם אנשי שם .ביראת ה׳
יהיה העיקר .ובזה תלבשו אדרת הת״ת והיקר .ותוציאו מזולל היקר .ומלה זו תרומם
רגליכם .ותגביה קרגיכס .ותקים מזלכם .ויכולה היא שתגין עליכם .ולכבד אתכם.
יותר מכבוד זולתכם .ומה גם אס ה ^היכס .ירצה אתכם .ויתן לכם בנים זכרים
של קיימא כתאותי אני אביכם .וכתאות לבבכם .ודאי יהיו דשנים ורעננים .כעישד
וכטד עשרת מונים .וישרים ותמימים .רכים וכן שלמים .תזרתי על כל המקדא
ואמרתי .בני בני אשר אהבתי .ואתכם ידעתי .התיישבו בדעתיכם עם מי מתחתנים.
בנות ובנים .ומקול״ז תלמדו בש״ע אה־׳ע סי׳ א' ותתנהגו במיש שם בבושת פנים.
ואל תתנו עין שכליכס בממון כי הכל חדש נכנס וחדש יוצא ונשארו ריקנים• יאשר
תראו כי מוצלחים הס אינו מתמת ממון הנדונייא זולת המזל הגורם ולאין אונים.
ולקיים מאז״ל תהיו משתדלים יתד אבות ובנים .גדולים וקענים .לעולם ידבק אדם
בשוביס וישא בת ת״ת ולאתותו .ולא גק׳ ת׳׳ת רק מי שיראתו קודמת לחכמתו .וזולתו
אין לנעות אחריו אפי׳ לראותו .לא מצא בת ת״ח ואחותו• ישא בן גדולי הדוד .ופירש״י
ז״ל אנשי מעשה וצדיקים ישירו תהלתו) .עי״ש פסתים דמיע( .ואל תתמהו על החפ;
כאשר תראו כמה פעמים בני הגדולים פחותים .והלא איל שהתו' מחזרה על אכסניא
שלה .הלא ידעתם .שהאמת כן הוא כבתחילה .רק לבעבור אשד הם מתתתניס.
עם שאינם מהוגנים .ובממון עיניהם נותנים .ואתר עצת היצהיד נתפתו .באומרו
להם שעי׳יז יטה להם תוזק בקייוס התו׳ ושאר עניינים .ועח מראות עינם ואינם
מבינים .כי לא כן הוא האמת ולא לתנם הלך זרזיר לעורב אלא שהיא מינו ולא
משאר מינים .לכן בני אל תלכו בדרך זו .למען ה׳ ותורתו אל תחפזו .בעחו בה׳ וה3א
ליעהר מסייעין אותו .ולה׳ הישועה איש כברכתו .ואם תשמעו לקולי תזכי לזרע קדש
מצבתו .ע״ם כל הדורות מ ר ישרים! יבואו ויספרו תהלתו:
,
זיווג
1
בניי ,
השמרו מאד לנפשותיכם .ולא תדעו בדעתיכם .שהותר לכם .לעשות בנשותיכם.
מה שתפץ לבבכם .ת״ז ת״ו .ותמיד לא יסור מפיכם .מ״ש א״ת סי׳ ר״ם כיצד
קהיה
צו
לצו
זיווג
פד
תהיה הנהגתכם .לתועלתכם ולהצלתתכם .ולבריאות גופכם .ולמאור עינכם .זלחזזק
כחכם .וכמאמר הת׳ מי שנזהר באיבריו .יעיבו סיפוריו .וינעימו אמריו .כלו׳ שאינו
עושה למלאת רצון יצרו .רק לעבודת יוצרו .ואף שהאמת כן הוא שמותר לשמש בכל
עת עם אשתו .ואעפי״כהם אמרו אסור לשמש ביום מיעתו .ובפני בעלי חייםוכעזה׳ד
לכל דבר תקנו תקנתו .כאשר יראה האדם שיצרו מתגבר עליו וגדלה תאוותו .מועב
לשמש אפי׳ ביום מיעתו .ויאפיל בטליתו .מאשר תרבה תעאתו ,ותעל צחנתו .וחיו
שלא לדבר נבלות הפה האיש עם אשתו .וכ״ש עם אשת עמיתו .ואף שאינה מבני
בריתו .כי כל המנבל פיו ושפתו .מעמיקין לו גהינם עד תתתיתו .וכתי׳ ע״כ על בתוריו
לא ישמת וכו׳ כי כל פה דובר נבלה .נבלה הוא ונבלה אתו .ואין חילוק בין מדבר
עם אשתו .או עם אחר זולתו .בין זכר בין נקבה השולח אמרתו .כי עבירה גוררת.
עבירה אחרת .שיהיה מקשה עצמו לדעתו .וחיו אס יהיה שלא לצורך׳ תשמישו עם
זוגתו .ובערה בו •אש להבת וגדלה תעאתו .כבר אמורה מלתייהו המקשה עצמו.
הוא כנידוי מדינא דגמרא .על כי הרבה פשע ועבירה .אוי לו לאדם ולנפשי המכוערה.
שיתנדה מפי חבורה .בעלי חכמה וסברא .ומי יתיר כרויים שעשו תכמי הגמרא.
ועבירה גוררת עבירה .רח״ל .שעי״ז יוצאה ממנו עומאה לחוץ היינו זרע לבעלה.
אוי לנפשם המגואלה .כי גמלו להם רעה .וקרנם נגדעה .ואין רשע שבעולם שיקרא
רשע בין אדם למקום .אלא מעון זה ונקם ינקום .זכתי׳ לא יגורך רע .וזה מעשה
ער ואונן קשה המאורע .כמ״ש והיה כאשר בא וכו׳ ושחת ארצה וימיתהו ה' הרי
חייב מיתה בירי שמיס .ואם תזכו לפקוח עירם .בספרי .המוסר ותסמר שערוח
בשרכם .כאשר תראו גודל העון הזה בעיני ה׳ 1יהיכס .עד אשר אמרו כמעע אין
לו תשו׳ ואבדה תוחלתו .ואין תרופה למכתו .כי כאשר תיו ירגיל האדם בזה.
וכיון שעבר עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר לפי דעתו .ואינו מתעורר עוד לשוב
מתעאתו .אבל בודאי אם תכף ומיד ישוב ורתם על רעתו .אין לך דבר שעומד בפני
תשובתו) .ועיי׳ מ״ש תכמת אדם מכלל קכ״ה עד קכ״ע וינעם לכם( ולמדו היעב
בש״ע יו״ד מסי׳ קפ׳׳ג עד סי׳ ר״א למען תדעון אותו .ובו תדבקון וככה תעשו אותו.
ותודיעו והזהירו נשותיכם ובנותיכם על זאת .לט חזות .אופן הבדיקות והפרישות.
בהלכות אישות .וסה תזכו לתסות .תחת כנפי השט׳ עם גשמות הקדושות .והכרם
בניכם יהיו נשמות מהורות .והמה תכמים מתוכמים להבין ולהורות .הל׳ לדורות .גס
זו מן האזהרות האסורות .שלא תשמשו עם נשיכם אפי בלילות בעוד שדולקים הנרות.
כחדרי משכבכם אפי כחדרי חררות .ואם אי איפשר כגון בלילי שבתות זי״ע תאפילו
בעלית בערן שלא תראו המאורות .וחביבה מצוה אחר חצות והמחשבות מהורות.
והרעיונות זכות וברות .ואם יוכל האדם לעמוד בנפשו להד׳ר עז׳ר עזרה בצרות.
דוקא מליל שבת לליל שבת ואחר חצות אבא בגבורות .מה נורא מאד תהלתו בקהל
תסידים מספרים ומספרות .ולא יהיה בתדר משכבכם שום ספר מספרי תורות.
ומכ״ש תפילין הקדושות והטהורות .ולא תמונות וצורות .כלל ועיקר לכם יהיו מוזרות.
פן ת״ו תגרמו מחשבות זרות .ליתמנה במקלות דמות צורות .ואשרי אדם מפחד
תמיד ומקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה וזוכה לדברים הרבה כתריס ועטרות.
בזה ובבא ינהר אליו אורות .יוצר המאורות:
,
,
צו
אשד ,רעה
לצו
אשה רעה.
2ני #הזהרו מאשה רעה .כי אחריתה מוח מחילה נוע׳ה .וליו יוסיף עצב עמד.
כל עת וכל שעה .כי היא צלע מעוות .ואס תרצה לתקנו ולישרי יעוז בהיות.
*"
ואחרי שבירתה תקבל ממנה התועלת .ברוב איולת .אשה רעה שורפת יותר מאש
בוערה ,וחונקת יותר מחבל ומן המים הניגריס־ מהרה .ואס היא לכתוב יודעת .מוספת
רעת על רעת .בתסדון הדעת .ונפשה לרע תרוץ ותולעת .ואה״ח כי ג׳ דברים
מגרשים האדם מביתו .העשן והבית מגולה בלי קורתו .ואשה רעה יותרת תגלה רעתו.
כמו הזאב שאינו מחליף עבעו .כן היא האשה רעה קול העם בריעו .ואה״ת
אין להשיח הרבה דברים .אפי׳ בנשים העובות והיקרים .כי דעתן קלה להתהפך
כמהפכת סדום .לכן מהם השמד ודוס .ואין רע שבמחחברים .כמו האיש הקונה
אשה רעה כשאר הגברים .כי היא חמת נתש טשכת .אך בעץ הדעת היא לדרך
עוב מושכת .ואין לך מכאוכות .כבעל חובות .והיותר מכאיב הלבבות .הוא חסד
דעה .והקשה מכולם אשה רעה .ואמרו כי סוקדאעי הפילוסוף היתה לו אשה רעה
עד שיום א׳ אחר כמה קללוח .וכמה חידופין וגידופין ותעל מאשי .העזה פגיה וקלחה
מיס לראשו .והוא ענה אותה כמהתל בשפה רפה .הלא ירעיד כי אחרי קולות וברקים
נוראים .יבא המון מיס גשם שוטף לכל הנכנסים והיוצאים .אכן אנחנו מצפים גס
אבני אלגביש .ולא קורי עכביש .עוד אמרו עליו שרבים הלאוהו מרוע ישא קלון
מאשת מדנים .כזאת הן• הן עזי פנים .כי כאשר תוסיף עוד הפעם לענותו .הלא
מקל יש ימתץ בו ראשה לפי שעתו .ויען אותם לאמר אזני כבר למודה לשמוע כזו
וכזאת כל ארא לפי דעתו .כמו הטוחן בריחיים כל עוד שיוסיף לשמוע קול מהומה.
ישמח הוא 1י המלקוח ואדם להבל דמה .ואמרו עוד עליו במתק מילוליו .שח׳ א׳
החזיק תוכחתו עליו לאמר לא נכון לאיש כמוך לענית מפני אשה .יישאל סוקראעי
בנועם מליצה .התקצוף אתה בהמיית הברבורים .ויען האיש אלה יולידו בצים .ויבקעו
אפרותיס .מאמר סוקראטי התועלת הזה השגתי .גם מן אשתי .ופעם א״ קרא את
אוהביו אל משתה אשר הכק להם .וכאשר ערוך השלתן על מכינו כטוב בעיניהם.
ותלך אשתו זאת לנער השלחן והפוך אותו על פניו .והנה א׳ מהקרואים .אשר שם
נמצאים .חרה לו הדבר ער למאד ויקום לצאת מתוך הבאים .ויאמר אליו הפילוסוף.
למה חרה לך .הלא זכרת כי לפני ימים אתרים כה וכה קרה לך .כי תרנגולת א׳
מעופפת בכנפיה על כשלתן ותעש ככה .האם עליה התקצפת .ומדוע תקצוף עתה.
.ואמרו עוד.עליו כיא׳ מאוהביו שלח לו עוגה לתשורה .והיא לקחה אותה מהרה.
ותשליכגה ארצה .וברגליה הרמיסה .ויצחק הפילוסוף ויאמר לה .עונשך כי גם את
לא תאכלי ממנה אפי׳ אכילה גסה .ותמיד היה מנתם נפשו ,כמורת רוח אשתו .באומרו
כי בה יקל עליו לבלבל מורת רות כל ארס .ואיש א׳ נועץ בו הישא אשה .או ישב
ערירי .ויען .עשה איכה תעשה .לעולם תנתם .ואמרו על פיטאקו הפילוסוף .כי הוא
היה קטן הקומה .ומשחת המראה .ואשתו רעה טובת מראה ברה כחמה .ויהי היום
ויקרא ריעיו ומיודעיו אל המשתה אשר עשה להם) .כמשיל אוב״א תב״ת( ולא חרה
אפו בה .כי אמר אילתה כפרת חטאתה .ואמרו ליתרון החכמה הנמצאת בו .הנה איש
א׳
צו
אשד ,רעה
לצו
פה
א׳ רצה להוען עמו .ואת יועצים .אודות שתי נשים .הבאים לידו .אחת כערכו
והאתת יותר מערכו את מי מהן אקת .וכשומעי זאת מפיו מיד גער בו ומעהו לקת.
ורצה להכותו ויאמר אליו .לך אל הילדים היושבים שמה מנגד לקריתםפר .ומתפלשים
באפר .ומהם תקת עצה .לקתת לך אשה .הוא שנגש אל הילדים .שמע שהיו לאתרים
נדברים איש באחיהו .בחר לך .אשר כערכך .ותמיד היה אומר התבונן על הרעה
בערס תבוא למלש נפשך מפרה .י א ק לבך לנשא הרעה .אשר אין Wידך להמלע
ממנה .והוא היה אומר התמהמה להשכיל היעב הדבר טרם עשותך אותו .ואחר *
תמהר לבלותו .ואין בעולם אלא אתת .אך כל א /יאמר אשתו היא האחת .ואה״ת
האיש מקונן על האשה רעה נלאיתי נשא כעס ותימה .כי סכלים מלאו פני אדמה.
ואשה משיבה ב ד רמה .אל תקצוף על האנשים בסכלותם .אך למדנה ממני לנשא
אותם .שאלו לת׳ מדוע מאנת לקחת אשה .ויאמר .בלב חומרמר .כי הרעות תואר
נקוטיס ללב .וטובות המראה כאב ראש מתר מנשיכת כלב .ואמרו שאיש א׳ שמת
במום אשתו ט רעה היא .ורבים גדפוהו ויאמרו היכן היא .שבמות אשה ישמת גבר.
הוא ענה לזאת כי הוא ימצא מנוח לו בבית ולה בקבר .ואה׳׳ת שא אשה כערכך.
כי אם היא רבה ממך .אזי מספר קרוביה יהיו אדוניך .שאלו לת׳ מה המה הדברים
מתמיד השינוי והתוארים .ויען .הנשים והמים המאררים למרים .אמרו כי טא״לי
הפילוסוף לרוב חשקו אל המדעים .לא אבה לקחת לו אשה .אמו שראתה כן הפצירה
בו ברבות ריעים .שיקח אשה .נאוה כתרצה .ויען בימי הנעורים .לא עת האסף רק
אל המדעים היקרים .ובזקנה כבר עבר העת שעשועים .ובקרב הזמנים .ידרוש האדם
ויועץ איזו אשה יקח לחופת תתנים .ואהי׳ת לא תחבק אשתך .אף לא תיסרנה בפני
אדם .ט באתת תבזה נפשך .ובשנית תגלה תרפתך .ואה־׳ח .חשה עובה .מעלתה
קרובה .למאירי שמים .ואשר חנן גיהיס .אותה לו יהיו חייו כפליים .בעדי עדיים.
רח׳ם רתמתיס .ע״כ מס׳ טעם המדות .ח״א בתום׳ נופך משלי:
אמרי בינה.
ב3י #בני יקירי רתומאי .תנו לב להבין אמרי בינה .וכליותי תעלוזכה -יעשו יקר
וכבוד נשכינה .כי ה׳ עליון נורא ^הי קדם מעונה .דעו וראו כי עון זרע
לבטלה .חס ותלילה .הוא פגם גדול שאק כמוהו למעלה .מה תרי האף הגדול הזה
החטאה הגדלה .והוא היה העון ד ר המבול אשר נאבד ונימוחו מן העולם ועד
העולם סלה .וגם האדמה אשר הם עליה לא תתן את יבולה .והוא היה עון ער
.ואונן אחי שילה .אשר נמקו בעונם במבחר ימיהם יומם ולילה .ויש בעון הרע הזה
כמה מדרגות זה לפטם מזה קטנה או גדולה .יש מהרהר ומתאוה לזכר או לנקבה
נערה בתולה .או אשה תחת בעלה .והוא מיד נקרה ביום או בתלום לילה .ע״י שידה
לילית אמהון דאנשי עולה .היינו המזיקין בעלי תב׳לה .ותבא אליו היונה יונה פותא
לעת ערב ודמתה לתמר בקישוטי כלה .ועיז נאמר ונשמרת מכל ד״ר ונאמר בלשון
ייללה .הד חושבי אק ופועלי רע על משכבותם ועולה .למעלה מזה הבא על אשתו
כדרך כל ה א ק רבת המעלה .ודש מבפטם וזורה לחוץ זו רעה חולה ..למעלה הימנה
הבא על אשתו שלא כדרכה יהמו יחמדו מימיו בגאותו סלה .מעלה מעלה .הנוגע
בערותו
בב
צו
* *toביני.
לצו
בערותו ביד או ברגל ומוציא זרעו לבעלה .וזה היה עון דור המבול אשר נעשה כס
כלה .ואפי נגיעה באבר אסורה .פן יחם• לבבו וירד שאולה .והכי מפורש ביהדיאבזויק
בהיכלות העומאה בהיכל הנק׳ שחת וז׳יל רשב׳״י לשן הזהב יקר וגדולה .פתחא קדמאה
ביה קיימא חד ממנא עסט״יריא שמיה .וכמה אלף ורבבן ממנן תתותיה והאי איהז
קיימא על כל אינון דמחבלי אורחייהו .לאושדא זדעייהז על אדעא .או דמפקי זרעא
דלא כאורחייהו .או לכל אימן דמזני בידייהו .אילין אינון דלא חמאן אנפי שכינתא
כלל בעינייהו .האי ממנא דביסער מסאבא דקאמרן נפיק בההוא זימנא .וכמא אינק
אלף ורבבן כולהו .מתכנפי על ההוא .ב׳׳נומסאבי ליה בהאי עלמא ולבתר כי נפק
נשמתייהו מינייהו .האי ממנא וכל איכון רעמיה מסאבין להו ולנשמתייהו .ואתדין בהו.
ואעילו להו .לאתדגא בהו .ואילין אקרין ש ז רותתת .דכולהו רוגזין מסאבין קיימין
•כולהו .על דא בגין דכולהז קיימין ושארן עליה דל׳נ בההוא זמנא .דארחח גרמיה
וחמים ליה לתיאובתא דא -.וכדין געלין ליה לההיא תיאובתא וההוא זרעא איתישד
בארעא .ואתקפו ביה ונעלו ליה וסלקי ליה לעילא .וגרמו דברית דא דאישתעבד
בס״א עכיל .מי הוא זה ואיזה היא אשר ישמע קול הדברים .ולא יתמרמר בקול בכי
המדורים .ויאמר בפיו,ולשוט .חטאנו פשענו .העוינו מרדנו ומרינו .אהה עלינו .אויה
לנו .כי חטאנו .אל תזכיר לנו .עוונות ראשונים .חטאת נעורי ופשעי אל תזכור:
מה נאמד לאדוני .מה נדבר ומה נצטדק דבק לחכי' לשוני .ולבי חלל בקרבי .ננערתי
כארבה ,באנחתי יגעתי .אשחה בכל לילהמעתי ,ערשי אמסה בדמעתי .קודר
שחותי .ועצמותי כמוקד נחרו .דבקה עצמה לבשרי מעי רותחי וחומרמרו .מקול
אנחתי .מאכול לחמי שכחתי .ידעתי ה׳ עוותתי .לקאת מדכר דמיתי .לכוס חרבות
היתי .כצל כנטותו נהלכתי .יבש כחרס לבי כי אפר כלחם אכלתי .חרפה שברה לבי
ומנחמים לא מצאתי .שמעה תפלתי ה׳ ישועתי .למען שמך ה׳ אות לטובה עשה אתי.
האזינה אמרתי .ואל תבא במשפט את עבדך כי ידעתי .לא יצדק לפניך כל חי כיש
וק״ו איש כמותי .אנכי מריתי .כעסתי וגם הכעסתי .ומדרך הטוב והישר כטיתי .והרע
בעיניך עשיתי .ובדברי קדשיך הרהבתי .וישר העויתי .ובעוב מאסתי .ועל כל התו
מא׳ ועד תייו עברתי .ומצוות דרבנן וד״ק וד״ס בהם• לא נזהרתי .ואותם לא קיימתי.
ומכ״ש הגדריס והסייגים ודקדוקי סופרים א׳ מהנה לא עשיתי :והוספתי דעה על
חטאתי .ושום דבר טוב כל ימי כתיקונו לא עשיתי .ישמף־׳•הגדול חללתי .ונשמתי
העלובה כטומאת הנדה טמאתי .ואותה טנפתי .ורעה לנפשי בחרתי .ומום בקדשי
במעשי הרעים נתתי .ובמדות העליונים פגעתי .זר^׳׳ח אברי־ כולם יעידזן יגידק
לדבר טוב בהם לא שמשתי .וא׳ מהם לא תקנתי .ואותם קלקלתי .במחשבות ומרמות.
והרהורים זרים רבים ורעים וצינורות השפע מנעתי -.אוי לי עיז הגוף .הנגיף .שיצא
מן העולם .בחרפה ובוז בוש ונכלם .ריקם ריקם מזכיות ומעדנות .ומלא עוונות.
חטאות ואשמות שגגות וזדונות .אוי לי על הראש .נהג קלות ראש .ארד כשיחי.
במה יזכה נער ובער ילוד אשה .מצחך נחושה .ואין להם משה .מ י מ נ י ־ ה פ ט ם
בחדונים .במה יתרצה זה אל אדוניו כ״א בבושת פנים .אויה לי על פה דובר נבלה
איך יוכל להיות לו פתחון פה לדבר מלה .ואיך תדברנה מול דובר צדקות .בשפת
חלקות .אוי לי על לשיני .ניתר בקראי גרוני .לנורא תהילות .בלשון מדברת גדולות.
,
,
לבי
צו״
אמרי מנה
לצו
פו
לבי יהמה .עיני נגדה ולא תדמה .טבעתי ביון מצולת העבידות בלב חודש מחשבות
און .מה תשתוחחי נפשי .לפני קדושי מריס ראשי .בודא תחת ומעל .נפש כי תמעול
מעל .אהה לייעל הידיס 1שלא׳היו בנקיק כפים .פרושות השמים .והם מלאים שקדים.
צלמות ולא סדרים .אללי־ על הדגלים שלא הלכו ביושר .בדרכי הבודא היוצר .רגלים
ממהרות לרוץ לרעה בכלי עת ובכל שעה .וי לי על המעים אסלדה בחילה .מלאים
מכל שיקוץ גטבה ונזילה .אוי לעינים שלא דאו אזר באמונה .וחשך ענן וערפל עין רואה
ונפל במדריגה התחתונה .אוי לאזנים שלא שמעו תוכחת מוסר .ללכת בדרך הטוב
והישר .אד לו לפה שלא למד תו׳ .לדעת הטיב־ ההוא מהי נורא .מה יתאונן האדם
אשר צזצר .בעצמות וגידים העור והבשד .ולא יגע הרבה ביראה עד אשד יהיה בשרו
ח ה ונתסר .א י לי אויה לי .אהה עלי .אללי לי אללי .על רוע מעללי .נטו צללי .כי
אבד טלם אשר ראוי היה להם לעזרני .הם הכלימוני .הם החפירוני .מרוב כל עונות
כל או*א לדרכו פנה עצרה קראתי ויעטני .המה רימוני .אויה אהה וי אוי לי על שאד
הצוף .מלא אספסוף כאבן כגוף .עת יעמוד נזוף בכ״ד ש״מ ויאמרו לו .לאמד עמוד
על נפשך .והכר נא מעשיך .ויטני מתשבותיך .ודע מהיכן באת .ולפני מי עתיד ליתן
ד ן ותשמן עוטתץ .ואם אין אתה יכול להשיב מי יוכל להשיב .ומי יוכל לחשוב .לסבול
עוטתיך .אשר עשית כל ימיך .אשר המה כאש לבגד .אשר תכף הוא בוגד .וכחרב
לצואר חלל .בדם יתגולל .וכחץ ללבות .בעומדם בקרבות .וככבלים לרגלים .כחשך
לעינים .כמרה לפה ולשון .כשוחה עמוקה לידס ורגלים אסודס בנחושתיס .כחדשה
לאזטס .במכשלה לכת בכל עת ועונה .־טמים־ הרעים לימי הזקנה .טסודק לגוף וחסרון
ט ס עמהם אפי׳ פרוטה קטנה .גגדעה'־לקק ברום המעלות שכנה ענוה .כעבירה
ליום ה ד ! ולא י עשה ־תשו׳׳ כתיקונה .הי שומר יש׳ ישמרנו מכל דבר דע ומכל שטנה.
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח .כגמר לרוץ אורח .עדיך הנני באתי .כרתם
אב על בט יתיד רתם עלי \ vישועתי .וכפר אשמתי .והעבר חטאתי .ועת אשד
תקבל נשמתי .אמור נא אליה טפר מצאתי .שאם אתה דן< אותי .באשר עשיתי .לא
ישאר ממט מאומה העור עם הבשר והקרב והכרטיס מטינופי ולכלוכי לא רתצתי.
אנא ה׳ הושיעה את עבדך מפט זעמך וקצפך .ואל תבוא במשפט את עבדך .נא 1יהי
ישועתי־ .עמוד לימין א ב ק להושיע משופטי .ה׳ נגדך כל תאותי .והאדם ידע כי בזכדון
מעשה הראשוטס .ישכיל ישוב ליוצד אדון האדונים .וינצל מכל שאוטם •.כמאמר הת׳
מי הוא אשרמעונשך יצילני .ובאיזה תבל אתמוך אם תפסוק חבלי רחמיך ממני .והיום
אשר תאמר לזכאים בואו ולחטאים סורו מט .ואיני יודע מאיזה מהם אהיה נמנה.
אד לי ט לט מה שימים ושטם הארכתי .תטאות ואשמות הוספתי .ולפי אריכות חיי
האדכו פשעי .לפט ת ב ד ודעי .על איזה מהם אתודה יומס ולילה .ועל מי מהם אבקש
מתילה .ודע ט אק תכלית העבודה אכילת לחם שעודם .ושתיית החומץ ולבישת
שקים וחבל הגורים .״והתכלית הוא להיות מרוצה לשבים ונערים .כאשר ירצה יוצר
המאודם .ואתה ב ׳א תמלץ עליך השכל כי הוא המדדך אותך .בדרך זו תלך לעשות
רצק מראך .והיצר זגונדא דליה עבדים המה לו .לעבוד ע מ ד ת היצר זך וישר פעלו.
המטיב לכל ב״ה וב״ש לעולם:
־-
• — ׳ י ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^
תשובה
צןי
לצו
תשובה.
בני*.
זכור תזכרו .מאמרי הנביא עיה אשר נאמרו .ומתררמת שינתכם ידש התעוררו.
וקיימו מאמרו נתפשה דרכינו ונתקורה וכו׳ מאד דרשו יחקדו .ופי׳ הפסוק
"
ושיעורו .כך הוא ביאורו .דנחפשה דרכינו .היינו העונות שאט דורכים ברגלינו .ודשים
בעקבינו .ונשובה עד ה׳ !יהינו .שאם לא ידע התולה מחלתו .איך יבקש רפואתו.
יהנה נתפשה דרכיני .כמאז״ל ריבן בגזל ומיעוטן בעריות .וכולן באבק לה״ר צפוטת
וגלויות .לכן בט צריכים לדקדק מאד בתומר הגזל .דאפי׳ שוה פרועה נתשב כשז״ד
ועורף נפשו באפו ואביו ואמו גוזל .והעושה מלאכת חבירז בלי אמונה .הוא גזלן
מקטני אמנה .והסתכלות בעריות .נקרא נואף והוא עון פלילי .ויד ליד לא ינקה רע
ממעונות אריות .במדורי גהינס תתתייות .זלה״ר גדול מנשוא .ועיי ג׳ נענשו .ונגד
ג׳ שקול .ג ע שיד ועיז לר סקו׳ל .לכן תרגילו עצמיכם כל הימים .להיות אלמים.
כמאמר רבי׳.האי גאון רל .לשונך שים בפיך נאסרה .וכאלם היה בק התכורה .ואל
תרפה אדי אסור בתבלך .ואם אותו תשלת ואכלך .ויום ולילה לאישבותו .לעשות העוב
והישר במצות ה׳ כתאותו .ועם ברואיו עמו וצאן ידו חבל נחלתו .וזה כולל חלקי התו׳
והמצוה .כאשר ציוה .כמ״ש הרמב״ן ז״ל בפי ואתתק ועשית הישר .וכו׳ וז״ל לרבותיט
בזה מדרש יפה .אמרו זו פשרה ולפטם משוה״ד .והכוונה בזה כי אמר מתתילה.
שתשמרו תקותיו ועדותיו אשר ציוך לעד סלה .ועתה יאמר גס באשר ׳לא ציוך .תן
דעתך .לעשות הטוב והישר .כי הוא מחוק המוסר .כי הוא ית׳ אוהב העוב והישר.
וזה ענין גדול לפי שאי אפשר .לזכור בתו׳ כל הנהגות האדם אשר יצר .עם שכיניו
וריעיו .ואהוביו ישינאיו ואלופיי ומיודעמ .ומשאי ימתנו .ותיקון הישוב והמדיטת כולם.
הא צ ת והם עיר ועיר לגבולם .אבל אתר שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך רכיל.
לא תקום ולא תעור .ולא תעמוד על דם רעיך .וכאלה רבים .והמה בכתובים .חזר
לומר בדרך כלל .שיעשה העוכ וטשר כי בגלל .שיעשה היושר בכל דבר .עד אשר
אליו יתובר-.יעשה פשרה ולפנים משוה״ד .ע׳׳ד מ׳׳ש ז״ל פרקו נאה .ודבורו עם
הבריות בנתת ויאה .עד שנקי בכל ענק תם וישר ע״כ .ובכל העתים תהיו רגילים
לבטא בשפתים .דברי תן ותתטנים היינו דברי וידויה .על העונות הנסתרים והגילוים.
וכמ״ש דהע׳׳ה וחעאתי ע ד תמת .חעאת נעוד ופשעי אל תזכור ואו •ם השמד.
ובודאי לא היה לדוד משית .גיהי יש׳ שהוא רגל ד׳ במרכבה עומד .תעאת נעורים .אלא
הכוונה שלא השיג בילדות נעוריו גדולות הבורא ית׳ כמו בזקנותו .ואף גם זו ידה
מרבה בתפילתו .שאל יזכור לו תטאתו .ותמיד צריך להתמרמר על עזטתיי .ולהתעצב
על גלות השכינה .אשר היא תוץ למעונה .וידאג על קצורו בעבודת הי״ת .וידבק
בדרכי קונו .דכתי׳ במסתדם תבכה נפשי .ואמרי׳ בגמ׳ ה״מ בבתי גואי אבל בבתי
בראי עוז ותדוה במקומו תורת תסד על לשוט .כי העצבות מזיק לגוף ונפש מראשית
אתרית .ומזיק לפגם הברית .ע״ע הדבדם .וסי׳ לדבר נתן שמתה בלבו וכו׳ בשלום
יחדו אשכבה ואישן .ותתענג ברשן נפשי דשי׳ן ודיש־ן .ועוד כתי׳ שמח לבי רגל
כבודי אף בשרי ישכון לבטח .לזאת צדך בע״ת להרתיק העצבות .מתוך הלבבות.
ולהגדיל בקרבית ,היגון ואנחה .ולחזק השמתה .כמש״ה ולישרי לב שמתה .השי״ת יברך
,,
,
אתכם
%
צו
לצו
תשובה
פז
אתכם ברוב עוז ושלום ברכה והצלתה .ויעזרכס להיות כל ימיכש מבעלי תשו׳ שלימה.
ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה .תמים תהיה עם ה׳ \<7ך .הוא עשך
ויכוננך .שויתי ה לנגד תמיד .זה כלל גדול לבע״ת אשר בתשובתו יתמיד .ואהבת את
ה 1יהיך .ויראת הרוממות תהיה יראתך .ככל דרכיך דעהו .ובו תבעת כי ׳ פרא הוא.
הכין לקראת ^היך ישראל .ואם אתה עושה כן גדול כבודו הוא יואל .ובא לציון גואל:
דברים מעכבים אתהתשו׳בה .ואיה .רטלות .לה״ר .בעל תימה .מחשבה
רעה .המתתבר לרשעים .הרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעליה .המסתכל
בעריות .התולק עם גנב .האומר אתעא ואשוב .האומר אתעא ויוה״כ מכפר .המבזה
את רבותיו .המקלל את הרבים ובכלל עון זה המונע רבים מלעשות מצות .והמעה
תבירו מדבר מציה לדבר עבירה .והמשתמש בעבועז של עני .והמקבל שוחד להעות
דין .והמוציא אבירה ואינו מכריז עליה עד שיתזירנה לבעלים .והרואה .בנו מצא לת״ר
ואינו מותה בידו .והאוכל שוד עניים יתומים ואלמנות .הפורש מן הציבור .העובר ע יד
תכמיס .המתכבד בקלוןחבירו .החושד בכשירים .השונאהתוכתות .המלעיג.עלהמצוות.
כל אלו הליד דברים מעכבים את התשו׳ מן השבים *.והמה מתתלקים במניינם .ט
אינם שדם כולם בעניינם .דהייט בעונשם .ומהם שטעליס דרט התשר מעושם .ומהם
אין הקב״ה מספיק ביד עושיהן לעשות התשו .לפי גודל המשובה ותטאת הכתובה.
דש מהם שאי״א לו לעשות תשו גמורה עציהם .ויש מהם העושה אותם .עזמדס
בחזקתם .ואיט מתחדש עליהם .לפי שהם בעינמ קלים .והוא עון פלילים .דש מהם.
העישה *ותם נמשך אחריהם .יקשה עליו לפרוש מהם .לפיכך צדך האדם להיותו
זדז וזהיר בהם .ולהתרחק מהם וכיוצא בהם .שמא ידבק בהם .כי רעות עד מאד
הם .זא״ה .לה״ר .רכילות .בעל תימה .מתשבה רעה .המתחבר לרשע מפני שלומד
'ממעשיו .וכתי׳ ורועה כסילים ידוע .רחל״ו .ע״כ סית סייט ע״ש ביאורו כל אז׳א
מאלו הכיר טעמו ונימוקו עמו .מה עוב נאומו .ולנפשך ינעם בטו״ט;
,
,
וכץ״
,
,
שוב יום אחד•
בני בני .תנו לב לדעת .מאז״ל מקור תכמה טבעת .ר״א אומר שוב מם א׳.לפני
מיתתך .אמ״ל תלמידיו .וכי הארס מדע .או הוא •שומע .מתי ימות .שישוב יום
א׳ קודם מותו .ט האדם לא ידע את עתו .אמ״ל זה הוא מה שאני אומר .ט האדם
יציר תומר .ושמא אפו יתר .דמות למתר .ואם יאמר הבע״ת .הנה המלך זקן וכסיל
במשמר שם אותי .ולזה מתתי׳ לא ידעתי .וכמאמר שהע״ה מכל משמר נצור לבד.
ועתה שאט בבית האסודם .ה ד אין תמש מתיר עצמו מהקשדם .השב תשיב ט.
בראשו גמולו .ה ד אמרו תפילת התולה מועילה לו .מתר מתפילת ב״א ובט גילו .ואף
כי הוא אסור בכבלים .שעד דמעה אינם׳ ננעלים .לכך אמר הנביא שובו ע ד בכל לבבכם.
וכו׳ מיד יצא מב־ת הכלא .דתהלך בדרט ה׳ עושה פלא .ואם יאמר הבע״ת מאד צר
לי .שמא ישוב הצר הצורר דלכדני להרע לי .אתר שכמה ימים ושנים הייתי תתת רגליו.
חזק דאמן לבך ותשיב אליו .קזה אל ה׳ ישלת עזרך מקדש והיית קרוב אלמ .דש הבא
ליטהר מסייעק אותו .מ״מ הבע״ת אם לא יתעורר הוא מתתי׳ לתקן תשובתו .דבכה
ויתתנן לפני ה׳ אין מאומה בתקנתו .דלא אז״ל אלא הבא .אבל אם לא בא .מתחי הוא
1
מאלמ
צץ
שוב יום אחד
לצד
מאליו .לא הועילו מפעליו .וזה שרמז הלל אם אין אני לי מי לי .ומסיים וכשאני לעצמי*.
מה אני .וזו היא עענת ב״א המתארס ואומרים זהו רצוני .לשוב בתשו״ש לפני קוני.
אבל מה נעשה ואיך נשוב rrn .עכשובי התיים על צוארי .האשה וילדיה אפי רברבי
ואפי יזוטרי.וענייר העולם ועסקיו .בהם טרודים מפר דוחיןו .מ״ז אמר וכשאני לעצמי
מה אני .כי לא נוצרתי .זולת לעבודת יוצר נשמתי .ומאמר המשורר מה לי מזק אס י לא
רצונך ואינו מנתי .מה מנתי .כי הכל הבל ואין ממש יבו .רה עשיית רצון מש׳יע 5י*
בוא אהבו .ומסיים ואמר .כמק חומד .וא'ל עכשיו א?זתי .כי איני יודע עיתותי .ובידי
אין ימי ושכותי .והוא מאמר ר״א ישוב היום שמא למתר ימות .ונפלי עליו אימות.
לאפוקי־ מדעת הבוערים '.זקנים עם נעדם .ובפרש הבחודס האומרים .עד אשר
יבואו ימי הזקנה .ונעשה תשו׳ כתקנה .אבל עכשיו נלכה נא .אנה ואנה אצל כל
פנה .להתענג משוב העולם אשד בראו קדם מעונה .והם לא ידעו ט קעני אמנה.
והאורב האויב יושב בחדרי חדרים .ופתאום יבא אידם ונשבור נבלים הם מבדים.
ויהיו נקראים לפני המלך אדיר אדירים .ופעמים הבע״ח יבכה כ כ ויצעער .בלב
שלם יתמרמר ובתפילה ותחינה פיר פוער.״ עד אשר רתמיו ית׳ עליו יכמרי .ישלח
מקדש עזרו..והעיקר הוא שיתעורר מעצמו .עד שיהיה ריתו העוב נודף עזב שם
משמן טוב .וינצל מקשוב .היפך הרשע שריחו רע .מר קשה המאורע .ועליו אמד
המשורר בשירו .חטאי לו ידחק כס שכני .אד בדתו ורחקו מגבולי .לק ובק אם
עשית משובה .מהר המלע לחזור בישו׳ .כי היא לפר hגדולה וחשובה .יפה׳ שעה
א קורם ולא תהיה ממשש כעור באפילה יכסומא בארובה .ולאתוז תמיד ב ד א ת ה׳
כל היום בק בימות החמה בין בימות הגשמים .לילות כימים .אד יעלה מעלה מעלה
בתשובתו .אבל אם הוא פעמים מתעלס מעבודתו .גם ה' הטוב יתעלם ממנו בתקנתו.
ואפ" בעת שהאדם אין לו כת וטרוד בצערו .תייב לפטת לביו כתזק יביא .לעשות
רצון יצרו אשר יצרו ואשר אהבו .כמ״ש דהע״ה צרה ויגון אמצא .ובשם ה׳ אקרא.
כוס ישועות אשא .ופי׳ הדמב״ס •בזה מ״ש נמי עמו אנכי בצרה .שאמר הקב׳יה
שהאיש הזה אף כי טרוד הוא בזעם י ועברה .ומחזיק לבו בעוז כת וגבורה .ולוקת
אותי עמו .עי״ז ־הכבוד שעושה לי גס אני אחלצהו ואכבדהו למען שמו .ומכללי התשו׳'
שיתחולל היגון הגמל ברעייוט הבע״ת .ויאנת במרירות לב ונפשו ת ט ה מרה עאכ״ז
עובה .ט יעלה כמה־ הכעיס בורא הכל .תולה עולמות כמו אשכול .השמים והאר! וכל
אשר .בהם .כולם מעשה ידיו הם .וישפיל־ עצמו עד לארץ ויהיה דכא ספל רוח .דלן
שחוח .ותפילתובנת ר בכי ותחנוניםהה׳׳ד יצא אדם לפעלו .וט׳ כמוצאמאיצטגטטת
בהילו .־כלו׳ תפרוש מדרכי העולם כולו .ותתבודד זולת לפעלו .ודתו׳ והמציה.
ט נאוה :ולעבודתו .היא התפלה .ברק וצהלה .עדי ערב .לעולם־ יראה כי הוא מתקרב.
ליוטהמיתה .מס חשך ועלטה .דכתי׳ עד אשד לא •תחשך השמש..אשרי העם יודעי
תרועה .לשבר כח היצר המגדל תועה .עד אשר לא יהיה דבר חוצץ ביט ל ק קונו
Hברוך ־גדול ד ע ה .מיד הי באור פניך יהלכון .ט אין מבדל ובשמחה יגילק כל היום
שהד השמחה במעונו יעדטן ) :ח ד ד ם דנ״ח ונ״ע עש*ה העטינים .נפלאים מבהילים
הרעיונים( .ופקח עינך וראה דברים המצודקיס .הללו דברי צדיקים .המקשיבים לקול
מודם הם העומדים .על הפקודים .לשמוע בלימודים .ר ב ד ר ט ׳ מנה הביאו הרכ
,
ס׳
שוניושאחר
צו*
לצו
1£ן
ס׳ חדלים בלמיו ע*ב וז״ללשון למודים .רפואה תעלה .לנפשי כי מעל מעלה .שנא׳
רפאה נפשי כי חעאתי לך מרדת שאולה .כתב החםיד הקדש רבי׳ יונה .בס׳ שערי
תשו׳ עיקרי התשו׳'שראשונה .ועד אחרונה .א /יחחרע על כל מעשיו הרעים .לו׳ אוי
לי מה עשיתי מהמדדים והפשעים .איך לא הי ׳"ל לנגד עיני פחד שוכן רומה .ולא
יגורתי מפני האף והחימה .ב׳ .עזיבח החעא והאשמה .ויגמור בכל לבבו .שלא יוסיף
לשוב בדרך ההיא עד יום מותו באשר ה׳ שמה .גי .היגון הגדול יתתולל ברעיוניו.
ויתאגת במרירות לבו כרוכ יגוניו .ונפשו מרה לו כי הכעיס בוראו כרוכ זמניו .ד׳.
יצעער בעשותו התשו׳ .ותהיה באה״ר .שנא׳ שובו עדי .בכל לבבכם בצום ובכי ומספד.
אספו לי • חסיד .ה .הדאגה עם הפתד והעונשים .מעונות אשר ידו נעשים .נמה
רעות קשים .עתידים לבוא עליו באין מחשים .ואיך ינצל מפת יוקשיס .ו׳ .תהיה לו
בושה וכלימה .בכל ענייניו .ולא ישא פניו .שנא׳.בושתי וגס נכלמתי .בושו והכלחו.
מי יעמוד לפני זעמו .ז׳ .הכנעת הלב שידע שהמרה את פי בוראו .אשר יצרו ובראו.
וודאי נגרע מערכו .ובעינו שמים לא זכו .והוא נתעב ונאלח .תפל מבלי מלת .נכזה
בעיניו נמאס .נתפר ונבאש• ולא ישיכ למתרפו .ולא יענה למגלפו .ת׳ .הכנעה .מפני
עשיתי הרעה .ותמיד יהיו עיניו למעה באר! .ודיבורו בקול נמוך בנתת לא בצזרן.
דברים רכים ילא קשים .לתקן• המעשים .ע׳ .לשבר כח התאוה הגשמית .שהיא האורגת
לו קי.רי שממית .ויפרוש מהתענוגים .ולאתור פעמיו יהיו נסוגים .ילא יאכל רק לשמע
נפשי וקייוס גופו .ולא יגש לאשתו רק לקיים מצות פריה ורביה מה יפו .י׳ .ייעיב
פעלו .בדבר אשד זדה מעללו .אס הסתנל'בעריות .יתנהג בשתות עיניס •לבלתי היותם
צופיות .רצו רגליו לעבירה .ירוצו לדבר מציה חיש קל מהרה .דבר שקר .מכאן ואילך
אמת יהגה תכו לאין תקר .ידים שופכות דס .או גזל שהוא כשפיכות דם .יפתח ידיו
לעני ואביון לגר ליתום ולאלמנה ויציל עשוק מעושקו .ויחזיר אשר מה׳ רחקו .לב תורש
מחשבות און ומרמה .יעהר מחשבתו ויתבונן בתבונה ודעת ותכמה .בגדולת יוצרו
שוכן שמימה .מתלוקת בק אדם לתבירו .יבקש שלום וירדפהו תמיד לא תעמוד י אשורו.
י״א .חיפוש מחיפוש יתפש דרכיו .שנא׳ נתפשה דרנינו ונתקורה לתקן מהלכיו ".מכל
הדבדם שחעא וירק את חניכיו• שיהודה ויכנע ולא יוסיף עוד לחטוא בהנה לתקן
וליישר מבוכיו .י*ב .לתקור גודל כל א׳ מעונותיו .פשעיו וזדונותיו .אשדו וחעאתיו.
אי זה תייב .מלקות או כרת או מיתת ב״ד ותהי עונותיו .-למען יכגע וימרר בבכי
למעותיו .וכתי׳ ־ראה דרכך בגיא דעי מה עשית .ייג .שיהיו אפי׳ העבירות הקלות.
בעיניו חמורות כמשקלות .שאין לו להסתכלות .קענות העבירה אלה גדולות המצווה
עליה׳ לעושה נפלאות גדולות .י״ד .להתודות .עשר ידות .בפרעות .וידיו פשועזת.
דכתי' והתודה אשר חעא .ויש לו להזכיר גם עונות אמתם .דכתי' והתודו את עונס
ואת עון אבותם .מ״ו• שיתפלל לק׳ ויבקש ממנו רתמים .שימתול לו וימתוק עונות ואשמים.
אשל עשה כל הימים .שנא׳ הרב כבסר מעוני וכו׳ .ע״ז .לתקן המעוות אשר עוות.
ולא ילך בגיא צלמות .ישיב הגדלה אשר גזל .או את העושק אשר עשק ומי עינו חל.
ופי׳ עושק שהיה תייב ממון לתבירו .ומעכב לפורעו וכן אס ציערו .אפי׳ בדבד .או
הלבין פניו יתוודו .או סיפר עליו לה״ר אין לו כפרה עד אשר יבקש ממנו מחילה.
על כל דבר פשע ועבירה .ייז .לרדוף החסד והאמת .שנא׳ בתסד ואמת .יכופר עון.
החסד
,
צו
שוב יום אחד
לצו
החסד צדקה וג׳ית .והאמת שיחזק ידי אנשי האמת וינשא ראשם והיו לאחדים .ואנשי
השקר ישפיל לארץ ראשם ויהיו למס ועבדום .ויקרא תמיד לה' בכל יום לשמוע
בלימודים .חיי .יהיה תמיד נגדו חטאתו .עד יום מותו .שנא׳ וחטאתי נגדי תמיד.
י״ט .עזיבת החטא אם יזדמן לו החטא עצמו .יכבוש יצרו ויברח כמפני חרב מפני
יראת ה' לרוממו .ואף אם לא יזדמן בעת אומרו בשכבו ובקומו .ובכל.נפשך יכוין
אפי׳ הוא נוטל נפשו ברוב זעמו .בג׳ עבירות ע״ז ג״ע וש׳׳ד שאם יבואו לידו ימסד
חלבו ודמו .ולא יעבור על אחת מהם בעטר אהבת המלך דבריו מה נעמו .ך׳ .להשיב
רבים .מעון כאשר תשיג ידו .כי זה מעיקרי התשו׳ כי לעולם חסדו .ע״כמרבי׳ יונה.
ואעפ ' שכל העיקרים *.הם עשרים .המיוחדים בהם .ג׳ הם .א׳ חרעה .ב׳ עדבת
התעא שיסכים בלבבו שלא יוסיף לעשיתו .עד יום מותו .עד נקודה אחרונה שתצא
נשמתו .ג׳ וידוי דברים בפרעות בהכנעה .לפני גדול דעה .בבכי יכואו ובדמעה.
והוידוי קרבן יקרא .דכתי׳ ונשלמה פרים שפתינו ואמרי׳ בפ׳ בתרא דזבחיס .דקרבן
בלא תשו׳ .נק׳ זבת רשעים תועבה .והכי נמי הוידוי בלי הסכמת הלב שלא ישוב
לכסלה .יקרא תועבה גדולה .כי בשובו יקטרגו עלץ למעלה .והוח נהפך עליו
למשתית ויריד לבהלה .שיאמרו לפני נורא עלילה .הרי פלוני שהתודה על תעאתו.
תזר בעזות פנים לסורי הרע כבראשונה ככלב שב על קיאו .ולא זכר צורי אשד
בראו .אשר גדלו ואשר נשאו .כדפי׳ התסיד על '$והתודו את עונס ואת וכר במעלם
אשר מעלו בי .וכתי׳ בתריה אף אני אלך עמם בקד בכל לבבי .דהיינו'בעוד
מעלם בי .שלא הסכימו לעזוב החטא לגמרי תלילה .והוי כטובל ושרץ בידו שלא
עלתה לו הטבילה .כי הם מוכנים לחטוא ולשוב לכסלה p ^ J .גם ה׳ הטוב 11נורא
עלילה .כועס עליהם יותר מדת פורענות כפולה .ואמר אף אט אלך עמם .וכו׳ והבאתי
אותם בארץ אויביהם לפט כני עולה; ואף שכבר היו בארץ אויביהם ברתת ובחלחלה.
.כרכתי׳ למעלה .אלא הפי׳ והבאתי שארתיקס עוד מלפר .דהיינו מארץ אי׳מרתוק
עוד בארץ אויביהם על אשר הכעיסוני על פני .לכן בט .השמד לכם .והנה לפניכם.
׳פרשה׳ פתוחה .והיחה הרוחה .להיות עושים ומעשים .ותמיד ההיו מקיימים .כל הימים.
עולה של תשובה .באה״ר בעוז וחיבה .ולא תזות דעתיכס לר לא עשיתי מאומה .כי
אק צדיק בארץ אשר יעשה טובה .ולא יחטא וירדפם עד חובה .ונקל לכם לעשות
טובה .בפיך ובלבבך לעשותו .וברגע א׳ וכפר אשמתו .ויקנה שלמותו .שלימות גופו
ונשמתו .רעמוד בהכלי מלך בחרד משכיתו .וכן ארל בן אדם כשתסבול ולא תבוש
ותאמר תעאתי .בק למי שמבזך ומקעינך .בין לקרובך או דעך .המרתיק אותך .תשמח
כאלו הרותת אלף אלפים דינרי .שהרי אלו יסוד .הממריקק עונך שהרי אמרו.
אגרא דסורין שתיקותא .והעיקר הוא יהיה בשמחה כמוצא שלל רב תשבתתא ונתמתא.
כי אם לא תסבול .לא די שלא• הרווחת .אלא הפסדת .ועל חטאתן־ פשע הוספת.
והיינו שמחים ביסודן .וזה א׳ מדרכי התשו׳ המעולה אשר העונות גמתלין לא שרידן
ולא קיימין .ועוד' & י׳ תיקונים .נטעי נעמניס .להשלים .הצדיק הנק׳ שלום .נופך
שפייר ויהלום .א׳ ישתדל לשים שלום בין השכנים ".להשלים העם בלשונו מתוק מדבש
שפתותיו שושנים •.חלק משמן חכו .בלב שלם ונפש תפיצה זה יהיה דרכו .בי .יקיים
בכל יום להיות צדי ׳ק .צ׳ אמרם .ד׳ קדושות מתוקנים .י׳ קרישים להיות עוטס .ק׳
י
ברכות
צו
לצו
שוב יוס אחד
פט
ברכות .בפיך ובלבבך יהיו ערוכות .ג׳ ישתדל להיות ראשון בביה״כ שחרית וערבית.
ד לקנא על הזנות .ולהפריש מאיסור במתק לשונות .בכל מיני השתדלות .וכ״ש
שיהיה הוא טהור זך ונקי המחשבות .ודבק ביוצרו בל; ערמות מרמות ותחבולות.
ה .שירבה במצות מעשיות שכליות .ומכל תעא יתרתק כדי לזכות שיהיה רובו זכיות.
ו׳ .שישפיל עצמו כאזוב .ומתק לשונו בעוב צוף רבש פיהו יזוב .ז .יאהוב הצדקות.
ישתדל יתן ויתנו אחרים בשמחה רבה ורוב התשוקות ,שנא׳ כי צדק ה׳ אהב צדקות.
ח׳ .שיצדיק זרע יש׳ ללמד סניגורייא עליהם .ולזכות ידין אותם כל ימיהם .ע׳ .להיות
תמים .כל הימים .דהיינו בר לבב כלי תחכולה .וכלי מרמה ועלילה• שנא׳ מחהלך
בתומו .י׳ לרוץ למצוה קלה כבתמורה לילו ויומו .שנא׳ כו ירוץ צדיק ונשגכ .הללוהו
במנים ועוגב .ומדרך התשו׳ צדך הבע״ת .להתפלל על הרשעים .שישובו מדרכי
הרעים .ע״ר מ״ש דל כל המתפלל על תבירו בתתינה ותפילה .הוא נענה תחילה.
ואל תרמו בנפשיכס .לו׳ כי עובים המה מעשיכם .ומנוקים מעון .אשר חעא לפי
דעתיכם .כ״ז הוא הבל ורעות רוח ,ואין צדיק בארץ אשר יעע״ו ולא וכו׳ ידכא ישוח.
כי כאשר יפשפש האדם בספרים .ויראה דבריס האסורים והמותרים .והסייגים
והגדריס .אשר הם כולם פה א׳ מזהירים .ויעריך מעשיו נגד מעשי הראשונים .יראה
בעצמו שלא עשה' כלום מעניינים הצריכים לתיקונים .והוא כאפרוח אשר לא נפקחו
עיניו .בכל ענייניו .ואיננו אף כקוף בפני מלאך ושרף .נגד הקדמונים והנה שורף.
והן בתו׳ ועבודה.הן ביר״ש .הן בהנהגות ישרות וכ״ש בדברים שבין אדם לחבירו
הנראים לעינים .ואל ישיאכם יצריכס..להעיב אתכם .ולהכיא ראיה מכני גילכם .אשר
בדור יתום הזה .הוא בעוה״ר ירד לתחתית אדמה .במדרגה התתתונה דברי און
ומרמה .לא תלמדו מהם .כי השעה היא משחקת להם .והשען מרקד ביניהם .ופתע
פתאום יבא אידם .כי הם בשר ודם .אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכתה .מה
נענה ומה נאמר .צור יש׳ ימינו עפתה .לקבל שביס השביס מאהבה ויראה בשמתה.
לכן אזרו תיל בני ובעתו אל ה׳ .והתתזקו בעזב לבבכם בדרך רצוא ושוב ולו׳ וקרא
זה אל זה ואמר to .הגדול אשר עזרני עד כה לעשות רצונו המעע הוא אם רב
כמין חומר .הוא יעזרגי לכרך על המוגמר .לקיים התז׳ כולה ומצוותיה .כללותיה
ופרעותיה .דקדוקיה והנהגותיה וסייגיה וגדריה .וד״ס וד״ק ולא אבוש ולא אכלם
ונהיה אנחנו כולנו מהוגי דבריה •.ואוהבי אמריה .וסוחרי מעשיה .ולהיות נמנים עם
הברים ורצוים אשר קיימוה .וכלל וכלל לא נכשלו מקענותם אפי׳ בקזצה של י׳ קטנה
מגרדה .ואף כי יש כמה תיקוני עונות .כתובים בספרי הזכרונות .אשר יעשה אותם
האדם וחי בהם להקל מעליו דברי עונות .מ״מ לא רציתי להאריך עליכם .רק מקצת
תיקונים אשר הם שייכים .לקעתי וסדרתי וכתבתי לפניכם .ואלו הן הלא תדעו קצת
תיקונים .לכפרת עונות ובפדע למים הזדונים .הוו יודעים .והדברים נשמעים .מ״ש
ז״ל האותז באמה ומשתין מביא מבול לעולם .וכל ימיו מכאובים בתרפה ובוז ביש
ונכלם .ותשובתו יתענה פ״ד תעניות במושלם .וקודם שיתענה יעבול במקוה מים.
ועיניו זורמו מים .ויאמר בנקיזן כפיס .אלה הפ׳ .ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקזה
המיס .קרא ימים .בשברון מתנים יתמרמר ודמעות עירם .ייכיין שהשי׳׳ת יישב שמים,
יטהר נפשו בעדי עדיים .ע״ד וזרקתי עליכם מיס טהוריס .וכי׳ ומנשל בעון משכב
,
,
,
בג
זכור
צץ
שוב יום אהל
לצןי
זכור .אתר עזיבת התעא והתרעה .ונפשו עליו תאכל ותרד מטה מניה .ינומל
ויתענה דג״ל תעניות .גמנין זכור .ובכל ערב ובוקר של ימי התעניות .בלב תמרמר.
אלו הפסו יאמר .זכור תזכור ,ותשוח עלי נפשי .ואומר ואני אמרתי בחפזי .הבא על
אתת מאומות נכריות .או עוף או על א׳ מהחיות .או על כל מין בהמה .בין הס
עמאיס או עהוריס .פגמו הוא גדול בעונות החמורים .ותשובתו תשו׳ גדולה ויתענה
רי״ו תעניות .ואולי עונותיו מתכפרים .הבא על א״א .מן הפודעטת לא יתיאש.
ותשובתו שגבה ורמה .כי הגדיל אשמה .ויתענה שכ״ה תעניות כי עשה זימה .הבא
על הנידה .על הדבר אשר זדה .יתענה ניע תעניות כמכין נד״ה .יכ׳ הרמב״ם שגס
עון הנשבע לשיא או לשקד .הוא תמוד מאד מאד עד אין תקר .והיה בכריתות ומיתות
ביד והי״ל להיות בבטנו רוקד .חרב פיפיות ולא היה לו לישבע לשיא ולשקר .שהרי
כשאמר ה׳ אשר לבבות תזקר .לא תשא את שם ה׳ נזדעזע כל העולם .ועמודי שמים
ירופפו מעל תילם .ואמרו המקובלים כי גם בכל עת שהאדם נשבע לשוא ולשקר
מרעיש את העולם .ומקללין אוחו בב״ל ש ׳מ יחד כולם .ותשו׳ אל ישוב דך נכלם.
ל״ז תעניות כמכין הב״ל .אשר מפיו יצא ונפשי עליו תאבל .והמקלל אביו או אמו.
או מבזה אותם לפני זעמו .הוא נמי מהעבירות התמורות .הכתו׳ בתו׳ אשכלות
מדורית .וימיי ושניו מתקצרות .והוא מוכן ומזומן לקברות .ואתרי *טהרתו .והיתה
תשובתו .ע״י ימים מספר אשר ישב בתעניתו .ששים תעניות .ושק ואפר יציע .ויום
ליום יביע .ישפוך שיתו לפני אלהיט שבשמים אב רתמן תפלה לעני כי הוא שומע
ועל כל א׳ מאלה יהיה לוקה .ויתפלל לפני אלקי צדקי .וילבש שק ויתפלש באפר
ואס הפר יפר .ייעשה מספד מר .ובבכי יתמרמר .יותר על יותר ויותרת .מאשר מת
לו בנו.יתירו האשה המבכרת .והוא עדין מועל לפניו ובלבו אש להבת שלהבת
שורפת ובוערת .כי אין לאיש נכבד יותר מנפשו .ונלכד בפח יוקשו .ועוד הרי
המלאכים אשר סביבו ממנו ירחקו ובו מאסו .יען כי מנודה לרב מנודה לתלמידו.
והרי אדון הכל גידה את הרשע הזה אשר פגם במידותיו ועצב את רוח קדשו במרדו.
העל אלה מרחוק עמדו .ובכל יום מכריזין אותו בשמים .כדאי׳ במס׳ גיטין ובזו״ק
הדברים בכפלי כפלים .ע״ע תאוה הם לעיגיס .וכתב הרב חדידים .משם׳ האר״י ז״ל
לכתי׳ שמ״ך .שכל מה שתמצא בדברי הראשונים החכמים והתסידיס .תוכתות על עון
איזה תיקונים המיוסדים .כגון סיגופים יסוריס קשים'וקלים .ושלג ותרוליס .והפסקות
ועינוים גדולים .לא נתקנו ולא נאמדו .הדברים הלל; לא נזכרו .אלא למי שאין עמלו
בתי׳ .ועבר ועשה את תטאתו .אבל מי שתורתו אומנותו .ויודע דעת ה׳ ויראתו.
זאת היא תקנתו .לא יחלש ולא יתבטל מלימודו .כל אשר תמצא ידו .וייס א׳ בשבוע
יתרחק מב״א ויתבודד בינו לבין קונו והוא לבדו .עד אשר יקשור מחשבתו בו כאילו
הוא כנגדו .אחרי מותו ביום דינו הוא עומד על עמדו .וירבה שיתה ותפלה כאשר
העבד ידבר אל רבו וכאשר מחויב הבן לאביו אפי׳ הוא יחידו .מענה רך ישיב
חימה אשר בידו .כי לעולם תסדו .ובזה יתקן רוחו ונשמתו מכל מחבלים .כי התעניות
והסיגופים אינם מועילים .והבל המה מעשה תעתועים .נגד המרדים והפשעים.
וכתב הרב חרירים .בדבריו הנתמדיס .וז״ל .בזמן הזה ראינו .כי רשע א׳ אתר ג׳
ימים וג׳ לילות .והוא בתענית יושב ודומם ומרבה בתפילות .ביום ד׳ תזר לסורו
,
!
ישתה
צו
שוב יום אחד
-לצו *
צ
ישתה כוסו כוס התרעלות .כי היא זמה למלאת תשוקתו .לכן הרב רבי׳ יונה כתב
שהאדם שהרבה את תעאתו .לא יעשה סיגופים .עד אשר יתתזק לבו בחרמה גדולה'
ויתמיד בעוב מעשיו יהיו יפים .ויגמור בלבו לעזוב החעא עד יום מותו ,ועבר ע ד ן
ועידגין והוא עומד יאחד עהדתו .ועל לחיו תזלכעל דמעתו .אזי יגש להקריב קרבן
תעניתו .בהכנע לבז בבושתו וכלימתו .וכל מה •שיוסיף בתשובתו .ירבה ויגדל הכנעתו
משל למי שהמרה פי המלך .לא ישלת לו דורון מכל עיר ופלך .שיערפנו על פניו
ולדרכו ילך .דל והלך .אך בתחילה ד כ ה ישיח .ונפל אפיס ארצה לרגליו קודר
שחוח .והוא מתחנן לו בדמעה וירבה בתחנון מתפלש בעפר רגלו .שיכפר ויסלת מעלו.
ואחד כן ישלח לו .הדורון אשר הכין לו .וזהו רמז קרבן תעאת שהיה החועא מקריב
תחילה .ואת״כ מקריב קרבן עולה .שהתמאת ונקיון כפים זרתיצת הכתם היא :העהרה.
של העין ושל העבירה .והעולה היא דורון Uנאזר בגבורה .וז״ש קרא .יעזוב רשע
דרכו וכו׳ וירחמהו ,והפ שאומר ומודה ועוזב ירוחם .ועל הרעה ניתם .ה״ד במי
שבמקרה עבר עבירה .ותכף נפשו לו מרה .זה יראי לא ישיב לכסלה .ו ל מ ע ש ה עולה.
ויתענה ויתירה מיד וירבה בתפילה .זה ודאי כל ימיו יעזוב חעאו .אשר נכשל בו
יעשאי .וירוחם מה'ש אשד בראו .והצום והבכי והשק והאפר המועילים .לכפרת עון
ממחבלים .ומעונשיס המורים וקלים .למדנו מאדה״י־ .שהתענה ק״ל שנה על חעאו
ויצא בשמחה ובששון .וכן ראובן .שהיה בשקו ותעניתו .עד יום מותו .וכן דהעיה
שהקים עולה של תשו׳ .אמד באה ׳ר .עניחי בצום נפשי .והנביא יואל אמר .כמין
תומר .שובו עדי וכו׳ בצום ובכי .וכן בנינוה .וירא אלהיס וכו׳ את מעשיהם נאה
ונאוה .ואז״ל בשיח שפתותם .ר״ת תשובה תענית שק ואפר בכי הספד כמו בעת
צרתם .והתענית צריך צדקה .מה שהיה צריך לאכול ביום ההוא כחוקה .יתן לעניים
וירבה בזעקה .וכן אזיל מאי תענית ת״ת עני כמתז״ל אגרא דתעניתא צדקתא .לעילא
מן כל בדכתא .ע ״ כ :
בני אחר שכתבנו רפואות תעלה לנפש התועאת שלא תמות .בכל ימות .על
החשאית ועל הא£מות .יש עוד רפואות קלים .ובהם יהיו ב״א ניצולים .מכמה
מכשולים .ותלקם בתיים עם ברים ורצויים הס נותלים .כי תחלואי הנפש לחולי הגוף
נמשלים ולפעמים רפואה שיעשה רופא תכם מן הגדולים .במאה קשישה .מלוהטת
מכמה מיני רפואות יקרות וקופת הרוכלים .ימצאו דוגמתה במעה כסף ממיני עצבים
וחדולים .ומעשה בהסטילייי׳א בא׳ משדי המלך הפרתמיס .בלכתם יום מימים .לצוד
ציד להביא .בבואו כרדוף אחר השועל .קפץ עליז ממעל .וכביןן לשר ברגלו עקיצת
שועל .ולא הדגיש בה ולא שלף אפי׳ נעל .ביום הב׳ התתילה רגלו לצבות .ביזם ג׳
צבתה עד סוף הירך ורבי מכאובות .ורופאי המלך נלאו לבקש רפואות .משונות
בדמים יקרים להשיר העצבות .מן הלבבות .ולא יכולו .וטאשו ממט כי ציריו רבו וגס
גדלו .והיה מצוה מחמת מיתה .וכל ב ׳ב בוכים בתר שיטה .זה מורע שערו וזה שורט
שריטה .והנה בעתיה נכנס ערבי א׳ ממשרת ו .שהיה מביא לו דורון כמכהגו וראה
אותם בצרה הגדולה והיא ידאגו .וישאל אליהם מה החולי הרע הזה אשר פתאום
קדה לאדוני וזג ג׳ י ד ם ראיתי איתו בעיני והמה מרו ועיצבו ומליו ישאגו .סו״ס
אמרו לו כל אשד קרהו ולאחור נסוגו .מאין תרופה .ויען ויאמר אליהם אל תפתרו
,
צו
שוב יום אחד
לצו
ולא תדאגו .בעי׳יה אני אדפא אותו .וילך במהידות אל ביתו .ישא משאות ויצא השדה
וילקט עשבים השייכים לרפואתו .וידן ויבא אל בית אדונו ויכתוש העשבים במכתש
והמה רואים .ט קרובה ישועתו .וישם לרגל המוכה פעמים שלש ומיד התחיל לנענע
אותו .ביום הגי עמד על עמדו והלך על רגליו מלא קומתו .וישתוממו הרופאים על
המראות .כי נלאו מעשות כמה רפואות .ולא הועילו .למכת דגלו .ונתנו שיר שבח
לאלקיס ויהללו .אשר ברא מיני סגולות בעשבים .יפים ועובים .ובזה אנו' מבינים
מא׳ רז״ל עקיצתן עקיצת שועל למה זה מכל תיות העודפים ואורבים .וכן שמענו.
יבעינינו ראינו .כמה מיני תולאים .שנלאו בהם הרופאים .ונמצא לה ס רפואות תעלה•.
בדמים קלים דרך סגולה .ועד״ז יש לני לבקש כשדה אשר ברכו ה׳ היינו הגמרא.
ד נ י כגולות .ורפואות קלות .לרפואוח חולי הנפשות .אשד הם תלושות .שאין בהם כח
לסבול הרפואות הקשות ,והנה מצאנו לרז׳׳ל שאמרו כל מי שעונה איש״ר בכל טתו.
אפי׳ היה בו שמץ מינות מוחלין לו עונותיו והולך נכותו .ושם ינותו .אם ,לא ישוב
לכסלה• י^ישי וישמחו .עוד אמרו שכל הזהיר וזריז בשדרת שבת .בכל תנא ו ודקדוקיו
כאישון בת אפי׳ עכר עיז כדור אנוש .מותלין לו ולא יענש .עוד אמרו .אשר דביו.
כל המכוין בשירת הים .ודומה לו כאלו באותה שעה יצא ממצרים ועובר כתוך הים .ואומר
בקול נעים ובשמחה רבה .מוחלק לו כל עונותיו .שהרי אמרו כמדרש .כי לו׳ פורש.
ויסע משה את יש׳ שהסיעם'מעונותיהם .שע״׳י השירה שאמרו נמחלו להם .שכל מי
שנעשה לו נס ואומר שירה .מוחלק לו על כל פשע ועבירה .עוד אמרו כל המעביר
על מידותיו .מעבירין לו על פשעי תעאתיו .לכן יוכית האדם'את נפשו ,ויאמר לה.
למה תסבול בעוה״ז יסודם קשים .ובעוה״ב בגהינם כמה עונשים .הלא עוב לך תסבול
תרפת אדם וביזוי עם וגירושיו וטושים .ולא תענה לנערים וישישים .ותשמת ביסודם
אלו אף כי הס רעים ומאוסים .ט הם תועלת גדולה ורפואת תעלה לנפשך .וזרח
בתשך אורך .וזשאז׳׳ל הנעלבים וכו׳ שומעין וטי עישים מאהבה ושמתים וכו׳ עליהם
הכתו׳ אומר וכו׳ .ופי' ז״ל שהתנא ג׳ מדריגות אמר .ןמין תומר .זו למעלה מזו.
גילו ועלזו .הראשונה היא זו .השומע חרפתו .ומשיב תשובתי .אבל אינו מעליב הבירו
בתשובתו .רק לפי מדתו .ב׳ שאינו משיב אותו .כלל ועיקר אך לבו מר בקרבו שלא
לענותו .ג׳ על אשר שמת ביסודן בשמועתו .הם הדברים של תרפה בזה יכופר עונו
ותת תעאתו .עוד השומע ישמע כחשק ד כ ד הת׳ הדורש תוכתת מוסר .ייר״ש ודרך
הישר .ויענה אמן יש׳׳ר .מוחלק לו עונותיו .ואת תעאתיו .וחייכ אדם לשמוע קול מוכיח
בלב שש ושמת .ורש המסרה .ג׳ ונשמע אמורים בתורה .נעשה ונשמע .ונשמע קולו
ונשמע פתגם המלך .קבלנו נעשה ונשמע כל אשר יצוינו ה׳ לעו״ע ,וכמו כן בכל עת
אשר יבא א׳ מן התכמים .הישרים והשלימים .לדרוש ברבים בלב תמים .תוכתת
מגולה על האשדם .אנו תייבים כל הידס .שנשמע קולו בבואו אל הקדש היינו בה״כ
מקדש מעע ששם השראת שכינת צור עולמים .וז״ש ונשמע פתגם המלך הוא משיע
דהיינו גרי התוכתה ששמע ישוב מאיזה תעא שעשה ויתקן מעשיו טלם• לעשות רצון
יוצרו וחי לעולם .ויש עור סגולות נפלאות .המועילים בקל כמו יקרי הרפיאות .כגון
הא דאמרו כל האומר בכיי ג״פ מזמור תהלה לדוד בנועם שיח *אה״ר .מובעח לו
שהיא בן העוה״ב .וכאלה רבות ,מ ד ת שיבות .עי״ע .וכן אמרו בנדרים ד״מ .כל
המבקר
צו
שוב יום יאחד
לצו
צא
המבקר את החולה ניצול מרינה של גהינם ע״ש .כמאמר ר״א בדשב״י זיע׳׳א בזוה״ק
פ' פנחס דרכ׳׳ז ע״א וז״ל תנינן כל מאן דאמר תהלה לדוד בכ״י תלת.זימנין איהו
בד עלמא דאתי והא איתמר עעמא וכו׳ ע״ש .וכן אמרו בפ׳ כל כתבי דקי׳׳ד אריב״ל
כל העונה איש׳׳ר מברך בכל כחו קודעין לו גז*ד .ומוחלין לו חעאו וזדונו .וכל עינו.
ר׳ חייא בר אבא אמר .כמין חומד .אפי׳ יש ט שמן ע״ז .מוחלין לו פשע ועבירה.
אד״ל כל העונה איש׳׳ר בכל כחו .פותחין לו שעדי ג״ע דכתי׳ פתחו שעדים ויבא
גוי צדיק וכר א׳ית שומר אמונים .אלא שאומרים אמנים .מאי אמן אל מלך נאמן.
האל אב הרתמן .וכתב הכלבו בפי׳ הקדש וז״ל ואח״כ עונים ואומרים איש״ר עד
יתברך בכל כחם כמ״ש כל העונה איש״ר בכל כחו מובעח לו שהוא בן העיה״ב.
וכל העונה אישיר .כאלו נעשה שותף להקב׳״ה במעשה בראשית ובמעשה מרכבה.
וכאלו שמע עשרת הדברוח .מפי הדיבור לקיים מיש כח מעשיו הגיד לעמו .מה עוב
נאומו .ע״כ אמרו כל העונה איש״ר מובעת לו שהוא בן העוה״ב ע׳׳כ עי״ש .וכו׳
ועיין בזו״ק פ׳ תרומה• ממעלת אמן ולנפשך ינעם :
בני .אל תראו ואל תדאגו .וקול שאון אל תערוגו .ומנהמת לב ואף שפתותיכם כי
נעות אל תשאגו .על אשד לא הנתתי לכס נתלת שדה וכרם זהב וכסף .לבו
אל יוסיף להיות תאב וטהף .שדות וכרמים .ואוצרות מלאים כל טוב סתומים
ותתומים .וסתירות באכיות בלב ימים .אהה ע־׳ז .אויה ע ׳ז .אללי לי אללי ע״ז .כי כל
זה .היא לבן בוזי .בזוזי דבזוזי .והכל יבלה ויבלה וה־ה לאין .ואף אם״ יהיה מחמדי
עין .והארץ כבגד תבלה ואם לא עכשיו עדיין .ולמה לי לדבר שאינו שלי .להרבות
מעלי .ולעדות שלא בשבילי .וככר כתבתי• לכם שלישים שאין לאדם בעמלו .רק מה
שקצוב לו .ואינו יכול ליגע במה שאינו מיכן לו .ואין לאדם לדאוג על גזרתו ית׳ זך
וישר פעלו .והמרחם הוא ירתס עליכם לפי גודלו .וברכה רבה מן הבריכה העליונה
יריק עליכם איש לפי אוכלו אשר יכשר לו .והוא הזן את הכל נותן לחם לכל בשד
כליח .ברוך אשר בידו .אין עוד מלבדו .לא עזב ולא יעזוב את הסירו .ואין מעצור
לפניו להושיע אתכם ברב או במעט מעובי והודו .ומה שיעשה לכם הממון נזר ועטרה
אס תקיימו כל הכתוב בספר הזה אשד הכינותי לכם תיש קל מיהרה .מראש בסד״ר
דברתי עד גמירא ,והוא יהיה לכם תמורת נתלת שדה וכדם וזהב פדים ואכט תפץ
ואבן יקדה .בלי מדה ושיעורה .אם ככה אתם עושים ומקיימים כל הכתוב לחיים זה
יהיה לכם משגב לעתות בצרה .ותעשו ותקנו עטרות ותופית יפות וטובות .מאליפות
מדובבות .מתו׳ ימעע״ו ויראת ה׳ טהורה .ט יפה ת״ת .עם דדך ארץ.זו היא דרך
ישרה .ועי׳ מ״ש בעירובין דנ״ד ע״א ואס תאמר אניח לבני תוק בשאול מי יגיד לך
ב׳׳א דומים לעשבי השדה הללו נוצצין ועוילין .והללו טבלין .ע׳כ יעוש״ב .ועיקר הוא
יראת שמים .תביא לאדם לעדי עדיים :־
בני ,תמו עד הנה דברי אלה אשר לפניכם ערכתי .בני אהובי ויקירי ידידות
נשמתי .דברי לפניכם שמתי .בקיצור נמרץ .כמו כלב לוקק עת לשונו יחרץ.
כי לא מלבי רק דרוש ־דרש .כמלק׳ט ורהיט׳ני מפי סו״ס אשר נזדמנו לפני בעת
אשד עע״י הנפתי .ואשד ראתה עיני כתבתי .אך זאת לצאת ידי תוכתי .מצות
תוכחה אשד מחוייב אנכי היתי .שחייב אדם להוכיח את בניו ואת ביתו ולצוות אותם
ללכת
צו •
שוב יום אחד
לצו
ללכת בעצת ה׳ צור ישועתי .ודעו בני כי כל דברי אלה אשר סדרתי .לפניכם ולכס
אמרתי .וצרתי את ברכתי .אינם אפי׳ כחלק א׳ מאלף מעיפה מן הים נגד מה שכתר
בספרי מוסר ראשונים ואחרונים .וכולם לא היו ולא יהיו כחלק מאלף מה שמתוייב
הארס בעבודת בוראו ית׳ יוצר יתידתי .וה׳ ברוב רחמיו וחסדיו יחזק לבבכם ויחונן
אתכם חכמה ודעת כאשר אהבתי .לדעת את ה׳ אלהי ישועתי .ותזכרו מה שציוה דוד
את שלמה בנו ועתה שלמה בני דע את אלהי אביך כמש״ל בהקדמתי .לס׳ הזה אשד
הכינותי .ועבדו את ה׳ בשמחה ובלב שלם ובנפש חפצה כאשר חפצתי .כי כל הלבבות
ה׳ דורש וכל יצר מחשבות מבין כי יגורתי .אם תדרשכו ימצא לכס ואם תעזבוהו
לעד יזניחכם .חזקו ויאמץ לבבכם כל המיתלים לה׳ והוו מתפללים תמיד על אתריתכם.
שלא תבייש ראשיתכס .ותמיד תתאמצו בתורת ה׳ ובעבודתו ואתדותו .ואל תאמינו
בעצמיכם עד לאורך ימיכם .דע״ז אז״ל הן בקדושיו לא יאמין לעולם .והן צדיק בארץ
ישולם .וכאשר תפרישו מממונכס איזה צדקה התפללו ליוצר נשמתכם .שימתול ויסלת
ויכפר תעאיכם .העונות והפשעים אשר הרעותם ואשר עשיתם .מיום היותכם על האדמה
עד היום הזה ולמען חסדיו המרובים .בעל הרחמיס יקבל שביס .הוא ידכיק נפשיכם
בעבודתו ויראתו למען תלכו בדרך עובים .ויאר וינהיר ויזהיר אור עינכם במצותיו.
ויתד לבבכם לאהכה וליראה את שמו הגדול הגכור והנורא .ותזכו אתם ובניכם
לכת״ר .בתיבה יתירה .בקו״ע .וללמדה את בלי לשמור ולעשות ולקיים את כל חקי
רצוני .ואמרו עוד בבקשתכס כשם שתשכת את אבימלך מתעא עם שרה .כן תמנעני
בכלל כל זרעי וז״ז וזרע כל יש׳ מחעא לפניך ומאש תאותי תצילני .ומאויבי תפדני.
ומעצת יצרי תעזרני .ולעשות רצונך תסייעני .כי אתה הוא בעל הרחמים .מלא
רחמים .עוב וסלת ורב תסד לכל קוראיו באמת ובתמים .דכתי׳ קרובה׳ לכל קיראיו
לכל אשד יקראוהו באמה .מלך אדיר אדירים .נאדר בקדש מה אדיר שמך בכל הארץ.
יהיו לרצון אמרי פי .והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי .כי״ר:
אם תבקשו לדעת ותשאל נא נפשיכם לאמר .אבי אבי .ראה ראיגו .כי נתת
בני,
עלינו עול משא כבד כסוס כפרד וכתמזר .ובד״ק כתוב לאמוד .לאשר ולקיים
לעשות ולשמור .התל וגמור .ומדוע אתה אבינו לא הייתה זכור ושמור .כמה דברים
מאשר כתבת לנו הנה ותאמרו לאמר .אבינו מת במדבר נאה דורש ואינו נאה מקיים.
די הש״ב ודכר שפתים .דעו לכם בני לי הנפש ואור עינים .שת״ו לא בזדון עשיתי.
או ברצון היתה כוונתי .על אשר לא קיימתי .כל הכתו׳ לחיים כל אשר ערבתי .תיו
ח־׳ו אם תתנו לב להבין על אשר לא עשיתי .א׳ מהנה מאשר כתבתי .ויותר מאשר
היא חובתי .בעבודת קוני צור ישועתי .תדעו שעפ״י הרוב ח״ו לא במרד אני מעלתי.
ועל חקי׳ גדרי המצות עברתי .כי ודאי ע׳יי אונס גדול שהיה לי ונאנסתי .והוא גרמא
עד אשר שגיתי .ועבודתי עבודת הקדש קצרתי .או מאיזה עעם וסיבה כמוס ע מ ד
אשר ידעתי .ולוי הכינותי וגס הבינותי .שיספיק לי בעענתי .וכאשר תחקורו על אדני
האמת על זאת ותבינו היעב תדעון האמת אתי .וחלילה לי מאלהי לעבור על מצותיו
חקותיו ותורותיו אפי׳ דקדוק א׳ מדקדוקי גדרי וסייגי פרעי דפדעי מצותיז ולעשות
רצונו ית׳ תמיד חפצתי .כפי יכולתי .ואת תלונותיכם הסירו מעלי כאשד יגורתי .ואני
לבדי נשארתי אם שגיתי .את׳׳מ .וכך הוא מארל יפה כת הבן מכת האב .הנעצב אל
בניו
צו
שוב יום אחד
לצו
צב
בניו זנכאב .מפני האף והקימה כי יגורתי .וההי׳יב דמחול נשמתי .אשר הרעלתי .אשר
נואלתי יאשר תעאתי .ויתקן נשמתי כאשר אהבתי .ויהיו דברי אלה אשר התתננתי.
יעלו לרצון לפגי אלקי ישועתי .דנתי׳ יהיו לרצון אמרי פ; והגיון לבי לפניך ה׳ צורי
וגואלי .אכי״ר :
—
^—«^<^H5«3S
-י׳י**.
© Copyright 2024