לבב ימים - שובה ישראל
ימים
לבב
בין פסח לעצרת
ימים
לבב
בין פסח לעצרת
כולל ענינים
הלכות ומנהגים הנוגעים
לימי ספירת העומר ,תגלחת הילדים,
ל"ג בעומר ,הלכות ספר תורה,
הכנה למתן תורה וחג השבועות
נערכו מתוך שיעורי האדמו"ר
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אשדוד -שנת ה'תשע"א
©
כל הזכויות שמורות
למכון הוצאת ספרים
שע"י מוסדות שובה ישראל )ע"ר (580317980
רח' שבט בנימין ,34ת"ד ,14434אשדוד
טלפקס 08-8679897
עימוד ועיצוב077-6160094 :
info@shoovaisrael.com
בסיעתא דשמיא
'ישמחו ה'לבבות ו'תגלנה ה'נפשות האחוזות בחבלי אהבה בלב הגדול,
ליבם של ישראל ,הניצב בלבב ימים ונותן בים דרך ובמים עזים נתיבה,
המאור הגדול לממשלת היום ,חוטר מגזע אראלים ותרשישים וממשיך דרך
אבותיו בקודש ,כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו רבנו יאשיהו יוסף פינטו
שליט"א ,בהיגלות נגלות אור בהיר בשחקים ,מעיין מים חיים מתוק מדבש
ונופת צופים ,נהר היוצא מלבב הימים ,להשקות את הגן בגנוזות חמודות
הזמן ,מזמור שיר לימות עולם ודבר בעתו מה טוב.
בזמן שבית המקדש היה קיים ,היו הלויים משוררים בכל יום שיר אחר .כי
הימים הם כינורות ומנגנים כל אחד ניגון מיוחד במינו ,כמו שכתוב" :יום
ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת" .ניתן להטות אוזן ולהקשיב
להמיית הימים ,כקל מן קדם שד"י כקל מי נפישותא .הצלילים הללו ,הם
ההזדמנות שלנו .הכוזרי ממשיל את העולם לגלגל ,ואת הימים הטובים
לחורים .בתוך הגלגל שוררת עלטה ,אך מחוץ לו שורר אור .כשבאים ימים
טובים ,מתגלים החורים שבגלגל והאור שבחוץ חודר פנימה .אז גם ניתן
לטפס מתוך הגלגל החשוך אל היום שכולו ארוך.
בין פרקי הספר הנוכחי ,לבב ימים ,באים תכונותיהם ,סגולותיהם וענייניהם
המיוחדים של הימים שבין פסח לעצרת .ימים של קדושה והתעלות,
תשובה והתקרבות .ימי אבל מחד ,וימי שמחה מאידך .צער על פטירת
תלמידי רבי עקיבא מהול בשמחה של התקומה .דינים של ימי הספירה
עטופים בחוט של חסד.
הספר נלקט מתוך שיעורי אדוננו מורנו ורבנו שליט"א ,ומיוסד על המסורת
הקדושה העוברת במשפחות הקדושות פינטו – אבוחצירא ,פסקי הלכה
ועובדות והנהגות מצדיקי הדורות זיע"א.
נישא לבבנו אל כפים אל אל בשמים ,שהלב הגדול המאחד ארצות וימים,
ימשיך לשלוח לנו נגוהות מלבב ימים ,מתוך בריאות הגוף וכוחות עלומים,
עדי נזכה בקירוב ימים ,לראות בבניין ירושלים ועלו לציון מושיעים.
ערב חג השבועות ,תשע"א
חול המועד פסח 7 ............................................................
שביעי של פסח 13 ............................................................
אחר פסח23 ......................................................................
ימי ספירת העומר29 ........................................................
ספירת העומר 47 ..............................................................
ל"ג בעומר והילולא דרשב"י 65 .......................................
תגלחת וחינוך הבנים 117 ................................................
ספר תורה 133 ...................................................................
הולכי בית המדרש 169 .....................................................
שבועות 187 .......................................................................
דוד המלך219 ....................................................................
הבעל שם טוב 235 ............................................................
ברכות לראש משביר
למעלת כבוד ידידנו ומכובדנו
איש אשר רוח בו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
עוסק בצרכי ציבור באמונה
ה"ה אילן בן
דוב הי"ו
ברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה
יתברך ממקור הברכות בכל מכל כל
ויראה ברכה ונחת בכל מעשי ידיו
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה ולברכה
אכי"ר
קדושת הימים
הנהגות טובות
קדושת המועד
שבת חול המועד
אשרי יושבי ביתך
וישבות המן
קדושת הימים
חול המועד הוא זמן קדוש מאוד ,זמן של התעלות הנפש ואור
משמים ,זמן שהאדם מקבל סיוע להיטהר ולהתקדש בקדושה של
מעלה.
בתחילת חג הפסח מוציא הקב"ה את כל הנשמות מהגיהינום ואינם
שבים לשם עד מוצאי פסח .לא רק נשמות הנפטרים יוצאים
מהגיהינום רק גם נשמות החיים ,הניצולים מגיהינום התאוות
והניסיונות בו הם שרויים לחיי פלא של אצילות ,שמחה וקרבת ה'.
במשך ימות השנה ,הולכת נפשו של האדם ומוקפת בכוחות חיצוניים
הנולדים מן העוונות או מן התאוות .הקליפות הללו מקשות על
האדם ,מעציבות אותו ולפעמים סתם עומדות לו לרועץ .סגולת ימי
פסח לקלף את שכבות הטומאה ולגלות את הנפש היקרה
שמאחוריהן .ממש כמו בגאולת מצרים בה ירד השי"ת לתוך ערוות
הארץ כדי לחלץ את נפשות אומתו החביבה מתוך הבורות שנפלו
לשם ,כך מידי שנה ,אישם הלוהט של ימי החג שורפים את הקליפות
והיהודי מתוודע אל היהודי החמים שבתוכו .אל נפשו המפרכסת
וליבו ההומה לאל חי.
לעומת זאת ,מן הרגע בו חולף יום טוב הראשון של חג ,מתחילה
מלחמה .אחרי ניצחון גדול מתחילה מלחמה חדשה .אחר המכה
האנושה שהונחתה על כוחות הטומאה בליל הסדר ,מתחיל המאבק.
המאבק הנצחי שמוכרע רק ביומו האחרון של האדם עלי אדמות ...יש
| חוה"מ פסח |
להשכיל לקחת את כוח הניצחון מן היום הראשון ,ובעזרת האורות
של ימי חול המועד ,להמשיכה לתוך ימות השנה.
לזאת ראוי לנצל כל רגע מקדושת חול המועד לתורה ולמעשים
טובים ,וודאי שלא להיסחף לפריקות עול וקלות ראש.
'
הנהגות טובות
יש נוהגים לקחת מעט מצה ולתלות לצד המזוזה בימי חול המועד,
כדי להשריש את האמונה בליבות בני הבית.
בימים קדושים אלו נהגו ללמוד במסכת מועד קטן או במסכת
פסחים .כמו כן נהגו ללמוד את שיר השירים עם מפרשים.
חסידים ואנשי מעשה נהגו לפנות זמן בימים אלו לעסוק בצורכי
ציבור ולחשוב מחשבות לטובת הכלל .ראינו בני עלייה מוגיעים את
מוחם כיצד לחלץ את פלוני מחובותיו ואיך לרפא את פלוני מחוליו.
יש נוהגים לסובב את חומות ירושלים בציפייה וגעגועים לגאולה
השלימה ,על דרך הכתוב" :סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה" )תהילים
מ"ח( ...ה' יזכנו לראות במהרה בנחמת ציון וירושלים.
קדושת המועד
רבי אלעזר המודעי אומר :כל המבזה את המועדות ,אין לו חלק
לעולם הבא! )אבות ג'( .ובמסכת פסחים )קי"ח :(.אמר רב ששת
משום רבי אלעזר בן עזריה ,כל המבזה את המועדות כאילו עובד
עבודה זרה.
ראוי לדקדק מאוד בקדושת המועד ,אם בזהירות ממלאכות אסורות
ואם בהימנעות ממסחר .אין לרכוש בימי חול המועד בגדים שהכוונה
||8
| לבב ימים |
ללובשם רק אחרי החג.
גם אם הוכרח אדם לעסוק במשא ומתן בחול המועד ,ידע שלא יראה
בממונו זה סימן ברכה .איש לא התעשר מעסקים שעשה בימים אלו.
כדי לקבל מהארות הימים ,יש לכבד ולחזק את כוחם .מי שכבוד
המועד חביב בעיניו ,יכין מידי יום לארוחת הצהריים מאכל מיוחד
שאינו רגיל לאוכלו ביום חול.
שבת חול המועד
מי שמנהגו לאכול מיד שבת שני מאכלים דרך משל ,יכין מאכל
שלישי לכבוד חול המועד ויאמר בשעת אכילתו :הריני אוכל מאכל
זה לכבוד חול המועד!
במהלך סעודות השבת ישורר מזמירות השבת והחג גם יחד.
מפטירים 'העצמות היבשות' על פי דברי חכמינו ז"ל ,כי תחיית
המתים תהיה במהרה בימנו בחודש ניסן.
יש מקפידים לקחת נר חדש להבדלה של מוצאי שבת חול המועד.
את הנר הישן אין צורך להשליך וניתן להניחו למועד אחר.
'
אשרי יושבי ביתך
כמה חשובה וחביבה השהות בבית במשך ימי הפסח ,כי היא מצילה
את הבית מכישופים ומגוננת עליו מפני רוחות רעות ופורעניות" .לא
תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באוהלך" )תהילים צ"א ,י'( על ידי כל
רגע ורגע שאדם יושב בביתו בחג הפסח.
הרבה צרות מתרגשות על משפחות בליל פסח .לו היו יודעים כי הכל
||9
| חוה"מ פסח |
מחמת שאינם עורכים את הסדר הקדוש בביתם ...אחד מזקיננו היה
אומר לנכדיו :חפצי שתבוא אלי בפסח ,אך לא בליל הסדר .אז ישב
כל אחד מכם בין קורות ביתו ובכך יזכה לשמירה עליונה.
'
עוד סיבה טובה לשבת בבית .אנשים מרבים לצאת ולנסוע לחברים,
והכתוב אומר" :הוקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך" )משלי כ"ה,
י"ז(.העצה הכי טובה לידידות היא למעט לבוא .כתוב "שלום שלום
לרחוק ולקרוב" )ישעיה נ"ז ,י"ט( .כיצד נשמור על השלום? על ידי
המרחק מן הקרוב .כשמפסיקים לשמר את המרחק ,מאבדים את
הקרבה.
במהלך היציאה מן הבית בימי החג ,יש להקפיד שלא להאכיל חמץ
לחיות ,שכן יש בכך סרך איסור.
'
וישבות המן
ביום שני של חג הפסח ,תלו את המן על העץ .ורמז לדבר" :ויעשו את
הפסח ...וישבות המן ממחרת" )יהושע ה'( .ממחרת הפסח הושבת המן
האגגי .לאור זאת יש לעשות את היום מתוך שמחה יתירה ,שנאמר:
"באבוד רעים רינה" )משלי י"א ,י'(.
'
| | 10
אור האמונה
טבילה במקווה
ליל שביעי של פסח
תפילת שחרית
שירת הים – אז ישיר
נעילת החג
סעודת משיח
אור האמונה
יום שביעי של פסח אוצר בקרבו כוחות גדולים ועצומים .הרה"ק רבי
מנחם מנדל מרימינוב אמר בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק
ששמע מרבו המגיד ממעזריטש ,כי בכוח קדושת היום אפשר לזכות
למדרגת האמונה התמימה ,כשם שזכו ישראל בעת קריעת ים סוף,
שנאמר" :ויאמינו בה' ובמשה עבדו" )שמות י"ד ,ל"א(.
כתבו בספרים הקדושים כי אם יעמוד אדם ביום שביעי של פסח
ויקבל על עצמו מסירות נפש עבור התורה הקדושה ,יזכה לסייעתא
דשמיא בלימוד התורה בכל השנה.
הרה"ק הבני ישככר מדינוב אומר שיום שביעי של פסח מסוגל למינוי
רבנים ,מנהיגים ופרנסים על הציבור ,כי נמשך ממנו כוח של שררה.
)יש נוהגים למנות רבנים וגבאים בשמחת תורה(.
'
רבות מן החומרות הנהוגות בימי הפסח ,אינן נוהגות ביום אחרון של
פסח .כמו החומרה שלא לאכול בבתי אחרים; שלא לאכול בכלי
שנפל על הרצפה וכן איסור אכילת שרויה .לדעת כמה צדיקים יש
להקל בכמה מאלו גם ביום שביעי של פסח.
הרה"ק רבי ארון לייב מפרימישלאן קיבל מאליהו הנביא שני סודות
| שביעי של פסח |
שאחד מהם נוגע למנהגי יום שביעי של פסח.
'
טבילה במקווה
מקפידים לטבול במקווה בערב שביעי של פסח ויש לטבילה זו כוח
רב .הרה"ק רבי פנחס מקוריץ ,היה מקל בשאר מועדים לטבול בערב
החג שחרית ,לבד משביעי של פסח בו הקפיד לטבול בערבו של חג
ממש .ומשום מעשה שהיה:
פעם בא הרה"ק רבי פנחס אל רבו הבעל שם טוב ליום שביעי של
פסח ,וכיוון שהיה חלוש ,סמך על טבילתו בערב החג שחרית ולא
טבל לקראת כניסת החג .והנה בעיצומה של תפילת יום טוב ,חש כי
אם יתעצם בתפילה יוכל לפעול שלא יסתלק הבעל שם טוב מן
העולם ...אך אז הרגיש לפתע שלא טבל בערב החג וידע שתפילתו
לא תעלה בידו .אחר התפילה ניגש אליו הבעל שם טוב :פנחס ,טבלת
בערב החג?! רבי פנחס לא השיב דבר והבין כי נגזרה גזירה .מאז
אותו מעשה הקפיד ביותר לטבול מידי שנה לקראת שביעי של פסח
לעיתותי ערב ממש.
מנהג קדום שהפעם הראשונה בו לוקחים נער למקווה ,תהיה בערב
שביעי של פסח.
'
ליל שביעי של פסח
נהגו בכמה קהילות ישראל להתקהל בבית הכנסת לאחר הסעודה
של ליל החג ,לשם אמירת 'אז ישיר' בצוותא .הללו אומרים את
השירה בעמידה ויש מהם שאף מזים מעט מים זכר לקריעת ים סוף.
בקהילותינו לא נתקבל המנהג.
| | 14
| לבב ימים |
נוהגים להישאר ניעורים בלילה ולומר את תיקון ליל שביעי של פסח
עד לשעה מאוחרת.
'
תפילת שחרית
למרות סיום אמירת התיקון בשעת ליל מאוחרת ,יש להקדים לבוא
לבית הכנסת כיוון שביום קדוש זה יש להן לתפילות כוח גדול
ומיוחד.
כתבו בספרים הקדושים כי ביום שביעי של פסח ראוי להתפלל בקול
ובנעימה יותר מכל השנה .התפילה בקול ערב ,ממתיקה את הדינים.
הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב אמר ,שעיקר התפילה היא פסוקי
דזמרה ,לכן יש לכוון את הלב במזמורים הנעימים והמתוקים ולשבח
להשי"ת על רוב רחמיו וחסדיו עימנו מאז ועד הנה .צדיקים היו
מתפללים בנעימות כזו ,שאפילו גויים שחלפו ברחוב הבינו שאלו
נעימות מעולם אחר.
זקנינו הקפידו שלא למשוך התפילה יתר על המידה ,אך ביקשו אחר
חזן בעל קול ערב שיתפלל בנועם ומתיקות.
'
שירת הים
כשמגיעים בתפילה לפרק אז ישיר ,מכבדים את רב בית הכנסת
לקרוא בקול רם פסוק בפסוק ,כשהקהל עונה אחריו בכוונה גדולה.
אחר השירה ,מתפללים בכל הכוח על פרנסה טובה וזיווגים ,ששניהם
קשים כקריעת ים סוף ,ועת מתעורר נס קריעת הים ,מתעורר גם הנס
שלהם וכל המניעות מסתלקות.
בכמה קהילות נהגו לומר את פרק 'אז ישיר' בבוקר שביעי של פסח,
| | 15
| שביעי של פסח |
על שפת נהר או אגם .כך נהגו בג'רבה ,ובתקופות מסוימות אף
במספר קהילות במרוקו.
אמרו חז"ל במדרש )מדרש תהילים י"ח( :כל מי שנעשה לו נס ואומר
שירה ,בידוע שמוחלין לו כל עונותיו ונעשה בריה חדשה .וישראל
כשנעשה להם נס ואמרו שירה ,נמחלו כל עונותיהם ,שנאמר" :ויסע
משה את ישראל מים סוף" )שמות ט"ו ,כ"ב( ,שהסיען מהחטאים
שלהם .ודע שכתב בספר 'חרדים' ,כי על ידי אמירת שירת הים בכל
יום בכוונה עצומה ומתוך הרגשה שהנס נעשה באותה שעה ,זוכים
לכפרת עוונות תיכף ומיד.
מי שעולה בקריאת התורה לפרשת שירה ,מביא ביצים ותפוחי אדמה
לבית הכנסת לאחר קידוש.
'
אז ישיר משה
זקיננו רבי משה אהרן פינטו ,קודש קדשים ,היה מקפיד גם בתקופת
חולשתו ,שלא להפסיד את השירה בבית הכנסת בבוקר שביעי של
פסח ,והיה מייקר השירה מאוד מאוד .בקריאת התורה נהג לעלות
לפרשת שירה ואחר התפילה הגיש תפוחי אדמה וביצים למתפללים,
כמנהג זקננו רבי חיים פינטו.
בשנה האחרונה לחייו ,לא עמדו לו כוחותיו לבוא לבית הכנסת
והצטער ובכה .אותה שנה התקיימו התפילות בביתו של רבי מאיר
אבוחצירה זי"ע ,ואבי שיבלחט"א התאמץ לקיים מנין בביתו של רבי
משה ואף להסב עימו לסעודה .באמצע הסעודה פרץ רבי משה אהרן
בבכי ...אמר לאבי :בשנה הבאה תתקיים ברית ביום שביעי של פסח
ותקראו לילד על שמי!
בחודש אלול נעלה רבי משה אהרון לגנזי מרומים ובערב פסח נולד
| | 16
| לבב ימים |
לאבי שליט"א בן שהוכנס בבריתו של אברהם אבינו ביום שביעי של
פסח ונקרא שמו בישראל :משה אהרן" .כי לא יעשה ה' אלוקים דבר,
כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים"...
'
במהלך החג משוררים "יום ליבשה נהפכו מצולים" ,וכוח גדול טמון
בזמר הזה .כמו כן מזמרים את שיריו של רבי חיים פינטו לשביעי של
פסח.
'
נעילת החג
בשונה מכל החגים בהם עורכים שתי סעודות בלבד ,נהגו לערוך ביום
שביעי של פסח שלוש סעודות .את הסעודה השלישית מקיימים
בסוף החג ,לעת יינטו צללי ערב ואורות החג העומדים להסתלק,
בוערים כיקד יקוד אש.
"מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב" )שה"ש ז' ,ב'( .כמה נאים פעמיהם
של ישראל בשעה ששערי החג הולכים וננעלים .מול השמש הנוטה
מתפרצות שלהבות של כמיהה וגעגועים אשר מים רבים לא יוכלו
לכבות .הנפש נאחזת נואשות בנגוהותיו האחרונים של עמוד האש
ואלו צורבים ושורפים ...כיצד מסיימים חוט של ייפרם? שורפים את
הקצוות ...יושבים בסעודת נעילת החג ומחדירים את החג בנפש
פנימה .צורבים את רישומיו על לוח הלב כדי שלא ימחק לעולם.
את השעות היקרות של הסעודה השלישית ,עושים מתוך דיבורים
יקרים בענייני אמונה ,סיפורי צדיקים וזמירות קודש .וחוזרים
ואומרים פעמים הרבה :לשנה הבאה בירושלים הבנויה! כדי להודיע
את תוקף ביטחוננו בהשי"ת ,כי עד מהרה יקיים את הבטחתו בידי
| | 17
| שביעי של פסח |
עבדיו הנביאים ,לשוב ולגאלנו שנית ולהשמיענו ברחמיו לעיני כל חי:
הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים.
'
במהלך הסעודה נהגו לשתות ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של
גאולה שלעתיד לבוא.
צדיקים נהגו לחלק בעת הזאת ,חתיכות מצה לברכה ושמירה .יש
שקראו לחלוקה :ביזת הים.
יש מקפידים לומר בעת הסעודה חידושים על הגדה של פסח.
את סעודה זו שעיקרה חיזוק האמונה ונעילת החג ,היו שנהגו לעשות
דווקא במוצאי החג ובאכילת חמץ.
'
סעודת משיח
סעודה שלישית זו נקראה בפי חסידים ,גם :סעודת משיח!
היא מציינת גם את פרשת הצלתו של הבעל שם טוב הקדוש ביום
שביעי של פסח ,בדרך נסיעתו לארץ ישראל ,כאשר ספינתו התהפכה
בים ואך בניסי ניסים היו לו נפשו ונפש בני ביתו לשלל .וכך מתאר
זאת הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא בספרו נתיב מצוותיך:
"ורבינו הקדוש אור החיים ,אמר עליו מרן הבעש"ט ,שנשמתו מרוח
דוד של אצילות ,ובכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא ,ורוב
קדושתו אי אפשר לכתוב ,והיה מיורדי המרכבה ...ומרן הקדוש היה
נפש דוד דאצילות ,והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש ורוח ,ויתגלו
הנשמה וחיה דאצילות ותהיה הגאולה האמיתית .ושלח הבעש"ט
לשאול את האור החיים על ידי גיסו הקדוש ר' גרשון מקיטוב ,אם
| | 18
| לבב ימים |
יעלה בידו לעלות לירושלים ולהתראות עמו פנים בפנים? השיבו
האור החיים ,שיעיין בעת שרואה את צלם דמות תבניתו בעולמות
עליונים ,אם רואה את כל אבריו ודיוקנו אם לאו? השיב מרן
הבעש"ט ,שאינו רואה את עקביו .אמר הקדוש האור החיים ,שלא
יטריח את עצמו כי לחנם תהיה טרחתו .אך הבעש"ט לא השיג את
האיגרת ומסר נפשו ונסע...
'ונסע בימי החורף ,ובחג הפסח היה בעיר איסטנבול ושם עשה
נוראות ונפלאות עד שנשמע בבית הקיסר ,והיה מה שהיה והוצרך
לברוח בספינה ,ואמרו לו מן השמים שיחזור ולא רצה ,ולקחו ממנו
כל המדרגות אף תורתו ותפילתו ,עד שלא ידע לומר 'ברוך' בתוך
הסידור ,שלא הבין האותיות ...ואמר :מה בכך ...אסע עם הארץ ובור
אל הצדיק אור החיים לארץ הקדושה! וקיבל עליו הכל עד שנשברה
הספינה ובתו הצדקת אדל טבעה בים ,וצעקה :אבי הרחמן! היכן אתה
שאתה רואה בצרתי ...ומרוב צערו וצרתו שנסתלקו ממנו כל
המדרגות ,בא אליו הס"ם ימ"ש ואמר לו מה שאמר וכשראה שצרתו
צרה גדולה שבאה נפשו עד שאול ,אמר :שמע ישראל ה' אלוקינו ה'
אחד! ריבון העולמים ,אני חוזר לביתי! ותיכף בא אליו רבו המובהק
אחיה השילוני הנביא והראה לו היכן היה ,וברגע הביאו בחזרה
לאיסטנבול ומשם נסע תיכף לביתו".
על פי ההלכה כי מי שנעשה נס לרבו מקיים סעודת הודיה ,נוהגים
רבים מההולכים בדרכו הקדושה של הבעל שם טוב ,להזכיר במהלך
הסעודה את נס ההצלה המופלא.
| | 19
חמץ במוצאי החג
מימונה
תענית בה"ב
קריאת התוכחה
חמץ במוצאי החג
מנהג קדוש לאכול חמץ תיכף במוצאי פסח ,וראוי לירא שמים
להשתדל בזה ביותר .אחד הטעמים למנהג :להראות לקדוש ברוך ,כי
המצות שאכלנו במהלך החג הקדוש לא היו לשם הנאת גופנו כי אם
לשם קיום מצוות תורתו .והא ראיה ,כי מיד בחלוף המצווה אנו שבים
ואוכלים חמץ.
היושב בסעודה באחרון של פסח ומאריך בה עד שתצא החג ,לא
יאכל חמץ באותה סעודה שכן עליו לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון,
ואם יאכל חמץ יוכיח שיצא החג לגביו ומעתה ספק אם בידו לומר
עדיין יעלה ויבא .בכלל ,אין ראוי לאוכל חמץ קודם הבדלה.
יקפיד מאוד לא לרכוש חמץ מאדם שלא מכר חמצו כדין ,כי מטמטם
את האדם ומשחיתו .בענין חמץ שעבר עליו הפסח נאמרו דברים
נוראים ,אשרי מי שניצול ממנו.
'
מנהג יקר להביא הביתה שבלים במוצאי החג .טעם למנהג :כי בפסח
נידונים על התבואה והשבלים הם סימנא מילתא כי נגזרה עלינו שנת
שפע ברכה והצלחה ומלאו פני תבל תנובה.
'
| אחר הפסח |
המימונה
מוצאי פסח הוא שעה ראויה לדיבורים מענייני אמונה ...ריחם הנפלא
של ימי החג עדיין הולם באפנו ,אך פתע פתאום דודי חלף הלך לו.
משל לאדון שזכה לארח את ידיד נעוריו ובאחת נעלם הידיד .אהבת
רעים ,משוש דודים חפפו עלינו בהינומות של טהרה וכיסופין והנה
פרחו הלכו להם .ואנו נשארנו למטה ,צמאים ומתגעגעים כל כך .אנה
הלך דודי?
עד שיפוח היום ונסו הצללים ,נאמר איש לרעהו -חזק! ונשנן את
יסודות האמונה הפשוטה שכבר ילוו אותנו כל ימי הקיץ הבאים עלינו
לטובה .כוחם של ימי הפסח להחדיר אור דווקא בימי הקטנות .לשבור
את קליפת מצרים ולהזריח בחושך אור לישרים.
לעת כזאת עורכים יוצאי מרוקו את חג ה'מימונה'' .מימונה' מלשון
אמונה .רגעים של התייחדות עם יסודות האמונה וגיבוש האורות של
החג לשם יציאה לדרך החיים .במהלך ה'מימונה' אנו מתנסים
להתנחם על כך שלא זכינו לגאולה שכה קיוונו לה לאור דברי חז"ל
כי 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל' ,ומשננים לעצמנו שוב אחת
העיקר השנים עשר באמונה :אני מאמין באמונה שלמה בביאת
המשיח ,ואף על פי שיתמהמה ,עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא!
אדמור"י משפחת אבוחצירה נהגו לחלק במוצאי החג תמרים .צדיקי
משפחת פינטו היו לוקחים חסה ,חלב ודבש אך בהגיענו ארצה ,אמר
אבא :שמא אכל אדם בשר בבית הכנסת ועתה יאכל חלב? לזאת
החליף את החלב במרגרינה .רבי חיים פינטו הסביר את המנהג ,כי
אנו כורכים את מרירות החסה במתיקות של חלב ודבש .וכך מרפדים
את כל מיני המרירות שאולי עתידים לבוא ,במתיקותה של ארץ
ישראל...
| | 24
| לבב ימים |
תענית בה"ב
מנהג האשכנזים להתענות אחר המועד ,שני חמישי ושני.
טעם לתענית ,כפי שהיה נוהג איוב להעלות קרבנות בתום המשתאות
שערכו בניו ,כמ"ש הכתוב" :ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב
ויקדשם והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כולם ,כי אמר איוב,
אולי חטאו בני וברכו אלוקים בלבבם" )איוב א' ,ה'(.
יש אומרים כי התענית באה ככפרה פן לא שמרו את קדושת המועד
כנדרש .טעם נוסף לתענית :כי בימי המועד הגוף משנה את ווסתו
והתענית רפואה לו.
הספרדים לא נהגו להתענות ,אך מנהג אחד מזקיננו היה להתענות
עד חצות היום.
הימים שאחר החג הם ימי רצון מעולים ,וכוח התענית לעורר רחמים
על האדם.
'
התוכחה
אמרו חז"ל )מגילה ל"א :(:עזרא תיקן להן לישראל שיהיו קורין
קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש
השנה.
כשמתחיל החזן לקרוא בתוכחות מנמיך את קולו ,וכשמגיע ל"וזכרתי
את בריתי יעקב" ,שב ומעלה .שוב מנמיך קולו בפסוק "והארץ תעזב",
וחוזר ומגביה ב"ואף גם זאת" .האר"י ז"ל נהג לקרוא את כל התוכחה
בקול רם ללא שום שינוי.
| | 25
| אחר הפסח |
בעת הקריאה לא יעמדו אנשים כנגד החזן ,אך העוזר לחזן אינו צריך
להסתלק.
בכמה מקומות נהגו להטיל גורל מי יעלה לתוכחה .היו קהילות
שהעלו את הגבאי ונמצאו אף מי שנהגו להעלות דווקא את החזן.
ראוי לדעת כי היו גדולי ישראל שביקשו לעלות לתוכחה בדווקא ,כמו
האר"י וצדיקים נוספים .הבעל שם טוב יעץ פעם ליהודי חולה שבא
לחלות את פניו לעלות לתוכחות כי דווקא שם גנוזה רפואתו .כללו
של דבר :מי שנקרא לעלות לתוכחה ,ילך בשמחה וחלילה לו
מלהעלות בליבו צל צילו של חשש .רק לא ישלחו הקהל עני כקרבן
ציבור.
ייזהר לא לייחס את התוכחות לשונאיו.
| | 26
| לבב ימים |
ימי תפילה ותשובה
רבי עקיבא
בדמיך חיי
מדנים בין אחים
לך עמי בא בחדריך
הלכות ומנהגי ימי הספירה
| | 27
ימי תפילה ותשובה
ימי ספירת העומר הם זמנים מסוגלים לתפילה ויש להיות בהם
בהשתפכות הנפש .אבותינו הקדושים נהגו בימים אלו לפקוד את
קברי הקדושים אשר בארץ המה ,האר"י הקדוש בצפת ,רבי שמעון בר
יוחאי במירון ורבי מאיר בעל הנס על חוף ימה של טבריה .אף הרחיקו
נדוד עד מרוקו לשפוך שיח על ציוני אבותינו הקדושים ,שיעלו לפני
כסא הכבוד ויעוררו רחמים על שה פזורה ישראל .מור אבינו שיחי'
בעת עמדו לו כוחותיו היה מנצל בימים אלו כל עת מצוא
להשתטחות על קברי התנאים בגליל ועל קברי אבותינו במקומות
מנוחתם.
התפילה בימים אלו היא גם תיקון גדול להמוני הנשמות הנידחות
בעולם ומתגוללות על העצים ועל האבנים והנה דמעת העשוקים ואין
להם מנחם ומיד עושקיהם כוח ואין להם מנחם ...צדיקים נתנו את
כל כוחם בהמצאת תיקונים לנשמות המייחלות להגיע אל מקומן.
גם ראוי לעסוק בענייני אגדה וסיפורי צדיקים לעורר את כוח
הנשמות הקדושות .אשר על כן נהגו ללמוד בפרקי אבות.
ודע כי ימי ספירת העומר הם תיקון גדול לפגם היסוד .כי רוב הצרות
והדאגות של האנשים משתלשלות מפגם היסוד .אם היסוד פגום ,כל
הגוף רעוע .גם העסקים כושלים והנפש דואבת ונכאה .דורשים
ברופאים ופונים למומחים אך הם אינם יכולים להמציא מזור כי
| ימי ספירת העומר |
הבעיה טמונה עמוק בפנים .בכוח הנשמות המתעורר בימים אלו
אפשר לתקן הרבה.
תיקון גדול לפגם היסוד לעלות לתורה בעלייה השישית בשבוע
השישי לספירת העומר המכוון כנגד מידת היסוד .היסוד הוא השפע
של האדם ,הדרת פניו ושורש הצלחתו ,וכשהוא מתוקן הכול טוב יותר
ויפה.
'
רבי עקיבא
כתבו בספרים הקדושים כי יום טוב של פסח כנגד ראש השנה וחג
השבועות כנגד יום הכיפורים וכל הימים שבינתיים דומים לעשרת
ימי תשובה .על כן ראוי להתעורר בתשובה בימים אלו ומה יתאונן
גבר חי על חטאיו יחפש דרכיו ויחקור וישוב עד ה'.
סגולה נפלאה להתעורר בתשובה ,להתבונן בסיפור חייו של רבי
עקיבא מי שזיו נשמתו נוגה בימים אלו ,שמתחילה היה רשע גדול
והיה אומר :מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור ...אמרו לו
תלמידיו :רבי ,אמור ככלב! אמר להם :זה נושך ושובר עצם וזה נושך
ואינו שובר עצם ...אמרו :בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום .פעם
אחת היה עומד על פי הבאר .אמר :מי חקק אבן זו? אמרו לו :לא
המים שנופלים עליה תדיר בכל יום? וכי אי אתה קורא אבנים שחקו
מים?! ...מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו :מה רך פסל את
הקשה ,דברי תורה שקשים כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את
לבי שהוא בשר ודם ...מיד חזר ללמוד תורה .הלכו הוא ובנו וישבו
אצל מלמד תינוקות .אמר לו :רבי ,למדני תורה! אחז רבי עקיבא
בראש הלוח ובנו בראש הלוח ,כתב לו אל"ף בי"ת ולמדה ...כך היה
לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה...
| | 30
| לבב ימים |
ובכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים ,חציה מוכר ומתפרנס
וחציה משתמש בה .עמדו עליו שכניו ואמרו לו :עקיבא איבדתנו
בעשן ...מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר! אמר להם:
הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן ,אחד שאני שונה בהן ואחד שאני
מתחמם כנגדן ואחד שאני יכול לישן בהם ...ומתוך צער וייסורים
כאלו למד תורה ארבעים שנה עד שהעמיד עשרים וארבעה אלף
תלמידים והיה רועה ישראל ארבעים שנה.
'
שני מנהיגים היו לו לעם ישראל :משה רבינו ורבי עקיבא .תורה
שבכתב ותורה שבעל פה .מצינו בחז"ל )מנחות כ"ט :(:אמר רב יהודה
אמר רב :בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב
וקושר כתרים לאותיות .אמר לפניו :ריבונו של עולם ,מי מעכב על
ידך? אמר לו :אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא
בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות!
אמר לפניו :ריבונו של עולם ,הראהו לי! אמר לו :חזור לאחוריך! הלך
וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים .תשש כוחו.
כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו :רבי ,מנין לך? אמר להן:
הלכה למשה מסיני! נתיישבה דעתו של משה .חזר ובא לפני הקדוש
ברוך הוא ,אמר לפניו :ריבונו של עולם ,יש לך אדם כזה ואתה נותן
תורה על ידי?! אמר לו :שתוק ,כך עלה במחשבה לפני! אמר לפניו:
ריבונו של עולם ,הראיתני תורתו הראני שכרו ...אמר לו :חזור
לאחוריך! חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין ...אמר לפניו:
ריבונו של עולם :זו תורה וזה שכרה?! אמר לו :שתוק ,כך עלה
במחשבה לפני!
ועוד אמרו במדרש )במדבר רבה י"ט( :דברים שלא נגלו למשה נגלו
לרבי עקיבא וחביריו! ואמרו עוד )שם( "וכל יקר ראתה עינו" )איוב
| | 31
| ימי ספירת העומר |
כ"ח( ,זה רבי עקיבא וחבריו .עד כאן הגיעה מעלת רבי עקיבא שעד
ארבעים שנה לא היה שונה כלום...
כל יהודי יכול לחזור בתשובה! גם אם חלפו שנים רבות מתוך
נבערות והתרחקות מן התורה ,אפשר להתחיל הכול מחדש ולזכות
למדרגות רמות ונעלות.
בדמיך חיי
מחג הפסח עד חג השבועות כנסת ישראל מונה שבעה נקיים כדי
להיטהר מדמיה ולהיות ראויה להיכנס לחופה ביום מתן תורה .ימי
הנדות הם ימי דין ,ימי דמים ,אוי עיר הדמים ...ואעבור עליך ואראך
מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי!
ימי הנדות אסורים בנישואין ,על כן אין מקיימים חתונות בימי ספירת
העומר עד ל"ג בעומר או עד שבועות .גם אין ראוי להרבות בשמחה
בימים אלו מתוקף הדינים השורים בהם.
דורשי רשומות המליצו במאמר חז"ל )אבות פרק ה'(' :בן שמונה
עשרה לחופה' ,סובב על ימי ספירת העומר .כי מפסח עד עצרת
חמישים יום .שלושים ושניים מהם שהם עד ל"ג בעומר אסורים
בשמחה ,נשארו שמונה עשר הראויים לשמחה ולחתנות .הוי' :בן
שמונה עשרה לחופה'.
'
אמרו חז"ל )עדויות פרק ב'( :משפט רשעים בגיהינום שנים עשר
חדש ,שנאמר" :והיה מדי חדש בחדשו" )ישעי' ס"ו( רבי יוחנן בן נורי
אומר :מן הפסח ועד העצרת ,שנאמר "ומדי שבת בשבתו" )שם(.
ומכיוון שלפי רבי יוחנן בן נורי משפט רשעים מפסח ועד עצרת נתנו
| | 32
| לבב ימים |
בכך חז"ל סיבה נוספת שלא לשמוח .כי מי יודע מי הצדיק ומי
הרשע?! ושמא שארי בשרו מתענים שם ונידונים ברותחין והוא
צוהל?! גם את סיבת פטירת תלמידי רבי עקיבא יש תולים במאמר
זה של רבי יוחנן בן נורי ואף את סיבת התרבות הנשמות ההולכות
ומשוטטות בעולם.
הנה אמרו חז"ל )כתובות ק"ג' :(:מת בערב שבת סימן יפה לו ,במוצאי
שבת סימן רע לו' .כיוון שבערב שבת הולך מיד למנוחת עולמים
שהרשעים עולים אז מן הגיהינום ואילו במוצאי שבת לא ינצל מדינה
של גיהינום .ומכיוון שממוצאי פסח ועד עצרת הוא משפט רשעים
בגיהינום וגם נפטרו תלמידי רבי עקיבא ,זהו סימן רע כאותו שנפטר
במוצאי שבת .ומי חפץ לערוך שמחות בסימן רע.
'
מדנים בין אחים
ויש לך לדעת כי הקושי של ימי ספירת העומר החל עוד מזמן בריאת
העולם .אז הקריב הבל מנחה מבכורות צאנו ומחלבהן וישע ה' אל
הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה .ומן אותו יום החל קין
אויב את הבל וחושב עליו מחשבות להאבידו מן העולם עד שביום
שבועות קם עליו והרגו.
ולמן אותו יום ימי ספירת העומר הם זמנים מועדים למדנים בין
אחים .שנאה בין בנים .קשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר
ממלחמת גוג ומגוג .גם תלמידים של רבי אחד נחשבים כאחים שכן
הם חשובים כבניו של הרב שכל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו.
משום כך נפלה קטטה בין תלמידי רבי עקיבא ולא נהגו כבוד זה בזה.
וכן אמרו חז"ל )יבמות ס"ב :(:שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו
| | 33
| ימי ספירת העומר |
לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד ,מפני שלא
נהגו כבוד זה לזה! והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל
רבותינו שבדרום ושנאה להם :רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי
שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ,והם העמידו תורה אותה שעה .תנא:
כולם מתו מפסח ועד עצרת.
כמה קשה וכואבת שנאת אחים .בית המקדש חרב משום שנאת חינם
והמון צער ויגון שנפלו בחבלו של עם ישראל בכל הדורות אירעו
בעקבות שנאות חינם ומריבות .משום מה נאמר 'שנים עשר זוגים'
ולא 'עשרים וארבעה אלף'? אלא משום שרבי עקיבא בראותו את
גודל הפורענות ההולכת המתרגשת על תלמידיו בגין מריבתם ,הלך
וזיווג כל תלמיד חלש אצל החזק כדי שישפיע החזק לחלש ותגדל
האהבה והאחווה .אך כבר לא הועיל ונפטרו כולם .אש של מחלוקת
נדלקת מהר וקשה עד מאוד לכיבוי...
האר"י הקדוש שלמד את כל חכמת הקבלה מפי אליהו הנביא נפטר
מן העולם בעקבות מריבה שנפלה בין התלמידים .תלמידו רבי חיים
וויטאל עשה הכול כדי שישכנו אחווה ושלום בין התלמידים אך
מעשה שטן הצליח ומלחמה פעוטה שהתגלעה בין ילדים קטנים
כילתה בלהבותיה את החבורה כולה וגרמה לארון האלוקים לעלות
בסערה השמימה.
כמה יש להישמר בימים אלו מן הכעס ומן המחלוקות .כי השטן
היודע את יצר הימים משתדל בכל כוחו ללבות מחלוקות ולשלח
מדנים .והאיש הכשר צריך להתאזר בסבלנות ואורך רוח ולהרבות
אחווה ושלום בין בני ביתו .גם מי שכל ימות השנה האווירה שבביתו
טעונה ישתדל בימים אלו להפגין אהבה יותר מלימודו כדי שלא יבוא
חס ושלום לידי קטטה אשר מעוות לא יוכל לתקון .ויש לדעת כי
לרום קדושת הימים הפגם בהם חמור לאין ערוך מבימים אחרים.
| | 34
| לבב ימים |
'
לך עמי בא בחדריך
זה לעומת זה עשה האלוקים וכשם שנשמות הצדיקים והחסידים
מתעצמות בימי ספירת העומר ,כך הולכים ומתחזקים הרוחות הרעות
והשדים המקננים בקרב בני האדם .אנשים הלוקים ברוח רעה
נתקפים שיגעון בימים אלו ונתפסים במעשי שטות מבישים .גם בעלי
מדות רעות נסחפים באש הכעס והמחלוקות ובאים לכדי תגרות
ידיים וקטטות בראש חוצות ר"ל .על כן טוב להישמר בימים אלו
מחברת אנשים בכלל ולהתרחק ביותר ממי שחשוד ברוח רעה
המקננת בו .כי היצר שבלבבות הולך וגדל מאוד ומזיק לכל הסובב.
'
על ימים אלו נאמר" :לך עמי בוא בחדריך וסגור דלתיך בעדך חבי
כמעט רגע עד יעבור זעם" )ישעי' כ"ו( .אין לעשות דברים גדולים ,לא
לרכוש דברים חדשים ולהסתפק במועט ...יש אמנם היתרים לדבר
האבד וכדומה אך מי זה חפץ בהיתרים כשההפסד כמעט בטוח .הטוב
ביותר לשבת בדממה ולהמתין .להמתין שתחלוף השעה ויבואו זמנים
טובים יותר.
פעמים שאדם מפסיד בדבר אחד והולך לדבר אחר .מפסיד גם שם
ופונה לדבר שלישי ...ועיניו טחות מראות כי הקושי אינו טמון
במעשים כי אם בעצם הימים .ומה בצע כי ינסה שוב ושוב?...
למה הדבר דומה? למטוס שנקלע לכיס אוויר ונע כשכור מעלה ומטה.
האם תועלנה לנוסעים צרחותיהם? הן אלו לא תשנינה את מצב.
מוטב יישבו במקומותיהם בדממה וימתינו להתייצבות המטוס .הימים
הללו הם דוגמת כיס האוויר כשמטוס החיים שלנו נקלע לפנים.
| | 35
| ימי ספירת העומר |
תנודות מבעיתות ,התרחשויות פתאומיות .יש לעצום את העיניים
ולהמתין .באחת יחלפו הימים ויבואו ימים של אושר ושמחה.
הלכות ימי הספירה
שמחות
אין נושאים אישה בימי הספירה ואין מסתפרים מחמת צער על
אובדן עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא שנסתלקו באותו
הפרק.
לשיטת מרן הבית יוסף וכן מנהג הספרדים להקפיד בדברים אלו ל"ג
ימים שהם מפסח ועד ל"ג בעומר ול"ג בעומר בכלל .לשיטת הרמ"א
וכן מנהג האשכנזים ,הדינים תקפים עד יום ל"ג בעומר ולא עד
בכלל .לפי שיטה אחרת ברמ"א וכן נוהגים מקצת האשכנזים ,ל"ג
הימים האסורים בחתנות ובתספורת הם מראש חודש אייר ועד
שבועות ובכלל ימים אלו אין מתירים אף יום.
היות ורבים מהאשכנזים נהגו להסתפר בשלשת ימי הגבלה ,על כן
אף אותם אשכנזים הנוהגים כשיטה השנייה ברמ"א לא יסתפרו בשני
ימים של ראש חודש אייר וכן במקצת יום ראשון של שלושת ימי
הגבלה כדי שיושלמו ימי האבל לל"ג ימים.
אם ל"ד בעומר חל בשבת יש מקילים להסתפר בערב שבת שהוא
ל"ג בעומר ,אף לשיטת הספרדים.
| | 36
| לבב ימים |
אף בימים אלו מותר לארס נשים שמא יקפוץ אחר ויקחנה .אף כי
אמרו חז"ל )סוטה ב' :(.ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת
ואומרת' :בת פלוני לפלוני' ,עדיין קיים חשש שמא יקדמנו אחר
ברחמים.
ויש לדעת כי כל האמור אינו אלא על פי הפשט ורהיטות הפוסקים
אך לפי הקבלה אין ראוי לישא אישה ולהסתפר ממחרת הפסח עד
שבועות וכן מנהגנו.
גם לשיטת האריז"ל והמקובלים מותר להסתפר החל ממ"ח בעומר
והרמ"ע מפאנו כתב כי גם יום ל"ג בעומר מותר בתספורת ובנישואין.
מי שנהג כשיטת המקובלים ומבקש לנהוג כשיטת ההלכה חייב
לערוך התרת נדרים.
התחדשות
עקב היותם ימים קשים ,הקפידו שלא לחדש בהם בית או בגד וכן
לא לפתוח בעסקים גדולים .אמנם אינם ימים קשים כתשעת ימי
האבל על חורבן בית המקדש שאז המזל קשה ביותר ומי שפונה בהם
לעסקיו אינו רואה סימן ברכה.
בשעת הדחק מותר להתיישב בדירה חדשה וכן לערוך שיפוצים בבית
קיים .אך יידע האדם בנפשו שאלו ימי צער וראוי להשתדל בהם
למעט בשמחה גדולה.
אם כי הזהירו מפני רכישת בתים וחנוכת עסקים חדשים בימים אלו,
אין הדברים אמורים אלא בחוץ לארץ אבל בארץ הקודש שיש בה
משום מצוות ישוב ארץ ישראל ,אדרבה ,טוב וראוי לרכוש דירות
ועסקים אף שאינם למגורים ובכך יקשור את ליבו אל הארץ אשר
עיני ה' אלוקינו בה והיו עיניו וליבו שם כל הימים.
| | 37
| ימי ספירת העומר |
אישה מותרת לחדש בגד אם זקוקה לכך מחמת מצבה המיוחד.
תספורת
מי שמצטער מאוד בגידול השיער מותר להסתפר בראש חודש אייר,
אמנם ,על פי צוואת רבי יהודה החסיד אין ראוי כלל להסתפר בראש
חודש.
יש שהתירו להסתפר בכל ערב שבת ולא נהגו כן.
סנדק מוהל ואבי הבן מותרים על פי הלכה להסתפר לכבוד המצווה
אך לא המביא את הבן אל כסאו של אליהו .על פי קבלה גם אלו
אסורים בתספורת עד ל"ג בעומר.
בכלל איסור תספורת ,האיסור לגלח הזקן וכל שיער אחר שבגוף
למעט ריסי העיניים והגבות .שיער השפם המעכב את האכילה מותר
בגילוח.
מותר לגזוז שיער ארוך המהווה חציצה בין התפילין לראש.
גם נשים וקטנים אסורים בתספורת בימים אלו אם כי התירו לקטנה
המצטערת מחמת שערה וכן לנערה הצריכה לכך לשם שידוך .כמו כן
התירו להסתפר במקום מצווה כחציצה לענין טבילה במקווה או
משום צניעות.
אדם שאירע לו נס וקבע יום משתה ושמחה לדורי דורות ,מותר
להסתפר באותו היום.
התירו להסתפר לצורכי בריאות.
מי שסבור ששערו המגודל גורם לכך שאינו רצוי במקום עבודתו
| | 38
| לבב ימים |
ופרנסתו מתקפחת ,יעשה שאלת חכם.
בהגיע ימי הספירה רבים המבקשים היתרים לקצץ בזקנם אם משום
שלום בית או משום חפצם למצוא חן בעיני חבריהם ,ואינם יודעים כי
בנפשם הדבר ,כי אף בימים כתיקונם בקושי התירו לפגוע בזקן
שהוא מקור שפע וחיי האדם כשם שהזהיר רשב"י :ווי מאן דאושיט
ידוי בדיקנא יקירא עילאה ...לא כל שכן בימים אלו שלאיסור מצטרף
האבל על הסתלקות תלמידי רבי עקיבא.
שירה
בימי ספירת העומר חל איסור להקשיב למוזיקה ולשירה שהן נותנות
שמחה בלב .אף לצאת במחולות אסור ובכלל האיסור אנשים נשים
וטף.
גם אלו הנוהגים לשורר בכל מוצאי שבת ולהנעים זמירות בכל כלי
שיר ישבתו מנגינתם ויגידו הזמירות באמירה .את זמר אליהו הנביא
מותר לשורר.
מצאנו תשובות חלוקות בדבר השאלה אם מותר לאדם לשיר שירים
לקונו בינו לבין עצמו מתוך השתפכות הנפש ,ולדידן אין פסול בדבר
ואדרבה ,אף ראוי ורצוי .כמו כן מותר לזמר תוך כדי לימוד כשם
שאמרו חז"ל )מגילה ל"ב :(.כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה
עליו הכתוב אומר "וגם אני נתתי וגו'" )יחזקאל כ'( וכן אמר רבי
עקיבא )סנהדרין צ"ט :(:זמר בכל יום זמר בכל יום!
את שירי ל"ג בעומר לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי מותר
לשיר במקהלות עם ,וכן אמר הרה"ק רבי יואל מסאטמער ,כי זמר בר
יוחאי ,בהיותו תפילה נוראה ,מותר לשוררו אף בתשעת הימים.
מי שפרנסתו מהוראת חכמת הנגינה מותר לעסוק במלאכתו אף
| | 39
| ימי ספירת העומר |
בימים אלו .גם תשושי נפש שהמוזיקה היא מזורם ,מותרים להקשיב
לה בימי הספירה.
קדושת שבת קודש דוחה את תוגת הימים ומותר לשיר בה שירים
מתוך שמחה וטוב לבב.
שירים של ראש השנה ויום הכיפורים אין ראוי לשיר כלל בימות
השנה וכל שכן בימי ספירת העומר שהם ימי דין ,שכן הם מעוררים
את מידת הדין בעולם.
שהחיינו
מצד הדין מותר לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש בימי ספירת
העומר אך רבים הקפידו שלא לברך בהם שהחיינו כי אם בשבת
קודש וכן נהגו במשפחתנו.
גם האוחזים במנהג זה מותרים לברך שהחיינו על פרי חדש
שמוצאים בפתע פתאום וברי להם בנפשם שלא ייפול עוד תחת ידם.
סכנה
יהודים כשרים הקפידו שלא לטייל על הנהרות והאגמים בימי ספירת
העומר מחמת הסכנה הטמונה בהם .וכן ראוי לכל בר נפש להימנע
מרחיצה בים ומכל נסיעה מיותרת שאינה צורך השעה.
בכלל אמרו ,יזהר אדם בימים אלו מכל דבר שהיציאה הימנו אינה
נהירה כמו הכניסה אליו...
שבת קודש
שבתות של ספירת העומר אין בהם אבל כלל ואדם אוכל בהם לחמו
| | 40
| לבב ימים |
בשמחה וטוב לבב מתוך שבח ושירה לאל אשר שבת ברא.
אפילו ימים קשים כימי הספירה מרכינים ראשם בפני מלך הימים –
שבת קודש .שכן מצינו בחז"ל שמתחילה היו הימים שישה ובאו
בבקשה בפני ריבון העולמים שישים עליהם מלך .אמר הקדוש ברוך
הוא :כל אחד מכם יפריש שישית מעצמו ליום השביעי והוא יהיה
מלך הימים! ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת
מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות ...נמצאת שמחת יום השבת
ממלאת את כל הימים וממתיקה את הדינים שבתוכם.
היה באבא מאיר אומר :השבת בתוך הימים כתמצית מתוקה בכוס
מים! הטעמים של כל רגע ורגע מששת ימי המעשה ,נגזרים מן
השבת שקדמה להם .והיה הוא בצדקותו יודע לפי תחושותיו בשבת
קודש ,מה יארע עימו בכל שעה ושעה מן השבוע הבא עליו לטובה.
מצות
נהגו שלומי אמוני ישראל לאכול עם כל אחת מארוחותיהם בימי
הספירה ,מצות של פסח .בכך הביאו לידי ביטוי את הקושי שלהם
להיפרד מעל המצווה היקרה והאהובה...
בדבר הברכה שראוי לברך על מצות אלו שלאחר הפסח ,באו לידי
מחלוקת האשכנזים והספרדים .בעוד בני אשכנז מברכים עליהן
ברכת המוציא כבימי הפסח ,מברכים עליהן הספרדים מזונות מרגע
שהכניסו חמץ בביתם.
וכך היה מנהגם של זקיננו הבאבא מאיר ורבי אהרן משה פינטו,
מוצאי פסח אחר הבדלה מכניסים חמץ לביתם ומברכים על המצה
'בורא מיני מזונות'.
'
| | 41
| ימי ספירת העומר |
גשמים
גשמים שמפסח ועד עצרת יש בהם כוח רב ומימיהם עתירי סגולות...
כל כך ,שהורה הרה"ק רבי פנחס מקוריץ להסיט הכיפה מהראש בעת
רדתם כדי שינטפו על גבי הקדקוד .גם כדאי להטות הראש אחורנית
שתרעפנה הטיפות לתוך הפה.
וככל שיקרים גשמים אלו ,חביב לאין ערוך גשם של יום ל"ג בעומר
והוא סוד נפלא ...על כן ראוי לאדם להשתדל להתרטב הימנו בראשו
ובפניו.
מנהגי הימים
בימי ספירת העומר נהגו רבים וכן טובים ללמוד בכל יום דף אחד
ממסכתות סוטה או שבועות המכילות כל אחת מ"ט דפים ,ועל ידי
זה ממתיקים את גבורות הימים.
עוד מנהג יקר לעסוק בימים אלו בספר משלי של שלמה המלך עליו
השלום והרבה יראים ושלמים הקפידו ללמוד בשמונה פרקים
להרמב"ם.
כוחו של לימוד הלכות גדול מאוד בימים אלו כיוון שבימי אבלו של
משה נשתכחו שלשת אלפים הלכות והשיבן עתניאל בן קנז בפלפולו
שפלפל מפסח ועד עצרת .על כן מרבים העם מאוד ללון בעומקה של
הלכה באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
כמה ראוי להימלט מן הכעס והקפדנות בימים אלו ולדבר כל דבר
בנחת לכל אדם ובכל עת .גם בביתו לא יטיל האדם אימה יתירה וילך
עם בניו ובני ביתו בשלום ובמישור.
גם יתחזק מאוד במאמר רבי אליעזר במשנה )אבות ב'( 'יהי כבוד
| | 42
| לבב ימים |
חברך חביב עליך כשלך ,ואל תהי נוח לכעוס' .אפילו יכלימוהו בני
אדם יהיה בעיניו אסקופה הנדרסת ולא יקפיד על כבודו .ובזה יתקן
מידה כנגד מידה את פגם הימים בעוון הסתלקות תלמידי רבי עקיבא
שלא היו נוהגים כבוד זה בזה.
והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהינום שכל
הכועס כל מיני גיהינום שולטין בו .על כן יש להימלט מפני הכעס
כמפני אש בפרט בימים אלו החמים ואש הדינים מלהטת ,רשעים
נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה ,אשרי הסבלן המתרחק מן הכעס
ומשיב במענה רך ואין בפיו מרירות כלל כי חיכו ממתקים וכולו
מחמדים.
כ"ו באייר ,ספירת יסוד שביסוד ,הינו יום מסוגל מאוד לתיקון פגם
הברית וכן לתיקון כרת למי שנתחייב כרת מחמת עוונותיו .ודע
שחיוב כרת הוא שיעבור האדם מן העולם בהגיעו לגיל ששים או
ששים ושתיים ואפשר שיפרעו ממנו בממונו שעני חשוב כמת או
בצרות רבות ורעות אחרות החשובות כמיתה .ומי האיש החפץ חיים
אוהב ימים לראות טוב ילך לשוב אל ביתו הרמתה בתשובה ומעשים
טובים אולי יאבה ה' סלוח לו וסר מעליו מר המוות.
ליל כ"ו באייר נשארים אנשים ערים בבתי הכנסיות ועורכים התיקון
מתוך תשובה ותחנונים ובמשך היום עוסקים באמירת פרקי תהילים.
ביום ארבעים לספירת העומר יש מקפידים לאכול מאכלי חלב
שחל"ב בגימטרייא ארבעים ויש בדבר סוד.
במכתבים המשוגרים בימי העומר ,ראוי לציין בראש :כך וכך
למטמוני"ם ,מ"ט מונים.
| | 43
טעמי המצווה
שבע שבועות
קרבן העומר
ניסים ונפלאות
ממחרת השבת
גדרי המצווה
קיום המצווה מעומד
ברוב עם
שעת המצווה
מצווה בו
החייבים והפטורים במצווה
הברכה
מנהגים לספירה
ספירה כהלכתה
טעמי המצווה
כתב בספר החינוך מצווה ש"ו" :מצוות ספירת העומר לספור תשעה
וארבעים יום מיום הבאת העומר ,שהוא יום ששה עשר בניסן ,שנאמר
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה"
)ויקרא כ"ג(.
והמניין הזה חובה ועלינו למנות בו הימים יום יום וכן השבועות,
שהכתוב אמר "תספרו חמישים יום" )שם( ואמר גם כן "שבעה
שבועות תספר לך" )דברים ט"ז( ובפירוש אמר אביי בגמרא במנחות
)ס"ו (.מצווה למימני יומי ומצווה למימני שבועי.
משורשי המצווה על צד הפשט ,לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא
התורה ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל ,וכמו שכתוב "אם
לא בריתי יומם ולילה וגו'" )ירמי' ל"ג( .והיא העיקר והסיבה שנגאלו
ויצאו ממצרים ,כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה וכמו שאמר ה'
למשה "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים
תעבדון את האלוקים על ההר הזה" )שמות ג'( ופירוש הפסוק כלומר:
הוציאך אותם ממצרים יהיה לך אות שתעבדון את האלוקים על ההר
הזה ,כלומר ,שתקבלו התורה שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם
| ספירת העומר |
נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם...
ומפני כן ,כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל
הגדולה שעלו אליה ,נצטווינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד
יום נתינת התורה ,להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד
הנכסף ללבנו כעבד ישאף צל ,וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף
אליו שיצא לחירות ,כי המניין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו
להגיע אל הזמן ההוא .וזהו שאנו מונין לעומר ,כלומר כך וכך ימים
עברו מן המניין ואין אנו מונין כך וכך ימים יש לנו לזמן ,כי כל זה
מראה בנו הרצון החזק להגיע אל הזמן ועל כן לא נרצה להזכיר
בתחילת חשבוננו ריבוי הימים שיש לנו להגיע לקרבן שתי הלחם של
עצרת".
שבע שבועות
בטעם מדוע סופרים דווקא שבע שבועות כתב האור החיים הקדוש:
'כי לא היו ישראל ראויים עוד לנישואין לצד שהיו בארץ הטמאה והיו
לנדה ביניהם והוצרכו לספור ספירת טהרתם שבע שבתות כדרך ז'
נקיים אשר ציווה ה' לזבה' ,וכן מבואר בזוהר הקדוש )ח"ג צ"ז" :(:רבי
אבא ורבי היו הולכים בדרך .אמר רבי חייא :כתיב "וספרתם לכם
ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה" )ויקרא כ"ג ,ט"ו( ,מה
סוד הדבר? אמר לו :כבר ביארו החברים אבל בא וראה :ישראל כשהיו
במצרים היו ברשות אחרות והיו דבוקים בטומאה כאישה זו היושבת
בימי טומאתה .אחר שנימולו נכנסו בנחלת ה' הנקראת ברית וכיוון
שנתאחדו בה פסקה זוהמתם כאישה זו כשפוסקים דמי טומאתה...
אחר שעוצרים הדמים מה כתוב? "וספרה לה שבעת ימים" )ויקרא
ט"ו ,כ"ח( ,כמו כן ישראל כיוון שנכנסו בנחלת ה' פסקה טומאתם
מהם ואמר הקדוש ברוך הוא :מכן ואילך חשבון לטהרה! 'וספרתם
לכם'' ,לכם' דייקא ,כמה דאת אמר' :וספרה לה שבעת ימים'' ,לה'
| | 48
| לבב ימים |
לעצמה ,גם כן 'לכם' לעצמכם .ולמה? כדי להיטהר במים עלאין
קדישין ולאחר מכן להידבק במלך ולקבל את התורה".
'
ודע כי שביעיות ימי ספירת העומר ,שבע ימים ושבע שבועות ,הינם
כנגד שבע המידות הקדושות בהן מופיע ריבון העולמים על ברואיו
וגם כנגד שבעת הרועים שעמדו להם לישראל שהם בעצמם מרכבת
המידות .אברהם אבינו במידת החסד שלו היה מרכבה למידת החסד
העליונה .כאשר הכניס אורחים בצל אוהלו התקוע על אם הדרך
ופתוח לארבע רוחות העולם ,המשיך את מידת החסד אל עולם
העשייה ושם יתד נאמן לבניו להתקרב אל הקדוש ברוך הוא
באמצעות מידה זו .יצחק אבינו בפושטו את צווארו על גבי המזבח
ומסירת נפשו למען קדושת ה' ,הפך מרכבה למידת הגבורה העליונה
והמשיך אותה לתוך חלל העולם למען בניו שיעבדו את השם יתברך
בעוז ותעצומות .וכשנטמן יעקב אבינו כ"ב שנים בבית שם ועבר ולא
נתן לעפעפיו תנומה מתוך אהבת התורה שבערה בעצמותיו ,נעשה
מרכבה למידת התפארת העליונה וגילה את אור התורה הקדושה
בעולם .משה רבינו ,שהינו גיבור החיל המנצח את הנחש ואחוז ברגל
ימין שהוא שורש וראש יניקת הנביאים ,בנצחו במלחמתה של תורה
שבכתב שניתנה אף היא מימין כלשון הכתוב "מימינו אש דת למו"
)דברים ל"ג ,ב'( ,נעשה מרכבה למידת הנצח ,נעימות בימינך נצח.
ואהרן הכהן הגדול בדרכו לרדוף אחר השלום וכן בהיותו שורש
לתורה שבעל פה כלשון הכתוב "שפתי כהן ישמרו דעת תורה יבקשו
מפיהו" )מלאכי ב' ,ז'( ,נעשה מרכבה למידת ההוד .יוסף הצדיק ,הוא
צדיק יסוד העולם ,המרכבה למידת היסוד והקדושה של עם ישראל
ודוד הוא הקטן ,דוד מלך ישראל חי וקיים.
השבוע הראשון של ספירת העומר מכוון כנגד מידת החסד ואברהם
אבינו .היום הראשון שבו כנגד מידת חסד שבחסד והיום השני כנגד
| | 49
| ספירת העומר |
מידת גבורה שבחסד ,בחינת יצחק שבאברהם .היום השלישי כנגד
מידת תפארת שבחסד ,בחינת התורה שבאברהם והיום הרביעי כנגד
נצח שבו .כך הולכים ומונים את שבע המידות שבתוך מידת החסד
עצמה ועוברים לספור את השבוע השני שכולו בחינות המידות
שבמידת הגבורה .שבוע שלישי בתפארת ורביעי בנצח ,חמישי בהוד
ושישי ביסוד והשבוע השביעי רומז כנגד מידת המלכות.
'
טעם נוסף למניין שבע שבועות ,כי הנה התורה נחלקה לשבעה
ספרים כלשון הכתוב" :חצבה עמודיה שבעה" )משלי ט'( ,ואלו הם:
בראשית; שמות; ויקרא; במדבר; דברים; ובמדבר נחלק לשלשה שכן
'ויהי בנסוע' ספר בפני עצמו )שבת קט"ז .(.כמו כן נחלקת התורה
לשבעה חלקים :תורה; נביאים; כתובים; משנה; תוספתא; תלמוד
ואגדה .לקראת קבלת התורה הוצרכו ישראל להכין את נפשותיהם
שבוע ימים כנגד כל חלק וחלק שבתורה.
'
עוד רומזים שבע השבועות לשבעת מיני הטומאה שבני ישראל לא
זכו להישמר מהם בהיותם שקועים במצרים ערוות הארץ ונאלצו
להיטהר מהם לקראת קבלת התורה ,שבוע ימים לכל טומאה .ואלו
הם :טומאת נידה; טומאת זיבה; טומאת יולדת; טומאת מת; נגעי גוף;
נגעי בתים ונגעי בגדים .ימי העומר ממשיכים טהרה על האדם
ועוזרים לו לרחוץ מצואתו ,וכן מבואר בזוהר הקדוש )ח"ג צ"ז" :(:בא
וראה ,כל בר נש שאינו מונה חשבון זה ,אלו שבע שבתות תמימות
לזכות לטהרה זו ,לא נקרא 'טהור' ואינו בכלל טהור ואינו כדאי ליטול
חלק בתורה הקדושה! ומי שמגיע טהור לאותו היום )שבועות(
והחשבון לא אבד ממנו ,כאשר מגיע לאותו לילה ,יש לו לעסוק
| | 50
| לבב ימים |
בתורה ולהידבק בה ולשמור את הטהרה העליונה המגיע לו אותו
לילה"...
'
קרבן העומר
קרבן העומר המגיע ממחרת הפסח בא משעורים .שכן קודם מזכך
האדם את חומרו הרי הוא נמשל כבהמות נדמה ,כלשון הכתוב 'עיר
פרא אדם ייוולד' ומאכלו שעורים שהוא מזון בהמה .גם 'עמר' ראשי
תיבות" :כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עוונותיי ולא
יכולתי לראות ע'צמו מ'שערות ר'אשי וגו'" )תהילים מ'( ,רמז לסיגי
העוונות האופפים את הנפש קודם צירופה בכור הזהב .רק אחרי
שמטפסים שבע שבועות במעלה הר ה' בדי עמל ורוב יזע זוכים לעדן
את החומר הגס ולעלות למדרגת אדם .על כן בשבועות מקריבים
קרבן שני הלחם הבא מן החיטים שהוא מאכל אדם.
וכמה יש לו לאדם להשתדל להינצל ממאכל בהמה ולעלות למדרגת
אדם .שכן מצינו בחז"ל )ילקו"ש בראשית ג'( :בשעה שאמר לו
הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון 'וקוץ ודרדר תצמיח לך' זלגו עיניו
דמעות .אמר לפניו :ריבונו של עולם ,אני וחמורי נאכל באבוס אחד?!
כיון שאמר לו' :בזיעת אפיך תאכל לחם' נתקררה דעתו ...כי הייסורים
הגדולים ביותר לאדם ,הם שהוא נופל ממדרגת המדבר וחוזר להיות
בעל חי הנובר בערימת חציר וחי את ימיו ללא תכלית .התכלית של
האדם היא אור נפשו ושמחת חייו ומה היא התכלית אם לא התורה
הקדושה?! טרם זוכה האדם לתכלית אינו כלל במדרגת במדבר כשם
שהיו ישראל במצרים בגלות הדיבור .חז"ל אומרים )חולין פ"ט :(.מה
אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאלם! יכול אף לדברי
תורה ,תלמוד לומר 'צדק תדברון' .דיבורים שאינם של תורה אינם
נחשבים כלל דיבורים ומי שעוסק אך בהם מותרו מן הבהמה אין
| | 51
| ספירת העומר |
וחשוב כמי שאין לו כוח הדיבור .רק דברי תורה חשובים כדיבורים
והזוכה להם עולה ממדרגת בהמה למדרגת מדבר.
משום כך מביאים את קרבן שני הלחם בחג השבועות מן החיטה ,כי
חט"ה בגימטרייא כ"ב ,כנגד כ"ב אותיות התורה .כי רק אותיות התורה
חשובים כדיבורים המעלים את העוסק בהם למדרגת אדם שראוי לו
להתפרנס מן המזון הנבחר המיועד לנזר הבריאה.
'
ניסים ונפלאות
כמה מעלות טובות לה למצוות ספירת העומר וכמה ניסים ונפלאות
נעשו בגינה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
אמרו חז"ל במדרש )ויקרא רבה כ"ח( :לעולם אל תהי מצות העומר
קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען,
הדא הוא דכתיב" :ונתתי לך ולזרעך אחריך" )בראשית י"ז( ,על מנת
"ואתה את בריתי תשמור" )שם( ואיזה זה? מצות העומר .ריש לקיש
אמר :לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצוות
העומר עשה הקדוש ברוך הוא שלום בין איש לאשתו ,הוי אומר
בזכות קמח שעורים .אמר רבי אבהו ורבי סימון ורבי יהושע בן לוי:
היא שעמדה להם בימי גדעון ,שנאמר" :ויבא גדעון והנה איש מספר
לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שעורים"
)שופטים ז'( ,מהו 'צליל לחם שעורים'? רבנן אמרי :על שצלל עליהם
אותו הדור מן הצדיקים .ובזכות מה ניצולו? בזכות לחם שעורים.
ואיזו זו? מצות העומר .ארשב"נ :היא שעמדה להם בימי חזקיהו ,הדא
הוא דכתיב" :והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח ה' עליו בתופים
ובכינורות ובמלחמות תנופה נלחם בה" )ישעיה ל'( וכי יש מלחמת
תנופה באותו הדור? הוי אומר זו מצות העומר .ורבנן אמרו :היא
| | 52
| לבב ימים |
שעמדה להן בימי יחזקאל ,הדא הוא דכתיב "ואתה קח לך חטים
ושעורים" )יחזקאל ד'( ...ר' לוי אמר :היא שעמדה להם בימי המן
דאמר ר' לוי ,כיון שראה מרדכי את המן בא כנגדו והסוס בידו אמר:
דומה אני שאין רשע זה בא אלא להרגני! והיו תלמידים יושבים
ושונים לפניו .אמר להם :עמדו וברחו שמא תיכוו בגחלתי! אמרו לו:
בין לחיים ובין למוות אנחנו עמך ולא נעזבך! מה עשה? נתעטף
בטליתו ועמד בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא ותלמידיו ישובים
ושונים .אמר להם המן :במה אתם עוסקים? אמרו לו :במצות העומר
שהיו ישראל מקריבין במקדש ביום הזה .אמר להם :עומר זה ממה
בא ,מזהב או מכסף? אמרו לו :משעורין .אמר להם :וכמה הות טימי
דידיה בעשרה קנטרין אמרין ליה סגין בי' מנין .אמר להם :קומו,
דנצחו עשרת מנכון לעשרת אלפים קנטריא דכספא...
גם בדורות מאוחרים יותר ראו ישראל ניסים בזכות מצוות ספירת
העומר והשתדלו בה ביותר.
'
הלכות ספירת העומר
ממחרת השבת
מצוות עשה מן התורה למנות ארבעים ותשעה ימים ,החל ממוצאי
יום טוב הראשון של חג הפסח ועד חג שבועות ,כלשון הכתוב:
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיון הביאכם את עומר התנופה שבע
שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת תספרו חמישים יום וגו'"
)ויקרא כ"ג(.
| | 53
| ספירת העומר |
כתב הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין )פ"ז( :טועים שיצאו מכלל
ישראל בבית שני היו אומרים ,שזה שנאמר בתורה 'ממחרת השבת'
מכוון לשבת בראשית אך מפי השמועה למדו שאינה שבת אלא יום
טוב .וכן ראו תמיד הנביאים והסנהדרין בכל דור ודור שהיו מניפין את
העומר בששה עשר בניסן בין בחול בין בשבת .והרי נאמר בתורה:
"ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה" )ויקרא כ"ג ,י"ד(,
ונאמר" :ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי" )יהושע ה',
י"א(! הרי מוכח כי תיכף למחרת הפסח הקריבו את קרבן העומר שכן
לפניו לא הותר לאכול מן התבואה החדשה .ואם תאמר שאותו הפסח
בשבת אירע כמו שדמו הטיפשים ,היאך תלה הכתוב היתר אכילתם
לחדש בדבר שאינו העיקר ולא הסיבה אלא נקרה נקרה?! אלא מאחר
שתלה הדבר במחרת הפסח הדבר ברור שמחרת הפסח היא העילה
המתרת את החדש ואין משגיחין על אי זה יום הוא מימי השבוע.
'
גדרי המצווה
נחלקו הראשונים האם מצוות ספירת העומר בזמן הזה שאין
מקריבים קרבן העומר ,היא מדאורייתא או מדרבנן .להלכה אנו
מקבלים שהיא מדרבנן ,זכר למקדש.
לנידון זה משמעות מעשית מאוד ,שכדי להבינה יש לדעת מתחילה
מחלקות אחרת בגדרי ספירת העומר :האם ספירת כל שבע השבועות
ביחד נחשבת מצווה אחת ,או שספירת כל יום ויום היא מצווה בפני
עצמה .מה נפקא מינה? ובכן ,אם כל הימים הם מקשה של מצווה
אחת גדולה ,שכח אדם לברך יום אחד ,הפסיד בעצם את המצווה
ושוב אינו רשאי לברך בשאר הימים .אך אם ספירת כל ויום הינה
מצווה בפני עצמה ,גם אם שכח לספור ביום אתמול ,ישוב ויספור
למחרת בברכה.
| | 54
| לבב ימים |
להלכה מחמירים שספירת כל הימים ביחד היא מצווה אחת ,ומי
ששכח לספור יום אחד לא יברך עוד בשאר הימים.
לאור זאת ,אנו באים למשמעות המעשים של הנידון הראשון .אם
ספירת העומר בזמן הזה היא מצוות דרבנן ,הרי שאם בעיצומם של
ימי הספירה יבנה בית המקדש והמצווה תחזור להיות מדאורייתא,
לא יוכל איש לספור בברכה שכן לא זכה לקיים את המצווה
מתחילתה.
למה הדבר דומה? לקטן שנעשה בר מצווה באמצע ימי הספירה.
המצווה שקיים בעודו קטן היא מטעם חינוך בלבד בעוד המצווה
שמקיים בהיותו גדול הינה מעיקר הדין .היות ואת מצווה זו שהיא
מעיקר הדין לא קיים מתחילתה ,אינו רשאי לכאורה לברך בימים
שאחר היותו בר מצווה.
ולמה לא תעלה לו ספירתו בהיותו קטן גם למצוות הספירה שהיא
מעיקר הדין? זאת יש להבין על פי הלכה אחרת :שוטה הפטור מן
המצוות שאכל מצה בליל פסח וקיים בכך מצווה דרבנן ,ובעצם ליל
הסדר חזר ונתפקח ,לא עולה לו המצווה וחייב לחזור ולאכול שנית.
לא ניתן לקיים מצווה דאורייתא כשהחיוב הוא רק מדרבנן.
מצווה לספור שבועות ומצווה לספור ימים .ספר שבועות ולא ימים
לא יצא ידי חובה.
'
קיום המצווה מעומד
מצוות ספירת העומר מתקיימת בעמידה ,ע"ד הכתוב "מהחל חרמש
בקמה" )דברים ט"ז ,ט'( על תקרה 'בקמה' אלא 'בקומה'.
| | 55
| ספירת העומר |
גדר עמידה ,מבואר שאינו תלוי בדבר אחר .אם נשען על גבי שולחן
העמוד ,יש לבחון :עם בהילקח העמוד בפתע ייפול ,אינו נחשב עומד.
מבואר בכתבי האריז"ל )שער הגלגולים הקדמה ט'( ,כי רק איש זכר
נידון בגלגול ,מה שאין כן נקבה שאין לה תקנה על ידי גלגול ,וזהו
'כל זכר לגולגלותם'.
וכתב על זה הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע ,כי הנה מפסח עד עצרת
דנים את הנשמות המגולגלות ,אשר על כן באה מצוות ספירת העומר
כלה"כ 'עומר לגולגולת' ,כי על ידי הספירה מתקנים את הגלגולים.
ולכן נשים פטורות ממצווה זו מחמת שאינם בכלל הגלגול.
וזה לך האות כי כל מצווה שהיא בעמידה ,חיובה על זכרים בלבד ,כי
זכרים מעולם העמידה ונשים מעולם הישיבה .ואלו המצוות שקיומן
בעמידה ונשים פטורות מהן :ע'ומר צ'יצית' ת'פילין ,ר"ת עצ"ת,
והכתוב אומר" :ועצת ה' היא תקום" ,כי קיומן על ידי קימה.
'
ברוב עם
'ברוב עם הדרת מלך' ,על כן מצווה מן המובחר לספור בציבור.
גם מצוות קציר העומר בזמן שבית המקדש היה קיים ,היה נעשה
מתוך עסק גדול .מכל רחבי ארץ ישראל נאספו יהודים לחזות
במעמד הקציר והבאת השיבלים אל בית ה'.
נאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל" )ויקרא כ"ב ,ל"ב( ,ולמדו חז"ל
)ברכות כ"א (:שכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה .כן אמרו
חז"ל )סנהדרין ל"ט (.כל בי עשרה שכינתא שריא.
| | 56
| לבב ימים |
בקרב כל עשרה יהודים שורה השכינה.
כינור של דוד המלך ,עשרה נימים היו ,כי השבח וההודיה לה' ראוי
שתהיה במקהלות .ככלל ראוי לדעת ,כי ככל שהמנין גבוה יותר הוא
נמשך מעולם טמיר יותר .עולם העשרות עומד גבוה מעולם היחידים.
אם עדיין לא התפלל ערבית והגיע למקום שסופרים שם במנין,
יספור תחילה עם הציבור ואחר יתפלל ערבית.
'
שעת המצווה
הזמן הנכון לקיום מצוות ספירת העומר הינו מצאת הכוכבים עד
עלות השחר .ומה טוב להדרך ולברך בתחילת הלילה ממש משום
מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה .חצי שעה לפני הזמן הראוי למצווה,
אין לקבוע מלאכה או סעודה.
על פי מנהגנו ,סופרים ספירת העומר אחר ברכו ולפני עלינו לשבח.
בחוץ לארץ שספירת העומר הראשונה היא ביום טוב שני של גלויות,
סופרים על פי הבעל שם טוב והמקובלים ,אחרי ההגדה של פסח.
המפרשים מסבירים ,כי ברגע שסופרים מתחיל מיד עניין האבלות
והקטנות שאינם עולים בקנה אחד עם השמחה הגדולה והמוחין
דגדלות של ליל הסדר.
'
מצווה בו
מצוות ספירת העומר חלה על כל יחיד ויחיד.
| | 57
| ספירת העומר |
ניתן לצאת ידי חובה גם על ידי שמיעה מאחרים ,אך וודאי ראוי יותר
שיברך ויספור בעצמו .בבית הכנסת נוהגים שהחזן קורא בקול והקהל
קוראים אחריו .לדעת כמה פוסקים וכן מסתבר ,כדי שלא לצאת ידי
חובה מן החזן ,לא די באי כוונה לצאת ,רק נדרשת כוונה הפכית שלא
לצאת .אי לכך יכוונו השומעים במפורש שברצונם לברך ולספור
בעצמם ואחר שיסיים החזן יברך הקהל.
'
החייבים והפטורים במצווה
נשים אינן שייכות במצוות ספירת העומר על פי קבלה ,ולכן נכון
שלא תספורנה כלל .במשפחתנו הייתה קפידה מיוחדת על כך
שנשים לא תספורנה .אשה הסופרת בכל זאת ,וודאי לא תספור
בברכה.
הנוהגות כדעת הרמ"א רשאיות לספור.
קטן קורא ספירת העומר ומברך בשם ומלכות לשם חינוך .בספירתו
אינו יכול להוציא גדול החייב במצווה מעיקר הדין.
אונן לא יספור בלילה וימתין לבוקר .מסירת המת לידי חברה קדישא
נחשבת לקבורה לענין זה שאינו עוד אונן.
'
הברכה
גם לשיטות הסוברות שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן ,מברכים
"אשר קידשנו במצוותיו וציוונו".
| | 58
| לבב ימים |
על ספירת העומר אין מברכים 'שהחיינו' ,משום שיש בה דיני אבלות.
חולה שלא התאפשר לו לספר בלילה ,סופר ביום ,וממשיך לספור
בכל הימים הבאים בברכה .אם גם ביום לא ספר ,סופר בימים הבאים
בלא ברכה.
מי שטעה בספירת העומר ,אינו יכול לספור בשאר הימים בברכה.
טעה בשבועות ולא בימים יצא ידי חובתו וממשיך לספור בברכה.
אדם חשוב שהפסיד לספור בברכה כיוון שהחסיד יום אחד ,ועתה
נשלח לספור לפני העמוד ,מותר לספור בברכה משום כבוד התורה.
לספרדים ראוי להדר בנפשם ולהחמיר יותר בענין זה.
ישתדל להבין את כוונת ברכתו ,וגם יזכור את הספירה המתאימה
לאותו יום בשעת הברכה .חשב בטעות על מספר אחר ורק לאחר
הברכה נזכר בספירה הנכונה ,אינו צריך לחזור ולברך.
אדם צריך לברך בכל פיו כמ"ש 'ימלא פי תהילתך' ,לכן על הפה
להיות ריק בעת הברכה.
'
מנהגים לספירה
נכון לתת לרב או לאדם חשוב לעבור לפני התיבה לספירת העומר.
סגולה יקרה מאוד מקודש הקודשים הרש"ש זי"ע ,להחזיק אצלו
שקית עם מלח בעת ספירת העומר של הלילה הראשון .למלח שהיה
מונח אצלו בשעת הספירה תכונות מופלאות ונחשב קמיע מומחה
נגד עין הרע ,רוחות רעות או מזיקים.
| | 59
| ספירת העומר |
את המלח יחזיק בידו ולא בכיס .ראוי להקפיד שלא יגע המלח
בקרקע .בקהילות שונות נהגו להחזיק המלח גם בספירת שאר
הימים.
קודם קיום המצווה ראוי לקרוא את פרשת העומר ,וכן את חמש
המשניות שמסכת מנחות פרק שישי .אחר יאמר בכוונה רבה את
תפילת 'לשם ייחוד' ובסיום הספירה יאמר "הרחמן הוא יחזיר וגו'".
ידועה שיטתו של בעל הנודע ביהודה כנגד מנהג אמירת 'לשם יחוד'
אך אנו מנהג אבותינו בידינו.
'
ספירה כהלכתה
למרות שהרואה בחלומו שנודה מן השמים או שעשה מלאכה ביום
הכיפורים טעון כפרה ,הסופר ספירת העומר בחלומו לא יצא ידי
חובה וסופר בברכה.
ספירה בכתיבה לא חשובה ספירה.
ספירה בראשי תיבות ,אם שאינה חשובה ספירה כדי לצאת ידי
חובתה ,חשובה על כל פנים ספירה לענין שיוכל לספור בשאר הימים
בברכה.
אם נשאל מהו מנין היום טרם ספר בברכה ,ישיב רק מה היה המנין
ביום אתמול .ביותר מצוי החשש ביום ל"ג בעומר שאנשים מציינים
את שם היום מבלי משים ובכך נכנסים לשאלה אם יכולים לספור
בברכה) .למעשה יש להקל אחר שגם לו נאמר שאמירתו הסתמית
חשובה ספירה ,הרי הוא ספר ימים בלבד בלא שבועות(.
נחלקו הפוסקים האם בית בין דין לכפות אדם על קיום מצוות
| | 60
| לבב ימים |
ספירת העומר.
בכמה עדות נהגו לתלות שלט מיוחד בבית הכנסת המזכיר
למתפללים את מצוות היום וכן מודיע את המספר המתאים.
| | 61
רשב"י לכל
רשב"י ומשה רבינו
ועלי תשוקתו
אור מופלא רום מעלה
תורה בייסורים
טיהר את עיר טבריה
גל של עצמות
האידרא
מנהגי הילולא דרשב"י
שמחת ההילולא
נרות ומדורות
שירי הילולא
חץ וקשת
לקט סגולות
התגלחת
כבוד חכמים
עיניים צופיות
מסירות נפש
חייב אדם לברך על הרעה
שליח עושה שליחותו
רשב"י לכל
כשעמדו בני מירון וצווחו מול בני ציפורי על רצונם לקחת מהם את
מיטתו של רבי שמעון ,הגביהה לפתע המיטה עוף וטסה עד לפתח
המערה המפורסמת במירון .שם יצאה בת קול וקראה :עולו ואתכנשו
להילולא דרבי שמעון! התכנסו יחדיו עליונים ותחתונים ,מלאכים
המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה .להילולא של רבי שמעון...
ובכל שנה טסה המיטה ועליונים ותחתונים מעופפים אחריה
בגעגועים ובת קול מפוצצת באוהלי צדיקים :עולו ואתכנשו להילולא
דרבי שמעון!
כמה אור ושמחה ,געגועים מתפרצים ואשדי דמע לוהטים אופפים
את היום הקדוש הזה' .מה הקדוש ברוך הוא לכל' ,אמר הצדיק רבי
אהרן השני מקארלין' ,כך רבי שמעון לכל!' האור הגדול שגילה שייך
לכל יהודי .שכך אמר רבי שמעון :יכול אני לפטור את כל העולם כולו
מן הדין!
כמה כספו צדיקים ליום זה שהוא לא יום ולא לילה .הנה האור החיים
הקדוש גוהר על ארבע במעלה ההר ורבי אלעזר אזכרי ,השמש
המסתורי מצפת ,מרקד עם דמות עלומה המתגלית מאוחר יותר כרבי
שמעון בר יוחאי ...האר"י הקדוש מנצח על מעגלי הרוקדים ושירו
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
המשתפך של רבי שלמה אלקבץ מתנגן מאלפי פיות עם הזמר
הנבואי של הבן איש חי' ,ואמרתם כה לחי ,רבי שמעון בר יוחאי'...
הוא נגלה לו בעת שרתה עליו רוח הקודש על קברו של בניהו בן
יהוידע...
ישראל אם לא נביאים הם ,בני נביאים הם .רוח של נבואה סוככת על
המוני החוגגים בהילולא הקדושה של מי שהבטיח שלא תשתכח
תורה מישראל ,וכשם שמוכיחים סופי התיבות של שם אביו :כ'י ל'א
תשכ'ח מפ'י זרעו .יוחאי!
מה פשר השמחה הגדולה האוחזת בכל מי שמציג את כף רגלו על
ההר הקדוש? אור השכל והחכמה! 'בשמחה' אותיות 'מחשבה' .רבי
שמעון חשף את מבועי השכל והמחשבה האלוקית .כשהנפש
היהודית באה במגע עם אורות נעלמים אלו ,היא נתקפת עליצות לא
מובנת ופוצחת בריקודים שלא מעלמא הדין .געגועים כנים לאמת
ודמעות שמטהרות ורוחצות את הנפש מזוהמתה" .שלש פעמים
בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'" )שמות ל"ד( ,מאן פני האדון
ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי ,דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי
לאתחזאה קמיה) ...זוה"ק ח"ב ל"ח(.
'
רשב"י ומשה רבינו
אותו יום בשבוע בו חלה ההילולא של רשב"י ,חלה גם ההילולא של
משה רבינו .רבי שמעון היה ניצוץ נשמתו של משה רבינו .אדם
הראשון בא בגלגול במשה ורשב"י השלים את התיקון .הוא חשף את
המסתורין שבכל פסוק ופסוק ואף אמר :מי שאומר שאין בפסוקי
התורה אלא פשט בלבד ,טוב לו שלא נברא משנברא!
| | 66
| לבב ימים |
משום מה מצויינת הילולא דרשב"י בשמחה וריקודים בעוד ההילולא
של משה רבינו היא יום תענית? שכשנפטר משה נשתכחו שלושת
אלפים הלכות ונסתמו מעיינות החכמה .ואילו כשנפטר רשב"י נפתחו
מעיינות החכמה ונתגלו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם ...גם משה
רבינו לא הותיר בנים כמותו ואילו רשב"י הותיר את בנו רבי אלעזר
שהאיר את כל העולם בספר הזוהר.
'
ועלי תשוקתו
'אני לדודי ועלי תשוקתו!' ,פתח רבי שמעון ביום ההילולא' .כל הימים
שהייתי קשור בזה העולם ,התקשרתי בו בבורא העולם בקשר אחד!
משום כך ,כעת 'ועלי תשוקתו' ...שהוא וכל פמליא שלו באים לשמוע
בחדווה מילין סתימין'...
באים שם בתוך רבבות אלפי ישראל וחשים שהאותיות הקדושות
עדיין מרחפות .אש שחורה על גבי אש לבנה ורחמים מופלאים של
צדיק האמת המקיפים בחמלה גדולה כל יהודי .הרה"ק מסאמטמער
הגיע לשם פעם בתשעת הימים ויצא בשיר ובמחול .אמרו לו :תשעת
הימים אסורים בשירה וריקוד ...אמר להם :כאן משיח כבר הגיע!
צדיקים אמרו כי הם מייחלים כל השנה ליום ל"ג בעומר וחשים
החמצה בכל רגע ממנו שחולף .העטרות שנטל אותו היום והסגולות
היקרות שהוא מכיל ,הינן איווי תאוות כל נפש .אשרי מי שזוכה
להידבק בקדושת היום ולהשתטח על הציון עם כל פמליא של מעלה
בהילולא דרשב"י...
'
כמה המו מעיהם של הצדיקים בכל הדורות למשמע תיבות האש:
| | 67
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
רבי שמעון בר יוחאי! גילויים מרעישים אחר התבודדויות ממושכות
וחזיונות לוטי רז בתנומות עלי משכב נכרכו סביב התנא הגדול
שאדרתו הייתה ועודנה מושלכת על המקובלים האמיתיים הדורכים
בעקבות הנביאים .ישועות למעלה מדרך הטבע שצדיקים פעלו בכוחו
ומאמרים פלאיים שנתחדשו אחר היגיעה בספריו ,עשו את קדושתו
הנוראה לאחד מיסודות האמונה.
אבינו רוענו ,הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א ,נפל למשכב
בהיותו ילד קט עד שבליל שבת אחד נדם ליבו הצעיר ורופא העיר
קבע בצער את מותו .אביו הגאון הצדיק המקובל רבי משה אהרן
פינטו זצוק"ל ,לא אבה להשבית את שמחת השבת ממעונו ,וכרבי
מאיר בעל הנס וברוריה אשתו בשעתם שהניחו את בניהם המנוחים
על גבי העלייה עד כלות שבת ,הניח אף הוא את בנו הנפטר בחדר
נעול ונפנה כל כולו לשמוח בשמחת השבת.
בעיצומה של סעודה שלישית פרשה סבתא שתחי' למנוחה ונרדמה
כשדמעתה על לחיה .בו בזמן נפרד הסבא רבי משה אהרון מן השבת
האהובה ומבלי להשתהות רגע ,הועיד את פעמיו אל בית הקברות
שבפאתי העיר ,שם נמצא קברו של זקנו רבי חיים פינטו הגדול .בבכי
משתפך השתטח על הציון ולא זז משם עד שהכריז כי הינו סמוך
ובטוח שזכות זקנו תעמוד לו למצוא את בנו המנוח בחיים!
בצעדים בוטחים שב אל ביתו ועת פתח לרווחה את דלת חדר הנפטר,
נגלה לעיני כל הפלא הנורא :הילד ישב על גבי המיטה ומירר בבכי...
אותו רגע הקיצה סבתא משנתה וסיפרה בהתרגשות על חזיון מדהים
שנגלה לה :בחלומה והנה התנא הגדול רבי שמעון בר יוחאי קרב
לעברה ולוחש על אוזנה :הוסיפי לבנך את השם 'שמעון' ותיכף ישוב
לאיתנו!...
| | 68
| לבב ימים |
אז נוכחו הכול בהתקשרותו העצומה של זקננו רבי חיים הגדול בתנא
הקדוש רבי שמעון בר יוחאי אשר עמדה לו בעת צרה להיענות
לתחינת נינו הנותן דמעות על חלקת קברו להחיות את בנו הנפטר...
'
אור מופלא רום מעלה
היה זה חמישים שנה אחרי חורבן בית המקדש השני .בין השרידים
למשפחת מלכי בית יהודה ,נמצא הנגיד הנכבד יוחאי ,בעל נכסים
ומקורב למלכות אשר ניצל את קשריו הטובים לעזרת אחיו היהודים.
את עיתותיו הקדיש למצוות יקרות כהכנסת כלה ופדיון שבויים אשר
הוציאו את שמו הטוב למרחקים.
חרף עושרו ,שררה בביתו תוגה .שנים רבות חלפו מאז נישא לאשתו,
נכדתו של הלל הזקן ,וה' מנע מהם פרי בטן .את צערו נשא עמוק
עמוק בליבו ,אך בחלוף שנים ארוכות החל נותן דעתו לגרש את
אשתו ולחפש אישה אחרת ,אולי יבנה ממנה .בשפל קול סיפר
לרעייתו על תוכניתו וזו לא התרעמה על דרכיו ולא באה כנגדו
בטרוניה ,רק הצדיקה עליה את הדין ותפסה אומנות אבותיה בתפילה
ותחנונים .ימים ארוכים הצטנפה בירכתי ביתה והורידה כנחל דמעה,
שיראה ה' בעונייה וייתן לאמתו זרע אנשים.
ערב ראש השנה אחד עלה יוחאי על יצועו ובחלומו מצא עצמו בתוך
חורשה מלאה עצים .עיניו סקרו את האילנות המתנשאים לרום והנה
חלקם יבשים ונובלים .בעייפותו נתמך באילן אחד שהתגלה כחרב
ויבש במיוחד ,שדוף ומט לנפול .האם אילן שכזה מסוגל עוד להצמיח
פירות? ...מסבך האילנות הפציעה דמות טמירה אשר זקן צחור יורד
על מידותיה והחלה להשקות את האילנות .היא עברה מאילן לאילן
עד שעצרה על יד האילן עליו נשען יוחאי .אז שלפה צלוחית
| | 69
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
מאמתחתה וזילפה טיפות אחדות על הגזע הצפוד .אותו רגע כמו
עברה רוח חיים באילן הישיש וסרעפותיו הקמלות עטו אדרת
ירקרקה ,שופעת פירות עסיסיים...
נרעש ,הקיץ יוחאי משנתו וסיפר לאשתו את דבר החלום המופלא.
'דעי' אמר לה' ,כי החורשה הגדולה היא הגינה בה גדלות הנשמות .יש
נשמות שמולידות ונותנות פירות ויש נשמות עקרות שאינן מסוגלות
להוליד .האילן שלי היה יבש כל כך שלא היה מסוגל עוד לכלום ,ובא
המלאך הממונה על ההיריון כעת בערב ראש השנה והשקה את
האילן שלי! וסימן זה יהיה בידייך ,כי מכאן ואילך אהיה כעץ שתול
על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא ייבול'...
ליבה של האישה פחד ורחב ויחד עם בעלה הלכה לחלות את פני
התנא הגדול רבי עקיבא ,שיאשר להם את פיתרון החלום' .זה פשר
החלום!' הסכים רבי עקיבא' .הגינה היא גינת הנשמות ובה אילנות
מולידים ואילנות עקרים ...האילן שלך היה עקר ובא המלאך והשקה
אותו מהצלוחית שבידו .תרצה לדעת מה הכילה הצלוחית? דמעות
מלוחות ששפכה אשתך ימים רבים שיחון אותה ה' בפרי בטן! בזכות
דמעותיה של אשתך ,ייוולד לך בן שיאיר את כל העולם!'
בחג השבועות זרחה שמשו של רבי שמעון בר יוחאי.
בעת מלאו לו חמש שנים בלבד ,לקחו יוחאי לישיבתו של התנא
הקדוש רבי פנחס בן יאיר ,שם למד תורה מפי התנאים עד שנעשה
לאחד הגדולים שבהם וסתם רבי שמעון שבמשנה ,רבי שמעון בר
יוחאי .את החכמה הרבה שקיבל מרבותיו העלה על גבי הכתב
והותירה נחלה לישראל עמו ,באינספור הלכות הפזורות במשנה
ובגמרא ובאוצר מדרשי ההלכה' :מכילתא' 'ספרא' 'ספרי'.
בנוסף זכה למה שלא זכו בני דורו ,להיכנס לפני ולפנים ולראות
| | 70
| לבב ימים |
במסתורין של מלך .יחד עם נשמות קדושות מן העולם הבא שירדו
מלובשות בדיוקנאות של חמרים ונוודים בשבילי הגליל ,ותוך
התבודדות ופרישות מדרכי בני אדם ,העלה על הכתב את ספר הזוהר
הקדוש ,על ידו ייצאו ישראל מן הגלות באחרית הימים.
בדרך זו חוצבו מרום המעלות ספרי הזוהר הקדושים והטהורים' :ספר
הזוהר' 'מדרש הנעלם' 'רעיא מהימנא' 'ספרא דצניעותא' ו'תיקוני
זוהר' .בספר תיקוני זוהר ערך רשב"י שבעים תיקונים על תיבה אחת
שבתורה – 'בראשית' .אמרו צדיקים :ספר התיקונים בערך ספר
הזוהר ,כערך ספר הזוהר בערך תורת הנגלה!
שנינו בזוהר הקדוש )ח"ג ע"ט :(.תנא רבי יהודה ,דור שרבי שמעון בר
יוחאי שוכן בתוכו ,כולם זכאים וחסידים ,כולם יראי חטא הם
והשכינה שורה ביניהם ,מה שאין כן בדורות אחרים .משום כך הסודות
מתגלים ואינם מסתתרים .מה שאין כן בדורות אחרים ,סודות עליונים
אינם מתגלים ואותם שיודעים מתפחדים ...שרבי שמעון כשהיה מגלה
סוד של פסוק זה ,עיני כל החברים נבעו מים וכל מה שלימד היה גלוי
וידוע לפניהם ,כמו שכתוב" :פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות"
)במדבר י"ב(.
עוד בזוהר )שם ע"ט :(:אשרי הדור שרבי שמעון בר יוחאי שוכן בו,
אשרי חלקו בעליונים ובתחתונים ,עליו כתוב" :אשריך ארץ שמלכך בן
חורין" )קהלת י'( ,שזוקף ראשו לגלות ולפרש ואינו מתיירא ,כאותו
שהוא בן חורין ואומר מה שבליבו ואינו מפחד .מה הוא 'מלכך'? זהו
רבי שמעון מאריה דאורייתא ,מאריה דחכמתא ,שכשהיו רבי אבא
והחברים רואים לרבי שמעון ,היו רצים אחריו ואומרים" :אחרי ה' ילכו
כאריה ישאג" )הושע י"א(...
פעם אחת ,אחר שגילה לתלמידיו סודות נפלאים ,פתחו כולם בבכייה
)זוה"ק ח"ג רמ"א :(:באו רבי אלעזר ורבי אבא ושאר החברים
| | 71
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
והשתטחו לפניו .אמר רבי אבא :אלמלא לא ניתנה התורה בהר סיני
אלא שהיה הקדוש ברוך הוא אומר' :הא בר יוחאי ,תורתי ומסתוריי!'
די לעולם ...ווי כאשר תסתלק מן העולם ...מי ידליק את מאורות
התורה?! הכול יחשיך מאותו היום ...שהלא עד שיבוא מלך המשיח לא
יהיה עוד דור כדור זה שרבי שמעון שורה בתוכו...
את הסודות הנוראים ביותר גילה רשב"י במהלך ה'אידרא רבא'.
ברשות נשמות הצדיקים והמלאכים החל דורש אז את סדר שיעור
קומה של יוצר בראשית ,על פיו נתייסדו מאוחר יותר ספר עץ חיים
של האר"י הקדוש ושאר ספרי הקבלה.
עשרה תלמידים מנתה החבריא הקדושה אשר הורשתה להיות נוכחת
במעמד הקדוש ולהסכית לסודות הנוראים :רבי שמעון בר יוחאי; בנו
רבי אלעזר; רבי אבא; רבי יהודה; רבי יוסי בן יעקב; רבי יצחק; רבי
חזקיה בר רב; רבי חייא; רבי יוסי ורבי ייסא .שלשה מתוכם נכנסו
לאידרא אך לא יצאו ממנו אחר שנשמתם דבקה במאצילה ולא שבה
עוד .אלו הם :רבי יוסי בן יעקב; רבי חזקיה בר רב ורבי ייסא.
החבריא הקדושה התמקמה בצורת חצי גורן ומכאן ואילך החל רבי
שמעון דורש כמתואר בספר הזוהר הקדוש )ח"ג קכ"ז :(:אמר רבי
שמעון לחברים :עד מתי נשב כולנו בעמוד אחד?! )רמז לעולמות
העליונים שקודם התיקון( .כתוב" :עת לעשות לה' הפרו תורתך"
)תהילים קי"ט( .הימים קצרים ובעלי החוב דוחקים וקוצרי השדה
מועטים המה ועומדים בשולי הכרם ,אינם יודעים ואינם משגיחים
באיזו דרך ילכו ...התאספו חברים לבית הגורן ,מלובשים מגנים
וחרבות ורומחים בידיכם ,הזדרזו בתיקוניכם בעצה ,בחכמה ,בשכל
ובדעת ,במראה ,בידיים וברגליים ,והמליכו עליכם את מי שברשותו
חיים ומוות ,לגזור דברי אמת ,מילים שמלאכים עליונים מקשיבים
להם ושמחים לשמוע ולדעת אותם...
| | 72
| לבב ימים |
ישב רבי שמעון ובכה :אוי לי אם אגלה ,אוי לי אם לא אגלה ...החברים
שהיו שם שתקו .קם רבי אבא ואמר לו :אם נכון בעיני מר לגלות
הסודות אלא שמפחד ,הן כתוב "סוד ה' ליראיו" )תהילים כ"ה(
והחברים יראי ה' המה וכבר נכנסו באידרא פעם אחת ,מהם שנכנסו
ולא יצאו ומהם שיצאו גם כן...
שנינו ,נמנו החברים לפני רבי שמעון ונמצאו :רבי אלעזר בנו; רבי
אבא; רבי יהודה; רבי יוסי בר יעקב; רבי יצחק; רבי חזקיה בר רב; רבי
חייא; רבי יוסי ורבי ייסא .ידיהם נתנו לרבי שמעון ואצבעותיהם זקפו
למעלה ונכנסו בשדה בין האילנות וישבו .קם רבי שמעון ונשא
תפילה ,ישב ביניהם ואמר :כל אחד ישים ידו בחיקי! נתנו ידיהם ואחז
בהם .פתח ואמר" :ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש
ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן" )דברים כ"ז(...
סודות נוראים התגלו באידרא ,בסופו עמד רבי שמעון לדבר לפני ה'
ברוב שמחה והתרגשות כמובא בזוהר )ח"ג קמ"ד :(.בכה רבי שמעון
והרים קולו ואמר :אם במילים שלי שהתגלו כאן ייגנזו החברים בחדרי
העולם הבא ויסתלקו מן העולם ,טוב ויפה הוא ,כדי שלא יתגלו
הסודות לאחד מבני העולם ...שב ואמר :חוזרני בי! שכן גלוי וידוע
לפני עתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין ,שלא לכבודי עשיתי ולא
לכבוד בית אבא ולא לכבוד החברים ,אלא כדי שלא יטעו החברים
בדרכם ולא יבואו בבושת לשערי גן עדן ...אשרי חלקי עימהם לעולם
הבא.
שנינו ,עד שלא היה סיפק בידי החברים לצאת מאותה אידרא ,מתו
רבי יוסי ברבי יעקב ורבי חזקיה ורבי ייסא ,וראו החברים שהיו נוטלים
אותם על כנפי השכינה ,והזכיר רבי שמעון את השם ועמדו המלאכים
במקומם .צווח ואמר :שמא חס ושלום גזירה נגזרה עלינו להיענש כי
נתגלה על ידינו מה שלא נתגלה מיום שעמד משה רבינו על הר סיני,
מה חשיבותי אם כך?! שמע קול :זכאי אתה רבי שמעון ,אשרי חלקם
| | 73
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
שלך ושל חברים אלו העומדים עמך ,שהרי התגלה לכם מה שלא
נתגלה לכל צבא מעלה.
שנינו ,בעוד נתגלו הסודות ,התרגשו עליונים ותחתונים וקול התעורר
במאתיים וחמישים עולמות שהרי דברים עתיקים נתגלו למטה ,ועד
שהיו אלו התלמידים מבסמים נפשותיהם במילים אלו ,יצאה נשמתם
בנשיקה ונקשרה באותה פרסה ונטלו אותה מלאכים עליונים ונסתלקו
למעלה .ולמה אלו? לפי שעוד לא התרגלו להיכנס ולצאת בשלום כמו
האחרים שכבר נכנסו ויצאו.
אמר רבי שמעון :כמה טוב חלקם של אותם שלשה ואשרי חלקנו
לעולם הבא ...יצאה בת קול אחרת וקראה" :ואתם הדבקים בה'
אלוקיכם חיים כולכם היום" )דברים ד'( .קמו והלכו .בכל מקום שהיו
מסתכלים בו ,פשטו ניחוחות .אמר רבי שמעון :שמע מינה שהעולם
מתברך מחמתנו .והיו פניהם מאירות ולא היו יכולים בני העולם
להסתכל בהם.
למדנו ,עשרה נכנסו ושבעה יצאו ,והיה רבי שמעון שמח ורבי אבא
עצוב .יום אחד היה רבי שמעון יושב ורבי אבא עימו .אמר רבי שמעון
מילה וראו את אותם שלשה שהיו מביאים אותם מלאכים עליונים
ומראים להם אוצרות גנוזים וחדרי גן עדן בשביל גודל מעלתם ,והיו
מכניסים אותם בהרים של שמן אפרסמון טהור ...נחה דעתו של רבי
אבא.
'
תורה בייסורים
פעם אחת ישבו רבי שמעון ורבי יהודה ורבי יוסי בכרך אחד שברומי.
פתח רבי יהודה ואמר :כמה נאים מעשיהן של אומה זו! תקנו שווקים,
| | 74
| לבב ימים |
גשרים ,מרחצאות ...רבי יוסי לא השיב על דבריו ,אך רבי שמעון נענה:
כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן! תקנו שווקין להושיב בהן
זונות ,מרחצאות לעדן בהן עצמן וגשרים ליטול מהן מכס .שמע את
הדברים יהודה בן גרים ומיהר לפרסמם עד שנשמעו בבית המלכות
והגזירה לא בוששה לבוא :רבי יהודה שעילה ,יתעלה! רבי יוסי
ששתק ,יגלה לציפורי! ורבי שמעון שגינה ,יהרג!
הדברים גונבו לאוזני רבי שמעון וטרם יבואו השוטרים לאוסרו מיהר
וטמן עצמו יחד עם בנו בבית המדרש .איש לא ידע את מקום
מסתורו ,לבד אשתו הצדקנית שהייתה מביאה לשם מידי יום לחם
ומים כדי שישבעו הוא ובנו .יום אחד אמר רבי שמעון לבנו :נשים
דעתן קלה .אם יתפסו הרומאים את אמך ויכריחו אותה לגלות את
מקום מסתורנו ,לא תעצור כוח ותסגיר אותנו .הבה נסתתר במקום
אחר .הלכו ונטמנו במערה אחת מחוץ לישוב.
נעשה להם נס ונברא להם בין לילה עץ חרוב שדרכו לגדול שבעים
שנה וכן מעיין מים להרוות את צימאונם .בשבתות נעשה להם נס
אחר והחרוב הפך לתמר .כדי שלא יבלו בגדיהם אותה התקופה,
השילו אותם מעליהם ונתכסו עד למעלה מצוואריהם בחול והיו
ממיתים עצמם באוהלה של תורה .רק בעת התפילה התכסו
במלבושיהם ותיכף חזרו להיטמן בחול עד שהעלה גופם חלודה.
'
תמהים רבים :כיצד הותר להם לזון מן החרוב והתורה מצווה "שלש
שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" )ויקרא י"ט(? יש מתרצים על פי
המעשה ברבי שמעון בן חלפתא שהיה הולך בדרך ופגעו בו כפירים
רעבים לטרף .אמר" :הכפירים שואגים לטרף" )תהילים ק"ד( ונפלו לו
מן השמים שני נתחי בשר .באחד כילו השחלים את רעבונם ואת
משנהו הותירו .לקחו רבי שמעון ובא לו אצל החכמים :בשר זה טמא
| | 75
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
הוא או טהור? אמרו לו :אין דבר טמא יורד מן השמים!
הרי כי דבר הנופל מן השמים הינו בחזקת כשר .משום כך הותר להם
לאכול מן החרובים אף שלא מלאו להם עדיין ארבע שנים.
אמנם ,התשובה האמיתית לשאלה ,כי איסור ערלה נאמר רק
באילנות הגדלים במקום יישוב ואילו רבי שמעון ורבי אלעזר
הסתתרו במדבריות שם כל האילנות מותרים.
עוד מקשים המפרשים על דבריו של רבי שמעון שאמר בערוב ימיו
שמעולם לא נכשל באי אכילת שלש סעודות בשבת .וכי כיצד היו לו
שלש סעודות במערה? אלא כוונת רבי שמעון הייתה שלא הפקיע
עצמו מן המצווה במקום שניתן היה לקיימה.
'
אותם ימים שהיו רבי שמעון ובנו נטמנים במערה היו תלמידי
החכמים שבבית המדרש שרויים בצער .שאלות רבות היו להם לשאול
אך המאור הגדול הלך מהם ונטמן במקום לא ידוע .יום אחד עסקו
התלמידים בקללות שבתורת כוהנים ושבמשנה תורה ואמרו :קללות
שבתורת כוהנים כנגד בית ראשון ושבמשנה תורה כנגד בית אחרון.
קללות שבתורת כוהנים יש בהן הבטחות ואהבת הקדוש ברוך הוא
לעם ישראל כמו שכתוב "וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'" )ויקרא כ"ו,
מ"ב(" ,ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'" )שם מ"ד( ואילו
קללות שבמשנה תורה אין בהן לא הבטחות ולא נחמות .מדוע? לא
ידעו התלמידים והצטערו .קם רבי יהודה בר עילאי ואמר :חבל שברח
בר יוחאי ואין מי שיודע את מקומו ואם יודע אינו יכול לגלות...
יום אחד השכים רבי יוסי בר יהודה וראה להקה של עופות ויונה אחת
שמחזרת אחריהן .קם על רגליו וקרא :יונה ,יונה ,נאמנת את עוד
מימות המבול וכנסת ישראל משולה בך ,לא נאה ולך יאה להישלח
| | 76
| לבב ימים |
אל בר יוחאי ,אל המקום שהוא מסתתר שם! ...סבה היונה על עקביה
ועמדה לפני רגליו של רבי יוסי .כתב לה רבי יוסי פתק אחד ואמר מה
שאמר ונטלה היונה הפתק בפיה וטסה עד למקום מושבו של רבי
שמעון ותחבה הפתק בכנף בגדו .קרא רבי שמעון בפתק ובכו הוא
ורבי אלעזר בנו .אמר :בוכה אנוכי על ריחוקי מן החברים ועל סודות
יקרים אלו שלא נתגלו להם ...מה יעשו הדורות האחרונים אם ישגיחו
בכך שבקללות האחרונות אין ולו תקווה או נחמה אחת?...
אדהכי והכי בא אליהו ומצא לו לרבי שמעון בוכה .אמר לו :בשליחות
אחרת הייתי ושלחני הקדוש ברוך הוא אליך להפיג צערך .אהה רבי!
לא הייתה השעה ראויה לגלות לצדיקים דברים אלו ,אבל כך אמר
קודשא בריך הוא!...
אחר שערך רבי שמעון התשובה עבור החברים ,כתב פתק לעיתות
ערב ושם בפי היונה וזו הלכה וטסה עד לרבי יוסי שעוד ניצב על
מקומו ועיניו צופיות ...כיוון שראה אותה ,אמר רבי יוסי :יונה ,יונה!
כמה נאמנת את מכל עוף השמים .קרא עליה" :ותבוא אליו היונה
לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" )בראשית ח'( .נטל את הפתק
ובא לו אצל החברים והראה להם .שח להם את השתלשלות הדברים
והיו תמהים ומשתאים .בכה רבי יהודה ואמר :אהה! אף על גב שאין
יודעים מקומו של רבי שמעון" ,מקום שיפול העץ שם יהוא" )קהלת
י"א( .במקום שבר יוחאי נמצא בו ,כל החברים עימו ומתעוררים הימנו
ולומדים מתורתו .אשרי חלקו של בר יוחאי שהקדוש ברוך הוא עושה
עימו ניסים והוא גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים ועתיד להיות ראש
לכל הצדיקים היושבים בגן עדן ...ויקבל פני שכינה וישתעשע עם
הצדיקים ויאמר להם" :בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו"
)תהילים צ"ח(.
'
| | 77
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
בתום שתים עשרה שנים של עסק התורה ולימוד מפי אליהו הנביא,
יצאו רבי שמעון ובנו מן המערה .נגד עיניהם נגלו שדות עשויות
תלמים תלמים וביניהם עמלי יום העובדים את האדמה בזיעת אפם.
תמהו :כיצד מניחים אלו חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?! כל היכן
שנתנו עיניהם מיד נשרף .יצאה בת קול ואמרה להם :להחריב עולמי
יצאתם? חיזרו למערתכם! חזרו ונטמנו במערה עוד שנים עשר
חודשים .אמרו :משפט רשעים בגיהינום שנים עשר חודש ...כחלוף
הזמן הזה יצאה בת קול ואמרה :צאו ממערתכם!
נרעשים המפרשים :כיצד קראו צדיקים אלו על עצמם 'משפט
רשעים בגיהינום וכו'' ,הלא רשב"י בעצמו אמר )סוכה מ"ה :(:ראיתי
בני עלייה והן מועטין ,אם אלף הן אני ובני מהן ,אם מאה הם אני ובני
מהן ,אם שנים הן אני ובני! אלא שרבי שמעון היה ניצוץ נשמתו של
אחיה השילוני שבשעתו חתם למראית עין על כל ישראל לשמוע
בקול ירבעם בן נבט ואפילו לעבוד עבודת כוכבים והוצרך לשוב
בנשמת רשב"י כדי להיתקן .כנגד עיבור נשמה זה קרא רשב"י:
'משפט רשעים בגיהינום'.
הנביא אחיה גם היה שכיח אצל אור שבעת הימים הבעל שם טוב
הקדוש ולימד אותו חכמות נעלמות .ואצל זקננו רבי חיים פינטו
התרחש פעם מעשה נורא ,שבעת לימוד בספר הזוהר באישון ליל,
נשמט הספר מידו על רגליו ויחרד האיש ויילפת ולא נחה דעתו עד
שגזר על משמשו להכותו במקל עד זוב דם .אחר אותן מכות מהן לא
התאושש ימים רבים ,הבחין אחד מבני הבית בנוכחותו של מאן דהוא
בחדרו של רבי חיים .כששאלו אותו לזהותו של אותו אדם ,השיב:
היה זה אחיה השילוני...
'
כיוון שגמר רשב"י התיקון ,יצא והתיישב על פתח המערה .ראה צייד
| | 78
| לבב ימים |
שפורש מכמורות לצוד ציפורים וציפור אחת מתקרבת מרחוק אך בת
קול יוצאת :תינצל! וחולפת הציפור ונחלצת מן הפח .קרבה ציפור
אחרת ובת קול יוצאת :תילכד! וכבר כנפיה אחוזות ברשת והיא
נופלת לידיו של הצייד .אמר רבי שמעון :אם ציפור אינה נלכדת טרם
מכריזים כך משמים ,אדם על אחת כמה וכמה .ומה לי עוד לחשוש
מן הרומיים?! יצא לרחוב ושמע שמת קיסר ונתבטלה הגזירה...
מכאן ואילך ,כל היכן ששרף רבי אלעזר בכוח קדושת עיניו ,נתן רבי
שמעון את עיניו הטובות וריפא .אמר לבנו :די לעולם אני ואתה!...
ערב שבת בין השמשות ראו זקן אחד רץ בשוק ובידיו שני בדי
הדסים .שאלו אותו :אלו ,למה לך? השיב להם :לכבוד שבת! ולמה
שניים? אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור! אמר רבי שמעון לרבי
אלעזר :ראה נא כמה חביבות מצוות על ישראל ...אותה שעה
נתיישבה דעתם.
'
ורבי פנחס בן יאיר ,חמיו של רשב"י ,מתגעגע אחר חתנו ונכדו ואינו
יודע היכן הם .יום אחד הוא צועד על חוף ים כנרת בלוויית תלמידיו
ופוגש ברבי רחומאי הישיש שעיניו כבר כהו מראות .אמנם ,חרף
עיוורונו ,צופיות עיניו של רבי רחומאי למרחקים ורואות מה שאין
איש רואה ...אומר לרבי פנחס בן יאיר :וודאי שמעת שלרבי שמעון בר
יוחאי חברנו מרגלית טובה ומיוחדת במינה ...התבוננתי באותה
מרגלית והנה היא מבהיקה כצאת השמש בגבורתו ומאירה לכל
העולם .והאור שיוצא ממנה ,הוא עומד מן הארץ עד לרקיע ומאיר
לכל העולם! והנה המאור הזה כולו כלול בביתך ,שהלא חתן בתך
הוא ,ומן המאור יוצא מאור אחר דקיק ומאיר גם כן לכל העולם ...הוא
רבי אלעזר נכדך .אשרי חלקך! צא בני ,צא ,לך בעקבות המרגלית
המאירה את העולם כי השעה עומדת לך!...
| | 79
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
רבי פנחס מקשיב משתאה לדבריו של הזקן ויורד יחד עם תלמידיו
בספינה בכנרת .בתוך כך מבחין בצמד ציפורים המעופפות אליו
ממרחקים .ציפורים! ציפורים! קורא לעברן ,ראיתן את המקום שבר
יוחאי שוהה בו? עוצרות הציפורים ממעופן וחגות מעליו .דוחק בהן:
ציפורים! ציפורים! לכו והשיבו לי! פורחות ממנו הציפורים וטסות
ויורדות לים ...עד שלא מספיק לעלות מן העבר השני של הכנרת והנה
הציפורים טסות לעברו ובמקורה של אחת מהן פתק .ובפתק? פיתקא
מן השמים שבר יוחאי כבר יצא מן המערה ורבי אלעזר בנו עימו...
אץ רבי פנחס לפגוש ברבי שמעון ומצא אותו מלא חלודה ופצוע מכף
רגל ועד ראש .השהות הממושכת בעפר הסבה לגופו נזקים גדולים
וסדקה את כל עורו .הבהיל אותו לבית המרחץ שבחמי טבריה והיה
סך את גופו ועיניו יורדות דמעות והדמעות המלוחות נכנסות בפצעים
הפעורים וצורבים את רבי שמעון ...סבא! סבא! מה לך בוכה? שאל
רבי שמעון ורבי פנחס גנח :אוי לי שראיתיך בכך ...שחק רבי שמעון:
אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך!
שעד שלא ברח רבי שמעון היה רבי שמעון מקשה קושיה אחת ורבי
פנחס משיבו בשנים עשר תירוצים ואילו עכשיו רבי פנחס מקשה
קושיה אחת ורבי שמעון דוחה אותו בעשרים וארבע תשובות ...כל כך
חכמה ודעת קנה רבי שמעון בלימוד התורה מתוך הדחק בין רגבי
העפר.
'
טיהר את עיר טבריה
אמר רבי שמעון :כיוון שנעשה לי נס ויצאתי בשלום ,אגמול חסד עם
העיר טבריה .שכך מצאנו ביעקב אבינו שאחר שזכה להגיע לארץ
ישראל שלם בגופו ,בממונו ובתורתו ,מיד "ויחן את פני העיר"
)בראשית ל"ג ,י"ח( ,שתיקן להם מטבע לבני העיר ,או שווקים
| | 80
| לבב ימים |
ומרחצאות לפי שיטות אחרות .שאל את בני טבריה :כלום יש אצלכם
דבר הצריך תיקון? אמרו לו :מקום אחד יש אצלנו שהוא בספק
טומאה ויש להם צער לכוהנים הנדרשים להקיף את המקום בדרכם.
מכיוון שבית קברות גמור לא ניתן לטהר ,הלך אצל וותיקי העיר
וביקש לדעת אם ידוע להם שאין המקום בית קברות .היה שם ישיש
אחד שסיפר שכבר בשנים עברו טיהר רבן יוחנן בן זכאי את אותו
מקום על ידי תורמוסי תרומה שקצץ שם ,ורק במשך הזמן נפלו שם
הרוגים אחרים וטימאו המקום .הלך גם רבי שמעון בר יוחאי והחל
זורה תורמוסין וכל מקום שהיה שם מת ,צף המת על פני הארץ וראו
הכול היכן קבור .ולמה תורמוסין? אלא שתורמוסין אינם נתקנים עד
שישלקום שבע פעמים ,רמז לטמא מת שאינו נטהר אלא על ידי
הזאת שבעה.
כותי אחד רשע ראה במעשיו המופלאים של רבי שמעון ונתקנא
ביותר .אמר :אני אכשילו ואציגו ללעג וקלס ...באישון ליל פתח את
קברו של גוי אחד וטמן אותו בלאט באחד השווקים שכבר טיהר רבי
שמעון .למחרת בא אצל רבי שמעון והתגרה בו :רבי ,האם טיהרתם
שוק זה? הן! השיב רבי שמעון .אמר הכותי :ואני אראה לך שיש בו
קבר אחד שלא גילית ...צפה רבי שמעון ברוח הקודש מה עשה אותו
כותי ,גזר ואמר :העליונים ירדו והתחתונים יעלו! תיכף קם המת
מתוך קברו והכותי ההמום נשמט לאחוריו פגר.
גם סבא אחד שמצא מקום להלעיז על מעשיו של רבי שמעון הפך
לשוכן עפר .הוא אמר :טיהר בן יוחאי בית הקברות! כביכול ,טיהר את
שלא היה ניתן .אמר רבי שמעון :לו לא היית עימנו בשעה שטיהרנו,
או שהיית עימנו אך לכל הפחות התנגדת ,ניחא .כיוון שהיית והסכמת
ועתה אתה מרנן ,יאמרו 'תלמידי חכמים אינם מפרכסים זה את זה?!'
נתן עיניו בו והלך מן העולם.
'
| | 81
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
גל של עצמות
אחר כך יצא רבי שמעון בר יוחאי לרחוב ומצא את יהודה בן גרים,
אותו שמחמתו נאלץ לברוח אל המדבר ,מהלך מולו .אמר :עדיין ישנו
לזה בעולם? נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות .פירש רש"י' :כמת
שנרקב בשרו ונפל מזמן הרבה' .בשביל מה? אלא שפחד רבי שמעון
בר יוחאי פן יתעוללו הגויים עלילות ברשע על היהודים שהם הרגוהו,
הפך אותו לרקב עצמות שיחשבו שמת זה מכבר.
בספרי הקבלה מבואר ,כי רבי שמעון בר יוחאי התבונן בנקודת
הקדושה המחייה את אדם רע זה ,על פי היסוד המבואר כי 'ואתה
מחיה את כולם' ,שאין דבר בעולם החי בעצמו מבלי ניצוצות של
קדושה המקננים בו .כיוון שראו הניצוצות את הצדיק ,תיכף ברחו
משבי הקליפה בסוד 'חיל בלע ויקיאנו' והרוע הדבוק בהם מת .זו
הכוונה' :גל של עצמות' כמי שאומר' :גילוי של העצמות' .וזו אף
כוונת רש"י הקדוש' :כמת שנרקב בשרו ונפל מזמן הרבה' ,כי על ידי
שאיבת הניצוצות נתגלה שהרוע מצד עצמו מת מעיקרו ואין לו חיים
כלל בלעדי ניצוצות הקדושה שגלו בו.
'
האידרא
ביום פטירתו של רשב"י התרחש המעמד הגדול והנורא הנקרא
'אידרא זוטא' .היה זה דרוש גדול בסודות הקבלה בדומה לאידרא
רבא אך קטן ממנו ,והוא נאמר בפני מעט התלמידים שנשארו מזמן
האידרא רבא .כה זכים וספיריים היו הסודות עד שטס רבי שמעון על
אברתם ונסתלק עימם למרומים .וכך שנינו בספר הזוהר )אידרא
זוטא(:
| | 82
| לבב ימים |
אותו היום שביקש רבי שמעון להסתלק מן העולם והיה מסדר דבריו,
התכנסו החברים לביתו ועמדו לפניו רבי אלעזר בנו ורבי אבא עם
שאר החברים והיה הבית מלא .זקף רבי שמעון עיניו וראה שנתמלא
הבית ,בכה ואמר :בימים קדמונים חליתי ונפלתי למשכב והיה רבי
פנחס בן יאיר לפני ,ועד שביררתי לי מקומי בגן עדן אצל אחיה
השילוני ,האריכו לי ימים עד עכשיו .ומשעה שחזרתי לעולם סחרה
אש סביבותיי ולא נפסקה לעולמים ולא היה יכול אדם להיכנס לביתי
ללא רשותי ...וכעת רואני שנפסקה האש והנה הבית מלא...
עודם יושבים פקח רבי שמעון עיניו וראה מה שראה וחזרה האש
להקיף את הבית .יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר ורבי אבא בלבד בעוד
שאר החברים ישובים בחוץ .אמר רבי שמעון לרבי אלעזר :צא וראה
אם רבי יצחק ישנו שהלא אנוכי ערבתי לו ...אמור לו שיצווה לביתו
וישוב אלי ,אשרי חלקו!
שפעם אחת נסו צלליו של רבי יצחק ונטה למות .בא לו אצל רבי
שמעון ורבי שמעון ראה את מלאך המוות מרקד אחריו .ציווה עליו
לצאת והעמיד את רבי אלעזר בנו בפתח לבל יניחו להיכנס .ביקש
רבי שמעון מן הקדוש ברוך הוא שייתן לו את רבי יצחק ויצאה בת
קול ואמרה :הרי הוא שלך ותביאהו עמך כשתחזור לשמים לשכון
כבוד בכיסאך! אמר רבי שמעון :וודאי! אותו רגע נמלט השטן מן
הפתח בקוראו :אין אפילו ניצוץ אחד של דין במחיצתו של רבי
שמעון...
קם רבי שמעון וישב ושחק ושמח .אמר :היכן הם החברים? קם רבי
אלעזר והכניסם וישבו לפניו .זקף רבי שמעון ידיו והתפלל תפילה
והיה שמח ואמר :אותם חברים שנכחו באידרא רבא ישהו כאן! יצאו
כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ,רבי אבא ,רבי יהודה ,רבי יוסי ורבי חייא.
אדהכי והכי נכנס רבי יצחק .אמר לו רבי שמעון :כמה טוב חלקך! כמה
שמחה הנך צריך להתמלא ביום שכזה ...ישב רבי אבא אחורי כתפיו
| | 83
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
ורבי אלעזר לפניו .אמר רבי שמעון :הן עתה עת רצון ואני משתוקק
להיכנס לעולם הבא בלא בושה ,והרי דיבורים קדושים שלא גיליתי עד
עכשיו ,אני חפץ לגלות בפני השכינה ,כדי שלא יאמרו שבחיסרון
הסתלקתי מן העולם ...עד עכשיו נצורים היו בליבי כדי להיכנס עימם
לעולם הבא ...וכך יהיה סדר הדברים :רבי אבא יכתוב; רבי אלעזר בני
ילמד וישנן ושאר החברים יהרהרו בליבם!
מיד קם רבי אבא מאחורי כתפיו של רבי שמעון ורבי אלעזר התיישב
לפניו .אמר לו :קום בני! שאחר צריך לשבת במקום זה ...קם רבי
אלעזר .מי היה האחר? נשמת צדיק מן עולם העליון שבאה להקשיב לסודות
הנפלאים.
התעטף רבי שמעון וישב ופתח ואמר" :לא המתים יהללו יה ולא כל
יורדי דומה" )תהילים קט"ו(' ,לא המתים יהללו יה' ,כך הוא בוודאי,
אותם הנקראים מתים ,שהרי הקדוש ברוך הוא נקרא חי והוא שורה
בין אותם הנקראים חיים ולא עם אותם שנקראים מתים .בסופו של
אותו פסוק כתוב' :ולא כל יורדי דומה' ,שכל אותם הנוחתים לדומה,
בגיהינום יישארו .שונים אותם הנקראים חיים ,שהקדוש ברוך הוא
חפץ ביקרם!
אמר רבי שמעון :כמה אחרת שעה זו משעת האידרא רבא .שבאידרא
רבא נכח הקדוש ברוך הוא עם מרכבותיו ,ואילו כעת ,הרי הקדוש ברוך
הוא כאן עם כל הצדיקים שבגן עדן ...והקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם
של הצדיקים יותר מיקרו שלו ,כשם שמצינו אצל ירבעם שלמרות
שהיה עובד ומקטר לעבודה זרה האריך לו הקדוש ברוך הוא אף ,אך
כיוון ששלח ידו לעבר עידו הנביא ,תיכף נתייבשה ידו .על שעבד
עבודה זרה לא נתייבשה ידו ,אלא על ששלח ידו לעבר עידו הנביא...
וכעת חפץ הקדוש ברוך הוא בכבודנו ובאו עימו כל נשמות הצדיקים.
אמר :הנה רב המנונא סבא כאן וסביבו שבעים צדיקים חקוקים
| | 84
| לבב ימים |
בעטרות ומאירים מזיו עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין ,והוא בא
לשמוע בשמחה דברים אלו שאני עתיד לגלות.
עודו יושב ,אמר :הנה רבי פנחס בן יאיר הגיע ,תקנו לו מקום!
הזדעזעו כל החברים שהיו שם וקמו וישבו בירכתי הבית .רק רבי
אלעזר ורבי אבא נשארו לפניו .אמר רבי שמעון :באידרא רבא היו כל
החברים אומרים ואני בתוכם .כעת אומר לבדי וכולם יקשיבו לדבריי,
עליונים ותחתונים ,אשרי חלקי יום זה!
פתח רבי שמעון ואמר" :אני לדודי ועלי תשוקתו" )שה"ש ז'( ,כל
הימים שהייתי קשור בעולם הזה ,הייתי קשור בו בקדוש ברוך הוא
בקשר אחד ,ומתוך כך ,כעת 'ועלי תשוקתו' ,שהוא וכל פמליא קדישא
שלו באו לשמוע בחדווה מילין סתימין...
היה רבי שמעון הולך ומגלה סודות נעלמים מעולמות טמירים
ומכוסים עד שאמר :באידרא רבא לא גיליתי הכול והיו הדברים
סתומים בלבי עד עכשיו ...כל דברי האידרא יאים וכולם דיבורים
קדושים שאינם נוטים ימין ושמאל ,כולם סודות נעלמים שנתגלו
לאלו שכבר נכנסו ויצאו ,וכל דבריי כך הם ,ועד עכשיו היו כמוסים
בלבי מפחד לגלותם ועכשיו הרי נתגלו ..וגלוי וידוע לפני עתיקא
קדישא ,שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי ,אלא כדי שלא
אכנס בחיסרון בפלטרין של מלך ...ועוד ,שראיתי את הקדוש ברוך הוא
וכל אותם צדיקי אמת נוכחים על ידי ומסכימים על דבריי ...שהלא
חזיתי את כולם שמחים בהילולא שלי וכולם מזומנים לעולם הבא
לקחת חלק בשמחתי .אשרי חלקי!
אמר רבי אבא :כשסיים לומר דברים אלו המאור הקודש ,המאור
העליון ,בכה ושחק .הוא ביקש לגלות סוד אחד ואמר :בדבר זה
הצטערתי כל ימי וכעת אין מניחים אותי לגלות! התחזק וישב והיו
שפתותיו דובבות והשתחווה שלש פעמים ולא היה יכול אדם להסתכל
| | 85
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
במקומו ,כל שכן בו עצמו .אמר :פה ,פה שזכית לכל זאת ,לא יבשה
נביעתך ומימיך יוצאים ואינם פוסקים ,עליך אני קורא" :ונהר יוצא
מעדן" )בראשית ב'( וכתיב "וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו" )ישעי'
נ"ח(...
את הסודות הנוראים חתם רבי שמעון בפסוק "כי שם ציווה ה' את
הברכה חיים עד העולם" )תהילים קל"ג( .אמר רבי אבא :לא סיים
בוצינא קדישא לומר 'חיים' עד שנסתמו דבריו .והייתי מבקש לכתוב
עוד ולא שמעתי עוד כלום ...ולא יכולתי לזקוף ראשי מגודל האור
ועיניי לא יכלו להסתכל .אדהכי הזדעזעתי .שמעתי קול קורא ואומר:
"אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" )משלי ג'( .שמעתי קול
אחר" :חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד" )תהילים כ"א(.
ממשיך רבי אבא :כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היו
יכולים לגשת אליו מחמת האש האופפת .נפלתי על הארץ וגעיתי
בבכייה .אחר שהלכה האש ,ראיתי את המאור הגדול קודש הקודשים
שהסתלק מן העולם ,מעוטף בטליתו ,שוכב על ימינו ופניו שוחקות...
קם רבי אלעזר בנו ונטל לידיו ונשקן ואני לחכתי את העפר שתחת
רגליו ...בקשו החברים לבכות ולא יכלו לדבר .עד שפתחו בבכייה ורבי
אלעזר בנו נפל שלש פעמים ולא יכל לפצות את פיו ...לבסוף פתח
ואמר :אבא ,אבא! שלש היו וחזרו אחת ...כעת ינועו חיות הקודש,
ציפורים טסות ושוקעות בנקב הים הגדול וכל החברים שותים דם...
קם רבי חייא על רגליו ואמר :עד עכשיו היה המאור הגדול מתבונן בנו
ומשגיח עלינו ,כעת אין השעה ראויה אלא להשתדל בכבודו! קמו רבי
אלעזר ורבי אבא ונטלוהו במיטתו.
מי ראה את שאון החברים וכל הבית המדיף ריחות בשמים ...הוציאו
את מיטתו ולא התעסקו בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא .באו גיבורים
ובעלי מלחמה של כפר ציפורי וביקשו לקחת המיטה אליהם והיו בני
| | 86
| לבב ימים |
מירון צווחין אגודות אגודות מחשש שלא יקבר אצלם .אחר שיצאה
המיטה ,התרוממה באוויר והייתה אש מלהטת לפניה .שמעו בת קול:
עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון! "יבוא שלום ינוחו על
משכבותם" )ישעי' נ"ז(.
כאשר נכנסה המיטה למערה ,נשמע קול במערה' :זה האיש מרעיש
הארץ מרגיז ממלכות ,כמה פיות של מקטרגים נסתמים ביום זה
ברקיע בגינך ,זהו רבי שמעון שהקדוש ברוך הוא משתבח בו בכל יום,
אשרי חלקו בעליונים ובתחתונים ,כמה גנוזות עליונות נצורות לו,
עליו נאמר" :ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין" )דניאל
י"ג('.
'
מנהגי ל"ג בעומר
עיצומו של יום
ביום ל"ג בעומר מרבים בשמחה כיוון שבו ביום פסקו תלמידי רבי
עקיבא למות .גם סמיכת חמשת התלמידים הנותרים על ידי רבי
עקיבא התקיימה ביום זה.
על פי המסורת זהו גם יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי ,בו
נסתלק מן העולם מתוך גילוי סודות התורה שלא גילה כל ימיו.
בל"ג בעומר אף החל המן לרדת להם לישראל בהיותם במדבר
| | 87
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
ומשום כך הוא אוצר בתוכו סגולות גדולות לפרנסה.
עיצומו של יום זה קדוש ונשגב עד מאוד וידוע מאחד הצדיקים
שהיה לוחש בו תוך כדי טבילה במקווה' :הריני מקבל עלי קדושת
היום!' .מו"ר זקננו רבי מאיר אבוחצירא זי"ע היה אומר ,כי כל דבר
הקשור ליום ל"ג בעומר ולהילולא דרשב"י ,כוחו רב ביותר!
אין לצום ביום ל"ג בעומר ויש להשתדל ביותר להיות בו בשמחה
מבואו ועד צאתו .תענית חלום הותרה שעצם התענית תענוג הוא
לאדם הדואג.
נהגו לפקוד ביום זה את קברו של התנא האלוקי רבי עקיבא שהיה
מורו ורבו של רבי שמעון בר יוחאי.
'
חסידים ואנשי מעשה אף עלו בחרדת קודש להשתטח על קברו של
רבי יהודה בר עילאי על אם הדרך בין צפת למירון .כל כך הרבה
סיפורים קדושים ויקרים נכרכו בו ברבי יהודה בר עילאי ...סיפורי
צדקות וענווה ,יגיעת התורה וכוח התפילה .כי כל מקום שנאמר
'מעשה בחסיד אחד' הוא רבי יהודה בר עילאי! מעשה בחסיד אחד
שנתן דינר לעני בשני בצורת וחסיד שהיה רגיל בצדקה והלך וישב
בספינה ...חסיד שהיה מתפלל בדרך וחסיד שפדה ריבה אחת בת
ישראל ...מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות
לעוברים ושבים ועוד מעשיות בחסיד אחד שהתחסד עם קונו ועלה
במעלות רמות שאי אפשר להשיג.
אמרו חז"ל )סנהדרין כ'" :(.יראת ה' היא תתהלל" )משלי ל"א( זה דורו
של רבי יהודה ברבי אלעאי .אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי,
שהיו שישה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה ...ובמסכת
שבת )כ"ה (:אמרו :מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי ערב שבת
| | 88
| לבב ימים |
מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב
בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות...
במסכת נדרים )מ"ט (:מספרים חז"ל על גודל עניותו שלא היה לו
בגד ללבוש והלכה אשתו וטוותה מעיל אחד עבור שניהם .כשיצאה
היא לשוק היה המעיל ברשותה וכשהלך רבי יהודה להתפלל ,לקח
הוא את המעיל ...פעם אחת גזר רבן שמעון בן גמליאל תענית על
הציבור ולא בא רבי יהודה לבית התענית .שאל עליו רבן שמעון בן
גמליאל ,אמרו לו :אין לו מעיל! ...שלח לו מעיל ולא קיבל.
ההשתטחות על ציון רבי יהודה בר אלעאי ,סגולה גדולה לפרנסה.
ביום ל"ג בעומר יקפיד לתת צדקה עבור עניי ארץ ישראל.
הילולת הרמ"א
אף ההילולא של הרמ"א ,רבי משה איסרליש מחבר ה'מפה' על
השולחן ערוך ,חלה ביום ל"ג בעומר.
רבי אלימלך מליז'ענסק שבאבא מאיר היה אומר שהחזקת ספרו
הקדוש בלבד מהווה סגולה ,שלח פעם את תלמידיו הקדושים
להשתטח על קברו של הרמ"א בעת צרה ולטעון שם ,כי היות והוא
הרב שלנו שאנו פוסקים הלכה כמותו ,עליו לפעול עבורנו ישועה
בשמים! לא יצאה שעה מרובה והשמועה אודות ביטול הגזירה השיגה
את המתפללים...
הרמ"א הקדוש נפטר ביום ל"ג בעומר בשנת של"ג ואחר שזכה לחבר
לא פחות מל"ג ספרים .בעת הלוויה עמד ההוא ספדנא ודיבר עליו
ל"ב שבחים וביקש לומר השבח הל"ג ולא זכר .עד שנזכרו הקהל איך
| | 89
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
היה הרמ"א הקדוש בכבודו ובעצמו עובר בבתי ישראל במוצאי יום
הפורים ודוחק בציבור להתפלל ערבית טרם ישכחו מרוב שכרות...
'
מנהגי הילולא דרשב"י
שמחת ההילולא
זכות גדולה לעלות על קברו של רשב"י ביום ל"ג בעומר ולהתפלל
שם בגילה ורעדה.
וכגון דא צריך למודעי ,כי עם גודל עניין ההשתטחות על הציון אין
להקל ראש חלילה בגדרי הצניעות ויש לשמור הלב והעיניים מפני
סחף האנשים.
יש נוהגים שלא לעלות לציון אלא בחבורות.
מרבים מאוד בשמחת ההילולא ויוצאים בשיר ובמחולות לכבוד
התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי .אשרי מי שזוכה לרקוד שם על
ההר בנועם זיו השכינה יחד עם כל הצדיקים.
וכמה היו מזהירים צדיקי עולם להישמר מן העצבות ביום זה ,כי פעם
אחת היה האר"י הקדוש עם תלמידיו ביום ל"ג בעומר במירון ומצא
לתלמידו רבי אברהם הלוי בוכה .אמר לו :למה תבכה? השיב :כי
נפטר רשב"י ...אמר לו האר"י הקדוש :השנה תמות כי פגעת בשמחת
| | 90
| לבב ימים |
ההילולא.
אין לנשק הקבר בפה כי אם ביד או בטלית ,כי במקום ששורה
קדושה גדולה נאחזים גם החיצונים ועלולים להזיק לאדם .גם ספר
תורה אין לנשק בפה כי אם ביד או בתשמיש קדושה.
אישה שאינה טהורה לא תעלה לקבר רשב"י בל"ג בעומר .ומעשה
נורא שארע לפני למעלה ממאתיים שנה ,שנה אחת שחל בה ל"ג
בעומר במוצאי שבת ובאו המוני יהודים להתפלל על הציון ופתע
פתאום נתקשרו השמים בעבים ומטרות עוז ניתכו ארצה...
המתפללים שלא היו ערוכים לגשם השוטף בעיצומו של קיץ חיפשו
לשווא מקום מסתור מן הזרם והמטר ונרטבו עד לשד עצמותיהם.
היה שם צדיק אחד שהיסה בקהל וקרא :אם יש כאן אישה שאיננה
טהורה ,תצא תיכף ומיד מן הציון! אותו רגע שיצאה האישה חדלו
הקולות והגשם חלף הלך לו.
החתם סופר שהיה קודש קודשים ,נודע בהתנגדותו לנסיעות
הגדולות למירון כמו גם להתיישבות החרדית בגליל בכללותה.
כשהתרחש רעש האדמה הגדול בצפת וקיפח חיי רבים ,ספד החתם
סופר להרוגים הרבים ואמר כי הייתה זו נקמתה של ירושלים על
עזיבתה לטובת צפת...
גם בחוץ לארץ יש לערוך סעודות גדולות ושמחות לכבודו של
רשב"י .צדיקים גדולים הקפידו שבשולחן שערכו לכבוד ל"ג בעומר,
ייסב יהודי מארץ ישראל.
בשלשה ימים שלפני ההילולא ובשלשת הימים לאחריו ,עדיין פועל
כוח נשמתו של הצדיק ויש אפשרות לפעול אצלו כמו ביום ההילולא.
'
| | 91
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
נרות ומדורות
ביום שנסתלק רבי שמעון בר יוחאי מן העולם ירדה אש מן השמים
וסחרה את הבית והיקום כולו התמלא אור כביר ומופלא .זכר לאותה
הארה נוהגים מיד שנה להדליק מדורות בל"ג בעומר ולהגביר את
האור בעולם.
כן נהגו שלומי אמוני ישראל לערוך מדורות בכל מקומות
מושבותיהם ולשיר שירים לכבודו של רשב"י .הרבי הקדוש רבי ברוך
ממעז'יבוז ,נכדו של הבעל שם טוב הקדוש ,היה נוהג מידי שנה לשגר
בגדים יקרים וחשובים ממקום מושבו שבמעז'יבוז' ,כדי שיעלום
באש מדורות ל"ג בעומר במירון.
ומשום מה נהגו לשרוף בגדים במדורות? שכן רבי שמעון בר יוחאי
הפשיט את בגדי התורה שהם כוונותיה הנגלות וחשף את מסתוריה,
הם טעמיה הפנימיים על דרך הקבלה .כמו כן ,רבי שמעון בר יוחאי
שנשמתו הייתה ניצוץ אדם הראשון ,תיקן בקדושתו את החטא
הקדמון והחזיר את הבריאה למצב של קודם החטא ,אז לא היה צורך
בבגדים כמו שאומר הכתוב" :ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא
יתבוששו" )בראשית ב'(.
ומעשה ברב אחד שגער בבני קהילתו על מנהגם לשרוף מידי שנה
בגדים יקרים וחשובים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי .אותה שנה חלם
בחלומו והנה רבי שמעון בר יוחאי נגלה אליו ואומר לו :כיוון שביטלת
המנהג וציערת אותי ,לא תוציא את שנתך! הקיץ הרב בבהלה ואץ
לתרום ממיטב כספו מלבושים חשובים עבור המדורות ,אך כבר לא
הועיל לו ושבק חיים.
אשרי מי שזוכה לעשות כבוד ונחת רוח לנשמתו של הצדיק .כי
בשעה שמקבל הצדיק נחת רוח מן התחתונים ,הוא משתבח ומתפאר
| | 92
| לבב ימים |
בעליונים :ראו מה עושים לכבודי בעולם! ואזי נשמתו של היהודי
שהביא לכך מתכבדת ועולה למעלה למעלה.
נהגו להדליק בל"ג בעומר נרות רבים .וחסידים ואנשי מעשה הקפידו
להדליק ט"ז נרות.
מעשה שהיה בחוץ לארץ בשמש בית הכנסת תם וישר שהיה מדליק
נרות על התיבה לכבוד נשמות הצדיקים .פעם ראה אותו ראש הקהל
שהוא מדליק נרות בלי שיעור ,גער בו .אמר לו השמש :הנרות האלו
אני מדליק לכבוד רבי שמעון בר יוחאי! אמר לו ראש הקהל :כלך לך
ממנהג זה אלא הדלק נר אחד לכל תנא ...אותו שבוע הובילוהו לראש
הקהל למנוחות.
סגולה יקרה למי שלא זכה לבנים להדליק נר שמן לכבוד רשב"י ביום
ל"ג בעומר.
אם חפץ להדליק נר גם לכבוד נשמת רבי אלעזר ,לא יכלול לרשב"י
ורבי אלעזר בנר אחד ,אלא ייתן נר אחד לנשמת כל תנא.
ויש לדעת ,כי הנרות והמדורות שמדליקים בל"ג בעומר ,גומלים טובה
לכל הנשמות שעוד לא זכו לתיקון.
כשמדליק הנר יאמר' :הריני מדליק לכבוד רבי שמעון בר יוחאי!'.
כשמתנדב שמן או מעות לעילוי נשמת רשב"י יאמר כך :הנני תורם
לעילוי נשמת רבי שמעון בר יוחאי כדי שבזכותו יצילני הקדוש ברוך
הוא ,לי ולאשתי ולבניי ,מכל חולי ומכאוב ונהיה בריאים ודשנים
ורעננים ויצילנו מכל צרה וצוקה ומכל מיני פורענויות המתרגשות
לבוא לעולם ונהיה שקטים ושאננים .ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו
ואלוקי אבותינו ,שעל ידי הדלקה זו תזכנו לנו ולבנינו חיי אריכי
ומזוני רוויחי ורווח והצלחה.
| | 93
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
שירי הילולא
זמר 'בר יוחאי' לרבי שמעון לביא ערוך על פי סדר הספירות וקדושתו
גדולה מאוד .במרוצת הדורות נתקבל השיר בקרב כל העדות והוא
מושר בפיות עם ישראל לשבטיו .אמרו צדיקים ,כי השיר הזה פועל
תיקון גדול לנשמת מי ששר אותו.
בן שלושים ושבע שנים היה רבי שמעון לביא עת החל שוקד על
כתיבת חיבורו על ספר הזוהר הקדוש ,בעיר מולדתו פס שבמרוקו.
לקראת סיום החיבור עלה בליבו לקום ולעלות ציון ,לחון את עפרות
ארץ הקודש ולהשלים את כתיבת פירושו על ציון התנא האלוקי רבי
שמעון בר יוחאי במירון .בדרכו התעכב בטריפולי שבלוב ונחרד
למראה העזובה הרוחנית הנוראה השוררת במקום כשבני הקהילה
נפוצים כצאן אשר לו רועה ותורתם משתכחת והולכת .החל ליבו
נוקפו :הייטב בעיני האלוקים לנטוש עיר ואם בישראל שיש בה כמה
ריבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו?! זנח את תוכניותיו
והתיישב בקרב בני טריפולי עד שהעלה מזור למחלתם ונטע בהם חיי
עולם עם לימוד תורה וצדקות שלא נמצאו להם אח ורע .אחרי שתים
עשרה שנה של התמסרות ליהודי המקום השיב נשמתו בטהרה ונקבר
שם באדמת לוב .תוך זמן קצר נתפרסם קברו כמקום קדוש אשר
פועלים בו ישועות גויים כיהודים ומכל רחבי לוב החלה נהירה
המונית להתפלל על הקבר .לימים שכחו ערביי לוב כי יהודי קדוש
וחסיד נטמן במקום והחלו טוענים כי נביא משלהם נקבר שם .פרצו
קטטות בין התושבים שהגיעו עד לכדי שפיכות דמים ...הגיעו הדברים
לאוזני ממלכת איטליה ששלטה אותה ימים בלוב והיא החליטה
לשגר למקום ארכיאולוגים מטעמה כדי לפתוח את הקבר ולבדוק
אם הקבור בו יהודי או מוסלמי .ביום המיועד התייצבו המוני יהודים
| | 94
| לבב ימים |
סביבות הקבר כשמנגד נערכים המוסלמים ובוהים בקבר ההולך
ונפער .עת נפתח הארון נגלה לעיני כל הנוכחים גופו הקדוש של רבי
שמעון לביא כשהוא שלם וטרי ופניו דומות למלאך ה' צבאות! טליתו
הבוהקת לא הותירה מקום לספיקות באשר לזהותו ולמן אז נותר
הקבר בחזקת בני עדתו המעריצים.
זהו סיפורו של רבי שמעון לביא ,קדוש עליון ,מחבר זמר בר יוחאי
ובעל פירוש 'כתם פז' על ספר הזוהר.
והנה מעשה נורא שארע לאחד מידידנו בזכות הזמר הקדוש הזה.
קבוצת שותפים ששלחה ידה במסחר מסוים ,הסתבכה עם השלטונות
וחבריה החלו נקראים אחד אחד לחקירות ,כשמעל לראשיהם
מרחפים האשמות חמורות ביותר .ידידנו היה הראש והראשון
בקבוצה הלזו .הוא סגר עצמו בחדר ,הדליק נרות לאורך הקירות
לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ,ובכוחות גדולים החל שר
את הזמר הנורא" :בר יוחאי נמשחת אשריך" .משך שעות עמד ושורר
מול הנרות המרצדים ,כשהוא מבקש מהשי"ת שכוחו של רשב"י יחד
עם כוחו של מחבר הזמר הנורא יעמדו לו להיחלץ מפח יוקשים.
וראה זה פלא ,בעוד זרוע השלטונות לא פסחה על אף אחד מבני
החבורה ,דווקא הוא שהיה הראש לכולם ,נשכח.
ואכן ,זו היא עצה נפלאה ביותר לעת צרה .רבי שמעון בר יוחאי אמר
שבידו לפטור את כל העולם כולו מן הדין' .כל העולם כולו' הכוונה
גם מי שאינו ראוי כל כך ...זה היה טבעו של רבי שמעון שכוחות הדין
לא יכלו לשרות במחיצתו .מה שצריך זה רק להמשיך את כוחו הגדול
של רשב"י ,וזאת ניתן לעשות על ידי שמתדבקים בתיבות שירו
הקדוש של רבי שמעון לביא ,שבחכמתו הגדולה ידע לעורר זכות
ישנים ולהזכיר ברית אבות לבנים.
לפני זמן לא רב אירע בירושלים מעשה פלא .יהודי תלמיד חכם
| | 95
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
ומגיד שיעור ,היה נוהג מדי שבת אחר הצהריים להכין בביתו את
השיעורים לקראת השבוע הקרוב .שבת אחת התארחו אצלו רבים
מבני משפחתו ואלו הרעישו מאוד במשחקיהם ,על כן שינה ממנהגו
ויצא להכין את שיעורו בבית מדרש סמוך .בדרך לבית המדרש נגלה
לו על ריצפת הרחוב דף שנראה כנושא דברי קדושה ,ובלא להביט בו
תחבו אל כיסו במטרה להשליכו מאוחר יותר לגניזה .עם תחילת
הלימוד שקע ראשו בנבכי הסוגיה וזכר הדף נשכח מליבו.
מוצאי שבת ,שוב יצא האיש מביתו לאותו בית מדרש כדי להמשיך
בתלמודו .השעה הייתה מאוחרת ופתע נכנסה לבית המדרש קבוצה
תמוהה .מה יש? אלו אנשי חברה קדישא יצאו לוויית נפטר כשהם
בטוחים שיש להם מנין ,ובדרך לבית הקברות התברר להם שטעו.
חסר אחד ...הם פונים אל היהודי היחיד בבית הכנסת ,מיודענו המגיד
שיעור ,בבקשה להתלוות אליהם.
נו ,וכי שי לך מצווה גדולה מלוויית המת.ץ היהודי סגר את ספרו
וטיפס על הטנדר .אנשי החברה קדישא עשו מלאכתם אמונה ותוך
זמן קצר כבר היה המת קבור .רגע לפני שסתמו את הגולל ,נזכר אחד
הקברנים :אוי ,יש צוואה מהנפטר ...מה הצוואה? הוא ביקש שישרו על
קברו את הזמר 'בר יוחאי'! טוב ,שיהיה כך ...אך אז מתברר כי איש
מהקברנים הוותיקים אינו זוכר את סדר תיבות השיר .מה עושים?
בלא משים תוחב מיודענו ידו לכיס ואצבעותיו ממששות את הדף
הנשכח .דף של גניזה ...הוא נפתח לאור הפנס והתיבות מרצדות' :בר
יוחאי נמשחת אשריך.'...
סיפור מופלא של השגחה פרטית .למחרת היום הועיד היהודי פעמיו
לבית האבלים ,סתם מתוך סקרנות .מי זה היהודי שזכה לכזו השגחה
נפלאה? מסתבר שלא מדובר באחד מגאוני ירושלים ,יהודי פשוט אך
אוהב מאוד את רבי שמעון ומקפיד מידי שבת לשורר את השיר
המיוחד ברגש קודש .רשב"י לא נשאר חייב .צוואתו קוימה במלואה.
| | 96
| לבב ימים |
חץ וקשת
מנהג קדמון שילדי ישראל משחקים בחץ וקשת ביום ל"ג בעומר ,זכר
לכך שלא נראתה הקשת כל ימיו של רשב"י .כי אחר שהביא הקדוש
ברוך הוא את המבול על העולם ,נשבע שלא יהיה עוד מבול לשחת
הארץ .רק כל אימת שיהיה העולם ראוי למבול מחמת מעשי בני
אדם ,תיראה הקשת בענן ובני אדם יתנו אל ליבם לחזור בתשובה.
"והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלוקים ובין כל
נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ" )בראשית ט'(.
בימיו של רבי שמעון בר יוחאי היה העולם מבוסם ולא נצרך אף פעם
אחת לאות הקשת .וכן שנינו בזוהר )ח"ג ט"ו:(.
מכאן סימן לחסיד אמת שלא נתגלתה הקשת בימיו ולא נצרך העולם
בימיו לאותה אות .ומי הוא אותו חסיד? אותו שמבקש רחמים על
העולם וראוי לגונן עליו .כגון רבי שמעון בר יוחאי שלא נזקק העולם
בימיו לאותה אות ,שהיה הוא אות בעולם במקום הקשת ולא הייתה
גזירה שנגזרה על העולם שרבי שמעון לא ביטל אותה .והיינו דכתיב
"מושל באדם" )שמואל ב' כ"ג( ,קודשא בריך הוא מושל באדם ,ומי
מושל בקודשא בריך הוא? כביכול 'צדיק' ,שהקדוש ברוך הוא גוזר
גזירה והוא מבטל.
כגון רבי שמעון בר יוחאי שהיה יושב יום אחד בשערה של לוד וזקף
עיניו וראה את השמש שמאירה ומחשיכה שלש פעמים .אדהכי והכי
ירדה חשיכה ונראו בה בשמש גוונים שחורים וירוקים .אמר לו לרבי
אלעזר בנו :בא אחריי ונסתכל ,כי בוודאי נגזרה גזירה בשמים והקדוש
ברוך הוא חפץ להודיע לנו ...בוודאי כבר תלויה הגזירה ועומדת
שלושים יום ולא מקיים אותה קודשא בריך הוא לפני שמודיע
| | 97
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
לצדיקים .זהו שכתוב" :כי לא יעשה ה' אלוקים דבר כי אם גלה סודו
אל עבדיו הנביאים" )עמוס ג'(.
עד שהיו צועדים נכנסו בכרם אחד ,ראו שם נחש אחד שהיה בא ופיו
פתוח והאש מלהטת תחתיו בעפר .ניער רבי שמעון בגדיו וחבט
בראשו של הנחש .שקט הנחש וקפץ את פיו והייתה לשונו מרחשת...
אמר לו רבי שמעון :נחש ,נחש ,לך ואמור לאותו נחש עליון שרבי
שמעון קיים בעולם! טמן הנחש את ראשו במחילת עפר .אמר רבי
שמעון :גוזר אני ,כשם שהתחתון חזר לחורו בעפר ,כך יחזור העליון
לחורו בתהום!
לחש רבי שמעון תפילה .בעוד שהיה מתפלל ,שמעו קול אחד :חבורת
החיצונים ,שובו למקומכם! קשר הבריונים כבר אינו שורה בעולם,
שרבי שמעון בר יוחאי ביטלו .זכאי אתה רבי שמעון ,שריבונך חפץ
ביקרך על כל בני העולם .במשה כתוב "ויחל משה את פני ה' אלוקיו
וגו'" )שמות ל"ב( משמע שאחז בפרגוד של מעלה ,ואתה רבי שמעון
גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים ,הוא גוזר ואתה מבטל!
אדהכי והכי ראו שזרחה השמש וחלפה השחרירות .אמר רבי שמעון:
ודאי נמתק העולם!
עוד מעשה המובא בזוהר חדש )פרשת וירא( :יום אחד יצא רבי שמעון
לחוץ וראה שחשך העולם ונסתם אורו .אמר לרבי אלעזר בנו :בא
ונראה מה מבקש הקדוש ברוך הוא ...הלכו ומצאו מלאך אחד הדומה
להר גבוה ומתיז שלושים שלהבות מפיו .אמר לו רבי שמעון :מה אתה
מבקש לעשות? אמר לו :רצוני להחריב העולם כיוון שלא נמצאים
שלושים צדיקים בדור ,שכך גזר הקדוש ברוך הוא על אברהם
"ואברהם היו יהיה" )בראשית י"ח( 'יהיה' בגימטרייא שלושים! אמר לו
רבי שמעון :בבקשה ממך ,שוב לפני הקדוש ברוך הוא ואמור לו שבר
יוחאי נמצא בעולם!
| | 98
| לבב ימים |
חזר אותו מלאך לפני הקדוש ברוך הוא ,אמר לו :ריבון העולם ,גלוי
וידוע לפניך מה שאמר לי בר יוחאי! אמר לו הקב"ה :לך והחרב העולם
ואל תשגיח בבר יוחאי!
כששב ,שוב ראה רבי שמעון את המלאך .אמר לו :אם לא תחזור
למקומך אגזור עליך שלא תעלה עוד לשמים ותישאר במקומם של
עזא ועזאל ...וכשתחזור לפני הקדוש ברוך הוא ,אמור לו :ואם אין
שלושים צדיקים בעולם ,יהיו עשרים ,שכך כתוב" :לא אעשה בעבור
העשרים" )שם( ,ואם אין עשרים ,יש עשרה שאחר כך כתוב" :לא
אשחית בעבור העשרה" )שם( ,ואם אין עשרה ,יהיו שניים שהם אני
ובני ,שהלא כתוב" :על פי שנים עדים יקום דבר" )דברים י"ז( ואין
'דבר' אלא עולם שכתוב "בדבר ה' שמים נעשו" )תהילים ל"ג( ,ואם
אין שניים יש אחד והוא אני" ,וצדיק יסוד עולם" )משלי י'(.
באותה שעה יצא קול מן השמים וקרא :אשרי חלקך רבי שמעון
שהקדוש ברוך הוא גוזר למעלה ואתה מבטל למטה ,בוודאי עליך
נאמר" :רצון יראיו יעשה" )תהילים קמ"ה(.
המשחק בחץ וקשת הינו תיקון לחטא היסוד וחטאות נעורים,
שנאמר" :כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים" )תהילים קכ"ז(.
'
לקט סגולות
מירון ,סגולה גדולה לרפואה כשם שכתבו דורשי רשומות ,מירון
נוטריקון :מ'לך ר'ופא נ'אמן ו'רחמן.
יום ל"ג בעומר מסוגל ליראת שמים.
זקננו רבי חיים פינטו הורה לאנשיו לאכול חרובים ביום ל"ג בעומר.
| | 99
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
פעם הורה לחשוך בנים אחד לאכול חרובים בל"ג בעומר ואותה שנה
נפקדה אשתו .אמר :החרובים מעוררים את כוחו של רשב"י שזכה
לכל מה שזכה על ידי שלמד תורה מתוך ייסורים וכל מאכלו אינו
אלא קב חרובים.
סגולה מופלאה מאת הרבי מבאבוב זצ"ל עבור מי שאין לו בנים,
להתנדב ח"י רוטל יין עבור העולים להשתטח על ציון הרשב"י.
רבינו עובדיה מברטנורא אמר כי הדלקת נר בל"ג בעומר לכבוד
נשמת רשב"י הינה סגולה גדולה לבנים.
ויש לדעת כי בנים שנולדים בכוח תפילות ונס מן השמים ,טובים
וכשרים בוודאי .ואם תתמה מעשו הרשע שנולד בכוח תפילותיה של
רבקה ,כבר אמרו חז"ל :למה נקרא שמו 'עשו'? שעושה שלום בין
ישראל לאביהם שבשמים .הרי שמכל מקום יש בו נקודה טובה.
הנרות הרבים והמדורות שמדליקים במירון הינם תיקון לנשמות
שמתגלגלות בעולם ולא זכו לתיקון .ודע כי כשעושה טובה עבור
נשמה שצריכה לכך ,הנשמה עולה לשמים ומשתדלת עבורו ביותר.
בנו של הייטב לב מסאטמער חלה פעם ונטה למות .שלח אביו מספר
אנשים אל קברו של בעל ה'נועם אלימלך' מליז'ענסק כדי שיתנדבו
שם סכום עצום לצדקה עבור נשמה המשוועת לתיקון בתנאי
שתמציא ישועה לבן ...תוך זמן קצר נחלץ הבן מחוליו ושב בריא
אולם.
על כן אם עולה בלב אדם לתרום סכום גדול לצדקה ,יאמר :הריני
מנדב סכום זה לצדקה לעילוי ותיקון עבור נשמה שתוכל לפעול
עבורי ישועה!
בזמן הזה מלא כל חלל העולם בנשמות שהולכות וחוזרות באין
תיקון .על כן כל הפועל עבורן ומשתדל למענן שכרו הרבה מאוד.
| | 100
| לבב ימים |
התגלחת
ביום ל"ג בעומר נהגו לערוך תגלחת לבנים שמלאו להם שלוש שנים
על ציון רבי שמעון בר יוחאי .את התגלחת ניתן לקיים בלילה כמו
ביום כי על ציון הצדיק לילה כיום יאיר.
מי שקשה עליו העלייה למירון יקיים את התגלחת על קבר שמעון
הצדיק .אם גם זה קשה לו ילך על קבר שמואל הנביא .כשאנו היינו
בגיל שלש שלחה אימא לשאול את באבא מאיר היכן יעשו לנו
התגלחת והשיב :על קבר רבן גמליאל ביבנה!
| | 101
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
חיזוק והתעוררות
כבוד חכמים
הגמרא במסכת שבת )ל"ג ,(:מספרת המעשה ברבי יהודה ורבי יוסי
ורבי שמעון בר יוחאי ,שהיו יושבים במערה אחת ,ויהודה בן גרים
לצידם .פתח רבי יהודה ואמר :כמה נאים מעשיהן של הרומיים .תקנו
שווקים; תקנו גשרים; תקנו מרחצאות .שתק רבי יוסי ולא ענה דבר.
נענה רבי שמעון :כל מה שתקנו ,לא תקנו אלא לצורך עצמם! הלך
יהודה בן גרים וסיפר דבריהם עד שנשמעו בבית המלכות .פסקה
המלכות :יהודה שעילה -יתעלה! יוסי ששתק – יגלה לציפורי! שמעון
שגינה – ייהרג!
הלכו רבי שמעון ובנו ונטמנו בבית המדרש ,והייתה אשת רבי שמעון
מביאה להם בכל יום לחם ומים לסעוד את נפשם .כשהתעצמו
החיפושים ,אמר רבי שמעון לבנו :נשים דעתן קלה! אם ייסרו אותה,
תחשוף את מסתורנו .נטמין עצמנו במערה אחת ,אשר לא ייוודע
מקומה לאיש .שהו במערה שלש עשרה שנים ,וכשיצאו ,ראה רבי
שמעון ,והנה לפניו יהודה בן גרים ,אותו מוסר שפל ,שבלשונו
המתגלגלת הכריח אותו ואת בנו להיטמן במערה אחת שלוש עשרה
שנה .אמר :עדיין יש לזה בעולם? נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות!
מפרש רש"י :גל של עצמות -כמת שנרקב בשרו ונפל מזמן הרבה.
יש להבין :מדוע השתדל רבי שמעון לעשות את יהודה בן גרים גל
של שעצמות דווקא שייראה כאילו מת מזמן רב ,ולא הסתפק
בהריגתו כעת גרידא?
| | 102
| לבב ימים |
אלא הנה אמרו חז"ל )עירובין ס"ג :(.רבי אליעזר אומר :לא מתו בני
אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן .ותלמיד אחד היה לו לרבי
אליעזר ,שהורה הלכה בפניו .אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו:
תמיה אני אם יוציא זה שנתו ...ולא הוציא שנתו! אמרה לו :נביא
אתה? אמר לה :לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי ,אלא כך מקובלני:
"כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה!" אמר רבי חייא בר אבא אמר
רבי יוחנן :כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש!
יש לתמוה :הן אמר הכתוב" :גם ענוש לצדיק לא טוב" )משלי י"ז(,
ואיך העניש רבי אליעזר את אותו תלמיד?
אלא כל המבזה תלמידי חכמים ,הורג את עצמו במו ידיו! למה
נמשלו תלמידי חכמים ,לכנפיים .כשם שיונה שכנפיה נמרטות אינה
כשירה עוד למעוף ,אף יהודי שכורת את עצמו מגדולי הדור ונשיאיו
על ידי שמבעט בהם וכופר בדבריהם ,קוצץ את מקור חייו וגורם
לעצמו להתדלדל ולהיאבד מן העולם.
וכן מצינו בחז"ל )שבת קי"ט :(:אמר רבי יהודה :לא חרבה ירושלים
אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים ,שנאמר "ויהיו מלעיבים
במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה'
בעמו עד לאין מרפא" )דברי הימים ב' ל"ו( .מאי עד לאין מרפא? אמר
רב יהודה אמר רב כל המבזה תלמידי חכמים ,אין לו רפואה למכתו!
שכן תלמידי חכמים הם האילן אשר עליהם נשען כל בית ישראל.
ירושלים חרבה ,משום שאנשיה ביזו תלמידי חכמים ובכך כרתו את
העץ אשר היה לה למשען ולסעד .גם אדם פרטי שפוגע בתלמידי
חכמים ,מחסל את נביעתו ופוגע בזכות קיומו ,משום כך קבעו חז"ל
– אין רפואה למכתו!
זאת התכוון רבי שמעון בר יוחאי ,כשנתן עיניו ביהודה בן גרים ועשאו
| | 103
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
גל של עצמות דייקא" ,כמת שנרקב בשרו ונפל מזמן הרבה" ,רמז
בכך ,כי לא עתה היא שעת פטירתו ,כי אם מאותה שעה שפגע
בתלמידי חכמים כבר נטל את חייו ,ומאז הרי הוא גברא קטילא
שבשרו כבר העלה רימה!
יראה אדם עד כמה חמור עוון ביזיון תלמידי חכמים ,עד שנכרתים
בגינו מן העולם ונעשים כמו חללים שוכבי קבר .ואף כי נדמה
לפעמים שהמעשה אינו גורר כל תגובה; שהחטא אינו מסתיים בשום
עונש ,אין זה אלא למראית עין! במסתרים ,כבר פגעה אצבע אלוקים
באיש ,ואין זה אלא עניין של זמן ,עד שמותו יהפוך למציאות
ממשית ,והריקבון שבבשרו יוכח לעיני כל.
'
עיניים צופיות
מובא במדרש )שמות רבה נ"ב( :מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון
בן יוחאי ,שיצא חוצה לארץ ובא עשיר ,והיו התלמידים רואין אותו
ומקנאין בו ,והיו מבקשים אף הם לצאת לחוצה לארץ .וידע רבי
שמעון ,והוציאן לבקעה אחת של פגי מדון והתפלל ואמר :בקעה,
בקעה! התמלאי דינרי זהב! התחילה הבקעה מושכת דינרי זהב
לפניהן .אמר להם :אם זהב אתם מבקשים ,הרי זהב ,טלו לכם! אלא
היו יודעין :כל מי שהוא נוטל עכשיו ,חלקו של עולם הבא הוא נוטל!
שאין מתן שכר התורה ,אלא לעוה"ב .הוי" :ותשחק ליום אחרון"
)משלי ל"א(.
לימד בכאן רבי שמעון ,יסוד עצום ונפלא :ההסתכלות בדברים מתוך
ראייה רגעית ועכשווית ,מעוותת ומרמה .היא מעניקה לאדם תגמול
זמני על מעשהו אך עושקת ממנו את הטוב הצפון לו באמת! "אם
זהב אתם מבקשים ,הרי זהב ,טלו לכם! אלא היו יודעין :כל מי שהוא
| | 104
| לבב ימים |
נוטל עכשיו ,חלקו של עולם הבא הוא נוטל!"...
איש מן התלמידים הרבים שצפו על פני הבקעה ,לא התכופף ליטול
ולו זהוב אחד .הכול הבינו את המסר הפשוט והנפלא ,שהוא בעצם
הסוד של כל החיים.
אנשים מאיימים לפרק את ביתם ,משום רגע אחד בו לא כיבדה
אותם האישה כראוי לפי דעתם .הם אצים רצים לחסל שותפות
עסקית ותיקה ופורייה ,משום שיחה אחת בו זיהו תנועה של חוסר
הערכה בפני שותפם .מתוך כעס של רגע ,הם רומסים ידידויות
נושנות ,מפלגים קהילות ומתסיסים מחלוקות.
מדמים הם להרוויח את הניצחון הזמני ואת מבט הבוז שיוכלו לשגר
לעבר יריבם ,אך בחשבון הסופי ,מפסידים את הבית ,את השותפות,
את החברים ואת הקהילה.
האדם הרואה דברים מתוך מבט לעתיד ,יעדיף לסלוח על העלבון
הרגעי ,להתעלות מעל הכאב והסבל הזמניים ,ובלבד להרוויח את
ההמשך שבוודאי יהיה טוב ומבטיח בהרבה.
'
כשנכנס רבי שמעון למערה תוך כדי מנוסתו מידי הרומיים ,היה מצבו
עגום ומייאש .פלוגות חיילים התפרשו בכל עבר ,חיפשו אחריו
בשקידה ובלהיטות .לא היה זה אלא עניין של זמן עד שיעלו על
עקבותיו ויחבשוהו בבית-האסורים...
לבדו ניצב באזור הצחיח ,כשלכל מלא העין ,אך ערבה משמימה .אין
לחם ואין מים .הנכסים היחידים שהיו להם ,לו ולבנו ,היו הבגדים
שלגופם .כדי שלא יבלו ,נאלצו לפושטם בכל עת לימודם ,ולטמון
עצמם בחול .גופו הקדוש של רבי שמעון נפצע לחלוטין מהמגע
| | 105
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
הממושך בעפר ,והוא התמלא בקעים וסדקים שותתי דם...
בתוך הישימון הלזה ,צמח להם עץ חרובים.
הרמב"ם כותב )הלכות דעות פ"ד הי"א( ,שהחרובים רעים עד מאוד
לעולם ,והרי הם כחרבות לגוף! מדוע צמח להם לרבי שמעון ובנו
דווקא עץ חרובים?
הנה מספרת הגמרא )תענית כ"ג (.על חוני המעגל ,שהיה מצטער
בפירוש הכתוב" :שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו
כחולמים" )תהילים קכ"ו( ,המתאר את גלות בבל בת שבעים השנה,
כחלום יעוף .תמה :כלום יש אדם חולם חלום אחד שבעים שנה?
ואלא בעל כורחך מתכוון הכתוב לחיי האדם שהם שבעים שנה,
כמאה"כ "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" )תהילים צ'( ,והם כחלום
אחד ארוך ,כמאמר" :כחלום יעוף ולא ימצאוהו ויודד כחזיון לילה"
)איוב כ'( .איך ייתכן כזאת שתחשבנה כל שנותיו של האדם ,כחלום
אין בו ממש?
האומנם כל חיי האדם הם לשווא? אם כן "על מה שווא בראת כל בני
אדם" )תהילים פ"ט(?
הלך בדרך ,ומצא אדם נוטע עץ חרוב .שאל אותו :לכמה שנים נותן
החרוב את פירותיו? השיבו האיש :לשבעים שנה! שאלו :כלום ברי לך
שתחייה עוד שבעים שנה? תמה לעומתו האיש :וכלום ראית את
העולם בשיממונו? דור הולך ודור בא ,וכל דור זוכה לאכול את פירות
קודמיו .כשם ששתל אבי אילנות בעבורי ,שותל אף אנוכי בעבור
זרעי!
נרמז לו לחוני המעגל במשל החרוב ,כי אמנם חיי האדם הינם כחלום
יעוף ,אך דומים הם לחרוב הנותן את פירותיו לאחר שבעים שנה.
בשבעים השנים הראשונות ,אולי לא ניתן לראות בתועלת ולקצור את
| | 106
| לבב ימים |
הפירות ,אך לעתיד לבוא ואף לעיני הדורות הבאים ,התועלת נחשפת
במלוא יפעתה ועץ השדה ייתן פריו.
הרי החרוב הינו המשל הנאות ,המבטא את השקפת החיים הנאמנה
שלימד רבי שמעון לתלמידיו על גבי בקעת פגי מדון .אל תדון את
הדברים לפי שעה! בחור ,שא נא עיניך וראה ,מה אתה בורר לך ...ריווח
זמני מול הפסד נצחי ,ועינוי רגעי מול אושר עולם!
מתוך המצב האפלולי בו מצא את עצמו רבי שמעון ,צמח לו אפוא
דווקא חרוב! אנשים נוטעים עץ חרוב ,לשם התועלת שתצמח ממנו
לאחר שבעים שנה .נכון שהמציאות כעת קודרת ועגומה ,אך ברבות
הימים יתגלו בוודאי הטובה והכדאיות שבסבל.
תניא ,רבי שמעון בן אלעזר אומר :אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים
בנה ,סתור ואל תבנה ,מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה!
)מגילה ל"א .(:מי שהוא זקן שכבר עשה את רוב שנותיו בעולם ,יודע
שמה שנראה כסתירה בימי הבחרות ,מתגלה בימי הזקנה כבניין.
הילדים אומרים :בנה! אך כל בניינם הוא סתירה .מה אומר הבחור?
"שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך
ובמראי עיניך" )קהלת י"א( ,והכתוב צווח" :ודע כי על כל אלה יביאך
האלוקים במשפט!".
הרי הילדות והבחרות ,הפך משל החרוב ,כמאה"כ "כי הילדות
והשחרות הבל" )קהלת י"א( .הפוך "חרוב" ,והנה "בחור"...
'
| | 107
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
מסירות נפש
"בר יוחאי ולשדה תפוחים ,עלית ללקוט בו מרקחים".
מצינו שהמשיל הקב"ה את כנסת ישראל לתפוח ,כמאה"כ "וריח אפך
כתפוחים" )שה"ש ז'( ,ואמרו במדרש )רבה שה"ש שם( :למה היה
דומה ריחן? לריח שדה של תפוחים! וכשנכנס יעקב אצל יצחק אבינו
במקום עשו הרשע ,נאמר" :וירח את ריח בגדיו ויברכהו ,ויאמר ראה
ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" )בראשית כ"ז( ,אמרו בזוה"ק )ח"א
קמ"ב :(:מה הוא אותו שדה? שדה תפוחים קדושים! וכן בגמרא
)תענית כ"ט :(:אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה
דרב :כריח שדה של תפוחים .ועוד ,כשיוצאים ישראל ממצרים ,קורא
עליהם הכתוב" :תחת התפוח עוררתיך וגו'" )שה"ש ח'( )עי' סוטה
י"א.(:
מהו הסוד הנפלא הגנוז בשדה תפוחים ,שהמשילו בו את כל הקדוש
והיקר?
הנה ,המייחד את התפוח מכל שאר האילנות הוא ,שבעוד בכל העצים
העלים נובטים לפני הפירות ,הרי שהתפוח מקדים את עליו ויוצא
ראשונה.
התנהגות ייחודית זו ,מורה על מידה גדושה של מסירות נפש
שקיימת בו בתפוח .שכן אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע
שמכה אותו ואומר לו :גדל! )בראשית רבה י'( ,ומצינו שהפירות
פותחים בבכייה גדולה ותעל שוועתם אל האלוקים :ריבונו של עולם!
הנך מצווה עלינו לצאת ממחבואינו ולבצבץ ,ולפתח רובצים גדודי
מזיקים העומדים עלינו לכלותנו .בעלי כנף וחרקים מעופפים ,רוחות
| | 108
| לבב ימים |
סערה וממטרים ,שן בהמות עם חמת זוחלי עפר...
מוחה הקב"ה דמעתם מעל לחיים ומשיב :אל תראו כי לא תבושו!
הנה אנוכי שולח לפניכם מלאך ,את הציץ והפרח ,הם ילכו לפניכם
וישמשו לכם מגן מכל צרה ופורענות! אז ניאותים הפירות ויוצאים
בעקבות הפרחים לאור העולם.
אמנם ,התפוח לא שת ליבו לכל הפורעים העומדים לבלעו חינם,
והוא כחתן יוצא מחופתו ,ישיש כגיבור לרוץ אורח ,מבלי להמתין
לפרחים שיצאו לפניו ויגנו על קיומו .שש הוא ושמח לעשות רצון
קונו וחפץ צורו ,אף במחיר מסירות נפש.
לזאת המשיל הקב"ה את ישראל במעמד הר סיני לתפוחים ,כדברי
המדרש )רבה שה"ש ח'(" :תחת התפוח עוררתיך" )שה"ש ח'( למה לא
באגוז ואילן אחר? אלא כל אילן דרכו מוציא עליו תחלה ואחר כך
פירותיו ,ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואחר כך מוציא עליו .כך
הקדימו ישראל עשייה לשמיעה שנאמר" :נעשה ונשמע" )שמות כ"ד(.
הרי חקל תפוחין קדישין ,הוא השדה אשר ממנו נמשך הכוח
למסירות נפש לעשות את רצון הבורא ית"ש ,והריח הנודף ממנו ,הוא
הריח הקדוש עליו נאמר" :וירח ה' את ריח הניחוח" )בראשית ח'( ,ריח
ניחוח אישה לה' ,העולה לרצון מאישי ישראל ותפילתם ,שמוסרים
נפשם על קידוש ה' בכל יום ויום פעמיים באהבה.
הוא שכשנכנס יעקב אבינו אל יצחק אביו ,ועימו אותו ריח גן עדן,
תחת ריח שטף העיזים שנשא עימו עשו ,קרא יצחק" :ראה ריח בני
כריח שדה אשר ברכו ה'"! מכיר אני בטיבו של אותו ריח ,ואינו אלא
ריחו של שדה התפוחים המורה על בחינת מסירות נפש!
ואכן ,מסירות נפש גדולה נדרשה ממנו מיעקב אבינו לקיים את ציווי
אימו ,חרף חששו הכבד" :אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע
| | 109
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
והבאתי עלי קללה ולא ברכה" )בראשית כ"ז( .הוא דחה הצידה את
כל פחדיו ,וכגיבור עשוי ללא חת ,רץ לקיים את מצוות אימו.
כלל ישראל במצרים ,אף הם גילו את אותה בחינה נעלה ומופלאה,
בחינת ריח הניחוח וריח אפך כתפוחים ,שעה שנגד גזירת פרעה "כל
הבן הילוד היאורה תשליכוהו" )שמות א'( ,הלכו והמליטו ילדיהם
ביערות תחת התפוח ,כשהם משליכים נפשם מנגד ונשענים על
חסדיו של מקום.
וכן אמרו חז"ל )סוטה י"א :(:בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור,
נגאלו ישראל ממצרים .בשעה שהולכות לשאוב מים ,הקדוש ברוך
הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ,ושואבות מחצה מים ומחצה
דגים ,ובאות ושופתות שתי קדירות ,אחת של חמין ואחת של דגים,
ומוליכות אצל בעליהן לשדה ,ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות
אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים ,שנאמר" :אם תשכבון
בין שפתים וגו'" וכו' ,וכיון שמתעברות באות לבתיהם ,וכיון שמגיע
זמן מולדיהן ,הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח ,שנאמר" :תחת
התפוח עוררתיך וגו'" ,והקדוש ברוך הוא שולח משמי מרום ,מי
שמנקיר ומשפיר אותן כחיה זו שמשפרת את הוולד וכו' ,ומלקט להן
שני עגולין ,אחד של שמן ואחד של דבש וכו' ,וכיון שמכירין בהן
מצרים ,באין להורגן .ונעשה להם נס ,ונבלעין בקרקע ,ומביאין שוורים
וחורשין על גבן וכו' ,לאחר שהולכין ,היו מבצבצין ויוצאין כעשב
השדה ,שנאמר" :רבבה כצמח השדה נתתיך" )יחזקאל ט"ז(.
בחינה נפלאה זו מצאנו ברבי שמעון בר יוחאי ,שניצב ללא חת מול
מרשיעי הברית ,מהרסי מזבח ה' ,ודיבר נגדם כל מה שבדעתו :כל מה
שתקנו ,לא תקנו אלא לצורך עצמם! תקנו גשרים וכו' )שבת ל"ג.(:
אחת הייתה עימו להשמיע את דבר ה' ברמה ,מבלי לירא מפחד אויב
ומשואת רשעים כי תבוא.
| | 110
| לבב ימים |
כשנאלץ לברוח ,שת אל המדבר פניו .נטמן במערה אחת שלוש
עשרה שנה ,בלי מזון ובלי מים .שיקע את כל כולו בלימוד התורה
הקדושה ,ועשה שבעים תיקונים יקרים מפנינים .שאלת "מהיכן ירק
זה יחיה?" לא הטרידה אותו כלל! הנה קל ישועתי ,אבטח ולא אפחד,
כי עזי וזמרת י-ה ה' ,ויהי לי לישועה!
דבק בשדה התפוחים ,וכל סביבותיו מלאו ניחוח נפלא של תפוחים.
הוי" :בר יוחאי ,ולשדה תפוחים ,עלית ללקוט בו מרקחים"...
'
חייב אדם לברך על הרעה
דברים הרבה אדם משתוקק להם מאוד ועושה כל טצדקי להשיגם,
ולא עולה בידו .כיוון שתוחלתו נכזבת ומקבל עליו דין שמים באהבה,
פתאום ישועתו מופיעה ומשאלתו ניתנת לו.
ואיתא במדרש )רבה שהש"ר א' ל'( ,מעשה באשה אחת בצידן,
ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה .באו אצל רבי שמעון בן
יוחאי ברצונם להתגרש זה מזו .אמר להם :חייכם ,כשם שנזדווגתם
זה לזה במאכל ובמשתה ,כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל
ומשתה .הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב ,ועשו סעודה גדולה,
ושכרתו יותר מדאי .כיון שנתיישבה דעתו עליו ,אמר לה :בתי ,ראי כל
חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך .מה עשתה היא?
לאחר שישן ,רמזה לעבדיה ולשפחותיה ,ואמרה להם :שאוהו במטה
וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא .בחצי הלילה ננער משנתו ,כיוון שפג
יינו ,אמר לה :בתי ,היכן אני נתון? אמרה לו :בבית אבא .אמר לה :מה
לי לבית אביך? אמרה לו :ולא כך אמרת לי בערב ,כל חפץ טוב שיש
בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך?! אין חפץ טוב לי בעולם יותר
| | 111
| ל"ג בעומר והילולא דרשב"י |
ממך! ...הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ,ועמד והתפלל עליהם
ונפקדו.
כיוון שאחר שהאדם מצדיק עליו את הדין ואומר' :ה' נתן ה' לקח יהי
שמו מבורך' ,מיד נפתח לו פתח ישועה .אמר להם רבי שמעון :חייכם,
כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה ,כך אין אתם מתפרשים
אלא מתוך מאכל ומשתה! והיינו שיקבלו עליהם באהבה ובלב שלם
את מצבם ,כשם שקיבלו את הטובה בשעה שנזדווגו .ובזכות מידה
טובה זו יזכו להיפקד בדבר ישועה ורחמים.
'
שליח עושה שליחותו
הרבה צריך האדם להשתדל לברר מהי המטרה אשר לשמה בא
לעולם ,ולעמול עליה ולהשיגה במסירות נפש ובדביקות ,ולא ישוב
לעולם האמת בבושת פנים כשליח שלא עשה שליחותו.
וכן מצאנו אצל אור ישראל ,התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי,
שבעת אשר גילה את האידרא רבה והיה מזרז בזה תיקון העולם
במלכות ש-די ,נתעוררו עליו דינים קשים ושלשה חברים נתבקשו
לישיבה של מעלה .אעפ"כ אסף רבי שמעון בר יוחאי השבעה
הנותרים ,והיה הולך ומגלה באוזניהם עוד סודות גנוזים ונפלאים
אשר עין לא ראתה באידרא זוטא.
וכל כך למה? היה רבי שמעון בר יוחאי אומר )שם באידרא זוטא( :הן
עתה שעת רצון היא ,ואני רצוני להיכנס בלי בושה לעולם הבא,
ומילים קדושות אלו שלא גיליתי עד עתה ,חפצי לגלות כעת בפני
השכינה ,שלא יאמרו ,שבחיסרון הסתלקתי מן העולם!
| | 112
| לבב ימים |
רשב"י מסר נפש להשלים התיקון ,וכן כל יהודי ויהודי צריך למסור
נפש באהבה רבה להשלים התיקון שלו .והנה הרבה אנשים הולכים
ר"ל בחוסר מעש ,תרדמת הזמן עליהם והם מכלים ימיהם באפס
וגירעון ,ומה יעשו ליום פקודה כאשר יתבקשו להשיב הפיקדון ,והנה
הם שבו כלעומת שבאו .על כן יקח כל אדם מוסר בנתיבי חייו
הקדושים של רשב"י ויזדרז להשלים את תיקון נפשו.
| | 113
שורשי המנהג
באוהלי צדיקים
הלכות והליכות לתגלחת
קדושת הזקן
מצוות ציצית
נטילת ידיים
כיסוי הראש
לימוד תורה
חנוך לנער
שורשי המנהג
נאמר במדרש )תנחומא(" :שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל,
ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'" )ויקרא י"ט ,כ"ג-
כ"ד( ,הכתוב מדבר בתינוק' ,שלש שנים יהיה לכם ערלים' ,שאינו יכול
להשיח ולא לדבר' ,ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש' ,שאביו
מקדישו לתורה' ,הלולים לה'' מהו 'הלולים'? שמהלל לקדוש ברוך
הוא!
על יסוד דברי המדרש האלו ,נהגו שלומי אמוני ישראל לגלח את
מחלפות ראשו של קטן שמלאו לו שלוש ,כדי לקיים בו את מצוות:
"לא תקיפו פאת ראשכם" .המנהג מופיע כבר בשנים קדומות ביותר
וכולנו יודעים על האר"י ז"ל שעלה עם בנו הקט בן השלש מביתו
שבמצרים אל הר מירון ,כדי לקיים את התגלחת על ציון התנא
האלוקי רבי שמעון בר יוחאי .כן ידוע לנו מהבעל שם טוב הקדוש,
שהכין את פאותיו של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל ה'תניא' בהגיעו
לגיל שלש.
באוהלי צדיקים
בדברי הימים הקדומים של יושבי ארץ ישראל ,מתואר המסע
המסורתי של יהודי הצפון ביום ל"ג בעומר ,כשילדיהם הקטנים
| תגלחת וחינוך הבנים |
רכובים על כתפיהם ,הולכים לגזוז את תלתליהם הזהובים על ציון
רשב"י .באותה שעה יורדים בני ירושלים אל קברו של שמעון הצדיק,
משיירי כנסת הגדולה ,לחוג את שמחת התגלחת במחיצתו .קול
מצהלות מלווה את המעמד הקדוש ורגליהם של חסידים ואנשי
מעשה אף נישאות בריקוד סוחף .הרידב"ז בספרו ,מתייחס לשאלה
המגיעה אליו מאדם שנדר לגלח את בנו על קברו של שמואל הנביא,
והדבר נמנע ממנו עקב השתלטות הערבים ...מסתבר אפוא ,שבכל
הדורות היו ציוני צדיקים המיקום המועדף לקיום מנהג התגלחת
וראשית הכנסתו של התינוק לחינוך .שמא היה בדבר כדי לעורר זכות
נוחי עדן למען התינוק העושה את צעדיו הראשונים בדרך התורה.
והנח להם לישראל ,אם לא נביאים הם בני נביאים הם שתפסו מנהג
אבותיהם בידיהם לקיים את מנהג התגלחת על קבר רשב"י ביום ל"ג
בעומר .דורשי רשומות אף מצאו רמז נאה לכך :נאמר בכתוב )ויקרא
י"ג ל"ג(" :והתגלח" הגימ"ל רבתי ,לאמור :בהגיע התינוק לג' שנים,
גלח את שערותיו ב-ל"ג!
'
הלכות והליכות לתגלחת
בדבר המועד הנכון לקיום מנהג התגלחת ,פשטו מנהגים רבים
בתפוצות ישראל .לצד המנהג הוותיק לקיים את המעמד במלאות
לתינוק שלש ועל פי דברי המדרש ,נפוץ לו מנהג אחר לקיים את
התגלחת בגיל שנתיים .אחרים הקדימו עוד ,וגזזו לילד את מחלפותיו
בעת מלאו לו תשעה ירחים.
היו שהקפידו שלא לגזוז שערה מראשו של הילד עד מלאות לו שלש
וקיום התגלחת בשמחה.
'
| | 118
| לבב ימים |
קודם התגלחת נהגו לקחת את חתן השמחה אל צדיקי הדור שיפתחו
בתגלחתו תחילה וגם יאצילו עליו מברכות קודשם.
התגלחת תיעשה בשעות היום ,ואחר תפילת שחרית מה טוב .אכן,
ל"ג בעומר הוא יום שכולו ארוך והליל שלו מאיר באור יקרות ,לכן
ניתן לקיים בו את התספורת אף בלילה.
אין ראוי לגזוז שיער או ציפורניים בבית הכסא ובבית המרחץ,
שהדינים שורים בהם ועלולים להזיק ח"ו.
אין חשש ביזוי בית הכנסת בקיום התגלחת בקבר רשב"י או על שאר
ציוני צדיקים ,אף אם קיימים בתוכם בתי מדרש .אמנם ,אין ראוי
להשלים את התגלחת על הציון.
'
התגלחת אינה עניין של מה בכך ,כי אם מעמד חינוכי רב משקל
ובעל השפעה גדולה על נפש הנער .בדרך אל הספר יחדיר האב בבנו
שמחה של מצווה ויסבר את אוזנו בדבר מצוות תורתנו הקדושה
והזכות הגדולה שנפלה בחלקנו להימנות עם בני אל חי .כל מצווה
מקרבת את האדם אל השי"ת ,על אחת כמה וכמה המצווה הראשונה
בחיים ,כמה וכמה יש לך לשמוח ביום זה ,ילדי הקט ,ולשבח לבורא
עולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה...
ראוי שיקיים את התגלחת לבנו בעצמו משום מצווה בו יותר
מבשלוחו .אם נבצר ממנו הדבר ,תלך האם עם הילד.
צדיקים הקפידו כל ימיהם שלא להסתפר ולהתרחץ באמצעות נוכרי.
על אחת כמה וכמה שיש להיזהר בתספורת זו הראשונה של ילד
ישראל ,שלא תהיה על ידי גוי .ומה טוב שיהיה הספר הזה ירא שמים,
שאז תהיה המצווה כולה בקדושה .אשריו ואשרי חלקו של ילד זה.
'
| | 119
| תגלחת וחינוך הבנים |
טרם יתחיל הספר במלאכתו ,יפריש פרוטה לצדקה והוא עניין נפלא.
אחדים נהגו לתת את הפרוטה המופרשת בידי הקטן כדי שיטילנה
לתוך קופה של צדקה.
ובעת עומדו כך מוכן ומזומן לחנוך את הילד לתורה ,יישא תפילה
ממעמקי ליבו" :ריבונו של עולם ,הננו מוכנים לקיים מנהג ישראל
בניך לגלח שער בננו בן ג' השנים ולהניח לו פאה לקיים בו מצוות
חינוך של 'לא תקיפו פאת ראשכם' .וכבר רמזו עבדיך חכמי ישראל
במדרש על הכתוב "שלש שנים יהיה לכן ערלים לא יאכל ,ובשנה
הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'" .יהי רצון שתחילת חינוכו
זה שאני מחנכו כרצונך ,יהיה לנחת רוח לפניך".
ומתחיל לגזוז ממקום תפילין ,ואומר לקטן :הבט וראה ,כאן הוא
מקום התפילין! וכשיבוא אל פאות הראש יאמר :כעת הננו מניחים
פאות הראש שציווה השי"ת לבל נגזזן ,כדי שלא נידמה לגויים אשר
סביבותינו וגם שלא נשחית את תואר פנינו .וישוב ויאמר בשמחה
גדולה' :כאן מקום הפאות!'' ,כך אמרה תורה!'' ,כך ציווה ה'!' ,וחזקה
על דיבורים אלו שיחדרו בלב הרך ויחרשו בו תלמים עמוקים של
אמונה תמימה.
'
מהו שיעור אורכן הרצוי של פאות הראש? הרה"ק רבי יואל מסאטמר
זי"ע אמר ,כי אין צורך לגדל הפאות למטה מן הסנטר .בכל אופן ,ראוי
לאדם לסדר פאותיו יפה יפה באופן שתשווינה לו מראה נוח ומיושב.
פאות סתורות אינן מוסיפות עדינות למראהו של בן עליה.
גם אם חל יום הולדתו השלישי של התינוק ביום תענית ,מגלחים
אותו בו ביום ואין חוששים .רק בימי 'בין המצרים' אין ראוי לקיים
התגלחת ומוטב לדחותה לאחר תשעה באב .ביום 'ראש חודש' אין
| | 120
| לבב ימים |
להסתפר עפ"י צוואת רבי יהודה החסיד ,לכן נכון לדחות התגלחת
למחרתו.
גם תאומים יתגלחו ביום הולדתם ואין מקום לחשוש לעין הרע
משום כך .ונכון להפסיק בין השניים ולומר "המלאך הגואל אותי מכל
רע יברך את הנערים וגו'".
על מי ששורף ציפורניים אמרו חז"ל שנקרא 'חסיד' .למה? כיוון
ששריפת שיער וציפורניים מעוררת את הדינים ביותר ,וכשבא יהודי
ושורף ציפורניו למרות זאת ,הרי הוא כבר ממש 'חסיד' .אנו נזהרים
בדבר ומשתדלים שלא לשרוף לא שיער ולא ציפורניים .לזאת ימצא
ייעודים אחרים לשיער הגזוז .כמה יקר וחביב המנהג שנהגו שלומי
אמוני ישראל לשקול כסף או זהב כנגד השערות שנגזזו ולהפריש
תמורתן לצדקה .וודאי גדול כוח המצווה לפתוח את לב הנער לתורה
ולאהבת ה' ואך טוב וחסד ירדפוהו כל ימי חייו.
'
אחר התגלחת מגישים מגדנות ומשקאות לכבוד המצווה ושמחים
שמחה גדולה .אם הזמן הוא יום הילולת רבי שמעון ,סוחפים את
הקטן לתוך שמחת ההילולא ומקדשים את איבריו בריקוד ופיזוז
לכבוד התנא האלוקי .השמחה היא הסגולה הגדולה ביותר לקדושת
המחשבה ,וכשזוכים להכניס בליבו של הילד שמחה של קדושה בגיל
כה צעיר ,שורפים בכך הרבה מחמדות ילדותו.
נחלקו הפוסקים האם חיוב נטילת ידיים לאחר תספורת ,חל גם על
הגוזזים את שער ראשו של הקטן .להלכה הקלו ,וראינו מגדולי
ישראל משתדלים לגזוז ללא מגע בשערות עצמן ,כשבכך הם
נפטרים מנטילה לכל הדעות .אמנם ,לקטן עצמו וודאי ראוי ליטול
ידיים .ידועים דברי הפוסקים כי מי שאינו נוטל ידיו אחר גזיזת שער
או נטילת ציפורניים ,מסתכן בפחדים ל"ע.
'
| | 121
| תגלחת וחינוך הבנים |
קדושת הזקן
כמה וכמה קדושה יש בשיער הפאות והזקן .לו היו בני אדם יודעים
אלו עניינים נוראים גנוזים ורמוזים בכל קווצת שיער מן הדיקנא
קדישא ,כי אז חסים היו עליה כל כך .שיער הזקן הוא מקור השפע
והרחמים של האדם ,כשם שנרמז בכתוב" :כשמן הטוב על הראש
יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מידותיו ,כטל חרמון שיורד על
הררי ציון ,כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" )תהילים
קל"ג( .פאות הראש ,אף הן אור יקר ונעים שנרמזים בו שמות הקודש
הממתיקים את הדינים ,ומהם נמשכים כל רחמי הדיקנא כמבואר
במקובלים .וראה נא ראה את שכתב רבי אברהם אזולאי בספרו 'חסד
לאברהם' )מעין ז' נהר י"ג(' :ודע כי שערות פאות הראש רומזות
לכוחות אלוהיות של טהרה ,ולכן צוותה התורה לא תקיפו פאת
ראשכם ,שאסור לגלחן עם שער הראש ...וחמש פאות הן בזקן ,ב'
בראש לחי העליון אחת בימין ואחת בשמאל ,ושתים פאות אלו
סמוכות אצל פאות הראש כנזכר ,ושתים פאות בשני ראשי לחי
התחתון אחד מימין ואחת משמאל ,ואחת באמצע הזקן הנקרא
'שיבולת' ,שהוא במקום אמצע לחי תחתון שהוא כנגד הגרון ,וכל
שערות שבחמש אלו הפאות הן רומזות לכוחות אלוהיות כמו השערות
שבשתי פאות הראש ,ואסור לגלחן ,שכל שער שבשבע פאות אלו ,הוא
כסא לשבעה כוחות הטהרה לחול עליו בהיותו טהור'.
מעתה תדע כי כל הארת הרחמים השופעת על האדם ,תלויה בשתי
פאות ראשו ,ואחר כך יורד השפע ונמשך דרך שערות הזקן ,עד
שזוכה לראות עין בעין בחסד ה' ורחמיו על כל מעשיו .פאות הראש
הן גם שמירה עליונה והולכות לפני האדם אחר פטירתו להשבית
אויב ומתנקם.
כבוד קדושת זקיננו האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זי"ע ,היה חס על
פאותיו כל כך ,שכל משך התספורת היה מניח ידיו בחרדה על צדעיו
| | 122
| לבב ימים |
כדי ששערה מן הפאות הקדושות לא תיפול ארצה ...פעם הזדעק
בעיצומה של התספורת כלפי הספר :הפאות! הפאות! ואולי לא הבחין
הספר שנגע בלי משים בפאות ולצדיק נגרם צער גדול .פגעת לי
בפאות! הפטיר בכאב .הספר התכחש :לא פגעתי! אך הצדיק מצא
שערה והניחה בחרדת קודש בתוך ספר תהילים ...את נימי זקנו
התלושים היה מניח בחמלה רבה בין דפיו הספוגים של תהילים
החיד"א שבביתו.
'
מצוות ציצית
תיכף לאחר התגלחת מחנכים את הקטן למצוות ציצית .יש מקדימים
ומלבישים לקטן ציציות מיד לאחר הכנסתו בבריתו של אברהם
אבינו ,ואחרים המתינו עד שיידע לשמר בגדיו בנקיות.
כמה גדולה מעלת קדושת הציצית .אחד הצדיקים המפורסמים היה
ממרר רבות בבכי אחר לידתו .אביו שכבר נואש מלדעת את פשר
בכיו פנה להיוועץ באביו שלו ,אף הוא מגדולי הצדיקים ,כדת מה
לעשות .הצדיק אמר :הילד הזה ,יש לו נשמה גבוהה .היא חפצה
להתעטף בציצית! ומרגע שעטפו את הילד בארבע כנפות ,חדל
לבכות וחיוך של שביעות רצון פשט על פניו הזכות...
ציצית היא מלשון הצצה .הכתוב אומר" :וראיתם אותו וזכרתם את כל
מצוות ה' ועשיתם אותם" )במדבר ט"ו ,ל"ט( .באמצעות הציצית אנו
נזכרים בהשי"ת גם אם יעבור עלינו מה .בזמן שידענו חילזון מהו,
זכינו לקיים אף את מצוות התכלת ,שתכלת דומה לים וים דומה
לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד ,וכך הולך אדם ומציץ בזיו שכינתו
יתברך דרך הגדילים הקשורים לארבע כנפות כסותו .חכמינו זיכרונם
לברכה מספרים לנו מעשה באדם אחד שהיה זהיר מאוד במצוות
| | 123
| תגלחת וחינוך הבנים |
ציצית .פעם עמד לעבור על עבירה חמורה מאוד וכמעט שלא נפל
בשאול תחתית ,באו ארבע ציציותיו וטפחו לו על פניו .תפס עצמו
ונמלט .שאלוהו :מה קרה? אמר :מצווה אחת ציונו ה' אלוקינו וציצית
שמה ,וכתוב בה "אני ה' אלוקיכם" שתי פעמים .אני הוא שעתיד
ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר .עכשיו נדמו עלי כארבעה
עדים!...
ארבע הציציות שהאיש היה זהיר בקיומן ,התייצבו פתאום מולו
בשורה ופקחו כנגדו ארבע זוגות עיניים .בוחנות ,חודרות ,פולחות
כליות ולב .יש להן עיניים לציציות ,עיניים תכולות ,והן מציצות ...כך
ניצול האיש ממוות לחיים ,וכך יכול כל יהודי לצאת ממוות לחיים
בכוח מצוות ציצית.
בציצית כתוב "למען תזכרו" .כשאדם מבקש להיזכר ,הוא נושא את
עיניו למעלה ...הציצית נושאת את עינינו לאבינו שבשמים .ומה קורה
אז? הן שאלו חז"ל על נחש הנחושת )ר"ה כ"ט :(.וכי נחש ממית או
נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את
ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין! הציצית מזכירה בכל שעה כי
עיני השי"ת משוטטות בכל הארץ ,והנה זה עומד אחר כותלנו משגיח
מן החלונות מציץ מן החרכים .ואז גם אנו מציצים מן החור ,עולים
ומטפסים בהדרגה .תכלת דומה לים ,ים דומה לרקיע ...עד שאנו
זוכים לדבק עצמנו חזרה במקור מחצב נשמתנו תחת כסא הכבוד.
העידו תלמידי הבעל שם טוב ,כי לציציותיו של רבם היו חיים .הן נעו
מאליהן והעידו כי השי"ת משגיח על נבראיו בכל עת ובכל שעה.
'
| | 124
| לבב ימים |
נטילת ידיים
נהגו ליטול לתינוק את ידיו אחר התפנותו לצרכיו ,רק מאחר ברית
המילה.
לגבי נטילת ידיים שחרית להעברת רוח הטומאה ,נחלקו הדעות
והמנהגים .יש שהקפידו על כך מעת היות התינוק בן חודש; יש
שהקפידו רק מגיל שנה; יש שהמתינו לשעה שכבר נוטל בידיו דברי
מאכל ואנו מורים ליטול את ידיו משעה שמגיע לתבונה.
כיסוי הראש
מעת הגיע הילד לגיל 3יחבשו לו כיפה וישגיחו שלא תמוש מראשו.
גם בדבר זה נמצאו מנהגים שונים :בעוד בכמה קהילות המנהג
לכסות את ראשו של הילד מרגע שהוא מתחיל לצעוד בכוחות עצמו,
אחרים מקדימים עוד יותר ,ונותנים לו כיפה כשהוא עדיין מוטל
בעריסה .נוהג קדוש זה לא פשט כמובן בקרב עמך בית ישראל ,כי
אם בין משפחות הצדיקים שנהגו גינוני קדושה מיוחדים.
כיסוי הראש מביא את האדם לידי פחד וכניעה מפני מי שאמר והיה
העולם ועיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם ,וכשם שאמרו חז"ל
)קידושין ל"א (.ברב הונא בריה דרב יהושע ,שלא היה מהלך ארבע
אמות בגילוי ראש .אמר :שכינה למעלה מראשי! וכן כתב ה'מגן
אברהם' ,כי הכיפה מטילה מורא שמים בליבו של אדם .בספר בן
יהוידע כתב כי הכיפה היא שמירה כנגד החיצונים שדרכם לילך
ערומים ולאחוז במי שמהלך בגילוי ראש.
כמה יש להיזהר שלא להלך בגילוי ראש אפילו רגע אחד .האחים
הקדושים לבית שפירא ,צאצאיו של קודש הקדשים רבי פנחס
מקאריץ ,שהיו בעליו של דפוס סלאוויטא ,נתפסו פעם בעלילה
| | 125
| תגלחת וחינוך הבנים |
זדונית ומרושעת שטפל עליהם חסר לב ,והושת עליהם לעבור בין
שני טורי חיילים ששוטים בידיהם והם מלקים בכל כוחם .בעוד אחד
האחים צועד על המסלול והמגלבים רודים בגופו הזך ,עצר לפתע על
עומדו ורכן ארצה .הקלגסים לא האמינו למראה עיניהם .במקום לרוץ
בכל הכוח כדי לשרוד את התופת ,היהודי מוצא לו זמן לעצור ועוד
לרכון ארצה ...רק אחיו הצדיק הבין :הכיפה .הכיפה נשמטה מראשו
של אחיו והוא לא הואיל ללכת פסיעה אחת בגילוי ראש ,גם במחיר
עוד כמה עשרות צליפות ...וכמו שאמר רבן גמליאל לתלמידיו :אינני
שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת!
'
חכמינו ז"ל )שבת קנ"ו (:מספרים באחד האמוראים שבהיותו ילד קט,
אמרו החוזים בכוכבים לאימו :זה הילד יגדל גנב! מאותו יום הייתה
מכסה את ראשו ומצווה עליו בכל עת מצוא :כסה את ראשך כדי
שיהיה עליך מורא שמים! והוא לא היה יודע טעמו של דבר ,רק מעת
לעת ראה את אימו שופכת צקון לחשה בפני היושב במרומים שיחוס
על נפש ילדה ויצילו מרדת שחת .הילד גדל ונעשה תלמיד חכם
מופלג וירא שמים מרבים .פעם אחת היה יושב וגורס במשנתו תחת
דקל אחד ,ולפתע נשרה גלימתו וכיפתו נשמטה .אותו רגע ראו עיניו
אשכול תמרים תולה מן הדקל ,וללא סולם או כסא זינק אל צמרות
האילן וכרת את האשכול בשיניו ...כה עז היה יצר הגניבה שקינן בו
וכה גדול היה כוחה של הכיפה שעל ראשו ,שהצליחה לכבות את
תבערת היצר.
רבינא היה יושב לפני רבי ירמיה מדיפתי .חלף לפניהם אדם ולא היה
מכסה ראשו .אמר רבינא :כמה חצוף אותו האיש .אמר לו רבי ירמיה:
שמא הינו ממתא מחסיא ,שליבם של תושביה גס בתלמידי חכמים.
במדרש רבה )ויקרא י"ט ד'( דורשים חז"ל" :בעצלתיים ימך המקרה"
)קהלת י'( :על ידי שהאדם הזה 'מתעצל' לכסות את ראשו כראוי,
| | 126
| לבב ימים |
'ימך המקרה' ,הרי הוא נעשה דאומטיקוס )כומר!(.
ועוד מעשה שסיפרו חז"ל במסכת כלה )פרק א'( :פעם אחת היו
זקנים יושבין בשער ועברו לפניהם שני תינוקות ,אחד כיסה את ראשו
ואחד גילה את ראשו .זה שגילה את ראשו ,רבי אליעזר אומר :ממזר.
רבי יהושע אומר :בן הנדה .רבי עקיבא אומר :ממזר ובן הנדה .עשה
רבי עקיבא מה שעשה ונתגלה כי כנים דבריו ובאותה שאמרו :ברוך
ה' אלוקי ישראל אשר גילה סודו לרבי עקיבא בן יוסף.
'
שיעור הכיפה ,כדי שתכסה את רוב הראש ,כי בכך ניכרת אכן כניעת
חיל ונמיכות רוח.
לימוד תורה
אמרו חז"ל במסכת סוכה )מ"ב (.קטן היודע לדבר ,אביו מלמדו תורה
וקריאת שמע .תורה מה היא? "תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת
יעקב" )דברים ל"ג ד'( .כמו כן ילמדו פסוק ראשון של קריאת שמע:
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" )דברים ו' ד'( ופסוק" :שמע בני
מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" )משלי א' ח'(.
כתב הרמ"א כי חובה על האב ללמד את בנו את אותיות הא"ב .אם
לא יוכל לקיים המצווה בגופו ,יקיימנה על ידי שליח .את ראשית
לימוד האותיות ,כדאי לקבוע לחג השבועות שהוא עת קבלת התורה
וזמן מוכשר להבין ולהשכיל בדברי תורה.
כשמברך הקטן ברכות התורה לקראת הלימוד ,ניתן לענות אמן על
ברכתו ואינה נחשבת אמן יתומה.
אם כי הלימוד עם הקטן חשוב עד למאוד וגם אין העולם מתקיים
| | 127
| תגלחת וחינוך הבנים |
אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן ,יש לנקוט משנה
זהירות לא לבלבל את דעת המתפללים על ידי הבאת קטנים להיכל
בית הכנסת .בתפילות ומעמדים שנוכחות קטנים עלולה להפריע,
רצוי לשדל את הקטן בדברים להישאר בבית ובכך תיזקף תפילת
המבוגרים אף לזכותו.
'
חנוך לנער
חוב קדוש על כל יהודי ויהודי לחנך את בניו ואת בנותיו בדרך
אבותינו הקדושים ,דרך התורה והאמונה המסורה מדור דור .וכשם
שהשתבח הקדוש ברוך הוא באברהם אבינו" :כי ידעתיו למען אשר
יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"
)בראשית י"ח ,י"ט(.
אמרו צדיקים :למה נסמכה מצוות "ושננתם לבניך" למצוות
"וקשרתם לאות על ידיך"? ללמדך כי כשם שאין להסיח דעת מן
התפילין אף לרגע ,כך אסור להסיח דעת מחינוך הבנים אפילו לרגע.
חינוך אינו מסתכם בלימוד עם הנער או בהרבצת מוסר .חינוך הוא
דרך חיים .חיים במתכונת של חינוך ,כשהכוונה לכך שקודם כל
מעשה מוקדשת מחשבה להשלכות החינוכיות הנגזרות ממנו .חיי
חינוך הם חיים רצופי תפילות ובקשות מעומק הלב על דורות ישרים
מבורכים .אומנות החינוך היא דבר גדול ,אך הדבר המכריע בהצלחת
הצאצאים הוא ללא ספק כוח התפילה .אין ערוך לכוח דמעותיה של
אשה כשרה השופכת שיח בזמן הדלקת נרות לזרע ברך ה' ,או לאיש
כשר המכתת רגליו על קברות צדיקים בתחינה להצלחת בניו בתורה.
'
| | 128
| לבב ימים |
המבשלות בביתו של זקננו רבי משה אהרן פינטו זכר צדיק לברכה,
נדהמו פעם לגלותו רוכן על גבי הסירים שעל האש ומגיס בתוכם...
מה קרה? נחרדו הסובבים ורבי משה אהרן נשא לעברם עיניים
דומעות :אני מתפלל לפני ה' שהאוכל הזה שייכנס במעיהם של
ילדיי ,יביא אותם לקדושה ולטהרה ויסייע בידם להבין את דברי
תורתנו.
וכשמצא ה'חפץ חיים' לעת זקנותו את ספר התהילים של אימו ,אחז
בו באהבה ופרץ בבכי בין דפיו .לתלמידים הנסערים אמר :לולא
דמעותיה של אימי ,לא הגעתי עד הלום!
'
יש רעה חולה תחת השמש ,שבני אדם טרודים דוחקים מלפניהם את
חובת חינוך ילדיהם לתורה ואומרים בליבם :לכשיגדל נמצא פנאי
לחנכו! עתה הלא הוא ממילא קטן ולא מבין ...ומי יגלה את אוזנם כי
החינוך האמיתי מתחיל מן המסד .כשאמונת אומן תמימה מפכה
בנפש הילד וליבו פתוח להכיל תחושות נעלות כשל אהבת ה' ויראתו.
כשהילדים מתחילים להבין ,כבר מאוחר מדי לפעמים.
יש להחדיר בילדים תשוקה לצמוח תלמידי חכמים .הורים רבים
מצהירים כי חפצם לגדל בניהם לתורה ,אך בו בזמן אינם נזהרים
מלזלזל בקול גדול בתלמיד חכם פלוני או אלמוני ...ומעבר לאיסור
לשון הרע שבדבר ,האוזניים הרכות שומעות .שומעות ומבינות כי
התלמיד חכם אינו האישיות המכובדת ביותר בעיני אביהם .מה פלא
כי ערך התורה יורד בעיניהם פלאים .יש להקפיד מאוד לדבר בשבחם
של תלמידי חכמים ולהעמיד את כבוד התורה מעל לכל ענייני הכבוד
המדומה.
'
| | 129
| תגלחת וחינוך הבנים |
"מדבר שקר תרחק" ,ויחנך את בניו להרחיק מן השקר כמטחווי קשת
ולדבוק באמת .ככל שאדם הוא בעל נפש ,יותר ויותר הוא מתעב את
השקר שהוא משכן הנחש.
אמר החכם :מי מלמד לתינוק את השקר הראשון? אביו ואמו! הללו
תוחבים לפיו מוצץ בעת שמילל ומבקש לאכול ...כסבור שהוא אוכל
והנה מוצץ ...הוא נרגע ,אך בו בזמן גם למד לשקר!
יהי רצון שנהיה אנחנו וצאצאנו וצאצאי צאצאינו ,כולנו יודעו שמך
ולומדי תורתך לשמה ,הוא יפתח לבנו בתורתו וישם בליבנו אהבתו
ויראתו ,ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם ,למען לא ניגע לריק ולא
נלד לבהלה.
| | 130
המצווה
הממון לספר תורה
ספר תורה בהשאלה
עילוי נשמה
ספרי תורה רבים
הכנסת ספר תורה
כתיבת האותיות
סגולת כתיבת ספר תורה
ספר התורה ונשמות ישראל
הנהגות לכותב ספר תורה
מועדים וזמנים להכנסת ספר תורה
מנהגי ספר תורה
| לבב ימים |
רבים וכן שלמים ,נהגו להכניס ספר תורה חדש להיכל ביום מתן
תורה ,רמז לקבלת התורה המתרחשת בו ביום וכן כסגולה יקרה
לקבלת התורה וקיום מצוותיה.
יצאנו עם יורדי הים באניות לתור במים רבים ,הלכות פסוקות
במצווה נעלה זו של הכנסת ספר תורה ,ולא מצאנו משנה סדורה כי
אם זעיר שם זעיר שם ,ארץ חדשה לא עבר בה איש ולא ישב אדם
שם להגיד אי זה הדרך ישכון אור .ויהי כי ארכו לנו הימים שם
ליקטנו כעמיר גורנה מרגליות ספונות ויישרנו בערבה מסילה בפני
העם.
רבות מן ההלכות שאבנו ממנהגי וורמיזא הקדושים שסודרו במהלך
המאה השלישית של האלף השישי ורבות אחרות ליקטנו מן הגורן
ומן היקב אשר שמענו ונדען ואבותינו סיפרו לנו הלכות והנהגות
אמיתיות מן הקדושים אשר בארץ המה .ומעתה יראה הרואה אוצר
ספון מלא מזן אל זן פסקי הלכה סדורים ,כל הרואה אותם יאמר
ברקאי.
'
| | 133
| ספר תורה |
המצווה
כתב הרמב"ם בהלכות תפילין מזוזה וספר תורה פ"ז' :מצוות עשה
על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו ,שנאמר "ועתה
כתבו לכם את השירה" )דברים ל"א( כלומר ,כתבו לכם תורה שיש בה
שירה זו ...ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה ,מצווה לכתוב
משלו ,ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני! ואם אינו יודע
לכתוב ,אחרים כותבין לו ...והמלך מצווה עליו לכתוב ספר תורה אחד
לעצמו לשם המלך ,יתר על ספר שיהיה לו כשהוא הדיוט ,שנאמר
"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו וגו'" )דברים י"ז ,י"ח(.
ומי שנמנע מקיום מצווה זו למרות שהיכולת בידו ,עובר על ביטול
מצוות עשה .כמה חמור ביטול מצוות עשה? כתבו בספרים הקדושים:
מי שהיה בידו לקיים מצווה ולא קיימה ,ישוב אל העולם הזה בגלגול
כדי להשלימה! וגדול צער הגלגול ,שהנפש משתוקקת לקבל עונשה
בגיהינום יותר ויותר משתיאלץ לשוב אל נווה התלאות ,העולם הזה.
והנה ,אחר שמצווה זו היא האחרונה בתורה ,יש בני אדם שמתברכים
בלבבם לאמר ,נבלה את חיינו בטוב ובנעימים ורק בערוב ימינו נחסוך
מעט לצורך כתיבת ספר תורה .ושלמה המלך מזהיר" :וזכור את
בוראיך בימי בחורתיך ,עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר
תאמר אין לי בהם חפץ" )קהלת י"ב( .כי מי יודע יום מותו אשר שט
ובא בפתע פתאום ואין מידו מציל...
גם מי שהניחו לו אבותיו ספר תורה או שקיבל ספר תורה במתנה או
זכה בו מן ההפקר ,לא יסתפק בכך וישתדל לקיים המצווה בעצמו.
וכלל גדול יהיה נקוט בידך ,כי במצוות כתיבת ספר תורה חדש,
נעשים שני עניינים גדולים .האחד קיום מצוות הכתיבה שמטילה
התורה על כל אחד ואחד .והשני ,הגדלת כוח התורה בעולם על ידי
| | 134
| לבב ימים |
תוספת ספר תורה שעוד לא היה לעולמים .גם באופנים שבעל הספר
אינו יוצא ידי חובת מצוות הכתיבה ,נזקפת לזכותו על כל פנים
המעלה הגדולה שבקיום התועלת השנייה הנזכרת ,שכן תודות
למעשיו נוספו אותיות קדושות וחדשות בחלל העולם! בירושה אמנם,
במתנה או במציאה ,אין זכות בדבר ,אחר שמציאות הספר לא
נתחדשה על ידי בעליו וגם את המצווה לא זכה לקיים.
לדעת פוסקים רבים ניתן לקיים את המצווה בשותפות עם יהודים
אחרים .אמנם ,ירא שמים יצא ידי כל הפוסקים ויכתוב ספר תורה
לעצמו בתכלית ההידור והכשרות.
נשים אינן בכלל חיוב מצוות כתיבת ספר תורה ,ואפשר שאף אם
קיימוה מרצונן ,לא נחשב להן הדבר למצווה כי אם כזכות של הגדלת
כוח התורה.
אם כתב ספר תורה בשותפות עם אישה שאינה בכלל המצווה ,אפשר
שגם לדעת הפוסקים שניתן לקיים המצווה בשותפות ,לא יצא ידי
חובת המצווה כלל .לכן ,גם המקיימים המצווה בשותפות ,ישתתפו
עם גברים בלבד.
כשרוכש ספר תורה מוכן ומשלם שכר הסופר ,נחשב לו כאילו כתב
הספר בעצמו.
יש לחקור ,אם זכייה בגורל נחשבת כרכישה.
במהלך פעילות הצבא האמריקאי בשטחי עיראק ,עלה בידי חייל
יהודי לגאול ספר תורה ישן מידי הערבים המחזיקים בו ובשובו
לארה"ב ,הכניסו להיכל ישיבתנו הקדושה .הדבר עורר אותנו לשאלה
המתבקשת ,אם גאולה מידי שובים נחשבת כרכישה לעניין קיום
מצוות כתיבת ספר תורה ,או שמא כירושה ומציאה בלבד.
| | 135
| ספר תורה |
מי שאין לו ממון לכתוב ספר תורה לעצמו ,יעסוק בהלכות כתיבת
ספר תורה ויהא לימודו חשוב ומקובל ומרוצה כאילו הכניס ספר
תורה להיכל.
'
כאמור אדם שקיבל ספר תורה במתנה ,אינו יוצא בכך ידי חובת
כתיבת ספר תורה .ויש לדעת כי הענקת ספר תורה במתנה אף גורמת
רעה לנותן ולמקבל .על כן מי שנשאו ליבו להעניק לחברו ספר תורה,
יעניקו לו בתורת תשלום ושכר על פועלו ,שבכך מחשיב הדבר
למכירה.
בהתנהלות זו אף מזכה את חבירו לצאת ידי חובת כתיבת ספר תורה,
כשטובותיו עימו נחשבות כתשלום שכר בגין ספר התורה.
'
הממון לספר תורה
קדושתו ומעלתו של ספר התורה ,מושפעות מאוד מטיב הממון בו
נכתב ונרכש.
מעשה בימי הבעל שם טוב הקדוש ,בספר תורה אחד שהיו מוצאים
בו תמיד פסול עד שנלאו הסופרים מלתקנו עוד והניחוהו בקלקולו.
באו אנשי העיר ושאלו את פי הבעל שם טוב על משפט הספר
ומעשהו .אמר להם :זה הספר נכתב בממון גזול ,על כן אינו יוצא
מידי פסולו...
גם כאשר רכישת ספר התורה או המסחר בו ,מתבצעים ברמאות
ושלא ביושר ,נפגמת קדושתו .חכמינו ז"ל הורו שלא להתמקח כלל
בעת רכישת תשמישי קדושה ,שכן המשא והמתן מעוללים רעה
| | 136
| לבב ימים |
לחפץ .הזוך והתום הינם חלק בלתי נפרד ממהותם של תשמישי
הקדושה המרפאים את האדם ממומיו ומביאים אותו לידי תמימות.
כמו כן מצילים אותו מן החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם
ומחזירים אותו אל היושר הראשוני אשר עשה האלוקים את האדם
ישר .חישובי מסחר ורמאות המשתתפים במסחר תשמישי הקדושה,
דומים לסם המוות שנמהל בתוך שיקוי מרפא.
בימינו רב הפרוץ במישור זה עד שסוחרים שידיהם מסואבות בדמים
פסולים שולחים ידיהם בספרי קודש ומביאים רעה על עצמם ועל
הספר .והם לא ידעו כי עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת
הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו ...כל זאת כדי
שלא יזיקו לספרים בתאוות הממון ושיהיה משאם ומתנם ביושר
ובתמימות.
גם מצוות הצדקה היקרה שלא הצילה רבים מעשירי העולם בעת
הקריסה הכלכלית הגדולה ,נפגמה על ידי גבאי צדקה שאינם הגונים
שהפכו הצדקה למסחר ושמטו בכך את הקרקע מתחת רגליהם של
בעלי הממון .ומה טוב היה לו לא היו מסתירים כוונותיהם
ומתפרנסים ביושר ולא פוגמים במצווה הקדושה...
'
ספר תורה בהשאלה
כשמכניס ספר תורה ,לא יעניק הספר במתנה לבית הכנסת כי אם
בתורת השאלה בלבד וגוף הספר הרי הוא שלו .אמנם ,טרם מותו,
יעניק הספר להקדש במתנה גמורה ,שאם לא כן ,יקבלוהו בניו
בתורת ירושה ושוב תהיה זכות הקריאה בו להם ולא לו .לעומת זאת
כאשר מעניק הספר במתנה לבית הכנסת ,נחשב לו הדבר לזכות לעד.
| | 137
| ספר תורה |
ספר תורה מושאל הינו בבעלות בעל הספר ובכוחו להעביר הספר
לכל מקום שירצה בכל מועד שיראה לנכון .כשנוכח שאין קוראים
בספרו בעוד שבבית כנסת אחר חסרים ספרים ועשויים לעשות בו
שימוש רב ,אף מומלץ להעביר הספר כדי שתרבה תועלתו .על כל
פנים לא ייפול ברוחו כשרואה שספרו אינו בשימוש ,שכן עצם
מציאותו מוסיפה קדושה בעולם ומחזקת את אותיות חייו ונשמתו.
אם גבאי בית הכנסת מעוניינים לעשות בספר שימוש חריג ,כטלטול
ממקום למקום ,חייבים ליטול רשות מבעל הספר .אם הלה השאיל
את הספר על דעת גבאי בית הכנסת ,אין צורך לבקש את רשותו.
מי שנפל לו ספר תורה בירושה ,מותר להוציא הספר מן המקום אליו
היה מושאל ולהכניסו לכל מקום שירצה.
'
עילוי נשמה
טובה גדולה לנשמות הוריהם עושים מי שמכניסים ספר תורה
לזכרם .קדושת ספר התורה ומצוות הקריאה בו ,עושות נחת רוח גדול
לנשמות ומיטיבות את גורלן בעולם שכולו טוב .גם הבן המכבד את
אביו בכך זוכה לברכה מרובה ,שכן נשמה השואבת קורת רוח
ממעשה בני אדם ,ממהרת להשיב להם כגמולם הטוב .יהודים שנהגו
להיטיב לנשמות בני משפחתם או לנשמות גלמודים שלא היה מי
שישתדל לעילויין ,מצאו עצמם נושעים ונעזרים פעמים רבות
בדרכים נפלאות ונסתרות .הנשמות הקדושות לא נשארו חייבות...
אך זאת למודעי ,כי מי שהכניס ספר תורה לעילוי נשמת הוריו ,לא
יצא ידי חובת מצוות כתיבת ספר תורה! כדי לקיים את המצווה על
| | 138
| לבב ימים |
התורם להכניס את הספר עבור נשמתו שלו ובכך לזקוף את המצווה
לזכותו.
אנשים רבים שמתכוונים לקיים את מצוות כתיבת ספר תורה,
מודיעים בשער בת רבים כי הספר נכתב לעילוי נשמת הוריהם ,ובכך
מאבדים את חלקם במצווה.
על כל הצאצאים המסורים המבקשים להוקיר את זכר הוריהם לדעת,
כי מעבר לספר התורה שהכניסו לעילוי נשמת יקיריהם ,עליהם
להכניס ספר תורה נוסף לשם קיום מצוותם שלהם.
למרות שנשים אינן בכלל חיוב כתיבת ספר תורה ,כתיבת ספר תורה
לעילוי נשמתן ,מסייעת להן ומיטיבה עימן.
'
ספרי תורה רבים
הגמרא במסכת בבא בתרא )י"ד (.מספרת על אמוראים שכתבו ספרי
תורה רבים ,בהם רבי אמי שכתב בימי חייו ארבע מאות ספרי תורה.
ולא את כולם כתב ,אלא נתן מעות לסופר ואת הפסוק 'תורה ציווה
לנו משה מורשה קהילת יעקב' ,כתב בעצמו.
נחלקו הפוסקים אם בהכנסת מספר ספרי תורה האדם מקיים את
מצוות כתיבת ספר תורה כמה פעמים ,או שאחר שקיימה פעם אחת
שוב אין בידו לקיימה שוב .מכל מקום ,אף לשיטות שהמצווה לא
ניתנת לקיום בשנית ,הרי שבכל ספר וספר שכותב ,זוכה להגדיל
תורה ולהאדירה.
יהודי שכבר זכה להכניס ספר תורה ומשתוקק להכניס אחד נוסף,
מוטב יעשה אם יכניס חומשים ,ספרי ש"ס ופוסקים לטובת הלומדים,
| | 139
| ספר תורה |
ובכך יזכה המוני לומדים לעלות על במתי התורה.
'
הכנסת ספר תורה
מה יפו פעמיהם של החוגגים במעמד הכנסת ספר התורה הראשון
בתולדות עם ישראל .דוד המלך יורד עם שלושים אלף בחורי ישראל
אל הגבעה ,להביא משם את ארון האלוקים לירושלים" .ודוד וכל בית
ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ובכינורות ובנבלים
ובתופים ובמנענעים ובצלצלים" )שמואל ב' ו'( .אחר כך מושאר
הארון בבית עובד אדום הגיתי ,ומששומע דוד כי ברך ה' את בית
עובד בגלל הארון ,הולך בשמחה להביא את הארון אל עיר דוד" .ודוד
מכרכר בכל עוז לפני ה' ,ודוד חגור אפוד בד ,ודוד וכל בית ישראל
מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר ,והיה ארון ה' בא עיר דוד,
ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז
ומכרכר לפני ה' ,ותיבז לו בלבה ...ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים
ויברך את העם בשם ה' צבאו"ת ,ויחלק לכל העם לכל המון ישראל
למאיש ועד אישה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת
וילך כל העם איש לביתו .וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת
שאול לקראת דוד ותאמר ,מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה
היום לעיני אמהות עבדיו כהיגלות נגלות אחד הריקים .ויאמר דוד אל
מיכל :לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצוות אותי נגיד על
עם ה' על ישראל ושחקתי לפני ה' ,ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל
בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה") ...שם(
מאות שנים לאחר מכן ,כאשר מביא עזרא הסופר את ספר תורת
משה לפני בני ישראל ,שוב מתקיימת חגיגה רבתי בהשתתפות
רבבות אלפי ישראל .על מגדל עץ גבוה שהוכן במיוחד לכבוד
המעמד ,ניצב עזרא הסופר ,כשמימינו ומשמאלו חבל נביאים שעלו
| | 140
| לבב ימים |
עימו מן הגולה .אחר הקריאה בתורת אלוקים מפורש ושום שכל,
במהלכו נופלת בכייה גדולה על מרבית העם המתעוררים לתשובה מן
הפסוקים הנוקבים ,מכריז נחמיה" :היום קדוש הוא לה' אלוקיכם ,אל
תתאבלו ואל תבכו ...לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות
לאין נכון לו ,כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא
מעוזכם .וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה
גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם" )נחמיה ח'(.
מאז ימות עולם הייתה שמחת הכנסת ספר תורה פורצת את גבולות
החומר והחולין ,וחושפת מבועים בלתי נדלים של חדווה הממלאים
את הנפש היהודית .נחשולים של אהבת ה' יוקדת רעפו אז מן
הלבבות ונשאו את החוגגים למחוזות רחוקים של עוז וחדווה
במקומו .מחוזות כאלו שכל ייסורי הגוף והנפש ניטשים על מפתנם
והלב היהודי חש משוחרר לשוש ולשמוח עם קונו.
וכך כותב הרמב"ם בהלכות לולב )פ"ח( :השמחה שישמח אדם
בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן ,עבודה גדולה היא ,וכל
המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו ,שנאמר "תחת אשר לא
עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" )דברים כ"ח( ,וכל המגיס
דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו ,חוטא
ושוטה! ועל זה הזהיר שלמה ואמר" :אל תתהדר לפני מלך" )משלי
כ"ה( ,וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו ,הוא הגדול
המכובד העובד מאהבה .וכן דוד מלך ישראל אמר" :ונקלותי עוד
מזאת והייתי שפל בעיני" )שמואל ב' ו'( ואין הגדולה והכבוד אלא
לשמוח לפני ה' שנאמר :והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'" )שם(.
'
אף כי הזהיר מיכה המורשתי" :והצנע לכת עם אלוקיך" )מיכה ו'( ,זהו
בשאר מצוות ,מה שאין כן מצוות הכנסת ספר תורה ,המצווה היא,
| | 141
| ספר תורה |
אדרבה ,לכרכר בעוז לפני ה' כדוד המלך בשעתו ולומר לנותן התורה
כי כל מעיינינו בו ,וכשם שקרא על עצמו התנא האלוקי רבי שמעון
בר יוחאי בעת האידרא זוטא ,טרם עלותו בסערה השמימה :בה'
תתהלל נפשי ודאי ,שהרי נשמתי בו אחודה ,בו מתלהטת ובו נדבקת
ומשתדלת ,ובהשתדלות זו תסתלק חזרה למקומה...
באבא סאלי היה מקפיד תמיד לפרסם עושי מצווה באומרו כי
הפרסום מחזק את זכותו של היהודי בשמים .אשר על כן לא יעלה
על לב אדם להכניס ספר תורה בסתר ,כי אם ברוב עם הדרת מלך,
כיאה וכיאות לכבודה של תורה.
ועל שום מה תקנו חכמינו לערוך שמחות כה גדולות בעת הכנסת
ספר תורה? משום שבעת מעמד הר סיני כפה הקדוש ברוך הוא הר
כגיגית על בני ישראל ואמר להם :אם מקבלים אתם את התורה
מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם! יכול יעלה על לב כי קיבלו בני
ישראל את התורה מאונס חס ושלום ולא מרצון ,עורכים שמחות
עצומות בהוצאות גדולות בכל מעמד הכנסת ספר תורה ,להוכיח כי
דווקא מרוב תשוקה וחפץ לב קיבלנו את התורה ושמחים בדברי
תלמוד תורתו ובמצוותיו לעולם ועד.
'
מעמד הכנסת ספר תורה הרי הוא כשמחה לכל דבר .בעל השמחה
לובש בגדי שבת ,מתברך בברכת 'מזל טוב!' ועורך סעודה גדולה
דוגמת סעודת נישואין.
לקראת המעמד נהגו להעביר כרוז בחוצות הקורא לכל יושבי העיר
לבוא וליטול חלק בשמחה הגדולה לכבודה של תורה .וזכות גדולה
היא להיענות לקריאה ,לכרכר ולפזז לפני ספר תורת ה' בחדווה
יתירה .חסידים ואנשי מעשה ראו זכות לעצמם להשתתף בכל הכנסת
| | 142
| לבב ימים |
ספר תורה שנערכה ברחבי עירם ,ובכך לבטא את חיבתם העזה
לתורה.
מי שעל חוג ידידיו ומכריו נמנים אף נכרים ,יקפיד לא לקרוא להם
אל החגיגה הקדושה ובשמחתו אל יתערב זר.
את ספר התורה נהגו להוביל ברחובות קריה תחת חופה מעוטרת
דוגמת חופת חתנים .אמנם ,לא ייטול לשם כך חופת חתנים ,כי אם
חופה מיוחדת שנתפרה במיוחד עבור שמחות הכנסת ספר תורה.
הכול נוטלים חלק בריקודים לכבוד התורה וספר התורה עובר ברוב
אהבה מיד ליד .הוא נישא בזרועות אוהבות של ישראל קדושים ולאו
דווקא של בני משפחת בעל הספר ,שכן שמחה זו היא שמחתו של
כל יהודי אשר שורש נשמתו מתעצם עם תוספת ספר תורה חדש
בחלל העולם .כל מי שעולה בחלקו לשאת את הספר ,מרימו בימינו
ואומר" :ה' מסיני בא וזרח משעיר למו ,הופיע מהר פארן ואתה
מרבבות קודש ,מימינו אשדת למו וגו'" )דברים ל"ג(.
אחד הצדיקים שהכניס ספר תורה להיכל בעת שכבר בא בימים,
נצפה על ידי חסידיו כשהוא מפזז כנער עול ימים עם הספר הכבד
הרבה מכפי מידותיו .אמרו לו תלמידיו :ילמדנו רבינו ,מנין שואבים
כוח בשנים אלו לרקד עם ספר כה כבד? השיב להם :התורה כבדה כל
עוד לא מרימים אותה .משעה שמחליטים באמת לשאת אותה ,שוב
אינה כבדה כלל וכלל! ...כל עוד אין דבקים באמת בתורה ,דומה היא
כמשא כבד .עמל ,יזע ,ייסורים שהתורה נקנית בהם ...אך משעה
שנכנסים בעולה ומחליטים לשאת אותה ,אזי מתהפכים היוצרות
והארון נושא את נושאיו .התורה היא שמרימה את עמליה ונוסכת
בהם כוחות עלומים ,כלשון הכתוב" :וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר
כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו" )ישעי' מ'(.
| | 143
| ספר תורה |
מנהג כשר שהעומדים בגזוזטראות הבתים או בחלונות ותהלוכת
ספר התורה נשקפת מן הרחוב ,ממהרים להדליק נר בביתם לכבוד
ספר התורה.
'
עם השלמת ספר התורה והכנסתו להיכל ,על בעל הספר לברך ברכת
'שהחיינו' בשם ומלכות .בדבר המועד הנכון לאמירת ברכה זו ,נחלקו
הפוסקים .יש שכתבו לברכה עם סיום כתיבת האותיות ,יש שכתבו
בעת הכנסת הספר להיכל ויש שהורו לברך בעת שבעל הספר עולה
לתורה לראשונה בספרו החדש.
לשיטת הספרדים הוצאת שם השם לבטלה הינה איסור מדאורייתא
ולכן נהגו בכל ספק ברכות להקל .היות ומועד ברכת ה'שהחיינו'
מוטל בספק ,נהגו אפוא הספרדים שלא לברך על ספר התורה גרידא,
כי אם ללבוש בגד חדש בעת העלייה לתורה בפעם הראשונה ולברך
'שהחיינו' על הספר ועל הבגד יחדיו.
אם ספר התורה אינו של אדם פרטי כי אם של הקהל כולו ,הרב או
ראש הקהל לובשים בגד חדש ומברכים 'שהחיינו' בכוונתם להוציא
ידי חובה את כל הקהל הקדוש.
מסופר כי כאשר זכה הרה"ק רבי אהרן מקארלין להכניס ספר תורה
להיכל ,בירך ברכת 'שהחיינו' בהתלהבות כה עצומה ,עד שכל
העומדים נזדעזעו מן הלהט שבפיו...
'
עם התקרב תהלוכת ספר התורה אל שערי בית הכנסת ,יוצאים נכבדי
הקהל כשספרי התורה הוותיקים בידיהם ,להקביל את פני ספר
התורה החדש.
| | 144
| לבב ימים |
יש להקפיד כי בעת כניסת ספר התורה להיכל ,ישהו בו לכל הפחות
עשרה מישראל.
מנהג שנתקבל בכמה תפוצות ישראל ,להמטיר סוכריות על קהל
החוגגים בבית הכנסת בעת כניסת ספר התורה .אמנם ,מעודנו תמהנו
על מנהג זה ואף מצאנו בו טעם לפגם .על כן אין מקיימים מנהג זה
בעדתנו ,אם כי אין למחות בקהילות אחרות המקיימות אותו
במקומות מושבותיהן שכן יש להן על מה שיסמוכו.
מקדימים ומפיצים עשבים ריחניים וכל עצי בשמים ברחבי בית
הכנסת ,כדי שיקדמו את הבאים בריחות נעימים דוגמת מעמד מתן
תורה .ויש לדעת כי הריח הוא כוח רוחני המתקיים ביותר בקרב בעלי
נפש .שכן חוש הריח הינו היחיד שלא פגם בחטא עץ הדעת ,על כן
נהנית הימנו הנשמה ,כשם שאמרו חז"ל )ברכות מ"ג :(:איזהו דבר
שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח! וכן
ביאר בקדשו הרה"ק רבי פנחס מקוריץ :מדוע בושים בני אדם לבקש
מזולתם חפצי ממון או מאכל ואינם בושים לבקש קמצוץ טבק
להרחה? משום שהבושה ירדה לעולם בעטיו של נחש ,כמו שמוכיחים
הכתובים 'ויהיו שניהם ערומים וגו' ולא יתבוששו' ואחר החטא
'ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה וגו''.
ומאחר וחוש הריח לא פגם בחטא ,לא דבקה בו הבושה ,על כן אין
בני אדם בושים לבקש אחד מחברו דברים של ריח.
וכשיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו ,אז בכוח חוש הריח הקדוש
והמופלא ישפוט את כל העולם ,כשם שדרשו חז"ל )סנהדרין צ"ג:(:
"והריחו ביראת ה'" )ישעי' י"א( דמורח ודאין ,דכתיב "ולא למראה
עיניו ישפוט ...ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענווי ארץ" )שם(,
ופירש רש"י :דמורח ודאין -שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב,
שנאמר לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח ,ואפילו הכי
ושפט בצדק דלים ,כגון על ידי הרחה.
| | 145
| ספר תורה |
נהגו שבעת הכנסת ספר התורה פותחים הספר וקוראים בלא שם
ומלכות בפרשת וזאת הברכה 'מעונה אלוקי קדם' ככל הסדר של חתן
תורה .אמנם ,מנהגנו שלא לקרוא בתורה בלא ברכה כלל ,כי אם
הדברים שתיקן עזרא הסופר קוראים בשם ובמלכות .על כן אין
מנהגנו לקרוא בתורה בעת הכנסת הספר.
נהגו שהחזן קורא בקול מזמור כ"ט שבתהילים ,מזמור לדוד הבו לה'
בני אלים ,ואחר מכבדים את הנכבד שבקהילה ,בעל הספר או הרב,
להכניס את הספר להיכל.
יפה וראוי לכבד את הרב או החכם לומר דברי תורה בפני החוגגים.
'
שבת ראשונה שלאחר הכנסת הספר ,קוראים בספר החדש ומכבדים
את בעל הספר להעלות לתורה את מי שליבו חפץ.
אבל שהוזמן לחגיגת הכנסת ספר התורה ,אף כי מותר בכתיבת אות
כפי שיבואר להלן ,אין לו להשתתף בסעודת המצווה.
מעמד הכנסת ספר תורה נערך רק כאשר מוכנס ספר תורה חדש
לחלוטין .אין צורך לערוך משתה וסעודה בעת העתקת ספר מבית
מדרש אחד אל משנהו.
'
כתיבת האותיות
מנהג ישראל ,שקודם הכנסת ספר התורה להיכל ,מתקבצים ידידיו
ואחוזת מרעיו של בעל הספר אל ביתו וכותבים כל אחד אות אחת
בספר התורה.
| | 146
| לבב ימים |
ומעשה בספר תורה שנמצא ולא היו יודעים אם כתבו ישראל או מין.
באו לפני החכם ,אמר להם :בדקו בסוף הספר ,אם תמצאו אותיות
מוטות ועקומות בידוע שכתבו ישראל ,ולא ,בידוע שכתבו מין! שאלו
אותו :נביא אתה או בן נביא אתה? אמר להם :לא .אלא מנהג ישראל
להעניק את זכות כתיבת האותיות האחרונות לכל מאן דבעי ,על כן
האותיות שנכתבות בידיים לא מיומנות ,מוטות ולא יציבות .המינים
לעומת זאת לא אוחזים במנהג והסופר הוא שכותב את השורות
האחרונות באופן ובצורה שכתב את הספר כולו...
בעל ספר התורה ישתדל לכתוב את המילה 'בראשית' שבתחילת
הספר ואת האות ל' שבסופו.
הסופר משרטט מבעוד מועד את מסגרות האותיות האחרונות
ומשאיר את חללן ריק .ידידיו של בעל הספר הנאספים אל ביתו,
ממלאים את חללי האותיות וזוכים להיכלל בהארה הגדולה שבגילוי
ספר תורה חדש בעולם.
ראוי להדליק נר בבית טרם תחילת מעמד כתיבת האותיות.
הסופר ישתדל שקנקן הדיו יהיה נאה ומהודר כיאה למעמד המרומם.
כל מי שמעוניין לכתוב אות בספר התורה ראוי לזכות במצווה .ולא
יאמר אדם 'אזמין את חברי העשירים בלבד או את נכבדי העם' ,כי
התורה אינה של בעלי הממון ושייכת לכל יהודי ויהודי בשווה ,ולא
עוד ,אלא שאמרו חז"ל )נדרים פ"א :(.היזהרו בבני עניים שמהם תצא
תורה ,ואמרו )יומא ע"ב :(:כתר תורה מונח וכל הרוצה בו יבוא וייטול!
יש שנהגו למכור את זכות כתיבת האותיות בממון להחזקת לומדי
תורה ,ודבר גדול עשו.
המתכוון לכתוב אות בספר תורה ,יזהר לטבול באותו היום .אם לא
| | 147
| ספר תורה |
היה סיפק בידו לטבול ,יקיים על כל פנים את טבילת הבן איש חי
לפני הכתיבה.
וטרם בואו לכתוב האות ,יהרהר בתשובה ויעלה נגד עיניו זיכרון
מעשיו נגד רצון יודע תעלומות ויתוודה וישוב אל ה' מעמקי נפשו.
קודם הכתיבה יאמר את תפילת 'אנא בכח וגו'" ולאחריה יאמר:
"הריני רוצה לכתוב אותיות התורה הקדושה לשם קדושת ספר תורת
משה וישראל ,לשם קדושת כל שמותיו הקדושים הרמוזים
והמצורפים בהם ,לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בשם כל
ישראל".
וראוי שיכתוב בשליחות בעל הספר כדי שיהיה נחשב לחלק ממצוותו.
'
כיוון שבקרב הקהל עלולים להימצא בני אדם שאינם זהירים דיים
בקיום התורה והמצוות והשתתפותם בכתיבת ספר התורה עלולה
לפגום יותר מאשר לתקן ,על כן ראוי שהמשתתפים לא יכתבו
בעצמם ,כי אם יתנו מעות לסופר וימנוהו להיות שליח לכתוב עבורם.
וזה כלל גדול ,כי כאשר מוציא ממון מכיסו לא נאמר הכלל 'מצווה בו
יותר מבשלוחו'.
ומה טוב אם ייתן לסופר הקולמוס בידיו והסופר יאמר' :הריני כותב
אות בספר התורה עבור פלוני בן פלוני' ,ותהיה המצווה עולה לו לכל
הדעות .לחילופין יכול להחזיק הקולמוס בידיו שלו והסופר יאחז בידו
וישרטט יחד עימו האות.
'
המנהג להניח לכהן לכתוב ראשון ,אחריו ללוי ואחריו לישראל.
| | 148
| לבב ימים |
לא יקראו לשני אחים לכתוב בזה אחר זה.
אבל שהוזמן להכנסת ספר תורה ,יכול לקחת חלק בכתיבת האותיות
אך לא ישתתף בסעודה.
נער שמלאו לו י"ג שנים ,מניחים לו לכתוב אות אף שלא ידוע
שהביא שתי שערות.
אחר שהדיו מתייבש ,גוללים את ספר התורה לאמצעו ולא לתחילתו.
בסיום הכתיבה ראוי לבעל הספר לתת צדקה לעניים דייקא.
שעת כתיבת האותיות היא עת רצון ,ועל הנוכחים להעתיר לפני ה'
מקירות ליבם למילוי כל משאלותיהם לטובה.
'
סגולת כתיבת ספר תורה
התורה הקדושה היא כלי אומנותו של הקדוש ברוך הוא בעת בריאת
העולם .באמצעות אותיותיה הקדושות הוטבעו מוסדי ארץ ונבלי
שמים נמתחו ,מעשים רבים נאצלו והמון בריות לאין תכלית .כן אומר
הכתוב" :ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז ,מעולם נסכתי
מראש מקדמי ארץ ,באין תהומות חוללתי באין מעינות נכבדי מים,
בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי ,עד לא עשה ארץ וחוצות
וראש עפרות תבל ,בהכינו שמים שם אני ,בחוקו חוג על פני תהום,
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום ,בשומו לים חוקו ומים לא
יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ ,ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום
יום משחקת לפניו בכל עת ,משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני
אדם" )משלי ח'(.
| | 149
| ספר תורה |
משכך ,הרי כל יעודי הבריאה טמונים בקרבה .היא אוצרת את כל
הרפואות שהלא דרכה נבראו בני האדם; היא מכילה את כל העושר
שבעולם שכן הכסף והזהב ממנה נאצלו; בקרבה כל הטוב והיופי
שבעולם ,אחר שמצירופי אותיותיה נעשו הכול.
נמצא ,היא הסגולה הטובה בעולם! סגולה לבנים; סגולה לעושר;
סגולה לרפואה; סגולה להצלחה; סגולה לתלמוד תורה וסגולה
ליראת שמים.
הגמרא במסכת בבא בתרא )נ"ב (.מורה לאדם שקיבל פיקדון מן
הקטן ,לא להחזירו לו אלא לעשות לו בו 'סגולה' .מה היא 'סגולה'? –
שואלת הגמרא ורב חסדא משיב :ספר תורה!
איך ערוך לזכות שבכתיבת ספר תורה ,הנוצרת את האדם מכל פגע
ואופפת אותו כחומת אש סביב.
הגה"ק רבי חיים פלאג'י שמע פעם על אחד מבני עירו שרכש קלף
ושכר לו סופר שיכתוב עבורו ספר תורה .שלח אחריו ותמה באוזניו:
הן מלאכה שכזו עשויה להימשך על פני שנים ,במהלכן יהיה עליך
להעלות את שכר הסופר מידי חודש בחודשו .למה לך טרחה גדולה
שכזו?! התמלא האיש חרטה ונוחם על מעשיו.
בנפול תרדמה על אנשים ,נגלו לרבי חיים חזיונות מבעיתים והוא
הבין בדעתו הגדולה כי חטא כאשר הקל במעלתה הרמה של כתיבת
ספר תורה .עם שחר חש לבית הסופר והזמין ספר תורה אף עבורו.
כתיבת ספר תורה היא הגנה גדולה מפני העניות ,וכן אמרו חז"ל
)ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ו( :המוכר ספר תורה של אביו אינו רואה
סימן ברכה לעולם .וכל המקיים ספר תורה בתוך ביתו ,עליו הכתוב
אומר "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד" )תהילים קי"ב(.
| | 150
| לבב ימים |
החושש מעין הרע ,ימהר לכתוב לעצמו ספר תורה וינצל .כן אמרו
חז"ל )עירובין ס"ד :(.המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו?
ייקח בהן ספר תורה .אמר רב ששת :אפילו בעל בנכסי אשתו .רבא
אמר :אפילו עשה עסקה והרוויח בה .רב פפא אמר :אפילו מצא
מציאה .ופירש רש"י שם ,כי נכסים הנופלים לאדם שלא כדרך כל
העולם ,מעוררים תמיהה וממשיכים עין הרע ואי אפשר שיתקיימו
אלא על ידי שקונה במקצתם ספר תורה!
צדיקים הורו לאנשים לרכוש ספר תורה כסגולה לאריכות ימים ,כי
עץ חיים היא למחזיקים בה .וכן אמרו חז"ל באבות )אבות ב'( :מרבה
תורה מרבה חיים.
נהגו מקדמת דנא ,כי חתן שהפרוטה מצויה בכיסו ,כותב לו ספר
תורה ומכניסו ביום חופתו .סמך למנהג ,שנמצא במדרשי אגדה
)פרקי דרבי אליעזר פרק ט"ז(' :החתן דומה למלך' ,והמלך הן מצווה
לכתוב לו ספר תורה והייתה עימו וקרא בה כל ימי חייו .טעם נוסף:
על הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה" )דברים ל"ג( דרשו חז"ל
)ברכות נ"ז :(.אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורסה' .שהתורה מאורסת
לעם ישראל ונשואה לו .ביום נישואיו ,רומז אפוא החתן אל הנישואין
הפנימיים שלו -נישואיו עם התורה!
'
כתיבת ספר תורה סגולה לבנים ,על דרך הכתוב "זה ספר תולדות
אדם" )בראשית ה'( שעל ידי כתיבת ספר ,תזכה לתולדות אדם! גם
נרמז הדבר במילות שירו המופלא של האר"י הקדוש ללילות שבת:
"למעבד נשמתין ורוחין חדתין" ,כיצד? נאמר בהמשך" :נעטר להון
כתרין ,במלין יקירין!" .מילות התורה היקרות ,הן שנותנות את הכוח
הנדרש להוליד נשמות חדשות.
| | 151
| ספר תורה |
כתבו בספרי הקבלה ,כי בהכנסת ספר תורה מתקן האדם את פגמי
חטא אדם הראשון ממדרגות דומם ,צומח ,חי ומדבר .כמו כן הוא
ממית את הארס שזרק בה הנחש בחווה וניצול מאש התאוות .לזה
יעצו צדיקים למי שדינים שורים עליו ,למהר להכניס ספר תורה ,על
ידו יומתקו הימנו הגזירות הרעות שנמשכות משורש זוהמת הנחש.
הסגולה היקרה נרמזת בדברי הפסוק "ובבואה לפני המלך אמר עם
הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו וגו'"
)אסתר ט'( .כי באמצעות ספר התורה תסתלקנה מעליו כל המחשבות
הרעות וישובו על חורשי רעתו וסער מתחולל על ראש רשעים יחול.
כבר נתבאר שהתיקון לספר תורה שעלה באש ,הינו כתיבת ספר
תורה חדש .מכיוון שחכם בישראל חשוב כספר תורה ופטירתו שקולה
כשריפת התורה ,ראוי לכתוב ספר תורה חדש לזכרו של רב שנסתלק
מן העולם.
'
ספר התורה ונשמות ישראל
אמר רבי יהודה ,אמר רבי שמואל משום רבי מאיר :כשבאתי אצל רבי
ישמעאל ,אמר לי :בני ,מה מלאכתך? אמרתי לו :לבלר אני! אמר לי:
בני ,הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא ,שמא אתה
מחסר אות אחת או מייתר אות אחת ,נמצאת מחריב את כל העולם!
)עירובין י"ג(.
אם ישגה הלבלר חלילה וישמיט את הקוץ שמאחורי הדל"ת ,יהיה
נעשה מ'אחד' 'אחר' חלילה והעולם ישוב לתוהו ובוהו.
התורה הקדושה איננה סיפור דברים .אותיותיה הקדושות הן נשמת
היקום .הזוהר הקדוש כותב ,כי התורה הינה התוכנית של העולמות
| | 152
| לבב ימים |
כולם ,בה התבונן הבורא יתברך שעה ששקל והמיר וצירף את
האותיות וצר בהן נפש כל היצור וכל העתיד לצור .פגיעה בקוץ קטן
עלולה לזעזע את מוסדי היקום ולבתק את קשריו.
כל אות הינה גחלת לוחשת; הבזק אור המבקיע את מעטפת החומר
ומצטייר בדוגמת ברק בגווילי ספר התורה הפרושים כרקיע השמים.
לעיני המשכיל נראית כל אות קטנה כארץ ומלואה .כל אות היא
כנקודה שחורה על גבי הגלובוס המורה על ארץ ענקית שמסתתרת
מאחוריה .ככל שמתקרבים אל הנקודה ,נוכחים בהיקפיה האדירים
ובמשמעותה הענקית.
צדיקי אמת שיקעו את כל כוחותיהם בדביקות באותיות התורה.
הבעל שם טוב הקדוש פירש "בא אתה וכל ביתך אל התבה"
)בראשית ז'(' ,בתפילה צריך לשים כל כוחו בדיבורים וילך כך מאות
לאות עד שישכח מגופניות ,ויחשוב שהאותיות מצטרפים ומתחברים
זה עם זה וזהו תענוג גדול ,דמה אם בגשמיות הוא תענוג ,מכל שכן
ברוחניות וזהו עולם היצירה .ואחר כך יבא לאותיות המחשבה ולא
ישמע מה שהוא מדבר וזהו בא לעולם הבריאה .ואחר כך הוא בא
למדת אין שנתבטל אצלו כל כוחותיו הגשמיים וזהו עולם האצילות
מדת חכמה'...
נשמות ישראל הן גם כן מציאות אותיות התורה הקדושה .קומת עם
ישראל משולה לקומת התורה התומכת בכל העולמות ומשתלשלת
מרום המדרגות עד עמקי תהומות .כל יהודי הוא אות לוחשת
הנושאת עימה מטען של אור כימי השמים על הארץ .לא בכדי דרשו
דורשי רשומות כי ישרא"ל נוטריקון :י'ש ש'ישים ר'יבוא א'ותיות
ל'תורה! כי כנגד כל יהודי קיימת אות בתורה .למרות שעם ישראל
מכיל יותר משישים ריבוא נפשות ,שורשיו אינם עולים על שישים
ריבוא) .חשבון האותיות אינו מגיע אמנם לשישים ריבוא כי אם
למעט יותר מן החצי ,אך כבר ביארו המקובלים שאין הכוונה
| | 153
| ספר תורה |
לאותיות הנגלות כפשוטן כי אם למספר האותיות השורשיות(.
לנשמות הגרים אין אחיזה באותיות התורה עצמן שכן לא היו בכלל
שישים ריבוא נשמות ישראל ,אך הן אחוזות בתגים שעל גבי
האותיות .משום כך רבי עקיבא שהיה בן גרים ,היה דורש תילי תילים
של הלכות על כל תג ותג! הוא דרש את שורש נשמתו .האור החיים
הקדוש ששורש נשמתו היה בתיבת 'בחוקותי' ,דרש עליה ארבעים
ושנים פירושים.
כשמסיימים לקרוא בתורה ,מגביהים אותה וכל הקהל נותן בה עיניו
בניסיון להכיר את האות שהיא שורש נשמתו .אשרי מי זוכה להכיר
את האות השייכת לנשמתו .דוד המלך שיווע לפני ה'' :עשה עימי אות
לטובה!' ,גלה לי את האות שלי .וכן אנו מבקשים במהלך התפילה:
'אבינו אב הרחמן ,הראנו אות לטובה!' ,כך תחזק נשמתנו את אחיזתה
בשורשה ותתמלא חיים ושפע.
מי שהתברך בממון ,יונק חיים מתיבות 'כסף' או 'זהב' שבתורה;
צדיקים יונקים משמות הצדיקים שבתורה או משמותיו של הקדוש
ברוך הוא; הראוי למלכות מקבל מאותיות שניקודן חולם ,גבוה מעל
גבי האות .משום כך כשהתנבא יוסף הצדיק על מלכותו העתידית,
קראו עליו אחיו' :הנה בעל החלומות הלזה בא' ...זה שקורא על עצמו
שהוא משורש האותיות הנקודות בחולם .הרשעים יונקים משמות
הרשעים שבתורה ,משמות בעלי מחלוקות או משמות חיות טמאות.
וכל יהודי ויהודי יונק מאות כזאת האוצרת את כל פרשת חייו מאז
החצבו תחת הכסא ,דרך הופעתו בעולם הזה בכל מיני גלגולים עד
תיקונו העתידי ,עת יבולע המוות לנצח.
כשראתה אסתר המלכה שהגלות מתמשכת לבלי סוף ונשמות
ישראל פרות ורבות וכבר אין כביכול מקום אחיזה בתורה לכל כך
הרבה שנות גלות ,ביקשה מן החכמים :כתבוני לדורות! הניחו לי
| | 154
| לבב ימים |
להוסיף מגילה אחת בשלהי הכתובים כדי שתהיה סמך לדור אחרון...
'
מהלכות ספר תורה ,שאות הנכנסת בגבול חבירתה פוסלת את הספר.
כך יהודי הפולש למה שמוכן לחברו ,פוסל את ספר התורה של עם
ישראל .הכבוד והקדושה שיש לרחוש לכל יהודי הם כאל אות בספר
התורה .פגיעה ביהודי ,היא פגיעה בתורה ובנותן התורה .כי אורייתא
וישראל וקודשא בריך הוא חד!
מכאן תבין כיצד כל מאורעות האדם וקורותיו רמוזים בתורה,
ובהעמיק בסוד האותיות יידע את כל העבר וההווה והעתיד להיות,
עדי יתפשט מגבולות החומר וליבו ישוטט בסדר הנמצאים ובצורות
שתחת הכסא .ומעשה ברמב"ן שהיה לו תלמיד בשם אבנר שיצא
לתרבות רעה ובא ועמד לפני רבו .שאל אותו הרמב"ן :הגד נא לי ,מי
הביאך אל מדה זו שכפרת בתורת משה?! השיב לו :פעם אחת
שמעתי שדרשת שבפרשת האזינו כלולות כל המצוות וכל ענייני
העולם ,רק שצריך סייעתא דשמיא להבין כל העניינים והסודות אשר
שם .ובעיני היה זה מן הנמנע ,עד שבשביל כן קבע בלבבי החטא
שאין האמת כן כמו שאמר הרב הרמב"ן ויצא ופקר ונהפך לאיש אחר.
ויען הרמב"ן :עדיין אני אומר כן שכדברי כן הוא שהכול נרמז ומבואר
בפרשת האזינו ואם לא תאמין ,שאל ואגיד לך! ויתמה התלמיד
הכופר ההוא ואמר :אם כן כדבריך ,תראני אם שמי שהוא אבנר
בפרשת האזינו תמצא! ויתפלל הרמב"ן אל ה' בכל לבבו ונפשו ובא
פסוק בפיו" :אמר'תי אפא'יהם אשב'יתה מאנ'וש זכרם" ,אותיות
שלישיות מן פסוק זה ,ראשי תיבות 'אבנר'! וכשמוע התלמיד את
הדבר חרד מאוד וייפול על פניו ,ושאל לרבו הרמב"ן :אם יחזור
בתשובה יהיה לו תיקון ותרופה? השיב לו רמב"ן :והלא שמעת
להפסוק שישבית מאנוש זכרו ולא יועיל לו שום תרופה ...ותיכף הלך
אותו תלמיד ולקח ספינה בלא ספן וחובל ומלח והלך עם הספינה
| | 155
| ספר תורה |
באשר הוליכו צועק במר נפשו ועדיין לא נודע ממנו מאומה .ואחר כך
הרבה הרב הרמב"ן בתפילה שיהיה לו מקצת כפרה .ואחר זמן רב בא
להרב בחלום והחזיק לו טובה שגרמה תפלתו להוליכו לתלמיד
לגיהינום ,והיו דנין אותו דינים הרבה בגיהינום ,ואחר י"ב חודש היה
לו מזור ותרופה לא להוליכו לגן עדן ולא לדון אותו בגיהינום ,כי עד
אותו הפעם היה התלמיד בכף הקלע) ...קב הישר פרק כ"ג(.
על ידי הכנסת ספר תורה ,זוכה האדם להדביק נפשו באותיות התורה
ולהתקרב אל הבורא יתברך ואל עם ישראל .וכאשר יראה כי אות
אחת מן התורה מוכרת לו מאוד וזכורה לו משנים קדמוניות ,אז ידע
כי הגיע לתחילת תיקונו ,כפי שכתבו המקובלים.
'
הנהגות לכותב ספר תורה
מי שגברו עליו רחמי ה' וזכה להתחיל בכתיבת ספר תורה ,ירבה
תחינה ובקשה בכל עת מצוא שיזכה לברך על המוגמר ולהכניס את
הספר להיכל .כי כנגד כל דבר טוב המתחיל להירקם בעולם ,אוזר
היצר כגבר חלציו ומתייצב לשטן בדרכו .בכל ערב חג מלאות ידיהם
של אנשי ה'חברא קדישא' עבודה מפרי מעלליו של השטן המבקש
להשבית את שמחת החג הממשמשת ובאה .ערבי שבתות הם זמן
מועד לקטטות ומחלוקות ,כיוון שיצר הרע הרואה את אור השבת
מתקרב ,זונח את כל עיסוקיו ויוצא לחרחר ריב בין אנשים .כשמבחין
רשע זה בספר תורה חדש ההולך ומתמלא אותיות קדושות ,הוא
ממציא כל מיני עיכובים ומניעות בניסיון להשבית את מלאכת
הכתיבה .נגד התנכלויותיו יש להתעצם בתפילה לפני בורא עולם
שיגער ביצר הרע ויניח לעמו ישראל לעבדו בלבב שלם.
עם תחילת הכתיבה יש לערוך סעודה קטנה לכבוד המאורע.
| | 156
| לבב ימים |
מצווה מן המובחר לכתוב את הספר במו ידיו .אך אם אינו בקיא
במלאכת הסופרות ,ישכור סופר סת"ם ויעשה אותו שליח לכתוב
עבורו .קודם הכתיבה יגביה את כליו של הסופר לשם קניין כדי שיהיו
הדיו והקולמוס משלו.
אף כשכותב על ידי סופר ,ישתדל לכתוב בעצמו את התיבה הראשונה
שבתורה ' -בראשית'; את הפסוק 'תורה ציווה לנו משה מורשה וגו''
וכן את סוף התורה .אם קשה עליו הדבר ,לא יימנע על כל פנים
מלכתוב את האות הראשונה והאחרונה שבתורה שהן נוטריקון -ל"ב!
ולא יאמר לסופר :הנח את תיבת 'בראשית' ואכתוב אותה לכשאפנה!
אלא יתייצב על ידו בעת תחילת המלאכה ויכתוב את התיבה
'בראשית'.
קודם שכותב אות בספר התורה ישתדל לטבול במקווה .אם אין
סיפק בידו ,ישתדל לכל הפחות לקיים את טבילת הבן איש חי.
נאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו'" )דברים ל"א( ,שמצווה
מן המובחר שתהיה הכתיבה כולה מתחילתה ועד סופה ,בשליחותו
ובמימונו של בעל הספר .אך גם אם רכש ספר תורה מוכן והעלה את
שכר הסופר ,יוצא ידי חובת המצווה.
'
בבקשו אחר סופר ,ייתן עינו בשלשה דברים :א .שיהיה הסופר בעל
כתב נאה ומשובח .ב .שתהיה יראתו קודמת לחכמתו .ג .שיהיה בעל
משפחה ויהיה הממון שמשתכר יוצא בהוצאת בניו בתלמוד תורה.
והעיקר שיהיה כתב ידו נאה ומעודן ,שהלא נקראה התורה 'שירה'
כלשון הכתוב "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" וצריכה שתהיה
יפה וערבה כשיר.
| | 157
| ספר תורה |
טרם מתחיל הסופר במלאכתו ,יגביה הרוכש את כלי הכתיבה של
הסופר לשם קנייתם ויהיו הדיו והקולמוס משלו.
'
לכתחילה אין לכתוב ספר תורה מכספי מעשר .אך אם כבר כתב וגם
הזדמנה לו עיר שאין לה ספר תורה משלה ,ישאיל הספר לאותה
העיר ואינו זקוק עוד להשיב המעות לעניים .גם הידורים שאינם
מעיקר המצווה ,ניתן לשלם בכספי מעשר.
ודע שספר תורה ראוי שיהיה נאה ומהודר .כי המצוות ,ככל שהן
עדינות יותר ראויות שתהיינה נאות יותר .ליל הסדר שהוא האירוע
העדין בשנה ,ראוי שיהיה יפה ומפואר .ארבעת המינים המקרבים את
כל העולמות אל אחד ,ראויים שיהיו מהודרים בתכלית ההידור .ספר
תורה שהוא שורש היהדות ונשמות ישראל ,ראוי שיושלם בכל מיני
הידור ונוי .על כן ראוי לכל בר נפש להוזיל ממון מכיסו כדי שיהיה
הספר מפואר ומשוכלל.
את עצי החיים של הספר ראוי לעשות מעץ .גם כסף וזהב ראויים
לכך אך לא ברזל.
כתר נאה מוסיף אף הוא הוד והדר למצווה ונכון לבקש אחריו גם
בדמים מרובים.
מנהג כשר לחרוט את שם בעל הספר על גבי עצי החיים .אמנם ,אין
ראוי לכתוב כי הספר בבעלות פלוני ופלוני ,כי אם את שם בעל
הספר ושמות יקיריו בלבד .את השמות יש לכתוב בלשון הקודש ולא
בלשון עם זר.
| | 158
| לבב ימים |
מנהגנו לתלות פעמונים בשולי מעיל ספר התורה כדי שיהיה נשמע
קולו בבואו אל הקודש ,דוגמת כהן גדול במקדש .וכן ראוי לכל אדם
להשמיע נקישות על מפתן הדלת ולא להופיע בביתו בפתע פתאום.
אמנם נמצאו פוסקים שצידדו לאסור תליית פעמונים על ספר התורה
מחשש לאיסור שבת בהשמעת קול ,אך כבר נתקבל בתפוצות ישראל
דעת הפוסקים המתירים הדבר ואינם חוששים.
יש לפאר את המעיל ברקמות נאות ,אך לא בדיוקן אריה .כמו כן יש
להעיר כי הלוחות היו מרובעים ולא עגולים כפי שיש מציירים.
כשרוכש כלים עבור ספר התורה ,יתנה בפירוש כי ניתן יהיה
להשתמש בכלים גם עבור ספרים אחרים.
כתב החתם סופר ,כי מעולם לא נמצא ספר יוצא מתחת ידי הסופר
בלי טעות! על כן יש להגיה הספר בדקדוק רב.
עם סיום הכתיבה ,ראוי לבעל הספר לחלק צדקה לעניים.
'
לכתחילה נכון לקיים את מעמד הכנסת ספר תורה במועדים וזמנים
ידועים לטובה .אך משעה שמלאכת הכתיבה נסתיימה ,שוב אין
להשתהות בהמתנה לאחד ממועדים אלו ומצווה להכניס הספר מיד.
יש נוהגים לעכב את ספר התורה בביתם שלושה חדשים או שלושה
ימים ,כדי לשמוח בו .אמנם ,עיקר מקומו של ספר התורה הוא בית
הכנסת ,כלשון הפייט' :שובה למעונך ושכון בבית מאווייך'.
'
הכנסת ספר תורה ,ראוי לכבדה בסעודה גדולה בהשתתפות עם רב,
ומה טוב שתהא סעודה על הלחם ,אך גם מיני תרגימא נחשבים
| | 159
| ספר תורה |
לסעודה.
מנהג טוב לערוך סעודה נוספת בביתו בהשתתפות עשרה אנשים ,כדי
להכניס את הקדושה גם אל מעונו.
ליל קודם לחגיגה הגדולה ,יאיר את ביתו בנרות על פי דרשת חז"ל
)מגילה ט"ז' ,(:אורה' זו 'תורה'.
בעל ספר התורה חשוב ביום הכנסת הספר כחתן ביום חופתו ,על כן
ראוי שיתענה מבוקר ועד ערב.
בקהילות ישראל רבות אין אומרים תחנון אותו היום ,והטריפוליטאים
נהגו שלא לומר תחנון ארבעים יום קודם לכן ,זכר לארבעים הימים
ששהה משה רבינו במרום קודם קבלת התורה.
ביום הכנסת הספר ירבה תחינה ובקשה לפני שומע תפילה שיציל
אותו מכל צער ויגון ,כי ליכא כתובה דלא רמי ביה תיגרא והרבה
בעלי דין שמבקשים להזיק לאדם בעת שמחתו.
לקראת המעמד ,מעביר את מחלפות ראשו ,טובל במקווה טהרה
ולובש בגדים חדשים כיאות לבעל שמחה.
בבית הכנסת ידליקו העם הרבה נרות לכבוד המקום ולכבוד התורה,
כשם שנאמר "באורים כבדו ה'" )ישעי' כ"ד( ,וכשם שראו ישראל
במתן תורה את הקולות והלפידים.
מי שזכה להכניס ספר תורה ,ישתדל מאותו היום ואילך ,להקפיד
בקיום התורה והמצוות ביותר.
'
| | 160
| לבב ימים |
מועדים וזמנים להכנסת ספר תורה
על פני גלגל הימים הסב כל העת על צירו ,מועדים וזמנים רבים ,לא
ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה .לכל דבר בעולם יש את השעה
המסוגלת לו .לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים.
השעה המסוגלת ביותר להכנסת ספר תורה ,היא חג השבועות.
כששערי שחק נפתחים והארה חדשה של קבלת התורה זולפת על
ראשי בני ישראל ,יש לה להכנסת ספר תורה משמעות עמוקה
ומיוחדת.
גם ליל הושענא רבא הוא זמן ראוי להכנסת ספר תורה ואחרים מצאו
הארה מיוחדת להכנסת ספר תורה בלילות חנוכה.
במהלך הימים הנוראים מקפידים רבים שלא להכניס ספר תורה.
בתשעת הימים אין מכניסים וגם ביום פורים נהגו שלא להכניס ,אך
בלילו אין חשש.
ימים שמפסח עד ל"ג בעומר אין ראוי להכניס בהם ספר תורה ,ואולי
ראוי להמתין כבר עד שבועות.
יש הנמנעים מלהכניס ספר תורה בימי ראשון ,אולי משום שהוא יום
אידם בחוץ לארץ.
אין מן הראוי להכניס שני ספרי תורה יחדיו .אך אם האחד ישן ושב
מן התיקון ,אפשר להכניסו יחד עם ספר התורה החדש.
'
| | 161
| ספר תורה |
מנהגי ספר תורה
ספר תורה ,עושים אותו זהב ,כסף או עץ ,אך לא ברזל ,שכן הברזל
גורם רציחה בעולם ,ואילו התורה ,עץ חיים היא למחזיקים בה .וכשם
שדרשו חז"ל באיסור הנפת ברזל על אבני המזבח )ילקו"ש שמות כ'(:
מכאן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר ,המזבח נברא להאריך שנותיו
של אדם והברזל מקצר ימיו של אדם ,אינו דין שיניף המקצר על
המאריך! הברזל מסמל חולי וחידלון .אדם שנתחבה לו קוץ בידיו,
רואים אם הוא של ברזל מחללין עליו את השבת ואם של עץ אין
מחללין .גם בכל בית המקדש לא היה ולו כלי אחד של ברזל!
כותב החיד"א :ספר תורה חדש שנמצאה בו שאלה בעת הקריאה בו
בפעם הראשונה ,יש להשתדל להכשירו ולא להחליפו בספר אחר.
משל לכלה הניצבת תחת חופתה ,ששאלו חכמים :כיצד מרקדין לפני
הכלה? והשיבו בית הלל :כלה נאה וחסודה! אמרו להם בית שמאי:
הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה ,והתורה
אמרה מדבר שקר תרחק?! אמרו להם בית הלל :לדבריכם ,מי שלקח
מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר :ישבחנו
בעיניו! שהלא אם ראה לנכון לקנותו ,אות היא שמצא חן בעיניו ...כמו
כן יש להשתדל ליפות את ספר התורה בעיני בעליו בכל מה דאפשר.
'
וכתב בספר כסף צרוף ,מעשה בעשיר תם וישר שפיזר ממון רב עבור
כתיבת ספר תודה מהודר בתכלית ושלם בכל מיני יופי .בתום
מלאכת הכתיבה שנמשכה על פני שנים ,ערך העשיר משתה גדול
לכל יושבי עירו והכניס את הספר להיכל בתופים ובמחולות .בשבת
הראשונה שלאחר הכנסת ספר התורה ,ניצב על הבימה כנהוג והזמין
את סגל מרעיו לעלות לתורה .אותה שבת קראו בפרשת ויצא ועת
הגיע בעל הקורא לפסוק "ותאמר לאה בא גד" )בראשית ל'( ,כמעט
| | 162
| לבב ימים |
שלא פרחה נשמתו של העשיר .בעל הקורא קרא' ,בא נד' ...חיוור
כסיד קרב אל הספר ועיניו חשכו .אות נו"ן חדה וברורה החליפה את
מקומה של האות גימ"ל ...עוד רגע והוא פרץ בבכי נסער ,עוזב את
הבימה בפחי נפש.
ממקומו שבכותל המזרח הבחין הרב במתרחש וקרא אליו את
העשיר" .דע לך ,כי ספר התורה שלך מהודר ומתוקן להפליא .האדם
שעלה לתורה ,הוא זה שטעון תיקון .לא מכבר בא על נידה והתורה
מודיעה את עוונו :בא נד! וזה לך האות ,כי בו ברגע שיתרחק האיש
מן הספר ,שוב תראה כי כתוב בו 'בא גד' כדת וכהלכה!"
קרב העשיר בצעדים מאוששים אל הבימה ואחר שביקש את העולה
להתרחק מעם הספר ,שב ונתן את עיניו באותיות .המופת היה חד
וחותך .תחת האות נו"ן שהתנוססה עד לפני רגע ,שבה והפציעה אות
גימ"ל יפה וברורה...
מן המעשה הזה נלמד מוסר השכל גדול :ומה עוונותיו של העולה
לתורה נותנים את רישומם באותיות הקדושות ,על אחת כמה וכמה
של הסופר ...ומה אם עוונות נחקקים באותיות ,מצוות על אחת כמה
וכמה! על כן ישתדל האדם לתור אחר סופר כשר וירא שמים שלימוד
תורתו ומעשיו הטובים יוסיפו חן והדר לאותיות היוצאות מתחת ידו.
כמו כן יזהר האדם שמעשיו שלו לא יעיבו חלילה על יופיו של הספר
ויפגמו בכשרותו .שכבר היה מעשה ביהודי עשיר שהצליח לרכוש
לעצמו את התפילין של האור החיים הקדוש שנודעו בכשרותן
והידורן הרב .אחר תקופה קצרה בה הניח את התפילין מידי יום ,מסר
אותן לבדיקה ולהוותו הרבה נמצאו פסולות .מיודעיו של האיש
נתקפו פליאה עצומה :הייתכן כי התפילין של האור החיים הקדוש
לא היו כשרות?! אמר להם צדיק אחד :התפילין היו כשרות .רק
| | 163
| ספר תורה |
מחשבותיו של העשיר שלא היו קדושות דיין כראוי לתפילין אלו,
הוציאו אותן מכשרותן.
'
ספר תורה שנפסל ,מוסרים הספר לבעליו שיתקנוהו .אם הבעלים לא
נמצאים או שכבר אינם בין החיים ,שולחים הספר למתקני ספרי
תורה ,תפילין ומזוזות ,העושים מלאכתם שלא על מנת לקבל פרס
בכדי להשיג תיקון לנפשם .כי מי שספר תורה נפל מידיו או שנכשל
במעשה אחר שיש בו משום פגיעה בקדושת ספר התורה ,תיקונו
שיתקן ספרי תורה שלא על מנת לקבל פרס.
אין לתקן ספרי תורה שאולים מממון בית הכנסת ,שכן בכך מכשילים
את בעל הספר בהנאה מכספי הקדש.
ספר תורה פסול ,יש לנהוג בו קדושה וכבוד שלוחות ושברי לוחות
מונחים בארון.
ספר תורה שבלה ,מניחים אותו בתיבה אטומה וקוברים אותו בבית
החיים בקרבת מקום לקברו של צדיק .ומכל מקום לא יטמנו אותו
בתוך ארבע אמותיו של עם הארץ.
ספרי תורה שהועלו באש ר"ל על ידי גויים ,עורכים להם הלוויה
גדולה ומשתדלים לעשות להם כל מיני כבוד.
אם לפניו ספר תורה חדש ואחר ישן ,טוב לקרוא בחדש מבישן.
'
מותר לסופר לכתוב ספרי תורה על מנת למוכרם ולהשתכר מהם,
ובלבד שלא יעשה בהם מסחר מרובה.
| | 164
| לבב ימים |
נשים מותרות בממכר ספרי תורה ובלבד שלא תיטולנה חלק בתפירת
היריעות .יש מתירים להן לחבר היריעות לעצי החיים אך רק בזמן
שהן טהורות.
נשים נידות אסורות לנשק ספר תורה.
'
מי שנקרא לעלות לתורה ,עליו לרוץ בששון ושמחה לקראת התורה
ולא יהא סרבן באותה שעה .ומי שנקרא לעלות לתורה ואינו עולה,
נקרא מקולל.
כאשר נופלת מחלוקת בין בעלי ספרים בספרו של מי יקראו ,יטילו
גורל ביניהם.
בשמחת תורה קוראים לבעלי הספרים להחזיק בספריהם בעת
ההקפות והריקודים.
ספר תורה שנפל ,ולאו דווקא כולו ,אלא אפילו חלקו ,ואפילו לא נפל
ממש רק נגע בארץ ,חייבים להתענות שני וחמישי ושני .לדעת כמה
פוסקים חובת התענית היא על מי שהספר נשמט מידיו ,אך לדעת
פוסקים רבים אחרים ,חובת התענית חלה על כל הנוכחים לרבות
הנשים שבהם.
אף כי תענית ניתן לפדות בדרך כלל בצדקה ,נהגו שלכל הפחות את
אחת משלוש התעניות לא יפדו בממון רק יתענו בפועל ממש.
הנוכחים בעת נפילת הספר ירבו באמירת תהילים אותו שבוע ,שלא
תדבק בהם הרעה חלילה.
אם נקרע ספר תורה תוך כדי גלילה ,מחויבים גם הקהל להתענות.
| | 165
| ספר תורה |
אף ספר תורה שנשרף ,חשוב כנפל לעניין אופן הכפרה והתיקון.
ומי שמצאו אותו כאלה רחמנא ליצלן וספר תורה קדוש נפל מידיו
ארצה ,לא יסתפק בתעניות הנזכרות בלבד אלא יקיים תשובת
המשקל לחטאו על ידי כתיבת ספר תורה חדש.
'
אותיות התורה הקדושה הן שעשועיו של הקדוש ברוך הוא ,בהן נברא
העולם ובאמצעותן דבק עם ישראל בבורא יתברך .יש לשמור על
קדושתן ולנהוג בהן כבוד רב .וכשם שכתב הרמב"ם )הלכות תפילין
מזוזה וספר תורה פ"י( :כל מי שיושב לפני ספר תורה ישב בכובד
ראש באימה ופחד ,שהוא העד הנאמן לכל באי עולם שנאמר "והיה
שם בך לעד" )דברים ל"א( ,ויכבדהו כפי כוחו .אמרו חכמים
הראשונים :כל המחלל את התורה ,גופו מחולל על הבריות וכל
המכבד את התורה ,גופו מכובד על הבריות!
הנצרך לשאת עימו ספר תורה במטוס ,ישתדל להעלותו עימו אל תא
הנוסעים .אם אין באפשרותו לקחתו עימו ומוכרח להכניסו לתא
המטען ,יארזו היטב בשתי תיבות זו לפנים מזו וימלא התיבות מוכין
כדי שלא ינוע הספר אנה ואנה .והטוב ביותר שיהיה הספר פסול בעת
המסע.
'
סגולה לאישה המפחדת מנפילת פרי בטנה ,לקשור את בטנה בכל
ימי הריונה במטפחת של ספר תורה .עם תום השימוש במטפחת
עליה להשיב לבית הכנסת אחרת נאה הימנה.
| | 166
הדרך אל התורה
ייחוד תורה ותפילה
דרך הלימוד
תורה לשמה
תיקון הנפש
כלי לקבל
תורתך לא שכחתי
דרך פקודיך הבינני
סגולת התורה
חברותא
קנה לך חבר
חידושי תורה
מסכתות וסגולות
לא עזבתי פקודיך
הדרך אל התורה
חכמינו זיכרונם לברכה קובעים במסכת אבות )פ"ו(' :כך היא דרכה
של תורה ,פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן
וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ,אם אתה עושה כן ,אשריך וטוב
לך ,אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא'.
כדי לעמול בתורה ,האדם זקוק לכוח .כוחות הנפש וכוחות הגוף.
תאוות העולם הזה ,ההנאות הרגעיות ומקסמי השווא ,גוזלים מן
האדם את כוחו ומשאירים אותו שבר כלי .סגולות הנפש הם דבר יקר
כל כך .יצר הרע בא ועושק אותן ,מוצץ אותן עד תום ומשאיר אחריו
איש עייף וחסר כוח .שלמה המלך כותב במשלי" :אל תיתן לנשים
חילך" )משלי ל"א ,ג'( .מי אלו הנשים? התשוקות הזרות; ההנאות
החולפות .אל תניח להם למצוץ אותך.
חכמינו זיכרונם לברכה )ילקו"ש קהלת ו' תתקע"ג( מספרים לנו
מעשה נורא מרבי אלעזר בן ערך .חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן
בן זכאי שהיו יושבים לפניו ולומדים מתורתו ,וכשנפטר הלכו להם
ליבנה .רבי אלעזר בן ערך ,בחר ללכת אצל אשתו אל העיר דיומסית,
מקום נפלא מאוד ,שופע מעיינות ,גנות ופרדסים מוריקים וגם
מרחצאות בעלי מימות מפנקים .ישב שם והמתין לחבריו שיבואו
אצלו ,יום יומיים ,שבוע וגם שבועיים ,אך אלו בוששו לבוא .הלך אצל
| הולכי בית המדרש |
אשתו וסיפר לה על כוונתו ללכת אצל חבריו שבחרו כנראה להתיישב
ביבנה .אמרה לו אשתו :מי צריך למי ,האם אתה להם או הם לך?
השיב לה :אכן ,הם צריכים לי ...אמרה לו :בנוהג שבעולם ,מי הולך
אצל מי ,העכברים אצל הפת או הפת אצל העכברים?! ...הסכים
לדבריה ונשאר לשבת בדיומסית.
אנו ,מה אנו מבינים כבר בצדיקים שכאלו ,ארזי הלבנון אדירי התורה.
אבל כך מספרים חז"ל ,שהמימות המענגים והנופים המוריקים,
השכיחו מרבי אלעזר את תורתו .לבו נמשך אחר נהרות דיומסית,
ואלו דרכן לשכח .להזכיר את הרגע ולהשכיח את התכלית.
לימים הגיעו התלמידים הקדושים לבקר את רבי אלעזר ושאלו אותו:
פת חיטים ופת שעורים אי זו טובה בלפתן? והוא לא היה יודע מהו
'לפתן' ...אחרים אומרים שרבי אליעזר עמד לקרוא בתורה וכשבא
אצל המילים "החדש הזה לכם" ,קרא בטעות 'החרש היה לבם'...
הנוכחים החלו למחות ורבי אליעזר פרץ בבכי .הוא הבין כי נאות
הדשא של דיומסית אטמו את הלב ...למראה בכיו געו גם החברים
בבכייה .הם הצטערו על חברם הגדול שתורתו נשתכחה .וכך היו
בוכים זה כנגד זה שהצליחו להחזיר לו את התורה .יצאו החכמים
ושנו :הוי גולה למקום תורה!
אי אפשר לזכות לכתרה של תורה מתוך בטן מדושנת .הכתוב אומר
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם
למען תזכרו וגו'" )במדבר ט"ו ,ל"ט( .משמע שכאשר זונים אחר
מראה העיניים ,השכחה ממהרת לבוא .וכמו שאמר הכתוב "כי
העושק יהולל חכם" )קהלת ז' ,ז'(.
בן הא הא אומר לפום צערא אגרא .פירש המאירי' :כפי מה שיתעמל
בתורה ,ימשך ממנה פרי נבחר .כי קריאת המנוחה והתענוג ,לא תרד
חדרי בטן' ...כה אמרו חכמינו )שבת פ"ג"' :(:זאת התורה אדם כי ימות
| | 170
| לבב ימים |
באהל" )במדבר י"ט,י"ד( ,אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית
עצמו עליהם' .ומה אומר נעים זמירות ישראל בספר תהילים )קי"ט,
ע"א(" :טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך" ,פירש רש"י' :טוב היה
בעיני כשהייתי סובל ייסורים כדי ללמוד תורה בצער' ,כי שלש מתנות
טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי
ייסורין .אלו הן :תורה וארץ ישראל והעולם הבא .תורה מנין? שנאמר
"אשרי הגבר אשר תייסרנו י"ה ומתורתך תלמדנו" )תהילים צ"ד ,י"ב(.
גם שלמה המלך עליו השלום קרא על עצמו "אף חכמתי עמדה לי"
)קהלת ב' ,ט'( ,ופירש רבי חנינא בר פפא )ילקו"ש(' :תורה שלמדתי
באף נתקיימה לי!' אינה דומה תורה הבאה מתוך מיצוי הנפש ,לתורה
הנלמדת מרוב כל אחר שאכל ושבע ודשן .כיצד זכה רבי שמעון בר
יוחאי למדרגותיו הנוראות בגילוי סודות התורה? על ידי שתים עשרה
שנות צער וייסורים בחבל ארץ נידח ושומם ,בערום וחוסר כל ,כשרק
דברי התורה מחלימים וסועדים את הנפש.
'
אכן ,ארוכה הדרך לתורה .זו היא דרך שמובילה אל מחוץ לעולם.
מתים במהלכה ונולדים מחדש ,כפי שאמרו חז"ל )תמיד ל"ב :(.מה
יעשה אדם ויחיה? ימית את עצמו! זאת התורה ,אדם כי ימות באוהל.
מאה פעמים טעם מיתה חשו צדיקים לפני שנבקעו בפניהם שערי
התורה וזכו לטעום מן האור הגנוז לצדיקים .טעם מיתה הוא לא רק
קושי גשמי .ישנם גם הרבה מהמורות רוחניות ,נפילות ונסיגות .לפני
כל עלייה קודמת ירידה .האדם הוא הלא עולם קטן .נסתכל לרגע איך
נראית תחילתו של העולם? דורות דורות של רשעים ,דור ההפלגה
ודור המבול ועוד כמה וכמה דורות שלא חפץ השי"ת במעשיהם .וכבר
אמרו חכמינו ,העולם הזה ,שני אלפים תוהו ,שני אלפים תורה ושני
אלפים ימות המשיח .ההתחלה של כל דבר אמיתי הוא תוהו ובוהו.
| | 171
| הולכי בית המדרש |
מתוך ההפיכה מתחילה אט אט לבצבץ פריחה .גם בין הכבשים
הצועדות במרעה ניתן להבחין בעיזים השחורות הצועדות בראש .זהו
חוק הקבוע באושיות העולם .לפני שהזרע מצמיח הוא מוכרח
להירקב .יוסף הצדיק נאלץ לעשות כמה שנים בבור לפני שעלה
לגדולה ובזאת הציג את התוואי לכל הדורות הבאים :לפני שזוכים
לאור הגדול ,יש לעשות קצת בבור החשוך...
התורה הלא נמשלה לשמן זית ,בו מדליקים את המנורה הרומזת
לחכמה .בכדי להפיק את השמן מן הזית יש לכתוש אותו .הכתישות
ממוססות את המרירות ויוצא השמן הטוב .תקופת הניסיונות
המקדמת כל צורב ,היא הלמות המכתשת המפרקת את הרוע ומגלה
את האור הצפון.
ישאל השואל :למה עשה ה' ככה שכל דבר טוב יהיה כרוך בקשיים?
נתאר לעצמנו שהיינו מקבלים את מתנת התורה ללא כל הכנה
מצידנו .רק פושטים את היד ומקבלים .הלא היינו בושים ונכלמים מן
הנדבה ולומדים את התורה בפנים כבושות .מחסדי השי"ת האוהב
אותנו וחפץ שנהגה בתורה בשמחה ובטוב לבב ,העניק לנו את העמל
והגיעה ,באמצעותם אנו רוכשים את התורה וזוכים לאחוז בה בגאון.
'
ייחוד תורה ותפילה
אמר אביי :מתחילה היינו לומדים בבית ומתפללים בבית הכנסת.
כיוון ששמענו את שאמר רבי חייא משמו של עולא 'מיום שחרב בית
המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אל ארבע אמות של הלכה
בלבד' ,לא היינו מתפללים אל במקום שלמדנו .רבי אמי ורבי אסי,
אף שהיו להם שלשה עשר בתי כנסת בטבריה ,לא התפללו אלא
בינות לעמודי בית המדרש בו עסקו בתורה!
| | 172
| לבב ימים |
התפילה במקום התורה כמו גם התורה במקום התפילה ,חביבים לפני
הקב"ה עד מאוד .כי כשהתורה והתפילה מתחברים ,נעשה ייחוד עליון
המקרב את הגאולה השלימה .יום שזכה בו אדם להדביק תורתו
לתפילתו ,רואה בו נפלאות גדולות.
'
דרך הלימוד
חכמינו זיכרונם לברכה אמרו' :לעולם ילמד אדם מה שליבו חפץ' .כי
כל אדם המגיע לעולם הזה ,נושא בקרבו שליחות .הופעתו בעולם
נועדה לתקן דבר מה שרק הוא ,עם נפשו המיוחדת ותנאיו המיוחדים,
מסוגלים לפעול ולתקן .מי יכול לדעת מה היא השליחות של פלוני?
לכן ,כשחש אדם משיכה ללימוד מסוים ,יש לו להניח כי נפשו
היודעת מאוד את סיבת בואה לעולם ,נמשכת דווקא לאותו הלימוד
כי שם טמון תיקונה.
מסופר על קודש הקדושים רבי מנחם מענדל מרימינוב שליבו נמשך
ביותר ללימוד בספר הרי"ף .בעמל עצום שקד על דבריו הקדושים עד
שזכה לסיים את ספרו בפעם המאה .אותה שעה נדלקה אש בליבו
והוא נחרד מכך שעדיין לא זכה למדרגה האמיתית ביראת ה' .מתוך
מחשבות כאלו החל נותן קולו בבכי עד שנרדם ודמעתו על לחיו.
והנה בחלומו ,רבינו הקדוש מחבר ספר הרי"ף הנגלה אליו ואומר:
תדע בני ,שמה שליבך נמשך כל כך ללימוד ספרי ,הוא מכיוון שאתה
ניצוץ נשמתי .ועתה איעצך ,אם תרצה להגיע למדרגה הנכונה ביראת
ה' ,תשים פעמיך לליז'ענסק ,שם תפגוש את הקדוש האלוקי רבי
אלימלך ,והוא יפתח בפניך שערי אורה! רבי מנחם מענדל הקיץ נרעש
מחלומו וללא אומר דברים שם פעמיו לליז'ענסק .בו ברגע שהציג
את רגלו על מפתן בית המדרש בליז'ענסק ,טרם פצה את פיו לומר
דבר מה ,יצא הרבי ר' אלימלך לקראתו ואמר :או ,לך אני מחכה כבר
| | 173
| הולכי בית המדרש |
זמן רב ...ההמשך הלא הוא חקוק על לוח ליבה של החסידות ,עם
הצטרפות הרבי מרימינוב לחבורה הקדושה ופתיחת בית מדרשו
שהאיר לאלפי יהודים.
הנה כי כן ,משיכת הלב ללימוד מסוים דווקא ,אינה עניין של מה בכך
ויש ליתן עליה את הדעת .אמנם ,בד בבד עם העסק בלימוד הנחשק,
אין להזניח את חלקי התורה האחרים .מי שנפטר מן העולם לפני
שזכה ללמוד פ'ירוש ר'מז ד'רוש ס'וד ,ר"ת פרד"ס ,עשוי לחזור לעולם
בגלגול.
ישנם מספר מסכתות שאבותינו הקדושים היו בקיאים בהם הרבה:
ברכות; שבת; כתובות; חולין; עבודה זרה ונדה .מסכתות אלו הינן
יסודות עמוקים בנפש וראוי להיות בקיאים בהן ביותר.
גם ראוי ללמוד תמיד מענינא דיומא ,כמו מסכת פסחים לקראת
פסח ,מסכת שבועות וביכורים בפרוס חג מתן תורה ,מסכת ראש
השנה לקראת יום הדין ויומא לרגל יום הכיפורים .לפני כל יום טוב
ראוי ללמוד במסכת ביצה .צדיקים אמרו ,כי האור של החג ,טמון
במסכת שלה! במסכת סנהדרין )ק"א (.אומרת הגמרא :העיד רבי
שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא ,כל הקורא פסוק בזמנו
מביא טובה לעולם שנאמר "ודבר בעתו מה טוב" )משלי ט"ו ,כ"ג(.
לימוד משניות אוצר בקרבו כוח גדול ביותר .הלומד משנה בכל יום
אינו רואה פני גיהינום' .משנה' היא גם אותיות 'נשמה' והיא תיקון
נפלא ביותר לפגם הקרי .וכאשר היסוד מתוקן ,נתקן גם השביל
לפרנסה ,לכן העסק במשניות הינו סגולה טובה מאוד למזונות.
בכמה ספרים קדושים הורו לעסוק תמיד בשני מסכתות בו זמנית.
אחת בעיון ואחת בבקיאות.
'
| | 174
| לבב ימים |
מעלת הלימוד בעיון הלא היא מן המפורסמות .בידוע כי כשאדם
חוטא במידת היסוד ר"ל ,קשה לו מאוד לשוב .כי התשובה היא בלב
ואילו פגם היסוד הוא במוח .אמנם כשמפרכים את המוח על הבנת
סוגיה בעמקות ,נלקטים פירורי המוח שנפזרו וחוזרים למקומם ועל
ידי כן זוכה האדם למחילה סליחה וכפרה .הלימוד בעיון הוא גם
תיקון לחטא אדם הראשון בעץ הדעת ופגם בני ישראל בעוון העגל.
והנה דרך ראויה לכל לומד שהיא גם עצה טובה לצבעי :צבע תמיד
שני קירות יחד .כשיימאס לך הראשון ,תעבור אל השני .כשיימאס
השני ,תחזור אל הראשון .אך לא יותר משניים ,כי אז לא תעשה
כלום..
ומן המשל אל הנמשל :אם תעסוק בלימוד אחד בלבד ,עשוי יצרך
לגבור עליך ולהרפות את ידיך .לכן אחוז בו זמנית בלימוד נוסף,
שכשיבוא היצר להטרידך ,תעבור מיד אל הלימוד השני .כשיטריד
אותך גם בלימוד השני ,תימלט חזרה אל הראשון .אך לא יותר משני
לימודים ,פן לא תלמד כלום.
'
תורה לשמה
אמרו חז"ל )אבות ו'( :כל העוסק בתורה לשמה ,זוכה לדברים הרבה.
ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו ...ונעשה כמעין המתגבר
וכנהר שאינו פוסק ,והוה צנוע וארך רוח ,ומוחל על עלבונו ,ומגדלתו
ומרוממתו על כל המעשים.
איסור גדול ליהנות מן התורה .הגמרא במסכת נדרים )ס"ב (.מספרת
מעשה ברבי טרפון שנקלע לפרדס תאנים וטעם מפירותיו .הדבר היה
בתקופה בה כבר קופלו רוב סכיני חיתוך התאנים ,מה שמתיר את
| | 175
| הולכי בית המדרש |
הפרות הנותרים על הארץ בפני כל אדם .אמנם ,הפרד הלז היא מוכה
גנבות ,ולמראה רבי טרפון הטועם מן הפירות ,היה בעל הפרדס בטוח
כי הנה הניח ידיו על הגנב ...לפתע פתאום זינק על רבי טרפון ,קשר
אותו בתוך שק והלך להטילו אל הים .קרא רבי טרפון מעמקי השק:
אוי לו לטרפון שזה הורגו ...הבין בעל הפרדס מיהו הצרור בשק ,ומרוב
בהלה הניח השק ונמלט על נפשו .וכל ימיו של אותו צדיק רבי טרפון,
היה מצטער על הדבר הזה ואומר :אוי לי שנשתמשתי בכתרה של
תורה!
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן :כל המשתמש בכתרה של תורה
נעקר מן העולם! קל וחומר ,ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש
שנעשו כלי חול נעקר מן העולם ,המשתמש בכתרה של תורה שהוא
חי וקיים לעולם ,על אחת כמה וכמה!
יש להיזהר מאוד שלא לעשות מן התורה הנלמדת קרדום לחפור בה,
כי אמר רבי עקיבא :כל הקורא שלא לשמה ,נוח לו שאילו נהפכה
שליתו על פניו.
'
תיקון הנפש
הרבה שואלים אותנו :מה עדיף ,תענית או לימוד? יש לדעת כי אם
הצום גורע מלימוד התורה ,מוטב ללמוד ולמעט בצום .וראה מה כתב
השל"ה בשם 'חרדים' שהעתיק מכתיבת יד שמצא בתוך ספרי רבו
האר"י ז"ל :כל מה שתמצא בסיגופים וכו' לא נזכרו אלא למי שאין
עמלו בתורה ,אבל מי שתורתו אומנותו ויודע דעת ויראת ה' ,לא
יחלש ולא יתבטל מלימודו וכו'.
| | 176
| לבב ימים |
לימוד חמש שעות רצופות הוא תיקון גדול להרבה עניינים .גם על
ידו ,זמנו אינו הולך לבטלה ויומו מלא וגדוש בתורה.
'
כלי לקבל
אמו חז"ל )חולין קל"ג :(.כל השונה לתלמיד שאינו הגון ,כזורק אבן
למרקוליס ,שנאמר "כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד" )משלי
כ"ו ,ח'( .רבן גמליאל בעת היותו נשיא ,העמיד שומר בפתח בית
המדרש והכריז :מי שאין תוכו כברו ,לא יכנס לבית המדרש!
כשאדם שאינו הגון בא ללמוד תורה ,החכמה שרוכש עומדת לו
לרועץ .על כן יש להסיר את מעקשי הלב קודם נכנסים ללון בעומקה
של הלכה.
אחד הכלים הגדולים ביותר להשגת התורה היא הצניעות .ההיפך של
הצניעות היא הפריצות .כלי פרוץ הוא כלי מחורר שכל דבר טוב
שנכנס לתוכו ניגר ארצה .וכך אמרו חז"ל )תנחומא כי תשא ל"א(
אצל לוחות שניות :לוחות ראשונות על שנתנו בפומבי לפיכך שלטה
בהם עין הרע ונשתברו ,וכאן אמר לו הקב"ה :אין לך יפה מן הצניעות!
שנאמר "ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע
לכת" )מיכה ו'( .גם אמרו )סוכה מ"ט :(:מאי דכתיב "חמוקי ירכיך"
)שה"ש ז' ,ב'(? למה נמשלו דברי תורה כירך ,לומר לך מה ירך בסתר
אף דברי תורה בסתר .ובמסכת קידושין )ע"א :(.שם בן ארבעים
ושתים אותיות ,אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו.
משום איזו מעלה חשקה רחל ביתו של כלבא שבוע ברבי עקיבא?
היא ראתה בו שהוא צנוע ומעלי )כתובות ס"ב !(:צנוע מאוד ...צניעות
היא הכלי המוכשר ביותר לקבלת התורה .הבינה שעתיד זה להיות
| | 177
| הולכי בית המדרש |
גדול בישראל.
'
תורתך לא שכחתי
לימוד בקול רם הינו סגולה נפלאה לזיכרון.
סגולה לזיכרון ,לכתוב מאתיים ארבעים ושתיים פעמים :אריאל.
סגולה נוספת לזיכרון ,לומר מיד עם קומו בבוקר אחר נטילת ידיים
שלוש פעמים" :ושם בת אשר סרח" .יש כותבים לאומרו ג' פעמים
ישר והפוך .כמו כן יאמר הפסוק "ואתה ה' לעולם תשב וגו'" שבע
פעמים .אחר יאמר עוד שבע פעמים :אליהו.
עוד סגולה לזיכרון :עם קומו ממיטתו בבוקר ,תיכף אחר שייטול את
ידיו ,יקפיד טרם כל דבר לטבול אצבעו בדבש ולהכניסה לפניו .גם
בלילה ,טרם עלותו על יצועו יעשה כדבר הזה.
'
דרך פקודיך הבינני
קודש הקודשים רבי צבי אלימלך מדינוב מסביר בספרו 'אגרא
דפרקא' ,מודע לומדים רבים ,כשמתקשים להבין דבר מה בתלמודם,
מושכים בזקנם ...הזקן הוא מקור השפע ,י"ג מידות של רחמים.
כשמושכים בזקן מעוררים את הרחמים העליונים שיתגלגלו עלינו
ויפתח ליבנו בתורה .האנשים אולי אינם עושים זאת במודע ,אך
נשמתם בוודאי מתנפלת אותה שעה בתפילה לפני ה' ,ומשום כך
מושכות האצבעות בשיער הזקן.
| | 178
| לבב ימים |
כשעוסק בתורה ואינו מצליח להבין לימודו ,יישא עיניו לשמים למשך
כמה רגעים ואחר ירכין ראשו וינסה להבין שוב .כי כל שכל ושכל
שמאיר במוח האדם ,יש לו שביל בשמים שהוא מגיע משם.
וכשהכשל מתעכב לבוא ,יש לשאת עיניים השמימה להכין שביל
לשכל.
עוד סגולה טובה ויקרה לשעה שלומד ואינו מבין ,יחדל לרגע
מלימודו ,יצעד ארבע אמות ויאמר בקול ובהתעוררות את תפילת
'אהבה רבה אהבתנו' .אחר יהרהר בתשובה וינסה להבין שוב.
הנהגה טובה להצלחה בתורה ,לומר קודם הלימוד :הריני רוצה ללמוד
כדי שיביאני התלמוד לידי מעשה ולידי מידות ולידי ידיעת התורה
והריני עושה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא
טמיר ונעלם בשם כל ישראל .ובאמירה זו יראה סייעתא דשמיא גדולה.
'
סגולת התורה
רבי נחוניא בן הקנה אומר :כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו
עול מלכות ועול דרך ארץ! )אבות ג'( .מלכות ודרך ארץ הם דברים
הנגזרים מכוח המזלות .המלכות היא בת מזל וגם פרנסתו של אדם
נמשכת ממזלות הרקיע .אבל הלומד תורה ,עולה למעלה מן המזלות
וכך נפטר מעול מלכות ועול דרך ארץ.
לומדי תורה הם בניו של מקום והקדוש ברוך הוא מכלכל אותם
בעצמו שלא על ידי מלאך ולא על ידי שליח.
על ידי התורה אדם ניצול מכל מיני ייסורים ,וכמו שאמר הכתוב" :אם
שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו
ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי
| | 179
| הולכי בית המדרש |
אני ה' רופאך" )שמות ט"ו ,כ"ו( .הן רואים אנו כי במתן תורה נתרפאו
כל בעלי מומין .מדוע? משום שהתורה הקדושה הייתה כלי אומנותו
של הקב"ה בעת בריאת העולם ,נמצא כל הנבראים והנוצרים
והנעשים גזורים מאותיות התורה הקדושה .כיוון שקיבלו ישראל את
התורה ,התעוררו אותיות שנבראו בהם שמים וארץ וחזרה כל הבריאה
למתכונתה הראשונה .בכן נתרפאו בעלי המומין והתחדשו כנשר
נעוריהם.
גם מי שאינו לומד תורה בפועל ,יכול לזכות לסגולות התורה על ידי
שתומך את ידיהם של תלמידי חכמים ומסייע להם לשקוד על
תלמודם מתוך יישוב הדעת .על הפסוק "בצל החכמה בצל הכסף"
)קהלת ז' ,י"ב( ,דרש רבי יעקב אבוחצירה בפיתוחי חותם ,כי לעתיד
לבוא ,עתיד הקב"ה לעשות חופה אחת גדולה ,ויסבו בה זה לצד זה
תלמיד חכמים ועשירים .בתוך כך יבואו גדולי ישראל ויתחילו ללמוד
בפניהם תורה .תלמיד החכמים יבינו והעשירים לא יבינו ...אז יבוא
הקדוש ברוך וילמד אותם תורה בזכות שתמכו בתורה.
הנה על ידי התמיכה בתלמידי חכמים ,זוכים בסופו של דבר לידיעת
התורה גם כן.
'
חברותא
כשהתעורר חוני המעגל משנתו הארוכה בת השבעים שנה ,בא לבית
המדרש ולא השגיחו בו .נשא עיניו לשמים ואמר :או חברותא או
מיתותא! לולא חברותא ,טוב מותי מחיי .אחר שנפטר ריש לקיש
בקפידתו של רבי יוחנן ,היה רבי יוחנן מצטער אחריו הרבה .אמרו
חכמים :מי ילך ליישב דעתו? ילך רבי אלעזר בן פדת שתורתו
מחודדת .בא וישב לפניו וכל דבר שאמר רבי יוחנן הביא לו רבי
| | 180
| לבב ימים |
אליעזר ראיה .אמר רבי יוחנן :התדמה עצמך לבר לקיש?! בר לקיש,
כשהייתי אומר דבר היה מערים עליו עשרים וארבע קושיות ותירצתי
לו עשרים וארבע תירוצים ומתוך כך התרחבה הסוגיה .ואילו אתה בא
ומביא לי ראיות .כלום אינני יודע שבריי נכונים?! היה רבי יוחנן הולך
וקורע בגדיו ובוכה :היכן אתה בר לקיש? היכן אתה בר לקיש? כך
צווח וצווח עד שנטרפה דעתו .בקשו חכמים רחמים עליו ונסתלק מן
העולם.
הלימוד ללא חברותא קשה ממוות .כשהאדם יושב בדד ,שכלו אינו
פורה וכוחותיו הגנוזים לא מסוגלים לצאת אל הפועל .אמר רבי
חנינא :הרבה למדתי מרבותי ומחבריי יותר מרבותיי!
יש לדעת כי שורש התורה היא האות ל' והיא עשויה משלש ווי"ן.
אחד הוא הרב ,השני החבר ,והשלישי הוא התלמיד .ללא חבורתא,
כמעט מן הנמנע להשיג את התורה.
טוב שתהיה לו חברותא אחת ללימוד בעיון ואחת ללימוד בבקיאות.
'
קנה לך חבר
חבר טוב הינו נכס חשוב עד מאוד בלימוד התורה ובעבודת השי"ת.
חבר שאמרו חז"ל ,אינו שותף לבילויים או חוויות ,כי אם נפש קרובה
שניתן להסתייע בה בעבודת ה' .ניתן לחשוף בפניה את מצפוני הלב
מתוך ביטחון שמילה לא תדלוף החוצה ,ולקבל את העזרה הנדרשת
לצליחת משברי החיים .על כגון דא אמר שלמה המלך )קהלת ד' ,ט'(:
"טובים השנים מן האחד ...כי אם יפלו ,האחד יקים את חברו ,ואילו
האחד שייפול ואין שני להקימו".
כדי לבחון חברות ,יש לראות אם יש בה מרכיבים רעים גם כן .האם
| | 181
| הולכי בית המדרש |
נכשלים על ידה בלשון הרע ,דברים בטלים או רכילות .חברות
שכזאת אינה חברות כלל ,כי אם מפגש של בעלי אינטרסים ובטל
דבר בטלה אהבה.
דורנו הוא דור תהפוכות ויש לנקוט משנה זהירות טרם נותנים אימון
בחבר .ישנם אנשים שכל מגמתם לחשוף את צפונות זולתם ובכך
לשלוט בהם וברגשותיהם .במקרה הפחות גרוע ,הם מנצלים את
מצוקת הזולת כדי לדלות מפיו מידע אודות אנשים אחרים .כלל גדול
ישים נגד עיניו :הקב"ה הוא החבר הראשון של האדם ...למי בוכה ילד
קטן כשחבריו מציקים לו? בסתר ליבו הוא מתפלל לה' למרות שהוא
אולי אינו מבין בדעתו את משמעות מעשיו .אדם שבוגד בחברו זה
כשהוא בועט בתורתו ומפר את מצוותיו ,איך יכול להיות עוד חבר
נאמן?! חבר יכול להיות רק מי שהפגין נאמנות ללא סייג לחברו זה
הראשון.
התורה הקדושה היא חבר טוב מאוד לאדם ,כמו שנאמר" :בהתהלכך
תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך" )משלי ו' כ"ב(.
ודוד המלך אומר בתהילים )קל"ט ,י"ז(" :ולי מה יקרו רעיך אל".
'
חידושי תורה
כל חידוש תורה שאדם מעלה על הכתב ,נחשב לו כאילו הקריב קרבן
בבית המקדש.
בזוהר הקדוש מאריך מאוד במעלת מי שזוכים לחדש חידושים
לאמיתה של תורה .כי בכוח הדיבור של החידוש ,נעשים שמים וארץ
חדשים וממשיכים אך טוב לישראל .חידוש שאינו אמיתי לעומת
זאת ,מושך רקיעים של שווא שעל ידו שטים כוחות הטומאה בדרכם
| | 182
| לבב ימים |
להזיק .ועליהם צווח הכתוב" :הוי משכי העוון בחבלי השווא" )ישעיה
ה' ,י"ח(.
כשזוכה לחדש חידוש ,מתבטלים ממנו כל הגזרות הרעות.
כמובן שאין מצווה לחפש חידושים בנרות .חידושים שנמצאים בדרך
זו הם בדרך כלל חידושים 'אמיתיים' שלא היו ולא יהיו ...אפילו משה
רבינו שידע כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש ,לא עמד על חידושים
אלו...
'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו' ,הכוונה לחידושי התורה שהעלה
בעמלו ,שהם הולכים לפניו לעולם הבא.
'
מסכתות וסגולות
התורה הקדושה היא סגולה לכל הצרכים והעניינים ,אך יש במסכתות
הש"ס כאלו המסוגלות במיוחד לעניין מסוים.
מסכת בכורות ,סגולה למי שהיה עליו להתענות ולא התענה .מסכת
תמורה ,סגולה לפדיון הנפש .מסכת מעילה ,פותחת דברים חסומים.
שוברת מניעות בפרנסה ,פוקדת עקרות ,וגם פותחת שערי תשובה
למי שנסתמו מהם דרכי אמת.
'
לא עזבתי פקודיך
מעירובי תחומין אנו למדים דבר נפלא מאוד :היכן שמחשבתו של
אדם שם הוא! אם הניח מזון במרחק אלפיים מיל ,נחשב לו כאילו
| | 183
| הולכי בית המדרש |
מתגורר במקום ההוא ממש.
יש בני אדם שבנסיבות שונות נאלצים לעזוב את התורה לתקופת מה
בחייהם .אולי מסיבות פרנסה או מחמת בעיות הגורמות להם
להרחיק נדוד .יש להם להפנים כלל זה :כל עוד דעתם על התורה
ואינם מתייאשים ממנה ,התורה ממשיכה להיחשב מקומם הטבעי,
וברגע שהדבר יתאפשר להם ,ישובו לצלול בנתיביה .אך אם
מתייאשים מן התורה ודוחקים מליבם את הימים הנעימים שישבו
ועסקו בהוויות דאביי ורבא ,גם כאשר תתבטל המניעה לא יחזרו
לתלמודם .חבל ,חבל על דאבדין.
לזאת יעשו להם זמן בכל יום לחזק את אהבת התורה שבליבם
ולהשתוקק לימים שישובו אל בית ה' לעסוק בתורת אלוקים חיים.
| | 184
ראש חודש סיון
יום המיוחס
שלושת ימי הגבלה
שבת שקודם שבועות
התעוררות והכנה לחג
ערב שבועות
מנהג קישוט באילנות
הלכות ומנהגים לחג
תיקון ליל שבועות
מנהג מאכלי חלב
ענייני חג השבועות
אסרו חג
| לבב ימים |
ראש חודש סיון
היהודי דומה לאילן כשם שאמרה התורה" :כי האדם עץ השדה וגו'"
)דברים כ'( וכפי שבואר בזוהר הקדוש ובספרי המוסר .אמנם ,בשונה
מן האילן החומרי הניצב למעלה ושורשיו מסתעפים תחתיו אל מעבה
האדמה ,אילנו של היהודי ניצב למטה כשיונקותיו עולים ומשתרגים
כלפי מעלה ,אל מרחבי הרקיע.
עורקי היניקה העיקריים של היהודי הינם חגי ומועדי ישראל
המושכים לו אור ונוסכים בו חיי נשמות .חג השבועות מזריח באדם
את מאור התורה ונופח רוח באותיות התורה המתנוססות בקרבו.
כיצד ממשיכים את רוח חיים זו? איך מעוררים את מקור המעיין
להזיל שפע חדש? יש להרפות רגע מן המרוץ התמידי; לחדול ממרדף
החיים ולעמוד בשולי הדרך לערוך חשבון נפש לקראת מעיין החיים
המתחדש .הנמהרות ,טבעה לאבד כל דבר טוב.
בראש חודש סיון נהגו שלומי אמוני ישראל לפרוש ממסלול החיים
השוחק לטובת טיול בנבכי הנפש .כשם שמעמד הר סיני לא התרחש
לפני שפסקה זוהמתן של ישראל ,כך לא נכנס אור השבועות בליבו
של היהודי טרם תפסוק זוהמתו שלו .עליו להתרפא תחילה ממומיו,
להשתקם מתחלואיו ולהינחם מצרותיו ואו אז תוכשר נפשו לעמוד
| | 187
| שבועות |
על ההר העשן ולקבל את התורה מפי הגבורה.
'
ימי חודש סיוון מסוגלים ביותר ללימוד התורה ונהגו להרבות בהם
בלימוד בשקידה וחשק רב.
אין מתענים ואין אומרים תחנון מראש חודש סיון עד אחר חג
השבועות ויש נוהגים שלא לומר תחנון עד י"ב לחודש סיון.
'
יום המיוחס
ב' בסיון נקרא 'יום המיוחס' וכמה טעמים נאמרו בדבר:
הטעם הראשון :כיוון שהוא בא ממחרת ראש חודש ולמחרתו מגיע
היום הראשון של שלושת ימי הגבלה ,נמצא שהינו חוליה בשושלת
מפוארת ומוקף באב ובן נעלים מאוד והרי הוא 'מיוחס' .ויש לדעת כי
'מיוחס' אינו דבר של מה בכך ,שכן הוא מחבר שני דברים נבדלים
ופעולה זו כשלעצמה הינה לפעמים חכמה גדולה ביותר ...הרי עד
שלא קם אדם והתחכם לחבר שני פרוסות לחם מרוחות ולאכול
יחדיו ,היו בני אדם מורחים פרוסת לחם אחת ומתלכלכים תוך כדי
אכילה...
הטעם השני :ביום זה אמר הקדוש ברוך הוא לבני ישראל" :ואתם
תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וגו'" )שמות י"ט ,ו'( .ושלא כמאמרו
של בשר ודם מאמרו של הקדוש ברוך הוא .שאדם אומר דבר ואינו
פועל כלום ואילו הקדוש ברוך הוא אמר ויהי ,ובשעה שאמר "ואתם
תהיו לי ממלכת וגו'" ,נשתנתה מציאות בני ישראל ועלו להיות בניו
של מקום.
| | 188
| לבב ימים |
'
יש מן המקפידים שלא להסתפר גם אחר ל"ג בעומר )על פי שיטת
האר"י( ,הנוהגים להסתפר החל מיום זה.
לדעת האר"י ניתן להסתפר ממ"ח ימים לעומר וכן נהג מהרח"ו על פי
עדות בנו רבי שמואל.
'
שלושת ימי הגבלה
בג' סיון מתחילים שלושת ימי הגבלה שציווה הקדוש ברוך הוא את
משה רבינו קודם מתן תורה" :והגבלת את העם סביב לאמר וגו'"
)שמות י"ט ,י"ב(" ,ויאמר אל העם היו נכונים לשלושת ימים אל
תיגשו אל אישה וגו'" )שם ט"ו(.
בדומה לחולה הזקוק לניתוח שעליו להכשיר את גופו לכך במשך
מספר ימים ,כך נשמה החפצה לקבל את התורה שהיא תרופת כל
החולאים ,צריכה לכמה ימי התבוננות והכנה שתוכל להכיל את האור
הגדול ולהתעלות על ידו.
בזמן מתן תורה עמלו בני ישראל בימים אלו ביותר על זיכוך
מידותיהם ,עד שבשעה ששמעו את עשרת הדברות ,לא עצרו כוח
וחלפו עברו מן העולם בצאת נפשם כי מתו .וכן אמרו במדרש )שמות
רבה כ"ט( :שכיון שבאו לסיני ונגלה להם ,פרחה נשמתם על שדיבר
עימהם ,שנאמר "נפשי יצאה בדברו" )שה"ש ה'( ,אבל התורה ביקשה
עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא :יש מלך משיא בתו והורג
אנשי ביתו?! כל העולם כולו שמחים ובניך מתים?! מיד חזרה נשמתן,
שנאמר "תורת ה' תמימה משיבת נפש" )תהילים י"ט(.
| | 189
| שבועות |
וגם בכל שנה ושנה ,כשאדם מקדש נפשו בשלושת ימי הגבלה
ומשבר את חומרו הרע ,הרי הוא זוכה לחזות בנועם ה' בחג השבועות
ולבקר בהיכלו.
ימים אלו מסוגלים ביותר ללימוד תורה ולטהרת הנפש .חסידים
הראשונים היו עורכים בהם בדק בית בנפשם ומתקנים את הטעון
תיקון .נפש האדם דומה לעולם ,כמו שאמר האר"י ז"ל :האדם עולם
קטן והעולם אדם גדול .העולם משתנה ללא הרף ומגלה מידי יום
מחלות חדשות .גם נפש האדם חושפת מידי תקופה חולי אחר שלא
שיערו הראשונים .על האדם להיות קשוב תמיד לרחשי נפשו ולקדם
את הפורענויות המתרגשות ובאות עליה.
מובא בספרים הקדושים ,שבשלשה ימים אלו יורדים ממרום כוחות
וסגולות יקרים שכוחם רב להחדיר בנפש היהודית את נועם התורה.
ויתמלא אדם ערגה וגעגועים ויחשוב בליבו :הנה היום בא בוער
כתנור ,יום ה' הגדול והנורא ,בהגלות מלכנו על הר סיני ללמד לעמו
תורה ומצוות וישמיעם את הוד קולו ודברות קודשו מלהבות אש,
וכשם שהתנבא חבקוק בתפילתו על שיגיונות" :אלוה מתימן יבוא
וקדוש מהר פארן סלה ,כיסה שמים הודו ותהילתו מלאה הארץ ,ונוגה
כאור תהיה קרניים מידו לו ושם חביון עוזו ,לפניו ילך דבר ויצא רשף
לרגליו ,עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים ויתפוצצו הררי עד ,שחו
גבעות עולם) "...חבקוק ג'(
וממחשבות אלו יבוא לידי חשק נפלא ויסתערו הגיגיו ויהמה ליבו
בקרבו ,כשם שמובא באור החיים הקדוש על הפסוק "ויסעו מרפידים
וגו'" )שמות י"ט ,ב'( :אולי שהוא על דרך אומרם )בראשית רבה נ"ה(
אהבה מקלקלת השורה להקדים המאוחר ,שלהיות כי הוא זה יום
המקווה לבורא ,לתורה ,לעולם ,לעליונים ולתחתונים ,ומיום הבריאה
הם יושבים ומצפים מתי יבואו בני ישראל מדבר סיני ,לזה כשהגיעו
| | 190
| לבב ימים |
שמה לא עצרו כוח לספר סדר הדבר ותיכף קדמה ההודעה באומרו
'ביום הזה באו וגו'' ,הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשוק ושמחו שמים
וארץ ,כי זה הוא תכלית הבריאה ותקוותה...
'
חסידים ואנשי מעשה נהגו פרישות בימים אלו .אמנם ,אם הזדמנה
לו טבילת מצווה לא ידחה הדבר.
יש שהקפידו שלא לישא נשים בג' ימי הגבלה .חתן וכלה שרק אחד
מהם אוחז במנהג זה ,שומעים לדעתו של החתן.
'
שבת שקודם שבועות
שבת שקודם שבועות נקראת 'שבת דרך ארץ' על פי דברי חז"ל
)אבות דר"נ( 'דרך ארץ קדמה לתורה' ,ונוהגים לעסוק בה בספרי
מוסר ותיקון המידות.
יש המניחים לכל לימודיהם ועוסקים בשבת זו בענייני חג השבועות
בלבד.
במהלך השבת דורש הרב בבית הכנסת בעניינו של יום ומאריך יותר
מלימודו מידי שבת בשבתו.
נהגו בקהילות ישראל לערוך בשבת זו בבית הכנסת ,מגבית לצורך
החזקת שיעורי התורה המתקיימים בבית הכנסת במשך ימות השנה.
'
| | 191
| שבועות |
התעוררות והכנה לחג
שלושים יום קודם החג מתחילים לעסוק בענייני החג והלכותיו.
כיוון שלדעת רבים כל עיקרה של תקנה אינה אלא על חג הפסח
שהלכותיו מרובות ועוד זאת שבימינו זכינו לספרי קיצור המלמדים
את ההלכות הנצרכות בדרך קצרה ,יש להקל בדבר ולהתחיל בלימוד
ההלכות ,שבוע ימים קודם לחג בלבד.
'
אחת ההכנות היקרות ביותר לחג השבועות ,היא התחזקות בדברים
שבין אדם לחברו ,שכן דרך ארץ קדמה לתורה ואי אפשר לזכות
לכתרה של תורה טרם מעדנים את המידות ומשפרים את המעשים.
כן אמרו חז"ל )תענית ח' :(.שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת
ואין נוחין זה לזה בהלכה ,מתקנאין באף ומעלין אותו שנאמר "מקנה
אף על עולה" )איוב ל"ו( .וכן מצינו שלא זכו ישראל לקבל את התורה
עד שנעשו כולם לב אחד וכדרשת חז"ל )ויקרא רבה ט'( :גדול השלום
שבכל המסעות כתיב 'ויסעו' 'ויחנו' ,נוסעים במחלוקת וחונים
במחלוקת .כיון שבאו כולם לפני הר סיני ,נעשו כולם חנייה אחת,
הדא דכתיב "ויחן שם ישראל" )שמות י"ט(' ,ויחנו שם בני ישראל' אין
כתיב כאן אלא 'ויחן שם ישראל' ,אמר הקדוש ברוך הוא :הרי שעה
שאני נותן תורה לבני!
'
נהגו ללמוד לקראת חג השבועות את הסוגיות שבמסכת שבת דף
פ"ו ,העוסקות בענייני מתן תורה .יש שהקפידו לשנות פרק זה לאחר
טבילה במקווה בערב החג.
מנהג נאה הפועל תיקון נפלא בנפש ,להתחיל בחידוש דבר תורה ערב
| | 192
| לבב ימים |
חג השבועות ולסיימו בעצם החג.
הכנה נאותה מאוד לקבלת התורה ,לחלק את מסכתות הש"ס בקרב
הציבור זמן מה קודם החג ,על מנת ללמוד ולסיים עד החג.
רבים נהגו ללמוד בימי הספירה שקודם חג מתן תורה ,את מסכתות
סוטה ושבועות שבש"ס ,שבכל אחת מ"ט דפים כמניין ימי הספירה.
'
כתבו בספרים הקדושים ,כי הזוכה להתכונן כדבעי לחג ולהכשיר
נפשו לקראת מתן תורה ,זוכה בעצם יום השבועות לשמוע את דיבור
'אנוכי ה' אלוקיך' מפי הגבורה ,כשם ששמעו ישראל בעת מתן תורה.
ומודעת זאת כי בבית מדרשו של ה'חוזה' מלובלין ,לקה פעם אחד
התלמידים בעיוורון בעיצומה של קריאת עשרת הדברות בחג
השבועות .התלמידים המבוהלים אצו לספר ל'חוזה' על ההתרחשות
הטראגית .אך ה'חוזה' הרגיעם בחיוך :אל דאגה ,תלמידיי! זה עתה
השיג חברכם את בחינות ה'חושך' וה'ענן' ששררו בעת מעמד מתן
התורה...
'
ערב שבועות
ערב חג השבועות אין להקיז דם ,ויזהר מכל טיפול רפואי שיש בו
משום הקזת דם ,כניתוח ,בדיקת דם וכדו'.
יקפיד להעביר את מחלפות ראשו קודם החג ולא יכנס לחג כשהוא
מנוול.
| | 193
| שבועות |
אין להסתפר וליטול ציפורניים ערב החג אחר חצות היום .ככלל ,יש
להימנע מנטילת ציפורני הידיים והרגליים ביום אחד ,שקשה לכמה
דברים.
'
רמז לקרבן שתי הלחם שהיו ישראל מקריבים ביום הביכורים בזמן
שבית המקדש היה קיים ,נהגו לאפות לכבוד החג שני סוגי לחמים,
האחד רגיל ,עבור סעודת החג הבשרית ,ומשנהו חלבי לצורך הסעודה
החלבית .בחלה החלבית יש לבצע סימן היכר כדי שלא יבואו לטעות
בה.
סגולה גדולה יש בקיום מצוות הפרשת חלה מעיסת חלות אלו.
'
יטבול במקווה לכבוד החג .ונהגו לטבול שתי טבילות.
ראוי לישון מעט בערב החג כדי לאגור כוח ללימוד עד אור הבוקר.
אם חל ערב החג ביום שבת ,לא יפרש בשפתיו שפורש למנוחה כדי
לאגור כוח לליל ,שכן אז נחשב כמכין משבת לחול.
יתעטף בגדים נאים וחשובים לכבוד החג ,אך לא על מנת להתפאר
ולהתייפות בעיני הבריות ,כי אם לכבוד קונו הבא לשכון כבוד בתוכו
ביום מתן תורתו.
ערב חג השבועות הוא שעת סיום משפטם של רשעים בגיהינום לפי
שיטת רבי יוחנן בן נורי ,ונהגו להרבות בצדקה לזכות נשמות
הנפטרים .וישתדל כל אדם להפריש מעות עבור קרובי משפחתו
שנפטרו ועל ידו תהיה גאולתם.
לעת כזאת נפתחים שערי שחק ומלאכי רום יורדים לעולמות
| | 194
| לבב ימים |
התחתונים כדי לסייע בידי קרוצי גושי עפר לקבל על עצמם קבלות
טובות לקראת מעמד מתן תורה .וזו היא משמעותם הנסתרת של
דבריו הטמירים של רבי עקיבא' :אשריכם ישראל ,לפני מי אתם
מטהרין ומי מטהר אתכם'' ,מי' עולה בגימטריא חמישים ,כנגד
חמישים הימים שמפסח עד עצרת .לפני 'מי' ,היינו במהלך ימי
הספירה שעד חג השבועות הקודמים ליום ה'מי' ' -אתם מטהרין',
עליכם חובת ההיטהרות וההזדככות ,אך 'ומי' ,מרגע שמגיע היום
החמישים ' -מטהר אתכם'! היום בעצמו כבר ממציא לכם קדושה
וטהרה ללא כל סיוע מצדכם.
'
מנהג קישוט באילנות
נהגו לקשט הבתים ובתי הכנסת באילנות ודשאים לכבוד החג,
להעלות את זכר פירות האילן הנידונים בעצרת.
וכבר תמהו הרבה :אחר שנידונים בו על פירות האילן ,משום מה נהגו
לקשט באילנות ולא בפירות עצמם? ולאידך גיסא ,בחמשה עשר
בשבט ,ראש השנה לאילנות :למה לאכול פירות ולא להתקשט
באילנות שהם שושביני השמחה?
אלא שכשמבקשים לעמוד על טיבם של האילנות ,אלו האבות,
נותנים עין בפירות שהם הבנים ומן הפרי למדים על השורש .כמו כן,
כשחפצים לגדל פרי טוב ,יש לשקוד היטב על האילן ולספק לו כל
צרכו ,ואו אז לא יבול עלהו ולא יתום פריו והיה פריו למאכל ועלהו
לתרופה .בחמשה עשר בשבט שהוא ראש השנה לאילנות ,מפנים עין
אל הבנים שהם הפירות ,ללמד שמהם ניתן לדעת את טיבם של
ההורים .ואילו בחג השבועות שהוא ראש השנה לפירות האילן ,ששים
באילנות שהם ההורים הצדיקים בזכותם צמחו הגידולים היקרים.
| | 195
| שבועות |
יש מותירים את האילנות בבית הכנסת ,עד פרשת ואתחנן בה
קוראים בתורה את עשרת הדברות ,על אותה שעה נאמר" :יעלוז שדי
וכל אשר בו ,אז ירננו כל עצי יער" )תהילים צ"ו(.
ישתמש בעצי סרק בלבד ולא בעצי פרי ,כי האדם עץ השדה.
יש להדר אחר אילנות ודשאים ירוקים דייקא.
בכמה קהילות חיפשו אחר צמחים ריחניים זכר לניחוחות המבושמים
שנדפו בעת מעמד הר סיני.
החתם סופר היה מחבב ביותר את מנהג קישוט בית הכנסת באילנות
לקראת מתן תורה .שנה אחת התעצל גבאי בית מדרשו מלקיים את
המנהג הקדוש ולחתם סופר נגרמה עגמת נפש .לא יצאה אותה שנה
והגבאי שבק חיים לכל חי.
יש מתנגדים למנהג קדוש זה בטענה כי יש בו משום חוקות הגויים.
אמנם ,מקובלנו כי כל מנהג שיש לו שורש ויסוד איתן בדתנו
הקדושה ,אין לחשוש בו משום חוקות הגויים כלל .וכן נהגו בקרב
משפחתנו ואבותינו סיפרו לנו ,גודל החביבות והאהבה שרחשו זקנינו
למנהג יקר זה ,שהיו אומרים בו :כל המרבה בו ,הרי זה משובח.
מקובלני מבית אבי אבא ,כי פרחים מפלסטיק ,אף שדומים
לאמיתיים ויפים מאוד ,אינם עולים למנהג זה.
אם חל ערב חג השבועות בשבת ,ייזהר מלקושש העצים ולהניחם
בבית הכנסת בעצם יום השבת.
'
| | 196
| לבב ימים |
הלכות ומנהגים לחג
עם כניסת החג יקבל כל אדם על עצמו שלא להשיח שיחה בטילה
מבוא החג ועד צאתו.
אור גדול יש בנרות שמדליקה האישה לכבוד החג.
קודם הדלקת הנרות תיטול האישה את ידיה ואחר תדליק עם ברכת
שהחיינו .אם לובשת בגד חדש לכבוד החג ,תכוון לצאת אף ידי חובת
ברכת שהחיינו על הבגד החדש.
'
ערבי שבתות וחגים הינם זמנים מועדים לקטטות ודברי ריבות .שכל
אימת שרואה השטן דבר טוב הולך ונרקם ,הוא קם מרבצו ונחלץ בכל
כוחותיו להטיל בו דופי .כשרואה את שבת המלכה ממשמשת ובאה
ושמש צדקה ומרפא בכנפיה ,הינו מתרוצץ במהירות בין הבתים
ומצית מדורות של מחלוקות המעכירות את האווירה ופוגמות
בקדושה הנפלאה.
ערבי חגים הם גם הזמן בהם ידיהם של אנשי ה'חברא קדישא'
עמוסות ביותר .שכן השטן הנלפת מאור היקרות ההולך ומאיר,
מתנכל לישראל קדושים ומנסה להעגים את רוחם על ידי פטירת בני
אדם.
ערב חג השבועות בו הולכת ונפתחת מסכת חיים חדשה של קבלת
תורה מחודשת עם תוספת כוח וחיילים בעבודת הבורא ,יוצא השטן
לחבל ומשתדל בכל אמצעיו לפגום ולקלקל .על כן יש להעתיר מאוד
בתפילת מנחה של ערב החג ,שלא ייתן ה' מאוויי רשע והחג הקדוש
יתנהל מתוך מי מנוחות וגדלות המוחין.
'
| | 197
| שבועות |
מצווה להקביל פני רבו בחג
מעשה בצדיק גדול ששיגר את תלמידו לכהן כרבה של עיירה פלונית.
בהגיע חג השבועות ,לא יצא התלמיד להקביל את פני רבו כמנהגו
מימים וביכר לחוג את היום הקדוש בקרב בני עדתו .רק אחרי חג
השבועות נטל התלמיד את תרמילו ויצא אל עיירת מגורי רבו.
משהופיע התלמיד בפני רבו ,נשאל :מדוע לא הופעת בחג? השיב :צר
לי המקום בבית המדרש הגדול המלא מפה אל פה ודעתי מיושבת
יפה יותר בעיירתי ...נענה הצדיק :עתה ידעתי מדוע רוב הרבנים אינם
תלמידי חכמים ...משום שאינם מקבילים פני רבם ברגל!
עבור מצוות הקבלת פני רבו ,ראוי אף לעזוב את ביתו ולהפליג בדרך,
ובלבד שלא תיפול משום כך קטטה בביתו וייצא שכרו בהפסדו.
'
מאחרים להתפלל ערבית בליל שבועות כדי שתושלמנה שבע שבתות
תמימות .בכמה מקהילות ישראל לא הקפידו בדבר ,אך בעדתנו נהגו
להאריך בדברי תורה קודם תפילת ערבית.
ברכת 'אהבת עולם' יאמר בחדווה יתירה ויתפלל מאוד על חלקו
בתורה 'ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצוותיך לעולם ועד' .כמו כן
בברכת 'אהבת עולם אהבתנו' שבתפילת שחרית ,יתמלא דביקות
ושמחה ויתחנן על פתיחת לבבו בתלמוד תורה 'ותן בליבנו בינה
להבין ולהשכיל ,לשמוע ,ללמוד וללמד ,לשמור ולעשות ולקיים'.
עם סיום התפילה יחוש לביתו לקיים מצוות סעודת החג ולא ישתהה
אפילו בדברי תורה.
גם אותם שהתפללו קודם שחשיכה ולא המתינו עד מלאות שבע
שבתות תמימות ,לא יקדשו קודם שחשיכה בוודאי .אפילו נשים
| | 198
| לבב ימים |
שאינן בכלל מצוות ספירת שבע שבתות תמימות ,לא תקדשנה קודם
שהעריב .אם נוהגות להתפלל ,טוב תעשנה אם תאחזנה במנהג
הנזכר שלא להתפלל קודם הערב שמש.
'
ליל שבועות לא יאכל אכילה מרובה .נהגו למעט בשיר בעת עריכת
השולחן .גם אין מאריכים בדברי תורה וממהרים לסיים הסעודה כדי
להתחיל בתיקון .יש מקפידים לדבר בזמן סעודת הלילה בענייני דרך
ארץ ועבודת המידות ,שכן דרך ארץ קדמה לתורה.
יש נוהגים ללמוד משניות מסכת ביצה אחר הסעודה ,טרם הליכתם
לתיקון.
אסור לשמש מיטתו בליל שבועות אם לא בליל טבילה .חל בליל
טבילה ,ילך לבית הכנסת לערוך התיקון עד שעה אחת לפני עלות
השחר ,אז ישוב לביתו.
ראוי להשתדל בלימוד חמש שעות רצופות בליל שבועות ,שכוחו
גדול כתענית משבת לשבת וטוב מאוד לזיכוך הנפש.
שעות קדושות אלו של ליל החג מסוגלות ללימוד תורה ותיקונים
ואין ראוי להקל בהם ראש במאכל ומשתה ושחוק .ועל המבלים
שעות ליל קדוש זה בשיחות בטלות נאמר )סנהדרין ע"ב :(.שינה
לרשעים ,הנאה להם והנאה לעולם!
ליל שבועות הוא זמן התגלות שורש ויסוד התורה .בו בזמן התעברה
יוכבד ממשה רבינו ונתעברה לאה מיששכר .משה הוריד לישראל שני
לוחות אבנים ויששכר נודע בגאונותו ושקידתו הגדולה כמאמר
"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים" )בראשית מ"ט( ,שסובל את
עול התורה כחמור ולן בין התחומין מרוב עמל.
| | 199
| שבועות |
המגיד מדובנא המשיל את ליל שבועות לחלון ראווה של חנות בו
מציגים את מבחר מרכולת החנות .כך יכול אדם בליל שבועות לרכוש
מן הסגולות הנחמדות ביותר של תורתנו הקדושה.
ישמור עצמו מאוד מלבוא בליל זה לידי לשון הרע וטומאת העין.
גם הנוהגים לעשן בימים טובים ,ימנעו מעישון בליל זה.
'
נהגו להרבות באמירת מזמורי תהילים בליל קדוש זה ,שהוא זמן
פטירת דוד המלך עליו השלום ,נעים זמירות ישראל.
בשנים קדמוניות נהגו נשות ישראל להתקבץ בליל שבועות לשמיעת
דרוש בשבח תרי"ג מצוות ולאמירת מזמורי תהילים בצוותא .גם
בבית מדרשנו נוהגות הנשים להתאסף בעזרת הנשים ,שם דורש
בפניהן החכם במעלת תרי"ג מצוות תורתנו ולאחר מכן פותחות
באמירת מזמורי תהילים.
'
טוב מאוד לעסוק בתורת תרי"ג מצוות בליל שבועות ,ונשלמה פרים
שפתינו ,נחשב לו כאילו קיימם בפועל ,כדרשת חז"ל )מנחות ק"י:(.
מאי דכתיב "זאת תורת החטאת" )ויקרא ו'( "וזאת תורת האשם"
)ויקרא ז'( ,כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק
בתורת אשם כאילו הקריב אשם.
'
נהגו בכל תפוצות ישראל להדיר שינה מעיניהם בליל שבועות ,תיקון
למה שהיו ישראל ישנים על מיטותיהם בהיגלות מלכנו על הר סיני.
ומשום מה ישנו? שכשראו שמחזר הקדוש ברוך הוא עם התורה על
| | 200
| לבב ימים |
כל אומה ולשון ,אמרו' :וודאי מצא אומה אחרת להעניק לה התורה!'
ונואשו מלצפות עוד למתנה הטובה שכה השתוקקו לה .ומתוך שברון
נפש פרשו אז אל יצועם והתעוררו רק למחרת היום לקול הרעמים
והברקים ...והייאוש הוא מידה מגונה מאוד ,שלעולם אסור לו לאדם
להרפות מן התקווה! על כן ניעורים ישראל כל ליל שבועות בציפייה
דרוכה לקבלת התורה ובביטחון איתן כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא
יעזוב.
יש נוהגים להיות ניעורים עד חצות הליל בלבד.
נמצאו פוסקים הטוענים כי מן הראוי דווקא כן לישון ,שלא להראות
עצמנו צדיקים יותר מדור מקבלי התורה ,אך מנהג ישראל תורה
להיות ניעורים כל הלילה.
כתב האר"י הקדוש ,כי כל המדיד שינה מעיניו בליל קדוש זה ועוסק
בתורה ,מובטח לו שישלים שנתו ולא יארעו לו אותה שנה שום נזק
ותקלה.
הלימוד בליל קדוש זה הינו תיקון כרת ומסייע להפוך כרת לכתר,
כנודע סוד השלמת הכתר ביום זה.
אף תינוקות של בית רבן ראוי להם להיות ניעורים כפי כוחם ולעסוק
בתורה בבית המדרש .ומכל מקום לא יבואו תינוקות המבלבלים דעת
הלומדים וגורמים ביטול תורה דרבים.
ראוי לספר במהלך הליל ,עובדות ומעשיות מאור שבעת הימים הבעל
שם טוב הקדוש שיום ההילולא שלו חל בחג השבועות.
סמוך לעלות השחר טובלים במקווה טהרה וזוכים לתוספת הארה
מקדושת החג הנוגעת עד רום המעלות .יש נוהגים להקדים הטבילה
חצי שעה לפני עלות השחר.
| | 201
| שבועות |
'
אף שנמצאה בקדמונים אזהרה שלא לעמוד בעת קריאת עשרת
הדברות שלא יחשיבו המינים פרשה זו יותר משאר חלקי התורה,
נהגו בני קהילתנו לעמוד על רגליהם בעת קריאת הדברות הקדושות
וזקנינו אף היו דוחקים בעם למהר לעמוד ברתת וזיע.
לעלייה הרביעית בה קוראים את עשרת הדברות ,מזמינים את נשיא
בית הכנסת או את החכם שבחבורה וקוראים הפסוקים בקול רם
וחדווה יתירה .לא יעלה רווק לקריאה זו.
כתב האר"י הקדוש ,כי בעת קריאת עשרת הדברות ,על האדם לצייר
בנפשו כי הבימה עליה עומד ספר התורה הינה הר סיני ,הספר שעליה
לוחות הברית ,והתיבות היוצאות מפי בעל הקורא ,כיוצאות מפיהגבורה.
'
בעת אמירת קדושת 'כתר' ,יכוון לקבל תוספת הארה מקדושת החג.
בסיום התפילה נהגו רבים לומר מזמור ס"ח שבתהילים .אחרים נהגו
לומר מזמור י"ט ויש נהגו לומר שניהם.
אמר רבי אלעזר :הכול מודים בעצרת דבעינן נמי לכם .מאי טעמא?
יום שניתנה בו תורה הוא! )פסחים ס"ח .(:משום כך ראוי להרבות
בסעודת היום כיד ה' הטובה עליו .ונהגו לאכול קצת מצה בסעודה זו,
שכן חג השבועות הוא מעין סיום לחג הפסח בו התחילה כניסת
האורות שנמשכה על פני כל ימי ספירת העומר.
רבותינו הקדושים נהגו לקרוא מגילת רות עם תפילת מנחה.
| | 202
| לבב ימים |
'
יום טוב של שבועות הוא יום יקר ונפלא מאוד ,על כן אין להתענות
בו כלל ואפילו תענית חלום ,וקדושת היום עצמה תנחמו מעגמת
נפשו.
אשרי מי שזוכה לספר ביום זה מפעליו ומעלליו של קודש הקודשים
הבעל שם טוב הקדוש ,וכל המרבה בכך הרי זה משובח.
חג השבועות חל בראשית ימי הקיץ החמים בהם גובר יצרא דעריות,
על כן ראוי להתחזק ביום קדוש זה בקבלות טובות בשמירת העיניים
וגדרי הקדושה.
נכון לדרוש במהלך החג מענייני מתן תורה ומצוות ביכורים ,ויש
שהקפידו לעסוק בענייני הלכה בלבד .בקהל עדתנו הקדושה נהגו
לקיים את הדרוש ביום טוב שני של גלויות.
יום טוב שני של גלויות ,נהגו לומר מזמור ל"ט שבתהילים.
יש נוהגים להדליק מאה וחמישים נרות לכבוד החג כנגד ק"נ פרקים
שבתהילים.
הקוראים בתהילים בחג ,מדלגים ה'יהי רצון' שבראש הספר ואומרים
ה'יהי רצון' שבסופו .יש נהגו לדלג גם ה'יהי רצון' שבסוף.
מנהגנו שלא ללמוד בשבועות הסדר הקבוע ב'חק לישראל' ולהשלימו
לאחר החג.
אין ללמוד הלכות אבלות ביום טוב ולא כל הלכה המביאה לידי צער.
יש נוהגים לקרוא את חציו הראשון של ספר משלי ביום טוב ראשון,
ואת חציו השני ביום טוב שני.
| | 203
| שבועות |
האחים הקדושים רבי שמעלקא מניקלשבורג ובעל ה'הפלאה' שאלו
פעם את אביהם מה ילמדו בחג השבועות ,והשיב להם ללמוד
מסכתות כתובות וקידושין העוסקות בהלכות נישואין ומתאימות
יותר מכל ליום הנשגב בו נושא הקדוש ברוך הוא את כנסת ישראל
ומקדש אותה מכל העמים ,כלשון הכתוב" :וארשתיך לי לעולם,
וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים ,וארשתיך לי באמונה
וידעת את ה'" )הושע ב'(.
חג השבועות הוא עת מוכשר ביותר ללימוד חכמת הקבלה למי שיד
לו בנסתרות.
ולעיתותי ערב עומד רב בית הכנסת על גבי הבימה וקורא באוזני
המתפללים :עורו ישנים משנתכם! בעוד ששה עשר שבועות מיום זה,
יחול ראש השנה! וחיל ורעדה אוחזים בעם הקודש מאימת יום הדין
הקרב .והבריות נותנות אל ליבן כי אדם להבל דמה וימיו כצל עובר
והימים חולפים במרוצה והאדם שקוע בתרדמה' ...כצל ימינו על
הארץ ואין מקווה' ,ויום המוות הנה כנשר יעלה וידאה ויפרוס כנפיו,
וחז"ל אמרו )אבות ב'( :ושוב יום אחד לפני מיתתך!
מנהג קדוש לקבוע את תחילת לימוד אותיות האל"ף בי"ת עם
התינוק ,בחג השבועות.
'
בספר היכל הקודש לרבי יחיאל אשכנזי מאמשטרדם נכתב ,כי מי
שנשפכו עליו מים ביום טוב של שבועות ,לא יאונה לו רע אותה שנה.
כששאלנו את מו"ר אבינו שיחי' על אודות המנהג להזות מים איש
על רעהו ביום השבועות ,נענה כי בבית מדרשו של רבי חיים פינטו
נהגו לקרוא בשבועות באזהרות של רבי שלמה אבן גבירול .והיה
המנהג שכל אחד מהמתפללים עולה בתורו לעמוד וקורא קטע מתוך
| | 204
| לבב ימים |
האזהרות .כשטעה מי מן המתפללים וקרא שלא כשורה ,היה חזן
הכנסת מזה עליו מים מתוך קערה שבידיו כדי להעמידו על טעותו
ולהחזירו לשיטה .המתפלל היה קורא שנית ואם נכשל שוב ,הזה עליו
השמש שנית עד שביטא את הכתוב כנדרש .לימים נשתבש המנהג
והחלו מזים איש על רעהו עם קריאת האזהרות או בלעדיה.
נהגו לחלק תפוחים לתינוקות בבית הכנסת ,זכר לכתוב" :תחת
התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך" )שה"ש ח'(
ודרשת חז"ל )שה"ש רבה ח'(' :תחת התפוח עוררתיך' זה סיני .ולמה
נמשל בתפוח? אלא מה תפוח זה עושה פירות בחדש סיון כך התורה
נתנה בסיון.
גם נהגו לחלק עשבים בבית המדרש לברכת בורא עצי בשמים ,אך
לא יחלק בעת התפילה.
אשרי למי שזוכה ללכת ביום טוב של שבועות על קברו של דוד מלך
ישראל ,להשתטח על ציונו ולשפוך נפשו בנעימות זמירותיו.
המקדש את הלבנה במוצאי שבועות ,סימן ברכה הוא לו .שכן ביום
מתן תורה האציל הקדוש ברוך הוא כוח למאורות הרקיע להאיר ביום
ובלילה ,כדברי חז"ל )שבת פ"ח :(.מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום
הששי" )בראשית א'( ,ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש
ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם :אם ישראל מקבלים התורה
אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו.
אם חל יום טוב בערב שבת ,יש לערוך עירוב תבשילין.
'
| | 205
| שבועות |
תיקון ליל שבועות
ישראל קדושים נהגו לערוך בליל שבועות את התיקון הגדול שסידר
האריז"ל ברוח הקודש ותיקנו לדורות עולם.
כתב הפלא יועץ בספרו ,כי הזוכה לערוך את התיקון השלם כסדרו,
מתברך בבני ,חיי ומזוני רוויחי.
אף תלמיד חכם שידיו רב לו בחכמת התורה ועסקו תדיר בהוויות
דאביי ורבא ,יניח בליל זה לתלמודו ויקיים עם כל קהל הקודש את
מנהג אמירת התיקון.
אם קשה עליו אמירת התיקון ונפשו חושקת בכל זאת ללמוד גמרא
והלכה דייקא ,יקפיד על כל פנים על אמירת פסוק ראשון ואחרון
מכל עניין שבתיקון ,כי כוח פסוקים אלו גדול לאין שיעור.
מותר להפסיק במהלך התיקון לצורך שיחה בדברי תורה והתחזקות
באמרי שפר המחממים את הלבבות .אמנם ,מנהגנו שלא להפסיק
כלל בשיחה מתחילת התיקון עד סיומו ורק קודם עלות השחר
משיחים קצת בדברי תורה ומוסר.
כמה מצדיקי הדורות שחיו ופעלו באירופה ,נהגו להתחיל בתיקון
תיכף לאחר תפילת ערבית ולקיים הפסקה קצרה קרוב לחצות הלילה
לשם עריכת שולחן החג במאכל ומשתה.
מה טוב לומר התיקון מעומד בדחילו ורחימו .ואם אין בכוחו לעמוד
כל משך התיקון ,ישתדל על כל פנים לעמוד כפי כוחו ,כי הפסוקים
שאומר מעומד יקרים ומשובחים לאין ערוך.
לכתחילה יאמר התיקון במקהלות עם ,שאין דבר שבקדושה פחות
| | 206
| לבב ימים |
מעשרה .אך אם מקשה הדבר על ישוב דעתו ,יאמר בינו לבין עצמו
ויכלול נפשו עם כל ישראל.
כשקורא בתנ"ך בסדר התיקון ,ינגן הפסוקים בטעמים.
נשים אינן צריכות לומר התיקון ,אך מותרות לשהות בעזרת נשים
ולהשתתף בליבן עם הקהל העורך התיקון.
אונן מותר באמירת התיקון.
מי שכוחותיו אינם עומדים לו להישאר ער והשינה חוטפתו ,יקפיד על
כל פנים על אמירת פסוקי התנ"ך שבתיקון ורק לאחר מכן יפרוש
למנוחה.
כשנרדם על גבי הספר במקום לעלות על מיטתו ,נחשב לו הדבר
כלימוד תורה.
אחר התיקון טוב לספר ממפעלות הצדיקים והקדושים אשר בארץ
המה.
אם לא זכה להשלים התיקון בלילה ,ישלימו ביום.
בדבר אמירת התיקון ביום טוב שני של גלויות נחלקו המנהגים אם
יש לחזור ולאמרו אם לאו .הרמ"ע מפאנו כותב ,כי כוח לימוד התורה
ביום טוב שני ,חזק יותר מביום טוב ראשון.
ואזהרה גדולה נמצאה בספרים הקדושים ,שלא להשיח כלל מעת
תחילת התיקון עד לקדושת כתר שבתפילת מוסף ביום שבועות ,אז
נשלם תיקון הכתר.
'
| | 207
| שבועות |
מנהג מאכלי חלב
נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ,וטעמים רבים נאמרו בדבר.
טעם מפורסם מאוד ,כי המצווה הסמוכה למצוות ביכורים שזמנה
בשבועות ,היא מצוות ההיזהרות מבשר בחלב ,כלשון הכתוב" :ראשית
ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"
)שמות כ"ג( .כלל ישראל ,בחפצו להראות כמה חביבה עליו התורה
הקדושה שזה עתה קיבל ,ממהר לקיים את המצווה הראשונה
הנקרית בדרכו וסועד ארוחה חלבית שלאחריה נדרש להמתין חצי
שעה טרם ייגש לטעום בשר.
טעם אחר ביארו המקובלים ,כי שס"ה מצוות לא תעשה שבתורה,
מכוונות כנגד שס"ה ימות השנה ,והמצווה שכנגד יום ו' בסוון ,הינה
"לא תבשל גדי בחלב אמו".
'
עוד נמצא טעם יקר ,על פי דברי הרמב"ם במורה נבוכים )ח"ג פרק
מ"ח( בביאור איסור אכילת בשר בחלב' :ואמנם איסור 'בשר בחלב'
עם היותו מזון עב מאד בלא ספק ומוליד מלוי רב ,אין רחוק אצלי
שיש בו ריח 'עבודה זרה' ,אולי כך היו אוכלים בעבודה מעבודותיה או
בחג מחגיהם' .מגלה הרמב"ם ,כי שורש איסור אכילת בשר בחלב
נובע מעוון עבודה זרה .אחר שבני ישראל שומעים בבוקרו של חג
השבועות את הדברות הקדושות 'אנוכי' ו'לא יהיה לך' המצוות על
ייחוד ה' ,אין ספק כי עז חפצם לבטא את התרחקותם המוחלטת
מכל דבר שריח עבודה זרה נודף הימנו .על כן מקיימים תיכף סעודה
חלבית ומורים על זהירותם מלערבו בבשר.
'
| | 208
| לבב ימים |
עוד מורים מאכלי החלב על טיבה המיוחד של התורה ,המניחה מקום
גבוה והולכת למקום נמוך שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי
שדעתו שפלה עליו )תענית ז'( .שכן מאכלי חלב מתקיימים אך
בכלים פשוטים ככלי חרס ואילו מניחים אותם בכלי זהב וכסף תיכף
מחמיצים .כן סיפרו חז"ל )נדרים נ' (:מעשה בבת קיסר שאמרה לרבי
יהושע בן חנניה :תורה מפוארה בכלי מכוער! אמר לה :למדי מבית
אביך ,במה מניחין יין? אמרה לו :בכלי חרס מכוערים .אמר לה :כל
העולם מניחים בכלי חרס וגם אתם בכלי חרס? אין זה כבודה של
מלכות! אלא אתם הניחו בכלי זהב וכסף ...הלכה והוריקה את כל
יינות בית אביה לחביות של זהב וכסף והחמיצו כולם .אמר לה :אף
התורה כך! אמרה :והלא נמצאים תלמידי חכמים נאים? אמר לה:
אילו היו מכוערים ,היו לומדים יותר!
'
טעם נוסף לאכילת סעודה חלבית ,כיוון שעם קבלת התורה בה נצטוו
ישראל על איסור בישול בשר בחלב ,התוודעו כי כל כליהם מגועלים
מתערובות בשר וחלב .מה עשו? אכלו מאכלי חלב שאינם מצריכים
בישול ...זכר לכך עורכים ישראל גם כן סעודה חלבית ביום מתן
תורה.
מאכלי חלב אף גורמים לצימאון כפי שמצאנו ביעל שהשקתה את
סיסרא חלב וחמאה בספל אדירים .כדי להראות את צימאוננו האדיר
לדברי תורה על דרך הכתוב "הוי כל צמא לכו למים" )ישעיה נ"ה ,א'(,
הננו סועדים במאכלי חלב בחג השבועות.
'
אף מידת החסד המתגלמת ביותר ביום מתן תורה לישראל ,נרמזת
בחלב שהינו נוטריקון :ל'הגיד ב'בוקר ח'סדך.
| | 209
| שבועות |
הגימטרייא של חל"ב היא ארבעים! רמז אל ארבעים הימים ששהה
משה רבינו במרום לקבל את התורה מפי הגבורה.
ראשי התיבות של המילים ח'דשה ל'ה' ב'שבועותיכם ,מתוך פסוק:
"וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם וגו'"
)במדבר כ"ח( שבמצוות קרבן שתי הלחם ,הינו – חלב.
'
המפרשים אף מבארים כי השעה בה הותר לבני נוח לאכול חלב הינה
יום מתן תורה ,שכן עד אז נחשב החלב לאבר מן החי האסור לבני נח.
אוכלים אפוא חלב לרמוז על ההיתר המיוחד שנתחדש ביום זה.
מעשה אחר הקשור בחלב ארע אף הוא בחג השבועות .בתיה בת
פרעה משתה את משה רבינו מן היאור ובבקשה אחר אישה שתואיל
להניקו ,נוכחה כי הילד מסרב לינוק מאישה נוכרייה .אז התנדבה
מרים להזעיק את אם הילד ומשה רבינו ינק חלב מאימו .זכר לכך
אוכלים ישראל מאכלי חלב.
עוד מפרשים ,כי הנה אמרו חז"ל )סנהדרין י"ט (:המלמד את בן חברו
תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו ,שכן חייו של האדם בלא התורה
דומים לתוהו ואין ומשעה שזוכה לכתרה של תורה נחשב כמי שנולד
מחדש .ומה אוכל תינוק בן יומו? חלב .ניזונים אפוא ישראל ממאכלי
חלב.
'
ביאור נוסף :על השעה בה עלה משה רבינו למרום לקבל את התורה,
דרשו חז"ל במדרש )שמות רבה כ"ח( :באותה שעה בקשו מלאכי
השרת לפגוע במשה .עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסתירין של פניו
של משה דומה לאברהם .אמר להם הקדוש ברוך הוא :אי אתם
| | 210
| לבב ימים |
מתביישין הימנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! אמר
הקדוש ברוך הוא למשה :לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם
שנאמר "לקחת מתנות באדם" )תהילים ס"ח ,י"ט( ואין אדם האמור
כאן אלא אברהם שנאמר "האדם הגדול בענקים" )יהושע י"ד( ,הוי
"ומשה עלה אל האלוקים" )שמות י"ט ,ג'(.
והנה ,במה סעדו המלאכים על שולחנו של אברהם אבינו? הלא הוא
הקריב לפניהם חמאה וחלב .זכר לסעודה זו בזכותה ניצח משה את
המלאכים והתורה ניתנה לו במתנה ,הננו אוכלים מאכלי חלב בחג
השבועות עד היום הזה.
'
יש נוהגים לקיים את הסעודה החלבית בלילה ויש נוהגים לקיימה
ביום.
כיוון שאסור לאכול בשר וחלב בסעודה אחת אפילו אם מפסיק
בינתיים ,יש לערוך את שתי הסעודות בנפרד.
יש המקיימים את הסעודה החלבית ללא נטילת ידיים ולאחר הפסקה
בת חצי שעה הנדרשת בין חלב לבשר ,נוטלים את ידיהם לסעודה
הבשרית .לעומתם יש שנוטלים את ידיהם לסעודה חלבית ,מברכים
על המזון ולאחר הפסקה בת חצי שעה פונים לסעודה הבשרית.
בכל אופן אין לסמוך על הסעודה החלבית כסעודת חג ,שאין שמחה
אלא בבשר ויין.
אף כי לאחר אכילת גבינה קשה נדרשת הפסקה בת שש שעות טרם
אכילת בשר ,הגבינות הקשות בנות ימינו אינן דומות לגבינות עליהן
דיברו חז"ל וההפסקה שנדרשת אחריהן היא כלאחר שאר מאכלי
חלב ,חצי שעה בלבד.
| | 211
| שבועות |
קטן שהגיע לגיל חינוך ,מחוייב להפסיק בין אכילת חלב לבשר ,חצי
שעה כדין.
בעניין ההפסקה בין אכילת מאכלי בשר לחלב ,מנהגנו להמתין חמש
וחצי שעות ועוד .ראוי לציין כי החתם סופר הסיק להלכה כי מי שקם
משנתו בבוקר מותר באכילת חלב אף כי לא עברו שש שעות מעת
אכילתו בשר ,כיוון שפעילות מערכות העיכול בזמן שינה שונה מאשר
בעת יקיצה .הוא ביקש להודיע הלכה זו ברבים ולקבוע בה מסמרות,
אלא שכאשר נטל פעם לידיו כוס חלב בעת קומו בבוקר בעוד לא
חלפו שש שעות מעת אכילתו בשר ,נשמטה הכוס מידיו ארצה
ונשברה בקול רעש גדול .בכך ראה סימן משמים לחזור בו מהלכה זו
ולא לפסוק על פיה.
ראוי לטבול את מאכלי החלב בדבש ,לזכר הכתוב "נופת תיטופנה
שפתותיך כלה ,דבש וחלב תחת לשונך" )שה"ש ד'( ,הסובב על עניין
לימוד התורה הקדושה.
'
ענייני חג השבועות
על שעת מתן תורה אומר משה רבינו לעם ישראל במשנה תורה:
"אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ה'"
)דברים ה'( .כתוב 'עומד' לשון הווה .דרשו הצדיקים ,לא אותה שעה
בלבד עמד משה רבינו ,אלא בכל שנה ושנה ביום מתן תורה ,מתייצב
משה רבינו בין ישראל צאן מרעיתו לבין הקדוש ברוך הוא ומייחדם!
כמה קדושה ודביקות אפשר להשיג מייחוד זה ...כל יהודי באשר הוא
יכול להתקדש לה' .אך אינה דומה התקרבות עצמית בכוחות עלובים
ודלים להתקרבות בכוח צדיק האמת שהוא הדעת הכללית של כל
| | 212
| לבב ימים |
ישראל ונמשך מן הדעת העליון של יודע תעלומות.
לעת כזאת נפתחים שערי השפע ,והיהודי פותח את אוצרותיו לקבל
כפי יכולתו .ככל שהאוצרות גדולים יותר ,ניתן לכנוס יותר .משום כך
נקרא חג השבועות 'עצרת' .משום שעוצרים בו הטוב במאגרי הלב
והנפש ומתמלאים שפע ושמחה אין קץ.
הכינוי 'עצרת' הינו מלשום 'עצירה' .שעל ידי האור הגדול הנחשף
בכוח קדושת היום ,נעצרות כל הרעות המתרגשות לבוא לעולם
וחוזרות להיטמן בנוקבא דתהומא רבא.
ביום הקדוש הזה בו נידונים על פירות האילן שאינם אלא הבנים
הגדלים על האילנות ,יש להרבות בתפילה על הילדים היקרים ,שיהיו
בעלי תורה ותפילה ,מארי מקרא ומשנה ,מארי תלמוד ומארי מידות
תרומיות ,וייתן להם ה' בריאות וכבוד וכוח וקומה ויופי וחן וחסד,
ויהיו אהבה ואחווה ושלום ביניהם תמיד.
גם יתפלל על פרנסתו שהוא עת נבחר מאוד להעתיר על המזונות.
ויבקש :שתזמין פרנסה לכל עמך בית ישראל ופרנסתי ופרנסת אנשי
ביתי בכללם ,בנחת ולא בצער ,בכבוד ולא בבזוי ,בהיתר ולא באסור,
כדי שנוכל לעבוד עבודתך וללמוד תורתך ,כמו שזנת לאבותינו מן
במדבר בארץ צייה וערבה.
ודע ,כי בכל חג וחג מתגלה אורה של מצווה מיוחדת הקשורה בחג.
בפסח נחשפת קדושת מצוות אכילת מצה; בסוכות של מצוות לקיחת
ארבעה מינים וישיבה בסוכה ,ואילו בחג השבועות ,כיוון שאין לו
מצווה מיוחדת וכל מהותו קדושת התורה הניתנת בו ביום ,מאירות
ומתנוצצות בו נגוהותיהן של כל המצוות כולן .ומכוח האור הזה בא
האדם לידי התלהבות נפלאה לקיים בחשק ומרוצה את כל מצוות ה'.
לטעם זה חג השבועות הינו גם זמן כפרה על כל העוונות ,היות
| | 213
| שבועות |
ושורשן של המצוות מתגלה בו .לזה יש לאדם לערוך את חשבון נפשו
ולבקש מאת ה' מחילה וסליחה וכפרה על כל אשר חטא ופשע במשך
ימות השנה ביודעין ובלא יודעין.
עוד טעם נורא לכוח התשובה והכפרה המאיר בחג ,היות ועל ידי
קבלת התורה מקדש הקדוש ברוך הוא את כנסת ישראל להיות לו
כלה קרואה בנעימה ,ומקובלנו כי חתן ביום חופתו מוחלין לו ולכלתו
על כל עוונותיהם .נמצאת כנסת ישראל רוחצת ביום קדוש זה מכל
כתמיה ועולה ומתלבשת בבגדי לבן זכים וטהורים.
ישמח האדם בקדושת היום וייתן אל ליבו לשוש על כל רגע ורגע
ממנו כמוצא שלל רב.
'
אסרו חג
יום אסרו חג של שבועות בארץ ישראל ,יש בו קדושה מיוחדת.
לובשים בו בגדי חג ,אין מתענים בו ומרבים בסעודה לכבודו של יום.
ברי לבב אף נזהרים ביום זה ממלאכות דאורייתא ונוהגים בו כל מיני
ענייני שמחה וקדושה.
שלומי אמוני ישראל מבלים יום זה בלימוד תורה ותלמידי חכמים
מוסרים בו שיעורי תורה ברבים.
בקהילתנו נהוג מקדמת דנא לחלוק ביום זה כבוד גדול לתורה,
ולאסוף את כל הגניזה שנאספה בבתים במשך ימות השנה ,לאוצר
הגניזה הגדול שבבית הכנסת או שבבית החיים.
| | 214
| לבב ימים |
מי שאין בידו להקביל פני רבו בחג ,יכול לקיים המצווה שלושה ימים
לפני החג או לאחריו .אך מה טוב אם יוכל להשלים המצווה ביום
אסרו חג שיש בו עדיין מקדושת החג המסרבת להסתלק.
כלל גדול אמרו ,לא לטוס לארץ אחרת ביום שלאחר החג .לעולם אין
בורחים מן הקדושה ,אלא ממתינים שתלך קימעה קימעה ונפנים
לאט כמי שנפרד מעל דבר אהוב עליו ביותר.
| | 215
כי אבי ואמי עזבוני
מזמור לדוד
תהלים כנגעים
ואהלות
מעלת אמירת תהילים
סגולת אמירת כל
ספר התהילים
| לבב ימים |
כי אבי ואמי עזבוני
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה )סנהדרין צ"ב :(:בשעה שהפיל
נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש ,אמר לו
הקדוש ברוך הוא ליחזקאל :לך והחיה מתים בבקעת דורא .כיון
שהחיה אותם ,באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו .אמר :מה
טיבן של אלו? אמרו לו :חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא.
פתח ואמר :אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה
מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר וגו' .אמר רבי יצחק :יוצק זהב רותח
לתוך פיו של אותו רשע ,שאילמלא בא מלאך וסטרו על פיו ,ביקש
לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהילים!
והדברים מתמיהים .משום מה סטר מלאך על פיו של נבוכדנצר וקטע
את שירתו?
שמש צורבת במדבריות בית לחם .נער נחוש מבע ניצב על חודו של
צוק ורוח קדים סותרת את שערותיו .עוד רגע והוא אוחז בכינורו
ושירה רוויית כיסופים פושטת בעמקים .הגדיים הפזורים באזור
עוטים דוק חולמני ומביטים באלם בנער הנישא על כנפי כינורו .בין
הצלילים פורחות אותיות .הן מתקבצות זו אצל זו ונעשות תיבות
העולות עד כסא הכבוד .אחר כך נהיה מהם ספר תהילים הנוסך נוחם
ותקווה במשך אלפי שנות גלות.
| | 219
| דוד המלך |
אל השירה הזו של הנער ,התנקזו המון צער ,דמעות וכאב .רק המבע
הנחוש עם הכינור המופלא ,ידעו להפוך אותם לזמירות .כיצד ניתן
לשיר כשאך אמש הדהדו קריאות 'גנב' ברחובות בית לחם והניסו את
הנער אל המדבר? ...שנוי אחיו היה .ראו בו דופי במשפחתם .ותושבי
העיר לא הבינו שמשום כך מעיז הוא להציג את פניו בביתו רק
בלילות ,על כן חשבו אותו לגנב .ומאז ,כל אימת שנעלמה כבשה מן
המרעה ,נתלה הקולר בצווארו .כך ,כך צמח נעים זמירות ישאל .בין
מבטי משטמה ונשורת דמעות ,חבלי מנוסה וגעגועים .שירים כאלו...
אלו שירים.
מזמור לדוד
מה הם פרקי התהילים? מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ...למה
ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה ...עד אנה ה' תשכחני נצח...
אפפוני חבלי מות ונחלי בלייעל יבעתוני ,חבלי שאול סבבוני קדמוני
מוקשי מות ,בצר לי אקרא ה' ואל אלוקי אשווע...
ועל כולנה ,השיר בו באים הייסורים הגדולים ביותר :הושיעני אלוקים
כי באו מים עד נפש ,טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי
מים ושיבולת שטפתני ...רבו משערות ראשי שונאי חנם עצמו
מצמיתי אויבי שקר ,אשר לא גזלתי אז אשיב ...ישיחו בי יושבי שער
ונגינות שותי שכר ,ואני תפילתי לך ה' עת רצון אלוקים ברוב חסדך
ענני באמת ישעך ...מבין בתרי הכאב נושפת רוח התקווה המנגנת את
שירת הגאולה.
שיר בלשון חז"ל הוא עיגול .העיגול הוא אופן שבגלגוליו משמיע
ניגון .ואולי דווקא הפוך .הניגון ,הוא שמניע את הגלגל .כשביקש
יהושע להעמיד את היום ,אמר :שמש בגבעון דום! הוא לא אמר
'עצרי' רק 'שתקי' .בכך היה די .כי השירה היא התנועה של הגלגל...
| | 220
| לבב ימים |
החיים של בני האדם הם גלגל .גלגל הוא שמסתובב בעולם ...לכל
אדם יש עליות ומורדות .מתוך העליות והמורדות הללו ,יש להפיק
צלילים .נעיין בספר תהילים ונראה המון צרות .ביטויי צער משולבים
בפסוקי הלל ,שיחדיו יוצרים סימפוניה מופלאה של התרפקות
ובקשה .זו היא השירה האמיתית ועליה שורה השכינה.
נבוכדנצר הסב על כסאו המלכותי ,רובץ בתוך משמניו ,וכטוב ליבו
פצח בשירה .בא מלאך וסטרו .נראה אותך שר כעת! הנהנתנות
מפיקה צלילים עכורים .נשמע אותך מנגן מתוך כאב .ושירתו נקטעה
באחת.
כי לשיר באמת ידע דוד המלך ,נעים זמירות ישראל .ואנו ,גם אנו
מנסים לאחוז בחבלי שירתו ולהפוך את הכאבים שלנו לצלילים .את
הייאוש לתקוות ואת המכות לנחמות .וזו היא עבודה שאין גדולה
הימנה .היא נוטלת את היגון שבעולם ועושה ממנו שירה ,בחינת
לעתיד לבוא ממש .לא בכדי אומרים בסיום קריאת מזמורי התהילים:
ועל ידי אמירת תהילים תתעורר חבצלת השרון לשיר בקול נעים
גילת ורנן! כי העבודה הזאת ,היא מקרבת את קץ הגאולה.
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך .אמרו חז"ל :כינור היה
תלוי למעלה ממיטתו של דוד ,וכיון שהגיע חצות לילה ,באה רוח
צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו .מיד היה עומד ועוסק בתורה עד
שעלה עמוד השחר .רוח צפונית היא הטוב הגנוז והצפון גם בתוך
האפילה ,והוא החוצה את הלילה בשירה נפלאה שאחריה כבר עולה
עמוד השחר .השירה הזאת צפונה בתוך ליבו של כל יהודי ויהודי,
והיא שתעורר עד מהרה את אותו חצות ליל גאולה ועמוד השחר של
יום שכולו ארוך.
'
| | 221
| דוד המלך |
תהלים כנגעים ואהלות
ידוע מה שפעל דוד המלך אצל הקדוש ברוך הוא ,שקריאת מזמוריו
תחשב כעסק בנגעים ואהלות .הסוגיות החמורות ביותר שבתורה.
ואכן ,יום הסתלקות דוד המלך חל בדיוק בזמן מתן תורתנו .ללמדך
שהעסק בתהילים ,אינו נופל מעסק התורה הקדושה .גם ללמדך ,כי
הדרך אל התורה רצופה צער וייסורים ,כמו חייו של דוד המלך.
ושדווקא משפל המדרגה ,מגיעה ההארה הלא צפויה" :ויבחר בדוד
עבדו וייקחהו ממכלאות צאן ,מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו"
)תהילים ע"ח ,ע"א( .וכן אמרו חז"ל )נדרים פ"א' :(.היזהרו בבני עניים,
שמהם תצא תורה' .מגילת רות הנקראת בחג השבועות אף היא
מסכת ארוכה של תלאות ומכאוב שבסיומה התנוצצות לא צפויה של
אורו של משיח...
'
מעלת אמירת תהלים
גם הילולת הבעל שם טוב חלה ביום טוב של שבועות .הבעל שם טוב
לימד דעת את העם להסתכל על עסק התהילים כפי שצריך .פעם
הסבו אל שולחנו בסעודה שלישית גדולי תלמידיו ,בהם המאורות
הכבירים שהאירו אחריו לארץ ולדרים .בשולחן צדדי הסבו היהודים
הפשוטים ,שואבי המים והעגלונים ועסקו באמירת תהילים .לאחדים
מן התלמידים לא הייתה נוחה השהות במשך כל יום השבת לצד
פשוטי העם .כעת ,ישובים לבדם לאורך השולחן ,רווח להם והם ציפו
בקוצר רוח לשמוע את דברי תורתו של הבעל שם טוב .פתאום הורה
הצדיק לתלמידיו לעצום את עיניהם ,ובאחת מצאו עצמם על שעריו
של היכל נפלא וזוהר מאוד .מבין ריחות הבשמים שנדפו מפינות
ההיכל ,החלו בוקעים צלילים ענוגים' .אלוקים לנו מחסה ועוז ,עזרה
בצרות נמצא מאוד' ...אל הצלילים הצטרפו מלאכים ובתווך הדהדו
| | 222
| לבב ימים |
אנחות רצופות צוף .אי ...אי' ...כל משבריך וגליך עלי עברו'' ...מה
תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי'...
את כל הון ביתם היו התלמידים נותנים כדי להישאר עוד באותו היכל
ולהסכית לשירתו ,אלא שלפתע שמעו את הבעל שם טוב הקורא
להם לפקוח את עיניהם ובאחת מצאו עצמם על קרקע המציאות.
לצד שולחן ארוך בבית המדרש וצללי שקיעה צופני רז ...חבל .חבל
שלא יכולנו להקשיב עוד לאותה שירה ...היודעים הנכם מה פשר
פסוקים ששמעתם? שאל הבעל שם טוב .הסכיתו ושמעו! התלמידים
עשו אוזניהם כאפרכסת ושמעו' :אלי אלי למה עזבתני' ...נפשי כגמול
עלי אימו' ...אי ...אי ...גניחותיו של שמעיה הנפח .היהודים הפשוטים
מן השולחן הצדדי השתפכו בפסוקי תהילים בכזו מתיקות מלאכית.
זהו היכלם של אומרי התהילים! – הפטיר הבעל שם טוב והתלמידים
הבינו...
'
ומכאן למעשה נורא שהתרחש לפני כמאתיים חמישים שנה ,במהלכו
באה לידי ביטוי מעלתם העצומה של היהודים הפשוטים 'אומרי
התהילים' וחביבות עבודתם לפני הקדוש ברוך הוא.
בעיירה קטנה הרחוקה ממעז'יבוז' עיר מושבו של הבעל שם טוב
ארבעה מיל בלבד ,התגורר יהודי של צורה ,שתורה וגדולה התאחדו
על שולחנו .אחר שמילא היהדוי את אסמיו מזן אל זן תורה ומעשים
טובים ,עלה בליבו לכתוב לו ספר תורה אשר כמוהו לא היה ואחריו
לא יהיה כן .את הקלף לכתיבת הספר הכין מעור עגלים משובחים
שאת בשרם פיזר נתן לאביונים ,בעוד את הסופר אסף מעיר גדולה
של חכמים וסופרים שהוא היה החכם שבכולם.
כל משך זמן הכתיבה ,הסב הסופר בעליית קיר שייעד לו בתוך ביתו,
| | 223
| דוד המלך |
כשפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו עליו.
בתום שנים של ציפייה דרוכה הגיעה המלאכה לסיומה והגביר זכה
לחבוק בלב נרגש את ספרו המיוחל .לשמחתו ולאושרו לא היה קץ
ולקראת מעמד הכנסת הספר להיכל ,פתח את אוצרותיו וציווה על
עושי דברו לערוך כירה ענקית עבור כל בני העיר ,ראשיה ,שבטיה
וזקניה ,מחוטב עציה עד שואב מימיה.
התכונה נתנה אותותיה בחוצות ,ובין עגלות הצב הנושאות בתוכן את
סלתן ושמנן של קהילות המחוז ,התגלגלו מרי הנפש שמנו בציפייה
דרוכה את הימים והשעות שנותרו עד לסעודה הגדולה.
ישראל שואב המים היה יהודי פשוט שלא קרא ולא שנה אבל ידע גם
ידע להתייפח על ספר תהילים ולדבר אל הקדוש ברוך הוא כדבר
איש אל אחיו .ממון לא היה לו וגם תורה לא מצאו בו ,אבל הוא היה
מלא עד גדותיו יראת שמים ואהבת ה'.
לילות העיירה האפלים ופרקי התהילים המתנגנים מתוך בקתתו.
הייתה לו נעימה מלאכית ששברי לב מרוסקים נגנו בה .הרבה שפלות
ושברון נפש צריך היה כדי לשורר כך .וישראל היה שפל ושבור ,האיש
הבזוי בעיירה.
פרנסתו הקשה והלא נקייה של ישראל ,לא הצליחה להשביע את
רעבון נפשו ,ועם הגיע שעתה של הסעודה הגדולה ,היה הוא מן
המקדימים לבוא .בקושי מצא לו מקום להניח את עצמותיו אי שם
בירכתי האולם כדי להביא אל קרבו את ככר הלחם האשפר
והאשישה שחלק הגביר לאורחיו ,כשהשיגה אותו אזהרתו הנמרצת
של הגביר :איש בל יהין לפתוח בסעודה טרם יבצעו על לחמם נכבדי
הקהל!
נו ,כשבת הגביר בראש המסובים ועיניו רואות את ישראל שוכן
| | 224
| לבב ימים |
לשבטיו ,נחה עליו הרוח והוא פצח במשא ארוך ולמדני ,לא שת ליבו
לחלכאים העומדים בירכתי האולם ונפשם יוצאת אל האוכל .מבע
פניהם המתמוגג של הלמדנים ,יצק שמן למדורת התלהבותו ומנע
ממבטם המתחנן של האביונים לחדור לליבו.
אבל ישראל שואב המים לא הביא אוכל לפיו מזה יום שלם והוא חש
שאם לא יקום ויעשה מעשה יתמוטט .נוספה לתחושתו זו מחשבה
פשוטה :הן איש פשוט אנוכי ,שואב מים .מי מן המוסבים ייעלב אם
דל כערכי ייטול את ידיו בשקט וישביע את רעבון נפשו?!
אך רק נשלחו ידיו לעבר נטלת המים ,נדם באחת קולו של הגביר
וממרום מושבו תקע בו צמד מבטים רושפים .הרשב"א והריטב"א
עימם השתעשע אך לפני רגע נותרו תלויים בחלל האוויר ומביניהם
ניסרה צווחה מרטיטה :ישראל!!! ישראל שואב המים!!! ראו נא מי
מצא לו און לעמוד לפני כל הגדולים היושבים כאן ולקחת חלק
בראש ...הא לכם הדיוט קופץ בראש!!!
לחייו של הגביר נשטפו דם וורידי ראשו חישבו להתפקע .חזהו עלה
וירד לקצב נשימותיו הטרופות ובחורי עיניו השתוללה סופה .חוצפה
שכזאת...
ישראל בהה בו מפינתו מבועת והנטלה שבידו נשמטה ארצה בקול
רעש גדול .רגע לאחר מכן החל ממלט את רגליו מן המקום כבורח
מפני הדליקה ,אך זעקותיו הניחרות של הגביר השיגוהו :וכי מה סבור
הנך ,כי כיוון שיכול הנך לקרוא מספר פרקי תהילים בלי שגיאה,
חשוב הנך מכל בעלי התריסין היושבים כאן?! דל גאה שכמוך! כלך
לך מכאן! ...כלך!
ולא נתקררה דעתו של הגביר עד שראה את דמותו השפופה של
ישראל נמלטת מן האולם כנמייה מבוהלת ומתמזגת באפילת הליל...
| | 225
| דוד המלך |
אותו לילה היו לפרקי התהילים של ישראל כל הטעמים שבעולם.
ריבונו של עולם! -קרא מסבך דמעותיו -אפילו להכיר את מקומי
איני יודע ,הדיוט שכמוני ...ומעט פרקי התהילים שלי ,גם הם מלאים
גאווה סרוחה ...כך בפירוש אמר הגביר ,הגאון ,התלמיד חכם ...אבא
שבשמים! הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה ...ואף על פי כן
הנני מתחזק ואומר עוד כמה מילים ,כי לא בזה ולא שקץ ענות עני:
"בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו ,אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא
בושו ,ואנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם ,כל רואי ילעיגו לי
יפטירו בשפה יניעו ראש"...
ובאולם סערו המחולות והמנות המהבילות הועלו בזה אחר זה .גדודי
לומדים עמדו ודנו מתוך ריתחא דאורייתא בקושיותיו האדירות של
הגביר ,בעוד הוא עצמו ניצב במרומי הקתדרה וסוקר בנחת לא
מוסתרת את המראות שלפניו .ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא
שמאז ומעולם ידע לומר תהילים ,אך הלילה כמדומה ,עלה קרנו...
"ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר ,ואני תפילתי לך ה' עת רצון,
אלוקים ברב חסדך ענני באמת ישעך"...
כבר שכחו הדי הנגינה ומצהלות הזמרה פינו את מקומם לדממת ליל.
העיר העליזה פרשה על יצועה ורק מיודעינו הגביר עלה אל עליית
ביתו כדי להשלים את חוק לימודיו.
פתע נשמעו נקישות קצובות על דלתו .מי זה נוקש בשעת ליל כה
מאוחרת? בפתח ניצבה דמות לא מזוהה שסיפרה על מאן דהוא
הממתין למטה ברחוב ונעלמה .הוא חש לדלוק בעקבות הדמות ,אך
לפניו נגלה רחוב ריק ומשמים .עיניו בלשו אנה ואנה ,כשלפתע
הגיחה מעיקול הרחוב רוח פרצים ועד שלא היה סיפק בידו להתגונן
מפניה ,טענה אותו על כתפיה ונסקה אל על ...נגד עיניו הקרועות,
הלכה עיירתו האהובה והפכה לנקודה זעירה במרחב אינסופי ,כשאת
| | 226
| לבב ימים |
הנוף הכללי מחליפים יערות עד ומחוזות שלא חזה מעודו.
צוקים וגיאיות החלו טסים אל עבר פרצופו ,כשצווחותיו נפוצות על
פני הישימון ונענות בשריקות בוז .הארץ נעה תחתיו כשיכורה
ונראתה כמי שגמרה אומר לשים קץ לחייו ,לולא ה' הטוב הותיר לו
שריד והמסע ההזוי הסתיים בנחיתה רכה על קרחת יער קטנה בארץ
לא עבר בה איש...
חיוור כמת מישש בכל איבריו ומשנוכח כי נותר שלם בגופו ,החל
נותן דעתו לצרה שניתכה עליו -גירוש פתאומי אל סבך יער מאיים,
מרחק אלפי פרסאות מביתו .את פתיל מחשבתו קיפדה שאגה
מקפיאת דם של שחל עט על טרפו ...פרפורי הקרבן חברו לפרפורי
לבו והוא החל לוחש מבלי משים פסוקי תהילים" :אל תסתר פניך
ממני ביום צר לי ...מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני ...הטה אלי
אוזנך ביום אקרא מהר ענני "...אותם פסוקים יקרים שאך ישראל
שואב המים ידע לשיר אותם באמת ושאך לפני שעה קלה זלזל
בערכם ומעלתם.
ממרחק ניבטו אליו אלומות אור ,ואלו הלכו והתגלו כחלונותיה של
טירה מרשימה ביותר .מארובות הטירה נשפכה מנגינה ערבה
ומפתחיה זרח הוד קדומים .הוא מישש את דרכו אל הפתח כגבר
עברו יין ,ובעוד אצבעותיו עוברות על כפות המנעול ,צללו אוזניו
מקול רם ומתוק כפעמונים :יבוא דוד מלך ישראל! ואחר דומיה קלה:
ברוך הבא דוד מלך ישראל!
יבוא נא רבי ישראל בעל שם טוב! ...ברוך הבא רבי ישראל בעל שם
טוב!...
סערותיו של הגביר סמרו וקול פנימי לחש לו :של נעליך מעל רגליך
כי המקום אשר אתה עומד עליו ,אדמת קודש היא! ברכיו כשלו זה
| | 227
| דוד המלך |
בזה והוא צנח ארצה ,מליט פניו בידיו .וכמתוך חלום ,המשיכו
ההתרחשויות הפלאיות להופיע לעיניו.
ראש המסובים העניק את רשות הדיבור לרבי ישראל בעל שם טוב
וקולו של הצדיק נישא בשאלה :מי הוא ואיזה הוא האלמוני הניצב
בחוץ?
עד מהרה נשמע קולו של דוד המלך :אני דוד מלך ישראל ,זימנתי
יהודי זה לדין תורה על שעלב וביזה ברבים את ישראל שואב המים
השופך נפשו מידי לילה בספר התהילים שלי וגורם נחת רוח לעילא!...
לא זו אף זו ,שבתעוזתו החשיב את לימוד התורה שלו ושל חבריו
יותר מפרקי התהילים של ישראל ,בעוד אני ביקשתי מן הקדוש ברוך
הוא ואף פעלתי ,שיהיו קורין בתהילים ונוטלים שכר כעוסקים
בנגעים ואוהלות! כעת יעיין בית הדין בדינו ורבי ישראל בעל שם טוב
יהיה לו לפרקליט!...
לשמע אמריו הנוקבים של דוד המלך ,פג ליבו של הגביר ובשרו
נעשה חידודין חידודין .לו אך היה יכול למשוך את המילים הבוטות
כמדקרות שהטיח בישראל ...לו אך היה יכול לנשוק לראשו של
ישראל הצדיק ,שחצאי הפסוקים הבוקעים מתוך בקתתו ,גורמים
נחת רוח בשמים ,לעין ערוך מפלפוליו הגאוניים ...אכן ,זבחי אלוקים
רוח נשברה...
מסקנת בית הדין לא בוששה לבוא :הגביר התחייב בנפשו בפגיעתו
בקדושת ספר התהילים!
רוחו של הגביר איימה לפרוח מקרבו ,אך אז השיג את אוזניו צליל
קולו המופלא של הבעל שם טוב :אינני חולק כלל על חומרת מעשהו
של הגביר ...אמנם ,העונש שהושת עליו ,כמדומני ,אינו בר תועלת .בני
עירו הלא לא יעלו בדעתם בשל מה באה אליו הצרה הזאת ולא יבינו
| | 228
| לבב ימים |
עד היכן מגיע כוחה של אמירת תהילים .מוטב ישוב לביתו לחיים ,על
מנת שיערוך תיכף עם שובו סעודה ענקית ,במהלכה יעלה על נס את
רוממות ספר התהילים ואת מעלתו של ישראל שואב המים!
הצעתו של הבעל שם טוב נתקבלה בבית הדין והגביר נשם לרווחה.
פתאום ניסר קולו של אב בית הדין בפנותו אל הבעל שם טוב :האם
מכיר כבוד מעלתו את היהודי שבכאן? לא! מעולם לא ראיתיו! יהודי
מתגורר מרחק ארבע מיל בלבד ממעז'יזבוז' ואינו מבאי ביתו של
הבעל שם טוב?! שוב נועדו זקני בית הדין ולאחריה חרצו את דינו של
הגביר למיתה...
כצפוי התנגן בשנית קולו של הבעל שם טוב הנחלץ ללמד זכות :מה
בצע כי ימות האיש בחטף ולא ייוודע דבר חשיבות הנסיעה אל הבעל
שם טוב לאיש?! מוטב ישוב לחיים ,בתנאי קודם למעשה ,שתיכף עם
שובו לעירו ,יאסור את רכבו ויחוש לחלות את פניו של הבעל שם
טוב.
גם הצעתו זו של הבעל שם טוב התקבלה והגביר החיוור כמת ,פלט
אנקת רווחה.
פתע חש הגביר בברק אור המכה בעיניו ואחר חזה בהמון עיניים
הנותנות בו מבטיהן בשאלה :האם הנך מקבל על עצמך לעשות
כדברי הבעל שם טוב? הן!!! – צווח הגביר ובאחת נגוזה הטירה
ההדורה עם דמויותיה המופלאות ,כשמסביב שבה לשרור האפילה...
עוד עיניו מפלבלות בתדהמה ,רכן אליו ענן אחד מן הרקיע ,אספו אל
חיקו ופתח במסע נמרץ שהסתיים על מפתן ביתו.
בני העיירה עוד היו סרוחים על ערשותיהם ,כשהגביר ניצב כך ברחוב
מחוויר ומרטיט .מתוך הדממה ,הגיעה לאוזניו המיית לבבו השבור
| | 229
| דוד המלך |
של ישראל המסב בבקתתו וקושר כתרים לחי העולמים וקנאה
הציפה את ליבו...
אחר שערך סעודה ענקית כהבטחתו ,בה גולל באוזני עירו את סיפורו
המופלא והעלה על נס את ייקרתו ומעלתו של ישראל שואב המים,
הועיד את פעמיו למעז'יבוז' העיירה ולא יצא ממנה עד שידע גם הוא
לומר תהילים כמו ישראל ,בלב שבור ורוח נמוכה .ועד יומו האחרון
היה מתאבק בעפר רגליו של הבעל שם טוב ושותה בצמא את דבריו.
את המעשה הזה סיפר הרה"ק התורת חיים מקוסוב ,בבואו ללמד את
גודל מעלת אמירת תהילים ,ומה גם של יהודי פשוט שבפשוטים,
כישראל שואב המים .על יהודי מוטלת החובה להתקרב להשי"ת בכל
כוחותיו ,וכשהוא עושה זאת באמצעות פרקי תהילים ,הרי הוא חשוב
כתלמיד חכם ממש.
בבית מדרשו של החוזה מלובלין ,ישב פעם החוזה ואמר תורה,
כשתלמידו הסבא קדישא מראדושיץ ניצב על יד החלון ושופך ליבו
בפרקי תהילים .הפסיק החוזה ממשנתו ואמר :את כל תורתי הנני
מוכן להחליף בפרקי התהילים של רבי ישכר בער...
וכבר היה אומר הרה"ק רבי פנחס מקוריץ )סדר היום( :כל מה שחשוב
בעולם הוא מועט ,כגון תלמידי חכמים הם מועטין מעמי ארצות
וצדיקים הם יותר מועטים ואנשים היודעים להתפלל הם יותר ויותר
מועטים ...עוד אמר :אותן שמתפללין יכולין ללמוד ,ואותן שאין
מתפללין יש להם שכל עקום...
'
אמירת כל ספר התהלים
סגולות יקרות ונפלאות טמונות בין פרקי התהילים .לכל פרק תכונה
| | 230
| לבב ימים |
מיוחדת משלו ,על אחת כמה וכמה לספר התהילים כולו.
המעשה הבא התרחש בלוצק ,עיירה קטנה במחוז רוסי .במשך שנים
היה אחת הפרנסות בעיירה ,חכירת ממזגתו של הפריץ ,אולם במשך
השנים נוכחו היהודים ,כי יותר משהיא מביאה פרנסה ,היא ממיטה
צרות צרורות על יושביה .תחביב מרושע היה לו לפריץ ,לטפול
עלילות זדון על החוכר התורן שניאות לנהל את בית מזיגתו.
אחר שנים בהם עמד המקום שומם ללא דורש ,הלך הפריץ ליטול
עצה מאחיו ,גם הוא פריץ ובעל אחוזות ,אך לשם שינוי רך מזג ונעים
הליכות .בחוותיו של הלה פעלו עשרות חוכרים יהודיים ובחפץ לב
ניאות לתווך לאחד מהם את בית מזיגתו של אחיו בעיירה לוצק .לו
היה אותו יהודי יודע לאיזו צרה הכניס עצמו ,היה נמלט בעור שיניו,
אך הוא לא ידע כלום ורק אחר שראה את בני לוצק נדים לו בראשם
ברחמים ,תפס ראשו בידיו וצעק :אויה! מה אעשה כעת?
בצר לו פנה להישאל בקודש הקודשים רבי פנחס מקוריץ שהתגורר
בסמיכות ,האם לבטל את החוזה בעוד מועד או לעמוד בהסכם .אל
תבטל את החוזה! פסק הרבי ,רק בהתרגש צרה על ראשך ,אל
תתמהמה וחוש הנה.
הפריץ לא הכזיב את התחזית הקודרת שסיפקו לו יהודי לוצק...
בבוקר סגריר אחד נופצה זגוגית חלונו של החוכר ומבעד החור
שנפער הוטחה פנימה גופת נער נוכרי ...היהודי הבין הכול ועוד בטרם
היה סיפק בידי המשטרה לכתר את ביתו ,כבר נצפה בחוצות קוריץ,
דוהר על סוס אביר בדרך לביתו של רבי פנחס .אל דאגה! הרגיעו
הצדיק עם היכנסו .שוב כעת לביתך ופתח באמירת כל ספר התהילים
ללא הפסקה .אפילו את ה'יהי רצון' שבין הספרים אל תאמר ,רק תלך
מפרק לפרק עד שתראה עין בעין בישועתך.
| | 231
| דוד המלך |
בה בעת שהתחיל החוכר באמירת התהילים ,יצא הפריץ מביתו מלווה
בקציני המשטרה בדרך אל בית המזיגה ,אך לשם הוא מעולם לא
הגיע .על אם הדרך התהפכה מרכבתו וסוסיו המבוהלים רצצו את
מוחו .עדי השקר שעמדו הכן לקראת המפשט ,שכבו אותו רגע
בבתיהם ויללו מייסורי פתע שתקפו אותם בכל חלקי גופם .כשהגיע
לאוזניהם שמע מיתתו המשונה של הפריץ ,הבינו כי משמים נוטלים
את נקמת היהודי ושיגרו שליחים מבוהלים אל בית המזיגה לבקש
את סליחת החוכר ...מני אז ,ידע היהודי וידעו כל חבריו ,את גודל
סגולתה של אמירת כל ספר התהילים ברציפות.
'
ביום טוב של שבועות ,יום ההילולא של נעים זמירות ישראל ,נתחזק
באמירת פרקי תהילים מתוך געגועים ואהבה את השי"ת ,ויהי רצון
שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
| | 232
הבטחת המלאך
ילד מתבודד ביערות
שידוך מוזר
גרש אגרשנו
חבלי הסתרה
מתקן נשמות
מחיה מתים
עפעפי שחר
הזריחה
נשמות כעדרי צאן
בשערי מעז'יבוז'
הרב והתלמיד
ואמונה כל זאת
היהודים 'הפשוטים'
ואני תפילה
אור התורה
זבחי אלוקים רוח נשברה
עד סוף כל הדורות
ויהי בנסוע הארון
| לבב ימים |
בחג השבועות חלה ההילולא של 'אור שבעת הימים' מרן הבעל שם
טוב הקדוש .אבותינו חיבבו מאוד את סיפורי המעשיות מהבעל שם
טוב ,המעוררים לתשובה ולאהבת ה' וממשיכים חסדים וישועות.
מעט מהסיפורים המתארים את דברי ימי איש האלוקים ,מהם ישמע
חכם ויוסף לקח.
לבית קטן ודל בעיר אקופ שבמחוז פודוליה )כיום אוקראינה( ירדה
נשמה קדושה ופלאית .צדיקים אמרו עליה שכמותה נראית בעולם
רק אחת לאלף שנים! לזוג יהודים ,באים בימים ,נולד בן ונקרא שמו
'ישראל' ,הוא האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות ,שלימים נודע כמרן
הבעל שם טוב הקדוש ,אשר גילה לדורו ולדורות את דרך החסידות.
האור שהביא בכנפיו ,שינה את פניה של היהדות כולה ,הביא מושגים
רוחניים חדשים כמותם לא נודעו ,ופתח בפני יהודים שערי שחק
לשוב אל ה'.
הפצעתו של הבעל שם טוב הייתה על רקע תקופה קשה ליהדות.
קשה בשל צרות רבות ורעות שפקדו את תושבי העיירות בסיבת
אדוני הארץ הפריצים ,וקשה שבעתיים בשל האופי שלבשו קהילות
ישראל :יהודים נמדדו לפי רמתם הלימודים או רמת עושרם .איש
פשוט ובעל מושגים פשוטים שבקרבו בער אבל לב יהודי ,לא זכה
ליחס .נפשו הזכה והמתגעגעת נכבשה לה אי שם מתחת לספסל
| | 235
| הבעל שם טוב |
הכבד שבירכתי בית הכנסת ,ולמדה עם השנים לשתוק .וכך התהלכו
להם הרבה 'בעלי הבתים' פשוטים ,אנשי מלאכה ויגיעי כפיים ,שבשל
יחסם המזלזל של נכבדי הקהל ,התמלאו עצבות וחשו חסרי עניין
וחשיבות.
זריחתו של הבעל שם טוב הביאה בכנפיה את אחת הבשורות
ששינתה לחלוטין את פני הדברים :כל יהודי ,יהיה מצבו אשר יהיה,
ואין זה מן העניין במה עוסק או כמה תורה למד ,אם רק ליבו גדוש
באהבת ה' ורצון לעשות לו נחת רוח ,מקיים הוא את שליחותו בעולם
ושכרו הרבה מאוד .הקב"ה אוהב כל אחד מבניו ,גם את אלו הנראים
פשוטים וחסרי הבנה .כי יש עולם אחר שאפשר אולי לומר שהוא
עולם הפוך ,בו עליונים למטה ותחתונים למעלה! בו נבחנים הלבבות
ולא רק היכולות ,ושם יושבים הרבה נפחים ועגלונים בראש השולחן
ופניהם זורחים באור יקרות.
בעצמו הסתובב הבעל שם טוב בין העיירות ,קיבץ יהודים שבורים
ועגומים לבית הכנסת ,ובדבריו הנרגשים החיה את העצמות היבשות.
תחיית המתים עשה ,לא רק בגשמיות כי אם גם ברוחניות .ולא רק
מתים גמורים החיה ,רק גם גאונים גדולים שכלפי חוץ נראים היו
כמושלמים ובליבם פנימה שרר חושך ,גאל ממות לחיים והצית
בקרבם לפידים שהפכו את כל הגולה כולה כמדורת אש .אלו הרכיבו
את החבריא הקדושה שזכו להיכנס לפני ולפנים בארץ לא עבר בה
איש ,ואף עמדו בדורות מאוחרים יותר להאיר לארץ ולדרים.
רבו המובהק של הבעל שם טוב היה אחיה השילוני שבהתבודדותו
בין ההרים לימדו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם .ובכך השכיל
הבעל שם טוב במסתרי החכמה עד שאמרו עליו שדיבור קטן מדבריו
היה הקדמה אמיתית לכל כתבי האר"י!
והוא היה מלא חכמה ויראת חטא ואמת והעידו תלמידיו שלא היו
| | 236
| לבב ימים |
מאמינים שאפשר לילוד אשה להשיג כאלו ,אם לא שראו בעיניהם.
עוד כתבו' :ורוח הקודש והשכינה שורים עליו בקביעות והיו לו השגות
ועליות נשמה כמו רבי עקיבא וחבריו וגילוי אליהו .והוא אשר העמיד
אותנו על רגל אמת בלימוד כתבי האר"י ובדרכי ה' ובאמונה ובכל
המידות הטובות שבעולם'.
הבעל שם טוב בקדושתו פעל ניסים ונפלאות אשר לא נראו מימות
התנאים ומימות רבי חנינא בן דוסא .העידו תלמידיו :אם מעלותיו של
האר"י הם רק מה שכתב עליו מהרח"ו ,הרי שאצל הבעל שם טוב
ראינו לא פחות מכך! והכל הכל השיג הבעל שם טוב על ידי אמונה
פשוטה ותמימה בבורא עולם ,מה שמלמד אותנו כי כל יהודי יכול
לזכות על ידי אמונתו לשידוד המערכות ולניסים מחוץ לדרך הטבע.
'
הבטחת המלאך
כיצד נפתחה מסכת חייו של 'אור שבעת הימים' כפי שכינוהו צדיקי
הדורות? במה זכו הוריו שדווקא אליהם תרד נשמה שכזאת? ואלו
הרפתקאות עברו על איש האלוקים מעת התגלותו עד עת
הסתלקותו בפנים מאירות ושוחקות בעיצומו של חג השבועות תק"כ?
הבעל שם טוב בשנת בעיר אקופ לאביו רבי אליעזר ,איש צדיק
וחסיד המצניע לכת עם אלוקיו ,ולאימו הצדקת מרת שרה .לפי הידוע
לא היו לזוג ילדים נוספים.
המעשה הבא מסביר את פשר זכייתם הגדולה של רבי אליעזר וזוגתו
להעמיד מחלציהם בן שכזה .בתוהו ובוהו ששרר במחוז פודוליה
בימים ההם ,נישבה פעם רבי אליעזר על ידי ליסטים סוחרי עבדים,
והללו שיגרוהו למכירה לארץ רחוקה .פניו של רבי אליעזר הפיקו
| | 237
| הבעל שם טוב |
חכמה וחן ,ואפילו הנכרים שרכשוהו הבינו שאינו איש פשוט .לזאת
הועידו לו עבודות קלות במיוחד ורחשו לו כבוד כמו אל הדוכסים
שבמחוז מגוריהם .מאהבתם אליו ,ניסו להשיאו אישה ,אחת מבנות
המקום ,אך רבי אליעזר סירב ,ובסודי סודות סיפר לאישה כי הינו
יהודי הירא את אלוקי השמים ובוודאי לא יישא אישה נכרייה .בראות
האישה את צדקותו ,את טוהר נפשו וצערו הגדול ,העניקה לו ממון
רב ואף סייעה בידו לברוח מידי שוביו לשוב אל ארצו ואל מולדתו.
על פי המסורת היה אז רבי אליעזר כבן מאה שנים .הוא הגיע לביתו
ומצא את זוגתו ,אף היא ישישה כבר ובאה בימים כמותו ,ואז נולד
להם הבעל שם טוב .לימים הסביר הבעש"ט בעצמו את הדבר ,כי
נשמה גבוהה כשלו לא הייתה יכולה להיוולד אלא לאנשים ישישים
שטעם התאווה פסק מהם לגמרי!
עוד מסופר כי רבי אליעזר נתן את נפשו במצוות הכנסת אורחים .כל
כך ,עד ששכר פועלים שימתינו בפאתי הכפר בו התגורר ,לקבל את
פניו של כל עובר אורח ולהכניסו בצל קורתו לאכילה ולינה .אחר
שהאורחים שבעו וישנו אצלו ,היה רבי אליעזר מעניק להם נדבה
הגונה ומשלחם לדרכם באהבה.
חביבות המצווה שלו עשתה בשמים רושם עז ,וביקשו על כן להעניק
לו שכר גדול .דא עקא ,שהס"מ הוא השטן טען שאין להעניק לו שכר
טרם יעמוד בניסיון גדול .בא אליהו הנביא וביקש שהניסיון יהיה על
ידו .פתאום הביאו משרתיו של רבי אליעזר לביתו ,איש מוזנח ומצחין
שמצאו על אם הדרך ...פניו של האיש היו מלאי חטטים ומבגדיו
המלוכלכים פשטה באשה כזו שגם רבי אליעזר הצדיק התקשה
לעמוד בה .אמנם ,רבי אליעזר התחזק ועמד במצוותו בגבורה .ההלך
לא בחל בכל דרך להציק לרבי אליעזר והטרידו בבקשות שונות
ומשונות שעשויות היו לעורר את קצפו של אדם מן הישוב .אך רבי
אליעזר עבר על מידותיו שוב ושוב וסיפק את כל משאלותיו של
| | 238
| לבב ימים |
האיש בזריזות וענווה .טרם נפרד האיש מרבי אליעזר ,שינה פתאום
את טעמו ועיניו הטרוטות נעשו כשני מאורות .הנני אליהו הנביא!
גילה את הסוד ואף הביא בכנפיו את הבשורה :עד מהרה תזכו בבן
שיאיר את עיניהם של ישראל!
'
ילד מתבודד ביערות
אך גדל הנער קמעה ,נפטר אביו לבית עולמו ,ולאחר מכן מתה עליו
גם אימו .זוג הישישים הסתלק לו והותיר אחריו נער צעיר וחסר כל.
זיכרון אחד חזק נשאר לנער ישראל מאביו .רגעים לפני הסתלקותו
קראו אליו ואמר' :הנה רואה אני שלא אזכה לגדל אותך ,אבל זכור
תמיד אהובי ,כל ימי חייך ,שה' איתך ,לכן לא תירא ולא תפחד משום
דבר!'.
כיוון שנשאר לבדו בלי קרוב או גואל ,נטלוהו ראשי הקהל והביאוהו
למלמד שקיבל את שכרו מקופת הקהל .אנשי העיר זכרו טובה לרבי
אליעזר ושמחו על הזכות לגדל את בנו .ואולם ,הנער הצעיר התנהג
באופן מוזר .בלי הודעה מוקדמת היה נעלם מבית המלמד לשעות
ארוכות ,ורק אחר חיפושים מייגעים ,נמצא משוטט ביערות שסביב
העיירה .ראשי הקהל שראו את עצמם אפוטרופסים על הילד היתום,
חשבו אותו לשובב החפץ בחיים פראיים על פני חיי תורה וקבלת
עול .על כן החזירו אותו בכל פעם למלמד תוך אזהרות לבל יהין
לחזור על מעשהו .אך משנעלם הנער שוב ושוב ,נואשו ממנו והניחוהו
לנפשו .לנער הקדוש לא היה צורך במלמד כי נשמתו הגבוהה השיגה
את קרבת ה' ואהבתו ,יותר ויותר ממה שמלמד בן אנוש מסוגל היה
להשכילו .בהתבודדותו ביערות עמד על נשמת הבריאה ועוד דברים
נפלאים שגם אם נחיה אלף שנים לא נבוא בסודם .הוא חיבב את
ההתבודדות והתמיד בדרכו זו עד השעה בה נצטווה להסיר את הלוט
| | 239
| הבעל שם טוב |
ולהנהיג את ישראל.
כשכבר גדל ונעשה לנער ,השכיר עצמו הבעש"ט לשמש כ'עוזר'
למלמד )ובשפת הימים ההם' :בהעלפער'( .הבל פיהם של תינוקות
של בית רבן שאין בהם חטא ,תאם את נשמתו הטהורה ועבודתו
השגיבה .חז"ל אומרים' :החזן רואה היכן התינוקות קוראים' ,הכוונה
על המלמד שהוא באמת בחינה גבוהה מאוד שיודעת לקחת את הבל
הפה של התינוקות הרכים ולעשות מהם משכן ...בעבודתו ,דרבן את
הילדים ועוררם לתפילה בכוונה ,לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' בקול
וכוונת לב ,וכן זימר עימם בקול נעים .בספרי הקורות מובא שהיה מי
שעבודה קדושה זו הייתה לצנינים בעיניו ...הסטרא אחרא ראתה את
רוח הטהרה שמכניס בלב הנערים ,ולא שקטה על שמריה .אדון
מקומי שידע פרק בכישוף ,התחפש לזאב רע והציק לילדים כל אימת
שצעדו עם הנער ישראל אל עבר בית תלמודם ...שירתם הרוננת של
הילדים נגדעה מיד והצאן נפוץ לכל עבר בפחד כשכמה מהם ניזוקים
בבורות ובפחתים .הבעל שם טוב הבין כי כאן נכונה לו מלחמה קשה
ולא התכוון להרפות .הוא שב וקיבץ הילדים בשידולים ותחנונים כדי
לצעוד לתלמוד תורה שוב ,אך שוב הגיח הזאב מן המארב ...הורי
הילדים פחדו וכבשו את הילדים בבתים .נו ,לא איש כבעל שם טוב
ירים ידיים .הוא עבר מבית לבית ובדיבוריו האמיתיים והתמימים
שידל את היהודים למסור את הנערים לידיו שוב .הוא זכר הנער את
אשר ציווהו אביו לפני מותו' :שה' איתך ,לכן לא תירא ולא תפחד
משום דבר '...על כן שינס מותניו ויצא אל הדרך .המכשף שלא ידע
עם מי יש לו עסק ,שב והתפרץ לעבר חבורת הילדים ,אך כאן קרב
לעברו ה'עוזר' והעניק לו מכה הגונה במצחו ...תוך שעה קלה פרצה
יללה מפאתי העיר .הגוי המכשף נמצא פגר בביתו...
'
| | 240
| לבב ימים |
שידוך מוזר
מאז אותו מקרה החלו יהודי העיירה להחשיב את הנער הצעיר
ישראל .הם העלוהו ומינוהו לשמש את תלמידי החכמים בבית
המדרש .עבור מי שעתיד היה להתגלות כבעל שם טוב ,היה במינוי
הזה הזדמנות פז לעסוק בענייניו הטמירים בהסתר ובאין מפריע.
בשעות היום שהלומדים מילאו את בית המדרש ועסקו בתורה ,היה
הוא ישוב באחת הפינות ומעמיד פני ישן .ובלילה מאוחר ,כשאחרוני
הלומדים פרשו לשנת ליל ,הסיר את אדרתו ופתח בעבודתו הזכה
והטמירה.
קשה לקבוע בדיוק את גילו של הבעש"ט בכל תחנות חייו
המופלאים .לפי המקובל ,הייתה התמנותו ל'עוזר' למלמד ,בעת היותו
בן שתים עשרה ,ובגיל ארבע עשרה כבר עסק בסתרי תורה ,ככל
הנראה תחת מעטה המשמשות .באותו פרק נישא בנישואין
ראשונים ,אך זוגתו נפטרה על פניו.
מאקופ עבר הבעש"ט להתגורר בקהילה הסמוכה לעיר הגדולה בראד.
לרגע ,הסיר מעטה אחד מן הלוט שאפף אותו ,ויושבי המקום
שנדהמו מגאונותו ,מיהרו להעמידו ולחתוך על פיו את כל ענייני
הקהילה .אך עד מהרה שב והתכסה בפשטותו ונכנס אל העיר
הגדולה בראד בתור יהודי פשוט ועם הארץ שלא למד צורתה של
אות...
אותה תקופה ,היה הגה"ק רבי גרשון מקיטוב ראש הקהילה הקדושה
בבראד .באחד הימים היה לאביו ,רבי אפרים ,דין ודברים עם מי מבני
הקהילה ,והוא נסע אל העיר הגדולה לדון עימו בדין תורה .בשולי
המסע ,עמד על קנקנו של הנער העלום וידע שהוא צדיק נסתר ...אז
ביקשו כחתן לבתו מרת רחל לאה והבעש"ט הסכים בתנאי אחד:
שהשידוך ייעשה עימו ולא עם תורתו וחכמתו! ...בכך ביקש להבטיח,
| | 241
| הבעל שם טוב |
שגם אם ישוב להסתתר ,לא יתבטל השידוך בשל כך .ניאות רבי
אפרים לתנאי וערך שטר תנאים ברוב ששון ושמחה.
לא הספיק רבי אפרים ליידע את בני משפחתו ,עד שנסתלק לבית
עולמו והבעל שם טוב שב למקצוע המלמדות ...אחר השבעה עלה
רבי גרשון ,בנו הגדול של רבי אפרים לפשפש בגנזי אביו ,ומצא את
שטר התנאים המעניין ,על פיו מאורסת אחותו לנער אלמוני בשם
'ישראל'.
רבי גרשון התמלא פליאה :מה זה עלה על דעת אביו לשדך את
אחותו המלומדת והיחסנית ,עם בן בלי שם .יתום שזהותו אינה
ברורה ...הלך רבי גרשון אצל אחותו הכלה וסיפר לה גופם של דברים:
טרם פטירתו שידך לך אבינו בחור אחד שאינו מוצא חן בעיניי כלל
וכלל ...אך היא בתומתה וצדקותה השיבה לו' :אם כך עשה אבינו ,מן
הסתם כך טוב עבורי!' ושטר התנאים המוזר נותר בעינו.
כאמור ,נטש הבעל שם טוב בחטף את העיירה הסמוכה לבראד בה
התגורר ואף התגלה ליושבי המקום בגאונותו ,וחרף הצעות שידוכים
נכבדות מאוד ששיחרו לפתחו ,שב לאלמוניותו והסתרתו.
יום אחד התייצב בשערי בית הדין הגדול בבראד ,עני מרוד לבוש
ברישול ומראהו כשל עם הארץ .בחדר פנימה הסב הגאון הגדול רבי
גרשון מקיטוב ,מלמדניה הגדולים של בראד ועסק בדין תורה חמור
שהובא לפניו .בראותו את העני שבפתח ,שיגר לו פרוטה וביקש
לפטרו בשלום ,אך העני נשאר על עומדו ואמר לשמש ,כי דבר סתר
לו אל הגאון רבי גרשון ,אב בית הדין ...נכנס עימו רבי גרשון לחדר
צדדי ושם פרש ההלך שטר 'תנאים' עליו חתום רבי אפרים ,אביו
המנוח של רבי גרשון ...אני הוא 'ישראל' ,עמי חתם אביך שטר
תנאים!
| | 242
| לבב ימים |
רבי גרשון הזדעזע עד עמקי נשמתו .ליהודי הזה ביקש אביו למסור
את אחותו?! הייתכן כדבר הזה?!
נסער שב אל אחותו וסיפר לה על המיועד להיות חתנה .עני מרוד ,עם
הארץ ,כל כולו עליבות .אך הצדקנית בתומתה' :אם כך רצה אבינו
ע"ה ,מה לי להרהר אחריו ...מי יודע? אולי הייתה כוונתו שמזיווג זה
אעמיד ילדים צדיקים'...
אם את מסכימה ,מי אנוכי שאתנגד?! סיכם רבי גרשון וקבע זמן
חתונה.
'
גרש אגרשנו
רבי גרשון מקיטוב העומד מצד אחותו הכלה היתומה ,צועד למעמד
קבלת הפנים שלפני החופה ושמחתו מהולה בצער .לפי דעתו ,הייתה
אחותו המשכלת והיחסנית ראויה לחתן תלמיד חכם ונכבד ממשפחת
אפרתים .אך מי זה יפר את כתב ידו המפורש של אביו.
קודם החופה קורא הבעל שם טוב לכלה לצדדים ומשוחח עימה
ביחידות .בשקט בשקט מסיר את הלוט מעל דמותו הפלאית ומגלה
לה טפח ממדרגותיו השמימיות .הוא מבקש ממנה שלא לגלות את
סודו לאיש גם אם תבואנה עליהם תקופות קשות של דחקות .הכלה
מתחייבת ושמחת הנישואין נחוגה בשמחה ובפליאה .אולי החתונה
הכי פלאית בבראד.
גם אחרי הנישואין ,לא מוצא רבי גרשון מנוח מרוב צער על שהשיא
את אחותו לעם הארץ .הוא מזמין את גיסו ישראל לביתו ומבקש
לקבוע עימו לימוד ,כדי שתהיה לו לכל הפחות מעט ידיעה בתורה...
החתן החדש מתחמק שוב ושוב ,ורבי גרשון שלא יודע עוד את נפשו
| | 243
| הבעל שם טוב |
מרוב דאבון ,מזמין אליו את אחותו ואומר לה בכאב כדברים האלה:
"הנה השאתי אותך בעל כורחי לאיש זה אשר בור הוא ואינו מתאים
לנו ולמשפחתנו .אם חפצך להתגרש ממנו הרשות בידך ואנו נסייע
לך ,ואם לא חפצת בכך ,אנא סעו מכאן למקום אחר כי לא אוכל
לסבול את חרפת המשפחה שממיט עלינו בעלך"...
הצדקנית מקבלת בדומייה והולכת יחד עם הבעל שם טוב .העיר
הגדולה על בעלי התריסין ובעלי הקבין שבה נשארת מחור ,ועל אם
הדרך ניצבת בקתה קטנה ועלובה ,שם נכנסים השניים להתגורר
בעירום וחוסר כל.
'
חבלי הסתרה
צרה הייתה הבקתה ומטה לנפול ,אך בתוכה זרח אור שלא מעלמא
הדין .מידי יום ראשון היה הבעש"ט נבלע בשבילים המוליכים אל
ההרים ,ושב רק ביום שישי ,כששק הלחם שנטל עימו נותר לרוב
בשלמותו ...לעיתים ,התענה ממש 'הפסקה' .כלומר ,מתחיל את
התענית עם צאת השבת ומסיימה בקידוש של ליל שבת הבאה.
לפרנסתם היה הבעש"ט ממלא אחת לשבוע עגלה בטיט ,וזוגתו
הצדקנית הייתה הולכת למוכרו על בתי נגידים .ממלאכה קשה זו
שאבו את לחמם בדוחק רב .על פי מספר מקורות ,הייתה להם במשך
הזמן גם חנות יין שנוהלה על ידי הצדקנית ,רחל לאה .ואפשר גם
שבאותו פרק נולדה להם בתם הצדקת הנודעת מרת אדל.
שבע שנים התבודד הבעש"ט בהרים שבין קיטוב לקאסוב .שהה
במערות ,עסק בתעניות ובסיגופים ,חי חיי דחקות ,ומי ידע מה עוד
היו מעשיו של הקדוש והנורא באותם ימים .שמא למד שם עם אחיה
| | 244
| לבב ימים |
השילוני .היה זה המבחן הגדול אליו נתכוון הבעל שם טוב בשמחה
שלפני החופה .הצדקנית עמדה בניסיון בגבורה ומילה אחת אודות
טיבו וטבעו של בעלה לא יצאו מפיה.
מפורסם כי הגויים רועי הצאן שוכני ההרים היו מביטים אחר
הבעש"ט בכבוד ובמורא גדול .ביניהם התהלך מעשה נורא הוד :באזור
בו התבודד הבעש"ט ,התנשאו שני צוקים זה מול זה כשביניהם גיא
פעור ומטיל חלחלה ...באחד הימים הבחינו הגויים שלפי גרסאות היו
שודדים ,כי היהודי צועד לו בעיניים עצומות על פני הצוק הנישא,
רוחו מרחפת ושרעפיו תפוסים והוא אינו מבחין בגיא הנורא הפעור
פסיעה אחת לפניו ...בנשימה עצורה עקבו אחר התקדמותו ,סופרים
את הרגעים להתרסקות הבלתי נמנעת ...אך נגד עיניהם הקמות קרבו
שני הצוקים זה אצל זה ,מאפשרים ליהודי לעבור מאחד למשנהו,
ואחר שבו אל מקומם הטבעי ...בכך לא תם הענין .הבעש"ט צעד אנה
ואנה ואחר רגעים ספורים נראה צועד באותה דרך חזור .גם עכשיו
דבקו ההרים זה בזה כאילו רבים ואומרים 'עלי יניח צדיק רגלו' ...אז
ידעו הגויים כי איש אלוקים קדוש הוא הבעל שם טוב ויחלו את פניו
בפחד ומורא שיברך את מימיהם ואת לחמם.
בין הבאים לחלות את פניו ,היה גם שודד יערות מפורסם ,אשר עיניו
ועיני חבריו עקבו מן המסתור אחר מעשה הפלא הנורא על הצוקים.
הבעל שם טוב הסכים לברכו בתנאי שיתחייב שלא ינקוף אצבע
לרעה ליהודי כל ימי חייו' .יאנוש' השודד התחייב ,ובתמורה לברכה
ביקש לגלות לבעל שם טוב סוד כמוס מאוד .כיהודי ,וודאי משתוקק
הנך לעלות לארץ ישראל .הנה אראה לך דרך נסתרת בין ההרים
דרכה תגיע לארץ ישראל תוך שעות ספורות ...הבעל שם טוב יצא
לדרך מלא כיסופין וערגה ,אך באמצע שב על עקבותיו כשהגיע
למקום להט החרב המתהפכת והבין שמסתכן בנפשו ...צדיקים אמרו
כי הייתה זו דרך המחילות בה יתגלגלו מתי חוץ לארץ לעתיד לבוא
| | 245
| הבעל שם טוב |
כדי לקום לתחייה בירושלים.
גם באותם ימים גנוזים שטרם ההתגלות ,הראה הבעש"ט לעיתים
מופתים גלויים שלא כדרך הטבע .פעם אחת לקתה הסביבה בעצירת
גשמים והגויים הוציאו פסליהם ואנשי יראתם נקטו פעולות שונות
ומשונות שכמובן העלו חרס .הבעש"ט אסף יהודים רבים לבית
הכנסת ,גזר עליהם תענית והתפלל יחד עימם בבכייה גדולה .הערלים
התקבצו סביבם ושחקו בכל פה ,אך הבעל שם טוב יצא עליהם
והודיע בנחרצות שהיום ירד גשם! לא יצאה שעה מרובה וארובות
השמים נפתחו ,ויהי לנס.
'
מתקן נשמות
ואם שעוד לא יצא טבעו בעולם ולא ידעו העולם כי הבעש"ט הקדוש
יכול להמציא להם פדות ורווחה ,כבר היו ידיו של הבעש"ט מלאות
עבודה ...באו רוחות ,נשמות ,וכל מיני חיות בהן התגלגלו נשמות
מאלפי שנים .ממש כמו האר"י הקדוש בשעתו ,צפצפו ציפורים מעל
ראשו וצפרדעים קרקרו מתוך המים .הבעש"ט ידע להכיר בכל חיה
איזו נשמה מקננת בה ואף להמציא לה את התיקון הנאות.
פעם ,במהלך התבודדותו בהרים ,שקע בשרעפיו כל כך עד שהלך
שלשה ימים ושלשה לילות בעיניים עצומות .כשהתעורר מדבקותו,
מצא עצמו בארץ ציה ושממה שלא ראה מעודו .ויפלא מאוד בעיניו
שתעה במדבר גדול שכזה ,ובווודאי לא דבר ריק הוא ...בעומדו כך
נפעם ,צצה לפניו צפרדע ענקית ,שלרוב גודלה כמעט לא ניתן היה
להבחין שהיא צפרדע .מי אתה? שאל הבעל שם טוב שראה כי בפנים
מקננת נשמה ישישה .אני הוא תלמיד חכם שנתגלגל בצפרדע זו!
השיב הקול מעמקי הצפרדע .והבעל שם טוב אמר :אה ,אה! תלמיד
| | 246
| לבב ימים |
חכם! ודיבור זה לבד שקרא לנשמה 'תלמיד חכם' ,כבר עשה לה
עלייה גדולה...
הנשמה סיפרה :זה לי שש מאות שנים שהנני מגולגלת במקום זה,
ואף שהאר"י ז"ל כבר תיקן כל הנשמות ,הנה לרוב פשעי נדחקתי כל
כך ,והודחתי למקום בו אין בני אדם מצויין כדי שלא יוכלו לתקני.
ומה היה חטאך? הנשמה :פעם אחת זלזלתי בנטילת ידיים ...וקטרג
עלי השטן וביקש למצות עמי את הדין ,אך משמים ענוהו כי אין מן
הנכון לגמור את הדין על מעשה אחד .רק אם יחטיא אותי שוב ע"ד
'עבירה גוררת עבירה' ,יוכיח הדבר גם על חומרת המעשה הראשון
ואלקה על הכל .והוא בא והכשילני שוב ושוב עד שהעבירני כמעט על
כל התורה כולה ר"ל .מיד גזרו בשמים לדחות אותי מחוץ למחיצה
כדי שלא אוכל לשוב עוד בתשובה ...אך הלא שערי תשובה אינם
ננעלים ופחד השטן שיום אחד אהרהר בתשובה ואהרוס את עמלו,
לזאת הסיתני עד שנעשיתי שיכור גדול .ועתה עונשי שאני צפרדע
השורה תמיד במים ,מידה כנגד מידה שזלזלתי בנטילת ידיים במים...
ואם הייתי במקום יישוב ,כבר הייתי נתקנת מזמן ,כי בני אדם היו
עוברים עלי ומברכים בכוונה ומעלים אותי לשורשי .אך כיוון שאני
בארץ לא עבר בה איש ,אני כבר מגולגלת עידן ועידנים ואין גואל.
לא זז משם הבעל שם טוב עד שעשה מה שעשה והעלה את הנשמה
אל מקומה בשלום.
'
תיקון נשמה אחר ומפורסם ביותר ,נעשה על ידי הבעל שם טוב
בשנים מאוחרות יותר :פעם אחת התאכסן הבעל שם טוב ,אגב
נסיעתו ,בביתו של כפרי אחד שערך לכבודו סעודה גדולה
בהשתתפות רעים וידידים .בתוך הסעודה החל הבעל שם טוב מגלגל
עם בעל הבית אודות עסקיו עד ששאלו :היש לך סוסים טובים? בעל
| | 247
| הבעל שם טוב |
הבית תמה על השאלה ,אך עד שמצא לנכון להגיב קם הבעל שם
טוב ממקומו ואמר :ברשותך ,נלך לראות את הסוסים ...סוסים גדולים
ואבירים ניצבו באורווה אך הבעל שם טוב עצר לצד סוס קטן .אולי
תואיל להעניק לי את הסוס במתנה? בעל הבית נבוך :רבי ...רק לא
את הסוס הזה .את מה שלא יצליחו לשאת שלשה סוסים אבירים,
יישא זה הקטון בקלות ...סוס מיוחד במינו הוא זה ואהבתו חקוקה
בליבי.
הבעל שם טוב המשיך לגלגל עם בעל הבית וזה סיפר על החובות
שחייבים לו אנשים .אוכל לראות את שטרי החוב? בעל הבית הביא
תכריך שטרות והבעל שם טוב עלעל בעיון .אצבעו נחה על שטר אחד.
תואיל להעניק לי את השטר במתנה? בעל הבית חייך בעגמימות :מה
לך רבי משטר זה שבעליו מת זה כמה שנים וכבר נואשתי מזמן
מפרעונו .אף על פי כן! דחק הבעל שם טוב ובעל הבית נענה בחפץ
לב .על אתר קרע הבעל שם טוב את השטר לגזרים ושב ויצא עם
בעל הבית אל האורווה .הסוס הקטן והאהוב התגלה מת ...בעל הבית
לא ידע את נפשו והבעל שם טוב הרגיע :האיש אשר היית נושה בו
ולא היה לו במה לפרוע ,הגיע לשמים ונפסק דינו שיתגלגל בסוס כדי
לפרוע לך את חובו .ועתה שהענקת לי את השטר ומחלתי לו החוב
במחילה גמורה ,יכול היה לשוב למנוחתו ולהגיע לתיקונו.
'
מחיה מתים
והנה מעשה נוסף הקשור לאותו חבל ארץ בו שוטט הבעל שם טוב
בימים שטרם יצא טבעו בעולם:
בחבל מולדובה שברומניה ,מתחבאת לה העיר פיאטרה בין נפתולי
רכס הקרפטים הנודע .שניים מן ההרים האדירים ,קרובים אל העיר
| | 248
| לבב ימים |
ממש .האחד נקרא 'פעטריצ'קה' שפירושו 'אבנים' על היותו עשוי
אבן ,והשני הוא 'קודלו' .חלקת בראשית זו אשר יד אדם לא פגעה
ביפי בריאתה ,זכתה לשמש מדרס לרגלי הבעל שם טוב עת שוטט
משבת לשבת מחוץ למקום ישוב.
מאחורי ההר פעטריצ'קה ישנם שולחן וספסל עשויים אבן ועל פי
המסורת ישב עליהם הבעש"ט לעיתים .הכפר שלמרגלות ההר נקרא
עד היום' :ואלייא ז'ידנולוי' ,שפירושו 'הנחל של היהודי' ,על שם הנהר
בו היה הבעל שם טוב מרבה לטבול.
עת נמלט הצדיק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א מחמת המציק הרוסי,
הגיע אל עיר נידחת זו ,ומידי שהותו במקום ביקש לפגוש אנשים
באים בימים שעוד זכו אולי להכיר בצעירותם את הבעש"ט.
למקורביו של הצדיק נודע על יהודי ישיש ששימש כנגר בימי הבעל
שם טוב ומחזיק באמתחתו סיפור פלא אותו חווה בעצמו .הנגר
התבקש להגיע אל אכסניית הצדיק אך הוא מאוד לא חפץ בכך.
כשניאות סוף סוף ,נשאל לפשר סירובו והוא השיב בתום' :אני ראיתי
תחיית המתים אמיתית אצל הבעל שם טוב ...ואיך תבקשו ממני
לבוא אל רבי אחר?!' ...אז פתח הישיש וסיפר:
גם אחרי התגלותו של הבעל שם טוב והיותו רבן של ישראל ,שב היה
לעיתים אל האזור בו עלה והתעלה ,כדי להפיח רוח חיים
בנשמותיהם של הכפריים הפשוטים .עת בואו של הבעש"ט הייתה חג
ליהודי האזור שפקדו את אכסנייתו בהמוניהם ונושעו בכל ענייניהם.
חולים קמו ממיטתם; עקרות נפקדו ולבבות של אבן נשברו ונוכחו כי
עדיין מפכה בקרבם מעיין ...היו קומץ עקשנים שסירבו להאמין בכוחו
של הצדיק וחברו לכדי קבוצת מתנגדים ביניהם נמנה גם יצחק
'סטולער' )הנגר( .חרף העובדה כי אכסניית הבעש"ט הייתה סמוכה
לביתו ,סרבו הוא ובני משפחתו לחלות את פני הצדיק.
| | 249
| הבעל שם טוב |
אשתו של יצחק יהודייה תמימה הייתה וחפצה בכל מאודה להתברך
מפי הצדיק ,אך גם אישה כשרה העושה רצון בעלה .ובכן חזקה עליה
פקודתו של בעלה הנגר ,ונמנעה מלקיים את משאלתה.
היה זה ביום שלישי בשבוע ,עת שב יצחק כדרכו ממלאכתו .עוד
מפינת הרחוב הבחינו עיניו כי דבר מה אינו כשורה .בניו ובנותיו
מתגודדים בחצר הבית ומנופפים בידיהם בקריאות הצלה .הוא פתח
בריצה מהירה וכשהגיע אל הבית התאמת חששו .אשתו הכשרה
והצנועה ,עיקרו של בית ,הייתה שרועה על הארץ אין אונים כשילדיה
מכתרים אותה בזעקות שבר .הבן הגדול כבר הזעיק את רופא
העיירה שנענה ללא גינונים' :אמכם חולה מאוד וימיה ספורים .כבדו
אותה והשתדלו לשוחח עימה ככל שיותר .ימי פרידה המה ,ה' נתן וה'
מבקש לקחת'...
לא איש כיצחק סטולער ,יהודי תמים דרך ומדקדק על קלה
כבחמורה ,ייתן ליצר הייאוש לשלוט עליו .באין רואה התכנס בפינה
סודית בחצרו ,סילק ערימת קרשים ששימשו הסוואה וחילץ צרור בן
כמה אלפי רובל שחסך לעת זקנה .טובי הרופאים מהעיר הגדולה לא
יסרבו לבוא תמורת סכומים שכאלה ...אך הרופאים טמנו את
השטרות בכיסם ועם זאת לא נמנעו מלומר את האמת :אין תקווה!
תצווה האם את ביתה ואחר תיאסף אל עמה...
בדיוק באותו שבוע עברה הרינה בכפר כי פעמי הבעל שם טוב
קרבים .האכסניה הקבועה הוקפה בטבעת הדוקה של אנשים שייחלו
בקוצר רוח להופעת הצדיק יחד עם מטען ברכותיו שאינן שבות
ריקם .השמועה המרעישה השיגה גם את אוזנו של יצחק ,אך לא
חדרה לתודעתו .שקוע היה בצרתו ,רתוק למיטת חוליה של זוגתו
ומזיל כנחל דמעה יחד עם בני ביתו.
דווקא ילדיו עטו על השמועה כמוצאי שלל .משפחות רבות בכפר
| | 250
| לבב ימים |
נושעו בזכות הברכות הפלאיות ,אולי תוכל גם אימם לשוב לחיים
בכוח הצדיק .בזהירות פנו אל אביהם וביקשו את רשותו לפנות אל
הבעל שם טוב .אך הנגר הגיב ברוגז :הלא תדעו ילדים שאינני מאמין
בכגון דא?! וכי תעלה על דעתכם למוש ממיטת אימנו אפילו לשעה
קלה עבור תעתועי דמיון?!
הקולות הרמים העירו את החולה מדמדומיה והיא שאלה באפיסת
כוח :על מה הוויכוח? הילדים אמרו :הבעל שם טוב הגיע! ...לחשה
החולה :לכו לקבל את ברכתו ...רגע לאחר מכן הלך חיוורונה והעמיק
עד שנראה כי הקץ עומד להקיץ .אותו רגע נשבר הנגר ,ושלא ברצונו
נגרר אחר ילדיו שהשתלבו בהמון הצובא על דלתות האכסניה.
תשובת הצדיק אכזבה אותו .רצוני לבוא לבית החולה! אמר ,והנגר
הפטיר במרירות ,כן כן ,עוד כמה רגעים תוכלו לבוא להלוויה ...הרופא
אמר כי רגעיה ספורים.
אבל הבעל שם טוב בא ונעמד לצד המיטה ,שעון על מקלו ודבוק
בשרעפיו .פתאום נענה :איזו מין הכנסת אורחים היא זו? וכי בעלת
הבית אינה יכולה לקבל את פני הבאים?! הרופא שניצב בסמיכות
פער פיו בצחוק והנגר לא ידע את נפשו .הבעל שם טוב שב ותמה:
מעודי לא קרה לי כזאת ,שאורח יעמוד בדלת ובעלת הבית אפילו לא
תתייחס ...ובשלישית :ובכן ,זו היא ממש עזות פנים להתעלם מאורח!
אותו רגע פקחה החולה את עיניה וכמי שמתנערת מתוך חלום זינקה
לעבר המטבח כשהיא מפטירה ברוגז אל הסובבים :זה רגעים ארוכים
ניצב כאן אורח חשוב ואיש לא ניגש להגיש כיבוד ...נו ,ר' יצחק
סטולער כבר לא השתייך עוד לחבורת המתנגדים...
כך סיים יצחק הנגר הישיש את סיפורו באוזני הצדיק מרוז'ין כשהוא
מוסיף :יצחק הנגר ידע ימים טובים יותר .ידיי כבר רועדות וחלשות
| | 251
| הבעל שם טוב |
מכדי להחזיק במסור הנגרים ,אך אמונתי בבעל שם טוב עודה איתנה
כמו הרהיטים שבניתי בימי חורפי!...
'
עפעפי שחר
יום התגלות האור הגדול קרב ובא .הבעש"ט יודע שהדבר תלוי בגילו,
שכן משמים הוזהר שלא לעסוק בשמות וקמעות עד הגיעו לגיל ל"ו.
מסתבר ,שאז צריך לקרות דבר מה.
הוא נטש את הבקתה שאצרה בין קורותיה את מסתורי ימי
הבראשית ,ועבר לשכון בעיר טלוסט .גם שם עסק ב'מלמדות' ,אך
ניצני גדלותו כבר פרצו בעד סדקים שנפערו בחומת ההסתר .יהודים
ברי לב שכונסו על ידו ,למדו להתפלל בעוז ותעצומות ,ואף ההנהגה
הקדושה לטבול מידי יום לפני תפילת שחרית פשטה בין חסידים
ומקורבים .הוא בעצמו מסר נפשו על טבילה במקווה ,גם בימי טבת
הקפואים כשלשם טבילה נדרש היה לשבור מעטה קרח ולבוא לידי
סכנת נפשות ממש.
ערל אחד שהבחין מידי בוקר בכתמי דם על מעטה השלג ,נטמן
מאחורי צריף לגלות את מקור הכתמים .הוא ראה את הבעל שם טוב
עולה יחף מן המים ,ורגליו זבות דם מצריבות הקור .מתוך רחמנות
הביא תבן ושטח מידי בוקר למנוע צער מיותר מן הצדיק .בתמורה
שאלו הבעל שם טוב באיזו ברכה ירצה :עשירות? בנים? או אריכות
ימים? הגוי ביקש את שלשתם והבעל שם טוב הסכים ...איך אתעשר?
תמה .הבעש"ט הורה לו לכרות אגם קטן בחצר ביתו והיה כל חולה
בעיירה ,ישתה מן המים ויירפא .תמורת כל כוס מים יגבה תשלום וכך
יתעשר בזמן קצר .עד מהרה פשטה השמועה המופלאה על מימי
הרפואה והגוי צבר הון רב ...וסימן נתן הבעל שם טוב בידו של הערל:
| | 252
| לבב ימים |
ביום שתראה יהודי בעל צורה דומה לשלי ,תדע כי הגיעה שעתך!
כשפגש הערל בצדיק מרוז'ין ,ציווה את ביתו ואסף את רגליו.
הזריחה
והנה באים אנו בו נגלה לבעש"ט כי עליו להתגלות ,ובאחת פשט את
מעטה מסתוריו והחל לשפוט את ישראל.
בעודו מלמד עני ,כבר הביאו לפני הבעל שם טוב חולים בבקשה
שירפאם .אך הוא נמנע מכך ביודעו כי עוד לא הגיעה השעה .עתה
הביאו לפניו חולה אנוש ומשמים נגלה לו כי הגיעה העת לעסוק
בשמות וקמעות .או אז אזר הבעש"ט כגבר חלציו ,וכיחיד מומחה
החל מושיע את ישראל בדרך נעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים
נסתרה .אז נקבע שמו לדורות 'בעל שם טוב' ,על שם שבקי בעסק
השמות וממשיך באמצעותם טובות וחסדים לישראל.
בזה אחר זה קמו חולים חשוכי מרפא ממיטתם והחלה נהירה המונית
אל טלוסט ,עיירה קטנה שאולי לא הייתה מתפרסמת לעולם לולא
זכתה לשמש אכסניה לאחד מפרקי חייו של איש האלוקים .אף בני
עלייה שפקדו את מעונו ,הבחינו כי לא פחות ממה שהוא יודע פרק
ברפואת הגוף ,הוא יודע פרק ברפואת הנפש והנשמה .שמועות
מסתוריות שפשטו בקיטוב הגדולה בעקבות ביקור של אחד מבני
חבורתם בביתו של הבעל שם טוב ,הביאו לנהירה של תלמידי חכמים
ובעלי פרק בתורת החן ,אל הבית בטלוסט משם יצאה אורה לבאי
עולם.
חבורה נבחרת של בני עלייה החלה שותה ממעיין החידוש אשר זה
מקרוב בא ,ואלו העידו מאוחר יותר שנזדככו כל כך עד ששמעו
מעמד הר סיני בקולות וברקים וקול שופר חזק מאוד .כן מסופר כי
עת ביקר אחד הצדיקים אצל רבי יעקב יוסף מפולנאה ,מגדולי
| | 253
| הבעל שם טוב |
תלמיד הבעש"ט ,והוא כבר זקן וחלוש ומוטל על מיטתו ,ביקש ממנו
לבאר לו דבר מתורת הבעש"ט .התיישב רבי יעקב יוסף על מיטתו
בכוחות לא לו והחל מפרש הדברים כשפניו בוערות כלפידים ואש
מלהטת סביבותיו ובעודו מדבר הוגבהה מיטתו כמה טפחים מן
הקרקע ...כשנתבקש פעם נוספת לבאר דבר מתורת רבו וסירב ,נענה:
כשאני חוזר על דבר מתורת רבי ,הנני מקפיד לאומרו כנתינתו
בקולות וברקים .והיות שאני כבר חלוש ואין בכוחי לעשות זאת ,אינני
חוזר עוד על דבריו.
'
נשמות כעדרי צאן
עתה כבר הכיר גם הגיס הגדול רבי גרשון מקיטוב ,שהדברים אינם
כפשוטם .אט אט התקרב אל הבעל שם טוב ,עד שנעשה לתלמידו
ואוהבו בלב ונפש .מכתבים שהוחלפו בין השניים ,מלמדים על
קשרים עמוקים שהנסתר בם רב על הגלוי ,ועל כולנה חוט של חן
וחסד ואהבה השוררים רק בין צדיקים.
היה זה אחר שרבי גרשון כבר עלה לארץ ישראל ,ושב לביתו כעבור
תקופה למצוא שידוכים לבניו .הוא הגיע לביקור אצל גיסו ונשאר
אצלו לשבת.
ערב שבת ,עמד הבעל שם טוב להתפלל תפילת מנחה ,והאריך
בתפילתו כדרכו כמה שעות .רבי גרשון התפלל אף הוא מתוך סידור
האריז"ל ,ומשעה שסיים תפילתו עד שסיים הבעל שם טוב ,היה
סיפק בידו להעביר את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ואף
לחטוף תנומה.
בשעת סעודת ליל שבת ,לא כלא רבי גרשון את פליאתו ופנה אל
| | 254
| לבב ימים |
גיסו הבעל שם טוב :מפני מה הארכתם כל כך בתפילת המנחה ,וגם
אני הקטן התפללתי מסידור עם כוונות והספקתי ללמוד ולנוח הרבה
עד שסיימת?
מתחילה לא השיב לו הבעל שם טוב ,אך משהפציר בו רבי גרשון,
פתח הבעש"ט וסיבר את אוזניו :כשאני מגיע לברכת 'מחיה המתים'
ואני מכוון בה כוונות וייחודים ,אז באות נשמות מתים לאלפים
ולרבבות ועלי לשוחח עם כל אחד ואחד מפני מה הגיע לשפל המצב
שאליו הגיע ,ואני מתפלל בעדו ומתקנו ומעלהו .וישנו ריב גדול בין
הנשמות מי יתוקן קודם ,וכל החשוב חשוב קודם .והנה ,לו הייתי
עומד לתקן את כולם ,כי אז היה עלי לעמוד בתפילה שלוש שנים,
אלא כשאני שומע את הכרוז בשמיים 'מקודש מקודש' שכבר נכנסה
השבת קודש ,יודע אני שכבר חלף זמן התיקון ופוסע לאחוריי...
דעתו של רבי גרשון עדיין לא נתקררה .מדוע אלי לא באות נשמות?
הבעל שם טוב חייך :תתעכב אלי עוד שבוע ,ולשבת הבאה אראה
שגם אליך יבואו .רבי גרשון הסכים והבעל שם טוב גילה לו את
הכוונות שיכוון בברכת מחיה המתים.
שבת שלאחר מכן ,התחילו תפילת שמונה עשרה של מנחה ,אך הבעל
שם טוב לא עמד להתפלל .רק עמד והביט בגיסו האוחז את הכוונות
בידיו ומתחיל בתפילתו ...לא חלפו רגעים ארוכים ורבי גרשון קרס על
מקומו מעולף .שעה ארוכה עמלו להשיב את נפשו ואחר שכב עוד
שעה ארוכה על מיטתו של הבעל שם טוב להתאושש .לחסידים
הנרעשים סיפר :בו ברגע שכיוונתי את הכוונות ,החלו נדחפות עלי
המוני נשמות כעדרי צאן ,ומבהלה לבד נתעלפתי ...בסעודת ליל שבת
אמר הבעל שם טוב במליצה :הכו אותו! הכו אותו ,שלא ישחק עוד
מהבעל שם...
'
| | 255
| הבעל שם טוב |
בשערי מעז'יבוז'
אל מעז'יבוז' הגיע הבעש"ט משום מעשה שהיה:
איש יהודי התגורר במעז'יבוז' ושמו רבי בעריש .וזכה האיש הזה
לשני שולחנות תורה וגדולה במקום אחד .עשיר היה ועתיר נכסין ,אך
הכל נוהל בידי אשתו המסורה בעוד הוא עצמו לא מש מאהלה של
תורה.
בימים ההם כבר יצא שמו של הבעש"ט שהתגורר בבראדי ,ואולם רבי
בעריש נמנה על המתנגדים לדרך החדשה ,והוא אף סירב בכל תוקף
להתברך מידי הבעש"ט .זוגתו לעומת זאת ,בנוסעה בדרכים לרגלי
מסחרה ,הקפידה תמיד לנטות לבראדי ולהגיש פיתקא ופדיון לבעל
שם טוב .הברכות שקיבלה התקיימו עד לאחת ,ותודות להן הכפילה
את עושרה.
ביום מן הימים החליט הפריץ ,אדוניה של מעז'יבוז' העיירה ,להציע
את משרת רבנותה של מעז'יבוז למכירה .קפצה זוגתו של רבי בעריש
ורכשה את המשרה הרמה עבור בעלה הגאון .לא יצאו ימים מרובים,
ורבי בעריש נפל למשכב .זוגתו התחננה בפניו שיבוא עימה אל
הבעש"ט להתברך ,אך הוא התבצר בעקשנותו והודיע כי רגליו לא
ידרכו על מפתנו של הבעל שם טוב גם אם מלאך המוות ירקד
לפניו...
כאשר החולי הלך והכביד והוא החל להימנות בין מחשבי קיצין ,נשבר
קמעה ונתן הסכמתו לכך שתיסע אשתו במקומו ותתן פיתקא לצד
פדיון נפש .החסודה מיהרה אל הבעל שם טוב והזילה דמעות כמים
על בעל נעוריה המצטמק ורע לו ועוד מעט ...אמר הבעש"ט :שיכרו
עבורי עגלה ...כדי לרפא את רבי בעריש עלי לנסוע למעז'יבוז' בעצמי.
עוד טרם ירד מן העגלה ביקש לשמוע על מצבו של החולה ומשנענה
| | 256
| לבב ימים |
כי הלה גוסס ,התכרכמו פניו לרגע ,אך בשנית ירד מן העגלה ומיהר
אל הבית .בעומדו בפתח ,הניח ידו על המזוזה ופנה אל החולה
הדומם :ר' בעריש ,וכי כך מקבלים פני אורחים?! הן נהוג לתת 'שלום'
לאורח?! כמו בתחיית המתים הושיט ר' בעריש אל הנכנס יד רפה...
הבעל שם טוב התרעם :זו היא נתינת 'שלום'?! ר' בעריש התחזק
לישב על המיטה ואז שמט הבעש"ט ידו מן המזוזה והתיישב מולו.
תרצו לדעת משום מה חליתם? ובכן ,שני קטרוגים גדולים מרחפים
על ראשכם .אחד שקניתם את הרבנות מידי הפריץ והיא אינה שלו
כדי להקנותה לכם ,ואף המשרה אינה מיועדת עבורכם ...והקטרוג
השני ,הוא עולה מבית המדרש העתיק של מעז'יבוז' אשר יהודים
מתפללים בו זה שלוש מאות שנה ,ועתה באתם ובניתם בית מדרש
חדש על חשבון הישן ...בית המדרש הישן של מעז'יבוז' חפץ להיות
בית תפילה עוד שנים רבות ...ואמנם ,כדי להסיר את הקטרוג ,אאלץ
לבוא בעצמי לשבת במעז'יבוז'...
רבי בעריש ויתר על הרבנות לאלתר ותוך זמן קצר החלים לחלוטין.
ובמקביל הגיע הבעש"ט להתגורר במעז'יבוז' וקבע את בית המדרש
הישן לבית תפילתו .אמר :בית מדרש זה מכוון כנגד בית מדרש של
מעלה! ועד עצם היום הזה נקרא אותו בית מדרש :בית המדרש של
הבעל שם טוב.
'
הרב והתלמיד
למעז'יבוז' התקרבו בדרכים לא דרכים גאונים ובעלי שיעור קומה
מארצות וערים רחוקות .סיפור ההתקרבות המסעיר ביותר הוא ללא
ספק של גדול התלמידים המגיד הגדול הרה"ק רבי דב בער
ממעזריטש.
| | 257
| הבעל שם טוב |
הארץ כולה רעשה אז מן המופתים הכבירים שהתחוללו על ידי הבעל
שם ,וחדרו אף בעד לחומות הסתגרותו של המגיד שהתגורר אז
בראוונא ונודע כגאון ומקובל מופלג .דחף נפלא שהתעורר פתע
בנפשו להתברך מפי הבעל שם טוב ,גרם לו לעלות על עגלה ולצאת
לדרך הארוכה ארוכה .אך אחרי מספר פרסאות כבר החל ליבו נוקפו
בהרהורי חרטה עזים .איזה 'ביטול תורה' המטתי על עצמי במו ידיי...
עם כל זאת המשיך בדרך הארוכה בהתנחמו כי בוודאי אך ידרוך על
מפתנו של הצדיק ,ישמע כאלו דברי תורה נפלאים שישיבו את נפשו
הצמאה.
מה מאוד נדהם כשהבעל שם טוב שוחח עימו מענייני העולם ,מעשה
מדרך ארוכה ועגלון רעב ...המגיד לא הבין כלום והגיע לאכסנייתו
בפחי הנפש .האם לשמע דברי בטלה אלו הטריח עצמו ממקומו
שבראוונא?! מה ישיב בפני בית דין של מעלה כשיידרש לתת דין
וחשבון על ביטול התורה העצום שנגרם לו מן המסע הריק?!
למחרת נכנס שוב אל הקודש .שמא היום יאזין לדברים מכבשונו של
עולם .ואותו היום היה המעשה מסוס שיצא לדרך ונאלץ לחזור על
עקבותיו מחוסר חציר ...אוי ...המילים הנוראות הללו שהבעל שם טוב
הלביש בהן סודות נעלמים מהיכלות גנוזים ואשר לא הובנו כראוי על
ידי המגיד ,באו בליבו כחיצים וקשתות .האם לשם דברי ההבאי הללו
הטרחתי עצמי מביתי?!
בלב נפול הורה המגיד לעגלונו להכין את העגלה לקראת יציאה
לדרך עם אור ראשון של בוקר .לא היה גבול לתחושות הצער
והאכזבה .בעיצומו של לילה נשמעו נקישות על חלונות האכסניה.
בפתח ניצב משרתו של הבעל שם טוב שביקש את המגיד לבוא אל
רבו ...הוא הגיע בעל כורחו .תדע ללמוד? שאל הבעש"ט .אכן! השיב
המגיד ,והבעש"ט נענה :אמת ,כך שמעתי לאמור ...גם קבלה? כן!
הספר עץ חיים הובא מן הארון והמגיד התבקש לבאר קטע מסוים.
| | 258
| לבב ימים |
זה אינו הפירוש! אמר לו הבעש"ט באכזבה .המגיד שב ונתן עיניו
בכתוב ונשא מבט מתפלא :זה הפירוש ללא ספק! אם יש לו לכבודו
פשט אחר ,שיאמר נא...
עמוד נא על רגליך! ציווה הבעש"ט ופתאום היה החדר הקטן לחרדת
אלוקים .אור זך בקע מן הספר הפתוח והבעל שם טוב החל קורא
בנועם ומתיקות .וכל שם ושם של מלאך שהוציא מפיו נעשה עד
מהרה לבבואה של המלאך ועיני המגיד רואות ...התיבות הקדושות
של האר"י כמו יצאו מן הכח אל הפועל והמגיד הודה שהבנה כזו
בדברי ה'עץ חיים' מעולם לא הייתה לו.
הפירוש שאמרת אכן היה אמיתי! – הפטיר הבעל שם טוב ,אך הוא
היה חסר נשמה .כעת על ידי הלימוד הכנסנו בו גם נשמה ומעתה הרי
הוא אמת לאמיתה...
על אתר הורה המגיד למשרתו לצאת לבדו אל ביתו והוא נשאר
במעז'יבוז' עוד ימים רבים לחסות בצל החכמה ,עד שנעשה גדול
תלמידי הבעל שם טוב ומעתיק שמועתו .לימים נעשה ממלא מקומו
ורבם של גדולי ואדירי החסידות שלמדו ממנו את דרכי עבודת ה'.
פעם אחת הבחין המגיד בקמט קל בקיטל שלבש הבעש"ט לקראת
'תפילת גשם' שבשמחת תורה .הוא ניגש ליישר את הקמט ואותו רגע
אחזה בו רעדה שכזאת ,שכל דבר שניסה להיתפס החל לרעוד יחד
עימו ...הוא הבין כי נגע במדרגת היראה של רבו וביקש מהקב"ה
שיטלה ממנו טרם יסתלק מן העולם.
אחר שהות ארוכה במעז'יבוז' ביקש פעם המגיד את רשות הבעש"ט
לחזור אל ביתו .הבעש"ט מיאן להיפרד ממנו ועיכבו אצלו עוד זמן
רב .הוא הסביר :המוח שלי הוא כמו מעיין .ככל ששואבים ממנו כך
הוא שופע יותר .ומי כמוך יודע לשאוב מן המעיין שלי?!...
| | 259
| הבעל שם טוב |
תלמידים אחרים ,מהם מוכרים פחות ,הגיעו אל הבעש"ט על ידי
חלום כשנגלה להם שאור רוחני גדול ממתין להם במעז'יבוז'.
המפורסם ביניהם הוא הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה ,שכבר
היה זקן וגדול בתורה וביראה ועל ידי חלום הגיע אל הבעש"ט לקנות
את שלמותו .אף הוא כתב והוציא לאור את הספר הראשון בחסידות
ונקרא שמו 'תולדות יעקב יוסף'.
'
ואמונה כל זאת
עיקר עניינו של הבעש"ט בעולם היה פרסום וחיזוק האמונה בבורא
יתברך ,אמונה בהשגחתו הפרטית על כל נברא .ואכן ,בכל סיפורי
הישועות שהושיע הבעש"ט את ישראל ,לבד מן הישועה עצמה הייתה
תכלית הדברים להחדיר אמונה בליבו של כל יהודי באשר הוא.
ומעשה בבעש"ט שנסע עם אחד מתלמידיו והלכו במדבר צייה
ושממה ,מקום אשר אין שם מים .פתאום נתקף התלמיד צמא נורא
ופנה אל רבו :צמא אני עד מאוד! הבעש"ט לא השיב כלום .עוד כמה
צעדים והתלמיד חש שחייו בסכנה .שוב התאונן באוזני הבעש"ט
כשהפעם משיב לו הצדיק מתוך דבקותו :המאמין אתה בכל לב כי
עוד בששת ימי בראשית כשברא הקב"ה מדבר זה ,ראה שעתיד
לעבור בו יהודי ולבקש מים ,והכין לו את מבוקשו?
התלמיד החריש לרגע ואחר השיב כי אכן מאמין הוא בכל לב .אם כן
נמשיך לצעוד ותיכף תבוא ישועתך!
עודם מדברים ,ולמולם הופיע ערל כשעל כתפיו עקל ובצידיו דליי
מים נוטפים ...התלמיד הציע לו מטבע ושתה לרוויה .הבעש"ט לא
הניח לו להמשיך טרם יספר מה מעשיו בארץ לא זרועה זו כשדליי
מים על כתפיו .נראה היה שלערל עצמו גם לא היו הדברים נהירים
| | 260
| לבב ימים |
כל צורכם והוא החל מספר במבוכה:
אמש קרא לי אדוני העשיר וציווה עלי ללכת אל המעיין הרחוק
מעירו שלש פרסאות ולשאוב לו משם מים .תמהתי :הלא על יד ביתך
ממש שוכנת באר מים שכל תושבי העיר שואבים ממנה?! הוא פתח
עלי בצעקות והסקתי שנטרפה עליו דעתו ...אתה הראת לדעת ,הפטיר
הבעש"ט באוזני התלמיד המשתומם ,כי עוד מששת ימי בראשית
הכין לך השי"ת גוי אחד שתיטרף עליו דעתו ועוד גוי שיהיה כפוף
לגחמותיו וירוץ אל המדבר להביא לך מים...
זו הייתה דרכו של הבעש"ט והיא עוברת כחוט השני בהרבה מאוד
ממעשיותיו .החינוך לאמונה פשוטה ותמימה במציאות השגחתו
יתברך ,שהיא הדרך הנכונה והחזקה ביותר להמשכת ישועות.
בתורותיו חוזר על עצמו היסוד' :אמונה היא המשכה' .כשאדם מאמין
במציאות ה' ,הוא זוכה עד מהרה להמשיכה ולראותה עין בעין .דרך
מסעו המפורסם לארץ הייתה רצופה סכנות וחתחתים .באחת
ממנוסותיו הוכרח לעבור על גבי נהר .הוא פרש מטפחת ושט עליה
כאילו הייתה ספינה .ואמר :לא היה זה על ידי השבעת שמות רק
בכוח אמונה פשוטה!
'
היהודים 'הפשוטים'
הבעש"ט חיבב את היהודים הפשוטים והוקיר את עבודתם התמימה
העולה עד כסא הכבוד .פעם נגלה לו משמים כי בכפר אחד מתגורר
יהודי העובד את הבורא יתברך יותר ממנו ...כמה השתוקק לראות
יהודי שכזה .על אתר הורה לרתום את העגלה ובא בקפיצת הדרך אל
הכפר האמור .בגבעות המוריקות שמחוץ לכפר מצא את שחיפש .על
אבן בראש ההר ניצב רועה צאן וצעק בכלות הנפש :ריבונו של עולם,
| | 261
| הבעל שם טוב |
אני אוהב אותך כל כך .בכל לבי חפצתי לעשות למענך משהו ,אך
אינני יודע ללמוד וגם לא להתפלל ,רק לנגן בחליל .אז הנה אנגן
לכבודך בחליל...
וכאן שלף הרועה את חלילו ופרץ בנגינה מרטיטה שינקה את לשד
כוחותיו ,ואשר בסיומה קרס ארצה מעולף .אחר שעה של הפסקה,
קם אט אט וחזר לדבר בהתלהבות :ריבונו של עולם ,הנה ניגנתי
לפניך בחליל ,אבל מה זה לפניך נגינת חליל ,אתה הא-ל הגדול בורא
שמים וארץ?! וכי מה עוד אוכל לעשות למענך? אולי אערוך לפניך
ריקוד מיוחד .והרועה החל מפליא בגלגולים מדהימים כשכל העת
הוא חוזר ואומר :הכל למענך ריבונו של עולם! רק בשבילך ריבונו של
עולם ...זה כל מה שבידי לעשות והלוואי יתקבל ברצון! אחר שעה
ארוכה של גלגולים משובבים צנח על כר הדשא מעולף...
כשהתעורר חזרו הדברים על עצמם .ריבונו של עולם ,כבר ניגנתי
בחליל וגם התגלגלתי והידסתי באוויר ,אך מה הם לפניך גלגולי
ראש ,בורא שמים ונוטיהם ,רוקע הארץ וצאצאיה ...הלא מלאכים
ושרפים אומרים לפניך שירה בכל העולמות ,ואני קרוץ מחומר חדל
אישים ,נבזה ולא נחשב ,צל עובר כציץ השדה ...לרגע השתתק ואחר
אמר :יודע אתה מה ,ריבונו של עולם ,אתן לך כל מה שיש לי בכיסי!
הוא החל ממשמש בכיסו בקדחתנות וכשמצא פרוטה התלהב ואמר:
ריבונו של עולם ,הלא אתה מקבל את מנחת העני ,קח נא אל אף את
מנחתי ...בכוחות אדירים זרק את הפרוטה כלפי מעלה ויד של אש
יצאה מתחת כסא הכבוד וקיבלה את מנחתו באהבה.
עיני הרועה צפו מעלה בערגה ופתאום נתקשרו בדמעות ...כסף ,כסף
אתה צריך אבי שבשמים?! הלא רציתי לתת לך יותר ...הגיגים עזים
נשאוהו ולבסוף אמר :ובכן ריבונו של עולם ,אם אי פעם עשיתי
מצווה אשר מגיע לי בגינה חלק בעולם הבא ,הנה אני מעניקו לך
באהבה!
| | 262
| לבב ימים |
אוי ,אוי .הבעל שם טוב שמע את המילים הללו וכבר הבין הכל .הוא
יצא ודרש' :ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל
מאודך' ,החכמה היא לא למסור רק את הגוף ואת הממון ,כי אם גם
את החלק בעולם הבא .את החיים הנצחיים .זו היא מסירות נפש.
'
ואני תפילה
עוד אחד מן היסודות הגדולים הוא להתפלל להשי"ת על כל דבר
קטן וגדול .כך שבמשך יום אחד ישוחח יהודי עם הקב"ה פעמים
אינספור .זו לא בושה לבקש כוח לצעוד ,כוח לחייך או לנשום .אך
החכמה הגדולה היא בוודאי לבקש ממון כשהוא נמצא למשל בכיס...
להבין כי גם אם נראה שיש לנו דבר מה ,לאמיתו של דבר אין לנו
כלום .תלויים אנו בחסדיו של מקום וזקוקים לרחמיו על כל צעד
ושעל.
על סגל חבורתו הקרובה של הבעל שם טוב ,נמנה הגאון הצדיק רבי
דוד ממיקאלייב .פעם נסע רבי דוד בשליחות רבו לארץ רחוקה כדי
לייצר עבורו יין מהודר בתכלית ההידור .הוא נשתהה בארץ הייצור
למשך החדשים אלול ותשרי ,כשבמהלכם רוכש בעצמו ענבים
ומשגיח בשבע עיניים על היין המיוצר לבל תיגע בו יד נכרי .עם חלוף
החגים ,הטעין את היין המהודר על גבי עגלות ויצא חזרה אל ארצו
ואל מולדתו .הדרך הייתה זרועה מכשולים ,ורוחות עזות המאפיינות
את תחילת החורף האוקראיני הקשו על ההתקדמות .בכל רגע ורגע
זכר רבי דוד את החביות היקרות ושמר עליהן מכל משמר .סוף סוף
נראו בתיה הראשונים של מעז'יבוז' .אנחת רווחה פרצה מליבו ובעיניו
הטרוטות ניצת זיק .עוד רגע והמבצע המורכב יוכתר בהצלחה...
הוא לא הבין מדוע הסוסים עצרו פתאום ...הסיט את הווילון וגילה
| | 263
| הבעל שם טוב |
לחרדתו שוטר אחראי על מניעת הברחת יי"ש .עד שלא הספיק
להחליף עימו מילה ,כבר התיז השוטר את מגופות החביות ונעץ את
כידונו בנוזל הסמוק כדי לעמוד על טיבו ...כל העמל הגדול ירד
לטמיון!
שבור לרסיסים נכנס רבי דוד אל רבו וזה ידע את אשר נעשה ,לימדו
פרק בעבודת ה' :גם כשמשקיעים את כל הכוח ולא חוסכים מאמץ
להצליח ,אין לשכוח להתפלל! הכל תלוי בסייעתא דשמיא ,ובלי זה
כל העמל והיזע עלולים לרדת לטמיון.
'
אור התורה
הצדיק המופלא רבי מיכל מזלאטשוב ,מגדולי תלמידי הבעל שם
טוב ,הגיע פעם לעיר הגדולה לאלוקים 'בראדי' .ה'קלויז' הגדול של
בראדי ,היה מעון אריות של ממש ,בין כתליו חסו טובי הלומדים של
אותה תקופה .עם כניסתו נשאל רבי מיכל אם הוא 'למדן' .לא' הוא
השיב ,אינני למדן כל עיקר ...בחלוף הזמן ,נוכחו הלומדים כי אינם
מסוגלים אפילו לרדת לסוף דעתו .הלמדנים המובהקים החלו
קושרים עימו שיחות תורניות כשבסוף נקרא על ידם לדרוש מעל
בימת בית הכנסת .כבר בחצי הראשון של הדרשה נלאו רוב מנין ובנין
של הנוכחים להבינו ,ואלו שהחזיקו מעמד עד הסוף ,פנו אליו לאחר
מכן בתרעומת :מדוע אמרת שאינך למדן?! אה ...חייך רבי מיכל.
בתורה הזו אני למדן .חשבתי שכוונתכם לתורה שהיא אש שחורה על
גבי אש לבנה ...מכיר אני את אותה תורה אך למדן של ממש היה בה
רק הבעל שם טוב הקדוש!
הבעל שם טוב היה למדן בתורה שהיא אש שחורה על גבי אש לבנה.
כשנתן עין עיונו בתורה ,היה צופה מסוף העולם ועד סופו .אמר :אור
| | 264
| לבב ימים |
שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית ,גנזו בתורה .ולכן
כשאני פותח את ספר הזוהר אני רואה מסוף העולם ועד סופו...
וכתב הצדיק הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה'בני יששכר',
ששנים רבות קודם התגלותו של הבעש"ט היו הלומדים ודורשי ה'
נבוכים איך ללמוד את חכמת הנסתר 'עד ששלח לנו השם יתברך
למחיה נשמת הקדוש הבעש"ט והוא האיר את עיני העולם איך
לעסוק במושכלות ולקחת מהחכמה הזו את עבודת ה' יתברך'.
פעם בערב יום הכיפורים ראה הבעש"ט קטרוג נורא בו מבקש השטן
לקחת מישראל את התורה שבעל פה .הבעש"ט הבין כי הגורמים לכך
הם הלומדים על דרך השקר והשתדל מאוד להעביר את רוע הגזירה.
קודם נעילה פתח בדברי כיבושין והיה משליך ראשו לאחוריו בזעקות
וגניחות .אחר כך התחיל להתפלל וכשהגיעו לפיט "שערי שמים
פתח" הבחין בעל התפילה כי הבעש"ט חדל להגיב ...בעל התפילה
עצר והביט בפחד בבעל שם טוב המגלה סימנים של 'עליית נשמה'.
ראשו נשמט לאחוריו והגיע כמעט עד כנגד ברכיו כשבידיו הוא עושה
תנועות נוראות ומשונות .הנוכחים ביקשו לתפוס בו שלא יקרוס
ארצה ,אך התלמיד רבי זאב וואלף קיצעס התרה בהם שלא יגעו בו.
והיו עיניו בולטות ומפיו בוקעים קולות כשל שור שחוט ...עד
שפתאום התנער ,הזדקף וסיים את כל התפילה במהירות .מוצאי יום
כיפור נכנסו התלמידים אל הקודש פנימה כמנהגם ובקשו לדעת מה
עלה בסופו של הקטרוג .אמר להם :הנה בתפילת הלחש התפללתי
בנחתי והלכתי מעולם לעולם ללא שום עיכוב .גם בחזרת הש"ץ
התנהלו הדברים למישרין עד שבאתי בפני היכל גדול שאחריו עוד
שער אחד בעדו כבר נכנסים אליו יתברך ...ובהיכל הזה היו הרבה
תפילות בנות חמישים שנה שלא הייתה להן עליה ,ועל ידי
שהתפללנו בכוונה זכינו וניתנה להן תקומה .שאלתי התפילות :מדוע
התעכבתן עד הנה? אמרו :נצטווינו להמתין על מעלת כבוד תורתו
| | 265
| הבעל שם טוב |
שיוליך אותנו ...אמרתי להן :בואו עמי! והתקדמתי לקראת השער
האחרון שהיה גדול ככל העולם כולו .ובעוד אנו מתקרבים ,בא מלאך
והגיף הדלתות ותלה עליהם מנעול גדול ככל העיר מעז'יבוז'...
ניסיתי לפתוח את המנעול אך לא יכולתי .מיד הזדרזתי אל רבי
)אחיה השילוני( ובכיתי בפניו שישראל נתונים בצרה גדולה ולעת
כזאת אין מניחים אותי להיכנס ...אמר לי הרב :אלך עמך ואם יהיה
באפשרותי אפתח! חזרנו אל השער וגם רבי נלאה למצוא הפתח.
החלתי למרר בבכי :רבי ,איכה עזבתני לעת כזאת?! ורבי השיב :לא
אדע מה אעשה לך ,אך הבה נלך להיכלו של משיח אולי תהיה לנו
הישועה משם .וכך הלכתי הלוך ובכה להיכלו של משיח ,ובו ברגע
שראה אותי אמר לי :חדל לצעוק! והעניק לי שתי אותיות באמצעותם
פתחתי את המנעול והכנסתי את כל התפילות ...ומחמת השמחה
הגדולה שנתעלו התפילות ,נסתם פי קטגור ובטלה הגזירה.
'
גדולי הדור ,גם אלו שהתנגדו לחסידות ,אם באו בשיחה עם הבעש"ט,
גילו כי כל רז לא אניס ליה וכי כל התורה כולה פרושה לפניו
כשמלה .ובכל זאת דרוש דרש הבעש"ט" :תורת ה' תמימה משיבת
נפש" ,תמימה התורה ,איש לא נגע בה עדיין אפילו כטיפה מן הים...
וכך אמרו צדיקים :הלא בכל דבר רוחני יש חמישה חלקים' :נפש',
'רוח'' ,נשמה'' ,חיה'' ,יחידה' .משה רבנו הוריד לעולם את התורה ורבי
שמעון בר יוחאי גילה בה את חלק ה'נפש' ,האר"י הקדוש גילה את
חלק ה'רוח' ,הבעש"ט גילה את ה'נשמה' שבתורה וכשיבוא משיח
צדקנו במהרה בימינו יגלה את ה'חיה' ואת ה'יחידה'.
'
| | 266
| לבב ימים |
זבחי אלוקים רוח נשברה
פעם איחר הבעש"ט מאוד להיכנס לבית המדרש לתפילת שחרית
ביום הכיפורים ,וגם בעת שכבר הגיע ,הניח את ראשו על מקום
תפילתו בדביקות זמן רב .רק בתום שעה ארוכה סימן להתחיל
בתפילה .לתפילת מוסף ניגש תלמידו הרה"ק רבי דוד פורקעס ,אך
בעודו מתקרב אל העמוד ,גער בו הבעל שם טוב וקרא לו בכינויים
נמוכים מאוד ממעמדו .רבי דוד תמה מאוד וכבר ביקש לעזוב את
העמוד ,כשהבעל שם טוב גער בו שנית :מדוע הנך מתמהמה?! התחל
כבר בתפילה ...לא הייתה בעולם תפילה מלב נשבר כתפילת המוסף
שהתפלל רבי דוד באותו היום.
במוצאי יום הכיפורים ,נכנסו התלמידים כמנהגם לשמוע מאשר
התרחש במשך היום בעולמות העליונים ...בין הבאים היה גם רבי דוד
פורקעס שתמה בקול :אם ראה בי הרבי שאינני ראוי להתפלל ,מדוע
הורה לי לחזור לעמוד?! הבעש"ט נזעק :חלילה ולא תעלה על דעתך!
ומעשה שהיה כך היה :היום באשמורת הבוקר ראיתי והנה הס"מ
)הסטרא אחרא( ניצב על הדרך בה עתידות לעבור תפילות יום
הכיפורים ומבקש לחטוף הכל לעצמו .יראתי שמא יעלה זממו בידו,
על כן התאחרתי מלהתפלל עד שפיניתי דרך חדשה להעביר בה את
תפילותינו .אלא שאז נכנס בי חשש שמא ייכנס לו הס"מ בליבך ...על
כן גערתי בך כדי לשבור את רוחך ,ואי אפשר לשטן להתיישב בלב
שבור .והנה ניצלו תפילותינו ועלו למקומן הראוי.
מעשה זה ללמד על הכלל יצא ,שכל דיבור ודיבור של הבעש"ט היה
מכוון לדברים נעלמים ,שרק לעיתות מיוחדות נגלה שמץ מהם.
'
| | 267
| הבעל שם טוב |
עד סוף כל הדורות
נשמתו של הבעש"ט הייתה כלולה מכל נשמות ישראל וזה סוד
האהבה הגדולה שרחש לכל איש יהודי .מסופר בהקשר זה על הרה"ק
הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע שהיה לו צער גדול מן העובדה שלא
זכה לראות את צורת מרן הבעש"ט בחיים חיותו .פעם דפקו על חלונו
בשעת הלילה והבין שכעת יוכל לראות את הבעש"ט .אל מול ביתו
של הצדיק היה הר נמוך והנה הוא רואה על ההר אש מתלקחת ובתוך
האש כדמות אדם ,ואמרו לו לרבי ר' אלימלך שזו היא דמותו של
הבעש"ט .ופתאום התפוצצה האש לשישים ריבוא ניצוצות ובכל ניצוץ
הייתה הדמות של הבעש"ט ...רמז לכך שנשמתו הגדולה של הבעש"ט
כלולה משישים ריבוא נשמות ישראל ,ונותנת כוח בכל יהודי באשר
הוא לצאת מהמצב שהוא שרוי בו ולהתקרב אל ה'.
והיה אומר הצדיק הקדוש רבי מרדכי מטשערנוביל ,שההתעוררות
שהביא הבעש"ט לעולם היא עד סוף כל הדורות .ואנו מאמינים שעד
ביאת הגואל כל אנחה שיתאנח איש יהודי מישראל ויישבר ליבו
בהרהורי תשובה ,הכל הוא מכוחו של הבעש"ט.
נכדו ,בן בתו ,של הבעש"ט הצדיק הקדוש רבי ברוך ממעז'בוז' אמר
שפעם שאלו את סבו הבעש"ט מה חידש בעולם ומה תועלת בכך
שביטל את הסיגופים הגדולים שהיו הרבה אנשי מעשה מתענים
משבת לשבת? השיב מרן הבעש"ט :אני באתי לעולם להראות דרך
אחרת ,שעל היהודי למשוך על עצמו שלושה דברים :אהבת ה' ,אהבת
ישראל ואהבת התורה ,ואם כן לא יהיה לו צורך לעשות סיגופים.
'
| | 268
| לבב ימים |
ויהי בנסוע הארון
הבעל שם טוב הקדוש החל בהכנות רוחניות ומעשיות לנסוע לארץ
ישראל .נפשו איוותה לחונן את עפר ארץ הקודש ולהחיש בכך את
הגאולה .ואולם מן השמיים מנעו בעדו והוא שב בעיצומו של חג
הפסח מאיסטנבול לאודסה.
בא' של חג השבועות תק"כ הסתלק מרן הבעש"ט מן העולם
כשסביבו תלמידיו הגדולים הקוראים אחריו 'אבי אבי רכב ישראל
ופרשיו' .ובאמת ראוי היה לעלות לשמי שמיים בגופו כאליהו הנביא
בשעתו ,אלא שבעת שנפטרה זוגתו על פניו ,הבין שכבר לא יזכה
בסופו של דבר למעלה זו.
אחרי הסתלקותו של מרן הבעש"ט קם תלמידו הרה"ק רבי וואלף
קיצעס ואמר על רבו הגדול :אם היה רבינו הבעש"ט בזמן ה'ראשונים'
היה 'ראשון' ,אם היה בזמן האמוראים היה 'אמורא' ,אם היה בזמן
התנאים היה 'תנא' ,אם היה בזמן הנביאים היה 'נביא' ואם היה בזמן
האבות הקדושים היה גם כן כאחד מהם עד שהיו אומרים 'אלוקי
אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב ואלוקי ישראל'...
זכות מרן הבעל שם טוב הקדוש תעמוד לנו עד סוף הדורות לחן
לחסד ולרחמים ,עדי נזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
| | 269
ברכות לראש משביר
למעלת כבוד ידידנו ומכובדנו
איש אשר רוח בו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
עוסק בצרכי ציבור באמונה
ה"ה נוחי
דנקנר הי"ו
ברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה
יתברך ממקור הברכות בכל מכל כל
ויראה ברכה ונחת בכל מעשי ידיו
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה ולברכה
אכי"ר
ברכות לראש משביר
למעלת כבוד ידידנו ומכובדנו
איש אשר רוח בו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
עוסק בצרכי ציבור באמונה
ה"ה דוד
גולדפרב הי"ו
ברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה
יתברך ממקור הברכות בכל מכל כל
ויראה ברכה ונחת בכל מעשי ידיו
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה ולברכה
אכי"ר
ברכות לראש משביר
למעלת כבוד ידידנו ומכובדנו
איש אשר רוח בו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
עוסק בצרכי ציבור באמונה
ה"ה שבתאי
מיכאלי הי"ו
ברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה
יתברך ממקור הברכות בכל מכל כל
ויראה ברכה ונחת בכל מעשי ידיו
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה ולברכה
אכי"ר
ברכות לראש משביר
למעלת כבוד ידידנו ומכובדנו
איש אשר רוח בו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
עוסק בצרכי ציבור באמונה
ה"ה טימור אליעזר בן
יהודה הי"ו
ברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה
יתברך ממקור הברכות בכל מכל כל
ויראה ברכה ונחת בכל מעשי ידיו
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה ולברכה
אכי"ר
ברכות לראש משביר
למעלת כבוד ידידנו ומכובדנו
איש אשר רוח בו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
עוסק בצרכי ציבור באמונה
ה"ה מיכאל )מיכו(
מיריליאשוילי הי"ו
ברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה
יתברך ממקור הברכות בכל מכל כל
ויראה ברכה ונחת בכל מעשי ידיו
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה ולברכה
אכי"ר
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה רמי לוי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה רחמים אהרוני הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
צדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה אסף גואטה הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה אברהם שקורי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה מכלוף גרנסיה הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה דניאל ונונו הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה משה בריץ' הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה משפחת גורן הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידינו הנכביםד והיקרים
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה משפחת גולברי הי"ו
ובני ביתם הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה יוסף אסרף הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה טוני ברגיג הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה שמי אשקלוני הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה מיכאל עוזרי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה דניאל לוי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה לב גל הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידינו הנכבדים והיקרים
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה משפחת נעמן הי"ו
ובני ביתם הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה בנימין קליין הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה ניר לוי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה יאיר גפני הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה יצחק מאיר זדה הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה משה בר יהודה הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה דוד פרץ הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה יעקב צוקרל הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה אליהו מססה הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה צבי עברי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה איגור חנין הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה דני עיני הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה אמיר יקותיאל הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה אליהו ביטון הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה בובליל אברהם הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה שלמה ג'יבלי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה יורם בנישתי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה רונן רחמים הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה מרדכי מזלטרין הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה אליהו זרבי הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה רחמים בובליל הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
עץ חיים היא למחזיקים בה
ותומכיה מאושר
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה דוד כחלון הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
&
ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוקי ישעו
ידידנו הנכבד והיקר
אוהב תורה ולומדיה ,רודף צדקה וגומל חסדים
ה"ה ישראל סויסה הי"ו
ובני ביתו הי"ו
יברך ה' חילם ופועל ידיהם ירצה
יראהו ברכה ונחת
ויתברכו בכל מילי דמיטב
בכל מכל כל ,אכי"ר.
© Copyright 2024