קובץ התצלומים והמקורות הנלווים

‫תצלומים ומקורות נלווים לכרזה ‪5‬‬
‫אני‬
‫מרגיש כמו בת‬
‫וך צינוק‪ .‬אין או‬
‫יר‬
‫לנ‬
‫ש‬
‫ימ‬
‫ה‪.‬‬
‫ל‬
‫ום‬
‫כל‬
‫מק שא‬
‫תה פונה‪ ,‬אתה נת‬
‫קל בשער החוסם‬
‫בפניך את הד‬
‫רך ]‪ [...‬גוזלים מ‬
‫מני את החירות‪,‬‬
‫גוזלים מ‬
‫מני את ביתי‪ ,‬גם‬
‫את רחובות וילנה‬
‫ם‪,‬‬
‫המוכרי שאני א‬
‫והבם כל כך‪ .‬קו‬
‫רעים אותי מכל‬
‫מה שחב‬
‫יב עליי ויקר לי‪.‬‬
‫יצ‬
‫חק רודשבסקי‪ ,‬בן‬
‫‪ ,15‬וילנה‪ ,‬ליטא‬
‫חומת גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫ילדים יושבים על המדרכה‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫למדתי כאן להעריך דברים פשוטים‪ .‬כאשר עשינו‬
‫אותם בהיותנו עדיין חופשיים‪ ,‬לא היה בהם כל ייחוד‪.‬‬
‫למשל נסיעה באוטובוס או בחשמלית; הליכה לאורך‬
‫הרחובות אל הנהר; ליקוק גלידה ]‪ [...‬דברים כה‬
‫פשוטים ועכשיו מונעים אותם מאתנו‪.‬‬
‫שרלוט ורסובה‪ ,‬בת ‪ ,14‬צ'כוסלובקיה‬
‫חודשים ספורים‬
‫לאחר שכבשו‬
‫הגרמנים את‬
‫פולין‪ ,‬הוכנסו‬
‫היהודים לתוך‬
‫הגטאות וכך‬
‫חיו מבודדים‬
‫ומנותקים‪Æ‬‬
‫פבל פאנטל )‪ ,(1945-1903‬שעת סיפור‪ ,‬גטו טרזין‪ ,1944-1942 ,‬צבע–מים על נייר‪ ,‬אוסף המוזאון לאמנות יד ושם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תרומת הוועדה הדוקומנטרית‪ ,‬פראג‪ ,‬באמצעות עליזה ש"ק‪ ,‬קיסריה‬
‫‪5‬‬
‫יד ושם בית הספר המרכזי להוראת השואה‬
‫מ ת ב ו נ נ י ם‬
‫מבעד‬
‫לעינינו‬
‫ו י ו צ ר י ם‬
‫לדיון ולמחשבה‬
‫בחרו משפט אחד שמסביר מהו גטו‪.‬‬
‫באילו קשיים נתקלו הילדים בגטו?‬
‫על פי התמונות הנלוות בחוברת ‪ -‬כיצד התמודדו הילדים עם הקשיים בגטו?‬
‫פעילות‪ :‬הכנת כרזה נוספת‬
‫בחרו תמונה אחת או קטע עדות אחד‬
‫המספרים על הניסיונות להתמודד עם הקשיים בגטו‪.‬‬
‫צרפו את הקטע או את התמונה לכרזה שתיצרו‪,‬‬
‫וליד הקטע או התמונה הסבירו את בחירתכם‪.‬‬
‫בובה בדמות אחות מגטו טרזין‪,‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תרומת אליס רנדט‪ ,‬גרמניה‬
‫הצגת ילדים בגטו‪ ,‬פולין‬
‫חנוכייה מגטו טרזין‪ ,‬אוסף החפצים‪,‬‬
‫מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרומת לט‬
‫קול‪ ,‬ולאון סטון‪ ,‬ארה"ב‬
‫הדובי "מישו" ניתן לאינה רנרט מקרקוב על ידי סבה וליווה אותה במלחמה‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרומת אינה רנרט רכבי‪ ,‬ירושלים‬
‫הבובה "ז'וז'יה" של זופיה זייציק מגטו ורשה‪ ,‬פולין‪ .‬אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬השאלת יעל רוזנר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫בובה בדמות שוטר מגטו טרזין‪,‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תרומת אליס רנדט‪,‬‬
‫גרמניה‬
‫בובה שהוכנה בגטו טרזין‪ ,‬צ'כיה‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תרומת גוסטי פלטון‪ ,‬ניו‬
‫יורק‪ ,‬ארה"ב‬
‫ילד עוזר לאדם מבוגר ללכת‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫ילדים משחקים שח‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫משפחת פליטים‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫נער מניח תפילין בבית כנסת‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫ילד מאכיל את אחותו‪ ,‬גטו לודז'‪ ,‬פולין‬
‫ילדים רוקדים‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫יהודה בקון )נולד ב–‪ ,(1929‬לפני הטרנספורט לטרזיינשטט‪ ,1945 ,‬צבע–מים על נייר‬
‫אוסף המוזאון לאמנות יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬השאלת האמן‬
‫ילדות לומדות‪ ,‬גטו קובנה‪ ,‬ליטא‬
‫ילדים קוראים בבית יתומים‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫המחנכת גב' ריין ותלמידותיה‪ ,‬גטו לודז'‪ ,‬פולין‬
‫ילדים משחקים בבית יתומים‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‬
‫הצגת ילדים‪ ,‬גטו לודז'‪ ,‬פולין‬
‫ילדים בחגיגת פורים‪ ,‬גטו לודז'‪ ,‬פולין‬
‫טלית ותיק לטלית שניתנו לירז'י באדר לבר המצווה‪ ,‬גטו טרזין‪ ,‬צ'כיה‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרומת ורה וברובה‪ ,‬קיוב‪ ,‬צ'כיה‬
‫ילדים לומדים תורה בסתר בגטו לודז'‪ ,‬פולין‬
‫סיכה שניתנה לורה באדר בגטו טרזין מחברתה‬
‫אווה קוצובר‪ ,‬לפני שגורשה לאושוויץ‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תרומת ורה וברובה‪ ,‬קיוב‪ ,‬צ'כיה‬
‫כלי אוכל לבובת משחק של ורה באדר‪ ,‬גטו טרזין‪ ,‬צ'כיה‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרומת ורה וברובה‪ ,‬קיוב‪ ,‬צ'כיה‬
‫משחק מונופול‪ ,‬גטו טרזין‪ ,‬צ'כיה‪ .‬אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תרומת מיכה גלס‪ ,‬רמת גן‪ ,‬ורן גלס‪ ,‬ירושלים‬
‫כפפה שנסרגה במחבוא לזופיה זייציק בידי אמה‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרומת יעל רוזנר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫חבריי בגטו הראו לי דרכים נסתרות לצאת‬
‫מן הגטו‪ .‬למדתי לעבור בין הבתים מקומה‬
‫לקומה ולצאת אל הצד השני‪ .‬ברבות הימים‬
‫הייתי זו שנשלחה לקנות דברים‪ ,‬להעביר‬
‫פתקים מחוץ לגטו ולתוכו ולהביא תרופות‪.‬‬
‫לא הבנתי שזה מסוכן‪ .‬הייתי בת שש‪.‬‬
‫חנה שחורי‪ ,‬פולין‬
‫תלוש מזון שהיה שייך ללאה אפשטיין‪ ,‬מגטו‬
‫לודז'‪ ,‬פולין‪ .‬אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תרומת יצחק אפשטיין‪ ,‬חולון‬
‫לאן שלא הלכנו‪ ,‬המילה 'חומות'‬
‫הייתה על כל לשון‪ .‬חומות‪,‬‬
‫חומות‪ ,‬חומות לבנים אדומות‬
‫עם חוטי תיל ושברי זכוכית‬
‫למעלה‪ .‬כולם ידעו‪ ,‬אבל איש לא‬
‫העז לומר זאת בקול רם — אלה‬
‫היו גבולותיו של הגטו העתידי‪.‬‬
‫והצפיפות הייתה נוראה‪ ,‬עוד‬
‫מן היום הראשון‪ .‬למשפחתנו‬
‫הוקצה חצי חדר‪ ...‬בדירה זו‬
‫הצטופפו תשע משפחות‪...‬‬
‫כך מצאנו את עצמנו‪ ,‬יחד עם‬
‫כל האוכלוסייה היהודית של‬
‫ביאליסטוק‪ ,‬בגטו צר מוקף‬
‫חומות גבוהות‪.‬‬
‫אנה הילמן‪ ,‬בת ‪ ,13‬ורשה‪ ,‬פולין‬
‫מרים יהב‪ ,‬בת ‪ ,14‬פולין‬
‫סוודר שנסרג במחבוא לזופיה זייציק בידי אמה‪ ,‬גטו ורשה‪ ,‬פולין‪.‬‬
‫אוסף החפצים‪ ,‬מוזאון יד ושם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרומת יעל רוזנר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‬
‫התחלתי לעבוד‪ .‬הנחתי שתי‬
‫פיסות בד אחת על השניה‪ ,‬כפי‬
‫שהורו לי‪ ,‬משכתי בגלגל המכונה‬
‫ונענעתי ברגלי את הדוושה‪,‬‬
‫למרבה הפלא התחילה המכונה‬
‫לתפור‪ .‬נעים היה הרעש שלה‪.‬‬
‫הייתי מאושרת‪ .‬דודי צדק‪ ,‬בלי‬
‫שום בעיות אני יודעת לתפור‪.‬‬
‫ניסיתי שוב ושוב ועצרתי ]‪ [...‬לא‬
‫היה טעם להמשיך‪ .‬לשווא היתה‬
‫שמחתי‪ .‬דודי המסכן אומנם‬
‫לימדני תנועות שעושים בזמן‬
‫התפירה‪ ,‬אבל הוא לא אמר לי‪,‬‬
‫שיש להשחיל חוט במחט‪.‬‬
‫שרה זיסקינד‪ ,‬פולין‬
‫בימי שבת בשעות הבוקר‬
‫נפגשים לפעילות של תנועת‬
‫הנוער הציונית‪ ,‬אני מצטרפת‬
‫לפעילות‪ .‬המדריכים משחקים‬
‫אתנו‪ ,‬מלמדים אותנו שירים‬
‫בעברית‪ ,‬ומספרים לנו סיפורים‬
‫מרתקים על ארץ ישראל‪.‬‬
‫המפגשים האלה מסבים לי‬
‫הנאה רבה ואני משתדלת לא‬
‫להחמיץ אף אחד מהם‪.‬‬
‫בשעת הסעודה השלישית‬
‫המשכנו לשמוע מפי אבא אגדות‬
‫על ארץ ישראל‪ ,‬כמו בימים‬
‫ימימה‪ .‬ימי השבת היו הימים‬
‫היחידים בהם נדמה כאילו איננו‬
‫רעבים‪ ,‬למרות שלא אכלנו מזון‬
‫לשובע‪ .‬האווירה המיוחדת‬
‫של השבת‪ ,‬התרוממות הרוח‬
‫והקדושה תרמו כנראה לאשליה‬
‫של תחושת השובע‪.‬‬
‫ברכה )הורביץ( קרווסר‪ ,‬פולין‬
‫עברנו לגטו שהוקם בעיר סטניסלבוב‪ .‬הכי‬
‫חשוב היה למצוא עבודה‪ .‬מי שעבד קיבל‬
‫אוכל‪.‬‬
‫מנחם‪ ,‬סטניסלבוב‪ ,‬פולין‬
‫אני עזרתי לאבא בניקיון החצר‪ .‬גם למדתי‬
‫אצל בת דודתי שטענה‪ ,‬כשאין לומדים‬
‫בבית ספר צריך לשמור על מה שכבר‬
‫יודעים‪ ,‬ובכל יום לימדה אותי מתמטיקה‪.‬‬
‫מיכאל ליזרוביץ‪ ,‬פולין‬
‫בוקר אחד )כשהיינו בגטו(‪ ,‬ישב אבא ליד‬
‫שולחן ערוך יפה‪ ,‬עם מפה נאה וצלחות‬
‫יפות אבל כמעט ריקות ]‪ [...‬בעוד הברכה על‬
‫שפתיו נשמעו נקישות בדלת‪ .‬אימי פתחה‬
‫אותה‪ ,‬מולה עמד עני‪ ,‬צופה למתת‪ .‬אמא‬
‫שמה בידו אגורות אחדות‪ ,‬אך הוא נשאר‬
‫במקומו‪" :‬תני לי משהו לאכילה" ביקש "אני‬
‫רעב מאוד" ]‪ [...‬כשאבא שמע את השיחה‪,‬‬
‫קם מהשולחן כשפרוסתו בידו והושיטה‬
‫לעני ]‪ [...‬והוא הלך מהר לדרכו‪.‬‬
‫בבניין הקטן שגרנו בו‪ ,‬היו שתים‪-‬עשרה‬
‫משפחות‪ .‬אחד הדיירים היה נגן תזמורת‪.‬‬
‫הוא הקים מקהלה‪ .‬גם אני שרתי במקהלה‪.‬‬
‫באחת הדירות עשינו חזרות‪ ,‬ולפעמים‬
‫הופענו בבתים אחרים‪ .‬וכיוון שברחובות‬
‫הגטו היה אסור להסתובב בערב‪ ,‬היינו‬
‫עולים על גג הבית‪ ,‬עוברים דרך גגות‬
‫הבתים עד שהיינו מגיעים למקום ההופעה‪.‬‬
‫בכלל לא איבד אבא את מצב רוחו הטוב‬
‫ואת אמונתו האיתנה באלוקים‪ .‬אז הבנתי‬
‫שאנשים עשויים להיות עניים‪ ,‬למרות‬
‫עושרם ואחרים‪ ,‬חסרי כל‪ ,‬הם בעצם‬
‫עשירים‪ ,‬שכן העושר האמיתי אינו נמדד‬
‫בגודל הרכוש‪ ,‬אלא במהות המעשים‬
‫ובגדלות הנפש‪.‬‬
‫שמואל זורמן‪ ,‬פולין‬
‫רות זיידמן‪ ,‬פולין‬