עניין שכונתי גיליון 10 - אתר מתנ"ס הגבעה הצרפתית
מאחורי החיוך עניין שכונתי אליעזר (גזר) פפרברג – ממייסדי השכונה מי רוצה ,רוצה לשמוע מעשה בגזר? אבל הפעם גזר מסוג אחר“ .הכינוי דבק בי מיום לידתי ,אני מאוד מרוצה ממנו וכך אני מוכר בכל מקום .לשם אליעזר אני לא עונה ואינני אוהב אותו, כי הוא נפוץ מדי .בירושלים אני מכיר רק שלושה גזרים כמוני“ ,מספר פפרברג. גזר ,ב ן ,65עורך דין במ�ק צועו ,הוא מוותיקי השכונה וממייסדיה .לצמרת הבירה הגיע ממש עם הקמתה ומאמין שכבר לא יעזוב אותה לעולם“ .כשרק בנו את השכונה“ ,הוא אומר“ ,אנשים פחדו לעבור לגור כאן גם בגלל הבעיות הביטחוניות והקירבה לכפר ,וגם משום שלא היה פה שום דבר .ממש כלום .אדם אחד ניהל את הכל — אורי מיכאלי .הוא גייס את כולם ,וכולם התגייסו כדי לבנות שכונה וליצור קהילה“ .כשגזר מדבר על מיכאלי ,שומעים בקולו את האהבה הגדולה ואת הגעגוע .הוא עבד בצמוד לאורי ,וייעץ לו בעניינים משפטיים שונים הקשורים לניהול השכונה“ .אנחנו ,התושבים ,עשינו הכל בעצמנו .ייצגנו את עצמנו מול העירייה ,נאבקנו על תשתיות ועל שיפור פני השכונה .ידענו שאם אנחנו לא נעשה את זה ,אף אחד אחר לא יעשה“. גזר המשיך להיות מעורב בפעילות המינהל הקהילתי לאורך כל השנים. “הוא מעולם לא אמר ‘לא‘ ותמיד תמיד נכון להושיט עזרה ולתרום. גזר אף היה אחד התושבים הראשונים שהתגייסו למשמר האזרחי ,כדי לסייע בשמירה על ביטחון השכונה“ ,מספרת רבקה ,רעייתו. כששומעים על כל הפעילות הענפה שבה הוא לוקח חלק ,קשה להאמין שלמעשה גזר מתמודד כבר ארבעים שנה עם טרשת נפוצה .הוא מתקשה בהליכה ומתנייד בכיסא גלגלים .על אף הקשיים ,הוא ממשיך לעבוד ואף מופיע בבתי משפט ,הוא חובב תיאטרון מושבע ואוהד כדורגל (“בית“ר ,כמובן ,איזה עוד קבוצות יש?“)“ .הכל בזכות רבקה, אשתי .היא הכוח שמושך אותי ואני חייב לה הרבה“. גזר ורבקה מתרפקים שניהם בנוסטלגיה על המעורבות הקהילתית ששררה בשכונה כשהיו צעירים יותר .הם יודעים שגם היום ,ובמיוחד לאחר הבחירות האחרונות למנהל הקהילתי ,המעורבות הקהילתית גוברת והולכת ,אולם גזר היה שמח לראות את כלל התושבים מכל המגזרים לוקחים חלק בפעילויות השכונה“ .אני מקווה שתוכל להיות כאן קהילה הטרוגנית ,שיש בה יותר פתיחות וסובלנות בין התושבים השונים .אולי כדאי לקיים מפגשים לקירוב לבבות כדי שזה יתאפשר“. ומה הדבר היחיד שמרגיז אותו בשכונה שלנו? לא קשה לנחש .שבילי נעמה אשל האופניים ,כמובן... חוצות היוצר | אומנות מקומית וחונקת ,גם הלשון שלה כבולה .כך תמיד הרגישה בשמלות חגיגיות, למרות שפה גדול מדי -לא היה לה אף פעם .גם בשיחה הזאת אודיל בעיקר שותקת. “אז התקבלת כבר?“ אודיל מנידה ראש“ :זה בית ספר לקולנוע ,לא לצילום .ועדיין לא היו המיונים המתקדמים“. היא מעקמת את אפה בעדינות“ :לא נורא ,לא משנה .יהיה בסדר .אבל את יודעת ,צילום זה לא מקצוע ,זה יופי של תחביב ,באמת שזה יופי ,אבל נכון שזה לא מקצוע?“ הוא מהנהן “זה לא מקצוע .אין בזה פרנסה“. “היא יודעת שזה לא פרנסה ,אתה לא צריך להגיד לה ,היא מבינה את זה לבד!“ היא מסיימת עם הסכו“ם והקיפול של המפיות וחוזרת למטבח בשביל כוסות .אודיל מגניבה בעדינות מבטים לדלת .מייחלת .נושמת אוויר עם כמה שניות של שקט. היא חוזרת עם כוסות ומושיטה לה“ .רגע ותגידי ...חבר כבר יש לך?“ אודיל מנידה ראש“ .לא יכול להיות שאין שום דבר “,היא מצחקקת, “אולי את לא רוצה לספר לדודים ולכולם ,אבל בטח יש משהו?“ הוא לוטש מבט מבקר אל אשתו .אבל לא אומר בקול רם “תפסיקי את מביכה אותה“. אודיל משתדלת לא להיראות מדי נלהבת כשהפעמון מצלצל “זאת בטח סאלי ,והיא בטח צריכה עזרה עם הילדה “.נפטרת מהכוסות בזריזות הילית ישראל וממהרת לדלת. מי שיעיין בערך “הגבעה הצרפתית“ בוויקיפק דיה ,ימצא שם את התיאור הבא“ :עקב היותה שכונת קצה ,הגבעה הצרפתית היא שכונה שלווה ושקטה“ .רובנו היינו שמחים לחתום על תיאור זה ,אולם בשבועות האחרונים התרחשו מספר אירועים אשר פגמו בתחושת הביטחון. “כשכונת קצה“ הממוקמת על קו התפר וסמוכה לכפר עיסאוויה ,חווה הגבעה הצרפתית מציאות יומיומית מורכבת .על מנת להתמודד עם מורק כבות זו ,החליטה משטרת מחוז ירושלים על הקמת “קדם“ ,מרחב חדש במטרה לתת מענה לצדה המזרחי של העיר .בתוך המרחב החדש הוצבו ארבע נקודות משטרה :בארמון הנציב, ברחוב סולטן סולימאן ,על הר הזיתים ובמעוק נות אידלסון בגבעה הצרפתית .נפגשנו עם רפ“ק עופר דרור ,מפקד נקודת המשטרה בשכונה ,כדי לשמוע ממנו כיצד מתכוונת המשטרה להחזיר את השקט לרחובות“ .במסגרת עבודת מטה שארכה למעלה משנה ,הוחלט על הקמת מרחב חדש ,שיש לו שלוש מטרות עיקריות :ריבונות, אכיפה והנגשת השירות“ ,מסביר רפ“ק עופר דרור“ ,הרעיון הוא לתת יותר שירותי משטרה ויותר נוכחות משטרתית בכפרים הערביים ובשכונות היהודיות .הנקודה שאני מפקד עליה חולשת על הגבעה הצרפתית ועיסאוויה .חשוב להבין כי מבחינה טריטוריאלית ,ריכוז כוחות כה רבים על שטח כל כך מצומצם ,נחשב לחסר תקדים“. “צריך להבין שבעיסאוויה שורר כבר שנים חוסר אמון בין התושבים לבין העירייה“ ,מבקש דרור להדגיש“ ,הם חשים מקופחים כיוון שלטענתם העירייה לא משקיעה שם בתשתיות .האווירה הזאת מייצרת אלימות ,כמו יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר מספר צירים הסמוכים לכפר ,בין השאר גם לעבר הגבעה הצרפתית“. “מקצועני השכונה“ עכשיו גם באינטרנט :משתתפי פרויקט “עסק שכונתי“ לעסקים הקטנים של תושבי השכונה מופיעים כעת גם באתר המינהל ובקבוצת הפייסבוק השכונתית “הגבעה הצרפתית והסביבה“ .בפעם הבאה שתרצו שירות מקצועי וחם ,היכנסו לרשימה וחפשו אותנו ,כי “טוב שכן קרוב“. מה אתה עושה כדי לטפל במקרים כאלה? “נקודת המשטרה בשכונה הוקמה בתחילת חודש מרץ ומאז שהגעתי לתפקיד אני פועל במספר מישורים .ראשית — גיוס כוח אדם והפעלת מתנדבים .חשוב לומר שבגבעה הצרפתית קיים בסיס מתנדבים גדול .זה המקום לתת קרדיט למירב מזרחי ,השוטרת הקהילתית ,שהרימה שמלה בלי כיסים “את מצלמת מאוד יפה ,נכון שהיא מצלמת מאוד יפה?“ היא מורידה ערימת צלחות ממדף גבוה ותוך כדי כך מסתובבת אליו .הוא יושב ליד שולחן המטבח עם מגבת ,מייבש את הסיר ומהנהן “מאוד יפה “.ערמת הצלחות מועברת לאודיל שמניחה אותן על השולחן. “לא כאן ,שם בפינת אוכל .נורא יפה ,את יודעת ,סדרת הצילומים שעשית בשנה שעברה לדודה רולי .זה היה מאוד יפה .מאוד מרגש .אחר כך כשהסתכלנו על זה שוב בבית ,ממש בכינו .נכון שבכינו?“ הוא משיב בפנים מבטלות“ :בכינו? לא צריך להגזים .התרגשנו .זה היה מרגש“. עכשיו היא מוציאה סכו“ם“ .מאוד מאוד מרגש .זה יופי שאת ככה מצליחה להתבטא“. אודיל לוקחת את הסכו“ם ומתחילה לסדר על השולחן. “לא ככה ,אנחנו שמים את המזלג ליד הסכין ככה בתוך המפית ,לא חשוב ,לא חשוב ,תשאירי לי .ותגידי ,נונה אומרת שנרשמת למין בית ספר כזה של צילום?“ אודיל מהנהנת ומקללת את השמלה שלבשה. חגיגית מדי ובלי כיסים .הידיים שלה פנויות מדי .היא נזכרת בהסבר של ג‘וליה רוברטס ב‘אשה יפה‘ על כך שכשהיא לובשת שמלה מהודרת גזור ושמור :מבחר אירועים עתידיים בשכונה טקס יום הזיכרון יתקיים ביום ראשון 4.5 ,בשעה 20:00ברחבת בית ספר קורצ‘אק. ישראל במצרים ,על “מצרים -שלוש שנים לאחר נפילת מובראכ“. עלות 10 :שקלים להרצאה. למשתתפי “עסק שכונתי“ :סדנא בנושא שיווק ,מכירות ורישות עסקי .פתיחה13.5.14 : הרישום לפעוטוני המינהל הקהילתי לשנת תשע“ה נמשך .ניתן להירשם במזכירות המינהל בטלפון שמספרו .02-5416000 הספרייה הקהילתית בבית הספר קורצ‘אק פותחת את שעריה! הספריה פועלת בימי חמישי בשעות ,18:30-16:30ואחת לחודש תתקיים בה שעת סיפור. תורמים ,מצמצמים את טביעת הרגל האקולוגית ונהנים :ניתן לרכוש במחיר סמלי ספרי יד שנייה במינהל הקהילתי .ההכנסות יהיו כחלק ממימון העתון שבידכם .נשמח כמובן גם לתרומות ספרים! כמו כן, על מנת לסייע בהפקת העתון ניתן להביא למינהל בקבוקי פיקדון שייאספו על ידי עמותת מל“י. הצגות הילדים הקרובות במסגרת מנוי הצגות ילדים הבא עלינו לטובה :תיאטרון אורנה פורת יתארח בשעה 17:00בהצגות המיועדות לבני ,8 - 4עם “תל אביב שלי“ ב 19.05-ו“מרק כפתורים“ ב.16.06- מחיר מנוי 51 :שקלים; מחיר כרטיס יחיד 25 :שקלים; מחיר ביום המופע 30 :שקלים. סדרת הרצאתות תיערך פעם בחודש ,בימי חמישי ,בשעה 20:00במ�י נהל בנושאים מרתקים ומגוונים :ב — 22.05-דוד סולטן ,לשעבר שגריר להרשמה לעדכון שבועי באינטרנט ולפרטיםgivazarf@matnasim.org.il : אתם מוזמנים לחגיגת אוחגת ם העצמ יושתיערך בערב ה .05בשעה 20:30 05המרכז המסחרי ברחבת בגבעה הצרפתית. בתוכנית :זיקוקים, הפנינג ודוכנים, להקה ודי ג'יי. מינהל קהילתי של השכונות ג .צרפתית ,ג .המבתר ,צמרת הבירה ורמות אשכול גיליון יל של רמת אשכול ,הגבעה הצרפתית, הפשקוו עת המבתר ומעונות הסטודנטים גב 10 מאי 2014 עורכת ראשית עדנה לוי | עיצוב גרפי אלי רטנר | רכזת מערכת ענבל זידר | מערכת :רונית גלוזברג כהן, איתי ליטמן ,שרון טוקר ,נעמה אשל לוי וסיגל מור בר-כוכבא | טל | 02-5416000 .מייל kehilator@gmail.com חג שמח! שכונה על קו התפר שיחה עם רפ"ק עופר דרור ,מפקד נקודת המשטרה החדשה בגבעה הצרפתית את בסיס המתנדבים והשיטור הקהילתי .כיום ישנם למעלה מתשעים מתנדבי המשמר האזק רחי שפועלים בשכונה תחת מפקד המתנדבים, סאלח .בתוכם אפשר למצוא גם את יחידת ‘אופק‘ הייחודית לגבעה הצרפתית ומורכבת ממתנדבים תושבי השכונה ,המוסמכים לעבוד על מדים אזרחיים ,כמו כל בלש במשטרה ועובק דים עם רכבים סמויים .זאת יחידה מאוד מאתק גרת ,וככל שתגדל כך ייטב. אחד האתגרים הוא למצוא את הדרך לגייס סטודנטים למשמר האזרחי .אנו חושבים על דרכים יצירתיות לעשות זאת ,כמו לתת מלגה או פטור מתשלומים מסוימים במעונות .היוזמה עדיין נמצאת בחיתוליה. בתוך נקודת המשטרה נמצא גם מש“ק האחראי ישירות על עיסאוויה וניידת משולבת של שוטר יחד עם מאבטח שהקצתה העירייה ,שהחלה לעבוד בדצמבר ומסיירת ברחובות השכונה ונוק תנת מענה משטרתי לכל עניין .בהמשך נקבל ניידת נוספת שתאויש על ידי שוטר ופקח עירוני, ותיתן מענה עירוני ומענה משטרתי בו זמנית. לאורך היממה נעשות פעילויות גלויות וסמויות במיוחד לאור האירוע האחרון ,שהוא חמור ואנק חנו לא מקלים בו ראש“. היו מספר אירועי השלכת בקבוקי תבערה לאח– רונה ויידויי אבנים .מצד אחד פעילות משטר– תית ענפה ומאידך ,בשכונה מתרחשות פעולות טרור של ממש. “בעיניי ,תחושת ביטחון היא בסופו של דבר הרגשה סובייקטיבית של האזרח ואי אפשר להתווכח איתה .בוודאי שהאירוע האחרון הוא חמור ,אבל הוא חריג .צריך להבחין בין מקרי השלכת בקבוקי תבערה ,שאליהם אנחנו אכן מתייחסים כאירועי טרור ,לבין יידויי אבנים, שאותם מבצעים בדרך כלל ילדים משועממים, לפעמים אפילו מתחת לגיל עשר ,שגם אם נתפוס אותם אין לנו איך להעניש אותם“. אז מה בכל זאת עושים? “מישור אחד של פעולה הוא מעצרים ,במיוחד באירועים של השלכת הבקבוקים .התפר בין עיסאוויה לגבעה הצרפתית ולבית החולים והאוניברסיטה מכוסה על ידי מצלמות ,שנותק נות מענה ראייתי טוב מאוד לצורך זיהוי ומעצר. למשל ,באחד האירועים האחרונים היה מעצר ‘על חם‘ של אחד ממיידי הבקבוקים על ידי כוח סמוי .חשוב לומר שגם השב“כ עושה עבודה טובה בגזרה ,והוא כל הזמן עם יד על הדופק למיגור פעילות חבלנית .בעניין יידויי האבנים, אנחנו מכניסים ניידות לפאתי הכפר ,כך שאם יהיו אבנים ,הכוחות יספגו אותן“. יש טענה שהמשטרה לא נכנסת לעומק הכפר. “זה היה אולי נכון בעבר ,אבל עכשיו אנחנו נכנק סים יותר אפילו רק כדי להפגין נוכחות .הכניק סות מלוות ביידויי אבנים ולא עוברות בשקט, אך מבחינתי ,כל עוד שהעימות מתרחש בתוך הכפר ותושבי הגבעה הצרפתית לא מושפעים ישירות ,זה עדיף“. האם המשטרה נוקטת בפעולות כדי לשנות את היחס של תושבי הכפר כלפי המשטרה? “בוודאי .זהו מישור עיקרי נוסף שבו אנו עובק דים — ניסיון לשקם את האמון של תושבי הכפר ברשויות ,כלומר גם בעירייה וגם במשטרה .לצורך כך הוקם ועד פעולה משותף של תושבי עיסאוויה ותושבי הגבעה הצרפתית והוקצו משאבים רבים לפרויקטים שונים שמטרתם שיפור איכות החיים בכפר ושינוי הגישה של התושבים .למשל, פרויקט כישורי חיים של העירייה ומשרד החינוך שמיועד לנשות הכפר או פעילויות ספורט משוק תפות של ילדי הגבעה הצרפתית וילדי עיסאוויה. בכפר יש קבוצת כדורגל ,ואנחנו כמשטרה לקחנו על עצמנו לתמוך בה כדי שתקבל יותר הכרה. המשך הכתבה בעמוד הבא >> << תחילת הכתבה בעמוד הקודם מתוכנן כנס תושבים גדול בשיתוף העירייה, המשטרה והמינהל הקהילתי ,שמיועד לתושבי הכפר והשכונה .כל הפעילויות נועדו כדי לנסות ולהגביר את האמון של התושבים גם בעירייה וגם במשטרה .צריך להבין שרוב תושבי הכפר רוצים שינוי ,ורוצים להפוך את הכפר שלהם למקום טוב יותר .אני מאמין שהשנה הזאת תהיה שנת תפנית .התקווה שלי היא לראות את עיסאוויה פורחת ומשגשגת .זה יעשה טוב גם לתושבי הכפר וגם לתושבי הגבעה הצרפתית ,ואני מאמין שעם עבודה קשה הדבר אפשרי“. מה על הנהיגה הפרועה בצירי התנועה .איזה מענה המשטרה נותנת לתופעה הזאת? “אני מסכים שהתופעה קיימת ,בעיקר בקרב נהגים צעירים .אנחנו מציבים ניידת תנועה ומקיימים מבצעי אכיפה ,דוחות ומחסומים. יחד עם זאת חשוב להבין שהמבצעים האלה נועדו לכלל האוכלוסיה .כלומר ,אם נהג מהגבעה הצרפתית לא חגר חגורת בטיחות ,אנחנו נתייחס לזה ,למרות שהכוונה היא להתמקד בעבירות מסכנות חיים ובבריונות על הכביש“. עניין נוסף הוא ההטרדות המיניות ,שסובלות מהן בעיקר הסטודנטיות שמתגוררות במעונות. “אנחנו יודעים שלקראת הקיץ מתרבים מקרי ההטרדות ולכן בתקופה זו מתגברים את הנוכק חות המשטרתית .כמו שאמרתי קודם ,המצלמות שממוקמות לאורך הצירים מספקות לנו מענה ראייתי גם במקרים של הטרדות ומעשים מגונים, וזה בהחלט עוזר לתפוס את המבצעים“. רפ“ק דרור ( )45נשמע אופטימי וחדור אמונה. דרור הוא שוטר מזן מיוחד ,המעיד כי הוא רואה בתפקידו החדש שליחות .במחוז ירושלים הוא משרת מזה 23שנה במגוון תפקידים .על כך שעצר מחבל חגור חגורת נפץ קיבל את עיטור המופת .עיטור נוסף ותעודת הוקרה מראש הממשלה קיבל על מעצר מחבלים שרצחו נערה בטיילת ארמון הנציב. מעבר לניסיונו המבצעי והפיקודי ,חשוב לו להדגיש את התפיסה הקהילתית כמפקד נקודת לילה לילה בשכונה שלנו חיים אלפי סטודנטים .לנו ,הסטודנטים ,לא חסרים מקוק מות ללמוד בהם ,לשתות בהם קפה או סתם להירגע ,כמו בית הקפה “ארומה“ ,בתי הקפה הפיצריות והמסעדות במרכז המסחרי בשכונה ,או באחד משני הפלאפלים .ומה בלילה? סקירה קצרה: המקום הראשון עליו אני חושבת כשאני רוצה לצאת לבילוי בשכונה, הוא פאב “האיינשטיין“ בתוך מתחם מעונות הסטודנטים ,בעיקר מהסיבה שהוא קרוב אלי .הרי ידוע שלסטודנטים אף פעם אין פנאי, מלבד הזמן שמוקדש לשתיית בירה .הפאב ממומן על ידי אגודת הסטוק דנטים של האוניברסיטה העברית ומנוהל על ידי אסף שטרית ,סטודנט באוניברסיטה שגר בשכונה .בפאב נפגשים סטודנטים תושבי המעונות והשכונה וניתן למצוא בו שולחן ביליארד ,הקרנות של משחקי כדורגל והרבה אלכוהול. מקום בילוי מרכזי נוסף בשכונה הו א ה“צ‘ייסר בר“ במרכז המ�ס חרי .המקום הוקם לפני כחצי שנה ומאז הפיק מספר אירועים ,כגון ערב ביטלס וטורניר טאקי .פרופיל הפייסבוק שלו חי ובועט ונראה שהמקום יצר קהל קבוע ונאמן סביבו .המוזיקה במקום מותאמת לכל קהל יעד והאווירה כיפית וקלילה. אפשרות נוספת היא מועדון “הארטישוק“ .המקום הוקם בשנה שעברה על ידי סטודנטים ובשביל סטודנטים ,וממשיך להיות מנוהל על ידי המקימים שלו ,חברי מלגת “עושים שכונה“ מטעם עמותת “רוח חדשה“ .המועדון ממוקם מאחורי המרכז המסחרי ודואג להרים אירועים בחגים ושאר שמחות .המקום צובר לעצמו הכרה וסטודנטים רבים כבר יודעים באיזה ארטישוק מדובר .ירושלמי כמובן ,שהמסיבות בו מקפיצות ומזמינות ועומדות להימשך כל עוד זה תלוי בחברי המלגה המדוברים. חוץ ממסיבות ,החזון שתוכנן למקום כולל בין השאר גם ערבי סרטים, ערבי מיקרופון פתוח ,הרצאות שונות ושלל אירועים חברתיים. פעילות מקורית שאפשר למצוא בשעות הערב בשכונה היא חוג הסלסה “ “Media Nocheהפתוח לכל דורש ואליו מגיעים סטודנטים רבים .החוג מתקיים בבית הספר “פרנקל“ ומודרך על ידי חבר‘ה צעיק רים ,רובם סטודנטים בירושלים כיום ובעבר .מדובר בפרויקט שהתחיל בשכונה שלנו ,אותו יזמו סטודנטים שלמדו בירושלים לפני מספר שנים, והוא התרחב לשכונות נוספות בעיר. שמועות אומרות שאם מקשיבים טוב-טוב ,לפעמים בלילות אפשר לשמוע מסיבות דירה ,שמתרחשות בבניינים שונים ברחבי השכונה ובמתחם המעונות ,שזועקות בקול“ :מתי אני מסיימ/ת כבר את חן גולדוייץ התואר?!“. המשטרה ,והוא חותר לשיתוף פעולה נרחב הן עם תושבי הכפר והן עם תושבי השכונה. “אנחנו ,כמשטרה ,עושים כמיטב יכולתנו על מנת להחזיר את תחושת הביטחון לכל אחד מהתוק שבים .יחד עם זאת ,אני מצפה מהתושבים שיהיו ערניים ומעורבים .מוכרחים להבין שלא ניתן להציב שוטר בכל פינ ה 24שעות ביממה .המ�ש טרה זקוקה לתושבים ומי שרוצה להתנדב ימצא את המקום שמתאים לו ,כי יש מספיק מסגרות, בין אם בסיירת הורים ובין אם במשמר האזרחי. אני שואף להקים יחידת מתנדבי אופניים ,כדי להגביר את הנוכחות והבולטות ,וגם לשם כך אני מחפש מתנדבים .חשוב שתושבי הגבעה הצרק פתית ידעו שנקודת המשטרה קיימת ,ושהיא מהווה כתובת .אני קורא לתושבים — תשתמשו בנו .דווחו לנו ,התריעו ,שתפו אותנו. החזון שלי? להקים סיור משמר אזרחי משותף לאנשי עיסאוויה והגבעה הצרפתית ,שייתן מענה לתושבים היהודים והערבים גם יחד“. נעמה אשל במה חופשית Partnership 2Gether “נותנים יד לשכן והשכן חייב להחזיר לך“ כך אומר עומר עטיה ,שכן מעיסאוויה ,חבר בקבוצת פעילים משותפת של תושבי הגבעה הצרפתית והכפר .שיחה גלויה בין שני אנשים “אלוהים נתן לנו חיים כדי לעשות טוב ולחיות טוב .תחשוב מה אתה עושה בחייך .יש לנו זכות בחירה ,אסור לנו לריב על שטויות“ .במלים האלו בחר עומר עטיה ,השכן מעיסאוויה ,לפתוח את השיחה כמוטו מלווה .קבוצת פעילים משותפת של תושבים מהגבעה הצרפתית עם תושבים מעיסאוויה ,הציבה נקודת הנחה לפיה אם תושבי הגבעה יגלו שכנות טובה וינסו לעמוד לצד תושבי הכפר במגעים שלהם מול העיק ריה ,יעזור הדבר לסגירת פערים ולהעלאת מנהיגות רעננה שתעמוד לצד המנהיגות הנוכחית. יחד הגיעו להחלטות מעשיות ,בניסיון אמיתי למציאת פתרונות לבעיות אקוטיות התלויות ועומדות זה זמן רב .מפגש ראשון הוליד מכתב פנייה לראש העיר ניר ברקת ,ובפגישה משותפת שנערכה לאחר מכן ,הודיע ברקת על עניין אמיתי בפעילות למען צמצום פערים בעיק סאוויה בתחומי התשתיות ,החינוך והכלכלה ,והינחה את הסגל הבכיר בעירייה לפעול מעשית וללא דחיות ברוח זו. עטיה ,בן ,48נשוי ואב לארבעה ,עובד כשף ב“יד ושם“ ומהווה משתתף דומיננטי בסבב השיחות והמפגשים .הוא יליד הכפר כמו הוריו וסביו, ובן לאב שעבד עשרות שנים ב“סולל בונה“. “בגיל 14התחלתי לחלק עיתונים בגבעה הצרפתית ועם סיום החלוקה הייתי חוזר הביתה ,מתארגן ורץ לבית הספר .את בית ספר התיכון סיימתי בראשידייה במזרח ירושלים“ ,הוא מספר בשפה רהוטה“ .לאחר מכן עבדתי במשלוחים בסופר בגבעה .באותם ימים לא היתה אינתיק פאדה ,חיינו יחד בשלום.לא היה אז הקרע הגדול“. איזו דרך עשית עד שהגעת ל“יד ושם“? “חברים יהודים שעבדו איתי בסופר ושאיתם היו לי יחסי ידידות קרובים, דרבנו אותי ללמוד בבית הספר למלונאות ‘תדמור‘ בהרצליה במגמת בישול .כשסיימתי את לימודי ואת הסטאז‘ ,עבדתי במלון ‘היאט‘ כ9- שנים ולאחר מכן בבית החולים הדסה עין כרם .לפני שמונה שנים עברתי לעבוד כשף ב“יד ושם“. מה הקשר בין מבנה המינהל שלנו והקהילה היהודית בלונג איילנד? התשובה“ :שותפות אלפיים““ .שותפות אלפיים“ פעילה החל מ1994- במטרה לקשר בין למעלה מ 500-קהילות יהודיות בארץ ובעולם. לפרויקט שותפים הסוכנות היהודית ,מגבית קרן היסוד והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה .הרעיון ביסוד הפרויקט הוא שערבות הדדית וקשר מתקיימים בין אנשים פרטיים המכירים זה את זה .כך התרומה מחו“ל לארץ נעשית למקום ספציפי ,והתורמים מרגישים שיש להם השפעה אמיתית וגלויה בנושאים מוגדרים .לכל שותפות ועדת היגוי עם נציגים מהארץ ומחו“ל הקובעים יחד את מטרות הפעילות תוך שמירה על שני עקרונות :פעילות גומלין ופיתוח קהילתי .בי“ס “יד המורה“ ופרנקל הפעילו תוכניות בשיתוף עם בתי ספר יהודיים בלונג איילנד במשך מספר שנים .השותפות תרמה לא רק להקמת המבנה הגדול של המינהל הקהילתי ,אלא גם לגדרות סביב מוסדות חינוך וגני ילדים בשכונות שלנו .במסגרת השותפות יוצאים “שינשינים“ (מתנק דבי שנת שירות) לשנה של עבודה בבתי ספר ,בבתי אבות ובמרכזים קהילתיים יהודיים ,שבמהלכה הם מעבירים תכנים ישראליים ויהודיים. חלק מהשותפויות מקיימות כייפיאדה בקיץ בארץ באנגלית בעזרת מדריכים שמגיעים מחו“ל ,ושולחות מדריכים מהארץ להדריך במחנות הקיץ בחו“ל. כשילדיי למדו בפרנקל ,התנדבתי לבצע עריכת לשון לקובץ שנכתב ע“י תלמידים והוריהם בירושלים ובלונג איילנד במסגרת פעילות משותפת. בסוף התהליך שארך שנה חולקה חוברת מהודרת שעסקה בחג הפסח. התרגשתי עם כל דף :נחשפתי למנהגיהן של משפחות שונות בליל הסדר וסיפורי “יציאת מצרים“ היו מסמך אנושי יהודי נדיר באיכותו. הסיפורים מעוררי ההשראה עסקו בין השאר במשפחה ששמחה לגלות את בנה הנעדר בצילומי שבויים אחרי מלחמת יום הכיפורים וסיפור על עלייה לארץ ברגל מאיראן .במהלך העבודה הבנתי את מקומו של הטקסט המקודש בחיינו העכשוויים ,את המכנה התרבותי המשותף לנו כיהודים ,ואת היכולת שלי כאדם וכאם להשתייך באופן פעיל לציק נטע אונטרמן בור מופשט ששמו “עם ישראל“. עץ ולאט לאט יש פרי .מתחילים עם שיחה ודיבור ,יוצרים מפגשים ולוק מדים שגם השכן שלי רוצה להרגיש טוב .נשב ביחד ונחשוב איך אפשר לפתור את מה שקורה .כל אנשי הכפר יודעים על הקבוצה שנפגשת יחד .אמרתי להם שהקמנו ועדה משותפת של אנשים מהגבעה ומהכפר ושיחד הלכנו לעירייה ופרשנו את הבקשות המיידיות שלנו .האמת? כל מי שדיברתי איתו הביע תמיכה .ברור לכולם שאנחנו מגיעים עם מסר שונה שעיקרו מדבר על השכנים שלנו שעוזרים לנו“. כולם? “התגובה המיידית של כל מי שדיברנו איתו היתה :למה אנחנו לא בית-חנינא ,או כמו אבו-גוש? אנחנו רוצים שגשוג וכלכלה חזקה ושגם השכנים יוכלו להיכנס ולצאת .יש מי שמדברים כבר עכשיו על בנייה של מבנים כמו בית אבות ,בריכת שחייה וקניון .אני מקווה שזה באמת יצא אל הפועל“. עטיה מדגיש לכל אורך השיחה את עניין החינוך עליו יקום או ייפול דבר“ .חינוך ,חינוך ועוד פעם חינוך .זה הדבר החשוב לנו ביותר .העיק רייה מממנת את החינוך אך את הספרים אנו מקבלים מהרשות מכיוון שהעירייה מאחרת במתן הספרים לכפר .חינוך ותרבות הם עולם ומלואו .יש חינוך ,יש הכל .העולם נפתח ,אך כשרואים אלף דלתות בלי חינוך ישנה רק מפולת .חשוב שלא תהיה נשירה מבתי הספר .הדור הזה הוא דור שפתוח לעולם צריך לדעת לנצל את זה“. מהו לדעתך הצעד הראשוני לשגשוג כלכלי? “תעסוקת נשים .הנשים בכפר פתוחות לכך .הנשים הן הרי הכוח החזק האמיתי .יש להן רצון ויכולות וזהו השוויון האמיתי“. עדנה לוי הלוואי .אינשאללה. מה באמת מניע אותך לנסות ולהביא שינוי ביחסים בין תושבי הגבעה לעיסאוויה? “אני מרגיש בתפקיד של יצירת דו קיום ,ולא רק אני .רבים מצטרפים אלינו .חבורה של אנשים טובים ומשכילים שמשתדלים לעזור לסיים את הסכסוך בדרך הוגנת .אנחנו בכפר מפסידים מהבלגאן .אנשים במצוקה אמיתית וכדאי לעצור ולחשוב על מה שקורה .יש כיום בכפר בין אחד עשר אלף לשנים עשר אלף תושבים ובנוסף כחמשת אלפים שהצטרפו לאחר הקמת הגדר ,והתחושה היא שהכפר הוא מחנה פליטים .אם תבקרו אותנו ,תראו שאנחנו צודקים“. לבקר? אנחנו מדברים באותה שפה? “כן“ ,עונה עטיה בפנים רציניות ודרוכות“ .את יודעת מה?אני אומר לך שכן .עניין הכבוד הוא חשוב .ויכוח יכול להיות גם בלי לפגוע בכבוד האישי .אני רוצה שתבינו שגם אנחנו בני אדם שלא דאגו להם עשרות שנים כדי שתוכל להיווצר חברה נורמטיבית .אנחנו חלק מכם .נתניהו הוא גם ראש הממשלה שלי“. אתה מאמין שאפשר? “אני לא שייך לשום ארגון ,אך דרכי היא כשל פלשתינאי בעל זכויות במדינה .אני מאמין באמונה שלמה שיש חוק במדינה .אסור לשכוח שיש לנו חוק אחד ,אבל יש אפליה וכאן הכישלון“. בביתנו ,כל אורח הוא אורח של כבוד ובוודאי שכן שמושיט את ידו לשלום ,אך באופן טבעי עלה נושא יידוי האבנים ,בקבוקי התבק ערה ותחושת הכעס של תושבים רבים בשכונה .יהיו רבים שיאמרו: “אתם מסתובבים בשכונות שלנו בביטחון מוחלט .השירותים שניק תנים כמו הדואר ,הסופרים ,בית החולים וכו‘ משמשים אף אתכם ואנחנו סופגים שלא באשמתנו את כל הריקושטים“. על כך אומר עטיה בגלוי“ :כן .אנחנו מודעים לכל מה שקורה ,אך תדעו שספוג יכול להירטב מאוד ,אבל כשהוא נופל הוא משמיע הרבה רעש .נראה לי שאנחנו בנקודת מפנה .אם יש גוף תומך של שכנים שעוזרים לנו ,הרי שהאכזבות יכולות להפוך למסר אחר לגמרי .זה טבעי וברור שזה מה שיקרה“. אנחנו לא פוליטיקאים ולא קובעי מדיניות ,ובכל זאת ,איך משנים את המצב הזה? “אל תסתכלו על הכפר בצורה שלילית“ ,מבקש עטיה“ .אתה שותל כל הפנים והשמות הסיפורים שמאחורי הרחובות והגנים שבשכונותינו גן אלי הורים לפעוטות ואנשים המחק פשים פינה קטנה ונעימה במרכז הגבעה הצרפתית מכירים היטב את גן אלי הממוקם ממש מול המרכז המסחרי ,בפאתי בתי הכנסת .בשכונה מתגוררים מי שהכירו את אלי ומתגעגק עים אליה ,אולם מי שלא הכיר אותה ,יוכל ללמוד עליה דבר או שניים מהכתובת החקוקה באבן במרכז הגן. במרץ 1992פיצוץ אדיר הרעיד את שגרירות ישראל בבואנוס איירס .הבניין ההיסטורי בן ארבע הקומות קרס 29 ,אנשים נהרגו ו 200-נפצעו .בפיגוע נהרגה אליאורה כרמון ,שבן זוגה דני ,שימש כקונסול בשגריק רות .אליאורה היתה בת ,39אם ל 5-ילדים קטנים ,ונקראה ע“ש סבה ,אליעזר קפלן ,שר האוצר הראשון של מדינת ישראל .היא למדה ב“בצלאל“ ,עסקה בעיצוב פנים והתמחתה בעיצוב גנים, ואף ערכה במשך כמה שנים את עלון בית ספר “פרנקל“ שבו למדו ילדיה .כיום ,הגן שנבנה להנצק חתה ,משמש כפינת חמד נעימה ומרגיעה בשכונה ,ומשמח ילדים, זקנים וטף. אנו מבקשים להודות לדמיאן פילוט ,שהציע לכתוב על גן אלי, ולספר את הסיפור הטמון בגן. ענבל זידר
© Copyright 2024