בוא ַ ּ ָ ַּ 38 להכיר בטוב והמטיב זלמן פקח זוג עיניים טרוטות .קרני שמש של בוקר חדרו מבין חרכי הבקתה בה הוא מתגורר ונפלו על פניו .הם קרעו אותו מן השינה המתוקה היישר אל המציאות הקשה ,לעוד יום של התמודדות עם עוניו המתמשך ,עם הרעב והמחסור. דומה שההגדרה 'קשה יום' נולדה בדיוק בשביל זלמן דנן .העוני המחפיר בו חיים הוא ומשפחתו ,מקשים עליו לעבור את הימים ,הרעב התמידי הופך אותו לנמהר וממורמר. אותו בוקר הוא חש שאין לו כוחות לקום ממזרונו השדוף ,להילחם על פת לחמו" .הלוואי ומישהו היה שולח לי כל יום איזה מאתיים שקלים" ,דיבר זלמן אל קירות ביתו" ,זה היה מוציא ומציל אותי מכל הסבל הנורא שאני עובר"... הוא לא ידע ,כי ממש באותם רגעים ,חולף מעבר לחלון חדרו עשיר העיירה .דבריו של זלמן האומלל חדרו אל אוזניו וליבו של הגביר .הוא החליט שהוא הולך לעזור לו. ממחשבה למעשה ,העשיר הוציא את ארנקו התפוח ,שלף ממנו שטר של מאה דולר, השחילה דרך חריץ הדלת אל ביתו של זלמן ,והמשיך בדרכו. לאחר זמן מה קם זלמן ממיטתו ,התלבש ועמד לצאת את הבית .לפתע צדו עיניו את השטר הירקרק שמבצבץ מן הדלת .עיניו הזדרחו כמו שני יהלומים באפילה .הוא גחן במהירות והרים את השטר שהופיע כאן באורח פלא .כשמצב רוחו מאושש ומרומם לגמרי ,עשה את דרכו בצעדים מהירים אל עבר בית הכנסת לתפילת שחרית. הוא מרשה לעצמו לרכוש בכסף הזה מעט אוכל ומצרכים שונים שזה זמן רב לא ראה את פני ביתו, ושב אל ביתו שמח וטוב לב. למחרת הוא מתעורר ,והמציאות הקשה טופחת לו שוב על הפנים .אמנם אתמול זכה לסכום נכבד שפטר אותו מעבודה ,אך לא בכל יום מתרחש הנס. הוא מתארגן לצאת והנה לפני הדלת נעצר נדהם: בדיוק במקום בו שכב אתמול נמצא גם היום שטר נוסף של מאה דולר. ביום השלישי כבר התעורר וקם בתנופה מהמיטה, סקרנותו אם הנס חזר על עצמו גם היום החישה אותו אל הדלת ,ושש לגלות כי שוב נמצא שם שטר מגוהץ ומשובב נפש. חלף שבוע ושבועיים ,זלמן החל להתרגל לרעיון הנפלא הזה של השטר היומי .מדי יום היה מתעורר בבוקר ,פוסע לכיוון הדלת ,שולף את השטר וחי ברווחה... עם הזמן החל לשפץ מעט את בקתתו הדולפת ,הוא רכש לעצמו בגדים חדשים ,איבזר מחדש את הבית, עשה מנוי לעיתון היומי והחל לחיות כבעל בית חשוב. יחד עם העיתון היה מגיע גם התקציב היומי המכובד, ודאגות פוליטיות החליפו את דאגות הקיום שלו... יום רדף יום ,חודש ושנה ,הכל התנהל על מי מנוחות ,עד לאותו יום אפור .זלמן התעורר ,וכהרגלו ,פסע בעיניים דבוקות למחצה אל עבר הדלת .הוא פתח את הדלת, והתכופף להרים את העיתון. נעל שחורה ,בוהקת ומחודדת דרכה על העיתון. "הי!" ,זעם זלמן" ,תוריד את הרגל מהעיתון שלי!" הלה לא נע ולא זע. זלמן נשא את עיניו אל בעל הנעל ,והופתע לגלות את גביר העיירה עומד על עיתונו. "תגיד" ,פנה אליו בתרעומת בלתי כבושה" ,אתה לא רואה שאני מנסה לקחת את העיתון? תוריד את הרגל שלך!" האיש הוריד באיטיות את משקפי השמש שחבש ,ורכן מעט אל זלמן הכפוף למרגלותיו" :יותר משנה שאתה מקבל כאן כל יום שטר של מאה דולר" ,נאם אליו בתוכחה גלויה" .האם עצרת פעם אחת לחשוב ,לבדוק, לעקוב ,מי זה? מדוע הוא עושה זאת? להגיד לו תודה? רק כאשר הוא ידרוך לך על העיתון ,שהוא זה שמשלם לך עליו ,תזכור להביט עליו ולצעוק עליו לעוף מכאן?!"... • • • כלל ישראל ירשו את הארץ ,כל משפחה ושבט קיבל בו חלק ונחלה .כל אחד הכשיר ,עיבד ,חרש וזרע את חלקו, ולתקופת העונה החלה האדמה להוציא את יבולה .הדבר הראשון שהוא מצווה לעשות ,זה לקחת את פירות ביכורי אדמתו ולהעלותם אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם. "ובאת אל הכהן ואמרת אליו" ,מפרש"י" :שאינך כפוי טובה" .זהו טעם המצווה ,שתמיד ,בכל שנה ,יזכור ויכיר במי שנותן לו את כל הטובה הזאת שאינה מובנת מאליה ,ולהודות לו עליה במנחת ביכורים. אחת לשנה ,יש גם לנו את ההזדמנות הזו לראות את מטיבנו .אחת לשנה ,כשהמלך מגיע לשדה ,מתקרב אלינו .ימי הרחמים והרצון ,אלו ימים שהם מהווים לנו הזדמנות אדירה לזכור ולהכיר במכלכל החיים והחסד, אדוננו המלך. מי חכם ויביא אליו מנחת ביכורים ,מנחה של חלב ודם של התגברות ,של עבודה עצמית ,של התקדמות ,של לימוד תורה ,של עוד שעה ועוד חצי שעה של עשיית רצון הבורא. או אז יהיה לנו הפנים לבקש" :השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ,"...ושתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה של גאולה וישועה... 02-3733111 ידוע שכתוב בספר חיי אדם שבחודש אלול אפילו דגים שבים רועדים .שואלים כולם ,הלא אנחנו רואים בעצמנו שהדגים אינם רועדים? משיב על כך רבי מרדכי מן ,שבחודש אלול על האדם לרעוד בעצמו מאימת הדין ,ובאותם ימים אכן רעדו היהודים מפחד יום הדין הקרב ,וכאשר הביטו אל הים והיו רועדים ,היה נדמה להם שגם הדגים רועדים... )שמעון יאקב – לב אליהו( הגמרא מספרת על אדם שנסע למדינת הים והפקיד את כל כספו אצל חבר .כאשר חזר הכחיש החבר וטען שלא היו דברים מעולם .הביאו אותו בפני בי"ד וחייבו אותו להישבע ,בכדי לתפוס את ספר התורה ולהישבע היה זקוק לשתי ידיו פנויות, והעביר למפקיד את מקלו ונשבע שלא קיבל ממנו כל פיקדון .המפקיד בשמעו את השבועה רגז והטיח את המקל אל הרצפה הוא נשבר וכל המטבעות נפלו מתוכו .נשאלת השאלה האם הייתה זאת שבועת שקר? ומסתבר שמכיוון שהמפקיד היה צריך להחזיר לו את המקל הרי"ז שבועת שקר. )אוריאל דוד גולדמן – לב אליהו( כתוב בפרק השואל :השואל את הפרה ושאל בעליה עימה וכו' וצריך להבין מדוע הגמ' הביאה מקרה של פרה והרי ישהרבה דברים שיותר דרך להזכירם ולהשאילם? )נתנאל גוואטה-סניף נחלת משה( הגמ' בתחילת פרק ארבעה אבות כתוב מדקטני אבות נכלל דאיכא תולדות ,תולדותיהם כיוצא בהם וכו' ,וקודם היה לו לומר מהם התולדות ,וא"כ לשאול אם הם דומים לאבות? )מתנאל אייזיק-סניף נחלת משה( אדם מבוגר עולה אל האוטובוס ומגיש לנהג את כרטיסייתו .הנהג מחזיר לו את זה בתימהון" :זה כרטיסיית נוער ,אדוני!" "סליחה?" ,נענה האיש" ,יש לך מושג כמה זמן אני מחכה לקו הזה? הספקתי להזדקן בינתיים"... kinyanyosef@gmail.com | 073-2016528 ְו ָראוּ כָ ּל ַע ֵמּי ָה ָא ֶרץ כִ ּי ֵשׁם ה‘ נִ ְק ָרא ָעלֶ יָך מָךּ )כח,י( וְיָ ְראוּ ִמ ֶ ּ עם קום המדינה ,כידוע ,הלכו יהודים רבים וטובים שבי אחרי אווירת החופש .משפחות רבות התפרקו כאשר החזון הציוני והחלום הלאומי קרץ כל כך. אחת מהמשפחות הללו התגוררה בבני ברק. האם ,ל"ע ,עזבה את הדת וחדלה מלשמור תורה ומצוות וערקה לתל אביב .האב נותר באמונתו ובנם נותר עמו .לאחר תקופה החלה האם לדרוש את הבן שיתגורר עמה .כמובן שצעד כזה יחרוץ את גורלו הרוחני של הנער, והאב סירב בתוקף. האם פנתה לערכאות והם ,כמובן ,פסקו לטובתה .בהוראת החזו"א ,הועבר הנער לביתו של אחד התושבים בבני ברק ,שם ישהה ,בכדי שלא לתת לזרועות המדינה הרודפת את שומרי התורה והמצוות ,להגיע אליו ולנתקו מארץ החיים. בוקר אחד ,נדהמו בני המשפחה המאמצת לראות ניידת חונה מחוץ לבית .שני שוטרים התקרבו לעבר הבית .אחד מבני הבית מיהר אל ביתו של פוסק הדור הישיש מרן החזון איש, וסיפר לו כי ה"רשויות" הגיעו לחפש את הנער. למשמע דבריו של בן הבית ,חבש החזון איש, שכבר היה בערוב ימיו ,את מגבעתו ונטל את מקלו ויצא במרוצה אל עבר הבית .הוא התקרב אל הבית ,הוא ראה את הניידת ושני השוטרים והגביר את מהירות ריצתו .הוא ניגש אל שני השוטרים והניף בידיו הצנומות את מקלו וצעק לעברם" :תלכו מכאן! תלכו מכאן!"... שני השוטרים החסונים ,הביטו זה בזה ,ותכף נכנסו אל מכוניתם ונסו משם כל עוד נפשם בם... לקיים מה שנאמר" :וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ,גם אם הם נדמים גדולים וחסונים מן הקטן והחלש ,הם ינוסו בבהלה מפני שם ה' הנקרא עליו... • שימו לב ,מבצע בין הזמנים הסתיים ביום שני הזה )פרשת כי תבוא( י"ג באלול תשע"ד .את הטפסים יש להביא עד לשבוע הבא ביום שני )פרשת ניצבים( ,כל המאחר, אין אנו יכולים להתחייב להעניק לו את הפרס המובטח. • תלמידי סניף "לב אליהו" ,שימו לב: בעקבות מניין המנחה שמתקיים בבית המדרש המרכזי בשעה ,6:30 תלמידים ששיעורם קבוע לשעה זו, יקיימו את השיעור בעזרת הנשים או בבית המדרש הקטן מאחור. • תלמידים המעוניינים לפרסם את חידושיהם והגיגיהם ,פרפראותיהם והערותיהם ,מוזמנים לעשות זאת ולשלוח אל המערכת דרך האברך או האחראי בסניף שלהם .יש להקדים את ולשלוח אותם ביום ראשון ובדוחק ביום שני. • את התשובות למדור שאלות בפרש"י יש להעביר לאברך הלומד עמכם או לרכז הסניף ותזוכו על כך בכרטיס גירוד נוסף לב אליהו: אברהם יעקב גבאי ,דוד חיון מאור שרגא: , , , , ”ויביאנו אל המקום הזה“, מהו המקום הזה? יונתן מור ומאיר אשר בית הלל: אפריים פלדמן זכרון משה: דניאל גרינברג ויהודה איצקוביץ מהיכן לומדים שמביאין ביכורים רק פעם אחת בשנה? שערי תורה: נפתלי רבין וישראל ביטון האם לוי חייב ביכורים? 054-8429490
© Copyright 2024