‫זכויות חשודים‬ ‫זכות השתיקה‬ ‫זכות ההיוועצות בעורך דין‬ ‫זכות למסירת הודעה‬ ‫חיסיון מפני הפללה עצמית‬ ‫‪ ‬משמעותו‪ :‬אין אדם חייב להשיב [רק]‬ ‫לשאלות שהתשובות עליהן יהיו בהן כדי‬ ‫להעמידו בסכנה של האשמה פלילית‬ ‫‪ ‬החיסיון חל גם על הצגת מסמכים וחפצים‬ ‫‪ ‬לבית המשפט שיקול דעת להסרת‬ ‫החיסיון תוך הענקת 'חיסיון שימוש'‬ ‫[סעיף ‪(47‬ב) לפק"ר]‬ ‫זכות השתיקה‬ ‫‪ ‬זכות שתיקה מוקנית רק לנאשם‬ ‫במשפטו ולחשוד (חקירה תחת אזהרה)‬ ‫‪ ‬לכל נחקר שמורה הזכות לחיסיון מפני‬ ‫הפללה עצמית ואולם כאשר מדובר‬ ‫בחשוד תופח החיסיון לזכות שתיקה‬ ‫מוחלטת ואין הוא חייב לפצות פה או‬ ‫לומר דבר (כל דבר)‬ ‫מטרות האזהרה‬ ‫‪ ‬שהנחקר ידע כי הוא במעמד של חשוד‬ ‫בביצוע עבירה פלילית וכל שיאמר עשוי‬ ‫לשמש ראיה לחובתו (רצינות המעמד)‬ ‫‪ ‬שאין עליו להתיירא מפני איש המרות או‬ ‫לשאת חן בפניו‬ ‫‪ ‬לאפשר לחשוד לבחור באורח חופשי אם‬ ‫למסור הודאה אם לאו‬ ‫טבלת השוואה‬ ‫נאשם במשפטו‪/‬חשוד במשטרה‬ ‫זכות‬ ‫השתיקה נאשם‪ :‬סעיף ‪ 161‬לחסד"פ‬ ‫"בדיבור" חשוד‪ :‬סעיף ‪ )2(2‬לפק' הפרוצדורה הפלילית (עדות)‬ ‫יש‬ ‫עד "רגיל"‬ ‫(במשפט או‬ ‫במשטרה)‬ ‫אין‬ ‫כשמדובר בחשוד בביצוע עבירה הנחקר בידי איש מרות‬ ‫מתפרש החיסיון מפני הפללה עצמית על דרך ההרחבה‬ ‫כזכות שתיקה מוחלטת (פס"ד חוגלה‪ ,‬פס"ד אלמליח‪,‬‬ ‫בג"צ חכמי)‬ ‫חיסיון‬ ‫מפני‬ ‫הפללה‬ ‫עצמית‬ ‫לנאשם שבחר להעיד – אין‬ ‫[נשלל במפורש בסעיף ‪(47‬ג)]‬ ‫לחשוד – תופח החיסיון לזכות שתיקה‬ ‫[בהתאם להלכה]‬ ‫יש‬ ‫בהליכי חקירה‪:‬‬ ‫סעיף ‪ )2(2‬לפק'‬ ‫הפרוצדורה‬ ‫הפלילית (עדות)‬ ‫במשפט ‪ :‬סעיף‬ ‫‪ 47‬לפק"ר‬ ‫שתיקה ומשמעותה הראייתית‬ ‫שלב‬ ‫השתיקה‬ ‫מהלך המשפט תשובה לאישום‬ ‫סעיף ‪ 161‬לחסד"פ‬ ‫ולשאלות הבהרה‬ ‫של בית משפט‬ ‫סעיף ‪(152‬ב) לחסד"פ‬ ‫המשמעות עשויה לשמש "דבר‬ ‫המשפטית לחיזוק" או "סיוע"‬ ‫במובן של תוספת‬ ‫ראייתית מקום‬ ‫שנדרשת לעדות‬ ‫יחידה כבסיס‬ ‫להרשעה במשפט‬ ‫פלילי (למשל‪ :‬עד‬ ‫מדינה‪/‬שותף‪/‬קטין‬ ‫מתחת ל‪)12-‬‬ ‫עשויה לשמש "דבר‬ ‫לחיזוק" במובן של‬ ‫תוספת ראייתית מקום‬ ‫שנדרשת לעדות יחידה‬ ‫כבסיס להרשעה‬ ‫במשפט פלילי‬ ‫(למשל‪ :‬שותף‪ /‬סע' ‪10‬א'‬ ‫‪/‬קטין מתחת ל‪)12-‬‬ ‫חקירה משטרתית‬ ‫סעיף ‪(28‬א) לחוק‬ ‫המעצרים והנחיות‬ ‫היועמ"ש‬ ‫לאחר ע"פ ‪ 175/10‬בעניין‬ ‫חנוכייב נראה כי יכולה‬ ‫לשמש חיזוק כתוספת‬ ‫ראייתית‬ ‫ערעור פלילי ‪ 175/10‬חנוכייב‬ ‫‪" ‬חיזוקים אלו ממלאים בנקל את דרישת‬ ‫ה"דבר לחיזוק" הנחוצה לצורך הרשעה‬ ‫על סמך אמרת חוץ של עד (סעיף‬ ‫‪10‬א(ד)‪ ...‬בית המשפט המחוזי מצא‬ ‫חיזוק גם בשתיקתו של המערער‬ ‫בחקירותיו במשטרה‪"...‬‬ ‫משמעות השתיקה בהליכי מעצר‬ ‫‪ ‬להלכה‪ :‬שתיקה אינה עילת מעצר‬ ‫‪ ‬בפרקטיקה‪" :‬שתיקה שווה ימים" [ראו בש"פ‬ ‫‪ 1618/07‬בעניין וכן בש"פ ‪ 5412/07‬בעניין לוי]‬ ‫‪ ‬אי מסירת גרסה מכבידה על חקירת‬ ‫המשטרה ודורשת ימי חקירה נוספים‬ ‫‪ ‬שתיקה מחזקת את הראיות האחרות‬ ‫המסבכות את החשוד ומקשה עליו להתמודד‬ ‫עם עילות המעצר הקיימות נגדו‬ ‫מועד היידוע‬ ‫‪ ‬עם גבייתה של הודעה בכתב מן החשוד‬ ‫[הפסיקה מכוח תקנות השופטים האנגלים פקודת‬ ‫הקבע של המטה הארצי והנחיות היועמ"ש]‬ ‫‪ ‬על‪-‬ידי הקצין הממונה עובר להחלטתו על‬ ‫המשך מעצרו או שחרורו של החשוד‬ ‫[סעיף ‪(28‬א) לחוק המעצרים]‬ ‫'אזהרה' ובעיות מעשיות‬ ‫‪ ‬ניגוד עניינים מובנה במשטרה‬ ‫‪ ‬אשר על כן נוקטים החוקרים בפעולות‬ ‫"ריכוך" ו"הסוואה" של חובת האזהרה‬ ‫[למשל מתוך ספרו של נצ"מ מאיר גלבוע ‪ -‬התשאול‬ ‫בעמ' ‪]165/6‬‬ ‫‪ ‬פתרון חלקי לבעיה ניתן למצוא ברע"פ‬ ‫‪ 3445/01‬בענין אלמליח‬ ‫היקף פרישת הזכויות‬ ‫‪ ‬החיסיון מפני הפללה עצמית מתייחס‬ ‫להפללה בהתבטאות בעל פה לרבות‬ ‫לדרישה להצגת מסמכים וחפצים‬ ‫‪ ‬עם זאת הדרישה לשיתוף פעולה בהליכי‬ ‫חקירה [כגון‪ :‬הדרישה לטביעות אצבע;‬ ‫חיפושים; מסדרי זיהוי; טבילת ידיים וכו'] אינם‬ ‫חוסים בצל החיסיון [ע"פ ‪ 663/81‬חורי וע"פ‬ ‫‪ 725/97‬קלקודה]‬ ‫מסמכים פרטיים וציבוריים‬ ‫‪ ‬יש להבחין בין‪:‬‬ ‫‪ ‬מסמכים פרטיים (כגון יומן אישי‪ ,‬יומן‬ ‫פגישות ומכתבים) – חל החיסיון‬ ‫‪ ‬למסמכים ציבוריים או שנערכו מכוח‬ ‫חובה שבדין – לא חל החיסיון‬ ‫[רע"פ ‪ 4574/97‬לגזיאל וע"פ ‪ 725/97‬קלקודה]‬ ‫היקף פרישת הזכויות‬ ‫רע"פ ‪ 8600/03‬גלעד שרון‬ ‫‪ ‬זכות שתיקה לחשוד בחקירת משטרה‬ ‫חלה על 'דיבור' בלבד אך אינה חולשת‬ ‫על מסמכים וחפצים‬ ‫‪ ‬ככל שהדבר נוגע למסמכים וחפצים‬ ‫עומד לחשוד רק החיסיון מפני הפללה‬ ‫עצמית ולא זכות שתיקה מוחלטת‬ ‫משמעות פסק הדין‬ ‫‪ ‬לבית המשפט פיקוח טוב יותר על ראיות‬ ‫חפציות‬ ‫‪ ‬בשלב הראשון‪ :‬ייבחן האם במסמכים יש‬ ‫כדי להפליל את החשוד‪:‬‬ ‫‪ ‬מסמכים שלגביהם לא מתקיים החשש –‬ ‫יחויב החשוד למסרם [את הבדיקה ניתן‬ ‫לעשות במעמד החשוד בלבד]‬ ‫משמעות פסק הדין‬ ‫‪ ‬בשלב השני‪ :‬רשאי בית המשפט לחייב‬ ‫את החשוד למסור גם מסמכים מפלילים‬ ‫תוך הענקת 'חיסיון שימוש' [סעיף ‪(47‬ב)‬ ‫לפק"ר]‬ ‫‪ ‬המשמעות‪ :‬החשוד יחויב למסור‬ ‫המסמכים תוך שיובטח לו כי לא יעשה‬ ‫שימוש במסמכים אלה כראיות נגדו‬ ‫(‪...‬כנגד אחרים ‪ -‬למה לא)‬ ‫זכות ההיוועצות עם עורך דין‬ ‫‪ ‬חובת הקצין להודיע לעצור על זכותו להיפגש‬ ‫עם עורך דין [סע' ‪ )1(32‬לחוק המעצרים]‬ ‫‪ ‬הזכות שדבר המעצר יימסר לעורך דין‬ ‫שהעצור נקב בשמו [סע' ‪(33‬ב) לחוק]‬ ‫‪ ‬החובה לאפשר לעצור מפגש ללא דיחוי עם‬ ‫עוה"ד; תנאי הפגישה והחריגים המאפשרים‬ ‫דחיית הפגישה [סע' ‪ 34‬לחוק]‬ ‫‪ ‬פגישת עצור עם עו"ד בעבירות ביטחון [סע' ‪]35‬‬ ‫חשיבות הזכות בפרקטיקה‬ ‫‪ ‬הגורם הזמין היחיד במהלך ניתוקו‬ ‫ובידודו של העצור מן העולם שבחוץ‬ ‫‪ ‬תמיכה נפשית‬ ‫‪ ‬לוודא כי העצור מודע למכלול זכויותיו‬ ‫‪ ‬הסבר בדבר הליכי חקירה שכיחים‬ ‫‪ ‬שמירה על תקינות החקירה ויעילותה‬ ‫חשיבות הזכות בפרקטיקה‬ ‫‪ ‬ייעוץ מקצועי בדבר שיתוף פעולה‪/‬היעדר‬ ‫שיתוף פעולה וההשלכות לכך לרבות‬ ‫שמירה על זכות השתיקה והשלכותיה‬ ‫‪ ‬הבנת העבירות המיוחסות לחשוד‬ ‫ומורכבותן (יסוד נפשי; קיומן של הגנות וכו')‬ ‫‪ ‬ביקורת חיצונית על הרשות‬ ‫‪ ‬הגורם "הזול" למניעת הודאות שווא‬ ‫כללים למימוש הזכות‬ ‫‪ ‬מצב בו דחה העצור את זכותו להיפגש עם‬ ‫עורך דין ולאחר מכן נמלך בדעתו – חייב‬ ‫הקצין הממונה לאפשר לו המפגש‬ ‫‪ ‬אם החקירה נמשכת ימים ולעיתים‬ ‫שבועות והעצור טרם ביקש לממש זכותו‬ ‫מן הראוי להזכיר לו שוב את זכותו‬ ‫[ע"פ ‪ 334/86‬בענין סבאח]‬ ‫כללים למימוש הזכות‬ ‫'ללא דיחוי' – מה משמע?‬ ‫‪ ‬טרם חקיקת חוק המעצרים החדש ההסדר‬ ‫לפגישה עם עו"ד נקט בתיבה 'בהקדם‬ ‫האפשרי' וכיום ללא דיחוי'‬ ‫‪ ‬בע"פ ‪ 5203/98‬בענין חסון מוכן בית‬ ‫המשפט העליון להניח כי יש בשינוי כדי‬ ‫להיטיב עם העצור לעומת המצב הקודם‬ ‫בעיות מעשיות‬ ‫‪ ‬האם בקשת עצור ליצור קשר עם עורך דין‬ ‫מחייבת יצירת קשר מיידית עם עוה"ד?‬ ‫‪ ‬האם הודעת הסנגור כי הוא מתכוון להגיע‬ ‫תוך זמן סביר – מחייבת הפסקת החקירה‬ ‫עד לקיום המפגש?‬ ‫‪ ‬הופיע הסנגור במתקן החקירות (ובהיעדר‬ ‫חריג חוקי) האם יש לאפשר המפגש לאלתר‬ ‫אף אם טרם החלה החקירה?‬ ‫'ללא דיחוי' – מה משמע?‬ ‫‪" ‬העלאת בקשה על‪-‬ידי עצור להיפגש עם‬ ‫עורך‪-‬דין מחייבת ליצור קשר עם סניגורו‬ ‫בהקדם ובאופן מיידי ככל הניתן‪[ "...‬ע"פ‬ ‫‪ 5203/98‬בענין חסון]‬ ‫‪ ‬עת מופיע הסנגור בתחנה – ובהיעדר‬ ‫חריג מפורש – יש לאפשר המפגש‬ ‫לאלתר [ע"פ ‪ 747/86‬אייזנמן]‬ ‫הפסקת חקירה?‬ ‫‪ ‬בנסיבות בהן הסנגור מודיע על כוונתו‬ ‫להגיע למתקן החקירות במועד סמוך‬ ‫סביר – יש להמתין לבואו כדי לאפשר‬ ‫לנחקר לממש את זכותו להיוועץ בעורך‪-‬‬ ‫דין בטרם יימשכו הליכי החקירה‬ ‫[ערעור פלילי ‪ 9956/05‬אסף שי]‬ ‫הלכת אסף שי‬ ‫‪ ‬לא הודיע הסנגור על כוונתו להגיע‬ ‫במועד סמוך סביר – ניתן להמשיך‬ ‫בחקירה אלא אם מתקיימות נסיבות‬ ‫מיוחדות המצדיקות הפסקת החקירה אף‬ ‫בטרם התקבלה מהסנגור הודעה‬ ‫‪" ‬נסיבות מיוחדות" – כל מקרה ייבחן‬ ‫לגופו על סמך הנסיבות הקונקרטיות‬ ‫הלכת אסף שי‬ ‫‪ ‬החובה הקבועה בסעיף ‪(34‬ב) לחוק‬ ‫לאפשר פגישה עם סנגור 'ללא דיחוי' אינה‬ ‫מצומצמת למצבים בהם הנחקר שביקש‬ ‫זאת הינו 'עצור' (במישור הפורמאלי)‬ ‫והחובה חלה גם כאשר הנחקר מצוי‬ ‫במשמורת המשטרה לצרכי חקירה‬ ‫כשהוא אינו 'עצור' (כגון חשוד מעוכב)‬ ‫דחיית המפגש ב'שעות ספורות'‬ ‫‪ ‬מכוח החריג הקבוע בסעיף ‪(34‬ד)‬ ‫‪ ‬במידה העצור טרם החל להיחקר והקצין‬ ‫הממונה דוחה את המפגש בהתאם לחריג‬ ‫שבסעיף ‪(34‬ד) לחוק – מדובר בפעולה‬ ‫בניגוד לדין [תנאי סף לתחולת החריג‪:‬‬ ‫"נמצא העצור‪ ...‬בעיצומם של הליכי חקירה"]‬ ‫החריגים – דחיית המפגש‬ ‫‪ ‬סעיפים קטנים לכלל הקבוע בסעיף ‪(34‬ב)‪:‬‬ ‫(ד) דחייה לשעות ספורות כאשר נדרשת‬ ‫נוכחותו של החשוד בהליכי חקירה (שהחלו)‬ ‫והפסקתם עלולה לסכן ממשית את החקירה‬ ‫(ה) דחיית המפגש עד ‪ 24‬שעות כדי למנוע‬ ‫סיכול מעצר חשודים או מניעת גילוי ראיה‬ ‫(ו) דחיית המפגש עד ‪ 48‬שעות לשם שמירה‬ ‫על חיי אדם או סיכול פשע‬ ‫ויתור על זכות ההיוועצות‬ ‫‪ ‬חייב להיות ברור ומפורש ולא במשתמע‬ ‫‪ ‬חייב להיות חופשי ומרצון ועל החוקרים‬ ‫לוודא שהחשוד מבין את משמעות הויתור‬ ‫‪ ‬על הויתור להיות מתועד באופן חזותי‬ ‫ובלית ברירה בכתב הנושא חתימת הנחקר‬ ‫[עמדת השופט דנציגר בע"פ ‪ 10049/08‬אבו עצא]‬ ‫מישור הסעד‬ ‫פסילת ראיות בשל פגיעה בזכות‬ ‫ההיוועצות וזכות השתיקה‬ ‫הלכת יששכרוב‬ ‫חופש הרצון במסירת הודאה‬ ‫‪ ‬בהשראת חוקי היסוד ההגנה בסעיף ‪12‬‬ ‫לפק"ר הורחבה לשמירה על אוטונומית‬ ‫הרצון ועל חופש הבחירה של החשוד‬ ‫במסירת הודאתו כערך עצמאי ונפרד‬ ‫‪ ‬אשר על כן‪" ,‬פגיעה משמעותית‬ ‫וחמורה" בערך המוגן (כך בפסה"ד)‬ ‫תוביל לפסילת ההודאה‬ ‫המשך;‬ ‫‪ ‬פגיעה שלא כדין בזכות השתיקה או‬ ‫בזכות ההיוועצות בעו"ד תהווה שיקול‬ ‫נכבד בעת בחינת קבילותה של הודאה‬ ‫שכן אלה נועדו להבטיח את חופש‬ ‫הבחירה של החשוד אם לשתף פעולה‬ ‫עם חוקריו‬ ‫שיקולים לעוצמת הפגיעה‬ ‫‪ ‬האם הפגיעה בזכות השתיקה או בזכות‬ ‫ההיוועצות נעשתה במכוון?‬ ‫‪ ‬האם החשוד היה מודע בפועל לזכויותיו‬ ‫למרות שאלה לא הוסברו לו?‬ ‫‪ ‬האם היה מודע לאחת מן הזכויות?‬ ‫פסילת ראיות (לא רק הודאות)‬ ‫שהושגו בניגוד לדין‬ ‫‪ ‬לבית‪-‬המשפט מסור שיקול‪-‬דעת לפסול‬ ‫קבילותה של ראיה בפלילים אם הוא נוכח‬ ‫לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וכי‬ ‫קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית‬ ‫בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן‬ ‫החורגת מגדריה של פיסקת ההגבלה‬ ‫זכות הודעה על מעצר‬ ‫סעיף ‪ 33‬לחוק המעצרים‬ ‫‪ ‬לאדם קרוב לחשוד שנקב בשמו וניתן‬ ‫לאתרו באמצעים סבירים – אלא אם ביקש‬ ‫העצור שלא תימסר ההודעה‬ ‫‪ ‬לעורך דין שהחשוד נקב בשמו או לאחד‬ ‫מעורכי הדין מרשימת עורכי הדין המוכנים‬ ‫לשמש סנגורים לעצורים‬ ‫• יש להודיע על שינוי במקום הימצאו של‬ ‫העצור לכל מי שהודיעו על דבר המעצר‬ ‫דחיית מועד מסירת ההודעה‬ ‫סעיף ‪ 36‬לחוק המעצרים‬ ‫‪ ‬בעל הסמכות‪ :‬שופט בית משפט מחוזי‬ ‫‪ ‬התנאים במצטבר‪ :‬עבירת ביטחון או‬ ‫פשע אחר שדינו מעל ‪ 10‬שנות מאסר ‪+‬‬ ‫שר הביטחון או מפכ"ל המשטרה אישרו‬ ‫בכתב כי יש להעדיף את סודיות המעצר‬ ‫דחיית מועד מסירת ההודעה‬ ‫‪ ‬תקופת הדחייה‪ :‬עד ‪ 48‬שעות‬ ‫‪ ‬הארכת התקופה‪ :‬בעבירה שדינה עשר‬ ‫שנות מאסר ומעלה – עד ‪ 7‬ימים‬ ‫ובעבירת ביטחון – עד ‪ 15‬יום‬ ‫‪ ‬הבקשה תידון במעמד צד אחד‬ ‫זכויות קטינים חשודים‬ ‫‪ ‬הגיל הקובע‪ :‬מי שטרם מלאו לו ‪18‬‬ ‫‪ ‬ככלל – יידוע הורה על חקירת קטין‬ ‫חשוד [סעיף ‪9‬ו לחוק הנוער]‬ ‫‪ ‬ככלל – יידוע הורה על מעצר קטין או‬ ‫הגעת קטין חשוד לתחנה [סעיף ‪9‬ו(ג)]‬ ‫‪ ‬ככלל – נוכחות פאסיבית של הורה‬ ‫בחקירת קטין [סעיף ‪9‬ח]‬