זכויות, חובות, היבטים משפטיים, הטרדות מיניות, קבלת החלטות, ניהול זמן, תק
זכויות ,חובות ,היבטים משפטיים ,הטרדות מיניות, קבלת החלטות ,ניהול זמן ,תקציבים ,ניהול עובדים ועוד... כתב :ניר חזקיהו עריכה לשונית ועריכת תוכן :רותם בירון עיצוב והדפסה“ :אפי פרינט בע”מ” © 2014 כל הזכויות שמורות להתאחדות הסטודנטים בישראל רחוב האומנים ,7תל אביב-יפו כלל האמור באוגדן זה לרבות המלצותיו השונות הנו בגדר הנחיות כלליות בלבד. אין לראות בהן או באוגדן תחליף לייעוץ משפטי או חשבונאי אלא להשתמש באוגדן ובהמלצותיו לצד ייעוץ משפטי או חשבונאי פרטני. אין להתאחדות כל אחריות בגין תוצאה הקשורה באוגדן זה או בהמלצות הכלולות בו. תוכן עניינים דבר יו”ר ההתאחדות ................................................................................................................................................................. פתח דבר...................................................................................................................................................................................... מבנה ההתאחדות....................................................................................................................................................................... כרך א’ -מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’ .1 .2 .3 .4 5 6 7 מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה .................................................................................................................................... עולם הסטודנטים בישראל על ציר הזמן........................................................................................................................ פירוט הוועדות שעסקו בנושא שכר הלימוד.................................................................................................................. סקירה היסטורית .............................................................................................................................................................. 8 10 10 12 .1חוק זכויות הסטודנט ........................................................................................................................................................ .2מעמד אגודת הסטודנטים ............................................................................................................................................... .3תשלומים נלווים................................................................................................................................................................ .4סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורות.......................................................................................................................... .5מילואים.............................................................................................................................................................................. .6הטרדות מיניות.................................................................................................................................................................. .6.1החוק למניעת הטרדות מיניות ,תשנ”ח.......................................................................................................1998- .6.1הבעיות העיקריות בטיפול בהטרדות מיניות באקדמיה....................................................................................... .6.1מה צריך לבדוק לפני שמתחילים לטפל בנושא................................................................................................... .6.1רשימת דרישות למוסדות להשכלה גבוהה........................................................................................................... .7לקויות ומוגבלויות............................................................................................................................................................. .8עולים חדשים ויוצאי אתיופיה.......................................................................................................................................... .9ועדות משמעת.................................................................................................................................................................. .10שירותים ציבוריים :תחבורה ,ארנונה............................................................................................................................... .10.1הטבות ארנונה........................................................................................................................................................ .10.2תחבורה ציבורית .................................................................................................................................................... .11זכויות סטודנטים בעבודה................................................................................................................................................ .11.1שכר מינימום........................................................................................................................................................... .11.2דמי מחלה............................................................................................................................................................... .11.3חופשה שנתית........................................................................................................................................................ .11.4דמי הבראה............................................................................................................................................................. .11.5דמי חגים................................................................................................................................................................. .11.6פיצויי פיטורין .......................................................................................................................................................... .11.7הודעה מוקדמת על התפטרות ופיטורים ............................................................................................................ .11.8שעות נוספות ושעות עודפות ............................................................................................................................... .11.9גמול עבור שעות עבודה נוספות .......................................................................................................................... 15 15 16 17 18 19 19 20 21 21 22 22 23 23 23 24 25 25 26 26 26 27 28 29 29 29 איך מתחילים? לחשב מסלול מחדש............................................................................................................................. ניהול עובדים ..................................................................................................................................................................... תכנית עבודה..................................................................................................................................................................... תקציב ................................................................................................................................................................................ הוצאות............................................................................................................................................................................... הכנסות .............................................................................................................................................................................. ניהול תקציב...................................................................................................................................................................... מבנה ארגוני ...................................................................................................................................................................... מנהיגות.............................................................................................................................................................................. למען הדורות הבאים ........................................................................................................................................................ קשר בין אגודת הסטודנטים לסגלי המרצים................................................................................................................. 30 32 33 35 35 37 40 45 47 47 47 חוק העמותות (ותקנון העמותות)................................................................................................................................... כללי הניהול התקין של רשם העמותות ......................................................................................................................... מתווה משרד המשפטים לאגודות הסטודנטים ............................................................................................................ התקשרויות העמותה מול עובדים ,מלגאים ומתנדבים ............................................................................................... התקשרויות חיצוניות -הזמנות עבודה וספקים............................................................................................................ תחרויות והגרלות במסגרת האגודה............................................................................................................................... אתרי אינטרנט ,זכויות יוצרים ומאגרי מידע .................................................................................................................. גבייה ישירה ...................................................................................................................................................................... 49 50 50 51 52 52 52 53 כרך ה’ -הסכם תשלומים נלווים ................................................................................................................................... 55 כרך ו’ -בנק פרויקטים ...................................................................................................................................................... 60 כרך ז’ -מחקרים .................................................................................................................................................................. 63 כרך ח’ -נספחים ................................................................................................................................................................. 65 כרך ב’ -זכויות הסטודנט כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 כרך ד’ -היבטים משפטיים של אגודות סטודנטים .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציאו. ג’ון סקאלי 4 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר דבר יו”ר ההתאחדות ראשי אגודות יקרים ,שותפים לדרך, להיות יושב\ת ראש של אגודת סטודנטים הוא תפקיד לא קל. מדובר בתפקיד שדורש ממך 100%מהזמן ,הוא מושך אליו המון אש ,הוא לוקח ממך דם יזע ודמעות ,והוא סטטיסטית מוריד לך את ממוצע הציונים ללא היכר ומאריך לך את התואר בשנה ויותר .יחד עם זאת מדובר בתפקיד הנהגה יוצא דופן והזדמנות מדהימה לעשות שינויים אמיתיים בחייהם של אלפי סטודנטים וסטודנטיות תחתיכם .אין לי ספק ששנים מהיום תביטו אחורה על תקופה זו ותראו בה תקופה של עשייה ולמידה שלא תשכחו אף פעם ,התחלה של דרך. אין ספק שלהיות יו”ר של אגודת סטודנטים הוא תפקיד שלומדים דרך הרגליים .היחסים עם כל הגורמים באוניברסיטה ,באגודה ועם הסטודנטים עצמם הם מורכבים וייחודיים בכל מקום .אני סמוך ובטוח שתטעו ותלמדו מטעויות פעמים רבות .אבל ישנם טיפים וחוקים אוניברסאליים שאנו היו”רים העברנו מאחד לשני במרוץ השנים שיכולים לעזור לכם להעצים ,לשמר ולמנף את העשייה המופלאה שלכם כבר היום. חשוב לזכור שיש מאחוריכם התאחדות סטודנטים גדולה וחזקה שנמצאית כאן כדי לתמוך בכל מהלך שלכם ,לתת לו גיבוי ופרספקטיבה רחבה שתשפיע על כלל החברה בישראל. אתם ההנהגה הצעירה והחזקה ביותר בישראל ,אל תשכחו את הכוח שטמון בידיכם ,אל תתעלמו מצוי השעה ואל תפחדו מאתגרים חדשים .במרוץ השנים תראו את חותמכם על תופעות ומגמות חיוביות בחברה הישראלית ותוכלו לומר בצניעות “אני הייתי חלק מזה, אני התנעתי את השינוי ,אני צעקתי ראשון”. אוהב אתכם ,סומך עליכם ומאמין בכם, אורי רשטיק יו”ר התאחדות הסטודנטים כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן5 פתח דבר בשנת ,1948עם קום המדינה ,ניתן היה למנות על כף יד אחת את מספר המוסדות האקדמיים במדינת ישראל .את המוסדות ליוותה ‘התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ישראל’ ,שהוקמה בשנת ,1934 ובמרוצת השנים הפכה להתאחדות הסטודנטים המוכרת לנו כיום .במשך 80השנים האחרונות ליוותה התאחדות הסטודנטים את מערכת ההשכלה הגבוהה ועמדה לצד ציבור הסטודנטים כאשר זה גדל מאלפים בודדים למאות אלפים ,וכאשר מספר המוסדות האקדמיים צמח משני מוסדות בלבד ,ללמעלה מ 60-מוסדות שחלקם מצויים היום ברשימות האקדמיות המובילות בעולם. לפניכם מונח ‘אוגדן הסטודנטים השלם’ ,אשר מקפל בתוכו ,גם אם בקצרה ,את תמצית המאורעות החשובים ביותר שליוו את עולם הסטודנטים מקום המדינה ועד היום .ביקשנו להעביר לכם את מהות הסטודנטיאליות הישראלית ,על פניה השונים ועל רבדיה הרבים .סטודנטים רבים הובילו שינויים לטובת ציבור הסטודנטים ברחבי ישראל. שימו לב שאין האוגדן ככל ספר שיש לקוראו מן העמוד הראשון אל האחרון ,אלא הוא משמש מדריך לכל המבקשים להשתמש בו ,ובפרט לאלו המובילים את אגודות הסטודנטים בישראל -בשאיפה שישמש אותם בעיקר .האוגדן מספק ארגז כלים להתבוננות מבעד לפריזמות שונות .ביניהן ,הפריזמה ההיסטורית שתעשיר את ידיעותיכם הן בנוגע לעולם הסטודנטים הן בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ,איגוד כלל זכויות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל ,היבטים ניהוליים ומשפטיים של אגודת סטודנטים ובנק שימושי המאגד בקרבו מחקרים ופרויקטים חשובים .כמו כן ,תוכלו למצוא באוגדן סל רעיונות ואמצעים שניתנו לכל מובילי האגודות בישראל ,לשם ניהול אגודת סטודנטים בצורה תקינה והפיכתה ללפיד בוער שיוביל את ציבור הסטודנטים בכל מוסד אקדמי ,באוניברסיטה או במכללה .אנו מקווים שאכן תמצאו באוגדן כלי עזר במהלך עשייתכם הענפה. לקוראים בגרסה המודפסת אנא ראו נספחים באתר ההתאחדות/ :נספחים-לאוגדןwww.nuis.co.il/ קריאה נעימה. 6 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר מבנה ההתאחדות נשיאות ועדת מכרזים ועדת ביקורת ועדת כספים ועד מנהל ועדת תקנון יו"ר סגן יו"ר הנהלת ההתאחדות מנכ"ל מנכ"ל אלחון מנהל כספים מחקר ומדיניות דוברות הסברה ודיגיטאל מחלקת מלגות קשרי ממשל ori@nuis.co.il יושב ראש ההתאחדות -------------------------------------------------------------------yosi@nuis.co.il סגן יו”ר ההתאחדות -------------------------------------------------------------------amichai@nuis.co.il מנכ”ל ההתאחדות -------------------------------------------------------------------finance@nuis.co.il מנהל/ת הכספים בהתאחדות -------------------------------------------------------------------office@nuis.co.il מנהל/ת אדמינסטרטיבית -------------------------------------------------------------------מחלקת קשרי חוץ וניהול משאבים assaf@nuis.co.il -------------------------------------------------------------------gov@nuis.co.il מחלקת קשרי ממשל -------------------------------------------------------------------milgot@nuis.co.il מחלקת מלגות רו"ח, יועמ"ש מחלקה אקדמית קידום בני מיעוטים מעורבות חברתית גיוס משאבים וקשרי חוץ milgot2@nuis.co.il רכז/ת מחלקת מלגות --------------------------------------------------------hacademic@nuis.co.il מחלקת אקדמיה --------------------------------------------------------academic@nuis.co.il רכז/ת מחלקה אקדמית --------------------------------------------------------researchco@nuis.co.il רכז/ת מחקר --------------------------------------------------------רכז/ת מעורבות חברתית meoravut@nuis.co.il --------------------------------------------------------diran@nuis.co.il קידום סטודנטים ערבים -------------------------------------------------------- dover@nuis.co.il דובר/ת ההתאחדות --------------------------------------------------------hasbara@nuis.co.il מנהל/ת ההסברה כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן7 כרך א’ -מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’ מה בכרך? הכרך הראשון לאוגדן מעניק ראייה על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ,ועל הגופים והארגונים הפועלים בה (משרד החינוך ,מל”ג ,ות”ת ,ור”ה ,מאל”ו ,ור”מ ,רמ”א ,סגל בכיר ,סגל זוטר) .נוסף על כך ,כרך זה מציג פרסומים ודו”חות הנוגעים לעולם הסטודנטים ולמערכות היחסים בין הסטודנטים למוסדות ופרשנותם (קוברסקי ,דו”ח מלץ וכו’) .כמו כן ,יכלול הכרך סקירה היסטורית של מהלכים משמעותיים בתולדות מערכת ההשכלה הגבוהה ,כמו מאבק ,’98דו”ח שוחט ,דו”ח וינוגרד ועוד. .1מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה מקומם של הסטודנטים בחברה הישראלית הוא חלק בלתי נפרד ממקומה של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. אם ננסה לתמצת את התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה לכמה משפטים ,נציין כי בשונה מתקופת קום המדינה שבה פעלו בישראל שני מוסדות להשכלה גבוהה בלבד (הטכניון והאוניברסיטה העברית) ,נכון להיום ישנם בישראל 66מוסדות להשכלה גבוהה ,ביניהם תשע אוניברסיטאות ,לרבות האוניברסיטה הפתוחה 36 ,מוסדות לא אוניברסיטאיים ו 21-מוסדות להכשרת מורים .מובן שיחד עם הגידול המהיר במספר המוסדות להשכלה גבוהה זינק גם מספר הסטודנטים שעומד כיום על יותר מ 300-אלף. מלבד המוסדות האקדמיים המהווים את עצם קיומה הממשי של מערכת ההשכלה הגבוהה ,ניתן למצוא בה גם גופים מנהלתיים וביורוקרטיים שמשמשים גלגלי שיניים למערכת ,ומסייעים לה לתפקד בכל עת .להלן נפרט על אודות הגופים המרכזיים המתקיימים בתוך המערכת ,אשר משפיעים בצורה עקיפה כישירה עלינו ,ציבור הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה .נקדים ונאמר ,כפי שתראו בעמודים הבאים ,חלק מן הגופים הנם ממלכתיים תחת פיקוח המדינה ,וחלקם גופים שבדומה להתאחדות קמו כדי להעניק ייצוג הולם לקבוצות שונות המצויות במערכת ההשכלה הגבוהה. 8 לקריאה נוספת (נספח - )1רשימת המוסדות האקדמיים באתר המועצה להשכלה גבוהה 1 1.1משרד החינוך אחד ממשרדי הממשלה הגדולים בישראל .באחריותו מערכת החינוך בישראל ,ובכלל זה הגנים ,בתי הספר ,החינוך הבלתי פורמאלי ומערכת ההשכלה הגבוהה .מתוך התקציבים שמקבל משרד החינוך ,מתוקצבת מערכת ההשכלה הגבוהה .כפי שיתואר בהרחבה בהמשך ,תקציבים אלו מנוהלים בפועל על-ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב בהיקפים של כ 7.5-מיליארד ₪בשנה .שר החינוך משמש גם יו”ר המועצה להשכלה גבוהה. 1 1.2המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) הוקמה בשנת 1958לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה .תפקידה לפקח על מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בישראל ,לרבות הענקת היתרים והכרה במוסדות אקדמיים חדשים ושלוחות בחו”ל .לפי חוק המל”ג ,אסור למועצה להגביל חופש דעה ומצפון ,להתערב בקביעת תכניות הלימודים ולהתערב במינוי הסגל האקדמי ובדרכי ההוראה. חברי המועצה מתמנים על-ידי נשיא המדינה בהמלצת הממשלה לתקופה של כחמש שנים. במל”ג ישנם 25-21חברים אשר בראשם כאמור ,עומד שר החינוך המשמש יו”ר המל”ג .לציבור הסטודנטים בישראל שני נציגים במל”ג :יו”ר ההתאחדות ,מתוקף תפקידו כנציג הסטודנטים בישראל ,והחל משנת 2005נציג נוסף. 8 8 8 לקריאה נוספת (נספח - )2אתר המועצה להשכלה גבוהה לקריאה נוספת (נספח - )3חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי”ח1958- להתעניינות (נספח - )4קובץ החלטות עקרוניות של המועצה להשכלה גבוהה בין השנים 2007-2002 1 1.3הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) לצורכי ניהול תקציב ההשכלה הגבוהה ,הוקמה בשנת 1977הוועדה לתכנון ולתקצוב כתת-ועדה הממוקמת כגוף מרכזי במל”ג .כאמור ,מטרת הוועדה היא לעסוק בחלוקת תקציב ההשכלה הגבוהה בין האוניברסיטאות והמכללות הפועלות בישראל .חשוב לציין שלא כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתוקצבים על-ידי הות”ת והקופה הציבורית ,חלקם מוסדות פרטיים וכאמור הות”ת אינו אחראי לתקצובם. הוועדה מורכבת משבעה חברים ,מתוכם חמישה הם בעלי מעמד אקדמי בכיר בהשכלה הגבוהה בתחומים שונים, יתר החברים משמשים אנשי ציבור מחוגי המשק והכלכלה. 8 8 ן לקריאה נוספת (נספח - )5אתר הוועדה לתכנון ולתקצוב כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר 1 1.4האגף להכשרת עובדי הוראה האגף להכשרת עובדי הוראה אחראי להכשרה להוראה ,הן האקדמית הן הרגילה ,לכל מגזרי החינוך ולכל שכבות הגיל ,במגוון גדול של מקצועות הוראה ,התמחויות חינוכיות ומקצועות תומכי חינוך .האגף כפוף למדיניות הכללית של הכשרת עובדי הוראה וחינוך בישראל ,לפי ההנחיות של הנהלת משרד החינוך .הכשרת עובדי הוראה מתבצעת במכללות לחינוך -מוסדות ייעודיים להכשרת מורים שהוקמו בהתאם לצורכי מערכת החינוך למגזריה ,דרגיה וגווניה. תכניות הלימודים האקדמיות של המכללות נבנות על-פי הדגם המנחה שאושר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, נבדקות על-ידי האגף להכשרת עובדי הוראה ועל-ידי המועצה להשכלה גבוהה ומאושרות על-ידי המל”ג .הלימודים כוללים לימודי חינוך והוראה ,לימודי מקצועות ההתמחות והתנסות בהוראה ,וכן לימודי עזר והעשרה .הם נלמדים במשולב במשך ארבע שנות הכשרה ,שבסיומן זוכה הבוגר לתואר ראשון בהוראה ובתעודת הוראה. המבנה האקדמי של המכללות ,ניהולן ,מוסדותיהן האקדמיים ,הדרישות לגבי הרכב הסגל וכן הפעילות בנושאים האקדמיים ,נעשים אף הם על פי הנחיות המל”ג .משרד החינוך משמש למכללות להכשרת עובדי הוראה גוף התכנון ,התקצוב והבקרה ,ומעניק את תעודות ההוראה והרישוי. מעבר להכשרת המורים הפרופסיונאלית ,המכללות להכשרת מורים מהוות מרכזים קהילתיים מקצועיים-חינוכיים, ואחראיות על פיתוח מורים בפועל ועל מחויבות בתחום החברתי-קהילתי. 8 לקריאה נוספת (נספח - )6אתר האגף להכשרת עובדי הוראה 1 1.5ועד ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) ועד ראשי האוניברסיטאות הוא גוף מייצג הכולל את נשיאי ומנהלי אוניברסיטאות המחקר בישראל (הטכניון, העברית ,תל-אביב ,בר-אילן ,חיפה ,בן-גוריון ומכון ויצמן למדע) .הוועד עוסק בנושאי מדיניות המשותפים לכל האוניברסיטאות בישראל לרבות שכר הסגל האקדמי ,שכר הלימוד ,גודל ההקצבה לקרנות מדע ,מדיניות קבלת סטודנטים וכד’. 8 1.5.1 לקריאה נוספת (נספח - )7אתר ועד ראשי האוניברסיטאות 1המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו) המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוקם בשנת 1981כמוסד ללא כוונת רווח ,על פי החלטת ור”ה לצורך בנייה והפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי ההצלחה בלימודים אקדמיים -שתסייע בתהליך הברירה והמיון של מועמדים להשכלה גבוהה בישראל ,ביניהם בחינת הפסיכומטרי ,מבחן אמי”ר/ם ועוד .בוועד המנהל של המרכז יושבים נציגי האוניברסיטאות שייסדו את המרכז (הטכניון ,העברית ,תל-אביב ,בר-אילן ,חיפה, בן-גוריון ומכון ויצמן למדע) .המרכז בוחן בכל שנה כ 80-אלף מועמדים. 8 לקריאה נוספת (נספח - )8אתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה 1 1.6ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור”מ) ועד ראשי המכללות הוא ארגון הגג של המכללות האקדמיות הציבוריות .במסגרתו פועלים לגיבוש מדיניות משותפת בנושאים שונים ובכלל זה ייצוג המוסדות בדיוני הכנסת והמל”ג .הוועד הוקם בשנת 2006ומורכב מכ 20-נשיאי המוסדות ומאסיפה כללית שבה חברים שלושה נציגים מכל מוסד -נשיא ,מנכ”ל וסגן נשיא לעניינים אקדמיים במכללה. 1 1.7פורום ראשי המכללות האקדמיות לחינוך (רמ”א) פורום ראשי המכללות האקדמיות לחינוך מאגד בתוכו את נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך ולהוראה .הפורום מורכב מלמעלה מ 20-נשיאי מכללות אקדמיות לחינוך ,ופועל כדי לייצג את המכללות לחינוך אל מול מוסדות הכנסת והממשלה השונים .נכון לשנת ,2013משמשת פרופסור לאה קסן ,נשיאת מכללת לוינסקי ,נשיאת רמ”א. 1 1.8המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר המועצה ,בדומה לארגון עובדים ,היא הגוף המאגד את ארגוני הסגל הבכיר של האוניברסיטאות .חברים בה יושבי הראש של הארגונים השונים .אמנם ,חברי הסגל האקדמי הבכיר מאוגדים בארגונים נפרדים בכל אחת מן האוניברסיטאות ,אך המועצה משמשת לייצוג בנושאים המשותפים לכלל חבריה ,בדומה לשביתת הסגל הבכיר שהתקיימה עם פתיחת שנת הלימודים ב( 2007-לקריאה נוספת -נספח .)9 כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן9 כרך א’ -מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’ 1 1.9הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות הפורום נוסד בשנת 1995והוא משמש ארגון הגג של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות בישראל .בפורום חברים ארגוני הסגל האקדמי הזוטר מאוניברסיטת תל-אביב ,העברית ובן-גוריון .הפורום מאגד מאסטרנטים, דוקטורנטים ,מורים מן החוץ ,מרצים במסלול המקביל לסגל אקדמי בכיר ,מרצים בחוזה אישי ומלגאים. .2עולם הסטודנטים בישראל על ציר הזמן ניתן להתחיל את חלקו השני של הכרך בשתי נקודות פתיחה היסטוריות שונות .הראשונה ,עם הקמת התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ישראל בשנת ,1934והשנייה ,עם חקיקת חוק המועצה להשכלה גבוהה (חוק המל”ג) בשנת .1958הנקודה הראשונה על ציר הזמן תסייע בידינו לעקוב אחר התפתחות עולם הסטודנטים בישראל עד ימינו אנו ,ואילו הנקודה השנייה תעזור לנו לעקוב אחר מערכת היחסים בין הסטודנטים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל .כפי שכבר הזכרנו ,חוק המל”ג נועד להסדיר את פעילות ההשכלה הגבוהה בישראל .חשוב לציין בהקשר הזה ,מבלי להיכנס לנבכי החוק על פרטיו, שהחוק לא מתאר קווים מנחים אשר לגובהו של שכר הלימוד ולא מגדיר כללים להסדרתו .לכן במובן זה חשוב להבין כי מעולם לא התקיימה הסדרה חקיקתית של נושא שכר הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה. מחמת הוואקום הקיים הזה ,במרוצת השנים מינו הממשלות השונות ועדות ציבוריות לקביעת גובה שכר הלימוד ,כאשר מסקנות ועדה אחת קוברות את אלו של קודמתה ,בין שיושמו ובין שלאו .להלן נתאר את הוועדות השונות אשר עסקו בנושא שכר הלימוד .בהמשך הכרך נתבונן בנקודות ציון על ציר הזמן ,באילו צמתים מרכזיים ,שלעתים אף התפתחו למאבקים ממושכים ,פגשו הוועדות את ציבור הסטודנטים. .3ועדות ציבוריות בנושא שכר הלימוד ועדת אגרנט ()1958 במקביל לחקיקת חוק המל”ג שחוקק באותה השנה ,הוקמה ועדה ציבורית בראשותו של ד”ר שמעון אגרנט לבחינת נושא שכר הלימוד .הוועדה מצאה כי יש להשוות את השכר הלימוד באוניברסיטאות לשכר הלימוד בתיכונים .מתוך דו”ח הוועדה “ -רוב הסטודנטים הם לאחר שירות צבאי ולפיכך בגיל מבוגר ואינם סמוכים לשולחן הוריהם .כתוצאה מזה ,ישנם בין הסטודנטים שאינם רואים את עצמם מוצדקים לקבל תמיכה מהוריהם לשם רכישת השכלה גבוהה ,מאידך גיסא ,ישנם שאינם רואים את עצמם חייבים לתת לבניהם תמיכה לאותה מטרה .בשני המקרים ,לא תוכל הכנסת ההורים לשמש קנה מידה ליכולתו הכספית של הסטודנט ולפיכך נשמטת הקרקע מתחת לבסיס שעליו מושתתת שיטת שכר הלימוד המדורג בתיכון”. ועדת קרגמן ()1966 ועדת קרגמן כונסה בעקבות משבר כלכלי שהמוסדות להשכלה גבוהה נקלעו אליו .חברי הוועדה נחלקו בדעתם ,כאשר חלקם תמכו בהנהגת שכר לימוד מדורג על בסיס סוציאלי ,ואילו יתר החברים התנגדו. בפועל -שכר הלימוד נותר אחיד. ועדת בר ניב ()1971 ועדת בר ניב כונסה כדי לבחון את שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה .הוועדה קבעה כי “היעד הרצוי הוא השכלה גבוהה חינם לכל” ,אך המליצה לבסוף על שכר לימוד מדורג על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים רבים ומגוונים .בפועל המלצות הוועדה לא יושמו ושכר הלימוד נותר אחיד.ועדת נבון ()1977 וועדת נבון בחנה שוב את ההצעות להנהיג שכר לימוד מדורג על בסיס סוציו-אקונומי והגיעה למסקנה כי לא ניתן להנהיג שכר לימוד מדורג במוסדות להשכלה גבוהה. ועדת קצב ()1983 הוועדה קבעה כי יש להמשיך בשכר לימוד אחיד ,אך הוסיפה כי יש לסייע לסקטורים ספציפיים. ועדת קוברסקי ()1991 ועדת קוברסקי מונתה בשנת ,1990מאחר שאגרת הלימוד שהטילה הממשלה הובילה להכפלה ריאלית בגובה שכר הלימוד. הוועדה קבעה כי גובה שכר הלימוד יועלה במשך 5שנים ב 7%-והוא ישולם ע”י סטודנטים בשישה תשלומים שווים .הוועדה עסקה גם בנושא התשלומים הנלווים. 10 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ועדת מלץ ()1996 בשנת 1996אימצה המועצה להשכלה גבוהה את דו”ח ועדת מלץ ,אשר קבע כללים עבור המוסדות האקדמיים המתוקצבים להשכלה גבוהה בנושאי שכר לימוד דיפרנציאלי ,תשלומי שכר לימוד ,תשלומי חובה ותשלומי רשות נלווים ,דמי הרשמה, מעבר בין חוגים ,החזר מקדמה ,לימודי אנגלית ,אישורים שהסטודנט זכאי להם ודמי ביטחון. בפועל הוועדה קבעה כי בין השנים תשנ”ז לתשס”א לא תהיה העלאה ריאלית של שכר הלימוד והוא יתעדכן על פי מדד המחירים לצרכן .בהקשר זה חשוב לציין כי ועדת מלץ בחנה ומצאה כי המוסדות להשכלה גבוהה מפריטים את השירותים שלהם וגובים כספים רבים מציבור הסטודנטים מעבר לשכר הלימוד. הפרטת השירותים וגביית הכספים הנוספים מהסטודנטים מתבטאת בתשלומים נלווים לשכר הלימוד .דוגמאות לכך מופיעות בדמות קורסי אנגלית שהתשלום עבורם נגבה בנפרד משכר הלימוד ,גביית תשלום עבור טפסים אוניברסיטאיים מסוימים או קביעת עלות לסריקת מחברות בחינה .עקב פעילותו הפרטנית של כל מוסד באופן עצמאי נוצרה דיפרנציאציה בין הסכומים הנדרשים לתשלום במוסדות השונים .בפועל סטודנטים נאלצים לשלם שכ”ל שונה ,גבוה או נמוך ,בהתאם להחלטות המוסד. ישנן קבוצות גדולות של סטודנטים שאינן כפופות להחלטות המוסד בנושא שכר הלימוד והתשלומים הנלווים ,אלא כפופות לישות אחרת -קבוצות אלו כוללות את הסטודנטים לחינוך במוסדות להכשרת מורים ואת הסטודנטים במסלולי ההנדסאות השונים. בחזרה לדו”ח מלץ -מבחינתנו ,הסעיף החשוב ביותר בדו”ח הוא סעיף .6סעיף זה קובע כי תשלומי רשות נלווים (תשלומים שלא במסגרת שכר הלימוד) הנם וולונטריים ותלויים בהסכם שייחתם בין המוסד לאגודת הסטודנטים המקומית .התשלומים כוללים :דמי שמירה ותשלום עבור סיורים לימודיים .חובת חתימה זו מעגנת את מעמדה של אגודת הסטודנטים כגורם משפיע ובעל כוח במוסד האקדמי. עוד על התשלומים הנלווים ועל דרכי ההתמודדות איתם מול המוסד האקדמי נביא בהרחבה בכרך ב’ .ניתן לראות מטה את הקישורים לדו”ח מלץ המלא ,הוראות משרד החינוך בחוזר מנכ”ל על אודות שכר לימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה וקישור לחוזר על אודות שכר הלימוד להנדסאים. נושאים נוספים: לסטודנטים בתואר ראשון y yסטודנט הלומד בפועל תכנית לימודים בהיקף הגבוה מ 50%-מתכנית הלימודים הנורמטיבית השנתית המלאה בתחום לימודיו ישלם שכר לימוד חלקי ,בהתאם לחלקיות לימודיו ,ואילו סטודנט הלומד בהיקף נמוך מ ,50%-ישלם שכר לימוד חלקי בהתאם לחלקיות לימודיו בתוספת תקורה בשיעור 10%משכר הלימוד המלא. y yסטודנט המושך את לימודיו מעבר למספר שנות הלימוד התקניות בתחום לימודיו ישלם תוספת בשיעור 10%משכר הלימוד ,מעבר לחלקיות היחסית של לימודיו. לסטודנטים לתואר שני y y y y 8 8 8 yסטודנט הפורס את לימודיו ,שכר הלימוד שיגבה ממנו עבור כל שנה אקדמית יהיה בהתאם לחלקיות לימודיו ולא פחות מ .50% yשכר הלימוד לתואר שני לא יפחת מ .200% yתלמיד שסיים את חובות השמיעה בתום ארבע שנות לימוד ,ונותרה לו בחינת גמר או הגשת תזה בלבד ,ישלם תקורה בשיעור 10%משכר הלימוד. yתלמיד שלא סיים את חובת השמיעה בתום ארבע שנות לימוד ,ישלם שכר לימוד יחסי בתוספת תקורה בשיעור .10% לקריאה נוספת (נספח - )10דו”ח ועדת מלץ לקריאה נוספת (נספח - )11שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה לקריאה נוספת (נספח - )12שכר לימוד הנדסאים ועדת וינוגרד ()2001 במאי 2000מינה ראש הממשלה דאז ,מר אהוד ברק ,את ועדת וינוגרד לבחינת הורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה .הוועדה המליצה כי שכר הלימוד לתואר ראשון לסטודנטים ישראלים המממנים אותו בעצמם ,יהיה אחיד, בכל התחומים ובכל המוסדות המוכרים המתוקצבים. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 11 כרך א’ -מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’ נוסף על כך קבעה הוועדה כי שכר הלימוד יופחת באופן הדרגתי ב 50%-בהליך שיימשך חמש שנים בין תשס”ב לתשס”ו. כמו כן קבעה הוועדה כי יינתן סיוע בשכר הלימוד לתואר ראשון בלבד במוסדות להשכלה גבוהה שאינם מתוקצבים ,בסכום השווה להפחתה בשכר הלימוד שתינתן לסטודנטים הלומדים במוסדות ישראלים מתוקצבים. בהחלטות מאוחרות יותר סייגה הממשלה את החלטתה המקורית בעניין המלצות ועדת וינוגרד ,כך שבפועל הופחת שכר הלימוד בתקופה תשס”ב-תשס”ו בשיעור מצטבר של 26%בלבד .מעבר לדרכים ,לשיעורים ולמועדי ההורדה ההדרגתית של שכר הלימוד ,התבקשה הוועדה לדון בנושאים נוספים וביניהם גם הבטחת הנגישות להשכלה גבוהה כך שמצב כלכלי ירוד לא יהווה מכשול בפני המבקשים לרכוש את השכלתם במוסד אקדמי ועוד .ב 16-בינואר 2001לאור התפטרותו של יו”ר הוועדה ,השופט ד”ר אליהו וינוגרד ,אשר נומקה בהתערבות פוליטית בעבודת הוועדה .לאור התפטרות זו לא סיימה הוועדה לדון בחלק מהנושאים אשר היו על סדר יומה ,ולפיכך המליצה כי כל ההסדרים לתואר ראשון שנקבעו בהחלטות ועדת מלץ מיום 7ביוני 1996יוסיפו להתקיים. 8 לקריאה נוספת (נספח - )13דו”ח ועדת וינוגרד מסמך גרוסמן ()2004 בשנת 2004אימצה המל”ג את דו”ח גרוסמן .הדו”ח מפרט את המבנה הארגוני של האוניברסיטאות בישראל .דו”ח גרוסמן קובע כי נציג סטודנטים יהיה חבר בוועד המנהל של האוניברסיטה וכן בסנאט. מבחינת המכללות :דו”ח זה אינו תקף לגבי המכללות ,אולם הוא קובע עיקרון חשוב ,לפיו ,על הסטודנטים להיות שותפים ומעורבים בקבלת ההחלטות שישפיעו על עתידם האקדמי .ניתן לאמץ מודל זה ולפעול מול הנהלת המוסד לשותפות סטודנטים בכל פורום הנהלה .חשוב לציין שעמדת מל”ג הרשמית רואה בדו”ח גרוסמן המלצה ולא דו”ח מחייב ,ולכן מרבית המוסדות לא מקיימים את האמור. 8 לקריאה נוספת (נספח - )14מסמך גרוסמן ועדת שוחט ()2006 בדצמבר 2006מונתה ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בראשות ח”כ ושר האוצר לשעבר ,מר אברהם (בייגה) שוחט .הנושאים שבהם עסקה הוועדה הם עידוד המחקר וההוראה האקדמיים ,גובה שכר הלימוד ,חלוקת התפקידים בין האוניברסיטאות למכללות ופריסת מוסדות ההשכלה הגבוהה במרכז ובפריפריה. עוד בטרם הוקמה הוועדה התחייב משרד האוצר לכך שאם ייושמו מסקנות הוועדה ,יבוטל קיצוץ של 1.2מיליארד שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה .נוסף על איומי משרד האוצר ,פעלה הוועדה בצל מחאות סטודנטים נרחבות בישראל .לבסוף נגנז הדו”ח והמלצותיו לא יצאו לפועל. שכר לימוד לשנת תשע”ד לתואר ראשון במוסד מתוקצב .₪ 10,198 .₪ 13,781 שכר לימוד לשנת תשע”ד לתואר שני במוסד מתוקצב שכר הלימוד מתעדכן מדי שנה בשנה במדד המחירים לצרכן בין החודשים יולי עד יולי. לשכר לימוד לסטודנטים במכללות להכשרת עובדי הוראה -ראו קישור. 8 לקריאה נוספת (נספח - )15דו”ח ועדת שוחט .4סקירה היסטורית כאמור ,בפתיחת פרק זה הצבנו שתי נקודות פתיחה היסטוריות .הראשונה ,עם חקיקת חוק המל”ג בשנת ,1958תחילתם של יחסיה של המדינה עם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מבעד לוועדות השונות שקמו במרוצת השנים .את נקודת הפתיחה השנייה ,אנו מציבים 24שנים קודם לכן ,עם הקמתה של “התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ישראל” בשנת .1934 בין שנות ה 30-עד קום המדינה התקיימו בישראל שני מוסדות אקדמיים בלבד ,הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית שבירושלים .נציגי הסטודנטים של מוסדות אלו הקימו את התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ישראל .בשנים אלו דרשו נציגי הסטודנטים להתנגד לפשיזם המתקיים באירופה ,לתמוך בהשתתפות סטודנטים בקבלת ההחלטות במוסדות האקדמיים ,להעניק ביטוי לקולם של הסטודנטים באמצעות עיתונות סטודנטיאלית ,לפרסם מאמרים אקדמיים ולעודד מחקר .טרם נרחיב על המאבקים המרכזיים של שני העשורים האחרונים ,נציין כי כבר בשנת 1946השביתה התאחדות הסטודנטים לראשונה את הלימודים בטכניון ובאוניברסיטה העברית במטרה להביא לפתיחת שערי האוניברסיטאות גם בפני בני מעמד הפועלים. 12 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר בשנת ,1950מתכנסת התאחדות הסטודנטים לראשונה מאז קום המדינה .לכינוס מגיעים נציגים מהאוניברסיטה העברית, הטכניון ,בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בת”א (שלוחתה של האוניברסיטה העברית) והקונסרבטוריון בירושלים .באותו כינוס מחליטים הסטודנטים להעמיד בראש מעייניהם את המאמץ לשלב את הסטודנט במעמד היצרני במדינה ,ולהעניק אפשרות למחוסרי יכולת ללמוד בבתי הספר הגבוהים. מהדברים שהסטודנטים באותה תקופה הציבו לנגד עיניהם ,היו שמירת הקשר עם סטודנטים יהודים ברחבי העולם ועידוד עלייה ללימודים גבוהים במוסדות האקדמיים בישראל .הצרכים האלו הם שהביאו בשנת 1956להקמת איסת”א -איגוד הסטודנטים לתיור אקדמי .האיגוד פעל בתחילה מתוך משרד בטכניון ועמל לטובת סיוע בחילופי סטודנטים .כיום ,איסת”א היא קבוצת התיירות הגדולה בישראל ,המעניקה שירותים לכלל האוכלוסייה ,כאשר התאחדות הסטודנטים מחזיקה חלק מהבעלות בחברה הציבורית. במהלך שלושת העשורים הבאים ,עיצבו הסטודנטים את עולמם במדינת ישראל המתפתחת ,כאשר באמתחתם הרצון לסייע ככל האפשר בתהליך הקמת המדינה והפיכתו של הסטודנט הישראלי לדמות משמעותית בתהליך העיצוב ההיסטורי. כך ,מארגנת ההתאחדות בשנת 1961סמינר בנושא “תפקידו של הסטודנט בארצות מתפתחות” ,בשנת 1963מקיימת לראשונה את יום הסטודנט הארצי ,בשנת 1968מקימה את מוסד ההרצאות “אוניברסיטה לעם” ,שנועד להנגיש את הידע ממערכת ההשכלה הגבוהה לשכבות חברתיות באוכלוסייה המורכבות מעולים חדשים ומתושבים בעיירות פיתוח. לצד המאמץ המשותף לבסס את מקומו של הסטודנט בתהליך התפתחות המדינה הצעירה ,עמלה התאחדות הסטודנטים לשמירת זכויות הסטודנט הישראלי מול מוסדות המדינה .את זכויות הסטודנט המלאות נביא בפרוטרוט בכרך הבא ,אך תהליך עיצובן החל עוד מקום המדינה .בשנת 1970למשל ,פעלה ההתאחדות בהצלחה להשגת הקלות במס לסטודנטים. ובשנת ,1980בתקופת גאות האינפלציה בישראל ,התעקשו הסטודנטים שהמצב הרעוע לא יפגע במעמד הסטודנט הישראלי ובמערכת ההשכלה הגבוהה .כך ,באותה שנה ,יצאו הסטודנטים למאבקם הגדול הראשון בכדי למתן את העלייה בשכר הלימוד. כפי שניתן היה לדמות ,כדי לפתור את הסוגיה הוקמה בשנת 1983ועדת קצב להסדר שכר הלימוד .אף שמסקנות ועדה זו יושמו לרווחת הסטודנטים ,האינפלציה בישראל לא אפשרה את השארת שכר הלימוד ללא שינוי ,ואילצה את הממשלה להעלות פעם נוספת את שכר הלימוד ,ואת ההתאחדות לצאת למאבק נוסף להגנה על זכויות הסטודנטים בישראל. תהליכים אלו הם שהובילנו ל 25-השנים האחרונות ,שבהן הוקמו ועדת קוברסקי ,ועדת מלץ ,שוחט ווינוגרד. בשנות ה 60-וה ,70-בזמן שהתאחדות הסטודנטים פעלה ועמלה לטובת בניין המדינה ובניית מעמד הסטודנט בישראל, ידע העולם מהפכות סטודנטים רבות שהקרינו במידה רבה גם על מעמד הסטודנט הישראלי .בעולם כולו הפך מעמד הסטודנט לשם נרדף לבעל דעה עצמאית ,ביקורתית ולעתים מהפכנית .מעמד שעד ימים אלו נשמר במידה רבה במקומות רבים בעולם .גם בישראל ,בשני העשורים האחרונים ידע עולם הסטודנטים מספר מאבקים גדולים ,הן חברתיים הן בנושאי מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד .במקביל להתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה והוועדות הציבוריות השונות שדנו בנושא שכר הלימוד ,מחו הסטודנטים על כוונות שונות שעליהן הצהירו הוועדות .חשוב לציין שפעמים רבות לא הוזמנה הנהגת הסטודנטים בעצמה להשתתף בוועדות הציבוריות הללו ,ולכן המפגשים בין המערכת השלטונית לבין הסטודנטים נטו במקרים אלו לגלוש למאבק. בחודש אוקטובר ,1998לאחר מאבק שהתנהל על אש קטנה במהלך מספר חודשים ,פתחה התאחדות הסטודנטים הארצית במאבק שמטרתו הפחתת שכר הלימוד .המאבק כלל השבתות של מוסדות ההשכלה הגבוהה ,הפגנות ,שביתת רעב ואוהל מחאה שהוקם בכניסה לאוניברסיטת תל-אביב .המאבק זכה לתמיכה ציבורית והסתיים בהבטחתו של ראש הממשלה דאז ,בנימין נתניהו ,להקים ועדה שתדון בהפחתת שכר הלימוד (הבטחה שלא קוימה בזמן כהונתו) .לימים, בשנת ,2001הוקמה ועדת וינוגרד שמטרתה הייתה כאמור לעיל ,הורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. כאמור ,ועדת וינוגרד קבעה כי יש להוריד בצורה הדרגתית את שכר הלימוד ב 50%-במשך חמש שנים .מאז ההחלטה, שהוגדרה על-ידי ההתאחדות כ”היסטורית” ,התחלפה הממשלה והשתנו גם הרוחות המנשבות ממשרד החינוך .בפועל אכן הופחת שכר הלימוד בשנת תשס”ב ב ,14%-אולם במקום להמשיך במגמה ,הופחת שכר הלימוד בתשס”ג ב 3%-בלבד ,וכך גם בתשס”ד .ההפחתה המצומצמת נומקה במצבה הכלכלי הקשה של המדינה ,ובכך שעל כל המגזרים לשנס מותניים ולהדק החגורה ובהם גם הסטודנטים .בזמנו דובר על הפחתה מצטברת של 20%בשלוש שנים ,במקום 32%כפי שהובטח סכום של למעלה מ 1,000-שקלים לכל סטודנט .לבסוף ההפחתה בשכר הלימוד הגיעה ל 20%-בלבד.למרות מסקנות ועדת וינוגרד והמלצותיה ,בעשור הראשון לשנות ה 2000-נקלע המשק הישראלי למיתון .בחודש נובמבר 2006הודיעה שרת החינוך יולי תמיר ושר האוצר אברהם הירשזון על כינוסה של ועדת שוחט לבחינת שכר הלימוד בישראל. הוועדה נועדה לבחון את אפשרות הגדלת שכר הלימוד לאור מצב המשק הישראלי ,אך בפועל ,פירוש ועדה זו היה ניסיון לבטל הלכה למעשה את המלצות ועדת וינוגרד .נציגי המרצים ,הסגל הזוטר והסטודנטים התנגדו לוועדה שלא כללה נציגי סטודנטים ובעיקר נציגי אוצר .לאחר שינוי הרכב הוועדה חלפו מספר חודשים של שקט יחסי ,עד שהצהירה ההתאחדות כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 13 שאין בכוונת הממשלה לקבל את החלטות הוועדה .במהלך שנת 2007פתחו הסטודנטים בשביתה על מנת להשיג שלוש מטרות מוצהרות :להחזיר את התקציבים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה מאז שנת ,2000לחזור למתווה וינוגרד ולבטל את ועדת שוחט .לימים ,לאור הלחץ הציבורי הכבד מצד הסטודנטים והמרצים ,שכלל שביתה שנמשכה 41ימים וביטול כמעט כליל של סמסטר ב’ באותה השנה ,בוטלה ועדת שוחט. כפועל יוצא ממאבקי הסטודנטים בעשורים אלו ומן המאמץ לחזק את מעמד הסטודנט בישראל ,בשנת 2007חוקק חוק זכויות הסטודנט ביוזמת ח”כ סילבן שלום (הליכוד) וח”כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) .החוק קבע שורה של הטבות והגנות על זכויות הסטודנטים שבהן נגע בהרחבה בכרך הבא .בשלב זה ,נציין כי מאז מאבק שוחט ,לא יצא ציבור הסטודנטים בישראל למאבק נרחב על שכר הלימוד ,עד שנת .2013לאחר הבחירות לכנסת ה ,19-הבינה התאחדות הסטודנטים כי ישנה סבירות ששר האוצר הנכנס ,יאיר לפיד ,יבחן להעלות את שכר הלימוד כפועל יוצא של הגירעון בתקציב המדינה .לאחר דין ודברים של יו”ר ההתאחדות עם נציגי משרד האוצר ,שבהם הועבר המסר כי ישנה כוונה להעלות את שכר הלימוד ,התניעה ההתאחדות קמפיין מקיף במטרה לצאת למאבק נגד העלאת שכר הלימוד ,אך עוד בטרם יצא המאבק לדרך ,הודיע שר האוצר כי הייתה זו חוסר הבנה ,ושכר הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה לא יעלה. הקורא את הפסקאות האחרונות לפרק זה עלול לחשוב שציבור הסטודנטים בישראל דואג לכיסו ולשכר הלימוד ,אך שורת המאבקים והמאמצים לשמירת זכויות הסטודנט הנה נרחבת וענפה .במקביל למאמצים אלו לשמור על זכויות הסטודנטים ,פעלה ההתאחדות ,כמו בתקופת קום המדינה ,לשיפור המציאות הקיימת במדינת ישראל ולשילוב מיטבי של דמות הסטודנט הישראלי בחברה .כך ,פעלה ההתאחדות בשנת 2010לטובת שוויון בנטל ולמאבק בחוק האברכים ,ובשנת 2011הצטרפה ההתאחדות כגורם המוביל את המחאה החברתית שפרצה בקיץ של אותה השנה .ההשקעה החברתית של התאחדות הסטודנטים לא התבטאה רק בהצטרפות למחאה ,אלא גם בהתנעת פרויקטים קהילתיים דוגמת קהילת הסטודנטים בלוד ,ששמה לה למטרה להפיח חיים קהילתיים וסטודנטיאליים בעיר. אם כן ,את הפרק הנוכחי פתחנו בשרטוט שני צירי זמן שאינם מקבילים ,שהתקיימו זה לצד זה משנות ה 30-עד ימינו אנו .החברה הישראלית התפתחה יחד עם מעמד הסטודנט שבמשך 80השנים האחרונות ליווה בחשיבה ובמעשה את התפתחות ההשכלה הגבוהה ,החברה והמדינה .בכרכים הבאים נעמיק בעולם הסטודנט ונפרט ביסודיות את הזכויות המגיעות לכל סטודנט וסטודנטית. 14 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר כרך ב’ -זכויות הסטודנט מה בכרך? בכרך זה נביא בפרוטרוט את ריכוז הזכויות של כל סטודנט וסטודנטית במוסד אקדמי .ממעמד האגודה עצמה ,לזכויות של סטודנטים עולים ,בתהליכי הורות ,מילואים ,הטרדות מיניות ,בעלי מוגבלויות, מיעוטים ועוד .כל זאת נביא בכפוף לפרסום החלטות מל”ג ,ממשלה ,חוקים ופרשנותם .הכרך יכלול פרסום חוות דעת משפטיות רלוונטיות ,איגוד זכויות משפטיות ,זכויות עובדים ועוד. .1חוק זכויות הסטודנט החוק ,שנחקק על-ידי כנסת ישראל בשנת ,2007משמש בסיס ערכי וחוקתי לשמירה על זכויות הסטודנטים בישראל ,ונועד לקבוע עקרונות לזכויות אזרח ותושב ישראל לנגישות להשכלה הגבוהה .בשנת “ 2008תוקן” חוק זכויות הסטודנט והוסף לו סעיף בדבר התאמות לסטודנטים המשרתים במילואים .בשנת 2011תוקן החוק שוב והוסף לו פרק בנושא התאמות לסטודנטיות בתהליך הורות. עיקרי החוק :משמעות החוק הנה רוחבית ומבטאת זכויות של סגמנטים שונים בציבור הסטודנטים ,ביניהם סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורות ,חיילי מילואים ,בעלי מוגבלויות ועוד .להלן יובאו עיקרי החוק בלבד ,כאשר בכל פרק יובאו הסעיפים הרלוונטיים לו. y yהגדרת הזכות להשכלה גבוהה במדינת ישראל ואיסור הפליה בקבלה למוסדות אקדמיים (סעיפים 4 ,3 ,2ו 9-לחוק). y yקביעה בחוק כי לכל סטודנט החופש להביע את דעותיו (סעיף 5לחוק). y yהגדרת חופש ההתארגנות של סטודנטים בכל תחום ונושא (סעיף 6לחוק). y yמתן הגדרות ברורות לקיום הליך תקין של ועדות משמעת במוסד אקדמי (סעיפים 18 ,17ו 19-לחוק). y yהגדרת הליך אקדמי תקין לקיום בחינות במוסד (סעיף 15לחוק). y yהתאמות לסטודנטים ולסטודנטיות המשרתים בשירות מילואים (סעיף 19א לחוק) [הרחבה בהמשך]. y yהתאמות לסטודנטים ולסטודנטיות בתהליכי הורות (סעיף 19ב לחוק) [הרחבה בהמשך]. y yקביעת יום הסטודנט הלאומי בחוק (סעיפים 22א ו22-ב לחוק). y yהגדרת תנאים וזכויות עבודה לסטודנטים (סעיפים 26 ,25 ,24ו 27-לחוק). 8 לקריאה נוספת (נספח - )16חוק זכויות הסטודנט באתר התאחדות הסטודנטים .2מעמד אגודת הסטודנטים בפרק זה נפרוט בצורה כרונולוגית את עיצוב מעמדה של אגודת סטודנטים במוסד אקדמי ,בהתאם להחלטות השונות שהתקבלו בוועדות במרוצת השנים ובהתאם לסעיפים הרלוונטיים מחוק זכויות הסטודנט. y yנציגות סטודנטים -בשנת 2004אימצה המל”ג את דו”ח גרוסמן המפרט את המבנה הארגוני של האוניברסיטאות. דו”ח גרוסמן (סעיף ג )2/ממנה את נציג הסטודנטים כחלק מהרכב הוועד הפועל והסנאט של מוסד להשכלה גבוהה. אך כאמור ,בעקבות הסתכלות המל”ג על דו”ח גרוסמן כהמלצה בלבד ,בפועל בחרו המוסדות לא למנות נציגי סטודנטים. y yתעודות סטודנט -חוק זכויות הסטודנט (סעיף )13קובע כי“ :מוסד או אגודת סטודנטים מטעמו לעניין זה ,ינפיקו לכל סטודנט הלומד במוסד תעודת סטודנט ,שתשמש לזיהוי הסטודנט לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק זה” .יש להדגיש כי לאגודת סטודנטים אסור להתלות קבלת תעודת סטודנט בחברות באגודת הסטודנטים וכן כי הנפקת התעודה אינה כרוכה בתשלום נוסף למוסד או לאגודה .כמו כן ,חשוב לציין שגם סטודנטים שאינם חברי אגודה זכאים לתעודת סטודנט. y yועדות משמעת -חוק זכויות הסטודנט (סעיף )18קובע כי“ :מוסד יקים ועדת משמעת וועדת ערעורים ,לדיון בעבירות משמעת ,ויפרסם את הרכבן; ועדת הערעורים תורכב מנציגי סגל ההוראה ומנציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד”. בהתאם לכך ,יש למנות נציג של האגודה אשר ייצג את הסטודנטים בוועדת הערעורים .עוד על ועדות משמעת בהמשך הכרך. y yבחינות -יש להכיר היטב את ארבעת תת סעיפיו של סעיף 15לחוק זכויות הסטודנט בנוגע לבחינות ולוודא את קיומם; מוסד יפרסם את מועדיה של כל בחינה מסכמת בקורסים השונים בסמוך למועד הרישום לקורסים; כל שינוי במועד בחינה יובא לידיעת הסטודנטים. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 15 כרך ב’ -זכויות הסטודנט סטודנט לתואר ראשון זכאי להיבחן בכל בחינה ,לרבות בחינות בקורסי יסוד ,בשנה שבה נלמד הקורס ,בשני מועדים שקבע המוסד ,ללא קשר לרמת הישגיו בבחינות הקודמות ,בתנאים זהים וללא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט ,וזאת בהתאם לנוהלי המוסד ,לרבות לעניין אופן הרישום לבחינה והציון הקובע. מוסד יאפשר לסטודנט לעיין בכל מחברת בחינה שנבחן בה ובכל עבודה מסכמת בקורס שהגיש לאחר בדיקתן ופרסום הציונים שלהן ,וכן רשאי הוא לקבל העתק מהן ,בתמורה לעלות העותק. סטודנט זכאי לערער על ציון של בחינה או עבודה ,כאמור בסעיף קטן (ג’) ,ובלבד שעיין בבחינה או בעבודה טרם הגשת הערעור. y yבחירות לאגודה -חוק זכויות הסטודנט (סעיף )20קובע כי“ :מוסד יאפשר לקיים בחירות לאגודת הסטודנטים במוסד במועד שייקבע ,בתיאום עם הנהלת המוסד”. y yתקנון האגודה -חוק זכויות הסטודנטים (סעיף )21קובע כי“ :אגודת הסטודנטים תפעל לפי תקנון אגודת הסטודנטים שיפורסם לכלל הסטודנטים במוסד ,ויעמוד לעיון במשרדי אגודת הסטודנטים”. y yנציב קבילות הסטודנטים -חוק זכויות הסטודנטים (סעיף )22קובע כי“ :בכל מוסד יהיה נציב קבילות סטודנטים; כל מועמד וכל סטודנט במוסד רשאי להגיש תלונה לנציב קבילות הסטודנטים או לגוף אחר במוסד המוסמך לברר תלונות” .הלכה למעשה ,סעיף זה קובע כי חובה שבמוסד יהיה גוף שיהיה אמון על בירור התלונות השונות מצד הסטודנטים הלומדים במוסד. .3תשלומים נלווים כאמור בפרק א’ ,מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בישראל רשאים לגבות תשלומים נלווים רק בהסכמת אגודת הסטודנטים המקומית .אף-על-פי-כן ,ב 45%-מהמוסדות ,נעשית הגבייה שלא במסגרת הסכם עם אגודת הסטודנטים. מעמדה החוקי של גביית התשלומים הוולונטריים :על פי דו”ח הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה משנת ,1991אשר בראשה עמד חיים קוברסקי ,האוניברסיטה (במקור) יכולה לגבות סכום כסף לטובת “שירותים כוללניים” רק אם חתמה הסכם חדש ומחייב עם אגודת הסטודנטים המקומית (ההסכם יכול להיות שנתי או רב- שנתי) .ההסכם צריך לכלול פירוט על אודות :סוג השירות ומתכונתו ,עלות השירות לסטודנט ,מועדי תחולה ,מועדי בדיקה מחדש ומועדי חידוש או ביטול .כמו כן ,הסטודנט רשאי להחליט אם הוא משלם על שירותי הרשות או לאו. על פי דו”ח הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד משנת ,1995אשר בראשה עמד יעקב מלץ ,גביות ותשלומים על פי הסכמים וולונטריים (כולל דמי חבר לאגודות הסטודנטים ,דמי רווחה ושירותים נלווים אחרים) יעוגנו בהסכם בין הנהלת המוסד לאגודת הסטודנטים המקומית .הסטודנט רשאי לוותר על התשלום .הדו”ח מציין כי גם דמי האבטחה צריכים להיות מעוגנים בהסכם בין הנהלת המוסד לאגודות הסטודנטים. מבחינה אופרטיבית ,הדו”ח מעניק (סעיף 6לדו”ח) לאגודת הסטודנטים כוח מול המוסד האקדמי במשא ומתן בנושא התשלומים הנלווים .כאשר המוסד אינו יכול לגבות את התשלומים הנלווים ללא הסכמת האגודה ,לאגודה יש כאן הזדמנות למשא ומתן ופתח לבקשות לדרישות מהמוסד האקדמי. חוזר משרד החינוך מספטמבר 2010דן אף הוא בנושא שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה וקובע ,בהמשך לשני הדו”חות הקודמים ,כי המכללות יכולות להציע שירותי רווחה ושירותים נלווים .עלויות השירותים (שאינם אקדמיים) ייקבעו בהסכם בין המוסד ואגודות הסטודנטים .לסטודנט הזכות שלא לשלם על השירותים הוולונטריים .חוזר משרד החינוך מציין כי בין השירותים הוולונטריים נכללים :דמי מנוי לשימוש ברשת האינטרנט של המכללה ( +דוא”ל מהבית) ,שירותי ספרייה ממוחשבים ,דמי שמירה ,חניה מוסדרת ע”י המוסד ,דמי חבר לאגודה (לפעילות תרבות בלבד) וביטוח תאונות אישיות. אישור אגודת הסטודנטים נחוץ כדי לגבות תשלום עבור סעיף אחד כמו עבור כולם. גביית דמי רישום :חוק זכויות הסטודנט ,התשס”ז 2007-סעיף 10קובע כי :הרישום ללימודים יהיה תמורת דמי רישום אחידים שלא יעלו על 350שקלים; הסכום האמור בסעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תשלום עבור מחברות בחינה :בשנים האחרונות החלו המוסדות האקדמיים לסרוק את מחברות הבחינה של הסטודנטים. במקביל ,על מנת לסבסד את עלות הסריקה ,החלו לגבות תשלום עבור צפייה מקוונת בבחינות .עלות זו מהווה גם היא תוספת לשכר הלימוד .פתרון לבעיה זו אשר אומץ במספר מוסדות הנו “חדר צפייה” המאפשר לחפצים לצפות בבחינות ללא עלות .עם זאת ,השעות שבהן ניתן לצפות במבחנים מוגבלות ומספר המחשבים מוגבל. 16 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר .4סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורות בשנת 2011תוקן חוק זכויות הסטודנט ונוסף לו פרק העוסק בהתאמות לסטודנטיות בתהליכי הורות .מבחינת כללי המל”ג, התיקון לחוק מסמיך את המל”ג לקבוע כללים אשר מסדירים התאמות אלו .בשנת 2012אישרה מל”ג את “כללי זכויות הסטודנט -התאמות עקב טיפול פוריות ,הריון ,לידה ,אימוץ ,או קבלת ילד למשמורת או אומנה” .כללים אלו חלים על המוסדות להשכלה גבוהה כבר משנת הלימודים תשע”ג ( .)2013-2012להלן יפורטו עיקרי זכויות הסטודנטיות בתהליכי הורות. y yהיעדרות בשל אירוע מזכה -היעדרות לתקופה של 21יום לפחות במהלך הסמסטר ,בהתאם להגדרות המובאות בסעיף 19ב(ג) לחוק זכויות הסטודנט ,בשל כל אחת מהסיבות המוגדרות כאירוע מזכה (מובאות להלן). y yהיריון ושמירת היריון. y yטיפולי פוריות. y yהיעדרות לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי כמשמעותו בסעיף 28א לחוק אימוץ ילדים, התשמ”א.1981- y yהיעדרות בתקופה הסמוכה לאחר לידה ,אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחה אומנה. yרכז התאמות -המוסד האקדמי ימנה רכז התאמות לסטודנטיות בתהליכי הורות .יפרסם את פרטי ההתקשרות עם הרכז וידאג שהרכז ישמור על חיסיון המסמכים הרפואיים שיגיעו אליו. yבקשה להתאמות -המוסד יקבע נוהל להגשת בקשה להתאמות .כל סטודנט המבקש לקבל התאמות לפי הוראות המוסד יגיש בקשה לרכז ההתאמות. yהתאמות -כללי המל”ג מגדירים היעדרות מותרת (לפחות )30%ודחיית לימודים. yמטלות -סטודנטית שנעדרה בשל אירוע מזכה במועד שנקבע להגשת מטלה או בסמוך לו ,תוכל להגיש את המטלה או מטלה חלופית ,בהתאם להחלטת המרצה ,תוך שבעה שבועות מתום תקופת ההיעדרות. yהארכת לימודים -סטודנטית שנעדרה בשל אירוע מזכה תהיה זכאית להאריך את לימודיה בשני סמסטרים ,מבלי שתחויב בשכר לימוד או בכל תשלום נוסף בשל הארכה זו (כולל קנסות). 7 מה זה אומר בפועל מבחינת המוסד האקדמי? מה המוסדות צריכים לעשות? 1 .1מינוי רכז/ת התאמות שתפקידו/ה: קבלת בקשות הסטודנטים והסטודנטיות להתאמות ,קביעת ההתאמות שיינתנו בהתאם להוראות המוסד ובתיאום עם המרצה ,ביצוע מעקב אחר ביצוע ההתאמות תוך קשר עם הגורמים הרלוונטיים לביצוען ,טיפול בתלונות הסטודנטים והסטודנטיות. 2 .2פרסום נרחב על אודות רכז/ת ההתאמות ופרטי ההתקשרות עמו/עמה. 3 .3קביעת נוהל הגשת בקשה להתאמות ( -עדיף בשיתוף עם אגודת הסטודנטים). 4 .4פרסום מידע על אודות חומרים (שנמצאים במעבדות) העלולים להוות גורמי סיכון לנשים בהריון או לנשים מניקות. 5 .5הקצאת מקומות ישיבה מתאימים לסטודנטיות בהריון שיאפשרו נוחות ישיבה וכתיבה. 6 .6הקצאת חדר/מספר חדרים (תלוי בגודל המוסד) לצורך הנקה .יש לוודא כי החדר יצויד במקום ישיבה נוח ,שקע חשמל ,מקרר ,משטח החתלה וכיור מים בקרבת מקום. 7 .7הקמת משטחי החתלה ברחבי המוסד ופרסום מיקומם. 7 מבחינה אופרטיבית ,במידה שכל הנ”ל לא מתקיים ,ובמידה שהתקנון האקדמי במוסד נופל וחורג מהכללים של המל”ג ,אנו ממליצים לפעול לפי השלבים הבאים: 1 .1לפנות במכתב רשמי למוסד. 2 .2במידה והמוסד אינו נענה לדרישות האגודה ,יש לפנות למחלקה האקדמית או למחלקה לליווי אגודות בהתאחדות הסטודנטים עם תשובת המוסד (או במידה שהתעלם המוסד). 3 .3התאחדות הסטודנטים תפנה למוסד במכתב רשמי. 4 .4במידה שצעדים אלה לא יענו בחיוב מצד המוסד האקדמי ,תצא לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל”ג פנייה מטעם ההתאחדות. y y y y y 8 8 לקריאה נוספת (נספח - )17כללי המל”ג לזכויות סטודנטיות בתהליכי הורות ()2012 לקריאה נוספת (נספח - )18זכויות סטודנטיות בתהליכי הורות באתר התאחדות הסטודנטים כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 17 כרך ב’ -זכויות הסטודנט .5מילואים בשנת 2008תוקן חוק זכויות הסטודנט ונוסף לו פרק העוסק בהתאמות לסטודנטים המשרתים במילואים .בדומה לקביעת כללי המל”ג הנוגעות לזכויות סטודנטיות בתהליכי הריון ,גם במקרה זה קבעה המל”ג כללים המסדירים התאמות לסטודנטים חיילי מילואים .בשנת 2012אישרה המל”ג את “כללי זכויות הסטודנט -התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים” .כללים אלו חלים על המוסדות להשכלה גבוהה כבר משנת הלימודים תשע”ג ( .)2013-2012להלן יפורטו עיקרי זכויות הסטודנטים חיילי המילואים. y yהיעדרות של סטודנטיות וסטודנטים בגלל שירות מילואים -סטודנטים וסטודנטיות שנקראו לשירות מילואים זכאים להיעדר משיעורים ללא הגבלה .לא תהיה פגיעה בזכויותיהם של סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו משיעורים בשל שירות מילואים. y yהיעדרות ממעבדות ,סמינריונים ,סדנאות ,סיורים וקורסי הכשרה מעשית בגלל שירות מילואים -סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו ממעבדות ,סמינריונים ,סדנאות ,סיורים או קורסי הכשרה מעשית בגלל שירות מילואים יוכלו להשלים את שהפסידו במועד מאוחר יותר (ללא תשלום נוסף) או יקבלו פטור. y yחזרה על קורסים לאחר היעדרות בגלל שירות מילואים -סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו מקורס בגלל שירות מילואים ארוך זכאים לדחות את הקורס ולחזור עליו ללא תשלום נוסף ,בתנאי שלא ניגשו למבחן הסיום. y yהארכת לימודים בגלל שירות מילואים -סטודנטים וסטודנטיות אשר שירתו למשך תקופה העולה על 150ימים במשך כלל זמן לימודיהם התקני ,זכאים להאריך לימודיהם בשני סמסטרים ללא תוספת תשלום .זכאים לכך סטודנטים אשר שירתו למעלה מ 150-ימי מילואים במשך תקופת לימודיהם התקנית. y yדחייה בהגשת מטלות -סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו בגלל מילואים ממועד הגשת מטלה או בסמוך לה זכאים לדחייה בתאריך הגשת המטלה או בביצוע מטלה חלופית. שימו לב! מספר ימי הדחייה לא יפחת ממספר הימים של שירותי המילואים. מי זכאי/ת להתאמה? סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו בשל שירות מילואים. y yהסדרים לסטודנטים שהפסידו את מועד ההגשה של יותר משמונה עבודות -על כל מוסד לקבוע כללים שיעגנו את זכויותיהם של סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו בגלל מילואים לתקופה העולה על 14יום והפסידו את מועד ההגשה של שמונה עבודות או יותר. y yהיעדרות ממועד הגשת מטלה המהווה דרישה מוקדמת לקורס אחר בגלל שירות מילואים -סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו ממבחן המהווה דרישה מוקדמת לקורס אחר בגלל שירות מילואים ,זכאים ללמוד את הקורס המתקדם “על תנאי” עד שישלימו את המבחן. מי זכאי/ת להתאמה? סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו בשל שירות מילואים y yהיעדרות מבחינה בגלל שירות מילואים -סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו ממבחן בגלל שירות מילואים ביום הבחינה, זכאים למועד נוסף עבור כל מועד שהפסידו (סה”כ שני מועדים לכל קורס) .המועד הנוסף יקבע לאחר תקופת הלימודים באופן שיותיר מספיק זמן להתכונן למבחן. מי זכאי/ת להתאמה? סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו בשל שירות מילואים. y yנקודות זכות אקדמיות -בשנת 2004אישרה המועצה להשכלה גבוהה להכיר במתן עד שתי נקודות זכות אקדמיות לסטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון עבור פעילות מעורבות חברתית ,המגובה בקורס אקדמי. בשנת 2012הרחיבה המועצה להשכלה גבוהה אישור זה ,כאשר העניקה אפשרות למוסדות המכירים במתן עד שתי נק”ז עבור מעורבות חברתית ,להעניק עד שתי נק”ז למשרתי שירות מילואים פעיל במוסד -בכפוף להתניות שידרוש המוסד. מי זכאי :סטודנטים הלומדים במוסדות אקדמיים המכירים בשירות מילואים כתנאי לקבלת נק”ז ,ולומדים לתואר ראשון בהיקף של 120נקודות זכות לפחות. המוסדות האקדמיים אשר מעניקים נק”ז עבור שירות מילואים סדיר (בכפוף לתקנון המוסד) הנם :אוניברסיטת חיפה ,הטכניון ,מכללת שנקר ,המרכז הבינתחומי הרצליה ,המכללה למנהל ,מכללת אורט בראודה והמכללה האקדמית תל-חי. 18 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר y yתקנונים והטבות במוסדות להשכלה גבוהה -באתרי המוסדות האקדמיים (לרוב בחלק של דיקני הסטודנטים) של המוסדות להשכלה גבוהה ניתן למצוא את התקנון שתיקן המוסד עבור סטודנטים המשרתים במילואים ,בהתאם להנחיות המל”ג .באתרי האגודות ניתן למצוא מידע על אודות ההטבות הנוספות שמעניקות האגודות לסטודנטים המשרתים במילואים. y yצה”ל -בפורטל המילואים של אגף כוח אדם בצה”ל ניתן למצוא את כל המידע הצה”לי על אודות חוק המילואים וההיבטים השונים של השירות במילואים .כמו כן ,להלן מידע על אודות מוקד המילואים של קצין מילואים ראשי וההנחיות להגשת ולת”ם. 8 8 y לקריאה נוספת (נספח - )19פורטל המילואים לקריאה נוספת (נספח - )20ההנחיות להגשת הוולת”מ yביטוח לאומי -באתר הביטוח הלאומי ניתן למצוא מידע רב על אודות הזכאות לתשלום עבור שירות המילואים ,חישוב ימי המילואים וכן הטפסים הדרושים להמשך טיפול. 8 לקריאה נוספת אתר הביטוח הלאומי (נספח - )21מידע למשרתי המילואים 7 מבחינה אופרטיבית ,יש לשים לב שהתקנון האקדמי במוסד לא נופל מהכללים של המל”ג .במידה שהתקנון חורג מהכללים של המל”ג ,יש לפעול מול המוסד האקדמי לפי כלליו. 8 לקריאה נוספת (נספח - )22זכויות סטודנטים חיילי מילואים באתר התאחדות הסטודנטים .6הטרדות מיניות .6.1החוק למניעת הטרדה מינית ,תשנ”ח 1998 - החוק למניעת הטרדה מינית נוסח בשנת 1998ועיגן לראשונה את המושג “הטרדה מינית” בחוק הישראלי .מטרת החוק היא להגן על כבודו של אדם (ואישה) ,על חירותו ועל פרטיותו ולקדם שוויון בין המינים. החוק קובע חמש התנהגויות כהטרדה מינית: 1 .1סחיטה באיומים כאשר האדם/האישה נדרשו לעשות מעשה בעל אופי מיני. 2 .2מעשים מגונים. 3 .3הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאחר שהאדם/האישה הביעו חוסר עניין בהצעות. שימו לב :כאשר ישנם יחסי מרות ,הצעות חוזרות בעלות אופי מיני מצד בעל/ת המרותנחשבות להטרדה מינית גם אם לא הובע חוסר עניין. 4 .4התייחסויות חוזרות המופנות לאדם/אישה ומתמקדים במיניותו/ה לאחר שהאדם/האישה הביעו התנגדות להתייחסויות. שימו לב :כאשר ישנם יחסי מרות התייחסויות חוזרות ביחס למיניות של עובד/ת מצד בעל/ת המרות נחשבות להטרדה מינית גם אם לא הובע חוסר עניין. 5 .5התייחסות (אפילו חד-פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם/אישה ביחס למינו/ה או למיניותו/ה, לרבות נטייתו/ה המינית. y yהחוק אוסר גם התנכלות על רקע הטרדה מינית. על המעסיק/ה לפעול למניעת הטרדות מיניות באמצעים הבאים: 1 .1קביעת תקנון שבו יובאו עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית ויפורטו דרכי הגשת תלונה על הטרדה מינית ועל אופי הטיפול בה (במידה שמקום העבודה מעסיק יותר מ 25-עובדים). 2 .2לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולבירור תלונות. 3 .3מינוי ממונה לנושא מטעם מקום עבודה אליו/ה יוכלו לפנות העובדים/העובדות במידת הצורך (במידת הצורך יש למנות יותר מממונה אחת/ד). 4 .4להקל על הממונה ולאפשר לו/ה תנאים הדרושים למילוי התפקיד. 5 .5ארגון סדנאות ובפעילויות למניעת הטרדה מינית שימו לב! לעניין הטיפול והמניעה של הטרדות מיניות החוק מגדיר סטודנטיות וסטודנטים הלומדים במוסד להשכלה כעובדים במוסד. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 19 כרך ב’ -זכויות הסטודנט על פי החוק במקרה של הטרדה מינית ישנם שלושה אפיקי טיפול: 1 .1אפיק פלילי -דרך תלונה במשטרה וחקירה פלילית. 2 .2אפיק אזרחי -הגשת תביעה אזרחית נגד מקום העבודה או נגד המטריד. 3 .3אפיק משמעתי -הגשת תלונה במקום העבודה לממונה מטעמו .בכל מוסד אקדמי יש ממונה האחראי/ת לטיפול בנושא. y yניתן לפעול בכל אחת מהדרכים הנ”ל ביחד או לחוד. y yניתן לפנות לייעוץ ,מידע ותמיכה למרכזי הסיוע/http://www.1202.org.il : 8 .6.2 לקריאה נוספת (נספח - )23קישור לנוסח המלא של החוק הבעיות העיקריות בטיפול בהטרדות מיניות באקדמיה היעדר שקיפות המוסדות אינם מפרסמים את מספר התלונות על הטרדות מיניות המופנות אליהם .כמו כן הם אינם מפרסמים כמה מסך כל התלונות שהוגשו התגלו כנכונות ומה היו העונשים שהוטלו על הפוגעים .שקיפות המוסד בכל הנוגע להטרדות מיניות מעידה על הכרה של המוסד בתופעת ההטרדות המיניות ועל ניסיון לטפל בבעיה ולמגר אותה .מנגד היעדר שקיפות מעביר לסטודנטיות ולסטודנטים מסר של השתקה .סטודנטית שהוטרדה מינית פחות לא תהסס להגיש תלונה אם תדע מראש שהיא אינה המתלוננת היחידה. היעדר נוהל ברור ומובנה לטיפול ההטרדות מיניות לא ברור כיצד הטיפול בתלונה מתבצע ,המידע על הליך הטיפול אינו נגיש לסטודנטים ולסטודנטיות .לא ברור האם הבירור ביחס לתלונה נעשה על-ידי ועדת משמעת או על-ידי בית דין משמעתי (ומה ההבדל בין שני אלה); מי הם הנציגים/ ות בועדת המשמעת או בבית הדין המשמעתי; האם יש נציגות סטודנטיאלית; האם בירור וטיפול בתלונה על הטרדה מינית נבדל מבירור וטיפול בעברות משמעת אחרות; האם יש הגבלה על הזמן שצריך לעבור מרגע הגשת התלונה ועד לטיפול בה; סוג העונשים שניתן להטיל על הנאשם. חוק פלילי מול תקנות המוסד לא ברור האם הכללים לפיהם פועלים המוסדות האקדמיים בעת הטיפול בהטרדות מיניות הם אלו של החוק למניעת הטרדות מיניות או אלו של תקנון ועדת המשמעת של המוסד .כל אחת ממערכות הכללים משפיעה בצורה שונה על הטיפול בתלונה ,ובמקרים רבים ישנה אי-בהירות לגבי הכללים המכריעים .יש מקרים שבהם נעשה שילוב בין שתי מערכות הכללים -אך שילוב זה לא נעשה לאחר חשיבה ותכנון ואינו קבוע וגורף לכל המקרים .לדוגמה :האם הסטודנטית יכולה לספר את עדותה ללא נוכחות המואשם כפי שניתן לפי החוק למניעת הטרדות מיניות ,או שמא זכותו של המואשם להיות נוכח כמו לפי חוק זכויות הסטודנט? נוכחות וייצוג של עו”ד במקרים רבים בהליך הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות במוסדות המואשם מגיע לוועדת המשמעת/בית-הדין המשמעתי מלווה בעו”ד ואילו המתלוננת מגיעה ללא ייצוג של עו”ד .מצב זה נוצר כיוון שהמואשם רוצה להגן על שמו הטוב ומשקיע משאבים בייצוג של עו”ד ,ואילו המתלוננת לרוב אינה מודעת לאפשרות ולצורך בייצוג של עו”ד .במקרים רבים המוסד טוען כי למתלוננת אין צורך בייצוג של עו”ד מפני שהמוסד עצמו מייצג אותה .מצב זה מוביל לא-סימטריה בהליך הטיפול בתלונות כיוון שהאינטרס העיקרי של המוסד הוא להגן על שמו הטוב ,ולכן כשהמוסד מייצג את המתלוננת יש ניגוד אינטרסים. מתן פיצויים כספיים על-ידי המוסד לסטודנטיות שהוטרדו מינית במסגרת אי-הבהירות כלפי העונשים המקובלים במקרה של הטרדות מיניות ,התגלו לאחרונה מקרים שבהם המוסד עצמו העניק פיצויים כספיים לסטודנטיות שהוטרדו מינית על-ידי חבר סגל. היעדר אחידות בין המוסדות (ואף בתוך המוסדות) בהליך הטיפול בהטרדות מיניות כיום בכל מוסד אקדמי נהוג תקנון שונה בכל הנוגע להטרדות מיניות ועל כן יש הבדל באופן הטיפול של המוסדות השונים .אין תקנון משותף או מסמך הקיים במסגרת החוק או תקנות מל”ג המתייחס לאופן הטיפול בהטרדות מיניות על- ידי המוסדות האקדמיים .בגלל מצב זה התייחסות לתלונות ,אופן הטיפול בהן והליך הענישה הם שונים ממוסד למוסד, דבר המוביל לחוסר שוויון בין המתלוננות ובין הנאשמים ממוסדות שונים. 20 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר מדיניות של השתקת תלונות ובורות ישנם מוסדות שקיימת בהם נורמה של השתקת תלונות על הטרדות מיניות .מדיניות ההשתקה מתבטאת בהיעדר שקיפות והיעדר אכיפת החוק למניעת הטרדות מיניות אשר אינם מעודדים סטודנטיות שנפגעו או הותקפו להתלונן. במקרים קיצוניים המוסדות אף משכנעים סטודנטיות שלא להגיש תלונה. היעדר מודעות ראשי מוסדות ,מרצות ומרצים רבים אינם מודעים לתופעת ההטרדות המיניות .כמו כן ,בעלי תפקידים בכירים ממוסדות שונים התבטאו בגאווה על הצלחתם ב”סגירת” תלונות והביעו שמחה וגאווה על כך שבמוסד שלהם אין בעיה של הטרדות מיניות .גישה זו מעידה על בורות אשר להיקף התופעה ועל טיפול בלתי הולם בה .היעדר המודעות והבורות ביחס לתופעה והיקפה מביא ליחס מעוות כלפי מתלוננות במקרים של הטרדה מינית ואינו מעודד את סגל המוסד לפעול בתוקף למיגור התופעה. היעדר מקצועיות של הממונה מטעם המוסד אמנם מרבית המוסדות ממנים ממונה בהתאם לנדרש בחוק ,אולם במרבית המקרים הממונות הן מרצות מהסגל הבכיר ללא ידע מקצועי על הטרדות מיניות ועל הטיפול הראוי בהן .יש ממונות אשר מיוזמתן פונות לקבל הכשרה ,אך המוסדות אינם מחייבים את הממונות לעבור הכשרה אף שהיה ראוי שיעשו זאת .יתר-על-כן כיוון שהממונה היא חברת סגל לעתים יש ניגוד בין מחויבותה למקום עבודתה ולקולגות שלה ובין תפקידה כממונה ומחויבותה לסטודנטיות המתלוננות. היעדר אכיפת החוק למניעת הטרדות מיניות -אחריות מעביד מרבית המוסדות אינם מקיימים סדנאות בנושא הטרדה מינית לחברי הסגל כנדרש בחוק .קיימים מקרים שהמוסד מקיים סדנה כזו ,אולם אינו פועל להצלחת האירוע ,ולכן אין נוכחות רחבה של הסגל במוסד. .6.3 מה צריך לבדוק לפני שמתחילים לטפל בנושא? שאלות לבירור במוסדות אנו מבקשים שלאחר בירור הפרטים יועבר המידע גם להתאחדות למען מעקב. את המידע יש להעביר לרכזת אקדמיהacademic@nuis.co.il : .6.4 רשימת דרישות למוסדות להשכלה גבוהה 1 .1האם נהלי הטיפול בתלונות מיניות שקופים ,ברורים וכוללים את משך זמן הטיפול בתלונה? 2 .2מה ההבדל בין פנייה להתייעצות עם הממונה לבין הגשת תלונה? 3 .3האם סודיות הפונה מובטחת? 4 .4האם ישנה חובה לספר למתלוננת מהי ההחלטה הסופית בעניין תלונתה? 5 .5האם עובדי המוסד עוברים מפגשים למניעת הטרדות מיניות? 6 .6האם יש נציב/ה למניעת הטרדות מיניות במוסד? 7 .7האם פרטי הקשר של הנציב למניעת הטרדות מיניות מפורסמים במקום נגיש? 8 .8האם הנציבה עברה הכשרה רלוונטית? 9 .9מי מקבל את ההחלטה על אמתות התלונה ,הממונה או ועדה מיוחדת? 1010במידה שקיימת ועדה ,מי יושב בוועדה והאם קיימת נציגות סטודנטים? 1 .1שקיפות -המוסד יפרסם את הנוהל לפיו מתנהל בירור לאחר תלונה על הטרדה מינית .נוסף על כך ,בתום כל שנת לימודים יפרסם המוסד דו”ח המפרט את מספר התלונות שהוגשו על הטרדה מינית בשנה החולפת. הדו”ח יכלול התייחסות למספר התלונות שנסגרו ולמספר התלונות שטופלו באמצעי ענישה ופירוט אמצעי הענישה שבהם נעשה שימוש. 2 .2הגדרת נוהל טיפול ברור ומובנה לטיפול בהטרדות -כל מוסד יגדיר נוהל טיפול בהטרדה מינית .המוסד יקבע האם בירור תלונה על הטרדה מינית מתקיים על-ידי ועדת משמעת או על-ידי בית-דין משמעתי (תוך התייחסות להבדל בין שני אלה); מי הנציגים שיושבים בוועדה או בבית-הדין; האם ישבו בוועדה או בבית-הדין נציגי סטודנטים; האם יש הבדל בין אופן הטיפול בעבירת משמעת אחרת להטרדה מינית; מהו טווח הזמנים שבו מתכנסת הוועדה; האם יש זמן מוגבל לטיפול בהטרדה מינית; מהם העונשים שיכולים להיות מוטלים על הנילון? כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 21 כרך ב’ -זכויות הסטודנט 3 .3קביעת הכללים לפיהם נבדקת התלונה :חוק פלילי מול תקנות המוסד -המוסד יגדיר בבירור מהם הנהלים לפיהם נבדקת הטרדה מינית -האם לפי החוק למניעת הטרדות מיניות או האם לפי התקנון של המוסד? 4 .4נוכחות עורכי דין א-סימטרית -המוסד לא יאפשר בירור של תלונה כאשר רק אחד מהצדדים מיוצג על-ידי עו”ד. 5 .5הגדרת עונשים קבועים וגלויים למטרידים -מוסד יגדיר את מכלול העונשים האפשריים למרצה או סטודנט שמטריד מינית .במידה שיקבע פיצוי כספי למתלוננת הוא לא יינתן מטעם המוסד עצמו. 6 .6אחידות -מוסד יטפל בכל התלונות על הטרדות מיניות באותו האופן. 7 .7הסברה והעלאת מודעות -מוסד יפרסם את תקציר החוק למניעת הטרדות מיניות בצורה נגישה לסגל ולסטודנטים .מוסד יקיים מפגשי הסברה לסגל ,לעובדים ולסטודנטים. הממונה למניעת הטרדות מיניות תעבור הכשרה מקצועית לתפקיד זה מוסד ימנה ממונה על הטרדה מינית אשר מעוניינת בתפקיד זה ואשר עברה הכשרה מקצועית לתפקיד .אם למוסד מספר קמפוסים ,בכל קמפוס תמונה ממונה אשר נמצאת באותו הקמפוס. .7לקויות ומוגבלויות הזכויות לסטודנטים בעלי מוגבלויות נשענות על מספר מקורות ונחלקות לפי גופים וארגונים שונים. y yחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות -החוק נחקק בשנת 1998על מנת “להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים ,וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית ,בפרטיות ובכבוד ,תוך מיצוי מלוא יכולתו”. החוק מסמיך את מל”ג לתקן תקנות עבור מוסדות להשכלה גבוהה .מטרת התקנות היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיית האנשים בעלי הלקויות והמוגבלויות ולהתאים עבורם את הלימודים .מל”ג גיבשה טיוטת תקנות שתעלה בעתיד הקרוב לדיון בוועדת העבודה של הכנסת. 8 לקריאה נוספת (נספח - )27חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות y yחוק שוויון זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים -החוק נחקק בשנת 2008על-ידי משרד החינוך, כדי להגדיר מהם המקצועות המוכרים לביצוע אבחון ומהם כלי האבחון המוכרים .שר החינוך דאז ,גדעון סער ,מינה את “ועדת מרידור” על מנת שתמליץ על תקנות לחוק .דו”ח ועדת מרידור קבע כי החוק במתכונתו הנוכחית אינו טוב, ולכן בטרם תיקנון התקנות יש לתקן את החוק .בימים אלו מגבשת הלשכה המשפטית של משרד החינוך תיקון לחוק. עם קבלת התיקון ,תתקנן המל”ג תקנות עבור המוסדות להשכלה גבוהה. y yזכויות סטודנטים עם מוגבלויות “ -כל-זכות” הנו מאגר מידע ארצי המרכז את הזכויות המוענקות לתושבי המדינה בכל תחומי החיים .באתר ניתן למצוא פורטל מיוחד עבור אנשים בעלי מוגבלויות ,שבו פירוט של זכויות בתחומי החיים השונים ,על פי סוגי המוגבלות השונים והפניות לארגוני סיוע ולגורמי ממשל רלוונטיים. 8 8 לקריאה נוספת (נספח - )28פורטל עבור אנשים עם מוגבלויות באתר כל זכות לקריאה נוספת (נספח - )29זכויות סטודנטים בעלי מוגבלויות באתר התאחדות הסטודנטים .8עולים חדשים ויוצאי אתיופיה y yסטודנטים עולים -אזרחים או קטינים שנולדו מחוץ לישראל להורה אזרח ישראל ,שמעוניינים להשתלב באקדמיה בישראל ,זכאים לסיוע כספי ולליווי של מנהל הסטודנטים והמשרד לקליטת עלייה. 8 y 22 ן לקריאה נוספת (נספח - )30המנהל לסטודנטים עולים במשרד לקליטת עלייה (המידע ניתן בעברית ,אנגלית, ברוסית ,בצרפתית ובספרדית) yמועמדים /סטודנטים יוצאי אתיופיה -סטודנטים בני העדה האתיופית זכאים לסיוע מקיף וייחודי כחלק ממינוף ההשכלה הגבוהה בקרב יוצאי העדה .הסיוע ניתן מטעם המנהל לסטודנטים עולים ,הפועל במשרד לקליטת עלייה בשיתוף עם הסוכנות היהודית. הסיוע המיוחד ליוצאי אתיופיה כולל; ייעוץ והכוון בבחירת מקצוע לימודים ,מימון שכר לימוד ,מתן מלגות קיום, שיעורי עזר ,תמיכה ,חונכות אקדמית והלוואות בתנאים מיוחדים. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר בחלק מהמקרים זכאים יוצאי אתיופיה להתחשבות בציוני פסיכומטרי נמוכים מהנדרש כדי לקדם את השתלבותם במוסדות להשכלה גבוהה .מדיניות זו נהוגה על פי החלטת המוסד עצמו .להלן הכללים לקבלת הסיוע: 1 .1עלייה -צעירים ילידי אתיופיה שעלו לישראל לאחר 1/1/1980או צעירים ילידי הארץ ,בני העדה ,אשר שני הוריהם עלו מאתיופיה לאחר .1/1/1980 2 .2גיל -הסיוע ניתן עד גיל 28לתואר ראשון וללימודי תעודה וגם עד גיל 40לתואר שני וללימודי הסבה ותעודה לאחר תואר ראשון. 3 .3תנאים אקדמיים - y yזכאות לתעודת בגרות /תעודת סיום מכינה. y yעמידה בתנאי הקבלה של המוסד /חוג. y yמעבר אקדמי רציף ותקין שנה אחר שנה. 8 לקריאה נוספת (נספח - )31מפעל ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה באתר המשרד לקליטת עלייה. .9ועדות משמעת הרחבה: במועד 30.12.12התקבלה החלטת בית המשפט העליון בעניין ע"א 8077/08אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש ואח' אשר עסק בזכות הייצוג של סטודנטים על ידי עורכי דין בפני ועדות משמעת במוסדות אקדמיים (להלן" :פסק הדין"). 1 .1בהתאם להנחיית בית המשפט בשלהי פסק הדין (ר' סעיף מ"ז לפסק הדין) ,נדרשים המוסדות האקדמיים לערוך התאמות בתקנוניהם בכל הנודע לייצוג סטודנטים בפני ועדות משמעת של המוסד ובהתאם לעקרונות אשר נקבעו בפסד הדין .על כן על יושבי הראש יידרש לוודא כי סעיפים אלה נמצאים בתקנון המשמעת המוסדי: סטודנט אשר נפתח נגדו הליך משמעתי וזומן לדיון בפני ועדת משמעת זכאי להיות מיוצג בפני הועדה על ידי עורך דין במקרים המנויים להלן: 1.1 כאשר קיימת מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו; 1.2 כאשר הסטודנט ניצב בפני חשש לתוצאות חמורות; 1.3 כאשר ועדת המשמעת התירה ייצוג כאמור ,בכפוף להפעלת שיקול דעת ,לבקשת סטודנט או אף בלעדיה, בהתחשב בנסיבותיו של המקרה המובא בפניה ,ומטעמים שיירשמו; 1.4 כאשר המוסד מיוצג בעצמו על ידי עורך דין. 1.5 הפרשנות למונח 'תוצאות חמורות' כמצוין בסעיף 2.1.2לעיל ,תיקבע ,ככל הניתן ,בהתייעצות ובשיתוף עם אגודת הסטודנטים הפעילה במוסד. 2 .2אין להסיק מן האמור לעיל כי יש לחייב סטודנט להיות מיוצג ,על ידי עורך דין או בכלל ,אלא שיש לאפשר לסטודנט ייצוג על ידי עורך דין ככל שיחפוץ בכך ,בהתקיים איזה מהמקרים המנויים לעיל. 3 .3אין בכל האמור לעיל כדי לגרוע מזכותו היסודית של סטודנט להיות מיוצג בהליכי משמעת הננקטים כנגדו במסגרת המוסד וחובת המוסד להעניק לכל סטודנט הליך הוגן ,וכפי שפורט בהרחבה במסגרת פסק הדין .ככל שהמוסד טרם ערך ההתאמות הנדרשות בתקנון המוסד לעניין זה ,הינכם נדרשים לעשות כן. .10שירותים ציבוריים :ארנונה ,תחבורה ציבורית .10.1הטבות בארנונה תקציר האירועים: במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2011בחנה ועדה מטעם משרד הפנים )ועדת קהת) את נושא ההנחות בתשלומי הארנונה. מבין הגופים שהופיעו בפני הוועדה והציגו את עמדותיהם הייתה גם התאחדות הסטודנטים שהסבירה לוועדה את יוקר המחייה עמו מתמודדים הסטודנטים ואת הסיבות לזכאותם להנחה בתשלומי הארנונה ,בדומה לאוכלוסיות זכאיות אחרות. לשמחתנו ,הוועדה אימצה חלק ניכר מעמדתנו ,ובדו”ח המסכם שפורסם ב 27-בדצמבר 2011המליצה על מספר הטבות אשר יפורטו להלן .חלק מההטבות נכנסו לתוקף באופן מידי ,חרף התנגדות הרשויות המקומיות להשתתת תשלומים נוספים עליהן ,וביקורת נוספת ,גם היא תפורט מטה. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 23 כרך ב’ -זכויות הסטודנט עם זאת ,מתווה ההנחות החדש הוקפא ב 17-בינואר .2012על רקע השבתה כללית של הרשויות המקומיות שפרצה בחודש ינואר ,הגיע ראש הממשלה להסכם להפסקת השביתה ,אשר כלל גם הקפאת המלצות ועדת קהת לתקופה של 54יום .מטרת ההקפאה הייתה לאפשר לשר הפנים ולוועדה מקצועית חדשה לשקול מחדש את ההמלצות ..בתום תקופת ההקפאה מונתה ועדה חדשה בראשות סמנכ”ל בכיר במשרד הפנים ליישום ההמלצות של ועדת קהת. נכון לעכשיו ההטבות עדיין לא מיושמות .עד שתתקבל החלטה רשמית של משרד הפנים ,רשויות מקומיות אינן רשאיות להעניק אותן .הרשויות יכולות להיערך מבחינה תקציבית להחלת ההטבות ,בהנחה שהן יתקבלו ,אך לא מעבר לזה. במהלך אפריל ,2012בעקבות לחץ של התאחדות הסטודנטים ,שעקבה אחר מינוי הוועדה ועבודתה ,היא זומנה להציג את עמדת הסטודנטים .ההתאחדות והאגודות המשיכו ללחוץ על הגורמים הרלוונטיים על מנת שההטבות ייושמו בהקדם. מהן הנחות בארנונה? רשויות מקומיות רשאיות להעניק הנחות בארנונה על-פי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות מארנונה) תשנ”ג 1993 והעדכונים שחלו בהן ,וכן להעניק פטורין על-פי פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) 1938 ,והעידכונים שחלו בה. התקנות והפטורין המותרים מוגדרים על-ידי שר הפנים. על-פי-רב ,שיעור ההנחה המוענקת נקבע לפי חישוב ממוצע ההכנסה של התושב (הנישום בשפת החוק) בשלושת החודשים האחרונים ,כאשר העיקרון המנחה הוא הנחה גדולה יותר לבעלי הכנסה נמוכה .כיום ,מוענקות רוב ההנחות לפי מאפייני אוכלוסייה :הנחה לאזרחים ותיקים בכלל ולאזרחים ותיקים מקבלי הבטחת הכנסה ,נכים הזכאים לקצבה ,עולים התלויים בעזרת הזולת ,חסידי אומות העולם ,הורה יחיד ,הנחה בגין הוראת קבע וכן הנחה בשל הכנסה נמוכה. חשוב להבהיר כי גם סטודנטים שזכאים כיום להנחות מקבלים אותן בהתאם לרמת ההכנסה החודשית שלהם ,ולא מעצם היותם סטודנטים. 8 לקריאה נוספת (נספח - )32טבלת הזכאות המלאה והמעודכנת של משרד הפנים. .10.2תחבורה ציבורית מי זכאי לקבל הנחת סטודנטים בתחבורה ציבורית? המחוקק קבע כי להנחת סטודנט בתחבורה ציבורית יהיו זכאים סטודנטים הלומדים במוסדות המוכרים על פי חוק זכויות הסטודנט .דהיינו סטודנטים במוסד שהוא אחד מאלה (לפי החוק): 1 .1מוסד מוכר או שקיבל רישיון זמני על-ידי המועצה להשכלה גבוהה (מוסד אקדמי). 2 .2מוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל (מכללה לחינוך). 3 .3מכינה קדם אקדמית הפועלת במסגרת מוסד המועצה להשכלה גבוהה או מכללה לחינוך. 4 .4מוסד לאמנות ,שהוא מוסד על-תיכוני או מסלול לימודים במוסד על-תיכוני בתחומי האמנות ,לרבות בית ספר לקולנוע ,לתאטרון ,למשחק ,למחול ,לאמנות פלסטית ,למוסיקה ,צילום או לכתיבה יוצרת ,ובתנאי שעומד באחד מהקריטריונים הבאים: y yלומדים בו למעלה מ 200-תלמידים ,מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות ,מספר שעות הלימוד הכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות. y yלומדים בו בין 70ל 200-תלמידים ,מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות ,מספר שעות הלימוד הכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות. 8 לקריאה נוספת (נספח - )33לרשימת המוסדות המלאה מהי ההנחה הניתנת לסטודנטים בתחבורה ציבורית? לסטודנטים המשתמשים באופן קבוע בתחבורה ציבורית ,ומחזיקים בכרטיס רב-קו ,ניתנת הנחה הניתנת בשלושה מודלים שונים: 1 .1מנוי סטודנטיאלי חופשי שנתי :במנוי השנתי מגולמת הנחה של כ 50%-ממחירו של כרטיס “חופשי חודשי” רגיל. הכרטיס מאפשר נסיעה חופשית ללא הגבלה באזור שהוגדר והנחה של 50%בתשלום על כל נסיעה מחוץ לאותו אזור .תוקף הפרופיל .15.10.2014-15.10.2013 - 2 .2מנוי סטודנטיאלי חופשי סמסטריאלי (כרטיס נפרד עבוד כל אחד מהסמסטרים) :במנוי הסמסטריאלי מגולמת הנחה של כ 45%-ממחירו של כרטיס חופשי חודשי רגיל .הכרטיס מאפשר נסיעה חופשית ללא הגבלה באזור המוגדר והנחה של 50 %בתשלום על כל נסיעה מחוץ לאזור המוגדר. 24 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר תוקף הפרופיל :סמסטר א’1.3.2014-15.10.2013 : סמסטר ב’31.7.2014-22.2.2014 : 3 .3פרופיל סטודנט רגיל :הטענת כרטיס הרב-קו בפרופיל סטודנטיאלי מזכה בהנחה של 33%בכל נסיעה .ההנחה מתקבלת באמצעות הטענת הרב-קו בערך מינימאלי של .₪ 30על כל סכום שמטעינים המערכת מוסיפה 33% יותר) הטענתי ,₪ 50אקבל זכאות לנסיעות בגובה ( ₪ 75ההנחות במסגרת זו יינתנו לחוזים מסוג כרטיסייה ובחוזה מסוג “צובר ערך”. תוקף הפרופיל15.10.2014-15.10.2013 : האם יש הנחות סטודנטים גם ברכבת? בהצגת תעודת סטודנט ממוסד מוכר זכאי סטודנט ל 30%-הנחה ברכישת כרטיסי הלוך חזור .סטודנט המחזיק כרטיס חופשי סטודנטיאלי (סמסטריאלי או שנתי) זכאי ל 50%-הנחה בכל נסיעה ברכבת (ההנחה ניתנת גם בנסיעה בודדת). קיימים כרטיסים משולבים רכבת +אוטובוס על פי אזורים ,אך הם אינם מיועדים דווקא לסגמנט הסטודנטים .סטודנטים המעוניינים לרכוש כרטיס שנתי או חצי-שנתי ,המקנה 50%הנחה לנסיעות ברכבת -אינם יכולים לעשות כך ,אף שהביקוש לכרטיס כזה מצד ציבור הסטודנטים ובכלל -הוא גבוה מאוד .התאחדות הסטודנטים פועלת בנושא זה מעל לשנה ומקווה להציג שינויים בתחום במהלך שנת .2014 מדוע ניתנת הנחה לסטודנטים בתחבורה ציבורית? מבין המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי ,אשר מונתה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ,בעקבות המחאה החברתית בקיץ ,2011נקבע כי על מנת לפעול לצמצום פערים בחברה ,על משרד התחבורה -הרגולטור האמון על מפעילי התחבורה הציבורית במדינת ישראל -להרחיב את ההנחות הניתנות למגוון מגזרים בחברה הישראלית ,וביניהם ציבור הסטודנטים בישראל. מתן ההנחות מסייע בהוזלת עלויות המחייה של הסטודנטים המהווים נתח ציבור גדול שמשתמש באופן קבוע בתחבורה ציבורית .נוסף על כך ,המשמעות של השקעה בסקטור הסטודנטיאלי בהווה היא קידום דור שבעתיד ישתמש בתחבורה ציבורית -במקום ברכב פרטי. .11זכויות סטודנטים בעבודה רובן הגדול של זכויות העובדים בישראל מעוגנות בחוקי מגן אשר נועדו להגן על העובדים והעובדות .זכויות אלו מעוגנות בחוק ,ולכן אי-אפשר לוותר עליהן .התאחדות הסטודנטים בישראל והסתדרות העובדים החדשה ריכזו עבור הציבור הסטודנטיאלי מידע על כלל זכויות העובדות והעובדים .להלן נביא בפרוטרוט את זכויות העובדות והעובדים לפי נושאים מרכזיים. .11.1שכר מינימום חוק שכר המינימום מעגן בחוק שכר מינימאלי שיבטיח קיום הוגן לנשים וגברים העובדים לפרנסתם .שכר המינימום חל על כל צורות קבלת שכר עבודה (שכר שעתי ,משכורת חודשית ,עבודה על פי תפוקה וכו’). y yגובה שכר המינימום :כיום גובה שכר המינימום הוא 4,300ש”ח (עבור עד 43שעות שבועיות). שימו לב! גובה שכר המינימום משתנה ומוגדל בהתאם לשיעורי תוספת היוקר במשק או תוספות שכר אחרות ,כפי שנקבע בהסכמים קיבוציים. y yאי-תשלום שכר מינימום :תשלום שכר המינימום הוא מחייב ותשלום בשיעור נמוך משכר המינימום אינו חוקי .אם עובד משתכר פחות משכר המינימום והמעסיק אינו מעלה את השכר לשכר מינימום ,העובד רשאי להתפטר בדין מפוטר (והוא זכאי לתשלומים המגיעים לאדם שפוטר) .כמו כן ,העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על הפרשי שכר. 8 8 לקריאה נוספת (נספח - )34חוק שכר המינימום (התשמ״ז)1987- לקריאה נוספת (נספח - )35לטבלת שכר המינימום העדכנית באתר משרד הכלכלה כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 25 כרך ב’ -זכויות הסטודנט .11.2דמי מחלה חוק דמי מחלה קובע את זכאותם של עובדות ועובדים לימי מחלה. תשלום דמי מחלה עבור יום המחלה הראשון :אין זכאות לתשלום. עבור יום המחלה השני :זכאות ל 50% -מהשכר היומי. עבור יום המחלה השלישי :זכאות ל - 50% -מהשכר היומי. עבור יום המחלה הרביעי ואילך :זכאות ל - 100% -מהשכר היומי. מי זכאי/ת להתאמה? כל העובדים והעובדות במשק הישראלי. * עובדים ועובדות במשרה מלאה זכאים ל 18-ימי מחלה בשנה. ** עובדות ועובדים בשכר יומי/שעתי זכאים לתשלום דמי מחלה רק עבור ימים שבהם עבדו בפועל (ימי המחלה נצברים באופן יחסי להיקף המשרה). 8 לקריאה נוספת (נספח - )36חוק דמי מחלה (תשל״ו)1976- .11.3חופשה שנתית חוק חופשה שנתית קובע זכאות לחופשה שנתית .אין הבדל בזכאות לחופשה שנתית בין עבודה שעתית לגלובלית ,והחישוב הוא בהתאם להיקף המשרה (מלאה/חלקית) .מספר ימי החופשה נקבעים בהתאם להיקף המשרה ולשנות הוותק. שימו לב! לא ניתן לוותר על הזכות לחופשה שנתית. מי זכאי/ת להתאמה? כל העובדים והעובדות במשק הישראלי. * לעובדים ולעובדות במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם. ** גם לעובדים ולעובדות בשכר שעתי/יומי ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם (מלאה /חלקית). 8לקריאה נוספת (נספח - )37חוק חופשה שנתית (תשי״א)1951- .11.4דמי הבראה עם תום שנת העבודה הראשונה במקום העבודה ,עובדות ועובדים זכאים לתשלום דמי הבראה .גובה דמי ההבראה מתעדכן מדי שנה בשנה בחודשי הקיץ (יוני-יולי) .הסכום שנקבע מהווה את הסכום המינימלי לתשלום .על התשלום של דמי ההבראה להתבצע באחד מחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) אלא אם במקום העבודה הוסכם אחרת. טבלת זכאות לפי שנות ותק: שנות וותק 1 2-3 4-10 11-15 16-19 20-24 25 המגזר הפרטי 5 6 7 8 9 10 10 המגזר הציבורי 7 7 9 10 11 12 13 שימו לב! עובדים ועובדות שסיימו את יחסי העובד-מעביד במקום העבודה ולא קיבלו את דמי ההבראה במהלך עבודתם במקום יהיו זכאים לדמי ההבראה גם לאחר תום העסקתם במקום. מי זכאי/ת? כל העובדים והעובדות במשק הישראלי. * לעובדים ועובדות במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם. ** גם לעובדים ועובדות בשכר שעתי/יומי ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם (מלאה /חלקית). 8לקריאה נוספת (נספח - )38דמי הבראה באתר כל זכות 26 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר .11.5דמי חגים כל העובדים והעובדות במשק הישראלי זכאים לשכר עבודה עבור תשעה ימי חג ,זאת על-פי חוק. מי זכאי/ת? 1 .1עובדים ועובדות בשכר חודשי. 2 .2לעובדי ועובדות בשכר יומי/שעתי ישנם מקומות עבודה שמשלמים דמי חג רק עבור ימים שבהם הם נוהגים לעבוד, וישנם מקומות שאינם משלמים כלל (מומלץ להסכים בנושא עם מקום העבודה). * עובדים ועובדות בשכר יומי/שעתי זכאים לתשלום בגין ימי חג רק בתנאי שעבדו לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ובתנאי שלא נעדרו מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו. .11.5.1זכאות לתשלום דמי חגים לפי חגי הדתות השונות פירוט הזכאות לפי חגים יהודיים: החג ראש השנה העברי יום הכיפורים סוכות* פסח* שבועות יום העצמאות סה”כ מספר ימי החג 2 1 2 2 1 1 9 * חוה״מ סוכות ,חוה״מ פסח ,חנוכה ,פורים ותשעה באב הם ימי עבודה רגילים ,ולפיכך אינם נחשבים לימי חג לעניין חובת התשלום עבורם אלא אם הדבר נקבע בהסכם קיבוצי החל על מקום העבודה. פירוט הזכאות לימי חג לפי חגים מוסלמיים: החג עיד אל פיטר עיד אלאדחא -חג הקורבן מוחרם חג הולדת הנביא סה”כ מספר ימי החג 3 4 1 1 9 פירוט הזכאות לימי חג לפי חגים נוצריים: החג חג המולד יום ההתגלות ראש השנה הנוצרי שישי לפני פסחא יום ראשון של פסחא עליית ישו השמימה יום ראשון ושני של שבועות סה”כ מספר ימי החג 2 1 1 1 1 1 2 9 כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 27 כרך ב’ -זכויות הסטודנט פירוט הזכאות לימי חג לפי חגים דרוזיים: החג חג הקורבן חג הנביא שועייב חג הנביא סבלאן חג אלח’ידר סה”כ מספר ימי החג 4 4 1 1 10 שימו לב! על עובדים ועובדות שאינם יהודים להודיע למקום העבודה עבור אילו ימי חג הם מעדיפים לקבל תשלום -החגים היהודיים או חגי דתם. 8 לקריאה נוספת (נספח - )39דמי חגים באתר כל זכות .11.6פיצויי פיטורין חוק פיצויי פיטורים קובע את הזכאות של עובדים ועובדות לפיצויי פיטורים אם פוטרו ממקום עבודתם .מועד תשלום פיצויי הפיטורים הנו לכל היותר תוך יום אחד מיום ניתוק יחסי עובד מעביד .מעביד אשר לא ישלם את הפיצויים תוך 15יום עלול להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. מי זכאי/ת? 1 .1עובדים/ות שפוטרו ממקום עבודה שבו עבדו לפחות שנה אחת ברציפות. עובדים/ות עונתיים לאחר שעבדו באותו מקום עבודה שתי עונות בשנתיים רצופות. 2 .2עובדים/ות שהתפטרו מרצונם רק בנסיבות הבאות: y yפטירה או פשיטת רגל של המעביד/ה. y yפטירת העובד/ת. y yהתפטרות בגלל מצב בריאותי של העובד/ת או של בן/בת משפחתו/ה. y yהתפטרות עובדת תוך תשעה חודשים מיום שילדה או אימצה ,לשם טיפול בילדיה y yהתפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות y yהתפטרות עובד/ת עקב מעבר למקום מגורים המרוחק ממקום מגוריו/ה הקודם ב 40-ק”מ לפחות ,בגלל נסיבות מיוחדות כמו :נישואין ,גירושין ,הצטרפות לבן/בת זוג. y yהתפטרות עובד/ת עקב הצטרפותו לבן/בת זוג היוצא/ת לחו”ל בשליחות המדינה. y yהתפטרות עובד/ת בעקבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה על-ידי המעביד/ה. y yעונתי/ת שעבד/ה שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מאחר שלא הובטחה לו/ה עבודה עונתית רצופה באותו מקום. y yהתפטרות עובד/ת עקב התגייסותו/ה לצבא סדיר ,לצבא קבע ,למשטרת ישראל או לשירות בתי-הסוהר. y yהתפטרות עובד/ת משום שנבחר/ה לראש/ת ראשות מקומית או לסגן/ית ראש/ת ראשות מקומית. y yהתפטרות עובד/ת שהגיע לגיל פרישה. y yהתפטרות עובד/ת עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה. 8 לקריאה נוספת (נספח - )40חוק פיצויי פיטורים (תשכ״ג)1963- .11.7הודעה מוקדמת על התפטרות ופיטורים על-פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות (תשס”א ,)2001-מעבידה או עובד שרוצים לסיים את יחסי העבודה ביניהם חייבים לתת הודעה מוקדמת על כך .יחסי עובד-מעביד ממשיכים לחול בתקופת ההודעה המוקדמת .במידה שהמעביד מוותר על עבודת/ה של העובד/ת בתקופת ההודעה המוקדמת ,הוא חייב לתת את תמורתה .אם העובד/ת אינו/ה מעוניין/ת לנצל תקופה זו ומבקש/ת לעזוב את מקום העבודה באופן מידי הוא/היא אינו/ה זכאי/ת לתמורה. 28 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר מי זכאי/ת? כל העובדים והעובדות במשק הישראלי. .11.8שעות נוספות ושעות עודפות חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי”א )1951קובע את מכסת שעות העבודה המקסימאלית ליום עבודה ,לשבוע עבודה ולעבודת לילה ומבטיח מנוחה שבועית לכל עובד/ת .החוק מחייב כל מקום עבודה לתת גמול עבור שעות עבודה נוספות וגמול עבור מנוחה בעבודה. מי זכאי/ת? כל העובדים והעובדות במשק הישראלי. .11.9גמול עבור שעות עבודה נוספות שעות נוספות הן שעות העולות על מספר שעות העבודה שנקבעו בחוק .עובדים ועובדות המועסקים מעבר ליום העבודה הרגיל שלהם זכאים לקבל גמול על כל שעת עבודה נוספת נוסף לתשלום שכר העבודה הרגיל. גובה הגמול עבור שעות נוספות y yשעתיים ראשונות %125 :מהשכר הרגיל. y yעבור כל שעה נוספת :לפחות %150מהשכר הרגיל. y yשימו לב! לא ניתן לוותר על גמול עבור שעות עבודה נוספות מראש. 8 לקריאה נוספת (נספח - )41לאתר קו-לעובד כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 29 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים מה בכרך? תחילת הדרך בניהול האגודה ,איך מנהלים אגודת סטודנטים ,ניהול עובדים ,תכניות עבודה ,שיטות לניהול תקציב ,ניהול פרויקטים ,פרסום והסברה באגודת סטודנטים ,מבנים ארגוניים מוצעים ,תקנון בחירות ועוד. הקדמה לכרך לנהל אגודת סטודנטים זו תורה שקשה להעבירה על רגל אחת .מטרתנו המשותפת היא לצמצם את מספר הטעויות שנעשות תוך כדי עשייה באחד מתפקידי הניהול שלה .נקדים ונאמר שכרך ג’ ארוך מכל שאר הפרקים באוגדן ,כיוון שהוא מכיל בתוכו את ההיבטים החשובים המקופלים בתפקיד .אורכו של הכרך מעיד אך ורק על חשיבותו ,שכן להבדיל מכל שאר האוגדן ,הכתוב בכרך זה יקל ,במהלך עבודתכם ,עליכם ועל הדברים החשובים ביותר שיש להוציא אל הפועל ,כמו תקציב, תכניות עבודה או ניהול צוות עובדים .לכן אנו ממליצים לכם/ן לקרוא את פרק זה ברצינות ,ומקווים שאכן תמצאו בו כלים שיקלו עליכם במהלך עבודתכם. .1איך מתחילים? לחשב מסלול מחדש זהו ,נכנסתם לתפקיד ,התיישבתם על הכיסא ,התחלתם לעבוד .מרגע זה לא יהיה מופרך לחלוטין לתאר את הצעדים הראשונים שלכם בתפקיד ניהול אגודת הסטודנטים כימים עמוסים ,מבלבלים ולא מסודרים .עם זאת ,ניתן לתאר את הימים הללו גם כימים החשובים ביותר והמעצבים ביותר את המשך דרככם בהובלת האגודה .ניהול האגודה ,מהקטנה ביותר עד הגדולה ביותר ,כולל ממדים רבים הקשורים זה בזה .ממדים כמו ניהול כוח אדם ,ניהול תקציב ,יזמות חברתית, הקמת פרויקטים ,מנהיגות ,הובלת סטודנטים ,מאבקים סטודנטיאליים ורצון להשאיר חותם בעולם הסטודנטים ,כולם שזורים זה בזה במסגרת תפקידי ההובלה והניהול של אגודת סטודנטים .הפרק הזה יתאר את תחילת הדרך ,וינסה לעשות לכם מעט סדר באופן שבו יש להיכנס לתפקיד בצורה החלקה ביותר ,מבלי לאבד את הכיוון הנכון. כמה דברים ברמה האישית -טרם ניכנס להיבטים “היבשים” שבניהול האגודה ,קרי החוקיים ,המשפטיים והכספיים, נתחיל בכמה היבטים אישיים .נחלק אותם לשניים עיקריים -ניהול זמן ועבודת צוות. ניהול זמן ישנם דברים רבים שאפשר לומר על תפקידי הניהול וההובלה של אגודת סטודנטים ,אך אחד המאפיינים הבולטים ביותר שמתבטאים כבר ברגעים הראשונים בתפקיד הוא גורם הזמן .ברגע אחד ,ועוד לפני שהספקת להרגיש שנכנסת לתפקיד, לוח השנה מתחיל להתמלא בפגישות היכרות ,פגישות עבודה ,ישיבות צוות ,ישיבות מועצה ,בקשות להתייעצות וכולי. לכן ,אחת העצות הפרקטיות היא לפני שטובעים בלו”ז השוטף ,להשתהות רגע ולעשות סדר .לסדר עדיפויות ולחשוב איך תרצו שהשנה הקרובה תיראה .שכן בהתחשב בחגים ,תקופות המבחנים והחופשות השונות ,שנה היא זמן קצר ,ובעלי תפקידים רבים יעידו שהשנה ראשונה בתפקיד מאופיינת בבלבול ,ערב רב של מחשבות ,חוסר סדר והרבה בלגן .אז בעצם מה אנחנו מציעים בפועל? 30 ן y yרגע למחשבה -לעצור הכול ולחשב את המסלול .לחשוב מהן המטרות שתרצו להשיג ,אילו יעדים תרצו להגשים, איך תרצו לעשות זאת ,איך תרתמו את הצוות ואיך תעשו את זה בידיעת ציבור הסטודנטים ולא במנותק מהם. לחשוב כמה שעות ,או אפילו יום-יומיים .המחשבות יעשו קצת סדר בראש לפני שצוללים אל הלו”ז המתמלא בפגישות .מעבר לפרקטיות הטמונה בידיעה “לאן רוצים להוביל את האגודה” ,מנהיגים טובים תמיד ידעו איך ולאן להוביל. y yתכנית עבודה -את החשיבה שעשיתם תהפכו לתכנית עבודה מסודרת ,עליה נרחיב עוד בהמשך .ההתכנסות פנימה וניסוח המטרות והיעדים לשנה הקרובה הם מהמעשים הראשונים שצריך לעשות לאחר הכניסה לתפקיד. אל תתנו לחודש הראשון שלכם בתפקיד להסתיים בלי שיש לכם תכנית עבודה .לכן קחו את הזמן הדרוש לחשיבה ,ולאחר מכן המשיכו הלאה בהתאם לתכנית העבודה. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר y yשיתוף ציבור הסטודנטים -חשבתם ,ניסחתם תכנית עבודה ,עכשיו פרסמו אותה .חשוב לציין ,אין חובה בפרסום תכנית העבודה כדי לייעל את פעילות האגודה ,אך זהו צעד שיכול לחבר אתכם לציבור הסטודנטים. זמן אישי למחשבה כתיבת תכנית עבודה בשיתוף הצוות פרסום תכנית העבודה לסטודנטים y yקבלת החלטות ועבודת צוות -מלבד גורם הזמן ,אחד המאפיינים הנוספים שמתבטאים היטב עם הכניסה לתפקיד באגודה הוא גורם קבלת ההחלטות .כמעט מיד עם הכניסה לתפקיד ,רוב ,אם לא כל ההחלטות שיש לקבל עבור ציבור הסטודנטים מגיעות היישר אליכם .בקלות ,מבלי שתשימו לב ,תוכלו לקבל את כל ההחלטות לבד ולהמשיך הלאה בדרך ,אך הסכנה בכך טמונה במסר שתעבירו לסובבים אתכם ,שאינכם יודעים או רוצים לעבוד בצוות .במובן זה, במידה שיש לכם צוות עבודה באגודה ,השתדלו לשמור על קבלת החלטות משותפת ,או לפחות שימרו על יידוע בעלי התפקידים על אודות ההחלטות שקיבלתם. הלכה למעשה ,הביטוי לכך הוא קיום ישיבות צוות מסודרות ,פגישות עבודה ,עדכונים מסודרים והדדיים בין כל בעלי התפקידים באגודה ורישום פרוטוקולים .השתדלו לעבוד יחד כדי לשמור על הסינרגיה בפעילות האגודה ,ומה שלא יהיה ,אל תקבלו את כל ההחלטות לבד .אם תקבלו החלטות לבד ,כך יהפוך התפקיד שלכם במהרה לבודד ומשעמם, לכן השתדלו לשמור על שיתוף בעלי התפקידים האחרים ועבדו בשיתוף פעולה .יותר על קבלת החלטות ועל עבודת צוות נרחיב בפרק על ניהול העובדים באגודה. מילה אחת על פוליטיקה ,לא יותר מאבקים פוליטיים הם חשובים ולגיטימיים בכל זירה ציבורית שניתן לחשוב עליה ,וכמובן גם באגודות סטודנטים ,אך לפוליטיקה הסטודנטיאלית ,או לפוליטיקה בכלל ,יש היבטים חיוביים והיבטים שליליים שחשוב להבין ולהביא אותם בחשבון .מחד גיסא ,ההיבחרות להובלת האגודה בדרך כלל משאירה את המאבקים הפוליטיים מאחור ויוצרת פוטנציאל לעבודה משותפת והובלת האגודה קדימה ,מאידך גיסא ,לעתים המאבקים הפוליטיים נמשכים גם אחרי תקופת הבחירות (עליה נרחיב בהמשך) ,מה שעלול לשבש את פעילותה השוטפת של האגודה מתוך קושי להגיע לאחדות דעים וקבלת החלטות משותפת. מובילי אגודות לשעבר יוכלו לתאר כיצד הפוליטיקה עצרה את השגת המטרות שהם סימנו ,כיצד מאבקים פוליטיים שיבשו את עבודתם וכיצד זמן רב “נשרף” על סוגיות פוליטיות למיניהן .העצה הטובה ביותר שאנו יכולים לתת לכם, היא לנסות ולהשאיר את המאבקים הפוליטיים ,במידה שאלו קיימים ,כמה שיותר מאחוריכם ולא לאפשר להם לשבש את פעילות האגודה .חשוב לזכור ,שמעבר לכותלי האגודה ,ציבור הסטודנטים מחכה למתן שירותים סטודנטיאליים, אגודה מתפקדת והישגים רבים שישפרו את לימודיהם ואת שהייתם בקמפוס .המאבקים הפוליטיים שבתוך האגודה אינם מעניינם של רוב הסטודנטים במוסדות האקדמיים השונים ,מסיבה זו ,עשו את מרב המאמצים להשאיר את הפוליטיקה בגבולותיה הלגיטימיים. טיפ! כמה עצות פרקטיות לסיום הפתיחה הזו... .1חפיפה מסודרת -אל תוותרו על חפיפה מסודרת עם קודמכם או קודמתכם בתפקיד. .2זיכרון ארגוני -עברו על המיילים בתיבת הדואר כמה חודשים אחורה ,על כל הפרוטוקולים ,נסו להבין את רוח ואת מהלך הדברים ארם נכנסתם לתפקיד. .3פגישות היכרות -תמיד יש לחץ בכניסה לתפקיד ,פנו את הזמן לפגישות היכרות עם האנשים שעמם אתם עובדים ,זה מה שמבדיל בין מנהל אכפתי למנהל לא איכפתי -התדמית שלכם תעזור. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 31 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים .2ניהול עובדים -התנהגות ארגונית על רגל אחת מבחינה היסטורית ,ניתן להבחין בשוני בין אגודות הסטודנטים כיום לאגודות הסטודנטים לפני מספר עשורים .להבדיל מן העבר ,כיום אגודות הסטודנטים במוסדות השונים לא רק מייצגות את הסטודנטים מול המוסדות האקדמיים ,אלא גם מספקות להם שירותים רבים ושונים :הנחות בתחבורה ציבורית ובמקומות בילוי ,שירותים אקדמיים בנושאים לימודיים ועוד .לכן כיום ,אפשר לראות באגודת הסטודנטים גוף מאגד ומגן על זכויות הסטודנט וגם ארגון שתפקידו לשרת את ציבור הסטודנטים בדרכים שונות. בשלב זה ,אף שהתנהגות ארגונית היא תחום שנלמד היום ברמה אקדמית ,ומועבר למנהלים בכירים ולעומדים בראשות חברות קטנות כגדולות ,ננסה לגעת ,ולו בקצרה ,בנקודות חשובות מן התחום .את הפרק נפתח בתיאור שני גורמים חשובים הלקוחים מהתורה הארגונית .הראשון הוא התרבות הארגונית ,ושני הוא המוטיבציה של העובדים בארגון. התרבות הארגונית באגודת הסטודנטים תרבות ארגונית היא מושג אשר נכתבו עליו ספרים ודוקטורטים וניתן למצוא קורסים מקיפים העוסקים רק בו .אם ניכנס לעומק התורה הארגונית נמצא אינספור תאוריות על אודות התרבות הארגונית הקיימת בארגון .אך מפני שזה לא העיסוק העיקרי שלנו באוגדן זה ,נתייחס לנושא בקצרה ,מבלי לעשות לו עוול .התרבות הארגונית היא שמנחה את העובדים בארגון לפתרון בעיות ,את הארגון לדפוסי עבודה משותפים והיא זו שמעצבת את תדמית הארגון כלפי פנים וכלפי חוץ .למשל, ארגונים מסוימים מאפיינים את התרבות הארגונית שלהם כתרבות ‘משפחתית’ ,כלומר מכוונת לאווירה חמה ,עבודת צוות ,אמון הדדי בין העובדים וכו’ .ארגונים אחרים מאופיינים כבעלי תרבות ‘מכונה’ ,כלומר מכוונת לתוצאות בלבד, תהליכי עבודה נוקשים ושליטה ובקרה על תהליכי העבודה בארגון. במקרה של אגודות הסטודנטים הגורם העיקרי והמרכזי שמשפיע ושמעצב את התרבות בארגון הוא העומד או העומדת בראשו ,קרי היו”ר ואחריו גם בכירים נוספים בארגון ,כמו ראשי מחלקות או מדורים .האופן שבו מתייחסים לעובדים או למתנדבים באגודה ,מנהלים אותם ויוצרים איתם קשר בעבודה היום יומית שלכם ,מייצר את התרבות הארגונית .לכן חשבו היטב כיצד אתם רוצים שהאגודה שלכם תיראה ,וכיצד אתם רוצים להוביל את הארגון קדימה .מבחינה זו חשוב להביא בחשבון שהתרבות הארגונית משפיעה במידה רבה גם על תפוקות הארגון ,על תפוקות העובדים ושביעות רצונם ועל התוצאות ,ומתוך כך מושפעת כמובן שביעות רצון הסטודנטים. מה משפיע על התרבות הארגונית? y yאמון -אחד המרכיבים המרכזיים בתרבות הארגונית הוא מרכיב האמון. האם העובדים תחתכם יאמינו שהכוונות שלכם טובות? האם הם יאמינו ביכולת שלכם? האם הם יחשבו שאתם הוגנים? להצליח במשימת פיתוח עבודת צוות האמון ביניכם ובין הכפופים לכם באגודה ,משמעו להצליח לשפר את תגמולים התפוקות של האגודה ,את המוטיבציה של העובדים ואת היחס שלהם לסטודנטים .האמון מושפע ישירות מההתנהלות שלכם וישפיע באופן ישיר גם על האופן שבו תתקבל הסמכות שלכם בקרב העובדים. y yהתנהלות אישית ,הפעלת סמכות וקבלת החלטות -לפני שאתם בוחרים איך אתם מפעילים את הסמכות שלכם על העובדים ,חשבו על האופן שבו אתם בוחרים להפעיל את הסמכות שלכם על העובדים ,הוא האופן שבו תציירו את התדמית שלכם מול העובדים באגודה ומול הסטודנטים. כאמור ,אפשר לקבל את כל ההחלטות לבד ולהעביר את ההוראות הלאה במורד ההיררכיה באגודה ,אך בכדי ליצור צוות שעובד יחד ומאמין בסמכות שלכם כיו”ר ,עליכם לייצר מנגנון לקבלת החלטות בשיתוף. y yמוטיבציה -הצלחה בכל האמור לעיל ,קרי ייצור תרבות ארגונית בריאה באגודה ,תוביל ישירות להעלאת המוטיבציה של העובדים בארגון ותרתום אותם לעמוד לצדכם לכל אורך הדרך .יתרה מכך ,אמון בקרב השותפים מוטיבציה לדרך ,ייצור שיתוף פעולה ועבודת צוות ויעודד את הסטודנטים האחרים להצטרף אליכם למלאכה משותפת .ישנו גורם נוסף אשר חשוב להזכירו, התגמולים .הענקת תגמולים לאלו אשר אתם מאמינים ביכולתם ,תעודד אותם להמשיך ולהשקיע .התגמולים יכולים להיות חברתיים ,כמו לתת קרדיט על הצלחות ,או אישיים ,כמו מילה טובה .הענקת קרדיט לאלו העושים עבודתם נאמנה תעלה את קרנם בעיני עובדים אחרים ותוסיף לשביעות הרצון שלהם מהעבודה. אמון ושיתוף 32 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר .3תכנית עבודה תהליך בניית תכנית העבודה ובניית התקציב ,מהגדרת החזון ,המטרות ,יעדים ותכניות פעולה להשגת היעדים ,חייב להתחיל בחזון .הגדרות אלו ,אשר ייכתבו לאחר תהליך של מחשבה והחלפת דעות ,ימקדו את עבודת הארגון ויהוו מעין “עמוד האש” המוביל את פועלו. חזון בספר משלי ,פרק כ”ט פסוק 18נכתב“ :באין חזון יפרע עם” .עם ללא חזון ,תכליתו שאנשיו יפעלו ללא סדר ,ארגון וגורם מאחד .כל ארגון זקוק לחזון אשר ינחה את פועלו ,המבטא את השאיפה ארוכת הטווח של הארגון ,את המקום העתידי והאידיאלי אליו הוא מכוון .החזון טומן בחובו את הערכים ואת האידיאולוגיה המנחים את הארגון .אין החזון מגדיר מה הארגון עושה אלא מה מניע אותו ולאן הוא שואף להעפיל .החזון מהווה נקודה אידאלית אליה הארגון מנסה להתקרב בפועלו. את החזון יש לנסח באמצעות כמה משפטים אשר יבטאו את רצונותיה של אגודת הסטודנטים ,שאיפותיה וערכיה המרכזיים. מן החזון תיגזר תכנית העבודה השנתית שתכלול את מטרות האגודה ,את יעדיה ואת תקציבה השנתי. תכנית עבודה שנתית מתווה פעולה מפורט המגובש אחת לשנה במטרה לקדם את תהליך מימוש החזון הארגוני (או כל תכנית אסטרטגית אחרת) ולהבטיח את המשך קיומו של הארגון ,ייעודו ומשימותיו .התכנית מגדירה באופן ברור את סדרי העדיפויות וההישגים שהארגון נדרש לעמוד בהם בטווח זמן נתון .התכנית השנתית ממקדת ומכוונת את המאמץ הארגוני ומהווה הזדמנות עבור הארגון להתאים את פעילותו למציאות המשתנה ,לחזק את התשתית הארגונית שלו ולשפר את ההתנהלות הכוללת (ע”י כך שאפשר לבקרה ולמדדה) ,וכן יוצרת חידוש וריענון בעשייה הארגונית תוך שמירת הרציפות וההמשכיות. מטרות מטרות הארגון ,בשונה מן החזון ,לא יכללו ערכים ,אלא יגדירו באופן ממוקד יותר מן החזון מה תכליתו של הארגון ומה הוא מנסה להשיג .המטרה תנוסח לרוב באמצעות משפט אחד או שניים כלליים אשר יבטאו מצב חברתי אליו שואף הארגון. בדומה לחזון ,גם מטרה קשה למדוד ולכמת .עם זאת ,חזון לרוב אינו משתנה ,בעוד שמטרות יותאמו מדי שנה בשנה על פי צרכיה המשתנים של האגודה .אפשר לנסח מספר מטרות לכל אגודה המבטאות את מגוון פעולותיה בתחומים השונים, לדוגמה: y yהגדלת מספר חברי האגודה. y yהרחבת מגוון השירותים שמציעה האגודה לסטודנט. y yחיזוק הזדהות הסטודנטים עם האגודה. y yחיזוק היכולת המקצועית של עובדי האגודה. y yמיסוד תהליכי הפקת לקחים ופיתוח כלי בקרה ומדידה. y yחיזוק וטיפוח תדמית האגודה. המטרות מגדירות את השאיפות הכלליות של האגודה בתחומים השונים ,אך הן אינן אופרטיביות במובן זה שאינן כוללות את אופן הביצוע ,איך נשיג את המטרה ,באיזה טווח זמן ובאחריות מי .לשם כך ,יש לפרוט את כל אחת מהמטרות הכלליות למספר יעדים אופרטיביים. יעדים יעדים מהווים אמצעי להשגת מטרה .כדי לנסות ולהשיג מטרה נגדיר מספר יעדים שיהוו אבני דרך להגעה בדרך למטרה. היעדים צריכים להיות בני השגה ,ספציפיים ומנוסחים באופן חד וברור .יעד חייב להיות מדיד ויגדיר לרוב אחריות ,כמויות, לוח זמנים ,היקף פעילות ומקום פעילות .לדוגמה: y yהכנסת שלוש ידיעות “חיוביות” על פעילות האגודה מדי שבוע בעיתון המקומי. y yביצוע סקר שביעות רצון משירותי האגודה בקרב הסטודנטים במכללה מדי סמסטר באמצעות חברת סקרים מקצועית. y yמיתוג אינטנסיבי של 25כרזות הכוללות את לוגו האגודה בכל אירועי התרבות שלה בעזרת צוות מיתוג ייעודי שיוקם בחודש אוקטובר. ניתן לראות אפוא ,כי כאשר המטרות הופכות ליעדים אופרטיביים ,אפשר לבדוק בקלות האם הושגו או לא :האם ביצענו או לא ביצענו סקר הסמסטר? האם נתלו או לא נתלו 25כרזות בכל אירוע תרבות של האגודה? וכיוצ”ב .אחרת ,אם המטרה כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 33 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים הכללית תישאר בעינה “חיזור וטיפוח תדמית האגודה” -תוביל העמימות לוויכוח ולפרשנות האם הושגה המטרה בסוף שנת הפעילות או לאו. באופן הזה ,יש לפרוט כל מטרה למספר יעדים אשר ירכיבו את תכנית העבודה של כל מחלקה ממחלקות האגודה .תכנית זו תפרט את מגוון הפעילויות שהארגון יבצע בשנת הפעילות ,לרבות השיטות שבהן תשתמשו כדי להשיג אותם היעדים (מכרז ,סקר חיצוני ,שירותי ייעוץ ,הכשרה ייעודית וכיוצ”ב) .שלב אחרון אך הכרחי הוא לכתוב את כל היעדים על פני לוח פעילות שנתי כדי לוודא כי הם נפרשים בצורה הגיונית ורציפה על פני כל חודשי השנה )אחרת בצד חודשים גדושי פעילות עלולים להיות חודשים דלי פעילות) .יש להבדיל בין מטרות שנעשות בשוטף ,כמו הכנסת שלוש ידיעות “חיוביות” על פעילות האגודה מדי שבוע ,לבין יעדים שכאמור אמורים להיות מדידים בזמן ,כגון ביצוע סקר שביעות רצון. בשולי הדברים ,חשוב לציין כי אין הכרח (ואף רצוי שלא!) להגדיר מטרות כלליות רבות מדי עבור כל מחלקה .הגדרת שלוש עד חמש מטרות כלליות אשר תפורטנה ליעדים אופרטיביים ,היא בהחלט מספקת .הגדרת מטרות רבות מדי עלולה ליצור פיזור בעשייה ולהשרות תחושת בלבול וחוסר ודאות. הערכה על סמך מה תחליטו בסוף השנה אם הצלחתם להשיג את היעדים? על בסיס מה תקבעו יעדים ותכנית עבודה לשנה הבאה? למעקב ולהערכה פורמאלית יש חשיבות הן כחלק מתהליך תכנון הן כבסיס לדיווח לאחרים .תארו בקצרה איך תעריכו את פעילותיכם בתוך האגודה ומחוצה לה. להלן השלבים בבניית תכנית עבודה שנתית לאגודה: הגדרת תפקידים ברורה בין חברי הצוות הכוללת תחומי אחריות באגודה ,סמכויות והיררכיה. זהו תנאי בסיסי לתפקוד יעיל וממוקד של אגודה. גיבוש חזון המשקף את שאיפותיה ואת ערכיה של האגודה (או הסכמה על החזון הקיים) .יש להזכיר לעצמנו מהו ייעודה של האגודה ,מה ייחשב לתפקוד מיטבי שלה ועל פי איזו תרבות ארגונית ,אילו נורמות וערכים היא שואפת להתנהל. הגדרת מטרות מרכזיות-כלליות לפעילות האגודה בכל אחד מתחומי עיסוקה .יש למפות את התחומים בהם קיימים פערים קריטיים העלולים לבלום את האגודה במימוש חזונה ,לצד שימור הישגים בתחומים בהם הגיעה קודם לכן להישגים משמעותיים. פריטת המטרות המרכזיות ליעדים אופרטיביים -משימות המוגדרות במונחי כמות ,זמן ואחריות .יש להציב תכנית מימוש מפורטת לכל יעד -מי עושה ,מה ,עד מתי ,איפה ,כיצד ואילו משאבים דרושים לכך (כסף זמן ,כוח אדם וכיוצ"ב). הערכת כלל המשאבים והאמצעים הנדרשים לצורך מימוש התכנית הכוללת על מנת לאתר חוסרים ,למחוק דברים עודפים ולתעדף את המטרות לפי חשיבותן לצוות. 34 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר .4תקציב תכנית תקציבית היא בבסיסה ריכוז של כלל ההוצאות וההכנסות שיהיו לאגודת הסטודנטים בתקופת זמן מוגדרת .כדי שהתכנית תוכל לשמש כלי מסייע בידי האגודה ,חיוני שתהיה מדויקת ככל האפשר .ניתן בהחלט להתבסס על דו”ח ההוצאות של השנה הקודמת ,תוך עדכונו לפי יעדים ומטרות חדשות שמציבה האגודה במסגרת תכנית העבודה ,כמו גם לפי גורמים כלכליים (כמו שינוי במדד או העלאת מחירי הספקים). הוצאות בחלק זה יש מספר קטגוריות משנה ואף שמוקד עלות עשוי להשתנות מאגודה לאגודה ,מבנה ההוצאות הבסיסי יימצא אצל כל אגודה והוא מוצג להלן: מוקדי עלות הוצאות כוח אדם שירותים נקנים (ספקים) הוצאות פעילות הוצאות תפעול הוצאות הצטיידות .1 הוצאות כח אדם כוח אדם כולל את העובדים של האגודה .מרכיב זה בתקציב צריך לכלול את העובדים שמקבלים שכר מהארגון ולא את הספקים החיצוניים .באופן כללי ,סעיף זה כולל את יו”ר האגודה ,בעלי התפקידים ,הצוות האדמיניסטרטיבי ועוד .במצבים מסוימים יכלול סעיף זה גם את הוצאות השכר של העובדים המועסקים ישירות בפרויקט ספציפי (לדוגמה מתרגלים בפרויקט תרגולים של האגודה ,סדרנים באירוע תרבות וכיוצ”ב) ,בעוד שבמקרים אחרים יכללו הוצאות שכרם של עובדים אלו בסעיף הוצאות הפעילות. y yחשוב לשים לב :שכרו של מי שמספק שירותים לאגודה על פי חוזה ומגיש לאגודה חשבון לתשלום עבור שירותיו לא נכלל תחת קטגוריה זו ,גם אם השירות מהווה חלק מהותי מעבודת הארגון (יועמ”ש ,רו”ח ,לוביסט וכו’). בתוך סעיף “כוח אדם” ישנם שני סעיפי הוצאה חשובים המהווים את “עלות ההעסקה”: y yהשכר המשולם למועסק “ברוטו”. y yהעלות הנוספת למעסיק ,כמו מיסים ותנאים סוציאליים שחלקם רשות וחלקם מחויבים על-פי חוק. לגבי רוב המועסקים ,בהתאם למשכורותיהם ונסיבות האחרות ,העלות הנוספת למעסיק היא כ 40%-משכר הברוטו .כך לדוגמה ,לעובד אגודה שמשכורתו החודשית היא ,₪ 2,000על האגודה לתקצב זאת ב ₪ 800-נוספים לחודש ,לשם כיסוי הוצאות למיסים (כגון מס מעסיקים) ותנאים סוציאליים לעובד (קרן השתלמות ,קרן פנסיה ,ביטוח מנהלים וכו’). כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 35 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים הטבלה שלהלן מתארת מפרטת את המרכיבים השונים של התנאים הסוציאליים ועלותם ,על פי חישוב לעובד בודד (סכומי השכר הרשומים הם פיקטיביים ,לצורך הדגמת חישוב עלויות השכר בלבד): משרה שכר חודשי בסיסי בש"ח ביטוח לאומי מס שכר (במלכר״ים) באחוזים מזכירה מנהל פרוייקט מנהל סה"כ ביטוח קרן השתלמות מנהלים או קופת גמל אחר (חופשה, מחלה, )בונוס 4% 39.83% 1,795 2,985 6,295 10,485 3,980 8,760 13,980 5% 7.5% 2.5%-7.5% 15.83% 4,500 7,500 225 375 337.5 562.5 337.5 562.5 715 1,185 180 300 10,000 500 1,100 750 1,650 750 1,650 1,580 3,480 400 880 סה״כ תוספות סה״כ עלות מעביד במונחים של הצגת התקציב ,ניתן לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות: y yאפשרות א’ :להציג את סך העלויות עבור כל עובד ,לרבות מסים והטבות. y yאפשרות ב’ :להציג את ההטבות בשורה נפרדת. הבחירה להציג את נתוני השכר על פי אפשרות א’ מושפעת משיקולים כמו דרישת התורם או כאשר יש רצון להשאיר עמימות כלשהי לגבי היקף ההטבות שמקבלים העובדים השונים .שיטה זו מציגה בברור את שכר הברוטו של העובדים השונים ומאפשרת השוואה של שכרם הישיר .אפשרות ב’ מפרטת באופן שקוף יותר את העלויות הכוללות בגין כל עובד. להלן טבלה המראה את שתי השיטות: אפשרות א' מזכירה מנהל פרויקט מנהל כללי הטבות ומיסים סה"כ עלויות שכר אפשרות ב' מזכירה מנהל פרויקט מנהל כללי סה"כ עלויות שכר .2 סכום חודשי 4,500 7,500 10,000 9,860 31,860 סכום חודשי 6,520 10,860 14,480 31,860 כאן מוצגים סך המיסים וההטבות לכל העובדים יחד בשורה אחת כאן עלות השכר הבסיסיות של כל עובד גדולה יותר ,כי היא כוללת את ההטבות (כ 40% -לעובד) הוצאות שירותים חיצוניים (ספקים) אגודות הסטודנטים מתקשרות כדרך קבע עם ספקים שונים לרכישת מוצרים ,וכן משתמשות כדרך קבע בשירותים מקצועיים חיצוניים כגון :שירותי ראיית חשבון ,ייעוץ משפטי ויועצים אחרים .אם היועצים מקבלים את שכרם כשכר טרחה קבוע (“ריטיינר”) או כ”פרילנסרים” (על בסיס שעה או פרויקט) ,יש לחשב עלויות אלה בקטגוריה נפרדת מהצוות השכיר של האגודה .יש לזכור כי על עלות העבודה הישירה יש להוסיף גם מע”מ שכן אין ביכולתה של עמותה להזדכות עליו. 36 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר .3 הוצאות הצטיידות רוב העלויות תחת קטגוריה זו הן רכישות של ציוד (מחשבים ,מדפסות ,פקס וכיוצ”ב) או ריהוט (שולחנות ,כיסאות וכד’). כלומר ציוד שבדרך-כלל אינו מוחלף כל שנה .לכן יש נטייה לשכוח את תקצוב עלויות אלה בעת הכנת התקציב השנתי. במהלך בניית התקציב יש לסקור את המשאבים הפיזיים ולהחליט האם יהיה צורך ברכישות נוספות במהלך השנה .אם כן, חשוב לכלול הוצאות אלו בתקציב. .4 הוצאות תפעוליות סעיף זה של ההוצאות כולל את כל ההוצאות שאינן קשורות לעובדים או לתכנית העבודה של האגודה .משום שהערך הכספי של הוצאות אלו שונה מאגודה לאגודה ,יש לסעיף זה בתקציב פוטנציאל להכיל מגוון גדול של סוגי הוצאות (כפי שמוצג מטה) .חשוב במיוחד לתקצב באופן מדויק ככל האפשר סעיף זה ,מפני שחריגות ,אפילו קטנות ,יכולות להסתכם בסכומים נכבדים .ההוצאות התפעלויות מוצגות להלן: הוצאות תפעולויות בסיסיות תקשורת (טלפון ,פקס ,אינטרנט) דמי שכירות (משרדים ומתקנים) דואר חשמל ,מים נסיעות צוות (בארץ ובחו"ל) רכישת ציוד ותיקונים אירוח וכיבוד ניקיון ואחזקה פרסום ויחסי ציבור ביטוח (רכוש ,רכב ,אחריות מקצועית וכד') הדרכה ופיתוח מקצועי לצוות ציוד משרדי (כלי כתיבה וכו') דפוס ,שכפול ,הפקת חומרים פרסומיים .5 תשלומי עמלות לבנק ,אגרות שונות הוצאות פעילות הוצאות הפעילות שונות מהוצאות התפעול השוטף של האגודה ,והן מתאימות במיוחד למטרות ולדרכי הפעילות המשתנים מאגודה לאגודה. בתקציב האגודה הכולל יש להראות את סך הפעילות לכל פרויקט כשורה נפרדת ,בעוד שבתקציב הפרויקט תוצג כל הוצאה כשורה נפרדת בתקציב .ההחלטה אם הוצאה מסוימת הנה תפעולית או קשורה ישירות בפעילות הארגונית משתנה על פי אופי הארגון ופעולותיו. באופן עקרוני ,כיוון שרוב הגורמים המממנים יעדיפו לראות הוצאות פעילות ולא הוצאות תפעוליות גבוהות ,יש לנסות לייחס את מרב ההוצאות להוצאות הישירות של הפעילות (כמובן ,מתוך הפעלת שיקול דעת וסבירות הגיונית). הכנסות עם כל-כך הרבה הוצאות ,ברור שהאגודה זקוקה להכנסות כספיות כדי לבצע את כל פעילותיה .חיוני שההכנסות תגענה ממגוון של מקורות ,והסיבה לכך קשורה במספר גורמים משלימים: y yמומלץ מאוד לפזר סיכונים .ההסתמכות על מספר מקורות הכנה מונעת מצב שבו עם סיום התמיכה תמצא את עצמה האגודה ללא הכנסות כלשהן. y yמקורות המימון הרשמיים יותר (קרנות ,ממסד ועסקים) יעדיפו מתן תמיכה לפרויקט מוגדר ולהוצאות הישירות שלו (יותר על פרויקטים נרחיב בהמשך) .כדי לממן גם את הוצאות התפעול השוטף של האגודה ,יש צורך בהכנסות שאינן מיועדות לפרויקטים ספציפיים ,קל יותר לקבל אותן ממקורות אחרים (תורמים פרטיים ,הכנסות עצמיות ,אירועים בקהילה וכד’). y yבשל משך הזמן הדרוש לקבלת ההכנסה ,קבלתה ממספר מקורות מאפשרת גמישות ביכולת לתכנן הוצאות (כך למשל ,קבלת כספים מקרנות ומשרדי ממשלה עשויה לאורך פרק זמן של שנה ויותר ,בעוד שהכנסה מאירוע קהילתי הנה מידית). בדיוק כפי שאפשר לסווג הוצאות לפי הוצאות תפעול כלליות של האגודה ולפי הוצאות ייעודיות לפרויקטים ,כך גם אפשר כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 37 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים לסווג את ההכנסות של האגודה לפי קטגוריות: y yהכנסות ללא מגבלה (כלליות) -כספים שהושגו לצורך תפעול שוטף של האגודה. y yהכנסות בעלות מגבלה (ייעודיות) -כספים שגויסו לטובת פרויקט מוגדר או לרכישת ציוד מסוים (“כסף צבוע”). בעת בניית התקציב חשוב לזהות באיזו קטגוריה נמצאת כל הכנסה ,כך יהיה ברור אילו משאבים עומדים לרשות האגודה ולמה הם מיועדים .פעמים רבות קל יותר לקבל מימון המיועד לפרויקט ,ולכן חשוב שיהיה ברור אילו משאבים ללא מגבלה נדרשים או זמינים לכיסוי כל ההוצאות הנדרשות לקיום האגודה. נוסף על כך ,אין להסתמך על הבטחות שקיבלתם מגורם זה או אחר במוסד ,בעירייה או בקרן כלשהיא .לעתים קרובות תתקלו בפגישותיכם עם גורמים ביחס חיובי ובהבטחות שונות ,עם זאת ,כאשר מכניסים לתקציב הכנסה כלשהיא ,יש לעשות זאת לאחר חתימת חוזה או מסמך הבנות עם הגורם המתקצב או לכל הפחות לאחר קבלת מסמך רשמי המתאר את סכום ההקצבה ואת אופי שיתוף הפעולה. .1 קרנות מענקים אלה יכולים להיות שנתיים או רב-שנתיים ,עבור מימון פרויקט מסוים או עבור מימון הוצאות התפעול הכלליות של האגודה .קרנות רבות מעדיפות שכספי המענקים שלהן יכוונו לפרויקטים מסוימים ,והן מצפות לדיווח ברור ומדויק אשר לשימוש שנעשה בכספן .ייחוס ברור של המענקים למטרה שהם נועדו במהלך בניית התקציב ,סולל את הדרך לגיוס כספים ולדיווח יעיל במהלך השנה. .2 תרומות מאנשים פרטיים קבלת תרומות כספיות מאנשים פרטיים למימון פעילות האגודה נעשית נפוצה ומקובלת יותר ויותר בישראל .זוהי דרך יעילה לערב את הקהילה המקומית בעבודה האגודה ,ולגייס כספים למטרות כלליות ולכיסוי ההוצאות התפעוליות של האגודה .חשוב לדעת כי נכון להיום אין לאגודות סטודנטים אפשרות לקבל סעיף 46המאפשר לתורם התרומה להזדכות במס עבור תרומתו ,לכן יש ליידע את התורם מבעוד מועד על הסיטואציה או להעביר את התרומה דרך אגודת הידידים (אם יש כזאת). .3 תמיכה מעסקים ומחברות הרחבת מעגלי התמיכה הקהילתית לתרומות של חברות ועסקים .חשוב לדעת כי לחברות עסקיות רבות יש תקציבים המיועדים לסיוע לקהילה המקומית ,וכי עסקים רבים שמחים לתמוך בארגונים ,בייחוד באזור פעילותם .תרומה מעסקים לעתים קרובות קשורה לפרויקט או אירוע מסוים. .4 מענקים מגופים ממשלתיים מענקים מגופים ממשלתיים יכולים לבוא ממקורות שונים ,ביניהם: y yמענקי תמיכות ממשרדי ממשלה. y yמענקים מקרן העיזבונות. y yמענקים מהרשויות המקומיות. y yמענקים ממגוון של קרנות והקדשות ייעודיים הנמצאים תחת ניהולו של האפוטרופוס הכללי. .5 דמי חבר דו”ח מלץ (פרק ח’ סעיף )6קובע כי“ :גביית תשלומים על בסיס וולונטרי ,לרבות דמי חבר לאגודת הסטודנטים ,תיעשה על פי הסכמים שייחתמו בין הנהלת אגודת הסטודנטים המקומית לבין הנהלת המוסד האקדמי .הוא הדין לגבי שירותי רווחה ותשלומים נלווים אחרים”. החלק המרכזי בתקציב האגודה מגיע בדרך כלל מגביית דמי החבר השנתיים מכל סטודנט .גובה דמי החבר השנתיים משתנה מאגודה לאגודה ונע בטווח שבין ₪ 100ועד .₪ 360חשוב לציין כי הסמכות לגבי קביעת גובה דמי החבר ועדכונם משנה לשנה נמצאת באופן בלעדי ביד אגודת הסטודנטים ,ולמוסד (כישות משפטית נפרדת) לא צריכה להיות כל השפעה בעניין. 38 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ישנה חשיבות ראשונה במעלה להסדרת גביית דמי החבר באמצעות המוסד (“גביה ישירה”) .היעדר החיוב דרך מנגנון המוסד עלול להביא לביטול הרצון להירשם משום הטרחה הנדרשת מן הסטודנט .יש לציין כי במרבית אגודות הסטודנטים (כ )85%-גובה המוסד את דמי החבר עבור האגודה ,וזו מעבירה את התשלום בהסדר פעימות שנקבע מראש. אגודה אשר לא הסדירה את גביית דמי החבר באמצעות המוסד מוזמנת לפנות להתאחדות לשם הסדרת הנושא מול הגורמים הממונים במוסד .נוסף על כך ,הוכנה בהתאחדות הסטודנטים חוות דעת משפטית אשר מבארת ומפרטת את מהות ההסדר האוטומטי של הגביה ואת תוקפו החוקי והמשפטי לאור חוק העמותות (הדורש פעולה יזומה של הסטודנט המבקש להצטרף לאגודה). .6 הכנסות עצמיות אגודות רבות מציעות לסטודנטים מנעד רחב של שירותים ו/או מוצרים בתשלום ,וכן עורכות אירועי תרבות חד-פעמיים המזרימים לאגודה הכנסות שאין עליהן מגבלה. .7 תרומות בעין (“שווה-ערך”in-kind ,ו)pro-bono- ההכנסות מכלל המקורות שהוזכרו לעיל יכולות להיות תרומות במזומן או “תרומות בעין” .על פי רוב ,התרומות והתמיכות העיקריות באגודה הן במזומן ,כמו גם דמי חבר והכנסה מפעילויות האגודה ,אך לעתים עשויה האגודה לקבל תרומה “שוות-ערך” (“ברטר”). תרומות בשווה-ערך הן אלה הכוללות טובין ושירותים שהאגודה הייתה צריכה לרכוש בכסף אלמלא קיבלה אותם כתרומה (ייעוץ אסטרטגי ,הדפסת חומר פרסומי ב בית דפוס ללא תשלום ,פטור מתשלום שכירות למוסד האקדמי וכו’) .מובן שערכן של תרומות אלה ,אף כי אינן כספיות ,אינו מבוטל ,כיוון שהן “חוסכות” לאגודה את הצורך בהקצאת משאבים כספיים לרכישת אותו מוצר או שירות .על כן ,בבואנו להציג את סך המשאבים העומדים לרשות האגודה או הפרויקט צריכות גם ה”תרומות בעין” להירשם ולהיכלל בתקציב האגודה. הטבלה הבאה מדגימה את הדרך שבה ניתן לתת ביטוי לתרומה בעין בתוך התקציב: סכום בשקלים הוצאות הוצאות תפעוליות פרסום ליום הסטודנט ₪50,000 הכנסות תרומות בשווה-ערך: בית דפוס ״עמי״ (הדפסת פוסטרים) בית דפוס ״אדיב״ (עיצוב גרפי) יחס הוצאה/הכנסה נטו ₪45,000 ₪5,000 ₪0 חשוב לציין שתרומה בשעות עבודה של מתנדבים בלתי מקצועיים אינה נכללת בדרך כלל בתקציב .עם זאת ,שעות התנדבות מקצועית של בעלי מקצוע בתחום התמחותם (עו”ד ,רופאים ,מעצבים גרפיים ,פסיכולוגים וכד’) ניתנות בהחלט לכימות כ”תרומה בעין” .במקרה שבו יו”ר האגודה עובד בהתנדבות ,ייתכן שיש לציין זאת כתרומה שוות כסף בגובה המשכורת ,אך זאת רק במקרה שבו ניתן בעבר שכר בגין משרה זו. סיכום התקציב הוא אוסף של הוצאות והכנסות אשר יחד מהווים תמונה תמציתית של האגודה ותוכניות לתקופות התקציב (שהיא בדרך כלל שנה) .עד כה בחנו את הסוגים השונים של ההוצאות ,מכוח אדם ועד תפעול ועלויות פרויקטים ,ולמדנו על מקורות הכנסה שונים .ממענקי קרנות ומשרדי ממשלה עד לדמי חברות ותרומות של שירותים -יש טווח רחב של אפשרויות וכל אגודה יכולה לפעול לאיזון תקציבי .איתור סעיפי ההוצאה הוא הצעד החשוב הראשון ,אך הדיוק בחישוב הסכומים הוא קריטי לגבי הצלחת בנייתו של התקציב ,ופרק זה הציג כמה שיטות לקביעת הסכומים הנכונים .עם קצת תכנון ומעט חישובים פשוטים יהפוך התקציב למכשיר חשוב ושימושי עבור האגודה ,כשהוא עתיר מקורות הכנסה וסעיפי הוצאה שונים ומגוונים. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 39 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים ניהול תקציב .1 חשיבותה של בקרת התקציב כפי שהוזכר לעיל ,התקציב הנו תכנית ,ולמרבה הצער דברים אינם מתנהלים תמיד בהתאם לתכנית .לכן ,הכנתו של תקציב איננה הצעד האחרון בתהליך הכספי .חשוב גם לבדוק ,לבקר ולנהל את התקציב באופן פעיל .בעזרת בחינה תקופתית של תוצאות הפעילות מנקודת מבט פיננסית ,והשוואה של תוצאות אלו לתכנית המקורית ,ניתן להעריך אם האגודה נמצאת בדרך הנכונה ,והאם דרושים שינויים (קטנים או יסודיים יותר) בהיקף הפרויקט או לחילופין ,במאמצי גיוס המשאבים הדרושים להשגת המטרות. הדרך לבקרה תקציבית מתחילה עוד בשלב התכנון ,כאשר המטרה הראשונה היא לבנות תקציב מאוזן בין עמודת ההכנסות לעמודת ההוצאות .ההוצאות יכולות להיות מכוסות רק על-ידי הכנסות הנוצרות באגודה ולכן חשוב לבחון את שני ההיבטים הללו שבתקציב. בהמשך ,עם תחילת הפעילות השנתית ,יש להשוות בין ההוצאות שתוקצבו בשלב התכנון להוצאות בפועל בתקופה נתונה (“דו”ח ניצול”) .השוואה כזו מאפשרת לראות באיזה קצב האגודה מוציאה את תקציבה ולהעריך האם התקציב המקורי הוא הגיוני .התקציב הוא תכנית ,ורק על-ידי סקירה של ההוצאות בפועל ,במיוחד ביחס לתקציב כפי שתוכנן ,אפשר להעריך אם התכנית צריכה לעבור שינוי או אם פעילות האגודה צריכה להתעדכן. באופן כללי ,כל הארגונים צריכים לנהל מעקב אחר פעילויותיהם הכספיות מדי רבעון ברבעון (אחת לשלושה חודשים), ויש כאלה שיבחרו לבקר את ניצול התקציב על בסיס חודשי .ההחלטה באיזו תדירות יש לבצע את הבדיקה היא אישית, ומשפיעים עליה גורמים שונים ,כולל גודל האגודה וגודל התקציב שלה ,מספר הפעולות הכספיות והיקפן ,נהלים המחייבים את האגודה על פי התקנון ומשך הזמן הנחוץ לביצוע בדיקה יסודית .ראה להלן הסבר “תקציב מול הוצאות בפועל”: .2 הכנסות לעומת הוצאות (ודו”ח ביצוע) y yהתקציב הראשון הוא “התקציב המאושר” ובו כל תכניות העבודה של האגודה .זהו התקציב שהוכן על-ידי האגודה ,הוצג לחברי ההנהלה ו/או האסיפה הכללית ואושר על ידם .בעת אישור התקציב לא היו כל מקורות ההכנסה מובטחים ,ולכן ביצוע ההוצאות הותנה בהבטחת מימון מלא .על מנת לפקח על היחס בין שני צדי התקציב ,יש להכין תקציב נוסף. y yהתקציב השני הוא “תקציב הביצוע” .תקציב הביצוע מבוסס רק על ההכנסות המובטחות ,ואילו ההוצאות מותאמות מחדש לרמת ההכנסות .על-ידי התאמת ההוצאות באופן זה ,מבטיחים שהאגודה לא תוציא כספים שאין ברשותה. לדוגמה: ״תקציב מאושר״ הוצאות ב₪ - כוח אדם דמי שכירות ושירותים עלויות תפעול פרויקט חינוכי סה״כ הכנסות ב₪ - אנשים פרטיים מקורות ממשלתיים המגזר העסקי קרן א׳ (מובטח) קרן ב׳ (מבוקש) שווה-ערך סה״כ ״תקציב ביצוע״ הוצאות ב₪ - 100,000 12,000 20,000 68,000 200,000 ₪ 25,000 25,000 10,000 75,000 60,000 5,000 200,000 ₪ כוח אדם דמי שכירות ושירותים עלויות תפעול פרויקט חינוכי סה״כ הכנסות ב₪ - אנשים פרטיים מקורות ממשלתיים המגזר העסקי קרן א׳ (מובטח) קרן ב׳ (מבוקש) שווה-ערך סה״כ “תקציב ביצוע” כמו זה מסייע לוודא שהארגון לא יוציא ₪ 60,000שאינם מובטחים. 40 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר 70,000 12,000 20,000 38,000 140,000 ₪ 25,000 25,000 10,000 75,000 5,000 140,000 ₪ בהכנת “תקציב ביצוע” בדוגמה שלפנינו ,ה”תקציב המאושר” השתנה משום שיש להפחית את ההכנסות מקרן ב’ ,שהם כספים שהאגודה ביקשה מהקרן אך אינם מובטחים עדיין .על-ידי הקטנת ההכנסות המובטחות ב ₪ 60,000 -האגודה צריכה להקטין גם את ההוצאות באותו סכום כדי לאזן את התקציב .בדוגמה זו אפשר לאזן את התקציב על-ידי צמצום כוח האדם ( )₪ 30,000והפחתת תקציב הפרויקט החינוכי ב ₪ 30,000 -נוספים. איך מגשרים על הפער בין התקציב המאושר לתקציב הביצוע? לאגודה צריכות להיות תכניות כיצד ליישם שינויים בשלבים, ככל שההכנסות יובטחו .דוגמה זו היא פשטנית למדי כי רק סעיף אחד בתקציב הוא בלתי ידוע .לכן ,כשהוא יאושר ,האגודה תגייס עובד שלישי ותגדיל את תקציב הפרויקט החינוכי ,כך שיתאים לתכנון המקורי שלו. בארגונים מורכבים יותר ,או אלה שהם פחות בטוחים בנוגע למקורות ההכנסה שלהם ,יש לבנות “תקציב הדרגתי” ,המראה שלב אחר שלב שינויים שיחולו בתקציב ההוצאות כאשר מקורות הכנסה נוספים יהיו בטוחים .למשל ,אגודה עשויה להחליט כך: אז... נגייס 50מלגאים נוספים לפרויקט ״מיצוי זכויות ניצולי שואה״ נרכוש שני מחשבים נוספים למשרדי האגודה נגדיל את ״ליין אפ״ האמנים באמן נוסף נערוך ערב הוקרה נוסף לחיילי המילואים כשנקבל X מענק ממשלתי אושר מוקדם מהצפוי בהשוואה לשנה שעברה התקבל מענק בגובה $1,000מקרן הידידים מובטח מענק מחברת אלכוהול כחסות לאירוע תרומות פרטיות נתקבלו בסכום הגבוה ב₪ 5,000 - ממה שהוערך בתקציב המאושר יש לזכור כי תקציב צריך להיות כלי ניהולי ולשמש להבהרת סדר העדיפויות של האגודה וצרכי המימון שלה ,ולא רק מסמך המשמש את מחלקת פיתוח המשאבים או את הנהלת החשבונות .לשם כך ,בנייתו מחייבת התייעצות מחודשת עם רכזי הפרויקטים ,אנשי השטח ,וכמובן עם חברי הועד המנהל. הכנת דו”חות ניצול היא תהליך דו-שלבי .הצעד הראשון הוא איסוף הנתונים לגבי ההוצאות בפועל לתקופת הדו”ח .הצעד השני הוא סקירה וניתוח של התוצאות והשוואתם לסכומים המתוקצבים ולמידע רלוונטי אחר ,כמו הפעילות בחודש החולף או נתוני שנה קודמת .כשבוחנים את ההוצאות עדיף להשוותן להוצאות כפי שתומחרו בתקציב הביצוע ,כיוון שמספרים אלה מייצגים את ההכנסות האמתיות העומדות לרשות האגודה .אם כל מקורות המימון בתקציב המאושר מובטחים ,ואין צורך בתקציב ביצוע ,אזי אפשר לבחון את ההוצאות מול התקציב המאושר. הדו”ח הבא הוא דוגמה לדו”ח הבוחן את ניצול ההוצאות בפועל מול התקציב ומדגים את התוצאות השונות המתקבלות כשעובדים עם “התקציב המאושר” או כשעובדים עם “תקציב הביצוע” לשם בדיקת ההוצאות בפועל .עבודה מול התקציב המאושר בלבד: קטגוריה תקציב שנתי הקצאה לרבעון 1 שכר שכירות עלויות תפעול תכנית מנהיגות סה״כ ₪ 100,000 ₪ 12,000 ₪ 20,000 ₪ 68,000 ₪ 200,000 ₪ 25,000 ₪ 3,000 ₪ 5,000 ₪ 17,000 ₪ 50,000 ניצול בפועל רבעון ראשון ₪ 25,000 ₪ 2,400 ₪ 4,000 ₪ 13,600 ₪ 45,000 יתרות לשימוש עתידי 0 ₪ 600 ₪ 1,000 ₪ 3,400 ₪ 5,000 עבודה גם מול תקציב הביצוע: קטגוריה תקציב שנתי הקצאה לרבעון 1 שכר שכירות עלויות תפעול תכנית מנהיגות סה״כ ₪ 70,000 ₪ 12,000 ₪ 20,000 ₪ 38,000 ₪ 140,000 ₪ 17,500 ₪ 3,000 ₪ 5,000 ₪ 9,500 ₪ 35,000 ניצול בפועל רבעון ראשון ₪ 25,000 ₪ 2,400 ₪ 4,000 ₪ 13,600 ₪ 45,000 יתרות לשימוש עתידי ₪ -7,500 ₪ 600 ₪ 1,000 ₪ -4,100 ₪ -10,000 כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 41 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים בדוגמה לעיל ,נניח שברבעון הראשון היו לאגודה הוצאות בגובה של .₪ 45,000אם היו מכינים דו”ח השוואתי תוך שימוש בתקציב המאושר בלבד (כמו בדוגמה הראשונה) ,היה מתקבל עודף של ₪ 5,000לרבעון .אולם ,אם אותו דו”ח היה נערך בהשוואה לתקציב הביצוע (כמו בדוגמה השנייה) ,התמונה הייתה קצת שונה .בדוגמה זו ,התקציב בפועל פחת (נאמר וההנחה כי יתקבלו מענקים מקרנות לא התממשה) ,אך האגודה המשיכה להוציא כסף ברבעון הראשון על בסיס התקציב שאושר בתחילת השנה ,מבלי להביא בחשבון את השינויים המתחייבים שיש לעשות. הנה כי כן ,על-ידי הכנת דו”ח ניצול המשווה את הסטייה בין ההוצאות שבוצעו לבין תקציב הביצוע ,יכולים חברי האגודה לראות את ההשפעה שיש להחלטות אלה על התקציב על המצב הכספי של האגודה. שני התרחישים מציגים תמונה שונה מאוד של חוסנה הכלכלי של האגודה ,ובכל אחד מהם מתבקשת פעולה שונה מצד הנהלתה .מאחר שדו”חות אלו יהוו את הבסיס להחלטות הפיננסיות שישפיעו על האגודה -הכנה דייקנית של התקציב היא חיונית .הדו”חות המוצגים לעיל מהווים רק שתי דוגמאות של השוואה וניתוח שעשויים לסייע לאגודה להבין טוב יותר את פעילויותיה במימון הפיננסי. סיכום לאחר הכנת דו”חות שונים אלה ,חיוני שהנהגת האגודה תבחן את הנתונים ותנתח את משמעויותיהם .התקציב הוא כלי שנועד לאפשר לאגודה לנווט את פעולותיה לאורך השנה .ניתוח התקציב הוא הכלי שבאמצעותו אפשר להבחין בשינויים שעומדים להתרחש ולשנות מהלכים בעוד מועד -לנצל הזדמנויות ולהימנע מהסתבכויות מסוכנות .ניתוח פיננסי אינו דבר של מה בכך ונדרשת עבודה מאומצת כדי לעשותו נכון ,אולם זוהי השקעה הכרחית לכל אגודה המתכוונת ברצינות להשיג את מטרותיה. הקצאת התקציב להוצאות המנהליות בשעה שיותר ויותר תורמים נוטים לממן פרויקטים ולא פעולות ארגוניות ,אגודות רבות נתקלות בקשיים לממן את העלויות התפעוליות שלהן (“הוצאות כלליות”) ,שהן למעשה ליבת קיומו של כל ארגון .בשל כך נוצרו דרכים חדשות להציג את הפעולות הארגוניות .לשיטות הצגה אלו יש יתרונות וחסרונות .מחד גיסא ,אגודות בוחנות את העלויות שלהם ביתר דקדקנות ,מזהות כמה עולה להפעיל פרויקט וכמה עולה לשמור את עצם הארגון פעיל .דרך חשיבה זו עשויה להוביל להתייעלות ,הימנעות מעלויות מיותרות והקמת מסגרת להערכת פעילות האגודה גם מנקודת מבט פיננסית .מאידך גיסא, אגודות רבות מוצאות עצמן במצב שבו הן צריכות “להצדיק” את העלויות המנהליות שלהן. עלויות מנהליות הן עלויות חיוניות לכל אגודה .שכר דירה ,מחשוב ,ציוד משרדי ,תקשורת (טלפון ,פקס ואינטרנט) ,שיווק וכיוצ”ב הן כולן הוצאות חיוניות לקיום הארגוני התקין .עלויות אלו וגם אחרות רשומות בפירוט בתקציב האגודה .הרמה הנוספת והעמוקה יותר של ההוצאות הארגוניות היא ההוצאות על הפרויקטים .אי-אפשר לנתק את הפרויקטים והאגודה זה מזה .בלי הפעלת פרויקטים אין לאגודה סיבה להתקיים ,אך ללא הפונקציות שממלא המנגנון המנהלי לא יוכלו הפרויקטים להצליח .על כן ,עלויות מנהליות כלשהן חייבות להתלוות לעלויות הביצוע הישירות של הפרויקטים. השינוי הזה בנקודת הראות מחייב שינוי במבנה תקציב הפרויקט :הקצאת משאבים לצורך עלויות מנהליות והכללתם בתקציבי הפרויקטים השונים משקפת את העלות המלאה של כל פרויקט ,כאילו היה ארגון בפני עצמו ולא חלק ממערכת גדולה יותר .עלויות מנהליות אלה מכונות לעתים גם “עלויות עקיפות” ,כלומר הן עלויות לגיטימיות ,אך נובעות באופן בלתי ישיר (כלומר ,מהקצאת עלויות ממקורות אחרים ,כביכול). .1 בסיס ההקצאה (“העמסות”) מאחר שחלוקת תקציב ההוצאות נועדה להבהיר את התמונה הכספית ולתת מושג ברור יותר לגבי העלויות האמתיות של הפרויקט ,חשוב לעשות זאת באופן המדויק ביותר .ישנן כמה שיטות ,וחשוב לבחור את זו המתארת באופן המדויק ביותר את האגודה ואת הוצאותיה .בלי כל קשר לשיטה שתיבחר ,חשוב ביותר לתעד את הנחות היסוד שהנחו את התהליך ,וזאת כדי שיהיה אפשר לשחזר אותן ולברר אותן בעתיד .אם בוחנים את תהליך הקצאת התקציב פעם בשנה ,התיעוד עוזר לרענן את הזיכרון לקראת השנה הבאה. הקצאתה של הוצאה אחת לכמה “אזורי פעילות” כרוכה בחלוקה של מספר שלם לחלקים רבים .השאלה שנשאלת היא מה צריך להיות יחס החלוקה? שיטה פשוטה להקצאה של כלל העלויות בין הפרויקטים מחלקת את העלויות העקיפות על בסיס הנחות הגיוניות ,כך שמתקבל יחס (באחוזים) המשמש לחלוקת העלויות העקיפות לכל הפרויקטים בהתאמה. 42 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ישנם שני סוגים של עלויות שיש ל”העמיס” ,עלויות כוח אדם ועלויות תפעול .הקצאת עלויות כוח אדם היא קלה יחסים, מאחר שמעריכים באיזה פרויקט משקיע כל עובד את זמנו .הקצאת עלויות התפעול העקיפות דורשת קצת יותר חישובים. יש כמה בסיסי חלוקה אפשריים (ראו רשימה להלן) וכל בסיס נותן יחס אחר .לכן ,חשוב למצוא את השיטה השימושית לאגודה שלכם. .2 שיטות הקצאה -ניתן להשתמש במספר שיטות שיפורטו להלן: א .חלוקה על פי כ”א ושכר. ב .חלוקה על פי עלויות ישירות של הפרויקט. ג .תקורה -חלוקה פשוטה על פי אחוזים (.)15% - 7% “העמסת” עלויות כוח אדם ושכר באגודה המבצעת שלושה פרויקטים ,יו”ר האגודה עשוי להשקיע 20%מזמנו בפרויקט א’ 30% ,בפרויקט ב’ 15% ,בפרויקט ג’ ויתרת 35%מן הזמן באופן כללי באגודה .לכל עובד שמועסק באגודה ,ולא רק בפרויקט מסוים ,ערכו אומדן כזה והקצו את התקציב בהתאם .לדוגמה: כ״א שכר פרויקט ב׳ סכום ()₪ % פרויקט א׳ %סכום ()₪ פרויקט ג׳ סכום ()₪ % כללי סכום ()₪ % יו״ר מנכ״ל 5,000 3,000 20% 50% 1,000 1,500 30% 10% 1,500 300 15% 15% 750 450 35% 25% 1,750 750 רמ״ד 1,500 10% 150 0% 0 65% 975 25% 375 מזכירה סה״כ 4,500 ₪ 14,000 0 0% ₪ 2,650 450 10% ₪ 2,250 900 20% ₪ 3,075 3,150 70% ₪ 6,025 על-ידי הקצאת תקציבי שכר באופן ישיר ,אפשר לקבוע במהירות מהן עלויות כוח האדם בכל תחום פעילות של האגודה. הצעד הבא הוא להקצות תקציבים לעלויות מנהליות על פי היחס המתאים. “העמסת” עלויות מנהליות הצעד הבא הוא להשתמש במידע שלעיל לחישוב האחוזים ששימשו לחלוקת העלויות התפעוליות בהתאמה .למעשה אנו שואלים את השאלות הבאות: y yאיזה אחוז מתוך תקציב השכר מנוצל על-ידי פרויקט א’ ב’ ו-ג’? y yאיזה אחוז מתוך שעות העבודה של הצוות מושקעים בפרויקט א’ ,ב’ ו-ג’? כ״א שכר פרויקט א׳ סכום ()₪ % פרויקט ב׳ סכום ()₪ % פרויקט ג׳ סכום ()₪ % % כללי סכום ()₪ יו״ר מנכ״ל 5,000 3,000 20% 50% 1,000 1,500 30% 10% 1,500 300 15% 15% 750 450 35% 25% 1,750 750 רמ״ד 1,500 10% 150 0% 0 65% 975 25% 375 מזכירה סה״כ 4,500 ₪ 14,000 0 0% ₪ 2,650 450 10% ₪ 2,250 900 20% ₪ 3,075 3,150 70% ₪ 6,025 כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 43 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים נשתמש בפרויקט א’ לדוגמה: מהנתונים שלמעלה אנו רואים שבפרויקט א’ הוצאות השכר הן ₪ 2,650לחודש בשעה שעלות השכר לארגון כולו היא ₪ 14,000לחודש ,כלומר כ 19% -מסך העלות הכוללת. לאחר שחישבנו את חלקם של כל אחד מהפרויקטים באחוזים (שלב ,)2אפשר להשתמש בנתונים אלו בכדי להקצות את העלויות .שיטת הקצאה זו (עלויות על-פי הוצאות השכר) מניחה שההוצאות המנהליות יחולקו לפי אותו יחס של עלויות השכר של העובדים באגודה .שיטה זו מניחה שעלות השכר של כל עובד היא מרכיב חשוב ,ומניחה שמשרות בעלות שכר גבוה יותר מניבות כמות גדולה יותר או איכות גבוהה יותר של עבודה ,ולכן צורכת חלק גדול יותר מהעלויות המנהליות. הטבלה הבאה מראה איך מתבצעת ההקצאה של הוצאות תפעוליות: בסיס ה”העמסה” = הוצאות השכר סה״כ הוצאות /אחוז הקצאה ₪ 5,000 שירותים חיצוניים (שנתי) ₪ 30,000 עלויות תפעול (שנתי) סך התקציב שהוקצה פרויקט א׳ 19% ₪ 2,650 ₪ 950 פרויקט ב׳ 16% ₪ 2,250 ₪ 800 פרויקט ג׳ 22% ₪ 3,075 ₪ 1,100 כללי 43% ₪ 6,025 ₪ 2,150 סה״כ 100% ₪ 14,000 ₪ 5,000 ₪ 5,700 ₪ 4,800 ₪ 6,600 ₪ 12,900 ₪ 30,0000 ₪ 9,300 ₪ 7,850 ₪ 10,775 ₪ 21,075 ₪ 49,000 הקצאה על פי עלויות ישירות נוסף על כך ,להקצאת תקציב להוצאות עקיפות על פי כוח אדם ,אפשר להשתמש בעלויות הישירות של הפרויקט כבסיס להקצאה .הצעדים זהים לאלה שבשיטת ההקצאה על פי כוח אדם ,שפורטה לעיל. שלב ראשון :חישוב האחוזים על פי השימוש חישוב אחוזי השימוש של כל פרויקט מכל ההוצאות הארגוניות נעשה באותו אופן :לפרויקט א’ למשל יש הוצאות ישירות בסך .₪ 26,200כדי לחשב את האחוז מתוך הסכום הכולל של התקציב הארגוני נשתמש במשוואה: X = 26,200/100,500 X = 26% תיאור כוח אדם עלויות הפרויקט סה״כ עלויות ישירות באחוזים פרויקט א׳ 6,200 20,000 26,200 26% פרויקט ב׳ 7,200 35,000 42,200 42% פרויקט ג׳ 8,850 17,500 26,350 26% כללי 5,750 0 5,750 6% סה״כ 28,000 72,500 100,500 100% שלב שני :הקצאת ההוצאות את העלויות לפרויקט יש לחשב על פי האחוז שהוא מהווה מסך כל סעיף העלות של האגודה ,כך למשל 26% :של עלויות השירותים החיצוניים בסך ₪ 7,000הנם )0.26X7,000( ₪ 1,825ואלו ההוצאות העקיפות שיועמסו על פרויקט א’ מתוך העלות הכוללת של השירותים החיצוניים. סה״כ הוצאות /אחוז הקצאה ₪ 7,000 שירותים חיצוניים ₪ 30,000 הוצאות תפעול סה״כ עלויות תפעול 44 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר פרויקט א׳ 26% 1,825 7,821 9,646 פרויקט ב׳ 42% 2,939 12,597 15,536 פרויקט ג׳ 26% 1,835 7,866 9,701 כללי 6% 400 1,716 2,117 סה״כ 100% 7,000 30,000 37,000 תקצוב על פי אחוזים קבועים (“תקורה”) לעתים אין לאגודות הזמן הדרוש להשלמת החישובים המפורטים שלעיל ולהקצאת תקציבים שיטתית לפרויקטים שלהן, אך ההוצאות האדמיניסטרטיביות חיוניות להצלחת כל הפרויקטים והתכניות של האגודה ויש לתת להן ביטוי בכל תקציבי הפרויקטים .הבנה זו הובילה לשיטה נוספת של “העמסה”. שיטה זו לייחוס עלויות מנהליות עקיפות לפרויקט היא צירוף אחוז קבוע של “תקורה” ( )overheadלכל פרויקט .שיטה זו אינה מדויקת ,מאחר שאין יחס ברור בין הקצאת הסכומים לפעילויות הכוללות של האגודה ,ולכן אינה מומלצת בעדיפות ראשונה אלא בלית בררה .אם אגודה בוחרת להשתמש בשיטת האחוזים הקבועים ,היא מתוארת להלן ,ומבוצעת על-ידי בחירת ערך אחוזי קבוע ,הכפלת ההוצאות הישירות באותו גורם ,והוספתו לתקציב. הערך המקובל לחישוב אחוזי תקורה בשיטה זו הוא 15% - 7%ונובע בעיקר מתכתיבי התורמים או מנכונותם להכיר בהוצאות אלו .בהחלט ייתכן שבסעיף זה או אחר לא יכסו סכומים שחושבו כך את העלות הריאלית (למשל של טלפונים או נסיעות לצורכי הפרויקט הספציפי) .הטבלה הבאה נותנת מושג כללי על הסכומים המתקבלים מתוספת הקצאה של 10%ו.15% - תיאור ההוצאה כוח אדם עלויות הפרויקט סה״כ עלויות ישירות אחוז תקורה ניהולית תוספת עלויות מנהליות פרויקט א׳ ₪ 6,200 ₪ 20,000 ₪ 26,200 10% ₪ 2,620 פרויקט ב׳ ₪ 7,200 ₪ 35,000 ₪ 42,200 10% ₪ 4,220 פרויקט ג׳ ₪ 8,850 ₪ 17,500 ₪ 26,350 10% ₪ 2,635 סיכום חלוקת העלויות המנהליות באופן יחסי על פני כל התכנים והפרויקטים של האגודה היא משימה חיונית ומורכבת כאחד. בשל מורכבותה ,אגודות רבות אינן נותנות לה די תשומת לב ואינן נוקטות בצעד זה במהלך הכנת התקציב .אולם ,כאשר בוחנים את האגודה ואת הפרויקטים שלה מבחוץ (למשל על-ידי גוף מממן) ,הקצאת משאבים זו לתקציבים הפרויקטאליים היא חשובה במיוחד .כדי לחזק את מצבה הכספי של האגודה ,כדאי להשקיע זמן ומאמץ בעניין הזה ,ולהבין מדוע וכיצד להקצות משאבים להוצאות עקיפות ,לערוך ניסיונות ,לדון בשיטות השונות ולהפיק ערך מזווית ראיה זו. .5מבנה אגודות סטודנטים במידה רבה ניתן לומר כי אגודת סטודנטים איננה ארגון ככל הארגונים הקיימים בשוק ובחברה .התחלופה המהירה של בעלי התפקידים ,קהל היעד הרחב -הסטודנטים ,שמתחלף כל מספר שנים והבחירות שמתקיימות ברוב האגודות אחת לשנה הופכות את אגודות הסטודנטים לגוף דינאמי המתנהל במהירות שאיננה מאפיינת את מרבית הארגונים. מעבר למאפיינים הייחודיים שמבדילים בין אגודות הסטודנטים לארגונים אחרים ,קיימים בין האגודות גם מספר מאפיינים משותפים אשר הופכים אותם לבעלי מכנה משותף רחב .להלן נתאר כיצד מתבטאים מכנים משותפים אלו הן בפן הארגוני- מקצועי של האגודות הן בפן הפוליטי שלהן. מבנה ארגוני של אגודות סטודנטים מבחינת הפן המקצועי ,דומה לארגונים רבים ,אגודות הסטודנטים מחלקות את פעילותן הפנימית באמצעות חלוקה למחלקות .כיוון שהמאפיין המשותף ביותר לכל אגודות הסטודנטים הוא העובדה שהאגודות מייצגות ציבור רחב של סטודנטים ,תפקידן של רוב המחלקות אלו הוא לספק שירותים שונים לציבור הסטודנטים הלומד במוסד האקדמי שבו נמצאת האגודה .להלן נתאר מספר מחלקות הקיימות במרבית אגודות הסטודנטים ואת תפקידה של כל מחלקה. אקדמיה אחד התפקידים הבולטים ביותר של אגודת הסטודנטים הוא סיוע בקשר של הסטודנטים מול המוסד האקדמי .פעמים רבות סטודנטים נזקקים לייעוץ אקדמי בנוגע לבחינות ,כתיבת עבודות ובבקשת פתרון לבעיה שנוצרה בין מרצה לסטודנט. אגודות הסטודנטים לקחו על עצמן את תפקיד הייעוץ ,הסיוע וההכוונה האקדמית בהתאם לתקנון המוסד. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 45 כרך ג’ -לנהל אגודת סטודנטים חשוב לחזור לכרך השני לאוגדן ולוודא כי מלבד ידיעת התקנון של המוסד האקדמי ,המחלקה האקדמית מכירה ויודעת גם את הכללים והחוקים הארציים הנוגעים לסטודנטים ,כמו חוק הסטודנט ,סיוע לסטודנטים בעלי מוגבלויות וכו’ .באותה המידה חשוב גם לוודא כי התקנון של המוסד האקדמי תואם את החוקים הארציים ,ובמידה שלא כך הדבר ,יש לעדכן את תקנון המוסד בהתאם לחוקים ולכללים הארציים ובמידת הצורך גם להיעזר במחלקה האקדמית של התאחדות הסטודנטים. רווחה במוסדות אקדמיים רבים מאוד לצד הפקולטות ובנייני הלימוד ישנן גם קפיטריות ,חניות לכלי רכב מחוץ למוסד ומכונות צילום בתוך הספריות .כל אלו גובות מציבור הסטודנטים תשלום עבור מזון ,שתייה ,השארת הרכב או צילום והדפסות .אחד מתפקידיה הרבים של אגודת הסטודנטים הוא לדאוג שהמחירים שנגבים מהסטודנטים הוגנים. פעמים רבות מופעל עסק פרטי או חברה מסחרית .לצורך כך נחתם בין המוסד האקדמי לעסק או לחברה חוזה שמעגן בתוכו את פרטי העסקה בין הצדדים .האגודה צריכה לשמש משקיף שמוודא שההסכמים אינם נוגדים את האינטרסים של הסטודנטים ואינם פוגעים בזכויותיהם .פעילויות אלו נעשות לרוב על-ידי מחלקת רווחה שדואגת לרווחת הסטודנטים במוסד. תחומים נוספים שיכולים להיות תחת אחריותה של מחלקת רווחה הם הקמת חדרי הנקה לאימהות צעירות הלומדות במוסד ,דאגה כי המוסד נגיש לנכים לרבות כל הכניסות ,היציאות ,בנייני הלימוד ,הספריות והקפיטריות המצויות בו ואף הקמת מועדוני סטודנטים ברחבי המוסד האקדמי. פרסום והסברה כאמור ,מדי שנה בשנה מתחילים ללמוד במוסד האקדמי מאות אם לא אלפי סטודנטים חדשים ,ובאותה נשימה גם מאות או אלפי סטודנטים מסיימים את לימודיהם וממשיכים הלאה .לכן ,יש לתחזק את הקשר מול ציבור הסטודנטים ולרענן אותו עם תחילת השנה ,ולהזכיר כי אגודת הסטודנטים תסייע להם בכל אשר יחפצו במהלך השנה. מחלקות ההסברה והפרסום באגודות סטודנטים רבות מחזיקות עמוד פייסבוק שמשמש את האגודה לשמירת קשר רציף עם הסטודנטים ,כמו כן ,אגודות רבות שולחות לסטודנטים דואר אלקטרוני כדי לעדכן על הנעשה באותה התקופה .לעתים מעסיקות האגודות בעל תפקיד שאמון על עיצוב גרפי כדי להכין פוסטרים לאירועים שונים שמפיקה האגודה. מעורבות חברתית מאפיין נוסף ובולט המשותף לכל האגודות הוא הניסיון המתמיד לרתום בין הסטודנטים לחברה .פעמים רבות ניסיון זה מתבטא בשיתוף פעולה של האגודה עם ארגונים חברתיים (עמותות ,עיריות וכד’) אשר הסטודנטים מתנדבים בהם תמורת מלגה .אף יותר מכך ,במקרים רבים אגודות הסטודנטים פועלות על מנת לעודד בקרב הסטודנטים את המעורבות החברתית באמצעות פרויקטים חברתיים שהוקמו בשיתוף של האגודה והמוסד האקדמי ,או באמצעות שיתוף פעולה של האגודה עם גופים חברתיים שונים. תרבות נוסף על דאגה לרווחת הסטודנטים ,לייעוץ אקדמי ולמעורבות חברתית ,אגודות הסטודנטים פועלות כדי לספק שירותים תרבותיים שונים עבור הסטודנטים .פעילויות התרבות מגוונות ,כיוון שכל אגודה פועלת לספק תרבות לסטודנטים הלומדים במוסד בהתאם לאופיים הייחודי .מהמשותפים לפעילויות התרבות שמספקות האגודות הם :יום הסטודנט ,מסיבות פתיחת שנה ,מסיבת סוף שנה ,הופעות ,הצגות ,טיולים ,כנסים ואירועי העשרה שיתקיימו עבור הסטודנטים לצד לימודיהם. שירותים נוספים לצד כל השירותים המסופקים על-ידי האגודות ,אשר תוארו לעיל ,ישנם שירותים נוספים הקיימים באגודות לטובת ציבור הסטודנטים. y yייעוץ משפטי. y yסיוע לדיירים המתגוררים במעונות. 46 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר לסיכום השירותים הוצגו בהתאם לסדר חשיבות יחסי .כלומר ,בראש ובראשונה חשוב לאגודת סטודנטים לספק לציבור הסטודנטים ייעוץ אקדמי ופתרונות רווחה שונים .את השירותים הללו יש להנגיש לציבור הסטודנטים באמצעות מערך מסודר של פרסום והסברה ,ולאחר כל זאת ,ובמידת האפשר ,יש לספק לסטודנטים גם שירותי תרבות ולעודד אותם לעסוק בפעילות חברתית. במידת האפשר ,יש לספק את כל אלו במקביל באמצעות מחלקות שונות אשר יתקיימו זו לצד זו וישמשו כתובת עבור ציבור הסטודנטים בהתאם לצרכיו השונים. .6מנהיגות לאורך ההיסטוריה ,בישראל ובמדינות נוספות בעולם ,שימשו אגודות סטודנטים סמן מוסרי ואור לרבים שחיפשו מנהיגים. מרוצת השנים השפיעו סטודנטים על סדר העדיפויות החברתי והכלכלי ועיצבו את החברה באופנים רבים. אתם ואתן ,מנהיגי ומנהיגות הסטודנטים בישראל ,ברשותכם כלים רבים כדי להעניק לסטודנטים הלומדים במוסד שלכם שופר ומקום להנהיג ולהוביל .אגודות רבות פותחות קורסי מנהיגות לסטודנטים שמחפשים מקום להשפיע .אגודות אחרות פועלות להעצמת נשים ,לאיגוד עובדים או להפעלת תכניות בשיתוף ילדים ונוער מאוכלוסיות מוחלשות. באמצעות המסגרות הללו ,לא רק שאתם כאגודות סטודנטים משפיעים לטובה על המציאות הקיימת ,אלא אתם מעניקים מקום ומרחב לסטודנטים לבוא ולטול חלק. לצד המקום הניהולי בתפקידכם אל תשכחו כי הוא מנהיגותי מהשורה הראשונה .אפשרויות רבות ומגוונות מונחות על פתחכם למימוש הפוטנציאל המנהיגותי הטמון הן בכם באופן אישי הן באגודת הסטודנטים כגוף היסטורי שהיה אחראי לשינויים רבים לאורך ההיסטוריה. .7למען הדורות הבאים אחד המאפיינים הבולטים באגודות הסטודנטים הוא התחלופה המהירה של כוח האדם .למאפיין הזה ניתן למנות יתרונות וחסרונות .בצד היתרונות ,אפשר לתאר את אגודות הסטודנטים כגוף דינאמי ,מלא רעיונות חדשניים בעקבות כוח האדם הצעיר שפוקד את התפקידים באגודה כל שנה או שנתיים. החיסרון המשמעותי לתדירות הגבוהה שבה מתחלף כוח האדם ,הוא חוסר שימור הידע הארגוני ,טעויות שחוזרות ונשנות משנה לשנה וחוסר יכולת לעקוב אחר ההיסטוריה והעבר של הארגון .לחיסרון זה יש השפעה מהותית על הארגון כפי שנראה בכרך המשפטי ,כאשר אגודות סטודנטים לא יכולות לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות בשל המחסור בזיכרון ארגוני וברצף אדמיניסטרטיבי. כדי להתגבר על מכשול זה יש להקפיד על מספר דברים שיסייעו לאגודה כארגון וכגוף משפטי (עמותה) לאורך הדרך :יש להקפיד ברישום פרוטוקולים ,יש להכין תיקי חפיפה מסודרים לכל תפקיד ויש לוודא שקיימת בארגון מערכת מסודרת לשימור ידע וזיכרון ארגוני (באמצעות קלסרים וספרייה מסודרת ,שמירת המסמכים במחשב בצורה מסודרת ודאגה לגיבוי הולם וליידוע הבאים בתפקיד על מיקומם והימצאם של מסמכים אלו. .8קשר בין אגודת הסטודנטים לסגלי המרצים במרבית המוסדות האקדמיים ישנם שלושה ארגוני סגל; ארגון הסגל הבכיר שכולל את המרצים הקבועים והוותיקים ,ארגון הסגל הזוטר שכולל בתוכו את המתרגלים (שרבים מהם סטודנטים בעצמם) ואת המורים מן החוץ וארגון הסגל המנהלי שתחתיו מאוגדים עובדי המנהלה של המוסד .מטרת ארגוני הסגל היא לשמור על תנאי ההעסקה של העובדים ולייצג את האינטרסים שלהם אל מול המוסד. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 47 מיפוי ארגוני הסגל הבולטים כיום ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות: גוף עובדים עצמאי היסטורי (בדומה להסתדרות המורים שמנותקת מההסתדרות) .הארגונים חברים בפורום מתאם שעובד מול המל"ג ומשרד האוצר והעומד בראשו נכון להיום הוא פרופסור ניר שביב מהאוניברסיטה העברית. ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות: ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות בדומה לארגוני הסגל הבכיר מאוגדים בפורום שעובד מול המל"ג ומשרד האוצר. העומדת בראשו נכון להיום היא ד"ר אסתר סרוק מהאוניברסיטה העברית .בשנים האחרונות ארגוני הסגל הזוטר בטכניון בחיפה ובבר אילן לא משייכים את עצמם באופן מלא לפורום ונחשבים ארגונים "מתנדנדים". ארגוני הסגל במכללות: בשנים האחרונות ארגוני הסגלים במכללות מתחילים להיווצר ,ומתאגדים תחת ארגוני עובדים (לרוב דרך "כח לעובדים"). הארגונים מתחילים להילחם על שיפור התנאים שלהם וניתן לראות מספר דוגמאות מהזמן האחרון של מאבקים מעין אלו ארגון הסגל הזוטר באקדמית ת"א-יפו וארגון הסגל הזוטר בשנקר ששניהם הסתיימו עם הבנות בין הסגל ובין המכללותלאחר שביתה שפגעה בסטודנטים .דוגמה בולטת נוספת היא מנחי האוניברסיטה הפתוחה שהתאגדו גם כן תחת ארגון "כח לעובדים". הסגלים במכללות לחינוך: מכיוון שהמכללות לחינוך נמצאות תחת אחריות משרד החינוך (נכון להיום ועד אשר ראשוני המוסדות יעבור לאחריות ות"ת) הסגלים מאוגדים בוועדי עובדים תחת "הסתדרות המורים" .לאחרונה הושג הסכם הבנות לגבי תנאי השכר בין הסתדרות המורים לבין משרד האוצר שתקף עד אמצע .2015ישנה סבירות לחידוש המאבק לאחר פקיעת ההסכם. מאבקי סגל לעתים ארגוני הסגל יוצאים למאבקים על תנאי השכר שלהם ,מאבקים שפעמים רבות מלווים בעיצומים ובשביתות. במקרים אלה הסטודנטים בדרך כלל הם הראשונים שנפגעים בצורה כזו או אחרת וצריך להכיר ולהבין את התופעה הזו. במקרים רבים הדרישות של ארגוני הסגל מהמוסד הן מוצדקות ואגודות הסטודנטים תומכות במאבק ברמה הרעיונות ,אך כאשר הפגיעה בסטודנטים נמשכת לאורך זמן מתחילה להיווצר בעיה .הסטודנטים מתלוננים ובצדק שהם נפגעים ורוצים שהאגודה תעזור להם לסיים את השביתה ותצא נגד הפגיעה בהם .מצב זה שם את האגודה בין הפטיש לסדן ומופעלים עליה לחצים מכל הכיוונים .האגודה צריכה לבחור האם היא תומכת בסגל שאיתו היא מסכימה ברמה הרעיונית וצריכה להמשיך ולעבוד איתו גם אחרי השביתה ובין לפעול למען האינטרס המידי של הסטודנטים אותם היא מייצגת .לעתים גם הנהלת המוסד נכנסת לתמונה ומפעילה לחץ על האגודה לכיוון מסוים. בניית הקשר עם ארגוני הסגל כדאי לכל יו"ר אגודה נבחר ליצור קשר בעת היכנסו לתפקיד עם נציגי ארגוני הסגלים (הבכיר והזוטר) על מנת שתהיה היכרות בין האגודה ובין הארגונים ותהיה תקשורת רציפה ביניהם .כאשר יש קשר טוב בין האגודה ובין ארגונים אלו במקרים רבים הארגון יפנה לאגודה בבקשת עזרה לפני שיצא בעיצומים נגד המוסד ובכך תהיה לאגודת הסטודנטים אפשרות להשפיע על סוג העיצומים ,על מועדם ועל משכם על מנת לצמצם את הפגיעה בסטודנטים וכל זאת בלי לצאת נגד המרצים ומבלי לפגוע במאבקם .בפגישה הראשונית ניתן גם להסביר לסגלים שהם יכולים לעבוד עם הסטודנטים במאבק על תנאי ההעסקה שלהם ולא רק להשתמש בהם כמנוף לחץ ,במקרים רבים הסגלים אפילו לא חושבים על האופציה להיעזר בסטודנטים ולא רואים באגודה כבעלת ברית. המלצות לפעולה: .1 .2 .3 .4 48 ן 1צרו קשר עם כלל סגלי המרצים במוסד 2בררו מהם תנאי ההעסקה הנוכחיים של הסגלים השונים ,מתי נחתמו ההסכמים הקיבוציים הנוכחיים ,מה הם מכילים ומתי הם אמורים לפוג. 3נסו לתאם פורום בו ישבו יחד נציגי כל הסגלים ונציג אגודת הסטודנטים 4קבעו מועדים קבועים להתכנסות הפורום -כל חודשיים /שלושה כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר כרך ד’ -היבטים משפטיים של אגודת סטודנטים מה בכרך? סקירה והדרכה על חוק העמותות ,תקנונים מוצעים לאגודה ,חוקי המנהל התקין ,מתווה משרד המשפטים לאגודות סטודנטים ,התקשרות מול עובדים ,חוקי מתן מלגות ,התקשרויות חיצוניות מול ספקים ,תחרויות והגרלות במסגרת האגודה ,אתרי אינטרנט ומאגרי מידע ,תקנון בחירות ועוד. הקדמה לכרך לא אחת ,כמובילי אגודות סטודנטים ,אנו נתקלים בסוגיות משפטיות שעלינו לתת עליהן את הדעת בעזרת ייעוץ משפטי. בשנים האחרונות התפתחו אגודות הסטודנטים והגיעו למעמד משפטי שזוכה להתייחסות פרטנית ,כפי שנראה בהרחבה בהמשך .למעשה ,אגודות הסטודנטים מתפקדות כגוף דו-מהותי ,פרטי וציבורי כאחד .בכרך זה נתאר כיצד אגודה צריכה לעמוד מבחינה מנהלית ונתייחס להיבטים המשפטיים של אגודות סטודנטים בהתאם למעמד המשפטי המיוחס להן כעמותות בעלות מעמד מיוחד. 7המלצה חמה :את כרך זה אנו ממליצים בחום לקרוא מתחילתו עד סופו ,ולהביא בחשבון את הכתוב בו .אגודות סטודנטים שונות נקלעו לאורך השנים לתביעות ,משברים כספיים ומשפטיים כיוון שלא הכירו את ההיבטים המשפטיים המיוחסים לאגודות סטודנטים .עשו שימוש בכרך זה לצורך ניווט משפטי נכון של האגודה. ככלל ,לעמותה המתפקדת כאגודת סטודנטים ישנם שלושה מקורות משפטיים רלוונטיים לפעול לפיהם: חוק העמותות (ותקנון העמותות) ,כללי הניהול התקין של רשם העמותות ומתווה משרד המשפטים לאגודות סטודנטים. להלן נתאר את המשמעות של כל אחד משלושת המקורות הנ”ל לפעילות העמותה. .1חוק העמותות (ותקנון העמותות) בישראל נחשבת עמותה לסוג של תאגיד המורכב מקבוצה של אזרחים ו/או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב תהא זו מטרה ציבורית) ונרשמו בפנקס העמותות על-ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן .חוק העמותות (התש”ם )1980-מסדיר את פעילותן של העמותות. ישנם שלושה כללים מרכזיים אשר מבחינים בין המוסד המשפטי ‘עמותה’ לבין תאגידים אחרים: 1 .1פעילות במסגרת המטרות המוצהרות בתקנון בלבד. 2 .2מוסד ללא כוונת רווח (מלכ”ר) -איסור על חלוקת רווחים (אין מניעה לצבירה מסוימת של נכסים על-ידי העמותה, אך אלה צריכים להיות מיועדים לקידום מטרותיה ולא לחלוקה לחבריה או עובדיה). 3 .3חברות אישית בעמותה שלא ניתן להעבירה ,ולא מקנה לחבר זכויות קנייניות בה. מוסדות בעמותה כל עמותה רשומה (ע”ר) חייבת ,מכוח חוק העמותות ,להקים את שלשת הגופים הבאים: y yאסיפה כללית -כינוס של כלל חברי העמותה .לפי החוק יש לכנס אסיפה כללית לפחות אחת לשנה .האסיפה הכללית הנה מעין “הרשות המחוקקת” של העמותה .אסיפה כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה ,להחליט על שינוי שם העמותה ,לבחור את חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת ,להחליט על שינוי מטרות העמותה ,מינוי רואה חשבון, הוצאת חברים מתוך העמותה וכן להחליט על פירוק העמותה .לכל חבר עמותה יש קול אחד באסיפה הכללית. y yועד מנהל - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה .ועד מנהל בעמותה מקביל בתפקידו לדירקטוריון בחברה .חברי הוועד המנהל אינם מקבלים שכר ,והם מהווים את המנהיגות המתנדבת של העמותה אשר תפקידה בין היתר ליישם את החלטות האסיפה הכללית ,לקבוע את מדיניות העמותה בכפוף להחלטות האסיפה הכללית .תפקידי הוועד המנהל נחלקים לשני אשכולות :אשכול הפיקוח ואשכול המנהיגות .אשכול הפיקוח כולל את התפקידים הבאים :אישור תכנית עבודה ותקציב ,קביעת עקרונות למימון ,בקרה תקופתית על פעילות העמותה -תכנון מול ביצוע ,מינוי ,הערכה ופיטורין של מנכ”ל העמותה והצוות הבכיר ואישור הדו”ח הכספי והבאתו לאסיפה הכללית .אשכול המנהיגות כולל ניסוח החזון והתווית התכנית האסטרטגית של הארגון ,השתתפות במאמץ גיוס המשאבים לארגון (כולל תרומה אישית של חברי הוועד) ,ייצוג הארגון מול קובעי מדיניות ,תורמים ואחרים וחניכה וליווי של חברי ועד מנהל חדשים .בעמותות שבהן אין צוות שכיר ,הוועד המנהל עוסק גם בניהול השוטף של העמותה. כאחראים לצד הביצועי חברי הוועד אחראים לכתיבת תכניות העבודה ,תכנון התקציב ועוד. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 49 כרך ד’ -היבטים משפטיים של אגודת סטודנטים 7בהקשר זה חשוב לשים לב שמתווה משרד המשפטים לאגודות סטודנטים מייעד לוועד מנהל באגודות סטודנטים תפקיד שונה מזה המתואר מעלה. ועדת ביקורת - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה ותקינותה בכל ההיבטים של פעילותה ,לבדוק את העמותה ביחס ליעדיה ,לעקוב אחר יישום ההחלטות של האסיפה הכללית ולהציע לחברי הוועד המנהל תיקוני ליקויים .על הוועד יש להוציא דו”ח ביקורת לפחות אחת לשנה .עמותה רשאית למנות רואה חשבון כגוף מבקר במקום ועדת ביקורת .רואה חשבון זה אינו יכול להיות רואה החשבון המבקר את הדו”חות הכספיים של העמותה. 7שימו לב :אדם הנותן שירותים בשכר לעמותה שלא עקב תפקידו כחבר ועד (מנהל או ביקורת) ,אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה .לכן חבר ועד אינו יכול להיות עובד בעמותה ,נותן שירות קבלני ,או כל פעילות שבעטיה יקבל החבר כל תמורה מהעמותה .חברי ועד רשאים לקבל גמול ישיבה בגין השתתפותם בישיבות הוועד והחזר הוצאות כחברי ועד בכפוף להגבלות שבתקנות. 8 8 לקריאה נוספת (נספח - )42חוק העמותות להסתכלות כדוגמה (נספח - )43תקנון התאחדות הסטודנטים .2כללי הניהול התקין של רשם העמותות בשנת 1998החליטה ממשלת ישראל שעל עמותה לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות לפני שתוכל לקבל תמיכה מהמדינה (כספי תמיכות ,הקצאת מבנים וכיו”ב) .כדי לקבל אישור ניהול תקין נדרשת העמותה לעמוד בדרישות מחמירות יותר מאשר הדרישות הקיימות בחוק העמותות ,ועיקרן התנהלות כספית הדוקה יותר ,היעדר ניגוד עניינים והחלת נורמות מסוימות מהתחום הציבורי ,כדוגמת איסור אפליה .בפועל ,רוב העמותות הרשומות בישראל אינן מחזיקות באישור זה. אישור ניהול תקין מתקבל על סעיף 46א’ לחוק העמותות. הוראות מיוחדות לאגודות סטודנטים :כדי לקבל אישור ניהול תקין על האגודה להגיש בקשה לרשות התאגידים לרשם העמותות .אך כאמור לעיל בתחילת כרך זה ,אגודות סטודנטים נחשבות לגוף דו-מהותי ומצויות במעמד שונה ממעמדן של עמותות אחרות .אגודות סטודנטים נחשבות לגוף בעל אלמנטים פרטיים וציבוריים ,ולכן חלים עליה כללים מחמירים יותר, המחייבים בדרך כלל רק גופים ציבוריים כגון משרדי ממשלה ,עיריות וכו’. בפסקי דין שעסקו בנושא נמנו מספר אלמנטים מרכזיים באמצעותם תיבחן השאלה האם העמותה היא גוף דו-מהותי: 1 .1האם הגוף חולש על פעולה שמעורב בה אינטרס ציבורי חשוב. 2 .2האם ,ועד כמה ,נהנה הגוף ממונופול. 3 .3האם זוכה הגוף לתמיכה תקציבית ישירה/עקיפה או מתפרנס בדרך אחרת מציבור של משלמי מיסים. 4 .4האם יש קשר הדוק לרשות מנהלית חשובה ,האם הציבור עשוי לכרוך את פעולותיו עם הרשות ולייחס את ליקוייו אליה. 5 .5האם פעילות הגוף כרוכה ברגישויות דתיות ,אתניות ,מסורתיות או תרבותיות. חשוב להבין שלא מדובר ברשימה סגורה ,ככל שיהיו בגוף יותר אלמנטים אשר יטו את הכף לטובת גוף בעל היבטים ציבוריים ,כך תהיה נטייה חזקה יותר לראות בו גוף דו-מהותי. לדוגמה ,הוכרה עמותת חברה קדישא ירושלים כגוף דו-מהותי ולפיכך הוטלו עליה חובות מסוימות מהמשפט הציבורי. החובות המורחבות שעשויות להיות מוטלות על עמותות שהן גוף דו-מהותי הן החובה לפעול ביתר שוויוניות ,יתר שקיפות, עריכת מכרזים בדומה לאמור בחוק חובת מכרזים ועוד. .3מתווה משרד המשפטים לאגודות הסטודנטים כאמור ,לאחר מאבק ממושך ארוך שנים של התאחדות הסטודנטים ואגודות הסטודנטים ,הכיר משרד המשפטים במבנה הייחודי של אגודות סטודנטים כעמותות ייחודיות .משרד המשפטים פרסם מתווה מיוחד לפעילות אגודות הסטודנטים, שמאפשר להן מחד גיסא ,לשמור על המבנה המוסדי הקיים ,ומאידך גיסא ,לבצע את ההתאמות הנדרשות ולקבל אישור ניהול תקין. המתווה להלן הוסכם עם רשם העמותות בפברואר 2010ונמצא בתוקף עד ליום זה .המתווה הושג כדי לאפשר לאגודות סטודנטים (ולהתאחדות הסטודנטים) להמשיך ולקיים את ההסדר הקיים במרבית האגודות שנוגע לאופן הבחירה של יו”ר האגודה ושל סגניו ולקבלת שכר על-ידי יו”ר האגודה וסגניו ,מבלי שיופרו הוראות ותקנות העמותות בנושאים אלו (תשס”ט .)2009 50 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר עיקרי המתווה: .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 1המועצה /האסיפה הכללית תבחר ועד מנהל אשר יכלול לפחות שלושה חברים. 2התקנון ישקף מנגנון בחירה שיאפשר ייצוג הולם בוועד המנהל גם לגורמים המייצגים את המיעוט ובכלל זה לגורמים שאינם משויכים לתא הסטודנטים שממנו נבחרו יו”ר האגודה וסגניו. 3חברי הוועד המנהל לא יהיו רשאים לקבל שכר אלא החזר הוצאות בלבד ,לפי תקנות הגמול. 4יו”ר האגודה וסגניו רשאים להיקרא יו”ר האגודה וסגניו ,אך לא יו”ר ועד האגודה וסגניו. 5יו”ר האגודה וסגניו ימשיכו לייצג את המוסד מול הנהלת המוסד. 6ניתן לקבוע כי מועצת האגודה תבחר את יו”ר האגודה וסגניו. 7יו”ר האגודה וסגניו לא יכהנו כחברי הוועד המנהל. הקדמה חשובה לפרקים הבאים: בשלב זה אנו יורדים לפרקים ברמת רזולוציה נמוכה יותר הנוגעת לפעילותה היום-יומית של כל האגודה .פרקים 7-4חשובים במיוחד לפעילותן התקינה של האגודות .כל הכתוב בפרקים הללו נכתב בהתאם לחוות דעת שהופקו עבור ההתאחדות. .4התקשרויות העמותה מול עובדים ,מלגאים ומתנדבים - שכר לעומת מלגות בהתאם לחוות דעת שהתקבלה מן ההתאחדות בנושא “העסקת” עובדים ומלגאים במסגרת פעילות האגודה ,ישנם הבדלים בין תשלום מלגה לתשלום שכר שחשוב לעמוד עליהם. המשפט הישראלי קובע מערכת ענפה של חוקי עבודה שעיקרם הסדרת מערכת היחסים בין העובד למעביד ,מעין “סל זכויות” המוענק לעובד ומכונה “חוקי מגן” .החובה לתשלום שכר בגין עבודה אף היא מצויה בחוקי המגן במשפט הישראלי. תשלום שכר עבודה באמצעות מלגה ,הוא בניגוד למערכת דיני העבודה והמס במשפט הישראלי. הזכויות המגיעות לעובד מכוח חוקי המגן ,אינן ניתנות להתניה/ויתור ,אפילו על-ידי העובד ,ויש לקיימן במלואן .הוראות חוק הגנת השכר קובעות במפורש חובת תשלום שכר במזומן לעובד ,ואף מציינות את דרך התשלום .מלגה אינה דרך לתשלום שכר עבודה ,בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ובהתאם לחוקי המס. האפשרות לתשלום מלגה לסטודנט ,על-ידי/מטעם האגודה (באופן ישיר או עקיף) ,עומדת לאגודות אך ורק אם ייענו כלל התנאים המצטברים שיפורטו להלן. תנאים להענקת מלגה לסטודנטים: y yהסטודנטים אינם נחשבים לעובדי האגודה ,בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ובהתאם למבחני הפסיקה לבחינת קיומם של יחסי עובד מעביד .מבחנים אלה יש ליישם בכל מקרה לגופו לגבי כל סטודנט מקבל מלגה. y yהתפקיד שמבצעים הסטודנטים עונה באופן מדויק על הגדרות פעילות מזכה במלגה ,בהתאם להוראות סעיף )29(9 לפקודת המס ,אשר במסגרתה ,כאמור ,נכללת פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם (ולא עבור) מוסד הלימוד והמחקר או בזיקה אליו. y yאין כל מניעה אחרת ,לפי חוזה או לפי כל דין ,להעברת המלגה לסטודנטים. לכן ,במילים אחרות ,על הסטודנט לעסוק בפעילות שאינה משרתת את האגודה אלא משרתת מטרות חברתיות או קהילתיות מחוץ לאגודה ,או אם מדובר במלגת מחקר ,המחקר ייעשה מטעם מוסד הלימוד ולא עבורו או בזיקה אליו. אם לא התקיימו התנאים לקבלת מלגה ,הרי כי תשלום מלגה עבור עבודתם של הסטודנטים ,בכסות “השליחות הציבורית” של אופי פעילות העמותה בשירותה/אצלה/מכוחה פועלים סטודנטים ,עומד בסתירה להוראות המחוקק ועמדת בית המשפט .לא ניתן “להכשיר” מתן מלגה לעובדי עמותה ,על-ידי מתן פרשנות למילה “מלגה” בהתאם לתכליות שלשמן היא התאגדה. עוד יצוין ,כי גם אם התקיימו התנאים לקבלת מלגה כאמור לעיל ,מומלץ להחתים את הסטודנטים על כתב התחייבות שבו יוסדרו התנאים לקבלת המלגה ,ותובהרנה הבהרות שהסטודנט נדרש לדעת לפי כל דין ,לרבות חוקי המס הקשורים במלגות .לכתב ההתחייבות כאמור ,מומלץ לצרף את מפרט המלגה כפי שהוצג בפני הסטודנט בטרם הוצעה לו הפעילות המזכה במלגה. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 51 כרך ד’ -היבטים משפטיים של אגודת סטודנטים הפקודה קובעת מפורשות ,כי מלגה לא תחשב למלגה אם ניתנה בעדה תמורה .מוסיף הסעיף ומגדיר ,כי מילוי תפקיד אצל נותן המלגה יחשב למתן תמורה. אין נפקות לזהות משלם המלגה לעניין עמידה בתנאים לקבלת מלגה ולעניין בחינת הפעילות המזכה במלגה ,טיב העבודה ומהותה הם שיכריעו את הכף. כאמור ,תשלום מלגה במקום שכר עבוד במקום שבו לא מתקיימים התנאים לקבלת מלגה ,מציב את המעסיק כמי שפועל באופן בלתי חוקי ,ואף פוגע בזכויות העובדים .מעבר לפגיעה הנרחבת בזכויות העובדים ,לרבות שכר עבודה וזכויות סוציאליות שונות ,תשלום מלגה במקום שכר מביא לתוצאה לפיה ,הן נותן המלגה הן מקבל המלגה לא משלמים את חבויות המס הנדרשות בהתאם לחוק הישראלי .בהתאם לחוקי המשפט הישראלי זוהי בבחינת עבירה פלילית. .5התקשרויות חיצוניות -הזמנות עבודה וספקים ככלל ,אנו ממליצים שהתקשרות חיצונית מול ספקים ואפילו הזמנת עבודה תחייב בדיקה של עו”ד לייעוץ משפטי .יתרה מכך ,צריך להראות שאכן אדם זה או אחר בדק משפטית את ההזמנה .חופש החוזים אמנם מאפשר לנו להתקשר חוזית עם כל מי שנרצה ,אך כל מקום שאנו צריכים לחתום עליו מחייב ייעוץ משפטי. הנחיות בנוגע להתקשרויות חיצוניות: y y y y y y y y y yלבדוק מי הוא הגורם שאני חותם מולו. yלברר האם זו באמת חברה/עוסק מורשה. yבשלב זה עדיף לשלב גם ייעוץ משפטי ובדיקה של עו”ד. yבמידה שזהו הסכם שמעורב בו גם צד ג’ ,חובה שגם הם יהיו חתומים על ההסכם. yחייב להיות סעיף מאגרי מידע המגן על הפרטיות של הסטודנטים במוסד .ללא אישור פרטני של הגורמים במאגר ,קרי הסטודנטים ,לא ניתן לשחרר מידע על החברים בו .ראוי לשלב סעיף סודיות קרי שהמידע שמגיע במסגרת ההסכם חסוי ואסור בשימוש. yלוודא היעדר יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. yלשלב סעיפי הגבלת אחריות של האגודה כלפי צד ב’ או כלפי צד ג’. yחובה לשלב בהסכם סעיפי יציאה. yלשים לב לא לשלב חידושים אוטומטיים בחוזה. 7בשלב זה חשוב להזכיר את נושא האחריות האישית באגודה .כאשר האגודה חותמת או מתחייבת מול ספק או בהתקשרות חיצונית ,נושא המשרה הגבוהה ביותר הוא הנושא באחריות החתימה ,כלומר יו”ר האגודה .היו”ר אחראי באופן אישי ,ולכן גם נחשף באופן אישי לתביעות משפטיות .חשוב במובן זה לשים לב לחוזים ,חובה להתייעץ עם עו”ד טרם החתימה. .6תחרויות והגרלות במסגרת האגודה ככלל ,אגודה לא יכולה לספק כל תחרות או הגרלה לפני שכתבה תקנון להגרלה או לתחרות בהתאם לחוק ההגרלות. התקנון מהווה הסכם בין המשתתף בהגרלה לבין האגודה .גם כאן ,ההגרלה/התחרות חייבות להיות בפיקוח עו”ד ויועץ משפטי .גם התקנון להגרלה/תחרות חייב בהסתכלות משפטית של עו”ד טרם פרסומו לציבור הסטודנטים. בנושאים אלו קיימת סכנת חשיפה לתביעות משפטיות בסכומים כספיים גבוהים ביותר. .7אתרי אינטרנט ,זכויות יוצרים ומאגרי מידע כל אגודה שברשותה אתר אינטרנט ומנהלת מאגרי מידע שמכילים מידע ופרטים על אודות סטודנטים שלומדים במוסד, חייבת להכיר את החוקים והכללים בעניין מאגרי מידע ,הגנת הפרטיות והפרת זכויות יוצרים באתר אינטרנט. נושאים אלו רגישים וחשוב לאגודות לתת דעתם כיצד מנוהל אתר האינטרנט ואיזה שימוש נעשה במאגרי המידע המצויים ברשות האגודה. 52 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר זכויות יוצרים באתרי אינטרנט של אגודות חוק זכויות היוצרים מעניק ליוצר זכויות שונות ביצירתו .תכליתו של החוק הנה ,מחד גיסא ,לשמר את גלגלי היצירה המניעים את המפעל האנושי וכך לעודד את המשך היצירה ,מאידך גיסא ,לאפשר לכלל הציבור ליהנות ,ללמוד ולהשתמש בפרי עמלו של היוצר בדרך הוגנת. תכני האתר ,כפי שפורטו לעיל ,מסווגים כיצירות,ומוגנים לפי חוק .השימוש בתכנים הללו מחייב זהירות וקפדנות המוגדרות הן בחוק הן בפסיקה .השימוש יכול שייעשה באמצעות קבלת רישיון או באמצעות העברה של זכויות היוצרים .האמצעי לקבלת רישיון של זכויות יוצרים או העברה שלהם הוא חוזה בכתב .החוזה יגדיר מפורשות את החלקים ביצירה שבהם ניתן להשתמש ,את הפעולות המותרות לשימוש ,את אופן השימוש ,את משך השימוש וכו’ ,קרי ההמלצה הגורפת היא לא להתיר העלאת כל תוכן לאתר האינטרנט ,אלא עם קבלת רישיון שימוש בחוזה בכתב. בחינת סוגיית השימוש ההוגן תהיה לגופו של עניין .התכלית העיקרית העומדת בעת הכרעה בעניין שימוש הוגן בכל הקשור לשימוש לצרכים לימודיים/חינוכיים ,היא איזון אינטרסים בין טובת הציבור לידע וחינוך לבין האינטרסים הכלכליים של היוצר .תכלית זו מנחה את בית המשפט בהפעלת השיקולים ,ולכן בכל מקרה יישומם של השיקולים ישתנה. מבלי לפגוע בדבר מן האמור לעיל ,הרי כי על האגודות חלה אחריות ,הן על כל תכני האתר הן על השימוש בתכנים בעלי פוטנציאל מפר .לפיכך ,על האתר לכלול מנגנון פיקוח ובקרה על התכנים .המנגנון יכלול בדיקה של כל תוכן הצפוי לעלות לאתר ,הן על-ידי האגודה הן על -ידי נציג מטעם הסטודנטים .רצוי כי הבדיקה תתקיים לפחות פעם ב 24-שעות. בכדי שלא יהיה הנייר חסר ,יצוין ,כי סעיף 56לחוק מעניק סעד לבעלי זכויות יוצרים שזכויותיהם נפגעו .על זכויות אלה נמנות גם הזכות הכלכלית וגם הזכות המוסרית שביצירה .הסעד הוא פיצוי כספי בסך של עד 100,000₪ללא הוכחת נזק. סעד גבוה זה ,הקבוע בחוק ,מעיד גם הוא על חשיבותה של זכות היצירה ,ומעלה את חשיבות נקיטת פעולות מניעתיות, באופן שבו ניהול האתר והתכנים המתפרסמים בו יעלו בקנה אחד עם דרישות החוק ואמות המידה הנבחנות בעין הפסיקה. מאגרי מידע כאמור ,על אגודות המחזיקות במאגרי מידע על אודות סטודנטים לעשות בהם שימוש זהיר. יש לוודא כי המידע נאסף באופן התואם את הגדרת “מאגר מידע” בחוק .המידע נשמר במחשב ואינו מיועד לשימוש אישי, אלא למטרת התאגדות של ההתאחדות ו/או האגודות. סוג המידע הנאסף על-ידי ההתאחדות והאגודות משתנה בהתאם למטרת מאגר המידע -אם נאסף מידע שכולל רק פרטי התקשרות והכשרה מקצועית ,מדובר ב”מידע רגיל” .אולם ,אם נאסף מידע על אודות מצבם הבריאותי ו/או הכלכלי של הסטודנטים )לדוגמה לצורך בדיקת זכאות למלגות) מדובר באיסוף “מידע רגיש”. על מאגר מידע המכיל נתונים אשר אינם שם ,מען ופרטי התקשרות בלבד חלה חובת רישום בפנקס מאגרי המידע של רשם מאגרי המידע .המלצתנו היא לרשום את מאגרי המידע המוחזקים על-ידי ההתאחדות והאגודות השונות באופן מידי, וזאת כד להימנע מחשיפה להליכים משפטיים ,פליליים ואזרחיים. אשר לניהול מאגר המידע -יש לבצע את ההתאמות הנדרשות על פי החוק והתקנות לאבטחת מאגר המידע ומערכות המחשב. כמו כן ,המלצתנו היא למנות עובד מטעם ההתאחדות והאגודות ,אשר יהא בקיא בחוק ובתקנות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע ,יהא אמון על הטיפול ברישום מאגר המידע ,על עבודה מול רשם מאגרי המידע ,על טיפול בנושא התאמת אבטחת המידע ומתן מידע לסטודנטים המגישים בקשה לעיון במידע הנאסף על אודותיהם במאגר. נוסף על כך ,ראוי להדגיש כי בשל ההשלכות המשפטיות הקשות אשר לטיפול לא נכון בנושא הגנת הפרטיות ואבטחת המידע והמורכבות המשפטית בתחום ,המלצתנו היא לפעול בליווי ייעוץ משפטי אשר להסדרת רישום מאגר המידע ,ניהול המידע הנאסף במאגר ,ניהול המאגר ומתן זכות העיון לסטודנטים. .8גבייה ישירה (דמי חבר) נושא הגבייה עולה בכל הקשור להעברת כספים מן המוסד האקדמי לאגודת הסטודנטים (לעמותה) .ההוראות והכללים קובעים איסור העברת כספים מעמותה לעמותה שאינה אוחזת באישור ניהול תקין ,ואולם מחוות הדעת שניתנה להתאחדות בנושא גבייה ישירה עולה כי מדובר בכספים השייכים לעמותה והועברו אליה למימוש מטרותיה ,לא בכספים אשר נגבו על-ידי עמותה עבור עמותה אחרת (מכוח חוזר המנכ”ל מיום 29.8.12אשר אימץ את הנחיות דו”ח מלץ בעניין גבייה ישירה, ואשר המלצותיו חלות על מוסדות החינוך). כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 53 המציאות הנוהגת הנה כי מוסדות ומוסדות חינוך בישראל מעבירים את כספי הגביה הישירה לאגודות אשר רובן אינן אוחזות בניהול תקין ,וחלקן אף לא תוכלנה לקבל אישור זה לאור העובדה כי בכל שנה מתחלפת הנהגת האגודה (אינו מאפשר זיכרון ארגוני ורצף אדמיניסטרטיבי) .אילו היה ניהול תקין תנאי להעברת כספי הגביה הישירה )דמי החבר) לאגודות ,הרי כי הוראות חוזר המנכ”ל היו מעוקרות מתוכנן ,דבר שהיה משתק את רוב האגודות מפעילות עבור הסטודנטים. יש להעניק משנה תוקף להוראות חוזר המנכ”ל ,במיוחד אם מתחשבים במציאות שעל בסיסה הופק .הרי המציאות הנוהגת, כמפורט לעיל ,מציאות שבה מרבית אגודות הסטודנטים אינן אוחזות ניהול תקין ואף אינן מסוגלות תמיד לבצע את גביית דמי החבר מכל הסטודנטים ,מהווה אחת מן הסיבות בעטיין “נולד” דו”ח מלץ ובעקבותיו חוזר המנכ”ל .המטרה הייתה לאפשר את רווחת הסטודנט על-אף אי-הגבייה של אגודות הסטודנטים את דמי החבר וכדי להקל על האגודות את הגביה. לכאורה נראה כי קיימת סתירה בין הוראות מלץ וחוזר המנכ”ל לבין הוראות הכללים וועדת השרים ,ואולם לא כך היא. בהתאם לחוות דעת רו”ח ההתאחדות ,איסור העברת כספים חל במקרה שבו מדובר בכספים המוחזקים כנכסי העמותה, שייכים לה והועברו אליה כחלק מן המימון הדרוש לה לשם מימוש מטרותיה. מוסד שגבה עבור האגודה כספים בגביה ישירה ,וממשיך להחזיק בהם מבלי להעבירם לאגודה למימוש הצרכים בגינם נגבו כספים אלה פועל בניגוד לכללי הניהול התקין ,שכן ,כאמור ,עמותה יכולה להחזיק כספים אך ורק באופן שעולה בקנה אחד עם מטרותיה כפי שמפורטות בתקנונה ,ועמותה לא תשאיר אצלה רווחים ונכסים באופן בלתי סביר ,אלא אם תקבל אישור מיוחד לכך מרשם העמותות .מאחר שממילא ,במקרה דנן ,גבתה העמותה כספים שלא באופן העולה בקנה אחד עם הוראות רשם העמותות ,אלא מכוח חוזר המנכ”ל ,עליה גם להעבירם בהתאם לחוזר זה .במקרה שבו מעוניין המוסד לעשות “מעל ומעבר” ,יכול לפנות בפנייה מיוחדת לרשם העמותות ,לפרט את הנסיבות של גבית כספים עבור עמותה אחרת מכוח מלץ או חוזר המנכ”ל ולקבל אישור מיוחד לכך. מוסד שכבר גבה כספים עבור אגודה בגביה ישירה ,אם יבחר להתעלם מהוראות חוזר המנכ”ל ביחס להקצאתם לאגודה, ישתק את פעילות אגודת הסטודנטים ובכך גם יפגע בציבור הסטודנטים שלרווחתו פועלת האגודה. סטודנט שנרשם ללימודים במוסדות או במוסדות החינוך יודע כי חלק מן הכספים שהוא משלם הנם לטובת דמי חבר לאגודת הסטודנטים ,אלא אם הוא מחליט מראש לוותר עליהם .ברור ,אם כן ,כי יש לפעול באופן שיתאם את המצג שהוצג בפני סטודנט ש הסכים לשלם דמי חבר לאגודת הסטודנטים ,עת נרשם ללימודים. 54 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר כרך ה’ -הסכם תשלומים נלווים ידע -הוא כוח! כל מה שרציתם לדעת על הסכם גביית תשלומים נלווים בין מוסד אקדמי לאגודת סטודנטים ולא העזתם לשאול! .1הקדמה כתיבה :יערה קורן ,אורי רשטיק ,גרא וינר תשע”ד ,מאי 2014 הסכם גביית תשלומים נלווים ,המתבצע בין אגודת הסטודנטים למוסד ,הוא אבן דרך בהווייתה של אגודת סטודנטים ,שכן בכוחו של ההסכם לקבוע את תקציב אגודת הסטודנטים לשנה -שנתיים הבאות .בנוסף ,זהו אחד מהמשאים ומתנים המשמעותיים ביותר שתנהל האגודה מול המוסד והוא בעל משמעות כספית רחבה .זהו הזמן שלכם להוכיח להנהלת המוסד את בקיאותכם ,רצינותכם ,ומחויבותכם לנושא -בצורה שתשאיר חותם להמשך הדרך המשותפת ,כמו גם את יכולתכם להתנהל תחת לחץ. מטרתו של נייר זה לספק לכם ולכן סט כלים שיסייעו לכם בהגיעכם למעמד זה .הכלים מבוססים בין היתר על ידע וניסיון שצברו יושבי ויושבות ראש ,ונתונים שנמסרו להתאחדות בקבצי השוואת הנתונים שנתנו לאגודות ולמוסדות .בהקשר זה, יש לציין מספר סייגים להשוואה :חלק מהקבצים נמסרו רק בידי גוף אחד (האגודה או המוסד) – מה שהקשה על בחינת מהימנות הנתונים .כמו כן ,ההשוואה מתייחסת אך ורק למוסדות שמסרו את נתונים .נשמח אם אגודות שטרם מסרו את הנתונים בנושא ינסו לעשות זאת ,כדי לאפשר להתאחדות לספק לכם כלים איכותיים ויעילים לביצוע תפקידכם. .2רקע תשלומים נלווים הם למעשה כלל התשלומים אותם גובה המוסד שאינם לטובת שכר לימוד (ומטרות אקדמיות אחרות), ומטרתם לאפשר למוסד לכלכל את העניינים עליהם הוא אינו מתוקצב על ידי המדינה .גביית התשלומים הנלווים מתבצעת במסגרת גביית תשלומי שכר הלימוד ,כאשר המוסד מצרפם בדמות דמי שמירה ורווחה אל שובר התשלומים הנשלח לסטודנט .על פי הדוחות הרלוונטיים לנושא ,אין הגבלה על גובה התשלומים הנלווים. יש לציין כי על פי ההנחיות ,תשלומים נלווים שאינם דמי אבטחה הינם וולונטריים ולסטודנט הזכות לבחור לא לשלמם .בד בבד ,על אף התפיסה השלילית לעיתים שיש לסטודנטים כלפי תשלומים אלה ,הם אינם רע הכרחי .נהפוך הוא ,ביכולתם לאפשר מגוון שירותים הכרחיים ,במחירים נוחים ובתוך הקמפוס. מטרת העל של אגודת הסטודנטים המקומית היא לעבוד בסנכרון עם המוסד ,תוך מקסום האינטרסים הסטודנטיאליים; ראשית ,שהמוסד ייגבה את דמי החבר של אגודת הסטודנטים המקומית ויעביר סכום מקסימלי לטובת פעילות האגודה. שנית ,שהמוסד עצמו יעניק את השירותים המיטביים לסטודנטים -במחיר הנמוך ביתר האפשרי. 1 עבור מוסדות אקדמיים מתוקצבים ,גביית התשלומים הנלווים צריכה להתבצע בהתאם לכתוב בדו”ח ועדת מלץ (,)1996 הוא הדו”ח המקובל לכלל ענייני גביית שכר הלימוד ,אשר עבר בהחלטת ממשלה .הסעיפים הקשורים לנושא הם סעיף ח5- 3 העוסק בתשלומי רשות 2,וסעיף ח 6 -העוסק בגביות ותשלומים על פי הסכמים וולונטריים. עבור סטודנטים במכללות לחינוך ,גביית התשלומים הנלווים מתבצעת באמצעות האמור בחוזר “שכר הלימוד במוסדות 5 להכשרת עובדי הוראה – תשע”ד” ( 4החוזה מתעדכן מדי שנה) ,סעיף .7.2 1ראו נספח ״דו״ח ועדת מלץ (.)1996 2דו״ח ועדת מלץ ,סעיף ח :5״האוניברסיטה תוכל להציע לסטודנטים שירותי רשות נוספים ולקבוע את מחיריהם על פי שיקול דעתה״. 3דו״ח ועדת מלץ ,סעיף ח :6״גביית תשלומים על פי הסכמים וולונטריים :א .גביית תשלומים על בסיס וולנטרי ,לרבות; דמי חבר לאגודת הסטודנטים ,תעשה על פי הסכמים שייחתמו בין הנהלת אגודת הסטודנטים המקומית לבין הנהלת המוסד האקדמי .לא ייגבו מראש דמי חבר מסטודנט בניגוד להסכמתו .הוא הדין לגבי שירותי רווחה ושירותים נלווים אחרים .הסכמים וולנטרים אחרים בין אגודות הסטודנטים המקומיות לבין הנהלות המוסדות ייחתמו בגין שירותים שאינם אקדמיים ובהסכמה מלאה ,ובלבד שלא תישלל זכותו היסודית של הסטודנט הפרט שלא להצטרף להסכמים אלה או לצאת מהם .ב .גובה שירותי אבטחה (פדיון שמירה) ייקבע בהסכמה בין הנהלת המוסד האקדמי לבין הנהלת אגודת הסטודנטים המקומית”. 4נספח מספר ,סעיפים רלוונטיים 5חוזר ״שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה״ ,סעיף :7.2״ 7.2המכללה יכולה להציע ללומדים שירותי רווחה ושירותים נלווים אחרים .עלויות שיר�ו תים וולונטריים אלה ייקבעו במשותף בין אגודת הסטודנטים של המוסד לבין הנהלת המוסד. הסכמים אלה יתקבלו רק בגין שירותים שאינם אקדמיים ובהסכמה מלאה ,ובלבד שלא תישלל זכותו היסודית של הסטודנט הפרט ,שלא להצטרף להסכ– מים אלה או לצאת מהם. בין השירותים הוולונטריים שהמכללה יכולה להציע נכללים השירותים שלהלן: y yדמי מנוי לשימוש ברשת האינטרנט המכללתית הכוללת גם דואר אלקטרוני ,למתחברים מהבית בלבד y yשירותי ספרייה ממוחשבים y yדמי שמירה y yחניה מוסדרת על-ידי המוסד y yדמי חבר באגודת הסטודנטים (כספי הגבייה יעמדו לרשות האגודה ויוקדשו לפעולות תרבות בלבד) y yביטוח תאונות אישיות מוסד המבקש לגבות סעיפי הוצאות אלו ,מקצתם או כולם ,יפעל לקבל מראש את אישור אגודת הסטודנטים המקומית ולאחריה את אישור האגף ,בציון גובה החיוב לכל שירות. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 55 כרך ה’ -הסכם תשלומים נלווים עבור סטודנטים במוסדות אקדמיים לא מתוקצבים ,נכון לכתיבת שורות אלה ומשום שמדובר במוסדות הגובים שכר לימוד גבוה משכר הלימוד הבסיסי ,אין הנחיות הנוגעות לגביית תשלומים אלה .המוסדות גובים שכר לימוד ודמי רווחה במשותף, וממנו מעבירים תקציב לאגודות. למכללות טכנולוגיות ,אין כיום הסדר המחייב בהתייעצות עם אגודות הסטודנטים המקומיות. .3תיאור וניתוח התשלומים הנלווים בהיבט השוואתי6 .3.1גובה התשלומים הנלווים ממוצע התשלומים הנלווים שנגבים מטעם המוסד עומד השנה על כ .₪ 673-חמשת המוסדות בהם מתבצעת הגבייה הגבוהה ביותר הם הטכניון ( ,)₪ 897סמינר הקיבוצים ( ,)₪ 829מכללת אורנים ומכללת עמק יזרעאל ( ₪ 820כ”א) ואוניברסיטת חיפה ( .)₪ 845המוסדות שגובים את הסכום הנמוך ביותר עבור תשלומים נלווים הם אורט בראודה (,)₪ 500 בית הספר הגבוה לטכנולוגיה והאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים ( ₪ 450כ”א) ומכללת אחוה (.)₪ 340 בהשוואה לנתונים שנמסרו לפני שנתיים (שנה”ל תשע”ב) ,ניכר כי חלק מהמוסדות הוזילו או הקפיאו את גובה תשלומי דמי הרווחה ,דבר המתבטא בירידה ריאלית ביחס למדד המחירים לצרכן שטיפס בכ 3.48%-בחלוף שתי שנות הלימודים האחרונות 7.כמו כן ,מהתוצאות עולה כי עלייה ריאלית בולטת של כ ₪ 200-נרשמה בגובה התשלומים למכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון ,ושל כ ₪ 100-במכללה האקדמית תל אביב יפו .לא ברור האם היה שינוי בשירות הניתן לסטודנט בהתאם למגמה שהוצגה. לעניין זה ,ובהתייחס למושא ומתן מול האוניברסיטה ,מדד המחירים לצרכן ירד בכמחצית האחוז מאז תחילת שנה”ל תשע”ד (שינוי ממדד ספטמבר 2013למדד מרץ .)2014בהתאם לכך ,ובהינתן שהשירות לסטודנט אינו מתוכנן להצטמצם או להתרחב לקראת השנה הקרובה – יש מקום לדרוש לכל הפחות הקפאה של גובה תשלומי הנלווים. .3.2דמי שמירה דמי שמירה הינם חובה גם עבור סטודנטים שאינם משלמים תשלומים נלווים ,אך גם גובהם חייב להיקבע בהתייעצות עם אגודת הסטודנטים המקומית 8.לפיכך ,יש מקום להתלות את ההסכמה על סכום דמי השמירה בשירותים ותשלומים אותם האגודה רואה לנכון לספק ולגבות במסגרת דמי הרווחה ,ובפרט בגובה ההעברה מתוכם לו תהיה זכאית האגודה. מתוך 14מוסדות שמסרו נתונים לגבי גובה דמי השמירה שלהם ,הממוצע בשנה”ל תשע”ד עומד על כ ,₪ 350-הסכום הגבוה ביותר נגבה באוניברסיטת תל אביב ( )₪ 499.5והנמוך ביותר במכללת תל-חי ( .)₪ 240כמו כן ,לא נמצא מתאם בין גובה התשלומים הנלווים הכוללים לבין גובה דמי השמירה בפועל. לרוב ,עבור המוסדות שקיימים נתונים לגביהם ,דמי השמירה לא השתנו במונחים נומינליים מאז שנת תשע”ב באופן משמעותי (קרי סכום דמי השמירה בשקלים זהה) ,דבר המעיד בפועל על ירידה/הקפאה ריאלית (ביחס לעליית מדד המחירים) .9נמצאה ירידה משמעותית יחידה במכללת בית ברל של כ 17%-נומינליים (.)₪ 60 בעניין זה ראוי להאיר את תשומת הלב לכך שהשינויים שנמצאו בכלל התשלומים הנלווים ,כפי שהוצג בסעיף קודם ,אינם באים לידי ביטוי בגובה דמי השמירה. .3.3דמי רווחה מתוך 13מוסדות שמסרו נתונים לגביהם לשנה”ל תשע”ד ,ממוצע דמי הרווחה עומד על כ .₪ 325-במוסדות שניתן להשוות את נתוניהם לאלו של תשע”ב ,נמצא כי באף מוסד לא חלה כל ירידה נומינלית (קרי שינוי בסכום בשקלים) בשיעור דמי הרווחה לסטודנט .העלייה הגבוהה ביותר של דמי הרווחה בכ 5%-נומינליים חלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון .ממוצע העלייה בדמי הרווחה עומד על - 3.66%כלומר בקירוב השינוי במדד המחירים לצרכן – ולפיכך לא חל שינוי ריאלי בגובה דמי הרווחה. המוסד שגובה את הסכום הגבוה ביותר עבור דמי רווחה הוא מכללת עמק יזרעאל ( ,)₪ 600והנמוך ביותר הוא מכללת אורנים ( ,)₪ 100שני המוסדות נמצאים בראש רשימת סכום הגביה בעבור תשלומים נלווים .לפיכך ,יש לתהות על העובדה שמכלל התשלומים הנלווים שנגבים במכללת אורנים רק ₪ 100משמשים לרווחת הסטודנט .ככלל ,בממוצע כ 45%-מסך התשלומים הנלווים מהווים דמי רווחה ,כאשר בנוסף על אורנים בולטים לשלילה בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומכללת תל-חי שדמי הרווחה מהווים רק כ 20%-מהתשלומים הנלווים שלהן ,ובולטות לטובה המכללה האקדמית עמק יזרעאל והמכללה האקדמית תל-אביב יפו עם 70%ו 80%-מסך התשלומים הנלווים המופנים לדמי רווחה. 6 7 8 9 56 ן מצורף כנספח קובץ אקסל עם השוואת דמי הרווחה ותוצאות הניתוחים. מדד המחירים לצרכן מודד את השינוי שחל בין נק› זמן אחת לאחרת במחירי סל מוצרים מייצג .לענייניו ,כאשר סכום התשלום קבוע אך מדד המחירים עולה ,המשמעות בפועל היא שבעבור אותו סכום ניתן לרכוש פחות מוצרים ושירותים .לפיכך ,אם עלות דמי הרווחה זהה או עלתה בפחות מעליית מדד המחירים אזי השירותים המסופקים בעבור סכום זה צריכים להישאר זהה בקירוב .עלייה של סכום הגבייה מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן לקוב צריכה להיות מגובה בהגדלת השירותים שניתנים בעבור הסכום. על פי האמור בדו״ח מלץ ובחוזר מנכ״ל משרד החינוך. כאשר הסכום המשולם עבור דמי שמירה למוסד לא השתנה לאורך השנים הנמדדות ,או עלה באחוזים נמוכים מאחוזי שינוי מדד המחירים לצרכן ,המש�מ עות היא ״ירידה״ בפועל ביחס לעלות מוצרים אחרים במשק (שכן עלותם עלתה בגובה עליית מדד המחירים לצרכן) .במידה ואחוז ייקור דמי השמירה זהה או דומה לעלייה במדד המחירים לצרכן הרי שבפועל התבצעה ״הקפאה״ שלו ,שכן הייקור בדמי השמירה קרוב לעליית המחירים של השירותים המסופקים באמצעותם (הנמדדים בקירוב באמצעות מדד המחירים לצרכן). כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר בחלק זה יצוין שמשמעות העדר השינוי הריאלי הוא שהשירותים הניתנים לסטודנט בגין דמי הרווחה מצופים להיות לכל הפחות זהים לאלו שניתנו בשנת תשע”ב 10,ובמוסדות מסוימים אף היו אמורים להתרחב במקצת .כמו כן ,ובהתאם לנתונים שהוצגו ,ראוי שאגודות בהן האחוז המופנה לדמי רווחה נמוך משמעותית מהממוצע ישאפו להגדלתו. .3.4הפרשה לאגודת הסטודנטים מדמי הרווחה במוסדות רבים דמי הרווחה מופרשים באופן חלקי או מלא לאגודת הסטודנטים .מתוך 14מוסדות שמסרו נתונים בשנה”ל תשע”ד עולה שסכום ההעברה הממוצע הוא כ .₪ 145-האגודות שזוכות להפרשה הגבוהה ביותר לסטודנט הן אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית סמי שמעון (כ 100% / ₪ 245-מסך דמי הרווחה) ,האגודה באוניברסיטת תל אביב (כ240- 78% ,₪מסך דמי הרווחה) והאגודה באוניברסיטת בר-אילן (כ 75% ,₪ 225-מסך דמי הרווחה) .המוסדות שמעבירים את הסכומים הנמוכים ביותר מסך דמי הרווחה הם הטכניון ובית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ,שלא מעבירים לאגודה סכום כלשהו מסך דמי הרווחה .בנוסף יש לציין שמבין האגודות שכן זכאיות להפרשה מטעם המוסד ,דווקא במוסדות בהם סכום דמי הרווחה הנגבה הוא הגבוה ביותר ,מכללת עמק יזרעאל והמכללה האקדמית תל אביב יפו ,אחוז ההפרשה לאגודה הוא מהנמוכים (.)25% כמו כן ,פרט לאגודה במכללת בית ברל שכמעט והכפילה את סך ההפרשה שהיא זכאית לו מאז שנה”ל תשע”ב (עלייה של כ ,)90%-השינוי בסכומים שקיבלו שאר האגודות הוא אפסי או שלילי ,ובממוצע עומד על ירידה של כ .1%-0%בגלל הירידה הריאלית בערך הכסף ,המשמעות הפרקטית היא שגם באגודות בהן סכום ההפרשה נותר ללא שינוי הרי שבפועל כוח הקנייה של האגודה הצטמצם. בתחום זה ראוי לבחון האם ישנם תחומים שכיום האוניברסיטה מספקת בהם את שירותי הרווחה לסטודנט ,תחומים אותם האגודה יכולה לספק באופן יעיל ו/או משתלם יותר – ובכך להגדיל את ההפרשה אליה במהלך המשא ומתן – במידה והאגודה מעוניינת בכך ,וההפרשים אכן יאפשרו הרחבת מתן השירותים לסטודנט .לחילופין ,ובמידה והמוסד מספק שירות נחות ביחס לגובה דמי הרווחה הנגבים ,יש מקום לבחון דרישה להרחבת השירותים. .3.5גבייה נפרדת עבור חברות באגודה כ 15-אגודות דיווחו על גבייה נפרדת לצורך חברות באגודת הסטודנטים ,וממוצע הגביה הנפרדת לשנת תשע”ד הוא 132 .₪אגודות מסוימות מקבלות במקביל סכום בגבייה עצמית וסכום נוסף מהמוסד ,ביניהן מכללת אורנים ,מכללת תל-חי ומכללת שאנן. מומלץ לאגודות הגובות דמי חבר בנפרד ,ובפרט אלו הגובות דמי חבר במקביל להפרשה אוניברסיטאית ,לבחון את אחוז החברים ששילמו דמי חבר .חברות באחוזים נמוכים ביחס לכלל הסטודנטים מעידה פעמים רבות על העדר מתן שירותים שמהווים תמורה הולמת לסכום בעיני הסטודנט – אך הבעיה המרכזית היא שכאן יש מדרון חלקלק ,שכן ככל שמצטמצם חלק המשלמים לאגודה כך השירותים אותם היא יכולה להעניק מצטמצמים – דבר שעלול לגרור אחריו ירידה נוספת בנכונות לשלם. גבייה באמצעות דמי הרווחה ,גם אם תוביל לעליית סך דמי הרווחה ו/או להפחתת הסכום הכולל שמתקבל לסטודנט ביחס לסכום כיום ,עשויה להתברר כיעילה יותר בכך שהסכום המצרפי יהא גבוה יותר ולכן יאפשר מתן שירותים נרחבים יותר לסטודנטים. הדבר אמור ביתר דגש לגבי אגודות שמוצאות שהן מתקשות לקיים הבחנה בין סטודנטים משלמים ללא-משלמים ,ובכך בפועל מאפשרת לסטודנטים ליהנות מהטבות ללא תלות בחברות באגודה .בפועל אחוזי הסטודנטים שמבטלים את חברותם באגודה כאשר התשלום מגולם בדמי הרווחה נמוכים מאד ,אף כי יש לתת תשומת לב לכך שביטול חברות והחזר כספי מתאים מתאפשרים גם כאשר הגבייה נעשית כחלק מדמי הרווחה המשולמים לאוניברסיטה. .4הסכם תשלומים נלווים -מתי חותמים? אגודות רבות מתלבטות האם לחתום הסכם לשנה או לשנתיים .ככלל ,האידיאל הוא לקיים משא ומתן ולחתום על הסכם בתום שנת הכהונה הראשונה של היו”ר/ית (ובטרם השנה השנייה) .בשלב זה יושבי ויושבות הראש כבר צברו קילומטראז’ מסוים ,יודעים יותר מה רוצים עבור האגודה ,ותנאי המיקוח שלהם אל מול המוסד טובים יותר. זכרו שהסכם נלווים נחתם לרוב לתקופה של שנה עד שנתיים .הסכם לתקופה ארוכה מזו אינו סביר ,ויש להימנע מחתימה על הסכם כזה .במידה וכבר קיים הסכם לתקופה שמעל שנתיים בין מוסד הלימודים לאגודה ,דרשו לפתוח אותו לשם שיפור תנאים. .4.1רגע לפני -מה עושים? 4.1.1מידע פנימי: y yהשיגו את הסכם הנלווים הקיים הנוכחי בין המוסד לאגודה ,בדקו מה תוקפו ואת תאריך סיומו. y yפנו לגורם החתום על ההסכם מול האגודה כחודשיים לפני מועד פקיעתו לשם התנעת המשא ומתן .כמו כן ,למדו את ההסכם – בדקו מה חסר בו וודאו שמה שסוכם אכן קוים. y yאם אינכם מוצאים את הסכם הנלווים הנוכחי פנו לבעלי תפקידים ותיקים באגודה כגון מזכירה ,יועץ משפטי ,מבקר 10במשפט ״העדר שינוי ריאלי״ הכוונה היא לעלייה שהיא בקירוב בגובה העלייה במדד המחירים ,שמודד את השינוי בעלות השירותים במשק .לפיכך ,במצב זה ,השירותים המסופקים בעבור סכום שעלה באחוז דומה לעליית מדד המחירים צריכים להיות זהים לאלו שניתנו קודם לכן. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 57 כרך ה’ -הסכם תשלומים נלווים y y y y או רו”ח ,חפשו אותו בתיבת המייל של היו”ר או פנו ישירות ליו”רים קודמים וכמוצא אחרון אף לנציג המוסד .ככלל ,אין לפתוח משא ומתן ללא הכרת החוזה הקודם על בוריו. yבמידה שאין הסכם קודם או שגם גורמים מתוך המוסד לא יכולים לספק אותו ,דרשו לפתוח מו”מ במידי .חוזה בין האגודה למוסד מתוקצב הוא תנאי מחייב לגביית תשלומי נלווים! גם אם המוסד מסרב או מתעלם מבקשותיכם להמציא הסכם חתום ,פנו אליו והבהירו שהדבר מהווה הודאה בכך שהסכם כזה לא קיים ודרשו לפתוח במו”מ. yבמידה וקיבלתם לידיכם את טיוטת החוזה :בצעו בדיקה מקיפה של מחיריהם האמיתיים של השירותים עליהם גובה המוסד תשלומים נלווים .זאת משום שהמוסד לאו דווקא מתנהל בשקיפות בנוגע למחירים השונים שעבורם הוא דורש תשלומים נלווים .לפיכך ניתן וכדאי להתקשר לספקים השונים ולברר מחירים. yערכו שיחות עם נציגי אגודת הסטודנטים במוסד בשנים קודמות :תוך ניצול ניסיונם של הנ”ל על מנת לברר מהן החוזקות והחולשות של החוזה הקיים ,למה כדאי לשים לב בעת חתימת החוזה ,מה הם היו עושים אחרת ,ועוד? yבצעו שיחות אקראיות עם גורמי מפתח פנים מוסדיים לצורך ‘חליבת’ מידע פנימי. 4.1.2מידע חיצוני: איספו מידע הן באמצעות סקר השוואת הנתונים הנוגע בגביית תשלומים נלווים שמפרסמת התאחדות הסטודנטים והן באמצעות שיחות עם יושבי ראש שהתנסו במעמד המשא ומתן; זה הזמן לבחון כמה גובים במוסדות אחרים .יש לשים לב במיוחד למוסדות דומים (אם מבחינת אופי המוסד ,מיקומו הגיאוגרפי ,מספר הסטודנטים הלומדים וכו’) – ורצוי במיוחד אף ליצור קשר ישיר עם יו”ר האגודות במוסדות אלה. 4.1.3ידע -ידע הוא כוח: y yשליטה גבוהה בכל המידע והחומר שנאסף ,פנימי וחיצוני ,תוביל לעליונות בעת הליכי המשא ומתן .היעזרו בכל מידע העומד לרשותכם ,לרבות בחוברת זו. y yוודאו שאתם פועלים בהתאם לחוק ולתקנות בכל הנוגע להסכמי הגבייה מהסטודנטים ותיקוף חברותם באגודה. השתמשו בחוות הדעת המשפטית המצורפת כדי לוודא זאת ,והיו בטוחים שאתם מבינים המשמעויות שלה. 4.1.4תעדוף נושאים הנמצאים על סדר היום של האגודה -משא ומתן כמנוף לקידום נושאים נוספים: y yהשתמשו במשא ומתן זה כמנוף להכנסת נושאים נוספים העומדים על סדר היום של האגודה ,לרבות נושאים כלכליים. לדוגמא :גבייה קבועה או אי גבייה מסטודנטים עבור צפייה במחברות בחינה ,במקום גבייה חד פעמית בכל צפייה, ועוד. y yתתעדפו את הנושאים החשובים ביותר על סדר היום .לעיתים המוסד יסכים לתת אותם כ”-ממתק” לאגודה ,במהלך המשא ומתן .מרבית המוסדות גם יעדיפו לחתום על הסכם לשנתיים (ולא לשנה) ,מה שיעניק למוסד “שקט תעשייתי” לשנה נוספת ,כך שניתן לנצל עובדה זו למנף סעיפים נוספים. .4.2שלב המשא ומתן ,דרכים למקסום התוצאות: דרשו לקיים מספר פגישות עם הנהלת המוסד ,בה תדונו על עקרונות ההסכם .ודאו כי ישנם מספר שווה של חברי צוות מכל אחד מהצדדים ( 3חברי הנהלה מול 3חברי אגודה וכו’). 4.2.1קודם הקשבה ,אחר כך החלטות: y yתתכוננו מראש ל 2-פגישות לפחות של משא ומתן .את הפגישה הראשונה תקדישו להקשבה וחשיבה על הדברים וכן להצגת כל המידע שאספתם בשלב איסוף המידע. y yאל תחששו לעמת את המוסד עם אמיתות שמצאתם ולבקש מהם לראות חוזים ופרטי תשלום מול ספקים. y yרק החל מהפגישה השנייה ולאחר שהופעל שיקול דעת רב בין הפגישות ,ישנה מוכנות לחתום על החוזה (כמובן שניתן לקיים יותר פגישות אם צריך). 4.2.2התייעצות פנימית וחיצונית ושימוש בנתונים שהוצגו: y yמצאו זמן להתייעץ עם גורמים רלוונטיים באגודה ומחוצה לה ,על הנתונים שהוצגו לכם :קולגות ,אנשי מקצוע (יועץ משפטי ,כלכלי) ,גורמים מקצועיים מטעם התאחדות הסטודנטים ועוד. y yאל תהססו לבצע בדיקה יסודית אודות הנתונים שהוצגו .כך למשל בתחום דמי האבטחה :לאחר שביקשתם לראות את הוצאות המוסד הישירות על אבטחה ,יש לבדוק אותן (ממש לבצע חישוב פר סטודנט). 4.2.3דגשים נוספים לשלב המשא ומתן: y yאחת הבעיות גדולות היא שמוסד מקבל סכום גבוה במסגרת התשלומים הנלווים ,ואף על פי כן הוא מעביר אחוז נמוך יחסית לאגודה .לכן ,ניתן ורצוי “לריב” על נושא האחוזים שמקבלים גם מתוך ראיה קדימה .אם כל יו”ר ישיג עוד שלושה 58 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר אחוזים ,תוך זמן לא ארוך הישגים נשנים שכאלה יצטברו לסכום משמעותי. y yיש לנסות ולפעול להגדיר במסגרת ההסכם את השירותים המינימליים להם זכאים סטודנטים המשלמים דמי רווחה ודמי חבר לאגודה באופן מפורש ,הן כדי להבהיר לציבור הסטודנטים מה התמורה לדמי הרווחה ,והן כדי למנוע מצב בו מי מהצדדים אינו מקיים הבנות שסוכמו בע”פ. y yאם המוסד מתעלם מכם מכל סיבה שהיא ,פנו מידית למחלקה האקדמית בהתאחדות .אנו נפנה לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל”ג-ות”ת ,הוועדה האמונה על אכיפת נושאים אלו ובין החברים בה גם יו”ר ההתאחדות .עצם הפניה מספיקה לרוב להחזרת המוסד להתנהגות תקינה. 4.3חתימת ההסכם ותקופת תחולתו: y yחשוב לדעת שכל הסכמה שתתנו ,בין אם נכתבה על מפית ,נמסרה באמצעות מייל או בכל אמצעי אחר – דינה כהסכם תשלומים נלווים .אנו ממליצים שלא לפעול כך .זכרו שיש לכם עמדת יתרון ביחס למוסד ,ולכן דרשו לכתוב על הסכם ברור ומפורט ולאחר שהות מספיקה לבחינתו .חתמו על הסכם בליווי עו”ד ו/או רו”ח ,בנוכחותכם הפיזית מול נציגי המוסד – כך שיימצא תיעוד ברור שחור על גבי לבן .הסכם שנחתם בלחץ ובחיפזון הוא כמעט בהכרח הסכם רע ,וגם אם כך היה נהוג במוסדכם עד עתה יש חשיבות עליונה לשנות התנהלות זו. y yשמרו תיעוד מסודר של שלבי המו”מ ,בדגש על תיעוד מלא של התכתובות בנושא .בעתיד ,אם המוסד יקפיא כספים המגיעים לאגודה במסגרת הסכם חתום – התיעוד יסייע לכם למנוע זאת. y yודאו שהחוזה יעגן את מועדי העברת הכספים מהמוסד לאגודה ,כך שהדבר לא יהיה נתון לפרשנות ויהפוך בעתיד למנוף לחץ של המוסד עליכם .ודאו כי מועדי ההעברה מאפשרים לאגודה לפעול באופן תקין ורציף ולהימנע ממצוקה תזרימית .זכרו שבמידה והמוסד גובה עבורכם את דמי החבר באגודה הוא מחויב להעבירם אליכם תוך זמן סביר (30 יום). .5סיכום: מסמך זה נועד לסייע למקבלי ההחלטות באגודות הסטודנטים להתכונן למשא ומתן ולחתימת הסכם התשלומים הנלווים מול המוסד האקדמי .חשוב לציין שבהתאם לדו”ח ועדת מלץ מוסד מתוקצב זקוק לכם משום שאינו יכול לגבות תשלומים נלווים ללא הסכם מול האגודות .המוסד מצוי לפחות כמוכם בלחץ זמן ,שכן עליו לנהל את הגביה במסודר ובהקדם כדי לא להיקלע למצוקה תזרימית .לפיכך ,אין להגיע למו”מ בתפיסה של הצד הנחות .מאחר וההיפך הוא הנכון – לכם יש יותר אורך נשימה ביחס למוסד ,וגם גיבוי מהתאחדות הסטודנטים אם תזדקקו לו. צירפנו חוות דעת משפטית שמבהירה את הנאמר כאן בדבר מחויבות המוסד ואנו ממליצים להיעזר בה – על אחת כמה וכמה מול מוסדות שמנסים לגרום לכם להבין אחרת .אם למרות זאת המוסד ממשיך להערים קשיים בלתי סבירים סביב חתימת ההסכם ,זכרו שההתאחדות כאן כדי לסייע ופנו אלינו בנושא. אף כי ניכר שברוב המוסדות העלייה היא בד”כ בהתאם לעליית המדדים – אין להבין מכך שהיא בהכרח מוצדקת .על כל אגודה לבחון את התשלומים שדורש המוסד הן ביחס למקובל במוסדות אחרים והן ביחס לשירותים שניתנו במוסד בשנים עברו ,תוך דרישה למתן הסברים לשינויים אם וכאשר הם קיימים. מומלץ לאגודות להתעקש ששינוי בגביה ,לרבות שינויים בחלוקה לסעיפים ,אינם עולים על השינוי במדד המחירים לצרכן ביום הקובע לקביעת התשלום ,למעט במקרים בהם יש שינוי בשירותים הניתנים לסטודנט -אז ראוי לבחון את השינוי ביחס לעלויות הנוספות או לחסכון בפועל. בהמשך לכך ,מומלץ שגם ההפרשות שמקבלת האגודה מדמי הרווחה יגלמו את עליית מדד המחירים לפחות ,וזאת כדי לאפשר לה להעניק לכל הפחות שרות זהה לזה הניתן כיום .בנוסף ,בתחום הגדלת חלק האגודה בדמי הרווחה ,ראוי לבחון לעומק האם האגודה יכולה לספק שירותים שמסופקים כיום על ידי המוסד באופן יעיל יותר (למשל :שירותי צילום מסמכים ,הטבות למשרתי מילואים ועוד) ,כך שהסטודנטים ירגישו שהתמורה למחיר גבוהה יותר מחד ,והאגודה תוכל לתעל את הפרשי היעילות אף להרחבת ההטבות הניתנות לסטודנטים כיום. בנוגע לאגודות שמנהלות גבייה חלקית או מלאה בנפרד מהמוסד ,ובפרט במקרים בהם אחוז הסטודנטים החברים באגודה מצומצם ,מומלץ לשקול התעקשות על העברת הגביה לידי המוסד (גם במחיר גבייה נמוכה יותר לסטודנט) וזאת כדי להגדיל את סך הגביה ומכך את סך השירותים שהאגודה יכולה להעניק. לבסוף ,יש מקום לנצל הזדמנות זו למשא ומתן מול המוסד כדי להיטיב את ייצוג הסטודנטים בתחומים שאינם בהכרח כלכליים ובעלי משמעות כספית ,לרבות בדרישה לנציגים בעלי זכות הצבעה מטעם הסטודנטים בוועדות שונות במוסד, הרחבת מעורבות האגודה בבחירת הזכיינים ופיקוח המחירים בקפיטריות ,ובמגוון נושאים אחרים שהאגודה מוצאת שייצוג הסטודנטים בהם בעייתי .יש לזכור שבהתאם לדו”ח ועדת מלץ גביית דמי שירות ורווחה אפשרית רק בכפוף להסכם מול האגודה ,ושהמוסד תלוי בגבייה הזו לשם אספקת שירותים לסטודנט שהפכו בעשור האחרון לבסיסיים .לפיכך ,המוסד מעוניין בגביית תשלומים אלה לפחות באותה מידה שהאגודה מעוניינת בכך – יתרון שיש לנצלו במהלך המשא ומתן ,כמובן בגבולות הטעם הטוב והיכולות הריאליות של הצדדים ,וללא ניצול פסול משני הצדדים. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 59 כרך ו’ -בנק פרויקטים מה בכרך? בכרך זה נתאר כיצד יש לנהל פרויקטים באגודת סטודנטים ,נביא מספר דוגמאות לפרויקטים שהוקמו בעשור האחרון על-ידי אגודות סטודנטים שונות ובכך נמחיש את הצורה והאופן שבה יש לנהל פרויקטים סטודנטיאליים בצורה מיטבית. הקדמה לכרך לאורך ארבעת הכרכים האחרונים עסקנו בנושאים מהותיים וחשובים ,אך כאלו שפחות באים לידי ביטוי בכל הנוגע לחוויה הסטודנטיאלית של הסטודנטיות והסטודנטים בקמפוסים השונים בישראל .שאנו כותבים חוויה סטודנטיאלית ,אנו מתכוונים לחיי היומיום של הסטודנט בקמפוס ,לאילו פעילויות הוא נחשף ,לאילו אירועים האגודה מזמינה אותו ומהו “לוח השנה התרבותי” של האגודה. נקדים ונאמר ,שבכרך זה בחרנו מספר מצומצם של דוגמאות שאפשר ליישם בכל אגודה ,כאשר כמובן כל אגודה בוחרת את אירועי הדגל שלה במהלך השנה ,את מועדי המסיבות ,את האירועים שמטרתם להעלות מודעות למטרה מסוימת ואת הכנסים ההסברתיים .אבני הדרך המובנות מאליהן הן כמובן יום הסטודנט ,מסיבות פתיחת השנה וסיום השנה (והסמסטר) ואירועי החגים השונים. את הכרך נתחיל בהסבר על אודות ניהול נכון של פרויקטים ,ונמשיך אותו בהבאת דוגמאות לאירועים שונים. ניהול פרויקטים כמו הרבה דברים אשר אנו רואים בסביבתנו ,פרויקט מתחיל מרעיון ,של אדם אחד או של קבוצת אנשים .רעיון אשר נועד לקדם דרך ולדחוף למטרה מסוימת .אגודות סטודנטים ,גם אם אינן מגדירות זאת כפרויקט ,עובדות על פרויקטים חדשים לבקרים .בין שהפרויקט הוא מסיבה לסטודנטים ,כנס פתיחת שנה או יום הסטודנט ,בהגדרה מדובר בפרויקט שבא לענות על הצרכים של הסטודנטים ושל האגודה. פרויקט מוגדר כמאמץ התחום בזמן ,קרי בנקודת התחלה ובנקודת סיום ,ליצירת שירות או מוצר ייחודי .כמו התנהגות ארגונית ,ניהול פרויקטים הנו תחום נרחב מתוך מדעי הניהול אשר מתקיים בארגונים רבים ,ביניהם כאמור ,ארגונים חברתיים כמו אגודות סטודנטים .פרק הזמן הקצר אשר לרוב נתון לבעלי תפקידים באגודה (שנה עד שנים בודדות בדרך כלל) משמש בין השאר להנעת יוזמות חדשות וחשיבה על פרויקטים לטובת הסטודנט .בפרק הנוכחי נתאר בקצרה את שלבי החיים של פרויקט ,מושגי מפתח בעולם הפרויקטים וכיצד יש לנהל פרויקטים בכדי להעניק להם משך חיים ארוך. שלבי החיים של הפרויקט .1 .2 y y y y y y y y 60 ן 1שלב הייזום -זהו השלב שבו עולה רעיון הפרויקט .בשלב זה יש לבחון את הבעיה ,את הצורך ואת הסיבות המניעות את יצירת הפרויקט .בשלב זה יש להגדיר את המטרות של הפרויקט ברמות המאקרו ,את לוחות הזמנים הנדרשים ואת ההיתכנות התקציבית .שלב זה בדרך כלל מאופיין בערפול ובהרגשה לא ודאית בנוגע לפרויקט ,אך בסיומו לאחר הליך החשיבה מתקבלות תשובות בנוגע לצורך אשר הפרויקט עונה עליו ,עבור מי הפרויקט נועד ואיזו מטרה הוא משרת .בסיומו של שלב זה יש להכין מסמך המתאר את אפיון הפרויקט לרבות משך הזמן המשוער הצפוי לו והיתכנות תקציבית משוערת. 2שלב התכנון -שלב זה הוא השלב החשוב ביותר בעבודה על הפרויקט .שכן ,לאחר הכנת מסמך האפיון ,וקבלת הרעיון הכללי עליו מדבר הפרויקט ,יש להוריד את הדברים לרמת הפרקטית .בשלב זה יש לתכנן: yאת תכולת העבודה של הפרויקט ,חלוקת אחריות בין השותפים. yתכנון לוח זמנים מדויק בתיאום כלל השותפים בפרויקט. yתכנון עלות תקציבית בהתאם לתכנית העבודה. yאפיון סופי של הפרויקט לרבות את מי הוא משרת ובאיזו רמת איכות. yדרישות כוח אדם רלוונטיות. yניהול סיכונים -מהם הסיכונים בפרויקט ואיך יש לטפל בהם. yחוזים ומסמכים רלוונטיים. yהסתכלות קדימה -כיצד ייראה הפרויקט ברגע הסיום שלו ואיזה תפקיד יהיה לכל אחד מהשותפים. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר 3 .3שלב הביצוע -חשוב לציין שזהו השלב היקר ביותר בפרויקט ,שכן שלב זה כולל את הוצאות הפעלת האנשים והמשאבים השונים עליהם הוחלט בשלב תכנון הפרויקט .יש להביא בחשבון שייתכנו שינויים בפרויקט בשלב הביצוע שלא נלקחו בחשבון בשלב התכנון ,אך זהו אך טבעי שהצורך בשינויים יעלה בשלב זה .כמו כן ,בשלב זה נבחנת התקשורת בין כלל השותפים בפרויקט ויש לשער כי יתכנו שינויים בחוזים ,בהסכמים או באפיונים שנכתבו בתחילת הדרך. 4 .4שלב הבקרה -מדובר בשלב יחסית מאוחר בבניית הפרויקט ,שכן שלב זה מספק משובים לכלל החלקים של הפרויקט ובדיקה שאיכות הפרויקט אכן עונה על הצורך שהוגדר בהתחלה. 5 .5שלב הסגירה -השלב האחרון והסופי בפרויקט .השלב הזה כולל את סיום הפרויקט וסגירת החוזים המשפטיים הרלוונטיים לכל הצדדים. ניהול פרויקט בשלבי הביצוע והבקרה -מבחינת האופן הרצוי לניהול פרויקטים ,חשוב לחלק את העבודה בין הגורמים באגודה בצורה מסודרת בכדי שהפרויקט יתקדם כהלכה .כלומר ,במידה שמדובר בפרויקט גדול הדורש השקעת זמן רבה, יש להפקיד את העבודה על הפרויקט בידי אדם שיוכל להרשות לעצמו לטפל בענייני הפרויקט ולא יקלע למחסור בזמן. כמו כן ,חשוב להאציל את הסמכויות לניהול הפרויקט לידי האדם שהמומחיות שלו נוגעת לפרויקט ,כך שאם הפרויקט נוגע לתרבות ,יש לנהלו בוועדת או מחלקת התרבות של האגודה ,או לחילופין פרויקט העוסק בעולם האקדמי יש לנהלו במחלקת אקדמיה וכד’ .יתרה מכך ,חשוב לשים לב לא לפזר את האחריות על הפרויקט בין אנשים רבים ,שכן ביזור יתר של האחריות על הפרויקט עלול לייצר עיכובים וחוסר עמידה בלוחות זמנים שהוגדרו. בנק פרויקטים שכל אגודה יכולה להפיק y yשבוע פוליטי אירועים פוליטיים הם אירועים נהדרים להעלאת מודעות .חברי כנסת ודמויות ציבוריות תמיד שמחות להגיע לשוחח עם סטודנטים וזו הזדמנות נהדרת לחשוף את הסטודנטים למסרים רחבים ולעשייה ציבורית. y yיריד אימוץ בעלי חיים ניתן ליצור קשר עם כל עמותה שעוסקת באימוץ בעלי חיים ,להזמין אותה לאירוע בקמפוס ולפרסם לסטודנטים את מועד ומקום האירוע. y yאירועי ספורט -קבוצות ריצה ,הקרנות משחקים ,טורנירים בעזרת פרסום פשוט ,ניתן לייצר קבוצות ריצה של סטודנטים שייצאו לריצה קבוצתית בימים קבועים בשבוע ובשעות קבועות. כמו כן ,ניתן לארגן הקרנות של משחקי ספורט מרכזיים ולהזמין את הסטודנטים והסטודנטיות ,יכול להיות אירוע מצוין למעונות .נוסף על כך ,אפשר לעודד סטודנטים להתארגן בקבוצות ספורט (כדורגל או כדורסל) ולקיים טורנירים ברחבי הקמפוס בענפי ספורט שונים. y yשבוע המודעות להעצמת נשים או לשוויון ואי-השוויון בין המינים בדומה לשבוע הפוליטי ,ניתן לקיים שבוע העצמת נשים ולהזמין נשים בולטות מהמרחב הציבורי ולעורר דיון על שוויון ואי-שוויון בין המינים. Meatless Mondayy y יום שני ללא בשר .לקיים בקמפוס אחת לשבוע יריד דוכנים עם אוכל צמחוני או טבעוני ,ניתן לבקש מסטודנטים להביא אוכל מהבית ולעודד צמצום בצריכת הבשר. y yפרויקט “כניסה לכיתות” פשוטו כמשמעו ,בחלק מן האגודות עושים את זה וזה מהלך חשוב מאוד לאגודות ,מפגש בלתי אמצעי שמעלה את קרנה של האגודה. y yיום ירוק לקיים אחת לסמסטר יום מודעות לאיכות הסביבה ,לעודד מחזור ולקיים הרצאות ואירועים מיוחדים בנושא. y yאירוע שאל את האגודה ניתן לקיים את האירוע בתחילת שנה או בתחילת סמסטר ,להזמין את הסטודנטיות והסטודנטים לכנס שאלות ותשובות מול האגודה ,ללמד אותם/ן על זכויותיה/ן בקמפוס ולעודד אותם/ן לפנות לאגודה. y yיום הפוך וזכויות עובדים אחת לשנה לקיים יום הפוך שבו הסטודנטים מחליפים את עובדי ועובדות הניקיון בקמפוס ומקיימים אירוע למודעות לסטודנטים עובדים שבו מסבירים להם את זכויותיהם בעבודה. y yשוק קח תן לקיים אחת לחודש שוק קח תן במסגרתו מתבצע איסוף חפצי יש שנייה והם נחטפים. y yחגיגות חג הסיגד -חגה של הקהילה האתיופית. y yחגיגות חג החגים -ציון החגים של שלושת הדתות הגדולות. כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 61 כרך ז’ -מחקרים מה בכרך? בכרך זה בחרנו שלא להכביר מילים ודפים .התאחדות הסטודנטים עורכת מחקרים הרבים התורמים ידע ומידע על עולם הסטודנטים ומסייעים בידי האגודות להתקדם ולהשתפר בתהליכי מתן השירות לסטודנט. באתר ההתאחדות ,בחלק השייך למחלקת מחקר ומדיניות ,אפשר למצוא מחקרים רבים שיעשירו את עבודתכם ואת עשייתכם למען הסטודנט. כדי לראות את המחקרים יש להגיע לאתר ההתאחדות ,לאינדקס המחקרים שלנו: /מידע/מחקרים-וניירות-עמדה/אינדקס-מחקרי-ההתאחדות-ואלו-של-אגודות-הסwww.nuis.co.il/ 62 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר כרך ח’ -נספחים ניתן לקרוא באתר ההתאחדות בכתובת: נספחים-לאוגדן www.nuis.co.il/ תיאור נספח מס״ד כרך 1 א רשימת המוסדות האקדמיים החברים במועצה להשכלה גבוהה -לחץ כאן 2 א אתר המועצה להשכלה גבוהה -לחץ כאן 3 א חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי״ח - 1958-לחץ כאן 4 א קובץ החלטות עקרוניות של המל״ג בין השנים - 2002-2007לחץ כאן 5 א אתר הוועדה לתכנון ולתקצוב -לחץ כאן 6 א אתר האגף להכשרת עובדי הוראה -לחץ כאן 7 א אתר ועד ראשי האוניברסיטאות -לחץ כאן 8 א המרכז הארצי לבחינות ולהערכה -לחץ כאן 9 א קריאה נוספת אודות המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר -לחץ כאן 10 א דו״ח ועדת מלץ -לחץ כאן 11 א שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה -לחץ כאן 12 א שכר לימוד הנדסאים -לחץ כאן 13 א דו״ח ועדת וינוגרד -לחץ כאן 14 א מסמך גרוסמן -לחץ כאן 15 א דו״ח ועדת שוחט -לחץ כאן 16 ב חוק זכויות הסטודנט -לחץ כאן 17 ב כללי המל״ג לזכויות סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורות -לחץ כאן 18 ב זכויות סטודנטים וסטודנטיות בתהליכי הורות באתר התאחדות הסטודנטים -לחץ כאן 19 ב פורטל מילואים -לחץ כאן 20 ב הנחיות להגשת בקשה לוועדה לתיאום שירות מילואים -לחץ כאן 21 ב מידע למשרתי המילואים באתר ביטוח לאומי -לחץ כאן 22 ב זכויות סטודנטים חיילי מילואים באתר התאחדות הסטודנטים -לחץ כאן 23 ב חוק למניעת הטרדה מינית - 1998לחץ כאן 24 ב הודעה לעובדים -פרטי ממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה -לחץ כאן -עמוד 58 25 ב חובת המעסיק/ה -מניעת הטרדה מינית במקום העבודה -לחץ כאן -עמוד 59 כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 63 כרך ח’ -נספחים 64 ן 26 ב הודעה לעובדים חדשים -לחץ כאן -עמוד 60 27 ב חוק זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות -לחץ כאן 28 ב פורטל עבור אנשים בעלי מוגבלויות באתר ׳כל זכות׳ -לחץ כאן 29 ב זכויות סטודנטים בעלי מוגבלויות באתר התאחדות הסטודנטים -לחץ כאן 30 ב המנהל לסטודנטים עולים במשרד לקליטת עלייה -לחץ כאן 31 ב מפעל ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה באתר המשרד לקליטת עלייה -לחץ כאן 32 ב טבלת זכאות להנחות בארנונה של משרד הפנים -לחץ כאן 33 ב רשימת המוסדות המוכרים לצורך זכאות בהנחה בתחבורה ציבורית -לחץ כאן 34 ב חוק שכר מינימום -לחץ כאן 35 ב טבלת שכר המינימום באתר משרד הכלכלה -לחץ כאן 36 ב חוק דמי מחלה -לחץ כאן 37 ב חוק חופשה שנתית -לחץ כאן 38 ב דמי הבראה באתר כל זכות -לחץ כאן 39 ב 40 ב חוק פיצויי פיטורין -לחץ כאן 41 ב אתר קו לעובד -לחץ כאן 42 ד חוק העמותות -לחץ כאן 43 ד תקנון התאחדות הסטודנטים -לחץ כאן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר נספח 24 הודעה לעובדים/ות -פרטי ממונה אנו ב __________________________________________ פועלים מתוך הגינות ומחויבות לדאוג לכבוד העובדים ולרווחתכם ,וליצור לכם ,ולכל מי שבא במגע עמכם -ספקים או לקוחות -סביבת עבודה נעימה וטובה. במסגרת זו אנו מאמינים כי הטרדה מינית בעבודה פוגעת בזכויות העובדים ,בכבודם ובחירותם ,ולכן נעשה כל שביכולתנו למנוע אותה. אי לכך ,נתנו את הדעת ליצירת מדיניות ברורה במטרה למנוע מקרים של הטרדה מינית ואנו מתחייבים לברר ולטפל בכל מקרה לגופו ,באופן רציני ,מהיר ודיסקרטי. לצורך כך הממונה למניעת הטרדה מינית ב_______________________ היא______________________ : וניתן לפנות אליה בכל שאלה ,בירור או ייעוץ בנושא זה. טל’ משרד ______________________________ :מייל__________________________________ : בברכה, (מומלץ כי מנכ”ל הארגון יהיה חתום על המכתב) כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 65 כרך ח’ -נספחים נספח 25 חובת המעסיק/ה -מניעת הטרדה מינית במקום העבודה נוסף על איסור החל על המעביד ,כעל כל אדם ,להטריד ולהתנכל ,החוק מטיל עליו אחריות מיוחדת על מעשיהם של עובדיו ושל ממונים מטעמו ,במסגרת יחסי עבודה. מעביד צריך לנקוט אמצעים סבירים משלושה סוגים: .1 .2 .3 1מניעת הטרדה מינית והתנכלות. 2טיפול ביעילות בהטרדה מינית או בהתנכלות שידע עליהן. 3תיקון הפגיעה עקב הטרדה מינית או התנכלות ,או עקב הגשת תלונה או תביעה על אלה. במסגרת זו כל מעביד המעסיק יותר מ 25 -עובדים חייב :לקבוע תקנון שבו יוגשו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית או התנכלות ודרכי הטיפול בהן. לפרסם את התקנון בין העובדים .לא פרסם מעביד תקנון ,דינו -קנס ,וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה .אגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התמ”ת מבצע ביקורות במקומות עבודה לבדיקת פרסום התקנון. למנות אדם מטעמו לאחראי למניעת הטרדה מינית ,ויותר מאחד אם יש צורך בכך ,כדי לאפשר גישה נוחה לאחראי, בהתחשב במספר מקומות העבודה ובפיזורם הגיאוגרפי .אדם זה יהיה מתאים למילוי התפקיד ,מבחינת כישוריו ניסיונו ומעמדו המקצועיים ,מבחינת יחסי האנוש שלו וכן מבחינת בקיאותו בחוק ובתקנות .על המעביד להביא לידיעת כל העובדים את שם הממונה ואת דרכי הגישה אליו .כן יקל המעביד את הגישה לאחראי ויאפשר לו תנאים למילוי תפקידו. לדרוש מכלל העובדים בחברה להשתתף בפעולות הדרכה והסברה הנעשות מטעמו בדבר איסור הטרדה מינית והתנכלות ומניעתן ולאפשר להם להשתתף במשך שעות העבודה בפעולות. לדאוג ולעדכן עובדים חדשים בנוהל ההטרדה המינית המצוי בארגון ובדרכי הגישה אל הממונה למניעת הטרדה מינית. לפי החוק ,מעביד שלא נקט אמצעים כמפורט לעיל יהיה אחראי להטרדה מינית או להתנכלות שביצע עובד שלו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי עבודה ,והוא חשוף לתביעה אזרחית. 66 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר נספח 26 הודעה לעובדים/ות חדשים/ות שלום רב, אנו מברכים אותך על הצטרפותך ל_____________________________________________________. אנו ב _______________________________________פועלים מתוך הגינות ומחויבות לדאוג לכבוד העובדים ולרווחתכם ,וליצור לכם ,ולכל מי שבא במגע עמכם -ספקים או לקוחות -סביבת עבודה נעימה וטובה. במסגרת זו אנו מאמינים כי הטרדה מינית בעבודה פוגעת בזכויות העובדים ,בכבודם ובחירותם ,ולכן נעשה כל שביכולתנו למנוע אותה .אי לכך ,נתנו את הדעת ליצירת מדיניות ברורה במטרה למנוע מקרים של הטרדה מינית ,ואנו מתחייבים לברר ולטפל בכל מקרה לגופו ,באופן רציני ,מהיר ודיסקרטי. החוק למניעת הטרדה מינית ( )1998אוסר על הטרדה מינית או התנכלות בעקבותיה. הטרדה מינית היא כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר אשר יש בה כדי לפגוע באחר .הטרדה מינית כוללת את כל אחד מהמעשים הבאים: סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני לדוגמה :איום לפטר עובדת ,או למנוע קידומה ,שלא מסכימה להצעה מינית כלשהי ,באופן ישיר או במרומז. מעשה מגונה (מעשה שנעשה לשם גירוי ,סיפוק או ביזוי מינים) לדוגמה :עובד או מנהל הנוגע בעובד/ת לצורך גירוי מיני או החושף את עצמו במסגרת העבודה ,בלא הסכמתו/ה .המעשה לא חייב לכלול מגע ישיר. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו. לדוגמה :עובד מציע לעובדת אחרת לצאת איתו לארוחת ערב לאחר שהיא כבר הראתה לו בעבר לפחות פעם אחת שהיא לא מעוניינת (אפשר להראות שלא מעוניינים במילים או בהתנהגות כגון התרחקות או התעלמות). התייחסות חוזרות המופנות לאדם ,המתמקדות במיניותו ,כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסות. לדוגמה :אמירות על איברים אינטימיים של אדם או מחמאות חוזרות שניתנות ,כשהאדם הראה שהוא לא מעוניין בהן. **בכל המקרים הנ”ל אם ההתייחסות/ההצעה נעשית על-ידי אדם בכיר יותר (בעל/ת יחסי מרות) ,וחוזרת על עצמה יותר מפעם אחת ,היא תיחשב כהטרדה מינית גם אם הצד שאליו התייחסו לא הראה שאיננו מעוניין. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם (במקרה זה גם תקרית חד-פעמית מהווה הטרדה מינית). לדוגמה :לכנות אדם הומו או להתבדח בגסות בישיבה עם עובדים אחרים על יחסיה המיניים של מישהי. התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית ,או בתלונה או בתביעה ,שהוגשו על הטרדה מינית. לדוגמה :פיטורים ,מניעת קידום או הרעה בתנאים של עובד/ת שהתלוננ/ה על הטרדה מינית; פגיעה בעובד/ת שסייע/ה לאדם אחר שהתלונן על הטרדה מינית כלפיו או עלפי צד שלישי. החוק קובע כי ניתן לטפל בהטרדה מינית בכל אחת מ 3-דרכים (בנפרד או במקביל): 1 .1טיפול במקום העבודה ,ע”י פניה למעביד באמצעות הממונה לנושא (הפרטים למטה) 2 .2טיפול פלילי ,דרך תלונה במשטרה 3 .3טיפול אזרחי ,דרך תביעה אזרחית אז מה כן מותר לעשות? להזמין מישהו/מישהי לצאת -ברוח טובה ובהסכמה של שני הצדדים (בתנאי שלא מדובר ביחסי מרות כמו מנהל/ת ועובד/ת); לתת מחמאה ברוח טובה ,בלי התייחסות מינית; להיות רגישים לתפישה של הצד השני; לשאול או לנסות “לקרוא” את הצד השני כדי לוודא שהוא מסכים. הממונה על מניעת הטרדה מינית ב ______________ הנה _______________ ניתן להשיגה ____________ הנני חותם כי קראתי את הדברים ,ואני מבין את עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית ,ומכיר את שמה של הממונה על הנושא ב____________________ ואת דרכי הפנייה אליה. חתימת העובד___________________________: כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 67 70 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר
© Copyright 2025