עקבתא דמשיחא 307
כישאני רואה דף גמרא אני נמס!
על חאבי דה הגדילה בהסתלקות הגה"צ יבי נת ן צבי פינקל tצ"ל -ראש }Iו\ Iבת מיו!
אחד מגדולי וצדיקי דהרר המיוחדים בדורנן היה ראש ישיבת מי,ך הוא מטר את חלבו י דמי למען
התירה והבורא ,אני נעלה על הכבת כמה גרגירים מאישיותן הגדרלה.
כמן שאתה Iאר:נ .כסף ,ככה אני א Iהב ללמיד ותיה
טיפר בגיר גדרל מחירל" :היה אצל ,פעם יר' נתן צבי' ,הוא ישב בטלון וכיבדנו אוחו לשתוח.
חמש פעמים ניסה יר' נתן צביי לקרב את הכוס לפיו לשתות ולא עלה בידו) .מרוב ייסוריו
הקשים( כשראיחי זאת נאנחתי ,יר' נתן צבי' שאל מדוע אני נאנח ,לא הסחרתי את מחשבתי:
איך לא איאנח כשאני רואה את ראש הישיבה במצב כל כך קשה? אמר לי רי נתן צבי :יאחה
ר
יודע למה אני חולה? כדי שיהיה לי ניטיון
בלימו.ד אני כל ןכ אוהב ללמוד חורה ,עד שאין
לי נייסון .משמים רצו שאצטךר להתבגר על עצמי
כיד שהלימוד יהיה ל'שמהי ,ולכן החלו אותי ".
והוטיף :ת"עד ,כמה שאתה אוהב כטף ,ככה אני
אוהב
ללמוד .כשאני רואה דף גמרא -
כילני חייביס משירה וכעילה
אני נמס!"
תפארתה של טבריה - Iהגה"ק ובי מסעוד מלול זצייל אשר נסתלק מעמבו!
גדול בתו ר ח אכחד נוגדןלי דור הקידם
מנופה של עייהיק טבריא נטתלק אחד ומיוחד מגאוני וצידקי דוו חקודם הנאון הקדוש
רבי מטעוד מלול זצ"ל ,נדול היה בתורת הנגלה וחנטתר ובאהבת חחורה שהיתה בו
היה שוקד עליה יומם ולילה מימי ילדותו ועד ימיו האחרונים .ולא בחינם העיד עליו
החברואת מרן הנייהק הבבא סאלי ז"צל באומרו :כי רבי מטעוד נדול בתורה כאחד
מגדויל רור הקודם ,וחנם שיויעדם מגדולחו אין זה כי אם טפח ממה שיועד באמת.
תפילזתיו כיקעות רקיעים
עוד בהייתו נער בניל שש עשרה בלב,ד מינחו הבבא סאלי להיות החזן הקב וע בביןו
מדרשו במרוקו שכן תפילח ו הי חה כמונה מרגליוח ובהשתפכות לבורא ,הבבא סאלי
היח אומר :כי תפילותיו של רבי מטעוד בוקעות רקיעים ,ילא הסכים כי אחר יחליפו.
מואתוה אני לשמוע את תפיליתיר
נם בעח שהחגורר באודרק נהג הבבא טאלי לבוא להאתרח במשכנו בטבריא כשלושח
שבועוח בכל שנה.
ופעם
שאלו הבבא סאלי ,מדוע
חנני מגיע לטבריא בכל שנה ?
וחשיבו רבי
מסעו,ד
שמא
ראש הישיבה היה מספר מפי הג"hצ רי אלי'ה
בגלל קברי הצדיקים ,או אולי
והויסף רי א>ליה ג"ם ברוחניות יש מושג של
מחלות ושל חיידקיםי '.ומכאן הסביר רבי נתן
לכאן היות ואני מחאווה
ומשחוקק מאד לשמוע את
חפילותין וקריאןת בתורה ...
לפיאן ז"צל אודות בית החולים שכל באי שערו
נחלו ,ובדקו וחקרז עד שמצאו שחייקדים
שררצים שם בכל מקום עד שאף בקירות נדבקו.
צבי,
כי
צרין
להובדל משכנים
לא
ראויים
ומחברים לא ראויים" .זי לא מידת חסידות .כולנו
חייבים שמירה מע ולהי '.ועצתו חדה ותקוקה:
לנוח מעט ,אן הבבא סאלי
חשיבו :לא ולא .הנני מגיע
הבא נסגתר ונבקע רקיעיס
אף באוחה תקופח בה ארעה
הפרשייה
המפורטמח
של
"מה העצהו תפילה! ןכ מתקרבים לבורא עולם! וכמובן תורה! מי שרוצה להינצל מ"המחלות"
וה"ח יידקיס" -שישקיע עצמו כל כולו בתורה .עול תורה .וטהר לבנו לעבןד באמתי'.
חטיפת המטיס בי שהו יהודים רבים ובתוכם הנייהצ רבי יצחק הוטנר ז"צל בעל יחפחד
רבו נתן צבי פתח לרווחה את שערי הישיבה הגדולה בעולם לכל מי שרק חשקה נפשו בתורה.
ללא הגבלה .ליטאום חיסידם ספרדים .ולא רק לכל מי שרוצה ללמו,ד אלא גם לכל מי שרצה
אינני מויס עיבי לצדדים
וק מתאו ללמדו לועש:ת רצןי רב.ייא
ללמד .כל מי שרצח לפתוח יחבורהי ללימוד עניין כלשהו -פתח .אתה רוצח להרביץ תורה?
בבקשה .אתה רוצה ללמוד מסכת מטוימת? עניין מט ו יםו לשמוע שיעיר ממגיד שיעיר מסויםו
בבקשה" .זח היה חידוש בכל עולם הישיבו.ת אין הבגלה .באים ,יושביס ילומדיס .לא אומרים
ןל מה אי אין ללמוד .רק תשב ותלמד .תקיים את רצון '.ה לכל השאר הראש ישיבה דואג.
ונהג באי להק!ביד על כלל ,השילןח נויין בצניעזת רגב.דיס
אדח מחשובי משפחת פינקל יספר שהוא הקימ יחד עמו את הישיבה הקטנה של מיר לפני
כעשוי .י' נתן צבי ניגש אליו ביום מן הימים ובווב ענוותנות ביקש ממנו ישעניק לו איזו
הנהגה טובה שעל ידה הצליח בעבודת '.ה ..בן המשפחה הצעיר ממנו בהרבה הופתע מן הבקשה
ו ב יקש מרבי נתן צבי שאדרבה יעניק ה ו א לו איז ו הנהגח טובה שעל ודה יצליח בעבודת '.ה שח
לי י Iנתן צבי" :נוחג אני לחקפיד על כללי השולחן ערון בצניעות פשיטת חבגדים ולבישתם.
כמו כן כל פעם שאני מתעורר בלילה אני מודח לה' שהחזיר בי את בשמתי"! אלו דברים קטנים
לאכורה ,אבל חן הן חנהגוחיו שחביאוהו לייד כל אוחם דברים גדול,ם כהרבצת תורה לאלפים.
היה לי איזה הרגש לדע כבד'ד לדקתו לי זתא ונו השונים...
סיפר אחד מבוגרי הישיבה" :קרה פעם ,שנכנסו מהנהלת הישיבה לדווח שצררי דע טוף השבוע
סכום כטף נדול )כמה מאוח אלפי דולר( באופן דחוף ביותר" .אני אראה מה אפשי לעשות:
הגיב הראש ישיב ה .כשיצאו ,נזכר ר' נתן צבי ביחויד עשיר שפעם נפגש איתו ,שהבטיח לו
תרומה לישיבה .ה ו א צלצל אליו מיד ,ותיאר לי אח חמצב .היה ודי ששמע את חדברים ,הבטיח
לחרום את כל הסכום הנצרד לישיבה עוד חשבוע .וי נתן צבי התקשר מיד להנהלח ואמר" :ברון
ה :חעניין טודר" '.אחיד יומיים ,מתקשרום
ממשרדו של אוחו עשיר לחבהיר ,שלא החכוון
שיתן את חכל מי,ד א.לא רק שיחחיל לשלם
טכום ראשוני עזו השבוע.
כשרבי נתן צבי
טגר את הטלפון ,אמר למקורבו :ילמה זה
קרה ו הרי כשידברתי איתו חיה לו בר ו י מה
הכוונה .אני אגיד לן פשט בזח .כשהחקשוחי
להנהלה
אחוי
שדיברתי
איחו,
והודעתי:
העניין סודר ,יהה >ל איזח הרנש של בכוד.
חרנש -יהצלחתי! משמים לקחו לי את זה.
ברנע שזה לא היה טהור לנמרי -
לקחו לי.
ברנע שזח נהיה שלי ,הפסדתי אח
....
חיספור הזה ללמד על חכלל יצא ,כמה טהור
היה ,נקי כפיים ובר לבב ,חכל להרבות כב ו ד שמים בעולמו של מלן מלכי המלכים.
זה"... '.
יגוט שבאעסי למחלל שכת?
את חמיו ראש היישבה הנייהצ הבלחי נשכח רבי בייניש פינקל ז"צל אחב לאין שיעו ; iוהיה
מדבר ממנו בהתפעלות גדולה ,יספר פעם כי יבאחת השבתות צדעתי עם חמי ,ועברנו בjכרבת
יהייד אשר חילל שבת רח"ל .ברכחי אח היהויד במאור פנים )חשבחי שמא בןכ יחעורר ויבין
אח מחאתי ( ...מששמע חמי את ברכתי ,אמר רק" :ניין'! )לא!("ומןכ הייתי צרין לחבין ,שיגוט
שאבעסי למחלל שבת ,יותר משהוא מכיל ימחאה' יש בו מעין יהסכמה' ,שנוט שבעאס חל גם
ע ם טיגריה בפה .וכמובן בראוח מחלל שבח צרין לרעו ר :שבח היום להי! אלו חן רק מעט מזעיר
מנדולתו של ראש ישיבח מיר אשר נטחלק מחלל עולמנו ,וחבל על דאבידן .זי 'Vיא,
יצחקי באוחן שעוח חרדה סחרג הבבא סאלי בביח רבי מסעוד ובקשו :הבה נטתנר
אני ואתה בדחר ,כיד שהחפילה ש>ל ושלן תבקע רקיעים .ואכן התבטלה הגזירה.
קרושה מופלנת היתה בו ועיניו תידר לנוכח חביטו .בנו רבי מאיר מלול שלירכא מספר
כי לא אח ת הי ה נ וסע בוכבו לכולל והנה ר ו אח ה וא את אביו עובר במעב ר חציח ,מיד
הייתי צופר לו רבות לשאול בשלומן ,אן הוא לא היה מרים עיניו ,וכאשר שאלתיו
פעם ,אבא האם אינן שם לב שאני קורא ןל ברחוב? והוא משיב בפשטות :כאשר אני
הולן ברחוב אינני מרים עיני לצוךךם ומחוץ לארבע אמות מפני קדושת העינייס.
קי')Uן מופלג
ואכן קדישתו הותה חפלא ופלא ,ולמשל רק נטילת יידו ארכה לו זמן רב בכוונות
וכמות טים אשו שפ.ן ובעח שהוחו במקוה היה מארין זמן רב בטבילות כאשר הינו
נוחנ בצניעוח מופלנת מאד ,ו חפלא היה שאף בפטירתו טפרו אל ו שערכו את חטהרח,
כי בעת שבאו להכניסו לבןר הטבילה הבגיה יד שמאל ולאחריח יד ימין והניחה על
שמאל ,וזאח מפני קדושחו הנוראה .ומי יכול לתאר אח החיוח שהיה לו בעת אשר
טבל ,ואף בגיל בגורות חיה נכנט לבוי מקוה האויי וטיבל במרץ כחיל נאמן לבוראו.
בעשרה בטוביס שהעדונת הצילו את העיי
בשנת ת"שפ ארעה ריעדת אדמה קשה בעייוה "אנידר שבמרוקן .ובידוק כמה ימים
קודם דאג רבי מסעוד לאונן אח העשרח בטלנים ביעירה "ארפוד )הבטלוס ממלאכתס
ועוטקיס בתורה( אשר רובם נפטרו ,וחוא דאג להביא בטלנים חדשים ולארגן להם
תשלום חודשי .ו כן היה מחזיק מק ו ם זח לזמן רב .ואמר לו אז רבי מאיר אבוחצירח
זיצ'ל :דע לן כי בפעולה חזאח שעשית הצלת אח העיר "ארפורי מרעידת אדמה.
עטדת התעילה
כפי שהוזרכ היה בעל חפילה גדזל .ועבודת
התפלה שלן היחה מיוחדת ומופלאה ,חפילת
שחריח בבית מדרשו עיכה כל בוקר קווב
לשעחיים ,ו ה יה מתפלל בכזו מתיקות כמונה
מרגליות ממש ,וכן בכל מצוה היה מחיה עצמו
כאדם המונח כעת ממון וב.
וזה היה
עיקר
חיוחו ושמחתו ,ולפני כעשר שנים עח אשר
נפל ומני אז הוצרן לעזרה ,היה זה לאחר
שמצאוהו בטוכחי ,כשהיה שובכ על הרצפה
לאחר שנפל ולול,ו ומיניו בידן .ירק הקימוהו
מנפילחו ביקש לקחתו לביח המדרש להתפלל.
תגזיי אימו ,יקם לן
כל לילח היה משכים קוס ואומך תיקון חצות גבכיות
מכן עוטק גתורה עד
ואיו
זה פלא כי בכח תירתו וקדושתו רב'ס הס חמטפריס שראי אצלו ישועות ומופתיס לשא כדרך
חטג ,Vכמו למשל אותו יןוייד אשר גא לגקש את גרכתי כי יזכה להיפקד בזש"ק) ,א'לו רבי מטעוד
מישבו כי זוךתג כגר נפקדה ,הלא שהיא חותגו לא ידעו מןכ גררי הענין וראן שאכן כדבריו .אי
אותי יהויד שאר ט'פר כ' גיקש להטיעי למקוס מטו'ס ,ויסכל הדקל היח רי Pכליל ,ךא רגי מעסדו
ביקש לגטעו ראל 'חשוש לגי הלדק ,וןכ נטעו זסן רב ללא קלד ,עווד כהנה והכנה ,תבל חבל כי
אגדני ןה" ,קדיש זהי אשר היה ממגינה יטו)דה לש ע)ר הקישד טכר)א ,זי")וא).ןשר כד לנניי
ולגכידו הגאונים שלירכא אשר שחו לגו אוחתיו(.
השמ רת הקצרןת והגו כרשים חצרים הינם עצת כ עם הרשע ופריצןת
נוראה ,נשן.,תישראל :חוסן על כלל ישראל וכערו את הנגע מוכחנה ישראלו
כוירןשלים של כועלה! -הגה"צ המןפלא רבי דב מאיר אייזנשטיין
מרכיןי תייה
בשנת תרפ",ב ביום ה' טבת ,בהיכבטו בבריחו של אא"עה
כזה ליהמול ב'יד רבה של ירושלים ,מרז הגריח זוננפלד
ז"צל ,אשר טרח וכיתת רגל,ו מביתו שבעיר העתיקה
למקום הברית בשכ' "בית ישרא'ל '.בילדותו למד בתיית
הוותיק של ירושל,ם ,ת"ת ·עץ ",ם»ח שם הצטיין
בשקדנותו ובהל,כותיו הנע'מות עם הבריות 'במשך תקופה
הרביץ
חורה
בישיבת
"שערי
הוחבוח.
פעמים שהיה יוצא ביום שישי
בבוקר
מביתו,
מטתרג בביהמ"ד ,ולומד עד שעה קלה קודם כניטת השב.ת
רלא מחזיק טיניאת לנtlיכני:ר
כמה ראייים להיאמר עליי דבו חידל" :שייף עייל שייף
ונפיק ,נויס באוויתא תידרא ולא מחזיק טיבותא לנפשי'ה',
כדמותם האופיינית של נקיי הדעת שביוושלים של מעלה.
כבו בהיותו אברך צעיר היסמך להוראה ע"י דודו האגון רבי
אברהס דוד וחנטל ז"צל ,רבה של שכונת
"שערי חטר .ילא יערי על ןכ כלל אף בני
משפחתו ,ורק לאחר פטירתו נמצא 'כתב
ציור
בירישילם לבני דעות המזרח ,בצויאת עם
הנאון רכי אליעזר יהרד וולדנברג ז"צל כעל
הטמיכ'ה' בין
הציץ אליעזר .כמו כן ,עטק באותו הזמן
ככתיבת בירורי נוטחאות המשנה על
כתביו.
רועת עינייס ייועי»
מטכתות ביצה וראש' השנה במטנרת מכון
כשהיה הולך ברחוב היו עיניו מושפלות
יבהניס וכמני עצת ותויכנייה
לאחר למעלה מעשרים שנה ששימש כחבר
מערכת "איצר הפיטקימ :נקרא ע"י ראשי
ארע פעם ,כשהןל לרופא פרטי והאחות
שם לא היתה לבישה כראיי ,ידבר על ןכ
עמ הריפא בכאב עצים ,ואף כשאמר לי
לארץ לבל יראה מראות שאינם ראויים.
יהרי פישל'.
הר ו פא שאינ י וכ י ל להעיר לה שמא תיפנע
לא וויתר יהיכיח איתה בדרכי נעמ.
אל גתישי לי ימל'ק
התלמודית"
"האינצקלופדיה
המער כת
להשתתף במלאכת הכתיבה .כאן התייחד
בכיחי העצים ללבן ילהקיף טוגיות שלמות
באחרית עת טבל ממכאוביי .התנלה
במליא ייפיי יהדרי ,פעם באחח השבתות
מכל צ>ןךהן יצייד צ>ןךהן· ואף חברי
המערתכ שביניהם נמני נדילי תירה
מפורטמים ,בהני ממבי עצה יתישיח ונVזרו ובות בבקיאותו
וידיעותיו נוחני הש"ט ו הפוסקים.
בתקיפה הזי V ,ת חנישו מעט טלק לצד חדנים ,ביקש מבתי
שהאכילה איתי לנל תתו ל ו טלק ,חשבה הבת לתימה
שהטלק חריף מדי לטעמו ,אי טתס איבו מתבב זאת ,אולס
מסגתר נזכרין מועח עד ועעה ')ב!ל כבימת היכננת
לימיד התווה הקדושה היה תמצית חייי מיים עמדי על
ערתו יעד יומו האחרוו ,יניתן להאריך בזה כהנה יכהנה.
מיד הבהיר לה שבאיתו שבוע התפרסמה נעיתון מוערה
מטעם גיף כשרוחי לפיה הטלק בתקיפה זו עלול להיית גנוע
ניהכ"נ "זכרון מש'ה' והינח בתורה ,ואף היה משינ להרבה
ששאלוחו שאלות בלימוד ומעניק להם מאוצרות ידיעותי ו
"בבית אבות" תשוש יחלוש ,מניתק מהחנרה הונילה שלו
ומהווי העולס .קולט בקריאה הקראית בעיתוו דייקא את
שעות רבות מיד יומ היה יישב בטפטלים האחוריים של
בחולעים ויש לבידקו היטב .ייהי הדבר לפלא שאף בהיותו
מה שחשוב לו באמת ,וזוכן זאת בזמן הנכוו והמתא'ס,
בשעה שאחר'ם טב'בו כלל לא היו מיערים לכך.
דא הי:ו סעידתא דדיד מלאכ משיחא
כשה'ה אצלנו בנו במו"צש ,ובהוראת הרופאים היה אטיר
לו לאכול דןר הפה וניזון דרך אינפוזיה וזונדה ,התחנן
שיתנו לו משהו ל"מלווח מלכ'ה' " -אפיי ביטקויט אחד,
קצת חמיו .הנן התלבט אם להיענות לבקשתו או להקפ,ד
על ההוראה הןפוא'ת ,לבטוף נתו לו לפיו שתי כפיות תה.
מיד התנער וקרא בקול ·דא היא טעודתא דרוד מלכה
משיח"א .יספיר מפל,א זה התקשר ביעג' הצאצאים לטיפור
שטיפר פעם על ימי בחריתו כשכינת "כית ישרא'ל' כשהVוני
והר Vב היו כה גד ול,ם ,במוצאי אחת השבתות רצה לאכ ו ל
"מלווה מלכ'ה' ולא ה'ה לו מח לאכול ,חיפש ככל הבית עד
שמצא טוכויה אחת ,רעמה ק"ס את "מלווה
מלכ"ת ...
רא-ם המיקש פיצז רכב•..
יספור מדה'ס טיפו בנו :כשנפתתו שערי הכותל המערבי
בשנת חש'כיז ,הלכו רבים להתפלל שם .אגי -טיפר הבן
ה"תי ,לד והלכ ת' עם אבי .בדןך ה יה שב,ל צר שפונה
-
ממוקשים שדרכו הלכו כולם .לפתע נעצרה תנועת האנשים
עקב מוקש שנמצא על הדריי וכולם חיכו שיבואו לפוצצו
ולפנותו .ההמתנה לjוחה זמ Iרב והשמש נטחה לשקוע" .עכ
נעמדו דבים להתפלל מנחה .נם אבי מו>ך ז"צל נעמד בצד
השביל ושקע בתפלתן .אדהכי והכי בשמע קול נפץ אדיר
ועצום שזעזע את ליבות כ ו לם ,המוקש פוצץ ות נ ועת
האנשים המשיכה במהלכה .אבי עוד ה'ה באמצע תפילחו,
ומשטיים שאל אותי": :נו מה עם המוקשן פוצץ כברדי כל
כך היה שקוע כתפילתו עד שלא שמע כלל את קול הבפץ
והתכונה שמטביב) .ישו כח לאחד מגג' המשפחה אשר סייע
במדגי(.
רץ כצבי לעבודת בוראו! -הגה IIצ רבי אברהם יפת זצ IIל -מחכמז וצדיקי תל -אביב של פעם!
יתת כוק'ע דקיעיס כועידתו לה'
לק כנשר ייז ככצי
וי אברהם יפת ז"צל היה זריז לעבידת בוראי ,תמיד היח רץ
למצוית ,אם למלאכת השחיטה יאם למול ילדי ישראל ,וכן
לפד,ון נפש לחיליס ,כל עיטוקו היה נמצוות ומעשים
מלבד גדילתי בחורה יעבידת התפילה המופלאה שלי ,היה
לו דיך בוטפת להביע את כיטיפיו לבוואו ,יהיא השייה
והפיוטים .עוד נהיותי בתימן היח ידוע כמשורר יחינו כמה
טובים .לא היח לו פנאי לבטלה ,והיה משכים ללימוד
ספרי שירה שנעלמו בתימן .בפיוטיו הביע
ומכאוביו הרבים ,כשהיו מוידעים לו על כרית או שעליו
לבוא לשחוט ,היה >אכלי קם לתחיה ,מדהק החנירה לש'כןו
נגלות ,על בית המקדש שחרב ,והיה בוקע
רק'עוט בשירתו מעומק הלב מתןו אהכה
החורה ולמעישם טובום ילזיכוי הרבים .למרית ייטוריי
הכאבים ,ורץ בכל,לות לעשות רצון אביו שבשמים.
אח צער השכינה ,ועל טבלם של ישראל
ונענועים
לאביו
שבשמים,
באומרו
כי
"שירח" בגימטריה "תפילח" .
מי יתן ל· -בוער להאכיל את בני ביתי
על צעי תשכינה
למרות שהיח אומן במלאכת השחיטה והמ'לה לא רצה
להנית מהם ,ולא קיכל שכר על המצווה שעש~ ,ואף על דרכו בקושד היתה לקום בחצות כל לילה,
שחיטח בהמות גטות ,שיש בזה טירחה מרובה .וביום
פטירתו ראינו אשה שנאה לביתו ומיררה בבכי :ר' יפת ,מי
יתן לי בשר להאכיל את כני ביתי .יהתברר שאת הבשר
שקיבל אחרי שחיטה ,היה מחלק לקשיי יום ולנזקקים.
צדיק גיזר זהקכ"ת מקייס.
עשוות יספור'ם יודיעם על נפלאותיו ,והיה מחולל נייסם
בעזרתו ית :עד שהריפאים היו מרכינים ראשם בבושה
ולהיות שיאג ומיצר על חורבן בית המקשד
והיה אומר תיקון חצות מתןו יללוח ,ומתוד
נחל דמעה שוטף .מעולם לא תופף על תוף
אלא על פח ,ככתוב על עוכים נתוכה תל,נו
כנורותינו ,והיה מצטער על החורבו ונלות
השכי ג ה רוב ימיו.
קדישיס התיי
מפניו .אחד מתם היה בפציע מלחמה מת"א ,אשר הרופא>ם
לא נתנו לו שום טיכיי לח'ות .וטיפר אותו אדס שרי יפת
עניין הטהרה והקדושה תפס מקום מרכזי
בח"ו .מייד יום ביומו ,קיץ וחורף לא 'שבותו ,חיה רגיל
יותר מאב ואם ,היה עושה למעני טיגופים ותעניות
ופידונות ,עד שהקימו ממות לחיים .ועוד הווה עובדא,
בתימק בן משפחתנו שהיה קשה נשימה כמןש קרוב
לחדוש וחבידקות לא העלו דכר .הגיע המצב שהתינוק
כמעט ונחנק ,רצה אמו לסבא ,ר' יפת ,כדת מה לעשות
וכוונרת ,בהם היח בקי .גם מיסנופים לא מנע את עצמו V ,ל
אף חולשתו וכאביו ,והיה נוהנ להתענות שני וחמישי וכן
הרב;ך בתעניות ידבור ,וכל זאת מבליע ששום אדם יער על
ןכ ,וק"ם את הנאמו ,ל vולם יהא אדם ירא שמים בטתר.
יקיאת לשבת עונג
היח מגיע אל,ו כל א ו תה תקופה לכית החולים ,והיה לו
לטבול במקו ה טהרה ,ומרבה בטבילות ,מרוב טבילות
לרפ ואתו .הטבא נטל את התינוק והטתגר עמו בחדר לדק ו ת
שכת במחיצת הטכא רי יפת זצ"ל ,היה מעין עולם הבא.
וכהנה יספורים לרוב.
שוטף את הבית ומכבדו לקראת שבת מלכתא .בקרבתו היה
טפורות .אחר' ,צא ובידן התינוק בר'א לתלוטיו .ועוד כהנה
היה טורח בגופו ובממונו לכבוד חשבת ,רץ לקניות ,ואף
ישראל קדושיס! חסזי הי יוה טהרה גדולה ירזה לעולם כשניס האחרונות
והמיני נשיס זינחית כל מיני לבושי פריצות כפאית נכייות ומלבושיס קצריס
וצריס ,והולכות במטפחת צנועה ,ושמלות ארוכות ורחכות ,אמנס ישנן נשיס
יבות המיגישות כפנימיות ליכן תא האמת והטוהיm ,פצות מאוד ללתכ
במטפחת וכגדיס דבחיס וארוכיס .ךא עידן אין להס את האומץ ,לכך אבנו
לעורר כי כל אחת אשד חפצה לשמח את אכינו שבשמיס ולחזק את יסוד עס
ישראל ,הרי שת ר אה לתת עיזוד ואומץ לבנות ישראל הכשרות הנמצאות
כסביבתה כגוזל השכי הצפון להס לנצה ,ודעתס וכקשתס של גזוליס
וצדיקיס שהכל יעשה בדרכי ניעס בלכה ומתוך אהבת ישראל .והגס כי מנגד
הבעל דכר מנסה באופניס שוניס ומשתיס להחליש ולpדר יהות ייוד!) שכל בת
ישראל המכערת את הפאה והלבושים קהצדיס והצרים ככר גורמת מכת מהץ
לסט"א זוהו הדבר החשוב ביותר כשמםי ,ולכ ,תזענה בנות ישראל הכשרית
עליכן נפלה חובת השעה .ואלו המחמירות י מהזיות ללכת בתוספת צניעו
כמו לבישת ישאלי כישוב הזעת וכהסכמת הבעל אשריהן ואשוי חל
בשירה משמחת!
יצא לאור וכחדש באותיות חדות ווכאירית עיביס הספר החשוב
שרבים צוכאים לך IIקרנןת צדיק IIבעניו שוכירת ותיקין היסוד
ל;יןוכקובל האלוקיי רבי אליחו מני זצוק"ל ,בתוספת תולזותיו
כאויכה ,לפרטים טלי ,05041 81583
נית ן להשי.ג די סק י ם נפלא יס בנישא קדושה יעיד עניינז ם נפלאים
י מ ר תק י ס בע בודת הבווא ,עם~ י הזיה'ק מם י תלוכיד בעל ה'מתו
מדב ש' זציק' ל הר ב י צחק כ הן ש ליט"א
0544 769506
ביתן למשש חבוש את קדושת השבת והמועידם ,ויהינו
מצפים ומחכים לבא השבת והחג וקשה היה לנו הפרידה
ממנו בימים מווממים אלי,
ת'Wאירי לכם את הבועמיס...
לא אחת נעת שהיה מגיע לנריתות
לא יד שלא לקח מעות אלא היה
שטרות כטף בתןו כד
מינח
הבשמים ,והיה אומר להם תשאירו
לכם הבשמים זה ברכה ,וןכ נתן
להם נחכמה כטף )גאופן שראה כי חם
בזקקים( .ואכז רי יפת זצ"ל ,שכל 'מיו
היו קושד לעבודת הי ולזיכוי הרבים,
אף פטירתו היתה מתוך ןכ· ולמגינת
לב הש'ב את נשמחו שעית טפורוח
לאחר שטוום אח מלאכת הקידש
ברית מילה ,כדונמת אל,הו הנביא
שעלה בטע ר ה
הברי ת
מלאך
השמימה.
עיבי חי אל צדיקיס
ר' יפת היה גמהב על חכמי ומקובל>
תל -אביב של אז ,ופעם בעת שהצידק חנטתר רי חיים
תודרוט נכנט לבי ת ו 'שר התבונז בו רי אברהם יפת ואמר
למרות שלא הכי ר ו מעולם :עליו נ אמר את דברי הנמרא
חניא ר' שמעוז אומר מיימי לא ראיתי צבי ק"ץ וארי טכל
ושועל חנווני והם מתפרנט'ם שלא בצער והם לא רבנאו
אלא לשמשני .ואני נבראתי לשמש את קוני .וןכ "מז
שרואה הוא את דוחקו של הרב תודרוס ז"צל .מרן ראש
ה)כקובלים הרב שועבי זצ"ל היה שולח לו מייד חודש
מVטפה עם טכום כטף )שכן היה כוהג לשלןת םעטפןת מידי
חןדש לרבים מן הצידקים חנסתרים( זי"עא) .תעיגדןת מאת נכדן
מח>םכ ישיבת נהר לשים לש",טא(
חנוו לנער על פ'י ררכז -כועט שכיכיס גחינלכם הטהור של ילדו ישראל
מקדה ישראל !'ה
מאת כייק חגח"ק מלעלוב וצ"ל )אשר נסתלק 'עJכמבי לפני כשבתיי(ם
עיבדא מענ)נת שח הנו") מיגובי שליט"א ממקןרביי של הגה" pר' אלעזר
אבוחצ)רא זצ"ל :באחד הימים המתנת) בכיד להוכנס לחדרן של
האדמו"ר ר' אלעזר זצ"ל ,בתוך כן נינש אלי בתור ישיבה יקו אשר עמד
"לא כוחבוךניס לשבט זהה'י
המשב"ק רי bרדכי ג .שלי\כ"א מציין כמה הוראןת בחינןך הילדים אשר שמע מפ"ק
של כ"ק הנה"ק הרבי מלעליב זצ'יל :הדבר הראשין איתן הזהיר תמיד רבנן שעם
,לדים יש ללכת אך ןרק ב'יטיב ונחת" ,יהפטיר שהיום אנשיס לא ייעזים מזה ,יפעם
בתור לפני ישיחח עימי על מה הגיע הנה ,הלה סיפר כי בכל ביקר ה)ני
משכים קים כשעה לפני התפילה בישיבה ,אילם שתי אפשרייות עימדות
כשמאן דהיא אמר לו שהרי כתיב "חוסך
לפניו ,אי לשבת ללמוד גמרא קןדם התפ)לה אי ללכת בזמן זה לטביל
במקיה ,ובכן מפסיד הוא את לימוד הגמרא באותה שעה) .המקוה היה
קצת מריחק מהישיבה( הלה שאלנ) מה נראה ל) כי רי אלעזו ישיב ליי
שבטי שונא בנו" אוגר לו מיד רבני "לא
מתכוונים לשבט הזה" ובל"ק :ינישט דעם
שטעק 1מ»נט מען' ןלא יסף·
השבת)ו ,כי בוודאי נראה לו שהרב
"חגע בפנשיך ,חיאך חייני נראיס אס על כל דבר הין
יאמר כי לימוד תורה עדיף ,שכן אין
למעלה מעסק התורה .אני היה
חשוב לי לשמוע מה דעת הרב
טביס כעי שדרת הדיך"
יכששמע פעם רבנו על אחד שהכה את בנו,
היה מוטרד מזה ארוכות וחיפש עצות בנפשו
בנ)דון,
איך להעיר לאיתי אבא שלא טוב הדבר.
מחדרו
ושמעתי מידיד נפשי הרה"ח נתן שמעון קאפ
הי"ו ,שפעם רצי לסלק ילד מאיזה חיידר
שאביו התלינן על שהמלמד הכהו כי נתפס
באיזה דבר ,יהניע הדבר לרבנו זיע"א ושלח
לקריא לאותו מלמד אשר הצטדק לפניו כי
כתוב שעל כזה דבו צריך להכןת ברצועה של
ענל ,נענה לי רבנו בענוית חן" :הנע בנפשי,ך
היאך היינו נראים אס על כל דבר עבירה היו
מכים אותני כפי ששירת הדין נותנת" .וממשיר ו' מרדכי ששמע פעם מכ"ק מרן
אדמו"ר שליט"א שבדורנו נם עם אבא נעלה וילדים מבינים" צויכים סייעתא
דשמווא מרובה בחיניך הילדים.
לפתוח מיד כלימיר חגמרא הקרישח
מהמצטיינים מאשר ילד צעיר בכיתה גבוהה ושם יהיה מהבנזנים .עיד היראה מרבני
בלימןד החימש שיהא לפי הסדר הלימוד שהיה נהינ בת"ת בירישלים כפי שהינהג
ע"י נדילי ישראל שם מקדמת דנא ,ללמוד את החימש לפי הסדר כדי שיספיקו
הילדים ללמיד את כל הפרשיות ולא רק את תחילתם .נם הירה רבני לפתות מיד
בלימוד הנמרא הקדישה ,יפעמים שהיה מעדיף שיתחילי בלימוד הנמרא הקדושה
עיד לפני לימיד המשנוות ,נם התבטא פעמ בשיטות החדוים המובים בהספק לימיד
המקרא שאין לי התננדות לשיטתם אבל כשיניע הזמן בניל 7-8שיוכלו ללמוד נמרא,
לא להתמהמה בכהוא זה אלא מיד להתחיל בלימוד הגמרא.
והגנלית לנו ,לבנינו
פעם אחת נחן רבנו א'זה כ'תה בתלמוד תווה שט"מו פרק המפק',ד ושאל את גולם את אותה
שאלה אלא שבניטוח שונה מעט והאזין לתשובתו של כל אחד ואחד .לאחו מכן כשבקשו ממנו
לדבר כמה דנרי התחזקות ,אמו להם לילידם שיקפידו ויזהרו מאוד במצוות כיבוד אב ואם.
ולפעמים כשראה רבנו ממרפטת ביתו ילידם שישבו או שטיפסו על שולחו מיד ביקש להורידם
מהשולחו .הדבר שממנן אחז רבנו שהןא הכי מועיל לחינןן הילדים הוא הדוגמא האישית של
ההורים והמחנכים ,והיה שגןר בפיו לומר הנטתרות לה' אלוקינו -שתמיד צר'ך לקיים מצןות
הי בבחינת והנטתרות ,אבל כשזה נןגע לחינךו הילידם שילמדו ויראו הדרן אשר יעשון אזי
"והנגלות לנו ולבנינו"
חובה לעשותם בגלןי) .מתוך חוברת "אוהל מועד" דחטייד לעלוב(.
ברצוני להודות מכל לב ,על העלןן הנפלא המחזק ברכיים
כושלות ,והמציל רבים בחטיד הי מרדת שחת בניטיינות
הדןר הנעשים קשים יותר מיום ליןם ,ברצוני להודיע על
לימןד חפץ חיים שנוסד לפני תקופה מטוימת ,שבו
הלןמדים לומדים שני הלכות חפץ חיים כל יום לעצמם
ןפעם בשבוע מקבלים מבחן שעושים אותו לבד עם טפרים
פתוחים ,ןמייד שבוע מתק'ימות שני הגרלןת על סכומי כסף
בי Jהלומדים ,לפרטים ניתו לפנות לטלי 054-8473131
בתיהד רנה מראש ,ואגןן"יעשה שלום",
לכנדו עקכתא דוכשיחא -השלום והברכה .ברצוני לטפר לכם
עובדא
שארע
עם
אישה
ממשפחתי
אשר
פוקדת
רבות
בתפילה את קברי הצידקימ בפרט אצל התנא רבנו שמעין
בר יןחאי ורבי אלעזר .באחד הימים בשבוע האחרוו גיסתה
ביקשה ממנה שתשמןר על ננה הקטן ,ןכהרגלה קראה
תהיילם בבית ה'ל.ד לאחר שנרדם הילד באמצע קריאת
התהילים נרדמה ורואה איזה זקן בחלןם ואומר :ביתי,
התהילים שאת קוואת היום זה לא כמן כל יןם ,התהילימ
האלן לא עולים ! והיא שןאלת מדוע 1מפני שאת קוראת
לפני עבודה זוה ,יש כאן את הפאה של גיסת,ך ואת קוראת
מ ו ל ע"ז! שאלה אןתו מי אתה? אמר לה אנו זה שאת רגילה
לבוא אליו רבות ,ונתן לה סימן שרק היא יודעת והבינה
שזה התנא רשב"י ,וס"ם ואמר :אמרי לגיסתך שהתורה
שבעלה לומד איננה עולה בגלל שאשתו ליבשת פאה
ומכשילה את הרבים ,יהיא נבהלה ןמיד נעלם,
שוכעתי וכוכנה יאשית.
זה הטיפןר
ככנוד רב .ז) ',הטלפןו שמור כמערכת(,
לכבוז עלון עקבתא דוכשיחא שלים
רב!
אשמח מאוד אם
תפרטמו את מתכבי ,ראשית כל נודה לכם על העלון החשןב
יהיקר רצינו להעיך ילהאיר את עיני הקוראים בנושא חשוב
מאוד שלא שמים אל,ן לב
-
וזהו שאיסןר חמור לאיש
לעביר בין שתי נשים יאישה שתעבור בין שני גברים ,שזהן
גןרם למוות במצב מסוים אם לא נזהרים בכד -כר כתןב
בזןהר ןזהן שמענו מהגאן! הרב בו ציו! מוצפי שליט"א
שהזהיר על כר בשיעורין ,אף אברכים ונשים חרידות לא
מודעות לחומרת האיטור וכן רציני להזכיר דנו נןטף
שישנה בעו'תיר גם בהעברת חפצים מידי אישה לאיש ןצריך
להיזהר לבל יגען זה בזה ,אם אפשר למשל בחנות להניח
על השןלחו וכדומה וידוע שזה אחד מהדברים שגרמו
לעשות חטא העגל שהעבירו מיד ליד את התכשיטים
יהזהב .ןזה זרז את מעשה העגל לכן הקפידו ולכו כדאי
לה'זהר אם אפשר שיהיה תזניד כסף פרןט לאישה בכיס
ולהעביר לנהג מןנית או למוכר ,יתמיד להתפלל שה' יעזור
לנו בבושא הצניעןת כי ללא תפילה אי אפשר להינצל.
הרג
התשיבה אשר ק)בל .משיצא הלה
ס)פר ל) כ) הרב הש)בי על אתר:
בוידאי שטבילה במקווה עד)פה !
התפלאתי מאוד .יבעת שהנ)ע תורי
להיננס לקודש פנ)מה ,שאלתי בין
ה)תר את מורנו ובי אלעזר על דבר
זה ,מדוע באמת עדיפה כל ןכ
הטבילה בביקר .יאמר לי אז כ flק
האדמו"ו רבי אלעזר :עיד בהייתו
=
ילד קטן במריקי ניגשה אלי באחד
ה)מום
הסבתא
ע"ה יאמרה
לי:
•11;1
האלןקים הבבא סאלי זצ"ל{ אשר וצא בחצות הלילה עדיו לא הניע ,רוץ
לבית הכנסת ותראה מה קןרה עמן ,רצתי לבות הכנסת אולם הסבא לא
נמצא ,שאלתי את המתפלל)ם יאמרן ל) כ) הסבא לא הניע ה)ום לבית
הכנסת כלל ,רצתי מהר לכיוון הנהו שם נהנ הסבא לטבול בחצית הלילה
ולאחר מכן לעסוק בתורה עד התפ)לה ,לתדהמת) ראות) את סבא שוכב
מותש )כמעט כמו מעולף( על שפת הנהר .כמיבן שמיד עזותי לו ,אך לא
התאפקתי ושאלתיו :סבאי מה קרה? או אז סיפר ל) כו בחצות הל)לה עת
הגיע לנהר לטגול ,כמעט נסחף לעימק הנהר אשר היה קפיא ילאחר
התאמצות רבה ניצל ,אך נפל תשיש על שפת הנהר עד לרגע זה ,שאלתיי
בפליאה :סבא ,וכי היה זה שווה ,למסור את הנפש על הטבילה יבכן
הפסדת את כל הלימיד במשן הלילה ,ואף את התפילה בנץ החמה.
הש)בני סבא תשיבה אשר נחרטה אצלי עמוק :עידף לי למות אחרי
מקווה ,מאשר ללמוד ולהתפלל ללא מקיוה).ןברור שאי! הכוןנה לעשות
מטירות לטבילה במקום סכנה -וזה היה שין רק לקדןש עליון כמוהו .ןאיז צןוך
לומו שהעיקר בחיים זה עסק התווה ואין למעלה הימנה .רק יןבז המטר מז
העןבדא הנ"ל בגודל החשיבןת של טבילה במקוןה שבכך נטהר האדם ויכול לעטוק
בתןרה בחשיבות יתירה(.
מכבתים /גת/ב/ת-
לכבוד העלון החשוב ייעקבתא דמשיח'א' שלום רב! קודם כל
יאמר לי
מהי
אלעזר ,כבר עבר !מן מה מתפילת שחןית בנץ החמה והסבא )איש
עןד דבר הורה רבנו ,שלפעמים עדיף לשלב ילד נדיל בכיתה נמוכה כיד ששם יהיה
-
ובקשתיו
של
כ)
בעת
שיצא
לכבוד העלון היקר עקבתא דוכשיחא אבקש לפרטם זאת בעלןן
בט"ד .אני ביקשתי שברגע שאוושע אני אתרום 180ש"ח
לעלון והוטפתי צדקה על צדקה ותרמתי עוד 20ש"ח זה
200ש"ח מצורף .אני מבקשת לפרסם בעלו! הקדןש שאני
מחכה כל חודש בכיליןן עיניים לעלןן הקדוש שמחזק
ןמשמח ואין מילים להודות לכם על העלןו הקדוש ןאני
אומרת שמי שרןצה ישועות שיתרום לעלון ובטייעתא
דשמיא יראה ישןעות ואנו ב"ה ראיתי ישועות והי יעזור
שיהיה גאןלה כללית ופרטית לכל עם ישראל ןיבוא משיח
ר.ד.א .כפר טבא.
צדקנו במהרה ויבנה בית מקדשנו.
לכבזו העלון החשוב עקבתא דמשיחא שלןם רב! באחד
העלונים הובא במדור "תגובות ומכתבים" מכתב של מישהי
שזןעקת על מצב הבגדים בחנןיות ובאזורים החרדיים,
ומצפ;ן שיעשו הכשר כמן שעשו בב"ב .רציתי להגיד וליידע
את הקוראים ואת כןתבת המכתב הנ"ל שכתושבת בני ברק
אני ועןד נשים וגם נערות מיצ'רות על המצב הזה שיש
"הכשר" על החנויןת בגדים בעירנן .העניין הוא שהעסקנים
מפרטמים בשם הרבנים הגאונים שליט"א המעודידם
להיכבט לקנות רק שם ,כי קבלן ע"ע את התקנות ,ומי
שמכיר את המציאןת יודע שהיא עגימה למוד ,ובמקןם
לחזק נשים ובערןת רק ידרדרה יותר את המצב בקרבז
ונתנה הכשר )כמיגן שלא באשמת היגנ'ם דריו וכפי ישגואר( על
בגדי פויצןת ןשחץ שאפי לגויה לא מתאימים ,כך יגולה
להימכר
חצאית
מעל
לברך
כביכול,
בהכשר
חצאיות
ןשמלות שחץ עמ חגןרןת מעל הבגד המושכוח תשומת לב
ןחצאיןת בגיזרה ישרה ,חליקי טריקו ןכו' ,כר שאי! לאף
אחד צלפןת שגם בעירם ינהיגו הכשר ןזהו חילול שם שמים
נןראי ,כשפנינו להכשר קיבלנן תשובה שההכשר הוא באופ!
כללי על אןפי החנית ,ושיש מןכרת ולא מוכר ,ןעל כל אחת
לבדוק בעצמה ,ונשים תמימית לא מבינןת זאת מעצמם
וסומכןת על ההכשר .לכ Jהפיתרן! היחידי שאנן מוצאות
לנכוז הוא לתפור לבד ,אפשר ללמוד תפירה )השקב>ה שאח"כ
מחזייה אח עצמה בריחב'ות ובגשמיית{ .ולס'ום ,רציתי להןסיף
סיפור קט! שלפני עשרות שנים כשפתחו את החנןת בגדים
הראשןנה לנשים קם אחד מהגדןלים וזעק שצריכ)ם לעשית
קריעח ןכו '.אנשים שאלו מה הבעיה בחנות ,יש שם בגדים
צבועים למהדריו) ,ואכן כר ה'ה אז( ,אד הןא עמד על דעתו
ואמר שאם לא ישמעו לו -עוד )ראו כמה שצדק ,ולצערנו
אנו רראים זאת בימינן) ...וכשאין בר'רה לפתות לגדוק גחנוח
גשבע כ>ינייס שהגגדים אינס ציים וקצי'ם
-
הערח המערכת(
וכJ
מרנא הרב זוננפלד זצוק"ל אמר שעצם זה שאת בגיד
הנשים והבנןת לא תיפרות אמהות וסבתות צדקניות -הרי
היא רעה חולה .מצ"ב תרומה ל»לובכם .יישר כוחכס .ר ,מב"ב.
לככוד וכערכת עקכתא דוכשיחא לפניכם טיפור על זיכןי הרבים
שהתרחש לאחרונה .כשבוע לפני יום מסוים מתקשר לאחד
הדרשנים בב)" אדם מהיער יבנה ןמבקש מהדרשן שיבוא
לדבר ביום פלןני ,הדרשו אמר לו שכבר הכל תפוס ,אז אמר
לו אותן אדם אני לא רןצה ביום אני רןצה שתבןא לדבר
בילל היןם אחרי כל החגיגןת )של יהידים יקיים שאיגם יוד»ים
אשר צריך להצטער שקם שלטון המורד בהי ובחורחו ובחמימוחם
חוגגים הם גאןחו 'ום( בשעה 2:00בלילה תבןא לדבר ,הדרש!
שאל אותו ומי יבוא בשעה כזאת מאןחרת ,ענה לו אותן
אדם אל תדאג ,ןאכ Jכשהגיע בליה אותן דרש! ראה אןלם
מלה מפה לפה ,זיכוי הרבים שעוד לא היה כדוגמתו בשעה
2:00בלילה ,אחך' הדרשה ניגש לדרשן האדם שאירג Jאת
הכנס וסיפר מדוע עשה את הכנס ,שבועיים לפני כן שכח
הוא במןנית תיק שבתוכו 700,000ש"ח מזומן ,שבוע שלם
רצתי ןח)פשתי תליתי מודעות איפה שרק אפשר אך לא
מצאתי ,הבנתי שכנראה הנהג גנב את זה לעצמן ,בצר לי
פניתי לרב אחד שאמר לי אנ' יכול לתת לך עצה תעשה
משהן לזיכוי הרבים אולי בזכות זה תמצא ,ואכ! מיד
התקשרתי אליך ובקשתי שתבוא לדרוש לזכות שאמצא את
האבידה ,וכעת אני מצפה לישועה .ןכן הדדש! נפרד מאןתו
אדם בשעה 3:30לפבות ביקר .בשעה : OOד בבוקר מצלצל
הטלפו! של אותו דרש Jיעל הקו אןתו אדם שהזמ' jאןתו
לדרוש ,הלה מספר שלפני כמה דקות דפק אצלי הנהג
מונית שאצלו איבד את הכטף ןהחזיר לו את כל הכטף עד
הפרוטה
האחרןנה,
כששאל
אןתו
מה
קרה
שפתאום
החלטת להחזיר את הכסף עכשין ,השיב לו שאתמיל בלילה
נטע עם איזה יהודי חרדי במונית לירושלים וכל הדרך הוא
דיבר איתו על גזל ועןנשו הקשה יהחמור של הגזלן ,ןהגזל
שעשית) לא בתנ! לי מנוח ןהחלטתי מיד על הבוקו להתזיר
לך את הכסף.
ראו וכה גזול זכןת של זיכוי הרינם .ב.צ ,כ"ב.
לידיעת הקוראיסן הזמנו שןב את הלןח היןמי ללימוד
בספה"ק פלא יועץ לשנה החדשה תשע"ב ,ידןע שרבנו
הגה"ק ר' אליעזר פאפו זצ"ל הבטיח ישועות ללןמידם
בטפרן ןכתב "ואם אזכה לחזות בנועם הי ולבקר בהיכלו
ממי שאקבל ממנו טןבה אשתדל לשלם במטיבא ולבקש
רחמים עליו" ,מר! ראש הישיבה ר ' fהודה צדקה זצ"ל העיד
על טפר "פלא יועץ" אשרי הקונה ארתן וקןרא בן מכניס
לאדם יראת שמים טהורה ,דבריו החוצבים להבןת האש
היוצאים מלב טהןר וקדיש חודרים אל לבבות הקורא".
ואכן העידן הורים ומחנכים רבים שהלימוד בספר בקביעות
כןבש הלבבות לחיזןק ביר"ש .שהלתג mלהחי}ס 'לט OSך4ך fך·• 05Z
יןורכ ונדיי rוה """Iלmמס סיnק ~
תmפיזל לחר הלאינד תכ
אם יש בעןלם נזה צזיק ,וני חיזןש היא שהשמש עזייך מאידה? !
גרגיךיס על אחד משיפרז יירושליס לש מעלה הגה"צ רכי יצחק נתן קןפרשטיקזצ"ל - I
מניפה של ,רי שלימ נעקר אחד ימי וחד מנדולי ישרידי דור העבר ,יהוrז נדול יעובד הי
מיפלא - ,הנת"צ רבי חיימ אירי פריינד של,ט"א חבר הבד"צ יראש ישיבת רמ"א מיפר כי
פעמ ראה בכותל המערבי את הרב קופךשטוק מדבר עמ מרן הנאון רי שלמה זלמן אוירבך
זצ"ל ,לאחר שבפרדו אמר הוגש"ז לרבי חיים אורי; וכי חידוש בעינינו שהעילם עדיין עומד?
שהשמש »rזין מאירה? אם יש בעולמ כזה ר' יצחק נתן קלפרשטוק ,כבר אין זה חידוש כלל!
תורה מתיך הדתק במשך קריב לתשעים שכה
הוא למד חורה מתיי הדחק בא ופן כ Iה שכמעט לא
שומעימ בדור שלנו ,הוא ממש השחיר את עצמו
מרעב על דברי תורה ,והפלא הנדול שמצבו הדחוק
ורעבובו לא הפריע במאימה את הישיב הדעת הנצרך
ללימוד ואת שמחת חחיימ שלו ,העניות המרידה
ששרתה בבלתו לא נלתנת לתלאור ,הוא נידל בבית
\ Iחד קטן עשרה ללדלמ ולא שהלה להם לחם רצ אלא
שלא הכח כלים ממש ,הכסף היחיד שהגיע הבלתה
היתה המילגה שקיבל מלשיבת טשעבין ומעץ חיימ
יחו לא מיrז ,זונתו הרבנית הצדקנית לא עבדה ולא
הכנלסה הכנסה נוספת ,לחדיו המ נילדן את
המשפחה הגדולה בלי שימ תנאימ ,בלי גשמיות
בכלל ,הדרך בא האכילי בכל זאת את בנל המשפחה
היתה
כשזוגתו
הצדקניח
היתה
יוצאח
מידי
יומ
לשיק מחנה יהודה עמ סליס גדולים ואוספת את
השוורלמ הרקובים שזרקו הסוחרימ ולא היו ראיוומ
למכלרה ,מן הפירית והירקות היתה מקפלת את
החלקלמ הרקובימ יעמ השאר היו מאכיל 1מ את המשפחה הנדילה,
ועני תפוחים רקיבים היי כוחייתי עד ישעת הצהריים
הצילני לבל אאבד עןלמי בעביו שטיתשל וגע! -הגה"ק דבי צייו ברכה זצ"ל!
שלא תעמוד פה האישה ....
שח תלמידו המובהק הגאו ן רי אהרון ביטון שליט"א; ליל שבת אחד עת הלכנו עמ
רבני הגאון הקד יש רבי ציון ברכה זצי'ל בשי רה ברחיבה של עיר ,עמדתי אני בטוף
השיירה ,לפחע ניגשה אליי אישה אחת ,ושאלת ה בפיה; כיצד מניעימ לרחיב פליני]
אני שלא ירעתי היכן נמצא רחוב זה ,רצתי במהירית לתחילת הש ייוה ,וביידעי כי
רב ני בקיא גכל טמטא במבואות השכונה ,שאלתיי על כ.ן לפליאתי השיב לי רבנו
בתקיפית; הירך לרחוב זה היא כך יכ,ן אמנמ ה רעים רב נו קילי יאמר; שתלך
האישה מהר ילא תעמור
פה!.. ,
חמהתי פעמיימ ,מסיים רבי אהרון וא ומר ; ראשית,
מנין לרבני שהוותה זי אישה ,הרי היא עמד בראש השיירה האריכה יפניו לא היי
לאחוריו
כלל...
ישנית ,צא ו יראי כמה רב ני שמר על נדרי הקדישה ו הטהרה ,
הכלב המס וכן מת ...
טיפר הנאון ר>'ב בניהי שמואל שליט א;
לעת זקנתי של ר' ציון כאשר היה צריך שמרו נפשכס
"
לנפוש מעט ולנוח ,היה הולך יעישה כקדןשת ולא
תאבזו
כיינית יייח וrזם גנן מטיימ כלוווות
עולמכם
תלמיrזו ,והנה פעמ אחת שכג שם
רב) ציון ,יעצמ את עיניו ,יהיה מייחד
ייחודים כדרכי בקןדש ,אכשר תלמידיו רג.ח"ק חבלתי
מסביבו ,והנה ,עבר לפתע במקים איש
עם איזה כלב מסוכן הנקרא "אמטטף"
האיש הזה
בראותו שיש
נשכח
צדיק יטוד
עילס
כאן קביצה
של אנשים דתיים ,שיחרר את הכלב
ינת ן לו
ללכת
חופשי
בעצמו ללא
שמירה ,הכלב הזה התקרב למקומי של
רבנו ,ותלמידיו החלו ר ועדים מפח,ד
רכי
ציין ברכח
זצ"ל
מה יהיה? הרי זה כלב מסוכן ,לא היה
להמ בדירה ,המ נעמדו אחרי ר' ציון ,י בטח י בזכותי של הרב כי המ ינצלו ,כאשר
יתקרב הכלב יו ת ר ,פחח לפחע רי ציין את עיניו הקד ושית ,לא עברו שניות טפורות
הוא מצלדו היה הולך לישיבה בכל לומ ועוסק בתור ה בשמחה ובבטח ון תמיד בא ות ה שעה
יבאותן זמן ,שקוע היה בתורה מבלי שידע מה יאכל הי ומ אמ בכלל יהיה ל ו אוכל הלימ,
חתנו נאון ר' אהרןן פישר שליט"א סיפר; הוא היה מגיע לישיבת טשעבין ובאמתחתי שני
תפוחימ רקובימ ממה שאספה אשתי הצדקנית במחנה יהודה ,היה לו סכין מייחד שהיה
כזה אדמ קדוש היה ר' ציון ,
מקלף את החלקימ שאינמ ראויימ לאכילה יאת השאר היה איכל ומזה היה מתקיימ במשך
הטדר הראשון שלמד בטשעבין ,ייש להדגיש שבטבעו חוא הי ח איטסניט מופלג ,איש נקי
מי יכיל לתאר את זעקותיו ינניחי תיו על קדושת היטו,ד עד כי היח מזהיר את
בתכלית הנקלות שלא טבל חוטר ניקיין ,אבל הוא מטר ללימיד התירה נם את הטבעימ שלי,
את הכל הוא הקדיש לתורה ,
סןג \ '1לעשיית הסד יסיג נ °לעצמן ..,וגי שמע כזתא!
חתנו הגאון ר' עקיבא משה שיינברנר שליט"א טיפר; את הפירו ת והיר קות הרקובימ שאטפה
אשתו הצדקנית בשוק מחנה י הודה היא גם לא היה לוקח לעצמי ,אחר שאטפי את הפיריח
והירקןת היה מתחיל שלב של טיג א' וטינ '.ב את הפירות יהירקית שלא היי רקיב_ים עד כדו
כ,ן הוא היה איסף בארגזימ מיוחדימ וניתן אותמ לעניימ! !! לא יאומן כי יטופר ,אבל כך זה
היה ,ה יה יהידי שהיה נר ברתיב מיוחט ליד יהןראדנער הייזערי קראו לי ר' אירי אבריסשער
שהיה מחלק איכל לנזקקימ ילחיל,ם שאין להמ מה לאכיל ,אליי היא היה מעביר את
הפירות יהירקות מן הטוג הטיב יו תר ,ואת הרקובימ ממש היה משאיר לעצמו ,מדדנות כאלו
יהכלב פרפר ומת במקים ,מיד בא בעל הכלב והח ל לזעוק ,הרגתם את הכלב שלי.. ,
שמרו נפשכם בקדושה
הנערימ ואף קטנימ להישמר תמיד מן היצר הצורר ,הפלא היה כי על אף שאין רבימ
המזהירימ על כך מפורשות) ,מפני טעמים שונים( אמנם הוא ראה בעינו עין הבדילח
כי בדוו תשוך זה אמ לא תזעק מפורשית) ,אם כי הכל כמובן בחכמה ותבונה(
התוצאות המ הרות אסון ,כפי שריאים בחוש בעוונ ותי ני הרבימ ,לא אחת הי ה
מחבטא בלשיני בקול בוער לכל נער אי יה ידי המתקרב לדרך ;'ה י'rזך יהיי תrזר
למעלה' ידבריו אשר יצאו מפח קדיש ילב טהור ,נכנסו ללבבות ,וכך זכה להעמיד
תלמיידמ רבימ )ואף המיני יהודימ אשד שמעי את דברי ו חחיצבימ להבות נהפכו
לבריה חדשה בזכיתי( השומרים עצממ בקדושה ,עד אשר נטבע בדמם כי עrזף
להישרף על קידוש הי ולא לפגים חלילה) ,ומפני טעמים שונים וכב וד אליקים הסתר
דבד לא נוכל להאריך בכך יתר על המ ידה(,
אני מכפך על פגמי הדוו..,
בצדקה וחסד כמעט ולא שמענו,
תפילות מקובלת בשמום
כאשר טבל רי ציון בשבע עשרה שנוחיו האח רונית יט ירימ נוראימ מהקטטר אשר
עוד בהי ןתו אברך ציער היה מרן הנרי" Iמבריסק Iצ"ל שילח אליי חולים שיתפלל עלוהם
באומרו שתפילתי מקובלת בשמימ ,היה לו קגיעויית לומר את כל טפר התהילים ברציפות
חיה לו ,נאוח לאחר הפצריח רב ות לערוך ניתוח כrז שבכך יפחחו לו מכאיביי
מגלי לדבר באמצע במשך שלוש שעות בבכיות נוראית ,בכל יום שיש> היה נוסע ליקבר רחלי
והיה אומר את כל טפן התהילימ בוציפית ,בערב ראש חידש היה נוטע למערת המכפלה
ומטיימ את כל התהילים ברציפוח ,וביומ ט"ו לחודש היה לי גם קביעות לומד את כל טפך
התהילימ ,בשבת מברכים היה אימר שלוש פעמים את כל טפן התהלל,ם ,פעם אחת בליל
שבת ,ופעמ שניה לפנית ב וקו לפנל תפילת ותיקין ,הוא היה משאיר לעמפאלע מיותד בבית
עביר זה ,ילאחו התפילה היה ממשיך באמירת ספר התהילימ פעמ ניטפח ,
יןועבים ומתעללים על צרות יועראל -הוא ביווית זו וחייא כזזןית אתרת..,
הנאין ר' עקיבא משה שיינברגר שליט"א טיפר; לפעמים היו מגיעים אליו צדות שהיו
שוברות את ליבו ואז היה מתישב יחד עם הרבנית הצדקנית ,זה בזוית זו וזו בזייית אחןת,
ומתפלל,מ יחדיו על הצוה ואומרים תהילימ גמןש שעה ארכוה ,זה היה מפליא ממש.
הסימא החל וראלת בענוי
הרבים ,אמנם בדרכי לבית החולימ פנה למשמשו ר' יחיאל ואמ ר; יחוזרים לישיבה
ילא עושים את הנית יח.. '.
הלה שמע וכן תמה ,רבנו ,הרי כבודי טובל ייטורי תופח?
)שכן רק לשמוע את זעקיתיו בעת שהלך לעשית צרכיי ,בפרט בעת החלפת הציניר
היה הלב נמס ,שכן היו אלו ייטורימ נוראים שלא כדרך אנוש( אולם ר י צ) ין השיבו
דבר מבהיל; ייטורים אלו מכפרים על פנמי חוס וד שבדור! ימי יכול לומר דברים
כאלו .. ,אכן ,נאה לי יוא וי לו לדבבו לימר דברימ אלו ,ווככאן נתחזק למטור נפשני
לחתרחק וככל חטא יפגס כבורח וכן חכבש ן ,וחגם כי זורני השתכלל בוככשיריס שוניס
ומשוניס כאינטרנט וכדי' ,כל אחד הוכתרחק מזנריס הללי ושווכר עיניי וכי ',הרי !'.רח וכציל
נפשו וכרדת שחת ,ובעת שתגיע חשעה בו יצטרך לעלןת לב"ד של וכעלה יקייס בי "עז יהדר
לבישה ותשחק ל,וס אחרון" שזכח לכבוש יצרן ולעשית רצןן בוראן יוכי ישער אז גידל וכעלתי,
פעמ בא אליי בחיר שהיח סומא ובא לבקש ישיעה ,יאז הציעה לו הרבנית הצדקניח שיטע
לרפ ןאת
למירון ולא יצא ממערת רשב"י במשך שלושה ימימ ,כך עשה אותי בחור והוא יצא משם
'ה~ברר
כשהוא ןיאה בעיניי ,איתו בחור התחתן ויש לי ילידם יהיה מגיע לבקרו לאחר שנושע ,חבל,
חבל ,כי נטתלק מעמנו אותו צrזק ,אשר עונג רב היה לראותו ,ולהרניש במוחש כיצד היי החשןבי Iח IIס
נרא,ם אותם דמויות הוד בידושלימ של פעמ .זי"עא ) .מתון גליןן "דורידוי(
חשגחח פוטית!
-
תו מעטפה זרל יהרזי הראשרן שיבקש ממך צזקה.. ,
מנחם כך דגיינה
מלכה,
שח גפנינו הר"ר שמואל שמואלי הי"ו; מיד' שנה
נהגתי לנטיע עם הגה"צ די בנומין זאב חשין זצ"ל
געת הילילת משה רבנו ע"ה לאתרא קדישא מדון,
שמ היינו לומrזם טדר ל,מוד ביחד במשר כל הלילה,
שנה אחת עת נטענו למדון נטע עמנו ידיrז רי אברהם
רז זצ"ל ,אולם הלה שהיה דחוק מאוד בפדנטתי
באיתה עח ,אמר ל ,קידמ הלימוד כי רואה הוא
במוון קבוצית רבות של יהיידם ושוקל גדעתו לקבץ
ממון במשך הלילה ,אמרתי לו ,חיתכו להפסיד לימיד
בלילה קדוש זה אשר לשמ כך גאנו הנה במיוחדן
הבה נתייעץ על כך עם הרב חשין זצ"ל ,משטפונו
לרב חשין את העניין ,חכך הרב בדעתו מה לענות,
ולבטוף פנה אליו ואמר; הגה
נברכהו שבזכות שישב
עמנו וילמד כל הלולה כל מה שצרוך מעות יגיע אליו ללא שיצטרך להטתובב ןלקבץ ,ןכך ישגנו
ולמדנו כל הלילה ,בבוקר לאחר התפילה בעודנו עומrזם בחצר הציון ראיתי איזה יהודי הנראה
מכובר המגיע לכייון הציון ,אמדתי ליריrז די אברהם רז ז"ל ,שמא תנטה לטפר לו על מצגך הדחוק,
די אגוהם ניגש אליו יגעיר הלה משתטח על הציון טיפר לי די אגוהמ על מצגו ,הלה הוציא מיר
מעטפה עבה עם תבילה גדולה של שטרות כטף ימטד בידו ,אחד היהודימ במקום אשר הבחין בכך,
ניגש אף הוא לאותו יהורי ושח לו על מצבו ,הלה לא נתן לא מאומה ,אילמ טיפר לרב חשין
ולנוכחימ כדלהלן; אינני עשיר גדול .. ,ומה שראיתם כי נתתי ליהןrז הקודם מעטפה נדילה ,היה זה
מפני שהלילה הגוע אלי אבי ז"ל בחלום )אשד נפטר לפני זמן לא רב( ואמר לי ,כי שמך מעטפה עם
שטרות בה כטף רב לצדקה ,ומבקש ממני לנטוע מיןחד כעת למרון ,באומרו לי כי היהודי הראשון
אשר יבקש ממני צדקה אתן לו את המעטפה הזו ,אני הגעתי הנה במהירית ןהיהוrז הנזכר הוא
הראשון אשר ביקש ממני ,ילכן נתתי לו .. ,הרב חשין זצ"ל התפעל וטימן למבקש השני כי ינית ,.,ול
שכן דואה הינך את ההשגחה המופלאה אשר היתה פה.. ,
)החפץ לסייע כזי שנוכל להמשיך .כתובת הגלי ון :ת.ז 57194ירושלים (
הbםו שנחט ף יקוב המונים לאבינו שבשמ ים הידפס שונ
ניתך להשיג את הספי צדיקיס נסתירם בזיך האחוי ך חבי )גס ח"א(
מי בוק טל' 05276 53662
בלרת רעת I1יל 0,131 ; 1539
ואיקפם דהויום טוי ~.. O:;~S~153OS
סירכה O~; 148913
אעלי ארIונ עהין
ט'ל; 1ו~0S44 ~S36054S80
אודשד 0&$061>47
מוייעץ י"ית 0; 17630591
חדוה 006כ0348 46
~לו03 6519131 II
© Copyright 2024