‫בס"ד‬ ‫עבודת ה' ברוח חסידית‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫גליון ‪ | 84‬ח' אב תשע"ה | פרשת דברים‬ ‫איך נצליח‬ ‫לאהוב כל יהודי?‬ ‫תפסיק להיאנח‬ ‫הרב אהרן שפירא‬ ‫רבה של פרדס כץ‬ ‫עזוב אותך משטויות‬ ‫חמול על אחיך‬ ‫הרב משה צוריאל‬ ‫ישיבת ההסדר ראשון לציון‬ ‫בית המקדש סימל את אחדותנו‪,‬‬ ‫לשם עלו שבטי י־ה בחגי ישראל‪ ,‬ונעשו אז חברים‬ ‫זה לזה (חגיגה כו)‪ .‬על־ידי שכולם התפללו לכיוון‬ ‫אחד‪ ,‬הנקרא "תלפיות"‪" ,‬תל שכל פיות פונים בו"‪,‬‬ ‫אז הרגשנו שיש לנו אבא‪ ,‬יש לכולנו מוקד משותף‪,‬‬ ‫ומזה באה אהבת ישראל‪ .‬אמרו על הנסים שהיו‬ ‫פעם (אבות ה)‪" :‬לא אמר אדם צר לי המקום שאלין‬ ‫בירושלים"‪ .‬פלא שחז"ל לא כתבו "לא היה צר"‪,‬‬ ‫אלא "לא אמרו"‪ ,‬כלומר ‪ -‬לא התלוננו ולא קטרגו‬ ‫על צמצום המקום‪ .‬זה דומה לאחים ואחיות הצפופים‬ ‫סביב לשולחן אכילה אחד ואינם מביטים בעין רעה‬ ‫על שאר הנוכחים‪ ,‬שהרי אחים ואחיות הם!‬ ‫כולנו עמדנו בהר סיני וקיבלנו את התורה‪ .‬כולנו (גם‬ ‫הגרים שהצטרפו אלינו) משועבדים לרעיון "א־לוהי‬ ‫ישראל"‪ ,‬העם הנבחר‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אנו עם נרדף‪ ,‬בתוך‬ ‫סירה קטנה אחת‪ ,‬וזה מוליד רגשי אחוה‪ .‬אך כאשר‬ ‫התחילו כיתות בישראל‪ ,‬זה פוסל דיינו של זה וזה‬ ‫פוסל דיינו של זה‪ ,‬ובעלי שחץ החשיבו את עצמם‬ ‫מעולים יותר משאר העם‪ ,‬באה פורענות על העם‪.‬‬ ‫עלינו לחמול איש על רעהו‪ .‬לא לחפש חסרונות ולא‬ ‫להביט בשנאה‪ ,‬אלא ללמד זכות איש על רעהו‪ ,‬כמו‬ ‫על אחים ואחיות‪ .‬זיכרון זה של המקדש שווה הרבה‬ ‫יותר מאשר סתם "צום"‪ .‬ואם נתקן זאת‪ ,‬ישיב ה' את‬ ‫שבותנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הרב צבי מאיר זילברברג‬ ‫"שיחות התחזקות"‬ ‫עיקר גדול באהבת כל יהודי הוא לדון לכף זכות‪,‬‬ ‫אולם זהו דבר שלעתים נראה לנו קשה מאוד‪ .‬שכן‬ ‫לאדם יש יצר חזק מאוד לראות דוקא את החסרונות‬ ‫שבזולת‪ ,‬שהם גלויים ובולטים לעין‪ .‬האם עלינו‬ ‫פשוט לעצום את עיני השכל שלנו ולהתעלם מהם?‬ ‫אדרבה‪ ,‬מי שדן לכף חובה נחשב "מבין" גדול‪ ,‬שכן‬ ‫הוא נקרא "בעל חוש ביקורת"‪.‬‬ ‫אך האמת היא כי דבר זה כולו שווא ושקר‪ ,‬שטות‬ ‫ממש‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל "אין אדם חוטא אלא אם‬ ‫נכנסה בו רוח שטות"‪ .‬חוטא הוא מלשון חסרון‪,‬‬ ‫כלומר רוח שטות היא שגרמה לי לראות בו חסרון‪.‬‬ ‫וכך היה אצל צדיקי האמת‪ ,‬שככל שנתעלו יותר‪ ,‬היו‬ ‫רואים רק מעלות ולא חסרונות‪.‬‬ ‫ולמעשה‪ ,‬כל יחיד מישראל בנוי מאלפי־אלפי‬ ‫פרטים בלי שיעור וסוף‪ .‬כל תכונה והנהגה בנויים‬ ‫על דרגת הנשמה‪ ,‬הכישרונות‪ ,‬הגלגולים הקודמים‬ ‫שלו והדורות שייצאו ממנו‪ ,‬על הסביבה שבה נולד‪,‬‬ ‫גר ולמד‪ ,‬על העבר של הוריו ועל השליחות שלו‬ ‫בעולם‪ ,‬וכן עד אין קץ‪ .‬ואם כן‪ ,‬בשעה שיהודי אחר‬ ‫רואה בו חסרון‪ ,‬יתכן שלפעמים זוהי בעצם מעלה‬ ‫נפלאה‪ ,‬ובהנהגה זו הוא חביב מאוד לפני ה' יתברך‪.‬‬ ‫ואף אם המעשה הזה אינו לגמרי לפי רצון ה'‪ ,‬אבל‬ ‫לפי מצבו של היהודי הזה וכל פרטי הפרטים שלו‪,‬‬ ‫אין עליו שום תביעה בשמיים על החסרון הזה‪,‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬כל זה בעצם מעלה עצומה שיש לו דוקא‬ ‫חסרון כזה ולא חסרונות אחרים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רגעים קדושים‬ ‫בשוק הרועש‬ ‫אהרן רזאל‬ ‫מצפות לישועה‬ ‫סיפור של געגוע‬ ‫כל השנה‪ ,‬ובמיוחד בימי בין המצרים‪ ,‬רבים‬ ‫מעוררים ומתעוררים‪ ,‬מחזקים ומתחזקים בענין‬ ‫אהבת ישראל‪ ,‬אך פחות מתייחסים לדרך שמשיגים‬ ‫כלל גדול זה ומדה נפלאה זו‪.‬‬ ‫בספרו "שני המאורות" מביא רבי יצחק אייזיק‬ ‫מהומיל עדות מפי הבעל שם טוב‪ ,‬שמצות "ואהבת"‬ ‫היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את‬ ‫האהבה‪ ...‬אמנם מדובר שם על מצוות "ואהבת את‬ ‫ה' אלקיך"‪ ,‬אולם כיוצא בו הוא במצוות "ואהבת‬ ‫לרעך כמוך"‪ .‬וכן הרמב"ם כותב בנוגע לאהבת ה'‪:‬‬ ‫"היאך היא הדרך לאהבתו?" ותשובתו‪" ,‬בשעה‬ ‫שיתבונן האדם‪ ,".‬היא התשובה גם בנוגע לאהבת‬ ‫ישראל‪ .‬והיינו שיתבונן במעלת נשמת ישראל ‪-‬‬ ‫חלק אלקי ממעל ממש‪ .‬כשרואים אדם – במקום‬ ‫להסתכל חיצונית ולראות בשר ודם בעל מעלות‬ ‫וחסרונות‪ ,‬יש להתעלות ולראות חלק אלקי ממעל‬ ‫ממש‪ ,‬רק שמלובש בגוף‪ .‬‬ ‫בספר התניא פרק לב ('לב' התניא) מציג האדמו"ר‬ ‫הזקן "דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות‬ ‫'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬לכל נפש מישראל למגדול‬ ‫ועד קטן"‪ ,‬והיא ההבנה כי מצד הנשמות אין באמת‬ ‫פירוד‪" ,‬כולן מתאימות ואב אחד לכולנה‪ ."...‬יש‬ ‫בכל אחד ואחד בחינות ומדרגות שאין בחברו‪,‬‬ ‫וכולם צריכים זה לזה‪ .‬נמצא שיש יתרון ומעלה‬ ‫בכל אחד ואחד‪ ,‬עד שאפילו מי שגבוה מחברו‬ ‫צריך לו‪.‬‬ ‫בד בבד עם האבלות על חורבן בית המקדש‬ ‫וירושלים וגלות ישראל‪ ,‬הבה נשתדל לתקן את‬ ‫סיבת החורבן והגלות‪ ,‬שהרי "טובה פעולה אחת‬ ‫מאלף אנחות"‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫התחלת בהרגשה‬ ‫וסיימת בהחלטה‬ ‫שו"ת נפשי בשאלתי‬ ‫אהבת חינם זה כל הסיפור‪...‬‬ ‫עבריכת‬ ‫ה ן‬ ‫מצרים‬ ‫הצטרפו לאלפי משפחות המחוללות שינוי בקירוב לבבות‪.‬‬ ‫באמצעות מתנה ערכית‪ .‬מצטרפים ומתחברים!‬ ‫מצטרפים‬ ‫מקבלים‬ ‫קופצים‬ ‫מתקרבים‬ ‫במוקד הטלפוני‬ ‫ערכות חג לחלוקה‬ ‫לשכנים חילוניים‬ ‫יחד ללב היהודי‬ ‫להצטרפות‪:‬‬ ‫‪072-2280426‬‬ ‫קרוב ללב‬ ‫החיבור שנוגע בכולנו‬ ‫שני איסורים מיוחדים קיימים לפני תפילת‬ ‫שחרית‪ :‬לא לאכול כלום ולא לומר שלום‬ ‫לחברו‪.‬‬ ‫כך אומרים חז"ל‪" :‬מאי דכתיב "לא תאכלו‬ ‫על הדם"? לא תאכלו קודם שתתפללו על‬ ‫דמכם" (ברכות י)‪ .‬ו"כל הנותן שלום לחברו קודם‬ ‫שיתפלל כאילו עשאו במה‪ ,‬שנאמר‪" :‬חדלו לכם‬ ‫מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא"‪,‬‬ ‫אל תקרי ַב ֶמה אלא ָב ָמה" (ברכות יד)‪ .‬האדמו"ר‬ ‫הזקן (לקוטי תורה פנחס דף עט) מסביר ששני‬ ‫האיסורים האלו נובעים מאותו שורש‪.‬‬ ‫ֶהגיֹון לִ בּי‬ ‫אל תערבב לפני התפילה‬ ‫| משה שילת |‬ ‫כשהנשמה רק באף‬ ‫בעת השינה מסתלקת הנשמה והדעת‪ ,‬והגוף‬ ‫נותר ללא קדושה‪ .‬כשאדם קם בבוקר הוא‬ ‫נמצא במצב מגושם ומלא בישות‪ ,‬הוא האליל‬ ‫של עצמו ("במה נחשב הוא") ועליו לעבוד‬ ‫בשביל לתת לנשמה להתרחב ולהתפשט בקרבו‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬הוא במצב של "נשמה באפו" ‪ -‬מה יש‬ ‫לנשמה לחפש דווקא באף?‬ ‫האף מחובר למוח והוא הביטוי הגלוי של‬ ‫המוח בו שוכנת הנפש האלוקית‪ .‬לכן כשאדם‬ ‫מעולף מעירים אותו על־ידי ריח חריף‬ ‫וכשרוצים לבדוק האם אדם חי שמים לו נוצה‬ ‫ליד אפו ורואים אם היא זזה‪ .‬לאחר שנת הלילה‪,‬‬ ‫הנשמה מקופלת ונסתרת‪ ,‬ולא מתגלה ממנה‬ ‫אלא קצה חוט בלבד‪ .‬התפילה היא זו שמכניסה‬ ‫את האלוקות שנמצאת "באפו" של האדם אל כל‬ ‫גופו‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬שלב אחרי שלב יחד עם התקדמות‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫לפני התפילה‪ ,‬קודם שמתפללים על הדם‪ ,‬אסור‬ ‫לאכול‪ .‬צריך קודם להיות אדם‪ ,‬להכניס את האל"ף‬ ‫– "אלופו של עולם" לתוך הדם באמצעות התפילה‬ ‫ואז מותר ואף צריך לאכול "פת שחרית"‪ .‬כשהחיות‬ ‫של האדם קשורה קודם כל לנשמתו‪ ,‬אז עליו להוסיף‬ ‫ולחזקה בגשמיות על־ידי האוכל‪ .‬אבל אכילה לפני‬ ‫התפילה משבשת את הכל‪ ,‬במקום לחזק את הנשמה‬ ‫מגבירה האכילה את הפירוד בין הגוף לנשמה‪" :‬שלא‬ ‫ליתן סטרא דדמא בישא לשלוט בו ושוב לא יכול‬ ‫להאיר בו כח נשמתו לגמרי"‪.‬‬ ‫ועוד אומר האדמו"ר הזקן (לקוטי תורה נשא דף כו)‬ ‫שעבודת האכילה היא להעלות את הצומח והחי‬ ‫למדריגת האדם‪ ,‬ודבר זה יכול להתרחש רק לאחר‬ ‫שהאדם עצמו נקרא אדם‪ .‬לפני התפילה‪ ,‬האדם‬ ‫עצמו ניצב כחלק ממערכת הטבע‪ ,‬ואיננו מסוגל‬ ‫להעלות ולתקן אותה‪.‬‬ ‫נראה שאותו עקרון יסביר את איסור שאילת‬ ‫שלום לפני התפילה‪ :‬הקדוש ברוך הוא נקרא‬ ‫"שלום"‪ ,‬ואנחנו מזכירים את שמו כשאנחנו‬ ‫פוגשים חברים‪ ,‬בשביל להנכיח אותו בתוך‬ ‫התרחשות יומיומית של חיים‪ .‬האלוקות מלווה‬ ‫אותנו לכל מקום‪ ,‬ודווקא היא זו המתקנת את‬ ‫האנושיות ומשכינה שלום בתוכנו ובינינו‪ .‬אמירת‬ ‫שלום לפני התפילה כמוה כאכילה לפני התפילה‪,‬‬ ‫במקום להשרות שכינה היא יכולה להוציא את‬ ‫השכינה לגלות‪.‬‬ ‫הרעב והצמא‬ ‫יחד עם זאת נפסק בהלכה כי "הרעב והצמא הרי‬ ‫הם בכלל החולים – אם יש בו יכולת לכווין דעתו‬ ‫יתפלל ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל‬ ‫וישתה" (שו"ע הלכות תפילה פט‪,‬ד)‪ .‬לא רק חולה‬ ‫ממש אלא גם רעב וצמא נחשב כחולה ומותר לו‬ ‫לאכול‪ .‬אכילה שכזו‪ ,‬שהיא לצורך כוונה בתפילה‪,‬‬ ‫איננה מקדימה בסדר ובחשיבות את הגוף‪ ,‬אלא‬ ‫הפוך‪ :‬משעבדת את הגוף לנשמה ומגייסת אותו‬ ‫לשורותיה‪ .‬צריך רק זהירות שהכוונה לא תהיה‬ ‫'תירוץ' לאכילה אלא רק במקרה שהאכילה אכן‬ ‫הכרחית לכוונה‪ .‬וכשזה אכן כך אזי‪:‬‬ ‫"ע ִדיף לֶ ֱאכֹל ִּב ְׁש ִביל לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ֵמ ֲא ֶׁשר לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ִּב ְׁש ִביל לֶ ֱאכֹול‪"...‬‬ ‫ָ‬ ‫סוד שבתשעה באב תהילה טאוב‬ ‫תשעה באב שחל בשבת‪ .‬איך זה מסתדר לנו? סעודות‪ ,‬שירים ובגדי שבת‬ ‫ביום הכי כואב בשנה‪.‬‬ ‫היו שנים בהן את תשעה באב הייתי עוברת בירושלים‪ ,‬לפחות בחלקו של‬ ‫היום‪ .‬כבר שנים שלא‪ .‬אולי הכאב הכי חד אצלי הוא מראה החולין של הרחוב‬ ‫הראשי ו"עסקים כרגיל" לכאורה‪ .‬מנקודה זו צף הצער שלי יותר מכל‪ ,‬על‬ ‫השכחה הגדולה שלנו‪ ,‬על הריחוק הנורא‪ ,‬על קהות החושים‪.‬‬ ‫צריך מבט פנימי כדי לראות שבשיא השבר‪ ,‬בעין הסערה‪ ,‬מתחבאת אמת‬ ‫גדולה יותר‪ ,‬מתחבאת מתנה‪ ,‬הבנה שהיא אור גדול‪ ,‬שלא ניתן לגלות לולא‬ ‫עובר עלינו מה שעובר‪.‬‬ ‫מזכיר בעדינות‬ ‫כאב הריחוק והחיסרון שחש כל אחד במסלול חייו הפרטיים והכלליים‬ ‫כל־כך שורף‪ ,‬לפעמים נדמה שאי־אפשר להכיל אותו‪ .‬דווקא השנה באה לה‬ ‫השבת ומביאה איתה אור מיוחד‪ .‬לוחשת לנו את סוד הנצח‪.‬‬ ‫עליה למימד אחר‪ .‬כשחל תשעה באב בשבת יש לנו‬ ‫שבת מעין עולם הבא‪ִ .‬‬ ‫הזכות לחיות את היום הזה אחרת‪ .‬לראות איך לב החורבן ‪ -‬תוכו רצוף אהבה‪.‬‬ ‫כמו שמספר המדרש על הכרובים שהתגלו בשעת החורבן בשיא קרבתם‪.‬‬ ‫מעורים זה בזה‪.‬‬ ‫שבת היא "ברית עולם ביני ובין בני ישראל"‪ ,‬היא האור הפנימי של הקשר‬ ‫בין ה' ובינינו‪.‬‬ ‫יש דברים שקיימים תמיד‪ ,‬היו לפני הכל ויהיו אחרי הכל‪ .‬יש רובד שבו כל‬ ‫טלטלות העולם מתעמעמות אל מול אור גדול שזורח בעדינות ומזכיר שיש‬ ‫תכלית ויש אהבה‪ .‬תמיד‪.‬‬ ‫אם את יוצרת בקודש‪,‬‬ ‫מכניסה את הרוח לתוך החומר‪,‬‬ ‫(אדמו"ר ה'צמח צדק'‪ ,‬היום יום י' שבט)‬ ‫כמו לכעוס נורא על מישהו ולהרגיש רחוקים‪ ,‬אבל אחרי שקצת מתרחקים‪,‬‬ ‫להיזכר שכל הכעס נולד בגלל עומק האהבה‪ ,‬עומק הקשר והאכפתיות‪ ,‬שהם‬ ‫הקרקע של כל הסיפור‪ .‬המרחק צומח על־גבי הקרקע הזו ויביא איתו פירות‬ ‫מתוקים וטובים יותר‪.‬‬ ‫לגמרי אפשרי‬ ‫ָאבל על מי‪ ,‬מי אמור‬ ‫בחלוף כל אריכות הגלות הזו‪ ,‬אני קצת מבולבלת‪ ,‬מי ֵ‬ ‫לנחם את מי‪ :‬אנחנו אותו על שהתרחקנו או הוא אותנו על שרחק מאיתנו?‬ ‫אומר המדרש‪" :‬למי צריכים לנחם? למי שמתה אשתו‪ ,‬למי שנשבו בניו‪ ,‬למי‬ ‫שנשרף ביתו‪ ,‬נחמוני נחמוני עמי"‪.‬‬ ‫אנו זוכים ורואים בשוב ה' את שיבת ציון‪ .‬עם ישראל שב אל הארץ‪ ,‬קם‬ ‫ונופל וקם‪ ,‬ומי רוצה יותר ממי את הקירבה והאהבה? הדוד או הרעיה? נראה‬ ‫שעצם הפניית המבט שלנו אל צער השכינה כבר הופכת אותנו לאוהבים‬ ‫וקרובים יותר‪ .‬איננו מחפשים את מילוי החיסרון שלנו בלבד‪ .‬איננו מרוכזים‬ ‫בכאב שלנו‪ .‬אנחנו כואבים את הפירוד והריחוק‪.‬‬ ‫אנחנו מבקשים מציאות חדשה של שבת עולמית – שבה הקשר בין השמים‬ ‫והארץ גלוי ובהיר‪ .‬אנחנו מתגעגעים קדימה‪ .‬כשמדובר בקשר של נצח זה‬ ‫לגמרי אפשרי‪.‬‬ ‫יש הרבה מגעים לשלום‪ .‬לבבות קרועים מבקשים פני שכינה ואורו זורח‬ ‫עלינו קמעה קמעה‪ .‬זה ניכר כמעט בכל פינה‪ ,‬ומי אמר שאין דילוגים? אני‬ ‫מוכנה לדילוג שיבוא בדמות שבת קודש ויזכיר לכולנו בקול גדול‪" :‬אהבת‬ ‫עולם אהבתיך"‪.‬‬ ‫את מ‬ ‫במ וזמנת להש‬ ‫אי‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ייך‬ ‫ייל ‪om‬‬ ‫‪rot@gmail.c‬‬ ‫‪nashim.yotz‬‬ ‫ואנו נ‬ ‫חזור אלייך‬ ‫ומעוניינת להציג את יצירותייך ביריד 'נשים יוצרות' אומנותי וייחודי‬ ‫התחלת לחפש‪,‬‬ ‫וכבר נתמלאת שמחה‬ ‫צלם‪ :‬יוחנן כץ‬ ‫בנוהג שבעולם‪,‬‬ ‫אדם המחפש‬ ‫דבר שאבד ‪ -‬עצוב‪.‬‬ ‫מוצא אותו – שמח‪.‬‬ ‫לא כן בעבודת הבורא‪.‬‬ ‫אישית‬ ‫הרגעים האלה‬ ‫| אהרן רזאל |‬ ‫כשנכנסתי לישיבה בצפת‪ ,‬שאל אותי הרב במה אני עוסק‪ .‬אמרתי לו "מנגן אני"‪.‬‬ ‫אמר לי "בוא אגלה לך את סוד כוחו של הניגון"‪ .‬אמרתי לעצמי‪ ,‬הרב מבקש‬ ‫להראות לי שמכיר הוא בעולם הניגון‪ ...‬ולא ידעתי עוד את גודל הסוד‪.‬‬ ‫אמר לי‪" :‬לנפש האדם אין מנוחה‪ .‬אין מרגוע‪ .‬תמיד מחפשת‪ ,‬מבקשת ואיננה‬ ‫שבעה‪ .‬שואפת לשם וכשמגיעה‪ ,‬כבר מבקשת לה מקום אחר‪ .‬לא כן כששומעת‬ ‫מוסיקה‪ ,‬כששרה ניגון‪ .‬דע לך שאלו הרגעים היחידים בהם הנפש נמצאת במקום‬ ‫ששואפת היא להיות"‪.‬‬ ‫לכל בעל נפש יש רגעים כאלה‪ .‬ואם תשאלו איזה רגעים‪ ,‬רק אומר‪ ,‬אותם רגעים‬ ‫שאינם כשאר רגעים‪ .‬אותם רגעים בהם הלב נפתח ושערי דמעה נפתחים‪ ,‬שמים‬ ‫וארץ נפגשים‪.‬‬ ‫והנה אני בהכנסת ספר תורה של אחי‪ ,‬שהיתה לפני כמה שבועות בנחלאות‪.‬‬ ‫ת ה לוכה עוברת בלב רחוב אגריפס‪ .‬שוק מחנה יהודה‪ .‬כל השנה הרחובות‬ ‫ע מ וסים‪ .‬מכוניות‪ ,‬אוטובוסים‪ .‬אנשים הנושאים סליהם הכבדים‪ .‬קשי־יום‪.‬‬ ‫פ ק קים‪ ,‬צפירות‪ ...‬והנה חוסמים את הכביש לכבוד התורה‪ ,‬ואין כועס ואין‬ ‫ממהר‪ .‬לאורך הרחוב ילדים עם לפידי אש בידיהם‪ ,‬ובאמצע רוקדים ומפזזים‬ ‫עם ספר התורה החדש‪ .‬אין מי שלבו לא יוצא למראה המדהים‪ .‬הרוכלים יוצאים‬ ‫מחנויותיהם וזורקים סוכריות‪ .‬עומדים צפופים בצד ומחייכים‪ .‬יוצאים הנוסעים‬ ‫ממכוניותיהם ומבקשים להצטרף‪ ,‬להיות חלק‪ .‬רצים ומנשקים‪ .‬מביאים ילדיהם‬ ‫ורוקדים‪ .‬שעת רצון‪ .‬פתאום מתגלה מעין מחזה מאחרית־הימים‪ .‬מתברר שבכל‬ ‫אדם חסר סבלנות או ממהר יש מעין קופת חסכון בנפש‪ .‬רזרבות‪ .‬שם נשמרים‬ ‫רגשות השמחה‪ ,‬השלווה והאמונה ויוצאים ברגעים כאלה‪.‬‬ ‫פעם בתפילת שחרית התבוננתי במילים "ישמח לב מבקשי ה'"‪ .‬חשבתי לעצמי‬ ‫שצריך היה לומר‬ ‫"ישמח לב מוצאי ה'"‪.‬‬ ‫בנוהג שבעולם‪ ,‬אדם המחפש דבר שאבד ‪ -‬עצוב‪ .‬מוצא אותו – שמח‪.‬‬ ‫לא כן בעבודת הבורא‪ .‬התחלת לחפש‪ ,‬וכבר נתמלאת שמחה‪.‬‬ ‫וזהו‪" :‬ישמח לב מבקשי ה'"‪ ,‬רגע כזה שהחיפוש והמציאה הולכים ובאים יחדיו‪.‬‬ ‫"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב‪( "...‬תענית כ"ו ע"ב)‬ ‫ט"ו באב‬ ‫הזדמנות למעוכבי שידוך‬ ‫ביום שישי ט"ו באב (‪ )31.7‬יעלו‬ ‫עשרה תלמידי חכמים‬ ‫לציונו של התנא יונתן בן עוזיאל בעמוקה‪,‬‬ ‫ויעתירו ויזכירו את שמות מעוכבי השידוך‬ ‫לזיווג הגון בקרוב‬ ‫הצטרפו‬ ‫לרבים‬ ‫שנושעו‬ ‫אשתקד‬ ‫למסירת שמות ותרומות כנסו לאתר המאובטח של יד לאחים‪www.yadlachim.co.il :‬‬ ‫או חייגו‪1800-620-640 :‬‬ ‫שתי נשים מספרות על הצער‪ ,‬הכיסופים והגעגועים לביאת המשיח‬ ‫ציור בית המקדש שצייר מרדכי הי"ד‬ ‫ותחזינה עינינו‬ ‫אורה ויינגורט‬ ‫ה ר כבת דהרה במהירות אל עבר הנורא מכל‪,‬‬ ‫אושוויץ‪.‬‬ ‫בקרון שנועד בדרך כלל להובלת בהמות‪ ,‬עמדו‬ ‫צ פ ופים יהודים רבים‪ .‬יהודים ממוצא הונגרי‪,‬‬ ‫ובהם מפוני הגטו ב"אונגוור"‪ ,‬בשלהי חודש אייר‬ ‫תש"ד‪.‬‬ ‫בין היהודים הללו היו בני משפחת סבתי‪ .‬היא‪,‬‬ ‫אחיה ואחיותיה‪ ,‬ואף הוריה לבית עהרמאן‪.‬‬ ‫גורלה של סבתי שפר באותם רגעי תופת‪ .‬היא‬ ‫מ צ אה חריץ קטן אליו נצמדה‪ ,‬וממנו הציצה‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫מ צ בה של אחותה הקטנה היה קשה יותר‪.‬‬ ‫באותם ימי נסיעה חלתה‪ ,‬וגופה קדח‪ .‬מתוך כך‬ ‫פנתה הילדה לסבתי ובקשה ממנה‪" :‬רדי‪ ,‬אני רוצה‬ ‫לראות את ירושלים"‪.‬‬ ‫סבתי הבינה כי מצבה של אחותה קשה‪ .‬מתוך‬ ‫שחומה עלה היא החלה להזות‪ ,‬וכנראה שהגיהינום‬ ‫ש ס ביבה העלה אסוציאציות של עולם הבא‪ ,‬גן‬ ‫ע ד ן ואף ירושלים‪ ,‬שהייתה עבורם חלום רחוק‬ ‫באותם הימים‪.‬‬ ‫מ ת וך כך ניסתה סבתי להרגיע את אחותה‪,‬‬ ‫ו ל הסיח את דעתה‪ ,‬באומרה‪" :‬המשיכי לנוח‪,‬‬ ‫כ ש נגיע לירושלים אתן לך לראות‪ ."...‬ואולם‪,‬‬ ‫אביה‪ ,‬ר' שמעון זאב הי"ד היסה אותה ואמר‪" :‬לא‬ ‫בתי‪ ,‬רדי מהחלון ותני לה לראות‪ ,‬זו אכן הדרך‬ ‫לירושלים‪."...‬‬ ‫א ת הסיפור הזה נוהג אבי לספר ברגעי שיא‬ ‫ש ל שמחות משפחתיות‪ ,‬הנערכות בבית הוריי‬ ‫ב י רושלים עיר הקודש‪ .‬על אחד מקירות ביתם‬ ‫ת ל וי שרטוט מיוחד במינו של בית המקדש‪.‬‬ ‫זהו ציור אותו צייר אח של סבתי‪ ,‬מרדכי הי"ד‪,‬‬ ‫בהיותו כבן שמונה־עשרה בשנים שקדמו לשואה‪.‬‬ ‫את הציור הוא ערך מתוך עיון במקורות‪ ,‬משניות‬ ‫במסכת מידות‪ ,‬ובכישרון רב הוא העלה את הדמיון‬ ‫על הנייר‪ ,‬בהשערתו מהי תבנית ההיכל וצורתו‪.‬‬ ‫מרדכי הי"ד נרצח באושוויץ יחד עם הוריו וחמש‬ ‫מאחיו ואחיותיו‪ .‬שלש אחיות בלבד‪ ,‬בתוכן סבתי‬ ‫ע"ה‪ ,‬שרדו את המלחמה‪ .‬אודים מוצלים מאש‪ .‬את‬ ‫הציור הן מצאו בעליית הגג של ביתם‪ ,‬אליו הם‬ ‫חזרו עם תום המלחמה‪ ,‬והעתק ממנו תלוי בקיר‬ ‫הסלון שבבית הורי‪.‬‬ ‫ז ו הי דוגמא קטנה לציפיה לביאת המשיח‪.‬‬ ‫א ב שחינך את בנו הבכור לצייר את תבנית‬ ‫ה ה יכל‪ ,‬יכול לראות גם בדרך לאושוויץ את‬ ‫ה נ תיב לירושלים‪ .‬ציפיה זו לישועה מצטרפת‬ ‫לפסיפס של כמיהות‪ ,‬געגועים וייחולים לגאולה‪,‬‬ ‫"לא בתי‪ ,‬רדי מהחלון ותני לה לראות‪,‬‬ ‫זו אכן הדרך לירושלים‪"...‬‬ ‫ש ל יהודים בכל הדורות‪ :‬גדולי ישראל שהכינו‬ ‫מלבושים חגיגיים לקבלת פני המשיח; אשה זקנה‬ ‫ושמה יוכבד שישבה בפתח ביתה בצפת‪ ,‬והמתינה‬ ‫לגואל מדי יום במה שמכונה "סימטת המשיח";‬ ‫ר ב י לוי יצחק מברדיטשוב שכתב על הזמנת‬ ‫נכדתו‪" :‬החתונה תתקיים בירושלים עיר הקודש‪.‬‬ ‫ו א ם חס ושלום לא יגיע המשיח עד אז‪ ,‬בעיר‬ ‫ז'לובין‪ ;"...‬ה"חפץ חיים" שתבע מכוהנים ללמוד‬ ‫את סדר קדשים‪ ,‬כדי לדעת כיצד הם יוכלו לעבוד‬ ‫בבית המקדש; ועוד רבים אחרים‪.‬‬ ‫צ ר יכים אנו לשאת את עינינו מעבר לכותל‪,‬‬ ‫אל עבר הר הבית‪ ,‬ולייחל לבניין המקדש‪ .‬מבעד‬ ‫לרווחה שברוך ה' זכינו לה בדורנו‪ ,‬עלינו לעמוד‬ ‫בציפיה לשלב הסופי – גאולה שלימה‪.‬‬ ‫נ צ טרף לשלשלת הדורות של ציפיה‪ ,‬תביעה‪,‬‬ ‫ובעיקר חלום‪ ,‬על הרגעים הגדולים הללו‪" .‬מיום‬ ‫ה ל כי לחדר"‪ ,‬כתב הרבי מליובאוויטש‪" ,‬ועוד‬ ‫קודם לזה‪ ,‬התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה‬ ‫העתידה‪ ,‬גאולת עם ישראל מגלותו האחרון"‪.‬‬ ‫ותחזינה עינינו‪.‬‬ ‫געגועים עזים‬ ‫ר‪ .‬פרידמן‬ ‫באחד מלילות תשעה באב הגיע נפוליאון‪ ,‬קיסר‬ ‫צ ר פת‪ ,‬לשכונת היהודים עם פמליית מלווים‪.‬‬ ‫לתדהמתו ראה אותה לוטה באפלה‪.‬‬ ‫סבב לו הקיסר בין סמטאותיה החשוכות‪ ,‬והנה‬ ‫הבחין באור דל מרצד מבית כלשהו‪ ,‬מיד כיוון‬ ‫לשם פעמיו‪ .‬נכנס המלך עם מלוויו פנימה‪ ,‬וראה‬ ‫גברים יושבים על הרצפה‪ ,‬ולאור נר קטן מקוננים‬ ‫מרה‪ ,‬כאשר מישהו קורא בקול נהי מתוך מגילה‪.‬‬ ‫הביט נפוליאון במראה המוזר‪ ,‬והבין כי דבר־צרה‬ ‫גדול ניתך על אנשים אלו‪ ,‬ועל כן מקוננים הם‬ ‫יחדיו‪.‬‬ ‫הביט הקיסר כה וכה וביקש ממלווהו לשאול את‬ ‫המקוננים מהי הצרה הנוראה שהתרגשה עליהם‪.‬‬ ‫פנה משרתו של הקיסר אל אחד היהודים ושאל‬ ‫א ו תו לסיבת האבל‪ .‬השיב הלז‪" :‬מקוננים אנו‬ ‫ע ל חורבן בית מקדשנו‪ ,‬ההיכל הגדול והקדוש‬ ‫לה' אלוקינו‪ ,‬שבכל העולם כולו יצא זיוו והדרו‪,‬‬ ‫ובעוונותינו עלה באש‪ .‬ומאז גלה יקרנו וניטלה‬ ‫ע ט רה מראשנו‪ ,‬בוכים אנו ומבקשים שייבנה‬ ‫מחדש ואלוקינו ירפא את אבלנו"‪.‬‬ ‫לשמע התשובה עטה נפוליאון ארשת של צער‬ ‫על פניו ושאל‪" :‬מתי ארעה צרה נוראה זו?"‬ ‫השיבו לו‪" :‬לפני קרוב לאלפיים שנה!"‬ ‫ב י קש הקיסר כי יחזרו לפניו על הדברים‪ ,‬כי‬ ‫סבור היה שלא שמע נכון‪ .‬כשאימתו לפניו את‬ ‫מה ששמע‪ ,‬כמו שכח את הכתר אשר הוא נושא‬ ‫על ראשו‪ ,‬ספק כפיו בתימהון והכריז בקול לא לו‪:‬‬ ‫" ע ם אשר מקונן על בית מקדשו שחרב לפני‬ ‫אלפיים שנה‪ ,‬כאילו היה זה רק אתמול‪ ,‬בוודאי‬ ‫ישוב לראות בבנינו!!"‬ ‫***‬ ‫ה צ יפיה למשיח ולבנין בית המקדש לא סרה‬ ‫מ ע ם ישראל לרגע‪ .‬בכל יום מזכיר היהודי את‬ ‫מלך המשיח בערגה‪ ,‬בכיסופים ובאנחה מעמקי‬ ‫ה ל ב‪ ,‬מחכה לביאת המשיח‪ ,‬מייחל לו‪ ,‬ועיניו‬ ‫כלות לזכות לבואו‪.‬‬ ‫בתפילת שמונה־עשרה אנו משוועים‪" :‬את צמח‬ ‫דוד עבדך מהרה תצמיח‪ ,‬וקרנו תרום בישועתך‬ ‫כי לישועתך קוינו כל היום"‪ .‬הרמב"ם הכניס את‬ ‫ה צ יפיה למשיח בין י"ג העיקרים של אמונתנו‬ ‫ה ק דושה הנאמרים מדי יום ביומו‪" :‬אני מאמין‬ ‫ב א מונה שלמה בביאת המשיח‪ ,‬ואף על פי‬ ‫שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"‪.‬‬ ‫הציפיה של גדולי ומאורי ישראל לביאת המשיח‬ ‫ל א תתואר‪ .‬חייהם שלובים היו בציפיה לבוא‬ ‫המשיח‪ .‬על הצדיק רבי משה טייטלבוים בעל ספר‬ ‫הפרסום שלך בתפוצה של‬ ‫רק‬ ‫קרוב א יך‬ ‫בס‬ ‫"ד עבודת ה' ברוח חסידית‬ ‫גיליון ‪7‬‬ ‫| כז' כסלו תשע"ד |‬ ‫פרשת מקץ | שבת חנוכה‬ ‫שאלה‪ :‬חושך באנו לגרש?‬ ‫איזה‬ ‫וכיצד‬ ‫נעשה זאת?‬ ‫הדור‬ ‫מצוות‬ ‫חיים כהן ("החלבן")‬ ‫הרב‬ ‫המקדש מסמלים‬ ‫בבית‬ ‫הנרות שדלקו במנורה הגדול וזרעו אחריו זכו‬ ‫ישראל‪ .‬אהרן הכהן‬ ‫ועד היום מדליקים‬ ‫את נשמות המנורה בבית המקדש‪,‬‬ ‫לכך אהרן? המדרש‬ ‫להדליק את‬ ‫ישראל‪ .‬מפני מה זכה‬ ‫הם את נשמות‬ ‫חבל של ברזל על‬ ‫קושר‬ ‫(תנחומא) מסביר‪ :‬משום ש"היה וכל מי שלא היה יודע‬ ‫על כל פתחי ישראל‪.‬‬ ‫מותניו‪ ,‬ומחזר‬ ‫יודע להתפלל‪ ,‬היה‬ ‫שמע וכן מי שאינו‬ ‫לקרות קריאת‬ ‫בגופה של תורה היה‬ ‫שאינו יודע לכנוס‬ ‫מלמדו‪ ...‬וכן מי‬ ‫החבויה בכל יהודי‪,‬‬ ‫ראה את נשמת הקודש‬ ‫אהרן‬ ‫יתברך מתגוללים‬ ‫מלמדו"‪ .‬היהלומים היקרים של ה'‬ ‫של המלכות שראויה‬ ‫וראה את ומאבדים את ההוד וההדר‬ ‫בתיקון העולם‪ ,‬והם‬ ‫באשפתות‬ ‫שותפיו של הקב"ה‬ ‫להם‪ .‬ישראל הם‬ ‫אינם מתעוררים לכך‪.‬‬ ‫יתברך‪ .‬ארס הכפירה‬ ‫כולו צמא מאוד לה'‬ ‫עם ישראל‬ ‫חמישים שנה‪ ,‬פג‬ ‫שהחלו לפני כמאה‬ ‫והתסיסה החריפה‬ ‫ידע את יוסף‪ ,‬או את‬ ‫שלא‬ ‫ועבר מן העולם‪ .‬ישנו דור שלם ואת שולחן ערוך‪ .‬דור‬ ‫ויעקב‪ ,‬את הרמב"ם‬ ‫קדושת ה' שבו‪ ,‬ויחד עם‬ ‫אברהם יצחק‬ ‫את סוד נשמתו‪ ,‬את‬ ‫נשמה אצילית של דור‬ ‫זה אינו יודע‬ ‫נשמה גבוהה מאוד‪,‬‬ ‫כולם‪ ,‬צמאה לאלוקות‬ ‫זה הוא בעל‬ ‫של‬ ‫גאולה‪ ,‬שזועקת בקרב הלבבות ותפילה‪ .‬דורנו הוא הדור‬ ‫למים חיים של תורה‬ ‫אֲדֹנָ י ה' וְ הִ ׁ ְשלַ חְ ִּתי‬ ‫ומתגעגעת‬ ‫ֵנּה יָמִים ָ ּבאִים נְאֻם‬ ‫שעליו נאמר‪ " :‬הִ‬ ‫לַ ַּמיִ ם ִּכי אִ ם לִ ׁ ְשמֹעַ‬ ‫ב לַ ֶּלחֶ ם וְ ֹלא צָ ָמא‬ ‫רָ עָ ב ָּבָארֶ ץ‪ֹ ,‬לא רָ עָ‬ ‫י ה'" (עמוס ח')‪.‬‬ ‫ומבקש את דבר ה' אך‬ ‫אֵ ת ִּדבְ רֵ הזה מחפש ומשוטט‬ ‫שיאמץ אותם‪ ,‬אין מי‬ ‫הדור‬ ‫מדוע? מפני שאין מי‬ ‫ויציע להם לשמוע‬ ‫אינו מוצא‪.‬‬ ‫ביתם בראש השנה‬ ‫שידפוק בדלת‬ ‫להדליק חנוכיה‪ ,‬אין‬ ‫אין מי שמזמין אותם‬ ‫תקיעת שופר‪,‬‬ ‫להצטרף אליו ללמוד‬ ‫ואכפתיות יקרא להם‬ ‫הוא עצום ורב ברוך‬ ‫מי שבאהבה‬ ‫ישראל‬ ‫מעט תורה‪ .‬מחנה שלומי תפיסותינו והרגלינו‪ ,‬נביט‬ ‫אם רק נשנה את‬ ‫ממש נזכה לקיים את‬ ‫ה'‪ ,‬והנה‪,‬‬ ‫עימו חסד – כי אז‬ ‫על האחר ונעשה‬ ‫לים מכסים"‪ .‬דרכו‬ ‫הארץ דעה את ה' כמים‬ ‫הפסוק "ומלאה‬ ‫הזמן על התפתחותו‬ ‫ה' היא לחשוב כל‬ ‫של האדם עובד‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬תיקון‬ ‫ובמצוות‪ ,‬בקדושה‬ ‫הרוחנית בתורה‬ ‫במחנה שלומי ה' עוסק‬ ‫ה'‪ .‬אמנם כל אחד‬ ‫מידות ועבודת‬ ‫אנו סובבים סביב‬ ‫יכולתו‪ ,‬אולם לרוב‬ ‫בתורה ומצוות כפי‬ ‫מישראל ירגיש שמוטל‬ ‫והנה‪ ,‬אם כל אחד‬ ‫עבודתנו שלנו‪.‬‬ ‫ואל לבבו את אותם‬ ‫שצריך לאמץ אל ביתו‬ ‫וירגיש‬ ‫להם מי שיאמצם – כי‬ ‫עליו חוב‪ ,‬ומבקשים את דבר ה' ואין‬ ‫ותיקון הדור שלנו‪ ,‬בדרך‬ ‫המשוטטים‬ ‫היסוד להשלמת מצוות‬ ‫אז זה יהיה‬ ‫לגאולה השלמה‪.‬‬ ‫לראות את ה' יום יום‬ ‫הרב יובל הכהן אשרוב‬ ‫מרכז "בסוד הדברים"‬ ‫וחושך על פני תהום'‪,‬‬ ‫ובהו‬ ‫על הפסוק 'והארץ היתה תהו מצרים‪' ,‬בהו' – זו גלות‬ ‫דרשו חכמינו ש'תהו' – זו גלות תהום' – זו גלות אדום‪.‬‬ ‫זו גלות יון‪' ,‬על פני‬ ‫בבל‪' ,‬חושך' –‬ ‫להחשיך את עיניהם‬ ‫כנגד יון? מכיוון שרצו‬ ‫מדוע החושך‬ ‫ישראל מן התורה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מי שרוצה‬ ‫של‬ ‫חיים' למחזיקים בה‪.‬‬ ‫התורה נקראת‪' :‬עץ‬ ‫החיות והשפע ישירות‬ ‫את‬ ‫להיות מחובר לחי החיים‪ ,‬לקבל הנתיבים שהתורה מסמנת‬ ‫מתחבר דרך התורה ודרך‬ ‫מהמקור‪,‬‬ ‫לשפע האלוקי‪ ,‬ולגרום‬ ‫לו‪.‬‬ ‫שלנו‬ ‫היוונים רצו לקטוע את החיבור יושבים‪ .‬הם זממו להחשיך‬ ‫לנו לחתוך את הענף שעליו אנחנו הפילוסופיה שלהם ולאחר‬ ‫איך? בהתחלה דרך‬ ‫לנו את האור‪.‬‬ ‫מאותה תפיסת עולם‪.‬‬ ‫בכוח‪ ,‬דרך גזירות שנבעו‬ ‫סגידה לטבע‪ ,‬סגידה‬ ‫מכן‬ ‫שלהם מיוסדת על‬ ‫כאלה שאינם יכולים‬ ‫הפילוסופיה‬ ‫אז וגם היום‪ .‬ישנם‬ ‫שהיתה קיימת‬ ‫עותקים מודפסים‬ ‫מחנכים! מדריכים!‬ ‫מעוניינים לקבל עותקים של‬ ‫לשימוש בפעולה או שיעור‪,‬‬ ‫קרוב אליך‬ ‫לתלמידים או לחבר'ה?‬ ‫לחלק‬ ‫סמסו ל‪054-4530951-‬‬ ‫אליכם מדי שבוע!‬ ‫ונביא אותו קרוב‬ ‫בשבועות הקרובים‬ ‫כל עלות‬ ‫ההפצה תחל ללא‬ ‫‪6‬‬ ‫פיג'מה ברחוב‪,‬‬ ‫ורוטשילד הבין‬ ‫התוועדות‬ ‫‪8‬‬ ‫למה גמרא‪ ,‬למה?‬ ‫הרב יהושע שפירא‬ ‫‪4‬‬ ‫מוזיקה נבואית‬ ‫ראיון עם דניאל שליט‬ ‫כל עוד רוחו בקרבו קם ה"ישמח משה"‬ ‫ממקומו‪ ,‬לבש בגדי שבת‪ ,‬ואץ רץ‬ ‫אל עבר דלת הבית‪ .‬בעיניים קורנות‬ ‫הביט אל המבואה‬ ‫"ישמח משה" מסופר כי כל ימיו השתוקק לביאת‬ ‫המשיח‪ ,‬ובכל דרכיו ומעשיו ניכרה ציפיתו‪ .‬ביום‬ ‫מ ן הימים הורגשה המולת ציפיה בביתו‪ .‬חתנו‬ ‫ה ד גול‪ ,‬הגאון והצדיק רבי אריה ליפשיץ בעל‬ ‫ה " אריה דבי עילאי" עמד להגיע לביקור‪ .‬בני‬ ‫הבית ציפו לאורח בלב הומה‪ ,‬והבית כולו הוכן‬ ‫ל כ בודו‪ .‬רק ה"ישמח משה" ישב ספון בחדרו‪,‬‬ ‫ועסק בעבודת ה'‪ .‬והנה נפתחה דלת החדר ואחד‬ ‫מבני הבית הכריז‪" :‬הוא הגיע! הוא הגיע!"‬ ‫כל עוד רוחו בקרבו קם ה"ישמח משה" ממקומו‪,‬‬ ‫ל ב ש בגדי שבת‪ ,‬ואץ רץ אל עבר דלת הבית‪.‬‬ ‫בעיניים קורנות הביט אל המבואה‪ ,‬והנה הבחין‬ ‫בחתנו החביב‪.‬‬ ‫" א ה‪ ,‬הוא הגיע‪ ,"...‬התבטא באכזבה מרה‪...‬‬ ‫" חשבתי שמשיח הגיע! זה לא הוא!"‪ ,‬והתעלף‬ ‫מרוב צער וכיסופים‪.‬‬ ‫לזאת ציפיה תקרא‪.‬‬ ‫למכון צורבא מרבנן‬ ‫מייסודו של הרב מרדכי אליהו זצ”ל‬ ‫דרושה‬ ‫בת שירות‬ ‫תותחית‬ ‫לתפקיד משרדי מאתגר‪,‬‬ ‫לצורך הפצת תורה בעם ישראל‬ ‫הנפוץ ביותר מבין עלוני השבת‬ ‫כ‪ 250,000-‬קוראים מידי שבוע‬ ‫היחיד שמופץ גם בישיבות ומוסדות חינוך‪,‬‬ ‫וכן ב‪ 25,000 -‬תיבות דואר אלקטרוני מדי שבוע‬ ‫ובנוסף מעל ‪ 200‬מפיצים פרטיים בכמות של כ‪ 20,000-‬עלונים!‬ ‫מספר פרסומות מצומצם עם מיקוד חזק יותר לפרסום שלך‪ .‬פרסום בעמודים‬ ‫רק ב‬ ‫אביתר בנאי | שולי רנד |‬ ‫מרכזיים‪ ,‬במיקומים אסטרטגיים ובמגוון דרכים‪ .‬רק ב‪-‬‬ ‫חיבור‬ ‫אהרן רזאל | הרב עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( | הרב יהושע שפירא רק ב‬ ‫אמיתי ולא מאולץ של כל הזרמים והמינים עם מגוון מיוחד של מדורים‪.‬‬ ‫אינו מכיל‬ ‫חדשות ורכילויות ולכן נכנס לכולם הביתה‪ .‬ו‪ ...‬רק‬ ‫עוסק בעבודת ה' ברוח חסידית!‬ ‫להצעת מחיר במיוחד בשבילכם‪:‬‬ ‫שלחו ‪ SMS‬לאהרן‪ 052-4061065 :‬או שלחו מייל‪pirsum@qarov.org :‬‬ ‫'קרוב אליך' עכשיו קרוב ליותר קוראים!‬ ‫משרדי המכון בעיר רחובות‪,‬‬ ‫עבודה עם צוות ייחודי וחם באווירה משפחתית‬ ‫(ניתן לשלב את התקן עם קומונה בסניף עזרא מרכז)‬ ‫דרישות‪:‬‬ ‫יכולות משרדיות וארגוניות‪,‬‬ ‫תודעת שליחות‪ ,‬ידע במחשב‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪1-700-500-777‬‬ ‫או שלחו הודעה ונחזור אליכן‪050-4422664 :‬‬ ‫אודליה (בת שירות נוכחית)‪052-6552633 :‬‬ ‫לעילוי נשמת מאיר (מיש) אלימלך ז"ל‬ ‫שיח תדרוש מאיתנו‬ ‫מו לידה‪ .‬ביאת המ‬ ‫מו לידה וגם כואב כ‬ ‫שמח כ‬ ‫כת ולא בטוח שכולם משתוקקים אליהם‪.‬‬ ‫שינויים מרחיקי ל‬ ‫ביאת המשיח תלויה לא‬ ‫ה‬ ‫במשיח אלא‬ ‫באנשים שהוא צריך להנהיג‪,‬‬ ‫אם א‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫נים?‬ ‫ח בלי משיח זהו ביטוי שמתייחס לביאת המשיח כאל תהליך של לידה‪.‬‬ ‫החבלים הם בעצם צירים‪ ,‬כאבים‪ .‬זהו דימוי שמופיע בתנ"ך והוא אומר שכשם‬ ‫שחבלי לידה הם חלק מהתהליך הלידה‪ ,‬כך חבלי משיח הם חלק מעניין של‬ ‫ביאת המשיח‪ .‬כשם שלגבי חבלי לידה יש אמצעים שתהיה לידה בלי כאבים‪ ,‬כך‬ ‫יש גם תפיסה כזו לגבי חבלי משיח‪ .‬אפשר שיהיה משיח עם פחות כאבים‪ ,‬אלא‬ ‫שזהו מצב שצריך להתכונן אליו‪.‬‬ ‫ה וא איננו נובע מצד עצמו‪,‬‬ ‫בדיוק כמו בלידה‪.‬‬ ‫ו מדוע יש כאבים? ההסבר‬ ‫הפשוט ביותר לכך‪ ,‬שהוא נכון גם‬ ‫לגבי לידה‪ ,‬הוא שכל דבר שהוא‬ ‫י צירה של מצב חדש‪ ,‬עולם‬ ‫חדש‪ ,‬כל שינוי של סיטואציה‬ ‫שהוא כללי‪ ,‬מקיף ורציני‪ ,‬איננו יכול להיעשות בלי שתהיה חריקה‬ ‫של מעבר‪ .‬אנחנו יודעים‪ ,‬שגם עכשיו נוצרים הרי געש‪ .‬זה קורה מפעם לפעם‪,‬‬ ‫אבל עד שנוצר הר כזה‪ ,‬האדמה צריכה להזדעזע‪ ,‬משהו צריך להיקרע‪ ,‬כוח‬ ‫עצום צריך לפעול כדי לעשות את השינוי ופעולה כזו איננה עוברת חלק‪.‬‬ ‫יש מצבים שבהם ים הופך ליבשה ויבשה לים אבל אלה הם תהליכים‪ ,‬שהם‬ ‫אמנם אינם תהליכי זעזוע‪ ,‬אבל תמורת זאת הם לוקחים הרבה מאוד זמן‪ .‬יכול‬ ‫ש יהיה שינוי דרסטי‪ ,‬אפילו בהיקף גדול‪ ,‬אבל הוא נעשה כרגיל במשך זמן‬ ‫ארוך מאוד‪ .‬כדי שיקרה אותו הדבר בלי זעזוע‪ ,‬בלי מהפיכה‪ ,‬מה שנקרא "בדרך‬ ‫אבולוציונית" במקום בדרך רבולוציונית‪ ,‬כדי שיקרה דבר כזה נדרש הרבה מאוד‬ ‫זמן וככל שההבדל גדול יותר‪ ,‬יש צורך ביותר זמן‪ ,‬כדי להכשיר את המעבר הזה‬ ‫משלב לשלב‪.‬‬ ‫כשאנחנו מדברים על משיח‪ ,‬על שינוי במצב של העם היהודי‪,‬‬ ‫ובמובן מסוים של העולם כולו‪ ,‬שנעשה תוך פרק זמן‬ ‫ק צר יחסית‪ ,‬בהכרח שהשינוי הזה יהיה שינוי‬ ‫כ ואב‪ .‬ככל שפרק הזמן הוא קצר יותר וככל‬ ‫שהשינוי הוא דרסטי יותר‪ ,‬הכאב המתלווה‬ ‫ה וא בהכרח‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬על פי הגדרה‪,‬‬ ‫גדול יותר וחריף יותר‪.‬‬ ‫י ש אמרה מפורסמת של חז"ל על ביאת‬ ‫ה משיח‪" :‬אין בן דוד בא‪ ,‬אלא בדור שכולו‬ ‫זכאי או בדור שכולו חייב"‪ .‬הרעיון שהמשיח‬ ‫הרב עדין אבן ישראל‬ ‫(שטיינזלץ)‬ ‫בלגבי‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יבוא בדור שכולו זכאי נראה מסתבר‪ ,‬נראה שיש לו מבנה מסוים‪ ,‬שהוא‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫בדיוק ההגדרה של התהליך האבולוציוני‪ .‬דור שכולו זכאי מגיע על־ידי זה שהוא‬ ‫משתכלל והולך‪ ,‬על־ידי זה שהוא מתעלה והולך מדרגה לדרגה עד למעמד של‬ ‫המשיח‪ ,‬בתוך תהליך איטי‪ ,‬שהוא מעבר משלב אחד לשני בצעדים פחות או‬ ‫יותר סבירים‪.‬‬ ‫מ ה קורה לדור שכולו חייב?‬ ‫ה קדוש ברוך הוא מעמיד‬ ‫עליהם מלך‪ ,‬שגזירותיו קשות‬ ‫כהמן וישראל עושים תשובה‪.‬‬ ‫כ לומר‪ ,‬דור שכולו חייב מגיע‬ ‫למצב בו אי־ אפשר לרדת למטה‬ ‫ממנו ולכן הוא מחייב שינוי דרסטי‬ ‫ב כל המבנה של החיים‪ ,‬של תפיסת‬ ‫ה תהליך לא הלך בדרכים המקובלות‪,‬‬ ‫עולם‪ ,‬ומשהו קורה אז‪ .‬אם‬ ‫איטיים‪ ,‬שהדור או הדורות נעשים טובים‬ ‫כ לומר על־ידי שינויים‬ ‫יותר‪ ,‬יש מסלול אחר והוא מסלול חריף וחד־פעמי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬העם היהודי‬ ‫מגיע למצב כזה שאיננו יכול לרדת יותר והוא מגיע למעמד של לחץ מבפנים‬ ‫ו מבחוץ‪ ,‬מגיע לדרגה כזו שהוא כאילו חייב התפוצצות ואז יש התפוצצות‪,‬‬ ‫מהפיכה‪ ,‬ואז יכול לבוא משיח‪.‬‬ ‫בשתי התפיסות משיח בא בדור שכולו זכאי‪ ,‬אלא שיש הבדל‬ ‫בזכאות של אותו הדור‪ .‬יכול להיות שיהיה דור שכולו זכאי מפני שהוא‬ ‫התקדם והלך במשך הדורות‪ .‬ויכול להיות דור שכולו זכאי על־ידי זה שהוא עבר‬ ‫טרנספורמציה פתאומית‪ ,‬מכאיבה מאוד‪ ,‬שבאה על־ידי ייסורים‪ ,‬צרות‪ ,‬כאבים‪.‬‬ ‫הייתה בדיחה על פסוק במקרא‪ ,‬שאולי שייכת גם לנקודה הזו‪ .‬הפסוק אומר‪:‬‬ ‫"רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' ‪ -‬חסד יסובבנו"‪ .‬באותו פסוק יש מבנה‬ ‫מוזר‪ ,‬מפני שיש אתנחתא אחרי "והבוטח בה'"‪ .‬זה נראה כאילו הפסוק נקרא‪:‬‬ ‫" רבים מכאובים לרשע והבוטח בה'" והסיום הוא‪" :‬חסד יסובבנו"‪ .‬מישהו‬ ‫אמר‪ ,‬שבין המכאובים של הרשע‪ ,‬הוא גם האיש הבוטח בה'‪ .‬גם זה‬ ‫כואב לרשע‪...‬‬ ‫ל פעמים אחד מחבלי משיח טמון בעצם בואו של המשיח‪ .‬ישנם אנשים‬ ‫שבשבילם זו טרגדיה ללא ספק‪ ,‬זהו אחד הכאבים‪ .‬כאב הגאולה יכול להיות‬ ‫לא רק לפני בואה‪ ,‬אלא עצם העובדה שאני רואה דבר שלא רציתי לראות אותו‪.‬‬ ‫בן אדם אומר‪" :‬נלחמתי נגד זה במשך שבעים שנותיי ועכשיו זה בא"‪ .‬נו‪ ,‬אז‬ ‫מה יכול להיות חבלי משיח קשים יותר מזה? זה ממש התיאור המופיע בנביא‪,‬‬ ‫"הוי המתאווים ליום ה'"‪ ,‬מה אתם מחכים ליום ה'? "למה זה לכם יום ה'‪ ,‬הוא‬ ‫חושך ולא אור"‪ .‬בדברי חז"ל מופיע שאחד החכמים אומר לעמים‪" :‬אתם ואנחנו‬ ‫מחכים ליום ה'‪ .‬אני יודע למה אנחנו מחכים‪ ,‬אבל מדוע אתם מחכים?" משל‬ ‫לתרנגול ועטלף‪ ,‬שיושבים בחושך ומחכים לאור‪ .‬אומר התרנגול לעטלף‪ :‬מילא‬ ‫אני מחכה לאור‪ ,‬אבל אתה‪ ,‬מה לך לחכות לאור? מה אתה תעשה בו?‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬גם גאולה‪ ,‬עצם הגאולה יכולה להיות דבר מכאיב‪.‬‬ ‫היא בעצמה חבל וייסורים בשביל אנשים שאינם רוצים אותה או שלא כך הם‬ ‫רואים אותה‪.‬‬ ‫ל מעשה‪ ,‬כל המחשבה המהפכנית של העולם‪ ,‬הרוסית‪ ,‬הסינית‪ ,‬הקובנית‪,‬‬ ‫ה אפריקאית וכיוצא‪ ,‬כל המחשבה שמבוססת על רעיון המהפכה‪ ,‬היא כולה‬ ‫שינוי‪ ,‬ויוצאות ממנה וריאציות של נושא אחד‪ ,‬שהוא הנושא של ביאת המשיח‪.‬‬ ‫לעשות אותו‪ ,‬אלא שהוא דבר שדורש שינוי כללי לפחות של עם ישראל‪.‬‬ ‫יש תיאורים שהרמב"ם רואה כמטאפורה‪ ,‬שבתי ירושלים יהיו‬ ‫כה גבוהים עד שאנשים יצטרכו לעוף אל תוך הבתים‪ ,‬ושהלחם‬ ‫ו העוגות יצמחו מן הקרקע והבגדים יצמחו על העצים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬שכל היהודים יעשו תשובה הוא מבין כפשוטו‪ .‬לפעמים נראה‬ ‫שאנחנו יכולים לחשוב על עוגות מהקרקע בתור פטנט אפשרי‪,‬‬ ‫ואילו מדינה שתנהג לפי חוקי התורה ושהיהודים יעשו תשובה‪,‬‬ ‫לפעמים זה נראה כמו מטאפורה‪...‬‬ ‫אפילו התמונה הקטנה של המשיח‪ ,‬התמונה המצומצמת‪ ,‬היהודית‪ ,‬גם היא‬ ‫דורשת הרבה מאוד‪ ,‬שינוי ערכים גדול בצידו של העם היהודי בהיקף גדול‪.‬‬ ‫ב חלק גדול מן המקרים מהפכנים מסוגים שונים ניסו לעשות‬ ‫פרובוקציות כדי שהמצב יגיע לכלל התפוצצות‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי שיגיע‬ ‫יותר מהר "דור שכולו חייב"‪ ,‬ואז אפשר יהיה שהדברים יגיעו לידי פיתרון‪.‬‬ ‫מ תוך תרי"ג מצוות‪ ,‬אנו נמצאים בערך עם מאתיים מהן‪ .‬למעשה‪ ,‬החיים‬ ‫היהודיים של הזמן הזה‪ ,‬הם מקוטעים מאוד‪ ,‬הם חיים על פס צר‪.‬‬ ‫ומהו בעצם העניין של המשיח? כשאנחנו מעיינים במקורות‪ ,‬יש שתי תמונות‬ ‫ש ונות‪ .‬הרמב"ם הוא למעשה המקור היחידי שעוסק בבעיה הזו לא כבעיה‬ ‫רחוקה‪ ,‬אלא כנושא‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬כמעט של הלכה‪ .‬אני מציע לכם לראות את‬ ‫ה הבדל בין תיאור המשיח בספר המדע לרמב"ם מצד אחד ובין מה שמופיע‬ ‫בספר שופטים בהלכות מלכים מצד שני‪ .‬זה דבר מעניין מאוד‪ ,‬מפני שיש שם‬ ‫לכאורה שתי תמונות שונות של משיח‪.‬‬ ‫אומרים שמחכים למשיח‪ ,‬שיבוא‪ ,‬שיפתור בעיות‪ ,‬שיגאל‪ .‬יפה‬ ‫מאוד‪ .‬אבל מנהיג איננו יכול להיות בלי מונהגים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬יבוא איש‪,‬‬ ‫אין לאדם הגון תירוץ טוב מדוע איננו קורא את משנה תורה‬ ‫לרמב"ם‪ .‬אפשר לטעון שהתלמוד הוא מסובך מפני שהוא כתוב בארמית‪ ,‬אבל‬ ‫משנה תורה כתוב בעברית יוצאת מן הכלל‪ .‬מי שאומר שהוא לא יכול לקרוא‬ ‫בלי ניקוד‪ ,‬אז הופיע רמב"ם עם ניקוד‪ .‬מי שאומר שהוא לא יכול לקרוא בלי‬ ‫פירוש‪ ,‬יש לרמב"ם פירוש‪ ,‬ואפילו מי שלא יכול לקרוא עברית‪ ,‬יכול לקבל‬ ‫אותו מתורגם בכמה שפות אחרות‪ .‬כך‪ ,‬שאני לא מוצא שום תירוץ טוב לאדם‪,‬‬ ‫שיכול להסביר למה הוא לא קרא ספר‪ ,‬שהוא גם מאלף וגם יכול לעורר מחשבה‪.‬‬ ‫א ני רוצה לחזור לעניין‪ .‬בתפיסת המשיח בספר המדע מופיעים ביטויים‬ ‫כאלה‪ :‬המשיח יהיה מלך‪ ,‬יקום מלך בישראל‪ ,‬שיהיה חכם כשלמה ונביא גדול‬ ‫כ משה רבנו והוא ינהיג את העולם ועוד‪ .‬בספר שופטים התפיסה מהו משיח‬ ‫מופיעה בצורה מאוד ארצית‪ .‬שם ההגדרה היא שאם יקום אדם בישראל‪ ,‬שיילחם‬ ‫מלחמות ה'‪ ,‬ינסה לקבץ את ישראל ולהקים מדינה הנוהגת על־פי חוקי התורה‪,‬‬ ‫הרי זה בחזקת משיח‪ .‬אם הוא יצליח ויבנה את בית המקדש‪ ,‬יאסוף את נידחי‬ ‫ישראל ויצליח לבנות מדינה הנוהגת על־פי התורה‪ ,‬הרי זה משיח ודאי‪.‬‬ ‫ההגדרה של המשיח כאן היא לא הגדרה פרסונאלית‪ ,‬אלא מה שאפשר לקרוא‬ ‫הגדרה אופרטיבית‪ .‬האיש שמצליח לעשות דברים מסוימים זהו משיח‪ .‬האיש‬ ‫ה זה יכול להיות חכם כשלמה או לא חכם כשלמה‪ .‬המבחן האמיתי לשאלה‬ ‫אם הוא משיח או לא איננו מבחן אישיות‪ ,‬אלא מבחן הצלחה‪ .‬איך זה מתיישב‬ ‫ע ם הדמות האחרת של המשיח‪ ,‬שאמרתי‪ ,‬שגם אותה מביא הרמב"ם בספרו‬ ‫הראשון? ובכן‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬שיש כאן קצת ההבדל שקיים בין דרישת המינימום‬ ‫ובין הרצון והשאיפה‪ .‬אבל אפילו הנוסח הפשטני‪ ,‬הארצי‪ ,‬שמשתמש בו הרמב"ם‬ ‫לגבי המשיח‪ ,‬כשהוא מבסס אותו כל הזמן על העיקרון הגדול שאין בין העולם‬ ‫הזה וימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד‪ ,‬זהו עדיין משהו שלא רק לא קל‬ ‫ש הוא יכול להיות מנהיג‪ ,‬מה הוא יעשה? הוא צריך את הקהל שלו‪ .‬משיח‬ ‫צריך את העם שלו‪ ,‬ועם שאיננו מוכן לקראת משיח איננו יכול לקבל משיח‪.‬‬ ‫הוא איננו יכול לעשות שום דבר עם משיח ולכן‪ ,‬המשיח‪ ,‬כמו שאומר הסיפור‪,‬‬ ‫הוא נולד‪ ,‬הוא מת‪ ,‬בא אחר במקומו שגם הוא מחכה שתבוא השעה הראויה‪,‬‬ ‫וכמו שראינו‪ ,‬השעה הראויה היא במובן מסוים שעה של תהליך הדרגתי של‬ ‫חינוך‪ ,‬או של התפוצצות‪ .‬אנחנו כיהודים‪ ,‬אנחנו בודאי עם קשה עורף‬ ‫ואחד מהכוחות שלנו‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬זה העיוורון ללכת בעקשנות אל‬ ‫הדרכים הלא־נכונות‪ ,‬לשבור את הראש ולהמשיך ללכת באיזושהי מידה‪ .‬זה‬ ‫כנראה גם כן חלק מן היכולת‪ .‬זה לוקח זמן וכאבים כדי ללמוד‪.‬‬ ‫משיח הוא תהליך מסובך‪ ,‬שתלוי קודם כל ברצונו של העם היהודי לקבל‬ ‫משיח כשיתגלה‪ .‬כל עוד אנחנו לא רוצים‪ ,‬אחרים בודאי אינם רוצים‪ ,‬וכל עוד‬ ‫אנחנו איננו מוכנים‪ ,‬בודאי שאחרים אינם מוכנים‪.‬‬ ‫ז ה הסיכוי של הווייתנו‪ .‬הייתי אומר‪ ,‬מתוך השערה‪ ,‬שאנחנו‬ ‫עדיין לא דור שכולו זכאי‪ ,‬לא נראה לי‪ ,‬אבל גם לא נראה לי שאנחנו‬ ‫דור שכולו חייב‪ .‬אני מרגיש שאנחנו חיים בתקופה בדיוק של אותם‬ ‫החבלים‪ .‬אנחנו עוברים את ההתכווצויות הללו של ייסורים‪ ,‬שהם בדיוק התהליך‬ ‫הזה של הגאולה‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬אנחנו נמצאים‪ ,‬נלחצים לקראת מצבים מסוימים‪.‬‬ ‫יכול להיות שאנחנו לא מבינים מספיק‪ ,‬אז אנחנו נלחצים עוד קצת‪ .‬לוחצים‬ ‫אותנו השכנים מבחוץ; לוחמים אותנו אומות העולם; ילחצו אותנו עוד בכלכלה‬ ‫ו בדברים אחרים וכל אלה זה כאילו השאלה‪ :‬נו‪ ,‬אז מה אתם לומדים? מפני‬ ‫שסוף־סוף‪ ,‬כל החבלים הללו‪ ,‬כמו חבלי לידה‪ ,‬הם לא ייסורים בשביל ייסורים‪.‬‬ ‫הם ניסיון להכין את המצב משלב אחד לשלב שני‪.‬‬ ‫מתי החבלים יסתיימו? כמו שאמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי – היום‪.‬‬ ‫אבל היום‪ ,‬אם בקולו תשמעו‪ .‬החבלים תלויים לא רק במאורע חיצוני‪ ,‬הם תלויים‬ ‫בהשפעה של המאורעות עלינו‪ ,‬איך אנחנו נגיב על כל הדברים הללו ‪ -‬וזה תלוי‬ ‫בנו‪.‬‬ ‫תלוי בעיקר‪ ,‬כנראה‪ ,‬בנו‪ ,‬מתי יבוא המשיח‪.‬‬ ‫מקדש בלהבות – סיפור הקרב האחרון גרשון בר‪-‬כוכבא ואהרן הורביץ | הוצאת מגיד‬ ‫כולם מכירים את ה' באייר‪ ,‬היום שבו חזרנו למדינתנו כעם‪" .‬אבל איך יצאנו מפה ולמה? את זה לא‬ ‫יודעים"‪ ,‬אומר ד"ר בר‪-‬כוכבא‪.‬‬ ‫בספר "מקדש בלהבות – הקרב האחרון"‪ ,‬מציגים לראשונה ד"ר גרשון בר‪-‬כוכבא וראש המכון הגבוה‬ ‫ללימודי ירושלים אהרן הורביץ‪ ,‬תמונה מפורטת ומרתקת של מהלכי המצור הרומי על ירושלים‪ .‬בליווי‬ ‫תמונות ואיורים צבעוניים נפרש סיפור עוצר נשימה של גבורה‪ ,‬דרמה‪ ,‬הטעיה ותקווה שנכזבה עם‬ ‫הפריצה אל חומות העיר‪.‬‬ ‫עושר הממצאים הארכאולוגיים שנחשפו בעיר דוד וירושלים הקדומה בשנים האחרונות‪ ,‬והידע הרב‬ ‫שצברו בר‪-‬כוכבא והורביץ יוצרים שילוב נדיר המצליח לתאר לך באופן חד ומוחשי את ימי חורבן‬ ‫הבית ואבדן עצמאותו של עם ישראל לפני אלפיים שנה‪.‬‬ ‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות | ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן | עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה ‪| www.Dosa.co.il‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬והצטרפות לרשימת תפוצה‪ info@qarov.org | 054-4530951 :‬לפרסום‪ 052-4061065 :‬העלון טעון גניזה‬ ‫קרוב אליך בפייסבוק!‬ ‫נפשי בשאלתי‬ ‫שו"ת‬ ‫הרב יהושע שפירא‬ ‫ראש ישיבת רמת גן‬ ‫יש רבנים שמשמיעים בדרשות‬ ‫שלהם כל מיני נבואות‪.‬‬ ‫לפעמים אני מרגישה חסרת חשיבות‬ ‫בעולם‪ .‬למה ה' נתן לי חיים‪,‬‬ ‫אין נביאים בדורנו‪ .‬יש רבנים שמתוך לימוד‬ ‫התורה שלהם הם יודעים את ההנהגה האלוקית‬ ‫ומשרטטים קוים אל העתיד מתוך ניתוח המצב‬ ‫בהווה‪ .‬יש כאן תקוות לגבי העתיד הרחוק אבל‬ ‫לא ודאות לגבי הדרכים המדויקות והפרטים‪.‬‬ ‫לעתים יש בדורנו גם התנוצצויות מסוימות של‬ ‫רוח הקודש‪ ,‬אבל הן מעטות‪ ,‬אינן בעלות תוקף‬ ‫של ודאות ואיננו יכולים לדעת מתי זו תקווה‪,‬‬ ‫ומתי מעבר לכך‪.‬‬ ‫אין מצווה ולא בטוח שיש תועלת לעסוק בכך‪.‬‬ ‫גם אם נדע את הדבר הנכון‪ ,‬לעתים הדבר עלול‬ ‫להרפות את ידינו ולגרום נזק‪ .‬עיקר העיקרים הוא‬ ‫לעסוק בתורה ובמצוות ולקיים את מצוות "'תמים‬ ‫תהיה עם ה' אלוקיך' – אל תחקור אחר העתידות"‪.‬‬ ‫התחלת בהרגשה וסיימת בהחלטה‪ .‬ההרגשה‬ ‫מוטעית‪ ,‬אך ההחלטה מקלקלת מאוד‪ .‬חייב‬ ‫כל אדם לומר "בשבילי נברא העולם" וגם את‬ ‫חייבת לומר ולהרגיש זאת‪.‬‬ ‫דעי לך‪ ,‬כל שבעים אומות העולם‪ ,‬ועם‬ ‫ישראל על חכמיו ונביאיו‪ ,‬לא נבראו אלא‬ ‫בשבילך‪ .‬אמנם‪ ,‬יש צד שהאדם חייב לומר‬ ‫"אנכי עפר ואפר"‪ ,‬אבל נדמה שאת הצד‬ ‫הזה את מכירה טוב מדי‪ .‬כעת את נדרשת‬ ‫להשלים בעומק‪ ,‬בשמחה‪ ,‬בפתיחות ובאמונת‬ ‫חכמינו את החלק שבשבילך נברא העולם‪ .‬אין‬ ‫משמעותי ממך‪ ,‬אין מופלא ממך‪ ,‬אין חשוב‬ ‫אצל ה' מהמצוות שלך‪ ,‬ואין מה שמשפיע יותר‬ ‫על כל ההיסטוריה‪ ,‬כולל בניין ירושלים וקירוב‬ ‫הגאולה השלמה – יותר מעבודת ה' שלך‬ ‫וההתמסרות שלך להביא גאולה לעולם‪.‬‬ ‫מותר לי להאמין להם?‬ ‫אם הם אינם משמעותיים?‬ ‫מאור עינים‬ ‫מאת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל‬ ‫דירות‬ ‫גדולות‬ ‫גדולות‬ ‫למשפחות‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬ ‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬ ‫איך זה שחז"ל אומרים דברים‬ ‫הפוכים מהתורה שבכתב?‬ ‫למשל‪ :‬לא תבשל גדי בחלב אימו‪ ,‬עין‬ ‫תחת עין‪...‬‬ ‫הדרך הנכונה להבין את הפער היא שיש לנו‬ ‫שתי תורות‪ ,‬תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬רבנו‬ ‫הרב צבי יהודה היה נוהג לכנותן "אבא" ו"אמא"‬ ‫– תורה שבכתב היא אבא‪ ,‬ותורה שבעל־פה היא‬ ‫אימא‪.‬‬ ‫התורה שבכתב היא תורה אלוקית עליונה‪ ,‬וכמו‬ ‫שהאבא בדרך כלל משמיע את קול האידיאל‬ ‫הרצוי שהוא פעמים רבות נשגב ממידת העולם‪,‬‬ ‫ואילו האימא משדלת את הבנים ומחפשת דרכים‬ ‫כיצד ליישב את האידיאל עם החיים‪ ,‬למצוא‬ ‫מסלולים בהם הילדים ירגישו בנוח להתקדם בהם‬ ‫כדי להגיע לאידיאל העליון‪ .‬כך התורה שבכתב‬ ‫מביאה לנו אמת אלוקית‪ ,‬טהורה וזכה‪ ,‬והתורה‬ ‫שבעל־פה מתרגמת אותה ליכולות האנושיות‪,‬‬ ‫ומלמדת אותנו איך אפשר לממש את האידיאל גם‬ ‫בתוך חיי העולם הזה‪.‬‬ ‫הדפסה בהירה‪ ,‬באותיות מרובעות‪ .‬עם פיסוק מדוקדק‪,‬‬ ‫חלוקה לקטעים‪ ,‬באופן שהקריאה נעשית ברורה ושוטפת‪.‬‬ ‫בהערות – השלמת המובאות מפסוקים ומאמרי חז"ל‪,‬‬ ‫ציטוטים מדברי ה'מאור עינים' במקומות אחרים‪,‬‬ ‫המשלימים את ה'תמונה'‪.‬‬ ‫להשיג‬ ‫לראשונה‬ ‫ב'יריד‬ ‫החסידות'‬ ‫י"ט כסלו תשע"ו‬ ‫בנייני האומה ירושלים‬ ‫בואו לקחת חלק‬ ‫בפרויקט הדגל נווה פורת‬ ‫לציבור הדתי‪.‬‬ ‫כל הדירות לכיוון‬ ‫הנוף‪ ,‬קהילה איכותית‪,‬‬ ‫כולל מחסן וחניה‪.‬‬ ‫בחריש‬ ‫‪www.bemuna.co.il | 1-700-500-555‬‬ ‫נותרו ‪ 7‬דירות אחרונות בלבד!‬ ‫מתארגנת קבוצת רוכשים מקבלן‬ ‫לדירות ‪ 4‬חדרים בחריש החל מ‪ ₪ 945,000-‬חריש‬ ‫פיקס‬ ‫(מחיר סופי‪ ,‬עם ערבויות בנקאיות)‬ ‫‪052-429-5589‬‬ ‫מקבלן‬